שיחת משתמש:Dovi

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.47.0-wmf.22</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="first-letter">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="first-letter">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:Dovi</title>
    <ns>3</ns>
    <id>33</id>
    <revision>
      <id>3086566</id>
      <parentid>3085720</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T19:37:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>נשיא</username>
        <id>42540</id>
      </contributor>
      <comment>/* להוסיף הערה בדברים לד יא */ תגובה</comment>
      <origin>3086566</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="50404" sha1="jk8x3srja8syj3c9y48utu559ciz1zm" xml:space="preserve">כאן בדף שיחתי ניתן לדווח על טעויות ב'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה|מקרא על פי המסורה]]''' וב'''[[תרגום אונקלוס]]''', וגם כמובן לפנות אלי למטרות אחרות. לחץ על [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi&amp;action=edit&amp;section=new &quot;פסקה חדשה&quot;] כדי להתחיל דיון חדש.&lt;div dir=&quot;ltr&quot;&gt;
Here at my talk page you can report errors in '''[[:en:User:Dovi/Miqra according to the Mesorah|Miqra according to the Mesorah]]''' and '''[[תרגום אונקלוס|Targum Onkelos]]''', or contact me for any other reason. Click on [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi&amp;action=edit&amp;section=new Add topic] to begin a new discussion.
&lt;/div&gt;
{{ש}}
__TOC__
==ארכיון==

'''ארכיון לדף השיחה שלי:'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון א|א]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ב|ב]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ג|ג]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ד|ד]]''' (05.10-12.12)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ה|ה]]''' (01.13-08.13)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ו|ו]]''' (24.10.2013-04.01.2022)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ז|ז]]''' (13.01.2022-31.12.2024)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ח|ח]]'''

== פרשת ויגש (בראשית מה יד): ויפל על צוארי בניָֽמִן־אחיו ==

אמנם הנוסח בלנינגרד בנימִֽן־ (וניתן אף להסתפק אם קיימת געיה בכלל, אבל נראה יותר שהיא קיימת), אבל בכתבי יד ששון 
בניָֽמִן־ (ניתן לראות את זה בבירור בתורה ששון, בתנ״ך ששון לא סומן החירק כלל), וכן בכת״י וטיקן 448 (דף 61r , יש שם בעיה עם סידור הדפים), וכ״כ מנחת שי, ובחילופין מישאל נכתב שלא נחלקו בזה ב״א וב״נ, וכן הוא בברויאר ובמק״ג הכתר. [[משתמש:Shacoaz|Shacoaz]] ([[שיחת משתמש:Shacoaz|שיחה]]) 10:58, 10 בינואר 2025 (IST)

:תודה [[משתמש:Shacoaz|Shacoaz]]! [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%94/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;curid=236117&amp;diff=2899983&amp;oldid=2859185 הוספתי תיעוד]. כשאתה מבצע תיקון, אם יש אפשרות חשוב לתעד מייד את נוסח כתי&quot;ל, ואז יהיה ברור שיש מה לדון בתיבה. אח&quot;כ אפשר להוסיף.

:שאלה: מהו היתרון בנוסח הגעיות בכת&quot;י ותיקן 448? לפי הקטלוג התרגום מאוד חשוב בו, ויש גם מסורה מיוחדת. מישהו בדק בו ניקוד וטעמים וגעיות? שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:51, 10 בינואר 2025 (IST)

== מזמור קנ&quot;א\תהלים קנא ==

ר' אבי, האם תוכל בבקשה לפנות זמן ולחוות דעתך בנושא שם הדף הראוי ל[[מזמור קנ&quot;א]] \ [[תהלים קנא]], בדיון המתקיים בדף [[שיחת משתמש:פעמי-עליון]]? אעריך זאת מאוד. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:48, 18 במרץ 2025 (IST)

== קמץ ב&quot;בז לרעהו&quot; ==

[[שיחת קטגוריה:משלי יא יב#קמץ קטן או גדול ב&quot;בז&quot;]]

אשמח לתשובה [[משתמש:J. Nord|J. Nord]] ([[שיחת משתמש:J. Nord|שיחה]]) 16:31, 2 באפריל 2025 (IDT)

== לא אד&quot;ו ראש ולא בד&quot;ו פסח ==

פסח השנה (תשפ&quot;ה) יוצא ביום ראשון ולכן חול המועד ביום שני אבל אין בטבלה את הקריאה של חול המועד היוצא ביום שני של פסח.
באותו האופן אם לא בד&quot;ו פסח אז למשל לא יכול להיות שיום שלישי יהיה חול המועד א של פסח [[משתמש:Yaakov shitrit|Yaakov shitrit]] ([[שיחת משתמש:Yaakov shitrit|שיחה]]) 09:37, 14 באפריל 2025 (IDT)
: לא הבנתי מה חסר לך בטבלה. פסח חל השנה ביום ראשון והטבלה אומרת שבט&quot;ז בניסן קוראים &quot;שור או כשב&quot;. מועדים לשמחה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:44, 14 באפריל 2025 (IDT)

== אנא ה' הושיעה נא ==

שבוע טוב,

ראיתי השבת שבסידור קורן מופיע שיש להגות &quot;הוש֫יעה&quot;. כדי להבין למה, בדקתי בגרסה שלהם וראיתי שבתנ&quot;ך קורן המילה מוטעמת במונח בלבד באות שי&quot;ן. רציתי להשוות את זה למקרא על פי המסורה ולא ראיתי תיעוד של הגרסה הזאת. היא מופיעה בעוד גרסאות של מקראות גדולות שהסתכלתי בהן. אשמח להוסיף את הגרסה. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 22:19, 19 באפריל 2025 (IDT)
: לא כל שטות של קורן ראויה לתיעוד לענ&quot;ד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:25, 20 באפריל 2025 (IDT)
::אני מסכים שאי-אפשר להעיר על כל הטעמה חריגה בדפוסים בכלל, ובדפוס קורן בפרט. ברובם אין שום משמעות. ביחד עם זה, חשוב להעיר במקומות שהמדקדקים עוסקים בהם או שאנשים נוטים לשאול. במקום הזה יש לא רק דיון במ&quot;ש, אלא גם שבסידורים רבים מציינים ב&quot;הושיעה&quot; שהיא מלעיל. הוספתי הערה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:56, 23 באפריל 2025 (IDT)
:::תודה רבה @[[משתמש:Dovi|Dovi]]!
:::בהקשר לשיח, אשמח להבהרה בנוגע לדברים שנכנסים לגרסה זו ולדברים שלא. חשבתי שיש כאן רשימה של כל גרסאות המסורה וכמובן של כתבי היד. לא ידעתי שיש כאן השמטה של מסורות הדפוסים. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 14:20, 23 באפריל 2025 (IDT)
::::ממליץ לך לקרוא את ההקדמה למהדורה. אין כאן &quot;השמטה של מסורות הדפוסים&quot;, כי המהדורה איננה מיוסדת על הדפוסים ואין מה להשמיט. היא מיוסדת על כתר ארם צובה וכת&quot;י לנינגרד, ולכן יש חובה לציין כל חריגה מהם וכל נקודה לא ברורה בהם. לעתים הדפוסים שופכים קצת אור על השאלות הללו, לפחות בתור השוואה, ולכן ציינו אותם. בנוסף לכך, יש מקומות שנוסח הדפוסים כה שגור בפיהם של הקוראים, עד כדי כך שכדאי לציין את ההבדל בינו לבין נוסח כתבי היד. עשיתי כך פעמים רבות בתורה, אבל יש מקום לשפר. גם במזמורי הלל, כמו בפסוק הזה, הצורך הזה קיים. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:16, 23 באפריל 2025 (IDT)

== לגרמיה / פסק ==

אם אני מבין נכון, לגרמיה מוצג בצורה בולטת יותר מסתם פסק. למשל, בבראשית א' 29 (במלה &quot;עשב&quot;) הוא מוצג כקו עבה:

[[:קטגוריה:בראשית א כט]]

אבל בבראשית א' 21 גם כן יש לגרמיה (במלה &quot;החיה&quot;), אבל משום מה הוא מוצג כקו חלש:

[[:קטגוריה:בראשית א כא]]

האם זה אינו לגרמיה? יש באותה מלה &quot;מונח&quot; מתחת ליו&quot;ד. [[מיוחד:תרומות/2A02:14F:F:8079:A807:2FC7:4E81:55AC|2A02:14F:F:8079:A807:2FC7:4E81:55AC]] 09:55, 1 במאי 2025 (IDT)
: בבראשית א 21 במלה &quot;החיה&quot; אין לגרמיה אלא פסק רגיל, שכן במלה &quot;הרומשת&quot; יש פזר. לעומת זאת, כאשר לאחר המונח בא רביע או מונח רביע, הרי המונח שלפניו הוא לגרמיה. 
: כעיקרון, לפני רביע בא לגרמיה (וכן לפני מהפך פשטא, או לפני קדמא ואזלא). לעומת זאת, לפני פזר בא מונח רגיל עם פסק. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:50, 1 במאי 2025 (IDT)

תודה על שאלתך ועל הרצון לדיוק, ותודה נחום על התשובה הנכונה. ראו במבוא למידע מפורט על [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#פסק ולגרמיה|ההבחנה בין &quot;פסק&quot; ל&quot;לגרמיה]]. שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:32, 2 במאי 2025 (IDT)

== Contacting you ==

Is there a way I can contact you in English about use of your MAM text? [[מיוחד:תרומות/183.182.111.122|183.182.111.122]] 10:11, 18 במאי 2025 (IDT)

Sure! Just log in to Wikisource, click on &quot;Tools&quot;, and select &quot;Email this user&quot;. I'd be happy to help however I can. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:34, 18 במאי 2025 (IDT)

== שינוי קישור למקרא בויקיטקסט ==

[[משתמש:Dovi|Dovi]], [https://he.wikisource.org/w/index.php?diff=2960542 עריכה] זו בסדר? [[משתמש:יחיאל הלוי|יחיאל הלוי]] ([[שיחת משתמש:יחיאל הלוי|שיחה]]) 13:55, 12 באוקטובר 2025 (IDT)

:כן, כך צריך להיות. תודה! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:33, 12 באוקטובר 2025 (IDT)

== הטעמה באיוב ו י ==

{{מ:דחי|בְ֭חִילָה|בְ֭חִילָ֭ה}} - על פי מה קבעת את ההטעמה מלרע? מסברה? זו לא צורה מוארכת של חיל? [[משתמש:יחיאל הלוי|יחיאל הלוי]] ([[שיחת משתמש:יחיאל הלוי|שיחה]]) 15:27, 15 באוקטובר 2025 (IDT)

:תודה רבה על תשומת הלב והדיוק בשאלה! לא שמתי לב לזה קודם. בדקתי עכשיו, ו[https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%95%D7%91_%D7%95/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;curid=238996&amp;diff=2960832&amp;oldid=2912427 הוספתי הערת נוסח]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:27, 15 באוקטובר 2025 (IDT)
::תודה רבה! [[משתמש:יחיאל הלוי|יחיאל הלוי]] ([[שיחת משתמש:יחיאל הלוי|שיחה]]) 21:25, 16 באוקטובר 2025 (IDT)

== וריקה וגעיה בשופטים ז' ז' ==

במילה &quot;המלקקים&quot; בשופטים ז' ז' יש בכתר חטפים באות מ' ובאות ק' וגעיות באות ה' ובאות ל', אך במהדורה מסומנת רק הגעיה ב-ה' והווריקה ב-ק' (אולי בהשפעת המילה &quot;המלקקים&quot; שבפסוק הקודם, שאכן מופיעה בהתאם לכתר). [[משתמש:עשהאל|עשהאל]] ([[שיחת משתמש:עשהאל|שיחה]]) 00:56, 28 באוקטובר 2025 (IST)

:תודה [[משתמש:עשהאל|עשהאל]]! [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%96/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;curid=236813&amp;diff=2962084&amp;oldid=2907888 '''תיקנתי''']. בבקשה לבדוק שוב שהכל בסדר עכשיו. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:05, 28 באוקטובר 2025 (IST)

== הצעה – ציטוט בוויקיטקסט מתוך מקרא על פי המסורה ==

אני עורך ערכים בוויקיטקסט, בעיקר כאלה שהם חלקים מהתפילה ומוסיף להם סימני הטעמות (כשמדובר במלעיל ולא במלרע). התפילה בנויה לרוב על פסוקים וכדי לכתוב אותם בצורה מדויקת אני מעדיף להשתמש בתבנית שתביא לי את המידע ממקור מהימן, אבל כרגע אין תבנית שתיתן לי את הפסוקים עם מיקומי ההטעמות שלהם (נגיד עם אפשרות של םֽ או ם֫). להבנתי משיחה עם @[[משתמש:נחום|נחום]] המידע שמגיע לתבניות צת וצת לעיצוב הוא מהגרסה המנוקדת. אני חושב שאפשר לשפר את זה משני כיוונים:
1. אני חושב שחבל שהמידע לא מגיע מהפרויקט הענק של ויקיטקסט – מקרא על פי המסורה.
2. אשמח שתהיה לי אפשרות ציטוט פסוקים עם סימון מיקומי ההטעמות (לרוב םֽ או ם֫, אפשרי לבחירת המשתמש כארגומנט).

האם לדעתך זה יהיה דבר אפשרי?

[[שיחת תבנית:צת]] [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 11:40, 29 באוקטובר 2025 (IST)

== יחזקאל לו:לח &quot;קדשים&quot; קמץ הקוף ==

'''הדיון הועבר אל [[שיחת ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#קמץ קטן]].'''

== Ps 53:6.3 ==

פָּ֥חֲדוּ פַחַד֮
.It seems to me that the first syllable in this word could use a stress helper above it
David E. S. Stein— [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2025-30591-86|&amp;#126;2025-30591-86]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2025-30591-86|שיחה]] 16:28, 30 באוקטובר 2025 (IST)

:תודה דוד. אבל הוא '''[[תהלים נג/טעמים#נג ו|כבר נמצא שם]]'''! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 17:00, 30 באוקטובר 2025 (IST)

== נקודה בו&quot;ו עיצורית ==

כפי שאתה מציין [[וק:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#נקודה בוי&quot;ו עיצורית|במבוא למקרא]], הושמטו הנקודות בו&quot;וים עיצוריות, לפי דבריך כדי למנוע בלבול. לכאורה הנקודות הללו הן דגשים חזקים, שמשפיעים על הקריאה, ואם כן דוקא השמטה שלהן היא שיש בה משום גרימת טעות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:20, 6 בדצמבר 2025 (IST)

:בוקר טוב ושבוע טוב. תודה רבה על תשומת הלב! לא מדובר על דגש, אבל מה שכתבתי במבוא לא היה מספיק כדי להבהיר את זה. ראה [[וק:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#נקודה בוי&quot;ו עיצורית|במבוא]] עכשיו. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 07:49, 7 בדצמבר 2025 (IST)

::כמדומני שגם את הנקודה המסומנת בא' ב[[ויקרא כג יז]] ו[[בראשית מג כו]] יש מסבירים באותו אופן, שלא מדובר בדגש חזק (שלא אמור היה לבוא כאן), אלא בסימן שהא' עיצורית ולא תיבלע קריאתה. אמנם שם כן נהגו בדפוסים לסמן את הנקודה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 12:23, 7 בדצמבר 2025 (IST)

:::נכון, יש דמיון ניכר בין התופעות (נקודה באות לפני שורוק). יש גם שוני: אכן אפילו בדפוסים הקפידו על א' דגושה, ולא במקרה. המסורה הקפידה להורות במפורש על הדגשים האלה באל&quot;ף, והיא קוראית להם במפורש &quot;דגש&quot;. לכן יש עקביות גבוהה בנושא הזה בכתבי־היד (ובהמשך אחר כך בדפוסים). לכן ההסבר שהבאת יאה לתופעה: &quot;סימן שהא' עיצורית ולא תיבלע קריאתה&quot;. לעומת זאת, אין התייחסות בהערות המסורה לנקודה בוי&quot;ו עיצורית ואין הקפדה בכתבי־היד (ולרוב היא לא נכתבת). וההסבר שמציע ייבין הוא בעצם הפוך: הנקודה לא באה לסמן שהאות וי&quot;ו עיצורית, אלא לסמן &quot;שבמקרה זה הו' מבוטאת כתנועה ממש (היינו: uu); שהרי העיצור ו נֶהגה בדרך כלל כחצי תנועה, וכשבאה אחריו תנועת u, שהיא מסוגו, מתקרבת הגייתו להגיית תנועה ממש&quot;. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:56, 7 בדצמבר 2025 (IST)

== ויקרא י' פסוק ד' ==

בפסוק יש ציון במסורה לתלישא גדולה וגרשיים, אולם בתצוגה [[ויקרא י ד|כאן]] הסימון נראה כפול, מדוע ?
תודה, מתן [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-60674|&amp;#126;2026-60674]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-60674|שיחה]] 00:06, 4 בינואר 2026 (IST)
:בוקר טוב, ותודה על תשומת הלב לפרטים! ראה בבקשה את '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#גרש או גרשיים ותלישא גדולה בתיבה אחת|ההסבר כאן]]'''. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 06:29, 4 בינואר 2026 (IST)

== דפים במרחב שלך שאולי כבר אפשר למחוק ==

למשל [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר ויקרא/שלם]], [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר ויקרא/כ]]

אולי גם [[משתמש:Dovi/מקרא מבואר ספר שלם]]

הם מופיעים בדפי קטגוריה ובדפי &quot;דפים המקושרים לכאן&quot;. זה לא קריטי, אבל קצת מפריע.

אולי אפשר למחוק את התוכן שלהם וליצור מהם הפניה לדפים התואמים במתחם הראשי? תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:17, 21 בינואר 2026 (IST)

:למיטב ידיעתי הם נשארו עם התוכן הנוכחי בתור תיעוד כלשהו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בשבט ה'תשפ&quot;ו • 21:21, 21 בינואר 2026 (IST)

בוקר טוב. מכיוון שהעבודה התחילה במרחב האישי בתור טיוטות, אז חלק מה&quot;היסטוריה&quot; של דפי המקרא נמצא בדפים כאלה. אין כאן שום דבר קריטי. אבל אולי כדאי באמת להפוך אותם להפניות במקום למחוק לגמרי. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 05:29, 22 בינואר 2026 (IST)
:מעולה!  לקחתי את [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/נשא|פרשת נשא]] בתור ניסוי. השארתי את [[:תבנית:דף היסטורי משתמש]] שהיא בעצם סוג של הפניה וגם הסבר למה קיים הדף הזה. מקובל?  אני יכול לכתוב בוט שיעשה את זה לכל הדפים שיש בהם [[:תבנית:דף היסטורי משתמש]]? 
:נ.נ. אנחנו מחכים כצאן ללא רועה לשמוע את דעתך לגבי הפסיקים, השורות נפרדות, ולגבי מהדורת הכתיב ב[[שיחה:מקרא]]. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 07:54, 22 בינואר 2026 (IST)

== אי עקביות בתנ&quot;ך הפונטי בתעתוק דחיק ==

ערב טוב,

רציתי להסב את תשומת לבך לכך ש[https://bdenckla.github.io/phonetic-hbo/tnkh/A2-Exodus/20.html בתנ&quot;ך הפונטי]  בספר שמות פרק כ, בפסוק כ ובפסוק כא מסומן דחיק ב'''לִּ'''י
{| class=&quot;wikitable&quot;
|תַּעֲשֶׂה־'''לִּ'''י
|ta·‘ă·se-'''llí'''
|}
לעומת זאת, בפרק יט', פסוק [https://bdenckla.github.io/phonetic-hbo/tnkh/A2-Exodus/19.html כג]: כִּֽי־אַתָּ֞ה הַעֵדֹ֤תָה '''בָּ֙'''נוּ֙ לֵאמֹ֔ר אמור להיות דחיק [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%93%D7%97%D7%99%D7%A7/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%9B%D7%9C_%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%A2%D7%99_%D7%94%D7%93%D7%97%D7%99%D7%A7_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90#:~:text=%D7%91%D6%B8%D6%BC%D6%99%D7%A0%D7%95%D6%BC%D6%99%20%D7%9C%D6%B5%D7%90%D7%9E%D6%B9%D6%94%D7%A8%20(-,%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA%20%D7%99%D7%98%2C%20%D7%9B%D7%92,-)%2C%20%D7%95%D6%B7%D7%99%D6%B9%D6%BC%D6%A8%D7%90%D7%9E%D6%B6%D7%A8%20%D7%99%D6%B0%D7%94%D7%95%D6%B9%D7%A9%D6%BB%D7%81%D6%9C%D7%A2%D6%B7%20%D7%90%D6%B6%D7%9C%2D%D7%9B%D6%B8%D6%BC%D7%9C] וכך מסומן גם בתנ&quot;ך סימנים, שגם בו מסומן דחיק באות בי&quot;ת, וגם על פי הדקדוק נראה לי שזה אינו דגש קל, אבל בתנ&quot;ך הפונטי מסומן רק דגש קל.
{| class=&quot;wikitable&quot;
|בָּ֙נוּ֙
|'''ba'''·nu
|}
נראה שגם בשאר התנ&quot;ך קיימת אי עקביות זו בתעתוק הדחיק, שבאותיות בג״ד כפ״ת הוא מסומן כדגש קל (כיוון שב'על התורה'  לא מסומן דחיק כדגש חזק באותיות בג״ד כפ״ת), ובשאר האותיות הוא מסומן כדגש חזק.

לפיכך, מומלץ לקבוע שיטה עקבית לתעתוק הדחיק, שתשמור על עקביות בין אותיות בג&quot;ד כפ&quot;ת לשאר האותיות. [[משתמש:נשיא|נשיא]] ([[שיחת משתמש:נשיא|שיחה]]) 21:15, 3 בפברואר 2026 (IST)

:בוקר טוב, ותודה על ההערה החשובה. אפנה אותה אל המתכנת שבנה את התנ&quot;ך הפונטי. לשם כך הוא לקח את הסימון של &quot;שווא נע&quot; ו&quot;דגש חזק&quot; מאתר על התורה (בשיתוף פעולה, ואנחנו מודים להם על כך). מקור הבעיה, כנראה, הוא הקושי לאתר ולסמן דחיק לאורך התנ&quot;ך באופן אוטומטי בתור בסיס ראשוני. כלומר: קל לאתר אותו ברוב האותיות, אך קשה יותר באותיות בג&quot;ד כפ&quot;ת. אמנם ייתכן שיש דרך לעשות את זה. אם תרצה, אוכל לשתף אותך בדיון מול המתכת, ואולי תוכל לעזור בביצוע ובידוק. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:14, 4 בפברואר 2026 (IST)
::ערב טוב, תודה על התשובה המהירה, אני לא מומחה לדקדוק, ואני סומך עליכם (אלא אם תגיעו למסקנה לא לבצע את זה עכשיו, אלא להתמקד בדברים אחרים, או שאין לכם עכשיו את המשאבים לביצוע הסימון) שתבצעו את זה באופן מקצועי ומדויק. לדעתי, אם אי אפשר לבצע את הסימון באמצעות קוד, אולי אפשר לבקש מהוצאה שמסמנת דגש חזק, שתשתף איתכם את רשימת הדחיק, לדוגמה ממכון סימנים, במהדורתו המבוססת על הכתר (במהדורה של התנ&quot;ך שיש אצלי, נראה לי משנת תשע&quot;ה שבו יש סימון של דגש חזק גם בדחיק),ואפשר לבקש מהם שישחררו את רשימת הדחיק לציבור דרך המיזם (אני לא יודע מה הסיכויים שהם יסכימו לשחרר את זה, אבל אם כן אז יהיה יחסית קל להוסיף את הסימון למהדורה). אני רוצה גם להביע הערכה למיזם באופן כללי, על הנגשת  נוסח המסורה בצורה חופשית,עם סימון של כמעט כל מה שצריך לקריאה, ובצורה המותאמת לקורא, דבר שכמעט ולא נעשה (אולי רק מכון סימנים ותיקון קוראים חורב), אז תודה רבה על כל ההשקעה בעריכה ובהגהה של התנ&quot;ך. [[משתמש:נשיא|נשיא]] ([[שיחת משתמש:נשיא|שיחה]]) 21:38, 4 בפברואר 2026 (IST)

== סדרים וגרסת דף אחד של ספרים ==

בזמן השוואה יחסית מהירה ולא קפדנית של הסדרים בין מקרא על פי המסורה ורשימת הסדרים של [https://shivalevitzaron.org/wp-content/uploads/2025/09/%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99-%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9A-%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8.pdf שיבה לבצרון] (וכשנמצאה חוסר התאמה גם עם של [https://www.tanachyomi.co.il/PDFFiles/prakim.pdf תנ״ך יומי]), מצאתי את חוסר ההתאמות הבאות:
#שמואל סדר ג: מופיע בשמואל א ג:יט במקום ג:כ
#שמואל סדר יג: מופיע בשמואל א כ:ה במקום כ:ד
#שמואל סדר כא: מופיע בשמואל ב ב:ו במקום ב:ז
#מלכים סדר כב: מופיע במלכים ב ו:ז במקום ו:כג
#ישעיהו סדר כו: לא מופיע במקום ישעיהו סה:ט
בנוסף לכך, בדקתי את הסדרים לרוב בגרסאות הדף אחד של הספרים, ומצאתי טקסט (שכנראה לא מתאים שיהיה שם) במקומות הבאים:
ירמיהו יז:כו (סדר ט*): מופיע {{נוסח|
ירמיהו ל:לב: מופיע {#קטע:משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/ספר ירמיהו/ל|ירמיהו ל}}
תהילים צז:יב: דומה לנמצא מתחת, בדברי הימים
דברי הימים ב לד:לג: #קטע:דברי הימים ב לה/טעמים#קטע:דברי הימים ב לו/טעמיםתבנית:מ:טעמי המקרא-סוףתבנית:מ:שוליים-סוף [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-98926-0|&amp;#126;2026-98926-0]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-98926-0|שיחה]] 21:38, 13 בפברואר 2026 (IST)
:שבוע טוב, ותודה על ההערות. עיקר המהדורות שצריך לבדוק לגבי שאלות מהסוג הזה: ברויאר (על פי כתר ארם צובה), וקורן (עשיתי השוואה מולו). וחשוב לבדוק ב'''[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים]''', לקרוא [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים|כאן במבוא]].
:אני רואה 5 מקומות ברורים בשאלתך (ראה למעלה), שמתוכם שלושת הראשונים הם שאלה של הזזה של פסוק אחד. אבדוק אותם בעזר&quot;ה. אחר כך #4 (מל&quot;ב ו) יש כבר הסבר בהערת נוסח, ו-#5 בסוף ישעיהו צריך לבדוק.
:אחר כך אינני מבין את ההמשך בדבריך. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:08, 14 בפברואר 2026 (IST)
::תודה רבה שוב! ראה בשינויים האחרונים בסדרים ובהערות הנוסח, בכולם יש תיקון כלשהו חוץ מ-#4. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:50, 14 בפברואר 2026 (IST)
::מה שכתבתי אחר כך הוא לגבי טקסט שכנראה לא אמור להיות בגרסת ״דף אחד״ של הספרים שציינתי, איפה שציינתי. כלומר, בגרסת דף אחד של [[ספר ירמיהו/טעמים|ירמיהו]], מופיע בפרק יז פסוק כו (שיש שם את סימון הסדר ט*) את הטקסט ״{{נוסח|״ (חשבתי שכתבתי שזה הטקסט שנמצא שם כשכתבתי את התגובה), וכך גם לשאר המקומות. יצא שנתקלתי במקרים האלה בזמן שהשוואתי את הסדרים, ולא השוואתי בגרסת ״דף אחד״ של כל ספר בהתחלה, אז אני לא יודע אם יש עוד מקרים כאלה [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-98926-0|&amp;#126;2026-98926-0]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-98926-0|שיחה]] 23:22, 14 בפברואר 2026 (IST)
:::אם אתה מסתכל בדף העריכה בדף של פרק, אז קוד כגון ״{{נוסח|״ הוא תחילת תבנית. התבנית הזאת מכילה הערת נוסח, כלומר הערה הבאה להסביר את קביעת הנוסח המופיע בספרים. לילה טוב. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 23:27, 14 בפברואר 2026 (IST)
::::לא הסתכלתי בדף העריכה, הטקסט הזה הופיע כמו טקסט רגיל [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-98926-0|&amp;#126;2026-98926-0]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-98926-0|שיחה]] 23:31, 14 בפברואר 2026 (IST)
תודה, עכשיו אני מבין. לגבי ירמיהו, יש שתי תקלות בקוד. את השנייה פתרתי עכשיו, אבל עוד לא הבנתי איך לפתור את הראשון. לגבי תהלים ודברי הימים, אין כאן טעות. הבעיה נובעת מהמגבלות שהאתר שם על גודל הדפים. כעת אי אפשר להציג את הספרים האלה במלואם, ובמקום זה רואים את הקישורים בסוף במקום את הטקסט הנכון. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 11:36, 15 בפברואר 2026 (IST)

== סימן רָפֶה ==

בוודאי כבר התייחסת לכך, בשיחה, או ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה]] אך לא מצאתי. 

למשל ב&quot;וּֽלְﬞהַבְדִּ֔יל&quot; - מה הצורך של הסימן מעל האות ל? או מעל האות רי&quot;ש מספר פעמים ב[[בראשית כז/טעמים]]?

ושאלה נוספת: למה [https://unicode-explorer.com/c/FB1E HEBREW POINT JUDEO-SPANISH VARIKA] ולא [https://unicode-explorer.com/c/05BF HEBREW POINT RAFE]?

תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 12:26, 4 במרץ 2026 (IST)

:זה נועד לסמן שוא נע, וזו גם הסיבה שהסימן שונה. ועיין [[וק:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|בפסקה הרלבנטית במבוא]] (בפרט בסופה). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ו באדר ה'תשפ&quot;ו • 12:30, 4 במרץ 2026 (IST)

::תודה [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש]] על התשובה המהירה והנכונה. [[משתמש:Ori229|אוֹרי]], אולי נכון שתדע שיש גם רפה אמיתי במקומות שונים, ראה [[וק:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#סימן הרפה|כאן]]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:16, 4 במרץ 2026 (IST)

:::תודה לשניכם. הבנתי היטב את השימוש בסימן רפה. לגבי סימן וריקה - אני לא בטוח - תגידו לי אם אני מבין נכון:
לפי כללי הדקדוק הבסיסיים, &quot;חטף&quot; (חטף-פתח, חטף-סגול או חטף-קמץ) מופיע בדרך כלל באותיות גרוניות (א, ה, ח, ע) כדי לסייע בהגיית השווא. אולם, בכתבי יד עתיקים ומדויקים כמו כתר ארם צובה, מופיעים לעיתים חטפים גם באותיות רגילות.

'''הרב ברויאר''': החליט להפוך את כל החטפים הללו לשוואים רגילים. נימוקו: סימון החטף הוא רק &quot;מנהג&quot; להדגשת הקריאה ולא חובה הלכתית-מסורתית. הוא חשש שקורא מודרני יתבלבל ויחשוב שמדובר בתנועה רגילה.

'''מהדורת &quot;הכתר&quot;''': מתחו ביקורת על ברויאר. לטענתם, אם הכתר סימן חטף, עלינו להעתיק אותו בדיוק כפי שהוא, כי זו שיטת המסורה המקורית.

'''פשרה אצלינו''': כותבים שווא (כדי לא לבלבל את הקורא), אבל מוסיפים מעל האות את הסימן &quot;וריקה&quot;. כך הקורא יודע שבכתב היד המקורי היה שם חטף ושמדובר בשווא נע שיש להגות בבירור.

השימוש בסימן הוָרִיקָה מגיע מלאדינו. בדומה ליידיש שמשתמשת באותיות עבריות, גם הלאדינו נכתבה באותיות עבריות. כיוון שבספרדית יש צלילים שאינם קיימים בעברית המקראית, השתמשו בוריקה כסימן דיאקריטי (סימן הבחנה) כדי לשנות את הגיית האות. לדוגמה: בֿ (ב עם וריקה): נהגית כמו בית רפה.

השאלנו אצלינו את הוריקה מלאדינו כדי לסמן שוא נע. למה דוקא את הוריקה? כי הסימן דומה לסימן הרפה, וכך הקורא מבין שיש כאן הדגשה של &quot;תיקון קוראים&quot; לגבי ניקוד יוצא דופן. 

::אכן כך? תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 17:43, 4 במרץ 2026 (IST)

סיכום יפה [[משתמש:Ori229|אוֹרי]]. קצת הוספת דיוק: &quot;כך הקורא יודע שבכתב היד המקורי היה שם חטף '''כדי להורות על הנעת השווא''' שיש להגות בבירור... השאלנו אצלינו את הוריקה מלאדינו כדי לסמן שוא נע '''באותם מקומות שבכתבי־היד עושים את זה על־ידי כתיבת חטף'''.&quot; כדאי לדעת ש[[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]] מקדם את התהליך להוספת תווים ביוניקוד לשווא נע ודגש חזק. כשיהיה בעזר&quot;ה תו כזה לשווא נע, אז יהיה מקום לשקול את מחיקת ה&quot;וריקה&quot;, ואולי להשתמש בו לצורך אחר. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:12, 4 במרץ 2026 (IST)

== בעיה במהדורת הכתיב והמנוקדת ==

ערב טוב, ב[[:קטגוריה:תהלים לח כא]] וב[[:קטגוריה:שיר השירים א ה]] לדוגמה יש שגיאה בתצוגה של מהדורת הכתיב ומהדורת הניקוד, שחלק מהתבניות מכניסות טקסט לתוך הפסוק. כלומר &quot;שחורה אני ונאוה בנות ירושלם ד=כאהלי קדר כיריעות שלמה.&quot;;&quot;וּמְשַׁלְּמֵי רָעָה תַּחַת טוֹבָה יִשְׂטְנוּנִי תַּחַת רדופי לגבי קמץ קטן בתיבה זו ראו ויינברג 3.2.1.3; במהדורת סימנים הדפיסו קמץ רחב וגעיה, ואילו בתנ&quot;ך קורן קמץ קטן עם מתג.&quot; כלומר כנראה( לא בדקתי בעוד מקומות) הקוד של מהדורת הניקוד ושל מהדורת הכתיב לא 'יודע' להתמודד עם התבנית של קמץ במחלוקת ושל הערות נוסח . [[משתמש:נשיא|נשיא]] ([[שיחת משתמש:נשיא|שיחה]]) 22:03, 5 במרץ 2026 (IST)
: מתייג את {{א|Ori229}}.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 05:14, 6 במרץ 2026 (IST)
: מעתיק מן המזנון:
:::: אני מהמר שזה קרה בגלל ניתוק מערכתי מכוון של ג'אווסקריפט עקב בעיות אבטחה. המון דברים לא עובדים. [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ([[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) [[ויקיטקסט:מזנון#c-IKhitron-20260305192800-%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9 %D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F-20260305182000|21:28, 5 במרץ 2026 (UTC+2)]]
: [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 05:18, 6 במרץ 2026 (IST)
:::::באג בתכנית ההסבה שלי - אתקן. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:17, 6 במרץ 2026 (IST)
:::::: הבעייה היא בכל המקרא, לא רק בתהילים או בשיר השירים. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:21, 6 במרץ 2026 (IST)
::::::: אכן. תיקנתי את מהדורת הכתיב על ידי בוט בכל המקרא. במהדורה המנוקדת מצאתי בעיות רק במקומות בהם היה שימוש יוצא דופן בתבניות ותיקנתי ידנית.
::::::: נחום, אם אתה מוצא טעות עדיין בבקשה תגיד לי. תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:34, 6 במרץ 2026 (IST)
תודה רבה אורי וכולכם. שבת שלום ומבורך, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:14, 6 במרץ 2026 (IST)

== המהדורה הדקדוקית \ רכיבים ==

שבוע טוב, מה שלומך?

במסגרת הצלת המידע מאתר OSHB, שכבר לא מתוחזק, רציתי לנער את ה&quot;מהדורה הדקדוקית&quot; אצלינו, שכמעט ולא היה בה מידע מועיל עד עתה.

בבקשה ראה את העדכון שעשיתי ל[[בראשית א/רכיבים]]. מה דעתך? בדף יש מידע גולמי כפי שהוא באתר המקורי, וכל התצוגה הוויזואלית ניתנת לשינויים בעתיד ב[[תבנית:דקדוק]].

תודה, אורי [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 01:04, 12 באפריל 2026 (IDT)

:איזה יופי אורי! זה יפה ושימושי!
:זה הרבה, הרבה יותר יעיל ממה שהיה קודם באזור &quot;רכיבים&quot; (עד כדי כך שקודם חשבתי שכדאי למחוק אותו). אבל החומר הזה - חשוב מאוד שיישאר אצלנו לשימוש, והוא גם מציל את המידע שנשאר שם ב-OSHB לפני שירד חלילה לטמיון.
:יפה שאפילו מצאת דרך אוטומטית להפוך את &quot;צורת יסוד&quot; לשימושי. אולי יש גם דרך לנצל את &quot;קוד מזהה מילה&quot; (לא הבנתי מה זה), ל&quot;מורפולוגיה&quot;, ול&quot;מבנה על פי הטעמים&quot; (אם הבנתי נכון האחרון מצביע על דרגתם של המפסיקים)? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:31, 12 באפריל 2026 (IDT)

::תודה רבה על העידוד.
::קוד מזהה מילה (ID) - זה סתם קוד לכל מילה ומילה בתנ&quot;ך. לא מצאתי בינתיים מה לעשות עם זה.
::מורפולוגיה - זה מה שיוצר את עיקר המידע בתחילת החלונית הצצה.
::מבנה על פי הטעמים - בזה השתמשתי ביצירת [[בראשית א/תרשים טעמים]]. אין לזה צורך במהדורה הדיקדוקית. אפשר באמת להסיר.
::צורת היסוד - בינתיים הפנתי למילון בוויקיטקסט באננגלית, אבל אני שוקל אם להעתיק אותו אלינו - ר' [[משתמש:Ori229/ארגז חול/קונקורדנציה]] - מה דעתך? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 17:20, 12 באפריל 2026 (IDT)
::: זה נראה לי דבר מדהים לעשות אם תמצא דרך לעשות את זה בלי יותר מדאי קושי. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:10, 12 באפריל 2026 (IDT)
:::: בכיף - הנה: [[מילון הקונקורדנציה של סטרונג]].
::::יש לי גם את כל דפי פרקי התנ&quot;ך מוכנים לטעינה - בהמשך אעלה עם בוט. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:27, 12 באפריל 2026 (IDT)
::::...סיימתי. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 19:58, 13 באפריל 2026 (IDT)
:::::תודה רבה [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]]! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 18:39, 14 באפריל 2026 (IDT)

== הערה על פרשה שאינה במסורת הרמב&quot;ם אך מצויה בכתבי היד ==

תן דעתך לנכתב ב־[[שיחה:שמות כו/הערות נוסח]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:50, 27 באפריל 2026 (IDT)

:תודה [[משתמש:Nahum|Nahum]]! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:03, 27 באפריל 2026 (IDT)

== You may be an eligible candidate for the U4C election ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
Greetings,

The [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee (U4C)]] seeks candidates for the 2026 election. The U4C is the global committee responsible for overseeing enforcement of the [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Universal Code of Conduct|Universal Code of Conduct]]. Elections are held annually, if elected a committee member serves for two years.

This year the U4C requires candidates to hold administrator rights on at least one wiki, which is why you are being contacted as you appear to hold this right. There are other requirements, such as candidates must be at least 18 years old and may not be employed by the Wikimedia Foundation or other related chapters and affiliates. You can find more information in the [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2026#Call_for_Candidates|call for candidates on Meta-wiki]]. Additionally, the committee's working language is English; some ability to communicate in English is required.

The election opens on 18 May, if you are eligible and interested you have until 10 May to submit your candidacy. There will week between for candidates to answer questions from the community. Voting takes place privately in [[m:Special:MyLanguage/SecurePoll|SecurePoll]], successful candidates must receive at least 60% support. More information is available on [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2026|the 2026 Elections page]], including timelines and other candidacy information. If you read over the material and consider yourself qualified, please consider submitting your name to run for the committee. If you think someone else in your community might be interested and qualified, please encourage them to run.

In partnership with the U4C -- [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User_talk:Keegan (WMF)|talk]]) 21:33, 28 באפריל 2026 (IDT) &lt;/div&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Keegan_(WMF)/test&amp;oldid=30471754 --&gt;

== פרשת בהעלותך: ויעמד אתם סביבת האהל ==

שלום,
במהדורת מקרא על פי המסרה, יש געיה כבדה לא סדירה בתיבת וַֽיעמד. ראיתי שבמקראות גדולות הכתר אין. חיפשתי בהערות הנוסח ולא מצאתי התייחסות לכך. בדקתי ומצאתי שבכת״י ל יש כנראה געיה כבדה (הדיו קצת מטושטש, אבל קו הגעיה נראה די בבירור), אבל בשאר כתבי היד שבדקתי (שני כתבי יד ששון, ווטיקן 448) אין געיה זו. גם משמע כך בחילופי מישאל שכתב שהסכימו בתיבות והֽתיצבו שם, אם אֽת כל דגי הים (שניהם עם געיה כבדה שאינה סדירה) ולא מנה את &quot;ויעמד&quot;. [[משתמש:Shacoaz|Shacoaz]] ([[שיחת משתמש:Shacoaz|שיחה]]) 11:10, 5 ביוני 2026 (IDT)

:תודה רבה על ההערה. בדקתי עוד שורה של כתבי יד, וברוב המכריע אין געיה (רק עוד אחד חוץ מכתי&quot;ל). גם מדובר על תיבת משרת. אז אבצע את השינוי ואוסיף הערה.
:אגב שאלה: אתה בודק תמיד את כת&quot;י ותיקן 448. לא השתמשתי בכתב יד זה בעבר, חוץ מהמקרים שאתה הזכרת אותו. מה מייחד את כתב היד הזה, והופך אותו למקור חשוב בשביל געיות? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:10, 7 ביוני 2026 (IDT)
::יש״כ.
::שתי תשובות לשאלתך: אני בודק תמיד את כת״י וטיקן 448 קודם כל משום שעבורי הוא נגיש, כי השתמשתי בו כדי לערוך לעצמי נוסח לתרגום אונקלוס, ולכן רשום לי בדיוק באיזה דף נמצא כל פסוק ואני מאתר בקלות. מלבד זאת, מהתרשמותי, הערות המסרה שלו במחלוקות ב״א וב״נ מתאימות כמעט תמיד לחילופי מישאל, ולכן בעיניי הוא מאד אמין בתחום הגעיות. [[משתמש:Shacoaz|Shacoaz]] ([[שיחת משתמש:Shacoaz|שיחה]]) 00:25, 8 ביוני 2026 (IDT)
:::תודה רבה! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 18:33, 8 ביוני 2026 (IDT)

== ויעמדו פתח אהל מועד ==

בפרשת קרח ([[במדבר טז יח]]), בכת״י ל׳ וכאן הגעיה באות ו׳ וַֽיעמדו. בדקתי במק״ג הכתר ובמכון ממרא וראיתי ששם אין געיה כבדה באות ו׳, כצפוי (כי איון מבנה של געיה כבדה סדירה). לא התפניתי לבדוק בכתבי יד, אבל אני משער שכת״י ל הוא היחיד שהניח את הגעיה הכבדה. [[משתמש:Shacoaz|Shacoaz]] ([[שיחת משתמש:Shacoaz|שיחה]]) 10:01, 19 ביוני 2026 (IDT)

:תודה! לפי דותן וברויאר, הגעיה בכתי&quot;ל היא געיה קלה (ימנית) באות יו&quot;ד. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%98%D7%96/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;curid=236470&amp;diff=3020753&amp;oldid=2987719 ראה תיקון]. שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:51, 19 ביוני 2026 (IDT)

== תקלדה בהערות במדבר יא לב  ==

על המילה &quot;וַיַּֽאַסְפוּ֙&quot; כתוב בהערות הנוסח :&quot;...ברויאר ציין בספק שכתוב כאן וַיַּאֲסְפוּ֙ ('''חתף''' פתח באות אל&quot;ף)...&quot;

צ&quot;ל חטף. [[משתמש:נשיא|נשיא]] ([[שיחת משתמש:נשיא|שיחה]]) 10:46, 6 ביולי 2026 (IDT)

:בוצע. תודה! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:29, 6 ביולי 2026 (IDT)

== מתיגה בכתי&quot;ל ==

ב מלאכי פרק ב ב פסוק ה יש מתיגה ב&quot;הַֽחַיִּים֙ וְהַ֨שָּׁל֔וֹם&quot; בכתי&quot;ל (טעות?).

אין על זה הערה בהערות הנוסח.

צום קל [[משתמש:נשיא|נשיא]] ([[שיחת משתמש:נשיא|שיחה]]) 14:06, 22 ביולי 2026 (IDT)

:תודה. נכון, באמת כתוב &quot;הַֽחַיִּים֙ וְהַ֨שָּׁל֔וֹם&quot; בכתי&quot;ל, מתיגה בתיבה השניה, ומתברר שכך גם בכתי&quot;ק. בכתר ארם צובה אין, וכמו כן ש1,ל-א ובדפוסים המוכרים. מכיוון שיש כאן &quot;חבר&quot; חשוב לכתי&quot;ל הוספתי הערה. אבל בדרך כלל, אם יש הבדל בין כתי&quot;ל לכתר בניקוד וטעמים, נוסח הכתר מובא בלי להעיר על כתי&quot;ל. ישועות ונחמות, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:47, 22 ביולי 2026 (IDT)

== סוגריים בערוך השולחן ==

שואלים [[שיחה:ערוך השולחן אורח חיים תרכ|כאן]] מה מקור הסוגריים. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:21, 2 באוגוסט 2026 (IDT)

== &quot;וְתִחְדֵי&quot; דגוש ==

ב דברים יב יח, במילה &quot;וְתִחְדֵי&quot; הד' רפה, אבל [[iarchive:Taj_1901_Color_images/page/n567/mode/2up|בתאג']] דגוש.

[[משתמש:נשיא|נשיא]] ([[שיחת משתמש:נשיא|שיחה]]) 15:06, 7 באוגוסט 2026 (IDT)

:נכון, וגם בדפוסים אחרים של התאג' הוא כך. תוקן. תודה ושבת שלום. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:41, 7 באוגוסט 2026 (IDT)

== תלישא לא מוכפל בשופטים י&quot;ט כ&quot;ג ==
[[:קטגוריה:שופטים יט כג|בשופטים י&quot;ט כ&quot;ג]] במילה &quot;אַ֠חֲרֵי&quot; התלישא לא מוכפלת. [[משתמש:נשיא|נשיא]] ([[שיחת משתמש:נשיא|שיחה]]) 23:17, 16 בספטמבר 2026 (IDT)
:תודה על התיקון! [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%98/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;curid=236861&amp;diff=3083627&amp;oldid=2987814 בוצע]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 17:41, 17 בספטמבר 2026 (IDT)

== להוסיף הערה בדברים לד יא ==
[[:קטגוריה:דברים לד יא|בדברים לד יא]]:&quot;לְכׇל־הָ֨אֹתֹ֜ת&quot;, בקורן ועוד דפוסים בגרשיים, וכדאי להעיר. [[משתמש:נשיא|נשיא]] ([[שיחת משתמש:נשיא|שיחה]]) 21:08, 29 בספטמבר 2026 (IDT)
:תודה על ההערה, [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%93/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;curid=236687&amp;diff=3085716&amp;oldid=2987772 בוצע]. אם תרצה, אפשר ללמוד לבדוק ולכתוב הערות מהסוג הזה בעצמך. מעוניין? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:03, 29 בספטמבר 2026 (IDT)
::תודה, אבל נראה לי שכרגע אני מעדיף שלא לכתוב הערות, אלא רק להסב את תשומת הלב.
::שבוע טוב [[משתמש:נשיא|נשיא]] ([[שיחת משתמש:נשיא|שיחה]]) 22:37, 3 באוקטובר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>jk8x3srja8syj3c9y48utu559ciz1zm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ספר החוקים הפתוח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>247</id>
    <revision>
      <id>3086785</id>
      <parentid>3082726</parentid>
      <timestamp>2026-10-04T06:23:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3086785</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="578453" sha1="8k0sbrji6hdou6prkscisaad2o980h1" xml:space="preserve">[[תמונה:OpenLaw.svg|200px|ספר החוקים הפתוח|קישור=|שמאל]]
&lt;big&gt;'''[[ויקיטקסט:ספר החוקים הפתוח|ספר החוקים הפתוח – לדף הפרויקט]]'''&lt;/big&gt;

== חוקים לפי סדר אלפביתי ==
{{מרכז|{{LettersTOC}}}}

== א ==
{{עמודות||class=hierarchical|
: [[החוק העותומני על האגודות]] {{קטע מוסתר|id=החוק העותומני על האגודות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות החוק העותומני על האגודות (דיווח ושקיפות)]]}}
: [[פקודת האגודות השיתופיות]] {{קטע מוסתר|id=פקודת האגודות השיתופיות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות האגודות השיתופיות (אגודות שיתופיות לאשראי)]]
:: [[תקנות האגודות השיתופיות (אגרות)]]
:: [[תקנות האגודות השיתופיות (בוררות בסכסוכים)]]
:: [[תקנות האגודות השיתופיות (בחירת נציגים לתאגיד)]]
:: [[תקנות האגודות השיתופיות (דוח כספי, פנקסים, ספרים והודעות)]]
:: [[תקנות האגודות השיתופיות (הוראות כלליות)]]
:: [[תקנות האגודות השיתופיות (חברות)]]
:: [[תקנות האגודות השיתופיות (ייסוד)]]
:: [[תקנות האגודות השיתופיות (יישוב סכסוכים בקיבוץ)]]
:: [[תקנות האגודות השיתופיות (ניהול וביקורת חשבונות)]]
:: [[תקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות)]]
:: [[הודעה בדבר סוגי אגודות שיתופיות]]
:: [[תקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש)]]
:: [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)]]
:: [[תקנות האגודות השיתופיות (קרן מילואים)]]
:: [[תקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה)]]
:: [[תקנות האגודות השיתופיות (שיוך אמצעי ייצור בקיבוץ מתחדש)]]
:: [[תקנות האגודות השיתופיות (שיוך דירות בקיבוץ מתחדש)]]
:: [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)]]
:: [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – אגודות שיתופיות)]]}}
: אגרות חקלאיות {{קטע מוסתר|id=אגרות חקלאיות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)]]}}
: [[חוק אוויר נקי]] {{קטע מוסתר|id=חוק אוויר נקי|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות אוויר נקי (אגרות)]]
:: [[תקנות אוויר נקי (איכות אויר)]]
:: [[תקנות אוויר נקי (גילוי נתוני זיהום אוויר מרכב מנועי בפרסומת)]]
:: [[תקנות אוויר נקי (היתרי פליטה)]]
:: [[תקנות אוויר נקי (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
:: [[תקנות למניעת מפגעים (זיהום אויר מחצרים)]]
::: [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]]
:: [[תקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב)]]
:: [[תקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב בדרך)]]
:: [[תקנות למניעת מפגעים (זיהום אויר ממבערי מזוט להסקה ביתית)]]
:: [[תקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת)]]
:: [[תקנות אוויר נקי (מניעת זיהום אוויר וריח מתחנות דלק)]]
:: [[תקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אוויר ורעש ממחצבה)]]
:: [[תקנות אוויר נקי (ערכי איכות אוויר) (הוראת שעה)]]
:: [[תקנות מניעת מפגעים (שמן משומש)]]
:: [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – זיהום אוויר מכלי רכב)]]
:: [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – זיהום אוויר מכלי רכב בדרך)]]
:: [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – שמן משומש)]]}}
: [[חוק אומנה לילדים]] {{קטע מוסתר|id=חוק אומנה לילדים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות אומנה לילדים (בקשה לרישיון)]]
:: [[תקנות אומנה לילדים (הכשרת מפקחים)]]
:: [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]}}
: [[חוק אזור סחר חפשי באילת (פטורים והנחות ממסים)]] {{קטע מוסתר|id=חוק אזור סחר חפשי באילת|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות אזור סחר חפשי באילת (פטורים והנחות ממסים)]]
:: [[תקנות אזור סחר חפשי באילת (קביעת מקום באזור אילת)]]
:: [[הוראות אזור סחר חפשי באילת (סימון טובין)]]
:: [[הוראות אזור סחר חפשי באילת (פיקוח על הכנסת טובין והוצאתם)]]}}
: [[חוק אזורי נמל חפשיים]] {{קטע מוסתר|id=חוק אזורי נמל חפשיים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות אזורי נמל חפשיים (אגרות)]]
:: [[תקנות אזורי נמל חפשיים (פטור ממסים)]]
:: [[תקנות אזורי נמל חפשיים (פטור ממסים) (אילת)]]
:: [[תקנות אזורי נמל חפשיים (פעולות בטובין וסדרי פיקוח עליהם)]]
:: [[תקנות אזורי נמל חפשיים (פרסום אישור מיזם מורשה)]]}}
: [[חוק אזורים חופשיים לייצור בישראל]] {{קטע מוסתר|id=חוק אזורים חופשיים לייצור בישראל|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[צו אזורים חופשיים לייצור בישראל (עבירה על בטחון המדינה)]]}}
: [[חוק האזרחות]] {{קטע מוסתר|id=חוק האזרחות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;}}
:: [[חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה)]]
: {{קטע מוסתר|id=חוק האזרחות||
:: [[תקנות האזרחות]]
:: [[תקנות האזרחות (המצאת כתבי בי-דין)]]
:: [[תקנות האזרחות (סדרי הדין בבקשה לביטול אזרחות)]]}}
: [[חוק האזרחים הותיקים]] {{קטע מוסתר|id=חוק האזרחים הותיקים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות האזרחים הוותיקים]]
:: [[תקנות האזרחים הוותיקים (הטבות לאזרח ותיק שמקבל קצבת זקנה לנכה)]]
:: [[תקנות האזרחים הותיקים (הנחות למופעי תרבות ולמוזיאונים)]]
:: [[תקנות האזרחים הוותיקים (שליחה ופרסום של חוברת מידע)]]
:: [[תקנות האזרחים הוותיקים (תוקף תעודת אזרח ותיק)]]}}
: [[חוק האחריות למוצרים פגומים]]
: [[חוק האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן]] {{קטע מוסתר|id=חוק האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]}}
: [[חוק איגודי ערים]] {{קטע מוסתר|id=חוק איגודי ערים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות איגודי ערים (הדרך והמועד להגשת נימוקי התנגדות לתיקון צו מקים)]]
:: [[תקנות איגודי ערים (עריכת תקציבים וניהול חשבונות)]]
:: [[צו איגוד ערים (הוראות אחידות)]]}}
: [[חוק אימוץ ילדים]] {{קטע מוסתר|id=חוק אימוץ ילדים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
:: [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
:: [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
:: [[תקנות אימוץ ילדים (הכרה בעמותה לאימוץ בין-ארצי)]]
:: [[תקנות אימוץ ילדים (הסכמת הורה)]]
:: [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
:: [[תקנות אימוץ ילדים (כללים למתן הנחה למבקש באימוץ בין-ארצי)]]
:: [[תקנות פנקס האימוצים]]
:: [[תקנות אימוץ ילדים (תשלומים מרביים לעמותה מוכרת)]]}}
: [[חוק אימות מסמכים (תביעות פיצויים מיוחדות)]] {{קטע מוסתר|id=חוק אימות מסמכים (תביעות פיצויים מיוחדות)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות אימות מסמכים (תביעות פיצויים מיוחדות)]]}}
: [[חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור]] {{קטע מוסתר|id=חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות איסוף ופינוי פסולת למיחזור (חובת פינוי פסולת למיחזור)]]}}
: [[חוק איסור אלימות בספורט]] {{קטע מוסתר|id=חוק איסור אלימות בספורט|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות איסור אלימות בספורט (כללי התנהגות באירוע ספורט ודרך פרסומם)]]
:: [[תקנות איסור אלימות בספורט (קביעת הכשרה נוספת למנהל אירוע ספורט)]]
:: [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – איסור אלימות בספורט)]]}}
: [[חוק איסור גידול חזיר]] {{קטע מוסתר|id=חוק איסור גידול חזיר|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות איסור גידול חזיר (תפיסה והשמדה)]]}}
: [[חוק איסור הונאה בכשרות]] {{קטע מוסתר|id=חוק איסור הונאה בכשרות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות איסור הונאה בכשרות (אגרה)]]
:: [[תקנות איסור הונאה בכשרות (תעודות הכשר)]]
:: [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – איסור הונאה בכשרות)]]}}
: [[חוק איסור הכחשת השואה]]
: [[חוק איסור הכחשת אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]]
: [[חוק איסור הלבנת הון]] {{קטע מוסתר|id=חוק איסור הלבנת הון|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות איסור הלבנת הון (אגרות לענין נותני שירותי מטבע)]]
:: [[תקנות איסור הלבנת הון (דיווח למשטרה)]]
:: [[תקנות איסור הלבנת הון (דרכי דיווח על כספים בעת הכניסה לישראל או היציאה ממנה)]]
:: [[תקנות איסור הלבנת הון (דרכים ומועדים להעברת דיווח לפי פרק ד' לחוק, למאגר המידע)]]
:: [[תקנות איסור הלבנת הון (דרכים ומועדים להעברת דיווח של סוחרים באבנים יקרות למאגר המידע)]]
:: [[תקנות איסור הלבנת הון (דרכים ומועדים להעברת דיווח של תאגידים בנקאיים והגופים המפורטים בתוספת השלישית לחוק, למאגר המידע)]]
:: [[תקנות איסור הלבנת הון (הפעלת סמכות כניסה בידי מפקח לגבי גוף שבפיקוח שהוא נותן שירות עסקי)]]
:: [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח ניהול רישומים של בנק הדואר למניעת הלבנת הון ומימון טרור)]]
:: [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של זירת סוחר לחשבונו העצמי למניעת הלבנת הון ומימון טרור)]]
:: [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של חבר בורסה למניעת הלבנת הון ומימון טרור)]]
:: [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של חברת תשלומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור)]]
:: [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מבטחים, סוכני ביטוח וחברות מנהלות, למניעת הלבנת הון ומימון טרור)]]
:: [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]]
:: [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מנהל תיקים למניעת הלבנת הון ומימון טרור)]]
:: [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מפעיל מערכת לתיווך באשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור)]]
:: [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירות בנכס פיננסי ונותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור)]]
:: [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי מטבע למניעת הלבנת הון ומימון טרור)]]
:: [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של סוחר באבנים יקרות למניעת הלבנת הון ומימון טרור)]]
:: [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, ניהול רישומים של נותן שירות עסקי למניעת הלבנת הון ומימון טרור)]]
:: [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור)]]
:: [[תקנות איסור הלבנת הון (כישורי ראש הרשות המוסמכת)]]
:: [[תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מן הרשות המוסמכת לאגף המודיעין במטה הכללי של צבא הגנה לישראל)]]
:: [[תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מן הרשות המוסמכת לאגף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון)]]
:: [[תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מן הרשות המוסמכת לחוקר ניירות ערך)]]
:: [[תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מן הרשות המוסמכת למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]]
:: [[תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מן הרשות המוסמכת למחלקה לחקירת שוטרים)]]
:: [[תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מן הרשות המוסמכת למטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור)]]
:: [[תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מן הרשות המוסמכת לממונה)]]
:: [[תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מהרשות המוסמכת למשטרת ישראל)]]
:: [[תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מן הרשות המוסמכת לפקיד מכס חוקר)]]
:: [[תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מהרשות המוסמכת לשירות הביטחון הכללי)]]
:: [[תקנות איסור הלבנת הון (כללים להודעה למשטרה ופרטיה בדבר העברת מידע מן הרשות המוסמכת לפקיד מכס חוקר)]]
:: [[תקנות איסור הלבנת הון (כללים לניהול המאגר ולאבטחת המידע שבו)]]
:: [[תקנות איסור הלבנת הון (כללים לשימוש במידע שהועבר לחוקר ניירות ערך לשם חקירת עבירות נוספות ולהעברתו לרשות אחרת)]]
:: [[תקנות איסור הלבנת הון (כללים לשימוש במידע שהועבר למחלקה לחקירת שוטרים לשם חקירת עבירות נוספות ולהעברתו לרשות אחרת)]]
:: [[תקנות איסור הלבנת הון (כללים לשימוש במידע שהועבר למשטרת ישראל ולשירות הביטחון הכללי לשם חקירת עבירות נוספות ולהעברתו לרשות אחרת)]]
:: [[תקנות איסור הלבנת הון (כללים לשימוש במידע שהועבר לפקיד מכס חוקר לשם חקירת עבירות נוספות ולהעברתו לרשות אחרת)]]
:: [[תקנות איסור הלבנת הון (עיצום כספי)]]
:: [[צו איסור הלבנת הון (פטור מחובת רישום במרשם נותני שירותי מטבע)]]
:: [[צו איסור הלבנת הון (קביעת יחידה לעניין סעיף 30(ג1)(1) לחוק)]]}}
: [[חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים]]
: [[חוק איסור הפליית אנשים עם עיוורון המלווים בכלבי נחייה]] {{קטע מוסתר|id=חוק איסור הפליית אנשים עם עיוורון המלווים בכלבי נחייה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות איסור הפליית אנשים עם עיוורון המלווים בכלבי נחייה (סימון כלב בתהליך הכשרה)]]}}
: [[חוק איסור הקמת מצבות זכרון לזכר מבצעי מעשי טרור]]
: [[חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאים) (הוראת שעה)]] {{קטע מוסתר|id=חוק איסור התערבות גנטית|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רביה) (סמכויות הוועדה המייעצת)]]}}
: [[חוק איסור לשון הרע]]
&lt;!--: [[חוק איסור מימון טרור]]--&gt;
: [[חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים]] {{קטע מוסתר|id=חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות איסור נהיגה ברכב בחוף הים (הכשרת מפקחים)]]
:: [[צו איסור נהיגה ברכב בחוף הים (נגישות לנכים)]]
:: [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עבירת נהיגה ברכב בחוף הים)]]}}
: [[חוק איסור פעילות מסחרית במוסדות חינוך]]
: [[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]]
: [[חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון]] {{קטע מוסתר|id=חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (אזהרת בריאות)]]}}
: [[חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב (הסמכה מיוחדת)]]
: [[חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה)]] {{קטע מוסתר|id=חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות איסור צריכת זנות (אמצעי חלופי להטלת קנס)]]}}
: [[חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד]]
: [[חוק אכיפת פסקי-חוץ]] {{קטע מוסתר|id=חוק אכיפת פסקי-חוץ|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות סדר הדין האזרחי (אכיפת פסקי-חוץ)]]
:: [[תקנות אכיפת פסקי חוץ (אמנה עם הרפובליקה הפדראלית של גרמניה)]]}}
: [[חוק אכסון עולים בדירות שכורות]]
: [[חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים)]]
: [[חוק אמנת האיגוד הבין-לאומי לפיתוח]]
: [[חוק אמנת הבנק האירופי לשיקום ולפיתוח]] {{קטע מוסתר|id=חוק אמנת הבנק האירופי לשיקום ולפיתוח|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות אמנת הבנק האירופי לשיקום ולפיתוח (פרישה והשעיית חברות, השעיה זמנית, סיום פעילות, חסינויות, זכויות יתר ופטורים)]]}}
: [[חוק אמנת הבנק האסייני להשקעות בתשתיות]] {{קטע מוסתר|id=חוק אמנת הבנק האסייני להשקעות בתשתיות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות אמנת הבנק האסייני להשקעות בתשתיות (חסינויות, זכויות יתר ופטורים)]]}}
: [[חוק אמנת הבנק הבין-אמריקני לפיתוח]] {{קטע מוסתר|id=חוק אמנת הבנק הבין-אמריקני לפיתוח|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות אמנת הבנק הבין-אמריקני לפיתוח (חסינות וזכויות יתר)]]}}
: [[חוק אמנת החברה הבין-אמריקנית להשקעות]]
: [[חוק אמנת החברה הבינלאומית למימון]] {{קטע מוסתר|id=חוק אמנת החברה הבינלאומית למימון|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות אמנת החברה הבינלאומית למימון (חסינות וזכויות-יתר)]]}}
: [[חוק אמנות קרן המטבע הבינלאומית והבנק הבינלאומי לשיקום ולפיתוח]] {{קטע מוסתר|id=חוק אמנות קרן המטבע הבינלאומית והבנק הבינלאומי לשיקום ולפיתוח|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות אמנות קרן המטבע הבינלאומית והבנק הבינלאומי לשיקום ולפיתוח (חסינות, זכויות יתר והסכמי חליפין)]]}}
: [[חוק האנטומיה והפתולוגיה]] {{קטע מוסתר|id=חוק האנטומיה והפתולוגיה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה]]
:: [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]}}
: [[פקודת אניות סוחר (טלגרף אלחוט)]]
: [[חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם]] {{קטע מוסתר|id=חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם (אופן פריסת המענקים)]]}}
: [[חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי]]
: [[חוק האפוטרופוס הכללי]] {{קטע מוסתר|id=חוק האפוטרופוס הכללי|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות האפוטרופוס הכללי (השקעת כספים)]]
:: [[תקנות האפוטרופוס הכללי (סדרי דין וביצוע)]]
:: [[תקנות האפוטרופוס הכללי (שכר)]]
:: [[נוהל עבודת הוועדה הציבורית לקביעת ייעודם של עיזבונות לטובת המדינה והליך קבלת כספי ההקצבות]]}}
: [[חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]] {{קטע מוסתר|id=חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנון האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]]}}
: [[חוק ארגון הפיקוח על העבודה]] {{קטע מוסתר|id=חוק ארגון הפיקוח על העבודה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
:: [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
:: [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות)]]
:: [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים)]]
:: [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (פעולה מונעת)]]
:: [[הוראות ארגון הפיקוח על העבודה (קביעת רשימת תיוג לעניין עוזר בטיחות)]]
:: [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]}}
: [[חוק ארוחה יומית לתלמיד]] 
: [[פקודת האריסים (הגנה)]] {{קטע מוסתר|id=פקודת האריסים (הגנה)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות ההגנה על אריסים (סדרי הדין)]]}}
: [[חוק הארכיונים]] {{קטע מוסתר|id=חוק הארכיונים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הארכיונים (אגרות)]]
:: [[תקנות הארכיונים (ביעור חומר ארכיוני במוסדות המדינה וברשויות המקומיות)]]
:: [[תקנות הארכיונים (מסירת חומר ארכיוני למשמרת)]]
:: [[תקנות הארכיונים (עיון בחומר ארכיוני המופקד בגנזך)]]
:: [[תקנות הארכיונים (שמירתם וביעורם של תיקי בתי משפט ובתי דין דתיים)]]
:: [[תקנות הארכיונים (תנאים לאישור ארכיונים ציבוריים והסדרים לניהולם)]]}}
: [[חוק אשראי הוגן]] {{מוקטן|(חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות)}} {{קטע מוסתר|id=חוק אשראי הוגן|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות (החרגת סוגי עסקאות אשראי מתחולת החוק והחרגת הוצאות מגדר &quot;תוספת&quot;)]]
:: [[תקנות הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות (סדרי דין)]]}}
}}

== ב ==
{{עמודות||class=hierarchical|
: [[חוק הבוררות]] {{קטע מוסתר|id=חוק הבוררות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות לביצוע אמנת ניו-יורק (בוררות חוץ)]]
:: [[תקנות סדרי הדין בעניני בוררות]]}}
: [[חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית]]
: [[פקודת בזיון בית המשפט]] {{קטע מוסתר|id=פקודת בזיון בית משפט|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות בזיון בית משפט (סדרי דין בשיקול נוסף)]]}}
: [[חוק הבחירות (דרכי תעמולה)]] {{קטע מוסתר|id=חוק הבחירות דרכי תעמולה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[כללי הבחירות (דרכי תעמולה) (הגשת בקשות, הקצאת זמן ותעריפים לשידורי תעמולה ברדיו אזורי בבחירות לרשויות המקומיות)]]
:: [[הוראות הבחירות (דרכי תעמולה) (סדרי הדין בבקשות ועררים)]]
:: [[כללי הבחירות (דרכי תעמולה) (שידורי תעמולה ברדיו אזורי בבחירות לרשויות המקומיות)]]}}
: [[חוק בחירות לגופים ציבוריים]]
: [[חוק הבחירות לכנסת]] {{קטע מוסתר|id=חוק הבחירות לכנסת|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הבחירות לכנסת]]
::: [[החלטת ועדת הבחירות המרכזית בדבר סדרי עבודתה של הוועדה (החלטות שלא בישיבת הוועדה)]]
:: [[כללי הבחירות לכנסת (אופן ומועדים למינוי סגנים ליושב ראש של ועדה אזורית)]]
:: [[כללי הבחירות לכנסת (גמול והחזר הוצאות לחברי ועדת הבחירות המרכזית)]]
:: [[תקנות הבחירות לכנסת (הוראות בדבר סדרי הצבעה בקרב חיילים, עובדים ומוחזקים במשמורת הצבא)]]
:: [[כללי הבחירות לכנסת (הוראות בדבר סדרי הפעלתן ועבודתן של קלפיות לאסירים ובדבר שעות ההצבעה)]]
:: [[הוראות הבחירות לכנסת (הזדהות באמצעות תעודה צבאית אישית)]]
:: [[כללי הבחירות לכנסת (נוסח וצורה של כתב הסכמה של מועמד לכנסת)]]
:: [[הוראות הבחירות לכנסת (סדרי הפעלתן ועבודתן של קלפיות במקומות קלפי מיוחדים במקום מושבן של ועדות בחירות)]]
:: [[הוראות הבחירות לכנסת (סדרי הצבעה והוראות בדבר הצבעה בבתי חולים ובמוסדות מוכרים)]]
:: [[קביעת הבחירות לכנסת (סדרי הצבעה והוראות בדבר הצבעה בנציגויות הדיפלומטיות והקונסולריות של ישראל)]]
:: [[הוראות הבחירות לכנסת (סדרי הצבעה והוראות בדבר הצבעה בקלפיות לחולים ולמבודדים)]]
:: [[תקנות הבחירות לכנסת (סדרי ערעורים)]]
:: [[כללי הבחירות לכנסת (סוגי עבודות, תפקידים או שירותים שיש לבחון את עברו הפלילי של מי שמבצעם או נותנם)]]
:: [[כללי הבחירות לכנסת (עיון בחומר בחירות)]]
:: [[הוראות הבחירות לכנסת (קיום הבחירות תוך שמירה על בריאות הציבור וצמצום ההידבקות בנגיף הקורונה במהלך הבחירות)]]
:: [[כללי הבחירות לכנסת (שינויים בהרכב הסיעתי של ועדות הקלפי והודעה על פרטים של יושבי ראש וחברי ועדות הקלפי)]]
:: [[נוהל הטיפול בבקשות פסילה לפי סעיף 6א לחוק-יסוד: הכנסת]]
:: [[נוהל הטיפול בבקשות פסילה לפי סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת]]
:: [[נוהל הטיפול בבקשות לקביעת העדר קלון]]}}
: [[חוק הבטיחות במקומות ציבוריים]] {{קטע מוסתר|id=חוק הבטיחות במקומות ציבוריים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הבטיחות במקומות ציבוריים (אסיפות)]]
:: [[תקנות הבטיחות במקומות ציבוריים (סדרנים באסיפות)]]}}
: [[פקודת הבטיחות בעבודה]] {{קטע מוסתר|id=פקודת הבטיחות בעבודה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[צו הבטיחות בעבודה (אגרות בדיקה)]]
:: [[תקנות הבטיחות בעבודה (איסור עבודה בחמרים מסרטנים מסוימים)]]
:: [[תקנות הבטיחות בעבודה (בדיקה בלחץ הידרוסטטי של מיתקן לחץ)]]
:: [[תקנות הבטיחות בעבודה (בדיקת מיתקני לחץ)]]
:: [[תקנות הבטיחות בעבודה (בטיחות וגיהות תעסוקתית בעבודה עם גורמים מסוכנים במעבדות רפואיות, כימיות וביולוגיות)]]
:: [[תקנות הבטיחות בעבודה (בטיחות במכונות חקלאיות)]]
:: [[תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים באיזוציאנאטים)]]
:: [[תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בבנזן)]]
:: [[תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בויניל-כלוריד)]]
:: [[תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בזרניך (ארסן))]]
:: [[תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בחומרי הדברה שהם זרחנים אורגניים וקרבמטים)]]
:: [[תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בכספית)]]
:: [[תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בממיסים פחמיימניים ארומטיים מסויימים)]]
:: [[תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בממיסים פחמיימניים הלוגניים מסויימים)]]
:: [[תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים במתכות מסויימות)]]
:: [[תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בעופרת)]]
:: [[תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש)]]
:: [[תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובטיחות העוסקים בקרינת לייזר)]]
:: [[תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מיננת)]]
:: [[תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות הציבור והעובדים באבק מזיק)]]
:: [[תקנות הבטיחות בעבודה (גיליון בטיחות, סיווג, אריזה, תיווי וסימון של אריזות)]]
:: [[תקנות הבטיחות בעבודה (הרמת בני אדם במלגזות)]]
:: [[תקנות הבטיחות בעבודה (התקני בטיחות בדוד קיטור)]]
:: [[תקנות הבטיחות בעבודה (התקני בטיחות במיתקן לחץ)]]
:: [[תקנות הבטיחות בעבודה (התקנת דלת בתא מעלית)]]
:: [[הוראות הבטיחות בעבודה (חובת עגורנאי מוסמך לשאת תעודה מזהה וזיהויו)]]
:: [[תקנות הבטיחות בעבודה (חשמל)]]
:: [[תקנות הבטיחות בעבודה (טרקטורים בחקלאות)]]
:: [[תקנות הבטיחות בעבודה (כלים לשיקוע פינים בפעולה ישירה)]]
:: [[צו הבטיחות בעבודה (מדלים ומעליות) (דין-וחשבון)]]
:: [[תקנות הבטיחות בעבודה (מועדי בדיקות לדודי קיטור מיוחדים)]]
:: [[תקנות הבטיחות בעבודה (מחצבות-אבן)]]
:: [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירה והשכרה של מכונות, מיתקנים וציוד)]]
:: [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
:: [[תקנות הבטיחות בעבודה (מפעיל דוד קיטור ודוד הסקה)]]
:: [[תקנות הבטיחות בעבודה (נוחויות)]]
:: [[תקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים)]]
:: [[כללי הבטיחות בעבודה (נמלים ואניות בנמלים)]]
:: [[תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה)]]
:: [[תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה על גגות שבירים או תלולים)]]
:: [[תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה)]]
:: [[צו הבטיחות בעבודה (עבודות בניה הנדסית)]]
:: [[תקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים)]]
:: [[תקנות הבטיחות בעבודה (עגורני-צריח)]]
:: [[תקנות הבטיחות בעבודה (עובדים בחמרי הדברה)]]
:: [[תקנות הבטיחות בעבודה (עזרה ראשונה במקומות עבודה)]]
:: [[צו הבטיחות בעבודה (פנקס כללי)]]
:: [[תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי)]]
:: [[הוראות ארגון הפיקוח על העבודה (קביעת רשימת תיוג לעניין עוזר בטיחות)]]
:: [[תקנות הבטיחות בעבודה (רצועת עליה)]]
:: [[צו הבטיחות בעבודה (תמצית הפקודה)]]
:: [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – בטיחות בעבודה)]]}}
: [[פקודת הבטריקיה האורתודוכסית]]
: [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי]] {{קטע מוסתר|id=חוק ביטוח בריאות ממלכתי|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (דיווח של קופות חולים על ניפוק תכשירים)]]
:: [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
:: [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
:: [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הוצאות המוסד)]]
:: [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח בריאות)]]
:: [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
:: [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
:: [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הכרה בקופת חולים)]]
:: [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
:: [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרים לגבי חיילים ובני משפחותיהם)]]
:: [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרים לעניין רישום בקופת חולים ומתן שירותי בריאות לנמצאים בישראל שאינם מבוטחים לפי החוק)]]
:: [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (העברת דמי ביטוח בידי משרד הבטחון כמשלם תגמול)]]
:: [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
:: [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הקצאה למועצת בריאות)]]
:: [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הקצאה לקופות החולים)]]
:: [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (חלוקת תקבולים)]]
:: [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (מדדי איכות ומסירת מידע)]]
:: [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (מסירת מידע ממשרד הביטחון)]]
:: [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (ניכוי עלות מחלות קשות)]]
:: [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (ניכוי ותשלום החזר בעד דמי ביטוח רפואי)]]
:: [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (ניכוי ותשלום החזר בעד שירותי בריאות)]]
:: [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות)]]
:: [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות למתגורר במעון)]]
:: [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות לתורם איבר)]]
:: [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (פיקוח ובקרה פיננסית על קופות החולים)]]
:: [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (פרסום, שיווק וקידום מכירות)]]
:: [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
:: [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים, זכויות וחובות של מקבלי היתר שהייה לפי חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ&quot;ב-2022)]]
&lt;!-- [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (שינוי התוספות השנייה והשלישית לחוק) (הוראת שעה)]] --&gt;
&lt;!-- [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (שינוי התוספות השנייה והשלישית לחוק) (הוראת שעה מס' 2)]] --&gt;
:: [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שינויים ועדכונים בתכנית התשלומים והשירותים של קופה ופרסומם)]]
:: [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שיעורים מופחתים של דמי ביטוח בריאות)]]
:: [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
:: [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
:: [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תנאים לאישור התקשרות בין קופת חולים לבין נותן שירותים)]]
:: [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
:: [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]]
:: [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
:: [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
:: [[הודעה בדבר תנאים ותשלומים לשירותי בריאות שנתנה המדינה לפרט במועד הקובע]]}}
: [[חוק הביטוח הלאומי]] {{קטע מוסתר|id=חוק הביטוח הלאומי|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (בדיקות רפואיות)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה)]]
:: [[צו הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה) (תשלום הבא כפיצוי על הפסד שכר)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (אמהות)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח ברשות)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה של עובדים עצמאיים)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מתנדבים באזור מוחזק)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (בדיקה מחדש ותביעה חדשה)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (הוראות מיוחדות לענין עקרת בית)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (הוראות מעבר)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (סמכויות ועדה רפואית לעררים וועדה לעררים)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (צמצום בהשתכרות)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נפגעי תאונות)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (בדיקה מחדש של מידת התלות בעזרת הזולת של זכאי לגימלת סיעוד)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (ועדות עררים)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (ליקוי זמני)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (כללי ביצוע והסדרים בעניין בחירת הזכאי בגמלה בכסף)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגימלת סיעוד ושיעורה)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מניעת כפל תשלומים)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע אמנה בדבר ביטוח לאומי בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד הצפונית)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע ההסכם בדבר ביטוח סוציאלי בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה האיטלקית)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע הסכם בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הולנד)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (גמלה לשמירת הריון)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (דינים וחשבונות של קבלנים)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח בעד חייל בשירות קבע)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח – קנסות והפרשי הצמדה)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (הגדרת הכנסת נכה)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (הודעה בדבר יציאה את ישראל)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (היוון)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (הכשרת רופא המוסמך לקבוע דרגת נכות)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (העברת ניכויי קיצבה לאוצר המדינה)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (הענקות מטעמי צדק)]]
:: [[תקנות שירות מילואים (תגמולים) (הענקות לנערים עובדים המשתתפים בחינוך קדם-צבאי)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (הרחבת חוג המבוטחים בביטוח אבטלה ותשלום דמי ביטוח)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (השתתפות במימון פעולות בטיחות וגיהות בעבודה)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (זכויות וחובות לפי חוק הביטוח הלאומי לשאינם תושבי ישראל)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (חיסכון ארוך טווח לילד)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (חלוקת קיצבה)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הפרשי דמי ביטוח וגימלאות בשל שומה סופית)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הממוצע של שעות עבודה והכנסה של עובד עצמאי)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (חישוב שכר העבודה הרגיל)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (ייצוג בפני המוסד)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (ילד המשרת בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (כללים לעיגול סכומים)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (כללים ותנאים לתשלום גמול והחזר הוצאות לחברי מועצה או לחברי ועדה)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (מועד להגשת ערעור על החלטות מסוימות)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (מועצת המוסד)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בעבודה מועדפת)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בשכר נמוך)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (מענק מיוחד וקיצבה מיוחדת לנכים)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (מתנדבים)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (ניכוי מענק לפי פרק ה' לחוק מקיצבת נכות לפי פרק ט')]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (ניכויים לטובת ארגון נכים)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (סוגי הכשרה מקצועית שבהם ישולמו דמי אבטלה בשיעור מלא)]]
:: [[צו הביטוח הלאומי (סוגי מקרים של התנדבות מחוץ לישראל)]]
:: [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (סיוע משפטי)]]
:: [[צו הביטוח הלאומי (סכום החיסכון הנוסף)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (סמל מיוחד ותעודה לנכים)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (פעולת התנדבות להצלת חייו או רכושו של הזולת)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (פתיחת סניפים ומינוי מנהליהם)]]
:: [[צו הביטוח הלאומי (קביעת גוף ציבורי)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זיקנה ושאירים)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (קצבת זקנה יחסית)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (קיצבה משפחתית)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת שאירים לאלמנה שנישאה)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת תלויים לאלמנה שנישאה)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (רישום)]]
:: [[צו הביטוח הלאומי (שינוי תקופות ושיעורי קנס)]]
:: [[צו הביטוח הלאומי (שיעורים מופחתים של דמי ביטוח)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (תגמול בעד שירות חד-יומי)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (תגמולים למשרתים במילואים)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגים מיוחדים של מבוטחים)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגי עובדים שאינם תושבי ישראל)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מיוחד בעד יילוד)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מקדמות של גימלה)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום פיצויים בשל עוולה של מתנדב)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום קיצבאות בעד ילדים וחלוקתן)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ריבית)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלומים בהכשרה מקצועית לענין דמי אבטלה)]]
:: [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלומים לתושבי ירושלים שהעתיקו את מקום מגוריהם ליהודה, שומרון וחבל עזה)]]}}
&lt;!--:: [[תקנות הביטוח הלאומי (סוגי הכשרה מקצועית שבהם ישולמו דמי אבטלה בשיעור מלא)]] --&gt;
: [[חוק ביטוח נפגעי חיסון]] {{קטע מוסתר|id=חוק ביטוח נפגעי חיסון|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות ביטוח נפגעי חיסון]]}}
: [[פקודת ביטוח רכב מנועי]] {{קטע מוסתר|id=פקודת ביטוח רכב מנועי|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות ביטוח רכב מנועי (הסדר ביטוח שיורי ומנגנון לקביעת התעריף)]]
:: [[תקנות ביטוח רכב מנועי (הקמה וניהול של מאגרי מידע)]]
:: [[תקנות ביטוח רכב מנועי (השתתפות עצמית) (הוראת שעה)]]
:: [[הוראות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאי חוזה לביטוח חובה של רכב מנועי)]]}}
&lt;!-- : [[חוק ביטוח רכב מנועי (ביטוח בתנאי תחרות מבוקרת, הסדרים לתקופת מעבר והוראות לענין אבנר)]] --&gt;
: [[חוק לביטול דינים שנושנו]]
: [[חוק לביטול חוקי בלו שנושנו]]
: [[חוק לביטול חיקוקים שנושנו]]
: [[חוק לביטול המג'לה]]
&lt;!-- : [[חוק לביטול העדכון של שכר חברי הכנסת בשנת 2021 (הוראת שעה)]] --&gt;
: [[חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום]] {{קטע מוסתר|id=חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[כללי הבינוי והפינוי של אזורי שיקום (בדיקות רפואיות)]]
:: [[תקנות אזורי שיקום (בקשות למתן הסכמה לעסקאות)]]
:: [[תקנות בינוי ופינוי של אזורי שיקום (דיור חלוף למגורים)]]
:: [[תקנות בינוי ופינוי של אזורי שיקום (המצאת הודעות הפקעה)]]
:: [[תקנות בינוי ופינוי של אזורי שיקום (מסירת דרישת פינוי)]]
:: [[תקנות בינוי ופינוי של אזורי שיקום (סדר הדין בערעורים בעניני פינוי)]]
:: [[תקנות בינוי ופינוי של אזורי שיקום (שיעור הפיצויים בעד מקרקעין שהופקעו מהמחזיק בהם)]]
:: [[תקנות הבינוי והפינוי של אזורי שיקום (תנאי עבודתם של עובדים)]]
:: [[תקנות בינוי ופינוי של אזורי שיקום (תקופת הסתייגות מהחלטת ועדה)]]
:: [[תקנות בינוי ופינוי של אזורי שיקום (תשלום פיצויים למחזיק)]]}}
: [[חוק הביקורת הפנימית]]
: [[חוק בית הדין לעבודה]] {{קטע מוסתר|id=חוק בית הדין לעבודה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות בית הדין לעבודה (אגרות)]]
:: [[תקנות בית דין לעבודה (המצאת מסמך בשטחים המוחזקים)]]
:: [[תקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי)]]
:: [[תקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בענין שביתה חלקית בלתי מוגנת)]]
:: [[תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין)]]
:: [[תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין במצב חירום מיוחד)]]
:: [[צו בית הדין לעבודה (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור)]]
:: [[תקנות בית הדין לעבודה (סמכויות שניתן להעבירן לרשם)]]
:: [[תקנות בית הדין לעבודה (פגרות)]]
:: [[תקנות בית הדין לעבודה (פישור)]]
:: [[תקנות בית הדין לעבודה (קביעת סכום התביעה בדיון מהיר)]]
:: [[תקנות בית הדין לעבודה (תשלום לנציגי ציבור)]]}}
: [[חוק בית חולים באשדוד (הקמה והפעלה)]]
: [[חוק בית המשפט לימאות]] {{קטע מוסתר|id=חוק בית המשפט לימאות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]]
:: [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
::: [[תקנות בית-דין בעניני שלל מלחמה]]}}
: [[חוק בית המשפט לעניני משפחה]] {{קטע מוסתר|id=חוק בית המשפט לעניני משפחה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות בית המשפט לעניני משפחה (אגרות)]]
:: [[תקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין)]]
:: [[צו בית המשפט לעניני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן)]]
:: [[צו בית המשפט לעניני משפחה (יחידת הסיוע – כישורים מקצועיים ופיקוח מקצועי)]]}}
: [[חוק בית הספר החקלאי מקוה ישראל]]
: [[חוק בית העצמאות]]
: [[חוק בית התפוצות]]
: [[חוק הבלו על דלק]] {{קטע מוסתר|id=חוק הבלו על דלק|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הבלו על דלק]]
:: [[צו הבלו על דלק (פטור והישבון)]]
:: [[צו הבלו על דלק (פטור מקבלת רשיון ואישור)]]}}
: [[חוק בנימין זאב הרצל (ציון זכרו ופועלו)]]
: [[חוק בנינים ציבוריים (מיתקני שתיה למים צוננים)]] {{קטע מוסתר|id=חוק בנינים ציבוריים מיתקני שתיה למים צוננים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות בנינים ציבורים (מיתקן שתיה למים צוננים) (פטור מחובת התקנה)]]
:: [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – חובת התקנת מיתקן שתיה והגשת מים צוננים)]]}}
: [[חוק אמנת הבנק האסייני לפיתוח]]
: [[חוק בנק ישראל]] {{קטע מוסתר|id=חוק בנק ישראל|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[כללי בנק ישראל (הוצאה מן המחזור או החלפה של מטבע שנפגם אגב שימוש או שנשמד)]]
:: [[כללי בנק ישראל (כללים להפעלה סדירה של מערכת המטבע)]]
:: [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
:: [[צו בנק ישראל (גוף פיננסי)]]
:: [[צו בנק ישראל (חובות דיווח של מסלקות)]]
:: [[צו בנק ישראל (חובות דיווח של קרנות נאמנות)]]
:: [[צו בנק ישראל (מידע בעניין התפתחויות בשוק מטבע החוץ בישראל)]]
:: [[צו בנק ישראל (מידע בעניין יתרות ניירות ערך)]]
:: [[צו בנק ישראל (מידע בעניין עסקות בנגזרות במטבע חוץ, בנגזרות מדד ובנגזרות ריבית)]]
:: [[צו בנק ישראל (מידע מגופים פיננסיים מסוימים בעניין עסקות בנגזרות במטבע חוץ, בנגזרות מדד ובנגזרות ריבית)]]
:: [[צו בנק ישראל (סקר אשראי)]]
:: [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
:: [[דרישת בנק ישראל (דו&quot;ח נזילות)]]
:: [[הוראות בנק ישראל (נכסים נזילים)]]
:: [[הוראות בנק ישראל (ריבית על גרעונות בנזילות)]]
:: [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עבירות פיקוח על המטבע)]]}}
: [[פקודת הבנקאות]] {{קטע מוסתר|id=פקודת הבנקאות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[צו הבנקאות (אגרות)]]
:: [[הוראות הבנקאות (הצגת דו&quot;ח כספי שנתי ופרסומו)]]
:: [[צו הבנקאות (פיקדונות ללא תנועה)]]
:: [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]}}
: [[חוק הבנקאות (רישוי)]] {{קטע מוסתר|id=חוק הבנקאות רישוי|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[צו הבנקאות (רישוי) (בנק לקידום עסקים)]]
:: [[כללי הבנקאות (רישוי) (הגדרת הון תאגיד בנקאי לענין סעיף 23א לחוק)]]
:: [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
:: [[כללי הבנקאות (רישוי) (תנאי אירוח סולק)]]}}
: [[חוק הבנקאות (שירות ללקוח)]] {{קטע מוסתר|id=חוק הבנקאות שירות ללקוח|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הבנקאות (שירות ללקוח) (העברת מידע ממנפיק לתאגיד בנקאי)]]
:: [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (העברת פעילות פיננסית של לקוח בין בנקים)]]
:: [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
:: [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות)]]
:: [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלת פירעון מוקדם של הלוואות לדיור)]]
:: [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (סכום עמלה מרבי בעד שירות הניתן בידי סולק לנותן שירותי ניכיון בעסקאות בכרטיסי חיוב)]]
&lt;!-- [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי דמי כרטיס חיוב מיידי, מכתב התראה של עורך דין ופעולה על ידי פקיד במוקד טלפוני) (הוראת שעה)]] --&gt;
:: [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות דוחות סטנדרטים לבקשת לקוח)]]
:: [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות הודעות או התראות)]]
:: [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות הניתן בידי סולק לנותן שירותי ניכיון בעסקאות בכרטיסי חיוב)]]
:: [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות מסלול בסיסי)]]
:: [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)]]
:: [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות סליקה צולבת של עסקאות בכרטיס חיוב ושל עסקאות חיוב מיידי)]]
:: [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס)]]
:: [[צו הבנקאות (פירעון מוקדם של הלוואה לדיור)]]
:: [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
:: [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים)]]
:: [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
:: [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
:: [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]}}
: [[פקודת בריאות העם]] {{קטע מוסתר|id=פקודת בריאות העם|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות אגרות בריאות]]
:: [[תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה ומיתקני מי שתייה)]]
:: [[תקנות בריאות העם (איסור עישון בבתי חולים)]]
:: [[תקנות בריאות העם (אישור תואר מומחה באחיות (סיעוד))]]
:: [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לאישור הקמה למרפאות)]]
:: [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף)]]
::: [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (אשפוז פסיכיאטרי בבתי חולים ציבוריים כלליים בשנים 2024-2025)|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (אשפוז פסיכיאטרי בבתי חולים ציבוריים כלליים בשנים 2024–2025)]]
::: [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת מתמחים ממשיכים בגריאטריה בשנים 2024-2025)|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת מתמחים ממשיכים בגריאטריה בשנים 2024–2025)]]
::: [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]]
::: [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]]
::: [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]]
::: [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (מניעת ירידה תפקודית אצל זקנים במהלך אשפוז בשנים 2023-2025)|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (מניעת ירידה תפקודית אצל זקנים במהלך אשפוז בשנים 2023–2025)]]
::: [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (פעילות ביחידות להפריה חוץ-גופית (IVF) בשנים 2023-2025)|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (פעילות ביחידות להפריה חוץ-גופית (IVF) בשנים 2023–2025)]]
::: [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (צמצום ומניעה של שחיקה בשנים 2024-2025)|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (צמצום ומניעה של שחיקה בשנים 2024–2025)]]
::: [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (קידום תהליכי אקרדיטציה ובקרות רישוי בשנים 2023-2025)|תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (קידום תהליכי אקרדיטציה ובקרות רישוי באמצעות הסדרת תהליכי העבודה בתחום הסיעוד, הרפואה, מקצועות הבריאות, אדמיניסטרציה ומינהל ומשק בשנים 2023–2025)]]
::: [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (רכש ושימוש בטכנולוגיות קרדיאליות בשנים 2024 ו-2025)]]
::: [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בפגיות בשנת 2025)]]
::: [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום העסקת אחים מומחים בשנים 2025 ו-2026)]]
::: [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום מניעת הזיהומים בשנת 2025)]]
::: [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]]
::: [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]]
::: [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מערך ההגנה הטכנולוגי בבתי החולים בשנת 2025)]]
:: [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
:: [[תקנות בריאות העם (בדיקת אבחנה פולשנית בהיריון)]]
:: [[תקנות בריאות העם (בנק זרע)]]
:: [[תקנות בריאות העם (דיגום וביצוע בדיקות קורונה)]]
:: [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]]
:: [[תקנות בריאות העם (דיווח על מטופלים באירוע נפגעים מורכב)]]
:: [[תקנות בריאות העם (דיווח ומידע מיוחד על מחלת הסרטן)]]
:: [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]]
:: [[תקנות בריאות העם (הגשת מידע מיוחד)]]
:: [[תקנות בריאות העם (הודעה על אי-התאוששות לאחר הרדמה)]]
:: [[תקנות בריאות העם (הודעה על חשש אלימות)]]
:: [[תקנות בריאות העם (הודעה על פטירות ואירועים מיוחדים)]]
:: [[תקנות בריאות העם (הודעות על מחלות מידבקות)]]
:: [[תקנות בריאות העם (הפריה חוץ-גופית)]]
:: [[תקנות בריאות העם (התקן תוך רחמי)]]
:: [[תקנות בריאות העם (התקנת מכשיר מונע זרימת מים חוזרת)]]
:: [[כללי בריאות העם (טיהור מי שופכין המיועדים להשקיה)]]
:: [[תקנות בריאות העם (טיפול בפסולת במוסדות רפואיים)]]
:: [[תקנות בריאות העם (כללים לעניין המשך טיפול רפואי שלא במימון ציבורי לאחר טיפול רפואי במסגרת שירות מרפאה ציבורי או שירות מרפאה קהילתי)]]
:: [[תקנות בריאות העם (כריתת איבר וטיפול בהקרנות לאור ממצאי בדיקה פתולוגית בלבד)]]
:: [[תקנות בריאות העם (כשירויות עובדי בריאות הסביבה ואיכות הסביבה ברשויות סניטריות מקומיות ובשירות המדינה)]]
:: [[תקנות בריאות העם (מוסדות רפואיים לטיפול במשתמשים בסמים)]]
:: [[תקנות בריאות העם (מים מינרליים ומי מעין)]]
:: [[תקנות בריאות העם (מיתקן דישון במערכת מים)]]
:: [[תקנות בריאות העם (מכשירים רפואיים מיוחדים)]]
:: [[תקנות בריאות העם (מלחמה במלריה)]]
:: [[תקנות בריאות העם (מניעת מפגעים) (פינוי יריעות פלסטיק)]]
::: [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – פינוי יריעות פלסטיק)]]
:: [[תקנות בריאות העם (מעבדות רפואיות)]]
:: [[תקנות בריאות העם (מערכות בריכה למי שתיה)]]
:: [[תקנות בריאות העם (ניסויים רפואיים בבני אדם)]]
:: [[תקנות בריאות העם (עוסקים בסיעוד בבתי חולים)]]
:: [[תקנות בריאות העם (עוסקים בסיעוד בבתי חולים) (אגרות)]]
:: [[תקנות בריאות העם (צוות סיעודי בבתי חולים)]]
:: [[תקנות בריאות העם (צוות סיעודי במרפאות)]]
:: [[תקנות בריאות העם (קבורה מחדש)]]
:: [[צו בריאות העם (קביעת מומחיות מוכרת בתחום הטיפול התומך)]]
:: [[תקנות בריאות העם (רישום בתי חולים)]]
:: [[תקנות בריאות העם (רישום מרפאות)]]
:: [[תקנות בריאות העם (רשומות)]]
:: [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
:: [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
:: [[תקנות בריאות העם (תנאים תברואיים לקידוח מי שתיה)]]
:: [[תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים)]]
:: [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – מניעת מפגעי יתושים)]]}}	
: [[חוק ברית הזוגיות לחסרי דת]] {{קטע מוסתר|id=חוק ברית הזוגיות לחסרי דת|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות ברית הזוגיות לחסרי דת]]
:: [[תקנות ברית הזוגיות לחסרי דת (אגרות)]]}}
: [[חוק בשר ומוצריו]]
: [[פקודת בתי הדין האזרחיים והדתיים (שפוט)]]
: [[חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון)]]
: [[חוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע)]] {{קטע מוסתר|id=חוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[צו בתי דין דתיים (הקמת יחידות סיוע בבתי דין רבניים, דרכי הפעלתן וסדרי עבודתן)]]
:: [[צו בתי דין דתיים (יחידות סיוע) (הקמת יחידות סיוע בבתי הדין השרעיים, דרכי הפעלתן וסדרי עבודתן)]]}}
: [[חוק בתי-דין דתיים (מניעת הפרעה)]]
: [[חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים]] {{קטע מוסתר|id=חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;}}
:: [[חוק המעמד האישי של העדה הדרוזית בישראל]]
: {{קטע מוסתר|id=חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים||
:: [[نظام أصول المحاكمات أمام المحاكم الدرزية لسنة|תקנות סדרי דין בבתי הדין הדתיים הדרוזיים]] {{מוקטן|(ערבית)}}
:: [[תקנות בתי הדין הדתיים הדרוזיים (אגרות)]]
:: [[תקנות בתי הדין הדתיים הדרוזיים (דרכי המצאה)]]
:: [[תקנות בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי דין בבתי הדין הדתיים הדרוזים בעת מצב חירום מיוחד)]]
:: [[תקנות בתי הדין הדתיים הדרוזיים (פגרות)]]
:: [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]}}
: [[חוק בתי דין מינהליים]] {{קטע מוסתר|id=חוק בתי דין מינהליים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות בתי דין מינהליים (סדרי דין)]]
:: [[תקנות בתי דין מינהליים (אגרות בוועדת הערר לפי חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל)]]
:: [[תקנות בתי דין מינהליים (סדרי דין בוועדת הערר שלפי חוק שירות הקבע)]]
:: [[נוהל טיפול בפניות הנוגעות לבתי הדין המינהליים]]}}
: בתי דין רבניים {{קטע מוסתר|id=בתי דין רבניים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|}}
:: [[חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין)]]
: {{קטע מוסתר|id=בתי דין רבניים||
:: [[תקנות בתי דין דתיים (דמי בטלה)]]
:: [[תקנות בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין)]]
:: [[תקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל]]
:: [[הנחיות בירור יהדות]]
:: [[כללי הדיון בבקשות לגיור]]}}
: [[חוק בתי יד לבנים]]
: [[חוק בתי המשפט]] {{קטע מוסתר|id=חוק בתי המשפט|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;}}
:: [[פקודת בתי המשפט]]
:: [[חוק בתי המשפט (עבירות שענשן מוות)]]
: {{קטע מוסתר|id=חוק בתי המשפט||
:: [[תקנות בתי המשפט (אגרות)]]
:: [[תקנות בתי המשפט (גישור)]]
:: [[תקנות בתי משפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות)]]
::: [[הודעה בדבר עבודת המזכירות בימי ו', בערבי חג ובמועדים מיוחדים נוספים]]
:: [[תקנות סדרי דין (המצאת מסמכים לשטחים המוחזקים)]]
:: [[תקנות בתי המשפט (הנהלת בתי המשפט)]]
:: [[תקנות בתי משפט (ייצוג מטעם היועץ המשפטי)]]
:: [[תקנות בתי המשפט (יישום אמנת סינגפור בדבר הסדרי גישור בין-לאומיים)]]
:: [[תקנות בתי המשפט (מזכירות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה)]]
:: [[תקנות בתי המשפט (מחלקה לניתוב תיקים בבתי המשפט ובבתי הדין לעבודה)]]
:: [[תקנות בתי המשפט (משמרת שניה)]]
:: [[תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד)]]
:: [[תקנות בתי המשפט (סדרי דין בבקשה לאסור פרסום שם חשוד)]]
:: [[תקנות בתי המשפט (סדרי דין במשפט חוזר)]]
:: [[תקנות בתי המשפט (סדרי דין בערעור לבית המשפט העליון לפי חוק לשכת עורכי הדין)]]
:: [[תקנות בתי המשפט (סדרי דין לשחזור תיקים ומסמכים)]]
:: [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]]
:: [[צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור)]]
:: [[תקנות סדרי דין (עבודת שירות)]]
:: [[תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים)]]
::: [[אמות מידה למתן היתר עיון כללי]]
:: [[תקנות בתי המשפט (עיכוב יציאה)]]
:: [[תקנות סדרי דין (עתירות אסירים)]]
:: [[תקנות בתי המשפט (פגרות)]]
:: [[תקנות בתי המשפט (ציון שם חשוד או נאשם מכוח סעיף 70(ה3) לחוק)]]
:: [[תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים)]]
:: [[תקנות בתי המשפט (רשימת מומחים מטעם בית המשפט)]]
:: [[רשימת סוגי תיקים]]
:: [[תקנות בתי המשפט השבטיים]]
:: [[תקנות בתי המשפט (שופטים)]]
:: [[צו בתי משפט (הוראות מעבר) (אזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים)]]
:: [[צו בתי המשפט (בתי משפט לעניינים מקומיים - הקמה והסמכה)]]
:: [[צו בתי המשפט (הוספת עניינים כלכליים)]]
:: [[צו בתי המשפט (הקמת בית משפט מחוזי באר שבע)]]
:: [[צו בתי המשפט (הקמת בית משפט מחוזי מרכז-לוד)]]
:: [[צו בתי המשפט (הקמת בית משפט מחוזי נצרת)]]
:: [[צו בתי המשפט (הקמת בתי משפט שלום ואזור שיפוטם)]]
:: [[צו בתי המשפט (הקמת מחלקות לניתוב תיקים)]]
:: [[צו בתי המשפט (הקמת מחלקות לניתוב תיקים בבתי הדין לעבודה)]]
:: [[צו ייסוד בתי המשפט]]
:: [[צו בתי המשפט (מספר מרבי של שופטים במחלקה הכלכלית)]]
:: [[צו בתי המשפט (שיפוט בתביעות קטנות – הסמכת בתי משפט)]]
:: [[כללי השפיטה (סדרי העבודה בענין סיום כהונת שופט לפי החלטה של הועדה לבחירת שופטים)]]
:: [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
:: [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים – שופט תעבורה)]]
:: [[כללי אתיקה לשופטים]]}}
: [[חוק בתי משפט לענינים מינהליים]] {{קטע מוסתר|id=חוק בתי משפט לענינים מינהליים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין)]]}}
: [[פקודת בתי הסוהר]] {{קטע מוסתר|id=פקודת בתי הסוהר|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות בתי הסוהר]]
:: [[תקנות בתי הסוהר 1925|תקנות בתי הסוהר, 1925]]
:: [[תקנות בתי הסוהר (דרגות סוהרים)]]
:: [[תקנות בתי הסוהר (סדרי דין בדיון משמעתי)]]
:: [[תקנות בתי הסוהר (פעילות פנאי או חינוך)]]
:: [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]]
:: [[תקנות בתי הסוהר (תנאי מאסר)]]
:: [[תקנות בתי הסוהר (תקן יחידות בשירות בתי הסוהר)]]}}
: [[חוק בתי קברות צבאיים]] {{קטע מוסתר|id=חוק בתי קברות צבאיים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות בתי קברות צבאיים (כללים לכיתוב על מצבות)]]
:: [[תקנות בתי קברות צבאיים (סדרי הדין בפני ועדת ערר)]]
:: [[תקנות בתי קברות צבאיים (תפקידי המועצה הציבורית להנצחת החייל)]]}}
}}

== ג ==
{{עמודות||class=hierarchical|
: [[פקודת גבול המכס]]
: [[חוק הגז (בטיחות ורישוי)]] {{קטע מוסתר|id=חוק הגז (בטיחות ורישוי)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (החלת תקן 1134)]]
:: [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]]
:: [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי העוסקים בעבודות גפ&quot;מ)]]
:: [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי ספקי גפ&quot;מ)]]
:: [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (אירוע גפ&quot;מ)]]
:: [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (בטיחות ההחסנה של מכלים ומכלי מחנאות במחסן גפ&quot;מ ובמחסן עזר)]]
:: [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (גז טבעי דחוס)]]
:: [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מכלי גפ&quot;מ מיטלטלים)]]
:: [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
:: [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]}}
: [[חוק הגז הפחמימני המעובה]] {{קטע מוסתר|id=חוק הגז הפחמימני המעובה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הגז הפחמימני המעובה (אמות מידה לשירות)]]
:: [[תקנות הגז הפחמימני המעובה (היתר למיתקני גז)]]}}
: [[חוק גיל הנישואין]]
: [[חוק גיל פרישה]]
:: [[חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר)]]
: [[חוק לגילוי נגיפי איידס בקטינים]] {{קטע מוסתר|id=חוק לגילוי נגיפי איידס בקטינים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[צו לגילוי נגיפי איידס בקטינים (מוסדות רפואיים מוכרים)]]}}
: [[חוק גירוש משפחות מחבלים]]
: [[חוק הגישה לתוכן דיגיטלי לאחר פטירתו של אדם]]
: [[חוק גלי צה&quot;ל – שידורי רדיו של צבא הגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות)]] {{קטע מוסתר|id=וק גלי צה&quot;ל – שידורי רדיו של צבא הגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות גלי צה&quot;ל – שידורי רדיו של צבא הגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות) (תנאים לשידור תשדירים)]]}}
: [[חוק הגליל]]
: [[חוק גמלאות לנושאי-משרה ברשויות השלטון]] {{קטע מוסתר|id=חוק גמלאות לנושאי-משרה ברשויות השלטון|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (חברי הכנסת ושאיריהם)]]
:: [[החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (מבקר המדינה ושאיריו)]]
:: [[החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (משנה לנגיד בנק ישראל ושאיריו)]]
:: [[החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (נגיד בנק ישראל ושאיריו)]]
:: [[החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (נושאי משרה שיפוטית ושאיריהם)]]
:: [[החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (נשיא המדינה ושאיריו)]]
:: [[החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (שרים וסגני שרים ושאיריהם) (הפסקת חברות בכנסת לפי הוראות סעיף 42ג לחוק-יסוד: הכנסת) (הוראת שעה)]]
:: [[החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (שרים ושאיריהם)]]
:: [[תקנות גמלאות לנושאי-משרה ברשויות השלטון (סדרי בקשות, ביצוע והיוון)]]
:: [[תקנות גימלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (סדרי דין בערעור)]]}}
: [[חוק גני רמת הנדיב]]
: [[חוק גנים בוטניים]]
: [[חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה]] {{קטע מוסתר|id=חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[חוק עזר לגנים לאומיים ושמורות טבע]]
:: [[תקנות גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (אגרות כניסה לגנים, לשמורות ולאתרים לאומיים)]]
:: [[תקנות גנים לאומיים, שמורות טבע ואתרי הלאום (איסור פגיעה בערכי טבע מוגנים)]]
:: [[תקנות גנים לאומיים ושמורות טבע (איסור פגיעה בערכי טבע מוגנים וההגנה עליהם)]]
:: [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה בדבר סחר בין-לאומי במינים של חיית בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה)|אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה בדבר סחר בין-לאומי במינים של חיית בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה) (ערכי טבע מוגנים)]]
:: [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)|אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים - פרוטוקול בדבר אזורים מוגנים במיוחד ומגוון ביולוגי בים התיכון) (ערכי טבע מוגנים)]]
:: [[תקנות שמורות הטבע (סדרים והתנהגות)]]
:: [[צו גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (סימון תחום מוגן)]]
:: [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים)]]
:: [[צו הענקת סמכויות לפקחי גנים לאומיים]]
:: [[צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – גנים לאומיים ושמורות טבע ואתרי לאום)]]
:: [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – גנים לאומיים ושמורות טבע ואתרי לאום)]]}}
}}

== ד ==
{{עמודות||class=hierarchical|
: [[חוק בדבר חידוש מסמכים של איגוד]]
: [[דברי המלך במועצה על ארץ-ישראל|דברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922 עד 1947]] {{קטע מוסתר|id=דברי המלך במועצה על ארץ-ישראל|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות בדבר סמכויות הקונסולים בישראל]]}}
: [[חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה]] {{קטע מוסתר|id=חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[הכרזה על דגל מדינת ישראל]]
:: [[הכרזה על סמל מדינת ישראל]]
:: [[תקנות הדגל והסמל (השימוש בדגל המדינה)]]}}
: [[חוק הדואר]] {{קטע מוסתר|id=חוק הדואר|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הדואר (אגרות בעד היתר)]]
:: [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
:: [[תקנות הדואר (היקף האחריות לדברי דואר פנים)]]
&lt;!-- :: [[תקנות הדואר (הוראות מס)]] --&gt;
:: [[תקנות הדואר (הפחתה של סכום עיצום כספי)]]
&lt;!-- :: [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]] --&gt;
:: [[תקנות רשות הדואר (הפיקוח על פעולותיה של הרשות)]]
:: [[תקנות הדואר (שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים אשר יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה)]]
:: [[תקנות בנק הדואר (שירותים בבנק הדואר)]]
:: [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי דואר שנותנת החברה)]]
:: [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
:: [[תקנות הדואר (תשלומים בעד השירותים הכספיים)]]}}
: [[חוק דוד בן-גוריון]] {{קטע מוסתר|id=חוק דוד בן גוריון|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנון בית דוד בן-גוריון]]
:: [[תקנון המכון למורשת דוד בן-גוריון]]
:: [[תקנות דוד בן-גוריון (יום הזכרון)]]
:: [[תקנות דוד בן-גוריון (תקציב)]]}}
: [[חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות)]]
: [[פקודת הדיג]] {{קטע מוסתר|id=פקודת הדיג|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הדיג]]
:: [[תקנות דיג הספוגים]]
:: [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – דיג)]]}}
: [[חוק הדיור המוגן]] {{קטע מוסתר|id=חוק הדיור המוגן|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן)]]
:: [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
:: [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
:: [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
:: [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)]]
:: [[תקנות הדיור המוגן (קרן למימון הוצאות בריאות וקרן חדלות פירעון)]]
:: [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
:: [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לפעילותו של בית דיור מוגן)]]}}
: [[חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה)]]
: [[חוק הדיינים]] {{קטע מוסתר|id=חוק הדיינים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הדיינים (אגרות)]]
:: [[תקנות הדיינים (החזרת פיקדונות בבתי דין רבניים)]]
:: [[תקנות הטוענים הרבניים]]
::: [[כללי הטוענים הרבניים (סדרי דין בבית הדין המשמעתי)]]
:: [[כללי הדיינים (יציאת דיין לקצבה מחמת מצב בריאותו)]]
:: [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]]
:: [[כללי הדיינים (סדרי העבודה של הוועדה לבחירת דיינים)]]
:: [[תקנות הדיינים (עניינים שניתן לדון בהם בדיין אחד)]]
:: [[תקנות הדיינים (פגרות)]]
:: [[תקנות הדיינים (פרישה לקיצבה וגימלאות)]]
:: [[תקנות הדיינים (תנאי הסמכה וסדריה)]]
:: [[כללי אתיקה לדיינים]]}}
: [[חוק דם טבורי]] {{קטע מוסתר|id=חוק דם טבורי|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
:: [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]}}
: [[חוק דמי מחלה]] {{קטע מוסתר|id=חוק דמי מחלה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;}}
:: [[חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג)]]
:: [[חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה)]]
:: [[חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד)]]
:: [[חוק דמי מחלה (היעדרות עקב הריון ולידה של בת זוג)]]
: {{קטע מוסתר|id=חוק דמי מחלה||
:: [[תקנות דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד)]]
:: [[תקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה)]]}}
: [[חוק הדרכונים]] {{קטע מוסתר|id=חוק הדרכונים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הדרכונים]]}}
: [[פקודת הדרכים (רחבן והתויתן)]]
: [[חוק הדרכים (שילוט)]] {{קטע מוסתר|id=חוק הדרכים (שילוט)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הדרכים (שילוט) (שלטים בנתיבי איילון)]]}}
}}

== ה ==
{{עמודות||class=hierarchical|
: [[חוק האזנת סתר]] {{קטע מוסתר|id=חוק האזנת סתר|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות האזנת סתר]]
:: [[תקנות האזנת סתר (בקשה להיתר האזנה)]]}}
: [[חוק הארכת מועדים]] {{קטע מוסתר|id=חוק הארכת מועדים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הארכת מועדים (הסדרים לפרעונם של תשלומים נדחים)]]
:: [[תקנות הארכת מועדים (סדר הדין)]]}}
: [[חוק הבטחת הכנסה]] {{קטע מוסתר|id=חוק הבטחת הכנסה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הבטחת הכנסה]]
:: [[תקנות הבטחת הכנסה (כללי הזכאות והוראות ביצוע)]]}}
: [[חוק הגבלות על משך השעיה של עובד גוף ציבורי עקב הליכים פליליים]]
: [[חוק הגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות]]
: [[חוק הגבלת פרסומים (גופים ציבוריים)]]
: [[חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים]] {{קטע מוסתר|id=חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]}}
: [[חוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות]]
: [[חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות)]] {{קטע מוסתר|id=חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות) (ניהול יומן ורישום בו, דיווח על גניבת חלק והגבלת השימוש בחלקי רכב)]]}}
: [[חוק הגבלת שירותי שמירה בבתים משותפים]]
: [[חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)]]
: [[חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה]] {{קטע מוסתר|id=חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה (בודק שכר מוסמך)]]
:: [[תקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה (הפחתה של סכום העיצום הכספי)]]
:: [[תקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה (רכיבי השכר המרכיבים את ערך שעת עבודה וערך שעת עבודה לעובד קבלן)]]}}
: [[חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)]]
: [[חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה)]] {{קטע מוסתר|id=חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים מענק עבודה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (העברת מידע מהמוסד לביטוח לאומי)]]}}
: [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (הגנה)]]
: [[תקנות ההגנה (שעת חירום)]] {{קטע מוסתר|id=תקנות ההגנה (שעת חירום)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[צו ההגנה (שעת חירום) (איסור משלוח, מסירה והובלה של דבר הפוגע בבטחון המדינה) (מס' 2)]]
:: [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]]
:: [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]]
:: [[צו הסעת חיילים (חירום)]]
:: [[הוראות לפי תקנה 74(2) לתקנות ההגנה (שעת חירום)|הוראות לפי תקנה 74(2)]]}}
: [[חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)]] {{קטע מוסתר|id=חוק הגנה על בריאות הציבור מזון|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות בריאות העם (אופן נטילת דוגמאות ומסירתן לבדיקה)]]
:: [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור אריזה)]]
:: [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור ייחוס סגולת ריפוי למצרך מזון)]]
:: [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור שימוש בשאריות מזון)]]
:: [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (אריזת מזון המכילה חפץ)]]
:: [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים)]]
:: [[תקנות בריאות העם (בדיקת מזון מיובא)]]
:: [[אכרזת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (ביטול רשמיות)]]
:: [[תקנות בריאות העם (בשר המובא מחו&quot;ל)]]
:: [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (בשר מעובד)]]
:: [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (גירום בשר)]]
:: [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם)]]
:: [[תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (דיגום משלוחי מזון רגיש לבדיקות מעבדה בתחנת הסגר)]]
:: [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל)]]
:: [[צו ההגנה (הובלת חלב)]]
:: [[צו ההגנה (הוצאת בשר ודגים מבית קירור)]]
:: החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי:
::: [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 396/2005 – רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה)|תקנה 396/2005 – רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה]]; [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 396/2005 - רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה)|(הודעה)]]
::: [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2073/2005 – בעניין קריטריונים מיקרוביולוגיים במזון)|תקנה 2073/2005 – בעניין קריטריונים מיקרוביולוגיים במזון]]
::: [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)|תקנה 1925/2006 – הוספת ויטמינים ומינרלים וחומרים מסוימים אחרים למזון]]
::: [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1333/2008 – תוספי מזון)|תקנה 1333/2008 – תוספי מזון]]; [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1333/2008 – תוספי מזון) (מס' 2)|(מס' 2)]]
::: [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1334/2008 – חומרי טעם וריח ומרכיבי מזון מסוימים)|תקנה 1334/2008 – חומרי טעם וריח ומרכיבי מזון מסוימים בעלי תכונות טעם וריח לשימוש במזון ועל גבי מזון]]
::: [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)|תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון]]
::: [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1169/2011 – מסירת מידע על מזון לצרכנים)|תקנה 1169/2011 – מסירת מידע על מזון לצרכנים]]
::: [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 231/2012 – מפרטים של תוספי מזון)|תקנה 231/2012 – מפרטים של תוספי מזון המפורטים בנספחים II ו-III לתקנה מס' 1333/2008]]; [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 231/2012 – מפרטים של תוספי מזון) (מס' 2)|(מס' 2)]]
::: [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)|תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון]]; [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)|(הודעה)]]
::: [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1321/2013 – רשימה של מוצרים ראשוניים של חומרי טעם וריח מעושנים)|תקנה 1321/2013 – רשימת האיחוד של מוצרים ראשוניים של חומרי טעם וריח מעושנים]]
::: [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)|תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון]]; [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 - מזהמים מסוימים במזון)|(הודעה)]]
:: [[תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הכרזה בדבר מזון רגיש)]]
:: [[תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הפחתה של סכום עיצום כספי)]]
:: [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (חמרי אריזה)]]
:: [[תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (ייבוא של תוספי תזונה על ידי יבואן נאות)]]
:: [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (מזון דיאטתי וממתיקים)]]
:: [[תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (מזון שהוא משקה משכר)]]
:: [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (מיקוטוקסינים במזון)]]
:: [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (מניעת הטעיה באריזות מזון)]]
:: [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (מסירת ממצאים)]]
:: [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (סגירה של אריזות מזון)]]
:: [[תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון מזון המכיל ממתיק מסוגים מסוימים)]]
:: [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון)]]
:: [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון אזהרה מסכנת חנק)]]
:: [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון גלוטן)]]
:: [[תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי)]]
:: [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון תחליף לחלב אם)]]
:: [[תקנות בריאות העם (צרכי מזון) (פיסטור ביצים, ייבושן, הקפאתן והשימוש בהן)]]
:: [[תקנות בריאות העם (רמת האיכות (סטנדרד) של צרכי אוכל)]]
:: [[תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (שאריות חמרי הדברה)]]
:: [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל)]]
:: [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (שימור מצרכי מזון על ידי קרינה)]]
:: [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (שימוש בשמן מינרלי בעת ייצור לחם)]]
:: [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי מזון)]]
:: [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי תזונה)]]
:: [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (תנאי ייצור נאותים)]]
:: [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (תכולת היסטמינים בדגים)]]
:: [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (תכולת כספית בדגים)]]
:: [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות חלב)]]
:: [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות מזון)]]
::: [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – איכות מזון)]]
:: [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון)]]
:: [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון חי מתובל)]]
:: [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הובלת לחם)]]
:: [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו)]]
:: [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חלב פרות)]]
:: [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור גלידה ומכירתה)]]
:: [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור דבש ומכירתו)]]
:: [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור חלב)]]
:: [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (נקניק ונקניקיות)]]
:: [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון קוד של מזון ארוז מראש)]]
:: [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון תאריך על מוצרי בשר ומוצרי דגים)]]
:: [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תחליף דבש)]]
:: [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תמרוקים)]]}}
: [[חוק הגנה על בתי עסק (ימי המנוחה)]]
: [[חוק להגנה על השקעות הציבור בישראל בנכסים פיננסיים]]
: [[חוק הגנה על זכויות אמנים במוסיקה]]
: [[חוק הגנה על זכויות בדירת המשפחה של ילד שהורהו הומת בידי בן זוגו]]
: [[חוק ההגנה על חוסים]] {{קטע מוסתר|id=חוק ההגנה על חוסים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות בתי המשפט (סדרי דין לדיון בבקשות לפי חוק ההגנה על חוסים)]]}}
: [[חוק להגנה על עדים]] {{קטע מוסתר|id=חוק להגנה על עדים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות להגנה על עדים (הגבלות על עובדי הרשות בתקופת עבודתם ברשות ולאחריה)]]
:: [[תקנות להגנה על עדים (העסקה לתקופה קצובה)]]}}
: [[חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במנהל התקין)]]
: [[חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה]]
: [[חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין]] {{קטע מוסתר|id=חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (בקשה לרישיון הפעלה של מרכז מורשה)]]
:: [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
:: [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (מטפל ייעודי)]]
:: [[תקנות הגנה על הציבור מפני עברייני מין (מעריכי מסוכנות)]]
:: [[צו הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (קביעת בעלי תפקידים ביחידת הפיקוח)]]
:: [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (תנאי קבלה ושהייה של מטופלים ותקן עובדים במרכז מורשה)]]}}
: [[פקודת הגנת דבורים]] {{קטע מוסתר|id=פקודת הגנת דבורים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות מחלות הדבורים (הכנסת דבורים מחו&quot;ל)]]}}
: [[חוק הגנת הדייר]] {{קטע מוסתר|id=חוק הגנת הדייר|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;}}
:: [[חוק הגנת הדייר (מוסדות ציבור)]]
: {{קטע מוסתר|id=חוק הגנת הדייר||
:: [[תקנות הגנת הדייר (דמי שכירות בבתי עסק – אי תחולת השיעורים המרביים והפחתות)]]
:: [[תקנות הגנת הדייר (החזקת הבית ותיקונים)]]
:: [[תקנות הגנת הדייר (מומחים)]]
:: [[תקנות הגנת הדייר (סדרי הדין בבתי הדין לשכירות)]]
:: [[תקנות הגנת הדייר (סדרי דין בבקשה לאישור הסכם)]]
:: [[תקנות הגנת הדייר (תשלום בעד שירותים)]]}}
: [[חוק להגנת חיית הבר]] {{קטע מוסתר|id=חוק להגנת חיית הבר|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות להגנת חיית הבר]]
:: [[תקנות להגנת חיית הבר (אזורים אסורים)]]
:: [[תקנות להגנת חיית הבר (כללים למתן היתר מיוחד לצידת צבי)]]
:: [[צו סדר הדין הפלילי (עבירת קנס – הגנת חיית הבר)]]}}
: [[חוק הגנת כינויי מקור וציונים גיאוגרפיים]] {{קטע מוסתר|id=חוק הגנת כינויי מקור וציונים גיאוגרפיים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
:: [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]}}
: [[חוק הגנה על מענקים מיוחדים (חרבות ברזל)]]
: [[חוק להגנת מעגלים משולבים]] {{קטע מוסתר|id=חוק להגנת מעגלים משולבים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[צו הגנה על מעגלים משולבים (הסכם טריפס)]]}}
: [[חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)]] {{קטע מוסתר|id=חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה) (דין משמעתי למשרתים בשירות אזרחי-ביטחוני)]]}}
: [[חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם)]] {{קטע מוסתר|id=חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם) (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]}}
: [[חוק הגנת סמלים]]
: [[חוק להגנת הספרות והסופרים בישראל (הוראת שעה)]]
: [[חוק הגנה על עובדים בשעת חירום]]
: [[חוק הגנת הפרטיות]] {{קטע מוסתר|id=חוק הגנת הפרטיות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)]]
:: [[תקנות הגנת הפרטיות (אגרות)]]
:: [[תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי)]]
:: [[תקנות הגנת הפרטיות (העברת מידע אל מאגרי מידע שמחוץ לגבולות המדינה)]]
:: [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]]
:: [[תקנות הגנת הפרטיות (קביעת מאגרי מידע הכוללים מידע שלא לגילוי)]]
:: [[תקנות הגנת הפרטיות (תנאי החזקת מידע ושמירתו וסדרי העברת מידע בין גופים ציבוריים)]]
:: [[תקנות הגנת הפרטיות (תנאים לעיון במידע וסדרי הדין בערעור על סירוב לבקשת עיון)]]
:: [[צו הגנת הפרטיות (הקמת יחידת פיקוח)]]
:: [[צו הגנת הפרטיות (קביעת גופים ציבוריים)]]
:: [[צו הגנת הפרטיות (קביעת רשות חקירה)]]
:: [[הוראות הגנת הפרטיות (סדרי דין בבקשות למתן אישור להפעלת סמכות בתקופת בחירות, בבקשות לפסלות שופט ובעררים)]]
:: [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – הגנת הפרטיות)]]}}
: [[חוק הגנת הצומח]] {{קטע מוסתר|id=חוק הגנת הצומח|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[צו הגנת הצומח (איסור גידול תפוחי אדמה בשטחים נגועים בנמטודות שרשי תפוחי אדמה)]]
:: [[תקנות הגנת הצומח (איסור השימוש בסטריכנין ובגפרת התליום)]]
:: [[תקנות הגנת הצומח (אריזת קוטלי עשבים הורמונליים והשימוש בהם)]]
:: [[צו הגנת הצומח (ביעור הסרטן הבקטריאלי בעגבניות)]]
:: [[צו הגנת הצומח (ביעור מחלת הכתמים הבקטרית במלפפונים)]]
:: [[צו הגנת הצומח (ביעור מחלת הקימלון)]]
:: [[צו הגנת הצומח (ביעור נגעים בכותנה)]]
:: [[צו הגנת הצומח (ביעור נגעים בצמחים באזור הערבה)]]
:: [[תקנות הגנת הצומח (הגבלת ריסוס ליד מטעי הדרים ואבוקדו)]]
:: [[כללי ההגנה על הצומח (הדברת מזיקים)]]
:: [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
:: [[צו הגנת הצומח (חיטוי זרעי אפונה)]]
:: [[תקנות הגנת הצומח (יבוא צמחים, מוצרי צמחים, נגעים ואמצעי לוואי)]]
:: [[תקנות הגנת הצומח (מכירת כותנה והובלתה)]]
:: [[תקנות ההגנה על הצומח (מניעת הפצה של זרעי עשבים רעים)]]
::: [[צו ההגנה על הצומח (מחלות ומגפות) (עשבים רעים)]]
:: [[תקנות הגנת הצומח (מניעת הפצת כנימה קמחית כדורית – בעצי הדר, Nipaecoccus Vastator – Viridis)]]
:: [[תקנות ההגנה על הצומח (מניעת הפילוקסרה של הגפן)]]
:: [[תקנות ההגנה על הצומח (מניעת הפקלת)]]
:: [[תקנות הגנת הצומח (מניעת התפשטות מחלת הארגוט בחיטה)]]
:: [[תקנות הגנת הצומח (מניעת התפשטות מחלת קשיון רולפסי בסלק סוכר)]]
:: [[תקנות הגנת הצומח (מניעת התפשטות סקלרוציום רולפסיי)]]
:: [[תקנות הגנת הצומח (מניעת חדירה של נגעים לאזור הערבה)]]
:: [[תקנות הגנת הצומח (מניעת מחלת הטריסטזה)]]
:: [[תקנות הגנת הצומח (ניקוי מכלים)]]
:: [[תקנות הגנת הצומח (נקיון מכלי אבוקדו ורכב הובלה)]]
:: [[תקנות הגנת הצומח (סדרי דין בפני ועדת ערר)]]
:: [[תקנות הגנת הצומח (קיום הוראות תווית אריזה)]]
:: [[תקנות הגנת הצומח (שימוש באלפא כלורלוז)]]
:: [[תקנות הגנת הצומח (שימוש באנדרין, אלדרין ודיאלדרין)]]
:: [[תקנות הגנת הצומח (שימוש בפלואורואצטאמיד)]]
:: [[תקנות הגנת הצומח (שימוש בפרתיון)]]
:: [[תקנות הגנת הצומח (שימוש בקוטלי עשבים)]]
:: [[תקנות הגנת הצומח (שימוש בתכשירים נובאקרון, אזודרין, סיאולן ומטאציל)]]
:: [[תקנות הגנת הצומח (שימוש והחזקה של אלדיקרב-טמיק)]]
:: [[תקנות הגנת הצומח (תכנית הדברה ודרישת תשלום)]]
:: [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – הגנת הצומח, זרעים ופיקוח על יצוא הצמח ומוצריו)]]}}
&lt;!-- : [[חוק להגנת הצומח (נזקי עזים)]] (בוטל) {{קטע מוסתר|id=חוק להגנת הצומח (נזקי עזים)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[אכרזת הגנת הצומח (נזקי עזים) (אזורים אסורים ברעיית עזים)]]
:: [[תקנות להגנת הצומח (נזקי עזים – מכירה)]]}} --&gt;
: [[חוק הגנת הצרכן]] {{קטע מוסתר|id=חוק הגנת הצרכן|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הגנת הצרכן (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
:: [[תקנות הגנת הצרכן (האותיות בחוזה אחיד ובתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן)]]
:: [[תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה)]]
::: [[תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה) (מחמם מים)]] {{מוקטן|(ראו [[תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה)/מחמם מים|בתקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה) (התאמות לפי תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה) (מחמם מים))]])}}
:: [[צו סימני סחורות (אריזת תמרוקים)]]
:: [[תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה)]]
:: [[תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי אספקת נכס או שירות)]]
:: [[תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי יהלומים, אבני חן, פנינים ומוצרי זהב)]]
:: [[תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי נכס בידי נותן שירות)]]
:: [[תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי שירות משלוח טובין)]]
:: [[תקנות הגנת הצרכן (הפחתה של סכומי העיצום הכספי)]]
:: [[תקנות הגנת הצרכן (הצגת מודעה בדבר מדיניות החזרת טובין)]]
:: [[תקנות הגנת הצרכן (הצגת מחירי שירותים)]]
:: [[תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי וחשיפה נאותה של מצרך מזון בפיקוח)]]
:: [[תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי משקל של מוצר)]]
:: [[תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי פרטים במכירת קרקע שאינה זמינה לבנייה)]]
:: [[תקנות הגנת הצרכן (חישוב שיעור ריבית שנתי)]]
:: [[תקנות הגנת הצרכן (כללים בדבר הצגת מחיר של שירותי מלונאות לתייר)]]
:: [[תקנות הגנת הצרכן (כללים שונים לפרסום מחירי נכסים ושירותים)]]
:: [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
:: [[תקנות הגנת הצרכן (מדבקת אחריות)]]
:: [[תקנות הגנת הצרכן (מחיר ליחידת מידה)]]
:: [[תקנות הגנת הצרכן (מידע בדבר קרינה בלתי מייננת מטלפון נייד)]]
:: [[תקנות הגנת הצרכן (מכירות באשראי, מכירה מיוחדת ועסקה ברוכלות)]]
:: [[תקנות מסחר ברכב משומש]]
:: [[תקנות הגנת הצרכן (מתן שירות טלפוני)]]
:: [[תקנות הגנת הצרכן (סייג לתחולת סעיף 18א(ג)(1א) לחוק)]]
:: [[תקנות הגנת הצרכן (עילות לביטול מכר) (חלקי חילוף)]]
:: [[תקנות הגנת הצרכן (עריכת חוזה בכתב ופרטים שרוכל חייב למסור לצרכן)]]
:: [[תקנות הגנת הצרכן (פרטי חוזה הלוואה שאינה הלוואה בנקאית)]]
:: [[תקנות הגנת הצרכן (פרסומת ודרכי שיווק המכוונים לקטינים)]]
:: [[צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון)]]
:: [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין)]]
:: [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – חיקוקי צרכנות)]]}}
: [[חוק להגנת רכוש מופקד]]
: [[חוק הגנת השכר]] {{קטע מוסתר|id=חוק הגנת השכר|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הגנת השכר (דרכים מיוחדות למסירת תלושי שכר)]]}}
: [[פקודת הובלת טובין בים]]
: [[חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות]] {{קטע מוסתר|id=חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – אישור לעובד על תקופת עבודתו)]]}}
: [[חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה)]] {{קטע מוסתר|id=חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – מסירת הודעה אודות תנאי עבודה)]]}}
: [[חוק ההוצאה לפועל]] {{קטע מוסתר|id=חוק ההוצאה לפועל|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|}}
&lt;!-- :: [[חוק ההוצאה לפועל (הקפאת הגבלת רישיונות נהיגה) (נגיף הקורונה החדש - הוראת שעה)]] --&gt;
: {{קטע מוסתר|id=חוק ההוצאה לפועל||
:: [[תקנות ההוצאה לפועל]]
:: [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרה מיוחדת)]]
:: [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
:: [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
:: [[צו ההוצאה לפועל (הליכים שיינקטו על ידי הלשכה לבקשת הזוכה בלבד)]]
:: [[צו ההוצאה לפועל (הסמכת בתי משפט שלום לדון בערעורים שעניינם הפטר לחייב מוגבל באמצעים)]]
:: [[צו ההוצאה לפועל (הענקת סמכויות לדון בבקשות)]]
:: [[תקנות ההוצאה לפועל (טיוב נתונים שגויים)]]
:: [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
:: [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]]
:: [[צו ההוצאה לפועל (סדרי פעולה בלשכה ממוכנת)]]
:: [[תקנות ההוצאה לפועל (פגרות)]]
::: [[הוראות בדבר שמיעת סוגי עניינים בימי הפגרה]]
:: [[צו ההוצאה לפועל (קביעת שכר של חוקר הוצאה לפועל)]]
:: [[צו ההוצאה לפועל (שימוש בטפסים נוספים בלשכה ממוכנת)]]
:: [[תקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים)]]
:: [[כללי אתיקה לרשמי ההוצאה לפועל]]}}
: [[חוק הוקרה לאזרחים במערכות ישראל]] {{קטע מוסתר|id=חוק הוקרה לאזרחים במערכות ישראל|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות העיטורים בצבא הגנה לישראל (אות מלחמת ההתשה – קביעת אזרחים זכאים)]]
:: [[תקנות העיטורים בצבא הגנה לישראל (אות מלחמת לבנון השניה – קביעת אזרחים זכאים)]]
:: [[תקנות העיטורים בצבא הגנה לישראל (אות מערכת צוק איתן – קביעת אזרחים זכאים)]]
:: [[תקנות העיטורים בצבא-הגנה לישראל (אות מערכת שלום הגליל - קביעת אזרחים זכאים)]]
:: [[תקנות ההוקרה לאזרחים במערכות ישראל (תעודת המערכה ברצועת הביטחון בלבנון – קביעת אזרחים זכאים)]]}}
: [[חוק החזקת תכשיר אפינפרין במוסדות חינוך ובמקומות ציבוריים]] {{קטע מוסתר|id=חוק החזקת תכשיר אפינפרין במוסדות חינוך ובמקומות ציבוריים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות החזקת תכשיר אפינפרין במוסדות חינוך ובמקומות ציבוריים (הצבת התכשיר ושילוט)]]}}
: [[חוק החזקת תעודת זהות והצגתה]]
: [[חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי (הוראת שעה)]]
: [[חוק הטבות לניצולי שואה]]
: [[חוק היטל על הזמנת יתר בהנפקת מניות]]
: [[חוק היטל על קניית מטבע חוץ]] {{קטע מוסתר|id=חוק היטל על קניית מטבע חוץ|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[צו היטל על קניית מטבע חוץ (פטור)]]}}
: [[חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה]]
: [[חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע]] {{קטע מוסתר|id=חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע]]
:: [[צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר (תוקפו של מסמך זיהוי) (הוראת שעה)]]
:: [[צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תקופת מבחן)]]}}
: [[חוק הכרה אזרחית בהכשרות צבאיות]]
: [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]]
: [[חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים]]
: [[חוק הלוואות לדיור]]
: [[חוק הלוואות לשכר לימוד]]
: [[חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)]] {{קטע מוסתר|id=חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית) (הכשרת חוקרים מיוחדים)]]}}
: [[חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה)]] {{קטע מוסתר|id=חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה) (דיור בהישג יד להשכרה)]]}}
: [[חוק המחאת חיובים]]
: [[חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים]] {{קטע מוסתר|id=חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[הודעה בדבר ענפי ההנדסאות והטכנאות המוסמכת ומדורים לכל אחד מהם]]
:: [[תקנות ההנדסאים והטכנאים המוסמכים (אגרות)]]
:: [[תקנות ההנדסאים והטכנאים המוסמכים (דרכי מינוי, תקופת כהונה, סייגים למינוי של ועדת משמעת)]]}}
: [[חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר]]
: [[חוק להנצחת זכרו של הרב חיים דרוקמן]]
: [[חוק להנצחת זכרו של מנחם בגין]]
: [[חוק להנצחת זכרו של מרן הרב עובדיה יוסף]]
: [[חוק להנצחת זכרו של רחבעם זאבי]]
: [[חוק הנצחת זכרם של נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה]]
: [[פקודת ההסגר]] {{קטע מוסתר|id=פקודת ההסגר|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הסגר]]
:: [[תקנות ההסגר (אגרות חיסונים ותעודות)]]
:: [[תקנות ההסגר (מניעת עכברים)]]
:: [[תקנות ההסגר (תעודות חיסון וחיסון נגד מחלת האבעבועות והחולירע)]]}}
: [[חוק ההסגרה]] {{קטע מוסתר|id=חוק ההסגרה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות ההסגרה (סדרי דין וכללי ראיות בעתירות)]]}}
: [[חוק להסדר ההימורים בספורט]] {{קטע מוסתר|id=חוק להסדר ההימורים בספורט|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[צו להסדר ההימורים בספורט (אמצעי זיהוי ומניעת הלבנת הון)]]
:: [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללי דיווח על ביצוע עבודה באמצעות אחר)]]
:: [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללים למתן גמול ליושב ראש המועצה)]]
:: [[תקנות המועצה להסדר ההימורים בספורט (מועד הגשת התקציב לאישור, צורת עריכתו ודרכי הגשתו)]]
:: [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (סדרי עבודת המועצה)]]
:: [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (קביעת תחומי פעילות וסוגי שירותים של ארגון ספורט נתמך והכשרה לנושאי משרה)]]
:: [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (קבלת עובדים למועצה ותנאי עבודתם)]]
:: [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (תכנית ה&quot;טוטו-תיקו&quot;)]]
:: [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (תכנית הימורים בכדורגל)]]
:: [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (תכנית הימורים בכדורסל)]]
:: [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (תכנית הימורים יומיים)]]
:: [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (תכנית סופר גול)]]}}
: [[חוק להסדר התדיינות בין בני-זוג]]
: [[חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה]]
: [[פקודת הסדר זכויות במקרקעין]] {{קטע מוסתר|id=פקודת הסדר זכויות במקרקעין|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[צו זכויות במקרקעין (אגרת רישום שכירות ומשכנתה)]]
:: [[תקנות הסדר זכויות במקרקעין (הליכי הסדר וסדרי-דין)]]}}
: [[חוק להסדר תפיסת מקרקעים בשעת-חירום]]
: [[חוק להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש]] {{קטע מוסתר|id=חוק להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש (אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש)]]}}
: [[חוק הסדרי משפט ומינהל]] {{קטע מוסתר|id=חוק הסדרי משפט ומינהל|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הסדרי משפט ומינהל (רציפות הליכים אזרחיים, אכיפת פסקים והכרה במסמכים)]]}}
: [[חוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי]] {{קטע מוסתר|id=חוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (דרך קביעת עלות הגיוס)]]
:: [[תקנות הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (הוראות בדבר מימוש נכסים בהוראת המשקם)]]
:: [[תקנות הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (הפסקת הליכים והעברתם למשקם)]]
:: [[תקנות הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (כללים לקביעת חובות וזכויות בהעדר מאזנים)]]
:: [[תקנות הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (כללים לקביעת כושר ההחזר של גורם חקלאי)]]
:: [[תקנות הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (סכום מוגן בקופת גמל לתגמולים)]]
:: [[תקנות הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (קביעת ישובי קו העימות)]]
:: [[תקנות הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (שכר משקמים)]]
:: [[תקנות הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (תפקידיה, הרכבה וסמכויותיה של המינהלה)]]}}
: [[חוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה]] (לשנת הכספים 1985/6)
: [[חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (1988)|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)]] (לשנת הכספים 1988)
: [[חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)]] (לשנת הכספים 1989) {{קטע מוסתר|id=חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (אמות מידה לקביעת מחיר מכל נייח)]]
:: [[תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (מכירת גז על ידי בתי זיקוק וספקי גז)]]
:: [[תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (מסירת מידע בנוגע להספקת גז)]]
:: [[תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (משק הגז – החלפת ספק גז)]]
:: [[תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (מתן שירות שוויוני)]]}}
: [[חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (1990)|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)]] (לשנת הכספים 1990)
: [[חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (1991)|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)]] (לשנת הכספים 1991)
:: [[חוק הסדרים במשק המדינה (יצירת תנאים לצמיחה ולקליטת העליה)]]
: [[חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (1992)|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)]] (לשנת הכספים 1992)
:: [[חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (מס' 2) (1992)|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (מס' 2)]]
:: [[חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (מס' 3) (1992)|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (מס' 3)]]
: [[חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)]] (לשנת הכספים 1993) {{קטע מוסתר|id=חוק הסדרים במשק המדינה תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות)]]
:: [[תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה)]]}}
: [[חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (1994)|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)]] (לשנת הכספים 1994)
: [[חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (1995)|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)]] (לשנת הכספים 1995)
: [[חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (1996)|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)]] (לשנת הכספים 1996)
: [[חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי לשנת 1997)]]
: [[חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)]]
: [[חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)]]
: [[חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001)]] {{קטע מוסתר|id=חוק ההסדרים במשק המדינה 2001|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;}}
:: [[חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2001) (תיקון, ביטול והתליה של חקיקה שמקורה בהצעות חוק פרטיות)]]
: {{קטע מוסתר|id=חוק ההסדרים במשק המדינה 2001||
:: [[תקנות ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001) (החזקת מלאי ומלאי ביטחוני של דלק)]]
:: [[תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001) (כללים לעניין החזקת מלאי גפ&quot;מ)]]}}
: [[חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)]] {{קטע מוסתר|id=חוק ההסדרים במשק המדינה 2002|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002) (כללים למימון הגנות חוף בים המלח)]]
:: [[תקנות ההסדרים במשק המדינה (קביעת מחוזות ושיוך בתי החולים הציבוריים הכלליים למחוזות אלה)]]}}
: [[חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)]]
: [[חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)]]
: [[חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)]]
: [[חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008)]]
: {{מוקטן|'''ראו גם: רשימת [[חוקי ההסדרים]] לכלל השנים'''}}
: [[חוק הסדרים בעקבות ניוד המטבע]]
: [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]] (תשפ&quot;ו) &lt;!-- {{קטע מוסתר|id=חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[צו להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (מספר מרבי של שוהים במתחם מירון) (מס' 2)]]}} --&gt;
: [[חוק להסדרת הבטחון בגופים ציבוריים]]
: [[חוק להסדרת הטיפול באריזות]] {{קטע מוסתר|id=חוק להסדרת הטיפול באריזות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות להסדרת הטיפול באריזות (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]}}
: [[חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת]] {{קטע מוסתר|id=חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[חוק עזר לאיגוד ערים כנרת (הסדרת הרחצה בכנרת)]]}}
: [[חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה]] {{קטע מוסתר|id=חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]]}}
: [[חוק הסדרת מחקרים במחוללי מחלות ביולוגיים]]
: [[חוק הסדרת מקומות רחצה]] {{קטע מוסתר|id=חוק הסדרת מקומות רחצה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הסדרת מקומות רחצה (בטיחות בבריכות שחיה)]]
:: [[צו הסדרת מקומות רחצה (מקומות רחצה אסורים ומוכרזים בים התיכון, בים כנרת, בנהר הירדן, בים המלח ובים סוף)]]
:: [[צו הסדרת מקומות רחצה (סדרים ואיסורים במקומות רחצה מוכרזים)]]}}
: [[חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים]]
: [[חוק הסדרת העיסוק בהדברה תברואית]] {{קטע מוסתר|id=חוק הסדרת העיסוק בהדברה תברואית|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הסדרת העיסוק בהדברה תברואית (בקשה לרישיון מדביר)]]
:: [[צו הסדרת העיסוק בהדברה תברואית (היתר מיוחד לביצוע פעולות הדברה)]]
:: [[תקנות הסדרת העיסוק בהדברה תברואית (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
:: [[תקנות הסדרת העיסוק בהדברה תברואית (תכנית הכשרה ובחינות)]]}}
: [[חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות]] {{קטע מוסתר|id=חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (בקשה לרשיון, בחינות, התמחות ואגרות)]]
:: [[תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (דוחות)]]
:: [[כללי הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות (הודעה של עוסק בלא רישיון על כוונתו לעסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לגבי קרן כספית)]]
:: [[תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (הון עצמי וביטוח)]]
:: [[תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (נכס לעניין עיסוק פטור מרישיון)]]
:: [[תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (עוסקים זרים)]]
:: [[כללי הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (קבלת טובות הנאה בעבור עבודת ניתוח)]]
:: [[תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (רישום עסקאות ורישום פעולות ייעוץ)]]}}
: [[חוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס]] {{קטע מוסתר|id=חוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות מס הכנסה (יועצי מס)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (יועצי מס) (סדרי דין בפני ועדת ערר)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (כללי אתיקה מקצועית של יועצי מס)]]
:: [[תקנות הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס (אגרות)]]
:: [[תקנות הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועץ מס (בחינות)]]}}
: [[חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות]] {{קטע מוסתר|id=חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (אגרות)]]
:: [[תקנות הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הכשרה מעשית)]]
:: [[תקנות הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (נושאי בחינות)]]
:: [[תקנות הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (סדרי בחינות)]]
:: [[תקנות הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (עבודה בפיקוח במקצוע הכירופרקטיקה)]]
:: [[תקנות הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (עבודה בפיקוח במקצועות הפודיאטרייה והפודיאטרייה הניתוחית)]]
::: [[תקנות הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הוכחה בדבר פעולות של פודיאטר ופודיאטר מנתח לפי התוספת הראשונה לחוק)]]
:: [[תקנות הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תארים אקדמאיים נוספים לגבי קרימינולוגיה קלינית)]]
:: [[תקנות הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תוכניות הסבה בדימות רפואי לבעלי תואר אקדמי מוכר)]]}}
: [[חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר]] {{קטע מוסתר|id=חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר (אגרות)]]}}
: [[חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום]] {{קטע מוסתר|id=חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, ייזום תשלום ושירות מידע פיננסי (אגרות)]]
:: [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (בקשת רישיון שירותי תשלום או שירות ייזום בסיסי)]]
:: [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]]
:: [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הוראות בדבר הגשת הודעה לרשות ניירות ערך)]]}}
: [[חוק להסדרת הפיקוח על כלבים]] {{קטע מוסתר|id=חוק להסדרת הפיקוח על כלבים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות להסדרת הפיקוח על כלבים]]
:: [[תקנות להסדרת הפיקוח על כלבים (יבוא והחזקה של כלבים מסוכנים)]]
:: [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – כלבת ופיקוח על כלבים)]]}}
: [[חוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי]] {{קטע מוסתר|id=חוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הסדרת פעילות חברות דירוג האשראי]]
:: [[תקנות הסדרת פעילות חברות דירוג האשראי (פטור מהוראות החוק)]]}}
: [[חוק להסדרת תוצרת אורגנית]] {{קטע מוסתר|id=חוק להסדרת תוצרת אורגנית|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות להסדרת תוצרת אורגנית (גוף אישור ובקרה)]]
:: [[תקנות להסדרת תוצרת אורגנית (תוצרת אורגנית מן החי – ייצורה ומכירתה)]]
:: [[תקנות להסדרת תוצרת אורגנית (תוצרת אורגנית מן הצומח – ייצורה ומכירתה)]]
:: [[תקנות להסדרת תוצרת אורגנית (תכשירים לשימוש בייצור תוצרת אורגנית מן הצומח)]]}}
: [[חוק ההסכם בדבר מעמדם של אנשי סגל ארצות הברית של אמריקה]]
: [[חוק הסכמים בנכסים פיננסיים]]
: [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)]] {{קטע מוסתר|id=חוק הסכמים לנשיאת עוברים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[צו הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (הגדלת מספר הילדים המרבי ומסירת מידע) (הוראת שעה)]]
:: [[תקנות הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (הודעות, בקשות וצווים)]]
:: [[תקנות הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (רישום בפנקס)]]}}
: [[חוק הסכמים קיבוציים]] {{קטע מוסתר|id=חוק הסכמים קיבוציים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)]]
:: [[תקנות הסכמים קיבוציים (הנוהל במתן צו הרחבה)]]
:: [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
:: [[תקנות הסכמים קיבוציים (תשלום דמי טיפול ארגוני-מקצועי לארגון מעבידים)]]}}
: [[חוק הסעה בטיחותית לילדים ולפעוטות עם מוגבלות]] {{קטע מוסתר|id=חוק הסעה בטיחותית לילדים ולפעוטות עם מוגבלות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הסעה בטיחותית לילדים ולפעוטות עם מוגבלות (כללים להסעה וליווי של פעוטות למעון יום שיקומי וממנו)]]
:: [[תקנות הסעה בטיחותית לילדים נכים (כללים ומבחנים לזכאות להסעה ולליווי)]]
:: [[צו הסעה בטיחותית לילדים ולפעוטות עם מוגבלות (שיעור ההשתתפות של רשות שולחת)]]}}
: [[חוק העברת סמכויות (ממונים על מחוזות וקציני מחוז)]]
: [[חוק הענקת אזרחות כבוד לחללי מלחמת הקוממיות]]
: [[חוק הענקת אזרחות כבוד לחללי מערכות ישראל]]
: [[חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם]] {{קטע מוסתר|id=חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (בקשה לרשיון)]]
:: [[תקנות העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (חיוב בתשלום בעד הכשרה מקצועית)]]
:: [[תקנות העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (ערובה)]]}}
: [[חוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים]] {{קטע מוסתר|id=חוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[צו העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים]]}}
: [[חוק הפחתת הגרעון והגבלת ההוצאה התקציבית]]
: [[חוק הפסקת הליכים ומחיקת רישומים בעניין תכנית ההתנתקות]]
: [[חוק להפסקת פעילות אונר&quot;א]]
: [[חוק להפסקת פעילות אונר&quot;א בשטח מדינת ישראל]]
: [[חוק הפעלת רכב (מנועים ודלק)]] {{קטע מוסתר|id=חוק הפעלת רכב (מנועים ודלק)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (דיווח על תחנת דלק)]]
:: [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב בגז טבעי)]]
:: [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב בגפ&quot;מ)]]
:: [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב במימן)]]
:: [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
:: [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
:: [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (סולר לתחבורה)]]
:: [[תקנות הפעלת רכב (סדרי דין בבקשות להארכת תקופת הפסילה)]]
:: [[צו הפעלת רכב (סדרי נטילת רשיון)]]}}
: [[חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות]] {{קטע מוסתר|id=חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[כללי הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (אופן הגשת בקשה לרישום במרשם ספקי תכנים)]]
:: [[תקנות הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (אמות מידה לשימוש במרבב)]]
:: [[תקנות הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (דמי הפצה)]]}}
: [[חוק הפרות תעבורה מינהליות]] {{קטע מוסתר|id=חוק הפרות תעבורה מינהליות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]]
:: [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]]
:: [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי דין בערעור)]]}}
: [[חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים]] {{קטע מוסתר|id=חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים]]}}
: [[חוק הצהרות מוות]] {{קטע מוסתר|id=חוק הצהרות מוות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הצהרות מוות (סדרי הדין)]]}}
: [[חוק הקלה באמצעי משמעת המוטלים על בעלי מקצועות מוסדרים]]
: [[חוק להקלת נטל האסדרה בעסקים (איחוד שילוט)]]
: [[חוק הקמת מאגר מידע גנטי של כלבים]]
: '''[[הכרזה על הקמת מדינת ישראל]]'''
: [[חוק להקפאה וניכוי של כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]]
: [[חוק השאלת נכסי תרבות (הגבלת סמכות שיפוט)]] {{קטע מוסתר|id=חוק השאלת נכסי תרבות (הגבלת סמכות שיפוט)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות השאלת נכסי תרבות (הגבלת סמכות שיפוט) (דרך פרסום נוספת של ההודעה והגשת התנגדויות)]]}}
: [[חוק השאלת ספרי לימוד]] {{קטע מוסתר|id=חוק השאלת ספרי לימוד|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות השאלת ספרי לימוד]]}}
: [[חוק להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים)]] {{קטע מוסתר|id=חוק להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות השבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (בקר לחלב)]]
:: [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
:: [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
:: [[תקנות השבחת ייצור חקלאי (בעלי-חיים) (עזי-בית)]]
:: [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – ייצור דבש והשבחת ייצור חקלאי – דבורים)]]}}
: [[חוק השבת אבידה]] {{קטע מוסתר|id=חוק השבת אבידה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות השבת אבידה]]}}
: [[חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)]]
: [[פקודת השמדת הארבה]]
: [[חוק השקעות משותפות בנאמנות]] {{קטע מוסתר|id=חוק השקעות משותפות בנאמנות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (אופציות, חוזים עתידיים ומכירות בחסר)]]
:: [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דו&quot;ח של מנהל קרן סגורה על תוצאות הצעה ועל ביטול הצעה)]]
:: [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוח שנתי של קרן)]]
:: [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות)]]
:: [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות כספיים של קרן)]]
:: [[תקנות להשקעות משותפות בנאמנות (דרכי פרסום מחירי היחידות, הפדיון ורשימת נכסי הקרן)]]
:: [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הגבלות אישיות על דירקטור, חבר ועדת השקעות ועובד של מנהל קרן)]]
:: [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הון עצמי וביטוח של מנהל קרן ונאמן ותנאי כשירות של דירקטורים וחברי ועדת ההשקעות)]]
:: [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הצעת יחידות של קרן חוץ)]]
:: [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (השתתפות מנהל קרן באסיפת מחזיקים)]]
:: [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (חישוב תשואה)]]
:: [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (מחירי קניה ומכירה של נכסי קרן ושווי נכסי קרן)]]
:: [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים)]]
:: [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (סיווג קרנות לצורך פרסום)]]
:: [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עמלת הפצה)]]
:: [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עסקאות באשראי ופדיון יחידות באשראי)]]
:: [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עסקאות שעלול להיות בהן ניגוד ענינים, עסקאות מהותיות ועסקאות מחוץ לבורסה)]]
:: [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (פרטי תשקיף של קרן, מבנהו וצורתו)]]
:: [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (פרסום מחיר יחידה ומחיר פדיון בקרן פתוחה ומחיר יחידה ושווייה בקרן סגורה)]]
:: [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרן טכנולוגיה עילית)]]
:: [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות)]]
:: [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (שווי מזערי של נכסי קרן פתוחה ומספר מזערי של בעלי יחידות)]]
:: [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (שינוי מהותי במדיניות השקעות של קרן)]]
:: [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (שיעור המס על רווח הון ריאלי של קרן ממכירת נייר ערך חוץ)]]
:: [[תקנות השקעות משותפות בנאמנות (תקופה להתאמת נכסי קרן למדיניות ההשקעות)]]
:: [[כללי השקעות משותפות בנאמנות (הוראות ליצירה ופדיון יחידות של קרן מועדים קבועים, גילוי פרטי תשקיף של קרן כספית ופרטים נוספים שיש להציג בפרסום)|כללי השקעות משותפות בנאמנות (הוראות ליצירה ופדיון יחידות של קרן מועדים קבועים, גילוי פרטי תשקיף של קרן כספית ופרטים נוספים שיש להציג לגבי קרן כספית בפרסום)]]
:: [[כללי השקעות משותפות בנאמנות (חישוב נתח שוק)]]
:: [[כללי השקעות משותפות בנאמנות (עריכת מכרז ובחינת הזיקה של חברה סוחרת עם מנהל קרן)]]
:: [[כללי השקעות משותפות בנאמנות (פרטים נוספים בתשקיף קרן מחקה ודוחות נוספים של קרן מחקה)]]}}
: [[חוק השתלת אברים]] {{קטע מוסתר|id=חוק השתלת אברים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות השתלת אברים (תשלום פיצוי והחזר כספי בעד הוצאות לתורם)]]
:: [[הנחיות ועדת ההיגוי למרכז להשתלות]]}}
: [[חוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה)]] {{קטע מוסתר|id=חוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה)]]}}
: [[חוק ההתאמות הפיסקליות]]
: [[חוק ההתגוננות האזרחית]] {{קטע מוסתר|id=חוק ההתגוננות האזרחית|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות ההתגוננות האזרחית (אותות אזעקה וארגעה)]]
::: [[הודעה בדבר קביעת אותות אזעקה וארגעה]]
:: [[תקנות ההתגוננות האזרחית (איפול)]]
:: [[תקנות ההתגוננות האזרחית (דרכי החסנה של חומרים מסוכנים)]]
:: [[תקנות ההתגוננות האזרחית (הגנה על שמשות)]]
:: [[תקנות ההתגוננות האזרחית (הפסקת חברות בהגא)]]
:: [[תקנות ההתגוננות האזרחית (השתתפות רשויות מקומיות)]]
:: [[תקנות ההתגוננות האזרחית (התאמות נגישות במקלטים)]]
:: [[תקנות ההתגוננות האזרחית (התנהגות במקומות ציבוריים)]]
:: [[תקנות ההתגוננות האזרחית (חמרים מסוכנים)]]
:: [[תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים)]]
:: [[תקנות ההתגוננות האזרחית (ערכות מגן)]]
:: [[תקנות ההתגוננות האזרחית (ציוד ושילוט במקלטים ובמחסים ציבוריים)]]
:: [[תקנות ההתגוננות האזרחית (ציוד מפעלים ומוסדות ואימון עובדיהם)]]
:: [[תקנות ההתגוננות האזרחית (קריאה לחפירת תעלות להתגוננות אזרחית)]]
:: [[תקנות ההתגוננות האזרחית (תעבורה בדרכים)]]
:: [[תקנות ההתגוננות האזרחית (תנאים להתקנת מיתקנים ולשימוש בהם)]]
:: [[צו ההתגוננות האזרחית (אכרזה על חומרים מסוכנים)]]
:: [[צו ההתגוננות האזרחית (עבירות קנס)]]
:: [[הודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות הגא]]}}
: [[חוק התחשבנות בין בתי חולים ציבוריים כלליים לקופות חולים (תקצוב לאומי)]] {{קטע מוסתר|id=חוק התחשבנות בין בתי חולים ציבוריים כלליים לקופות חולים (תקצוב לאומי)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (תקצוב לאומי) (תשלום חודשי קבוע לבתי חולים ציבוריים כלליים)]]
:: [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים) (הגדלת תקרות ורצפות)|צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים) (הגדלת תקרת הצריכה או רצפת הצריכה בשל הגדלת עלות סל שירותי הבריאות)]]
:: [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים) (הגדלת תקרות ורצפות תשפ&quot;ג)|צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים) (הגדלת תקרת הצריכה או רצפת הצריכה בשל הפחתת מחירי שירותים רפואיים)]]
:: [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים) (הגדלת תקרות ורצפות תשפ&quot;ד)|צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים) (הגדלת תקרת הצריכה או רצפת הצריכה בשל הגדלת עלות סל שירותי הבריאות והפחתת מחירי שירותים רפואיים)]]}}
: [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]]
: [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש)]] {{קטע מוסתר|id=חוק התחשבנות - בריאות הנפש|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]]}}
: [[חוק התחדשות עירונית (הסכמים לארגון עסקאות)]]
: [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)]] {{קטע מוסתר|id=חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[צו ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) (רשימה של מעבידים ציבוריים)]]
:: [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)|כללי ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]}}
: [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016)]]
: [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018)]]
: [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019)]]
: [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)]]
: [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024)]]
: [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (הקפאת שכר נושאי משרה ברשויות השלטון וברשויות מקומיות בשנת 2025)]]
: [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים)]]
: [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]]
: [[חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים)]] {{קטע מוסתר|id=חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות ההתיישבות החקלאית (סדרי דין בין המתקשר והמחזיק)]]}}
: [[חוק ההתיישנות]]
: [[חוק התקנת מעליות שבת בבנינים ציבוריים ובבניני מגורים (הוראות ותיקוני חקיקה)]]
: [[חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות]]
}}

== ו ==
{{עמודות||class=hierarchical|
: [[חוק ועדות חקירה]] {{קטע מוסתר|id=חוק ועדות חקירה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות ועדות חקירה (התייצבות עדים לחקירה)]]
:: [[תקנות ועדות חקירה (סדרי דין)]]
:: [[צו ועדות חקירה (היתר עיון בחומרי ועדת חקירה)]]}}
: [[חוק ועדת שמיטה ממלכתית]]
}}

== ז ==
{{עמודות||class=hierarchical|
: [[חוק זאב ז׳בוטינסקי (ציון זכרו ופועלו)]]
: [[פקודת זבל בעלי חיים]]
: [[פקודת הזבלים החקלאיים]] {{קטע מוסתר|id=פקודת הזבלים החקלאיים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הזבלים החקלאיים]]}}
: [[חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ&quot;ב בתשרי (שמחת תורה) – 7 באוקטובר]]
: [[חוק זכות יוצרים]] {{קטע מוסתר|id=חוק זכות יוצרים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;}}
:: [[חוק זכות יוצרים, 1911]]
:: [[פקודת זכות יוצרים]]
: {{קטע מוסתר|id=חוק זכות יוצרים||
:: [[תקנות זכות יוצרים (סדרי דין בבקשה לחשיפת זהותו של עושה פעולה בתוכן ברשת תקשורת אלקטרונית)]]
:: [[צו זכות יוצרים (אמנה להגנת יצרני רישמת קול)]]
:: [[צו זכות יוצרים (אמנת ברן)]]
:: [[צו זכויות יוצרים, מבצעים ומשדרים (אמנת רומא)]]
:: [[צו זכות יוצרים (ארצות הברית)]]
:: [[צו זכות יוצרים (האמנה העולמית)]]
:: [[תקנות זכות יוצרים (ביצוע פומבי במוסדות חינוך)]]
:: [[צו זכות יוצרים (הסכם טריפס)]]
:: [[תקנות זכות יוצרים (ספריות וארכיונים)]]}}
: [[חוק זכות מטפחים של זני צמחים]] {{קטע מוסתר|id=חוק זכות מטפחים של זני צמחים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות זכות מטפחים]]
:: [[תקנות זכות מטפחים של זני צמחים (הארכת תקופת זכות מטפחים)]]
:: [[תקנות זכות מטפחים של זני צמחים (רישום בישראל של זני אורכידיאות שטופחו בטייוואן)]]
:: [[תקנות זכות מטפחים של זני צמחים (תשלום הוצאות חברי המועצה על השתתפותם בפעולות המועצה)]]}}
: [[חוק הזכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים]]
: [[חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית]] {{קטע מוסתר|id=חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הזכות לקבורה אזרחית חלופית (רישוי תאגידים לעניני קבורה וקביעת נוהלי קבורה)]]}}
: [[חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה)]]
: [[חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי]] {{קטע מוסתר|id=חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;}}
:: [[חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (הוראת שעה – חרבות ברזל) (דייר ממשיך מיוחד)]]
: {{קטע מוסתר|id=חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי||
:: [[תקנות זכויות הדייר בדיור הציבורי]]
:: [[תקנות זכויות הדייר בדיור הציבורי (הוראות לעניין הזכות למגורים בדירה ציבורית בעת פירוד)]]
:: [[תקנות זכויות הדייר בדיור הציבורי (מידע על זכויות)]]
:: [[תקנות זכויות הדייר בדיור הציבורי (קדימות בהתקנת דודי שמש)]]}}
: [[חוק זכויות החולה]] {{קטע מוסתר|id=חוק זכויות החולה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות זכויות החולה (דרכי מינוי, תקופת כהונה, וסדרי עבודה של ועדות אתיקה)]]
:: [[תקנות זכויות החולה (תשלום מרבי בעד מסירת העתק רשומה רפואית או עיון בה)]]}}
: [[חוק זכויות מבצעים ומשדרים]] {{קטע מוסתר|id=חוק זכויות מבצעים ומשדרים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[צו זכויות יוצרים, מבצעים ומשדרים (אמנת רומא)]]
:: [[צו זכויות מבצעים ומשדרים (הסכם טריפס)]]}}
: [[חוק זכויות נפגעי עבירה]] {{קטע מוסתר|id=חוק זכויות נפגעי עבירה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות זכויות נפגעי עבירה]]
:: [[תקנות זכויות נפגעי עבירה (אחראים במשטרת ישראל)]]}}
: [[חוק זכויות הסטודנט]] {{קטע מוסתר|id=חוק זכויות הסטודנט|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות זכויות הסטודנט (הצמדת דמי רישום)]]
:: [[תקנות זכויות הסטודנט (התאמות לסטודנטים הלומדים במה&quot;ט המשרתים בשירות מילואים)]]
:: [[כללי זכויות הסטודנט (התאמות לסטודנטים המשרתים בשירות מילואים)]]
:: [[כללי זכויות הסטודנט (התאמות עקב טיפולי פוריות, היריון, לידה, אימוץ או קבלת ילד למשמורת או אומנה)]]
:: [[תקנות זכויות הסטודנט (תנאים להיחשב מוסד לאמנות)]]}}
: [[חוק זכויות התלמיד]] {{קטע מוסתר|id=חוק זכויות התלמיד|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות זכויות התלמיד (פרסום הוראות והרחקת תלמידים)]]
:: [[תקנות זכויות התלמיד (תנאים לבחינות הבגרות)]]}}
: [[חוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על-תיכוניים]]
: [[חוק זכיון ים המלח]]
: [[חוק זכיון צינור הנפט]]
: [[חוק זכיון צינורות הנפט]]
: [[חוק זכרון השואה והגבורה – יד ושם]] {{קטע מוסתר|id=חוק זכרון השואה והגבורה יד ושם|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנון יד ושם]]}}
: [[חוק הזרעים]] {{קטע מוסתר|id=חוק הזרעים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הזרעים (גידול זרעים משובחים ומכירתם)]]
:: [[תקנות הזרעים (גידול חומר ריבוי תות-שדה ומכירתו)]]
:: [[תקנות הזרעים (גידול שתילים ומכירתם)]]
:: [[תקנות הזרעים (מכירה)]]
:: [[תקנות הזרעים (פיקוח על יבואם)]]
:: [[תקנות הזרעים (צמחים ואורגניזמים מהונדסים)]]
:: [[תקנות הזרעים (רשיונות מכירה)]]
:: [[תקנות הזרעים (רשימת הזנים המורשים למכירה)]]}}
}}

== ח ==
{{עמודות||class=hierarchical|
: [[חוק החברה לישראל בע&quot;מ]]
: [[חוק החברות]] {{קטע מוסתר|id=חוק החברות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;}}
:: [[פקודת החברות]]
: {{קטע מוסתר|id=חוק החברות||
:: [[תקנות החברות (אגרות)]]
:: [[תקנות החברות (אישור חלוקה)]]
:: [[תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר)]]
:: [[תקנות החברות (גמול ליושב ראש דירקטוריון, לדירקטור ולחבר ועדת ביקורת בחברה לתועלת הציבור)]]
:: [[תקנות החברות (גמול ליושב ראש דירקטוריון בחברה לתועלת הציבור שמחזורה מעל 500 מיליון שקלים חדשים)]]
:: [[תקנות החברות (דיווח, פרטי רישום וטפסים)]]
:: [[כללי החברות (הגשה באופן מקוון בידי חברה לתועלת הציבור)]]
:: [[תקנות החברות (הודעה ומודעה על אסיפה כללית ואסיפת סוג בחברה ציבורית והוספת נושא לסדר היום)]]
:: [[תקנות החברות (הוכחת בעלות במניה לצורך הצבעה באסיפה הכללית)]]
:: [[תקנות החברות (הוראות לעניין מינוי חבר סגל אקדמי בחברה לתועלת הציבור שהיא מוסד להשכלה גבוהה לדירקטוריון החברה)]]
:: [[תקנות החברות (הוראות מיוחדות לגבי חברות לתועלת הציבור שהן מוסדות לאומיים)]]
:: [[תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור הדוחות הכספיים)]]
:: [[תקנות החברות (העברת דיבידנד באמצעות מסלקת הבורסה)]]
:: [[תקנות החברות (הצבעה בכתב והודעות עמדה)]]
:: [[תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי ענין)]]
:: [[תקנות החברות (הקלות לחברות שניירות ערך שלהן רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל)]]
:: [[תקנות החברות (הקלות לסוגים מסוימים של חברות איגרות חוב)]]
:: [[תקנות החברות (הקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול)]]
:: [[תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני)]]
:: [[תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם)]]
:: [[תקנות החברות (מיזוג)]]
:: [[תקנות החברות (סדרי רישום של המחאת זכות)]]
:: [[תקנות החברות (סוגים נוספים של חברות שבהן ניתן למנות דירקטורים חיצוניים שאינם תושבי ישראל)]]
:: [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
:: [[תקנות החברות (ענינים שאינם מהווים זיקה)]]
:: [[תקנות החברות (פירוק)]]
:: [[תקנות החברות (שינוי החלטה שפורטה בהודעה על אסיפה כללית)]]
:: [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]]
:: [[תקנות החברות (תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כשירות מקצועית)]]
:: [[תקנות החברות (תקופת תוקף החלטה לפי סעיף 121 לחוק)]]}}
: [[חוק החברות הממשלתיות]] {{קטע מוסתר|id=חוק החברות הממשלתיות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;}}
:: [[חוק החברות הממשלתיות (חברה להשקעות בהון סיכון)]]
: {{קטע מוסתר|id=חוק החברות הממשלתיות||
:: [[תקנות החברות הממשלתיות (דוח נוסף בדבר הפעולות שננקטו והמצגים שניתנו להבטחת נכונות הדוחות הכספיים ודוח הדירקטוריון)]]
:: [[תקנות החברות הממשלתיות (דוחות נוספים בדבר אפקטיביות הבקרה הפנימית על דיווח כספי)]]
:: [[תקנות החברות הממשלתיות (הצהרת רכוש של מנהל כללי)]]
:: [[תקנות החברות הממשלתיות (כהונה כדירקטור ביותר משתי חברות)]]
:: [[תקנות החברות הממשלתיות (כללים בדבר אופן בחירת פקידים בכירים)]]
:: [[תקנות החברות הממשלתיות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור מקרב הציבור בחברות הממשלתיות)]]
:: [[תקנות החברות הממשלתיות (כללים בדבר הסמכת בודק בידי הרשות)]]
:: [[תקנות החברות הממשלתיות (כללים בדבר העסקת קרובי משפחה)]]
:: [[תקנות החברות הממשלתיות (כללים לקביעת נציג נבחר מקרב עובדי החברה כדירקטור)]]
:: [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי יועצים משפטיים ושכרם)]]
:: [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
:: [[תקנות החברות הממשלתיות (ערעורים)]]}}
: [[חוק חג המצות (איסורי חמץ)]] {{קטע מוסתר|id=חוק חג המצות (איסורי חמץ)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – איסור הצגת חמץ)]]}}
: [[חוק חג הסיגד]]
: [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] {{קטע מוסתר|id=חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי]]
:: [[תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (אגרות)]]
:: [[תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה)]]
:: [[תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (כללים לעניין גיבוש רשימת נאמנים)]]
:: [[כללי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (נהלים לעניין ישיבות גיבוש הסדרי תשלומים שמנהל נציג רשם בהליכי חדלות פירעון)]]}}
: [[חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה]] {{קטע מוסתר|id=חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה (דוח רבעוני ודיווח בדבר עיקר מימון מישויות מדיניות זרות)]]}}
: [[חוק חובת דיווח בדבר הנזקים הבריאותיים הנגרמים מעישון מוצרי טבק]]
: [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]]
: [[חוק חובת המכרזים]] {{קטע מוסתר|id=חוק חובת המכרזים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות חובת המכרזים]]
:: [[תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית)]]
:: [[תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ)]]
:: [[תקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הבטחון)]]
:: [[תקנות חובת המכרזים (התקשרויות משרד הבריאות הנדרשות לצורך התמודדות עם נגיף הקורונה) (הוראת שעה)]]
:: [[תקנות חובת המכרזים (התקשרויות של מוסד להשכלה גבוהה)]]
:: [[תקנות חובת המכרזים (חובת שיתוף פעולה תעשייתי)]]}}
: [[חוק חוזה הביטוח]]
: [[חוק חוזה סוכנות (סוכן מסחרי וספק)]]
: [[חוק חוזה קבלנות]]
: [[חוק החוזים (חלק כללי)]]
: [[חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה)]]
: [[חוק החוזים האחידים]] {{קטע מוסתר|id=חוק חומרי נפץ|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות החוזים האחידים]]}}
: [[חוק החולה הנוטה למות]] {{קטע מוסתר|id=חוק החולה הנוטה למות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]}}
: [[חוק חומרי נפץ]] {{קטע מוסתר|id=חוק חומרי נפץ|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[אכרזת חומרי נפץ (חומרי נפץ מאושרים)]]
:: [[תקנות חומרי נפץ (מסחר, העברה, ייצור, החסנה ושימוש)]]}}
: [[חוק החומרים המסוכנים]] {{קטע מוסתר|id=חוק החומרים המסוכנים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[צו החומרים המסוכנים (אגרת היתר רעלים)]]
:: [[תקנות החומרים המסוכנים (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
:: [[תקנות החומרים המסוכנים (יבוא ויצוא פסולת חומרים מסוכנים)]]
:: [[תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)]]
:: [[תקנות החומרים המסוכנים (יישום פרוטוקול מונטריאול בענין חומרים הפוגעים בשכבת האוזון)]]
:: [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
:: [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
:: [[תקנות החומרים המסוכנים (רישום תכשירים להדברת מזיקים לאדם)]]
:: [[תקנות החומרים המסוכנים (שימוש בתכשירים ליד מבנים)]]}}
: [[חוק חופש המידע]] {{קטע מוסתר|id=חוק חופש המידע|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות חופש המידע]]
:: [[תקנות חופש המידע (אגרות)]]
:: [[תקנות חופש המידע (העמדת מידע על איכות הסביבה לעיון הציבור)]]
:: [[צו חופש המידע (נושאים שרשות ציבורית לא תמסור מידע לגביהם)]]
:: [[צו חופש המידע (חברה ממשלתית וחברה-בת ממשלתית שאינה רשות ציבורית)]]
:: [[צו חופש המידע (יחידות במשרד הבטחון שהחוק לא יחול עליהן)]]
:: [[צו חופש המידע (יחידות במשטרת ישראל שהחוק לא יחול עליהן)]]
:: [[צו חופש המידע (יחידות במשרד ראש הממשלה אשר החוק לא יחול עליהן)]]}}
: '''[[חוק-יסוד: חופש העיסוק]]'''
: [[חוק חופשה שנתית]] {{קטע מוסתר|id=חוק חופשה שנתית|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות חופשה שנתית (דרך אחרת לתשלום תמורת חופשה)]]
:: [[תקנות חופשה שנתית (הצגת תמצית החוק)]]
:: [[תקנות חופשה שנתית (חופשה מוארכת)]]
:: [[תקנות חופשה שנתית (פנקס חופשה)]]
:: [[תקנות חופשה שנתית (קרנות חופשה)]]
:: [[תקנות חופשה שנתית (שימוש בכספי קרן חופשה)]]
:: [[הודעה בדבר סוגי המעבידים החייבים לנהל פנקס חופשה]]
:: [[תקנון לדוגמה לקרן חופשה]]}}
: [[חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה]] {{קטע מוסתר|id=חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (אגרות רישיון)]]
:: [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (אתיקה מקצועית)]]
:: [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
:: [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
:: [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
:: [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
:: [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
:: [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]}}
: [[חוק חותם המדינה]] {{קטע מוסתר|id=חוק חותם המדינה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות חותם המדינה]]}}
: [[חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)]] {{קטע מוסתר|id=חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
:: [[תקנות החיילים המשוחררים (פטור מאגרת רשיון לסחור בטבק)]]
:: [[תקנות החיילים המשוחררים (פטור ממכרז פומבי בשירות המדינה לנכי מלחמה)]]}}
: [[חוק חילוט רווחים מפרסומים שענינם עבירות]]
: [[פקודת החינוך]] {{קטע מוסתר|id=פקודת החינוך|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות החנוך]]}}
: [[חוק חינוך חינם לילדים חולים]] {{קטע מוסתר|id=חוק חינוך חינם לילדים חולים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות חינוך חינם לילדים חולים (תוכנית חינוך לתלמידים מאושפזים ולתלמידים חולים)]]}}
: [[חוק חינוך מיוחד]] {{קטע מוסתר|id=חוק חינוך מיוחד|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[צו חינוך מיוחד (הכרה בארגונים ציבוריים)]]
:: [[צו חינוך מיוחד (השתתפות רשות שולחת)]]}}
: [[חוק חינוך ממלכתי]] {{קטע מוסתר|id=חוק חינוך ממלכתי|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות חינוך ממלכתי (העברה)]]
:: [[תקנות חינוך ממלכתי (כללים ותנאים להנהגת שבוע לימודים מקוצר)]]
:: [[תקנות חינוך ממלכתי (מוסד חינוך ממלכתי משלב)]]
:: [[תקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים)]]
:: [[תקנות חינוך ממלכתי (המועצה לחינוך ממלכתי דתי)]]
:: [[תקנות חינוך ממלכתי (מועצה מייעצת לחינוך הערבי)]]
:: [[תקנות חינוך ממלכתי (סדרי הפיקוח)]]
:: [[תקנות חינוך ממלכתי (פתיחת מוסדות)]]
:: [[תקנות חינוך ממלכתי (שם מוסד)]]
:: [[תקנות חינוך ממלכתי (תכנית השלמה ותכנית נוספת)]]
:: [[תקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום)]]
:: [[תקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום נוסף)]]
:: [[צו חינוך ממלכתי (בתי מדרש למורים ולגננות)]]
:: [[תקנון ועד החינוך]]
:: [[תקנון המועצה לחינוך ממלכתי-דתי]]
:: [[תקנון מועצת החינוך המשלב]]}}
: [[חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו]] {{קטע מוסתר|id=חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו]]}}
: [[חוק חניה לנכים]]
: [[חוק החניכות]] {{קטע מוסתר|id=חוק החניכות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות החניכות (אגרת בחינה)]]
:: [[תקנות החניכות (בחינות)]]
:: [[תקנות החניכות (העבדת נער והצגת תמצית החוק)]]
:: [[תקנות החניכות (טופס לדין וחשבון)]]
:: [[תקנות החניכות (טופסי תעודות)]]
:: [[תקנות החניכות (טפסי הודעות)]]}}
: [[חוק חסימת מספר טלפון לשם מניעת ביצוע עבירות]]
: [[חוק חסינות וזכויות (הכוח הרב-לאומי)]]
: [[חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם]] {{קטע מוסתר|id=חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[כללי אתיקה לחברי הכנסת]]
::: [[נוהל אתיקה לחברי הכנסת (קובלנות)]]
:: [[כללי חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (השתתפות בהוצאות משפטיות)]]
:: [[הוראות חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תשלום גמול לחברי הועדה הציבורית)]]}}
: [[חוק חסינות מדינות זרות]]
: [[חוק חסינויות וזכויות יתר (ארגונים בין-לאומיים ומשלחות מיוחדות)]]
: [[פקודת החסינויות וזכויות-היתר של האומות המאוחדות]]
: [[חוק חקירת סיבות מוות]] {{קטע מוסתר|id=חוק חקירת סיבות מוות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות סדרי הדין הפלילי (חקירת סיבות מוות)]]
:: [[תקנות חקירת סיבות מוות (שכר בטלה)]]}}
: [[חוק החשמל]] {{קטע מוסתר|id=חוק החשמל|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה בפני חישמול במתח עד 1000 וולט)]]
:: [[תקנות החשמל (הארקות יסוד)]]
:: [[תקנות החשמל (העמסה והגנה על מוליכים מבודדים וכבלים במתח נמוך)]]
:: [[תקנות החשמל (התקנת גנרטורים למתח נמוך)]]
:: [[תקנות החשמל (התקנת כבלי חשמל במתח גבוה)]]
:: [[תקנות החשמל (התקנת כבלים במתח שאינו עולה על מתח נמוך)]]
:: [[תקנות החשמל (התקנת לוחות במתח עד 1000 וולט)]]
:: [[תקנות החשמל (התקנת מובלים והתיול שבהם במתח שאינו עולה על מתח נמוך)]]
:: [[תקנות החשמל (התקנת מוליכים)]]
:: [[תקנות החשמל (התקנת מיתקן חשמלי בסביבת מאגר מים במתח שאינו עולה על מתח נמוך)]]
:: [[תקנות החשמל (התקנת מערכות אל-פסק סטטיות במתח נמוך)]]
:: [[תקנות החשמל (התקנת רשתות חשמל עיליות במתח עד 1000 וולט)]]
:: [[תקנות הבזק והחשמל (התקרבויות והצטלבויות בין קווי בזק לבין קווי חשמל)]]
:: [[תקנות החשמל (מיתקן חשמלי ארעי באתר בניה במתח שאינו עולה על מתח נמוך)]]
:: [[תקנות החשמל (מיתקן חשמלי ציבורי בבנין רב קומות)]]
:: [[תקנות החשמל (מיתקני חשמל באתרים רפואיים במתח שאינו עולה על מתח נמוך)]]
:: [[תקנות החשמל (מיתקני חשמל בבריכה במתח שאינו עולה על מתח נמוך)]]
:: [[תקנות החשמל (מיתקני חשמל בחצרים חקלאיים במתח עד 1000 וולט)]]
:: [[תקנות החשמל (מיתקני חשמל לתמרורי הוריה (רמזורים) במתח שאינו עולה על מתח נמוך)]]
:: [[תקנות החשמל (מעגלים סופיים הניזונים במתח עד 1000 וולט)]]
:: [[תקנות החשמל (סדרי הדין של ועדת עררים)]]
:: [[תקנות החשמל (עבודה במיתקן חי או בקרבתו)]]
:: [[תקנות החשמל (רשיונות)]]}}
: [[חוק חתימה אלקטרונית]] {{קטע מוסתר|id=חוק חתימה אלקטרונית|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות חתימה אלקטרונית (הכשרה לפקח על פעולות)]]
:: [[תקנות חתימה אלקטרונית (חתימה אלקטרונית מאובטחת, מערכות חומרה ותוכנה ובדיקת בקשות)]]
:: [[תקנות חתימה אלקטרונית (רישום גורם מאשר שהוא המדינה או תאגיד שהוקם לפי חוק)]]
:: [[תקנות חתימה אלקטרונית (רישום גורם מאשר וניהולו)]]}}
}}

== ט ==
{{עמודות||class=hierarchical|
: [[פקודת הטבק]] {{קטע מוסתר|id=פקודת הטבק|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הטבק]]
:: [[תקנות הטבק (בדיקת יבולים וקביעת סיווגם)]]
:: [[תקנות הטבק (רשיון יבוא לנייר סיגריות)]]}}
: [[חוק הטיס]] {{קטע מוסתר|id=חוק הטיס|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;}}
:: [[דבר המלך על הטיס במושבות (הטלת החוקים)]]
:: [[חוק הטיס (בטחון בתעופה האזרחית)]]
:: [[חוק הטיס (עבירות ושיפוט)]]
: {{קטע מוסתר|id=חוק הטיס||
:: [[תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד)]]
:: [[תקנות הטיס (אי-תחולה על כלי טיס של מדינת ישראל)]]
:: [[תקנות הטיס (בית ספר לעובדי טיס)]]
:: [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]]
:: [[תקנות הטיס (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
:: [[תקנות הטיס (הפעלת טיסן)]]
:: [[תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת&quot;א)]]
:: [[תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)]]
:: [[תקנות הטיס (הפעלת מערכת כטב&quot;ם קטן)]]
:: [[תקנות הטיס (חובת ביטוח בהפעלה מסחרית של כלי טיס)]]
:: [[תקנות הטיס (חובת הטסת מפקחים בתובלה אוירית)]]
:: [[תקנות הטיס (חומרים מסוכנים)]]
:: [[תקנות הטיס (חקירת תאונות ותקריות לכלי טיס)]]
:: [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
:: [[תקנות הטיס (יישום הוראות נספח 16 לאמנה לעניין פליטות CO2)]]
:: [[תקנות הטיס (כלי רחיפה)]]
:: [[תקנות הטיס (מגבלות זמן טיסה בשירותי תעופה)]]
:: [[תקנות הטיס (מכוני בדק)]]
:: [[תקנות הטיס (מכוני הסמכה)]]
:: [[תקנות הטיס (מנחתים)]]
:: [[תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)]]
:: [[תקנות הטיס (מקומות כניסה ויציאה בישראל)]]
:: [[תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)]]
:: [[תקנות הטיס (נציגי המנהל)]]
:: [[תקנות הטיס (סוגי תקריות חמורות)]]
:: [[תקנות הטיס (קביעת כלי או מיתקן שלא ייחשב כלי טיס לעניין החוק)]]
:: [[תקנות הטיס (קביעת רשויות מוסמכות ומתן הודעות)]]
:: [[תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)]]
:: [[תקנות הטיס (רעש כלי טיס)]]
:: [[תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס)]]
:: [[תקנות הטיס (שדות תעופה - מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)]]
:: [[תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)]]
:: [[תקנות הטיס (שמירה על הסדר בשדות תעופה ובמנחתים)]]
:: [[הוראות הטיס (תנאי כשירות לחוקרים לביצוע חקירות בטיחותיות)]]
:: [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עבירות בטיחות בטיסה)]]}}
: [[חוק טיפול בחולי נפש]] {{קטע מוסתר|id=חוק טיפול בחולי נפש|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
:: [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
:: [[תקנות לטיפול בחולי נפש (ערעור בפני בית המשפט המחוזי)]]}}
: [[חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות]] {{קטע מוסתר|id=חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
:: [[תקנות לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
:: [[תקנות לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות (יצרן ויבואן בהיקף מוגבל ומשווק בגודל מזערי)]]
:: [[צו לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות (סייגים לתחולה במערכת הביטחון)]]}}
: [[פקודת הטלגרף האלחוטי]] {{קטע מוסתר|id=פקודת הטלגרף האלחוטי|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הטלגרף האלחוטי (אישורי התאמה)]]
:: [[תקנות הטלגרף האלחוטי (פטור מרישוי)]]
:: [[תקנות הטלגרף האלחוטי (רשיונות, תעודות ואגרות)]]}}
}}

== י ==
{{עמודות||class=hierarchical|
: [[פקודת היבוא והיצוא]] {{קטע מוסתר|id=פקודת היבוא והיצוא|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות היבוא והיצוא (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
:: [[צו מתן רשיונות יבוא]]
:: [[צו מתן רשיונות יצוא]]
:: [[רשיון כללי לסחורות במעבר]]
:: [[כללי היבוא והיצוא (מסירת מידע)]]
:: [[צו עסקי חליפין (מתן ערובה)]]
:: [[צו יצוא (מתן התחייבות וערבות על ידי מבקש הלוואה ציבורית)]]
:: [[צו יצוא (מתן התחייבות וערבות על ידי מבקש רשיון ליצוא ציוד)]]
:: [[צו יצוא (מתן התחייבות וערבות על ידי מקבלי מטבע חוץ)]]
:: [[צו יבוא (מתן ערובות על ידי מבקשי רשיונות יבוא או אישורים מיוחדים)]]
:: [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]]
:: [[תקנות הייבוא והייצוא (ערובה למפר אמון וערובה כתנאי לשחרור מותנה)]]
:: [[צו הייבוא והייצוא (פיקוח על ייבוא טובין מהרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה)]]
:: [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]]
:: [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
:: [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא טובין לרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה)]]
:: [[צו היבוא והיצוא (קבוצות יבוא)]]
:: [[צו יצוא (מתן ערובות מאת יצואנים)]]
:: [[צו יצוא חופשי]]
:: [[צו רישום יצואנים]]
:: [[רשיון יבוא כללי]]
:: [[רשיון יבוא ורשיון יצוא כללי (עסקאות טרנזיט מאושרות)]]
:: [[רשיון יבוא כללי (בולים וחומר פילטלי)]]
:: [[רשיון יצוא כללי (בולים וחומר פילטלי)]]}}
: [[חוק יד יצחק בן-צבי]] {{קטע מוסתר|id=חוק יד יצחק בן צבי|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנון יד יצחק בן-צבי]]}}
: [[פקודת הידיעות הטלגרפיות לעתונות]]
: [[תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)]] {{קטע מוסתר|id=תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[צו שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – עזרה משפטית) (מס' 2)]]
:: [[צו שעת חירום (יהודה והשומרון – עזרה משפטית בגביית מסים)]]
:: [[צו שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית) (שטחי המועצה הפלסטינית – עזרה משפטית בענינים אזרחיים)]]}}
: [[חוק יום האחדות]]
: [[חוק יום בריאות הנפש]]
: [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]]
: [[חוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל]] {{קטע מוסתר|id=חוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]]}}
: [[חוק יום הזיכרון ליצחק רבין]]
: [[חוק יום הזכרון לשואה ולגבורה]] {{קטע מוסתר|id=חוק יום הזכרון לשואה ולגבורה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]]}}
: [[חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה]]
: [[חוק יום ירושלים]] {{קטע מוסתר|id=חוק יום ירושלים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות יום ירושלים (עבודות ושירותים שאין להפסיקם)]]}}
: [[חוק יום משפחות היתומים בישראל]]
: [[חוק יום הניצחון על גרמניה הנאצית]]
: [[חוק יום העלייה]]
: [[חוק יום העצמאות]] {{קטע מוסתר|id=חוק יום העצמאות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[הוראות בדבר הנפת דגלים וקיום עבודה ושירותים ביום העצמאות]]}}
: [[חוק יום לציון אירועי הפרהוד]]
: [[חוק יום לציון היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן]]
: [[חוק יום לציון מכתב 18 המשפחות היהודיות מגאורגיה]]
: [[חוק יום לציון מורשת יהדות מרוקו וצפון אפריקה]]
: [[חוק יום ציון לאומי לתרומתה ולפועלה של העדה הדרוזית]]
: [[חוק יום לציון עליית יהודי תימן לישראל ולהנצחת זכרם של הנספים בדרך לישראל]]
: [[חוק יום השחרור וההצלה מגרמניה הנאצית]]
: [[חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח)]]
: [[חוק יחסי ממון בין בני זוג]]
: [[חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה)]]
: [[חוק לייצוב המשק]]
: [[חוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)]]
: [[חוק יישוב סכסוכי עבודה]]
: [[חוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה)]] {{קטע מוסתר|id=חוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[צו יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה) (נקודות בדיקה)]]
:: [[תקנות יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה) (סמכויות בדיקה וחיפוש - פעולות נוספות)]]}}
: [[חוק יישום ההסכם בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (הגבלת פעילות)]]
: [[חוק יישום ההסכם בדבר העברה מכינה של סמכויות לרשות הפלסטינית (תיקוני חקיקה והוראות שונות)]] {{קטע מוסתר|id=חוק יישום ההסכם בדבר העברה מכינה של סמכויות לרשות הפלסטינית|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות יישום ההסכם בדבר העברה מכינה של סמכויות לרשות הפלסטינית (הוראות בדבר העברת כספי מסים נוספים)]]}}
: [[חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה)]] {{קטע מוסתר|id=חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (העברת סוגי טובין מסוימים)]]}}
: [[חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה)]]
: [[חוק ליישום ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי בדבר זכויות יתר, חסינויות והקלות המוענקות לארגון]]
: [[חוק ליישום ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה היוונית בדבר המעמד של כוחותיהן]]
: [[חוק ליישום ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של קפריסין בדבר המעמד של כוחותיהן]]
: [[חוק יישום חוזה השלום בין מדינת ישראל לבין הממלכה הירדנית ההאשמית]]
: [[חוק ליישום הפרוטוקול בדבר זכויות יתר וחסינויות של הארגון האירופי למחקר גרעיני]]
: [[חוק ההתנתקות והפיצויים לנפגעיה]] {{מוקטן|(חוק יישום תכנית ההתנתקות)}} {{קטע מוסתר|id=חוק יישום תכנית ההתנתקות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (הבטחת תשלום קצבה המשתלמת מקופת רשות מקומית)]]
:: [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (הוראות לענין פירוק רשות מקומית וועד מקומי)]]
:: [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (כללים לאישור בקשה ולקביעת תשלום מיוחד)]]
:: [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (כללים ותנאים להגדלת פיצוי בשל עסק או סניף)]]
:: [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (כללים למתן מענק השקעה לעסק ממשיך שהוא מפעל תעשייתי)]]
:: [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (כשירות והעברה מתפקיד של מנהל מסדיר ומפרק מסדיר)]]
:: [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (מיטלטלין שפינתה המדינה)]]
:: [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (מענק השקעה לעסק של חקלאות בשל העתקת פעילות)]]
:: [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (נכסים פטורים מעיקול)]]
:: [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (נסיבות שבהן לא יראו מכירת מניות כאי-קיומו של תנאי)]]
:: [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (סדרי דין בערעור לפי החוק)]]
:: [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (תאגידים קשורים לאגודות שיתופיות התיישבותיות)]]
:: [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (תאגידים קשורים של אגודות שיתופיות התיישבותיות) (הוראות לענין מס)]]}}
: [[פקודת ים-כנרת]]
: [[חוק יסודות המשפט]]
: [[חוק יסודות התקציב]] {{קטע מוסתר|id=חוק יסודות התקציב|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות יסודות התקציב (המחאה או שעבוד של זכות)]]
:: [[תקנות יסודות התקציב (המחאה או שעבוד של זכות בידי רשות מקומית)]]
:: [[תקנות יסודות התקציב (המחאה או שעבוד של זכות בידי תאגיד מים וביוב)]]
:: [[תקנות יסודות התקציב (חובת דיווח)]]
:: [[תקנות יסודות התקציב (כללי דיווח כספי של תאגיד)]]
:: [[תקנות יסודות התקציב (כללים לפעולת תאגיד בריאות)]]
:: [[תקנות יסודות התקציב (שיפוט משמעתי)]]
::: [[חוק שירות המדינה (משמעת)/שיפוט משמעתי]]
:: [[נוהל להגשת בקשות לתמיכה מתקציב המדינה ולדיון בהן]] (נוהל ישן)
:: [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]] (נוהל חדש)}}
: [[פקודת היערות]] {{קטע מוסתר|id=פקודת היערות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות היערות]]
:: [[צו היערות (פטור מרישיון)]]
:: [[תקנות היערות (רישיון כריתה והובלה לעצי הדר ועצי אבוקדו או חלקיהם)]]}}
: [[תקנות שעת חירום (יציאה לחוץ לארץ)]]
: [[חוק הירושה]] {{קטע מוסתר|id=חוק הירושה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הירושה]]
:: [[תקנות הירושה (אגרות בתי הדין הדתיים)]]
:: [[תקנות הירושה (אגרות הרשם לעניני ירושה)]]
:: [[תקנות הירושה (בדיקת פרטה ודו&quot;חות כספיים של מנהלי עזבונות)]]
:: [[תקנות הירושה (דרכים להשקעת כספי עיזבון)]]}}
: '''[[חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל]]'''
: '''[[חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי]]'''
}}

== כ ==
{{עמודות||class=hierarchical|
: '''[[חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו]]'''
: [[חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל)]] {{קטע מוסתר|id=חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים)]]
:: [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (יקנעם סומך)]]
:: [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]]
:: [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגביה)]]
:: [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (יקנעם סומך)]]
:: [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]]
:: [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (כללים בדבר פיקוח ובקרה, הגשת צילומים, ראיות ומסמכים נוספים)]]}}
: [[חוק כבישי אגרה (מנהרות הכרמל)]] {{קטע מוסתר|id=חוק כבישי אגרה (מנהרות הכרמל)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[הודעה בדבר שינוי סכומי אגרה לפי חוק כבישי אגרה (מנהרות הכרמל)|הודעה בדבר שינוי סכומי אגרה]]
:: [[תקנות כבישי אגרה (מנהרות הכרמל) (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים)]]
:: [[תקנות כבישי אגרה (מנהרות הכרמל) (פיצוי והחזר הוצאות)]]}}
: [[חוק כביש ארצי לישראל]]
: [[פקודת הכהילים המפוגלים]] {{קטע מוסתר|id=פקודת הכהילים המפוגלים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הכהילים המפוגלים]]
:: [[צו הכהילים המפוגלים (הנחה)]]
:: [[תקנות הכהילים המפוגלים (פטור)]]}}
: [[פקודת הכלבת]] {{קטע מוסתר|id=פקודת הכלבת|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הכלבת (החזקת כלבים, חתולים וקופים במאורות בידוד)]]
:: [[תקנות הכלבת (חיסון)]]
:: [[תקנות הכלבת (רישוי וחיסון)]]
:: [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – כלבת ופיקוח על כלבים)]]}}
: [[חוק כלי היריה]] {{קטע מוסתר|id=חוק כלי היריה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות כלי הירייה (הכשרה)]]
:: [[תקנות כלי הירייה (הכשרה) (הוראת שעה)]]
:: [[תקנות כלי היריה (רישיון ממוחשב)]]
:: [[תקנות כלי הירייה (תוקפם של רישיונות)]]
:: [[תקנות כלי הירייה (תנאי סף ותבחינים לקבלת רישיון פרטי לכלי ירייה והוראות נוספות)]]
:: [[צו כלי הירייה (דמוי כלי ירייה)]]}}
: [[חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים]] {{קטע מוסתר|id=חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תנאי כליאה)]]}}
: [[חוק הכניסה לישראל]] {{קטע מוסתר|id=חוק הכניסה לישראל|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הכניסה לישראל]]
:: [[תקנות הכניסה לישראל (אגרות בבית הדין לעררים)]]
:: [[תקנות הכניסה לישראל (אמצעי בקרה על מעבר עובדים זרים בענף הסיעוד)]]
:: [[תקנות הכניסה לישראל (בקשה לאישור כניסתו לישראל של ילד באימוץ בין-ארצי)]]
:: [[תקנות הכניסה לישראל (דרכי גביית הוצאות גירוש)]]
:: [[תקנות הכניסה לישראל (נסיבות מיוחדות וחריגות של תרומת עובד זר)]]
:: [[תקנות הכניסה לישראל (סדרי הדין והמינהל בבית דין לעררים)]]
:: [[תקנות הכניסה לישראל (סדרי דין במצב חירום מיוחד בבית דין לעררים)]]
:: [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מהיתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לסוגי עובדים זרים)]]
:: [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף בתכנית זהות)]]
:: [[תקנות הכניסה לישראל (קביעת אזורים גאוגרפיים להעסקת עובדים זרים בענף הסיעוד)]]
:: [[צו הכניסה לישראל (פטור)]]
:: [[צו הכניסה לישראל (פטור מאשרה)]]
:: [[צו הכניסה לישראל (אשרת חוזר של עולה) (פטור)]]
:: [[צו הכניסה לישראל (פטור נציגי מדינות חוץ)]]
:: [[צו הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר)]]
:: [[צו הכניסה לישראל (פטור מתקופת אשרה מרבית למבקר עסקי מהרפובליקה של הודו)]]
:: [[צו הכניסה לישראל (פטור תושבי יהודה ושומרון, רצועת עזה וצפון סיני, מרכז סיני, מרחב שלמה ורמת הגולן)]]
:: [[צו הכניסה לישראל (פטור תושבי רצועת עזה)]]
:: [[צו הכניסה לישראל (תחנות גבול)]]}}
: '''[[חוק-יסוד: הכנסת]]'''
: [[חוק הכנסת]] {{קטע מוסתר|id=חוק הכנסת|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנון הכנסת]]
:: [[החלטת שכר חברי הכנסת]]
:: [[החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים)]]
:: [[החלטת שכר חברי הכנסת (שכר וגמלאות למי שחברותו בכנסת הושעתה)]]
:: [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]]}}
: [[חוק כרטיסי חיוב]] {{קטע מוסתר|id=חוק כרטיסי חיוב|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות כרטיסי חיוב]]}}
: [[חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות]] {{קטע מוסתר|id=חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (השקעת כספים בידי אפוטרופוס או מיופה כוח)]]
:: [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (חוות דעת מומחים)]]
:: [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (ייפוי כוח מתמשך, הנחיות מקדימות לאפוטרופוס ומסמך הבעת רצון)]]
:: [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים)]]
:: [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדרי הדין וביצוע)]]
:: [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין בבתי הדין השרעיים)]]
:: [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (קבלת החלטות נתמכת)]]}}
}}

== ל ==
{{עמודות||class=hierarchical|
: [[חוק לא תעמוד על דם רעך]]
: [[חוק לימוד חובה]] {{קטע מוסתר|id=חוק לימוד חובה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות לימוד חובה (חינוך חינם שלא במוסד חינוך רשמי)]]
:: [[תקנות לימוד חובה (ייעוד כספי תשלומים)]]
:: [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]]
:: [[תקנות לימוד חובה (כללים להרחקת תלמיד לצמיתות ממוסד חינוך בשל הישגיו הלימודיים)]]
:: [[תקנות לימוד חובה (מתן הוראת פטור לגבי מוסד חינוך ותקצובו) (הוראת שעה)]]
:: [[תקנות לימוד חובה (מתן צווים לפתיחת מוסדות חינוך ולקיומם)]]
:: [[תקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום)]]
:: [[תקנות לימוד חובה (רישום לגני ילדים) (הוראת שעה)]]
:: [[תקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום נוסף)]]
:: [[תקנות לימוד חובה (שירותים מקובלים)]]
:: [[תקנות לימוד חובה (תלמידים הלומדים ברשות חינוך מקומית אחרת)]]
:: [[צו לימוד חובה (השתתפות בהוצאות קיום מוסד)]]
:: [[צו לימוד חובה (חינוך חינם שלא במוסד חינוך רשמי)]]
:: [[צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ&quot;ו)]]}}
: [[חוק לימוד עזרה ראשונה והחזקת מכשירי החייאה וערכות עזרה ראשונה בבתי ספר]] {{קטע מוסתר|id=חוק לימוד עזרה ראשונה והחזקת מכשירי החייאה וערכות עזרה ראשונה בבתי ספר|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות לימוד עזרה ראשונה והחזקת מכשירי החייאה וערכות עזרה ראשונה בבתי ספר (החזקת מכשירי החייאה וערכות עזרה ראשונה בבתי ספר)]]}}
: '''[[חוק-יסוד: לימוד תורה]]'''
: [[חוק לשכת עורכי הדין]] {{קטע מוסתר|id=חוק לשכת עורכי הדין|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[כללי לשכת עורכי-הדין (אגרות שירותים)]]
:: [[כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית)]]
:: [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
:: [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
:: [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בית הדין המשמעתי הארצי)]]
:: [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת נציגי הלשכה בוועדות בחירה ובוועדות מינויים)]]
:: [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]
:: [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
:: [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
:: [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
:: [[כללי לשכת עורכי הדין (ידיעה בשפה העברית, ואגרות בחינות בעברית, בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין)]]
:: [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
:: [[כללי לשכת עורכי הדין (מדי משפט)]]
:: [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
:: [[כללי לשכת עורכי-הדין (מנין חוקי בהצבעות בישיבות המועצה הארצית והועד המרכזי)]]
:: [[כללי לשכת עורכי הדין (מספר חברי בתי הדין המשמעתיים)]]
:: [[כללי לשכת עורכי הדין (המספר הכולל של חברי ועדת אתיקה)]]
:: [[תקנות לשכת עורכי הדין (המשך פעולות והעברת מסמכים)]]
:: [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
:: [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
:: [[תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין)]]
:: [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
:: [[צו לשכת עורכי הדין (עבירות לגביהן לא יחול סעיף 77 לחוק)]]
:: [[כללי לשכת עורכי הדין (עיסוק אחר)]]
:: [[כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת)]]
:: [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
:: [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת המועד לעורך דין שחדל להיות תושב ישראל)]]
:: [[כללי לשכת עורכי הדין (קביעת תקופה לענין סעיף 9ב לחוק)]]
:: [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
:: [[כללי לשכת עורכי הדין (קביעת תקציב ואגרות)]]
:: [[כללי לשכת עורכי הדין (רישום חברי הלשכה במחוזות)]]
:: [[כללי לשכת עורכי-הדין (רישום מתמחים ופיקוח על התמחות)]]
:: [[כללי לשכת עורכי הדין (רישום ופיקוח על עורכי דין זרים ואגרות)]]
:: [[כללי לשכת עורכי הדין (שלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר)]]
:: [[כללי לשכת עורכי הדין (שמירת חומר ארכיוני במשרדי עורכי דין)]]
:: [[כללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ)]]
:: [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
:: [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
:: [[צו לשכת עורכי הדין (תפקידי השירות המשפטי)]]}}
}}

== מ ==
{{עמודות||class=hierarchical|
: [[חוק מאבק בארגוני פשיעה]] {{קטע מוסתר|id=חוק מאבק בארגוני פשיעה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות מאבק בארגוני פשיעה (דרכי ניהול רכוש שחולט ומימושו)]]}}
: [[חוק המאבק בטרור]] {{קטע מוסתר|id=חוק המאבק בטרור|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות המאבק בטרור (הכרזה על ארגון טרור ועל פעיל טרור)]]
:: [[תקנות המאבק בטרור (ניהול רכוש שנתפס ושחולט)]]}}
: [[חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים]]
: [[חוק המאבק בתופעת השכרות]]
: [[חוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן]] {{קטע מוסתר|id=חוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות המאבק בתכנית הגרעין של איראן (מתן הודעות וסדרי עבודה)]]}}
: [[פקודת מאכל כשר לחיילים]]
: [[פקודת המבחן]] {{קטע מוסתר|id=פקודת המבחן|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)]]
:: [[תקנות המבחן (תסקיר קצין מבחן)]]}}
: '''[[חוק-יסוד: מבקר המדינה]]''' {{קטע מוסתר|id=חוק-יסוד: מבקר המדינה&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[החלטת משכורת מבקר המדינה]]}}
: [[חוק מבקר המדינה]] {{קטע מוסתר|id=חוק מבקר המדינה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[כללים למניעת ניגוד ענינים של שרים וסגני שרים]]
:: [[הנחיות מבקר המדינה (קווים מנחים לרואה החשבון המבקר של איגוד)]]}}
: [[חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגעי העבירה]]
: [[חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה]] {{קטע מוסתר|id=חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (דרכים ומועדים להגשת בקשה להטלת מגבלות ולדיון בה)]]}}
: [[חוק מגורי רבנים במקום כהונתם]]
: [[חוק מגן דוד אדום]] {{קטע מוסתר|id=חוק מגן דוד אדום|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנון מגן דוד אדום]]
:: [[תקנות מגן דוד אדום (אגרות הסעת חירום באמבולנס)]]}}
: [[פקודת המדידות]] {{קטע מוסתר|id=פקודת המדידות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות המדידות (אגרות)]]
:: [[תקנות המדידות (איתור בארות)]]
:: [[תקנות המדידות (מדידות ומיפוי)]]
:: [[תקנות המודדים (מדידות ומיפוי) (1998)|תקנות המודדים (מדידות ומיפוי) {{מוקטן|[1998]}}]]
:: [[תקנות המדידות (מקצוע המדידה)]]}}
: [[חוק מדידת מים]] {{קטע מוסתר|id=חוק מדידת מים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[כללי מדידת מים (מדי מים)]]
:: [[תקנות מדידת מים (מדידת מים במובילים פתוחים)]]
:: [[כללי מדידת מים (מערכות מדידת מים)]]
:: [[צו מדידת מים (אספקת מים במדידה) תשי&quot;ח|צו מדידת מים (אספקת מים במדידה) {{מוקטן|(תשי&quot;ח)}}]]
:: [[צו מדידת מים (אספקת מים במדידה)]]
:: [[צו מדידת מים (אספקת מים במדידה) (מס' 2)]]
:: [[צו מדידת מים (אספקת מים במדידה על ידי חברת ירקון)]]
:: [[צו מדידת מים (הספקת מים במדידה בקיבוצים)]]
:: [[צו מדידת מים (הפקת מים במדידה)]]
:: [[צו מדידת מים (מדידה במקור)]]
:: [[תקנות מדידת מים (מסירת פרטים והגשת תסקירים על תפוקת מים)]]}}
: [[חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)]] {{קטע מוסתר|id=חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) (זכאותו של פורש מחמת נכות לפטור ממס)]]}}
: [[חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)]]
: [[חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה)]]
: [[חוק המהנדסים והאדריכלים]] {{קטע מוסתר|id=חוק המהנדסים והאדריכלים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות המהנדסים והאדריכלים (אגרה שנתית)]]
:: [[תקנות המהנדסים והאדריכלים (כללים בדבר התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע)]]
:: [[תקנות המהנדסים והאדריכלים (סדרי דין בדיון לפני ועדת אתיקה)]]
:: [[תקנות המהנדסים והאדריכלים (סדרי הדיון והעבודה במועצת ההנדסה והאדריכלות)]]
:: [[צו המהנדסים והאדריכלים (עבירות שלגביהן לא יחול סעיף 19א לחוק)]]
:: [[תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות)]]
:: [[תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישום בפנקס)]]
:: [[תקנות המהנדסים והאדריכלים (תנאים לרישוי)]]
:: [[הודעה בדבר ענפי ההנדסה והאדריכלות ומדורים לכל אחד מהם]]}}
: [[חוק מוות מוחי-נשימתי]]
: [[חוק מוזאון הכנסת]] {{קטע מוסתר|id=חוק מוזאון הכנסת|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות מוזאון הכנסת]]}}
: [[חוק המוזיאונים]] {{קטע מוסתר|id=חוק המוזיאונים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות המוזיאונים]]}}
: [[חוק המוסד העליון ללשון העברית]] {{קטע מוסתר|id=חוק המוסד העליון ללשון העברית|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנון האקדמיה ללשון העברית]]}}
: [[חוק המוסד העליון ללשון הערבית]]
: [[חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים]] {{קטע מוסתר|id=חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים (בקשה לרישיון)]]
:: [[תקנות מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים (הכרה במוסד חינוך חרדי)]]
:: [[תקנות מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים (המועד והדרך להגשת רשימת עובדים)]]
:: [[תקנות מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים (כללים למתן רישיון)]]
:: [[תקנות מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים (סדרי הדין בוועדת ערר – הכרה)]]
:: [[תקנות מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים (סדרי הדין בוועדת ערר – רישיון)]]}}
: [[חוק מוסר תשלומים לספקים]] {{קטע מוסתר|id=חוק מוסר תשלומים לספקים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות מוסר תשלומים לספקים (דיווח על יישום החוק) (הוראת שעה)]]}}
: [[חוק המועמדים להתישבות חקלאית]]
: [[חוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי]] {{קטע מוסתר|id=חוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות המועצה הארצית לביטחון תזונתי (כללים ותנאים לתשלום החזר הוצאות לחברי המועצה)]]}}
: [[חוק המועצה לגיל הרך]] {{קטע מוסתר|id=חוק המועצה לגיל הרך|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[צו המועצה לגיל הרך (גמול סגן יושב ראש המועצה)]]}}
: [[חוק המועצה להנצחת מורשת יהדות ספרד והמזרח]]
: [[חוק המועצה להשכלה גבוהה]] {{קטע מוסתר|id=חוק המועצה להשכלה גבוהה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות המועצה להשכלה גבוהה (אגרות)]]
:: [[תקנות המועצה להשכלה גבוהה (חופש פעולה של מוסד להכשרת עובדי חינוך)]]
:: [[תקנות המועצה להשכלה גבוהה (תשלום גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
:: [[תקנות המועצה להשכלה גבוהה (תקציב)]]
:: [[תקנות המועצה להשכלה גבוהה (תיאומים בענין קבלת עובדים ומינוייהם)]]
:: [[כללי המועצה להשכלה גבוהה (אופן פרסום מוסד בעל רשיון)]]
:: [[כללי המועצה להשכלה גבוהה (ביטול הכרה במוסד מוכר)]]
:: [[כללי המועצה להשכלה גבוהה (היתר לפתוח ולקיים מוסד להשכלה גבוהה)]]
:: [[כללי המועצה להשכלה גבוהה (הכרה במוסדות)]]
:: [[כללי המועצה להשכלה גבוהה (הסמכת מוסד להענקת תואר מוכר)]]
:: [[כללי המועצה להשכלה גבוהה (תארים מוכרים)]]
:: [[כללי המועצה להשכלה גבוהה (תשלום לארגון הסטודנטים הארצי היציג)]]}}
: [[חוק המועצה הישראלית לצרכנות]]
: [[חוק המועצה לייצור ולשיווק של אגוזי אדמה]] {{קטע מוסתר|id=חוק המועצה לייצור ולשיווק של אגוזי אדמה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[כללי המועצה לייצור ולשיווק של אגוזי אדמה (חלוקת דמי המכר של אגוזי אדמה)]]
:: [[כללי המועצה לייצור ולשיווק של אגוזי אדמה (יצוא אגוזי אדמה)]]
:: [[כללי המועצה לייצור ולשיווק של אגוזי אדמה (כללים בדבר הסמכת קבלנים מורשים)]]
:: [[כללי המועצה לייצור ולשיווק של אגוזי-אדמה (כללים בדבר התקשרות לענין שיווק)]]
:: [[תקנות המועצה לייצור ולשיווק של אגוזי אדמה (מינוי נציגי הממשלה)]]
:: [[כללי המועצה לייצור ולשיווק של אגוזי אדמה (מכונות דיש לאגוזי אדמה)]]
:: [[כללי המועצה לייצור ולשיווק של אגוזי אדמה (פיקוח על הסחר באגוזי אדמה)]]
:: [[כללי המועצה לייצור ולשיווק של אגוזי אדמה (קילוף אגוזי אדמה)]]
:: [[כללי המועצה לייצור ולשיווק של אגוזי אדמה (שיווק מקומי)]]}}
: [[חוק המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי]] {{קטע מוסתר|id=חוק המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]}}
: [[חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק)]] {{קטע מוסתר|id=חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[כללי המועצה לענף הלול (הסדרת יצוא חומר רביה)]]
:: [[תקנות המועצה לענף הלול (הסדרת ייצור, מיון ושיווק)]]
:: [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
:: [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר הטלת היטלים על תוצרת הלול)]]
&lt;!-- :: [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
:: [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
:: [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
:: [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
:: [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
:: [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2022)]] --&gt;
:: [[תקנות המועצה לענף הלול (פיצוי לבעלי מכסות אישיות לייצור ביצי מאכל) (הוראת שעה)]]
:: [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – תוצרת לול)]]}}
: [[חוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק)]] {{קטע מוסתר|id=חוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות מועצת הצמחים (ייצור ושיווק) (דרכי מינוי חברי המועצה וחברי ועדות ענפיות)]]
:: [[תקנות מועצת הצמחים (ייצור ושיווק) (היטלים)]]
:: [[תקנות מועצת הצמחים (ייצור ושיווק) (סדרי דין בפני ועדת קנסות)]]}}
: [[חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)]]
: [[חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות)]]
: [[חוק המועצות למוצרי פירות וירקות (ייצור וייצוא)]] {{קטע מוסתר|id=חוק המועצות למוצרי פירות וירקות (ייצור וייצוא)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[צו המועצות למוצרי פירות וירקות (ייצור וייצוא) (כינון מועצה למוצרי עגבניות)]]
:: [[צו המועצות למוצרי פירות וירקות (ייצור וייצוא) (כינון מועצה למוצרי פרי הדר)]]
:: [[צו המועצות למוצרי פירות וירקות (ייצור וייצוא) (כינון מועצה למוצרי תירס)]]}}
: [[פקודת המועצות המקומיות]] {{קטע מוסתר|id=פקודת המועצות המקומיות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[צו המועצות המקומיות]]
:: [[צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות)]]
:: [[צו המועצות המקומיות (מועצה מקומית תעשייתית מגדל תפן)]]
:: [[צו המועצות המקומיות (מועצה מקומית תעשייתית נאות חובב)]]
:: [[צו המועצות המקומיות (מתן מספרים ושמות לרחובות וסימון בתים במספרים)]]
:: [[צו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים לעבודה)]]
:: [[צו המועצות המקומיות (שירות העובדים)]]
:: [[תקנות הרשויות המקומיות (הכנת תקציבים)]]
:: [[תקנות הרשויות המקומיות (הנהלת חשבונות)]]
:: [[תקנות הרשויות המקומיות (ניהול פנקסי זכויות במקרקעין)]]
:: [[תקנות הרשויות המקומיות (תשלומים בעד ביקורת חשבונות)]]}}
: [[חוק מוקדי חירום]]
: [[חוק המזונות (הבטחת תשלום)]] {{קטע מוסתר|id=חוק המזונות הבטחת תשלום|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות המזונות (בקשות תשלום)]]
:: [[תקנות המזונות (הבטחת תשלום)]]}}
: [[חוק מחיקת רישומים פליליים ומשטרתיים של יוצאי אתיופיה]]
: [[פקודת מחלות בעלי חיים]] {{קטע מוסתר|id=פקודת מחלות בעלי חיים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות מחלות בעלי חיים (אגרות בעד פיקוח וטרינרי במפעל)]]
:: [[תקנות מחלות בעלי חיים (בריכות טבילה ומיתקני ריסוס לצאן)]]
:: [[תקנות מחלות בעלי חיים (בתי שחיטה לעופות)]]
:: [[תקנות מחלות בעלי חיים (דיג)]]
:: [[תקנות מחלות בעלי חיים (האבסה והירמון)]]
:: [[תקנות מחלות בעלי חיים (בדיקה וטרינרית של בשר חזיר בר)]]
:: [[תקנות מחלות בעלי-חיים (ביעור שחפת הבקר)]]
:: [[תקנות מחלות בעלי חיים (ביעור מחלת הברוצלוזיס בצאן)]]
:: [[תקנות מחלות בעלי-חיים (ברוצלוזיס הבקר)]]
:: [[תקנות מחלות בעלי חיים (הזרעה מלאכותית בצאן)]]
:: [[תקנות הבהמות והעופות (הובלה דרך הים)]]
:: [[תקנות מחלות בעלי חיים (הסדר ביטוחי חלופי לתשלום פיצויים)]]
:: [[תקנות מחלות בעלי חיים (הסדר יבוא מוצרי כוורת)]]
:: [[תקנות מחלות בעלי חיים (הסדרת תנועת בעלי חיים בישראל)]]
:: [[תקנות מחלות בעלי חיים (הקמה והפעלה של משקי טיפוח, הפצה, רביה וגידול של עופות)]]
:: [[תקנות מחלות בעלי חיים (חיסון בפני דבר סוסים)]]
:: [[תקנות מחלות בעלי חיים (חיסון בפני מחלות שונות)]]
:: [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
:: [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בשר)]]
:: [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
:: [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
:: [[תקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הניוקסל)]]
:: [[תקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הפה והטלפיים)]]
:: [[תקנות מחלות בעלי חיים (מיקרואורגניסמים, תרכיבים ומעבירים)]]
:: [[תקנות מחלות בעלי חיים (מכלאות)]]
:: [[תקנות מחלות בעלי חיים (מניעת שאריות ביולוגיות)]]
:: [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
:: [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
:: [[תקנות מחלות בעלי חיים (פסדים)]]
:: [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
:: [[תקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות)]]
:: [[תקנות מחלות בעלי חיים (תכשירי חיטוי, ניקוי והדברה)]]
:: [[תקנות מחלות בעלי-חיים (תעודה וטרינרית)]]
:: [[תקנות מחלות בעלי-חיים (תערוכות)]]
:: [[הודעת מחלות בעלי חיים (תשלום פיצויים)]]
:: [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – מחלות בעלי חיים)]]}}
: [[פקודת מחלקת העבודה]]
: [[חוק המחשבים]]
: [[חוק מטבע השקל החדש]]
: [[חוק המטה לביטחון לאומי]]
: [[חוק מידע גנטי]] {{קטע מוסתר|id=חוק מידע גנטי|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות מידע גנטי (סדרי דין בהליך לאישור בדיקה גנטית בחסוי או בפסול דין)]]
:: [[תקנות מידע גנטי (עריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה, תיעוד ושמירת תוצאותיה)]]
:: [[תקנות מידע גנטי (תעריף מרבי לבדיקה גנטית לקשרי משפחה)]]
:: [[צו מידע גנטי (קביעת רשות ביטחון)]]}}
: [[חוק המידע הפלילי ותקנת השבים]] {{קטע מוסתר|id=חוק המידע הפלילי ותקנת השבים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות המידע הפלילי ותקנת השבים (דרכי עיון במידע פלילי)]]
:: [[תקנות המידע הפלילי ותקנת השבים (כללי מסירת מידע לגופים זכאים בידי משטרת ישראל)]]
:: [[תקנות המידע הפלילי ותקנת השבים (מסירת מידע מהמרשם הפלילי לשם התקשרות בחוזה לביצוע עסקה במסגרת מכרז)]]
:: [[תקנות המידע הפלילי ותקנת השבים (סייגים למסירת מידע - הגבלת מידע על תיקים תלויים ועומדים שלא הוגש בהם כתב אישום)]]}}
: [[חוק המיטלטלין]]
: [[פקודת המילדות]] {{קטע מוסתר|id=פקודת המילדות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות המילדות]]
:: [[צו המילדות (אגרות רשיון ותעודת היתר)]]
:: [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]}}
: [[חוק המילווה (חברות ביטוח)]]
: [[חוק מילווה המדינה]] {{קטע מוסתר|id=חוק מילווה המדינה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות מילווה המדינה (סדרות מסוג &quot;ערד&quot;)]]}}
: [[חוק מילווה קצר מועד]]
: [[חוק המילוות (הוראות שונות)]]
: [[חוק המים]] {{קטע מוסתר|id=חוק המים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים)]]
:: [[תקנות המים (אגרות עבור רשיונות)]]
:: [[אכרזת המים (אזור קיצוב)]]
:: [[תקנות המים (איסור דטרגנטים קשים)]]
:: [[כללי המים (אירוע פגיעה במים)]]
:: [[תקנות המים (אמות מידה להקצאת מים לחקלאות)]]
:: [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)]]
:: [[כללי המים (אספקת מים לכבאות והצלה)]]
:: [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
:: [[כללי המים (העברת רישיון ומגבלות על עיקול ושעבוד רישיון או חלק ממנו)]]
:: [[כללי המים (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
:: [[תקנות המים (הצעות, טענות והתנגדויות לתכנית החדרה)]]
:: [[צו המים (הקמת בית דין לעניני מים)]]
:: [[כללי המים (הקמת תשתיות הולכה וטיפול בשפכים)]]
:: [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים)]]
:: [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
:: [[תקנות המים (ויסות מפלס הכנרת)]]
::: [[צו המים (קביעת המפלס המותר)]]
:: [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]]
:: [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
:: [[כללי המים (חישוב פיצויים)]]
:: [[כללי המים (טיפול בזיהום מים מדלק)]]
:: [[תקנות המים (ייעול השימוש במים במטעים)]]
:: [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
:: [[תקנות המים (מניעת זיהום מים באגם הכנרת על ידי בעלי חיים)]]
:: [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (איסור הזרמת תמלחת למקורות מים)]]
:: [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (בורות ספיגה ובורות רקב)]]
:: [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (בריכות אידוי ואגירה)]]
:: [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מערכת להולכת שפכים)]]
:: [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מתכות ומזהמים אחרים)]]
:: [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (סילוק שפכים מכלי שיט)]]
:: [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (ערכי הגבה של שפכי תעשיה)]]
:: [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (קווי דלק)]]
:: [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (ריסוס בקרבת מקורות מים)]]
:: [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שטיפת מיתקני ריסוס)]]
:: [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה)]]
:: [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (תחנות דלק)]]
:: [[תקנות המים (סדרי הדין לפני בית הדין לעניני מים ובערעורים על החלטותיו)]]
:: [[כללי מים (צריכת מים בבריכות דגים)]]
:: [[כללי המים (קביעת כמות מוכרת)]]
:: [[תקנות המים (קביעת מטרות החדרה נוספות)]]
:: [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
:: [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון לעניין אמות מידה הנדסיות)]]
:: [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (אמות מידה לשירות שעל בעל רישיון להספקת מים לצורכי בית במועצות אזוריות לתת לצרכניו)]]
:: [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)]]
:: [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
:: [[תקנות המים (רישום בפנקס המים)]]
:: [[תקנות המים (רשיון להקמת מכון מים ורישומו)]]
:: [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)]]
:: [[כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב)]]
:: [[כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב) (הוראת שעה)]]
:: [[כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב) (הספקה נוספת למטרת חקלאות)]]
:: [[נורמות מים (שימוש במים בבריכות דגים)]]
:: [[כללי מים (שימוש במים בבריכת שחיה)]]
:: [[כללי המים (שימוש במים בחנויות דגים)]]
:: [[כללי מים (שימוש במים בלולים)]]
:: [[כללי מים (השימוש במים במפעלי תעשיה)]]
:: [[צו המים (שינוי יחס מרכיבי הסל הקובע)]]
:: [[תקנות המים (שלטים)]]
:: [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]]
::: [[הכרזה על &quot;אזור מעלה&quot; ו&quot;אזור מורד&quot; לפי כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]]
:: [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
:: [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]]
:: [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
:: [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)]]
:: [[כללי המים והביוב (תשלומים בעד שירותי מים וביוב במועצות אזוריות)]]
:: [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עבירות לפי חוק המים)]]}}
: [[חוק מימי חופין]]
: [[חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים]]
: [[חוק מימון מפלגות]] {{קטע מוסתר|id=חוק מימון מפלגות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[כללי מימון מפלגות (מימון תשלומים לצוות הפרלמנטרי)]]
:: [[הנחיות מבקר המדינה (ניהול מערכת חשבונות ודיווח של גוף פעיל בבחירות)]]
:: [[הנחיות מבקר המדינה לפי חוק מימון מפלגות בדבר ניהול ענייניה הכספיים של סיעה]]
:: [[הנחיות מימון מפלגות (קווים מנחים לרואה חשבון)]]
:: [[הוראות מימון מפלגות (תשלום גמול לחברי הועדה הציבורית)]]
:: [[החלטת מימון מפלגות (יחידות מימון ומועדי תשלום)]]}}
: [[חוק מינוי מזכיר הכנסת]]
: [[פקודת המיניראלים הראדיואקטיוויים|פקודת המינרלים הרדיואקטיביים]]
: [[חוק המיסוי על יבוא ויצוא (סיוע למדינות חוץ)]]
: [[חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)]] {{קטע מוסתר|id=חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות מס שבח מקרקעין (אישור על ריווח, ממכירת זכות במקרקעין, הנתון לשומת מס הכנסה)]]
:: [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (דיווח מקוון)]]
:: [[כללי מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (דיווח מקוון)]]
:: [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (החלת הוראות הפקודה בפירוק איגודי מקרקעין מסוימים)]]
:: [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (חישוב השבח בפעולה באיגוד מקרקעין)]]
:: [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (מאגר מידע)]]
:: [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (מבנה עסקי המשמש בייצור הכנסה)]]
:: [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה)]]
:: [[תקנות מיסוי מקרקעין (סדרי הדין בפני ועדת ערר)]]
:: [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (פטור ממס במכירת זכות באיגוד מקרקעין)]]
:: [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (פטור ממס רכישה למוסד ציבורי)]]
:: [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (קביעת אגרות בעד פעולות ושירותים)]]
:: [[תקנות מס הכנסה ומס שבח מקרקעין (קביעת מדד לתקופה שלפני שנת 1951)]]
:: [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (קביעת שווי רכישה לענין אופציה במקרקעין)]]
:: [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תנאים להמלצה על הכרזה על מתחם פינוי ובינוי במסלול מיסוי)]]
:: [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תנאים למסירת מידע)]]
:: [[קביעת מס שבח מקרקעין (תקופה שבה שימשה דירה לפעולות חינוך או דת)]]
:: [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – חיקוקי מסים)]]}}
: [[חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע]] {{קטע מוסתר|id=חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות מיסוי רווחים ממשאבי טבע (מקדמות בשל היטל רווחי נפט)]]
:: [[תקנות מיסוי רווחים ממשאבי טבע (מקדמות על חשבון היטל רווחי יתר)]]}}
: [[חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות]] {{קטע מוסתר|id=חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות מיסוי תשלומים בתקופת בחירות]]}}
: [[חוק מירשם מילגות]]
: [[חוק המכון הלאומי למצוינות בספורט (מכון וינגייט)]] {{קטע מוסתר|id=חוק המכון הלאומי למצוינות בספורט (מכון וינגייט)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות המכון הלאומי למצוינות בספורט (מכון וינגייט) (כללים ותנאים לתשלום גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה וחברי ועדות משנה)]]}}
: [[חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח)]] {{קטע מוסתר|id=חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות מכוני כושר (רישוי ופיקוח) (אימון קטינים במכון כושר)]]
:: [[תקנות מכוני כושר (רישוי ופיקוח) (פטור מנוכחות מדריך בחדר כושר)]]}}
: [[חוק המכינות הקדם-צבאיות]] {{קטע מוסתר|id=חוק המכינות הקדם-צבאיות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות המכינות הקדם-צבאיות (הכרה במכינה קדם-צבאית)]]}}
: [[חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות)]]
: [[פקודת המכס]] {{קטע מוסתר|id=פקודת המכס|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות המכס]]
:: [[צו המכס (איסור יבוא)]]
:: [[תקנות המכס (הישבון ביצוא)]]
:: [[צו המכס (הישבון על טובין ששימשו לייצור מוצרים שיבואם פטור ממכס)]]
:: [[צו המכס (הישבון על טובין ששימשו לייצור מוצרים ליצוא)]]
:: [[צו המכס (הסדרת אקספורט דבש)]]
:: [[תקנות המכס (הערכת טובין)]]
:: [[כללי המכס (חישוב מחיר הנקוב במטבע חוץ)]]
:: [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
:: [[צו המכס (הטפסים הדרושים לביצוע הפקודה)]]
:: [[תקנות המכס (טיס)]]
:: [[כללי המכס (מועד הגשת הצהרת ייבוא)]]
:: [[צו המכס (מקומות כניסה)]]
:: [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)]]
:: [[תקנות המכס (פטור למכונית שהועברה על ידי ראש נציגות ונציג מדינת חוץ)]]
:: [[צו המכס (רשימון על יבוא טובין המסתווגים בפרט מותנה)]]
:: [[צו המכס (תחנות תעופה אזרחיות ומקומות לבדיקת טובין)]]}}
: [[חוק המכס, הבלו ומס הקניה (ביטול פטור מיוחד)]]
: [[חוק המכר]] {{קטע מוסתר|id=חוק המכר|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;}}
:: [[חוק המכר (דירות)]]
:: [[חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)]]
: {{קטע מוסתר|id=חוק המכר||
:: [[צו מכר דירות (טופס של מפרט)]]
:: [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (דיווח לממונה)]]
:: [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (דרכי הוכחה בדבר השלמת בנייתה של דירה ומסירת חזקה בדירה)]]
:: [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הודעה בדבר העדר ליווי פיננסי)]]
:: [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
:: [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
:: [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (סייג לתשלומים על חשבון מחיר דירה)]]
:: [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (ערבות בנקאית)]]
:: [[תקנות המכר (דירות) (הגבלת גובה ההוצאות המשפטיות)]]}}
: [[חוק המכר (מכר טובין בין-לאומי)]]
: [[פקודת המכרות]] {{קטע מוסתר|id=פקודת המכרות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות המכרות (קרן לשיקום מחצבות)]]
:: [[תקנות המכרות (רשיונות חציבה)]]}}
: [[פקודת המלט]] {{קטע מוסתר|id=פקודת המלט|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות המלט]]}}
: '''[[חוק-יסוד: הממשלה]]''' {{קטע מוסתר|id=חוק יסוד הממשלה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[החלטת שכר שרים וסגני שרים]]}}
: [[חוק הממשלה]] {{קטע מוסתר|id=חוק הממשלה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנון הממשלה]]}}
: [[חוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה)]]
: [[חוק למניעת אלימות במוסדות למתן טיפול]] {{קטע מוסתר|id=חוק למניעת אלימות במוסדות למתן טיפול|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
:: [[תקנות למניעת אלימות במוסדות למתן טיפול (מקום המספק שירותי רווחה) (אזהרה)]]}}
: [[חוק למניעת אלימות במשפחה]] {{קטע מוסתר|id=חוק למניעת אלימות במשפחה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות למניעת אלימות במשפחה (סדרי דין)]]
:: [[תקנות למניעת אלימות במשפחה (סדרי דין בבתי הדין הדתיים הדרוזיים)]]
:: [[תקנות למניעת אלימות במשפחה (סדרי דין בבתי דין רבניים)]]
:: [[תקנות למניעת אלימות במשפחה (סדרי דין בבתי דין שרעיים)]]
:: [[תקנות למניעת אלימות במשפחה (יידוע בידי אנשי מקצוע בתחום הבריאות)]]
:: [[תקנות למניעת אלימות במשפחה (יידוע בידי אנשי דת וטוענים רבניים)]]
:: [[תקנות למניעת אלימות במשפחה (יידוע בידי עובד סוציאלי)]]
:: [[תקנות למניעת אלימות במשפחה (יידוע בידי עובדי חינוך)]]
:: [[כללים למניעת אלימות במשפחה (יידוע בידי עורכי דין)]]
:: [[תקנות למניעת אלימות במשפחה (יידוע בידי שוטר)]]
:: [[תקנות למניעת אלימות במשפחה (מינוי מעריכי מסוכנות) (הוראת שעה)]]}}
: [[חוק למניעת הונאה בספרי תורה ובמגילות, בתפילין ובמזוזות]] {{קטע מוסתר|id=חוק למניעת הונאה בספרי תורה ובמגילות בתפילין ובמזוזות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות למניעת הונאה בתפילין ובמזוזות (סימון)]]}}
: [[חוק למניעת הטרדה מאיימת]] {{קטע מוסתר|id=חוק למניעת הטרדה מאיימת|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות מניעת הטרדה מאיימת (סדרי דין)]]}}
: [[חוק למניעת הטרדה מינית]] {{קטע מוסתר|id=חוק למניעת הטרדה מינית|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות למניעת הטרדה מינית (חובות גוף ספורט)]]
:: [[תקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעסיק)]]}}
: [[חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)]]
: [[חוק למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע]] {{קטע מוסתר|id=חוק למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]]}}
: [[חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים]] {{קטע מוסתר|id=חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות למניעת העסקה של עברייני מין במוסד המכוון למתן שירות לקטינים (אישור המשטרה)]]}}
: [[חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית]]
: [[חוק מניעת זיהום הים (הטלת פסולת)]] {{קטע מוסתר|id=חוק מניעת זיהום הים (הטלת פסולת)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות מניעת זיהום הים (הטלת פסולת)]]}}
: [[חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים]] {{קטע מוסתר|id=חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים]]
:: [[תקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים (היטל למניעת זיהום הים)]]
:: [[תקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים (הפחתה של סכום העיצום הכספי)]]}}
: [[פקודת מניעת זיהום מי-ים בשמן]] {{קטע מוסתר|id=פקודת מניעת זיהום מי-ים בשמן|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות למניעת זיהום מי הים בשמן (אגרה להגנת איכות הסביבה הימית)]]
:: [[תקנות מניעת זיהום מי הים בשמן (ביצוע האמנה)]]
:: [[תקנות שפיכתם של שמנים לתוך מי הים (הקמת קרן למניעת זיהום הים)]]
:: [[תקנות מניעת זיהום מי הים בשמן (ערובה לתשלום קנס והוצאות ניקוי)]]
:: [[צו שפיכתם של שמנים לתוך מי הים (עבירות קנס)]]}}
: [[פקודת מניעת טרור]]
: [[חוק מניעת מימון לייצוג משפטי בידי מדינת ישראל (חשוד, נאשם או מורשע בעבירת ביטחון – חרבות ברזל)]]
: [[חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק]] {{קטע מוסתר|id=חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (בקשה לרישיון עוסק באסבסט ותנאים נוספים)]]
:: [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
:: [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
:: [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]}}
: [[חוק למניעת מפגעים]] {{קטע מוסתר|id=חוק למניעת מפגעים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;}}
:: [[חוק למניעת מפגעים (בטיחות מקררים)]]
:: [[חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות)]]
: {{קטע מוסתר|id=חוק למניעת מפגעים||
:: [[תקנות למניעת מפגעים (בטיחות מקררים) (מנגנון לפתיחת הדלת מבפנים)]]
:: [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]]
:: [[תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש)]]
:: [[תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר)]]
:: [[תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר מציוד בניה)]]
:: [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – מניעת רעש)]]}}
: [[חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון]] {{קטע מוסתר|id=חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
:: [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
:: [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (קביעת שלטים)]]
:: [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – מניעת העישון במקומות ציבוריים)]]}}
: [[חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם]]
: [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]]
&lt;!-- : [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל)]] --&gt;
: [[פקודת מניעת פשעים (שבטים ופלגות)]]
: [[חוק למניעת שריפות בשדות]] {{קטע מוסתר|id=חוק למניעת שריפות בשדות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – מניעת שריפות בשדות)]]}}
: [[חוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם]]
: [[פקודת מס הבולים]] {{קטע מוסתר|id=פקודת מס הבולים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות מס הבולים]]
:: [[תקנות מס בולים (סכום מרבי של אגרה שניתן לשלמה בבולים)]]
:: [[צו מס הבולים (תשלום אגרות בבולים)]]
:: [[צו מס בולים (תשלום אגרות תעבורה בבולים)]]}}
: [[חוק מס הבולים על מסמכים]] {{קטע מוסתר|id=חוק מס הבולים על מסמכים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות מס הבולים על מסמכים (ערעורים)]]}}
: [[פקודת מס הכנסה]] {{קטע מוסתר|id=פקודת מס הכנסה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;}}
:: [[חוק מס הכנסה (ניכוי הוצאות הנפקה) (הוראת שעה)]]
:: [[חוק מס הכנסה (עידוד להשכרת דירות) (הוראת שעה ותיקוני חוק)]]
:: [[חוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים)]]
:: [[חוק מס הכנסה (פטור ממס לקופת גמל על הכנסה מדמי שכירות בשל השכרת דירות מגורים לטווח ארוך)]]
: {{קטע מוסתר|id=פקודת מס הכנסה||
:: [[תקנות מס הכנסה (אישור בדבר ניכוי במקור)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (דו&quot;חות ודו&quot;חות נוספים על ידי חבר בני-אדם)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (דוחות שיגיש ארגון מקצועי)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (דו&quot;חות שיגיש מוסד ציבורי)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (דין בעל שליטה כדין יהלומן)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (הודעה בדבר העברת נכס ומסמכים מצורפים)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (הוראות לענין פירוקים מסוימים)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (הוראות לעניין תיקון שומת הכנסת הנאמן וקביעת רווח הון בידיו בעקבות חלוקה לנהנה תושב חוץ)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (החזר מס יתר)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (הנחות ממס על הכנסות לפועלים במערכת הבטחון ולעובדי המדינה באזור)]]
&lt;!-- :: [[תקנות מס הכנסה (הנחות ממס בישובי גבול הצפון)]] --&gt;
&lt;!-- :: [[תקנות מס הכנסה (הנחות ממס בישובים מסויימים ובהיאחזויות נח&quot;ל)]] --&gt;
&lt;!-- :: [[תקנות מס הכנסה (הנחות ממס על הכנסות בשטחי התיישבות חדשה ובשטחי פיתוח)]] --&gt;
&lt;!-- :: [[תקנות מס הכנסה (הנחות ממס על הכנסות של תושבי אילת וישובי הערבה)]] --&gt;
:: [[תקנות מס הכנסה (הערכת מלאי של יהלומן)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (הפחתה של סכום העיצום הכספי בשל אי-זיהוי או דיווח לצורך יישום הסכם פטקא)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (הקלה ביחסי גודל בסוגי מיזוגים מסוימים)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (הקלת מס במכירת מילווה מדינה)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (זיכוי בעד נטול יכולת וזיכוי בעד הוצאות בשל החזקת קרוב במוסד)]]
&lt;!-- :: [[תקנות מס הכנסה (זיכוי ממס לתושב מצפה רמון)]] --&gt;
:: [[תקנות מס הכנסה (זיכויים לעובד זר)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (חישוב רווח הון במכירת נייר ערך הנסחר בבורסה, מילווה המדינה או יחידה בקרן נאמנות)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (חישוב רווח הון במכירת רכב)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (חישוב רווח הון בעסקה עתידית)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (חישוב סכום אינפלציוני במכירת יחידה בקרן נאמנות)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (טופס דין וחשבון)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (ייעוד הכנסה לנהנה יחיד תושב חוץ וקביעת רווח הון בנאמנות מיועדת)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (יישום הסכם פטקא)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסיים)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (כללי קביעת עסקאות, הכנסות או מכירות לענין מקדמות)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (כללים בדבר ניכוי הוצאות להתאמת מושכר)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (כללים בדבר חיוב במס על תשלומים לקרן שלא אושרה ותשלומים שלא כדין)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (כללים לחישוב המס בשל החזקה ומכירה של יחידות השתתפות בשותפות לחיפושי נפט)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (כללים בדבר ניהול פנקסי חשבונות של חברות בהשקעת חוץ ושל שותפויות מסויימות וקביעת הכנסתן החייבת)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (כללים בדבר ניהול פנקסי חשבונות של יהלומן וקביעת הכנסתו החייבת)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (כללים לתנאים שבהם חשבונות שונים בקרן השתלמות ייחשבו לחשבון אחד)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (מועד תשלום המס על הכנסה משכר דירה)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (מועד לתשלום ניכויים ומסים)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (מיזוג חברות המחזיקות זו בזו)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (מיזוג חברות שמתקיימים ביניהן יחסים מיוחדים)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (מכירה שלגביה תום התקופה הוא במועד המכירה)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (מקדמות בשל הכנסת חוץ)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (ניכוי מדיבידנדה)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (ניכוי מדמי השאלה)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות חיבור למרשמי מחשב)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסויימות)]]
::: [[קביעת מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות) (רשימת מקומות לענין ניכוי הוצאות בחו&quot;ל)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות של מתנדב במוסד ציבורי)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות של עמית בקופת גמל מרכזית לקצבה)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות שהייה לתושב חוץ)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות שינטוע)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (ניכוי התחלתי בעד קופות רושמות)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (ניכוי לחברת גז)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (ניכוי לימאים)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (ניכוי מסוגי שכר מסויימים)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (ניכוי מסכומים ששולמו למעביד מאת קופת גמל)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (ניכוי מסכומים ששולמו מקרן השתלמות)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (ניכוי מעמלת ביטוח)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (ניכוי מריבית, מדיבידנד ומרווחים מסוימים)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (ניכוי משכר סופרים)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (ניכוי מתמורה, מתשלום או מרווח הון במכירת נייר ערך, במכירת יחידה בקרן נאמנות או בעסקה עתידית)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלום דמי שכירות)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלום בשל הימורים, הגרלות או פעילות נושאת פרסים)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלומים בעד דמי פגיעה בעבודה ותגמול בעד שירות במילואים)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלומים בעד עבודה חקלאית או תוצרת חקלאית)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלומים בעד עבודות בניה והובלה)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלומים בעד עבודות הלבשה, עבודות מתכת, עבודות חשמל ואלקטרוניקה ועבודות הובלה)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלומים בעד עיבוד יהלומים או בעד מסחר ביהלומים)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלומים בעד שירותים או נכסים)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (ניכוי תשלומים בעד תגמולים או קיצבה)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלומים לתושב חוץ)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (ניכויי פחת לגבי בנינים, מכונות וציוד)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (ניכויים בשל דמי לינה או שכירת דירה באזור פיתוח)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (ניכויים מהכנסת בעלי זכויות נפט)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (ניכויים מהכנסות משקיעים בסרט ישראלי) (הוראת שעה)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (ניכויים מיוחדים למשתמש בציוד בשכר מכר)]]
:: [[תקנות מס הכנסה ומס ערך מוסף (סדרי הדין בפני הועדה לקבילות פנקסים)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (ספורטאי חוץ)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (עיתונאי חוץ)]]
:: [[תקנות בית משפט (ערעורים בעניני מס הכנסה)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (פחת)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (פחת מואץ בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה) (הוראת שעה)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דוח עצמאי מקוון)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהפרשי שער לחברה ישראלית המוכרת מניות בבורסה מחוץ לישראל)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (פטור ממס על הכנסות מסוימות של קרן נאמנות חייבת לתושבי חוץ)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (פטור ממס על הפרשי הצמדה בשל יתרה מזכה של בעל שליטה)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (פטור ממס על פקדון במטבע ישראלי בתאגיד בנקאי)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (פטור ממס לריבית המשתלמת על מילווה מדינה)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (פטור ממס לתושב חוץ על הכנסה מיחידה בקרן נאמנות פטורה)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (פטור ממס לתושב חוץ על רווח הון במכירת נייר ערך)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (פטור ממס לתושב חוץ על רווח הון מעסקה עתידית)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (קביעת אגרה בעד אישור תכנית מיזוג)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (קביעת אגרה בעד בקשת אישור העברת נכסים והחלפת מניות)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (קביעת גופים לענין סעיף 47א)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (קביעת דין פליט ויטנאם כדין עולה)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (קביעת הפרשי הצמדה חלקיים)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (קביעת יחידים שיראו אותם כתושבי ישראל וקביעת יחידים שלא יראו אותם כתושבי ישראל)]]
:: [[תקנות מס הכנסה ומס שבח מקרקעין (קביעת מדד לתקופה שלפני שנת 1951)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (קביעת מקדמות על פי מחזור)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (קביעת ניירות ערך זרים לענין קופות גמל)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (קביעת ניירות ערך זרים והוראת שעה)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (קביעת נכס)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (קביעת סכום הניכוי בעד תשלום מזונות לתושב חוץ)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (קביעת סכום תקבול שלא נרשם)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (קביעת שוויה של דירה להשכרה)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (קביעת שיעור מס להכנסות מסוימות של קרן נאמנות חייבת ושל קרן נאמנות מעורבת)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (קביעת שיעור ריבית)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (קביעת שיעור ריבית לענין סעיף 3(י))]]
:: [[תקנות מס הכנסה (קביעת תנאי שוק)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (קביעת תשלום מקדמות להכנסתה של קרן נאמנות)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברדיו טלפון נייד)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב) (הוראת שעה)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (שינוי מבנה של חברות עתירות מחקר ופיתוח)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (שיעור המס על הכנסה בעד עבודה במשמרות)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (שיעורי מס מיוחדים לענין מי שהחזיק בנייר ערך זר לפני יום רישומו למסחר בבורסה מחוץ לישראל)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (שיעור פחת לאניות)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (שיעור פחת לדירה מושכרת למגורים)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (שיעור פחת למוניטין)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (תכנון מס החייב בדיווח)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (תנאים להעברת נכס בפטור ממס בין חברות אחיות)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (תקנות לעניין חלפני כספים) (הוראת שעה)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (תשלום מקדמה בשל הוצאות עודפות)]]
:: [[צו מס הכנסה (דין עוסק באבני חן כדין יהלומן)]]
:: [[צו מס הכנסה (הנחה במס על הכנסה מריבית על תעודות השתתפות הוליס)]]
:: [[צו מס הכנסה (זיכויים לתושבי האזור)]]
:: [[צו מס הכנסה (כללים לעיגול סכומים)]]
:: [[צו מס הכנסה (סוגי שותפויות שיש לראותן כחברה)]]
:: [[צו מס הכנסה (סכום הכנסה המחייב קטין בהגשת דו&quot;ח)]]
:: [[צו מס הכנסה (פטור כללי ממס על מילווה במטבע חוץ שמקבלת המדינה)]]
:: [[צו מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה ממכירת מים)]]
:: [[צו מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מריבית על פיקדון במטבע חוץ)]]
:: [[צו מס הכנסה (פטור ממס של הכנסה מריבית על פקדון במטבע-חוץ של תושבי ישראל)]]
:: [[צו מס הכנסה (פטור ממס על הפרשי הצמדה)]]
:: [[צו מס הכנסה (פטור ממס על הפרשי הצמדה למפיצי מפעל הפיס)]]
:: [[צו מס הכנסה (פטור ממס למפעל הפיס)]]
:: [[צו מס הכנסה (פטור ממס על פיצויים מממשלת צרפת לתושבי ישראל שהוריהם נרצחו בשואה)]]
:: [[צו מס הכנסה (פטור ממס על פיקדון של תושב חוץ)]]
:: [[אכרזת מס הכנסה (פטור)]] {{מוקטן|(פטור ממס על ריבית על טבי דולר)}}
:: [[צו מס הכנסה (פטור) (ריבית ודמי שכירות בשל כלי טיס וכלי שיט)]]
:: [[צו מס הכנסה (פטור ממס על רווח הון מפיצויים לפי חוק רכישת מקרקעין בנגב)]]
:: [[צו מס הכנסה (פטור ממס על ריבית מאיגרות חוב שהוצאו לבנק הבין-לאומי לשיקום ולפיתוח)]]
:: [[צו מס הכנסה (פטור ממס לריבית שמשלם תושב ישראל בשל הלוואה מתושב חוץ)]]
:: [[צו מס הכנסה (פטור של רשויות מקומיות)]]
:: [[צו מס הכנסה (פטור ממס לתושב חוזר על הכנסה מריבית על פיקדון במטבע חוץ)]]
:: [[צו מס הכנסה (פטור ממס על תקבולי ביטוח סוציאלי מחוץ לישראל)]]
:: [[צו מס הכנסה (קביעת בורסה)]]
:: [[צו מס הכנסה (קביעת בעל עסק זעיר)]]
:: [[צו מס הכנסה (קביעת דיבידנדה כהכנסה)]]
:: [[צו מס הכנסה (קביעת דמי השאלה כהכנסה)]]
:: [[צו מס הכנסה (קביעת דמי שכירות כהכנסה לענין ניכוי במקור)]]
:: [[צו מס הכנסה (קביעת משלח יד מיוחד)]]
:: [[צו מס הכנסה (קביעת סוגי שכר כהכנסה)]]
:: [[צו מס הכנסה (קביעת סכום לענין השתכרות או רווח מהימורים, מהגרלות או מפעילות נושאת פרסים)]]
:: [[צו מס הכנסה (קביעת סכומים ששולמו לבעל שליטה כהכנסה)]]
:: [[צו מס הכנסה (קביעת סכומים ששולמו למעביד מאת קופת גמל כהכנסה)]]
:: [[צו מס הכנסה (קביעת סכומים ששולמו מקופת גמל לקצבה לעמית עצמאי במצב אבטלה כהכנסה לעניין ניכוי במקור)]]
:: [[צו מס הכנסה (קביעת סכומים ששולמו מקרן השתלמות כהכנסה)]]
:: [[צו מס הכנסה (קביעת עמלת ביטוח כהכנסה)]]
:: [[צו מס הכנסה (קביעת ריבית על תעודות השתתפות הוליס כהכנסה)]]
:: [[צו מס הכנסה (קביעת שכר סופרים כהכנסה)]]
:: [[צו מס הכנסה (קביעת שכר עובדי פושט רגל או חברה בפירוק כהכנסה)]]
:: [[צו מס הכנסה (קביעת תמורה, תשלום או רווח הון ממכירת נייר ערך או מעסקה עתידית כהכנסה)]]
:: [[צו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד דמי פגיעה בעבודה ותגמול בעד שירות במילואים כהכנסה)]]
:: [[צו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד עבודה חקלאית או תוצרת חקלאית כהכנסה)]]
:: [[צו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד עבודות בניה ועבודות הובלה כהכנסה)]]
:: [[צו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד עבודות הלבשה, עבודות מתכת, עבודות חשמל ואלקטרוניקה ועבודות הובלה כהכנסה)]]
:: [[צו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד עיבוד יהלומים או בעד מסחר ביהלומים כהכנסה)]]
:: [[צו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד שירותים או נכסים כהכנסה)]]
:: [[צו מס הכנסה (קביעת תשלומים ששולמו לבעל יחידה בקרן נאמנות כהכנסה)]]
:: [[צו מס הכנסה (תשלום המס בזמן הגשת דין וחשבון)]]
:: [[כללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ)]]
:: [[כללי מס הכנסה (בקשה לאישור מראש לתכנית מיזוג)]]
:: [[כללי מס הכנסה (בקשה לאישור מראש לתכנית פיצול)]]
:: [[כללי מס הכנסה (דיווח מקוון של דוח ניכויים שנתי)]]
:: [[כללי מס הכנסה (דיווח מקוון של דוח הצהרת הון)]]
:: [[כללי מס הכנסה (המרה לשקלים חדשים של סכומים שמקורם מחוץ לישראל)]]
:: [[כללי מס הכנסה (הקלות מס בהקצאת מניות לעובדים)]]
:: [[כללי מס הכנסה (השוואת הון על פי דו&quot;ח שהגיש יהלומן)]]
:: [[כללי מס הכנסה (זכאות למשיכת סכומים להשתלמות מקרן השתלמות)]]
:: [[כללי מס הכנסה (זיכוי ממס לתושב חוץ בשל הוצאות להחזקה במוסד)]]
:: [[כללי מס הכנסה (זיכוי לעולים במקרים מיוחדים)]]
:: [[כללי מס הכנסה (מניעת כפל מס עקב שלילת הטבות במיזוג)]]
:: [[כללי מס הכנסה (מניעת כפל מס עקב שלילת הטבות בפיצול)]]
:: [[כללי מס הכנסה (ניכוי דמי חכירה)]]
:: [[כללי מס הכנסה (ניכוי הוצאות חיבור למרשמי מחשב)]]
:: [[כללי מס הכנסה (נכויים מסויימים לבעלי בתים המושכרים בשכירות מוגנת)]]
:: [[כללי מס הכנסה (פטור מחובת ניהול חשבונות לבעל עסק זעיר במקרים מיוחדים)]]
:: [[כללי מס הכנסה (פטור ממס בשל העברה ושינוי יעוד של כספים בקופות גמל)]]
::: [[כללי מס הכנסה (הוראות בדבר העברת כספים מקרן השתלמות אחת לקרן השתלמות אחרת)]]
:: [[כללי מס הכנסה (קביעת רווחים ראויים לחלוקה במכירת מניה מוקצית בחברה תושבת ישראל)]]
:: [[כללי מס הכנסה (קביעת רווחים ראויים לחלוקה שנצברו עד למועד המיזוג)]]
:: [[כללי מס הכנסה (תוספת פחת לבנינים מושכרים בשכירות מוגנת)]]
:: [[כללי מס הכנסה (תיאומים לענין מיזוג שבו שולמה תמורה במזומנים)]]
:: [[כללי מס הכנסה (תיאומים לענין סעיף 102 במיזוג או בפיצול)]]
:: [[כללי מס הכנסה (תנאים שבהם העברת נכסים על ידי חברה קולטת או פיצולה לא ייחשבו כאי קיום תנאים)]]
:: [[כללי מס הכנסה (תנאים שבהם פיצול או מיזוג של חברה שאליה הועבר נכס לא ייחשבו כאי קיום תנאים)]]
:: [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]]
:: [[הוראות מס הכנסה (חלוקת פריטים שלא היו רשומים במועד הפיצול)]]
:: [[הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות)]]
:: [[הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות על ידי מוסד)]]
:: [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – חיקוקי מסים)]]}}
: 
:: [[חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה)]]
: {{קטע מוסתר|id=פקודת מס הכנסה||
::: [[תקנות מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה) (הון עצמי ונכסים מוגנים בקיבוץ)]]
::: [[תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (הון ושינויים בהון לגבי מפעל קבע של חבר-בני-אדם תושב חוץ)]]
::: [[תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (הוראות לענין מוכר שחלו עליו הוראות החוק)]]
::: [[תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (הוראות לענין נישום שהיה ברשותו נייר ערך במועד שהוחלו לגביו הוראות החוק)]]
::: [[תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (הוראת שעה) (הכנסה שסעיף 3 לחוק עידוד השכרת דירות חל עליה)]]
::: [[תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (כללים להגנה מפני שחיקה אינפלציונית של סכומים שהושקעו במלאי בעלי חיים במשק חקלאי)]]
::: [[תקנות מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה) (כללים להגנת הון שהושקע במלאי בעלי חיים במשק חקלאי)]]
::: [[תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (ניכוי נוסף בשל פחת לגבי מטעים ונכסים קבועים המשמשים בייצור הכנסה ממטעים)]]
::: [[תקנות מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה) (נכסים מוגנים במושב ובכפר שיתופי)]]
::: [[תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (שיעורי פחת)]]
::: [[צו מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (קביעת מדינות לענין בורסה ושוק מוסדר)]]
::: [[צו מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה) (קביעת שיעור לענין זקיפת ריבית רעיונית כהכנסה)]]}}
: [[חוק מס להפחתת גודש התנועה באזור גוש דן]]
: [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]]
: [[חוק מס ערך מוסף]] {{קטע מוסתר|id=חוק מס ערך מוסף|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות מס ערך מוסף]]
:: [[צו מס ערך מוסף (דרישת דו&quot;חות נוספים)]]
:: [[תקנות מס ערך מוסף (הגדלת סכומי קנסות)]]
:: [[תקנות מס ערך מוסף (מוסדות כספיים ומלכ&quot;רים)]]
:: [[תקנות מס ערך מוסף (מכירת מטבעות, מדליות ומטילי זהב)]]
:: [[תקנות מס ערך מוסף (מכירת רהיטים משומשים)]]
:: [[תקנות מס ערך מוסף (ניהול פנקסי חשבונות)]]
:: [[תקנות מס ערך מוסף ומס קניה (סדרי הדין בערעור)]]
:: [[תקנות מס ערך מוסף (סדרי הדין בערעור על הטלת קנס מינהלי)]]
:: [[תקנות מס הכנסה ומס ערך מוסף (סדרי הדין בפני הועדה לקבילות פנקסים)]]
:: [[הוראות מס ערך מוסף (פטור מחובת הובלת טובין עם חשבונית לאזור או לשטחי עזה ויריחו)]]
:: [[צו מס ערך מוסף (קביעת מדינות גובלות)]]
:: [[צו מס ערך מוסף (קביעת מוסד כספי)]]
:: [[תקנות מס ערך מוסף (קביעת פרטים שיש לכלול בחשבונית שהוציא עוסק תושב אזור ופרטים שיש לכלול בתעודת משלוח שהוציא)|תקנות מס ערך מוסף (קביעת פרטים שיש לכלול בחשבונית שהוציא עוסק תושב אזור או תושב שטחי עזה ויריחו או שהוצאו לו ופרטים שיש לכלול בתעודת משלוח שהוציא)]]
:: [[צו מס ערך מוסף (קביעת שיעור ריבית)]]
:: [[הודעת מס ערך מוסף (קביעה בדבר תשלום במטבע חוץ לענין מס ערך מוסף בשיעור אפס)]]
:: [[תקנות מס ערך מוסף (רישום)]]
:: [[צו מס ערך מוסף (שיעור המס על מלכ&quot;רים ומוסדות כספיים)]]
:: [[צו מס ערך מוסף (שיעור המס על עסקה ועל יבוא טובין)]]
:: [[תקנות מס ערך מוסף (תכנון מס החייב בדיווח)]]
:: [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – חיקוקי מסים)]]}}
: [[חוק מס קניה (טובין ושירותים)]] {{קטע מוסתר|id=חוק מס קניה (טובין ושירותים)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[צו מס קניה (הטלת כפל מס)]]
:: [[צו מס קניה (הטלת מס על טובין המותקנים במבנה)]]
:: [[תקנות מס קניה (טובין)]]
:: [[תקנות מס קניה (שירותים)]]
:: [[תקנות מס קניה (חישוב מחיר שירות ומועד תשלום המס)]]
:: [[תקנות מס ערך מוסף ומס קניה (סדרי הדין בערעור)]]
:: [[צו מס קניה (טובין ושירותים) (סוגי טובין שהמחיר הסיטוני יהיה המחיר המשתלם בעדם ליצרן)]]
:: [[תקנות מס קניה (ערך טובין שיבא יבואן בהסדר)]]
:: [[צו מס קניה (פטור)]]
:: [[תקנות מס קניה (קביעת מועד חיוב במס)]]
:: [[תקנות מס קניה (רישומים ומסמכים)]]
:: [[צו מס מסוייג ומס מותרות (תשמישי קדושה ליהודים)]]
:: [[צו מס מסוייג ומס מותרות (תשמישי קדושה לנוצרים ולמוסלמים)]]}}
: [[חוק מס רכוש וקרן פיצויים]] {{קטע מוסתר|id=חוק מס רכוש וקרן פיצויים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (מחזור עסקאות חליפי)]]
:: [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (פיצויים בשל פגיעה ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי-ערבי)]]
:: [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (הנוהל בועדות ערר לענין פיצויים בעד נזקי מלחמה ונזק עקיף)]]
:: [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (נוהל וסדרי דין בועדות ערר)]]
:: [[צו מס רכוש וקרן פיצויים (פטור לקרקע שהוכרזה כגן לאומי)]]
:: [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (ערעורים)]]
:: [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (שיעור ההפרשה לקרן פיצויים)]]
:: [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (חפצים ביתיים)]]
:: [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק בצורת)]]
:: [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)]]
:: [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק) (נכס חוץ ישראלי)]]
:: [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק מלחמה) (כלי שיט המובילים דלק)]]
:: [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק מלחמה לנכסי חוץ ישראליים) (ספינות דיג בים סוף)]]}}
: [[חוק המסייעים לנטרול תוצאות אסון צ'רנוביל]]
: [[פקודת מסילות הברזל]] {{קטע מוסתר|id=פקודת מסילות הברזל|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות מסילות הברזל (בדיקות רפואיות – אגרות)]]
:: [[תקנות מסילות הברזל (דמי נסיעה)]]
:: [[תקנות מסילות הברזל (דרישה לתשלום חיוב מוגדל לנוסע ברכבת מקומית)]]
:: [[תקנות מסילות הברזל (הוראות בדבר החזקה, שמירה וטיפול בכרטיס זיכרון של טכוגרף רכבת מקומית ובפלט והגשתו לבית המשפט)]]
:: [[תקנות מסילות הברזל (הוראות לעניין השגה על דרישה לתשלום)]]
:: [[תקנות מסילות הברזל (הוראות שונות – מסילת ברזל מקומית)]]
:: [[תקנות מסילות הברזל (החלת תקנות התעבורה לעניין רכבת מקומית)]]
::: [[תקנות התעבורה/החלת תקנות התעבורה לעניין רכבת מקומית|תקנות התעבורה לעניין רכבת מקומית]]
:: [[תקנות מסילות הברזל (הכשרת פקיד רכבת – מסילת ברזל ארצית)]]
:: [[תקנות מסילות הברזל (הכשרת פקיד רכבת – מסילת ברזל מקומית)]]
:: [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]]
:: [[תקנות מסילות הברזל (פעולות במקרקעין)]]
:: [[תקנות מסילות הברזל (הפעלת מסילת ברזל מקומית)]]
:: [[תקנות מסילות הברזל (סמכויות המנהל הכללי)]]
:: [[תקנות מסילות הברזל (תנאי הובלה ואחריות למטען)]]
:: [[תקנות מסילות הברזל (תנאי נסיעה ברכבת)]]}}
: [[חוק מסי מכס ובלו (שינוי תעריף)]] {{קטע מוסתר|id=חוק מסי מכס ובלו (שינוי תעריף)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות מסי מכס ובלו (שינוי תעריף) (מס על מלאי)]]
:: [[צו הבלו על משקאות משכרים (פטור)]]}}
: [[פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין)]] {{קטע מוסתר|id=פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין)]]}}
: [[פקודת המסים (גביה)]] {{קטע מוסתר|id=פקודת המסים גביה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות המסים (גביה)]]
:: [[תקנות המסים (גבייה) (קביעת הוצאות מרביות)]]
:: [[תקנות המסים (גבייה) (תשלום לצד שלישי שהומצא לו צו עיקול בדרך אלקטרונית)]]
:: [[אכרזת המסים (גביה) (ארנונה כללית ותשלומי חובה לרשויות המקומיות) (הוראת שעה)]]}}
: [[חוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס)]]
: [[חוק המסים (קנס פיגורים)]]
: [[חוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר)]]
: [[פקודת המסחר עם האויב]] {{קטע מוסתר|id=פקודת המסחר עם האויב|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[צו המסחר עם האויב (אויב לצורך הפקודה)]]
:: [[צו המסחר עם האויב (אפוטרופוס)]]}}
: [[החוק המסחרי העותומני]]
: [[חוק המעבר]]
: [[חוק מעונות יום שיקומיים]] {{קטע מוסתר|id=חוק מעונות יום שיקומיים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
:: [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
:: [[תקנות מעונות יום שיקומיים (קביעת הסכום שבו תישא קופת חולים)]]
:: [[תקנות מעונות יום שיקומיים (רישוי, סל שירותים לפעוטות עם מוגבלות ותנאי טיפול בהם)]]}}
: [[חוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השניה]]
: [[חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ ישראל]]
: [[חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש)]] {{קטע מוסתר|id=חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (סדרי הדין והמינהל בוועדת הערר)]]}}
: [[חוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)]]
: [[חוק מערכות תשלומים]] {{קטע מוסתר|id=חוק מערכות תשלומים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות מערכות תשלומים (הודעה על מתן צו פירוק)]]
:: [[צו מערכות תשלומים (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]}}
: [[חוק מערכי אכיפה מקומיים]] {{מוקטן|(חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה))}} {{קטע מוסתר|id=חוק מערכי אכיפה מקומיים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]]
:: [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)]]}}
: [[חוק המפלגות]] {{קטע מוסתר|id=חוק המפלגות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות המפלגות (אגרות)]]
:: [[תקנות המפלגות (עדכון ואימות פרטים מזהים של חברי מפלגה ממרשם האוכלוסין בבחירות מקדימות)]]
:: [[תקנות המפלגות (רישום ודיווח)]]
:: [[הנחיות המפלגות (מורשה חתימה)]]
:: [[הנחיות מבקר המדינה לפי חוק המפלגות, בדבר ניהול מערכת החשבונות ודיווח בבחירות מקדימות]]
:: [[הנחיות מבקר המדינה לפי חוק המפלגות בדבר ניהול מערכת החשבונות וחובות דיווח של מי שמתכוון להתמודד בבחירות לכנסת במפלגה שאינו חבר בה]]}}
: [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (המקומות הקדושים)]]
: [[חוק מקורות אנרגיה]] {{קטע מוסתר|id=חוק מקורות אנרגיה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות אנרגטית במיתקני שאיבה)]]
:: [[תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות הבעירה במחממים מוסקים בדלק נוזלי או בגז)]]
:: [[תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה)]]
:: [[תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי למקלט טלוויזיה)]]
:: [[תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי במצב המתנה למכשירים חשמליים ביתיים ומשרדיים)]]
:: [[תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי במצב המתנה פעיל של ממיר אפיקים ספרתי לקליטת שידורי טלוויזיה)]]
:: [[תקנות מקורות אנרגיה (הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור)]]
:: [[תקנות מקורות אנרגיה (התייעלות אנרגטית ומידע על צריכת אנרגיה של מכשירי קירור) (הוראת שעה)]]
:: [[תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית ומדידה תקופתית של יחידת קירור מים)]]
:: [[תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית ליחידת קירור מים חדשה)]]
:: [[תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית לנורה חשמלית לתאורת פנים במבנים)]]
:: [[תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית לנורה חשמלית לתאורת פנים במבנים) (נורות פלואורניות)]]
:: [[תקנות מקורות אנרגיה (מדד יעילות מזערית לנטל לנורה פלואורנית)]]
:: [[תקנות מקורות אנרגיה (נצילות אנרגיה של מנועי השראה חשמליים)]]
:: [[תקנות מקורות אנרגיה (פטור מהוראות לפי פרק ג' לחוק) (הוראת שעה)]]
:: [[תקנות מקורות אנרגיה (פיקוח על יעילות צריכת אנרגיה)]]
:: [[תקנות מקורות אנרגיה (צריכת אנרגיה מרבית למכשיר חשמל ביתי)]]
:: [[תקנות מקורות אנרגיה (שיפור נצילות הבעירה בדודי קיטור המוסקים בדלק)]]
:: [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – מקורות אנרגיה)]]}}
: '''[[חוק-יסוד: מקרקעי ישראל]]'''
: [[חוק מקרקעי ישראל]] {{קטע מוסתר|id=חוק מקרקעי ישראל|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות מקרקעי ישראל (כללים להעברת בעלות לנפקדים)]]}}
: [[חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע)]] {{קטע מוסתר|id=חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות מקרקעי ציבור (פינוי קרקע) (טופס צו ומסירתו)]]
:: [[תקנות מקרקעי ציבור (פינוי קרקע) (ביצוע צו)]]}}
: [[חוק המקרקעין]] {{קטע מוסתר|id=חוק המקרקעין|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;}}
:: [[חוק המקרקעין (החלפת ספק גז המספק גז באמצעות מערכת גז מרכזית)]]
:: [[חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה)]]
: {{קטע מוסתר|id=חוק המקרקעין||
:: [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
:: [[תקנות המקרקעין (הוצאות החלות על המתנתק מהמערכת המרכזית בבית משותף)]]
:: [[תקנות המקרקעין (זמני הפעלת מעלית שבת בבית משותף שבו שתי מעליות לפחות)]]
:: [[תקנות המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה) (שכרו של שמאי פינוי ובינוי)]]
:: [[תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)]]
:: [[תקנות המקרקעין (רישום תיקון תנאי חכירה) (הוראת שעה)]]
:: [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]}}
: [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות]] {{קטע מוסתר|id=חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;}}
:: [[חוק הפחתת תוספות פיגור שנוספו על קנסות הנגבים בידי המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (הוראת שעה)]]
: {{קטע מוסתר|id=חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות||
:: [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות]]
:: [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
:: [[צו המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות (קביעת קרן)]]
:: [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (קבלת מידע מאת רשות מס)]]}}
: [[חוק המרכז להנצחת זכרו של דוד לוי]]
: [[חוק המרכז להנצחת זכרו של יצחק רבין]]
: [[חוק המרכז להנצחת מורשת גוש קטיף וצפון השומרון]]
: [[חוק מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי]]
: [[חוק המרכז הישראלי לקידום תרבות האדם]]
: [[חוק המרכז למורשת הדרוזים בישראל]]
: [[חוק המרכז למורשת יהדות אתיופיה]]
: [[חוק המרכז למורשת מלחמת ששת הימים, שחרור ירושלים ואיחודה, בגבעת התחמושת]]
: [[חוק מרשם האוכלוסין]] {{קטע מוסתר|id=חוק מרשם האוכלוסין|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות מרשם האוכלוסין (מחיקת מען לתושבים המוחזקים כלא פעילים)]]
:: [[תקנות מרשם האוכלוסין (מסירת פרטי רישום לגוף הפועל מכוח חיקוק)]]
:: [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
:: [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
:: [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
:: [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
:: [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישומים בתעודת זהות)]]
:: [[תקנות מרשם האוכלוסין (תעודה אלקטרונית לאימות)]]
:: [[תקנות מרשם האוכלוסין (תקופת תוקפן ופקיעת תוקפן של תעודות זהות)]]}}
: [[חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים]] {{קטע מוסתר|id=חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים]]
:: [[תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (אמות מידה לביטול רישומי משטרה)]]
:: [[תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (הרשעות ועונשים לפי פקודת המשטרה שאינם פרטי רישום)]]
:: [[תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (כללי מסירת מידע בידי מחלקת בטחון שדה של צבא הגנה לישראל)]]
:: [[תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (כללי מסירת מידע בידי משטרת ישראל)]]
:: [[תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (כללי מסירת מידע בידי המשטרה הצבאית)]]
:: [[תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (כללי מסירת מידע – שירות הבטחון הכללי)]]
:: [[תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (מסירת מידע לחוקר מדעי)]]
:: [[תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (פרטי רישום שלא יירשמו או שלא יימסר מידע עליהם ועבירות שהרשעה בהן לא תפסיק את תקופות ההתיישנות או המחיקה)]]}}
: [[חוק מרשם תורמי מוח עצם]] {{קטע מוסתר|id=חוק מרשם תורמי מוח עצם|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות מרשם תורמי מוח עצם]]}}
: '''[[חוק-יסוד: משאל עם]]'''
: [[פקודת המשטרה]] {{קטע מוסתר|id=פקודת המשטרה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות המשטרה (גיוס)]]
:: [[תקנות המשטרה (הענקת שפות)]]
:: [[תקנות המשטרה (העסקת שוטרים באירוע)]]
:: [[תקנות המשטרה (חופשה)]]
:: [[תקנות המשטרה (מערכת צילום מיוחדת המזהה לוחיות רישוי של כלי רכב – מערכת LPR)]]
:: [[תקנות המשטרה (מקום המגורים)]]
:: [[תקנות המשטרה (המשמר האזרחי)]]
:: [[תקנות קרן המשטרה הכללית]]
:: [[תקנות המשטרה (שכר הצטיינות)]]
:: [[כללי המשטרה (הענקת סמכות לבעלי תפקידים)]]
:: [[כללי המשטרה (מתן סיוע למחלקה בידי המשטרה)]]}}
: [[חוק המשטרה]] {{קטע מוסתר|id=חוק המשטרה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות המשטרה (סדרי דין בדיון משמעתי)]]
:: [[תקנות המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות) (סדרי דין בוועדת ערר)]]
:: [[צו המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות) (כינון בית דין למשמעת)]]
:: [[צו המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות) (כינון בית דין לערעורים)]]
:: [[צו המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות) (קביעת גוף ציבורי)]]}}
: [[חוק המשטרה (נכים ונספים)]]
: [[חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת]] {{קטע מוסתר|id=חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות משכן הכנסת ורחבתו (היתרי כניסה)]]
:: [[תקנות משכן הכנסת ורחבתו (הסדרת פעולתם של שדלנים)]]
:: [[תקנות משכן הכנסת ורחבתו (הפגנות ותהלוכות)]]
:: [[תקנות משכן הכנסת ורחבתו (פעולות ועדת הבחירות המרכזית)]]
:: [[תקנות משכן הכנסת ורחבתו (שטחים מותרים ואסורים בכניסה)]]}}
: [[חוק המשכון]] {{קטע מוסתר|id=חוק המשכון|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות המשכון (סדרי רישום ועיון)]]}}
: [[חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות)]]
: [[חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)]] {{קטע מוסתר|id=חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (ביטוח מפני מחלה) (מס' 2)]]
:: [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (ביטוח מפני מחלה של בני משפחה שאינם זכאים לתגמולים)]]
:: [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
:: [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (הסכום המרבי שמותר לנכות מתגמולי זכאי)]]
:: [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (העסקת עובד מעבר לגיל הפרישה)]]
:: [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (הקמת מועצה)]]
:: [[תקנות משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (הקלות לאלמנות לרכישת הכשרה מקצועית או השכלה גבוהה)]]
:: [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (הקלות ליתומים להשתלמות במוסדות להשכלה על-תיכונית)]]
:: [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (חינוך יתומים לשם רכישת מקצוע או השכלה כללית או מקצועית)]]
:: [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (כללי עבודתה של ועדת חריגים להטבות)]]
:: [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (כללי עבודתה של הוועדה למתן סיוע לפנים משורת הדין)]]
:: [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (כללים להכרת אדם כאינו מסוגל להשתכר למחייתו ולהכרת הכנסה כדי מחיה)]]
:: [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (כללים לקביעת הכנסה ודרכי הוכחתה)]]
:: [[צו משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (מחלת שירות כתוצאה מחשיפה לחומר מסוכן)]]
:: [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (מענק מגורים ליתום)]]
:: [[צו משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (מענק נישואין ליתום)]]
:: [[צו משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (סכום מענק ליתום שהגיע למצוות)]]
:: [[תקנות הנכים ומשפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (סדרי הדין בערעור)]]
:: [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (ערבויות להסכמים)]]
:: [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לזכאים)]]
:: [[תקנות משפחות החיילים שנספו במערכה (פטור מאגרת רשיון לסחור בטבק)]]
:: [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (פטור מהגבלות בשירות המדינה של הורה ואלמנה של נספה)]]
:: [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (פטור מתשלום מס רכוש)]]
:: [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים לשכולים)]]
:: [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
:: [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תשלום למימון צרכים מיוחדים)]]
:: [[אכרזה על ארגון יציג של זכאים]]}}
: [[חוק משק הגז הטבעי]] {{קטע מוסתר|id=חוק משק הגז הטבעי|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות משק הגז הטבעי (דרכים ותנאים למתן רישיון חלוקה)]]
:: [[תקנות משק הגז הטבעי (חובת מסירת מידע של מוכר ומשווק גז טבעי)]]
:: [[תקנות משק הגז הטבעי (מפרט למיתקן גז של רשת חלוקה)]]
:: [[תקנות משק הגז הטבעי (ניהול משק גז טבעי בעת שעת חירום)]]
:: [[תקנות משק הגז הטבעי (תכנית עבודה לרשת חלוקה)]]}}
: [[חוק משק הדלק (איסור מכירת דלק לתחנות תדלוק מסוימות)]]
: [[חוק משק הדלק (קווי תשתית)]]
: [[חוק משק הדלק (קידום התחרות)]] {{קטע מוסתר|id=חוק משק הדלק קידום התחרות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות משק הדלק (קידום התחרות) (הסדרת השילוט בתחנות תדלוק)]]
:: [[תקנות משק הדלק (קידום התחרות) (כללים לעניין התקני תדלוק אוטומטיים כלליים)]]
:: [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – דלק)]]}}
: [[חוק משק החשמל]] {{קטע מוסתר|id=חוק משק החשמל|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)]]
:: [[תקנות משק החשמל (בדיקות ומדידות לעריכת ניסויי התייעלות)]]
:: [[תקנות משק החשמל (דרכי פרסום אמות מידה)]]
:: [[תקנות משק החשמל (דרכים להוכחת זכאות לתשלום מופחת)]]
:: [[תקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי)]]
:: [[תקנות משק החשמל (כללים, תנאים ומקרים להפסקת אספקת חשמל)]]
:: [[כללי משק החשמל (עסקאות יצרן ברשת הולכת החשמל עם ספק שירות חיוני)]]
:: [[כללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני)]]
:: [[כללי משק החשמל (פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה)]]
:: [[תקנות משק החשמל (קוגנרציה)]]
:: [[תקנות משק החשמל (קידום התחרות במקטע הייצור) (הוראת שעה)]]
:: [[כללי משק החשמל (שעבודים והעברות שליטה)]]
:: [[תקנות משק החשמל (תנאים ונהלים למתן רשיון וחובות בעל רשיון)]]
:: [[תקנות משק החשמל (תשלום מופחת לזכאים מקרב נכי הרדיפות והמלחמה בנאצים)]]
:: [[תקנות משק החשמל (תשלום מופחת לזכאים שונים)]]}}
: '''[[חוק-יסוד: משק המדינה]]'''
:: '''[[חוק-יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 עד 2016 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה)]]'''
:: '''[[חוק-יסוד: תקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה)]]'''
:: '''[[חוק-יסוד: משק המדינה (הצעות חוק והסתייגויות שבביצוען כרוכה עלות תקציבית) (הוראת שעה)]]'''
: [[פקודת המשקאות המשכרים (ייצור ומכירה)]] {{קטע מוסתר|id=פקודת המשקאות המשכרים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות המשקאות המשכרים]]}}
: [[פקודת המשקולות והמידות]] {{קטע מוסתר|id=פקודת המשקולות והמידות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות המשקלות והמידות]]
:: [[הוראת המשקלות והמידות (אישורי דגם מסוימים)]]
:: [[צו המשקולות והמידות (שימוש במכשירים לצרכי מסחר)]]}}
: [[חוק המתווכים במקרקעין]] {{קטע מוסתר|id=חוק המתווכים במקרקעין|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות המתווכים במקרקעין]]
:: [[תקנות המתווכים במקרקעין (אתיקה וחובות מקצועיות)]]
:: [[תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה)]]
:: [[תקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית משפט)]]
:: [[תקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק)]]
:: [[תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב)]]
:: [[תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה)]]}}
: [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (מתן תוקף חוקי לפקודות)]]
: [[חוק המתנה]]
}}

== נ ==
{{עמודות||class=hierarchical|
: [[חוק הנאמנות]] {{קטע מוסתר|id=חוק הנאמנות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות ההקדשות לצרכי צדקה]]
:: [[תקנות הנאמנות (דרכי השקעת כספי הקדש ציבורי)]]}}
: [[חוק הנהיגה הספורטיבית]] {{קטע מוסתר|id=חוק הנהיגה הספורטיבית|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (אגרת הגשת בקשה לרישיון כלי תחרותי)]]
:: [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (אגרת רישיון נהיגה ספורטיבית)]]
:: [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (הוראות בדבר נהיגה שאינה ספורטיבית בכלי תחרותי)]]
:: [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (הוראות בדבר ייבוא כלי תחרותי וחלקי חילוף)]]
:: [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (הוראות בדבר עיסוק כמדריך ומאמן)]]
:: [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (חובת ביטוח)]]
:: [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
:: [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (קביעת סוגי כלים תחרותיים שרישיון הרכב שלהם יבוטל או יותלה)]]
:: [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (רישיון לאירוע נהיגה ספורטיבית במסלול מירוץ ארעי)]]
:: [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (רישיון כלי תחרותי)]]
:: [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (רישיון לנהיגה ספורטיבית)]]
:: [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (רישיון למסלול מירוץ קבוע)]]
:: [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (תנאים לאישור קטע קישור)]]
:: [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (תנאים להכרה בהתאחדות)]]}}
: [[חוק הנוטריונים]] {{קטע מוסתר|id=חוק הנוטריונים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הנוטריונים]]
:: [[תקנות הנוטריונים (אגרות נוטריון)]]
:: [[תקנות הנוטריונים (ארכיון מרכזי)]] 
:: [[תקנות הנוטריונים (דרכי בקורת)]]
:: [[קביעת הנוטריונים (השתלמות)]]
:: [[תקנות הנוטריונים (עתקים שייגנזו בארכיון המרכזי)]]
:: [[תקנות הנוטריונים (שכר שירותים)]]
:: [[תקנות הנוטריונים (שכר שירותים בנציגויות בחוץ לארץ)]]
:: [[תקנות הנוטריונים (שכר שירותים נוטריוניים הניתנים בבית המשפט)]]}}
: [[חוק הנוער (טיפול והשגחה)]] {{קטע מוסתר|id=חוק הנוער (טיפול והשגחה)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
:: [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (סדרי דין)]]}}
: [[חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)]] {{קטע מוסתר|id=חוק הנוער (טיפול והשגחה)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות העבריינים הצעירים]]
:: [[תקנות חסות הנוער (מעונות)]]
:: [[תקנות הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (נוסח הודעה לקטין חשוד על זכויותיו בטרם חקירתו)]]
:: [[תקנות הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (סדרי הדין בועדות שחרורים)]]
:: [[תקנות הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (קשר של קטין עצור עם בני משפחתו מדרגה ראשונה)]]
:: [[תקנות הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תנאי החזקת קטין במעצר או במאסר)]]
:: [[תקנות הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תנאי החזקת קטינים במעון או במעון נעול)]]}}
: [[פקודת הנזיקין]] {{קטע מוסתר|id=פקודת הנזיקין|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הנזיקין (אחריות עובדי ציבור)]]}}
:
:: [[חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה)]]
:: {{קטע מוסתר|id=פקודת הנזיקין||
::: [[תקנות הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה) (הודעה בכתב על נזק)]]}}
:: [[חוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף)]]
: [[חוק נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים מזרים, הפקת נתוני זיהוי ביומטריים ומאגר מידע]]
: [[חוק לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים)]] {{קטע מוסתר|id=חוק לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]}}
: [[חוק ניוד מידע רפואי]]
: [[חוק ניירות ערך]] {{קטע מוסתר|id=חוק ניירות ערך|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות ניירות ערך (אגרה שנתית)]]
:: [[תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף)]]
:: [[תקנות ניירות ערך (אגרת טיפול בהקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור)]]
:: [[תקנות ניירות ערך (אופן הצעת ניירות ערך לציבור)]]
:: [[תקנות ניירות ערך (דואר אלקטרוני מאובטח)]]
:: [[תקנות ניירות ערך (דוחות כספיים שנתיים)]]
:: [[תקנות ניירות ערך (דוחות תאגיד שמניותיו כלולות במדד ת&quot;א טק-עילית)]]
:: [[תקנות ניירות ערך (דו&quot;חות תקופתיים ומיידיים)]]
:: [[תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים של תאגיד חוץ)]]
:: [[תקנות ניירות ערך (דיווח בשפה האנגלית)]]
:: [[תקנות ניירות ערך (הודעה משלימה וטיוטת תשקיף)]]
:: [[תקנות ניירות ערך (הודעה על תוצאות ההצעה שבתשקיף)]]
:: [[תקנות ניירות ערך (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
:: [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב, הודעות עמדה והוכחת בעלות בתעודות התחייבות לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים של תעודות התחייבות)]]
:: [[תקנות ניירות ערך (הצבעה בכתב והוכחת בעלות בכתבי אופציה לצורך הצבעה באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה)]]
:: [[תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה)]]
:: [[תקנות ניירות ערך (הצעת מדף של ניירות ערך)]]
:: [[תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה)]]
:: [[תקנות ניירות ערך (הצעת רכש)]]
:: [[תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)]]
:: [[תקנות ניירות ערך (חברת רישומים)]]
:: [[תקנות ניירות ערך (חיתום)]]
:: [[תקנות ניירות ערך (חתימה ודיווח אלקטרוני)]]
:: [[תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים)]]
:: [[תקנות ניירות ערך (כללים בדבר גמול והוצאות לחבר ועדת אכיפה מינהלית)]]
:: [[תקנות ניירות ערך (מאשר חתימה)]]
:: [[תקנות ניירות ערך (מועדי הגשת הודעה של בעל ענין או נושא משרה בכירה)]]
:: [[תקנות ניירות ערך (מסירת הודעות לרשות)]]
:: [[תקנות ניירות ערך (ניירות ערך מיוחדים)]]
:: [[תקנות ניירות ערך (סדרי דין)]]
:: [[תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה)]]
:: [[תקנות ניירות ערך (פרטי מסמך רישום, מבנהו וצורתו)]]
:: [[תקנות ניירות ערך (פרטי מתאר הצעת ניירות ערך לעובדים)]]
:: [[תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת תשקיף – מבנה וצורה)]]
:: [[תקנות ניירות ערך (פרטי תשקיף של קרן להשקעות בנאמנות שנוסדה מחוץ לישראל, מבנהו וצורתו)]]
:: [[תקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק)]]
:: [[תקנות ניירות ערך (פרסום מודעות בעיתונים)]]
:: [[תקנות ניירות ערך (קביעת תקופת רישום למסחר בבורסה בחו&quot;ל)]]
:: [[תקנות ניירות ערך (רישום למסחר בבורסה של מניות תאגיד הנסחרות בבורסה זרה)]]
:: [[תקנות ניירות ערך (שיתוף פעולה עם רשות חוץ)]]
:: [[תקנות ניירות ערך (תנאים להצעה על פי תשקיף מדף)]]
:: [[תקנות ניירות ערך (תקופה להגשת הזמנות לניירות ערך המוצעים בתשקיף)]]
:: [[אישור כללי ורשיון להנפקת ניירות ערך והצעתם לציבור]]
:: [[היתר לעשיית עסקה בניירות ערך (עובדי הרשות)|היתר לעשיית עסקה בניירות ערך]] {{מוקטן|(עובדי הרשות)}}
:: [[היתר לעשיית עסקה בניירות ערך (נאמן)|היתר לעשיית עסקה בניירות ערך]] {{מוקטן|(נאמן)}}
:: [[כללי ניירות ערך (מקרים שבהם פרסום דוח הצעת מדף יהיה טעון היתר מאת רשות ניירות ערך)]]
:: [[כללי ניירות ערך (נוהלי בדיקה של טיוטות תשקיפים של חברות ושותפויות)]]
:: [[הודעה בדבר סדרי הטיפול בבקשות להתיר פרסום של תשקיפים]]
:: [[כללי ניירות ערך (סדרי טיפול בבקשות להתיר פרסומם של תשקיפי חברות ושותפויות)]]
:: [[כללים בדבר סדרי טיפול בדוחות על פי תקנות הצעה פרטית ותקנות עסקה עם בעלי שליטה]]
:: [[הוראות ניירות ערך (פטור הסוכנות היהודית)]]}}
: [[חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות]] {{קטע מוסתר|id=חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[צו הניקוז וההגנה מפני שטפונות (הקמת בתי דין לעניני מים)]]
:: [[צו הניקוז וההגנה מפני שטפונות (הקמת רשויות ניקוז)]]
:: [[תקנות הניקוז וההגנה מפני שטפונות (לוח שומה)]]
:: [[תקנות הניקוז וההגנה מפני שטפונות (סדרי דין בבתי דין לעניני מים ובערעורים על החלטותיהם)]]
:: [[תקנות הניקוז וההגנה מפני שטפונות (תקציבים והנהלת חשבונות)]]}}
: [[חוק נכי המלחמה בנאצים]] {{קטע מוסתר|id=חוק נכי המלחמה בנאצים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות נכי המלחמה בנאצים (הסכום המקסימלי שמותר לנכות מתגמוליו של נכה)]]
:: [[תקנות נכי המלחמה בנאצים (השתתפות המדינה בהוצאות ביטוח למקרה מותו של נכה)]]
:: [[תקנות נכי המלחמה בנאצים (ועדה רפואית)]]
:: [[תקנות נכי המלחמה בנאצים (ועדה רפואית עליונה)]]
:: [[תקנות נכי המלחמה בנאצים (חישוב הכנסה נוספת)]]
:: [[תקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי)]]
:: [[תקנות נכי המלחמה בנאצים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
:: [[תקנות נכי המלחמה בנאצים (כללים להכרת אדם כאינו מסוגל להשתכר למחייתו ולהכרת הכנסה כדי מחיה)]]
:: [[תקנות נכי המלחמה בנאצים (מבחנים לקביעת דרגת נכות)]]
:: [[תקנות נכי המלחמה בנאצים (נכים המקבלים תשלומים ממדינת חוץ)]]
:: [[תקנות נכי המלחמה בנאצים (סמל הנכים)]]
:: [[תקנות נכי המלחמה בנאצים (ערבויות לנכים ולמילוות לנכים)]]
:: [[תקנות נכי המלחמה בנאצים (ערעור בפני בית המשפט המחוזי)]]
:: [[תקנות נכי המלחמה בנאצים (תגמולים מיוחדים)]]}}
: [[חוק נכי רדיפות הנאצים]] {{קטע מוסתר|id=חוק נכי רדיפות הנאצים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות נכי רדיפות הנאצים (בקשה לתגמול)]]
:: [[צו נכי רדיפות הנאצים (הגבלת שכר טרחה)]]
:: [[תקנות נכי רדיפות הנאצים (חישוב הכנסה לצורך תשלום תגמול נוסף)]]
:: [[תקנות נכי רדיפות הנאצים (טיפול רפואי)]]
:: [[תקנות נכי רדיפות הנאצים (סדרי דין בועדת ערר)]]
:: [[תקנות נכי רדיפות הנאצים (סוגי הוצאות שרואים אותן כהוצאות בהשגת קיצבה או מענק)]]
:: [[תקנות נכי רדיפות הנאצים (ערבויות לנכים ולמילוות לנכים)]]
:: [[תקנות נכי רדיפות הנאצים (ערעור בפני בית המשפט המחוזי)]]
:: [[תקנות נכי רדיפות הנאצים (קביעת דרגת נכות)]]
:: [[תקנות נכי רדיפות הנאצים (תגמול נוסף)]]
:: [[תקנות נכי רדיפות הנאצים (תגמולים מיוחדים)]]
:: [[צו נכי רדיפות הנאצים (תוספת לתגמול)]]}}
: [[חוק הנכים (תגמולים ושיקום)]] {{קטע מוסתר|id=חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (הליכים בפני קצין תגמולים)]]
:: [[תקנות הנכים (הסכום המקסימלי שמותר לנכות מתגמוליו של נכה)]]
:: [[תקנות הנכים (השתתפות המדינה בהוצאות ביטוח חיים, בהוצאות ביטוח סיעודי ובהוצאות ביטוח בריאות משלים)]]
:: [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (התיישנות זכויות)]]
:: [[תקנות הנכים (ועדה רפואית עליונה)]]
:: [[תקנות הנכים (ועדות רפואיות)]]
:: [[תקנות הנכים (טיפול רפואי)]]
:: [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
:: [[תקנות הנכים (כללים להכרת אדם כאינו מסוגל להשתכר למחייתו ולהכרת הכנסה כדי מחיה)]]
:: [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
:: [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (לימודים לרכישת מקצוע)]]
:: [[תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות)]]
:: [[צו הנכים (תגמולים ושיקום) (מחלת שירות כתוצאה מחשיפה לחומר מסוכן)]]
:: [[תקנות הנכים (מענק לנכים שדרגת נכותם 10 עד 19 אחוזים)]]
:: [[תקנות הנכים ומשפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (סדרי הדין בערעור)]]
:: [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
:: [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות להסכמים)]]
:: [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
:: [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (פגיעה בראש)]]
:: [[תקנות הנכים (תוספת מיוחדת עקב פרישה מוקדמת לנכה בתפקודי היציבה וההליכה)]]
:: [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (תוספת למימון צרכים מיוחדים)]]
:: [[תקנות הנכים (תוספת לתגמולים בשל גיל)]]}}
: [[חוק נכסי גרמנים]] {{קטע מוסתר|id=חוק נכסי גרמנים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות נכסי גרמנים (קביעת סוגי מקרקעים מוקנים)]]
:: [[תקנות נכסי גרמנים (תפקידי מועצת האפוטרופוס לנכסי גרמנים וסמכויותיה)]]}}
: [[חוק נכסי המדינה]] {{קטע מוסתר|id=חוק נכסי המדינה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות נכסי המדינה (מקרקעים)]]}}
: [[חוק נכסי נפקדים]] {{קטע מוסתר|id=חוק נכסי נפקדים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;}}
:: [[חוק נכסי נפקדים (פיצויים)]]
: {{קטע מוסתר|id=חוק נכסי נפקדים||
:: [[צו נכסי נפקדים (אגרות)]]
:: [[תקנות נכסי נפקדים (פיצויים)]]
:: [[תקנות נכסי נפקדים (פיצויים) (הוצאת איגרות חוב)]]
:: [[תקנות נכסי נפקדים (ועדי נאמנים)]]
:: [[תקנות נכסי נפקדים (קביעת סוגי מקרקעים מוקנים)]]}}
: [[חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)]] {{קטע מוסתר|id=חוק נכסים של נספי השואה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה) (ענייני ירושה)]]
:: [[צו נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה) (שיעורי שכר טרחת עורך דין מרביים)]]
:: [[הוראות בדבר כללי הדיון וההכרעה בבקשות להשבת נכסים של נספי השואה]]
:: [[הוראות בדבר שימוש למטרת סיוע בנכסים שהועברו לחברה ודרכי הגשת בקשה לסיוע]]}}
: [[פקודת הנמלים]] {{קטע מוסתר|id=פקודת הנמלים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הנמלים]]
:: [[תקנות הנמלים, 1943]]
:: [[תקנות הנמלים (בטיחות השיט)]]
:: [[תקנות הנמלים (בטיחות השיט) (הוראת שעה)]]
:: [[כללי הנמלים (הודעה על סילוק אניות טרופות)]]
:: [[תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה)]]
:: [[תקנות הנמלים (השלכת אשפה מכלי שיט)]]
:: [[תקנות הנמלים (חומרים נוזליים מזיקים בצובר)]]
:: [[תקנות הנמלים (מניעת זיהום אוויר מכלי שיט)]]
:: [[תקנות הנמלים (מניעת זיהום משפכים מכלי שיט)]]
:: [[תקנות הנמלים (מניעת רעש מזיק באניות)]]
:: [[תקנות הנמלים (מעגנות)]]
:: [[תקנות הנמלים (ניהול התעבורה הימית)]]
:: [[תקנות העבירות המינהליות (עבירות במעגנות)]]
:: [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עבירות בטיחות השיט, משיטים ונמלים)]]
:: [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
:: [[תקנות הנמלים (שימוש במרצף)]]
:: [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]}}
: [[חוק נפגעי תאונות דרכים (סיוע לבני משפחה)]]
: [[חוק הנפט]] {{קטע מוסתר|id=חוק הנפט|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הנפט]]
:: [[תקנות הנפט (עקרונות פעולה לחיפושי נפט והפקתו בים)]]}}
: [[חוק נציב תלונות הציבור על שופטים]] {{קטע מוסתר|id=חוק נציב תלונות הציבור על שופטים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות נציב תלונות הציבור על שופטים]]}}
: [[חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות]]
: [[פקודת הנשואין והגירושין (רישום)]]
: '''[[חוק-יסוד: נשיא המדינה]]''' {{קטע מוסתר|id=חוק-יסוד: נשיא המדינה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[החלטת משכורת נשיא המדינה]]}}
: [[חוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר]] {{קטע מוסתר|id=חוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות העברת אסירים לארצותיהם]]}}
: [[חוק נתוני אשראי]] {{קטע מוסתר|id=חוק נתוני אשראי|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות נתוני אשראי]]
:: [[כללי נתוני אשראי (אבטחת מידע)]]
:: [[צו נתוני אשראי (אגרות)]]
:: [[כללי נתוני אשראי (גמול והחזר הוצאות לחברי הוועדה המייעצת)]]
:: [[כללי נתוני אשראי (הוראות שונות)]]
:: [[כללי נתוני אשראי (רישוי לשכות)]]
:: [[כללי נתוני אשראי (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]}}
: [[חוק נתיבים מהירים]] {{קטע מוסתר|id=חוק נתיבים מהירים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים)]]
:: [[תקנות נתיבים מהירים (הגנת הפרטיות)]]
:: [[תקנות נתיבים מהירים (סמכות הסדרת תנועה במקרים חריגים)]]}}
}}

== ס ==
{{עמודות||class=hierarchical|
: סדר הדין האזרחי {{קטע מוסתר|id=סדר הדין האזרחי|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;}}
:: [[חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים)]]
:: {{קטע מוסתר|id=סדר הדין האזרחי||
::: [[תקנות לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (גביית עדות מתלונן בשל עבירת מין שלא בפני הנאשם)]]}}
:: [[חוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין)]]
:: {{קטע מוסתר|id=סדר הדין האזרחי||
::: [[תקנות הוצאה לפועל של פסקי דין נגד המדינה]]}}
:: [[פקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה)]]
&lt;!-- :: [[חוק הפרוצדורה האזרחית העותומני]] --&gt;
&lt;!-- :: [[פקודת הפרוצדורה האזרחית]] --&gt;
: {{קטע מוסתר|id=סדר הדין האזרחי||
:: [[תקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק]]
:: [[תקנות סדר הדין בדיון נוסף]]
:: [[תקנות סדרי דין (סעד מידי בימי מנוחה ומחוץ לשעות העבודה הרגילות בבתי המשפט)]]
:: [[תקנות סדר הדין האזרחי הישנות|תקנות סדר הדין האזרחי {{מוקטן|(הישנות)}}]]
::: [[הוראות בדבר הגשת כתב טענות]]
::: [[הוראות בדבר הגשת כתב בי דין]]
:: [[תקנות סדר הדין האזרחי|תקנות סדר הדין האזרחי {{מוקטן|(החדשות)}}]]
::: [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית|הוראות בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]]
::: [[הודעה בדבר הוראת מנהל בתי המשפט בדבר עדות בהיוועדות חזותית|הוראת בדבר עדות בהיוועדות חזותית]]
::: [[הודעה בדבר הוראת מנהל בתי המשפט בדבר צורת מסמך ומבנהו|הוראת בדבר צורת מסמך ומבנהו]]
::: [[הודעה בדבר הוראת מנהל בתי המשפט על רשימת סוג התביעה ונושאה|הוראת על רשימת סוג התביעה ונושאה]]
:: [[תקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין)]]}}
: [[חוק סדר הדין הפלילי]] {{קטע מוסתר|id=חוק סדר הדין הפלילי|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות סדר הדין הפלילי]]
:: [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
:: [[תקנות סדר הדין הפלילי (היוועדות חזותית) (הוראת שעה)]]
:: [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
:: [[תקנות סדר הדין הפלילי (חיקוקים לענין סעיפים 239 ו-240 לחוק)]]
:: [[תקנות סדר הדין הפלילי (כשירות שוטר תובע וסמכויותיו)]]
:: [[תקנות סדר הדין הפלילי (קביעת סוגי פשעים שלגביהם לא תחול חובת היידוע לפי סעיף 60א(א) לחוק)]]
:: [[צו סדר הדין הפלילי (קביעת תארים אחרים של פרקליטים מפרקליטות המדינה)]]}}
:
:: [[פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)]]
:: [[חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)]]
:: {{קטע מוסתר|id=חוק סדר הדין הפלילי||
::: [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (הסכמה לעריכת חיפוש בגוף אדם שאינו חשוד ולהשוואה של נתוני זיהוי)]]
::: [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (המאגר ואבטחתו, עיון בו, מחיקה, ביעור והפקה חוזרת)]]
::: [[צו סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (גופים העוסקים בהפקת נתונים לזיהוי גנטי)]]}}
:: [[חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים)]]
:: {{קטע מוסתר|id=חוק סדר הדין הפלילי||
::: [[תקנות סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תמלול)]]
::: [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]}}
:: [[חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)]]
:: {{קטע מוסתר|id=חוק סדר הדין הפלילי||
::: [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (דחיית פגישת עצור בעבירות בטחון עם עורך דין)]]
::: [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (הסדרים לקיום דיונים לפי סעיף 29 לחוק)]]
::: [[תקנות סדר הדין (פיצויים בשל מעצר או מאסר)]]
::: [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תנאי החזקה במעצר)]]}}
:: [[חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת)]]
:: {{קטע מוסתר|id=חוק סדר הדין הפלילי||
::: [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (העברת נתונים ממאגר נתוני זיהוי לרשות חוקרת אחרת)]]
::: [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]]}}
: [[חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות)]]
: [[פקודת סדרי השלטון והמשפט]] {{קטע מוסתר|id=פקודת סדרי השלטון והמשפט|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;}}
:: [[פקודת סדרי השלטון והמשפט (הוראות נוספות)]]
: {{קטע מוסתר|id=פקודת סדרי השלטון והמשפט||
:: [[צו סדרי השלטון והמשפט (מס' 1)]]
:: [[הודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם]]
:: [[הודעה על קביעת ימי מנוחה לשאינם יהודים]]}}
: [[חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל)]]
:: [[חוק הבחירות לכנסת/משאל עם]]
:: [[חוק הבחירות לכנסת/משאל עם ובחירות לכנסת]]
:: [[חוק הבחירות (דרכי תעמולה)/משאל עם]]
: [[חוק סוכני המכס]] {{קטע מוסתר|id=חוק סוכני המכס|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות סוכני המכס]]
:: [[צו סוכני המכס (קביעת פעולות מכס)]]}}
: [[פקודת הסחורות הנטרפות ודמי הצלה]] {{קטע מוסתר|id=פקודת הסחורות הנטרפות ודמי הצלה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הסחורות הנטרפות ודמי הצלה (אגרות ודמי הצלה)]]}}
: [[פקודת סחף חול]]
: [[פקודת סחף הקרקע (מניעה)]] {{קטע מוסתר|id=פקודת סחף הקרקע (מניעה)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות שימור הקרקע]]}}
: [[פקודת הסטטיסטיקה]] {{קטע מוסתר|id=פקודת הסטטיסטיקה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[צו הסטטיסטיקה (מיפקד אוכלוסין ודיור)]]
:: [[צו הסטטיסטיקה (מיפקד אוכלוסיית דיור משותף)]]}}
: [[חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים]] {{קטע מוסתר|id=חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים]]
:: [[כללי סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים (שידור פרסומות וקדימונים ומתן התראה)]]}}
: [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]]
: [[חוק סיוע כלכלי לעידוד לומדי תורה וסטודנטים נזקקים]]
: [[חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי]]
: [[חוק הסיוע המשפטי]] {{קטע מוסתר|id=חוק הסיוע המשפטי|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הסיוע המשפטי]]
:: [[צו הסיוע המשפטי (החלת מתן שירות משפטי)]]}}
: [[חוק סיוע לנפגעי קריסת הרצפה באולמי ורסאי]]
: [[חוק סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות]]
: [[חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה)]] {{קטע מוסתר|id=חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי הוראת שעה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[צו סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה)]]}}
: [[חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים]] {{קטע מוסתר|id=חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – סילוק ומיחזור צמיגים)]]}}
: [[פקודת סימני מסחר]] {{קטע מוסתר|id=פקודת סימני מסחר|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות סימני המסחר]]
:: [[צו הסימנים המסחריים (אמנת נכסי תעשיה)]]
:: [[צו סימני המסחר (איסלנד)]]
:: [[תקנות סימני מסחר (יישום פרוטוקול מדריד)]]
:: [[תקנות סימני מסחר (ערעור לפני בית משפט מחוזי)]]}}
: [[פקודת סימני סחורות]] {{קטע מוסתר|id=פקודת סימני סחורות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות סימני סחורות]]}}
: [[פקודת סכסוכי קרקעות (חזקה)]]
: [[חוק סל הקליטה]]
: [[חוק סליקת שיקים]] {{קטע מוסתר|id=חוק סליקת שיקים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות סליקה אלקטרונית של שיקים (החלת הוראות לעניין מוסד פיננסי זר)]]
:: [[כללי סליקת שיקים (סריקה, שמירה והפקת פלט של שיק ממוחשב)]]
:: [[כללי סליקת שיקים (שמירת שיקים)]]}}
: [[פקודת הסמים המסוכנים]] {{קטע מוסתר|id=פקודת הסמים המסוכנים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הסמים המסוכנים]]
:: [[תקנות הסמים המסוכנים (בדיקה מדגמית של סמים)]]
:: [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
:: [[תקנות הסמים המסוכנים (דרכי הנהלת הקרן לטיפול בנכסים שחולטו)]]
:: [[צו הסמים המסוכנים (מתילמורפיון ואתילמורפיון)]]
:: [[תקנות הסמים המסוכנים (סדרי דין לענין חילוט רכוש)]]
:: [[תקנות הסמים המסוכנים (קודאין ודיונין)]]
:: [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
:: [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – החזקת קנאביס ושימוש בו לצריכה עצמית)]]}}
: [[חוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה]] {{קטע מוסתר|id=חוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]}}
: [[חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט]] {{קטע מוסתר|id=חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט (פרסום הודעה בדבר מתן צו)]]}}
: [[חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור]]
: [[חוק סמכויות שעת-חירום (מעצרים)]] {{קטע מוסתר|id=חוק סמכויות שעת-חירום (מעצרים)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות סמכויות שעת חירום (מעצרים) (סדרי דין ומועדים להגשת ערעורים)]]
:: [[תקנות סמכויות שעת-חירום (מעצרים) (תנאי החזקה במעצר מינהלי)]]}}
: [[חוק הסניגוריה הציבורית]] {{קטע מוסתר|id=חוק הסניגוריה הציבורית|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הסניגוריה הציבורית]]
:: [[תקנות הסניגוריה הציבורית (זכאות לייצוג לקטינים נוספים)]]
:: [[תקנות הסניגוריה הציבורית (חובת תשלום של זכאים לייצוג)]]
:: [[צו הסניגוריה הציבורית (ייצוג נאשמים מחוסרי אמצעים)]]
:: [[תקנות הסניגוריה הציבורית (ייצוג עצורים מחוסרי אמצעים)]]
:: [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]]}}
: [[חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית)]] {{קטע מוסתר|id=חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
:: [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים) (סדרי דין)]]}}
: [[חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים)]]
: [[חוק הספנות (הגבלת אחריותם של בעלי כלי שיט)]] {{קטע מוסתר|id=חוק הספנות (הגבלת אחריותם של בעלי כלי שיט)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הספנות (הגבלת אחריותם של בעלי כלי שיט) (סדרי דין)]]}}
: [[חוק הספנות (ימאים)]] {{קטע מוסתר|id=חוק הספנות ימאים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הספנות (ימאים)]]
:: [[תקנות הספנות (ימאים) (הכשרת צוערים)]]
:: [[תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות)]]
:: [[תקנות הספנות (ימאים) (משיטי כלי שיט קטנים)]]
:: [[תקנות הספנות (ימאים) (סדרי דין בבית הדין המשמעתי)]]
:: [[תקנות הספנות (ימאים) (ציוות אניות וגוררות בצוות ישראלי)]]
:: [[צו הספנות (שינוי שיעורי קנסות לימאים)]]}}
: [[חוק הספנות (כלי שיט)]] {{קטע מוסתר|id=חוק הספנות (כלי שיט)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הספנות (כלי שיט) (בניה ורכישה של כלי שיט ומשכנתאות עליהם)]]
:: [[תקנות הספנות (כלי שיט) (מדידת תפוסתם של כלי שיט)]]
:: [[תקנות הספנות (כלי שיט) (רישום וסימון)]]}}
: [[חוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי)]]
: [[חוק הספנות (עבירות נגד ביטחון השיט הבין-לאומי ומיתקנים ימיים)]]
: [[חוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר)]]
: [[חוק הספורט]] {{קטע מוסתר|id=חוק הספורט|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הספורט (בדיקות רפואיות)]]
:: [[תקנות הספורט (ביטוח)]]
:: [[תקנות הספורט (הוראות לעניין כוח אדם רפואי וציוד עזרה ראשונה)]]
:: [[תקנות הספורט (חיוב בתעודת הסמכה)]]}}
: [[חוק הספריה הלאומית]] {{קטע מוסתר|id=חוק הספריה הלאומית|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הספרייה הלאומית (גישה לציבור לעותקים לצורכי שימור של אתרי אינטרנט ושל יצירות המצויות בהם)]]}}
: [[חוק הספריות הציבוריות]] {{קטע מוסתר|id=חוק הספריות הציבוריות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הספריות הציבוריות (דרכי פעולתן של ספריות של ארגונים ציבוריים)]]
:: [[תקנות הספריות הציבוריות (המועצה)]]
:: [[תקנות הספריות הציבוריות (שירותים)]]
:: [[תקנון המועצה לספריות ציבוריות]]}}
: [[חוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים)]] {{קטע מוסתר|id=חוק הספרים חובת מסירה וציון הפרטים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים)]]
:: [[כללי הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים) (ספר הנחוץ לעבודתה של הכנסת)]]}}
: [[פקודת סרטי הראינוע]] {{קטע מוסתר|id=פקודת סרטי הראינוע|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות המועצה לביקורת סרטים ומחזות]]
:: [[תקנות סרטי ראינוע (אגרות)]]}}
}}

== ע ==
{{עמודות||class=hierarchical|
: [[חוק עבודת הנוער]] {{קטע מוסתר|id=חוק עבודת הנוער|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות עבודת הנוער (בדיקות רפואיות)]]
:: [[תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
:: [[תקנות עבודת הנוער (הצגת תמצית החוק)]]
:: [[תקנות עבודת הנוער (יידוע נער ושמיעתו)]]
:: [[תקנות עבודת הנוער (משך הלימודים לשם הכשרה מקצועית)]]
:: [[תקנות עבודת הנוער (עבודות אסורות ועבודות מוגבלות)]]
:: [[תקנות עבודת הנוער (פנקס עבודה)]]
:: [[תקנות עבודת הנוער (פנקס לרישום נערים)]]
:: [[תקנות עבודת הנוער (תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
:: [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עבודת נוער)]]}}
: [[חוק עבודת נשים]] {{קטע מוסתר|id=חוק עבודת נשים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת התקופה המוגנת בשל עיכוב הליך אימוץ בין-ארצי)]]
:: [[תקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת חופשת לידה או פיצולה בשל אשפוז היולדת או ילדה)]]
:: [[תקנות עבודת נשים (הודעה בדבר היעדרות מעבודה לצורך נסיעה לחו&quot;ל למטרת אימוץ בין-ארצי)]]
:: [[תקנות עבודת נשים (הודעה על הסכמה לקיצור תקופת חופשת הלידה)]]
:: [[תקנות עבודת נשים (הודעה על שהייה במקלט לנשים מוכות)]]
:: [[תקנות עבודת נשים (היעדרות בשל טיפולי הפריה ופריון)]]
:: [[תקנות עבודת נשים (הצגת תמצית החוק)]]
:: [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
:: [[תקנות עבודת נשים (חופשת לידה חלקית לעובד שאשתו ילדה)]]
:: [[תקנות עבודת נשים (מועדים וכללים לתשלומים לקופת גמל)]]
:: [[תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות)]]
:: [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
:: [[תקנות עבודת נשים (עבודת לילה בשירותי המדינה)]]
:: [[תקנות עבודת נשים (תנאים לעבודת לילה)]]
:: [[הודעה בדבר סוגי המעבידים החייבים לנהל פנקס לרישום עובדות]]}}
: [[חוק העבירות המינהליות]] {{קטע מוסתר|id=חוק העבירות המינהליות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות העבירות המינהליות]]
:: [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]]}}
: [[פקודת העדה הדתית (המרה)]]
: [[פקודת העדות הדתיות (ארגונן)]] {{קטע מוסתר|id=פקודת העדות הדתיות (ארגונן)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות העדות הדתיות (ארגונן) (אגרות)]]
:: [[תקנות העדות הדתיות (ארגונן) (העדה הדרוזית)]]}}
: [[חוק עדכון כתובת]]
: [[חוק עובדים זרים]] {{קטע מוסתר|id=חוק עובדים זרים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות עובדים זרים (אגרת בקשה ואגרה שנתית)]]
:: [[תקנות עובדים זרים (דרך לתשלום פיקדון לעובד זר שהוא מסתנן)]]
:: [[תקנות עובדים זרים (דיווח למדור התשלומים)]]
:: [[תקנות עובדים זרים (דמי היתר)]]
:: [[תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מגורים הולמים)]]
:: [[תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מסמכים נוספים)]]
:: [[תקנות עובדים זרים (מעבר של עובד זר בין מעבידים שהם קבלני כוח אדם בענף הבנין)]]
:: [[תקנות עובדים זרים (סוגי מקרים ותנאים שבהתקיימם עובד זר שהוא מסתנן זכאי לקבל את כספי הפיקדון לפני מועד עזיבתו את ישראל שלא לצורך יציאה זמנית)]]
:: [[תקנות עובדים זרים (ערובה) (הוראת שעה)]]
:: [[תקנות עובדים זרים (פטורים למעסיקי מומחים זרים)]]
:: [[תקנות עובדים זרים (פיקדון בחשבון הבנק)]]
:: [[תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים)]]
:: [[תקנות עובדים זרים (שיעור ניכוי מהשכר בעד דמי ביטוח רפואי)]]
:: [[תקנות עובדים זרים (שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים)]]
:: [[צו עובדים זרים (סל שירותי בריאות לעובד)]]
:: [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עובדים זרים)]]}}
: [[חוק העובדים הסוציאליים]] {{קטע מוסתר|id=חוק העובדים הסוציאליים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות העובדים הסוציאליים (כללי אתיקה מקצועית)]]
:: [[תקנות העובדים הסוציאליים (כללים בדבר דרכי רישום בפנקס העובדים הסוציאליים)]]
:: [[תקנות העובדים הסוציאליים (סדרי הדין בדיון לפני ועדת המשמעת)]]
:: [[תקנות העובדים הסוציאליים (תפקידים ומשרות אשר רק עובד סוציאלי רשאי לעסוק בהם)]]
:: [[תקנות העובדים הסוציאליים (תפקידים ומשרות שרשאי לעסוק בהם גם מי שאינו עובד סוציאלי)]]}}
: [[חוק עוולות מסחריות]] {{קטע מוסתר|id=חוק עוולות מסחריות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות עוולות מסחריות (סעדים וסדרי דין)]]}}
: [[חוק העונשין]] {{קטע מוסתר|id=חוק העונשין|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות העונשין (דרכי הנהלת הקרן הייעודית לטיפול ברכוש שחולט ובקנסות שהוטלו בתיקי סחר בבני אדם והחזקה בתנאי עבדות)]]
:: [[תקנות העונשין (דרכי ענישה)]]
:: [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
:: [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
:: [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
:: [[תקנות העונשין (הפסקת הריון)]]
:: [[תקנות העונשין (הצגת הודעה)]]
:: [[תקנות העונשין (התחייבות להימנע מעבירה)]]
:: [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
:: [[תקנות העונשין (נשיאת מאסר בעבודת שירות)]]
:: [[תקנות העונשין (נתונים לצורך החלטת ועדת שחרורים)]]
:: [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]]
:: [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
:: [[תקנות העונשין (קביעת גורם מוסמך לעניין מימוש פסק דין של קרבן עבירה)]]
:: [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
:: [[הודעה בדבר מתן היתר כללי לעריכת הגרלות לפרסומת מסחרית]]
:: [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – כניסה לשטח חקלאי)]]}}
: [[חוק עזרה משפטית בין מדינות]] {{קטע מוסתר|id=חוק עזרה משפטית בין מדינות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות עזרה משפטית בין מדינות]]
:: [[תקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים)]]
:: [[תקנות לביצוע אמנת האג (הפרוצדורה האזרחית)]]
:: [[תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי)]]
:: [[תקנות המצאת מסמכים לפי אמנת האג 1965]]
:: [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
:: [[תקנות העזרה המשפטית למדינות זרות לביצוע אמנת שטרסבורג (עזרה הדדית בענינים פליליים)]]
:: [[תקנות עזרה משפטית למדינות חוץ (הסכם עם אוסטריה בדבר סדר הדין האזרחי)]]}}
: [[חוק עיגול סכומים]]
: [[חוק לעידוד בניית דירות להשכרה]]
: [[חוק לעידוד השקעה באנרגיות מתחדשות (הטבות מס בשל הפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת)]]
: [[חוק לעידוד השקעות (חברות עתירות הון)]]
: [[חוק לעידוד השקעות הון]] {{קטע מוסתר|id=חוק לעידוד השקעות הון|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;}}
:: [[חוק לעידוד השקעות הון (1950)]]
: {{קטע מוסתר|id=חוק לעידוד השקעות הון||
:: [[תקנות לעידוד השקעות הון (הכנסה טכנולוגית מועדפת ורווח הון למפעל טכנולוגי)]]
:: [[תקנות לעידוד השקעות הון (התניית אישורים – שכר מינימום)]]
:: [[תקנות לעידוד השקעות הון (הפחתת מחזור בסיס)]]
:: [[תקנות לעידוד השקעות הון (מתן פטור מתשלום אגרת בניה לבנינים להשכרה)]]
:: [[צו לעידוד השקעות הון (ניכוי הכנסות המועברות לאחר במפעל טכנולוגי)]]
:: [[תקנות לעידוד השקעות הון (נכסים שוטפים והתחייבויות שוטפות)]]
:: [[תקנות לעידוד השקעות הון (ערעורים לפי סעיף 25א לחוק)]]
:: [[צו עידוד השקעות הון (קביעת הגבלה לסכום מענק השקעה למפעל להשכרת ציוד)]]
:: [[צו לעידוד השקעות הון (קביעת פעילות ייצורית)]]
:: [[צו לעידוד השקעות הון (קביעת תחומי אזורים מיוחדים לעניין מפעלי תיירות) (הוראת שעה)]]
:: [[תקנות לעידוד השקעות הון (תנאים שבהתקיימם יראו במפעל המוכר רכיב למפעל אחר, מפעל זכאי להטבה)]]
:: [[הוראות לעידוד השקעות הון (תנאים המעידים על היות מפעל מקדם חדשנות לצורך הגדרתו כמפעל טכנולוגי מועדף)]]
:: [[תקנות עידוד השקעות הון (תנאים למתן אישור שעניינם שמירה על איכות הסביבה)]]}}
: [[חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות]] {{קטע מוסתר|id=חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות עידוד השקעות הון בחקלאות (אגרות)]]
:: [[כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (בקשות למענק)]]
:: [[כללים לעידוד השקעות הון בחקלאות (חישוב הכנסה חייבת במפעל חקלאי מאושר)]]
:: [[כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (מחליפי יבוא מובהקים)]]
:: [[כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (מענקים)]]
:: [[צו לעידוד השקעות הון בחקלאות (קביעת תחומי אזורי פיתוח א' ו-ב')]]
:: [[תקנות עידוד השקעות הון בחקלאות (שינוי סכום ההשקעה בתכנית זוטא)]]}}
: [[חוק עידוד החסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות]]
: [[חוק לעידוד טוהר המידות בשירות הציבור]] {{קטע מוסתר|id=חוק לעידוד טוהר המידות בשירות הציבור|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות לעידוד טוהר המידות בשירות הציבור]]}}
: [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]]
: [[חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשיה]] {{קטע מוסתר|id=חוק לעידוד מחקר פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשיה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה (אגרות)]]
:: [[תקנות לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה (הפחתה בסכום הבסיסי)]]
:: [[תקנות לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (התניית אישורים – שכר מינימום)]]
:: [[תקנות לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (כללים בדבר התקשרות בהסכמים הדדיים לעידוד שיתוף פעולה בתחום המחקר והפיתוח)]]
:: [[תקנות לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה (כללים ותנאים למתן גמול או החזר הוצאות לחברי המועצה)]]
:: [[תקנות לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה (מתן העדפה אזורית)]]
:: [[תקנות לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (הסכום המרבי לתשלום בעד העברת ידע לפי סעיף 19ב(ב)(1) ו-(2) לחוק)]]
:: [[תקנות לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה (שיעור התמלוגים וכללים לתשלומם)]]}}
: [[חוק עידוד מעורבות סטודנטים ביום חינוך ארוך]] {{קטע מוסתר|id=חוק עידוד מעורבות סטודנטים ביום חינוך ארוך|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות עידוד מעורבות סטודנטים ביום חינוך ארוך]]}}
: [[חוק עידוד מעורבות סטודנטים בפעילות חברתית וקהילתית]]
: [[חוק לעידוד סילוקם של בנינים בעלי חזות מוזנחת]]
: [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]]
: [[חוק לעידוד של שילוב וקידום של נשים בעבודה ושל התאמת מקומות עבודה לנשים]] {{קטע מוסתר|id=חוק לעידוד של שילוב וקידום של נשים בעבודה ושל התאמת מקומות עבודה לנשים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות לעידוד של שילוב וקידום של נשים בעבודה ושל התאמת מקומות עבודה לנשים]]}}
: [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]]
: [[חוק עידוד התעשיה (מסים)]]
: [[חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)]]
: [[חוק עידוד תרומות מזון]]
: [[חוק העיטורים במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר]] {{קטע מוסתר|id=חוק העיטורים במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות העיטורים במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר (אופן ענידתם ונוהל הענקתם)]]
:: [[תקנות העיטורים במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר (אות המערכה ברצועת הביטחון בלבנון – קביעת זכאים)]]}}
: [[חוק העיטורים בצבא-הגנה לישראל]] {{קטע מוסתר|id=חוק העיטורים בצבא-הגנה לישראל|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות העיטורים בצבא הגנה לישראל (אות מלחמת לבנון השניה – קביעת זכאים)]]
:: [[תקנות העיטורים בצבא הגנה לישראל (אות מלחמת ההתשה - קביעת זכאים)]]
:: [[תקנות העיטורים בצבא הגנה לישראל (אות המערכה ברצועת הביטחון בלבנון – קביעת זכאים לאות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]]
:: [[תקנות העיטורים בצבא הגנה לישראל (אות המערכה ברצועת הביטחון בלבנון – קביעת זכאים לאות בשירות הביטחון הכללי)]]
:: [[תקנות העיטורים בצבא הגנה לישראל (אות המערכה ברצועת הביטחון בלבנון – קביעת חיילים ואנשי צבא דרום לבנון זכאים)]]
:: [[תקנות העיטורים בצבא הגנה לישראל (אות מלחמת ההתשה – קביעת זכאים)]]
:: [[תקנות העיטורים בצבא-הגנה-לישראל (אות מערכה לציון השתתפות במלחמת יום הכפורים)]]
:: [[תקנות העיטורים בצבא הגנה לישראל (אות מערכת צוק איתן – קביעת זכאים)]]
:: [[תקנות העיטורים בצבא הגנה לישראל (אות מערכת שלום הגליל – קביעת זכאים)]]
:: [[תקנות העיטורים בצבא-הגנה לישראל (מסירת עתקים)]]
:: [[תקנות העיטורים בצבא-הגנה לישראל (ענידת עיטורים ואותות מערכה)]]}}
: [[חוק העיסוק באופטומטריה]] {{קטע מוסתר|id=חוק העיסוק באופטומטריה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות העיסוק באופטומטריה (בחינות ואגרות)]]}}
: [[חוק העיצובים]] {{קטע מוסתר|id=חוק העיצובים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות העיצובים]]
:: [[תקנות העיצובים (יישום הסכם האג)]]}}
: [[פקודת העיריות]] {{קטע מוסתר|id=פקודת העיריות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות העיריות (דרכי מסירת מידע בידי משטרת ישראל)]]
:: [[תקנות הרשויות המקומיות (הכנת תקציבים)]]
:: [[תקנות הרשויות המקומיות (הנהלת חשבונות)]]
:: [[תקנות העיריות (הסדר רכישות, ניהול מחסנים, רישום וניהול טובין)]]
:: [[צו העיריות (העברות מסעיף הוצאה אחד בתקציב למשנהו)]]
:: [[צו העיריות (הקמת תאגידים)]]
:: [[תקנות העיריות (חובת שיתוף פעולה תעשייתי)]]
:: [[תקנות העיריות (חתימה על מסמכים מסויימים)]]
:: [[תקנות העיריות (כללים למינוי ועדה למילוי תפקידי ראש הרשות המקומית והמועצה)]]
:: [[תקנות הרשויות המקומיות (ניהול פנקסי זכויות במקרקעין)]]
:: [[תקנות העיריות (נציגי העיריה בתאגיד עירוני)]]
:: [[תקנות העיריות (מכרזים)]]
:: [[תקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים ברשויות המקומיות)]]
:: [[תקנות העיריות (מתן מספרים ושמות לרחובות וסימון בתים במספרים)]]
:: [[תקנות העיריות (סכום מרבי של אגרה או היטל בעד שירותי שמירה, אבטחה וסדר ציבורי ברשות מקומית)]]
:: [[תקנות העיריות (שמירה, אבטחה וסדר ציבורי ברשות מקומית)]]
:: [[תקנות העיריות (שמירת טפסים בעלי ערך כספי)]]
:: [[תקנות העיריות (תקנים ותקציב שנתי ללשכת מבקר עירייה)]]
:: [[תקנות הרשויות המקומיות (תשלומים בעד ביקורת חשבונות)]]}}
: [[פקודת העיריות (אספקת מים)]]
: [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]]
: [[חוק העמותות]] {{קטע מוסתר|id=חוק העמותות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות העמותות (אגרות)]]
:: [[תקנות העמותות (גמול ליושב ראש ועד, לחבר ועד ולחבר ועדת ביקורת בעמותה)]]
:: [[תקנות העמותות (גמול ליושב ראש ועד בעמותה שמחזורה מעל 500 מיליון שקלים חדשים)]]
:: [[כללי העמותות (הגשה באופן מקוון)]]
:: [[תקנות העמותות (הוראות לעניין מינוי חבר סגל אקדמי בעמותה שהיא מוסד להשכלה גבוהה לוועד העמותה)]]
:: [[תקנות העמותות (טפסים)]]
:: [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עמותות)]]}}
: [[חוק עסקאות במקרקעין (קיום מצוות שמיטה)]] {{קטע מוסתר|id=חוק עסקאות במקרקעין (קיום מצוות שמיטה)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות עסקאות במקרקעין (קיום מצוות שמיטה)]]}}
: [[חוק עסקאות גופים ציבוריים]] {{קטע מוסתר|id=חוק עסקאות גופים ציבוריים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[כללי עיסקאות גופים ציבוריים (אכיפת ניהול חשבונות)]]
:: [[תקנות עסקאות גופים ציבוריים (אכיפת ניהול חשבונות) (אישורים)]]}}
: [[חוק עקרונות האסדרה]]
: [[חוק ערבויות מטעם המדינה]]
: [[חוק הערבות]] {{קטע מוסתר|id=חוק הערבות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הערבות]]}}
: [[חוק ערבות למשכנתאות]] {{קטע מוסתר|id=חוק ערבות למשכנתאות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות ערבות למשכנתאות]]}}
: [[חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם]] {{קטע מוסתר|id=חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות בית המשפט (עבירות לפי חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם)]]}}
: [[חוק עשיית עושר ולא במשפט]]
&lt;!-- : [[פקודת העתונות]] {{מוקטן|(בוטלה)}} --&gt;
: [[חוק העתיקות]] {{קטע מוסתר|id=חוק העתיקות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות העתיקות]]
:: [[תקנות העתיקות (אגרות למתן אישור פעולות)]]
:: [[תקנות העתיקות (אספני עתיקות והעברת עתיקות ופריטים ארכיטקטוניים)]]
:: [[תקנות העתיקות (דרישת פיצוי)]]
:: [[תקנות העתיקות (חצרים)]]
:: [[תקנות העתיקות (ניהול רשימת מצאי)]]
:: [[תקנות העתיקות (סדרי דין בועדת ערר)]]
:: [[תקנות העתיקות (סימון העתק של עתיקה)]]
:: [[תקנות העתיקות (פיטורין)]]
:: [[תקנות העתיקות (רשיון ואגרות)]]}}
}}

== פ ==
{{עמודות||class=hierarchical|
: [[חוק הפטנטים]] {{קטע מוסתר|id=חוק הפטנטים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
&lt;!-- :: [[תקנות הפטנטים (אמנה בין לאומית)]] --&gt;
:: [[תקנות הפטנטים (הארכת תקופת הגנה – סדרי דין בבקשה לצו, בהתנגדות לצו ובבקשה לביטול)]]
:: [[תקנות הפטנטים (יישום האמנה בדבר שיתוף פעולה בעניני פטנטים)]]
:: [[תקנות הפטנטים (מסירת הודעה על אמצאת פטנט על-ידי עובד המדינה)]]
:: [[תקנות הפטנטים (מסירת הודעה על אמצאת פטנט על ידי עובדי מערכת הבטחון וחיילים)]]
:: [[תקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות)]]
:: [[צו הפטנטים (קביעת מפעלים ומוסדות לענין סעיף 137 לחוק)]]}}
: [[פקודת הפטנטים וסימני האמצאה]] {{קטע מוסתר|id=פקודת הפטנטים וסימני האמצאה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות סימני האמצאה]]
:: [[תקנות סימני האמצאה (אמנה בין לאומית)]]
:: [[תקנות הפטנטים והמדגמים (סדרי הדין לפני ועדת ערעור)]]
:: [[תקנות הפטנטים והמדגמים (סדרי הדין לפני ועדת פיצוי ודמי זכיון)]]}}
: [[חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי)]] {{קטע מוסתר|id=חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי) (כינוס בעלי הדירות ומסמך עיקרי הצעה)]]
:: [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]]
:: [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]]
:: [[תקנות פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי) (תשלום בשל ביטול עסקת התחדשות עירונית)]]}}
: [[חוק לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים]] {{קטע מוסתר|id=חוק לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים (קרן לפינוי שדות מוקשים)]]}}
: [[חוק פיצוי נפגעי אסון טבע (פיצוי בשל נזקים לתשתיות לחקלאות)]] {{קטע מוסתר|id=חוק פיצוי נפגעי אסון טבע (פיצוי בשל נזקים לתשתיות לחקלאות)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות פיצוי נפגעי אסון טבע (קביעת זכאות לפיצויים ושיעורם)]]
:: [[צו פיצוי נפגעי אסון טבע (פיצוי בשל נזקים לתשתיות לחקלאות) (קביעת תשתית לחקלאות שלא ניתן לבטחה בהסדר ביטוח נאות)]]}}
: [[חוק לפיצוי נפגעי גזזת]] {{קטע מוסתר|id=חוק לפיצוי נפגעי גזזת|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (הגשת תביעה, הכרה בנפגע, קביעת דרגת נכות, הרכבת ועדות וסדרי עבודתן)]]
:: [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]}}
: [[חוק פיצוי לנפגעי פוליו]]
: [[חוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס)]] {{קטע מוסתר|id=חוק לפיצוי נפגעי עירוי דם נגיף האיידס|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס) (הגשת תביעה לקיצבה ותשלומה)]]
:: [[תקנות לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס) (קיצבה חודשית)]]}}
: [[חוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה)]]
: [[חוק פיצויי פיטורים]] {{קטע מוסתר|id=חוק פיצויי פיטורים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
:: [[תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים)]]
:: [[תקנות פיצויי פיטורים (שיעורי פיצויי פיטורים לעובד בשכר)]]
:: [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]]}}
: [[פקודת הפיצויים (הגנה)]] {{קטע מוסתר|id=פקודת הפיצויים (הגנה)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות בענין מודעה על תביעת פיצויים (הגנה)]]
:: [[תקנות בית הדין לספנות בנידון פצויים (הגנה)]]
:: [[תקנות הפרוצדורה בפני בית הדין הכללי לפיצויים (הגנה)]]}}
: [[חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים]] {{קטע מוסתר|id=חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון)]]
:: [[תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (כללים ותנאים למתן גמול או החזר הוצאות לחברי המינהלה)]]
:: [[צו פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מימון הקרן)]]
:: [[תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מסירת מידע מהקרן)]]
:: [[תקנון הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים]]}}
: [[חוק הפיקדון על מכלי משקה]] {{קטע מוסתר|id=חוק הפיקדון על מכלי משקה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הפיקדון על מכלי משקה]]
:: [[תקנות הפיקדון על מכלי משקה (הפחתה של סכום העיצום הכספי ופריסת תשלומים)]]
:: [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – פיקדון על מכלי משקה)]]}}
: [[חוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה במוסדות חינוך]] {{קטע מוסתר|id=חוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה במוסדות חינוך|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה במוסדות חינוך]]}}
: [[חוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה בצהרונים]] {{קטע מוסתר|id=חוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה בצהרונים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה בצהרונים]]}}
: [[חוק פיקוח על בתי ספר]] {{קטע מוסתר|id=חוק פיקוח על בתי ספר|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות פיקוח על בתי-ספר (אישור להעסקת עובד חינוך)]]
:: [[תקנות פיקוח על בתי-ספר (בקשה לרשיון)]]
:: [[תקנות פיקוח על בתי-ספר (בקשה להעברת רשיון)]]
:: [[תקנות פיקוח על בתי-ספר (בדיקות רפואיות של עובדים)]]
:: [[כללי פיקוח על בתי-ספר (מבחנים למתן רשיונות)]]
:: [[תקנות פיקוח על בתי-ספר (המועד והדרך להגשת רשימה של עובדי שירות)]]
:: [[תקנות פיקוח על בתי ספר (סדרי הדין בועדת ערר)]]
:: [[תקנות פיקוח על בתי ספר (עקרונות למתן פטורים)]]}}
: [[חוק לפיקוח על הפעלת צהרונים]]
: [[חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני]] {{קטע מוסתר|id=חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (דרכים לשמירת רישום של מידע הנוגע לעסקת ייצוא ביטחוני)]]
:: [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
:: [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
:: [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
:: [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
:: [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
:: [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
:: [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
:: [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
:: [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
:: [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]]
:: [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח המועבר לשטחי האחריות האזרחית הפלשתינית)]]
:: [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]]
:: [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]]}}
: [[חוק לפיקוח על יצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי]] {{קטע מוסתר|id=חוק לפיקוח על יצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות לפיקוח על יצוא של בעל חיים ושל תוצרת מן החי (ביצים)]]
:: [[תקנות לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי (דגים, יענים, דבש וחלב ומוצריהם ומוצרי ביצים)]]
:: [[תקנות לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי (מוצרי עוף)]]}}
: [[חוק לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו]] {{קטע מוסתר|id=חוק לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו]]
:: [[תקנות הפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו (אתרוגים)]]
:: [[תקנות לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו (יצוא זרעים)]]
:: [[תקנות לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו (יצוא משקאות משכרים)]]
:: [[תקנות לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו (יצוא פקעות הסיפן)]]
:: [[תקנות לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו (יצוא פרי הדר)]]
:: [[אכרזת פיקוח על יצוא הצמח ומוצריו (אכרזה על משקאות משכרים כצמח)]]
:: [[אכרזת הפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו (מוצרים המופקים מפירות, מירקות, מקטניות, מדגנים ומתבלינים)]]}}
: [[חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו]]
: [[תקנות שעת חירום (פיקוח על כלי שיט)]]
: [[חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים]] {{קטע מוסתר|id=חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים (תנאי קבלה ושהיה של מטופלים במוסד משולב)]]
:: [[תקנות הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים (בקשה לרשיון למוסד משולב)]]}}
: [[חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים]] {{קטע מוסתר|id=חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הפיקוח על מזון לבעלי חיים (ועדה מקצועית מייעצת)]]
:: [[תקנות הפיקוח על מזון לבעלי חיים (סימון מזון לבעלי חיים)]]
:: [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מספוא והסחר בו)]]}}
: [[חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים]] {{קטע מוסתר|id=חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: &lt;!-- אגרות בעד שירותי רשות שדות התעופה --&gt; [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (אגרות בעד שירותי רשות שדות התעופה בטיסות פנים ארציות)]]
:: &lt;!-- אשפוז ושירותים אמבולטוריים --&gt; [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (שירותי אשפוז ושירותים אמבולטוריים בבתי חולים לנפגעי תאונות דרכים)]]
:: &lt;!-- בדיקת בנזין בתחנות תדלוק --&gt; [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על בדיקת בנזין בתחנות תדלוק)]]
:: &lt;!-- בנזין תעופתי --&gt; [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על בנזין תעופתי בשדות התעופה)]]
:: &lt;!-- בנזין תעופתי --&gt; [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים לבנזין תעופתי בשדות התעופה)]]
:: &lt;!-- ביצי מאכל --&gt; [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים לביצי מאכל)]]
:: &lt;!-- ביצי מאכל מסוימות --&gt; [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק וקביעת רמת פיקוח לביצי מאכל מסוימות)]]
:: &lt;!-- גז טבעי --&gt; [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על גז טבעי וקביעת רמת פיקוח)]]
:: &lt;!-- גפ&quot;מ --&gt; [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על גפ&quot;מ)]]
:: &lt;!-- גפ&quot;ם --&gt; [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחיר מרבי לגפ&quot;ם לתחבורה בשער בית זיקוק)]]
:: &lt;!-- גפ&quot;ם --&gt; [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחיר מרבי לגפ&quot;ם בשער בית זיקוק)]]
:: &lt;!-- הטמנת פסולת מסוכנת --&gt; [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירות הטמנת פסולת מסוכנת וקביעת רמת פיקוח)]]
:: &lt;!-- הטמנת פסולת מסוכנת --&gt; [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחירים להטמנת פסולת מסוכנת)]]
:: &lt;!-- טיפול בפסולת מעורבת --&gt; [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק וקביעת רמת פיקוח לשירותי טיפול בפסולת מעורבת)]]
:: &lt;!-- לחם וכו' --&gt; [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (חובת דיווח על רווחיות של קמעונאי גדול במכירת לחם, חלב ומוצריו, ביצים ומלח)]]
:: &lt;!-- מבחן נהיגה --&gt; [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירות למבחן נהיגה, קביעת רמת הפיקוח וקביעת מחיר מרבי)]]
:: &lt;!-- מבחן רישוי --&gt; [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחיר מבחן רישוי, מבחן רישוי חוזר ופעולות נוספות)]]
:: &lt;!-- מוצרי חלב מסוימים --&gt; [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על מוצרי חלב מסוימים וקביעת רמת פיקוח)]]
:: &lt;!-- מוצרי חלב --&gt; [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים למוצרי חלב)]]
:: &lt;!-- מוצרי נפט בשער בית זיקוק --&gt; [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים למוצרי נפט בשער בית זיקוק)]]
:: &lt;!-- מעונות יום לפעוטות --&gt; [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים במעונות יום לפעוטות)]]
:: &lt;!-- נותן שירות --&gt; [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
:: &lt;!-- נותן שירות --&gt; [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
:: &lt;!-- ניפוק גפ&quot;ם --&gt; [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על ניפוק גפ&quot;ם)]]
:: &lt;!-- ניפוק גפ&quot;ם --&gt; [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי ניפוק גפ&quot;ם)]]
:: &lt;!-- ניתוחים במימון פרטי --&gt; [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על ניתוחים במימון פרטי וקביעת רמת הפיקוח)]]
:: &lt;!-- נסיעה במוניות --&gt; [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה במוניות)]]
:: &lt;!-- נסיעה בקווי שירות באוטובוסים --&gt; [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה בקווי שירות באוטובוסים ומחירי נסיעה ברכבת מקומית)]]
:: &lt;!-- נסיעה ברכבת וברכבל --&gt; [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת וברכבל)]]
:: &lt;!-- סולר לתחבורה --&gt; [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על סולר לתחבורה וקביעת רמת פיקוח)]]
:: &lt;!-- פיקדון בעד ציוד גז --&gt; [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת רמת פיקוח ומחירים מרביים לפיקדון בעד ציוד גז)]]
:: &lt;!-- קמח חיטה כשר לפסח --&gt; [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (הפחתת מחיר קמח חיטה כשר לפסח) (תשפ&quot;ד)|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (הפחתת מחיר קמח חיטה כשר לפסח)]] {{מוקטן|(תשפ&quot;ד)}}
:: &lt;!-- קנבוס וכו' --&gt; [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על קנבוס, חומרי גלם למוצרי קנבוס, מוצרי קנבוס ושירותים הנוגעים לקנבוס וקביעת רמת הפיקוח)]]
:: &lt;!-- שירותי נמל --&gt; [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (שירותי נמל)]]
:: &lt;!-- שירותי עגינה --&gt; [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי שירותי עגינה ודמי שירותים לנוסע לכלי שיט קטנים במעגנת &quot;שביט&quot;)]]
:: &lt;!-- שירותים בנקאיים --&gt; [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותים בנקאיים וקביעת רמת פיקוח)]]
:: &lt;!-- שירותים בנקאיים --&gt; [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים לשירותים בנקאיים)]]
::: [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (הסרה חלקית של הפיקוח מעמלת משיכת מזומנים באמצעות מכשירים אוטומטיים)]]
::: [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (פדיון המחאה בבנק)]]
::: [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחיר מרבי לפדיון המחאה בבנק)]]
:: &lt;!-- תוספת ריבית בתי חולים --&gt; [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תוספת ריבית – בתי חולים)]]
:: &lt;!-- תחנות תדלוק --&gt; [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים בתחנות תדלוק)]]
:: &lt;!-- תכשירים --&gt; [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על תכשירים)]]
:: &lt;!-- תכשירים שהם תכשירי מרשם --&gt; [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים לתכשירים שהם תכשירי מרשם)]]
:: &lt;!-- תעריפי חיבור וניתוק --&gt; [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים לתעריפי חיבור וניתוק בשל חוב לספק גז)]]}}
: [[חוק הפיקוח על מחירי קייטנות ציבוריות]] {{קטע מוסתר|id=חוק הפיקוח על מחירי קייטנות ציבוריות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[צו הפיקוח על מחירי קייטנות ציבוריות (סל שירותים ומחיר מרבי)]]}}
: [[חוק הפיקוח על מכונים פסיכומטריים]] {{קטע מוסתר|id=חוק הפיקוח על מכונים פסיכומטריים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]}}
: [[חוק הפיקוח על מעונות]] {{קטע מוסתר|id=חוק הפיקוח על מעונות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הפיקוח על מעונות (אחזקת ילדים במעון יום)]]
:: [[תקנות הפיקוח על מעונות (אחזקת ילדים במעון רגיל)]]
:: [[תקנות הפיקוח על מעונות (בקשה לרשיון)]]
:: [[תקנות הפיקוח על מעונות (בקשה לרשיון למוסד פנימייתי לטיפול סוציאלי ולמוסד אמבולטורי לטיפול סוציאלי)]]
:: [[תקנות הפיקוח על מעונות (החזקת חוסים במעונות ללוקים בשכלם)]]
:: [[תקנות הפיקוח על מעונות (מעון משפחתי לזקנים עצמאיים ותשושים)]]
:: [[תקנות הפיקוח על מעונות (תנאי המגורים וטיפול בזקנים עצמאיים ותשושים במעונות לזקנים)]]
:: [[תקנות הפיקוח על מעונות (תנאי קבלה ושהיה של מטופלים במעון שהוא מוסד לטיפול סוציאלי)]]
:: [[תקנות הפיקוח על מעונות (תקן עובדי מעונות לילדים והכשרתם ותנאי כשירותם של מנהלי מעונות לילדים)]]}}
: [[חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות]] {{קטע מוסתר|id=חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (בקשה להיתר והסמכת בודקים ומומחים)]]
:: [[תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (בקשה לרישיון)]]
:: [[תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
:: [[תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)]]}}
: [[חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים]] {{קטע מוסתר|id=חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הפיקוח על מצרכים ושירותים (סדרי דין בבית משפט השלום)]]
:: [[תקנות הפיקוח על מצרכים ושירותים (סדרי דין בפני ועדת ערר)]]
:: [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איסור ייצור, יבוא ומכירה של צעצועים מסוכנים)]]
:: [[אכרזת הפיקוח על מצרכים ושירותים (מצרכים בני פיקוח)]]
:: [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בניה והפעלה של כור גרעיני)]]
:: [[צו הפיקוח על המזונות (גידול חזיר)]]
:: [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסדרים במשק הדלק)]]
:: [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב)]]
:: [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הפעלת רכבל)]]
:: [[צו הפיקוח על המזונות (הצגת שלטים באטליזים)]]
:: [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (התקנת מעליות ומתן שירות למעליות)]]
:: [[צו הפיקוח על יהלומים, יבואם ויצואם]]
:: [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מומחים בבית מלון)]]
:: [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מכשירי קרינה לטיפול רפואי)]]
:: [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון מוצרים)]]
:: [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (עיסוק באמצעי הצפנה)]]
:: [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (רכישת מונים למוניות, התקנתם ושירותי אחזקתם)]]
:: [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תכשירים להדברת מזיקים לאדם)]]
:: [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תשלומים בעד גז המסופק במערכת מרכזית)]]}}
: [[חוק הפיקוח על קידוחי מים]] {{קטע מוסתר|id=חוק הפיקוח על קידוחי מים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הפיקוח על קידוחי מים]]
:: [[תקנות הפיקוח על קידוחי מים (סדרי הדין)]]
:: [[תקנות הפיקוח על קידוחי מים (סתימת בארות)]]
:: [[כללי הפיקוח על קידוחי מים (עריכת מדידות בבארות)]]
:: [[תקנות הפיקוח על קידוחי מים (רישום בארות)]]}}
: [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)]] {{קטע מוסתר|id=חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (אגרות)]]
:: [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]]
:: [[תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (איסור גביית תוספת לדמי הביטוח)]]
:: [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (ביטוח אבדן כושר עבודה קבוצתי)]]
:: [[הוראות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (ביטוח בריאות קבוצתי)]]
:: [[הוראות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (ביטוח אובדן כושר עבודה קבוצתי)]]
:: [[תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (ביטוח חיים קבוצתי)]]
:: [[הוראות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (ביטוח סיעודי קבוצתי לחברי קופת חולים)]]
:: [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (בקשה לרישיון, הכשרה, התמחות ובחינות של סוכני ביטוח, יועצים פנסיוניים וסוכני שיווק פנסיוני)]]
:: [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (דינים וחשבונות כספיים)]]
:: [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (דמי עמילות מרביים בביטוח מבנה אגב הלוואה לדיור)]]
:: [[תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (דרכי הפרדת חשבונות ונכסים של מבטח ביטוח חיים)]]
:: [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (דרכי השקעת ההון והקרנות של מבטח וניהול התחייבויותיו)]]
:: [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (הון עצמי מזערי הנדרש לקבלת רישיון מבטח)]]
:: [[הוראת הפיקוח על עסקי ביטוח (החלת הוראות)]]
:: [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (הפחתה של סכומי העיצום הכספי)]]
:: [[תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (השקעת הקרנות וההון של קרן פנסיה)]]
:: [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (חישוב עתודות ביטוח בביטוח כללי)]]
:: [[תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופה מרכזית להשקעות)]]
:: [[תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (סדרי דין בערעור)]]
:: [[הודעת הפיקוח על עסקי ביטוח (ענפי ביטוח)]]
:: [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (פטור מחובת התמחות או בחינות של סוכני ביטוח, יועצים פנסיונים וסוכני שיווק פנסיוני)]]
:: [[תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (פרטי דין וחשבון)]]
:: [[תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (צורת הפוליסה ותנאיה)]]
:: [[תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (קביעת אחידות מטבע בחוזי ביטוח ודמי ביטוח באשראי)]]
:: [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (קביעת ריבית מטבע חוץ לענפי הביטוח, שיעור הריבית ודרך חישובה)]]
:: [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (קופות גמל ענפיות וניגוד עניינים)]]
:: [[תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי הצמדה בחוזה לביטוח חיים)]]
:: [[תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח דירות ותכולתן)]]
:: [[הוראות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאי חוזה לביטוח חובה של רכב מנועי)]]
:: [[הוראות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי)]]
:: [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאי כשירות לאקטואר ממונה)]]
:: [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאים בחוזי ביטוח)]]
:: [[תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאים בחוזי ביטוח) (הוראות לענין מצב רפואי קודם)]]
:: [[הוראות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאים בחוזה ביטוח לפוליסת בריאות בסיסית)]]
:: [[הוראות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאים בחוזה ביטוח לניתוחים וטיפולים מחליפי ניתוח בישראל)]]
:: [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – פיקוח על עסקי ביטוח)]]}}
: [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)]] {{קטע מוסתר|id=חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים) (אבטחת מידע במערכת סליקה פנסיונית מרכזית)]]
:: [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני) (אגרות)]]
:: [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ ובשיווק פנסיוני) (הפחתה של סכומי העיצום הכספי)]]}}
: [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)]] {{קטע מוסתר|id=חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים קופות גמל|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)]]
:: [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (אגרה שנתית לחברה מנהלת)]]
:: [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (אי-תחולת הוראות על חברה מנהלת שבשליטת עמיתיה)]]
:: [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (איתור עמיתים ומוטבים)]]
:: [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (דמי ניהול)]]
:: [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (הון עצמי מזערי הנדרש מחברה מנהלת של קופת גמל או קרן פנסיה)]]
:: [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (הוצאות ישירות בשל ביצוע עסקאות)]]
:: [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (החלת סעיף 16(ד)(6) לחוק על קופת ביטוח ומבטח)]]
:: [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (העברת כספים בין קופות גמל)]]
:: [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (הפחתה של סכומי העיצום הכספי)]]
:: [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (הרשאה לנהל יותר מקופת גמל אחת)]]
:: [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (השתתפות חברה מנהלת באסיפה כללית)]]
:: [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (זקיפת תשואה בקרן פנסיה חדשה מקיפה)]]
:: [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (חישוב שווי נכסים)]]
:: [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כיסויים ביטוחיים בקופות גמל)]]
:: [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים)]]
:: [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללים לניהול קופת גמל מרכזית לקצבה)]]
:: [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (משיכת כספים חלקית מקרן השתלמות)]]
:: [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (משיכת כספים מקופת גמל) (סכומים נמוכים)]]
:: [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (משיכת כספים של עמית-עצמאי במצב אבטלה) (הוראת שעה)]]
:: [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (עמלות הפצה)]]
:: [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (קופת גמל בניהול אישי)]]
:: [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (רכישה, מכירה והחזקה של ניירות ערך)]]
:: [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תשלומים לקופת גמל)]]}}
: [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)]] {{קטע מוסתר|id=חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
:: [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (עמלות מותרות לגבייה בידי מערכת חברתית לתיווך באשראי)]]
:: [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (פטור מחובת רישוי)]]}}
: [[חוק הפסיכולוגים]] {{קטע מוסתר|id=חוק הפסיכולוגים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הפסיכולוגים (אגרות רישום)]]
:: [[תקנות הפסיכולוגים (אישור תואר מומחה)]]
:: [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
:: [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
&lt;!-- :: [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]] --&gt;
:: [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
:: [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
:: [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
:: [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
:: [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה שיקומית)]]
:: [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
:: [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
::: [[צו הפסיכולוגים (פרסומת) (איסור שימוש בתארים של אוניברסיטת ניו-פורט)]]}}
: [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] {{קטע מוסתר|id=חוק פסיקת ריבית והצמדה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת שיעור הריבית ודרך חישובה)]]
:: [[תקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת השיעורים במונחים שנתיים של ריבית שקלית, ריבית צמודה ודמי פיגורים, דרך חישובם ואופן פרסומם)]]}}
: [[חוק פעוטות בסיכון (הזכות למעון יום)]] {{קטע מוסתר|id=חוק פעוטות בסיכון (הזכות למעון יום)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות פעוטות בסיכון (הזכות למעון יום) (דרכי הפנייה לוועדה וסדרי פעולתה)]]}}
: [[פקודת פקידי הממשלה (שינוי תארים)]]
: [[פקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)]]
: [[חוק הפרשנות]]
:: [[פקודת הפרשנות]]
: [[פקודת פשיטת הרגל]] {{קטע מוסתר|id=פקודת פשיטת הרגל|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות פשיטת הרגל]]
:: [[תקנות פשיטת רגל (אגרות)]]
:: [[כללי פשיטת הרגל (מינוי כונסי נכסים ונאמנים ושכרם)]]
:: [[תקנות פשיטת הרגל (סדרי רישום של המחאת זכות)]]}}
: [[חוק פתיחת קבר של קטין יוצא תימן, המזרח או הבלקן לשם זיהוי ועריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה (הוראת שעה)]]
}}

== צ ==
{{עמודות||class=hierarchical|
: '''[[חוק-יסוד: הצבא]]'''
: [[פקודת צבא-הגנה לישראל]]
: [[פקודת הצופים]]
: [[חוק ציוד רפואי]] {{קטע מוסתר|id=חוק ציוד רפואי|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות ציוד רפואי (רישום ציוד רפואי בפנקס וחידושו)]]}}
: [[חוק לציון מידע בדבר השפעת חקיקה על זכויות הילד]]
: [[חוק הצלילה הספורטיבית]] {{קטע מוסתר|id=חוק הצלילה הספורטיבית|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הצלילה הספורטיבית (הטלת חובת ביטוח על צוללים)]]
:: [[תקנות הצלילה הספורטיבית (מכשיר צלילה אישי)]]
:: [[תקנות הצלילה הספורטיבית (צלילת היכרות בבריכת שחייה)]]
:: [[כללי הצלילה הספורטיבית (צלילת היכרות - שאלון רפואי)]]
:: [[תקנות הצלילה הספורטיבית (שירותי צלילה)]]
:: [[תקנות הצלילה הספורטיבית (תעודות)]]}}
: [[חוק לצמצום השימוש במזומן]] {{קטע מוסתר|id=חוק לצמצום השימוש במזומן|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – צמצום השימוש במזומן)]]}}
: [[חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות]] {{קטע מוסתר|id=חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]}}
: [[חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)]] {{קטע מוסתר|id=חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (גידול חזירים והחזקתם לצרכים חקלאיים)]]
:: [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (גידול תרנגולות מטילות והחזקתן בלולים לצרכים חקלאיים)]]
:: [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (הובלת בהמות)]]
:: [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (הובלת עופות)]]
:: [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
:: [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה שלא לצרכים חקלאיים)]]
:: [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (מופעים של בעלי חיים)]]
:: [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (קרן למען בעלי חיים)]]
:: [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – צער בעלי חיים)]]}}
: [[חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]] {{קטע מוסתר|id=חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]}}
}}

== ק ==
{{עמודות||class=hierarchical|
: [[חוק הקאדים]] {{קטע מוסתר|id=חוק הקאדים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;}}
:: [[פקודת חוק המשפחה המושלמי (שימושו)]]
: {{קטע מוסתר|id=חוק הקאדים||
:: [[תקנות הטוענים השרעיים]]
:: [[תקנות בתי הדין השרעיים (אגרות)]]
:: [[כללי הקאדים (אתיקה לקאדים)]]
:: [[תקנות בתי הדין השרעיים (דרכי המצאה)]]
:: [[תקנות הקאדים (סדרי בחינות בכתב)]]
:: [[תקנות הקאדים (סדרי הדיון בבית הדין המשמעתי)]]
:: [[כללי הקאדים (סדרי דיון ועבודה של הועדה למינוי קאדים)]]
:: [[תקנות הקאדים (סדרי דין בבתי הדין השרעיים בעת מצב חירום מיוחד)]]
:: [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין בבתי הדין השרעיים)]]
:: [[תקנות למניעת אלימות במשפחה (סדרי דין בבתי דין שרעיים)]]
:: [[תקנות בתי הדין השרעיים (פגרות)]]
:: [[תקנות הקאדים (קביעת מושבם ואזורי שיפוטם של בתי הדין השרעיים)]]}}
: [[חוק קביעת גיל]] {{קטע מוסתר|id=חוק קביעת גיל|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות קביעת גיל (סוגי בקשות לפי סעיף 7 לחוק)]]}}
: [[חוק קביעת הזמן]]
: [[חוק קביעת מועד כניסה לתוקף של הוראות סימון מזון ארוז מראש]]
: [[חוק לקביעת משכורתם של נשיא המדינה, חברי הממשלה והרבנים הראשיים לישראל]]
: [[חוק הקולנוע]] {{קטע מוסתר|id=חוק הקולנוע|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הקולנוע (הכרה בסרט כסרט ישראלי)]]}}
: [[חוק קופת-חולים (איסורי הגבלות ואפליה)]]
: [[חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה)]] {{קטע מוסתר|id=חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הגשת בקשה בקרקע מרובת בעלים)]]}}
: [[חוק לקידום יישובם של מפוני גוש קטיף, חבל עזה וצפון השומרון]]
: [[חוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם]] {{מוקטן|(חוק קידום התחרות בענף המזון)}} {{קטע מוסתר|id=חוק קידום התחרות בענף המזון|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות קידום התחרות בענפי המזון והפארם (דיווח של ספקים גדולים, קמעונאים גדולים וקמעונאי פארם גדולים)]]
:: [[תקנות קידום התחרות בענף המזון (הפחתה של סכום העיצום הכספי בשל אי-הצגת שקיפות מחירים)]]
:: [[תקנות קידום התחרות בענף המזון (חובת דיווח)]]
:: [[תקנות קידום תחרות בענף המזון (שקיפות מחירים)]]
:: [[כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם מחיר לצרכן) (הוראת שעה)]]
:: [[כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם סידור מצרכים בחנות של קמעונאי גדול) (הוראת שעה)]]
:: [[כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם סידור מצרכים בחנות של קמעונאי גדול) (הוראת שעה) (מס' 2)]]}}
: [[חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]] {{קטע מוסתר|id=חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות (גוף פיננסי)]]
:: [[תקנות לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות (הקלות לעניין מספר הדירקטורים החיצוניים)]]
:: [[תקנות לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות (סוג של חברה שאינה חברת שכבה והוראות לעניין ייחוס שליטה)]]
:: [[רשימת הזכויות לפי חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]]}}
: [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]]
: [[חוק לקידום תשתיות לאומיות]] {{קטע מוסתר|id=חוק לקידום תשתיות לאומיות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]]
:: [[פרטי מאגר המידע בתחום התשתיות הלאומיות]]
:: [[רשימת מיזמי תשתית חיוניים]]
:: [[רשימת מיזמי תשתית חיוניים מועדפים]]}}
: [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]]
: [[חוק לקיום צווים לפי תקנות-שעת-חירום בדבר תפיסת מקרקעים (שיכון מוסדות המדינה בירושלים)]]
:: [[תקנות שעת-חירום בדבר תפיסת מקרקעים (שיכון מוסדות המדינה בירושלים)]]
: [[חוק קיזוז מסים]] {{קטע מוסתר|id=חוק קיזוז מסים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות קיזוז מסים]]}}
: [[חוק הקייטנות (רישוי ופיקוח)]] {{קטע מוסתר|id=חוק הקייטנות רישוי ופיקוח|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הקייטנות (קייטנה פטורה מרישיון)]]
:: [[תקנות הקייטנות (רישוי ופיקוח)]]}}
: [[חוק הקיצבאות (פיצוי בעד איחור בתשלום)]] {{קטע מוסתר|id=חוק הקיצבאות (פיצוי בעד איחור בתשלום)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הקיצבאות (פיצוי בעד איחור בתשלום) (גימלאות המוסד לביטוח לאומי)]]
:: [[תקנות הקיצבאות (פיצוי בעד איחור בתשלום) (קיצבאות נכי המלחמה בנאצים ונכי רדיפות הנאצים)]]}}
: [[חוק קליטת חיילים משוחררים]] {{קטע מוסתר|id=חוק קליטת חיילים משוחררים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות ההענקות לחיילים ולבני-משפחותיהם]]
:: [[תקנות קליטת חיילים משוחררים (קרן לעידוד לימודי השכלה גבוהה)]]}}
: [[חוק הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2025]]
: [[חוק הקרינה הבלתי מייננת]] {{קטע מוסתר|id=חוק הקרינה הבלתי מייננת|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הקרינה הבלתי מייננת]]}}
: [[חוק קרן לאזרחי ישראל]] {{קטע מוסתר|id=חוק קרן לאזרחי ישראל|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות קרן לאזרחי ישראל (גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור)]]}}
: [[חוק קרן גרמניה-ישראל למחקר ולפיתוח מדעי]] {{קטע מוסתר|id=חוק קרן גרמניה-ישראל למחקר ולפיתוח מדעי|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות קרן גרמניה-ישראל למחקר ולפיתוח מדעי (פטור ממסים)]]}}
: [[חוק הקרן הדו-לאומית למחקר ולפיתוח תעשייתיים]] {{קטע מוסתר|id=חוק הקרן הדו-לאומית למחקר ולפיתוח תעשייתיים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות קרן המדע הדו-לאומית למחקר ופיתוח תעשיתיים (פטור ממסים)]]}}
: [[חוק קרן וולף]]
: [[חוק קרן חינוך ארצות הברית-ישראל]]
: [[חוק קרן היסוד]]
: [[חוק הקרן למחקר ולפיתוח חקלאיים של ארצות הברית וישראל]] {{קטע מוסתר|id=חוק הקרן למחקר ולפיתוח חקלאיים של ארצות הברית וישראל|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הקרן למחקר ולפיתוח חקלאיים של ארצות הברית וישראל (פטור ממסים)]]}}
: [[חוק קרן המדע הדו-לאומית]] {{קטע מוסתר|id=חוק קרן המדע הדו-לאומית|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות קרן המדע הדו-לאומית (פטור ממסים)]]}}
: [[חוק קרן קיימת לישראל]]
:: [[חוק קרן קיימת לישראל (תחולת דיני המס והוראת שעה)]]
: [[פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי הציבור)]] {{קטע מוסתר|id=פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי הציבור)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור) (אגרה בעד הגשת השגה)]]
:: [[תקנות הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור) (סדרי דין בוועדת השגות ובבקשה למינוי שמאי מכריע)]]
:: [[תקנות הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור) (שימוע בפני הוועדה המייעצת)]]}}
}}

== ר ==
{{עמודות||class=hierarchical|
: [[פקודת הראיות]] {{קטע מוסתר|id=פקודת הראיות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;}}
:: [[חוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה)]]
:: [[חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)]]
:: {{קטע מוסתר|id=פקודת הראיות||
::: [[תקנות לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)]]
::: [[תקנות לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (נוסח הודעה לילד חשוד על זכויותיו בטרם חקירתו)]]}}
: {{קטע מוסתר|id=פקודת הראיות||
:: [[תקנות העדות (העתקים צילומיים)]]
:: [[תקנות סדרי הדין (עדות מומחים)]]
:: [[תקנות סדרי הדין (עתירה לגילוי ראיה)]]
:: [[תקנות הראיות (שכר עורך-דין)]]
:: [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]}}
: [[חוק ראש הרשות המקומית וסגניו (הצהרת הון)]]
: [[חוק הרבנות הראשית לישראל]] {{קטע מוסתר|id=חוק הרבנות הראשית לישראל|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הרבנות הראשית לישראל]]
:: [[תקנות הרבנות הראשית לישראל (אגרות)]]}}
: [[חוק רואי חשבון]] {{קטע מוסתר|id=חוק רואי חשבון|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות רואי חשבון]]
::: [[הודעה בדבר אמות מידה להתמחות]]
:: [[תקנות רואי-חשבון (דרך פעולתו של רואה חשבון)]]
:: [[תקנות רואי חשבון (התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע)]]
:: [[תקנות רואי חשבון (ניגוד עניינים ופגיעה באי-תלות כתוצאה מעיסוק אחר)]]}}
: [[פקודת הרועים (מתן רשיונות)]]
: [[פקודת רופאי השיניים]] {{קטע מוסתר|id=פקודת רופאי השיניים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות רופאי שיניים]]
:: [[צו רופאי השיניים (אגרות רשיון, היתר זמני ואישור תואר מומחה)]]
:: [[צו רופאי השיניים (אגרת בחינה)]]
:: [[תקנות רופאי שיניים (אישור תואר מומחה ובחינות)]]
:: [[תקנות רופאי השיניים (בחינת רישוי)]]
:: [[תקנות רופאי השיניים (הגדרת תחום עבודתם של טכנאי השיניים והסדרתה)]]
:: [[תקנות רופאי השיניים (מרפאות של תאגידים)]]
:: [[תקנות רופאי השיניים (סדרי דיון בועדה רפואית)]]
:: [[תקנות רופאי השיניים (סדרי דין בדיון משמעתי)]]
:: [[תקנות רופאי השיניים (פרסומת אסורה)]]
:: [[תקנות רופאי שיניים (שינניות)]]
:: [[תקנות רופאי השיניים (תנאים למתן פטור מחובת בחינה)]]}}
: [[פקודת הרופאים]] {{קטע מוסתר|id=פקודת הרופאים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הרופאים]]
:: [[צו הרופאים (אגרות)]]
:: [[תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות)]]
:: [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
:: [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
:: [[תקנות הרופאים (הרשאה לעמית רופא)]]
:: [[תקנות הרופאים (ידע בסיסי בשפה העברית)]]
:: [[תקנות הרופאים (כשירויות לביצוע פעולות חריגות)]]
:: [[תקנות הרופאים (מתן מרשם)]]
:: [[תקנות המתעסקים ברפואה (סדרי דין בדיון משמעתי)]]
:: [[תקנות המתעסקים ברפואה (סדרי דיון בועדה רפואית)]]
:: [[תקנות הרופאים (הפעולות המותרות לפודיאטר ולפודיאטר מנתח)]]
:: [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
:: [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
:: [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
:: [[תקנות הרופאים (תנאים למתן פטור מחובת בחינה)]]}}
: [[חוק הרופאים הווטרינרים]] {{קטע מוסתר|id=חוק הרופאים הווטרינרים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הרופאים הווטרינרים]]
:: [[צו הרופאים הווטרינרים (אגרות)]]
:: [[תקנות הרופאים הווטרינרים (אישור תואר מומחה ובחינות)]]
:: [[תקנות הרופאים הווטרינרים (בחינת רישוי)]]
:: [[תקנות הרופאים הווטרינריים (כללים למתן גמול או החזר הוצאות לחברי המועצה)]]
:: [[תקנות הרופאים הווטרינרים (כשירויות לעיסוק ברפואה וטרינרית בידי מי שאינו רופא וטרינר – חיסון עופות)]]
:: [[תקנות הרופאים הווטרינרים (סדרי דין בוועדה)]]
:: [[תקנות הרופאים הווטרינרים (פרסומת אסורה)]]}}
: [[פקודת הרוקחים]] {{קטע מוסתר|id=פקודת הרוקחים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הרוקחים]]
:: [[צו הרוקחים (אגרות רשיון לרוקח ולעוזר רוקח)]]
:: [[צו הרוקחים (אגרת תעודת היתר למכירת רעל)]]
:: [[תקנות הרוקחים (איסור ביכרומאט הנתרן בתמיסת נתרן תת-כלורי)]]
:: [[תקנות הרוקחים (אריזתם ושיווקם של סמים, רעלים וכימיקלים מזיקים)]]
:: [[תקנות הרוקחים (בחינת רישוי)]]
:: [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
:: [[תקנות הרוקחים (הגבלת פיזור רעלים וכימיקאלים מזיקים מכלי טיס)]]
::: [[היתר לפיזור רעלים וכימיקאלים מזיקים מכלי טיס]]
:: [[הוראות לעניין מתן מרשם בידי אח או אחות מוסמכים]]
:: החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי:
::: [[הודעת הרוקחים (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1223/2009 – תמרוקים)|תקנה 1223/2009 – תמרוקים]]
:: [[תקנות הרוקחים (הפחתה של סכום עיצום כספי)]]
:: [[תקנות הרוקחים (חדרי תרופות)]]
:: [[תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם)]]
:: [[תקנות הרוקחים (מחירים אחידים לתרופות שנרקחו במיוחד ורישומם)]]
:: [[תקנות הרוקחים (מכירה של תכשיר בלא מרשם שלא בבית מרקחת או שלא בידי רוקח)]]
:: [[תקנות הרוקחים (מתן מרשם בידי רוקח בעל הרשאה אישית)]]
:: [[תקנות הרוקחים (ניפוקם והעברתם של סמים)]]
:: [[תקנות הרוקחים (ניפוקם של תכשירים וטרינריים)]]
:: [[צו הרוקחים (סיווג רעלים, רישומם והחזקתם)]]
:: [[תקנות הרוקחים (פטור מסימון תמרוק)]]
:: [[תקנות הרוקחים (תכשירים)]]
::: [[הודעה בדבר הסכמת המנהל לפי תקנות הרוקחים (תכשירים)]]
:: [[תקנות הרוקחים (תמיסת כלוריד האשלגן)]]
:: [[תקנות הרוקחים (תמרוקים)]]
:: [[תקנות הרוקחים (תנאי ייצור נאותים לתכשירים)]]
:: [[תקנות הרוקחים (תנאי פתיחה וניהול של בתי מרקחת וחדרי תרופות)]]
:: [[תקנות הרוקחים (תנאים למתן רישיון)]]
:: [[כללי המנהל להכרה בחלופות מאושרות]]}}
: [[חוק הריבית]] {{קטע מוסתר|id=חוק הריבית|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[צו הריבית (קביעת שיעור הריבית המכסימלי)]]}}
: [[חוק הריבית (שינוי שיעורים)]]
: [[חוק רישוי בעלי מלאכה]]
: [[חוק רישוי עסקים]] {{קטע מוסתר|id=חוק רישוי עסקים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות רישוי עסקים (אבטחה מפני שוד והתפרצות בבנקים)]]
:: [[תקנות רישוי עסקים (אזהרת בריאות במכון שיזוף)]]
:: [[תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט)]]
:: [[תקנות רישוי עסקים (הדברת מזיקים)]]
:: [[תקנות רישוי עסקים (הודעת אזהרה)]]
:: [[צו רישוי עסקים (הוכחת נגישות)]]
:: [[תקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות)]]
:: [[תקנות להחסנת עצים]]
:: [[תקנות רישוי עסקים (התקן מד-רעש באולם שמחות ובגן אירועים)]]
:: [[תקנות רישוי עסקים (התקן מד-רעש בדיסקוטק)]]
:: [[תקנות המלאכות והתעשיות (ייצור אבק שרפה שחור)]]
:: [[תקנות המלאכות והתעשיות (ייצור כלורת האשלג)]]
:: [[צו רישוי עסקים (מיתקני ספורט טעוני אישור)]]
:: [[תקנות רישוי עסקים (מפעלים מסוכנים)]]
:: [[תקנות רישוי עסקים (סילוק פסולת חומרים מסוכנים)]]
:: [[צו רישוי עסקים (עבירות קנס – משקאות משכרים)]]
:: [[צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)]]
:: [[צו רישוי עסקים (פטור מחובת רישוי לקייטנות)]]
:: [[תקנות רישוי עסקים (קיום ביקורת בעסקים מורכבים לעניין שמירה על איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים או מטרדים)]]
:: [[תקנות רישוי עסקים (ריכוזי מלחים בשפכים תעשייתיים)]]
:: [[תקנות רישוי עסקים (תחנת מעבר לפסולת)]]
:: [[תקנות רישוי עסקים (תחנות מיון לביצי מאכל)]]
:: [[תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבריכות שחיה)]]
:: [[תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבתי אוכל)]]
:: [[תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים למקוואות טהרה)]]
:: [[תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לעסקים לא רפואיים לטיפול בגוף אדם)]]
:: [[תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים ברוכלות מזון)]]
:: [[תקנות רישוי עסקים (תנאים לרישוי משקי עופות ולולים)]]
:: [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים להובלת בשר, דגים, עופות ומוצריהם)]]
:: [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לעסקים לייצור מזון)]]
:: [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
:: [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים בתחנות דלק)]]
::: [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – תנאים תברואיים בתחנות דלק)]]}}
: [[חוק רישוי שירותי התעופה]] {{קטע מוסתר|id=חוק רישוי שירותי התעופה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות רישוי שירותי התעופה (בתי ספר להוראת טיס)]]
:: [[תקנות רישוי שירותי התעופה (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
:: [[תקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר)]]
:: [[תקנות רישוי שירותי התעופה (סדרי דין לענין צו עיכוב)]]
:: [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
:: [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
:: [[תקנות רישוי שירותי התעופה (רשיונות להפעלת כלי טיס והשכרתם)]]}}
: [[חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב]] {{קטע מוסתר|id=חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הפחתה של סכומי העיצום הכספי)]]
:: [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (השפעה אסורה על שיקול דעת של שמאי רכב)]]
:: [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב)]]
:: [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו, תיווך בייבוא אישי ואגרות)]]
:: [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם)]]
:: [[צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם)]]
:: [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו)]]
:: [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
:: [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (סירוב לתת שירות)]]
:: [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (פעולות ברכב המותרות שלא במוסך או במוסך נייד)]]
:: [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]]
:: [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]]
:: [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות)]]}}
: [[חוק רישום פטירות חיילים]]
: [[חוק רישום ציוד וגיוסו לצבא-הגנה לישראל]] {{קטע מוסתר|id=חוק רישום ציוד וגיוסו לצבא-הגנה לישראל|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[צו רישום ציוד וגיוסו לצבא ההגנה לישראל (שיעור דמי שימוש בציוד מגויס)]]}}
: [[חוק רישום ציוד הנדסי]] {{קטע מוסתר|id=חוק רישום ציוד הנדסי|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות רישום ציוד הנדסי]]}}
: [[חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות]] {{קטע מוסתר|id=חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (אגרות רישום)]]
:: [[תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (אגרת רשיון)]]
:: [[תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (היקף כספי ומהות מקצועית)]]
:: [[תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (הצבת שלטים על ידי קבלנים רשומים)]]
:: [[תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (מנהלי עבודה)]]
:: [[תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (סדרי דין בועדת ערר)]]
:: [[תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (סדרי רישום)]]
:: [[תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (סוג תאגיד)]]
:: [[תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (סיווג קבלנים רשומים)]]
:: [[תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (ערעור מהימנות והתנהגות בניגוד למקובל)]]
:: [[תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (קביעת ענפים וחלוקת ענפים לענפי משנה)]]
:: [[תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (ראיות ומבחנים לענפי משנה)]]
:: [[תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (רשימת בתי ספר להנדסאים או לטכנאים)]]
:: [[תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (רשימת בתי ספר וקורסים)]]
:: [[תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (שיעור קנס)]]}}
: [[חוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה)]]
: [[פקודת רישום שמות עסק]] {{קטע מוסתר|id=פקודת רישום שמות עסק|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות רישום שמות עסק]]}}
: [[חוק רכבת תחתית (מטרו)]] {{קטע מוסתר|id=חוק רכבת תחתית (מטרו)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[צו רכבת תחתית (מטרו)]]
:: [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)]]
:: [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (הוראות בדבר הבטחת תשלומי מס השבחת מטרו)]]}}
: [[חוק לתיקון דיני הרכישה לצרכי ציבור]] {{קטע מוסתר|id=חוק לתיקון דיני הרכישה לצרכי ציבור|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הרכישה לצרכי ציבור (הפקדת פיצויים אצל האפוטרופוס הכללי)]]}}
: [[חוק רכישת מפעלים בידי עובדיהם (מקרים מיוחדים)]]
: [[חוק רכישת מקרקעים (אישור פעולות ופיצויים)]] {{קטע מוסתר|id=חוק רכישת מקרקעים (אישור פעולות ופיצויים)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות רכישת מקרקעים (אישור פעולות ופיצויים) (קביעת נכס אחר כפיצויים)]]}}
: [[חוק רכישת מקרקעין בנגב (חוזה השלום עם מצרים)]]
: [[חוק רציפות הדיון בהצעות חוק]]
: [[חוק רמת הגולן]]
: [[חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה]] {{קטע מוסתר|id=חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (אגרות ותשלומים בעד שירותים)]]
:: [[תקנות שירותי הכבאות (אמצעי כיבוי במוזיאונים)]]
:: [[תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (דרכי תיקון רשימת הממונה)]]
:: [[תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (הדרגות והתקן של יחידות הכבאים)]]
:: [[תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (הנחה או פטור מתשלום אגרות)]]
:: [[תקנות שירותי הכבאות (העסקת כבאים במשמרות)]]
:: [[תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (חקירת דליקות)]]
:: [[תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (כללי התנהגות ובטיחות אש בקיום מדורות)]]
:: [[תקנות שירותי הכבאות (מינוי והעסקה של כבאים)]]
:: [[תקנות שירותי כבאות (מינוי והעסקה של כבאים-מתנדבים)]]
:: [[תקנות שירותי הכבאות (משמעת)]]
:: [[תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (סוגי פעולות או אירועים שניתן להקצות להם כבאים וציוד בתשלום)]]
:: [[תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (סמל הרשות)]]
:: [[תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבנין מסחרי)]]
:: [[תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי חולים)]]
:: [[תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי מגורים)]]
:: [[תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי מלון)]]
:: [[תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי ספר)]]
:: [[תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי עינוג)]]
:: [[תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי תפילה)]]
:: [[תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי במחסנים)]]
:: [[תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי במפעלי תעשיה או מלאכה)]]
:: [[צו הרשות הארצית לכבאות והצלה (קביעת השתתפות רשויות מקומיות בתקציב כבאות)]]}}
: [[חוק הרשות לחקירה בטיחותית בתעופה]]
: [[חוק הרשות הישראלית לחילופי נוער וצעירים]]
: [[חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים]] {{קטע מוסתר|id=חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (כללים ותנאים לתשלום גמול או החזר הוצאות לחברי המועצה)]]}}
: [[חוק הרשות הלאומית לביטחון קהילתי]]
: [[חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות]]
: [[חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני]]
: [[חוק הרשות הלאומית למורשת יהדות בוכרה]]
: [[חוק הרשות הלאומית למורשת יהדות לוב]]
: [[חוק הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובשימוש לרעה באלכוהול]]
: [[חוק הרשות הלאומית לתרבות היידיש]]
: [[חוק הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו]]
: [[חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית]] {{קטע מוסתר|id=חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית (הנחה בארנונה)]]
:: [[תקנות הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית (כשירות עובד שהוסמך לבקש מידע מרשות ציבורית)]]}}
: [[חוק רשות מקרקעי ישראל]] {{קטע מוסתר|id=חוק רשות מקרקעי ישראל|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
:: [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
:: [[תקנות רשות מקרקעי ישראל (קרן לשמירה על שטחים פתוחים)]]}}
: [[חוק רשות נאות מרפא]]
: [[חוק רשות הספנות והנמלים]] {{קטע מוסתר|id=חוק רשות הספנות והנמלים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;}}
:: [[חוק רשות הנמלים]]
: {{קטע מוסתר|id=חוק רשות הספנות והנמלים||
:: [[כללי רשות הספנות והנמלים (נוהל התור התפעולי בנמלי חיפה, אשדוד ואילת)]]
:: [[צו רשות הספנות והנמלים (קביעת דמי שימוש ראויים שתשלם חברת נמל לחברת הפיתוח והנכסים)]]}}
: [[חוק רשות העתיקות]]
: [[חוק הרשות לפיקוח חקלאי]] {{קטע מוסתר|id=חוק הרשות לפיקוח חקלאי|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הרשות לפיקוח חקלאי (הבטחת מימון הפיקוח לענין עבירות על חיקוקי החקלאות)]]
:: [[צו הפיקוח החקלאי (קביעת עבירות לענין הפעלת הפיקוח החקלאי)]]
:: [[צו הפיקוח החקלאי (קביעת עבירות לענין הפעלת הפיקוח החקלאי על חיקוקי החקלאות)]]}}
: [[חוק רשות פיתוח (העברת נכסים)]]
: [[חוק הרשות לפיתוח הגליל]]
: [[חוק הרשות לפיתוח ירושלים]]
: [[חוק הרשות לפיתוח הנגב]] {{קטע מוסתר|id=חוק הרשות לפיתוח הנגב|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[כללי הרשות לפיתוח הנגב (מיזמים חקלאיים-תיירותיים משולבים)]]}}
: [[חוק הרשות לפיתוח ולקידום התרבות, התיירות וקשרי החוץ של ירושלים]]
: [[חוק הרשות לקידום מעמד האשה]]
: [[חוק רשות שדות התעופה]] {{קטע מוסתר|id=חוק רשות שדות התעופה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|}}
:: [[חוק רשות שדות התעופה (הוראת שעה)]]
:: [[חוק שדה התעופה אילת (הוראות מיוחדות)]]
:: [[חוק שדה התעופה דב הוז (הוראות מיוחדות)]]
: {{קטע מוסתר|id=חוק רשות שדות התעופה||
:: [[תקנות רשות שדות התעופה (אגרות)]]
:: [[תקנות רשות שדות התעופה (אגרות במסופי המעבר היבשתיים)]]
:: [[תקנות רשות שדות התעופה (קבלת החלטות המועצה במשאל)]]
:: [[כללי רשות שדות התעופה (הסעת נוסעים באוטובוסים זעירים מנמל התעופה בן-גוריון)]]
:: [[כללי רשות שדות התעופה (הסעת נוסעים במוניות מנמל התעופה בן-גוריון)]]
:: [[כללי רשות שדות התעופה (כניסה לשטחים מוגבלים)]]
:: [[כללי רשות שדות התעופה (פריקת כלי טיס וטעינתם)]]
:: [[כללי רשות שדות התעופה (שמירה על הסדר במסופי המעבר היבשתיים)]]
:: [[כללי רשות שדות התעופה (שמירה על הסדר בשדות תעופה)]]
:: [[צו רשות שדות התעופה (קביעת שיעור מרבי של גמול שישולם ליושב ראש מועצה)]]
:: [[צו רשות שדות התעופה (קביעת שיעור מרבי של גמול שישולם לנושא תפקיד)]]}}
: [[חוק הרשות לשיקום האסיר]] {{קטע מוסתר|id=חוק הרשות לשיקום האסיר|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הרשות לשיקום האסיר (דרכי תיאום בין רשויות)]]
:: [[תקנות הרשות לשיקום האסיר (ועדה להכנת תכניות שיקום)]]
:: [[תקנות הרשות לשיקום האסיר (פיקוח על יחידים וגופים מתנדבים העוסקים בשיקום אסירים)]]}}
: [[חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו]] {{קטע מוסתר|id=חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אזורי זכיון לשידורי רדיו)]]
:: [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אישור מוקדם של תשדירי פרסומת)]]
:: [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אתיקה בפרסומת בטלויזיה)]]
:: [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (אתיקה בפרסומת בשידורי רדיו)]]
:: [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אתיקה בשידורי טלויזיה ורדיו)]]
:: [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (בטוחות לרישיון לשידורי טלוויזיה)]]
:: [[תקנות הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (גמול)]]
:: [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הוצאה להפקה של סרטים ישראליים)]]
:: [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת אישור לתוכן שידורים נוסף על ידי בעל זיכיון לשידורי רדיו)]]
:: [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
:: [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (הליכים למתן זכיון לשידורי טלויזיה)]]
:: [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (הליכים למתן זכיון לשידורי רדיו)]]
:: [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (הליכים למתן רישיון לשידורי רדיו)]]
:: [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
:: [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (חסות לתכניות טלוויזיה)]]
:: [[תקנות הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (כספים)]]
:: [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
:: [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים – מתן התראות)]]
:: [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (עוצמת הקול בשידורים)]]
:: [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (ערבויות בעל זכיון)]]
:: [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (ערבויות בעל זכיון לשידורי רדיו)]]
:: [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שיבוץ פרסומות ואזכורים מסחריים בשידורי רדיו)]]
:: [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (שיבוץ תשדירי פרסומת בשידורי טלויזיה)]]
:: [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות טלוויזיה בידי בעל זיכיון)]]
:: [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות רדיו בידי בעל זיכיון)]]
:: [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות רדיו בידי בעל רישיון)]]
:: [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (שימוש בכספים שהתקבלו ברשות לפי סעיף 62ה לחוק)]]
:: [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (תוכן פרסומי בטלוויזיה)]]
:: [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (תכניות ממומנות בטלוויזיה)]]
:: [[כללי הרשות השנייה לטלויזיה ורדיו (תכניות ממומנות של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין)]]}}
: [[חוק רשות התעופה האזרחית]]
: [[חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים)]]
: [[חוק הרשויות המקומיות (בחירות)]] {{קטע מוסתר|id=חוק הרשויות המקומיות בחירות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הרשויות המקומיות (סדרי בחירות)]]
:: [[תקנות הרשויות המקומיות (בחירות) (הוראות בדבר הצבעת בעלי תפקידים והצבעת נשים השוהות במקלט לנשים מוכות)]]
:: [[תקנות הרשויות המקומיות (בחירות) (הוראות בדבר סדרי הצבעה בבתי חולים)]]
:: [[תקנות הרשויות המקומיות (בחירות) (הוראות בדבר סדרי הצבעה בקרב חיילים ואסירים)]]
:: [[תקנות הרשויות המקומיות (בחירות) (הוראות לעניין סדרי בחירות במוסדות)]]
:: [[תקנות הרשויות המקומיות (בחירות) (סדרי הצבעה והוראות בדבר הצבעה בקלפיות של חייבים בבידוד בית בשל נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)]]}}
: [[חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)]] {{קטע מוסתר|id=חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הרשויות המקומיות (סדרי בחירות לראש רשות וסגניו)]]}}
: [[חוק הרשויות המקומיות (ביוב)]] {{קטע מוסתר|id=חוק הרשויות המקומיות (ביוב))|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[כללי המים והביוב (תשלומים בעד שירותי מים וביוב במועצות אזוריות)]]}}
&lt;!-- : [[חוק הרשויות המקומיות (גמול השתתפות בישיבות לחברי מועצה)]] {{קטע מוסתר|id=חוק הרשויות המקומיות (גמול השתתפות בישיבות לחברי מועצה)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הרשויות המקומיות (גמול השתתפות בישיבות לחברי מועצה)]]}} --&gt;
: [[חוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו)]] {{קטע מוסתר|id=חוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[החלטת הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו)]]
:: [[תקנות הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו) (סדרי קביעת גמלה, מתן הודעות, ביצוע והיוון)]]}}
: [[חוק הרשויות המקומיות (הגבלת הזכות להיבחר)]]
: [[חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה)]]
: [[חוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת)]]
: [[חוק הרשויות המקומיות (העברת תשלומים מהמדינה)]]
: [[חוק הרשויות המקומיות (הקניית רכוש ציבורי)]]
: [[חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (חיוב המדינה בסלילת רחובות)]]
: [[חוק הרשויות המקומיות (יועצת לקידום מעמד האישה)]]
: [[חוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות והגנת נכסים למטרות חינוך)]]
: [[חוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי)]]
: [[חוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית)]]
: [[חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)]] {{קטע מוסתר|id=חוק הרשויות המקומיות מימון בחירות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[הנחיות הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (ניהול חשבונות)]]
:: [[קווים מנחים לרואה חשבון (מימון הבחירות ברשויות המקומיות)]]
:: [[כללי הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (פריסת חובות)]]}}
: [[חוק הרשויות המקומיות (מכרזים משותפים)]] {{קטע מוסתר|id=חוק הרשויות המקומיות (מכרזים משותפים)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הרשויות המקומיות (מכרזים משותפים)]]}}
: [[חוק הרשויות המקומיות (ממונה על תלונות הציבור)]]
: [[חוק הרשויות המקומיות (מנהל יחידת הנוער ומועצת תלמידים ונוער)]] {{קטע מוסתר|id=חוק הרשויות המקומיות מנהל יחידת הנוער ומועצת תלמידים ונוער|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הרשויות המקומיות (מנהל יחידת הנוער ומועצת תלמידים ונוער) (תנאים בדבר השכלה וניסיון למנהל יחידת נוער)]]
:: [[צו הרשויות המקומיות (מנהל יחידת הנוער ומועצת תלמידים ונוער) (שיעור ההשתתפות של משרד החינוך בעלות שכר של מנהל יחידת נוער)]]}}
: [[חוק הרשויות המקומיות (מנהל מחלקת חינוך)]] {{קטע מוסתר|id=חוק הרשויות המקומיות (מנהל מחלקת חינוך)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הרשויות המקומיות (מנהל מחלקת חינוך) (כשירות)]]}}
: [[פקודת הרשויות המקומיות (מס עסקים)]]
: [[חוק הרשויות המקומיות (משמעת)]] {{קטע מוסתר|id=חוק הרשויות המקומיות (משמעת)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הרשויות המקומיות (משמעת) (בית הדין – ניהולו, החזקתו והוצאות)]]
:: [[תקנות הרשויות המקומיות (משמעת) (השתכרות בתקופת השעיה)]]
:: [[תקנות הרשויות המקומיות (משמעת) (התאמת הוראות)]] 
::: [[חוק שירות המדינה (משמעת)/רשויות מקומיות]]
:: [[תקנות הרשויות המקומיות (משמעת) (סדרי הדין של בתי הדין)]]}}
: [[חוק הרשויות המקומיות (סידורים לנכים)]]
: [[חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)]] {{קטע מוסתר|id=חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר)]]}}
: [[חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה)]]
: [[חוק הרשויות המקומיות (הקרן להרחבת ההשקעה בתושב ולהגדלת היצע הדיור)]]
: [[חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)]]
: [[חוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים)]]
: [[חוק הרשויות המקומיות (תרנים לאנטנות טלוויזיה ורדיו)]]
: [[חוק רשויות נחלים ומעיינות]] {{קטע מוסתר|id=חוק רשויות נחלים ומעיינות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[צו רשויות נחלים ומעיינות (הטלת תפקידי רשות נחל על רשויות ניקוז)]]
:: [[צו רשויות נחלים ומעיינות (רשות נחל באר שבע)]]
:: [[צו רשות נחל הירקון]]
:: [[צו רשויות נחלים ומעיינות (רשות נחל הקישון)]]}}
}}

== ש ==
{{עמודות||class=hierarchical|
: [[חוק השבות]] {{קטע מוסתר|id=חוק השבות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות השבות]]}}
: [[חוק השבת אבידה]] {{קטע מוסתר|id=חוק השבת אבידה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות השבת אבידה]]}}
: [[חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה]] {{קטע מוסתר|id=חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
:: [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (מועצה ציבורית)]]
:: [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (תקופת כהונה וסדרי עבודה של הוועדה המייעצת)]]}}
: [[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]] {{קטע מוסתר|id=חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (אגרות מורשי נגישות)]]
:: [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (אופן הסימון של חיית סיוע)]]
:: [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הודעת מבטח בדבר מתן יחס שונה לאדם או בדבר סירוב לבטחו)]]
:: [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הנחה מאגרת רישיון להפעלת מונית נגישה)]]
:: [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית)]]
:: [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית) (הוראת שעה)]]
:: [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הפחתה של סכומי עיצום כספי - ייצוג הולם)]]
:: [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הפחתה של סכומי עיצום כספי - נגישות)]]
:: [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (השתתפות המדינה במימון התאמות)]]
:: [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לאתר)]]
:: [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים)]]
:: [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין)]]
:: [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים)]]
:: [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקומות ציבוריים קיימים שהם מוסדות להשכלה גבוהה ולשירותי השכלה גבוהה שהם נותנים)]]
:: [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה)]]
:: [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)]]
:: [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינתם)]]
:: [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי הכשרה מקצועית)]]
:: [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום)]]
:: [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מורשים לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה)]]
:: [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מורשים לנגישות השירות)]]
:: [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מסירת מידע ועיבודו לצורך עמידה ביעד הייצוג)]]
:: [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מתן יחס שונה בחוזה ביטוח) (הקמת ועדת תלונות)]]
:: [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום)]]
:: [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות חושית באוטובוסים בין-עירוניים)]]
:: [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות רכב השכרה ואוטובוסים)]]
:: [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי בזק ולמיתקני בזק)]]
:: [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
:: [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות)]]
:: [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (עדיפות במקומות חניה במקום העבודה)]]
:: [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (פטור בשל נטל כבד מדי מביצוע התאמות במקום ציבורי שהוא בניין קיים ובשירות ציבורי)]]
:: [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תעודת חיית סיוע)]]
:: [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – איסור פרסום מודעה מפלה בדבר הצעת עבודה)]]}}
: [[חוק השומרים]]
: [[פקודת השותפויות]] {{קטע מוסתר|id=פקודת השותפויות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות השותפויות (רישום ואגרות)]]}}
: [[חוק שחרור על-תנאי ממאסר]] {{קטע מוסתר|id=חוק שחרור על-תנאי ממאסר|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]]}}
: [[פקודת שטח נטוש]]
: [[פקודת שטח השפוט והסמכויות]]
: [[חוק השטחים התת-ימיים]]
: [[פקודת השטרות]] {{קטע מוסתר|id=פקודת השטרות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[צו שטרי החליפין (ימי פגרא משפטיים)]]}}
: [[חוק השידור הציבורי הישראלי]] {{קטע מוסתר|id=חוק השידור הציבורי הישראלי|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות השידור הציבורי הישראלי (הסדרה של השימושים בהפקות מקומיות קנויות)]]
:: [[כללי מועצת תאגיד השידור הישראלי (הפקה מקומית קנויה)]]
:: [[כללי השידור הציבורי הישראלי (ייצוג הולם בקרב עובדי תאגיד השידור הישראלי)]]
:: [[כללי תאגיד השידור הישראלי (ממונה על קבילות הציבור)]]
:: [[כללי השידור הציבורי הישראלי (משרות פטורות מחובת המכרז)]]
:: [[כללי מועצת תאגיד השידור הישראלי (שידור פרסומות, הודעות חסות ותשדירים לשירות הציבור)]]}}
: [[חוק שידורי טלויזיה (כתוביות ושפת סימנים)]] {{קטע מוסתר|id=חוק שידורי טלויזיה (כתוביות ושפת סימנים)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]]
:: [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]]
:: [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]]}}
: [[חוק שידורי ערוץ הכנסת]]
: [[חוק שיווי זכויות האשה]]
: [[חוק שילוב סטודנטים במערכת החינוך]]
: [[חוק השימוש בהיפנוזה]] {{קטע מוסתר|id=חוק השימוש בהיפנוזה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות השימוש בהיפנוזה (לימודי היפנוט מוכרים והוראתם, ופרטי הבחינה וסדריה)]]}}
: [[חוק השימוש בתאריך העברי]]
: [[חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014)]]
: [[חוק לשינוי שיטת העדכון של פנסיה תקציבית]] {{קטע מוסתר|id=חוק לשינוי שיטת העדכון של פנסיה תקציבית|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[צו לשינוי שיטת העדכון של פנסיה תקציבית (גמלאי בנק ישראל)]]
:: [[צו לשינוי שיטת העדכון של פנסיה תקציבית (גמלאי הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות התקציביות)]]}}
: [[חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית)]]
: [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]]
: [[חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין)]]
: [[חוק שיפוט המשמעת (משפט חוזר)]]
: [[חוק השיפוט הצבאי]] {{קטע מוסתר|id=חוק השיפוט הצבאי|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות השיפוט הצבאי (אופן השימוש בדרגה צבאית של מי שאינו חייל)]]
:: [[הוראת השיפוט הצבאי (איסור הוצאת העתק של פרוטוקול)]]
:: [[תקנות השיפוט הצבאי (בדיקות לגילוי החזקה או שימוש בסמים מסוכנים)]]
:: [[תקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים)]]
:: [[תקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים) (הוראת שעה)]]
:: [[תקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים – שחרור מוקדם)]]
:: [[תקנות השיפוט הצבאי (התאמת החוק עם האמנה בדבר הטיפול בשבויי מלחמה)]]
:: [[תקנות השיפוט הצבאי (טופס הזמנת עד)]]
:: [[תקנות השיפוט הצבאי (מתן טביעת אצבעות)]]
:: [[תקנות השיפוט הצבאי (ניכוי קנסות ופיצויים)]]
:: [[תקנות השיפוט הצבאי (נשיאת עונש מאסר בעבודה צבאית)]]
:: [[תקנות השיפוט הצבאי (סדרי הדין בבתי הדין הצבאיים)]]
:: [[תקנות השיפוט הצבאי (סדרי הדין בבית הדין הצבאי לערעורים בערעור לפי סעיף 533(ד) לחוק)]]
:: [[תקנות השיפוט הצבאי (קביעת תקנות לענין תחולת הדין המשמעתי)]]
:: [[תקנות השיפוט הצבאי (הרשות להמצאת רשיון הנהיגה)]]
:: [[כללים בדבר סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים צבאיים-משפטאים]]}}
: [[חוק שיפוץ בתים ואחזקתם]]{{קטע מוסתר|id=חוק שיפוץ בתים ואחזקתם|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות שיפוץ בתים ואחזקתם]]}}
: [[חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה]]
: [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]]
: [[חוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו]]
: [[חוק שיקים ללא כיסוי]] {{קטע מוסתר|id=חוק שיקים ללא כיסוי|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[כללי שיקים ללא כיסוי]]
:: [[תקנות שיקים ללא כיסוי]]
:: [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי דין)]]
:: [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק בשל התמשכות משבר הקורונה)]]
:: [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק בשל התמשכות משבר הקורונה) (מס' 2)]]
:: [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק – שירות חירום)]]}}
: [[חוק שירות אזרחי]] {{קטע מוסתר|id=חוק שירות אזרחי|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות שירות אזרחי (גוף מפעיל)]]
:: [[תקנות שירות אזרחי (כללים בדבר קיזוז)]]
:: [[תקנות שירות אזרחי (עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית)]]
:: [[תקנות שירות אזרחי (שירות מחוץ לישראל ולאזור)]]}}
: [[חוק שירות בטחון]] {{קטע מוסתר|id=חוק שירות בטחון|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות שירות בטחון (1949)|תקנות שירות בטחון {{מוקטן|(תש&quot;י)}}]]
:: [[תקנות שירות בטחון]]
:: [[תקנות שירות ביטחון (אישור של הכשרה תעסוקתית מיועדת)]]
:: [[תקנות שירות בטחון (אמצעי זיהוי)]]
:: [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
:: [[תקנות שירות ביטחון (הרכב הוועדה לבחינת פטור מטעמי הכרה דתית וסדרי הדין בה) (הוראת שעה)]]
:: [[תקנות שירות ביטחון (התנדבות לצורך קבלת טיפול רפואי)]]
:: [[תקנות שירות בטחון (התנדבות לשירות בטחון)]]
:: [[תקנות שירות בטחון (מיועדים לשירות בטחון ויוצאי צבא השוהים בחוץ לארץ)]]
:: [[תקנות שירות ביטחון (מסירת פרטים על מחלות נפש)]]
:: [[תקנות שירות בטחון (פטור נשים משירות בטחון מטעמים שבהכרה דתית)]]
:: [[תקנות שירות בטחון (פטור נשים משירות בטחון מטעמים שבמצפון או שבהווי משפחתי דתי)]]
:: [[תקנות שירות ביטחון (קביעת תפקידים לשירות נשים בהתנדבות)]]
:: [[צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים לאומיים) (הוראת שעה)]]
:: [[צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון) (הוראת שעה)]]
:: [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)]]}}
: [[חוק שירות הביטחון הכללי]] {{קטע מוסתר|id=חוק שירות הביטחון הכללי|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות שירות הביטחון הכללי (הגבלות על עובדי השירות בתקופת עבודתם בשירות ולאחריה)]]
:: [[תקנות שירות הביטחון הכללי (הודעה למעביד בדבר דרישות סיווג ביטחוני לעובדיו)]]
:: [[תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי חוזה מיוחד)]]
:: [[תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי כתב העסקה)]]
:: [[תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לתקופת ניסיון במשרות המיועדות להעסקה לפי כתב מינוי)]]
:: [[תקנות שירות הביטחון הכללי (חפץ שנתפס)]]
:: [[תקנות שירות הביטחון הכללי (סייגים בקרבת משפחה)]]
:: [[תקנות שירות הביטחון הכללי (סמכויות שוטר)]]
:: [[תקנות שירות הביטחון הכללי (פרטים אחרים בנוגע לשירות אשר הם חסויים והיתר לפרסום מידע האסור לפרסום)]]
:: [[הודעה על הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש]]}}
: [[חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)]]
: [[חוק שירות לאומי]]
:: [[חוק שירות לאומי (תנאי שירות למתנדב בשירות לאומי)]]
: [[חוק שירות לאומי-אזרחי]] {{קטע מוסתר|id=חוק שירות לאומי אזרחי|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות שירות לאומי-אזרחי]]
:: [[תקנות שירות לאומי-אזרחי (דמי כלכלה והיקף ההשתתפות של גוף מפעיל)]]}}
: [[חוק שירות המדינה (גמלאות)]] {{קטע מוסתר|id=חוק שירות המדינה (גמלאות)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;}}
:: [[חוק שירות המדינה (גמלאות) (הוראות מעבר)]]
:: [[חוק שירות המדינה (גמלאות) (תוספת לקצבה – פיצוי מיוחד לגמלאי שירותי הביטחון, המשטרה ושירות בתי הסוהר)]]
: {{קטע מוסתר|id=חוק שירות המדינה (גמלאות)||
:: [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (הגשת תביעות, הצהרות והודעות)]]
:: [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (הודעה על זכות בחירה מחדש)]]
:: [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (הודעה מוקדמת על הוצאה לקיצבה)]]
:: [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (הודעה מוקדמת על יציאה לקיצבה)]]
:: [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (החזרת הטבות פרישה על ידי זכאי לגימלה לפי החוק ולפי חוקי השיקום)]]
:: [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (היוון קצבאות ותביעות נגד צד שלישי)]]
:: [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (הכרת עבודה במוסד מוכר כשירות)]]
:: [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
:: [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (חישוב גימלאות בעד תקופת שירות שהחוק לא חל עליו)]]
:: [[כללי שירות המדינה (גימלאות) (חישוב תקופת שירות שאינה רצופה)]]
:: [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (המועד להגשת ערעור)]]
:: [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (מועד להעברת זכויות המתייחסות לתקופת שירות קודם)]]
:: [[כללי שירות המדינה (גימלאות) (מענק לשאירים)]]
:: [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (ערר על הוצאה לקיצבה)]]
:: [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (ערר על החלטת ועדה רפואית)]]
:: [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קביעת עובדים לענין סעיף 2 לחוק)]]
:: [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (רישום פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני)]]
:: [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (תנאים להבאה בחשבון של עבודה בארגון ציבורי)]]
:: [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (תנאים להסכם מיוחד)]]
:: [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (תנאים לצירוף תקופת שירות קודם)]]
:: [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (תנאים לתשלום גימלאות לגבי אדם שעבר משירות המדינה לארגון ציבורי)]]
:: [[צו שירות המדינה (גמלאות) (תוספות לקצבה)]]
:: [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (תשלומים לענין סעיף 11(4) לחוק)]]}}
: [[חוק שירות המדינה (מינויים)]] {{קטע מוסתר|id=חוק שירות המדינה מינויים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (אגרת השתתפות במכרז למשרה בכנסת)]]
:: [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרה על רכוש)]]
::: [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרה על רכוש) (עובדי לשכת נשיא המדינה)]]
::: [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרה על רכוש) (עובדי הכנסת)]]
::: [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרה על רכוש) (עובדי משרד מבקר המדינה)]]
:: [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרת אמונים)]]
::: [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרת אמונים) (עובדי הכנסת)]]
::: [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרת אמונים) (עובדי משרד מבקר המדינה)]]
::: [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרת אמונים דחויה במינוי קיים) (עובדי משרד מבקר המדינה)]]
::: [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרת אמונים) (עובדי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת)]]
:: [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרת אמונים במינוי קיים)]]
:: [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרת אמונים במינוי קיים על ידי עובד שאיננו אזרח ישראל)]]
:: [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצעת תקן)]]
:: [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד)]]
::: [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי לשכת נשיא המדינה)]]
::: [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
::: [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי משרד מבקר המדינה)]]
:: [[כללי שירות המדינה (מינויים) (כללים ונוהל לקביעת כשירות רפואית)]]
::: [[כללי שירות המדינה (מינויים) (כללים ונוהל לבדיקות רפואיות) (עובדי לשכת נשיא המדינה)]]
::: [[כללי שירות המדינה (מינויים) (כללים ונוהל לבדיקות רפואיות) (עובדי הכנסת)]]
::: [[כללי שירות המדינה (מינויים) (כללים ונוהל לבדיקות רפואיות) (עובדי משרד מבקר המדינה)]]
:: [[כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים, בחינות ומבחנים)]]
::: [[כללי שירות המדינה (מינויים) (בחינות, מבחנים וסדריהם) (עובדי לשכת נשיא המדינה)]]
::: [[כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים) (עובדי לשכת נשיא המדינה)]]
::: [[כללי שירות המדינה (מינויים) (בחינות, מבחנים וסדריהם) (עובדי הכנסת)]]
::: [[כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים) (עובדי הכנסת)]]
::: [[כללי שירות המדינה (מינויים) (בחינה ומבחן למשרה הפטורה מחובת המכרז בכנסת)]]
::: [[כללי שירות המדינה (מינויים) (בחינות ומבחנים וסדריהם) (משרד מבקר המדינה)]]
::: [[כללי שירות המדינה (מינויים) (בחינות ומבחנים למשרות פטורות מחובת מכרז) (משרד מבקר המדינה)]]
::: [[כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים) (משרד מבקר המדינה)]]
::: [[כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים, בחינות ומבחנים) (עובדי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת)]]
:: [[כללי שירות המדינה (מינויים) (מסירת ידיעות ותעודות רפואיות במצב חירום נגיף הקורונה)]]
:: [[כללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבה משפחתית)]]
::: [[כללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבת משפחה) (עובדי לשכת נשיא המדינה)]]
::: [[כללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבת משפחה) (עובדי הכנסת)]]
::: [[כללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבת משפחה) (עובדי משרד מבקר המדינה)]]
::: [[כללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבה משפחתית) (עובדי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת)]]
:: [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (קביעת בעלי התפקידים שהנציב רשאי לאצול להם מסמכותו לפי סעיף 40 לחוק)]]
:: [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (תקופת כהונה של עובדים זמניים)]]
::: [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (תקופת כהונה של עובדים זמניים) (עובדי משרד מבקר המדינה)]]
::: [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (עובדים זמניים בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת)]]}}
: [[חוק שירות המדינה (משמעת)]] {{קטע מוסתר|id=חוק שירות המדינה משמעת|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[צו שירות המדינה (משמעת) (שירות הבטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]] 
::: [[חוק שירות המדינה (משמעת)/שירותים חשאיים]]
:: [[תקנות שירות המדינה (משמעת) (ביצוע החלטות ועדת משמעת ובית הדין)]]
:: [[תקנות שירות המדינה (משמעת) (בקשות לשינוי שיעור המשכורת המשתלמת לעובד מושעה)]]
:: [[תקנות שירות המדינה (משמעת) (החלת הוראות מחוק זכויות נפגעי עבירה)]]
:: [[תקנות שירות המדינה (משמעת) (השתכרות בתקופת השעיה)]]
:: [[תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין)]]
::: [[קביעת תחומי שיפוט לפי תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין)|קביעת תחומי שיפוט]]
:: [[תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין בועדות המשמעת)]]
:: [[תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין בערעור או בבקשה לשופט בית המשפט המחוזי)]]
:: [[תקנות שירות המדינה (משמעת) (עבירות משמעת לענין סעיף 19 לחוק)]]}}
: [[חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים)]] {{קטע מוסתר|id=חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[הודעה על מוסד ממלכתי]]
:: [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
:: [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]}}
: [[חוק שירות מידע פיננסי]] {{קטע מוסתר|id=חוק שירות מידע פיננסי|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, ייזום תשלום ושירות מידע פיננסי (אגרות)]]
:: [[תקנות שירות מידע פיננסי (סייגים לחובת מתן הגישה למידע פיננסי)]]
:: [[תקנות הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (פטור מחובת רישוי)]]
:: [[כללי הגשת בקשת רישיון למתן שירות מידע פיננסי]]
:: [[צו שירות מידע פיננסי (היקף פעילות קטן לעניין מקור מידע המפוקח על ידי בנק ישראל)]]
:: [[צו שירות מידע פיננסי (היקף פעילות קטן לעניין מקור מידע שהוא בעל רישיון או גוף מוסדי)]]}}
: [[חוק שירות המילואים]] {{קטע מוסתר|id=חוק שירות המילואים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות שירות המילואים (התנדבות לשירות מילואים) (הוראת שעה)]]
:: [[תקנות שירות המילואים (חובות חיילי המילואים)]]
:: [[תקנות שירות המילואים (תשלום תגמול נוסף)]]
:: [[צו שירות המילואים (מטרות הקריאה לשירות מילואים) (הוראת שעה)]]
:: [[צו שירות המילואים (קביעת תפקידים ומקצועות לעניין חריגים במספר הימים המרבי של שירות מילואים בתקופה של שלוש שנים רצופות) (הוראת שעה)]]
:: [[צו שירות המילואים (שירות מילואים למטרת תעסוקה מבצעית יותר מפעם אחת בתקופה של שלוש שנים רצופות) (הוראת שעה)]]}}
&lt;!-- : [[חוק שירות נתוני אשראי]] {{קטע מוסתר|id=חוק שירות נתוני אשראי|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות שירות נתוני אשראי]]
:: [[תקנות שירות נתוני אשראי (הכשרה לפקח על פעולות)]]}} --&gt;
: [[חוק שירות עבודה בשעת-חירום]] {{קטע מוסתר|id=חוק שירות עבודה בשעת-חירום|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות שירות עבודה בשעת-חירום (מתנדבים)]]
:: [[תקנות שירות עבודה בשעת-חירום (סדרי דין בועדות שירות עבודה)]]}}
: [[חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)]] {{קטע מוסתר|id=חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (איסור ייצוג)]]
:: [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (סדרי דין בועדה)]]
:: [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה משירות במימשל הצבאי)]]
:: [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (תחולה על חיילים ושוטרים)]]}}
:: [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת התפקידים במשטרת ישראל שיחולו עליהם הגבלות או איסורים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
:: [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים במשרד הביטחון שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)|צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים במשרד הביטחון שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
:: [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בפרקליטות המדינה ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים)|צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בפרקליטות המדינה ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
:: [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בשירות בתי הסוהר שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי הוראות סעיפים 5א ו-5ב לחוק)|צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בשירות בתי הסוהר שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי הוראות סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
: [[חוק שירות הציבור (הצהרת הון)]]
: [[חוק שירות הציבור (מתנות)]] {{קטע מוסתר|id=חוק שירות הציבור (מתנות)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות שירות הציבור (מתנות)]]
:: [[צו שירות הציבור (מתנות) (החלת החוק על עובדים ציבוריים אחרים)]]}}
: [[חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות)]] {{קטע מוסתר|id=חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות שירות הקבע בצבא ההגנה לישראל (גימלאות) (דרך הבאת הסכם כללי לידיעה והודעה על בחירת זכויות)]]
:: [[תקנות שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות) (הגשת תביעות, הצהרות והודעות)]]
:: [[תקנות שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות) (היוון קיצבאות ותביעות נגד צד שלישי)]]
:: [[תקנות שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות) (הפסקות שאינן מפסיקות את רציפות השירות)]]
:: [[תקנות שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות) (הכרת עבודה במוסד מוכר כשירות)]]
:: [[תקנות שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות) (הכרת תלות בנפטר)]]
:: [[תקנות שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (חיילים המשרתים שירות בתנאי קבע)]]
:: [[תקנות שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות) (חישוב תקופת שירות קבע שאינה רצופה)]]
:: [[תקנות שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות) (חישוב תקופת שירות בתפקיד שהחוק לא חל עליו)]]
:: [[תקנות שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות) (חלוקת מענק בין שאירים)]]
:: [[תקנות שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות) (כללים ומבחנים לקביעת דרגת נכות)]]
:: [[תקנות שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות) (סדרי דין בערעור על החלטת הממונה)]]
:: [[תקנות שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (סוג שירות &quot;חייל לוחם&quot;)]]
:: [[תקנות שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות) (ערעור בפני בית המשפט המחוזי)]]
:: [[תקנות שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (רכיבים נוספים במשכורת מבוטחת של חייל חדש)]]
:: [[תקנות שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות) (שירות בטחוני)]]
:: [[תקנות שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות) (תנאים להסכם מיוחד)]]
:: [[תקנות שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תנאים לפיטורים משירות קבע של נגדים שהגיעו לגיל 42 לפחות) (הוראת שעה)]]
:: [[תקנות שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות) (תשלומים לענין סעיף 13א לחוק)]]}}
: [[חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע)]] {{קטע מוסתר|id=חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות בתי דין מינהליים (אגרות בוועדת הערר לפי חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל)]]
:: [[תקנות בתי דין מינהליים (סדרי דין בוועדת הערר שלפי חוק שירות הקבע)]]}}

: [[חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (חיילות בשירות קבע)]]
: [[חוק שירות התעסוקה]] {{קטע מוסתר|id=חוק שירות התעסוקה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנון שירות התעסוקה]]
:: [[תקנות שירות התעסוקה (אגרה בעד בחינת מקצוע)]]
:: [[תקנות שירות התעסוקה (גימלאות לעובדי השירות)]]
:: [[תקנות שירות התעסוקה (דרכי עררים)]]
:: [[תקנות שירות התעסוקה (העתק של תעודת מקצוע)]]
:: [[תקנות שירות התעסוקה (חובת מעבידים למסור פרטים)]]
:: [[תקנות שירות התעסוקה (כללים ותנאים בדבר תשלום גמול והחזר הוצאות ליושב ראש מועצת שירות התעסוקה שאינו עובד המדינה)]]
:: [[תקנות שירות התעסוקה (מסירת מידע לעובד זר בקשר לתיווך עבודה)]]
:: [[תקנות שירות התעסוקה (סדרי הדיון במועצת שירות התעסוקה)]]
:: [[תקנות שירות התעסוקה (סדרי הדיון והעבודה במועצת לשכת שירות התעסוקה)]]
:: [[תקנות שירות התעסוקה (ערובה)]]
:: [[תקנות שירות התעסוקה (פטור מזיקה ללשכת שירות התעסוקה לגבי בני-משפחה)]]
:: [[תקנות שירות התעסוקה (תחולת החוק על המדינה כמעביד)]]
:: [[תקנות שירות התעסוקה (תעודות מקצוע)]]
:: [[תקנות שירות התעסוקה (תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה)]]
:: [[צו שירות התעסוקה (איחוד של לשכות שירות התעסוקה האזוריות למחוזיות וביטול הלשכה לעובדים אקדמאים)]]
:: [[צו שירות התעסוקה (הכרה בלשכת שירות התעסוקה לימאים)]]
:: [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – הוראות שירות התעסוקה)]]}}
: [[חוק שירותי הדת היהודיים]] {{קטע מוסתר|id=חוק שירותי הדת היהודיים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות שירותי הדת היהודיים (אגרות שירותים)]]
:: [[תקנות שירותי הדת היהודיים (אמות מידה לחלוקת סכום רזרבה)]]
:: [[תקנות שירותי הדת היהודיים (גמלאות לראש רשות) (סדרי קביעת גמלה, מתן הודעות, ביצוע והיוון)]]
:: [[תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר)]]
:: [[תקנות שירותי הדת היהודיים (חברות לעניני קבורה)]]
:: [[תקנות שירותי הדת היהודיים (מועצת בתי העלמין לתל רגב ולמישור החוף)]]
:: [[תקנות שירותי הדת היהודיים (ניהול מועצות)]]
:: [[תקנות שירותי הדת היהודיים (שיפוט משמעתי של רבני עיר)]]
:: [[תקנות שירותי הדת היהודיים (שכר של ממונה בעל סמכות הכרעה)]]
:: [[תקנות שירותי הדת היהודיים (תנאי כשירות ופסלות ואופן אישור הכשירות או הפסלות של מועמדים לתפקיד ממונים במועצות הדתיות)]]
:: [[תקנות שירותי הדת היהודיים (תקציב מועצות דתיות)]]
:: [[החלטת שירותי הדת היהודיים (גמלאות לראש מועצה דתית וסגניו)]]
:: [[הוראות שירותי הדת היהודיים (שכר של ממונה בעל סמכות הכרעה ושל ראש מועצה דתית)]]
:: [[תקנות מועצת בתי העלמין היהודיים בירושלים]]
:: [[אמות מידה לקביעת סכום ההשתתפות המיוחד בהוצאות התקציב של המועצות הדתיות לשנת 2026]]
:: [[הודעה בדבר סכום ההשתתפות המיוחד של הממשלה ושל הרשויות המקומיות בהוצאות תקציבי המועצות הדתיות לשנת 2026]]}}
: [[חוק שירותי הובלה]] {{קטע מוסתר|id=חוק שירותי הובלה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות שירותי הובלה]]}}
: [[חוק שירותי הסעד]] {{קטע מוסתר|id=חוק שירותי הסעד|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות שירותי הסעד (הסכם להחזקת נזקק-מפגר במעון)]]
:: [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
:: [[תקנות שירותי הסעד (כללי השתייכות)]]
:: [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
:: [[תקנות שירותי הסעד (מינוי פקידי שיקום)]]
:: [[תקנות שירותי הסעד (פניה למתן סעד או טיפול סוציאלי)]]
:: [[תקנות שירותי הסעד (סדרי הנוהל בועדות ערר)]]
:: [[תקנות שירותי הסעד (תפקיד המנהל וועדת הסעד)]]}}
: [[חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות]]
: [[חוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות)]]
: [[חוק שירותי תיירות]] {{קטע מוסתר|id=חוק שירותי תיירות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות שירותי תיירות (בתי מלון)]]
:: [[תקנות שירותי תיירות (חובת גילוי נאות)]]
:: [[תקנות שירותי תיירות (מורי דרך)]]
:: [[תקנות שירותי תיירות (סוכנויות)]]
:: [[תקנות שירותי תיירות (עסק מאושר לתייר)]]
:: [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – חיקוקי תיירות)]]}}
: [[חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה)]] {{קטע מוסתר|id=חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (טיסות פנים-ארציות)]]}}
: [[חוק שירותי תשלום]] {{קטע מוסתר|id=חוק שירותי תשלום|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות שירותי תשלום (פטור מהוראות החוק)]]}}
: [[חוק השכירות והשאילה]]
: [[חוק שכר מינימום]] {{קטע מוסתר|id=חוק שכר מינימום|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות שכר מינימום (הוראות משלימות לענין חישוב שכר מינימום יומי)]]
:: [[תקנות שכר מינימום (מודעה בדבר עיקרי זכויות העובד לפי החוק)]]
:: [[תקנות שכר מינימום (נוער עובד וחניכים)]]
:: [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – שכר מינימום)]]}}
: [[חוק שכר שווה לעובדת ולעובד]]
: [[חוק השליחות]]
: [[חוק שלילת תשלומים מחבר הכנסת ומחבר הכנסת לשעבר בשל עבירה]]
: [[חוק שמאי מקרקעין]] {{קטע מוסתר|id=חוק שמאי מקרקעין|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות שמאי מקרקעין]]
:: [[תקנות שמאי מקרקעין (אגרות)]]
:: [[תקנות שמאי מקרקעין (אתיקה מקצועית)]]
:: [[תקנות שמאי מקרקעין (בחינות)]]
:: [[כללי שמאי מקרקעין (הכרה בתארים אקדמיים מחוץ לארץ)]]
:: [[תקנות שמאי מקרקעין (ועדת התמחות)]]
:: [[תקנות שמאי מקרקעין (ועדת פיקוח על הבחינות)]]
:: [[תקנות שמאי מקרקעין (כשירות ממלאי תפקידים)]]
:: [[תקנות שמאי מקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת משמעת)]]
:: [[תקנות שמאי מקרקעין (ערר על בחינות)]]
:: [[כללי שמאי מקרקעין (פטור מבחינות)]]
:: [[תקנות שמאי מקרקעין (רישום מתמחים, אימונם ופיקוח על ההתמחות)]]}}
: [[חוק השמות]] {{קטע מוסתר|id=חוק השמות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות השמות]]}}
: [[חוק השמירה על המקומות הקדושים]] {{קטע מוסתר|id=חוק השמירה על המקומות הקדושים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות השמירה על מקומות קדושים ליהודים]]
::: [[נוהל הצבת קופות צדקה במקומות קדושים ליהודים, מטרות הצדקה שלשמן יוצבו וחלוקתה]]}}
: [[חוק לשמירה על זכויותיהם לפיצוי של פליטים יהודים יוצאי ארצות ערב ואיראן]]
: [[חוק שמירת הנקיון]] {{קטע מוסתר|id=חוק שמירת הנקיון|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות שמירת הנקיון (סימון מכלים למשקה)]]
:: [[תקנות שמירת הנקיון (קרן לשמירת הנקיון)]]
:: [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – שמירת הניקיון)]]}}
: [[חוק שמירת הסביבה החופית]] {{קטע מוסתר|id=חוק שמירת הסביבה החופית|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות שמירת הסביבה החופית (הכשרת מפקחים)]]}}
: [[חוק שנת הכספים]]
: [[חוק שעות עבודה ומנוחה]] {{קטע מוסתר|id=חוק שעות עבודה ומנוחה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות שעות עבודה ומנוחה]]
:: [[תקנות שעות עבודה ומנוחה (מנוחה שבועית בבתי-חולים)]]
:: [[היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים]]
:: [[היתר כללי להעסקת עובדים במנוחה השבועית לצורך קיום משחקי כדורגל]]
:: [[היתר כללי להעסקת עובדים בשעות נוספות]]
:: [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – שעות עבודה ומנוחה)]]}}
: '''[[חוק-יסוד: השפיטה]]'''
: [[חוק שריון שלילת זכות השיבה]]
}}

== ת ==
{{עמודות||class=hierarchical|
: [[חוק תאגידי מים וביוב]] {{קטע מוסתר|id=חוק תאגידי מים וביוב|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות תאגידי מים וביוב (אמות מידה ורשימת זכאים להפחתה בתשלום לשנת הכספים 2014)]]
:: [[כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה לשירות)]]
:: [[כללי תאגידי מים וביוב (ביצוע עבודות למניעת זיהום)]]
:: [[כללי תאגידי מים וביוב (דוחות תקופתיים ומיידיים)]]
:: [[כללי תאגידי מים וביוב (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב)]]
:: [[כללי תאגידי מים וביוב (העברת נכסים)]]
:: [[כללי תאגידי מים וביוב (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
:: [[כללי המים (השמעת עמדות בעניין כללים, בעניין תעריף ובעניין קביעת אמות מידה)]]
:: [[כללי תאגידי מים וביוב (התקשרות חברה עם רשות מקומית לביצוע גבייה)]]
:: [[כללי תאגידי מים וביוב (חברות אזוריות)]]
:: [[כללי תאגידי מים וביוב (חברות ביוב)]]
:: [[כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)]]
:: [[כללי תאגידי מים וביוב (ייעוד רווחים)]]
:: [[כללי תאגידי מים וביוב (כללים לעניין התקשרות חברה עם רשות מקומית לשכירת נכס ורכישת טובין)]]
:: [[כללי תאגידי מים וביוב (ניתוק אספקת מים וביוב)]]
:: [[כללי תאגידי מים וביוב (קביעת תנאים ברישיון לעניין אמות מידה הנדסיות)]]
:: [[כללי תאגידי מים וביוב (קביעת תנאים ברישיון) (קיום רצף במתן שירותי מים וביוב ושעבודים)]]
:: [[כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)]]
:: [[כללי תאגידי מים וביוב (תנאים למתן רישיון לפעילות נוספת)]]
:: [[כללי איגודי ערים (תעריפים לשירותי ביוב שמספקים איגודי ערים לביוב)]]
:: [[כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)]]}}
: [[חוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים)]]
: [[פקודת התאונות ומחלות משלח-היד (הודעה)]] {{קטע מוסתר|id=פקודת התאונות ומחלות משלח היד הודעה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות מחלות מקצוע (חובת הודעה – רשימה נוספת)]]
:: [[תקנות התאונות ומחלות משלח-היד (הודעה על מקרים מסוכנים במקומות עבודה)]]}}
: [[חוק התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]] {{קטע מוסתר|id=חוק התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]}}
: [[חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת]] {{קטע מוסתר|id=חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת]]}}
: [[חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים (אישור מיוחד ואי-התרת הוצאה לצורכי מס בשל תגמול חריג)]]
: [[חוק התגמולים (ילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה)]]
: [[חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם]] {{קטע מוסתר|id=חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות התגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם]]
:: [[תקנות התגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם (מועד להגשת ערעור)]]}}
: [[חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה]]
: [[חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד)]]
: [[חוק התגמולים לחסידי אומות העולם]]
: [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]] {{קטע מוסתר|id=חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ביטוח למקרה מוות)]]
:: [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (הוצאות קבורה)]]
:: [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (השתתפות המדינה בהוצאות ביטוח חיים, ביטוח סיעודי וביטוח בריאות משלים)]]
:: [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת סעיפים מחוק הנכים)]]
:: [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
:: [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק הנכים)]]
:: [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק משפחות חיילים)]]
:: [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
:: [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (מועדים להגשת תובענות)]]
:: [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (מתן גמלאות לתושב חוץ)]]
:: [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ניכוי לארגון יציג)]]
:: [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
:: [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (פיצוי בעת טיפול רפואי)]]
:: [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (קביעת שטח המוחזק בידי צבא-הגנה לישראל)]]
:: [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תשלום לאפוטרופוס מגדל שמונה ליתום ששני הוריו נפטרו כתוצאה מפגיעת איבה)]]}}
: [[חוק התובלה האוירית]]
: [[חוק תובענות ייצוגיות]] {{קטע מוסתר|id=חוק תובענות ייצוגיות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות תובענות ייצוגיות]]
:: [[תקנות תובענות ייצוגיות (סדרי עבודתה של הנהלת הקרן למימון תובענות ייצוגיות)]]
:: [[תקנות תובענות ייצוגיות (סיוע במימון בקשות לאישור ותובענות ייצוגיות)]]
:: [[נוהל עבודת הוועדה לחלוקת כספים שנפסקו כסעד]]}}
: [[חוק התחרות הכלכלית]] {{מוקטן|(חוק ההגבלים העסקיים)}} {{קטע מוסתר|id=חוק התחרות הכלכלית|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות ההגבלים העסקיים (אגרות)]]
:: [[תקנות התחרות הכלכלית (מרשם, פרסום ודיווח על עסקאות)]]
:: [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
:: [[כללי ההגבלים העסקיים (הוראות והגדרות כלליות)]]
:: [[כללי התחרות הכלכלית (הוראות והגדרות כלליות) (הוראת שעה)]]
:: [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
:: [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים בין מובילים באוויר) (מס' 2) (הוראת שעה)]]
&lt;!-- [[כללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג להסדרים בין מובילים באוויר שעניינם שיווק קיבולת טיסה ליעדים הכפופים להסכמי שמים פתוחים) (הוראת שעה)]] --&gt;
:: [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרי הלוואות משותפות) (הוראת שעה)]]
:: [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים שאינם אופקיים) (הוראת שעה)]]
:: [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים בין מובילים באוויר) (מס' 2) (הוראת שעה)]]
:: [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים שעניינם ייצוא של ציוד ביטחוני מחוץ למדינת ישראל) (הוראת שעה)]]
&lt;!-- [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה)]] --&gt;
:: [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה) (מס' 2)]]
:: [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמים בין חברות קשורות) (הוראת שעה)]]
:: [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי הפצה בלעדית) (הוראת שעה)]]
:: [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי זכיינות) (הוראת שעה)]]
&lt;!-- :: [[כללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג להסכמים לביצוע מחקר ופיתוח) (הוראת שעה)]] --&gt;
:: [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמים שפגיעתם בתחרות קלת ערך) (הוראת שעה)]]
:: [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי רכישה בלעדית) (הוראת שעה)]]
:: [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג לכבילות נלוות למיזוגים) (הוראת שעה)]]
:: [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג למיזמים משותפים) (הוראת שעה)]]
:: [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג למיזמים משותפים לשם שיווק ואספקה בחוץ לארץ של ציוד ביטחוני) (הוראת שעה)]]}}
: [[חוק תיירות מרפא]]
: [[חוק התכנון והבניה]] {{קטע מוסתר|id=חוק התכנון והבניה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – תכנון ובנייה)]]
:: [[תקנות התכנון והבנייה (אישור מטרה ציבורית)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (אצילת סמכויות לועדת משנה מאת רשות מרחבית)]]
:: [[תקנות התכנון והבנייה (ביצוע התאמות נגישות למוסד חינוך חדש)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (בניין הדרוש במישרין לצורך הקמתה של דרך או שימוש בה)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (בנינים ציבוריים)]]
:: [[תקנות התכנון והבנייה (בעל דירה הרשאי להגיש תכנית בבית משותף)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (בקשה להרשאה להקמת מבנה דרך)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (בקשות להיתרי בניה שהכין מבקש תעודת מורשה להיתר)]]
:: [[תקנות התכנון והבנייה (דיווח על ביצוע עבודות לפי סעיף 261(ד) לחוק)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (דרך הגשת התנגדות להוראת שינוי לועדה למיתקנים בטחוניים)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (דרכי פרסום הפקדת תכנית לפי סעיף 62א(א)(9))]]
:: [[תקנות התכנון והבנייה (דרכי עריכת הגרלה ופיקוח)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (דיווח על בניה שלא כדין)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (הגשת תביעה לפיצויים והדיון בה)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (הודעות על חבות בהיטל השבחה ותחליף מסירה)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (הוראות מיוחדות בדבר היתר במיתקן בטחוני)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (היוועצות בחבר ועדה וקבלת חוות דעת מקצועית ביחס לתכנית)]]
:: [[תקנות התכנון והבנייה (הכרזה על גבולות תחומיהם של אתרים בסביבה החופית של ים כנרת)]]
:: [[תקנות התכנון והבנייה (הליך רישוי בדרך מקוצרת)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (המצאת צו לפי סעיף 239 לחוק)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (המצאת צווים לפי סעיפים 224 ו-231 לחוק)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (הסדרת הולכה, חלוקה והספקה של חשמל)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (העתקים צילומיים צבעוניים של תשריטים)]]
:: [[תקנות התכנון והבנייה (הצללה בגן שעשועים)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (הצמדת מקומות חניה)]]
:: [[תקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
:: [[תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (התחייבות וערבות להבטחת תשלומים להיתר)]]
:: [[תקנות התכנון והבנייה (התקנת מיתקן גישה אלחוטית לתקשורת בשיטה התאית)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה)]]
&lt;!-- :: [[תקנות התכנון והבניה (התקנת תרנים לאנטנות טלוויזיה ורדיו)]] --&gt;
:: [[תקנות התכנון והבניה (התרת שינויים בהיתר על ידי מהנדס ועדה מקומית)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (טופס בקשה לתעודת מורשה להיתר)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (כינוי תכניות)]]
:: [[תקנות התכנון והבנייה (כללים בדבר גמול והוצאות לנציג בעל דעה מייעצת)]]
:: [[תקנות התכנון והבנייה (כשירות בקר מורשה בריאות)]]
:: [[תקנות התכנון והבנייה (כשירות בקר מורשה להגנת הסביבה)]]
:: [[תקנות התכנון והבנייה (מיתקנים נלווים לקו תשתית תת-קרקעי)]]
:: [[תקנות התכנון והבנייה (מכוני בקרה, תנאי כשירות נוספים והכשרה של בקר מורשה בטיחות אש)]]
:: [[תקנות התכנון והבנייה (משלוח הודעות והחלטות בדרך מקוונת)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (מסירת מידע)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (מסירת מידע לשמאי מקרקעין)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (הנוהל בועדה למיתקנים בטחוניים)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (הנוהל בועדת ערר למיתקנים בטחוניים)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (סדרי הדיון בקיום דיון חוזר במוסד תכנון)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה להכרעה לפני שמאי מכריע או שמאי מייעץ)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207 לחוק)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מינהלי)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בהליכים למתן צווים על פי המבקש בלבד)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר)]]
:: [[תקנות התכנון והבנייה (סדרי הדין בוועדות ערר בעררים לפי סעיף 14 לתוספת השלישית לחוק)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר בעררים לפי סעיף 198 לחוק)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת הערר למימי חופין)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת ערר לענין קרקע חקלאית)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בערעור)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בערעור על שומת השבחה)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (סדרי נוהל בהתנגדויות לתכנית, סמכויות חוקר וסדרי עבודתו)]]
&lt;!-- :: [[תקנות התכנון והבניה (סטיה ניכרת מתכנית)]] --&gt;
:: [[תקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר)]]
:: [[תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (ערובות להבטחת תשלום היטל השבחה ודחיית תשלומים)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (ערר על החלטה בדבר תכנית מפורטת של ועדה מיוחדת בפני המועצה הארצית)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (ערר על החלטת ועדה מיוחדת בפני שרים)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (ערר בפני המועצה הארצית)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (פטור מאגרה להגשת עררים לוועדת ערר לפי סעיף 198 לחוק)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (פטור מהיטל השבחה לעידוד חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה) (הוראת שעה)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (פטור מהיתר לעבודה לצורכי מרעה בקרקע חקלאית באזורים כפריים ותנאיו)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (פטור מחובת התקנת מנגנון פיקוד שבת במעלית)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (פטור סוגי בקשות מתחולת סעיף 149 לחוק)]]
:: [[צו התכנון והבנייה (פטור מתכנית והיתר להצבת תחנת משנה ניידת)]]
:: [[צו התכנון והבנייה (פטור מתכנית ומהיתר להקמת מיתקני מערכת ההתרעה הארצית מפני רעידות אדמה) (הוראת שעה)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (פרטים נדרשים בתכנית להיתר על ידי מורשה להיתר)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (פרסום הודעה על הפקדת תכנית על גבי שלט לפי סעיף 89א לחוק)]]
:: [[צו התכנון והבנייה (צורכי ציבור נוספים)]]
:: [[תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (רישוי מיתקני גז טבעי)]]
:: [[תקנות התכנון והבנייה (רישום בקרים)]]
:: [[תקנות התכנון והבנייה (רישום מגרש תלת-ממדי)]]
:: [[תקנות התכנון והבנייה (שינוי שימוש למטרת עסק)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (שכרו של שמאי מכריע ושמאי מייעץ)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (תדירות דיוני מוסד תכנון)]]
:: [[תקנות התכנון והבנייה (תוכנית לרישוי מהיר)]]
:: [[צו התכנון והבנייה (תוכניות ותשריטים של מגרש תלת-ממדי)]]
:: [[תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (אצירת אשפה)]]
:: [[תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (אקוסטיקה)]]
:: [[תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (בטיחות המשתמש)]]
:: [[תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (בנייה בת-קיימה)]]
:: [[תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (תברואה)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (תכנית איחוד וחלוקה)]]
:: [[תקנות התכנון והבנייה (תכנית הטעונה התייעצות עם פקיד היערות)]]
:: [[תקנות התכנון והבנייה (תנאי הכשירות וההכשרה של בקר הגא לעניין הרשות המוסמכת)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (תסקירי השפעה על הסביבה)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (תעודה בדבר תשלום היטל)]]
:: [[תקנות התכנון והבניה (תשלום היטל השבחה על הקלה בדירת מגורים)]]}}
: [[חוק תכנון משק החלב]] {{קטע מוסתר|id=חוק תכנון משק החלב|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[צו תכנון משק החלב (אישור מטרות המועצה לענף החלב בישראל (ייצור ושיווק))]]
:: [[תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)]]
:: [[תקנות תכנון משק החלב (העברת מכסות של יצרנים שיתופיים בענף הבקר)]]
&lt;!-- [[תקנות תכנון משק החלב (העברת מכסות בשנים 2014 עד 2016 ומדיניות הפיתוח לשנת 2014 בענף הבקר) (הוראת שעה)]] --&gt;
:: [[תקנות תכנון משק החלב (מדיניות הפיתוח לשנת 2024 בענף הבקר) (הוראת שעה)]]
:: [[תקנות תכנון משק החלב (מדיניות הפיתוח לשנת 2025 בענף העיזים) (הוראת שעה)]]
:: [[תקנות תכנון משק החלב (מנגנון לעדכון מחירים מזעריים של ליטר חלב)]]
:: [[תקנות תכנון משק החלב (מס על העברת מכסה)]]
&lt;!-- :: [[צו תכנון משק החלב (קביעת היקף הייצור המקומי הכולל לשנת 2024)]] --&gt;
:: [[תקנות תכנון משק החלב (קביעת מכסות חלב)]]
:: [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – תכנון משק החלב בישראל)]]}}
: [[חוק תכנית החירום הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2002 ו-2003)]]
: [[חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004)]] {{קטע מוסתר|id=חוק התכנית הכלכלית 2003|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (כללים להחזר תשלומים)]]}}
: [[חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (מס' 2)]]
: [[חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016)]]
: [[חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018)]] {{קטע מוסתר|id=חוק התכנית הכלכלית 2017|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקת הקרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות לשנת 2022) (הוראת שעה)]]
:: [[תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקת הקרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות לשנת 2023) (הוראת שעה)]]
:: [[תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקת הקרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות לשנים 2024 ו-2025) (הוראת שעה)]]
:: [[תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקה לרשויות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון) (הוראת שעה)]]}}
: [[חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)]]
: [[חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)]]
: [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024)]]
: [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]]
: [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)]]
: [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]]
: [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]]
: [[פקודת התעבורה]] {{קטע מוסתר|id=פקודת התעבורה|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות התעבורה]]
:: [[תקנות התעבורה (איסור שימוש ברכב)]]
:: [[תקנות התעבורה (איסור שימוש ברכב - מגרשי אחסנה)]]
:: [[תקנות התעבורה (הגשת צילומים לבית המשפט)]]
:: [[תקנות התעבורה (הפעלת מצלמות בידי רשות אוכפת לשם תיעוד שימוש שלא כדין בנתיב תחבורה ציבורית)]]
:: [[צו התעבורה (הקצבת אגרות)]]
:: [[תקנות התעבורה (מחיר מרבי בעבור חניה לפי הסדר חניה ארצי אחיד)]]
:: [[תקנות התעבורה (סדרי הדין בבקשות לפי סעיף 57 לפקודת התעבורה וערעור על החלטות בהן)]]
:: [[תקנות התעבורה (סדרי תנועה ושמירת הבטחון בכרמלית בחיפה)]]
:: [[צו התעבורה (עבירות קנס)]]
::: [[הוראות בדבר נסיבות מחמירות של עבירות קנס]]
:: [[תקנות התעבורה (פטור מהחזקה ומשימוש באפוד זוהר)]]
:: [[תקנות התעבורה (פטור מרישום ורישוי של גרורים למגורים מסוג מסויים)]]
:: [[צו התעבורה (פטור קורקינט חשמלי מהוראות הפקודה)]]
:: [[תקנות התעבורה (פטור רכב מסחרי מחובת רישום ורישוי)]]
:: [[תקנות התעבורה (פטור רכב לשעת חירום מאגרות רשיון רכב)]]
:: [[תקנות התעבורה (שמירת דיסקת טכוגרף והגשתה לבית המשפט)]]}}
: [[פקודת תעריף המכס והפיטורין]]
: [[חוק תעריפי התחבורה הציבורית]]
: [[חוק התקנים]] {{קטע מוסתר|id=חוק התקנים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
:: [[הוראות התקנים (בדיקת מוצרי זהב)]]
:: [[תקנות התקנים (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
:: [[צו התקנים (חובת תו תקן)]]
:: [[כללי התקנים (עיבוד תקנים זמניים)]]
:: [[כללי התקנים (עיבוד תקנים ישראליים)]]
:: [[צו התקנים (פטור מחובת סימון בשפה העברית)]]
:: [[צו התקנים (קביעת תוי-תקן)]]
:: [[תקנות התקנים (תו-תקן וסימן השגחה)]]
:: [[תקנון מכון התקנים הישראלי]]
:: [[הודעה בדבר המקומות להפקדת תקנים רשמיים]]
:: [[הודעה בדבר סימן השגחה]]}}
: [[חוק התקשורת (בזק ושידורים)]] {{קטע מוסתר|id=חוק התקשורת בזק ושידורים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי אחוד)]]
:: [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד מתן רישיון מיוחד)]]
:: [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישום להיתר כללי)]]
:: [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (איסור חסימת חיוג למוקדי חירום וסיוע לעזרה ראשונה פיזית או נפשית)]]
:: [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (בעל רישיון לשידורים)]]
:: [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (דיווח של בעל רישיון על אירוע מיוחד)]]
:: [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
:: [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
:: [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (היתר כללי למתן שירותי בזק)]]
:: [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
:: [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רשיון לשידורי לוויין)]]
:: [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד)]]
:: [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים)]]
:: [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
:: [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (התקנה, תפעול ותחזוקה)]]
:: [[תקנות הבזק והחשמל (התקרבויות והצטלבויות בין קווי בזק לבין קווי חשמל)]]
:: [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (ועדה מייעצת)]]
:: [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (זכיונות)]]
:: [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
:: [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (מרב הזיקות של בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי ודיוק, מהימנות ואיזון בשידוריו)]]
:: [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
:: [[צו התקשורת (בזק ושידורים) (פטור מאישור סוג לציוד קצה)]]
:: [[צו התקשורת (בזק ושידורים) (פטור מרישוי לציוד קצה הפועל בשיטה התאית (רט&quot;ן))]]
::: [[הודעה בדבר טכנולוגיות ותדרים]]
:: [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (פרטי בקשה לרישיון מיוחד)]]
:: [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
:: [[הוראות הבזק (קביעת מפרטים טכניים)]]
:: [[צו תקשורת (בזק ושידורים) (קביעת שירות חיוני שנותנת &quot;בזק&quot;, החברה הישראלית לתקשורת בע&quot;מ)]]
:: [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (קישור-גומלין)]]
:: [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
:: [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין) (דמי רישיון ותמלוגים)]]
:: [[הודעה על שיטת החישוב]]
:: [[תקנות הבזק (שילוב תחנת שידור ומערכת תורן אזורי)]]
:: [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)]]
:: [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שירות בזק שחייב ברישיון מפאת גודלו)]]
:: [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
:: [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תדרים למיתקני גישה אלחוטית)]]
:: [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
:: [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלום בעד מתן אישור סוג ובדיקות של ציוד קצה)]]
:: [[תקנות הבזק (תשלומים בעד הודעות זימון)]]
:: [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד שירותי בזק)]]
:: [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תמלוגים)]]}}
: [[חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים]] {{מוקטן|(חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים)}}
: [[חוק תקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה)]]
: [[חוק התרבות והאמנות]] {{קטע מוסתר|id=חוק התרבות והאמנות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[צו התרבות והאמנות (ארגונים מייצגים וגופים ציבוריים)]]}}
: [[חוק תרומת ביציות]] {{קטע מוסתר|id=חוק תרומת ביציות|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]]
:: [[תקנות תרומת ביציות (תשלום פיצוי בשל פעולת שאיבת ביציות ותשלום אגרה בעד אישור רופא אחראי)]]}}
: [[חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם]] {{קטע מוסתר|id=חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[תקנות תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם (כללים לתשלום מענק הוני למקרה מוות)]]}}
: [[חוק תשלומים לחיילים בשירות סדיר (הגנה על תשלומים)]]
: [[חוק תשלומים לפדויי שבי ולחטופים ששוחררו]]
: [[חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל]]
}}

== חקיקת איו&quot;ש ==
{{עמודות||class=hierarchical|
: '''מנשרים:'''
: [[מנשר בדבר נטילת השלטון ע&quot;י צה&quot;ל|מנשר בדבר נטילת השלטון ע&quot;י צה&quot;ל {{מוקטן|(מנשר מס' 1)}}]]
: [[מנשר בדבר סדרי שלטון ומשפט (אזור הגדה המערבית)|מנשר בדבר סדרי שלטון ומשפט (אזור הגדה המערבית) {{מוקטן|(מס' 2)}}]]
: [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון)|מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) {{מוקטן|(מס' 7)}}]]
: '''צווים:'''
: [[צו בדבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עויינת (אזור הגדה המערבית)|צו בדבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עויינת (אזור הגדה המערבית) {{מוקטן|(מס' 101)}}]]
: [[צו בדבר הגנה על עדים (יהודה ושומרון)|צו בדבר הגנה על עדים (יהודה ושומרון) {{מוקטן|(מס' 2025)}}]]
: [[צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון) {{מוקטן|(מס' 1651)}}]]
:: [[צו בדבר שטחים סגורים (אזור הגדה המערבית)|צו בדבר שטחים סגורים (אזור הגדה המערבית) {{מוקטן|(מס' 34)}}]]
: [[צו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (הוראת שעה) (יהודה ושומרון)|צו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (הוראת שעה) (יהודה ושומרון) {{מוקטן|(מס' 1665)}}]]
: [[צו בדבר העברת טובין (יהודה והשומרון)|צו בדבר העברת טובין (יהודה והשומרון) {{מוקטן|(מס' 1252)}}]]
: [[צו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בדין או בתחיקת בטחון (יהודה והשומרון)|צו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בדין או בתחיקת בטחון (יהודה והשומרון) {{מוקטן|(מס' 845)}}]]
: [[צו בדבר העסקת עובדים במקומות מסויימים (יהודה והשומרון)|צו בדבר העסקת עובדים במקומות מסויימים (יהודה והשומרון) {{מוקטן|(מס' 967)}}]]
: [[צו בדבר הקמת מינהל אזרחי (יהודה והשומרון)|צו בדבר הקמת מינהל אזרחי (יהודה והשומרון) {{מוקטן|(מס' 947)}}]]
: [[צו בדבר ההתגוננות האזרחית (יהודה והשומרון)]] {{מוקטן|(מס' 1699)}}
: [[צו בדבר ועדות עררים (אזור הגדה המערבית)|צו בדבר ועדות עררים (אזור הגדה המערבית) {{מוקטן|(מס' 172)}}]]
: [[צו בדבר חוק תכנון ערים, כפרים ובנינים (יהודה והשומרון)|צו בדבר חוק תכנון ערים, כפרים ובנינים (יהודה והשומרון) {{מוקטן|(מס' 418)}}]] {{קטע מוסתר|id=צו בדבר חוק תכנון ערים, כפרים ובנינים|&lt;small&gt;[תקנות]&lt;/small&gt;|
:: [[מינוי ועדות תכנון מיוחדות (מועצות מקומיות ומועצות אזוריות) (יהודה והשומרון)]]}}
: [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)|צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית) {{מוקטן|(מס' 13)}}]]
: [[צו בדבר מנהלת שירותים אזרחיים (יהודה והשומרון)|צו בדבר מנהלת שירותים אזרחיים (יהודה והשומרון) {{מוקטן|(מס' 1789)}}]]
: [[צו בדבר מקרקעין (סילוק פולשים) (יהודה והשומרון)|צו בדבר מקרקעין (סילוק פולשים) (יהודה והשומרון) {{מוקטן|(מס' 1472)}}]]
: [[צו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים (יהודה והשומרון)|צו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים (יהודה והשומרון) {{מוקטן|(מס' 997)}}]]
: [[צו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה והשומרון)|צו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה והשומרון) {{מוקטן|(מס' 783)}}]]
: [[צו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה והשומרון)|צו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה והשומרון) {{מוקטן|(מס' 892)}}]]
: [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (אזור הגדה המערבית)|צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (אזור הגדה המערבית) {{מוקטן|(מס' 58)}}]]
:: [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
: [[צו בדבר סילוק מבנים חדשים (יהודה והשומרון)|צו בדבר סילוק מבנים חדשים (יהודה והשומרון) {{מוקטן|(מס' 1797)}}]]
: [[צו בדבר סמכויות מכס (יהודה והשומרון)|צו בדבר סמכויות מכס (יהודה והשומרון) {{מוקטן|(מס' 309)}}]]
: [[צו בדבר פרשנות (יהודה והשומרון)|צו בדבר פרשנות (יהודה והשומרון) {{מוקטן|(מס' 1729)}}]]
: [[צו בדבר קובץ מנשרים (אזור הגדה המערבית)|צו בדבר קובץ מנשרים (אזור הגדה המערבית) {{מוקטן|(מס׳ 111)}}]]
: [[צו בדבר רכוש ממשלתי (אזור הגדה המערבית)|צו בדבר רכוש ממשלתי (אזור הגדה המערבית) {{מוקטן|(מס' 59)}}]]
: [[צו בדבר הרשות לכבאות והצלה (יהודה והשומרון)|צו בדבר הרשות לכבאות והצלה (יהודה והשומרון) {{מוקטן|(מס' 1742)}}]]
: [[צו בדבר שיקים ללא כיסוי (יהודה והשומרון)|צו בדבר שיקים ללא כיסוי (יהודה והשומרון) {{מוקטן|(מס' 1024)}}]]
: '''חקיקה ירדנית:'''
: [[החוק הפלילי הירדני|החוק הפלילי הירדני {{מוקטן|(מס' 16 לשנת 1960)}}]]
: [[חוק תכנון ערים, כפרים ובנינים|חוק תכנון ערים, כפרים ובנינים {{מוקטן|(מס' 79 לשנת 1966)}}]]
}}

{{:ספר החוקים הפתוח/חרבות ברזל}}

== מקורות חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיפדיה=חוקי מדינת ישראל}}
* [https://main.knesset.gov.il/apps/legislation/main/laws מאגר החקיקה הלאומי של הכנסת]

{{legal}}

[[קטגוריה:ספר החוקים של מדינת ישראל|*]]
[[קטגוריה:חוקים]]</text>
      <sha1>8k0sbrji6hdou6prkscisaad2o980h1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עץ חיים/שער הכללים/ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>8412</id>
    <revision>
      <id>3086634</id>
      <parentid>3086459</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T20:09:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3086634</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12134" sha1="s3fzir8zcfmicw064bwtiw1uhblaalk" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|עץ חיים|שער הכללים|א|ב|ג}}
==פרק ב - סדר התיקון==
והנה לפי שראה המאציל העליון כי אלו הכלים נשברו לסבת היות האור הגדול ולא יכלו לסובלו -- לכן עלה ברצונו לתקן כל העולמות באופן שיוכלו לסבול האור הזה. וזהו על ידי התפשטות האור ובהתרחקותם מן המאציל העליון - אשר האורות יבואו יותר מכוסים. ובזה יהיה קיום להעולמות וכח לסבול האור. 

ולכן מנקודת כתר נעשה התפשטות של פרצוף אחד שלם מעשר ספירות - שהיו כלולים בו מתחלה כנ&quot;ל ועתה הוציאם אל הפועל. ואז נקרא {{צ|אריך אנפין}}. {{ש}}
וכן מנקודה של חכמה נעשה פרצוף אחד שלם מעשר ספירות, ואז נקרא {{צ|אבא}}. 
וכן מבינה נעשה פרצוף אחד שלם מעשר ספירות ונקרא {{צ|אמא}}. 
ומן הששה נקודות הנשברים עשה מכולם פרצוף שלם מעשר ספירות ונקרא {{צ|זעיר אנפין}}. 
ומנקודה עשירית נעשה פרצוף שלם כלול מעשר ספירות ונקרא {{צ|בת}}. והוא פרצוף חמישי. 

ואלו החמשה פרצופים נרמזין ב{{גמט דגש|ד'}} אותיות '''יהו&quot;ה'''. 
* קוץ של '''י'''' באריך אנפין, 
* '''י'''' עצמה באבא, 
* '''ה'''' ראשונה באמא, 
* '''ו'''' בזעיר אנפין, 
* '''ה'''' תתאה בבת הנקראת {{צ|נוקבא דזעיר אנפין}}. 


וא&quot;ת למה המאציל העליון לא עשה מתחלה חמשה פרצופין אלו, ולא יעשה אותם נקודות שיהיו נשברים? והלא גלוי וידוע לפניו כי בהיותן נקודות לא יוכלו לסבול האור!? 

התשובה כי כוונת המאציל העליון היתה כדי שיהיה בחירה ורצון ביד האדם באשר שתהיה טוב ורע בעולם; מפני ששורש הרע בא מ'מאנין תבירין', והטוב בא מהאור הגדול. ואם לא היה כן - לא היה רק טוב בעולם, ואז לא היה שכר ועונש. אך עתה שיש טוב ורע - יש שכר ועונש; שכר לצדיקים ועונש לרשעים. שכר לצדיקים - שע&quot;י מעשיו הטובים הניצוצין הקדושים שירדו הם מעלין אותם מתוך הקליפות. ועונש לרשעים - שהוריד על ידי מעשיו הרעים מאור הגדול אל הקליפה, והקליפה בעצמה היא רצועה של מלקות ליסר הרשע. 

ועוד טעם אחר - כי להיות עתה קודם התיקון נקודת המלכות במקום ראש אריך אנפין שלאחר התיקון - לכן יש כח על ידי תפלתינו ומעשינו הטובים להעלותה למקומה שהיתה שם בתחלה.


'''ונחזור לפרש סדר התיקון של החמשה פרצופין'''. {{ש}}
והוא, כי בריחוק האור תיקן באריך אנפין תלת רישין. 
* ראשון נקרא &quot;'''רישא דלא אתיידע'''&quot;. 
* השני נקרא &quot;'''אין'''&quot;. 
* השלישי - &quot;'''מוחא סתימאה'''&quot;. {{ש}}
ושלשתן נגד כתר חכמה בינה שבשאר הפרצופים. כן גם כן כאן - שלשה רישין נגד כתר חכמה בינה. [ס&quot;א ורישא דלא אתידע נקרא עתיק] ונקרא {{צ|עתיק}} סתם. והשבע אחרים מחסד עד מלכות נקראו {{צ|עתיק יומין}}. 

ואלו הם הנשמה ופנימיות של אבא ואמא. ובהתפשטותם באריך אנפין הם מתקנים בתחלה בגלגלתא {{גמט דגש|ז'}} תיקונים, וסימנם '''ג&quot;ט קר&quot;ע פ&quot;ח'''. 
* '''ג'''לגלתא 
* '''ט'''לא דבדולחא 
* '''ק'''רומא דאוירא 
* '''ר'''עוא דרעוין 
* '''ע'''מר נקי 
* '''פ'''קיחא דלא נאים 
* '''ח'''וטמא. 

וכל זה בסוד אריך אנפין עם {{גמט דגש|י&quot;ג}} תיקוני דיקנא שנתפשטו, כנזכר באדרא זוטא. ואלו ה{{גמט דגש|ז'}} תיקונים נתפשטו עד מקום אשר היו נקודות המאנין תבירין מתחלה. 

ואחר שנעשה פרצוף שלם דאריך אנפין נעשו ב' פרצופין דאבא ואמא. וזהו כוונת אדרא זוטא {{צז|כחדא נפקין וכחדא שריין ולא מתפרשין לעלמין}}. והכוונה שהחכמה ובינה לא נאצלו כמו זעיר ונוקבא  (&lt;small&gt;אשר נוקבא יוצאת מבין חדוי ודרועוי מאחוריו&lt;/small&gt;). אך אבא ואמא {{צז|כחדא נפקין}} הוא - שבעֵת הלידה יצאו שניהן יחדיו, ולא קדם אחד לחבירו. {{צז|וכחדא שריין}} הוא - כי זעיר ונוקביה אחור באחור, אבל אבא ואמא כחדא שריין, פנים בפנים. ומ&quot;ש {{צז|ולא מתפרשין לעלמין}} -- כי זעיר ונוקביה אין זיווגם תדיר, כמ&quot;ש בזוהר פרשת ויקרא {{ממ זהר|ג|ד|א}} על הפסוק {{צ|אכלו רעים שתו ושכרו דודים}}. {{צ|אכלו רעים - דא אינון אבא ואמא, שתו ושכרו דודים - דא אינון זעיר ונוקביה}}. 

וצריך שתדע כי מזרוע ימין דאריך אנפין, מן ג' פרקין שבו עם חלק הגוף עד החזה של אריך אנפין נעשה פרצוף שלם של אבא. ומזרוע שמאלי גבורה עם חלק הגוף עד החזה נעשה פרצוף שלם אמא בזה האופן: 
* כי מן פרק ראשון דזרוע ימין, דהיינו חלק היד והאצבעות, נעשה חב&quot;ד דאבא. ומה שאנו קוראין אל היד &quot;פרק עליון&quot; אף על פי  שנראה תחתון - הטעם הוא בסוד עליות הידים אל הראש כשמגביהין אותם, וזהו סוד נשיאת כפים בסוד {{צ|וישא אהרן את ידיו כו'}}. 
* ומפרק אמצעי של זרוע ימין נעשה חג&quot;ת דאבא, דהיינו עד הקיבורת. 
* ומפרק תחתון הנקרא כתף נעשה נה&quot;י דאבא. 

וכן על דרך זה נעשה מתלת פרקי זרוע של שמאל כל פרצוף אמא. נמצא כי מן שתי זרועות דאריך אנפין עד חצי ת&quot;ת שלו היה נשמה וחיות ופנימי אל אבא ואמא. {{ש}}
ומן גרון של אריך אנפין נעשו ב' כתרים - אחד לאבא ואחד לאמא. וזהו סוד {{צ|קנה חכמה קנה בינה}} {{ממ|משלי|ד|ז}}. כי מן גרון שהוא צורת קנה נעשה משם כתר לאבא ואמא. 

והנה נשאר חצי תפארת התחתון של אריך אנפין ונה&quot;י שלו מגולים בלתי התלבשות. וזהו שאמרו כי {{צ|מים תחתונים בוכים}}. פי' ששלשה ספירות אלו התחתונים (שהם נה&quot;י) היו מגולין, והיה אור שלהן גדול להיות שהם מגולות יותר מהאור של זרועות לפי שהם מכוסים תוך אבא ואמא. וזהו סוד {{צ|'''ב''''רוך '''כ''''בוד '''י''''הו&quot;ה '''מ''''מקומו}}, ר&quot;ת '''בכים'''. וזהו {{צ|שהיו בוכים}} להיותן מגולין יותר מאור של זרועות - כי הכלים הראשונים נתבטלו ונשברו מלהכנס האור בהם. 

ולתקן זה הוצרך המאציל לעשות שיכללו השוקיים דאריך אנפין בזרועותיו; נה&quot;י שלו בתוך חג&quot;ת שלו, תלת גו תלת. וגם חצי תפארת התחתון המגולה נכלל בתוך חצי העליון. ונצח נכלל בחסד, והוד בגבורה, ויסוד וחצי התפארת התחתון בחצי תפארת העליון. 

וכשעלו ליכנס נה&quot;י בזרועות שהם חג&quot;ת -- הנה גם האורות של מאנין תבירין עלו עמהם. אבל דע כי לא עלה כל האור לגמרי, אבל נשארו קצת ניצוצי הקדושה תוך הכלים הנשברים להיות חיות לקליפה. ונמצאו שעלו אורות של הכלים הנשברים למעלה בחסד גבורה תפארת דאריך אנפין. ואז מהם נעשה מציאות זעיר ונוקבא בחיבור אבא ואמא, והיתה אמא מעוברת מהם ג' כלילן בג' כמ&quot;ש בזוהר ח&quot;ב ד&quot;ג {{הערה|ב{{ממ זהר|ב|ג|א}} לא מצאתי - ויקיעורך}}. 

וצריך שתדע כי כשנכללו נה&quot;י דאריך אנפין בחג&quot;ת דאריך אנפין - הנה היסוד דאריך אנפין אחר שנכלל בחצי תפארת - הנה הוא שם מוציא הבל תוך התפארת. ואותו הבל נחלק לב' צדדים - אותו של צד ימין נעשו מוחין לאבא, ואותו שבצד שמאל נעשו מוחין לאמא. ועל ידי זה שיש להם מוחין נעשה התעוררות זווג לאבא ואמא. וזה הזווג הוא בלי מיין נוקבין, רק בתורת חסד, כמ&quot;ש {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה}}. שזהו סוד מ&quot;ש בזוהר דף צ&quot;ב {{הערה|ב{{ממ זהר|א|צב|א}} לא מצאתי - ויקיעורך}} {{צ|כד סליק ברעותא וכו'}}. 

ואבא ואמא כשמזדווגים יש גם כן בחינת נשיקין. בתחלה נושק אבא לאמא ואח&quot;כ אמא לאבא. ואבא ממשיך הבל מאמא בעת הנשיקה כנודע בחוש הראות. וכן בנשיקת אמא לאבא מושכת ממנו הבל. הרי יש לאבא ב' נשיקים וב' הבלים - כי בכל נשיקה יש בה שתיים, כללות אבא ואמא. והנה כל נשיקה נחלק לב', וכן ההבל נחלק לב' בערך מה שנתן ומה שקיבל. וכן גם כן באמא. לכל אחד ואחד ב' נשיקים וב' הבלים על דרך זה. 

והנה באבא יש תוספות הדיבור, והוא שצריך לפייס בדבורו את אשתו בעת הזווג. אך אמא אין לה דיבור, כי התובעת בפה יוצאה שלא בכתובה. וכנגד ה' בחינות אלו -- ב' נשיקים, ב' הבלים, ודבור אחד -- הם ה' מוצאות הפה. וזה הטעם שמצינו נשמה לנשמה [הבאה מנשיקין], ודבקות רוחא ברוחא הבאים מן ההבלים, אך בנפש לא מצינו נפש בנפש. לפי שהנשיקים והבלים שהם כפולים -- יש בעבורם נשמה לנשמה (הבאים מנשיקה), וגם כן יש רוחא ברוחא (הבאים מן ההבלים). אך הנפש היא באה מן הדבור, והדיבור אינו כפול -- לכן גם כן הנפש אינה רק נפש אחד מן הדיבור דאבא. 


גם צריך שתדע כי 
* הנשיקות הוציאו בחינת הכלים, חסדים וגבורות, דזעיר אנפין; חסד מאבא, וגבורה מאמא. 
* ונצח מהבל דאבא, והוד מהבל דאמא. 
* ותפארת דזעיר אנפין נעשה מאותן נשיקים שנכללו, אבא באמא ואמא באבא. ומכללות כפל זה נעשה תפארת דזעיר אנפין, כי גם הוא כלול וכפול מחו&quot;ג ומכריע ביניהן. 
* ויסוד דזעיר אנפין נתהוה מהבל הכולל והכפול מד' הבלים; דאבא באמא ואמא באבא. 
* ומלכות דזעיר אנפין נתהוה מדבור אבא. וזהו סוד {{צ|ה' בחכמה יסד ארץ}}, כי על ידי דבור החכמה נתהוה המלכות הנקרא &quot;ארץ&quot;. 

והרי נתבאר ענין ו' קצוות דזעיר אנפין לבד מהיכן שרשם והוויותם.


&lt;noinclude&gt;
{{ספר עץ חיים}}
&lt;/noinclude&gt;

------</text>
      <sha1>s3fzir8zcfmicw064bwtiw1uhblaalk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עץ חיים/שער הכללים/ג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>8413</id>
    <revision>
      <id>3086641</id>
      <parentid>1415174</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T20:14:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3086641</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14886" sha1="78r2g5hgwmjbkdaiim46ti35o6eaisl" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|עץ חיים|שער הכללים|ב|ג|ד}}

==פרק ג - סוד העיבור ויניקה==
'''העיבור של אמא מזו&quot;ן'''. 

והנה מלת '''עיבור''' הוא '''ע&quot;ב רי&quot;ו'''.  ונודע כי {{גמט דגש|ע&quot;ב}} מהימין.  ו{{גמט דגש|רי&quot;ו}} מהשמאל --  הוא שם '''אהיה''' דיודי&quot;ן (גימטריה {{גמט דגש|קס&quot;א}}) ושם {{גמט דגש|ב&quot;ן}} דההי&quot;ן -- עולה {{גמט דגש|רי&quot;ג}}. אח&quot;כ תחלק שם '''אלהים''' - '''אל''' מהימין דבינה, '''ים''' משמאל, '''ה'''' באמצע - הרי {{גמט דגש|רי&quot;ו}}. {{ש}}ונודע כי שלשה שמות אלו (&lt;small&gt;אהי&quot;ה וב&quot;ן ואלהים&lt;/small&gt;), שלשתן באים מאמא. 

והנה דע כי '''ג' עבורים הם''': 
: ( א ) עיבור של ז' חדשים 
: ( ב ) עיבור של ט' חדשים 
: ( ג ) עיבור של י&quot;ב חדשים. 

וביאור הדברים, 
* כי עיבור של ט' חדשים זה היה בעיבור הבינה מזעיר אנפין, ג' גו ג', וכל אחד מהם נכלל ונתקשר בשלשתן; ונצח נכלל ונתקשר בשלשתן שהם חג&quot;ת; והוד נכלל ונתקשר באותן הג'; וכן יסוד נכלל באותן הג' -- זהו ג' כלולין גו ג'. ג' תתאין כל א' [נכלל] בכל ג' עילאין. הרי הם ט' בחינות של כללות. וכנגדן הוצרך עיבור של ט' חדשים. 
* עיבור ז' חדשים הוא שהוצרך לכללות נה&quot;י דאריך אנפין וחצי ת&quot;ת התחתון בחסד וגבורה וחצי ת&quot;ת העליון דאריך אנפין כנ&quot;ל. וכללות זה היה לצורך אריך אנפין עצמו, לפי שהיו נה&quot;י מגולים הוצרך ליכלל על דרך זה כדי שיצאו זו&quot;ן אז על ידי כללות הזה וילבישו את נה&quot;י דאריך אנפין.  והנה כללות הזה הוצרך לו ז' חדשים לבד, אך לצורך זעיר אנפין נתוספו ב' חדשים שהם ט', כי אריך אנפין נשלם כללותו בז' חדשים ולכללות [זעיר אנפין] ג' גו ג' הוצרכו לט' חדשים. 
* אך הנוקבא דזעיר אנפין לא נשלמה עד תשלום כל י&quot;ב חדש כמו שיתבאר בע&quot;ה. 


ונבאר עתה ענין ז' חדשים דאריך אנפין הם כך:{{ררר}}   כי ת&quot;ת דאריך אנפין נכלל חצי תחתון בעליון - לכן לא הוצרך ליכלל בכל ג' עילאין כיון שחציו הוא מכלל העלאין לכן נכלל בחצי העליון לבד, והוא חדש א'. אך הנצח הוצרך ליכלל בכל הג' עלאין כי הוא מדה בפ&quot;ע וכלול מתחתונים וצריך ליכלל בכל ג' עליונים. וכן הוד. הרי ששה חדשים לנצח והוד, וחדש אחד לת&quot;ת -- הרי הם ז' חדשים. 

וזהו סוד שאמרו רז&quot;ל שמרע&quot;ה נולד לז' חדשים כי הוא מבחי' ת&quot;ת הזה שנכלל חציו בחצי העליון והם ז' חדשים. אך יעקב מיסוד אריך אנפין וגם הוא נכלל בחצי הת&quot;ת העליון א&quot;כ צריך יותר מז' חדשים וזהו סוד מ&quot;ש בזוהר משה מלגאו שהוא ת&quot;ת ויעקב מלבר שהוא היסוד. 

עיבור שלישי של י&quot;ב חדשים הוא להוציא המלכות, וזהו סוד &quot;ואחר '''י'''לדה '''ב'''ת&quot; - ר&quot;ת '''י&quot;ב''', כי הבת נולדה אחר י&quot;ב חדשים  ונשתהה שם י&quot;ב חדשים, וזהו לשון &quot;ואחר&quot; מלשון &quot;וָאֵחַר עד עתה&quot;. וענין י&quot;ב אלו הוא על הדרך הנ&quot;ל:{{ררר}}  כי נכללה גם המלכות בכל אחד מג' עלאין (חג&quot;ת). והוצרכו לה ג' חדשים אחרים, כי נכללו תחלה ג' תחתונות נה&quot;י בכל א' מג' אמצעיות והם ט' חדשים, ואחר כך נולדה המלכות, כנ&quot;ל ואחר ילדה הבת, ונשתהה ג' חדשים אחרים כדי לכלול בכל אחד מג' אמצעיות. הרי י&quot;ב חדש.


ונחזור לבאר ענין הכללות דאריך אנפין.{{ססס}} הנה כאשר עלה הנה&quot;י דאריך אנפין לג' אמצעיות (חג&quot;ת שלו) עלו גם כן מובחר האורות של מאנין תבירין למעלה עמהם. ודע כי במעי אמא היה נכלל מה שהוא יותר זך וברור ומזה נעשה פרצוף זעיר אנפין. וכל נקודה מאותן הנקראים &quot;מאנין תבירין&quot; היתה כלולה מי' ספירות. 

והנה כשנתקן פרצוף אריך אנפין ואבא ואמא, עלה האור יותר זך, ומזה נעשה פרצופים הנ&quot;ל. ואמנם נשאר קצת אור שלא יוכל להתברר שהיה עב בלתי זך, והמה מג' ראשונות (כח&quot;ב) שבכל נקודה מז' נקודות תבירין. ועתה כשנתקן זו&quot;ן הובררו גם הג' ראשונות של כל אחד ואחד מהנקודות אשר מהם נעשו פרצוף אריך אנפין ואבא ואמא (&lt;small&gt;ס&quot;א מוסיפים ''מהג&quot;ר''&lt;/small&gt;). 

והיותר עב מהג' ראשונות שלא יוכל לעלות בג' הנ&quot;ל הנה הוא לוקחם זעיר אנפין לעצמו; כי אע&quot;פ שאינו ראוי לבחינת אבא ואמא, ראוין הם לזעיר אנפין ואז הובררו מהם אוכל מתוך פסולת. 
* ומכל ג' ראשונות שבכל אחד ואחד מהז' נקודות נתהווה מהם רישא דזעיר אנפין (&lt;small&gt;ג' מוחין כח&quot;ב דיליה&lt;/small&gt;) בהיותו בסוד עיבור במעי אמא. כי אע&quot;פ ששם הוא ג' כלולים בג', עם כל זה גם העובר יש לו ראש אפילו היותו במעי אמא. 
* ואח&quot;כ נתבררו ד' בחי' שהם חגת&quot;ן מנקודות של ז' נקודות, ומהם נתהווה גופא דזעיר אנפין, ונתברר מהם היותר זך וברור ע&quot;ד הנ&quot;ל בג' ראשונות. 
* ונשארו ג' שהם הוד יסוד מלכות שבכל נקודה ונקודה שלא נתבררו כלל עד זמן היניקה כמ&quot;ש בע&quot;ה. ולפי שהם תחתונים והקליפה נאחזת בהם מאד, לכן לא יכלו להתברר עתה.

והנה זה סוד &quot;אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה ז' ימים&quot;, והטעם לפי שזעיר אנפין נשתהה בעיבור כדי להתברר ונתבררו בו ז' בחי' הנ&quot;ל שהם כח&quot;ב חגת&quot;ן. וכשנולד זעיר אנפין, אז כל הדינין (&lt;small&gt;שהיא הפסולת הנשאר מז' בחינות&lt;/small&gt;) שלא יכלו להתברר יותר (&lt;small&gt;כי היא פסולת וכבר נברר האוכל&lt;/small&gt;), ויצא הפסולת של ז' בחי' בסוד דם נדה היוצא בעת הלידה -- לכן תטמא ז' ימים כנגד ז' קליפות ההם. אך אם נקבה תלד -- שהם ז' קליפות אלו הנ&quot;ל ועוד ז' קליפות אחרים שהם הפסולת הנשאר בהם גם מז' בחינות המלכות שיש בכל אחד מהבחינות הנ&quot;ל (כי הנקבה אינה רק אחר בירור הזכר) -- לכן טמאה שבועיים, י&quot;ד יום, ז' וז'. 


והנה אח&quot;כ בזמן היניקה כמו שהמינקת נהפך לה דם נדה לחלב-- כך אותם ג' של הי&quot;ם [=הוד יסוד מלכות] שלא נתבררו בזמן העיבור כנ&quot;ל והיו דינין כולם בסוד דם אבל עדיין היה אוכל בתוך הפסולת (&lt;small&gt;ולכן לא יצא בסוד הלידה כנודע אמנם נשאר בתוך האמא והוא להתברר שם באורך זמן היניקה&lt;/small&gt;), ונתהווה האוכל שבהם לבחי' חלב ומניקה אמא לזעיר אנפין מחלב זה כדי שיהיה שלם בכל קצוותיו. וזמן היניקה כ&quot;ד חדש. והטעם: כי ההוד צריך להתמתק בח' חדשים לפי שהיא כלולה בז' עליונות, והוא ח'; וכן יסוד ח'; וכן במלכות ח' על דרך זה הנ&quot;ל. סך הכל -- כ&quot;ד חודש. וע&quot;י יניקה מבחינת הי&quot;ם [=הוד יסוד מלכות]  זו נגדל זעיר אנפין, כי בכ&quot;ד חודש נתפשטו התלת שהיו כלולים בג' ונתגדלו והיו מו' קצוות. 

: וא&quot;ת והלא היו בג' כלילן בג', ואיך אמרנו שהג' ספירות הנז' נשארים תוך אמא בסוד החלב?{{ררר}} אך הכוונה שלא נתבררו עד זמן היניקה כי אז הדינין שהיו בהם נתמתקו בסוד החלב המניקה אותן ואז ע&quot;י החלב ההוא נגדלו בחי' השוקיים וג' אחרונות שבו. כי תחלה היו חסרים הרבה מבחינתם ולכן היו ג' כלילן בג' ולא היו נכרים בהם; ואחר שינק ולקח אותן בחי' של הדין שבהם והובררו ע&quot;י יניקה - אז נשלמו ונגדלו רגליו, כי לא נשארו תוך אימא כל ג' ספירות הי&quot;ם רק הדינין שבהם שראוים להתברר בסוד הדם הנהפך לחלב. והוא דוגמת הנער שכבר יש לו שוקיים ורגלים ואינו יכול להלוך בהם עד שיונק ואז ע&quot;י יניקה מתגדלים רגליו ומתחיל להלוך בהם ובחי' התפשטות מג' עלאין שהיו כלולים שם, וזהו הגדלתן.{{ררר}} אמנם יש לראות, כי כל ב' שוקיים נבררים ע&quot;י היניקה ונגדלין, והרי נצח הוברר בתוך העיבור?! אך הטעם כי בהדי הוצי לקי כרבא, כי נ&quot;ה בסוד ''תרי פלגי גופא'', וכיון שלא הוברר הוד-- גם בירור נצח אינו מתגלה עד שיגמור הוד להתברר ביניקה. 


וסוד ה{{גמט|חלב}} הוא שם אהי&quot;ה בבינה כזה: 
* כי אהי&quot;ה דההי&quot;ן פשוט, ומלא, ומלא דמלא -- '''אהי&quot;ה. אל&quot;ף, ה&quot;ה, יו&quot;ד, ה&quot;ה. אל&quot;ף, למ&quot;ד, פ&quot;ה. ה&quot;ה, ה&quot;ה. יו&quot;ד, ו&quot;ו, דל&quot;ת. ה&quot;ה, ה&quot;ה.''' -- הם אותיות חלב עם המלה והכולל{{הערה|&lt;small&gt;דברים אלו קשים מכמה סיבות. 
* 1: לפ&quot;ז יוצא שישנם ל&quot;ח אותיות סך הכל בצירופי אהי&quot;ה דההי&quot;ן (מכיון ש-'''ו&quot;ו''' נכתב חסר). דבר שסותר לדברי המחבר שישנם ל&quot;ט אותיות בשם זה -- אחד [[שער מאמרי רז&quot;ל - חלק א#מסכת סנהדרין|בשער מאמרי רז&quot;ל מסכת סנהדרין]], ואחד [[שער הכוונות/דרושי ציצית/דרוש ו|בשער הכוונות דרוש ו' דציצית]]. 
* 2: קשה להבין מה הכוונה בחישוב פעמיים של המלה '''וגם הכולל'''. 
* 3: למה שנחסיר את הו&quot;ו דוקא בשם אהי&quot;ה דההי&quot;ן כאשר בשאר המלויין של השם אנו כותבים את הוא&quot;ו מלא.

לכן נראה מכל זה שצריכים להגיה ''...&quot;וא&quot;ו...הם אותיות חל&quot;ב עם המלה הכולל&quot;''. כן נראה לי - ויקיעורך&lt;/small&gt;}} וכבר ידעת כי אהי&quot;ה דההי&quot;ן הוא בדעת ובת&quot;ת ששם מקום השדיים ודדים בכל קו אמצעי. 

גם באופן אחר כי הלא דם נהפך לחלב.  והנה הדם הוא אחורים של שם אהי&quot;ה-- גימ' {{גמט|ד&quot;ם}} כזה {{גמט|א' א&quot;ה אה&quot;י אהי&quot;ה}}. ותסיר ממנו ד' אותיות אהי&quot;ה ויחזור גימ' {{גמט|חל&quot;ב}}, שהוא המלוי לבד. 


וסוד השדיים והדדים הם בסוד ויעבור כו'. כי סוד ויעבור -- ע&quot;ב מימין, רי&quot;ו מהשמאל, הוי&quot;ה באמצעיתא. וכ&quot;ז בבינה כי היא המנקת. והנה {{גמט|ע&quot;ב}} ו{{גמט|רי&quot;ו}} {{גמט|הוי&quot;ה}} גימ' {{גמט|שד&quot;י}}, שהוא השדיים. 

גם נקרא &quot;דדים&quot;, והם סוד אלהי&quot;ם שבבינה, שהוא '''א&quot;ל''' מימינא, '''מ&quot;י''' משמאלא, ''''ה'''' באמצעיתא. תצרף א&quot;ל שבימין עם דד ויהיה א&quot;ל דד. תצרף מ&quot;י משמאל עם דד ויהיה מ&quot;י דד. וזהו סוד אל&quot;דד ומי&quot;דד מתנבאים במחנה. 

והנה כאשר אמא היא מניקה לבנים אז נקראת '''א&quot;ל שד&quot;י''' על שם השדיים המניקים בהם. וכשעולה למעלה ומסתלקת מעל הבנים, שכבר נגמר יניקתם, אז נקראת אמא &quot;אל עליון, גומל חסדים טובים&quot;, שאנו אומרים בברכת אבות, ו&quot;גומל&quot; מלשון {{צ|ויגדל הילד ויגמל}} כי נגמרה זמן יניקה. וסוד &quot;אל עליון&quot; הוא בינה כשעולה למעלה, ושד&quot;י הוא כשהוא מניקה בשדיים שלה, וכבר ביארנו מה הוא שדי. 

גם {{גמט|&quot;עליון&quot;}} הוא אחוריים דס&quot;ג (גימ' {{גמט|עליון}}), ושם &quot;אל&quot; הוא נגד הפנים דס&quot;ג, שם '''{{גמט|ייא&quot;י}}''' שבו גימ' {{גמט|א&quot;ל}}. וזהו '''א&quot;ל עליו&quot;ן'''. (גם אהי&quot;ה דיודין עם הכולל וד' אותיות גימ' {{גמט|עליון}}). 


ונחזור לבאר אות ה' דבאמצעיתא הנשאר משם אלהים הנ&quot;ל. כי א&quot;ל מימין, מ&quot;י משמאל, ה' באמצעיתא כנ&quot;ל. וביארנו כי א&quot;ל מ&quot;י הם ב' דדים בסוד אלד&quot;ד ומיד&quot;ד, וסוד ה' הוא החלב שמתפשט בב' הדדים האלו, לכן הוא באמצע, כי הוא מתפשט לדד ימין ושמאל. והנה נמצא כי ב' מיני חלב יוצאין, אחד לדד ימין ושני לדד שמאל, וא&quot;כ צריך שיהיה בה' זו שני מיני חלב והם באופן זה: 

* כי אות ה' יש לה ב' ציורין -- {{גמט|ד&quot;ו, ד&quot;י}}. גימטריה כ&quot;ד. גם אם תמלא ה' זו בג' מילואים שסימנם {{גמט|יה&quot;א}} הוא גימ' י&quot;ו. ועם כ&quot;ד -- גימ' {{גמט|חל&quot;ב}}. וכל זה מהציור בלתי מנין הה' עצמה. 
* גם באופן אחר: ג' ההי&quot;ן במלוי -- {{גמט|ה&quot;י ה&quot;ה ה&quot;א}} -- גימ' {{גמט|א&quot;ל}}. ועם {{גמט|ו'}} אותיותיה -- הרי {{גמט|ל&quot;ז}}. וג' אותיות המילוי יה&quot;א -- הרי גימ' {{גמט|חל&quot;ב}}. 
והרי שני מיני חלב יוצאין מן ה' זו שבאמצע הדדין של בינה. ומן ה' זו מתפשטים שני מיני חלב, אחד לדד ימין ושני לדד שמאל:


------------
&lt;references/&gt;
&lt;noinclude&gt;&lt;noinclude&gt;
{{ספר עץ חיים}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>78r2g5hgwmjbkdaiim46ti35o6eaisl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3086642</id>
      <parentid>3086641</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T20:14:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרק ג - סוד העיבור ויניקה */</comment>
      <origin>3086642</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14893" sha1="gsyweorpoecp85lsr7xzslbejilqfg4" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|עץ חיים|שער הכללים|ב|ג|ד}}

==פרק ג - סוד העיבור ויניקה==
'''העיבור של אמא מזו&quot;ן'''. 

והנה מלת '''עיבור''' הוא '''ע&quot;ב רי&quot;ו'''.  {{ש}}
ונודע כי {{גמט דגש|ע&quot;ב}} מהימין.  ו{{גמט דגש|רי&quot;ו}} מהשמאל --  הוא שם '''אהיה''' דיודי&quot;ן (גימטריה {{גמט דגש|קס&quot;א}}) ושם {{גמט דגש|ב&quot;ן}} דההי&quot;ן -- עולה {{גמט דגש|רי&quot;ג}}. אח&quot;כ תחלק שם '''אלהים''' - '''אל''' מהימין דבינה, '''ים''' משמאל, '''ה'''' באמצע - הרי {{גמט דגש|רי&quot;ו}}. {{ש}}ונודע כי שלשה שמות אלו (&lt;small&gt;אהי&quot;ה וב&quot;ן ואלהים&lt;/small&gt;), שלשתן באים מאמא. 

והנה דע כי '''ג' עבורים הם''': 
: ( א ) עיבור של ז' חדשים 
: ( ב ) עיבור של ט' חדשים 
: ( ג ) עיבור של י&quot;ב חדשים. 

וביאור הדברים, 
* כי עיבור של ט' חדשים זה היה בעיבור הבינה מזעיר אנפין, ג' גו ג', וכל אחד מהם נכלל ונתקשר בשלשתן; ונצח נכלל ונתקשר בשלשתן שהם חג&quot;ת; והוד נכלל ונתקשר באותן הג'; וכן יסוד נכלל באותן הג' -- זהו ג' כלולין גו ג'. ג' תתאין כל א' [נכלל] בכל ג' עילאין. הרי הם ט' בחינות של כללות. וכנגדן הוצרך עיבור של ט' חדשים. 
* עיבור ז' חדשים הוא שהוצרך לכללות נה&quot;י דאריך אנפין וחצי ת&quot;ת התחתון בחסד וגבורה וחצי ת&quot;ת העליון דאריך אנפין כנ&quot;ל. וכללות זה היה לצורך אריך אנפין עצמו, לפי שהיו נה&quot;י מגולים הוצרך ליכלל על דרך זה כדי שיצאו זו&quot;ן אז על ידי כללות הזה וילבישו את נה&quot;י דאריך אנפין.  והנה כללות הזה הוצרך לו ז' חדשים לבד, אך לצורך זעיר אנפין נתוספו ב' חדשים שהם ט', כי אריך אנפין נשלם כללותו בז' חדשים ולכללות [זעיר אנפין] ג' גו ג' הוצרכו לט' חדשים. 
* אך הנוקבא דזעיר אנפין לא נשלמה עד תשלום כל י&quot;ב חדש כמו שיתבאר בע&quot;ה. 


ונבאר עתה ענין ז' חדשים דאריך אנפין הם כך:{{ררר}}   כי ת&quot;ת דאריך אנפין נכלל חצי תחתון בעליון - לכן לא הוצרך ליכלל בכל ג' עילאין כיון שחציו הוא מכלל העלאין לכן נכלל בחצי העליון לבד, והוא חדש א'. אך הנצח הוצרך ליכלל בכל הג' עלאין כי הוא מדה בפ&quot;ע וכלול מתחתונים וצריך ליכלל בכל ג' עליונים. וכן הוד. הרי ששה חדשים לנצח והוד, וחדש אחד לת&quot;ת -- הרי הם ז' חדשים. 

וזהו סוד שאמרו רז&quot;ל שמרע&quot;ה נולד לז' חדשים כי הוא מבחי' ת&quot;ת הזה שנכלל חציו בחצי העליון והם ז' חדשים. אך יעקב מיסוד אריך אנפין וגם הוא נכלל בחצי הת&quot;ת העליון א&quot;כ צריך יותר מז' חדשים וזהו סוד מ&quot;ש בזוהר משה מלגאו שהוא ת&quot;ת ויעקב מלבר שהוא היסוד. 

עיבור שלישי של י&quot;ב חדשים הוא להוציא המלכות, וזהו סוד &quot;ואחר '''י'''לדה '''ב'''ת&quot; - ר&quot;ת '''י&quot;ב''', כי הבת נולדה אחר י&quot;ב חדשים  ונשתהה שם י&quot;ב חדשים, וזהו לשון &quot;ואחר&quot; מלשון &quot;וָאֵחַר עד עתה&quot;. וענין י&quot;ב אלו הוא על הדרך הנ&quot;ל:{{ררר}}  כי נכללה גם המלכות בכל אחד מג' עלאין (חג&quot;ת). והוצרכו לה ג' חדשים אחרים, כי נכללו תחלה ג' תחתונות נה&quot;י בכל א' מג' אמצעיות והם ט' חדשים, ואחר כך נולדה המלכות, כנ&quot;ל ואחר ילדה הבת, ונשתהה ג' חדשים אחרים כדי לכלול בכל אחד מג' אמצעיות. הרי י&quot;ב חדש.


ונחזור לבאר ענין הכללות דאריך אנפין.{{ססס}} הנה כאשר עלה הנה&quot;י דאריך אנפין לג' אמצעיות (חג&quot;ת שלו) עלו גם כן מובחר האורות של מאנין תבירין למעלה עמהם. ודע כי במעי אמא היה נכלל מה שהוא יותר זך וברור ומזה נעשה פרצוף זעיר אנפין. וכל נקודה מאותן הנקראים &quot;מאנין תבירין&quot; היתה כלולה מי' ספירות. 

והנה כשנתקן פרצוף אריך אנפין ואבא ואמא, עלה האור יותר זך, ומזה נעשה פרצופים הנ&quot;ל. ואמנם נשאר קצת אור שלא יוכל להתברר שהיה עב בלתי זך, והמה מג' ראשונות (כח&quot;ב) שבכל נקודה מז' נקודות תבירין. ועתה כשנתקן זו&quot;ן הובררו גם הג' ראשונות של כל אחד ואחד מהנקודות אשר מהם נעשו פרצוף אריך אנפין ואבא ואמא (&lt;small&gt;ס&quot;א מוסיפים ''מהג&quot;ר''&lt;/small&gt;). 

והיותר עב מהג' ראשונות שלא יוכל לעלות בג' הנ&quot;ל הנה הוא לוקחם זעיר אנפין לעצמו; כי אע&quot;פ שאינו ראוי לבחינת אבא ואמא, ראוין הם לזעיר אנפין ואז הובררו מהם אוכל מתוך פסולת. 
* ומכל ג' ראשונות שבכל אחד ואחד מהז' נקודות נתהווה מהם רישא דזעיר אנפין (&lt;small&gt;ג' מוחין כח&quot;ב דיליה&lt;/small&gt;) בהיותו בסוד עיבור במעי אמא. כי אע&quot;פ ששם הוא ג' כלולים בג', עם כל זה גם העובר יש לו ראש אפילו היותו במעי אמא. 
* ואח&quot;כ נתבררו ד' בחי' שהם חגת&quot;ן מנקודות של ז' נקודות, ומהם נתהווה גופא דזעיר אנפין, ונתברר מהם היותר זך וברור ע&quot;ד הנ&quot;ל בג' ראשונות. 
* ונשארו ג' שהם הוד יסוד מלכות שבכל נקודה ונקודה שלא נתבררו כלל עד זמן היניקה כמ&quot;ש בע&quot;ה. ולפי שהם תחתונים והקליפה נאחזת בהם מאד, לכן לא יכלו להתברר עתה.

והנה זה סוד &quot;אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה ז' ימים&quot;, והטעם לפי שזעיר אנפין נשתהה בעיבור כדי להתברר ונתבררו בו ז' בחי' הנ&quot;ל שהם כח&quot;ב חגת&quot;ן. וכשנולד זעיר אנפין, אז כל הדינין (&lt;small&gt;שהיא הפסולת הנשאר מז' בחינות&lt;/small&gt;) שלא יכלו להתברר יותר (&lt;small&gt;כי היא פסולת וכבר נברר האוכל&lt;/small&gt;), ויצא הפסולת של ז' בחי' בסוד דם נדה היוצא בעת הלידה -- לכן תטמא ז' ימים כנגד ז' קליפות ההם. אך אם נקבה תלד -- שהם ז' קליפות אלו הנ&quot;ל ועוד ז' קליפות אחרים שהם הפסולת הנשאר בהם גם מז' בחינות המלכות שיש בכל אחד מהבחינות הנ&quot;ל (כי הנקבה אינה רק אחר בירור הזכר) -- לכן טמאה שבועיים, י&quot;ד יום, ז' וז'. 


והנה אח&quot;כ בזמן היניקה כמו שהמינקת נהפך לה דם נדה לחלב-- כך אותם ג' של הי&quot;ם [=הוד יסוד מלכות] שלא נתבררו בזמן העיבור כנ&quot;ל והיו דינין כולם בסוד דם אבל עדיין היה אוכל בתוך הפסולת (&lt;small&gt;ולכן לא יצא בסוד הלידה כנודע אמנם נשאר בתוך האמא והוא להתברר שם באורך זמן היניקה&lt;/small&gt;), ונתהווה האוכל שבהם לבחי' חלב ומניקה אמא לזעיר אנפין מחלב זה כדי שיהיה שלם בכל קצוותיו. וזמן היניקה כ&quot;ד חדש. והטעם: כי ההוד צריך להתמתק בח' חדשים לפי שהיא כלולה בז' עליונות, והוא ח'; וכן יסוד ח'; וכן במלכות ח' על דרך זה הנ&quot;ל. סך הכל -- כ&quot;ד חודש. וע&quot;י יניקה מבחינת הי&quot;ם [=הוד יסוד מלכות]  זו נגדל זעיר אנפין, כי בכ&quot;ד חודש נתפשטו התלת שהיו כלולים בג' ונתגדלו והיו מו' קצוות. 

: וא&quot;ת והלא היו בג' כלילן בג', ואיך אמרנו שהג' ספירות הנז' נשארים תוך אמא בסוד החלב?{{ררר}} אך הכוונה שלא נתבררו עד זמן היניקה כי אז הדינין שהיו בהם נתמתקו בסוד החלב המניקה אותן ואז ע&quot;י החלב ההוא נגדלו בחי' השוקיים וג' אחרונות שבו. כי תחלה היו חסרים הרבה מבחינתם ולכן היו ג' כלילן בג' ולא היו נכרים בהם; ואחר שינק ולקח אותן בחי' של הדין שבהם והובררו ע&quot;י יניקה - אז נשלמו ונגדלו רגליו, כי לא נשארו תוך אימא כל ג' ספירות הי&quot;ם רק הדינין שבהם שראוים להתברר בסוד הדם הנהפך לחלב. והוא דוגמת הנער שכבר יש לו שוקיים ורגלים ואינו יכול להלוך בהם עד שיונק ואז ע&quot;י יניקה מתגדלים רגליו ומתחיל להלוך בהם ובחי' התפשטות מג' עלאין שהיו כלולים שם, וזהו הגדלתן.{{ררר}} אמנם יש לראות, כי כל ב' שוקיים נבררים ע&quot;י היניקה ונגדלין, והרי נצח הוברר בתוך העיבור?! אך הטעם כי בהדי הוצי לקי כרבא, כי נ&quot;ה בסוד ''תרי פלגי גופא'', וכיון שלא הוברר הוד-- גם בירור נצח אינו מתגלה עד שיגמור הוד להתברר ביניקה. 


וסוד ה{{גמט|חלב}} הוא שם אהי&quot;ה בבינה כזה: 
* כי אהי&quot;ה דההי&quot;ן פשוט, ומלא, ומלא דמלא -- '''אהי&quot;ה. אל&quot;ף, ה&quot;ה, יו&quot;ד, ה&quot;ה. אל&quot;ף, למ&quot;ד, פ&quot;ה. ה&quot;ה, ה&quot;ה. יו&quot;ד, ו&quot;ו, דל&quot;ת. ה&quot;ה, ה&quot;ה.''' -- הם אותיות חלב עם המלה והכולל{{הערה|&lt;small&gt;דברים אלו קשים מכמה סיבות. 
* 1: לפ&quot;ז יוצא שישנם ל&quot;ח אותיות סך הכל בצירופי אהי&quot;ה דההי&quot;ן (מכיון ש-'''ו&quot;ו''' נכתב חסר). דבר שסותר לדברי המחבר שישנם ל&quot;ט אותיות בשם זה -- אחד [[שער מאמרי רז&quot;ל - חלק א#מסכת סנהדרין|בשער מאמרי רז&quot;ל מסכת סנהדרין]], ואחד [[שער הכוונות/דרושי ציצית/דרוש ו|בשער הכוונות דרוש ו' דציצית]]. 
* 2: קשה להבין מה הכוונה בחישוב פעמיים של המלה '''וגם הכולל'''. 
* 3: למה שנחסיר את הו&quot;ו דוקא בשם אהי&quot;ה דההי&quot;ן כאשר בשאר המלויין של השם אנו כותבים את הוא&quot;ו מלא.

לכן נראה מכל זה שצריכים להגיה ''...&quot;וא&quot;ו...הם אותיות חל&quot;ב עם המלה הכולל&quot;''. כן נראה לי - ויקיעורך&lt;/small&gt;}} וכבר ידעת כי אהי&quot;ה דההי&quot;ן הוא בדעת ובת&quot;ת ששם מקום השדיים ודדים בכל קו אמצעי. 

גם באופן אחר כי הלא דם נהפך לחלב.  והנה הדם הוא אחורים של שם אהי&quot;ה-- גימ' {{גמט|ד&quot;ם}} כזה {{גמט|א' א&quot;ה אה&quot;י אהי&quot;ה}}. ותסיר ממנו ד' אותיות אהי&quot;ה ויחזור גימ' {{גמט|חל&quot;ב}}, שהוא המלוי לבד. 


וסוד השדיים והדדים הם בסוד ויעבור כו'. כי סוד ויעבור -- ע&quot;ב מימין, רי&quot;ו מהשמאל, הוי&quot;ה באמצעיתא. וכ&quot;ז בבינה כי היא המנקת. והנה {{גמט|ע&quot;ב}} ו{{גמט|רי&quot;ו}} {{גמט|הוי&quot;ה}} גימ' {{גמט|שד&quot;י}}, שהוא השדיים. 

גם נקרא &quot;דדים&quot;, והם סוד אלהי&quot;ם שבבינה, שהוא '''א&quot;ל''' מימינא, '''מ&quot;י''' משמאלא, ''''ה'''' באמצעיתא. תצרף א&quot;ל שבימין עם דד ויהיה א&quot;ל דד. תצרף מ&quot;י משמאל עם דד ויהיה מ&quot;י דד. וזהו סוד אל&quot;דד ומי&quot;דד מתנבאים במחנה. 

והנה כאשר אמא היא מניקה לבנים אז נקראת '''א&quot;ל שד&quot;י''' על שם השדיים המניקים בהם. וכשעולה למעלה ומסתלקת מעל הבנים, שכבר נגמר יניקתם, אז נקראת אמא &quot;אל עליון, גומל חסדים טובים&quot;, שאנו אומרים בברכת אבות, ו&quot;גומל&quot; מלשון {{צ|ויגדל הילד ויגמל}} כי נגמרה זמן יניקה. וסוד &quot;אל עליון&quot; הוא בינה כשעולה למעלה, ושד&quot;י הוא כשהוא מניקה בשדיים שלה, וכבר ביארנו מה הוא שדי. 

גם {{גמט|&quot;עליון&quot;}} הוא אחוריים דס&quot;ג (גימ' {{גמט|עליון}}), ושם &quot;אל&quot; הוא נגד הפנים דס&quot;ג, שם '''{{גמט|ייא&quot;י}}''' שבו גימ' {{גמט|א&quot;ל}}. וזהו '''א&quot;ל עליו&quot;ן'''. (גם אהי&quot;ה דיודין עם הכולל וד' אותיות גימ' {{גמט|עליון}}). 


ונחזור לבאר אות ה' דבאמצעיתא הנשאר משם אלהים הנ&quot;ל. כי א&quot;ל מימין, מ&quot;י משמאל, ה' באמצעיתא כנ&quot;ל. וביארנו כי א&quot;ל מ&quot;י הם ב' דדים בסוד אלד&quot;ד ומיד&quot;ד, וסוד ה' הוא החלב שמתפשט בב' הדדים האלו, לכן הוא באמצע, כי הוא מתפשט לדד ימין ושמאל. והנה נמצא כי ב' מיני חלב יוצאין, אחד לדד ימין ושני לדד שמאל, וא&quot;כ צריך שיהיה בה' זו שני מיני חלב והם באופן זה: 

* כי אות ה' יש לה ב' ציורין -- {{גמט|ד&quot;ו, ד&quot;י}}. גימטריה כ&quot;ד. גם אם תמלא ה' זו בג' מילואים שסימנם {{גמט|יה&quot;א}} הוא גימ' י&quot;ו. ועם כ&quot;ד -- גימ' {{גמט|חל&quot;ב}}. וכל זה מהציור בלתי מנין הה' עצמה. 
* גם באופן אחר: ג' ההי&quot;ן במלוי -- {{גמט|ה&quot;י ה&quot;ה ה&quot;א}} -- גימ' {{גמט|א&quot;ל}}. ועם {{גמט|ו'}} אותיותיה -- הרי {{גמט|ל&quot;ז}}. וג' אותיות המילוי יה&quot;א -- הרי גימ' {{גמט|חל&quot;ב}}. 
והרי שני מיני חלב יוצאין מן ה' זו שבאמצע הדדין של בינה. ומן ה' זו מתפשטים שני מיני חלב, אחד לדד ימין ושני לדד שמאל:


------------
&lt;references/&gt;
&lt;noinclude&gt;&lt;noinclude&gt;
{{ספר עץ חיים}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>gsyweorpoecp85lsr7xzslbejilqfg4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3086643</id>
      <parentid>3086642</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T20:17:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3086643</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14978" sha1="5bg52p7xv3owpcl0415p5m2tqlzd6i0" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|עץ חיים|שער הכללים|ב|ג|ד}}

==פרק ג - סוד העיבור ויניקה==
'''העיבור של אמא מזעיר ונוקבא'''. 

והנה מלת '''עיבור''' הוא '''ע&quot;ב רי&quot;ו'''.  {{ש}}
ונודע כי {{גמט דגש|ע&quot;ב}} מהימין.  ו{{גמט דגש|רי&quot;ו}} מהשמאל --  הוא שם '''אהיה''' דיודי&quot;ן (גימטריה {{גמט דגש|קס&quot;א}}) ושם {{גמט דגש|ב&quot;ן}} דההי&quot;ן -- עולה {{גמט דגש|רי&quot;ג}}. אח&quot;כ תחלק שם '''אלהים''' - '''אל''' מהימין דבינה, '''ים''' משמאל, '''ה'''' באמצע - הרי {{גמט דגש|רי&quot;ו}}. {{ש}}ונודע כי שלשה שמות אלו (&lt;small&gt;אהי&quot;ה וב&quot;ן ואלהים&lt;/small&gt;), שלשתן באים מאמא. 

והנה דע כי '''ג' עבורים הם''': 
: ( א ) עיבור של ז' חדשים 
: ( ב ) עיבור של ט' חדשים 
: ( ג ) עיבור של י&quot;ב חדשים. 

וביאור הדברים, 
* כי עיבור של ט' חדשים זה היה בעיבור הבינה מזעיר אנפין, ג' גו ג', וכל אחד מהם נכלל ונתקשר בשלשתן; ונצח נכלל ונתקשר בשלשתן שהם חג&quot;ת; והוד נכלל ונתקשר באותן הג'; וכן יסוד נכלל באותן הג' -- זהו ג' כלולין גו ג'. ג' תתאין כל א' [נכלל] בכל ג' עילאין. הרי הם ט' בחינות של כללות. וכנגדן הוצרך עיבור של ט' חדשים. 
* עיבור ז' חדשים הוא שהוצרך לכללות נה&quot;י דאריך אנפין וחצי תפארת התחתון בחסד וגבורה וחצי תפארת העליון דאריך אנפין כנ&quot;ל. וכללות זה היה לצורך אריך אנפין עצמו, לפי שהיו נה&quot;י מגולים הוצרך ליכלל על דרך זה כדי שיצאו זעיר ונוקבא אז על ידי כללות הזה וילבישו את נה&quot;י דאריך אנפין.  והנה כללות הזה הוצרך לו ז' חדשים לבד, אך לצורך זעיר אנפין נתוספו שני חדשים שהם ט', כי אריך אנפין נשלם כללותו בז' חדשים ולכללות [זעיר אנפין] ג' גו ג' הוצרכו לט' חדשים. 
* אך הנוקבא דזעיר אנפין לא נשלמה עד תשלום כל י&quot;ב חדש כמו שיתבאר בע&quot;ה. 


ונבאר עתה ענין ז' חדשים דאריך אנפין הם כך:{{ררר}}   כי תפארת דאריך אנפין נכלל חצי תחתון בעליון - לכן לא הוצרך ליכלל בכל ג' עילאין כיון שחציו הוא מכלל העלאין לכן נכלל בחצי העליון לבד, והוא חדש א'. אך הנצח הוצרך ליכלל בכל הג' עלאין כי הוא מדה בפ&quot;ע וכלול מתחתונים וצריך ליכלל בכל ג' עליונים. וכן הוד. הרי ששה חדשים לנצח והוד, וחדש אחד לתפארת -- הרי הם ז' חדשים. 

וזהו סוד שאמרו רז&quot;ל שמרע&quot;ה נולד לז' חדשים כי הוא מבחי' תפארת הזה שנכלל חציו בחצי העליון והם ז' חדשים. אך יעקב מיסוד אריך אנפין וגם הוא נכלל בחצי התפארת העליון א&quot;כ צריך יותר מז' חדשים וזהו סוד מ&quot;ש בזוהר משה מלגאו שהוא תפארת ויעקב מלבר שהוא היסוד. 

עיבור שלישי של י&quot;ב חדשים הוא להוציא המלכות, וזהו סוד &quot;ואחר '''י'''לדה '''ב'''ת&quot; - ר&quot;ת '''י&quot;ב''', כי הבת נולדה אחר י&quot;ב חדשים  ונשתהה שם י&quot;ב חדשים, וזהו לשון &quot;ואחר&quot; מלשון &quot;וָאֵחַר עד עתה&quot;. וענין י&quot;ב אלו הוא על הדרך הנ&quot;ל:{{ררר}}  כי נכללה גם המלכות בכל אחד מג' עלאין (חג&quot;ת). והוצרכו לה ג' חדשים אחרים, כי נכללו תחלה ג' תחתונות נה&quot;י בכל א' מג' אמצעיות והם ט' חדשים, ואחר כך נולדה המלכות, כנ&quot;ל ואחר ילדה הבת, ונשתהה ג' חדשים אחרים כדי לכלול בכל אחד מג' אמצעיות. הרי י&quot;ב חדש.


ונחזור לבאר ענין הכללות דאריך אנפין.{{ססס}} הנה כאשר עלה הנה&quot;י דאריך אנפין לג' אמצעיות (חג&quot;ת שלו) עלו גם כן מובחר האורות של מאנין תבירין למעלה עמהם. ודע כי במעי אמא היה נכלל מה שהוא יותר זך וברור ומזה נעשה פרצוף זעיר אנפין. וכל נקודה מאותן הנקראים &quot;מאנין תבירין&quot; היתה כלולה מי' ספירות. 

והנה כשנתקן פרצוף אריך אנפין ואבא ואמא, עלה האור יותר זך, ומזה נעשה פרצופים הנ&quot;ל. ואמנם נשאר קצת אור שלא יוכל להתברר שהיה עב בלתי זך, והמה מג' ראשונות (כח&quot;ב) שבכל נקודה מז' נקודות תבירין. ועתה כשנתקן זעיר ונוקבא הובררו גם הג' ראשונות של כל אחד ואחד מהנקודות אשר מהם נעשו פרצוף אריך אנפין ואבא ואמא (&lt;small&gt;ס&quot;א מוסיפים ''מהג&quot;ר''&lt;/small&gt;). 

והיותר עב מהג' ראשונות שלא יוכל לעלות בג' הנ&quot;ל הנה הוא לוקחם זעיר אנפין לעצמו; כי אע&quot;פ שאינו ראוי לבחינת אבא ואמא, ראוין הם לזעיר אנפין ואז הובררו מהם אוכל מתוך פסולת. 
* ומכל ג' ראשונות שבכל אחד ואחד מהז' נקודות נתהווה מהם רישא דזעיר אנפין (&lt;small&gt;ג' מוחין כח&quot;ב דיליה&lt;/small&gt;) בהיותו בסוד עיבור במעי אמא. כי אע&quot;פ ששם הוא ג' כלולים בג', עם כל זה גם העובר יש לו ראש אפילו היותו במעי אמא. 
* ואח&quot;כ נתבררו ד' בחי' שהם חגת&quot;ן מנקודות של ז' נקודות, ומהם נתהווה גופא דזעיר אנפין, ונתברר מהם היותר זך וברור ע&quot;ד הנ&quot;ל בג' ראשונות. 
* ונשארו ג' שהם הוד יסוד מלכות שבכל נקודה ונקודה שלא נתבררו כלל עד זמן היניקה כמ&quot;ש בע&quot;ה. ולפי שהם תחתונים והקליפה נאחזת בהם מאד, לכן לא יכלו להתברר עתה.

והנה זה סוד &quot;אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה ז' ימים&quot;, והטעם לפי שזעיר אנפין נשתהה בעיבור כדי להתברר ונתבררו בו ז' בחי' הנ&quot;ל שהם כח&quot;ב חגת&quot;ן. וכשנולד זעיר אנפין, אז כל הדינין (&lt;small&gt;שהיא הפסולת הנשאר מז' בחינות&lt;/small&gt;) שלא יכלו להתברר יותר (&lt;small&gt;כי היא פסולת וכבר נברר האוכל&lt;/small&gt;), ויצא הפסולת של ז' בחי' בסוד דם נדה היוצא בעת הלידה -- לכן תטמא ז' ימים כנגד ז' קליפות ההם. אך אם נקבה תלד -- שהם ז' קליפות אלו הנ&quot;ל ועוד ז' קליפות אחרים שהם הפסולת הנשאר בהם גם מז' בחינות המלכות שיש בכל אחד מהבחינות הנ&quot;ל (כי הנקבה אינה רק אחר בירור הזכר) -- לכן טמאה שבועיים, י&quot;ד יום, ז' וז'. 


והנה אח&quot;כ בזמן היניקה כמו שהמינקת נהפך לה דם נדה לחלב-- כך אותם ג' של הי&quot;ם [=הוד יסוד מלכות] שלא נתבררו בזמן העיבור כנ&quot;ל והיו דינין כולם בסוד דם אבל עדיין היה אוכל בתוך הפסולת (&lt;small&gt;ולכן לא יצא בסוד הלידה כנודע אמנם נשאר בתוך האמא והוא להתברר שם באורך זמן היניקה&lt;/small&gt;), ונתהווה האוכל שבהם לבחי' חלב ומניקה אמא לזעיר אנפין מחלב זה כדי שיהיה שלם בכל קצוותיו. וזמן היניקה כ&quot;ד חדש. והטעם: כי ההוד צריך להתמתק בח' חדשים לפי שהיא כלולה בז' עליונות, והוא ח'; וכן יסוד ח'; וכן במלכות ח' על דרך זה הנ&quot;ל. סך הכל -- כ&quot;ד חודש. וע&quot;י יניקה מבחינת הי&quot;ם [=הוד יסוד מלכות]  זו נגדל זעיר אנפין, כי בכ&quot;ד חודש נתפשטו התלת שהיו כלולים בג' ונתגדלו והיו מו' קצוות. 

: וא&quot;ת והלא היו בג' כלילן בג', ואיך אמרנו שהג' ספירות הנז' נשארים תוך אמא בסוד החלב?{{ררר}} אך הכוונה שלא נתבררו עד זמן היניקה כי אז הדינין שהיו בהם נתמתקו בסוד החלב המניקה אותן ואז ע&quot;י החלב ההוא נגדלו בחי' השוקיים וג' אחרונות שבו. כי תחלה היו חסרים הרבה מבחינתם ולכן היו ג' כלילן בג' ולא היו נכרים בהם; ואחר שינק ולקח אותן בחי' של הדין שבהם והובררו ע&quot;י יניקה - אז נשלמו ונגדלו רגליו, כי לא נשארו תוך אימא כל ג' ספירות הי&quot;ם רק הדינין שבהם שראוים להתברר בסוד הדם הנהפך לחלב. והוא דוגמת הנער שכבר יש לו שוקיים ורגלים ואינו יכול להלוך בהם עד שיונק ואז ע&quot;י יניקה מתגדלים רגליו ומתחיל להלוך בהם ובחי' התפשטות מג' עלאין שהיו כלולים שם, וזהו הגדלתן.{{ררר}} אמנם יש לראות, כי כל ב' שוקיים נבררים ע&quot;י היניקה ונגדלין, והרי נצח הוברר בתוך העיבור?! אך הטעם כי בהדי הוצי לקי כרבא, כי נ&quot;ה בסוד ''תרי פלגי גופא'', וכיון שלא הוברר הוד-- גם בירור נצח אינו מתגלה עד שיגמור הוד להתברר ביניקה. 


וסוד ה{{גמט|חלב}} הוא שם אהי&quot;ה בבינה כזה: 
* כי אהי&quot;ה דההי&quot;ן פשוט, ומלא, ומלא דמלא -- '''אהי&quot;ה. אל&quot;ף, ה&quot;ה, יו&quot;ד, ה&quot;ה. אל&quot;ף, למ&quot;ד, פ&quot;ה. ה&quot;ה, ה&quot;ה. יו&quot;ד, ו&quot;ו, דל&quot;ת. ה&quot;ה, ה&quot;ה.''' -- הם אותיות חלב עם המלה והכולל{{הערה|&lt;small&gt;דברים אלו קשים מכמה סיבות. 
* 1: לפ&quot;ז יוצא שישנם ל&quot;ח אותיות סך הכל בצירופי אהי&quot;ה דההי&quot;ן (מכיון ש-'''ו&quot;ו''' נכתב חסר). דבר שסותר לדברי המחבר שישנם ל&quot;ט אותיות בשם זה -- אחד [[שער מאמרי רז&quot;ל - חלק א#מסכת סנהדרין|בשער מאמרי רז&quot;ל מסכת סנהדרין]], ואחד [[שער הכוונות/דרושי ציצית/דרוש ו|בשער הכוונות דרוש ו' דציצית]]. 
* 2: קשה להבין מה הכוונה בחישוב פעמיים של המלה '''וגם הכולל'''. 
* 3: למה שנחסיר את הו&quot;ו דוקא בשם אהי&quot;ה דההי&quot;ן כאשר בשאר המלויין של השם אנו כותבים את הוא&quot;ו מלא.

לכן נראה מכל זה שצריכים להגיה ''...&quot;וא&quot;ו...הם אותיות חל&quot;ב עם המלה הכולל&quot;''. כן נראה לי - ויקיעורך&lt;/small&gt;}} וכבר ידעת כי אהי&quot;ה דההי&quot;ן הוא בדעת ובתפארת ששם מקום השדיים ודדים בכל קו אמצעי. 

גם באופן אחר כי הלא דם נהפך לחלב.  והנה הדם הוא אחורים של שם אהי&quot;ה-- גימ' {{גמט|ד&quot;ם}} כזה {{גמט|א' א&quot;ה אה&quot;י אהי&quot;ה}}. ותסיר ממנו ד' אותיות אהי&quot;ה ויחזור גימ' {{גמט|חל&quot;ב}}, שהוא המלוי לבד. 


וסוד השדיים והדדים הם בסוד ויעבור כו'. כי סוד ויעבור -- ע&quot;ב מימין, רי&quot;ו מהשמאל, הוי&quot;ה באמצעיתא. וכ&quot;ז בבינה כי היא המנקת. והנה {{גמט|ע&quot;ב}} ו{{גמט|רי&quot;ו}} {{גמט|הוי&quot;ה}} גימ' {{גמט|שד&quot;י}}, שהוא השדיים. 

גם נקרא &quot;דדים&quot;, והם סוד אלהי&quot;ם שבבינה, שהוא '''א&quot;ל''' מימינא, '''מ&quot;י''' משמאלא, ''''ה'''' באמצעיתא. תצרף א&quot;ל שבימין עם דד ויהיה א&quot;ל דד. תצרף מ&quot;י משמאל עם דד ויהיה מ&quot;י דד. וזהו סוד אל&quot;דד ומי&quot;דד מתנבאים במחנה. 

והנה כאשר אמא היא מניקה לבנים אז נקראת '''א&quot;ל שד&quot;י''' על שם השדיים המניקים בהם. וכשעולה למעלה ומסתלקת מעל הבנים, שכבר נגמר יניקתם, אז נקראת אמא &quot;אל עליון, גומל חסדים טובים&quot;, שאנו אומרים בברכת אבות, ו&quot;גומל&quot; מלשון {{צ|ויגדל הילד ויגמל}} כי נגמרה זמן יניקה. וסוד &quot;אל עליון&quot; הוא בינה כשעולה למעלה, ושד&quot;י הוא כשהוא מניקה בשדיים שלה, וכבר ביארנו מה הוא שדי. 

גם {{גמט|&quot;עליון&quot;}} הוא אחוריים דס&quot;ג (גימ' {{גמט|עליון}}), ושם &quot;אל&quot; הוא נגד הפנים דס&quot;ג, שם '''{{גמט|ייא&quot;י}}''' שבו גימ' {{גמט|א&quot;ל}}. וזהו '''א&quot;ל עליו&quot;ן'''. (גם אהי&quot;ה דיודין עם הכולל וד' אותיות גימ' {{גמט|עליון}}). 


ונחזור לבאר אות ה' דבאמצעיתא הנשאר משם אלהים הנ&quot;ל. כי א&quot;ל מימין, מ&quot;י משמאל, ה' באמצעיתא כנ&quot;ל. וביארנו כי א&quot;ל מ&quot;י הם ב' דדים בסוד אלד&quot;ד ומיד&quot;ד, וסוד ה' הוא החלב שמתפשט בב' הדדים האלו, לכן הוא באמצע, כי הוא מתפשט לדד ימין ושמאל. והנה נמצא כי ב' מיני חלב יוצאין, אחד לדד ימין ושני לדד שמאל, וא&quot;כ צריך שיהיה בה' זו שני מיני חלב והם באופן זה: 

* כי אות ה' יש לה ב' ציורין -- {{גמט|ד&quot;ו, ד&quot;י}}. גימטריה כ&quot;ד. גם אם תמלא ה' זו בג' מילואים שסימנם {{גמט|יה&quot;א}} הוא גימ' י&quot;ו. ועם כ&quot;ד -- גימ' {{גמט|חל&quot;ב}}. וכל זה מהציור בלתי מנין הה' עצמה. 
* גם באופן אחר: ג' ההי&quot;ן במלוי -- {{גמט|ה&quot;י ה&quot;ה ה&quot;א}} -- גימ' {{גמט|א&quot;ל}}. ועם {{גמט|ו'}} אותיותיה -- הרי {{גמט|ל&quot;ז}}. וג' אותיות המילוי יה&quot;א -- הרי גימ' {{גמט|חל&quot;ב}}. 
והרי שני מיני חלב יוצאין מן ה' זו שבאמצע הדדין של בינה. ומן ה' זו מתפשטים שני מיני חלב, אחד לדד ימין ושני לדד שמאל:


------------
&lt;references/&gt;
&lt;noinclude&gt;&lt;noinclude&gt;
{{ספר עץ חיים}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>5bg52p7xv3owpcl0415p5m2tqlzd6i0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3086812</id>
      <parentid>3086643</parentid>
      <timestamp>2026-10-04T08:18:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-53491-28</username>
        <id>46649</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרק ג - סוד העיבור ויניקה */ צריך לבדוק בדפוס מה כתוב. יותר הגיוני שזה יש להקשות או לשאול</comment>
      <origin>3086812</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14972" sha1="med20t7tzsar66e0k2cuvv2rckwviwa" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|עץ חיים|שער הכללים|ב|ג|ד}}

==פרק ג - סוד העיבור ויניקה==
'''העיבור של אמא מזעיר ונוקבא'''. 

והנה מלת '''עיבור''' הוא '''ע&quot;ב רי&quot;ו'''.  {{ש}}
ונודע כי {{גמט דגש|ע&quot;ב}} מהימין.  ו{{גמט דגש|רי&quot;ו}} מהשמאל --  הוא שם '''אהיה''' דיודי&quot;ן (גימטריה {{גמט דגש|קס&quot;א}}) ושם {{גמט דגש|ב&quot;ן}} דההי&quot;ן -- עולה {{גמט דגש|רי&quot;ג}}. אח&quot;כ תחלק שם '''אלהים''' - '''אל''' מהימין דבינה, '''ים''' משמאל, '''ה'''' באמצע - הרי {{גמט דגש|רי&quot;ו}}. {{ש}}ונודע כי שלשה שמות אלו (&lt;small&gt;אהי&quot;ה וב&quot;ן ואלהים&lt;/small&gt;), שלשתן באים מאמא. 

והנה דע כי '''ג' עבורים הם''': 
: ( א ) עיבור של ז' חדשים 
: ( ב ) עיבור של ט' חדשים 
: ( ג ) עיבור של י&quot;ב חדשים. 

וביאור הדברים, 
* כי עיבור של ט' חדשים זה היה בעיבור הבינה מזעיר אנפין, ג' גו ג', וכל אחד מהם נכלל ונתקשר בשלשתן; ונצח נכלל ונתקשר בשלשתן שהם חג&quot;ת; והוד נכלל ונתקשר באותן הג'; וכן יסוד נכלל באותן הג' -- זהו ג' כלולין גו ג'. ג' תתאין כל א' [נכלל] בכל ג' עילאין. הרי הם ט' בחינות של כללות. וכנגדן הוצרך עיבור של ט' חדשים. 
* עיבור ז' חדשים הוא שהוצרך לכללות נה&quot;י דאריך אנפין וחצי תפארת התחתון בחסד וגבורה וחצי תפארת העליון דאריך אנפין כנ&quot;ל. וכללות זה היה לצורך אריך אנפין עצמו, לפי שהיו נה&quot;י מגולים הוצרך ליכלל על דרך זה כדי שיצאו זעיר ונוקבא אז על ידי כללות הזה וילבישו את נה&quot;י דאריך אנפין.  והנה כללות הזה הוצרך לו ז' חדשים לבד, אך לצורך זעיר אנפין נתוספו שני חדשים שהם ט', כי אריך אנפין נשלם כללותו בז' חדשים ולכללות [זעיר אנפין] ג' גו ג' הוצרכו לט' חדשים. 
* אך הנוקבא דזעיר אנפין לא נשלמה עד תשלום כל י&quot;ב חדש כמו שיתבאר בע&quot;ה. 


ונבאר עתה ענין ז' חדשים דאריך אנפין הם כך:{{ררר}}   כי תפארת דאריך אנפין נכלל חצי תחתון בעליון - לכן לא הוצרך ליכלל בכל ג' עילאין כיון שחציו הוא מכלל העלאין לכן נכלל בחצי העליון לבד, והוא חדש א'. אך הנצח הוצרך ליכלל בכל הג' עלאין כי הוא מדה בפ&quot;ע וכלול מתחתונים וצריך ליכלל בכל ג' עליונים. וכן הוד. הרי ששה חדשים לנצח והוד, וחדש אחד לתפארת -- הרי הם ז' חדשים. 

וזהו סוד שאמרו רז&quot;ל שמרע&quot;ה נולד לז' חדשים כי הוא מבחי' תפארת הזה שנכלל חציו בחצי העליון והם ז' חדשים. אך יעקב מיסוד אריך אנפין וגם הוא נכלל בחצי התפארת העליון א&quot;כ צריך יותר מז' חדשים וזהו סוד מ&quot;ש בזוהר משה מלגאו שהוא תפארת ויעקב מלבר שהוא היסוד. 

עיבור שלישי של י&quot;ב חדשים הוא להוציא המלכות, וזהו סוד &quot;ואחר '''י'''לדה '''ב'''ת&quot; - ר&quot;ת '''י&quot;ב''', כי הבת נולדה אחר י&quot;ב חדשים  ונשתהה שם י&quot;ב חדשים, וזהו לשון &quot;ואחר&quot; מלשון &quot;וָאֵחַר עד עתה&quot;. וענין י&quot;ב אלו הוא על הדרך הנ&quot;ל:{{ררר}}  כי נכללה גם המלכות בכל אחד מג' עלאין (חג&quot;ת). והוצרכו לה ג' חדשים אחרים, כי נכללו תחלה ג' תחתונות נה&quot;י בכל א' מג' אמצעיות והם ט' חדשים, ואחר כך נולדה המלכות, כנ&quot;ל ואחר ילדה הבת, ונשתהה ג' חדשים אחרים כדי לכלול בכל אחד מג' אמצעיות. הרי י&quot;ב חדש.


ונחזור לבאר ענין הכללות דאריך אנפין.{{ססס}} הנה כאשר עלה הנה&quot;י דאריך אנפין לג' אמצעיות (חג&quot;ת שלו) עלו גם כן מובחר האורות של מאנין תבירין למעלה עמהם. ודע כי במעי אמא היה נכלל מה שהוא יותר זך וברור ומזה נעשה פרצוף זעיר אנפין. וכל נקודה מאותן הנקראים &quot;מאנין תבירין&quot; היתה כלולה מי' ספירות. 

והנה כשנתקן פרצוף אריך אנפין ואבא ואמא, עלה האור יותר זך, ומזה נעשה פרצופים הנ&quot;ל. ואמנם נשאר קצת אור שלא יוכל להתברר שהיה עב בלתי זך, והמה מג' ראשונות (כח&quot;ב) שבכל נקודה מז' נקודות תבירין. ועתה כשנתקן זעיר ונוקבא הובררו גם הג' ראשונות של כל אחד ואחד מהנקודות אשר מהם נעשו פרצוף אריך אנפין ואבא ואמא (&lt;small&gt;ס&quot;א מוסיפים ''מהג&quot;ר''&lt;/small&gt;). 

והיותר עב מהג' ראשונות שלא יוכל לעלות בג' הנ&quot;ל הנה הוא לוקחם זעיר אנפין לעצמו; כי אע&quot;פ שאינו ראוי לבחינת אבא ואמא, ראוין הם לזעיר אנפין ואז הובררו מהם אוכל מתוך פסולת. 
* ומכל ג' ראשונות שבכל אחד ואחד מהז' נקודות נתהווה מהם רישא דזעיר אנפין (&lt;small&gt;ג' מוחין כח&quot;ב דיליה&lt;/small&gt;) בהיותו בסוד עיבור במעי אמא. כי אע&quot;פ ששם הוא ג' כלולים בג', עם כל זה גם העובר יש לו ראש אפילו היותו במעי אמא. 
* ואח&quot;כ נתבררו ד' בחי' שהם חגת&quot;ן מנקודות של ז' נקודות, ומהם נתהווה גופא דזעיר אנפין, ונתברר מהם היותר זך וברור ע&quot;ד הנ&quot;ל בג' ראשונות. 
* ונשארו ג' שהם הוד יסוד מלכות שבכל נקודה ונקודה שלא נתבררו כלל עד זמן היניקה כמ&quot;ש בע&quot;ה. ולפי שהם תחתונים והקליפה נאחזת בהם מאד, לכן לא יכלו להתברר עתה.

והנה זה סוד &quot;אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה ז' ימים&quot;, והטעם לפי שזעיר אנפין נשתהה בעיבור כדי להתברר ונתבררו בו ז' בחי' הנ&quot;ל שהם כח&quot;ב חגת&quot;ן. וכשנולד זעיר אנפין, אז כל הדינין (&lt;small&gt;שהיא הפסולת הנשאר מז' בחינות&lt;/small&gt;) שלא יכלו להתברר יותר (&lt;small&gt;כי היא פסולת וכבר נברר האוכל&lt;/small&gt;), ויצא הפסולת של ז' בחי' בסוד דם נדה היוצא בעת הלידה -- לכן תטמא ז' ימים כנגד ז' קליפות ההם. אך אם נקבה תלד -- שהם ז' קליפות אלו הנ&quot;ל ועוד ז' קליפות אחרים שהם הפסולת הנשאר בהם גם מז' בחינות המלכות שיש בכל אחד מהבחינות הנ&quot;ל (כי הנקבה אינה רק אחר בירור הזכר) -- לכן טמאה שבועיים, י&quot;ד יום, ז' וז'. 


והנה אח&quot;כ בזמן היניקה כמו שהמינקת נהפך לה דם נדה לחלב-- כך אותם ג' של הי&quot;ם [=הוד יסוד מלכות] שלא נתבררו בזמן העיבור כנ&quot;ל והיו דינין כולם בסוד דם אבל עדיין היה אוכל בתוך הפסולת (&lt;small&gt;ולכן לא יצא בסוד הלידה כנודע אמנם נשאר בתוך האמא והוא להתברר שם באורך זמן היניקה&lt;/small&gt;), ונתהווה האוכל שבהם לבחי' חלב ומניקה אמא לזעיר אנפין מחלב זה כדי שיהיה שלם בכל קצוותיו. וזמן היניקה כ&quot;ד חדש. והטעם: כי ההוד צריך להתמתק בח' חדשים לפי שהיא כלולה בז' עליונות, והוא ח'; וכן יסוד ח'; וכן במלכות ח' על דרך זה הנ&quot;ל. סך הכל -- כ&quot;ד חודש. וע&quot;י יניקה מבחינת הי&quot;ם [=הוד יסוד מלכות]  זו נגדל זעיר אנפין, כי בכ&quot;ד חודש נתפשטו התלת שהיו כלולים בג' ונתגדלו והיו מו' קצוות. 

: וא&quot;ת והלא היו בג' כלילן בג', ואיך אמרנו שהג' ספירות הנז' נשארים תוך אמא בסוד החלב?{{ררר}} אך הכוונה שלא נתבררו עד זמן היניקה כי אז הדינין שהיו בהם נתמתקו בסוד החלב המניקה אותן ואז ע&quot;י החלב ההוא נגדלו בחי' השוקיים וג' אחרונות שבו. כי תחלה היו חסרים הרבה מבחינתם ולכן היו ג' כלילן בג' ולא היו נכרים בהם; ואחר שינק ולקח אותן בחי' של הדין שבהם והובררו ע&quot;י יניקה - אז נשלמו ונגדלו רגליו, כי לא נשארו תוך אימא כל ג' ספירות הי&quot;ם רק הדינין שבהם שראוים להתברר בסוד הדם הנהפך לחלב. והוא דוגמת הנער שכבר יש לו שוקיים ורגלים ואינו יכול להלוך בהם עד שיונק ואז ע&quot;י יניקה מתגדלים רגליו ומתחיל להלוך בהם ובחי' התפשטות מג' עלאין שהיו כלולים שם, וזהו הגדלתן.

אמנם יש לראות(?), כי כל ב' שוקיים נבררים ע&quot;י היניקה ונגדלין, והרי נצח הוברר בתוך העיבור?! אך הטעם כי בהדי הוצי לקי כרבא, כי נ&quot;ה בסוד ''תרי פלגי גופא'', וכיון שלא הוברר הוד-- גם בירור נצח אינו מתגלה עד שיגמור הוד להתברר ביניקה. 


וסוד ה{{גמט|חלב}} הוא שם אהי&quot;ה בבינה כזה: 
* כי אהי&quot;ה דההי&quot;ן פשוט, ומלא, ומלא דמלא -- '''אהי&quot;ה. אל&quot;ף, ה&quot;ה, יו&quot;ד, ה&quot;ה. אל&quot;ף, למ&quot;ד, פ&quot;ה. ה&quot;ה, ה&quot;ה. יו&quot;ד, ו&quot;ו, דל&quot;ת. ה&quot;ה, ה&quot;ה.''' -- הם אותיות חלב עם המלה והכולל{{הערה|&lt;small&gt;דברים אלו קשים מכמה סיבות. 
* 1: לפ&quot;ז יוצא שישנם ל&quot;ח אותיות סך הכל בצירופי אהי&quot;ה דההי&quot;ן (מכיון ש-'''ו&quot;ו''' נכתב חסר). דבר שסותר לדברי המחבר שישנם ל&quot;ט אותיות בשם זה -- אחד [[שער מאמרי רז&quot;ל - חלק א#מסכת סנהדרין|בשער מאמרי רז&quot;ל מסכת סנהדרין]], ואחד [[שער הכוונות/דרושי ציצית/דרוש ו|בשער הכוונות דרוש ו' דציצית]]. 
* 2: קשה להבין מה הכוונה בחישוב פעמיים של המלה '''וגם הכולל'''. 
* 3: למה שנחסיר את הו&quot;ו דוקא בשם אהי&quot;ה דההי&quot;ן כאשר בשאר המלויין של השם אנו כותבים את הוא&quot;ו מלא.

לכן נראה מכל זה שצריכים להגיה ''...&quot;וא&quot;ו...הם אותיות חל&quot;ב עם המלה הכולל&quot;''. כן נראה לי - ויקיעורך&lt;/small&gt;}} וכבר ידעת כי אהי&quot;ה דההי&quot;ן הוא בדעת ובתפארת ששם מקום השדיים ודדים בכל קו אמצעי. 

גם באופן אחר כי הלא דם נהפך לחלב.  והנה הדם הוא אחורים של שם אהי&quot;ה-- גימ' {{גמט|ד&quot;ם}} כזה {{גמט|א' א&quot;ה אה&quot;י אהי&quot;ה}}. ותסיר ממנו ד' אותיות אהי&quot;ה ויחזור גימ' {{גמט|חל&quot;ב}}, שהוא המלוי לבד. 


וסוד השדיים והדדים הם בסוד ויעבור כו'. כי סוד ויעבור -- ע&quot;ב מימין, רי&quot;ו מהשמאל, הוי&quot;ה באמצעיתא. וכ&quot;ז בבינה כי היא המנקת. והנה {{גמט|ע&quot;ב}} ו{{גמט|רי&quot;ו}} {{גמט|הוי&quot;ה}} גימ' {{גמט|שד&quot;י}}, שהוא השדיים. 

גם נקרא &quot;דדים&quot;, והם סוד אלהי&quot;ם שבבינה, שהוא '''א&quot;ל''' מימינא, '''מ&quot;י''' משמאלא, ''''ה'''' באמצעיתא. תצרף א&quot;ל שבימין עם דד ויהיה א&quot;ל דד. תצרף מ&quot;י משמאל עם דד ויהיה מ&quot;י דד. וזהו סוד אל&quot;דד ומי&quot;דד מתנבאים במחנה. 

והנה כאשר אמא היא מניקה לבנים אז נקראת '''א&quot;ל שד&quot;י''' על שם השדיים המניקים בהם. וכשעולה למעלה ומסתלקת מעל הבנים, שכבר נגמר יניקתם, אז נקראת אמא &quot;אל עליון, גומל חסדים טובים&quot;, שאנו אומרים בברכת אבות, ו&quot;גומל&quot; מלשון {{צ|ויגדל הילד ויגמל}} כי נגמרה זמן יניקה. וסוד &quot;אל עליון&quot; הוא בינה כשעולה למעלה, ושד&quot;י הוא כשהוא מניקה בשדיים שלה, וכבר ביארנו מה הוא שדי. 

גם {{גמט|&quot;עליון&quot;}} הוא אחוריים דס&quot;ג (גימ' {{גמט|עליון}}), ושם &quot;אל&quot; הוא נגד הפנים דס&quot;ג, שם '''{{גמט|ייא&quot;י}}''' שבו גימ' {{גמט|א&quot;ל}}. וזהו '''א&quot;ל עליו&quot;ן'''. (גם אהי&quot;ה דיודין עם הכולל וד' אותיות גימ' {{גמט|עליון}}). 


ונחזור לבאר אות ה' דבאמצעיתא הנשאר משם אלהים הנ&quot;ל. כי א&quot;ל מימין, מ&quot;י משמאל, ה' באמצעיתא כנ&quot;ל. וביארנו כי א&quot;ל מ&quot;י הם ב' דדים בסוד אלד&quot;ד ומיד&quot;ד, וסוד ה' הוא החלב שמתפשט בב' הדדים האלו, לכן הוא באמצע, כי הוא מתפשט לדד ימין ושמאל. והנה נמצא כי ב' מיני חלב יוצאין, אחד לדד ימין ושני לדד שמאל, וא&quot;כ צריך שיהיה בה' זו שני מיני חלב והם באופן זה: 

* כי אות ה' יש לה ב' ציורין -- {{גמט|ד&quot;ו, ד&quot;י}}. גימטריה כ&quot;ד. גם אם תמלא ה' זו בג' מילואים שסימנם {{גמט|יה&quot;א}} הוא גימ' י&quot;ו. ועם כ&quot;ד -- גימ' {{גמט|חל&quot;ב}}. וכל זה מהציור בלתי מנין הה' עצמה. 
* גם באופן אחר: ג' ההי&quot;ן במלוי -- {{גמט|ה&quot;י ה&quot;ה ה&quot;א}} -- גימ' {{גמט|א&quot;ל}}. ועם {{גמט|ו'}} אותיותיה -- הרי {{גמט|ל&quot;ז}}. וג' אותיות המילוי יה&quot;א -- הרי גימ' {{גמט|חל&quot;ב}}. 
והרי שני מיני חלב יוצאין מן ה' זו שבאמצע הדדין של בינה. ומן ה' זו מתפשטים שני מיני חלב, אחד לדד ימין ושני לדד שמאל:


------------
&lt;references/&gt;
&lt;noinclude&gt;&lt;noinclude&gt;
{{ספר עץ חיים}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>med20t7tzsar66e0k2cuvv2rckwviwa</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:שבת היום לה'</title>
    <ns>106</ns>
    <id>73448</id>
    <revision>
      <id>3086524</id>
      <parentid>700088</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T18:10:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-53313-59</username>
        <id>46646</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת ביאור.</comment>
      <origin>3086524</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3637" sha1="nzgyjroy03adoeugb0qvqd6zh4v6jq6" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;


{{מאמר שיר}}

'' אראל'' :'' '' אנחנו נוהגים לשיר בליל-שבת את השיר: {{צ|אילו היה לי כוח הייתי יוצא לשוק, הייתי מכריז ואומר:שבת היום לה'!}}. כידוע, יש הבדל בין המילה &quot;אילו&quot; למילה &quot;אם&quot;: המילה &quot;אילו&quot; מציינת תנאי בטל – תנאי שלא התקיים וכנראה גם לא יתקיים... לפי זה, נראה לי שמי שכתב את השיר הזה היה זקן בן 120, ששכב על ערש דווי, ואמר בצער: &quot;אילו היה לי כוח – הייתי יוצא לשוק. אבל עכשיו הכל אבוד כי אני הולך למות.&quot;

אבל אנחנו, ברוך ה', צעירים – כל החיים לפנינו – ואין סיבה שנתייאש ונגיד &quot; '''אילו '''היה לי כוח&quot;... יותר מתאים לנו להגיד {{צ|'''אם '''יהיה לי כוח – אני אצא לשוק, אני אכריז ואומר: שבת היום לה'!}}.

בעצם, עדיף להיות יותר אופטימיים ולהגיד: {{צ|'''כש '''יהיה לי כוח – אני אצא לשוק...}}

והכי טוב לדעתי – להגיד {{צ|מי שיש לו כוח – שייצא לשוק, שיכריז ויאמר: שבת היום לה'!}}

'' תגובת לאה'' : צריך למחוק לגמרי את השיר הזה – זו לא הדרך הנכונה להשפיע על אנשים!

'' תגובת עמליה'' : גם בישיבת מרכז-הרב בימי הרצי&quot;ה לא שרו את השיר הזה, כי הוא אמר שהיום אנחנו בא&quot;י ויש לנו כוח – אבל אנחנו צריכים להתחבר למציאות – והיום לא זו הדרך להשפיע על אנשים.

'' תגובת רחלי וסיגליה'' : הכוונה בשיר אינה לכוח גופני אלא לכוח רוחני – הכוח להשפיע על אנשים בשוק!

'' תגובה לתגובות (אראל)'' : גם בימינו אפשר להשפיע – סיפרו (למשל) על ר' אריה לוין שהוא היה אומר לאנשים &quot;שבת שלום&quot; באופן כל-כך נעים שהיה גורם להם לחדול מחילול שבת. אמנם אנחנו לא ר' אריה לוין, אבל לדעתי צריך להיות אופטימיים – גם אם עכשיו אין לנו כוח (גופני או רוחני) צריך להאמין שבעתיד יהיה לנו; בעתיד – נוכל לצאת לשוק ולהכריז &quot;שבת היום לה'&quot; וזה ישפיע – אנשים יפסיקו לחלל שבת ויבואו עמנו ללמוד תנ&quot;ך...

==מקורות==
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בנח&quot;ת שבת חשון נ&quot;ט וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/klli/jirim/jbt_hyom_l1.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 1998-10-01.
&lt;noinclude&gt;
== תגובות ==
'''

מאת: בניה '''

השיר הזה מיוחס לאדמו&quot;ּר החלוץ '''

'''
מאת אבינדב: הכוונה ב״אילו היה לי כח״ היא ״אילו הייתה לי השפעה״. אם היו מקבלים ממנו, הוא היה יוצא לשוק ומעביר לכולם את הרגש שלו כלפי השבת. לא הכוונה שהיה צועק על אנשים.


[[קטגוריה:יום שבת|שבת היום לה']]
[[קטגוריה:מתיחת ביקורת|שבת היום לה']]
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/klli/jirim/jbt_hyom_l1.html}}

{{קיצור דרך|tnk1/klli/jirim/jbt_hyom_l1}}

&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>nzgyjroy03adoeugb0qvqd6zh4v6jq6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תבנית:דף של פרק תנך</title>
    <ns>10</ns>
    <id>233696</id>
    <revision>
      <id>3086713</id>
      <parentid>2987024</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T21:10:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086713</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="23894" sha1="f9oih4ismgdg7hq66k0jj1crxa83h75" xml:space="preserve">[[תנ&quot;ך]] &gt; {{קישור לספר תנ&quot;ך|{{{1}}}}} &gt; {{פרקי {{{1}}}||}}
&lt;center&gt;{{גדול|{{גדול|{{#קיים:{{{1}}} {{אות קודמת|{{{2}}}}}|[[{{{1}}} {{אות קודמת|{{{2}}}}}|&lt;&lt;]]|}} {{!}} '''[[{{{1}}}|ספר {{{1}}}]] • [[{{{1}}} {{{2}}}|פרק {{גרשיים|{{{2}}}}}]]''' {{!}} {{#קיים:{{{1}}} {{אות הבאה|{{{2}}}}}|[[{{{1}}} {{אות הבאה|{{{2}}}}}|&gt;&gt;]]|}}}}}}

&lt;div style=&quot;border: 1px solid #ccc; background: #eee; padding: 0px; margin-top: 1em; clear: both; text-align:center; margin:auto; font-size:80%; margin-right:5px; padding-top:3px;&quot;&gt;
&lt;span style=&quot;&quot;&gt;[[{{{1}}} {{{2}}}/כתיב|כתיב (אותיות בלבד)]] • [[{{{1}}} {{{2}}}/ניקוד|מנוקד]] • [[{{{1}}} {{{2}}}/שורות|מנוקד בשורות]] • {{#בחר:{{{1}}}|תהלים=[[תהלים מנוקד ומפוסק/{{{2}}}|מנוקד ומפוסק]] • |}} [[{{{1}}} {{{2}}}/טעמים|עם טעמי המקרא]]
{{ש}}
[[{{{1}}} {{{2}}}/הערות נוסח|הערות נוסח]] • 
[[{{{1}}} {{{2}}}/רכיבים|רכיבים לשוניים]] • [[ביאור:{{{1}}} {{{2}}}|עם ביאור]] {{#קיים:ביאור:{{{1}}} {{{2}}} - מעומד|• [[ביאור:{{{1}}} {{{2}}} - מעומד|מהדורה מעומדת]]}}&lt;/span&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/center&gt;
&lt;/div&gt;
{{מ:שוליים|4}}
&lt;div lang=&quot;hbo&quot; style=&quot;font-size:150%;{{פונטים התומכים בטעמי המקרא}}&quot;&gt;
{{:{{{1}}} {{{2}}}/טעמים}}
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{מידע על מהדורות המקרא}}
===פסוקי הפרק===
&lt;center&gt;• {{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} א|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} א|א]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} ב|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} ב|ב]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} ג|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} ג|ג]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} ד|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} ד|ד]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} ה|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} ה|ה]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} ו|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} ו|ו]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} ז|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} ז|ז]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} ח|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} ח|ח]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} ט|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} ט|ט]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} י|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} י|י]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} יא|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} יא|יא]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} יב|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} יב|יב]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} יג|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} יג|יג]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} יד|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} יד|יד]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} טו|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} טו|טו]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} טז|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} טז|טז]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} יז|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} יז|יז]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} יח|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} יח|יח]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} יט|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} יט|יט]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} כ|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} כ|כ]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} כא|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} כא|כא]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} כב|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} כב|כב]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} כג|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} כג|כג]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} כד|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} כד|כד]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} כה|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} כה|כה]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} כו|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} כו|כו]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} כז|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} כז|כז]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} כח|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} כח|כח]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} כט|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} כט|כט]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} ל|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} ל|ל]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} לא|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} לא|לא]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} לב|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} לב|לב]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} לג|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} לג|לג]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} לד|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} לד|לד]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} לה|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} לה|לה]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} לו|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} לו|לו]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} לז|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} לז|לז]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} לח|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} לח|לח]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} לט|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} לט|לט]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} מ|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} מ|מ]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} מא|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} מא|מא]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} מב|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} מב|מב]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} מג|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} מג|מג]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} מד|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} מד|מד]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} מה|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} מה|מה]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} מו|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} מו|מו]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} מז|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} מז|מז]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} מח|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} מח|מח]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} מט|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} מט|מט]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} נ|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} נ|נ]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} נא|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} נא|נא]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} נב|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} נב|נב]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} נג|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} נג|נג]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} נד|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} נד|נד]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} נה|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} נה|נה]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} נו|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} נו|נו]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} נז|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} נז|נז]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} נח|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} נח|נח]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} נט|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} נט|נט]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} ס|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} ס|ס]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} סא|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} סא|סא]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} סב|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} סב|סב]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} סג|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} סג|סג]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} סד|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} סד|סד]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} סה|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} סה|סה]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} סו|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} סו|סו]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} סז|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} סז|סז]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} סח|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} סח|סח]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} סט|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} סט|סט]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} ע|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} ע|ע]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} עא|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} עא|עא]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} עב|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} עב|עב]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} עג|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} עג|עג]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} עד|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} עד|עד]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} עה|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} עה|עה]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} עו|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} עו|עו]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} עז|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} עז|עז]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} עח|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} עח|עח]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} עט|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} עט|עט]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} פ|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} פ|פ]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} פא|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} פא|פא]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} פב|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} פב|פב]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} פג|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} פג|פג]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} פד|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} פד|פד]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} פה|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} פה|פה]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} פו|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} פו|פו]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} פז|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} פז|פז]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} פח|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} פח|פח]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} פט|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} פט|פט]] •{{רווח}}}}{{#שווה:{{{2}}}|קיט|{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} צ|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} צ|צ]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} צא|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} צא|צא]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} צב|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} צב|צב]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} צג|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} צג|צג]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} צד|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} צד|צד]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} צה|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} צה|צה]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} צו|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} צו|צו]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} צז|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} צז|צז]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} צח|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} צח|צח]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} צט|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} צט|צט]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} ק|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} ק|ק]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קא|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קא|קא]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קב|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קב|קב]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קג|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קג|קג]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קד|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קד|קד]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קה|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קה|קה]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קו|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קו|קו]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קז|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קז|קז]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קח|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קח|קח]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קט|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קט|קט]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קי|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קי|קי]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קיא|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קיא|קיא]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קיב|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קיב|קיב]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קיג|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קיג|קיג]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קיד|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קיד|קיד]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קטו|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קטו|קטו]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קטז|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קטז|קטז]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קיז|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קיז|קיז]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קיח|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קיח|קיח]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קיט|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קיט|קיט]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קכ|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קכ|קכ]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קכא|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קכא|קכא]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קכב|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קכב|קכב]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קכג|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קכג|קכג]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קכד|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קכד|קכד]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קכה|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קכה|קכה]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קכו|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קכו|קכו]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קכז|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קכז|קכז]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קכח|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קכח|קכח]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קכט|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קכט|קכט]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קל|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קל|קל]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קלא|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קלא|קלא]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קלב|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קלב|קלב]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קלג|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קלג|קלג]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קלד|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קלד|קלד]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קלה|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קלה|קלה]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קלו|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קלו|קלו]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קלז|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קלז|קלז]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קלח|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קלח|קלח]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קלט|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קלט|קלט]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קמ|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קמ|קמ]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קמא|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קמא|קמא]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קמב|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קמב|קמב]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קמג|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קמג|קמג]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קמד|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קמד|קמד]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קמה|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קמה|קמה]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קמו|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קמו|קמו]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קמז|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קמז|קמז]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קמח|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קמח|קמח]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קמט|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קמט|קמט]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קנ|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קנ|קנ]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קנא|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קנא|קנא]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קנב|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קנב|קנב]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קנג|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קנג|קנג]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קנד|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קנד|קנד]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קנה|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קנה|קנה]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קנו|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קנו|קנו]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קנז|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קנז|קנז]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קנח|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קנח|קנח]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קנט|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קנט|קנט]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קס|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קס|קס]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קסא|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קסא|קסא]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קסב|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קסב|קסב]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קסג|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קסג|קסג]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קסד|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קסד|קסד]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קסה|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קסה|קסה]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קסו|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קסו|קסו]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קסז|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קסז|קסז]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קסח|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קסח|קסח]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קסט|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קסט|קסט]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קע|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קע|קע]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קעא|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קעא|קעא]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קעב|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קעב|קעב]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קעג|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קעג|קעג]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קעד|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קעד|קעד]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קעה|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קעה|קעה]] •{{רווח}}}}{{#קיים:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קעו|[[:קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}} קעו|קעו]] •{{רווח}}}}|}}&lt;/center&gt;

==טקסטים נוספים העוסקים בפרק==
* '''[[מ&quot;ג {{{1}}} {{{2}}}|מקראות גדולות על פרק זה]]'''
* [[Special:Whatlinkshere/{{PAGENAME}}|דפים בוויקיטקסט שמקשרים לפרק זה]]
* {{#בחר:{{{1}}}|בראשית|שמות|ויקרא|במדבר|דברים=[[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות/{{{1}}}|חלוקת ספר {{{1}}} עפ&quot;י פרשות פתוחות וסתומות]]}}

פירושים ומאמרים על הפרק: {{רשימת דפים בלי קטגוריות|{{{1}}} {{{2}}}}}

==קישורים חיצוניים==
{{#שווה:{{{1}}}|תהלים|
{{מיזמים|ויקיפדיה=תהילים {{גרשיים|{{{2}}}}}|ויקישיתוף=Category:Psalm {{גימטריה|{{{2}}}}}}}|}}
* {{תנך תאשמע|{{{1}}}|{{{2}}}}}
* [https://www.sefaria.org.il/{{ספריא ספר תנך באנגלית|{{{1}}}}}.{{{5}}} מקראות גדולות &quot;ספריא&quot;]
* [http://mg.alhatorah.org/Full/{{על התורה ספר תנך באנגלית|{{{1}}}}}/{{{5}}} מקראות גדולות &quot;על־התורה&quot;]
* [https://www.shitufta.org.il/{{ספריא ספר תנך באנגלית|{{{1}}}}}/{{{5}}} מקראות גדולות &quot;שיתופתא&quot;]
* [https://www.mgketer.org/mikra/{{#בחר:{{{1}}}|איוב=29|שיר השירים=30|רות=31|איכה=32|קהלת=33|אסתר=34|דניאל=35|עזרא=36|נחמיה=37|דברי הימים א=38|דברי הימים ב=39|#ברירת מחדל={{{4}}}}}/{{{5}}} מקראות גדולות הכתר] ([https://www.mgketer.org/mikra/{{#בחר:{{{1}}}|איוב=29|שיר השירים=30|רות=31|איכה=32|קהלת=33|אסתר=34|דניאל=35|עזרא=36|נחמיה=37|דברי הימים א=38|דברי הימים ב=39|#ברירת מחדל={{{4}}}}}/{{{5}}}/1/mg/106 צילום כתר אר&quot;צ])
* [https://steinsaltz-center.org/he/portal/library/{{דף של פרק תנך/שטיינזלץ|{{{1}}}}}/chapter/{{{5}}} ביאור הרב שטיינזלץ על הפרק]
* [http://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/perekT.asp?sefer={{#בחר:{{{1}}}|תהלים=29|משלי=31|#ברירת מחדל={{{4}}}}}&amp;perek={{{5}}} פירושים ומאמרים באתר דעת] 
* [http://media.snunit.k12.il/kodeshm/mp3/t{{{3}}}.mp3 האזנה לפרק זה], באתר &quot;סנונית&quot;
{{קיצור דרך|t{{{3}}}}}
__NOTOC__
__NOEDITSECTION__
&lt;includeonly&gt;[[קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}}|*]]
[[קטגוריה:פרקי התנ&quot;ך]]&lt;/includeonly&gt;&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:תבניות תנ&quot;ך]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>f9oih4ismgdg7hq66k0jj1crxa83h75</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זוהר חלק כח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>261530</id>
    <revision>
      <id>3086610</id>
      <parentid>3073673</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T19:59:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרשת מטות */</comment>
      <origin>3086610</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="573376" sha1="p5fegxeizi8nw7w6wutnbmcinxovlp1" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|זוהר||חלק כז|חלק כח|חלק כט|}}
{{תוכן עניינים שטוח|3}}

==פרשת פנחס - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|ריג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף ריג א/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר. פינחס בן אלעזר וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|כה|י|יא}}''' {{ש}}
רבי אלעזר פתח ואמר {{צ|שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך}} {{ממ|משלי|א|ח}}. {{ש}}
{{צ|שמע בני מוסר אביך}} - דא קב&quot;ה. {{צ|ואל תטוש תורת אמך}} - דא כנסת ישראל. מאי {{צ|מוסר אביך}}? {{צ|מוסר}} - דא אורייתא דאית בה כמה תוכחין כמה עונשין כמה דאת אמר {{צ|מוסר יהוה בני אל תמאס ואל תקוץ בתוכחתו}} {{ממ|משלי|ג|יא}}. 

בגין דכל מאן דאשתדל באורייתא בהאי עלמא - זכי דיפתחון ליה כמה תרעין לההוא עלמא, כמה נהורין. בשעתא דינפוק מהאי עלמא - היא אקדימת קמיה ואזלא לכל נטורי תרעין, מכרזת ואומרת, {{צ|פתחו שערים ויבא גוי צדיק}} {{ממ|ישעיהו|כו|ב}} - אתקינו כרסיין לפלניא עבדא דמלכא. דלית חדו לקב&quot;ה אלא מאן דאשתדל באורייתא. כל שכן בר נש דמתער בליליא לאשתדלא באורייתא - דהא כל צדיקייא דבגנתא דעדן צייתין לקליה וקב&quot;ה משתכח בינייהו, כמה דאוקמוה {{צ|היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעיני}} {{ממ|שיר|ח|יג}}. 

רבי שמעון אמר: האי קרא רזא דחכמתא אית ביה! {{ש}}
{{צ|היושבת בגנים}} - דא כנסת ישראל דאיהי בגלותא עם ישראל ואזלא עמהון בעקתייהו. {{צ|חברים מקשיבים לקולך השמיעיני}} - משריין עלאין כלהו צייתין לקולך - לקול תושבחתך בגלותא. {{צ|השמיעיני}} - כמה דאת אמר {{צ|הראיני את מראיך השמיעיני את קולך}} {{ממ|שיר|ב|יד}}. השמיעיני קלא דאינון חברייא דמשתדלי באורייתא! דהא לית תושבחתא קמאי כאינון דמשתדלי באורייתא! 

אמר רבי שמעון: כביכול כל אינון דזכאן לאשתדלא באורייתא מכד פליג ליליא, ואתיין במטרוניתא כד נהיר יממא לקבלא אנפי מלכא - אתקיף ואחסין בשכינתא! ולא עוד אלא דשריא ביה חוט של חסד כמה דאוקימנא. 

תא חזי כל מאן דזכי לאתתקף בשכינתא - יסתמר גרמוהי באנון מלין דאחידן לקבלה. מאן אינון? דלא משקרי באת קדישא כגון בת אל נכר. וכל מאן דנטיר גרמיה - כביכול כנסת ישראל אחידא ביה ונטרא ליה, והיא אקדימת ליה שלם. וכל שכן אי זכי וקני להאי! {{ש}}
ואמר רבי שמעון אתחזיין ישראל לאשתצאה בההוא שעתא בר דאקדים פנחס להאי עובדא ושכיך רוגזא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב וגו'}}'''. 


דבר אחר: '''{{צ|פינחס בן אלעזר וגו'}}''' {{ש}}
אמר רבי שמעון: {{צ|בן בן}} תרי זמני לאשלמא אובדא קא אתי. {{ש}}
אמר רבי שמעון: האי בר נש דנטיל גלגולא דנשמתא ולא זכי דיתתקן ביה - כאילו משקר בקושטא דמלכא! ואנא קרינא עליה האי קרא {{צ|או מצא אבדה וכחש בה ונשבע על שקר}} {{ממ|ויקרא|ה|כב}}. {{צ|וכחש בה}} - טב ליה דלא אברי! 

תנינן: צדיק גמור אינו נדחה, וצדיק שאינו גמור נדחה. מאן הוא צדיק גמור ומאן הוא צדק שאינו גמור? וכי מאן דלא שלים במלוי 'צדיק' אקרי? אלא 'צדיק גמור' ידיע דהא לא נטיל גלגולין עקימין, ובאחסנתיה בני בניין ואתקין שורן וחצב בירין ונטע אילנין. 'צדיק שאינו גמור' - דבני בניין באחסנתא אחרא, חפר בה בירין ואעדר. הא אתקין אבני יסודא כמלקדמין ואעמל בה, ולא ידע אי אשתאר דיליה. מסטרא דיליה - טב וצדיק אקרי. ומסטרא דההוא אחסנתא - לאו הכי. לבר נש דבני בניין שפירן יאן למחזי - אסתכל ביסודא וחמי ליה שקיע עקימא מכל סטרין. הא בניינא לא שלים עד דסתר ליה ואתקין ליה כמלקדמין. מסטרא דההוא בניינא דיליה - אשתכח טב ושפיר. &lt;קטע סוף=דף ריג א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|ריג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף ריג ב/&gt;מסטרא דיסודא - ביש ועקים. ובגין כך לא אקרי עובדא שלים, לא אקרי בניינא שלים. בגין כך 'צדיק שאינו גמור' אקרי ונדחה. ועל דא {{צ|כבלע רשע צדיק ממנו}} {{ממ|חבקוק|א|יג}}. 


תא חזי מאן דמקנא לשמא קדישא דקב&quot;ה - דאפילו לא יזכי לגדולה ולא אתחזי לה - רווח לה ונטיל לה! פנחס לא אתחזי ליה בההוא זמנא, ובגין דקנא לשמא דמאריה - רווח לכלא וסליק לכלא ואתתקן ביה כלא, וזכה לאשתמשא בכהונה עלאה. מההיא שעתא '''{{צ|פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן}}''' - דאשלים לתרין דרגין בגין דקנא לשמא דמאריה, דאתתקן מה דאתעקם.


רבי יהודה פתח ואמר: {{צ|שמרה נפשי כי חסיד אני הושע עבדך וגו'}} {{ממ|תהלים|פו|ב}}. {{ש}}
סופיה דקרא אית לאסתכלא ולבתר קרא כלא. סופיה דקרא כתיב {{צ|הבוטח אליך}} - &quot;הבוטח בך&quot; מבעי ליה? מאי {{צ|הבוטח אליך}}? אלא כביכול דוד מבטח ליה דלא יעבר ליה פלגות ליליא בשנתא כמה דכתיב {{צ|חצות לילה אקום להודות לך}}. &quot;קמתי&quot; מבעי ליה? אלא {{צ|אקום}} ואתקשר בך לעלמין. 

{{צ|שמרה נפשי}} - &quot;שמור&quot; מבעי ליה!? והא תנינן דלית את באורייתא דלא אית בה רזין עלאין ויקירין. {{ש}}
{{צ|שמרה}} - לקב&quot;ה קאמר! שמרה לההוא חולקא דאתאחד ביה נפש. דכד נפשא נפקאת מהאי עלמא - אתיא למירת עלמא דאתי. אי זכי - כמה חילין עלאין נפקין לקבלא ולנטרא לה ולאעלא לה במדורא דדוכתהא, והאי '''ה'''' נטיר לה לאתאחדא עמה בריש ירחי ושבתי. ואי לא זכי  - כמה גרדיני טהירין אזדמנן לקבלה ודחו לה לבר. 
ווי לההיא נפשא דמתגלגלת בריקנא כאבנא בקוספיתא! הדא הוא דכתיב {{צ|ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע}} {{ממ|ש&quot;א|כה|כט}}. {{ש}}
ודוד בעי בעותיה קמי קב&quot;ה ואמר {{צ|שמרה נפשי}} - דלא ידחון לה לבר, וכד מטי לקבלך יפתחון לה פתחין ותקבל לה קמך. 

{{צ|כי חסיד אני}} - וכי חסיד אקרי? {{ש}}
א&quot;ר יהודה: אין! דכתיב {{צ|חסדי דוד הנאמנים}} {{ממ|ישעיהו|נה|ג}}. בגין כך {{צ|שמרה נפשי}} דלא תשבוק לה למהך לבר. {{ש}}
ר' יצחק אמר: כל בר נש דאית ליה חולקא בצדיק - ירית להאי ארץ, כמה דכתיב {{צ|ועמך כלם צדיקים וגו'}} {{ממ|ישעיהו|ס|כא}}. והאי צדיק {{צ|חסיד}} אקרי. אמר דוד &quot;''בתר דבהאי אתר אחידנא - חסיד אני! ובגין כך {{צ|שמרה נפשי}} לאתקשרא בך''&quot;.


רבי חייא פתח: {{צ|עדות ביהוסף שמו וגו'}} {{ממ|תהלים|פא|ו}}. הא אוקמוה דאוליף שבעין פתקין ולשון הקדש יתיר, הדא הוא דכתיב {{צ|שפת לא ידעתי אשמע}} {{ממ|תהלים|פא|ו}}. אבל מאי {{צ|עדות}}? {{ש}}
תא חזי בשעתא דאתתיה דפוטיפר הות אחידא ביה לההיא מלה - הוה יוסף עביד גרמיה כמאן דלא ידע לישנא דילה. וכן בכל יומא. עד ההיא שעתא בתרייתא דכתיב {{צ|ותתפשהו בבגדו}} {{ממ|בראשית|לט|יב}}. מאי {{צ|ותתפשהו}}? אלא בגין דעביד גרמיה כמאן דלא ידע לישנא. ורוח הקדש צווח לקבליה {{צ|לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה}} {{ממ|משלי|ז|ה}}. {{ש}}
מאי קמ&quot;ל? אלא כל מאן דנטיר גרמיה מהאי - אתקשר בה בשכינתא ואחיד בההוא 'עדות'. ומאי הוא? '''ה'''' דאתוסף ביה, דכתיב {{צ|עדות בי'''ה'''וסף שמו}}. {{ש}}
אוף הכא '''י'''' איתוסף בפ'''י'''נחס {{ממ|במדבר|כה|יא}} על דקני בהאי.


רבי ייסא פתח: {{צ|על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון}} {{ממ|תהלים|קלז|א}}. {{ש}}
&quot;את ירושלם&quot; מבעי ליה!? כמה דכתיב {{ממ|תהלים|קלז|ה}}  {{צ|אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני}}!? מאי {{צ|בזכרנו את ציון}}? {{ש}}
לבר נש דהוה ליה היכלא יקירא יאה ושפירא - אתו לסטין ואוקידו ליה. צערא דמאן הוא? לאו דמאריה דהיכלא?! אוף הכא - שכינתא בגלותא שריא. צערא דמאן הוא? לאו דצדיק?! ואזלא הא כמה דאוקמוה דכתיב {{צ|הצדיק אבד}} - אבד ממש. אוף הכא {{צ|בזכרנו את ציון}} - בזכרנו ההוא צערא דיליה על זווגהא - צערא דיליה הוא. 


אמר רבי ייסא: מאן דאוקיר שמא דמאריה בהאי ונטיר האי - זכה דיוקיר ליה מאריה על כלא! מנלן? מיוסף דכתיב {{צ|וירכב אותו במרכבת המשנה אשר לו}} {{ממ|בראשית|מא|מג}}, וכתיב {{צ|ונתן אותו על כל ארץ מצרים}}. &lt;קטע סוף=דף ריג ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|ריד|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף ריד א/&gt;ולא עוד אלא כד עברו ישראל ית ימא - ארונא דיוסף עאל בגו בקדמיתא, ולא הוו מיא קיימין על קיומייהו קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|הים ראה וינוס}} {{ממ|תהלים|קיד|ג}} - מאי {{צ|וינוס}}? אלא ראה ההוא דכתיב ביה {{צ|וינס ויצא החוצה}} {{ממ|בראשית|לט|יב}}. 

תא חזי זכי ליקרא בחייוי וזכי ליקרא במיתתיה. בחייו אמאי? בגין ההוא זמן דלא בעא לאתדבקא בה דכתיב {{צ|וימאן ויאמר אל אשת אדניו}} {{ממ|בראשית|לט|ח}}, וכתיב {{צ|ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה}} {{ממ|בראשית|לט|י}}. בגין כך זכה בהאי עלמא. כיון דכתיב {{צ|ותתפשהו בבגדו}} וכתיב {{צ|וינס ויצא החוצה}} - זכי לבתר דעאל לגו פרוכתא עלאה, והכי אתחזי ליה. דידיה נטל בהאי עלמא ודידיה נטל בעלמא אחרא. 

פנחס זכי בהאי עלמא וזכה בעלמא דאתי. וזכה לקיימא יתיר מכל אינון דנפקו ממצרים, וזכה לכהנא עלאה - הוא וכל בנוי אבתריה. ואי תימא דלא  זכה לכהנא עד לא עבד עובדא דא -- לא! דהא אינון דאמרי דלא דזכה קודם - לאו הכי{{הערה|יש עוד נוסח כזה: {{צ|ואי תימא '''דהא''' זכה לכהונה עד לא עבד עובדא דא - לא, דהא אינון '''דאמרי דזכה''' קודם - לאו הכי}}. ואני לא יודע איך יפרשו את המשך המילים של הזוהר וצע&quot;ע -   ויקיעורך.}}! אלא במאי אוקימנא {{צ|תחת אשר קנא לאלהיו}}, דמשמע דבגין עובדא דא רווח כהונתא מה דלא הוה קודם? {{ש}}
תא חזי! כל כהן דקטיל נפש - פסיל ליה כהונתיה לעלמין, דהא ודאי פסיל ההוא דרגא דיליה לגביה. ופנחס מן דינא פסיל לכהנא הוה. ובגין דקנא ליה לקב&quot;ה - אצטריך ליחסא ליה כהונת עלמין ליה ולבנוי אבתריה לדרי דרין. 

א&quot;ר יצחק: תא חזי! רשים הוא פנחס לעילא ורשים הוא לתתא עד לא יפוק לעלמא, דהא עם אינון דנפקו ממצרים אתמני.


'''רבי אלעזר ור' יוסי ור' חייא''' הוו אזלי במדברא. {{ש}}
אמר רבי יוסי: הא דכתיב בפנחס '''{{צ|הנני נותן לו את בריתי שלום}} {{ממ|במדבר|כה|יב}}''' - שלום ממלאך המות דלא שליט ביה לעלמין ולא אתדן בדינוי. ואי תימא דלא מית - ודאי לא מית כשאר בני עלמא - ואוריך יומין על כל בני דרא, בגין דבהאי ברית עלאה אחיד. וכד אסתלק מעלמא - בתיאובתא עלאה ובדביקותיה שפירא אסתלק משאר בני עלמא.


רבי אלעזר פתח ואמר: {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול עומד לפני מלאך יהוה וגו'}} {{ממ|זכריה|ג|א}}. {{ש}}
תא חזי! ווי לאינון בני נשא דלא מסתכלאן ביקרא דמאריהון, וכל יומא ויומא כרוזא קארי עלייהו ולא משגיחין. אתא בר נש לאסתכלא בפקודי אורייתא - כמה סניגורין קיימין לאדכרא עליה לטב! אתא בר נש ואעבר על פקודי אורייתא - אינון עובדין קטיגורין עליה לביש קמי קב&quot;ה. 

יהושע כהן גדול הוה ואוקמוה. מה כתיב ביה {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}} {{ממ|זכריה|ג|א}}. ומה בהאי כך - בשאר בני עלמא דלא מסתכלי ביקרא דמאריהון - על אחת כמה וכמה! חמי מה כתיב {{צ|ויהושע היה לבוש בגדים צואים}} {{ממ|זכריה|ג|ג}} ואוקמוה. אבל {{צ|בגדים צואים}}  ודאי! אינון לבושין דאתלבשא ביה רוחא בההוא עלמא! {{ש}}
זכאה חולקיה דמאן דלבושוי מתתקנין ושלמין בההוא עלמא! והא אתמר כל מאן דבעיין לאעלא לגיהנם  - אינון לבושין דמלבשין ליה היך אינון? מה כתיב הכא {{צ|ויהושע היה לבוש בגדם צואים ועומד לפני המלאך}}. מאן {{צ|מלאך}}? דא מלאך דממנא על גיהנם וממנא על מאן דחמי באינון לבושין. עד דאתיב קלא ואמר {{צ|הסרו הבגדים הצואים מעליו}} {{ממ|זכריה|ג|ד}}. מהכא אית לאסתכלא דעובדין בישין דבר נש עבדין ליה אינון לבושים צואים. 

{{צ|ויאמר אליו ראה העברתי מעליך עונך והלבש אותך מחלצות}} {{ממ|זכריה|ג|ד}} - אלבישיניה לבושין אחרנין מתתקנן דבהו אסתכל בר נש בזיו יקרא דמאריה. 

תא חזי כגוונא דא פנחס! דלא אסתלק מעלמא עד דאתתקנו קמיה לבושין אחרנין דרוחא - אתהני בהו לעלמא  דאתי.&lt;קטע סוף=דף ריד א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|ריד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף ריד ב/&gt;בשעתא חדא אתפשט מאלין ואתלבש באלין, לקיימא דכתיב '''{{צ|הנני נותן לו את בריתי שלום}} {{ממ|במדבר|כה|יב}}. 


עד דהוו אזלי - שמשא הוה תקיפא, ויתבו תחות צלא דחד טנרא דמדברא. {{ש}}
אמר ר' אלעזר: &quot;''ודאי צלא חדוותא דנפשא הוא!''&quot; {{ש}}
אמר רבי חייא לרבי אלעזר: &quot;''אלין יומין מראש השנה עד יומא בתראה דחג - בעינא למיקם עלייהו!''&quot; {{ש}}
אמר ר' אלעזר: &quot;''הא אתמר וחברייא אתערו בהו''&quot;. {{ש}}
א&quot;ר חייא: &quot;''ודאי הכי הוא! אבל אנא  שמענא לבוצינא קדישא עלאה מלה בהו''&quot;. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''אימא ההוא מלה!''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''עד{{הערה|חפשתי נוסח של &quot;עוד&quot; ולא מצאתי - ויקיעורך}} לא קאימנא ביה!''&quot; 

א&quot;ר אלעזר: אף על גב דחברייא אוקמו מלה - ושפיר הוא, אבל סדורא דהני יומי - רזא דחכמתא הוא בין מחצדי חקלא! {{ש}}
תא חזי הא אתמר סדורא דיחודא כלא בחד היך הוי, והא אתמר. {{ש}}
פתח ואמר: {{צ|חשף יהוה את זרוע קדשו}} {{ממ|ישעיהו|נב|י}} - דא דרועא חדא דביה תליא שועה, דביה תליא נוקמא, דביה תליא פורקנא. ולמה? למיקם לה לכנסת ישראל מעפרא ולקבלא לה לגביה לאזדווגא כחדא. וכד האי אתער לקבלה - כמה דחילו שריא בעלמא עד דינח ההוא דרועא תחות רישהא לאתחברא! כמה דאת אמר {{צ|שמאלו תחת לראשי וגו'}} {{ממ|שיר|ח|ג}}. וכדין ניחא דינא ומכפר חובין. לבתר אתי ימינא לחבקא - כדין חדוותא שרייא בעלמא וכל אנפין נהירין. לבתר אזדווגת בגופא - וכדין כלא אקרי אחד בלא פרודא. כדין הוא שלימו דכלא וחדוותא דכלא, ואחידו ודאי מה דלא אשתכח הכי בשאר זמני. 

כגוונא דהאי - סדורא דהני יומין מראש השנה עד יומא בתראה דחג! {{ש}}
'''בראש השנה''' - אתער דרועא דשמאלא לקבלא לה למטרוניתא, וכדין כל עלמא בדחילו בדינא. ובעי ההוא זמנא בתיובתא שלים לאשתכחא עלמא קמי קב&quot;ה.{{ש}} 
'''לבתר''' אתיאת מטרוניתא ובעיין בני היכלא בתשעה לירחא למעבד חדוותא ולמטבל בנהרא, לדכאה גרמייהו בזווגא דמטרוניתא. {{ש}}
'''ביומא אחרא''' - הוא זווגא דילה - לשוואה שמאלא תחות רישהא כמה דאת אמר {{צ|שמאלו תחת לראשי}}. וכדין ישראל בתעניתא על חובייהו ומכפרא להו - דהא אימא עלאה אנהירת אנפהא למטרוניתא בזווגהא. ומתכפרין כל בני היכלא! כיון דשמאלא מקבלה לה בהאי יומא; דרישא דמטרוניתא שרייא על שמאלא. 

'''ביומא קדמאה דחג''' - יתער ימינא לקבלה בגין לחבקא. וכדין כל חדוה וכל אנפין נהירין! וחדוותא דמים צלילן לנסכא על מדבחא. ובעיין בני נשא למחדי בכל זינין דחדוה דהא ימינא גרים! בכל אתר דשארי ימינא - חדוותא אצטריך בכלא! כדין חדוותא היא לאשתעשעא. {{ש}}
'''לבתר ביומא תמינאה''' - חדוותא דאורייתא הוא! דהא כדין זווגא דגופא הוא, זווגא דכלא, למהוי כלא חד. ודא הוא שלימו דכלא. ודא יומא דישראל איהו ודאי, ועדבא דידהו בלחודייהו. דלית ביה חולקא לאחרא. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי! עלייהו כתיב {{צ|כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך וגו'}} {{ממ|דברים|ז|ו}} {{ממ|דברים|יד|ב}}.


'''{{צ|פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל וגו'}}'''. {{ש}}
ר' יהודה פתח: {{צ|זכר נא מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו}} {{ממ|איוב|ד|ז}}. {{ש}}
תמן תנינן מאן דחמי קשת בגוונוי  אצטריך לברכא &quot;ברוך זוכר הברית&quot; בגין דדא איהו ברית קיימא קדישא דשוי קב&quot;ה בארעא, דלא ייתי עלה מי טופנה.&lt;קטע סוף=דף ריד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|רטו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף רטו א/&gt;בגין דכד סגיאו חייבין בעלמא - בעי קוב&quot;ה לאובדא לון, וכדין דכיר לון האי אומאה דאומי לארעא דכתיב תרי זמני {{צ|לא לא}} - {{צ|לא אוסיף לקלל}} {{ממ|בראשית|ח|כא}}, {{צ|ולא אוסיף להכות}} {{ממ|בראשית|ח|כא}}. דא איהו אומאה כמה דכתיב {{ממ|ישעיהו|נד|ט}} {{צ|אשר נשבעתי מעבור מי נח}}{{הערה|וראה כאן רעיא מהימנא}}.


רבי יוסי אמר - קשת אתא לאגנא על עלמא. למלכא דכל זמנין דבריה חב לקבליה - אתא מלכא לאלקאה ליה. אתגליא עליה מטרוניתא בלבוש יקר דמלכו. מלכא חמי לה - סליק רוגזא דבריה וחדי בה, דכתיב {{צ|וראיתיה לזכור ברית עולם}} {{ממ|בראשית|ט|טז}}. ועל דא לא אתחזי קשת בעלמא אלא בלבושי יקר דמלכו. ובשעתא דאית צדיק בעלמא - איהו ברית למיקם ברית, ואגין על עלמא. לא הוי צדיק - הא קשת לאתחזאה! דהא עלמא איהו קיימא לאובדא - אלא בגין קשת דא! 

ר' אלעזר אמר: לעולם לא אתלבש קשת דא אלא בלבושא דאבהן קדמאי - ירוק וסומק וחיוור. 
* ירוקא - דא לבושא דאברהם. אצטבע לבושא דא כד נפק מניה ישמעאל. 
* סומקא - דא גוון יצחק - דאתיא סומקא ואצטבע כד נפיק מניה עשו. ואתמשך ההוא סומקא לתתא עד ככבא דמאדים דאתאחד ביה עשו. 
* חוורא - דא איהו לבושא טבא דעקב, דהא לא אשתנו אנפוהי לעלמין. 


ר' אבא אמר: יאות הוא! אבל הכי אמר בוצינא קדישא! 
* חוור - דא אברהם דאתלבן בחוורא דנורא. 
* סומקא - דא יצחק ודאי 
* ירוק - דא הוא יעקב דקימא בין תרין גוונין, וכתיב ביה ביעקב {{צ|לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו חורו}} {{ממ|ישעיהו|כט|כב}}, דהא כל ערסיה שלים הוה. והכי הוא: {{צ|לא עתה יבוש יעקב}} - לאתחזאה בגוון סומק כיצחק דנפק מניה עשו, {{צ|ולא עתה פניו יחורו}} - כאברהם לאתחזאה בגוון חוור דנפק מניה ישמעאל. אלא נטל גוונין לאתעטרא בהו על אבהן דיליה. {{ש}}
ובאלין לבושין מתלבשת קשת בשעתא דאתחזי קמי מלכא. &lt;קטע סוף=דף רטו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|רטו|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף רטו ב/&gt;תא חזי! רזא דברית קדישא היא את '''יו&quot;ד''' דמתעטרא ברשימו עלאה, ודא איהו דאתרשים בברית תדיר לעלמין. ובגין דקני פנחס על ברית -- אתרשים בשמיה הכא את דא; '''{{צ|פינחס}}''' - יו&quot;ד זעירא. איהו יו&quot;ד דאיהו ברית - ודאי דנפיק מגו יו&quot;ד עלאה קדישא! ועל דא איהו קאים בקיומא שלים קמי מלכא קדישא דלא אתאביד מגו עלמא. והכי הוא נקי מההוא חובא דפעור,  ולא אתאביד מגו עלמא. {{צ|ואיפה ישרים נכחדו}} - אלין נדב ואביהו, דלא אשתציאו מן ההוא עלמא בגיניה.&lt;קטע סוף=דף רטו ב/&gt; 


{{ממ זהר משולב|ג|רטז|א}}&lt;קטע התחלה=דף רטז א/&gt;(הדף מכיל רק [[#פרשת פנחס - רעיא מהימנא|רעיא מהימנא]])
&lt;קטע סוף=דף רטז א/&gt;
{{ממ זהר משולב|ג|רטז|ב}}&lt;קטע התחלה=דף רטז ב/&gt;(הדף מכיל רק [[#פרשת פנחס - רעיא מהימנא|רעיא מהימנא]])
&lt;קטע סוף=דף רטז ב/&gt;

==קטע זמני==
{{ממ זהר משולב|ג|ריז|א}}

&lt;קטע התחלה=דף ריז א/&gt;'''רבי שמעון''' הוה יתיב ולעי בפרשתא דא.{{ש}} 
אתא לקמיה ר' אלעזר בריה. {{ש}} 
אמר ליה: נדב ואביהוא מאי עבידתייהו בפנחס? אי לא הוה פנחס בעלמא כד מיתו, ובתר אתא לעלמא ואשלים דוכתייהו - שפיר! אבל פנחס בעלמא הוה!  ונשמתיה ביה בקיומא קאי! 

אמר ליה: ברי! רזא עלאה הכי! והכי הוא: {{ש}}
דבשעתא דאסתלקו מן עלמא - לא הוו מתטמרן תחות גדפי טנרא קדישא. מאי טעמא? בגין דכתיב {{צ|ובנים לא היו להם}} {{ממ|במדבר|ג|ד}} - דאזעירו דיוקנא דמלכא - דהא אינון לא אתחזון לשמשא בכהונא רבה.{{ש}}
בשעתא דקני פנחס על ברית קדישא ועאל בגו כמה אוכלוסין וסליק לון לגייפין על רומחא לעיניהון דכל ישראל - כד חמא שבטא דשמעון בכמה אכלוסין דאתו לגביה - פרחא נשמתיה מניה! ותרין נשמתין דהוו ערטיראין בלא דוכתא אתקריבו בה ואתכלילו כחדא, ואתהדרת נשמתיה כלילא רוחא - דאתכליל בתרין רוחין ואתתקפו ביה. כדין רווח דוכתייהו למיהוי כהנא (רבא) מה דלא (אתחזי) מן קדמת דנא. 

ועל דא כתיב {{צ|זכר נא מי הוא נקי אבד}} {{ממ|איוב|ד|ז}} - דלא אתאביד בההיא שעתא ולא אביד רוחיה כד פרחה מניה. {{צ|ואיפה ישרים נכחדו}} - אלין בני אהרן דאתהדרו לעלמא מה דאבד בחייהון. ועל דא כתיב ביה בפנחס {{צ|בן בן}} תרי זמני - {{צ|פנחס בן אלעזר בן}}. 


מה כתיב לעילא מפרשתא דא? {{צ|ויאמר יהוה אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש}} {{ממ|במדבר|כה|ד}} - וכי על דקטלין בליליא או על דקטלין ביממא ביומא דעיבא כתיב {{צ|נגד השמש}}?{{ש}} 
אמר ר' יהודה: דתהא מיתתהון באתגלייא כמה דחבו באתגלייא. {{ש}}
א&quot;ר שמעון: לאו בגין כך אתמר! אלא מהכא אוליפנא בדרגא דחב בר נש לקב&quot;ה - לההוא אתר - אצטריך למעבד תקנתא לנפשיה. אינון חבו בברית קדישא דאקרי {{צ|שמש}} - בגין כך דינא ותקונא דילהון איהו כנגד השמש, ולאו באתר אחרא. מכאן דלא אצטריך בר נש לתקנא נפשיה אלא בההוא אתר דחב לגביה. ומאן דלא יעביד הכא(?) - לית ליה תקונא לעלמין כדקא יאות.


רב חייא פתח: {{צ|ישבעו עצי יהוה ארזי לבנון אשר נטע}} {{ממ|תהלים|קד|טז}}. {{ש}}
מה כתיב לעילא?  {{צ|ויין ישמח לבב אנוש וגו'}} {{שם|תהלים|קד|טו}}. וכי מאי האי להאי? {{ש}}
אלא הכי אוליפנא דכתיב {{צ|מצמיח חציר לבהמה וגו'}} {{שם|תהלים|קד|יד}} - וכי שבחא דבהמה דאית לה חציר אתא דוד למימר ברוח קודשא?! אלא {{צ|מצמיח חציר}} - אלין אינון שתין אלף רבוא דמלאכין שליחן דאתבריאו ביומא תניינא דבראשית וכלהו אשא מלהטא. אלין אינון 'חציר'. {{ש}}
אמאי חציר? בגין דצמחין כחציר דא בעלמא. דכל יומא ויומא אתקצירו השתא ולבתר צמחין ומהדרין כמלקדמין. ועל דא כתיב {{צ|מצמיח חציר לבהמה}}. הדא הוא דכתיב {{צ|יודע צדיק נפש בהמתו}} {{ממ|משלי|יב|י}}, ותנינן אלף טורין סלקין לה בכל יומא ויומא, וכל טורא וטורא שתין רבוא הוי והיא אכלה. 

{{צ|ועשב לעבודת האדם}} {{שם|תהלים|קד|יד}} - אלין אינון נשמתהון דצדיקייא דההוא אדם דרכיב ושליט על בהמה דא אכיל ואעיל לון בגוויה, ובזכותהון אתזן כל עלמא מההוא אדם דכתיב ביה {{צ|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם וגו'}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}. ועל דא כתיב {{צ|האדם}} - ההוא דאשתמודע. בגין {{צ|להוציא לחם מן הארץ}} - לאפקא מזונא לעלמא מן הארץ קדישא. {{צ|ויין}} - דא חמרא עתיקא דנגיד מלעילא. &lt;קטע סוף=דף ריז א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|ריז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף ריז ב/&gt;{{צ|ישמח לב אנוש}} - אנוש דא - רזא דההוא נער  דסליק לסיבו ואתהדר כמלקדמין. {{ש}}
ועל דא כתיב {{צ|אנוש כחציר ימיו}} {{ממ|תהלים|קג|טו}}. 

{{צ|להצהיל פנים}} {{שם|תהלים|קד|טו}} - אלין אינון פנים דאקרון אנפי רברבי ואנפי זוטרי. {{צ|משמן}} - מנגידו דעלמא דאתי משה(?) ורבו קדישא עלאה. {{צ|ולחם לבב אנוש יסעד}} - ההוא לחם דאזילו שחקים וטחנן מנא למיכלא דצדיקייא סתמא, ומתמן אתנגיד לכמה חיילין דאקרון 'לבב אנוש'. וכלא אתא מנגידו עלאה. 

{{צ|ישבעו עצי יהוה}} - אלין אינון אילנין עלאין פנימאין. {{צ|ארזי לבנון אשר נטע}} - דהא אתעקרו ונטע לון קב&quot;ה. מאי בין {{צ|עצי יהוה}} ל{{צ|ארזי לבנון}}? {{צ|עצי יהו&quot;ה}} - אלין עץ החיים ועץ הדעת וטוב ורע. {{צ|ארזי לבנון}} - אלין חמשין תרעין דאקרון &quot;חמש מאות שנה&quot; {{צ|אשר נטע}}. 

{{צ|אשר שם צפרים יקננו}} - בטוליהון מקננן נשמתהון דצדיקייא וכל חיילין קדישין אתזנו מתמן. {{צ|חסידה}}, ברתיה דאברהם אבינו דאקרי {{צ|חסיד}}, ועָבַד חסד עם כל בני עלמא. בגין כך אקרי {{צ|חסידה ברושים ביתה}} - בין דרועי עלמא יתבא. 


'''רבי אבא ור' יוסי''' קמו למלעי באורייתא בפלגות ליליא. {{ש}}
עד דהוו יתבי ולעאן באורייתא - אמר רבי יוסי: הא דאמר רבי חייא {{צ|אנוש כחציר ימיו}} {{ממ|תהלים|קג|טו}} - שפיר קאמר. אבל במאי אוקימנא סופיה דקרא {{ממ|תהלים|קג|טז}} {{צ|כי רוח עברה בו ואיננו ולא יכירנו עוד מקומו}}? 

אמר ליה: הכי הוא ודאי! אנוש כחציר ימיו כמה דאמר {{צ|כציץ השדה}} - ההוא שדה דאשתמודע כן יציץ - דאתחדש ואתהדר כמלקדמין. (הכי יציץ וסליק. מ&quot;ט בגין). {{צ|כי רוח עברה בו ואיננו}} - דא הוא רוחא עלאה טמירא קדישא גניזא מכלא דכליל ליה בגויה. וכדין {{צ|ואיננו}}. ודא הוא רזא דחנוך דכתיב ביה {{צ|ואיננו כי לקח אותו אלהים}} {{ממ|בראשית|ה|כד}} - דא אלהים עלאה, רוח עלאה, רוח גניזא טמירא. {{ש}}
{{צ|ולא יכירנו עוד מקומו}} - דהא אתכליל רוחא זעירא ברוחא עלאה. {{ש}}
מה כתיב בתריה? {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם}} {{ממ|תהלים|קג|יז}} - ועאל ליה כהנא רבא לגו קדש קדשים, ונטיל ליה ואוליד ליה כמלקדמין ואתחדש כנשר עולמין, ואתהדר איהו נער. 


עד דהוו יתבי, חמו חד טולא דקיימא עלייהו. אזלא ואתיא, אזלא ואתיא בגו ביתא. תווהו. 


א&quot;ר אבא: יוסי בני! אימא לך מה דהוה לי עם בוצינא קדישא. {{ש}}
יומא חד הוינן אזלינן בבקעתא דאונו. והוינן לעאן באורייתא כל ההוא  יומא.&lt;קטע סוף=דף ריז ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|ריח|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף ריח א/&gt;ומגו תוקפא דשמשא אותבינן גבי חד טינרא בגו נוקבא חדא. 
אמינא ליה: מאי האי דבכל שעתא דחייבין אסגיאו בעלמא ודינא שרייא בעלמא - זכאין דבהון לקאן עלייהו? דהכי תנינן בחובא דדרא קדישייא וצדיקייא יתפסון. אמאי? אי בגין דאינון דלא מוכיחין לעלמא על עובדייהו - כמה אינון דמוכיחין ולא מקבלי מנייהו וצדיקייא אתכפיין קמייהו! ואי בגין דלא יהוי מאן דיגין על עלמא - לא יהון מתין ולא יתפסון בחובייהו, דהא חדווה איהו לצדיקייא באבודא דלהון! 

אמר ליה: בחובה דדרא ודאי מתפסין צדיקייא! והא אוקימנא הני מילי. אבל בשעתא דיתפסון צדיקייא במרעין או במכתשין - בגין לכפרא על עלמא הוי! כדין יתכפרון כל חובי דרא.{{ש}}
מנלן? מכל שייפי גופא. בשעתא דכל שייפין בעאקו ומרע סגי שרייא עלייהו - שייפא חדא אצטריך לאלקאה בגין דיתסון כלהו. ומנו? דרועא. דרועא אלקי ואפיקו מיניה דמא - כדין הא אסוותא לכל שייפי גופא. {{ש}}
אוף הכא - בני עלמא אינון שייפין דא עם דא. בשעתא דבעי קב&quot;ה למיהב אסוותא לעלמא - אלקי לחד צדיקא בינייהו במרעין ובמכתשין, ובגיניה יהיב אסוותא לכלא. 

מנלן? דכתיב {{צ|והוא מחולל מפשעינו מדוכא מעונותינו וגו' ובחבורתו נרפא לנו}} {{ממ|ישעיהו|נג|ה}}. {{צ|ובחבורתו}} - אקזותא דדמא, כמאן דאקיז דרועא. ובההוא חבורא - {{צ|נרפא לנו}} - אסוותא הוא לנא לכל שייפין דגופא. 

ולעולם לא אלקי צדיקא אלא למיהב אסוותא לדרא ולכפרא עלייהו, (ורזא דא צדיק ורע לו). דהא ניחא לסטרא אחרא דדינא שלטא (נ&quot;א לשלטאה) על זכאה יתיר מכלא, דלא חייש כדין לכל עלמא ולא אשגח לשולטנא עלאה בהאי עלמא. ובעלמא דאתי - צדיק וטוב לו - דלא חייש קב&quot;ה לכפרא על עלמא. &lt;קטע סוף=דף ריח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|ריח|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף ריח ב/&gt;אמינא ליה: אלו לא הוו בחד זמנא - יאות! אבל אית צדיק הכא ואית צדיק הכא - לדא אית מרעין ומכתשין, ולדא אית כל טיבו דעלמא!? {{ש}}
אמר לי: בחד מנייהו או תרין סגי. דלא בעא קב&quot;ה לאלקאה כלא (ס&quot;א כל דמא). כמה דלא אצטריך אלא דרועא חדא לאלקאה ולאקזאה למיהב אסוותא לכל שייפין - אוף הכא בחד צדיקא סגי. ואי אתקף (ס&quot;א אתיקר) ביה מרע על כל שייפין -- כדין אצטריך תרין דרועין לאקזאה. אוף הכי - אי אסגיאו חובין יקירין על עלמא - כדין כל זכאין אלקון למיהב אסוותא על כל דרא. אבל בזמן דלא אסגיאו כל כך - כדין חד זכאה אלקי ושאר צדיקיא בשלם, דהא לא אצטריך עלמא דילקון כלהו. אתסיאו עמא - אתסיאו צדיקייא. ולזמנין דכל יומיהון קיימין במרעין לאגנא על דרא. מיתו - הא אתסי כלא ואתכפר, לזמנין דחובין אינון יקירין יתיר. 


קמנא ואזלנא ותוקפא דשמשא הוה יתיר ודחיק לן באורחא.{{ש}} 
חמינן אילנין במדברא ומיין תחותייהו. {{ש}}
יתיבנא תחות חד טולא דאילנא דמדברא. {{ש}}
שאילנא ליה: מאי האי דכל עמין דעלמא לא עבדין נענועא אלא ישראל בלחודייהו? דכד לעאן באורייתא מתנענען הכא והכא בלא למודא דבר נש בעלמא, ולא יכלין למיקם בקיומייהו!? 

אמר לי: אדכרתן מלתא עלאה, ובני עלמא לא ידעין ולא משגיחין! {{ש}}
יתיב שעתא ובכה. {{ש}}
אמר: ווי לבני נשא דאזלין כבעירי חקלא בלא סוכלתנו! במלה דא בלחודוי אשתמודען נשמתהון קדישין דישראל בין נשמתהון דעמין עעכו&quot;ם! נשמתהון דישראל אתגזרו מגו בוצינא קדישא דדליק, דכתיב {{צ|נר יהוה נשמת אדם}} {{ממ|משלי|כ|כז}}.&lt;קטע סוף=דף ריח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|ריט|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף ריט א/&gt;והאי נר בשעתא דאתאחד (נ&quot;א דאתדליק)   מגו אורייתא דלעילא - לא שכיך נהורא עליה אפילו רגעא. ורזא דא - {{צ|אלהים אל דמי לך}} {{ממ|תהלים|פג|ב}}. 

כגוונא דא כתיב {{צ|המזכירים את יהוה אל דמי לכם}} - לא שכיכו לכון. נהורא דשרגא כיון דאתאחדא גו פתילה - ההוא נהורא לא שכיך לעלמין אלא מתנענעא נהורא לכאן ולכאן ולא משתכיך לעלמין. כגוונא דא ישראל דנשמתייהו מגו ההוא נהורא דשרגא - כיון דאמר מלה חדא דאורייתא - הא נהורא דליק ולא יכלון אינון לאשתככא, ומתנענען לכאן ולכאן ולכל סטרין כנהורא דשרגא. דהא {{צ|נר יהוה נשמת אדם}} כתיב, וכתיב {{צ|אדם אתם}} - אתם קרויין אדם ולא אומין עכו&quot;ם. 

נשמתין דעמין עכו&quot;ם - מדעיכו דקש בלא נהורא דשרי עלייהו. ועל דא משתככין ולא מתנענען - דהא לית לון אורייתא ולא דלקין בה, ולאו נהורא שרייא בהון. אינון קיימין כעצים בגו נורא דדליק בלא נהורא דשריא עלייהו, ועל דא משתככין בלא נהורא כלל. 

א&quot;ר יוסי: דא איהו ברירו דמלה! זכאה חולקי דזכינא להאי למשמע דא! &lt;קטע סוף=דף ריט א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|ריט|ב}}


&lt;קטע התחלה=דף ריט ב/&gt;קום ר' אבא לחדשא מלין דאורייתא דאמרת בחבורא קדמאה! {{ש}}
פתח ר' אבא ואמר: {{צ|שירו ליהוה שיר חדש תהלתו מקצה הארץ וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מב|י}}.{{ש}}
כמה חביבין ישראל קמי קב&quot;ה! דחדוה דלהון ותושבחתא דלהון לאו איהו אלא (ס&quot;א לשתפא לקב&quot;ה ושכינתיה בהו דהכי וכו') ביה. דהכי תנינן כל חדוה דישראל דלא משתתפי בה לקב&quot;ה (ושכינתיה) - לאו איהו חדוה. וזמין איהו סמאל וכל סייעתא דיליה לקטרגא לההוא חדוה. (ס&quot;א ואתחזר) ואשתאר בצערא ובכיה. וקב&quot;ה לא אשתתף בההוא צערא. אבל מאן דשתיף קב&quot;ה ושכינתיה בחדוה דיליה - אם ייתי מקטרגא לקטרגא בההיא חדוה - קב&quot;ה ושכינתיה משתתף בההוא צערא. 

מה כתיב ביה? {{צ|בכל צרתם לו צר}} {{ממ|ישעיהו|סג|ט}}. ובמאי? בגין ד{{צ|עמו אנכי בצרה}} {{ממ|תהלים|צא|טו}}. ומנלן דאית לון לישראל לשתפא לקב&quot;ה ושכינתיה בחדוה דלהון? (נ&quot;א בגין דלאו איהו חדוה אלא בשותפות דיליה מאלין) דכתיב {{צ|ישמח ישראל בעושיו}} {{ממ|תהלים|קמט|ב}} - ההיא חדוה דישראל לאו איהו אלא ב{{צ|עושיו}}. 

{{צ|בעושיו}} - &quot;בעושו&quot; מבעי ליה? אלא אלין קב&quot;ה ושכינתיה ואביו ואמו; דאף על גב דמיתו - קב&quot;ה אעקר לון מג&quot;ע ואייתי לון עמיה לההוא חדוה לנטלא חולקא דחדוה עם קב&quot;ה ושכינתיה, כמה דאת אמר {{צ|העושו יַגֵּשׁ חרבו}} {{ממ|איוב|מ|יט}}. 

דבר אחר: {{צ|בעושיו}} - בגין דבר נש אתעביד בשותפות - גברא ואתתא וקב&quot;ה. ועל רזא דא כתיב {{צ|נעשה אדם}} - בשותפו. דתנינן תלת אומנין עבד קב&quot;ה לאפקא מנהון עלמא ואלין אינון: שמיא וארעא ומייא. וכל חד שמש חד יומא ואהדרו כמלקדמין. 
* יומא קדמאה - אפיק שמיא אומנותא דיליה דכתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור}}. 
* יומא תניינא - אפיקו מיא אומנותא לעבידתא דכתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים וגו'}}. אסתלקו פלגא מייא לעילא ופלגא מייא לתתא אשתארו. ואלמלא כך דמיא אתפרישו - עלמא לא הווה קאים. 
* יומא תליתאה - עבידת ארעא ואפיקת כמה דאתפקדת דכתיב {{צ|ויאמר אלהים תדשא ארץ דשא עשב}} וכתיב {{צ|ותוצא הארץ דשא וגו'}}. 

עד הכא כל אומנא מאלין תלתא אפיק אומנותא דיליה ועבדו מה דאתפקדו. אשתארו תלת יומין אחרנין - 
* ביומא רביעאה אתפקד אומנא קדמאה למעבד אומנא דיליה, דכתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי מארת}}, והיינו שמים.
* ביומא חמישאה אפיקו מייא דאיהו אומנא אחרא דכתיב {{צ|ויאמר אלהים ישרצו המים וגו'}}. 
* ביומא שתיתאה עבדת ארעא אומנותא דילה דכתיב {{צ|ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה וגו'}}. 

כיון דתלת אומנין אלין אשלימו עובדייהו - אמר לון קב&quot;ה אומנותא חדא אית לי למעבד ואיהו אדם. אתחברו כחדא ואנא עמכון - נעשה אדם. גופא דלכון. ואנא אהא שותפו עמכון ונעשה אדם. כמה דבקדמיתא הוה בשותפו - הכי נמי לבתר. אבא - דביה עביד עבידתא דשמיא ועבידתא דמייא. ואתתא - דאיהי אומנא תליתאה כגוונא דארעא. וקב&quot;ה דאשתתף בהדייהו. ועל רזא דא כתיב {{צ|בעושיו}}. ואף על גב דאבא ואמא אתפרשו מהאי עלמא - חדוה בכל שותפותא הוה.&lt;קטע סוף=דף ריט ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|רכ|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף רכ א/&gt;דתנינן בשעתא דבר נש   שתיף לקב&quot;ה לחדווה דיליה - קב&quot;ה אתי לגנתא דעדן ואעקר מתמן (ס&quot;א דאודע תמן) לאבוהי ואמיה דאינון שותפין בהדיה, ואייתי לון עמיה לההוא חדווה, וכלהו זמינין תמן. ובני נשא לא ידעין. אבל בעקו דבר נש - קב&quot;ה זמין לגביה בלחודוי, ולא אודע לאבוהי ולאמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|בצר לי אקרא יהו&quot;ה ואל אלהי אשוע וגו'}}. 


אהדר ההוא טולא דמלקדמין, ואזלא גו ביתא כמו דיוקנא דבר נש. נפל על אנפוי ר' אבא. אמר רבי יוסי אדכרנא דבהאי אתרא חמינא ליה לר' פנחס בן יאיר יומא חד הוה קאים בהאי דוכתא והוה אמר הכי: {{צ|פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן}} באת '''י'''' זעירא בגין דתרין אלפין ביתין רשימין; אלפא ביתא דאתוון רברבן, ואלפא ביתא דאתוון זעירן. אתוון רברבן - אינון בעלמא דאתי. ואתוון זעירן - אינון בעלמא תתאה. '''י'''' זעירא - ברית קיימא קדישא. כיון דקני פנחס על ברית דא - אתוסף ביה '''י'''' זעירא רזא דברית דא. 

בההוא שעתא אמר קב&quot;ה, מה אעביד עם משה? ברית דא ממשה הוי וכלה דיליה הוי - גנאי הוא למיהב ליה לאחרא בלא דעתא ורעותא דמשה, לאו יאות הוא. {{ש}}
שארי קב&quot;ה ואמר למשה: &quot;משה - פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן&quot;. {{ש}}
א&quot;ל משה &quot;רבונו של עולם מהו?&quot;. {{ש}}
א&quot;ל &quot;אנת הוא דמסרת נפשך על ישראל דלא ישתצון מן עלמא בכמה זמנין, ואיהו {{צ|השיב את חמתי מעל בני ישראל וגו'}}&quot;. {{ש}}
אמר משה: &quot;מה את בעי מני - הא כלא דידך!&quot;. {{ש}}
אמר ליה: &quot;הא כלה דידך היא - אימא לה דתשרי בגויה&quot;. {{ש}}
אמר משה: &quot;הא בלבא שלים תהא לגביה&quot;. {{ש}}
אמר ליה: &quot;אימא אנת בפומך וארים קלך דאנת מסר ליה ברעותא בלבא שלים!&quot;. 

הדא הוא דכתיב {{צ|לכן אמור}} - את אימא ברעותא - {{צ|הנני נותן לו את בריתי שלום}}. משה הוה אמר {{צ|הנני נותן לו וגו'}}, דאילו קב&quot;ה ה&quot;ל למימר &quot;לכן אמור לו הנני נותן לו את בריתי שלום&quot;, אבל לא כתיב אלא {{צ|לכן אמור}}. ואי תימא דאתעברת מן משה - לא! אלא כבוצינא דא דאדליקו מינה; דא יהיב ואהני, ודא לא אתגרע מנה. 


אתא ההוא טולא ויתיב ונשיק ליה. שמעו חד קלא דהוה אמר: {{צ|פנון אתר! פנון אתר! לר' פנחס בן יאיר דאיהו גבייכו!}}, דתנינן דכל אתר דצדיקא אתחדש ביה מלי דאורייתא - כד איהו בההוא עלמא - פקיד לההוא אתר ואתי ליה לגביה. וכ&quot;ש כד שראן בגוויה צדיקייא אחרנין לחדתא בההוא אתר דאמרין מלי דאורייתא, כגוונא דא דהוה אתי ר' פנחס בן יאיר למפקד לאתריה ואשכח אלין צדיקייא מחדתין מלין דאורייתא ואתחדש כמלקדמין ההוא מלה דר' פנחס בן יאיר קמיה. 

א&quot;ר אבא יאות מלה דרבי פנחס בן יאיר, דהא לא כתיב &quot;לכן הנני נותן&quot; אלא {{צ|לכן אמור הנני נותן לו}}. וכי מלה דא הוה גניזא מחסידא דא תחות ידך ולא הוית אמר! זכאה חולקנא דזכינא למהוי בסיעתא דטולא קדישא הכא! 


אוף הוא פתח ואמר משמיה דר' פנחס: {{צ|כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה וגו'}} {{ממ|קהלת|ט|י}}. כמה יאות ליה לבר נש בעוד דבוצינא דליק ושריא על רישיה לאשתדלא ולמעבד רעותא דמאריה, בגין דההוא נהורא דבוצינא איהי '''כח''' דשריא עליה, ועל דא כתיב {{ממ|במדבר|יד|יז}} {{צ|יגדל נא כח אדני}}. {{צ|כח אדני}} - דא הוא כח דשריא על רישיהון דצדיקייא וכל אינון דמשתדלין ברעותא דמאריהון. ועל דא תנינן כל העונה אמן יהא שמיה רבא מברך בכל כחו (דא איהו כחו). ודאי אצטריך לאתערא כל שייפוי בחילא תקיף, בגין דבאתערותא תקיף דאתקף - אתער ההוא כח קדישא עלאה ואסתלק גו קודשא ואתבר חילא ותוקפא דסטרא אחרא. ועל דא  {{צ|בכחך}} אצטריך למעבד רעותא דמארך.  &lt;קטע סוף=דף רכ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|רכ|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף רכ ב/&gt;{{צ|כי אין מעשה וחשבון וגו'}} - בגין דבההוא כח אית {{צ|מעשה}} - אשתדלותא לאשתדלא בהאי עלמא דאקרי 'מעשה', עלמא דעובדא, למשלם סופא דמחשבה. {{ש}}
{{צ|וחשבון}} - דא הוא עלמא דתליא בדבורא, דהא חשבון בדבורא תלייא. ועל דא כל גימטריאות ותקופין ועבורין דעלמא - בסיהרא הויא. {{ש}}
{{צ|ודעת}} - דא איהו רזא דשית סטרין דתליין במחשבה ואקרון עלמא דההוא מחשבה. {{ש}}
{{צ|וחכמה}} - דכלא תלייא מניה. 

וכל אלין כלילן בההוא כח - מה דלאו הכי בסטרא ד{{צ|שאול}}, דרגא דגיהנם. דהא כל בר נש דלא אשתדל בהאי '''{{גמט|כח}}''' בהאי עלמא לאעלאה ביה במעשה וחשבון ודעת וחכמה -- סופיה לאעלאה בשאול דלית ביה מעשה וחשבון ודעת וחכמה. דהא סטרא אחרא ארח שאול איהי דכתיב {{צ|דרכי שאול ביתה}}. מאן דאתרפי מהאי '''כ&quot;ח''' קדישא - אתקף ביה סטרא אחרא דשאול ביתה. 

{{צ|אשר אתה הולך שמה}} - וכי כל בני עלמא אזלי לשאול? אין. אבל סלקין מיד - דכתיב {{צ|מוריד שאול ויעל}}. בר אינון חייבין דלא הרהרו תשובה לעלמין דנחתין ולא סלקין. ואפילו צדיקים גמורים נחתין תמן. אמאי נחתין? בגין דנטלין כמה חייבין מתמן וסלקין לון לעילא (ותמן עבדין לון להרהר בתשובה). ומאן אינון? אינון דהרהרו בתשובה בהאי עלמא ולא יכילו ואסתלקו מן עלמא. וצדיקייא נחתין בגיניהון דחייבין גו שאול ונטלין לון וסלקין לון מן תמן. 

אמר ר' יוסי כתיב {{צ|אחת לאחת למצא חשבון}} {{ממ|קהלת|ז|כז}} - חשבון דגימטרייאות דקיימן בסיהרא באן דרגא דילה אינון? לא אתיב ליה. אמר שמענא ולא אדכרנא מלה. קם ההוא טולא ובטש בעינוי דר' אבא - נפל על אנפוי מגו דחילו. עד דהוה נפל על אנפוי-  נפל קרא בפומיה דכתיב {{צ|עיניך ברכות בחשבון על שער בת רבים}}. ואלין עיינין דילה פרפראות לגו חכמה עלאה דאתמשכא מלעילא, ומגו חשבון ותקופין ועבורין אתמליין ואתעבידו בריכות דנפקן מימין לכל סטרין (אינון עיינין) עד דאתפקדן לכל חושבן ועבורין דסיהרא דלבר, וככבין ומזלי, למעבד חשבון. ודא איהו {{צ|על שער בת רבים}} - דא איהי סיהרא דלבר. 

א&quot;ר אבא לר' יוסי, ההוא מרגלא קדישא דהוה תחות ידך מגו סיעתא דחסידא קדישא דאיהו גבן - כמה שפיר איהו! ואהדרנא ביה. דהא ודאי לא אצטריך לאפקא אתתא למשרי באתר אחרא עד דבעלה יפקד ויהיב לה רשו למהך. ואודעין לבעלה בקדמיתא ומפייסין ליה דהוא יפקד לה ויהיב לה רשו למיהך לההוא אתר. כך קב&quot;ה פייס למשה ועד דיהב ליה רשו. וא&quot;ל {{צ|אימא אנת הנני נותן לו את בריתי שלום}} למשרי בגוויה. ועד דיהב לה רשו למהך תמן - לא אזלת. מנלן? מצדיקו של עולם דיהיב לה רשו למשרי גו צדיקי בהאי עלמא ויתבא עמהון ככלה גו קשוטהא. וצדיקא דעלמא חמי וחדי בהאי. אבל בין דרועי דבעלה שכיבת. ואתהדרת למהוי בהדייהו, ותבת לבעלה, כמה דאת אמר {{צ|בערב היא באה ובבקר היא שבה}}. {{צ|בערב היא באה}} - לגבי בעלה, {{צ|ובבקר היא שבה}} - לגבי צדיקייא דעלמא. וכלא ברשותא דבעלה (הדא הוא דכתיב וצדיק חונן ונותן). ומשה כך אמר {{צ|הנני נותן לו את בריתי}}; כמה דצדיק דלעילא נותן - אוף אנא הנני נותן מתנה למהדר - מתנה איהי. ובגין ברית דא רווח כהונה עלאה. ואי לא תהא בהדיה - לא אתקשר פנחס בדרגא דכהונה עלאה דהא ברית דבקא איהו תדיר בימינא עלאה, וימינא עלאה דא זמין למבני בי מקדשא דאיהו ברית. 


אמר רבי אבא אדכרנא מלה חדא דשמענא מבוצינא קדישא דשמע משמיה דרבי אליעזר. יומא חד אתא לקמיה חד חכים גוי. &lt;קטע סוף=דף רכ ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|רכא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף רכא א/&gt;אמר ליה: סבא סבא תלת בעיין   בעינא למתבע מנך. 
* חד דאתון אמרין דיתבני לכו בי מקדשא אחרא - והא לא הוו למבני אלא תרי זמנין - בית ראשון ובית שני! בית שלישי לא תשכח באורייתא?! והא מה דהוה ליה למבני כבר אתבנון, ולעולם לית ביה יתיר דהא תרי בתי ישראל קרא לון קרא. וכתיב {{צ|גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון}}. 
* ותו דאתון אמרין דאתון קרבין למלכא עלאה יתיר מכל שאר עמין. מאן דמתקריב למלכא איהו חדי (יתיר) תדיר בלא צערא בלא דחילו ובלא דחיקו. והא אתון בצערא ובדחקא וביגונא תדיר יתיר מכל בני עלמא, ואנן לא אתקדים לן צערא ודחקא ויגונא כלל. אנן קריבין למלכא עלאה ואתון רחיקין מניה, ועל דא אית לכו צערא ודחקא אבלא ויגונא מה דלא אית לן. 
* ותו דאתון לא אכלי נבלה וטרפה בגין דתהוון בריאין וגופא דלכון להוי בבריאותא. אנן אכלינן כל מה דבעינן ואנן תקיפין בחילא בבריאותא וכל שייפון דילן בקיומייהו. ואתון דלא אכלין  - חלשין כלכו במרעין בישין ובתבירו יתיר מכל שאר עמין. עמא דסני לכון אלהכון בכלא! 

סבא סבא לא תימא לי מדי! דלא אשמעינך ולא אקבל מנך! זקיף עינוי ר' אליעזר ואשגח ביה ואתעביד תלא דגרמי. 

כיון דנח רוגזיה, אהדר רישיה ובכה ואמר {{צ|יהוה אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ}}. כמה תקיף חילא דשמא קדישא תקיפא בכל ארעא! וכמה חביבין מלי דאורייתא! דלית לך מלה זעירא דלא תשכח לה באורייתא, ולית מלה זעירא דאתיא באורייתא דלא נפקת מפומיה דקב&quot;ה. 

מלין אלין דשאל ההוא רשע - אנא שאלנא יומא חד לאליהו ואמר דהא במתיבתא דרקיעא אתסדרו קמיה דקב&quot;ה והכי הוא. דכד נפקו ישראל ממצרים - בעא קב&quot;ה למעבד לון בארעא כמלאכין קדישין לעילא, ובעא למבני לון ביתא קדישא ולנחתא ליה מגו שמי רקיעין ולנטעא לון לישראל נציבא קדישא כגוונא דדיוקנא דלעילא. הדא הוא דכתיב {{צ|תביאמו ותטעמו בהר נחלתך}}. באן אתר? {{צ|במכון לשבתך פעלת יהו&quot;ה}} - בההוא דפעלת אנת יהו&quot;ה ולא אחרא. {{צ|מכון לשבתך פעלתך יהו&quot;ה}} - דא בית ראשון. {{צ|מקדש אדני כוננו ידיך}} - דא בית שני. ותרווייהו אומנותא דקב&quot;ה אינון. ומדארגיזו קמיה במדברא מיתו ואכנס לון קב&quot;ה לבנייהו בארעא (אליפו עובדיהון) וביתא אתבני על ידא דבר נש. ובגין כך לא אתקיים. ושלמה הוה ידע דבגין דהאי עובדא דבר נש - לא יתקיים. ועל דא אמר {{צ|אם יהו&quot;ה לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו}} {{ממ|תהלים|קכז|א}} דהא לית ליה ביה קיומא. ביומוי דעזרא גרם חטאה ואצטרכון אינון למבני ולא הוה ביה קיומא. 

ועד כען בניינא קדמאה דקב&quot;ה לא הוה בעלמא. ולזמנא דאתי כתיב {{צ|בונה ירושלם יהו&quot;ה}} {{ממ|תהלים|קמז|ב}} - איהו ולא אחרא. ובניינא דא אנן מחכאן, ולא בניינא דבר נש דלית ביה קיומא כלל. בית ראשון ובית שני - יחית לון קודשא בריך הוא כחדא מלעילא; בית ראשון באתכסיא, ובית שני באתגליא. ההוא בית להוי באתגליא דאתקרי בית שני דיתחזי לכל עלמא אומנותא דקב&quot;ה חדוה שלים ורעותא דלבא בכל קיומא. ההוא בית ראשון באתכסיא אסתלק לעילא על גבוי דההוא דאתגלייא, וכל עלמא יחמון ענני יקר דסחרן על גבי דההוא דאתגלייא, ובגו דאינון עננין הוי בית ראשון בעובדא טמירא דסליק עד רום יקר שמייא. ובניינא דא אנן מחכאן, ועד כען לא הוה בעלמא. דאפילו קרתא דירושלם לא ליהוי אומנותא דבר נש דהא כתיב {{צ|ואני אהיה לה נאם יהוה חומת אש סביב וגו'}}. אי לקרתא כתיב הכי - כל שכן ביתא דאיהו דיורא דיליה. ועובדא דא הוי אתחזי למהוי ברישא כד נפקו ישראל ממצרים. ואסתלק עד לסוף יומין בפורקנא  בתראה. &lt;קטע סוף=דף רכא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|רכא|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף רכא ב/&gt;שאלתא אחרא דודאי אנן קרבין למלכא עלאה יתיר מכל שאר עמין - ודאי הכי הוא. דישראל עבד לון קב&quot;ה לבא דכל עלמא. והכי אינון ישראל בין שאר עמין כלבא בין שייפין; כמה דשייפין לא יכלי למיקם בעלמא אפילו רגעא חדא בלא לבא - הכי עמין כלהו לא יכלין למיקם בעלמא בלא ישראל. ואוף הכי ירושלם בגו שאר ארעאן כלבא בגו שייפין. ועל דא איהי באמצעיתא דכולי עלמא, כלבא גו שייפין. וישראל מתנהגן גו שאר עמין כגוונא דלבא גו שייפין. לבא איהו רכיך וחלש ואיהו קיומא דכל שייפין. לא ידע מצערא ועקא ויגונא כלל אלא לבא,  דביה קיומא, דביה סוכלתנו. שאר שייפין לא אתקריב בהו כלל דהא לית בהו קיומא ולא ידעין מדי. כל שאר שייפין לא קריבין למלכא דאיהו חכמתא וסוכלתנו דשריא במוחא אלא לבא. ושאר שייפין רחיקין מניה ולא ידעין מניה כלל. כך ישראל למלכא קדישא קרבין ושאר עמין רחיקין מניה. 

שאלתא אחרא דישראל לא אכלי נבלות וטרפות וטנופא ולכלוכא דשקצים ורמשים כשאר עמן - הכי הוא. דהא לבא דאיהו רכיך וחלש, ומלכא וקיומא דכל שאר שייפין לא נטיל למזוניה אלא ברירו וצחותא דכל דמא, ומזוניה נקי וברירא, ואיהו רכיך וחלש מכלא. ושאר פסולת אנח לכל שייפין. וכל שאר שייפין לא משגחין בהאי, אלא כל פסולת וביש דכלא נטלין ואינון בתקיפו כמה דאתחזי לון. ועל דא בכל שאר שייפין אית אבעבועין שאת או ספחת סגירו דצרעת. ללבא - לאו מכל הני כלום. אלא איהו נקי ברירא מכלא - לית ביה מומא כלל. כך קב&quot;ה נטיל ליה לישראל דאיהו נקי וברירו דלית ביה מומא. על דא כתיב {{צ|כלך יפה רעיתי ומום אין בך}} {{ממ|שה&quot;ש|ד|ז}}. אתא רבי יוסי נשיק ידוי. אמר אילו לא אתינא לעלמא אלא למשמע דא דיי:


{{צ|ושם איש ישראל המוכה וגו'}}. אמר ר' יצחק האי קרא הכי הוה ליה למכתב: :ושם איש ישראל אשר הכה פנחס&quot;. ולא {{צ|המוכה אשר הוכה}}. לא נאמר אלא בארח סתים. אלא הכי אמר ר' אלעזר (נ&quot;א ר' שמעון) - כיון דסלקיה קב&quot;ה לפנחס לכהנא רבא - לא בעא לאדכרא ליה לפנחס בקטלנותא דבר נש, דהא לא אתחזי לכהנא רבא. עד לא סלקיה לכהנא רבא - אדכר ליה ואמר {{צ|וירא פנחס ויקח רמח וגו' וידקור את שניהם וגו'}}. כיון דסלקיה לכהנא רבא - לא אדכר שמיה בקטלנותא דלא אתחזי ליה. וחס עליה יקרא דקב&quot;ה. דכהנא רבא לא אתחזי לאדכרא בקטלנותא. {{צ|ושם האשה המוכה}} - אוף הכי.


רבי שמעון הוה אזיל מקפוטקיא ללוד ור' יהודה אזיל עמיה. עד דהוו אזלי - פגע בהו ר' פנחס בן יאיר ותרין גוברין טוענין אבתריה. שכיך חמריה דר' פנחס. טעינו לה ולא אזיל. אמר ר' פנחס שביקו ליה! דהא ריחא דאנפין חדתין קא ארח או נסא אתעביד לן השתא. עד דאינון תמן נפק ר' שמעון מבתר חד טנרא. נטל חמרא ואזיל. אמר ר' פנחס ולא אמרית לכו דהא ריחא דאנפין חדתין קא ארח! נחת וגפיף ליה ר' פנחס ובכה. אמר ליה חמינא בחלמי דאתיא שכינתא לגבי, ויהבת לי נבזבזן רברבן וחדינא בה. השתא כמה דחמינא! אמר ר' שמעון מקל פרסי דחמרך ידענא דאנת הוא. השתא חדוה שלים! אמר ר' פנחס נתיב בדוך חד דמלי דאורייתא אצטריך צחוחא. אשכחו עינא דמייא ואילנא. יתבו. 

אמר ר' פנחס מסתכל הוינא דהא לתחיית המתים בארחא דארעא אחרא יעביד לון קב&quot;ה. ומה דהוה השתא קדמאה ליהוי כדין בתראה. מנלן? מאינון עצמות; הנהו גרמין דאחיא לון קב&quot;ה על ידי יחזקאל, דכתיב {{הפניה לפסוקים|יחזקאל|לז|ז|ח}} {{צ|ותקרבו עצמות עצם אל עצמו}} בקדמתא, ולבתר כתיב &lt;קטע סוף=דף רכא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|רכב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף רכב א/&gt;{{צ|וראיתי והנה עליהם גידים ובשר עלה וגו' ויקרם עליהם עור מלמעלה ורוח אין בהם}} - דהא מה דאפשיט בקדמיתא ליהוי בתראה. בקדמיתא עור ולבתר בשר. בקדמיתא אפשיט מרוחא, ולבתר עור, ולבתר בשר, ולבתר עצמות. 

אמר ר' שמעון, בדא אקשן קדמאי! אבל גרמין אלין דאחיא קב&quot;ה - נסין ואתין משניין עבד בהו קב&quot;ה. תא חזי מה כתיב {{הפניה לפסוקים|איוב|י|ט|יא}} {{צ|זכר נא כי כחומר עשיתני ואל עפר תשיבני}}. מה כתיב בתריה {{צ|הלא כחלב תתיכני וכגבינה תקפיאני עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תסוככני}}. זמין קב&quot;ה לבתר דיתבלי בר נש בעפרא ומטי זמנא דתחיית המתים, דההוא גרמא דישתאר למעבד ליה כעסה דא וכגבינה דחלב, ונביע כחלב, דהוא נביעו נקי מצוחצח בצחותא ההוא גרמא. כד יתערב ההוא גרמא ויתמחי כחלבא. ולבתר יקפיא ליה ויתצייר בצייורא כגבינה בקפיאותא. ולבתר יתמשך עליה עור ובשר ועצמות וגידים. הדא הוא דכתיב {{צ|הלא כחלב תתיכני וכגבינה תקפאני}} - &quot;התכתני&quot; לא כתיב אלא {{צ|תתיכני}}, &quot;הקפיתני&quot; לא כתיב אלא {{צ|תקפיאני}}, &quot;הלבשתני&quot; לא כתיב אלא {{צ|תלבישני}}, &quot;סוככתני&quot; לא כתב אלא {{צ|תסוככני}}. כולהו לבתר זמנא משמע. 

ולבתר מה כתיב? {{צ|חיים וחסד עשית עמדי}} {{ממ|איוב|י|יב}} - דא רוחא דחיי. ואי תימא {{צ|עשית עמדי}} כתיב ולא כתיב &quot;תעשה&quot;? אלא הכי אמר {{צ|חיים וחסד עשית עמדי}} - בההוא עלמא שדית בי רוחא דחיים, אבל {{צ|ופקודתך}} דמטרוניתא דמלכא {{צ|שמרה רוחי}} - איהי נטרת לרוחי בההוא עלמא. מאי {{צ|ופקודתך}}? דאת זמין לפקדא לה בקדמיתא. 

ורזא דמלה דא, כל נפשין דצדיקייא גניזין וטמירין תחות כרסייא דמלכא ואיהי נטרא לון לאתבא לון לדוכתייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ופקודתך שמרה רוחי}}. מאי {{צ|ופקודתך}}? כמה דאת אמר {{צ|פקודתו יקח אחר}} {{ממ|תהלים|קט|ח}}. {{צ|פקודתך}} - דא מטרוניתא דמלכא דכל רוחין אינון פקדונין בידהא, הדא הוא דכתיב {{צ|בידך אפקיד רוחי וגו'}}, ואיהי נטרא לון. בגין דא {{צ|שמרה רוחי}} - ואיהי נטרת לה. 

כגוונא דא אמר דוד {{צ|שמרה נפשי כי חסיד אני}}. {{צ|שמרה}} - דא מטרוניתא דמלכא דאיהי נטרא {{צ|נפשי}} בגין {{צ|כי חסיד אני}}. ובכל אתר דכתיב סתם - דא מטרוניתא. כמה דאת אמר {{צ|ויקרא אל משה}} {{ממ|ויקרא|א|א}}, {{צ|ויאמר אם שמע תשמע בקול יהוה אלהיך}} {{ממ|שמות|טו|כו}}. 

בכה ר' פנחס ואמר ולאו אמרית לך דשכינתא יהבת לי נבזבזן ומתנן! זכאה חולקי דזכינא למחמי לך ושמענא דא. אמר ליה: בההוא זמנא - תינח ההוא גרמא - שאר גרמין דישתכחון מה יתעביד מנהון? א&quot;ל כולהו יתכלילו בההוא נביעו דהאי גרמא ויתכלילו בהדיה, ויתעביד כלא עסה חדא, ותמן יתצייר ציורא, כמה דאתמר. הדא הוא דכתיב {{צ|ועצמותיך יחליץ}} {{ממ|ישעיה|נח|יא}} - מאי {{צ|יחליץ}}? כמה דאת אמר {{צ|חלץ מהם}} - כלהו יתעברון מקיומייהו ויתכלילו בהאי גרמא למהוי עסה חדא. וכדין {{צ|והיית כגן רוה וכמוצא מים וגו'}} (שם).&lt;קטע סוף=דף רכב א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|רכב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף רכב ב/&gt;(הדף מכיל רק [[#פרשת פנחס - רעיא מהימנא|רעיא מהימנא]])
&lt;קטע סוף=דף רכב ב/&gt;
{{ממ זהר משולב|ג|רכג|א}}&lt;קטע התחלה=דף רכג א/&gt;(הדף מכיל רק [[#פרשת פנחס - רעיא מהימנא|רעיא מהימנא]])
&lt;קטע סוף=דף רכג א/&gt;
{{ממ זהר משולב|ג|רכג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף רכג ב/&gt;(הדף מכיל רק [[#פרשת פנחס - רעיא מהימנא|רעיא מהימנא]])
&lt;קטע סוף=דף רכג ב/&gt;
 

{{ממ זהר משולב|ג|רכד|א}}&lt;קטע התחלה=דף רכד א/&gt;
אמר רבי פנחס מסתכל הוינא, שמירה בלב איהו ודאי, ולב דוגמא דלב עלאה, ועל דא שמור בלב ולאו באתר אחרא. זכירה בזכר במוחא, דרכיב ושליט על הלב, ולית זכירה אלא במוחא. ועל דא זכור לזכר ושמור לנקבה. מוחא דאיהו דכורא -  רכיב ושליט על הלב. לב שליט ורכיב על הכבד. כבד - סמאל ונחש,{{הערה|ס&quot;א &quot;דא בדא ואיהו חד&quot;}}   ואינון דכר ונוקבא, יותרת הכבד וכבד.&lt;קטע סוף=דף רכד א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|רכד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף רכד ב/&gt;ועל דא בקורבנא: יותרת הכבד - דא נחש, כבד - מיכלא דדכורא רזא דסמא&quot;ל. 

אמר רבי שמעון ודאי כך הוא ויאות הוא, וברירא דמלה ורזא וסתרן דקרבן הכי הוא. כבד נטיל בקדמיתא - הוא ויותרת דיליה{{הערה|(ס&quot;א ולבתר יותרת דיליה)}}, סמאל ובת זוגו. (ס&quot;א ולבתר כל כו' דאינון חיילין) וכל אינון ערקין דכבדא - חיילין ומשריין דלהון. ונטילו דלהון דאכלין חלבין שמנינו דקרבנא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואת החלב אשר עליהם}}. 

וכדין קריב כלא לגבי לב. ולב לא נטיל מכלא אלא ודוי דאתעביד ביה, וסליק בההוא תננא, וצלותא דאתעביד עליה דקרבנא. לב קריב לגבי מוחא רעותא דיחודא דכהנא ביה, וחדוותא דליואי. מוחא - דא נהורא דאתיא ממוחא עלאה. מוחא קריב לגביה טמיר מכלא דלא אתידע כלל. וכלא אתקשר דא בדא. ומוחא קריב נחת רוח דכלא. 

ערקין דכבדא - אלין אישים וכל אינון חייליהון. כבד - כמה דאתמר. יותרת - נקבה - נוקבא דיליה. אמאי יותרת? דלא אתחברת בדכורא אלא כד אשתארת לה שעתא, לבתר דעבדת נאופהא ושבקא ליה. תו יותרת נקבה - דכד בעיא לאתחברה בבר נש אתעבידת לגביה שיורין דלא אתחשבת כלל. לבתר איהי אתקרבת זעיר זעיר לגביה עד דאתעבידא ליה חבורא חדא. {{ש}}
ומאלין ערקין דכבדא מתפשטן אחרן זעירין לכמה זיינין. וכלא נטלין אמורין ופדרין. וכלהו כלילן בכבד. 

לב דאיהו עקרא בקדושה - נטיל ומקריב למוחא כמה דאתמר. לב שריא על תרין כוליין, ואינון תרין כרובין יהבין עיטא. ואינון רחיקין קריבין ימינא ושמאלא. וכלהו נטלין ואכלין כל חד כדקא יאות, עד דאתקשר כלא כחדא. 

{{צ|זבחי אלהים רוח נשברה}} - דא מתקריב ללב - {{צ|רוח נשברה}} - ודוי וצלותא. דהא ודאי {{צ|והרוח תשוב אל  האלהים אשר נתנה}}.&lt;קטע סוף=דף רכד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|רכה|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף רכה א/&gt; וכבד מקריב ליה לגביה לב, דאיהו סניגורא עליה. וכלא קשורא כחדא בקורבנא. מן כבד נפקין כל מרעין וכל מכתשין לכל שייפי גופא, וביה שריין. לב איהו זכיך מכלא - מניה נפקין כל טב וכל בריאותא דשייפין כלהו, וכל תוקפא וכל חדוה וכל שלימו דאצטריך לכל שייפין: &lt;קטע סוף=דף רכה א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|רכה|ב}}


&lt;קטע התחלה=דף רכה ב/&gt;פתח ואמר {{צ|בטח ביהו&quot;ה ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה}} {{ממ|תהלים|לז|ג}}.{{ש}} 
{{צ|בטח ביהו&quot;ה}} - כדקא יאות. {{צ|ועשה טוב}} - תקונא דברית קדישא; דתהא מתקן ליה ונטיר ליה כדקא יאות. ואי תעביד דא - אנת תהא הכא בארעא ויתזן מנך ויתפרנס מנך ההיא אמונה דלעילא. ותו (&lt;small&gt;ס&quot;א מתקן ליה ונטיר ליה. {{צ|שכן ארץ}} - ארץ קדישא עלאה, ארץ החיים, דההיא ארץ תשרי בההוא טוב. {{צ|ורעה אמונה}} - ההיא אמונה דלעילא יתזן ויתפרנס מניה על ידך. ואי תעביד דא&lt;/small&gt;) תתענג על יהו&quot;ה ויתן לך משאלות לבך - כל דא אתתקנת בתקונא דברית - כיון דאתקנת ברית אתקן כלא. 

פנחס בגין דקני על ברית דא - זכה לכלא. ולא עוד אלא דאגין על כל ישראל, וביה אתקיים {{צ|והתענג על יהו&quot;ה}} {{ממ|תהלים|לז|ד}} דהא סליק ואתקשר לעילא (ואנהיר) באור קדמאה דברא קב&quot;ה וגניז ליה. בההוא אור דאתהני אברהם מניה ואהרן כהנא אתקשר בה. לבתר דאסתלק לכהנא רבא - לא אדכר ליה קטלנותא דזמרי ולא יאות בגין דלא יתאחד כלל בענפוי דסטרא אחרא ולא אתחזי לאדכרא עליה. דכל מאן דקטיל - ענפין דסטרא אחרא אית ביה, ופנחס הא מתאחיד בימינא ולית ליה חולק בסטרא אחרא כלל. ועל דא לא אדכר הכא. מה דאתחזי שבחא - איהו גנאי ליה ונחיתו מדרגא עלאה דאתאחיד ביה. ועל דא כתיב {{צ|המוכה אשר הוכה}} - סתם, {{צ|ושם האשה המוכה}} - ולא אדכר על ידא דמאן. 

א&quot;ר פנחס זכאה דרא דשמעין מילך באורייתא וזכאה חולקי דזכינא לכך! אמר רבי שמעון זכאה דרא דאנת וחסידותך אשתכח בגוויה! 


עד דהוו יתבין ומפייסין דא לדא אתא, רבי אלעזר בריה דרבי שמעון ואשכח לון תמן. 
א&quot;ר פנחס ודאי דכתיב {{צ|ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה}}. 
א&quot;ל רבי שמעון: אלעזר ברי תיב ברי ואימא קרא. יתיב רבי אלעזר. פתח ואמר (שם) {{צ|ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים}}. מאי {{צ|ויפגעו בו}}? אלא אית פגיעה לטב, ואי פגיעה לביש. ואית פגיעה לצלותא. אלא בשעתא דהוה אזיל לחרן מה כתיב? {{צ|ויפגע במקום}} - צלותא דערבית הוה דצלי בההוא מקום, כמה דאת אמר {{צ|הנה מקום אתי}}, וצלותא דערבית בההוא אתר אתחזי. תו {{צ|ויפגע במקום}} - מלי פיוסין איהו, דאתא שמשא קדישא לגבי סיהרא, בעלה לגבי אתתא. מכאן דלא יאות לבעל למיתי לגבי אתתא אי לא הוי במלי פיוסין לפייסא לה, דכתיב {{צ|ויפגע במקום}} ולבתר {{צ|וילן שם}}. כד הוה אתי יעקב מחרן מה כתיב {{צ|ויפגעו בו}} - שדרת היא לפייסא ליה למיתי לגבה. 

{{צ|ויאמר יעקב כאשר ראם}} - מאי {{צ|כאשר ראם}}? אלין מלאכין דיום ומלאכין דלילה הוו, ואתכסיאו מניה ולבתר אתגליין ליה, ועל דא {{צ|כאשר ראם}} כתיב. {{צ|מחנה אלהים זה}} - מהכא דהוו אלין דיממא ואלין דליליא.&lt;קטע סוף=דף רכה ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|רכו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף רכו א/&gt;אינון דליליא כתיב בהו   {{צ|מחנה אלהים}}, ואינון דיממא כתיב בהו {{צ|זה}}. ועל דא {{צ|ויקרא שם המקום ההוא מחנים}} - תרין משריין. 

והשתא משרין קדישין חמינא הכא! זכאה ארחי דאתינא הכא! 

אמר רבי שמעון מאן דפתח פתחא - יימא! 

א&quot;ר אלעזר, תנינן, כל מאן דאמר {{צ|תהלה לדוד}} בכל יום תלת זמנין - איהו בר עלמא דאתי. והא אתמר טעמא. אי בגין פרנסה ומזונא דכל עלמין - תרין זמנין אינון בכל יומא, בצפרא ובפנייא, דכתיב {{צ|בתת ה' לכם בערב בשר וגו'}}?! אמאי תלת זמנין בכל יומא? אלא תרין למזונא דבני אינשי ודכל עלמא, וחד למיהב תוקפא לההוא אתר דפתיחו ידוי. ותרין מזונין אלין משניין דא מן דא. וכלהו תלת מזוני כתיבי הכא 
* {{צ|ואתה נותן להם את אכלם בעתו}} - דא מזונא דעתירי דיהיב מיכלא סגי בעתו. הא חד. 
* תרין דכתיב {{צ|ומשביע לכל חי רצון}} - דא מזונא דמסכני דאינון שבעין מרצון ולא מגו מיכלא סגי. 
* תלת דכתיב {{צ|פותח את ידך}} - דא תוקפא לההוא אתר דבפתיחו דידוי נפקא רצון ושבעא לכלא. 


תו הכי אוליפנא דלא איהו אלא תרי זמני בגין מזונא ופרנסה בכל יומא. דאלין חיובא על בר נש. ואי אמר יתיר - לאו בגין חובה איהו - אלא בגין שבחא גו תושבחן דזמירות דדוד מלכא. מאי טעמא? בגין דפרנסה לא חזי למשאל אלא בתר צלותא ופרנסה דמאריה; מלכא ייכול בקדמיתא ולבתר ייכלון עבדוי. הדא הוא דכתיב {{צ|באתי לגני אחותי כלה אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי}} - לבתר {{צ|אכלו רעים}}. {{צ|אכלתי יערי}} - דא צלותא דמיושב. {{צ|עם דבשי}} - דא ק&quot;ש.&lt;קטע סוף=דף רכו א/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|רכו|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף רכו ב/&gt;{{צ|אכלתי יערי}} - דא צלותא דמיושב - ההוא יער   לבנון, יוצר אור, (ס&quot;א משרתים) והאופנים וחיות הקדש (כלם קדושים). כל הני אקרון '''יער''' - אילנין ונציבין דביה. {{ש}}
{{צ|עם דבשי}} - דא ק&quot;ש דאיהו מתיקו דכלא בכמה צופין ומתיקין. {{ש}}
{{צ|שתיתי ייני}} - דא צלותא דמעומד, {{תיקון גירסה|מטיבו|משיכו}} דיינא עלאה דאתנטר, ודא בשלש ברכות ראשונות. {{ש}}
{{צ|עם חלבי}} - אלין אינון שלש ברכות אחרונות. ואתכלילן אלין באלין. 

עד כען מיכלא דמלכא. לבתר דאכל מלכא - {{צ|אכלו רעים}} לעילא, {{צ|שתו ושכרו דודים}} לתתא. ועל דא לית חיובא דמזונא אלא לבתר צלותא. בצלותא דמנחה קודם צלותא מאי טעמא? בגין דעד לא אשתכח דינא קשיא - בעוד דאנפין דמלכא נהירין - יימא תהלה לדוד בהאי סדורא דמזונא. דלבתר דדינא שריא ותלי על עלמא - לאו שעתא איהו. 

אתא ר' פנחס ונשקיה. &lt;קטע סוף=דף רכו ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|רכז|א}}&lt;קטע התחלה=דף רכז א/&gt;(הדף מכיל רק [[#פרשת פנחס - רעיא מהימנא|רעיא מהימנא]])
&lt;קטע סוף=דף רכז א/&gt;
{{ממ זהר משולב|ג|רכז|ב}}&lt;קטע התחלה=דף רכז ב/&gt;(הדף מכיל רק [[#פרשת פנחס - רעיא מהימנא|רעיא מהימנא]])
&lt;קטע סוף=דף רכז ב/&gt;
{{ממ זהר משולב|ג|רכח|א}}&lt;קטע התחלה=דף רכח א/&gt;(הדף מכיל רק [[#פרשת פנחס - רעיא מהימנא|רעיא מהימנא]])
&lt;קטע סוף=דף רכח א/&gt;
{{ממ זהר משולב|ג|רכח|ב}}&lt;קטע התחלה=דף רכח ב/&gt;(הדף מכיל רק [[#פרשת פנחס - רעיא מהימנא|רעיא מהימנא]])
&lt;קטע סוף=דף רכח ב/&gt;
{{ממ זהר משולב|ג|רכט|א}}&lt;קטע התחלה=דף רכט א/&gt;(הדף מכיל רק [[#פרשת פנחס - רעיא מהימנא|רעיא מהימנא]])
&lt;קטע סוף=דף רכט א/&gt;
{{ממ זהר משולב|ג|רכט|ב}}&lt;קטע התחלה=דף רכט ב/&gt;(הדף מכיל רק [[#פרשת פנחס - רעיא מהימנא|רעיא מהימנא]])
&lt;קטע סוף=דף רכט ב/&gt;
{{ממ זהר משולב|ג|רל|א}}&lt;קטע התחלה=דף רל א/&gt;(הדף מכיל רק [[#פרשת פנחס - רעיא מהימנא|רעיא מהימנא]])
&lt;קטע סוף=דף רל א/&gt;
{{ממ זהר משולב|ג|רל|ב}}&lt;קטע התחלה=דף רל ב/&gt;(הדף מכיל רק [[#פרשת פנחס - רעיא מהימנא|רעיא מהימנא]])
&lt;קטע סוף=דף רל ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|רלא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף רלא א/&gt;אמר רבי יהודה לימא לן מר מאלין מלין מעליתא דראש השנה. {{ש}}
פתח רבי שמעון ואמר {{צ|ויהי היום}} {{ממ|איוב|א|ו}} {{ממ|איוב|א|יג}}. בכל אתר דכתיב {{צ|ויהי}} איהו צער. {{צ|ויהי בימי}} - צער ודאי. {{צ|ויהי היום}} - יומא דאית ביה צער ודא הוא ראש השנה; יומא דאית ביה דינא קשיא על עלמא. {{צ|ויהי היום ויעבר אלישע אל שונם}} - יומא דראש השנה הוה. ובכל אתר {{צ|ויהי היום}} דא ראש השנה. 

{{צ|ויהי היום ויבאו בני האלהים}} - יום ראש השנה הוה. בכל זמנא תרין יומין אינון, מאי טעמא? בגין דלהוי יצחק כליל דינא ורחמי תרין יומין ולא חד, דאלמלא ישתכח יחידאי, יחריב עלמא. ועל דא כתיב תרין זמנין {{צ|ויהי היום ויהי היום}}. {{ש}}
{{צ|ויבאו בני האלהים}} - אלין ב&quot;ד רברבא, בני האלהים ודאי, בנוי דמלכא קריבין לגביה, ואינון שבעין ממנן דסחרין תדירא למלכא ואינון חתכין דינא על עלמא. {{ש}}
{{צ|להתיצב על יהו&quot;ה}} - וכי על יהו&quot;ה קיימי? אלא בשעתא דאלין קיימי על דינא, דינא קדמאה דכלא ביה, מאן הוא דלא יוקיר לשמא דקודשא בריך הוא ודלא יוקיר לאורייתא ולעבדוי? אוף הכי מאן הוא דלא חייש על יקרא דשמא קדישא דלא יתחלל בארעא? מאן הוא דלא חייש ליקריה דקב&quot;ה? מאן הוא דלא שוי יקר לשמא דא? {{ש}}
{{צ|ויבא גם השטן בתוכם}} - {{צ|גם}} לרבות ההיא נוקבא דיליה. אוף הכי {{צ|להתיצב על יהו&quot;ה}} דאיהו חייש נמי ליקרא דשמא דא. 

הכא אפליגו עמודין קדמאין דעלמא; חד אמר איוב מחסידי אומות העולם הוה, וחד אמר מחסידי ישראל הוה, ואלקי לכפרא על עלמא. דהא יומא חד אשכחית רב המנונא לאליהו. א&quot;ל ודאי תנינן דאית צדיק ורע לו, רשע וטוב לו! אמר צדיק - כל שממועטין לו חובותיו - נותנין לו בעולם הזה חובו, ועל כן צדיק ורע לו. וכל שמרובין עוונותיו וממועטין זכיותיו - נותנין לו שכרו בעולם הזה - רשע וטוב לו. אמר ליה: דינוי דמארי עלמא עמיקין! אבל בשעתא דבעי קודשא בריך הוא לכפרא חובין דעלמא - אלקי בדרועא דלהון ואסי לכולהו. מתל לאסייא דאלקי לדרועא לשיזבא לכל שייפין, כמה דכתיב {{צ|והוא מחולל מפשעינו וגו'}}. 

כמה דאתמר בההוא יומא של ראש השנה דקיימין שבעין קתדראין למידן דינא לעלמא, כמה אינון מארי תריסין קטיגורין דקיימי לעילא; אלין מיימינין לזכו, ואלין משמאלין לחובה לאדכרא חובין דעלמא, חובין דכל חד וחד. ועל דא אצטריך לבר נש לפרשא חובוי כל חד וחד כמה דאיהו, בגין דמאן דמפרש חטאוי - לא אתמסר דיניה אלא בידא דמלכא קב&quot;ה בלחודוי. ומאן דדאין ליה קב&quot;ה איהו לטב. ועל דא בעא דוד מלכא (ואמר) {{צ|שפטני אלהים}} - אנת ולא אחרא. וכן שלמה אמר {{צ|לעשות משפט עבדו}} - הוא ולא אחרא. וכל {{קיצור|ב&quot;ד|בית דין / בעלי דין}} בדלין ממנו. ועל דא אצטריך לון לפרשא חובן דכל שייפא ושייפא, וכל מה דעביד בפרט. הדא הוא דכתיב {{צ|חטאתי אודיעך וגו'}}. לבתר {{צ|ואתה נשאת עון חטאתי סלה}}. 

מנלן? ממשה דכתיב {{צ|אנא חטא העם הזה וגו'}}. בישראל כתיב {{צ|חטאנו כי עזבנו את יהו&quot;ה}} {{ממ|שמואל א|יב|י}}. דאי תימא האי ביחיד אבל בצבור לא - הא כתיב קרא דא. ואי תימא הא בצבור אבל שליחא דלהון לא - הא כתיב {{צ|וישב משה...אל יהוה וגו'}}, וכתיב (שם) {{צ|ויעשו להם וגו'}}. מאי טעמא? מאן דמפרש חוביה - בי דינא בדילין מיניה בגין דבר נש קריב לגרמיה ולא אתדן על פומיה. ותו, לא שביק למקטרגא לאולפא עליה חובא.&lt;קטע סוף=דף רלא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|רלא|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף רלא ב/&gt;מומא דבר נש יקדים   ויימא, ולא יהיב דוכתא לאחרא למימר. כדין קב&quot;ה מחיל ליה. הדא הוא דכתיב {{צ|ומודה ועוזב ירוחם}}. 

ביומי דר&quot;ח מתקנין בי דינא כורסייא למלכא למידן כל עלמא, וישראל עאלין בקדמיתא בדינא קמיה דליפוש רחמי (ס&quot;א קמי דליפוש רוגזא). תנן {{צ|ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו}}. {{צ|יום ביומו}} מאי הוא? אלא הני תרי יומין דר&quot;ה. אמאי תרי יומין? בגין דאינון תרי בי דינא דמתחברן כחדא; דינא עלאה דאיהו קשיא בדינא תתאה דאיהו רפיא. ותרווייהו משתכחי. ועל דא לא ידעי הני בבלאי רזא דיבבא ויללותא ולא ידעי דתרווייהו אצטריכו. יללותא דאיהו דינא תקיפא. תלת תבירין דאיהו דינא רפיא. גנוחי גנח רפיא. אינון לא ידעי ועבדין תרווייהו. ואנן ידעינן ועבדינן תרווייהו. (&lt;small&gt;ס&quot;א ועל דא רזא דיבבא ויללה ותרווייהו אצטריכו הני בבלאי אינון לא ידעי ועבדין תרווייהו&lt;/small&gt;). וכלא נפקין לארח קשוט. 


פתח ואמר {{צ|תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו}} {{ממ|תהלים|פא|ד}}. {{צ|תקעו בחדש שופר}} - מאי {{צ|בחדש}}? דא בי דינא רפיא דאקרי 'חדש'. {{צ|בכסה}} (&lt;small&gt;כס דעלמא עלאה, '''כ&quot;ס ה'''', דא פחד יצחק דאיהו כס למלכא עלאה. תו בכסה&lt;/small&gt;) - דא דינא קשיא, פחד יצחק. דינא דאתכסייא תדיר דלאו איהו דינא באתגלייא. 

{{צ|כי חק}} {{ממ|תהלים|פא|ה}} - דא דינא רפיא. משפט דא דינא קשיא{{הערה|ס&quot;א &quot;ברחמי&quot;}}, ותרווייהו אינון כחדא. בגין כך תרין יומין ותרווייהו ברזא חדא. 

{{צ|אשרי העם יודעי תרועה וגו'}} {{ממ|תהלים|פט|טז}} - לא כתיב &quot;שמעי&quot; או &quot;תקעי תרועה&quot; אלא {{צ|יודעי תרועה}}, בגין (ס&quot;א כגון) חכימין דדיירין באוירא דארעא קדישא אינון {{צ|ידעי תרועה}}. רזא דתרועה - כמה דכתיב {{צ|תרועם בשבט ברזל}} {{ממ|תהלים|ב|ט}}. מאן עמא כישראל דידעין רזין עלאין דמאריהון למיעל קמיה ולאתקשרא ביה! וכל אינון דידעי רזא דתרועה יתקרבון למיהך באור פניו דקב&quot;ה, ודא אור קדמאה דגניז קב&quot;ה לצדיקייא. ועל דא אצטריך למנדע לה. 


כתיב {{צ|היותרת מן הכבד}} וכתיב {{צ|ואת היותרת על הכבד}}. {{צ|יותרת מן הכבד}} - דא אשת זנונים דאזלא ונפקא {{צ|מן}} הכבד לאסטאה בני עלמא ולאסטנא עלייהו, ושבקת לדכורא למעבד זנונים. ובגין דא {{צ|היותרת מן הכבד}}. {{צ|יותרת על הכבד}} - בתר דעבדת ניאופא אסתלקת עליה! מצח אשה זונה אתגברת על בעלה דאיהו כבד בכעס דמרה, אשת מדנים וכעס, דשלטא איהי על דכורא דילה. מצח אשה זונה שלטא על הכבד, אשת מדנים וכעס. {{צ|יותרת מן הכבד}} - מן הכבד נפקא לאבאשא לכל עלמא ולמעבד ניאופין עם כלא. לבתר איהי סלקא לגבי דכורא מצח אשה זונה בעזותא דאנפין, וכדין איהי {{צ|על הכבד}}. 

ועוד {{צ|יותרת מן הכבד}} אתקריאת מסטרא אחרא - בתר דנפקת לנאפא עם כלא יהיבת שיורין לבעלה, והאי איהי {{צ|יותרת מן הכבד}}. 

מגו כבד ויותרת דילה נפקת מרה, ואיהי חרבא דמלאך המות דנפקו מנה טפין מרירן לקטלא בני נשא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואחריתה מרה כלענה}}. ואיהי תליא בכבד, כל מרעין ומותא ביה תליין. וההוא יומא דר&quot;ה משטטא בעלמא למכנש כל חובי עלמא, וכדין כל אברין דאינון ישראל אינון בעאקו, דאינון אברי דמטרוניתא, {{צ|נר יהו&quot;ה נשמת אדם}}, שכינתא קדישא. וכדין כל ישראל בעאקו. ונטלי שופר לאתערא ביה ההוא תקיעה ושברים ותרועה: &lt;קטע סוף=דף רלא ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|רלב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף רלב א/&gt;נטלין שופר לאתערא ביה - תרועה ותקיעה - דינא קשיא ברחמי. ושברים - דינא קשיא בלא רחמי (ס&quot;א ודינא רפיא ברחמי). וכדין הכי יתערו לעילא לאתערבא דא בדא.


בתרועה ותקיעה ושברים אתבסם כלא דא בדא, וכל מה דההוא כבד נקיט אקריב לגבי לב דאיהו מלכא לזיינא (ס&quot;א לדיינא), וההוא לב לאו אורחיה ולאו תיאובתיה בעכירו דעובדין דעמיה אלא נקיט כל ברירו וכל צחותא  וכל זכיין וכל עובדין טבין. &lt;קטע סוף=דף רלב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|רלב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף רלב ב/&gt;וכל ההוא עכירו וטנופין ולכלוכא דאינון עובדין בישין (&lt;small&gt;בס&quot;א ליתא&lt;/small&gt;) (&lt;small&gt;זריק לון לשאר עמין עכו&quot;ם ההוא כבד&lt;/small&gt;) - אנח לכבד דאתמר ביה עשו איש שעיר, וכל ערקין דיליה דאינון שאר עמין עכו&quot;ם. הדא הוא דכתיב {{צ|ונשא השעיר עליו את כל עונותם}} - מאי {{צ|עונותם}}? '''עונות תם''' דאתמר ביה {{צ|ויעקב איש תם}}, וחובין דעמודא (ס&quot;א דעמיה) דאינון ערקין ודפקין דלבא. ובגין דא שחין וצרעת וספחת לכל אינון אברין - מכבד אשתכחו; מאילין לכלוכין דאשתארו ביה. מלבא אתי כל בריאותא לכל אברין, דהכי הוא, כיון דלבא נטיל כל זכיכו וברירא וצחותא - כבד נטיל כל מה דאשתכח ואשתאר מן לכלוכא וטנופא וזריק לכל שאר שייפין דאינון שאר עמין עכו&quot;ם אחרנין בעל כרחיהו. ומפסולות דפסולת דכבד נטל טחול דאתמר ביה {{צ|יהי מארת}} - {{צ|מארת יהוה בבית רשע}} {{ממ|משלי|ג|לג}}.


אמר רבי פנחס אורחא דא הוה מתקנא לי למשמע מלין אלין מעתיק יומין - זכאה עלמא דאנת שארי בגויה! ווי לעלמא דישתארון יתמין ולא ידעין מלי דאורייתא כדקא יאות! ודאי הכי הוא דכבד נטיל כלא - טב וביש. ואע&quot;ג דמשטטא ולקיט כל חוביהון דישראל - ה&quot;נ זכיין דלהון לקיט בגין לקיימא. קורציה וכלא האי והאי מקריב לגבי לב. ואורחוי דלב לא נטיל אלא זכיכו וברירו וצחותא דכלא כמה דאמרת. ושאר טנופא ולכלוכא אהדר לכבד ונטיל כלא בעל כרחיה דכתיב {{צ|ונשא השעיר עליו וגו'}}. מלה דא אהדרנא בגין דיתבסם לפומי כמתקא דדובשא. זכאה חולקי דזכינא להאי למחמי דא בעיני! 

אוף הוא פתח ואמר: {{צ|יהו&quot;ה לא גבה לבי ולא רמו עיני וגו'}} {{ממ|תהלים|קלא|א}} -  האי קרא אמר דוד בשעתא דהוה אזיל על כיף נהרא והוה אמר רבש&quot;ע כלום הוה בר נש בעלמא דאודי ומשבח למאריה כוותי? אזדמנת ליה צפרדע, א&quot;ל דוד לא תתגאה דאנא עבדית יתיר מנך, דמסרית גופאי על מימרא דמארי, דכתיב {{צ|ושרץ היאור צפדעים}}, והא אוקמוה. ותו דאנא משבח ומזמר ליליא ויומא בלא שכיכו. בההיא שעתא אמר דוד {{צ|יהו&quot;ה לא גבה לבי ולא רמו עיני}}. 


{{צ|יהו&quot;ה לא גבה לבי}}.... (כאן חסר) ...דא הוא קרבנא דבכל יומא ובכל זמן וזמן לגבי קב&quot;ה, דאתכלילת כנסת ישראל ביה בין כל שאר אכלוסין. וכל אילין פולחנין אפיקו לה מבין גובין, ומבין   שאר עמין.&lt;קטע סוף=דף רלב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|רלג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף רלג א/&gt;כך ישראל כל זמן דאינון אטימי לבא ולא פתחין בתיובתא לא סלקין ריחא ולא אפיק לון מגו גובין. אבל כד פתחין בתיובתא - מיד סלקין ריחא ויפיק לון מבין גובין, ויתהני בהו כנסת ישראל דכתיב {{צ|פתחי לי אחותי רעיתי}}. דכל זמן דשושנה אטימא - לית לה ריחא ולא סליקא מבין גובין, ודיורהא בינייהו כמה דאתמר. וקב&quot;ה לא שדר לן למהך אורחא דא אלא לאוליף מלין אלין. 

עד דהוו יתבי אתא נשרא ומאיך ונטיל חד שושנה מבינייהו ואזלת, ואמרו, מכאן ולהלאה נהך לאורחין. קמו ואזלו. עד הכא אורחא דר' פנחס ורבי שמעון. אזל ליה איהו ור' אלעזר ושאר חברייא, ור' פנחס ושאר חברייא. 


פתח ואמר ר' פנחס עליה: {{צ|למנצח על שושן עדות מכתם לדוד ללמד}} {{ממ|תהלים|ס|א}} - מאי {{צ|ללמד}}? לאולפא לבני עלמא חכמתא, והא אוקמוה. {{צ|שושן עדות}} - אלין סנהדרי גדולה דכתיב בה {{צ|סוגה בשושנים}}. {{צ|מכתם לדוד}} - סימנא דאחזיאו ליה לדוד כד שדר ליואב לארם נהרים ולארם צובא לאגחא בהו. 

א&quot;ר פנחס דא איהו שושן עדות דקיימא הכא{{הערה|ראיתי כי הרמ&quot;ק והמק&quot;מ מחקו מלים הבאים: &quot;הא ככביא בשמיא&quot; - ויקיעורך}} שכינתא עלן, ודרגין עלאין בהדה, וסייעתא קדישא לתושבחתא. דא איהו שושן בשלימו כדקא יאות. 


קמו ואזלו - אלין הכא ואלין הכא. אזל ליה ר' פנחס ובת בכפר עקימין, ור' יצחק ור' חייא בהדיה. עד דאקדימו למיזל, יתבו ומחכו לנהורא דצפרא. זקיף עינוי ר' חייא וחמא אלין כוכבייא דשרביטא דקא מרהטן ואזלן. אמר ודאי בכמה זמנין שאלנא על אלין כוכבייא! 

א&quot;ר פנחס, אלין כוכבייא דשרביטא ידיען בסוכלתנו דחברייא דהא קב&quot;ה ברא כל אינון כוכבי רקיעא, רברבין וזעירין. וכלהו אודן ומשבחן לקב&quot;ה (דכתיב מונה מספר לככבים). וכד מטא זמנייהו לשבחא קרא לון קב&quot;ה בשמא דכתיב {{צ|לכולם בשם יקרא}} - וכדין רהטי ואושיטו שרביטא דנהורא לשבחא למאריהון בההוא אתר דאתפקדן. הדא הוא דכתיב (שם) {{צ|שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה וגו'}}. 

אדהכי אתא נהורא - קמו ואזלו. עד דהוו אזלי - אתא נשרא רברבא אסחר על רישייהו וקיימא עלייהו. א&quot;ר פנחס ודאי עידן רעותא הוא השתא! בה שעתא אתפתחו תרעי דרחמי לכל אינון בי מרעי, והוא זמנא לאסוותא לון. ואע&quot;ג דאינון אסירין דמלכא. דהא נשרא דא סימנא דרחמי איהו! 

פתח ואמר {{צ|כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף וגו'}}. ליכא בעלמא מאן דאיהו ברחמי על בנוי כנשרא, והא אוקמוה, דכתיב {{צ|ויאכלוה בני נשר}} {{ממ|משלי|ל|יז}} דאיהו רחמנא על בנוי. ומגו דהשתא עידן דרחמי אתא נשרא דא ואסחר עלנא. בשעתא דא איהו רחמי לכל אינון בי מרעי. ודא איהו דכתיב {{צ|יהו&quot;ה בקר תשמע קולי}} {{ממ|תהלים|ה|ד}} - ודא בקר דאברהם ואתערותא דיליה. 

אדהכי אסחר נשרא ואעבר לקמייהו. א&quot;ר פנחס: &quot;נשרא! נשרא! מה אנת לגבן? אי בשליחותא דמרך אתית - הא אנן הכא. אי בגין מלה (ס&quot;א סימנא) אחרא אתיתא - הא אנן הכא זמינין! אתרם נשרא לעילא ואתכסי מנייהו, ואינון יתבו. א&quot;ר חייא הא דשלמה מלכא תיוהא הוא, דתנינן נשרא רברבא הוה אתי לגביה שלמה מלכא בכל יומא ויומא והוה שלמה מלכא רכיב על גדפהא ואוביל ליה ד' מאה פרסי בשעתא חדא. לאן אוביל ליה? לתרמו&quot;ד במדבר בהרים. אתר חד איהו לגבי טורי דחשוכא דאקרי תרמוד במדבר, ולאו איהו אתר דתרמודאי, אלא תרמוד דאיהו במדבר בהרים. ותמן מתכנשי כל רוחין וסטרין אחרנין. וההוא נשרא הוה טאס לתמן בשעתא חדא. כיון דקאים על ההוא דוכתא - אגבה נשרא. ושלמה כתב פתקא וארמי תמן, ואשתזיב מאינון רוחין. ונשרא הוה מסתכל גו חשוכא דטורין לאתר דתמן '''עזא ועזאל''' דאינון תמן אסירין בשלשלאי דפרזלא, נעיצן גו תהומי. ולית יכילו (ס&quot;א רשו) לבר נש בעלמא למיעל תמן, ואפי' עופי שמיא, בר בלעם.  &lt;קטע סוף=דף רלג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|רלג|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף רלג ב/&gt;וכיון דנשרא מסתכל גו חשוכא רברבא - מאיך לתתא ונטיל ליה לשלמה מלכא תחות גדפהא שמאלא, ומכסייא ליה. וקיימא על אלין שלשלאי ואזלא ומקרבא לגבייהו. ושלמה כדין אפיק עזקא (ס&quot;א שורטינא) דחקיק עליה שמא קדישא ושוי בפומא דנשרא ומיד אינון הוו אמרי כל מה דבעי שלמה מלכא. ומתמן הוה ידע שלמה חכמתא (עלאה). הדא הוא דכתיב {{צ|ויבן וגו' את תרמוד במדבר בארץ}} {{ממ|מלכים א|ט|יט}}. וכי בניינא הוה עביד בארץ?! אלא מהו {{צ|ויבן}} - אסתכל בסכלתנו וידע לההוא דוכתא למנדע ביה חכמתא (עלאה כמה דאת אמר ויבינו במקרא). 

עד דהוו יתבי הא נשרא אתיא לגבייהו ושושנה חדא בפומה. ושדי קמייהו ואזלת לה. חמו וחדו. א&quot;ר פנחס ולאו אמינא לכו דנשרא דא בשליחותא דמארה אזלא ואתיא! שושנה דא איהי שושן עדות דקאמינא, וקב&quot;ה שדר ליה לגבן. 


פתח כמלקדמין ואמר {{צ|למנצח על שושן עדות מכתם לדוד ללמד}}. וכי שושן עדות? מאי סהדותא סהיד? אלא שושן דא איהי 
* סהדותא למעשה בראשית, 
* ואיהי סהדותא לכנסת ישראל, 
* סהדותא ליחודא עלאה. 

ודא איהו בגין דשושנה דא אית בה תליסר עלין, וכולהו קיימין בעקרא חדא. ואית בה חמש עלין לבר תקיפין, דחפיין לדא שושנה ואגינו עלה. וכלא ברזא דחכמתא הוא. תליסר עלין - אלין תליסר מכילן דרחמי דירתא כנסת ישראל מלעילא, וכולהו אחידן בעקרא חדא דאינון י&quot;ג תיקונין דדיקנא תתאה דאריך אנפין, דאינון י&quot;ג תיקונין עלאין דז&quot;א. ואיהו ברית חדא, ודוגמא דברית יסודא, דכלא.  חמש עלים תקיפין דסחרן עליה - אלין חמשין תרעין. חמש מאה שנין דיסודא, ברית קדישא דאילנא דחיי אזלא בהו. 

'''סהדותא לעובדא דבראשית''' - כל עובדא דבראשית - כולהו תיבין ידיען בסוכלתנו, וקיימא בחושבנא. '''אלהים''' דמעשה בראשית אחזי לעילא ואחזי לתתא; אחזי לעילא ברזא דעלמא דאתי, ואחזי לתתא ברזא דכנסת ישראל. שושנה סהדותא לעובדא דבראשית דקיימא בכל הני סימנין דכתיב {{צ|בראשית ברא אלהים}} {{ממ|בראשית|א|א}} - דא שושנה. תליסר עלין  אינון תליסר תיבין עד {{צ|אלהים}} {{שם|בראשית|א|ב}} תניינא. ואינון {{צ|את השמים ואת הארץ והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח}} - הא תליסר עלין דשושנה. חמש תקיפין דסחרן לאלין אינון {{צ|מרחפת על פני המים ויאמר}} - הא חמש אחרנין. לבתר {{צ|יהי אור}} - הא עיקרא ושרשא דשושנה דכלא ואחידן בה. 

'''סהדותא ליחודא''' - חמש תיבין {{צ|שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה}} - אינון חמש עלין תקיפין דשושנה. שרשא ויסודא דאחידן ביה - דא הוא {{גמט דגש|{{צ|אחד}}}} ואיהי עיקרא ושרשא דכלהו אחידן ביה. תליסר עלין אלין רזא דתליסר בחושבנא, גושפנקא דמלכא. 

תא חזי כגוונא דשושנה בין החוחים  - הכי אינון ישראל בין עמין עכו&quot;ם. והכי כנסת ישראל בין שאר אכלוסין רברבן ממנן - כל זמן דשושנה קיימא אטימא דלא פתיחא - לית בה ריחא ולא סלקין לה ולא מפקין לה מגו גובין. בשעתא דשושנה פתיחא - סלקא ריחא - כדין אפיקו לה מגו גובין, ויתהני בהו כ&quot;י. שנאמר {{צ|פתחי לי אחותי רעיתי}}. 

וקב&quot;ה לא שדרה לן אלא למיהך לאורחן. 


אמר ר' אלעזר לאבוהי, הא שמענא אלין שייפין אטימין ברזא דקרבנין - שייפין אחרינן רזא דלהון מאי? &lt;קטע סוף=דף רלג ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|רלד|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף רלד א/&gt;א&quot;ל רבי  שמעון לר&quot;א: אלעזר ברי כל שאר שייפין דלגו רזא עלאה איהו! תא חזי, לבא הא אתמר. אבל לב דא איהו נורא דדליק, ואלמלא דזמין לגביה מלכא עלאה כנפי ריאה דאתיין לקמיה רוחא מרוחא דנשיב מגו בוסמין עלאין - הוה אוקיד לעלמא ברגעא הדא. 

פתח ואמר {{צ|ויהוה המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש}} - אמאי אוקיד לון? בגין דכנפי ריאה לא נשיבו בההיא שעתא. וסתרא דכנפי ריאה - דא {{צ|כנפי יונה נחפה בכסף}} {{ממ|תהלים|סח|יד}}, ואינון '''רפאל וצדקיאל''', ועלייהו אתמר {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} לנשבא תדיר קמי  לבא:

'''טחול''' - פתח בוצינא קדישא ואמר {{צ|ואראה את כל העשוקים שנעשו תחת השמש והנה דמעת העשוקים}} {{ממ|קהלת|ד|א}} - מאן אינון עשוקים? אלין ינוקין דאינון בתוקפא דאמהון, דסלקין מעלמא ע&quot;י מלאך המות. וכי מלאך המות קטיל לון דאיהו עושק? אלא הדר ואמר {{צ|ומיד עושקיהם כח ואין להם מנחם}} - מאן ההוא {{צ|כח}}? דא הוא דכתיב {{צ|יהי מארת ברקיע השמים}}, ודא הוא {{צ|מארת}} חסר וא&quot;ו. ודא לילית דאיהי ממנא דההוא {{צ|עושק}}, ואיהי אקרי 'טחול', ואיהי אזלת וחייכא בינוקי ובתר עבדת בהו רוגזא ודמעה למבכי עלייהו. 

טחול לזינא דכבד אזלא - דא אברי בשני ודא ברביעי בעובדא דבראשית. ובגין דא לית סימנא טבא בשני וברביעי. כבד - מותא דרברבי, טחול - מותא דזוטרי.&lt;קטע סוף=דף רלד א/&gt;
 
{{ממ זהר משולב|ג|רלד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף רלד ב/&gt;'''קיבה''' - איהו דרגא חד משתין דמותא, ודא אתקרי '''תרדמה''', {{גמט דגש|עסטיראה}} (&lt;small&gt;נ&quot;א {{גמט דגש|עסירטא}}&lt;/small&gt;) - דרגא שתיתאה דמלאך המות. ומגו דאתי מרחיק איהו מסטרא דמותא ולאו מותא. רמזא חדא משתין דמותא.

'''אצטומכא''' - דא קרקבן נקלף. ואוקמוה רבנן קורקבן טוחן דאיהו נטיל כלא ושחיק ומשדר לכל אברין. אי אברין בלא חובין כגוונא דאוקמוה רבנן דאית מלין דמעכבין ית קרבנא דלא נחית לקבלה ליה ההוא דשדר קוב&quot;ה לקבלא דורונא דיליה. דאית דמקבל ליה קוב&quot;ה על ידי אריה דאתמר ביה {{צ|ופני אריה אל הימין לארבעתן}}. וקוב&quot;ה רכיב עליה ונחית ביה לקבלא ההוא דורונא. ואית דורונא דמקבל ליה על ידי שור דאתמר ביה {{צ|ופני שור מהשמאל לארבעתן}}. ואית דורונא דמקבל על ידי דנשר דאתמר ביה {{צ|ופני נשר לארבעתן}} דאינון שתי תורים או שני בני יונה. ואית דורונא דמקבל ליה על ידי דאדם דכתיב ביה {{צ|אדם כי יקריב מכם קרבן ליהו&quot;ה}} - בדיוקנא דההוא דאתמר ביה {{צ|ודמות פני אדם}}. יהו&quot;ה נחית עלייהו לקבלא דורונא.

ואית חיון טבעיות ממנן על גופין דאינון מארבע יסודין ואינון דכיין. ולקבלייהו ארבע חיון דורסין מסאבין (נ&quot;א מלאכין ממנן) על ד' מרירן דאינון מרה חוורא, מרה סומקא, מרה ירוקא, מרה אוכמא.  ואית חיון שכליות דסחרין לכרסייא, ואית לעילא מנייהו וגבוהים עליהם. ואינון חיון אלהיות מסטרא דקדושה. ואית חיון מסטרא אחרא ואתקריאו 'אלהים אחרים'. ואלהיות דקודשא - 'אלהים חיים'. ואלין אלהיות דקדושה אתקריאו אלהי האלהיות ועלת על כלא. {{צ|אל אדון על כל המעשים}}. וכל זינא אזיל לזיניה. ובגין דאית אלהים אחרים אמר עלייהו {{צ|זובח לאלהים יחרם בלתי ליהו&quot;ה לבדו}} בגין דלא יתערב אלהים חיים עם אלהים אחרים.&lt;קטע סוף=דף רלד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|רלה|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף רלה א/&gt;'''אצטומכא''' - דא נטיל ושחיק ומשדר לכל סטרין דלתתא. ומניה אתזנו תתאי מאינון שתין שמרים לתתא. כל אינון רוחין וסטרין אחרנין דאיתזנו בליליא מאינון אברים ופדרים. ושאר נטלין כל שייפין. ונטיל כלא כבד וקריב ללב כמה דתאמר. ודא איהו דכתיב {{צ|ופני אריה אל הימין}}. ועל דא אתחזי על מדבחא כגוונא דאריה אכיל קרבנין. מכאן ולהלאה כל שאר שייפין ברזא דגופא כגוונא דלעילא:&lt;קטע סוף=דף רלה א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|רלה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף רלה ב/&gt;'''קנה''' - שית עזקאן בקנה מתחבראן כחדא ואינון אקרון {{צ|בני אלים}}. מפקי רוחא לנשבא על עלמא, ואתיין מסטרא דגבורה. וכד אינון מתחברן כחדא אינון כגוונא דשופר ואלין אקרו {{צ|שופר}}. שופר של איל של יצחק. אלים בני בשן. {{צ|הבו ליהוה בני אלים אלים}} דיצחק, ומפקין רוחא וקלא. וההוא קלא נפיק ואערע בעבי מטרא ואשתמע לברייתא לבר. ועל דא כתיב {{צ|ורעם גבורותיו מי יתבונן}} - דודאי מסטרא דגבורה קא אתיין. ובגין דא (ס&quot;א ומה אמר ההוא קלא קול יהוה על המים אל הכבוד וגו') {{צ|אל הכבוד הרעים יהוה על מים רבים}} - &quot;אל רועם&quot; לא כתיב, אלא {{צ|אל הכבוד הרעים}} על ידא דבני אלים. ולית מאן דידע בשבחא דהאי קלא. הדא הוא דכתיב {{צ|מי יתבונן}}.


'''ושט''' - דבלע מיכלא ומתמן עאל לכלהו שייפין. .דא איהו רזא בדרגא ד{{צ|אשים}}. {{צ|אשים}} אינון קרבין מיד ובלעי ונטלי  כלא, מגו אשא עלאה דכליל לאשים. ורזא דא {{צ|אשי יהוה ונחלתו יאכלון}} {{ממ|דברים|יח|א}}. אלין אכלין ובלעין, ושאר לא אכלין הכי. וכל בני עלמא לבר לא ידעין איך אכלין, ולאו רזא דלהון. אלא דרגין דלגו אינון ידעין ונטלין מנייהו. 

'''ושט''' לית ליה בדיקה מבחוץ, דלא ידעי. אלא מבפנים ידעי ונטלי. עד דעאל לבי טוחנא ואשתחיק ואתבשל ונטיל כלא כבד כמה דאתמר. מאלין אשים נפקי דרגין, דאקדמי ונטלי מכבד בקדמיתא. ומאן אינון? אלין טוחנות, אכלי קרבין וטחני. ועל דא מדאתחרב בי מקדשא כתיב {{צ|ובטלו הטוחנות כי מעטו}}. אלין טחנין בקדמיתא. כיון דאתטחנן - אינון דשלטי עלייהו בלעי ונטלי, ואקרון '''{{גמט|וש&quot;ט}}'''. אמאי? אלא '''ו' ש&quot;ט'''.  דיוקנא דוא&quot;ו, איהו ושט כפוף.&lt;קטע סוף=דף רלה ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|רלו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף רלו א/&gt;ולבתר '''שט''' - למיכל משתיא חמרא ומיא, דכתיב {{צ|שטו העם ולקטו}} מיכלא למיכל. 


משתיא חמרא ומיא - נסוכא דיין ונסוכא דמים - בהאי ושט עאל ואשתאיב בריאה. אלין שרפים בשלהוביתא דלהון נטלי משתיא ואקרון 'ריאה' בחבורא חדא, ואשתאיב כלא בהון. וכל אלין נטלין כל חד וחד כדקא חזי ליה. ומדחרב בי מקדשא ובטלו הטוחנות כי מעטו - כלהו דאזעירו דיוקנייהו ומזונייהו, ולית יומא דלית ביה מארה. 

ארים קליה רבי שמעון ואמר: ווי ירושלם קרתא קדישא, ווי לעמא דכל טבאן אלין אבדין! רברבן גיברין ממנן אזעירו דיוקנייהו! על דא בכו חברייא, אמרו: ווי רבי כד תסתלק מן עלמא! מאן יגלה רזין סתימין עמיקין כאלין דלא אשתמעו מן יומא דשלמה מלכא ועד השתא. זכאה דרא דשמעין מלין אלין, וזכאה דרא דאנת בגוויה! ווי לדרא דישתארון יתמיך מנך!&lt;קטע סוף=דף רלו א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|רלו|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף רלו ב/&gt;פתח ר' שמעון ואמר, {{צ|שמע ישראל יהו&quot;ה אלהינו יהו&quot;ה אחד}}. '''ע'''' רברבא, '''ד'''' אוף הכי. וסימנא דא '''עד'''. היינו דכתיב {{צ|עד יהו&quot;ה בכם}} {{ממ|שמואל א|יב|}}. אשתארון אתוון '''ש&quot;מ'''. '''מ'''' פתוחא. מאי טעמא לא סתימא? בגין ד'''ם'''' סתימא - מלכא (ס&quot;א עלמא) עלאה. '''מ'''' פתיחא - מלכא (ס&quot;א עלמא) תתאה. 
אתוון אחרנין אשתארו '''א&quot;ח''' - {{צ|כבוד אלהים הסתר דבר}} כתיב. 

אשכחנא בספרא דרב המנונא סבא כל מאן דמייחד יחודא דא בכל יומא - חדוה זמינא ליה מלעילא מרזא דאתוון אלין; '''ש&quot;מ''' מהאי סטרא, '''א&quot;ח''' מהאי סטרא. ומצרף אתוון - למפרע שרי, ובמישר סיים. וסימן '''אשמח''' דכתיב {{צ|אנכי אשמח ביהו&quot;ה}} {{ממ|תהלים|קד|א}} ממש. דא יחודא קדישא ושפיר איהו.

והכי הוא בספרא דחנוך דאמר כי האי גוונא דמאן דמייחד יחודא דא בכל יומא חדוה זמינא ליה מלעילא. תו אית ביה '''ש&quot;מ''' דאתכליל מן '''ע'''' רברבא, אלין שבעין שמהן ברזא דאבהן קדישין. ודא הוא '''שמע - שם ע' - ישראל יהו&quot;ה אלהינו יהו&quot;ה''' - אלין ארבע בתי דתפלין דאחיד לון '''א&quot;ח'''. ההוא דאמר {{צ|פתחי לי אחותי רעיתי}}. '''ד'''' - דא קשר של תפלין דהיא אחידת בהו. רזא לחכימין אתמסר דלא לגלאה.

שתיק ר' שמעון, בכה וחייך. אמר אימא דהא ודאי רעוא אשתכח, ולית כדרא דא עד דייתי מלכא משיחא דיהא רשו לון לגלאה. תרין רצועין נפקין מסטרא דא ומסטרא דא - רזא דתרין ירכין דלתתא דהאי '''אח''' דנביאי קשוט אחידן בהו. דהא מלעילא נפקין תרין רצועין רזא דתרין דרועין מימינא ומשמאלא.  ודל&quot;ת אתאחידת בהו. לבתר נחתא ואתפשטו ירכין לתתא. כיון דהיא אתאחידת לעילא כדקא יאות - נחתא לתתא לאתאחדא באכלוסהא. וכד איהי אתאחדת אחידא בשיפולי ירכין ורשימו דיו&quot;ד ברית קדישא עלה מלעילא -- כדין איהי אתאחדת ביחודא חד. '''יו&quot;ד''' דא איהי רזא דברית - (ועל דא) כל מאן דנטר ברית דא איהו אשתזיב לעילא ואשתזיב לתתא (מנלן) פנחס בגין דאיהו קני על ברית דא אשתזיב מן דינא עילאה ומן דינא דלתתא. ובגין כך אתרשים יו&quot;ד דא בגוויה. הדא הוא דכתיב {{צ|פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן וגו'}}. יו&quot;ד דא אצטריך דלא יתעדי כלל מגו תפלה דיד, דלא יעביד פרודא וכל חדוה דילה בהאי '''י''''. איהו יו&quot;ד דא בדכורא איהי ולא בנוקבא. איהו צדיק ואיהי צדק. ובגין כך אתקריבת בהדה. ומאן דרחיק ליה מאתר דא - רחיק הוא מעדונא דעלמא דאתי.  בדכורא איהו צדיק ואיהי צדק בלא יו&quot;ד. איהו איש ואיהי אשה בלא יו&quot;ד. ובגין כך חדוה (נ&quot;א תיאובתא) דילה לאתקרבא בה ולאתעדנא בהדה. מאן דרחיק עדונא דא ירחקון ליה מעדונא דלעילא. ועל דא כתיב {{צ|כי מכבדי אכבד וגו'}}. 

תא חזי, פנחס קאים קמי דינא תקיפא דיצחק וסתים פרצה - בגין כך אשלים לגבי פנחס רזא דיצחק. קם קמי פרצה דכתיב {{צ|ויעמוד פנחס ויפלל}} {{ממ|תהלים|קו|}}. קם בפרצה קמי דינא דיצחק בגין לאגנא עלייהו דישראל (&lt;small&gt;ס&quot;א פנחס קאים קמי דינא תקיפא דיצחק לאגנא עלייהו דישראל דכתיב {{צ|ויעמוד פנחס ויפלל}}. מאי {{צ|ויעמוד}}? דקם בפרצה קמי דינא דיצחק בגין כך אשלים לגבי פנחס רזא דיצחק&lt;/small&gt;). ועל דא כליל דא בדא בחושבנא{{הערה|{{גמט דגש|יצחק}} - {{גמט דגש|פינחס}}}}.

ואי תימא הא חושבנא לא תלייא אלא בעיינין דילה והכא חושבנא לעילא ביצחק? אלא ודאי הכי הוא בגין דיצחק תליא ואשתמשא (ס&quot;א ואתמשך) בההוא אתר דאינון עיינין דתמן דיינין דינין דכל עלמא. דהא עיינין דילה אינון שבעין קתדראין, אתר דדינין דעלמא, ואקרון סנהדרין. ועל דא כלא חד בגין דיצחק ואינון כחדא אזלין וכלא שפיר.

פנחס דא יצחק, וקם פנחס ודאין דינא ומתלבש בגבורה תקיפא דאיהו שמאלא ובגין כך זכה לימינא - הכא אתכליל שמאלא בימינא. 

{{צ|השיב את חמתי}} - מאי {{צ|השיב את חמתי}}? אלא אלין אינון ג' ממונים דגיהנם - '''משחית אף וחימה''' (ד&quot;א חד על ש&quot;ד, חד על גילוי עריות, וחד על עבודה זרה), בגין דחמא ההוא חמה דהוה פשיט ואתמשך מסטרא דיצחק - מה עבד? אתלבש איהו ביצחק ואחיד בההוא חימה כמאןדאחיד בחבריה ואתיב ליה לאחורא. וכדין דן דינא ועביד דינא.&lt;קטע סוף=דף רלו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|רלז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף רלז א/&gt;דן דינא - דכל בועל ארמית קנאין פוגעין בו. ועביד דינא - דכתיב {{צ|וידקור את שניהם}}. ועל דא כתיב הכא {{צ|השיב את חמתי}} וכתיב התם {{צ|השיב אחור ימינו מפני אויב}} {{ממ|איכה|ב|}}. מה להלן לאחורא - הכא נמי לאחורא. ועל דא '''י'''' דפינחס הכא יו&quot;ד דיצחק.

וכלא הוא {{צ|מעל בני ישראל}} - דחד חמא ההוא 'חמה' חמא ליה דהוה נחית על רישיהון דישראל. מאי חמא? חמא '''מ'''' את דא דהוה טאס ברקיעא, ודא הוא סימנא דמלאך המות דבעיא לאתבנאה באת '''ו'''' ואת '''ת''''. מה עבד פנחס? מה דהוה מתלבש ביצחק - כדין נטיל ההוא את '''מ'''' וחטף ליה וחבר ליה בהדיה. כיון דחמא מלאך המות דפנחס  חטף ליה לההוא '''מ'''' בהדיה -  מיד תב לאחורא. מאי טעמא? בגין דכד קני בלביה פינחס אתלבש ביצחק ואסתלק למהוי בחושבנא {{גמט דגש|ר&quot;ח}}, והכי סליק שמיה {{גמט דגש|ר&quot;ח}}, והכי סליק {{גמט דגש|יצחק}}. כיון דחמא לאת '''מ'''' טאס ברקיעא  - חטף ליה וחבר ליה בהדיה ואתעביד מיד {{גמט דגש|רמח}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ויקח '''רמח''' בידו}}. בגין דאות '''מ'''' הוה סימנא קדמאה לאדם הראשון למבני מות על עלמא, בגין דאת דא הוה טאס על רישיה דאדם בשעתא דכתיב {{צ|ותקח '''מפריו'''}} - '''מ' פריו'''. והוה מחכא '''ו&quot;ת''' בזמנא דכתיב {{צ|ותאכל...ותתן...ותפקחנה}} - כדין אתבני '''מות''' על עלמא.

פנחס הוה חמי ליה השתא ההוא את '''י'''' טאיס על רישיהון דישראל. והיאך חמא ליה? חמא דיוקנא ד'''מ'''' פתוחה מליא דמא. כיון דחמא ליה אמר הא ודאי סימנא דמלאך המות. מיד חטף לה, אדכר עלה שמא מפרש ונחית להאי את לגביה. ומה דהוה {{גמט דגש|ר&quot;ח}} אתצריף {{גמט דגש|רמח}}. כדין {{צ|ויקח רמח בידו}}. ועל דא כתיב {{צ|מעל בני ישראל}}.

{{צ|בקנאו את קנאתי}} - דקני לשמא קדישא דהוו מחברין ליה ברשו אחרא. {{צ|בתוכם}} - מאי {{צ|בתוכם}}? בגין דהוה אזל ועאל בגו כמה אכלוסין, כמה רברבן, ומסר גרמיה למותה בינייהו. אבל '''בתוכם - בתוך מ''''. בתוך '''מ'''' הוה ההוא קנאה דקני. מאי טעמא '''מ''''? בגין דאיהי סימנא ד'''מות''', איהי סימנא ד'''מ'''' מלקיות, איהי סימנא ד'''ד'''' מיתות בית דין ומתמן סליק ונחית, נחית וסליק. סליק ל'''מ'''' ונחית ל'''ד''''. נחית מ'''ד'''' - אינון ד' רוחין דמתפרשן מגו דכר ונוקבא ממסאבותא, ובגינייהו ד' מיתות בית דין. ומתמן סלקין ל'''מ'''', והיינו '''מ'''' סימנא. ומאנין דמלאך המות. ודא נטיל פנחס וקם '''בתוך מ''''. ועל דא {{צ|ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי}}. 

וכי היאך השיב פנחס חמתיה דקוב&quot;ה - והכתיב {{צ|ויהיו המתים במגפה וגו'}}? אי לא מית חד מנייהו הוה אמינא {{צ|השיב את חמתי}}, אבל כיון דכל הני מיתו - מאי טעמא {{צ|השיב את חמתי ולא כליתי את בני ישראל}}?! אלא ודאי ברירא דמלה ווי ליה לבר נש דפגים זרעיה. ווי ליה למאן דלא נטיר זרעיה כדקא יאות. חס ושלום דאפילו חד מישראל מית. אלא  שבטא דשמעון כד אתו אינון ערב רב אתערבו בנשין דשבטא דשמעון בתר דאתגיירו ואולידו בנין. מנהון מיתו בעגל ומנהון מיתו במותא, ואחרנין מיתו הכא אינון דאשתארו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויהיו המתים במגפה}} - &quot;אשר מתו&quot; לא כתיב אלא {{צ|המתים}} - מתים דמעיקרא הוו. ובגין דאסתמרו ישראל וכל אינון זרעא קדישא אתמנון כלהו בגין דלא חסר אפילו חד מנייהו. ועל דא כתיב {{צ|ולא כליתי את בני ישראל}} - מכלל דאחרנין כלו. וכן {{צ|השיב את חמתי מעל בני ישראל}} - מעל בני ישראל השיב אבל מעל אחרנין דהוו ערב רב לא השיב. 

ועל דא רשים קרא ואמר {{צ|מעל בני ישראל}} ובגין דא אתמנון בני ישראל כמלקדמין וחבר לון קב&quot;ה בהדיה כגוונא דא בעובדא דעגל דכתיב {{צ|ויפול  מן העם וגו'}} {{ממ|שמות|לב|}}. כל אינון מערב רב הוו ולאחזאה דלא הוו מבני ישראל מה דכתיב לבתר {{צ|ויקהל משה את כל עדת בני ישראל}}. &lt;קטע סוף=דף רלז א/&gt;
 

{{ממ זהר משולב|ג|רלז|ב}} {{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף רלז ב/&gt;{{צ|קחו מאתכם תרומה}}. תא חזי, בקדמיתא כתיב {{צ|מאת כל איש אשר ידבנו לבו}} - כלא בכלל. כיון דאינון ערב רב עבדו דא ומיתו מנייהו אינון דמיתו בעא קודשא בריך הוא לאתפייסא בהדייהו דישראל. אמר לון אתחברו כולכו לסטר חד, הדא הוא דכתיב {{צ|ויקהל משה את כל עדת בני ישראל}} - בלחודייהו. אמר לון: &quot;בני בכון אנא בעי למשרי, עמכון תהא דיורא דילי&quot;. ועל דא  {{צ|קחו מאתכם תרומה}} - מאתכם ולא מאחרא - לא בעינא דתהא שתופא לאחרנין בהדי. ולא בהדייכו. ובגין כך כלהו אשתציאו. 
אוף הכא הא אינון מאינון גזעא בישא הוו - {{צ|ויהיו המתים}} - {{צ|המתים}} - ודאי מתים. ולא מישראל. ובגין כך מנה לון דכתיב {{צ|שאו את ראש בני ישראל}} - ארימו רישייהו. 

א&quot;ר אלעזר, אבא כמה יאות הוא אי לא אשכחנא פלוגתא על דא. {{ש}}
אמר ליה ברי אימא. {{ש}}
אמר ליה: והא כתיב {{צ|ויצמד ישראל לבעל פעור}}, ותנינן דאתחברו ישראל בהדיה כצמידא דא דאתחבר בב&quot;נ בקשוטוי הכי אתחברו ישראל בבעל פעור. {{ש}}
אמר ליה: אלעזר הכי הוא {{צ|ויצמד ישראל לבעל פעור}}, אלא אנא לא אמרית דאתדכו ישראל מההוא חובה, אלא דאתדכו ממותא דלא שריא עליהו מותא. {{ש}}
אמר ליה: והא כתיב (שם) {{צ|קח את כל ראשי העם והוקע אותם}}?! {{ש}}

אמר ליה: {{צ|ראשי העם}} ודאי, ולא &quot;ראשי בני ישראל&quot;. ומן {{צ|העם}} אית לן למילף; כתיב הכא {{צ|העם}} וכתיב התם {{צ|וירא העם}}, {{צ|ויקהל העם}}, {{צ|ויפול מן העם}}. אבל תא חזי {{צ|ויצמד ישראל לבעל פעור}} - ולא פלחו ליה. אבל מן סיפיה דקרא אוכח דכתיב {{צ|ויאכל העם וישתחוו}} ולא כתיב &quot;ויאכל וישתחו ישראל&quot;, אלא {{צ|העם}}. כיון דכתיב {{צ|ויצמד ישראל}} מאי {{צ|ויאכל העם}}? אלא ההוא זרעא בישא הוו חובה דישראל. &lt;קטע סוף=דף רלז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|רלח|א}} {{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף רלח א/&gt;מהו דכתיב {{צ|ויצמד ישראל לבעל פעור}}? תא חזי &quot;ויצמד ישראל '''בבעל''' פעור&quot; לא כתיב, אלא {{צ|'''לבעל''' פעור}} - קשוטין ותוקפא יהבו לבעל פעור בלא דעתא, בגין דפולחנא דפעור הוא למפרע גרמיה ולאפקא קמיה צואה רותחת. וההוא עיבידתא אהני ליה ואתתקף מניה. וישראל כיון דחמו דא - חשיבא דזלזולא דיליה איהו וקלקולא דיליה דהא בע&quot;ז כתיב {{צ|צא תאמר לו}} {{ממ|ישעיהו|ל|כב}}. ואינון בגין זלזולא דע&quot;ז פרעו גרמייהו בלא ידיעה. ועל הני כפר פנחס ובטל מותנא דכתיב {{צ|ויכפר על בני ישראל}}.
&lt;קטע סוף=דף רלח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|רלח|ב}}&lt;קטע התחלה=דף רלח ב/&gt;(הדף מכיל רק [[#פרשת פנחס - רעיא מהימנא|רעיא מהימנא]])
&lt;קטע סוף=דף רלח ב/&gt;
 

{{ממ זהר משולב|ג|רלט|א}} {{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף רלט א/&gt;'''{{צ|על פי הגורל תחלק נחתו בין רב למעט}} {{ממ|במדבר|כו|נו}}'''. {{ש}}
ר' יהודה פתח ואמר: {{צ|ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע וגו'}} {{ממ|קהלת|ג|יד}}. שלמה מלכא דחכמתיה יתיר על כל בני עלמא - לא ידענא כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם? ואיהו אמר {{צ|ידעתי}} - מה דלא ידע בר נש אחרא?! אלא ודאי שלמה מלכא חכמתיה סלקא על כל בני עלמא, ומה דאיהו ידע לא ידעי כל שאר בני עלמא. 

תא חזי, שאר אומני דעלמא כד איהו עביד עבידתא אשגח ביה ואסתכל זמנא ותרין זמנין ועביד ליה, ולבתר אוסיף עליה או גרע מניה. וקב&quot;ה - לאו הכי! אפיק עבידתא לאמתו מתהו דלית בה ממשות כלל, ואיהו ממש אתתקן כדקא יאות, ולא אצטריך לאוספא ולאגרעא מניה. בגין כך כתיב {{צ|וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד}}. 

תו, {{צ|כל אשר יעשה האלהים}} לתקונא דעלמא - ודאי {{צ|הוא יהיה לעולם}}. ר' יצחק אמר אי הכי מהו {{צ|והאלהים עשה שייראו מלפניו}} {{ממ|קהלת|ג|יד}}? אלא האי קרא הכי אוליפנא, והוא רזא עלאה בין חברנא. האי קרא הכי מבעי ליה: &quot;כי כל אשר עשה האלהים הוא יהיה לעולם&quot; - מהו {{צ|כל אשר יעשה}}? והא כתיב {{צ|מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה}} {{ממ|קהלת|ג|טו}} - ואת אמרת {{צ|כל אשר יעשה}}?! אלא מקרא אחרא אשתמע. כתיב {{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לו}} - {{צ|יַעֲשֶׂה}} - &quot;עשית&quot; מבעי ליה? {{צ|למחכה לו}} - &quot;לך&quot; מבעי ליה? &lt;קטע סוף=דף רלט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|רלט|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף רלט ב/&gt;אלא אתר עלאה הוא דנגיד ונפיק ואדליק בוצינין כלהו לכל עיבר ואקרי 'עולם הבא', ומניה נפיק חד אילנא  לאתשקיא ולאתתקנא. והאי אילנא עלאה ויקירא הוא על כל שאר אילנין והא אוקמוה. וההוא עולם הבא דנגיד ונפיק אתקין ליה להאי אילנא תדיר - אשקי ליה ומתקן ליה בעבידתיה, מעטר ליה בעטרין, לא פסיק מבועי מניה לעלם לעלמי עלמין. בההוא אילנא תליא מהימנותא - ביה שריא מכל שאר אילנין. קיומא דכלא ביה. ועל דא כתיב {{צ|כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם}}. ודאי הוא היה הוא הוה והוא יהא {{צ|עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע}}. ועל דא באורייתא כתיב {{צ|לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו}} דאילנא דא דאורייתא הוא ואתר דא אתקין האלהים תדיר. {{צ|האלהים}} סתם - דא גבורה מאין סוף ומאין חקר, כמה דאת אמר {{צ|אין חקר לתבונתו}}. {{צ|האלהים}} ולא &quot;אלהים&quot;. ועל דא עשה יעשה תדיר כמבוע דלא פסקן מימוי לדרי דרין. בגין כך כתיב {{צ|והאלהים עשה שייראו מלפניו}} -  אתקין ליה להאי אילנא בתקונא שלים דאחיד לכל סטר עילא ותתא, בגין דייראו מלפניו, ולא יחלפון ליה בחלופא אחרא לדרי דרין. 


א&quot;ר אבא ודאי שפיר קא אמרת. אבל תו אית לאסתכלא - בקדמיתא {{צ|יעשה}} ולבתר {{צ|והאלהים עשה}} - מה בין האי להאי? אלא (תדיר) ודאי {{צ|יעשה}} ואתקין להאי אילנא דלא פסיקן מימוי לדרי דרין. ולבתר {{צ|עשה}}. מהו {{צ|עשה}}? אלא {{צ|עשה}} האלהים אילנא אחרא לתתא מניה, ולא {{צ|יעשה}} כהאי. דהאי אילנא תתאה עביד ליה ואתקין ליה בגין דמאן דיעול לאילנא עלאה ייעול ברשו וישכח לאילנא תתאה וידחל למיעאל אלא כדקא חזי. תא חזי דהאי נטיר פתחא הוא, ועל דא אקרי {{צ|שומר ישראל}}. ודא אילנא תתאה {{צ|עשה}} - אתשקי' ומתזן מאילנא דלעילא. ועל דא לא כתיב &quot;יעשה&quot; אלא {{צ|עשה}}. מאי טעמא? {{צ|שייראו מלפניו}} בני עלמא ולא יקרבון ליה אלא אינון דיתחזון לקרבא ולא אחרא, ויסתמרון בני נשא ארחי דאורייתא ולא יסטון לימינא ולשמאלא. 

תא חזי על האי אילנא דכל חילוי ביה שריא אמר דוד {{צ|אתה תומיך גורלי}}. מהו {{צ|גורלי}}? דא עדבא דאחיד ביה דוד מלכא. ועל דא {{צ|על פי הגורל}} כתיב. וכן הוא {{צ|על פי יהוה}}. {{צ|וימת שם על פי יהוה}}. {{צ|הגורל}} כתיב. 

זכאה חולקהון דאינון דמשתדלין באורייתא יממא ולילי וידעי ארחוי, ואינון אכלי בכל יומא מזונא עלאה, כמה דאת אמר {{צ|החכמה תחיה בעליה}}. דהא אורייתא דלעילא מאתר דא אתזן, והא אתמר עלייהו {{צ|הנה עבדי יאכלו}} {{ממ|ישעיהו|סה|יג}}.


רבי אבא פתח ואמר, {{צ|ויהי קול מעל לרקיע}} - דא קול דאחיד להאי רקיע ואשתתף בהדיה, ודא הוא {{צ|זכר עשה לנפלאותיו}}. וההוא רקיעא קאים עלייהו על אינון חיוון, ודא הוא דאברי בשני להבדיל בין מים למים. והא אוקמוה דשבעה רקיעין לעילא לעילא. ודאי וילון אינו משמש - דהא לית ליה מדיליה אלא מה דיהבין ליה. ומסכני ביה אתאחדו. דא הוא רזא דכתיב {{צ|והנה בעניי הכינותי לבית יהו&quot;ה}} {{ממ|דה&quot;א|כב|יד}}. ודא מכניס שחרית ומוציא ערבית, דהא בליליא אפיק חילוי לכל סטרין ושלטא על אינון חיילין ואכלוסין, ובשחרית כניש לכלהו ואעיל לנקבייהו ולא שלטין. דהא בקר כליל כלהו כמה דאת אמר {{צ|להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות}}, והא אוקמוה. 

וקול אית על האי רקיע - מניה אתזן האי רקיע. בשעתא דהאי קול אתער -- כלהו אכלוסין לא נטלין ולית בהו רשו אלא למיקם בדוכתייהו, ואקרבי חיליהון ומחכאן לההוא טיבו דנגיד לההוא רקיע ויתברכן בגיניה. ועל דא איהו {{צ|מעל לרקיע אשר על ראשם}}. 

תא חזי, {{צ|וממעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר דמות כסא}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}} -  {{צ|כמראה אבן ספיר}} דא אבן ישראל. ודא הוא רזא דכתיב {{צ|וגללו את האבן וגו'}} - חד אבן נחתא מלעילא כד בעו ישראל למירת ארעא וכתיב ביה {{צ|גורל}}. ואיהו אמר דא לפלניא ודא לפלניא.&lt;קטע סוף=דף רלט ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|רמ|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף רמ א/&gt;ודא אבן הוא מתחות  כרסייא דמלכא נחתא. ודאי {{צ|משם רועה אבן ישראל}} כתיב. ובגיני כך {{צ|על פי הגורל}} ודאי {{צ|תחלק נחלתו}}. 


רבי יצחק ורבי יהודה הוו אזלי מאושא ללוד. פגע בהו ר' אלעזר - רהטו אבתריה. אמרו &quot;ודאי נרהיט אבתריה דשכינתא&quot;. עד דמטו לגביה אמרו &quot;ודאי נשתתף בהדך ונשמע מלה חדתא&quot;. 

פתח ואמר: {{צ|שמעו אלי רודפי צדק מבקשי וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נא|א}}. {{צ|שמעו אלי רודפי צדק}} - אינון דאזלין בתר מהימנותא, רודפי צדק ודאי, אינון {{צ|מבקשי יהו&quot;ה}}. אי בעיתו למנדע מהימנותא ולאחדא להאי צדק -- לא תסתכלון בה בלחודהא כשאר בני עלמא דגרמו מיתה לגרמייהו על דא. אבל  {{צ|הביטו אל צור חוצבתם ואל מקבת בור נוקרתם}}.


&lt;small&gt;רבי חייא הוה אזיל למחמי לר' אלעזר וכו' עד {{צ|אשרי אדם עוז לו בך}} - תוספתא הוא וכבר נדפסה [[זהר חלק א פט א|בפרשת לך לך דף פט ע&quot;א]]. ואלו החלופים מצאתי בין הכתוב בהעתק אשר לפניי לבין הכתוב שם ע&quot;ב צ&quot;ל {{צ|ואמר אמאי אחסין דוד מלכא מלכותא דאיהו}}. שם במקום {{צ|בדוד}} צ&quot;ל {{צ|שלמה}}. [[זהר חלק א צ א|דף צ]] צ&quot;ל {{צ|קלא דהוה אמר אי קדישא הביאני המלך חדריו בכל אינון אדרין דסבא דאנפין עולימא קדישא אתמסרו בידיה כל מפתחן דבגינך ובחייך קדישא כל חילי שמיא נגילה ונשמחה בך ודחילו}}. במקום {{צ|אזלו}} צ&quot;ל {{צ|תיבו תמן}} (וכבר נתקן)&lt;/small&gt;:


{{צ|צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי וגו'}} {{ממ|במדבר|כח|ב}}. כתיב {{צ|החפץ ליהו&quot;ה בעלות וזבחים כשמע בקול יהו&quot;ה וגו'}} {{ממ|שמואל א|טו|כב}} - לית רעותא דקב&quot;ה דיחוב בר נש ועל חוביה יקריב קרבן, אלא קרבן דאיהו בלי חובה - דא איהו קרבן שלים ואקרי 'שלמים'. וקרבן תמיד אוף הכי - ואע&quot;ג דמכפר על חובין.


רבי אבא פתח {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה וגו'}}. האי קרא אוקמוה דרעותא דקב&quot;ה לא אתרעי בקרבן דבר נש על חובוי אלא {{צ|רוח נשברה}}. ובני נשא לא ידעי מאי קאמרי. והכי שמענא מבוצינא קדישא, דכד אתי בר נש לאסתאבא בחובוי אמשיך עליה רוח מסטרא דמסאבא, ואתגאי על בר נש ושליט עליה לכל רעותא. וההוא סטרא מסאבא אתגבר בחיליה ואתתקף ושליט עליה לרעותיה. אתי בר נש ושליט עליה לאתדכאה - מדכאין ליה. 

בזמנא דהוה בי מקדשא קיים - אקריב קרבניה - כל כפרה דיליה תלייא עליה עד דאתחרט ותבר לההוא רוח מגו גאותא דיליה, ומאיך ליה. ודא הוא תבירו דההוא דרגא דמסאבא. וכד אתבר ההוא רוח מסאבא וקריב קרבניה - דא איהו דאתקבל ברעוא כדקא יאות. ואי לא אתבר ההוא רוח - לאו קרבניה כלום; ולכלבי אתמסר. דהא קרבנא דא - לאו דקב&quot;ה אלא מכלבי. ובגין כך {{צ|זבחי אלהים}} כדקא יאות הוא {{צ|רוח נשברה}} - דיתבר ההוא רוחא מסאבא ולא ישלוט. ועל דא מאן דיתבר ליה כדקא יאות - עליה כתיב {{צ|רוח הולך ולא ישוב}} {{ממ|תהלים|עח|לט}}. ליהוי ההוא גברא באבטחותא דלא יתוב לגביה לעלמין - הדא הוא דכתיב {{צ|ולא ישוב}}. 

{{צ|לב נשבר ונדכא}} - ההוא גברא דלא אתגאי ולא אתענג בענוגין דעלמא, {{צ|אלהים לא תבזה}} ביקרא איהו לגביה.


{{צ|צו את בני ישראל}} - מאי {{צ|צו}}? ע&quot;ז ממש. 


ר' אלעזר פתח, {{צ|באתי לגני אחותי כלה וגו'}}. האי קרא אוקמוה אבל אית סתרים בקרבנא  הכא, וכלא אתמר. {{ש}}
אמר ליה ר' שמעון יאות הוא דשרית מלה, וסתמת אימא? (ס&quot;א נסתמת אמאי?). {{ש}}
אמר, בגין דחמינא בספרא דחנוך מלה ואוליפנא. {{ש}}
אמר אימא ההיא מלה דחמית  ושמעת. &lt;קטע סוף=דף רמ א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|רמ|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף רמ ב/&gt;אמר כלא חד מלה. {{ש}}
קב&quot;ה אמר דא {{צ|באתי לגני}} בגין דכל קרבנין דעלמא כד סלקין - כולהו עיילין לגו גנתא דעדן בקדמיתא, רזא דכנסת ישראל. והיאך? בקדמיתא ושירותא דקרבנא - בשעתא דבר נש אודי חטאוי עלה, ונכיסו וזריקו דדמיה על מדבחא. השתא אית לאסתכלא - היאך אינון רוחין קדישין אתהנון מהאי? ומאי  טעמא דקרבנא דבהמה - והא יתיר הוה סגיא לתברא בר נש ההוא רוחא ולאתבא בתיובתא?! מ&quot;ט נכיסו דבהמה ולאוקדא ליה בנורא דמדבחא? 

אלא רזא הוא, בגין דאית בהמה דרביעא על אלף טורין, ואלף טורין אכלת בכל יומא. וכלהו אקרון {{צ|בהמות בהררי אלף}} {{ממ|תהלים|נ|י}}. ועל דא תנינן דאית בעירא אכיל בעירי. וממה הוו? מאשא. וכלהו לחיך לון ההיא בהמה בלחיכא חדא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי יהוה אלהיך אש אכלה הוא אל קנא}}. וכל מיא דירדן דאמלא בשית שנין היא עבדת ליה גמיעא חדא. הדא הוא דכתיב {{צ|יבטח כי יגיח ירדן אל פיהו}} {{ממ|איוב|מ|כג}}. 

סתרא דמלה חמינא, דכל הני עקרא ויסודא להני בעירי דלתתא, בגין דרוחי דבעירי מנייהו אתפשטו לתתא ואתצייר ההוא רוחא לתתא בבעירי. וכד חב בר נש - אייתי בעירא לקרבנא, וההוא רוחא דבעירא דא סלקא ותב לאתריה ומתפשט ההוא רוחא בכלהו. וכל אינון דזינא דא - מתקרבין ואתיין ואתהניין מההוא חלבא ודמא דההוא לבושא דרוחא דא, דהא מסטרא דלהון הוה  ההוא רוחא, וכלהון אתהנו ואתזנו ואתעבדון סניגורין על ההוא בר נש. ועאל דרך ושט כמה דאתמר, ובגין כך קרבנא מן הבהמה. 

אמר ר' שמעון, בריך ברי לקב&quot;ה! עלך אתמר {{צ|ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך}}. {{צ|ישמח אביך}} דלעיל, {{צ|ואמך}} - דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - דא ברתיה דר' פנחס בן יאיר חסידא. 

&quot;אלעזר ברי - אימא הא קורבנא דבהמה, קרבנא דעופי מאי? דכתיב {{צ|ואם מן העוף עולה קרבנו}}&quot;? א&quot;ל לא חמינא אבל אסתכלנא מהאי מלה דבהמה מלה דעופי ולא אוחרא. ולא אימא בגין דלא חמינא ועד כען לא שמענא. 

אמר ליה: &quot;אלעזר, יאות אמרת! אבל רזא דקרבנין - סתרין סגיאין תמן, ולא אתמסרו לגלאה בר לזכאי קשוט דרזא דמאריהון לא אתכסי מנייהו&quot;. 

סתרא דקרבנין - דא איהו סתרא לאינון  חיון קדישין. ד' דיוקנין חקוקין בכסא, ודא איהו כורסייא ופרנסא דמלכא קדישא. '''פני שור, פני נשר, פני אריה, פני אדם'''. 

'''פני אדם''' - דכליל לכלהו. וכל אנפין מסתכלין אלין לאלין ואתכלילן אלין באלין. ומנייהו מתפשטן לכמה סטרין ורבוון, עילא ותתא, דלית לון שיעורא ומניינא וחשבון.
 
'''פני שור''' - אתפשט לבעירי רוחא מניה, לארבעה זינין ואתכלילן בחד. ואלין אינון: '''פרים וכבשים ועתודים ועזים'''. ואלין קיימין לקרבנא. ובגין דמנהון הוו אינון חיילין קדישין דמתפשטי מההוא פני שור - מתקרבין ליסודא דלהון ואתהנון מההוא יסודא ולבושא דלהון. ואי לא דהוי להו יסודא דהאי עלמא - לא מתקרבין תמן. כגוונא דהוי נייחא לשכינתא קדישא מרוחיהון דצדיקייא ואתקריבת לקבלא רוחא דההוא זכאה ואתהנאת מניה, בגין דמנה הוה ההוא רוח -- כך אלין מתהנון מההוא לבושא דמתקרבי מסטרא דיסודא דלהון, דהא חלבא ודמא לבושא דרוחא דלהון הוה, ובגין כך אתהנון מנייהו. 

'''פני נשר''' - אתפשט לעופא רוח מניה. ונשר בתרין סטרין איהו, ורזא דא {{צ|ועוף יעופף}} - תרין רוחין. ובגין כך אתפשט ונחתא  מימינא ומשמאלא קרבנא דעופי. מכל סטר דכיא לא אתקריב אלא '''יונה ותורים''' דאינון בקשוט לזווגייהו  מכל שאר עופין.&lt;קטע סוף=דף רמ ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|רמא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף רמא א/&gt;והם נרדפין ולא רודפין. ומהימנא דא לדא נוקבא לבר זוגו. ועל דא קרבנא מנייהו. ונחתי ומתקרבי אינון רוחין קדישין ואתהניין מיסודא ועקרא דלהון. 

ואי תימא, היך אתפשט זעיר מהאי יונה או משפנינא דא לכמה סטרין חיילין דלית לון שיעורא? או מן בעירא חדא אוף הכי? תא חזי, חד שרגא דקיק דליק - אתמלייא מניה כל עלמא! תו, אעא דקיק - אדליק לרברבא! 

עד הכא קרבנא מתרין סטרין דחקיקין בכסא. השתא אית למשאל - ד' דיוקנין אינון דחקוקין בכסא - מ&quot;ט לית קרבנא מאחרנין? אלא ודאי מכלהו אית קרבנא. אריה חקוק בכורסייא. בשעתא דקרבנא שלים - אריה נחית ועאל באשא ואכיל ואתהני מתמן. אדם חקוק בכורסייא. אדם עקרא דכלא ומקריב תמן רוחיה ונשמתיה, ואדם עלאה אתהני מאדם תתאה, וכל זינא אתקריב לזיניה ואתהני מניה מדיליה ממש ומיסודא דיליה. 

ואי תימא, הא אריה דלית ליה יסודא לתתא בההוא קרבנא? אריה כליל בכלהו - דהא לימינא הוי, ובגין כך אכיל בכלהו. וכל שאר לא אכלין  מזיניה, בגין דימינא הוא. 

הא כל ד' דיוקנין דחקוקין בכסא מתקרבין לקרבנא ובגין כך הוי קרבנא שלים. וכד אתהנון מעקרא ויסודא דלהון - כדין נחת רוח לאדלקא בוצינין עלאין. 
כהני וליואי וישראלי יהבי (ס&quot;א אינון) יסודא ועקרא לאינון דרגין עלאין דלהון. 

וכל דרגא יהיב ליסודיה. 
* ד' דיוקנין דכורסייא בקדמיתא כדאמרן, זינא לקבל זיניה. ומתקרבי אינון בקדמיתא, זינא לזיניה. 
* פני שור - כלהו פנים דמתפשטן לאינון זיניה כדקאמרן, כלהו מתקרבי לעקרא ויסודא דלהון. 
* פני נשר כדאמרן. 
* פני אריה כדאמרן. 
* פני אדם דמקריב רוחיה ונשמתיה מתקריב לגבי אדם עלאה. 
* כהנא דמיחד שמא קדישא מתקריב לגבי כהנא עלאה, ההוא דעאל לבית קדש הקדשים ואתקריב דא ואדליק בתקוניה בנהירו דאנפין (ס&quot;א דאתוון) לקדמות כהנא דלתתא. 
* ליואי די מנגני בחדוה - ההוא סטרא דלהון חדי ואנהיר אנפין. 
* דישראל  דקיימו על קרבנא בצלותא - דהא צלותא על כלא הוה - אתער לגבייהו ישראל סבא (ס&quot;א עלאה) סתמא (ס&quot;א חוטמא) קדישא, ואנהיר אנפין. 

כל זינא לזיניה וכל מלה בתר יסודא דיליה אזלא. ואתערו דרגין תתאין לדרגין עלאין. ואע&quot;ג דכלהו מתערין, ואתערו דרגין דחקיקין בכסא לגבי דרגין דארעא יסודא דלהון, ואינון דרגין עלאין דמטמרן כלהו מתערי ומתקרבי לסעודתא ומתעדני - אבל לית רשו לחד מנייהו למיכל - לא לדרגי עלאי ולא לדרגי תתאי - ולמתהני שום הנאה ולא לאושיט ידא בקרבנא - עד דמלכא עלאה אכיל ואתהני ויהיב לון רשו. לבתר דיהב לון רשו - כל חד וחד אתהני ואכיל (כדקא יאות). 

והיינו דכתיב {{צ|אריתי מורי עם בשמי}} - אלין אינון דרגין עלאין. {{צ|מורי עם בשמי}} - דא דרועא ימינא בירכא שמאלא. {{צ|אכלתי יערי עם דבשי}} - דא יעקב ברחל, דא אכילה כדקא יאות. {{צ|שתיתי ייני עם חלבי}} - דא דרועא שמאלא בירכא ימינא. הא כלהו דרגין עלאין דאתהני בהו מלכא קדישא בקדמיתא. ודא מיכלא דיליה והנאה דיליה. עד הכא מיכלא דמלכא עלאה בקדמיתא - מכאן ולהלאה יהיב רשו לד' דיוקנין דחקיקין בכורסייא ולכל אינון דמתפשטן מנייהו לאתהני ולמיכל. הדא הוא דכתיב {{צ|אכלו רעים שתו ושכרו דודים}}. {{צ|אכלו רעים}} - אלין אינון ארבע דיוקנין דאמרן, {{צ|שתו ושכרו דודים}} - כל אינון דמתפשטי מנייהו. וכלהו אכלי ומתפשטי ואתהנון כדקא יאות, ואנהירו אנפין, ועלמין כלהו בחדוה. &lt;קטע סוף=דף רמא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|רמא|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף רמא ב/&gt;וכל חד וחד - בין דרגין עלאין ובין דרגין תתאין - ביסודא דלהון מתקרבין ומתהנין. דא איהו רזא וסתרא דקרבנא כדקא חזי. 


אתו ר' אלעזר ור' אבא ושאר חברייא ואשתטחו קמיה. א&quot;ר אבא, אלמלא לא אתמסר אורייתא בטורא דסיני, אלא דאמר קב&quot;ה הא בר יוחאי אורייתא וסתרין דילי - דיי לעלמא! ווי כד תסתלק מן עלמא! מאן ינהיר בוצינין דאורייתא? כלא יתחשך מההוא יומא! דהא עד דייתי מלכא משיחא לא ליהוי דרא כדרא דא דרבי שמעון שארי בגויה.


אמר רבי שמעון: על רזא דא אסיר ליה לבר נש לטעום כלום עד דייכול מלכא עלאה - ומה איהו? צלותא. {{ש}}
צלותא דבר נש כגוונא דא, 
* בקדמיתא מזמנין לדיוקנין דחקיקין בכורסייא על אינון בריין דמתפשטי רוחין דלהון על עופי ובעירי לקרבנא בריין דרוחא דלהון יסודא בהאי עלמא מנייהו. והיינו {{צ|מה רבו מעשיך יהוה}}, דהא בריין דאתחזיין לקרבנא רוחא דילהון מתפשט עלייהו. ארבע דיוקנין מזמנן על קרבנין אלין, והיינו דקאמרן. והאופנים וחיות הקדש וכל אינון חיילין אחרנין דקא מתפשטי מנייהו.  
* ולבתר כהנא רבא דקא מייחד שמא קדישא - היינו {{צ|אהבת עולם אהבתנו וכו'}}.  
* יחודא דקא מייחד - היינו {{צ|שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד}}.  
* ולבתר ליואי דקא מתערי לנגונא - היינו {{צ|והיה אם שמוע וגו'}}. {{צ|השמרו לכם פן יפתה וגו'}} - דא נגונא דליואי בגין לאסתרא סתרא (ס&quot;א לאתערא סטרא) דא בקורבנא דא.  
* ולבתר ישראל - דא אמת ויציב ונכון. ישראל סבא דקיימא על קרבנא (ס&quot;א קרבנא עלאה הא דרגין) דאיהי י' דרגין עלאין פנימאין דכלא קיימא על פתורא. 

אבל לית רשו לחד מנייהו למיכל ולאושיט ידא לקרבנא  - עד דמלכא עלאה אכיל; והיינו ג' ראשונות וג' אחרונות. כיון דאיהו אכיל - יהיב רשו לד' דיוקנין ולכל אינון סטרין דמתפרשן מנייהו למיכל. כדין אדם דאיהו דיוקנא דכליל כל שאר דיוקנין מאיך ונפיל על אנפוי ומסיר גרמיה ורוחיה לגבי אדם דלעילא דקיימא על אינון דיוקנין דכליל כל דיוקנין לאתערא ליה עליה כדקא חזי. והיינו {{צ|אליך יהוה נפשי אשא}}, לאתערא (ס&quot;א תלת) דיוקנין אחרנין. וכל אינון מתפשטי מנייהו (תהלה לדוד) והיינו '''יביעו ירננו יאמרו ידברו'''. וכלהו אכלין ואתהניין כל חד וחד כדקא חזי ליה. מכאן ולהלאה לימא בר נש עאקו דלביה. הדא הוא דכתיב {{צ|יענך יהוה ביום צרה}} -  כעוברתא דיתבא בעאקו לאתהפכא כלהון סניגורין עליה דבר נש. ועל דא כתיב {{צ|אשרי העם שככה לו וגו'}}.


רבי שמעון הוה אזיל לטבריא. פגע ביה אליהו. א&quot;ל שלמא עליה דמר. א&quot;ל ר' שמעון במאי קא עסיק קב&quot;ה ברקיעא? א&quot;ל בקרבנות עסיק ואמר מלין חדתין משמך! זכאה אנת! ואתינא לאקדמא לך שלם ומלה חדא בעינא למשאל מנך לאסכמא. במתיבתא דרקיעא שאלתא שאילו - עלמא דאתי לית ביה אכילה ושתיה והא כתיב {{צ|באתי לגני אחותי כלה וגו' אכלתי יערי עם דבשי וגו'}}. מאן דלית ביה אכילה ושתיה איהו אמר {{צ|אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי}}?! 
אמר ר' שמעון, וקודשא בריך הוא מאי קא אתיב לון? א&quot;ל, אמר קב&quot;ה הא בר יוחאי יימא! ואתינא למשאל מנך. 

אמר ר' שמעון, כמה חביבו חבב קב&quot;ה לכנסת ישראל! ומסגיאו דרחימו דרחים לה שני עובדוי ממה דהוא עביד. דאע&quot;ג דלאו אורחוי במיכלא ומשתייא - בגין רחימותא - אכיל ושתה! הואיל ואתי לגבה עביד רעותה. כלה עיילת לחופה ובעת למיכל - לית דין דייכול חתנה בהדה - אע&quot;ג דלאו ארחיה למעבד הכי? הדא הוא דכתיב {{צ|באתי לגני אחותי כלה}} - הואיל ואתינא לגבה ולמיעל  בהדה לחופה - {{צ|אכלתי יערי עם דבשי וגו'}}. &lt;קטע סוף=דף רמא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|רמב|א}}

&lt;קטע התחלה=דף רמב א/&gt;וילפינן מדוד. דזמין לקב&quot;ה ושַני עובדוי ממה דארחוי דקב&quot;ה, וקב&quot;ה קביל ועביד רעותיה! זמין למלכא ומטרוניתא בהדיה - הדא הוא דכתיב {{צ|קומה יהו&quot;ה למנוחתך אתה וארון עוזך}} {{ממ|תהלים|קלב|ח}} - מלכא ומטרוניתא כחדא בגין דלא לאפרשא לון. שני מאנין ושני עובדין דמלכא - הדא הוא דכתיב (שם) {{צ|כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו בעבור דוד וגו'}} {{שם|תהלים|קלב|ט}}. {{צ|כהניך ילבשו צדק}} - לוייך מבעי ליה, דהא 'צדק' מסטרא דליואי איהו? {{צ|וחסידיך ירננו}} - &quot;לוייך ירננו&quot; מבעי ליה, דהא רנה וזמרה בליואי נינהו? ואיהו שני ואמר {{צ|כהניך..וחסידיך}} דאינון מסטרא דימינא! 

אמר ליה קב&quot;ה: &quot;דוד לאו אורח דילי הכי!&quot;. אמר דוד {{צ|בעבור דוד עבדך אל תשב פני משיחך}} - תקונא דאנא תקינת - לא תשנה ליה. אמר ליה: &quot;דוד - הואיל וזמינת לי  -אית לי למעבד רעותך ולאו רעותי&quot;. וילפינן מהאי אורחא דעלמא, דמאן דמזמן לאחרא - ההוא דאתי לגביה אית ליה למעבד רעותיה אע&quot;ג דלאו אורחיה בכך. 

כך {{צ|ויקח מאבני המקום וגו'}} - הואיל ואתא חתן לגבי כלה - אע&quot;ג דלאו אורחיה למשכב אלא בכרים וכסתות ואיהי יהבה ליה אבנין למשכב - כלא יקבל ברעותא דלבא. הדא הוא דכתיב {{צ|וישכב במקום ההוא}} על אינון אבנין אע&quot;ג דלאו אורחיה בכך. אוף נמי הכא {{צ|אכלתי יערי עם דבשי}} - אע&quot;ג דלאו ארחוי בכך, בגין רחימו דכלה. 

ועם כל דא - בביתא דכלה - ולא באתר אחרא. באתריה - לא אכיל ולא שתי, באתר דילה - אכיל ושתי. הדא הוא דכתיב {{צ|באתי לגני}}. מלאכין דשדר קב&quot;ה לאברהם לא אכלו ולא שתו באתרייהו. בגין אברהם אכלו ושתו. 

אמר ליה: רבי! חייך, מלה דא בעי קב&quot;ה למימר ובגין דלא למחזק טיבו לגרמיה קמי כנסת ישראל - סליק מלה לגרמך. זכאה אנת בעלמא דמארך משתבח בך לעילא, ועלך כתיב {{צ|צדיק מושל יראת אלהים}}!


{{צ|את קרבני לחמי לאשי וגו'}} {{ממ|במדבר|כח|ב}}. ר' יודאי אמר בקרבנא אית '''עשן''' ואית '''ריח''' ואית '''ניחח'''. עשן - אינון מארי דרוגזא דכתיב {{צ|כי אז יעשן אף יהוה}}. אינון אתהנון מעשן, ועשן רוגזא בחוטמא איהו. ריח - אינון דאקרון 'תפוחין'. אמר ר' אבא כתפוחים, הדא הוא דכתיב {{צ|וריח אפיך כתפוחים}}.


{{צ|את הכבש אחד תעשה בבקר}} {{ממ|במדבר|כח|ד}} - מאי {{צ|בבקר}}? דא בקר דאברהם דכתיב {{צ|וישכם אברהם בבקר}} {{ממ|בראשית|כב|ג}}. מנלן דהאי בקר דאברהם הוא? א&quot;ר אלעזר מהכא  {{צ|הבקר אור}} {{שם|בראשית|מד|ג}} - &quot;בקר אור&quot; לא כתיב, אלא {{צ|הבקר אור}}, ודא אור קדמאה דברא קב&quot;ה בעובדא דבראשית. ועל דא {{צ|תעשה בבקר}} - בבקר דאשתמודעא. ולקבל בקר דאברהם אתקריב קרבנא דא. קרבן דבין הערבים - דא יצחק. ולקבל ערב דיצחק אתקריב. מנלן? דכתיב {{צ|ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב}}, וערב דיצחק הוא, והא אוקימנא.&lt;קטע סוף=דף רמב א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|רמב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף רמב ב/&gt;(הדף מכיל רק [[#פרשת פנחס - רעיא מהימנא|רעיא מהימנא]])
&lt;קטע סוף=דף רמב ב/&gt; 
{{ממ זהר משולב|ג|רמג|א}}&lt;קטע התחלה=דף רמג א/&gt;(הדף מכיל רק [[#פרשת פנחס - רעיא מהימנא|רעיא מהימנא]])
&lt;קטע סוף=דף רמג א/&gt;
{{ממ זהר משולב|ג|רמג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף רמג ב/&gt;(הדף מכיל רק [[#פרשת פנחס - רעיא מהימנא|רעיא מהימנא]])
&lt;קטע סוף=דף רמג ב/&gt;
 

{{ממ זהר משולב|ג|רמד|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף רמד א/&gt;{{צ|ועשירית האיפה}} {{ממ|במדבר|כח|ה}} אמאי? אלא עשירית האיפה לקבל כנסת ישראל דאיהי עשיראה דדרגין, ואצטריכא לאתייהבא בין תרין דרועין, ואיהי סלת נהמא, ואיהי נהמא. ובגין דאיהי נהמא - לא אתפקד על נהמא דחמשת מינין דאיהי חטה ושעורה ושיפון וכו' ממנא דעלמא, ולא שוי ממנא עלייהו, אלא קב&quot;ה בלחודוי. ובג&quot;ד מאן דמזלל בנהמא וזריק ליה בארעא - עניותא רדיף אבתריה. וחד ממנא אתפקד על דא ואיהו רדיף אבתריה למיהב ליה עניותא, ולא יפוק מן עלמא עד דיצטריך לבריין. ועליה כתיב {{צ|נודד הוא ללחם איה}} {{ממ|איוב|טו|כג}} - נודד הוא ויהך מטלטל וגלי מאתר לאתר ללחם, {{צ|איה}} הוא, ולית מאן דישגח עליה, הדא הוא דכתיב {{צ|איה}} מאן דירחם עליה בגין דלא ישכח:&lt;קטע סוף=דף רמד א/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|רמד|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף רמד ב/&gt;אמר ר&quot;מ מאן דמזלזל וכו'{{הערה|לא ברור לי לאיזה קטע זה משתייך וצע&quot;ע - ויקיעורך}}.&lt;קטע סוף=דף רמד ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|רמה|א}}&lt;קטע התחלה=דף רמה א/&gt;(הדף מכיל רק [[#פרשת פנחס - רעיא מהימנא|רעיא מהימנא]])
&lt;קטע סוף=דף רמה א/&gt;
{{ממ זהר משולב|ג|רמה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף רמה ב/&gt;(הדף מכיל רק [[#פרשת פנחס - רעיא מהימנא|רעיא מהימנא]])
&lt;קטע סוף=דף רמה ב/&gt;
 

{{ממ זהר משולב|ג|רמו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף רמו א/&gt;תלת אינון דגרמין ביש לגרמייהו - תרין בהאי עלמא וחד בעלמא אחרא, ואלין אינון: 

'''מאן דלייט גרמיה''', דתנינן חד ממנא אתפקד קמיה דבר נש ובשעתא דלייט גרמיה ההוא בר נש, האי ממנא ושבעין אחרנין דממנן תחותיה נטלין ההיא מלה ואמרי &quot;אמן&quot;, וסלקי לה לעילא ודיינין לה. ואיהו רדיף אבתריה עד דעביד ליה ואשלים ליה ההוא מלה. מאן לן רב ממשה דאמר {{צ|ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת}} ואמר לצורך - ואע&quot;ג דקב&quot;ה עביד רעותיה - עם כל דא לא אשתזיב מעונשא והא אתמר, דלא אדכר בפרשת {{צ|ואתה תצוה}} ואתמחי מתמן, והא אוקמוה. מאן לן רב מדוד מלכא דאמר {{צ|אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום בעוד רשע לנגדי}}. מאי {{צ|בעוד רשע לנגדי}}? ההוא ממנא דאתפקד על דא ונטיל ההיא מלה לאבאשא ליה לבר נש. 

וחד '''מאן דזריק נהמא או פירורין דנהמא בארעא וקא עביד ביה זלזולא''' כמה דאתמר. - הני תרי בהאי עלמא. 

וחד בההוא עלמא - '''מאן דאוקיד שרגא במוצאי שבת עד לא מטו ישראל לקדושה דסדרא''' - בגין דקא מחלל שבתא וגרים לנורא דגיהנם לאתוקדא עד לא מטא  זמניה.&lt;קטע סוף=דף רמו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|רמו|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף רמו ב/&gt;חד דוכתא אית בגיהנם לאינון דקא מחללי שבתא - כיון דאיהו אוקיד שרגא עד לא מטא זמניה - חד ממנא אית בגיהנם במוצאי שבת ואוקיד בקדמיתא לההוא דוכתא ואמר {{צ|האי דוכתא דפלניא}}. וכל חייבין דגיהנם מסייעי לאוקדא ההוא דוכתא. ההוא ממנא קארי ואמר {{צ|הִנֵּה יהו&quot;ה מְטַלְטֶלְךָ טַלְטֵלָה גָּבֶר וְעֹטְךָ עָטֹה}} {{ממ|ישעיהו|כב|יז}}. חייבין דגיהנם אמרי (שם) {{צ|כדור אל ארץ רחבת ידים שמה תמות וגו'}} {{שם|ישעיהו|כב|יח}}. בגין דאיהו גרים לון לאתוקדא עד לא מטא זמנייהו. 

הא לן תלתא דגרמי ביש לגרמייהו כמה דאתמר.


(כאן שייך ר&quot;מ שבסוף הספר סימן י&quot;ב):&lt;קטע סוף=דף רמו ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|רמז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף רמז א/&gt;'''{{צ|סלת למנחה}} {{ממ|במדבר|כח|ה}}''' - לאעלאה להאי סלת קמי מלכא עלאה למנחה בין תרין דרועין.


'''{{צ|בלולה בשמן כתית}}'''. {{צ|בשמן}} - בההוא שמן דנגיד ונפיק מלעילא. אמר ר' שמעון: יאות אמרת. אבל מאי {{צ|כתית}}? אלא רזא עלאה איהו, דכיון דאיהו שמן מאי {{צ|כתית}}? אלא רמז הוא דקא רמיז לשמשא בנוקבא לאנגדא לגבה 'שמן כתית' כדקא יאות לה לא הוי אלא כתית, לאפקא מזיתים דאינון שייפין דגופא, ולאמשכא ההוא נגידו מלעילא בכל שייפא ושייפא (לא הוי אלא כתית).&lt;קטע סוף=דף רמז א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|רמז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף רמז ב/&gt;וצדיק איהו דכתיש  כתישין ואפיק מכל אינון שייפין עלאין דאינון זיתין קדישין, משח רבו, בתיאובתא שלים לגבי נוקביה. ואי לא כתיש - לא יפוק ההוא משחא אלא בלא תיאובתא דשייפין, וההוא נגידו לא אתהני מניה נוקבא, ולא הוי כדקא יאות, עד דתהא {{צ|בלולה}} מניה מכל שייפין. ועל דא {{צ|בלולה בשמן כתית}} - לאתהנאה ולאתזנא מניה.


'''{{צ|רביעית ההין}} {{ממ|במדבר|כח|ז}}''' - רגלא רביעאה לכרסייא עילאה, ואיהו {{צ|עולה תמיד}} לגביה בכל יומא ויומא, עד מחשבתא עלאה דלית לה סוף. ובגין דא עולה קא אתיא על הרהור הלב.

'''{{צ|עולת תמיד}}''' - איהי רגל רביעאה לכרסייא עלאה, דא עולה תמיד בכל יום מאינון יומין שית דבראשית. בשבת על חד תרין בגין דאתוסף בה נהירו ושלימא כדקא יאות והא אתמר.&lt;קטע סוף=דף רמז ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|רמח|א}}


&lt;קטע התחלה=דף רמח א/&gt;'''{{צ|ובראשי חדשיכם וגו'}} {{ממ|במדבר|כח|יא}}'''. וכי כמה ראשין אינון לסיהרא? והא לית רישא לסיהרא אלא שמשא דאיהו רישא לגבה? אלא {{צ|ראשי}} - תרין בכל ירחא וירחא. ואינון יעקב ויוסף דמתחדתי על סיהרא. ועל דא בעו לחדתא לה. 

'''{{צ|פרים בני בקר שנים}}''' - אלא אינון דאמרה סיהרא דהיך ישתמשון בה, כחדא ואזעירת גרמה תחותייהו. 

'''{{צ|ואיל אחד}}''' - דא איל דיצחק. וכי אברהם לאן אזיל? אלא בגין דאתער תמן עשו - אתכניש אברהם דלא יחמי ליה. ומאן איהו? שעיר דראש חדש. (תרי נוסחי) ובגין דזמין לאתערא תמן עשו דאיהו שעיר - אתכניש אברהם ולא אשתכח תמן. יצחק אשתכח תמן דרחימו דיליה לגביה כחמרא על דורדייה. יעקב אשתכח תמן לתברא אנפוי. יוסף דאיהו שור (ס&quot;א שטן) דיליה לגבי רחל.

'''{{צ|ושלשה עשרונים}}''' - תלת דרגין קדמאין דילה דכל חד וחד עשר כגוונא דלעילא. {{צ|עשרונים}} - חד מעשרה. 

'''{{צ|ושעיר חטאת אחד}} {{ממ|במדבר|כח|טו}}''' - אמאי אקרי חטאת? בגין דאיהו חטאת ומסטרא דחטאת הוא. א&quot;ר אלעזר והא כתיב {{צ|ליהו&quot;ה}}!? &lt;קטע סוף=דף רמח א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|רמח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף רמח ב/&gt;אלא {{צ|ליהו&quot;ה}} אתקריב ודאי דכתיב {{צ|לכפר}} - לתברא אנפין. וכלא יתקריב למקדשא - אלא יהבי חולקא חדא לסמאל ואכיל ליה, ולא אחיד בשאר קרבנין. ודא איהו לחודיה - דלא אשתתף אחרא עמיה למיכל ביה. איהו אתהני בגו סעודתא דמלכא בחולקא דא ועל דא חדי ואתפרש מישראל ולא מקטרגא עלייהו. ואי לאו דהוה מיעוטא דסיהרא - לא הוו יהבי ליה בסעודתא דמלכא כלום. וכי במיעוטא דסיהרא מאי קא עביד? אלא בגין דקריב ויניק ונטיל חילא לעמיה מגו סטר שמאלא דסיהרא ואתתקף ביה. ובשעיר דא אתפרש מכלא ואתהני בהאי. ובגין דקב&quot;ה אזעיר לה לסיהרא - מקרבין ליה להאי שעיר בגין דיתפרש מנה ולא יתקריב למקדשא. ועל דא תנינן {{צ|הביאו עלי כפרה עלי}} - בגיני דאזעירת לה - בגין סבת דילי אתון צריכין דא.&lt;קטע סוף=דף רמח ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|רמט|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף רמט א/&gt;'''{{צ|ובחדש הראשון וגו'}}''' {{ש}}
רבי אבא פתח: {{צ|כאיל תערוג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלהים}} {{ממ|תהלים|מב|ב}}. האי קרא אוקמוה. כתיב הכא 'איל', וכתיב התם 'אילת'; בגין דאית דכר ואית נוקבא. ואע&quot;ג דאית דכר ונוקבא - כולא חד. האי איל - איהו אקרי דכר ואיהו אקרי נוקבא. הדא הוא דכתיב {{צ|כאיל תערוג}} ולא כתיב &quot;יערוג&quot;. וכלא חד. 

{{צ|אילת השחר}} {{ממ|תהלים|כב|א}} - מאי {{צ|אילת השחר}}? אלא דא איהי חיה חדא רחמנית דלית בכל חיון דעלמא רחמנית כוותה. בגין דבשעתא דדחיקת לה שעתא, ואצטריכת למזונא לה ולכל חיון - איהי אזלת למרחיק לארח רחיקא, ואתיאת ואובילת מזונא. ולא בעאת למיכל עד דתיתי ותתהדר לאתרהא. אמאי? בגין דיתכנשון לגבה שאר חיון ותחלק לון מההוא מזונא. וכד אתת - מתכנשין לגבה כל שאר חיון, והיא קיימא באמצעיתא, ופלגת לכל חד וחד. וסימן {{צ|ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וגו'}}. וממה דפליגת לון איהי שבעה כאילו אכלה יתיר מיכלא מכלא. 

וכד ייתי צפרא דאקרי שחר - ייתי לה חבלים דגלותא. ובג&quot;ד אתקריאת {{צ|אילת השחר}} על שם קדרותא דצפרא, דחבלים לה כיולדה, הדא הוא דכתיב {{צ|כמו הרה תקריב ללדת תחיל תזעק בחבליה וגו'}}.  

אימתי פלגת להון? כד צפרא בעי למיתי, בעוד דאיהי ליליא, וקדרותא סליקת לאנהרא. כמה דאת אמר {{צ|ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וגו'}}. כיון דאנהיר צפרא - כלהו שבעין במזונא דילה. כדין קלא חדא אתער באמצעיתא דרקיע, קארי בחיל ואמר {{צ|קריבין - עולו לדוכתייכו! רחיקין - פוקו! כל חד וחד ליכנש לאתריה דאיתחזי ליה!}}. כיון דאנהיר שמשא - כל חד וחד אתכניש לאתריה. הדא הוא דכתיב {{צ|תזרח השמש יאספון וגו'}}. ואיהי אזלת ביממא, ואתגליא בליליא, ופלגא בצפרא. ובגין כך אקרי {{צ|אילת השחר}}. 

לבתר אתתקפת כגיבר ואזלת ואקרי 'איל'. לאן אתר אזלת? &lt;קטע סוף=דף רמט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|רמט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף רמט ב/&gt;אזלת שתין פרסי מההוא  אתר דנפקא ועאלת לגו טורא דחשוכא. אזלת בגו ההוא טורא דחשוכא - ארח לרגלה חויא חדא עקימא ואזיל לרגלה. ואיהי סלקא מתמן לגבי טורא דנהורא. כיון דמטת תמן - זמין לה קב&quot;ה חויא אחרא ונפיק ומקטרגא דא בדא. ואיהי אשתזיבת, ומתמן נטלת מזונא ותבת לאתרה בפלגות ליליא. ומפלגו ליליא שריאת לפלגא עד דסליקת קדרותא דצפרא. כיון דאנהיר יממא - אזלת ולא אתחזיאת כמה דאתמר. 

ובשעתא דעלמא אצטריך למטרא - מתכנשין לגבה כל שאר חיון והיא סליקת לריש טורא רמאה ואתעטפת רישהא בין ברכהא וגעת גועה בתר גועה, וקב&quot;ה שמע קלה ואתמלי רחמין וחס על עלמא. והיא נחתת מריש טורא ורהטת וטמירת גרמהא. וכל שאר חיותא אבתרהא רהטין ולא משכחין לה. הדא הוא דכתיב {{צ|כאיל תערוג על אפיקי מים}}. מאי {{צ|על אפיקי מים}}? על אפיקי מים מהנהו דאתיבשו, ועלמא צחי על מייא. כדין - {{צ|תערוג}}. 

בשעתא דאתעברת - אסתימת. כיון דמטא זמנא למילד - געאת ורמאת קלין קלא בתר קלא, עד שבעין קלין כחושבן תיבין ד{{צ|יענך יהו&quot;ה ביום צרה}} {{ממ|תהלים|כ|}} דאיהי שירתא דעוברתא דא. וקב&quot;ה שמע לה וזמין לגבה. כדין אפיק חד חויא רברבא מגו טורי חשוך ואתי בין טורין. פומיה מלחכא בעפרא. מטי עד האי איל ואתי ונשיך לה בההוא אתר תרי זמני. זמנא קדמאה - נפיק דמא ואיהי לחיך. זמנא תניינא - נפיק מייא ושתו כל אינון בעירן די בטורייא ואתפתחת ואולידת. וסימנך {{צ|ויך את הסלע במטהו פעמים}} {{ממ|במדבר|כ|יא}}, וכתיב {{צ|ותשת העדה ובעירם}} (שם). 

בההוא זמנא דקב&quot;ה חס עלה, על עובדא דנחש דא, מה כתיב? {{צ|קול יהו&quot;ה יחולל אילות ויחשוף יערות וגו'}} {{ממ|תהלים|כט|ט}}. {{צ|קול יהו&quot;ה יחולל אילות}} - אינון חבלין וצירין לאתערא אינון שבעין קלין. מיד {{צ|ויחשוף יערות}} לאעברא ההוא נחש ולאתגלייא ההיא חיה בינייהו למיהך. 

{{צ|ובהיכלו}} - מאי {{צ|ובהיכלו}}? בהיכלו דקב&quot;ה כל אינון אכלוסין פתחין ואמרין {{צ|כבוד}}. מאי {{צ|כבוד}}? {{צ|ברוך כבוד יהו&quot;ה ממקומו}}.


{{צ|ובחדש הראשון}} - מאן {{צ|חדש הראשון}}? דא איהו חדש דהאי חיה אתגלייא ביה ואתתקפת ביה, ונפקא לעלמא בארבעה עשר יום. 

{{צ|בארבעה עשר}} - אלין שאר חיוותא דאינון י' י' לכל סטר בד' סטרין דעלמא. ובספרי קדמאי איהו י' וחד לכל סטר לארבע סטרין, ואינון ארבע עשר. כיון דאינון ארבע מתחבראן ומתתקנן עם אינון עשר דבסטרא דימינא כדין י&quot;ד בחדוה, לאתתקנא חיה דא בתקונהא. 

ר' אלעזר אמר, ודאי הכי הוא. ותא חזי כתיב {{צ|משכו וקחו לכם צאן וגו'}} - {{צ|משכו}} - מאי {{צ|משכו}}? כמאן דמשיך מאתר אחרא לאתר דא; משכו יומין עלאין לגבי יומין תתאין. יומין עלאין אינון {{גמט דגש|שס&quot;ו}}  כחושבן {{גמט דגש|משכו}}.&lt;קטע סוף=דף רמט ב/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|רנ|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף רנ א/&gt;יומין תתאין - זמנין דאינון {{גמט דגש|שנ&quot;ה}}, ובזמנא דאתנהרא סיהרא באשלמותא סליקו למהוי אינון יומין {{גמט דגש|שס&quot;ה}} כחושבן {{גמט דגש|משכו}} חסר חד. 

משכו יומין עלאין לגבי יומין תתאין למהוי כלהו כחדא בחבורא חדא. ומאן משיך לון? אינון עשר דלסטר ימינא, דכתיב {{צ|בעשור}} - {{צ|בעשור}}? &quot;בעשרה&quot; מבעי ליה? מאי {{צ|בעשור}}? אלא '''ט'''' אינון לכל סטר ונקודה חדא דאזלא באמצעיתא כגוונא דא [[קובץ:Zohar pinhas 250 a.PNG||35px|]]. {{ש}}
וההיא נקודה אשלימת לעשר. ועל דא {{צ|בעשור}}, כמה דאתמר 'זכור ושמור'. '''{{צ|ב'}}'''{{הערה|ראיתי אומרים כי כך גורס הרמ&quot;ק - ויקיעורך}} - לשמושא בעשרה - אינון יומין תשע בההוא נקודה. 


{{צ|לחדש הזה}} - יומין דלסטר ימינא, בגין לאתחברא '''זאת''' ב'''זה''' למהוי כלא חד. ובזמנא דאינון ד' - אתקשרו לד' סטרין (מתחברן) בהדייהו. כדין אולידת ההוא חיה, וחויא אזיל ליה, ובההוא זמנא מקדשין לעילא להאי חיה וקראן לה 'כבוד'. וכדין אתקדש מועדא - מה דלא הוה עד השתא. וכען קראן לה {{צ|כבוד}}. הדא הוא דכתיב, {{צ|ובהיכלו כלו אומר כבוד}}. 


מאן {{צ|היכלו}}? דא היכל עלאה פנימאה דתמן מתקדשא כלא. תמן מקדשין למאן דחזי לאתקדשא. היך מקדשין ליה בההוא היכלא? בקדמיתא אתפתחו תרעין, וחד מפתחא סתימא אתקין ופתח תרעא חד לסטר דרום. כדין עאל כהנא רבא בההוא פתחא ואזדרז בהימיינוי ותקונוי ואתעטר בעטרא דקדושה, ולביש חושנא ואפדא ומעילא דשבעין זגין ורמונין דאינון {{צ|פעמון זהב ורמון}}, וציץ נזרא דקודשא על מצחיה דאתקרי ציץ נזר הקדש, ואתקשט בד' בגדי זהב ובד' בגדי לבן. ועל ההוא ציץ {{גמט דגש|מ&quot;ב}} אתוון מלהטן ביה ומנצצן עליה. ונהיר כל ההוא היכלא בנהורין עלאין. 

אסתחר ההוא מפתחא ופתח סטרא אחרא דבסטר צפון. כדין עאל לוי, מעשרא דיעקב דאפריש לקב&quot;ה, וכנור דעשר נימין עמיה, ואתעטר בעטרוי. וכדין אסתחר מפתחא ופתח בההוא היכלא חד תרעא - ההוא תרעא דקיימא באמצעיתא, עמודא דלסטר מזרח. &lt;קטע סוף=דף רנ א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|רנ|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף רנ ב/&gt;עאל ואתעטר בשבעין עטרין ואתעטר בארבע אתוון דאינון תריסר. ואתעטר בגלופין {{קיצור|דמאתן וע' אלף עלמין|270,000}}, ואתעטר בעטרין דסייפי עלמא עד סייפי עלמא, בכמה לבושי יקר, בכמה עטרין קדישין. 

אסתחר ההוא מפתחא, ופתח ליה כל תרעין גניזין וכל תרעין דקדושין טמירין, ואתקדש בהו, וקיימא תמן כמלכא. מתברך בכמה ברכאן, מתעטר בכמה עטרין. כדין נפקי כלהו בחבורא חדא, מתעטרן בעטרייהו כדקא יאות. כיון דנפקי - אתער לוי בקשוטוי, והאי חיה אתערא ואזעירת גרמה מגו רחימו דשירתא. היך אזערת גרמי' מגו רחימו דשירתא? אזערת גרמה זעיר זעיר - עד דאתעבידת נקודה חדא. 

כיון דאיהי אזעירת גרמה - כדין כתיב {{צ|וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי}}. {{צ|בת לוי}} ודאי, מסטרא דשמאלא. היאך אחיד לה? אושיט שמאלא תחות רישה מגו חביבו. ואי תימא, כיון דאיהי נקודה חדא - איך יכיל לאחדא בנקודה זעירא? אלא לגבי עילא כל מה דהוא מלה זעירא - דא תושבחתא, ודא עלוייא, ורב ברבו עלאה. 

מיד כהנא רבא אתער לה ואחיד לה וחביק לה. דאלו הוות רברבא - לא יכלין לאחדא כלל. אבל כיון דאזעירת גרמה ואיהי נקודה חדא - כדין אחדין בה וסלקין לה לעילא. כיון דסלקין לה ויתבא בין תרין סטרין אלין - כדין ההוא עמודא דקיימא באמצעיתא אתחבר בהדה בחביבו דנשיקין ברחימו דחבורא חדא. כדין {{צ|וישק יעקב לרחל}}. ברחימו דנשיקין מתדבקן דא בדא בלא פרודא, עד דנקטא נפשא דענוגין כדקא יאות. 

בשעתא דנקטא נפשא דענוגין כדקא יאות ובעיא לפקדא לחילהא  - מתכנשין כלהו וקריין לה מגו היכלא קדישא '''כבוד כבוד כבוד'''. בהיכלא קדישא אבא ואמא פתחי ואמרי '''מקודש מקודש'''. כדין ירחא אתקדש כדקא יאות, וכדין כתיב {{צ|ובחדש הראשון}} - ראשון ודאי. ועל דא {{צ|משכו וגו'}}. ועל דא {{צ|בעשור לחדש הזה}} - דאתחבר סיהרא בשמשא, ומה דהות נקודה חדא כד נחתא - אתפשט זעיר זעיר ואתמלייא ואתעבידת '''ה'''' מלייא מכל סטרין, מתקדשא כדקא יאות.


ר' חייא פתח: {{צ|בארבעה עשר יום לחדש פסח וגו'}} {{ממ|במדבר|כח|טז}}. אימרא דאיהו פסחא אמאי? אלא דחלא דמצראי ואלהא דלהון הוה אמרא, בגין דמצראי פלחין למזל טלה, ובגין כך פלחין לאימרא. תא חזי כתיב {{צ|הן נזבח את תועבת מצרים}} {{ממ|שמות|ח|כב}} - מאי {{צ|תועבת מצרים}}? וכי על דשנאין ליה כתיב {{צ|תועבת מצרים}}?! אלא דחלא דמצראי ואלהא דילהון אקרי {{צ|תועבת מצרים}}, כמה דכתיב {{צ|כתועבת הגוים}}, דחלא דשאר עמין. 

תא חזי חכמתא דיוסף דכתיב {{צ|ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים}} ואוליף לון למימר {{צ|אנשי מקנה היו עבדיך}}. וכי מלכא דהוה שליט על כל ארעא ואבא למלכא, עביד כדא ועביד לאחוי דישנאון להון ולא יחשבון להון?! &lt;קטע סוף=דף רנ ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|רנא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף רנא א/&gt;אלא ודאי {{צ|תועבת מצרים}} - דחלא ואלהא דילהון אקרי הכי. ועל דא כתיב {{צ|הן נזבח את תועבת מצרים}}. 

אמר יוסף כל מיטב מצרים היא ארץ רעמסס, וההיא ארעא אפרישו לדחלא דלהון לרעיא ולמיהך בכל ענוגין דעלמא, וכל מצראי חשיבו לאינון דרעאן לדחליהון כדחליהון. אעביד לאחי דירתון ההיא ארעא ויסגדון לון מצראי ויחשבון לון כדקא יאות. והיינו דכתיב (שם) {{צ|כי תועבת מצרים}} - כל רועה צאן מחשבין לון כדחליהון. 

א&quot;ר יוסי והא תנינן כמה דאתפרע קב&quot;ה מאינון דפלחי לע&quot;ז - הכי אתפרע מע&quot;ז ממש! וכי יוסף עביד לאחוי עבודה זרה?! אמר ליה, לא עביד יוסף לאחוי ע&quot;ז, אלא עביד לון לשלטאה על ע&quot;ז דילהון ולאכפיא עבודה זרה דילהון תחות ידייהו ולרדאה לון במקל.  אמר יוסף אי ישלטון אחי על ע&quot;ז דילהון - כל שכן דישלטון על גרמייהו, ובגין כך אותיב לון במיטב ארעא ואשליט לון על כל ארעא. 

ועל דא אמרא דאיהו פסח אמאי? אלא דחלא דמצראי ואלהא דילהון הוה אימרא. אמר קב&quot;ה מבעשור לחדש סיבו דחלא דילהון דמצראי ותפשו ליה ויהא אסור ותפיש בתפישה דילכון, יומא חד ותרין וג'. וביומא ד' אפיקו ליה לדינא ואתכנשו עליה. ובשעתא דמצראי הוו שמעין קל דחלא דילהון דתפיש בתפישה דישראל ולא יכלין לשזבא ליה - הוו בכאן והוה קשיא עלייהו כאילו גרמייהו אתעקידו לקטלא. 

אמר קב&quot;ה יהיה תפיש ברשותייכו יומא בתר יומא ארבעה יומין בגין דיחמון יתיה תפיש וביומא ד' אפיקו ליה לקטלא וייחמון ליה מצראי היך אתון עבדין ביה דינא. ודא קשיא להו מן כל מכתשי דעבד לון קב&quot;ה, אינון דינין דיעבדון בדחליהון. לבתר דיינין ליה בנורא דכתיב {{צ|פסילי אלהיהם תשרפון באש}}. &lt;קטע סוף=דף רנא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|רנא|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף רנא ב/&gt;אמר קב&quot;ה {{צ|אל תאכלו ממנו נא}} דלא יימרון ברעותא ובתיאובתא דדחלנא אכלין ליה הכי, אלא אתקינו ליה צלי ולא מבושל. דאלו מבושל יהא טמיר ולא יחמון ליה. אלא תקונא דיליה דיחמון ליה הכי מוקדא בנורא בגין דריחיה נודף. {{ש}}
ותו רישיה עליה כפוף על קרסולוי דלא יימרון דחיה או מלה אחרא הוא. אלא דישתמודעון ליה דאיהו דחלא דלהון. ותו דלא ייכלון ליה בתיאובתא אלא על שבעא ארח קלנא ובזיון. {{ש}}
ותו {{צ|עצם לא תשברו בו}}, אלא דיחמון גרמוי רמאן בשוקא ולא ייכלון לשזבא ליה. ועל דא כתיב {{צ|ובאלהיהם עשה ה' שפטים}} - דינין סגיאין. {{ש}}
תו {{צ|ומקלכם בידכם}} - ולא חרבא ורומחא ושאר מאני קרבא. 

אמר ר' יהודה הא אוקמוה דמצראי פלחי למזל טלה ובגין כך פלחין לאימרא. א&quot;ר יוסי אי הכי טלה יפלחון ולא אימרא? אמר ליה, כלא פלחין! אלא מזל טלה נחית וסליק בטלה ואימרא, ובגין כך פלחין לכלא. א&quot;ל הכי שמענא דכל בעירא רבא  דחלא דלהון הוה, ועל דא קטיל קב&quot;ה כל בכור בהמה. והא אתמר דאלין אינון דרגין דלעילא דאקרון הכי. 


א&quot;ר אלעזר כתיב {{צ|כל מחמצת לא תאכלו}} {{ממ|שמות|יב|כ}} וכתיב {{צ|לא יֵאָכֵל חמץ}} {{ממ|שמות|יג|ג}} - אלא דא דכר ודא נוקבא. אמר ר' שמעון, אלעזר ברי! בדא  כתיב {{צ|לא תאכלו}} ובדא כתיב {{צ|לא יֵאָכֵל}} - אמאי לא כתיב &quot;לא תאכלו&quot;? אלא נוקבא דאיהי אסטיאה ארחהא - באזהרה ודאי! דכר דאיהו אחיד בחוטא דדכיו יתיר - בבקשה. ועל דא כתיב {{צ|לא יאכל}} {{צ|לא תאכלו}}. 

אמר ליה, אבא, והא כתיב {{צ|לא תאכל עליו חמץ}} {{ממ|דברים|טז|ג}}? א&quot;ל אסגי תבין יתירין ליקרא לקרבנא, אבל בקדמיתא בבקשה - {{צ|לא יֵאָכֵל}}. אבל לבתר באזהרה - {{צ|לא תאכלו}} - דהוא קשיא מתרווייהו. 

'''מחמצת''' מאי טעמא? בגין דריחא דמותא אית תמן. '''חמץ''' - דכר, '''מחמצת''' - נוקבא, רגליה יורדות מות. ברישא וסיפא דתיבה תשכח לה. ובגין דא מאן דאכיל חמץ בפסח איהו אקדימת ליה מותא, ולינדע דמית הוא בעלמא דין ובעלמא דאתי, דכתיב {{צ|ונכרתה הנפש ההיא}}. 

'''מצה''' אמאי אתקריאת מצה? אלא הכי תנינן, '''שדי''' בגין דאמר לעולמו די, דיאמר לצרותינו די. אוף הכי - מצה - בגין דקא משדד ומברחת לכל סטרין בישין ועביד קטטה בהו. כגוונא ד'''שדי''' דמזוזה דמבריח לשדים ומזיקים דתרעא - אוף הכי איהי מברחת לון מכל משכני קדושה, ועביד מריבה וקטטה בהו, כמה דאת אמר {{צ|מסה ומריבה}} - על דא כתיב {{צ|מצה}}. והא '''מסה''' בסמ&quot;ך איהו?! אלא תרגומו ד{{צ|מסה}} איהו {{צ|מצותא}}.


רבי שמעון פתח ואמר: {{צ|גער חית קנה עדת אבירים בעגלי עמים}} {{ממ|תהלים|סח|לא}}. {{צ|גער חית}} - דא חיה דאתאחד בה עשו. {{צ|קנה}} - תנינן דביומא דנסב שלמה מלכא בת פרעה - בא גבריאל נעץ קנה בימא רבא, ועליה אתבני קרתא דרומי. מאי {{צ|קנה}}?&lt;קטע סוף=דף רנא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|רנב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף רנב א/&gt;דא דכורא דהאי חיה בישא דאית ליה סטרא זעירא באחדותא דקדושה - ודאי איהו קנה דנעיץ בימא רבא, ובגין כך איהי שלטא על עלמא. ועל שולטנו דא כתיב {{צ|קנה וסוף קמלו}} - {{צ|קנה}} שולטנותא וראש לכל מלכוון. 

תו {{צ|קנה}} - דזמין קב&quot;ה לתברא ליה כקנה דא. תא חזי, במצרים איהי שלטא, ומנה נפקו כמה שלטנין לזנייהו, וכלא ברזא ד'''חמץ'''. כיון דתבר לה קב&quot;ה - אפיק '''חמץ''' ואעיל '''מצה'''. במה? בחוטא זעירא מכלא - תבר '''ח'''' מ'''חמץ''' ואתעביד '''מצה''' אינון אתוון. אלא דתבר '''ח'''' דהאי חיה דאקרי '''חמץ''', ועל דא אקרי '''חית קנה''' - דנוח לאתברא כקנה דא. במה אתבר? בחוטא זעירא כנימא - תבר '''ח'''' ואתעבר מאיתנה והוה '''מצה'''. ועל דא כתיב {{צ|גער חית קנה}} - גער בה קב&quot;ה ואתבר '''ח' חמץ''' ואתעביד '''ה''''.  וזמין קב&quot;ה לתברא ליה לההוא קנה. כגוונא דא יתבר רגליה ד'''ק'''' מ'''קנה''' וישתאר '''הנה''' - {{צ|'''הִנֵּה''' אֲדֹנָי יְהוִה בְּחָזָק יָבוֹא וּזְרֹעוֹ מֹשְׁלָה לוֹ הִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּוֹ וּפְעֻלָּתוֹ לְפָנָיו}} {{ממ|ישעיהו|מ|י}}. מאי {{צ|ופעולתו}}? דא פעל דההיא '''ק''''  דיתבר לה. ואיהי פעולה לפניו. איהו יעבר רגליה ויהא '''הנה''' - {{צ|ראשון לציון '''הנה''' הנם וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מא|כז}}.&lt;קטע סוף=דף רנב א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|רנב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף רנב ב/&gt;(הדף מכיל רק [[#פרשת פנחס - רעיא מהימנא|רעיא מהימנא]])&lt;קטע סוף=דף רנב ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|רנג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף רנג א/&gt;'''{{צ|וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה וגו'}}'''. אמר רבי אבא, {{צ|יום הבכורים}} - מאן {{צ|יום}}? דא נהר היוצר מעדן דאיהו יומא מאינון בכורין עלאין ודא איהו דאורייתא תליא ביה, ואיהו אפיק כל רזין דאורייתא. ובגין דאיהו אילנא דחיי - פרי אילנין אצטריכו לאייתאה.&lt;קטע סוף=דף רנג א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|רנג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף רנג ב/&gt;רבי שמעון פתח קרא ואמר: {{צ|שאו שערים ראשיכם וגו'}} {{ממ|תהלים|כד|ז}}. האי קרא אוקמוה ואתמר, אבל {{צ|שאו שערים ראשיכם}} - אלין אינון תרעין עלאין, תרעין דסכלתנו עלאה. ואינון חמשין תרעין.   {{צ|ראשיכם}} - אינון ראשים מאן אינון? אלא כל חד וחד אית ליה רישא לאתפשטא ולמיעל דא בדא ולאכללא דא בדא. 

אשכחנא בספרא דחנוך - {{צ|שאו שערים}} - אלין אינון תרעין דלתתא מאבהן ואינון תלתא בתראין. {{צ|ראשיכם}} - אלין אינון ראשי אלפי ישראל, ואינון אבהן עלאי, ואינון ראשין דאינון תרעין. ובגין אלין - אינון אופנים דסחרן ונטלין לון על כתפייהו אמרי {{צ|שאו שערים ראשיכם}}. שאו למאן? {{צ|לראשיכם}} דאינון ראשין עלייכו ושלטנין עלייכו. {{צ|והנשאו פתחי עולם}} - אלין אמהן. וארבע אינון דלתתא. 

{{צ|ויבא המלך הכבוד}} - דא מלכא עלאה דכלא, דאיהו מלך מההוא 'כבוד' דנהיר לסיהרא ומאן איהו? {{צ|יהו&quot;ה צבאות}}.  {{צ|ויבא}} לאן אתר? למיעל אורייתא בארונא, בחבורא חדא כדקא יאות. וכיון דהאי עאל לאתריה - כדין אורייתא עאל בארונא ואתחבר חבורא חדא; אורייתא עלאה באורייתא דבעל פה. מתחברו לפרשא מילין סתימין. &lt;קטע סוף=דף רנג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|רנד|א}}

&lt;קטע התחלה=דף רנד א/&gt;אימתי? {{צ|בשבועותיכם}} {{ממ|במדבר|כח|כו}} - למניינא דאתון מונין. דבכל שעתא דישראל עבדין חושבנין לירחין וזמנין - קב&quot;ה אתקין תיבה גו אינון רקיעין ואעבר כרוזא &quot;הא בני לתתא קדשו ירחא קדשו זמנא! אתקדשו כלכו לעילא!&quot;. ועביד לכל חילי דבשמיא דמתקדשין כחדא בעמא קדישא. וכלהו נטרי כחדא נטירא חדא. ועל דא {{צ|בשבועותיכם}} - למניינא דאתון מונין אינון שבע שבתות. וכדין משיך קב&quot;ה משיכו דשבע דרגין לתתא, בההוא דרגא דאתאחד בהו באינון שבע שבתות. (&lt;small&gt;ס&quot;א באינון שבע שבתות וכדין משיך קב&quot;ה משיכו דשבע דרגין דלעילא בההוא דרגא לתתא דאתאחד באינון שבע שבתות&lt;/small&gt;) 

ואי תימא, והא שיתא אינון ולא יתיר? אלא כדין אימא יתבא על אפרוחין ואשתכחת רביעא עלייהו ואנן מפרחין לה ונטלין אינון שית בנין בהאי דרגא דלתתא לקיימא דכתיב {{צ|שלח תשלח את האם ואת הבנים וגו'}}. 


רב המנונא סבא אמר בהאי יומא לא נטלין ישראל אלא חמש בנין ואינון חמשה חומשי תורה. ואי תימא שית אינון? אלא שבע אינון; בחד צפרא דאשתכחת בין גדפהא דאימא. 

וישראל ידעי למיצד צידא טבא רבא ויקירא. מה עבדי? מפקי מתחות גדפהא דאמהא ההוא צפורא, בלחישו דפומא מלחשו לגבה לחישו בתר לחישו, וההוא צפורא דרחים לאינון לחישין ולאינון קלין דקא מלחשי לגבה - ואע&quot;ג דאיהו תחות גדפי אמהא - זקיף רישא ואסתכלת לגבי ההוא לחישו דקלא, ופרחת לגבייהו ונפקת מתחות גדפהא דאימא. כיון דישראל נטלי לה - אתקיפו בה, ולחשין לה, וקשרין לה בקשורא דלא תפרח ותזיל. מיד נטלי לה ישראל בההוא קשורא - ואיהי בעאת למפרח ולמיזל ולא יכילת למיזל לה. ובעוד דהיא קשירא בידייהו - אינון מלחשי בקליהון ואיהי מצפצפא בהדייהו ופרחת לעילא ונחתת.&lt;קטע סוף=דף רנד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|רנד|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף רנד ב/&gt;וכל אינון בנין דתחות גדפי אמהון - כיון דשמעי ההוא צפצפא דאחתהון ולחישו דההוא קלא - מיד נפקי מתחות גדפהא דאמהון ופרחי לגבי ההוא צפורא, וישראל נטלי לון ואחדי בהו. ואלמלא ההוא צפורא דקא אחדי בקדמיתא - אינון לא פרחי לגבייהו לעלמין ולא יכלין (לא) לאחדא בהו. 

היך צדין צידה דהאי צפרא קדישא? מתקנין לקמא מיכלא יקירא בחדווה וכל ענוגין, ועאלין לבי כנישתא ולבי מדרשא ומצפצפן לגבה בקל לחישו כדקא יאות. ואיהי דמטמרא תחות גדפהא דאימא - זקפת רישא וחמאת פתורין מתקנן וצפצופין לגבה כדקא יאות - נפקת ופרחת לגבייהו כמה דאתמר. ובה אחדין כל אינון בנין. ומשלחין לההוא דרביעא עלייהו ואזלת, בגין דהא מן רקיעא שביעאה לעילא {{צ|במכוסה ממך אל תדרוש}} - שלח ליה דלא תיכול לאדבקה. ועל דא כתיב {{צ|שלח תשלח וגו'}}. 

{{צ|מקרא קדש}} {{ממ|במדבר|כח|כו}} - דא קריאה וצפצופא דעבדין לההוא צפרא קדישא בקדמיתא. וכיון דאחדין בה - שאר יומין אקרון {{צ|מקראי קדש}}. האי צפרא אקרי {{צ|קדש}} דכתיב {{צ|כי קדש היא לכם}}, ובגין דאיהי 'קדש' איהי קראה לכולהו ואתיין לגבה. ובגין כך אקרון {{צ|מקראי קדש}}. איהי קראה וישראל מצפצפן בהדה וקראן אוף הכי. ועל דא אינון אתיין לגבייהו ואחדי בהו. בגין כך {{צ|אלה מועדי יהו&quot;ה מקראי קדש אשר תקראו אותם מקראי קדש}} {{ממ|ויקרא|כג|ד}} - בצפצופא דלהון, ובההוא צפרא קדישא קדש דקרא לון.&lt;קטע סוף=דף רנד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|רנה|א}}&lt;קטע התחלה=דף רנה א/&gt;(הדף מכיל רק [[#פרשת פנחס - רעיא מהימנא|רעיא מהימנא]])
&lt;קטע סוף=דף רנה א/&gt;
{{ממ זהר משולב|ג|רנה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף רנה ב/&gt;(הדף מכיל רק [[#פרשת פנחס - רעיא מהימנא|רעיא מהימנא]])
&lt;קטע סוף=דף רנה ב/&gt;
{{ממ זהר משולב|ג|רנו|א}}&lt;קטע התחלה=דף רנו א/&gt;(הדף מכיל רק [[#פרשת פנחס - רעיא מהימנא|רעיא מהימנא]])
&lt;קטע סוף=דף רנו א/&gt;
{{ממ זהר משולב|ג|רנו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף רנו ב/&gt;(הדף מכיל רק [[#פרשת פנחס - רעיא מהימנא|רעיא מהימנא]])
&lt;קטע סוף=דף רנו ב/&gt;
{{ממ זהר משולב|ג|רנז|א}}&lt;קטע התחלה=דף רנז א/&gt;(הדף מכיל רק [[#פרשת פנחס - רעיא מהימנא|רעיא מהימנא]])
&lt;קטע סוף=דף רנז א/&gt;
{{ממ זהר משולב|ג|רנז|ב}}&lt;קטע התחלה=דף רנז ב/&gt;(הדף מכיל רק [[#פרשת פנחס - רעיא מהימנא|רעיא מהימנא]])
&lt;קטע סוף=דף רנז ב/&gt;
{{ממ זהר משולב|ג|רנח|א}}&lt;קטע התחלה=דף רנח א/&gt;(הדף מכיל רק [[#פרשת פנחס - רעיא מהימנא|רעיא מהימנא]])
 &lt;קטע סוף=דף רנח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|רנח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף רנח ב/&gt;'''{{צ|והקרבתם עולה לריח ניחח ליהו&quot;ה}} {{ממ|במדבר|כח|כז}}''' -  תא חזי בפסח כתיב {{צ|והקרבתם אשה עולה ליהוה}}, והכא לא כתיב {{צ|אשה}} אלא {{צ|והקרבתם עולה}}. מאי טעמא? 

יומא דא - יומא דעיילת כלה לחופה איהו. וישראל מנו יומין דדכיו, יומין ושבועין, ואתכלילו ועאלו ביומין דדכיו. והיא נפקת מכל סטרא בישא ונטרת יומי דכיו כדקא חזי. ורזא דא {{צ|מלכא טעם בתולה טעים}}. בגין כך לא כתיב ביה {{צ|אשה}} דהא אחרא לא קריב למשכנא והא אתרחק מתמן. ועל דא 'אשים' לאו הכא, ולאו אצטריכו להכא. וישראל מרחקן אינון מן סטרא בישא (ומנו יומין דדכיו יומין ושבועין ואתכלילו ועאלו ביומין דדכיו). 

א&quot;ר אבא עדיין צריכין אנן לפתחא דא למפתח. אמר ר' שמעון: ארימית ידי בצלו למאן דברא עלמא! ורזא דא אשכחן בספרי קדמאי. אשים אינון באמצעיתא ואתיין בסטרא דא ובסטרא דא, אדבקו באילנא דדעת טוב ורע; אדבקן ברע ואדבקן בטוב. ובגין כך בשאר יומין כתיב בהו {{צ|אשה עולה}}, אבל בהני יומא דאילנא דחיי קיימא ולא אחרא - לית אנן צריכין ל'אשה' ולא אצטריך למהוי תמן. ויומא דא - יומא דאילנא דחיי איהו, ולא דדעת טוב ורע. ובגין דא {{צ|והקרבתם עולה לריח ניחח ליהוה}}  {{ממ|במדבר|כח|כז}} ולא &quot;אשה ליהוה עולה&quot;. ועולה  - לשם עולה כמה דאתמר. והא אתערנא מלי דפרים בני בקר וכל ההוא קרבן.


{{צ|ובחדש השביעי}} {{ממ|במדבר|כט|א}} - כמה דאתמר יומא דראש השנה דינא דכל עלמא; דינא תקיפא ודינא רפיא. 

{{צ|ועשיתם עולה}} {{ממ|במדבר|כט|ב}} - &quot;והקרבתם&quot; מבעי ליה כשאר כל יומין? מאי {{צ|ועשיתם}}? אלא ביומא דא {{צ|ועשה לי מטעמים}} כתיב.  כמה מטעמים ותבשילים עבדו ישראל בהני יומי בעוד דמקטרגא אזיל לפשפשא בחובין דעלמא. ועל דא לא כתיב &quot;והקרבתם&quot; אלא {{צ|ועשיתם עולה}}, ולא &quot;אשה עולה&quot;. וכן בכל שאר יומין - לא כתיב {{צ|אשה}} דלית לון חולקא בכל הני יומי, כל שכן בהאי יומא דאנן עבדין מטעמים ותבשילים בלא דעתא דסטרא אחרא. דהא יצחק משדר ליה לצוד צידה דחובין דבני עלמא ולאייתאה לגביה. ובעוד דאיהו אזיל - ישראל נטלי עיטא ברבקה ועבדין כל אינון פולחנין, כל אינון צלותין. מזמני שופר ותקעין ליה בגין לאתערא רחמי. והא אוקימנא  {{צ|ויבא לו יין וישת}} - דאתי  מרחוק מגו אתר דחמרא עתיקא, ושתי ואטעים ליה וחדי, ואחר כך מברך ליה בכמה ברכאן ואעבר על חובוי. 
מה כתיב?  {{צ|ויהי אך יצוא יצא יעקב ועשו אחיו בא מצדו}} {{ממ|בראשית|כז|ל}} - טעין מכמה טועני כמה דאתמר, והא אוקימנא מלה. ובגין כך איהו יומא דיבבא וקרבנא איהו עולה. 

{{צ|איל אחד}} - כמה דאתמר בגין אילו דיצחק. {{צ|ושעיר עזים אחד חטאת}}{{הערה|כאן הגהתי עפ&quot;י הפסוק במדבר כט ד'. ובדפוס כתוב 'ושעיר עזים אחד '''ל'''חטאת' - ויקיעורך}} {{ממ|במדבר|כט|ד}} - שוחד לסמאל לכפרה אנפוי בההוא בכיה דאיהו בכי בהאי יומא, כיון דחמי דלא אתעביד רעותיה והא למגנא צד צידה, כמה דאתמר. כגוונא דא יומא דכפורי, והא כתיב בפרשת אמור.


{{צ|ובחמשה עשר יום וגו'}} {{ממ|במדבר|כט|יב}}. {{ש}}
ר' אבא פתח: {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי וגו'}} {{ממ|בראשית|ח|ד}} - תא חזי כל הני יומין אזלת אימא על בנהא בגין דלא ישלוט סטרא אחרא עלייהו, ובגין לשזבא לון. כיון דאשתזיבו בנהא והא יתבין בסכות - מתנטרין בנטורא. יומא קדמאה ויומא תנינא פקדת לון לישראל למעבד סעודתא לממנן דשאר עמין ואיהי לא שריא תמן. ביומא תליתאה דאיהו י&quot;ז לחדש -- שריאת למשרי עלייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט}} - טורין דכל לווטין ומרדין שראן בגווייהו. 

אמר רבי אלעזר, יומא קדמאה דחג לא שריא עלייהו, ולא יומא תניינא. אלא יומא תליתאה דאוסיף וגרע - שריא עלייהו. אוסיף אתוון וגרע קרבנין דכתיב {{צ|עשתי עשר וגו'}} {{ממ|במדבר|כט|כ}}. והכי אתחזי לרע עין בגין דיומא קדמאה ויומא תניינא חדוה דבנהא ואינון מפלגי עדאן לון. מיומא תליתאה ולהלאה דאיהי שריא עלייהו מה כתיב - {{צ|והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים}} {{ממ|בראשית|ח|ה}}. &lt;קטע סוף=דף רנח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|רנט|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף רנט א/&gt;{{צ|והמים היו הלוך וחסור}} - אלין קרבנין דאזלין ומתמעטין. וכמה דאינון מתמעטין - הכי נמי אתמעט טובא דלהון. 

אמר ר' שמעון, אלעזר תא חזי, מיומא תניינא שריאו מייא לאתחזאה. כיון דשריאו מים מיומא תליתאה איהי שרת עלייהו. ואינון מים לא הוו ידעי בבלאי  אמאי רשימין הכא - דהא טובא דישראל לא הוי באתר דמעוטא אלא באתר דרבוייא. ובגין דאלין מיין דרשימין הכא אתמעטן - אתי קרא לאשמעינן דכתיב {{צ|והמים}}  {{ממ|בראשית|ח|ה}} - אינון דידיען ביומי דחג, אינון דרשימין גו קרבנין דאינון טורי לווטין. {{צ|היו הלוך וחסור}}  {{ממ|בראשית|ח|ה}} - טובא דלהון ונגידו דאנגיד עלייהו היו {{צ|הלוך וחסור}}? ובגין דאינון מים דלהון הוא - לא אתחברן אתוון, דלא יתחבר טובא דלהון אלא זעיר זעיר. 

אבל לישראל דאינון מקב&quot;ה מה כתיב? {{צ|ודורשי יהוה לא יחסרו כל טוב}} {{ממ|תהלים|לד|יא}}. רישיה דקרא {{צ|כפירים רשו ורעבו}} - אלין ממנן דשאר עמין. {{צ|ודורשי יהוה}}, אלין ישראל, {{צ|לא יחסרו כל טוב}} - אלין אזלין ואסתלקו לעילא לעילא. ובגין כך טובא דלהון דאינון מים היו הלוך וחסור. 

{{צ|עד החדש העשירי}} - דא טבת דהא כדין ימי הרעה הוו, ואתערת ההיא 'רעה' ואתתקפת. וכלה קדישא לא אנהירת מגו שמשא. כדין {{צ|נראו ראשי ההרים}} - אלין אינון הרי חשוכא, טורין דלווטין אתחזון ואתתקפו, ועבדין בישין בעלמא. 


ביומין אלין {{צ|אשה}} בהאי עולה {{ממ|במדבר|כט|יג}} - דהא כדין הני אשים אכלי חולקהון. 


* שבעים פרים אלין אינון לקבל שבעים ממנן דשלטו על שבעין עמין. וסלקין ביומא קדמאה ונחתי בכל יומא ויומא. ואקרון פרים מנגחים ביומין דלהון. 
* {{צ|אילם}} {{ממ|במדבר|כט|}} - חסר{{הערה|כפי מה שראיתי הכוונה הינה כי עפ&quot;י הזוהר בספר התורה המלה כתובה חסר '''י'''', דהיינו 'אלם' - ויקיעורך}}. ארביסר - תרין בכל יומא. אינון סימן '''יד יהו&quot;ה''' - ידא דשליטא עלייהו תדיר בכל יומא ויומא. 
* אמרין בני שנה - מניינא דלהון {{גמט דגש|ח&quot;ץ}}. 

ואי תימא אי הכי - רע עין הוינן לגבייהו?! אין! דהא כתיב {{צ|כי גחלים אתה חותה על ראשו}} {{ממ|משלי|כה|כב}}. אבל אנן לא יהבינן אלא בחדוותא. דלית ביומי שתא חדוותא כאלין יומין. ובגין דאנן יהבין בטוב לבא ובחדוותא דרעותא - אתהפך עלייהו גחלים על רישיהון. גומרין מלהטן דחדוותא דילן - עבדי לון ביש. '''יד  ע'''' ו'''חץ''' - כך סלקין בחושבנא דילהון. וכל דא אתמר. 

אי תימא מאן יהיב לך לאקרבא עלייהו? דלמא אינון לא בעאן כל דא?! אלא לית חדווה לכל אינון ממנן בכל אינון תורים אילים ואמרין, כהני בשעתא דישראל יהבי לון סעודתין אלין. 

ועם כל דא -- לא מתקרבו כלא אלא לקב&quot;ה בלחודוי. ואינון מתקרבי תמן ואיהו פליג לון. ועל דא כתיב {{צ|אם רעב שונאך האכילהו לחם}} {{ממ|משלי|כה|כא}} - אלין אינון קרבנין דחג. {{צ|ואם צמא השקהו מים}} - אלין מים דרשימין הכא ביומי דחג; ביומא תניינא וביומא שתיתאה ושביעאה. וסימן {{צ|'''בו&quot;ז''' יבוזו לו}}. 

{{צ|מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה}} {{ממ|שה&quot;ש|ח|ז}} - אלין אינון מים די מנסכי ישראל בחדוה וברחימו דקב&quot;ה דכתיב {{צ|ושאבתם מים בששון}}. {{ש}}
{{צ|ונהרות לא ישטפוה}} - אלין אינון נהרי דאפרסמונא דכיא דכלהו דבקי ומתקשרי ברחימו דא. {{ש}}
{{צ|אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו}} - דא סמאל. באהבה דישראל למהוי ליה חולקא בהדייהו באינון מים דרשימין הכא בפרשתא דכתיב {{צ|אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו}} - סימנא דאינון מים '''בו&quot;ז''' יבוזו לו ודאי. דהא כלהו אתחשיבו לגבן חרש נשבר דלית ליה תקנה לעלמין. מים דלהון אתפליגו ביומין - '''בו&quot;ז'''. אשתארו שאר יומין דאינון '''ג' ד' ה''''. וסימן{{הערה|נוטריקין ח'מישי ר'ביעי ש'לישי}} '''חר&quot;ש''' - {{צ|אֶת חַרְשֵׂי אֲדָמָה}} {{ממ|ישעיהו|מה|ט}}. ולית לון תקונא בהדן ולא לעלמין. 

ואי תימא {{צ|בוז יבוזו לו}} כתיב התם {{צ|כי לא בזה ולא שקץ ענות}} {{ממ|תהלים|כב|כה}}.{{הערה|עיין בספר מתוק מדבש ליתר הסבר הפיסוק והפרשנות כאן - ויקיעורך}} 

יומא קדמאה מאי עביד ליה? אלא לא אקרי 'ראשון' ולא אקרי 'אחד' אלא {{צ|חמשה עשר}} סתם, בלא רשומא כלל. אבל שירותא דרשימו דמיין מיום שני הוי. והכי אתחזי בגין דלית טוב בשני ובגין כך לא רשים ראשון ולא אחד כלל, והוי בסתם. ושרי רשימו דיומין ביום שני ואתפלגו מים ב'''בו&quot;ז''', ואשתארו ביומין '''חר&quot;ש''' כמה דאתמר. וכלא כדקא יאות. &lt;קטע סוף=דף רנט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|רנט|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף רנט ב/&gt;זכאה חולקהון דישראל דידעי לאעלאה לגו מוחא דאגוזא! ובגין למיעאל לגו מוחא - מתברין קליפין אלין ועאלין. מה כתיב לבתר כל האי? {{צ|ביום השמיני עצרת תהיה לכם}} {{ממ|במדבר|כט|לה}} - לבתר דתברו כל הני קליפין ותברו כמה גזיזין וכמה נחשים קטלו וכמה עקרבים דהוו לון באינון טורי דחשוכא. עד דאשכחו אתר דישובא וקרתא קדישא מקפא שורין סחור סחור. כדין עאלו לגבה למעבד נייחא תמן, ולמחדי בה. והא אוקימנא מלה. ודא איהו {{צ|עצרת}}, כנישו, אתר דמתכנש כלא לגבה. {{צ|תהיה לכם}} - ולא לאחרא. למחדי אתון במאריכון ואיהו בהדייכו. ועל דא כתיב {{צ|שִׂמְחוּ בַיהו&quot;ה וְגִילוּ צַדִּיקִים וְהַרְנִינוּ כָּל יִשְׁרֵי לֵב}} {{ממ|תהלים|לב|יא}}.


{{צ|אמר רבי שמעון כל מאן דחדי וכו' עד שלא עשו חסד עם העניים}} - {{קטן|(נדפס [[זהר חלק א י ב|בהקדמת בראשית דף י ע&quot;ב]])}}
&lt;קטע סוף=דף רנט ב/&gt;

==פרשת פנחס - רעיא מהימנא==
{{ממ זהר משולב|ג|ריג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף ריג א/&gt;(דף זה מכיל רק זהר ללא רעיא מהימנא)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף ריג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|ריג|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף ריג ב/&gt;(דף זה מכיל רק זהר ללא רעיא מהימנא)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף ריג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|ריד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף ריד א/&gt;(דף זה מכיל רק זהר ללא רעיא מהימנא)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף ריד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|ריד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף ריד ב/&gt;(דף זה מכיל רק זהר ללא רעיא מהימנא)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף ריד ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|רטו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רטו א/&gt;אמר ליה רעיא מהימנא: שפיר קאמרת! אבל בגין דאליהו דאיהו פנחס קני על ברית, צריך לחדתא מלין סגיאין ביה, דהאי פרשתא כתיבא באורייתא על שמיה, דעליה אתמר {{צ|קנא קנאתי}} {{ממ|מ&quot;א|א|יט}} - תרי קנאות; חד ב'''שד&quot;י''' דלעילא, ותניינא ב'''שד&quot;י''' דלתתא. ובגין דא עביד תרין שבועות  בתרין {{צ|לא לא}}. 

רבי יהודה אמר: מאן דחמי קשת בגוונוי נהירין צריך לברכא &quot;ברוך זוכר הברית&quot;, ובגלותא דלאו איהו נהיר בגוונוי כדקא יאות. ולא עוד אלא דלזמנין נהיר זעיר, וזמנין לא נהיר כלל. זמנין אתחזי בשלימו וזמנין לאו. 
דקשת קא רמיז גוונוי לזכוון דכהנים לוים וישראלים כד אינון שפירין. נהיר{{הערה|הכי גורס הרמ&quot;ק (מתוק מדבש)}} קשת בגוונוי דאינון תלת. 

קום אנת רבי יוסי הגלילי ואימא! דהא מלין שפירין קאמרת בחבורה קדמאה, דקשת לא אתיא אלא לאגנא על עלמא. 
למלכא, דבכל זמנא דבריה חב ומלכא חזי למטרוניתא - סליק רוגזא דבריה, דכתיב {{צ|וראיתיה לזכור ברית עולם}} {{ממ|בראשית|ט|טז}}. 
ועל דא לא אתחזי קשת אלא לאגנא על עלמא. ולא אתגליא אלא בלבוש יקר דמלכו. ובשעתא דאית צדיק בארעא - איהו ברית למיקם ברית. 

וכי בגלותא קודשא בריך הוא אתרחק ממטרוניתא - ואיך מטרוניתא אתלבשת לבושי מלכותא בגלותא?! --
לא!{{הערה|יש ספרים שמוחקים מלת 'לא' - ויקיעורך}} אבל בגלותא - לבושה דקדרות. ואיהי אמרת {{צ|אל תראוני שאני שחרחרת}} {{ממ|שיר השירים|א|ו}}. 
אלא ודאי ההוא קשת דאתגלייא בגלותא - לאו איהו אלא מטטרו&quot;ן דאתקרי '''שד&quot;י'''. ואיהו {{צ|עבדו זקן ביתו}} {{ממ|בראשית|כד|ב}}, דשליט בכל דיליה. ובנוי אתקריאו 'עבדים' דקודשא בריך הוא. ובני מטרוניתא - 'בנים'. ובגין דא - {{צ|אם כבנים אם כעבדים}}. 

ובזמנא דאתחרב בי מקדשא אוקמוה דעבדים חפו ראשם ונתדלדלו אנשי מעשה.  ודאי &quot;אנשי מעשה&quot; אתקריאו על שם מטרוניתא, דאתמר עלה {{צ|רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה}} {{ממ|משלי|לא|כט}}. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רטו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|רטו|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רטו ב/&gt;אבל אי אית ליה צדיק דזכווי ועובדוי לאנהרא בהון מטרוניתא, ולמפשט מנה לבושי קדרותא דפשטין, ולקשטא לה בלבושין דגוונין נהירין דרזין דאורייתא -- מה כתיב ביה? {{צ|וראיתיה לזכור ברית עולם}}. {{צ|וראיתיה}} - ברזין נהירין דאורייתא. ד{{גמט דגש|אור}} - {{גמט דגש|ר&quot;ז}} אתקרי. הדא הוא דכתיב {{צ|כי נר מצוה ותורה אור}} {{ממ|משלי|ו|כג}}.  ובאלין רזין אתמר {{צ|וראיתיה}}. 

ובההוא זמנא סליק מניה רוגזא דבריה,  {{צ|וחמת המלך שככה}}. ויימא לה מלכא בצלותא דעמידה קמיה {{צ|מה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך}}. 
בההוא זמנא שאלתא על פורקנא דילה ובנהא עמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|תנתן לי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי}} {{ממ|אסתר|ז|ג}}. 
אבל קשת דאתחזיא בעלמא בגלותא - דעבדא איהו. זמנין דנפיק בשלימו - כד בנוי מכשירין עובדוי. ולזמנין לא אשתכח בשלימו - כד בנוי לא מכשרין עובדוי (כאן חסר). 

{{להשלים}}


ואי לאו בגין אות '''י'''' ד'''שד&quot;י''' דקני עלה פנחס דאגין ליה משבטא דשמעון - הוו קטלין ליה ואובדין ליה מעלמא. 
ובגין דא {{צ|זכור נא מי הוא נקי אבד}} {{ממ|איוב|ד|ז}} - דא פנחס. {{צ|ואיפה ישרים נכחדו}} - {{להשלים}}.{{הערה|עפ&quot;י יהל אור חסר כאן השלמת המאמר}} 


אלין דמכשרין עובדיהון קמי מלכא ומקנין על שמיה ומקדישין ליה ברבים - הכי מקדשין ליה לעילא בין ממנן דשאר עמין, ואשתמודעין ליה כל ממנא בכנוייה. 
אבל ישראל אשתמודעין לעילא כלא בשם '''יהוה''', דאיהו חיי כל כנויין. 

וכל שם וכנוי סהיד עליה. {{ש}}
'''אל''' סהיד עליה, דאית ליה יכולת על כל אל. הדא הוא דכתיב {{צ|אני אדרוש אל אל}} {{ממ|איוב|ה|ח}}. '''אל''' - מארי דאל. {{ש}}
'''אלהים''' סהיד עליה דאיהו אלהי האלהים.  {{ש}}
'''אדנ&quot;י''' סהיד עליה דאיהו אדוני האדונים.  {{ש}}
אוף הכי כל שם! דכל ספירה ומלאך - אית לכל חד שם ידיע, לאשתמודעא לכל כת בההוא שם דמלכא דיליה. 
אבל ישראל - אשתמודען ליה ב'''יהו&quot;ה'''. 

ורזא דמלה - בר נש חד {{תיקון גירסה|יכיל|צריך}}{{הערה|עפ&quot;י הגר&quot;א ביהל אור}} למהוי ליה כמה סוסוון. אוף הכי כל ישראל אינון בנוי דאדם, וכל ברא צריך למהוי ליה לאבוי כסוס וכחמור למשוי, ולמהוי כפיף תחותוי. והאי איהו רזא  {{צ|אדם ובהמה תושיע יהו&quot;ה}} {{ממ|תהלים|לו|ו}}. דאיהו ברא דאדם, ועביד גרמיה כבהמה תחותוי. 


ובגין דא איהו פקודא דקודשא בריך הוא באורייתא למהוי אח מיבם לאתתיה דאח, למעבד ברא לאחוי, בגין דלא יתאביד מההוא עלמא. 
והאי איהו כגון רזא דכלאים בציצית דאמרו {{צ|מה שאסרתי לך כאן, התרתי לך כאן}}. אסרתי לך כלאים דעלמא - התרתי לך כלאים דציצית. אסרתי לך אשת אח - התרתי לך יבמה. 
כגון מרכיבים תפוחים או דקלים מין במינו. ואסור לארכבא מין בשאינו מינו. 
ואתמר ביה {{צ|כי האדם עץ השדה}} {{ממ|דברים|כ|יט}}. 
וביבמה מרכיבין מין בשאינו מינו,  בגין דלא יתאביד נפש המת, ולא ימחה שמו מישראל. 

והאי איהו רזא ד'''גלגול'''. '''גלגל''' לית ליה תנועה בלא אמת המים. אוף הכי! 'אמת המים' - רזא דאת '''ו''''. ביה אתעביד '''גלגל''' - '''גלגול'''. ורזא דמלה, מה גלגל אין לו תנועה בלא אמת המים - אוף הכי! '''גלגל''' איהו '''י'''', ולית ליה תנועה בלא אמת המים דאיהו '''ו''''. יבמה - '''ה''''.  

והאי איהו '''בינ&quot;ה''' - '''ב&quot;ן י&quot;ה'''.{{ש}} 
באות '''י'''' ברא עלמא דאתי; עולם ארוך דאיהו '''ו''''.  בגין דא מאן דלית ליה בן - לאו איהו מבני עלמא דאתי. דימא לקבליה '''י''''. ומניה נפיק מבינייהו  '''ו''''. ומניה מתפלגין כמה נחלי, דאינון מסבבין עלמא, עד דחזרו לימא דנפקו מתמן. ובגין דא אמר קרא, {{צ|כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא אל מקום שהנחלים וגו'}} {{ממ|קהלת|א|ז}} - עד דאהדרו כגוונא דנפקו. 

אוף הכי {{צ|והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה}} {{ממ|קהלת|יב|ז}}.  כגוונא דיהיב להשלימותא.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רטו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|רטז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רטז א/&gt;אם תשוב בתיובתא דאיהו '''בינ&quot;ה''', '''ב&quot;ן י&quot;ה''' עלאה. 
* את '''ה'''' סליקת באת '''י'''' לחמשין; עשר זמנין חמש. הא איהו {{גמט דגש|י&quot;ם}}. '''י&quot;ה'''. 
* '''ב&quot;ן''' - נחל דנפק מן ימא, ואתפליג לכמה נחלין, כגוונא דאילנא דאתפשט לכמה ענפין. 

ואי לא חזר נשמתא שלימתא כגוונא דאשתלמת - אתמר בה {{צ|שם הם שבים ללכת}} - איהי וכל נשמתין אחרנין. 

אוף הכי לאו איהו שלים בבן אי לית ליה בת דאיהי עלמא דין, למהוי שלים בהאי עלמא דאתברי ב'''ה''''. הדא הוא דכתיב {{צ|אלה תולדות השמים והארץ בהבראם}} {{ממ|בראשית|ב|ד}}. 

{{צ|אלה}} - {{גמט דגש|יה&quot;ו}} - {{צ|הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר}} {{ממ|איוב|לג|כט}}. 
ורשיעייא דאתמר בהון {{צ|ובכן ראיתי רשעים קבורים ובאו}} {{ממ|קהלת|ח|י}} - גרמו {{צ|אלה אלהיך ישראל}}, דאתמר עלייהו {{צ|על שלשה פשעי ישראל}} {{ממ|עמוס|ב|ו}}. בתר דקלקלו גרמייהו תלת זמנין ולא זכי ב'''יה&quot;ו''' דאתמר ביה  {{צ|מקום שיפול העץ שם '''יהו'''}} {{ממ|קהלת|יא|ג}} -- {{צ|על ארבעה לא אשיבנו}} - דהיינו '''ה''''. ואתדנו בגיהנם, במשחית אף וחימה. 

ולבושין דתלת אתוון אלין, אשתמודעין בקשת דאינון '''חיוור סומק וירוק'''. 
מאן דייתי בזמנא חדא - איהו חיוור. 
בתניינא - סומק. 
בתליתאה - ירוק. 

ובגין דביעקב אתכלילו אתוון, ואשתרש אילנא ואתנטע ואתרבא ועביד איבא טבא --  {{צ|לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחורו}} {{ממ|ישעיה|כט|כב}} למהוי מרכבתיה ביצר הרע, דאיהו נחש, וכל מיני חיה בישא. 
ובגין דא {{צ|וישר אל מלאך ויוכל}} {{ממ|הושע|יב|ה}}.  

ובגין דאתקרי אדם 'אילנא' - איהו רזא דא. לאילנא דאתנטע באתר דלא עביד איבא -  מה עבד? 
עקר ליה ונטעיה באתר אחרא. ובגין דא אוקמוה מארי מתניתין דלא הוי מוחזק למהוי עָקָר, עד דאזיל לארץ ישראל ואתנטע תמן באתתא. 

אוף הכי צדיק דאיהו מטלטל מאתר לאתר, מבית לבית, כאילו ייתי בגלגולא זמנין סגיאין. 
והיינו {{צ|ועושה חסד לאלפים לאוהביו}} {{ממ|שמות|כ}} - עד דיזכה לעלמא דאתי שלים. 
אבל לחייביא - לא אייתי ליה יתיר מתלת זמנין. 

ואי חזר בתיובתא - אתמר ביה {{צ|גלות מכפרת עון}}. ובגין דא אוקמוה מארי מתניתין {{צ|צדיקים שוב אינן חוזרים לעפרם}}. {{הערה|עיין הגר&quot;א ביהל אור שמוחק מלת &quot;אלא&quot; כאן - ויקיעורך}} קא רמיז {{צ|ועפר אחר יקח וטח את הבית}} {{ממ|ויקרא|יד|מב}}.  {{צ|ואדם על עפר ישוב}} {{ממ|איוב|לד|טו}}.  {{צ|וישוב העפר על הארץ כשהיה}} {{ממ|קהלת|יב|ז}}. 
בגין דהוא מנוגע, ולית ביה אלא אשה רעה, יצר הרע, דאתמר בה {{צ|אשה רעה צרעת לבעלה}}.  מאי תקנתיה? 
יגרשנה ויתרפא. דאיהי גרמת {{צ|ויגרש '''את האדם'''}} {{ממ|בראשית|ג|כד}}. {{צ|האדם}} - דא נשמתא.  {{צ|את}} - בת זוגו דאדם. {{צ|כצפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו}} {{ממ|משלי|כז|ח}}. 

ובגין דא {{צ|גם צפור מצאה בית}} {{ממ|תהלים|פד|ד}} - היינו יבמה. 
{{צ|ודרור קן לה}} - היינו גואל. {{צ|אשר שתה אפרוחיה}} - בן ובת.{{ש}}
זכאה איהו מאן דעבד  קינא,  וגאל את ממכר אחיו! דאיהו מכור בעִבּור דלאו דיליה! 


ובגין דא אמר משה {{צ|ויתעבר יהוה בי למענכם}} {{ממ|דברים|ג|כו}} - הכא הוא סוד העִבּור.{{ש}}
רעיא מהימנא שזיב שתין רבוא כמה זמנין דאתי בגלגולא! ובגין דא זכות כלהו תלייא קודשא בריך הוא ביה. 
ובגין דא אוקמוה רבנן - {{צ|אשה אחת ילדה במצרים ששים רבוא בכרס אחד}}. ואף על גב דאוקמוה רבנן במלין אחרנין - שבעים פנים לתורה. 

דהכי ארח דמארי רזין! אמרין מרגלית לתלמידיהון ולא אשתמודעון ביה ברמיזא - אהדר לון ההוא מלה במלי שחוק! כגוונא דההוא דאמר דביצה אחת אפילת שתין כרכין. ואתא ביצה ונפלת מן עופא דהוה פרח באוירא, ומחאת אלין שתין כרכין. ומארי דליצנותא אמרו, דלא אמר הוא אלא דבר נש כתב ששים כרכין, ואתא ביצה דנפקת מן עופא ומחקת שתין כרכין דכתיבה. וחס ושלום דמארי אורייתא אמרין מלין דשחוק, ודברים בטלים באורייתא.

אלא הא אוקמוה {{צ|אפרוחים}} {{ממ|דברים|כב|ו}} - אלין מארי משנה.  {{צ|או ביצים}} - אלין מארי מקרא. 
וכגוונא דנפל מההוא נפול  דאיהו בר נפלי -- נפילת ביצה דאיהו אתרוג שיעורה בכביצה. 
ובגינה אתמר {{צ|ביום ההוא אקים את סכת דוד הנופלת}} {{ממ|עמוס|ט|יא}}. ונפלו עמה  {{צ|ששים המה מלכות}} דאינון כריכין בה, כגון {{צ|כיצד כורכין את שמע}}.  ואינון לקבל ששים מסכתות. {{צ|ועלמות אין מספר}} - אלין {{צ|בתולות אחריה רעותיה}} {{ממ|תהלים|מה|טו}} דאינון הלכות, דלית לון חושבן. 

וההוא ניפול איהו '''בן י&quot;ה''', איהו בתוך '''נ'''' תרעין דבינ&quot;ה, דהיינו '''י&quot;ה''' - חמש זמנין עשר. '''ו'''' איהו ניפול דנפל בתר ההיא דאתמר  {{צ|איך נפלת משמים הילל בן שחר}} {{ממ|ישעיה|יד|יב}}. ואקרי '''ניפול''' - ולא 'נפל' ולא 'נופל' - בגין דביה ניפול '''י&quot;ו''', ונחית בהון לגבי '''ה' ה'''', דאתמר בהון {{צ|ותלכנה שתיהן}} {{ממ|רות|א|יט}}.  הדא הוא דכתיב {{צ|שלח תשלח}} {{ממ|דברים|כב}} - חד מבית ראשון ותניינא מבית שני. לאקמא לון. הדא הוא דכתיב  {{צ|י&quot;שמחו ה&quot;שמים ו&quot;תגל ה&quot;ארץ}} {{ממ|תהלים|צו|יא}} .&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רטז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|רטז|ב}} 

&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רטז ב/&gt;תא חזי! האי שמשא אתגליא ביממא, ואתכסיא בליליא. 
ונהיר בשתין רבוא ככביא. 
אוף הכי רעיא מהימנא - בתר דאתכניש מעלמא - נהיר בשתין רבוא נשמתין דישראל; אי דרא כדקא יאות. 
והאי איהו רזא דגלגולא דאמר עליה קהלת {{צ|דור הולך ודור בא}} {{ממ|קהלת|א|ד}}. 
ואוקמוה דלית דור פחות מששים רבוא. 
{{צ|והארץ לעולם עומדת}} - דא כנסת ישראל.  ההיא דאתמר בה {{צ|והארץ הדום רגלי}} {{ממ|ישעיה|סו|א}}, {{צ|והיה זרעך כעפר הארץ}} {{ממ|בראשית|כח|יד}}. 

ועוד רזא אחרא אוקמוה רבנן: הדור שהולך הוא הדור שבא; הלך חגר - בא חגר, הלך סומא - בא סומא. 

ועוד אוקמוה רבנן דעתיד הוה משה לקבלא אורייתא בדרא דטופנא - אלא בגין דהוו רשיעייא. הדא הוא דכתיב {{צ|'''בשג&quot;ם''' הוא בשר}} {{ממ|בראשית|ו|ג}}.  {{גמט דגש|בשגם}} זה {{גמט דגש|מש&quot;ה}}.  ואמאי קרי ליה {{צ|בשגם}}? {{ש}}
אלא קהלת חסר '''ב'''' מן '''בשגם''' לכסאה מלה. 
אמר {{צ|אמרתי '''שגם''' זה הבל}} {{ממ|קהלת|ח|יד}}. 
ואוקמוה על יתרו, למה נקרא שמו קיני, שנפרד מקין. 

קם בוצינא קדישא ואמר: על דא כתיב {{צ|קניתי איש את יהוה}} {{ממ|בראשית|ד|א}} - דחזאת ליה ברוח הקדש דעתידין בנוי למיתב בלשכת הגזית. 


ואוף הכי רבי אלעזר בן פדת דהוה דחיקא ליה שעתא, דלא הוה ליה אלא קב חרובין מערב שבת לערב שבת, כמו לרבי חנינא. 
אמאי האי? בתר דהות בת קול נפקת ואומרת {{צ|כל העולם כלו אינו ניזון אלא בשביל חנינא בני}}!? 

אלא איהו גרים קודם - דחרב '''ק&quot;ב''' מן '''י'''', דאיהו '''יב&quot;ק'''.  אוף הכי לא הוה ליה אלא '''קב''' חרובין. {{ש}}
דאת '''י'''' איהו יחוד. ומניה אתיא נביעו לאת '''ב'''', דאיהי ברכה. ואיהי קדש, ומניה אתקדש '''ק'''', דאיהי קדושיה. {{ש}}
ורבי פדת גרים למהוי חרובין דיליה '''קב''' דאינון '''ק'''&quot;דושה '''ב'''&quot;רכה. אוף הכי לא הוה ליה אלא {{צ|'''קב''' חרובין}}. אוף הכי איוב בן יבמה הוה. ובגין דא אתענש על מה דאירע לו כבר. 

ואינון דלא ידעי רזא דא אמרי {{צ|בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מלתא, אלא במזלא תליא מלתא}} - והא חזינא לאברהם דחזא במזליה, דלא הוה עתיד למהוי ליה ברא, וקודשא בריך הוא אפיק ליה לברא, כדכתיב {{צ|ויוצא אותו החוצה ויאמר הבט וגו'}} {{ממ|בראשית|טו|ה}}?! 
ואקמוה, דאמר ליה {{צ|צא מאצטגנינות שלך}}, והעלהו למעלה מהככבים, ואמר לו {{צ|הבט נא השמימה וספור הככבים}}?! {{ש}}
עד הכא מלין דרבנן. וצריך לפרשא לון בדרך נסתר. 

תא חזי, כל בריין דעלמא - קודם דאתייהיבת אורייתא לישראל - הוו תליין במזלא; ואפילו בני חיי ומזוני. 
אבל בתר דאתייהיבת אורייתא לישראל - אפיק לון מחיובא דככביא ומזלי. 

ודא אוליפנא מאברהם. 
בגין דהוו עתידין בנוי לקבלא '''ה'''' מ'''אברהם''', דאיהי חמשה חומשי תורה.  דאתמר בה {{צ|אלה תולדות השמים והארץ '''בהבראם'''}} {{ממ|בראשית|ב}} - '''בה' בראם'''. 
אמר לאברהם: בגין האי '''ה'''' דאתוסף בשמך - השמים תחתך! וכל ככביא ומזלי דנהירין ב'''ה''''! 
ולא עוד, אלא דאתמר בה {{צ|'''ה&quot;א''' לכם זרע וזרעתם}} - בה&quot;א {{ממ|בראשית|מז|כג}}.  {{צ|כי ביצחק יקרא לך זרע}} {{ממ|בראשית|כא|יב}}. 

ובגין דא, כל המשתדל באורייתא, בטיל מניה חיובא דככביא ומזלי. 
אי אוליף לה כדי לקיימא פקודהא. {{ש}}
ואם לאו - כאלו לא אשתדל בה, ולא בטיל מניה חיובא דככביא ומזלי. 
כל שכן עמי הארץ דאינון אתמתלן לבעירן (דאוקמוה עלייהו {{צ|ארור שוכב עם כל בהמה}} {{ממ|דברים|כז}}) דלא אתבטלון מנהון חיובא דככביא ומזלי. 

==קטע זמני לרעיא מהימנא==

{{צ|אנוש כחציר ימיו כציץ השדה כן יציץ}} {{ממ|תהלים|קג|טו}}.  ואתמר ביה, {{צ|נער הייתי גם זקנתי}} {{ממ|תהלים|לז}}. 
לבתר {{צ|ישוב לימי עלומיו}} {{ממ|איוב|לג}} - דאילנא דאתקציצו ענפין עתיקין דיליה, וצמחו כמלקדמין בשרשוי - אהדרו בעלמא כמלקדמין. 
מיתו סבין - ואתהדרו להאי עלמא עולימין. 
והיינו רזא דמחדש קודשא בריך הוא בכל יום תמיד מעשה בראשית. 
דמתין אלף בכל יומא ומתחדשין אלף בכל יומא. 


{{צ|ויין ישמח לבב אנוש}} {{ממ|תהלים|קד}}   - דא יינא דאורייתא דכתיב {{צ|לכו לחמו ושתו ביין מסכתי}}; דהכי סליק {{גמט דגש|יין}}, כחושבן {{גמט דגש|סו&quot;ד}}. 
ומה יי&quot;ן צריך למהוי סתים וחתים דלא יתנסך לעבודה זרה -- אוף הכי צריך למהוי סתים וחתים סוד דאורייתא, וכל רזין דילה. ולא אשתקיין אלא ליראיו. 
ולאו למגנא עבדין כמה פקודין ביין, ומברכין ביה לקודשא בריך הוא. ויין אית ליה תרי גוונין - חיור וסומק, דינא ורחמי, והיינו '''ב'''' תוספת {{צ|ביין}}. 
כגוונא דשושנה חיורא וסומקא; חוור - מסטרא דימינא, סומק - מסטרא דשמאלא. 

ומאי {{צ|לבב אנוש}}? &quot;לב&quot; הוה ליה למימר? אלא אית לב מסור ללב. 
ואינון {{גמט דגש|ל&quot;ב}} {{צ|אלהים דעובדא דבראשית}}. '''ב'''' מן {{צ|בראשית}}, '''ל'''' מן {{צ|לעיני כל ישראל}} - איהו {{גמט דגש|ל&quot;ב}} תניינא. 
דא ל&quot;ב ל&quot;ב - שנים - {{גמט דגש|ס&quot;ד}}. חסר תמניא ל{{גמט דגש|ע&quot;ב}}, דאיהו {{גמט דגש|ויכלו}}. 

אינון שבעה ימי בראשית.  תמינאה מאי היא?  הוי ספר בראשית עד {{צ|זה ספר תולדות אדם}}. זה {{גמט דגש|ע&quot;ב}} בחושבן {{גמט דגש|ביין}}.


מאי {{צ|להצהיל פנים משמן}}? 
אינון י&quot;ב פנים - ד' דאריה, ד' דשור, ד' דנשר.
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רטז ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|ריז|א}} &lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף ריז א/&gt;
* דאינון מיכאל אריה, ארבע אנפין דיליה '''יֶהוֶֹ&quot;ה'''. 
* ארבע אנפין דשור, ואיהו גבריאל, ואינון '''יַהוַֹ&quot;ה'''. 
* ד' אנפין דנשר, ואיהו אוריאל, ואינון '''יִהְוֹ&quot;ה'''. 

ואינון ממנן, תחות '''חס&quot;ד פח&quot;ד אמ&quot;ת''', דרגין דתלת אבהן. 
ואוקמוה רבנן: {{צ|האבות הן הן המרכבה}}.  וסלקין  נהורין לחשבן {{גמט דגש|יב&quot;ק}}. 
ואינון '''מלך מלך ימלוך''', '''{{גמט|יהו&quot;ה אהי&quot;ה אדנ&quot;י}}''' - סך הכל {{גמט דגש|יב&quot;ק}}. 


{{קטן|({{צ|רבי אבא ורבי יוסי}} [[זהר חלק ג ריז ב|שבעמוד ב' שייך כאן]])}}. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף ריז א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|ריז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף ריז ב/&gt;ובחבורא קדמאה אמר רעיא מהימנא: בוצינא קדישא! שפיר אמרו ר' אבא ור' חייא ור' יוסי! אבל {{צ|כי רוח עברה בו ואיננו}} - הכא צריך למפתח מילין. מאי {{צ|עברה בו}}? דא עברה וזעם וצרה. חד מאינון מלאכין רעים דבגין דלא ישתמודעו ביה אינון מארי חובין צריך למעבד ליה שינוי מקום ושינוי השם ושינוי מעשה. כגוונא דאברהם דאתמר ביה {{צ|לך לך מארצך וממולדתך}} - הרי שינוי מקום. {{צ|ולא יקרא עוד שמך אברם והיה שמך אברהם}} - הרי שינוי השם. שינוי מעשה - דאשתני מעובדין בישין דעבד בקדמיתא לעובדין טבין. 

איהו מתלא לרוח דההוא מית בלא בנין. כגוונא דא עבד קוב&quot;ה לאדם כד תריך ליה מההוא עלמא ואייתי ליה להאי עלמא. והא אתמר לעיל {{צ|משנה פניו ותשלחהו}} {{ממ|איוב|יד}}. ובגין דא {{צ|כי רוח עברה בו}} - חד מאינון מלאכין רעים כד חזי ליה משונה בזמנא דאערע (ס&quot;א ביה) עמיה שאלין ליה שאר משחיתין עליה &quot;דא הוא מרי חובך?&quot;. איהו עני לון ואמר {{צ|ואיננו}}. כד אתתרך מאתריה ואתנטע באתר אחרא אתמר ביה {{צ|ולא יכירנו עוד מקומו}}  בגין ד{{צ|עפר אחר יקח וטח את הבית}}. ודא איהו רזא {{צ|ונתץ את הבית את אבניו ואת עציו}} - אינון גרמין וגידין ובשרא דהוה חזר עפרא. מה כתיב ביה {{צ|ונחש עפר לחמו}} {{ממ|ישעיהו|סה|}} בגין דהוה מנוגע. ולבתר {{צ|ועפר אחר יקח וטח את הבית}} ובני ליה גרמין וגידין ואתחדש, כבית ישנה דעבדין ליה חדשה. ודאי איהו דאתחדש.

ומאי דאמר&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף ריז ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|ריח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף ריח א/&gt;{{צ|ולא יכירנו עוד מקומו}} - על רוח דאתכליל רוחא זעירא ברוחא עילאה. האי איהו מתלא לאלין דלא עביד איבין - נטלין ענפין דיליה ומרכיבין ליה בענפא דאילנא אחרא עילאה (דא בדא) דעביד פירין ואתכליל דא בדא ועביד פירין.  בההוא זמנא אתמר ביה {{צ|ולא יכירנו עוד מקומו}}. אוף הכי בר נש דיתיב בקרתא דיתבין בה אנשין בישין ולא יכיל לקיימא פקודין דאורייתא ולא אצלח באורייתא - עביד שנוי מקום ואתעקר מתמן ואשתרש באתר דדיירין ביה גוברין טבין, מארי תורה, מארי פקודין. דאורייתא אקרי 'עץ', הדא הוא דכתיב {{צ|עץ חיים היא למחזיקים בה}}. ובר נש הוא עץ דכתיב {{צ|כי האדם עץ השדה}}. ופקודין דבה דמיין לאיבא. ומה כתיב ביה {{צ|רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא - אותו תשחית וכרת אותו}} - {{צ|תשחית}} מעלמא דין, {{צ|וכרת}} מעלמא דאתי. ובגין דא צריך לאעקרא (ס&quot;א ליה) מההוא אתר ויתנטע באתר אחרא בין צדיקייא. 
מה בר נש בלא בנין אתקרי עקר ואתתיה עקרה - אוף הכי אורייתא בלא פקודין אתקריאת עקרה ובגין דא אוקמוה {{צ|לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה}}. 

אתו חברייא ואשתטחו קמיה ואמרו ודאי כען אוליפנא חדושא איך אתכליל רוח ברוח כמאן דחזי מלה בעינא ואתבריר ליה. בקדמיתא הוה לן קבלה - וכען ברירו דמלה. ותו אתמר בחבורא קדמאה דהא ניחא ליה לסטרא אחרא לשלטאה על זכאה יתיר מכלא, ולא חייש כדין לכל עלמא. 

אדהכי הא טולא אזדמן לגבייהו, וא&quot;ל מנלן? מאיוב. דחזא קוב&quot;ה דדרא הוו מחוייבין כלייה ואתא שטן לקטרגא. אמר ליה קוב&quot;ה {{צ|השמת לבך אל עבדי איוב כי אין כמוהו בכל הארץ?}} לאשתזבא ביה דרא. ואיהו מתלא לרעיא דאתא זאב למטרף עאניה ולמיבד ליה. מה עבד ההוא רעיא דהוה חכימא? יהיב ליה אמרא תקיפא ושמנה ורברבא מכולהו, ההוא דהוו מתנהגין אבתריה כולהו. וברעו לשלטאה על ההוא אמרא טבא שכח (נ&quot;א שבק) לכולהו. מה עבד ההוא רעיא בשעתא דהוה זאב אשתדל בההוא אמרא? ברח רעיא עם עאנא ושוי לון &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף ריח א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|ריח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף ריח ב/&gt;באתריהון, ולבתר תב לאמרא ושזיב ליה מזאב. הכי עביד קוב&quot;ה עם דרא. יהיב קוב&quot;ה לצדיק ברשו מקטרגא לשזבא לדרא בגיניה. ואם הוא תקיף כיעקב אתמר ביה {{צ|ויאבק איש עמו}} - כל שכן וכל שכן דנצח ליה עד דאמר {{צ|שלחני}}. 

אמר טולא טולא הכי הוא! זכאה חולקיה דההוא צדיק דאיהו תקיף למסבל ייסורין, כל שכן מאן דנצח בהון למקטרגא דיליה דאיהו שולטנותיה על כל דרא ואתחשיב ליה כאילו הוא שזיב לון, וקוב&quot;ה עביד ליה רעיא עלייהו באתריה. ובגין דא זכה רעיא מהימנא למהוי רועה על ישראל. ולא עוד אלא דהכי אשליט ליה עלייהו בעלמא דאתי בגין דשזיב לון דלא אתאבידו מתמן דאנהיג לון באורייתא ובעובדין טבין.

אדהכי הא רעיא מהימנא אמר לון: &quot;ואמאי לקי דרועא ימינא, דאורח כל מארי אסוותא דאקיזין בקדמיתא דרועא ימינא?  והא דרועא שמאלא איהו קריב ללבא - אמאי לא אקיזין ליה?&quot;. אמר ליה בגין דקוב&quot;ה לא בעי לאלקאה יתיר דהא בהאי סגי. ואי אתיקר מרע' על שייפין דגופא אקיז דרועא שמאלא.  א&quot;ל אי לא הוו תרוויהו בחד זמנא - יאות. אבל אית צדיק הכא ואית צדיק הכא. לדא אית מרעין ומכתשין ולדא אית טיבו. אמאי? אי אתייקר ביה מרע' יקיז לתרוויהו דאינון תרין דרועין למיהב אסוותא לכל שייפין. ואי לא אתייקר ביה מרעא על כל שייפין - אמאי אקיז לדרועא ימינא יתיר משמאלא?

אלא (נ&quot;א א&quot;ל) אימא אנת. אמר ליה ודאי גופא ותרין דרועין אינון לקבל אבהן. רישא לקבל אדם קדמאה. דרועא ימינא לקבל אברהם. דרועא שמאלא לקבל יצחק. גופא לקבל יעקב. ומלגו לגופא: כבד לימינא, טחול לשמאלא - עשו וישמעאל. לבא - יעקב באמצעיתא. כנפי ריאה וכוליין - לקבל אברהם ויצחק. ריאה - מים דאינון (ס&quot;א כנפי ריאה שואבין) שואבין כל מיני משקין. כוליין - אשא דבשיל זרע דנחית ממוחא. ובגין דאברהם איהו מים - שוי זרעיה בגלותא דאדום. ובגין דא כבד לימינא דאברהם ומרה דכבד חרב דיליה איהי מרה, אתמר בה &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף ריח ב/&gt; {{ממ זהר משולב|ג|ריט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף ריט א/&gt;{{צ|ואחריתה מרה כלענה}} {{ממ|משלי|ה}}. ואי חובין מתרבין בבנוי דאברהם דאינון בגלותא דאדום - אתיקר ביה מרע עלייהו מסטרא דכבד דרועא ימינא - צריך לאלקאה לאקזא דמיה מניה; דמאן דנטלין מניה ממוניה כאילו שפיכו דמיה ואשתאר עני דעני חשוב כמת. ואי חובין מתרבין מסטרא דבני יצחק דאינון (ס&quot;א בגלותא) בין ישמעאל - ביה מרעיה יתיקר מסטרא דטחול לשמאלא וצריך לאקזא דרועא שמאלא ולא יתיר. ואי חובין מתרבין בבני יעקב דאינון אחידן לתרין סטרין דאינון מפוזרים בבני עשו וישמעאל - הא מרעא אתיקר על גופא ובעי לאקזא ב' דרועין.

ואי כולהו תלת במרעין כחדא - הא מרעא סליק לרישא ובעי לאקזא ורידין דרישא, ואלין תלת אתעבידו מרכבה לאדם קדמאה ולאבהן ובהון אתתקפו למסבל ייסורין לאגנא על דרא לארבע סטרי דעלמא. 

ווי ליה לדרא דגרמין דילקון אבהן ואדם קדמאה ואלין צדיקייא דבינייהו דלית אפרשותא בין אלין צדיקייא לאבהן ואדם דאינון נשמתין דלהון. ודוחקא וצערא ויגונא דלהון מטי לאבהן ואדם כגוונא דימא - אלין נחלין דנפקין מתמן אי חוזרין עכורין ומלוכלכין לְיַמא - הא ימא נטיל מן עכירו ולכלוכא דלהון. ובחילא דימא דאיהי תקיפא לא סבילת לכלוכא דלהון וזריקת ליה לבר ואשתארו נחלין צלילין ודכיין מההוא לכלוך.  כגוונא דאימא דדכיאת לכלוכין דבנהא זעירין הכי אבהן מדכאין חובין ולכלוכין דבנייהו דישראל כד אשתכחו בהון צדיקייא בעובדיהון תקיפין למסבל ייסורין על דריהון. בההוא זמנא לית אפרשא בהון.

אתו כולהו ובריכו ליה ואמרו ליה: {{גמט דגש|סיני}} '''סיני''' דקוב&quot;ה ושכינתיה מליל בפומוי - מאן יכיל לקיימא קמיה בכלא. זכאה חולקנא דזכינא לחדשא חבורא קדמאה דא בך לאנהרא שכינתא בגלותא!

אמר לון: רבנן דכל דרא הויתו בזמניהון, כל שכן בוצינא קדישא דנהיר חכמתיה בכל דרין דהוו אבתריה, אל תתנו דמי לקוב&quot;ה באורייתא עד יערה עלינו רוח קדישא (לגבי שכינתיה) דהא לא אית רשו לאשתמשא במטטרו&quot;ן שר הפנים אלא לך, דאתוון דיליה רמיזין בשמך. וכען צריך אסיא למנדע בכמה דרגין אסתלק דפיקו דההוא חולה בגלותא דאדום דאתמר עליה {{צ|שחולת אהבה אני}}. דהא כמה אסיין אתכנשו עליה למנדע קץ דמרעא דיליה באלין דפיקין ולא הוה חד מנייהו דאשתמודע בהון דדפיקו דההוא חולה. כל כל אסיא בקי לאשתמודע  ביה דאית דפיקין ד'''קשר&quot;ק קש&quot;ק קר&quot;ק''' דאמר נביא עלייהו {{צ|כמו הרה תקריב ללדת תחיל תזעק בחבליה}} {{ממ|ישעיהו|כו|}}.  וכולהו עשר שופרות כלילן בתלת דאינון סימן '''קש&quot;ר''' דאיהו '''תקיעה שברים תרועה'''. ותקיעה - אחזי אריכו דגלותא, שברים - קריבו דגלותא, תרועה - ביה ייתי פורקנא דאחזי דוחקא בתר דוחקא ולית רווחא בין דא לדא, דודאי כיון דשאר עמין מעכבין לון לישראל בגלותא - דוחקא דלהון מקרב לון פורקנא.  אוף הכי מהירו דדפיקו דא בתר דא - ביה נפיק נפשא דבר נש בתר דלית ריוח בין דא לדא. '''קשר&quot;ק קש&quot;ק קר&quot;ק''' איהו דשוי '''קשר''' - תקיעה שברים תרועה.  דאתעבר בי' שקר מן עלמא &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף ריט א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|ריט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף ריט ב/&gt;דביה אומאה {{צ|מלחמה לה' בעמלק}} {{ממ|שמות|יז}}. יתער בעלמא שיר פשוט וכפול ומשולש ומרובע דאיהו סליק אתוון דיליה {{גמט דגש|י' י&quot;ה יה&quot;ו יהו&quot;ה}} - {{גמט דגש|ע&quot;ב}}. בההוא זמנא {{צ|ו{{גמט|בכן}} צדיקים יראו וישמחו וישרים יעלוזו וחסידים ברנה יגילו}}. {{צ|'''ו''''}} - תוספת אלף שתיתאה קודם דיליה {{גמט דגש|עק&quot;ב}}. חרב בי מקדשא ולבתר דיליה עד תשלום {{גמט דגש|רעב}} יהיה {{גמט דגש|ערב}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ערב וידעתם כי ה' הוציא אתכם וגו'}}, {{צ|כי עבדך ערב את הנער וגו'}}, ע&quot;כ.


אמר קוב&quot;ה אנא ושכינתי שותפותא דנשמתא. ואבוי ואמיה שותפותא דגופא. דאבוי מזריע לובן דעיינין ודגרמין וגידין ומוחא. ואתתא - שחור דעיינין, ושערא, ובשרא, ומשכא. ואוף הכי - שמיא וארעא וכל חיילין דלהון אשתתפו ביצירתיה. מלאכין - מנהון יצר הטוב ויצר הרע - למהוי מצוייר מתרווייהו. שמשא וסיהרא לאנהרא ליה ביממא וליליא.  חיון ובעירן ועופין ונונין לאתפרנסא מנהון. כל אילנין וזרעין דארעא לאתפרנסא מנהון. מה עבד קוב&quot;ה? אעקר לאבוי ולאמיה מגנתא דעדן ואייתי להו עמיה למהוי &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף ריט ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|רכ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רכ א/&gt;עמיה בחדוה דבנוי. ולית חדוה כחדוה דפורקנא דכתיב בה {{צ|ישמחו השמים ותגל הארץ ויאמרו בגוים ה' מלך}} {{ממ|דה&quot;א|טז|}}, {{צ|אז ירננו עצי היער מלפני ה' כי בא לשפוט את הארץ}}. עד כאן.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רכ א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|רכ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רכ ב/&gt;(הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רכ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|רכא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רכא א/&gt;(הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רכא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|רכא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רכא ב/&gt;(הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רכא ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|רכב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רכב א/&gt;אמר רעיא מהימנא, ווי לון לבני נשא דאינון אטימין לבא, סתימין עיינין, דלא ידעין דכד אתי ליליא תרעין דגיהנם אתפתחו דאיהי '''מרה'''. ועשין דילה דמתפשטין סלקין עד מוחא. וכמה חיילין דיצר הרע מתפשטין בכל אברין דגופא, ותרעין דאיהו לבא דגן עדן מסתתמין ולא מתפתחין. דכל נהורין דעיינין - מלבא נפקין. ותרעין דלבא אינון עיינין - מסתתמין בגין דלא מסתכלין באלין מזיקין דאינון '''לילית''', ולא שלטין בנהורין דלבא דאינון מלאכים דמתפשטין בכל אברים כענפין דאילנא לכל סטרא. 

בההוא זמנא אינון כלהו נהורין סתימין בלבא ומתכנשין לגביה כיונים אל ארבותיהם. כנח ואתתיה וכל מין ומין דעאלו עמיה בתיבה. ומזיקין דמתגברין על כל אברים דגופא כמי טופנא דגברו עליה ט&quot;ו אמה. בגין דחב ב'''י&quot;ה''' - ואסתלק '''י&quot;ה''' מן גופא ואשתאר '''אלם''' בלא ראיה ושמיעה וריחא ודבור. ורזא דמלה {{צ|נאלמתי דומיה}} {{ממ|תהלים|לט|}} - '''דומיה - דום י&quot;ה'''. כההוא זמנא חמש עשרה אמה גברו מזיקין על גופא. ואינון ככסלא לעוגיא&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רכב א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|רכב|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רכב ב/&gt;וכגוונא דנח שלח את היונה בשליחותיה - אוף הכי שלח נשמתא באדם, רוחיה בשליחותיה. ובגין דא צריך בר נש לפקדא לא במטרוניתא. הדא הוא דכתיב {{צ|בידך אפקיד רוחי}}. ואם היא אסירא בחובוי דגופא בידא דחיילין דיצר הרע - מה כתיב? {{צ|בידך אפקיד רוחי פדית אותי יהו&quot;ה אל אמת}} {{ממ|תהלים|לא|}}. ועוד בזמנא דאיהי חייבת מה כתיב ברוחיה? {{צ|יד ליד לא ינקה רע}} {{ממ|משלי|יא|}} - דאזיל מיד ליד במשריין דיצר הרע דשריין עליה בחובין דיליה וזרקין ליה מאתר לאתר.  והאי איהו דאחזי גרמיה במדינה אחרת, או במלכו אחרא, ולזמנין באשפה כפום חובוי. 

ואי איהו זכאה - כל משריין דיצר טוב כלהו {{צ|ופניהם וכנפיהם פרודות}} לקבלה רוחיה. וסלקין ליה לעילא לאתר דחיון דכרסייא. ותמן חזי כמה חזיונות דמיונות ומראות דנבואה. ובגין דא אוקמוה רבנן דחלום אחד מששים בנבואה.

ועוד {{צ|שמרה נפשי כי חסיד אני}} - אע&quot;ג דאוקמוה בגמרא {{צ|ולא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב ישנים עד ד' שעות ואני חצות לילה אקום להודות לך, ולא עוד אלא שכל מלכי מזרח ומערב וכו' ואני ידי מלוכלכות בדם שפיר ושליא כדי לטהר אשה לבעלה}}. מיד אזדמן ליה צפרדע ואמר ליה למה את משבח גרמך למימר {{צ|חצות לילה אקום להודות לך}}, ואנא כל ליליא לא שכיבנא לשבחא ליה ולנגנא קמיה? אמר דוד, ווי לממנא דההוא צפרדע דלא ידע מאי דאנא אמינא. דלא אמינא {{צ|כי חסיד אני}} אלא בגין דאוקמוה רבנן {{צ|ולא עם הארץ חסיד}} - דאורייתא אתייהיבת מימינא דקב&quot;ה דאיהו חסד. ובגין דא מאן דאתעסק באורייתא אתקרי 'חסיד'. בגין דא אמינא לקב&quot;ה {{צ|שמרה נפשי}} ולא תדון לה כעובדי אלין עמי הארצות דאתמר בהו {{צ|ולא עם הארץ חסיד}}. 

ואי תימא, כמה עמי ארצות אינון דעבדו חסד! אלא הכי אוקמוה {{צ|אי זהו חסיד? זה המתחסד עם קונו}}. כגון דוד דהוה מחבר. ומאי הוה מחבר? אורייתא דלעילא הוה מחבר עם קב&quot;ה. ובגין דא {{צ|שמרה נפשי כי חסיד אני}}.

וכד בר נש מית מה כתיב בה בהאי נפש? {{צ|בהתהלכך תנחה אותך בשכבך תשמור עליך והקיצות}} לתחיית המתים {{צ|היא תשיחך}} - דא לתחיית המתים שפיר דיוקים ליה לבר נש. אבל לאגרא לנשמתא בעלמא דאתי מאי הוי? אלא קב&quot;ה מלביש לה כקדמיתא בענני כבוד כקדמיתא תיעול במראה דאיהו כגוונא דגופא כליל ברמ&quot;ח איברים. אוף הכי תיעול במראה כליל במאתים וארבעים ושמנה פקודין, וברמ&quot;ח נהירין דמתפרשן מההוא מראה דאתמר ביה {{צ|ויאמר אם יהיה נביאכם יהו&quot;ה במראה אליו אתודע}}, ובלבושין דענני כבוד. {{צ|וראיתיה לזכור ברית עולם}} - דא אספקלריא המאירה.  {{צ|בחלום אדבר בו}} - דא אספקלריא דלא נהרא.  כליל משס&quot;ה נהירין כחושבן {{גמט דגש|ישנה}}. והיינו {{צ|אני ישנה}} - חד בעלמא דין וחד בעלמא דאתי.

ואינון בעובדי ידוי דקב&quot;ה. ורזא דלהון {{צ|זה שמי לעולם}} - {{גמט דגש|י&quot;ה}} עם {{גמט דגש|{{צ|שמי}}}}  - שלש מאות וחמשה וששים. {{גמט דגש|ו&quot;ה}} עם {{צ|{{גמט דגש|זכרי}}}} - מאתים ושמנה וארבעים. 

וכרוזין נחתין וסלקין קמיה הבו יקר (ס&quot;א לדיוקנא) ליקרא דמלכא, והיינו {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}}. והוא דעבד ליה בתרין דיוקנין, בתרין גנים (ס&quot;א פנים) דאתמר עלייהו {{צ|היושבת בגנים}}. איהו עלת על כלא דאתמר עלה {{צ|כל לא ראיתם כל תמונה}} ועל שאר דיוקנין כתיב {{צ|תמונת כל וגו'}} {{צ|ותמונת יהו&quot;ה יביט}}. 

ותרי&quot;ג מלאכין סלקין לה לנשמתא כאלין דיוקנין כלהו ופניהם וכנפיהם פרודות לקיים קרא דכתיב בהון {{צ|ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי}}, כגוונא דנפקו ממצרים ואזלו בענני כבוד. 

ובכל ההוא יקר כההוא גוונא תהא מפקנותא דנשמתא מגופה דטפה סרוחה למיזל לתרין גנים דאתברי שמיא וארעא דלהון בשם יהו&quot;ה, ובגיניה אתמר {{צ|ישמחו השמים ותגל הארץ}}. בההוא זמנא יתקיים {{קיצור|בב&quot;נ|בר נש/בני נשא}} {{צ|ולא יכנף עוד מוריך}} לגבך {{צ|בשתים יכסה פניו}}. אלא {{צ|והיו עיניך רואות את מוריך}}. ומסטרא דאלין מראות זכה משה רבינו ע&quot;ה רבן של נביאים וחכמים.

אמר בוצינא קדישא, אנת הוא דזכית בחייך למה דיזכון צדיקיא בתר חייהון - זכאה חולקך! 

דבר אחר: {{צ|שמרה נפשי כי חסיד אני}} - אמאי? כדי שאתחסד עם '''אני''' דאתמר ביה '''אני והו'''. ווי ליה למאן דאפריש&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רכב ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|רכג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רכג א/&gt;'''אני''' מן '''הוא''' דאתמר {{צ|הוא עשנו ולא אנחנו}} - דכלא חד בלא פרודא. הדא הוא דכתיב {{צ|ראו עתה כי אני אני הוא אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל}}.  {{צ|אני יהו&quot;ה}} - אני הוא ולא אחר. 

ודא '''אני''' מן '''אדני יהו&quot;ה''', עמודא דאמצעיתא. ובגין ד'''יהו&quot;ה''' איהו לימינא דאיהי חסד - אמר {{צ|שמרה נפשה}} דאתחסד בך עם '''אני''' דאיהו '''אדני''' לגבורה ובתפארת אתחברן תרין שמהן '''י&quot;אהדונהי'''. ורזא דמלה בחסד ובגבורה {{צ|ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה}}. ובתפארת דאתקרי {{צ|יהו&quot;ה איש מלחמה}} מה כתיב? {{צ|שתים חוברות איש}}. תרתין שמהן מתחברן ביה כחדא - {{צ|ושתים מכסות את גויותיהנה}}. תפארת אתקרי גוף - {{צ|וגויתו כתרשיש}}. '''י&quot;אהה וי&quot;הה'''. {{צ|הושע עבדך אתה אלהי}} {{צ|שמח נפש עבדך}} {{צ|תנה עזך לעבדך}} - תלת זמנין אתעביד דוד עבד בתהלה דא לקבל ג' זמנין דאוקמוה מארי מתניתין דבעי בר נש למיהוי עבדא בצלותא. בברכאן קדמאין כעבד דמסדר שבחוי קמי רביה. באמצעיות - כעבדא דבעי פרס מרביה. באחרונות - כעבד דמודה קדם רביה בפרס דקביל מיניה ואזיל ליה.  

ותלת זמנין דבעי למעבד עבד מסטרא דעבודה, דאוקמוה מארי מתניתין דלית עבודה אלא תפלה, ותלת אבהן אתקריאו 'עבדים' מסטרהא. ע&quot;ש שכינתא דאיהי עבודת יהו&quot;ה. ואוף הכי משה עבד יהו&quot;ה. ובגין דא {{צ|כי לי בני ישראל עבדים}}. אבל לגבי אחרנין כל ישראל בני מלכים הם מסטרא דמלכות. ואיהי אמאי אתקריאת 'עבודה'? כאורח דאתתא  למיפלח לבעלה ואורח בנין למפלח לאבוהון. 

דוד אתעביד עני חסיד ועבד. הדא הוא דכתיב {{צ|תפלה לדוד הטה אדני אזנך ענני כי עני ואביון אני}}. {{צ|שמרה נפשי כי חסיד אני הושע עבדך אתה אלהי הבטוח אליך}}. אתעביד עני לתרעא דמלכא דאתמר בה {{צ|אדני שפתי תפתח}}. {{גמט דגש|אדני}} - {{גמט דגש|היכל}} אתעביד עני לתרעא דהיכלא דמלכא. ומה כתיב {{צ|הטה אדני אזנך ענני}}. ודא שכינתא תתאה דאיהו אזן לקבלא צלותין ולמשמע לון כדכתיב {{צ|כי לא בזה ולא שקץ ענות עני ולא הסתיר פניו ממנו ובשועו אליו שמע}}. דאיהו אתעביד עני ודל מסטרא דאת '''ד'''' מן '''אחד''' למשאל מן '''אח''' דאיהו עמודא דאמצעיתא לקיימא ביה {{צ|דלותי ולי יהושיע}}, דלא ימות משיח בן אפרים. 

ושאיל מניה בההוא תרעא בגין ישראל העניים לקיים בהו {{צ|ואת עם עני תושיע}}. ולבתר שאיל בגין כהנייא דיחזור עבודה למקומה ואתעביד עבד. ולבתר דיהיב  לון אורייתא מסטרא דחסד למעבד '''גמול''' עם '''דלי&quot;ת''' מן אורייתא. ובגין דא אתעביד חסיד. 

כד מטא לג' ספיראן עלאין - פתח ואמר {{צ|יהו&quot;ה לא גבה לבי ולא רמו עיני ולא הלכתי בגדולות ובנפלאות ממני}}. שלמה אמר הא בינה איהי דמשה אשאל בחכמה עלאה דאיהי לעיל מדרגיה. מה כתיב {{צ|אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני}}. והא כתיב {{צ|ויהו&quot;ה נתן חכמה לשלמה}} - חכמה זעירא. ובעא לסלקא מתתא לעילא דאתרחיקת מניה בגין דאפילו לבינה לית ב&quot;נ בעלמא דיכיל לסלקא בר ממשה כ&quot;ש לעילא מניה דאיהו חכמה עלאה מסטרא דילה - חכם עדיף מנביא.  ואע&quot;ג דאוקמוה בארח דרשא על פרה אדומה - שבעים פנים לתורה.


* ר' אלעזר קום לחדשא מלין קמי שכינתא די תהא עזר לאביך, דשמא גרים! '''עזר אל''' - '''אל''' מימינא, '''עזר''' משמאלא. הדא הוא דכתיב {{צ|אעשה לו עזר כנגדו}}. במאי? ב'''זרע''' שפיר דאיהו הפך '''עזר'''. 
* ויקום ר' יוסי עמך דאיהו כרסייא שלימתא למאריה, דהכי סליק {{גמט דגש|יוסי}} לחשבון {{גמט דגש|הכסא}} - {{גמט דגש|אלהים}} בחושבן. * * ויקום עמיה ר' יהודה דביה '''הוד''' וביה '''יה''' וביה '''יהוה ד'''' - ד' חיון ופניהם וכנפיהם פרודות כלהו לקבלא ליה.  ומניה דוד דהודה לקב&quot;ה דרגא בהודאות דאיהו מצד '''הוד'''. 
* ויקום עמיה ר' {{גמט דגש|אלעאי}} - בגימטריא {{גמט דגש|יב&quot;ק}} - בקי בהלכתא. 
* ויקום עמיה ר' {{גמט דגש|יודאי}} דחושבניה {{גמט דגש|אל}}. כגון מיכאל מלאכין רשימין באל כגון {{צ|יש לאל ידי}}. ורזא ד'''אל''' - '''א'''' דמות אדם, '''ל'''' - תלת חיון דאינון ד' אנפין לכל חד דרמיזין (ס&quot;א בה) ב'''ה'''' בחושבן '''ל'''' (נ&quot;א תלת יודין עולים ל'). ואינון בראשי תלת אזכרות דאינון '''יהו&quot;ה מלך יהו&quot;ה מלך יהו&quot;ה ימלוך''' לעולם ועד. 
* ויקום ר' {{גמט דגש|אבא}} עמהון, דאיהו חושבניה {{גמט דגש|ד'}} - ד' חיון.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רכג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|רכג|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רכג ב/&gt;רבי שמעון איהו כאילנא, ור' אלעזר בריה וחברוי דאינון חמשה דאדכרנא כענפין דאילנא רברבין דדמיין לדרועין ושוקין. 

קום רבי שמעון ויתחדשון מלין מפומך בהאי קרא דמלקדמין - {{צ|למנצח}} - תמן '''נצח''' - '''נ'''גון '''צח''', וביה אתקרי יהו&quot;ה מארי נצחן קרבין לגבי אומין עכו&quot;ם דעלמא. ורחמין ודינא לישראל. ורזא דמלה - {{צ|ובאבוד רשעים רנה}}. '''מ&quot;ל''' - שבעין שמהן אית ליה. ועם נצח והוד - {{גמט דגש|ע&quot;ב}} כחושבן {{גמט דגש|חסד}}. ורזא דמלה {{צ|נעימות בימינך נצח}}. 

'''הוד''' - ביה {{צ|הודו ליהו&quot;ה}} {{ממ|דה&quot;א|טז|}}.  '''צדיק''' - ביה {{צ|רננו צדיקים ביהו&quot;ה}}, וביה {{צ|רנו ליעקב שמחה}}. '''תפארת''' - ביה {{צ|הללו אל הללויה}} - '''הללו יה''' - דתמן יהו&quot;ה בנגון ובזמר, חסד וגבורה, בשיר ובברכה, חכמה ובינה, באשרי כתר, בתהלה מלכות. 

{{גמט דגש|מזמור}} - ביה '''{{גמט|רז}}''' וביה '''{{גמט|מום}}'''; מסטרא דזמר דאורייתא וזמר דצלותא.  זמר מסטרא אחרא איהי {{גמט דגש|מום זר}}. זמרא בביתא - חרבא בביתא. נדה שפחה בת עכו&quot;ם זונה. ודא אתוון '''מזמור'''.

'''נגון''' - תמן '''גן'''. הכי שפירו דנגונא. ביה הלל כגון {{צ|ליל שמורים הוא ליהו&quot;ה להוציאם ארץ מצרים}}.

'''אשרי''' - דביה שרי עלמא משבחין {{צ|אשרי העם שככה לו}}.

'''בברכה''' - {{צ|אברכה את ה' בכל עת}}.

'''בתהלה''' - {{צ|תמיד תהלתו בפי}}. 

{{צ|על שושן עדות}} {{ממ|תהלים|ס|}} - דא הוד דאיהו שושן סומק שליט על חוור דנצח שליט איהו חוור על סומק. מאי {{צ|עדות}}? דא צדיק - איהו ברית דאיהו אחיד לשמיא וארעא. הדא הוא דכתיב {{צ|העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ}}. 

מאי {{צ|מכתם}}? - '''מך תם'''. '''מך''' - איהו צדיק. '''תם''' - עמודא דאמצעיתא, דרגא דיעקב.  {{צ|איש תם}} - גוף וברית חשבינן חד ללמד חסד וגבורה דמתמן אורייתא אתיהיבת ללמוד וללמד.

אמר ליה, שפיר קאמרת, אבל {{צ|למנצח על השמינית}} {{ממ|תהלים|יב|}} - דלא תזוז נצח מן הוד דאיהי ספירה שמינית אמר {{צ|למנצח על השמינית}}.

אמר בוצינא קדישא, אי הכי בינה דרגא דילך ואמאי אוקמוה ונתן ההוד למשה שנאמר {{צ|ונתתה מהודך עליו}}? אמר ליה, שפיר קא שאלת! '''ה'''' סלקא באת '''י'''' - חמש זמנין עשר - לחמשין תרעין דבינה. ואתפשטותא דלהון מחסד עד הוד הן חמש עשרה בכל ספירה - אינון חמשין. ובגין דא מבינה עד הוד כלא אתפשטותא חדא.  לבתר אתא צדיק ונטיל כל חמשין תרעין בלחודוי למהוי שקיל לכל חמש ואתקרי {{גמט דגש|כל}} דנטיל כל חמשין תרעין. ואוף הכי '''כלה''' נטילת להו כלהו. 

אמר כען ודאי אתיישב מלה על בורייה. 


ועוד - '''למנצח''' - תמן '''מל''' עם '''נצח'''. ודא '''מל''' מן '''חשמל'''. מן '''חש''' - הוד ונצח אינון לקביל תרין שפוון. ובגין דא אתקריאו שפוון חיון אשא ממללא. ובחגיגה: {{צ|עד היכן מעשה מרכבה?}}. ואוקמוה מן {{צ|וארא}} עד {{צ|חשמל}} דמסטרא דגבורה אתקריאו חיון אשא. ונהר דנפיק מזיען דלהון יסוד כלהו תלת אינון מרכבה לתפארת אדם מעשה מרכבה דא מלכות. ובתלת אלין איהו חכמה ובינה ודעת. 

ובגין דא אוקמוה מארי מתניתין דאין דורשין במעשה מרכבה ביחיד אלא אם כן הוא חכם ומבין מדעתו. ואית מרכבה לתתא מזעיר אנפין דאיהו '''מטטרון''', אדם הקטן, דבמרכבה דיליה דאיהו פרדס רדיפי מיא דאורייתא דנפיק מגו פרדס דיליה לתלת מארבע דאתמר עלייהו {{צ|ארבעה נכנסו לפרדס}}.  והא אתמר דאיהו צפרא דחזא רבה בר בר חנה לכיף ימא דאורייתא דימא מטי עד קורסולוי  ורישיה מטי עד צית שמיא ולא אכשילו תלת ביה משום דנפישי מיא דיליה אלא משום דרדיפי מיא. ואוקמוה. 


'''{{גמט|אבג}}''' - כליל לון דסלקין לשית לקבל אתוון '''מטטרון'''. רביעאה - '''ד'''' - {{צ|קול דממה דקה}} דתמן אתי מלכא ואיהו אדם לשבת על הכסא. 

'''א יי''' - מים עליונים ומים תחתונים דלית בינייהו אלא כמלא נימא דאיהו '''ו''' נטוי בינייהו ברקיע דאיהו מבדיל בין מים למים דיהא הבדלה בין נוקבא לדכורא. בגין דא {{צ|ויהי מבדיל}}. ורזא דמלה '''יאהדונהי'''. מים עליונים זכרים '''י'''' עלאה. מים תחתונים נקבות - '''י'''' תתאה. שית אתוון בינייהו כחושבן '''ו'''' - דא מטטרון דאיהו בין '''א'''. ועוד, '''י'''' - נקודה. '''ו'''' - גלגל. ולית תנועה בגלגל בשית סטרין כחושבן {{גמט דגש|ו'}} אלא בההיא נקודה. וההיא נקודה איהי יחודא דכלא ואסהידת על ההוא יחיד דלית ליה שני דאוקמוה עליה רבנן שצריך ליחדו כדי שתמליכהו על&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רכג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|רכד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רכד א/&gt; השמים ועל הארץ ועל ד' רוחות עלמא. '''ב'''' - שמים וארץ. '''ג'''' - עמודא סביל לון. '''ד'''' - ארבע חיון. '''ה'''' - כרסייא. '''ו'''' - שית דרגין לכרסייא. 


ועוד {{גמט דגש|א ב ג ד ה ו ז ח ט}} - {{גמט דגש|אדם}}. {{גמט דגש|י'}} - ייחוד דיליה מלכות עשיראה. דאדם תשע איהו לקבל תשע אתוון. 

זכאין אינון ישראל דידעין רזא דמאריהון!


דבר אחר: {{צ|צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי לאשי ריח ניחוחי}}. ר' יהודה אמר בקרבנא '''אית עשן ואית ריח ואית ריח ניחח'''. 
* '''עשן''' איהו מסטרא דדינא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי אז יעשן אף ה'}}, {{צ|עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל}}. 
* {{צ|ריח ניחחי}} - רחמי. {{צ|וריח אפך כתפוחים}}. 

אמר רעיא מהימנא, והא תרוויהו עשן וריח אינון באף וקראין סהדין! חד: {{צ|עלה עשן באפו}}. ותניינא {{צ|וריח אפך כפתוחים}}. ואמאי אתקרי חד עשן דינא ותניינא רחמי? אלא בחוטמא אית תרין חלונין ואתמר בשמאלא {{צ|עלה עשן באפו}}. מאי {{צ|עלה}}? אלא מלבא דאיהו בשמאלא לקבל גבור מימינא נחית רוחא לגביה לקררא ליה ולשככא רוגזיה מסטרא דחסד דתמן מוחא. חכמה לימינא - הרוצה להחכים ידרים. בינה בלבא כלפי שמאלא - הרוצה להעשיר יצפין. ובגין דא {{צ|עלה עשן באפו}} מן בינה לגבי חכמה דאיהי לימינא ומקבל ליה בחדוה בנגונא דליואי. והאי עשן לא סליק אלא על ידי אש דאדליק בעצים דאינון אברים מליין פקודין עצי עולה.  מארי תורה אורייתא דאיהי אדליקת בהון אש בתוקפא דגבורה ועלה עשן בהון בבינה - עשן המערכה. ומדסליקת לאף אתקרי '''קטרת'''. הדא הוא דכתיב {{צ|ישימו קטורה באפך}}. ולית דבטיל מותנא בעלמא כקטרת דאיהו קשורא דדינא ברחמי עם ריח ניחח באף תרגום ד'קשר' - {{צ|קטירו}}. 

אמר ר' יהודה, זכאה חולקנא דרווחנא מלין סתימין באתגלייא!

עוד אמר בוצינא קדישא דבתר דצלותא איהי כקרבנא. מאן דיימא פטום הקטרת בתר תהלה לדוד בטיל מותנא מביתא. 


אמר רעיא מהימנא, כען בעי למנדע איך אתקינו צלותין לקבל קרבנין? אלא תלת צלותין לקבל {{צ|את הכבש האחד תעשה בבקר}} - דא צלותא דשחרית דאתמר בה {{צ|וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את יהו&quot;ה}}, ואוקמוה רבנן דלית עמידא אלא צלותא.  {{צ|ואת הכבש השני תעשה בין הערבים}} - לקבל צלותא דמנחה דתקין לה יצחק. הדא הוא דכתיב {{צ|ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב}}, ולית 'שיחה' אלא צלותא. צלותא דערבית לקבל אמורין ופדרין דמתאכלין כל הלילה - הדא הוא דכתיב {{צ|ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש}}, ולית 'פגיעה' אלא צלותא.

אדהכי דאנן באתר דא - אמאי כתיב {{צ|ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו וישכב במקום ההוא}}? וכי לא הוו ליה כרים וכסתות למשכב?! אלא הואיל ואתא חתן לגב כלה - אף על גב דלא הוה ארחוי למשכב אלא בכרים וכסתות ואיהי יהיבת ליה אבנים למשכב -  יקבל כלא ברעותא דלבא. והא אתמר. ואוף הכי אתמר בחבורא קדמאה מאי דכתיב {{צ|ויאמר יעקב כאשר ראם}}. אמר ר' שמעון: תיב ואימא קרא {{קטן|(ככתוב [[זהר חלק ג רכה ב|דף רכ&quot;ה ע&quot;ב]] {{צ|אלא פגיעה}} ברעיא מהימנא שם)}}.


'''אמר רעיא מהימנא''' לית קרבנין אלא לרחקא סטרין מסאבין ולקרבא דרגין קדישין. ואתמר בחבורא קדמאה דלהון (ערקין דכבדא אלין אישים וכל אינון חיילין ואתמר) ערקין דכבדא אית מנהון רברבין, אית מנהון רברבין וזעירין. ומתפשטין מנהון לכמה סטרין. ואלין נטלין אברין ואמורין ופדרין דמתאכלין כל הלילה דהא קרבן כלא ליהו&quot;ה.

אמר בוצינא קדישא: רעיא מהימנא! והלא אמרת לעיל דקרבנין דקב&quot;ה לאו אינון אלאל לקרבא '''י'''' ב'''ה'''', '''ו'''' ב'''ה''''? אלא אע&quot;ג &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רכד א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|רכד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רכד ב/&gt;דכל קרבנין  צריכין לקרב קמיה - איהו פליג לכל משריין מאכלין דקרבנין - לכל חד כדקא חזי ליה. לשכליים - מזוני דאורייתא ומשתייא דיינא ומיא דאורייתא. לטבעיים דאינון שדים דאינון כבני אדם יהיב לון אלין מאכלין טבעיים דנחית אשא דלהון למיכל לון כמה דאוקמוה רבנן {{צ|אי זכו הוה נחית כמו אריה דאשא למיכל קרבנין, ואי לא - הוה נחית תמן כמין כלבא דאשא}}. 
ואוף הכי כד מית בר נש - אי זכי נחית בדמות אריה לקבלא נפשיה, ואי לאו - בדמות כלב דאמר דוד עליה {{צ|הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי}}. 

ובגין לשיזבא קב&quot;ה גופיהון דישראל מנהון ונפשהון - מני לקרב קרבנין דבעירן וגופן באתרייהו לקיים {{צ|אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים}}. אבל קוב&quot;ה לא נטיל אלא רעותא דלבא ותבירו דיליה (דאיהו ישראל). הדא הוא דכתיב {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה}}. כגוונא דכלי חרס דאתמר בהון {{צ|נשברו - נטהרו}}. 

כהנא - מוחא. לוי - לבא. גופא - ישראל. ואתמר בהון {{צ|כהנים בעבודתם ולוים בדוכנם וישראל במעמדם}}. ואי כבד בעי לקרבא לגבי דלבא חלבים דאינון מסאבין - איהו לא נטיל אלא שמנונו דחלב טהור. כגוונא דאית בגופא חלב טהור וחלב  טמא, דם צליל בלא פסולת ודם עכור בפסולת, וערקין דלבא חיילין קדישין וערקין דכבד חיילין מסאבין. אוף הכי אינון משריין דיצר הרע ומשריין דיצר הטוב - אלין ממנן על ערקין דלבא ואלין ממנן על ערקין דכבדא. אוף הכי תרי אומי ישראל ואומין דעלמא עכו&quot;ם. 

אמר ליה רעיא מהימנא: שפיר קא אמרת בכלא! אבל אפילו ישראל לאו כלהו שוין! דאית בהון בני מלכות מסטרא דמלכות קדישא, כלילא מעשר ספיראן ומכל הוויין וכנויין, ואית מנהון עבדין מסטרא דעבד דאיהו {{צ|עבדו זקן ביתו}}, ואית מנהון כבעירן ואתמר בהון {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. ואינון דדמיין לענא קב&quot;ה מני לקרבא בעירן באתרייהו לכפרא עלייהו. ואינון דדמיין למלאכין - קרבנין דלהון אינון עובדין טבין דממנן עלייהו מלאכים דמקריבין לקב&quot;ה באתרייהו. ואינון דהוו בנין&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רכד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|רכה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רכה א/&gt; ליהו&quot;ה. הדא הוא דכתיב {{צ|בנים אתם ליהו&quot;ה אלהיכם}}. בחובין דלהון מתפרדי אתוון. ותקונא (ס&quot;א דלהון הוא אורייתא) הוא דלהוי אורייתא דאיהו שם יהו&quot;ה לקרבא אתוון '''י'''' ב'''ה'''' '''ו'''' ב'''ה'''' בקרבנא דלהון. הרי בכל קרבנין - בין דבעירי בין דמלאכין דממנן על פקודין, בין במלכותא בין בשמיה -- כלא צריך לקרבא לקב&quot;ה (דאורייתא דיליה) באתוון קדישין, ואיהו רכיב בארבע חיון דמלאכים ואיהו רכיב בארבע יסודין דמנהון אתבריאו ארבע חיון טבעיים. ואיהו הוא דמקרב מיא באשא ורוחא בעפרא. הדא הוא דכתיב {{צ|עושה שלום במרומיו}}. ואוף הכי הוא מקרב '''מיכאל דאיהו מים שכליים''' עם '''גבריאל דהוא אש שכלי'''. ואיהו מקרב '''אוריאל דאיהו אויר''', דהיינו רוח שכלי, עם '''רפאל דאיהו אפר שכלית'''. דמיד דאסתלק קב&quot;ה מבינייהו לית בהון חילא.

ואי תימא, הא כתיב בכל קרבנין {{צ|ליהו&quot;ה}} - ואיך אמרנא דאית פרודא באתוון? אלא האי אתמר בדרגין דאתבריאו ואתקריאו בשמיה, ולא דאינון איהו ממש. הדא הוא דכתיב {{צ|כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתי אף עשיתיו}}. דאית אתוון ד'''יהוה''' באצילות דלית בהון פרודא והפסקה דאינון כמבועין לגבייהו דאשקיין לאילנין. ובגין אלין דאתבריאו אדמיין '''י'''' לרישא, '''ו'''' לגופא, '''ה' ה'''' לעשר אצבען. אבל עלות העלות על כלא דאתקרי '''יהוה''' אתמר ביה {{צ|ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש}}. {{צ|ואל מי תדמיון אל ומה דמות תערכו לו}}. {{צ|אני יהו&quot;ה לא שניתי}}. לא מטי ביה חובין לאפרשא אתווי '''י'''' מ'''ה'''' '''ו'''' מ'''ה'''', דלית ביה פרודא. ועליה אתמר {{צ|לא יגורך רע}}. איהו שליט על כלא ולית מאן דשליט ביה. איהו תפיס בכלא ולית מאן דתפיס ביה. ואיהו לא אתקרי '''יהוה''' ובכל שמהן - אלא באתפשטות נהוריה עלייהו. וכד אסתליק מנייהו - לית ליה מגרמיה שם כלל מנהון. עמוק עמוק מי ימצאנו. לית נהורא יכיל לאסתכלא ביה דלא אתחשכת. אפילו כתר עליון דאיהו נהוריה תקיף על כל דרגין ועל כל חילי שמיא עלאין ותתאין -- אתמר עליה {{צ|ישת חשך סתרו}}, ועל חכמה ובינה {{צ|ענן וערפל סביביו}}. כל שכן שאר ספיראן. כל שכן חיון. כל שכן יסודין דאינון מתים. 

איהו סובב על כל עלמין ולית סובב לון לכל סטרא עילא ותתא ולארבע סטרין בר מיניה. ולית מאן דנפיק מרשותיה לבר. איהו ממלא כל עלמין ולית (ס&quot;א אלהא כו' לון בר מניה) אוחרא ממלא לון. איהו מחיה לון ולית עליה אלהא אחרא למיהב ליה חיין. הדא הוא דכתיב {{צ|ואתה מחיה את כולם}}. ובגיניה אמר דניאל {{צ|וכל דארי ארעא כלא חשיבין וכמצבייה עביד בחיל שמיא}}. איהו מקשר ומיחד זינא לזיניה, עילא ותתא, ולית קורבא להו בד' יסודין אלא קב&quot;ה כד איהו בינייהו.

מיד דחבו אלין דאתקריאו {{צ|בנים אתם ליהו&quot;ה אלהיכם}} - אסתלק מן אתוון - אשתארו בפרודא. ומאי תקוניה? לקרבא אתוון בקב&quot;ה - '''י'''' ב'''ה'''' '''ו'''' ב'''ה''''. 

אוף הכי אינון עבדין דיליה מסטרא דחיון - בחובין דלהון גרמו ליה לאסתלקא מנהון ומאי תקנתא דלהון? לנחתא קב&quot;ה עלייהו לקרבא לון. אוף הכי אינון דהוו מארבע יסודין דאינון עאנא דקב&quot;ה דגרמו לסלקא קב&quot;ה מנייהו - מאי תקנה? לקרבא לון לקב&quot;ה. ובגין דא בכלהו מני {{צ|קרבן ליהו&quot;ה}} {{צ|את קרבני לחמי לאשי}}. 

אוף {{צ|את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים}}. וכתיב {{צ|(ולקחת) שתי תורים או שני בני יונה}} - כל זינא אזיל לזיניה. וקב&quot;ה מקרב כלא באתר דא איהו עלת על כלא דלית אלהא בר מניה. ולית מאן דיכיל לקרבא חילין בר מניה. 

אבל חילין דאומין עעכו&quot;ם - אינון מסטרא דפרודא! ווי למאן דגרים בחובוי לאעלא אתוון וחיון ויסודין דמיד אסתלק קב&quot;ה מישראל וייעלון אומין עעכו&quot;ם בינייהו. לית לון קריבות בקודשא בריך הוא דלית קורבנין בחוצה לארץ. ובגין דא אוקמוה רבנן {{צ|הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה}}. בההוא זמנא דאמר מלין אלין - נחתו כל אתוון קדישין וחיון קדישין וד' יסודין לגביה ובריכו ליה ואמרו על ידך רעיא מהימנא נחית עלן קב&quot;ה ומתקרבין זינא&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רכה א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|רכה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רכה ב/&gt;לזיניה - בריך אנת לקב&quot;ה בארבע יסודין. כען אתבריר כלא על בורייה!   

{{קטן|({{צ|ובחבורא קדמאה קיבה}} - [[זהר חלק ג רלד ב|רלד ע&quot;ב]])}}


'''אלא פגיעה''' איהי פיוסא דכד ייתי חתן לגבי כלה  לית ארח לחתן לייחדא בכלה אלא בפיוסא ולבתר יעבד עמה לינה. והיינו (ד&quot;א וילן שם) {{צ|כי בא השמש}}. 

אמר רעיא מהימנא, אי הכי מאי ניהו {{צ|כי בא השמש}}? דהא  ארח דרשא אוקמוה לשון כבייה והיינו כי בא השמש? אלא מהכא אוליפנא מאן דמייחד באתתיה צריך בליליא למכבי שרגא, וביממא לאו ארח דרבנן לשמש מטתן אלא בלילה ארח צנעא. ובגין דא מתי אתעביד לינה - {{צ|כי בא השמש}} - דאתפני שמשא מעלמא. ובגין דא אוף הכי דצריך לאתכסייא מן שמשא והכי צריך לאתכסייא מאלין מלאכין דאינון מיצר הטוב מימינא בכמה משריין. ומיצר הרע דאזיל לשמאלא בכמה משריין. ובגין דא בתר דאתא צפרא אמר {{צ|כאשר ראם}}, ומסטרא דיעקב דהוה איש תם לא הוה עמיה אלא חיילין דמלכא ומטרוניתא, ובגין דא {{צ|ויקרא שם המקום ההוא מחנים}}. אינון מלאכין דיממא כתיב {{צ|כאשר ראם מחנה אלהים זה}}. וכד אתו מלאכים דליליא דאתכנשו בהדיה לנטרה ליה אמר &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רכה ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|רכו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רכו א/&gt; {{צ|ויקרא שם המקום ההוא מחנים}} בגין דצלותא איהי כלה. הדא הוא דכתיב {{צ|אתי מלבנון כלה אתי וגו'}}. אתקרי הכא {{צ|אתי}}, ובאורייתא דבכתב אתמר עלה {{צ|הנה מקום אתי}}. 

ובגין דאיהי אתקריאת 'מקום' בעלמא דין אתמר בה {{צ|ויפגע במקום וילן שם}}.  ובגין דא איהי אמרת {{צ|מי יתנני במדבר מלון אורחים}}, דהות רשו בפני עצמה ולאו עם אינון דקבעין לה חובה עמהון בלא חתן דילה.  

ובכל שעתא דבר נש מצלי - קב&quot;ה אקדים ונטר ליה. ורזא דמלה {{צ|והאיש משתאה לה}} - ולית 'איש' אלא קב&quot;ה - הדא הוא דכתיב {{צ|יהו&quot;ה איש מלחמה}}. {{צ|ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יוצאת}} כגון {{צ|ויצא כברק חצו}}. ואי תימרון דהא אוקמוה רבנן לעשרה קדמא שכינתא ואתיא, לאחד - עד דיתיב. לעשרה דהיא '''י'''' - קדמה '''ה''''. לאחד דאיהו '''ו'''' - עד דיתיב לא אתיא לגביה '''ה'''' תניינא. ורזא דמלה דבאתר דלית תמן '''י&quot;ה''' - לא אתיא תמן '''ה''''. ומאן דבעי ליחדא אתוון צריך בתחנה ובתחנוני, ובגין דא {{צ|ואתחנן אל יהו&quot;ה}}  באדני לשכינתא בתחתונים ולקב&quot;ה ברחמי עד הכא. 

{{צ|את הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים}} - דאיהו רזא ד{{צ|כבשי רחמנא}} דאוקמוה עלייהו רבנן {{צ|גבי כבשי דרחמנא למה לך?}}. אלא מלין דיהון תחות כבשוני דעלמא יהון מכוסין תחות לבושך. מה לבוש איהו מכסה על גופא - אוף הכי צריך לכסאה רזין דאורייתא, כל שכן רזין דקרבנין דאינון כגוונא דקריבו דאתתא לגבי בעלה. ומה קריבו דתרוויהו צריך באתכסיא - אוף הכי צריך קרבן לכסאה לון מבני עריין רשיעייא חצופין דלית לון בשת פנים ולא ענוה. 

וכמה מיני ממזרין אינון בני עריות בני נדה - ד'''נד ה'''' מנה ואשתכח באתרה שפחה בת אל נכר זונה. והאי איהו רזא {{צ|תחת שלש רגזה ארץ וגו' תחת עבד כי ימלוך ונבל כי ישבע לחם ושפחה כי תירש גבירתה}}. דנד '''ה'''' מאתרהא דאיהי מטרוניתא יצר הטוב, ועאלא באתרהא שפחה יצר הרע. ורזא דמלה {{צ|כנגע נראה לי בבית}}. היינו דם טמא דנדה. ומה התם {{צ|והסגירו הכהן שבעת ימים}} - אוף הכי {{צ|שבעת ימים תהיה בנדתה}}. 

{{קטן|({{צ|ולית מצורע וכו'}} עד {{צ|לה' אלהיכם}} - נדפס [[זהר חלק ג לג ב|בפרשת צו דף ל&quot;ג ע&quot;ב]])}}

זכאין אינון אברים דמתקדשי בשעת תשמיש דאינון עצי&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רכו א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|רכו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רכו ב/&gt;העולה, דאחידן בהון אשין קדישין. שם יהו&quot;ה דאחיד באשין דלהון. ובגין דא {{צ|באורים כבדו יהו&quot;ה}}. ע&quot;כ כבשי דרחמנא דהיינו {{צ|את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים}}. שלימו קרא {{צ|ועשירית האיפה סלת}}. זכאה איהו מאן דאנגיד ממוחיה טפה סלת נקיה בלא פסולת, ואיהי רמיזא באת '''י'''' מן '''אדני''', כלילא בעשר ספיראן דאיהי {{צ|בלולה בשמן כתית רביעית ההין}} ואיהי בלולה במקרא במשנה בתלמוד בקבלה.

{{קטן|(כאן שייך מ&quot;ש [[זהר חלק ג רמד א|בדף רמ&quot;ד ע&quot;א]] {{צ|אר&quot;מ ועשירית האיפה}})}}


יחזקאל כד חמא שכינתא מגו קליפין - חזא עמה עשר ספיראן בלא פרודא כלל. ואלין אינון מוחא מלגו. כלהו חזא לון מגו נהר כבר דלתתא איהי {{צ|רכב אלהים רבותים}} - כל רבוא עשר אלפין - {{צ|רבותים}} כ' אלף. אפיק 'תרי שאינן' - אשתארו תמני סר בחושבן - {{גמט דגש|ח&quot;י}} עלמין דכליל עשר ספיראן דאתלבש ב{{גמט דגש|ט&quot;ט}} מן '''מטטרון'''. '''ט&quot;ט''' מן '''טטפת'''. ואתמר ביה {{צ|והיו לטטפת בין עיניך}}. מאן עיינין? אלין לעילא דאתמר בהו {{צ|נפתחו השמים ואראה מראות אלהים}}. מאן מראות אלין? אינון עשרה מראות דמטטרון דחזא כשרגא בגו עשישיתא. תשע באתגלייא וחד סתים. מראה חדא דאיהו חזו קדמאה מאלו עשרה - דא איהו דאתמר ביה {{צ|וממעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר דמות כסא}}. ואע&quot;ג דאתפרש לעילא - צריך לחדתא עליה מלין דחדושין.

אמר קב&quot;ה למשריין דלעילא - מאן דמצלי בין יהא גבור בין יהא חכם בין יהא עשיר בזכוון  גבור חכם בתורה ועשיר במצות - לא ייעול בהיכלא דא צלותיה עד דתחזון ביה סימנין אלין דיהב גרמיה ביה תקונין דילי. ובגין דא אוקמוה מארי מתניתין {{צ|אם הרב דומה למלאך ה' צבאות תורה יבקשו מפיהו}}. למאן דיהא רשים באלין סימנין בלבושיה תקבלון צלותיה. 

סימנא חדא - דיהא רשים בצלותיה בתכלת בכנפי מצוה ציצית דאיהו דמי לרקיע דאיהו מטטרון דיוקנא דיליה תכלת שבציצית. ובגין דא שיעור הציצית אוקמוה רבנן {{צ|טלית שהקטן מתכסה בה ראשו ורובו}}. והאי איהו דאתמר ביה {{צ|ונער קטן נוהג בם}}. והאי איהו {{צ|נוהג}} בד' חיון דאינון '''ד'''', ואיהו כליל שש מעלות לכסא דאינון '''ו''''. ובגין דאיהו כליל עשר - מתלבשין ביה עשר ספיראן '''י'''' וביה הוה אתחזי קב&quot;ה בשכינתיה דאיהי כלילא מעשר ספיראן לנביאי. ומסטרא דשכינתא דאיהי עשיראה - תכלת שבציצית איהו תכלת דכל גוונין דאיהי תכלית ד'''י'''' ספיראן. וביה {{צ|ותכל כל עבודת אהל מועד}}. ואיהי לשון כלה - הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי ביום כלת משה להקים את המשכן}}. ואוקמוה רבנן {{צ|כלת כתיב}}, ואיהו תכלת דשרגא דאכיל תרבין ועלוון ועליה אמר יחזקאל {{צ|דמות כמראה אבן ספיר דמות כסא}}. סגולה דהאי אבן מאן דירית לה לא שלטא נורא דגיהנם עליה. לית נורא בעלמא מקלקל לה ולא כל מיני מתכות. כל שכן מיא דלא מזיקו לה מאן דירית לה אתקיים ביה {{צ|כי תעבור במים אתך אני וגו'}}.  וכל עלאין ותתאין דסטרא אחרא דחלין מניה. 

תכלת דימא - בגיניה אתמר {{צ|כי תעבור במים אתך אני}}, דבסגולה דא {{צ|סוס ורוכבו רמה בים}} - דא ממנא דמצרים. מגוון דא דחלין עלאין ותתאין. משריין דימא דחלין מניה ומשריין דרקיעא דאיהו תכלת  מניה דחלין משריין דתכלת (ס&quot;א ומשריין דרקיעא משריין) דנורא דגיהנם דחלין מניה. והאי תכלת&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רכו ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|רכז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רכז א/&gt; איהו '''דין דינא אדני''' - דינא דמלכותא דינא. 

ותרין גוונין רשימין בטלית - חד חוור וחד תכלת. ועל תרין גוונין אלין אתמר {{צ|ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר}}. {{צ|לבנת}} - לובן דספיר. דאיהו כליל בתרין גוונין, רחמי ודינא, חוור ואוכם, אוכמו דתכלת. ועל תרין גוונין רמיזו רבנן {{צ|מאימתי קורין את שמע בשחרית? משיכיר בין תכלת ללבן}}, למהוי ברתא דמלכא. קריאת שמע יחודא דקב&quot;ה כליל מתרין גוונין אלין דאינון '''יהו&quot;ה אדני''', רחמי ודינא. כגוונא דקב&quot;ה כליל ב' גוונין '''יהו&quot;ה אדני''' למהוי רחמי ודינא, כסא דין וכסא רחמים (מטטרון). 

{{צ|כמראה אבן ספיר דמות כסא}}. מאי {{צ|דמות כסא}}? אלא לקבל כרסייא דאית ליה {{גמט דגש|ע&quot;ב}} גשרים דיהא בר נש רשים בע&quot;ב קשרים, וחוליין דציצית לקבל ע&quot;ב גשרים דכרסייא דאינון {{גמט דגש|ח&quot;י}} קשרים וחוליין לכל סטרא דכרסייא דאיהו '''ה'''' לכל סטרא בד' חיון דכרסייא דאינון '''ד'''' ושית דרגין דכרסייא דאינון '''ו''''. ודא מטטרון איהו כליל ד' חיוון. הדא הוא דכתיב {{צ|ונער קטן נוהג בם}}, ואינון מיכאל גבריאל נוריאל רפאל. מטטרון. 

{{צ|שש מעלות לכסא}} דסלקין שית מאה. {{גמט דגש|ציצית}} בתרין יודי&quot;ן. ואי חסר יו&quot;ד - הא חירק באתריה הכי סלקא בכל סטרא בד' כנפי ציצית. {{קיצור|ותלת עשר|13}} חליין דציצית אינון {{גמט דגש|תרי&quot;ג}}.

ועוד {{צ|שש מעלות לכסא}}  ברזא דא: {{גמט דגש|וא&quot;ו}} סליק לחושבן {{גמט דגש|י&quot;ג}} דאתרמיז בתלת תיבין {{צ|ויסע ויבא ויט}} דאינון '''והו אני והו'''. חמש קשרין '''ה'''' לכל סטרא א' טלית ח&quot;ד לכלהו ובאת '''ה'''' אשתלים {{גמט דגש|ח&quot;י}} דאינון {{גמט דגש|ט&quot;ט}} למהוי {{גמט דגש|חיה}} לכל סטרא כליל ד' חיות. ולכל חיה ארבע אנפין וארבע גדפין - אינון {{גמט|ל&quot;ב}} אנפין וגדפין, ואינון תליין מחיה דאיהו אדם. ואינון {{גמט|ל&quot;ב}} כחושבן {{גמט דגש|יו&quot;ד ה&quot;א ה&quot;א}}. שלימו דלהון {{גמט דגש|וא&quot;ו}} - תליסר חוליין בכל ד' כנפי. והוא&quot;ו מתייחד עם כל ארבע חיות ואשלים לעילא אשלים לתתא. עמודא דאמצעיתא איהו מטטרון לאשלמא לעילא כגוונא דתפארת - שמיה כשם רביה - בצלמו כדמותו אתברי דאיהו כליל כל דרגין מעילא לתתא ומתתא לעילא. ואיהו אחיד באמצעיתא. הדא הוא דכתיב {{צ|והבריח התיכון בתוך הקרשים מבריח מן הקצה אל הקצה}}, ואיהו כליל ד' אנפין וארבע גדפין דכל חיה וחיה דלעילא דאינון '''{{גמט|יאהדונהי}}'''. אז ישיר משה בכל חיה ארבע אנפין וארבע גדפין כגוונא דא - {{גמט דגש|א&quot;ז}} באריה, {{גמט דגש|א&quot;ז}} בשור, {{גמט דגש|א&quot;ז}} בנשר, {{גמט דגש|א&quot;ז}} באדם. דאינון {{גמט דגש|ל&quot;ב}} אנפין וגדפין בחושבן {{מכפלת גימטריה|א&quot;ז||ד'}} זמנין. ואינון ד' אנפין '''יהו&quot;ה''', ד' גדפין '''אדני''', לקבל ד' בגדי זהב וד' בגדי לבן דלביש כהנא לכפרא על ישראל לקבל {{צ|אדני שפתי תפתח}}.

וצלותא דתפלה '''יהו&quot;ה''' בחתימה ח&quot;י ברכאן דצלותא, ותמני סרי זמנין '''יהו&quot;ה''' אית בהון {{גמט|ע&quot;ב}} אתוון בחושבן {{גמט דגש|ויכלו}} דכלילן בצדיק ח&quot;י עלמין. ובארבע חיון '''יהו&quot;ה אדני''' - תמניא לכל סטרא - דאינון {{גמט|ל&quot;ב}} אתוון. ו{{גמט דגש|י&quot;ג}} אתוון דאשתכחו מן '''וה&quot;ו אני וה&quot;ו''' - הא תלת עשר דכלילן עילא ותתא. בהון אשתלים {{גמט דגש|אדם}} דאיהו {{גמט דגש|מ&quot;ה}}, עמודא דאמצעיתא. לעילא באילנא דחיי לית קליפין - {{צ|כי אין לבא אל שער המלך בלבוש שק}}. לתתא אית קליפין במטטרון דאיהו בדיוקנא דעמודא דאמצעיתא דבזמנא דקודשא בריך הוא לבר ממלכותיה אתכסי בגדפין ואנפין דעבד דיליה. הדא הוא דכתיב {{צ|וירכב על כרוב ויעף}}. ואינון קליפין דסחרין לד' חיון דמטטרון - אינון '''תהו''' - {{צ|והנה רוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לא ברוח ה'}}. '''בהו''' - {{צ|ואחר הרוח רעש לא ברעש יהו&quot;ה}}. הא תרין קליפין, ירוק וחוור. דקליפין דאגוזא - חד '''תהו''' קו ירוק, תניינא '''בהו''' אבנין מפולמין, קליפא תקיפא כאבנא מפולמא.
לקבל תרין קליפין אלין - '''מוץ ותבן''' דחטה.

'''קליפא תליתאה''' דקיקא לקבל סובין דחטה. דהכא איהו מתדבק בחטה ולא יכיל לאתפרשא מתמן עד דטחנין ליה בריחייא דאינון לקבל טוחנות דפומא דבר נש, דצריך למטחן בהון מלין דאורייתא עד דיהון כקמח סלת נקיה ובנפה דאיהי שפה אתבריר פסולת דאיהי סובין (דאורייתא) עד דישתכח הלכה סלת נקיה. בההוא זמנא נטיל לה לבא ומוחא וכל אברין דגופא דאתפשט בהון נשמתא ואתפרנסת בה נשמתא כגוונא דגופא אתפרנסת במלין דעלמא. דזה לעומת זה עשה אלהים. נהמא דגופא ונהמא דאורייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|לכו לחמי בלחמי}}. והאי קליפא איהו כקליפא דמתדבקא במוחא דאגוזא. ובזמנא דאגוזא איהי רכיכא - אתפרש ההיא קליפא ממוחא דאגוזא בלא קושיא. ובזמנא דאגוזא איהי&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רכז א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|רכז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רכז ב/&gt; יבשה - קשה לבר נש לאעברא ליה מתמן כי עדיין הקושיא במקומה עומדת. ובגין דא מני קב&quot;ה לבר נש לאהדרא בתיובתא בבחרותיה קודם דיזקין ביה יצר הרע. הדא הוא דכתיב {{צ|מפני שיבה תקום}} - קודם שיבה דילך. 
והאי קליפה איהי אש ואתמר בה {{צ|ואחר הרעש אש לא באש יהו&quot;ה}}.

'''רביעאה''' - תהום, חלל דאגוזא, ביה {{צ|קול דממה דקה}}. תמן קא אתי מלכא - {{צ|ומתוכה כעין החשמל מתוך האש}}. ואינון קליפין אינון רשימין בד' אברים דגופא.

בריאה - תמן ליחא דמינה אשתכחו סרכות דריאה. {{צ|רגליה יורדות מות}}. {{צ|שאול צעדיה יתמוכו}}. ותמן רוח חזק מפרק דדפיק בכנפי ריאה דבר נש. והאי איהו רוחא דאסעיר גופיה דבר נש מה דכפף ליה אליהו תחותוי וסליק לעילא ביה. הדא הוא דכתיב {{צ|ויעל אליהו בסערה השמימה}}. והאי דפיק על ריאה דשותה כל משקין ובהון {{צ|ורוח אלהים מרחפת על פני המים}}. האי איהו קליפה לרוחא דקודשא. לשמאלא - רוח סערה. עלייהו אתמר {{צ|לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו}}. דוד אעבר ליה מלבוי וקטיל ליה. הדא הוא דכתיב {{צ|ולבי חלל בקרבי}}. ובגין דא זכה לנשבא רוח צפונית בכנור דיליה, ואתמר ביה {{צ|כה אמר יהו&quot;ה מארבע רוחות באי הרוח}}. והוה מנגן ביה בכנור בד' מיני נגונין: בשיר פשוט דאיהו '''י''''. ובשיר כפול דאיהו '''י&quot;ה'''. ובשיר משולש דאיהו '''יה&quot;ו'''. ובשיר מרובע דאיהו '''יהו&quot;ה'''. הא אינון עשר אתוון דעבד דוד לקבלייהו י' מיני תלים וסלקין לע&quot;ב אנפין כחושבן י' אתוון אלין.

ומתי סליקו בע&quot;ב מיני נגונא? כד אתעבר שולטנותא ד'''עון משחית אף וחימה''' - דבהון דפיק רוח סערה בארבע סטרין דסלקין ליה כתרין ולע&quot;ב אומין. הדא הוא דכתיב {{צ|ובאבוד רשעים רנה}}. ד'''מיכאל גבריאל נוריאל רפאל''' שלטין על ד' סטרין (ס&quot;א יסודין) טבין דבר נש דאינון מיא ואשא ורוחא ועפרא. וכל חד אית ליה ד' אנפין '''עון משחית אף וחימה''' תליין (ד&quot;א שלטין) על מרה לבנה דריאה דעביד סרכא, ובמרה סומקא דכבד דאתאדם במאדים, ובמרה ירוקא דאחידא בכבדא דאיהו חרבא דמלאך המות דאתמה בה {{צ|ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות}}, ובמרה שחורה - לילית שבתי שולטנותא בטחול דאיהו עציבו, שאול תחתית, עניותא וחשוכא, בכיה והספדא ורעבון.

מיד דמתעברין אלין קליפין מבר נש - שלטא עליה אילנא דחיי בע&quot;ב אנפין דאינון {{גמט דגש|י' י&quot;ה יה&quot;ו יהו&quot;ה}} דאשתכחו עשרה תליין מארבע רוחות דאינון '''יהוה''' דאתמר בהון {{צ|כה אמר יהוה מארבע רוחות באי הרוח}} - דא הוא רוחו דמשיח דאתמר ביה {{צ|ונחה עליו רוח יהו&quot;ה}} כד איהו מנשב באזן ימינא דלבא דתמן חכמה מסטרא דחסד דביה {{צ|הרוצה להחכים ידרים בחכמה}}. ו{{גמט דגש|חסד}} נשב בבינה. דבחכמה '''י'''', בבינה '''ה'''', בתפארת '''ו'''', במלכות '''ה'''. '''יהוה''' דפיק בכלהו ארבע דסלקין לעשר. ולע&quot;ב מחשבה דלבא דא {{גמט דגש|יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א}}. ימינא איהו מים ואיהו {{צ|יד הגדולה}}. משמאלא אש ואיהי {{צ|יד החזקה}}. בעמודא דאמצעיתא {{צ|יד רמה}} דאיהי רוחא דקדשא וכלא בן י&quot;ד(?) {{צ|כי רוח החיה באופנים אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו}}. ביה מתנהגים מיא ואשא דאחיד בתרוויהו ודפיק בערקין דמוחא דאיהו מים, ובערקין דלבא דאיהו אש, ורוח בכנפי ריאה בכל אבר ואבר דגופא אשתכח גלגלי ימא דאורייתא וגלגלי רקיעא דאינון אשא - כלהו סלקין ונחתין ביה. ואיהו אתריה בין רקיעא וימא מאנא דיליה ארעא דאיהי שכינתא. 

וכגוונא דעופין פתיחו גדפייהו לקבלא רוחא לפרחא ביה - הכי כל אברים דגופא פתיחן בכמה מקורין בכמה פרקין בכמה ארקין בכמה אדרין דלבא אדרין דמוחא - לקבלא ליה. דאי לאו דנשיב בבתין  דלבא - הוה נורא דלבא אוקיד כל גופא. וכמה סולמין ואדרין דערקין דקנה דלבא וקנה דריאה כלהו מתתקנין לגביה כד סליק דבורא על כנפי דריאה אתעביד קול.  בההוא זמנא - {{צ|כי עוף השמים יוליך את הקול}}, {{צ|קול יהו&quot;ה על המים}}, מסטרא דמיא דאיהו מוחא דתמן סליק בכנפי ריאה {{צ|קול יהו&quot;ה חוצת להבות אש}} מסטרא דלבא כד נפיק מפומא אתקרי דבור, ולקבל תרין כנפי ריאה דפתחין גדפין לקבלא ליה. הדא הוא דכתיב {{צ|ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה}}. הכי שפוון נטלין ליה לדיבור ופרחין ליה לעילא. וכגוונא דאינון חמשה כנפי (ס&quot;א ענפי) ריאה כולהו פתיחן בלא סרכא לקבלא האי קול - הכי נמי צריכין למהוי חמשא תקונין דפומא כלהו פתיחן בלא סירכא בחמש תקונין דאינון &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רכז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|רכח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רכח א/&gt;
* '''אחהע''' - בגרון
* '''בומף''' - בשפוון
* '''גיכק''' - בחיך
* '''דטלנת''' -  בלישנא
* '''זסשרץ''' - בשינים.

ודיבור דיהא בהון בלא סרכא ועכובא כלל.  הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יוצאת}} - דא צלותא דאיהו דבור ובגיניה אתמר {{צ|אם שגורה תפלתי בפי יודע אני שמקובל}}. ואי אית סרכא ונפקא בעכובא - יודע אני שמטורף בגין (ס&quot;א כגון) סרכא בריאה דאיהי טרפה. ו'''קול''' - דא שמע ישראל דביה {{צ|ואשמע את קול כנפיהם}}. ודא '''יהו&quot;ה''' דאיהו קול כד נפיק לקבלא שכינתא בצלותא בחשאי דאיהו '''דבור''' דביה {{צ|'''אדני''' שפתי תפתח}}. כל אברין פתיחן כלהו גדפייהו ברמ&quot;ח תיבין דאינון בד' פרשיין דקריאת שמע דבהון נחית קלא. וכד נחית כמה צפרין מצפצפין לגביה בכמה מיני נגון כלהו על אברין דגופא דאינון ענפי אילנא, ובכל גדפין דכל אבר דתמן דיורא דצפורא דאיהי '''אדני'''. בכל ענפא וענפא אשתכח פתיחא לגבי דבעלה '''אדני שפתי תפתח''' איהו פתחא לגביה בצלותא דעמידה. לית אבר מרמ&quot;ח אברים דשכינתא דלאו איהי פתיחא לקבלא ליה. ובגין דא אתקריאת שיחת מלאכי השרת איהו צפצוף עופות דאינון נשמתין דשריין באברים. איהי שיחת דקלים דאינון ענפין דאילנא ובההוא זמנא דנחית '''יהוה''' לגבי '''אדני''' בכל אבר אתמר בהו {{צ|בעמדם תרפינה כנפיהם}}. והאי רזא דחשמלי חיות אש, עתים חשות ועתים ממללות. ואמרו מארי מתניתין: במתניתא תנא כשהדבור יוצא מפי הקב&quot;ה חשות וכשאין הדבור יוצא מפי הקב&quot;ה ממללות. 

בההוא זמנא דמתייחדין קול ודבור כחדא דאינון '''יאהדונהי''' חשות.  אבל בזמנא דפניהם וכנפיהם פרודות '''יהו&quot;ה''' מן '''אדני''' בפרודא איהו אשתכח בארבע אנפי חיון כלהו פתיחן לקבליה ממללות למשאל מזונא, בגין דמזון לכלא ביה '''אדני''' אשתכח בכנפי החיות כלהו פתיחן לגבי חיון שאגין בקול דאיהו '''יהו&quot;ה'''. כלהו בימינא אופנים מצפצפן בדבור דאיהו '''אדני''' בשמאלא בשרפים מתחברים קול ודבור באמצעיתא. '''יאהדונהי''' בהון {{צ|ועוף יעופף}}, הדא הוא דכתיב {{צ|ויעף אלי אחד מן השרפים}}. ואתמר בהון {{צ|ועוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}}.

{{צ|ושרפים שש כנפים לאחד}} - מסטרא דאת '''ו'''' דאיהו עמודא דאמצעיתא, כליל ימינא ושמאלא, ואיהו כליל שית תיבין. {{צ|בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף}}. סימן תקונא תניינא {{צ|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} - רשימו דס&quot;ת ואיהו {{צ|כתפארת אדם לשבת בית}}, ואוקמוה רבנן כל הקורא קריאת שמע ערבית ושחרית כאילו מקיים {{צ|והגית בו יומם ולילה}}. דטלית לבנה איהו לימינא מסטרא דחסד, ואתמר {{צ|אל מלך יושב על כסא רחמים ומתנהג בחסידות}}, {{צ|והוכן בחסד כסא}} - {{גמט דגש|חסד}} סליק {{גמט דגש|ע&quot;ב}} חוליין וקשרין דטלית. 

ואית טלית מסטרא דמטטרו&quot;ן דאיהו {{גמט דגש|ט&quot;ט}} כליל {{גמט|ח&quot;י}} בין קשרין וחוליין לכל סטרא. '''ה'''' קשרין לקבל ה' חומשי תורה, ותליסר חוליין לקבל תליסר מכילן דרחמי דאורייתא דאתמר בהון {{צ|בי&quot;ג מדות התורה נדרשת}}, ובגינה אתמר {{צ|כמראה אדם עליו מלמעלה}} - בדיוקנא דתפארת דאיהו תפארת אדם עליו מלמעלה ואתקרי בשמיה {{גמט דגש|יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א}}. {{צ|כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתי אף עשיתיו}}. ולעילא {{צ|כמראה אדם}} - דא שכינתא דאיהי כחיזו דעמודא דאמצעיתא בד' אנפין ובעשר ספיראן דאינון אדם. וארבע אנפין דאדם - ארבע אתוון. ואינון י&quot;ד אתוון ובהון {{צ|וביד הנביאים אדמה}}. 

ועוד אתקרי {{גמט דגש|ח&quot;י}} מסטרא דצדיק וביה קב&quot;ה ושכינתיה אתקרי אז אדם דאיהו עמודא דאמצעיתא, {{גמט דגש|ט&quot;ל}}, ושכינתיה '''ה'''' וב'''ה'''' איהו אדם בגין דט&quot;ל הכי סליק בחושבן - {{גמט דגש|יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו}}. והאי איהו {{צ|מוריד '''הטל'''}} לגבי {{גמט דגש|ה&quot;א}} קשר דטלית ח&quot;י עלמין דקשיר קב&quot;ה ושכינתיה בכל סטרין בארבע כנפות דטלית. 

תפלין משמאלא - הדא הוא דכתיב {{צ|נשבע יהו&quot;ה בימינו ובזרוע עזו}}. {{צ|בימינו}} - זו תורה, {{צ|ובזרוע עזו}} - אלו תפלין. יהו&quot;ה בד' פרשיין, אדנ&quot;י היכלא לד' אתוון בד' בתי דתפילין. קשר של תפילין דיד - דא צדיק ח&quot;י עלמין דאיהו קשורא דתרוויהו בזרוע שמאלא. קשר דרישא - דא עמודא דאמצעיתא דאחיד ביה '''יהו&quot;ה אהי&quot;ה''' לעילא דאינון (כת&quot;ר) '''חכמה ובינה'''. 

קריאת שמע דאיהו יחודא באמצעיתא ואיהו אחיד בין ציצית ותפלין דכלהו פרשיין דציצית ותפילין אינון כלילן ביחודא דקריאת שמע ומסטרא דעמודא דאמצעיתא דאיהו טלית ותפלין דאתמר בהו {{צ|והיה לאות על ידכה ולטוטפות בין עיניך}}, {{צ|ועשו להם ציצית}}.
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רכח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|רכח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רכח ב/&gt;{{גדול|'''ש'''}} של תפלין - הלכה למשה מסיני. {{צ|וראו כל עמי הארץ כי שם יהו&quot;ה נקרא עליך ויראו ממך}}. ואוקמוה {{צ|מאי שם יהו&quot;ה? אלו תפלין שבראש}}.  [&lt;small&gt;ציור כאן של שני שיני&quot;ן - אחד של ג' ראשים ואחד של ד'&lt;/small&gt;] של תפלין - תרין שיני&quot;ן - שית מאה.   [&lt;small&gt;ציור כאן של שני שיני&quot;ן - אחד של ג' ראשים ואחד של ד'&lt;/small&gt;] שית דרגין ושבע ענפין דתרין שיני&quot;ן - הא תלת עשר. וכלא תרי&quot;ג. ולית פקודא דלאו איהי שקילא לכל אורייתא כגוונא דא. 

כל מצוה איהי '''יהו&quot;ה'''. {{גמט דגש|י&quot;ה}} עם {{גמט דגש|שמי}} - {{גמט דגש|שס&quot;ה}}. {{גמט דגש|ו&quot;ה}} עם {{גמט דגש|זכרי}} - {{גמט דגש|רמ&quot;ח}}. ובגין דא כל מצוה איהי שקילא לתרי&quot;ג והא אוקמוה שמע ישראל כליל תרי&quot;ג מסטרא דציצית ותרי&quot;ג מסטרא דתפלין איהו בכל אתר. 

{{צ|והיו לטוטפות}} - '''טטפת'''. {{גמט דגש|טט}} - {{גמט דגש|ח&quot;י}} עלמין, צדיק לקבליה מטטרון. {{גמט דגש|פת}} - תפארת. מטטרון סוס דתפארת דביה כל ספיראן מתלבשין, והכי איהו כגופא לנשמתא. וכד קב&quot;ה אסתלק מניה אשתאר '''אלם''' - לית ליה קול ולא דבור.  אשתכח דקב&quot;ה ושכינתיה איהו קול ודבור דכל מלאך ומלאך. ובכל קלא ודבור דאורייתא ובכל קלא דצלותא ובכל פקודא ופקודא בכל אתר שולטנותיה בעלאין ותתאין איהו חיים דכלא, איהו סביל כלא. ולית '''אדני''' בלא '''יהוה''' כגוונא דלית דבור בלא קול. ולית קול בלא דבור. והאי איהו קשוט בעלמא דאצילות. אבל בעלמא דפרודא - אית קול בלא דבור. קשר של תפלין - '''שדי''' - אחיד ביה עילא ותתא ודא צדיק חי עלמין אחיד (ס&quot;א ביה) בין קול ודבור.


'''אדהכי''' הא רעיא מהימנא אזדמן  לגבי סבא ואמר: סבא סבא! תפלין וציצית ופרשת מזוזה אינון ג' פקודים כלילן בקריאת שמע. וקריאת שמע פקודא רביעאה. וציצית אדכר ג' זמנין. ובתפלין אדכר בהו תרין זמנין 'אות'. ובציצית ז' של {{צ|תזכרו}} דצריך להתיז בה. ובמזוזה - שדי מלבר, יהו&quot;ה מלגו. ופרשיין סתימין ופתיחן אמאי? ושיעור ארכה דציצית ורוחבה דתקינו אורך כל הציצית תרין עשר אצבעאן בגודל. מצות תכלת - שליש גדיל ושני שלישי ענף. ובין קשר לקשר כמלא גודל. וכל חוליא וחוליא תהיה משולשת. והכי תפלין. אמאי במוחא ולקבל לבא. ושיעור רצועתהון אמאי אינון עד לבא לשמאלא ועד טבורא לימינא? ורצועא דיד עד דיכרוך וישלש תלת זמנין באצבע צרדא?

אלא ודאי בגד חשוב לאו איהו אלא שלש על שלש - לכל סטרא אינון תריסר - לקבל ד' בגדי לבן וד' בגדי זהב וד' בגדי דכהן הדיוט. ומסטרא דברכת כהן הדיוט קא רמיז {{צ|אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך}}. שליש גדיל ושני שלישי ענף - דאיהו תכלת. וכל חוליא משולשת - כל משולש מסטרא דקדושה, הדא הוא דכתיב {{צ|קדושה לך ישלשו}}. וישראל שלישיה בגין ד{{צ|ושלישים על כלו}}. דציצית מסטרא דעמודא דאמצעיתא דאיהו תליתאה לאבהן, וכל דבר משולש. '''וה&quot;ו יל&quot;י''' - כל תיבה משולשת מסטרוי חוליא כלילא מתלת כריכות משלשין דא שכינתא, {{צ|קדושה לך ישלשו}}, ואיהי משולשת בעמודא דאמצעיתא כליל תלת ענפי אבהן דאינון '''{{גדול|ש}}''' מן '''שבת''' - שכינתא - '''בת''' יחידה (ס&quot;א מליא מן) תליא(?) תכלת שבציצית. 

זכאה גופא דהכי איהו רשים בשכינתא וקודשא בריך הוא על כנפי דמצוה רשים ברצועא דאיהו תפלה דיד בתלת כריכות באצבע צרדא דאיהי כגוונא דחוליא כריכא בתלת כריכות באצבעא רשים בקשר דתפלין כליל בתרין קשרין סלקין חמשה עשר מושלשין תרין בקשרא חד. שלשה עשר חוליין אית בהון תשעה ושלשים כריכן כחושבן {{גמט דגש|ט&quot;ל}}. ושלשה עשר חליין כחושבן {{גמט דגש|אחד}} - סלקין {{גמט דגש|ב&quot;ן}}. והאי איהו '''בן י&quot;ה''' - עמודא דאמצעיתא. כל קשר בדיוקנא דכף ימינא. כל חוליא בדיוקנא דאצבע דאית ביה תלת פרקין לקבל תלת כריכות. והכי בכל אצבע  תלת פרקין  לבר מגודל דאיהו שיעור בין קשר לקשר דציצית כמלא גודל. 

איהי מדה דחוטמא ומדה דעין ימינא ושמאלא. ואיהו מדה בין עין לעין ומדה דאזן ימינא ושמאלא, ומדה דכל שפה ושפה, ומדה דלישנא מדה אחת לכל היריעות. 

אמר שיעור דגופא לארבע סטרין ועילא ותתא. דאינון שית אמות. ובכל אמה ואמה שלשה פרקין - {{גמט|ח&quot;י}} פרקין בשית אמין ואינון רזא ד{{גמט דגש|ח&quot;י}} נענועין דלולב; לשית סטרין - תלת נענועין לכל סטרא. ועלייהו אתמר {{צ|זאת קומתך דמתה לתמר}}. ודא שיעור קומה מקוה ישראל בשכינתא - איהו {{גמט|ח&quot;י}} ארבע זמנין דאינון ארבע  סלקין שבעים ושנים. ורזא דחיון קומה דלהון &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רכח ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|רכט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רכט א/&gt; {{צ|וגביהם וגובה להם ויראה להם וגבותם וגו'}}.

{{צ|וגביהם}} - ארבע חיון דמרכבתא תתאה. {{צ|וגובה להם}} - ד' חיון דמרכבתא מציעתא. {{צ|וגבותם}} - ארבע חיון דמרכבתא תליתאה. וכולהו י&quot;ב. ואינון {{צ|מלאות עינים}} כגוונא דא [{{קטן|אולי מקום הציור הוא כאן וצע&quot;ע}}]. סביב לארבעתן '''יהוה יהוה יהוה'''. ומארי דקומה רשימין בהון בצלותא באן אתר? אלא {{צ|כל הכורע כורע בברוך וכל הזוקף זוקף בשם}}. זקיפות - ארבעה. וכריעות - ארבעה. הא הכא קא רמיז באלין זקיפות וכריעות - מוליך ומביא למי שד' רוחות העולם שלו. מעלה ומוריד למי שהשמים והארץ שלו. ואינון שית סטרין; שמים וארץ וד' רוחות. לקבל תלת ברכאן קדמאין ותלת בתראין.

ב{{צ|עושה שלום במרומיו}} - ד' כריעה וזקיפה לשמאלא וכריעה וזקיפא לימינא והאי איהו נותן שלום לשמאלו וימינו. לשמאל רבו ולימין רבו. הא אינון תריסר בין (כריכות) וכריעות וזקיפות ובהון ע&quot;ב עיינין, ו' כריעות בהון ח&quot;י נענועין. ג' בכל פעם - ראש וגוף וזנב. דצריך למכרע בח&quot;י חוליין  סלקין 
ע&quot;ב באלין ע&quot;ב עיינין דקב&quot;ה נהרין ע&quot;ב גדפין דשכינתא וקמת עלייהו ואתקריאת עמידה, דבקדמיתא נפילה איהי וצריך לאקמא לה בשם '''יהוה''' בח&quot;י עלמין ובארבע זקיפות בשית ברכאן דאיהו תפארת - כליל תלת ברכאן קדמאין ותלת ברכאן בתראין. ולמכרע בח&quot;י עלמין. והאי איהו ו&quot;ו ו' כל הכורע כורע בברוך וכל הזוקף זוקף בשם - '''יהוה''' עמודא דאמצעיתא וצדיק ו&quot;ו ו' עילאה בינה - בן י&quot;ה. ואינון רמיזין ב{{צ|ויסע ויבא ויט}} (ו') עלאה בן י&quot;ה אחיד בזקיפה וכריעה. וכלהו סלקין ח&quot;י ברכאן דצלותא. ד' כריעות באדני. ד' זקיפות ב'''יהוה'''. עמודא דאמצעיתא ושכינתא חי עלמין קשיר לון ודא '''יאהדונהי''' אמן בכל ברכתא מח&quot;י ברכאן ח&quot;י זמנין '''יהוה''' אינון ע&quot;ב עיינין דנהרין בע&quot;ב גדפין דאינון ח&quot;י זמנין '''אדני'''. 

ורזא דמלה {{צ|וגביהן וגובה להם וגבותם}}. {{צ|וגביהן}} - גדפין. {{צ|וגובה להם}} - אנפין. {{צ|וגבותם}} - דאינון עלייהו {{צ|מלאות עינים סביב לארבעתן}} - כלהו מרובעות וכלא קשוט ע' ענפין (נ&quot;א אנפין) לאורייתא. גדפין - {{גמט דגש|אדני}}, אנפין - {{גמט דגש|יהו&quot;ה}}, עיינין - {{גמט דגש|אהי&quot;ה}}. וסלקין {{גמט דגש|יב&quot;ק}} בחושבן. '''אדני''' במעשה, '''יהוה''' בדבור, '''אהיה''' במחשבה. בכל עין ועין שיער גודל. ודא '''ו'''' בינוני. וב' פרקין בגודל אינון '''י' י''''. לקבל חוטמא - '''ו''''. לקבל ב' נוקבי חוטמא - '''י' י''''. וסלקין '''י&quot;ה'''. ודא {{צ|וייצר}} - שיעור דכל מדה ומדה. י&quot;ה בכל אתר שלטנותיה בכל אבר ואבר.  כל אבר כגון {{צ|יפרוש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו}} - לית אבר בכל מרכבתו דלאו איהו כל אבר בדיוקניה. ובכל אתר אשתכח {{צ|ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה}} לקבל פרשיין פתיחן דתפילין לקבל תורה. וכד לתתא אנון סתימין פרשיין לקבל '''יאהדונהי''' עלייהו באנפוי וגדפוי וקב&quot;ה רשים בישראל לקבלייהו בצלותא למהוי חברים בהדייהו למכרע בכל גופייהו בתמני סרי ברכאן דצלותא לאמלכא עלייהו '''אמן''' ואיהו {{גמט דגש|יאהדונהי}} בכל אבר ואבר דלהון. ואמר קב&quot;ה מאן דלא הוי רשים קדמייכו למהוי כורע בברוך וזוקף ב'''יהו&quot;ה''' בקומה דגופא - לא ייעול צלותיה בהיכלא דילי דאיהו '''אדני''' לא תקבלון מלין דיליה על גדפייכו ואנפייכו דכל מאן דמצלי ב'''אדני''' ומצרף ל'''יהו&quot;ה''' אנפין (ס&quot;א ענפין) דמלאכין {{צ|ופניהם וכנפיהם פרודות}} לעילא לעילא (ס&quot;א לנטלא) '''יאהדונה&quot;י''' במלין דצלותא דנפקין מפומוי דבר נש, וגדול העונה {{גמט דגש|אמן}} יותר מן המברך דלגבי {{גמט דגש|אדני יהו&quot;ה}} בצלותא. ופניהם וכנפיהם פרודות לקבל '''יהוה''' באנפין, '''אדני''' בגדפין. {{צ|כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה}}. אבל כד חזר ש&quot;צ צלותא ועונה {{גמט דגש|אמן}}  במחברת השנית מחברין תרין שמהן במחברת  השנית בקדמיתא {{צ|מקבילות הלולאות אחת אל אחת}} בקרשים דאינון קשר אצבעאן, אבל ב{{גמט דגש|אמן}} - {{צ|והיה המשכן אחד}} - דביה חוברות אשה אל אחותה.


'''תקונא תליתאה''' סדר דבורא (ס&quot;א חדר דדבורא) דצלותא דביה חיון אשא ממללן והאי היא {{צ|וארא כעין חשמל כמראה אש בית לה סביב}}. האי איהו רזא דחשמל דאינון חיון אשא - עתים חשות ועתים ממללות. ואינון דחשות לספר תורה בזמנא דדבור נפיק מפי הקורא - איהו חשיב לגבייהו כאלו מקבלים אורייתא בטורא דסיני. ובזמנא דאמר איהו {{צ|אנכי}} - לא אשתמע קלא ולא דבורא אחרא דחיון אלא דיליה. 

כגוונא דא כד דבורא דא נפיק מפומיה דקב&quot;ה - חיות אש חשות. ובזמנא דשתיק - חיות אש ממללות. הדא הוא דכתיב {{צ|וכל העם רואים את הקולות}} - &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רכט א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|רכט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רכט ב/&gt; קלין דחיון דהוו שאגין. {{צ|ואת הלפידים}} - דהוו נפקין בדבור דחיון בכמה מיני נגון קדם מלכא. ואלין אינון דחשות לספר תורה אינון בדיוקנייהו דחיון. ומני לון קב&quot;ה לאעלא לון בחדר דמראה אש בית לה. 

ועוד אינון דחשות (ס&quot;א ועוד אינון דנפיק מנייהו דבורא בצלותא דביה חיון אשא ממללן ואינון דחשות) בצלותא בח&quot;י ברכאן ייעלון בחדר דמראה דא. ועוד אינון דחשות להלכה דאתמר בה {{צ|אגרא דשמעתתא סברא}} - ייעלון בחדר דאיהו היכל דמראה דא דאורייתא, עלה אתמר {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו&quot;ה וכפטיש יפוצץ סלע}}. ודא סלע דאתמר ביה {{צ|ודברתם אל הסלע  לעיניהם ונתן מימיו}} - אלין דמשתדלין בה לשמה נפיק לון מיא דאורייתא מתיקן(?) ואתמר בהון {{צ|ותשת העדה ובעירם}}. ואלין דלא משתדלין בה לשמה נפיק לון מים מרירן דאתמר בהון {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} - דא קושיא. {{צ|בחומר}} - דא קל וחומר. {{צ|ובלבנים}} - בלבון הלכה. 


'''תקונא רביעאה וחמשאה''' - {{צ|ממראה מתניו ולמעלה וממראה מתניו ולמטה}} - דבהון שוקי החיות כנגד כלן ובספירן נצח והוד מטטרון אות בצבא דיליה. ואיהו דיוקנא דצדיק. דצדית אות בצבא דלעילא, ומטטרון איהו אות בצבא דלתתא. מטטרון - שדי ביה. {{צ|והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק ורגליהם רגל ישרה}} - דרגלין דמזיקין כלהו עקלתון ורגליהן ורגלין דחיון קדישין אתמר בהון {{צ|ורגליהם רכש ישרה}}. מצד חיה דאיהו ישראל ישראל כליל תלת חיון דאתמר בהון {{צ|האבות הן הן המרכבה}}. 

{{צ|וכף רגליהם ככף רגל עגל}} - מסטרא דחיה דאיהו שור. {{צ|ונוצצים כעין נחושת קלל}} - מסטרא דנחש בריח דימא דאיהו סליק לגבי ביבשתא. {{צ|רצוא}} - מסטרא ד{{גמט דגש|נוריאל}} דסליק {{גמט דגש|רצוא}},  {{גמט דגש|ושוב}} - מסטרא ד{{גמט דגש|שדי}} דהכי סליק בחושבן. ואיהו סליק {{גמט דגש|מטטרון}}. 

וכד הוו ישראל שמעין קלא ממזרח הוו רצין תמן. ולמערב הכי. וכן לדרום ולצפון. אמר קב&quot;ה למלאכי השרת אלין דרהטין לצלותא דמצוה ורהטין לפרקא בשבתא, ורהטין למעבד רעותא דילי ותייבין בתיובתא -- קבילו לון בהיכלא דהאי 'מראה' דבאלין סימנין אינון חברים בהדייכו אינון דרצין ושבין באורייתא בדבורא דהלכה אינון רשימין בהדייכו ואעילו לון בהאי היכלא.

הכי כד מצלין ישראל '''מיכאל''' טאס עלמא בטיסא חדא, ו'''גבריאל''' טאס בתרין טאסין, וכד נפיק דבורא מישראל בהלכה בצלותא ובכל פקודא דשכינתא תמן - אינון רצין לגבה ושבין בה בשליחות מאריהון. ובכל אתר דשמעין קלא דאורייתא דתמן קב&quot;ה - אינון רצין לגבי ההוא קלא ותייבין בה בשליחותא דמאריהון. דבכל קלא דשם '''יהוה'''  לית תמן בדבורא דלית תמן '''אדני''' לא רצין ושבין תמן. ובגין דא {{צ|ורגליהם רגל ישרה}}.   {{צ|כי ישרים דרכי יהו&quot;ה}} - באתר ד'''יהו&quot;ה''' תמן איהו דרך ישרה, ואי לית תמן '''יהו&quot;ה''' - לאו איהו דרך ישרה.

ועוד {{צ|רגליהם רגל ישרה}} - אמרו מארי מתניתין דמאן דמצלי בעי לתקנא רגלוי בצלותיה כמלאכי השרת, {{צ|ככף רגל עגל}}, למהוי רשים בהדייהו. ובגין דא אוקמוה רבנן {{צ|המתפלל צריך לכוון את רגליו שנאמר וכף רגליהם ככף רגל עגל}}. ואמר קודשא בריך הוא אלין דאינון רשימין בצלותייהו הכי לכוון רגלוי כוותייכו אפתחו לון תרעי היכלא לאעלא במראה דא.


'''תקונא שתיתאה''' - {{צ|ראיתי כמראה אש}}. הכא ראייה ממש. אמר קב&quot;ה: מאן דייעול בחיזו דא ויהא בצלותיה לביה לעילא לשם '''יהו&quot;ה''', ועינוי לתתא בשמא ד'''אדני''' -- תיעלון ביהכלא דא כגוונא דמלאכין. {{צ|וגביהן}} לעילא, {{צ|ויראה להם}} לתתא, לקבל שכינתא דאיהי {{צ|יראת יהו&quot;ה}}. ובראייה ושמיעה וריחא ודבור שריא '''יהו&quot;ה''' בעשייה במשוש שמוש הלוך שריא אדני ודא ראייה דאור ונר (ס&quot;א דאורייתא) דאתמר בה {{צ|ותורה אור}}. ריחא דקרבנין דאינון צלותין. דבור באורייתא דבור בצלותא ועשייה דמצוה ושמוש דילה דקב&quot;ה שריא בראייה. וכן שכינתיה דאורייתא ותורה אור שכינתיה ראיה דיליה '''יהו&quot;ה'''. {{צ|במראה אליו אתודע}} (קב&quot;ה במראה אליו אתודע שכינתיה) במחשבה מלגו בינה - בן י&quot;ה - ישראל עלה במחשבה. הרהור חכמה לחכימא ברמיזא חכמה עלה במחשבה דאיהו בינה מחשבה והרהור כלא חד חכמה לא אשתמודע אלא בבינה ובינה בלב. ובגין דא מחשבה בלב הרהור בלב. 

וכן אורייתא ס&quot;ת מצוה&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רכט ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|רל|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רל א/&gt;לשמוע. וכן בחוטמא ריח ניחח ליהו&quot;ה. שכינתא איהי קרבן דיליה עולה דיליה וצלותא איהי כקרבן וכריח ניחח סליקת לגביה ואתקריבת לגביה בצלותא. והכי בדבור {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו&quot;ה}}. ה' שכינתא דבור דיליה כגוונא דשכינתא איהי מראה דיליה שמיעה דיליה. ריח ניחח דיליה דבור דיליה ברישא. הכי איהו בידין עשיית מצוה דיליה בגופא. כריעא דיליה בצלותא. זקיפה דיליה בצלותא. עמידה דיליה (דאיהי מזליה) דקיימא קמיה בכל אתר וכרעת לגביה ואתנפלת לרגלוי בנפילת אפים למשאל מניה רחמים על בנהא. 

איהי ענוה לגביה ואית לה בשת פנים מיניה. ולא כשפחה בישא לילית חצופה בלא ענוה, לית לה בשת פנים, אימא דערב רב. ובגין דא  אמר שלמה {{צ|אשת חיל עטרת בעלה וכרקב בעצמותיו מבישה}}. דשכינתא איהי מטרוניתא. שפחה דילה לילית - לית לה ענוה ולא בשת אנפין מקב&quot;ה. והכי בנהא ערב רב. 
וקב&quot;ה עתיד לאעבר' לה ולבנהא מעלמא דממזרים אינון מבני ט' מדות '''אסנ&quot;ת משגחת''' (&lt;small&gt;ראשי תיבות: אנוסה שנואה נידוי תמורה מורדת שכורה גרושת הלב חצופה תערובת&lt;/small&gt;) ממזרי דרבנן. 

וכן שכינה איהו שמוש דקב&quot;ה יחוד דיליה בצדיק חי עלמין ואיהי הליכה דיליה - {{צ|צדק לפניו יהלך}} למעבד רעותיה. 
{{צ|ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יוצאת}} - רהיטת לגביה למעבד רעותיה בראיה בשמיעה בריחא בדבור בעשיה בגופא בשמוש בהלוך בכל אבר איהי מצוה לשמשא ליה ולמעבד רעותיה. 

ובנהא הכי אינון בדיוקנהא בני ענוה בני בשת אנפין כלהו כמדות דילה. ובגין דא מני קב&quot;ה למשה {{צ|ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת שונאי בצע}}. 
* {{צ|אנשי חיל}} - מסטרא דימינא דאברהם דתמן ראייה דאורייתא - {{צ|מימינו אש דת למו}}. 
* {{צ|יראי אלהים}} - מסטרא דיצחק דתמן שמיעה דאמר חבקוק נביאה {{צ|יהו&quot;ה שמעתי שמעך יראתי}}. 
* {{צ|אנשי אמת}} - מסטרא דיעקב דתמן ריח ניחח ליהו&quot;ה בחוטמא. 
* {{צ|שונאי בצע}} - מסטרא דדבור סמכא רביעאה דאדם הראשון דאתחבר באבהן.

תלת חיון אינון '''אריה שור נשר''' בראייה שמיעה ריחא. אדם - בדבור. 

* {{צ|ושמת עליהם שרי אלפים}} - מסטרא דאת '''א'''', 
* {{צ|ושרי מאות}} - מסטרא דאת '''ד'''' - ד' מאות שנה דאשתעבידו ישראל במצרים (בדלות דאורייתא),
* {{צ|שרי חמשים}} - '''נ'''',
* {{צ|ושרי עשרות}} - '''י''''.

ישראל באינון מדות אשתמודעון דאינון בנוי דקב&quot;ה ושכינתיה למהוי בהון {{צ|אנשי חיל}} כגון {{צ|אשת חיל עטרת בעלה}}, מארי דחסד. {{צ|יראי אלהים אנשי אמת}} ולא אנשי שקר. דבני ישראל {{צ|לא יעשו עולה ולא ידבר כזב ולא ימצא  בפיהם לשון תרמית}}.  {{צ|ושונאי בצע}} כבר נש שמח בחלקו ולא כערב רב בנוי דשפחה בישא דאינון כחויא דכל ארעא קדמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|ונחש עפר לחמו}}. ודחיל למשבע מעפרא דדחיל דתחסר ליה. והכי מארי בצע דלא שבעין מכל ממון דעלמא ובגין דא אוקמוה מארי מתניתין {{צ|לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה}}. 

בגין דקב&quot;ה איהו סתים בסתרי התורה - במאי אשתמודע? במצות דאיהי שכינתיה דאיהי דיוקניה. כגוונא דאיהו ענו - שכינתיה ענוה. איהו חסיד - ואיהי חסידה. איהו גבור - ואיהי גברת על כל אומין דעלמא. איהו אמת - ואיהי אמונה.  איהו נביא ואיהי נביאה. איהו צדיק ואיהי צדקת. איהו מלך ואיהי מלכות. איהו חכם ואיהי חכמתא. איהו מבין ואיהי תבונה דיליה. איהו כתר - ואיהי עטרה דיליה, עטרת תפארת. ובגין דא אוקמוה רבנן {{צ|כל מי שאין תוכו כברו אל יכנס לבית המדרש}} כדיוקנא דקב&quot;ה דאיהו תוכו ושכינתא ברו. איהו תוכו מלגו - ואיהי ברו מלבר. ולא אשתניאת איהי דלבר מההוא דלגו לאשתמודעא דהיא אצילותיה ולית אפרשותא תמן כלל, דמבית ומחוץ תצפנו. 

ובגין דאיהו '''יהו&quot;ה''' סתים מלגיו - לא אתקרי אלא בשכינתיה '''אדני'''. ובגין דא אמרו רבנן {{צ|לא כשאני נכתב אני נקרא בעולם הזה. נכתב אני ביהו&quot;ה ונקרא אני באדני. אבל בעולם הבא - נכתב ביהו&quot;ה ונקרא ביהו&quot;ה}}, למהוי רחמי מכל סטרא.  ובגין דא מני קב&quot;ה למלאכי השרת מאן דלא יהא תוכו כברו בכל אברין פנימאין וחיצונין - לא ייעול בהיכלא דא. ובגין דא אמר קרא {{צ|הצור תמים פעלו}}. {{צ|תמים תהיה עם יהו&quot;ה אלהיך}}.


'''תקונא שביעאה''' - {{צ|כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם}}. אמרו רבנן מן {{צ|וארא}} עד {{צ|כמראה הקשת}} - הן הן מעשה המרכבה. ואמרו חכמים כשהיה רבי עקיבא דורש במעשה מרכבה ירדה אש מן השמים וסבבה האילנות. והיו מתקבצין מלאכי השרת כבמזמוטי&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רל א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|רל|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רל ב/&gt; חתן וכלה בגין דלית יחודא וקשורא ומרכבה לשם '''יהו&quot;ה''' ב'''אדני''' אלא בצדיק דאיהו קשת דאיהי (ד&quot;א דביה) מרכבתא שלימתא דלעילא '''יאהדונה&quot;י''' שכינתא איהי מעשה בראשית ואוקמוה {{צ|אין דורשין במעשה בראשית בשנים}} בגין דענפין דאילנא אינון פרודות מלמעלה בכנפי חיון; '''יהו&quot;ה''' לימינא, '''אדני''' לשמאלא. חתן לימינא, כלה לשמאלא.

כד אתיין לה לחופה בכמה מיני נגונא - צריכין ישראל לאתערא לון לתתא בשירות ותושבחות בכל מיני נגונא בצלותא הא קא אתיין לחופה וצריכין ישראל למיהב קדושין לכלה. מחתנא בקשורא דתפלה דיד למהוי קשירא ליה ולעטרא לון בתפילין דרישא דאיהו פאר. הדא הוא דכתיב {{צ|פארך חבוש עליך}}. ותלת כריכין דרצועה לקבל ג' קדושות דאינון {{צ|קדוש קדוש קדוש}} (רצועה) {{צ|קדושה לך ישלשו}}. וצריך לברכא לון בשבע ברכאן דאינון שבע ברכות דקריאת שמע; בשחר - שתים לפניה ואחת לאחריה, ובערב - שתים לפניה ושתים לאחריה.  וכלה בחופה דאיהי בדיוקנא דכנפי מצוה בציציות מוזהבות ותכלת ולבן כסא דין וכסא רחמים כליל דא בדא. וכמה קשרים וחליין סחרניה בכמה מרגלאן ואבנין יקירין מליין סגולות סחרין לגביה כדיוקנא דזגין ורמונין דלבושי מלכא ומטרוניתא דאינון ד' בגדי לבן וד' בגדי זהב, מסטרא דתרין שמהן '''יהו&quot;ה אדני'''. כשמו כן כסאו, כן חופתו, כן לבושו. 

רשים שמיה בכלא כד בעי לאעל' בהיכליה למהוי תמן חתן בכלתיה בח&quot;י ברכאן דצלותא דאיהי (נ&quot;א בהיכלא ליחדא תמן בצלותא בח&quot;י ברכאן דצדיק דאיהו) כמראה הקשת אין דורשין במרכבה  ביחיד בגין דהדורש ליחיד עמיה הא אינון שנים בדרשא ולא צריך תמן למשמע קלא בצלותיה אלא {{צ|רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע}}. 

ובהאי רזא {{צ|והזר הקרב יומת}}. והכי באצילות (ד&quot;א בצלותא) כל חד מצלי בחשאי דלא אשתמע צלותיה לגבי חבריה כגון מאן דדריש לחבריה וישתיק דבור לגביה, לא צריך למעבד אלא דבור בחשאי דלא ישמע חבריה. ובגין דא אוקמוה רבנן {{צ|כל המשמיע קולו בתפלתו הרי זה מקטני אמנה}}. ובגין כך חיוון אשא לעילא ממללן כענפין דאילנא דהוו מתקבצין תמן במזמוטי חתן וכלה.  באן אתר? בקריאת שמע דתמן {{צ|ואשמע את קול כנפיהם}} דאינון {{גמט דגש|ס&quot;ד}} לד' גדפין ד' זמנין ס&quot;ד סלקין {{גמט דגש|רנ&quot;ו}}. והאי איהו {{צ|'''רנו''' ליעקב שמחה}}. אימתי? לבתר דנטיל נוקמא משנאוי ויוקיד טעוון דלהון. הדא הוא דכתיב {{צ|ובאבוד רשעים '''רנה'''}}. 

איהו '''הנר''' (ס&quot;א מ' שנין) לאשלמא '''ע&quot;ב ע&quot;ב ע&quot;ב''', ותליין {{גמט דגש|ס&quot;ד}} מן תמני' {{גמט דגש|א&quot;ז}}. והכי ס&quot;ד מתמניא - א&quot;ז לד' סטרין - {{גמט דגש|רנ&quot;ו}}. וכד מטי ל{{גמט דגש|ל&quot;ב}} דאינון {{גמט דגש|א&quot;ז א&quot;ז א&quot;ז א&quot;ז}} דאינון {{גמט דגש|ח' ח' ח' ח'}} - אתחבר '''י'''' לכל סטר למהוי '''חי יהו&quot;ה''' בח&quot;י ברכאן דצלותא דאית בהון '''ח&quot;י''' זמנין '''יהו&quot;ה''' דסלקין {{גמט דגש|ע&quot;ב}}. 

בההוא זמנא דמתחברא '''יהו&quot;ה''' ב'''אדני''' בח&quot;י עלמין '''יאהדונהי''' - מיד דחיון דאש חשות. מה כתיב בהון? {{צ|בעמדם תרפינה כנפיהם}}. {{צ|בעמדם}} ישראל בגלותא (נ&quot;א בצלותא), {{צ|תרפינה כנפיהם}} - דלא ישתמודעון עד ההיא שעתא, והאי איהו {{צ|רק שפתיה נעות}} דאינון כנפי החיות. {{צ|וקולה לא ישמע}} מה דהוי חשמל. חיון אשא ממללן אינון חשות. ובגין דא תקינו צלותא בחשאי, והכי מעשה מרכבה בחשאי למללא תמן בחשאי בינו לבין עצמו. 

ג' צלותין תקינו ובכלהו ח&quot;י יהו&quot;ה דאינון {{גמט דגש|ע&quot;ב}} אתוון בכל צלותא בתמני סרי ברכאן דאינון {{גמט דגש|רי&quot;ו}}. וכלילן בחסד ב{{גמט דגש|ע&quot;ב}} עם {{גמט דגש|ל&quot;ב}} נתיבות, והיינו {{גמט דגש|ר&quot;ן}} חסרין {{גמט דגש|ב'}} דכלילן בעמודא דאמצעיתא דמקרבנא אשתמע צלותא. צלותא מקרבנא כגוונא דאתמר בהון {{צ|ואשמע את קול כנפיהם}} הכי בכרובים {{צ|וישמע את הקול מדבר אליו}}. כגוונא דכבש סלקין ונחתין ביה קרבנין ועלוון - הכי בצלותא מלאכין סלקין תרי ונחתי תרי. וכגוונא דסיני דביה משה ואהרן סלקין ונחתין. סלקין תרין ונחתין תרין. 

ובפקודא דא אתרמיזו כל פקודין דאורייתא. והכי כד הוה פתח רבי עקיבא במעשה מרכבה פומיה הוה {{גמט דגש|סיני}} וקליה הוה {{גמט|סלם}} דביה מלאכין סלקין ונחתין. בכל דבור ודבור דיליה הוה רכיב עליה מלאך '''מטטרו&quot;ן''', איהו רכב לשכינתא דכלילא ביה ספירן עמודא דאמצעיתא דאיהו {{גמט דגש|יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א}} מלגו דשכינתא כלילא מי' ספירן דלבר וקב&quot;ה ושכינתיה רכב ומרכבה (לעלת העלות) עמודא דאמצעיתא רכב לעלת העלות ושכינתיה רכב לעמודא דאמצעיתא. ועלת העלות איהו דמיחד לכלא ומסדר לכלא ונהיר בכלא.

נהוריה אעבר בנשמתא וגופא ולבושא, ולית ביה שנוי ושותפו וחושבן ותמונה ודמיון מכל מרכבתא ומראה ודמיון דאתחזייא בעין השכל. דרגין עלאין ותתאין אינון רכב ומרכבתא לגביה, ועליה לית מאן דרכיב '''קשת''' - סימן '''ת'''קיעה '''ש'''ברים '''ת'''רועה. ואינון סימן מרכבה דאבהן. תקיעה - דאברם. שברים - דיצחק. תרועה - דיעקב דאתמר ביה {{צ|ותרועת מלך בו}}. ושלשה גוונין אתחזיין ביה - חוור וסומק וירוק. ומסטרא דגבורה אתקרי &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רל ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|רלא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רלא א/&gt; {{צ|קשת גבורים חתים}}. ומסטרא דימינא - {{צ|כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם}}. כד אתחזי ביום הגשם אחזי רחמי. וכד אתחזי בלא מטרא אחזי דינא. מעורב בין מטרא ושמשא - אחזי דינא ורחמי כליל. והאי איהו '''ש''' מן '''שדי''' - תלת ענפי אבהן דאינון '''יהו&quot;ה אלהינו יהו&quot;ה''' - תלת שמהן לקבל תלת ענפי אבהן. ובהון {{גמט דגש|י&quot;ד}} אתוון בחושבן '''ד&quot;י''' מן '''שדי'''. ולבוש דשדי - {{גמט דגש|מטטרון}} - דהכי סליק בחושבן {{גמט דגש|שדי}}. עד כאן.

{{קטן|({{צ|ובחבורא קדמאה תמן תנינן מאן דחזי קשת}} - [[זהר חלק ג ריד ב|רי&quot;ד ע&quot;ב]]. {{צ|אר&quot;מ שפיר קאמרת}} - שם [[זהר חלק ג רטו א|רט&quot;ו ע&quot;א]])}}&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רלא א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|רלא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רלא ב/&gt;אמר רעיא מהימנא, ודאי בתר דאברים וערקין דלבא דדמיין לישראל אינון בעאקו צריכין לאתערא בקנה דאיהו שופר. ודא קנה דריאה בתר דכנפי ריאה לא יכלין לשככא&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רלא ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|רלב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רלב א/&gt;רוגזא דמרה דאתגברת על ערקין דלבא ועל כל ערקין דאברים דגופא - ההוא רוחא דנשיב בהון סליק בקנה דאיהו שופר, עלמא דאתי, דהכי אוקמוה, ושט דומה לעלמא דין דביה אכילה ושתיה, קנה דומה לעלמא דאתי דלית ביה אכילה ושתיה. ולבתר ד'''שט ו'''' מן '''ושט''' ברבוי אכילה דגזל - אתארך ואתעביד '''שטן'''. ומאן גרים דא? {{צ|שטו העם ולקטו}} - שטותא דלהון דאתערבו בערב רב שטיין דתאוה דלהון אכילה ושתיה דגזל וחמס ד{{צ|שוד עניים ואנקת אביונים}}, בנו&quot;ן כפופה שטיין דאכלין בלא טחינה. מה כתיב בהו - {{צ|הבשר עודנו בין שיניהם טרם יכרת ואף יהו&quot;ה חרה בעם}} - אתפשט '''ו'''' ד'''שטו''' איהו דרוחיה כפוף ואיהו '''נ''''. ודא גרם דאתפשט '''שטן''' באכילה ושתיה ואתגבר על כל אברין וערקין בשס&quot;ה לא תעשה כחושבן {{גמט דגש|השטן}} חסד חד - דא יום הכפורים דלית ביה אכילה ושתיה ואיהו כגוונא דקנה.  

ואיהו '''ו'''' - '''בן י&quot;ה''' - מן בינה. ובגיניה אוקמוה מארי מתניתין {{צ|הרואה קנה בחלום זוכה לחכמה}}. הדא הוא דכתיב {{צ|קנה חכמה קנה בינה}} - דלית קנה דאיהו פחות מתרווייהו דאינון '''י'''' חכמה '''ה'''' בינה. ובגין דא צריך לאתערא בשופר דאיהו קנה, עלמא דאתי, עולם ארוך, ארך אפים, דמשתכחי מיניה י&quot;ג מכילין דרחמי כחושבן {{גמט דגש|וא&quot;ו}}. '''א'''' - ארך, '''ו' ו'''' אפים.  ואימא עלאה איהי תקיעה מסטרא דאברהם, שברים מסטרא דיצחק, תרועה מסטרא דיעקב. שכינתא תתאה קשר דכלהו דהיינו '''ק'''' - תקיעה, '''ש'''' שברים, '''ר'''' תרועה. וכלהו משלשין לגבי שכינתא. הדא הוא דכתיב {{צ|קדושה לך ישלשו}} דלית קלא יכיל לנפקא לבר אלא מן הפה. אוף הכי לית לאפרשא שכינתא מן קב&quot;ה דקוב&quot;ה אתמר ביה {{צ|קול יהו&quot;ה חוצב להבות אש}}, ושכינתא תפלת כל פה. ואינון סימנין '''קשר&quot;ק קש&quot;ק קר&quot;ק'''.

ובחבורא קדמאה(??)


אמר רעיא מהימנא, בהאי אתבסם שטן וקמיט נו&quot;ן מן '''ושט''' מה דהוה '''שטן''' לפנים תב לאחורא ואתהדר '''ושט''' כדבקדמיתא בגין דהקול קול יעקב. ישראל לית חיליהון באכילה ושתיה כשאר עמין דירתין עלמא דין דחיליהון באכילה ושתיה, אלא חיליהון בקול דא דאיהו עלמא דאתי, עולם ארוך, דאתברי באת '''י''''. ובגין דקול שופר מניה נפיק אמרו רבנן {{צ|אין פוחתין מעשרה שופרות}}. ובאות '''י'''' ודאי אתעביד עולם ארוך דאיהו '''ו'''', עלמא דאתי. ובאת '''ה'''' ברא עלמא דין דאיהי '''ה'''' זעירא דבה אכילה ושתיה דאורייתא. 

ועוד רזא אחרא בתר דאתגזר גזרה בתרין אתוון דאינון '''ה' ה'''' - תרין בתי דינין - מאן יכיל לבטלא גזרה דתרווייהו? '''י&quot;ו''' דאת '''ה&quot;א''' אימא עלאה '''י''' אב. ומה כתיב? {{צ|כל נדר וכל שבועת אסר לענות נפש}} דאיהי '''ה'''' - {{צ|אישה יקימנו ואישה יפרנו}}. ובגין דא צריך לאתערא קלא דאיהו '''ו'''' בעשרה שופרות דאינון '''י''''. ועקרא דלהון בנשימה אחת כל סימן וסימן בפה דאיהי '''י''' מעשרה. 

מיד דשמעו מלין ר' שמעון וכל חברייא אמרו &quot;בריך אלהא דזכינא למשמע מלין מההוא דאתקרי רבן של נביאים רבן דחכמים רבן דמלאכי השרת דקב&quot;ה ושכינתיה מדבר על פומוי וכתב על ידוי רזין אלין דלא אשתמעו כוותייהו ממתן תורה ועד כען!&quot;. 

א&quot;ל בוצינא קדישא אשלים מלולי דרזין דחבורא קדמאה לפרשא לון, דהא כל מארי מתיבתאן דלעילא ומארי מתיבתאן דלתתא כלהו מזומנין למשמע מלין אלין מפומך ופירושין דילה. דהא חדוה ופורקנא יתער בהון לעילא ותתא. אל תתני דמי לו אנת וכל סיעתא דילך! 

עוד אמר בחבוראה קדמאה(??)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רלב א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|רלב|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רלב ב/&gt;אמר רעיא מהימנא, והא אוקמוה רבנן עליה, {{צ|טחול שוחק}} ואיהו שחוק הכסיל. ובגין דא אוקמוה רבנן דמתניתין {{צ|אוי לו למי  שהשעה משחקת לו}}. וקהלת אמר {{צ|טוב כעס משחוק}}. {{צ|טוב כעס}} דכבד דאיהי מרה רצועה דקב&quot;ה, רצועה לאלקאה בה צדיקייא בעלמא דין במרעין בישין במכתשין. {{צ|משחוק}} דשחיק לון בטחול בלכלוכא דהאי עלמא, דשוחק לון שעתא בעותרא. 

ועוד ארס דטחול איהו זחיל עפר ואיהו תקיף יתיר מארס דמרה. ובגין דערב רב אינון שאור שבעיסה, ואינון אומין דעלמא דמיין למוץ יתיר מעכבין בגלותא ערב רב לישראל מאומין עכו&quot;ם כמה דאוקמוה רבנן {{צ|מי מעכב? שאור שבעיסה מעכב}}. דאינון דבקין בישראל כשאור בעיסה. אבל אומין עכו&quot;ם - לאו אינון אלא {{צ|כמוץ אשר תדפנו רוח}}.


ועוד {{צ|ונשא השעיר עליו}} - כד רעותיה למעבד קורציא לקב&quot;ה עם ישראל דאיהו נשא כל חובין דיכיל למסבל לון עד דאתעביד '''כבד''', {{צ|כמשא כבד יכבדו}} ממנו חובין על גדפוי. מה עביד? סליק לטורא עלאה כחמרא כד איהו בעי לסלקא לטור גבוה כמשא כבד יכבד עליה. כד איהו לעילא ובעי לסלקא לפי מעוט דאשתאר ליה אתיקר עליה מטולא ונפיל אפיל גרמיה לתתא. ובכבד משא דאתתקף עליה אתעבידו כל אברין דיליה פסקות. דלא אשתאר אבר שלים. אוף הכא אירע לסמאל ונחש, כבד ויותרת הכבד, יצר הרע ובת זוגיה זונה - מתמן כל בת אל נכר זונה.


{{קטן|({{צ|ובחבורא קדמאה א&quot;ר פנחס}} - [[זהר חלק ג רכד א|רכ&quot;ד ע&quot;א]] שייך [[זהר חלק ג רלא ב|רל&quot;א ע&quot;ב]])}}&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רלב ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|רלג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רלג א/&gt;(הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רלג א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|רלג|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רלג ב/&gt;אמר רעיא מהימנא, בוצינא קדישא, כל מה דאמרת שפיר. אבל מוחא איהו מים, לב איהו אש, ותרוויהו איהו רחמי ודינא - דא &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רלג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|רלד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רלד א/&gt;כסא רחמי ודא כסא דינא. וקב&quot;ה מלך עומד מכסא דין דאיהו לב, ויושב על כסא רחמים דאיהו מוחא. וכד חובין מתרבין על אברים ועל ערקין דלבא דאיהו כרסייא דדינא - אתמר בלבא(?) {{צ|והמלך קם בחמתו ממשתה היין}} דאיהו יינא דאורייתא. 

ובזמנא דכנפי ריאה נשבין על לבא, וחמת המלך שככה דתרין כנפי ריאה - {{צ|והיו הכרובים פורשי כנפים למעלה סוככים בכנפיהם על הכפרת}} - דא כפורתא דלבא.  ובמאי {{צ|וחמת המלך שככה}}? בגין (ד{{צ|ואשמע את קול כנפיהם}}) {{צ|וישמע את הקול}} - דא קול תורה, קול דקריאת שמע. {{צ|וידבר אליו}} בצלותא דפומא דאיהו {{צ|אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך}}. וההוא רוחא דנשיב בכנפי ריאה איהו אפיק קלא בקנה דאיהו קנה חכמה קנה בינה. ואתמר בה {{צ|כה אמר יהו&quot;ה מארבע רוחות באי הרוח}} דאינון ארבע אתוון '''יהו&quot;ה'''. והאי איהו רוח דדפיק בכל ערקין דלבא דאתמר בהון {{צ|אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו}}.


אמר בוצינא קדישא, ודאי רעיא מהימנא דרגא דילך איהי דביה {{צ|וחמת המלך שככה}}! {{צ|אשרי העם {{גמט דגש|שככה}}}} - בגימטריא {{גמט דגש|משה}}!

אמר ליה: בריך אנת בוצינא קדישא, בוצינא דדליק קמי מלכא ומטרוניתא! {{צ|נר יהו&quot;ה}} איהי נשמה דילך!

אמר ליה: הא אמרת מוחא ולבא וכנפי ריאה. תרי כוליין מאי ניהו?{{ש}}
אמר רעיא מהימנא, הא אוקימנא בכנפי ריאה {{צ|עושה מלאכיו רוחות}}. כוליין - {{צ|משרתיו אש לוהט}}. ואינון תרין כנפי ריאה ותרין כוליין לקבל ד' חיון דכרסייא. כרסייא איהו לבא באמצעיתא. וכן מוחא אית ליה ארבע חיון דאיהו כרסייא דרחמי ומאי ניהו? ראייה שמיעה ריחא דבור. ראייה - אריה, שמיעה - שור, ריחא - נשרא. וד' אנפין וד' כנפין לכל חד. דבור - אדם איהו; אחיד עילא ותתא. 

דרועין דבהון - {{צ|וידינו פרושות כנשרי שמים}}. גוף אריה ושוקים. וכף רגליהם ככף רגל עגל. ועל גופא אתמר {{צ|מרכבת המשנה}} - '''משנה''' כתיב - לישנא דמתניתין.


ובחבורא קדמאה(??)


אמר רעיא מהימנא, ודאי הכי הוא דכבד איהו דרגא דעשו, {{צ|עשו הוא אדום}}. הוא כניש כל דמין בין צלולין בין עכורין, ולא אבחין בין טב לביש. לא עביד אפרשותא בינייהו. לבא - איהו ישראל דאבחין בין טב לביש, בין דם טמא לדם טהור. ולא נטיל אלא ברירו ונקיו דההוא דמא כבורר אוכל מגו פסולת. ולבתר דנטיל לבא דאיהו יעקב ברירותא דדמים דאיהו לעילא, ואשתאר כבד דאיהו&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רלד א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|רלד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רלד ב/&gt;עשו בפסולת -- איהו כעיס עליה במרה דאיהי גיהנם דאתבריאת ביומא תניינא, מותא דרברבי. ואיהי נוקבא בישא, אש זרה, עבודה קשה - ע&quot;ז קרינן לה.  ובגין דמינה אתער כעס לכבד אוקמוה רבנן במתניתין {{צ|כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה}}. ולא עוד אלא דלית שריפה וחמימות בכל מרעין דאברין דגופא אלא ממרה דאיהי אדליקת בשלהובין על ערקין דכבד, ובעי לאוקדא כל גופא. 

ואיהו כגוונא דימא כד איהו כעיס דגלי ימא סלקין עד רקיעא ובעו לנפקא מגבולייהו לתברא (נ&quot;א לחרבא) עלמא. אי לאו שכינתא דאיהי לחולה(?) כחול דאסחר לְיַמא דלא נפקת מפומהא - אוף הכי שכינתא אסחרת לגופא וסמיך ליה. כמה  דאת אמר {{צ|יהו&quot;ה יסעדנו על ערש דוי}}. ובגין דא אוקמוה מארי מתניתין המבקר את החולה לא ליתיב למראשותיו משום דשכינתא על רישיה, ולא לרגלוי דמלאך המות לרגלוי. האי לאו לכל בר נש אלא לבינוני. אבל לצדיק גמור - {{צ|יהו&quot;ה יסעדנו על ערש דוי}} על רישיה, ושכינתא אסחר גופיה עד רגלוי. ובגין דא אתמר ביעקב {{צ|ויאסף רגליו אל המטה}}. ודא שכינתא דאתמר בה {{צ|והארץ הדום רגלי}}.

לרשע גמור - מלאך המות אסחר ליה בכל סטרא. ודא יצר הרע דמ&quot;ה אסחר ליה בכל סטרא חרבא דיליה דפניו מוריקות בטפה חדא מאינון ג' טפות דזריק ביה. הדא הוא דכתיב {{צ|ואחריתה מרה כלענה}}.

כבד - דא דכורא. יותרת הכבד - נוקבא.


'''אמר רעיא מהימנא''', בתר דגופא איהו מאילנא דטוב ורע - לית אבר בגופא דלא אית ביה יצר הרע ויצר הטוב. לבינוניים ולצדיקים גמורים - תרין יצירות, דכר ונוקבא, תרוויהו טובים, כגוונא דחתן וכלה. לרשעים גמורים - תרין יצירות בישין, דכר ונוקבא. בכל אבר ואבר מסטרא דסמאל ונחש. ובגין דא מסטרא דאילנא דטוב ורע '''קיבה''' אית בה תרין דרגין דהכי אוקמוה רבנן {{צ|קיבה ישן}}. ואית שינה אחת משתין במותא, ושינה אחת משתין בנבואה. ובגין דא אוקמוה רבנן מארי מתיבתא {{צ|החלומות שוא ידברו}}. והכתיב {{צ|בחלום אדבר בו}}? לא קשיא - כאן על ידי שד, כאן על ידי מלאך.  חלום על ידי מלאך - חד משתין בנבואה. חלום על ידי שד - איהו שוא מסטרא דמותא. ואיהו תבן - דהכי אוקמוה {{צ|כשם שאי אפשר לבר בלא תבן - כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים}}.


'''אצטומכא''' - דא קרקבן נקלף. ואוקמוה רבנן {{צ|קורקבן טוחן}}, דאיהו נטיל כלא ושחיק ומשדר לכל אברין, אי אברין בלא חובין כגוונא דאוקמוה רבנן. דאית מלין דמעכבין ית קרבנא דלא נחית לקבלא ליה ההוא דשדר קב&quot;ה לקבלא דורונא דיליה. דאית דמקבל ליה קב&quot;ה על ידי אריה דאתמר ביה {{צ|ופני אריה אל הימין לארבעתן}}, וקב&quot;ה רכיב עליה ונחית ביה לקבלא ההוא דורונא. ואית דורונא דמקבל ליה על ידי שור דאתמר ביה {{צ|ופני שור מהשמאל לארבעתן}}. ואית דורונא דמקבל על ידי דנשר דאתמר ביה {{צ|ופני נשר לארבעתן}} דאינון שתי תורים או שני בני יונה.  ואית דורונא דמקבל ליה על ידי דאדם דכתיב ביה {{צ|אדם כי יקריב מכם קרבן ליהו&quot;ה}} - בדיוקנא דההוא דאתמר ביה {{צ|ודמות פניהם פני אדם}}. יהו&quot;ה נחית עלייהו לקבלא דורונא.

ואית חיון טבעיות ממנן על גופין דאינון מארבע יסודין ואינון דכיין. ולקבלייהו ארבע חיון דורסין מסאבין (נ&quot;א מלאכין ממנן) על ד' מרירן דאינון '''מרה חוורא, מרה סומקא, מרה ירוקא, מרה אוכמא'''. ואית חיון שכליות דסחרין לכרסייא. ואית לעילא מנייהו וגבוהים עליהם, ואינון חיון אלהיות מסטרא דקדושה. ואית חיון דסטרא אחרא ואתקריאו 'אלהים אחרים'. ואלהיות דקודשא - 'אלהים חיים'. ואלין אלהיות דקדושה אתקריאו {{צ|אלהי האלהיות ועלת על כלא}}. {{צ|אל אדון על כל המעשים}}. וכל זינא אזיל לזיניה. ובגין דאית אלהים אחרים אמר עלייהו {{צ|זובח לאלהים יחרם בלתי ליהו&quot;ה לבדו}} בגין דלא יתערב אלהים חיים עם אלהים אחרים.  (ס&quot;א ובחבורא קדמאה).&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רלד ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|רלה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רלה א/&gt;אמר רעיא מהימנא: בוצינא קדישא! ודאי אצטומכא בקדמיתא נטיל כלא עד שית שעתין ואופה. קרקבן איהו אופה. וריאה איהי משקה. לבא - מלכא. ואינון תרין אינון ודאי אופה ומשקה למיהב למלכא משפירו דכל מאכלין ומשקין; רישא דכלהו, מבחר לכלהו. והיינו דכתיב {{צ|אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי}}. לבתר - {{צ|אכלו רעים}} שאר אברים דאינון חילין ומשריין דמלכא דפליג לון מזונא על ידי שר האופים. {{צ|שתו ושכרו דודים}} על ידי שר המשקים. 

וכבד איהו לימינא דבר נש ובגין דא {{צ|ופני אריה אל הימין לארבעתן}} - לימינא דמלכא דאיהו לבא. טחול לשמאלא - אלין אינון מסטרא אחרא - {{צ|ופני שור מהשמאל}}. משקה חמרא מזוג במיא למלכא ואריה אכיל דא כבד כניש מזונא קמי מלכא דאיהו לבא. ואית לאקשויי על האי - אי כבד איהו עשו - איך הוא מתקן מזונא ללבא?

אלא ודאי לבא איהו כגוונא דיצחק, כבד עשו, דאיהו {{צ|הצד צית}} ויימא ליה {{צ|יקום אבי ויאל מציד בנו}}. אלין אינון צלותין דאזלין ומתתרכין מעניים. ויצחק בצערא וביגונא דלא יכלין לכוונא לצלותא - ובגין דא לא אמר &quot;ויאכל מצידי&quot; אלא {{צ|ויאכל מציד בנו}} - {{צ|בני בכורי ישראל}}.  כגוונא דא לית לון לישראל מזונא בגלותא אלא על ידי אומין דעלמא. אבל כד אינון בארעא דישראל מזוניהון על ידי שכינתא, ויהון תרין כנפי ריאה משקין אומה שר המשקים, ותרין כוליין האופים דמבשלין הזרע דנחית מן מוחא ומבשלין מיא דמקבלין מכנפי ריאה. ולבתר דייכול מלכא דאיהו לבא - אתמר בתרין כליין דיליה {{צ|אכלו רעים}}, ולתרין כנפי ריאה {{צ|שתו ושכרו דודים}}. 

דלבא איהו כסא דין. ארבע חיון שליחן דיליה. תרין כנפי ריאה ותרין כליין דכנפי ריאה. ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה לקבלא עלייהו מלכא דאיהו {{צ|רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהו&quot;ה}} דיתיב על כרסייא דאיהו לבא. דכל אינון דפיקין מתנהגין אבתריה כחיילין בתר מלכיהון. ורוחא דנשיב מכנפי ריאה נשיב על תרי נוקבי חוטמא. ואיהו קריר וצנינא משמאלא, וחם מימינא. ומסטרא דמוחא דאיהו כרסייא דרחמי איהו רוח קר לימינא דחסד, וחם משמאלא דגבורה דתמן לבא ומוחא מזיג ביה באמצעיתא דתרווייהו. 

אוף הכי לבא מזיג מקור וחום, ומוחא אוף הכי דמקבלין דין מדין. ושמרים דכלא נטיל טחול ומשריין דיליה דאינון עבדים ושפחות דאמר עלייהו שלמה {{צ|קניתי לי עבדים ושפחות}}. 

תרין כוליין אתקריאו {{צ|אשים}} על שם אשים דלעילא דאתמר בהו {{צ|אשי יהו&quot;ה ונחלתו יאכלון}}. ובקנה שית עזקאן דעלייהו אתמר {{צ|הבו ליהו&quot;ה בני אלים}}. דבהון סליק קלא דאתפליג ל'''ו'''' קלין דשכינתא. ושביעאה סליק לפומא דאיהו כרסייא ושית עזקאן דקנה אינון כגוונא דשית דרגין דכרסייא דמלכא. וקנה איהו סלם דביה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}}, דאינון הבלים סלקין ביה מלכא (נ&quot;א מלבא), ורוחין דאוירא (רוחין נפקין) נחתין ביה בלבא לקררא חמימותא דלא לוקיד גופא. וכד רוחא נחית נחית בכמה רוחין כמלכא עם חיליה וכנפי ריאה מקבלין לרוחא דאיהו מלכא עלייהו כמה דאמינא {{צ|ופניהם וכנפיהם פרודות}}, {{צ|והיו הכרובים פורשי כנפים למעלה}}. 

אי זכאן אברין דבר נש בפקודין דעשה דמלכא עלאה דאיהו רוח הקדש - נחית בסלם דאיהו גרון בכמה רוחין קדישין דאתמר עלייהו {{צ|עושה מלאכיו רוחות}}, וסלקין לקבל אלין הבלים דלבא דאתמר עלייהו {{צ|משרתיו אש לוהט}}. ועלייהו אתמר  {{צ|קול יהו&quot;ה חוצב להבות אש}}&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רלה א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|רלה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רלה ב/&gt; בגין דלבא '''אדני''' דמניה סלקין להבות אש בפומא דאיהו '''יהו&quot;ה''' דנחית עמיה כמה רוחין דקדושה מארבע אתוון '''יהו&quot;ה''' דאתמר עלייהו {{צ|כה אמר יהו&quot;ה מארבע רוחות באי הרוח}}. 

{{גמט דגש|קנה}} איהו {{צ|קנה חכמה קנה בינה}}, דאינון לימינא דחסד ולמשאלא דגבורה.  {{גמט דגש|תפארת}} {{גמט דגש|סלם}} באמצעיתא בגופא כליל תרין דרועין וגוף וברית ותרין (סטרין) שוקיו לקבל שית עזקאן דקנה. וכד נחית '''יהו&quot;ה''' ללבא לגבי '''אדני''' מתחברין דינא ברחמי בלבא דאיהו '''יאהדונהי'''. וכד סליק '''אדני''' לפומא ד{{צ|אדני שפתי תפתח}} לקבלא '''יהו&quot;ה''' בפומא לאתחברא תמן תרין שמהן בחבורא חדא '''יאהדונהי''' כגוונא דמתחבראן בלבא. ובגין דא אוקמוה מארי מתניתין {{צ|מי שאין תוכו כברו אל יכנס לבית המדרש}} - אי לית לן פומא ולבא שוין.

ובחבורא קדמאה(?)


'''פתח רעיא מהימנא''' ואמר ווי לון לבני נשא דאינון אטימין לבא, סתימין עיינין, דלא ידעין אברים דגופיהון על מה אינון מתתקנין. דהא '''קנה''' תלת חילין כלילן ביה. חד - הבל דאיהו להב אש דנפיק מן לבא ואתפלג לז' הבלים דאמר קהלת.  תניינא - אויר דעאל לגביה מלבר. תליתאה - מים דכנפי ריאה דאינון  דבוקים בקנה.

ומתלת אלין אתעביד '''קול''' - מים ורוח ואש. ומתפלג כל חד לז' ואינון: ז' להבים, ז' אוירות, ז' נחלים.  וכד אערעו להבים דלבא בעבי מטרא דאינון כנפי ריאה ארח קנה דריאה -  האי איהו {{צ|ורעם גבורותיו מי יתבונן}}. דביה לב מבין בבינה דאיהי בלבא לשמאלא - גבורה. וחסד לימינא - מים דכנפי ריאה. ותמן חכמה מוחא, ומניה {{צ|מעין גנים באר מים חיים ונוזלים מן לבנון}} דאיהו לבונא דמוחא נוזלים על קנה דריאה. 

בתר דאסתלקו עננים דבינה לגבי נוחא, ורזא דמלה {{צ|מי זאת עולה מן המדבר כתימרות עשן}}. ודא עשן המערכה דסליק מן לבא למוחא, דכל רוחין דעלמא לא זזין ליה מאתריה. '''חכמה - כח מ&quot;ה'''. '''כח''' בלבא. '''מה''' במוחא. קנה תפארת כליל '''ו''' ספיראן - ו' דרגין אינון לכרסייא דאיהי אימא לנחתא חכמה לגבה מן מוחא ללבא דבה לב מבין. ובגין דא {{צ|קנה חכמה קנה בינה}} - ביה אבא נחית, ביה אבא סליק. והאי איהו {{גמט דגש|סלם}} דביה (ס&quot;א עולים ויורדים בו) עולים תרי ויורדים תרי.

ובחבורא קדמאה(?)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רלה ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|רלו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רלו א/&gt;'''פתח רעיא מהימנא''' ואמר, והא כתיב {{צ|ושפתותינו שבח כמרחבי רקיע}}. ושבע רקיעין אינון: '''וילון, רקיע, שחקים, זבול, מעון, מכון, ערבות'''. 

'''שחקים''' - דבהון ריחים דטוחנים מן לצדיקים לעתיד לבא. ואינון אקרון 'שחקים' על שם {{צ|ושחקת ממנה הדק}}. ואינון נצח והוד עלייהו אתמר {{צ|ושחקים יזלו צדק}} דאיהי שכינתא תתאה.

'''וילון''' - דביה מכניס ערבית ומוציא שחרית. 

'''רקיע''' - איהו יסוד דביה נהרין שמשא וסהרא דאיהו עמודא דאמצעיתא ושכינתא תתאה. הדא הוא דכתיב {{צ|ויתן אותם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ}}. וצדיק אית בין נצח והוד, ועדות בין תפארת ומלכות. נצח והוד - תרין פלגי גופא אינון כגוונא דתרין תאומים, ובגין דא אתקריאו {{צ|שחקים}} - תרוויהו כחדא.  '''ו' ו'''' אינון מן '''ושט''' מסטרא דשמאלא ואינון תרין טוחנות מסטרא דימינא {{צ|ויקח משה את עצמות יוסף עמו}}. עצמות צדיק, יסוד עלמין, דרגא דיוסף הצדיק. ועלייהו אתמר {{צ|את קרבני לחמי לאשי}} - ולית לחם אלא אורייתא - {{צ|לכו לחמי בלחמי}}. ואינון אשכלות דצדיק - וצדיק עץ פרי. ובגיניה אתמר {{צ|וישאוהו במוט בשנים}}. ואמאי במוט? בגין דלא הוה תמן צדיק ובגינייהו אתמר ביה {{צ|לא יתן לעולם מוט לצדיק}} דאיהו עץ דאתמר ביה {{צ|היש בה עץ אם אין}}. אעקרו עץ דאיהו צדיק אלין דאפיקו שום ביש על ארעא וגרמו {{צ|ושיאוהו במוט בשנים}} - '''ו' ו''''. עלייהו אתמר {{צ|סחטה ענבים}}. 

צדיק יסוד - ביה {{גמט דגש|סוד}} דאיהו {{צ|{{גמט דגש|יין}} המשומר בענביו מששת ימי בראשית}}, דאינון ו' דרגין דאת '''ו'''. ואינון שרפים ו' ו' - {{צ|שש כנפים לאחד}} משמאלא. ואינון אפיקו מים מימינא וצחין בשלהוביתא דלהון מסטרא דגבורה, ושואבין מסטרא דחסד. ועלייהו אתמר {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} מסטרא דעמודא דאמצעיתא דנשבין על לבא דאיהו דרגא עשיראה ברוחא דקודשא דאיהו בינייהו, ואיהו '''ו''' - אות בצבא דיליה כליל ו' פרקין דתרין שוקין דכתיב בהו {{צ|שוקיו עמודי שש}}. ודא צדיק אות ברית '''ו'''' עלאה תפארת בין שית פרקין דתרין דרועין. ובגין דא '''ו' ו'''' - גוף וברית חשבינן חד. ואינון {{צ|פורשי כנפים למעלה}} לקבל '''ו'''' עלאה עלייהו. ומסטריה אתקריאו {{צ|נביאי האמת}}, סוככים בכנפיהם על ברית דאיהו '''ו'''' תניינא, {{צ|וצדיק יסוד עולם}}. 

ובגין דא נצח והוד טוחנים מן לצדיקייא דאינון מסטרא דצדיק יסוד עולם דאיהו בינייהו. ובגין דא אתקריאו 'טוחנות'. ומסטרא דושט - {{צ|שטו העם ולקטו}} - אינון לקוטות דפסקות דמתניתא וטחנו בריחים מהכא מאן דאפיק מלין דאורייתא צריך למטחן לון בשניים ולאפקא מלין שלימין. ואינון מלין אתקריאו 'שלמים', ואוחרנין דאינון שטיין דאכלין מלין בהלעטה ולא טוחנין לון בטוחנות דלהון ובשינהון מה כתיב בהו? {{צ|הבשר עודנו בין שניהם ואף יהו&quot;ה חרה בעם}} דאינון מגזעא דמאן דאמר {{צ|הלעיטני נא}}. ונצח והוד אתקריאו 'כרובים'. ותמניא אינון - חכמה בינה גדולה גבורה תפארת מלכות נצח הוד. צדיק עטרה על רישיה דאיהו לית ליה זוג. ומאי עטרה דיליה? כתר עליון. ובגיניה&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רלו א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|רלו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רלו ב/&gt;אוקמוה  מארי מתניתין {{צ|העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם}}. והיינו דאוקמוה אמרה שבת קמי קב&quot;ה לכלהו יומי נתת בן זוג, ולי לא נתת בן זוג.  

(ר&quot;מ רי&quot;ג א).&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רלו ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|רלז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רלז א/&gt;'''אמר רעיא מהימנא''', {{צ|השיב את חמתי}} - מאי {{צ|השיב את חמתי}}? אלא ג' ממונים דגיהנם; חד על שפיכות דמים, וחד על גילוי עריות, וחד על עבודה זרה. ואינון '''משחית אף וחמה'''. הוא (חמא דיהו&quot;ה) (ס&quot;א חימה דהוה) טאס בעלמא אמר {{צ|השיב את חמתי מעל בני ישראל}}, ולא אמר &quot;מעל העם&quot; דאינון ערב רב דאתמר {{צ|ויפול מן העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש}} דהכי אוקימנא ושאילו לבוצינא קדישא.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רלז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|רלז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רלז ב/&gt;ומה כתיב? {{צ|קחו מאתכם תרומה ליהו&quot;ה}} - ולא מערב רב. דלא אתקריאו קהלה וחבור עד דאתעבר מנהון ערב רב. כביכול בזמנא דמתערבין בינייהו כאילו לא הוו גוי אחד.  ובגין דא {{צ|קחו מאתכם תרומה}} ולא משותפו אחרא דלא בעינא לשתפא אחרנין ביני ובינייכו. 

ולא עוד אלא כד ערב רב אינון מעורבין בישראל מה כתיב? {{צ|היו צריה לראש}}. וישראל בתר דמתעברי מנייהו אלין מה כתיב? {{צ|שאו את ראש כל עדת בני ישראל}}. ולא עוד אלא דאמר קודשא בריך הוא אנא בעי לדיירא עמכון - הדא הוא דכתיב {{צ|ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם}}. ולא עוד אלא כד בני ישראל בגלותא - עלייהו אתמר מי מעכב שאור שבעסה. והא אוקמוה מארי מתניתין בזמנא דערב רב אינון ראשים על ישראל כביכול כאילו (ס&quot;א עברין שולטני דקב&quot;ה) עבדין שלטנו בקב&quot;ה וייעלון במשפטי ככביא ומזלי. ובגין דא צווחין ואמרין {{צ|יהו&quot;ה אלהינו בעלונו אדונים זולתך}}.


דבר אחר: פנחס וכו' 

'''קום''' בוצינא קדישא ואפתח מלי קמי שכינתא. קם בוצינא קדישא ואמר בחבורה קדמאה אתמר הכי. תא חזי פינחס קאים קמי דינא תקיפא דיצחק וקם קמי פרצה, דכתיב {{צ|ויעמוד פנחס ויפלל ותעצר המגפה}} בגין לאגנא עלייהו דישראל. ובגין דא כליל דא ודא בחושבנא - {{גמט דגש|פינחס}} כמנין {{גמט דגש|יצחק}}. והכא צריך לחדתא מלין.

'''פתח''' ואמר אליהו רחימא דמלכא עלאה חזא '''מ'''' מן '''מות''' טאס באוירא. חטף לה ושתף לה עם '''{{גמט|ר&quot;ח}}''' דאיהו {{גמט דגש|יצחק}}, ואיהו בחושבן {{גמט דגש|פינחס}}, ואשתלים בה {{גמט דגש|רמ&quot;ח}}.  לבתר חזא '''ו'''' מן '''מות''' טס ברקיעא וחטף ליה, ושוי ליה ב'''רמ&quot;ח''' ואשתלים {{גמט דגש|רומח}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ויקח רומח בידו}}. ואיהו במה יכיל לחטוף תרין אתוון אלין? בתרין רוחין דאשתמרו (דאתטמרו) לעילא דאשתתפו בפנחס - '''פנ&quot;י ח&quot;ס'''. בתרין פנים אלין חס על ישראל דלא אתאבידו בחילא&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רלז ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|רלח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רלח א/&gt; דתרווייהו. {{צ|וידקור את שניהם}} בתרין אתוון {{גמט דגש|מ&quot;ו}}. והיינו {{צ|בקנאו את קנאתי בתוכם}}. 

ואמאי אשתתף ביצחק? בגין דיצחק מסר גרמיה למיתה, ובגין דא אשתתף ליה ליצחק למהוי ליה עזר. דמסטרא דתרין עיזלי דאיילתא אשתתפי ביה אברהם ויעקב. דאברהם דרגיה חסד אשתתף ב'''ח&quot;ס''' דפנחס. יעקב איהו '''פני אל''' (ס&quot;א יעקב איהו '''פני''' דפנחס) בגין דאתמר ביה {{צ|כאשר עבר את פניאל}} (ס&quot;א שם המקום פנ&quot;י) '''פנ&quot;י א&quot;ל'''. בגין דכד עלמא איהו בדוחקא ואית צדיק בעלמא מקני על ברית - אבהן אשתתפו ביה ובגינייהו אמר משה בדוחקא  דישראל {{צ|זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך}}. 

ובתלת אתוון '''יה&quot;ו''' מן '''אליהו''' זכה ל'''ה'''' מן הנביא. ודא איהו {{צ|אליהו '''ה''''נביא}} (ס&quot;א ודא רזא אל יהו&quot;ה נביא). ואשתלים ביה '''יהו&quot;ה'''. 

'''י'''' דזכה פנחס ביה בגין דקני על ברית זכה לברית. ותרין יודין אינון - יוד עלאה מן '''יהו&quot;ה''' דכרת בה לאברהם בין '''י'''' אצבעות דידין, יו&quot;ד זעירא איהי מן '''אדני''' דכרת בה בין '''י'''' אצבען דרגלין, ואיהי את קדישא דמתעטרא ברשימו עלאה. 

ודא אתרשים תמיד לעלמין איהי אות דשבת אות דתפלין אות דיומין טבין אות דשדי דרשים על מזוזות ביתך ובשעריך למהוי בה רשימין ישראל ברצועייהו בברית דלהון דאינון בנוי דמטרוניתא, בנוי דהיכלא דמלכא קדישא. ובאורייתא אינון רשימין באת '''י'''' עלאה דאינון בני מלכא עלאה כמה דאוקמוה. והא אתמר {{צ|בנים אתם ליהו&quot;ה אלהיכם}}. ואות '''י'''' ד'''שדי''' איהו חוליא דשלשלת על קודלא ד'''שד''' יצר הרע דלא לנזיק ליה לבר נש. דעליה אמר דוד {{צ|הצילה מחרב נפשי מיד כלבת יחידתי}} - איהו נחש איהו כלב איהו אריה דעליה אמר דוד  {{צ|יארוב במסתר כאריה בסכה}}.  והנביא קרא ליה 'דוב' - הדא הוא דכתיב {{צ|דוב אורב הוא לי ארי במסתרים}}.  {{צ|נמשל כבהמות}} - נמשל לכל חיון מסאבן דאינון דורסין. אתמתיל לכל בר נש כפום חובוי. והא אתמר. והאי איהו כלב ונחש וחמור נוער.  דמרכיבין עליה נפשא. 

ומיד דאשתמודע ההוא דרכיב עליה דאיהו חייבא - עליה כתיב {{צ|ויפול רוכבו אחור}}. ורזא דמלה {{צ|כי יפול הנופל ממנו}}. ובגין דא אמר איוב {{צ|לא נופל אנכי מכם}}. וצדיק דרכיב עליה קשיר ליה בקשירו דרצועין דתפלין, אות תפלין, דאיהו אות '''י'''' ד'''שדי'''. חוליא על קדליה. '''ש''' דתפלין שלשלת על קדליה. וביה רכיב אליהו וסליק לשמיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויעל אליהו בסערה השמים}}. וביה {{צ|ויען יהו&quot;ה את איוב מן הסערה}}. 

ובגין דא אוקמוה רבנן  דמתניתא עליה {{צ|איזהו גבור הכובש את יצרו}}. ואית למאן דמתהדר ליה חמור דלאו איהו מצטער רוכבו ואלין אינון דמשתדלין בקל וחומר, ובגין דא אתמר באברהם {{צ|ויחבש את חמורו}}, ובגיניה אתמר על משיח {{צ|עני ורוכב על חמור}}. ובגין דא '''י'''' מן '''שדי''' דאיהו חולייא דשלשלת מינה (ס&quot;א מפחדין) מפוזרין כל שדין ומזיקין. ומיד דחזיין ליה במזוזות דתרעין - ברחין. דבה אתמר {{צ|לאסור מלכיהם בזיקים ונכבדיהם בכבלי ברזל}}. כל שכן כד חזיין לה באות תפלין על דרועין ורשימין בה באות ברית בבשריהון.

{{צ|והזר הקרב יומת}} - לית זר אלא יצר הרע דדמיא לכל חיון ועופין דורסין. ובגין דא {{צ|זכור נא מי הוא נקי אבד}} - דא פנחס דקני על ברית ואתרשים ביה דאיהו ברא דמלכא ומטרוניתא. קני במחשבה וזכי לאת '''י'''' מן '''יהו&quot;ה'''. וקני בעובדוי וזכה לאות '''י'''' מן '''אדני'''. והאי איהו חכמה בראש וחכמה בסוף. ובגין דאדם קדמאה הוה רשום בתרווייהו אוקמוה עליה רבנן דאיהו ראשון למחשבה, אחרון למעשה. 

אדהכי דאמר מלין אלין אתכסי מנייהו.  אמר&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רלח א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|רלח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רלח ב/&gt; ר' אלעזר (לחברוי) זכאה חולקנא דזכינא למשמע מלין מבני עלמא דאתי!

ובחבורא קדמאה {{צ|לכן אמר}} - באומאה עלך אם הוא ברעותך ואי לאו אימא ר' פנחס בן יאיר. ההוא טולא בטש בעינוי דר' אבא. וכי לא הוה ידע קב&quot;ה אי הוה ברעותיה אם לאו? א&quot;ל אם ליה גלוי - מי גלוי לאחריני? ובגין דא {{צ|לכן אמור}}.


ותו אתמר בחבורא קדמאה {{צ|מכתם לדוד}} - סימנא דאחזיאו ליה לדוד כד שדר ליואב לארם נהרים ולארם צובה לאגחא בהו קרבא. אמר רעיא מהימנא {{צ|שושן עדות}} - דא סהדותא דשכינתא דאיהו שושן עדות דאיהי סהדותא דקיימא עלן וסהידת עלן קמי מלכא. ודרגין עלאין קדישין בהדה. וסייעתא קדישא לתושבחתא. אמר ר&quot;מ {{צ|שושן עדות}} דאינון סהדין על ישראל דאינון אברים ואיהי נשמתא עלייהו. איהו סייעתא דשמיא דאתמר בה {{צ|ואתה תשמע השמים}}. איהי סיעתא קדישתא (ומנה תלייא) דאתמר עלה תניא דמסייע לך {{צ|איתן מושבך ושים בסלע קנך}}.  '''איתן''' - '''תניא''' - תמן קנא דנשרא עלאה ואיהי שכינתא. ועלה אתמר {{צ|כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף}} דאינון שוני הלכות ומשניות. וכל דבור ודבור דנפיק מפומוי דההוא '''תניא''' דאפיק - בין לשמא דיהו&quot;ה, בין באורייתא, בין בצלותא, בין בברכה, בין בכל פקודא ופקודא - מה כתיב ביה? {{צ|יפרוש כנפיו}} - ההוא נשרא דהוא דבור דביה '''יהו&quot;ה''' - {{צ|יקחהו}}. 

{{צ|ישאהו על אברתו}} - מאי {{צ|על אברתו}}?  על ההוא אבר דבר נש (ס&quot;א דההוא נשרא) דביה מצוה '''יהו&quot;ה''' אתקרי אבר דשכינתא. ובגין דא {{צ|ישאהו על אברתו}} - ישאהו כגון {{צ|ישא יהו&quot;ה פניו אליך}}. ומאי {{צ|ושים בסלע קנך}}? אלא אמר דוד עליה {{צ|יהו&quot;ה סלעי ומצודתי}}. אוף הכי תנא דאיהו ביה הלכא תקיפא כסלע דלית פטיש יכיל לפצצא יתה בכל קושיין דעלמא - בהאי איהו מקננא נשרא.  וכל תנאים אתקריאו '''קנים''' דילה. ובגין דא {{צ|כי יקרא קן צפור לפניך}} בארח מקרה, זמנא חדא, כאושפיזא ואכסנאי דאזדמן לפום שעתא בבי אושפיזיה. 

ואית דאינון במתניתא דלהון דירה לשכינתא - הדא הוא דכתיב {{צ|ושמרו בני ישראל את השבת וגו' לדורותם}}.  {{צ|'''לדרתם'''}} חסר - לשון דירה. ואית מארי משנה דתורתם אומנתם דלא זזת שכינתא מנהון כל יומיהון. אבל אלין - {{צ|כי יקרא קן צפור לפניך}} - בהון שכינתא בארח מקרה - זמנין שרייא עלייהו ואשתכחת עמהון, וזמנין לא אשתכחת עמהון. ורזא דמלה זמנין דאשתכחת עמהון - {{צ|לא תקח האם}}, וזמנין דלא אשתכחת עמהון - {{צ|שלח תשלח את האם}}. 

{{צ|אפרוחים}} - אלין מארי משנה. {{צ|או ביצים}} - מארי מקרא. באלין דלא קבעין למודייהו - {{צ|שלח תשלח את האם}}. אבל באלין דקבעין למודייהו - {{צ|לא תקח האם על הבנים}}.

ואית מארי הלכות דדמיין לככביא - הדא הוא דכתיב {{צ|ומצדיקי הרבים כככבים לעולם ועד}}. לאו כככבים דאתמר בהון {{צ|וכל צבאם יבול}}, אלא כאינון ככביא דעלמא דאתי דאינון לעולם ועד קיימי תדיר. 

{{צ|ויאמר אלהים נעשה אדם}} - בתר דאשלימו לעבידתייהו כל אומן ואומן אמר לון קב&quot;ה אומנותא חדא אית לי למעבד דיהא שופתא דכלנא - אתחברו כולכו כחדא למעבד ביה כל אחד ואחד מחולקא דיליה ואנא אשתתף עמכון למיהב ליה מחולקא דילי. והיינו {{צ|נעשה אדם בצלמנו כדמותנו}}. ואוקמוה רבנן דלית 'אדם' אלא ישראל, הדא הוא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. אתם אדם ולא עכו&quot;ם. ובגין דא {{צ|ישמל ישראל בעושיו}}. 


'''אמר בוצינא קדישא''' ודאי ההוא תנא דאתטמר בסלע דחויא אמר דא דכתיב ביה {{צ|איתן מושבך ושים בסלע קנך}}. דתלת אבהן נקראו 'איתנים', ורביעאה - {{צ|איתן מושבך}} דביה מתישבא הלכה דאתמר בה {{צ|הלכה למשה מסיני}}. דאיהו אתפשט על שתין רבוא דישראל ונהיר לון באורייתא כשמשא (לסיהרא) דאתכסי בליליא ונהיר לכל ככביא ומזלי. ולית ליליא אלא גלותא, ואיהי {{צ|שומר מה מלילה שומר מה מליל}}. ואתגליא ביממא דאתמר {{צ|הבקר אור}} - בקר דאברהם דאתמר ביה {{צ|ובקר וראיתם את כבוד יהו&quot;ה}}.  {{צ|חי יהו&quot;ה שכבי עד הבקר}}. 

אדהכי הא רעיא מהימנא נפיק מההוא סלע ואמר בוצינא קדישא מה מועיל לי לאתטמרא מקמך דהא לא שבקנא אתר דלא עאלית לאתטמרא מנך ולא אשכחנא. אי הכי לית לי לאתכסייא מנך. א&quot;ל בוצינא קדישא, בתר דאמר {{צ|נעשה אדם בצלמנו כדמותנו}}, מאי ניהו דאמר לבתר {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו}}? א&quot;ל מה דאוקמוה על דא מארי מתניתין, דמנהון הוו אמרין &quot;יברא&quot; ומנהון אמרין &quot;לא יברא&quot;. קב&quot;ה ברא ליה דכתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו}}. אמר ליה, אי הכי&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רלח ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|רלט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רלט א/&gt; איהו, לא יהיב חולקא ביה חד מנייהו ולא אתעביד בדיוקנא דלהון אלא באיקונין דמלכא בצלמו כדמותו דאיהו {{צ|צלם דמות תבניתו}} אמר הכי אשתמודע. אמר ח&quot;ו. אלא אנא אמינא לך דאתברי בכלא ואשלטיה על כלא, ואי הוה יהיב כל חד ביה חולקיה בזמניה דהוה כעסיה עליה כל חד הוה נטיל חולקיה מניה {{צ|כי במה נחשב הוא}}. 

אלא קודשא בריך הוא ברא ליה (כל חד וחד) בדיוקניה דא מלכות קדישא דאיהי {{צ|תמונת כל}} דבה אסתכל קודשא בריך הוא וברא עלמא, וכל בריין דברא בעלמא וכלל בה עלאין ותתאין בלא פרודא כלל וכלל בה עשר ספירן וכל שמהן וכנויין והויין ועלת על כלא דאיהו אדון על כלא, ולית אלהא בר מניה ולא ישתכח בעלאין ותתאין פחות מינה בגין דאיהי קשר דכלהו שלימו דכלהו לקיימא ביה {{צ|ומלכותו בכל משלה}}. ובגין דלא אשתכח עלת על כלא בעלאין ותתאין פחות מנה אפילו בחד מנייהו אתקריאת אמונת ישראל . ומסטרא דעלת על כלא אתמר בה {{צ|כי לא ראיתם כל תמונה}}.  אבל מסטרא דשאר בריין אתמר בה {{צ|ותמונת יהו&quot;ה יביט}}.

אתא בוצינא קדישא ושאר חברייא ואשתטחו קמיה ואמרו - ודאי כען לית מאן דיכיל למיטל מניה חולקיה, דלא יהיב ביה חולקא חד בעלמא אלא בורא עלמין עלת על כלא! וביה תליא ענשיה או אגריה - ולא במלאך ושרף ולא בשום בריה דעלמא. ובגין דא אוקמוה רבנן דמתניתין {{צ|המשתף שם שמים ודבר אחר נעקר מן העולם}}. 

מיד דשמע מלין אלין דאמר ר' שמעון בוצינא קדישא חדא רעיא מהימנא (ס&quot;א דאר&quot;מ בוצינא קדישא חדא) וכל חברייא בריכו ליה ואמרו: רעיא מהימנא! אי לא הוה אתי בר נש בעלמא אלא למשמע דא - דיי! זכאה איהו מאן דאשתדל בגלותא בתראה למנדע לשכינתא לאוקיר לה בכל פקודין ולמסבל בגינה כמה דוחקין. כמה דאתמר {{צ|אגרא דכלה דוחקא}}. 

{{צ|'''וישכב''' במקום ההוא}} - אם '''יש כ&quot;ב''' אותיות דאורייתא איהי שכיבת עמיה. מאן {{צ|יש}}? חכמה מאין דבאתר דשכינתא עלאה תמן חכמה תמן. ובגינה אתמר {{צ|להנחיל אוהבי '''יש'''}}.  והיינו {{צ|ועושה חסד לאלפים לאוהבי}} - מסטרא דאהבת חסד.

ויש דאיהי חכמה לימינא דהכי אוקמוה {{צ|הרוצה להחכים ידרים}}. ובגין דא {{צ|להנחיל אוהבי יש}}. תא חזי ברזין סתימין במדות דקודשא בריך הוא ההיא מדה דמשתדלין בה ודכרין בה - עלה אתמר {{צ|במדה שאדם מודד בה מודדין לו}}. ושבעין אנפין לאורייתא. והאי איהו {{צ|בכל המקום אשר אזכיר את שמי}} - &quot;תזכיר את שמי&quot; מבעי ליה? אלא בההיא מדה ד{{צ|אזכיר את שמי}} - בההיא מדה {{צ|אבא אליך וברכתיך}}.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רלט א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|רלט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רלט ב/&gt;(הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רלט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|רמ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רמ א/&gt;(הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רמ א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|רמ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רמ ב/&gt;(הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רמ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|רמא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רמא א/&gt;(הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רמא א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|רמא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רמא ב/&gt;(הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רמא ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|רמב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רמב א/&gt;'''פקודא דא''' להקריב מנחה בכל יום, ולהקריב קרבן מוסף שבת, ואבתריה להסדיר לחם הפנים ולבונה וקרבן מוסף בראש חדש. 

בוצינא קדישא בכל יומא צריך לשדורי דורונא למלכא בידא דמטרוניתא; אי איהו ברשו בעלה צריך תוספת כגון מוסף בשבת ובראש חדש ומוסף דכל יומין טבין דאיהו 'רשות היחיד' דיליה, ועמודא דאמצעיתא איהו בעלה דהאי רשות. ויעקב דתקן צלותא דערבית איהו דרגא דיליה דעמודא דאמצעיתא. בגין דא אוקמוה מארי מתניתין {{צ|תפלת ערבית רשות}}. דאף על גב דבגלותא דדומה ללילה דשלטין תמן סמאל ונחש וכל ממנן דאכלוסין דיליה, ושכינתא נחתת בגלותא עם ישראל -- איהי ברשו דבעלה אשתכחת. הדא הוא דכתיב {{צ|אני יהו&quot;ה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}}. 

ובגין דא {{צ|ויפגע במקום}} - לית פגיעה אלא פיוסא, כגון {{צ|אל תפגעי בי}}. כנסת ישראל פייסת ליה דלא יזוז מינה, דקודשא בריך הוא איהו מקומו של עולם. מאי עולם? דא &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רמב א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|רמב|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רמב ב/&gt; שכינתא - תרגום {{צ|עולם}} - 'עלמא' - לישנא דעולימא, כמה דאת אמר {{צ|העלמה}}. ומה כתיב ביה? {{צ|וילן שם}} - אתפייס עמה למיבת תמן בגלתא עם שכינתא.

ואי תימא דיעקב פייס לה - שפיר. ובגין דאיהי בכל ליליא דאיהו גלותא ברשו בעלה - אוקמוה {{צ|תפלת ערבית רשות}}. ופירושא אחרינא איהו תבן למיכל לבעירן חומריים בק&quot;ו. 

נחתו מארי מתניתין ואשתטחו קמיה וחדי בהאי מלה וקשרו לה בכמה קשרין דרזין סתימין, ואעטרו לה וסליקו לה לגבי חברייא דאשתארו תמן. 

אמר רעיא מהימנא: בוצינא קדישא! בגין דא בשאר צלותין איהו חובה דשטר חוב עלייהו לסמכא לה בצדיק חי עלמין דביה {{צ|כל הסומך גאולה לתפלה איינו ניזוק בכל אותו היום}}. ובמאי סמיכת? על יסוד בדרועא ימינא. הדא הוא דכתיב {{צ|חי יהו&quot;ה שכבי עד הבקר}} - כד מטי זמן צלותא דמנחה בערב היא באה. הדא הוא דכתיב {{צ|ותבא אליו היונה לעת ערב}} בגין דמנחה שלוחה היא לאדוני (אדני מבעי ליה) בגלותא דעשו {{צ|והנה גם הוא אחרינו}}. 

ועוד {{צ|לאדני}} (אדני לאדוני) - דא איהו אדון כל הארץ. ודא צדיק - מתמן יוסף הצדיק בכור שורו הדר לו. דעתיד לנפקא מניה משיח בן אפרים. ובגיניה אתמר {{צ|והנה קמה אלמתי וגם נצבה, והנה תסובינה אלמותיכם ותשתחוינה לאלומתי}}. ובצדיק {{צ|כל הכורע כורע בברוך}}.

אמר בוצינא קדישא: רעיא מהימנא! בך אתמר {{צ|ויקח משה את עצמות יוסף}} בגין דגוף וברית חשבינן חד. ובגין דא עלך אתמר {{צ|והנה קמה אלומתי וגם נצבה}} - דכך תפלה מעומד. וכן {{צ|כל הזוקף זוקף בשם}}. ובצדיק - {{צ|כל הכורע כורע בברוך}}. והיינו {{צ|ותשתחוינה לאלמתי}} - דאנת אחיד בימינא ושמאלא בגוף וברית, ולבתר תסתלק עלייהו לבינה למפתח בה חמשין תרעין דחירו לישראל לקיימא {{צ|כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות}}. 

ובגין דא צלותא דשחרית חובה. דערבית - רשות. בערבית איהו 'השכיבנו' - דשכיבת בין דרועי מלכא בגלותא. כד ייתי צפרא פסח - אחיד ביה בימינא. אבל בדרועא שמאלא דיצחק - תשרי. 

{{צ|ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת}} מן גלותא. ובגין דלא נפקי מסטרא דדינא יעקב {{צ|שכל את ידיו}}, ושוי שור בימינא, אריה בשמאלא. ובגין דא {{צ|נאם יהו&quot;ה לאדוני שב לימיני}} - דא צדיק לקבליה משיח בן יוסף. ואמר ליה {{צ|שב לימיני}} - דרועא דאברהם בגלותא דישמעאל. {{צ|עד אשית אויביך הדום לרגליך}}. בההוא זמנא יתער רוח יתירה תוספת על ישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|אשפוך את רוחי על כל בשר}}, ויהוי נייחא לישראל מאומין דעלמא, ונח מאויביהם כגוונא דשבת דאתוסף בבר נש נפש יתירה בשבת, ואית לון בה נייחא. אי בנפש יתירה אית לון נייחא דאיהי נוקבא - כל שכן ברוחא דאיהו דכורא. ותנאים ואמוראים - נפש יתירה בשבת לכל ישראל כחדא חד איהי, אבל לכל בר נש איהו כפום עובדוי. ואוליפנא קל וחומר דתיובתא דכל ישראל כחדא בכל זמנא דחזרין כלהו מתקבלי. הדא הוא  דכתיב {{צ|כיהו&quot;ה אלהינו בכל קראנו עליו}}. דשם יהו&quot;ה מוכתר עלייהו בכתריה דאיהו כתר עליון. והאי איהו נשמה יתירה דכל ישראל בשבת ויומין טבין. 

ובגין דא תקינו בכל יומין למחתם בשם '''יהו&quot;ה''' דאיהו חותם דכל ברכאן דצלותין, ולא אמרין מוסף בלא כתר. ובשבת תקינו למימר במוסף {{צ|כתר יתנו לך יהו&quot;ה אלהינו}}. אבל לכל חד מישראל הכי נחית ליה נפש יתירה כפום דרגא דיליה. אי הוה חסיד - יהבין ליה נפש יתירה ממדת חסד כפום דרגא דיליה. אי איהו גבור ירא חטא - יהבין ליה נפש יתירה ממדת גבורה. ואי איהו איש תם - יהבין ליה נפש יתירה ממדת אמת. ונפש יתירה  דא מלכות דאיהי כלילא מעשר ספיראן.

וכפום מדה דבר נש - אם נשיא ישראל או חכם או מבין בחכמה או בתורה דאתמר ביה {{צ|להבין משל ומליצה}}, או בנביאים או בכתובים - הכי יהבין ליה נפש יתירה דאתקריאת כתר מלכות. ואי חכם כמה דאוקימנא המחכים לכל אדם דאתמר {{צ|כלם בחכמה עשית}} יהבין ליה נפש יתירה מתמן.

ואם הוא מבין דבר מתוך דבר באורייתא - יהבין ליה נפש יתירה מבינה. ואם הוא חכם בנביאים ובכתובים - יהבין ליה נפש יתירה מנצח והוד. ואי איהו צדיק גמור דנטר אות ברית אות שבת אות יומין טבין אות תפילין -- יהבין ליה נפש יתירה מצדיק. 

ובכל אתר נפש יתירה ממלכות. ואי איהו בר נש מכל מדות אלין - יהבין ליה כתר בשם '''יהו&quot;ה''' -&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רמב ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|רמג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רמג א/&gt;  {{צ|כיהו&quot;ה אלהינו בכל קראנו אליו}}, {{צ|אין קדוש כיהו&quot;ה}} מעלמא דדכורא דאיהו תפארת מלך מוכתר בכתר עלאה דבה ימלוך בשכינתיה דאיהי נפש יתירה. וכתר נשמה יתירה יהו&quot;ה רוח דאתמר {{צ|אשפוך את רוחי על כל בשר}}. ואיהו כליל '''י'''' ספיראן מעילא לתתא כגוונא דא '''י'''' חכמה, '''ה'''' בינה, '''ו'''' כליל שית ספיראן מחסד עד יסוד, '''ה'''' מלכות. '''כ'''' מן {{צ|כיהו&quot;ה אלהינו}} - כתר על רישיה. והאי איהו נשמה דאתוספתא ביום שבת. 

ובגין דעלת העלת מופלא ומכונה בהאי כתר ואתפשט בשם '''יהו&quot;ה'''.  בשבתות וימים טובים לית שולטנותא לסמאל ולנחש ולכל ממנן דיליה, ולית ליה שלטנותא לגיהנם נוקבא בישא דסמאל, ולא למשריין דיליה. כולהו מתטמרין מן קדם משרייתא דמלכא כגוונא דיתמטמרן אומין עכו&quot;ם דעלמא כד יתגלי משיחא. הדא הוא דכתיב {{צ|ובאו במערות צורים ובנקיקי הסלעים}}.

'''קמו תנאין ואמוראין''' ואמרו: רעיא מהימנא! אנת הוא שקיל לכל ישראל, ממולא מכל מדות טבין - ודאי בך שרייא ההוא דאתמר ביה {{צ|אין קדוש כיהו&quot;ה אלהינו}}. אנת כתר על כל חד וחד מישראל - כי אין בלתך בר נש דיהא כתר עלך. לא נשיא ולא חכם ולא מבין ולא חסיד ולא גבור ולא תם ולא נביא ולא צדיק ולא מלך.  אנת הוא בדיוקנא דקב&quot;ה - ברא בדיוקנא דאבוהי כגוונא דישראל דאתמר בהון {{צ|בנים אתם ליהו&quot;ה אלהיכם}}. 

אשלים פקודין דמארך דלית פקודין מאלין דילך דלא יתעטר ביה קב&quot;ה ושכינתיה, עילא ותתא, בכתר עלאה בכל מדה ומדה.


'''פתח ואמר''': תנאין ואמוראין דכד הוה קרי לכלהו לר' שמעון בכלל עמהון בכל זמנא אמר לון אנא משבחנא לכו כפום נדיבות דלכון דאתון בני נדיבים, אברם יצחק ויעקב. לית מאן דיכיל לשבחא לכון אלא מרי עלמא דאפילו אורייתא כלה עד אין סוף - בכו היא תליא. כגוונא דאתמר באורייתא {{צ|ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים}} - הכי שבח דילכו.  אבל יתקיים בכו מה דאתקיים בי דחדינא ביקרא דאהרן אחי כמה דאוקמוה {{צ|הלב ששמח בגדולת אחיו ילבש אורים ותומים}}. 

ותנאין ואמוראין כל מוספין דשבתות  וימים טובים - כל מוסף דאמרינן ביה {{צ|כתר}} - מהכא אשתמודעין. וכל צלותין דישראל - ריחא דילהון כריחא דמר ולבונה וכל אבקת רוכל בשאר יומין - אבל בשבתות וימים טובים חשיב עליה {{צ|מכל מיני בשמים}} בגין דביומין טבין סלקין {{צ|מכל אבקת רוכל}} דאתמר ביה {{צ|ויאבק איש עמו}}. דצלותא דאיהי פגימה אתאבק עמה סמא&quot;ל לאגחא עמה בההוא פגימו דעבירה בההוא אבק דדא. ודא סליק עד שמיא. אבק דיעקב לאולפא זכותא על צלותא בכמה משריין דחובין (ד&quot;א דזכוון) דאינון (ס&quot;א חילין) חבילין ומשריין דמתכנשין עמיה לאולפא זכו עלה. ואבק דרגא דסמאל סליק בכמה משריין דחובין לאולפא חובין עלה. 

ודא צלותא דערבית דאקרי סלם דיעקב דבה {{צ|והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}}. אלין דסלקין חובין ונחתין זכוון תחותייהו, ואלין סלקין זכוון ונחתין חובין תחותייהו. ומשפילין לון בכמה קרבין דאינון מארי תריסין במלחמתה של תורה עד דישתמע קרבא לטורין רברבין דאינון אברהם ויצחק ויעקב. הדא הוא דכתיב {{צ|שמעו הרים את ריב יהו&quot;ה}} - ריב דצלותא, ריב דאורייתא. והאי קרבא דצלותא דערבית {{צ|עד עלות השחר}} - דרבן גמליאל אוקמה {{צ|עד עלות השחר}} דתפלת ערבית זמנה כל הלילה. אלא דחכמים עבדו גדר עד חצות. ובגין דא {{צ|ויאבק איש עמו עד עלות השחר}}. מאן שחר? צלותא דערבית דשיעורה עד בקר דאברהם דאיהי ארבע שעות.  {{צ|וישכם אברהם בבקר}} בריש שעתא קדמאה בסוף השחר (דאיהו) נצח יעקב דתמן {{צ|למנצח על אילת השחר}} לנטלא נוקמא מסמא&quot;ל דנגע בירך שמאלא דיעקב דאיהו הוד דביה אתמר {{צ|נתנני שוממה כל היום '''דוה'''}} - '''הוד'''. מסטרא דהוד אלף חמישאה אשתארת בי מקדשא חרבה ויבשה.

'''אמר''' רבי שמעון דא הוד דילך רעיא מהימנא דביה אנת חרב מנבואה דילך משמאלא. ובגין דאנת {{צ|מוליך לימין משה}} דאיהו נצח, רישא דשחרין, אילת אהבים - פתח דוד {{צ|למנצח על אילת השחר}}. דביה ייתי מארי נצחן קרבייא. ובגין דנצח והוד תרין שחרין - אוקמוה במתניתין {{צ|מאימתי קורין את שמע בשחרין}}, ולא אמר &quot;בשחר&quot; אלא {{צ|בשחרין}} - תרין.

ותרין משיחין יתערון לגבייהו. משיח בן דוד לקבל נצח, ואתקשר בבקר דאברהם. הדא הוא דכתיב&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רמג א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|רמג|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רמג ב/&gt; {{צ|נעימות בימינך נצח}} {{ממ|תהלים|טז|יא}}. הוד בגבורה דביה משיח בן אפרים. אחיד אנת באמצעיתא דדרגא דילך תפארת דאתקשר בך עמודא דאמצעיתא. ויסוד חי עלמין בדרגא דילך. וחכמה בימין - {{צ|הרוצה להחכים ידרים}}. ובינה לשמאלא - {{צ|הרוצה להעשיר יצפין}} - איהי הקשת גבה.  והאי איהו לבושא דשכינתא, לבושא דצדיק דאתקרי ברית הקשת. ואיהו אות שבת ואות יום טוב ואות תפילין ואות ברית מילה. ואמר קב&quot;ה מאן דלאו איהו רשים בהאי אות - לא ייעול במראה דא בחדר דא.

והאי איהו מטה דעמודא דאמצעיתא - מטה ביה כלפי חסד לצדיקים גמורים למיהב לון זכוון בח&quot;י ברכאן דצלותא. ומטה כלפי חובה לרשיעיא למידן לון בגבורה לדינא, כפום עובדיהון. ובעמודא דאמצעיתא מאריך על בינונים. והאי איהו '''{{גדול|ש}}''' - תלת גוונין דקשת אות ברית הקשת, בת יחידה, שבת מלכתא. ואית לה שית דרגין תחות שולטנותא דאינון ששת ימי המעשה דכלילן במטרון דעלייהו אתמר {{צ|ששת ימים תעשה מעשיך}}. אבל בת יחידה - {{צ|שבת ליהו&quot;ה}} - העושה בה מלאכה יומת.  

'''יהו&quot;ה''' אתקרי באות '''ה''''. ומסטרא דא '''יה&quot;ו''' לימינא דאיהו '''ה'''' שלימו דיליה. והכי לכל סטרא בשית סטרין - '''יהו הוי ויה יוה היו והי''' - אינון {{גמט דגש|ח&quot;י}} אתוון דכלילן בצדיק חי עלמין. ואיהי {{צ|רביעית '''ההין'''}} בכל סטרא. ואיהי '''ה&quot;א'''' מסטרא דשמא מפרש '''יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו'''. '''יו&quot;ד''' בחסד, '''ה&quot;א''' בגבורה, '''וא&quot;ו''' בתפארת. כד שלטא האי {{גמט דגש|ט&quot;ל}} - אסרו חכמים ארבעים מלאכות חסר אחת. ואתקריאו 'אבות מלאכות' על שם דאינון לקבל אבהן דשליט עלייהו {{גמט דגש|ט&quot;ל}} דאיהו ארבעים חסר אחת. 

ובאלין 'ארבעים מלאכות חסר חד' לקה עשרה מלקיות לאדם, ועשרה לחוה, ועשרה לנחש, ותשעה לארעא. ובגין ד{{גמט דגש|ט&quot;ל}} שלטא בשבת   דאיהו '''ה'''' - אי ןלוקין בשבת. והאי {{גמט דגש|ט&quot;ל}} - לאו איהו כ{{גמט דגש|ט&quot;ל}} דחול מסטרא דעבד מטטרון, ו'ארבעים מלאכות חסר אחת' הם הזורע והחורש וכו'.


'''סבא סבא!''' - שכינתא אתקרי {{גמט דגש|ארץ}} דקב&quot;ה! הדא הוא דכתיב {{צ|והארץ הדום רגלי}}. מסטרא דחסד אתקריאת מים, ומסטרא דגבורה אתקריאת אש, ומסטרא דעמודא דאמצעיתא - אויר. ואיהי ארץ קרקע לכלהו.  ובגין דנשמתא יתירה אתפשטא בשכינתא דאיהי שבת מלכתא דאתמר בה {{צ|ומלכותו בכל משלה}} - משם איהי מלכות דשלטנותהא על ארעא. ועל אילנין וזרעין (וטורין ואבנין). ובגין דאילנא דחיי דהיא נשמתא יתירה דבשבת בה תולדין דילה אית נייחא לארעא דאיהי שכינתא. 

ובגין דשכינתא עלאה אתפשטת בארעא דאתמר בה {{צ|פרה אדומה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה עול}} - אסור לחרוש בשבת חרישה בשור דאתמר {{צ|על גבי חרשו חורשים}}. ושכינתא תתאה איהי {{צ|פרה אדומה}} מסטרא דגבורה. {{צ|תמימה}} - מסטרא דחסד דאיהו דרגא דאברהם דאתמר ביה {{צ|התהלך לפני והיה תמים}}.  {{צ|אשר אין בה מום}} - מסטרא דעמודא דאמצעיתא. {{צ|אשר לא עלה עליה עול}} - מסטרא דשכינתא עלאה דאיהי חירו דכלא, חדו באתר דאיהי שלטא. והזר הקרב יומת - לית רשו לסטרא אחרא לשלטאה - לא שטן ולא משחית ולא מלאך המות דאינון מסטרא דגיהנם. 

ובגין דא ביומין דחול אמרין ישראל {{צ|והוא רחום יכפר  עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו וגו'}} בגין דביומין דחול שכינתא תתאה אתלבשת באלין קליפין דמיתה דדינא. ובשבת - אתפשטת מנייהו, בגין דאילנא דחיי  דאיהו '''בן י&quot;ה''' - '''יה&quot;ו''' -  אתחבר ב'''ה''''. בההוא זמנא נייחא אשתכחת ל'''ה&quot;א''' וכל מה דאיהו תחותה, ולא צרי ךלמימר ביה {{צ|והוא רחום}}. 

ומאן אינון (ס&quot;א תחותה) תחות י'? ישראל. וכל אתר דישראל משתכחין - נטירו אשתכח ונייחא.  ובגין דא אסור למחרש בארעא ולמעבד בה גומות דהוי כאילו עביד פגימו בארעא קדישא דאיהי שכינתא. 

ואסור לאשתמשא בכלים דארעא בשבת. ואפילו לטלטל אבן ולא מידי. אלא כלי בלעמא דיהוי נייחא לון בזכו דשכינתא דאתקריאת אבנא דכתיב בה {{צ|והאבן הזאת אשר שמתי מצבה}}. בצלותא - עמידה איהי לישראל,  דבגינה אית לון קיומא בעלמא. ועליה אתמר {{צ|משם רועה אבן ישראל}} {{ממ|בראשית|מט|}}.  {{צ|על אבן אחת שבעה עינים}} {{ממ|זכריה|ג|}}.  {{צ|אבן מאסו הבונים}} {{ממ|תהלים|קיח|}}. 

ובגין דא - {{צ|ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדרתם ברית עולם}} - צריך לנטרא לה בדירתם דלא יפקון מרשות היחיד לרשות הרבים. והאי איהו דאוקמוה מארי מתניתין {{צ|יציאות השבת שתים שהן ארבע}} -&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רמג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|רמד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רמד א/&gt;הוצאה מרשות לרשות והכנסה נמי יציאה קרי לה. ואינון סמאל ונחש צריכין ישראל לנטרא לון דלא ייעלון לדירה דשכינתא דאיהי 'רשות היחיד'. מאן רשות הרבים? חללה שפחה זונה נדה גויה; רשות דסמאל ונחש ושבען ממנן דעמין. {{ש}}
ע&quot;כ.


'''פתח ואמר''' {{צ|באתי לגני וכו' חלבי}} חסד  - {{קטן|(נדפס  [[זהר חלק ג ג ב|בפרשת ויקרא דף ג' עמוד ב]])}}


'''ובחבורא קדמאה''' {{קטן|([[זהר חלק ג רמא א|בדף רמ&quot;א א]])}}  - {{צ|אריתי מורי עם בשמי}} - דרועא ימינא בירכא שמאלא.  {{צ|אכלתי יערי עם דבשי}} - יעקב ברחל. {{צ|שתיתי ייני עם חלבי}} - דרועא שמאלא בירכא ימינא. 

דרועא ימינא בירכא שמאלא - אינון חסד עם הוד. יעקב ברחל - עמודא דאמצעיתא במלכות. דרועא שמאלא בירכא ימינא - גבורה בנצח. 

ואמאי שני מדות דיליה הכי? אלא רזא דנימא הכא דוד אמר הכא - {{צ|כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו}} {{ממ|תהלים|קלב|}}. ואתמר התם &quot;ולוייך מבעי ליה למימר?&quot;. אמר קב&quot;ה לאו ארח לשנות מדותי אלא בתר דזמינת לי אית לי למעבד רעותך. ומהכא אוליפנא דבעל הבית דמזמין אפילו למלכא - אית ליה למעבד רעותיה. ובגין דא אוקמוה {{צ|כל מה שאומר לך בעל הבית עשה חוץ מצא}}.  ועם כל דא דרזא דא שפיר איהו - הא כתיב {{צ|אני יהו&quot;ה לא שניתי}}! ובכל קרבנין לא כתיב בהון אלא {{צ|ליהו&quot;ה}}! איך יכיל למהוי דישני דרגין דשמיה בקרבנא?

אלא 
* {{צ|אריתי מורי}} - יוצא אור. 
* {{צ|עם בשמי}} - אהבת עולם. 
* {{צ|אכלתי יערי}} - שמע ישראל. 
* {{צ|עם דבשי}} - ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.  
* {{צ|שתיתי ייני}} - והיה עם שמוע עד ויאמר. 
* {{צ|עם חלבי}} - מן ויאמר עד אמת. 
* {{צ|אכלו רעים}} - ג' ראשונות וג' אחרונות. 
* {{צ|שתו ושכרו דודים}} - שאר ברכאן דצלותא. 


ובחבורא קדמאה סתרא דקרבנא '''פרים וכבשים ועתודים ועזים''' - אינון ד' - פני שור פני נשר וגו'. שתי תורים או שני בני יונה. וצריך לפרשא אריה נחית לגבי שור דאיהו שמאלא לאתקשרא חסד בגבורה. אדם נחית לגבי נשר דרגא דיעקב. ובגין דא אוקמוה מארי מתניתין שופריה דיעקב שופריה דאדם קדמאה הוה. ומאן גרים לאסתלקא לאתקרי 'ישראל' דכתיב {{צ|לא יעקב יאמר עוד  שמך כי אם ישראל יהיה שמך}} - דיהוי 'ישראל' עקר לאפרשא בינייהו.

ע&quot;כ.

([[זהר חלק ג רמז א|רמז א]] ובחבורא קדמאה סלת למנחה וכו'). ובחבורא קדמאה.


'''אמר רעיא מהימנא''' מאן דמזלזל בפרורין דנהמא וזריק לון באתר דלא אצטריך - האי כל שכן מאן דמזלזל בפירורין דמוחא דאינון טפין דזרע דזריק לון בארעא דאתמר בהון {{צ|כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ}}, או דזריק לון בנדה או בבת אל נכר, או בשפחה, או בזונה. וכל שכן וכל שכן מאן דמזלזל בפירורין דנהמא דאורייתא דאינון קוצי אתוון ותגי אתוון דאתמר עלייהו {{צ|כל המשתמש בתגא חלף}}. כל שכן מאן דמסר רזין דאורייתא וסתרי קבלה וסתרי מעשה בראשית או סתרי אתוון דשמא מפרש לאנשים דלאו אינון הגונים דשליט עלייהו יצר הרע אשה זונה דאתמר עלה {{צ|כי בעד אשה זונה עד ככר לחם}}, ולית 'לחם' אלא {{גמט|כ&quot;ב}} אתוון דאורייתא, ולית 'ככר' אלא אפילו הלכה אחת.


(ועוד רעיא מהימנא) ובחבורא קדמאה לא גלי רזא באלין פרורין אלא בארח פשט, ולא יהיב &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רמד א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|רמד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רמד ב/&gt; בהון שיעורא, אבל אוקמוה מארי מתניתין דשיעורא דפירורין כזית לפחות - כל שכן אי אינון כביצה. דמארי מתניתין דקדקו עלייהו {{צ|עד כזית עד כביצה}} לברכא עלייהו.

וארח רזא - {{גמט דגש|א&quot;ח}} הוא {{גמט דגש|ט'}} פרורין. שלש לכל סטר. תלת מן {{גמט דגש|ד'}} - תרין עשר. רביעית - איהו שלימו לאשלמא ביה עשר ולאשלמא '''ה'''' דאינון '''יהוה'''. מאי עשר? אינון '''יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א'''. קוצא דאת '''ד'''' מן '''אחד''' - שיעורא כזית - '''י'''' מן '''יהו&quot;ה''' שיעורא דיליה כביצה איהי ד'(?) שלימו דמרכבתא דאדם ושלימו דארבע אנפין דאדם. ובגין דא {{צ|ישא יהו&quot;ה פניו אליך}}. ואוקמוה מארי מתניתין: והכתיב {{צ|אשר לא ישא פנים}}? אלא אמר הקב&quot;ה ולא אמרתי להם {{צ|ואכלת ושבעת}} והם דקדקו עליהם עד כזית או עד כביצה? ואיך לא אשא להם פנים. 

ורבנן דמתניתין ואמוראין - כל תלמודא דלהון  על רזין דאורייתא סדרו ליה.


'''קם''' רעיא מהימנא וסליק ידוי קמי קב&quot;ה ושכינתיה, ואמר הכי: קב&quot;ה יהא רעוא דילך למיהב לון מזונא שלימתא לתקנא לגבך ולגבי מטרוניתא עלאה עלמא דאתי דאתמר עלה {{צ|כי ליהו&quot;ה המלוכה ומושל בגוים}}. ולגבי מטרוניתא תניינא דאתמר בה זמנא תניינא: {{צ|והיתה ליהו&quot;ה המלוכה}} - לתקנא פתורא שלימתא מכל עדונין ומכל מאכלין. ואנא מזמן עמך לכל מארי מתניתין ולמארי מקרא ולמארי תלמוד, וכל שכן למארי סתרי תורה דילך - כלה דילך מטרוניתא קדישא דילך עלאה ותתאה וכלא ברשות דעלת כל עלאין אדון כל האדונים מלך על כל המלכים דאילא ותתא דאיהו יחיד בלא תניינא. ולית את ונקודה דמשתתף בהדיה, ולא שנוי גוונין דאינשא. דאיהו מארי כל מפתחאן דרזין דהוויות ושמהן וכנויין, וכל רזין גניזין דחכמתא דתפתח לון - כלהו ליקרא דילך! עלת על כל עלות - אנא מתחנן קדמת דתפתח לון ליקרא דילך - דיקרא דילך איהו מאבי ואמי דשמיא, ואב דכל ישראל ואם דלהון דאתמר בה {{צ|ואל תטוש תורת אמך}}. ועמך לית שותפו דאם בעלמא. 


'''קם זמנא תניינא''' ואמר: מארי מתניתין! נשמתין ורוחין ונפשין דלכון אתערו כען כולהו ואעברו שינתא מנכון דאיהי ודאי משנה ארח פשט דהאי עלמא דאנא לא אתערנא בכו אלא ברזין עלאין דעלמא דאתי דאתון בהון {{צ|הנה לא ינום ולא יישן}}.

'''פתח ואמר''' הא אוקמוה מארי מתניתין {{צ|בעל הבית בוצע ואורח מברך}}. ועוד אוקמוה {{צ|צריך לדקדק ב'''ה'''' מן {{צ|'''ה'''מוציא}}. ותרין הה&quot;ין אינון לקבל שתי הלחם, שתי ככרות דשבת. '''י'''' איהי כביצה לכל חד וחד. ומאן איהו בעל הבית דבוצע? דא '''ו''''.

'''אדהכי''' הא סבא דסבין קא נחית לגביה ואמר: רעיא מהימנא חזור בך! דהא לחם איהו '''ו''''. שתי ככרות דיליה כמה דאמרת אינון '''ה' ה'''' ודאי. '''ו'''' איהו לקבל יעקב. '''ה' ה'''' לקבל לאה ורחל. '''י'''' כביצה לכל חד. 

אמר ליה סבא סבא! והא בכמה אתרין אוקמוה דיעקב איהו בעל הבית ויוסף אורח דדרגיה יסוד חי עלמין כליל ח&quot;י ברכאן דצלותא. ובגין דא אוקמוה עליה {{צ|ברכות לראש צדיק}}. אמר ליה, הכי הוא וכלא קשוט. כל רזא באתריה - מה דאנא אמרית ומה דאת אמרת. אבל ההוא דפליג נהמא מאן הוא? א&quot;ל סבא אנת בדיוקניה ודא '''{{גמט|יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א}}''', ודא {{גמט דגש|אדם}} דמרכבתא עלאה דאנפין דיליה '''יהו&quot;ה'''. ובגין דא '''ו'''', לחם דאינון '''ה' ה''''. ושיעורא דאוקמוה כזית וכביצה - הא אתמר כזית באן שמא משערין? דהא אוקמוה רבנן דאין עושין מצות חבילות - אוף הכי לא יהבינן תרין שיעורין באת '''י''' למהוי כזית וכביצה?

אלא תרי אלפא ביתות אינון - אית '''י'''' עלאה ואית '''י'''' זעירא. '''י'''' מן '''יהו&quot;ה''' עלאה, '''י'''' מן '''אדני''' זעירא. ואלין תרין - חד בכזית וחד בכביצה. ברזא דא '''יאהדונהי'''. 

אתא סבא ונשיק ליה. 

אדהכי קם בוצינא קדישא, פתח ואמר, ודאי כען מתחברין {{צ|מה שמו ומה שם בנו}}! חדו חברייא ואמרו: זכאה הוא מאן דזכי למיכל מהאי נהמא דאתמר ביה {{צ|לכו לחמי בלחמי}}! וזכאה נפשא דאתמר בה {{צ|מלחם אביה תאכל}}, {{צ|וכל זר לא יאכל בו}}. דקב&quot;ה ביה אתמר {{צ|הלא אב אחד לכולנו}}, ונפשא  דאתעסקת באורייתא - {{צ|מלחם אביה תאכל}}. ומאן גרים לה דאכלת מלחם אביה? בגין דתבת בתיובתא &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רמד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|רמה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רמה א/&gt; ואתאחדת (נ&quot;א ואתחדת) כנעוריה. הדא הוא דכתיב {{צ|ושבה אל בית אביה כנעוריה}}. כגון {{צ|וישוב לימי עלומיו}}. כגוונא דאילנא דקציצו ליה ואתחדש בשרשוי.

והאי איהו רזא דמאן דמית בלא זרע. ועוד אית רזא אחרא דלבתר ייתי בגלגולא ויתחדש כמלקדמין - והיינו {{צ|אלמנה וגרושה}} דאתתרכת מגנתא דעדן. ובגין דא אתקריאת גרושה כגון {{צ|ויגרש את האדם}}. ומאן גרים לה בגין ד{{צ|זרע אין לה}} - דמית בלא בנין, {{צ|ושבה אל בית אביה כנעוריה}} - דתבת בהאי עלמא בההוא נער בן יבם. והיינו {{צ|ושבה אל בית אביה כנעוריה}}. ולבתר דזכת לזרע - {{צ|מלחם אביה תאכל}}.

{{צ|וכל זר לא יאכל בו וגו'}} - {{צ|לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר}}. '''אמר רעיא מהימנא''' הלל ושמאי! דאתון חד מסטרא דרחמי וחד מסטרא דדינא, דאינון חסד וגבורה, דרגין דאברהם ויצחק, ואתון מגזעייהו -- אתכנשו הכא! אתון ותמנין תלמידים דהוו ליה להלל. ואוף הכי תלמידי בית שמאי לסעודתא דמלכא הא אוקמתון אתון וחברייא דעמכון מארי דהוראות דאוקמתון {{צ|אין הבוצע רשאי למיכל עד שיענו אמן}} מארי סעודתא. ולית מארי סעודתא רשאין למיכל עד שיאכל הבוצע. ודאי כד בצע בעל הבית ובצע לאינון מארי סעודתא - לאו לכולהו משער שעורא חדא. דלאו אורח אלין בוצעין לבצוע בשוה. דלזמנין יהיב לדא כביצה ולדא כזית. וכד עונין 'אמן' על האי בציעא קדם דייכול בעל הבית - מחברין תרין שיעורין כחדא בכזית וכביצה - '''{{גמט|יאהדונהי}}'''. {{גמט דגש|אמן}} דא - לאו איהו על האכילה אלא על הבציעה. לבתר דאינון שיעורין מצטרפין ב'''{{גמט|אמן}}''' - ייכול בעל הבית. והיינו {{צ|אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי}}, ולבתר {{צ|אכלו רעים שתו ושכרו דודים}}. 

{{צ|אכלו רעים}} מארי סעודתא דיהון בנין בדיוקנא דאבוהון. הא הכא לחם בשתי ככרות ושיעורו כזית וכביצה. מאי ניהו לחם הפנים דפתורא דמלכא? אלא הא אוקמוה דאית ליה תריסר אנפין ומאי ניהו? אלא אינון ד' אנפי אריה, ד' אנפי שור, ד' אנפי נשר. ואינון {{צ|יברכך יהו&quot;ה}}, {{צ|יאר יהו&quot;ה}}, {{צ|ישא יהו&quot;ה}}. ומנלן דלחם הפנים איהו מפתורא דמלכא? דכתיב {{צ|וידבר אלי זה השלחן אשר לפני יהו&quot;ה}} - {{גמט דגש|זה}} - {{גמט|י&quot;ב}} אנפין.

ואוף הכי מאן דאית ליה בעי לתקנא ולסדרא על פתוריה ארבע ככרות בכל סעודתא דשבת. לתלת סעודתי - תריסר אנפין. ואית תימא לאו אינון אלא שית מדאורייתא משום לחם משנה - אלא לא ניכול למדכר '''ו'''' בלא חבריה - '''ו' ו'''' - שית מלעילא לתתא ושית מלתתא לעילא. לקבל שית דרגין דכרסייא עלאה ושית דרגין דכרסייא תתאה. שית באתכסייא ושית באתגלייא. {{צ|הנסתרות ליהו&quot;ה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם}}. 

ולחמי תודה אינון {{גמט דגש|מ'}} - {{גמט דגש|י'}} רקיקין, {{גמט דגש|י'}} רבוכין, {{גמט דגש|י'}} של {{קטן|([[זהר חלק ג קעט א|קרח קע&quot;ט ע&quot;א]])}} חמץ, {{גמט דגש|י'}} של מצה. הא אינון {{גמט דגש|מ'}} לקבל '''י'''' מן '''יהו&quot;ה''' - ד' אנפי אדם, '''י'''' מן '''יהו&quot;ה''' - ד'  אנפי אריה, '''י'''' מן '''יהו&quot;ה''' - ד' אנפי שור, '''י'''' מן '''יהו&quot;ה''' - ד' אנפי נשר.


האי איהו תקונא קדמאה דפתורא דמלכא דאינון י' דברים דצריך בר נש לאנהגא בפתורא דשבת.
* '''חד''' לתקנא פתורא כמאן דאכיל קמי מלכא. הדא הוא דכתיב {{צ|זה השלחן אשר לפני יהו&quot;ה}}.

* '''תניינא''' - נטילת ידים עד שעורא דגזרו רבנן דאינון חמש קשרין דבהון {{גמט|י&quot;ד}} פרקין, ואוף הכי {{גמט|י&quot;ד}} פרקין אינון דיד שמאלא. ואינון {{גמט|כ&quot;ח}} פרקין לקבלייהו '''כח יהו&quot;ה''' דאינון {{גמט דגש|כ&quot;ח}} אתוון דקרא קדמאה דעובדא דבראשית דאתמר בהון {{צ|ועתה יגדל נא כח אדני{{הערה|כאן שיניתי עפ&quot;י הנוסח של הפסוק בידנו. ובדפוס כתוב 'כח יהו&quot;ה', וצע&quot;ע - ויקיעורך}}}}. ועשר אצבען רמיזי לעשר אמירן דעובדא דבראשית, ובגין דא אוקמוה מארי מתניתין מאן דמזלזל בנטילת ידים נעקר מן העולם. אמאי? בגין דאית בהון רזא דעשר אמירן ו{{גמט|כ&quot;ח}} אתוון דבהון אתברי עלמא.

* '''תליתאה''' - כוס דברכה דתקינו ביה עשרה דברים: '''הדחה, שטיפה, עטור, עטוף, חי, מלא, מקבלו בשתי ידיו, ונותנו בימין, ונותן עיניו בו, ומגביהו מן הקרקע טפח, ומשגרו במתנה לאנשי ביתו'''. 
: ואורח רזא {{צ|כוס מלא ברכת יהו&quot;ה}} - {{גמט דגש|כוס}} בגימטריא {{גמט דגש|אלהים}}. ומתמן נשמתא דאיהי על שמיה {{גמט דגש|כוס}}. הדא הוא דכתיב {{צ|כוס ישועות אשא}}. מאן {{צ|ישועות}}? '''ה'''' אצבען דאינון לקבל '''ה'''' ספירן דכוס דאיהו אלהים חיים, בינה, &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רמה א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|רמה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רמה ב/&gt; מתפשטא בהון לחמשין תרעין - '''ה'''' זמנין עשר באת {{גמט דגש|י'}} דאיהו {{גמט דגש|י'}} דברים דתקינו רבנן בכוס דאיהו '''אלהים חיים''' - '''ה'''' אתוון בחשבן '''ה''''. 
: ואוקמוה בכוס שצריך '''הדחה ושטיפה''' - הדחה מבחוץ ושטיפה מבפנים. ורזא דמלה שהיא תוכו כברו. מאן דזכי לנשמתא מהאי כוס למהוי נשמתא דכיא מלגו ומלבר. ורזא דמלה {{צ|וטהרו וקדשו}} - טהרה מבפנים וקדושה מבחוץ. ומה כוס לאו טהרתיה וקדושתיה מלגו ומלבר בלא מיא -- אוף הכי נשמתא לאו טהרתה וקדושתה מלגו ומלבר בלא אורייתא. ובגין דא אמר רבן גמליאל {{צ|מי שאין תוכו כברו לא יכנס לבית המדרש}}, בגין דלאו איהו מסטרא דאילנא דחיי אלא מעץ הדעת טוב ורע.
: '''עטור''' - אוקמוה {{צ|מעטרו בתלמידים}}. ואורח רזא: '''ה'''' איהו כוס - מעטרו בתלמידים באת '''י''' דאיהו עטרת על '''ה''''.
: '''עטוף''' - צריך לאעטפא רישיה בגין דשכינתא על רישיה, דהכי אוקמוה מארי מתניתין {{צ|אסור לתלמיד חכם למיהך ד' אמות בגלוי הראש משום מלא כל הארץ כבודו}}. כל שכן בברכה ובאדכרת שמא קדישא למהוי בגלוי הראש. דאת '''י''' מן '''יהו&quot;ה''' איהי אתעטף ב'''אור''' ואתעביד '''אויר''' (והיינו אוירא דארץ ישראל מחכים) בגין דאת '''י'''' דאיהי חכמה באויר, והיינו '''אור''' דאתעטף ביה כד ברא עלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|עוטה אור כשלמה}}. והאי איהו {{צ|יהי אור}} - יהי אויר. ואוקמוה מארי סתרי תורה בטרם נתהווה כל דבר נתהוו ההוויות. ובגין דא {{צ|יהי אור ויהי אור}} - דהוה מקדמת דנא. 
: '''חי''' - אוקמוה {{צ|חי מן החבית}}. ואורח רזא: שכינתא עלאה איהי תמינאה דספיראן מתתא לעילא, ובגין דא אתקריאת {{גמט דגש|ח'}}. ואתמר בה {{צ|בחכמה יבנה בית}}. והיינו '''חבית - ח' בית'''. ובגין דאיהי 'חיים' דכתיב {{צ|עץ חיים היא למזיקים בה}} - יין מתמן איהו '''חי'''. ודא איהו יינא דאורייתא - מאן דאשתדל בה אקרי '''חי'''. ועוד צדיק חי - איהו חי מן החבית.
: יין אית מיניה תרין גוונין - חוור וסומק. {{גמט דגש|יין}} - {{גמט דגש|ע'}} אנפין. הא {{גמט דגש|ע&quot;ב}}. ולקבל תרין גוונין דיין איהי {{צ|זכור ושמור}} דשבת. ו{{גמט דגש|ע'}} תיבין דקידוש. {{צ|{{גמט דגש|ויכלו}}}} - הא {{גמט דגש|ע&quot;ב}}. 
: {{גמט דגש|מלא}} - הדא הוא דכתיב {{צ|כוס מלא ברכת יהו&quot;ה}}. ואוף דאיהו מלא מיינא דאורייתא - בר נש הכי צריך למהוי שלים כמה דאת אמר {{צ|איש תם}}, {{צ|גבר שלים}}, כמו {{צ|ויבא יעקב שלם}}. הכי צריך למהוי נשמתא שלימתא. ולא יהא בה פגם. ד{{צ|כל אשר בו {{גמט|מום}} לא יקרב}}. אוף הכי {{גמט דגש|אלם}} עם {{גמט דגש|י&quot;ה}} הוא {{גמט דגש|אלהים}} כחושבן {{גמט דגש|כוס}} (שם י&quot;ה) איהו '''מלא'''. והפוך '''אלם''' ותמצא '''מלא'''. אימתי? כד אית תמן '''יה'''. והיינו {{צ|כי יד על כס יה}} {{גמט דגש|אדני}} חושבניה '''ו&quot;ה''' עמודא דאמצעיתא מלא מן {{קטן|(תקונים ע' ע&quot;א)}} תרווייהו. ובגין דא שריא עליה אדם דהוא שמא מפרש.
: '''מקבלו בשתי ידיו''' - כגוונא דאורייתא דהוה בתרין לוחין, {{גמט דגש|ה'}} דברן בלוחא חדא לקבל {{גמט דגש|ה'}}אצבעאן דיד ימינא, ו{{גמט דגש|ה'}} בלוחא תניינא לקבל {{גמט דגש|ה'}} אצבעאן דיד שמאלא. ואתייהיבו בימינא דהיינו '''ביד ימין'''. ובגין דא {{צ|שני לוחות אבנים הוריד בידו}} ולא &quot;בידיו&quot;. והאי איהו דאסהיד קרא {{צ|מימינו אש דת למו}}.
: '''ונותן עיניו בו''' - בגין דהאי כוס דאיהו לקבל ארעא דישראל דאתמר בה {{צ|תמיד עיני יהו&quot;ה אלהיך בה}}. ועיינין דלעילא אינון שבעין סנהדרין. ומשה ואהרן עלייהו - תרין עיינין עלאין; חד עין ימין וחד עין שמאלא. ואינון {{גמט|ע&quot;ב}} כמנין {{גמט דגש|ביין}}. והאי איהו רזא ד{{צ|נותן '''בכוס''' עינו}}.
: '''ומגביהו מן הקרקע טפח''' - בגין דאת '''ה'''' איהי כוס בעי לסלקא לה באת '''י'''' דאיהי טפח דביה אתפתחת '''ה'''' ב'''ה'''' אצבעאן.
: '''ומשגרו לאנשי ביתו במתנה''' - בגין דיתברך דביתהו דאיהי 'נפש' דאתמר בה {{צ|נפשנו יבשה אין כל}}. ואתברכת ואתעבידת פרין - הדא הוא דכתיב {{צ|תדשא הארץ דשא}}.


* '''רביעאה''' למהוי על פתוריה דברי תורה. דלא יתקיים ביה כגוונא דעמי הארץ דאתמר עלייהו {{צ|כי כל שלחנות מלאו קיא צואה}}. אבל בסתרי תורה אוקמוה {{צ|הרוצה להעשיר יצפין}}. יתן שלחן לצפון - הרי שלחן לשמאלא דאיהו דין בעי לקשרא ביה ימינא דאיהו אורייתא דאיתיהיבת מחסד דאיהו רחמי מין ה'.

* '''חמישאה''' אוקמוה מארי מתניתין דצריך להאריך על פתוריה בגין עניים. ורזא דמלה בגין דצדקה יאריך יומוי דלא יתקצרון. כגוונא דאורייתא איהו אריכות יומין בתרין עלמין, בעלמא דין ובעלמא דאתי לנשמתא - אוף הכי צדקה איהי אריכות יומין לגופא בתרין עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי הוא חייך ואורך ימיך}}. {{צ|כי הוא חייך}} בעולם הזה, {{צ|ואורך ימיך}} בעולם הבא דעלמא דאתי לגופא&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רמה ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|רמו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רמו א/&gt; לתחיית המתים, דלבתר דייקום לא ימות. וכגוונא דעלמא דאתי יהא קיים - הכי עלמא דין יהא קיים.

* '''שתיתאה''' שלא יהא גרגרן ובלען על פתוריה דמלכא, כגוונא דעשו דאמר {{צ|הלעיטני}} ארח הלעטה, אלא בארח טחינה. אוף הכי מאן דאפיק מלין דצלותין או דאורייתא מפומוי בעי לאפקא לון בהטחנה שלמים ולא בהלעטה חסרים. ולא עוד אלא בגין סכנה דשמא יקדים קנה לושט.

* '''שביעאה''' - מים אחרונים. ואוקמוה מים ראשונים מצוה ואחרונים חובה ואמצעיים רשות. מים ראשונים צריך לסלקא אצבען בגין דלא יהדרון משקין ויטמאו את הידים. ואית מרבנן דאמרי דאחרונים משום מלח סדומית שלא תסמא את העינים אפילו הכי אפקין לון מחובא. וסתרי מילין אלין דאמרו עלייהו 'חובה' ולאו אחר ארעא לסתרא גאונים מלין (ס&quot;א מאלין דאמרי עלייהו) אלא דאתקרי עלייהו {{צ|על פי התורה אשר יורוך}}, ולא עוד אלא דאמרו עלייהו ג' קדושות. הדא הוא דכתיב {{צ|והתקדשתם והייתם קדושים}}. {{צ|והתקדשתם}} - אלו מים ראשונים. {{צ|והייתם קדושים}} - אלו מים אחרונים. {{צ|כי קדוש}} - זה שמן ערב. {{צ|אני יהו&quot;ה}} - זו ברכה. ואמצעיים בין גבינה לבשר. ובגין דא {{צ|והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני יהו&quot;ה}}. זכאין עמא דמאריהון ישוי לון לגביה! 
: אוף הכי {{צ|והתקדשתם}} בשעת תשמיש. 'מים ראשונים' דזרע בר נש מצוה. 'אחרונים' דנוקבא - חובא. ו'אמצעיים' - קא רמיז {{צ|וכגבינה תקפיאני}} - הדא הוא דכתיב {{צ|הלא כחלב תתיכני וכגבינה תקפיאני}}. והאי איהו דקא רמיז בין גבינה לבשר דאתמר ביה {{צ|עור ובשר תלבישני}}.

* '''תמינאה''' - לשלשה צריך כוס. אמאי? בינה איהי תליתאה מעשר ספיראן מעילא לתתא, ובגין דא פחות משלשה לא צריך כוס. (ד&quot;א) לשלשה צריך כוס קא רמיז {{צ|קדושה לך ישלשו}}. ולא עוד אלא דאורייתא לא נחתא פחות משלשה - כהנים, לוים, ישראלים. תורה נביאים וכתובים. בירח תליתאי ביום תליתאי. ודא בינה - '''יה&quot;ו'''. ובגינה אתמר {{צ|שלש משמרות '''הוי''' הלילה}}. מלכות - '''ה'''' רביעית - עלה אתמר {{צ|ארבעה משמרות הוי הלילה. ו{{גדול|'''ש'''}} דתלת אנפין לקבל תלת משמרות, ו{{גדול|'''ש'''}} [כאן ציור של ש בעלת ד' ראשים] דארבע ענפין לקבל ארבעה משמרות.

* '''תשיעאה''' - כוס של ברכה רביעית לוג. ושיעורא דיליה לקבל '''ה'''', רביעאה דשם '''יהוה'''. 

* '''עשיראה''' - בעשרה אומר &quot;נברך לאלהינו&quot;. ושכינתא תתאה איהי רביעית ועשירית. רביעית - לשם '''יהוה'''. עשירית - לעשר ספירין דאינון '''יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א'''. 

וכמה צריך בר נש לנטרא גרמיה דלא לזרוק מלין אלין באתר דלא אצטריך! כמו מאן דזריק נהמא, כל שכן מאן דזריק נהמא דאורייתא לבר מפתוריה דאיהי שכינתא דאתמר בה {{צ|זה השלחן אשר לפני יהו&quot;ה}}.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רמו א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|רמו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רמו ב/&gt;{{קטן|{{צ|אמר רעיא מהימנא דוכתין אית בגיהנם וכו'}} עד {{צ|על אתוון}} - נדפס [[זהר חלק ג טז ב|בספר ויקרא דף ט&quot;ז ע&quot;ב]].}}

--------------------------------------------

{{קטן|'''(כאן מובא קטע של תוספת שמודפס בסוף דפוס ווילנא - סימן י&quot;ג)'''}}


'''{{צ|ויחלום והנה סולם}}''' - דא צלותא, {{צ|מוצב ארצה}} - דמצלין בני נשא ליה לה בארעא דאיהי שכינתא ומטת לשמיא דאיהו קב&quot;ה דאתמר {{צ|ואתה תשמע השמים}} {{ממ|מלכים א|ח|}}, רזא דמלה {{צ|יהוה אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים}} {{ממ|תהלים|ח|}}. ובזמנא דמודע לון קב&quot;ה שכינתא דסלקא בההיא צלותא - מיד {{צ|והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} - בההוא בר נש כולהו פתחין גדפייהו לקבל שכינתא בההוא צלותא. הדא הוא דכתיב {{צ|ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|}}. והאי איהו {{צ|עולים}} שכינתא על גדפייהו, {{צ|ויורדים בו}}. מאי {{צ|בו}}? בקודשא בריך הוא. וקב&quot;ה נחית עלייהו לקבלא שכינתא ומתייחד קב&quot;ה בו בההוא צלותא. דשכינתא איהי 'מצוה' כלילא משם הוי&quot;ה יהו&quot;ה איהי חיה דיליה ומצוה בלא מחשבה לית לה סליקו. ומחשבה איהו {{גמט דגש|אדם}}, {{גמט דגש|יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א}}, תפארת . 

מצוה מלכות כלילא מארבע חיון דמרכבתא, כלילא מארבע אתוון איהי נוקבא דיליה אנפין דיליה. אנפוי רוחמי בגינה אמינא {{צ|אם אין פניך הולכם אל תעלנו מזה}}. {{ממ|שמות|לג|}}. ומסטרא דצדיק אתקרי אחורוי חיה כלילא ח&quot;י חוליין דאינון מאחור דבר נש לקבל ח&quot;י נענועין דלולב דדומה לשדרה דביה ח&quot;י חוליין. איהו אחור לעובדא דבראשית וקדם למחשבה דאתמר בה {{צ|ישראל עלו במחשבה}}. מה דלאו הכי באדם דעץ הדעת טוב ורע דאיהו 'אחור למעשה  וקדם לפורענות'.


קמו תנאים ואמוראים ואמרו: רעיא מהימנא! יתקיים בך האי קרא {{צ|אל תתנו דמי לו}} {{ממ|ישעיהו|סב|}}, דהא עלאין ותתאין מקננין בצולמא דידך. משריין דקב&quot;ה דאינון ממתיבתא עלאה, ומשריין דמטרוניתא דאינון ממתיבתא תתאה. עלך אתמר {{צ|והנה מלאכי אלהים וגו'}}. בך סלקין משריין דשכינתא בצלותא דילך ונחתין משריין דקב&quot;ה לקב&quot;ה לגבי שכינתא בכמה שירין וניגונין בצלותא. ואנת הוא קריבו דקב&quot;ה בצלותא דילך דאיהו קרבנא דקב&quot;ה ושכינתא ב{{צ|צו את בני ישראל את קרבני לחמי}} {{ממ|במדבר|כח|}}. דתקינו מארי מתניתין קרבנין בצלותא מסטרא דימינא דתמן איש חסד כהן, ותקינו זמירות דאינון שיר דלוים אבתרייהו מסטרא דגבורה. והוד דרגא דדוד אתקשר בשמאלא. ואהרן דדרגא דיליה נצח אתקשר בחסד. הדא הוא דכתיב {{צ|נעימות בימינך נצח}} {{ממ|תהלים|טז|}}. לבתר {{צ|שמע ישראל}} דיחודא כליל ברכו וקדושה. איהו {{צ|קדוש קדוש קדוש}}, וברכה מסטרא דימינא הדא הוא דכתיב {{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל}}. וקדושה מסטרא דלוים. עמודא דאמצעיתא קשור ימינא ושמאלא ואיהו קשורא דתפלין דרישא דאיהי אימא עלאה, תפלין על רישיה, כמה דאוקמוה מארי מתניתין בתפלין דמארי עלמא מה כתיב בהו. ואיהו קשורא דתפלין דיד דאיהי שכינתא תתאה. והאי איהו דאוקמוה מארי מתניתין {{צ|הראהו למשה קשר של תפלין}} - '''ש''' של תפילין - מ'''שה''' כליל תלת ענפין דאבהן לעילא דתקינו תלת צלותין דאינון סימן '''שמע''' דאיהי '''ש''''חרית '''מ''''נחה '''ע''''רבית. 

מ&quot;ה דילך צלותא דשבת דאתמר ביה {{צ|ורדו בדגת הים ובעוף השמים וגו'}} {{ממ|בראשית|א|}}, ואנת כליל במרכבה תתאה דאהרן דוד ושלמה ואדם קדמאה לעילא ובת זוגיה לתתא, אם כל ח&quot;י, דאיהו צדיק חי עלמין. ובגין דא אהרן אף על גב דאיהו ימינא - אוקמוה רבנן ביה {{צ|אהרן שושבינא דמטרוניתא}}. יעקב איהו כליל תלת אבהן דביה רכיב אדם קדמאה דלא למגנא אוקמוה מארי מתניתין {{צ|שופריה דיעקב כשופריה דאדם קדמאה}}. 


אמר בוצינא קדישא: רעיא מהימנא! חזינן דכפל קב&quot;ה שמך ואמר {{צ|משה משה}} לאכללא לך במרכבתא עלאה ובמרכבתא תתאה לאכללא בך אדם קדמאה מסטרא דאבהן ואכללא בך חוה מסטרא דאהרן דוד ושלמה. למה לא כפל שם יעקב הכי?

אמר ליה: בוצינא קדישא! בגין דקרא ליה {{צ|יעקב וישראל}}. 'יעקב' - לישנא ד''עקב''' דהיינו נוקבא דאתמר {{צ|עקיבו של אדם הראשון היה מכהה גלגל חמה}}. ואתקרי 'ישראל' דתמן '''ראש''' דכורא, רישא לנוקבא דהיינו עקב. והאי איהו דאמר קוב&quot;ה לחויא {{צ|הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב}} {{ממ|בראשית|ג|}}. ודא גרם שכינתא בגלותא דאתמר בה {{צ|עקב ענוה יראת יהו&quot;ה}}.

חדי ר' שמעון וחדו {{קיצור|מ&quot;מ|מארי מתיבתאן?}} ואמרו: פומא דשכינתא! סיני! מאן יכיל למיקם (קמי) פומך?! דקב&quot;ה ושכינתיה ממללין ביה ושתין ריבוא דמתיבתא עילאה ושתין רבוא דמתיבתא תתאה ממללין ביה על פומך. ועלך אתמר {{צ|והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}}.


דבר אחר: '''{{צ|והנה סולם}}'''.  פתח ר' שמעון ואמר: {{גמט דגש|סיני}} דא {{גמט דגש|סלם}} ואיהו {{גמט דגש|ק&quot;ל}}. ורזא דמלה - {{צ|הנה יהו&quot;ה רוכב על '''עב קל'''}}.  
* {{גמט דגש|ע&quot;ב}} - {{גמט דגש|יו&quot;ד ה&quot;י וי&quot;ו ה&quot;י}}. ועוד {{גמט דגש|ע&quot;ב}} - {{גמט דגש|י' י&quot;ה יה&quot;ו יהו&quot;ה}}.
* {{גמט דגש|ק&quot;ל}} - {{גמט דגש|יו&quot;ד, יו&quot;ד ה&quot;א, יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו, יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א}}. 

אתוון קדמאין סלקין ל{{גמט דגש|ע&quot;ב}} אתוון.  אינון תולדין דילהון סלקין {{גמט דגש|ק&quot;ל}}.  {{גמט דגש|עב קל}} סלקין {{קיצור|מאתן ותרין|202}} כחושבן {{גמט דגש|בר}}. ואנת הוא רעיא מהימנא - עלך אתמר {{צ|נשקו '''בר'''}}. ואנת רב לתתא - רבן של כל ישראל, רבן דמלאכי השרת. בר לעילא - בר לקב&quot;ה ושכינתיה. 

איתמר לגבי דוד {{צ|גם יהו&quot;ה העביר חטאתך לא תמות}} {{ממ|ש&quot;ב|יד|}}. בהאי {{צ|גם}} אתכפר דוד והאי איהו שיעורא דחלה - {{גמט|מ&quot;ג}} ביצים. ותוספת חומש ביצה - רמיז {{צ|וחמישיתו יוסף עליו}} {{ממ|ויקרא|ה|}}. זכאה צלותא דנפקא מפומך כגוונא דקב&quot;ה נחית על טורא דסיני. ואתמר ביה {{צ|כי את אשר ישנו פה וגו'}}. הכי כד אנת תשתדל באורייתא ובצלותא - קב&quot;ה כניש עלאין ותתאין וכל אינון נשמתין דהוו וכל דעתידין למהוי, וכל משריין דמלאכים ונחית בצולמא דילך לקבלא צלותא דילך, אורייתא דילך. בגין דמחשבתא דילך ליחדא לקב&quot;ה ושכינתיה בכל משריין דיליה, עילא ותתא, באורייתך ובצלותך. 

קב&quot;ה מחשבה ובה מצרפה למעשה. וכגוונא דאיהו אמר {{צ|אנכי}} וכולהו אמרו {{צ|נעשה ונשמע}} - הכי קב&quot;ה עביד לכל משריין דיליה דכולהו שתקין ושמעין למלולך בגין דרעותך בהון לייחדא לקב&quot;ה ושכינתיה בכל משריין דיליה. וכל מה דקב&quot;ה אבטח למעבד לך כמה טבין דלית לון סוף - כולהו אמרו {{צ|נעשה ונשמע}}. ובגין דא {{צ|ברכו יהו&quot;ה מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו}} {{ממ|תהלים|קג|}}. ואתתקף בך דהא קב&quot;ה ושכינתיה וכל משריין דיליה אסתכמו למעבד כל רעותך, ויתיר מה דאיהו כתוב על ידך. ולא נפיל מלה זעירא מכתיבת ידך דלא אתקיים. 

זכאה בר נש דמאריה חשיב ליה כגופיה ועביד ליה יקרא כדיוקניה למהוי שקיל מלולין דפומוי באורייתא וצלותא כמלוי בטורא דסיני! ולית חד דפתח פומוי לקטרגא ליה אלא כולהו עלאין ותתאין באסכמותא חדא וברעותא חדא.

'''{{קטן|(עד כאן התוספת של סוף דפוס ווילנא)}}'''  
-----------------------

דבר אחר: '''{{צ|ויחלום והנה סלם}}''' - רעיא מהימנא מה '''ל'''' אסתלק על כל אתוון - הכי את עתיד לאסתלקא על כל בריין בגין דאסתלק לשמא ד'''{{גמט|יו&quot;ד ה&quot;י וא&quot;ו ה&quot;י}}''' דביה '''{{גמט|יי&quot;י}}''' דחושבניה {{גמט דגש|ל'}}. דבקדמיתא הוית בשם {{גמט דגש|יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א}} דאיהו {{גמט דגש|יאא&quot;א}} - ב{{גמט דגש|י&quot;ג}} מכילן דרחמי דאינון {{גמט דגש|אחד}}.  כען - תסתלק ב{{גמט דגש|אל}} דאיהו {{גמט דגש|ייאי}} דתרין שמהן סהדין - {{צ|הלא '''אל אחד''' בראנו}}. הדא הוא דכתיב {{צ|הלא אב אחד לכלנו הלא אל אחד בראנו}}. ובג' יודין אלין יתקיים בך {{צ|ירום ונשא וגבה {{גמט דגש|מאד}}}} - ב{{גמט דגש|מ&quot;ה}}. דהכי סליק {{גמט דגש|מאד}} לחשבן {{גמט דגש|אדם}}. ובהפוך אתוון '''מאד''' הוא '''אדם'''. 

{{צ|ירום}} בארבע אנפין דאריה  דאינון {{צ|יברכך יהו&quot;ה}}. {{צ|ונשא}} - בארבע אנפין דשור דאינון {{צ|ישא יהו&quot;ה}} בשמאלא. {{צ|וגבה מאד}} - {{צ|יאר יהו&quot;ה}} באמצעיתא. ודא {{גמט דגש|יוד הי ואו הי}}. {{צ|ישא יהו&quot;ה פניו אליך וישם לך שלום}}.  רביעאה '''יהו&quot;ה''' - {{צ|ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם}}.

מסטרא דימינא אתקריאת 'אבן'. וכמה אבנין מפולמין יקירין אשתכחו מינה דמינייהו מיא דאורייתא נפקין. ובגיניהון אתמר {{צ|אמר ר' עקיבא לתלמידיו כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים שמא תסתכנו בנפשכם}}. לא תימרון דאינון מים - מים ממש - משום {{צ|דובר שקרים לא יכון לנגד עיני}}. דאלין מים דא אורייתא דאתמר בה {{צ|ותורה אור}}. ובגין דהאי נהורא נביע במבועא דמיא אשר יכזבו מימיו אתקרי מים. 

ומסטרא דשמאלא  האי אבן דאיהי '''י'''' אתקרי {{צ|גחלת}}, ומתמן עשר ספירן כשלהבת קשורה בגחלת. ואית לה {{גמט|ד'}} גוונין (ועשרה) - אינון {{גמט דגש|יוד הא ואו הא}} - '''יהו&quot;ה'''. ואיהי {{צ|יד הגדולה}} בימינא, {{צ|יד החזקה}} בשמאלא. עמודא דאמצעיתא - מתמן איהי {{צ|יד רמה}} - כליל מ{{גמט דגש|מ&quot;ב}} גוונין. 

ובגין דאיהי מסטרא דימינא אבן ומסטרא דשמאלא גחלת - בה נטיל קב&quot;ה נוקמא מישמעאל ואדום דאינון אישין נוכראין במים הזדונים, וממנן דלהון סמאל ונחש. סמאל - אשא דגיהנם ממונה על אומה דעשו. נחש - ממונה על אומה דישמעאל, ואיהו '''רהב''' דממנא על מיא. בימינא דאברהם דדרגיה חסד נטיל נוקמא מישמעאל וממנא דיליה, ובשמאלא דיצחק דדרגיה 'פחד' נטיל נוקמא מעשו וממנא דיליה. בתרין משיחין דאינון חד מימינא - משיח בן דוד, וחד משמאלא - משיח בן יוסף. 

ובדרגא דיעקב דאיהי לקבליה ברזא ד{{צ|שכל את ידיו (כי מנשה הבכור)}} - אריה לשמאלא, שור לימינא דישמעאל. בגין דיהודה גלה בעשו - אשתכח ימינא דקדושה עם שמאלא דעשו, ושמאלא דקדושה עם ימינא מסאבא דישמעאל. {{צ|עד כי יבא {{גמט דגש|שילה}}}} - רעיא מהימנא בדרגיה תפארת ישראל - נטיל נוקמא מערב רב בתלת דרגין אלין יפקוד (נ&quot;א יפקון) כהנים לוים וישראלים מן גלותא. ובהון נטיל נוקמא מעשו וישמעאל וערב רב. 

כגוונא דערב רב מעורבין בעשו וישמעאל - הכי יעקב מעורב באברהם ויצחק - ערוב דתרווייהו. והכי מתערב שילה עם משיח בן דוד ומשיח בן יוסף ויהא שלשלת דתרוויהו. 

כההוא זמנא דחזא בלעם בנבואה דיליה דהכי מתקשרי תרין משיחין ברעיא מהימנא בתלת אבהן בגלותא בתראה, '''פתח ואמר''' {{צ|לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל יהו&quot;ה אלהיו עמו ותרועת מלך בו}}. וכלא לקיימא קרא {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} - בההוא זמנא מתברין קליפות דהוו מסחרין לשכינתא. מיד אתגלייא אבנא חדא מתלת אבנין דאינון סגולתא דעלייהו אתמר {{צ|ויהי בשלשים שנה}} {{ממ|יחזקאל|א|א}}. ואינון {{גמט דגש|יי&quot;י}}. {{צ|ברביעי}} - אבנא רביעאה,&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רמו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|רמז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רמז א/&gt;{{צ|בחמשה לחדש}} - אבנא חמשאה.  לקבלייהו {{צ|ויקח דוד חמשה חלוקי אבנים מן הנחל}}. ואינון לקבלייהו חמש תיבין דאינון {{צ|שמע ישראל יהו&quot;ה אלהינו יהו&quot;ה}}. 

{{צ|ואני בתוך הגולה}} - דא שכינתא. בה קב&quot;ה אחד - '''ו'''' בתוספת {{צ|'''ו'''אני}} הוא נהר צדיק חי עלמין {{צ|ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן}}. מאי {{צ|עדן}}? דא בינה, נהר דנפיק מינה דא '''ו''', '''בן י&quot;ה''', דרגא דרעיא מהימנא. ורעיא מהימנא נפיק מאימא עלאה ואתפשט בשית ספיראן עד צדיק, ומניה אשקי לגנתא (דעדן) דאיהי שכינתא.

מאי {{צ|כבר}}? - '''כ'''' כתר, '''ב'''' בינה, '''ר'''' ראשית חכמה. כתר בימינא, חכמה בשמאלא, בינה באמצעיתא. רכב לעילא לעלת העלות י' ספיראן כלהו אתכללו בנהר דאיהו אתפשט עד צדיק דאיהו '''כל''' - כליל כלא. ובגיניה אוקמוה אילנא רבא ותקיף ומזון לכלא ביה - מניה תליא כלא. כד חמא שכינתא מגו קליפין חזה עמה עשר ספירן {{קטן|(עיין [[זהר חלק ג רכו ב|רכ&quot;ו ב]])}}. (ס&quot;א ובחבורא קדמאה).


{{קטן|(זה באר אחר תרין דרועין)}}{{ש}}
'''אמר''' רעיא מהימנא, מהאי אשתמודע הני מילין סתימין אינון, וצריך למפתח לון קמי חברייא. אברהם יצחק דתקינו שחרית ומנחה אתמר עלייהו {{צ|אף ידי יסדה ארץ}} - דא יצחק, {{צ|וימיני טפחה שמים}} - דא אברהם. דדרגין דלהון חסד ופחד, דאתמר עלייהו {{צ|נשבע יהו&quot;ה בימינו ובזרוע עזו}}. אינון תרין דרועין דמלכא דאיהו '''יהו&quot;ה''', עמודא דאמצעיתא. 

סלת דיליה דא שכינתא תתאה. נהורא דיליה סלת נקייה מסטרוי בלא פגימו דחשוכא ובלא תערובת חשוכא כלל, דהכי אינון חשוכין עם נהורין כבר קדם מוץ ותבן. ובחוביהון דישראל מתערבין חשוכין בנהורין. וכגוונא דדש בר נש תבואה ולבתר איהו בורר לה כבורר אוכל מתוך פסולת -- כך ישראל צריך למעבד ברוחיהון כד אתערב בהון חשוכין. ורזא דמלה {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה וגו'}}. דבהכי אתבר חשוכא דאיהו יצר הרע דמכסי על רוחא כמוץ דמכסה על חטה, או כענן דמכסה על שמשא ולא מנח ליה לאנהרא.  

ובזמנין דחשך דאיהו יצר הרע מכסה על יצר הטוב דאיהו אור - איהו כמאן דתפיס בבית האסורין דיצר הרע. ואוף הכי כד יצר הטוב איהו תפיס ברשו דיצר הרע - הכי אינון תפיסין חיילין דיצר הטוב ברשו דחיילין דיצר הרע. ובזמנא דיתבר בר נש רוחיה בכל אברין דיליה קדם יהו&quot;ה - מה כתיב? {{צ|לאמר לאסירים צאו ולאשר בחשך הגלו}}. 

אבל שכינתא איהי סלת נקייה דלית חשוכא וקבלא יכיל לאתערבא בה. איהי כגפן דלא מקבלא הרכבה ממין אחרא דלאו איהי מינה. והאי סלת בין דרועי מלכא איהי יתבא בלולה בשמן כתית.


{{קטן|(שייך לקמן סוף ע&quot;ג)}}{{ש}}
'''אמר''' רעיא מהימנא, בוצינא קדישא! כמה מתיקין מילך! ודאי אתמר הכא {{צ|בלולה בשמן כתית}} ואתמר התם באורייתא דבעל פה בלולה במקרא במשנה בתלמוד. ועוד אית רזא תניינא - {{צ|בלולה בשמן כתית}} - ודאי לאו אורייתא איהי בלולה אלא למאן דסביל כמה מכתשין בגינה, כמה דאוקמוה מארי מתניתין דלית אורייתא מתקיימת אלא במי שממית גרמיה עלה.  ועוד אמרו בזמן שאתה מכתת רגליך ממדינה למדינה תזכה לראות פני שכינה.

ועוד {{צ|בלולה בשמן כתית}} -&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רמז א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|רמז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רמז ב/&gt; דא הוא דמקיים {{צ|פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה}}. 

ועוד {{צ|בלולה בשמן כתית}} - הדא הוא דכתיב  {{צ|והוא מחולל מפשעינו מדוכא מעונותינו}}.

ועוד {{צ|בלולה בשמן כתית}} - דא צדיק חי עלמין דנגיד טפין קדישין דאינון פירורין כזיתים ממוחא עלאה, דאינון חד עשרון לקבל '''י'''', ושני עשרונים - '''י' י'''', ושלשה עשרונים  לפר - '''י' י' י''''. ואינון עשרון לכבש, ושני עשרונים לאיל, ושלשה עשרונים לפר.

ורזא דמלה אמרו בתעניות אין טפה יורדת מלמעלה שאין עולין כנגדה טפיים. ואינון ברזא דא [ציור]. ורמיזו דלהון לקבל תלת מוחין. 
* חד - מוח הזכרון. 
* תניינא - מוח המחשבה. 
* תליתאה - מוח הדמיון. 

הדמיון והזכרון סלקין מן לבא המחשבות נחתא (ס&quot;א על לבא) עלייהו ללבא ומקבלין לה עלייהו כמלכא בגין דהאי אדם דאיהו מחשבה דרכיב ושליט על חיוא תליתאה ונחית עלה לגבי תרין חיון, ופתחין גדפייהו לקבלא לה כגון חולם על צרי - אתעביד סגולתא. ודא כתר עליון על חכמה ובינה. עשרון ושני עשרונים רמיזין לתלת חיון דמרכבתא עלאה דאינון גדולה גבורה תפארת. שלשה עשרונין - רמיזין לנצח הוד יסוד. מרכבת המשנה רביעית ההין - דא מלכות קדישא, '''ה'''' רביעאה מן שם '''יהו&quot;ה''' דאיהו ארבע אנפי אדם.

ובחבורא קדמאה(?)


'''אמר''' רעיא מהימנא ההיא תגא דזרקא  איהי '''יוד''' רביעית. אוף הכי בחיה דשמה אדם דארבע אנפין דיליה דאינון '''יהו&quot;ה''' - מקף שופר הולך סגולתא תלת חיון דאינון תריסר שבטין. 

ובחבורא  קדמאה(?)

'''אמר''' רעיא מהימנא מלכו בשית ספירן איהי עולה תמיד לגבי '''ו'''' דאחיד בהון '''בן י&quot;ה''' גניז בבינה. ובאן ספירה מאינון שית סליקת לגביה? ביומא תליתאה דאקרי תפארת, דביום השבת אתוסף עמיה נפש יתירה דאיהי '''בינה'''. '''ה'''' עלאה, '''י'''' אות בשבת חכמה עלאה.  מלך מעוטר בכתר. ובגין דא בתפלת מוסף {{צ|כתר יתנו לך}}.


'''{{צ|ובראשי חדשיכם}}''' -  וכי כמה רישין אית לה לסיהרא? אלא אינון תרין נקודין כגוונא דא נקודה תתאה סיהרא תרין רישין דילה תרין נקודין דאינון עלה סגול בקדמיתא הוה כתר עלי תרי מלכין כגוונא דא, והות סגולתא. ולבתר דאמרת {{צ|אי אפשר לשני מלכים להשתמש בכתר אחד}} - אמר לה הקב&quot;ה {{צ|לכי ומעטי את עצמך}}, ונחיתת לרגלוי דתרין מלכים כגוונא דא. והיינו '''סגול'''. מה דהות '''סגולתא''' אתהדרת '''סגול'''. 

ורזא דמלה לקבל תרין נקודין דאינון תרין מלכים קא רמיז {{צ|פרים בני בקר שנים}}. ולקבל נקודה עטרה על רישייהו אמר {{צ|ואיל אחד}} כמו {{צ|כתר אחד}}. בתר דאמרת אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד אזעירת גרמה - אוף הכי {{צ|ושעיר עזים אחד לחטאת}}.  איל דיצחק אתהדר שעיר. אתהפך מרחמי לדינא ואתזעיר . ובגין דא {{צ|שעיר עזים אחד לחטאת}} ולא אמר &quot;לעולה&quot; למהוי כתר. 

ומנלן דאית ירידה בחטאת? שנאמר {{צ|וירד מעשות החטאת}}. ואמאי שתף עולה עם חטאת בירידה? אלא לאולפא דעולה הות בקדמיתא מדת הרחמים ולבתר אתהפכת לדינא בירידה ואתקריאת 'חטאת'. וכלא חד.  ובגין דא - {{צ|הביאו עלי כפרה}}&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רמז ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|רמח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רמח א/&gt; - עלי הות סיהרא כתר ודאי כגוונא דא [ציור של סגולתא]. ולבתר אתמעיטת ונחתת לרגלין דיליה כגוונא דא [ציור של סגול]. ובזמנא דא {{צ|הביאו עלי כפרה}} איתמר בה {{צ|היא העולה}} סליקת מרגלוי דאתמר בה {{צ|והארץ הדום רגלי}} למימר בה {{צ|השמים כסאי}}.

והאי איהו רזא {{צ|צדיק מושל יראת אלהים}} - דמהפך דינא לרחמי. ורזא דמלה {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה}}.  כגוונא דא '''הוהי יהוה'''. 

ועוד {{צ|כבש אחד ושני כבשים בני שנה  תמימים}} - לקבל תלת ספירן. {{צ|שבעה כבשים בני שנה}} - לקבל שבע ספירן. {{צ|שבעה כבשים}} אינון ז' יומין דסיהרא. {{צ|בני שנה}} - בנוי דסיהרא דאקרי 'שנה' דאיהי חדא מאינון שנים קדמוניות. 


'''אמר''' רעיא מהימנא, ודאי {{צ|בני שנה}} אתקריאו על שם חמה (נ&quot;א מלכות) אימא קדישא  דאתמר בה {{צ|פני משה כפני חמה}} (ס&quot;א סיהרא דאקרי 'שנה' דאית בה {{גמט|שנ&quot;ה}} יומין כחשבן) שנה אית בה {{גמט|שס&quot;ה}} יומין כחושבן {{גמט|שס&quot;ה}} לא תעשה ואיהו ע&quot;ד שמאלא. אימא עלאה סיהרא בימינא אסורה ברתא לאבא דאיהו לימינא חסד ואיהי כלילא מרמ&quot;ח פקודין אשתכח '''ו'''' עם אימא לשמאלא. ברתא עם אבא לימינא דחסד (ואיהי כלילא מרמ&quot;ח פקודין אשתכח '''ו'''' עם אימא, ברתא עם אבא לימינא). 

ורזא דמלה {{צ|בחכמה יסד ארץ}}. חכמה - אבא, ארץ - ברתא. {{צ|כונן שמים}} דאיהו ברא, עם אימא דאיהו {{צ|תבונה}}. והאי איהו '''יההו''' - הויות באמצע. 

ועוד {{צ|ושעיר עזים אחד}} - תרין שעירין אינון דאתמר   עלייהו {{צ|ולקח את שני השעירים וגו' גורל אחד ליהו&quot;ה וגורל אחד לעזאזל}}. שעיר ליהו&quot;ה - בגין מיעוט סיהרא ואיהו שעיר אחד ליהו&quot;ה לחטאת אחד מסטרא דיחודא. אבל שעיר דעזאזל לא כתיב ביה {{צ|אחד}} - לא 'קרבן' ולא 'אשה' ולא 'עולה' - אלא {{צ|ושלח ביד איש עתי המדברה}}. {{צ|ושלח}} - כדאמר יעקב {{צ|מנחה היא שלוחה לאדני לעשו}} - אוף הכי שוחד לתברא רוגזא דסמא&quot;ל דלא יתקריב למקדשא לקטרגא. 

לכלבא דאיהו רעב ומאן דבעי דלא נשיך ליה יהב ליה בשרא למיכל או נהמא, וישקי ליה מיא. ורזא דמלה {{צ|אם רעב שונאך האכילהו לחם וגו'}}. ובדא יתהדר רחימו דבר נש דלא דיי דלא נשיך ליה בכמה יסורין, אלא אתהדר למהוי ליה סניגורא ואתהדר רחימוי. 

ואמאי הוו שלחין ליה ביד {{צ|איש עתי}} פגים? בגין דסטרין אחרנין כלהו מארי מומין ואתקריאו 'שעירים' דכתיב {{צ|ושעירים ירקדו שם}}. ואתמר בהון {{צ|ולא יזבחו עוד את זבחיהם...לשעירים}} דעלייהו אתמר {{צ|יזבחו לשדים לא אלוה}}. ובשעיר דא אתפרש מכלא, ונושא כל חובין דישראל עליה. כמה דאת אמר {{צ|ונשא השעיר עליו את כל עונותם}}. ועוד - בתר דנטיל איהו ונשא - קב&quot;ה {{צ|נושא עון}}. מאי בין {{צ|נושא}} ל{{צ|נשא}}? {{צ|נשא}} - מטולא, {{צ|נושא}} - סליקו דמטולא. 

(ובחבורא קדמאה)?? &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רמח א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|רמח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רמח ב/&gt;ועוד, {{צ|ובראשי חדשיכם}} - אמרו רבנן דמתניתין דכד הוו מקדשין ירחין על פי בית דין הוו משיאין משואות בראשי ההרים, והוו אמרין {{צ|כזה ראה וקדש!}}. לזמנין סיהרא הות כגוונא דא [ציור] הוה מסתכלא לעילא בקרנהא. ולזמנא מסתכלא לתתא כגוונא דא [ציור]. לזמנין מסתכלא במזרח כגוונא דא [ציור], לזמנין למערב כגוונא דא [ציור]. לזמנין לדרום ולזמנין לצפון. והאי איהו אסתכלותא דילה לשית סטרין דכליל לון תפארת דאיהו '''ו'''' - גדולה גבורה תפארת נצח והוד יסוד.

נקודא דנגיד עליה מלגו היא חכמה וההיא חוט דאסחר עלה איהו כתר. וההיא נקודה איהו לזמנין עטרה ולזמנין כסא למיתב עליה. לזמנין שרפרף להדום רגליו. ואמאי אתקריאת 'לבנה'? על שם לבון ההלכה דאיהי מלגו - {{צ|כל כבודה בת מלך פנימה}}. ובאשא דבינה דנחית עלה איהי מתלבנת. ורזא דמלה {{צ|אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו}}. ומאי דהות '''אדני'''  דינא סומקא בגבורה דתמן בינה - אתלבנת  מסטרא דחסד דתמן חכמה ואתהדרת '''יהוה'''. 

ומה גרים לאתהפכא מדינא לרחמי? צדיקים גמורים דסיהרא מסטרא דעץ הדעת טוב ורע איהי. קליפא דיליה חשוכא {{צ|אם בהרת}} - שחורה היא יצר הרע שפחה {{צ|ושפלה איננה  והיא כהה}},   ולית לה מדילה אלא ההוא חוט דנהיר בה דאיהו לוה לה בליליא דאיהי גלותא, ואתעבר מנה ביממא דאיהו עלמא דאתי דביה {{צ|וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה}}. אבל סיהרא דעץ החיים - ההיא נקודה דלגו מינה איהי כמבועא דלית ליה פסק דכתיב בה {{צ|וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו}}, ואתקריאת {{צ|אילת אהבים}} מסטרא דחסד, דהיינו {{צ|אהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד}}.

ותרין קרנין אית לה מן נהורא כגוונא דא [ציור]. לזמנין האחת גבוה מן השנית כגוונא דא [ציור], לזמנין קרנים אינון שוין [ציור]. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רמח ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|רמט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רמט א/&gt;{{קטן|({{צ|אמר רעיא מהימנא, בההוא זמנא אלין מארי חכמתא וכו'}} עד {{צ|יתעבר נחש מעלמא}} - נדפס [[זהר חלק ג סו ב|בפרשת אחרי מות דף ס&quot;ו ע&quot;ב]], ואחריו נמשך מה שכתוב בסמוך)}}

'''ואי תימא''' דל{{גמט דגש|ע'}} תחיל, ול{{גמט דגש|ב'}} שנין אולידת בתר אלף ומאתן כחושבן {{גמט דגש|רעב}} - הא כתיב {{צ|בטרם תחיל ילדה}}. ורזא דמלה {{צ|והיה טרם יקראו ואני אענה עוד וגו'}} - ומאי (ס&quot;א יומא) {{צ|בטרם}}? אלא קדם דישתלימו שבעין ותרין שנין בתר אלף ומאתן דאינון חבלים דיולדה יתגליין ב' משיחין בעלמא. ובההוא זמנא {{צ|ובהיכלו כלו אומר כבוד}} - והא אוקמוה {{צ|כבוד חכמים ינחלו}}. 

בההיא שעתא אלין מארי תורה יהון נכבדים. אלין דסבילו כמה חבלים וצירין כיולדה, והוו מבוזין בין עמי הארץ יהון נכבדים. ומיד {{צ|יהו&quot;ה למבול ישב}} לרשיעיא. אין 'מבול' אלא דינין דמבול כגוונא דנפתחו מעיינות תהום וארובות השמים נפתחו ביומי טופנא - אוף הכא יתערון דינין לגבייהו עילא ותתא עד דלית סוף ותכלית. וכל בזויין וקלנא דעבדו אומין עכו&quot;ם דעלמא לשם יהו&quot;ה ולעמיה, וכמה חרופין דסבילו ישראל מנייהו על שם יהו&quot;ה -- מכלהו נטיל נוקמא קב&quot;ה. ועל דא אתקרי נוקם יהו&quot;ה ונוטר ובעל חמה לגבייהו {{ממ|נחום|א|ב}}.


{{צ|ובחדש הראשון}} - מאן 'ראשון'? דא ניסן. תמן אולידת ההיא חיה לקיים מה דאוקמוה מארי מתניתין {{צ|בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל}}. וב{{גמט דגש|י&quot;ד}} דיליה {{צ|ויאמר כי יד על כס יה}} - תמן אומי לאעברא מעלמא זרעא דעשו עמלקיים. בההוא זמנא - {{צ|משכו וקחו לכם צאן למשפחותיכם ושחטו הפסח}}. {{צ|משכו}} - {{צ|משך ידו את לוצצים}}. בההוא זמנא {{צ|כה אמר יהו&quot;ה לרועים הפושעים בי}}, ואומר {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}}. ואלין אינון רועים דענא פרנסי דרא. ובגין דא אתמר עלייהו {{צ|הנה אנכי מפתיה והולכתיה המדברה}}, {{צ|ונשפטתי אתכם וגו' כאשר נשפטתי את אבותיכם}} דקטיל לון במכת חשך.


{{קטן|({{צ|ר' אלעזר אמר וכו'}} - שהוא בהפך הדף)}}&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רמט א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|רמט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רמט ב/&gt;'''אמר''' רעיא מהימנא, מלין אלין סתימין וצריך למפתח לון לגבי חברייא, דמאן דסתים לון גניזין דאורייתא איהו מצער לון. דלרשיעייא נהורין דרזין אתחזרן לון חשוכין ואיהו מתלא לממונא דאיהו גניז מאן דחפר ליה עד דגלי ליה ולאו איהו דיליה אתהדר בסוכלתנותיה בחשוכא וקבלא. ולמאן דאיהו דיליה - נהיר ליה. ובגין דא אית לבר נש לגלאה רזין סתימין דבאורייתא.

{{צ|בעשור}} - ט' אינון לכל סטר לקבל ט' ירחין דיולדה כחושבן {{גמט דגש|אח}}. מאן יולדת '''ד'''' מן '''אחד'''? '''א&quot;ח''' - איהו {{גמט דגש|ט'}} לד' סטרין דאת '''ד''''. ואינון ארבעים. '''אח''' - זכור, '''ד'''' - שמור. הא ארבעין ותרין אשתאר כבוד דאתמר ביה ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. ואיהו {{גמט דגש|כבוד}} - {{גמט דגש|ל&quot;ב}} - ד' זמנין לכל סטר דאת {{גמט דגש|ד'}}. הרי {{גמט דגש|ס&quot;ד}} לד' סטרין - {{גמט דגש|רנ&quot;ו}}. ואוקמוה כבוד לעילא, ל&quot;ב לתתא. ובגין דא &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רמט ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|רנ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רנ א/&gt; מייחדין בכל יומא תרין זמנין דאמרן בהו תרין זמנין {{גמט דגש|כבוד}} דאיהו {{גמט דגש|ס&quot;ד}},  ותרין זמנין '''ד' ד'''' מן '''אחד'''  - הרי {{גמט דגש|ע&quot;ב}} - הרי '''ד'''' ד'''אחד''' שלימו ד{{גמט דגש|מ&quot;ב}} שמהן ושלימו ד{{גמט דגש|ע&quot;ב}} שמהן. ובגין דא אמרין במזמור לדוד {{צ|מי זה מלך הכבוד יהו&quot;ה עזוז וגבור}}, ובזמנא תניינא {{צ|מי הוא זה מלך הכבוד}}.


'''אסתחר''' ההוא היכלא ופתח תרעא אחרא דסטר דרום (ד&quot;א צפון) בשבעין ותרין עטרין. לבתר אפתח תרעא תליתאה לסטר מזרח בחמשין (ותרין) נהורין דחמשין תרעין דבינה. לבתר אפתח תרעא אחרא דלסטר צפון (ד&quot;א מערב) בע&quot;ב עטרין. וכלהו {{גמט דגש|רמ&quot;ח}} בחושבן תיבין דפרשיין דקריאת שמע. 

ומה דבקדמיתא ההיא חיה הות זעירא - בההוא זמנא אתרביאת. הדא הוא דכתיב {{צ|מלא כל הארץ כבודו}} - דאיהו כבוד עלאה ותתאה. כד מטי לח&quot;י עלמין דביה ח&quot;י ברכאן דצלותא, ופתח ביה {{צ|אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך}} - כדין עמודא דאמצעיתא אתחבר בהדה בחביבו דנשיקין דשפוון ואינון נצח והוד דלשון איהו צדיק בינייהו, לשון למודים. בההוא זמנא {{צ|וישק  יעקב לרחל}}. כדין קראן לההיא חיה 'כבוד כבוד' - אבא ואימא. מקודש מקודש - תרין(?) ירחא אתקדשא כדקא יאות. כדין {{צ|ובחדש הראשון}} - ראשון ודאי.

וכדין {{צ|משכו}}. ועל דא {{צ|בעשור לחדש הזה}} - דאתחבר סיהרא קדישא בשמשא דאתמר ביה {{צ|כי שמש ומגן יהו&quot;ה אלהים (צבאות)}}. ומה דהות נקודה זעירא (ס&quot;א כגוונא דא) [ציור] - אתמלאת בסיהרא וכדין איהי החדש מלא,&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רנ א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|רנ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רנ ב/&gt; וסיהרא אתמלייא כגוונא דא [ציור] - {{צ|מלא כל הארץ כבודו}}. בקדמיתא חסר - וכען בשלימו.


'''אמר רעיא מהימנא''' כגון לישנא דאיהו מקל לכל אנשי ביתיה ואיהו לישנא דאת '''ו''''. ואיהו מטה דביה עשר אותיות. וביה מחא קב&quot;ה על ידוי '''י'''' מחאן. ובגין דכל מחאן הוו מסטרא ד'''ה' ה''''. 

ר' עקיבא אומר מנין שכל מכה ומכה שהביא הקב&quot;ה על המצרים במצרים היתה של חמש מכות וכו'. אמור מעתה וכו'. ואת '''ה'''' סלקא באת '''י'''' לחמשין מחאן. חמש זמנין חמשין - אינון {{גמט דגש|ר&quot;ן}}. ובגין דא {{צ|ועל הים לקו {{גמט|ר&quot;ן}} מכות}}. 

אמר יוסף כל מיטב ארץ מצרים רעמסס היא, וההיא ארעא אפרישו לדחלן דלהון לרעיא ולמיהך בכל ענוגין דעלמא. וכל מצראי חשיבו לאינון דרען &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רנ ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|רנא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רנא א/&gt; לדחליהון כדחליהון, ודא שאיל יוסף מפרעה לשלטאה אחוי על דחלן דמצראי דאתכפיין תחות ידיה כעבדים בתר מלכיהון למהוי כלהו מתכפיין תחות שם יהו&quot;ה מסטריהון, ולא שליט בעלמא אלא שם יהו&quot;ה. ואתכפיין כל ממנן תחות ידיה ולאחזאה לון דאיהו עתיד לאתפרעא מנהון - הדא הוא דכתיב {{צ|ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני יהו&quot;ה}} כד מטעיין לבריין ועבדין גרמייהו אלוהות.

ובגין דטלה ממנא דיליה איהו רב על כל ממנן דאלהים אחרים - מני קב&quot;ה לישראל {{צ|ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית}}, ואשליט לון עליה. ותפשי ליה תפיש בתפישה דלהון יומא ותרין ותלת. ולבתר דא אפיקו ליה לדינא לעיני כל מצראי לאחזאה דאלהא דלהון ברשו דישראל למעבד ביה דינא. בגין דא {{צ|אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל במים כי אם צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו}} - למהוי דן באש צלי. 

ומני לזרקא לגרמיה דיליה בשוקא בבזוי, ובגין דא {{צ|ועצם לא תשברו בו}}. ומני ליומא רביעאה, בתר דהוה תפיש תלת יומין קשור, למעבד ביה דינא. ודא קשיא לון מכל מכתשין דמחא לון קב&quot;ה על ידא דרעיא מהימנא. ולא עוד אלא דמני דלא למיכל ליה בתיאובתא. ומיד דחמאן גרמוי בשוקא ולא יכלין לשזבא ליה - דא קשיא לון מכלא. 

ולא עוד אלא דאתמר בהו {{צ|ומקלכם בידכם}} - לאתכפייא כל דחלן דמצראי תחות ידייהו. ובגין דאיהו בכור ורב דכל ממנן כתיב {{צ|ויהו&quot;ה הכה כל בכור}}. 

בתר כל דא כתיב {{צ|לא יאכל חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עוני}}, וכתיב {{צ|כל מחמצת לא תאכלו}}. אמר רעיא מהימנא אמאי מני דלא למיכל חמץ שבעת יומין ולמיכל בהון מצה? ואמאי לא יאכל ואמאי לא תאכלו? 

אלא ז' ככבי לכת, ואינון '''שצ&quot;ם חנכ&quot;ל'''. ואינון מסטרא דטוב ורע; נהורא דלגו - מצה, קליפה דלבר - חמץ.  ואינון '''חמץ''' - דכר, '''מחמצת''' - נוקבא. מצה דלגו שמורה ואינון {{צ|שבע הנערות הראויות לתת לה מבית המלך}}. ואתמר עלייהו&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רנא א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|רנא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רנא ב/&gt; {{צ|ושמרתם את המצות}}. '''מצה''' איהי שמורה לבעלה דאיהו '''ו'''', וביה אתעביד '''מצוה'''. ומאן דנטיר לה לגבי  יה(?) דגניזין ב'''מ&quot;ץ''' מן '''מצה''', ואינון  '''י&quot;ם ה&quot;ץ'''. ומני קב&quot;ה לברך לה שבע ברכות ליל פסח דאינון שבע הנערות  דילה, '''שצ&quot;ם חנכ&quot;ל'''. ומני לאעברא מנהון חמץ ומחמצת דאינון עננים חשוכין דמכסיין על נהורין דשבעה ככבי לכת דאתמר בהון {{צ|ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע}}, חשוך כאשר בתחלה. דכל כך חשוכא דעננין דלהון דלא יכלין נהורין לאנהרא להון. ובגין דא {{צ|ולא נודע כי באו אל קרבנה}}.


'''רבי שמעון''' פתח ואמר, {{צ|גְּעַר חַיַּת קָנֶה עֲדַת אַבִּירִים בְּעֶגְלֵי עַמִּים}} {{ממ|תהלים|סח|לא}}. {{צ|גער חית קנה}} - דא קנה דאתאחד ביה עשו דאיהי קרתא דרומי רבתא, דנעץ גבריאל קנה בימא רבא ובנו עליה כרך גדול דרומי. קנה דחמץ. וכד ייתי פורקנא לישראל יתבר ליה.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רנא ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|רנב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רנב א/&gt; הדא הוא דכתיב {{צ|גער חית קנה עדת}}. ומתעבר מיד '''חמץ''' מעלמא - '''מחמצת''' דיליה רומי. ויתגליא '''מצה''' בעלמא דאיהי בי מקדשא דבית ראשון ובית שני. 

אמר בוצינא קדישא (ס&quot;א רעיא מהימנא) דאינון לקבל בת עין ימין ובת עין שמאל. ואינון לקבל (לחם משנה) רומי רבתי, רומי זעירא. לקבל תרין עננין דמכסיין על בת עינא ימינא ושמאלא, ואינון לקבל '''שאור וחמץ'''. ועד דאלין יתבערון מעלמא בל יראה ובל ימצא - חד מנייהו בית ראשון ושני לא יתגליין  בעלמא, ואסוותא דענני עינ' דאחשיך לבת עינא ימין ושמאל. מה יהא אסוותא דלהון? מרה דעגלא. והיינו {{צ|שם ירעה עגל ושם ירבץ}}. {{צ|שם ירעה עגל}} - דא משיח בן יוסף דאתמר ביה {{צ|בכור שורו הדר לו}}. {{צ|ושם ירבץ}} - דא משיח בן דוד. חד אעבר רומי רבתי, וחד אעבר רומי זעירתא. דמיכאל וגבריאל לקבלייהו אינון.

ובגין דא '''ח'''' דאיהו חוטא זעירא - תבר לה, וייעול '''ה'''' באתרהא. דבקדמיתא {{צ|קנה וסוף קמלו}}; {{צ|קנה}} - שלטנותא דרומי, {{צ|וסוף}} - לכל מלכין. דעתיד קב&quot;ה לתברא ליה. 

{{צ|גער חית קנה}} - גער חיה בישא , '''ח'''' מן '''חמץ''', ואתבר רגליה מן '''מחמצת''' דאתמר בה {{צ|רגליה יורדות מות}}. ועוד, {{צ|גער חית קנה}} - יתבר רגל '''ק'''' מן '''קנה''' וישתאר '''הנה''' - מיד {{צ|הנה יהו&quot;ה אלהים בחזק יבא}}, {{צ|ראשון לציון הנה הנם ולירושלים מבשר אתן}}.  {{גמט דגש|הנה}} - {{גמט דגש|ס'}} בתר אלף ומאתן. ואמר בוצינא קדישא {{צ|כל הנפש לבית יעקב ששים ושש}} - {{צ|ששים}} לאתערותא דמשיח ראשון, {{צ|ושש}} לאתערותא דמשיח שני. אשתארו {{גמט דגש|ו'}} שנים ל{{גמט דגש|ע&quot;ב}} לקיים בהו {{צ|שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך ואספת את תבואתה}} דאתמר {{צ|קדש ישראל ליהו&quot;ה ראשית תבואתה}}.  

אם כן מה כתיב לעיל {{צ|רנו ליעקב שמחה}}? אלא ארבע גאולות עתידין למהוי לקבל ארבע כוסות דפסח בגין דישראל מפוזרין בארבע פנות עלמ.א ואינון דיהון רחוקין מאומין אקדימו ל{{גמט דגש|רנו}}, ותניינין לשתין, ותליתאין לשתין ושית, ורביעאין ל{{גמט דגש|ע&quot;ב}}. 

ופורקנין אלין יהון בארבע חיון בשם '''יהו&quot;ה''' דרכיב עלייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|כי תרכב על סוסיך מרכבותיך ישועה}}, דלקבלייהו יתער לתתא ארבע דגלין ותריסר שבטין, ברזא ד{{צ|יהו&quot;ה מלך יהו&quot;ה מלך יהו&quot;ה ימלוך לעולם ועד}}. תריסר אתוון אינון לקבל תריסר שבטין, וי&quot;ב אנפין דתלת אבהן דאתמר עלייהו {{צ|האבות הן הן המרכבה}}. ואינון עשר שבטין - אלף שנין, תרין שבטין - מאתן שנין. ומ{{גמט דגש|י&quot;ב}} אתוון תליין {{גמט דגש|ע&quot;ב}} שמהן דאינון {{גמט דגש|ע&quot;ב}} שנין בתר אלף ומאתן. ואינון {{גמט דגש|כ&quot;ד}} לכל חיה מתלת חיון. {{גמט דגש|כ&quot;ד}} רזא דיליה - {{צ|וקרא {{גמט דגש|זה}} אל {{גמט דגש|זה}} ואמר}}. ואינון תלת כתות מן {{גמט|כ&quot;ד}} צורות(?) - כת אחת אומרת קדוש, וכת תניינא אומרת קדוש, וכת תליתאה אומרת קדוש. מיד אתער שמאלא ב{{גמט דגש|מ&quot;ב}} אתוון דעבד דינא בעמלק. 

{{צ|כי יקרא קן צפור לפניך בדרך}} - מארי מקרא. {{צ|בכל עץ}} - מארי משנה דאינון כאפרוחים דמקננין בענפי אילנא. אית דאמרי {{צ|בכל עץ}} אלין ישראל&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רנב א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|רנב|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רנב ב/&gt; דאתמר בהו {{צ|כי כימי העץ ימי עמי}}.  

{{צ|או על הארץ}} - אלין מארי תורה (ד&quot;א משנה) דאתמר בהו {{צ|על הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל}}. {{צ|אפרוחים}} - אלין פרחי כהונה. {{צ|או ביצים}} - אלין דזן לון קב&quot;ה מקרני ראמים ועד ביצי כנים. {{צ|והאם רובצת על האפרוחים}} בזמנא דהוו קרבין קרבנין.

מה כתיב? {{צ|לא תקח האם על הבנים}} - חרב בי מקדשא ובטלו קרבנין. מה כתיב? {{צ|שלח תשלח את האם}} וגלו הבנים והיינו {{צ|ואת הבנים תקח לך}} מסטרא ד'''א''' דאת '''ו'''' דאיהו עולם ארוך דאתמר ביה {{צ|למען ייטב לך והארכת ימים}} - לעולם שכולו ארוך. 

ובאתר דקרבנין תקינו צלותין ומצפצפין בקלין דשירין. בקול דקריאת שמע לגבי עמודא דאמצעיתא דאיהו לעילא. דהא אימא וברתא בגלותא. ומיד דנחית קשרין לה בברתא דאיהי 'יד כהה' למהוי קשיר '''ו'''' עם '''ה'''' בשית ספיראן. מיד מלחשין לגבי חכמה {{צ|ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד}}. 

{{גמט דגש|אחד כבוד}} - גימטריא {{גמט דגש|מ&quot;ה}} מן '''חכמה''' דנחית ליה לגבי אמה, ומיד דנחית קשרין ליה עמא בקשורא דתפילין דרישא. ובגין דא בארבע פרשיין דתפלין {{צ|קדש לי}} - חכמה, {{צ|והיה כי יביאך}} - בינה, {{צ|שמע ישראל}} - תפארת כליל {{גמט|ו'}} ספירן בשית תיבין, {{צ|והיה אם שמוע}} - מלכות יד כהה.  צלותא - כתר '''כ'''' על רישיה - {{צ|אין קדוש כיהו&quot;ה}}, דסנדלפון קושר כל צלותין ועביד לון כתר. 

בההוא זמנא צריך לסדרא מנור' (ס&quot;א פתורא) לסעודתא דמלכא ומשכנא ומנרתא וארונא ומדבחא וכל מיני שמושא דביתא דמלכא. ולאו בתר פתורא אזלינן דלאו עובדא דקב&quot;ה דלא אזלינן אלא בתר פתורא דאיהו עובדי ידוי דקב&quot;ה דאיהו שכינתיה. משכן דיליה, פתורא דיליה, מנרתא דיליה, ארונא דיליה, מדבחא דיליה איהי כלילא מכל מאני שמושא למלכא עילאה.  אנא אינון דמתקני חמרא ונהמא דמלכא עלאה דאתמר בהו {{צ|את קרבני לחמי לאשי}}, דלית לקרבא ליה לגביה אלא אלין דאתקריאו {{צ|אשי יהו&quot;ה}}. ובגין דא {{צ|את קרבני לחמי לאשי}} דעליה אתמר {{צ|לכו לחמי בלחמי}}. ואתקרי 'לחם הפנים' דאינון י&quot;ב אנפין - יברכך יהו&quot;ה יאר יהו&quot;ה ישא יהו&quot;ה - תריסר אנפין דתלת חיון. 

מאי לחם דאלין פנים? דא נהמא דאדם דאיהו '''יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א''', ואית ליה נהמא בארבע אנפין דאינון ארבע אתוון '''יהוה'''. האי נהמא דפתורא דמלכא איהו סלת נקיה. כבשן דיליה דאופה ביה נהמא שכינתא תמן אתבשל ואשתלים, ובגין דא אין בוצעין אלא מאתר דגמר בשולא, כגוונא דשלימו דפרי איהו גמר בישולו. והאי איהו '''אדני''' - גמר ושלימו ד'''יהוה''' דאיהו 'לחם הפנים'. כבשן דיליה - דאיהי כבושה תחת בעלה. ובגינה אתמר {{צ|והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו יהו&quot;ה באש ויעל עשנו כעשן הכבשן}}. ולא ככבשן דאש דהדיוט אלא ככבשן דביה כבש רחמיו לעמיה כד מצלין ובעון בעותין - כן יכבשו רחמיך את כעסך. וביה {{צ|כבשי דרחמנא למה לך}}. 

ובנהמא דאורייתא אית סלת דיהב ליה מלכא לאינון דאתמר עלייהו {{צ|כל ישראל בני מלכים}}. מיכלא דצדיקייא. ואית נהמא דאורייתא דאיהו פסולת לאינון עבדין ושפחות דבי מלכא. ובגין דא במטרוניתא אתמר {{צ|ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערותיה}}, דאינון מארי מתניתין. ובגין דא אתמר במיכלא דמלכא - {{צ|ועשירית האיפה סולת}} ודאי. ודא '''י'''' מן '''אדני''' איהי עשירית ודאי; סלת דהיכלא דמלכא ואשתבחת (ד&quot;א דמיכלא דמלכא אשתחכת).

קום בוצינא קדישא! אנת ורבי אלעזר ברך, ורבי אבא, ורבי יהודה, ורבי יוסי, ורבי חייא, ורבי יודאי. לתקנא דורונא למלכא ולקרבא כל אברין, דאינון ישראל קרבנין לקב&quot;ה, ההוא דאתקרי 'נשמה' לגבי אברים, שכינתא קדישתא, אש של גבוה. דאחיד בעצים דאתקריאו {{צ|עצי העולה}} דאינון עץ החיים ועץ הדעת טוב ורע. 'עצי הקדש' אתקריאו אינון מארי תורה דאתאחידת בהון אורייתא דאתמר בה {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו&quot;ה}}, ואתמר בה {{צ|עולה ליהו&quot;ה}} {{צ|קרבן ליהו&quot;ה}} {{צ|אשה ליהו&quot;ה}}. 

ואתמר {{צ|את קרבני לחמי לאשי}} - והא כתיב דלית לקרבא קרבן אלא ליהו&quot;ה - מאי ניהו {{צ|את קרבני לחמי לאשי}}? אלא ארחא דמאן דקריב דורונא למקרב ליה למלכא ולבתר איהו פליג ליה למאן דבעי. אוף הכי ישראל מקריבין אורייתא לקב&quot;ה&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רנב ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|רנג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רנג א/&gt; דאיהו לחמו ואיהו יינו ואיהו בשר דיליה. ואתמר בה {{צ|עצם מעצמי ובשר מבשרי}} - בשר קדש דאוקמוה עלה מארי מתיבתאן בבשר היורד מן השמים עסקינן. קב&quot;ה מאי עביד מההוא דורונא?

למלכא דאכיל על פתורא דקרבין על פתוריה מכל מין ומין סלת ובינוני ופסולת. ואיהו פליג מפתוריה לכל מארי סועדתא, לכל חד כדקא יאות על ידי ממנן דיליה. ומההוא נהמא דאיהו סלת דמלכא אכיל, איהו מני למיהב לאינון דרחימין גביה. הדא הוא דכתיב {{צ|את קרבני לחמי לאשי ריח נחוחי}}, דהיינו {{צ|אשי יהו&quot;ה ונחלתו יאכלון}}. (ודא הוא ההוא דאתמר ביה {{צ|לכו לחמי בלחמי ושתי ביין מסכתי}}). האי איהו מסטרא דאילנא דחיי. אבל מסטרא דעץ הדעת טוב ורע  מני למיהב בינוני למלאכים, ופסולת לשדין ומזיקין דאינון משמשין לסוסוון ולפרשיין דמלכא. 

ואוף הכי דפרשין דמלכא הוו מארי משנה דאיניון כמלאכים משמשין לון שדים יהודאי דאינון רשימין באות '''שדי''' (ס&quot;א באת '''י''''), ואית שדין ומזיקין מסטרא דמסאבו דאתקריאו שדים עכו&quot;ם. וזה לעומת זה עשה האלהים. ובגין דא אמרו מארי מתניתין דאינון ג' מינין מינייהו. חד  מין דלהון כמלאכי השרת. ומין תניינא כבני אדם, ומין תליתאי כבעירן. ואית בהון חכימין באורייתא דבכתב ודבעל פה. אתקרי {{צ|יוסף שידא}} על שם דאוליד ליה שד. ולאו למגנא אמרו מארי מתניתין {{צ|אם הרב דומה למלאך יהו&quot;ה צבאות תורה יבקשו מפיהו}}. ואשמדאי מלכא הוא וכל משפחתיה הא אוקימנא דאינון שדין יהודאין דאתכפיין באורייתא ובשמהן דאורייתא. ובני אהרן בגין דעריכו קרבנהון - בגין דא אתענשו. דכלהו קרבנין אף על גב דאתקריבו לגבי מלכא איהו פליג לון לכל חד כדקא חזי ונטל חולקיה מה דאתחזי ליה.


{{צ|'''וביום הבכורים'''  בהקריבכם מנחה חדשה וגו'}} רבי אבא אמר '''יום הבכורים''' - אינון בכורים עלאין דאורייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ראשית בכורי אדמתך תביא וגו'}}. 

אמר  רעיא מהימנא, כגוונא דבכורים לאמהון אוף הכי אתקריאו פירות 'בכורים', דפירות דאילנין כבכורה בתאנה הכי ישראל קדמונים ובכורים לקב&quot;ה מכל אומין דעלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|קדש ישראל ליהו&quot;ה וגו'}}. ובגין דא אתמר בהון {{צ|תביא בית יהו&quot;ה אלהיך}}. ובגין דא אומין העכו&quot;ם דאתמר בהון {{צ|ויאכלו את ישראל בכל פה}}, {{צ|יאשמו רעה תבא אליהם}}. אוף הכי '''ו'''' דכליל שית ספיראן ואיהו בן '''יה''' אתקרי '''בכר'''. וכל ענפין דנפקין מיניה דבהון ראשין כגוונא דא [ציור?] אתקריאו בכורים. '''ו'''' איהו נהר מאינון בכורים עלאין וההוא נהר נפיק מעדן. ודא איהו דאורייתא תלייא ביה. וכד נפיק נפקי כל רזין דאורייתא.  ובגין דאיהו אילנא דחיי אורייתא. הדא הוא (נ&quot;א חדא היא) דכתיב {{צ|עץ חיים היא למחזיקים בה}}. ופקודין דילה דמיין לאיבא פרי דאילנין אצטריכו לאייתאה. 

'''אמר רעיא מהימנא''', ואי תימרון אמאי בכורים דלהון אתקריאו {{צ|מנחה חדשה}} משית ירחין לשית ירחין, ומבר נש דאתמר ביה {{צ|כי האדם עץ השדה}} לתשע ירחין או לשבעה. ובעירא אוף הכי {{צ|שבעת ימים יהיה תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליהו&quot;ה}} לקרבא קרבנא קדם יהו&quot;ה. ועוד ספיראן בהון שם '''יהוה''' וכל כנויין דיליה אמאי אתקריאו בשם חיון? אלא {{צ|מנחה חדשה}} בארח רזא דא שכינתא משית ירחין לשית ירחין אינון שית ספיראן דאתקריאו {{צ|שנים קדמוניות}} לבריאת עלמא דאינון שיתא אלפי שנין הוי עלמא מסטרא דאימא עלאה. ומסטרא דאימא תתאה אתקריאו 'ירחין'. ובגין דקדמו לעלמא וכל בריין אתקריאו 'בכורים' ושכינתא {{צ|מנחה חדשה}} מסטרא דחיה דאתמר בה {{צ|ודמות פניהם פני אדם}}, ואיהו תשע לחשבון זעיר דחנוך איהו בר נש &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רנג א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|רנג|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רנג ב/&gt; דאתייליד לתשע ירחין דעוברא דאיהי עשיראה, ובדא כליל מכלהו. 

ואתקרי בן בוכרא על שם אות ברית דאיהו '''י''' טפה קדמאה דאתמשך מניה זרע {{צ|יורה כחץ}} - דאיהו '''ו''''. ואיהו '''י'''' סליק על '''ו'''' כאיבא דסליק על ענפא דאילנא. ואף על גב דכמה ענפין אית באילנא וכמה תאנים עלייהו - אינון דאקדימו בקדמיתא אתקריאו 'בכורים', אלין אינון רישין דכלהו. כגוונא דלהון אתמר {{צ|שאו שערים ראשיכם}}, {{צ|שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה}}, {{צ|שאו את ראש כל עדת בני ישראל}}.

{{צ|שאו שערים ראשיכם}} - 'שערים' אלין אינון חמשין תרעין דבינה דאיהי מתיבתא דלעילא. {{צ|ושאו פתחי עולם}} דמתיבתא  תתאה דכל מאן דאשתדל באורייתא לסוף מתנשא. הדא הוא דכתיב {{צ|אם נבלת בהתנשא}}, ואוקמוה מארי מתינין {{צ|כל המנבל עצמו על דברי תורה לסוף מתנשא}}.

{{צ|ויבא מלך הכבוד}}, ולית 'כבוד' אלא תורה. מהכא מאן דיליף אורייתא דאתקריאת 'כבוד' אקרי 'מלך'. ולא תימא בההוא עלמא דאתי ולא יתיר, אלא מלך בתרין עלמין בדיוקנא דמאריה. ובגין דא כפול פסוקא תרין זמנין - חד {{צ|מי זה מלך הכבוד}}, תניינא {{צ|מי הוא זה מלך הכבוד}}. 

{{צ|שאו שערים ראשיכם}} - מאי {{צ|ראשיכם}} תרין זמנין? אינון חיון דמרכבתא עלאה וחיון דמרכבתא תתאה. 

ובחבורא קדמאה?


'''אמר רעיא מהימנא''' מלין אלין כמה סתימין אינון למאן דלא ידע, וגליין למאן דידיע בהו. ודאי ההוא צפורא איהו שכינתא. קן דילה ן- דא בי מקדשא. וישראל אינון 'אפרוחין' דאימא יתבא עלייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|והאם רובצת על האפרוחים}}, ואינון מארי משנה דפרחין בפקודין דילה. {{צ|או ביצים}}  - אינון מארי מקרא. 

ובזמנא דחברו ישראל ואתחריב בי מקדשא מה דכתיב? {{צ|שלח תשלח תא האם}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ובפשעיכם שלחה אמכם}}, ואינון מארי שיתא סדרי משנה כתיב בהו {{צ|ואת הבנים תקח לך}} דאינון שית מסטרא דשית בנין דתחות אימא עלאה דאינון בשית תיבין דקריאת שמע. או בשית סדרי משנה. אחד המרבה ואחד הממעיט  ובלבד שיכוין לבו לשמים.  וקשרין לון בקשרין דתפלין על רישא ועל דרועא. 

ובמאי נטלין בנין? בכמה צפצופין דקלין דקריאת שמע, ולבתר לחשין בלחישו בצלותא דחשאי לגבי אימא וברתא. ואינון '''ה' ה''''. ונחתין לגביה '''ו'''' בקשר דיליה דאיהו '''יו&quot;ד''' ושריא '''ה'''' עלאה על '''ו'''', תפילין על רישיה. '''ה'''' זעירא נחת לגבי '''י'''' דאיהו קשר ד'''ה'''' עלאה על ראש '''ו'''' ואיהו '''ו'''' קשר עמה ב'''ה'''' ד{{צ|יד כהה}}. ובגין דא {{צ|אפרוחים}} מסטרא דאת '''ו'''' כליל ו' סדרי משנה. {{צ|או בצים}} - אלין מארי מקרא דאתמר עלייהו {{צ|בן חמש שנים למקרא}}. ודא '''ה''' בנין מסטרא ד'''בן י&quot;ה'''. 

אלין &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רנג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|רנד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רנד א/&gt; מארי קבלה עלייהו אתמר {{צ|לא תקח האם על הבנים}}. ומארי קבלה אינון מארי תלמוד ואתמר עלייהו {{צ|ושננתם}}, ואוקמוה מארי מתניתין {{צ|אל תקרי ושננתם אלא ושלשתם}} דאינון שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד. 

ורזא דמלה {{צ|כי יקרא קן צפור לפניך בדרך}} במארי מקרא.  {{צ|ועשית מנורת זהב טהור}} - הא אוקמוה {{צ|ועשית מנורת}} - כלל, {{צ|זהב}} - פרט, {{צ|מקשה}} - כלל. וכמה מקראין מארי מתניתין אינון מרבין וממעטין כגון {{צ|ריבה ומיעט}}. אוף הכי מרבין - {{צ|אל תקרי מה אלא מאה}}. אוף הכי {{צ|אל תקרי ושננתם אלא ושלשתם}}, ודרשינן מניה שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד כדאיתא בקידושין. 

אוף הכי {{צ|ביום כלת משה}} - '''כלת''' דרשינן ביה. אי תימא דדרשינן לון מנהו(?) כיצד מאלפא ביתא ולא מעצמן דאינון לית לון רשו לאוספא ולא למגרע אות מניה דהיא '''ו'''', או לאחלפא את דא באת אחרא. הא דכתיב {{צ|כלות}} מלא באורייתא! מאן יהיב לון רשות למגרע אות מניה דהוא '''ו''''? 

הא לא אית הכא מלה דאתחליף באלפא ביתא, אלא על אלין תיבין חסרין דאינון מלאין, ומלאים דאינון חסרים, ועל כל פירושין דיכלין למעבד לקשטא כלה בתכשיטין דילה קב&quot;ה מני למעבד כמה דיימרון ולמהוי מאמין לון. הדא הוא דכתיב {{צ|על פי התורה אשר יורוך}}. לאומן דחתך מאני לבושין דמלכותא ועבד מנהון חתיכן סגיאין. אינון דידעין אתרין דחסרין אלין חתיכות, או אלין דמשתארין אינון מתקנין אינון לבושין ושוין אינון חתיכות דאתוספן באתר דמעוטין, וחתיכות דאינון מעטין מוסיפין עלייהו. והאי איהו {{צ|על פי התורה אשר יורוך}}. 

ואי תימא, אי כך הוא, מאי איהו דלזמנין טעי חד מנייהו ויימא &quot;הדרי בי&quot;? אלא עד דיעבדי הוראה מההיא מלה דחולקין עלה - יכיל ההוא דאקשי עלה למימר &quot;הדרי בי&quot; דלא כל מפרקי תכשיטין דכלה ידעין בחתיכות לאן אזלן עד דיהא פסק על בורייה, פרוקין דהלכות על בורייהון. 

מנורה - שבע בוצינין דילה {{צ|את שבע הנערות הראויות לתת לה מבית המלך}}, לקבל &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רנד א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|רנד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רנד ב/&gt; שי&quot;ן דתלת ראשין '''ש''', ושי&quot;ן דארבע ראשין דתפילין [ציור שי&quot;ן ד' ראשין]. ואינון לקבל {{גמט|ז'}} ברכאן דקריאת שמע דאינון {{צ|בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה, ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה}}. לבתר כהנא רבא בעבודה דמשמש בכנפי מצוה פעמונים ורמונים אינון קשרין וחוליין וציץ תפילין. מתמן ואילך {{צ|ועשית מזבח מקטר קטרת}}.


'''פתח''' רעיא מהימנא (ד&quot;א ר&quot;ש) ואמר, כתיב בפרשתא דא {{צ|והקרבתם אשה עולה ליהו&quot;ה}} ואוקמוה דעולה לאשים, ובגין כך סמך {{צ|עולה}} ל{{צ|אשה}}. ועוד אוקמוה דלית עולה אתיא אלא על הרהור הלב. ודאי כל קרבנין לא אתיין אלא לכפרא. כל קרבנא וקרבנא על כל אברין דבר נש כפום ההוא חטא דההוא אבר. 

על טפין דמוחא {{צ|עוגות מצות כי לא חמץ}}. אי זריק טפין קדמאין קדם דאחמיצו באתר דלאו דיליה, ועל אלין דאחמיצו וזריק לון באתר דלא אצטריך, צריך לאייתאה עלייהו לחם חמץ. ואינון לחמי תודה הכי הוו - מנהון חמץ ומנהון מצה. פרים מסטרא דדינא, כבשים ואילים ועתודים ועזים בגין דאינון אנפי דשור כלהו שחיטתן בצפון וקבול דמן בכלי שרת בצפון. שחיטה וקבלה וזריקה - כולם בצפון לבסמא מדת הדין דאתי לבית דין מסטרא דגבורה. 

בית דין הגדול מסטרא דגבורה דתמן בינה. בית דין הקטן מסטרא דמלכות. וכל אינון שופכי דמים למצוה אינון מסטרא דגבורה. ומה דאוקמוה {{צ|עולת שבת בשבתו}} ולא בשבת אחרא, בגין דעבר יומו בטל קרבנו, דקרבן דוחה שבת. ואדליק אש בשבת בגין דאיהו אשא קדושה דכל אש דקרבנין איהו קדש ושבת קדש אחידן דא בדא. אבל אש דחול אסיר לאחדא ליה בקדש, ובגין דא מני לון לישראל {{צ|לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת}}  - דהאי איהו כלאים דטוב ורע.  ובשבת דשלטא אילנא דחיי דלית ביה תערובת (אסיר לאבערא ביה אש דחולין דהאי אש דחולין דטומאה ולא דחולין דטהרה) וחולין דטהרה אסיר לערבא באש דקדושה - כל שכן חולין דטומאה דאסיר לערבא לון בקדושה. אוף הכי כל קרבנין אתקריאו {{צ|בשר קדש}}. וכל קרבנין דכל מין אית בהון חולין דטהרה ואית בהון &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רנד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|רנה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רנה א/&gt; קדש וקדש הקדשים. 

ורזא דאית הפרש בין קדש לקדש. הדא הוא דכתיב {{צ|והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים}}. אוף הכא אשות דקרבנין לאו אינון שוין. דאש של גבוה מקודש מאש דקדש דלתתא דאתקרי 'אש עצי הקדש' או 'אש בשר הקדש'.  ואשא דקודשא אית ביה פרשה לבין אש הדיוט - אף על גב דאוקמוה עליה ד{{צ|מצוה להביא מן ההדיוט אף על גב דאית אש דקודשא}}, דכל חד צריך לאתריה.

ומתלא אמתילו ישראל קדמאי להאי רזא ישראל (נ&quot;א ישראל אמתילו להאי דהא ישראל בכלל) אתקריאו מלכים (כמה דאוקמוה כל ישראל בני מלכים), אבל כד הוו עאלין לבי מקדשא - כל חד שרייא באתריה כדקא יאות ליה. אוף הכי - כל קרבנין לאו אינון שוין. דאף על גב דבכולהו כתיב {{צ|קרבן ליהו&quot;ה}} - איהו פליג כלא לכל חד וחד כדקא יאות. ורזא דא אשתמודע בפרי החג דהוו קריבין לון ישראל קדם יהו&quot;ה. 

אמר בוצינא קדישא, קום רעיא מהימנא משנתך! דאנת ואבהן {{צ|ישני עפר}} אתקרון, דעד כען הויתון משתדלין באורייתא באינון ישנים במשנה דאתמר בהון {{צ|על הארץ תישן}}. וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה ליהו&quot;ה אתון אינון (בני) בכורים דשכינתא, ובעובדין דלכון איהי אתחדשת בצלותין דאבהן בכל יומא. דאוקמוה מארי מתניתין {{צ|תפלות כנגד אבות תקנום}}. ובקריאת שמע דאמר רעיא מהימנא {{צ|שמע ישראל}}, ואוקמוה {{צ|כל הקורא קריאת שמע בכל יום כאילו הוא מקיים והגית בו יומם ולילה}}. ודאי בצלותין דלכון בקריאת שמע דלכון - שכינתא איהי אתחדשת קמיה דקב&quot;ה. ובגין דא {{צ|והקרבתם מנחה חדשה ליהו&quot;ה}} בצלותין דאינון באתר דקרבנין.

באן קרבנין דצלותין איהי מתחדשת? {{צ|בשבועותיכם}} - דהיינו שבועות דביה מתן תורה ואתקרי {{צ|חמשים יום לעומר}}. וביה {{צ|שבעה שבועות}} מסטרא דההוא דאתמר ביה {{צ|שבע ביום הללתיך}}, ואיהי מלכות כלה, כלילא משבע ספירן, כלילא בבינה דאיהי אתפשטת ב{{גמט דגש|ה'}} ספיראן לחמשין. יסוד '''כל''' - כלול מאלין חמשין. '''כלה - כל ה'''' - כלילא מחמשים - כלהו נבלעים בגו חמשים חכמה דאיהי {{גמט דגש|י'}} עלאה מובלעת בגו חמשין; '''ה'''' זמנין '''י''''. '''ה'''' - בינה, '''י'''' - חכמה. '''י'''' זמנין '''ה'''' - היינו חמשין.  ובחושבן {{גמט דגש|כל}} ובחושבן {{גמט דגש|ים}}, ואיהי 'ים התורה'.  מקורא דיליה - כתר דלית ליה סוף.

שאר ספיראן אתקריאו על שמה - {{צ|שבעת ימים}}. ומלכות יום סוף - סוף דכל ימים. ובגין דא דאינון חמשין שבע שבועות - מנחתם שלשה עשרונים ושני עשרונים. חמש דאינון חמש זמנין עשר. הדא הוא דכתיב {{צ|ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרונים לפר האחד ושני עשרונים לאיל האחד עשרון עשרון לכבש האחד לשבעת הכבשים}}.  ושבעת הכבשים לקבל {{צ|שבע שבתות תמימות תהיינה}} - כל חד עם שית יומין דיליה. 

ובעשור לחדש השביעי דאיהי תשרי - {{צ|מקרא קדש יהיה לכם}} - דא יום הכפורים דאיהו עשירי '''י'''' כליל מעשרת ימי תשובה, ותקינו ביה {{גמט דגש|ה'}} צלותין לחברא (לה) עם {{גמט דגש|ה'}}. (מאי {{צ|מקרא קדש יהיה לכם}}? דא יום הכפורים דאיהי עשירי '''י'''' כליל מעשרת ימי תשובה ותקינו בו '''ה'''' צלותין לחברא עם '''ה''''). מאי {{צ|מקרא קדש}}? לאפרשא ליה משאר יומין דאית בהו פולחנא דחול. ובגין דא {{צ|כל מלאכת עבודה לא תעשו}} - דיומין דאית בהון מלאכת חול אינון מסטרא דעץ הדעת טוב ורע - דאתהפך ממטֶה לנחש ומנחש למטֶה; לכל חד כפום עובדוי. ודא '''מטטרון''' - מטה נחש סמאל. 

אבל בהאי יומא דאיהו יום הכפורים דאתקרי 'קדש' - שלטא אילנא דחיי דלא אשתתף עמיה שטן ופגע רע. ומסטריה {{צ|לא יגורך רע}}. ובגין דא ביה נייחין עבדין באילנא דחיי (ואשתתפן גביה), וביה נפקן לחירות, ביה נפקי משלשליהון אינון דאית עלייהו גזר דין בנדר ובשבועה. ובגין דא תקינו למימר ביה {{צ|כל נדרי ואסרי וכו' כולהון יהון שביתין ושביקין לא שרירין ולא קיימין}}. ובגין דא נדר ד'''יהו&quot;ה''' דאיהו תפארת, ושבועה ד'''אדני''' דאיהו מלכות דעבדו על גלותא דלהון בחכמה ובינה יהון שביקין ושביתין לא שרירין ולא קיימין. {{צ|ונסלח לכל עדת בני ישראל}}. דחסד איהו מים, גבורה - אש, תפארת - אויר. ובגין דא אוקמוה מארי מתניתין {{צ|היתר נדרים פורחים באויר}}. ובגין דשבועה ממלכות דאיהי לתתא מיניה אוקמוה {{צ|נדרים על גבי שבועות עולים}}. ועוד אוקמוה {{צ|כל הנשבע כאילו נשבע במלך עצמו, וכל הנודר כאילו נודר בחיי המלך}}. המלך עצמו - '''אדני'''. חיי המלך - '''יהו&quot;ה'''.  ובגין דא {{צ|כי ידור נדר ליהו&quot;ה}}. 

ואוף הכי אית רזא אחרא, &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רנה א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|רנה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רנה ב/&gt; {{צ|חיי המלך}} - חכמה. הדא הוא דכתיב {{צ|החכמה תחיה בעליה}}. כל הנודר ב'''יהו&quot;ה''' דאיהו תפארת - כאילו נודר בחכמה דאיהו '''{{גמט|יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א}}''' - חיי המלך. {{צ|וכל הנשבע ב'''אדני''' כאילו נשבע במלך עצמו}} - {{צ|עצמו}} - דא אימא עלאה. כדאילו נשבע בה דאיהי {{צ|עצם השמים לטוהר}} מסטרא דחסד {{צ|עצם מעצמי ובשר מבשרי}} מסטרא דגבורה דא מלכות. 

ובחכמה דאיהי חיי תפארת איהו סליק לאתקרי {{גמט דגש|אדם}}. הדא הוא דכתיב {{צ|כתפארת אדם}}. ואתמר ביום הכפורים {{צ|ועניתם את נפשותיכם}}. {{צ|ובעשור לחדש השביעי הזה תענו את נפשותיכם}}. תקינו ביה {{גמט|ה'}} ענויים בגין דתתלבן '''ה'''' זעירא ב'''ה'''' עלאה דאיהו '''ה'''' צלותין לקיים בישראל {{צ|אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו}}. והאי איהו רזא דלשון של זהורית בגין דכל חובין דישראל מטון דגבי(?) מלכות, ותשובה דאיהי בינה מלבנת לון בגין דאתמר בה {{צ|השוכן אתם בתוך טומאתם}}. וארבע בגדי לבן וארבע בגדי זהב מלבש '''יאהדונהי'''. ותקינו לתקוע שופר ביום הכפורים  לסלקא קול דאיהו '''ו'''' לחרות, דאתמר בה {{צ|בְּכָל צָרָתָם לא [לוֹ] צר}} - ב'''א'''' וב'''ו'''', קרי וכתיב.  ועבודת יום הכפורים איהי באריכות ואיהי כלילא מתלת דרגין - במחשבה דבור ומעשה.


{{צ|בחמשה עשר יום לחדש השביעי וגו'}} דאיהי תשרי {{צ|מקרא קדש יהיה לכם וגו' כל מלאכת עבודה לא תעשו וחגותם אותו חג ליהו&quot;ה שבעת ימים וגו'}}. {{צ|בחמשה עשר}} - מסטרא ד'''י&quot;ה'''. {{צ|וחגותם '''אותו'''}} - דא '''אות ו'''', עמודא דאמצעיתא.  (ח&quot;ג חסד גבורה). {{צ|שבעת ימים}} - מסטרא דבת שבע דאיהי מלכות - אבהן ורעיא מהימנא ואהרן דוד ושלמה - הא אינון שבע לקבל שבע ספיראן.  אנא בעינא לתקנא לכון {{גמט דגש|סכה}} דאיהי אימא עלאה לסככא עלייהו כאמא על בנין. ובגין ז' ספיראן אמר קרא {{צ|כי בסכות הושבתי את בני ישראל}} במפקנותהון מארעא דמצרים בז' ענני כבוד. 

'''סוכה''' (אית באות '''ו'''' {{צ|בסכות}} חסר ו' דאתמר בה {{צ|בסוכות תשבו שבעת ימים}} איהי אימא. אבל סוכה) באת '''ו'''' איהו ברזא (דתיבין) דתרין בנין - '''יהו&quot;ה אדני'''. והכי סליק {{גמט דגש|סוכה}} בחושבן {{גמט דגש|יאהדונהי}} - תרין כרובים דהם {{צ|סוככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם איש אל אחיו}}. ואית עשרה טפחים בכרובים מתתא לעילא, מרגליהון עד רישיהון, ומרישיהון ועד רגליהון. ושריין על טפח דאיהו '''י''''. ועשרה עשרה מעילא לתתא ומתתא לעילא - היינו יו&quot;ד. ובגין כך שיעורא דסוכה אמרו רבנן {{צ|לא פחות מעשרה ולא למעלה מעשרים}}. 

'''סוכה העשויה ככבשן''' מסטרא דאימא - עלה אתמר {{צ|והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו יהו&quot;ה באש ויעל עשנו כעשן הכבשן}} (ואוקמוה מאי {{צ|והחיות רצוא ושוב? כאור היוצא מפי הכבשן), וכלא חד. 

{{צ|וסוכה תהיה לצל יומם}} דסכך בעינן, וסכך אתעביד לצל דאתמר ביה {{צ|בצל שדי יתלונן}}. ולא בצל סוכת הדיוט דאגין על גופא משמא, אלא צל לאגנא על נשמתא. {{צ|בצלו חמדתי וישבתי}}. {{צ|אשר אמרנו בצלו נחיה בגוים}}. '''צל''' עם '''ם''' - איהי '''צלם''' דאתמר ביה {{צ|אך בצלם יתהלך איש}}. 

'''ם'''' סתומה אית לה ארבע דפנות. ומה דאוקמוה {{צ|שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח}}, ולמאן דאמר {{צ|שלשה כהלכתן ורביעית אפילו טפח}}, ואינון בגין דא '''תרין תלת ארבע''' - הא תשע טפח. איהי עשיראה לאשלמא כל חסרון. ובגין דא שיעור סוכה {{צ|לא פחות מעשר}} דאיהי מלכות עשיראה דכל דרגין. {{צ|ולא למעלה מעשרין}} דאיהי '''כ'''' - כתר עליון דלא שלטא ביה עינא. כבוד עלאה - אליה אמר משה {{צ|הראני נא את כבודך}}, ואתיב ליה קב&quot;ה {{צ|לא תוכל לראות את פני}}, ולית 'כבוד' בלא '''כ'''' ובגין דא שערו מארי מתניתין לקבלייהו {{צ|סוכה העשויה כמבוי}} מסטרא דאת '''ב'''', {{צ|כמין גא&quot;ם}} מסטרא דאת '''ג'''', {{צ|כמין צריף}} - מסטרא דאת '''ד''''.  ושבע אתוון אינון '''בג&quot;ד כפרת''' - '''כ'''' כבשן, '''ב'''' בורגנין, ושאר סכות. וכלהו רמיזי לגבי מארי מתניתין  ולית לארכא בהון.

ואינון לקבלייהו שבעה ככבי לכת, ואינון דכר ונוקבא. ובגין דא אתקריאו '''ז' כפולות''' כגון שבעה שרגין דמנרתא דאתמר בה {{צ|שבע ביום הללתיך}} - הכי {{צ|שבעה ושבעה מוצקות}}. הכי שבעה ספיראן כפולות. ושבעה יומי בראשית לתתא - שבעה לעילא - אין כל חדש תחת השמש. 


'''לולב''' - דא צדיק דדמי לחוט השדרה דביה {{גמט|ח&quot;י}} חוליין לקבל ח&quot;י נענועין דלולב, ואינון לקבל ח&quot;י ברכאן דצלותא לקבל שמנה עשר אזכרות ד{{צ|הבו ליהו&quot;ה בני אלים}} לקבל שמנה עשר אזכרות דקריאת שמע.

ונענוע לשית סיטרין בחושבן {{גמט דגש|ו'}}, תלת נענועין בכל סטרא, אינון {{גמט דגש|ח&quot;י}}. לולב בימין כליל ששה (דאינון) ג' &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רנה ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|רנו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רנו א/&gt; הדסים - גדולה גבורה תפארת. ודמיין לתלת גווני עינא. ב' בדי ערבות נצח והוד, ודמיין לתרין שפוון. 

לולב יסוד דומה לשדרה דביה קיום דכל גרמין, ועליה אמר דוד {{צ|כל עצמותי תאמרנה יהו&quot;ה מי כמוך}}. אתרוג מלכות, דומה ללבא דביה הרהורין ונענועין דהלל אינון משותפין בנענועין דנטילת לולב, ואינון ח&quot;י ב{{צ|אנא}}, ח&quot;י ח&quot;י ב{{צ|הודו}} תחלה וסוף, ח&quot;י דנטילת לולב. הרי {{גמט דגש|ע&quot;ב}}. ובגין דא {{גמט דגש|לולב}} בשבון {{גמט דגש|ס&quot;ח}}, ו{{גמט דגש|ד'}} מינין דלולב - הא {{גמט דגש|חסד}} דרועא ימינא. ובגין דא תקינו לולב בימין לסטרא דחסד, אתרוג לסטרא דגבורה לשמאלא לב. ובגין דא אתרוג הדומה ללב תקינו למהוי ביד שמאל, כמה דאוקמוה {{צ|לולב בימין ואתרוג בשמאלו}} אינון לקבל 'זכור ושמור'. ומאן דנטיל תרוייהו עמודא דאמצעיתא; לולב בימיניה ואתרוג בשמאליה. 


אתו אבהן ורעיא מהימנא ואהרן ודוד ושלמה ובריכו ליה, ואמרו ליה: אנת בוצינא קדישא וחברייא דילך דאינון שית לקבל אינון ז', ואנת בוצינא קדישא נר מערבי באמצע דכל שית נרות נהרין מנך, בכל חד אתמר ביה {{צ|נר יהוה נשמת אדם}}. 

ורעיא מהימנא נהיר בך ואנת בחברייא דילך, וכלא חד בלא פרודא כלל. ומתמן ואילך מתפשטין ענפין לכל מארי חכמתא. אשלים מלין דחבורא קדמאה דילך לאעטרא לון. 

'''פתח בוצינא קדישא''' ואמר, בחבורא קדמאה אתמר {{צ|מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה וגו'}}. מאי {{צ|בוז}}? יומא תניינא ויומא שתיתאה ויומא שביעאה דסוכות דבהון הוו מנסכים מים ויין דשבע יומין דסוכות  - בהון היו מקריבין ישראל שבעים פרים לכפרא על שבעין ממנן בגין דלא ישתאר עלמא חרוב מנייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ובחמשה עשר יום והקרבתם עולה אשה לריח ניחח ליהוה פרים בני בקר שלשה עשר תמימים}}. וביום השני פרים י&quot;ב. וביום השלישי י&quot;א. וביום הרביעי עשרה. וביום החמישי פרים תשעה. וביום הששי פרים שמנה. וביום השביעי שבעה. וכלהו שבעין. 

ובכל יומי הוו חסרים - אמאי חסרים? אלא הכא קא רמיז {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי}}. ומה התם בימי טופנא המים הלכו הלוך וחסור - אוף הכי בתשרי דאיהו ירחא שביעאה דביה כמה פקודין - ראש השנה ויום הכפורים סכה ולולב אתרוג מינין{{הערה|אולי יש להגיה כאן 'נענועין דלולב' וצע&quot;ע - ויקיעורך}} דלולב שופר. שכינתא עלאה שרייא על ישראל דאיהי תשובה סוכה אתרוג. וקב&quot;ה דאיהו לולב. מיד {{צ|והמים היו הלוך וחסור}} - מתמעטין חובין דישראל. אוף הכי מתמעטין ממנן דאינון מלאכי חבלה דממנן עלייהו דדמיין למי טופנא כמה דאוקמוה {{צ|עשה עבירה אחת קנה לו קטיגור אחד}}. בההוא זמנא דמתמעטין חובין מתמעטין פרים דלהון, מתמעטין ממנן דשבעים אומין, מתמעטים שבעים אומין, מתמעט טובא דלהון.


'''תיבת נח''' מני קב&quot;ה לאעלא עמיה שנים שנים שבעה שבעה זכר ונקבה לקרבנא, לאגנא על נח ועל כל אינון דעאלין עמיה לתיבה. אוף הכי אלין דמנטרין חגין וזמנין  דאינון ימים טובים - {{צ|שנים שנים שבעה שבעה}}. {{צ|שנים שנים}} - תרין יומין דראש השנה, ותרין יומין דשבועות. ובגין דאינון תרין מנייהו בספק - הא אית שני ימי הפורים באתרייהו. {{צ|שבעה שבעה}} - ז' יומין דפסח, ז' יומין דסוכות. נח לקבל יום השבת. והאי איהו {{צ|מכל ה{{גמט דגש|חי}}}}. סוכה קא אגינת עלייהו דישראל הדא הוא דכתיב {{צ|וסוכה תהיה לצל יומם מחורב}}. סכה קא אגינת. מה תיבת נח לאגנא אוף הכי סוכה לאגנא. 

ועוד מד{{צ|כל ה'''חי'''}} - ח&quot;י ברכאן  דצלותא מאינון '''ט' ט'''' ברכתא דמינין בה אשתלימו '''י'''' ספיראן מעילא לתתא ומתתא לעילא ואיהו לקבל נח. 

ועוד {{צ|מכל החי}} - שכינתא אגינת על אלין דנטרין '''י'''' - אות שבת בתחומא דיליה דאיהו '''ח'''' אלפים; תרין אלפין לכל צד.

ועוד, {{צ|מכל החי}} - אלין דנטרין '''י'''' אות ברית, דאיהו ב'''ח'''' יומין דאתמר עלייהו {{צ|וביום השמיני ימול בשר ערלתו}}.

ועוד, {{צ|מכל החי}} - אלין דנטרין אות '''י'''' תפלין ב'''ח'''' פרשיין - שכינתא דאיהי סוכה אגינת עלייהו, ופרישת גדפאה עלייהו כאמא על בנין. ובגין דא תקינו לברכא {{צ|הפורס סוכת שלום עלינו}}. ובגין דא בירחא שביעאה דביה כל פקודין עלין - {{צ|מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה}} עם ישראל באבוהון שבשמים, ולית {{צ|מים רבים}} אלא כל אומין וממנן דלהון. 

{{צ|אם יתן איש}} דאיהו סמאל, כל מה דאית ליה בעלמא דין בגין &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רנו א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|רנו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רנו ב/&gt; דישתתף באלין פקודין עם ישראל - {{צ|בוז יבוזו לו}}.


{{צ|וביום השמיני עצרת פר אחד איל אחד}} - הא אוקמוה מארי מתניתין, למלכא דזמין אושפיזין. לבתר דשלח לון אמר לאלין בני ביתא דיליה &quot;אנא ואתון נעביד סעודה קטנה&quot;. ומאי {{צ|עצרת}}? כמה דאת אמר {{צ|זה יעצור בעמי}}, ולית 'עצר' אלא מלכות. מסטרא דשכינתא עלאה עביד סעודתא רברבא, ומסטרא דמלכותא - זעירא.  ונוהגין למעבד ישראל עמה חדוה ואתקריאת 'שמחת תורה'. ומעטרן לספר תורה בכתר דיליה - רמז ס&quot;ת לתפארת, שכינתא - עטרת תפארת. 

אמר ר' אלעזר: אבא! אמאי מסטרא דאמא עלאה זמין לכל ממנן דכל אומין ומסטרא דשכינתא תתאה לא זמין אלא לאומא יחידה לקבל פר יחידא?{{ש}}
אמר ליה: ברי שפיר שאילת! בגין דמלכות איהי רמיזא לברתא דאיהי צנועה בבית אביה ואמה. ואיהי ארוסה ולא נשואה. לאו אורח ארעא למיכל עם אושפיזין. אבל אימא דהיא נשואה - אורח ארעא איהו (למיכל עם ארחי) בתר דמזמין בעלה אושפיזי למיכל על פתורא עם בעלה. ואי אינון אושפיזין נכראין - לא אכלי עמהון לא אבא ולא אמא, וכל שכן ברתא. ובגין כך בסעודתא דשבעין ממנן לא אשתתף למיכל עמהון חד מן מארי מלכא בגין דאינון נוכראין.{{ש}}
אמר ליה, ודאי כען אתיישבת מלה בלבאי על בורייה!


{{צ|עולת תמיד}} - דא שכינתא דסליקת לעילא בההוא דרגא דאתמר בה {{צ|ערב ובוקר בכל יום תמיד ואומרים פעמיים שמע ישראל}}. ואיהי סליקת בעמודא דאמצעיתא דאיהו תדיר עמה, בלא פרודא כלל. ולאן סליקת? לאתר דאתגזרת מתמן דאיהו 'אין סוף', ואיהו גבוה מכל ספיראן. ובגין דא אוקמוה  {{צ|עולה כולה לגבוה סלקא}}. וכד איהי סליקת - אחידן בה כל ספירן ואינון סלקין עמה. 

ומאי סליקו דילה? {{צ|לריח ניחח}} - למיהב ריחא טבא קדם יהוה. ולבתר אתמר בה {{צ|וירד מעשות החטאת והעולה}} - נחתת מליא כפרה מכל חובין דישראל. 

והא סליקו דילה איהו בעמודא דאמצעיתא -  אוף הכי נחיתו דילה איהו ביה וכל חיילין דילה(?). ובגין דא אקרי '''סלם''' דביה כל הויין (נ&quot;א כנויין) סלקין ונחתין, דאינון תליין מן '''יהוה'''. ובגין דא כל קרבנין ועלוון אינון {{צ|ליהוה}}. ואתקריאת 'קרבן' על שם דאתקריבו בה כל כנויין ל'''יהוה'''. ובגין דא אתמר עלה {{צ|קרבנו קערת כסף אחת}} - לית דרגא דאתקריב לגבי '''יהוה''' פחות מינה, ולית צלותא ופקודא מכל פקודין דאורייתא, וכל קרבנין ועלוון דאינון לב מינה. בכל דרגין דספיראן לא מתקבלן קדם '''יהוה''' לבר מינה. ובגין דא אתמר עלה {{צ|בזאת יבא אהרן אל הקדש}}. ובגין דא אמר נביא {{צ|כי אם בזאת יתהלל המתהלל}}. 

איהי 'שלמים' - שלימו דשמא ד'''יהוה''' בכל דרגא ודרגא.
* איהי '''ה'''' אדני '''י''''(?) ד'''יהוה'''. 
* איהי '''ה'''' מן '''אלהים'''.
* איהי '''ה'''' מן '''אהיה'''.
* '''י'''' מן '''שדי''', סוף דכל הויה וכנוי.

ובגין דא אתמר בה {{צ|סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור}}. איהו סוף מעשר ספיראן, ים סוף, שלימו דעלאין ותתאין. איהו(?) תרעא לאעלא לכל חכמתא, לכל כנוי והויה. ולאעלא בכל ספירה ספירה ידיעה דכלא. ופחות מינה לית רשו לשום בריה לאשגחא לשום ידיעה בעולם. 

עלה אתמר {{צ|זה השער ליהוה צדיקים יבאו בו}} - איהו(?) שם {{גמט דגש|מ&quot;ב}} אתוון דבהון אתבריאו עלאין ותתאין (ואלין אינון אתוון כנויין לאתוון דהווין דבהון אתבריאו עלאין). איהי אתקריאת '''עין''' מסטרא דימינא - {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}}. ואתקריאת '''אזן''' מסטרא דשמאלא - {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}}. ואתקריאת '''ריח''' מסטרא דעמודא דאמצעיתא, ואתקריאת '''פה''' מגרמה. הדא הוא דכתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו}}.  


'''אתקריאת פקודא קדמאה''' - '''אנכי''' - מסטרא דכתר דאיהו '''אין''' מאלהינו. '''אנכי''' - ביה '''כ'''' כתר, ובין '''אין'''. וכתר אתקרי מסטרא דאימא עלאה דאדכר לגבה חמשין זמנין יציאת מצרים באורייתא. ואיהו '''ב'''' מן {{צ|בראשית}} דכלילא עשר אמירן מסטרא דחכמה  בת '''י'''' - {{צ|בחכמה יסד ארץ}} - באבא יסד ברתא. ואיהו {{צ|נתיב לא ידעו עיט}} דכליל {{גמט|ל&quot;ב}} נתיבות דאינון {{גמט|ל&quot;ב}} {{צ|אלהים}} מסטרא דאימא עלאה דאתקרי {{גמט דגש|כבוד}}. וכד אתכלילן בברתא אתקרי {{גמט דגש|לב}}. ובגין דא {{גמט דגש|כבוד}} לעילא, {{גמט דגש|לב}} לתתא. 

ו{{גמט דגש|י'}} דברן אתייהיבו חמש בלוחא חדא וחמש בלוחא תניינא - איהי כליל לון; '''ה'''' מכתר עד גבורה, ו'''ה'''' מעמודא דאמצעיתא עד &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רנו ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|רנז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רנז א/&gt; ברתא. ואינון '''ה' ה''''.

וכי אית למללא בעשרה פיות? אלא כליל לון בבת יחידה - '''י'''' - ואתעבידו כלהו חדא. 

אוף הכי '''ו'''' אתקרי 'קול' ולא אשתמודעין ביה עד דאשתתף עד (ס&quot;א עם) 'דבור'. ובגין דא {{צ|קול דברים אתם שומעים}}.


'''איהי פקודא תניינא''' מסטרא ד{{גמט דגש|גבורה}} - {{גמט דגש|יראה}} בחושבן. ורמיזא במלת {{צ|בראשית - ירא בשת}}. ואוקמוה מאן דלית ליה בשת פנים ודאי דלא עמדו אבותיו על טורא דסיני. 


'''איהי פקודא תליתאה''' דאתקרי {{צ|אהבת חסד}}. הדא הוא דכתיב {{צ|אהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד}}. אהבה כלילא מאבהן דאתקרי בהון {{צ|בכל מכל כל}}. ורזא דמלה {{צ|זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך}}.


'''ואיהי פקודא רביעאה''' - יחוד מסטרא דעמודא דאמצעיתא - שמע ישראל. ואיהי '''כה'''. {{גמט דגש|כה}} אתוון עמיה בשית תיבין דאינון {{צ|שמע ישראל}}. ובגינה אמר אברהם {{צ|נלכה עד '''כה''' ונשתחוה}}, {{צ|'''כה''' תאמר לבית יעקב}}. 

איהו {{גמט דגש|אח}}, עמודא דאמצעיתא. ואיהי {{גמט דגש|ד'}} - שלימו דיחודא דיליה לאשלמא ביה '''אחד'''. {{גמט דגש|א&quot;ח}} כליל '''ט'''' ספיראן דאינון '''א'''' אין סוף, '''ח'''' - תמניא ספיראן מחכמה עד יסוד.  {{גמט דגש|ד'}} - מלכות, קוצא דילה, בה אשתלימו לעשרה דאינון {{גמט דגש|יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א}} - '''ד'''' כלילא מ'''ד'''' אתוון '''יהוה'''.


'''פקודא חמישאה''' - {{צ|והגית בו יומם ולילה}}. איהי אורייתא דבכתב מסטרא דחסד, ואורייתא דבעל פה מסטרא דגבורה. דבהון חכמה ובינה כמה דאוקמוה מארי מתניתין {{צ|הרוצה להחכים ידרים והרוצה להעשיר יצפין}}. ועמודא דאמצעיתא כליל תרווייהו. ובגין דא אתקרי '''שמים''' - כליל '''אש ומים'''; אש דגבורה ומים דחסד. ובגין דא כתר לכתר דאיהי כף עשרה - עשרה הכף בשקל הקדש דאינון '''יה&quot;ה''' - תלת אתוון אתעבידו כף על '''ו''''. והיינו כנגד כתר תורה '''ו'''' היינו ס&quot;ת כף עטרה על רישיה. וכלא {{גמט דגש|יהוה}} - {{גמט דגש|כ&quot;ו}} בחושבן. 


'''פקודא שתיתאה''' איהי תפלה של יד בדרועא שמאלא ומסטרא דגבורה.  {{צ|'''ה''''}} ד{{צ|יד כהה}}. מכתר ועד גבורה {{גמט דגש|ה'}} ספיראן, ואינון תפילין דרישא דעמודא דאמצעיתא. ואיהי קשר תלת רצועות דאינון נצח הוד יסוד. 


'''ואיהי פקודא שביעאה''' - מצות ציצית כליל תכלת ולבן, דינא ורחמי. בנורא - אשא חוורא לא אכיל, תכלא אכיל ושצי. ותאכל את העולה. חוור מימינא, תכלת משמאלא. עמודא דאמצעיתא - יחוד בין תרווייהו - ירוק. בגין דא אוקמוה מארי מתניתין {{צ|מאימתי קורין את שמע בשחרין משיכיר בין תכלת ללבן}}. ובגין דא תקינו פרשת ציצית למקרי לה ביחודא. 


'''ואיהי פקודא תמינאה''' מזוזה. שכינתא אתקריאת {{גמט דגש|מזוזה}} מסטרא דעמודא דאמצעיתא דאתוון ד'''יהוה'''. ומסטרא דצדיק רזא דברית אתקרי '''שדי'''. '''שדי''' - חותמא דמלכא דאיהו '''יהו&quot;ה'''. 


'''פקודא תשיעאה''' - שכינתא אתקריאת {{צ|אות ברית}} מסטרא דצדיק יסוד עולם. {{צ|זאת אות הברית ביני}} עמודא דאמצעיתא, {{צ|ובין בני ישראל}} נצח הוד. {{צ|אות}} - דא צדיק. {{צ|היא}} - דא שכינתא. 

{{צ|כי ששת ימים עשה יהו&quot;ה את השמים}} - מכתר עד עמודא דאמצעיתא. דלית שית בכל אתר אלא מסטרא דאת '''ו'''', ולית שביעי אלא מסטרא דאת '''י''', עטרה על רישיה. חכמה עלאה - {{צ|אות הוא}}. חכמה תתאה - {{צ|אות היא}}. ותקינו למגזר לתמניא   דאינון {{גמט דגש|ח'}} מן חכמה עד יסוד. לקבלא בהון '''י'''' זעירא לסלקא לה עד כתר למהוי עטרה על ראשיהון. ותקינו לשוויא לערלה במנא דעפרא לקיים {{צ|ונחש עפר לחמו}}.


'''פקודא עשיראה''' - {{צ|ושמרו בני ישראל את השבת}}. שכינתא אתקריאת '''שבת''' מסטרא דתלת דרגין עלאין דאינון '''ש''' - ג' כתרין - כתר חכמה ובינה. ואיהי '''בת''' רביעאה לון. שית יומין מחסד עד יסוד - בהון {{צ|תעשה מלאכה}} בגין דבניינא מתחיל מחסד. הדא הוא דכתיב {{צ|עולם חסד יבנה}}. אבל מבינה ולעילא - איהי מנוחה וענג ושביתה לכל עובדא. 


'''פקודא חד סר''' - איהי אתקריאת צלותא דשחרית מנחה ערבית מסטרא דתלת אבהן. ואיהי {{צ|תפלת '''כל פה'''}}. לית {{צ|כל}} אלא צדיק דכתיב {{צ|כי כל בשמים ובארץ}}, ותרגם יונתן בן עוזיאל {{צ|דאחיד בשמייא ובארעא}}. {{צ|{{גמט דגש|פה}}}} כחושבן {{גמט דגש|מילה}}. ומה ברית ביה מתיחדין דכר ונוקבא דלתתא - אוף ביסוד מתייחד חתן וכלה דלעילא. הוא חי עלמין, כליל {{גמט|ח&quot;י}} ברכאן. הדא הוא דכתיב {{צ|ברכות לראש צדיק}}. ובגין דא {{צ|כל הכורע כורע בברוך וכל הזוקף זוקף בשם}}. דא שכינתא בשם ד'''יהו&quot;ה'''. ביה צריך לזקפא שכינתא ההיא דאתמר בה {{צ|נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל}} &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רנז א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|רנז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רנז ב/&gt; על ידי דרגא אחרא.  ובגין דא {{צ|ביום ההוא אקים את סכת דוד הנופלת}} - ההוא דאתמר ביה {{צ|יהוה זוקף כפופים}}.


'''פקודא תריסר''' איהי אתקריאת חג המצות וחג השבועות וחג הסכות, מסטרא ד{{גמט|ג'}} אבהן. וראש השנה מסטרא דילה - דינא דמלכותא דינא. ואית דיימא: פסח - דרועא ימינא, שבועות - מתן תורה דאתייהיבת במדברא דאיהו ממנא עליה שור מסטרא דגבורה, סכות - {{צ|ויעקב נסע סכותה}}.


'''פקודא תליסר''' - קריאת שמע. ואית למנדע דאיהו אתקרי {{צ|חכם בכל מיני חכמות, ומבין בכל מיני תבונות, וחסיד בכל מיני חסדים, וגבול בכל מיני גבורות, ויועץ בכל מיני עצות, וצדיק בכל מיני צדקות, ומלך בכל מיני מלכות}} עד אין סוף, עד (ס&quot;א כתר) אין חקר. ובכל אלין דרגין בחד אקרי 'רחמן' ובחד אקרי דיין. והכי בכמה דרגין עד אין סוף. 

אי הכי שינוי אית בין רחמין לדיין?! אלא קודם דברא עלמא אתקרי הוא בכל אלין דרגין על שם בריין דהוו עתידין להבראות, דאי לאו בריין דעלמא אמאי אתקרי רחום דיין? אלא על שם בריין דעתידין. ובגין דא כל שמהן אינון כנויין דיליה על שם עובדין דיליה. 

כגוונא דא ברא נשמתא בדיוקנא דיליה דאתקריאת על שם פעולות דילה בכל אבר ואבר דגופא, דאתקרי 'עלמא זעירא'. כגוונא דמארי עלמא אתנהיג בכל בריין ובכל דרא כפום עובדוי - כך נשמתא כפום עובדוי דכל אבר ואבר.  ההוא אבר דעביד ביה פקודא אתקרי נשמתא לגבי חמלה וחסדא חנא ורחמי. ובההוא אבר דעביד ביה עבירה אתקרי נשמתא לגבי דינא וחימה כעס. 

אבל לבר מן גופא למאן תהא חמלה או אכזריות? אוף הכי מארי עלמא קדם דברא עלמא וברא בריין דיליה - למאן אתקרי 'רחום וחנון' או 'דיין'? אלא כל שמהן דיליה אינון כנויין, ולא אתקרי בהון אלא על שם בריין דעלמא. ובגין דא כד מארי דרא אינון טבין - איהו אתקרי לגבייהו '''יהוה''' במדת רחמים, וכד מארי דרא אינון חייבין אתקרי '''אדני''' במדת הדין. לכל דרא ולכל בר נש כפום מדה דיליה. אבל לאו דאית ליה מדה ולא שם ידיע כגוונא דספיראן - דכל ספירה אית לה שם ידיע ומדה וגבול ותחום. ובאלין שמהן מארי עלמא איהו אתפשט ואמליך בהון, ואתקרי בהון, ואתכסי בהון, ודר בהון כנשמתא לגבי אברים דגופא. 

ומה רבון עלמין לית ליה שם ידיע ולא אתר ידיע אלא בכל סטרא שולטנותיה -- אוף הכי לית לה לנשמתא שם ידיע ולא אתר ידיע בכל גופא אלא בכל סטר שולטנותה ולית אבר פנוי מינה. ובגין דא לית לרשמא לה בחד אתר  - דאי לאו הא חסר שולטנותא בשאר אברים. ולא לאתקרי לה בשמא חד או בתרין או בשלשה למימר דאיהי חכמה מבינה ואית לה דעת ולא יתיר. דאי עביד הכי - הא חסר לה משאר דרגין. כל שכן למארי עלמא דלית לרשמא ליה באתר ידיע או לאתקרי ליה בשמהן או לשנאה ליה בהון או (ס&quot;א לשלשא) לשלטאה ליה כגון דרגא דמרכבתא דאתמר בה {{צ|קדושה לך ישלשו}}. דכל דרגין דכל מרכבות דיליה אינון משולשים כגון האבות הן הן המרכבה, דאינון דמות אריה שור נשר, דאינון מרכבה לאדם דאתמר עליה {{צ|ודמות פניהם פני אדם}}. ומסטרא דנוקבא אינון שלטין על אדם ונוקבא איהי מרכבה לגבייהו. ובגין דא אתמה עלה {{צ|קדושה לך ישלשו}}. 

ואוף הכי אתוון דאינון אנפין דחיון - משולשין. כגון דא '''יה&quot;ו הו&quot;י וה&quot;י'''. '''ה'''' רביעאה - {{צ|קדושה לך ישלשו}} - איהי שלמים דכלהו לאשלמא בכלהו שם '''יהוה'''. אבל למאריה דכלא - לית לשלשא ביה בשמהן ולא באתוון, אלא איהו אתקרי בכל שמהן. ולית ליה שם ידיע. וכל שם ושם אסהיד עליה דאיהו אדון כל עלמין. אסהיד עליה '''אדני'''. 

ולית דידעין דאית בר נש דירית ג' מאה ועשר עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|להנחיל אוהבי יש}}; כפום דרגא דיליה דאתקרי {{גמט|יש}} מאין, ודא חכמה  עלאה.  ואית בר נש דלא ירית אלא עלמא חד כפום דרגא דיליה כמה דאוקמוה {{צ|כל צדיק וצדיק יש לו עולם בפני עצמו}}. והכי ירית עלמין כל בר נש מישראל כפום דרגא דיליה לעילא. אבל למארי עלמא לית לרשמא ליה עלמין בחושבן אלא אדון כל עלמין, ו'''אדני''' קא סהיד עליה.

אוף הכי '''יהוה''' מניה תלייא כל הויין, ואיהו וכל הויין דיליה סהדין על מארי עלמא דאיהו הוה קודם כל הויין, ואיהו בתוך כל הויה, ואיהו לאחר כל הויה. ודא רזא דסהדין הויין עליה - היה הוה ויהיה. '''דינא''' בהפוך אתוון '''אדני'''. ובגין דא אמרו רז&quot;ל {{צ|דינא דמלכותא דינא}}. 

שם '''אל''' סהיד על מארי דכלא דלית יכולת לכל שם והויה ודרגא, כן שכן לשאר בריין, פחות מיניה. הדא הוא דכתיב &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רנז ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|רנח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רנח א/&gt; {{צ|כלא חשיבין וכמצבייה עביד בחיל שמיא וגו'}} {{ממ|דניאל|ד}}. 

'''אלהים''' סהיד על אלהות דיליה דאיהו '''אלהים''', ואלהי(?) האלהים, ואיהו אלוה על כלא, ולית אלוה עליה.

'''צבאות''' סהיד עליה כדכתיב {{צ|וכמצבייה עביד בחיל שמיא}}.

'''שדי''' סהיד עליה דכד איהו אמר לעולם 'די' - עמד בתחומיה ולא אתפשט יתיר. ואוף למיא ורוחא ואשא. 

ואוף הכי כל הויה ושם סהדין עליה דכד הוה איהו יחיד קודם דברא עלמא אמאי הוה איהו צריך לאתקרי בשמהן אלין או בשאר כנויין כגון רחום וחנון ארך אפים וגו' דיין אמיץ חזק, וסגיאין בכל אינון שמהן וכנויין אתקרי על שם כל עלמין ובריין דלהון לאתחזאה שולטנותיה עלייהו. 

אוף הכי נשמתא  על שולטנותא דכל אברים דגופא אמתיל לה לגביה. לאו דאיהי אדמיא ליה איהי בעצמה! דהוא ברא לה! ולית ליה אלוה עליה דברא ליה! ועוד, נשמתא אית לה כמה שנויים ומקרים וסבות דאתקריאו לה מה דלאו הכי למארי כלא. ובגין דא היא אדמיא בשלטנותא דילה על כל אברי גופא, אבל לא במלה אחרא. 

ועוד '''שמע ישראל''' - '''שם ע'''' רבתי, '''ד'''' מן '''אחד''' רבתי. היינו '''עד''' בין '''שם''' מן '''שמע'''. '''אח''' מן '''אחד''' {{צ|עד יהוה בכם}} ועל כל אחד ואחד דמיחד אותו בעולם. ועל כן אמר דוד {{צ|אנכי אשמח ביהוה}}.  '''שם''' מן {{צ|שמע}}, '''אח''' מן {{צ|אחד}} - הרי {{צ|'''אשמח'''}}. 

ועוד '''ד'''' רבתי - ד' בתי דתפלין דמנח להון '''א&quot;ח''', ואתעטר בהו. ואינון פאר על רישיה. ואינון '''יהו&quot;ה''' (ס&quot;א '''יהה&quot;ו'''). '''י'''' עטרא על '''ה'''' דאיהו ברתא. והיינו {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}} - אבא יסד ברתא. '''ה'''' - אמא עלאה עטרה על '''ו'''' דאיהו ברא, והיינו {{צ|כונן שמים בתבונה}}. באמא כונן ברא. והאי איהו דעולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם.

וברתא איהי תפלה של יד כהה. '''י'''' קשר דיליה. '''ה'''' עלאה אימא תפלין דרישא על ראש תפארת. תפלין דיליה כסדר '''יהו&quot;ה''' דאיהו {{צ|קדש לי}}, {{צ|והיה כי יביאך}}, {{צ|שמע}}, {{צ|והיה אם שמוע}}. אבל בעלמא דאתי הויות באמצע דאינון '''ה' ה''''. ובגין דא אמר הנביא {{צ|בזאת '''י'''תהלל '''ה'''מתהלל '''ה'''שכל '''ו'''ידוע אותי כי אני יהו&quot;ה}}. ובגין דא אוקמוה מארי מתניתין דאית ברישא אתר לאנחא תרי זוגי דתפלי. ודא זכי לתרין פקודין דאוקמוה עלייהו {{צ|לא כל אדם זוכה לשתי שולחנות}}, דאינון '''י'''' חכמה '''ה'''' בינה, '''ו'''' עמודא דאמצעיתא, '''ה'''' מלכותא קדישא. רישא דאתעטר בארבע אתוון - דא כתר ריהטא דרישא דאסחר לון וכסי לון.

אהבה חסד קריאת שמע דשקילא לאורייתא דאתייהיבת מימינא. תפלין עז משמאלא דגבורה. עמודא דאמצעיתא כליל כלא כנפי דמצוה. נצח והוד - תכלת ולבן. מזוזה רשים שדי צדיק ושכינתא תרעא דמזוזה {{צ|זה השער ליהו&quot;ה}}. 


ועוד '''ש''' תלת רצועות '''ד'''' קשר של תפלין מאחורוי, '''י'''' קשר דתפילין דיד. ובגין דא '''שדי''' מלבר, '''יהו&quot;ה''' מלגו דאיהי ד' פרשיין. 

[ציור שי&quot;ן ד' ראשין] ד{{גמט דגש|ד'}} ראשין רמז לארבע בתי דתפלין. {{גמט דגש|שדי}} - אות דיליה עולה {{גמט דגש|מטטרון}}.  ועוד '''י'''' חכמה - {{צ|קדש לי}}. '''ה'''' בינה - {{צ|והיה כי יביאך}}. '''ו'''' - שמע - שית תיבין רמיזא לשית ספירן, שית ענפין דאילנא דכלל לון תפארת. '''ה'''' - {{צ|והיה אם שמוע}} - מלכות. אלין אינון דרישא דאיהו כתר '''כ'''' - {{צ|אין קדוש כיהו&quot;ה כי אין בלתך}}. '''שדי''' רמיז רצועי ובתי וקשרי דתפלין מלבר. 

אוף הכי במזוזה '''יהו&quot;ה''' מלגו - '''שדי''' מלבר.  [ציור שי&quot;ן ד' ראשין] דארבע ראשין עם '''ד'''' רמיז לד' בתי ולקשר תפלין מאחור ד' כפולה. אוף הכי '''ש'''' כפולה. '''י'''' קשר דיד כהה דאיהו ביתא חמישאה. '''ד'''' (ס&quot;א '''י'''') ד'''שדי''' איהו מוחא דאוקמוה עליה {{צ|במקום שמוחו של תינוק רופס בו}}. ודא {{צ|תינוק יונק משדי אמו}} - {{גמט דגש|שדי}}. 

תפלין דמארי עלמא '''כתר'''. ומאי ניהו כתר דמארי עלמא? '''יהוה''' דאיהו '''י'''' חכמה, '''ה'''' בינה, '''ו'''' תפארת כליל שית ספירין, '''ה'''' מלכות. ובגין דא {{צ|ומי כעמך כישראל}}, {{צ|כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו כיהו&quot;ה אלהינו בכל קראנו אליו}}. ארבע קראי - כלהו רשימין ב'''כ'''' - רזא דאת '''כ'''' - '''י' י'''' דאיהו '''י' י'''' מן '''יאהדונהי''' - {{צ|עשרה עשרה הכף בשקל הקדש}}. 

'''כ'''' מן '''כתר''' כלילא מעשר ספיראן כלילן מעילא לתתא ומעשר ספיראן מתתא לעילא.  ואלין אינון {{צ|והמים אשר מעל השמים}} - מים עליונים זכרים, מים תחתונים נקבות. ועלייהו אמר ר' עקיבא לתלמידיו {{צ|כשתגיעו לאבני שיש טהור - אל תאמרו &quot;מים מים&quot; שמא תסתכנו בנפשכם}}. דלאו אינון מים כמשמען אלא איהו אור נובע. ובגין דא אדמו למים נובעים. והאי נהורא לית ליה פסק ולא קצוץ ופרוד. ובגין דאינון מכתר אתקריאן שאין להם סוף, דכתר 'אין סוף' אתקרי.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רנח א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|רנח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רנח ב/&gt;(הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רנח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|רנט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רנט א/&gt;(הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רנט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|רנט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף רנט ב/&gt;(הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף רנט ב/&gt;

==פרשת מטות==
{{ממ זהר משולב|ג|רנט|ב}}&lt;קטע התחלה=מטות דף רנט ב/&gt;'''{{צ|וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר}} {{ממ|במדבר|לא|יח}}''' {{ש}}
תמן תנינן א&quot;ר יהודה אין העולם מתנהג אלא בתרי גוונין דאתו מסטר אתתא דאשתכחת חכימת לבא. הדא הוא דכתיב {{צ|וכל אשה חכמת לב בידיה טוו ויבאו מטוה את התכלת ואת הארגמן}} {{ממ|שמות|לה|כה}}. ומאי מתיין? {{צ|את התכלת ואת הארגמן}} - גוונין דכלילן בגו גווני. הדא הוא דכתיב {{צ|דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה}}, וכתיב {{צ|בידיה טוו}}. מאי {{צ|טוו}}? אמר רבי יהודה טוו בדינא ברחמי. 


א&quot;ר יצחק: אמאי אתקרי' אשה? אמר ליה דכלילא בדינא וכלילא ברחמי. ת&quot;ח דא&quot;ר אלעזר כל אתתא בדינא אתקריא עד דאטעמא טעמא דרחמי. דתניא מסטרא דב&quot;נ אתי חוורא ומסטרא דאתתא אתי סומקא טעמא (ס&quot;א אתתא) דאתתא מחוורא וחוורא עדיף. ות&quot;ח אמאי אסירן נשי שאר עמין דידעי משכבי דכורא? משום דתנינן אית ימינא ואית שמאלא; ישראל ושאר עמין, וג&quot;ע וגיהנם, עלמא דא ועלמא דאתי. ישראל לקבלי דרחמי, ושאר עמין לקבלי דדינא. ותנן אתתא דאטעמא טעמא דרחמי - רחמי נצחא. אתתא דטעמא טעמא דדינא - דינא בדינא אתדבקת ועלייהו אתקרי {{צ|והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה}}. 

ועל דא תנינן {{צ|הנבעלת לעכו&quot;ם קשורה בו ככלב}}. מה כלבא תקיפא ברוחיה חציפא - אוף הכא דינא בדינא חציפא בכלא. {{צ|הנבעלת לישראל}} תנינן כתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלקיהם חיים כלכם היום}}. מאי טעמא? משום דנשמתא דישראל אתייא מרוחא ד'אלהים חיים' דכתיב {{צ|כי רוח מלפני יעטוף}} - משמע דכתיב {{צ|מלפני}}. ובגין כך אתתא דהיא בתולתא ולא אתדבקת בדינא קשיא דשאר עמין ואתדבקת בישראל - רחמי נצחא ואתכשרת. 

ות&quot;ח כתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה}}. מאי חסד הוא חד מכתרי עלאי דמלכא דנשמתא דישראל קרא לה קב&quot;ה חסד על תנאי דיתבני ולא ישתיצי חסד מעלמא משמע דכתיב {{צ|יבנה}}. בגין כך תנינן מאן דשצי חסד מעלמא אשתיצי הוא לעלמא דאתי. ועל דא כתיב {{צ|לא תהיה אשת המת החוצה}} בגין למעבד חסד עם מיתא ואתעביד בניינא דכתיב {{צ|עולם חסד יבנה}}: &lt;קטע סוף=מטות דף רנט ב/&gt;


------------</text>
      <sha1>p5fegxeizi8nw7w6wutnbmcinxovlp1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד ראשי/ארון הספרים היהודי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>276326</id>
    <revision>
      <id>3086710</id>
      <parentid>2966116</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T21:02:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086710</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9551" sha1="73nuldlsyecxeumpdyidym11w4d821w" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה
|כותרת=[[ויקיטקסט:ארון הספרים היהודי|ארון הספרים היהודי]]
|ערוך=
|גבול=#99aaff
|כותרת רקע=#F5F5F5
|כותרת טקסט=#000
|רקע=white
|טקסט=black
}}
__ללא_עריכה__ __ללא_תוכן_עניינים__
&lt;center&gt;
====ספרי יסוד====
{{מרכז|'''[[מקרא]]''' (תנ&quot;ך) {{רווח קשיח}}{{*}}{{רווח קשיח}} '''[[משנה]]''' ([[ביאור:משנה|מבוארת]]) {{רווח קשיח}}{{*}}{{רווח קשיח}} '''[[תלמוד בבלי]]''' {{רווח קשיח}}{{*}}{{רווח קשיח}} '''[[תלמוד ירושלמי]]'''&lt;br&gt;
'''[[משנה תורה לרמב&quot;ם]]''' {{רווח קשיח}}{{*}}{{רווח קשיח}} '''[[שולחן ערוך]]''' {{רווח קשיח}}{{*}}{{רווח קשיח}} [[מצוה:מפתח דפים|'''תרי&quot;ג מצוות''' בויקיטקסט]]}}
====[[מקרא]]====
[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]] {{*}} [[ביאור:בראשית א|תנ&quot;ך עם פירוש]] {{*}} [[מקרא מבואר]] {{*}} [[ויבינו במקרא|מקרא מוקלט]] {{*}} [[:קטגוריה:תנ&quot;ך|עניינים נוספים]]{{ש}}
:'''[[:קטגוריה:מהדורות ותרגומים של התנ&quot;ך|תרגומי המקרא]]''': [[תרגום אונקלוס|אונקלוס]] {{*}} [[תרגום ירושלמי (יונתן) לתורה|מיוחס ליונתן]] {{*}} [[תרגום ירושלמי (קטעים) לתורה|ירושלמי]] {{*}} [[תרגום יונתן לנביאים]] {{*}} [[תרגומי הכתובים]] 
:'''[[:קטגוריה:פירושים על המקרא|פרשני המקרא]]''': [[מקראות גדולות|מהדורת מקראות גדולות]] {{*}} [[רש&quot;י על המקרא|רש&quot;י]] {{*}} [[רמב&quot;ן על המקרא|רמב&quot;ן]] {{*}} [[אבן עזרא על המקרא|אבן עזרא]] {{*}} [[רשב&quot;ם על המקרא|רשב&quot;ם]] {{*}} [[רבינו בחיי על התורה|רבינו בחיי]] {{*}} [[מצודות על המקרא|מצודות]] {{*}} [[כלי יקר]] {{*}} [[אברבנאל על המקרא|אברבנאל]] {{*}} [[בעל הטורים על התורה|בעל הטורים]] {{*}} [[מלבי&quot;ם על המקרא|מלבי&quot;ם]] {{*}} [[אור החיים]] {{*}} [[ספורנו]]
====ספרות [[:קטגוריה:תנאים|התנאים]] ו[[:קטגוריה:אמוראים|האמוראים]]====
'''[[משנה]]''' ([[ביאור:משנה|מבוארת]]) {{*}} '''[[תוספתא]]''' ([[ביאור:תוספתא|מבוארת]]) {{*}} '''[[מדרשי הלכה]]''' ([[ביאור:מדרשי הלכה|מבוארים]]) {{*}} '''[[תלמוד בבלי]]''' {{*}} '''[[תלמוד ירושלמי]]''' {{*}} [[מדרש רבה]] {{*}} [[מדרש תנחומא]] {{*}} [[מדרש משלי]] {{*}} [[אבות דרבי נתן]] {{*}} [[פרקי דרבי אליעזר]] {{*}} [[סדר עולם רבא]] {{*}} [[פסיקתא דרב כהנא]]
====חיבורים על [[ששה סדרים|הש&quot;ס]]====
'''[[: קטגוריה:ראשונים על ש&quot;ס בבלי|ראשונים]]''':{{ררר}} [[רש&quot;י על הש&quot;ס|רש&quot;י]] {{שלם|100}} {{*}} [[תוספות על הש&quot;ס|תוספות]] {{שלם|100}} {{*}} [[רי&quot;ף על הש&quot;ס|רי&quot;ף]] {{שלם|100}}  {{*}} [[רבינו אשר על הש&quot;ס|רא&quot;ש]] {{שלם|75}}{{*}} [[רבינו חננאל על הש&quot;ס|ר&quot;ח]] {{שלם|75}} {{*}} [[חידושי רמב&quot;ן על הש&quot;ס|רמב&quot;ן]] {{שלם|75}} {{*}} [[חידושי הרשב&quot;א על הש&quot;ס|רשב&quot;א]] {{שלם|75}} {{*}} [[חידושי הריטב&quot;א על הש&quot;ס|ריטב&quot;א]] {{שלם|50}} {{*}} [[תוספות רי&quot;ד]] {{*}} [[מאירי על הש&quot;ס|מאירי]] {{שלם|25}} {{*}} [[שיטה מקובצת על הש&quot;ס|שיטה מקובצת]] {{שלם|100}} {{ש}}
'''[[: קטגוריה:אחרונים על ש&quot;ס בבלי|אחרונים]]''':{{ררר}}  [[צל&quot;ח על הש&quot;ס|צל&quot;ח]] {{שלם|0}} {{*}} [[מהרש&quot;א על הש&quot;ס|מהרש&quot;א]] {{שלם|0}} {{*}}[[מהרש&quot;ל על הש&quot;ס|מהרש&quot;ל]] {{שלם|50}} {{*}} [[רש&quot;ש על הש&quot;ס|רש&quot;ש]] {{שלם|0}} {{*}}  [[פני יהושע על הש&quot;ס|פני יהושע]] {{שלם|100}}
====[[:קטגוריה:הלכה|הלכה]]====
'''[[משנה תורה לרמב&quot;ם|משנה תורה]]''' {{שלם|100}} {{*}} [[סמ&quot;ג]] {{שלם|100}} {{*}} [[ארבעה טורים]] {{שלם|100|}} {{*}} [[בית יוסף]] {{*}} '''[[שולחן ערוך]]''' {{שלם|100}} {{*}} [[בן איש חי]] {{ש}}
[[:קטגוריה:מפרשי השולחן ערוך|'''מפרשי שו&quot;ע''']]: {{ררר}} [[הגהות הרמ&quot;א]] {{*}} [[לבוש מלכות]] {{שלם|25}} {{*}} {{גודל|83|[[מגן אברהם]] {{שלם|100}} {{*}} [[באר היטב]] {{שלם|100}} {{*}} [[ברכי יוסף]] {{שלם|0}} {{*}} [[ט&quot;ז]] {{שלם|100}} (מוגה: {{שלם|25}}) {{*}} [[ביאור הגר&quot;א]] {{שלם|0}} {{*}} [[קצות החושן]] {{שלם|100}}}} {{*}} [[קיצור שולחן ערוך]] {{שלם|100}} &lt;small&gt;([[קיצור שולחן ערוך מנוקד|מנוקד]] {{שלם|100}})&lt;/small&gt; {{*}} [[ערוך השולחן]] {{שלם|50|שימושי}} {{*}} [[משנה ברורה]] {{שלם|100}} {{*}} [[כף החיים]] (סופר) {{שלם|25}}
====[[:קטגוריה:שו&quot;ת|תשובות]]====
[[תשובות רש&quot;י]] {{*}} [[תשובות ריב&quot;ש]] {{שלם|100|}} {{*}}  [[תשובות הרשב&quot;א]] {{שלם|25}}{{*}}  [[שו&quot;ת הרא&quot;ש]] {{שלם|100}} {{*}} [[תרומת הדשן]] {{שלם|100|}} {{*}} [[שו&quot;ת הרדב&quot;ז]] {{שלם|50}} {{*}} [[שו&quot;ת רבי עקיבא איגר]] {{שלם|0}} {{*}} [[חוות יאיר]] {{שלם|100}}  {{*}} [[נודע ביהודה]] {{שלם|100}} {{*}} [[שו&quot;ת חתם סופר|חתם סופר]]
====[[:קטגוריה:תפילות|תפילה]]====
'''ימות החול''': [[סידור]] {{*}} [[סידורי תפילה]] {{*}} [[תפילות שונות]]  {{*}} [[תהלים מנוקד ומפוסק]]{{ש}} '''מועדים וזמנים''': [[זמירות לשבת]] {{*}} [[מחזורים לשלש רגלים]] {{*}} [[מחזורים לימים נוראים]] {{*}} [[הגדה של פסח (פירושונים)|הגדה של פסח]] {{*}} [[סליחות]] {{*}} [[קינות לתשעה באב|קינות]]
====[[:קטגוריה:ספרי מחשבה|מחשבה]] ו[[:קטגוריה:ספרי מוסר ומידות|מוסר]]==== 
[[ספר הכוזרי]] {{*}} [[מורה נבוכים]] {{*}} [[האמונות והדעות]] {{*}} [[חובות הלבבות]] {{*}} [[אורחות צדיקים]] {{*}} [[שערי תשובה (גירונדי)|שערי תשובה לרבינו יונה]] {{*}} [[תומר דבורה]] &lt;small&gt;([[ספר תומר דבורה|מנוקד]])&lt;/small&gt; {{*}} [[שערי קדושה]] {{*}} [[מחבר:מהר&quot;ל מפראג|ספרי המהר&quot;ל מפראג]] {{*}} [[נפש החיים]] {{*}} [[:קטגוריה:רמח&quot;ל|כתבי הרמח&quot;ל]]: [[דרך ה']], [[מסילת ישרים]], [[דעת תבונות]] {{*}} [[כתבי הרב קוק]]
====[[:קטגוריה:קבלה|קבלה]]====
[[ספר יצירה]] {{*}} '''[[ספר הזהר|זוהר]]''' {{*}} [[תיקוני זהר|תיקוני הזוהר]]  {{*}} [[זהר חדש]] {{*}} [[ספרא דצניעותא]] {{*}} [[ספר שמות המלאכים]] {{*}} [[פרקי היכלות רבתי]] {{*}} [[ספר הבהיר]] {{*}} '''[[ויקיטקסט:ארון הספרים היהודי/קבלה/כתבי האר&quot;י|כתבי האר&quot;י]]''' {{*}} [[קל&quot;ח פתחי חכמה]] 
====[[:קטגוריה:ספרי חסידות|חסידות]]====
[[פרי הארץ]] {{*}} [[יושר דברי אמת]] {{*}} [[משמרת הקודש]] {{*}} [[נועם אלימלך]] {{*}} [[בני יששכר]] {{*}} [[צדקת הצדיק]] {{*}} [[שפת אמת]] {{ש}}
'''[[:קטגוריה:ספרי ברסלב|ברסלב]]''': [[ליקוטי מוהר&quot;ן]] {{*}} [[ספר המידות (ברסלב)|ספר המידות]] {{*}}  [[סיפורי מעשיות (ברסלב)|סיפורי מעשיות]] {{*}} [[שיחות הר&quot;ן]] {{*}} [[ליקוטי תפילות]] {{*}} [[ליקוטי הלכות]] {{*}} [[רמזי מעשיות על סיפורי מעשיות|רמזי מעשיות]] {{*}}  [[שבחי הר&quot;ן]] {{ש}}
'''[[:קטגוריה:ספרי חב&quot;ד|חב&quot;ד]]''': [[תניא]] &lt;small&gt;([[תניא מנוקד|מנוקד]])&lt;/small&gt; {{*}} [[חנה אריאל]] {{*}} [[תורה אור (חב&quot;ד)|תורה אור]] {{שלם|25}}
====[[:קטגוריה:השפה העברית|לשון הקודש]]====
'''מילונים''': [[מחברת מנחם]] {{*}} [[ספר השרשים (רד&quot;ק)]] {{*}} [[ערכי מצודת ציון]] {{*}} [[ערכי לשון הקודש]] {{*}} [[ספר הרכבה]] {{*}} [[ספר הערוך]] {{ש}}
'''דקדוק ומסורה''':  [[דקדוקי הטעמים]] {{*}} [[שלשה ספרי דקדוק]] {{*}} [[ספר הרקמה]] {{*}} [[ספר זכרון (ריק&quot;ם)|ספר זכרון]] {{*}} [[ספר מכלול (רד&quot;ק)|ספר מכלול]] {{*}} [[מעשה אפוד (דוראן)|מעשה אפוד]] {{*}} [[ספר הבחור]] {{*}} [[פרקי אליהו (בחור)|פרקי אליהו]] {{*}} [[בינת מקרא]] {{*}} [[אילת השחר (מלבי&quot;ם)]]
====יצירות בנות ימינו====
[[סימן סיבה והבדלה]] {{*}} [[חבל נחלתו]] {{*}} [[חיים יוסף]] {{*}} [[מבית לפרוכת (סתיו)]] {{*}}
[[:קטגוריה:צמח מורי|כתבי רב צמח מורי]] {{*}} [[בלבבי משכן אבנה (שוורץ)|בלבבי משכן אבנה]]
&lt;/center&gt;
{{מסגרת מעוצבת תחתונה}}</text>
      <sha1>73nuldlsyecxeumpdyidym11w4d821w</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד ראשי/טקסטים חדשים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>276338</id>
    <revision>
      <id>3086711</id>
      <parentid>3086464</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T21:03:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086711</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1720" sha1="lz86nlcb2jw73j7b5zejqd5p7fjwb9l" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}&lt;div style=&quot;text-align: justify;&quot;&gt;
[[תהלים מנוקד ומפוסק]] {{*}}
[[חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר]] {{*}}
[[חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ&quot;ב בתשרי (שמחת תורה) – 7 באוקטובר]] {{*}}
[[תקנות הנמלים (יומן רשמי לכלי שיט)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[הסכמים קיבוציים של עובדי ההוראה]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[תקנות הנמלים (אגרות שנתיות לספינות דיג)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[גדר עולם]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}}
[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א&quot;ב]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}}
[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נזיקין]] {{*}}
[[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}}
[[אלדד הדני]] {{*}}
[[גליל כורש]] {{*}}
[[פרי מגדים על אורח חיים רנב|פמ&quot;ג או&quot;ח רנב]] {{*}} 
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים|רש&quot;י מנוקד על שופטים]] {{*}} 
[[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו 
&lt;/div&gt;
{{מסגרת מעוצבת תחתונה}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>lz86nlcb2jw73j7b5zejqd5p7fjwb9l</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:ספר החוקים הפתוח/עדכונים אחרונים</title>
    <ns>4</ns>
    <id>290855</id>
    <revision>
      <id>3086796</id>
      <parentid>3086465</parentid>
      <timestamp>2026-10-04T06:30:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3086796</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2359" sha1="30p4kq2atdgejf42a8kcr5kpuphhguv" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)|תקנות הטיס {{מוקטן|(שדות תעופה – מידע תעופתי)}}]]
* [[תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (תקצוב לאומי) (תשלום חודשי קבוע לבתי חולים ציבוריים כלליים)|תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים {{מוקטן|(תקצוב לאומי) (תשלום חודשי קבוע לבתי חולים ציבוריים כלליים)}}]]
* [[תקנות הנמלים (יומן רשמי לכלי שיט)|תקנות הנמלים {{מוקטן|(יומן רשמי לכלי שיט)}}]]
* [[הסכמים קיבוציים של עובדי ההוראה]]
* [[תקנות הנמלים (אגרות שנתיות לספינות דיג)|תקנות הנמלים {{מוקטן|(אגרות שנתיות לספינות דיג)}}]]
* [[חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)|חוק המכר {{מוקטן|(דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)}}]]
* [[חוק המפלגות]]
* [[תקנות הנמלים (אגרות לכלי שיט)|תקנות הנמלים {{מוקטן|(אגרות לכלי שיט)}}]]
* [[תקנות הנמלים (אגרות שירותי ספנות)|תקנות הנמלים {{מוקטן|(אגרות שירותי ספנות)}}]]
* [[תקנות נמל יפו (טעינה ופריקה בסירות וסבלות)|תקנות נמל יפו {{מוקטן|(טעינה ופריקה בסירות וסבלות)}}]]
* [[תקנות הרציף בנמל יפו (מעגן)|תקנות הרציף בנמל יפו {{מוקטן|(מעגן)}}]]
* [[תקנות נמל יפו (אזור הורדת הסירות והתיקונים)|תקנות נמל יפו {{מוקטן|(אזור הורדת הסירות והתיקונים)}}]]
* [[תקנות נמל טבריה (סימון רשתות דיג)|תקנות נמל טבריה {{מוקטן|(סימון רשתות דיג)}}]]
* [[תקנות נמל טבריה (אגרות שימוש בנמל ובמיתקניו)|תקנות נמל טבריה {{מוקטן|(אגרות שימוש בנמל ובמיתקניו)}}]]
* [[תקנות נמל חיפה (כוח מניע)|תקנות נמל חיפה {{מוקטן|(כוח מניע)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>30p4kq2atdgejf42a8kcr5kpuphhguv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פקודת השותפויות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>295546</id>
    <revision>
      <id>3086814</id>
      <parentid>2884411</parentid>
      <timestamp>2026-10-04T11:00:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>RanShalom</username>
        <id>40951</id>
      </contributor>
      <origin>3086814</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="159147" sha1="izbnq6awo6y9rhlgcl9e57v9cfq1xu7" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|פקודת השותָפויות [נוסח חדש], תשל״ה–1975}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000929}} '''נוסח ישן:''' {{ח:תיבה|חא״י כרך ב׳ פרק ק״ג, עמ׳ 1020|פקודת השותפויות|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_563497.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ד, 41|חוק אגרות הרשם הכללי (הוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_207891.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ב, 127|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208473.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 84|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209520.pdf}}.

'''נוסח חדש:''' {{ח:תיבה|דמ״י תשל״ה, 549|פקודת השותפויות [נוסח חדש]|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_vn_525759.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשל״ז, 308|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209519.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 88|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209518.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 26|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211579.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 436|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301060.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 156|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306653.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הרכבה של שותפות ורישומה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: בין השותפות לבין הנושאים־ונותנים עמה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: בין השותפים לבין עצמם}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: פירוק שותפות ותוצאותיה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: שותפות מוגבלת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1: שותפות מוגבלת ציבורית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו1 סימן א|סימן א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו1 סימן ב|סימן ב׳: חברת השותף הכללי והאורגנים ונושאי המשרה בה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו1 סימן ג|סימן ג׳: חובות חברת השותף הכללי, בעל השליטה בה ונושאי משרה בחברת השותף הכללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו1 סימן ד|סימן ד׳: מבקר פנימי, רואה חשבון מבקר ודוחות כספיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו1 סימן ה|סימן ה׳: מפקח בשותפות מוגבלת ציבורית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו1 סימן ו|סימן ו׳: אסיפה כללית של מחזיקי יחידות השתתפות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו1 סימן ז|סימן ז׳: מרשם מחזיקי יחידות השתתפות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו1 סימן ח|סימן ח׳: זכויות וחובות של מחזיק יחידת השתתפות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו1 סימן ט|סימן ט׳: עסקאות עם נושאי משרה ובעלי עניין ומדיניות התגמול}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו1 סימן י|סימן י׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו1 סימן יא|סימן י״א: הטלת עיצום כספי בידי רשות ניירות ערך}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו1 סימן יב|סימן י״ב: הגבלת תחולה והסמכה להתקין תקנות לפי חוק החברות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: הליכי משפט}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: רישום}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: תחולת הפקודה על שותפויות חוץ}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:תת|(א)}} בפקודה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עסק“ – כל משלח־יד שמותר לעסוק בו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קשרי שותָפות“ – הקשרים שבין בני אדם המנהלים יחד עסק לשם הפקת רווחים, למעט את הקשרים שבין חברי תאגיד שהואגד לפי כל דין אחר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שותָפות“ – חבר בני האדם שהתקשרו בקשרי שותפות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שותף“ – כל מי שהתקשר עם זולתו בקשרי שותפות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שותף מוגבל“ – מי שהכניס לשותפות בשעת ההתקשרות הון, בכסף או בנכס שהוערך בסכום מפורש, על מנת שלא יהא אחראי לחיוביה של השותפות למעלה מן הסכום שהכניס כאמור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שותף כללי“ – שותף שאינו שותף מוגבל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שם השותָפות“ – השם שבו מנהלת שותפות את עסקיה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט“ – בית המשפט המוסמך לצוות על פירוק שותפות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשם“ – מי שממלא לפי פקודה זו תפקידו של רשם השותפויות.
{{ח:תת|(ב)}} דיני היושר והמשפט המקובל האנגליים החלים על שותָפויות יחולו בישראל, ככל שאין בהם סתירה להוראה מפורשת של פקודה זו.

{{ח:סעיף|2|צורות שיתוף שאינן קשרי שותפות}}
{{ח:ת}} לשם הכרעה אם קיימים קשרי שותפות ואם לאו, יש ליתן את הדעת על כללים אלה:
{{ח:תת|(1)}} שיתוף מכל צורה או הגדר בנכס או בכל זכות בו – אין בכך בלבד כדי ליצור קשרי שותפות בין בעלי הנכס או הזכות, ואפילו הם נוטלים חלק ברווחים המגיעים מן השימוש בהם;
{{ח:תת|(2)}} נטילת חלק בהכנסה ברוטו מנכס, היא בלבד אינה יוצרת קשרי שותפות, בין שנוטלי החלק יש להם בנכס זכות או טובת הנאה משותפות ובין שאין להם;
{{ח:תת|(3)}} הנפרע חוב או סכום קצוב אחר, בין בשיעורין ובין בצורה אחרת, מתוך רווחיו הנצמחים של עסק, איננו נעשה בשל כך בלבד שותף בעסק או חב כשותף בו;
{{ח:תת|(4)}} חוזה, שעל פיו עובדו או שלוחו של בעל עסק יקבל את גמולו בחלק מרווחיו של העסק, אין בו בלבד כדי לעשות את העובד או את השלוח שותף בעסק או חב כשותף בו;
{{ח:תת|(5)}} בן זוגו או ילדו של שותף שנפטר או התלוי בנפטר, המקבל בדרך של אנונה חלק מרווחי העסק שהנפטר היה שותף בו, אינו נעשה משום כך בלבד לשותף בעסק או חב כשותף בו;
{{ח:תת|(6)}} המלווה כסף למי שעושה עסק או עומד לעשות עסק, ועל פי החוזה שביניהם יקבל המלווה ריבית בשיעור משתנה לפי רווחי העסק, או יקבל חלק ברווחים – אין המלווה נעשה משום כך בלבד שותף בעסק או חב כשותף בו;
{{ח:תת|(7)}} המקבל, בדרך של אנונה או בדרך אחרת, חלק ברווחי עסק כתמורה בעד מכירת המוניטין של העסק, אינו נעשה משום כך בלבד לשותף בעסק או חב כשותף בו;
{{ח:תת|(8)}} חוץ מן האמור לעיל בסעיף זה, תהא קבלת חלק ברווחי עסק, או כל תשלום התלוי ברווחי עסק או המשתנה לפיהם, ראיה לכאורה שהמקבל הוא שותף בעסק, אלא שניתן לסתור ראיה זו בשים לב לכל נסיבות העסקה שבין הצדדים.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הרכבה של שותפות ורישומה}}

{{ח:סעיף|3|סייג למספר השותפים הכלליים|תיקון: תש״ם, תש״ע}}
{{ח:ת}} מספר השותפים הכלליים בשותפות לא יעלה על עשרים.

{{ח:סעיף|3א|שותפות מקצועית|תיקון: תשנ״ט, תש״ע}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}} –
{{ח:תת|(1)}} שותפות של עורכי דין או של רואי חשבון לשם עיסוק במקצועם, יכול שיהיו בה יותר מעשרים חברים;
{{ח:תת|(2)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להחיל את הוראות פסקה (1) על שותפויות אחרות של בעלי מקצוע מסוימים לשם עיסוק במקצועם, ורשאי הוא לקבוע את המספר המרבי של החברים בשותפויות כאמור.

{{ח:סעיף|4|רישום חובה}}
{{ח:ת}} שותפות שנתכוננה לשם ניהול עסק, חייבת ברישום לפי הוראות פקודה זו תוך חודש מן היום שנתכוננה; להוציא שותפות בין חקלאים לשם מיזם משותף בקשר עם עיבוד אדמה.

{{ח:סעיף|5|רישום ברשות}}
{{ח:ת}} שותפות שאינה חייבת ברישום רשאית להירשם כשותפות לפי פקודה זו, אם ביקשו זאת שותפיה, ואם נרשמה תחול עליה פקודה זו.

{{ח:סעיף|6|שותפות חייבת רישום שלא נרשמה}}
{{ח:ת}} שותפות החייבת ברישום ולא נרשמה כדין, דינו של כל שותף – קנס 15 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה; אולם אי־רישומה של שותפות לא ישפיע בשיקול אם השותפות קיימת ואם לאו.

{{ח:סעיף|7|דרכי הרישום}}
{{ח:ת}} רישומה של שותפות יהיה במשלוח הודעה לרשם, חתומה בידי השותָפים ומכילה פרטים אלה:
{{ח:תת|(1)}} שם השותפות;
{{ח:תת|(2)}} מהות העסק דרך כלל;
{{ח:תת|(3)}} מקומו הראשי של העסק;
{{ח:תת|(4)}} שמו המלא, מענו והגדרו של כל שותף;
{{ח:תת|(5)}} שמותיהם של השותפים המורשים לנהל את עניני השותָפות ולחתום בשמה, זולת אם כולם מורשים לכך;
{{ח:תת|(6)}} תקופת קיומה של השותפות, אם נקבעה לה תקופה, ויום תחילתה.

{{ח:סעיף|8|פרסום}}
{{ח:ת}} הרשם ידאג שההודעה, או תקציר הימנה, תפורסם ברשומות על חשבון השותפות.

{{ח:סעיף|9|רישום שינויים}}
{{ח:תת|(א)}} אם תוך תקופת השותפות חל שינוי באחד הדברים שחובה לרשמם לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, תישלח לרשם בדואר או תימסר לידו, תוך שבעה ימים, הודעה חתומה בידי השותפות ובה תפורש מהות השינוי.
{{ח:תת|(ב)}} הופרה הוראת סעיף זה, דינו של כל שותף, למעט שותפים מוגבלים – קנס 15 לירות לכל יום שבו נמשכה העבירה.

{{ח:סעיף|10|איסור שימוש בשם מטעה}}
{{ח:תת|(א)}} לא תירשם שותפות בשם המכיל את –
{{ח:תתת|(1)}} המלים ”בערבון מוגבל“ או ”בע״מ“;
{{ח:תתת|(2)}} שם או תואר שיש בו כדי לרמז על חסות המדינה או על קשר עם הממשלה;
{{ח:תתת|(3)}} המלים ”בנק“ או ”בנקאות“ או ”לשכת המסחר“ או כל חיקוי להן, אלא אם נתקבלה על כך תחילה רשות מאת שר המשפטים.
{{ח:תת|(ב)}} לא תירשם שותפות בשם שבו רשומה כבר בישראל חברה או שותפות קיימת או בשם דומה לשמה עד כדי להטעות, אלא אם אותה חברה או שותפות עומדת בפירוק והודיעה, בדרך שדרש הרשם, על הסכמתה לנטילת שמה.
{{ח:תת|(ג)}} שותפות שנרשמה, מתוך אי זהירות או מסיבה אחרת, בשם כאמור בסעיף קטן (ב) בלי הסכמה, רשאית לשנות את שמה.

{{ח:סעיף|11|סמכות הרשם לסרב}}
{{ח:ת}} היה הרשם סבור, ששותפות מבקשת ליטול לה שם למטרה לא כשרה או לענין של מרמה, רשאי הוא לסרב לרשמה באותו שם.

{{ח:סעיף|12|סמכות בית המשפט}}
{{ח:ת}} שותפות הטוענת שאדם, שותפות, אגודה או חברה נטלו להם את שמה, או שם דומה לשמה עד כדי להטעות, וכל אדם, שותפות, אגודה או חברה הטוענים ששותפות פלונית נטלה לה את שמם או שם דומה לשמם עד כדי להטעות, רשאים לבקש מבית המשפט למנוע את השימוש בשם ובית המשפט רשאי לעשות כן, זולת אם הנדרש להימנע מן השימוש הוכיח שזכותו להשתמש בשם הנדון קודמת.

{{ח:סעיף|13|שינוי השם}}
{{ח:תת|(א)}} שותפות רשאית, באישור הרשם, לשנות את שמה.
{{ח:תת|(ב)}} שינוי שמה של שותפות אינו משפיע על שום זכות או התחייבות ואינו פוגם בשום הליך משפטי שלה או נגדה.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: בין השותפות לבין הנושאים־ונותנים עמה}}

{{ח:סעיף|14|כוחו של שותף לחייב את השותפות}}
{{ח:ת}} כל שותף הוא שלוח של השותפות ושל שאר שותפיו לכל ענין של עסקי השותפות; ופעולותיו של כל שותף, כשהוא עושה בדרך הרגילה עסק מן הסוג שעושה השותפות שהוא חבר בה, יחייבו את השותפות ואת שותפיו, זולת אם למעשה אין לו הרשאה לפעול בשם השותפות באותו עסק, והאדם שעמו נשא ונתן יודע שאין לשותף הרשאה לכך, או שאינו יודע, או אינו מאמין, שהוא שותף.

{{ח:סעיף|15|פעולות ותעודות בשם השותפות}}
{{ח:ת}} פעולה או תעודה הנוגעת לעסקי השותפות, שנעשתה או נערכה בידי אדם מורשה לכך, בשם השותפות או בדרך אחרת המראה כוונה לחייב את השותפות, בין שהאדם הוא שותף ובין אם לאו – יחייבו את השותפות ואת כל השותפים; אין הוראה זו גורעת מכל הוראת דין כללית לענין עריכתם של מסמכים סחירים או עריכת תעודות בפני נוטריון ציבורי.

{{ח:סעיף|16|שימוש לרעה באשראי השותפות}}
{{ח:ת}} שותף המשעבד את אשראי השותפות, או המתאמר לחייב אותה בדרך אחרת, למטרה שאין לה לכאורה כל קשר לעסקיה הרגילים של השותפות, אין מעשהו מחייב אותה, אלא אם שאר השותפים הרשוהו לכך במיוחד; אין הוראה זו גורעת מכל חבות אישית שחב בה שותף כפרט.

{{ח:סעיף|17|הגבלת הרשאתם של שותפים}}
{{ח:ת}} הוסכם בין השותפים להגביל הרשאתו של שותף לחייב את השותפות – כל מעשה שנעשה שלא כמוסכם לא יחייב את השותפות כלפי אדם שידע על ההסכמה.

{{ח:סעיף|18|חבות בשל עוולה}}
{{ח:ת}} שותף הפועל במהלך הרגיל של עסקי השותפות, או בהרשאתם של השותפים, ותוך פעולתו הוא גורם במעשה או במחדל שלא כדין נזק או פגיעה לאדם שאינו שותף – תהא השותפות חבה באותה מידה שחב בה השותף.

{{ח:סעיף|19|חבות בשל פגיעה בנכסי הזולת}}
{{ח:ת}} שותף שהשתמש שלא כדין בכסף או בנכס שקיבל בתחום הרשאתו הנחזית מידי מי שאינו שותף, או בכסף או בנכס שקיבלה השותפות במהלך עסקיה מידי מי שאינו שותף ועדיין הם ברשותה – תהא השותפות חבה להיטיב את הנזק.

{{ח:סעיף|20|השותפים חבים יחד ולחוד}}
{{ח:תת|(א)}} כל שותף חב, יחד עם שאר השותפים ולחוד, בכל החיובים שהשותפות חבה בהם בהיותו שותף, לרבות בכל דבר שהשותפות חבה בו לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיפים 18}} {{ח:פנימי|סעיף 19|ו־19}} בהיותו שותף, ואם נפטר השותף יהא עזבונו חב כאמור באותם חיובים במידה שעדיין לא סולקו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן צו של הוצאה לפועל נגד שותף, מכוח היותו חב לחוד בחיוביה של השותפות כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם פורקה השותפות, או אם הנושה בה קיבל פסק דין נגדה בשל החיוב ופסק הדין לא קויים במלואו; במקרה אחרון זה יהא השותף שפרע זכאי לסעד בשיעור יחסי מן השותפות ומשאר השותפים.

{{ח:סעיף|21|הגשת תביעות בפשיטת רגל}}
{{ח:ת}} השותפות וכל שותף בה לא יהיו זכאים לתבוע, בפשיטת רגל של שותף, אלא לאחר נושי השותפות, ושותף לא יהיה זכאי לתבוע, בפשיטת רגל של השותפות, אלא לאחר נושי השותפות; ואולם –
{{ח:תת|(1)}} מקום ששותף נטל במעשה מרמה ולשימוש עצמו מרכוש השותפות, והמעשה לא הוכשר, יהא הנאמן בפשיטת רגל של השותפות זכאי לתבוע מנכסיו הפרטיים של השותף כדי שוויו של הרכוש שנטל;
{{ח:תת|(2)}} מקום שחלק מנכסיו הפרטיים של שותף נעשו נכסי השותפות במעשה מרמה שהשותפות אחראית לו, יהא השותף המרומה זכאי לתבוע בפשיטת רגל של השותפות כדי השיעור שניטל במרמה מנכסיו הפרטיים;
{{ח:תת|(3)}} מקום ששותפים אחדים ניהלו עסק נפרד בהון נפרד ותוך כך נעשו לנושים או לחייבים של השותפות, יהיו הנאמנים בפשיטת רגל, לפי הענין, זכאים לתבוע כדרך שהיו זכאים אילולא היתה זהות אישית של שותפים.

{{ח:סעיף|22|חבות בשל הפרת נאמנות}}
{{ח:ת}} אחד השותפים שנתמנה נאמן והשתמש שלא כראוי בנכס של הנאמנות לעסקי השותפות או לצרכיה, לא יהיה שותף אחר חב בשל נכס הנאמנות כלפי מי שיש לו טובת הנאה באותו נכס; אולם אין הוראה זו גורעת מחבותו של שותף שידע על הפרת הנאמנות, ואינה מונעת לעקוב אחר כספי הנאמנות ולגבותם מן השותפות אם הם עדיין בהחזקתה או בשליטתה.

{{ח:סעיף|23|התחזות}}
{{ח:תת|(א)}} המתחזה כשותף בשותפות פלונית, על ידי שהוא מתייצג כך בעל פה, בכתב או בהתנהגות, או שהוא מניח ביודעין שיציגוהו כך, יהא חב כשותף כלפי כל אדם שנתן אשראי לשותפות מתוך אמון באותה התחזות, ואין הבדל אם ההתחזות הגיעה לנותן האשראי מאת המתחזה עצמו או בידיעת המתחזה, או שהגיעה אליו שלא ממנו או שלא בידיעתו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שותפות המוסיפה להשתמש לעסקיה בשמה הקודם אחרי מותו של שותף או בשמו של השותף המת כחלק משמה – אין בהמשך השימוש בשם זה כדי להחיב את מבצע צוואתו או מנהל עזבונו או את נכסי עזבונו בשל חובות שנתחייבה בהם השותפות לאחר מותו.

{{ח:סעיף|24|מצג של שותף}}
{{ח:ת}} הודיה או מצג של שותף בנוגע לעניני השותפות שנעשו במהלך עסקיה הרגילים, ישמשו ראיה לחובת השותפות.

{{ח:סעיף|25|הודעה לשותף כהודעה לשותפות}}
{{ח:ת}} הודעה בדבר השייך לעסקי השותפות, שנמסרה לאחד השותפים הפועל כרגיל בעסקיה, כוחה יפה כהודעה לשותפות, למעט מרמה שנעשתה בידי אותו שותף או בהסכמתו.

{{ח:סעיף|26|אחריותו של שותף נכנס}}
{{ח:ת}} מי שנתקבל כשותף לשותפות קיימת, לא יהיה בכך חב כלפי נושיה בשל מה שנעשה לפני היותו לשותף.

{{ח:סעיף|27|אחריותו של שותף יוצא}}
{{ח:ת}} שותף הפורש משותפות לא יחדל בשל כך מהיות חב לחיוביה שנוצרו לפני פרישתו, אלא בהסכם מפורש או משתמע בינו לבין הנושים והשותפות בהרכבה החדש.

{{ח:סעיף|28|שינוי הרכב מבטל ערבות}}
{{ח:ת}} ערבות מתמדת לעסקאותיה של שותפות, שניתנה לשותפות או לצד שלישי, וחל שינוי בהרכבה של השותפות הנערבת, או של השותפות שלעסקאותיה ניתנת הערבות – מתבטלת הערבות לכל עסקה שלאחר השינוי כאמור, והוא אם אין הסכם על היפוכו של דבר.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: בין השותפים לבין עצמם}}

{{ח:סעיף|29|חובת שותף כלפי רעהו}}
{{ח:ת}} חובתם של שותפים היא לנהל את עסקי השותפות לתועלת המשותפת, להיות ישרים ונאמנים איש עם רעהו ולמסור לכל שותף או לבא־כוחו חשבונות נכונים ומידע שלם בכל ענין הנוגע לשותפות.

{{ח:סעיף|30|שינוי תנאי השותפות בהסכמה}}
{{ח:ת}} הזכויות והחובות ההדדיות של השותפים, בין שנקבעו בהסכם ובין שהוגדרו בפקודה זו, ניתנים לשינוי בהסכמת כל השותפים, וההסכמה יכול שתהיה מפורשת או משתמעת מתוך מהלך עסקיה.

{{ח:סעיף|31|נכסי שותפות}}
{{ח:תת|(א)}} הנכסים, הזכויות וטובות ההנאה, בנכסים שהוכנסו בראשונה להון השותפות, או שנרכשו במהלך עסקיה, בקניה או בדרך אחרת על חשבון השותפות או למטרותיה, הם נכסי שותפות לענין פקודה זו.
{{ח:תת|(ב)}} מקום שבעלים משותפים במקרקעין, שאינם נכסי שותפות, נוהגים שותפות ברווחים הנובעים מן השימוש במקרקעין וקנו בכספי הרווחים מקרקעין אחרים לשם שימוש באותה דרך, יהיו המקרקעין הקנויים – באין הסכם אחר לענין זה – שייכים להם לא כשותפים, אלא כבעלים משותפים לפי החלקים שהיו להם במקרקעין הראשונים בתאריך הקניה.

{{ח:סעיף|32|נכס שנקנה בכספי השותפות}}
{{ח:ת}} נכס שנקנה בכספי השותפות יראוהו כאילו נקנה על חשבון השותפות, והוא אם אין כוונה אחרת משתמעת.

{{ח:סעיף|33|השימוש בנכסי השותפות}}
{{ח:ת}} חייבים שותפים להחזיק ולהשתמש בנכסי השותפות לצרכי השותפות בלבד ולפי הסכם השותפות; אולם טובת ההנאה החוקית ממקרקעין של השותפות תיסוב לפי דיני הירושה, ותהא מוחזקת, לפי הצורך, בנאמנות לטובת הנהנים לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|34|זכויותיהם וחובותיהם של השותפים}}
{{ח:ת}} זכויות השותפים בנכסי השותפות וזכויותיהם וחובותיהם כלפי השותפות ייקבעו, בכפוף להסכם מפורש או משתמע שבין השותפים, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שותף זכאי לחלק בהון העסק וברווחיו, וחב להשתתף בכיסוי הפסדי הון או הפסדים אחרים של השותפות, בשיעור יחסי לסכום ההון שהסכים לחתום עליו; שותף שלא הסכום לחתום על הון, יהא חלקו ברווחים וחבותו להפסדים של השותפות כשיעור חלקו וחבותו של השותף שהסכים לחתום על ההון הקטן ביותר;
{{ח:תת|(2)}} השותפות תשפה כל שותף בעד תשלומים ששילם ובעד חבויות אישיות שחב בהן בניהול הרגיל והנכון של עסקי השותפות או בשל דבר שהיה הכרח לעשותו לשם קיום עסקיה או רכושה של השותפות;
{{ח:תת|(3)}} שותף ששילם למען השותפות תשלום או מקדמה למעלה מסכום ההון שהסכים לחתום עליו, יהיה זכאי לריבית מתאריך התשלום או המקדמה, בשיעור הקבוע לענין זה לפי החוק;
{{ח:תת|(4)}} אין שותף זכאי לריבית על סכום ההון שחתם עליו לפני שנתבררו הרווחים;
{{ח:תת|(5)}} כל שותף רשאי להשתתף בניהול עסקי השותפות;
{{ח:תת|(6)}} אין שותף זכאי לשכר בעד עבודתו בעסקי השותפות;
{{ח:תת|(7)}} לא יתקבל שותף לשותפות בלי הסכמת כל השותפים הקיימים;
{{ח:תת|(8)}} חילוקי דעות שיתגלעו בענינים רגילים הקשורים בעסקי השותפות יוכרעו ברוב של השותפים, אך אין לעשות שינוי במהותם של עסקי השותפות בלי הסכמת כל השותפים הקיימים;
{{ח:תת|(9)}} פנקסי השותפות יהיו שמורים במקום עסקי השותפות, או במקום הראשי אם יש יותר ממקום אחד, וכל שותף יוכל בכל שעה שיראה מתאימה, לגשת אליהם, לבדוק אותם ולהעתיק מהם.

{{ח:סעיף|35|הרחקת שותף}}
{{ח:ת}} שום רוב של השותפים לא יוכל להרחיק שותף מן השותפות, אלא אם ניתנה סמכות לעשות כן בהסכם מפורש שבין השותפים.

{{ח:סעיף|36|פרישה משותפות שמרצון}}
{{ח:ת}} לא הוסכם על תקופה קצובה לקיום השותפות, יוכל כל שותף לסיימה בכל עת במתן הודעה על כוונתו זו לכל שאר השותפים; הוקמה השותפות מלכתחילה בתעודה, תספיק לסיומה הודעה בכתב חתומה ביד המודיע.

{{ח:סעיף|37|המשכת הקיום לאחר זמן}}
{{ח:תת|(א)}} שותפות שנתכוננה לתקופה קצובה והמשיכה בקיומה אחרי גמר התקופה, בלי הסכם מפורש חדש, יהיו זכויותיהם וחובותיהם של השותפים כפי שהיו ביום גמר התקופה, ודינה כדין שותפות שמרצון.
{{ח:תת|(ב)}} המשכת עסקי השותפות בידי כל השותפים או בידי אלה מהם שהיו כרגיל פעילים בה בתקופה הקצובה, ללא סידור או חיסול של עניני השותפות, יראו כהמשך קיומה של השותפות.

{{ח:סעיף|38|אחריות בשל רווחים פרטיים}}
{{ח:תת|(א)}} כל שותף יהיה אחראי בפני השותפות על כל טובת הנאה שהפיק בלי הסכמת שאר השותפים מכל עסקה הנוגעת לשותפות או מכל שימוש שלו בנכסי השותפות, בשמה או בקשריה העסקיים.
{{ח:תת|(ב)}} הוראת סעיף זה חלה גם על עסקאות שנעשו אחרי שנתפרקה השותפות בשל מות אחד השותפים ולפני שהושלם פירוק עסקיה, בין שנעשו בידי שותף שאיר ובין שנעשו בידי באי כוחו של השותף המת.

{{ח:סעיף|39|איסור על שותף להתחרות בשותפות}}
{{ח:ת}} שותף המקיים בלי הסכמת השותפים עסק הדומה במהותו לעסק השותפות ומתחרה בו, חייב ליתן לשותפות דין וחשבון על כל הרווחים שעשה באותו עסק, ולשלמם לשותפות.

{{ח:סעיף|40|זכויותיו של נמחה}}
{{ח:תת|(א)}} שותף הממחה לאחר את חלקו בשותפות, בין לחלוטין ובין בשעבוד – לא תזַכה ההמחאה את הנמחה כלפי שאר השותפים, כל עוד השותפות קיימת, להתערב בניהול עסקיה או עניניה או לדרוש חשבונות על עסקיה או לבדוק את פנקסיה, אולם תזכה אותו ליטול את החלק ברווחים שהממחה היה זכאי לו אילולא המחה, וחייב הוא להסכים לחשבון הרווחים שקבעו השותפים.
{{ח:תת|(ב)}} פורקה השותפות, בין לגבי כל השותפים ובין לגבי השותף הממחה, יהיה הנמחה זכאי ליטול את החלק בנכסי השותפות שהיה זכאי לו השותף הממחה בינו לבין שאר השותפים, ולענין קביעת אותו חלק יהיה זכאי לקבל דין וחשבון החל מיום הפירוק.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: פירוק שותפות ותוצאותיה}}

{{ח:סעיף|41|פירוק השותפות מאליה או בידי שותף}}
{{ח:תת|(א)}} שותפות תפורק –
{{ח:תתת|(1)}} אם נתכוננה לתקופה קצובה – בגמר התקופה;
{{ח:תתת|(2)}} אם נתכוננה לשם עסק אקראי יחידי או קיבולת יחידה – בהסתיים העסק או הקיבולת;
{{ח:תתת|(3)}} אם נתכוננה לתקופה לא מסויימת – כשאחד השותפים מודיע לשאר השותפים על כוונתו לפרק את השותפות;
{{ח:תת}} והכל בכפוף להסכם שבין השותפים.
{{ח:תת|(ב)}} פירוקה של שותפות לתקופה לא מסויימת יהיה בתאריך שנקב השותף בהודעתו, ואם לא נקב תאריך – בתאריך שבו נמסרה ההודעה.

{{ח:סעיף|42|פירוק מחמת מוות או פשיטת רגל}}
{{ח:ת}} מת אחד השותפים או הוכרז פושט רגל תפורק השותפות לגבי כל השותפים, והכל בכפוף להסכם שביניהם.

{{ח:סעיף|43|פירוק מחמת שעבוד}}
{{ח:ת}} הניח אחד השותפים שחלקו בשותפות ישועבד לפי פקודה זו בשל חובו הפרטי, רשאים שאר השותפים לפרק את השותפות.

{{ח:סעיף|44|פירוק מחמת איסור}}
{{ח:ת}} שותפות תפורק אם קרה מקרה העושה את ניהול עסקיה או את פעולתם של השותפים בניהולה למעשה אסור.

{{ח:סעיף|45|פירוק על פי בית המשפט}}
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי, על פי בקשת שותף, לצוות על פירוק השותפות בית המשפט באחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הוכח להנחת דעתו של בית המשפט שאחד השותפים הוא דרך קבע לא שפוי בדעתו; בקשה זו תבוא מאת מי שזכאי לטעון לאותו שותף או מאת אחד השותפים האחרים;
{{ח:תת|(2)}} אחד השותפים, שאיננו המבקש, נעשה מטעם אחר נטול כושר דרך קבע למלא את המוטל עליו לפי הסכם השותפות;
{{ח:תת|(3)}} אחד השותפים, שאיננו המבקש, אשם בהתנהגות שלפי דעת בית המשפט, בהתחשב במהות עסקי השותפות, עלולה להשפיע לרעה על ניהול עסקיה;
{{ח:תת|(4)}} אחד השותפים, שאיננו המבקש, מפר במזיד או דרך קבע את הסכם השותפות, או מתנהג בענינים אחרים הנוגעים לשותפות בדרך שאין לשותפים אחרים אפשרות מעשית סבירה להמשיך עמו בניהול עסקי השותפות;
{{ח:תת|(5)}} אי אפשר עוד לנהל את עסקי השותפות אלא בהפסד;
{{ח:תת|(6)}} כל אימת שנוצרו נסיבות העושות, לדעת בית המשפט, את פירוק השותפות למעשה של צדק ויושר.

{{ח:סעיף|46|בית המשפט המוסמך}}
{{ח:ת}} בית המשפט המחוזי של המחוז שבו רשומה השותפות, או שבו נמצא מקום עסקה הראשי, הוא המוסמך לצוות על פירוקה.

{{ח:סעיף|47|סמכות בית המשפט}}
{{ח:ת}} מקום ששותף זכאי לבקש פירוק השותפות, או שנסתיימה השותפות, רשאי בית המשפט, לפי בקשת שותף או בא כוחו – אם אין הסכם על היפוכו של דבר – לפרק את עסקיה, להורות בדבר סילוק חובותיה ולחלק את העודף בין האנשים הנוגעים בדבר, לפי זכויותיהם; ורשאי בית המשפט, אם ראה שצודק ומתאים הוא לעשות כן, למנות כונס לנכסי השותפות או מנהל לעסקיה או שניהם כאחד.

{{ח:סעיף|48|משא ומתן עם שותפות בלי ידיעת השינוי בהרכבה}}
{{ח:תת|(א)}} הנושא ונותן עם שותפות לאחר שחל שינוי בהרכבה, רשאי – כל עוד לא נודע לו השינוי – לראות את כל השותפים לכאורה של השותפות הישנה כאילו הם עדיין שותפים בה.
{{ח:תת|(ב)}} מודעה ברשומות על שינוי בהרכב השותפות תשמש הודעה לכל אדם.

{{ח:סעיף|49|סמכות השותפים למטרות הפירוק}}
{{ח:תת|(א)}} כוחו של כל שותף לחייב את השותפות ושאר זכויותיהם וחובותיהם של השותפים יעמדו בתקפם לאחר פירוקה של השותפות, במידה שהדבר דרוש לפירוק עניני השותפות ולסיום עסקאות שהוחל בהן ולא הושלמו בעת הפירוק ובמידה זו בלבד, והכל בכפוף לכל צו של בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שותף שפשט את הרגל לא יחייב את השותפות בשום מקרה; אולם אין הוראה זו פוטרת מאחריות אדם שלאחר אותה פשיטת רגל התייצג, או הניח ביודעין שיציגוהו, כשותף של פושט הרגל.

{{ח:סעיף|50|זכותו של שותף בפירוק}}
{{ח:ת}} בהתפרק שותפות יהיה כל שותף זכאי כלפי שאר השותפים וכלפי כל מי שיש לו מכוחם תביעה בשל זכויותיהם כשותפים, שנכסי השותפות ישמשו לסילוק חיוביה של השותפות, ושהנכסים העודפים ישמשו לסילוק המגיע לשותפים לאחר שינוכה ממנו כל המגיע מהם לשותפות בשל היותם שותפים בה.

{{ח:סעיף|51|יישוב החשבונות בין השותפים}}
{{ח:ת}} ביישוב החשבונות בין השותפים לאחר פירוק השותפות ינהגו לפי כללים אלה, בכפוף לכל הסכם:
{{ח:תת|(1)}} הפסדים, ובכלל זה הפסד וחסר שבהון, ישולמו תחילה מתוך הרווחים, לאחריהם – מתוך ההון, ולאחרונה, אם יהיה צורך, ישלם כל שותף כיחיד סכום יחסי לפי שיעור זכותו בחלק מן הרווחים;
{{ח:תת|(2)}} נכסי השותפות, ובכלל זה הסכומים שהכניס כל שותף לכיסוי ההפסד והחסר שבהון, ישמשו בדרך ובסדר שלהלן:
{{ח:תתת|(א)}} סילוק חיוביה של השותפות למי שאינם שותפים בה;
{{ח:תתת|(ב)}} סילוק שיעור יחסי של המגיע לכל שותף בעד מקדמות ששילם, להבדיל מהון שהכניס לשותפות;
{{ח:תתת|(ג)}} סילוק ההוצאות הכרוכות בפירוק עניני השותפות;
{{ח:תתת|(ד)}} סילוק שיעור יחסי של המגיע לכל שותף בעד הון שהכניס לשותפות;
{{ח:תתת|(ה)}} חלוקת היתרה הסופית בין השותפים, לפי השיעורים שלפיהם יש לחלק את הרווחים.

{{ח:סעיף|52|שותף ששילם פרמיה}}
{{ח:תת|(א)}} שילם אחד השותפים פרמיה לשותף אחר בהיכנסו לשותפות לתקופה קצובה, והשותפות מתפרקת לפני גמר התקופה ושלא מחמת מותו של שותף, רשאי בית המשפט להורות על החזרת הפרמיה, או חלק ממנה שנראה לו צודק, בהתחשב עם תנאי חוזה השותפות ועם אורך הזמן שבו התקיימה השותפות.
{{ח:תת|(ב)}} הפרמיה לא תוחזר, אם ראה בית המשפט שהעילה לפירוק היא, בלבד או בעיקר, התנהגותו הרעה של השותף ששילם את הפרמיה, או אם נתפרקה השותפות על פי הסכם שאין בו הוראה על החזרת חלק כלשהו של הפרמיה.

{{ח:סעיף|53|פירוק מחמת מרמה}}
{{ח:ת}} בוטל חוזה השותפות, בשל תרמית או מצג שוא של אחד השותפים, יהא הצד הרשאי לבטל את חוזה השותפות זכאי לכל התרופות המנויות להלן בלא שתיפגע בכך כל זכות אחרת שיש לו:
{{ח:תת|(1)}} להטיל עיכבון על יתרת נכסי השותפות לאחר מילוי חבויותיה או לעכבה בידו, בשל כל סכום ששילם בקניית חלק בשותפות וכל הון שהשקיע בה, ובכלל זה הריבית שעליהם, מיום התשלום או ההשקעה עד יום מתן פסק הדין, בשיעור הקבוע לענין זה לפי החוק;
{{ח:תת|(2)}} להיות כאחד הנושים של השותפות, בשל כל סכום ששילם בעד חבויותיה של השותפות;
{{ח:תת|(3)}} לשיפוי מאת האדם האשם בתרמית או במצג השוא בעד כל חיוביה של השותפות;
{{ח:תת|(4)}} לקבל צו המחייב את האשם בתרמית או במצג השוא להחזיר כל סכום כסף ששולם או שהושקע, עם הריבית שעליו, כאמור בפסקה (1).

{{ח:סעיף|54|זכותו של שותף יוצא}}
{{ח:תת|(א)}} מת אחד השותפים, או חדל להיות שותף מסיבה אחרת, ושאר השותפים ממשיכים בעסקי השותפות על הונה ונכסיה, בלי יישוב סופי של החשבונות שביניהם לבין השותף היוצא או עזבונו, הברירה בידי השותף או בידי באי כוחו, באין הסכם אחר לענין זה, לקבל מן הרווחים שהגיעו מאז הפירוק את מה שניתן לזקוף, לפי דעת בית המשפט, לשימוש בחלקו שבנכסי השותפות, או לקבל ריבית על סכום חלקו בנכסי השותפות בשיעור הקיים לענין זה לפי החוק.
{{ח:תת|(ב)}} מקום שעל פי חוזה השותפות ניתנה ברירה, לשותפים שאירים או ממשיכים, לקנות את טובת ההנאה של שותף שמת או שיצא מן השותפות, והם משתמשים בזכות זו כשורה, לא יהא עזבונו של השותף שמת, או השותף שיצא או עזבונו, לפי הענין, זכאים לכל חלק נוסף או אחר ברווחים; אולם אם שותף המתאמר להשתמש בזכות הברירה איננו ממלא מכל בחינה מהותית אחר תנאי הברירה ישא באחריות על פי הוראות סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|55|דין חלקו של יוצא כדין חוב}}
{{ח:ת}} הסכום המגיע מן השותפים השאירים או הממשיכים לשותף שיצא, או לבאי כוח השותף שמת, בעד חלקו בשותפות, יהיה חוב שנצמח עם פירוק השותפות או עם מות השותף, והכל בכפוף להסכם שבין השותפים.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: שותפות מוגבלת}}

{{ח:סעיף|56|תחולת הפקודה על שותפות מוגבלת}}
{{ח:ת}} שותפות מוגבלת תתכונן באופן ובתנאים המפורטים בפקודה זו, ויחולו עליה הוראות הפקודה זולת אם אינן מתיישבות עם הוראה מפורשת לענין הנדון.

{{ח:סעיף|57|הרכבה של שותפות מוגבלת}}
{{ח:תת|(א)}} שותפות מוגבלת תכלול שותף כללי אחד לפחות החב בכל חיוביה ושותף אחד לפחות שאינו חב בהם אלא כדי שיעור הסכום שהכניס להון השותפות.
{{ח:תת|(ב)}} תאגיד יכול שיהא שותף מוגבל.

{{ח:סעיף|58|רישום שותפות מוגבלת}}
{{ח:ת}} רישומה של שותפות מוגבלת יהיה במשלוח הודעה בדואר לרשם או במסירתה לו כשהיא חתומה בידי השותפים ומכילה, בנוסף על הפרטים הנדרשים משותפות רגילה, הודעה שהשותפות היא מוגבלת, ופרטים על כל שותף מוגבל ועל הסכום שהכניס ואם שולם במזומנים או בדרך אחרת.

{{ח:סעיף|59|רישום שינויים}}
{{ח:תת|(א)}} חל בתקופת קיומה של שותפות מוגבלת שינוי בסכום שהכניס שותף מוגבל, או בחבותו של שותף מחמת שנהפך משותף כללי לשותף מוגבל או להיפך – תישלח לרשם בדואר או תימסר לו, תוך שבעה ימים לאחר השינוי, הודעה על כך חתומה ביד השותפות המפרשת את מהות השינוי.
{{ח:תת|(ב)}} הופרה הוראת סעיף זה, דינו של כל שותף כללי – קנס 15 לירות לכל יום שבו נמשכה העבירה.

{{ח:סעיף|60|שינויים שיש לפרסם ברשומות}}
{{ח:ת}} כל סידור או עסקה שעל פיהם יחדל אדם להיות שותף כללי בשותפות ויהיה לשותף מוגבל בה, או שעל פיהם תעבור זכות בשותפות משותף מוגבל לאדם אחר, לא יהיה להם כל תוצָא לענין פקודה זו כל עוד לא פורסמה הודעה על כך ברשומות.

{{ח:סעיף|61|כינון שותפות מוגבלת}}
{{ח:תת|(א)}} שותפות מוגבלת תתכונן על פי הסכם בכתב (להלן – תקנות השותפות).
{{ח:תת|(ב)}} עם כל בקשה לרישום שותפות מוגבלת יש למסור לרשם, או לשלוח אליו בדואר, עותק של תקנות השותפות.
{{ח:תת|(ג)}} הרשם יגיש את תקנות השותפות לשר המשפטים והוא רשאי, לפי שיקול דעתו המוחלט, להתיר את הרישום או לסרב.
{{ח:תת|(ד)}} משנתקבל היתר שר המשפטים לרישום השותפות יודיע הרשם על כך לשותפות, ירשום את התקנות וישמור אותן אצלו.
{{ח:תת|(ה)}} שותפות מוגבלת לא תתחיל בעסקיה לפני שקיבלה מן הרשם הודעה ששר המשפטים התיר את רישומה.
{{ח:תת|(ו)}} הופרה הוראת סעיף קטן (ה), דינו של כל שותף – קנס 750 לירות.

{{ח:סעיף|62|שינוי תקנות של שותפות מוגבלת}}
{{ח:תת|(א)}} שותפות מוגבלת רשאית לשנות את תקנות השותפות, בכפוף להוראות סעיף זה; לשינוי לא יהיה תוקף אלא לאחר היתר שר המשפטים.
{{ח:תת|(ב)}} רצו השותפים לשנות את התקנות, ימסרו לרשם, או ישלחו אליו בדואר, עותק של התקנות כפי ששונו; הרשם יגישו לשר המשפטים והוא רשאי, לפי שיקול דעתו המוחלט, להתיר את רישום התקנות ששונו או לסרב.
{{ח:תת|(ג)}} קיבל הרשם את היתר שר המשפטים לרשום את תקנות השותפות ששונו, יודיע על כך לשותפות, ירשום את התקנות וישמור אותן אצלו.

{{ח:סעיף|63|מעמדו של שותף מוגבל}}
{{ח:תת|(א)}} שותף מוגבל לא ישתתף בניהול עסקי השותפות ואין כוחו יפה לחייב את השותפות, אולם רשאי הוא בכל עת, בעצמו או על ידי שלוחו, לעיין בפנקסי השותפות, לבחון מצבה וסיכוייה ולהתייעץ בענין זה עם השותפים.
{{ח:תת|(ב)}} שותף מוגבל אינו רשאי, במשך קיומה של השותפות, למשוך או לקבל, במישרין או בעקיפין, שום חלק מהשקעתו, ואם עשה כן, יהא חב בחיוביה של השותפות כדי הסכומים שמשך או שקיבל.
{{ח:תת|(ג)}} שותף מוגבל המשתתף בניהול עסקי השותפות, יהא אחראי לכל חיוביה, כאילו היה שותף כללי, כל עוד הוא משתתף בניהולה.
{{ח:תת|(ד)}} בכפוף לתקנות השותפות המוגבלת –
{{ח:תתת|(1)}} מותר לקבל אדם כשותף בלי הסכמתם של השותפים המוגבלים;
{{ח:תתת|(2)}} אין שותף מוגבל יכול לפרק את השותפות במסירת הודעה על כוונתו זו;
{{ח:תתת|(3)}} שותף מוגבל רשאי, בהסכמת השותפים הכלליים, להמחות את חלקו בשותפות, ומשהמחה כך יהיה הנמחה לשותף מוגבל עם כל הזכויות שהיו לממחה;
{{ח:תתת|(4)}} הניח שותף מוגבל, שחלקו בשותפות ישועבד בשל חובותיו הפרטיים, אין שאר השותפים רשאים בגלל זאת לפרק את השותפות;
{{ח:תתת|(5)}} חילוקי דעות שנתגלעו בענינים רגילים הנוגעים לשותפות יוכרעו ברוב דעות של השותפים הכלליים.

{{ח:סעיף|64|סייגים לפירוק שותפות מוגבלת}}
{{ח:תת|(א)}} שותפות מוגבלת לא תפורק במותו של שותף מוגבל או כשהוכרז פושט רגל; נטרפה דעתו של שותף מוגבל לא ישמש הדבר עילה לפירוק על פי צו בית המשפט אלא אם אין דרך אחרת לברר מה חלקו בשותפות וכיצד לממש אותו.
{{ח:תת|(ב)}} הוחלט על פירוקה של שותפות מוגבלת, יפרקו השותפים הכלליים את עסקיה, זולת אם הורה בית המשפט על דרך אחרת.

{{ח:סעיף|65|פרסום פרטים על שותפות מוגבלת}}
{{ח:תת|(א)}} שותפות מוגבלת שנרשמה לפי הוראות פקודה זו, בין שנתכוננה בישראל ובין מחוץ לה, חייבת להביא, בכל דבר דפוס שמופיע בה שמה, הודעה באותיות נוחות לקריאה, שהיא שותפות מוגבלת ולנקוב בשמו של כל שותף מוגבל ושל כל שותף שאינו מוגבל.
{{ח:תת|(ב)}} לא נתמלאה הוראת סעיף זה, דינם של השותפות ושל כל שותף לחוד – קנס 75 לירות בעד כל עבירה.

{{ח:קטע2|פרק ו1|פרק ו׳1: שותפות מוגבלת ציבורית|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:קטע3|פרק ו1 סימן א|סימן א׳: הגדרות|תיקון: תשע״ה}}

{{ח:סעיף|65א|הגדרות {{ח:הערה|-}} {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1}}|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ו1|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אסיפה כללית“ – אסיפה שנתית או אסיפה מיוחדת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אסיפה מיוחדת“ – אסיפה כללית של מחזיקי יחידות השתתפות שאינה אסיפה שנתית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אסיפה שנתית“ – אסיפה של מחזיקי יחידות השתתפות לפי {{ח:פנימי|סעיף 65כח|סעיף 65כח}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית“ ו”דירקטור בעל כשירות מקצועית“ – כמשמעותם לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 240|סעיף 240(א1)(2) לחוק החברות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דמי יוזמה“ – כל נכס הניתן על ידי השותפות המוגבלת הציבורית לחברת השותף הכללי, לבעל השליטה בה או לחברה בשליטתו, בהתאם לתקנות השותפות, הנגזר מנכסים, מהכנסות או מרווחי השותפות, בין במזומן ובין בכל דרך אחרת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכם הנאמנות“ – הסכם שנחתם בין השותף המוגבל כנאמן בעבור מחזיקי יחידות השתתפות המקנות זכויות בשותף המוגבל, ובין המפקח, כפי שיתוקן מזמן לזמן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ועדת ביקורת“ – ועדת ביקורת שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 65ה|סעיף 65ה(א)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ועדת תגמול“ – ועדת תגמול שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 65ו|סעיף 65ו(א)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חברת השותף הכללי“ – חברה שהיא השותף הכללי בשותפות מוגבלת ציבורית לפי {{ח:פנימי|סעיף 65ב|סעיף 65ב}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק ניירות ערך“ – {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחידת השתתפות“ – אגד של זכויות המקנה זכות כשותף מוגבל בשותפות מוגבלת ציבורית או אגד של זכויות בשותף מוגבל בשותפות מוגבלת ציבורית, הנקבעות בדין, בהסכם הנאמנות ובתקנות השותפות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחזיק יחידת השתתפות“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מי שרשום במרשם מחזיקי יחידות השתתפות לפי {{ח:פנימי|פרק ו1 סימן ז|סימן ז׳}};
{{ח:תתתת|(2)}} מי שלזכותו רשומה אצל חבר בורסה יחידת השתתפות ואותה יחידת השתתפות נכללת בין יחידות ההשתתפות הרשומות במרשם מחזיקי יחידות השתתפות לפי {{ח:פנימי|פרק ו1 סימן ז|סימן ז׳}} על שם חברה לרישומים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – מי שהתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 65יז|סעיפים 65יז}} {{ח:פנימי|סעיף 65יח|ו־65יח}} לפקח על זכויות המחזיקים ביחידות השתתפות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה“, בשותפות מוגבלת ציבורית – נושא משרה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עניין אישי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, בשינויים המחויבים, ולמעט עניין אישי הנובע מזכות של חברת השותף הכללי, של בעל השליטה בה או של חברה בשליטתו לקבלת דמי יוזמה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שותפות מוגבלת ציבורית“ – שותפות מוגבלת שיחידות השתתפות שלה או יחידות השתתפות בשותף מוגבל בה רשומות למסחר בבורסה או שהוצעו לציבור על פי תשקיף כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}}, או שהוצעו לציבור מחוץ לישראל על פי מסמך הצעה לציבור הנדרש לפי דין מחוץ לישראל, ומוחזקות בידי הציבור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר המשפטים.
{{ח:תת|(ב)}} לכל מונח אחר {{ח:פנימי|פרק ו1|בפרק זה}} תהיה המשמעות הנודעת לו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} בהוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}} המוחלות {{ח:פנימי|פרק ו1|בפרק זה}} בשינויים, תהיה לכל מונח המשמעות הנודעת לו בסעיף קטן (א), אלא אם כן נקבע במפורש אחרת.

{{ח:קטע3|פרק ו1 סימן ב|סימן ב׳: חברת השותף הכללי והאורגנים ונושאי המשרה בה|תיקון: תשע״ה}}

{{ח:סעיף|65ב|חברת השותף הכללי|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בשותפות מוגבלת ציבורית השותף הכללי יהיה חברה פרטית שאינה חברת איגרות חוב, שהתאגדה בישראל ושעיסוקה הבלעדי הוא ניהול עסקי השותפות המוגבלת.
{{ח:תת|(ב)}} ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}} החלות על חברה פרטית יחולו על חברת השותף הכללי, כל עוד לא נקבע אחרת {{ח:פנימי|פרק ו1|בפרק זה}}.

{{ח:סעיף|65ג|הדירקטוריון בחברת השותף הכללי|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 3 פרק 3 סימן א|סימן א׳ לפרק השלישי בחלק השלישי לחוק החברות}}, יחולו על חברת השותף הכללי כאילו היתה חברה ציבורית, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: בכל מקום, במקום ”החברה“ יקראו ”השותפות המוגבלת הציבורית וחברת השותף הכללי“.

{{ח:סעיף|65ד|יושב ראש הדירקטוריון וישיבות הדירקטוריון, כינוסן ואופן ניהולן|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 3 פרק 3 סימן ב|סימנים ב׳}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 3 פרק 3 סימן ג|ג׳}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 3 פרק 3 סימן ד|ו־ד׳ לפרק השלישי בחלק השלישי לחוק החברות}}, יחולו על חברת השותף הכללי כאילו היתה חברה ציבורית, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: יושב ראש הדירקטוריון יכנס את הדירקטוריון כאמור {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 98|בסעיף 98(ג) לחוק החברות}}, גם בשל הודעת המפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 65כא|סעיף 65כא(ד)}}, ואם לא כונסה ישיבת דירקטוריון כאמור {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 98|בסעיף 98(ד) לחוק האמור}}, יהיה רשאי גם המפקח לכנסה.

{{ח:סעיף|65ה|מינוי ועדת ביקורת ותפקידיה|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בחברת השותף הכללי תכהן ועדת ביקורת, ויחולו לעניין זה ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 3 פרק 3 סימן ט|סימן ט׳ לפרק השלישי בחלק השלישי לחוק החברות}}, כאילו היתה חברת השותף הכללי חברה ציבורית, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נוסף על האמור {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 115|בסעיף 115(ה)(2)}}, גם המפקח רשאי להיות נוכח בישיבות ועדת הביקורת כאמור {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 115|באותו סעיף}};
{{ח:תתת|(2)}} המפקח רשאי לבקש מיושב ראש ועדת הביקורת לכנס את הוועדה לדיון לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 116|סעיף 116(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת הביקורת תמלא את התפקידים המוטלים עליה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 3 פרק 3 סימן ט|סימן ט׳ לפרק השלישי בחלק השלישי לחוק החברות}}, כלפי השותפות המוגבלת הציבורית וכלפי חברת השותף הכללי, וכן תמלא את התפקידים המוטלים עליה {{ח:פנימי|פרק ו1|בפרק זה}}.

{{ח:סעיף|65ו|מינוי ועדת תגמול ותפקידיה|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בחברת השותף הכללי תכהן ועדת תגמול, ויחולו לעניין זה ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 3 פרק 3 סימן י|סימן י׳ לפרק השלישי בחלק השלישי לחוק החברות}}, כאילו היתה חברת השותף הכללי חברה ציבורית, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת התגמול תמלא את התפקידים המוטלים עליה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 3 פרק 3 סימן י|סימן י׳ לפרק השלישי בחלק השלישי לחוק החברות}}, כלפי השותפות המוגבלת הציבורית וכלפי חברת השותף הכללי, וכן תמלא את התפקידים המוטלים עליה {{ח:פנימי|פרק ו1|בפרק זה}}.

{{ח:סעיף|65ז|המנהל הכללי|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 3 פרק 4|הפרק הרביעי בחלק השלישי לחוק החברות}} יחולו על חברת השותף הכללי כאילו היתה חברה ציבורית, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 120|בסעיף 120}}, במקום ”החברה“ יקראו ”השותפות המוגבלת הציבורית וחברת השותף הכללי“;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 121|בסעיף 121}} –
{{ח:תתת|(א)}} בסעיף קטן (א), במקום ”החברה“ יקראו ”השותפות המוגבלת הציבורית או חברת השותף הכללי“;
{{ח:תתת|(ב)}} בסעיף קטן (ג) –
{{ח:תתתת|(1)}} הסמכויות הנתונות לאסיפה הכללית של חברה ציבורית יהיו נתונות לאסיפה הכללית של מחזיקי יחידות ההשתתפות;
{{ח:תתתת|(2)}} במקום ”בעלי המניות“ יקראו ”מחזיקי יחידות ההשתתפות“;
{{ח:תתתת|(3)}} במקום ”שאינם בעלי השליטה בחברה“ יקראו ”שאינם חברת השותף הכללי או בעל השליטה בה“;
{{ח:תתתת|(4)}} במקום ”זכויות ההצבעה בחברה“ יקראו ”זכויות ההצבעה בשותפות המוגבלת הציבורית“;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 122|בסעיף 122}} –
{{ח:תתת|(א)}} בסעיף קטן (א), במקום ”מהותי לחברה“ יקראו ”מהותי לשותפות המוגבלת הציבורית או לחברת השותף הכללי“;
{{ח:תתת|(ב)}} בסעיף קטן (א), במקום ”החברה“ יקראו ”השותפות המוגבלת הציבורית או חברת השותף הכללי“.

{{ח:סעיף|65ח|כהונה וסיום כהונה, הגבלות על מינויים ופקיעת כהונה של נושא משרה|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 6 פרק 1 סימן א|סימנים א׳ עד ד׳ לפרק הראשון}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 6 פרק 2|והפרק השני בחלק השישי לחוק החברות}}, יחולו על חברת השותף הכללי כאילו היתה חברה ציבורית, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 233|בסעיף 233}}, אחרי ”בעל מניה“ יקראו ”מחזיקי יחידת השתתפות“, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 234|ובסעיף 234}}, במקום ”לחברה“ יקראו ”לחברת השותף הכללי או לשותפות המוגבלת הציבורית, לפי העניין“.

{{ח:סעיף|65ט|דירקטור חיצוני|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 6 פרק 1 סימן ה|סימן ה׳ לפרק הראשון בחלק השישי לחוק החברות}}, יחולו על חברת השותף הכללי כאילו היתה חברה ציבורית, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הסמכויות הנתונות לאסיפה הכללית של חברה ציבורית יהיו נתונות לאסיפה הכללית של מחזיקי יחידות ההשתתפות;
{{ח:תת|(2)}} במקום ”בעל מניות“ ו”בעלי מניות“ יקראו ”מחזיק יחידות השתתפות“ ו”מחזיקי יחידות השתתפות“ בהתאמה;
{{ח:תת|(3)}} במקום ”שאינם בעלי השליטה בחברה“ יקראו ”שאינם חברת השותף הכללי או בעל השליטה בה“;
{{ח:תת|(4)}} במקום ”זכויות ההצבעה בחברה“ יקראו ”זכויות ההצבעה בשותפות המוגבלת הציבורית“.

{{ח:קטע3|פרק ו1 סימן ג|סימן ג׳: חובות חברת השותף הכללי, בעל השליטה בה ונושאי משרה בחברת השותף הכללי|תיקון: תשע״ה}}

{{ח:סעיף|65י|חובת זהירות וחובת אמונים|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} חברת השותף הכללי ונושאי משרה בחברת השותף הכללי או בשותפות מוגבלת הציבורית חבים כלפי השותפות המוגבלת הציבורית חובת זהירות וחובת אמונים, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 6 פרק 3 סימן א|סימנים א׳}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 6 פרק 3 סימן ב|ו־ב׳ לפרק השלישי בחלק השישי לחוק החברות}}, בשינויים המחויבים; נושאי המשרה בחברת השותף הכללי יעדיפו את טובת השותפות המוגבלת הציבורית על פני טובת חברת השותף הכללי.

{{ח:סעיף|65יא|פטור, שיפוי וביטוח|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 6 פרק 3 סימן ג|סימן ג׳ לפרק השלישי בחלק השישי לחוק החברות}} יחולו על השותפות המוגבלת הציבורית בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: בכל מקום, במקום ”חברה“ יקראו ”שותפות מוגבלת ציבורית או חברת שותף כללי“, במקום ”נושא משרה“ יקראו ”חברת שותף כללי או נושא משרה בשותפות המוגבלת הציבורית או בחברת השותף הכללי“ ובמקום ”תקנון“ יקראו ”תקנות השותפות“.

{{ח:סעיף|65יב|זכויותיו של דירקטור בחברת השותף הכללי|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} זכותו של דירקטור בחברת השותף הכללי לקבל מידע לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 265|סעיף 265 לחוק החברות}} תחול גם לגבי מסמכי השותפות המוגבלת הציבורית ולגבי נכסיה.
{{ח:תת|(ב)}} זכותו של דירקטור בחברת השותף הכללי לקבל ייעוץ מקצועי לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 266|סעיף 266 לחוק החברות}} לצורך ביצוע תפקידו כלפי השותפות המוגבלת הציבורית תהיה על חשבון השותפות המוגבלת הציבורית, אלא אם כן נקבע בתקנות השותפות כי חברת השותף הכללי תישא בהוצאות הייעוץ.
{{ח:תת|(ג)}} זכות תביעה של דירקטור בחברת השותף הכללי לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 267|סעיף 267 לחוק החברות}}, תחול גם לגבי פעולה או הפרת חובה כאמור {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 267|באותו סעיף}}, של נושא משרה בשותפות המוגבלת הציבורית.

{{ח:סעיף|65יג|חובת הגינו של בעל שליטה ושל בעלי כוח הכרעה ומינוי|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} על המפורטים להלן מוטלת החובה לפעול בהגינות כלפי השותפות המוגבלת הציבורית:
{{ח:תתת|(1)}} בעל השליטה בחברת השותף הכללי;
{{ח:תתת|(2)}} בעל מניה בחברת השותף הכללי היודע שאופן הצבעתו יכריע בעניין החלטת אסיפה כללית או אסיפת סוג של החברה הנוגעת לשותפות המוגבלת הציבורית;
{{ח:תתת|(3)}} בעל מניה בחברת השותף הכללי שלפי הוראות התקנון יש לו כוח למנות או למנוע מינוי של נושא משרה בחברת השותף הכללי או בשותפות המוגבלת הציבורית או כוח אחר כלפי החברה או השותפות.
{{ח:תת|(ב)}} על הפרת חובת הגינות יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 193|סעיף 193(ב) לחוק החברות}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק ו1 סימן ד|סימן ד׳: מבקר פנימי, רואה חשבון מבקר ודוחות כספיים|תיקון: תשע״ה}}

{{ח:סעיף|65יד|חובת מינוי מבקר פנימי|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 4 פרק 4|הפרק הרביעי בחלק הרביעי לחוק החברות}} יחולו על חברת השותף הכללי כאילו היתה חברה ציבורית, בשינויים המחויבים, ואולם הביקורת בחברת השותף הכללי תיערך בענייני השותפות המוגבלת הציבורית בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} המבקר הפנימי של חברת השותף הכללי שמונה בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (א) יבקר בין היתר את תקינותן של פעולות השותפות המוגבלת הציבורית מבחינת השמירה על החוק ונוהל עסקים תקין.

{{ח:סעיף|65טו|חובת מינוי רואה חשבון מבקר|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 4 פרק 5|הפרק החמישי בחלק הרביעי לחוק החברות}}, למעט הוראת {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 159|סעיף 159}}, יחולו על השותפות המוגבלת הציבורית כאילו היתה חברה ציבורית, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בכל מקום, תהיה למונחים ”אסיפה כללית“, ”אסיפה שנתית“ ו”אסיפה מיוחדת“ המשמעות הנודעת להם {{ח:פנימי|סעיף 65א|בסעיף 65א}};
{{ח:תת|(2)}} בכל מקום, במקום ”בתקנון“ יקראו ”בתקנות השותפות“;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 160|בסעיפים 160(א)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 163|ו־163(ב)}}, במקום ”בחברה“ יקראו ”בשותפות המוגבלת הציבורית ובחברת השותף הכללי“.

{{ח:סעיף|65טז|דוחות כספיים|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} שותפות מוגבלת ציבורית שהיא תאגיד מדווח תנהל חשבונות, וכמו כן תערוך דוחות כספיים לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך}}.
{{ח:תת|(ב)}} הדוחות הכספיים של השותפות המוגבלת הציבורית יאושרו בידי דירקטוריון חברת השותף הכללי, ייחתמו בשמו ויובאו לפני האסיפה השנתית.
{{ח:תת|(ג)}} דירקטוריון חברת השותף הכללי ימנה מבין חבריו ועדה לאישור הדוחות הכספיים של השותפות המוגבלת הציבורית, ויחולו לעניין זה ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 171|סעיף 171(ה) לחוק החברות}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} בשותפות מוגבלת ציבורית רשאי השר, לאחר התייעצות עם רשות ניירות ערך, לקבוע הוראות ותנאים לעניין הליך אישור דוחות נוספים שחייבת השותפות לערוך, ובכלל זה לעניין חובת דירקטוריון חברת השותף הכללי למנות ועדת דירקטוריון לבחינת דוחות אלה, כשירות החברים בוועדה האמורה ומידת זיקתם לשותפות, לחברת השותף הכללי או לבעל השליטה בה.

{{ח:קטע3|פרק ו1 סימן ה|סימן ה׳: מפקח בשותפות מוגבלת ציבורית|תיקון: תשע״ה}}

{{ח:סעיף|65יז|חובת מינוי מפקח, חובותיו ותפקידיו|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בשותפות מוגבלת ציבורית יכהן מפקח שימונה לפי {{ח:פנימי|פרק ו1 סימן ה|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח חייב לפעול לטובת המחזיקים ביחידות ההשתתפות שאינם חברת השותף הכללי או בעל השליטה בה, והוא ינהג בזהירות, באמונה ובשקידה.
{{ח:תת|(ג)}} המפקח ינקוט את הפעולות הדרושות לשם הבטחת מילוי חובותיה והתחייבויותיה של חברת השותף הכללי על פי תקנות השותפות ומילוי חובותיו והתחייבויותיו של הנאמן על פי הסכם הנאמנות.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע פעולות שעל המפקח לנקוט בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), ורשאי הוא לקבוע פעולות שונות כאמור לגבי סוגים שונים של שותפויות מוגבלות ציבוריות.

{{ח:סעיף|65יח|דרך מינוי מפקח ותקופת כהונתו|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} מפקח ראשון ימונה בידי חברת השותף הכללי לפני ההצעה לראשונה של יחידות ההשתתפות לציבור, והוא יכהן עד מועד כינוסה של האסיפה השנתית השנייה של מחזיקי יחידות ההשתתפות.
{{ח:תת|(ב)}} האסיפה הכללית תמנה מפקח, ברוב קולות, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במניין כלל הקולות של מחזיקי יחידות ההשתתפות באסיפה הכללית לא הובאו בחשבון קולות חברת השותף הכללי או בעל השליטה בה או בעלי עניין אישי באישור המינוי, למעט עניין אישי שאינו כתוצאה מקשר עם חברת השותף הכללי או בעל השליטה בה, וכן קולות הנמנעים;
{{ח:תתת|(2)}} סך קולות התומכים מקרב מחזיקי יחידות ההשתתפות שאינם חברת השותף הכללי או בעל השליטה בה או בעלי עניין אישי באישור המינוי, למעט עניין אישי שאינו כתוצאה מקשרים עם חברת השותף הכללי או בעל השליטה בה, עולה על שני אחוזי מכלל זכויות ההצבעה של מחזיקי יחידות ההשתתפות; השר רשאי לקבוע שיעורים שונים מן השיעור האמור.
{{ח:תת|(ג)}} האסיפה הכללית תקבע, ברוב כאמור בסעיף קטן (ב), את תנאי כהונתו והעסקתו של מפקח ואת תקופת כהונתו, ובלבד שלא תעלה על שלוש שנים, והיא רשאית לשוב ולמנותו לתקופות כהונה נוספות.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 65יז|בסעיף 65יז(א)}}, האסיפה הכללית רשאית להחליט כי לתקופות שכל אחת מהן לא תעלה על שלוש שנים ממועד קבלת ההחלטה, לא יכהן מפקח בשותפות המוגבלת הציבורית, ובלבד שהתקיימו לעניין זה הוראות פסקאות (1) ו־(2) של סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|65יט|כשירות לכהונה כמפקח|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} כשיר לכהן כמפקח כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} יחיד תושב ישראל הכשיר להתמנות לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית;
{{ח:תתת|(2)}} יחיד תושב ישראל שהוא רואה חשבון או עורך דין המורשה לעסוק בעיסוק כאמור בישראל;
{{ח:תתת|(3)}} שותפות רואי חשבון, חברת רואי חשבון, שותפות עורכי דין או חברת עורכי דין הרשומות בישראל (בסעיף זה – תאגיד).
{{ח:תת|(ב)}} תאגיד המכהן כמפקח ימנה יחיד הכשיר להתמנות כמפקח, שהוא שותף, נושא משרה או עובד בתאגיד, לפי העניין, לכהן מטעמו, ורשאי הוא להחליפו, והכול בכפוף לחובותיו של התאגיד כלפי מחזיקי יחידות ההשתתפות.
{{ח:תת|(ג)}} על יחיד המכהן מטעם תאגיד ועל התאגיד יחולו החובות החלות על מפקח, יחד ולחוד.

{{ח:סעיף|65כ|הגבלות על מינוי מפקח|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 224א|סעיפים 224א עד 227 לחוק החברות}}, יחולו על מפקח בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בכל מקום, למעט {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 225|בסעיפים 225(א)(3)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 226א|ו־226א}}, במקום ”דירקטור“ או ”דירקטור חיצוני“ יקראו ”מפקח“, במקום ”כדירקטור“ יקראו ”כמפקח“ ובמקום ”חברה ציבורית“ יקראו ”שותפות מוגבלת ציבורית“;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 226א|בסעיף 226א}}, במקום הסיפה החל במילה ”לדירקטור“ יקראו ”למפקח בשותפות מוגבלת ציבורית“.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימונה מפקח שהוא קרוב של בעל השליטה בחברת השותף הכללי, וכן מי שיש לו, לקרובו, לשותפו, למעבידו, למי שהוא כפוף לו במישרין או בעקיפין או לתאגיד שהוא בעל השליטה בו, במועד המינוי או בשנתיים שקדמו למועד המינוי, זיקה לשותפות המוגבלת הציבורית, לחברת השותף הכללי, לבעל השליטה בה או לקרוב של בעל השליטה, במועד המינוי או לתאגיד אחר; לעניין סעיף קטן זה, ”זיקה“ ו”תאגיד אחר“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 240|בסעיף 240(ב) לחוק החברות}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא ימונה מפקח אם תפקידיו או עיסוקיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו כמפקח, או אם יש בהם כדי לפגוע ביכולתו לכהן כמפקח.
{{ח:תת|(ד)}} לא ימונה דירקטור בחברת שותף כללי של שותפות מוגבלת ציבורית פלונית כמפקח בשותפות מוגבלת ציבורית אחרת (בסעיף זה – השותפות האחרת), אם אותה שעה מכהן דירקטור בחברת השותף הכללי של השותפות האחרת כמפקח בשותפות המוגבלת הציבורית האמורה.
{{ח:תת|(ה)}} לא ימונה יחיד כמפקח בשותפות מוגבלת ציבורית אם הוא עובד של רשות ניירות ערך או עובד של בורסה בישראל.
{{ח:תת|(ו)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), לא יכהן כמפקח מי שיש לו, לקרובו, לשותפו, למעבידו, למי שהוא כפוף לו במישרין או בעקיפין או לתאגיד שהוא בעל השליטה בו, קשרים עסקיים מקצועיים למי שאסורה זיקה אליו לפי הוראות סעיף קטן (ב), גם אם הקשרים כאמור אינם דרך כלל, למעט קשרים זניחים; קוימו קשרים כאמור בעת כהונת המפקח, יראו בכך, לעניין {{ח:פנימי|סעיף 65כו|סעיף 65כו(א)(3), (ב) ו־(ג)}}, הפרת תנאי מן התנאים הדרושים למינויו או לכהונתו כמפקח.

{{ח:סעיף|65כא|כינוס אסיפה כללית וישיבת דירקטוריון בידי מפקח|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח רשאי לדרוש מדירקטוריון חברת השותף הכללי לזמן אסיפה כללית שעל סדר יומה הנושאים שיבקש.
{{ח:תת|(ב)}} דירקטוריון שנדרש לזמן אסיפה כללית כאמור בסעיף קטן (א), יזמנה בתוך 21 ימים מיום שהוגשה לו הדרישה, ובלבד שמועד הכינוס יהיה לא יאוחר מ־35 ימים ממועד פרסום ההודעה בדבר כינוס האסיפה, אלא אם כן נקבע אחרת לעניין אסיפה שחלות לגביה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 65לא|סעיף 65לא(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא זימן הדירקטוריון אסיפה כללית לפי דרישת המפקח, במועדים כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי המפקח לכנס את האסיפה, וחברת השותף הכללי תישא בהוצאות שהוציא המפקח לצורך כינוס האסיפה.
{{ח:תת|(ד)}} נודע למפקח, אגב ביצוע תפקידו, על ליקויים מהותיים בפעילות השותפות המוגבלת הציבורית או בפעילות חברת השותף הכללי בענייני השותפות המוגבלת הציבורית שיש בהם כדי לקפח את מחזיקי היחידות שאינם חברת השותף הכללי או בעל השליטה בה, ידווח על כך ליושב ראש הדירקטוריון; הודיע המפקח על ליקויים כאמור, יזמן יושב ראש הדירקטוריון, בלא דיחוי, ישיבת דירקטוריון לדיון בנושאים שהובאו לידיעתו.

{{ח:סעיף|65כב|זכות המפקח לקבל מידע, להעסיק יועצים ולהשתתף בישיבות|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 265|סעיפים 265}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 266|ו־266 לחוק החברות}} יחולו על המפקח, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בכל מקום, במקום ”דירקטור“ או ”דירקטור חיצוני“ יקראו ”מפקח“ ובמקום ”דירקטוריון החברה“ או ”הדירקטוריון“ יקראו ”דירקטוריון חברת השותף הכללי“;
{{ח:תתת|(2)}} בכל מקום, במקום ”החברה“ יקראו ”חברת השותף הכללי או השותפות המוגבלת הציבורית“, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 266|ובסעיף 266(א)}}, במקום ”על חשבון החברה“ יקראו ”על חשבון השותפות המוגבלת הציבורית“.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח רשאי להשתתף בכל ישיבת דירקטוריון ובכל אסיפה כללית; דירקטוריון חברת השותף הכללי יודיע למפקח על המקום והמועד שבו תתכנס האסיפה הכללית או ישיבת הדירקטוריון.

{{ח:סעיף|65כג|זכות תביעה של מפקח|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} היה למפקח יסוד סביר להניח שמתבצעת פעולה או שעומדת להתבצעא פעולה של השותפות המוגבלת הציבורית, של חברת השותף הכללי או של נושא משרה במי מהן, או של הנאמן, העלולה לקפח את מחזיקי יחידות ההשתתפות, יפנה אליהם בדרישה לחדול או להימנע מפעולה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} לא נענתה הפנייה לפי סעיף קטן (א) או שנסיבות העניין אינן מאפשרות פנייה כאמור, רשאי המפקח לפנות לבית המשפט בבקשה שיסיר את הקיפוח או שימנע את הפעולה; בית המשפט רשאי לתת צו שימנע את הפעולה או כל סעד אחר שייראה לו בנסיבות העניין.
{{ח:תת|(ג)}} אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת, תישא חברת השותף הכללי בכל ההוצאות שהוציא המפקח לפי הוראות סעיף זה, לרבות אגרות בית משפט ושכר טרחת עורך דין, במועד כפי שיקבע בית המשפט.

{{ח:סעיף|65כד|סמירת סמכויות וחובות|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} אין באמור {{ח:פנימי|פרק ו1 סימן ה|בסימן זה}} כדי לגרוע מסמכויותיו, מחובותיו או מהתחייבויותיו של מפקח לפי תקנות השותפות, לפי הסכם הנאמנות או לפי כל דין.
{{ח:תת|(ב)}} תיקון תקנות השותפות או הסכם הנאמנות שיש בו גריעה מסמכויות המפקח טעון אישור האסיפה הכללית, ברוב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 65יח|בסעיף 65יח(ב)}}.

{{ח:סעיף|65כה|התפטרות מפקח|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} מפקח רשאי להתפטר בהודעה לחברת השותף הכללי ({{ח:פנימי|פרק ו1 סימן ה|בסימן זה}} – הודעת התפטרות), שבה יפורטו הטעמים להתפטרותו.
{{ח:תת|(ב)}} מפקח שמסר הודעת התפטרות, יזמן אסיפה מיוחדת שעל סדר יומה מינוי מפקח תחתיו, וימשיך לכהן בתפקידו עד למינוי מפקח אחר תחתיו.

{{ח:סעיף|65כו|פקיעת כהונה של מפקח|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי, לבקשת השותפות המוגבלת הציבורית, חברת השותף הכללי, דירקטור בחברת השותף הכללי, מחזיק יחידת השתתפות או נושה, להורות על פקיעת כהונתו של מפקח אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} נבצר מהמפקח למלא את תפקידו דרך קבע;
{{ח:תתת|(2)}} במהלך כהונתו הוא הורשע בבית משפט מחוץ לישראל בעבירות כמפורט {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 226|בסעיף 226(א)(2) לחוק החברות}};
{{ח:תתת|(3)}} הוא חדל לקיים תנאי מן התנאים הדרושים לפי {{ח:פנימי|פרק ו1 סימן ה|סימן זה}} למינויו למפקח;
{{ח:תתת|(4)}} הוא הפר חובה מחובותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 65יז|סעיף 65יז(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} נוגע לדירקטוריון חברת השותף הכללי כי קיים חשש שמפקח חדל לקיים תנאי מן התנאים הדרושים לפי {{ח:פנימי|פרק ו1 סימן ה|סימן זה}} למינויו למפקח, או כי קיים חשש כי המפקח הפר חובה מחובותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 65יז|סעיף 65יז(ב)}}, ידון בכך הדירקטוריון בישיבה שתכונס לראשונה לאחר שנודע לו על כך;
{{ח:תתת|(2)}} קבע הדירקטוריון כי המפקח חדל לקיים תנאי מן התנאים הדרושים לפי {{ח:פנימי|פרק ו1 סימן ה|סימן זה}} למינויו למפקח או כי הוא הפר חובה מחובותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 65יז|סעיף 65יז(ב)}}, יזמן הדירקטוריון אסיפה מיוחדת שעל סדר יומה הפסקת כהונתו של המפקח;
{{ח:תתת|(3)}} נימוקי הדירקטוריון יובאו לפני האסיפה המיוחדת ותינתן למפקח הזדמנות סבירה להביא את עמדתו; החלטת האסיפה המיוחדת בדבר הפסקת כהונתו של המפקח תתקבל ברוב הדרוש למינויו.
{{ח:תת|(ג)}} מפקח שחדל להתקיים בו תנאי הדרוש לפי {{ח:פנימי|פרק ו1 סימן ה|סימן זה}} למינויו למפקח, יודיע על כך מיד לשותפות המוגבלת הציבורית וכהונתו תפקע במועד מתן ההודעה.
{{ח:תת|(ד)}} הורשע מפקח בפסק דין בעבירה כאמור {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 226|בסעיף 226(א)(1) או (א1) לחוק החברות}}, כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 65ב|בסעיף 65ב}}, יודיע על כך לשותפות המוגבלת הציבורית ולחברת השותף הכללי; כהונתו של מפקח כאמור תפקע במועד מתן ההודעה, ולא ניתן לשוב ולמנותו לכהונת מפקח, אלא אם כן חלפה התקופה שבה אסור לו לכהן כמפקח לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 226|סעיף 226 לחוק החברות}} כפי שהוחל כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} החליטה ועדת האכיפה המינהלית להטיל על מפקח אמצעי אכיפה האוסר עליו לכהן כדירקטור בכל חברה ציבורית, יודיע על כך לשותפות המוגבלת הציבורית ולחברת השותף הכללי; כהונתו של מפקח כאמור תפקע במועד מתן ההודעה ולא ניתן לשוב ולמנותו לכהונה כמפקח אלא אם כן חלפה תקופת האיסור כאמור.

{{ח:סעיף|65כז|כינוס אסיפה לצורך מינוי מפקח|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} הסתיימה או פקעה כהונתו של מפקח, יזמן דירקטוריון חברת השותף הכללי אסיפה מיוחדת שעל סדר יומה מינוי מפקח, במועד מוקדם ככל האפשר.
{{ח:תת|(ב)}} לא כונסה אסיפה מיוחדת לפי סעיף קטן (א) בתוך זמן סביר, רשאי בית המשפט, לבקשת מחזיק יחידת השתתפות, למנות מפקח לתקופה ובתנאים שייראו לו.

{{ח:קטע3|פרק ו1 סימן ו|סימן ו׳: אסיפה כללית של מחזיקי יחידות השתתפות|תיקון: תשע״ה}}

{{ח:סעיף|65כח|אסיפה שנתית של מחזיקי יחידות ההשתתפות|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} שותפות מוגבלת ציבורית תקיים אסיפה שנתית של מחזיקי יחידות ההשתתפות בכל שנה ולא יאוחר מתום 15 חודשים לאחר האסיפה השנתית האחרונה.
{{ח:תת|(ב)}} סדר היום באסיפה השנתית יכלול דיון בדוחות הכספיים, ובדיווח דירקטוריון חברת השותף הכללי; סדר היום יכול שיכלול מינוי רואה חשבון מבקר, וכן נושא שבתקנות השותפות נקבע שיידון באסיפה השנתית או נושא אחר שנקבע על סדר היום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 65ל|בסעיף 65ל}}.

{{ח:סעיף|65כט|אסיפה מיוחדת של מחזיקי יחידות ההשתתפות|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} דירקטוריון חברת השותף הכללי יכנס אסיפה מיוחדת על פי החלטתו, וכן לדרישת כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שני דירקטורים או רבע מן הדירקטוריון המכהנים;
{{ח:תתת|(2)}} מחזיק יחידת השתתפות, אחד או יותר, שלו חמישה אחוזים לפחות מכלל יחידות ההשתתפות בשותפות המוגבלת הציבורית.
{{ח:תת|(ב)}} דירקטוריון שנדרש לזמן אסיפה מיוחדת כאמור בסעיף קטן (א), יזמנה בתוך 21 ימים מיום שהוגשה לו הדרישה, למועד כאמור {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 63|בסעיף 63(ג) לחוק החברות}} החל לגבי אסיפה מיוחדת בחברה ציבורית.
{{ח:תת|(ג)}} לא זימן הדירקטוריון אסיפה מיוחדת לפי הוראות סעיף זה, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 64|סעיפים 64}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 65|ו־65 לחוק החברות}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|65ל|סדר היום באסיפה כללית|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} סדר היום באסיפה כללית ייקבע בידי דירקטוריון חברת השותף הכללי, וייכללו בו גם נושאים שבשלהם נדרש כינוסה של אסיפה מיוחדת לפי {{ח:פנימי|סעיף 65כט|סעיף 65כט}}, וכן נושא שהתבקש כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק יחידת השתתפות, אחד או יותר, שלו אחוז אחד לפחות מכלל יחידות ההשתתפות בשותפות מוגבלת ציבורית, וכן המפקח, רשאים לבקש מהדירקטוריון לכלול נושא בסדר היום של אסיפה כללית שתתכנס בעתיד, ובלבד שהנושא מתאים להיות נדון באסיפה כאמור; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין סעיף קטן זה, לרבות לעניין המועד להגשת הבקשה.
{{ח:תת|(ג)}} באסיפה כללית יתקבלו החלטות בנושאים שפורטו בסדר היום בלבד.

{{ח:סעיף|65לא|הצבעה באסיפת מחזיקי יחידות השתתפות|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק יחידת השתתפות רשאי להצביע בעצמו או באמצעות שלוח וכן בכתב הצבעה לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק יחידת השתתפות רשאי להצביע באסיפה כללית באמצעות כתב הצבעה שבו יציין את אופן הצבעתו, בהחלטות בנושאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מינויים ופיטורים של דירקטורים חיצוניים בחברת השותף הכללי;
{{ח:תתת|(2)}} הסמכת יושב ראש הדירקטוריון של חברת השותף הכללי או קרובו למלא את תפקיד המנהל הכללי של חברת השותף הכללי או להפעיל את סמכויותיו, והסמכת המנהל הכללי של חברת השותף הכללי או קרובו למלא את תפקיד יושב ראש הדירקטוריון של חברת השותף הכללי או להפעיל את סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 65ז|סעיף 65ז}};
{{ח:תתת|(3)}} אישור פעולות או עסקאות הטעונות אישור האסיפה הכללית של מחזיקי יחידות ההשתתפות וכן אישור מדיניות התגמול, לפי {{ח:פנימי|סעיף 65מה|סעיפים 65מה}} {{ח:פנימי|סעיף 65מז|ו־65מז עד 65נא}};
{{ח:תתת|(4)}} אישור מיזוג לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 320|סעיף 320 לחוק החברות}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 65נח|בסעיף 65נח}};
{{ח:תתת|(5)}} נושאים נוספים שפורטו בתקנות השותפות או שהשר קבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 65לב|סעיף 65לב}}.
{{ח:תת|(ג)}} נוסף על הוראות סעיף קטן (ב), מחזיק יחידת השתתפות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 65א|בפסקה (2) להגדרה ”מחזיק יחידת השתתפות“}}, רשאי להצביע באסיפה כללית באמצעות כתב הצבעה שיועבר לשותפות המוגבלת הציבורית במערכת ההצבעה האלקטרונית לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ז2 סימן ב|סימן ב׳ לפרק ז׳2 בחוק ניירות ערך}}, גם בהחלטות בכל נושא אחר שעל סדר יומה של אסיפה כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} הצביע מחזיק יחידת השתתפות ביותר מדרך אחת, תימנה הצבעתו המאוחרת; לעניין זה, הצבעה של מחזיק יחידת השתתפות בעצמו או באמצעות שלוח תיחשב מאוחרת להצבעה באמצעות כתב הצבעה.

{{ח:סעיף|65לב|תחולת הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}} לעניין אסיפה כללית|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 62|סעיפים 62}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 69|69 עד 74}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 78|78 עד 81}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 84|84 עד 86}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 87|87(ב) עד (ד)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 88|88 עד 91}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 182|ו־182(ב) ו־(ג) לחוק החברות}}, יחולו לעניין אסיפה כללית לפי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק זה}}, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 62|בסעיף 62(א)}}, במקום ”דירקטור בחברה“ יקראו ”דירקטור בחברת השותף הכללי“;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 72|בסעיף 72}}, במקום ”תקנון“ יקראו ”תקנות השותפות“, ובמקום ”דירקטור“ יקראו ”דירקטור בחברת השותף הכללי“;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 81|בסעיפים 81}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 85|85}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 91|ו־91(א)}}, בכל מקום, במקום ”בתקנון“ יקראו ”בתקנות השותפות“.

{{ח:קטע3|פרק ו1 סימן ז|סימן ז׳: מרשם מחזיקי יחידות השתתפות|תיקון: תשע״ה}}

{{ח:סעיף|65לג|מרשם מחזיקי יחידות השתתפות|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} שותפות מוגבלת ציבורית תנהל מרשם מחזיקי יחידות השתתפות.

{{ח:סעיף|65לד|עיון במרשם מחזיקי יחידות השתתפות|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} מרשם מחזיקי יחידות השתתפות יהיה פתוח לעיון הציבור.

{{ח:סעיף|65לה|תוכן מרשם מחזיקי יחידות השתתפות|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} במרשם מחזיקי יחידות השתתפות יירשמו –
{{ח:תתת|(1)}} שמו, מספר זהותו ומענו של כל מחזיק יחידת השתתפות, הכול כפי שנמסר לשותפות המוגבלת הציבורית;
{{ח:תתת|(2)}} כמות יחידות ההשתתפות שבבעלות כל מחזיק, בציון ערכן הנקוב, אם קיים, ואם טרם שולם על חשבון התמורה שנקבעה ליחידת השתתפות סכום כלשהו – הסכום שטרם שולם;
{{ח:תתת|(3)}} תאריך הקצאתן של יחידות ההשתתפות או מועד העברתן למחזיק, לפי העניין;
{{ח:תתת|(4)}} לצד שמו של המחזיק, מספרי יחידות ההשתתפות הרשומות על שמו – אם סומנו יחידות ההשתתפות במספרים סידוריים.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 130|סעיפים 130(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 131|ו־131 עד 134 לחוק החברות}} יחולו על מרשם מחזיקי יחידות השתתפות, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק ו1 סימן ח|סימן ח׳: זכויות וחובות של מחזיק יחידת השתתפות|תיקון: תשע״ה}}

{{ח:סעיף|65לו|זכויותיו וחובותיו של מחזיק יחידת השתתפות|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} זכויותיו וחובותיו של מחזיק יחידת השתתפות הן כקבוע בפקודה זו, בתקנות השותפות ולפי כל דין.

{{ח:סעיף|65לז|הזכות למידע על השותפות|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} למחזיקי יחידות השתתפות זכות עיון במסמכי השותפות המוגבלת הציבורית המפורטים להלן:
{{ח:תת|(1)}} פרוטוקולים של האסיפות הכלליות של מחזיקי יחידות ההשתתפות, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 65לב|בסעיף 65לב}};
{{ח:תת|(2)}} מרשם מחזיקי יחידות ההשתתפות, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 65לג|בסעיף 65לג}};
{{ח:תת|(3)}} מסמך שברשות השותפות, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 65לח|בסעיף 65לח}};
{{ח:תת|(4)}} תקנות השותפות, הסכם הנאמנות ודוחות כספיים הערוכים לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך}} או לפי דין אחר החל על השותפות המוגבלת הציבורית;
{{ח:תת|(5)}} כל מסמך שעל השותפות המוגבלת הציבורית להגיש לפי פקודה זו ולפי כל דין לרשם השותפויות או לרשות ניירות ערך, העומד לעיון הציבור ברשם השותפויות או ברשות ניירות ערך, לפי העניין.

{{ח:סעיף|65לח|עיון במסמכי השותפות|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} מחזיק יחידת השתתפות זכאי לדרוש מחברת השותף הכללי, תוך ציון מטרת הדרישה, לעיין בכל מסמך הנמצא ברשות חברת השותף הכללי או ברשות השותפות המוגבלת הציבורית הנוגע לפעולה או לעסקה הטעונה אישור לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 65י|סעיפים 65י}} {{ח:פנימי|סעיף 65מז|ו־65מז עד 65נב}}, ואולם הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 185|סעיף 185(ב) לחוק החברות}} יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי הרשות לסרב לבקשה כאמור.

{{ח:סעיף|65לט|הזכות לקבל דוחות כספיים|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} מחזיק יחידת השתתפות זכאי לקבל מחברת השותף הכללי, לפי בקשתו, העתק מן הדוחות הכספיים, אם הדוחות לא פורסמו בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ז1|פרק ז׳1 לחוק ניירות ערך}}.

{{ח:סעיף|65מ|הזכות במקרה של קיפוח|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 191|סעיף 191 לחוק החברות}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין התנהלות עניין מענייניה של שותפות מוגבלת ציבורית בדרך שיש בה משום קיפוח או חשש מהותי לקיפוח של מחזיקי יחידות ההשתתפות בה, כולם או חלקם.

{{ח:סעיף|65מא|הזכות להגיש תביעה נגזרת והגנה נגזרת|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} כל מחזיק יחידת השתתפות וכל דירקטור בחברת השותף הכללי רשאים להגיש תביעה בשם השותפות המוגבלת הציבורית בשל עילת תביעה שלה או להתגונן מפני תובענה בשם השותפות המוגבלת הציבורית, ונושה של שותפות מוגבלת ציבורית רשאי להגיש תביעה נגזרת בשם השותפות בשל חלוקה אסורה שבוצעה בשותפות, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 5 פרק 3|הפרק השלישי בחלק החמישי לחוק החברות}}, בשינויים המחויבים, ובשינוי זה: {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 205|בסעיף 205}}, במקום ”שמונה לה מפרק לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א פרק ב|פרק י״ב לפקודת החברות}}“ יקראו ”שמונה לה נאמן לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#חלק ב פרק ו סימן א|סעיף 45 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980}}“.

{{ח:סעיף|65מב|חובתו של בעל כוח הכרעה לפעול בהגינות|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} על מחזיק יחידת השתתפות היודע שאופן הצבעתו יכריע בעניין החלטת אסיפה כללית, ועל מחזיק יחידת השתתפות שלפי הוראות תקנות השותפות יש לו כוח למנות או למנוע מינוי של נושא משרה בחברת השותף הכללי או בשותפות המוגבלת הציבורית או כוח אחר כלפי השותפות המוגבלת הציבורית, מוטלת החובה לנהוג בהגינות כלפי השותפות המוגבלת הציבורית.
{{ח:תת|(ב)}} על הפרת חובת הגינות יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 193|סעיף 193(ב) לחוק החברות}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|65מג|חובות מחזיק יחידת השתתפות|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק יחידת השתתפות ינהג בהפעלת זכויותיו ובמילוי חובותיו כלפי מחזיקי יחידות ההשתתפות האחרים, כלפי חברת השותף הכללי וכלפי השותפות המוגבלת הציבורית בתום לב ובדרך מקובלת, ויימנע מניצול לרעה של כוחו בשותפות המוגבלת הציבורית, ובכלל זה בהצבעתו באסיפה כללית.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק יחידת השתתפות יימנע מלקפח מחזיקי יחידות השתתפות אחרים.
{{ח:תת|(ג)}} על הפרת הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 192|סעיף 192(ג) לחוק החברות}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק ו1 סימן ט|סימן ט׳: עסקאות עם נושאי משרה ובעלי עניין ומדיניות התגמול|תיקון: תשע״ה}}

{{ח:סעיף|65מד|מדיניות תגמול ועסקאות הטעונות אישור מיוחד|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} מדיניות התגמול של חברת השותף הכללי ושל השותפות המוגבלת הציבורית וכן העסקאות המנויות {{ח:פנימי|פרק ו1 סימן ט|בסימן זה}}, טעונות אישורים כמפורט {{ח:פנימי|פרק ו1 סימן ט|בסימן זה}}, ובלבד שהן לטובת השותפות המוגבלת הציבורית.
{{ח:תת|(ב)}} השר, לאחר התייעצות עם רשות ניירות ערך, רשאי לקבוע כי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו1 סימן ט|סימן זה}} לעניין מדיניות התגמול לא יחולו על סוגים של שותפויות מוגבלות ציבוריות, כפי שיקבע.

{{ח:סעיף|65מה|קביעת מדיניות התגמול לנושאי משרה|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} דירקטוריון חברת השותף הכללי יקבע מדיניות לעניין תנאי כהונה והעסקה של נושאי משרה בשותפות המוגבלת הציבורית ובחברת השותף הכללי (בפקודה זו – מדיניות התגמול), לאחר ששקל את המלצות ועדת התגמול שהוגשו לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 65ו|סעיף 65ו}}; מדיניות התגמול טעונה אישור של האסיפה הכללית.
{{ח:תת|(ב)}} באישור האסיפה הכללית לפי סעיף קטן (א), יתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} במניין קולות הרוב באסיפה הכללית, ייכללו רוב מכלל קולות מחזיקי יחידות ההשתתפות המשתתפים בהצבעה שאינם חברת השותף הכללי או בעל השליטה בה או בעלי עניין אישי באישור המדיניות; במניין כלל הקולות של מחזיקי יחידות ההשתתפות האמורים לא יובאו בחשבון קולות הנמנעים;
{{ח:תתת|(2)}} סך קולות המתנגדים בהצבעה מקרב מחזיקי יחידות ההשתתפות האמורים בפסקה (1), לא יעלה על שיעור של שני אחוזים מכלל זכויות ההצבעה של מחזיקי יחידות ההשתתפות; השר רשאי לקבוע שיעורים שונים מן השיעור האמור בפסקה זו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), דירקטוריון חברת השותף הכללי רשאי לקבוע את מדיניות התגמול גם אם האסיפה הכללית התנגדה לאישורה, ובלבד שוועדת התגמול ולאחריה הדירקטוריון החליטו, על יסוד נימוקים מפורטים ולאחר שדנו מחדש במדיניות התגמול, כי אישור מדיניות התגמול על אף התנגדות האסיפה הכללית הוא לטובת השותפות המוגבלת הציבורית.
{{ח:תת|(ד)}} מדיניות תגמול שנקבעה לתקופה העולה על שלוש שנים, טעונה אישור אחת לשלוש שנים; אישור לפי סעיף קטן זה יינתן בדרך שבה נקבעת מדיניות התגמול לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג).
{{ח:תת|(ה)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ד), הדירקטוריון יבחן, מזמן לזמן, את מדיניות התגמול וכן את הצורך בהתאמתה להוראות {{ח:פנימי|סעיף 65מו|סעיף 65מו}} אם חל שינוי מהותי בנסיבות שהיו קיימות בעת קביעתה או מטעמים אחרים.

{{ח:סעיף|65מו|שיקולים בקביעת מדיניות התגמול|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} מדיניות התגמול תיקבע, בין השאר, לפי השיקולים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 267ב|בסעיף 267ב(א) לחוק החברות}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} מדיניות התגמול תכלול, בין השאר, התייחסות לעניינים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק החברות#תוספת 1א חלק א|בחלק א׳ לתוספת ראשונה א׳ לחוק החברות}} וייקבעו בה, בין השאר, הוראות כמפורט {{ח:חיצוני|חוק החברות#תוספת 1א חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת האמורה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|65מז|עסקה עם נושא משרה|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} עסקה של השותפות המוגבלת הציבורית עם נושא משרה בשותפות המוגבלת הציבורית או בחברת השותף הכללי, או עסקה של השותפות המוגבלת הציבורית עם אדם אחר שלנושא משרה כאמור יש בה עניין אישי, למעט עניין אישי כמפורט {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 270|בפסקאות משנה (א) ו־(ב) שבסעיף 270(1) לחוק החברות}} בשינויים המחויבים, טעונה אישורים אלה:
{{ח:תת|(1)}} לגבי עסקה שאינה חריגה – אישור הדירקטוריון של חברת השותף הכללי, אלא אם כן נקבעה דרך אישור אחרת בתקנות השותפות;
{{ח:תת|(2)}} לגבי עסקה חריגה – אישור ועדת הביקורת ולאחר מכן אישור הדירקטוריון של חברת השותף הכללי.

{{ח:סעיף|65מח|הסכם תגמול עם נושא משרה שאינו דירקטור|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} התקשרות של שותפות מוגבלת ציבורית או של חברת השותף הכללי עם נושא משרה בשותפות המוגבלת הציבורית או בחברת השותף הכללי שאינו דירקטור, באשר לתנאי כהונתו והעסקתו, למעט התקשרות עם המנהל הכללי של השותפות המוגבלת הציבורית או של חברת השותף הכללי, טעונה אישור של ועדת התגמול ולאחר מכן אישור של הדירקטוריון של חברת השותף הכללי.
{{ח:תת|(ב)}} אישור ועדת התגמול ואישור הדירקטוריון כאמור בסעיף קטן (א), יהיו בהתאם למדיניות התגמול שנקבעה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 65מה|סעיפים 65מה}} {{ח:פנימי|סעיף 65מו|ו־65מו}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), ועדת התגמול ולאחריה הדירקטוריון של חברת השותף הכללי רשאים, במקרים מיוחדים, לאשר עסקה כאמור בסעיף קטן (א), שלא בהתאם למדיניות התגמול, בהתקיים שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ועדת התגמול ולאחריה הדירקטוריון של חברת השותף הכללי אישרו את העסקה, בין השאר, לפי השיקולים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 65מו|בסעיף 65מו(א)}} ובהתאם לדרישות {{ח:פנימי|סעיף 65מו|סעיף 65מו(ב)}};
{{ח:תתת|(2)}} האסיפה הכללית אישרה את העסקה, ובלבד שמתקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 65מה|בסעיף 65מה(ב)(1) או (2)}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), ועדת התגמול ולאחריה הדירקטוריון של חברת השותף הכללי רשאים, במקרים מיוחדים, לאשר עסקה כאמור באותו סעיף קטן גם אם האסיפה הכללית התנגדה לאישור העסקה, ובלבד שוועדת התגמול ולאחריה הדירקטוריון החליטו על כך על יסוד נימוקים מפורטים, לאחר שדנו מחדש בעסקה ובחנו בדיון כאמור, בין השאר, את התנגדות האסיפה הכללית.

{{ח:סעיף|65מט|הסכם תגמול של מנהל כללי|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} עסקה של שותפות מוגבלת ציבורית או של חברת השותף הכללי עם המנהל הכללי של השותפות המוגבלת הציבורית או של חברת השותף הכללי, באשר לתנאי כהונתו והעסקתו, טעונה אישור של אלה, בסדר הזה:
{{ח:תתת|(1)}} ועדת התגמול;
{{ח:תתת|(2)}} דירקטוריון חברת השותף הכללי;
{{ח:תתת|(3)}} האסיפה הכללית, ובלבד שמתקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 65מה|בסעיף 65מה(ב)(1) או (2)}}; לעניין אישור האסיפה הכללית לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 65מח|סעיף 65מח(ד)}}.
{{ח:תת|(ב)}} אישור ועדת התגמול ואישור הדירקטוריון כאמור בסעיף קטן (א)(1) ו־(2) יהיו בהתאם למדיניות התגמול, ואולם ועדת התגמול ולאחריה הדירקטוריון רשאים, במקרים מיוחדים, לאשר את העסקה שלא בהתאם למדיניות התגמול, ובלבד שמתקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 65מח|בסעיף 65מח(ג)(1)}}; אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א)(3).
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(3), ועדת התגמול רשאית לפטור מאישור האסיפה הכללית כאמור באותו סעיף קטן, עסקה עם מי שמועמד לכהן כמנהל הכללי של השותפות המוגבלת הציבורית או של חברת השותף הכללי שמתקיים לגביו האמור {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 240|בסעיף 240(ב) לחוק החברות}}, בשינויים המחויבים, אם מצאה, על יסוד נימוקים שפירטה, כי הבאת העסקה לאישור האסיפה הכללית תסכל את ההתקשרות, ובלבד שהעסקה תואמת את מדיניות התגמול.

{{ח:סעיף|65נ|עסקה עם דירקטור באשר לתנאי כהונתו והעסקתו|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} התקשרות של שותפות מוגבלת ציבורית או של חברת השותף הכללי עם דירקטור בחברת השותף הכללי באשר לתנאי כהונתו והעסקתו, לעניין כהונתו כדירקטור, וכן לעניין העסקתו בתפקידים אחרים – אם הוא מועסק כאמור, טעונה אישור של ועדת התגמול, ולאחריה אישור של הדירקטוריון.
{{ח:תת|(ב)}} אישור של ועדת התגמול ואישור הדירקטוריון כאמור בסעיף קטן (א) יהיו בהתאם למדיניות התגמול, ואולם ועדת התגמול ולאחריה הדירקטוריון, רשאים, במקרים מיוחדים, לאשר את העסקה שלא בהתאם למדיניות כאמור, ובלבד שמתקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 65מח|בסעיף 65מח(ג)(1)}}, והאסיפה הכללית אישרה את העסקה בהחלטה שמתקיים בה האמור {{ח:פנימי|סעיף 65מה|בסעיף 65מה(ב)(1) או (2)}}.

{{ח:סעיף|65נא|עסקאות חריגות, הסכמי תגמול עם בעל שליטה והצעה פרטית|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”בעל השליטה“, בשותפות מוגבלת ציבורית – חברת השותף הכללי ובעל השליטה בה, לרבות מי שמחזיק בעשרים וחמישה אחוזים או יותר מזכויות ההצבעה בחברת השותף הכללי אם אין אדם אחר המחזיק מעל חמישים אחוזים מזכויות ההצבעה בה; לעניין החזקה, יראו שניים או יותר המחזיקים בזכויות הצבעה בחברת השותף הכללי ואשר לכל אחד מהם עניין אישי באישור אותה עסקה המובאת לאישור לפי סעיף זה, כמחזיקים יחד.
{{ח:תת|(ב)}} העסקאות המנויות להלן טעונות אישור כאמור בסעיף קטן (ג):
{{ח:תתת|(1)}} הצעה פרטית;
{{ח:תתת|(2)}} עסקה שהיא אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עסקה חריגה של השותפות המוגבלת הציבורית עם בעל השליטה בה;
{{ח:תתתת|(ב)}} עסקה חריגה של השותפות המוגבלת הציבורית עם אדם אחר שלבעל השליטה יש בה עניין אישי;
{{ח:תתת|(3)}} התקשרות של השותפות המוגבלת הציבורית עם בעל השליטה או עם קרובו, במישרין או בעקיפין, לרבות באמצעות חברה שבשליטתו –
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין קבלת שירותים בידי השותפות המוגבלת הציבורית;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם הוא גם נושא משרה בשותפות המוגבלת הציבורית או בחברת השותף הכללי – באשר לתנאי כהונתו והעסקתו;
{{ח:תתתת|(ג)}} אם הוא עובד השותפות המוגבלת הציבורית ואינו נושא משרה בה או בחברת השותף הכללי – באשר להעסקתו בשותפות.
{{ח:תת|(ג)}} עסקה כאמור בסעיף קטן (ב) טעונה אישור של אלה, בסדר הזה:
{{ח:תתת|(1)}} ועדת הביקורת, ובעסקה באשר לתנאי כהונה והעסקה – ועדת התגמול;
{{ח:תתת|(2)}} הדירקטוריון של חברת השותף הכללי;
{{ח:תתת|(3)}} האסיפה הכללית, ובלבד שיתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} במניין קולות הרוב באסיפה הכללית, ייכללו רוב מכלל קולות מחזיקי יחידות ההשתתפות שאינם בעלי עניין אישי באישור העסקה, המשתתפים בצבעה; במניין כלל הקולות של מחזיקי יחידות ההשתתפות האמורים לא יובאו בחשבון קולות הנמנעים;
{{ח:תתתת|(ב)}} סך קולות המתנגדים בהצבעה מקרב מחזיקי יחידות ההשתתפות האמורים בפסקה משנה (א), לא יעלה על שיעור של שני אחוזים מכלל זכויות ההצבעה של מחזיקי יחידות ההשתתפות; השר רשאי לקבוע שיעורים שונים מן השיעור האמור בפסקה זו.
{{ח:תת|(ד)}} אישור ועדת התגמול ואישור הדירקטוריון של חברת השותף הכללי כאמור בסעיף קטן (ג)(1) ו־(2), בעסקה שעניינה תנאי כהונה והעסקה, יהיו בהתאם למדיניות התגמול, אולם ועדת התגמול ולאחריה הדירקטוריון רשאים, במקרים מיוחדים, לאשר את העסקה שלא בהתאם למדיניות כאמור, ובלבד שמתקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 65מח|בסעיף 65מח(ג)(1)}}; אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג)(3).
{{ח:תת|(ה)|(1)}} עסקה כאמור בסעיף קטן (ב), לתקופה העולה על שלוש שנים, למעט עסקה לתשלום דמי יוזמה, טעונה אישור כאמור בסעיף קטן (ג), אחת לשלוש שנים;
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), עסקה כאמור בסעיף קטן (ב)(2), יכול שתאושר לתקופה העולה על שלוש שנים, ובלבד שוועדת הביקורת אישרה כי התקשרות לתקופה כאמור סבירה בנסיבות העניין;
{{ח:תתת|(3)}} הוראות פסקאות (1) ו־(2) יחולו על עסקה של שותפות מוגבלת שהפכה לשותפות מוגבלת ציבורית, ביחס לתקופה שלאחר הפיכתה לשותפות מוגבלת ציבורית.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} אישור של ועדת הביקורת, של ועדת התגמול ושל הדירקטוריון לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ד), יינתן לאחר שהם בחנו, בין השאר, אם העסקה כוללת חלוקה;
{{ח:תתת|(2)}} קבעו ועדת הביקורת, ועדת התגמול או הדירקטוריון כי העסקה כוללת חלוקה, תאושר העסקה רק לאחר שאישרו כי קוימו לעניין זה הוראות כל דין לעניין חלוקה.
{{ח:תת|(ז)|(1)}} בסעיף קטן זה, ”עסקת החזר הוצאות“ – עסקה בין השותפות המוגבלת הציבורית ובין חברת השותף הכללי, שעניינה תשלום לחברת השותף הכללי בשל הוצאות שהוציאה בפועל לשם ניהול השותפות, למעט הוצאות כאמור ששולמו, במישרין או בעקיפין, לבעל השליטה בחברת השותף הכללי, והוצאות שלבעל השליטה עניין אישי בתשלומן, ובלבד שהוצאות כאמור ששולמו לשם התקשרות עם דירקטור באשר לתנאי כהונתו והעסקתו יהיו בהתאם לכללים שיקבע השר, בהתייעצות עם רשות ניירות ערך; לעניין זה, ”עניין אישי“ – למעט עניין אישי הנובע מעצם החזקתו של בעל השליטה בחברת השותף הכללי, ולעניין התקשרות עם נושא משרה או עם עובד – למעט עניין אישי הנובע מעצם הכהונה או ההעסקה בחברת השותף הכללי;
{{ח:תתת|(2)}} עסקת החזר הוצאות אינה טעונה אישור לפי סעיף זה אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} השותפות המוגבלת הציבורית לא התקשרה עם חברת השותף הכללי בהתקשרות כאמור בסעיף קטן (ב)(3) מהמועד שהפכה לשותפות מוגבלת ציבורית;
{{ח:תתתת|(ב)}} בשותפות מוגבלת ציבורית שהתקשרה עם חברת השותף הכללי בהתקשרות כאמור בסעיף קטן (ב)(3) – האסיפה הכללית החליטה שלא לאשר מחדש את ההתקשרות כאמור בסעיף קטן (ה)(1).

{{ח:סעיף|65נב|חובת גילוי|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} חברת השותף הכללי או בעל השליטה בה או נושא משרה בחברת השותף הכללי או בשותפות המוגבלת הציבורית היודע שיש לו עניין אישי בעסקה קיימת או מוצעת של השותפות, יגלה לשותפות, בלא דיחוי, ולא יאוחר מישיבת דירקטוריון חברת השותף הכללי שבה נדונה העסקה לראשונה, את מהות עניינו האישי, לרבות כל עובדה או מסמך מהותיים.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 269|סעיף 269(א) לחוק החברות}} יחול על עסקאות של חברת השותף הכללי שחלות עליהן הוראות {{ח:פנימי|פרק ו1 סימן ט|סימן זה}}, כאילו היתה חברה ציבורית.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) לא יחולו כאשר העניין האישי נובע רק מקיום עניין אישי של קרוב בעסקה באינה חריגה.

{{ח:סעיף|65נג|שינוי עסקה קיימת והחלת הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות|מחוק החברות}} לעניין עסקאות|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} עסקה שמתקיים בה האמור {{ח:פנימי|סעיף 65מח|בסעיף 65מח(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 65מט|או 65מט(א)}}, והיא שינוי של עסקה קיימת, טעונה אישור של ועדת ביקורת או ועדת תגמול, לפי העניין, בלבד, אם הוועדה האמורה אישרה כי השינוי בתנאי העסקה אינו מהותי ביחס לעסקה הקיימת.
{{ח:תת|(ב)}} ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 277|סעיפים 277 עד 284 לחוק החברות}} יחולו לעניין {{ח:פנימי|פרק ו1 סימן ט|סימן זה}}, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יראו את חברת השותף הכללי או השותפות המוגבלת הציבורית, לפי העניין, כאילו היתה חברה ציבורית;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 277|הסעיפים האמורים}} יראו כבעל שליטה בשותפות המוגבלת הציבורית את חברת השותף הכללי ואת בעל השליטה בה.

{{ח:קטע3|פרק ו1 סימן י|סימן י׳: הוראות שונות|תיקון: תשע״ה}}

{{ח:סעיף|65נד|שמירת הון וחלוקה|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 7 פרק 2 סימן א|סימנים א׳ עד ד׳ לפרק השני בחלק השביעי לחוק החברות}} יחולו על השותפות המוגבלת הציבורית, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: בכל מקום, במקום ”חברה“ יקראו ”השותפות המוגבלת הציבורית“, במקום ”מניות“ יקראו ”יחידות השתתפות“, ובמקום ”תקנון“ יקראו ”תקנות השותפות“.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות החלות לפי סעיף קטן (א), לעניין סמכות הדירקטוריון לחלק רווחים, כדי לפגוע בחובת השותפות המוגבלת הציבורית לחלק את רווחיה בהתאם לקבוע בתקנות השותפות, ובלבד שניתנה לדירקטוריון חברת השותף הכללי הזדמנות נאותה לקבוע, בטרם תבוצע החלוקה, כי החלוקה אינה חלוקה אסורה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 201|בסעיף 201 לחוק החברות}}.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין חובת השותפות המוגבלת הציבורית לחלק את רווחיה ותנאים שבהתקיימם או עניינים שבשלהם תהיה רשאית השותפות המוגבלת הציבורית להימנע מחלוקת רווחיה, ובלבד שלא יקבע הוראות כאמור אם בתקנות השותפות נקבעה חובה שאינה מסויגת לחלוקת רווחים.

{{ח:סעיף|65נה|מעמדו של מחזיק יחידת השתתפות|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} לא יראו בהפעלת זכויות על ידי מחזיקי יחידות השתתפות לפי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק זה}} כהשתתפות בניהול עסקי השותפות, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 63|סעיף 63(ג)}} לא יחולו במקרה של הפעלת זכויות כאמור.

{{ח:סעיף|65נו|מכירה כפויה של יחידות השתתפות|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8 פרק 3 סימן א|סימן א׳ לפרק השלישי בחלק השמיני לחוק החברות}} יחולו על שותפות מוגבלת ציבורית ועל מחזיקי יחידות השתתפות כאילו היו חברה ובעלי מניות, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום ”אדם“ יקראו ”חברת השותף הכללי או בעל השליטה בחברת השותף הכללי“.

{{ח:סעיף|65נז|גילוי עניין אישי בידי מחזיק יחידת השתתפות|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} מחזיק יחידת השתתפות המשתתף בהצבעה באסיפה כללית לפי {{ח:פנימי|סעיף 65יח|סעיפים 65יח}}, {{ח:פנימי|סעיף 65מה|65מה}} {{ח:פנימי|סעיף 65נא|או 65נא(ג)(3)}}, יודיע לשותפות המוגבלת הציבורית לפני ההצבעה באסיפה הכללית או – אם ההצבעה היא באמצעות כתב הצבעה – על גבי כתב ההצבעה, אם יש לו עניין אישי באישור העסקה אם לאו; לא הודיע מחזיק יחידת השתתפות כאמור, לא יצביע וקולו לא יימנה.

{{ח:סעיף|65נח|מיזוג|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8 פרק 1|הפרק הראשון בחלק השמיני לחוק החברות}} יחולו על השותפות המוגבלת הציבורית כאילו היתה חברה ציבורית, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בכל מקום, במקום ”האסיפה הכללית“ יקראו ”האסיפה הכללית של מחזיקי יחידות ההשתתפות“ ובמקום ”רשם החברות“ יקראו ”רשם השותפויות“;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 320|בסעיף 320}} –
{{ח:תתת|(א)}} בסעיף קטן (א1), פסקה (2) – לא תחול;
{{ח:תתת|(ב)}} במקום סעיף קטן (ג) יקראו:
{{ח:תתת}} ”בהצבעה באסיפה הכללית של מחזיקי יחידות ההשתתפות בשותפות מוגבלת ציבורית מתמזגת, שיחידות ההשתתפות שלה מוחזקות בידי השותפות המוגבלת הציבורית המתמזגת האחרת או בידי בעל השליטה בשותף הכללי בשותפות המתמזגת האחרת, לא יאושר המיזוג אם התנגדו לו מחזיקי יחידות ההשתתפות המחזיקים ברוב זכויות ההצבעה מקרב המשתתפים בהצבעה, למעט הנמנעים, שאינם נמנים עם השותפות המתמזגת האחרת, או בעל השליטה בשותף הכללי כאמור או מי מטעמם, לרבות קרוביהם או תאגידים בשליטתם, ואולם לא יראו אדם כמחזיק בשותפות המתמזגת האחרת אם ההחזקה נובעת רק מהחזקת יחידות השתתפות בשותפות המוגבלת הציבורית.“;
{{ח:תתת|(ג)}} בסעיף קטן (ד), במקום ”החזיק אדם בעשרים וחמישה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה במספר חברות מתמזגות“ יקראו ”היה אדם בעל שליטה בכמה מחברות השותף הכללי של השותפויות המוגבלות הציבוריות המתמזגות“;
{{ח:תתת|(ד)}} בסעיף קטן (ו), במקום ”{{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 275|סעיף 275(א), (ג) ו־(ד)}}“ יקראו ”{{ח:פנימי|סעיף 65נא|סעיף 65נא לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}}“.

{{ח:קטע3|פרק ו1 סימן יא|סימן י״א: הטלת עיצום כספי בידי רשות ניירות ערך|תיקון: תשע״ה}}

{{ח:סעיף|65נט|הטלת עיצום כספי בידי רשות ניירות ערך|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ו1 סימן יא|בסימן זה}}, ”הסכום הבסיסי“ – סכום כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין חברת שותף כללי – הסכום הקבוע לגבי השותפות המוגבלת הציבורית {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#תוספת 6 פרט 1|בפרט 1 לתוספת השישית בחוק ניירות ערך}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין יחיד – הסכום הקבוע {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#תוספת 6 פרט 5|בפרט 5 לתוספת השישית בחוק ניירות ערך}}.
{{ח:תת|(ב)}} הפר אדם הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כמפורט להלן, רשאית רשות ניירות ערך להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו1 סימן יא|סימן זה}}, בסכום הבסיסי:
{{ח:תתת|(1)}} בחברת השותף הכללי לא נקבע המספר המזערי הנדרש של דירקטורים בדירקטוריון שעליהם להיות בעלי מומחיות חשבונאית ופיננסית, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 92|סעיף 92(א)(12) לחוק החברות}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 65ג|בסעיף 65ג לפקודה זו}};
{{ח:תתת|(2)}} בחברת השותף הכללי לא מכהן יושב ראש דירקטוריון, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 94|סעיף 94(א) לחוק החברות}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 65ד|בסעיף 65ד לפקודה זו}}, במשך למעלה מ־60 ימים;
{{ח:תתת|(3)}} בחברת השותף הכללי מכהן המנהל הכללי או קרובו או מי שכפוף למנהל הכללי, במישרין או בעקיפין, כיושב ראש הדירקטוריון, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 95|סעיף 95(א) לחוק החברות}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 65ד|בסעיף 65ד לפקודה זו}};
{{ח:תתת|(4)}} יושב ראש הדירקטוריון בחברת השותף הכללי מכהן כבעל תפקיד אחר בחברה או בשותפות המוגבלת הציבורית, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 95|סעיף 95(ב) לחוק החברות}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 65ד|בסעיף 65ד לפקודה זו}};
{{ח:תתת|(5)}} בחברת השותף הכללי לא מכהנת ועדת ביקורת, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 114|סעיפים 114}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 115|ו־115 לחוק החברות}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 65ה|בסעיף 65ה לפקודה זו}}, במשך למעלה מ־90 ימים;
{{ח:תתת|(6)}} בחברת השותף הכללי לא מכהן מנהל כללי, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 119|סעיף 119(א) לחוק החברות}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 65ז|בסעיף 65ז לפקודה זו}}, במשך למעלה מ־90 ימים;
{{ח:תתת|(7)}} בחברת השותף הכללי מכהן דירקטור או נושא משרה שהורשע בעבירה, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 226|סעיף 226}} או {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 251א|סעיף 251א לחוק החברות}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 65ח|בסעיף 65ח לפקודה זו}}; ואולם לא יוטל עיצום כספי על הממנה או על החברה אם הדירקטור או נושא המשרה לא הודיע על ההרשעה לממנה או לחברה, לפי העניין;
{{ח:תתת|(8)}} בחברת השותף הכללי מכהן דירקטור או נושא משרה שוועדת אכיפה מינהלית אסרה את מינויו, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 226א|סעיף 226א}} או {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 251א|סעיף 251א לחוק החברות}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 65ח|בסעיף 65ח לפקודה זו}}; ואולם לא יוטל עיצום כספי על הממנה או על החברה אם הדירקטור או נושא המשרה לא הודיע על האיסור לממנה או לחברה, לפי העניין;
{{ח:תתת|(9)}} בחברת השותף הכללי לא מכהנים שני דירקטורים חיצוניים לפחות, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 239|סעיף 239(א) לחוק החברות}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 65ט|בסעיף 65ט לפקודה זו}}, במשך למעלה מ־90 ימים, ולעניין דירקטורים חיצוניים ראשונים כאמור {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 242|בסעיף 242 לחוק החברות}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 65ט|בסעיף 65ט לפקודה זו}} – במשך למעלה מ־90 ימים מהמועד האחרון לכינוס אסיפה כללית לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 242|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(10)}} בחברת השותף הכללי שבמועד מינוי דירקטור חיצוני כל חברי הדירקטוריון שלהם הם בני מין אחד, לא מונה דירקטור חיצוני בן המין השני, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 239|סעיף 239(ד) לחוק החברות}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 65ט|בסעיף 65ט לפקודה זו}};
{{ח:תתת|(11)}} בחברת השותף הכללי לא מכהן דירקטור חיצוני בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 240|סעיף 240(א1)(1) לחוק החברות}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 65ט|בסעיף 65ט לפקודה זו}}, במשך למעלה מ־90 ימים;
{{ח:תתת|(12)}} בוועדה הרשאית להפעיל סמכות מסמכויות הדירקטוריון של חברת השותף הכללי לא מכהן דירקטור חיצוני אחד לפחות, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 243|סעיף 243 לחוק החברות}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 65ט|בסעיף 65ט לפקודה זו}};
{{ח:תתת|(13)}} בחברת השותף הכללי לא מכהן מבקר פנימי, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 146|סעיף 146 לחוק החברות}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 65יד|בסעיף 65יד לפקודה זו}}, במשך למעלה מ־90 ימים;
{{ח:תתת|(14)}} בשותפות מוגבלת ציבורית לא מכהן מפקח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 65יז|סעיפים 65יז}} {{ח:פנימי|סעיף 65יח|ו־65יח}}, במשך למעלה מ־90 ימים, ולעניין מפקח ראשון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 65יח|בסעיף 65יח(א)}} – במשך למעלה מ־90 ימים ממועד ההצעה לראשונה של יחידות השתתפות לציבור;
{{ח:תתת|(15)}} בשותפות מוגבלת ציבורית מכהן מפקח שהורשע בעבירה, בניגוד להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 226|סעיף 226 לחוק החברות}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 65כ|בסעיף 65כ לפקודה זו}}; ואולם לא יוטל עיצום כספי על חברת השותף הכללי אם המפקח לא הודיע לה על ההרשעה;
{{ח:תתת|(16)}} בשותפות מוגבלת ציבורית מכהן מפקח שוועדת אכיפה מינהלית אסרה את מינויו, בניגוד להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 226א|סעיף 226א לחוק החברות}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 65כ|בסעיף 65כ לפקודה זו}}; ואולם לא יוטל עיצום כספי על חברת השותף הכללי אם המפקח לא הודיע לה על האיסור.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יוטל עיצום כספי על הפרת פסקאות (5), (9), (11) ו־(14) של אותו סעיף קטן, אם ההפרה נובעת מאי־מינוי דירקטור חיצוני או מפקח בשל היעדר הרוב הדרוש למינוי באסיפה הכללית.
{{ח:תת|(ד)}} במניין הימים לפי סעיף זה לא יבואו הימים הנדרשים לשם אישור המינויים בידי מי שמפקח על השותפות המוגבלת הציבורית על פי כל דין.

{{ח:סעיף|65ס|הפרה נמשכת והפרה חוזרת|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווספו על סכום העיצום הכספי שני אחוזים לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 65נט|בסעיף 65נט(ב)}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הטילה רשות ניירות ערך על המפר עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ו1 סימן יא|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|65סא|תחולת הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|מחוק ניירות ערך}}|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52טז|סעיפים 52טז עד 52יח}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52כ|52כ עד 52כז}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56ח|ו־56ח לחוק ניירות ערך}}, יחולו על עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ו1 סימן יא|סימן זה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק ו1 סימן יב|סימן י״ב: הגבלת תחולה והסמכה להתקין תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}}|תיקון: תשע״ה}}

{{ח:סעיף|65סב|הגבלת תחולה|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} השר רשאי, לאחר התייעצות עם רשות ניירות ערך, לקבוע כי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק זה}}, כולן או חלקן, לא יחולו על סוג של שותפות מוגבלת ציבורית כפי שיקבע.

{{ח:סעיף|65סג|הסמכה להתקין תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}} שהוחלה לעניין {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק זה}}|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בכל עניין {{ח:פנימי|פרק ו1|בפרק זה}} שהוחלה לגביו הוראה {{ח:חיצוני|חוק החברות|מחוק החברות}} הכוללת הסמכה להתקין תקנות בידי השר, יחולו התקנות שהותקנו לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}} כאמור, בשינויים המחויבים, ואולם השר רשאי להתקין תקנות מיוחדות לגבי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק זה}}, בעניין שלגביו הוסמך כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק זה}} טעונות אישור של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: הליכי משפט}}

{{ח:סעיף|66|שותפות רשומה היא תאגיד}}
{{ח:תת|(א)}} שותפות רשומה לפי פקודה זו היא תאגיד, ויכולה לתבוע ולהיתבע בשמה הרשום.
{{ח:תת|(ב)}} סעיף זה יחול על תובענות שבין השותפות לחבריה או שבין שותפויות שיש להן חבר משותף והן מנהלות עסקים בישראל; אולם בתובענות אלה לא יינתן צו הוצאה לפועל בלי רשות מבית המשפט שדן בתובענה, ואם הוגשה בקשת רשות כאמור, רשאי בית המשפט להורות על עריכת חשבונות וחקירות וכל הוראה אחרת שיראה לצודק.

{{ח:סעיף|67|פסק דין והוצאה לפועל}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן צו הוצאה לפועל נגד שותפות אלא על פי פסק דין נגדה.
{{ח:תת|(ב)}} בית משפט שנתן פסק דין לחובת שותף, רשאי, לפי בקשת הזוכה, ליתן צו המשעבד את זכותו של השותף בנכסי השותפות לתשלום החוב שבפסק הדין והריבית שעליו; ורשאי הוא, באותו צו או בצו אחר, למנות כונס נכסים לחלקו של השותף ברווחי השותפות, הנצמחים או שהוצהר עליהם, ולכל כספים אחרים המגיעים לו בשל השותפות, ולהורות על עריכת חשבונות וחקירות וכל הוראה והנחיה שאפשר היה ליתן אילו היה השעבוד נעשה בידי השותף לטובת הזוכה, או שהן מתחייבות לפי נסיבות הענין.
{{ח:תת|(ג)}} שאר השותפים רשאים בכל עת לפדות את הזכות ששועבדה, ואם ניתנה הוראה למכרה רשאים הם לקנותה.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: רישום}}

{{ח:סעיף|68|רשם וחותמות}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי בצו למנות רשם שותפויות ועובדים אחרים ככל שייראה לו דרוש, ואם לא נתמנה אדם כאמור, ישמש רשם בית המשפט המחוזי רשם השותפויות שנתכוננו באיזור שיפוטו; אולם כרשם שותפויות מוגבלות הנרשמות לפי פקודה זו, ישמש רשם החברות.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי להורות על עשיית חותמות לאימות תעודות הנדרשות לרישום שותפויות ולכל הנוגע לכך.

{{ח:סעיף|69|רישום הודעות והצגת תעודות}}
{{ח:תת|(א)}} קיבל הרשם מאת שותפות הודעה ערוכה לפי פקודה זו, יורה לשמרה בתיק וישלח בדואר, או ימסור, לשותפות תעודה על רישום ההודעה.
{{ח:תת|(ב)}} התעודה, או העתק מקויים שלה, תהא מוצגת תמיד במובלט במקום עסקיה הראשי של השותפות; שותפות שלא מילאה אחר הוראה זו, דינה ודין כל אחד משותפיה – קנס 5 לירות בעד כל יום שבו נמשכה העבירה.

{{ח:סעיף|70|פנקס ומפתח פתוחים לעיון|תיקון: תשל״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הרשם ינהל פנקס ומפתח של כל השותפויות הרשומות לפי פקודה זו ושל כל ההודעות שנרשמו בנוגע לשותפויות.
{{ח:תת|(ב)}} כל אדם רשאי לעיין בפנקס ובמפתח תמורת האגרה שנקבעה.
{{ח:תת|(ג)}} כל אדם רשאי לקבל תמורת האגרה שנקבעה תעודה על רישומה של שותפות, וכן העתק או נסח מכל הודעה רשומה כשהם מקויימים בידי הרשם.
{{ח:תת|(ד)}} תעודת רישום, וכן העתק או נסח מקויימים כראוי בחתימת הרשם, יקובלו בכל הליך משפטי כראיה שוות משקל למסמך המקורי.

{{ח:סעיף|71|תקנות}}
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות לכל אחד מענינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} האגרות שיש לשלם לרשם;
{{ח:תת|(2)}} התפקידים שעל הרשם למלא;
{{ח:תת|(3)}} ביצוען של פעולות הרשם על ידי עובדים אחרים;
{{ח:תת|(4)}} הטפסים שישתמשו בהם;
{{ח:תת|(5)}} ניהול הרישום וסדריו בכלל וכל ענין אחר הכרוך בו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות השותפויות (רישום ואגרות)|תקנות השותפויות (רישום ואגרות)}}.}}

{{ח:סעיף|72|צו על מסירת הודעה או רישום מסמך}}
{{ח:ת}} שותף, נושה של שותפות או הרשם, שדרש מהשותפות מסירת הודעה או רישום מסמך כנדרש לפי פקודה זו, ולא נתמלאה הדרישה תוך עשרה ימים מיום מסירתה, רשאי בית משפט השלום, לפי בקשת הדורש, לצוות על מילוי הדרישה ולחייב את השותפות או כל שותף האחראי למחדל לשלם את הוצאות הבקשה.

{{ח:סעיף|73|מחיקת שותפות}}
{{ח:תת|(א)}} ראה הרשם סיבה סבירה להניח ששותפות פלונית אינה ממשיכה בעסקיה, או שאינה פעילה, רשאי הוא במכתב שלוח בדואר על פי המען הרשום של השותפות, לשאול אותה על כך.
{{ח:תת|(ב)}} אם תוך חודש ימים לאחר משלוח המכתב לא קיבל הרשם תשובה עליו, ישלח, תוך ארבעה־עשר ימים לאחר תום החודש, מכתב רשום על פי המען הרשום של השותפות, המאזכר את המכתב הראשון ומודיע שלא נתקבלה עליו תשובה, ושאם תוך חודש ימים לאחר הישלח המכתב השני לא תבוא תשובה, תפורסם ברשומות הודעה ששם השותפות עומד להימחק מן הפנקס.
{{ח:תת|(ג)}} קיבל הרשם תשובה שאין השותפות ממשיכה בעסקיה או שאינה פעילה, וכן אם לא קיבל כל תשובה תוך חודש ימים לאחר שנשלח המכתב השני – רשאי הוא לפרסם הודעה ברשומות ולהודיע במכתב שלוח בדואר לפי המען הרשום של השותפות, שכעבור שלושה חדשים מיום ההודעה יימחק שם השותפות הנקוב בה, זולת אם יינתן טעם שלא לעשות כן.
{{ח:תת|(ד)}} שותפות הנתונה בפירוק וראה הרשם סיבה סבירה להניח שעסקי השותפות חוסלו כליל, יפרסם ברשומות וישלח לשותפות הודעה כאמור בסעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ה)}} כתום המועד הנזכר בהודעה, רשאי הרשם למחוק את שם השותפות מן הפנקס, זולת אם הראתה השותפות טעם שלא לעשות כן; מחק את שמה – יפרסם ברשומות הודעה על כך, ועם פרסום ההודעה תהא השותפות מחוסלת, אלא שחבותו של כל שותף בה תימשך ותיאכף כאילו לא חוסלה השותפות.
{{ח:תת|(ו)}} שותפות או אחד משותפיה או מנושיה שראה עצמו מקופח במחיקת שמה של השותפות, ובית המשפט, על פי בקשת אחד מאלה, שוכנע שהשותפות המשיכה בעסקיה או היתה פעילה בעת שנמחק שמה, או שראה מטעם אחר שמן הצדק הוא להחזיר את שמה לפנקס – רשאי הוא להורות בצו ששמה יוחזר לפנקס, ומשהורה כך יראו את השותפות כאילו המשיכה בעסקיה ושמה לא נמחק; ורשאי בית המשפט ליתן בצו כל הנחיה והוראה שיראה מן הצדק, כדי להעמיד את השותפות ואת שאר האנשים במצב קרוב ככל האפשר למצב שהיו בו אילולא נמחקה השותפות.
{{ח:תת|(ז)}} המבקש ישלח העתק של הצו לרשם תוך שבעה ימים מיום שניתן, והרשם ירשום אותו מיד.
{{ח:תת|(ח)}} כל העובר על הוראת סעיף קטן (ז), דינו – קנס 15 לירות בעד כל יום שבו נמשכה העבירה.
{{ח:תת|(ט)}} בית המשפט רשאי לצוות על פירוק השותפות גם לאחר ששמה נמחק מן הפנקס מכוח הוראות סעיף זה.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: תחולת הפקודה על שותפויות חוץ}}

{{ח:סעיף|74|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ט|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שותפות חוץ“ – שותפות שנתכוונה מחוץ לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניהול עסקים“ – פתיחת מקום עסק בישראל בין במישרין ובין על ידי סוכן.

{{ח:סעיף|75|חובת רישום}}
{{ח:תת|(א)}} שותפות חוץ לא תנהל עסקים בישראל אלא לאחר שנרשמה בישראל, ואם היא שותפות מוגבלת – טעון הרישום היתר מאת שר המשפטים.
{{ח:תת|(ב)}} שותפות המנהלת עסקים בישראל בניגוד להוראות סעיף זה, דינה – קנס 3,750 לירות.

{{ח:סעיף|76|דרכי רישום}}
{{ח:ת}} רישומה של שותפות חוץ שאיננה כבר רשומה, יהיה במשלוח הודעה לרשם בדואר, או במסירתה לידו, כשהיא חתומה ביד השותפות ומכילה פרטים אלה:
{{ח:תת|(1)}} שם השותפות;
{{ח:תת|(2)}} מהות העסק בדרך כלל;
{{ח:תת|(3)}} שמו המלא, מענו, הגדרו ואזרחותו של כל אחד משותפיה;
{{ח:תת|(4)}} שמותיהם של השותפים המורשים לנהל את עניני השותפות, ולחתום בשמה, זולת אם כולם מורשים לכך;
{{ח:תת|(5)}} תקופת קיומה של השותפות, אם נקבעה לה תקופה, ויום תחילתה;
{{ח:תת|(6)}} השם והמען של תושב ישראל המורשה לקבל בשביל השותפות כתבי בי־דין והודעות שיש להמציא לשותפות;
{{ח:תת|(7)}} לענין שותפות מוגבלת, גם הודעה שהשותפות היא מוגבלת ופרטים על כל שותף מוגבל, הסכום שהכניס ואם שולם במזומנים או בדרך אחרת, ואם שולם במלואו.

{{ח:סעיף|77|שותפות חוץ מוגבלת}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה על שותפות מוגבלת יגיש הרשם לשר המשפטים והוא רשאי, לפי שיקול דעתו המוחלט, להתיר את רישום השותפות בישראל או לסרב.
{{ח:תת|(ב)}} התיר שר המשפטים את הרישום, יודיע הרשם על כך לשותפות, ולאחר מכן תהא השותפות רשאית להתחיל בעסקיה.

{{ח:סעיף|78|רישום שינויים}}
{{ח:תת|(א)}} שותפות חוץ רשומה ומנהלת עסקים בישראל, שחל שינוי באחד הענינים שהיא חייבת ברישום פרטים עליו לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, תשלח בדואר לרשם, או תמסור לו, תוך 14 יום מיום השינוי, הודעה חתומה בידה המפרטת את מהות השינוי.
{{ח:תת|(ב)}} הופרה הוראת סעיף זה, דינו של כל שותף, למעט שותף מוגבל – קנס 15 לירות בעד כל יום שבו נמשכה העבירה.

{{ח:סעיף|79|המצאה}}
{{ח:ת}} כתב בי־דין או הודעה שיש להמציאם לשותפות חוץ רשומה, תהא המצאתם כדין, אם יש עליהם שמו של האיש הכתוב בתיק כמורשה לקבל הודעות בשביל השותפות ואם הניחום, או שלחום בדואר, לפי המען שבתיק.

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: שונות}}

{{ח:סעיף|80|עדיפות על המג׳לה}}
{{ח:ת}} לגבי כל שותפות שנרשמה או הטעונה רישום לפי פקודה זו הוראותיה עדיפות על הוראות המג׳לה.

{{ח:סעיף|81|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של נוסח זה ביום א׳ באלול תשל״ה (8 באוגוסט 1975).

{{ח:חתימות|נקבע בועדת החוק חוק ומשפט של הכנסת ביום ט׳ בתמוז תשל״ה (18 ביוני 1975).}}
* '''חיים י׳ צדוק'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>izbnq6awo6y9rhlgcl9e57v9cfq1xu7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>379337</id>
    <revision>
      <id>3086789</id>
      <parentid>3079822</parentid>
      <timestamp>2026-10-04T06:29:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>כניסה לתוקף</comment>
      <origin>3086789</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="41167" sha1="4k44ld6fwn6524j1fcogaqgqs253hpw" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע&quot;ח-2017

&lt;מאגר תקן 2153792 קוד a163Y00000DuTqJQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ח, 572|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|7910)); ((תשפ&quot;ה, 537|תיקון|11513)), ((2552|ת&quot;ט|10236)); ((תשפ&quot;ו, 1634|תיקון|12329)), ((2032א|תיקון מס' 2|12412)), ((2167א|תיקון מס' 3|12417)), ((2216|ת&quot;ט|12425)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 166]] [[=החוק|לחוק הטיס, התשע&quot;א-2011]] (להלן - החוק), באותם עניינים שלגביהם אני מוסמך להתקין תקנות לפי [[+|סעיפים 19(3)(ב)]], [[+|24(5)(ב)]], [[+|29(3)(ב)]], [[+|33(1)(ב)]], [[+|46(א)]], [[+|47]] [[ו-168(א)(7) לחוק]] ובהתאם לסמכות הנתונה לי בסעיפים האמורים, ולפי הצעת רשות התעופה האזרחית לפי [[סעיף 168(ב) לחוק]], אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': פרשנות והוראות כלליות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-2)
: בתקנות אלה -
:- &quot;אירוע בטיחותי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 103 לחוק]];
:- &quot;אמצעי אפחות סיכון&quot; (Risk Mitigation) - אמצעי להפחתת האפשרות להתרחשותו של מפגע בטיחות או להפחתת ההשפעות או התוצאות של מפגע בטיחות;
:- &quot;ביצוע בטיחות&quot; (Safety Performance) - הישג בטיחותי, שנמדד ביחס ליעד ביצוע בטיחות שספק השירות קבע;
:- &quot;הבטחת הבטיחות&quot; (Safety Assurance) - תהליכים במנ&quot;ב שתפקידם השיטתי הוא להבטיח את הביצוע והאפקטיביות של אמצעי אפחות סיכון, וכי ספק השירות עומד ביעדי ביצועי הבטיחות שקבע, באמצעות איסוף, ניתוח והערכה של מידע;
:- &quot;יעד ביצוע בטיחות&quot; (Safety Performance Target) - יעד מתוכנן של מדד ביצוע בטיחות על פני תקופה מסוימת;
:- &quot;מדד ביצוע בטיחות&quot; (SPI - Safety Performance Indicator) - ערך מבוסס נתונים המשמש לניטור ולהערכה של ביצוע בטיחות;
:- &quot;מדיניות בטיחות&quot; (Safety Policy) - מחויבות מתועדת של ספק השירות לבטיחות, המגדירה את תפיסת הבטיחות שלו, ואת האחריותיות והאחריות של עובדיו לגבי בטיחות;
:- &quot;מטרת בטיחות&quot; - תיאור תמציתי, במונחים רחבים, של מטרה שאותה שואף ספק השירות להשיג בתחום הבטיחות;
:- &quot;המנהל בעל האחריות הכוללת&quot; (Accountable Executive) - המנהל הכללי של ספק השירות, ואם לא מונה מנהל כללי או אם מונה יותר מאדם אחד לתפקיד כאמור - מי שהוא בעל הסמכות הסופית בספק השירות לגבי הפעולות שמבצע ספק השירות במסגרת רישיון, תעודה, היתר או אישור לפי דיני הטיס, ושולט במשאבי האנוש ובמשאבים הכספיים הנדרשים לביצוען;
:- &quot;מערכת ניהול בטיחות&quot; או &quot;מנ&quot;ב&quot; (SMS - Safety Management System) - מערכת שיטתית לניהול הבטיחות, הכוללת את כל הנדרש מבחינת מבנה ארגוני, אחריותיות ואחריות, מדיניות ונהלים;
:- &quot;מסמך 9859&quot; - מדריך לניהול הבטיחות (SMM - Safety Management Manual) שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, שעותק ממנו מופקד לעיון הציבור במשרדי הרשות;
:- &quot;מערכת&quot; (System) - מערכת פיזית, שיטת עבודה, נוהל, תהליך, מבנה ארגוני, מתאר פעילות וכיוצא באלה;
:- &quot;מפגע בטיחות&quot; (Hazard) - דבר או מצב שעלול לגרום או לתרום לאירוע בטיחותי;
:- &quot;ניהול סיכוני בטיחות&quot; (Safety Risk Management) - תהליך במנ&quot;ב, המורכב מתיאור המערכת, זיהוי מפגעי בטיחות וניתוח, הערכה ואפחות של הסיכונים הבטיחותיים;
:- &quot;סיכון בטיחותי&quot; (Safety Risk) - שילוב של ההסתברות והחומרה החזויות של תוצאות אפשריות של מפגע בטיחות;
:- &quot;ספק שירות&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) מחזיק רישיון הפעלה אווירית לפי [[הפרק השלושה עשר לתקנות ההפעלה]];
:: (1א) מחזיק רישיון הפעלה אווירית לפי [[הפרק השנים]] עשר לתקנות ההפעלה, המורשה להפעיל הליקופטר בתובלה אווירית מסחרית בטיסה בין-לאומית; לעניין זה, &quot;הליקופטר&quot;, &quot;טיסה בין-לאומית&quot; ו&quot;תובלה אווירית מסחרית&quot; - כהגדרתם [[בתקנות ההפעלה]];
:: (2) בעל רישיון להפעלת מכון בדק לפי [[תקנות הטיס (מכוני בדק), התשע&quot;ג-2013]], שהמנהל אישרו לפי [[+|תקנות 346]] [[או 414 לתקנות ההפעלה]] לביצוע פעולות בדק הכלי טיס המופעל בידי מחזיק רישיון כאמור בפסקאות (1) או (1א);
:: (3) בעל רישיון להפעלת יחידת נת&quot;א;
:: (4) בעל רישיון להפעלת שדה תעופה לפי [[סעיף 31 לחוק]];
:: (5) בעל רישיון להפעלת בית ספר לעובדי טיס, העורך לפי רישיונו הדרכה לצורך קבלת רישיון עובד טיס לשמש בתפקיד: טייס, נווט טיס או טכנאי טיס;
:: (6) בעל תעודת ייצור, כמשמעותה [[בפרק השביעי לתקנות התיעוד]];
:: (7) בעל תעודת סוג, ובכלל זה בעל תעודת סוג - תוספת כמשמעותה [[בפרק החמישי לתקנות התיעוד]], שהשינוי שאושר בה הוא שינוי משמעותי כהגדרתו [[בתקנה 38(ו) לתקנות התיעוד]], ולמעט בעל תעודת סוג למוצרי יבוא כאמור [[בתקנה 13 לתקנות התיעוד]];
:: (8) בעל תעודת יצרן חלקים, כמשמעותה [[בפרק העשירי לתקנות התיעוד]], שהתכן של הפריט שהוא מייצר לפיה הוא תעודת סוג - תוספת כאמור בפסקה (7);
:- &quot;ספר מנ&quot;ב&quot; - כמשמעותו [[בתקנה 17]];
:- &quot;קידום הבטיחות&quot; (Safety Promotion) - שילוב של הדרכה ומסירת מידע בתחום הבטיחות לתמיכה ביישום והפעלה של המנ&quot;ב בארגון של ספק השירות;
:- &quot;רישיון&quot; - כל אחד מן הרישיונות או התעודות האמורים בהגדרה &quot;ספק שירות&quot;;
:- &quot;תכנית הבטיחות המדינתית&quot; (SSP - State Safety Programme) - מערך המשלב חקיקה ופעולות שמטרתו שיפור בטיחות התעופה האזרחית בישראל, שהגיש המנהל לאישור השר לפי [[סעיף 5(א) לחוק רשות התעופה האזרחית, התשס&quot;ה-2005]], כתכנית הבטיחות המדינתית של ישראל בתחום התעופה האזרחית, בהתאם לנספח 19 לאמנה, שאושרה בידי השר ופורסמה באתר האינטרנט של הרשות;
:- &quot;תקנות ההפעלה&quot; - [[=תקנות ההפעלה|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ&quot;ב-1981]];
:- &quot;תקנות התיעוד&quot; - [[=תקנות התיעוד|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל&quot;ז-1977]].

@ 2. חובת קיום מנ&quot;ב
: (א) ספק שירות יקיים מנ&quot;ב לגבי כלל סיכוני הבטיחות הקשורים לפעילות שהוא מקיים הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס, שתהיה מותאמת לגודלו ולהיקף פעילותו של ספק השירות, ולמורכבות המוצרים או השירותים שהוא מספק, הקשורים להפעלה בטוחה של כלי טיס.
: (ב) המנ&quot;ב תהיה מקובלת על דעת המנהל כאמור [[בתקנה 3]].
: (ג) המנ&quot;ב תכלול לפחות רכיבים אלה:
:: (1) מדיניות הבטיחות ומטרות הבטיחות, בהתאם להוראות [[פרק ב']];
:: (2) ניהול סיכוני בטיחות, בהתאם להוראות [[פרק ג']];
:: (3) הבטחת הבטיחות, בהתאם להוראות [[פרק ד']];
:: (4) קידום הבטיחות, בהתאם להוראות [[פרק ה']];
:: (5) תיעוד מערכת ניהול בטיחות, בהתאם להוראות [[פרק ו']].
: (ד) ניתנו לספק שירות יותר מרישיון אחד, רשאי הוא לקיים מנ&quot;ב אחודה לכל תחומי הפעילות שבהם הוא עוסק מכוחם, ובלבד שהמנהל שוכנע כי המנ&quot;ב האחודה נותנת מענה שווה ערך למנ&quot;ב נפרדת לכל תחום פעילות.

@ 3. קבלת המנ&quot;ב ותיקונים למנ&quot;ב על דעת המנהל
: (א) מבקש רישיון יגיש לביקורת המנהל ספר מנ&quot;ב, במסגרת הבקשה לרישיון; המנהל לא ייתן את הרישיון אלא אם כן נחה דעתו כי המנ&quot;ב המתוארת בספר המנ&quot;ב עומדת בדרישות תקנות אלה; יראו במתן הרישיון כאמור קבלה ראשונית של המנ&quot;ב על דעת המנהל, וספק השירות יפעל לפיה.
: (ב) ניתן רישיון, יבדוק המנהל את אופן יישום המנ&quot;ב בידי ספק השירות במהלך שמונה עשר החודשים הראשונים לאחר מתן הרישיון, ויחולו הוראות אלה:
:: (1) המנהל רשאי להורות לספק השירות לתקן את המנ&quot;ב אם מצא כי היא אינה ממלאת אחר תקנות אלה להנחת דעתו;
:: (2) הורה המנהל על תיקון המנ&quot;ב, ישלים ספק השירות את ביצוע התיקונים ויישומם בתוך התקופה שעליה הורה המנהל;
:: (3) לא הורה המנהל על תיקונים כאמור בפסקה (1) בתוך שמונה עשר חודשים ממתן הרישיון, או הודיע המנהל לספק השירות כי לא מצא כי נדרשים תיקונים נוספים במנ&quot;ב בתום התקופה שעליה הורה כאמור בפסקה (2), יראו את המנ&quot;ב כמקובלת על דעת המנהל, וספק השירות יפעל לפיה.
: (ג) ספק שירות המבקש לשנות את המנ&quot;ב, ימציא לביקורת המנהל מסמכים המתארים את השינוי המבוקש, ובכלל זה תיקון מוצע לספר המנ&quot;ב כאמור [[בתקנה 18(א)]], 45 ימים לפחות לפני המועד המתוכנן לכניסתו לתוקף של השינוי המבוקש.
: (ד) המנהל רשאי שלא לקבל את השינוי המוצע במנ&quot;ב כאמור בתקנת משנה (ג), או להורות לספק השירות לתקן את המסמכים שהוגשו לו או להמציא לו מידע נוסף לשם בחינת השינוי המבוקש, או להודיע לספק השירות, בהחלטה מנומקת, בתוך 45 ימים מהיום שבו הומצא המסמך לביקורתו, כי דרושה לו תקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים לבחינת השינוי המבוקש; המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת, להאריך את התקופה הנוספת לבחינת השינוי המבוקש לשלוש תקופות נוספות שלא יעלו על 45 ימים כל אחת.
: (ה) עברו 45 ימים מן המועד שבו המציא ספק השירות לביקורת המנהל מסמכים כאמור בתקנת משנה (ג), והמנהל לא הודיע לו כי השינוי המבוקש אינו מקובל עליו, או כי דרושה לו תקופה נוספת שהורה עליה לבחינתו, ולא הורה לו לתקן מסמך שהוגש ולא דרש ממנו מידע נוסף לשם קבלת השינוי המבוקש, יראו את השינוי המבוקש במנ&quot;ב כמקובל על דעת המנהל.
: (ו) ספק שירות המבקש תיקון ברישיונו או רישיון חדש, באופן שיאפשר לו לבצע פעילות הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס שהוא אינו מורשה לבצע (בתקנה זו - פעילות חדשה), יעדכן את המנ&quot;ב לגבי הפעילות החדשה, ככל הנדרש, ויגיש לביקורת המנהל, במסגרת הבקשה כאמור, את התוצרים של תהליכי ניהול הסיכונים, הבטחת הבטיחות וקידום הבטיחות שביצע לגבי הפעילות החדשה, וככל הנדרש גם תיקון מתאים לספר המנ&quot;ב כאמור [[בתקנה 18(א)]].
: (ז) המנהל לא יתקן רישיון ולא ייתן רישיון חדש כאמור בתקנת משנה (ו), אלא אם כן נחה דעתו כי המנ&quot;ב של ספק השירות לאחר עדכונה כמוצע על ידו, תעמוד בדרישות תקנות אלה גם לגבי הפעילות החדשה; תיקון הרישיון או מתן הרישיון החדש ייראה כקבלה ראשונית או סופית על דעת המנהל לגבי המנ&quot;ב המעודכנת, בהתאם לשלב הקבלה של המנ&quot;ב של ספק השירות כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), וספק השירות יפעל לפיה.

== פרק ב': מדיניות הבטיחות ומטרות הבטיחות ==

@ 4. מדיניות הבטיחות של ספק שירות
: (א) ספק שירות יגדיר את מדיניות הבטיחות שלו בהתאם לדיני הטיס ולתכנית הבטיחות המדינתית.
: (ב) מדיניות הבטיחות של ספק שירות -
:: (1) תשקף מחויבות ארגונית לבטיחות, ובכלל זה מחויבות ליעדי ביצועי הבטיחות;
:: (2) תכלול הצהרה ברורה כי ספק השירות יקצה את המשאבים הנדרשים למימוש מדיניות הבטיחות ויישום המנ&quot;ב;
:: (3) תכלול מדיניות בדבר דיווחים על מפגעים או נושאי בטיחות;
:: (4) תבהיר לכל המועסק על ידו או מטעמו של ספק השירות, אילו סוגי התנהגויות אינם מקובלים בהקשר של הפעילויות שלו הקשורות להפעלה בטוחה של כלי טיס, ובאילו נסיבות הוא לא ינקוט צעדים משמעתיים;
:: (5) תיחתם בידי המנהל בעל האחריות הכוללת של ספק השירות.
: (ג) ספק שירות -
:: (1) יפיץ את מדיניות הבטיחות בכל רחבי הארגון שלו וכן לכל גורם המועסק מטעמו בפעילות הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס, בתמיכה גלויה ומוצהרת של המנהל בעל האחריות הכוללת והנהלת ספק השירות;
:: (2) יבחן את מדיניות הבטיחות מעת לעת, ויעדכנה ככל הנדרש להבטיח שתישאר רלוונטית ומתאימה לספק השירות.

@ 5. מטרות הבטיחות
: (א) ספק שירות יגדיר את מטרות הבטיחות שלו, בהתאם למדיניות הבטיחות; מטרות הבטיחות ישקפו את מחויבות ספק השירות לקיים או לשפר באופן מתמשך את כלל ביצוע המנ&quot;ב ויהיו בסיס לניטור ביצועי הבטיחות ומדידתם בהתאם [[לתקנות 11]] [[ו-12]].
: (ב) ספק שירות -
:: (1) יפיץ את מטרות הבטיחות שהגדיר בכל רחבי הארגון שלו וכן לכל גורם המועסק מטעמו בפעילות הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס;
:: (2) יבחן מעת לעת את מטרות הבטיחות שהגדיר, ויעדכנן ככל הנדרש להבטיח שהן יישארו רלוונטיות ומתאימות לספק השירות.

@ 6. אחריותיות ואחריות על הבטיחות
: ספק שירות יגדיר את האחריותיות והאחריות לבטיחות בארגון, ובכלל זה -
: (1) יזהה את המנהל בעל האחריות הכוללת, אשר בלא קשר לתפקידיו האחרים, נושא האחריותיות ליישום וקיום של מנ&quot;ב אפקטיבית;
: (2) יתווה באופן ברור את שרשרת הנשיאה באחריותיות לבטיחות בכל רחבי הארגון שלו, ובכלל זה האחריותיות הישירה של ההנהלה הבכירה;
: (3) יגדיר את האחריות של כל אחד מחברי ההנהלה לפיתוח, יישום וקיום של תהליכי מנ&quot;ב בתחומי אחריותו, ובכלל זה -
:: (א) זיהוי מפגעי בטיחות והערכת סיכונים כאמור [[בתקנות 10]] [[ו-11]];
:: (ב) ניטור האפקטיביות של אמצעי אפחות סיכון כאמור [[בתקנות 12]] [[ו-13]];
:: (ג) קידום הבטיחות כאמור [[בפרק ה']];
: (ד) עדכון המנהל בעל האחריות הכוללת על ביצועי המנ&quot;ב והצורך בשיפורים;
: (4) יגדיר את האחריות של כל המועסק על ידו או מטעמו הקשור לביצועי הבטיחות של ספק השירות;
: (5) יגדיר את דרגי ההנהלה המוסמכים לאשר את תהליכי ניהול סיכוני הבטיחות ותוצאותיהם, בהתאם למידת הנסבלות של סיכוני בטיחות (safety risk tolerability), ואת סמכותם בעניין זה;
: (6) יתעד בכתב ויפיץ לעובדיו את האחריותיות לבטיחות, האחריויות לבטיחות והסמכויות שהוגדרו לפי תקנה זו.

@ 7. מנהל בטיחות ובעלי תפקידים נוספים
: (א) המנהל בעל האחריות הכוללת ימנה מנהל בטיחות שהוא בעל ידע, ניסיון ומיומנות הולמים, כאמור בהנחיות שבמסמך 9859.
: (ב) מנהל הבטיחות יהיה אחראי ליישום ולקיום של הוראות המנ&quot;ב בכל רחבי הארגון של ספק השירות, ובכלל זה:
:: (1) לתאם את היישום, הקיום, השילוב וההטמעה של המנ&quot;ב;
:: (2) לפעול לקיום תהליכי זיהוי מפגעי בטיחות וניהול סיכוני בטיחות;
:: (3) לפעול לקיום תהליכי הבטחת הבטיחות ולניטור האפקטיביות של אמצעי אפחות סיכון;
:: (4) להבטיח את קידום הבטיחות כאמור [[בפרק ה']];
:: (5) לדווח באופן סדיר למנהל בעל האחריות הכוללת על ביצועי המנ&quot;ב ועל כל צורך בשיפור;
:: (6) לוודא כי ספק השירות מעביר למנהל דיווחים על אירועים בטיחותיים, תקלות וליקויים, כנדרש לפי [[החוק]];
:: (7) לדווח למנהל על ביצועי הבטיחות של ספק השירות, בהתאם להוראות תכנית הבטיחות המדינתית ובאופן המקובל על דעת המנהל.
: (ג) מנהל הבטיחות יועסק בתפקידו בהיקף המאפשר לו למלא אותו באופן הולם, ויהיה כפוף ישירות למנהל בעל האחריות הכוללת במילוי תפקידו כאמור.
: (ד) ספק השירות ימנה בעלי תפקידים ייעודיים נוספים בתחום ניהול הבטיחות, שיהיו כפופים למנהל הבטיחות במילוי תפקידיהם כאמור, אם הדבר נדרש לביצוע התפקידים כאמור בתקנת משנה (ב) באופן אפקטיבי, בהתחשב בגודלו של ספק השירות ובהיקף פעילותו הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס ומורכבותה.
: (ה) ספק השירות לא ימנה אדם לתפקיד כאמור בתקנה זו, במקביל לביצוע תפקידים אחרים בארגון, אם תחומי אחריותו בתפקידיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו בתחום ניהול הבטיחות או פוגעים או עלולים לפגוע ביכולתו לשמש בתפקיד כאמור.

@ 8. תכנית תגובה למצבי חירום (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (א) ספק שירות יכין ויקיים תכנית תגובה למצבי חירום, בהתאם להנחיות מסמך 9859, אשר תבטיח, לפחות, את כל אלה:
:: (1) הגדרת סמכויות וחלוקת אחריויות במצבי חירום;
:: (2) תיעוד נהלים ותהליכים במצבי חירום;
:: (3) תיאום פעולות במצבי חירום ברחבי הארגון של ספק השירות ועם גורמים חיצוניים לו;
:: (4) המשך פעילות חיונית של ספק השירות באופן המבטיח את הבטיחות, במקביל לטיפול במצב החירום;
:: (5) זיהוי מראש של תרחישי חירום ואמצעי אפחות מתאימים להם.
: (ב) ספק שירות יבטיח כי תכנית התגובה למצבי חירום שלו מתואמת עם תכניות התגובה למצבי חירום של ארגונים שעליו לקיים עמם ממשק במסגרת פעילותו ואספקת מוצריו ושירותיו.
: (ג) תכנית חירום לשדה תעופה לפי [[סימן ב' לפרק ז' לתקנות הטיס (שדות תעופה - מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה), התשפ&quot;ו-2026]], יכולה להוות חלק מתכנית התגובה למצבי חירום הנדרשת לפי תקנה זו.

== פרק ג': ניהול סיכוני בטיחות ==

@ 9. ניהול סיכוני בטיחות
: ספק שירות יקיים ניהול סיכוני בטיחות כאמור [[בפרק זה]] -
: (1) לפני יישום מערכת חדשה;
: (2) לפני שינוי במערכת קיימת, למעט שינוי שספק השירות מעריך אותו כבעל השפעה זניחה על הבטיחות, בהתאם לנוהל שהוא כלל בספק המנ&quot;ב, שהתקבל על דעת המנהל;
: (3) בעת פיתוח נוהלי עבודה לאספקת השירותים או המוצרים הקשורים בהפעלה בטוחה של כלי טיס, או שינוי נהלים כאמור;
: (4) עקב זיהוי מפגע בטיחות או אמצעי אפחות סיכון שאינו אפקטיבי, במסגרת תהליכי הבטחת הבטיחות כאמור [[בפרק ד']].

@ 10. זיהוי מפגעי בטיחות
: (א) ספק השירות יפתח ויקיים תהליכים לזיהוי מפגעי בטיחות הקשורים לשירותים או למוצרים שהוא מספק הקשורים בהפעלה בטוחה של כלי טיס.
: (ב) תהליכים לזיהוי מפגעי בטיחות כאמור בתקנת משנה (א) -
:: (1) יכללו תהליך לניתוח המערכות הרלוונטיות, שיביא בחשבון לפחות את כל אלה:
::: (א) מטרת המערכת ותפקודה;
::: (ב) סביבת ההפעלה של המערכת;
::: (ג) תיאור תהליכי המערכת ונהליה;
::: (ד) כוח האדם, המבנה הארגוני, הציוד והמיתקנים הנדרשים להפעלת המערכת;
:: (2) יבוסס על שילוב של שיטות תגובתיות ויזומות.

@ 11. הערכת סיכוני בטיחות ונקיטת אמצעי אפחות סיכון
: (א) ספק שירות יפתח ויקיים תהליכים -
:: (1) לניתוח סיכוני הבטיחות הקשורים במפגעי בטיחות שהוא זיהה כאמור [[בתקנה 10]];
:: (2) להערכת סיכוני הבטיחות שנותחו כאמור בפסקה (1), באופן המאפשר החלטה אם הם ברמה מקובלת;
:: (3) לפיתוח ולקביעה של אמצעי אפחות סיכון, הנחוצים כתוצאה מתהליכי הערכת סיכוני הבטיחות כאמור בפסקה (2).
: (ב) לפני יישום אמצעי אפחות סיכון כאמור בתקנת משנה (א)(3), יעריך ספק השירות אם יישומו יביא להפחתת סיכון הבטיחות לרמה המקובלת שהוא קבע.

== פרק ד': הבטחת הבטיחות ==

@ 12. מדידת ביצועי הבטיחות
: (א) ספק שירות יפתח ויקיים מערכות לאיסוף מידע לגבי ההפעלה שהוא מבצע והשירותים או המוצרים שהוא מספק הקשורים להפעלה בטוחה של כלי טיס, לניטור ביצועי הבטיחות שלו; מערכות אלה יכללו לפחות את כל אלה:
:: (1) ניטור תהליכים מבצעיים;
:: (2) ניטור סביבת ההפעלה לגילוי שינויים;
:: (3) סיקורים לתהליכי הפעלה ולמערכות הפעלה;
:: (4) הערכת המנ&quot;ב, וכן הערכה של תהליכי ההפעלה ומערכות ההפעלה;
:: (5) איסוף דיווחים כאמור [[בתקנה 7(ב)(6)]], ניתוח המידע ותחקורו;
:: (6) תחקור דיווחים הנוגעים להפרות פוטנציאליות של דיני הטיס או של אמצעי אפחות סיכון שספק השירות קבע לפי [[תקנה 11]];
:: (7) מערכת דיווחי רשות, שהיא חסויה, לעובדי ספק השירות, שבאמצעותה יכול העובד לדווח על מפגעי בטיחות, חששות, אירועים ותקריות, ולהציע פתרונות ושיפורים.
: (ב) ספק השירות יפתח ויקיים תהליכים לניתוח מידע שבידו לגבי פעילותו והשירותים והמוצרים שהוא מספק, הקשורים להפעלה בטוחה של כלי טיס, ובכלל זה מידע שצבר באמצעות התהליכים והמערכות כאמור בתקנת משנה (א).

@ 13. הערכת ביצועי הבטיחות
: (א) ספק שירות יעריך את ביצועי הבטיחות שלו באמצעות מדדי ביצועי הבטיחות שהוא קבע במנ&quot;ב ביחס ליעדי ביצוע הבטיחות שהוא קבע במנ&quot;ב לגבי אותם מדדים, במטרה -
:: (1) להבטיח כי אמצעי אפחות הסיכון שקבע לפי [[תקנה 11]] מיושמים;
:: (2) להעריך את האפקטיביות של אמצעי אפחות סיכון שקבע לפי [[תקנה 11]] ולזהות אמצעי אפחות סיכון שאינם אפקטיביים;
:: (3) לזהות שינויים, ובכלל זה בסביבת ההפעלה, שיכולים להשפיע על רמת סיכוני הבטיחות או לגרום למפגעי בטיחות חדשים, הקשורים לשירותים או למוצרים הקשורים להפעלה בטוחה של כלי טיס, שאותם הוא מספק;
:: (4) לזהות מפגעי בטיחות חדשים;
:: (5) להעריך את ביצועי המנ&quot;ב ולאפשר שיפור מתמיד של כלל ביצועי המנ&quot;ב.
: (ב) מצא ספק השירות, בעקבות הערכה לפי תקנת משנה (א), כי קיימים אמצעי אפחות סיכון שאינם אפקטיביים או מפגעי בטיחות חדשים, יבצע ספק השירות לגביהם ניהול סיכוני בטיחות כאמור [[בפרק ג']].
: (ג) הערכת ביצועי הבטיחות כאמור בתקנה זו תאושר בידי המנהל בעל האחריות הכוללת.

@ 14. שיפור מתמיד
: ספק שירות ימסד ויקיים תהליכים לתיקון ליקויים בביצועי הבטיחות שזוהו בהערכה כאמור [[בתקנה 13]].

== פרק ה': קידום הבטיחות ==

@ 15. הדרכה
: ספק שירות -
: (1) יפתח ויקיים תכניות הדרכה בנושאי בטיחות, ראשונית ותקופתית, בהתאם להוראות מסמך 9859, שתבטיח כי כל מועסק על ידו או מטעמו יהיה מאומן וכשיר לביצוע חובותיו במסגרת המנ&quot;ב;
: (2) יקבע את התכנים בתכניות ההדרכה כך שיתאימו למידת מעורבותו של המודרך במנ&quot;ב, כנדרש על פי הגדרת תפקידו ואחריותו בארגון.

@ 16. תקשור מידע בנושאי בטיחות
: ספק שירות יפתח ויקיים אמצעים להפצה ולהסברה של מידע, מסמכים והוראות בנושאי בטיחות אשר -
: (1) יבטיחו שכל מועסק על ידו או מטעמו יהיה מודע למדיניות הבטיחות, לתהליכים ולכלים שבמנ&quot;ב, הנוגעים לתפקידו ולאחריותו בארגון של ספק השירות;
: (2) יכללו מידע חיוני לבטיחות, ובכלל זה מידע לגבי מפגעי בטיחות הנוגעים לתפקידיו ולתחומי אחריותו של כל מועסק על ידו או מטעמו;
: (3) יכללו הסברים בדבר הצורך בפעילויות בטיחותיות מסוימות;
: (4) יכללו הסברים בדבר הצורך בנוהלי בטיחות חדשים שנקבעו או בעדכונים שנעשו בנהלים קיימים.

== פרק ו': תיעוד המנ&quot;ב ==

@ 17. ספר מנ&quot;ב
: (א) ספק שירות יפתח ויקיים ספר מנ&quot;ב, המקובל על המנהל; ספר מנ&quot;ב יכלול לפחות את כל אלה:
:: (1) מדיניות הבטיחות של ספק השירות כאמור [[בתקנה 4]] ויעדי ביצועי הבטיחות שלו;
:: (2) דרישות הדין לגבי המנ&quot;ב;
:: (3) תהליכי המנ&quot;ב ונוהליה;
:: (4) תחומי אחריות ואחריותיות וסמכויות לגבי תהליכי המנ&quot;ב ונוהליה;
:: (5) תיאור תוצרי המנ&quot;ב.
: (ב) ספק השירות יבטיח כי תוכני ספר המנ&quot;ב יהיו עקביים ולא יסתרו -
:: (1) כל הוראת דין החלה לגבי ספק השירות;
:: (2) כל הוראת מינהל החלה לגבי ספק השירות, ובפרט כל תנאי שנקבע ברישיונו;
:: (3) כל מסמך אחר שספק השירות נדרש לקיים לפי דיני הטיס.
: (ג) ספק שירות יעצב את ספר המנ&quot;ב באופן שקל יהיה לעדכנו ולהחליף את דפיו, ינהיג שיטה שתאפשר לדעת מהי הגרסה המעודכנת ביותר שלו, ויציין על גבי כל דף את תאריך העדכון האחרון שלו; לעניין זה, &quot;דף&quot; - לרבות דף אלקטרוני.
: (ד) ספק שירות יבטיח כי כל המועסק על ידו או מטעמו מבצע את הנדרש ממנו במסגרת המנ&quot;ב לפי ספר המנ&quot;ב.

@ 18. תיקון ספר מנ&quot;ב
: (א) ספק שירות יתקן את ספר המנ&quot;ב, כפי הנדרש, כדי להבטיח את עדכניות המידע הכלולו בו; כל תיקון כאמור יהיה מקובל על דעת המנהל כאמור [[בתקנה 3]].
: (ב) ראה המנהל כי נחוץ לבצע תיקון בספר המנ&quot;ב של ספק שירות, לרבות הוספת הוראות, יודיע על כך לספק השירות ויאפשר לו להמציא לו מידע והערות בתוך תקופה שעליה יורה, שלא תפחת מעשרים ואחד ימים מיום שקיבל ספק השירות את ההודעה.
: (ג) הומצאו למנהל מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב), ישקול אותם ויודיע לספק השירות על החלטתו.
: (ד) ספק השירות יתקן את ספר המנ&quot;ב לפי הוראת המנהל, בתוך 60 ימים מיום שקיבל את הודעת המנהל כאמור בתקנת משנה (ב), ואם הגיש מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב) - בתוך 30 ימים מיום הודעת המנהל כאמור בתקנת משנה (ג), ויודיע למנהל על השלמת התיקון.

@ 19. הפצת ספר מנ&quot;ב
: (א) ספק שירות ימסור את ספר המנ&quot;ב וכל תיקון שלו -
:: (1) למנהל;
:: (2) למנהל בעל האחריות הכוללת, למנהל הבטיחות שמונה לפי [[תקנה 7]], ולחברי הנהלה הבכירה של הארגון;
:: (3) לכל המועסק על ידו או מטעמו שנדרש להיות מעורב במנ&quot;ב בהתאם לתפקידיו ולאחריותו - את החלקים הנוגעים למעורבותו הנדרשת במנ&quot;ב.
: (ב) ספק שירות יעמיד עותק מעודכן של ספק המנ&quot;ב לרשותו של כל המועסק על ידו או מטעמו ושל כל אדם מוסמך אחר, במשרדיו הראשיים, וכן, אם הוא מספק את שירותיו במיתקן קבע אחר, אחד או יותר - בכל מיתקן קבע כאמור.
: (ג) המחזיק בספר מנ&quot;ב יעדכנו באופן שוטף בתיקונים שהמציא לו ספק השירות כאמור.

@ 20. תיעוד מוצרי המנ&quot;ב ושמירתם
: (א) ספק שירות יתעד את תהליכי ניהול סיכוני הבטיחות שקיים כאמור [[בפרק ג']] ותוצאותיהם, וישמור את התיעוד לגבי כל תהליך כאמור כל עוד התהליך רלוונטי לפעילותו.
: (ב) ספק שירות יתעד את תוצאות תהליכי הבטחת הבטיחות שקיים כאמור [[בפרק ד']] וישמור תיעוד זה לתקופה של חמש שנים לפחות.
: (ג) ספק שירות יתעד את ההדרכות שעבר כל אדם כאמור [[בתקנה 15]], וישמור תיעוד זה כל עוד אותו אדם מועסק על ידו או מטעמו.
: (ד) ספק שירות ישמור תיעוד על כל הפצה והסברה של מידע, מסמכים והוראות בנושאי בטיחות כאמור [[בתקנה 16]] לתקופה של שנתיים לפחות.

== פרק ז': הוראות שונות, תחילה והוראות מעבר ==

@ 21. פרסום שינויים מסוימים במסמך 9859
: (א) שונתה הוראה במסמך 9859 שתקנות אלה מפנות אלה, יפרסם המנהל, ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות, הודעה על השינוי, בציון מועד תחילתו בישראל.
: (ב) מועד התחילה של שינוי כאמור בתקנת משנה (א) יהיה לאחר שחלפו ארבעה עשר ימים לפחות מיום הפרסום ברשומות.
: (ג) מסמך 9859 בנוסחו העדכני יעמוד לעיון הציבור במשרדי הרשות.

@ 21א. בחינה ראשונה לפי [[חוק עקרונות האסדרה]] (תיקון: תשפ&quot;ה)
: המנהל יפרסם באתר האינטרנט של הרשות את המועד לבחינה ראשונה של תיקונים לתקנות אלה שחל עליהם [[סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ&quot;ב-2021]].

@ 22. תחילה והוראות מעבר
: (א) תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), תחילתן של תקנות אלה לגבי ספק שירות המחזיק ברישיון ערב פרסומן (להלן - ספק שירות קיים) תהיה שמונה עשר חודשים מיום פרסומן או ביום קבלתה הראשונית של המנ&quot;ב על דעת המנהל לפי תקנות משנה (ג) ו-(ד), לפי המוקדם מביניהם.
: (ג) ספק שירות קיים -
:: (1) יגיש לביקורת המנהל ולקבלה על דעתו, ספר מנ&quot;ב כנדרש בתקנות אלה ותכנית ליישום המנ&quot;ב (בתקנה זו - תכנית היישום) כפי שהורה לו המנהל, בתוך שישה חודשים מיום פרסומן של תקנות אלה; על אף האמור [[בתקנה 9]], תכנית היישום תכלול תכנית לביצוע ניהול סיכוני בטיחות על כלל המערכות של ספק השירות, למעט מערכת שהתקיים בה אחד מאלה:
::: (א) ספק השירות הראה למנהל, להנחת דעתו, כי ערך לגביה, לפני פרסומן של תקנות אלה, תהליך ניהול סיכונים העומד בדרישות תקנות אלה וספר המנ&quot;ב שלו;
::: (ב) שספק השירות העריך אותה כבעלת השפעה זניחה על הבטיחות, בהתאם לנוהל כאמור [[בתקנה 9(2)]];
:: (2) ישלים תהליך של קבלה ראשונית על דעת המנהל לגבי המנ&quot;ב ולגבי תכנית היישום, בתוך שנה ממועד הגשתן למנהל כאמור, או בתוך תקופה ארוכה יותר שהתיר לו המנהל;
:: (3) יפעל בהתאם למנ&quot;ב ולתכנית היישום מיום קבלתן על דעת המנהל כאמור בפסקה (2).
: (ד) על קבלה ראשונית על דעת המנהל של המנ&quot;ב ותכנית היישום כאמור בתקנת משנה (ג) יחולו הוראות אלה:
:: (1) המנהל רשאי, בתוך 60 ימים מהיום שבו הועמדו המנ&quot;ב ותכנית היישום לביקורתו, להודיע לספק השירות כי המנ&quot;ב או תכנית היישום אינן מקובלות על דעתו, להורות לספק השירות לתקן אותן, להמציא לו מידע נוסף, או להודיע לספק השירות, בהחלטה מנומקת, כי דרושה לו תקופה נוספת שלא תעלה על 60 ימים לבחינתן;
:: (2) יראו את המנ&quot;ב כמקובלת ראשונית על דעת המנהל, ואת תכנית היישום כמקובלת על דעת המנהל, אם התקיים אחד מאלה:
: (א) ספק השירות תיקן את המנ&quot;ב ואת תכנית היישום בהתאם להוראות המנהל כאמור בפסקה (1), והמנהל הודיעו כי אין לו הערות נוספות לגביהן;
: (ב) עברו 60 ימים מן המועד שבו הגיש ספק השירות לביקורת המנהל את המנ&quot;ב ואת תכנית היישום, והמנהל לא הודיע לו כי הן אינן מקובלות על דעתו, או כי דרושה לו תקופה נוספת לבחינתן, ולא הורה לו לתקנן ולא דרש ממנו מידע נוסף.
: (ה) המנהל יבדוק את אופן יישום המנ&quot;ב בידי ספק השירות במהלך השנה לאחר קבלתה הראשונית על דעתו, ויחולו הוראות אלה:
:: (1) המנהל רשאי להורות לספק השירות לתקן את המנ&quot;ב, אם מצא כי היא אינה ממלאת אחר תקנות אלה להנחת דעתו;
:: (2) הורה המנהל על האמור בפסקה (1), ישלים ספק השירות את התיקונים ויישומם בתוך תקופה שהורה עליה המנהל;
:: (3) לא מצא המנהל כי נדרשים תיקונים כאמור בפסקה (1) בתוך שנה מיום קבלתה הראשונית על דעתו, או הודיע המנהל לספק השירות כי הוא לא מצא כי נדרשים במנ&quot;ב תיקונים נוספים בתום התקופה שקצב לביצוע תיקונים במנ&quot;ב כאמור בפסקה (2), יראו את המנ&quot;ב כמקובלת על דעת המנהל.
: (ו) על אף האמור [[בתקנה 3(ו) ו-(ז)]], אם בתקופה שעד לקבלה ראשונית של המנ&quot;ב על דעת המנהל ביקש ספק שירות קיים תיקון ברישיונו או רישיון חדש, באופן שיאפשר לו לבצע פעילות הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס שהוא אינו מורשה לבצע (בתקנת משנה זו - פעילות חדשה), לא יתקן המנהל את הרישיון ולא ייתן רישיון חדש, אלא אם כן ספק השירות הקיים ביצע תהליכי מנ&quot;ב לגבי הפעילות החדשה, הגיש לביקורת המנהל את תוצרי התהליכים כאמור, וככל הנדרש תיקון מתאים לספר למנ&quot;ב כאמור [[בתקנה 18(א)]], ונחה דעתו של המנהל כי ספק השירות ערוך לעמוד בדרישות תקנות אלה לעניין הפעילות החדשה.

&lt;פרסום&gt; י&quot;ח בכסלו התשע&quot;ח (6 בדצמבר 2017)
&lt;חתימה&gt; ישראל כ&quot;ץ, שר התחבורה והבטיחות בדרכים</text>
      <sha1>4k44ld6fwn6524j1fcogaqgqs253hpw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3086799</id>
      <parentid>3086789</parentid>
      <timestamp>2026-10-04T06:36:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3086799</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="41168" sha1="84hqlnsznpijow2ucplgw16s3ubmox4" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע&quot;ח-2017

&lt;מאגר תקן 2153792 קוד a163Y00000DuTqJQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ח, 572|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|7910)); ((תשפ&quot;ה, 537|תיקון|11513)), ((2552|ת&quot;ט|10236)); ((תשפ&quot;ו, 1634|תיקון|12329)), ((2032א|תיקון מס' 2|12412)), ((2167א|תיקון מס' 3|12417)), ((2216|ת&quot;ט|12425)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 166]] [[=החוק|לחוק הטיס, התשע&quot;א-2011]] (להלן - החוק), באותם עניינים שלגביהם אני מוסמך להתקין תקנות לפי [[+|סעיפים 19(3)(ב)]], [[+|24(5)(ב)]], [[+|29(3)(ב)]], [[+|33(1)(ב)]], [[+|46(א)]], [[+|47]] [[ו-168(א)(7) לחוק]] ובהתאם לסמכות הנתונה לי בסעיפים האמורים, ולפי הצעת רשות התעופה האזרחית לפי [[סעיף 168(ב) לחוק]], אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': פרשנות והוראות כלליות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-2)
: בתקנות אלה -
:- &quot;אירוע בטיחותי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 103 לחוק]];
:- &quot;אמצעי אפחות סיכון&quot; (Risk Mitigation) - אמצעי להפחתת האפשרות להתרחשותו של מפגע בטיחות או להפחתת ההשפעות או התוצאות של מפגע בטיחות;
:- &quot;ביצוע בטיחות&quot; (Safety Performance) - הישג בטיחותי, שנמדד ביחס ליעד ביצוע בטיחות שספק השירות קבע;
:- &quot;הבטחת הבטיחות&quot; (Safety Assurance) - תהליכים במנ&quot;ב שתפקידם השיטתי הוא להבטיח את הביצוע והאפקטיביות של אמצעי אפחות סיכון, וכי ספק השירות עומד ביעדי ביצועי הבטיחות שקבע, באמצעות איסוף, ניתוח והערכה של מידע;
:- &quot;יעד ביצוע בטיחות&quot; (Safety Performance Target) - יעד מתוכנן של מדד ביצוע בטיחות על פני תקופה מסוימת;
:- &quot;מדד ביצוע בטיחות&quot; (SPI - Safety Performance Indicator) - ערך מבוסס נתונים המשמש לניטור ולהערכה של ביצוע בטיחות;
:- &quot;מדיניות בטיחות&quot; (Safety Policy) - מחויבות מתועדת של ספק השירות לבטיחות, המגדירה את תפיסת הבטיחות שלו, ואת האחריותיות והאחריות של עובדיו לגבי בטיחות;
:- &quot;מטרת בטיחות&quot; - תיאור תמציתי, במונחים רחבים, של מטרה שאותה שואף ספק השירות להשיג בתחום הבטיחות;
:- &quot;המנהל בעל האחריות הכוללת&quot; (Accountable Executive) - המנהל הכללי של ספק השירות, ואם לא מונה מנהל כללי או אם מונה יותר מאדם אחד לתפקיד כאמור - מי שהוא בעל הסמכות הסופית בספק השירות לגבי הפעולות שמבצע ספק השירות במסגרת רישיון, תעודה, היתר או אישור לפי דיני הטיס, ושולט במשאבי האנוש ובמשאבים הכספיים הנדרשים לביצוען;
:- &quot;מערכת ניהול בטיחות&quot; או &quot;מנ&quot;ב&quot; (SMS - Safety Management System) - מערכת שיטתית לניהול הבטיחות, הכוללת את כל הנדרש מבחינת מבנה ארגוני, אחריותיות ואחריות, מדיניות ונהלים;
:- &quot;מסמך 9859&quot; - מדריך לניהול הבטיחות (SMM - Safety Management Manual) שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, שעותק ממנו מופקד לעיון הציבור במשרדי הרשות;
:- &quot;מערכת&quot; (System) - מערכת פיזית, שיטת עבודה, נוהל, תהליך, מבנה ארגוני, מתאר פעילות וכיוצא באלה;
:- &quot;מפגע בטיחות&quot; (Hazard) - דבר או מצב שעלול לגרום או לתרום לאירוע בטיחותי;
:- &quot;ניהול סיכוני בטיחות&quot; (Safety Risk Management) - תהליך במנ&quot;ב, המורכב מתיאור המערכת, זיהוי מפגעי בטיחות וניתוח, הערכה ואפחות של הסיכונים הבטיחותיים;
:- &quot;סיכון בטיחותי&quot; (Safety Risk) - שילוב של ההסתברות והחומרה החזויות של תוצאות אפשריות של מפגע בטיחות;
:- &quot;ספק שירות&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) מחזיק רישיון הפעלה אווירית לפי [[הפרק השלושה עשר לתקנות ההפעלה]];
:: (1א) מחזיק רישיון הפעלה אווירית לפי [[הפרק השנים]] עשר לתקנות ההפעלה, המורשה להפעיל הליקופטר בתובלה אווירית מסחרית בטיסה בין-לאומית; לעניין זה, &quot;הליקופטר&quot;, &quot;טיסה בין-לאומית&quot; ו&quot;תובלה אווירית מסחרית&quot; - כהגדרתם [[בתקנות ההפעלה]];
:: (2) בעל רישיון להפעלת מכון בדק לפי [[תקנות הטיס (מכוני בדק), התשע&quot;ג-2013]], שהמנהל אישרו לפי [[+|תקנות 346]] [[או 414 לתקנות ההפעלה]] לביצוע פעולות בדק הכלי טיס המופעל בידי מחזיק רישיון כאמור בפסקאות (1) או (1א);
:: (3) בעל רישיון להפעלת יחידת נת&quot;א;
:: (4) בעל רישיון להפעלת שדה תעופה לפי [[סעיף 31 לחוק]];
:: (5) בעל רישיון להפעלת בית ספר לעובדי טיס, העורך לפי רישיונו הדרכה לצורך קבלת רישיון עובד טיס לשמש בתפקיד: טייס, נווט טיס או טכנאי טיס;
:: (6) בעל תעודת ייצור, כמשמעותה [[בפרק השביעי לתקנות התיעוד]];
:: (7) בעל תעודת סוג, ובכלל זה בעל תעודת סוג - תוספת כמשמעותה [[בפרק החמישי לתקנות התיעוד]], שהשינוי שאושר בה הוא שינוי משמעותי כהגדרתו [[בתקנה 38(ו) לתקנות התיעוד]], ולמעט בעל תעודת סוג למוצרי יבוא כאמור [[בתקנה 13 לתקנות התיעוד]];
:: (8) בעל תעודת יצרן חלקים, כמשמעותה [[בפרק העשירי לתקנות התיעוד]], שהתכן של הפריט שהוא מייצר לפיה הוא תעודת סוג - תוספת כאמור בפסקה (7);
:- &quot;ספר מנ&quot;ב&quot; - כמשמעותו [[בתקנה 17]];
:- &quot;קידום הבטיחות&quot; (Safety Promotion) - שילוב של הדרכה ומסירת מידע בתחום הבטיחות לתמיכה ביישום והפעלה של המנ&quot;ב בארגון של ספק השירות;
:- &quot;רישיון&quot; - כל אחד מן הרישיונות או התעודות האמורים בהגדרה &quot;ספק שירות&quot;;
:- &quot;תכנית הבטיחות המדינתית&quot; (SSP - State Safety Programme) - מערך המשלב חקיקה ופעולות שמטרתו שיפור בטיחות התעופה האזרחית בישראל, שהגיש המנהל לאישור השר לפי [[סעיף 5(א) לחוק רשות התעופה האזרחית, התשס&quot;ה-2005]], כתכנית הבטיחות המדינתית של ישראל בתחום התעופה האזרחית, בהתאם לנספח 19 לאמנה, שאושרה בידי השר ופורסמה באתר האינטרנט של הרשות;
:- &quot;תקנות ההפעלה&quot; - [[=תקנות ההפעלה|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ&quot;ב-1981]];
:- &quot;תקנות התיעוד&quot; - [[=תקנות התיעוד|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל&quot;ז-1977]].

@ 2. חובת קיום מנ&quot;ב
: (א) ספק שירות יקיים מנ&quot;ב לגבי כלל סיכוני הבטיחות הקשורים לפעילות שהוא מקיים הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס, שתהיה מותאמת לגודלו ולהיקף פעילותו של ספק השירות, ולמורכבות המוצרים או השירותים שהוא מספק, הקשורים להפעלה בטוחה של כלי טיס.
: (ב) המנ&quot;ב תהיה מקובלת על דעת המנהל כאמור [[בתקנה 3]].
: (ג) המנ&quot;ב תכלול לפחות רכיבים אלה:
:: (1) מדיניות הבטיחות ומטרות הבטיחות, בהתאם להוראות [[פרק ב']];
:: (2) ניהול סיכוני בטיחות, בהתאם להוראות [[פרק ג']];
:: (3) הבטחת הבטיחות, בהתאם להוראות [[פרק ד']];
:: (4) קידום הבטיחות, בהתאם להוראות [[פרק ה']];
:: (5) תיעוד מערכת ניהול בטיחות, בהתאם להוראות [[פרק ו']].
: (ד) ניתנו לספק שירות יותר מרישיון אחד, רשאי הוא לקיים מנ&quot;ב אחודה לכל תחומי הפעילות שבהם הוא עוסק מכוחם, ובלבד שהמנהל שוכנע כי המנ&quot;ב האחודה נותנת מענה שווה ערך למנ&quot;ב נפרדת לכל תחום פעילות.

@ 3. קבלת המנ&quot;ב ותיקונים למנ&quot;ב על דעת המנהל
: (א) מבקש רישיון יגיש לביקורת המנהל ספר מנ&quot;ב, במסגרת הבקשה לרישיון; המנהל לא ייתן את הרישיון אלא אם כן נחה דעתו כי המנ&quot;ב המתוארת בספר המנ&quot;ב עומדת בדרישות תקנות אלה; יראו במתן הרישיון כאמור קבלה ראשונית של המנ&quot;ב על דעת המנהל, וספק השירות יפעל לפיה.
: (ב) ניתן רישיון, יבדוק המנהל את אופן יישום המנ&quot;ב בידי ספק השירות במהלך שמונה עשר החודשים הראשונים לאחר מתן הרישיון, ויחולו הוראות אלה:
:: (1) המנהל רשאי להורות לספק השירות לתקן את המנ&quot;ב אם מצא כי היא אינה ממלאת אחר תקנות אלה להנחת דעתו;
:: (2) הורה המנהל על תיקון המנ&quot;ב, ישלים ספק השירות את ביצוע התיקונים ויישומם בתוך התקופה שעליה הורה המנהל;
:: (3) לא הורה המנהל על תיקונים כאמור בפסקה (1) בתוך שמונה עשר חודשים ממתן הרישיון, או הודיע המנהל לספק השירות כי לא מצא כי נדרשים תיקונים נוספים במנ&quot;ב בתום התקופה שעליה הורה כאמור בפסקה (2), יראו את המנ&quot;ב כמקובלת על דעת המנהל, וספק השירות יפעל לפיה.
: (ג) ספק שירות המבקש לשנות את המנ&quot;ב, ימציא לביקורת המנהל מסמכים המתארים את השינוי המבוקש, ובכלל זה תיקון מוצע לספר המנ&quot;ב כאמור [[בתקנה 18(א)]], 45 ימים לפחות לפני המועד המתוכנן לכניסתו לתוקף של השינוי המבוקש.
: (ד) המנהל רשאי שלא לקבל את השינוי המוצע במנ&quot;ב כאמור בתקנת משנה (ג), או להורות לספק השירות לתקן את המסמכים שהוגשו לו או להמציא לו מידע נוסף לשם בחינת השינוי המבוקש, או להודיע לספק השירות, בהחלטה מנומקת, בתוך 45 ימים מהיום שבו הומצא המסמך לביקורתו, כי דרושה לו תקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים לבחינת השינוי המבוקש; המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת, להאריך את התקופה הנוספת לבחינת השינוי המבוקש לשלוש תקופות נוספות שלא יעלו על 45 ימים כל אחת.
: (ה) עברו 45 ימים מן המועד שבו המציא ספק השירות לביקורת המנהל מסמכים כאמור בתקנת משנה (ג), והמנהל לא הודיע לו כי השינוי המבוקש אינו מקובל עליו, או כי דרושה לו תקופה נוספת שהורה עליה לבחינתו, ולא הורה לו לתקן מסמך שהוגש ולא דרש ממנו מידע נוסף לשם קבלת השינוי המבוקש, יראו את השינוי המבוקש במנ&quot;ב כמקובל על דעת המנהל.
: (ו) ספק שירות המבקש תיקון ברישיונו או רישיון חדש, באופן שיאפשר לו לבצע פעילות הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס שהוא אינו מורשה לבצע (בתקנה זו - פעילות חדשה), יעדכן את המנ&quot;ב לגבי הפעילות החדשה, ככל הנדרש, ויגיש לביקורת המנהל, במסגרת הבקשה כאמור, את התוצרים של תהליכי ניהול הסיכונים, הבטחת הבטיחות וקידום הבטיחות שביצע לגבי הפעילות החדשה, וככל הנדרש גם תיקון מתאים לספר המנ&quot;ב כאמור [[בתקנה 18(א)]].
: (ז) המנהל לא יתקן רישיון ולא ייתן רישיון חדש כאמור בתקנת משנה (ו), אלא אם כן נחה דעתו כי המנ&quot;ב של ספק השירות לאחר עדכונה כמוצע על ידו, תעמוד בדרישות תקנות אלה גם לגבי הפעילות החדשה; תיקון הרישיון או מתן הרישיון החדש ייראה כקבלה ראשונית או סופית על דעת המנהל לגבי המנ&quot;ב המעודכנת, בהתאם לשלב הקבלה של המנ&quot;ב של ספק השירות כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), וספק השירות יפעל לפיה.

== פרק ב': מדיניות הבטיחות ומטרות הבטיחות ==

@ 4. מדיניות הבטיחות של ספק שירות
: (א) ספק שירות יגדיר את מדיניות הבטיחות שלו בהתאם לדיני הטיס ולתכנית הבטיחות המדינתית.
: (ב) מדיניות הבטיחות של ספק שירות -
:: (1) תשקף מחויבות ארגונית לבטיחות, ובכלל זה מחויבות ליעדי ביצועי הבטיחות;
:: (2) תכלול הצהרה ברורה כי ספק השירות יקצה את המשאבים הנדרשים למימוש מדיניות הבטיחות ויישום המנ&quot;ב;
:: (3) תכלול מדיניות בדבר דיווחים על מפגעים או נושאי בטיחות;
:: (4) תבהיר לכל המועסק על ידו או מטעמו של ספק השירות, אילו סוגי התנהגויות אינם מקובלים בהקשר של הפעילויות שלו הקשורות להפעלה בטוחה של כלי טיס, ובאילו נסיבות הוא לא ינקוט צעדים משמעתיים;
:: (5) תיחתם בידי המנהל בעל האחריות הכוללת של ספק השירות.
: (ג) ספק שירות -
:: (1) יפיץ את מדיניות הבטיחות בכל רחבי הארגון שלו וכן לכל גורם המועסק מטעמו בפעילות הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס, בתמיכה גלויה ומוצהרת של המנהל בעל האחריות הכוללת והנהלת ספק השירות;
:: (2) יבחן את מדיניות הבטיחות מעת לעת, ויעדכנה ככל הנדרש להבטיח שתישאר רלוונטית ומתאימה לספק השירות.

@ 5. מטרות הבטיחות
: (א) ספק שירות יגדיר את מטרות הבטיחות שלו, בהתאם למדיניות הבטיחות; מטרות הבטיחות ישקפו את מחויבות ספק השירות לקיים או לשפר באופן מתמשך את כלל ביצוע המנ&quot;ב ויהיו בסיס לניטור ביצועי הבטיחות ומדידתם בהתאם [[לתקנות 11]] [[ו-12]].
: (ב) ספק שירות -
:: (1) יפיץ את מטרות הבטיחות שהגדיר בכל רחבי הארגון שלו וכן לכל גורם המועסק מטעמו בפעילות הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס;
:: (2) יבחן מעת לעת את מטרות הבטיחות שהגדיר, ויעדכנן ככל הנדרש להבטיח שהן יישארו רלוונטיות ומתאימות לספק השירות.

@ 6. אחריותיות ואחריות על הבטיחות
: ספק שירות יגדיר את האחריותיות והאחריות לבטיחות בארגון, ובכלל זה -
: (1) יזהה את המנהל בעל האחריות הכוללת, אשר בלא קשר לתפקידיו האחרים, נושא האחריותיות ליישום וקיום של מנ&quot;ב אפקטיבית;
: (2) יתווה באופן ברור את שרשרת הנשיאה באחריותיות לבטיחות בכל רחבי הארגון שלו, ובכלל זה האחריותיות הישירה של ההנהלה הבכירה;
: (3) יגדיר את האחריות של כל אחד מחברי ההנהלה לפיתוח, יישום וקיום של תהליכי מנ&quot;ב בתחומי אחריותו, ובכלל זה -
:: (א) זיהוי מפגעי בטיחות והערכת סיכונים כאמור [[בתקנות 10]] [[ו-11]];
:: (ב) ניטור האפקטיביות של אמצעי אפחות סיכון כאמור [[בתקנות 12]] [[ו-13]];
:: (ג) קידום הבטיחות כאמור [[בפרק ה']];
:: (ד) עדכון המנהל בעל האחריות הכוללת על ביצועי המנ&quot;ב והצורך בשיפורים;
: (4) יגדיר את האחריות של כל המועסק על ידו או מטעמו הקשור לביצועי הבטיחות של ספק השירות;
: (5) יגדיר את דרגי ההנהלה המוסמכים לאשר את תהליכי ניהול סיכוני הבטיחות ותוצאותיהם, בהתאם למידת הנסבלות של סיכוני בטיחות (safety risk tolerability), ואת סמכותם בעניין זה;
: (6) יתעד בכתב ויפיץ לעובדיו את האחריותיות לבטיחות, האחריויות לבטיחות והסמכויות שהוגדרו לפי תקנה זו.

@ 7. מנהל בטיחות ובעלי תפקידים נוספים
: (א) המנהל בעל האחריות הכוללת ימנה מנהל בטיחות שהוא בעל ידע, ניסיון ומיומנות הולמים, כאמור בהנחיות שבמסמך 9859.
: (ב) מנהל הבטיחות יהיה אחראי ליישום ולקיום של הוראות המנ&quot;ב בכל רחבי הארגון של ספק השירות, ובכלל זה:
:: (1) לתאם את היישום, הקיום, השילוב וההטמעה של המנ&quot;ב;
:: (2) לפעול לקיום תהליכי זיהוי מפגעי בטיחות וניהול סיכוני בטיחות;
:: (3) לפעול לקיום תהליכי הבטחת הבטיחות ולניטור האפקטיביות של אמצעי אפחות סיכון;
:: (4) להבטיח את קידום הבטיחות כאמור [[בפרק ה']];
:: (5) לדווח באופן סדיר למנהל בעל האחריות הכוללת על ביצועי המנ&quot;ב ועל כל צורך בשיפור;
:: (6) לוודא כי ספק השירות מעביר למנהל דיווחים על אירועים בטיחותיים, תקלות וליקויים, כנדרש לפי [[החוק]];
:: (7) לדווח למנהל על ביצועי הבטיחות של ספק השירות, בהתאם להוראות תכנית הבטיחות המדינתית ובאופן המקובל על דעת המנהל.
: (ג) מנהל הבטיחות יועסק בתפקידו בהיקף המאפשר לו למלא אותו באופן הולם, ויהיה כפוף ישירות למנהל בעל האחריות הכוללת במילוי תפקידו כאמור.
: (ד) ספק השירות ימנה בעלי תפקידים ייעודיים נוספים בתחום ניהול הבטיחות, שיהיו כפופים למנהל הבטיחות במילוי תפקידיהם כאמור, אם הדבר נדרש לביצוע התפקידים כאמור בתקנת משנה (ב) באופן אפקטיבי, בהתחשב בגודלו של ספק השירות ובהיקף פעילותו הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס ומורכבותה.
: (ה) ספק השירות לא ימנה אדם לתפקיד כאמור בתקנה זו, במקביל לביצוע תפקידים אחרים בארגון, אם תחומי אחריותו בתפקידיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו בתחום ניהול הבטיחות או פוגעים או עלולים לפגוע ביכולתו לשמש בתפקיד כאמור.

@ 8. תכנית תגובה למצבי חירום (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (א) ספק שירות יכין ויקיים תכנית תגובה למצבי חירום, בהתאם להנחיות מסמך 9859, אשר תבטיח, לפחות, את כל אלה:
:: (1) הגדרת סמכויות וחלוקת אחריויות במצבי חירום;
:: (2) תיעוד נהלים ותהליכים במצבי חירום;
:: (3) תיאום פעולות במצבי חירום ברחבי הארגון של ספק השירות ועם גורמים חיצוניים לו;
:: (4) המשך פעילות חיונית של ספק השירות באופן המבטיח את הבטיחות, במקביל לטיפול במצב החירום;
:: (5) זיהוי מראש של תרחישי חירום ואמצעי אפחות מתאימים להם.
: (ב) ספק שירות יבטיח כי תכנית התגובה למצבי חירום שלו מתואמת עם תכניות התגובה למצבי חירום של ארגונים שעליו לקיים עמם ממשק במסגרת פעילותו ואספקת מוצריו ושירותיו.
: (ג) תכנית חירום לשדה תעופה לפי [[סימן ב' לפרק ז' לתקנות הטיס (שדות תעופה - מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה), התשפ&quot;ו-2026]], יכולה להוות חלק מתכנית התגובה למצבי חירום הנדרשת לפי תקנה זו.

== פרק ג': ניהול סיכוני בטיחות ==

@ 9. ניהול סיכוני בטיחות
: ספק שירות יקיים ניהול סיכוני בטיחות כאמור [[בפרק זה]] -
: (1) לפני יישום מערכת חדשה;
: (2) לפני שינוי במערכת קיימת, למעט שינוי שספק השירות מעריך אותו כבעל השפעה זניחה על הבטיחות, בהתאם לנוהל שהוא כלל בספק המנ&quot;ב, שהתקבל על דעת המנהל;
: (3) בעת פיתוח נוהלי עבודה לאספקת השירותים או המוצרים הקשורים בהפעלה בטוחה של כלי טיס, או שינוי נהלים כאמור;
: (4) עקב זיהוי מפגע בטיחות או אמצעי אפחות סיכון שאינו אפקטיבי, במסגרת תהליכי הבטחת הבטיחות כאמור [[בפרק ד']].

@ 10. זיהוי מפגעי בטיחות
: (א) ספק השירות יפתח ויקיים תהליכים לזיהוי מפגעי בטיחות הקשורים לשירותים או למוצרים שהוא מספק הקשורים בהפעלה בטוחה של כלי טיס.
: (ב) תהליכים לזיהוי מפגעי בטיחות כאמור בתקנת משנה (א) -
:: (1) יכללו תהליך לניתוח המערכות הרלוונטיות, שיביא בחשבון לפחות את כל אלה:
::: (א) מטרת המערכת ותפקודה;
::: (ב) סביבת ההפעלה של המערכת;
::: (ג) תיאור תהליכי המערכת ונהליה;
::: (ד) כוח האדם, המבנה הארגוני, הציוד והמיתקנים הנדרשים להפעלת המערכת;
:: (2) יבוסס על שילוב של שיטות תגובתיות ויזומות.

@ 11. הערכת סיכוני בטיחות ונקיטת אמצעי אפחות סיכון
: (א) ספק שירות יפתח ויקיים תהליכים -
:: (1) לניתוח סיכוני הבטיחות הקשורים במפגעי בטיחות שהוא זיהה כאמור [[בתקנה 10]];
:: (2) להערכת סיכוני הבטיחות שנותחו כאמור בפסקה (1), באופן המאפשר החלטה אם הם ברמה מקובלת;
:: (3) לפיתוח ולקביעה של אמצעי אפחות סיכון, הנחוצים כתוצאה מתהליכי הערכת סיכוני הבטיחות כאמור בפסקה (2).
: (ב) לפני יישום אמצעי אפחות סיכון כאמור בתקנת משנה (א)(3), יעריך ספק השירות אם יישומו יביא להפחתת סיכון הבטיחות לרמה המקובלת שהוא קבע.

== פרק ד': הבטחת הבטיחות ==

@ 12. מדידת ביצועי הבטיחות
: (א) ספק שירות יפתח ויקיים מערכות לאיסוף מידע לגבי ההפעלה שהוא מבצע והשירותים או המוצרים שהוא מספק הקשורים להפעלה בטוחה של כלי טיס, לניטור ביצועי הבטיחות שלו; מערכות אלה יכללו לפחות את כל אלה:
:: (1) ניטור תהליכים מבצעיים;
:: (2) ניטור סביבת ההפעלה לגילוי שינויים;
:: (3) סיקורים לתהליכי הפעלה ולמערכות הפעלה;
:: (4) הערכת המנ&quot;ב, וכן הערכה של תהליכי ההפעלה ומערכות ההפעלה;
:: (5) איסוף דיווחים כאמור [[בתקנה 7(ב)(6)]], ניתוח המידע ותחקורו;
:: (6) תחקור דיווחים הנוגעים להפרות פוטנציאליות של דיני הטיס או של אמצעי אפחות סיכון שספק השירות קבע לפי [[תקנה 11]];
:: (7) מערכת דיווחי רשות, שהיא חסויה, לעובדי ספק השירות, שבאמצעותה יכול העובד לדווח על מפגעי בטיחות, חששות, אירועים ותקריות, ולהציע פתרונות ושיפורים.
: (ב) ספק השירות יפתח ויקיים תהליכים לניתוח מידע שבידו לגבי פעילותו והשירותים והמוצרים שהוא מספק, הקשורים להפעלה בטוחה של כלי טיס, ובכלל זה מידע שצבר באמצעות התהליכים והמערכות כאמור בתקנת משנה (א).

@ 13. הערכת ביצועי הבטיחות
: (א) ספק שירות יעריך את ביצועי הבטיחות שלו באמצעות מדדי ביצועי הבטיחות שהוא קבע במנ&quot;ב ביחס ליעדי ביצוע הבטיחות שהוא קבע במנ&quot;ב לגבי אותם מדדים, במטרה -
:: (1) להבטיח כי אמצעי אפחות הסיכון שקבע לפי [[תקנה 11]] מיושמים;
:: (2) להעריך את האפקטיביות של אמצעי אפחות סיכון שקבע לפי [[תקנה 11]] ולזהות אמצעי אפחות סיכון שאינם אפקטיביים;
:: (3) לזהות שינויים, ובכלל זה בסביבת ההפעלה, שיכולים להשפיע על רמת סיכוני הבטיחות או לגרום למפגעי בטיחות חדשים, הקשורים לשירותים או למוצרים הקשורים להפעלה בטוחה של כלי טיס, שאותם הוא מספק;
:: (4) לזהות מפגעי בטיחות חדשים;
:: (5) להעריך את ביצועי המנ&quot;ב ולאפשר שיפור מתמיד של כלל ביצועי המנ&quot;ב.
: (ב) מצא ספק השירות, בעקבות הערכה לפי תקנת משנה (א), כי קיימים אמצעי אפחות סיכון שאינם אפקטיביים או מפגעי בטיחות חדשים, יבצע ספק השירות לגביהם ניהול סיכוני בטיחות כאמור [[בפרק ג']].
: (ג) הערכת ביצועי הבטיחות כאמור בתקנה זו תאושר בידי המנהל בעל האחריות הכוללת.

@ 14. שיפור מתמיד
: ספק שירות ימסד ויקיים תהליכים לתיקון ליקויים בביצועי הבטיחות שזוהו בהערכה כאמור [[בתקנה 13]].

== פרק ה': קידום הבטיחות ==

@ 15. הדרכה
: ספק שירות -
: (1) יפתח ויקיים תכניות הדרכה בנושאי בטיחות, ראשונית ותקופתית, בהתאם להוראות מסמך 9859, שתבטיח כי כל מועסק על ידו או מטעמו יהיה מאומן וכשיר לביצוע חובותיו במסגרת המנ&quot;ב;
: (2) יקבע את התכנים בתכניות ההדרכה כך שיתאימו למידת מעורבותו של המודרך במנ&quot;ב, כנדרש על פי הגדרת תפקידו ואחריותו בארגון.

@ 16. תקשור מידע בנושאי בטיחות
: ספק שירות יפתח ויקיים אמצעים להפצה ולהסברה של מידע, מסמכים והוראות בנושאי בטיחות אשר -
: (1) יבטיחו שכל מועסק על ידו או מטעמו יהיה מודע למדיניות הבטיחות, לתהליכים ולכלים שבמנ&quot;ב, הנוגעים לתפקידו ולאחריותו בארגון של ספק השירות;
: (2) יכללו מידע חיוני לבטיחות, ובכלל זה מידע לגבי מפגעי בטיחות הנוגעים לתפקידיו ולתחומי אחריותו של כל מועסק על ידו או מטעמו;
: (3) יכללו הסברים בדבר הצורך בפעילויות בטיחותיות מסוימות;
: (4) יכללו הסברים בדבר הצורך בנוהלי בטיחות חדשים שנקבעו או בעדכונים שנעשו בנהלים קיימים.

== פרק ו': תיעוד המנ&quot;ב ==

@ 17. ספר מנ&quot;ב
: (א) ספק שירות יפתח ויקיים ספר מנ&quot;ב, המקובל על המנהל; ספר מנ&quot;ב יכלול לפחות את כל אלה:
:: (1) מדיניות הבטיחות של ספק השירות כאמור [[בתקנה 4]] ויעדי ביצועי הבטיחות שלו;
:: (2) דרישות הדין לגבי המנ&quot;ב;
:: (3) תהליכי המנ&quot;ב ונוהליה;
:: (4) תחומי אחריות ואחריותיות וסמכויות לגבי תהליכי המנ&quot;ב ונוהליה;
:: (5) תיאור תוצרי המנ&quot;ב.
: (ב) ספק השירות יבטיח כי תוכני ספר המנ&quot;ב יהיו עקביים ולא יסתרו -
:: (1) כל הוראת דין החלה לגבי ספק השירות;
:: (2) כל הוראת מינהל החלה לגבי ספק השירות, ובפרט כל תנאי שנקבע ברישיונו;
:: (3) כל מסמך אחר שספק השירות נדרש לקיים לפי דיני הטיס.
: (ג) ספק שירות יעצב את ספר המנ&quot;ב באופן שקל יהיה לעדכנו ולהחליף את דפיו, ינהיג שיטה שתאפשר לדעת מהי הגרסה המעודכנת ביותר שלו, ויציין על גבי כל דף את תאריך העדכון האחרון שלו; לעניין זה, &quot;דף&quot; - לרבות דף אלקטרוני.
: (ד) ספק שירות יבטיח כי כל המועסק על ידו או מטעמו מבצע את הנדרש ממנו במסגרת המנ&quot;ב לפי ספר המנ&quot;ב.

@ 18. תיקון ספר מנ&quot;ב
: (א) ספק שירות יתקן את ספר המנ&quot;ב, כפי הנדרש, כדי להבטיח את עדכניות המידע הכלולו בו; כל תיקון כאמור יהיה מקובל על דעת המנהל כאמור [[בתקנה 3]].
: (ב) ראה המנהל כי נחוץ לבצע תיקון בספר המנ&quot;ב של ספק שירות, לרבות הוספת הוראות, יודיע על כך לספק השירות ויאפשר לו להמציא לו מידע והערות בתוך תקופה שעליה יורה, שלא תפחת מעשרים ואחד ימים מיום שקיבל ספק השירות את ההודעה.
: (ג) הומצאו למנהל מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב), ישקול אותם ויודיע לספק השירות על החלטתו.
: (ד) ספק השירות יתקן את ספר המנ&quot;ב לפי הוראת המנהל, בתוך 60 ימים מיום שקיבל את הודעת המנהל כאמור בתקנת משנה (ב), ואם הגיש מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב) - בתוך 30 ימים מיום הודעת המנהל כאמור בתקנת משנה (ג), ויודיע למנהל על השלמת התיקון.

@ 19. הפצת ספר מנ&quot;ב
: (א) ספק שירות ימסור את ספר המנ&quot;ב וכל תיקון שלו -
:: (1) למנהל;
:: (2) למנהל בעל האחריות הכוללת, למנהל הבטיחות שמונה לפי [[תקנה 7]], ולחברי הנהלה הבכירה של הארגון;
:: (3) לכל המועסק על ידו או מטעמו שנדרש להיות מעורב במנ&quot;ב בהתאם לתפקידיו ולאחריותו - את החלקים הנוגעים למעורבותו הנדרשת במנ&quot;ב.
: (ב) ספק שירות יעמיד עותק מעודכן של ספק המנ&quot;ב לרשותו של כל המועסק על ידו או מטעמו ושל כל אדם מוסמך אחר, במשרדיו הראשיים, וכן, אם הוא מספק את שירותיו במיתקן קבע אחר, אחד או יותר - בכל מיתקן קבע כאמור.
: (ג) המחזיק בספר מנ&quot;ב יעדכנו באופן שוטף בתיקונים שהמציא לו ספק השירות כאמור.

@ 20. תיעוד מוצרי המנ&quot;ב ושמירתם
: (א) ספק שירות יתעד את תהליכי ניהול סיכוני הבטיחות שקיים כאמור [[בפרק ג']] ותוצאותיהם, וישמור את התיעוד לגבי כל תהליך כאמור כל עוד התהליך רלוונטי לפעילותו.
: (ב) ספק שירות יתעד את תוצאות תהליכי הבטחת הבטיחות שקיים כאמור [[בפרק ד']] וישמור תיעוד זה לתקופה של חמש שנים לפחות.
: (ג) ספק שירות יתעד את ההדרכות שעבר כל אדם כאמור [[בתקנה 15]], וישמור תיעוד זה כל עוד אותו אדם מועסק על ידו או מטעמו.
: (ד) ספק שירות ישמור תיעוד על כל הפצה והסברה של מידע, מסמכים והוראות בנושאי בטיחות כאמור [[בתקנה 16]] לתקופה של שנתיים לפחות.

== פרק ז': הוראות שונות, תחילה והוראות מעבר ==

@ 21. פרסום שינויים מסוימים במסמך 9859
: (א) שונתה הוראה במסמך 9859 שתקנות אלה מפנות אלה, יפרסם המנהל, ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות, הודעה על השינוי, בציון מועד תחילתו בישראל.
: (ב) מועד התחילה של שינוי כאמור בתקנת משנה (א) יהיה לאחר שחלפו ארבעה עשר ימים לפחות מיום הפרסום ברשומות.
: (ג) מסמך 9859 בנוסחו העדכני יעמוד לעיון הציבור במשרדי הרשות.

@ 21א. בחינה ראשונה לפי [[חוק עקרונות האסדרה]] (תיקון: תשפ&quot;ה)
: המנהל יפרסם באתר האינטרנט של הרשות את המועד לבחינה ראשונה של תיקונים לתקנות אלה שחל עליהם [[סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ&quot;ב-2021]].

@ 22. תחילה והוראות מעבר
: (א) תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), תחילתן של תקנות אלה לגבי ספק שירות המחזיק ברישיון ערב פרסומן (להלן - ספק שירות קיים) תהיה שמונה עשר חודשים מיום פרסומן או ביום קבלתה הראשונית של המנ&quot;ב על דעת המנהל לפי תקנות משנה (ג) ו-(ד), לפי המוקדם מביניהם.
: (ג) ספק שירות קיים -
:: (1) יגיש לביקורת המנהל ולקבלה על דעתו, ספר מנ&quot;ב כנדרש בתקנות אלה ותכנית ליישום המנ&quot;ב (בתקנה זו - תכנית היישום) כפי שהורה לו המנהל, בתוך שישה חודשים מיום פרסומן של תקנות אלה; על אף האמור [[בתקנה 9]], תכנית היישום תכלול תכנית לביצוע ניהול סיכוני בטיחות על כלל המערכות של ספק השירות, למעט מערכת שהתקיים בה אחד מאלה:
::: (א) ספק השירות הראה למנהל, להנחת דעתו, כי ערך לגביה, לפני פרסומן של תקנות אלה, תהליך ניהול סיכונים העומד בדרישות תקנות אלה וספר המנ&quot;ב שלו;
::: (ב) שספק השירות העריך אותה כבעלת השפעה זניחה על הבטיחות, בהתאם לנוהל כאמור [[בתקנה 9(2)]];
:: (2) ישלים תהליך של קבלה ראשונית על דעת המנהל לגבי המנ&quot;ב ולגבי תכנית היישום, בתוך שנה ממועד הגשתן למנהל כאמור, או בתוך תקופה ארוכה יותר שהתיר לו המנהל;
:: (3) יפעל בהתאם למנ&quot;ב ולתכנית היישום מיום קבלתן על דעת המנהל כאמור בפסקה (2).
: (ד) על קבלה ראשונית על דעת המנהל של המנ&quot;ב ותכנית היישום כאמור בתקנת משנה (ג) יחולו הוראות אלה:
:: (1) המנהל רשאי, בתוך 60 ימים מהיום שבו הועמדו המנ&quot;ב ותכנית היישום לביקורתו, להודיע לספק השירות כי המנ&quot;ב או תכנית היישום אינן מקובלות על דעתו, להורות לספק השירות לתקן אותן, להמציא לו מידע נוסף, או להודיע לספק השירות, בהחלטה מנומקת, כי דרושה לו תקופה נוספת שלא תעלה על 60 ימים לבחינתן;
:: (2) יראו את המנ&quot;ב כמקובלת ראשונית על דעת המנהל, ואת תכנית היישום כמקובלת על דעת המנהל, אם התקיים אחד מאלה:
: (א) ספק השירות תיקן את המנ&quot;ב ואת תכנית היישום בהתאם להוראות המנהל כאמור בפסקה (1), והמנהל הודיעו כי אין לו הערות נוספות לגביהן;
: (ב) עברו 60 ימים מן המועד שבו הגיש ספק השירות לביקורת המנהל את המנ&quot;ב ואת תכנית היישום, והמנהל לא הודיע לו כי הן אינן מקובלות על דעתו, או כי דרושה לו תקופה נוספת לבחינתן, ולא הורה לו לתקנן ולא דרש ממנו מידע נוסף.
: (ה) המנהל יבדוק את אופן יישום המנ&quot;ב בידי ספק השירות במהלך השנה לאחר קבלתה הראשונית על דעתו, ויחולו הוראות אלה:
:: (1) המנהל רשאי להורות לספק השירות לתקן את המנ&quot;ב, אם מצא כי היא אינה ממלאת אחר תקנות אלה להנחת דעתו;
:: (2) הורה המנהל על האמור בפסקה (1), ישלים ספק השירות את התיקונים ויישומם בתוך תקופה שהורה עליה המנהל;
:: (3) לא מצא המנהל כי נדרשים תיקונים כאמור בפסקה (1) בתוך שנה מיום קבלתה הראשונית על דעתו, או הודיע המנהל לספק השירות כי הוא לא מצא כי נדרשים במנ&quot;ב תיקונים נוספים בתום התקופה שקצב לביצוע תיקונים במנ&quot;ב כאמור בפסקה (2), יראו את המנ&quot;ב כמקובלת על דעת המנהל.
: (ו) על אף האמור [[בתקנה 3(ו) ו-(ז)]], אם בתקופה שעד לקבלה ראשונית של המנ&quot;ב על דעת המנהל ביקש ספק שירות קיים תיקון ברישיונו או רישיון חדש, באופן שיאפשר לו לבצע פעילות הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס שהוא אינו מורשה לבצע (בתקנת משנה זו - פעילות חדשה), לא יתקן המנהל את הרישיון ולא ייתן רישיון חדש, אלא אם כן ספק השירות הקיים ביצע תהליכי מנ&quot;ב לגבי הפעילות החדשה, הגיש לביקורת המנהל את תוצרי התהליכים כאמור, וככל הנדרש תיקון מתאים לספר למנ&quot;ב כאמור [[בתקנה 18(א)]], ונחה דעתו של המנהל כי ספק השירות ערוך לעמוד בדרישות תקנות אלה לעניין הפעילות החדשה.

&lt;פרסום&gt; י&quot;ח בכסלו התשע&quot;ח (6 בדצמבר 2017)
&lt;חתימה&gt; ישראל כ&quot;ץ, שר התחבורה והבטיחות בדרכים</text>
      <sha1>84hqlnsznpijow2ucplgw16s3ubmox4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3086800</id>
      <parentid>3086799</parentid>
      <timestamp>2026-10-04T06:36:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3086800</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="41172" sha1="ifcg2zme9x9s45p0nc4ik32u14bj49a" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע&quot;ח-2017

&lt;מאגר תקן 2153792 קוד a163Y00000DuTqJQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ח, 572|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|7910)); ((תשפ&quot;ה, 537|תיקון|11513)), ((2552|ת&quot;ט|10236)); ((תשפ&quot;ו, 1634|תיקון|12329)), ((2032א|תיקון מס' 2|12412)), ((2167א|תיקון מס' 3|12417)), ((2216|ת&quot;ט|12425)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 166]] [[=החוק|לחוק הטיס, התשע&quot;א-2011]] (להלן - החוק), באותם עניינים שלגביהם אני מוסמך להתקין תקנות לפי [[+|סעיפים 19(3)(ב)]], [[+|24(5)(ב)]], [[+|29(3)(ב)]], [[+|33(1)(ב)]], [[+|46(א)]], [[+|47]] [[ו-168(א)(7) לחוק]] ובהתאם לסמכות הנתונה לי בסעיפים האמורים, ולפי הצעת רשות התעופה האזרחית לפי [[סעיף 168(ב) לחוק]], אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': פרשנות והוראות כלליות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-2)
: בתקנות אלה -
:- &quot;אירוע בטיחותי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 103 לחוק]];
:- &quot;אמצעי אפחות סיכון&quot; (Risk Mitigation) - אמצעי להפחתת האפשרות להתרחשותו של מפגע בטיחות או להפחתת ההשפעות או התוצאות של מפגע בטיחות;
:- &quot;ביצוע בטיחות&quot; (Safety Performance) - הישג בטיחותי, שנמדד ביחס ליעד ביצוע בטיחות שספק השירות קבע;
:- &quot;הבטחת הבטיחות&quot; (Safety Assurance) - תהליכים במנ&quot;ב שתפקידם השיטתי הוא להבטיח את הביצוע והאפקטיביות של אמצעי אפחות סיכון, וכי ספק השירות עומד ביעדי ביצועי הבטיחות שקבע, באמצעות איסוף, ניתוח והערכה של מידע;
:- &quot;יעד ביצוע בטיחות&quot; (Safety Performance Target) - יעד מתוכנן של מדד ביצוע בטיחות על פני תקופה מסוימת;
:- &quot;מדד ביצוע בטיחות&quot; (SPI - Safety Performance Indicator) - ערך מבוסס נתונים המשמש לניטור ולהערכה של ביצוע בטיחות;
:- &quot;מדיניות בטיחות&quot; (Safety Policy) - מחויבות מתועדת של ספק השירות לבטיחות, המגדירה את תפיסת הבטיחות שלו, ואת האחריותיות והאחריות של עובדיו לגבי בטיחות;
:- &quot;מטרת בטיחות&quot; - תיאור תמציתי, במונחים רחבים, של מטרה שאותה שואף ספק השירות להשיג בתחום הבטיחות;
:- &quot;המנהל בעל האחריות הכוללת&quot; (Accountable Executive) - המנהל הכללי של ספק השירות, ואם לא מונה מנהל כללי או אם מונה יותר מאדם אחד לתפקיד כאמור - מי שהוא בעל הסמכות הסופית בספק השירות לגבי הפעולות שמבצע ספק השירות במסגרת רישיון, תעודה, היתר או אישור לפי דיני הטיס, ושולט במשאבי האנוש ובמשאבים הכספיים הנדרשים לביצוען;
:- &quot;מערכת ניהול בטיחות&quot; או &quot;מנ&quot;ב&quot; (SMS - Safety Management System) - מערכת שיטתית לניהול הבטיחות, הכוללת את כל הנדרש מבחינת מבנה ארגוני, אחריותיות ואחריות, מדיניות ונהלים;
:- &quot;מסמך 9859&quot; - מדריך לניהול הבטיחות (SMM - Safety Management Manual) שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, שעותק ממנו מופקד לעיון הציבור במשרדי הרשות;
:- &quot;מערכת&quot; (System) - מערכת פיזית, שיטת עבודה, נוהל, תהליך, מבנה ארגוני, מתאר פעילות וכיוצא באלה;
:- &quot;מפגע בטיחות&quot; (Hazard) - דבר או מצב שעלול לגרום או לתרום לאירוע בטיחותי;
:- &quot;ניהול סיכוני בטיחות&quot; (Safety Risk Management) - תהליך במנ&quot;ב, המורכב מתיאור המערכת, זיהוי מפגעי בטיחות וניתוח, הערכה ואפחות של הסיכונים הבטיחותיים;
:- &quot;סיכון בטיחותי&quot; (Safety Risk) - שילוב של ההסתברות והחומרה החזויות של תוצאות אפשריות של מפגע בטיחות;
:- &quot;ספק שירות&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) מחזיק רישיון הפעלה אווירית לפי [[הפרק השלושה עשר לתקנות ההפעלה]];
:: (1א) מחזיק רישיון הפעלה אווירית לפי [[הפרק השנים]] עשר לתקנות ההפעלה, המורשה להפעיל הליקופטר בתובלה אווירית מסחרית בטיסה בין-לאומית; לעניין זה, &quot;הליקופטר&quot;, &quot;טיסה בין-לאומית&quot; ו&quot;תובלה אווירית מסחרית&quot; - כהגדרתם [[בתקנות ההפעלה]];
:: (2) בעל רישיון להפעלת מכון בדק לפי [[תקנות הטיס (מכוני בדק), התשע&quot;ג-2013]], שהמנהל אישרו לפי [[+|תקנות 346]] [[או 414 לתקנות ההפעלה]] לביצוע פעולות בדק הכלי טיס המופעל בידי מחזיק רישיון כאמור בפסקאות (1) או (1א);
:: (3) בעל רישיון להפעלת יחידת נת&quot;א;
:: (4) בעל רישיון להפעלת שדה תעופה לפי [[סעיף 31 לחוק]];
:: (5) בעל רישיון להפעלת בית ספר לעובדי טיס, העורך לפי רישיונו הדרכה לצורך קבלת רישיון עובד טיס לשמש בתפקיד: טייס, נווט טיס או טכנאי טיס;
:: (6) בעל תעודת ייצור, כמשמעותה [[בפרק השביעי לתקנות התיעוד]];
:: (7) בעל תעודת סוג, ובכלל זה בעל תעודת סוג - תוספת כמשמעותה [[בפרק החמישי לתקנות התיעוד]], שהשינוי שאושר בה הוא שינוי משמעותי כהגדרתו [[בתקנה 38(ו) לתקנות התיעוד]], ולמעט בעל תעודת סוג למוצרי יבוא כאמור [[בתקנה 13 לתקנות התיעוד]];
:: (8) בעל תעודת יצרן חלקים, כמשמעותה [[בפרק העשירי לתקנות התיעוד]], שהתכן של הפריט שהוא מייצר לפיה הוא תעודת סוג - תוספת כאמור בפסקה (7);
:- &quot;ספר מנ&quot;ב&quot; - כמשמעותו [[בתקנה 17]];
:- &quot;קידום הבטיחות&quot; (Safety Promotion) - שילוב של הדרכה ומסירת מידע בתחום הבטיחות לתמיכה ביישום והפעלה של המנ&quot;ב בארגון של ספק השירות;
:- &quot;רישיון&quot; - כל אחד מן הרישיונות או התעודות האמורים בהגדרה &quot;ספק שירות&quot;;
:- &quot;תכנית הבטיחות המדינתית&quot; (SSP - State Safety Programme) - מערך המשלב חקיקה ופעולות שמטרתו שיפור בטיחות התעופה האזרחית בישראל, שהגיש המנהל לאישור השר לפי [[סעיף 5(א) לחוק רשות התעופה האזרחית, התשס&quot;ה-2005]], כתכנית הבטיחות המדינתית של ישראל בתחום התעופה האזרחית, בהתאם לנספח 19 לאמנה, שאושרה בידי השר ופורסמה באתר האינטרנט של הרשות;
:- &quot;תקנות ההפעלה&quot; - [[=תקנות ההפעלה|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ&quot;ב-1981]];
:- &quot;תקנות התיעוד&quot; - [[=תקנות התיעוד|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל&quot;ז-1977]].

@ 2. חובת קיום מנ&quot;ב
: (א) ספק שירות יקיים מנ&quot;ב לגבי כלל סיכוני הבטיחות הקשורים לפעילות שהוא מקיים הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס, שתהיה מותאמת לגודלו ולהיקף פעילותו של ספק השירות, ולמורכבות המוצרים או השירותים שהוא מספק, הקשורים להפעלה בטוחה של כלי טיס.
: (ב) המנ&quot;ב תהיה מקובלת על דעת המנהל כאמור [[בתקנה 3]].
: (ג) המנ&quot;ב תכלול לפחות רכיבים אלה:
:: (1) מדיניות הבטיחות ומטרות הבטיחות, בהתאם להוראות [[פרק ב']];
:: (2) ניהול סיכוני בטיחות, בהתאם להוראות [[פרק ג']];
:: (3) הבטחת הבטיחות, בהתאם להוראות [[פרק ד']];
:: (4) קידום הבטיחות, בהתאם להוראות [[פרק ה']];
:: (5) תיעוד מערכת ניהול בטיחות, בהתאם להוראות [[פרק ו']].
: (ד) ניתנו לספק שירות יותר מרישיון אחד, רשאי הוא לקיים מנ&quot;ב אחודה לכל תחומי הפעילות שבהם הוא עוסק מכוחם, ובלבד שהמנהל שוכנע כי המנ&quot;ב האחודה נותנת מענה שווה ערך למנ&quot;ב נפרדת לכל תחום פעילות.

@ 3. קבלת המנ&quot;ב ותיקונים למנ&quot;ב על דעת המנהל
: (א) מבקש רישיון יגיש לביקורת המנהל ספר מנ&quot;ב, במסגרת הבקשה לרישיון; המנהל לא ייתן את הרישיון אלא אם כן נחה דעתו כי המנ&quot;ב המתוארת בספר המנ&quot;ב עומדת בדרישות תקנות אלה; יראו במתן הרישיון כאמור קבלה ראשונית של המנ&quot;ב על דעת המנהל, וספק השירות יפעל לפיה.
: (ב) ניתן רישיון, יבדוק המנהל את אופן יישום המנ&quot;ב בידי ספק השירות במהלך שמונה עשר החודשים הראשונים לאחר מתן הרישיון, ויחולו הוראות אלה:
:: (1) המנהל רשאי להורות לספק השירות לתקן את המנ&quot;ב אם מצא כי היא אינה ממלאת אחר תקנות אלה להנחת דעתו;
:: (2) הורה המנהל על תיקון המנ&quot;ב, ישלים ספק השירות את ביצוע התיקונים ויישומם בתוך התקופה שעליה הורה המנהל;
:: (3) לא הורה המנהל על תיקונים כאמור בפסקה (1) בתוך שמונה עשר חודשים ממתן הרישיון, או הודיע המנהל לספק השירות כי לא מצא כי נדרשים תיקונים נוספים במנ&quot;ב בתום התקופה שעליה הורה כאמור בפסקה (2), יראו את המנ&quot;ב כמקובלת על דעת המנהל, וספק השירות יפעל לפיה.
: (ג) ספק שירות המבקש לשנות את המנ&quot;ב, ימציא לביקורת המנהל מסמכים המתארים את השינוי המבוקש, ובכלל זה תיקון מוצע לספר המנ&quot;ב כאמור [[בתקנה 18(א)]], 45 ימים לפחות לפני המועד המתוכנן לכניסתו לתוקף של השינוי המבוקש.
: (ד) המנהל רשאי שלא לקבל את השינוי המוצע במנ&quot;ב כאמור בתקנת משנה (ג), או להורות לספק השירות לתקן את המסמכים שהוגשו לו או להמציא לו מידע נוסף לשם בחינת השינוי המבוקש, או להודיע לספק השירות, בהחלטה מנומקת, בתוך 45 ימים מהיום שבו הומצא המסמך לביקורתו, כי דרושה לו תקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים לבחינת השינוי המבוקש; המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת, להאריך את התקופה הנוספת לבחינת השינוי המבוקש לשלוש תקופות נוספות שלא יעלו על 45 ימים כל אחת.
: (ה) עברו 45 ימים מן המועד שבו המציא ספק השירות לביקורת המנהל מסמכים כאמור בתקנת משנה (ג), והמנהל לא הודיע לו כי השינוי המבוקש אינו מקובל עליו, או כי דרושה לו תקופה נוספת שהורה עליה לבחינתו, ולא הורה לו לתקן מסמך שהוגש ולא דרש ממנו מידע נוסף לשם קבלת השינוי המבוקש, יראו את השינוי המבוקש במנ&quot;ב כמקובל על דעת המנהל.
: (ו) ספק שירות המבקש תיקון ברישיונו או רישיון חדש, באופן שיאפשר לו לבצע פעילות הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס שהוא אינו מורשה לבצע (בתקנה זו - פעילות חדשה), יעדכן את המנ&quot;ב לגבי הפעילות החדשה, ככל הנדרש, ויגיש לביקורת המנהל, במסגרת הבקשה כאמור, את התוצרים של תהליכי ניהול הסיכונים, הבטחת הבטיחות וקידום הבטיחות שביצע לגבי הפעילות החדשה, וככל הנדרש גם תיקון מתאים לספר המנ&quot;ב כאמור [[בתקנה 18(א)]].
: (ז) המנהל לא יתקן רישיון ולא ייתן רישיון חדש כאמור בתקנת משנה (ו), אלא אם כן נחה דעתו כי המנ&quot;ב של ספק השירות לאחר עדכונה כמוצע על ידו, תעמוד בדרישות תקנות אלה גם לגבי הפעילות החדשה; תיקון הרישיון או מתן הרישיון החדש ייראה כקבלה ראשונית או סופית על דעת המנהל לגבי המנ&quot;ב המעודכנת, בהתאם לשלב הקבלה של המנ&quot;ב של ספק השירות כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), וספק השירות יפעל לפיה.

== פרק ב': מדיניות הבטיחות ומטרות הבטיחות ==

@ 4. מדיניות הבטיחות של ספק שירות
: (א) ספק שירות יגדיר את מדיניות הבטיחות שלו בהתאם לדיני הטיס ולתכנית הבטיחות המדינתית.
: (ב) מדיניות הבטיחות של ספק שירות -
:: (1) תשקף מחויבות ארגונית לבטיחות, ובכלל זה מחויבות ליעדי ביצועי הבטיחות;
:: (2) תכלול הצהרה ברורה כי ספק השירות יקצה את המשאבים הנדרשים למימוש מדיניות הבטיחות ויישום המנ&quot;ב;
:: (3) תכלול מדיניות בדבר דיווחים על מפגעים או נושאי בטיחות;
:: (4) תבהיר לכל המועסק על ידו או מטעמו של ספק השירות, אילו סוגי התנהגויות אינם מקובלים בהקשר של הפעילויות שלו הקשורות להפעלה בטוחה של כלי טיס, ובאילו נסיבות הוא לא ינקוט צעדים משמעתיים;
:: (5) תיחתם בידי המנהל בעל האחריות הכוללת של ספק השירות.
: (ג) ספק שירות -
:: (1) יפיץ את מדיניות הבטיחות בכל רחבי הארגון שלו וכן לכל גורם המועסק מטעמו בפעילות הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס, בתמיכה גלויה ומוצהרת של המנהל בעל האחריות הכוללת והנהלת ספק השירות;
:: (2) יבחן את מדיניות הבטיחות מעת לעת, ויעדכנה ככל הנדרש להבטיח שתישאר רלוונטית ומתאימה לספק השירות.

@ 5. מטרות הבטיחות
: (א) ספק שירות יגדיר את מטרות הבטיחות שלו, בהתאם למדיניות הבטיחות; מטרות הבטיחות ישקפו את מחויבות ספק השירות לקיים או לשפר באופן מתמשך את כלל ביצוע המנ&quot;ב ויהיו בסיס לניטור ביצועי הבטיחות ומדידתם בהתאם [[לתקנות 11]] [[ו-12]].
: (ב) ספק שירות -
:: (1) יפיץ את מטרות הבטיחות שהגדיר בכל רחבי הארגון שלו וכן לכל גורם המועסק מטעמו בפעילות הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס;
:: (2) יבחן מעת לעת את מטרות הבטיחות שהגדיר, ויעדכנן ככל הנדרש להבטיח שהן יישארו רלוונטיות ומתאימות לספק השירות.

@ 6. אחריותיות ואחריות על הבטיחות
: ספק שירות יגדיר את האחריותיות והאחריות לבטיחות בארגון, ובכלל זה -
: (1) יזהה את המנהל בעל האחריות הכוללת, אשר בלא קשר לתפקידיו האחרים, נושא האחריותיות ליישום וקיום של מנ&quot;ב אפקטיבית;
: (2) יתווה באופן ברור את שרשרת הנשיאה באחריותיות לבטיחות בכל רחבי הארגון שלו, ובכלל זה האחריותיות הישירה של ההנהלה הבכירה;
: (3) יגדיר את האחריות של כל אחד מחברי ההנהלה לפיתוח, יישום וקיום של תהליכי מנ&quot;ב בתחומי אחריותו, ובכלל זה -
:: (א) זיהוי מפגעי בטיחות והערכת סיכונים כאמור [[בתקנות 10]] [[ו-11]];
:: (ב) ניטור האפקטיביות של אמצעי אפחות סיכון כאמור [[בתקנות 12]] [[ו-13]];
:: (ג) קידום הבטיחות כאמור [[בפרק ה']];
:: (ד) עדכון המנהל בעל האחריות הכוללת על ביצועי המנ&quot;ב והצורך בשיפורים;
: (4) יגדיר את האחריות של כל המועסק על ידו או מטעמו הקשור לביצועי הבטיחות של ספק השירות;
: (5) יגדיר את דרגי ההנהלה המוסמכים לאשר את תהליכי ניהול סיכוני הבטיחות ותוצאותיהם, בהתאם למידת הנסבלות של סיכוני בטיחות (safety risk tolerability), ואת סמכותם בעניין זה;
: (6) יתעד בכתב ויפיץ לעובדיו את האחריותיות לבטיחות, האחריויות לבטיחות והסמכויות שהוגדרו לפי תקנה זו.

@ 7. מנהל בטיחות ובעלי תפקידים נוספים
: (א) המנהל בעל האחריות הכוללת ימנה מנהל בטיחות שהוא בעל ידע, ניסיון ומיומנות הולמים, כאמור בהנחיות שבמסמך 9859.
: (ב) מנהל הבטיחות יהיה אחראי ליישום ולקיום של הוראות המנ&quot;ב בכל רחבי הארגון של ספק השירות, ובכלל זה:
:: (1) לתאם את היישום, הקיום, השילוב וההטמעה של המנ&quot;ב;
:: (2) לפעול לקיום תהליכי זיהוי מפגעי בטיחות וניהול סיכוני בטיחות;
:: (3) לפעול לקיום תהליכי הבטחת הבטיחות ולניטור האפקטיביות של אמצעי אפחות סיכון;
:: (4) להבטיח את קידום הבטיחות כאמור [[בפרק ה']];
:: (5) לדווח באופן סדיר למנהל בעל האחריות הכוללת על ביצועי המנ&quot;ב ועל כל צורך בשיפור;
:: (6) לוודא כי ספק השירות מעביר למנהל דיווחים על אירועים בטיחותיים, תקלות וליקויים, כנדרש לפי [[החוק]];
:: (7) לדווח למנהל על ביצועי הבטיחות של ספק השירות, בהתאם להוראות תכנית הבטיחות המדינתית ובאופן המקובל על דעת המנהל.
: (ג) מנהל הבטיחות יועסק בתפקידו בהיקף המאפשר לו למלא אותו באופן הולם, ויהיה כפוף ישירות למנהל בעל האחריות הכוללת במילוי תפקידו כאמור.
: (ד) ספק השירות ימנה בעלי תפקידים ייעודיים נוספים בתחום ניהול הבטיחות, שיהיו כפופים למנהל הבטיחות במילוי תפקידיהם כאמור, אם הדבר נדרש לביצוע התפקידים כאמור בתקנת משנה (ב) באופן אפקטיבי, בהתחשב בגודלו של ספק השירות ובהיקף פעילותו הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס ומורכבותה.
: (ה) ספק השירות לא ימנה אדם לתפקיד כאמור בתקנה זו, במקביל לביצוע תפקידים אחרים בארגון, אם תחומי אחריותו בתפקידיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו בתחום ניהול הבטיחות או פוגעים או עלולים לפגוע ביכולתו לשמש בתפקיד כאמור.

@ 8. תכנית תגובה למצבי חירום (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (א) ספק שירות יכין ויקיים תכנית תגובה למצבי חירום, בהתאם להנחיות מסמך 9859, אשר תבטיח, לפחות, את כל אלה:
:: (1) הגדרת סמכויות וחלוקת אחריויות במצבי חירום;
:: (2) תיעוד נהלים ותהליכים במצבי חירום;
:: (3) תיאום פעולות במצבי חירום ברחבי הארגון של ספק השירות ועם גורמים חיצוניים לו;
:: (4) המשך פעילות חיונית של ספק השירות באופן המבטיח את הבטיחות, במקביל לטיפול במצב החירום;
:: (5) זיהוי מראש של תרחישי חירום ואמצעי אפחות מתאימים להם.
: (ב) ספק שירות יבטיח כי תכנית התגובה למצבי חירום שלו מתואמת עם תכניות התגובה למצבי חירום של ארגונים שעליו לקיים עמם ממשק במסגרת פעילותו ואספקת מוצריו ושירותיו.
: (ג) תכנית חירום לשדה תעופה לפי [[סימן ב' לפרק ז' לתקנות הטיס (שדות תעופה - מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה), התשפ&quot;ו-2026]], יכולה להוות חלק מתכנית התגובה למצבי חירום הנדרשת לפי תקנה זו.

== פרק ג': ניהול סיכוני בטיחות ==

@ 9. ניהול סיכוני בטיחות
: ספק שירות יקיים ניהול סיכוני בטיחות כאמור [[בפרק זה]] -
: (1) לפני יישום מערכת חדשה;
: (2) לפני שינוי במערכת קיימת, למעט שינוי שספק השירות מעריך אותו כבעל השפעה זניחה על הבטיחות, בהתאם לנוהל שהוא כלל בספק המנ&quot;ב, שהתקבל על דעת המנהל;
: (3) בעת פיתוח נוהלי עבודה לאספקת השירותים או המוצרים הקשורים בהפעלה בטוחה של כלי טיס, או שינוי נהלים כאמור;
: (4) עקב זיהוי מפגע בטיחות או אמצעי אפחות סיכון שאינו אפקטיבי, במסגרת תהליכי הבטחת הבטיחות כאמור [[בפרק ד']].

@ 10. זיהוי מפגעי בטיחות
: (א) ספק השירות יפתח ויקיים תהליכים לזיהוי מפגעי בטיחות הקשורים לשירותים או למוצרים שהוא מספק הקשורים בהפעלה בטוחה של כלי טיס.
: (ב) תהליכים לזיהוי מפגעי בטיחות כאמור בתקנת משנה (א) -
:: (1) יכללו תהליך לניתוח המערכות הרלוונטיות, שיביא בחשבון לפחות את כל אלה:
::: (א) מטרת המערכת ותפקודה;
::: (ב) סביבת ההפעלה של המערכת;
::: (ג) תיאור תהליכי המערכת ונהליה;
::: (ד) כוח האדם, המבנה הארגוני, הציוד והמיתקנים הנדרשים להפעלת המערכת;
:: (2) יבוסס על שילוב של שיטות תגובתיות ויזומות.

@ 11. הערכת סיכוני בטיחות ונקיטת אמצעי אפחות סיכון
: (א) ספק שירות יפתח ויקיים תהליכים -
:: (1) לניתוח סיכוני הבטיחות הקשורים במפגעי בטיחות שהוא זיהה כאמור [[בתקנה 10]];
:: (2) להערכת סיכוני הבטיחות שנותחו כאמור בפסקה (1), באופן המאפשר החלטה אם הם ברמה מקובלת;
:: (3) לפיתוח ולקביעה של אמצעי אפחות סיכון, הנחוצים כתוצאה מתהליכי הערכת סיכוני הבטיחות כאמור בפסקה (2).
: (ב) לפני יישום אמצעי אפחות סיכון כאמור בתקנת משנה (א)(3), יעריך ספק השירות אם יישומו יביא להפחתת סיכון הבטיחות לרמה המקובלת שהוא קבע.

== פרק ד': הבטחת הבטיחות ==

@ 12. מדידת ביצועי הבטיחות
: (א) ספק שירות יפתח ויקיים מערכות לאיסוף מידע לגבי ההפעלה שהוא מבצע והשירותים או המוצרים שהוא מספק הקשורים להפעלה בטוחה של כלי טיס, לניטור ביצועי הבטיחות שלו; מערכות אלה יכללו לפחות את כל אלה:
:: (1) ניטור תהליכים מבצעיים;
:: (2) ניטור סביבת ההפעלה לגילוי שינויים;
:: (3) סיקורים לתהליכי הפעלה ולמערכות הפעלה;
:: (4) הערכת המנ&quot;ב, וכן הערכה של תהליכי ההפעלה ומערכות ההפעלה;
:: (5) איסוף דיווחים כאמור [[בתקנה 7(ב)(6)]], ניתוח המידע ותחקורו;
:: (6) תחקור דיווחים הנוגעים להפרות פוטנציאליות של דיני הטיס או של אמצעי אפחות סיכון שספק השירות קבע לפי [[תקנה 11]];
:: (7) מערכת דיווחי רשות, שהיא חסויה, לעובדי ספק השירות, שבאמצעותה יכול העובד לדווח על מפגעי בטיחות, חששות, אירועים ותקריות, ולהציע פתרונות ושיפורים.
: (ב) ספק השירות יפתח ויקיים תהליכים לניתוח מידע שבידו לגבי פעילותו והשירותים והמוצרים שהוא מספק, הקשורים להפעלה בטוחה של כלי טיס, ובכלל זה מידע שצבר באמצעות התהליכים והמערכות כאמור בתקנת משנה (א).

@ 13. הערכת ביצועי הבטיחות
: (א) ספק שירות יעריך את ביצועי הבטיחות שלו באמצעות מדדי ביצועי הבטיחות שהוא קבע במנ&quot;ב ביחס ליעדי ביצוע הבטיחות שהוא קבע במנ&quot;ב לגבי אותם מדדים, במטרה -
:: (1) להבטיח כי אמצעי אפחות הסיכון שקבע לפי [[תקנה 11]] מיושמים;
:: (2) להעריך את האפקטיביות של אמצעי אפחות סיכון שקבע לפי [[תקנה 11]] ולזהות אמצעי אפחות סיכון שאינם אפקטיביים;
:: (3) לזהות שינויים, ובכלל זה בסביבת ההפעלה, שיכולים להשפיע על רמת סיכוני הבטיחות או לגרום למפגעי בטיחות חדשים, הקשורים לשירותים או למוצרים הקשורים להפעלה בטוחה של כלי טיס, שאותם הוא מספק;
:: (4) לזהות מפגעי בטיחות חדשים;
:: (5) להעריך את ביצועי המנ&quot;ב ולאפשר שיפור מתמיד של כלל ביצועי המנ&quot;ב.
: (ב) מצא ספק השירות, בעקבות הערכה לפי תקנת משנה (א), כי קיימים אמצעי אפחות סיכון שאינם אפקטיביים או מפגעי בטיחות חדשים, יבצע ספק השירות לגביהם ניהול סיכוני בטיחות כאמור [[בפרק ג']].
: (ג) הערכת ביצועי הבטיחות כאמור בתקנה זו תאושר בידי המנהל בעל האחריות הכוללת.

@ 14. שיפור מתמיד
: ספק שירות ימסד ויקיים תהליכים לתיקון ליקויים בביצועי הבטיחות שזוהו בהערכה כאמור [[בתקנה 13]].

== פרק ה': קידום הבטיחות ==

@ 15. הדרכה
: ספק שירות -
: (1) יפתח ויקיים תכניות הדרכה בנושאי בטיחות, ראשונית ותקופתית, בהתאם להוראות מסמך 9859, שתבטיח כי כל מועסק על ידו או מטעמו יהיה מאומן וכשיר לביצוע חובותיו במסגרת המנ&quot;ב;
: (2) יקבע את התכנים בתכניות ההדרכה כך שיתאימו למידת מעורבותו של המודרך במנ&quot;ב, כנדרש על פי הגדרת תפקידו ואחריותו בארגון.

@ 16. תקשור מידע בנושאי בטיחות
: ספק שירות יפתח ויקיים אמצעים להפצה ולהסברה של מידע, מסמכים והוראות בנושאי בטיחות אשר -
: (1) יבטיחו שכל מועסק על ידו או מטעמו יהיה מודע למדיניות הבטיחות, לתהליכים ולכלים שבמנ&quot;ב, הנוגעים לתפקידו ולאחריותו בארגון של ספק השירות;
: (2) יכללו מידע חיוני לבטיחות, ובכלל זה מידע לגבי מפגעי בטיחות הנוגעים לתפקידיו ולתחומי אחריותו של כל מועסק על ידו או מטעמו;
: (3) יכללו הסברים בדבר הצורך בפעילויות בטיחותיות מסוימות;
: (4) יכללו הסברים בדבר הצורך בנוהלי בטיחות חדשים שנקבעו או בעדכונים שנעשו בנהלים קיימים.

== פרק ו': תיעוד המנ&quot;ב ==

@ 17. ספר מנ&quot;ב
: (א) ספק שירות יפתח ויקיים ספר מנ&quot;ב, המקובל על המנהל; ספר מנ&quot;ב יכלול לפחות את כל אלה:
:: (1) מדיניות הבטיחות של ספק השירות כאמור [[בתקנה 4]] ויעדי ביצועי הבטיחות שלו;
:: (2) דרישות הדין לגבי המנ&quot;ב;
:: (3) תהליכי המנ&quot;ב ונוהליה;
:: (4) תחומי אחריות ואחריותיות וסמכויות לגבי תהליכי המנ&quot;ב ונוהליה;
:: (5) תיאור תוצרי המנ&quot;ב.
: (ב) ספק השירות יבטיח כי תוכני ספר המנ&quot;ב יהיו עקביים ולא יסתרו -
:: (1) כל הוראת דין החלה לגבי ספק השירות;
:: (2) כל הוראת מינהל החלה לגבי ספק השירות, ובפרט כל תנאי שנקבע ברישיונו;
:: (3) כל מסמך אחר שספק השירות נדרש לקיים לפי דיני הטיס.
: (ג) ספק שירות יעצב את ספר המנ&quot;ב באופן שקל יהיה לעדכנו ולהחליף את דפיו, ינהיג שיטה שתאפשר לדעת מהי הגרסה המעודכנת ביותר שלו, ויציין על גבי כל דף את תאריך העדכון האחרון שלו; לעניין זה, &quot;דף&quot; - לרבות דף אלקטרוני.
: (ד) ספק שירות יבטיח כי כל המועסק על ידו או מטעמו מבצע את הנדרש ממנו במסגרת המנ&quot;ב לפי ספר המנ&quot;ב.

@ 18. תיקון ספר מנ&quot;ב
: (א) ספק שירות יתקן את ספר המנ&quot;ב, כפי הנדרש, כדי להבטיח את עדכניות המידע הכלולו בו; כל תיקון כאמור יהיה מקובל על דעת המנהל כאמור [[בתקנה 3]].
: (ב) ראה המנהל כי נחוץ לבצע תיקון בספר המנ&quot;ב של ספק שירות, לרבות הוספת הוראות, יודיע על כך לספק השירות ויאפשר לו להמציא לו מידע והערות בתוך תקופה שעליה יורה, שלא תפחת מעשרים ואחד ימים מיום שקיבל ספק השירות את ההודעה.
: (ג) הומצאו למנהל מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב), ישקול אותם ויודיע לספק השירות על החלטתו.
: (ד) ספק השירות יתקן את ספר המנ&quot;ב לפי הוראת המנהל, בתוך 60 ימים מיום שקיבל את הודעת המנהל כאמור בתקנת משנה (ב), ואם הגיש מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב) - בתוך 30 ימים מיום הודעת המנהל כאמור בתקנת משנה (ג), ויודיע למנהל על השלמת התיקון.

@ 19. הפצת ספר מנ&quot;ב
: (א) ספק שירות ימסור את ספר המנ&quot;ב וכל תיקון שלו -
:: (1) למנהל;
:: (2) למנהל בעל האחריות הכוללת, למנהל הבטיחות שמונה לפי [[תקנה 7]], ולחברי הנהלה הבכירה של הארגון;
:: (3) לכל המועסק על ידו או מטעמו שנדרש להיות מעורב במנ&quot;ב בהתאם לתפקידיו ולאחריותו - את החלקים הנוגעים למעורבותו הנדרשת במנ&quot;ב.
: (ב) ספק שירות יעמיד עותק מעודכן של ספק המנ&quot;ב לרשותו של כל המועסק על ידו או מטעמו ושל כל אדם מוסמך אחר, במשרדיו הראשיים, וכן, אם הוא מספק את שירותיו במיתקן קבע אחר, אחד או יותר - בכל מיתקן קבע כאמור.
: (ג) המחזיק בספר מנ&quot;ב יעדכנו באופן שוטף בתיקונים שהמציא לו ספק השירות כאמור.

@ 20. תיעוד מוצרי המנ&quot;ב ושמירתם
: (א) ספק שירות יתעד את תהליכי ניהול סיכוני הבטיחות שקיים כאמור [[בפרק ג']] ותוצאותיהם, וישמור את התיעוד לגבי כל תהליך כאמור כל עוד התהליך רלוונטי לפעילותו.
: (ב) ספק שירות יתעד את תוצאות תהליכי הבטחת הבטיחות שקיים כאמור [[בפרק ד']] וישמור תיעוד זה לתקופה של חמש שנים לפחות.
: (ג) ספק שירות יתעד את ההדרכות שעבר כל אדם כאמור [[בתקנה 15]], וישמור תיעוד זה כל עוד אותו אדם מועסק על ידו או מטעמו.
: (ד) ספק שירות ישמור תיעוד על כל הפצה והסברה של מידע, מסמכים והוראות בנושאי בטיחות כאמור [[בתקנה 16]] לתקופה של שנתיים לפחות.

== פרק ז': הוראות שונות, תחילה והוראות מעבר ==

@ 21. פרסום שינויים מסוימים במסמך 9859
: (א) שונתה הוראה במסמך 9859 שתקנות אלה מפנות אלה, יפרסם המנהל, ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות, הודעה על השינוי, בציון מועד תחילתו בישראל.
: (ב) מועד התחילה של שינוי כאמור בתקנת משנה (א) יהיה לאחר שחלפו ארבעה עשר ימים לפחות מיום הפרסום ברשומות.
: (ג) מסמך 9859 בנוסחו העדכני יעמוד לעיון הציבור במשרדי הרשות.

@ 21א. בחינה ראשונה לפי [[חוק עקרונות האסדרה]] (תיקון: תשפ&quot;ה)
: המנהל יפרסם באתר האינטרנט של הרשות את המועד לבחינה ראשונה של תיקונים לתקנות אלה שחל עליהם [[סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ&quot;ב-2021]].

@ 22. תחילה והוראות מעבר
: (א) תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), תחילתן של תקנות אלה לגבי ספק שירות המחזיק ברישיון ערב פרסומן (להלן - ספק שירות קיים) תהיה שמונה עשר חודשים מיום פרסומן או ביום קבלתה הראשונית של המנ&quot;ב על דעת המנהל לפי תקנות משנה (ג) ו-(ד), לפי המוקדם מביניהם.
: (ג) ספק שירות קיים -
:: (1) יגיש לביקורת המנהל ולקבלה על דעתו, ספר מנ&quot;ב כנדרש בתקנות אלה ותכנית ליישום המנ&quot;ב (בתקנה זו - תכנית היישום) כפי שהורה לו המנהל, בתוך שישה חודשים מיום פרסומן של תקנות אלה; על אף האמור [[בתקנה 9]], תכנית היישום תכלול תכנית לביצוע ניהול סיכוני בטיחות על כלל המערכות של ספק השירות, למעט מערכת שהתקיים בה אחד מאלה:
::: (א) ספק השירות הראה למנהל, להנחת דעתו, כי ערך לגביה, לפני פרסומן של תקנות אלה, תהליך ניהול סיכונים העומד בדרישות תקנות אלה וספר המנ&quot;ב שלו;
::: (ב) שספק השירות העריך אותה כבעלת השפעה זניחה על הבטיחות, בהתאם לנוהל כאמור [[בתקנה 9(2)]];
:: (2) ישלים תהליך של קבלה ראשונית על דעת המנהל לגבי המנ&quot;ב ולגבי תכנית היישום, בתוך שנה ממועד הגשתן למנהל כאמור, או בתוך תקופה ארוכה יותר שהתיר לו המנהל;
:: (3) יפעל בהתאם למנ&quot;ב ולתכנית היישום מיום קבלתן על דעת המנהל כאמור בפסקה (2).
: (ד) על קבלה ראשונית על דעת המנהל של המנ&quot;ב ותכנית היישום כאמור בתקנת משנה (ג) יחולו הוראות אלה:
:: (1) המנהל רשאי, בתוך 60 ימים מהיום שבו הועמדו המנ&quot;ב ותכנית היישום לביקורתו, להודיע לספק השירות כי המנ&quot;ב או תכנית היישום אינן מקובלות על דעתו, להורות לספק השירות לתקן אותן, להמציא לו מידע נוסף, או להודיע לספק השירות, בהחלטה מנומקת, כי דרושה לו תקופה נוספת שלא תעלה על 60 ימים לבחינתן;
:: (2) יראו את המנ&quot;ב כמקובלת ראשונית על דעת המנהל, ואת תכנית היישום כמקובלת על דעת המנהל, אם התקיים אחד מאלה:
::: (א) ספק השירות תיקן את המנ&quot;ב ואת תכנית היישום בהתאם להוראות המנהל כאמור בפסקה (1), והמנהל הודיעו כי אין לו הערות נוספות לגביהן;
::: (ב) עברו 60 ימים מן המועד שבו הגיש ספק השירות לביקורת המנהל את המנ&quot;ב ואת תכנית היישום, והמנהל לא הודיע לו כי הן אינן מקובלות על דעתו, או כי דרושה לו תקופה נוספת לבחינתן, ולא הורה לו לתקנן ולא דרש ממנו מידע נוסף.
: (ה) המנהל יבדוק את אופן יישום המנ&quot;ב בידי ספק השירות במהלך השנה לאחר קבלתה הראשונית על דעתו, ויחולו הוראות אלה:
:: (1) המנהל רשאי להורות לספק השירות לתקן את המנ&quot;ב, אם מצא כי היא אינה ממלאת אחר תקנות אלה להנחת דעתו;
:: (2) הורה המנהל על האמור בפסקה (1), ישלים ספק השירות את התיקונים ויישומם בתוך תקופה שהורה עליה המנהל;
:: (3) לא מצא המנהל כי נדרשים תיקונים כאמור בפסקה (1) בתוך שנה מיום קבלתה הראשונית על דעתו, או הודיע המנהל לספק השירות כי הוא לא מצא כי נדרשים במנ&quot;ב תיקונים נוספים בתום התקופה שקצב לביצוע תיקונים במנ&quot;ב כאמור בפסקה (2), יראו את המנ&quot;ב כמקובלת על דעת המנהל.
: (ו) על אף האמור [[בתקנה 3(ו) ו-(ז)]], אם בתקופה שעד לקבלה ראשונית של המנ&quot;ב על דעת המנהל ביקש ספק שירות קיים תיקון ברישיונו או רישיון חדש, באופן שיאפשר לו לבצע פעילות הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס שהוא אינו מורשה לבצע (בתקנת משנה זו - פעילות חדשה), לא יתקן המנהל את הרישיון ולא ייתן רישיון חדש, אלא אם כן ספק השירות הקיים ביצע תהליכי מנ&quot;ב לגבי הפעילות החדשה, הגיש לביקורת המנהל את תוצרי התהליכים כאמור, וככל הנדרש תיקון מתאים לספר למנ&quot;ב כאמור [[בתקנה 18(א)]], ונחה דעתו של המנהל כי ספק השירות ערוך לעמוד בדרישות תקנות אלה לעניין הפעילות החדשה.

&lt;פרסום&gt; י&quot;ח בכסלו התשע&quot;ח (6 בדצמבר 2017)
&lt;חתימה&gt; ישראל כ&quot;ץ, שר התחבורה והבטיחות בדרכים</text>
      <sha1>ifcg2zme9x9s45p0nc4ik32u14bj49a</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3086801</id>
      <parentid>3086800</parentid>
      <timestamp>2026-10-04T06:37:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3086801</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="41172" sha1="rhu3m9xbycqakrw4v9kssyusss3zvqb" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע&quot;ח-2017

&lt;מאגר תקן 2153792 קוד a163Y00000DuTqJQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ח, 572|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|7910)); ((תשפ&quot;ה, 537|תיקון|11513)), ((2552|ת&quot;ט|10236)); ((תשפ&quot;ו, 1634|תיקון|12329)), ((2032א|תיקון מס' 2|12412)), ((2167א|תיקון מס' 3|12417)), ((2216|ת&quot;ט|12425)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 166]] [[=החוק|לחוק הטיס, התשע&quot;א-2011]] (להלן - החוק), באותם עניינים שלגביהם אני מוסמך להתקין תקנות לפי [[+|סעיפים 19(3)(ב)]], [[+|24(5)(ב)]], [[+|29(3)(ב)]], [[+|33(1)(ב)]], [[+|46(א)]], [[+|47]] [[ו-168(א)(7) לחוק]] ובהתאם לסמכות הנתונה לי בסעיפים האמורים, ולפי הצעת רשות התעופה האזרחית לפי [[סעיף 168(ב) לחוק]], אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': פרשנות והוראות כלליות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-2)
: בתקנות אלה -
:- &quot;אירוע בטיחותי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 103 לחוק]];
:- &quot;אמצעי אפחות סיכון&quot; (Risk Mitigation) - אמצעי להפחתת האפשרות להתרחשותו של מפגע בטיחות או להפחתת ההשפעות או התוצאות של מפגע בטיחות;
:- &quot;ביצוע בטיחות&quot; (Safety Performance) - הישג בטיחותי, שנמדד ביחס ליעד ביצוע בטיחות שספק השירות קבע;
:- &quot;הבטחת הבטיחות&quot; (Safety Assurance) - תהליכים במנ&quot;ב שתפקידם השיטתי הוא להבטיח את הביצוע והאפקטיביות של אמצעי אפחות סיכון, וכי ספק השירות עומד ביעדי ביצועי הבטיחות שקבע, באמצעות איסוף, ניתוח והערכה של מידע;
:- &quot;יעד ביצוע בטיחות&quot; (Safety Performance Target) - יעד מתוכנן של מדד ביצוע בטיחות על פני תקופה מסוימת;
:- &quot;מדד ביצוע בטיחות&quot; (SPI - Safety Performance Indicator) - ערך מבוסס נתונים המשמש לניטור ולהערכה של ביצוע בטיחות;
:- &quot;מדיניות בטיחות&quot; (Safety Policy) - מחויבות מתועדת של ספק השירות לבטיחות, המגדירה את תפיסת הבטיחות שלו, ואת האחריותיות והאחריות של עובדיו לגבי בטיחות;
:- &quot;מטרת בטיחות&quot; - תיאור תמציתי, במונחים רחבים, של מטרה שאותה שואף ספק השירות להשיג בתחום הבטיחות;
:- &quot;המנהל בעל האחריות הכוללת&quot; (Accountable Executive) - המנהל הכללי של ספק השירות, ואם לא מונה מנהל כללי או אם מונה יותר מאדם אחד לתפקיד כאמור - מי שהוא בעל הסמכות הסופית בספק השירות לגבי הפעולות שמבצע ספק השירות במסגרת רישיון, תעודה, היתר או אישור לפי דיני הטיס, ושולט במשאבי האנוש ובמשאבים הכספיים הנדרשים לביצוען;
:- &quot;מערכת ניהול בטיחות&quot; או &quot;מנ&quot;ב&quot; (SMS - Safety Management System) - מערכת שיטתית לניהול הבטיחות, הכוללת את כל הנדרש מבחינת מבנה ארגוני, אחריותיות ואחריות, מדיניות ונהלים;
:- &quot;מסמך 9859&quot; - מדריך לניהול הבטיחות (SMM - Safety Management Manual) שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, שעותק ממנו מופקד לעיון הציבור במשרדי הרשות;
:- &quot;מערכת&quot; (System) - מערכת פיזית, שיטת עבודה, נוהל, תהליך, מבנה ארגוני, מתאר פעילות וכיוצא באלה;
:- &quot;מפגע בטיחות&quot; (Hazard) - דבר או מצב שעלול לגרום או לתרום לאירוע בטיחותי;
:- &quot;ניהול סיכוני בטיחות&quot; (Safety Risk Management) - תהליך במנ&quot;ב, המורכב מתיאור המערכת, זיהוי מפגעי בטיחות וניתוח, הערכה ואפחות של הסיכונים הבטיחותיים;
:- &quot;סיכון בטיחותי&quot; (Safety Risk) - שילוב של ההסתברות והחומרה החזויות של תוצאות אפשריות של מפגע בטיחות;
:- &quot;ספק שירות&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) מחזיק רישיון הפעלה אווירית לפי [[הפרק השלושה עשר לתקנות ההפעלה]];
:: (1א) מחזיק רישיון הפעלה אווירית לפי [[הפרק השנים עשר לתקנות ההפעלה]], המורשה להפעיל הליקופטר בתובלה אווירית מסחרית בטיסה בין-לאומית; לעניין זה, &quot;הליקופטר&quot;, &quot;טיסה בין-לאומית&quot; ו&quot;תובלה אווירית מסחרית&quot; - כהגדרתם [[בתקנות ההפעלה]];
:: (2) בעל רישיון להפעלת מכון בדק לפי [[תקנות הטיס (מכוני בדק), התשע&quot;ג-2013]], שהמנהל אישרו לפי [[+|תקנות 346]] [[או 414 לתקנות ההפעלה]] לביצוע פעולות בדק הכלי טיס המופעל בידי מחזיק רישיון כאמור בפסקאות (1) או (1א);
:: (3) בעל רישיון להפעלת יחידת נת&quot;א;
:: (4) בעל רישיון להפעלת שדה תעופה לפי [[סעיף 31 לחוק]];
:: (5) בעל רישיון להפעלת בית ספר לעובדי טיס, העורך לפי רישיונו הדרכה לצורך קבלת רישיון עובד טיס לשמש בתפקיד: טייס, נווט טיס או טכנאי טיס;
:: (6) בעל תעודת ייצור, כמשמעותה [[בפרק השביעי לתקנות התיעוד]];
:: (7) בעל תעודת סוג, ובכלל זה בעל תעודת סוג - תוספת כמשמעותה [[בפרק החמישי לתקנות התיעוד]], שהשינוי שאושר בה הוא שינוי משמעותי כהגדרתו [[בתקנה 38(ו) לתקנות התיעוד]], ולמעט בעל תעודת סוג למוצרי יבוא כאמור [[בתקנה 13 לתקנות התיעוד]];
:: (8) בעל תעודת יצרן חלקים, כמשמעותה [[בפרק העשירי לתקנות התיעוד]], שהתכן של הפריט שהוא מייצר לפיה הוא תעודת סוג - תוספת כאמור בפסקה (7);
:- &quot;ספר מנ&quot;ב&quot; - כמשמעותו [[בתקנה 17]];
:- &quot;קידום הבטיחות&quot; (Safety Promotion) - שילוב של הדרכה ומסירת מידע בתחום הבטיחות לתמיכה ביישום והפעלה של המנ&quot;ב בארגון של ספק השירות;
:- &quot;רישיון&quot; - כל אחד מן הרישיונות או התעודות האמורים בהגדרה &quot;ספק שירות&quot;;
:- &quot;תכנית הבטיחות המדינתית&quot; (SSP - State Safety Programme) - מערך המשלב חקיקה ופעולות שמטרתו שיפור בטיחות התעופה האזרחית בישראל, שהגיש המנהל לאישור השר לפי [[סעיף 5(א) לחוק רשות התעופה האזרחית, התשס&quot;ה-2005]], כתכנית הבטיחות המדינתית של ישראל בתחום התעופה האזרחית, בהתאם לנספח 19 לאמנה, שאושרה בידי השר ופורסמה באתר האינטרנט של הרשות;
:- &quot;תקנות ההפעלה&quot; - [[=תקנות ההפעלה|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ&quot;ב-1981]];
:- &quot;תקנות התיעוד&quot; - [[=תקנות התיעוד|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל&quot;ז-1977]].

@ 2. חובת קיום מנ&quot;ב
: (א) ספק שירות יקיים מנ&quot;ב לגבי כלל סיכוני הבטיחות הקשורים לפעילות שהוא מקיים הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס, שתהיה מותאמת לגודלו ולהיקף פעילותו של ספק השירות, ולמורכבות המוצרים או השירותים שהוא מספק, הקשורים להפעלה בטוחה של כלי טיס.
: (ב) המנ&quot;ב תהיה מקובלת על דעת המנהל כאמור [[בתקנה 3]].
: (ג) המנ&quot;ב תכלול לפחות רכיבים אלה:
:: (1) מדיניות הבטיחות ומטרות הבטיחות, בהתאם להוראות [[פרק ב']];
:: (2) ניהול סיכוני בטיחות, בהתאם להוראות [[פרק ג']];
:: (3) הבטחת הבטיחות, בהתאם להוראות [[פרק ד']];
:: (4) קידום הבטיחות, בהתאם להוראות [[פרק ה']];
:: (5) תיעוד מערכת ניהול בטיחות, בהתאם להוראות [[פרק ו']].
: (ד) ניתנו לספק שירות יותר מרישיון אחד, רשאי הוא לקיים מנ&quot;ב אחודה לכל תחומי הפעילות שבהם הוא עוסק מכוחם, ובלבד שהמנהל שוכנע כי המנ&quot;ב האחודה נותנת מענה שווה ערך למנ&quot;ב נפרדת לכל תחום פעילות.

@ 3. קבלת המנ&quot;ב ותיקונים למנ&quot;ב על דעת המנהל
: (א) מבקש רישיון יגיש לביקורת המנהל ספר מנ&quot;ב, במסגרת הבקשה לרישיון; המנהל לא ייתן את הרישיון אלא אם כן נחה דעתו כי המנ&quot;ב המתוארת בספר המנ&quot;ב עומדת בדרישות תקנות אלה; יראו במתן הרישיון כאמור קבלה ראשונית של המנ&quot;ב על דעת המנהל, וספק השירות יפעל לפיה.
: (ב) ניתן רישיון, יבדוק המנהל את אופן יישום המנ&quot;ב בידי ספק השירות במהלך שמונה עשר החודשים הראשונים לאחר מתן הרישיון, ויחולו הוראות אלה:
:: (1) המנהל רשאי להורות לספק השירות לתקן את המנ&quot;ב אם מצא כי היא אינה ממלאת אחר תקנות אלה להנחת דעתו;
:: (2) הורה המנהל על תיקון המנ&quot;ב, ישלים ספק השירות את ביצוע התיקונים ויישומם בתוך התקופה שעליה הורה המנהל;
:: (3) לא הורה המנהל על תיקונים כאמור בפסקה (1) בתוך שמונה עשר חודשים ממתן הרישיון, או הודיע המנהל לספק השירות כי לא מצא כי נדרשים תיקונים נוספים במנ&quot;ב בתום התקופה שעליה הורה כאמור בפסקה (2), יראו את המנ&quot;ב כמקובלת על דעת המנהל, וספק השירות יפעל לפיה.
: (ג) ספק שירות המבקש לשנות את המנ&quot;ב, ימציא לביקורת המנהל מסמכים המתארים את השינוי המבוקש, ובכלל זה תיקון מוצע לספר המנ&quot;ב כאמור [[בתקנה 18(א)]], 45 ימים לפחות לפני המועד המתוכנן לכניסתו לתוקף של השינוי המבוקש.
: (ד) המנהל רשאי שלא לקבל את השינוי המוצע במנ&quot;ב כאמור בתקנת משנה (ג), או להורות לספק השירות לתקן את המסמכים שהוגשו לו או להמציא לו מידע נוסף לשם בחינת השינוי המבוקש, או להודיע לספק השירות, בהחלטה מנומקת, בתוך 45 ימים מהיום שבו הומצא המסמך לביקורתו, כי דרושה לו תקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים לבחינת השינוי המבוקש; המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת, להאריך את התקופה הנוספת לבחינת השינוי המבוקש לשלוש תקופות נוספות שלא יעלו על 45 ימים כל אחת.
: (ה) עברו 45 ימים מן המועד שבו המציא ספק השירות לביקורת המנהל מסמכים כאמור בתקנת משנה (ג), והמנהל לא הודיע לו כי השינוי המבוקש אינו מקובל עליו, או כי דרושה לו תקופה נוספת שהורה עליה לבחינתו, ולא הורה לו לתקן מסמך שהוגש ולא דרש ממנו מידע נוסף לשם קבלת השינוי המבוקש, יראו את השינוי המבוקש במנ&quot;ב כמקובל על דעת המנהל.
: (ו) ספק שירות המבקש תיקון ברישיונו או רישיון חדש, באופן שיאפשר לו לבצע פעילות הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס שהוא אינו מורשה לבצע (בתקנה זו - פעילות חדשה), יעדכן את המנ&quot;ב לגבי הפעילות החדשה, ככל הנדרש, ויגיש לביקורת המנהל, במסגרת הבקשה כאמור, את התוצרים של תהליכי ניהול הסיכונים, הבטחת הבטיחות וקידום הבטיחות שביצע לגבי הפעילות החדשה, וככל הנדרש גם תיקון מתאים לספר המנ&quot;ב כאמור [[בתקנה 18(א)]].
: (ז) המנהל לא יתקן רישיון ולא ייתן רישיון חדש כאמור בתקנת משנה (ו), אלא אם כן נחה דעתו כי המנ&quot;ב של ספק השירות לאחר עדכונה כמוצע על ידו, תעמוד בדרישות תקנות אלה גם לגבי הפעילות החדשה; תיקון הרישיון או מתן הרישיון החדש ייראה כקבלה ראשונית או סופית על דעת המנהל לגבי המנ&quot;ב המעודכנת, בהתאם לשלב הקבלה של המנ&quot;ב של ספק השירות כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), וספק השירות יפעל לפיה.

== פרק ב': מדיניות הבטיחות ומטרות הבטיחות ==

@ 4. מדיניות הבטיחות של ספק שירות
: (א) ספק שירות יגדיר את מדיניות הבטיחות שלו בהתאם לדיני הטיס ולתכנית הבטיחות המדינתית.
: (ב) מדיניות הבטיחות של ספק שירות -
:: (1) תשקף מחויבות ארגונית לבטיחות, ובכלל זה מחויבות ליעדי ביצועי הבטיחות;
:: (2) תכלול הצהרה ברורה כי ספק השירות יקצה את המשאבים הנדרשים למימוש מדיניות הבטיחות ויישום המנ&quot;ב;
:: (3) תכלול מדיניות בדבר דיווחים על מפגעים או נושאי בטיחות;
:: (4) תבהיר לכל המועסק על ידו או מטעמו של ספק השירות, אילו סוגי התנהגויות אינם מקובלים בהקשר של הפעילויות שלו הקשורות להפעלה בטוחה של כלי טיס, ובאילו נסיבות הוא לא ינקוט צעדים משמעתיים;
:: (5) תיחתם בידי המנהל בעל האחריות הכוללת של ספק השירות.
: (ג) ספק שירות -
:: (1) יפיץ את מדיניות הבטיחות בכל רחבי הארגון שלו וכן לכל גורם המועסק מטעמו בפעילות הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס, בתמיכה גלויה ומוצהרת של המנהל בעל האחריות הכוללת והנהלת ספק השירות;
:: (2) יבחן את מדיניות הבטיחות מעת לעת, ויעדכנה ככל הנדרש להבטיח שתישאר רלוונטית ומתאימה לספק השירות.

@ 5. מטרות הבטיחות
: (א) ספק שירות יגדיר את מטרות הבטיחות שלו, בהתאם למדיניות הבטיחות; מטרות הבטיחות ישקפו את מחויבות ספק השירות לקיים או לשפר באופן מתמשך את כלל ביצוע המנ&quot;ב ויהיו בסיס לניטור ביצועי הבטיחות ומדידתם בהתאם [[לתקנות 11]] [[ו-12]].
: (ב) ספק שירות -
:: (1) יפיץ את מטרות הבטיחות שהגדיר בכל רחבי הארגון שלו וכן לכל גורם המועסק מטעמו בפעילות הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס;
:: (2) יבחן מעת לעת את מטרות הבטיחות שהגדיר, ויעדכנן ככל הנדרש להבטיח שהן יישארו רלוונטיות ומתאימות לספק השירות.

@ 6. אחריותיות ואחריות על הבטיחות
: ספק שירות יגדיר את האחריותיות והאחריות לבטיחות בארגון, ובכלל זה -
: (1) יזהה את המנהל בעל האחריות הכוללת, אשר בלא קשר לתפקידיו האחרים, נושא האחריותיות ליישום וקיום של מנ&quot;ב אפקטיבית;
: (2) יתווה באופן ברור את שרשרת הנשיאה באחריותיות לבטיחות בכל רחבי הארגון שלו, ובכלל זה האחריותיות הישירה של ההנהלה הבכירה;
: (3) יגדיר את האחריות של כל אחד מחברי ההנהלה לפיתוח, יישום וקיום של תהליכי מנ&quot;ב בתחומי אחריותו, ובכלל זה -
:: (א) זיהוי מפגעי בטיחות והערכת סיכונים כאמור [[בתקנות 10]] [[ו-11]];
:: (ב) ניטור האפקטיביות של אמצעי אפחות סיכון כאמור [[בתקנות 12]] [[ו-13]];
:: (ג) קידום הבטיחות כאמור [[בפרק ה']];
:: (ד) עדכון המנהל בעל האחריות הכוללת על ביצועי המנ&quot;ב והצורך בשיפורים;
: (4) יגדיר את האחריות של כל המועסק על ידו או מטעמו הקשור לביצועי הבטיחות של ספק השירות;
: (5) יגדיר את דרגי ההנהלה המוסמכים לאשר את תהליכי ניהול סיכוני הבטיחות ותוצאותיהם, בהתאם למידת הנסבלות של סיכוני בטיחות (safety risk tolerability), ואת סמכותם בעניין זה;
: (6) יתעד בכתב ויפיץ לעובדיו את האחריותיות לבטיחות, האחריויות לבטיחות והסמכויות שהוגדרו לפי תקנה זו.

@ 7. מנהל בטיחות ובעלי תפקידים נוספים
: (א) המנהל בעל האחריות הכוללת ימנה מנהל בטיחות שהוא בעל ידע, ניסיון ומיומנות הולמים, כאמור בהנחיות שבמסמך 9859.
: (ב) מנהל הבטיחות יהיה אחראי ליישום ולקיום של הוראות המנ&quot;ב בכל רחבי הארגון של ספק השירות, ובכלל זה:
:: (1) לתאם את היישום, הקיום, השילוב וההטמעה של המנ&quot;ב;
:: (2) לפעול לקיום תהליכי זיהוי מפגעי בטיחות וניהול סיכוני בטיחות;
:: (3) לפעול לקיום תהליכי הבטחת הבטיחות ולניטור האפקטיביות של אמצעי אפחות סיכון;
:: (4) להבטיח את קידום הבטיחות כאמור [[בפרק ה']];
:: (5) לדווח באופן סדיר למנהל בעל האחריות הכוללת על ביצועי המנ&quot;ב ועל כל צורך בשיפור;
:: (6) לוודא כי ספק השירות מעביר למנהל דיווחים על אירועים בטיחותיים, תקלות וליקויים, כנדרש לפי [[החוק]];
:: (7) לדווח למנהל על ביצועי הבטיחות של ספק השירות, בהתאם להוראות תכנית הבטיחות המדינתית ובאופן המקובל על דעת המנהל.
: (ג) מנהל הבטיחות יועסק בתפקידו בהיקף המאפשר לו למלא אותו באופן הולם, ויהיה כפוף ישירות למנהל בעל האחריות הכוללת במילוי תפקידו כאמור.
: (ד) ספק השירות ימנה בעלי תפקידים ייעודיים נוספים בתחום ניהול הבטיחות, שיהיו כפופים למנהל הבטיחות במילוי תפקידיהם כאמור, אם הדבר נדרש לביצוע התפקידים כאמור בתקנת משנה (ב) באופן אפקטיבי, בהתחשב בגודלו של ספק השירות ובהיקף פעילותו הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס ומורכבותה.
: (ה) ספק השירות לא ימנה אדם לתפקיד כאמור בתקנה זו, במקביל לביצוע תפקידים אחרים בארגון, אם תחומי אחריותו בתפקידיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו בתחום ניהול הבטיחות או פוגעים או עלולים לפגוע ביכולתו לשמש בתפקיד כאמור.

@ 8. תכנית תגובה למצבי חירום (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (א) ספק שירות יכין ויקיים תכנית תגובה למצבי חירום, בהתאם להנחיות מסמך 9859, אשר תבטיח, לפחות, את כל אלה:
:: (1) הגדרת סמכויות וחלוקת אחריויות במצבי חירום;
:: (2) תיעוד נהלים ותהליכים במצבי חירום;
:: (3) תיאום פעולות במצבי חירום ברחבי הארגון של ספק השירות ועם גורמים חיצוניים לו;
:: (4) המשך פעילות חיונית של ספק השירות באופן המבטיח את הבטיחות, במקביל לטיפול במצב החירום;
:: (5) זיהוי מראש של תרחישי חירום ואמצעי אפחות מתאימים להם.
: (ב) ספק שירות יבטיח כי תכנית התגובה למצבי חירום שלו מתואמת עם תכניות התגובה למצבי חירום של ארגונים שעליו לקיים עמם ממשק במסגרת פעילותו ואספקת מוצריו ושירותיו.
: (ג) תכנית חירום לשדה תעופה לפי [[סימן ב' לפרק ז' לתקנות הטיס (שדות תעופה - מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה), התשפ&quot;ו-2026]], יכולה להוות חלק מתכנית התגובה למצבי חירום הנדרשת לפי תקנה זו.

== פרק ג': ניהול סיכוני בטיחות ==

@ 9. ניהול סיכוני בטיחות
: ספק שירות יקיים ניהול סיכוני בטיחות כאמור [[בפרק זה]] -
: (1) לפני יישום מערכת חדשה;
: (2) לפני שינוי במערכת קיימת, למעט שינוי שספק השירות מעריך אותו כבעל השפעה זניחה על הבטיחות, בהתאם לנוהל שהוא כלל בספק המנ&quot;ב, שהתקבל על דעת המנהל;
: (3) בעת פיתוח נוהלי עבודה לאספקת השירותים או המוצרים הקשורים בהפעלה בטוחה של כלי טיס, או שינוי נהלים כאמור;
: (4) עקב זיהוי מפגע בטיחות או אמצעי אפחות סיכון שאינו אפקטיבי, במסגרת תהליכי הבטחת הבטיחות כאמור [[בפרק ד']].

@ 10. זיהוי מפגעי בטיחות
: (א) ספק השירות יפתח ויקיים תהליכים לזיהוי מפגעי בטיחות הקשורים לשירותים או למוצרים שהוא מספק הקשורים בהפעלה בטוחה של כלי טיס.
: (ב) תהליכים לזיהוי מפגעי בטיחות כאמור בתקנת משנה (א) -
:: (1) יכללו תהליך לניתוח המערכות הרלוונטיות, שיביא בחשבון לפחות את כל אלה:
::: (א) מטרת המערכת ותפקודה;
::: (ב) סביבת ההפעלה של המערכת;
::: (ג) תיאור תהליכי המערכת ונהליה;
::: (ד) כוח האדם, המבנה הארגוני, הציוד והמיתקנים הנדרשים להפעלת המערכת;
:: (2) יבוסס על שילוב של שיטות תגובתיות ויזומות.

@ 11. הערכת סיכוני בטיחות ונקיטת אמצעי אפחות סיכון
: (א) ספק שירות יפתח ויקיים תהליכים -
:: (1) לניתוח סיכוני הבטיחות הקשורים במפגעי בטיחות שהוא זיהה כאמור [[בתקנה 10]];
:: (2) להערכת סיכוני הבטיחות שנותחו כאמור בפסקה (1), באופן המאפשר החלטה אם הם ברמה מקובלת;
:: (3) לפיתוח ולקביעה של אמצעי אפחות סיכון, הנחוצים כתוצאה מתהליכי הערכת סיכוני הבטיחות כאמור בפסקה (2).
: (ב) לפני יישום אמצעי אפחות סיכון כאמור בתקנת משנה (א)(3), יעריך ספק השירות אם יישומו יביא להפחתת סיכון הבטיחות לרמה המקובלת שהוא קבע.

== פרק ד': הבטחת הבטיחות ==

@ 12. מדידת ביצועי הבטיחות
: (א) ספק שירות יפתח ויקיים מערכות לאיסוף מידע לגבי ההפעלה שהוא מבצע והשירותים או המוצרים שהוא מספק הקשורים להפעלה בטוחה של כלי טיס, לניטור ביצועי הבטיחות שלו; מערכות אלה יכללו לפחות את כל אלה:
:: (1) ניטור תהליכים מבצעיים;
:: (2) ניטור סביבת ההפעלה לגילוי שינויים;
:: (3) סיקורים לתהליכי הפעלה ולמערכות הפעלה;
:: (4) הערכת המנ&quot;ב, וכן הערכה של תהליכי ההפעלה ומערכות ההפעלה;
:: (5) איסוף דיווחים כאמור [[בתקנה 7(ב)(6)]], ניתוח המידע ותחקורו;
:: (6) תחקור דיווחים הנוגעים להפרות פוטנציאליות של דיני הטיס או של אמצעי אפחות סיכון שספק השירות קבע לפי [[תקנה 11]];
:: (7) מערכת דיווחי רשות, שהיא חסויה, לעובדי ספק השירות, שבאמצעותה יכול העובד לדווח על מפגעי בטיחות, חששות, אירועים ותקריות, ולהציע פתרונות ושיפורים.
: (ב) ספק השירות יפתח ויקיים תהליכים לניתוח מידע שבידו לגבי פעילותו והשירותים והמוצרים שהוא מספק, הקשורים להפעלה בטוחה של כלי טיס, ובכלל זה מידע שצבר באמצעות התהליכים והמערכות כאמור בתקנת משנה (א).

@ 13. הערכת ביצועי הבטיחות
: (א) ספק שירות יעריך את ביצועי הבטיחות שלו באמצעות מדדי ביצועי הבטיחות שהוא קבע במנ&quot;ב ביחס ליעדי ביצוע הבטיחות שהוא קבע במנ&quot;ב לגבי אותם מדדים, במטרה -
:: (1) להבטיח כי אמצעי אפחות הסיכון שקבע לפי [[תקנה 11]] מיושמים;
:: (2) להעריך את האפקטיביות של אמצעי אפחות סיכון שקבע לפי [[תקנה 11]] ולזהות אמצעי אפחות סיכון שאינם אפקטיביים;
:: (3) לזהות שינויים, ובכלל זה בסביבת ההפעלה, שיכולים להשפיע על רמת סיכוני הבטיחות או לגרום למפגעי בטיחות חדשים, הקשורים לשירותים או למוצרים הקשורים להפעלה בטוחה של כלי טיס, שאותם הוא מספק;
:: (4) לזהות מפגעי בטיחות חדשים;
:: (5) להעריך את ביצועי המנ&quot;ב ולאפשר שיפור מתמיד של כלל ביצועי המנ&quot;ב.
: (ב) מצא ספק השירות, בעקבות הערכה לפי תקנת משנה (א), כי קיימים אמצעי אפחות סיכון שאינם אפקטיביים או מפגעי בטיחות חדשים, יבצע ספק השירות לגביהם ניהול סיכוני בטיחות כאמור [[בפרק ג']].
: (ג) הערכת ביצועי הבטיחות כאמור בתקנה זו תאושר בידי המנהל בעל האחריות הכוללת.

@ 14. שיפור מתמיד
: ספק שירות ימסד ויקיים תהליכים לתיקון ליקויים בביצועי הבטיחות שזוהו בהערכה כאמור [[בתקנה 13]].

== פרק ה': קידום הבטיחות ==

@ 15. הדרכה
: ספק שירות -
: (1) יפתח ויקיים תכניות הדרכה בנושאי בטיחות, ראשונית ותקופתית, בהתאם להוראות מסמך 9859, שתבטיח כי כל מועסק על ידו או מטעמו יהיה מאומן וכשיר לביצוע חובותיו במסגרת המנ&quot;ב;
: (2) יקבע את התכנים בתכניות ההדרכה כך שיתאימו למידת מעורבותו של המודרך במנ&quot;ב, כנדרש על פי הגדרת תפקידו ואחריותו בארגון.

@ 16. תקשור מידע בנושאי בטיחות
: ספק שירות יפתח ויקיים אמצעים להפצה ולהסברה של מידע, מסמכים והוראות בנושאי בטיחות אשר -
: (1) יבטיחו שכל מועסק על ידו או מטעמו יהיה מודע למדיניות הבטיחות, לתהליכים ולכלים שבמנ&quot;ב, הנוגעים לתפקידו ולאחריותו בארגון של ספק השירות;
: (2) יכללו מידע חיוני לבטיחות, ובכלל זה מידע לגבי מפגעי בטיחות הנוגעים לתפקידיו ולתחומי אחריותו של כל מועסק על ידו או מטעמו;
: (3) יכללו הסברים בדבר הצורך בפעילויות בטיחותיות מסוימות;
: (4) יכללו הסברים בדבר הצורך בנוהלי בטיחות חדשים שנקבעו או בעדכונים שנעשו בנהלים קיימים.

== פרק ו': תיעוד המנ&quot;ב ==

@ 17. ספר מנ&quot;ב
: (א) ספק שירות יפתח ויקיים ספר מנ&quot;ב, המקובל על המנהל; ספר מנ&quot;ב יכלול לפחות את כל אלה:
:: (1) מדיניות הבטיחות של ספק השירות כאמור [[בתקנה 4]] ויעדי ביצועי הבטיחות שלו;
:: (2) דרישות הדין לגבי המנ&quot;ב;
:: (3) תהליכי המנ&quot;ב ונוהליה;
:: (4) תחומי אחריות ואחריותיות וסמכויות לגבי תהליכי המנ&quot;ב ונוהליה;
:: (5) תיאור תוצרי המנ&quot;ב.
: (ב) ספק השירות יבטיח כי תוכני ספר המנ&quot;ב יהיו עקביים ולא יסתרו -
:: (1) כל הוראת דין החלה לגבי ספק השירות;
:: (2) כל הוראת מינהל החלה לגבי ספק השירות, ובפרט כל תנאי שנקבע ברישיונו;
:: (3) כל מסמך אחר שספק השירות נדרש לקיים לפי דיני הטיס.
: (ג) ספק שירות יעצב את ספר המנ&quot;ב באופן שקל יהיה לעדכנו ולהחליף את דפיו, ינהיג שיטה שתאפשר לדעת מהי הגרסה המעודכנת ביותר שלו, ויציין על גבי כל דף את תאריך העדכון האחרון שלו; לעניין זה, &quot;דף&quot; - לרבות דף אלקטרוני.
: (ד) ספק שירות יבטיח כי כל המועסק על ידו או מטעמו מבצע את הנדרש ממנו במסגרת המנ&quot;ב לפי ספר המנ&quot;ב.

@ 18. תיקון ספר מנ&quot;ב
: (א) ספק שירות יתקן את ספר המנ&quot;ב, כפי הנדרש, כדי להבטיח את עדכניות המידע הכלולו בו; כל תיקון כאמור יהיה מקובל על דעת המנהל כאמור [[בתקנה 3]].
: (ב) ראה המנהל כי נחוץ לבצע תיקון בספר המנ&quot;ב של ספק שירות, לרבות הוספת הוראות, יודיע על כך לספק השירות ויאפשר לו להמציא לו מידע והערות בתוך תקופה שעליה יורה, שלא תפחת מעשרים ואחד ימים מיום שקיבל ספק השירות את ההודעה.
: (ג) הומצאו למנהל מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב), ישקול אותם ויודיע לספק השירות על החלטתו.
: (ד) ספק השירות יתקן את ספר המנ&quot;ב לפי הוראת המנהל, בתוך 60 ימים מיום שקיבל את הודעת המנהל כאמור בתקנת משנה (ב), ואם הגיש מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב) - בתוך 30 ימים מיום הודעת המנהל כאמור בתקנת משנה (ג), ויודיע למנהל על השלמת התיקון.

@ 19. הפצת ספר מנ&quot;ב
: (א) ספק שירות ימסור את ספר המנ&quot;ב וכל תיקון שלו -
:: (1) למנהל;
:: (2) למנהל בעל האחריות הכוללת, למנהל הבטיחות שמונה לפי [[תקנה 7]], ולחברי הנהלה הבכירה של הארגון;
:: (3) לכל המועסק על ידו או מטעמו שנדרש להיות מעורב במנ&quot;ב בהתאם לתפקידיו ולאחריותו - את החלקים הנוגעים למעורבותו הנדרשת במנ&quot;ב.
: (ב) ספק שירות יעמיד עותק מעודכן של ספק המנ&quot;ב לרשותו של כל המועסק על ידו או מטעמו ושל כל אדם מוסמך אחר, במשרדיו הראשיים, וכן, אם הוא מספק את שירותיו במיתקן קבע אחר, אחד או יותר - בכל מיתקן קבע כאמור.
: (ג) המחזיק בספר מנ&quot;ב יעדכנו באופן שוטף בתיקונים שהמציא לו ספק השירות כאמור.

@ 20. תיעוד מוצרי המנ&quot;ב ושמירתם
: (א) ספק שירות יתעד את תהליכי ניהול סיכוני הבטיחות שקיים כאמור [[בפרק ג']] ותוצאותיהם, וישמור את התיעוד לגבי כל תהליך כאמור כל עוד התהליך רלוונטי לפעילותו.
: (ב) ספק שירות יתעד את תוצאות תהליכי הבטחת הבטיחות שקיים כאמור [[בפרק ד']] וישמור תיעוד זה לתקופה של חמש שנים לפחות.
: (ג) ספק שירות יתעד את ההדרכות שעבר כל אדם כאמור [[בתקנה 15]], וישמור תיעוד זה כל עוד אותו אדם מועסק על ידו או מטעמו.
: (ד) ספק שירות ישמור תיעוד על כל הפצה והסברה של מידע, מסמכים והוראות בנושאי בטיחות כאמור [[בתקנה 16]] לתקופה של שנתיים לפחות.

== פרק ז': הוראות שונות, תחילה והוראות מעבר ==

@ 21. פרסום שינויים מסוימים במסמך 9859
: (א) שונתה הוראה במסמך 9859 שתקנות אלה מפנות אלה, יפרסם המנהל, ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות, הודעה על השינוי, בציון מועד תחילתו בישראל.
: (ב) מועד התחילה של שינוי כאמור בתקנת משנה (א) יהיה לאחר שחלפו ארבעה עשר ימים לפחות מיום הפרסום ברשומות.
: (ג) מסמך 9859 בנוסחו העדכני יעמוד לעיון הציבור במשרדי הרשות.

@ 21א. בחינה ראשונה לפי [[חוק עקרונות האסדרה]] (תיקון: תשפ&quot;ה)
: המנהל יפרסם באתר האינטרנט של הרשות את המועד לבחינה ראשונה של תיקונים לתקנות אלה שחל עליהם [[סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ&quot;ב-2021]].

@ 22. תחילה והוראות מעבר
: (א) תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), תחילתן של תקנות אלה לגבי ספק שירות המחזיק ברישיון ערב פרסומן (להלן - ספק שירות קיים) תהיה שמונה עשר חודשים מיום פרסומן או ביום קבלתה הראשונית של המנ&quot;ב על דעת המנהל לפי תקנות משנה (ג) ו-(ד), לפי המוקדם מביניהם.
: (ג) ספק שירות קיים -
:: (1) יגיש לביקורת המנהל ולקבלה על דעתו, ספר מנ&quot;ב כנדרש בתקנות אלה ותכנית ליישום המנ&quot;ב (בתקנה זו - תכנית היישום) כפי שהורה לו המנהל, בתוך שישה חודשים מיום פרסומן של תקנות אלה; על אף האמור [[בתקנה 9]], תכנית היישום תכלול תכנית לביצוע ניהול סיכוני בטיחות על כלל המערכות של ספק השירות, למעט מערכת שהתקיים בה אחד מאלה:
::: (א) ספק השירות הראה למנהל, להנחת דעתו, כי ערך לגביה, לפני פרסומן של תקנות אלה, תהליך ניהול סיכונים העומד בדרישות תקנות אלה וספר המנ&quot;ב שלו;
::: (ב) שספק השירות העריך אותה כבעלת השפעה זניחה על הבטיחות, בהתאם לנוהל כאמור [[בתקנה 9(2)]];
:: (2) ישלים תהליך של קבלה ראשונית על דעת המנהל לגבי המנ&quot;ב ולגבי תכנית היישום, בתוך שנה ממועד הגשתן למנהל כאמור, או בתוך תקופה ארוכה יותר שהתיר לו המנהל;
:: (3) יפעל בהתאם למנ&quot;ב ולתכנית היישום מיום קבלתן על דעת המנהל כאמור בפסקה (2).
: (ד) על קבלה ראשונית על דעת המנהל של המנ&quot;ב ותכנית היישום כאמור בתקנת משנה (ג) יחולו הוראות אלה:
:: (1) המנהל רשאי, בתוך 60 ימים מהיום שבו הועמדו המנ&quot;ב ותכנית היישום לביקורתו, להודיע לספק השירות כי המנ&quot;ב או תכנית היישום אינן מקובלות על דעתו, להורות לספק השירות לתקן אותן, להמציא לו מידע נוסף, או להודיע לספק השירות, בהחלטה מנומקת, כי דרושה לו תקופה נוספת שלא תעלה על 60 ימים לבחינתן;
:: (2) יראו את המנ&quot;ב כמקובלת ראשונית על דעת המנהל, ואת תכנית היישום כמקובלת על דעת המנהל, אם התקיים אחד מאלה:
::: (א) ספק השירות תיקן את המנ&quot;ב ואת תכנית היישום בהתאם להוראות המנהל כאמור בפסקה (1), והמנהל הודיעו כי אין לו הערות נוספות לגביהן;
::: (ב) עברו 60 ימים מן המועד שבו הגיש ספק השירות לביקורת המנהל את המנ&quot;ב ואת תכנית היישום, והמנהל לא הודיע לו כי הן אינן מקובלות על דעתו, או כי דרושה לו תקופה נוספת לבחינתן, ולא הורה לו לתקנן ולא דרש ממנו מידע נוסף.
: (ה) המנהל יבדוק את אופן יישום המנ&quot;ב בידי ספק השירות במהלך השנה לאחר קבלתה הראשונית על דעתו, ויחולו הוראות אלה:
:: (1) המנהל רשאי להורות לספק השירות לתקן את המנ&quot;ב, אם מצא כי היא אינה ממלאת אחר תקנות אלה להנחת דעתו;
:: (2) הורה המנהל על האמור בפסקה (1), ישלים ספק השירות את התיקונים ויישומם בתוך תקופה שהורה עליה המנהל;
:: (3) לא מצא המנהל כי נדרשים תיקונים כאמור בפסקה (1) בתוך שנה מיום קבלתה הראשונית על דעתו, או הודיע המנהל לספק השירות כי הוא לא מצא כי נדרשים במנ&quot;ב תיקונים נוספים בתום התקופה שקצב לביצוע תיקונים במנ&quot;ב כאמור בפסקה (2), יראו את המנ&quot;ב כמקובלת על דעת המנהל.
: (ו) על אף האמור [[בתקנה 3(ו) ו-(ז)]], אם בתקופה שעד לקבלה ראשונית של המנ&quot;ב על דעת המנהל ביקש ספק שירות קיים תיקון ברישיונו או רישיון חדש, באופן שיאפשר לו לבצע פעילות הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס שהוא אינו מורשה לבצע (בתקנת משנה זו - פעילות חדשה), לא יתקן המנהל את הרישיון ולא ייתן רישיון חדש, אלא אם כן ספק השירות הקיים ביצע תהליכי מנ&quot;ב לגבי הפעילות החדשה, הגיש לביקורת המנהל את תוצרי התהליכים כאמור, וככל הנדרש תיקון מתאים לספר למנ&quot;ב כאמור [[בתקנה 18(א)]], ונחה דעתו של המנהל כי ספק השירות ערוך לעמוד בדרישות תקנות אלה לעניין הפעילות החדשה.

&lt;פרסום&gt; י&quot;ח בכסלו התשע&quot;ח (6 בדצמבר 2017)
&lt;חתימה&gt; ישראל כ&quot;ץ, שר התחבורה והבטיחות בדרכים</text>
      <sha1>rhu3m9xbycqakrw4v9kssyusss3zvqb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>379338</id>
    <revision>
      <id>3086790</id>
      <parentid>3079823</parentid>
      <timestamp>2026-10-04T06:30:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3086789] כניסה לתוקף</comment>
      <origin>3086790</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="48439" sha1="axu91usm6dcmi4xdvgl5dcbl2qlgrm0" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע״ח–2017}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ח, 572|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7910.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 537|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11513.pdf}}, {{ח:תיבה|2552|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10236.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 1634|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12329.pdf}}, {{ח:תיבה|2032א|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12412.pdf}}, {{ח:תיבה|2167א|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12417.pdf}}, {{ח:תיבה|2216|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12425.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 166|סעיף 166}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס|לחוק הטיס, התשע״א–2011}} (להלן – החוק), באותם עניינים שלגביהם אני מוסמך להתקין תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 19|סעיפים 19(3)(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 24|24(5)(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 29|29(3)(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 33|33(1)(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 46|46(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 47|47}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 168|ו־168(א)(7) לחוק}} ובהתאם לסמכות הנתונה לי בסעיפים האמורים, ולפי הצעת רשות התעופה האזרחית לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 168|סעיף 168(ב) לחוק}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות והוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: מדיניות הבטיחות ומטרות הבטיחות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: ניהול סיכוני בטיחות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הבטחת הבטיחות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: קידום הבטיחות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: תיעוד המנ״ב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות, תחילה והוראות מעבר}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות והוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשפ״ה, תשפ״ו, תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אירוע בטיחותי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 103|בסעיף 103 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי אפחות סיכון“ (Risk Mitigation) – אמצעי להפחתת האפשרות להתרחשותו של מפגע בטיחות או להפחתת ההשפעות או התוצאות של מפגע בטיחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ביצוע בטיחות“ (Safety Performance) – הישג בטיחותי, שנמדד ביחס ליעד ביצוע בטיחות שספק השירות קבע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הבטחת הבטיחות“ (Safety Assurance) – תהליכים במנ״ב שתפקידם השיטתי הוא להבטיח את הביצוע והאפקטיביות של אמצעי אפחות סיכון, וכי ספק השירות עומד ביעדי ביצועי הבטיחות שקבע, באמצעות איסוף, ניתוח והערכה של מידע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יעד ביצוע בטיחות“ (Safety Performance Target) – יעד מתוכנן של מדד ביצוע בטיחות על פני תקופה מסוימת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד ביצוע בטיחות“ (SPI – Safety Performance Indicator) – ערך מבוסס נתונים המשמש לניטור ולהערכה של ביצוע בטיחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדיניות בטיחות“ (Safety Policy) – מחויבות מתועדת של ספק השירות לבטיחות, המגדירה את תפיסת הבטיחות שלו, ואת האחריותיות והאחריות של עובדיו לגבי בטיחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטרת בטיחות“ – תיאור תמציתי, במונחים רחבים, של מטרה שאותה שואף ספק השירות להשיג בתחום הבטיחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל בעל האחריות הכוללת“ (Accountable Executive) – המנהל הכללי של ספק השירות, ואם לא מונה מנהל כללי או אם מונה יותר מאדם אחד לתפקיד כאמור – מי שהוא בעל הסמכות הסופית בספק השירות לגבי הפעולות שמבצע ספק השירות במסגרת רישיון, תעודה, היתר או אישור לפי דיני הטיס, ושולט במשאבי האנוש ובמשאבים הכספיים הנדרשים לביצוען;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת ניהול בטיחות“ או ”מנ״ב“ (SMS – Safety Management System) – מערכת שיטתית לניהול הבטיחות, הכוללת את כל הנדרש מבחינת מבנה ארגוני, אחריותיות ואחריות, מדיניות ונהלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך 9859“ – מדריך לניהול הבטיחות (SMM – Safety Management Manual) שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי, שעותק ממנו מופקד לעיון הציבור במשרדי הרשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת“ (System) – מערכת פיזית, שיטת עבודה, נוהל, תהליך, מבנה ארגוני, מתאר פעילות וכיוצא באלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפגע בטיחות“ (Hazard) – דבר או מצב שעלול לגרום או לתרום לאירוע בטיחותי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניהול סיכוני בטיחות“ (Safety Risk Management) – תהליך במנ״ב, המורכב מתיאור המערכת, זיהוי מפגעי בטיחות וניתוח, הערכה ואפחות של הסיכונים הבטיחותיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סיכון בטיחותי“ (Safety Risk) – שילוב של ההסתברות והחומרה החזויות של תוצאות אפשריות של מפגע בטיחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק שירות“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מחזיק רישיון הפעלה אווירית לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#פרק 13|הפרק השלושה עשר לתקנות ההפעלה}};
{{ח:תתת|(1א)}} מחזיק רישיון הפעלה אווירית לפי {{ח:פנימי|פרק 2|הפרק השנים}} עשר לתקנות ההפעלה, המורשה להפעיל הליקופטר בתובלה אווירית מסחרית בטיסה בין־לאומית; לעניין זה, ”הליקופטר“, ”טיסה בין־לאומית“ ו”תובלה אווירית מסחרית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|בתקנות ההפעלה}};
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון להפעלת מכון בדק לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני בדק)|תקנות הטיס (מכוני בדק), התשע״ג–2013}}, שהמנהל אישרו לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 346|תקנות 346}} {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 414|או 414 לתקנות ההפעלה}} לביצוע פעולות בדק הכלי טיס המופעל בידי מחזיק רישיון כאמור בפסקאות (1) או (1א);
{{ח:תתת|(3)}} בעל רישיון להפעלת יחידת נת״א;
{{ח:תתת|(4)}} בעל רישיון להפעלת שדה תעופה לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 31|סעיף 31 לחוק}};
{{ח:תתת|(5)}} בעל רישיון להפעלת בית ספר לעובדי טיס, העורך לפי רישיונו הדרכה לצורך קבלת רישיון עובד טיס לשמש בתפקיד: טייס, נווט טיס או טכנאי טיס;
{{ח:תתת|(6)}} בעל תעודת ייצור, כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#פרק 7|בפרק השביעי לתקנות התיעוד}};
{{ח:תתת|(7)}} בעל תעודת סוג, ובכלל זה בעל תעודת סוג – תוספת כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#פרק 5|בפרק החמישי לתקנות התיעוד}}, שהשינוי שאושר בה הוא שינוי משמעותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 38|בתקנה 38(ו) לתקנות התיעוד}}, ולמעט בעל תעודת סוג למוצרי יבוא כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 13|בתקנה 13 לתקנות התיעוד}};
{{ח:תתת|(8)}} בעל תעודת יצרן חלקים, כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#פרק 10|בפרק העשירי לתקנות התיעוד}}, שהתכן של הפריט שהוא מייצר לפיה הוא תעודת סוג – תוספת כאמור בפסקה (7);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספר מנ״ב“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 17|בתקנה 17}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קידום הבטיחות“ (Safety Promotion) – שילוב של הדרכה ומסירת מידע בתחום הבטיחות לתמיכה ביישום והפעלה של המנ״ב בארגון של ספק השירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – כל אחד מן הרישיונות או התעודות האמורים בהגדרה ”ספק שירות“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית הבטיחות המדינתית“ (SSP – State Safety Programme) – מערך המשלב חקיקה ופעולות שמטרתו שיפור בטיחות התעופה האזרחית בישראל, שהגיש המנהל לאישור השר לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות התעופה האזרחית#סעיף 5|סעיף 5(א) לחוק רשות התעופה האזרחית, התשס״ה–2005}}, כתכנית הבטיחות המדינתית של ישראל בתחום התעופה האזרחית, בהתאם לנספח 19 לאמנה, שאושרה בידי השר ופורסמה באתר האינטרנט של הרשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ההפעלה“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות התיעוד“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל״ז–1977}}.

{{ח:סעיף|2|חובת קיום מנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} ספק שירות יקיים מנ״ב לגבי כלל סיכוני הבטיחות הקשורים לפעילות שהוא מקיים הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס, שתהיה מותאמת לגודלו ולהיקף פעילותו של ספק השירות, ולמורכבות המוצרים או השירותים שהוא מספק, הקשורים להפעלה בטוחה של כלי טיס.
{{ח:תת|(ב)}} המנ״ב תהיה מקובלת על דעת המנהל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}}.
{{ח:תת|(ג)}} המנ״ב תכלול לפחות רכיבים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מדיניות הבטיחות ומטרות הבטיחות, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}};
{{ח:תתת|(2)}} ניהול סיכוני בטיחות, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}};
{{ח:תתת|(3)}} הבטחת הבטיחות, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}};
{{ח:תתת|(4)}} קידום הבטיחות, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}};
{{ח:תתת|(5)}} תיעוד מערכת ניהול בטיחות, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}.
{{ח:תת|(ד)}} ניתנו לספק שירות יותר מרישיון אחד, רשאי הוא לקיים מנ״ב אחודה לכל תחומי הפעילות שבהם הוא עוסק מכוחם, ובלבד שהמנהל שוכנע כי המנ״ב האחודה נותנת מענה שווה ערך למנ״ב נפרדת לכל תחום פעילות.

{{ח:סעיף|3|קבלת המנ״ב ותיקונים למנ״ב על דעת המנהל}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש רישיון יגיש לביקורת המנהל ספר מנ״ב, במסגרת הבקשה לרישיון; המנהל לא ייתן את הרישיון אלא אם כן נחה דעתו כי המנ״ב המתוארת בספר המנ״ב עומדת בדרישות תקנות אלה; יראו במתן הרישיון כאמור קבלה ראשונית של המנ״ב על דעת המנהל, וספק השירות יפעל לפיה.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן רישיון, יבדוק המנהל את אופן יישום המנ״ב בידי ספק השירות במהלך שמונה עשר החודשים הראשונים לאחר מתן הרישיון, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המנהל רשאי להורות לספק השירות לתקן את המנ״ב אם מצא כי היא אינה ממלאת אחר תקנות אלה להנחת דעתו;
{{ח:תתת|(2)}} הורה המנהל על תיקון המנ״ב, ישלים ספק השירות את ביצוע התיקונים ויישומם בתוך התקופה שעליה הורה המנהל;
{{ח:תתת|(3)}} לא הורה המנהל על תיקונים כאמור בפסקה (1) בתוך שמונה עשר חודשים ממתן הרישיון, או הודיע המנהל לספק השירות כי לא מצא כי נדרשים תיקונים נוספים במנ״ב בתום התקופה שעליה הורה כאמור בפסקה (2), יראו את המנ״ב כמקובלת על דעת המנהל, וספק השירות יפעל לפיה.
{{ח:תת|(ג)}} ספק שירות המבקש לשנות את המנ״ב, ימציא לביקורת המנהל מסמכים המתארים את השינוי המבוקש, ובכלל זה תיקון מוצע לספר המנ״ב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בתקנה 18(א)}}, 45 ימים לפחות לפני המועד המתוכנן לכניסתו לתוקף של השינוי המבוקש.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי שלא לקבל את השינוי המוצע במנ״ב כאמור בתקנת משנה (ג), או להורות לספק השירות לתקן את המסמכים שהוגשו לו או להמציא לו מידע נוסף לשם בחינת השינוי המבוקש, או להודיע לספק השירות, בהחלטה מנומקת, בתוך 45 ימים מהיום שבו הומצא המסמך לביקורתו, כי דרושה לו תקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים לבחינת השינוי המבוקש; המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת, להאריך את התקופה הנוספת לבחינת השינוי המבוקש לשלוש תקופות נוספות שלא יעלו על 45 ימים כל אחת.
{{ח:תת|(ה)}} עברו 45 ימים מן המועד שבו המציא ספק השירות לביקורת המנהל מסמכים כאמור בתקנת משנה (ג), והמנהל לא הודיע לו כי השינוי המבוקש אינו מקובל עליו, או כי דרושה לו תקופה נוספת שהורה עליה לבחינתו, ולא הורה לו לתקן מסמך שהוגש ולא דרש ממנו מידע נוסף לשם קבלת השינוי המבוקש, יראו את השינוי המבוקש במנ״ב כמקובל על דעת המנהל.
{{ח:תת|(ו)}} ספק שירות המבקש תיקון ברישיונו או רישיון חדש, באופן שיאפשר לו לבצע פעילות הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס שהוא אינו מורשה לבצע (בתקנה זו – פעילות חדשה), יעדכן את המנ״ב לגבי הפעילות החדשה, ככל הנדרש, ויגיש לביקורת המנהל, במסגרת הבקשה כאמור, את התוצרים של תהליכי ניהול הסיכונים, הבטחת הבטיחות וקידום הבטיחות שביצע לגבי הפעילות החדשה, וככל הנדרש גם תיקון מתאים לספר המנ״ב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בתקנה 18(א)}}.
{{ח:תת|(ז)}} המנהל לא יתקן רישיון ולא ייתן רישיון חדש כאמור בתקנת משנה (ו), אלא אם כן נחה דעתו כי המנ״ב של ספק השירות לאחר עדכונה כמוצע על ידו, תעמוד בדרישות תקנות אלה גם לגבי הפעילות החדשה; תיקון הרישיון או מתן הרישיון החדש ייראה כקבלה ראשונית או סופית על דעת המנהל לגבי המנ״ב המעודכנת, בהתאם לשלב הקבלה של המנ״ב של ספק השירות כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), וספק השירות יפעל לפיה.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: מדיניות הבטיחות ומטרות הבטיחות}}

{{ח:סעיף|4|מדיניות הבטיחות של ספק שירות}}
{{ח:תת|(א)}} ספק שירות יגדיר את מדיניות הבטיחות שלו בהתאם לדיני הטיס ולתכנית הבטיחות המדינתית.
{{ח:תת|(ב)}} מדיניות הבטיחות של ספק שירות –
{{ח:תתת|(1)}} תשקף מחויבות ארגונית לבטיחות, ובכלל זה מחויבות ליעדי ביצועי הבטיחות;
{{ח:תתת|(2)}} תכלול הצהרה ברורה כי ספק השירות יקצה את המשאבים הנדרשים למימוש מדיניות הבטיחות ויישום המנ״ב;
{{ח:תתת|(3)}} תכלול מדיניות בדבר דיווחים על מפגעים או נושאי בטיחות;
{{ח:תתת|(4)}} תבהיר לכל המועסק על ידו או מטעמו של ספק השירות, אילו סוגי התנהגויות אינם מקובלים בהקשר של הפעילויות שלו הקשורות להפעלה בטוחה של כלי טיס, ובאילו נסיבות הוא לא ינקוט צעדים משמעתיים;
{{ח:תתת|(5)}} תיחתם בידי המנהל בעל האחריות הכוללת של ספק השירות.
{{ח:תת|(ג)}} ספק שירות –
{{ח:תתת|(1)}} יפיץ את מדיניות הבטיחות בכל רחבי הארגון שלו וכן לכל גורם המועסק מטעמו בפעילות הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס, בתמיכה גלויה ומוצהרת של המנהל בעל האחריות הכוללת והנהלת ספק השירות;
{{ח:תתת|(2)}} יבחן את מדיניות הבטיחות מעת לעת, ויעדכנה ככל הנדרש להבטיח שתישאר רלוונטית ומתאימה לספק השירות.

{{ח:סעיף|5|מטרות הבטיחות}}
{{ח:תת|(א)}} ספק שירות יגדיר את מטרות הבטיחות שלו, בהתאם למדיניות הבטיחות; מטרות הבטיחות ישקפו את מחויבות ספק השירות לקיים או לשפר באופן מתמשך את כלל ביצוע המנ״ב ויהיו בסיס לניטור ביצועי הבטיחות ומדידתם בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 11|לתקנות 11}} {{ח:פנימי|סעיף 12|ו־12}}.
{{ח:תת|(ב)}} ספק שירות –
{{ח:תתת|(1)}} יפיץ את מטרות הבטיחות שהגדיר בכל רחבי הארגון שלו וכן לכל גורם המועסק מטעמו בפעילות הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס;
{{ח:תתת|(2)}} יבחן מעת לעת את מטרות הבטיחות שהגדיר, ויעדכנן ככל הנדרש להבטיח שהן יישארו רלוונטיות ומתאימות לספק השירות.

{{ח:סעיף|6|אחריותיות ואחריות על הבטיחות}}
{{ח:ת}} ספק שירות יגדיר את האחריותיות והאחריות לבטיחות בארגון, ובכלל זה –
{{ח:תת|(1)}} יזהה את המנהל בעל האחריות הכוללת, אשר בלא קשר לתפקידיו האחרים, נושא האחריותיות ליישום וקיום של מנ״ב אפקטיבית;
{{ח:תת|(2)}} יתווה באופן ברור את שרשרת הנשיאה באחריותיות לבטיחות בכל רחבי הארגון שלו, ובכלל זה האחריותיות הישירה של ההנהלה הבכירה;
{{ח:תת|(3)}} יגדיר את האחריות של כל אחד מחברי ההנהלה לפיתוח, יישום וקיום של תהליכי מנ״ב בתחומי אחריותו, ובכלל זה –
{{ח:תתת|(א)}} זיהוי מפגעי בטיחות והערכת סיכונים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בתקנות 10}} {{ח:פנימי|סעיף 11|ו־11}};
{{ח:תתת|(ב)}} ניטור האפקטיביות של אמצעי אפחות סיכון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בתקנות 12}} {{ח:פנימי|סעיף 13|ו־13}};
{{ח:תתת|(ג)}} קידום הבטיחות כאמור {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק ה׳}};
{{ח:תת|(ד)}} עדכון המנהל בעל האחריות הכוללת על ביצועי המנ״ב והצורך בשיפורים;
{{ח:תת|(4)}} יגדיר את האחריות של כל המועסק על ידו או מטעמו הקשור לביצועי הבטיחות של ספק השירות;
{{ח:תת|(5)}} יגדיר את דרגי ההנהלה המוסמכים לאשר את תהליכי ניהול סיכוני הבטיחות ותוצאותיהם, בהתאם למידת הנסבלות של סיכוני בטיחות (safety risk tolerability), ואת סמכותם בעניין זה;
{{ח:תת|(6)}} יתעד בכתב ויפיץ לעובדיו את האחריותיות לבטיחות, האחריויות לבטיחות והסמכויות שהוגדרו לפי תקנה זו.

{{ח:סעיף|7|מנהל בטיחות ובעלי תפקידים נוספים}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל בעל האחריות הכוללת ימנה מנהל בטיחות שהוא בעל ידע, ניסיון ומיומנות הולמים, כאמור בהנחיות שבמסמך 9859.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הבטיחות יהיה אחראי ליישום ולקיום של הוראות המנ״ב בכל רחבי הארגון של ספק השירות, ובכלל זה:
{{ח:תתת|(1)}} לתאם את היישום, הקיום, השילוב וההטמעה של המנ״ב;
{{ח:תתת|(2)}} לפעול לקיום תהליכי זיהוי מפגעי בטיחות וניהול סיכוני בטיחות;
{{ח:תתת|(3)}} לפעול לקיום תהליכי הבטחת הבטיחות ולניטור האפקטיביות של אמצעי אפחות סיכון;
{{ח:תתת|(4)}} להבטיח את קידום הבטיחות כאמור {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק ה׳}};
{{ח:תתת|(5)}} לדווח באופן סדיר למנהל בעל האחריות הכוללת על ביצועי המנ״ב ועל כל צורך בשיפור;
{{ח:תתת|(6)}} לוודא כי ספק השירות מעביר למנהל דיווחים על אירועים בטיחותיים, תקלות וליקויים, כנדרש לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס|החוק}};
{{ח:תתת|(7)}} לדווח למנהל על ביצועי הבטיחות של ספק השירות, בהתאם להוראות תכנית הבטיחות המדינתית ובאופן המקובל על דעת המנהל.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הבטיחות יועסק בתפקידו בהיקף המאפשר לו למלא אותו באופן הולם, ויהיה כפוף ישירות למנהל בעל האחריות הכוללת במילוי תפקידו כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} ספק השירות ימנה בעלי תפקידים ייעודיים נוספים בתחום ניהול הבטיחות, שיהיו כפופים למנהל הבטיחות במילוי תפקידיהם כאמור, אם הדבר נדרש לביצוע התפקידים כאמור בתקנת משנה (ב) באופן אפקטיבי, בהתחשב בגודלו של ספק השירות ובהיקף פעילותו הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס ומורכבותה.
{{ח:תת|(ה)}} ספק השירות לא ימנה אדם לתפקיד כאמור בתקנה זו, במקביל לביצוע תפקידים אחרים בארגון, אם תחומי אחריותו בתפקידיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו בתחום ניהול הבטיחות או פוגעים או עלולים לפגוע ביכולתו לשמש בתפקיד כאמור.

{{ח:סעיף|8|תכנית תגובה למצבי חירום|תיקון: תשפ״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} ספק שירות יכין ויקיים תכנית תגובה למצבי חירום, בהתאם להנחיות מסמך 9859, אשר תבטיח, לפחות, את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הגדרת סמכויות וחלוקת אחריויות במצבי חירום;
{{ח:תתת|(2)}} תיעוד נהלים ותהליכים במצבי חירום;
{{ח:תתת|(3)}} תיאום פעולות במצבי חירום ברחבי הארגון של ספק השירות ועם גורמים חיצוניים לו;
{{ח:תתת|(4)}} המשך פעילות חיונית של ספק השירות באופן המבטיח את הבטיחות, במקביל לטיפול במצב החירום;
{{ח:תתת|(5)}} זיהוי מראש של תרחישי חירום ואמצעי אפחות מתאימים להם.
{{ח:תת|(ב)}} ספק שירות יבטיח כי תכנית התגובה למצבי חירום שלו מתואמת עם תכניות התגובה למצבי חירום של ארגונים שעליו לקיים עמם ממשק במסגרת פעילותו ואספקת מוצריו ושירותיו.
{{ח:תת|(ג)}} תכנית חירום לשדה תעופה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)#פרק ז סימן ב|סימן ב׳ לפרק ז׳ לתקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה), התשפ״ו–2026}}, יכולה להוות חלק מתכנית התגובה למצבי חירום הנדרשת לפי תקנה זו.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: ניהול סיכוני בטיחות}}

{{ח:סעיף|9|ניהול סיכוני בטיחות}}
{{ח:ת}} ספק שירות יקיים ניהול סיכוני בטיחות כאמור {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} –
{{ח:תת|(1)}} לפני יישום מערכת חדשה;
{{ח:תת|(2)}} לפני שינוי במערכת קיימת, למעט שינוי שספק השירות מעריך אותו כבעל השפעה זניחה על הבטיחות, בהתאם לנוהל שהוא כלל בספק המנ״ב, שהתקבל על דעת המנהל;
{{ח:תת|(3)}} בעת פיתוח נוהלי עבודה לאספקת השירותים או המוצרים הקשורים בהפעלה בטוחה של כלי טיס, או שינוי נהלים כאמור;
{{ח:תת|(4)}} עקב זיהוי מפגע בטיחות או אמצעי אפחות סיכון שאינו אפקטיבי, במסגרת תהליכי הבטחת הבטיחות כאמור {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק ד׳}}.

{{ח:סעיף|10|זיהוי מפגעי בטיחות}}
{{ח:תת|(א)}} ספק השירות יפתח ויקיים תהליכים לזיהוי מפגעי בטיחות הקשורים לשירותים או למוצרים שהוא מספק הקשורים בהפעלה בטוחה של כלי טיס.
{{ח:תת|(ב)}} תהליכים לזיהוי מפגעי בטיחות כאמור בתקנת משנה (א) –
{{ח:תתת|(1)}} יכללו תהליך לניתוח המערכות הרלוונטיות, שיביא בחשבון לפחות את כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מטרת המערכת ותפקודה;
{{ח:תתתת|(ב)}} סביבת ההפעלה של המערכת;
{{ח:תתתת|(ג)}} תיאור תהליכי המערכת ונהליה;
{{ח:תתתת|(ד)}} כוח האדם, המבנה הארגוני, הציוד והמיתקנים הנדרשים להפעלת המערכת;
{{ח:תתת|(2)}} יבוסס על שילוב של שיטות תגובתיות ויזומות.

{{ח:סעיף|11|הערכת סיכוני בטיחות ונקיטת אמצעי אפחות סיכון}}
{{ח:תת|(א)}} ספק שירות יפתח ויקיים תהליכים –
{{ח:תתת|(1)}} לניתוח סיכוני הבטיחות הקשורים במפגעי בטיחות שהוא זיהה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בתקנה 10}};
{{ח:תתת|(2)}} להערכת סיכוני הבטיחות שנותחו כאמור בפסקה (1), באופן המאפשר החלטה אם הם ברמה מקובלת;
{{ח:תתת|(3)}} לפיתוח ולקביעה של אמצעי אפחות סיכון, הנחוצים כתוצאה מתהליכי הערכת סיכוני הבטיחות כאמור בפסקה (2).
{{ח:תת|(ב)}} לפני יישום אמצעי אפחות סיכון כאמור בתקנת משנה (א)(3), יעריך ספק השירות אם יישומו יביא להפחתת סיכון הבטיחות לרמה המקובלת שהוא קבע.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הבטחת הבטיחות}}

{{ח:סעיף|12|מדידת ביצועי הבטיחות}}
{{ח:תת|(א)}} ספק שירות יפתח ויקיים מערכות לאיסוף מידע לגבי ההפעלה שהוא מבצע והשירותים או המוצרים שהוא מספק הקשורים להפעלה בטוחה של כלי טיס, לניטור ביצועי הבטיחות שלו; מערכות אלה יכללו לפחות את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ניטור תהליכים מבצעיים;
{{ח:תתת|(2)}} ניטור סביבת ההפעלה לגילוי שינויים;
{{ח:תתת|(3)}} סיקורים לתהליכי הפעלה ולמערכות הפעלה;
{{ח:תתת|(4)}} הערכת המנ״ב, וכן הערכה של תהליכי ההפעלה ומערכות ההפעלה;
{{ח:תתת|(5)}} איסוף דיווחים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בתקנה 7(ב)(6)}}, ניתוח המידע ותחקורו;
{{ח:תתת|(6)}} תחקור דיווחים הנוגעים להפרות פוטנציאליות של דיני הטיס או של אמצעי אפחות סיכון שספק השירות קבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}};
{{ח:תתת|(7)}} מערכת דיווחי רשות, שהיא חסויה, לעובדי ספק השירות, שבאמצעותה יכול העובד לדווח על מפגעי בטיחות, חששות, אירועים ותקריות, ולהציע פתרונות ושיפורים.
{{ח:תת|(ב)}} ספק השירות יפתח ויקיים תהליכים לניתוח מידע שבידו לגבי פעילותו והשירותים והמוצרים שהוא מספק, הקשורים להפעלה בטוחה של כלי טיס, ובכלל זה מידע שצבר באמצעות התהליכים והמערכות כאמור בתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|13|הערכת ביצועי הבטיחות}}
{{ח:תת|(א)}} ספק שירות יעריך את ביצועי הבטיחות שלו באמצעות מדדי ביצועי הבטיחות שהוא קבע במנ״ב ביחס ליעדי ביצוע הבטיחות שהוא קבע במנ״ב לגבי אותם מדדים, במטרה –
{{ח:תתת|(1)}} להבטיח כי אמצעי אפחות הסיכון שקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}} מיושמים;
{{ח:תתת|(2)}} להעריך את האפקטיביות של אמצעי אפחות סיכון שקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}} ולזהות אמצעי אפחות סיכון שאינם אפקטיביים;
{{ח:תתת|(3)}} לזהות שינויים, ובכלל זה בסביבת ההפעלה, שיכולים להשפיע על רמת סיכוני הבטיחות או לגרום למפגעי בטיחות חדשים, הקשורים לשירותים או למוצרים הקשורים להפעלה בטוחה של כלי טיס, שאותם הוא מספק;
{{ח:תתת|(4)}} לזהות מפגעי בטיחות חדשים;
{{ח:תתת|(5)}} להעריך את ביצועי המנ״ב ולאפשר שיפור מתמיד של כלל ביצועי המנ״ב.
{{ח:תת|(ב)}} מצא ספק השירות, בעקבות הערכה לפי תקנת משנה (א), כי קיימים אמצעי אפחות סיכון שאינם אפקטיביים או מפגעי בטיחות חדשים, יבצע ספק השירות לגביהם ניהול סיכוני בטיחות כאמור {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק ג׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} הערכת ביצועי הבטיחות כאמור בתקנה זו תאושר בידי המנהל בעל האחריות הכוללת.

{{ח:סעיף|14|שיפור מתמיד}}
{{ח:ת}} ספק שירות ימסד ויקיים תהליכים לתיקון ליקויים בביצועי הבטיחות שזוהו בהערכה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בתקנה 13}}.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: קידום הבטיחות}}

{{ח:סעיף|15|הדרכה}}
{{ח:ת}} ספק שירות –
{{ח:תת|(1)}} יפתח ויקיים תכניות הדרכה בנושאי בטיחות, ראשונית ותקופתית, בהתאם להוראות מסמך 9859, שתבטיח כי כל מועסק על ידו או מטעמו יהיה מאומן וכשיר לביצוע חובותיו במסגרת המנ״ב;
{{ח:תת|(2)}} יקבע את התכנים בתכניות ההדרכה כך שיתאימו למידת מעורבותו של המודרך במנ״ב, כנדרש על פי הגדרת תפקידו ואחריותו בארגון.

{{ח:סעיף|16|תקשור מידע בנושאי בטיחות}}
{{ח:ת}} ספק שירות יפתח ויקיים אמצעים להפצה ולהסברה של מידע, מסמכים והוראות בנושאי בטיחות אשר –
{{ח:תת|(1)}} יבטיחו שכל מועסק על ידו או מטעמו יהיה מודע למדיניות הבטיחות, לתהליכים ולכלים שבמנ״ב, הנוגעים לתפקידו ולאחריותו בארגון של ספק השירות;
{{ח:תת|(2)}} יכללו מידע חיוני לבטיחות, ובכלל זה מידע לגבי מפגעי בטיחות הנוגעים לתפקידיו ולתחומי אחריותו של כל מועסק על ידו או מטעמו;
{{ח:תת|(3)}} יכללו הסברים בדבר הצורך בפעילויות בטיחותיות מסוימות;
{{ח:תת|(4)}} יכללו הסברים בדבר הצורך בנוהלי בטיחות חדשים שנקבעו או בעדכונים שנעשו בנהלים קיימים.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: תיעוד המנ״ב}}

{{ח:סעיף|17|ספר מנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} ספק שירות יפתח ויקיים ספר מנ״ב, המקובל על המנהל; ספר מנ״ב יכלול לפחות את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מדיניות הבטיחות של ספק השירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4}} ויעדי ביצועי הבטיחות שלו;
{{ח:תתת|(2)}} דרישות הדין לגבי המנ״ב;
{{ח:תתת|(3)}} תהליכי המנ״ב ונוהליה;
{{ח:תתת|(4)}} תחומי אחריות ואחריותיות וסמכויות לגבי תהליכי המנ״ב ונוהליה;
{{ח:תתת|(5)}} תיאור תוצרי המנ״ב.
{{ח:תת|(ב)}} ספק השירות יבטיח כי תוכני ספר המנ״ב יהיו עקביים ולא יסתרו –
{{ח:תתת|(1)}} כל הוראת דין החלה לגבי ספק השירות;
{{ח:תתת|(2)}} כל הוראת מינהל החלה לגבי ספק השירות, ובפרט כל תנאי שנקבע ברישיונו;
{{ח:תתת|(3)}} כל מסמך אחר שספק השירות נדרש לקיים לפי דיני הטיס.
{{ח:תת|(ג)}} ספק שירות יעצב את ספר המנ״ב באופן שקל יהיה לעדכנו ולהחליף את דפיו, ינהיג שיטה שתאפשר לדעת מהי הגרסה המעודכנת ביותר שלו, ויציין על גבי כל דף את תאריך העדכון האחרון שלו; לעניין זה, ”דף“ – לרבות דף אלקטרוני.
{{ח:תת|(ד)}} ספק שירות יבטיח כי כל המועסק על ידו או מטעמו מבצע את הנדרש ממנו במסגרת המנ״ב לפי ספר המנ״ב.

{{ח:סעיף|18|תיקון ספר מנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} ספק שירות יתקן את ספר המנ״ב, כפי הנדרש, כדי להבטיח את עדכניות המידע הכלולו בו; כל תיקון כאמור יהיה מקובל על דעת המנהל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}}.
{{ח:תת|(ב)}} ראה המנהל כי נחוץ לבצע תיקון בספר המנ״ב של ספק שירות, לרבות הוספת הוראות, יודיע על כך לספק השירות ויאפשר לו להמציא לו מידע והערות בתוך תקופה שעליה יורה, שלא תפחת מעשרים ואחד ימים מיום שקיבל ספק השירות את ההודעה.
{{ח:תת|(ג)}} הומצאו למנהל מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב), ישקול אותם ויודיע לספק השירות על החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} ספק השירות יתקן את ספר המנ״ב לפי הוראת המנהל, בתוך 60 ימים מיום שקיבל את הודעת המנהל כאמור בתקנת משנה (ב), ואם הגיש מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב) – בתוך 30 ימים מיום הודעת המנהל כאמור בתקנת משנה (ג), ויודיע למנהל על השלמת התיקון.

{{ח:סעיף|19|הפצת ספר מנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} ספק שירות ימסור את ספר המנ״ב וכל תיקון שלו –
{{ח:תתת|(1)}} למנהל;
{{ח:תתת|(2)}} למנהל בעל האחריות הכוללת, למנהל הבטיחות שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7}}, ולחברי הנהלה הבכירה של הארגון;
{{ח:תתת|(3)}} לכל המועסק על ידו או מטעמו שנדרש להיות מעורב במנ״ב בהתאם לתפקידיו ולאחריותו – את החלקים הנוגעים למעורבותו הנדרשת במנ״ב.
{{ח:תת|(ב)}} ספק שירות יעמיד עותק מעודכן של ספק המנ״ב לרשותו של כל המועסק על ידו או מטעמו ושל כל אדם מוסמך אחר, במשרדיו הראשיים, וכן, אם הוא מספק את שירותיו במיתקן קבע אחר, אחד או יותר – בכל מיתקן קבע כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} המחזיק בספר מנ״ב יעדכנו באופן שוטף בתיקונים שהמציא לו ספק השירות כאמור.

{{ח:סעיף|20|תיעוד מוצרי המנ״ב ושמירתם}}
{{ח:תת|(א)}} ספק שירות יתעד את תהליכי ניהול סיכוני הבטיחות שקיים כאמור {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק ג׳}} ותוצאותיהם, וישמור את התיעוד לגבי כל תהליך כאמור כל עוד התהליך רלוונטי לפעילותו.
{{ח:תת|(ב)}} ספק שירות יתעד את תוצאות תהליכי הבטחת הבטיחות שקיים כאמור {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק ד׳}} וישמור תיעוד זה לתקופה של חמש שנים לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} ספק שירות יתעד את ההדרכות שעבר כל אדם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בתקנה 15}}, וישמור תיעוד זה כל עוד אותו אדם מועסק על ידו או מטעמו.
{{ח:תת|(ד)}} ספק שירות ישמור תיעוד על כל הפצה והסברה של מידע, מסמכים והוראות בנושאי בטיחות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בתקנה 16}} לתקופה של שנתיים לפחות.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות, תחילה והוראות מעבר}}

{{ח:סעיף|21|פרסום שינויים מסוימים במסמך 9859}}
{{ח:תת|(א)}} שונתה הוראה במסמך 9859 שתקנות אלה מפנות אלה, יפרסם המנהל, ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות, הודעה על השינוי, בציון מועד תחילתו בישראל.
{{ח:תת|(ב)}} מועד התחילה של שינוי כאמור בתקנת משנה (א) יהיה לאחר שחלפו ארבעה עשר ימים לפחות מיום הפרסום ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} מסמך 9859 בנוסחו העדכני יעמוד לעיון הציבור במשרדי הרשות.

{{ח:סעיף|21א|בחינה ראשונה לפי {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה|חוק עקרונות האסדרה}}|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:ת}} המנהל יפרסם באתר האינטרנט של הרשות את המועד לבחינה ראשונה של תיקונים לתקנות אלה שחל עליהם {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה#סעיף 24|סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ״ב–2021}}.

{{ח:סעיף|22|תחילה והוראות מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), תחילתן של תקנות אלה לגבי ספק שירות המחזיק ברישיון ערב פרסומן (להלן – ספק שירות קיים) תהיה שמונה עשר חודשים מיום פרסומן או ביום קבלתה הראשונית של המנ״ב על דעת המנהל לפי תקנות משנה (ג) ו־(ד), לפי המוקדם מביניהם.
{{ח:תת|(ג)}} ספק שירות קיים –
{{ח:תתת|(1)}} יגיש לביקורת המנהל ולקבלה על דעתו, ספר מנ״ב כנדרש בתקנות אלה ותכנית ליישום המנ״ב (בתקנה זו – תכנית היישום) כפי שהורה לו המנהל, בתוך שישה חודשים מיום פרסומן של תקנות אלה; על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנה 9}}, תכנית היישום תכלול תכנית לביצוע ניהול סיכוני בטיחות על כלל המערכות של ספק השירות, למעט מערכת שהתקיים בה אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ספק השירות הראה למנהל, להנחת דעתו, כי ערך לגביה, לפני פרסומן של תקנות אלה, תהליך ניהול סיכונים העומד בדרישות תקנות אלה וספר המנ״ב שלו;
{{ח:תתתת|(ב)}} שספק השירות העריך אותה כבעלת השפעה זניחה על הבטיחות, בהתאם לנוהל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנה 9(2)}};
{{ח:תתת|(2)}} ישלים תהליך של קבלה ראשונית על דעת המנהל לגבי המנ״ב ולגבי תכנית היישום, בתוך שנה ממועד הגשתן למנהל כאמור, או בתוך תקופה ארוכה יותר שהתיר לו המנהל;
{{ח:תתת|(3)}} יפעל בהתאם למנ״ב ולתכנית היישום מיום קבלתן על דעת המנהל כאמור בפסקה (2).
{{ח:תת|(ד)}} על קבלה ראשונית על דעת המנהל של המנ״ב ותכנית היישום כאמור בתקנת משנה (ג) יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המנהל רשאי, בתוך 60 ימים מהיום שבו הועמדו המנ״ב ותכנית היישום לביקורתו, להודיע לספק השירות כי המנ״ב או תכנית היישום אינן מקובלות על דעתו, להורות לספק השירות לתקן אותן, להמציא לו מידע נוסף, או להודיע לספק השירות, בהחלטה מנומקת, כי דרושה לו תקופה נוספת שלא תעלה על 60 ימים לבחינתן;
{{ח:תתת|(2)}} יראו את המנ״ב כמקובלת ראשונית על דעת המנהל, ואת תכנית היישום כמקובלת על דעת המנהל, אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(א)}} ספק השירות תיקן את המנ״ב ואת תכנית היישום בהתאם להוראות המנהל כאמור בפסקה (1), והמנהל הודיעו כי אין לו הערות נוספות לגביהן;
{{ח:תת|(ב)}} עברו 60 ימים מן המועד שבו הגיש ספק השירות לביקורת המנהל את המנ״ב ואת תכנית היישום, והמנהל לא הודיע לו כי הן אינן מקובלות על דעתו, או כי דרושה לו תקופה נוספת לבחינתן, ולא הורה לו לתקנן ולא דרש ממנו מידע נוסף.
{{ח:תת|(ה)}} המנהל יבדוק את אופן יישום המנ״ב בידי ספק השירות במהלך השנה לאחר קבלתה הראשונית על דעתו, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המנהל רשאי להורות לספק השירות לתקן את המנ״ב, אם מצא כי היא אינה ממלאת אחר תקנות אלה להנחת דעתו;
{{ח:תתת|(2)}} הורה המנהל על האמור בפסקה (1), ישלים ספק השירות את התיקונים ויישומם בתוך תקופה שהורה עליה המנהל;
{{ח:תתת|(3)}} לא מצא המנהל כי נדרשים תיקונים כאמור בפסקה (1) בתוך שנה מיום קבלתה הראשונית על דעתו, או הודיע המנהל לספק השירות כי הוא לא מצא כי נדרשים במנ״ב תיקונים נוספים בתום התקופה שקצב לביצוע תיקונים במנ״ב כאמור בפסקה (2), יראו את המנ״ב כמקובלת על דעת המנהל.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(ו) ו־(ז)}}, אם בתקופה שעד לקבלה ראשונית של המנ״ב על דעת המנהל ביקש ספק שירות קיים תיקון ברישיונו או רישיון חדש, באופן שיאפשר לו לבצע פעילות הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס שהוא אינו מורשה לבצע (בתקנת משנה זו – פעילות חדשה), לא יתקן המנהל את הרישיון ולא ייתן רישיון חדש, אלא אם כן ספק השירות הקיים ביצע תהליכי מנ״ב לגבי הפעילות החדשה, הגיש לביקורת המנהל את תוצרי התהליכים כאמור, וככל הנדרש תיקון מתאים לספר למנ״ב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בתקנה 18(א)}}, ונחה דעתו של המנהל כי ספק השירות ערוך לעמוד בדרישות תקנות אלה לעניין הפעילות החדשה.

{{ח:חתימות|י״ח בכסלו התשע״ח (6 בדצמבר 2017)}}
* '''ישראל כ״ץ'''&lt;br&gt;שר התחבורה והבטיחות בדרכים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>axu91usm6dcmi4xdvgl5dcbl2qlgrm0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3086810</id>
      <parentid>3086790</parentid>
      <timestamp>2026-10-04T07:00:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3086801]</comment>
      <origin>3086810</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="48519" sha1="8obf7r2rtsujzkix5m7ozjlcakdnyuh" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע״ח–2017}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ח, 572|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7910.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 537|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11513.pdf}}, {{ח:תיבה|2552|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10236.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 1634|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12329.pdf}}, {{ח:תיבה|2032א|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12412.pdf}}, {{ח:תיבה|2167א|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12417.pdf}}, {{ח:תיבה|2216|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12425.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 166|סעיף 166}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס|לחוק הטיס, התשע״א–2011}} (להלן – החוק), באותם עניינים שלגביהם אני מוסמך להתקין תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 19|סעיפים 19(3)(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 24|24(5)(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 29|29(3)(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 33|33(1)(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 46|46(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 47|47}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 168|ו־168(א)(7) לחוק}} ובהתאם לסמכות הנתונה לי בסעיפים האמורים, ולפי הצעת רשות התעופה האזרחית לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 168|סעיף 168(ב) לחוק}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות והוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: מדיניות הבטיחות ומטרות הבטיחות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: ניהול סיכוני בטיחות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הבטחת הבטיחות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: קידום הבטיחות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: תיעוד המנ״ב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות, תחילה והוראות מעבר}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות והוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשפ״ה, תשפ״ו, תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אירוע בטיחותי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 103|בסעיף 103 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי אפחות סיכון“ (Risk Mitigation) – אמצעי להפחתת האפשרות להתרחשותו של מפגע בטיחות או להפחתת ההשפעות או התוצאות של מפגע בטיחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ביצוע בטיחות“ (Safety Performance) – הישג בטיחותי, שנמדד ביחס ליעד ביצוע בטיחות שספק השירות קבע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הבטחת הבטיחות“ (Safety Assurance) – תהליכים במנ״ב שתפקידם השיטתי הוא להבטיח את הביצוע והאפקטיביות של אמצעי אפחות סיכון, וכי ספק השירות עומד ביעדי ביצועי הבטיחות שקבע, באמצעות איסוף, ניתוח והערכה של מידע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יעד ביצוע בטיחות“ (Safety Performance Target) – יעד מתוכנן של מדד ביצוע בטיחות על פני תקופה מסוימת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד ביצוע בטיחות“ (SPI – Safety Performance Indicator) – ערך מבוסס נתונים המשמש לניטור ולהערכה של ביצוע בטיחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדיניות בטיחות“ (Safety Policy) – מחויבות מתועדת של ספק השירות לבטיחות, המגדירה את תפיסת הבטיחות שלו, ואת האחריותיות והאחריות של עובדיו לגבי בטיחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטרת בטיחות“ – תיאור תמציתי, במונחים רחבים, של מטרה שאותה שואף ספק השירות להשיג בתחום הבטיחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל בעל האחריות הכוללת“ (Accountable Executive) – המנהל הכללי של ספק השירות, ואם לא מונה מנהל כללי או אם מונה יותר מאדם אחד לתפקיד כאמור – מי שהוא בעל הסמכות הסופית בספק השירות לגבי הפעולות שמבצע ספק השירות במסגרת רישיון, תעודה, היתר או אישור לפי דיני הטיס, ושולט במשאבי האנוש ובמשאבים הכספיים הנדרשים לביצוען;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת ניהול בטיחות“ או ”מנ״ב“ (SMS – Safety Management System) – מערכת שיטתית לניהול הבטיחות, הכוללת את כל הנדרש מבחינת מבנה ארגוני, אחריותיות ואחריות, מדיניות ונהלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך 9859“ – מדריך לניהול הבטיחות (SMM – Safety Management Manual) שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי, שעותק ממנו מופקד לעיון הציבור במשרדי הרשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת“ (System) – מערכת פיזית, שיטת עבודה, נוהל, תהליך, מבנה ארגוני, מתאר פעילות וכיוצא באלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפגע בטיחות“ (Hazard) – דבר או מצב שעלול לגרום או לתרום לאירוע בטיחותי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניהול סיכוני בטיחות“ (Safety Risk Management) – תהליך במנ״ב, המורכב מתיאור המערכת, זיהוי מפגעי בטיחות וניתוח, הערכה ואפחות של הסיכונים הבטיחותיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סיכון בטיחותי“ (Safety Risk) – שילוב של ההסתברות והחומרה החזויות של תוצאות אפשריות של מפגע בטיחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק שירות“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מחזיק רישיון הפעלה אווירית לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#פרק 13|הפרק השלושה עשר לתקנות ההפעלה}};
{{ח:תתת|(1א)}} מחזיק רישיון הפעלה אווירית לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#פרק 12|הפרק השנים עשר לתקנות ההפעלה}}, המורשה להפעיל הליקופטר בתובלה אווירית מסחרית בטיסה בין־לאומית; לעניין זה, ”הליקופטר“, ”טיסה בין־לאומית“ ו”תובלה אווירית מסחרית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|בתקנות ההפעלה}};
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון להפעלת מכון בדק לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני בדק)|תקנות הטיס (מכוני בדק), התשע״ג–2013}}, שהמנהל אישרו לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 346|תקנות 346}} {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 414|או 414 לתקנות ההפעלה}} לביצוע פעולות בדק הכלי טיס המופעל בידי מחזיק רישיון כאמור בפסקאות (1) או (1א);
{{ח:תתת|(3)}} בעל רישיון להפעלת יחידת נת״א;
{{ח:תתת|(4)}} בעל רישיון להפעלת שדה תעופה לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 31|סעיף 31 לחוק}};
{{ח:תתת|(5)}} בעל רישיון להפעלת בית ספר לעובדי טיס, העורך לפי רישיונו הדרכה לצורך קבלת רישיון עובד טיס לשמש בתפקיד: טייס, נווט טיס או טכנאי טיס;
{{ח:תתת|(6)}} בעל תעודת ייצור, כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#פרק 7|בפרק השביעי לתקנות התיעוד}};
{{ח:תתת|(7)}} בעל תעודת סוג, ובכלל זה בעל תעודת סוג – תוספת כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#פרק 5|בפרק החמישי לתקנות התיעוד}}, שהשינוי שאושר בה הוא שינוי משמעותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 38|בתקנה 38(ו) לתקנות התיעוד}}, ולמעט בעל תעודת סוג למוצרי יבוא כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 13|בתקנה 13 לתקנות התיעוד}};
{{ח:תתת|(8)}} בעל תעודת יצרן חלקים, כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#פרק 10|בפרק העשירי לתקנות התיעוד}}, שהתכן של הפריט שהוא מייצר לפיה הוא תעודת סוג – תוספת כאמור בפסקה (7);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספר מנ״ב“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 17|בתקנה 17}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קידום הבטיחות“ (Safety Promotion) – שילוב של הדרכה ומסירת מידע בתחום הבטיחות לתמיכה ביישום והפעלה של המנ״ב בארגון של ספק השירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – כל אחד מן הרישיונות או התעודות האמורים בהגדרה ”ספק שירות“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית הבטיחות המדינתית“ (SSP – State Safety Programme) – מערך המשלב חקיקה ופעולות שמטרתו שיפור בטיחות התעופה האזרחית בישראל, שהגיש המנהל לאישור השר לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות התעופה האזרחית#סעיף 5|סעיף 5(א) לחוק רשות התעופה האזרחית, התשס״ה–2005}}, כתכנית הבטיחות המדינתית של ישראל בתחום התעופה האזרחית, בהתאם לנספח 19 לאמנה, שאושרה בידי השר ופורסמה באתר האינטרנט של הרשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ההפעלה“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות התיעוד“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל״ז–1977}}.

{{ח:סעיף|2|חובת קיום מנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} ספק שירות יקיים מנ״ב לגבי כלל סיכוני הבטיחות הקשורים לפעילות שהוא מקיים הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס, שתהיה מותאמת לגודלו ולהיקף פעילותו של ספק השירות, ולמורכבות המוצרים או השירותים שהוא מספק, הקשורים להפעלה בטוחה של כלי טיס.
{{ח:תת|(ב)}} המנ״ב תהיה מקובלת על דעת המנהל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}}.
{{ח:תת|(ג)}} המנ״ב תכלול לפחות רכיבים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מדיניות הבטיחות ומטרות הבטיחות, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}};
{{ח:תתת|(2)}} ניהול סיכוני בטיחות, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}};
{{ח:תתת|(3)}} הבטחת הבטיחות, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}};
{{ח:תתת|(4)}} קידום הבטיחות, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}};
{{ח:תתת|(5)}} תיעוד מערכת ניהול בטיחות, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}.
{{ח:תת|(ד)}} ניתנו לספק שירות יותר מרישיון אחד, רשאי הוא לקיים מנ״ב אחודה לכל תחומי הפעילות שבהם הוא עוסק מכוחם, ובלבד שהמנהל שוכנע כי המנ״ב האחודה נותנת מענה שווה ערך למנ״ב נפרדת לכל תחום פעילות.

{{ח:סעיף|3|קבלת המנ״ב ותיקונים למנ״ב על דעת המנהל}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש רישיון יגיש לביקורת המנהל ספר מנ״ב, במסגרת הבקשה לרישיון; המנהל לא ייתן את הרישיון אלא אם כן נחה דעתו כי המנ״ב המתוארת בספר המנ״ב עומדת בדרישות תקנות אלה; יראו במתן הרישיון כאמור קבלה ראשונית של המנ״ב על דעת המנהל, וספק השירות יפעל לפיה.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן רישיון, יבדוק המנהל את אופן יישום המנ״ב בידי ספק השירות במהלך שמונה עשר החודשים הראשונים לאחר מתן הרישיון, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המנהל רשאי להורות לספק השירות לתקן את המנ״ב אם מצא כי היא אינה ממלאת אחר תקנות אלה להנחת דעתו;
{{ח:תתת|(2)}} הורה המנהל על תיקון המנ״ב, ישלים ספק השירות את ביצוע התיקונים ויישומם בתוך התקופה שעליה הורה המנהל;
{{ח:תתת|(3)}} לא הורה המנהל על תיקונים כאמור בפסקה (1) בתוך שמונה עשר חודשים ממתן הרישיון, או הודיע המנהל לספק השירות כי לא מצא כי נדרשים תיקונים נוספים במנ״ב בתום התקופה שעליה הורה כאמור בפסקה (2), יראו את המנ״ב כמקובלת על דעת המנהל, וספק השירות יפעל לפיה.
{{ח:תת|(ג)}} ספק שירות המבקש לשנות את המנ״ב, ימציא לביקורת המנהל מסמכים המתארים את השינוי המבוקש, ובכלל זה תיקון מוצע לספר המנ״ב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בתקנה 18(א)}}, 45 ימים לפחות לפני המועד המתוכנן לכניסתו לתוקף של השינוי המבוקש.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי שלא לקבל את השינוי המוצע במנ״ב כאמור בתקנת משנה (ג), או להורות לספק השירות לתקן את המסמכים שהוגשו לו או להמציא לו מידע נוסף לשם בחינת השינוי המבוקש, או להודיע לספק השירות, בהחלטה מנומקת, בתוך 45 ימים מהיום שבו הומצא המסמך לביקורתו, כי דרושה לו תקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים לבחינת השינוי המבוקש; המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת, להאריך את התקופה הנוספת לבחינת השינוי המבוקש לשלוש תקופות נוספות שלא יעלו על 45 ימים כל אחת.
{{ח:תת|(ה)}} עברו 45 ימים מן המועד שבו המציא ספק השירות לביקורת המנהל מסמכים כאמור בתקנת משנה (ג), והמנהל לא הודיע לו כי השינוי המבוקש אינו מקובל עליו, או כי דרושה לו תקופה נוספת שהורה עליה לבחינתו, ולא הורה לו לתקן מסמך שהוגש ולא דרש ממנו מידע נוסף לשם קבלת השינוי המבוקש, יראו את השינוי המבוקש במנ״ב כמקובל על דעת המנהל.
{{ח:תת|(ו)}} ספק שירות המבקש תיקון ברישיונו או רישיון חדש, באופן שיאפשר לו לבצע פעילות הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס שהוא אינו מורשה לבצע (בתקנה זו – פעילות חדשה), יעדכן את המנ״ב לגבי הפעילות החדשה, ככל הנדרש, ויגיש לביקורת המנהל, במסגרת הבקשה כאמור, את התוצרים של תהליכי ניהול הסיכונים, הבטחת הבטיחות וקידום הבטיחות שביצע לגבי הפעילות החדשה, וככל הנדרש גם תיקון מתאים לספר המנ״ב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בתקנה 18(א)}}.
{{ח:תת|(ז)}} המנהל לא יתקן רישיון ולא ייתן רישיון חדש כאמור בתקנת משנה (ו), אלא אם כן נחה דעתו כי המנ״ב של ספק השירות לאחר עדכונה כמוצע על ידו, תעמוד בדרישות תקנות אלה גם לגבי הפעילות החדשה; תיקון הרישיון או מתן הרישיון החדש ייראה כקבלה ראשונית או סופית על דעת המנהל לגבי המנ״ב המעודכנת, בהתאם לשלב הקבלה של המנ״ב של ספק השירות כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), וספק השירות יפעל לפיה.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: מדיניות הבטיחות ומטרות הבטיחות}}

{{ח:סעיף|4|מדיניות הבטיחות של ספק שירות}}
{{ח:תת|(א)}} ספק שירות יגדיר את מדיניות הבטיחות שלו בהתאם לדיני הטיס ולתכנית הבטיחות המדינתית.
{{ח:תת|(ב)}} מדיניות הבטיחות של ספק שירות –
{{ח:תתת|(1)}} תשקף מחויבות ארגונית לבטיחות, ובכלל זה מחויבות ליעדי ביצועי הבטיחות;
{{ח:תתת|(2)}} תכלול הצהרה ברורה כי ספק השירות יקצה את המשאבים הנדרשים למימוש מדיניות הבטיחות ויישום המנ״ב;
{{ח:תתת|(3)}} תכלול מדיניות בדבר דיווחים על מפגעים או נושאי בטיחות;
{{ח:תתת|(4)}} תבהיר לכל המועסק על ידו או מטעמו של ספק השירות, אילו סוגי התנהגויות אינם מקובלים בהקשר של הפעילויות שלו הקשורות להפעלה בטוחה של כלי טיס, ובאילו נסיבות הוא לא ינקוט צעדים משמעתיים;
{{ח:תתת|(5)}} תיחתם בידי המנהל בעל האחריות הכוללת של ספק השירות.
{{ח:תת|(ג)}} ספק שירות –
{{ח:תתת|(1)}} יפיץ את מדיניות הבטיחות בכל רחבי הארגון שלו וכן לכל גורם המועסק מטעמו בפעילות הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס, בתמיכה גלויה ומוצהרת של המנהל בעל האחריות הכוללת והנהלת ספק השירות;
{{ח:תתת|(2)}} יבחן את מדיניות הבטיחות מעת לעת, ויעדכנה ככל הנדרש להבטיח שתישאר רלוונטית ומתאימה לספק השירות.

{{ח:סעיף|5|מטרות הבטיחות}}
{{ח:תת|(א)}} ספק שירות יגדיר את מטרות הבטיחות שלו, בהתאם למדיניות הבטיחות; מטרות הבטיחות ישקפו את מחויבות ספק השירות לקיים או לשפר באופן מתמשך את כלל ביצוע המנ״ב ויהיו בסיס לניטור ביצועי הבטיחות ומדידתם בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 11|לתקנות 11}} {{ח:פנימי|סעיף 12|ו־12}}.
{{ח:תת|(ב)}} ספק שירות –
{{ח:תתת|(1)}} יפיץ את מטרות הבטיחות שהגדיר בכל רחבי הארגון שלו וכן לכל גורם המועסק מטעמו בפעילות הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס;
{{ח:תתת|(2)}} יבחן מעת לעת את מטרות הבטיחות שהגדיר, ויעדכנן ככל הנדרש להבטיח שהן יישארו רלוונטיות ומתאימות לספק השירות.

{{ח:סעיף|6|אחריותיות ואחריות על הבטיחות}}
{{ח:ת}} ספק שירות יגדיר את האחריותיות והאחריות לבטיחות בארגון, ובכלל זה –
{{ח:תת|(1)}} יזהה את המנהל בעל האחריות הכוללת, אשר בלא קשר לתפקידיו האחרים, נושא האחריותיות ליישום וקיום של מנ״ב אפקטיבית;
{{ח:תת|(2)}} יתווה באופן ברור את שרשרת הנשיאה באחריותיות לבטיחות בכל רחבי הארגון שלו, ובכלל זה האחריותיות הישירה של ההנהלה הבכירה;
{{ח:תת|(3)}} יגדיר את האחריות של כל אחד מחברי ההנהלה לפיתוח, יישום וקיום של תהליכי מנ״ב בתחומי אחריותו, ובכלל זה –
{{ח:תתת|(א)}} זיהוי מפגעי בטיחות והערכת סיכונים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בתקנות 10}} {{ח:פנימי|סעיף 11|ו־11}};
{{ח:תתת|(ב)}} ניטור האפקטיביות של אמצעי אפחות סיכון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בתקנות 12}} {{ח:פנימי|סעיף 13|ו־13}};
{{ח:תתת|(ג)}} קידום הבטיחות כאמור {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק ה׳}};
{{ח:תתת|(ד)}} עדכון המנהל בעל האחריות הכוללת על ביצועי המנ״ב והצורך בשיפורים;
{{ח:תת|(4)}} יגדיר את האחריות של כל המועסק על ידו או מטעמו הקשור לביצועי הבטיחות של ספק השירות;
{{ח:תת|(5)}} יגדיר את דרגי ההנהלה המוסמכים לאשר את תהליכי ניהול סיכוני הבטיחות ותוצאותיהם, בהתאם למידת הנסבלות של סיכוני בטיחות (safety risk tolerability), ואת סמכותם בעניין זה;
{{ח:תת|(6)}} יתעד בכתב ויפיץ לעובדיו את האחריותיות לבטיחות, האחריויות לבטיחות והסמכויות שהוגדרו לפי תקנה זו.

{{ח:סעיף|7|מנהל בטיחות ובעלי תפקידים נוספים}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל בעל האחריות הכוללת ימנה מנהל בטיחות שהוא בעל ידע, ניסיון ומיומנות הולמים, כאמור בהנחיות שבמסמך 9859.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הבטיחות יהיה אחראי ליישום ולקיום של הוראות המנ״ב בכל רחבי הארגון של ספק השירות, ובכלל זה:
{{ח:תתת|(1)}} לתאם את היישום, הקיום, השילוב וההטמעה של המנ״ב;
{{ח:תתת|(2)}} לפעול לקיום תהליכי זיהוי מפגעי בטיחות וניהול סיכוני בטיחות;
{{ח:תתת|(3)}} לפעול לקיום תהליכי הבטחת הבטיחות ולניטור האפקטיביות של אמצעי אפחות סיכון;
{{ח:תתת|(4)}} להבטיח את קידום הבטיחות כאמור {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק ה׳}};
{{ח:תתת|(5)}} לדווח באופן סדיר למנהל בעל האחריות הכוללת על ביצועי המנ״ב ועל כל צורך בשיפור;
{{ח:תתת|(6)}} לוודא כי ספק השירות מעביר למנהל דיווחים על אירועים בטיחותיים, תקלות וליקויים, כנדרש לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס|החוק}};
{{ח:תתת|(7)}} לדווח למנהל על ביצועי הבטיחות של ספק השירות, בהתאם להוראות תכנית הבטיחות המדינתית ובאופן המקובל על דעת המנהל.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הבטיחות יועסק בתפקידו בהיקף המאפשר לו למלא אותו באופן הולם, ויהיה כפוף ישירות למנהל בעל האחריות הכוללת במילוי תפקידו כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} ספק השירות ימנה בעלי תפקידים ייעודיים נוספים בתחום ניהול הבטיחות, שיהיו כפופים למנהל הבטיחות במילוי תפקידיהם כאמור, אם הדבר נדרש לביצוע התפקידים כאמור בתקנת משנה (ב) באופן אפקטיבי, בהתחשב בגודלו של ספק השירות ובהיקף פעילותו הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס ומורכבותה.
{{ח:תת|(ה)}} ספק השירות לא ימנה אדם לתפקיד כאמור בתקנה זו, במקביל לביצוע תפקידים אחרים בארגון, אם תחומי אחריותו בתפקידיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו בתחום ניהול הבטיחות או פוגעים או עלולים לפגוע ביכולתו לשמש בתפקיד כאמור.

{{ח:סעיף|8|תכנית תגובה למצבי חירום|תיקון: תשפ״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} ספק שירות יכין ויקיים תכנית תגובה למצבי חירום, בהתאם להנחיות מסמך 9859, אשר תבטיח, לפחות, את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הגדרת סמכויות וחלוקת אחריויות במצבי חירום;
{{ח:תתת|(2)}} תיעוד נהלים ותהליכים במצבי חירום;
{{ח:תתת|(3)}} תיאום פעולות במצבי חירום ברחבי הארגון של ספק השירות ועם גורמים חיצוניים לו;
{{ח:תתת|(4)}} המשך פעילות חיונית של ספק השירות באופן המבטיח את הבטיחות, במקביל לטיפול במצב החירום;
{{ח:תתת|(5)}} זיהוי מראש של תרחישי חירום ואמצעי אפחות מתאימים להם.
{{ח:תת|(ב)}} ספק שירות יבטיח כי תכנית התגובה למצבי חירום שלו מתואמת עם תכניות התגובה למצבי חירום של ארגונים שעליו לקיים עמם ממשק במסגרת פעילותו ואספקת מוצריו ושירותיו.
{{ח:תת|(ג)}} תכנית חירום לשדה תעופה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)#פרק ז סימן ב|סימן ב׳ לפרק ז׳ לתקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה), התשפ״ו–2026}}, יכולה להוות חלק מתכנית התגובה למצבי חירום הנדרשת לפי תקנה זו.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: ניהול סיכוני בטיחות}}

{{ח:סעיף|9|ניהול סיכוני בטיחות}}
{{ח:ת}} ספק שירות יקיים ניהול סיכוני בטיחות כאמור {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} –
{{ח:תת|(1)}} לפני יישום מערכת חדשה;
{{ח:תת|(2)}} לפני שינוי במערכת קיימת, למעט שינוי שספק השירות מעריך אותו כבעל השפעה זניחה על הבטיחות, בהתאם לנוהל שהוא כלל בספק המנ״ב, שהתקבל על דעת המנהל;
{{ח:תת|(3)}} בעת פיתוח נוהלי עבודה לאספקת השירותים או המוצרים הקשורים בהפעלה בטוחה של כלי טיס, או שינוי נהלים כאמור;
{{ח:תת|(4)}} עקב זיהוי מפגע בטיחות או אמצעי אפחות סיכון שאינו אפקטיבי, במסגרת תהליכי הבטחת הבטיחות כאמור {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק ד׳}}.

{{ח:סעיף|10|זיהוי מפגעי בטיחות}}
{{ח:תת|(א)}} ספק השירות יפתח ויקיים תהליכים לזיהוי מפגעי בטיחות הקשורים לשירותים או למוצרים שהוא מספק הקשורים בהפעלה בטוחה של כלי טיס.
{{ח:תת|(ב)}} תהליכים לזיהוי מפגעי בטיחות כאמור בתקנת משנה (א) –
{{ח:תתת|(1)}} יכללו תהליך לניתוח המערכות הרלוונטיות, שיביא בחשבון לפחות את כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מטרת המערכת ותפקודה;
{{ח:תתתת|(ב)}} סביבת ההפעלה של המערכת;
{{ח:תתתת|(ג)}} תיאור תהליכי המערכת ונהליה;
{{ח:תתתת|(ד)}} כוח האדם, המבנה הארגוני, הציוד והמיתקנים הנדרשים להפעלת המערכת;
{{ח:תתת|(2)}} יבוסס על שילוב של שיטות תגובתיות ויזומות.

{{ח:סעיף|11|הערכת סיכוני בטיחות ונקיטת אמצעי אפחות סיכון}}
{{ח:תת|(א)}} ספק שירות יפתח ויקיים תהליכים –
{{ח:תתת|(1)}} לניתוח סיכוני הבטיחות הקשורים במפגעי בטיחות שהוא זיהה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בתקנה 10}};
{{ח:תתת|(2)}} להערכת סיכוני הבטיחות שנותחו כאמור בפסקה (1), באופן המאפשר החלטה אם הם ברמה מקובלת;
{{ח:תתת|(3)}} לפיתוח ולקביעה של אמצעי אפחות סיכון, הנחוצים כתוצאה מתהליכי הערכת סיכוני הבטיחות כאמור בפסקה (2).
{{ח:תת|(ב)}} לפני יישום אמצעי אפחות סיכון כאמור בתקנת משנה (א)(3), יעריך ספק השירות אם יישומו יביא להפחתת סיכון הבטיחות לרמה המקובלת שהוא קבע.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הבטחת הבטיחות}}

{{ח:סעיף|12|מדידת ביצועי הבטיחות}}
{{ח:תת|(א)}} ספק שירות יפתח ויקיים מערכות לאיסוף מידע לגבי ההפעלה שהוא מבצע והשירותים או המוצרים שהוא מספק הקשורים להפעלה בטוחה של כלי טיס, לניטור ביצועי הבטיחות שלו; מערכות אלה יכללו לפחות את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ניטור תהליכים מבצעיים;
{{ח:תתת|(2)}} ניטור סביבת ההפעלה לגילוי שינויים;
{{ח:תתת|(3)}} סיקורים לתהליכי הפעלה ולמערכות הפעלה;
{{ח:תתת|(4)}} הערכת המנ״ב, וכן הערכה של תהליכי ההפעלה ומערכות ההפעלה;
{{ח:תתת|(5)}} איסוף דיווחים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בתקנה 7(ב)(6)}}, ניתוח המידע ותחקורו;
{{ח:תתת|(6)}} תחקור דיווחים הנוגעים להפרות פוטנציאליות של דיני הטיס או של אמצעי אפחות סיכון שספק השירות קבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}};
{{ח:תתת|(7)}} מערכת דיווחי רשות, שהיא חסויה, לעובדי ספק השירות, שבאמצעותה יכול העובד לדווח על מפגעי בטיחות, חששות, אירועים ותקריות, ולהציע פתרונות ושיפורים.
{{ח:תת|(ב)}} ספק השירות יפתח ויקיים תהליכים לניתוח מידע שבידו לגבי פעילותו והשירותים והמוצרים שהוא מספק, הקשורים להפעלה בטוחה של כלי טיס, ובכלל זה מידע שצבר באמצעות התהליכים והמערכות כאמור בתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|13|הערכת ביצועי הבטיחות}}
{{ח:תת|(א)}} ספק שירות יעריך את ביצועי הבטיחות שלו באמצעות מדדי ביצועי הבטיחות שהוא קבע במנ״ב ביחס ליעדי ביצוע הבטיחות שהוא קבע במנ״ב לגבי אותם מדדים, במטרה –
{{ח:תתת|(1)}} להבטיח כי אמצעי אפחות הסיכון שקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}} מיושמים;
{{ח:תתת|(2)}} להעריך את האפקטיביות של אמצעי אפחות סיכון שקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}} ולזהות אמצעי אפחות סיכון שאינם אפקטיביים;
{{ח:תתת|(3)}} לזהות שינויים, ובכלל זה בסביבת ההפעלה, שיכולים להשפיע על רמת סיכוני הבטיחות או לגרום למפגעי בטיחות חדשים, הקשורים לשירותים או למוצרים הקשורים להפעלה בטוחה של כלי טיס, שאותם הוא מספק;
{{ח:תתת|(4)}} לזהות מפגעי בטיחות חדשים;
{{ח:תתת|(5)}} להעריך את ביצועי המנ״ב ולאפשר שיפור מתמיד של כלל ביצועי המנ״ב.
{{ח:תת|(ב)}} מצא ספק השירות, בעקבות הערכה לפי תקנת משנה (א), כי קיימים אמצעי אפחות סיכון שאינם אפקטיביים או מפגעי בטיחות חדשים, יבצע ספק השירות לגביהם ניהול סיכוני בטיחות כאמור {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק ג׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} הערכת ביצועי הבטיחות כאמור בתקנה זו תאושר בידי המנהל בעל האחריות הכוללת.

{{ח:סעיף|14|שיפור מתמיד}}
{{ח:ת}} ספק שירות ימסד ויקיים תהליכים לתיקון ליקויים בביצועי הבטיחות שזוהו בהערכה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בתקנה 13}}.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: קידום הבטיחות}}

{{ח:סעיף|15|הדרכה}}
{{ח:ת}} ספק שירות –
{{ח:תת|(1)}} יפתח ויקיים תכניות הדרכה בנושאי בטיחות, ראשונית ותקופתית, בהתאם להוראות מסמך 9859, שתבטיח כי כל מועסק על ידו או מטעמו יהיה מאומן וכשיר לביצוע חובותיו במסגרת המנ״ב;
{{ח:תת|(2)}} יקבע את התכנים בתכניות ההדרכה כך שיתאימו למידת מעורבותו של המודרך במנ״ב, כנדרש על פי הגדרת תפקידו ואחריותו בארגון.

{{ח:סעיף|16|תקשור מידע בנושאי בטיחות}}
{{ח:ת}} ספק שירות יפתח ויקיים אמצעים להפצה ולהסברה של מידע, מסמכים והוראות בנושאי בטיחות אשר –
{{ח:תת|(1)}} יבטיחו שכל מועסק על ידו או מטעמו יהיה מודע למדיניות הבטיחות, לתהליכים ולכלים שבמנ״ב, הנוגעים לתפקידו ולאחריותו בארגון של ספק השירות;
{{ח:תת|(2)}} יכללו מידע חיוני לבטיחות, ובכלל זה מידע לגבי מפגעי בטיחות הנוגעים לתפקידיו ולתחומי אחריותו של כל מועסק על ידו או מטעמו;
{{ח:תת|(3)}} יכללו הסברים בדבר הצורך בפעילויות בטיחותיות מסוימות;
{{ח:תת|(4)}} יכללו הסברים בדבר הצורך בנוהלי בטיחות חדשים שנקבעו או בעדכונים שנעשו בנהלים קיימים.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: תיעוד המנ״ב}}

{{ח:סעיף|17|ספר מנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} ספק שירות יפתח ויקיים ספר מנ״ב, המקובל על המנהל; ספר מנ״ב יכלול לפחות את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מדיניות הבטיחות של ספק השירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4}} ויעדי ביצועי הבטיחות שלו;
{{ח:תתת|(2)}} דרישות הדין לגבי המנ״ב;
{{ח:תתת|(3)}} תהליכי המנ״ב ונוהליה;
{{ח:תתת|(4)}} תחומי אחריות ואחריותיות וסמכויות לגבי תהליכי המנ״ב ונוהליה;
{{ח:תתת|(5)}} תיאור תוצרי המנ״ב.
{{ח:תת|(ב)}} ספק השירות יבטיח כי תוכני ספר המנ״ב יהיו עקביים ולא יסתרו –
{{ח:תתת|(1)}} כל הוראת דין החלה לגבי ספק השירות;
{{ח:תתת|(2)}} כל הוראת מינהל החלה לגבי ספק השירות, ובפרט כל תנאי שנקבע ברישיונו;
{{ח:תתת|(3)}} כל מסמך אחר שספק השירות נדרש לקיים לפי דיני הטיס.
{{ח:תת|(ג)}} ספק שירות יעצב את ספר המנ״ב באופן שקל יהיה לעדכנו ולהחליף את דפיו, ינהיג שיטה שתאפשר לדעת מהי הגרסה המעודכנת ביותר שלו, ויציין על גבי כל דף את תאריך העדכון האחרון שלו; לעניין זה, ”דף“ – לרבות דף אלקטרוני.
{{ח:תת|(ד)}} ספק שירות יבטיח כי כל המועסק על ידו או מטעמו מבצע את הנדרש ממנו במסגרת המנ״ב לפי ספר המנ״ב.

{{ח:סעיף|18|תיקון ספר מנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} ספק שירות יתקן את ספר המנ״ב, כפי הנדרש, כדי להבטיח את עדכניות המידע הכלולו בו; כל תיקון כאמור יהיה מקובל על דעת המנהל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}}.
{{ח:תת|(ב)}} ראה המנהל כי נחוץ לבצע תיקון בספר המנ״ב של ספק שירות, לרבות הוספת הוראות, יודיע על כך לספק השירות ויאפשר לו להמציא לו מידע והערות בתוך תקופה שעליה יורה, שלא תפחת מעשרים ואחד ימים מיום שקיבל ספק השירות את ההודעה.
{{ח:תת|(ג)}} הומצאו למנהל מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב), ישקול אותם ויודיע לספק השירות על החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} ספק השירות יתקן את ספר המנ״ב לפי הוראת המנהל, בתוך 60 ימים מיום שקיבל את הודעת המנהל כאמור בתקנת משנה (ב), ואם הגיש מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב) – בתוך 30 ימים מיום הודעת המנהל כאמור בתקנת משנה (ג), ויודיע למנהל על השלמת התיקון.

{{ח:סעיף|19|הפצת ספר מנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} ספק שירות ימסור את ספר המנ״ב וכל תיקון שלו –
{{ח:תתת|(1)}} למנהל;
{{ח:תתת|(2)}} למנהל בעל האחריות הכוללת, למנהל הבטיחות שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7}}, ולחברי הנהלה הבכירה של הארגון;
{{ח:תתת|(3)}} לכל המועסק על ידו או מטעמו שנדרש להיות מעורב במנ״ב בהתאם לתפקידיו ולאחריותו – את החלקים הנוגעים למעורבותו הנדרשת במנ״ב.
{{ח:תת|(ב)}} ספק שירות יעמיד עותק מעודכן של ספק המנ״ב לרשותו של כל המועסק על ידו או מטעמו ושל כל אדם מוסמך אחר, במשרדיו הראשיים, וכן, אם הוא מספק את שירותיו במיתקן קבע אחר, אחד או יותר – בכל מיתקן קבע כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} המחזיק בספר מנ״ב יעדכנו באופן שוטף בתיקונים שהמציא לו ספק השירות כאמור.

{{ח:סעיף|20|תיעוד מוצרי המנ״ב ושמירתם}}
{{ח:תת|(א)}} ספק שירות יתעד את תהליכי ניהול סיכוני הבטיחות שקיים כאמור {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק ג׳}} ותוצאותיהם, וישמור את התיעוד לגבי כל תהליך כאמור כל עוד התהליך רלוונטי לפעילותו.
{{ח:תת|(ב)}} ספק שירות יתעד את תוצאות תהליכי הבטחת הבטיחות שקיים כאמור {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק ד׳}} וישמור תיעוד זה לתקופה של חמש שנים לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} ספק שירות יתעד את ההדרכות שעבר כל אדם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בתקנה 15}}, וישמור תיעוד זה כל עוד אותו אדם מועסק על ידו או מטעמו.
{{ח:תת|(ד)}} ספק שירות ישמור תיעוד על כל הפצה והסברה של מידע, מסמכים והוראות בנושאי בטיחות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בתקנה 16}} לתקופה של שנתיים לפחות.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות, תחילה והוראות מעבר}}

{{ח:סעיף|21|פרסום שינויים מסוימים במסמך 9859}}
{{ח:תת|(א)}} שונתה הוראה במסמך 9859 שתקנות אלה מפנות אלה, יפרסם המנהל, ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות, הודעה על השינוי, בציון מועד תחילתו בישראל.
{{ח:תת|(ב)}} מועד התחילה של שינוי כאמור בתקנת משנה (א) יהיה לאחר שחלפו ארבעה עשר ימים לפחות מיום הפרסום ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} מסמך 9859 בנוסחו העדכני יעמוד לעיון הציבור במשרדי הרשות.

{{ח:סעיף|21א|בחינה ראשונה לפי {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה|חוק עקרונות האסדרה}}|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:ת}} המנהל יפרסם באתר האינטרנט של הרשות את המועד לבחינה ראשונה של תיקונים לתקנות אלה שחל עליהם {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה#סעיף 24|סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ״ב–2021}}.

{{ח:סעיף|22|תחילה והוראות מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), תחילתן של תקנות אלה לגבי ספק שירות המחזיק ברישיון ערב פרסומן (להלן – ספק שירות קיים) תהיה שמונה עשר חודשים מיום פרסומן או ביום קבלתה הראשונית של המנ״ב על דעת המנהל לפי תקנות משנה (ג) ו־(ד), לפי המוקדם מביניהם.
{{ח:תת|(ג)}} ספק שירות קיים –
{{ח:תתת|(1)}} יגיש לביקורת המנהל ולקבלה על דעתו, ספר מנ״ב כנדרש בתקנות אלה ותכנית ליישום המנ״ב (בתקנה זו – תכנית היישום) כפי שהורה לו המנהל, בתוך שישה חודשים מיום פרסומן של תקנות אלה; על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנה 9}}, תכנית היישום תכלול תכנית לביצוע ניהול סיכוני בטיחות על כלל המערכות של ספק השירות, למעט מערכת שהתקיים בה אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ספק השירות הראה למנהל, להנחת דעתו, כי ערך לגביה, לפני פרסומן של תקנות אלה, תהליך ניהול סיכונים העומד בדרישות תקנות אלה וספר המנ״ב שלו;
{{ח:תתתת|(ב)}} שספק השירות העריך אותה כבעלת השפעה זניחה על הבטיחות, בהתאם לנוהל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנה 9(2)}};
{{ח:תתת|(2)}} ישלים תהליך של קבלה ראשונית על דעת המנהל לגבי המנ״ב ולגבי תכנית היישום, בתוך שנה ממועד הגשתן למנהל כאמור, או בתוך תקופה ארוכה יותר שהתיר לו המנהל;
{{ח:תתת|(3)}} יפעל בהתאם למנ״ב ולתכנית היישום מיום קבלתן על דעת המנהל כאמור בפסקה (2).
{{ח:תת|(ד)}} על קבלה ראשונית על דעת המנהל של המנ״ב ותכנית היישום כאמור בתקנת משנה (ג) יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המנהל רשאי, בתוך 60 ימים מהיום שבו הועמדו המנ״ב ותכנית היישום לביקורתו, להודיע לספק השירות כי המנ״ב או תכנית היישום אינן מקובלות על דעתו, להורות לספק השירות לתקן אותן, להמציא לו מידע נוסף, או להודיע לספק השירות, בהחלטה מנומקת, כי דרושה לו תקופה נוספת שלא תעלה על 60 ימים לבחינתן;
{{ח:תתת|(2)}} יראו את המנ״ב כמקובלת ראשונית על דעת המנהל, ואת תכנית היישום כמקובלת על דעת המנהל, אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ספק השירות תיקן את המנ״ב ואת תכנית היישום בהתאם להוראות המנהל כאמור בפסקה (1), והמנהל הודיעו כי אין לו הערות נוספות לגביהן;
{{ח:תתתת|(ב)}} עברו 60 ימים מן המועד שבו הגיש ספק השירות לביקורת המנהל את המנ״ב ואת תכנית היישום, והמנהל לא הודיע לו כי הן אינן מקובלות על דעתו, או כי דרושה לו תקופה נוספת לבחינתן, ולא הורה לו לתקנן ולא דרש ממנו מידע נוסף.
{{ח:תת|(ה)}} המנהל יבדוק את אופן יישום המנ״ב בידי ספק השירות במהלך השנה לאחר קבלתה הראשונית על דעתו, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המנהל רשאי להורות לספק השירות לתקן את המנ״ב, אם מצא כי היא אינה ממלאת אחר תקנות אלה להנחת דעתו;
{{ח:תתת|(2)}} הורה המנהל על האמור בפסקה (1), ישלים ספק השירות את התיקונים ויישומם בתוך תקופה שהורה עליה המנהל;
{{ח:תתת|(3)}} לא מצא המנהל כי נדרשים תיקונים כאמור בפסקה (1) בתוך שנה מיום קבלתה הראשונית על דעתו, או הודיע המנהל לספק השירות כי הוא לא מצא כי נדרשים במנ״ב תיקונים נוספים בתום התקופה שקצב לביצוע תיקונים במנ״ב כאמור בפסקה (2), יראו את המנ״ב כמקובלת על דעת המנהל.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(ו) ו־(ז)}}, אם בתקופה שעד לקבלה ראשונית של המנ״ב על דעת המנהל ביקש ספק שירות קיים תיקון ברישיונו או רישיון חדש, באופן שיאפשר לו לבצע פעילות הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס שהוא אינו מורשה לבצע (בתקנת משנה זו – פעילות חדשה), לא יתקן המנהל את הרישיון ולא ייתן רישיון חדש, אלא אם כן ספק השירות הקיים ביצע תהליכי מנ״ב לגבי הפעילות החדשה, הגיש לביקורת המנהל את תוצרי התהליכים כאמור, וככל הנדרש תיקון מתאים לספר למנ״ב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בתקנה 18(א)}}, ונחה דעתו של המנהל כי ספק השירות ערוך לעמוד בדרישות תקנות אלה לעניין הפעילות החדשה.

{{ח:חתימות|י״ח בכסלו התשע״ח (6 בדצמבר 2017)}}
* '''ישראל כ״ץ'''&lt;br&gt;שר התחבורה והבטיחות בדרכים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>8obf7r2rtsujzkix5m7ozjlcakdnyuh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הטיס (מכוני בדק)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>379501</id>
    <revision>
      <id>3086802</id>
      <parentid>3006368</parentid>
      <timestamp>2026-10-04T06:39:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3086802</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="137088" sha1="em0e6i1qk9v45hg67w4m69173enmw1w" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הטיס (מכוני בדק), התשע&quot;ג-2013

&lt;מאגר תקן 2137809 קוד a163Y00000DuVo0QAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ג, 668|תקנות הטיס (מכוני בדק)|7219)); ((תשע&quot;ח, 586|תיקון|7910)); ((תשפ&quot;ב, 838|תיקון|9717)), ((3102|תיקון מס' 2|10192)); ((תשפ&quot;ה, 962|תיקון|11700)); ((תשפ&quot;ו, 1932|הוראת שעה|12360)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 23(א)(1)]], [[+|24]], [[+|43]], [[+|46(א)]], [[+|47]], [[+|168]] [[+|ו-172(4)(א)]] [[=החוק|לחוק הטיס, התשע&quot;א-2011]] (להלן - החוק), לפי הצעת רשות התעופה האזרחית (להלן - הרשות), בהסכמת שר האוצר לפי [[סעיף 168(א)(4) לחוק]] ובאישורו לפי [[סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי [[סעיף 2(ב) לחוק העונשין|סעיף 21א(א) לחוק-יסוד: הכנסת]], ולפי [[סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': הגדרות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ח, תשפ&quot;ה)
: בתקנות אלה -
:- &quot;ביצועי אנוש&quot; (Human Performance) - יכולות ומגבלות אנושיות שיש להן השפעה על הבטיחות והיעילות בביצוע פעולות בדק;
:- &quot;ביקורת כפל&quot; (RII - Required Inspection Items) - ביקורת על אופן ביצוע פעולת בדק כאמור [[בתקנה 14(ו)(27א)(1)]] שהושלמה, שמטרתה לאתר טעויות אפשריות בביצוע פעולת הבדק; לעניין זה, &quot;פעולת בדק שהושלמה&quot; משמעותה פעולת בדק שהתקיימו בה התנאים לשם מתן תעודת אחזקה ושחרור לגביה;
:- &quot;הגדר&quot; - תנאי ברישיון, הקובע תנאים, זכויות והגבלות בקשר לשימוש ברישיון;
:- &quot;הוראות כושר אווירי&quot; - הוראות שניתנו לפי [[סעיף 69(א) לחוק]];
:- &quot;כלי טיס גדול&quot; - כלי טיס שמסתו המרבית המורשית להמראה לפי ספר הטיסה או מסמך מתאים אחר כמשמעותו [[בסעיף 63(ב)(3) לחוק]] עולה על 5,700 ק&quot;ג;
:- &quot;כלי טיס קטן&quot; - כלי טיס שאינו כלי טיס גדול;
:- &quot;כללי כושר אווירי&quot; - כהגדרתם [[בתקנות התיעוד]];
:- &quot;כשירות אווירית&quot; - התאמתו של פריט -
:: (1) בפריט בעל תעודת סוג - לתעודת הסוג שלו, להוראות כושר אווירי, ולהפעלה אווירית בטוחה;
:: (2) בפריט שאין לו תעודת סוג - לנתוני תכן מאושרים על פי התכן המאושר שלו, לרבות הוראות כושר אווירי, ולהפעלה אווירית בטוחה;
:: (3) בכלי טיס שנבנה בידי חובב - למערך האחזקה של כלי הטיס, שאישר המנהל, ולהפעלה אווירית בטוחה;
:- &quot;מבקר&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מידע תחזוקתי&quot; - כמשמעותו [[בתקנה 28]];
:- &quot;ממונה הבטחת איכות&quot; - מי שמונה מטעם בעל רישיון לממונה על הבטחת האיכות לפי [[תקנה 19(א)(3)]];
:- &quot;ממונה על תחזוקה&quot; - מי שמונה מטעם בעל רישיון לממונה על תחזוקה לפי [[תקנה 19(א)(2)]];
:- &quot;מנהל מכון בדק&quot; - מי שמונה מטעם בעל רישיון למנהל מכון הבדק לפי [[תקנה 19(א)(1)]];
:- &quot;מערך אחזקה&quot; (Maintenance Program) - מסמך המפרט, לגבי כלי טיס, את פעולות הבדק והתחזוקה הקלה המתוכננות ותדירות השלמתן וכן נהלים משלימים, דוגמת תכנית האמינות, הנדרשים להפעלתו הבטוחה של כלי הטיס שלגביו חל מערך האחזקה;
:- &quot;סוקר&quot; - מי שמבצע סיקור מטעם בעל הרישיון;
:- &quot;סיקור&quot; (Audit) - בדיקה שיטתית ובלתי תלויה של האופן שבו פועל הגוף המסוקר בביצוע פעולת בדק, בהשוואה לאופן שבו עליו לפעול לפי הדין, קובץ נוהלי מכון הבדק, והמידע התחזוקתי הישים, כך שתובטח רמה מקצועית נאותה בביצוע פעולות בדק;
:- &quot;עובדי מכון בדק&quot; - מנהל מכון הבדק, ממלאי תפקידים נוספים בהנהלת מכון הבדק ובמכון הבדק כאמור [[בתקנה 19]] [[ובתקנה 20]], וכל אדם המועסק על ידי בעל הרישיון בביצוע פעולות בדק, למעט עובד מכון חוץ כמשמעותו [[בתקנה 32]], ולמעט עובד גורם חוץ, כמשמעותו [[בתקנה 33]], והכל זולת אם נקבע בתקנות אלה אחרת;
:- &quot;עקרונות הגורם האנושי&quot; (Human Factors Principles) - עקרונות הישימים לתכן, רישוי, הדרכה, הפעלה ואחזקה תעופתיים המבקשים להביא לקיום ממשק בטוח בין האדם לבין שאר רכיבי המערכת, תוך התחשבות הולמת בביצועי אנוש;
:- &quot;פ.א.ר.&quot; - תקנות התעופה הפדרליות של ארצות הברית של אמריקה, שעותק מהן מופקד לעיון הציבור במשרדי הרשות ובאתר האינטרנט של הרשות, בלא תשלום;
:- &quot;פעולת אחזקה&quot; - פעולת בדק, למעט שינוי;
:- &quot;פריט&quot; - כלי טיס, גוף כלי טיס, מנוע כלי טיס, מדחף, רוטור, ציוד תעופתי, בשלמותם או כל חלק מהם;
:- &quot;ציוד מכון הבדק&quot; - כמשמעותו [[בתקנה 26]];
:- &quot;רישיון&quot; - רישיון להפעלת מכון בדק כהגדרתו [[בחוק]], שניתן לפי תקנות אלה;
:- &quot;רישיון מקביל&quot; - רישיון מקביל לרישיון להפעלת מכון בדק, שנתנה רשות מוסמכת במדינה חברה;
:- &quot;רישיון טכנאי לבדק כלי טיס&quot; - רישיון טכנאי לבדק כלי טיס שניתן לפי [[הפרק הראשון לחלק ה' של תקנות הרישיונות]];
:- &quot;רשימת היכולת&quot; - כמשמעותה [[בתקנה 16]];
:- &quot;שינוי&quot; - שינוי בפריט לפי האמור [[בפרק הרביעי לתקנות התיעוד]];
:- &quot;שינוי גדול&quot; - כמשמעותו [[בתקנה 34 לתקנות התיעוד]] וכמפורט בסעיף (a) בתוספת A לחלק 43 לפ.א.ר., כאשר בכל מקום שבו שנאמר FAA, תהיה משמעות מונח זה הרשות;
:- &quot;שינוי זעיר&quot; - כמשמעותו [[בתקנה 34 לתקנות התיעוד]];
:- &quot;תחזוקת קו&quot; - ביצוע פעולת בדק בכלי טיס לפני טיסה, כדי לוודא שכלי הטיס כשיר לטיסה המיועדת, בנסיבות שבהן פעולת האחזקה בת-ביצוע מחוץ לשטח מכון הבדק, ולרבות -
:: (1) איתור וזיהוי תקלות (Troubleshooting);
:: (2) תיקון ליקויים, אשר נוכח פשטות אופן תיקונם אין הם מפורטים בספר התחזוקה של כלי הטיס;
:: (3) החלפת פריטים בכלי הטיס, לרבות מנוע ומדחף;
:: (4) ביצוע תחזוקה מתוכננת, וכן ביקורות מתוכננות, העשויות לחשוף חריגות ותקלות שטחיות, לרבות בדיקות בראייה באמצעות פתחי גישה מיוחדים, ולרבות ביקורות שאינן מורכבות;
:: (5) תיקון תקלות וביצוע שינויים זעירים שאינם דורשים פירוק מורכב, ואפשר להשלימם באמצעים פשוטים, ולמעט תיקון גדול;
:- &quot;תיקון&quot; - החזרתו של פריט למצב כשירות אווירית, לאחר שניזוק או התבלה, באופן שמבטיח כי כשהוא מותקן בכלי טיס או כשהוא עצמו כלי טיס, כלי הטיס הנוגע בדבר ממשיך לעמוד בהיבטי התכן (Design Aspects) המהווים חלק מכללי הכושר האווירי ששימשו להוצאת תעודת הסוג שלו;
:- &quot;תיקון גדול&quot; - תיקון כמפורט בסעיף (b) בתוספת A לחלק 43 לפ.א.ר.;
:- &quot;תעודת אחזקה ושחרור&quot; (Maintenance Release) - תעודה שניתנה לפי [[תקנה 38]], שמוצהר בה ומאושר כי פעולת הבדק המפורטת בה הושלמה באופן משביע רצון, בהתאם למידע התחזוקתי הישים ולנוהלי מכון הבדק;
:- &quot;תקנות ההפעלה&quot; - [[=תקנות ההפעלה|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ&quot;ב-1981]];
:- &quot;תקנות המנ&quot;ב&quot; - [[=תקנות המנ&quot;ב|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע&quot;ח-2017]];
:- &quot;תקנות הרישיונות&quot; - [[=תקנות הרישיונות|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;תקנות התיעוד&quot; - [[=תקנות התיעוד|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל&quot;ז-1977]].

== פרק ב': רישיון מכון בדק ==

@ 2. בקשה לרישיון
: (א) בקשה לרישיון תוגש למנהל בכתב, באופן ובצורה שהורה עליהם המנהל, ויפורטו בה כל אלה:
:: (1) השם שמגיש הבקשה (להלן - המבקש) מבקש להפעיל לפיו את מכון הבדק;
:: (2) האתרים שבהם מבוקש לבצע את פעולות הבדק לפי הרישיון (להלן - שטח מכון הבדק);
:: (3) פירוט ההגדרים המבוקשים, כאמור [[בתקנות 11]] [[ו-12]], ורשימת היכולת המבוקשת, כאמור [[בתקנה 16]];
:: (4) קובץ נוהלי מכון הבדק, כאמור [[בתקנה 14]];
:: (5) קובץ המידע של מכון הבדק, כאמור [[בתקנה 17]];
:: (6) רשימת רישיונות והגדרים לשמש מכון לבדק כלי טיס, שניתנו למכון על ידי מדינות חוץ, ככל שניתנו;
:: (7) שם המבקש ומענו; היה המבקש תאגיד, יצורפו לבקשה העתקים של מסמכי ההתאגדות.
: (ב) הבקשה תיחתם ביד מי שמיועד להתמנות מנהל מכון הבדק לפי [[תקנה 19(א)(1)]].
: (ג) המנהל רשאי לדרוש ממבקש כל מידע נוסף הדרוש לו להוכחה כי המבקש ערוך, מוכן ומצויד להפעלת מכון בדק, ובכלל זה מידע לגבי כוח האדם, מערכת הבטחת איכות, מבנים ומיתקנים, ציוד מכון הבדק ומידע תחזוקתי העומדים לרשותו, ונוהלי העבודה שקבע, לצורך קיום חובותיו כבעל רישיון לפי הוראות [[פרק ג']].

@ 3. מתן רישיון או הגדר
: (א) המנהל רשאי ליתן רישיון, להוסיף הגדר או לשנות הגדר, אם לפי שיקול דעתו המבקש ערוך לבצע את פעולות הבדק המבוקשות לפי הרישיון או ההגדר בהתאם לדרישות תקנות אלה, מבחינת -
:: (1) כוח האדם;
:: (2) קובץ נוהלי מכון הבדק;
:: (3) מערכת הבטחת איכות;
:: (4) מבנים ומיתקנים;
:: (5) ציוד מכון הבדק;
:: (6) המידע התחזוקתי העומד לרשות מכון הבדק.
: (ב) המנהל רשאי, כשהוא שוקל בקשה כאמור בתקנת משנה (א), להביא בחשבון את עובדת היותו של המבקש בעל רישיון מקביל; הביא המנהל בחשבון את עובדת היותו של המבקש בעל רישיון מקביל כאמור, יציין זאת ברישיון כתנאי לקבלתו; הוגבל, הותלה, בוטל, לא חודש או שונה הרישיון המקביל, ידווח על כך בעל הרישיון למנהל באופן מיידי; בתקנת משנה זו, &quot;רישיון מקביל&quot; - לרבות רישיון מקביל לרישיון להפעלת מכון בדק שנתנה רשות מוסמכת במדינת חוץ.
: (ג) המנהל רשאי להתנות מתן רישיון או הגדר בביצוע כל תיקון או שינוי, שיורה עליו, לרבות הוספת הוראות בעניינים שיורה בקובץ נוהלי מכון הבדק.

@ 4. מבנה הרישיון ופרטיו (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: רישיון מכון הבדק יכיל את כל אלה:
: (1) בעמוד הראשון, ייכללו הפרטים המפורטים להלן:
:: (א) שם מכון הבדק;
:: (ב) כתובת מקום העסקים העיקרי של מכון הבדק;
:: (ג) מספר הרישיון;
:: (ד) תאריך הוצאת הרישיון;
:: (ה) שמו, חתימתו והגדרת תפקידו של נותן הרישיון;
: (2) בשאר העמודים ייכללו פרטים אלה:
:: (א) מספר הרישיון, בכל עמוד;
:: (ב) פירוט ההגדרים של מכון הבדק, לרבות ההגדרים המוגבלים שברישיון;
:: (ג) פירוט אישורים שנתן המנהל למכון הבדק והגבלות שקבע לפעילותו;
:: (ד) תאריך קבלת כל הגדר או תאריך שינויו;
:: (ה) תנאים אחרים להפעלת מכון הבדק, שהתנה המנהל;
:: (ו) שמו, חתימתו והגדרת תפקידו של נותן הרישיון, בכל עמוד.

@ 5. תוקף רישיון מכון בדק מחוץ לישראל
: ניתן רישיון להפעלת מכון בדק שמקום העסקים העיקרי שלו הוא מחוץ לישראל, רשאי המנהל לקצוב את תוקפו לתקופה שיורה.

@ 6. החזרת רישיון
: פקע רישיון, בוטל או הותלה, יחזיר בעל הרישיון למנהל את הרישיון בתוך 10 ימים מהיום שבו פקע, בוטל או הותלה.

@ 7. הצגת הרישיון
: בעל רישיון יציג את הרישיון וההגדרים שבו לראווה במקום נראה לעין במכון הבדק ויאפשר לכל אדם לעיין בהם במכון הבדק.

@ 8. הגבלה על העברת רישיון
: (א) לא יעביר בעל רישיון את רישיונו לאחר בכל דרך שהיא, ולא ירשה לאחר להפעיל מכון בדק על פיו, אלא לפי אישור בכתב מאת המנהל.
: (ב) המנהל רשאי לאשר העברה של הרישיון והפעלת מכון בדק לפי רישיון שהועבר, אם ראה כי הפעלת מכון הבדק לאחר העברת הרישיון תהיה לפי התקנות, והוא רשאי להתנות העברה והפעלה כאמור בתנאים.
: (ג) אישר המנהל העברה של הרישיון, יינתן למכון הבדק רישיון מתאים עם מספר חדש, ובו פירוט השינויים הנובעים מאישור ההעברה וההפעלה כאמור בתקנת משנה (ב).
: (ד) לא יפעיל אדם מכון בדק לפי רישיון שהועבר אלא לאחר שקיבל רישיון חדש כאמור בתקנת משנה (ג).

@ 9. בקשה לקבלת הגדר נוסף או לשינוי בהגדר
: (א) בעל רישיון, המבקש להכניס שינוי בהגדר שברישיונו או המבקש לקבל הגדר נוסף, יגיש למנהל בקשה על כך בכתב, באופן ובצורה שהורה המנהל, שייכללו בה פרטים כאמור [[בתקנה 2(א)]], בשינויים המחויבים; הבקשה תיחתם ביד מנהל מכון הבדק או מי שהוא מינה לכך.
: (ב) אישר המנהל את הבקשה, יתוקן הרישיון לפי זה; שינוי או הוספת הגדר לא ייכנסו לתוקפם אלא לאחר תיקון הרישיון.

@ 10. שינויים במכון הבדק
: (א) בתקנה זו, &quot;שינוי במכון הבדק&quot; - כל שינוי במכון הבדק שיש בו כדי להשפיע על ההגדרים שלו או על רשימת היכולת שלו, ובכלל זה העתקה, גריעה או שינוי של מבנים או של מיתקנים המשמשים את מכון הבדק, שינוי בצוות עובדי מכון הבדק ושינוי בציוד מכון הבדק.
: (ב) בלי לגרוע מחובותיו לפי תקנות אלה, יודיע בעל רישיון למנהל -
:: (1) על כל שינוי במכון הבדק שהוא מבקש לבצע לפחות עשרים ואחד ימים לפני ביצוע השינוי;
:: (2) על כל שינוי שאירע במכון הבדק, מיד עם היוודע לו על הדבר.
: (ג) לא יבצע בעל רישיון פעולת בדק בפריט הכלול בהגדרים או ברשימת היכולת שהשינוי במכון הבדק משפיע עליהם, אלא אם כן אישר המנהל את השינוי במכון הבדק.
: (ד) נודע למנהל על שינוי במכון הבדק שבעל הרישיון מבקש לבצע או שאירע, רשאי הוא -
:: (1) להורות על תיקון רישיון מכון הבדק, קובץ נהליו, קובץ המידע שלו או רשימת היכולת שלו;
:: (2) להתנות את המשך ביצוע פעולות הבדק לפי הרישיון בתנאים ובמגבלות שעל בעל הרישיון לקיים בתקופת ביצוע השינוי במכון הבדק.

@ 11. הגדרי מכון הבדק
: (א) אלה ההגדרים וסוגי ההגדרים שהמנהל רשאי לפרט ברישיון:
:: (1) הגדר גוף כלי טיס -
::: (א) סוג 1 - כלי טיס קטן;
::: (ב) סוג 2 - כלי טיס גדול;
:: (2) הגדר מנוע כלי טיס -
::: (א) סוג 1 - מנוע בוכנה בהספק של עד 400 כוח סוס;
::: (ב) סוג 2 - מנוע בוכנה בהספק של מעל 400 כוח סוס;
::: (ג) סוג 3 - מנוע טורבינה;
:: (3) הגדר מדחף -
::: (א) סוג 1 - מדחף בעל פסיעה קבועה או מדחף שפסיעתו ניתנת לשינוי על הקרקע;
::: (ב) סוג 2 - מדחף בעל פסיעה משתנה;
:: (4) הגדר רוטור;
:: (5) הגדר אוויוניקה או רדיו -
::: (א) סוג 1 - ציוד רדיו וקשר לשידור ולקליטת מידע, לרבות מערכות קשר-פנים, מערכות הגברה וקריאה בררנית (Selective Calling);
::: (ב) סוג 2 - ציוד ניווט לביצוע ניווט בנתיב טיסה או בגישה לנחיתה, לרבות מערכת הוראות הטסה (Flight Director System), למעט ציוד שידור וקליטה;
::: (ג) סוג 3 - ציוד שידור וקליטה הפועל על עיקרון של פעימות דופק או על עקרון מכ&quot;ם אחר, וכן מערכות אלקטרוניות למדידת גובה או מרחק מפני השטח;
:: (6) הגדר מכשיר -
::: (א) סוג 1 - מכשירים מכניים, לרבות מדי סיבובים, מדי מהירות אוויר, מדי לחץ, מדי גובה, מצפנים מגנטיים וציוד מכני דומה;
::: (ב) סוג 2 - מכשירים חשמליים, לרבות מערכות חיווי ותצוגה (Indication), מדי טמפרטורת ראש צילינדר וציוד חשמלי דומה;
::: (ג) סוג 3 - מכשירים ג'ירוסקופיים, לרבות מערכות בקרת טייס אוטומטי, מצייני פנייה והטיה (Turn and Bank), ג'ירוסוקופ כיווני, וחלקיהם, מדי שטף מגנטי, מצפן ג'ירוסקופי וציוד דומה;
::: (ד) סוג 4 - מכשירים אלקטרוניים, לרבות טרנזיסטורים, צגים אלקטרוניים, מדי קיבול, מערכות הגברה אלקטרוניות, מנתחי נתונים של מנועים, חיישנים וציוד אלקטרוני דומה;
:: (7) הגדר אבזר -
::: (א) סוג 1 - אבזרים מכניים, לרבות משאבות, מאיידים (קרבורטורים), כני נסע וחלקיהם, יחידות הידראוליות ויחידות פניאומטיות;
::: (ב) סוג 2 - אבזרים חשמליים לרבות מתנעים חשמליים, וסתי מתח, מנועים חשמליים, מחוללים (גנרטורים), מגנטו ומשאבות דלק חשמליות;
::: (ג) סוג 3 - אבזרים אלקטרוניים, לרבות מגברים או וסתים אלקטרוניים של מערכות מיזוג אוויר, של מדחס גידוש או של טמפרטורה.
: (ב) המנהל רשאי לפרט בהגדרים שברישיון סוגים וקבוצות של פריטים שלגביהם רשאי בעל הרישיון לבצע פעולות בדק במסגרת ההגדרים שניתנו לו.

@ 12. הגדר מוגבל
: המנהל רשאי לקבוע ברישיון הגדר מוגבל -
: (1) לסוג מסוים בלבד של גופי כלי טיס, מנועי כלי טיס, מדחף, רוטור, ציוד רדיו, מערכת, מכשיר או אבזר, בשלמותם או בחלקם, או לסוג מסוים בלבד של פעולות בדק המותרות לביצוע בהם;
: (2) לביצוע עבודה הדורשת ציוד וידע מיוחדים, כלהלן:
:: (א) בדיקות בלא הרס, לפי סוג הבדיקה;
:: (ב) תהליכים טכנולוגיים מורכבים, לרבות ציפוי מתכות, טיפול תרמי וכיוצא באלה, לפי סוג התהליך;
:: (ג) פעולות בדק בציוד חירום או בציוד הצלה, לפי סוג הציוד;
:: (ד) עבודות או תהליכים שיראה המנהל כדורשים מתן הגדר מוגבל כאמור.

@ 13. פעילות מכון הבדק (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) לא יבצע בעל רישיון פעולת בדק בפריט אלא באחת מאלה:
:: (1) בשטח מכון הבדק, המפורט בקובץ נוהלי מכון הבדק, כאמור [[בתקנה 14(ו)(1)]];
:: (2) מחוץ לשטח מכון הבדק, בכפוף לתקנת משנה (ב) -
::: (א) בעבור מפעיל אווירי ישראלי הנמנה עם רשימת המפעילים האוויריים, כמפורט [[בתקנה 17(ו)(5)]], ביצוע -
:::: (1) תחזוקת קו;
:::: (2) פעולת בדק לצורך החזרת כלי טיס למצב שבו הוא כשיר לטיסה בטוחה;
::: (ב) בעבור מפעיל אווירי ישראלי שאינו נמנה עם רשימת המפעילים האוויריים האמורה - ביצוע פעולות כאמור בפסקת משנה (א), ובלבד שהוא פועל לפי נוהל כאמור [[בתקנה 14(ו)(2)(א)]] לעניין פעולות הבדק שהוא מבקש לבצע בכלי טיס של מפעיל כאמור ולעניין המקומות שבהם הוא מבקש לבצען.
: (ב) לא יבצע בעל רישיון פעולת בדק מחוץ לשטח מכון הבדק, לפי תקנת משנה (א)(2), אלא אם כן התקיימו כל אלה:
:: (1) העבודה מתבצעת -
::: (א) באותו אופן ובאותה רמת ביצוע כמו בשטח מכון הבדק עצמו;
::: (ב) במבנים ובמיתקנים המתאימים לביצועה;
:: (2) כוח האדם, ציוד מכון הבדק והמידע התחזוקתי הדרושים לביצוע העבודה נמצאים במקום ביצוע העבודה;
:: (3) בנוהלי מערכות הבטחת האיכות של מכון הבדק כלולים נהלים לעבודה מחוץ לשטח מכון הבדק;
:: (4) בעל הרישיון ביצע תהליכי ניהול סיכוני בטיחות והבטחת הבטיחות לעניין עבודה מחוץ לשטח מכון הבדק, לפי תקנות המנ&quot;ב.
: (ג) ביצע בעל רישיון פעולת בדק בפריט לפי תקנה זו, רשאי הוא ליתן תעודת אחזקה ושחרור לאותו פריט.
: (ד) לא יבצע בעל רישיון פעולת בדק במסגרת תחזוקת קו, אלא אם כן קבע, לאחר ששקל את מאפייני פעולת הבדק, את אופן ביצועה ואת התנאים לביצועה, כי פעולת הבדק בת-ביצוע במסגרת תחזוקת קו.

== פרק ג': קובץ נוהלי מכון הבדק, רשימת היכולת וקובץ המידע של מכון הבדק ==

@ 14. קובץ נוהלי מכון הבדק (תיקון: תשע&quot;ח, תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ה)
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מכון בדק ולא יפעלו עובדי מכון בדק אלא בהתאם לקובץ נוהלי מכון הבדק (Maintenance Organisation's Procedure Manual).
: (ב) בעל רישיון יעמיד את קובץ נוהלי מכון הבדק לשימוש עובדי מכון הבדק ויוודא כי הם פועלים לפיו.
: (ג) לא ישתמש בעל רישיון בקובץ נוהלי מכון הבדק ולא יעמידו לשימוש עובדי מכון הבדק, אלא אם כן קובץ הנהלים, וכל שינוי בו, אושר בידי המנהל; ואולם רשאי בעל רישיון לבצע שינויים קלים בקובץ נוהלי הבדק, אם הוא פועל לפי נוהל לפי תקנת משנה (ו)(41), שאישר המנהל.
: (ד) בעל רישיון יחזיק את קובץ נוהלי מכון הבדק כך שקל יהיה לעדכנו, ינהיג שיטה שתאפשר לעובדי מכון הבדק לדעת מהי הגרסה המעודכנת ביותר של הקובץ ויציין על גבי כל עמוד את תאריך העדכון האחרון שלו.
: (ה) בעל רישיון יעדכן את קובץ נוהלי מכון הבדק ככל הנדרש, ישמור אותו במצב מעודכן בכל עת, ויפיץ את העדכונים לכל מי שלו הפיץ את הקובץ כאמור.
: (ו) קובץ נוהלי מכון הבדק יכלול, לכל הפחות, עניינים אלה:
:: (1) תיאור שטח מכון הבדק, כהגדרתו [[בתקנה 2(א)(2)]], המבנים והמיתקנים שבידי בעל הרישיון;
:: (1א) נוהל לעניין הטמעת שינוי במכון הבדק כהגדרתו [[בתקנה 10(א)]];
:: (2) נהלים לעניין פעילות מכון הבדק, שיבטיחו כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי [[תקנה 13]] ובכלל זה -
::: (א) נוהל לעניין ביצוע פעולת בדק מחוץ לשטח מכון הבדק בעבור מפעיל אווירי ישראלי שאינו נמנה עם רשימת המפעילים האוויריים לפי [[תקנה 17(ו)(5)]], לרבות לעניין פעולות הבדק שהוא מבקש לבצע בכלי טיס של מפעיל כאמור ולעניין המקומות שבהם הוא מבקש לבצען;
::: (ב) נוהל לעניין סיווג פעולת בדק מסוימת כבת-ביצוע במסגרת תחזוקת קו, לרבות לעניין קביעת מאפייני פעולת הבדק, אופן ותנאי ביצועה, שיבטיח כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי [[תקנה 13(ד)]];
:: (3) נוהלי עבודה לביצוע כלל פעולות הבדק שמכון הבדק מורשה לבצע לצורך השלמת פעולת בדק בפריט הכלול ברשימת היכולת כאמור [[בתקנה 16]];
:: (4) נוהל לעניין רשימת היכולת, שיבטיח כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי [[תקנה 16]];
:: (5) נוהל להכללת פריט ברשימת היכולת, לפי [[תקנה 16(ה)]];
:: (6) נוהל לעניין קובץ המידע של מכון הבדק, שיבטיח כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי [[תקנה 17]];
:: (7) נוהל לקביעת בעל הרישיון כי המספר, הרמה, הכשירות והמבנה הניהולי של צוות עובדי מכון הבדק מבטיחים כי בעל רישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי [[תקנה 18]], ובכלל זה בחינה תקופתית של קביעה כאמור;
:: (8) תיאור התפקידים והאחריויות של מנהל מכון הבדק, ושל כל חבר בהנהלת מכון הבדק לפי [[תקנה 19]] והעניינים שבהם הוסמכו לייצג את בעל הרישיון כלפי המנהל; היו במכון הבדק כמה ממונים על תחזוקה, שמינה בעל הרישיון לפי [[תקנה 19(א)(2)]] יכלול התיאור התייחסות מפורטת לתפקיד ולאחריות של כל אחד ואחד מהם, לרבות לעניין חלוקת האחריות ביניהם לתחזוקה במכון הבדק לפי סוגי הפעילות של מכון הבדק;
:: (9) תרשים המערך הארגוני של מכון הבדק, באופן המציין את שרשרות האחריות בהנהלתו;
:: (10) נוהל למינוי לתפקידי הנהלה במכון הבדק, שיבטיח כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי [[תקנה 19]];
:: (11) נוהל לקביעת אופן העסקתו של אדם והיקף העסקתו בתפקיד ממונה על תחזוקה או ממונה הבטחת איכות ולדיווח למנהל על קביעה כאמור ועל כל שינוי בה, שיבטיח כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי [[תקנה 19(ד)]];
:: (12) נוהל לעניין כשירות לביצוע תפקידים, שיבטיח כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי [[תקנה 20]], ובכלל זה תהליך קביעת התאמתו של אדם לשמש בתפקיד כאמור [[בתקנה 19(א)(2) ו-(3)]], העניינים שיש להביא בחשבון במסגרת קביעת התאמה כאמור, בדיקת עמידת אותו אדם בהוראות [[תקנה 20(א)]], תהליך קביעת התאמתו של אדם לשמש בתפקיד ניהולי בתחום תחזוקת פריטים במכון הבדק לפי [[תקנה 20(ב)]], חתימה על תעודת אחזקה ושחרור בידי מי שמורשה לכך לפי [[תקנה 20(ד)]] וביצוע פעולת בדק בידי מי שמורשה לכך לפי [[תקנה 20(ה)]];
:: (13) נוהל לעניין הסמכה של מבצע ביקורת כפל (RII), שיבטיח כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי [[תקנה 20(ג) ו-(ג1)]], ובכלל זה קביעת -
::: (א) התאמת ההגדר שברישיון הטכנאי לבדק כלי טיס של מי שמבוקש להסמיכו למבצע ביקורת כפל, או שברישיון או בהרשאה של מי שמבוקש להעסיקו בתור מבצע ביקורת כפל לפי [[תקנה 40(2)]], לביצוע ביקורת הכפל;
::: (ב) הניסיון הנדרש ממי שמבוקש להסמיכו למבצע ביקורת כפל;
::: (ג) הבקיאות הנדרשת ממי שמבוקש להסמיכו למבצע ביקורת כפל בשיטות ובציוד המשמשים בביצוע הביקורת, בכללי הכושר האווירי, בהוראות הכושר האווירי, במפרטים ובהוראות העדכניים המתייחסים לאפיצות, להגבלות ולתהליכים הנוגעים לפעולת הבדק המבוקרת;
::: (ד) המיומנות שעל מי שמבוקש להסמיכו למבצע ביקורת כפל להפגין בשימוש בעזרים השונים ובשיטות הביקורת השונות ובפענוח הליקויים המתגלים באמצעותם, לרבות שיטות ביקורת בלא הרס ושיטות ביקורת מיוחדות אחרות;
:: (14) נוהל לעניין מניעת מצב שאדם מבצע ביקורת כפל של פעולת בדק שהוא נטל או נוטל חלק בביצועה, כאמור [[בתקנה 20(ג)(3)]];
:: (15) נוהל לעניין הדרכה, הסמכה, הכשרה ושמירה על כשירות של עובד מכון הבדק לביצוע פעולות ריתוך, בדיקות בלא הרס או כל פעולת בדק אחרת שהורה המנהל, בפריט, לפי [[תקנה 20(ו)]];
:: (16) נוהל לעניין ביטול הסמכתו של מי שהוסמך לבצע ביקורת כפל (RII) לפי [[תקנה 20(ג)]] או להיות עובד מכון בדק המוסמך לחתום על תעודת אחזקה ושחרור של פריט לפי [[תקנה 20(ד)]] בשל אי-התאמה לתפקיד, בידי הממונה על הבטחת האיכות, לפי [[תקנה 20(ז)]];
:: (17) נוהלי הדרכה שיבטיחו כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי [[תקנה 22]], ובכלל זה פירוט תכנית ההדרכה לעובדי מכון הבדק, נוהל לעדכונה ולהגשת העדכון לאישור המנהל וכן נוהל לתיעוד ביצוע הדרכה;
:: (18) נוהלי מערכת הבטחת האיכות, שיבטיחו כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי [[תקנה 23]];
:: (19) פרטים לגבי מערכת ניהול הבטיחות של מכון הבדק כאמור [[בתקנות המנ&quot;ב]];
:: (20) נוהלי זיהוי, אחסון והחזקה של חומרים, חלקים, חלפים, ציוד, מיתקני בדיקה, מכשירי בדיקה וכלי עבודה, שיבטיחו כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי [[תקנה 25]];
:: (21) נהלים שיבטיחו כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו, לעניין ציוד מכון הבדק, לפי [[תקנה 26]], ובכלל אלה:
::: (א) נוהל לקביעת ציוד מכון הבדק המתאים והמספיק לביצוע יעיל של הפעולות הכלולות בהגדרים המפורטים ברישיון, ולבחינה תקופתית של קביעה כאמור;
::: (ב) נוהל לקבלת אישור המנהל לשימוש בציוד מכון בדק שאינו עומד לרשותו דרך קבע;
::: (ג) נוהל לקביעה כי ציוד מכון הבדק שווה ערך לזה המומלץ על ידי היצרן;
::: (ד) נוהל לכיול ותחזוקה של ציוד מכון הבדק;
:: (22) נוהל לעניין ייצור חלפים לשימוש עצמי שיבטיח כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי [[תקנה 27]];
:: (23) נוהל לעניין מידע תחזוקתי שיבטיח כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי [[תקנה 28]] ובכלל זה לעניין שינוי הליך ביצוע פעולת בדק מסוימת כאמור [[בתקנה 28(ד)]];
:: (24) נוהל עדכון מידע תחזוקתי שיבטיח כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי [[תקנה 29]];
:: (25) נוהל לעניין מערכת כרטיסי עבודה, שיבטיח כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי [[תקנה 30]], ובכלל זה תיאור המערכת ונהלים לשימוש בה;
:: (26) נוהל לעניין רמת ביצוע פעולות בדק שיבטיח כי בעל הרישיון יעמוד בחובות החלות עליו לפי [[תקנה 31]];
:: (27) נוהל להבטחת ביצוע פעולות בדק לפי הוראות ספר בקרת האחזקה (MCM) ולמידע התחזוקתי הישים שסיפק לו המפעיל האווירי ובהתאם להוראותיו של המפעיל האווירי, כאמור [[בתקנה 31(ב)]];
:: (27א) נוהל ליישום חובות בעל הרישיון לפי [[תקנה 31(ד)(3)]], ובכלל זה -
::: (1) פירוט כלל פעולות הבדק שביצוע לא הולם שלהן, או שימוש בחלקים או חומרים לא נכונים בביצוען, עלול להוביל לכשל, פגם או ליקוי, המסכן את הפעלתו הבטוחה של כלי הטיס, ומשכך לפעולות בדק שלגביהן נדרשת ביקורת כפל (RII-Required Inspection Items);
::: (2) נוהל לביצוע ביקורת חוזרת על עבודה שהתבצעה בעקבות ממצאי ביקורת כפל (buy-back procedures);
::: (3) נוהל שיבטיח כי ביקורת כפל על פעולת בדק מסוימת לא תיעשה בידי אדם שהשתתף בביצוע אותה פעולת בדק;
:: (27ב) נוהל לעניין העברת מידע הנוגע לעניין באופן נאות, במקרה של העברת פעולת בדק מעובד אחד לאחר בשל חילופי כוח אדם או משמרת, כאמור [[בתקנה 31(ד)(4)]], ובכלל זה מי אחראי במכון הבדק על העברת המידע באופן נאות;
:: (28) נוהל לעניין התקשרות עם מכון חוץ, כמשמעותו [[בתקנה 32(א)]] ומסירת ביצוע פעולת בדק לידיו, שיבטיח כי בעל הרישיון יעמוד בחובות החלות עליו לפי [[תקנה 32]];
:: (29) נוהל לעניין התקשרות עם גורם חוץ כמשמעותו [[בתקנה 33(א)]] ומסירת ביצוע פעולת בדק לידיו, שיבטיח כי בעל הרישיון יעמוד בחובות החלות עליו לפי [[תקנה 33]];
:: (30) נוהל לביצוע פעולות בדק ותחזוקת קו בתחנה, כהגדרתה [[בתקנה 125 לתקנות ההפעלה]], שאינה בשטח מכון הבדק;
:: (31) נוהל לעניין ביצוע שינוי גדול או תיקון גדול בפריט, שיבטיח כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי [[תקנה 34]];
:: (32) נוהל לניהול רישומים, שמירתם והגנתם, שיבטיח כי בעל הרישיון יעמוד בכל החובות החלות עליו לפי [[תקנות 35]] [[ו-36]];
:: (33) נוהל לווידוא שמישות והתאמת חלק, מכלול או פריט להתקנה, ולעניין מערכת לסיווג ולהפרדה של חלקים, מכלולים, פריטים, חומרי גלם ונצרכים, לפי [[תקנה 37]];
:: (34) נוהל להכנת תעודת אחזקה ושחרור וחתימה עליה, שיבטיח כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי [[תקנה 38]];
:: (35) נוהל להסמכת עובד מכון הבדק לבדיקת פריט שלם שיש לו תעודת סוג לפני מתן תעודת אחזקה ושחרור לפי [[תקנות 38]] [[ו-39(א)]] ולחתימה על תעודת אחזקה ושחרור לגביו, ובכלל אלה הוראות לעניין היקף הזכויות של מי שחותם על תעודת אחזקה ושחרור לפי [[תקנה 39(א)]];
:: (36) נוהל להסמכת עובד מכון הבדק לבדיקת פריט שאינו פריט שלם שיש לו תעודת סוג, לפני מתן תעודת אחזקה ושחרור לפי [[תקנות 38]] [[ו-39(א)]] ולחתימה על תעודת אחזקה ושחרור לגביו, ובכלל אלה הוראות לעניין היקף הזכויות של מי שחותם על תעודת אחזקה ושחרור לפי [[תקנה 39(א)]];
:: (37) נוהל לעניין תיקון תקלה בכלי טיס בשדה תעופה מחוץ לישראל בדרך של קבלת שירותיו של בעל רישיון מקביל ולעניין הסמכת אדם העובד בו למתן תעודת אחזקה ושחרור לכלי טיס כאמור באופן חד-פעמי לפי [[תקנה 39(ב)]];
:: (38) נוהל דיווח על תקלות שיבטיח כי בעל הרישיון יעמוד בכל החובות החלות עליו לפי [[תקנה 41]];
:: (39) נוהל להפצת הודעות על אישור פטור, שיבטיח כי בעל הרישיון יעמוד בכל החובות החלות עליו לפי [[תקנה 42]];
:: (40) נוהל עדכון לקובץ נוהלי מכון הבדק, להפצת העדכון לעובדי מכון הבדק ולהעברתו לאישור המנהל, כדי להבטיח כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי תקנה זו ולפי [[תקנה 44]];
:: (41) נוהל לעניין ביצוע שינויים קלים בקובץ נוהלי הבדק, ובכלל זה קביעת סוגי השינויים שביצועם אינו טעון את אישור המנהל מראש, כדי להבטיח כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי תקנת משנה (ג);
:: (42) נוהל לעניין ניהול מידע ממוחשב, שיבטיח כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי [[תקנה 45]].
: (ז) הנהלים הכלולים בקובץ נוהלי מכון הבדק, וכל נוהל של מכון הבדק שהם מפנים אליו -
:: (1) יכללו הוראות ומידע הדרושים לעובדי מכון הבדק לביצוע חובותיהם ותפקידיהם ברמה גבוהה של בטיחות וברמה מקצועית ראויה, בין השאר, בהתחשב בביצועי אנוש;
:: (2) לא יסתרו -
::: (א) הוראות כל דין החל לגבי מכון הבדק;
::: (ב) תנאי מתנאי הרישיון או ההגדרים הנלווים אליו;
::: (ג) חלקים אחרים בקובץ נוהלי מכון הבדק;
::: (ד) כל הוראת מינהל הנוגעת להפעלת מכון הבדק;
::: (3) יכללו הפניות לתקנות או להוראות המינהל המתאימות.
: (ח) קובץ נוהלי מכון הבדק יכיל הצהרה, חתומה ביד מנהל מכון הבדק שלפיה קובץ הנהלים עומד בדרישות תקנות אלה במלואן וכי הוא יעודכן, בסמוך לכל עדכון או שינוי בהן, כך שעמידתו בהוראותיהן תהיה מתמשכת.

@ 15. סמכות המנהל להורות על תיקון
: (א) המנהל רשאי, בכל עת, להורות לבעל רישיון לבצע כל תיקון או שינוי בקובץ נוהלי מכון הבדק (להלן - תיקון הקובץ), לרבות הוספת הוראות בעניינים שיורה.
: (ב) ראה המנהל כי נחוץ תיקון הקובץ, יודיע על כך לבעל הרישיון ויאפשר לו להמציא לו מידע והערות בתוך תקופה שעליה יורה, שלא תפחת מעשרים ואחד ימים מיום שקיבל בעל הרישיון את ההודעה.
: (ג) קיבל המנהל מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב), ישקול אותם ויודיע לבעל הרישיון על החלטתו.
: (ד) בעל הרישיון יבצע את תיקון הקובץ, בתוך שישים ימים מיום שקיבל את הודעת המנהל כאמור בתקנת משנה (ב), או בתוך תקופה ארוכה יותר שעליה הורה המנהל לאחר קבלת מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ג), ויודיע למנהל על השלמת הביצוע.
: (ה) ראה המנהל כי נדרשת פעולה מיידית, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת, להורות על הכנסת תיקון קובץ, ובלבד שייתן לבעל הרישיון, בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום עשרים ואחד ימים ממתן ההוראה כאמור הזדמנות להמציא לו מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב); בעל הרישיון יבצע את הנדרש מיד עם קבלת ההוראה, ואם הומצאו מידע והערות כאמור, יחולו תקנות משנה (ג) ו-(ד) בשינויים המחויבים.

@ 16. רשימת היכולת
: (א) רשימת היכולת תכלול זיהוי של כל פריט שאין לו תעודת סוג (בתקנה זו - פריט) לפי שם היצרן, דגם הפריט, שם הפריט לפי ספרות היצרן ומספר הפריט (Part Number) שנתן היצרן.
: (ב) לא יבצע בעל רישיון פעולת בדק בפריט, אלא אם כן -
:: (1) אותו הפריט כלול ברשימת היכולת של מכון הבדק;
:: (2) פעולת הבדק מתבצעת לפי המגבלות שצוינו ברשימת היכולת, אם צוינו;
:: (3) רשימת היכולת אושרה בידי המנהל.
: (ג) מבקש רישיון המגיש לאישור המנהל רשימת יכולת או בעל רישיון המגיש לאישור המנהל שינוי ברשימת היכולת, לא יכלול בה פריט -
:: (1) אלא לאחר שביצע הערכה באמצעות מערכת הבטחת האיכות האמורה [[בתקנה 23]], ומצא כי עומדים לרשותו, לרבות באמצעות מכון חוץ או באמצעות גורם חוץ, כמשמעותם [[בתקנות 32]] [[ו-33]], כוח אדם כשיר ומוסמך, מידע תחזוקתי, מבנים, מתקנים וציוד, המתאימים והמספיקים לביצוע פעולת הבדק בפריט, לפי תקנות אלה;
:: (2) אלא אם כן הפריט כלול בהגדרים שניתנו למכון הבדק לפי [[תקנות 11]] [[או 12]].
: (ד) בעל רישיון המבקש לערוך שינוי ברשימת היכולת יכין ויגיש למנהל את השינוי המוצע לרשימת היכולת, ובו פירוט -
:: (1) הפריטים הנוספים שהוא מבקש לבצע בהם פעולות בדק, או הפריטים שהוא מבקש לגרוע מרשימת היכולת, לרבות זיהוי של כל פריט לפי שם היצרן, דגם הפריט, שם הפריט לפי ספרות היצרן, מספר הפריט שנתן היצרן וקבוצת ההגדר שכלול בה הפריט;
:: (2) פעולות הבדק שהוא מבקש לבצע בכל פריט;
:: (3) מגבלות לגבי פעולות הבדק שאין הוא יכול לבצע במלואן.
: (ה) על אף האמור בתקנת משנה (ב)(3) -
:: (1) בעל רישיון רשאי לערוך שינוי ברשימת היכולת, ורשאי הוא לבצע פעולת בדק בפריט שנכלל ברשימת יכולת ששונתה, לפי המגבלות שצוינו בה, ובלבד שביצע הערכה של השינוי, כאמור בתקנה משנה (ג)(1), וההערכה בוצעה לפי נוהל כאמור [[בתקנה 14(ו)(5)]], שאישר המנהל;
:: (2) בעל רישיון שערך שינוי כאמור, יודיע על עריכת השינוי למנהל ויגיש את השינוי לביקורתו, בהתאם למועדים שאושרו בנוהל לפי [[תקנה 14(ו)(5)]]; הוראות תקנת משנה (ד) יחולו, בשינויים המתחייבים, על הודעה כאמור;
:: (3) המנהל רשאי לדחות תיקון שינוי ברשימת היכולת שהגיש בעל רישיון לביקורת, לרבות מגבלות שהוצעו, והוא רשאי להתנות את קבלתו בתנאים לגבי הפריטים, פעולות הבדק או המגבלות המבוקשים או להורות על תיקונים בו, להנחת דעתו.
: (ו) הערכה כאמור בתקנת משנה (ב) או (ג) תיחתם ביד מנהל מכון הבדק או מי שהוא מינה לכך, ולעניין רשימת יכולת שמבקש רישיון מגיש למנהל לראשונה לפי [[תקנה 2(א)(3)]] - תיחתם ההערכה ביד מי שמיועד להתמנות מנהל מכון הבדק, ותישמר על ידי בעל הרישיון כאמור [[בתקנות 35]] [[ו-36]].

@ 17. קובץ המידע של מכון הבדק
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מכון בדק ולא יפעלו עובדי מכון בדק אלא בהתאם לקובץ המידע של מכון הבדק.
: (ב) בעל רישיון יעמיד את קובץ המידע של מכון הבדק לשימוש עובדי מכון הבדק ויוודא כי הם פועלים לפיו.
: (ג) בעל רישיון יעדכן את קובץ המידע של מכון הבדק ככל הנדרש, ישמור אותו במצב מעודכן בכל עת, ויפיץ את העדכונים לעובדי מכון הבדק.
: (ד) בעל רישיון יחזיק את קובץ המידע של מכון הבדק כך שקל יהיה לעדכנו, ינהיג שיטה שתאפשר לעובדי מכון הבדק לדעת מהי הגרסה המעודכנת ביותר של הקובץ ויציין על גבי כל עמוד את תאריך העדכון האחרון שלו.
: (ה) בעל רישיון יעמיד את קובץ המידע של מכון הבדק, לרבות כל עדכון שלו, לעיונו של מפקח שמונה לפי [[סעיף 94 לחוק]], לפי דרישתו.
: (ו) קובץ המידע של מכון הבדק יכלול, לכל הפחות, את כל אלה:
:: (1) תיאור כללי של פעולות הבדק שמכון הבדק מורשה לבצע, לפי רישיונו והגדריו;
:: (2) רשימת נושאי התפקידים האחראיים כמפורט [[בתקנה 19]];
:: (3) רשימת מכוני החוץ וגורמי החוץ המבצעים פעולות בדק מטעם בעל הרישיון ורשימת פעולות הבדק שהם מבצעים לפי [[תקנות 32]] [[ו-33]];
:: (4) רשימה ובה פירוט כל תחנה, כהגדרתה [[בתקנה 125 לתקנות ההפעלה]], שהוא מבצע בה פעולות בדק בעבור מפעיל אווירי ישראלי;
:: (5) רשימה ובה פירוט כל מפעיל אווירי ישראלי שמכון הבדק נותן לו שירותי בדק או מבצע בעבורו פעולות בדק;
:: (6) לעניין בעל רישיון שהמנהל ציין ברישיונו תנאי לעניין היותו בעל רישיון מקביל, כאמור [[בתקנה 3(ב)]] - רשימה ובה פירוט כל מדינת חוץ שנתנה לו רישיון מקביל, וכן רשימת ההגדרים שכולל כל רישיון.

== פרק ד': הנהלת מכון הבדק ועובדי מכון הבדק ==

@ 18. צוות עובדי מכון הבדק
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מכון בדק אלא לאחר שהבטיח כי צוות עובדי מכון הבדק יהיה במספר וברמה מקצועית התואמים את פעולות הבדק שלגביהן ניתן הגדר, ובכלל זה תכנון העבודה, ניהולה, ביצועה, הבקרה והפיקוח עליה, יישום דרישות הבטחת האיכות לגבי פעולות אלה והשלמת פעולות הבדק.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון מכון בדק אלא לאחר שהבטיח כי צוות עובדי מכון הבדק הוא בעל ידע וניסיון מספיקים באותן פעולות שלגביהן ניתן הגדר; ידע וניסיון כאמור יתבססו, בין השאר, על ותק בעבודה מעשית בסוג פעולת הבדק בפריט שלגביו ניתן ההגדר או על הדרכה מתאימה שאישר המנהל.

@ 19. הנהלת מכון הבדק (תיקון: תשע&quot;ח, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ה)
: (א) בעל רישיון ימנה -
:: (1) מנהל למכון הבדק, שיהיה בעל הסמכות הארגונית הנדרשת להבטיח כי מכון הבדק יבצע את כל פעולות הבדק שבעל הרישיון מורשה לבצע לפי הוראות תקנות אלה;
:: (2) ממונה על תחזוקה, אחד או יותר, הכפוף ישירות למנהל מכון הבדק, שיהיה אחראי מטעמו של בעל הרישיון לכך שהפעולות המבוצעות במכון הבדק תואמות את הוראות הדין, רישיון מכון הבדק וההגדרים שבו, רשימת היכולת לפי [[תקנה 16]] והמגבלות שפורטו בה, נוהלי מכון הבדק המפורטים [[בתקנה 14]] וקובץ המידע לפי [[תקנה 17]]; מינה בעל הרישיון כמה ממונים על תחזוקה, יקבע ביחס לכל ממונה על תחזוקה שמונה כאמור, את הפעולות המתקיימות במכון הבדק, שעליהן הוא יופקד;
:: (3) ממונה הבטחת איכות, הכפוף ישירות למנהל מכון הבדק, שיהיה אחראי לניהול מערכת הבטחת האיכות ולמתן דוחות למנהל מכון הבדק, לפי [[תקנה 23]].
: (ב) בעל רישיון המבקש למנות בעל תפקיד לפי תקנת משנה (א)(2) או (3) -
:: (1) יודיע למנהל על כוונתו לעשות כן לפחות עשרה ימים לפני המינוי, ויצרף להודעתו את שמו ומספר תעודת הזהות של מי שהוא מבקש למנות לתפקיד וכן את קביעתו בדבר התאמתו לתפקיד לפי [[תקנה 20(א)]]; נפסק מינויו של בעל תפקיד לפי תקנת משנה (א)(2) או (3) בנסיבות שבהן לא ניתן למנות בעל תפקיד חדש במקומו לפני הפסקת המינוי, יודיע על כך בעל הרישיון למנהל בתוך 48 שעות מהפסקת המינוי, ויחולו הוראות תקנת משנה (ג);
:: (2) יודיע למנהל על הפסקת כהונתו של מי שמונה כאמור בתקנת משנה (א)(1), בתוך 10 ימים מיום הפסקת הכהונה.
: (ג) ראה המנהל כי אדם שמבקשים למנותו לתפקיד ממונה על תחזוקה או לתפקיד ממונה הבטחת איכות או שמונה לתפקיד כאמור, אינו מתאים לתפקידו, רשאי הוא, לאחר שנתן לבעל הרישיון ולאותו אדם הזדמנות להביא לפניו את טענותיהם לעניין התאמת אותו אדם לתפקידו -
:: (1) לקבוע, בהחלטה מנומקת, כי אותו אדם אינו מתאים לתפקידו ולהורות לבעל הרישיון שלא למנותו ולמנות אדם מתאים במקומו, לפי העניין; בעל הרישיון ימנה אדם מתאים לתפקיד בתוך שלושים ימים מיום שקבע המנהל כאמור, או בתוך תקופה ארוכה יותר שעליה הורה המנהל, בהחלטה מנומקת;
:: (2) ליתן לבעל הרישיון הוראות לעניין פעילות מכון הבדק בתקופה שעד למינוי אדם מתאים לתפקיד כאמור.
: (ד) בעל רישיון יעסיק בעלי תפקידים, כמפורט בתקנת משנה (א) בתפקידיהם האמורים -
:: (1) במכון בדק המורשה לבצע פעולות בדק בכלי טיס גדול שהמסה המרבית שלו המורשית להמראה, לפי ספר הטיסה או מסמך מתאים אחר כמשמעותו [[בסעיף 63(ב)(3) לחוק]], היא 30,000 ק&quot;ג או יותר - העסקה בלעדית, במשרה מלאה; לעניין זה, &quot;העסקה בלעדית&quot; - העסקה על ידי בעל הרישיון, במסגרת מכון הבדק, בתפקידים שבתחום אחריותו של בעל התפקיד האמור או הנוגעים להם, ובלבד שהעיסוק בתפקידים אלה אינו יוצר או עלול ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו כאמור או פוגע ביכולתו לשמש בתפקיד כאמור;
:: (2) במכון בדק שאינו כאמור בפסקה (1) - באופן ובהיקף משרה שאישר המנהל בשים לב, בין השאר, להגדרים ולרשימת היכולת של מכון הבדק ולהיקפי הפעילות בו.
: (ה) על אף האמור בתקנת משנה (ד), בעל רישיון שהוא גם בעל רישיון הפעלה אווירית רשאי להעסיק את -
:: (1) מנהל מכון הבדק גם בתפקיד של מנהל בעל אחריות כוללת, לפי [[תקנה 377(א)(1) לתקנות ההפעלה]] או במשרה מקבילה לפי [[+|הפרקים ה-11]] [[או ה-12 לתקנות ההפעלה]];
:: (2) ממונה הבטחת האיכות גם בתפקיד מקביל במסגרת פעילותו לפי רישיון ההפעלה האווירית, ובלבד שהיקף העסקתו הכולל על ידי בעל הרישיון הוא משרה מלאה ואין הוא מועסק אצל אדם אחר.
: (ו) בעל רישיון שהוא גם בעל רישיון הפעלה אווירית לא יעסיק בכל תפקיד או משרה במכון הבדק, את מי שמשמש, במסגרת פעילותו לפי רישיון ההפעלה האווירית באחד התפקידים שלהלן, אלא אם כן המנהל אישר את ההעסקה כאמור, לאחר ששוכנע, בהתחשב בסוג ההפעלה האווירית והיקפה, כי אותו אדם מסוגל לבצע את שני התפקידים במקביל בלא פגיעה באחריות המבקש לפי תקנות ההפעלה לכשירות אווירית נמשכת של כלי הטיס שהוא מפעיל, ובאחריות המבקש בתור בעל רישיון להפעלת מכון בדק לפי תקנות אלה -
:: (1) ממונה על התחזוקה והביקורת, לפי [[תקנה 207(ב)(4) לתקנות ההפעלה]];
:: (2) ממונה על כשירות אווירית נמשכת, לפי [[תקנה 248(א)(3) לתקנות ההפעלה]];
:: (3) ממונה על כשירות אווירית נמשכת, לפי [[תקנה 377(א)(4) לתקנות ההפעלה]];
:: (4) (((נמחקה).))

@ 20. כשירות לביצוע תפקידים (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) לא יעסיק בעל רישיון אדם בתפקיד ממונה על תחזוקה או בתפקיד ממונה הבטחת איכות, ולא יעסוק אדם בתפקיד כאמור, אלא אם כן התקיימו שני אלה:
:: (1) אותו אדם -
::: (א) אם מבוקש למנותו לממונה על תחזוקה - הוא מחזיק ברישיון תקף של טכנאי לבדק כלי טיס ובו הגדר אחד או יותר המתאים, בשים לב להגדרי מכון הבדק ולרשימת היכולת שלו, למילוי תפקידו, ואם מבוקש למנותו לממונה הבטחת האיכות - הוא מחזיק ברישיון תקף של טכנאי לבדק כלי טיס ובו הגדר אחד או יותר או שהוא בעל תואר ראשון לפחות בתחום ההנדסה, המתאימים, בשים לב להגדרי מכון הבדק ולרשימת היכולת שלו, למילוי תפקידו;
:::: (((הוראת שעה ל-18 חודשים מיום 15.7.2026):)) אם מבוקש למנותו לממונה על תחזוקה - הוא מחזיק ברישיון של טכנאי לבדק כלי טיס ובו הגדר אחד או יותר המתאים, בשים לב להגדרי מכון הבדק ולרשימת היכולת שלו, למילוי תפקידו, ואם מבוקש למנותו לממונה הבטחת האיכות - הוא מחזיק ברישיון של טכנאי לבדק כלי טיס ובו הגדר אחד או יותר או שהוא בעל תואר ראשון לפחות בתחום ההנדסה, המתאימים, בשים לב להגדרי מכון הבדק ולרשימת היכולת שלו, למילוי תפקידו;
::: (ב) הוא בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות, מתוכן שנה אחת לפחות בתפקיד ניהולי, בתחום תחזוקת פריטים;
::: (ג) מכיר ויודע את הוראות קובץ נוהלי מכון הבדק וקובץ המידע של מכון הבדק של בעל הרישיון העומד להעסיקו או המעסיקו, את עקרונות מערכי האחזקה של הפריטים שבעל הרישיון הוא הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק לגביהם לפי [[תקנות ההפעלה]], וכן את תקנות הטיס והוראות המינהל הנוגעות לעניין הפעלת מכון הבדק;
:: (2) בעל הרישיון קבע, לאחר ששקל את כישוריו, את ניסיונו של אותו אדם בתחום תחזוקת פריטים, ובכלל זה ניסיונו בניהול בתחום זה, ואת הרקע והידע המקצועיים שלו, כי מתקיימות בו הוראות פסקה (1) וכי הוא מתאים לתפקיד שהוא מיועד לו במכון הבדק, בשים לב למאפייני מכון הבדק ולפעילותו.
: (ב) הוראות תקנת משנה (א)(2), למעט החובה לקבוע כי באותו אדם מתקיימות הוראות תקנת משנה (א)(1), יחולו, בשינויים המתחייבים, על מינוי אדם לתפקיד ניהולי, בתחום תחזוקת פריטים במכון הבדק, שאין חובה למנותו לפי [[תקנה 19(א)(1) עד (3)]].
: (ג) לא יעסיק בעל רישיון אדם ולא יעסוק אדם -
:: (1) בביצוע פעולת בדק בפריט שלפי מערך האחזקה הנוגע אליו יש לבצעה על ידי מבקר (בתקנת משנה זו - ביקורת), אלא אם כן אותו אדם -
::: (א) מחזיק ברישיון תקף של טכנאי לבדק כלי טיס ובו הגדר מתאים לפריט שבו מתבצעת הביקורת, ולעניין ביקורת שלביצועה נדרש מי שהוסמך לפי תקנת משנה (ו) - הוא מחזיק בהסמכה תקפה, מתאימה לביצוע הביקורת;
::: (ב) הוא בעל ניסיון מספיק לביצוע הביקורת;
::: (ג) הממונה על הבטחת האיכות הסמיכו לשמש מבקר, לאחר שהוכשר לכך במסגרת מכון הבדק;
:: (2) לא יעסיק בעל רישיון אדם ולא יעסוק אדם בביצוע ביקורת כפל (RII), אלא אם כן אותו אדם -
::: (1) מחזיק ברישיון תקף של טכנאי לבדק כלי טיס שבו הגדר מתאים לפריט שבו מתבצעת ביקורת הכפל, ולעניין ביקורת כפל שלביצועה נדרש מי שהוסמך לפי תקנת משנה (ו) - הוא מחזיק בהסמכה תקפה כאמור באותה תקנת משנה;
:::: (((הוראת שעה ל-18 חודשים מיום 15.7.2026):)) מחזיק ברישיון של טכנאי לבדק כלי טיס שבו הגדר מתאים לפריט שבו מתבצעת ביקורת הכפל והוא רשאי, לפי [[תקנה 231ב לתקנות הרישיונות]], לעשות שימוש בזכויות לפי הרישיון שבידיו, ולעניין ביקורת כפל שלביצועה נדרש מי שהוסמך לפי תקנת משנה (ו) - הוא מחזיק בהסמכה תקפה כאמור באותה תקנת משנה;
::: (2) קיבל הסמכה מאת הממונה על הבטחת האיכות לבצע את אותה ביקורת כפל;
::: (3) לא השתתף בביצוע פעולת הבדק שלגביה מבוצעת ביקורת הכפל.
: (ג1) הממונה על הבטחת האיכות יסמיך אדם כאמור בתקנת משנה (ג) לבצע ביקורת כפל, לאחר ששוכנע כי אותו אדם הוא בעל ניסיון מספיק לביצוע ביקורת הכפל ווידא כי הוא הוכשר לכך במסגרת מכון הבדק.
: (ד) לא יעסיק בעל רישיון אדם בתפקיד עובד מכון בדק המוסמך לחתום על תעודת אחזקה ושחרור של פריט, ולא יעסוק אדם בתפקיד כאמור אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא מחזיק ברישיון טכנאי לבדק כלי טיס ובו הגדר מתאים לפעולת הבדק שלגביה יש לתת תעודת אחזקה ושחרור (((הוראת שעה ל-18 חודשים מיום 15.7.2026):)) והוא רשאי, לפי [[תקנה 231ב לתקנות הרישיונות]], לעשות שימוש בזכויות לפי הרישיון שבידיו (להלן - טכנאי כשיר);
:: (2) הוא קיבל הדרכה מתאימה, לפי [[תקנה 22]], בנושא מתן תעודת אחזקה ושחרור;
:: (3) הוא הוסמך בידי ממונה הבטחת האיכות, בשים לב לרמתו המקצועית ולניסיונו, לחתום על תעודת אחזקה ושחרור.
: (ה) בעל הרישיון יוודא שכל אדם המבצע פעולות בדק בפריט הוא אחד מאלה:
:: (1) עובד מכון הבדק המחזיק ברישיון טכנאי לבדק כלי טיס עם הגדר מתאים (((הוראת שעה ל-18 חודשים מיום 15.7.2026):)) שהוא טכנאי כשיר;
:: (2) עובד מכון הבדק העובד בפיקוח של טכנאי לבדק כלי טיס (להלן - המשגיח); אדם זה רשאי לבצע אותן פעולות בדק אשר המשגיח עליו רשאי לבצען אם המשגיח -
::: (((הוראת שעה ל-18 חודשים מיום 15.7.2026):)) עובד מכון הבדק העובד בפיקוח של טכנאי לבדק כלי טיס שהוא טכנאי כשיר (להלן - המשגיח); אדם זה רשאי לבצע אותן פעולות בדק אשר המשגיח עליו רשאי לבצען אם המשגיח -
::: (א) נמצא בקרבת מקום כדי לאפשר לעובד מכון הבדק להתייעץ עמו;
::: (ב) מפקח אישית על ביצוע העבודה במידה הדרושה כדי לוודא כי היא מבוצעת כהלכה, ומאשר, נוסף על כך בחתימת ידו, את ביצוע העבודה כהלכה.
: (ו) לא יעסיק בעל רישיון אדם בביצוע פעולות ריתוך, בדיקות בלא הרס או כל פעולת בדק אחרת שהורה המנהל, בפריט, אלא אם כן אותו אדם, על פי נוהלי מכון הבדק -
:: (1) הוסמך לביצוע פעולה כאמור במסגרתו ועומד בדרישות הכשירות הבריאותית והמקצועית הנמשכת לביצוע הפעולה, והכל לפי אמות מידה מקצועיות שלפיהן מבקש בעל הרישיון לפעול, ואשר אישר לו המנהל;
:: (2) הודרך והוכשר לביצוע הפעולה.
: (ז) מצא הממונה על הבטחת האיכות כי מי שהוא הסמיך לבצע ביקורת כפל (RII) לפי תקנת משנה (ג), או לשמש עובד מכון בדק המוסמך לחתום על תעודת אחזקה ושחרור של פריט לפי תקנת משנה (ד) אינו מתאים לתפקידו, רשאי הוא לבטל את הסמכתו.

@ 21. רישומים לגבי נושאי תפקידים אחראיים (תיקון: תשפ&quot;ה)
: בעל רישיון יחזיק וינהל רשימה מעודכנת של נושאי תפקידים אחראיים כמפורט להלן:
: (1) רשימת המוסמכים לבצע ביקורת כפל (RII) לפי [[תקנה 20(ג)(2)]], ובה שמותיהם, מספר וסוג הרישיון שלהם, ההגדרים שנקבעו ברישיונם, פעולות ביקורת הכפל שעליהן הוסמכו, ודוגמת סימון החותמת או החתימה שלהם;
: (2) רשימת המוסמכים לחתום על תעודת אחזקה ושחרור לפי [[תקנה 20(ד)]], ובה שמותיהם מספר וסוג הרישיון שלהם וההגדרים שנקבעו ברישיונם ועליהם הוסמכו במכון הבדק לחתום על תעודת אחזקה ושחרור, ודוגמת סימון החותמת שלהם.

@ 22. תכנית להדרכת עובדי מכון הבדק
: (א) בעל רישיון יכין ויגיש לאישור המנהל -
:: (1) תכנית הדרכה שתבטיח כי עובדי מכון הבדק יבצעו את תפקידיהם ואת הפעולות המוטלות עליהם ברמה מקצועית הולמת, ובהתאם לנוהלי מכון הבדק;
:: (2) כל שינוי בתכנית הדרכה שאושרה או תיקון שלה, לרבות לעניין הדרכה תקופתית, כפי שמתחייב מפעילות מכון הבדק.
: (ב) המנהל רשאי לאשר תכנית הדרכה כאמור בתקנת משנה (א), והוא רשאי להתנות את אישורה בביצוע כל תיקון או שינוי בתכנית ההדרכה, לרבות הוספת הוראות בעניינים שיורה עליהם.
: (ג) בעל רישיון יערוך הדרכות לעובדי מכון הבדק לפי תכנית הדרכה שאושרה כאמור בתקנת משנה (ב), לרבות מועדיה ותכניה.
: (ד) תכנית ההדרכה תכלול פרקים נפרדים לפי פירוט זה ובהתאם להוראות תקנה זו:
:: (1) הדרכת היכרות עם מכון הבדק;
:: (2) הדרכה ראשונית;
:: (3) הדרכה תקופתית;
:: (4) הדרכה מיוחדת;
:: (5) הדרכת חומרים מסוכנים;
:: (6) נוהל בדבר הדרכה מתקנת;
:: (7) נוהל כאמור בתקנת משנה (יא);
:: (8) נוהל לעניין הערכת כשירות עובדי מכון הבדק, כאמור בתקנת משנה (יג).
: (ה) הדרכת ההיכרות עם מכון הבדק תכלול נושאים אלה לפחות:
:: (1) [[החוק]] והתקנות שהותקנו לפיו ובפרט תקנות אלה;
:: (2) נוהלי מכון הבדק, לרבות אלה הקשורים למערכת הבטחת האיכות;
:: (3) הדרכה בסיסית לגבי חומרים מסוכנים;
:: (4) ביצועי אנוש בפעולות בדק;
:: (5) מערכת המחשוב של מכון הבדק והתוכנות המשמשות אותו;
:: (6) בטיחות בעבודה;
:: (7) נוהלי הביטחון של מכון הבדק.
: (ו) ההדרכה הראשונית תכלול נושאים אלה לפחות:
:: (1) ההוראות לפי [[+|הפרק השביעי]], [[+|סימן ט' בפרק השנים עשר]] [[וסימן י&quot;א בפרק השלושה עשר בתקנות ההפעלה]], בהתאם לרישיון ההפעלה האווירית שמחזיק בו מי שבעל הרישיון מבצע בעבורו פעולות בדק;
:: (2) סקירה כללית של פעולות הבדק הכלולות בהגדרים המפורטים ברישיון, ובכלל זה תכנון הפעולות, ביצוען, בקרתן, הפיקוח עליהן, סיומן, מתן תעודת אחזקה ושחרור והבטחת האיכות לגבי פעולות אלה;
:: (3) הדרכה לגבי תפקיד עובד מכון הבדק ככלל, והתפקיד שיוטל על העובד במסגרת מכון הבדק בפרט;
:: (4) בטיחות בעבודה;
:: (5) תיעוד העבודה ושמירת התיעוד;
:: (6) חומרים, חלקים וחלפים;
:: (7) מיתקני בדיקה ומכשירי בדיקה, לרבות ציוד קרקע;
:: (8) כלי עבודה;
:: (9) ביצועי אנוש במילוי תפקיד עובד מכון הבדק או הפעולה המסוימת המוטלת עליו, ובכלל זה תיאום ושיתוף פעולה עם אחרים המעורבים בביצוע פעולת הבדק ועם צוותי אוויר;
:: (10) כל נושא אחר שהורה עליו המנהל.
: (ז) הדרכה תקופתית (Recurrent) תהיה בהיקף של 8 שעות לפחות ותכלול רענון לגבי הנושאים האמורים בתקנת משנה (ו), נושאים חדשים שהתעוררו מאז קבלת ההדרכה הראשונית וכל נושא אחר שהמנהל הורה עליו.
: (ח) הדרכה מיוחדת תכלול הדרכה ראשונית, הדרכה תקופתית והסמכה, המותאמות לנושאים הנובעים מתפקידים או מפעולות שביצועם דורש מומחיות מיוחדת, לרבות -
:: (1) התזת פלזמה;
:: (2) תהליכי ציפוי מיוחדים;
:: (3) בדיקות מיוחדות, דוגמת ביקורת בלא הרס (NDI), בדיקות בורוסקופ ובדיקות הקשה;
:: (4) פעולות עיבוד מיוחדות;
:: (5) פעולות ריתוך;
:: (6) פעולות הרכבה מיוחדות;
:: (7) פעולות נוספות שהורה עליהן המנהל.
: (ט) הדרכת חומרים מסוכנים תהיה בהיקף של 8 שעות לפחות, ותכלול הדרכה ראשונית והדרכה תקופתית המותאמות לנושאים המפורטים להלן:
:: (1) ידע והכרה כללית של דרישות השימוש בחומרים מסוכנים, כדי לאפשר לעובדי מכון הבדק לזהות חומרים מסוכנים;
:: (2) חומרים מסוכנים המיועדים לשימוש בביצוע פעולות הבדק, ובכלל זה בעניין סימון, אריזה, פטורים ודרישות מיוחדות לחומרים מסוכנים כאמור;
:: (3) אמצעי הגנה לעובדי מכון הבדק המשתמשים בחומרים מסוכנים המיועדים לשימוש בביצוע פעולות הבדק;
:: (4) שיטות ותהליכים למניעת תקלות הקשורות לשימוש בחומרים מסוכנים או לשינועם או הנובעות מהם;
:: (5) הוראות של רשויות המדינה המוסמכות שעניינן שימוש בחומרים מסוכנים.
: (י) הדרכה מתקנת -
:: (1) תינתן לעובד מכון בדק שהפגין חוסר ידע מקצועי או חוסר מיומנות בביצוע תפקידו, ותכלול הדרכה לשיפור הידע והמיומנות של עובד מכון הבדק, בייחוד בעניין שהופגנו בו חוסר ידע או חוסר מיומנות כאמור;
:: (2) יכול שתינתן גם לקבוצת עובדי מכון הבדק, אם ראה בעל הרישיון כי חוסר הידע או חוסר המיומנות שהופגנו כאמור מחייבים זאת;
:: (3) תינתן בסמוך, ככל האפשר, לאירוע שהופגנו בו חוסר ידע או חוסר מיומנות כאמור.
: (יא) בנוהל לפי [[תקנה 14(ו)(17)]] יקבע בעל רישיון את מועדי ההדרכה התקופתית, פעולות ותפקידים שביצועם טעון הדרכה מיוחדת וכן את הנסיבות המצריכות הדרכה מתקנת.
: (יב) בעל הרישיון יעדכן את תכנית ההדרכה לפי הצורך, ויגיש כל עדכון לתכנית ההדרכה לאישור המנהל.
: (יג) בעל הרישיון יעריך את כשירות עובדי מכון הבדק לביצוע פעולותיהם ותפקידיהם לאחר שהשלימו הדרכה מן ההדרכות המפורטות בתקנות משנה (ה) עד (י); הערכה כאמור יכול שתיעשה בדרך של מבחן בכתב, מבחן מיומנות, מבחן בעל פה, תרגול קבוצתי או במהלך ההדרכה או בסיומה.
: (יד) בעל הרישיון יתעד את ההדרכות שעבר עובד מכון הבדק לפי תכנית ההדרכה, כאמור בתקנות משנה (ה) עד (י), ואת ההערכה כאמור בתקנת משנה (יג), וישמור את התיעוד לתקופה של שנתיים לפחות מיום ביצוע ההדרכה או ההערכה.
: (טו) ראה המנהל כי אין תכנית ההדרכה מספקת כדי לעמוד בדרישות תקנות אלה, רשאי הוא לדרוש מבעל הרישיון לשנות את תכנית ההדרכה שלו; דרש המנהל שינוי כאמור, יעביר בעל הרישיון את תכנית ההדרכה המעודכנת לאישור המנהל.

== פרק ה': מערכת הבטחת איכות ומערכת ניהול בטיחות ==

@ 23. מערכת הבטחת איכות
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מכון בדק אלא אם כן הוא מקיים מערכת הבטחת איכות בלתי תלויה, שאישר לו המנהל, שמטרתה להבטיח, באופן מתמשך ויסודי, רמה מקצועית נאותה בביצוע פעולות בדק וקיום הוראות תקנות אלה בפעילות מכון הבדק, וכי כל פריט שבעל הרישיון נותן לו תעודת אחזקה ושחרור שמיש ועומד בכללי כושר אווירי.
: (ב) מערכת הבטחת איכות תכלול -
:: (1) תיאור של מדיניות ניהול האיכות והבטיחות של מכון הבדק, ובכלל זה:
::: (א) הצהרה כי בטיחות הטיסה היא השיקול המכריע בביצוע פעולות הבדק במכון הבדק;
::: (ב) יישום של ביצועי אנוש ושל עקרונות הגורם האנושי בביצוע פעולות הבדק;
::: (ג) עידוד עובדי מכון הבדק לדווח על טעויות ועל תקלות בביצוע פעולות בדק;
::: (ד) הצהרה בדבר חובת כל עובד במכון הבדק לציית לנהלים, להוראות ולתקנות אלה בעניין הבטחת האיכות והבטיחות;
::: (ה) הצהרה בדבר הצורך שכל עובד במכון הבדק ישתף פעולה עם הסוקרים בביצוע תפקידם;
:: (2) נהלים להבטחת אי-תלותה ואי-תלותם של הפועלים במסגרתה, במסגרת פעילות מכון הבדק, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
::: (א) חובת דיווח על ליקויים שנמצאו בביצוע סיקור למנהל מכון הבדק;
::: (ב) מניעת מצב שבו המשמשים במכון הבדק כסוקרים משמשים בו גם בביצוע פעולות בדק שעל סיקורן הם אמונים;
:: (3) נוהל להכשרה ולמינוי של סוקרים;
:: (4) נוהל לקביעת תכנית סיקורים עתית ובכלל זה המועדים לעריכת סיקורים, שיביא בחשבון את הצורך לבצע סיקור בלתי תלוי של קובץ נוהלי מכון הבדק ושל כלל פעולות הבדק שמכון הבדק מבצע לפי הגדריו ולפי רשימת היכולת שלו, לרבות מחוץ לשטח מכון הבדק, ושיבטיח כי כלל הפעולות שמכון הבדק מבצע, בשעות הפעילות השונות שלו, מסוקרת;
:: (5) נוהל לעניין אופן ביצוע סיקורים, ובכלל זה לעניין -
::: (א) איתור ליקויים ותיעודם;
::: (ב) עריכת דין וחשבון מפורט בסיום כל סיקור בדבר פרטי הסיקור, העניינים שנסקרו והממצאים שהתגלו במהלכו;
:: (6) נוהל לעניין משוב למנהל מכון הבדק ולגורמים הנוגעים בדבר במכון הבדק בדבר ממצאי הסיקור וכן לעניין דיווח תקופתי למנהל מכון הבדק בדבר ביצוע פעולות מתקנות בעקבות ממצאי סיקור כאמור;
:: (7) נוהל לעניין לימוד הליקויים שנמצאו בסיקורים ונקיטת פעולות לתיקונם, ככל הנדרש ובזמן הנדרש, לרבות לעניין אחריות מנהל מכון הבדק לניהול תהליך תיקון הליקויים;
:: (8) נוהל לעניין ביצוע סיקור חוזר לאחר מציאת ליקוי.
: (ג) בעל רישיון יעביר למנהל, לפי בקשתו, ממצאי סיקורים כאמור בתקנה זו.
: (ד) זולת אם הורה המנהל כי מכון הבדק יבצע בעצמו את הסיקורים הנדרשים בתקנה זו, לאחר שראה המנהל כי הגדרי מכון הבדק, רשימת היכולת שלו והיקפי הפעילות בו מחייבים זאת, רשאי בעל רישיון להתקשר עם אדם אחר לשם ביצוע סיקורים לפי מערכת הבטחת האיכות של מכון הבדק, אם אותו אדם הוא אחד מאלה:
:: (1) בעל רישיון למכון בדק לפי תקנות אלה והסיקורים ייערכו על ידי הסוקרים המשמשים את אותו בעל רישיון;
:: (2) הוא בעל ידע וניסיון מקצועיים בביצוע סיקורים.

@ 24. (תיקון: תשע&quot;ח) : (((בוטלה).))

== פרק ו': מבנים, מיתקנים, ציוד ומידע תחזוקתי ==

@ 25. מבנים ומיתקנים
: לא יפעיל בעל רישיון מכון בדק אלא אם כן עומדים לרשותו כל אלה:
: (1) מבנים ומיתקנים המתאימים לאחסון נאות של חומרים, חלקים, חלפים, ציוד, מיתקני בדיקה, מכשירי בדיקה וכלי עבודה ולהגנה עליהם; סדרי האחסנה יבטיחו הפרדה ברורה ומוחלטת בין חלקים שמישים לבין חלקים בלתי שמישים;
: (2) מבני משרדים המתאימים לניהול העבודה, ובכלל זה לתכנון העבודה, לניהול מערכת הבטחת האיכות ומערכת ניהול הבטיחות ולשמירה על קבצים, רשימות או תיעוד כאמור בתקנות אלה;
: (3) מבנים, מיתקנים וסידורים הולמים לאחסון נאות של חלקים ותת-מכללים בכל שלבי ביצוע העבודה, והגנה עליהם מפני אבק, חום, גופים זרים, לחות ופגעים סביבתיים אחרים; במבנים ובמיתקנים יהיו גגות, תאורה, אוורור וניקוז ומיתקני פיקוח על טמפרטורה, אבק ולחות כנדרש לביצוע נאות של העבודה ולשמירה על בטיחותם, בריאותם, ערנותם ויעילותם של עובדי מכון הבדק;
: (4) לעניין בעל רישיון שאינו מבצע תחזוקת קו בלבד - מוסך המתאים לאחסונו של לפחות אחד מכלי הטיס הגדולים ביותר מתוך קבוצת כלי הטיס הכלולה בהגדריו, לפי העניין.

@ 26. ציוד מכון הבדק
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מכון בדק אלא אם כן עומדים לרשותו דרך קבע, חומרים, ציוד, מיתקני בדיקה, מכשירי בדיקה וכלי עבודה הנדרשים, לפי המידע התחזוקתי הישים, לביצוע פעולות הבדק (להלן - ציוד מכון הבדק), המתאימים ומספיקים לביצוע יעיל של פעולות הבדק הכלולות בהגדרים המפורטים ברישיון; בעת ביצוע פעולת בדק יהיה ציוד מכון הבדק נתון לשליטתו המלאה של בעל הרישיון; בעל רישיון יהיה אחראי לבדיקת השמישות, לתחזוקה ולכיול של ציוד מכון הבדק ולמעקב אחר השימוש בו ויבצע בדיקה תקופתית של התאמתו לביצוע יעיל של פעולות הבדק.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), המנהל רשאי לאשר לבעל רישיון כי חלק מציוד מכון הבדק לא יעמוד לרשותו דרך קבע, אם שוכנע כי קיימת התקשרות להשאלה או להשכרה של הציוד האמור או לשימוש בו, המאפשרת שימוש של מכון הבדק באותו ציוד כאשר הוא נדרש לו והמבטיחה כי במהלך תקופת השימוש בציוד כאמור הוא יהיה נתון לשליטתו המלאה של בעל הרישיון.
: (ג) ציוד מכון הבדק העומד לרשות בעל רישיון יהיה המומלץ על ידי יצרן הפריט שלגביו מבוצעת פעולת הבדק, ואם ציוד מכון בדק כאמור אינו בנמצא - כזה שבעל הרישיון קבע שהוא שווה ערך לו.
: (ד) בעל רישיון יוודא שציוד מכון הבדק, ובפרט זה המשמש לקבלת מוצר (Product Acceptance) או לקביעת ממצאים לגבי כשירות אווירית, ייבדק, יכויל ויתוחזק בתדירות נאותה, כדי שדיוק הכיול שלו יתאים להוראות יצרן ציוד מכון הבדק; בעל רישיון ישמור תיעוד לגבי כל כיול שבוצע ושל הוראות יצרן הציוד שלפיהן בוצע, לתקופה של שנתיים לפחות מיום ביצוע הכיול.
: (ה) לא יבצע בעל רישיון פעולת בדק בפריט, אלא אם כן כל ציוד מכון הבדק הנדרש לביצוע פעולת הבדק עומד לרשותו.

@ 27. ייצור חלפים לשימוש עצמי
: (א) לא ייצר בעל רישיון חלפים לשימוש בפריטים שהוא מבצע בהם פעולות בדק (בתקנה זו - שימוש עצמי), אלא על פי נוהל לעניין ייצור חלפים לשימוש עצמי שקבע בעל הרישיון ואישר המנהל.
: (ב) המנהל רשאי לאשר לבעל רישיון לייצר חלפים לשימוש עצמי, אם נחה דעתו כי נשמרת רמת בטיחות שוות ערך לזו הנדרשת בידי היצרן המקורי של החלף האמור.
: (ג) בשוקלו אם לאשר לבעל רישיון ייצור חלפים לשימוש עצמי, יביא המנהל בחשבון את חיוניות החלף המיוצר לכשירות האווירית של כלי הטיס ואת המידע התחזוקתי, מערכת הבטחת האיכות ותשתית הנהלים של בעל הרישיון לביצוע הייצור, הפיקוח עליו ותיעודו.
: (ד) בעל רישיון יסמן חלפים שייצר בייצור עצמי בשם ובסימון המזהה אותו, וייתן לכל חלף מספר ייחודי המזהה אותו.
: (ה) הוחלף חלק מקורי בחלף שייצר בעל הרישיון, יציין בעל הרישיון, באופן מפורש, ברישומים האמורים [[בתקנה 35]], כי נעשה שימוש בחלף שיוצר כאמור.

@ 28. מידע תחזוקתי
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מכון בדק אלא אם כן הבטיח כי ביצוע פעולות הבדק בידי עובדי מכון הבדק, הוא בהתאם למידע תחזוקתי מלא ועדכני לפי הוראות תקנה זו.
: (ב) בעל רישיון יבטיח שהמידע התחזוקתי הישים, זמין לשימושם של עובדי מכון הבדק.
: (ג) בעל רישיון יחזיק ברשותו מידע תחזוקתי עדכני החל על כל פריט הכלול ברשימת היכולת לפי [[תקנה 16]] ובכלל זה:
:: (1) הוראות לשמירה על כשירות אווירית נמשכת או התאמה נמשכת לשימוש תעופתי מאת יצרן הפריט או המתכן שלו, לרבות ספרי עזר ועלוני שירות;
:: (2) הוראות כושר אווירי לגבי הפריט, שניתנו לפי [[סעיף 69 לחוק]];
:: (3) כל דרישה, הוראה או מידע לגבי שמירה על כשירות אווירית נמשכת של פריט ישראלי, שנתן המנהל או של פריט זר שנתנה הרשות המוסמכת במדינת הרישום או במדינת התכן של אותו פריט;
:: (4) הוראות לשמירה על כשירות אווירית נמשכת של פריט מאת המפעיל האווירי של אותו פריט, לרבות נוהלי התחזוקה ומערכי האחזקה שלו;
:: (5) כל מידע ישים לעניין שינוי דרך ביצועה של פעולת בדק מסוימת, כאמור בתקנת משנה (ד).
: (ד) בעל רישיון רשאי, בהתאם לנוהל לפי [[תקנה 14(ו)(23)]], לשנות את דרך ביצועה של פעולת בדק מסוימת לפי תקנת משנה (א), ובלבד שלפני ביצוע השינוי בעל הרישיון -
:: (1) הודיע על השינוי למי שמסר את הפריט לידיו לשם ביצוע פעולת הבדק וקיבל את אישורו לשינוי;
:: (2) הוכיח למנהל, באופן ובצורה שהורה לו המנהל, כי השינוי מבטיח רמת תחזוקה שוות ערך לזו המתקבלת בהליך ביצוע פעולת הבדק לפי המידע התחזוקתי העדכני או גבוהה ממנה והמנהל אישר את השינוי.

@ 29. עדכון מידע תחזוקתי
: (א) בעל רישיון יתעד אי-דיוקים, סתירות או חוסר במידע תחזוקתי, שהתגלו אגב ביצוע פעולות בדק, וידווח עליהם לגורם שהוציא את המידע התחזוקתי הנוגע בדבר ולמנהל.
: (ב) בעל רישיון יבטיח שהודעה על אי-דיוקים, סתירות או חוסר לגבי מידע תחזוקתי, המגיעה מן הרשות המוסמכת במדינת התכן או הייצור או ממחזיק תעודת סוג, מיצרן, ממפעיל אווירי או מן המנהל, תתועד ותובא לידיעת עובדי מכון הבדק.

@ 30. רישום כרטיסי עבודה
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מכון בדק אלא אם כן הוא מנהל רישום כרטיסי עבודה או גיליונות עבודה (Work Cards/Worksheets) לשימוש עובדי מכון הבדק בביצוע פעולות הבדק (להלן - כרטיס העבודה).
: (ב) ביחס לכל פעולת בדק, ובכלל זה פעולת בדק שנעשתה על ידי מכון חוץ או גורם חוץ לפי [[תקנות 32]] [[ו-33]], בהתאמה, רישום כרטיסי העבודה -
:: (1) יבטיח תיעוד מלא ומפורט של השלמת כל הפעולות הקשורות לאותה פעולת בדק;
:: (2) ישקף באופן מלא ובמדויק את תוכן המידע התחזוקתי הנכון לה.
: (ג) התבקש בעל רישיון לבצע פעולת בדק לפי כרטיסי עבודה של מפעיל אווירי, רשאי בעל הרישיון לבצע את פעולת הבדק בהתאם לכרטיסי העבודה של אותו מפעיל אווירי, ובלבד שיש בידי בעל הרישיון נוהל לפי [[תקנה 14(ו)(25)]] המבטיח מילוי נכון של כרטיסי העבודה כאמור.

@ 31. רמת ביצוע פעולות בדק (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) לא יבצע בעל רישיון פעולת בדק בפריט אלא לפי הוראות [[הפרק השביעי לתקנות ההפעלה]].
: (ב) לא יבצע בעל רישיון הנותן שירותי בדק למפעיל אווירי בהפעלה מסחרית פעולות בדק בעבור מפעיל אווירי כאמור, אלא בהתאם להוראות ספר בקרת האחזקה (MCM) ולמידע התחזוקתי הישים שסיפק לו המפעיל האווירי ובהתאם להוראותיו של המפעיל האווירי.
: (ג) בעל רישיון המבצע שיפוץ בפריט יוודא כי הפריט נבחן לפי מידע תחזוקתי אשר פיתח ואישר היצרן או מחזיק תעודת הסוג, לרבות יצרן של ציוד תעופתי בעל נוהל תקן טכני (TSO) כמשמעותו בתקנות ההפעלה, או לפי מידע תחזוקתי שאישר המנהל, לפי העניין.
: (ד) בעל רישיון יוודא כי -
:: (1) פריט, חומר גלם או חלק חילוף המתקבל במכון הבדק נבדק מקדמית לשם גילוי פגמים או ליקויים, וכי תוצאות בדיקה מוקדמת כאמור נרשמות בטופס הכולל פרטים לעניין הפריט, חומר הגלם או חלק החילוף שהתקבל, לרבות סוגו של כל אחד מאלה, שם היצרן, מספרו הסידורי ומצבו;
:: (2) לפני ביצוע כל עבודה בפריט שהיה מעורב בתאונת טיס או בתקרית טיס מתבצעת בדיקה יסודית לגילוי נזקים נסתרים וכי תוצאות הבדיקה נרשמות בטופס המיועד לכך;
:: (3) תבוצע ביקורת כפל לגבי כל אותן פעולות בדק שפורטו בקובץ נוהלי מכון הבדק לפי [[תקנה 14(ו)(27א)(1)]] כפעולות בדק שלגביהן נדרשת ביקורת כפל (RII-Required Inspection Items), וכי ביקורת כפל על פעולת בדק מסוימת לא תיעשה בידי אדם שהשתתף בביצוע אותה פעולת בדק;
:: (4) במקרה שבו המשך ביצוע פעולת בדק או השלמתה מועבר מעובד מכון הבדק אחד לאחר בשל חילופי כוח אדם או משמרת, כי העובד הנעבר יקבל את כל המידע הנוגע לעניין, באופן נאות; לעניין זה, &quot;מידע הנוגע לעניין&quot; יכלול לכל הפחות את אלה: מידע לגבי השלב שבו עומדים ביצועה או השלמתה של פעולת הבדק ומה נותר לבצע או להשלים, האם התגלו ליקויים בעת ביצוע פעולת הבדק ומהם, ואם פורקו חלקים שטרם הורכבו - מידע נדרש לגבי מצבם ומיקומם.

== פרק ז': הפעלת מכון הבדק ==

@ 32. ביצוע פעולת בדק בידי מכון חוץ
: (א) לא יתקשר בעל רישיון עם בעל רישיון אחר או עם בעל רישיון מקביל (להלן - מכון חוץ) בחוזה למסירת פריט הכלול בהגדרים וברשימת היכולת שלו לידיו לשם ביצוע פעולת בדק, ולא ימסור לידיו פריט כאמור לשם ביצוע פעולת בדק, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
:: (1) המנהל אישר לבעל הרישיון לבצע את סוג פעולת הבדק בסוג הפריט באמצעות מכון חוץ;
:: (2) פעולת הבדק שביצועה בפריט מבוקש, כלולה בהגדרים וברשימת היכולת של מכון החוץ;
:: (3) בעל הרישיון -
::: (א) בדק וקבע כי מכון החוץ מתאים לביצוע פעולת הבדק בפריט, וכי זו תבוצע לשביעות רצונו, לפי המידע התחזוקתי הישים ובהתאם לנוהלי מכון הבדק;
::: (ב) מנהל רשימה עדכנית כאמור [[בתקנה 17(ו)(3)]] (בתקנה זו - הרשימה), ובה פרטי כל מכון חוץ שעמו הוא מתקשר לביצוע פעולת בדק בפריט או שלידיו הוא מוסר פריט כאמור, וההתקשרות עמו, ובכלל זה -
:::: (1) סוגי הרישיון וההגדרים שבידי כל מכון כאמור;
:::: (2) רשימת הפריטים שבהם מבוקש לבצע פעולת בדק באמצעות מכון חוץ;
:::: (3) פירוט פעולות הבדק שיבוצעו בכל פריט בידי כל מכון חוץ;
:::: הרשימה וכל שינוי בה, יימסרו למנהל לפי בקשתו; ואולם לעניין ביצוע תחזוקת קו בכלי טיס מחוץ לישראל לפי תקנת משנה (ד) סיפה - יימסרו הרשימה וכל שינוי בה למנהל מיד עם עריכת הרשימה או השינוי;
::: (ג) פועל על פי נוהל לפי [[תקנה 14(ו)(28)]] שאישר המנהל, ובו הוראות לעניין ביצוע פעולת בדק בידי מכון חוץ, ובכלל זה בעניינים אלה:
:::: (1) קביעת התאמת מכון החוץ לביצוע פעולת הבדק בפריט שהוא מבקש למסור לידיו;
:::: (2) בדיקת אופן מתן תעודת אחזקה ושחרור לפריט כאמור;
:::: (3) עריכת שינויים ברשימה, ועדכון המנהל בשינויים לפי תקנת משנה (א)(3)(ב) סיפה;
:::: (4) הערכת פעילות מכון החוץ באמצעות מערכת הבטחת האיכות של בעל הרישיון, ובכלל זה הכללתו בתכנית הסיקורים של בעל הרישיון, קביעת תכנית לתיקון ליקויים וקביעת הליך ברור להפסקת התקשרות עם מכון חוץ בעקבות ממצאים שהתגלו במהלך סיקור;
::: (ד) לעניין פריט שלם בעל תעודת סוג - קיבל את אישור המנהל לביצוע פעולת בדק בפריט כאמור בידי מכון החוץ, לאחר שהמנהל שוכנע כי אין אפשרות ממשית, בנסיבות העניין, לבצע את פעולת הבדק אלא באמצעות מכון החוץ, ואולם ביצוע תחזוקת קו מחוץ לישראל בפריט כאמור שהוא כלי טיס, בידי מכון חוץ שהוא בעל רישיון מקביל, אינו טעון את אישור המנהל לפי תקנת משנה זו, ובלבד שבעל הרישיון וידא כי באדם החותם על תעודת אחזקה ושחרור מתקיימים שני אלה:
:::: (1) הוראות [[תקנה 39(א)(2)(א) עד (ד), (ו) ו-(ז)]];
:::: (2) הוא קיבל הדרכה שאישר המנהל, בין השאר לעניין הוראות ספר בקרת האחזקה של המפעיל האווירי של כלי הטיס ולעניין המידע התחזוקתי הישים;
::: (ה) לעניין התקשרות עם מכון חוץ בעל רישיון מקביל, בעל הרישיון -
:::: (1) ביצע סיקור מקדים של מכון החוץ במטרה לקבוע את התאמתו כאמור בפסקה (3)(ג)(1), או הבטיח את התאמתו כאמור באופן שאישר לו המנהל;
:::: (2) הבטיח, במסגרת ההתקשרות עם מכון החוץ כאמור, את יכולתו של המנהל לבצע בדיקה, ביקורת או בחינה במכון החוץ, ולבחון את אופן ביצוע פעולת הבדק באמצעותו; המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לא למסור פריט לביצוע פעולת בדק בו בידי מכון חוץ, אם ראה כי בעל הרישיון או מכון החוץ מונעים ממנו לבצע בדיקה, ביקורת או בחינה כאמור;
:::: (3) בדק את מערכת הבטחת האיכות של מכון החוץ כאמור ומצא כי היא שוות ערך לנדרש לפי תקנות אלה;
:::: (4) לעניין תחזוקת קו בכלי טיס מחוץ לישראל בידי מכון חוץ שהוא בעל רישיון מקביל - המדינה החברה שלפי דיניה ניתן הרישיון למכון החוץ אינה כזו שהמנהל הורה לבעל הרישיון, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא להסתמך על רישיון שניתן לפי דיניה כמספק רמה גבוהה של בטיחות ורמה מקצועית ראויה בביצוע פעולות בדק; הוראת המנהל כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות.
: (ב) לא יקבל בעל הרישיון פריט כאמור בתקנת משנה (א) שפעולת הבדק בו הושלמה בידי מכון חוץ ולא ישתמש בפריט כאמור, אלא אם כן ניתנה לגביו בשל פעולת הבדק כאמור אחת מאלה:
:: (1) תעודת אחזקה ושחרור;
:: (2) תעודה שניתנה לפי דיני מדינה חברה או לפי דיני ארגון בטיחות אזורי של מדינות חברות (Regional Safety Oversight Organization), שהמנהל אישר לבעל הרישיון כי היא מקבילה לתעודת אחזקה ושחרור;
:: (3) תעודה הנמנית עם סוג תעודות שניתנו לפי דיני מדינה חברה או לפי דיני ארגון בטיחות אזורי של מדינות חברות, והמנהל אישר לבעל הרישיון כי תעודות הנמנות עם אותו סוג תעודות, מקבילות לתעודת אחזקה ושחרור.

@ 33. ביצוע פעולת בדק בידי גורם חוץ
: (א) לא יתקשר בעל רישיון בחוזה עם גורם שאינו מכון חוץ (להלן - גורם חוץ) למסירת פריט לידיו לשם ביצוע פעולת בדק, ולא ימסור לידיו פריט לשם ביצוע פעולת בדק, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
:: (1) אותו פריט נמצא ברשימת היכולת של בעל הרישיון;
:: (2) המנהל אישר לבעל הרישיון לבצע את פעולת הבדק באמצעות גורם חוץ;
:: (3) במהלך ביצוע פעולת הבדק בפריט פועל גורם החוץ תחת מערכת הבטחת האיכות של בעל הרישיון;
:: (4) בעל הרישיון -
::: (א) בדק וקבע כי גורם החוץ מתאים לביצוע פעולת הבדק בפריט וכי זו תבוצע לשביעות רצונו, לפי המידע התחזוקתי הישים ובהתאם לנוהלי בעל הרישיון;
::: (ב) מנהל רשימה עדכנית (בתקנה זו - הרשימה), ובה פרטי כל גורם חוץ שעמו הוא מתקשר לשם ביצוע פעולת בדק בפריט או שלידיו הוא מוסר פריט כאמור, לרבות -
:::: (1) רשימת הפריטים שבהם מבוקש לבצע פעולת בדק;
:::: (2) פירוט פעולות הבדק שיבוצעו לכל פריט בידי כל גורם חוץ;
:::: הרשימה וכל שינוי בה יימסרו למנהל לפי בקשתו;
::: (ג) פועל על פי נוהל לפי [[תקנה 14(ו)(29)]] שאישר המנהל, לעניין ביצוע פעולת בדק בידי גורם חוץ, ובכלל זה -
:::: (1) עריכת סיקור מקדים של גורם חוץ לפני מסירת הפריט לידיו, במטרה לקבוע את התאמתו לביצוע פעולת הבדק בפריט שהוא מבקש למסור לידיו;
:::: (2) בדיקת אופן ביצוע פעולות הבדק המבוצעות בפריטים שהוא מוסר לגורם החוץ, ובכלל זה שימוש בכוח אדם מיומן של מכון הבדק לבדיקת הפריט עם השלמת פעולת הבדק;
:::: (3) הבקרה על פעילות גורם החוץ באמצעות מערכת הבטחת האיכות של בעל הרישיון, ובכלל זה הכללתו בתכנית הסיקורים של בעל הרישיון, קביעת תכנית לתיקון ליקויים וקביעת הליך ברור להפסקת התקשרות בעקבות ממצאים שהתגלו במהלך סיקור;
:::: (4) בדיקת היות מערכת הבטחת האיכות של גורם החוץ מתאימה לביצוע פעולת הבדק;
:::: (5) עריכת שינויים ברשימה;
::: (ד) לעניין פריט שלם בעל תעודת סוג - המנהל אישר את ביצוע פעולת הבדק בפריט כאמור בידי גורם החוץ, לאחר ששוכנע כי אין אפשרות ממשית, בנסיבות העניין, לבצע את פעולת הבדק אלא באמצעות גורם החוץ;
::: (ה) בעל הרישיון הבטיח, במסגרת ההתקשרות עם גורם החוץ, את יכולתו של המנהל לבצע בדיקה, ביקורת או בחינה של גורם החוץ, ולבחון את אופן ביצוע פעולת הבדק באמצעותם; המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לא למסור פריט לביצוע פעולת בדק בו בידי גורם חוץ אם ראה כי בעל הרישיון, או גורם החוץ מונעים ממנו לבצע בדיקה, ביקורת או בחינה כאמור.
: (ב) בעל רישיון המוסר פריט לגורם חוץ לשם ביצוע פעולת בדק בו -
:: (1) יוודא כי גורם החוץ מחזיק מערכת הבטחת איכות מתאימה לביצוע פעולת הבדק;
:: (2) יבצע סיקורים תקופתיים לגורם החוץ באמצעות מערכת הבטחת האיכות שלו;
:: (3) יוודא כי מתקיימות בגורם החוץ הוראות [[פרק ו']], בשינויים המתחייבים.
: (ג) בעל רישיון לא ייתן תעודת אחזקה ושחרור לפריט שבוצעה בו פעולת בדק בידי גורם חוץ אלא אם כן הוא וידא, לאחר השלמת פעולת הבדק בידי גורם החוץ, באמצעות בדיקה או ניסוי של הפריט, כי פעולת הבדק בוצעה לשביעות רצונו, וכי הפריט עומד בכללי הכושר האווירי על פי המידע התחזוקתי הישים.

@ 34. שינויים ותיקונים הטעונים את אישור המנהל
: (א) לא יבצע בעל רישיון שינוי גדול או תיקון גדול בפריט, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
:: (1) מצויים בידיו, במסגרת המידע התחזוקתי, נתונים טכניים מאושרים לגבי השינוי הגדול או התיקון הגדול, כאמור; לעניין זה, &quot;נתונים טכניים מאושרים&quot; - הוראות לשמירה על כשירות אווירית נמשכת מאת יצרן אותו פריט או מאת המתכן שלו המתייחסות לשינוי הגדול או לתיקון הגדול, שאושרו בידי מדינת הייצור או מדינת התכן, לפי העניין, ובכלל זה עלוני שירות;
:: (2) אם לא מצויים בידיו נתונים טכניים מאושרים - הוא הגיש לשם כך בקשה בכתב למנהל שבה ציין פרטים מלאים לגבי הפעולות המבוקשות, והמנהל אישר את ביצוע השינוי או התיקון כאמור.
: (ב) בעל רישיון שביצע שינוי גדול או תיקון גדול כאמור בתקנת משנה (א) יודיע על כך למנהל ולמפעיל האווירי של הפריט, מיד לאחר ביצועו.
: (ג) אין בהוראות תקנה זו כדי לגרוע מהוראות [[+|הפרקים הרביעי]] [[והחמישי לתקנות התיעוד]].

@ 35. ניהול רישומים ושמירתם
: (א) בעל רישיון יפרט ויתעד במסמכי הפריט את כל פרטי פעולות הבדק, ובכלל זה כל ביקורת, שינוי גדול או תיקון גדול שבוצעו בפריט, כמפורט ברישומים לפי [[תקנה 136(ב) לתקנות ההפעלה]], וכן את הפרטים שלהלן:
:: (1) הפניה למידע התחזוקתי שעליו מבוססת פעולת הבדק;
:: (2) זיהוי של מבצע העבודה או הביקורת, באמצעות חותמת או באמצעי אחר שאישר לו המנהל;
:: (3) מספר זהותו, חתימתו ומספר רישיונו של האדם המאשר את השלמת פעולת הבדק בפריט או השולל אותה;
:: (4) תאריך ביצוע פעולת הבדק;
:: (5) מספר הרישוי של מכון הבדק.
: (ב) בוצעה בדיקה או ביקורת לפריט על פי מערך אחזקה של מפעיל אווירי, יכלול בעל הרישיון ברישומים במסמכי הפריט הפניה למערך האחזקה האמור ולבדיקה או לביקורת הנדרשים לפיו, וכן הצהרה כי הבדיקה או הביקורת בוצעו לפי דרישות מערך האחזקה האמור.
: (ג) בעל רישיון אשר ביצע פעולת בדק בפריט, שכתוצאה ממנה חלו שינויים במגבלות הפעלה הרשומות בספר הטיסה, במערך האחזקה של המפעיל האווירי או בספרות ישימה אחרת בנוגע לאותו פריט, ידווח למפעיל האווירי על כך ועל השינוי שיש לבצע בספר הטיסה, במערך האחזקה של המפעיל אווירי או בספרות הישימה.
: (ד) לא ירשום אדם במסמכי הפריט כי בוצע שיפוץ בפריט אלא אם כן מתקיימות הוראות [[תקנה 31(ג)]].
: (ה) אדם המאשר השלמת פעולת בדק בפריט לאחר שבוצעה, ימלא, כחלק מתעודת אחזקה ושחרור, הצהרה כי פעולת הבדק הושלמה ויחתום עליה.
: (ו) אדם השולל השלמת פעולת בדק בפריט לאחר שבוצעה, עקב אי-עמידת הפריט בגיליון הנתונים של תכן הסוג, בהוראות כושר אווירי או בנתונים אחרים שעליהם מבוסס כושרו האווירי -
:: (1) יכין רשימה של הליקויים שמצא, יאשרה בחתימת ידו, יעביר עותק מן הרשימה החתומה למי שמסר לו את הפריט וישמור אותה במסמכי הפריט;
:: (2) ימלא הצהרה כי פעולת הבדק בפריט לא הושלמה, יצרף אליה את רשימת הליקויים ויציין את התאריך שהועברה בו הודעה על רשימת הליקויים למי שמסר לו את הפריט כאמור.
: (ז) בלי לגרוע מהוראות [[תקנה 136(ג) לתקנות ההפעלה]], ישמור בעל רישיון עותק מן התיעוד האמור ומן המידע התחזוקתי הנוגע לאותה פעולת בדק כמפורט לעיל, לתקופה של שנתיים מיום שניתנה תעודת אחזקה ושחרור לפריט שבוצעה בו פעולת הבדק.
: (ח) חדל בעל רישיון מלפעול, יעביר את כל הרישומים שברשותו, הנוגעים לפריט של מפעיל אווירי, למפעיל אווירי הנוגע בדבר.

@ 36. הוראות נוספות לגבי רישומים (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: (א) בעל רישיון ישמור את התיעוד והרישומים לפי תקנות אלה, באופן המבטיח את קריאותם, ביטחונם ושלמותם, ובכלל זה הגנתם מפני נזקי אש, מים או גנבה, ובכפוף להוראות לעניין התקופה לשמירת אותם תיעוד ורישומים שנקבעה לפי [[החוק]], בהתאם לסוגם.
: (ב) הוחלפה או שונתה רשימת יכולת של בעל רישיון, ישמור בעל הרישיון את רשימת היכולת שהוחלפה או ששונתה כאמור, לתקופה של שנתיים מיום שאישר המנהל את ההחלפה או השינוי.
: (ג) בעל רישיון ישמור הערכות שביצע כאמור [[בתקנה 16]] במשך שנתיים מעת חתימתן.

@ 37. הרכבה וסיווג של פריט, חומרי גלם ונצרכים
: (א) לא יתקין בעל רישיון פריט, אלא אם כן וידא כי הוא שמיש ומתאים להתקנה, ויושמו לגביו הוראות כושר אווירי הנוגעות לעניין.
: (ב) לא יעשה בעל רישיון שימוש במכון הבדק בציוד תעופתי מיובא, בחלק כלי טיס, מנוע או מדחף מיובא או בחומר מיובא המיועד לשימוש תעופתי, אלא אם כן קוימו הוראות [[תקנה 119 לתקנות התיעוד]].
: (ג) לא יפעיל בעל רישיון את מכון הבדק, אלא אם כן הוא מקיים מערכת לסיווג ולהפרדה של פריטים, חומרי גלם ונצרכים (Consumables), על פי סיווג זה:
:: (1) פריטים שמישים, שניתנה להם תעודת אחזקה ושחרור או תעודה מקבילה אחרת המאושרת בידי המנהל;
:: (2) פריטים שאינם שמישים, אך שניתן להשמישם;
:: (3) פריטים שלא ניתן להשמישם, לרבות חלקים מוגבלי אורך חיים אשר הגיעו לאורך החיים המרבי שלהם ורכיבים וחלקים בעלי פגם אשר אינו ניתן לתיקון;
:: (4) חומרי גלם או נצרכים שנעשה בהם שימוש לצורך ביצוע פעולות בדק; חומרי גלם ונצרכים כאמור יכללו תיעוד מתאים לעניינים אלה:
::: (א) התאמתם לדרישות המפרטים המתאימים לחומרי גלם או נצרכים כאמור, לרבות הצהרה בדבר התאמתם;
::: (ב) עקיבות (Traceability) מתאימה של חומרי הגלם או הנצרכים;
::: (ג) זיהוי היצרן של חומרי הגלם או הנצרכים;
::: (ד) זיהוי הספק של חומרי הגלם או הנצרכים.

@ 38. תעודת אחזקה ושחרור (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: (א) בעל רישיון ייתן תעודת אחזקה ושחרור לפריט שהוא השלים בו פעולת בדק לאחר שווידא כי -
:: (1) פעולת הבדק שבוצעה הושלמה לשביעות רצונו, לפי המידע התחזוקתי הישים ובהתאם לנוהלי מכון הבדק, כך שהפריט שמיש ועומד בכללי כושר אווירי;
:: (2) התקיימו הוראות תקנת משנה (ג).
: (ב) לא תיחתם תעודת אחזקה ושחרור של פריט, אלא בידי עובד מכון בדק המוסמך לחתום על תעודת אחזקה ושחרור, כאמור [[בתקנה 20(ד)]].
: (ג) לא יחתום עובד מכון בדק על תעודת אחזקה ושחרור, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
:: (1) הוא בדק ומצא כי פעולת הבדק בפריט הושלמה, כאמור בתקנת משנה (א);
:: (2) בוצעו כל הרישומים כנדרש [[בתקנה 35]].
: (ד) תעודת אחזקה ושחרור -
:: (1) תיערך לפי טופס שהורה המנהל, ותכלול לכל הפחות את אלה:
::: (א) הצהרה חתומה בידי עובד מכון הבדק כי התקיים האמור בתקנת משנה (ג);
::: (ב) פירוט פעולת הבדק שבוצעה; לעניין זה יש לכלול בתעודה תיאור כללי של פעולת הבדק שבוצעה, בלא ציון מלא של כל השלבים שבוצעו, ובלבד שיש בתעודה הפניה לתיעוד המלא של העבודה שבוצעה;
::: (ג) הפניה למידע התחזוקתי שעל בסיסו בוצעה;
::: (ד) המועדים שבהם בוצעה פעולת הבדק, לרבות במונחים של שעות טיסה ומחזורי המראות ונחיתות, לפי העניין;
::: (ה) שם עובד מכון הבדק אשר בדק ומצא כי פעולת הבדק בפריט הושלמה, כאמור בתקנת משנה (א), וחתימתו;
::: (ו) שם מכון הבדק שבו הושלמה פעולת הבדק;
:: (2) עותק ממנה ייתן בעל הרישיון למפעיל האווירי הנוגע בדבר.
: (ה) על אף האמור בתקנת משנה (ד), תעודת אחזקה ושחרור לכלי טיס יכול שתהיה גם בדרך של רישום ביומן התחזוקה של כלי הטיס, אם בעל הרישיון הוסמך לכך בידי המפעיל האווירי של כלי הטיס, לפי נוהלי המפעיל האווירי האמור, והוראות תקנות משנה (א) עד (ד) יחולו, בשינויים המחויבים, על רישום כאמור; רישום מועד ביצוע פעולת הבדק במונחים של שעות טיסה, מחזורי המראות ונחיתות וכיוצא באלה ייעשה לפי נוהלי המפעיל האווירי; בעל הרישיון יתעד ברישומיו מתן תעודת אחזקה ושחרור כאמור.

@ 39. תעודת אחזקה ושחרור וקבלת שירותים מבעל רישיון מקביל מחוץ לישראל (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: (א) על אף האמור [[בתקנות 20(ה)(1)]] [[ו-38(ב)]], רשאי עובד מכון הבדק, שאינו מחזיק ברישיון טכנאי לבדק כלי טיס, לחתום על תעודת אחזקה ושחרור אם התקיימו כל אלה:
:: (1) עניינה של תעודת האחזקה והשחרור הוא -
::: (א) פעולת בדק שהושלמה בשטח מכון הבדק, כמשמעותו [[בתקנה 2(א)(2)]], שבמדינה חברה מחוץ לישראל; או
::: (ב) פעולת אחזקה שהושלמה במסגרת תחזוקת קו שביצע מכון הבדק במדינה חברה מחוץ לישראל;
:: (2) בעל הרישיון וידא כי לגבי האדם החותם על תעודת האחזקה והשחרור מתקיימים כל אלה:
::: (א) הוא מחזיק ברישיון או בהרשאה מתאימה, שניתנו לו לפי דיני המדינה החברה, המעניקים לו את הזכות לחתום על תעודת אחזקה ושחרור של פריט;
::: (ב) המדינה החברה שלפי דיניה ניתנו הרישיון או ההרשאה כאמור בפסקת משנה (א), אינה כזו שהמנהל הורה לבעל הרישיון, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא להסתמך על רישיון או הרשאה שניתנו לפי דיניה כמספקים רמה גבוהה של בטיחות ורמה מקצועית ראויה בביצוע פעולות בדק; הוראת המנהל כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות;
::: (ג) הוא פועל במסגרת זכויותיו לפי ההגדרים שברישיון או בהרשאה האמורים;
::: (ד) הפריט שלגביו הוא חותם על תעודת אחזקה ושחרור כלול בהגדרים שברישיון או בהרשאה המתאימה כאמור;
::: (ה) קיבל הדרכה בנושאים כמפורט להלן, המבטיחה כי ידיעותיו בהם שוות ערך לידיעותיו של מי שמחזיק ברישיון טכנאי לבדק כלי טיס:
:::: (1) תקנות אלה;
:::: (2) [[תקנות ההפעלה]] - התקנות הנוגעות לאחזקת כלי טיס;
:::: (3) [[תקנות הרישיונות]] - התקנות הנוגעות לזכויות טכנאי לבדק כלי טיס, לרבות לעניין ביצועי אנוש בפעולות בדק;
::: (ו) הוא מסוגל לקרוא, לכתוב, להבין ולתקשר בשפה שבה ערוכים המידע התחזוקתי, הנהלים או הרישומים, לפי תקנות אלה;
::: (ז) במקרה של חתימה על תעודת אחזקה ושחרור -
:::: (1) לאחר פעולת אחזקה הכלולה בתחזוקת קו - הוא בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות בתחזוקת סוג כלי הטיס שלגביו נדרשת פעולת האחזקה, מהן חצי שנה לפחות במשך השנתיים שלפני ביצוע פעולת האחזקה נושא תעודת האחזקה והשחרור, באותו סוג כלי טיס שלגביו בוצעה פעולת האחזקה;
:::: (2) לאחר פעולת בדק שאינה כלולה בתחזוקת קו - הוא בעל ניסיון של שמונה שנים לפחות בתחום התחזוקה, מהן חצי שנה לפחות במשך השנתיים שלפני ביצוע פעולת הבדק נושא תעודת האחזקה והשחרור, באותו סוג כלי טיס שלגביו בוצעה פעולת הבדק.
: (ב) נמצאה תקלה בכלי טיס, בנסיבות בלתי צפויות, בשדה תעופה מחוץ לישראל שבו אין למפעיל האווירי או לבעל הרישיון הסדרים עם גוף מוסמך לביצוע אחזקה בכלי הטיס לפי [[תקנות ההפעלה]], וכלי הטיס אינו יכול להמריא בלא תיקון התקלה, רשאי בעל הרישיון לקבל את שירותיו של בעל רישיון מקביל לתיקון התקלה, ובלבד שדיני המדינה שבה פועל בעל הרישיון המקביל, לעניין רישוי והפעלה של מכוני בדק, אינם קובעים דרישות הפחותות מהנדרש לפי אמות המידה שבפרק 6 לחלק II לנספח 8 לאמנה, למעט הוראות בנספח שהמנהל הודיע לגביהן, לפי [[+|סעיפים 4(ב)]] [[ו-6(ד) לחוק רשות התעופה האזרחית]], כי ישראל פועלת באופן שונה והוראות הדין הישראלי בעניין מקלות ביחס להוראות הנספח, והכל אלא אם כן אישר לו המנהל אחרת; בעל רישיון המקבל את שירותיו של בעל רישיון מקביל כאמור, רשאי, באמצעות הממונה על הבטחת האיכות שלו, להסמיך אדם לחתום באופן חד-פעמי על תעודת אחזקה ושחרור, גם אם אין מתקיימות דרישות [[תקנות 20(ד)(1)]] [[ו-38(ב)]], ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:: (1) התקלה ניתנת לתיקון במסגרת תחזוקת קו;
:: (2) בעל הרישיון השתכנע, לאחר שביצע הערכה באמצעות מערכת הבטחת האיכות שלו, כי -
::: (א) כלי הטיס שבו יבוצע התיקון כלול בהגדרים וברשימת היכולת של בעל הרישיון המקביל, וכי התיקון יכול להתבצע לפי המגבלות הקבועות ברשימת היכולת כאמור;
::: (ב) לבעל הרישיון המקביל מערכת איכות שוות ערך לנדרש לפי תקנות אלה;
::: (ג) בעל הרישיון המקביל יבצע את התיקון לפי המידע התחזוקתי הישים;
::: (ד) באדם המיועד לחתום על תעודת האחזקה והשחרור מתקיימים כל אלה:
:::: (1) הוא מחזיק ברישיון או בהרשאה מתאימה, שניתנו לו לפי דיני המדינה החברה שנתנה את הרישיון לבעל הרישיון המקביל, המעניקים לו את הזכות לחתום על תעודת אחזקה ושחרור של פריט;
:::: (2) המדינה החברה שלפי דיניה ניתנו הרישיון או ההרשאה כאמור בפסקת משנה (א) אינה כזו שהמנהל הורה לבעל הרישיון, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא להסתמך על רישיון או הרשאה שניתנו לפי דיניה כמספקים רמה גבוהה של בטיחות ורמה מקצועית ראויה בביצוע פעולות בדק; הוראת המנהל כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות;
:::: (3) הוא בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות בתחזוקת סוג כלי הטיס שלגביו נדרשת פעולת האחזקה, מהן חצי שנה לפחות במשך השנתיים שלפני ביצוע פעולת האחזקה נושא תעודת האחזקה והשחרור, באותו סוג כלי טיס שלגביו בוצעה פעולת האחזקה;
:::: (4) הוא כלול ברשימת המוסמכים לחתום על תעודת אחזקה ושחרור של בעל הרישיון המקביל;
:: (3) תיקון התקלה מתבצע בתיאום מלא בין בעל הרישיון לבין בעל הרישיון המקביל, ובכלל זה איתור התקלה, העברת כל מידע הנחוץ לתיקונה, ביצוע רישומי אחזקה, תיקון התקלה והעברת מידע לגביהם;
:: (4) בעל הרישיון פועל על פי נוהל לפי [[תקנה 14(ו)(37)]], המפרט את עמידתו בהוראות תקנה זו, ובכלל זה היקף התיקון המבוצע, אופן ביצוע התיקון שבשלו ניתנת תעודת אחזקה ושחרור, עובדי בעל הרישיון המקביל שיבצעו את התיקון, ביצוע רישומי אחזקה והעברת מידע לגביהם.
: (ג) בעל רישיון שהסמיך אדם לחתום על תעודת אחזקה ושחרור כאמור בתקנת משנה (ב) -
:: (1) יבצע בדיקה לכלי הטיס מיד עם חזרתו לישראל, לשם הבטחת כשירותו האווירית;
:: (2) ידווח על כך למנהל בתוך 3 ימי עבודה מהשלמת פעולת הבדק על ידי בעל הרישיון המקביל.

@ 40. פעילות בעל רישיון מחוץ לישראל (תיקון: תשפ&quot;ה)
: בעל רישיון שמקום העסקים העיקרי שלו הוא במדינה חברה רשאי, במקום העסקים האמור -
: (1) על אף האמור [[בתקנה 20(א)(1)(א)]] - להעסיק אדם בתפקיד ממונה על תחזוקה או בתפקיד ממונה על הבטחת האיכות, אף אם אינו מחזיק ברישיון טכנאי לבדק כלי טיס, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
:: (א) באותו אדם מתקיימות דרישות [[תקנה 39(א)(2)(א), (ב), (ה) ו-(ו)]];
:: (ב) לעניין בעל רישיון שהוא גם בעל רישיון מקביל, כאמור [[בתקנה 3(ב)]], אותו אדם מקיים את שני אלה:
::: (1) הוא משמש במכון הבדק של בעל הרישיון המקביל בתפקיד מקביל לזה של ממונה על תחזוקה או ממונה על הבטחת האיכות, לפי העניין, על פי הדינים שלפיהם פועלת הרשות המוסמכת במדינה החברה, שנתנה לו את הרישיון;
::: (2) הוא קיבל הדרכה כאמור [[בתקנה 39(א)(2)(ה)]];
: (2) על אף האמור [[בתקנה 20(ג)(1) ו-(ה)(1) ו-(2)]] - להעסיק אדם בתפקיד שלפי תקנות אלה נדרש לביצועו מי שהוא טכנאי לבדק כלי טיס אף אם אינו מחזיק ברישיון טכנאי כאמור, ובלבד שבאותו אדם מתקיימות דרישות [[תקנה 39(א)(2)(א) עד (ג), (ה) ו-(ו)]], בשינויים המתחייבים.

@ 41. דיווח על תקלות תפעוליות
: (א) בעל רישיון ידווח למנהל וכן למפעיל האווירי של כלי הטיס על כל תקלה תפעולית כאמור [[בתקנה 30א(א)(1) עד (16) לתקנות ההפעלה]] (להלן - תקלה תפעולית), שנמצאה בכלי הטיס במהלך פעילות מכון הבדק; דיווח כאמור ייערך לפי הוראות [[תקנה 30א(ג) לתקנות ההפעלה]].
: (ב) לא יעוכב דיווח על פי תקנת משנה (א), גם אם לא כל הפרטים הנדרשים בו ידועים.
: (ג) נודעו לבעל רישיון פרטים נוספים לעניין השלמת דיווח על פי תקנת משנה (א), יגישם למנהל ולמפעיל האווירי בהקדם, כתוספת לדוח המקורי שהוגש, ויציין את מספר המעקב שניתן לדוח, כאמור [[בתקנה 30א(ד) לתקנות ההפעלה]].
: (ד) דוחות לפי תקנה זו יימסרו בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ-72 שעות מהמועד שבו נמצאה התקלה התפעולית בידי בעל הרישיון.
: (ה) בעל רישיון ידווח למחזיק תעודת הסוג של אווירון גדול או הליקופטר שמסתו המורשית להמראה לפי ספר הטיסה או מסמך מתאים אחר כמשמעותו [[בסעיף 63(ב)(3) לחוק]] עולה על 3,175 ק&quot;ג, על תקלה תפעולית.

== פרק ח': הוראות כלליות ==

@ 42. מתן פטור מהוראות התקנות
: (א) המבקש פטור מתקנות אלה לפי [[סעיף 165 לחוק]] יגיש למנהל בקשה כתובה ומנומקת, ויפרט בה, בין השאר, את הטעמים למתן פטור כמבוקש וכן את האמצעים שינקוט לשמירה על רמת בטיחות שוות ערך לזו המושגת בקיום התקנות שהוא מבקש פטור מהן.
: (ב) נתן המנהל פטור לבעל רישיון כאמור בתקנת משנה (א), יודיע בעל הרישיון על הפטור, ובכלל זה על תנאיו ועל תקופת תוקפו, לעובדי מכון הבדק, יציגו במקום נראה לעין במכון הבדק, ויאפשר לכל אדם לעיין בו במכון הבדק.

@ 43. הוראות פ.א.ר((.)) שעודכנו
: שונתה תקנת פ.א.ר. שתקנות אלה מפנות אליה -
: (1) יפרסם המנהל ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הודעה לציבור על שינוי אותה תקנה, בציון מספר התקנה ששונתה, מספר התקנה בתקנות אלה המפנה אליה ומועד תחילתו של השינוי בישראל;
: (2) מועד התחילה של שינוי כאמור לא יהיה אלא לאחר שחלפו ארבעה עשר ימים לפחות מיום הפרסום האמור בפסקה (1), אלא אם כן הורה המנהל, בהחלטה מנומקת, על תקופה קצרה יותר, ובלבד שזו לא תפחת משלושה ימים מיום הפרסום כאמור; הורה המנהל על תקופה קצרה כאמור, תפורסם הוראתו בפרסום כאמור בפסקה (1).

@ 43א. תקנות שהותקנו לפי [[סעיף 166 לחוק]] (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: (א) [[תקנה 14]] לעניין הנוהל כאמור [[בתקנת משנה (ו)(1א) לאותה תקנה]] [[ותקנה 38(ד)(1)(ו)]], הותקנו לפי [[סעיף 166 לחוק]].
: (ב) יראו את [[תקנות 4(1)(ב)]], [[14(ה)]], [[36(א)]], [[38(ד)(1)(ה)]] [[ו-39(ב)]] כאילו הותקנו לפי [[סעיף 166 לחוק]].

@ 43ב. בחינה תקופתית לפי [[חוק עקרונות האסדרה]] (תיקון: תשפ&quot;ה)
: המנהל יפרסם באתר האינטרנט של הרשות את המועד לבחינה ראשונה של תיקונים לתקנות אלה שחל עליהם [[סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ&quot;ב-2021]].

@ 44. מסמכים המקובלים על דעת המנהל
: (א) מסמך, מערכת או פעולה או כל שינוי בהם הצריכים לפי תקנות אלה להיות מקובלים על דעת המנהל, ימציא בעל רישיון לביקורת המנהל את המסמך או מסמך המתאר את המערכת או הפעולה או כל תיקון שלהם, 45 ימים לפני המועד המתוכנן לכניסתו לתוקף (בתקנה זו - מסמך).
: (ב) המנהל רשאי שלא לקבל מסמך שהועמד לביקורתו או להורות לבעל הרישיון לתקנו לשם קבלתו, וכן רשאי הוא להודיע לבעל הרישיון, בהחלטה מנומקת, בתוך 45 ימים מהיום שבו הועמד לביקורתו, כי דרושה לו תקופה נוספת של 45 ימים לבחינתו; המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת, להאריך את התקופה הנוספת לבחינת המסמך לשלוש תקופות נוספות שלא יעלו על 45 ימים כל אחת.
: (ג) עברו 45 ימים מן המועד שבו העמיד בעל הרישיון לביקורת המנהל מסמך כאמור, והמנהל לא הודיע לבעל הרישיון כי המסמך אינו מקובל עליו או כי דרושה לו תקופה נוספת שהורה עליה לבחינתו, ולא הורה לו לתקנו, יראו את המסמך כמקובל על דעת המנהל.
: (ד) ראה בעל רישיון כי מטעמי בטיחות הטיסה נדרש תיקון של מסמך באופן שאינו מאפשר עמידה בהוראות תקנת משנה (א), רשאי הוא לתקנות על אתר; בעל רישיון שתיקן מסמך יודיע על דבר התיקון ועל תוכנו למנהל באופן מיידי.

@ 45. ניהול מידע ממוחשב
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[חוק חתימה אלקטרונית, התשס&quot;א-2001]], בעל רישיון רשאי לקיים קובץ, רשימה או תיעוד שיש לקיים לפי תקנות אלה באמצעות מערכת ממוחשבת, במקום או נוסף על דרכי התיעוד לפי תקנות אלה, ובלבד שהמערכת מאובטחת מפני שינויים בידי מי שאינו מורשה לכך, ומגובה בקובץ ממוחשב שיעודכן לא יאוחר מ-24 שעות לאחר כל שינוי שנעשה במערכת המקורית; הוראות [[תקנות 35]] [[ו-36]] יחולו, בשינויים המתחייבים, על קובץ, רשימה או תיעוד שבעל רישיון מקיים באמצעות מערכת ממוחשבת כאמור.
: (ב) ביקש המנהל לעיין בקובץ, רשימה או תיעוד שבעל רישיון מקיים באמצעות מערכת ממוחשבת, ימציא לו בעל הרישיון, לפי בקשתו, תדפיס של הקובץ, הרשימה או התיעוד שהעיון בהם מתבקש.

@ 46. תחילה והוראת מעבר
: (א) תחילתן של תקנות אלה -
:: (1) לגבי בקשות לרישיון להפעלת מכון בדק שהוגשו ביום פרסום התקנות ואילך (להלן - יום הפרסום) וכן לגבי בקשות שהוגשו לפי [[=תקנות התשל&quot;ט|תקנות הטיס (מכון בדק, מכון הסמכה ואחזקה עצמית), התשל&quot;ט-1979]] (להלן - תקנות התשל&quot;ט) ושהיו תלויות ועומדות ביום הפרסום - ביום הפרסום;
:: (2) לגבי מי שביום הפרסום היה בעל רישיון להפעלת מכון בדק לפי [[תקנות התשל&quot;ט]] -
::: (א) שפורט בו הגדר גוף כלי טיס או הגדר מנוע כלי טיס אחד או יותר שביום הפרסום הוא הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק לגבי מטוס המופעל לפי [[הפרק השלושה עשר לתקנות ההפעלה]] - עשרים וארבעה חודשים מיום הפרסום;
::: (ב) שפורט בו הגדר גוף כלי טיס או הגדר מנוע כלי טיס אחד או יותר שביום הפרסום הוא הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק לגבי אווירון זעיר או דאון, כהגדרתם [[בתקנות ההפעלה]], בלבד - ארבעים ושניים חודשים מיום הפרסום;
::: (ג) שלא כאמור בפסקאות (1) ו-(2) - שלושים ושישה חודשים מיום הפרסום.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(2)(א) עד (ג), תהיה תחילתן של תקנות אלה לעניין בעל רישיון כאמור בתקנת משנה (א)(2) שקיבל רישיון מחדש לפי תקנות אלה, בתוך התקופה הנקובה באותן פסקאות משנה, לפי העניין - ביום קבלת הרישיון.
: (ג) [[תקנות 32]] [[ו-33]] יחול גם על התקשרות עם מכון חוץ או עם גורם חוץ, לפי העניין, שקדמה ליום הפרסום.
: (ד) בעל רישיון כאמור בתקנת משנה (א)(2)(א) עד (ג) יגיש בקשה לקבלת רישיון מחדש לפי תקנות אלה, שישה חודשים לפחות לפני מועד תחילת התקנות לגביו, לפי העניין; בעל רישיון כאמור לא ישלם, בעת הגשת הבקשה, אגרה לפי [[=תקנות האגרות|תקנה 14(א) לתקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד), התש&quot;ע-2009]] (להלן - תקנות האגרות), ובלבד שהגיש את הבקשה בתוך התקופה שהוא שילם בעבורה אגרת חידוש לפי [[תקנה 16(א) לתקנות האגרות]] ושהבקשה מתייחסת לאותם הגדרים שהיו ברישיונו ערב הגשתה.

&lt;פרסום&gt; ד' בכסלו התשע&quot;ג (18 בנובמבר 2012)
&lt;חתימה&gt; ישראל כ&quot;ץ, שר התחבורה התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים</text>
      <sha1>em0e6i1qk9v45hg67w4m69173enmw1w</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3086803</id>
      <parentid>3086802</parentid>
      <timestamp>2026-10-04T06:42:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3086803</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="137100" sha1="naaztszlhoh06rkntp3xwy8ny61mdl1" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הטיס (מכוני בדק), התשע&quot;ג-2013

&lt;מאגר תקן 2137809 קוד a163Y00000DuVo0QAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ג, 668|תקנות הטיס (מכוני בדק)|7219)); ((תשע&quot;ח, 586|תיקון|7910)); ((תשפ&quot;ב, 838|תיקון|9717)), ((3102|תיקון מס' 2|10192)); ((תשפ&quot;ה, 962|תיקון|11700)); ((תשפ&quot;ו, 1932|הוראת שעה|12360)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 23(א)(1)]], [[+|24]], [[+|43]], [[+|46(א)]], [[+|47]], [[+|168]] [[+|ו-172(4)(א)]] [[=החוק|לחוק הטיס, התשע&quot;א-2011]] (להלן - החוק), לפי הצעת רשות התעופה האזרחית (להלן - הרשות), בהסכמת שר האוצר לפי [[סעיף 168(א)(4) לחוק]] ובאישורו לפי [[סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי [[סעיף 2(ב) לחוק העונשין|סעיף 21א(א) לחוק-יסוד: הכנסת]], ולפי [[סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': הגדרות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ח, תשפ&quot;ה)
: בתקנות אלה -
:- &quot;ביצועי אנוש&quot; (Human Performance) - יכולות ומגבלות אנושיות שיש להן השפעה על הבטיחות והיעילות בביצוע פעולות בדק;
:- &quot;ביקורת כפל&quot; (RII - Required Inspection Items) - ביקורת על אופן ביצוע פעולת בדק כאמור [[בתקנה 14(ו)(27א)(1)]] שהושלמה, שמטרתה לאתר טעויות אפשריות בביצוע פעולת הבדק; לעניין זה, &quot;פעולת בדק שהושלמה&quot; משמעותה פעולת בדק שהתקיימו בה התנאים לשם מתן תעודת אחזקה ושחרור לגביה;
:- &quot;הגדר&quot; - תנאי ברישיון, הקובע תנאים, זכויות והגבלות בקשר לשימוש ברישיון;
:- &quot;הוראות כושר אווירי&quot; - הוראות שניתנו לפי [[סעיף 69(א) לחוק]];
:- &quot;כלי טיס גדול&quot; - כלי טיס שמסתו המרבית המורשית להמראה לפי ספר הטיסה או מסמך מתאים אחר כמשמעותו [[בסעיף 63(ב)(3) לחוק]] עולה על 5,700 ק&quot;ג;
:- &quot;כלי טיס קטן&quot; - כלי טיס שאינו כלי טיס גדול;
:- &quot;כללי כושר אווירי&quot; - כהגדרתם [[בתקנות התיעוד]];
:- &quot;כשירות אווירית&quot; - התאמתו של פריט -
:: (1) בפריט בעל תעודת סוג - לתעודת הסוג שלו, להוראות כושר אווירי, ולהפעלה אווירית בטוחה;
:: (2) בפריט שאין לו תעודת סוג - לנתוני תכן מאושרים על פי התכן המאושר שלו, לרבות הוראות כושר אווירי, ולהפעלה אווירית בטוחה;
:: (3) בכלי טיס שנבנה בידי חובב - למערך האחזקה של כלי הטיס, שאישר המנהל, ולהפעלה אווירית בטוחה;
:- &quot;מבקר&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מידע תחזוקתי&quot; - כמשמעותו [[בתקנה 28]];
:- &quot;ממונה הבטחת איכות&quot; - מי שמונה מטעם בעל רישיון לממונה על הבטחת האיכות לפי [[תקנה 19(א)(3)]];
:- &quot;ממונה על תחזוקה&quot; - מי שמונה מטעם בעל רישיון לממונה על תחזוקה לפי [[תקנה 19(א)(2)]];
:- &quot;מנהל מכון בדק&quot; - מי שמונה מטעם בעל רישיון למנהל מכון הבדק לפי [[תקנה 19(א)(1)]];
:- &quot;מערך אחזקה&quot; (Maintenance Program) - מסמך המפרט, לגבי כלי טיס, את פעולות הבדק והתחזוקה הקלה המתוכננות ותדירות השלמתן וכן נהלים משלימים, דוגמת תכנית האמינות, הנדרשים להפעלתו הבטוחה של כלי הטיס שלגביו חל מערך האחזקה;
:- &quot;סוקר&quot; - מי שמבצע סיקור מטעם בעל הרישיון;
:- &quot;סיקור&quot; (Audit) - בדיקה שיטתית ובלתי תלויה של האופן שבו פועל הגוף המסוקר בביצוע פעולת בדק, בהשוואה לאופן שבו עליו לפעול לפי הדין, קובץ נוהלי מכון הבדק, והמידע התחזוקתי הישים, כך שתובטח רמה מקצועית נאותה בביצוע פעולות בדק;
:- &quot;עובדי מכון בדק&quot; - מנהל מכון הבדק, ממלאי תפקידים נוספים בהנהלת מכון הבדק ובמכון הבדק כאמור [[בתקנה 19]] [[ובתקנה 20]], וכל אדם המועסק על ידי בעל הרישיון בביצוע פעולות בדק, למעט עובד מכון חוץ כמשמעותו [[בתקנה 32]], ולמעט עובד גורם חוץ, כמשמעותו [[בתקנה 33]], והכל זולת אם נקבע בתקנות אלה אחרת;
:- &quot;עקרונות הגורם האנושי&quot; (Human Factors Principles) - עקרונות הישימים לתכן, רישוי, הדרכה, הפעלה ואחזקה תעופתיים המבקשים להביא לקיום ממשק בטוח בין האדם לבין שאר רכיבי המערכת, תוך התחשבות הולמת בביצועי אנוש;
:- &quot;פ.א.ר.&quot; - תקנות התעופה הפדרליות של ארצות הברית של אמריקה, שעותק מהן מופקד לעיון הציבור במשרדי הרשות ובאתר האינטרנט של הרשות, בלא תשלום;
:- &quot;פעולת אחזקה&quot; - פעולת בדק, למעט שינוי;
:- &quot;פריט&quot; - כלי טיס, גוף כלי טיס, מנוע כלי טיס, מדחף, רוטור, ציוד תעופתי, בשלמותם או כל חלק מהם;
:- &quot;ציוד מכון הבדק&quot; - כמשמעותו [[בתקנה 26]];
:- &quot;רישיון&quot; - רישיון להפעלת מכון בדק כהגדרתו [[בחוק]], שניתן לפי תקנות אלה;
:- &quot;רישיון מקביל&quot; - רישיון מקביל לרישיון להפעלת מכון בדק, שנתנה רשות מוסמכת במדינה חברה;
:- &quot;רישיון טכנאי לבדק כלי טיס&quot; - רישיון טכנאי לבדק כלי טיס שניתן לפי [[הפרק הראשון לחלק ה' של תקנות הרישיונות]];
:- &quot;רשימת היכולת&quot; - כמשמעותה [[בתקנה 16]];
:- &quot;שינוי&quot; - שינוי בפריט לפי האמור [[בפרק הרביעי לתקנות התיעוד]];
:- &quot;שינוי גדול&quot; - כמשמעותו [[בתקנה 34 לתקנות התיעוד]] וכמפורט בסעיף (a) בתוספת A לחלק 43 לפ.א.ר., כאשר בכל מקום שבו שנאמר FAA, תהיה משמעות מונח זה הרשות;
:- &quot;שינוי זעיר&quot; - כמשמעותו [[בתקנה 34 לתקנות התיעוד]];
:- &quot;תחזוקת קו&quot; - ביצוע פעולת בדק בכלי טיס לפני טיסה, כדי לוודא שכלי הטיס כשיר לטיסה המיועדת, בנסיבות שבהן פעולת האחזקה בת-ביצוע מחוץ לשטח מכון הבדק, ולרבות -
:: (1) איתור וזיהוי תקלות (Troubleshooting);
:: (2) תיקון ליקויים, אשר נוכח פשטות אופן תיקונם אין הם מפורטים בספר התחזוקה של כלי הטיס;
:: (3) החלפת פריטים בכלי הטיס, לרבות מנוע ומדחף;
:: (4) ביצוע תחזוקה מתוכננת, וכן ביקורות מתוכננות, העשויות לחשוף חריגות ותקלות שטחיות, לרבות בדיקות בראייה באמצעות פתחי גישה מיוחדים, ולרבות ביקורות שאינן מורכבות;
:: (5) תיקון תקלות וביצוע שינויים זעירים שאינם דורשים פירוק מורכב, ואפשר להשלימם באמצעים פשוטים, ולמעט תיקון גדול;
:- &quot;תיקון&quot; - החזרתו של פריט למצב כשירות אווירית, לאחר שניזוק או התבלה, באופן שמבטיח כי כשהוא מותקן בכלי טיס או כשהוא עצמו כלי טיס, כלי הטיס הנוגע בדבר ממשיך לעמוד בהיבטי התכן (Design Aspects) המהווים חלק מכללי הכושר האווירי ששימשו להוצאת תעודת הסוג שלו;
:- &quot;תיקון גדול&quot; - תיקון כמפורט בסעיף (b) בתוספת A לחלק 43 לפ.א.ר.;
:- &quot;תעודת אחזקה ושחרור&quot; (Maintenance Release) - תעודה שניתנה לפי [[תקנה 38]], שמוצהר בה ומאושר כי פעולת הבדק המפורטת בה הושלמה באופן משביע רצון, בהתאם למידע התחזוקתי הישים ולנוהלי מכון הבדק;
:- &quot;תקנות ההפעלה&quot; - [[=תקנות ההפעלה|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ&quot;ב-1981]];
:- &quot;תקנות המנ&quot;ב&quot; - [[=תקנות המנ&quot;ב|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע&quot;ח-2017]];
:- &quot;תקנות הרישיונות&quot; - [[=תקנות הרישיונות|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;תקנות התיעוד&quot; - [[=תקנות התיעוד|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל&quot;ז-1977]].

== פרק ב': רישיון מכון בדק ==

@ 2. בקשה לרישיון
: (א) בקשה לרישיון תוגש למנהל בכתב, באופן ובצורה שהורה עליהם המנהל, ויפורטו בה כל אלה:
:: (1) השם שמגיש הבקשה (להלן - המבקש) מבקש להפעיל לפיו את מכון הבדק;
:: (2) האתרים שבהם מבוקש לבצע את פעולות הבדק לפי הרישיון (להלן - שטח מכון הבדק);
:: (3) פירוט ההגדרים המבוקשים, כאמור [[בתקנות 11]] [[ו-12]], ורשימת היכולת המבוקשת, כאמור [[בתקנה 16]];
:: (4) קובץ נוהלי מכון הבדק, כאמור [[בתקנה 14]];
:: (5) קובץ המידע של מכון הבדק, כאמור [[בתקנה 17]];
:: (6) רשימת רישיונות והגדרים לשמש מכון לבדק כלי טיס, שניתנו למכון על ידי מדינות חוץ, ככל שניתנו;
:: (7) שם המבקש ומענו; היה המבקש תאגיד, יצורפו לבקשה העתקים של מסמכי ההתאגדות.
: (ב) הבקשה תיחתם ביד מי שמיועד להתמנות מנהל מכון הבדק לפי [[תקנה 19(א)(1)]].
: (ג) המנהל רשאי לדרוש ממבקש כל מידע נוסף הדרוש לו להוכחה כי המבקש ערוך, מוכן ומצויד להפעלת מכון בדק, ובכלל זה מידע לגבי כוח האדם, מערכת הבטחת איכות, מבנים ומיתקנים, ציוד מכון הבדק ומידע תחזוקתי העומדים לרשותו, ונוהלי העבודה שקבע, לצורך קיום חובותיו כבעל רישיון לפי הוראות [[פרק ג']].

@ 3. מתן רישיון או הגדר
: (א) המנהל רשאי ליתן רישיון, להוסיף הגדר או לשנות הגדר, אם לפי שיקול דעתו המבקש ערוך לבצע את פעולות הבדק המבוקשות לפי הרישיון או ההגדר בהתאם לדרישות תקנות אלה, מבחינת -
:: (1) כוח האדם;
:: (2) קובץ נוהלי מכון הבדק;
:: (3) מערכת הבטחת איכות;
:: (4) מבנים ומיתקנים;
:: (5) ציוד מכון הבדק;
:: (6) המידע התחזוקתי העומד לרשות מכון הבדק.
: (ב) המנהל רשאי, כשהוא שוקל בקשה כאמור בתקנת משנה (א), להביא בחשבון את עובדת היותו של המבקש בעל רישיון מקביל; הביא המנהל בחשבון את עובדת היותו של המבקש בעל רישיון מקביל כאמור, יציין זאת ברישיון כתנאי לקבלתו; הוגבל, הותלה, בוטל, לא חודש או שונה הרישיון המקביל, ידווח על כך בעל הרישיון למנהל באופן מיידי; בתקנת משנה זו, &quot;רישיון מקביל&quot; - לרבות רישיון מקביל לרישיון להפעלת מכון בדק שנתנה רשות מוסמכת במדינת חוץ.
: (ג) המנהל רשאי להתנות מתן רישיון או הגדר בביצוע כל תיקון או שינוי, שיורה עליו, לרבות הוספת הוראות בעניינים שיורה בקובץ נוהלי מכון הבדק.

@ 4. מבנה הרישיון ופרטיו (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: רישיון מכון הבדק יכיל את כל אלה:
: (1) בעמוד הראשון, ייכללו הפרטים המפורטים להלן:
:: (א) שם מכון הבדק;
:: (ב) כתובת מקום העסקים העיקרי של מכון הבדק;
:: (ג) מספר הרישיון;
:: (ד) תאריך הוצאת הרישיון;
:: (ה) שמו, חתימתו והגדרת תפקידו של נותן הרישיון;
: (2) בשאר העמודים ייכללו פרטים אלה:
:: (א) מספר הרישיון, בכל עמוד;
:: (ב) פירוט ההגדרים של מכון הבדק, לרבות ההגדרים המוגבלים שברישיון;
:: (ג) פירוט אישורים שנתן המנהל למכון הבדק והגבלות שקבע לפעילותו;
:: (ד) תאריך קבלת כל הגדר או תאריך שינויו;
:: (ה) תנאים אחרים להפעלת מכון הבדק, שהתנה המנהל;
:: (ו) שמו, חתימתו והגדרת תפקידו של נותן הרישיון, בכל עמוד.

@ 5. תוקף רישיון מכון בדק מחוץ לישראל
: ניתן רישיון להפעלת מכון בדק שמקום העסקים העיקרי שלו הוא מחוץ לישראל, רשאי המנהל לקצוב את תוקפו לתקופה שיורה.

@ 6. החזרת רישיון
: פקע רישיון, בוטל או הותלה, יחזיר בעל הרישיון למנהל את הרישיון בתוך 10 ימים מהיום שבו פקע, בוטל או הותלה.

@ 7. הצגת הרישיון
: בעל רישיון יציג את הרישיון וההגדרים שבו לראווה במקום נראה לעין במכון הבדק ויאפשר לכל אדם לעיין בהם במכון הבדק.

@ 8. הגבלה על העברת רישיון
: (א) לא יעביר בעל רישיון את רישיונו לאחר בכל דרך שהיא, ולא ירשה לאחר להפעיל מכון בדק על פיו, אלא לפי אישור בכתב מאת המנהל.
: (ב) המנהל רשאי לאשר העברה של הרישיון והפעלת מכון בדק לפי רישיון שהועבר, אם ראה כי הפעלת מכון הבדק לאחר העברת הרישיון תהיה לפי התקנות, והוא רשאי להתנות העברה והפעלה כאמור בתנאים.
: (ג) אישר המנהל העברה של הרישיון, יינתן למכון הבדק רישיון מתאים עם מספר חדש, ובו פירוט השינויים הנובעים מאישור ההעברה וההפעלה כאמור בתקנת משנה (ב).
: (ד) לא יפעיל אדם מכון בדק לפי רישיון שהועבר אלא לאחר שקיבל רישיון חדש כאמור בתקנת משנה (ג).

@ 9. בקשה לקבלת הגדר נוסף או לשינוי בהגדר
: (א) בעל רישיון, המבקש להכניס שינוי בהגדר שברישיונו או המבקש לקבל הגדר נוסף, יגיש למנהל בקשה על כך בכתב, באופן ובצורה שהורה המנהל, שייכללו בה פרטים כאמור [[בתקנה 2(א)]], בשינויים המחויבים; הבקשה תיחתם ביד מנהל מכון הבדק או מי שהוא מינה לכך.
: (ב) אישר המנהל את הבקשה, יתוקן הרישיון לפי זה; שינוי או הוספת הגדר לא ייכנסו לתוקפם אלא לאחר תיקון הרישיון.

@ 10. שינויים במכון הבדק
: (א) בתקנה זו, &quot;שינוי במכון הבדק&quot; - כל שינוי במכון הבדק שיש בו כדי להשפיע על ההגדרים שלו או על רשימת היכולת שלו, ובכלל זה העתקה, גריעה או שינוי של מבנים או של מיתקנים המשמשים את מכון הבדק, שינוי בצוות עובדי מכון הבדק ושינוי בציוד מכון הבדק.
: (ב) בלי לגרוע מחובותיו לפי תקנות אלה, יודיע בעל רישיון למנהל -
:: (1) על כל שינוי במכון הבדק שהוא מבקש לבצע לפחות עשרים ואחד ימים לפני ביצוע השינוי;
:: (2) על כל שינוי שאירע במכון הבדק, מיד עם היוודע לו על הדבר.
: (ג) לא יבצע בעל רישיון פעולת בדק בפריט הכלול בהגדרים או ברשימת היכולת שהשינוי במכון הבדק משפיע עליהם, אלא אם כן אישר המנהל את השינוי במכון הבדק.
: (ד) נודע למנהל על שינוי במכון הבדק שבעל הרישיון מבקש לבצע או שאירע, רשאי הוא -
:: (1) להורות על תיקון רישיון מכון הבדק, קובץ נהליו, קובץ המידע שלו או רשימת היכולת שלו;
:: (2) להתנות את המשך ביצוע פעולות הבדק לפי הרישיון בתנאים ובמגבלות שעל בעל הרישיון לקיים בתקופת ביצוע השינוי במכון הבדק.

@ 11. הגדרי מכון הבדק
: (א) אלה ההגדרים וסוגי ההגדרים שהמנהל רשאי לפרט ברישיון:
:: (1) הגדר גוף כלי טיס -
::: (א) סוג 1 - כלי טיס קטן;
::: (ב) סוג 2 - כלי טיס גדול;
:: (2) הגדר מנוע כלי טיס -
::: (א) סוג 1 - מנוע בוכנה בהספק של עד 400 כוח סוס;
::: (ב) סוג 2 - מנוע בוכנה בהספק של מעל 400 כוח סוס;
::: (ג) סוג 3 - מנוע טורבינה;
:: (3) הגדר מדחף -
::: (א) סוג 1 - מדחף בעל פסיעה קבועה או מדחף שפסיעתו ניתנת לשינוי על הקרקע;
::: (ב) סוג 2 - מדחף בעל פסיעה משתנה;
:: (4) הגדר רוטור;
:: (5) הגדר אוויוניקה או רדיו -
::: (א) סוג 1 - ציוד רדיו וקשר לשידור ולקליטת מידע, לרבות מערכות קשר-פנים, מערכות הגברה וקריאה בררנית (Selective Calling);
::: (ב) סוג 2 - ציוד ניווט לביצוע ניווט בנתיב טיסה או בגישה לנחיתה, לרבות מערכת הוראות הטסה (Flight Director System), למעט ציוד שידור וקליטה;
::: (ג) סוג 3 - ציוד שידור וקליטה הפועל על עיקרון של פעימות דופק או על עקרון מכ&quot;ם אחר, וכן מערכות אלקטרוניות למדידת גובה או מרחק מפני השטח;
:: (6) הגדר מכשיר -
::: (א) סוג 1 - מכשירים מכניים, לרבות מדי סיבובים, מדי מהירות אוויר, מדי לחץ, מדי גובה, מצפנים מגנטיים וציוד מכני דומה;
::: (ב) סוג 2 - מכשירים חשמליים, לרבות מערכות חיווי ותצוגה (Indication), מדי טמפרטורת ראש צילינדר וציוד חשמלי דומה;
::: (ג) סוג 3 - מכשירים ג'ירוסקופיים, לרבות מערכות בקרת טייס אוטומטי, מצייני פנייה והטיה (Turn and Bank), ג'ירוסוקופ כיווני, וחלקיהם, מדי שטף מגנטי, מצפן ג'ירוסקופי וציוד דומה;
::: (ד) סוג 4 - מכשירים אלקטרוניים, לרבות טרנזיסטורים, צגים אלקטרוניים, מדי קיבול, מערכות הגברה אלקטרוניות, מנתחי נתונים של מנועים, חיישנים וציוד אלקטרוני דומה;
:: (7) הגדר אבזר -
::: (א) סוג 1 - אבזרים מכניים, לרבות משאבות, מאיידים (קרבורטורים), כני נסע וחלקיהם, יחידות הידראוליות ויחידות פניאומטיות;
::: (ב) סוג 2 - אבזרים חשמליים לרבות מתנעים חשמליים, וסתי מתח, מנועים חשמליים, מחוללים (גנרטורים), מגנטו ומשאבות דלק חשמליות;
::: (ג) סוג 3 - אבזרים אלקטרוניים, לרבות מגברים או וסתים אלקטרוניים של מערכות מיזוג אוויר, של מדחס גידוש או של טמפרטורה.
: (ב) המנהל רשאי לפרט בהגדרים שברישיון סוגים וקבוצות של פריטים שלגביהם רשאי בעל הרישיון לבצע פעולות בדק במסגרת ההגדרים שניתנו לו.

@ 12. הגדר מוגבל
: המנהל רשאי לקבוע ברישיון הגדר מוגבל -
: (1) לסוג מסוים בלבד של גופי כלי טיס, מנועי כלי טיס, מדחף, רוטור, ציוד רדיו, מערכת, מכשיר או אבזר, בשלמותם או בחלקם, או לסוג מסוים בלבד של פעולות בדק המותרות לביצוע בהם;
: (2) לביצוע עבודה הדורשת ציוד וידע מיוחדים, כלהלן:
:: (א) בדיקות בלא הרס, לפי סוג הבדיקה;
:: (ב) תהליכים טכנולוגיים מורכבים, לרבות ציפוי מתכות, טיפול תרמי וכיוצא באלה, לפי סוג התהליך;
:: (ג) פעולות בדק בציוד חירום או בציוד הצלה, לפי סוג הציוד;
:: (ד) עבודות או תהליכים שיראה המנהל כדורשים מתן הגדר מוגבל כאמור.

@ 13. פעילות מכון הבדק (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) לא יבצע בעל רישיון פעולת בדק בפריט אלא באחת מאלה:
:: (1) בשטח מכון הבדק, המפורט בקובץ נוהלי מכון הבדק, כאמור [[בתקנה 14(ו)(1)]];
:: (2) מחוץ לשטח מכון הבדק, בכפוף לתקנת משנה (ב) -
::: (א) בעבור מפעיל אווירי ישראלי הנמנה עם רשימת המפעילים האוויריים, כמפורט [[בתקנה 17(ו)(5)]], ביצוע -
:::: (1) תחזוקת קו;
:::: (2) פעולת בדק לצורך החזרת כלי טיס למצב שבו הוא כשיר לטיסה בטוחה;
::: (ב) בעבור מפעיל אווירי ישראלי שאינו נמנה עם רשימת המפעילים האוויריים האמורה - ביצוע פעולות כאמור בפסקת משנה (א), ובלבד שהוא פועל לפי נוהל כאמור [[בתקנה 14(ו)(2)(א)]] לעניין פעולות הבדק שהוא מבקש לבצע בכלי טיס של מפעיל כאמור ולעניין המקומות שבהם הוא מבקש לבצען.
: (ב) לא יבצע בעל רישיון פעולת בדק מחוץ לשטח מכון הבדק, לפי תקנת משנה (א)(2), אלא אם כן התקיימו כל אלה:
:: (1) העבודה מתבצעת -
::: (א) באותו אופן ובאותה רמת ביצוע כמו בשטח מכון הבדק עצמו;
::: (ב) במבנים ובמיתקנים המתאימים לביצועה;
:: (2) כוח האדם, ציוד מכון הבדק והמידע התחזוקתי הדרושים לביצוע העבודה נמצאים במקום ביצוע העבודה;
:: (3) בנוהלי מערכות הבטחת האיכות של מכון הבדק כלולים נהלים לעבודה מחוץ לשטח מכון הבדק;
:: (4) בעל הרישיון ביצע תהליכי ניהול סיכוני בטיחות והבטחת הבטיחות לעניין עבודה מחוץ לשטח מכון הבדק, לפי [[תקנות המנ&quot;ב]].
: (ג) ביצע בעל רישיון פעולת בדק בפריט לפי תקנה זו, רשאי הוא ליתן תעודת אחזקה ושחרור לאותו פריט.
: (ד) לא יבצע בעל רישיון פעולת בדק במסגרת תחזוקת קו, אלא אם כן קבע, לאחר ששקל את מאפייני פעולת הבדק, את אופן ביצועה ואת התנאים לביצועה, כי פעולת הבדק בת-ביצוע במסגרת תחזוקת קו.

== פרק ג': קובץ נוהלי מכון הבדק, רשימת היכולת וקובץ המידע של מכון הבדק ==

@ 14. קובץ נוהלי מכון הבדק (תיקון: תשע&quot;ח, תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ה)
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מכון בדק ולא יפעלו עובדי מכון בדק אלא בהתאם לקובץ נוהלי מכון הבדק (Maintenance Organisation's Procedure Manual).
: (ב) בעל רישיון יעמיד את קובץ נוהלי מכון הבדק לשימוש עובדי מכון הבדק ויוודא כי הם פועלים לפיו.
: (ג) לא ישתמש בעל רישיון בקובץ נוהלי מכון הבדק ולא יעמידו לשימוש עובדי מכון הבדק, אלא אם כן קובץ הנהלים, וכל שינוי בו, אושר בידי המנהל; ואולם רשאי בעל רישיון לבצע שינויים קלים בקובץ נוהלי הבדק, אם הוא פועל לפי נוהל לפי תקנת משנה (ו)(41), שאישר המנהל.
: (ד) בעל רישיון יחזיק את קובץ נוהלי מכון הבדק כך שקל יהיה לעדכנו, ינהיג שיטה שתאפשר לעובדי מכון הבדק לדעת מהי הגרסה המעודכנת ביותר של הקובץ ויציין על גבי כל עמוד את תאריך העדכון האחרון שלו.
: (ה) בעל רישיון יעדכן את קובץ נוהלי מכון הבדק ככל הנדרש, ישמור אותו במצב מעודכן בכל עת, ויפיץ את העדכונים לכל מי שלו הפיץ את הקובץ כאמור.
: (ו) קובץ נוהלי מכון הבדק יכלול, לכל הפחות, עניינים אלה:
:: (1) תיאור שטח מכון הבדק, כהגדרתו [[בתקנה 2(א)(2)]], המבנים והמיתקנים שבידי בעל הרישיון;
:: (1א) נוהל לעניין הטמעת שינוי במכון הבדק כהגדרתו [[בתקנה 10(א)]];
:: (2) נהלים לעניין פעילות מכון הבדק, שיבטיחו כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי [[תקנה 13]] ובכלל זה -
::: (א) נוהל לעניין ביצוע פעולת בדק מחוץ לשטח מכון הבדק בעבור מפעיל אווירי ישראלי שאינו נמנה עם רשימת המפעילים האוויריים לפי [[תקנה 17(ו)(5)]], לרבות לעניין פעולות הבדק שהוא מבקש לבצע בכלי טיס של מפעיל כאמור ולעניין המקומות שבהם הוא מבקש לבצען;
::: (ב) נוהל לעניין סיווג פעולת בדק מסוימת כבת-ביצוע במסגרת תחזוקת קו, לרבות לעניין קביעת מאפייני פעולת הבדק, אופן ותנאי ביצועה, שיבטיח כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי [[תקנה 13(ד)]];
:: (3) נוהלי עבודה לביצוע כלל פעולות הבדק שמכון הבדק מורשה לבצע לצורך השלמת פעולת בדק בפריט הכלול ברשימת היכולת כאמור [[בתקנה 16]];
:: (4) נוהל לעניין רשימת היכולת, שיבטיח כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי [[תקנה 16]];
:: (5) נוהל להכללת פריט ברשימת היכולת, לפי [[תקנה 16(ה)]];
:: (6) נוהל לעניין קובץ המידע של מכון הבדק, שיבטיח כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי [[תקנה 17]];
:: (7) נוהל לקביעת בעל הרישיון כי המספר, הרמה, הכשירות והמבנה הניהולי של צוות עובדי מכון הבדק מבטיחים כי בעל רישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי [[תקנה 18]], ובכלל זה בחינה תקופתית של קביעה כאמור;
:: (8) תיאור התפקידים והאחריויות של מנהל מכון הבדק, ושל כל חבר בהנהלת מכון הבדק לפי [[תקנה 19]] והעניינים שבהם הוסמכו לייצג את בעל הרישיון כלפי המנהל; היו במכון הבדק כמה ממונים על תחזוקה, שמינה בעל הרישיון לפי [[תקנה 19(א)(2)]] יכלול התיאור התייחסות מפורטת לתפקיד ולאחריות של כל אחד ואחד מהם, לרבות לעניין חלוקת האחריות ביניהם לתחזוקה במכון הבדק לפי סוגי הפעילות של מכון הבדק;
:: (9) תרשים המערך הארגוני של מכון הבדק, באופן המציין את שרשרות האחריות בהנהלתו;
:: (10) נוהל למינוי לתפקידי הנהלה במכון הבדק, שיבטיח כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי [[תקנה 19]];
:: (11) נוהל לקביעת אופן העסקתו של אדם והיקף העסקתו בתפקיד ממונה על תחזוקה או ממונה הבטחת איכות ולדיווח למנהל על קביעה כאמור ועל כל שינוי בה, שיבטיח כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי [[תקנה 19(ד)]];
:: (12) נוהל לעניין כשירות לביצוע תפקידים, שיבטיח כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי [[תקנה 20]], ובכלל זה תהליך קביעת התאמתו של אדם לשמש בתפקיד כאמור [[בתקנה 19(א)(2) ו-(3)]], העניינים שיש להביא בחשבון במסגרת קביעת התאמה כאמור, בדיקת עמידת אותו אדם בהוראות [[תקנה 20(א)]], תהליך קביעת התאמתו של אדם לשמש בתפקיד ניהולי בתחום תחזוקת פריטים במכון הבדק לפי [[תקנה 20(ב)]], חתימה על תעודת אחזקה ושחרור בידי מי שמורשה לכך לפי [[תקנה 20(ד)]] וביצוע פעולת בדק בידי מי שמורשה לכך לפי [[תקנה 20(ה)]];
:: (13) נוהל לעניין הסמכה של מבצע ביקורת כפל (RII), שיבטיח כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי [[תקנה 20(ג) ו-(ג1)]], ובכלל זה קביעת -
::: (א) התאמת ההגדר שברישיון הטכנאי לבדק כלי טיס של מי שמבוקש להסמיכו למבצע ביקורת כפל, או שברישיון או בהרשאה של מי שמבוקש להעסיקו בתור מבצע ביקורת כפל לפי [[תקנה 40(2)]], לביצוע ביקורת הכפל;
::: (ב) הניסיון הנדרש ממי שמבוקש להסמיכו למבצע ביקורת כפל;
::: (ג) הבקיאות הנדרשת ממי שמבוקש להסמיכו למבצע ביקורת כפל בשיטות ובציוד המשמשים בביצוע הביקורת, בכללי הכושר האווירי, בהוראות הכושר האווירי, במפרטים ובהוראות העדכניים המתייחסים לאפיצות, להגבלות ולתהליכים הנוגעים לפעולת הבדק המבוקרת;
::: (ד) המיומנות שעל מי שמבוקש להסמיכו למבצע ביקורת כפל להפגין בשימוש בעזרים השונים ובשיטות הביקורת השונות ובפענוח הליקויים המתגלים באמצעותם, לרבות שיטות ביקורת בלא הרס ושיטות ביקורת מיוחדות אחרות;
:: (14) נוהל לעניין מניעת מצב שאדם מבצע ביקורת כפל של פעולת בדק שהוא נטל או נוטל חלק בביצועה, כאמור [[בתקנה 20(ג)(3)]];
:: (15) נוהל לעניין הדרכה, הסמכה, הכשרה ושמירה על כשירות של עובד מכון הבדק לביצוע פעולות ריתוך, בדיקות בלא הרס או כל פעולת בדק אחרת שהורה המנהל, בפריט, לפי [[תקנה 20(ו)]];
:: (16) נוהל לעניין ביטול הסמכתו של מי שהוסמך לבצע ביקורת כפל (RII) לפי [[תקנה 20(ג)]] או להיות עובד מכון בדק המוסמך לחתום על תעודת אחזקה ושחרור של פריט לפי [[תקנה 20(ד)]] בשל אי-התאמה לתפקיד, בידי הממונה על הבטחת האיכות, לפי [[תקנה 20(ז)]];
:: (17) נוהלי הדרכה שיבטיחו כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי [[תקנה 22]], ובכלל זה פירוט תכנית ההדרכה לעובדי מכון הבדק, נוהל לעדכונה ולהגשת העדכון לאישור המנהל וכן נוהל לתיעוד ביצוע הדרכה;
:: (18) נוהלי מערכת הבטחת האיכות, שיבטיחו כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי [[תקנה 23]];
:: (19) פרטים לגבי מערכת ניהול הבטיחות של מכון הבדק כאמור [[בתקנות המנ&quot;ב]];
:: (20) נוהלי זיהוי, אחסון והחזקה של חומרים, חלקים, חלפים, ציוד, מיתקני בדיקה, מכשירי בדיקה וכלי עבודה, שיבטיחו כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי [[תקנה 25]];
:: (21) נהלים שיבטיחו כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו, לעניין ציוד מכון הבדק, לפי [[תקנה 26]], ובכלל אלה:
::: (א) נוהל לקביעת ציוד מכון הבדק המתאים והמספיק לביצוע יעיל של הפעולות הכלולות בהגדרים המפורטים ברישיון, ולבחינה תקופתית של קביעה כאמור;
::: (ב) נוהל לקבלת אישור המנהל לשימוש בציוד מכון בדק שאינו עומד לרשותו דרך קבע;
::: (ג) נוהל לקביעה כי ציוד מכון הבדק שווה ערך לזה המומלץ על ידי היצרן;
::: (ד) נוהל לכיול ותחזוקה של ציוד מכון הבדק;
:: (22) נוהל לעניין ייצור חלפים לשימוש עצמי שיבטיח כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי [[תקנה 27]];
:: (23) נוהל לעניין מידע תחזוקתי שיבטיח כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי [[תקנה 28]] ובכלל זה לעניין שינוי הליך ביצוע פעולת בדק מסוימת כאמור [[בתקנה 28(ד)]];
:: (24) נוהל עדכון מידע תחזוקתי שיבטיח כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי [[תקנה 29]];
:: (25) נוהל לעניין מערכת כרטיסי עבודה, שיבטיח כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי [[תקנה 30]], ובכלל זה תיאור המערכת ונהלים לשימוש בה;
:: (26) נוהל לעניין רמת ביצוע פעולות בדק שיבטיח כי בעל הרישיון יעמוד בחובות החלות עליו לפי [[תקנה 31]];
:: (27) נוהל להבטחת ביצוע פעולות בדק לפי הוראות ספר בקרת האחזקה (MCM) ולמידע התחזוקתי הישים שסיפק לו המפעיל האווירי ובהתאם להוראותיו של המפעיל האווירי, כאמור [[בתקנה 31(ב)]];
:: (27א) נוהל ליישום חובות בעל הרישיון לפי [[תקנה 31(ד)(3)]], ובכלל זה -
::: (1) פירוט כלל פעולות הבדק שביצוע לא הולם שלהן, או שימוש בחלקים או חומרים לא נכונים בביצוען, עלול להוביל לכשל, פגם או ליקוי, המסכן את הפעלתו הבטוחה של כלי הטיס, ומשכך לפעולות בדק שלגביהן נדרשת ביקורת כפל (RII-Required Inspection Items);
::: (2) נוהל לביצוע ביקורת חוזרת על עבודה שהתבצעה בעקבות ממצאי ביקורת כפל (buy-back procedures);
::: (3) נוהל שיבטיח כי ביקורת כפל על פעולת בדק מסוימת לא תיעשה בידי אדם שהשתתף בביצוע אותה פעולת בדק;
:: (27ב) נוהל לעניין העברת מידע הנוגע לעניין באופן נאות, במקרה של העברת פעולת בדק מעובד אחד לאחר בשל חילופי כוח אדם או משמרת, כאמור [[בתקנה 31(ד)(4)]], ובכלל זה מי אחראי במכון הבדק על העברת המידע באופן נאות;
:: (28) נוהל לעניין התקשרות עם מכון חוץ, כמשמעותו [[בתקנה 32(א)]] ומסירת ביצוע פעולת בדק לידיו, שיבטיח כי בעל הרישיון יעמוד בחובות החלות עליו לפי [[תקנה 32]];
:: (29) נוהל לעניין התקשרות עם גורם חוץ כמשמעותו [[בתקנה 33(א)]] ומסירת ביצוע פעולת בדק לידיו, שיבטיח כי בעל הרישיון יעמוד בחובות החלות עליו לפי [[תקנה 33]];
:: (30) נוהל לביצוע פעולות בדק ותחזוקת קו בתחנה, כהגדרתה [[בתקנה 125 לתקנות ההפעלה]], שאינה בשטח מכון הבדק;
:: (31) נוהל לעניין ביצוע שינוי גדול או תיקון גדול בפריט, שיבטיח כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי [[תקנה 34]];
:: (32) נוהל לניהול רישומים, שמירתם והגנתם, שיבטיח כי בעל הרישיון יעמוד בכל החובות החלות עליו לפי [[תקנות 35]] [[ו-36]];
:: (33) נוהל לווידוא שמישות והתאמת חלק, מכלול או פריט להתקנה, ולעניין מערכת לסיווג ולהפרדה של חלקים, מכלולים, פריטים, חומרי גלם ונצרכים, לפי [[תקנה 37]];
:: (34) נוהל להכנת תעודת אחזקה ושחרור וחתימה עליה, שיבטיח כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי [[תקנה 38]];
:: (35) נוהל להסמכת עובד מכון הבדק לבדיקת פריט שלם שיש לו תעודת סוג לפני מתן תעודת אחזקה ושחרור לפי [[תקנות 38]] [[ו-39(א)]] ולחתימה על תעודת אחזקה ושחרור לגביו, ובכלל אלה הוראות לעניין היקף הזכויות של מי שחותם על תעודת אחזקה ושחרור לפי [[תקנה 39(א)]];
:: (36) נוהל להסמכת עובד מכון הבדק לבדיקת פריט שאינו פריט שלם שיש לו תעודת סוג, לפני מתן תעודת אחזקה ושחרור לפי [[תקנות 38]] [[ו-39(א)]] ולחתימה על תעודת אחזקה ושחרור לגביו, ובכלל אלה הוראות לעניין היקף הזכויות של מי שחותם על תעודת אחזקה ושחרור לפי [[תקנה 39(א)]];
:: (37) נוהל לעניין תיקון תקלה בכלי טיס בשדה תעופה מחוץ לישראל בדרך של קבלת שירותיו של בעל רישיון מקביל ולעניין הסמכת אדם העובד בו למתן תעודת אחזקה ושחרור לכלי טיס כאמור באופן חד-פעמי לפי [[תקנה 39(ב)]];
:: (38) נוהל דיווח על תקלות שיבטיח כי בעל הרישיון יעמוד בכל החובות החלות עליו לפי [[תקנה 41]];
:: (39) נוהל להפצת הודעות על אישור פטור, שיבטיח כי בעל הרישיון יעמוד בכל החובות החלות עליו לפי [[תקנה 42]];
:: (40) נוהל עדכון לקובץ נוהלי מכון הבדק, להפצת העדכון לעובדי מכון הבדק ולהעברתו לאישור המנהל, כדי להבטיח כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי תקנה זו ולפי [[תקנה 44]];
:: (41) נוהל לעניין ביצוע שינויים קלים בקובץ נוהלי הבדק, ובכלל זה קביעת סוגי השינויים שביצועם אינו טעון את אישור המנהל מראש, כדי להבטיח כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי תקנת משנה (ג);
:: (42) נוהל לעניין ניהול מידע ממוחשב, שיבטיח כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי [[תקנה 45]].
: (ז) הנהלים הכלולים בקובץ נוהלי מכון הבדק, וכל נוהל של מכון הבדק שהם מפנים אליו -
:: (1) יכללו הוראות ומידע הדרושים לעובדי מכון הבדק לביצוע חובותיהם ותפקידיהם ברמה גבוהה של בטיחות וברמה מקצועית ראויה, בין השאר, בהתחשב בביצועי אנוש;
:: (2) לא יסתרו -
::: (א) הוראות כל דין החל לגבי מכון הבדק;
::: (ב) תנאי מתנאי הרישיון או ההגדרים הנלווים אליו;
::: (ג) חלקים אחרים בקובץ נוהלי מכון הבדק;
::: (ד) כל הוראת מינהל הנוגעת להפעלת מכון הבדק;
::: (3) יכללו הפניות לתקנות או להוראות המינהל המתאימות.
: (ח) קובץ נוהלי מכון הבדק יכיל הצהרה, חתומה ביד מנהל מכון הבדק שלפיה קובץ הנהלים עומד בדרישות תקנות אלה במלואן וכי הוא יעודכן, בסמוך לכל עדכון או שינוי בהן, כך שעמידתו בהוראותיהן תהיה מתמשכת.

@ 15. סמכות המנהל להורות על תיקון
: (א) המנהל רשאי, בכל עת, להורות לבעל רישיון לבצע כל תיקון או שינוי בקובץ נוהלי מכון הבדק (להלן - תיקון הקובץ), לרבות הוספת הוראות בעניינים שיורה.
: (ב) ראה המנהל כי נחוץ תיקון הקובץ, יודיע על כך לבעל הרישיון ויאפשר לו להמציא לו מידע והערות בתוך תקופה שעליה יורה, שלא תפחת מעשרים ואחד ימים מיום שקיבל בעל הרישיון את ההודעה.
: (ג) קיבל המנהל מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב), ישקול אותם ויודיע לבעל הרישיון על החלטתו.
: (ד) בעל הרישיון יבצע את תיקון הקובץ, בתוך שישים ימים מיום שקיבל את הודעת המנהל כאמור בתקנת משנה (ב), או בתוך תקופה ארוכה יותר שעליה הורה המנהל לאחר קבלת מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ג), ויודיע למנהל על השלמת הביצוע.
: (ה) ראה המנהל כי נדרשת פעולה מיידית, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת, להורות על הכנסת תיקון קובץ, ובלבד שייתן לבעל הרישיון, בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום עשרים ואחד ימים ממתן ההוראה כאמור הזדמנות להמציא לו מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב); בעל הרישיון יבצע את הנדרש מיד עם קבלת ההוראה, ואם הומצאו מידע והערות כאמור, יחולו תקנות משנה (ג) ו-(ד) בשינויים המחויבים.

@ 16. רשימת היכולת
: (א) רשימת היכולת תכלול זיהוי של כל פריט שאין לו תעודת סוג (בתקנה זו - פריט) לפי שם היצרן, דגם הפריט, שם הפריט לפי ספרות היצרן ומספר הפריט (Part Number) שנתן היצרן.
: (ב) לא יבצע בעל רישיון פעולת בדק בפריט, אלא אם כן -
:: (1) אותו הפריט כלול ברשימת היכולת של מכון הבדק;
:: (2) פעולת הבדק מתבצעת לפי המגבלות שצוינו ברשימת היכולת, אם צוינו;
:: (3) רשימת היכולת אושרה בידי המנהל.
: (ג) מבקש רישיון המגיש לאישור המנהל רשימת יכולת או בעל רישיון המגיש לאישור המנהל שינוי ברשימת היכולת, לא יכלול בה פריט -
:: (1) אלא לאחר שביצע הערכה באמצעות מערכת הבטחת האיכות האמורה [[בתקנה 23]], ומצא כי עומדים לרשותו, לרבות באמצעות מכון חוץ או באמצעות גורם חוץ, כמשמעותם [[בתקנות 32]] [[ו-33]], כוח אדם כשיר ומוסמך, מידע תחזוקתי, מבנים, מתקנים וציוד, המתאימים והמספיקים לביצוע פעולת הבדק בפריט, לפי תקנות אלה;
:: (2) אלא אם כן הפריט כלול בהגדרים שניתנו למכון הבדק לפי [[תקנות 11]] [[או 12]].
: (ד) בעל רישיון המבקש לערוך שינוי ברשימת היכולת יכין ויגיש למנהל את השינוי המוצע לרשימת היכולת, ובו פירוט -
:: (1) הפריטים הנוספים שהוא מבקש לבצע בהם פעולות בדק, או הפריטים שהוא מבקש לגרוע מרשימת היכולת, לרבות זיהוי של כל פריט לפי שם היצרן, דגם הפריט, שם הפריט לפי ספרות היצרן, מספר הפריט שנתן היצרן וקבוצת ההגדר שכלול בה הפריט;
:: (2) פעולות הבדק שהוא מבקש לבצע בכל פריט;
:: (3) מגבלות לגבי פעולות הבדק שאין הוא יכול לבצע במלואן.
: (ה) על אף האמור בתקנת משנה (ב)(3) -
:: (1) בעל רישיון רשאי לערוך שינוי ברשימת היכולת, ורשאי הוא לבצע פעולת בדק בפריט שנכלל ברשימת יכולת ששונתה, לפי המגבלות שצוינו בה, ובלבד שביצע הערכה של השינוי, כאמור בתקנה משנה (ג)(1), וההערכה בוצעה לפי נוהל כאמור [[בתקנה 14(ו)(5)]], שאישר המנהל;
:: (2) בעל רישיון שערך שינוי כאמור, יודיע על עריכת השינוי למנהל ויגיש את השינוי לביקורתו, בהתאם למועדים שאושרו בנוהל לפי [[תקנה 14(ו)(5)]]; הוראות תקנת משנה (ד) יחולו, בשינויים המתחייבים, על הודעה כאמור;
:: (3) המנהל רשאי לדחות תיקון שינוי ברשימת היכולת שהגיש בעל רישיון לביקורת, לרבות מגבלות שהוצעו, והוא רשאי להתנות את קבלתו בתנאים לגבי הפריטים, פעולות הבדק או המגבלות המבוקשים או להורות על תיקונים בו, להנחת דעתו.
: (ו) הערכה כאמור בתקנת משנה (ב) או (ג) תיחתם ביד מנהל מכון הבדק או מי שהוא מינה לכך, ולעניין רשימת יכולת שמבקש רישיון מגיש למנהל לראשונה לפי [[תקנה 2(א)(3)]] - תיחתם ההערכה ביד מי שמיועד להתמנות מנהל מכון הבדק, ותישמר על ידי בעל הרישיון כאמור [[בתקנות 35]] [[ו-36]].

@ 17. קובץ המידע של מכון הבדק
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מכון בדק ולא יפעלו עובדי מכון בדק אלא בהתאם לקובץ המידע של מכון הבדק.
: (ב) בעל רישיון יעמיד את קובץ המידע של מכון הבדק לשימוש עובדי מכון הבדק ויוודא כי הם פועלים לפיו.
: (ג) בעל רישיון יעדכן את קובץ המידע של מכון הבדק ככל הנדרש, ישמור אותו במצב מעודכן בכל עת, ויפיץ את העדכונים לעובדי מכון הבדק.
: (ד) בעל רישיון יחזיק את קובץ המידע של מכון הבדק כך שקל יהיה לעדכנו, ינהיג שיטה שתאפשר לעובדי מכון הבדק לדעת מהי הגרסה המעודכנת ביותר של הקובץ ויציין על גבי כל עמוד את תאריך העדכון האחרון שלו.
: (ה) בעל רישיון יעמיד את קובץ המידע של מכון הבדק, לרבות כל עדכון שלו, לעיונו של מפקח שמונה לפי [[סעיף 94 לחוק]], לפי דרישתו.
: (ו) קובץ המידע של מכון הבדק יכלול, לכל הפחות, את כל אלה:
:: (1) תיאור כללי של פעולות הבדק שמכון הבדק מורשה לבצע, לפי רישיונו והגדריו;
:: (2) רשימת נושאי התפקידים האחראיים כמפורט [[בתקנה 19]];
:: (3) רשימת מכוני החוץ וגורמי החוץ המבצעים פעולות בדק מטעם בעל הרישיון ורשימת פעולות הבדק שהם מבצעים לפי [[תקנות 32]] [[ו-33]];
:: (4) רשימה ובה פירוט כל תחנה, כהגדרתה [[בתקנה 125 לתקנות ההפעלה]], שהוא מבצע בה פעולות בדק בעבור מפעיל אווירי ישראלי;
:: (5) רשימה ובה פירוט כל מפעיל אווירי ישראלי שמכון הבדק נותן לו שירותי בדק או מבצע בעבורו פעולות בדק;
:: (6) לעניין בעל רישיון שהמנהל ציין ברישיונו תנאי לעניין היותו בעל רישיון מקביל, כאמור [[בתקנה 3(ב)]] - רשימה ובה פירוט כל מדינת חוץ שנתנה לו רישיון מקביל, וכן רשימת ההגדרים שכולל כל רישיון.

== פרק ד': הנהלת מכון הבדק ועובדי מכון הבדק ==

@ 18. צוות עובדי מכון הבדק
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מכון בדק אלא לאחר שהבטיח כי צוות עובדי מכון הבדק יהיה במספר וברמה מקצועית התואמים את פעולות הבדק שלגביהן ניתן הגדר, ובכלל זה תכנון העבודה, ניהולה, ביצועה, הבקרה והפיקוח עליה, יישום דרישות הבטחת האיכות לגבי פעולות אלה והשלמת פעולות הבדק.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון מכון בדק אלא לאחר שהבטיח כי צוות עובדי מכון הבדק הוא בעל ידע וניסיון מספיקים באותן פעולות שלגביהן ניתן הגדר; ידע וניסיון כאמור יתבססו, בין השאר, על ותק בעבודה מעשית בסוג פעולת הבדק בפריט שלגביו ניתן ההגדר או על הדרכה מתאימה שאישר המנהל.

@ 19. הנהלת מכון הבדק (תיקון: תשע&quot;ח, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ה)
: (א) בעל רישיון ימנה -
:: (1) מנהל למכון הבדק, שיהיה בעל הסמכות הארגונית הנדרשת להבטיח כי מכון הבדק יבצע את כל פעולות הבדק שבעל הרישיון מורשה לבצע לפי הוראות תקנות אלה;
:: (2) ממונה על תחזוקה, אחד או יותר, הכפוף ישירות למנהל מכון הבדק, שיהיה אחראי מטעמו של בעל הרישיון לכך שהפעולות המבוצעות במכון הבדק תואמות את הוראות הדין, רישיון מכון הבדק וההגדרים שבו, רשימת היכולת לפי [[תקנה 16]] והמגבלות שפורטו בה, נוהלי מכון הבדק המפורטים [[בתקנה 14]] וקובץ המידע לפי [[תקנה 17]]; מינה בעל הרישיון כמה ממונים על תחזוקה, יקבע ביחס לכל ממונה על תחזוקה שמונה כאמור, את הפעולות המתקיימות במכון הבדק, שעליהן הוא יופקד;
:: (3) ממונה הבטחת איכות, הכפוף ישירות למנהל מכון הבדק, שיהיה אחראי לניהול מערכת הבטחת האיכות ולמתן דוחות למנהל מכון הבדק, לפי [[תקנה 23]].
: (ב) בעל רישיון המבקש למנות בעל תפקיד לפי תקנת משנה (א)(2) או (3) -
:: (1) יודיע למנהל על כוונתו לעשות כן לפחות עשרה ימים לפני המינוי, ויצרף להודעתו את שמו ומספר תעודת הזהות של מי שהוא מבקש למנות לתפקיד וכן את קביעתו בדבר התאמתו לתפקיד לפי [[תקנה 20(א)]]; נפסק מינויו של בעל תפקיד לפי תקנת משנה (א)(2) או (3) בנסיבות שבהן לא ניתן למנות בעל תפקיד חדש במקומו לפני הפסקת המינוי, יודיע על כך בעל הרישיון למנהל בתוך 48 שעות מהפסקת המינוי, ויחולו הוראות תקנת משנה (ג);
:: (2) יודיע למנהל על הפסקת כהונתו של מי שמונה כאמור בתקנת משנה (א)(1), בתוך 10 ימים מיום הפסקת הכהונה.
: (ג) ראה המנהל כי אדם שמבקשים למנותו לתפקיד ממונה על תחזוקה או לתפקיד ממונה הבטחת איכות או שמונה לתפקיד כאמור, אינו מתאים לתפקידו, רשאי הוא, לאחר שנתן לבעל הרישיון ולאותו אדם הזדמנות להביא לפניו את טענותיהם לעניין התאמת אותו אדם לתפקידו -
:: (1) לקבוע, בהחלטה מנומקת, כי אותו אדם אינו מתאים לתפקידו ולהורות לבעל הרישיון שלא למנותו ולמנות אדם מתאים במקומו, לפי העניין; בעל הרישיון ימנה אדם מתאים לתפקיד בתוך שלושים ימים מיום שקבע המנהל כאמור, או בתוך תקופה ארוכה יותר שעליה הורה המנהל, בהחלטה מנומקת;
:: (2) ליתן לבעל הרישיון הוראות לעניין פעילות מכון הבדק בתקופה שעד למינוי אדם מתאים לתפקיד כאמור.
: (ד) בעל רישיון יעסיק בעלי תפקידים, כמפורט בתקנת משנה (א) בתפקידיהם האמורים -
:: (1) במכון בדק המורשה לבצע פעולות בדק בכלי טיס גדול שהמסה המרבית שלו המורשית להמראה, לפי ספר הטיסה או מסמך מתאים אחר כמשמעותו [[בסעיף 63(ב)(3) לחוק]], היא 30,000 ק&quot;ג או יותר - העסקה בלעדית, במשרה מלאה; לעניין זה, &quot;העסקה בלעדית&quot; - העסקה על ידי בעל הרישיון, במסגרת מכון הבדק, בתפקידים שבתחום אחריותו של בעל התפקיד האמור או הנוגעים להם, ובלבד שהעיסוק בתפקידים אלה אינו יוצר או עלול ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו כאמור או פוגע ביכולתו לשמש בתפקיד כאמור;
:: (2) במכון בדק שאינו כאמור בפסקה (1) - באופן ובהיקף משרה שאישר המנהל בשים לב, בין השאר, להגדרים ולרשימת היכולת של מכון הבדק ולהיקפי הפעילות בו.
: (ה) על אף האמור בתקנת משנה (ד), בעל רישיון שהוא גם בעל רישיון הפעלה אווירית רשאי להעסיק את -
:: (1) מנהל מכון הבדק גם בתפקיד של מנהל בעל אחריות כוללת, לפי [[תקנה 377(א)(1) לתקנות ההפעלה]] או במשרה מקבילה לפי [[+|הפרקים ה-11]] [[או ה-12 לתקנות ההפעלה]];
:: (2) ממונה הבטחת האיכות גם בתפקיד מקביל במסגרת פעילותו לפי רישיון ההפעלה האווירית, ובלבד שהיקף העסקתו הכולל על ידי בעל הרישיון הוא משרה מלאה ואין הוא מועסק אצל אדם אחר.
: (ו) בעל רישיון שהוא גם בעל רישיון הפעלה אווירית לא יעסיק בכל תפקיד או משרה במכון הבדק, את מי שמשמש, במסגרת פעילותו לפי רישיון ההפעלה האווירית באחד התפקידים שלהלן, אלא אם כן המנהל אישר את ההעסקה כאמור, לאחר ששוכנע, בהתחשב בסוג ההפעלה האווירית והיקפה, כי אותו אדם מסוגל לבצע את שני התפקידים במקביל בלא פגיעה באחריות המבקש לפי [[תקנות ההפעלה]] לכשירות אווירית נמשכת של כלי הטיס שהוא מפעיל, ובאחריות המבקש בתור בעל רישיון להפעלת מכון בדק לפי תקנות אלה -
:: (1) ממונה על התחזוקה והביקורת, לפי [[תקנה 207(ב)(4) לתקנות ההפעלה]];
:: (2) ממונה על כשירות אווירית נמשכת, לפי [[תקנה 248(א)(3) לתקנות ההפעלה]];
:: (3) ממונה על כשירות אווירית נמשכת, לפי [[תקנה 377(א)(4) לתקנות ההפעלה]];
:: (4) (((נמחקה).))

@ 20. כשירות לביצוע תפקידים (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) לא יעסיק בעל רישיון אדם בתפקיד ממונה על תחזוקה או בתפקיד ממונה הבטחת איכות, ולא יעסוק אדם בתפקיד כאמור, אלא אם כן התקיימו שני אלה:
:: (1) אותו אדם -
::: (א) אם מבוקש למנותו לממונה על תחזוקה - הוא מחזיק ברישיון תקף של טכנאי לבדק כלי טיס ובו הגדר אחד או יותר המתאים, בשים לב להגדרי מכון הבדק ולרשימת היכולת שלו, למילוי תפקידו, ואם מבוקש למנותו לממונה הבטחת האיכות - הוא מחזיק ברישיון תקף של טכנאי לבדק כלי טיס ובו הגדר אחד או יותר או שהוא בעל תואר ראשון לפחות בתחום ההנדסה, המתאימים, בשים לב להגדרי מכון הבדק ולרשימת היכולת שלו, למילוי תפקידו;
:::: (((הוראת שעה ל-18 חודשים מיום 15.7.2026):)) אם מבוקש למנותו לממונה על תחזוקה - הוא מחזיק ברישיון של טכנאי לבדק כלי טיס ובו הגדר אחד או יותר המתאים, בשים לב להגדרי מכון הבדק ולרשימת היכולת שלו, למילוי תפקידו, ואם מבוקש למנותו לממונה הבטחת האיכות - הוא מחזיק ברישיון של טכנאי לבדק כלי טיס ובו הגדר אחד או יותר או שהוא בעל תואר ראשון לפחות בתחום ההנדסה, המתאימים, בשים לב להגדרי מכון הבדק ולרשימת היכולת שלו, למילוי תפקידו;
::: (ב) הוא בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות, מתוכן שנה אחת לפחות בתפקיד ניהולי, בתחום תחזוקת פריטים;
::: (ג) מכיר ויודע את הוראות קובץ נוהלי מכון הבדק וקובץ המידע של מכון הבדק של בעל הרישיון העומד להעסיקו או המעסיקו, את עקרונות מערכי האחזקה של הפריטים שבעל הרישיון הוא הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק לגביהם לפי [[תקנות ההפעלה]], וכן את תקנות הטיס והוראות המינהל הנוגעות לעניין הפעלת מכון הבדק;
:: (2) בעל הרישיון קבע, לאחר ששקל את כישוריו, את ניסיונו של אותו אדם בתחום תחזוקת פריטים, ובכלל זה ניסיונו בניהול בתחום זה, ואת הרקע והידע המקצועיים שלו, כי מתקיימות בו הוראות פסקה (1) וכי הוא מתאים לתפקיד שהוא מיועד לו במכון הבדק, בשים לב למאפייני מכון הבדק ולפעילותו.
: (ב) הוראות תקנת משנה (א)(2), למעט החובה לקבוע כי באותו אדם מתקיימות הוראות תקנת משנה (א)(1), יחולו, בשינויים המתחייבים, על מינוי אדם לתפקיד ניהולי, בתחום תחזוקת פריטים במכון הבדק, שאין חובה למנותו לפי [[תקנה 19(א)(1) עד (3)]].
: (ג) לא יעסיק בעל רישיון אדם ולא יעסוק אדם -
:: (1) בביצוע פעולת בדק בפריט שלפי מערך האחזקה הנוגע אליו יש לבצעה על ידי מבקר (בתקנת משנה זו - ביקורת), אלא אם כן אותו אדם -
::: (א) מחזיק ברישיון תקף של טכנאי לבדק כלי טיס ובו הגדר מתאים לפריט שבו מתבצעת הביקורת, ולעניין ביקורת שלביצועה נדרש מי שהוסמך לפי תקנת משנה (ו) - הוא מחזיק בהסמכה תקפה, מתאימה לביצוע הביקורת;
::: (ב) הוא בעל ניסיון מספיק לביצוע הביקורת;
::: (ג) הממונה על הבטחת האיכות הסמיכו לשמש מבקר, לאחר שהוכשר לכך במסגרת מכון הבדק;
:: (2) לא יעסיק בעל רישיון אדם ולא יעסוק אדם בביצוע ביקורת כפל (RII), אלא אם כן אותו אדם -
::: (1) מחזיק ברישיון תקף של טכנאי לבדק כלי טיס שבו הגדר מתאים לפריט שבו מתבצעת ביקורת הכפל, ולעניין ביקורת כפל שלביצועה נדרש מי שהוסמך לפי תקנת משנה (ו) - הוא מחזיק בהסמכה תקפה כאמור באותה תקנת משנה;
:::: (((הוראת שעה ל-18 חודשים מיום 15.7.2026):)) מחזיק ברישיון של טכנאי לבדק כלי טיס שבו הגדר מתאים לפריט שבו מתבצעת ביקורת הכפל והוא רשאי, לפי [[תקנה 231ב לתקנות הרישיונות]], לעשות שימוש בזכויות לפי הרישיון שבידיו, ולעניין ביקורת כפל שלביצועה נדרש מי שהוסמך לפי תקנת משנה (ו) - הוא מחזיק בהסמכה תקפה כאמור באותה תקנת משנה;
::: (2) קיבל הסמכה מאת הממונה על הבטחת האיכות לבצע את אותה ביקורת כפל;
::: (3) לא השתתף בביצוע פעולת הבדק שלגביה מבוצעת ביקורת הכפל.
: (ג1) הממונה על הבטחת האיכות יסמיך אדם כאמור בתקנת משנה (ג) לבצע ביקורת כפל, לאחר ששוכנע כי אותו אדם הוא בעל ניסיון מספיק לביצוע ביקורת הכפל ווידא כי הוא הוכשר לכך במסגרת מכון הבדק.
: (ד) לא יעסיק בעל רישיון אדם בתפקיד עובד מכון בדק המוסמך לחתום על תעודת אחזקה ושחרור של פריט, ולא יעסוק אדם בתפקיד כאמור אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא מחזיק ברישיון טכנאי לבדק כלי טיס ובו הגדר מתאים לפעולת הבדק שלגביה יש לתת תעודת אחזקה ושחרור (((הוראת שעה ל-18 חודשים מיום 15.7.2026):)) והוא רשאי, לפי [[תקנה 231ב לתקנות הרישיונות]], לעשות שימוש בזכויות לפי הרישיון שבידיו (להלן - טכנאי כשיר);
:: (2) הוא קיבל הדרכה מתאימה, לפי [[תקנה 22]], בנושא מתן תעודת אחזקה ושחרור;
:: (3) הוא הוסמך בידי ממונה הבטחת האיכות, בשים לב לרמתו המקצועית ולניסיונו, לחתום על תעודת אחזקה ושחרור.
: (ה) בעל הרישיון יוודא שכל אדם המבצע פעולות בדק בפריט הוא אחד מאלה:
:: (1) עובד מכון הבדק המחזיק ברישיון טכנאי לבדק כלי טיס עם הגדר מתאים (((הוראת שעה ל-18 חודשים מיום 15.7.2026):)) שהוא טכנאי כשיר;
:: (2) עובד מכון הבדק העובד בפיקוח של טכנאי לבדק כלי טיס (להלן - המשגיח); אדם זה רשאי לבצע אותן פעולות בדק אשר המשגיח עליו רשאי לבצען אם המשגיח -
::: (((הוראת שעה ל-18 חודשים מיום 15.7.2026):)) עובד מכון הבדק העובד בפיקוח של טכנאי לבדק כלי טיס שהוא טכנאי כשיר (להלן - המשגיח); אדם זה רשאי לבצע אותן פעולות בדק אשר המשגיח עליו רשאי לבצען אם המשגיח -
::: (א) נמצא בקרבת מקום כדי לאפשר לעובד מכון הבדק להתייעץ עמו;
::: (ב) מפקח אישית על ביצוע העבודה במידה הדרושה כדי לוודא כי היא מבוצעת כהלכה, ומאשר, נוסף על כך בחתימת ידו, את ביצוע העבודה כהלכה.
: (ו) לא יעסיק בעל רישיון אדם בביצוע פעולות ריתוך, בדיקות בלא הרס או כל פעולת בדק אחרת שהורה המנהל, בפריט, אלא אם כן אותו אדם, על פי נוהלי מכון הבדק -
:: (1) הוסמך לביצוע פעולה כאמור במסגרתו ועומד בדרישות הכשירות הבריאותית והמקצועית הנמשכת לביצוע הפעולה, והכל לפי אמות מידה מקצועיות שלפיהן מבקש בעל הרישיון לפעול, ואשר אישר לו המנהל;
:: (2) הודרך והוכשר לביצוע הפעולה.
: (ז) מצא הממונה על הבטחת האיכות כי מי שהוא הסמיך לבצע ביקורת כפל (RII) לפי תקנת משנה (ג), או לשמש עובד מכון בדק המוסמך לחתום על תעודת אחזקה ושחרור של פריט לפי תקנת משנה (ד) אינו מתאים לתפקידו, רשאי הוא לבטל את הסמכתו.

@ 21. רישומים לגבי נושאי תפקידים אחראיים (תיקון: תשפ&quot;ה)
: בעל רישיון יחזיק וינהל רשימה מעודכנת של נושאי תפקידים אחראיים כמפורט להלן:
: (1) רשימת המוסמכים לבצע ביקורת כפל (RII) לפי [[תקנה 20(ג)(2)]], ובה שמותיהם, מספר וסוג הרישיון שלהם, ההגדרים שנקבעו ברישיונם, פעולות ביקורת הכפל שעליהן הוסמכו, ודוגמת סימון החותמת או החתימה שלהם;
: (2) רשימת המוסמכים לחתום על תעודת אחזקה ושחרור לפי [[תקנה 20(ד)]], ובה שמותיהם מספר וסוג הרישיון שלהם וההגדרים שנקבעו ברישיונם ועליהם הוסמכו במכון הבדק לחתום על תעודת אחזקה ושחרור, ודוגמת סימון החותמת שלהם.

@ 22. תכנית להדרכת עובדי מכון הבדק
: (א) בעל רישיון יכין ויגיש לאישור המנהל -
:: (1) תכנית הדרכה שתבטיח כי עובדי מכון הבדק יבצעו את תפקידיהם ואת הפעולות המוטלות עליהם ברמה מקצועית הולמת, ובהתאם לנוהלי מכון הבדק;
:: (2) כל שינוי בתכנית הדרכה שאושרה או תיקון שלה, לרבות לעניין הדרכה תקופתית, כפי שמתחייב מפעילות מכון הבדק.
: (ב) המנהל רשאי לאשר תכנית הדרכה כאמור בתקנת משנה (א), והוא רשאי להתנות את אישורה בביצוע כל תיקון או שינוי בתכנית ההדרכה, לרבות הוספת הוראות בעניינים שיורה עליהם.
: (ג) בעל רישיון יערוך הדרכות לעובדי מכון הבדק לפי תכנית הדרכה שאושרה כאמור בתקנת משנה (ב), לרבות מועדיה ותכניה.
: (ד) תכנית ההדרכה תכלול פרקים נפרדים לפי פירוט זה ובהתאם להוראות תקנה זו:
:: (1) הדרכת היכרות עם מכון הבדק;
:: (2) הדרכה ראשונית;
:: (3) הדרכה תקופתית;
:: (4) הדרכה מיוחדת;
:: (5) הדרכת חומרים מסוכנים;
:: (6) נוהל בדבר הדרכה מתקנת;
:: (7) נוהל כאמור בתקנת משנה (יא);
:: (8) נוהל לעניין הערכת כשירות עובדי מכון הבדק, כאמור בתקנת משנה (יג).
: (ה) הדרכת ההיכרות עם מכון הבדק תכלול נושאים אלה לפחות:
:: (1) [[החוק]] והתקנות שהותקנו לפיו ובפרט תקנות אלה;
:: (2) נוהלי מכון הבדק, לרבות אלה הקשורים למערכת הבטחת האיכות;
:: (3) הדרכה בסיסית לגבי חומרים מסוכנים;
:: (4) ביצועי אנוש בפעולות בדק;
:: (5) מערכת המחשוב של מכון הבדק והתוכנות המשמשות אותו;
:: (6) בטיחות בעבודה;
:: (7) נוהלי הביטחון של מכון הבדק.
: (ו) ההדרכה הראשונית תכלול נושאים אלה לפחות:
:: (1) ההוראות לפי [[+|הפרק השביעי]], [[+|סימן ט' בפרק השנים עשר]] [[וסימן י&quot;א בפרק השלושה עשר בתקנות ההפעלה]], בהתאם לרישיון ההפעלה האווירית שמחזיק בו מי שבעל הרישיון מבצע בעבורו פעולות בדק;
:: (2) סקירה כללית של פעולות הבדק הכלולות בהגדרים המפורטים ברישיון, ובכלל זה תכנון הפעולות, ביצוען, בקרתן, הפיקוח עליהן, סיומן, מתן תעודת אחזקה ושחרור והבטחת האיכות לגבי פעולות אלה;
:: (3) הדרכה לגבי תפקיד עובד מכון הבדק ככלל, והתפקיד שיוטל על העובד במסגרת מכון הבדק בפרט;
:: (4) בטיחות בעבודה;
:: (5) תיעוד העבודה ושמירת התיעוד;
:: (6) חומרים, חלקים וחלפים;
:: (7) מיתקני בדיקה ומכשירי בדיקה, לרבות ציוד קרקע;
:: (8) כלי עבודה;
:: (9) ביצועי אנוש במילוי תפקיד עובד מכון הבדק או הפעולה המסוימת המוטלת עליו, ובכלל זה תיאום ושיתוף פעולה עם אחרים המעורבים בביצוע פעולת הבדק ועם צוותי אוויר;
:: (10) כל נושא אחר שהורה עליו המנהל.
: (ז) הדרכה תקופתית (Recurrent) תהיה בהיקף של 8 שעות לפחות ותכלול רענון לגבי הנושאים האמורים בתקנת משנה (ו), נושאים חדשים שהתעוררו מאז קבלת ההדרכה הראשונית וכל נושא אחר שהמנהל הורה עליו.
: (ח) הדרכה מיוחדת תכלול הדרכה ראשונית, הדרכה תקופתית והסמכה, המותאמות לנושאים הנובעים מתפקידים או מפעולות שביצועם דורש מומחיות מיוחדת, לרבות -
:: (1) התזת פלזמה;
:: (2) תהליכי ציפוי מיוחדים;
:: (3) בדיקות מיוחדות, דוגמת ביקורת בלא הרס (NDI), בדיקות בורוסקופ ובדיקות הקשה;
:: (4) פעולות עיבוד מיוחדות;
:: (5) פעולות ריתוך;
:: (6) פעולות הרכבה מיוחדות;
:: (7) פעולות נוספות שהורה עליהן המנהל.
: (ט) הדרכת חומרים מסוכנים תהיה בהיקף של 8 שעות לפחות, ותכלול הדרכה ראשונית והדרכה תקופתית המותאמות לנושאים המפורטים להלן:
:: (1) ידע והכרה כללית של דרישות השימוש בחומרים מסוכנים, כדי לאפשר לעובדי מכון הבדק לזהות חומרים מסוכנים;
:: (2) חומרים מסוכנים המיועדים לשימוש בביצוע פעולות הבדק, ובכלל זה בעניין סימון, אריזה, פטורים ודרישות מיוחדות לחומרים מסוכנים כאמור;
:: (3) אמצעי הגנה לעובדי מכון הבדק המשתמשים בחומרים מסוכנים המיועדים לשימוש בביצוע פעולות הבדק;
:: (4) שיטות ותהליכים למניעת תקלות הקשורות לשימוש בחומרים מסוכנים או לשינועם או הנובעות מהם;
:: (5) הוראות של רשויות המדינה המוסמכות שעניינן שימוש בחומרים מסוכנים.
: (י) הדרכה מתקנת -
:: (1) תינתן לעובד מכון בדק שהפגין חוסר ידע מקצועי או חוסר מיומנות בביצוע תפקידו, ותכלול הדרכה לשיפור הידע והמיומנות של עובד מכון הבדק, בייחוד בעניין שהופגנו בו חוסר ידע או חוסר מיומנות כאמור;
:: (2) יכול שתינתן גם לקבוצת עובדי מכון הבדק, אם ראה בעל הרישיון כי חוסר הידע או חוסר המיומנות שהופגנו כאמור מחייבים זאת;
:: (3) תינתן בסמוך, ככל האפשר, לאירוע שהופגנו בו חוסר ידע או חוסר מיומנות כאמור.
: (יא) בנוהל לפי [[תקנה 14(ו)(17)]] יקבע בעל רישיון את מועדי ההדרכה התקופתית, פעולות ותפקידים שביצועם טעון הדרכה מיוחדת וכן את הנסיבות המצריכות הדרכה מתקנת.
: (יב) בעל הרישיון יעדכן את תכנית ההדרכה לפי הצורך, ויגיש כל עדכון לתכנית ההדרכה לאישור המנהל.
: (יג) בעל הרישיון יעריך את כשירות עובדי מכון הבדק לביצוע פעולותיהם ותפקידיהם לאחר שהשלימו הדרכה מן ההדרכות המפורטות בתקנות משנה (ה) עד (י); הערכה כאמור יכול שתיעשה בדרך של מבחן בכתב, מבחן מיומנות, מבחן בעל פה, תרגול קבוצתי או במהלך ההדרכה או בסיומה.
: (יד) בעל הרישיון יתעד את ההדרכות שעבר עובד מכון הבדק לפי תכנית ההדרכה, כאמור בתקנות משנה (ה) עד (י), ואת ההערכה כאמור בתקנת משנה (יג), וישמור את התיעוד לתקופה של שנתיים לפחות מיום ביצוע ההדרכה או ההערכה.
: (טו) ראה המנהל כי אין תכנית ההדרכה מספקת כדי לעמוד בדרישות תקנות אלה, רשאי הוא לדרוש מבעל הרישיון לשנות את תכנית ההדרכה שלו; דרש המנהל שינוי כאמור, יעביר בעל הרישיון את תכנית ההדרכה המעודכנת לאישור המנהל.

== פרק ה': מערכת הבטחת איכות ומערכת ניהול בטיחות ==

@ 23. מערכת הבטחת איכות
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מכון בדק אלא אם כן הוא מקיים מערכת הבטחת איכות בלתי תלויה, שאישר לו המנהל, שמטרתה להבטיח, באופן מתמשך ויסודי, רמה מקצועית נאותה בביצוע פעולות בדק וקיום הוראות תקנות אלה בפעילות מכון הבדק, וכי כל פריט שבעל הרישיון נותן לו תעודת אחזקה ושחרור שמיש ועומד בכללי כושר אווירי.
: (ב) מערכת הבטחת איכות תכלול -
:: (1) תיאור של מדיניות ניהול האיכות והבטיחות של מכון הבדק, ובכלל זה:
::: (א) הצהרה כי בטיחות הטיסה היא השיקול המכריע בביצוע פעולות הבדק במכון הבדק;
::: (ב) יישום של ביצועי אנוש ושל עקרונות הגורם האנושי בביצוע פעולות הבדק;
::: (ג) עידוד עובדי מכון הבדק לדווח על טעויות ועל תקלות בביצוע פעולות בדק;
::: (ד) הצהרה בדבר חובת כל עובד במכון הבדק לציית לנהלים, להוראות ולתקנות אלה בעניין הבטחת האיכות והבטיחות;
::: (ה) הצהרה בדבר הצורך שכל עובד במכון הבדק ישתף פעולה עם הסוקרים בביצוע תפקידם;
:: (2) נהלים להבטחת אי-תלותה ואי-תלותם של הפועלים במסגרתה, במסגרת פעילות מכון הבדק, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
::: (א) חובת דיווח על ליקויים שנמצאו בביצוע סיקור למנהל מכון הבדק;
::: (ב) מניעת מצב שבו המשמשים במכון הבדק כסוקרים משמשים בו גם בביצוע פעולות בדק שעל סיקורן הם אמונים;
:: (3) נוהל להכשרה ולמינוי של סוקרים;
:: (4) נוהל לקביעת תכנית סיקורים עתית ובכלל זה המועדים לעריכת סיקורים, שיביא בחשבון את הצורך לבצע סיקור בלתי תלוי של קובץ נוהלי מכון הבדק ושל כלל פעולות הבדק שמכון הבדק מבצע לפי הגדריו ולפי רשימת היכולת שלו, לרבות מחוץ לשטח מכון הבדק, ושיבטיח כי כלל הפעולות שמכון הבדק מבצע, בשעות הפעילות השונות שלו, מסוקרת;
:: (5) נוהל לעניין אופן ביצוע סיקורים, ובכלל זה לעניין -
::: (א) איתור ליקויים ותיעודם;
::: (ב) עריכת דין וחשבון מפורט בסיום כל סיקור בדבר פרטי הסיקור, העניינים שנסקרו והממצאים שהתגלו במהלכו;
:: (6) נוהל לעניין משוב למנהל מכון הבדק ולגורמים הנוגעים בדבר במכון הבדק בדבר ממצאי הסיקור וכן לעניין דיווח תקופתי למנהל מכון הבדק בדבר ביצוע פעולות מתקנות בעקבות ממצאי סיקור כאמור;
:: (7) נוהל לעניין לימוד הליקויים שנמצאו בסיקורים ונקיטת פעולות לתיקונם, ככל הנדרש ובזמן הנדרש, לרבות לעניין אחריות מנהל מכון הבדק לניהול תהליך תיקון הליקויים;
:: (8) נוהל לעניין ביצוע סיקור חוזר לאחר מציאת ליקוי.
: (ג) בעל רישיון יעביר למנהל, לפי בקשתו, ממצאי סיקורים כאמור בתקנה זו.
: (ד) זולת אם הורה המנהל כי מכון הבדק יבצע בעצמו את הסיקורים הנדרשים בתקנה זו, לאחר שראה המנהל כי הגדרי מכון הבדק, רשימת היכולת שלו והיקפי הפעילות בו מחייבים זאת, רשאי בעל רישיון להתקשר עם אדם אחר לשם ביצוע סיקורים לפי מערכת הבטחת האיכות של מכון הבדק, אם אותו אדם הוא אחד מאלה:
:: (1) בעל רישיון למכון בדק לפי תקנות אלה והסיקורים ייערכו על ידי הסוקרים המשמשים את אותו בעל רישיון;
:: (2) הוא בעל ידע וניסיון מקצועיים בביצוע סיקורים.

@ 24. (תיקון: תשע&quot;ח) : (((בוטלה).))

== פרק ו': מבנים, מיתקנים, ציוד ומידע תחזוקתי ==

@ 25. מבנים ומיתקנים
: לא יפעיל בעל רישיון מכון בדק אלא אם כן עומדים לרשותו כל אלה:
: (1) מבנים ומיתקנים המתאימים לאחסון נאות של חומרים, חלקים, חלפים, ציוד, מיתקני בדיקה, מכשירי בדיקה וכלי עבודה ולהגנה עליהם; סדרי האחסנה יבטיחו הפרדה ברורה ומוחלטת בין חלקים שמישים לבין חלקים בלתי שמישים;
: (2) מבני משרדים המתאימים לניהול העבודה, ובכלל זה לתכנון העבודה, לניהול מערכת הבטחת האיכות ומערכת ניהול הבטיחות ולשמירה על קבצים, רשימות או תיעוד כאמור בתקנות אלה;
: (3) מבנים, מיתקנים וסידורים הולמים לאחסון נאות של חלקים ותת-מכללים בכל שלבי ביצוע העבודה, והגנה עליהם מפני אבק, חום, גופים זרים, לחות ופגעים סביבתיים אחרים; במבנים ובמיתקנים יהיו גגות, תאורה, אוורור וניקוז ומיתקני פיקוח על טמפרטורה, אבק ולחות כנדרש לביצוע נאות של העבודה ולשמירה על בטיחותם, בריאותם, ערנותם ויעילותם של עובדי מכון הבדק;
: (4) לעניין בעל רישיון שאינו מבצע תחזוקת קו בלבד - מוסך המתאים לאחסונו של לפחות אחד מכלי הטיס הגדולים ביותר מתוך קבוצת כלי הטיס הכלולה בהגדריו, לפי העניין.

@ 26. ציוד מכון הבדק
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מכון בדק אלא אם כן עומדים לרשותו דרך קבע, חומרים, ציוד, מיתקני בדיקה, מכשירי בדיקה וכלי עבודה הנדרשים, לפי המידע התחזוקתי הישים, לביצוע פעולות הבדק (להלן - ציוד מכון הבדק), המתאימים ומספיקים לביצוע יעיל של פעולות הבדק הכלולות בהגדרים המפורטים ברישיון; בעת ביצוע פעולת בדק יהיה ציוד מכון הבדק נתון לשליטתו המלאה של בעל הרישיון; בעל רישיון יהיה אחראי לבדיקת השמישות, לתחזוקה ולכיול של ציוד מכון הבדק ולמעקב אחר השימוש בו ויבצע בדיקה תקופתית של התאמתו לביצוע יעיל של פעולות הבדק.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), המנהל רשאי לאשר לבעל רישיון כי חלק מציוד מכון הבדק לא יעמוד לרשותו דרך קבע, אם שוכנע כי קיימת התקשרות להשאלה או להשכרה של הציוד האמור או לשימוש בו, המאפשרת שימוש של מכון הבדק באותו ציוד כאשר הוא נדרש לו והמבטיחה כי במהלך תקופת השימוש בציוד כאמור הוא יהיה נתון לשליטתו המלאה של בעל הרישיון.
: (ג) ציוד מכון הבדק העומד לרשות בעל רישיון יהיה המומלץ על ידי יצרן הפריט שלגביו מבוצעת פעולת הבדק, ואם ציוד מכון בדק כאמור אינו בנמצא - כזה שבעל הרישיון קבע שהוא שווה ערך לו.
: (ד) בעל רישיון יוודא שציוד מכון הבדק, ובפרט זה המשמש לקבלת מוצר (Product Acceptance) או לקביעת ממצאים לגבי כשירות אווירית, ייבדק, יכויל ויתוחזק בתדירות נאותה, כדי שדיוק הכיול שלו יתאים להוראות יצרן ציוד מכון הבדק; בעל רישיון ישמור תיעוד לגבי כל כיול שבוצע ושל הוראות יצרן הציוד שלפיהן בוצע, לתקופה של שנתיים לפחות מיום ביצוע הכיול.
: (ה) לא יבצע בעל רישיון פעולת בדק בפריט, אלא אם כן כל ציוד מכון הבדק הנדרש לביצוע פעולת הבדק עומד לרשותו.

@ 27. ייצור חלפים לשימוש עצמי
: (א) לא ייצר בעל רישיון חלפים לשימוש בפריטים שהוא מבצע בהם פעולות בדק (בתקנה זו - שימוש עצמי), אלא על פי נוהל לעניין ייצור חלפים לשימוש עצמי שקבע בעל הרישיון ואישר המנהל.
: (ב) המנהל רשאי לאשר לבעל רישיון לייצר חלפים לשימוש עצמי, אם נחה דעתו כי נשמרת רמת בטיחות שוות ערך לזו הנדרשת בידי היצרן המקורי של החלף האמור.
: (ג) בשוקלו אם לאשר לבעל רישיון ייצור חלפים לשימוש עצמי, יביא המנהל בחשבון את חיוניות החלף המיוצר לכשירות האווירית של כלי הטיס ואת המידע התחזוקתי, מערכת הבטחת האיכות ותשתית הנהלים של בעל הרישיון לביצוע הייצור, הפיקוח עליו ותיעודו.
: (ד) בעל רישיון יסמן חלפים שייצר בייצור עצמי בשם ובסימון המזהה אותו, וייתן לכל חלף מספר ייחודי המזהה אותו.
: (ה) הוחלף חלק מקורי בחלף שייצר בעל הרישיון, יציין בעל הרישיון, באופן מפורש, ברישומים האמורים [[בתקנה 35]], כי נעשה שימוש בחלף שיוצר כאמור.

@ 28. מידע תחזוקתי
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מכון בדק אלא אם כן הבטיח כי ביצוע פעולות הבדק בידי עובדי מכון הבדק, הוא בהתאם למידע תחזוקתי מלא ועדכני לפי הוראות תקנה זו.
: (ב) בעל רישיון יבטיח שהמידע התחזוקתי הישים, זמין לשימושם של עובדי מכון הבדק.
: (ג) בעל רישיון יחזיק ברשותו מידע תחזוקתי עדכני החל על כל פריט הכלול ברשימת היכולת לפי [[תקנה 16]] ובכלל זה:
:: (1) הוראות לשמירה על כשירות אווירית נמשכת או התאמה נמשכת לשימוש תעופתי מאת יצרן הפריט או המתכן שלו, לרבות ספרי עזר ועלוני שירות;
:: (2) הוראות כושר אווירי לגבי הפריט, שניתנו לפי [[סעיף 69 לחוק]];
:: (3) כל דרישה, הוראה או מידע לגבי שמירה על כשירות אווירית נמשכת של פריט ישראלי, שנתן המנהל או של פריט זר שנתנה הרשות המוסמכת במדינת הרישום או במדינת התכן של אותו פריט;
:: (4) הוראות לשמירה על כשירות אווירית נמשכת של פריט מאת המפעיל האווירי של אותו פריט, לרבות נוהלי התחזוקה ומערכי האחזקה שלו;
:: (5) כל מידע ישים לעניין שינוי דרך ביצועה של פעולת בדק מסוימת, כאמור בתקנת משנה (ד).
: (ד) בעל רישיון רשאי, בהתאם לנוהל לפי [[תקנה 14(ו)(23)]], לשנות את דרך ביצועה של פעולת בדק מסוימת לפי תקנת משנה (א), ובלבד שלפני ביצוע השינוי בעל הרישיון -
:: (1) הודיע על השינוי למי שמסר את הפריט לידיו לשם ביצוע פעולת הבדק וקיבל את אישורו לשינוי;
:: (2) הוכיח למנהל, באופן ובצורה שהורה לו המנהל, כי השינוי מבטיח רמת תחזוקה שוות ערך לזו המתקבלת בהליך ביצוע פעולת הבדק לפי המידע התחזוקתי העדכני או גבוהה ממנה והמנהל אישר את השינוי.

@ 29. עדכון מידע תחזוקתי
: (א) בעל רישיון יתעד אי-דיוקים, סתירות או חוסר במידע תחזוקתי, שהתגלו אגב ביצוע פעולות בדק, וידווח עליהם לגורם שהוציא את המידע התחזוקתי הנוגע בדבר ולמנהל.
: (ב) בעל רישיון יבטיח שהודעה על אי-דיוקים, סתירות או חוסר לגבי מידע תחזוקתי, המגיעה מן הרשות המוסמכת במדינת התכן או הייצור או ממחזיק תעודת סוג, מיצרן, ממפעיל אווירי או מן המנהל, תתועד ותובא לידיעת עובדי מכון הבדק.

@ 30. רישום כרטיסי עבודה
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מכון בדק אלא אם כן הוא מנהל רישום כרטיסי עבודה או גיליונות עבודה (Work Cards/Worksheets) לשימוש עובדי מכון הבדק בביצוע פעולות הבדק (להלן - כרטיס העבודה).
: (ב) ביחס לכל פעולת בדק, ובכלל זה פעולת בדק שנעשתה על ידי מכון חוץ או גורם חוץ לפי [[תקנות 32]] [[ו-33]], בהתאמה, רישום כרטיסי העבודה -
:: (1) יבטיח תיעוד מלא ומפורט של השלמת כל הפעולות הקשורות לאותה פעולת בדק;
:: (2) ישקף באופן מלא ובמדויק את תוכן המידע התחזוקתי הנכון לה.
: (ג) התבקש בעל רישיון לבצע פעולת בדק לפי כרטיסי עבודה של מפעיל אווירי, רשאי בעל הרישיון לבצע את פעולת הבדק בהתאם לכרטיסי העבודה של אותו מפעיל אווירי, ובלבד שיש בידי בעל הרישיון נוהל לפי [[תקנה 14(ו)(25)]] המבטיח מילוי נכון של כרטיסי העבודה כאמור.

@ 31. רמת ביצוע פעולות בדק (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) לא יבצע בעל רישיון פעולת בדק בפריט אלא לפי הוראות [[הפרק השביעי לתקנות ההפעלה]].
: (ב) לא יבצע בעל רישיון הנותן שירותי בדק למפעיל אווירי בהפעלה מסחרית פעולות בדק בעבור מפעיל אווירי כאמור, אלא בהתאם להוראות ספר בקרת האחזקה (MCM) ולמידע התחזוקתי הישים שסיפק לו המפעיל האווירי ובהתאם להוראותיו של המפעיל האווירי.
: (ג) בעל רישיון המבצע שיפוץ בפריט יוודא כי הפריט נבחן לפי מידע תחזוקתי אשר פיתח ואישר היצרן או מחזיק תעודת הסוג, לרבות יצרן של ציוד תעופתי בעל נוהל תקן טכני (TSO) כמשמעותו [[בתקנות ההפעלה]], או לפי מידע תחזוקתי שאישר המנהל, לפי העניין.
: (ד) בעל רישיון יוודא כי -
:: (1) פריט, חומר גלם או חלק חילוף המתקבל במכון הבדק נבדק מקדמית לשם גילוי פגמים או ליקויים, וכי תוצאות בדיקה מוקדמת כאמור נרשמות בטופס הכולל פרטים לעניין הפריט, חומר הגלם או חלק החילוף שהתקבל, לרבות סוגו של כל אחד מאלה, שם היצרן, מספרו הסידורי ומצבו;
:: (2) לפני ביצוע כל עבודה בפריט שהיה מעורב בתאונת טיס או בתקרית טיס מתבצעת בדיקה יסודית לגילוי נזקים נסתרים וכי תוצאות הבדיקה נרשמות בטופס המיועד לכך;
:: (3) תבוצע ביקורת כפל לגבי כל אותן פעולות בדק שפורטו בקובץ נוהלי מכון הבדק לפי [[תקנה 14(ו)(27א)(1)]] כפעולות בדק שלגביהן נדרשת ביקורת כפל (RII-Required Inspection Items), וכי ביקורת כפל על פעולת בדק מסוימת לא תיעשה בידי אדם שהשתתף בביצוע אותה פעולת בדק;
:: (4) במקרה שבו המשך ביצוע פעולת בדק או השלמתה מועבר מעובד מכון הבדק אחד לאחר בשל חילופי כוח אדם או משמרת, כי העובד הנעבר יקבל את כל המידע הנוגע לעניין, באופן נאות; לעניין זה, &quot;מידע הנוגע לעניין&quot; יכלול לכל הפחות את אלה: מידע לגבי השלב שבו עומדים ביצועה או השלמתה של פעולת הבדק ומה נותר לבצע או להשלים, האם התגלו ליקויים בעת ביצוע פעולת הבדק ומהם, ואם פורקו חלקים שטרם הורכבו - מידע נדרש לגבי מצבם ומיקומם.

== פרק ז': הפעלת מכון הבדק ==

@ 32. ביצוע פעולת בדק בידי מכון חוץ
: (א) לא יתקשר בעל רישיון עם בעל רישיון אחר או עם בעל רישיון מקביל (להלן - מכון חוץ) בחוזה למסירת פריט הכלול בהגדרים וברשימת היכולת שלו לידיו לשם ביצוע פעולת בדק, ולא ימסור לידיו פריט כאמור לשם ביצוע פעולת בדק, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
:: (1) המנהל אישר לבעל הרישיון לבצע את סוג פעולת הבדק בסוג הפריט באמצעות מכון חוץ;
:: (2) פעולת הבדק שביצועה בפריט מבוקש, כלולה בהגדרים וברשימת היכולת של מכון החוץ;
:: (3) בעל הרישיון -
::: (א) בדק וקבע כי מכון החוץ מתאים לביצוע פעולת הבדק בפריט, וכי זו תבוצע לשביעות רצונו, לפי המידע התחזוקתי הישים ובהתאם לנוהלי מכון הבדק;
::: (ב) מנהל רשימה עדכנית כאמור [[בתקנה 17(ו)(3)]] (בתקנה זו - הרשימה), ובה פרטי כל מכון חוץ שעמו הוא מתקשר לביצוע פעולת בדק בפריט או שלידיו הוא מוסר פריט כאמור, וההתקשרות עמו, ובכלל זה -
:::: (1) סוגי הרישיון וההגדרים שבידי כל מכון כאמור;
:::: (2) רשימת הפריטים שבהם מבוקש לבצע פעולת בדק באמצעות מכון חוץ;
:::: (3) פירוט פעולות הבדק שיבוצעו בכל פריט בידי כל מכון חוץ;
:::: הרשימה וכל שינוי בה, יימסרו למנהל לפי בקשתו; ואולם לעניין ביצוע תחזוקת קו בכלי טיס מחוץ לישראל לפי תקנת משנה (ד) סיפה - יימסרו הרשימה וכל שינוי בה למנהל מיד עם עריכת הרשימה או השינוי;
::: (ג) פועל על פי נוהל לפי [[תקנה 14(ו)(28)]] שאישר המנהל, ובו הוראות לעניין ביצוע פעולת בדק בידי מכון חוץ, ובכלל זה בעניינים אלה:
:::: (1) קביעת התאמת מכון החוץ לביצוע פעולת הבדק בפריט שהוא מבקש למסור לידיו;
:::: (2) בדיקת אופן מתן תעודת אחזקה ושחרור לפריט כאמור;
:::: (3) עריכת שינויים ברשימה, ועדכון המנהל בשינויים לפי תקנת משנה (א)(3)(ב) סיפה;
:::: (4) הערכת פעילות מכון החוץ באמצעות מערכת הבטחת האיכות של בעל הרישיון, ובכלל זה הכללתו בתכנית הסיקורים של בעל הרישיון, קביעת תכנית לתיקון ליקויים וקביעת הליך ברור להפסקת התקשרות עם מכון חוץ בעקבות ממצאים שהתגלו במהלך סיקור;
::: (ד) לעניין פריט שלם בעל תעודת סוג - קיבל את אישור המנהל לביצוע פעולת בדק בפריט כאמור בידי מכון החוץ, לאחר שהמנהל שוכנע כי אין אפשרות ממשית, בנסיבות העניין, לבצע את פעולת הבדק אלא באמצעות מכון החוץ, ואולם ביצוע תחזוקת קו מחוץ לישראל בפריט כאמור שהוא כלי טיס, בידי מכון חוץ שהוא בעל רישיון מקביל, אינו טעון את אישור המנהל לפי תקנת משנה זו, ובלבד שבעל הרישיון וידא כי באדם החותם על תעודת אחזקה ושחרור מתקיימים שני אלה:
:::: (1) הוראות [[תקנה 39(א)(2)(א) עד (ד), (ו) ו-(ז)]];
:::: (2) הוא קיבל הדרכה שאישר המנהל, בין השאר לעניין הוראות ספר בקרת האחזקה של המפעיל האווירי של כלי הטיס ולעניין המידע התחזוקתי הישים;
::: (ה) לעניין התקשרות עם מכון חוץ בעל רישיון מקביל, בעל הרישיון -
:::: (1) ביצע סיקור מקדים של מכון החוץ במטרה לקבוע את התאמתו כאמור בפסקה (3)(ג)(1), או הבטיח את התאמתו כאמור באופן שאישר לו המנהל;
:::: (2) הבטיח, במסגרת ההתקשרות עם מכון החוץ כאמור, את יכולתו של המנהל לבצע בדיקה, ביקורת או בחינה במכון החוץ, ולבחון את אופן ביצוע פעולת הבדק באמצעותו; המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לא למסור פריט לביצוע פעולת בדק בו בידי מכון חוץ, אם ראה כי בעל הרישיון או מכון החוץ מונעים ממנו לבצע בדיקה, ביקורת או בחינה כאמור;
:::: (3) בדק את מערכת הבטחת האיכות של מכון החוץ כאמור ומצא כי היא שוות ערך לנדרש לפי תקנות אלה;
:::: (4) לעניין תחזוקת קו בכלי טיס מחוץ לישראל בידי מכון חוץ שהוא בעל רישיון מקביל - המדינה החברה שלפי דיניה ניתן הרישיון למכון החוץ אינה כזו שהמנהל הורה לבעל הרישיון, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא להסתמך על רישיון שניתן לפי דיניה כמספק רמה גבוהה של בטיחות ורמה מקצועית ראויה בביצוע פעולות בדק; הוראת המנהל כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות.
: (ב) לא יקבל בעל הרישיון פריט כאמור בתקנת משנה (א) שפעולת הבדק בו הושלמה בידי מכון חוץ ולא ישתמש בפריט כאמור, אלא אם כן ניתנה לגביו בשל פעולת הבדק כאמור אחת מאלה:
:: (1) תעודת אחזקה ושחרור;
:: (2) תעודה שניתנה לפי דיני מדינה חברה או לפי דיני ארגון בטיחות אזורי של מדינות חברות (Regional Safety Oversight Organization), שהמנהל אישר לבעל הרישיון כי היא מקבילה לתעודת אחזקה ושחרור;
:: (3) תעודה הנמנית עם סוג תעודות שניתנו לפי דיני מדינה חברה או לפי דיני ארגון בטיחות אזורי של מדינות חברות, והמנהל אישר לבעל הרישיון כי תעודות הנמנות עם אותו סוג תעודות, מקבילות לתעודת אחזקה ושחרור.

@ 33. ביצוע פעולת בדק בידי גורם חוץ
: (א) לא יתקשר בעל רישיון בחוזה עם גורם שאינו מכון חוץ (להלן - גורם חוץ) למסירת פריט לידיו לשם ביצוע פעולת בדק, ולא ימסור לידיו פריט לשם ביצוע פעולת בדק, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
:: (1) אותו פריט נמצא ברשימת היכולת של בעל הרישיון;
:: (2) המנהל אישר לבעל הרישיון לבצע את פעולת הבדק באמצעות גורם חוץ;
:: (3) במהלך ביצוע פעולת הבדק בפריט פועל גורם החוץ תחת מערכת הבטחת האיכות של בעל הרישיון;
:: (4) בעל הרישיון -
::: (א) בדק וקבע כי גורם החוץ מתאים לביצוע פעולת הבדק בפריט וכי זו תבוצע לשביעות רצונו, לפי המידע התחזוקתי הישים ובהתאם לנוהלי בעל הרישיון;
::: (ב) מנהל רשימה עדכנית (בתקנה זו - הרשימה), ובה פרטי כל גורם חוץ שעמו הוא מתקשר לשם ביצוע פעולת בדק בפריט או שלידיו הוא מוסר פריט כאמור, לרבות -
:::: (1) רשימת הפריטים שבהם מבוקש לבצע פעולת בדק;
:::: (2) פירוט פעולות הבדק שיבוצעו לכל פריט בידי כל גורם חוץ;
:::: הרשימה וכל שינוי בה יימסרו למנהל לפי בקשתו;
::: (ג) פועל על פי נוהל לפי [[תקנה 14(ו)(29)]] שאישר המנהל, לעניין ביצוע פעולת בדק בידי גורם חוץ, ובכלל זה -
:::: (1) עריכת סיקור מקדים של גורם חוץ לפני מסירת הפריט לידיו, במטרה לקבוע את התאמתו לביצוע פעולת הבדק בפריט שהוא מבקש למסור לידיו;
:::: (2) בדיקת אופן ביצוע פעולות הבדק המבוצעות בפריטים שהוא מוסר לגורם החוץ, ובכלל זה שימוש בכוח אדם מיומן של מכון הבדק לבדיקת הפריט עם השלמת פעולת הבדק;
:::: (3) הבקרה על פעילות גורם החוץ באמצעות מערכת הבטחת האיכות של בעל הרישיון, ובכלל זה הכללתו בתכנית הסיקורים של בעל הרישיון, קביעת תכנית לתיקון ליקויים וקביעת הליך ברור להפסקת התקשרות בעקבות ממצאים שהתגלו במהלך סיקור;
:::: (4) בדיקת היות מערכת הבטחת האיכות של גורם החוץ מתאימה לביצוע פעולת הבדק;
:::: (5) עריכת שינויים ברשימה;
::: (ד) לעניין פריט שלם בעל תעודת סוג - המנהל אישר את ביצוע פעולת הבדק בפריט כאמור בידי גורם החוץ, לאחר ששוכנע כי אין אפשרות ממשית, בנסיבות העניין, לבצע את פעולת הבדק אלא באמצעות גורם החוץ;
::: (ה) בעל הרישיון הבטיח, במסגרת ההתקשרות עם גורם החוץ, את יכולתו של המנהל לבצע בדיקה, ביקורת או בחינה של גורם החוץ, ולבחון את אופן ביצוע פעולת הבדק באמצעותם; המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לא למסור פריט לביצוע פעולת בדק בו בידי גורם חוץ אם ראה כי בעל הרישיון, או גורם החוץ מונעים ממנו לבצע בדיקה, ביקורת או בחינה כאמור.
: (ב) בעל רישיון המוסר פריט לגורם חוץ לשם ביצוע פעולת בדק בו -
:: (1) יוודא כי גורם החוץ מחזיק מערכת הבטחת איכות מתאימה לביצוע פעולת הבדק;
:: (2) יבצע סיקורים תקופתיים לגורם החוץ באמצעות מערכת הבטחת האיכות שלו;
:: (3) יוודא כי מתקיימות בגורם החוץ הוראות [[פרק ו']], בשינויים המתחייבים.
: (ג) בעל רישיון לא ייתן תעודת אחזקה ושחרור לפריט שבוצעה בו פעולת בדק בידי גורם חוץ אלא אם כן הוא וידא, לאחר השלמת פעולת הבדק בידי גורם החוץ, באמצעות בדיקה או ניסוי של הפריט, כי פעולת הבדק בוצעה לשביעות רצונו, וכי הפריט עומד בכללי הכושר האווירי על פי המידע התחזוקתי הישים.

@ 34. שינויים ותיקונים הטעונים את אישור המנהל
: (א) לא יבצע בעל רישיון שינוי גדול או תיקון גדול בפריט, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
:: (1) מצויים בידיו, במסגרת המידע התחזוקתי, נתונים טכניים מאושרים לגבי השינוי הגדול או התיקון הגדול, כאמור; לעניין זה, &quot;נתונים טכניים מאושרים&quot; - הוראות לשמירה על כשירות אווירית נמשכת מאת יצרן אותו פריט או מאת המתכן שלו המתייחסות לשינוי הגדול או לתיקון הגדול, שאושרו בידי מדינת הייצור או מדינת התכן, לפי העניין, ובכלל זה עלוני שירות;
:: (2) אם לא מצויים בידיו נתונים טכניים מאושרים - הוא הגיש לשם כך בקשה בכתב למנהל שבה ציין פרטים מלאים לגבי הפעולות המבוקשות, והמנהל אישר את ביצוע השינוי או התיקון כאמור.
: (ב) בעל רישיון שביצע שינוי גדול או תיקון גדול כאמור בתקנת משנה (א) יודיע על כך למנהל ולמפעיל האווירי של הפריט, מיד לאחר ביצועו.
: (ג) אין בהוראות תקנה זו כדי לגרוע מהוראות [[+|הפרקים הרביעי]] [[והחמישי לתקנות התיעוד]].

@ 35. ניהול רישומים ושמירתם
: (א) בעל רישיון יפרט ויתעד במסמכי הפריט את כל פרטי פעולות הבדק, ובכלל זה כל ביקורת, שינוי גדול או תיקון גדול שבוצעו בפריט, כמפורט ברישומים לפי [[תקנה 136(ב) לתקנות ההפעלה]], וכן את הפרטים שלהלן:
:: (1) הפניה למידע התחזוקתי שעליו מבוססת פעולת הבדק;
:: (2) זיהוי של מבצע העבודה או הביקורת, באמצעות חותמת או באמצעי אחר שאישר לו המנהל;
:: (3) מספר זהותו, חתימתו ומספר רישיונו של האדם המאשר את השלמת פעולת הבדק בפריט או השולל אותה;
:: (4) תאריך ביצוע פעולת הבדק;
:: (5) מספר הרישוי של מכון הבדק.
: (ב) בוצעה בדיקה או ביקורת לפריט על פי מערך אחזקה של מפעיל אווירי, יכלול בעל הרישיון ברישומים במסמכי הפריט הפניה למערך האחזקה האמור ולבדיקה או לביקורת הנדרשים לפיו, וכן הצהרה כי הבדיקה או הביקורת בוצעו לפי דרישות מערך האחזקה האמור.
: (ג) בעל רישיון אשר ביצע פעולת בדק בפריט, שכתוצאה ממנה חלו שינויים במגבלות הפעלה הרשומות בספר הטיסה, במערך האחזקה של המפעיל האווירי או בספרות ישימה אחרת בנוגע לאותו פריט, ידווח למפעיל האווירי על כך ועל השינוי שיש לבצע בספר הטיסה, במערך האחזקה של המפעיל אווירי או בספרות הישימה.
: (ד) לא ירשום אדם במסמכי הפריט כי בוצע שיפוץ בפריט אלא אם כן מתקיימות הוראות [[תקנה 31(ג)]].
: (ה) אדם המאשר השלמת פעולת בדק בפריט לאחר שבוצעה, ימלא, כחלק מתעודת אחזקה ושחרור, הצהרה כי פעולת הבדק הושלמה ויחתום עליה.
: (ו) אדם השולל השלמת פעולת בדק בפריט לאחר שבוצעה, עקב אי-עמידת הפריט בגיליון הנתונים של תכן הסוג, בהוראות כושר אווירי או בנתונים אחרים שעליהם מבוסס כושרו האווירי -
:: (1) יכין רשימה של הליקויים שמצא, יאשרה בחתימת ידו, יעביר עותק מן הרשימה החתומה למי שמסר לו את הפריט וישמור אותה במסמכי הפריט;
:: (2) ימלא הצהרה כי פעולת הבדק בפריט לא הושלמה, יצרף אליה את רשימת הליקויים ויציין את התאריך שהועברה בו הודעה על רשימת הליקויים למי שמסר לו את הפריט כאמור.
: (ז) בלי לגרוע מהוראות [[תקנה 136(ג) לתקנות ההפעלה]], ישמור בעל רישיון עותק מן התיעוד האמור ומן המידע התחזוקתי הנוגע לאותה פעולת בדק כמפורט לעיל, לתקופה של שנתיים מיום שניתנה תעודת אחזקה ושחרור לפריט שבוצעה בו פעולת הבדק.
: (ח) חדל בעל רישיון מלפעול, יעביר את כל הרישומים שברשותו, הנוגעים לפריט של מפעיל אווירי, למפעיל אווירי הנוגע בדבר.

@ 36. הוראות נוספות לגבי רישומים (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: (א) בעל רישיון ישמור את התיעוד והרישומים לפי תקנות אלה, באופן המבטיח את קריאותם, ביטחונם ושלמותם, ובכלל זה הגנתם מפני נזקי אש, מים או גנבה, ובכפוף להוראות לעניין התקופה לשמירת אותם תיעוד ורישומים שנקבעה לפי [[החוק]], בהתאם לסוגם.
: (ב) הוחלפה או שונתה רשימת יכולת של בעל רישיון, ישמור בעל הרישיון את רשימת היכולת שהוחלפה או ששונתה כאמור, לתקופה של שנתיים מיום שאישר המנהל את ההחלפה או השינוי.
: (ג) בעל רישיון ישמור הערכות שביצע כאמור [[בתקנה 16]] במשך שנתיים מעת חתימתן.

@ 37. הרכבה וסיווג של פריט, חומרי גלם ונצרכים
: (א) לא יתקין בעל רישיון פריט, אלא אם כן וידא כי הוא שמיש ומתאים להתקנה, ויושמו לגביו הוראות כושר אווירי הנוגעות לעניין.
: (ב) לא יעשה בעל רישיון שימוש במכון הבדק בציוד תעופתי מיובא, בחלק כלי טיס, מנוע או מדחף מיובא או בחומר מיובא המיועד לשימוש תעופתי, אלא אם כן קוימו הוראות [[תקנה 119 לתקנות התיעוד]].
: (ג) לא יפעיל בעל רישיון את מכון הבדק, אלא אם כן הוא מקיים מערכת לסיווג ולהפרדה של פריטים, חומרי גלם ונצרכים (Consumables), על פי סיווג זה:
:: (1) פריטים שמישים, שניתנה להם תעודת אחזקה ושחרור או תעודה מקבילה אחרת המאושרת בידי המנהל;
:: (2) פריטים שאינם שמישים, אך שניתן להשמישם;
:: (3) פריטים שלא ניתן להשמישם, לרבות חלקים מוגבלי אורך חיים אשר הגיעו לאורך החיים המרבי שלהם ורכיבים וחלקים בעלי פגם אשר אינו ניתן לתיקון;
:: (4) חומרי גלם או נצרכים שנעשה בהם שימוש לצורך ביצוע פעולות בדק; חומרי גלם ונצרכים כאמור יכללו תיעוד מתאים לעניינים אלה:
::: (א) התאמתם לדרישות המפרטים המתאימים לחומרי גלם או נצרכים כאמור, לרבות הצהרה בדבר התאמתם;
::: (ב) עקיבות (Traceability) מתאימה של חומרי הגלם או הנצרכים;
::: (ג) זיהוי היצרן של חומרי הגלם או הנצרכים;
::: (ד) זיהוי הספק של חומרי הגלם או הנצרכים.

@ 38. תעודת אחזקה ושחרור (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: (א) בעל רישיון ייתן תעודת אחזקה ושחרור לפריט שהוא השלים בו פעולת בדק לאחר שווידא כי -
:: (1) פעולת הבדק שבוצעה הושלמה לשביעות רצונו, לפי המידע התחזוקתי הישים ובהתאם לנוהלי מכון הבדק, כך שהפריט שמיש ועומד בכללי כושר אווירי;
:: (2) התקיימו הוראות תקנת משנה (ג).
: (ב) לא תיחתם תעודת אחזקה ושחרור של פריט, אלא בידי עובד מכון בדק המוסמך לחתום על תעודת אחזקה ושחרור, כאמור [[בתקנה 20(ד)]].
: (ג) לא יחתום עובד מכון בדק על תעודת אחזקה ושחרור, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
:: (1) הוא בדק ומצא כי פעולת הבדק בפריט הושלמה, כאמור בתקנת משנה (א);
:: (2) בוצעו כל הרישומים כנדרש [[בתקנה 35]].
: (ד) תעודת אחזקה ושחרור -
:: (1) תיערך לפי טופס שהורה המנהל, ותכלול לכל הפחות את אלה:
::: (א) הצהרה חתומה בידי עובד מכון הבדק כי התקיים האמור בתקנת משנה (ג);
::: (ב) פירוט פעולת הבדק שבוצעה; לעניין זה יש לכלול בתעודה תיאור כללי של פעולת הבדק שבוצעה, בלא ציון מלא של כל השלבים שבוצעו, ובלבד שיש בתעודה הפניה לתיעוד המלא של העבודה שבוצעה;
::: (ג) הפניה למידע התחזוקתי שעל בסיסו בוצעה;
::: (ד) המועדים שבהם בוצעה פעולת הבדק, לרבות במונחים של שעות טיסה ומחזורי המראות ונחיתות, לפי העניין;
::: (ה) שם עובד מכון הבדק אשר בדק ומצא כי פעולת הבדק בפריט הושלמה, כאמור בתקנת משנה (א), וחתימתו;
::: (ו) שם מכון הבדק שבו הושלמה פעולת הבדק;
:: (2) עותק ממנה ייתן בעל הרישיון למפעיל האווירי הנוגע בדבר.
: (ה) על אף האמור בתקנת משנה (ד), תעודת אחזקה ושחרור לכלי טיס יכול שתהיה גם בדרך של רישום ביומן התחזוקה של כלי הטיס, אם בעל הרישיון הוסמך לכך בידי המפעיל האווירי של כלי הטיס, לפי נוהלי המפעיל האווירי האמור, והוראות תקנות משנה (א) עד (ד) יחולו, בשינויים המחויבים, על רישום כאמור; רישום מועד ביצוע פעולת הבדק במונחים של שעות טיסה, מחזורי המראות ונחיתות וכיוצא באלה ייעשה לפי נוהלי המפעיל האווירי; בעל הרישיון יתעד ברישומיו מתן תעודת אחזקה ושחרור כאמור.

@ 39. תעודת אחזקה ושחרור וקבלת שירותים מבעל רישיון מקביל מחוץ לישראל (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: (א) על אף האמור [[בתקנות 20(ה)(1)]] [[ו-38(ב)]], רשאי עובד מכון הבדק, שאינו מחזיק ברישיון טכנאי לבדק כלי טיס, לחתום על תעודת אחזקה ושחרור אם התקיימו כל אלה:
:: (1) עניינה של תעודת האחזקה והשחרור הוא -
::: (א) פעולת בדק שהושלמה בשטח מכון הבדק, כמשמעותו [[בתקנה 2(א)(2)]], שבמדינה חברה מחוץ לישראל; או
::: (ב) פעולת אחזקה שהושלמה במסגרת תחזוקת קו שביצע מכון הבדק במדינה חברה מחוץ לישראל;
:: (2) בעל הרישיון וידא כי לגבי האדם החותם על תעודת האחזקה והשחרור מתקיימים כל אלה:
::: (א) הוא מחזיק ברישיון או בהרשאה מתאימה, שניתנו לו לפי דיני המדינה החברה, המעניקים לו את הזכות לחתום על תעודת אחזקה ושחרור של פריט;
::: (ב) המדינה החברה שלפי דיניה ניתנו הרישיון או ההרשאה כאמור בפסקת משנה (א), אינה כזו שהמנהל הורה לבעל הרישיון, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא להסתמך על רישיון או הרשאה שניתנו לפי דיניה כמספקים רמה גבוהה של בטיחות ורמה מקצועית ראויה בביצוע פעולות בדק; הוראת המנהל כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות;
::: (ג) הוא פועל במסגרת זכויותיו לפי ההגדרים שברישיון או בהרשאה האמורים;
::: (ד) הפריט שלגביו הוא חותם על תעודת אחזקה ושחרור כלול בהגדרים שברישיון או בהרשאה המתאימה כאמור;
::: (ה) קיבל הדרכה בנושאים כמפורט להלן, המבטיחה כי ידיעותיו בהם שוות ערך לידיעותיו של מי שמחזיק ברישיון טכנאי לבדק כלי טיס:
:::: (1) תקנות אלה;
:::: (2) [[תקנות ההפעלה]] - התקנות הנוגעות לאחזקת כלי טיס;
:::: (3) [[תקנות הרישיונות]] - התקנות הנוגעות לזכויות טכנאי לבדק כלי טיס, לרבות לעניין ביצועי אנוש בפעולות בדק;
::: (ו) הוא מסוגל לקרוא, לכתוב, להבין ולתקשר בשפה שבה ערוכים המידע התחזוקתי, הנהלים או הרישומים, לפי תקנות אלה;
::: (ז) במקרה של חתימה על תעודת אחזקה ושחרור -
:::: (1) לאחר פעולת אחזקה הכלולה בתחזוקת קו - הוא בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות בתחזוקת סוג כלי הטיס שלגביו נדרשת פעולת האחזקה, מהן חצי שנה לפחות במשך השנתיים שלפני ביצוע פעולת האחזקה נושא תעודת האחזקה והשחרור, באותו סוג כלי טיס שלגביו בוצעה פעולת האחזקה;
:::: (2) לאחר פעולת בדק שאינה כלולה בתחזוקת קו - הוא בעל ניסיון של שמונה שנים לפחות בתחום התחזוקה, מהן חצי שנה לפחות במשך השנתיים שלפני ביצוע פעולת הבדק נושא תעודת האחזקה והשחרור, באותו סוג כלי טיס שלגביו בוצעה פעולת הבדק.
: (ב) נמצאה תקלה בכלי טיס, בנסיבות בלתי צפויות, בשדה תעופה מחוץ לישראל שבו אין למפעיל האווירי או לבעל הרישיון הסדרים עם גוף מוסמך לביצוע אחזקה בכלי הטיס לפי [[תקנות ההפעלה]], וכלי הטיס אינו יכול להמריא בלא תיקון התקלה, רשאי בעל הרישיון לקבל את שירותיו של בעל רישיון מקביל לתיקון התקלה, ובלבד שדיני המדינה שבה פועל בעל הרישיון המקביל, לעניין רישוי והפעלה של מכוני בדק, אינם קובעים דרישות הפחותות מהנדרש לפי אמות המידה שבפרק 6 לחלק II לנספח 8 לאמנה, למעט הוראות בנספח שהמנהל הודיע לגביהן, לפי [[+|סעיפים 4(ב)]] [[ו-6(ד) לחוק רשות התעופה האזרחית]], כי ישראל פועלת באופן שונה והוראות הדין הישראלי בעניין מקלות ביחס להוראות הנספח, והכל אלא אם כן אישר לו המנהל אחרת; בעל רישיון המקבל את שירותיו של בעל רישיון מקביל כאמור, רשאי, באמצעות הממונה על הבטחת האיכות שלו, להסמיך אדם לחתום באופן חד-פעמי על תעודת אחזקה ושחרור, גם אם אין מתקיימות דרישות [[תקנות 20(ד)(1)]] [[ו-38(ב)]], ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:: (1) התקלה ניתנת לתיקון במסגרת תחזוקת קו;
:: (2) בעל הרישיון השתכנע, לאחר שביצע הערכה באמצעות מערכת הבטחת האיכות שלו, כי -
::: (א) כלי הטיס שבו יבוצע התיקון כלול בהגדרים וברשימת היכולת של בעל הרישיון המקביל, וכי התיקון יכול להתבצע לפי המגבלות הקבועות ברשימת היכולת כאמור;
::: (ב) לבעל הרישיון המקביל מערכת איכות שוות ערך לנדרש לפי תקנות אלה;
::: (ג) בעל הרישיון המקביל יבצע את התיקון לפי המידע התחזוקתי הישים;
::: (ד) באדם המיועד לחתום על תעודת האחזקה והשחרור מתקיימים כל אלה:
:::: (1) הוא מחזיק ברישיון או בהרשאה מתאימה, שניתנו לו לפי דיני המדינה החברה שנתנה את הרישיון לבעל הרישיון המקביל, המעניקים לו את הזכות לחתום על תעודת אחזקה ושחרור של פריט;
:::: (2) המדינה החברה שלפי דיניה ניתנו הרישיון או ההרשאה כאמור בפסקת משנה (א) אינה כזו שהמנהל הורה לבעל הרישיון, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא להסתמך על רישיון או הרשאה שניתנו לפי דיניה כמספקים רמה גבוהה של בטיחות ורמה מקצועית ראויה בביצוע פעולות בדק; הוראת המנהל כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות;
:::: (3) הוא בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות בתחזוקת סוג כלי הטיס שלגביו נדרשת פעולת האחזקה, מהן חצי שנה לפחות במשך השנתיים שלפני ביצוע פעולת האחזקה נושא תעודת האחזקה והשחרור, באותו סוג כלי טיס שלגביו בוצעה פעולת האחזקה;
:::: (4) הוא כלול ברשימת המוסמכים לחתום על תעודת אחזקה ושחרור של בעל הרישיון המקביל;
:: (3) תיקון התקלה מתבצע בתיאום מלא בין בעל הרישיון לבין בעל הרישיון המקביל, ובכלל זה איתור התקלה, העברת כל מידע הנחוץ לתיקונה, ביצוע רישומי אחזקה, תיקון התקלה והעברת מידע לגביהם;
:: (4) בעל הרישיון פועל על פי נוהל לפי [[תקנה 14(ו)(37)]], המפרט את עמידתו בהוראות תקנה זו, ובכלל זה היקף התיקון המבוצע, אופן ביצוע התיקון שבשלו ניתנת תעודת אחזקה ושחרור, עובדי בעל הרישיון המקביל שיבצעו את התיקון, ביצוע רישומי אחזקה והעברת מידע לגביהם.
: (ג) בעל רישיון שהסמיך אדם לחתום על תעודת אחזקה ושחרור כאמור בתקנת משנה (ב) -
:: (1) יבצע בדיקה לכלי הטיס מיד עם חזרתו לישראל, לשם הבטחת כשירותו האווירית;
:: (2) ידווח על כך למנהל בתוך 3 ימי עבודה מהשלמת פעולת הבדק על ידי בעל הרישיון המקביל.

@ 40. פעילות בעל רישיון מחוץ לישראל (תיקון: תשפ&quot;ה)
: בעל רישיון שמקום העסקים העיקרי שלו הוא במדינה חברה רשאי, במקום העסקים האמור -
: (1) על אף האמור [[בתקנה 20(א)(1)(א)]] - להעסיק אדם בתפקיד ממונה על תחזוקה או בתפקיד ממונה על הבטחת האיכות, אף אם אינו מחזיק ברישיון טכנאי לבדק כלי טיס, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
:: (א) באותו אדם מתקיימות דרישות [[תקנה 39(א)(2)(א), (ב), (ה) ו-(ו)]];
:: (ב) לעניין בעל רישיון שהוא גם בעל רישיון מקביל, כאמור [[בתקנה 3(ב)]], אותו אדם מקיים את שני אלה:
::: (1) הוא משמש במכון הבדק של בעל הרישיון המקביל בתפקיד מקביל לזה של ממונה על תחזוקה או ממונה על הבטחת האיכות, לפי העניין, על פי הדינים שלפיהם פועלת הרשות המוסמכת במדינה החברה, שנתנה לו את הרישיון;
::: (2) הוא קיבל הדרכה כאמור [[בתקנה 39(א)(2)(ה)]];
: (2) על אף האמור [[בתקנה 20(ג)(1) ו-(ה)(1) ו-(2)]] - להעסיק אדם בתפקיד שלפי תקנות אלה נדרש לביצועו מי שהוא טכנאי לבדק כלי טיס אף אם אינו מחזיק ברישיון טכנאי כאמור, ובלבד שבאותו אדם מתקיימות דרישות [[תקנה 39(א)(2)(א) עד (ג), (ה) ו-(ו)]], בשינויים המתחייבים.

@ 41. דיווח על תקלות תפעוליות
: (א) בעל רישיון ידווח למנהל וכן למפעיל האווירי של כלי הטיס על כל תקלה תפעולית כאמור [[בתקנה 30א(א)(1) עד (16) לתקנות ההפעלה]] (להלן - תקלה תפעולית), שנמצאה בכלי הטיס במהלך פעילות מכון הבדק; דיווח כאמור ייערך לפי הוראות [[תקנה 30א(ג) לתקנות ההפעלה]].
: (ב) לא יעוכב דיווח על פי תקנת משנה (א), גם אם לא כל הפרטים הנדרשים בו ידועים.
: (ג) נודעו לבעל רישיון פרטים נוספים לעניין השלמת דיווח על פי תקנת משנה (א), יגישם למנהל ולמפעיל האווירי בהקדם, כתוספת לדוח המקורי שהוגש, ויציין את מספר המעקב שניתן לדוח, כאמור [[בתקנה 30א(ד) לתקנות ההפעלה]].
: (ד) דוחות לפי תקנה זו יימסרו בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ-72 שעות מהמועד שבו נמצאה התקלה התפעולית בידי בעל הרישיון.
: (ה) בעל רישיון ידווח למחזיק תעודת הסוג של אווירון גדול או הליקופטר שמסתו המורשית להמראה לפי ספר הטיסה או מסמך מתאים אחר כמשמעותו [[בסעיף 63(ב)(3) לחוק]] עולה על 3,175 ק&quot;ג, על תקלה תפעולית.

== פרק ח': הוראות כלליות ==

@ 42. מתן פטור מהוראות התקנות
: (א) המבקש פטור מתקנות אלה לפי [[סעיף 165 לחוק]] יגיש למנהל בקשה כתובה ומנומקת, ויפרט בה, בין השאר, את הטעמים למתן פטור כמבוקש וכן את האמצעים שינקוט לשמירה על רמת בטיחות שוות ערך לזו המושגת בקיום התקנות שהוא מבקש פטור מהן.
: (ב) נתן המנהל פטור לבעל רישיון כאמור בתקנת משנה (א), יודיע בעל הרישיון על הפטור, ובכלל זה על תנאיו ועל תקופת תוקפו, לעובדי מכון הבדק, יציגו במקום נראה לעין במכון הבדק, ויאפשר לכל אדם לעיין בו במכון הבדק.

@ 43. הוראות פ.א.ר((.)) שעודכנו
: שונתה תקנת פ.א.ר. שתקנות אלה מפנות אליה -
: (1) יפרסם המנהל ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הודעה לציבור על שינוי אותה תקנה, בציון מספר התקנה ששונתה, מספר התקנה בתקנות אלה המפנה אליה ומועד תחילתו של השינוי בישראל;
: (2) מועד התחילה של שינוי כאמור לא יהיה אלא לאחר שחלפו ארבעה עשר ימים לפחות מיום הפרסום האמור בפסקה (1), אלא אם כן הורה המנהל, בהחלטה מנומקת, על תקופה קצרה יותר, ובלבד שזו לא תפחת משלושה ימים מיום הפרסום כאמור; הורה המנהל על תקופה קצרה כאמור, תפורסם הוראתו בפרסום כאמור בפסקה (1).

@ 43א. תקנות שהותקנו לפי [[סעיף 166 לחוק]] (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: (א) [[תקנה 14]] לעניין הנוהל כאמור [[בתקנת משנה (ו)(1א) לאותה תקנה]] [[ותקנה 38(ד)(1)(ו)]], הותקנו לפי [[סעיף 166 לחוק]].
: (ב) יראו את [[תקנות 4(1)(ב)]], [[14(ה)]], [[36(א)]], [[38(ד)(1)(ה)]] [[ו-39(ב)]] כאילו הותקנו לפי [[סעיף 166 לחוק]].

@ 43ב. בחינה תקופתית לפי [[חוק עקרונות האסדרה]] (תיקון: תשפ&quot;ה)
: המנהל יפרסם באתר האינטרנט של הרשות את המועד לבחינה ראשונה של תיקונים לתקנות אלה שחל עליהם [[סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ&quot;ב-2021]].

@ 44. מסמכים המקובלים על דעת המנהל
: (א) מסמך, מערכת או פעולה או כל שינוי בהם הצריכים לפי תקנות אלה להיות מקובלים על דעת המנהל, ימציא בעל רישיון לביקורת המנהל את המסמך או מסמך המתאר את המערכת או הפעולה או כל תיקון שלהם, 45 ימים לפני המועד המתוכנן לכניסתו לתוקף (בתקנה זו - מסמך).
: (ב) המנהל רשאי שלא לקבל מסמך שהועמד לביקורתו או להורות לבעל הרישיון לתקנו לשם קבלתו, וכן רשאי הוא להודיע לבעל הרישיון, בהחלטה מנומקת, בתוך 45 ימים מהיום שבו הועמד לביקורתו, כי דרושה לו תקופה נוספת של 45 ימים לבחינתו; המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת, להאריך את התקופה הנוספת לבחינת המסמך לשלוש תקופות נוספות שלא יעלו על 45 ימים כל אחת.
: (ג) עברו 45 ימים מן המועד שבו העמיד בעל הרישיון לביקורת המנהל מסמך כאמור, והמנהל לא הודיע לבעל הרישיון כי המסמך אינו מקובל עליו או כי דרושה לו תקופה נוספת שהורה עליה לבחינתו, ולא הורה לו לתקנו, יראו את המסמך כמקובל על דעת המנהל.
: (ד) ראה בעל רישיון כי מטעמי בטיחות הטיסה נדרש תיקון של מסמך באופן שאינו מאפשר עמידה בהוראות תקנת משנה (א), רשאי הוא לתקנות על אתר; בעל רישיון שתיקן מסמך יודיע על דבר התיקון ועל תוכנו למנהל באופן מיידי.

@ 45. ניהול מידע ממוחשב
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[חוק חתימה אלקטרונית, התשס&quot;א-2001]], בעל רישיון רשאי לקיים קובץ, רשימה או תיעוד שיש לקיים לפי תקנות אלה באמצעות מערכת ממוחשבת, במקום או נוסף על דרכי התיעוד לפי תקנות אלה, ובלבד שהמערכת מאובטחת מפני שינויים בידי מי שאינו מורשה לכך, ומגובה בקובץ ממוחשב שיעודכן לא יאוחר מ-24 שעות לאחר כל שינוי שנעשה במערכת המקורית; הוראות [[תקנות 35]] [[ו-36]] יחולו, בשינויים המתחייבים, על קובץ, רשימה או תיעוד שבעל רישיון מקיים באמצעות מערכת ממוחשבת כאמור.
: (ב) ביקש המנהל לעיין בקובץ, רשימה או תיעוד שבעל רישיון מקיים באמצעות מערכת ממוחשבת, ימציא לו בעל הרישיון, לפי בקשתו, תדפיס של הקובץ, הרשימה או התיעוד שהעיון בהם מתבקש.

@ 46. תחילה והוראת מעבר
: (א) תחילתן של תקנות אלה -
:: (1) לגבי בקשות לרישיון להפעלת מכון בדק שהוגשו ביום פרסום התקנות ואילך (להלן - יום הפרסום) וכן לגבי בקשות שהוגשו לפי [[=תקנות התשל&quot;ט|תקנות הטיס (מכון בדק, מכון הסמכה ואחזקה עצמית), התשל&quot;ט-1979]] (להלן - תקנות התשל&quot;ט) ושהיו תלויות ועומדות ביום הפרסום - ביום הפרסום;
:: (2) לגבי מי שביום הפרסום היה בעל רישיון להפעלת מכון בדק לפי [[תקנות התשל&quot;ט]] -
::: (א) שפורט בו הגדר גוף כלי טיס או הגדר מנוע כלי טיס אחד או יותר שביום הפרסום הוא הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק לגבי מטוס המופעל לפי [[הפרק השלושה עשר לתקנות ההפעלה]] - עשרים וארבעה חודשים מיום הפרסום;
::: (ב) שפורט בו הגדר גוף כלי טיס או הגדר מנוע כלי טיס אחד או יותר שביום הפרסום הוא הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק לגבי אווירון זעיר או דאון, כהגדרתם [[בתקנות ההפעלה]], בלבד - ארבעים ושניים חודשים מיום הפרסום;
::: (ג) שלא כאמור בפסקאות (1) ו-(2) - שלושים ושישה חודשים מיום הפרסום.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(2)(א) עד (ג), תהיה תחילתן של תקנות אלה לעניין בעל רישיון כאמור בתקנת משנה (א)(2) שקיבל רישיון מחדש לפי תקנות אלה, בתוך התקופה הנקובה באותן פסקאות משנה, לפי העניין - ביום קבלת הרישיון.
: (ג) [[תקנות 32]] [[ו-33]] יחול גם על התקשרות עם מכון חוץ או עם גורם חוץ, לפי העניין, שקדמה ליום הפרסום.
: (ד) בעל רישיון כאמור בתקנת משנה (א)(2)(א) עד (ג) יגיש בקשה לקבלת רישיון מחדש לפי תקנות אלה, שישה חודשים לפחות לפני מועד תחילת התקנות לגביו, לפי העניין; בעל רישיון כאמור לא ישלם, בעת הגשת הבקשה, אגרה לפי [[=תקנות האגרות|תקנה 14(א) לתקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד), התש&quot;ע-2009]] (להלן - תקנות האגרות), ובלבד שהגיש את הבקשה בתוך התקופה שהוא שילם בעבורה אגרת חידוש לפי [[תקנה 16(א) לתקנות האגרות]] ושהבקשה מתייחסת לאותם הגדרים שהיו ברישיונו ערב הגשתה.

&lt;פרסום&gt; ד' בכסלו התשע&quot;ג (18 בנובמבר 2012)
&lt;חתימה&gt; ישראל כ&quot;ץ, שר התחבורה התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים</text>
      <sha1>naaztszlhoh06rkntp3xwy8ny61mdl1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הטיס (מכוני בדק)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>379503</id>
    <revision>
      <id>3086809</id>
      <parentid>3006404</parentid>
      <timestamp>2026-10-04T07:00:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3086803]</comment>
      <origin>3086809</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="156300" sha1="3x7vnp3eblhvsli4eljg1rlajc1zk6m" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הטיס (מכוני בדק), התשע״ג–2013}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ג, 668|תקנות הטיס (מכוני בדק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7219.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 586|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7910.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 838|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9717.pdf}}, {{ח:תיבה|3102|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10192.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 962|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11700.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 1932|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12360.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 23|סעיפים 23(א)(1)}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 24|24}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 43|43}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 46|46(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 47|47}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 168|168}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 172|ו־172(4)(א)}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס|לחוק הטיס, התשע״א–2011}} (להלן – החוק), לפי הצעת רשות התעופה האזרחית (להלן – הרשות), בהסכמת שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 168|סעיף 168(א)(4) לחוק}} ובאישורו לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 39ב|סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 2|סעיף 21א(א) לחוק־יסוד: הכנסת}}, ולפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 2|סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: רישיון מכון בדק}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: קובץ נוהלי מכון הבדק, רשימת היכולת וקובץ המידע של מכון הבדק}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הנהלת מכון הבדק ועובדי מכון הבדק}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: מערכת הבטחת איכות ומערכת ניהול בטיחות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: מבנים, מיתקנים, ציוד ומידע תחזוקתי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: הפעלת מכון הבדק}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״ח, תשפ״ה}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ביצועי אנוש“ (Human Performance) – יכולות ומגבלות אנושיות שיש להן השפעה על הבטיחות והיעילות בביצוע פעולות בדק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ביקורת כפל“ (RII – Required Inspection Items) – ביקורת על אופן ביצוע פעולת בדק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בתקנה 14(ו)(27א)(1)}} שהושלמה, שמטרתה לאתר טעויות אפשריות בביצוע פעולת הבדק; לעניין זה, ”פעולת בדק שהושלמה“ משמעותה פעולת בדק שהתקיימו בה התנאים לשם מתן תעודת אחזקה ושחרור לגביה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הגדר“ – תנאי ברישיון, הקובע תנאים, זכויות והגבלות בקשר לשימוש ברישיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראות כושר אווירי“ – הוראות שניתנו לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 69|סעיף 69(א) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי טיס גדול“ – כלי טיס שמסתו המרבית המורשית להמראה לפי ספר הטיסה או מסמך מתאים אחר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 63|בסעיף 63(ב)(3) לחוק}} עולה על 5,700 ק״ג;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי טיס קטן“ – כלי טיס שאינו כלי טיס גדול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי כושר אווירי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)|בתקנות התיעוד}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כשירות אווירית“ – התאמתו של פריט –
{{ח:תתת|(1)}} בפריט בעל תעודת סוג – לתעודת הסוג שלו, להוראות כושר אווירי, ולהפעלה אווירית בטוחה;
{{ח:תתת|(2)}} בפריט שאין לו תעודת סוג – לנתוני תכן מאושרים על פי התכן המאושר שלו, לרבות הוראות כושר אווירי, ולהפעלה אווירית בטוחה;
{{ח:תתת|(3)}} בכלי טיס שנבנה בידי חובב – למערך האחזקה של כלי הטיס, שאישר המנהל, ולהפעלה אווירית בטוחה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבקר“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע תחזוקתי“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 28|בתקנה 28}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ממונה הבטחת איכות“ – מי שמונה מטעם בעל רישיון לממונה על הבטחת האיכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|תקנה 19(א)(3)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ממונה על תחזוקה“ – מי שמונה מטעם בעל רישיון לממונה על תחזוקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|תקנה 19(א)(2)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל מכון בדק“ – מי שמונה מטעם בעל רישיון למנהל מכון הבדק לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|תקנה 19(א)(1)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערך אחזקה“ (Maintenance Program) – מסמך המפרט, לגבי כלי טיס, את פעולות הבדק והתחזוקה הקלה המתוכננות ותדירות השלמתן וכן נהלים משלימים, דוגמת תכנית האמינות, הנדרשים להפעלתו הבטוחה של כלי הטיס שלגביו חל מערך האחזקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוקר“ – מי שמבצע סיקור מטעם בעל הרישיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סיקור“ (Audit) – בדיקה שיטתית ובלתי תלויה של האופן שבו פועל הגוף המסוקר בביצוע פעולת בדק, בהשוואה לאופן שבו עליו לפעול לפי הדין, קובץ נוהלי מכון הבדק, והמידע התחזוקתי הישים, כך שתובטח רמה מקצועית נאותה בביצוע פעולות בדק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובדי מכון בדק“ – מנהל מכון הבדק, ממלאי תפקידים נוספים בהנהלת מכון הבדק ובמכון הבדק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בתקנה 19}} {{ח:פנימי|סעיף 20|ובתקנה 20}}, וכל אדם המועסק על ידי בעל הרישיון בביצוע פעולות בדק, למעט עובד מכון חוץ כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 32|בתקנה 32}}, ולמעט עובד גורם חוץ, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 33|בתקנה 33}}, והכל זולת אם נקבע בתקנות אלה אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עקרונות הגורם האנושי“ (Human Factors Principles) – עקרונות הישימים לתכן, רישוי, הדרכה, הפעלה ואחזקה תעופתיים המבקשים להביא לקיום ממשק בטוח בין האדם לבין שאר רכיבי המערכת, תוך התחשבות הולמת בביצועי אנוש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פ.א.ר.“ – תקנות התעופה הפדרליות של ארצות הברית של אמריקה, שעותק מהן מופקד לעיון הציבור במשרדי הרשות ובאתר האינטרנט של הרשות, בלא תשלום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולת אחזקה“ – פעולת בדק, למעט שינוי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פריט“ – כלי טיס, גוף כלי טיס, מנוע כלי טיס, מדחף, רוטור, ציוד תעופתי, בשלמותם או כל חלק מהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד מכון הבדק“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 26|בתקנה 26}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – רישיון להפעלת מכון בדק כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הטיס|בחוק}}, שניתן לפי תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון מקביל“ – רישיון מקביל לרישיון להפעלת מכון בדק, שנתנה רשות מוסמכת במדינה חברה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון טכנאי לבדק כלי טיס“ – רישיון טכנאי לבדק כלי טיס שניתן לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)#חלק ה פרק 1|הפרק הראשון לחלק ה׳ של תקנות הרישיונות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשימת היכולת“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 16|בתקנה 16}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שינוי“ – שינוי בפריט לפי האמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#פרק 4|בפרק הרביעי לתקנות התיעוד}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שינוי גדול“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 34|בתקנה 34 לתקנות התיעוד}} וכמפורט בסעיף (a) בתוספת A לחלק 43 לפ.א.ר., כאשר בכל מקום שבו שנאמר FAA, תהיה משמעות מונח זה הרשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שינוי זעיר“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 34|בתקנה 34 לתקנות התיעוד}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחזוקת קו“ – ביצוע פעולת בדק בכלי טיס לפני טיסה, כדי לוודא שכלי הטיס כשיר לטיסה המיועדת, בנסיבות שבהן פעולת האחזקה בת־ביצוע מחוץ לשטח מכון הבדק, ולרבות –
{{ח:תתת|(1)}} איתור וזיהוי תקלות (Troubleshooting);
{{ח:תתת|(2)}} תיקון ליקויים, אשר נוכח פשטות אופן תיקונם אין הם מפורטים בספר התחזוקה של כלי הטיס;
{{ח:תתת|(3)}} החלפת פריטים בכלי הטיס, לרבות מנוע ומדחף;
{{ח:תתת|(4)}} ביצוע תחזוקה מתוכננת, וכן ביקורות מתוכננות, העשויות לחשוף חריגות ותקלות שטחיות, לרבות בדיקות בראייה באמצעות פתחי גישה מיוחדים, ולרבות ביקורות שאינן מורכבות;
{{ח:תתת|(5)}} תיקון תקלות וביצוע שינויים זעירים שאינם דורשים פירוק מורכב, ואפשר להשלימם באמצעים פשוטים, ולמעט תיקון גדול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיקון“ – החזרתו של פריט למצב כשירות אווירית, לאחר שניזוק או התבלה, באופן שמבטיח כי כשהוא מותקן בכלי טיס או כשהוא עצמו כלי טיס, כלי הטיס הנוגע בדבר ממשיך לעמוד בהיבטי התכן (Design Aspects) המהווים חלק מכללי הכושר האווירי ששימשו להוצאת תעודת הסוג שלו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיקון גדול“ – תיקון כמפורט בסעיף (b) בתוספת A לחלק 43 לפ.א.ר.;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת אחזקה ושחרור“ (Maintenance Release) – תעודה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|תקנה 38}}, שמוצהר בה ומאושר כי פעולת הבדק המפורטת בה הושלמה באופן משביע רצון, בהתאם למידע התחזוקתי הישים ולנוהלי מכון הבדק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ההפעלה“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות המנ״ב“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע״ח–2017}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הרישיונות“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות התיעוד“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל״ז–1977}}.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: רישיון מכון בדק}}

{{ח:סעיף|2|בקשה לרישיון}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לרישיון תוגש למנהל בכתב, באופן ובצורה שהורה עליהם המנהל, ויפורטו בה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} השם שמגיש הבקשה (להלן – המבקש) מבקש להפעיל לפיו את מכון הבדק;
{{ח:תתת|(2)}} האתרים שבהם מבוקש לבצע את פעולות הבדק לפי הרישיון (להלן – שטח מכון הבדק);
{{ח:תתת|(3)}} פירוט ההגדרים המבוקשים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנות 11}} {{ח:פנימי|סעיף 12|ו־12}}, ורשימת היכולת המבוקשת, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בתקנה 16}};
{{ח:תתת|(4)}} קובץ נוהלי מכון הבדק, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בתקנה 14}};
{{ח:תתת|(5)}} קובץ המידע של מכון הבדק, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בתקנה 17}};
{{ח:תתת|(6)}} רשימת רישיונות והגדרים לשמש מכון לבדק כלי טיס, שניתנו למכון על ידי מדינות חוץ, ככל שניתנו;
{{ח:תתת|(7)}} שם המבקש ומענו; היה המבקש תאגיד, יצורפו לבקשה העתקים של מסמכי ההתאגדות.
{{ח:תת|(ב)}} הבקשה תיחתם ביד מי שמיועד להתמנות מנהל מכון הבדק לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|תקנה 19(א)(1)}}.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי לדרוש ממבקש כל מידע נוסף הדרוש לו להוכחה כי המבקש ערוך, מוכן ומצויד להפעלת מכון בדק, ובכלל זה מידע לגבי כוח האדם, מערכת הבטחת איכות, מבנים ומיתקנים, ציוד מכון הבדק ומידע תחזוקתי העומדים לרשותו, ונוהלי העבודה שקבע, לצורך קיום חובותיו כבעל רישיון לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}.

{{ח:סעיף|3|מתן רישיון או הגדר}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי ליתן רישיון, להוסיף הגדר או לשנות הגדר, אם לפי שיקול דעתו המבקש ערוך לבצע את פעולות הבדק המבוקשות לפי הרישיון או ההגדר בהתאם לדרישות תקנות אלה, מבחינת –
{{ח:תתת|(1)}} כוח האדם;
{{ח:תתת|(2)}} קובץ נוהלי מכון הבדק;
{{ח:תתת|(3)}} מערכת הבטחת איכות;
{{ח:תתת|(4)}} מבנים ומיתקנים;
{{ח:תתת|(5)}} ציוד מכון הבדק;
{{ח:תתת|(6)}} המידע התחזוקתי העומד לרשות מכון הבדק.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי, כשהוא שוקל בקשה כאמור בתקנת משנה (א), להביא בחשבון את עובדת היותו של המבקש בעל רישיון מקביל; הביא המנהל בחשבון את עובדת היותו של המבקש בעל רישיון מקביל כאמור, יציין זאת ברישיון כתנאי לקבלתו; הוגבל, הותלה, בוטל, לא חודש או שונה הרישיון המקביל, ידווח על כך בעל הרישיון למנהל באופן מיידי; בתקנת משנה זו, ”רישיון מקביל“ – לרבות רישיון מקביל לרישיון להפעלת מכון בדק שנתנה רשות מוסמכת במדינת חוץ.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי להתנות מתן רישיון או הגדר בביצוע כל תיקון או שינוי, שיורה עליו, לרבות הוספת הוראות בעניינים שיורה בקובץ נוהלי מכון הבדק.

{{ח:סעיף|4|מבנה הרישיון ופרטיו|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} רישיון מכון הבדק יכיל את כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} בעמוד הראשון, ייכללו הפרטים המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(א)}} שם מכון הבדק;
{{ח:תתת|(ב)}} כתובת מקום העסקים העיקרי של מכון הבדק;
{{ח:תתת|(ג)}} מספר הרישיון;
{{ח:תתת|(ד)}} תאריך הוצאת הרישיון;
{{ח:תתת|(ה)}} שמו, חתימתו והגדרת תפקידו של נותן הרישיון;
{{ח:תת|(2)}} בשאר העמודים ייכללו פרטים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} מספר הרישיון, בכל עמוד;
{{ח:תתת|(ב)}} פירוט ההגדרים של מכון הבדק, לרבות ההגדרים המוגבלים שברישיון;
{{ח:תתת|(ג)}} פירוט אישורים שנתן המנהל למכון הבדק והגבלות שקבע לפעילותו;
{{ח:תתת|(ד)}} תאריך קבלת כל הגדר או תאריך שינויו;
{{ח:תתת|(ה)}} תנאים אחרים להפעלת מכון הבדק, שהתנה המנהל;
{{ח:תתת|(ו)}} שמו, חתימתו והגדרת תפקידו של נותן הרישיון, בכל עמוד.

{{ח:סעיף|5|תוקף רישיון מכון בדק מחוץ לישראל}}
{{ח:ת}} ניתן רישיון להפעלת מכון בדק שמקום העסקים העיקרי שלו הוא מחוץ לישראל, רשאי המנהל לקצוב את תוקפו לתקופה שיורה.

{{ח:סעיף|6|החזרת רישיון}}
{{ח:ת}} פקע רישיון, בוטל או הותלה, יחזיר בעל הרישיון למנהל את הרישיון בתוך 10 ימים מהיום שבו פקע, בוטל או הותלה.

{{ח:סעיף|7|הצגת הרישיון}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יציג את הרישיון וההגדרים שבו לראווה במקום נראה לעין במכון הבדק ויאפשר לכל אדם לעיין בהם במכון הבדק.

{{ח:סעיף|8|הגבלה על העברת רישיון}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעביר בעל רישיון את רישיונו לאחר בכל דרך שהיא, ולא ירשה לאחר להפעיל מכון בדק על פיו, אלא לפי אישור בכתב מאת המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לאשר העברה של הרישיון והפעלת מכון בדק לפי רישיון שהועבר, אם ראה כי הפעלת מכון הבדק לאחר העברת הרישיון תהיה לפי התקנות, והוא רשאי להתנות העברה והפעלה כאמור בתנאים.
{{ח:תת|(ג)}} אישר המנהל העברה של הרישיון, יינתן למכון הבדק רישיון מתאים עם מספר חדש, ובו פירוט השינויים הנובעים מאישור ההעברה וההפעלה כאמור בתקנת משנה (ב).
{{ח:תת|(ד)}} לא יפעיל אדם מכון בדק לפי רישיון שהועבר אלא לאחר שקיבל רישיון חדש כאמור בתקנת משנה (ג).

{{ח:סעיף|9|בקשה לקבלת הגדר נוסף או לשינוי בהגדר}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון, המבקש להכניס שינוי בהגדר שברישיונו או המבקש לקבל הגדר נוסף, יגיש למנהל בקשה על כך בכתב, באופן ובצורה שהורה המנהל, שייכללו בה פרטים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(א)}}, בשינויים המחויבים; הבקשה תיחתם ביד מנהל מכון הבדק או מי שהוא מינה לכך.
{{ח:תת|(ב)}} אישר המנהל את הבקשה, יתוקן הרישיון לפי זה; שינוי או הוספת הגדר לא ייכנסו לתוקפם אלא לאחר תיקון הרישיון.

{{ח:סעיף|10|שינויים במכון הבדק}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו, ”שינוי במכון הבדק“ – כל שינוי במכון הבדק שיש בו כדי להשפיע על ההגדרים שלו או על רשימת היכולת שלו, ובכלל זה העתקה, גריעה או שינוי של מבנים או של מיתקנים המשמשים את מכון הבדק, שינוי בצוות עובדי מכון הבדק ושינוי בציוד מכון הבדק.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מחובותיו לפי תקנות אלה, יודיע בעל רישיון למנהל –
{{ח:תתת|(1)}} על כל שינוי במכון הבדק שהוא מבקש לבצע לפחות עשרים ואחד ימים לפני ביצוע השינוי;
{{ח:תתת|(2)}} על כל שינוי שאירע במכון הבדק, מיד עם היוודע לו על הדבר.
{{ח:תת|(ג)}} לא יבצע בעל רישיון פעולת בדק בפריט הכלול בהגדרים או ברשימת היכולת שהשינוי במכון הבדק משפיע עליהם, אלא אם כן אישר המנהל את השינוי במכון הבדק.
{{ח:תת|(ד)}} נודע למנהל על שינוי במכון הבדק שבעל הרישיון מבקש לבצע או שאירע, רשאי הוא –
{{ח:תתת|(1)}} להורות על תיקון רישיון מכון הבדק, קובץ נהליו, קובץ המידע שלו או רשימת היכולת שלו;
{{ח:תתת|(2)}} להתנות את המשך ביצוע פעולות הבדק לפי הרישיון בתנאים ובמגבלות שעל בעל הרישיון לקיים בתקופת ביצוע השינוי במכון הבדק.

{{ח:סעיף|11|הגדרי מכון הבדק}}
{{ח:תת|(א)}} אלה ההגדרים וסוגי ההגדרים שהמנהל רשאי לפרט ברישיון:
{{ח:תתת|(1)}} הגדר גוף כלי טיס –
{{ח:תתתת|(א)}} סוג 1 – כלי טיס קטן;
{{ח:תתתת|(ב)}} סוג 2 – כלי טיס גדול;
{{ח:תתת|(2)}} הגדר מנוע כלי טיס –
{{ח:תתתת|(א)}} סוג 1 – מנוע בוכנה בהספק של עד 400 כוח סוס;
{{ח:תתתת|(ב)}} סוג 2 – מנוע בוכנה בהספק של מעל 400 כוח סוס;
{{ח:תתתת|(ג)}} סוג 3 – מנוע טורבינה;
{{ח:תתת|(3)}} הגדר מדחף –
{{ח:תתתת|(א)}} סוג 1 – מדחף בעל פסיעה קבועה או מדחף שפסיעתו ניתנת לשינוי על הקרקע;
{{ח:תתתת|(ב)}} סוג 2 – מדחף בעל פסיעה משתנה;
{{ח:תתת|(4)}} הגדר רוטור;
{{ח:תתת|(5)}} הגדר אוויוניקה או רדיו –
{{ח:תתתת|(א)}} סוג 1 – ציוד רדיו וקשר לשידור ולקליטת מידע, לרבות מערכות קשר־פנים, מערכות הגברה וקריאה בררנית (Selective Calling);
{{ח:תתתת|(ב)}} סוג 2 – ציוד ניווט לביצוע ניווט בנתיב טיסה או בגישה לנחיתה, לרבות מערכת הוראות הטסה (Flight Director System), למעט ציוד שידור וקליטה;
{{ח:תתתת|(ג)}} סוג 3 – ציוד שידור וקליטה הפועל על עיקרון של פעימות דופק או על עקרון מכ״ם אחר, וכן מערכות אלקטרוניות למדידת גובה או מרחק מפני השטח;
{{ח:תתת|(6)}} הגדר מכשיר –
{{ח:תתתת|(א)}} סוג 1 – מכשירים מכניים, לרבות מדי סיבובים, מדי מהירות אוויר, מדי לחץ, מדי גובה, מצפנים מגנטיים וציוד מכני דומה;
{{ח:תתתת|(ב)}} סוג 2 – מכשירים חשמליים, לרבות מערכות חיווי ותצוגה (Indication), מדי טמפרטורת ראש צילינדר וציוד חשמלי דומה;
{{ח:תתתת|(ג)}} סוג 3 – מכשירים ג׳ירוסקופיים, לרבות מערכות בקרת טייס אוטומטי, מצייני פנייה והטיה (Turn and Bank), ג׳ירוסוקופ כיווני, וחלקיהם, מדי שטף מגנטי, מצפן ג׳ירוסקופי וציוד דומה;
{{ח:תתתת|(ד)}} סוג 4 – מכשירים אלקטרוניים, לרבות טרנזיסטורים, צגים אלקטרוניים, מדי קיבול, מערכות הגברה אלקטרוניות, מנתחי נתונים של מנועים, חיישנים וציוד אלקטרוני דומה;
{{ח:תתת|(7)}} הגדר אבזר –
{{ח:תתתת|(א)}} סוג 1 – אבזרים מכניים, לרבות משאבות, מאיידים (קרבורטורים), כני נסע וחלקיהם, יחידות הידראוליות ויחידות פניאומטיות;
{{ח:תתתת|(ב)}} סוג 2 – אבזרים חשמליים לרבות מתנעים חשמליים, וסתי מתח, מנועים חשמליים, מחוללים (גנרטורים), מגנטו ומשאבות דלק חשמליות;
{{ח:תתתת|(ג)}} סוג 3 – אבזרים אלקטרוניים, לרבות מגברים או וסתים אלקטרוניים של מערכות מיזוג אוויר, של מדחס גידוש או של טמפרטורה.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לפרט בהגדרים שברישיון סוגים וקבוצות של פריטים שלגביהם רשאי בעל הרישיון לבצע פעולות בדק במסגרת ההגדרים שניתנו לו.

{{ח:סעיף|12|הגדר מוגבל}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לקבוע ברישיון הגדר מוגבל –
{{ח:תת|(1)}} לסוג מסוים בלבד של גופי כלי טיס, מנועי כלי טיס, מדחף, רוטור, ציוד רדיו, מערכת, מכשיר או אבזר, בשלמותם או בחלקם, או לסוג מסוים בלבד של פעולות בדק המותרות לביצוע בהם;
{{ח:תת|(2)}} לביצוע עבודה הדורשת ציוד וידע מיוחדים, כלהלן:
{{ח:תתת|(א)}} בדיקות בלא הרס, לפי סוג הבדיקה;
{{ח:תתת|(ב)}} תהליכים טכנולוגיים מורכבים, לרבות ציפוי מתכות, טיפול תרמי וכיוצא באלה, לפי סוג התהליך;
{{ח:תתת|(ג)}} פעולות בדק בציוד חירום או בציוד הצלה, לפי סוג הציוד;
{{ח:תתת|(ד)}} עבודות או תהליכים שיראה המנהל כדורשים מתן הגדר מוגבל כאמור.

{{ח:סעיף|13|פעילות מכון הבדק|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא יבצע בעל רישיון פעולת בדק בפריט אלא באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בשטח מכון הבדק, המפורט בקובץ נוהלי מכון הבדק, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בתקנה 14(ו)(1)}};
{{ח:תתת|(2)}} מחוץ לשטח מכון הבדק, בכפוף לתקנת משנה (ב) –
{{ח:תתתת|(א)}} בעבור מפעיל אווירי ישראלי הנמנה עם רשימת המפעילים האוויריים, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 17|בתקנה 17(ו)(5)}}, ביצוע –
{{ח:תתתתת|(1)}} תחזוקת קו;
{{ח:תתתתת|(2)}} פעולת בדק לצורך החזרת כלי טיס למצב שבו הוא כשיר לטיסה בטוחה;
{{ח:תתתת|(ב)}} בעבור מפעיל אווירי ישראלי שאינו נמנה עם רשימת המפעילים האוויריים האמורה – ביצוע פעולות כאמור בפסקת משנה (א), ובלבד שהוא פועל לפי נוהל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בתקנה 14(ו)(2)(א)}} לעניין פעולות הבדק שהוא מבקש לבצע בכלי טיס של מפעיל כאמור ולעניין המקומות שבהם הוא מבקש לבצען.
{{ח:תת|(ב)}} לא יבצע בעל רישיון פעולת בדק מחוץ לשטח מכון הבדק, לפי תקנת משנה (א)(2), אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} העבודה מתבצעת –
{{ח:תתתת|(א)}} באותו אופן ובאותה רמת ביצוע כמו בשטח מכון הבדק עצמו;
{{ח:תתתת|(ב)}} במבנים ובמיתקנים המתאימים לביצועה;
{{ח:תתת|(2)}} כוח האדם, ציוד מכון הבדק והמידע התחזוקתי הדרושים לביצוע העבודה נמצאים במקום ביצוע העבודה;
{{ח:תתת|(3)}} בנוהלי מערכות הבטחת האיכות של מכון הבדק כלולים נהלים לעבודה מחוץ לשטח מכון הבדק;
{{ח:תתת|(4)}} בעל הרישיון ביצע תהליכי ניהול סיכוני בטיחות והבטחת הבטיחות לעניין עבודה מחוץ לשטח מכון הבדק, לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות המנ״ב}}.
{{ח:תת|(ג)}} ביצע בעל רישיון פעולת בדק בפריט לפי תקנה זו, רשאי הוא ליתן תעודת אחזקה ושחרור לאותו פריט.
{{ח:תת|(ד)}} לא יבצע בעל רישיון פעולת בדק במסגרת תחזוקת קו, אלא אם כן קבע, לאחר ששקל את מאפייני פעולת הבדק, את אופן ביצועה ואת התנאים לביצועה, כי פעולת הבדק בת־ביצוע במסגרת תחזוקת קו.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: קובץ נוהלי מכון הבדק, רשימת היכולת וקובץ המידע של מכון הבדק}}

{{ח:סעיף|14|קובץ נוהלי מכון הבדק|תיקון: תשע״ח, תשפ״ב־2, תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מכון בדק ולא יפעלו עובדי מכון בדק אלא בהתאם לקובץ נוהלי מכון הבדק (Maintenance Organisation's Procedure Manual).
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יעמיד את קובץ נוהלי מכון הבדק לשימוש עובדי מכון הבדק ויוודא כי הם פועלים לפיו.
{{ח:תת|(ג)}} לא ישתמש בעל רישיון בקובץ נוהלי מכון הבדק ולא יעמידו לשימוש עובדי מכון הבדק, אלא אם כן קובץ הנהלים, וכל שינוי בו, אושר בידי המנהל; ואולם רשאי בעל רישיון לבצע שינויים קלים בקובץ נוהלי הבדק, אם הוא פועל לפי נוהל לפי תקנת משנה (ו)(41), שאישר המנהל.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון יחזיק את קובץ נוהלי מכון הבדק כך שקל יהיה לעדכנו, ינהיג שיטה שתאפשר לעובדי מכון הבדק לדעת מהי הגרסה המעודכנת ביותר של הקובץ ויציין על גבי כל עמוד את תאריך העדכון האחרון שלו.
{{ח:תת|(ה)}} בעל רישיון יעדכן את קובץ נוהלי מכון הבדק ככל הנדרש, ישמור אותו במצב מעודכן בכל עת, ויפיץ את העדכונים לכל מי שלו הפיץ את הקובץ כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} קובץ נוהלי מכון הבדק יכלול, לכל הפחות, עניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תיאור שטח מכון הבדק, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(א)(2)}}, המבנים והמיתקנים שבידי בעל הרישיון;
{{ח:תתת|(1א)}} נוהל לעניין הטמעת שינוי במכון הבדק כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 10|בתקנה 10(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} נהלים לעניין פעילות מכון הבדק, שיבטיחו כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|תקנה 13}} ובכלל זה –
{{ח:תתתת|(א)}} נוהל לעניין ביצוע פעולת בדק מחוץ לשטח מכון הבדק בעבור מפעיל אווירי ישראלי שאינו נמנה עם רשימת המפעילים האוויריים לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|תקנה 17(ו)(5)}}, לרבות לעניין פעולות הבדק שהוא מבקש לבצע בכלי טיס של מפעיל כאמור ולעניין המקומות שבהם הוא מבקש לבצען;
{{ח:תתתת|(ב)}} נוהל לעניין סיווג פעולת בדק מסוימת כבת־ביצוע במסגרת תחזוקת קו, לרבות לעניין קביעת מאפייני פעולת הבדק, אופן ותנאי ביצועה, שיבטיח כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|תקנה 13(ד)}};
{{ח:תתת|(3)}} נוהלי עבודה לביצוע כלל פעולות הבדק שמכון הבדק מורשה לבצע לצורך השלמת פעולת בדק בפריט הכלול ברשימת היכולת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בתקנה 16}};
{{ח:תתת|(4)}} נוהל לעניין רשימת היכולת, שיבטיח כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16}};
{{ח:תתת|(5)}} נוהל להכללת פריט ברשימת היכולת, לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16(ה)}};
{{ח:תתת|(6)}} נוהל לעניין קובץ המידע של מכון הבדק, שיבטיח כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|תקנה 17}};
{{ח:תתת|(7)}} נוהל לקביעת בעל הרישיון כי המספר, הרמה, הכשירות והמבנה הניהולי של צוות עובדי מכון הבדק מבטיחים כי בעל רישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|תקנה 18}}, ובכלל זה בחינה תקופתית של קביעה כאמור;
{{ח:תתת|(8)}} תיאור התפקידים והאחריויות של מנהל מכון הבדק, ושל כל חבר בהנהלת מכון הבדק לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|תקנה 19}} והעניינים שבהם הוסמכו לייצג את בעל הרישיון כלפי המנהל; היו במכון הבדק כמה ממונים על תחזוקה, שמינה בעל הרישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|תקנה 19(א)(2)}} יכלול התיאור התייחסות מפורטת לתפקיד ולאחריות של כל אחד ואחד מהם, לרבות לעניין חלוקת האחריות ביניהם לתחזוקה במכון הבדק לפי סוגי הפעילות של מכון הבדק;
{{ח:תתת|(9)}} תרשים המערך הארגוני של מכון הבדק, באופן המציין את שרשרות האחריות בהנהלתו;
{{ח:תתת|(10)}} נוהל למינוי לתפקידי הנהלה במכון הבדק, שיבטיח כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|תקנה 19}};
{{ח:תתת|(11)}} נוהל לקביעת אופן העסקתו של אדם והיקף העסקתו בתפקיד ממונה על תחזוקה או ממונה הבטחת איכות ולדיווח למנהל על קביעה כאמור ועל כל שינוי בה, שיבטיח כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|תקנה 19(ד)}};
{{ח:תתת|(12)}} נוהל לעניין כשירות לביצוע תפקידים, שיבטיח כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|תקנה 20}}, ובכלל זה תהליך קביעת התאמתו של אדם לשמש בתפקיד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בתקנה 19(א)(2) ו־(3)}}, העניינים שיש להביא בחשבון במסגרת קביעת התאמה כאמור, בדיקת עמידת אותו אדם בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 20|תקנה 20(א)}}, תהליך קביעת התאמתו של אדם לשמש בתפקיד ניהולי בתחום תחזוקת פריטים במכון הבדק לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|תקנה 20(ב)}}, חתימה על תעודת אחזקה ושחרור בידי מי שמורשה לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|תקנה 20(ד)}} וביצוע פעולת בדק בידי מי שמורשה לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|תקנה 20(ה)}};
{{ח:תתת|(13)}} נוהל לעניין הסמכה של מבצע ביקורת כפל (RII), שיבטיח כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|תקנה 20(ג) ו־(ג1)}}, ובכלל זה קביעת –
{{ח:תתתת|(א)}} התאמת ההגדר שברישיון הטכנאי לבדק כלי טיס של מי שמבוקש להסמיכו למבצע ביקורת כפל, או שברישיון או בהרשאה של מי שמבוקש להעסיקו בתור מבצע ביקורת כפל לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|תקנה 40(2)}}, לביצוע ביקורת הכפל;
{{ח:תתתת|(ב)}} הניסיון הנדרש ממי שמבוקש להסמיכו למבצע ביקורת כפל;
{{ח:תתתת|(ג)}} הבקיאות הנדרשת ממי שמבוקש להסמיכו למבצע ביקורת כפל בשיטות ובציוד המשמשים בביצוע הביקורת, בכללי הכושר האווירי, בהוראות הכושר האווירי, במפרטים ובהוראות העדכניים המתייחסים לאפיצות, להגבלות ולתהליכים הנוגעים לפעולת הבדק המבוקרת;
{{ח:תתתת|(ד)}} המיומנות שעל מי שמבוקש להסמיכו למבצע ביקורת כפל להפגין בשימוש בעזרים השונים ובשיטות הביקורת השונות ובפענוח הליקויים המתגלים באמצעותם, לרבות שיטות ביקורת בלא הרס ושיטות ביקורת מיוחדות אחרות;
{{ח:תתת|(14)}} נוהל לעניין מניעת מצב שאדם מבצע ביקורת כפל של פעולת בדק שהוא נטל או נוטל חלק בביצועה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנה 20(ג)(3)}};
{{ח:תתת|(15)}} נוהל לעניין הדרכה, הסמכה, הכשרה ושמירה על כשירות של עובד מכון הבדק לביצוע פעולות ריתוך, בדיקות בלא הרס או כל פעולת בדק אחרת שהורה המנהל, בפריט, לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|תקנה 20(ו)}};
{{ח:תתת|(16)}} נוהל לעניין ביטול הסמכתו של מי שהוסמך לבצע ביקורת כפל (RII) לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|תקנה 20(ג)}} או להיות עובד מכון בדק המוסמך לחתום על תעודת אחזקה ושחרור של פריט לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|תקנה 20(ד)}} בשל אי־התאמה לתפקיד, בידי הממונה על הבטחת האיכות, לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|תקנה 20(ז)}};
{{ח:תתת|(17)}} נוהלי הדרכה שיבטיחו כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|תקנה 22}}, ובכלל זה פירוט תכנית ההדרכה לעובדי מכון הבדק, נוהל לעדכונה ולהגשת העדכון לאישור המנהל וכן נוהל לתיעוד ביצוע הדרכה;
{{ח:תתת|(18)}} נוהלי מערכת הבטחת האיכות, שיבטיחו כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|תקנה 23}};
{{ח:תתת|(19)}} פרטים לגבי מערכת ניהול הבטיחות של מכון הבדק כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|בתקנות המנ״ב}};
{{ח:תתת|(20)}} נוהלי זיהוי, אחסון והחזקה של חומרים, חלקים, חלפים, ציוד, מיתקני בדיקה, מכשירי בדיקה וכלי עבודה, שיבטיחו כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|תקנה 25}};
{{ח:תתת|(21)}} נהלים שיבטיחו כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו, לעניין ציוד מכון הבדק, לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|תקנה 26}}, ובכלל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} נוהל לקביעת ציוד מכון הבדק המתאים והמספיק לביצוע יעיל של הפעולות הכלולות בהגדרים המפורטים ברישיון, ולבחינה תקופתית של קביעה כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} נוהל לקבלת אישור המנהל לשימוש בציוד מכון בדק שאינו עומד לרשותו דרך קבע;
{{ח:תתתת|(ג)}} נוהל לקביעה כי ציוד מכון הבדק שווה ערך לזה המומלץ על ידי היצרן;
{{ח:תתתת|(ד)}} נוהל לכיול ותחזוקה של ציוד מכון הבדק;
{{ח:תתת|(22)}} נוהל לעניין ייצור חלפים לשימוש עצמי שיבטיח כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|תקנה 27}};
{{ח:תתת|(23)}} נוהל לעניין מידע תחזוקתי שיבטיח כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|תקנה 28}} ובכלל זה לעניין שינוי הליך ביצוע פעולת בדק מסוימת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28|בתקנה 28(ד)}};
{{ח:תתת|(24)}} נוהל עדכון מידע תחזוקתי שיבטיח כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|תקנה 29}};
{{ח:תתת|(25)}} נוהל לעניין מערכת כרטיסי עבודה, שיבטיח כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|תקנה 30}}, ובכלל זה תיאור המערכת ונהלים לשימוש בה;
{{ח:תתת|(26)}} נוהל לעניין רמת ביצוע פעולות בדק שיבטיח כי בעל הרישיון יעמוד בחובות החלות עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|תקנה 31}};
{{ח:תתת|(27)}} נוהל להבטחת ביצוע פעולות בדק לפי הוראות ספר בקרת האחזקה (MCM) ולמידע התחזוקתי הישים שסיפק לו המפעיל האווירי ובהתאם להוראותיו של המפעיל האווירי, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31|בתקנה 31(ב)}};
{{ח:תתת|(27א)}} נוהל ליישום חובות בעל הרישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|תקנה 31(ד)(3)}}, ובכלל זה –
{{ח:תתתת|(1)}} פירוט כלל פעולות הבדק שביצוע לא הולם שלהן, או שימוש בחלקים או חומרים לא נכונים בביצוען, עלול להוביל לכשל, פגם או ליקוי, המסכן את הפעלתו הבטוחה של כלי הטיס, ומשכך לפעולות בדק שלגביהן נדרשת ביקורת כפל (RII-Required Inspection Items);
{{ח:תתתת|(2)}} נוהל לביצוע ביקורת חוזרת על עבודה שהתבצעה בעקבות ממצאי ביקורת כפל (buy-back procedures);
{{ח:תתתת|(3)}} נוהל שיבטיח כי ביקורת כפל על פעולת בדק מסוימת לא תיעשה בידי אדם שהשתתף בביצוע אותה פעולת בדק;
{{ח:תתת|(27ב)}} נוהל לעניין העברת מידע הנוגע לעניין באופן נאות, במקרה של העברת פעולת בדק מעובד אחד לאחר בשל חילופי כוח אדם או משמרת, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31|בתקנה 31(ד)(4)}}, ובכלל זה מי אחראי במכון הבדק על העברת המידע באופן נאות;
{{ח:תתת|(28)}} נוהל לעניין התקשרות עם מכון חוץ, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 32|בתקנה 32(א)}} ומסירת ביצוע פעולת בדק לידיו, שיבטיח כי בעל הרישיון יעמוד בחובות החלות עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|תקנה 32}};
{{ח:תתת|(29)}} נוהל לעניין התקשרות עם גורם חוץ כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 33|בתקנה 33(א)}} ומסירת ביצוע פעולת בדק לידיו, שיבטיח כי בעל הרישיון יעמוד בחובות החלות עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|תקנה 33}};
{{ח:תתת|(30)}} נוהל לביצוע פעולות בדק ותחזוקת קו בתחנה, כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 125|בתקנה 125 לתקנות ההפעלה}}, שאינה בשטח מכון הבדק;
{{ח:תתת|(31)}} נוהל לעניין ביצוע שינוי גדול או תיקון גדול בפריט, שיבטיח כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|תקנה 34}};
{{ח:תתת|(32)}} נוהל לניהול רישומים, שמירתם והגנתם, שיבטיח כי בעל הרישיון יעמוד בכל החובות החלות עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|תקנות 35}} {{ח:פנימי|סעיף 36|ו־36}};
{{ח:תתת|(33)}} נוהל לווידוא שמישות והתאמת חלק, מכלול או פריט להתקנה, ולעניין מערכת לסיווג ולהפרדה של חלקים, מכלולים, פריטים, חומרי גלם ונצרכים, לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|תקנה 37}};
{{ח:תתת|(34)}} נוהל להכנת תעודת אחזקה ושחרור וחתימה עליה, שיבטיח כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|תקנה 38}};
{{ח:תתת|(35)}} נוהל להסמכת עובד מכון הבדק לבדיקת פריט שלם שיש לו תעודת סוג לפני מתן תעודת אחזקה ושחרור לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|תקנות 38}} {{ח:פנימי|סעיף 39|ו־39(א)}} ולחתימה על תעודת אחזקה ושחרור לגביו, ובכלל אלה הוראות לעניין היקף הזכויות של מי שחותם על תעודת אחזקה ושחרור לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|תקנה 39(א)}};
{{ח:תתת|(36)}} נוהל להסמכת עובד מכון הבדק לבדיקת פריט שאינו פריט שלם שיש לו תעודת סוג, לפני מתן תעודת אחזקה ושחרור לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|תקנות 38}} {{ח:פנימי|סעיף 39|ו־39(א)}} ולחתימה על תעודת אחזקה ושחרור לגביו, ובכלל אלה הוראות לעניין היקף הזכויות של מי שחותם על תעודת אחזקה ושחרור לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|תקנה 39(א)}};
{{ח:תתת|(37)}} נוהל לעניין תיקון תקלה בכלי טיס בשדה תעופה מחוץ לישראל בדרך של קבלת שירותיו של בעל רישיון מקביל ולעניין הסמכת אדם העובד בו למתן תעודת אחזקה ושחרור לכלי טיס כאמור באופן חד־פעמי לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|תקנה 39(ב)}};
{{ח:תתת|(38)}} נוהל דיווח על תקלות שיבטיח כי בעל הרישיון יעמוד בכל החובות החלות עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|תקנה 41}};
{{ח:תתת|(39)}} נוהל להפצת הודעות על אישור פטור, שיבטיח כי בעל הרישיון יעמוד בכל החובות החלות עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|תקנה 42}};
{{ח:תתת|(40)}} נוהל עדכון לקובץ נוהלי מכון הבדק, להפצת העדכון לעובדי מכון הבדק ולהעברתו לאישור המנהל, כדי להבטיח כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי תקנה זו ולפי {{ח:פנימי|סעיף 44|תקנה 44}};
{{ח:תתת|(41)}} נוהל לעניין ביצוע שינויים קלים בקובץ נוהלי הבדק, ובכלל זה קביעת סוגי השינויים שביצועם אינו טעון את אישור המנהל מראש, כדי להבטיח כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי תקנת משנה (ג);
{{ח:תתת|(42)}} נוהל לעניין ניהול מידע ממוחשב, שיבטיח כי בעל הרישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 45|תקנה 45}}.
{{ח:תת|(ז)}} הנהלים הכלולים בקובץ נוהלי מכון הבדק, וכל נוהל של מכון הבדק שהם מפנים אליו –
{{ח:תתת|(1)}} יכללו הוראות ומידע הדרושים לעובדי מכון הבדק לביצוע חובותיהם ותפקידיהם ברמה גבוהה של בטיחות וברמה מקצועית ראויה, בין השאר, בהתחשב בביצועי אנוש;
{{ח:תתת|(2)}} לא יסתרו –
{{ח:תתתת|(א)}} הוראות כל דין החל לגבי מכון הבדק;
{{ח:תתתת|(ב)}} תנאי מתנאי הרישיון או ההגדרים הנלווים אליו;
{{ח:תתתת|(ג)}} חלקים אחרים בקובץ נוהלי מכון הבדק;
{{ח:תתתת|(ד)}} כל הוראת מינהל הנוגעת להפעלת מכון הבדק;
{{ח:תתתת|(3)}} יכללו הפניות לתקנות או להוראות המינהל המתאימות.
{{ח:תת|(ח)}} קובץ נוהלי מכון הבדק יכיל הצהרה, חתומה ביד מנהל מכון הבדק שלפיה קובץ הנהלים עומד בדרישות תקנות אלה במלואן וכי הוא יעודכן, בסמוך לכל עדכון או שינוי בהן, כך שעמידתו בהוראותיהן תהיה מתמשכת.

{{ח:סעיף|15|סמכות המנהל להורות על תיקון}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי, בכל עת, להורות לבעל רישיון לבצע כל תיקון או שינוי בקובץ נוהלי מכון הבדק (להלן – תיקון הקובץ), לרבות הוספת הוראות בעניינים שיורה.
{{ח:תת|(ב)}} ראה המנהל כי נחוץ תיקון הקובץ, יודיע על כך לבעל הרישיון ויאפשר לו להמציא לו מידע והערות בתוך תקופה שעליה יורה, שלא תפחת מעשרים ואחד ימים מיום שקיבל בעל הרישיון את ההודעה.
{{ח:תת|(ג)}} קיבל המנהל מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב), ישקול אותם ויודיע לבעל הרישיון על החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} בעל הרישיון יבצע את תיקון הקובץ, בתוך שישים ימים מיום שקיבל את הודעת המנהל כאמור בתקנת משנה (ב), או בתוך תקופה ארוכה יותר שעליה הורה המנהל לאחר קבלת מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ג), ויודיע למנהל על השלמת הביצוע.
{{ח:תת|(ה)}} ראה המנהל כי נדרשת פעולה מיידית, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת, להורות על הכנסת תיקון קובץ, ובלבד שייתן לבעל הרישיון, בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום עשרים ואחד ימים ממתן ההוראה כאמור הזדמנות להמציא לו מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב); בעל הרישיון יבצע את הנדרש מיד עם קבלת ההוראה, ואם הומצאו מידע והערות כאמור, יחולו תקנות משנה (ג) ו־(ד) בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|16|רשימת היכולת}}
{{ח:תת|(א)}} רשימת היכולת תכלול זיהוי של כל פריט שאין לו תעודת סוג (בתקנה זו – פריט) לפי שם היצרן, דגם הפריט, שם הפריט לפי ספרות היצרן ומספר הפריט (Part Number) שנתן היצרן.
{{ח:תת|(ב)}} לא יבצע בעל רישיון פעולת בדק בפריט, אלא אם כן –
{{ח:תתת|(1)}} אותו הפריט כלול ברשימת היכולת של מכון הבדק;
{{ח:תתת|(2)}} פעולת הבדק מתבצעת לפי המגבלות שצוינו ברשימת היכולת, אם צוינו;
{{ח:תתת|(3)}} רשימת היכולת אושרה בידי המנהל.
{{ח:תת|(ג)}} מבקש רישיון המגיש לאישור המנהל רשימת יכולת או בעל רישיון המגיש לאישור המנהל שינוי ברשימת היכולת, לא יכלול בה פריט –
{{ח:תתת|(1)}} אלא לאחר שביצע הערכה באמצעות מערכת הבטחת האיכות האמורה {{ח:פנימי|סעיף 23|בתקנה 23}}, ומצא כי עומדים לרשותו, לרבות באמצעות מכון חוץ או באמצעות גורם חוץ, כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 32|בתקנות 32}} {{ח:פנימי|סעיף 33|ו־33}}, כוח אדם כשיר ומוסמך, מידע תחזוקתי, מבנים, מתקנים וציוד, המתאימים והמספיקים לביצוע פעולת הבדק בפריט, לפי תקנות אלה;
{{ח:תתת|(2)}} אלא אם כן הפריט כלול בהגדרים שניתנו למכון הבדק לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנות 11}} {{ח:פנימי|סעיף 12|או 12}}.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון המבקש לערוך שינוי ברשימת היכולת יכין ויגיש למנהל את השינוי המוצע לרשימת היכולת, ובו פירוט –
{{ח:תתת|(1)}} הפריטים הנוספים שהוא מבקש לבצע בהם פעולות בדק, או הפריטים שהוא מבקש לגרוע מרשימת היכולת, לרבות זיהוי של כל פריט לפי שם היצרן, דגם הפריט, שם הפריט לפי ספרות היצרן, מספר הפריט שנתן היצרן וקבוצת ההגדר שכלול בה הפריט;
{{ח:תתת|(2)}} פעולות הבדק שהוא מבקש לבצע בכל פריט;
{{ח:תתת|(3)}} מגבלות לגבי פעולות הבדק שאין הוא יכול לבצע במלואן.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב)(3) –
{{ח:תתת|(1)}} בעל רישיון רשאי לערוך שינוי ברשימת היכולת, ורשאי הוא לבצע פעולת בדק בפריט שנכלל ברשימת יכולת ששונתה, לפי המגבלות שצוינו בה, ובלבד שביצע הערכה של השינוי, כאמור בתקנה משנה (ג)(1), וההערכה בוצעה לפי נוהל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בתקנה 14(ו)(5)}}, שאישר המנהל;
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון שערך שינוי כאמור, יודיע על עריכת השינוי למנהל ויגיש את השינוי לביקורתו, בהתאם למועדים שאושרו בנוהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|תקנה 14(ו)(5)}}; הוראות תקנת משנה (ד) יחולו, בשינויים המתחייבים, על הודעה כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} המנהל רשאי לדחות תיקון שינוי ברשימת היכולת שהגיש בעל רישיון לביקורת, לרבות מגבלות שהוצעו, והוא רשאי להתנות את קבלתו בתנאים לגבי הפריטים, פעולות הבדק או המגבלות המבוקשים או להורות על תיקונים בו, להנחת דעתו.
{{ח:תת|(ו)}} הערכה כאמור בתקנת משנה (ב) או (ג) תיחתם ביד מנהל מכון הבדק או מי שהוא מינה לכך, ולעניין רשימת יכולת שמבקש רישיון מגיש למנהל לראשונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(א)(3)}} – תיחתם ההערכה ביד מי שמיועד להתמנות מנהל מכון הבדק, ותישמר על ידי בעל הרישיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35|בתקנות 35}} {{ח:פנימי|סעיף 36|ו־36}}.

{{ח:סעיף|17|קובץ המידע של מכון הבדק}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מכון בדק ולא יפעלו עובדי מכון בדק אלא בהתאם לקובץ המידע של מכון הבדק.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יעמיד את קובץ המידע של מכון הבדק לשימוש עובדי מכון הבדק ויוודא כי הם פועלים לפיו.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יעדכן את קובץ המידע של מכון הבדק ככל הנדרש, ישמור אותו במצב מעודכן בכל עת, ויפיץ את העדכונים לעובדי מכון הבדק.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון יחזיק את קובץ המידע של מכון הבדק כך שקל יהיה לעדכנו, ינהיג שיטה שתאפשר לעובדי מכון הבדק לדעת מהי הגרסה המעודכנת ביותר של הקובץ ויציין על גבי כל עמוד את תאריך העדכון האחרון שלו.
{{ח:תת|(ה)}} בעל רישיון יעמיד את קובץ המידע של מכון הבדק, לרבות כל עדכון שלו, לעיונו של מפקח שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 94|סעיף 94 לחוק}}, לפי דרישתו.
{{ח:תת|(ו)}} קובץ המידע של מכון הבדק יכלול, לכל הפחות, את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תיאור כללי של פעולות הבדק שמכון הבדק מורשה לבצע, לפי רישיונו והגדריו;
{{ח:תתת|(2)}} רשימת נושאי התפקידים האחראיים כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 19|בתקנה 19}};
{{ח:תתת|(3)}} רשימת מכוני החוץ וגורמי החוץ המבצעים פעולות בדק מטעם בעל הרישיון ורשימת פעולות הבדק שהם מבצעים לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|תקנות 32}} {{ח:פנימי|סעיף 33|ו־33}};
{{ח:תתת|(4)}} רשימה ובה פירוט כל תחנה, כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 125|בתקנה 125 לתקנות ההפעלה}}, שהוא מבצע בה פעולות בדק בעבור מפעיל אווירי ישראלי;
{{ח:תתת|(5)}} רשימה ובה פירוט כל מפעיל אווירי ישראלי שמכון הבדק נותן לו שירותי בדק או מבצע בעבורו פעולות בדק;
{{ח:תתת|(6)}} לעניין בעל רישיון שהמנהל ציין ברישיונו תנאי לעניין היותו בעל רישיון מקביל, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(ב)}} – רשימה ובה פירוט כל מדינת חוץ שנתנה לו רישיון מקביל, וכן רשימת ההגדרים שכולל כל רישיון.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הנהלת מכון הבדק ועובדי מכון הבדק}}

{{ח:סעיף|18|צוות עובדי מכון הבדק}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מכון בדק אלא לאחר שהבטיח כי צוות עובדי מכון הבדק יהיה במספר וברמה מקצועית התואמים את פעולות הבדק שלגביהן ניתן הגדר, ובכלל זה תכנון העבודה, ניהולה, ביצועה, הבקרה והפיקוח עליה, יישום דרישות הבטחת האיכות לגבי פעולות אלה והשלמת פעולות הבדק.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון מכון בדק אלא לאחר שהבטיח כי צוות עובדי מכון הבדק הוא בעל ידע וניסיון מספיקים באותן פעולות שלגביהן ניתן הגדר; ידע וניסיון כאמור יתבססו, בין השאר, על ותק בעבודה מעשית בסוג פעולת הבדק בפריט שלגביו ניתן ההגדר או על הדרכה מתאימה שאישר המנהל.

{{ח:סעיף|19|הנהלת מכון הבדק|תיקון: תשע״ח, תשפ״ב, תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ימנה –
{{ח:תתת|(1)}} מנהל למכון הבדק, שיהיה בעל הסמכות הארגונית הנדרשת להבטיח כי מכון הבדק יבצע את כל פעולות הבדק שבעל הרישיון מורשה לבצע לפי הוראות תקנות אלה;
{{ח:תתת|(2)}} ממונה על תחזוקה, אחד או יותר, הכפוף ישירות למנהל מכון הבדק, שיהיה אחראי מטעמו של בעל הרישיון לכך שהפעולות המבוצעות במכון הבדק תואמות את הוראות הדין, רישיון מכון הבדק וההגדרים שבו, רשימת היכולת לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16}} והמגבלות שפורטו בה, נוהלי מכון הבדק המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 14|בתקנה 14}} וקובץ המידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|תקנה 17}}; מינה בעל הרישיון כמה ממונים על תחזוקה, יקבע ביחס לכל ממונה על תחזוקה שמונה כאמור, את הפעולות המתקיימות במכון הבדק, שעליהן הוא יופקד;
{{ח:תתת|(3)}} ממונה הבטחת איכות, הכפוף ישירות למנהל מכון הבדק, שיהיה אחראי לניהול מערכת הבטחת האיכות ולמתן דוחות למנהל מכון הבדק, לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|תקנה 23}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון המבקש למנות בעל תפקיד לפי תקנת משנה (א)(2) או (3) –
{{ח:תתת|(1)}} יודיע למנהל על כוונתו לעשות כן לפחות עשרה ימים לפני המינוי, ויצרף להודעתו את שמו ומספר תעודת הזהות של מי שהוא מבקש למנות לתפקיד וכן את קביעתו בדבר התאמתו לתפקיד לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|תקנה 20(א)}}; נפסק מינויו של בעל תפקיד לפי תקנת משנה (א)(2) או (3) בנסיבות שבהן לא ניתן למנות בעל תפקיד חדש במקומו לפני הפסקת המינוי, יודיע על כך בעל הרישיון למנהל בתוך 48 שעות מהפסקת המינוי, ויחולו הוראות תקנת משנה (ג);
{{ח:תתת|(2)}} יודיע למנהל על הפסקת כהונתו של מי שמונה כאמור בתקנת משנה (א)(1), בתוך 10 ימים מיום הפסקת הכהונה.
{{ח:תת|(ג)}} ראה המנהל כי אדם שמבקשים למנותו לתפקיד ממונה על תחזוקה או לתפקיד ממונה הבטחת איכות או שמונה לתפקיד כאמור, אינו מתאים לתפקידו, רשאי הוא, לאחר שנתן לבעל הרישיון ולאותו אדם הזדמנות להביא לפניו את טענותיהם לעניין התאמת אותו אדם לתפקידו –
{{ח:תתת|(1)}} לקבוע, בהחלטה מנומקת, כי אותו אדם אינו מתאים לתפקידו ולהורות לבעל הרישיון שלא למנותו ולמנות אדם מתאים במקומו, לפי העניין; בעל הרישיון ימנה אדם מתאים לתפקיד בתוך שלושים ימים מיום שקבע המנהל כאמור, או בתוך תקופה ארוכה יותר שעליה הורה המנהל, בהחלטה מנומקת;
{{ח:תתת|(2)}} ליתן לבעל הרישיון הוראות לעניין פעילות מכון הבדק בתקופה שעד למינוי אדם מתאים לתפקיד כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון יעסיק בעלי תפקידים, כמפורט בתקנת משנה (א) בתפקידיהם האמורים –
{{ח:תתת|(1)}} במכון בדק המורשה לבצע פעולות בדק בכלי טיס גדול שהמסה המרבית שלו המורשית להמראה, לפי ספר הטיסה או מסמך מתאים אחר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 63|בסעיף 63(ב)(3) לחוק}}, היא 30,000 ק״ג או יותר – העסקה בלעדית, במשרה מלאה; לעניין זה, ”העסקה בלעדית“ – העסקה על ידי בעל הרישיון, במסגרת מכון הבדק, בתפקידים שבתחום אחריותו של בעל התפקיד האמור או הנוגעים להם, ובלבד שהעיסוק בתפקידים אלה אינו יוצר או עלול ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו כאמור או פוגע ביכולתו לשמש בתפקיד כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} במכון בדק שאינו כאמור בפסקה (1) – באופן ובהיקף משרה שאישר המנהל בשים לב, בין השאר, להגדרים ולרשימת היכולת של מכון הבדק ולהיקפי הפעילות בו.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (ד), בעל רישיון שהוא גם בעל רישיון הפעלה אווירית רשאי להעסיק את –
{{ח:תתת|(1)}} מנהל מכון הבדק גם בתפקיד של מנהל בעל אחריות כוללת, לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 377|תקנה 377(א)(1) לתקנות ההפעלה}} או במשרה מקבילה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#פרק 11|הפרקים ה־11}} {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#פרק 12|או ה־12 לתקנות ההפעלה}};
{{ח:תתת|(2)}} ממונה הבטחת האיכות גם בתפקיד מקביל במסגרת פעילותו לפי רישיון ההפעלה האווירית, ובלבד שהיקף העסקתו הכולל על ידי בעל הרישיון הוא משרה מלאה ואין הוא מועסק אצל אדם אחר.
{{ח:תת|(ו)}} בעל רישיון שהוא גם בעל רישיון הפעלה אווירית לא יעסיק בכל תפקיד או משרה במכון הבדק, את מי שמשמש, במסגרת פעילותו לפי רישיון ההפעלה האווירית באחד התפקידים שלהלן, אלא אם כן המנהל אישר את ההעסקה כאמור, לאחר ששוכנע, בהתחשב בסוג ההפעלה האווירית והיקפה, כי אותו אדם מסוגל לבצע את שני התפקידים במקביל בלא פגיעה באחריות המבקש לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|תקנות ההפעלה}} לכשירות אווירית נמשכת של כלי הטיס שהוא מפעיל, ובאחריות המבקש בתור בעל רישיון להפעלת מכון בדק לפי תקנות אלה –
{{ח:תתת|(1)}} ממונה על התחזוקה והביקורת, לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 207|תקנה 207(ב)(4) לתקנות ההפעלה}};
{{ח:תתת|(2)}} ממונה על כשירות אווירית נמשכת, לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 248|תקנה 248(א)(3) לתקנות ההפעלה}};
{{ח:תתת|(3)}} ממונה על כשירות אווירית נמשכת, לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 377|תקנה 377(א)(4) לתקנות ההפעלה}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|20|כשירות לביצוע תפקידים|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעסיק בעל רישיון אדם בתפקיד ממונה על תחזוקה או בתפקיד ממונה הבטחת איכות, ולא יעסוק אדם בתפקיד כאמור, אלא אם כן התקיימו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אותו אדם –
{{ח:תתתת|(א)}} אם מבוקש למנותו לממונה על תחזוקה – הוא מחזיק ברישיון תקף של טכנאי לבדק כלי טיס ובו הגדר אחד או יותר המתאים, בשים לב להגדרי מכון הבדק ולרשימת היכולת שלו, למילוי תפקידו, ואם מבוקש למנותו לממונה הבטחת האיכות – הוא מחזיק ברישיון תקף של טכנאי לבדק כלי טיס ובו הגדר אחד או יותר או שהוא בעל תואר ראשון לפחות בתחום ההנדסה, המתאימים, בשים לב להגדרי מכון הבדק ולרשימת היכולת שלו, למילוי תפקידו;
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה ל־18 חודשים מיום 15.7.2026):}} אם מבוקש למנותו לממונה על תחזוקה – הוא מחזיק ברישיון של טכנאי לבדק כלי טיס ובו הגדר אחד או יותר המתאים, בשים לב להגדרי מכון הבדק ולרשימת היכולת שלו, למילוי תפקידו, ואם מבוקש למנותו לממונה הבטחת האיכות – הוא מחזיק ברישיון של טכנאי לבדק כלי טיס ובו הגדר אחד או יותר או שהוא בעל תואר ראשון לפחות בתחום ההנדסה, המתאימים, בשים לב להגדרי מכון הבדק ולרשימת היכולת שלו, למילוי תפקידו;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות, מתוכן שנה אחת לפחות בתפקיד ניהולי, בתחום תחזוקת פריטים;
{{ח:תתתת|(ג)}} מכיר ויודע את הוראות קובץ נוהלי מכון הבדק וקובץ המידע של מכון הבדק של בעל הרישיון העומד להעסיקו או המעסיקו, את עקרונות מערכי האחזקה של הפריטים שבעל הרישיון הוא הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק לגביהם לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|תקנות ההפעלה}}, וכן את תקנות הטיס והוראות המינהל הנוגעות לעניין הפעלת מכון הבדק;
{{ח:תתת|(2)}} בעל הרישיון קבע, לאחר ששקל את כישוריו, את ניסיונו של אותו אדם בתחום תחזוקת פריטים, ובכלל זה ניסיונו בניהול בתחום זה, ואת הרקע והידע המקצועיים שלו, כי מתקיימות בו הוראות פסקה (1) וכי הוא מתאים לתפקיד שהוא מיועד לו במכון הבדק, בשים לב למאפייני מכון הבדק ולפעילותו.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א)(2), למעט החובה לקבוע כי באותו אדם מתקיימות הוראות תקנת משנה (א)(1), יחולו, בשינויים המתחייבים, על מינוי אדם לתפקיד ניהולי, בתחום תחזוקת פריטים במכון הבדק, שאין חובה למנותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|תקנה 19(א)(1) עד (3)}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא יעסיק בעל רישיון אדם ולא יעסוק אדם –
{{ח:תתת|(1)}} בביצוע פעולת בדק בפריט שלפי מערך האחזקה הנוגע אליו יש לבצעה על ידי מבקר (בתקנת משנה זו – ביקורת), אלא אם כן אותו אדם –
{{ח:תתתת|(א)}} מחזיק ברישיון תקף של טכנאי לבדק כלי טיס ובו הגדר מתאים לפריט שבו מתבצעת הביקורת, ולעניין ביקורת שלביצועה נדרש מי שהוסמך לפי תקנת משנה (ו) – הוא מחזיק בהסמכה תקפה, מתאימה לביצוע הביקורת;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא בעל ניסיון מספיק לביצוע הביקורת;
{{ח:תתתת|(ג)}} הממונה על הבטחת האיכות הסמיכו לשמש מבקר, לאחר שהוכשר לכך במסגרת מכון הבדק;
{{ח:תתת|(2)}} לא יעסיק בעל רישיון אדם ולא יעסוק אדם בביצוע ביקורת כפל (RII), אלא אם כן אותו אדם –
{{ח:תתתת|(1)}} מחזיק ברישיון תקף של טכנאי לבדק כלי טיס שבו הגדר מתאים לפריט שבו מתבצעת ביקורת הכפל, ולעניין ביקורת כפל שלביצועה נדרש מי שהוסמך לפי תקנת משנה (ו) – הוא מחזיק בהסמכה תקפה כאמור באותה תקנת משנה;
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה ל־18 חודשים מיום 15.7.2026):}} מחזיק ברישיון של טכנאי לבדק כלי טיס שבו הגדר מתאים לפריט שבו מתבצעת ביקורת הכפל והוא רשאי, לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)#סעיף 231ב|תקנה 231ב לתקנות הרישיונות}}, לעשות שימוש בזכויות לפי הרישיון שבידיו, ולעניין ביקורת כפל שלביצועה נדרש מי שהוסמך לפי תקנת משנה (ו) – הוא מחזיק בהסמכה תקפה כאמור באותה תקנת משנה;
{{ח:תתתת|(2)}} קיבל הסמכה מאת הממונה על הבטחת האיכות לבצע את אותה ביקורת כפל;
{{ח:תתתת|(3)}} לא השתתף בביצוע פעולת הבדק שלגביה מבוצעת ביקורת הכפל.
{{ח:תת|(ג1)}} הממונה על הבטחת האיכות יסמיך אדם כאמור בתקנת משנה (ג) לבצע ביקורת כפל, לאחר ששוכנע כי אותו אדם הוא בעל ניסיון מספיק לביצוע ביקורת הכפל ווידא כי הוא הוכשר לכך במסגרת מכון הבדק.
{{ח:תת|(ד)}} לא יעסיק בעל רישיון אדם בתפקיד עובד מכון בדק המוסמך לחתום על תעודת אחזקה ושחרור של פריט, ולא יעסוק אדם בתפקיד כאמור אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מחזיק ברישיון טכנאי לבדק כלי טיס ובו הגדר מתאים לפעולת הבדק שלגביה יש לתת תעודת אחזקה ושחרור {{ח:הערה|(הוראת שעה ל־18 חודשים מיום 15.7.2026):}} והוא רשאי, לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)#סעיף 231ב|תקנה 231ב לתקנות הרישיונות}}, לעשות שימוש בזכויות לפי הרישיון שבידיו (להלן – טכנאי כשיר);
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הדרכה מתאימה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|תקנה 22}}, בנושא מתן תעודת אחזקה ושחרור;
{{ח:תתת|(3)}} הוא הוסמך בידי ממונה הבטחת האיכות, בשים לב לרמתו המקצועית ולניסיונו, לחתום על תעודת אחזקה ושחרור.
{{ח:תת|(ה)}} בעל הרישיון יוודא שכל אדם המבצע פעולות בדק בפריט הוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עובד מכון הבדק המחזיק ברישיון טכנאי לבדק כלי טיס עם הגדר מתאים {{ח:הערה|(הוראת שעה ל־18 חודשים מיום 15.7.2026):}} שהוא טכנאי כשיר;
{{ח:תתת|(2)}} עובד מכון הבדק העובד בפיקוח של טכנאי לבדק כלי טיס (להלן – המשגיח); אדם זה רשאי לבצע אותן פעולות בדק אשר המשגיח עליו רשאי לבצען אם המשגיח –
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה ל־18 חודשים מיום 15.7.2026):}} עובד מכון הבדק העובד בפיקוח של טכנאי לבדק כלי טיס שהוא טכנאי כשיר (להלן – המשגיח); אדם זה רשאי לבצע אותן פעולות בדק אשר המשגיח עליו רשאי לבצען אם המשגיח –
{{ח:תתתת|(א)}} נמצא בקרבת מקום כדי לאפשר לעובד מכון הבדק להתייעץ עמו;
{{ח:תתתת|(ב)}} מפקח אישית על ביצוע העבודה במידה הדרושה כדי לוודא כי היא מבוצעת כהלכה, ומאשר, נוסף על כך בחתימת ידו, את ביצוע העבודה כהלכה.
{{ח:תת|(ו)}} לא יעסיק בעל רישיון אדם בביצוע פעולות ריתוך, בדיקות בלא הרס או כל פעולת בדק אחרת שהורה המנהל, בפריט, אלא אם כן אותו אדם, על פי נוהלי מכון הבדק –
{{ח:תתת|(1)}} הוסמך לביצוע פעולה כאמור במסגרתו ועומד בדרישות הכשירות הבריאותית והמקצועית הנמשכת לביצוע הפעולה, והכל לפי אמות מידה מקצועיות שלפיהן מבקש בעל הרישיון לפעול, ואשר אישר לו המנהל;
{{ח:תתת|(2)}} הודרך והוכשר לביצוע הפעולה.
{{ח:תת|(ז)}} מצא הממונה על הבטחת האיכות כי מי שהוא הסמיך לבצע ביקורת כפל (RII) לפי תקנת משנה (ג), או לשמש עובד מכון בדק המוסמך לחתום על תעודת אחזקה ושחרור של פריט לפי תקנת משנה (ד) אינו מתאים לתפקידו, רשאי הוא לבטל את הסמכתו.

{{ח:סעיף|21|רישומים לגבי נושאי תפקידים אחראיים|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יחזיק וינהל רשימה מעודכנת של נושאי תפקידים אחראיים כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} רשימת המוסמכים לבצע ביקורת כפל (RII) לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|תקנה 20(ג)(2)}}, ובה שמותיהם, מספר וסוג הרישיון שלהם, ההגדרים שנקבעו ברישיונם, פעולות ביקורת הכפל שעליהן הוסמכו, ודוגמת סימון החותמת או החתימה שלהם;
{{ח:תת|(2)}} רשימת המוסמכים לחתום על תעודת אחזקה ושחרור לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|תקנה 20(ד)}}, ובה שמותיהם מספר וסוג הרישיון שלהם וההגדרים שנקבעו ברישיונם ועליהם הוסמכו במכון הבדק לחתום על תעודת אחזקה ושחרור, ודוגמת סימון החותמת שלהם.

{{ח:סעיף|22|תכנית להדרכת עובדי מכון הבדק}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יכין ויגיש לאישור המנהל –
{{ח:תתת|(1)}} תכנית הדרכה שתבטיח כי עובדי מכון הבדק יבצעו את תפקידיהם ואת הפעולות המוטלות עליהם ברמה מקצועית הולמת, ובהתאם לנוהלי מכון הבדק;
{{ח:תתת|(2)}} כל שינוי בתכנית הדרכה שאושרה או תיקון שלה, לרבות לעניין הדרכה תקופתית, כפי שמתחייב מפעילות מכון הבדק.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לאשר תכנית הדרכה כאמור בתקנת משנה (א), והוא רשאי להתנות את אישורה בביצוע כל תיקון או שינוי בתכנית ההדרכה, לרבות הוספת הוראות בעניינים שיורה עליהם.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יערוך הדרכות לעובדי מכון הבדק לפי תכנית הדרכה שאושרה כאמור בתקנת משנה (ב), לרבות מועדיה ותכניה.
{{ח:תת|(ד)}} תכנית ההדרכה תכלול פרקים נפרדים לפי פירוט זה ובהתאם להוראות תקנה זו:
{{ח:תתת|(1)}} הדרכת היכרות עם מכון הבדק;
{{ח:תתת|(2)}} הדרכה ראשונית;
{{ח:תתת|(3)}} הדרכה תקופתית;
{{ח:תתת|(4)}} הדרכה מיוחדת;
{{ח:תתת|(5)}} הדרכת חומרים מסוכנים;
{{ח:תתת|(6)}} נוהל בדבר הדרכה מתקנת;
{{ח:תתת|(7)}} נוהל כאמור בתקנת משנה (יא);
{{ח:תתת|(8)}} נוהל לעניין הערכת כשירות עובדי מכון הבדק, כאמור בתקנת משנה (יג).
{{ח:תת|(ה)}} הדרכת ההיכרות עם מכון הבדק תכלול נושאים אלה לפחות:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס|החוק}} והתקנות שהותקנו לפיו ובפרט תקנות אלה;
{{ח:תתת|(2)}} נוהלי מכון הבדק, לרבות אלה הקשורים למערכת הבטחת האיכות;
{{ח:תתת|(3)}} הדרכה בסיסית לגבי חומרים מסוכנים;
{{ח:תתת|(4)}} ביצועי אנוש בפעולות בדק;
{{ח:תתת|(5)}} מערכת המחשוב של מכון הבדק והתוכנות המשמשות אותו;
{{ח:תתת|(6)}} בטיחות בעבודה;
{{ח:תתת|(7)}} נוהלי הביטחון של מכון הבדק.
{{ח:תת|(ו)}} ההדרכה הראשונית תכלול נושאים אלה לפחות:
{{ח:תתת|(1)}} ההוראות לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#פרק 7|הפרק השביעי}}, {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#פרק 12 סימן ט|סימן ט׳ בפרק השנים עשר}} {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#פרק 13 סימן יא|וסימן י״א בפרק השלושה עשר בתקנות ההפעלה}}, בהתאם לרישיון ההפעלה האווירית שמחזיק בו מי שבעל הרישיון מבצע בעבורו פעולות בדק;
{{ח:תתת|(2)}} סקירה כללית של פעולות הבדק הכלולות בהגדרים המפורטים ברישיון, ובכלל זה תכנון הפעולות, ביצוען, בקרתן, הפיקוח עליהן, סיומן, מתן תעודת אחזקה ושחרור והבטחת האיכות לגבי פעולות אלה;
{{ח:תתת|(3)}} הדרכה לגבי תפקיד עובד מכון הבדק ככלל, והתפקיד שיוטל על העובד במסגרת מכון הבדק בפרט;
{{ח:תתת|(4)}} בטיחות בעבודה;
{{ח:תתת|(5)}} תיעוד העבודה ושמירת התיעוד;
{{ח:תתת|(6)}} חומרים, חלקים וחלפים;
{{ח:תתת|(7)}} מיתקני בדיקה ומכשירי בדיקה, לרבות ציוד קרקע;
{{ח:תתת|(8)}} כלי עבודה;
{{ח:תתת|(9)}} ביצועי אנוש במילוי תפקיד עובד מכון הבדק או הפעולה המסוימת המוטלת עליו, ובכלל זה תיאום ושיתוף פעולה עם אחרים המעורבים בביצוע פעולת הבדק ועם צוותי אוויר;
{{ח:תתת|(10)}} כל נושא אחר שהורה עליו המנהל.
{{ח:תת|(ז)}} הדרכה תקופתית (Recurrent) תהיה בהיקף של 8 שעות לפחות ותכלול רענון לגבי הנושאים האמורים בתקנת משנה (ו), נושאים חדשים שהתעוררו מאז קבלת ההדרכה הראשונית וכל נושא אחר שהמנהל הורה עליו.
{{ח:תת|(ח)}} הדרכה מיוחדת תכלול הדרכה ראשונית, הדרכה תקופתית והסמכה, המותאמות לנושאים הנובעים מתפקידים או מפעולות שביצועם דורש מומחיות מיוחדת, לרבות –
{{ח:תתת|(1)}} התזת פלזמה;
{{ח:תתת|(2)}} תהליכי ציפוי מיוחדים;
{{ח:תתת|(3)}} בדיקות מיוחדות, דוגמת ביקורת בלא הרס (NDI), בדיקות בורוסקופ ובדיקות הקשה;
{{ח:תתת|(4)}} פעולות עיבוד מיוחדות;
{{ח:תתת|(5)}} פעולות ריתוך;
{{ח:תתת|(6)}} פעולות הרכבה מיוחדות;
{{ח:תתת|(7)}} פעולות נוספות שהורה עליהן המנהל.
{{ח:תת|(ט)}} הדרכת חומרים מסוכנים תהיה בהיקף של 8 שעות לפחות, ותכלול הדרכה ראשונית והדרכה תקופתית המותאמות לנושאים המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} ידע והכרה כללית של דרישות השימוש בחומרים מסוכנים, כדי לאפשר לעובדי מכון הבדק לזהות חומרים מסוכנים;
{{ח:תתת|(2)}} חומרים מסוכנים המיועדים לשימוש בביצוע פעולות הבדק, ובכלל זה בעניין סימון, אריזה, פטורים ודרישות מיוחדות לחומרים מסוכנים כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} אמצעי הגנה לעובדי מכון הבדק המשתמשים בחומרים מסוכנים המיועדים לשימוש בביצוע פעולות הבדק;
{{ח:תתת|(4)}} שיטות ותהליכים למניעת תקלות הקשורות לשימוש בחומרים מסוכנים או לשינועם או הנובעות מהם;
{{ח:תתת|(5)}} הוראות של רשויות המדינה המוסמכות שעניינן שימוש בחומרים מסוכנים.
{{ח:תת|(י)}} הדרכה מתקנת –
{{ח:תתת|(1)}} תינתן לעובד מכון בדק שהפגין חוסר ידע מקצועי או חוסר מיומנות בביצוע תפקידו, ותכלול הדרכה לשיפור הידע והמיומנות של עובד מכון הבדק, בייחוד בעניין שהופגנו בו חוסר ידע או חוסר מיומנות כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} יכול שתינתן גם לקבוצת עובדי מכון הבדק, אם ראה בעל הרישיון כי חוסר הידע או חוסר המיומנות שהופגנו כאמור מחייבים זאת;
{{ח:תתת|(3)}} תינתן בסמוך, ככל האפשר, לאירוע שהופגנו בו חוסר ידע או חוסר מיומנות כאמור.
{{ח:תת|(יא)}} בנוהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|תקנה 14(ו)(17)}} יקבע בעל רישיון את מועדי ההדרכה התקופתית, פעולות ותפקידים שביצועם טעון הדרכה מיוחדת וכן את הנסיבות המצריכות הדרכה מתקנת.
{{ח:תת|(יב)}} בעל הרישיון יעדכן את תכנית ההדרכה לפי הצורך, ויגיש כל עדכון לתכנית ההדרכה לאישור המנהל.
{{ח:תת|(יג)}} בעל הרישיון יעריך את כשירות עובדי מכון הבדק לביצוע פעולותיהם ותפקידיהם לאחר שהשלימו הדרכה מן ההדרכות המפורטות בתקנות משנה (ה) עד (י); הערכה כאמור יכול שתיעשה בדרך של מבחן בכתב, מבחן מיומנות, מבחן בעל פה, תרגול קבוצתי או במהלך ההדרכה או בסיומה.
{{ח:תת|(יד)}} בעל הרישיון יתעד את ההדרכות שעבר עובד מכון הבדק לפי תכנית ההדרכה, כאמור בתקנות משנה (ה) עד (י), ואת ההערכה כאמור בתקנת משנה (יג), וישמור את התיעוד לתקופה של שנתיים לפחות מיום ביצוע ההדרכה או ההערכה.
{{ח:תת|(טו)}} ראה המנהל כי אין תכנית ההדרכה מספקת כדי לעמוד בדרישות תקנות אלה, רשאי הוא לדרוש מבעל הרישיון לשנות את תכנית ההדרכה שלו; דרש המנהל שינוי כאמור, יעביר בעל הרישיון את תכנית ההדרכה המעודכנת לאישור המנהל.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: מערכת הבטחת איכות ומערכת ניהול בטיחות}}

{{ח:סעיף|23|מערכת הבטחת איכות}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מכון בדק אלא אם כן הוא מקיים מערכת הבטחת איכות בלתי תלויה, שאישר לו המנהל, שמטרתה להבטיח, באופן מתמשך ויסודי, רמה מקצועית נאותה בביצוע פעולות בדק וקיום הוראות תקנות אלה בפעילות מכון הבדק, וכי כל פריט שבעל הרישיון נותן לו תעודת אחזקה ושחרור שמיש ועומד בכללי כושר אווירי.
{{ח:תת|(ב)}} מערכת הבטחת איכות תכלול –
{{ח:תתת|(1)}} תיאור של מדיניות ניהול האיכות והבטיחות של מכון הבדק, ובכלל זה:
{{ח:תתתת|(א)}} הצהרה כי בטיחות הטיסה היא השיקול המכריע בביצוע פעולות הבדק במכון הבדק;
{{ח:תתתת|(ב)}} יישום של ביצועי אנוש ושל עקרונות הגורם האנושי בביצוע פעולות הבדק;
{{ח:תתתת|(ג)}} עידוד עובדי מכון הבדק לדווח על טעויות ועל תקלות בביצוע פעולות בדק;
{{ח:תתתת|(ד)}} הצהרה בדבר חובת כל עובד במכון הבדק לציית לנהלים, להוראות ולתקנות אלה בעניין הבטחת האיכות והבטיחות;
{{ח:תתתת|(ה)}} הצהרה בדבר הצורך שכל עובד במכון הבדק ישתף פעולה עם הסוקרים בביצוע תפקידם;
{{ח:תתת|(2)}} נהלים להבטחת אי־תלותה ואי־תלותם של הפועלים במסגרתה, במסגרת פעילות מכון הבדק, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} חובת דיווח על ליקויים שנמצאו בביצוע סיקור למנהל מכון הבדק;
{{ח:תתתת|(ב)}} מניעת מצב שבו המשמשים במכון הבדק כסוקרים משמשים בו גם בביצוע פעולות בדק שעל סיקורן הם אמונים;
{{ח:תתת|(3)}} נוהל להכשרה ולמינוי של סוקרים;
{{ח:תתת|(4)}} נוהל לקביעת תכנית סיקורים עתית ובכלל זה המועדים לעריכת סיקורים, שיביא בחשבון את הצורך לבצע סיקור בלתי תלוי של קובץ נוהלי מכון הבדק ושל כלל פעולות הבדק שמכון הבדק מבצע לפי הגדריו ולפי רשימת היכולת שלו, לרבות מחוץ לשטח מכון הבדק, ושיבטיח כי כלל הפעולות שמכון הבדק מבצע, בשעות הפעילות השונות שלו, מסוקרת;
{{ח:תתת|(5)}} נוהל לעניין אופן ביצוע סיקורים, ובכלל זה לעניין –
{{ח:תתתת|(א)}} איתור ליקויים ותיעודם;
{{ח:תתתת|(ב)}} עריכת דין וחשבון מפורט בסיום כל סיקור בדבר פרטי הסיקור, העניינים שנסקרו והממצאים שהתגלו במהלכו;
{{ח:תתת|(6)}} נוהל לעניין משוב למנהל מכון הבדק ולגורמים הנוגעים בדבר במכון הבדק בדבר ממצאי הסיקור וכן לעניין דיווח תקופתי למנהל מכון הבדק בדבר ביצוע פעולות מתקנות בעקבות ממצאי סיקור כאמור;
{{ח:תתת|(7)}} נוהל לעניין לימוד הליקויים שנמצאו בסיקורים ונקיטת פעולות לתיקונם, ככל הנדרש ובזמן הנדרש, לרבות לעניין אחריות מנהל מכון הבדק לניהול תהליך תיקון הליקויים;
{{ח:תתת|(8)}} נוהל לעניין ביצוע סיקור חוזר לאחר מציאת ליקוי.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יעביר למנהל, לפי בקשתו, ממצאי סיקורים כאמור בתקנה זו.
{{ח:תת|(ד)}} זולת אם הורה המנהל כי מכון הבדק יבצע בעצמו את הסיקורים הנדרשים בתקנה זו, לאחר שראה המנהל כי הגדרי מכון הבדק, רשימת היכולת שלו והיקפי הפעילות בו מחייבים זאת, רשאי בעל רישיון להתקשר עם אדם אחר לשם ביצוע סיקורים לפי מערכת הבטחת האיכות של מכון הבדק, אם אותו אדם הוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל רישיון למכון בדק לפי תקנות אלה והסיקורים ייערכו על ידי הסוקרים המשמשים את אותו בעל רישיון;
{{ח:תתת|(2)}} הוא בעל ידע וניסיון מקצועיים בביצוע סיקורים.

{{ח:סעיף|24||תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: מבנים, מיתקנים, ציוד ומידע תחזוקתי}}

{{ח:סעיף|25|מבנים ומיתקנים}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון מכון בדק אלא אם כן עומדים לרשותו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} מבנים ומיתקנים המתאימים לאחסון נאות של חומרים, חלקים, חלפים, ציוד, מיתקני בדיקה, מכשירי בדיקה וכלי עבודה ולהגנה עליהם; סדרי האחסנה יבטיחו הפרדה ברורה ומוחלטת בין חלקים שמישים לבין חלקים בלתי שמישים;
{{ח:תת|(2)}} מבני משרדים המתאימים לניהול העבודה, ובכלל זה לתכנון העבודה, לניהול מערכת הבטחת האיכות ומערכת ניהול הבטיחות ולשמירה על קבצים, רשימות או תיעוד כאמור בתקנות אלה;
{{ח:תת|(3)}} מבנים, מיתקנים וסידורים הולמים לאחסון נאות של חלקים ותת־מכללים בכל שלבי ביצוע העבודה, והגנה עליהם מפני אבק, חום, גופים זרים, לחות ופגעים סביבתיים אחרים; במבנים ובמיתקנים יהיו גגות, תאורה, אוורור וניקוז ומיתקני פיקוח על טמפרטורה, אבק ולחות כנדרש לביצוע נאות של העבודה ולשמירה על בטיחותם, בריאותם, ערנותם ויעילותם של עובדי מכון הבדק;
{{ח:תת|(4)}} לעניין בעל רישיון שאינו מבצע תחזוקת קו בלבד – מוסך המתאים לאחסונו של לפחות אחד מכלי הטיס הגדולים ביותר מתוך קבוצת כלי הטיס הכלולה בהגדריו, לפי העניין.

{{ח:סעיף|26|ציוד מכון הבדק}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מכון בדק אלא אם כן עומדים לרשותו דרך קבע, חומרים, ציוד, מיתקני בדיקה, מכשירי בדיקה וכלי עבודה הנדרשים, לפי המידע התחזוקתי הישים, לביצוע פעולות הבדק (להלן – ציוד מכון הבדק), המתאימים ומספיקים לביצוע יעיל של פעולות הבדק הכלולות בהגדרים המפורטים ברישיון; בעת ביצוע פעולת בדק יהיה ציוד מכון הבדק נתון לשליטתו המלאה של בעל הרישיון; בעל רישיון יהיה אחראי לבדיקת השמישות, לתחזוקה ולכיול של ציוד מכון הבדק ולמעקב אחר השימוש בו ויבצע בדיקה תקופתית של התאמתו לביצוע יעיל של פעולות הבדק.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), המנהל רשאי לאשר לבעל רישיון כי חלק מציוד מכון הבדק לא יעמוד לרשותו דרך קבע, אם שוכנע כי קיימת התקשרות להשאלה או להשכרה של הציוד האמור או לשימוש בו, המאפשרת שימוש של מכון הבדק באותו ציוד כאשר הוא נדרש לו והמבטיחה כי במהלך תקופת השימוש בציוד כאמור הוא יהיה נתון לשליטתו המלאה של בעל הרישיון.
{{ח:תת|(ג)}} ציוד מכון הבדק העומד לרשות בעל רישיון יהיה המומלץ על ידי יצרן הפריט שלגביו מבוצעת פעולת הבדק, ואם ציוד מכון בדק כאמור אינו בנמצא – כזה שבעל הרישיון קבע שהוא שווה ערך לו.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון יוודא שציוד מכון הבדק, ובפרט זה המשמש לקבלת מוצר (Product Acceptance) או לקביעת ממצאים לגבי כשירות אווירית, ייבדק, יכויל ויתוחזק בתדירות נאותה, כדי שדיוק הכיול שלו יתאים להוראות יצרן ציוד מכון הבדק; בעל רישיון ישמור תיעוד לגבי כל כיול שבוצע ושל הוראות יצרן הציוד שלפיהן בוצע, לתקופה של שנתיים לפחות מיום ביצוע הכיול.
{{ח:תת|(ה)}} לא יבצע בעל רישיון פעולת בדק בפריט, אלא אם כן כל ציוד מכון הבדק הנדרש לביצוע פעולת הבדק עומד לרשותו.

{{ח:סעיף|27|ייצור חלפים לשימוש עצמי}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייצר בעל רישיון חלפים לשימוש בפריטים שהוא מבצע בהם פעולות בדק (בתקנה זו – שימוש עצמי), אלא על פי נוהל לעניין ייצור חלפים לשימוש עצמי שקבע בעל הרישיון ואישר המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לאשר לבעל רישיון לייצר חלפים לשימוש עצמי, אם נחה דעתו כי נשמרת רמת בטיחות שוות ערך לזו הנדרשת בידי היצרן המקורי של החלף האמור.
{{ח:תת|(ג)}} בשוקלו אם לאשר לבעל רישיון ייצור חלפים לשימוש עצמי, יביא המנהל בחשבון את חיוניות החלף המיוצר לכשירות האווירית של כלי הטיס ואת המידע התחזוקתי, מערכת הבטחת האיכות ותשתית הנהלים של בעל הרישיון לביצוע הייצור, הפיקוח עליו ותיעודו.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון יסמן חלפים שייצר בייצור עצמי בשם ובסימון המזהה אותו, וייתן לכל חלף מספר ייחודי המזהה אותו.
{{ח:תת|(ה)}} הוחלף חלק מקורי בחלף שייצר בעל הרישיון, יציין בעל הרישיון, באופן מפורש, ברישומים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 35|בתקנה 35}}, כי נעשה שימוש בחלף שיוצר כאמור.

{{ח:סעיף|28|מידע תחזוקתי}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מכון בדק אלא אם כן הבטיח כי ביצוע פעולות הבדק בידי עובדי מכון הבדק, הוא בהתאם למידע תחזוקתי מלא ועדכני לפי הוראות תקנה זו.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יבטיח שהמידע התחזוקתי הישים, זמין לשימושם של עובדי מכון הבדק.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יחזיק ברשותו מידע תחזוקתי עדכני החל על כל פריט הכלול ברשימת היכולת לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16}} ובכלל זה:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות לשמירה על כשירות אווירית נמשכת או התאמה נמשכת לשימוש תעופתי מאת יצרן הפריט או המתכן שלו, לרבות ספרי עזר ועלוני שירות;
{{ח:תתת|(2)}} הוראות כושר אווירי לגבי הפריט, שניתנו לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 69|סעיף 69 לחוק}};
{{ח:תתת|(3)}} כל דרישה, הוראה או מידע לגבי שמירה על כשירות אווירית נמשכת של פריט ישראלי, שנתן המנהל או של פריט זר שנתנה הרשות המוסמכת במדינת הרישום או במדינת התכן של אותו פריט;
{{ח:תתת|(4)}} הוראות לשמירה על כשירות אווירית נמשכת של פריט מאת המפעיל האווירי של אותו פריט, לרבות נוהלי התחזוקה ומערכי האחזקה שלו;
{{ח:תתת|(5)}} כל מידע ישים לעניין שינוי דרך ביצועה של פעולת בדק מסוימת, כאמור בתקנת משנה (ד).
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון רשאי, בהתאם לנוהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|תקנה 14(ו)(23)}}, לשנות את דרך ביצועה של פעולת בדק מסוימת לפי תקנת משנה (א), ובלבד שלפני ביצוע השינוי בעל הרישיון –
{{ח:תתת|(1)}} הודיע על השינוי למי שמסר את הפריט לידיו לשם ביצוע פעולת הבדק וקיבל את אישורו לשינוי;
{{ח:תתת|(2)}} הוכיח למנהל, באופן ובצורה שהורה לו המנהל, כי השינוי מבטיח רמת תחזוקה שוות ערך לזו המתקבלת בהליך ביצוע פעולת הבדק לפי המידע התחזוקתי העדכני או גבוהה ממנה והמנהל אישר את השינוי.

{{ח:סעיף|29|עדכון מידע תחזוקתי}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יתעד אי־דיוקים, סתירות או חוסר במידע תחזוקתי, שהתגלו אגב ביצוע פעולות בדק, וידווח עליהם לגורם שהוציא את המידע התחזוקתי הנוגע בדבר ולמנהל.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יבטיח שהודעה על אי־דיוקים, סתירות או חוסר לגבי מידע תחזוקתי, המגיעה מן הרשות המוסמכת במדינת התכן או הייצור או ממחזיק תעודת סוג, מיצרן, ממפעיל אווירי או מן המנהל, תתועד ותובא לידיעת עובדי מכון הבדק.

{{ח:סעיף|30|רישום כרטיסי עבודה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מכון בדק אלא אם כן הוא מנהל רישום כרטיסי עבודה או גיליונות עבודה (Work Cards/Worksheets) לשימוש עובדי מכון הבדק בביצוע פעולות הבדק (להלן – כרטיס העבודה).
{{ח:תת|(ב)}} ביחס לכל פעולת בדק, ובכלל זה פעולת בדק שנעשתה על ידי מכון חוץ או גורם חוץ לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|תקנות 32}} {{ח:פנימי|סעיף 33|ו־33}}, בהתאמה, רישום כרטיסי העבודה –
{{ח:תתת|(1)}} יבטיח תיעוד מלא ומפורט של השלמת כל הפעולות הקשורות לאותה פעולת בדק;
{{ח:תתת|(2)}} ישקף באופן מלא ובמדויק את תוכן המידע התחזוקתי הנכון לה.
{{ח:תת|(ג)}} התבקש בעל רישיון לבצע פעולת בדק לפי כרטיסי עבודה של מפעיל אווירי, רשאי בעל הרישיון לבצע את פעולת הבדק בהתאם לכרטיסי העבודה של אותו מפעיל אווירי, ובלבד שיש בידי בעל הרישיון נוהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|תקנה 14(ו)(25)}} המבטיח מילוי נכון של כרטיסי העבודה כאמור.

{{ח:סעיף|31|רמת ביצוע פעולות בדק|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יבצע בעל רישיון פעולת בדק בפריט אלא לפי הוראות {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#פרק 7|הפרק השביעי לתקנות ההפעלה}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יבצע בעל רישיון הנותן שירותי בדק למפעיל אווירי בהפעלה מסחרית פעולות בדק בעבור מפעיל אווירי כאמור, אלא בהתאם להוראות ספר בקרת האחזקה (MCM) ולמידע התחזוקתי הישים שסיפק לו המפעיל האווירי ובהתאם להוראותיו של המפעיל האווירי.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון המבצע שיפוץ בפריט יוודא כי הפריט נבחן לפי מידע תחזוקתי אשר פיתח ואישר היצרן או מחזיק תעודת הסוג, לרבות יצרן של ציוד תעופתי בעל נוהל תקן טכני (TSO) כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|בתקנות ההפעלה}}, או לפי מידע תחזוקתי שאישר המנהל, לפי העניין.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון יוודא כי –
{{ח:תתת|(1)}} פריט, חומר גלם או חלק חילוף המתקבל במכון הבדק נבדק מקדמית לשם גילוי פגמים או ליקויים, וכי תוצאות בדיקה מוקדמת כאמור נרשמות בטופס הכולל פרטים לעניין הפריט, חומר הגלם או חלק החילוף שהתקבל, לרבות סוגו של כל אחד מאלה, שם היצרן, מספרו הסידורי ומצבו;
{{ח:תתת|(2)}} לפני ביצוע כל עבודה בפריט שהיה מעורב בתאונת טיס או בתקרית טיס מתבצעת בדיקה יסודית לגילוי נזקים נסתרים וכי תוצאות הבדיקה נרשמות בטופס המיועד לכך;
{{ח:תתת|(3)}} תבוצע ביקורת כפל לגבי כל אותן פעולות בדק שפורטו בקובץ נוהלי מכון הבדק לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|תקנה 14(ו)(27א)(1)}} כפעולות בדק שלגביהן נדרשת ביקורת כפל (RII-Required Inspection Items), וכי ביקורת כפל על פעולת בדק מסוימת לא תיעשה בידי אדם שהשתתף בביצוע אותה פעולת בדק;
{{ח:תתת|(4)}} במקרה שבו המשך ביצוע פעולת בדק או השלמתה מועבר מעובד מכון הבדק אחד לאחר בשל חילופי כוח אדם או משמרת, כי העובד הנעבר יקבל את כל המידע הנוגע לעניין, באופן נאות; לעניין זה, ”מידע הנוגע לעניין“ יכלול לכל הפחות את אלה: מידע לגבי השלב שבו עומדים ביצועה או השלמתה של פעולת הבדק ומה נותר לבצע או להשלים, האם התגלו ליקויים בעת ביצוע פעולת הבדק ומהם, ואם פורקו חלקים שטרם הורכבו – מידע נדרש לגבי מצבם ומיקומם.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: הפעלת מכון הבדק}}

{{ח:סעיף|32|ביצוע פעולת בדק בידי מכון חוץ}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתקשר בעל רישיון עם בעל רישיון אחר או עם בעל רישיון מקביל (להלן – מכון חוץ) בחוזה למסירת פריט הכלול בהגדרים וברשימת היכולת שלו לידיו לשם ביצוע פעולת בדק, ולא ימסור לידיו פריט כאמור לשם ביצוע פעולת בדק, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המנהל אישר לבעל הרישיון לבצע את סוג פעולת הבדק בסוג הפריט באמצעות מכון חוץ;
{{ח:תתת|(2)}} פעולת הבדק שביצועה בפריט מבוקש, כלולה בהגדרים וברשימת היכולת של מכון החוץ;
{{ח:תתת|(3)}} בעל הרישיון –
{{ח:תתתת|(א)}} בדק וקבע כי מכון החוץ מתאים לביצוע פעולת הבדק בפריט, וכי זו תבוצע לשביעות רצונו, לפי המידע התחזוקתי הישים ובהתאם לנוהלי מכון הבדק;
{{ח:תתתת|(ב)}} מנהל רשימה עדכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בתקנה 17(ו)(3)}} (בתקנה זו – הרשימה), ובה פרטי כל מכון חוץ שעמו הוא מתקשר לביצוע פעולת בדק בפריט או שלידיו הוא מוסר פריט כאמור, וההתקשרות עמו, ובכלל זה –
{{ח:תתתתת|(1)}} סוגי הרישיון וההגדרים שבידי כל מכון כאמור;
{{ח:תתתתת|(2)}} רשימת הפריטים שבהם מבוקש לבצע פעולת בדק באמצעות מכון חוץ;
{{ח:תתתתת|(3)}} פירוט פעולות הבדק שיבוצעו בכל פריט בידי כל מכון חוץ;
{{ח:תתתת}} הרשימה וכל שינוי בה, יימסרו למנהל לפי בקשתו; ואולם לעניין ביצוע תחזוקת קו בכלי טיס מחוץ לישראל לפי תקנת משנה (ד) סיפה – יימסרו הרשימה וכל שינוי בה למנהל מיד עם עריכת הרשימה או השינוי;
{{ח:תתתת|(ג)}} פועל על פי נוהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|תקנה 14(ו)(28)}} שאישר המנהל, ובו הוראות לעניין ביצוע פעולת בדק בידי מכון חוץ, ובכלל זה בעניינים אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} קביעת התאמת מכון החוץ לביצוע פעולת הבדק בפריט שהוא מבקש למסור לידיו;
{{ח:תתתתת|(2)}} בדיקת אופן מתן תעודת אחזקה ושחרור לפריט כאמור;
{{ח:תתתתת|(3)}} עריכת שינויים ברשימה, ועדכון המנהל בשינויים לפי תקנת משנה (א)(3)(ב) סיפה;
{{ח:תתתתת|(4)}} הערכת פעילות מכון החוץ באמצעות מערכת הבטחת האיכות של בעל הרישיון, ובכלל זה הכללתו בתכנית הסיקורים של בעל הרישיון, קביעת תכנית לתיקון ליקויים וקביעת הליך ברור להפסקת התקשרות עם מכון חוץ בעקבות ממצאים שהתגלו במהלך סיקור;
{{ח:תתתת|(ד)}} לעניין פריט שלם בעל תעודת סוג – קיבל את אישור המנהל לביצוע פעולת בדק בפריט כאמור בידי מכון החוץ, לאחר שהמנהל שוכנע כי אין אפשרות ממשית, בנסיבות העניין, לבצע את פעולת הבדק אלא באמצעות מכון החוץ, ואולם ביצוע תחזוקת קו מחוץ לישראל בפריט כאמור שהוא כלי טיס, בידי מכון חוץ שהוא בעל רישיון מקביל, אינו טעון את אישור המנהל לפי תקנת משנה זו, ובלבד שבעל הרישיון וידא כי באדם החותם על תעודת אחזקה ושחרור מתקיימים שני אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 39|תקנה 39(א)(2)(א) עד (ד), (ו) ו־(ז)}};
{{ח:תתתתת|(2)}} הוא קיבל הדרכה שאישר המנהל, בין השאר לעניין הוראות ספר בקרת האחזקה של המפעיל האווירי של כלי הטיס ולעניין המידע התחזוקתי הישים;
{{ח:תתתת|(ה)}} לעניין התקשרות עם מכון חוץ בעל רישיון מקביל, בעל הרישיון –
{{ח:תתתתת|(1)}} ביצע סיקור מקדים של מכון החוץ במטרה לקבוע את התאמתו כאמור בפסקה (3)(ג)(1), או הבטיח את התאמתו כאמור באופן שאישר לו המנהל;
{{ח:תתתתת|(2)}} הבטיח, במסגרת ההתקשרות עם מכון החוץ כאמור, את יכולתו של המנהל לבצע בדיקה, ביקורת או בחינה במכון החוץ, ולבחון את אופן ביצוע פעולת הבדק באמצעותו; המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לא למסור פריט לביצוע פעולת בדק בו בידי מכון חוץ, אם ראה כי בעל הרישיון או מכון החוץ מונעים ממנו לבצע בדיקה, ביקורת או בחינה כאמור;
{{ח:תתתתת|(3)}} בדק את מערכת הבטחת האיכות של מכון החוץ כאמור ומצא כי היא שוות ערך לנדרש לפי תקנות אלה;
{{ח:תתתתת|(4)}} לעניין תחזוקת קו בכלי טיס מחוץ לישראל בידי מכון חוץ שהוא בעל רישיון מקביל – המדינה החברה שלפי דיניה ניתן הרישיון למכון החוץ אינה כזו שהמנהל הורה לבעל הרישיון, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא להסתמך על רישיון שניתן לפי דיניה כמספק רמה גבוהה של בטיחות ורמה מקצועית ראויה בביצוע פעולות בדק; הוראת המנהל כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} לא יקבל בעל הרישיון פריט כאמור בתקנת משנה (א) שפעולת הבדק בו הושלמה בידי מכון חוץ ולא ישתמש בפריט כאמור, אלא אם כן ניתנה לגביו בשל פעולת הבדק כאמור אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תעודת אחזקה ושחרור;
{{ח:תתת|(2)}} תעודה שניתנה לפי דיני מדינה חברה או לפי דיני ארגון בטיחות אזורי של מדינות חברות (Regional Safety Oversight Organization), שהמנהל אישר לבעל הרישיון כי היא מקבילה לתעודת אחזקה ושחרור;
{{ח:תתת|(3)}} תעודה הנמנית עם סוג תעודות שניתנו לפי דיני מדינה חברה או לפי דיני ארגון בטיחות אזורי של מדינות חברות, והמנהל אישר לבעל הרישיון כי תעודות הנמנות עם אותו סוג תעודות, מקבילות לתעודת אחזקה ושחרור.

{{ח:סעיף|33|ביצוע פעולת בדק בידי גורם חוץ}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתקשר בעל רישיון בחוזה עם גורם שאינו מכון חוץ (להלן – גורם חוץ) למסירת פריט לידיו לשם ביצוע פעולת בדק, ולא ימסור לידיו פריט לשם ביצוע פעולת בדק, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אותו פריט נמצא ברשימת היכולת של בעל הרישיון;
{{ח:תתת|(2)}} המנהל אישר לבעל הרישיון לבצע את פעולת הבדק באמצעות גורם חוץ;
{{ח:תתת|(3)}} במהלך ביצוע פעולת הבדק בפריט פועל גורם החוץ תחת מערכת הבטחת האיכות של בעל הרישיון;
{{ח:תתת|(4)}} בעל הרישיון –
{{ח:תתתת|(א)}} בדק וקבע כי גורם החוץ מתאים לביצוע פעולת הבדק בפריט וכי זו תבוצע לשביעות רצונו, לפי המידע התחזוקתי הישים ובהתאם לנוהלי בעל הרישיון;
{{ח:תתתת|(ב)}} מנהל רשימה עדכנית (בתקנה זו – הרשימה), ובה פרטי כל גורם חוץ שעמו הוא מתקשר לשם ביצוע פעולת בדק בפריט או שלידיו הוא מוסר פריט כאמור, לרבות –
{{ח:תתתתת|(1)}} רשימת הפריטים שבהם מבוקש לבצע פעולת בדק;
{{ח:תתתתת|(2)}} פירוט פעולות הבדק שיבוצעו לכל פריט בידי כל גורם חוץ;
{{ח:תתתת}} הרשימה וכל שינוי בה יימסרו למנהל לפי בקשתו;
{{ח:תתתת|(ג)}} פועל על פי נוהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|תקנה 14(ו)(29)}} שאישר המנהל, לעניין ביצוע פעולת בדק בידי גורם חוץ, ובכלל זה –
{{ח:תתתתת|(1)}} עריכת סיקור מקדים של גורם חוץ לפני מסירת הפריט לידיו, במטרה לקבוע את התאמתו לביצוע פעולת הבדק בפריט שהוא מבקש למסור לידיו;
{{ח:תתתתת|(2)}} בדיקת אופן ביצוע פעולות הבדק המבוצעות בפריטים שהוא מוסר לגורם החוץ, ובכלל זה שימוש בכוח אדם מיומן של מכון הבדק לבדיקת הפריט עם השלמת פעולת הבדק;
{{ח:תתתתת|(3)}} הבקרה על פעילות גורם החוץ באמצעות מערכת הבטחת האיכות של בעל הרישיון, ובכלל זה הכללתו בתכנית הסיקורים של בעל הרישיון, קביעת תכנית לתיקון ליקויים וקביעת הליך ברור להפסקת התקשרות בעקבות ממצאים שהתגלו במהלך סיקור;
{{ח:תתתתת|(4)}} בדיקת היות מערכת הבטחת האיכות של גורם החוץ מתאימה לביצוע פעולת הבדק;
{{ח:תתתתת|(5)}} עריכת שינויים ברשימה;
{{ח:תתתת|(ד)}} לעניין פריט שלם בעל תעודת סוג – המנהל אישר את ביצוע פעולת הבדק בפריט כאמור בידי גורם החוץ, לאחר ששוכנע כי אין אפשרות ממשית, בנסיבות העניין, לבצע את פעולת הבדק אלא באמצעות גורם החוץ;
{{ח:תתתת|(ה)}} בעל הרישיון הבטיח, במסגרת ההתקשרות עם גורם החוץ, את יכולתו של המנהל לבצע בדיקה, ביקורת או בחינה של גורם החוץ, ולבחון את אופן ביצוע פעולת הבדק באמצעותם; המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לא למסור פריט לביצוע פעולת בדק בו בידי גורם חוץ אם ראה כי בעל הרישיון, או גורם החוץ מונעים ממנו לבצע בדיקה, ביקורת או בחינה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון המוסר פריט לגורם חוץ לשם ביצוע פעולת בדק בו –
{{ח:תתת|(1)}} יוודא כי גורם החוץ מחזיק מערכת הבטחת איכות מתאימה לביצוע פעולת הבדק;
{{ח:תתת|(2)}} יבצע סיקורים תקופתיים לגורם החוץ באמצעות מערכת הבטחת האיכות שלו;
{{ח:תתת|(3)}} יוודא כי מתקיימות בגורם החוץ הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}, בשינויים המתחייבים.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון לא ייתן תעודת אחזקה ושחרור לפריט שבוצעה בו פעולת בדק בידי גורם חוץ אלא אם כן הוא וידא, לאחר השלמת פעולת הבדק בידי גורם החוץ, באמצעות בדיקה או ניסוי של הפריט, כי פעולת הבדק בוצעה לשביעות רצונו, וכי הפריט עומד בכללי הכושר האווירי על פי המידע התחזוקתי הישים.

{{ח:סעיף|34|שינויים ותיקונים הטעונים את אישור המנהל}}
{{ח:תת|(א)}} לא יבצע בעל רישיון שינוי גדול או תיקון גדול בפריט, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מצויים בידיו, במסגרת המידע התחזוקתי, נתונים טכניים מאושרים לגבי השינוי הגדול או התיקון הגדול, כאמור; לעניין זה, ”נתונים טכניים מאושרים“ – הוראות לשמירה על כשירות אווירית נמשכת מאת יצרן אותו פריט או מאת המתכן שלו המתייחסות לשינוי הגדול או לתיקון הגדול, שאושרו בידי מדינת הייצור או מדינת התכן, לפי העניין, ובכלל זה עלוני שירות;
{{ח:תתת|(2)}} אם לא מצויים בידיו נתונים טכניים מאושרים – הוא הגיש לשם כך בקשה בכתב למנהל שבה ציין פרטים מלאים לגבי הפעולות המבוקשות, והמנהל אישר את ביצוע השינוי או התיקון כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון שביצע שינוי גדול או תיקון גדול כאמור בתקנת משנה (א) יודיע על כך למנהל ולמפעיל האווירי של הפריט, מיד לאחר ביצועו.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות תקנה זו כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#פרק 4|הפרקים הרביעי}} {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#פרק 5|והחמישי לתקנות התיעוד}}.

{{ח:סעיף|35|ניהול רישומים ושמירתם}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יפרט ויתעד במסמכי הפריט את כל פרטי פעולות הבדק, ובכלל זה כל ביקורת, שינוי גדול או תיקון גדול שבוצעו בפריט, כמפורט ברישומים לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 136|תקנה 136(ב) לתקנות ההפעלה}}, וכן את הפרטים שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} הפניה למידע התחזוקתי שעליו מבוססת פעולת הבדק;
{{ח:תתת|(2)}} זיהוי של מבצע העבודה או הביקורת, באמצעות חותמת או באמצעי אחר שאישר לו המנהל;
{{ח:תתת|(3)}} מספר זהותו, חתימתו ומספר רישיונו של האדם המאשר את השלמת פעולת הבדק בפריט או השולל אותה;
{{ח:תתת|(4)}} תאריך ביצוע פעולת הבדק;
{{ח:תתת|(5)}} מספר הרישוי של מכון הבדק.
{{ח:תת|(ב)}} בוצעה בדיקה או ביקורת לפריט על פי מערך אחזקה של מפעיל אווירי, יכלול בעל הרישיון ברישומים במסמכי הפריט הפניה למערך האחזקה האמור ולבדיקה או לביקורת הנדרשים לפיו, וכן הצהרה כי הבדיקה או הביקורת בוצעו לפי דרישות מערך האחזקה האמור.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון אשר ביצע פעולת בדק בפריט, שכתוצאה ממנה חלו שינויים במגבלות הפעלה הרשומות בספר הטיסה, במערך האחזקה של המפעיל האווירי או בספרות ישימה אחרת בנוגע לאותו פריט, ידווח למפעיל האווירי על כך ועל השינוי שיש לבצע בספר הטיסה, במערך האחזקה של המפעיל אווירי או בספרות הישימה.
{{ח:תת|(ד)}} לא ירשום אדם במסמכי הפריט כי בוצע שיפוץ בפריט אלא אם כן מתקיימות הוראות {{ח:פנימי|סעיף 31|תקנה 31(ג)}}.
{{ח:תת|(ה)}} אדם המאשר השלמת פעולת בדק בפריט לאחר שבוצעה, ימלא, כחלק מתעודת אחזקה ושחרור, הצהרה כי פעולת הבדק הושלמה ויחתום עליה.
{{ח:תת|(ו)}} אדם השולל השלמת פעולת בדק בפריט לאחר שבוצעה, עקב אי־עמידת הפריט בגיליון הנתונים של תכן הסוג, בהוראות כושר אווירי או בנתונים אחרים שעליהם מבוסס כושרו האווירי –
{{ח:תתת|(1)}} יכין רשימה של הליקויים שמצא, יאשרה בחתימת ידו, יעביר עותק מן הרשימה החתומה למי שמסר לו את הפריט וישמור אותה במסמכי הפריט;
{{ח:תתת|(2)}} ימלא הצהרה כי פעולת הבדק בפריט לא הושלמה, יצרף אליה את רשימת הליקויים ויציין את התאריך שהועברה בו הודעה על רשימת הליקויים למי שמסר לו את הפריט כאמור.
{{ח:תת|(ז)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 136|תקנה 136(ג) לתקנות ההפעלה}}, ישמור בעל רישיון עותק מן התיעוד האמור ומן המידע התחזוקתי הנוגע לאותה פעולת בדק כמפורט לעיל, לתקופה של שנתיים מיום שניתנה תעודת אחזקה ושחרור לפריט שבוצעה בו פעולת הבדק.
{{ח:תת|(ח)}} חדל בעל רישיון מלפעול, יעביר את כל הרישומים שברשותו, הנוגעים לפריט של מפעיל אווירי, למפעיל אווירי הנוגע בדבר.

{{ח:סעיף|36|הוראות נוספות לגבי רישומים|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישמור את התיעוד והרישומים לפי תקנות אלה, באופן המבטיח את קריאותם, ביטחונם ושלמותם, ובכלל זה הגנתם מפני נזקי אש, מים או גנבה, ובכפוף להוראות לעניין התקופה לשמירת אותם תיעוד ורישומים שנקבעה לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס|החוק}}, בהתאם לסוגם.
{{ח:תת|(ב)}} הוחלפה או שונתה רשימת יכולת של בעל רישיון, ישמור בעל הרישיון את רשימת היכולת שהוחלפה או ששונתה כאמור, לתקופה של שנתיים מיום שאישר המנהל את ההחלפה או השינוי.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון ישמור הערכות שביצע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בתקנה 16}} במשך שנתיים מעת חתימתן.

{{ח:סעיף|37|הרכבה וסיווג של פריט, חומרי גלם ונצרכים}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתקין בעל רישיון פריט, אלא אם כן וידא כי הוא שמיש ומתאים להתקנה, ויושמו לגביו הוראות כושר אווירי הנוגעות לעניין.
{{ח:תת|(ב)}} לא יעשה בעל רישיון שימוש במכון הבדק בציוד תעופתי מיובא, בחלק כלי טיס, מנוע או מדחף מיובא או בחומר מיובא המיועד לשימוש תעופתי, אלא אם כן קוימו הוראות {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 119|תקנה 119 לתקנות התיעוד}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל בעל רישיון את מכון הבדק, אלא אם כן הוא מקיים מערכת לסיווג ולהפרדה של פריטים, חומרי גלם ונצרכים (Consumables), על פי סיווג זה:
{{ח:תתת|(1)}} פריטים שמישים, שניתנה להם תעודת אחזקה ושחרור או תעודה מקבילה אחרת המאושרת בידי המנהל;
{{ח:תתת|(2)}} פריטים שאינם שמישים, אך שניתן להשמישם;
{{ח:תתת|(3)}} פריטים שלא ניתן להשמישם, לרבות חלקים מוגבלי אורך חיים אשר הגיעו לאורך החיים המרבי שלהם ורכיבים וחלקים בעלי פגם אשר אינו ניתן לתיקון;
{{ח:תתת|(4)}} חומרי גלם או נצרכים שנעשה בהם שימוש לצורך ביצוע פעולות בדק; חומרי גלם ונצרכים כאמור יכללו תיעוד מתאים לעניינים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} התאמתם לדרישות המפרטים המתאימים לחומרי גלם או נצרכים כאמור, לרבות הצהרה בדבר התאמתם;
{{ח:תתתת|(ב)}} עקיבות (Traceability) מתאימה של חומרי הגלם או הנצרכים;
{{ח:תתתת|(ג)}} זיהוי היצרן של חומרי הגלם או הנצרכים;
{{ח:תתתת|(ד)}} זיהוי הספק של חומרי הגלם או הנצרכים.

{{ח:סעיף|38|תעודת אחזקה ושחרור|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ייתן תעודת אחזקה ושחרור לפריט שהוא השלים בו פעולת בדק לאחר שווידא כי –
{{ח:תתת|(1)}} פעולת הבדק שבוצעה הושלמה לשביעות רצונו, לפי המידע התחזוקתי הישים ובהתאם לנוהלי מכון הבדק, כך שהפריט שמיש ועומד בכללי כושר אווירי;
{{ח:תתת|(2)}} התקיימו הוראות תקנת משנה (ג).
{{ח:תת|(ב)}} לא תיחתם תעודת אחזקה ושחרור של פריט, אלא בידי עובד מכון בדק המוסמך לחתום על תעודת אחזקה ושחרור, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנה 20(ד)}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא יחתום עובד מכון בדק על תעודת אחזקה ושחרור, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא בדק ומצא כי פעולת הבדק בפריט הושלמה, כאמור בתקנת משנה (א);
{{ח:תתת|(2)}} בוצעו כל הרישומים כנדרש {{ח:פנימי|סעיף 35|בתקנה 35}}.
{{ח:תת|(ד)}} תעודת אחזקה ושחרור –
{{ח:תתת|(1)}} תיערך לפי טופס שהורה המנהל, ותכלול לכל הפחות את אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הצהרה חתומה בידי עובד מכון הבדק כי התקיים האמור בתקנת משנה (ג);
{{ח:תתתת|(ב)}} פירוט פעולת הבדק שבוצעה; לעניין זה יש לכלול בתעודה תיאור כללי של פעולת הבדק שבוצעה, בלא ציון מלא של כל השלבים שבוצעו, ובלבד שיש בתעודה הפניה לתיעוד המלא של העבודה שבוצעה;
{{ח:תתתת|(ג)}} הפניה למידע התחזוקתי שעל בסיסו בוצעה;
{{ח:תתתת|(ד)}} המועדים שבהם בוצעה פעולת הבדק, לרבות במונחים של שעות טיסה ומחזורי המראות ונחיתות, לפי העניין;
{{ח:תתתת|(ה)}} שם עובד מכון הבדק אשר בדק ומצא כי פעולת הבדק בפריט הושלמה, כאמור בתקנת משנה (א), וחתימתו;
{{ח:תתתת|(ו)}} שם מכון הבדק שבו הושלמה פעולת הבדק;
{{ח:תתת|(2)}} עותק ממנה ייתן בעל הרישיון למפעיל האווירי הנוגע בדבר.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (ד), תעודת אחזקה ושחרור לכלי טיס יכול שתהיה גם בדרך של רישום ביומן התחזוקה של כלי הטיס, אם בעל הרישיון הוסמך לכך בידי המפעיל האווירי של כלי הטיס, לפי נוהלי המפעיל האווירי האמור, והוראות תקנות משנה (א) עד (ד) יחולו, בשינויים המחויבים, על רישום כאמור; רישום מועד ביצוע פעולת הבדק במונחים של שעות טיסה, מחזורי המראות ונחיתות וכיוצא באלה ייעשה לפי נוהלי המפעיל האווירי; בעל הרישיון יתעד ברישומיו מתן תעודת אחזקה ושחרור כאמור.

{{ח:סעיף|39|תעודת אחזקה ושחרור וקבלת שירותים מבעל רישיון מקביל מחוץ לישראל|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנות 20(ה)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 38|ו־38(ב)}}, רשאי עובד מכון הבדק, שאינו מחזיק ברישיון טכנאי לבדק כלי טיס, לחתום על תעודת אחזקה ושחרור אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עניינה של תעודת האחזקה והשחרור הוא –
{{ח:תתתת|(א)}} פעולת בדק שהושלמה בשטח מכון הבדק, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(א)(2)}}, שבמדינה חברה מחוץ לישראל; או
{{ח:תתתת|(ב)}} פעולת אחזקה שהושלמה במסגרת תחזוקת קו שביצע מכון הבדק במדינה חברה מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(2)}} בעל הרישיון וידא כי לגבי האדם החותם על תעודת האחזקה והשחרור מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא מחזיק ברישיון או בהרשאה מתאימה, שניתנו לו לפי דיני המדינה החברה, המעניקים לו את הזכות לחתום על תעודת אחזקה ושחרור של פריט;
{{ח:תתתת|(ב)}} המדינה החברה שלפי דיניה ניתנו הרישיון או ההרשאה כאמור בפסקת משנה (א), אינה כזו שהמנהל הורה לבעל הרישיון, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא להסתמך על רישיון או הרשאה שניתנו לפי דיניה כמספקים רמה גבוהה של בטיחות ורמה מקצועית ראויה בביצוע פעולות בדק; הוראת המנהל כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוא פועל במסגרת זכויותיו לפי ההגדרים שברישיון או בהרשאה האמורים;
{{ח:תתתת|(ד)}} הפריט שלגביו הוא חותם על תעודת אחזקה ושחרור כלול בהגדרים שברישיון או בהרשאה המתאימה כאמור;
{{ח:תתתת|(ה)}} קיבל הדרכה בנושאים כמפורט להלן, המבטיחה כי ידיעותיו בהם שוות ערך לידיעותיו של מי שמחזיק ברישיון טכנאי לבדק כלי טיס:
{{ח:תתתתת|(1)}} תקנות אלה;
{{ח:תתתתת|(2)}} {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|תקנות ההפעלה}} – התקנות הנוגעות לאחזקת כלי טיס;
{{ח:תתתתת|(3)}} {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)|תקנות הרישיונות}} – התקנות הנוגעות לזכויות טכנאי לבדק כלי טיס, לרבות לעניין ביצועי אנוש בפעולות בדק;
{{ח:תתתת|(ו)}} הוא מסוגל לקרוא, לכתוב, להבין ולתקשר בשפה שבה ערוכים המידע התחזוקתי, הנהלים או הרישומים, לפי תקנות אלה;
{{ח:תתתת|(ז)}} במקרה של חתימה על תעודת אחזקה ושחרור –
{{ח:תתתתת|(1)}} לאחר פעולת אחזקה הכלולה בתחזוקת קו – הוא בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות בתחזוקת סוג כלי הטיס שלגביו נדרשת פעולת האחזקה, מהן חצי שנה לפחות במשך השנתיים שלפני ביצוע פעולת האחזקה נושא תעודת האחזקה והשחרור, באותו סוג כלי טיס שלגביו בוצעה פעולת האחזקה;
{{ח:תתתתת|(2)}} לאחר פעולת בדק שאינה כלולה בתחזוקת קו – הוא בעל ניסיון של שמונה שנים לפחות בתחום התחזוקה, מהן חצי שנה לפחות במשך השנתיים שלפני ביצוע פעולת הבדק נושא תעודת האחזקה והשחרור, באותו סוג כלי טיס שלגביו בוצעה פעולת הבדק.
{{ח:תת|(ב)}} נמצאה תקלה בכלי טיס, בנסיבות בלתי צפויות, בשדה תעופה מחוץ לישראל שבו אין למפעיל האווירי או לבעל הרישיון הסדרים עם גוף מוסמך לביצוע אחזקה בכלי הטיס לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|תקנות ההפעלה}}, וכלי הטיס אינו יכול להמריא בלא תיקון התקלה, רשאי בעל הרישיון לקבל את שירותיו של בעל רישיון מקביל לתיקון התקלה, ובלבד שדיני המדינה שבה פועל בעל הרישיון המקביל, לעניין רישוי והפעלה של מכוני בדק, אינם קובעים דרישות הפחותות מהנדרש לפי אמות המידה שבפרק 6 לחלק II לנספח 8 לאמנה, למעט הוראות בנספח שהמנהל הודיע לגביהן, לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות התעופה האזרחית#סעיף 4|סעיפים 4(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק רשות התעופה האזרחית#סעיף 6|ו־6(ד) לחוק רשות התעופה האזרחית}}, כי ישראל פועלת באופן שונה והוראות הדין הישראלי בעניין מקלות ביחס להוראות הנספח, והכל אלא אם כן אישר לו המנהל אחרת; בעל רישיון המקבל את שירותיו של בעל רישיון מקביל כאמור, רשאי, באמצעות הממונה על הבטחת האיכות שלו, להסמיך אדם לחתום באופן חד־פעמי על תעודת אחזקה ושחרור, גם אם אין מתקיימות דרישות {{ח:פנימי|סעיף 20|תקנות 20(ד)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 38|ו־38(ב)}}, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התקלה ניתנת לתיקון במסגרת תחזוקת קו;
{{ח:תתת|(2)}} בעל הרישיון השתכנע, לאחר שביצע הערכה באמצעות מערכת הבטחת האיכות שלו, כי –
{{ח:תתתת|(א)}} כלי הטיס שבו יבוצע התיקון כלול בהגדרים וברשימת היכולת של בעל הרישיון המקביל, וכי התיקון יכול להתבצע לפי המגבלות הקבועות ברשימת היכולת כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} לבעל הרישיון המקביל מערכת איכות שוות ערך לנדרש לפי תקנות אלה;
{{ח:תתתת|(ג)}} בעל הרישיון המקביל יבצע את התיקון לפי המידע התחזוקתי הישים;
{{ח:תתתת|(ד)}} באדם המיועד לחתום על תעודת האחזקה והשחרור מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הוא מחזיק ברישיון או בהרשאה מתאימה, שניתנו לו לפי דיני המדינה החברה שנתנה את הרישיון לבעל הרישיון המקביל, המעניקים לו את הזכות לחתום על תעודת אחזקה ושחרור של פריט;
{{ח:תתתתת|(2)}} המדינה החברה שלפי דיניה ניתנו הרישיון או ההרשאה כאמור בפסקת משנה (א) אינה כזו שהמנהל הורה לבעל הרישיון, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא להסתמך על רישיון או הרשאה שניתנו לפי דיניה כמספקים רמה גבוהה של בטיחות ורמה מקצועית ראויה בביצוע פעולות בדק; הוראת המנהל כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות;
{{ח:תתתתת|(3)}} הוא בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות בתחזוקת סוג כלי הטיס שלגביו נדרשת פעולת האחזקה, מהן חצי שנה לפחות במשך השנתיים שלפני ביצוע פעולת האחזקה נושא תעודת האחזקה והשחרור, באותו סוג כלי טיס שלגביו בוצעה פעולת האחזקה;
{{ח:תתתתת|(4)}} הוא כלול ברשימת המוסמכים לחתום על תעודת אחזקה ושחרור של בעל הרישיון המקביל;
{{ח:תתת|(3)}} תיקון התקלה מתבצע בתיאום מלא בין בעל הרישיון לבין בעל הרישיון המקביל, ובכלל זה איתור התקלה, העברת כל מידע הנחוץ לתיקונה, ביצוע רישומי אחזקה, תיקון התקלה והעברת מידע לגביהם;
{{ח:תתת|(4)}} בעל הרישיון פועל על פי נוהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|תקנה 14(ו)(37)}}, המפרט את עמידתו בהוראות תקנה זו, ובכלל זה היקף התיקון המבוצע, אופן ביצוע התיקון שבשלו ניתנת תעודת אחזקה ושחרור, עובדי בעל הרישיון המקביל שיבצעו את התיקון, ביצוע רישומי אחזקה והעברת מידע לגביהם.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון שהסמיך אדם לחתום על תעודת אחזקה ושחרור כאמור בתקנת משנה (ב) –
{{ח:תתת|(1)}} יבצע בדיקה לכלי הטיס מיד עם חזרתו לישראל, לשם הבטחת כשירותו האווירית;
{{ח:תתת|(2)}} ידווח על כך למנהל בתוך 3 ימי עבודה מהשלמת פעולת הבדק על ידי בעל הרישיון המקביל.

{{ח:סעיף|40|פעילות בעל רישיון מחוץ לישראל|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון שמקום העסקים העיקרי שלו הוא במדינה חברה רשאי, במקום העסקים האמור –
{{ח:תת|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנה 20(א)(1)(א)}} – להעסיק אדם בתפקיד ממונה על תחזוקה או בתפקיד ממונה על הבטחת האיכות, אף אם אינו מחזיק ברישיון טכנאי לבדק כלי טיס, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} באותו אדם מתקיימות דרישות {{ח:פנימי|סעיף 39|תקנה 39(א)(2)(א), (ב), (ה) ו־(ו)}};
{{ח:תתת|(ב)}} לעניין בעל רישיון שהוא גם בעל רישיון מקביל, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(ב)}}, אותו אדם מקיים את שני אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוא משמש במכון הבדק של בעל הרישיון המקביל בתפקיד מקביל לזה של ממונה על תחזוקה או ממונה על הבטחת האיכות, לפי העניין, על פי הדינים שלפיהם פועלת הרשות המוסמכת במדינה החברה, שנתנה לו את הרישיון;
{{ח:תתתת|(2)}} הוא קיבל הדרכה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 39|בתקנה 39(א)(2)(ה)}};
{{ח:תת|(2)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנה 20(ג)(1) ו־(ה)(1) ו־(2)}} – להעסיק אדם בתפקיד שלפי תקנות אלה נדרש לביצועו מי שהוא טכנאי לבדק כלי טיס אף אם אינו מחזיק ברישיון טכנאי כאמור, ובלבד שבאותו אדם מתקיימות דרישות {{ח:פנימי|סעיף 39|תקנה 39(א)(2)(א) עד (ג), (ה) ו־(ו)}}, בשינויים המתחייבים.

{{ח:סעיף|41|דיווח על תקלות תפעוליות}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ידווח למנהל וכן למפעיל האווירי של כלי הטיס על כל תקלה תפעולית כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 30א|בתקנה 30א(א)(1) עד (16) לתקנות ההפעלה}} (להלן – תקלה תפעולית), שנמצאה בכלי הטיס במהלך פעילות מכון הבדק; דיווח כאמור ייערך לפי הוראות {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 30א|תקנה 30א(ג) לתקנות ההפעלה}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יעוכב דיווח על פי תקנת משנה (א), גם אם לא כל הפרטים הנדרשים בו ידועים.
{{ח:תת|(ג)}} נודעו לבעל רישיון פרטים נוספים לעניין השלמת דיווח על פי תקנת משנה (א), יגישם למנהל ולמפעיל האווירי בהקדם, כתוספת לדוח המקורי שהוגש, ויציין את מספר המעקב שניתן לדוח, כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 30א|בתקנה 30א(ד) לתקנות ההפעלה}}.
{{ח:תת|(ד)}} דוחות לפי תקנה זו יימסרו בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ־72 שעות מהמועד שבו נמצאה התקלה התפעולית בידי בעל הרישיון.
{{ח:תת|(ה)}} בעל רישיון ידווח למחזיק תעודת הסוג של אווירון גדול או הליקופטר שמסתו המורשית להמראה לפי ספר הטיסה או מסמך מתאים אחר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 63|בסעיף 63(ב)(3) לחוק}} עולה על 3,175 ק״ג, על תקלה תפעולית.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|42|מתן פטור מהוראות התקנות}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש פטור מתקנות אלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 165|סעיף 165 לחוק}} יגיש למנהל בקשה כתובה ומנומקת, ויפרט בה, בין השאר, את הטעמים למתן פטור כמבוקש וכן את האמצעים שינקוט לשמירה על רמת בטיחות שוות ערך לזו המושגת בקיום התקנות שהוא מבקש פטור מהן.
{{ח:תת|(ב)}} נתן המנהל פטור לבעל רישיון כאמור בתקנת משנה (א), יודיע בעל הרישיון על הפטור, ובכלל זה על תנאיו ועל תקופת תוקפו, לעובדי מכון הבדק, יציגו במקום נראה לעין במכון הבדק, ויאפשר לכל אדם לעיין בו במכון הבדק.

{{ח:סעיף|43|הוראות פ.א.ר{{ח:הערה|.}} שעודכנו}}
{{ח:ת}} שונתה תקנת פ.א.ר. שתקנות אלה מפנות אליה –
{{ח:תת|(1)}} יפרסם המנהל ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הודעה לציבור על שינוי אותה תקנה, בציון מספר התקנה ששונתה, מספר התקנה בתקנות אלה המפנה אליה ומועד תחילתו של השינוי בישראל;
{{ח:תת|(2)}} מועד התחילה של שינוי כאמור לא יהיה אלא לאחר שחלפו ארבעה עשר ימים לפחות מיום הפרסום האמור בפסקה (1), אלא אם כן הורה המנהל, בהחלטה מנומקת, על תקופה קצרה יותר, ובלבד שזו לא תפחת משלושה ימים מיום הפרסום כאמור; הורה המנהל על תקופה קצרה כאמור, תפורסם הוראתו בפרסום כאמור בפסקה (1).

{{ח:סעיף|43א|תקנות שהותקנו לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 166|סעיף 166 לחוק}}|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 14|תקנה 14}} לעניין הנוהל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בתקנת משנה (ו)(1א) לאותה תקנה}} {{ח:פנימי|סעיף 38|ותקנה 38(ד)(1)(ו)}}, הותקנו לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 166|סעיף 166 לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} יראו את {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנות 4(1)(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 36|36(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 38|38(ד)(1)(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 39|ו־39(ב)}} כאילו הותקנו לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 166|סעיף 166 לחוק}}.

{{ח:סעיף|43ב|בחינה תקופתית לפי {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה|חוק עקרונות האסדרה}}|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:ת}} המנהל יפרסם באתר האינטרנט של הרשות את המועד לבחינה ראשונה של תיקונים לתקנות אלה שחל עליהם {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה#סעיף 24|סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ״ב–2021}}.

{{ח:סעיף|44|מסמכים המקובלים על דעת המנהל}}
{{ח:תת|(א)}} מסמך, מערכת או פעולה או כל שינוי בהם הצריכים לפי תקנות אלה להיות מקובלים על דעת המנהל, ימציא בעל רישיון לביקורת המנהל את המסמך או מסמך המתאר את המערכת או הפעולה או כל תיקון שלהם, 45 ימים לפני המועד המתוכנן לכניסתו לתוקף (בתקנה זו – מסמך).
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי שלא לקבל מסמך שהועמד לביקורתו או להורות לבעל הרישיון לתקנו לשם קבלתו, וכן רשאי הוא להודיע לבעל הרישיון, בהחלטה מנומקת, בתוך 45 ימים מהיום שבו הועמד לביקורתו, כי דרושה לו תקופה נוספת של 45 ימים לבחינתו; המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת, להאריך את התקופה הנוספת לבחינת המסמך לשלוש תקופות נוספות שלא יעלו על 45 ימים כל אחת.
{{ח:תת|(ג)}} עברו 45 ימים מן המועד שבו העמיד בעל הרישיון לביקורת המנהל מסמך כאמור, והמנהל לא הודיע לבעל הרישיון כי המסמך אינו מקובל עליו או כי דרושה לו תקופה נוספת שהורה עליה לבחינתו, ולא הורה לו לתקנו, יראו את המסמך כמקובל על דעת המנהל.
{{ח:תת|(ד)}} ראה בעל רישיון כי מטעמי בטיחות הטיסה נדרש תיקון של מסמך באופן שאינו מאפשר עמידה בהוראות תקנת משנה (א), רשאי הוא לתקנות על אתר; בעל רישיון שתיקן מסמך יודיע על דבר התיקון ועל תוכנו למנהל באופן מיידי.

{{ח:סעיף|45|ניהול מידע ממוחשב}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|חוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}}, בעל רישיון רשאי לקיים קובץ, רשימה או תיעוד שיש לקיים לפי תקנות אלה באמצעות מערכת ממוחשבת, במקום או נוסף על דרכי התיעוד לפי תקנות אלה, ובלבד שהמערכת מאובטחת מפני שינויים בידי מי שאינו מורשה לכך, ומגובה בקובץ ממוחשב שיעודכן לא יאוחר מ־24 שעות לאחר כל שינוי שנעשה במערכת המקורית; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35|תקנות 35}} {{ח:פנימי|סעיף 36|ו־36}} יחולו, בשינויים המתחייבים, על קובץ, רשימה או תיעוד שבעל רישיון מקיים באמצעות מערכת ממוחשבת כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} ביקש המנהל לעיין בקובץ, רשימה או תיעוד שבעל רישיון מקיים באמצעות מערכת ממוחשבת, ימציא לו בעל הרישיון, לפי בקשתו, תדפיס של הקובץ, הרשימה או התיעוד שהעיון בהם מתבקש.

{{ח:סעיף|46|תחילה והוראת מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתן של תקנות אלה –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי בקשות לרישיון להפעלת מכון בדק שהוגשו ביום פרסום התקנות ואילך (להלן – יום הפרסום) וכן לגבי בקשות שהוגשו לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכון בדק, מכון הסמכה ואחזקה עצמית)|תקנות הטיס (מכון בדק, מכון הסמכה ואחזקה עצמית), התשל״ט–1979}} (להלן – תקנות התשל״ט) ושהיו תלויות ועומדות ביום הפרסום – ביום הפרסום;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מי שביום הפרסום היה בעל רישיון להפעלת מכון בדק לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכון בדק, מכון הסמכה ואחזקה עצמית)|תקנות התשל״ט}} –
{{ח:תתתת|(א)}} שפורט בו הגדר גוף כלי טיס או הגדר מנוע כלי טיס אחד או יותר שביום הפרסום הוא הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק לגבי מטוס המופעל לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#פרק 13|הפרק השלושה עשר לתקנות ההפעלה}} – עשרים וארבעה חודשים מיום הפרסום;
{{ח:תתתת|(ב)}} שפורט בו הגדר גוף כלי טיס או הגדר מנוע כלי טיס אחד או יותר שביום הפרסום הוא הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק לגבי אווירון זעיר או דאון, כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|בתקנות ההפעלה}}, בלבד – ארבעים ושניים חודשים מיום הפרסום;
{{ח:תתתת|(ג)}} שלא כאמור בפסקאות (1) ו־(2) – שלושים ושישה חודשים מיום הפרסום.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א)(2)(א) עד (ג), תהיה תחילתן של תקנות אלה לעניין בעל רישיון כאמור בתקנת משנה (א)(2) שקיבל רישיון מחדש לפי תקנות אלה, בתוך התקופה הנקובה באותן פסקאות משנה, לפי העניין – ביום קבלת הרישיון.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 32|תקנות 32}} {{ח:פנימי|סעיף 33|ו־33}} יחול גם על התקשרות עם מכון חוץ או עם גורם חוץ, לפי העניין, שקדמה ליום הפרסום.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון כאמור בתקנת משנה (א)(2)(א) עד (ג) יגיש בקשה לקבלת רישיון מחדש לפי תקנות אלה, שישה חודשים לפחות לפני מועד תחילת התקנות לגביו, לפי העניין; בעל רישיון כאמור לא ישלם, בעת הגשת הבקשה, אגרה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד)#סעיף 14|תקנה 14(א) לתקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד), התש״ע–2009}} (להלן – תקנות האגרות), ובלבד שהגיש את הבקשה בתוך התקופה שהוא שילם בעבורה אגרת חידוש לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד)#סעיף 16|תקנה 16(א) לתקנות האגרות}} ושהבקשה מתייחסת לאותם הגדרים שהיו ברישיונו ערב הגשתה.

{{ח:חתימות|ד׳ בכסלו התשע״ג (18 בנובמבר 2012)}}
* '''ישראל כ״ץ'''&lt;br&gt;שר התחבורה התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>3x7vnp3eblhvsli4eljg1rlajc1zk6m</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>380715</id>
    <revision>
      <id>3086805</id>
      <parentid>2950309</parentid>
      <timestamp>2026-10-04T06:44:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3086805</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="65682" sha1="tmdvuv5n194umgqn7zimzwaqxmua2ja" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם), תשל&quot;ד-1973
=== תקנות בדבר רישום כלי טיס וסימונם ===

&lt;מאגר תקן 2106348 קוד a163Y00000DuPctQAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;ד, 312|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)|3089)), ((537|ת&quot;ט|3113)); ((תש&quot;ם, 1397|תיקון|4113)); ((תשמ&quot;ב, 849|תיקון|4336)); ((תשמ&quot;ו, 897|תיקון|4932)); ((תשע&quot;א, 1367|תיקון|7032)); ((תשפ&quot;ג, 2332|תיקון|10743)); ((תשפ&quot;ד, 3086|תיקון|11388)).

&lt;מבוא&gt; &lt;!-- (תיקון: תשל&quot;ד) --&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#168|סעיפים 7]] [[+#168|ו-30]] [[=החוק|לחוק הטיס, 1927]], ובידיעת ועדת הכלכלה של הכנסת, הנני מתקין תקנות אלה:
----
((תקנות אלה הותקנו מכח סמכות חוק הטיס, 1927, ושומרות על תוקפן בהתאם [[לסעיף 197 לחוק הטיס, התשע&quot;א–2011]].))

__TOC__

== פרק ראשון: הגדרות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;ג)
: בתקנות אלה -
:- &quot;אוירון&quot; - כלי טיס כבד מן האויר המונע על ידי מנוע והנתמך בטיסה בעיקר על ידי כנף קבועה;
:- &quot;בלון&quot;, &quot;כלי טיס בלתי מאויש&quot; - כהגדרתם [[בתקנות התיעוד]];
:- &quot;בניה על ידי חובב&quot; - ייצור או הרכבה של כלי טיס על ידי אדם או קבוצת בני-אדם למטרה שאינה עסקית, שלא על מנת לקבל ריווח ושלא למטרת ייצור שוטף אלא למטרת חינוך או הנאה;
:- &quot;דאון&quot; - כלי טיס הכבד מן האויר, הנתמך בטיסה בעיקר על ידי כנף קבועה ואשר טיסתו אינה תלויה באופן בלעדי במנוע;
:- &quot;המנהל&quot; - ראש מינהל התעופה האזרחית במשרד התחבורה או מי שהוא הסמיך;
:: ((לפי [[סעיף 17 לחוק רשות התעופה האזרחית, התשס&quot;ה-2005]], סמכויות ראש מינהל התעופה האזרחית במשרד התחבורה הועברו למנהל רשות התעופה האזרחית.))
:- &quot;הפנקס&quot; - פנקס רישום של כלי הטיס בישראל המתנהל לפי תקנות אלה;
:- &quot;הרשם&quot; - מי שהשר מינה אותו להיות רשם כלי הטיס;
:: ((לפי [[+|סעיפים 169(א)]] [[ו-199(ג) לחוק הטיס, התשע&quot;א-2011]], הסמכות למנות רשם הועברה למנהל.))
:- &quot;השר&quot; - שר התחבורה;
:- &quot;חסין אש&quot; - בעל יכולת עמידה בחום הנוצר מלהבה בטמפרטורה של 2,000 מעלות פרנהייט (1093 מעלות צלסיוס) למשך פרק זמן של 15 דקות, מבלי שיאבד את תכונותיו המהותיות או את יכולתו לשמש לתכלית שלה נועד;
:- &quot;כלי טיס&quot; - כלי או מיתקן המיועד או המשמש לטיסה באויר, למעט כלי טיס זעירים (כגון טיסנים וצעצועים), זולת אם קבע השר כי תקנות אלה יחולו על כלי טיס זעירים או סוג כלי טיס זעירים המסכנים את בטיחות הטיסה;
:- &quot;מדינת חוץ&quot; - מדינה שאיננה מדינת ישראל;
:- &quot;מחזיק תעודת רישום&quot; - אדם הרשום בתעודת הרישום כבעל כלי הטיס המצויין בה;
:- &quot;סחרן&quot; - אדם שהוא אזרח ישראלי או תושב קבוע בישראל והוא בעל עסק בישראל בו הוא עוסק במכירת כלי טיס;
:- &quot;פ.א.ר.&quot; - תקנות התעופה הפדראליות של ארצות הברית של אמריקה;
:- &quot;רוטורקרפט&quot; - כלי טיס הכבד מן האויר והנתמך בטיסה בעיקר על ידי כנף מסתובבת;
:- &quot;שטח המדינה&quot; - שטח מדינת ישראל, לרבות השטחים הכפופים לריבונותה, לאדנותה, לממונותה או למרותה של המדינה;
:- &quot;שטר מכר&quot; - שטר מכר כאמור [[תוספת|בטופס שנקבע בתוספת לתקנות אלה]];
:- &quot;תאונת טיס&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 103 לחוק]];
:- &quot;תושב קבוע&quot; - אדם היושב ישיבת-קבע בישראל מאז יום ה' באייר תש&quot;ח (14 במאי 1948), או אדם שנכנס למדינה באורח חוקי לאחר התאריך האמור וישב בה לפחות במשך שלושה חדשים שקדמו לתאריך הגשת בקשתו, ישיבת קבע;
:- &quot;תעודת רישום&quot; - תעודת רישום של כלי טיס שנרשם בפנקס לפי תקנות אלה;
:- &quot;תקנות התיעוד&quot; - [[=תקנות התיעוד|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל&quot;ז-1977]].

== פרק שני: רישום כלי טיס ותעודת רישום ==

@ 2. רישום כתנאי לטיסה
: לא יפעיל אדם כלי טיס הכשיר לרישום לפי תקנות אלה בשטח המדינה, אלא אם נתקיים אחד מאלה:
: (1) כלי הטיס נרשם בפנקס ויש לגביו תעודת רישום לפי הוראות תקנות אלה;
: (2) יש לגבי כלי הטיס היתר זמני תקף, כאמור [[בתקנה 11]], המצוי בו באותו זמן;
: (3) מצויה בכלי הטיס תעודת רישום של כלי טיס לסחרן כאמור [[בתקנה 27]].

@ 3. כשירות לרישום
: (א) כלי טיס יהא כשיר לרישום בפנקס אם התקיימו לגביו שני אלה:
:: (1) הוא בבעלותו של אזרח ישראלי או תושב קבוע, או בבעלותו של תאגיד שנרשם בישראל או שהוקם מכח דין בישראל, שלפחות שני שלישים ממנהליו הם אזרחים ישראליים או תושבים קבועים, למעט חברה נכריה שנרשמה לפי [[סעיף 346 לחוק החברות|סעיף 248 לפקודת החברות]];
:: (2) הוא אינו רשום במדינת חוץ.
: (ב) על אף האמור בפסקה (1) לתקנת משנה (א), רשאי השר להורות -
:: (1) על רישומו של כלי טיס שאינו רשום במדינת חוץ בפנקס, גם אם לא נתמלאו בו התנאים המפורטים בה, אם שוכנע כי קיימת זיקה מספקת בין כלי הטיס לבין ישראל;
:: (2) שלא לרשום כלי טיס בפנקס גם אם נתמלאו בו התנאים המפורטים בה, אם שוכנע כי יהיה ברישומו משום פגיעה בבטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה;
:: (3) לבטל את רישומו של כלי טיס, למחקו, לשנותו או להשעותו בכל עת, אם שוכנע שבטחון המדינה או יחסי החוץ שלה מחייבים זאת.
: (ג) סמכויות השר כאמור בתקנת משנה (ב) אינן ניתנות לאצילה.

@ 4. הפנקס
: (א) לצורך רישום כלי טיס בישראל יתנהל פנקס שבו יירשמו, בין היתר, לגבי כלי טיס, שם בעלו ותוארו המשפטי, שיעבודים ועיקולים שהוטלו עליו, סימני הלאומיות והרישום שלו, שם יצרנו, סוגו והמספר הסידורי שלו כפי שקבע היצרן.
: (ב) כל אדם רשאי, בהסכמת הרשם, לעיין ברישום כלי טיס בפנקס ולקבל העתק מאושר מאותו רישום לאחר תשלום האגרות שנקבעו.

@ 5. תוקף הרישום
: (א) לא יהא ברישום כלי טיס בפנקס משום הוכחת בעלות עליו.
: (ב) רישום כלי טיס בפנקס יהא ראיה חותכת בדבר לאומיות כלי הטיס למטרות בינלאומיות וראיה לכאורה בדבר לאומיות כלי הטיס בהליכים בהתאם לדיני ישראל.

@ 6. בקשה לרישום בפנקס או לביטולו
: (א) בעל כלי טיס המבקש את רישומו בפנקס או את ביטול רישומו (להלן - המבקש), יגיש בקשה לרשם [[תוספת|בטופס שנקבע בתוספת]]; על בקשת רישום יחולו גם הוראות [[תקנה 10]].
: (ב) היה כלי טיס בבעלותו של יותר מאדם אחד, תיחתם הבקשה בידי כל אחד מהבעלים.
: (ג) היה המבקש סוכנו או נציגו של בעל כלי הטיס -
:: (1) יציין בטופס הבקשה את שם בעל כלי הטיס;
:: (2) יחתום את שמו ויציין כי הוא סוכן או נציג;
:: (3) יצרף לבקשה יפוי כוח נוטריוני מבעל כלי הטיס או העתק מאושר ממנו; לענין זה לא ישמש יפוי כוח נוטריוני שחלפו שלוש שנים מיום נתינתו, אלא אם צויין בו שתוקפו לתקופה פלונית העולה על שלוש שנים.
: (ד) המבקש ישיב תשובה נכונה ומלאה על כל שאלה שבטופס הבקשה ועל כל שאלה שהציג לו הרשם; לפי דרישת הרשם יוכיח המבקש את זהות כלי הטיס, את הבעלות עליו ואת תשלומי המכס, המסים וההיטלים או האגרות החלים על כלי הטיס האמור.
: (ה) היה המבקש קונה המחזיק מכבר בכלי הטיס או קונה במקח אגב שכירות, יצרף לבקשה את העתק שטר המכר או העתק חוזה המקח אגב שכירות המתייחסים לכלי הטיס כשהם מאושרים ומאומתים כדין.

@ 7. בקשת תאגיד שאינו שותפות (תיקון: תשמ&quot;ב)
: היה המבקש תאגיד, למעט שותפות -
: (1) יחתום על הבקשה אדם המוסמך לכך מאת התאגיד;
: (2) יצויין תוארו של החותם על גבי הבקשה;
: (3) יצורף לבקשה כתב הסמכה מאת מועצת המנהלים של התאגיד או מאת הועד המנהל שלו, לפי הענין, מאושר ומאומת ביד בעל זכות חתימה לאותה מטרה בתאגיד, המייפה את כוחו של חותם הבקשה לחתום על הבקשה בשם התאגיד;
: (4) תוטבע חותמת התאגיד על גבי הבקשה.

@ 8. בקשת שותפות
: היה המבקש שותפות, יחתום על הבקשה שותף כללי כמשמעותו [[בפקודת השותפויות]] ויצויינו בה שמה המלא של השותפות ושמו של כל שותף כללי.

@ 9. רישום תסיבת בעלות מכוח [[החוק]]
: (א) נסבה הבעלות בכלי טיס עקב עיקול שהוטל עליו שהסתיים במכירתו באמצעות לשכת ההוצאה לפועל, או עקב מימוש משכון באמצעות לשכת ההוצאה לפועל, יצרף המבקש לבקשה דו&quot;ח מנהל מכירות בדבר המכירה, כאמור [[#46|בתקנה 45 לתקנות ההוצאה לפועל, תשכ&quot;ח-1968]], וצו חתום ביד ראש ההוצאה לפועל המורה על רישום העברת כלי הטיס מהבעל הרשום בפנקס למבקש כאמור [[#38|בתקנה 46(ב) לתקנות האמורות]].
: (ב) נסבה הבעלות בכלי טיס עקב מות בעלו, יצרף המבקש לבקשה צו ירושה או צו קיום צוואה, לפי הענין.
: (ג) מבקש אשר קנה כלי טיס מעזבונו של נפטר יצרף לבקשה שטר מכר חתום ביד מנהל העזבון בשם העזבון וכן צו קיום צוואה או צו ירושה, לפי הענין. לא מונה מנהל עזבון, יצרף המבקש לבקשה ולצו האמור שטר מכר חתום בידי היורשים החוקיים וכן אישור חתום בידיהם כי לא מונה מנהל עזבון וכי המוכר הוא אדם הרשאי למכור את כלי הטיס לפי דין.
: (ד) היה המבקש מנהל עזבון שפרטת העזבון שהגיש לבית המשפט מכילה כלי טיס, יצרף לבקשה צו מאת בית המשפט הממנה אותו להיות מנהל העזבון; תעודת רישום כלי הטיס תינתן למבקש כמנהל העזבון.
: (ה) היה המבקש אפוטרופוס שפרטת נכסי החסוי שהגיש לבית המשפט מכילה כלי טיס, יצרף לבקשה צו מאת בית המשפט הממנה אותו להיות אפוטרופוס על החסוי; תעודת רישום כלי הטיס תינתן למבקש כאפוטרופוס.
: (ו) היה המבקש מפרק עסקים או כונס נכסים של תאגיד שהינו בעל כלי טיס, יצרף לבקשה צו מאת בית המשפט המצווה על העברת כלי הטיס לרשות המפרק או הכונס; תעודת רישום כלי הטיס תינתן למבקש כמפרק עסקים או ככונס נכסים.
: (ז) היה המבקש נאמן על רכוש פושט רגל המכיל כלי טיס, שמינוהו הנושים או בית המשפט, יצרף לבקשה את החלטת הנושים או את כתב המינוי או את צו בית המשפט הממנה אותו להיות הנאמן על רכוש פושט הרגל; תעודת רישום כלי הטיס תינתן למבקש כנאמן בפשיטת הרגל.

@ 10. בקשה לרישום כלי טיס ותעודת רישומו (תיקון: תשמ&quot;ב)
: (א) המבקש רישום כלי טיס ותעודת רישומו ימציא לרשם מסמכים אלה:
:: (1) מקור של הבקשה לרישום כלי טיס;
:: (2) שטר מכר חתום בידי המוכר או ראיות אחרות בדבר בעלות הקונה-המבקש כאמור בתקנות אלה;
:: (3) קבלה בדבר תשלום אגרת תעודת רישום.
: (ב) הרשם רשאי לסרב לקבל בקשה אם ימצא כי פרט מהפרטים שצויינו בה או במסמכים שצורפו לה אינו מדוייק, או כי שם המבקש אינו זהה עם חתימתו.

@ 11. היתר זמני
: (א) הגיש בעל כלי טיס הכשיר לרישום בפנקס בקשה לרישום כלי הטיס ולתעודת רישומו, יהא המבקש רשאי לשאת בכלי הטיס את ההעתק הוורוד של הבקשה כהיתר זמני להפעילו ללא רישום בתנאי שהרשם אישר על גבי ההעתק הוורוד של הבקשה את תאריך מסירת הבקשה וכי לבקשה צורפו המסמכים הדרושים. היתר זמני כאמור יהא תקף עד שיקבל המבקש את תעודת הרישום, או עד לתאריך שבו הודיע הרשם למבקש בכתב על סרובו לרשום את כלי הטיס, אך לא יותר מ-30 יום מהתאריך שבו אישר הרשם על גבי ההעתק הוורוד של הבקשה כאמור.
: (ב) תקנת משנה (א) לא תחול לגבי בקשה המוגשת לפי [[תקנה 14]] לרישומו של כלי טיס שהיה רשום לאחרונה במדינת חוץ.

@ 12. רישום כלי טיס שלא היה רשום
: (א) אזרח ישראלי או תושב קבוע שהינו בעל כלי טיס שאינו רשום בפנקס או במדינת חוץ רשאי להגיש בקשה לרישום כלי הטיס בפנקס על שמו; לענין זה עליו לצרף לבקשה שטר מכר חתום בידי המוכר וערוך לפי [[תוספת|הטופס שבתוספת]], או כל ראיה אחרת לבעלות כפי שדרש הרשם, ולמלא אחר יתר ההוראות שבתקנות אלה.
: (ב) בעל כלי טיס שנבנה בידי חובב, המגיש בקשה לרישומו -
:: (1) יתאר את כלי הטיס לפי הקטגוריה שלו (אוירון, רוטורקרפט, דאון או בלון חופשי), מספרו הסידורי, מספר המושבים, טיפוס המנוע (בוכנה, טורבו-פרופלר, טורבו-סילון, או סוג אחר), מספר המנועים שנקבעו בכלי הטיס, סוגם, שם יצרנם, דגמם ומספרם הסידורי;
:: (2) ימציא תצהיר המאשר שכלי הטיס נבנה מרכיבים שהוא בעלם;
:: (3) ימציא שטר מכר מיצרן החלקים המיועדים להרכבה עצמית (זווד) שמהם בנה את כלי הטיס.
: (ג) בעל כלי טיס, למעט אדם המחזיק בתעודת סוג, אשר הוא הרכיבו מרכיבים בהתאם למבנה טיפוס שאושר על ידי המנהל, יתאר את כלי הטיס ומנועיו כמצויין בתקנת משנה (ב) וימציא ראיות לבעלותו על כלי הטיס, להנחת דעת הרשם, כגון שטרי מכר לכל הרכיבים העיקריים של כלי הטיס.

@ 13. כלי טיס שהיה רשום לאחרונה בפנקס
: (א) אזרח ישראלי או תושב קבוע שהינו בעל כלי טיס שהיה רשום לאחרונה בפנקס על שם אדם אחר, רשאי להגיש בקשה לרישום כלי הטיס על שמו בפנקס אם צרף לבקשה שטר מכר חתום בידי המוכר, או ראיה אחרת לבעלותו כדלהלן:
:: (1) רכש המבקש את כלי הטיס מאדם שעל שמו היה כלי הטיס רשום לאחרונה, ימציא לרשם ראיה להעברת הבעלות מאותו אדם למבקש;
:: (2) רכש המבקש את כלי הטיס שלא מאדם כאמור בפסקה (1), ימציא לרשם ראיית בעלות לגבי כל העסקאות שבוצעו בקשר לאותו כלי טיס מעת רישומו האחרון בפנקס ועד למכירתו למבקש.
: (ב) נבצר מהמבקש מסיבות מיוחדות להמציא ראיות בעלות כאמור בפסקאות (1) ו-(2) לתקנת משנה (א), ימציא לרשם כל ראיה אחרת, להנחת דעת הרשם, בצירוף תצהיר שבו צויינו הסיבות לאי-יכולתו להמציא שטר מכר או מסמך אחר המעיד על בעלותו בכלי הטיס ובצירוף ראיה אחרת לקיום העסקה.

@ 14. כלי טיס שהיה רשום לאחרונה במדינת חוץ (תיקון: תשמ&quot;ו)
: אזרח ישראלי או תושב קבוע שהוא בעל כלי טיס שהיה רשום לאחרונה בהתאם לדיני מדינת חוץ, רשאי להגיש בקשה לרישום כלי טיס על שמו בפנקס, אם המציא עם בקשתו -
: (1) שטר מכר מהמוכר או ראיה אחרת בדבר בעלותו להנחת דעת הרשם;
: (2) ראיה, להנחת דעת הרשם, כי רישום כלי הטיס במדינת החוץ בוטל או אינו תקף, באחת הדרכים האלה:
:: (א) הצהרה מטעם הרשות המוסמכת במדינת החוץ שבה היה רשום כלי הטיס, לפיה בוטל הרישום או שהוא אינו תקף, תוך ציון שמו ותוארו של המצהיר בשם הרשות המוסמכת, תיאורו של כלי הטיס לפי שם יצרנו, דגמו ומספרו הסידורי;
:: (ב) פסק דין סופי או צו מאת בית משפט או בית דין מוסמך במדינת החוץ, הקובע, לפי דיני אותה מדינה, שהרישום אינו תקף.

@ 15. המצאת תעודת רישום
: מולאו הוראות תקנות אלה לגבי רישום כלי טיס, ירשום הרשם את כלי הטיס בפנקס וימציא לבעלו תעודת רישום.

@ 16. מועד רישום
: (א) כלי טיס, למעט כלי טיס שהיה רשום לאחרונה במדינת חוץ, רואים אותו כרשום בפנקס במועד שבו קיבל הרשם את כל המסמכים כאמור [[בתקנות 12]] [[או 13]].
: (ב) כלי טיס שהיה רשום לאחרונה במדינת חוץ רואים אותו כרשום בפנקס במועד שבו חתם הרשם על תעודת הרישום לגבי אותו כלי טיס, לאחר שכל המסמכים כאמור [[בתקנה 14]] נתקבלו והוא בדק אותם.

@ 17. תוקף תעודת רישום (תיקון: תשע&quot;א)
: תוקפה של תעודת רישום כלי טיס שהוציא הרשם על פי תקנות אלה יפקע בהתקיים אחת מאלה:
: (1) כלי הטיס שלגביו ניתנה תעודת הרישום נרשם במדינת חוץ;
: (2) כלי הטיס הושמד כליל או אינו ניתן יותר לשיקום ולשימוש;
: (3) עברו עשרה ימים מיום שינוי הבעלות על כלי הטיס;
: (4) בעל כלי הטיס איבד את אזרחותו הישראלית או חדל להיות תושב קבוע;
: (5) עברו שלושים יום מיום מותו של בעל כלי הטיס;
: (6) אם בעל כלי הטיס היא שותפות עברו שלשים יום מיום שקרתה אחת מאלה:
:: (א) גמר הליכי פירוק השותפות על פי צו בית משפט כאמור [[#45|בסעיף 41 לפקודת השותפויות]];
:: (ב) פירוק השותפות כתום מועדה או בהודעה כאמור [[#41|בסעיף 38 לפקודת השותפויות]];
:: (ג) פירוק השותפות מחמת פשיטת רגל, מוות, שיעבוד או אי-חוקיות כאמור [[+#42|בסעיפים 39]] [[#44|ו-40 לפקודת השותפויות]];
: (7) אם בעל כלי טיס הוא אגודה עותמאנית - עברו שלושים יום מגמר הליכי פירוקה כאמור [[פרק ז לחוק העמותות|בסעיף 14 לחוק העותמאני על האגודות]];
: (8) אם בעל כלי הטיס הוא חברה - עברו שלושים יום מגמר פירוק עסקיה כאמור [[חלק 8א לחוק החברות|בחלק ו' של פקודת החברות]];
: (9) אם בעל כלי הטיס הוא אגודה שיתופית - עברו ארבעה חדשים מיום שפורסם ברשומות צו רשם האגודות השיתופיות על פירוקה כאמור [[בסעיף 46 לפקודת האגודות השיתופיות]].

@ 18. ביטול רישום לפי בקשה
: על פי בקשה בכתב מאת בעל כלי הטיס רשאי הרשם לבטל תעודת רישום אם היא צורפה לבקשה.

@ 19. החזרת תעודת רישום
: תעודת רישום שפקע תוקפה תוחזר לידי הרשם, כשצדה האחורי ממולא כדבעי -
: (1) תוך חמישה ימים מיום קרות המאורע המפקיע את תוקפה -
:: (א) לפי [[תקנה 17(1)]] - מאת האדם שהיה בעל כלי הטיס לפני רישומו במדינת חוץ;
:: (ב) לפי [[תקנה 17(2) עד (4), או (6) עד (9)]] - מאת מחזיק התעודה;
: (2) תוך ששים יום מיום מותו של מחזיק תעודת הרישום - מאת מנהל העזבון או המוציא לפועל של העזבון, ואם לא מונה מנהל עזבון או מוציא לפועל של עזבון - מאת היורש החוקי.

@ 20. רישום בלתי תקף
: רישום כלי הטיס בפנקס אינו בר-תוקף אם בעת הרישום נתקיימה אחת מאלה:
: (1) כלי הטיס היה רשום במדינת חוץ;
: (2) המבקש לא היה בעל כלי הטיס;
: (3) המבקש לא היה בעל אזרחות ישראלית או תושב קבוע בישראל, זולת אם השתמש השר בסמכותו לפי [[תקנה 3(ב)(1)]] והורה על רישום כלי הטיס בפנקס.

@ 20א. עדכון מען (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) בעליו של כלי טיס יודיע לרשם על כל שינוי במענו וזאת בתוך 14 ימים מיום השינוי.
: (ב) קיבל הרשם הודעה בדבר שינוי במען הרשום, יוציא לבעליו של כלי הטיס תעודת רישום חדשה, מתאימה.

@ 21. החזרת תעודת הרישום
: היה הרישום בפנקס בלתי תקף, כאמור [[בתקנה 20]], יחזיר מחזיק תעודת הרישום את התעודה בהקדם האפשרי לרשם; לא החזירה כאמור, יורה הרשם למחזיק להחזיר אותה תוך חמישה ימים, ורישום כלי הטיס בפנקס יימחק תוך חמישה ימים מהיום בו הורה הרשם על החזרת התעודה כאמור.

@ 22. מחיקת רישום וביטול תעודת הרישום
: (א) משפקע תוקף תעודת רישום, כאמור [[בתקנה 17]], ימחוק הרשם מהפנקס את שם בעל כלי הטיס הרשום בפנקס ויבטל את תעודת הרישום לאחר שהוחזרה לו; לא הוחזרה התעודה, כאמור [[בתקנה 19]], ימחוק הרשם את שם בעל כלי הטיס הרשום בפנקס ויבטל את תעודת הרישום בתום חמישה ימים מהיום שבו שלח בדואר רשום הודעה בדבר המחיקה.
: (ב) מחיקת שם בעל כלי הטיס הרשום בפנקס וביטול תעודת הרישום של כלי הטיס, אין בהם כדי לשנות את סימני הלאומיות והרישום של כלי הטיס, אלא אם נרשם כלי הטיס לאחר מכן במדינת חוץ.

@ 23. ביטול תעודה למטרת יצוא
: בעל כלי טיס המבקש לבטל את תעודת הרישום לשם יצואו של כלי הטיס, ימציא לרשם בקשה בכתב לביטול תעודת הרישום ויתאר בה את כלי הטיס לפי סימני הלאומיות והרישום, שם יצרנו, דגמו, מספרו הסידורי והמדינה שאליה ייוצא.

@ 24. החזרת שטר המכר המקורי
: מי שנדרש על פי תקנות אלה להמציא שטר מכר או כל מסמך אחר ומבקש להחזיר לו את המסמך המקורי לאחר הרישום, ימציא לרשם, בנוסף למקור, העתק ממנו; לאחר הרישום בפנקס יוחזר המקור לידי המבקש וההעתק יישמר במשרד הרשם כשבו מצויין תאריך הרישום בפנקס והעובדה שהרשם בדק את ההעתק ומצאו מתאים למקור.

@ 25. כפל תעודת רישום
: (א) נגנבה תעודת רישום, אבדה או הושמדה, רשאי מי שהחזיק בה -
:: (1) לבקש מהרשם כפל ממנה;
:: (2) לבקש תעודת רישום זמנית אם רצה להפעיל את כלי הטיס לפני קבלת כפל תעודת הרישום. תעודת רישום זמנית יכול שתישלח למבקש במברק והוא חייב לשאתה בכלי הטיס; תעודה זו תקפה עד מועד קבלת כפל התעודה בידי המחזיק.
: (ב) בעד כפל תעודה או בעד תעודת רישום זמנית תשולם האגרה שנקבעה.

== פרק שלישי: תעודת רישום לסחרן ==

@ 26. בקשה לתעודה
: (א) סחרן או יצרן של כלי טיס המבקש לקבל תעודת רישום של כלי טיס לסחרן (להלן - תעודת רישום לסחרן) יגיש בקשה לרשם [[תוספת|בטופס שנקבע בתוספת]].
: (ב) הרשם רשאי לתת לסחרן או ליצרן של כלי טיס יותר מעותק אחד של תעודת רישום לסחרן כדי לאפשר לו הטסת יותר מכלי טיס אחד בעת אחת.

@ 27. תנאים למתן תעודה
: הרשם יהא רשאי לתת תעודת רישום לסחרן למבקש, אם נתקיימו בו תנאים אלה:
: (1) הוא אזרח ישראלי או תושב קבוע או תאגיד שנרשם בישראל או שהוקם מכוח דין בישראל שלפחות שני שלישים ממנהליו הם אזרחים ישראליים או תושבים קבועים, למעט חברה נכריה שנרשמה לפי [[סעיף 346 לחוק החברות|סעיף 248 לפקודת החברות]];
: (2) הוא בעל עסק בישראל שבו הוא עוסק במכירת כלי טיס או בייצורם.

@ 28. הוכחת בעלות
: לא ישתמש סחרן בתעודת רישום לסחרן לצורך הפעלת כלי טיס אלא אם המציא לרשם ראיה, להנחת דעת הרשם, בדבר בעלותו בכלי הטיס.

@ 29. מגבלות שימוש בתעודה
: בתעודת רישום לסחרן ניתן להשתמש לגבי כל אחד מכלי הטיס שבבעלות מקבל התעודה, אם מתקיימים כל אלה:
: (1) ביצוע הטיסה דרוש לשם ביצוע טיסת ניסוי או לשם הצגת כלי הטיס או מכירתו;
: (2) כלי הטיס מופעל על ידי הסחרן או היצרן שעל שמו הוצאה התעודה, שליחו, עובדו או קונה מיועד של כלי טיס המבצע טיסת תצוגה או טיסת ניסוי בכלי הטיס בהשגחת בעל התעודה;
: (3) כלי הטיס מופעל בשטח שאינו שטחה של מדינת חוץ, זולת אם משתמשים בכלי הטיס כדי למסרו לקונה ממדינת חוץ;
: (4) כלי הטיס נושא סימן רישום זמני ותעודת כושר טיסה או הרשאת טיסה מיוחדת שבהן מצויין סימן הרישום כאמור;
: (5) התעודה נמצאת בכלי הטיס בעת הפעלתו.

@ 30. תוקף התעודה
: תוקף תעודת רישום לסחרן יפקע בתום שנה מיום הוצאתה; פקע תוקף התעודה, יפקע תוקפם של כל עותקיה שניתנו לפי [[תקנה 26]].

@ 31. חובות מחזיק תעודה
: בעל תעודת רישום לסחרן יודיע מיד לרשם על כל אחד מאלה -
: (1) שינוי שמו;
: (2) שינוי מענו;
: (3) שינוי המשפיע על מעמדו כאזרח ישראלי או כתושב קבוע;
: (4) חיסול עסקו.

@ 32. איסור הובלת נוסעים בתמורה
: בעל תעודת רישום לסחרן לא יטיס כלי טיס שבבעלות עסקו ולא יניח לאחר להטיסו בתמורה או כאשר מצויים בו בעת הטיסה יותר ממספר נוסעים ההכרחי לצורך אותה טיסה, לרבות הקונה המיועד, יועצו הטכני או עובדו.

@ 33. איסור הובלת מטען
: בעל תעודת רישום לסחרן המטיס כלי טיס שבבעלות עסקו לא יוביל ולא יתיר להוביל בו מטען נוסף על המטען הדרוש לבדיקת כושרו של כלי הטיס, ולא יפרוק את המטען הדרוש כאמור אלא במקום שהוטען, זולת אם הדבר דרוש בעת ביצוע הטיסה ולצרכיה.

== פרק רביעי: רישום שיעבודים ועיקולים בפנקס ==

@ 34. רישום שיעבודים ועיקולים בפנקס
: המבקש לרשום בפנקס שיעבוד או עיקול על כלי טיס ימציא לרשם, ביחד עם בקשתו, העתק מאומת של אחת מאלה:
: (1) הודעת מישכון של כלי הטיס שקויימו לגביה הוראות [[=תקנות המשכון#תקנה 8|תקנה 5 לתקנות המשכון (סדרי רישום ועיון), תשכ&quot;ז-1967]] (להלן - תקנות המשכון);
: (2) תעודה החתומה בידי רשם החברות על רישומם של משכנתאות או שיעבודים על כלי הטיס, שנרשמו על פי [[#פרק ה סימן ח|סעיף 127 לפקודת החברות]];
: (3) תעודה החתומה בידי רשם על פי חיקוק, על רישומם של משכנתאות או שיעבודים על כלי טיס על פי אותו חיקוק;
: (4) צו בית משפט, בית דין או ראש ההוצאה לפועל בדבר הטלת שיעבוד או עיקול מטעמם.

@ 35. שינוי ברישום כלי טיס משועבד
: נרשם בפנקס שיעבוד או עיקול על כלי טיס לפי [[תקנה 34]], לא ייעתר הרשם לבקשה לשינוי הרישום של כלי הטיס, אלא בהסכמת בעל השיעבוד, או על פי צו בית משפט, בית דין או ראש ההוצאה לפועל המבטל את השיעבוד, מעבירו או מסיבו, או המבטל את העיקול.

@ 36. ביטול שיעבוד, העברתו או תסיבתו
: בוטל שיעבוד, הועבר או נסב, ימחוק הרשם מהפנקס את השיעבוד, או ירשום את הביטול, ההעברה או התסיבה, הכל לפי הענין, לבקשת בעל כלי הטיס, אם המציא לו העתק מאומת של הודעה על ביטולו, העברתו או תסיבתו ואם קויימו לגביה הוראות [[#8|תקנה 5 לתקנות המשכון]], או העתק מאומת של צו בית משפט, בית דין או ראש ההוצאה לפועל המבטל את השיעבוד, מעבירו או מסיבו.

@ 37. רישום שיעבוד בתעודת רישום כלי טיס
: (א) המבקש לרשום בפנקס שיעבוד על כלי טיס, ביטולו, העברתו או תסיבתו, או עיקול או ביטולו, ישלם את האגרה שנקבעה וימציא לרשם את תעודת רישום כלי הטיס אם היא ברשותו; הרשם יציין על גבי התעודה את דבר רישום השיעבוד בפנקס, ביטולו, העברתו או תסיבתו, או את דבר רישום העיקול בפנקס או ביטולו.
: (ב) הרשם רשאי לדרוש מבעל כלי טיס להמציא לו את תעודת הרישום כדי לרשום בה שיעבוד, ביטולו, העברתו או תסיבתו, או עיקול או ביטולו, בהתאם לבקשה שהוגשה לו לפי תקנה זו.

== פרק חמישי: סימני לאומיות ורישום ==

@ 38. קביעת סימני הלאומיות והרישום כתנאי לטיסה
: (א) לא יפעיל אדם כלי טיס הרשום בפנקס ולא יתיר בעלו את הטסתו, אלא אם מסומנים עליו או קבועים בו סימני הלאומיות והרישום כפי שנקבעו לגביו לפי תקנות אלה ובהתאם להן.
: (ב) לא יטיס אדם בשטח המדינה כלי טיס הרשום במדינת חוץ ולא יתיר בעלו את הטסתו, אלא אם מסומנים עליו סימני הלאומיות והרישום כפי שנקבעו לגבי כלי הטיס לפי דיני מדינת החוץ בה הוא רשום.
: (ג) בעל כלי טיס ישראלי לא יעשה ולא ירשה לעשות מעשה שיש בו כדי להעלים את דבר רישומו של כלי הטיס בפנקס או לשנות את סימני הלאומיות והרישום שלו.
: (ד) בעל כלי טיס שאינו כלי טיס ישראלי לא יעשה ולא ירשה לאחר לעשות מעשה שיש בו כדי להציג את כלי הטיס ככלי טיס הרשום בפנקס.
: (ה) לא יסמן אדם על גבי כלי טיס כל סימן, סמל או דבר אחר המשנה את סימני הלאומיות והרישום שלו או שיש בו כדי להטעות.

@ 39. ציון סימני הלאומיות והרישום בבקשה לרישום
: (א) אדם המגיש בקשה לרישום כלי טיס, למעט בקשה לרישום כלי טיס שהיה רשום לאחרונה במדינת חוץ, יציין בבקשתו ובמצורפות לה את סימני הלאומיות והרישום הישראליים שהקצה לו הרשם כמפורט להלן:
:: (1) כלי טיס שלא היה רשום לאחרונה בפנקס או במדינת חוץ - המבקש ישיג את סימני הלאומיות והרישום הישראליים מהרשם באמצעות בקשה בכתב שבה יתאר את כלי הטיס לפי שם יצרנו, הסוג, הדגם והמספר הסידורי ויציין כי כלי הטיס לא היה רשום לאחרונה בפנקס או במדינת חוץ; הובא כלי הטיס לישראל ממדינת חוץ - יצרף המבקש תצהיר או כל ראיה אחרת, להנחת דעת הרשם, לפיהם כלי הטיס לא היה רשום מעולם במדינת חוץ;
:: (2) כלי טיס שהיה רשום לאחרונה בישראל - המבקש יציין את סימני הלאומיות והרישום הישראליים שהוקצו לכלי הטיס על גבי בקשתו ובמסמכים המצורפים לה, זולת אם הוא מבקש סימני רישום שונים, כאמור [[בתקנה 44]].
: (ב) תקנת משנה (א) לא תחול על בעל תעודת רישום כלי טיס לסחרן המבקש סימני רישום זמניים, על יצרן המבקש קבוצת סימני לאומיות ורישום ישראליים, כאמור [[בתקנה 41]], ועל אדם המבקש סימני רישום מיוחדים, כאמור [[בתקנה 42]].

@ 40. סימני הלאומיות והרישום הישראליים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: סימני הלאומיות הישראליים יהיו &quot;4X&amp;thinsp;-&amp;thinsp;—‎&quot; או &quot;4Z&amp;thinsp;-&amp;thinsp;—‎&quot; וסימני הרישום הישראליים יהיו שלוש אותיות לטיניות ראשיות.

@ 41. סימני לאומיות ורישום ליצרן
: יצרן רשאי לבקש מהרשם סימני לאומיות ורישום במספר המספיק לו לייצור כלי טיס למשך שמונה עשר החדשים הבאים.

@ 42. סימני רישום מיוחדים
: סימני רישום שעדיין לא הוקצו על ידי הרשם יכול שיהיו מוקצים כסימני רישום מיוחדים לפי בקשת בעל כלי הטיס או מי שעומד להיות בעלו, לאחר ששולמה האגרה שנקבעה.

@ 43. הודעה על הקצאת סימני רישום מיוחדים
: (א) הקצה הרשם סימני רישום מיוחדים, יודיע על כך לבעל כלי הטיס.
: (ב) סימני רישום מיוחדים שהוקצו וטרם נקבעו על כלי טיס יישמרו לתקופה של שנה אחת; הרשם רשאי להאריך את התקופה לשנה נוספת לאחר ששולמה האגרה שנקבעה.

@ 44. שינוי סימני הרישום
: מבקש הרוצה בשינוי סימני הרישום של כלי הטיס שבבעלותו רשאי להגיש בקשה לכך לרשם לאחר ששולמה האגרה שנקבעה.

== פרק ששי: סימני רישום זמניים ==

@ 45. סימני רישום זמניים
: הרשם רשאי להקצות סימן רישום זמני ליצרן או לסחרן המחזיקים תעודת רישום לסחרן, לשם קביעתו הזמנית על גבי כלי טיס בשעת ביצוע טיסה בהתאם [[לתקנה 29]].

@ 46. בקשה לסימני רישום זמניים
: מחזיק תעודת רישום לסחרן רשאי לבקש מהרשם להקצות לו סימני רישום זמניים לצורך עסקו; הבקשה תוגש בכתב ויצויינו בה פרטים אלה:
: (1) עובדות המצדיקות, להנחת דעת הרשם, הקצאת סימני רישום זמניים כמבוקש;
: (2) מספר עתקי תעודת רישום לסחרן שניתנו לו מאת הרשם.

@ 47. תנאי לשימוש בסימני רישום זמניים
: (א) לא ישתמש אדם בסימן רישום זמני אלא -
:: (1) לגבי כלי טיס שבבעלות מי שיש לו תעודת רישום לסחרן;
:: (2) לגבי כלי טיס שאינו רשום בפנקס או במדינת חוץ ושאינו נושא על גביו כל סימן זיהוי אחר;
:: (3) לגבי כלי טיס אחד בטיסה באותה שעה.
: (ב) לא ישתמש אדם בסימן רישום זמני לצורך הטסת כלי טיס לישראל למטרת יבואו.

@ 48. תוקף סימני רישום זמניים
: תוקפו של סימן רישום זמני יפקע עם פקיעת תוקפה של תעודת רישום לסחרן.

@ 49. חובת ניהול רישום של סימנים זמניים
: (א) מחזיק תעודת רישום לסחרן ינהל פנקס בצורה שאישר הרשם, שבו ירשום את סימני הרישום הזמניים שהוקצו לו לגבי כלי טיס שבבעלות עסקו.
: (ב) הפנקס יישמר לפחות עד תום שנה אחת לאחר הסרת הסימן הזמני מעל כלי הטיס.

@ 50. הסרת סימן רישום זמני
: בעל כלי טיס יסיר ממנו את סימן הרישום הזמני לא יאוחר מהיום שבו תעבור הבעלות בכלי הטיס או החזקה בו לאדם אחר.

== פרק שביעי: זיהוי כלי טיס ומוצרים הקשורים בו ==

@ 51. (תיקון: תשפ&quot;ג) : (((בוטלה).))

@ 51א. הגדרות - [[פרק שביעי]] (תיקון: תשפ&quot;ג)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אפ&quot;א&quot;, &quot;מוצר&quot;, &quot;מפרט טכני&quot; ו&quot;פריט&quot; - כהגדרתם [[בתקנות התיעוד]];
:- &quot;תכן מאושר&quot; - כפי שהוא מפורט בתעודת סוג, לרבות תעודת סוג תוספת, או בתעודת יצרן חלקים או באפ&quot;א, לפי העניין.

@ 51ב. תנאים לסימון (תיקון: תשפ&quot;ג)
: לא יסמן אדם מוצר או פריט לפי [[פרק זה]], אלא אם כן אותו אדם עמד בכל התנאים האלה:
: (1) ייצר את המוצר או את הפריט האמור לפי אחד מאלה:
:: (א) הוראות [[+#פרק 6|הפרקים השישי]], [[+#פרק 7|השביעי]], [[+#פרק 10|העשירי]] [[#פרק 14|או הארבעה עשר לתקנות התיעוד]];
:: (ב) לצורך יבוא לישראל, לפי הסכם בין מדינת ישראל ובין מדינה אחרת לעניין קבלת מוצרים או פריטים;
: (2) וידא כי המוצר או הפריט האמור מתאים לתכן המאושר שלו וכשיר להפעלה בטוחה, ולעניין פריט המיוצר לפי אפ&quot;א - הפריט מתאים לדרישות המפרט הטכני המתאים לאותו פריט וכשיר להפעלה בטוחה.

@ 52. סימון כלי טיס (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;ג)
: (א) כלי טיס שנדרש לסמנו לשם קבלת תעודת כושר טיסה לפי [[תקנה 73 לתקנות התיעוד]], למעט בלון מאויש, דאון או כלי טיס בלתי מאויש, יסומן באמצעות לוחית זיהוי חסינת אש, שמתקיימים לגביה כל אלה:
:: (1) היא כוללת את הפרטים האמורים [[בתקנה 55(א)]], שיסומנו על גביה בשיטה של סימון חסין אש שאישר המנהל למי שייצר אותו;
:: (2) היא קבועה למקומה בכלי הטיס כך שלא סביר שהיא תושחת או תוסר בזמן הפעלתו הרגילה של כלי הטיס, או שתאבד או שתושמד במקרה של תאונת טיס;
:: (3) היא קבועה על גבי אחד מאלה:
::: (א) מקום בכלי הטיס שיש אליו גישה ליד הכניסה לכלי הטיס;
::: (ב) גוף כלי הטיס מבחוץ ליד משטחי הזנב שלו או אחרי דלת הכניסה האחורית ביותר של כלי הטיס לכיוון הזנב; ובלבד שהפרטים הכתובים בה ניתנים לקריאה מהקרקע.
: (ב) בלון מאויש יסומן באמצעות לוחית זיהוי שמתקיימים לגביה התנאים כאמור בתקנת משנה (א)(1) ו-(2), שתחובר למעטפת הבלון בצורה מאובטחת (secured), ואם הדבר ישים - תמוקם כך שהפרטים הכתובים בה ניתנים לקריאה בידי מפעיל הבלון כשהבלון מנופח.
: (ג) סל של בלון מאויש או מבער של בלון כאמור, אם מותקן בו, יסומנו, כל אחד, בסימון קבוע וברור, שבו יפורטו שם היצרן וכן מספר הפריט ומספרו הסידורי, או נתון מקביל להם, אם אישר זאת המנהל למי שייצר אותו.
: (ד) דאון יסומן באמצעות לוחית זיהוי שמתקיימים לגביה התנאים כאמור בתקנת משנה (א)(1) ו-(2).
: (ה) כלי טיס בלתי מאויש יסומן באמצעות לוחית זיהוי שמתקיימים לגביה התנאים כאמור בתקנת משנה (א)(1) ו-(2), שתהיה קבועה במקום בולט לעין ליד פתח הכניסה הראשית של כלי הטיס הבלתי מאויש או פתח התא הראשי שלו, ואם אין כאלה - על גבי צידו החיצוני של גוף כלי הטיס הבלתי מאויש, כך שהפרטים הכתובים בה ניתנים לקריאה מהקרקע.

@ 52א. סימון מנוע כלי טיס (תיקון: תשמ&quot;ב, תשפ&quot;ג)
: מנוע כלי טיס יסומן באמצעות לוחית זיהוי חסינת אש, שמתקיימים לגביה כל אלה:
: (1) היא כוללת את הפרטים האמורים [[בתקנה 55(א)]], שיסומנו על גביה בשיטה של סימון חסין אש שאישר המנהל למי שייצר אותו;
: (2) היא קבועה במקום נגיש על גבי המנוע וכך שלא סביר שהיא תושחת או תוסר בזמן הפעלתו הרגילה של המנוע, או שתאבד או שתושמד במקרה של תאונת טיס.

@ 52ב. זיהוי סימני הלאומיות והרישום (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;ג)
: (א) נוסף על האמור [[בתקנה 52]] לא יפעיל אדם כלי טיס אלא אם כן מותקנת על גביו לוחית זיהוי הכוללת את סימני הלאומיות והרישום של כלי הטיס.
: (ב) לוחית זיהוי כאמור בתקנת משנה (א) תיקבע במקום בולט לעין ליד הכניסה הראשית לכלי הטיס, ובכלי טיס בלתי מאויש - במקום בולט לעין ליד פתח הכניסה הראשית לכלי הטיס או פתח התא הראשי שלו, ואם אין פתחים כאמור - על גבי צידו החיצוני של גוף כלי הטיס, כך שהפרטים הכתובים בה ניתנים לקריאה מהקרקע; הלוחית תהיה חסינת אש, ויתקיימו לגביה הוראות אלה:
:: (1) היא תכלול את סימני הלאומיות והרישום של כלי הטיס, שיסומנו על גביה בשיטה של סימון חסין אש שאישר המנהל למי שייצר אותו;
:: (2) היא תיקבע כך שלא סביר שהיא תושחת או תוסר בזמן הפעלתו הרגילה של כלי הטיס, או שתאבד או שתושמד במקרה של תאונת טיס.
: (ג) הוראות [[תקנה 55(ב) עד (ה)]] יחולו על לוחית זיהוי לפי תקנה זו, בשינויים המתחייבים.

@ 53. סימון פרופלר, להב פרופלר או טבור פרופלר (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;ג)
: (א) פרופלר, להב פרופלר או טבור פרופלר, יסומן בסימון שמתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) הוא יותקן על גבי משטח לא חיוני (non-critical surface), כך שמיקומו לא ישפיע על ביצועי הפרופלר, להב הפרופלר או טבור הפרופלר, לפי העניין;
:: (2) הוא יכלול את הפרטים האמורים [[בתקנה 55(א)]];
:: (3) הוא יותקן כך שלא סביר שהוא יושחת או יוסר בזמן הפעלתו הרגילה של כלי הטיס, או שיאבד או שיושמד במקרה של תאונת טיס.
: (ב) למעט פרופלר בעל פסיעה קבועה העשוי עץ, סימון כאמור בתקנת משנה (א) יהיה בשיטה של זיהוי חסין אש שאישר לו המנהל.

@ 54. (תיקון: תשמ&quot;ו) : (((בוטלה).))

@ 55. פרטי הסימון (תיקון: תשמ&quot;ב, תשפ&quot;ג)
: (א) הסימון כאמור [[בתקנות 52]], [[52א]] [[ו-53]] יכלול פרטים אלה:
:: (1) שם היצרן;
:: (2) הדגם;
:: (3) מספר סידורי שקבע היצרן;
:: (4) מספר תעודת הסוג, אם ניתנה;
:: (5) מספר תעודת הייצור, אם ניתנה;
:: (6) לגבי מנוע כלי טיס - ההספק הנקוב;
:: (7) פרטים אחרים שקבע המנהל.
: (ב) לא ישנה, יטשטש או יסיר אדם פרט מהפרטים האמורים בתקנת משנה (א) שסומנו בכלי טיס, מנוע כלי טיס, פרופלר, להב פרופלר או טבור פרופלר, ולא יוסיף על פרטים שסומנו כאמור, אלא אם כן אישר לו זאת המנהל.
: (ג) לא יקבע אדם לוחית זיהוי לפי [[תקנות 52]] [[ו-52א]] ולא יסיר אדם לוחית זיהוי שנקבעה כאמור, אלא אם כן אישר לו זאת המנהל.
: (ד) על אף הוראות תקנות משנה (ב) ו-(ג), רשאי אדם המבצע פעולות בדק -
:: (1) להסיר פרט מהפרטים האמורים בתקנת משנה (א) שסומנו בכלי טיס, מנוע כלי טיס, פרופלר, להב פרופלר או טבור פרופלר, לשנות פרט כאמור או לקבוע פרט כאמור;
:: (2) להסיר לוחית זיהוי שנקבעה לפי [[תקנות 52]] [[או 52א]], אם הדבר דרוש לשם ביצוע פעולות הבדק;
:: ובלבד שהוא עושה כן לפי שיטה שאישר לו המנהל לשם כך, ושעם סיום פעולת הבדק, מוסיפות להתקיים בכלי הטיס, במנוע כלי הטיס, בפרופלר, בלהב הפרופלר או בטבור הפרופלר, שבו בוצעה הפעולה, הוראות [[תקנות 52]], [[52א]] [[או 53]], לפי העניין.
: (ה) לא יקבע אדם לוחית זיהוי שהוסרה לפי תקנת משנה (ד) על גבי כלי טיס, מנוע כלי טיס, פרופלר, להב הפרופלר או טבור הפרופלר, למעט כלי הטיס, מנוע כלי הטיס, הפרופלר, להב הפרופלר או טבור הפרופלר שממנו הוסרה, לפי העניין.

@ 56. סימון פריט (תיקון: תשמ&quot;ב, תשפ&quot;ג)
: (א) פריט המיוצר לפי [[הפרק העשירי לתקנות התיעוד]], יסומן בסימון בר-קיימא וקריא הכולל את כל הפרטים האלה:
:: (1) אחד מאלה:
::: (א) שם בעל תעודת יצרן החלקים;
::: (ב) הסימן המסחרי של בעל תעודת יצרן החלקים;
::: (ג) הסמל (symbol) של בעל תעודת יצרן החלקים;
::: (ד) סימן מזהה אחר שאישר המנהל לבעל תעודת יצרן החלקים;
:: (2) מספר הפריט;
:: (3) האותיות &quot;CAAI-PMA&quot;.
: (ב) פריט המיוצר לפי אפ&quot;א יסומן בסימון בר-קיימא וקריא הכולל את כל הפרטים האלה:
:: (1) אחד מאלה:
::: (א) שם בעל האפ&quot;א;
::: (ב) הסימן המסחרי של בעל האפ&quot;א;
::: (ג) הסמל (symbol) של בעל האפ&quot;א;
::: (ד) סימן מזהה אחר שאישר המנהל לבעל האפ&quot;א;
:: (2) מספר הפריט;
:: (3) המספר המלא של המפרט הטכני כאמור באפ&quot;א (TSO number and letter of designation);
:: (4) סימונים אחרים שיש לסמנם לפי האפ&quot;א הישים;
:: (5) המספר הסידורי של הפריט, תאריך ייצורו או שניהם יחד.

@ 57. סימון פריט חיוני (תיקון: תשמ&quot;ב, תשפ&quot;ג)
: נוסף על כל סימון הנדרש לפי הוראות [[פרק זה]], פריט חיוני (Critical part) יסומן בסימון בר-קיימא וקריא הכולל את המספר הסידורי הייחודי של אותו פריט; בתקנה זו - &quot;פריט חיוני&quot; - פריט שנקבעו לגביו בפרק &quot;הגבלות כושר טיסה&quot; (Airworthiness Limitations) בספר התחזוקה של היצרן (Manufacturer's maintenance manual) או בהוראות לעניין כשירות אווירית נמשכת (Instructions for Continued Airworthiness), מועדי החלפה (Replacement time), פרקי זמן לביקורת (Inspection interval) או הוראות אחרות הנוגעות להחלפה או לביקורת.

@ 57א. סימון שונה (תיקון: תשפ&quot;ג)
: (א) אדם החייב בסימונו של פריט לפי [[תקנות התיעוד]], הסבור שגודל הפריט אינו מאפשר סימון לפי הוראות [[פרק זה]], כולן או מקצתן, או שקיימים טעמים אחרים שבגללם אין הסימון כאמור מעשי, רשאי לבקש את אישור המנהל לסימון שונה.
: (ב) אישר המנהל לאדם כאמור סימון שונה, יצרף אותו אדם את המידע הנדרש לגבי הפריט לפי הוראות [[פרק זה]] לכל פריט כאמור או לאריזתו, כפי שהורה לו המנהל.

== פרק שמיני: קביעת סימני לאומיות ורישום ==

@ 58. שיטת סימון (תיקון: תשמ&quot;ו)
: (א) סימני הלאומיות והרישום של כלי טיס -
:: (1) ייצבעו על גבי כלי הטיס או ייקבעו על גביו באופן יציב;
:: (2) יהיו בקווים ישרים ולא יהיו מעוטרים או מקושטים;
:: (3) יהיו בצבע נוגד לצבע הרקע.
: (ב) אדם רשאי לקבוע על גבי כלי הטיס את סימני הלאומיות והרישום שלו באופן ארעי כך שיהיו ניתנים למחיקה או להורדה מידיים אם כלי הטיס מיועד למסירה מידית לקונה מחוץ לישראל או אם ניתן לכלי הטיס סימן רישום זמני.

@ 59. כלי טיס ללא סימני לאומיות ורישום
: (א) אדם רשאי להפעיל כלי טיס שלא קבועים על גביו סימני הלאומיות והרישום, כאמור בתקנות אלה, אם נתקיימו לגביו, להנחת דעת המנהל, תנאים אלה:
:: (1) הוא מופעל למטרת תצוגה או לצורך הסרטה;
:: (2) הוא מופעל באתר התצוגה בלבד, בין מספר אתרי תצוגה או בין בסיס כלי הטיס לבין אתר התצוגה; תנאי זה לא יחול על טיסות אימון וטיסות ניסוי של כלי טיס לצורך תצוגה;
:: (3) אם הטיסה היא בתחום הפיקוח של שדה התעופה ממנו הוא ממריא - הוא מופעל באישור מוקדם של המנהל;
:: (4) אם הטיסה היא מחוץ לתחום שדה התעופה כאמור - הוא מופעל בהתאם לתכנית טיסה שהוגשה ושניתן לגביה היתר כדין ובה תיאור הסימנים שייקבעו על גביו.
: (ב) לא יפעיל אדם כלי טיס כאמור בתקנת משנה (א) במדינת חוץ, אלא אם אותה מדינה נתנה הסכמתה לכך.

@ 60. קביעת סימנים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) מפעיל כלי טיס יסמן על גבי כלי הטיס את סימני הלאומיות הישראליים שהקצה לו הרשם, לימינם יסומן מקף, ולאחריהם יבואו סימני הרישום של כלי הטיס שהקצה לו הרשם.
: (ב) מפעיל כלי טיס מוגבל או כלי טיס נסיוני, או מפעיל כלי טיס שניתנה לגביו תעודת כושר טיסה זמנית, יקבע בנוסף לסימני הלאומיות והרישום של כלי הטיס, בסמוך לכל כניסה לתא הטייס ולתא הנוסעים או לתא המטען, בעברית ובאנגלית, את המילים: &quot;מוגבל - Restricted&quot;, &quot;נסיוני - Experimental&quot;, או &quot;כשר זמנית לטיסה - Provisional Airworthiness&quot;, לפי הענין, באותיות שגבהן אינו פחות מחמישה ס&quot;מ ואינו יותר מחמישה-עשר ס&quot;מ.

@ 61. מקום הסימנים על גבי אוירון או דאון (תיקון: תשמ&quot;ו, תשע&quot;א)
: (א) מפעיל אוירון או דאון יקבע את סימני הלאומיות והרישום לפי תקנות אלה על גבי משטחי הזנב האנכיים שלו או בצידי גופו; הסימנים ייקבעו במקביל לציר האורך של האוירון או הדאון כלהלן:
:: (1) אם נקבעו על גבי משטחי הזנב האנכיים יסומנו שני המשטחים של זנב אנכי יחיד, או המשטחים החיצוניים של זנב בעל מספר מייצבים אנכיים;
:: (2) אם נקבעו על גבי משטחי הגוף, יסומנו שני צידי הגוף, בין הכנף לבין המייצב האופקי, אולם אם חיפויי מנוע או אבזר אחר מצויים באזור זה ומהווים חלק בלתי נפרד משטחי הגוף הצדיים, רשאי המפעיל לקבוע את הסימנים על גבי חיפויי המנוע או על גבי אותו אבזר.
: (ב) מפעיל אוירון יקבע את סימני הלאומיות והרישום לפי תקנות אלה, בנוסף לאמור בתקנת משנה (א), גם על המשטח התחתון של הכנף השמאלית, כשהקצה העליון של הסימנים מופנה כלפי כיוון הטיסה.

@ 62. מקום הסימנים על גבי רוטור-קרפט
: מפעיל רוטורקרפט יקבע את הסימנים הנדרשים על פי תקנות אלה על גבי אלה:
:: (1) המשטח התחתון של גוף הרוטורקרפט, או של תא הנוסעים או של תא המטען שלו, כשהקצה העליון של הסימנים מופנה כלפי צידו השמאלי של גוף הרוטורקרפט;
:: (2) המשטחים הצדיים של גוף הרוטורקרפט, מתחת לחלונות, קרוב ככל האפשר לתא-הטייס.

@ 63. מקום הסימנים על בלון חפשי
: מפעיל בלון חפשי יקבע את הסימנים הנדרשים על פי תקנות אלה בשני מקומות נוגדים, הנמצאים על קטרו המקסימלי האופקי של הבלון.

@ 64. גודל סימני הלאומיות והרישום (תיקון: תשמ&quot;ו)
: (א) מפעיל כלי טיס יקבע על גביו סימני לאומיות ורישום בגודל כאמור בתקנה זו.
: (ב) הספרה והאותיות יהיו בגובה שווה.
: (ג) גובה הסימנים יהיה כלהלן:
:: (1) באוירון או בדאון -
::: (א) על גבי משטחי הגוף או על גבי משטחי הזנב האנכיים בגובה של לפחות שלושים ס&quot;מ;
::: (ב) על הכנפיים בגובה של לפחות חמישים ס&quot;מ.
:: (2) בספינת אויר או בבלון חפשי - בגובה של לפחות חמישים ס&quot;מ;
:: (3) ברוטורקרפט -
::: (א) במשטחים תחתונים - בגובה של לפחות ארבע חמישיות מרחבו של גוף הרוטורקרפט או חמישים ס&quot;מ, לפי הנמוך שבין שניהם;
::: (ב) במשטחים צדיים - בגובה ככל הניתן עד חמישה-עשר ס&quot;מ, אך לא פחות מחמישה ס&quot;מ.
: (ד) כל אות וסיפרה יהיו ברוחב של שני שליש מגבהן; אולם רחבן של האותיות הלטיניות &quot;W&quot; ו-&quot;M&quot; יכול להיות שווה לגבהן, ורחבה של האות &quot;I&quot; יהיה שישית מגבהה.
: (ה) קווי כל אות וסיפרה יהיו בעובי של שישית מגבהן.
: (ו) ארכו של המקף בסימני הלאומיות והרישום יהיה שווה לשני שלישים מגובה האותיות.
: (ז) המרחק בין כל אות ואות ובין אות וסיפרה יהיה לפחות רבע מרחבן.
: (ח) במקרה שבו גדלו של אחד מהמשטחים שעל גביו יש לקבוע סימנים כאמור [[בתקנה 61]] אינו מספיק כדי שייקבעו על גביו סימנים בגודל שנקבע בתקנה זו, ואילו גדלו של המשטח האחר מספיק לצורך זה, ייקבעו סימנים בגודל שנקבע בתקנה זו על המשטח הגדול שביניהם. במקרה שבו אף אחד מהמשטחים אינו גדול מספיק לקביעת הסימנים בגודל הדרוש, יהיו הסימנים גדולים ככל שניתן והם ייקבעו על גבי המשטח הגדול שביניהם; אם גדלו של כל משטח שעל גביו יש לקבוע את הסימנים כאמור [[בתקנות 62]] [[ו-63]] אינו מספיק לקביעת הסימנים בגודל הדרוש, ייקבעו על גבי המשטח סימנים גדולים ככל הניתן.
: (ט) הספרה והאותיות באוירון או בדאון, יהיו בגובה, בעובי וברווח זהים בשני צידיו.

@ 65. סימון שונה (תיקון: תשמ&quot;ו)
: (א) על אף האמור [[בפרק זה]], רשאי מפעיל כלי טיס שתצורתו אינה מאפשרת לסמנו כאמור [[בפרק זה]] להגיש למנהל בקשה לסימון שונה.
: (ב) המנהל רשאי, לפי שיקול דעתו, להתיר סימון שונה בתנאים שהוא יקבע.

@ 66. סימני לאומיות ורישום במקומות נוספים
: מפעיל כלי טיס רשאי לקבוע עליו סימני לאומיות ורישום כקבוע בתקנות אלה במקומות נוספים על הקבועים בתקנות אלה.

@ 67. סימון כלי טיס ליצוא
: (א) יצרן כלי טיס בישראל, המייצרו לשם יצואו למדינת חוץ, רשאי לקבוע על גביו סימנים כדרוש על פי דיני מדינת החוץ.
: (ב) לא יפעיל אדם בישראל כלי טיס המסומן כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם כלי הטיס מופעל בטיסות ניסוי ותצוגה לתקופה מוגבלת בעת אמוני היכרות בכלי הטיס על-ידי טייסי הקונה, או בטיסת העברה לקונה במדינת החוץ.

@ 68. הסרת סימני הלאומיות והרישום
: נמכר כלי טיס הרשום בפנקס לאדם שאינו אזרח ישראלי, יסיר מעליו הבעל הרשום בפנקס, לפני מסירת כלי הטיס לקונה, את סימני הלאומיות והרישום הישראליים.

== פרק תשיעי: הוראות שונות ==

@ 69. ערר על פעולות הרשם
: (א) אדם הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הרשם לפי תקנות אלה רשאי לערור בפני השר.
: (ב) ערר כאמור בתקנת משנה (א) יש להגיש בכתב תוך 15 יום מיום מסירת החלטת הרשם לידיו. נשלחה הודעה בדבר החלטת הרשם בדואר רשום, יראוה כאילו נמסרה בתום 72 שעות מיום קבלתה על ידי הדואר.
: (ג) השר רשאי לקבל את הערר, לדחותו, לשנות את החלטת הרשם או להחזיר את הענין לרשם עם הוראות להחלטה מחדש.
: (ד) סמכות השר לפי תקנה זו אינה ניתנת לאצילה.

@ 70. ביטול [[#|תוספת א' לחוק הטיס, 1927]]
: [[#|תוספת א' לחוק הטיס, 1927]] - בטלה.

@ 71. הוראות מעבר
: כלי טיס שהיו רשומים בפנקס שהתנהל לפי [[החוק]] ערב תחילתן של תקנות אלה יראו אותם כאילו נרשמו בהתאם להוראות תקנות אלה, אולם רשאי בעל כלי טיס כאמור לזהות את כלי הטיס והמוצרים הקשורים בו ולקבוע סימני לאומיות ורישום בתקופה של תשעה חדשים מיום תחילתן של תקנות אלה לפי [[הפרקים השביעי]] [[והשמיני לתקנות אלה]].

@ 72. עונשין (תיקון: תש&quot;ם)
: העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס 1000 שקלים.

@ 73. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה היא שלושה חדשים לאחר פרסומן; הוראות [[הפרקים השביעי]] [[והשמיני של תקנות אלה]] יחולו על כלי טיס [[שתקנה 71]] חלה עליהם בתום שנה מיום הפרסום של תקנות אלה.

@ 74. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם), תשל&quot;ד-1973&quot;.

== תוספת ==
=== בקשה לרישום כלי טיס ===
@ : (((הטופס הושמט)))

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ח באב תשל&quot;ג (26 באוגוסט 1973)
&lt;חתימה&gt; שמעון פרס, שר התחבורה</text>
      <sha1>tmdvuv5n194umgqn7zimzwaqxmua2ja</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר) (1982)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>380744</id>
    <revision>
      <id>3086806</id>
      <parentid>2934705</parentid>
      <timestamp>2026-10-04T06:47:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3086806</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="48129" sha1="a8adzakc9l5enxqioodk7fr7byubbw1" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר), התשמ&quot;ב-1982

&lt;מאגר תקן 2113646 קוד a163Y00000DuTIcQAN&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 754|תקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר)|4328)), ((1352|תיקון|4383)); ((תשמ&quot;ג, 216|תיקון|4426)), ((951|תיקון מס' 2|4472)), ((1530|תיקון מס' 3|4502)); ((תשמ&quot;ד, 1079, 1080|תיקון|4604)), ((1318|ת&quot;ט|4619)); ((תשמ&quot;ה, 950|תיקון מס' 2 [תשמ&quot;ג] (תיקון)|4781)); ((תשמ&quot;ו, 545|תיקון|4906)); ((תשנ&quot;ד, 1266|תיקון|5618)); ((תשס&quot;ז, 462|תיקון|6552)); ((תש&quot;ע, 1629|תיקון|6926)); ((תשפ&quot;ג, 1841|תקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר)|10658)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 4]], [[+|6]] [[+|ו-23(א)]] [[=החוק|לחוק רישוי שירותי התעופה, התשכ&quot;ג-1963]] (להלן - החוק), אני מתקין תקנות אלה:
----
(('''תקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר), התשמ&quot;ב-1982''' בוטלו ביום 28.6.2023 והוחלפו [[בתקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר), התשפ״ג–2023]].))

__TOC__

== פרק ראשון: כללי ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ו)
: בתקנות אלה -
:- &quot;ארה&quot;ב&quot; - ארצות הברית של אמריקה;
:- &quot;בית מלון&quot; - לרבות פנסיון, בית מרגוע, בית אירוח וכל מקום כיוצא באלה שבו ניתן אכסון בתמורה;
:- &quot;האגף&quot; - האגף ליחסים בינלאומיים במינהל התעופה האזרחית במשרד התחבורה ומענו ת&quot;ד 8, נמל התעופה בן-גוריון 70100;
:- &quot;המנהל&quot; - ראש מינהל התעופה האזרחית במשרד התחבורה או מי שהוא הסמיך לעניין תקנות אלה;
:: ((לפי [[סעיף 17 לחוק רשות התעופה האזרחית, התשס&quot;ה-2005]], סמכויות ראש מינהל התעופה האזרחית במשרד התחבורה הועברו למנהל רשות התעופה האזרחית.))
:- &quot;הלוך ושוב&quot; - טיסה שמוצאה במדינה מסויימת ושיעדה הסופי באותה מדינה;
:- &quot;הסכם שכר&quot; - הסכם בין מארגן או שוכר לבין מוביל אוירי לביצוע טיסת שכר;
:- &quot;חבילת תיור&quot; - תיור הכולל טיסה הלוך ושוב ושירותי קרקע שהוסדרו מראש והנמכרים מראש במחיר כולל;
:- &quot;חוכר&quot; - מוביל אוירי החוכר כלי טיס, על צוותו או ללא צוות, לביצוע טיסת שכר;
:- &quot;חניית ביניים&quot; - חנייה לצרכי תעבורה, לרבות הורדת נוסעים לשהיה בנקודת החנייה או העלאת נוסעים באותה נקודה לשם הטסתם לנקודת היעד;
:- &quot;טיסת שכר&quot; - טיסה שבה שוכרים מארגן או מארגנים במשותף את כל קיבולת כלי הטיס לשם מכירתה לאחרים או שבה אדם שוכר את כל קיבולת כלי הטיס לשימוש עצמי;
:- &quot;טיסת שכר בנתיב&quot; - טיסת שכר המבוצעת בנתיב בין נמל התעופה בן-גוריון בישראל לבין שדה תעופה מחוץ לישראל שאליו טס מוביל נקוב של ישראל בטיסות סדירות, או לבין שדה תעופה הנמצא במרחק של עד 150 ק&quot;מ משדה תעופה כאמור בשטחה של אותה מדינה, אלא אם קבע המנהל אחרת;
:- &quot;טיסת שכר מחוץ לנתיב&quot; - טיסת שכר שאינה טיסת שכר בנתיב;
:- &quot;טיסה סדירה&quot; - טיסה שבה מוכר מוביל אוירי לציבור קיבולת בכלי טיס המופעל על ידו, בין במישרין ובין באמצעות סוכן נסיעות והרשיון שלו לפי [[סעיף 2(א) לחוק]] מתיר לו לבצע טיסות סדירות;
:- &quot;טיסת שכר חלקי&quot; - טיסה סדירה שבה שוכרים מארגן או מארגנים במשותף חלק מקיבולת כלי הטיס לשם מכירתה לאחרים;
:- &quot;טיסת שכר מסוג חבילת תיור&quot; - טיסת שכר שהתקיימו בה הוראות [[סימן א' לפרק השני]];
:- &quot;טיסת שכר מסוג טיסה מחוץ לנתיב&quot; - טיסת שכר שהתקיימו בה הוראות [[סימן ג' לפרק השני]];
:- &quot;טיסת שכר פנים-ארצית&quot; - טיסת שכר שבה נקודות המוצא והיעד המוסכמות הן בישראל, ונתקיימו בה הוראות [[סימן ח' לפרק השני]];
:- &quot;מארגן&quot; - אדם השוכר קיבולת בכלי טיס, כולה או מקצתה, לשם מכירתה לאחרים בהתאם להוראות תקנות אלה;
:- &quot;מוביל אוירי&quot; - בעל רשיון להפעלת כלי טיס שניתן לפי [[סעיף 2(א) לחוק]];
:- &quot;מוביל נקוב&quot; - מוביל אוירי המפעיל טיסות סדירות לישראל וממנה, שהוענק לו מעמד של מוביל נקוב לפי הסכם בין ישראל ובין מדינת חוץ;
:- &quot;סידרת טיסות שכר&quot; - סידרה של יותר מארבע טיסות שכר המופעלות בתקופה של שמונה שבועות רצופים לפחות בין אותן נקודות;
:- &quot;נחיתה טכנית&quot; - נחיתה שלא לצרכי חניית ביניים;
:- &quot;שוכר&quot; - אדם השוכר את כל קיבולת כלי הטיס לשימושו העצמי;
:- &quot;שירותי קרקע&quot; - שירותים של לינה בבית מלון, תחבורה יבשתית משדה התעופה אל בית המלון וממנו, או סיורים ושירותים אחרים.

@ 2. תנאים מוקדמים להפעלת טיסות שכר
: (א) לא תופעל טיסת שכר אלא -
:: (1) על ידי מוביל אוירי ועל ידי מארגן שניתנו להם רשיונות הפעלה לפי [[סעיף 2(א) לחוק]] ואלא אם הרשיונות האמורים תקפים;
:: (2) אם היא מותרת [[בתקנה 4]] וניתן לגביה אישור מראש ובכתב מאת המנהל.
: (ב) קיום הוראות תקנות אלה יהיה תנאי ברשיון הפעלה שניתן למוביל אוירי או למארגן לפי [[סעיף 2(א) לחוק]].

@ 3. שיקול דעת למנהל (תיקון: תשנ&quot;ד)
: בבואו לתת אישור לפי [[תקנה 2(א)(2)]] ישקול המנהל, בין השאר, את כל אלה:
: (1) מניעת תחרות בלתי סבירה או בלתי הוגנת;
: (2) אם הקיבולת המוצעת במיגזר שוק מסויים עולה במידה בלתי סבירה על כלל דרישות התנועה באותו מיגזר שוק;
: (3) מידת הבעלות או השליטה של המוביל האוירי במארגן או בשוכר;
: (4) היות המארגן או השוכר בעל כלי הטיס;
: (5) קיומם של הסכמים או הסדרים בינלאומיים בתחום התעופה האזרחית הבינלאומית;
: (6) השפעת מתן האישור על יחסי החוץ של ישראל;
: (7) מידת ההדדיות במתן אישורים למובילים אויריים ישראליים במדינת חוץ;
: (8) עמידתם של המארגן או המוביל האוירי בתנאי רשיון ההפעלה או האישור שניתנו להם ומילוּים אחר הוראות תקנות אלה, כולן או מקצתן, לגבי טיסת שכר או סידרת טיסות שכר שבוצעו בתקופה של 24 חודשים שלפני הגשת הבקשה;
: (9) היות המארגן והמוביל בעל אותה אזרחות של רוב הנוסעים בנקודת המוצא.

@ 4. טיסות השכר המותרות
: מותרות טיסות שכר אלה:
: (1) טיסת שכר מסוג חבילת תיור;
: (2) טיסת שכר מסוג מכירה מוקדמת;
: (3) טיסת שכר מארה&quot;ב ואליה;
: (4) טיסת שכר מסוג שכר מחוץ לנתיב;
: (5) טיסת שכר לצליינים;
: (6) טיסת שכר לסטודנטים;
: (7) טיסת שכר לשימוש עצמי;
: (8) טיסת שכר פנים-ארצית.

@ 5. בקשה למתן אישור
: (א) בקשה למתן אישור להפעלת סידרה של טיסות שכר תוגש לאגף 30 ימים לפחות לפני מועד היציאה המתוכנן של הטיסה הראשונה בסידרה.
: (ב) בקשה למתן אישור להפעלת טיסת שכר או מספר טיסות שכר שאינן מהוות סידרה או לתוספת של עד 4 טיסות שכר לסידרה שאושרה, תוגש לאגף ארבעה ימים לפחות לפני המועד המתוכנן לביצוע הטיסה, או הטיסה הראשונה, לפי הענין.
: (ג) הבקשה תיחתם בידי המארגן או המארגנים במשותף או ביד השוכר, לפי הענין, וכן ביד המוביל האוירי המיועד.
: (ד) הבקשה תוגש על גבי טופס שקבע המנהל ויפורטו בה כל הפרטים הקשורים לטיסה או לסידרת הטיסות המיועדות, ובין השאר -
:: (1) שם המוביל האוירי;
:: (2) תאריכי הטיסות ומספריהן;
:: (3) סוג ודגם כלי הטיס ומספר הרישום שלו;
:: (4) המשקל המורשה להמראה של כלי הטיס;
:: (5) מספר המושבים וסוגי המחלקות בכלי הטיס;
:: (6) בעלו של כלי הטיס;
:: (7) המועד המתוכנן להגעת כלי הטיס או ליציאתו;
:: (8) סוג טיסת השכר והמחיר המוצע למשתתף.
: (ה) לבקשה יצורפו העתק הסכם השכר בין המארגן, המארגנים במשותף או השוכר ובין המוביל האוירי, ודוגמת כרטיס הטיסה שימכר למשתתף בטיסה או בסידרת הטיסות המיועדות.
: (ו) לבקשה לאישור הפעלת טיסת שכר מסוג מכירה מוקדמת תצורף רשימת מחירי המכירה למשתתף, ולטיסת שכר מסוג חבילת תיור - גם רשימת מחירי חבילת התיור למשתתף, פרטי חבילת התיור והעתקים של ההסכמים בין המארגן לבין בית המלון או ספקי שירותי הקרקע האחרים.
: (ז) לא תוגש בקשה לאישור טיסות שכר במברק או בטלקס, אלא אם הבקשה היא לטיסות שכר שאינן מהוות סידרת טיסות שכר, ובאישור המנהל.

@ 6. המועדים למתן תשובה לבקשה
: (א) המנהל ישיב תשובה סופית לבקשה לאישור תוך 30 ימים מיום הגשתה לאגף, אולם אם הוגשה הבקשה בתחום 45 ימים שלפני מועד היציאה המתוכנן של הטיסה, ישיב המנהל תוך 14 ימים מיום הגשתה לאגף; בתקנת משנה זו, &quot;הגשת בקשה&quot; - הגשת המידע האחרון שהמבקש נדרש להמציאו להשלמת בקשתו, אם נדרש להמציאו.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי המנהל לדחות בהודעה בכתב את מתן תשובתו הסופית, כאשר נבצר ממנו ליתן תשובה סופית במועדים האמורים בתקנה זו, מסיבות שאינן תלויות בו.
: (ג) אי מתן תשובה סופית על ידי המנהל תוך המועדים האמורים בתקנת משנה (א) ייחשב כאישור הבקשה, אלא אם נתן המנהל הודעה לפי תקנת משנה (ב).

@ 7. הוכחת כושר ביצוע
: מוביל אוירי המבקש אישור לביצוע טיסת שכר יוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי הוא עומד בכל הדרישות המבצעיות, הבטיחותיות, הבטחוניות והמינהליות התקפות בישראל.

@ 8. תנאים כלליים לגבי טיסות שכר (תיקון: תשנ&quot;ד)
: (א) לא ימכור מוביל אוירי ולא יציע לציבור, בין במישרין ובין בעקיפין, כרטיסי טיסה אינדיוידואליים.
: (ב) בטיסת שכר, למעט טיסת שכר לשימוש עצמי, ישכרו מארגן, או מארגנים לפי הסכם שכר משותף, את כל קיבולת כלי הטיס, וחלקו של כל מארגן לא יפחת מעשרים מושבים בכלי הטיס; בטיסת שכר לשימוש עצמי ישכור אדם את כל קיבולת כלי הטיס לשימושו העצמי.
: (ג) מוביל אוירי רשאי בהסכמה בכתב של מארגן או מארגנים או של שוכר ששכרו את קיבולת כלי הטיס, לנצל תפוסה פנויה בכלי הטיס להובלת עובדיו, לרבות מנהליו, ולהובלת מטענו ולהובלת עובדי מוביל אוירי אחר ומטענו ללא תמורה, בתמורה חלקית או בתמורה מלאה.

@ 9. לאומיות המובילים האויריים וכלי הטיס (תיקון: תשס&quot;ז)
: (א) לא יתן המנהל אישור לטיסות שכר אלא אם הן מבוצעות בידי מובילים אויריים של מדינות המוצא או של ישראל, או בידי מוביל אווירי של כל מדינה אחרת שאישר, באמצעות כלי טיס הרשומים באותן מדינות או בישראל או החכורים באישור המנהל מראש, על ידי המובילים האויריים האמורים.
: (ב) המנהל יאשר את טיסות השכר ואת החכירה כאמור בתקנת משנה (א) לפי הוראות תקנות אלה ובכפוף [[+|לתקנות 48]] [[ו-48א לתקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ&quot;ב-1981]].
: (ג) בכלי טיס חכור בטיסת שכר, יצויינו דבר היותו חכור וזהות המחכיר באופן בולט בתאי הנוסעים בכלי הטיס.

@ 10. (תיקון: תשמ&quot;ו, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

@ 11. תנאים לגבי המשתתפים בטיסת שכר
: (א) כל משתתף בטיסת שכר חייב לרכוש תובלה הלוך ושוב; תאריכי היציאה והחזרה ייקבעו מראש בשעת רכישת הכרטיס לטיסת השכר; תקנת משנה זו אינה חלה על טיסות שכר של סטודנטים, ועל טיסות שכר מארה&quot;ב.
: (ב) כל המשתתפים ימריאו ויחזרו בתאריכים שנקבעו להם מראש, אלא אם נאלץ משתתף מסויים לחזור במועד שונה מחמת נסיבות בריאות חמורות שלו או של בן משפחתו, או מחמת איחורים בתובלה האוירית או היבשתית, שאינם בשליטתו. על כל מקרה כאמור, ידווחו המוביל האוירי או המארגן בכתב למנהל מיד עם היוודעו להם ויצרפו לדיווחים את הראיה שקיבלו מהמשתתף להוכחת הנסיבות המיוחדות כאמור.

@ 12. תנאים לגבי כרטיסי טיסה
: (א) בכרטיסי טיסה לטיסת שכר יפורטו כל הפרטים האלה:
:: (1) סוג טיסת השכר, באותיות בולטות לעין, כגון &quot;חבילת תיור&quot; - &quot;ITC&quot;, מכירה מוקדמת - &quot;ABC&quot;, מחוץ לנתיב - &quot;OFF-LINE&quot;, לפי העניין;
:: (2) שם המארגן;
:: (3) מחיר הכרטיס הלוך ושוב, ובמקרה של חבילת תיור - המחיר הכולל של התיור שיכלול גם את מחיר שירותי הקרקע;
:: (4) תאריכי היציאה והחזרה;
:: (5) נקודות המוצא והיעד;
:: (6) שם הנוסע;
:: (7) תאריך הוצאת הכרטיס;
:: (8) שם מוציא הכרטיס ומענו;
:: (9) סימן זיהוי כמשמעותו [[בתקנה 21(ד)]].
: (ב) לכרטיס הטיסה יצורפו התנאים לגבי דמי ביטול הכרטיס לפני ביצוע הטיסה בפועל.
: (ג) היתה הטיסה מסוג חבילת תיור, יצורף לכרטיס הטיסה שובר שירותי הקרקע, שבו יפורטו שירותי הקרקע שנמכרו לנוסע ותאריך הוצאתו, ויצויין בו באותיות בולטות לעין כי לא ניתן להחזיר לנוסע את מחיר שירותי הקרקע שלא נוצלו לאחר ביצוע הטיסה, או כל חלק ממנה.

@ 13. אי החזרת מחיר
: לא ניצל המשתתף בקבוצה את כרטיס הטיסה בחזרה לנקודת המוצא או את שירותי הקרקע הכלולים בחבילת התיור, או כל חלק מהם, לא יחזיר המארגן או המוביל האוירי למשתתף את מחיר הטיסה חזרה או את מחיר שירותי הקרקע שלא נוצלו, כולו או מקצתו.

@ 14. איסור זכויות החופש החמישי והששי
: לא יותרו למוביל אוירי במהלך טיסות שכר זכויות הידועות כזכויות &quot;החופש החמישי&quot; או &quot;החופש הששי&quot;, אלא בהתאם להסכם או הסדר בין ישראל ובין המדינה או המדינות הנוגעות בדבר.

@ 15. (תיקון: תשמ&quot;ג, תשנ&quot;ד) : (((בוטלה).))

@ 16. חניית ביניים (תיקון: תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ג-2, תשמ&quot;ד-2, תשמ&quot;ד-3, תשמ&quot;ה)
: (א) על אף האמור [[בתקנה 14]] מותרת חניית ביניים למשתתפים בטיסת שכר בטיסה החוזרת בלבד, אולם בטיסת שכר לסטודנטים מותרת חניית ביניים גם בטיסה היוצאת.
: (ב) חניות ביניים כאמור מותרות במקומות שקבעו מראש המארגן והמוביל האוירי, כמצויין בבקשה לאישור טיסת השכר ועל גבי כרטיסי הטיסה של המשתתפים.
: (ג) מותרת טיסת שכר לנקודה אחת וחזרה מנקודה אחרת, בין ששתי הנקודות מצויות באותה מדינה ובין שאינן מצויות באותה מדינה; היתה אחת הנקודות האמורות מצויה בנתיב, תיחשב הטיסה כולה כטיסה בנתיב.
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (ג), בטיסות שכר מנקודות מוצא שמחוץ לישראל המוליכות משתתפים שיעדם בשדות התעופה ירושלים (עטרות) ואילת, תהיה מותרת חניית ביניים בנמל התעופה בן-גוריון בדרך חזרה, והטיסה כולה תיחשב כטיסה מחוץ לנתיב, אולם בנמל התעופה בן-גוריון מותר יהיה להעלות ולהוריד עד ארבעים משתתפים, או משתתפים במספר שהוא שליש ממספר המושבים בכלי הטיס, לפי הגבוה שבהם.
: (ה) על אף האמור בתקנות משנה (ג) ו-(ד), בטיסת שכר מנקודות מוצא שמחוץ לישראל המוליכות משתתפים שיעדם בשדה התעופה ירושלים (עטרות), ובטיסות שכר שמוצאן שדה התעופה ירושלים (עטרות) המוליכות משתתפים שיעדם לנקודות שמחוץ לישראל, תהיה מותרת חניית ביניים בנמל התעופה בן גוריון והטיסה כולה תחשב כטיסה מחוץ לנתיב, ובלבד שנתקיימו בטיסת השכר כל אלה:
:: (1) כלי הטיס חנה בשדה התעופה ירושלים (עטרות) לאחר הנחיתה או לפני ההמראה כשדלתותיו פתוחות והוא ערוך להורדת נוסעים או להעלאתם, לפי העניין;
:: (2) בטיסה שמוצאה שדה התעופה ירושלים (עטרות), יעד הטיסה החוזרת הוא שדה התעופה ירושלים (עטרות) ועל החניה בו חלות הוראות פסקה (1);
:: (3) לפחות חמישית מהמושבים בכלי הטיס הוקצו לנוסעים העולים לכלי הטיס או יורדים ממנו, לפי העניין, בשדה התעופה ירושלים (עטרות);
:: (4) בנמל התעופה בן גוריון יועלו לכלי הטיס או יורדו ממנו, לפי העניין, משתתפים במספר שאינו עולה על ארבע חמישיות מהמושבים בכלי הטיס.

@ 17. טיסות שכר חלקי
: לא תותר טיסה סדירה שבה שוכרים מארגן או מארגנים במשותף חלק מקיבולת כלי הטיס לשם מכירתה לאחרים.

@ 18. פרסום טיסת שכר (תיקון: תשמ&quot;ג)
: (א) מוביל אוירי המבצע טיסת שכר לא יפרסם בציבור כל פרסום שהוא בקשר לטיסת השכר או סידרת טיסות השכר.
: (ב) לא יפרסם אדם כל פרסום בכל דרך שהיא בדבר טיסת שכר שהוא עומד לבצע, אלא אם הפרסום הוא פרסום אמת וכולל את כל אלה:
:: (1) שם המארגן, מענו ומספר רשיון ההפעלה שלו;
:: (2) שם המוביל האוירי;
:: (3) סוג טיסת השכר, שיצויין באותיות בולטות לעין, תוך פירוט המחיר והתנאים העיקריים החלים על טיסת השכר לרבות מידע מלא ונכון לגבי זכויותיו וחובותיו של המשתתף;
:: (4) משך השהות המזערי והמרבי בנקודת היעד לפי חוזה השכר.
: (ג) מוביל אוירי או מארגן לא ישתמשו במונח &quot;סדיר&quot; בפרסום הנוגע לסידרת טיסות שכר.
: (ד) היתה טיסת השכר מסוג חבילת תיור, יצויין בפרסום מחיר חבילת התיור הכולל טיסה הלוך ושוב ושרותי הקרקע.
: (ה) היתה טיסת השכר מסוג מכירה מוקדמת, יצויין בפרסום כי מותר לרכוש כרטיסים עד 28 ימים לפני הטיסה, וכי לא ניתן להוסיף לרשימת הנוסעים, אלא חלק מאלה ששמם מצויין ברשימת הממתינים.
: (ו) היתה טיסת השכר מסוג טיסת שכר של סטודנטים, יצויין בפרסום כי טיסת שכר זו מוגבלת לסטודנטים, למוריהם, ולבני זוגם ולילדיהם עד גיל 18 בלבד.
: (ז) נעשה הפרסום לפני מתן האישור, יצויין בפרסום באותיות בולטות לעין כי &quot;הטיסה מותנית בקבלת אישור מינהל התעופה האזרחית&quot;, נעשה הפרסום לאחר קבלת האישור יצויין בפרסום דבר מתן האישור בידי המנהל, ומספר האישור.

@ 19. אישור תעריפים (תיקון: תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ו)
: (א) לא יוצעו לציבור ולא יימכרו לו טיסות שכר אלא לפי תעריפים שאישר המנהל.
: (ב) המארגן של סידרת טיסות שכר ימציא לאגף לאישור את התעריפים שיוצעו למשתתפים בטיסת שכר, לפי הפירוט שלהלן:
:: (1) בטיסת שכר מסוג חבילת תיור בנתיב - שלושה חודשים לפחות לפני תחילת כל עונה;
:: (2) בטיסת שכר מסוג מכירה מוקדמת בנתיב - ארבעה חודשים לפחות לפני תחילת כל עונה;
:: (3) בטיסת שכר מחוץ לנתיב ובטיסת שכר פנים־ארצית - יחד עם הגשת הבקשה לפי [[תקנה 5]].
:: בתקנת משנה זו, &quot;עונה&quot; -
:: (1) עונת הקיץ שתחילתה ב-1 באפריל וסיומה ב-31 באוקטובר בכל שנה;
:: (2) עונת החורף שתחילתה ב-1 בנובמבר וסיומה ב-31 במרס בכל שנה.
: (ג) מארגן המתעתד להפעיל טיסות שכר שאינן מגיעות לכדי סידרה של טיסות שכר, רשאי להמציא לאגף לאישור את התעריפים גם לאחר המועדים שנקבעו בתקנת משנה (ב), ובלבד שתעריפים אלה לא יהיו נמוכים מהתעריפים הנמוכים ביותר שהומצאו לאגף ושאושרו על ידו לפי תקנת משנה (ב) לטיסה בין אותן נקודות.
: (ד) המנהל לא יאשר את התעריפים שהומצאו כאמור בתקנות משנה (ב) ו-(ג), אם מצא כי נתקיים בהם אחד מאלה:
:: (1) ההכנסות המיועדות לא יאפשרו למוביל האוירי או למארגן להשיג, בתנאים של ניהול תקין, רווח סביר; המנהל יקבע הוראות לענין זה, שיפורסמו בפרסומי מינהל התעופה האזרחית;
:: (2) התעריפים המוצעים הם תעריפי היצף או פיתוי, לגבי טיסה מסויימת, לגבי סידרת הטיסות כולה או לגבי תקופת זמן מסויימת, לפי הענין;
:: (3) התעריפים המוצעים עלולים להביא לתחרות בלתי סבירה ובלתי הוגנת עם מובילים אחרים בטיסות שכר או בטיסות סדירות.
: (ה) לא ישנה המארגן את התעריפים שהומצאו לאגף כאמור בתקנות משנה (ב) או (ג) אלא במקרה של שינויים בלתי צפויים בתשומות, שלא ניתן היה לחזותם מראש, או במקרה של שינויים בתעריפים הישימים של מוביל נקוב, ובכפוף לקבלת אישור בכתב ומראש מאת המנהל.
: (ו) המנהל רשאי לפטור מחובת המצאת התעריפים לאישור תוך המועדים המפורטים בתקנה זו או לשנות את המועדים במקרים מיוחדים ומטעמים שיפורטו בכתב.
: (ז) המארגן ימציא למנהל עותק של כל חוזר הכולל פירוט של תעריפים שתקנה זו חלה עליהם ושהוא מפיצו לסוכני נסיעות או למי שמוכר עבורו כרטיסי טיסה לטיסות השכר שהוא מארגן, במועד שבו הוא מפיץ את החוזר.

@ 20. איסור גביית תשלום פעמיים
: ביטל משתתף בטיסת שכר את השתתפותו לפני ביצוע הטיסה, לא יגבה המארגן תשלום בעד אותו מושב בטיסה ממשתתף אחר אלא אם החזיר למבטל את מלוא הסכום שגבה ממנו בניכוי סכום בעד הוצאות, אם סכום כאמור פורסם מראש והמנהל אישר אותו.

@ 21. המצאת פרטים (תיקון: תשמ&quot;ב)
: (א) מארגן או מארגנים במשותף ימציאו לאגף פרטים על כל טיסת שכר נכנסת ויוצאת שהופעלה על ידם, תוך שבעה ימים מיום סיומה.
: (ב) פרטים כאמור בתקנת משנה (א) יומצאו בטופס שקבע האגף ויכילו את כל אלה:
:: (1) שם המוביל האוירי;
:: (2) תאריך הטיסה ומספרה;
:: (3) הסוג והדגם של כלי הטיס;
:: (4) המשקל המורשה להמראה של כלי הטיס;
:: (5) מספר המושבים במחלקה ראשונה ובמחלקת תיירים בכלי הטיס;
:: (6) בעלו של כלי הטיס;
:: (7) המועד שתוכנן להגעת כלי הטיס או ליציאתו והמועד שבו הגיע כלי הטיס או יצא בפועל;
:: (8) סוג טיסת השכר;
:: (9) מספר הנוסעים בטיסה וכמות המטען שהובל;
:: (10) שמות המארגנים המשתתפים בטיסה;
:: (11) מספר הנוסעים של כל מארגן;
:: (12) חלוקת הנוסעים לפי נקודות מוצא ויעד;
:: (13) חלוקת הנוסעים לפי סוגי טיסות השכר.
: (ג) רשימת הנוסעים שהולכו בפועל בטיסות השכר יישמרו בידי כל מארגן או מארגנים במשותף לתקופה של ששה חדשים מיום סיומה של כל טיסה ויומצאו למנהל לפי דרישתו.
: (ד) רשימת נוסעים כאמור בתקנת משנה (ג) תכיל את שמות המשתתפים לפי סוגי טיסת השכר ולפי המארגנים ותאריך ומקום רכישת הכרטיס של כל משתתף, כאשר לכל קבוצת משתתפים של אותו מארגן ינתן סימן זיהוי מיוחד המורכב ממספר הטיסה, סוג טיסת השכר וקוד המארגן.

== פרק שני: תנאים מיוחדים לסוגי טיסות השכר השונים ==

=== סימן א': טיסות שכר מסוג חבילת תיור ===

@ 22. טיסות שכר מסוג חבילת תיור (תיקון: תשנ&quot;ד)
: (א) טיסת שכר מסוג חבילת תיור היא טיסת שכר שמחירה, בעד כל משתתף, כולל את מחיר הטיסה מנקודת המוצא לנקודת היעד ובחזרה לנקודת המוצא וכן את -
:: (1) התחבורה משדה התעופה לבית המלון ובחזרה ממנו לשדה התעופה;
:: (2) השהות בבית מלון; או
:: (3) סיורים ושירותי קרקע אחרים, אם נמכרו למשתתפים במסגרת חבילת התיור.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) יותר למארגן טיסת שכר כאמור בה, למכור 25% מהמושבים באותה טיסת שכר במחיר הטיסה בלבד.

@ 23. תנאים לטיסות שכר מסוג חבילת תיור (תיקון: תשנ&quot;ד)
: (א) טיסת שכר מסוג חבילת תיור תהיה בתנאים אלה:
:: (1) כל קיבולת המטוס מושכרת למארגן או למארגנים במשותף כאשר כל מארגן שוכר עשרים מושבים לפחות בכלי הטיס;
:: (2) הטיסה היא הלוך ושוב, אולם הטיסה המגיעה והטיסה היוצאת אינן חייבות להתבצע בידי אותו מוביל אוירי;
:: (3) כל המשתתפים מחזיקים בכרטיס טיסה הלוך ושוב ובשובר בעד שירותי קרקע שפורטו בו סוגי השירותים שנרכשו, ומשך השהות;
:: (4) בטיסת שכר לישראל - השהות המזערית בישראל היא שבעה ימים (ששה לילות), אך לא למעלה מששים ימים; בטיסת שכר מישראל - השהות המזערית מחוץ לישראל היא שבעה ימים (ששה לילות), אך לא למעלה מעשרים ושמונה ימים באירופה וארבעים וחמישה ימים בארה&quot;ב; בטיסות שכר ליעדים הקרובים לישראל, לפי רשימה שפרסם המנהל, השהות המזערית היא 48 שעות; בטיסות שכר לסיורי עיר - אין כל תקופה מזערית;
:: (5) מחיר חבילת התיור לכל משתתף לא יפחת מסך כל אלה:
::: א. מחיר המושב, מחושב לפי מחיר שכירת כל קיבולת כלי הטיס, כאמור בהסכם השכר שהומצא לאגף לפי הוראות [[תקנה 5]], בכפוף להוראות [[תקנה 19(ד)]] ובתוספת רווח סביר;
::: ב. סכום השווה לסכום של לפחות 100 דולר של ארה&quot;ב בעד שירותי הקרקע;
:: (5א) מושב שנמכר בידי מארגן בהתאם [[לתקנה 22(ב)]] יהיה מחירו כאמור בפסקה (5)א;
:: (6) מחיר חבילת התיור למשתתף עד גיל שנתיים לא יפחת מעשרה אחוזים מהמחיר המחושב כאמור בפסקה (5), ולמשתתף מעל גיל שנתיים עד גיל שתים-עשרה - מחמישים אחוזים מהמחיר המחושב כאמור בפסקה (5);
:: (7) המארגן או המארגנים במשותף ימציאו לאגף לפי דרישתו את רשימת שמות כל הנוסעים בטיסה כמפורט להלן:
::: א. הרשימה תיערך לפי האמור [[בתקנה 21(ד)]];
::: ב. ברשימה יצויינו שם הנוסע ואזרחותו או מקום מגוריו הקבוע והמקום שבו נרכשה חבילת התיור;
:: (8) לפני ביצוע הטיסה יסכם המארגן עם המוביל האוירי את הסדרי התשלום לגבי מלוא סכום הטיסה הלוך ושוב; אישור על תשלום השכר מראש או אישור על סדרי תשלום אחרים יומצא למנהל להנחת דעתו;
:: (9) המארגן התקשר בחוזה עם המשתתפים, שפורטו בו תנאי חבילת התיור; העתק החוזה יומצא למנהל לפי דרישתו;
:: (10) המארגן לא ימכור חבילת תיור ביום ביצוע הטיסה.
: (ב) פרסום סידרת טיסות שכר מסוג חבילת תיור בציבור ייעשה ארבעה חדשים לפחות לפני מועד ביצוע הטיסה; פרסומים כאמור יומצאו לאגף מיד עם פרסומם.

=== סימן ב': טיסות שכר מסוג מכירה מוקדמת ===

@ 24. טיסות שכר מסוג מכירה מוקדמת (תיקון: תשנ&quot;ד)
: (א) טיסת שכר מסוג מכירה מוקדמת היא טיסה שבה מתקיימים כל אלה:
:: (1) כל קיבולת המטוס מושכרת למארגן או למארגנים במשותף כאשר כל מארגן שוכר עשרים מושבים לפחות בכלי הטיס;
:: (2) הטיסה היא הלוך ושוב, אולם הטיסה המגיעה והטיסה היוצאת אינן חייבות להתבצע בידי אותו מוביל אוירי;
:: (3) כל המשתתפים מחזיקים בכרטיסי טיסה הלוך ושוב בני תוקף ובלתי ניתנים להעברה;
:: (4) המארגן התקשר בחוזה עם המשתתפים שפורטו בו תנאי טיסת השכר; העתק החוזה יומצא למנהל לפי דרישתו;
:: (5) כל המשתתפים ימריאו ויחזרו בתאריך שנקבע מראש בשעת רכישת טיסת השכר;
:: (6) משך השהות של המשתתפים בטיסה לא יפחת משבעה ימים ולא יעלה על 60 ימים בישראל, על 28 ימים באירופה ועל 45 ימים בארה&quot;ב;
:: (7) מחיר הטיסה הלוך ושוב לא יפחת ממחיר המחושב כאמור [[בתקנה 23(א)(5)(א)]];
:: (8) המוביל האוירי או המארגן המציאו לאגף לפחות עשרים ושמונה ימים לפני ביצוע הטיסה -
::: א. רשימה של כל הנוסעים המשתתפים בטיסה באמצעות אותו מארגן, הכוללת את שמות כל הנוסעים, מעניהם ומספרי הדרכונים שלהם (להלן - רשימת הנוסעים);
::: ב. רשימה של נוסעים ממתינים, אם יש כאלה, הרשומים לאותה טיסה באמצעות אותו מארגן והכוללת את שמות הנוסעים, מעניהם ומספרי הדרכונים שלהם (להלן - רשימת הממתינים);
:: (9) מיד לפני ביצוע הטיסה המציא המוביל האוירי לאגף רשימה סופית של הנוסעים המשתתפים בטיסה; שמות הנוסעים שברשימה האמורה יהיו מתוך רשימת הנוסעים או רשימת הממתינים בלבד, בתנאי שלא יועברו מרשימת הממתינים לרשימת הנוסעים למעלה מ-15 אחוזים ממספר המושבים ששכר אותו מארגן.
: (ב) האמור [[בתקנה 23(א)(8)]] יחול גם על טיסת שכר מסוג מכירה מוקדמת.

=== סימן ג': טיסות שכר מסוג טיסה מחוץ לנתיב ===

@ 25. טיסות שכר מחוץ לנתיב
: על טיסות שכר מסוג טיסה מחוץ לנתיב יחולו הוראות [[הפרק הראשון]] אלא אם נאמר בהן במפורש אחרת, ומשך השהות של המשתתפים בהן יהיה כאמור [[בתקנה 23(א)(4)]].

=== סימן ד': טיסות שכר לארה&quot;ב וממנה ===

@ 26. הדין החל
: (א) טיסות שכר המוליכות משתתפים שנקודת מוצאם בארה&quot;ב ויעדם בישראל יופעלו בהתאם להוראות הדין החל עליהן בארה&quot;ב או בהתאם לפטור מהוראות אותו דין, שנתנו הרשויות המוסמכות לכך בארה&quot;ב, ויראו אותן מאושרות לפי [[תקנה 2]] ובלבד שמתקיימות בהן הוראות אותו דין והמוביל האוירי המציא לאגף, לפני תחילת הפעלתן של טיסות השכר האמורות, הצהרה על כך; על טיסות שכר כאמור לא יחולו הוראות [[תקנות 5]], [[6]], [[8 עד 14]], [[16]] [[ו-19 לתקנות אלה]].
: (ב) טיסות שכר המוליכות משתתפים שנקודת מוצאם בישראל ויעדם בארה&quot;ב יופעלו לפי תקנות אלה.

@ 27. המוביל האוירי
: טיסות שכר בין ארה&quot;ב לבין ישראל יופעלו על ידי מוביל אוירי מאושר בידי הרשויות המוסמכות בארה&quot;ב, שהמציא עותק האישור לאגף והוא בעל רשיון הפעלה לפי [[סעיף 2 לחוק]], או על ידי מוביל אוירי ישראלי שרשיון ההפעלה מתיר לו להפעיל טיסות שכר כאמור, ובכפוף לתקנות אלה.

@ 28. אמצעי בטחון
: המנהל רשאי להתלות או לבטל רשיון הפעלה של מוביל אוירי של ארה&quot;ב שלא נקט אמצעי בטחון מספיקים, להנחת דעתן של הרשויות המוסמכות לכך, לפי [[חוק הטיס (בטחון בתעופה האזרחית), תשל&quot;ז-1977]].

@ 29. המצאת הודעה ופרטים
: (א) מוביל אוירי של ארה&quot;ב ימציא לאגף 30 ימים לפחות לפני מועד היציאה המתוכנן של הטיסה או של הטיסה הראשונה בסידרה, לפי הענין, הודעה בדבר הטיסה או הסידרה; ההודעה תיחתם בידי המארגן או השוכר ובידי המוביל האוירי.
: (ב) להודעה יצורפו פרטים על כל טיסת שכר נכנסת ויוצאת. פרטים כאמור יומצאו בטופס האגף ויכילו את הפרטים [[שבתקנה 21]].

=== סימן ה': טיסות שכר של צליינים ===

@ 30. טיסות שכר של צליינים
: טיסות שכר של צליינים יהיו טיסות שכר מסוג חבילת תיור, אולם -
: (1) משך השהות בישראל אינו מוגבל בזמן;
: (2) עיקר שהותם של הצליינים בישראל יוקדש לביקור במקומות הקדושים לדתם;
: (3) פרסומי טיסות שכר כאמור ידגישו את חשיבות המקומות הקדושים והביקור בהם במסגרת התיור.

=== סימן ו': טיסות שכר של סטודנטים ===

@ 31. טיסות שכר של סטודנטים
: בטיסות שכר של סטודנטים יתקיימו כל אלה:
: (1) הטיסות מאורגנות בידי מוסד לימודים מוכר או בידי ארגון סטודנטים מוכר;
: (2) המשתתף בטיסות כאמור הוא אחד מאלה -
:: א. סטודנט הרשום באוניברסיטה או במוסד לימודים מוכר אחר לחינוך גבוה במסגרת קורס לימודים שנתי שלם ושבידו אישור על כך מאת מוסד הלימודים או תעודת סטודנט בינלאומית;
:: ב. תלמיד הרשום במוסד לימודים מוכר למשך שנת לימודים אחת לפחות במסגרת קורס לימודים שלם, ובידו אישור על כך מאת מוסד הלימודים;
:: ג. מורים במוסד לימודים רשאים להשתתף בטיסות שכר של סטודנטים כמדריכי קבוצות הסטודנטים הרשומים באותו מוסד, בתנאי שמספרם לא יעלה על מדריך אחד לכל עשרה סטודנטים;
:: ד. בן זוגו של סטודנט וילדיו עד גיל 18;
: (3) סטודנטים או תלמידים או שסיימו את לימודיהם רשאים להשתתף בטיסות שכר של סטודנטים עד ל-31 בדצמבר של השנה שבה סיימו את לימודיהם; סטודנטים המסיימים את לימודיהם לקראת 31 בדצמבר רשאים להשתתף בטיסות כאמור עד ל-31 במרס של השנה שלאחר מכן.;
: (4) סטודנטים הלומדים במסגרת חלקית, תלמידים וסטודנטים הלומדים בהתכתבות או המשתתפים בקורסים הנמשכים פחות מששה חודשים וכן מי שמשתתף בקורס רענון או השתלמות במסגרת עבודתו - לא יהיו רשאים להשתתף בטיסות שכר של סטודנטים.
: בתקנה זו, &quot;מוסד לימודים&quot; - בית ספר, קולג' או אוניברסיטה המציעים קורסים שלמים של שנת לימודים אחת לפחות, למעט מקומות שבהם מועסקים סטודנטים בתקופת התמחות, אלא אם ההתמחות היא חלק מתכנית הלימודים של מוסד הלימודים שבו רשום הסטודנט.

@ 32. תנאים לטיסות שכר של סטודנטים
: על טיסות שכר של סטודנטים יחולו הוראות [[הפרק הראשון לתקנות אלה]], אלא אם נאמר בהן במפורש אחרת.

=== סימן ז': טיסות שכר לשימוש עצמי ===

@ 33. טיסות שכר לשימוש עצמי
: טיסות שכר לשימוש עצמי הן טיסות שכר שבהן שוכר אדם אחד את כל קיבולת כלי הטיס לשם אחת מאלה:
: (1) להולכתו, להולכת בני משפחתו או עובדיו או להובלת מטענו, בתנאי שאינו מוכר שום חלק מקיבולת כלי הטיס לאחר;
: (2) להולכת בני אדם הקשורים בו או להובלת מטען שאינם מנויים בפסקה (1) ובלבד שלא יעביר, בין במישרין ובין בעקיפין, בין בשלמות ובין באופן חלקי, את מחיר השכר לנוסעים המולכים לפי הסכם השכר, ובתנאי שהוא אינו מארגן של טיסות שכר.

@ 34. שכירות כל קיבולת כלי הטיס
: השוכר חייב לשכור את כל קיבולת המושבים בכלי הטיס, כאשר התובלה היא לנוסעים או את כל קיבולת המטען כאשר התובלה היא למטען, בלי להתחשב בקיבולת שבה הוא משתמש למעשה.

=== סימן ח': טיסות שכר פנים-ארציות ===

@ 35. טיסות שכר פנים ארציות (תיקון: תשמ&quot;ו, תשנ&quot;ד)
: טיסות שכר פנים-ארציות הן טיסות שכר שנתקיימו בהן כל אלה:
: (1) כל טיסה מאורגנת על ידי שני מארגנים לכל היותר השוכרים את כל קיבולת כלי הטיס;
: (2) (((בוטלה);))
: (3) הטיסות הן טיסות שכר מסוג חבילת תיור בכפוף לאמור [[בתקנה 36(ב)]].

@ 36. תנאים לטיסת שכר פנים ארצי (תיקון: תשמ&quot;ו)
: (א) טיסת שכר פנים-ארצית תהיה בתנאים אלה:
:: (1) הטיסה היא טיסת הלוך ושוב;
:: (2) כל משתתף ימריא ויחזור בתאריך שנקבע מראש בעת רכישת כרטיס הטיסה;
:: (3) משך שהותו של המשתתף בטיסה בנקודת היעד לא יפחת משלושה ימים (שני לילות) ולא יעלה על עשרים ואחד ימים;
:: (4) רשימת המשתתפים בטיסה תומצא למנהל, לפי דרישתו, לא יאוחר מ-14 שעות לפני מועד הטיסה המתוכנן;
:: (5) מארגן לא ימכור כרטיס טיסה פחות מ-14 שעות לפני מועד הטיסה המתוכנן;
:: (6) פרסום טיסת השכר בקרב הציבור ייעשה 14 ימים לפחות לפני מועד ביצוע הטיסה; פרסום כאמור יפרט את מחיר הטיסה ואת מרכיבי מחיר חבילת התיור, אם ישנה; הפרסום טעון אישור המנהל מראש ובכתב.
: (ב) המנהל רשאי לקבוע, באישור לפי [[תקנה 2(2)]] את מחירה של חבילת התיור וכן רשאי הוא לקבוע כי טיסה או סידרה של טיסות לא יהיו מסוג חבילת תיור.
: (ג) בטיסת שכר פנים-ארצית שנקודת המוצא שלה היא אילת ונקודת היעד היא אתר תיירות בעל ענין מיוחד, רשאי המנהל, באישור שיתן לפי [[תקנה 2(2)]], ליתן פטור ממשך השהות המזערי הקבוע בתקנת משנה (א)(3); בקשה לאישור טיסה כאמור תכלול את פירוט שירותי הקרקע, ועל פי דרישת המנהל - גם את העתקי החוזים למתן שירותי הקרקע.

== פרק שלישי: הוראות שונות ==

@ 37. ביטול אישור, תיקונו ואי־מתן אישור (תיקון: תשמ&quot;ד)
: (א) המנהל רשאי לבטל אישור שניתן לפי [[תקנה 2]], לתקן אישור כאמור או לסרב לתיתו אם ראה כי המוביל האוירי או המארגן לא קיימו את הוראות תקנות אלה, כולן או מקצתן; לפני קבלת החלטה בענין, יתן המנהל למוביל האוירי או למארגן זכות לטעון טענותיהם בפניו.
: (ב) החליט המנהל להשתמש בסמכותו לפי תקנת משנה (א), רשאים המוביל האוירי או המארגן, לפי הענין, לערור על החלטה זו לפני ועדת ערר שמינה שר התחבורה, תוך 10 ימים מיום שההחלטה הגיעה לידיהם; היתה החלטת המנהל לבטל אישור או לתקנו והוגש ערר כאמור, רשאי יושב ראש ועדת הערר, לבקשת העורר, להורות על עיכוב ביצוע ההחלטה לתקופה שיקבע, לפי נסיבות הענין.

@ 38. עונשין (תיקון: תשמ&quot;ג-2, תשמ&quot;ג-3)
: העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה, דינו - מאסר שישה חדשים או קנס 10,000 שקלים או שניהם כאחד.

@ 39. פטור
: המנהל רשאי לפטור מארגן או שוכר מתחולת הוראות מסויימות בתקנות אלה, אם הוכיח להנחת דעתו כי חתם בתום לב לפני יום ו' באדר התשמ&quot;ב (1 במרס 1982) על הסכם שכר המבוסס על תקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר), התשל&quot;ט-1978, ובתנאי שפטור כאמור לא יינתן אלא לגבי עונת הקיץ של שנת 1982, והבקשה למתן הפטור האמור הוגשה למנהל לא יאוחר מיום י&quot;ד בניסן התשמ&quot;ב (7 באפריל 1982).

@ 40. ביטול
: תקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר), התשל&quot;ט-1978 - בטלות.

@ 41. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה ביום ה' בניסן התשמ&quot;ב (1 באפריל 1982).

&lt;פרסום&gt; י' באדר התשמ&quot;ב (5 במרס 1982)
&lt;חתימה&gt; חיים קורפו, שר התחבורה</text>
      <sha1>a8adzakc9l5enxqioodk7fr7byubbw1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הטיס (בטיחות בשדות תעופה של רשות שדות התעופה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>380752</id>
    <revision>
      <id>3086787</id>
      <parentid>3070032</parentid>
      <timestamp>2026-10-04T06:24:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3086787</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="59369" sha1="o0j1dz9a33tukbaf6kn2xxae6yv33oc" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הטיס (בטיחות בשדות תעופה של רשות שדות התעופה), התשנ&quot;ב-1992

&lt;מאגר תקן 2123220 קוד a163Y00000DuTI7QAN&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשנ&quot;ב, 1046|תקנות הטיס (בטיחות בשדות תעופה של רשות שדות התעופה)|5442)); ((תשנ&quot;ה, 1504|תיקון|5683)); ((תשנ&quot;ו, 218|תיקון|5720)); ((תשנ&quot;ח, 1060|תיקון|5914)); ((תשע&quot;ו, 10|תיקון|7555)); ((תשע&quot;ח, 583|תיקון|7910)); ((תשע&quot;ט, 492|תיקון|8086)); ((תשפ&quot;ו, 2046א|תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת&quot;א)|12417)), ((2216|ת&quot;ט|12425)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[סעיף 33 לחוק הטיס|סעיף 3(ב) שבפרט 3 לתוספת הראשונה]] של [[דבר המלך על הטיס במושבות (הטלת חוקים), 1937]], [[+|סעיף 14]] [[לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש&quot;ח-1948]], [[+#168|וסעיף 30]] [[=החוק|לחוק הטיס, 1927]] (להלן - חוק הטיס), ובהתייעצות עם רשות שדות התעופה, אני מתקין תקנות אלה:
----
((תקנות אלה הותקנו מכח סמכות חוק הטיס, 1927, ושומרות על תוקפן בהתאם [[לסעיף 197 לחוק הטיס, התשע&quot;א–2011]].))
----
(('''תקנות הטיס (בטיחות בשדות תעופה של רשות שדות התעופה), התשנ&quot;ב-1992''' בוטלו ביום 3.10.2026 והוחלפו [[בתקנות הטיס (שדות תעופה - מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה), התשפ&quot;ו-2026]] [[ובתקנות הטיס (הפעלת יחידת נת&quot;א), התשפ&quot;ו-2026]].))

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ו, תשע&quot;ו)
: בתקנות אלה -
:- &quot;בעלי חיים&quot; - בעלי חיים שאינם בשליטת אדם;
:- &quot;גישה ישירה&quot; - נוהל הנמכה ישירה לנחיתה מרחוק המבוסס על מתקני עזר לניווט ושאינו דורש פניה גדולה יותר מ-30 מעלות כדי להתיישר בכיוון מסלול הנחיתה;
:- &quot;גישה מדויקת ונחיתה&quot; (Precision approach and landing) - תהליך גישה ונחיתה הכולל הנחיה אופקית והנחיה אנכית מדויקות, וכן מינימה המוגדרת לפי קטגוריית הגישה והנחיתה, המפורטות להלן; לעניין זה, הנחיה אופקית והנחיה אנכית נוגעים להנחיה המבוצעת באמצעות מיתקן עזר קרקעי לניווט או באמצעות בסיס נתוני ניווט ממוחשב:
:: (1) הפעלה בקטגוריה I‏ (Category I (CAT I) Operation), הכוללת:
::: (א) גובה החלטה (DH) שאינו נמוך מ-200 רגל (60 מטרים);
::: (ב) ראות אופקית (Visibility) שאינה פחותה מ-800 מטרים או ראות על מסלול (Runway visual range (RVR)) שאינה פחותה מ-550 מטרים;
:: (2) הפעלה בקטגוריה II‏ (Category II (CAT II) Operation), הכוללת:
::: (א) גובה החלטה (DH) הנמוך מ-200 רגל (60 מטרים) ואינו נמוך מ-100 רגל (30 מטרים);
::: (ב) ראות על מסלול שאינה פחותה מ-300 מטרים;
:: (3) הפעלה בקטגוריה III‏ (Category III (CAT III) Operation), הכוללת כל אחד מאלה:
::: (א) הפעלה בקטגוריה IIIA‏ (Category IIIA (CAT IIIA) Operation), הכוללת:
:::: (1) גובה החלטה (DH) הנמוך מ-100 רגל (30 מטרים), או בלא גובה החלטה;
:::: (2) ראות על מסלול שאינה פחותה מ-175 מטרים;
::: (ב) הפעלה בקטגוריה IIIB‏ (Category IIIB (CAT IIIB) Operation), הכוללת:
:::: (1) גובה החלטה (DH) הנמוך מ-50 רגל (15 מטרים), או בלא גובה החלטה;
:::: (2) ראות על מסלול הפחותה מ-175 מטרים ואינה פחותה מ-50 מטרים;
::: (ג) הפעלה בקטגוריה IIIC‏ (Category IIIC (CAT IIIC) Operation), שאינה כוללת מגבלות לעניין גובה החלטה או ראות על מסלול;
:- &quot;האמנה&quot; - אמנת התעופה האזרחית הבין-לאומית שנחתמה בשיקגו ב-7 בדצמבר 1944, על תיקוניה, ונספחיה במידה שישראל הצטרפה לתיקונים אלה;
:- &quot;הטבלה&quot; - הטבלה שעניינה קוד-ייחוס לשדה תעופה (&quot;Aerodrome reference code&quot;) הקבועה בכרך הראשון לנספח 14 לאמנה;
:- &quot;המנהל&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;ועדת ערר&quot; - ועדת ערר שמינה שר התחבורה לענין תקנות אלה;
:- &quot;כללי רשות שדות התעופה&quot; - כללים שהוצאו לפי [[=חוק הרשות|חוק רשות שדות התעופה, התשל&quot;ז-1977]] (להלן - חוק הרשות);
:- &quot;מנהל שדה&quot; - מי שמונה כדין למנהל שדה תעופה או מי שהוא הסמיכו;
:- &quot;מסלול&quot; (Runway) - שטח מלבני מוגדר ומסומן בשדה תעופה המשמש או המיועד לשמש לנחיתה ולהמראה של כלי טיס;
:- &quot;מסלול לגישת ראיה&quot; (Non-Instrument Runway) - מסלול המיועד להפעלת כלי טיס הטסים על פי כללי טיסת ראיה;
:- &quot;מסלול ממוכשר&quot; (Instrument Runway) - מסלול לגישת מכשירים מדויקת או בלתי מדויקת המיועד להפעלת כלי טיס הטסים על פי כללי טיסת מכשירים ואשר פורסם לגביו או עומד להתפרסם עבורו נוהל גישה ישירה אחד לפחות;
:- &quot;מסלול לגישת מכשירים בלתי מדויקת&quot; (Non-Precision Approach Runway) - מסלול בו מותקנת או שמיועדת להיות מותקנת מערכת עזרי ניווט המספקת הכוונה כיוונית בלבד;
:- &quot;מסלול לגישת מכשירים מדויקת&quot; (Precision approach runway) - מסלול שבו מותקן, או מיועד להיות מותקן, מיתקן עזר לטיסה שהוא מערכת הנחיה לגישה מדויקת ונחיתה בקטגוריה I‏, II או III;
:- &quot;מסלול הסעה&quot; (Taxiway) - מסלול מוגדר ומסומן בשדה תעופה המיועד להסעת כלי טיס והמשמש לקשר בין חלק אחד בשדה תעופה לחלק אחר בו;
:- &quot;מיתקן עזר לטיסה&quot; - כהגדרתו [[בתקנות הפעלה]];
:- &quot;מיתקן עזר לניווט (מע&quot;ן)&quot; - כהגדרתו [[בתקנות הפעלה]];
:- &quot;נוטאם&quot; (NOTAM)‏ - (Notice to Air Men) - הודעה לעובדי טיס;
:- &quot;קוד-ייחוס לשדה תעופה&quot; - קוד שהוא שילוב של שני רכיבים, ספרה ואות, ומתקבל לפי הוראות הכרך הראשון לנספח 14 לאמנה לעניין קוד-ייחוס (Reference code);
:- &quot;רחבת חניה&quot; (Apron) - שטח מוגדר בשדה תעופה המשמש לכלי טיס לחניה, להעלאת נוסעים או להורדתם, להעמסה או לפריקה של טובין וציוד, לתדלוק ולאחזקה;
:- &quot;שטח בטיחות&quot; (Safety Area) - שטח מוגדר סביב מסלול, מסלול הסעה או מע&quot;ן המיועד להקטין נזקים העלולים להיגרם לכלי טיס הסוטה ממסלולים אלה;
:- &quot;שטח סלול&quot; - מסלול, מסלול הסעה ורחבת חניה המצופים אספלט או בטון;
:- &quot;שדה תעופה&quot; - כמשמעותו [[בחוק הרשות]] והוא בהחזקתה ובהנהלתה של המדינה או של הרשות;
:- &quot;תקנות הבטיחות&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;תקנות הפעלה&quot; - [[=תקנות ההפעלה|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ&quot;ב-1981]];
:- &quot;תקנות חמרים מסוכנים&quot; - [[=תקנות חמרים מסוכנים|תקנות הטיס (הובלת חמרים מסוכנים), התשמ&quot;ד-1983]].

== פרק ב': אישור הפעלה ומפרטים מבצעיים ==

@ 2. הפעלת שדה תעופה
: הפעלת שדה תעופה תיעשה בהתאם לספר העזר המבצעי כאמור [[בפרק ג']] וכאמור בכל דין.

@ 3. מתקני עזר לטיסה
: (א) לרשותם של מנהל שדה או מנהל יחידת פ.ת.א כהגדרתו [[=תקנות הפעלה|בתקנות ההפעלה]], יעמדו מיתקני עזר לטיסה, ציוד מתאים ומספיק, כוח אדם ומערך ארגוני המסוגל להפעיל, באופן בטוח, את שדה התעופה או את יחידת הפ.ת.א. למען שלום המשתמשים בהם, בהתאם לאמור [[בפרק ד']].
: (ב) מיתקן עזר לטיסה בשדה תעופה או ביחידת פ.ת.א., המפורט בספר העזר המבצעי לאותו שדה או יחידה, יראו כמיתקן מאושר, עם קבלת אישור המנהל לספר העזר המבצעי; אישור זה כמוהו כאישור המנהל לפי [[תקנה 66(ג) לתקנות ההפעלה]].
: (ג) מיתקן עזר לטיסה שיתוסף או שיחול בו שינוי מהותי לאחר קבלת אישור המנהל לספר העזר המבצעי - יובא לאישורו של המנהל טרם הפעלתו ויראוהו כחלק בלתי נפרד מספר העזר המבצעי.
: (ד) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), לא יפעילו מנהל שדה או מנהל יחידת פ.ת.א. מיתקן עזר לטיסה שלגביו לא נדרש אישור המנהל אלא אם כן הוא מותקן, מתוחזק ומופעל בהתאם לספר העזר המבצעי.
: (ה) ראה המנהל, על סמך ביקורת או בדיקה שעשה, כי בטיחות התעופה האזרחית וטובת הציבור מחייבות זאת, רשאי הוא להורות על תיקון כל פגם שמצא, או להורות על תיקון, שינוי או ביטול של כל מיתקן עזר לטיסה.

@ 4. ביקורת
: מנהל שדה או מנהל יחידת פ.ת.א שאינה מצויה בשדה תעופה, יאפשר למנהל, בכל עת, לקיים ביקורת בשדה או ביחידה כדי לקבוע אם הוא עומד בדרישות הקבועות בתקנות והאם הוא פועל בהתאם לקבוע בספר העזר המבצעי המאושר לאותו שדה תעופה או לאותה יחידת פ.ת.א.

@ 5. פטור ואישור חריגה
: (א) לבקשת מנהל שדה, רשאי המנהל, בתנאים שקבע השר, לאשר לגבי שדה תעופה חריגה או פטור מדרישות הקבועות בתקנות אלה ולתקופה שקבע.
: (ב) בקשה כאמור בתקנת משנה (א) תוגש למנהל בשני עותקים.
: (ג) לא אישר המנהל חריגה, או היתנה את מתן האישור בתקופה או בתנאים, רשאי מנהל שדה לערור בפני ועדת הערר בתוך 30 ימים מהיום שבו נמסרה לו הודעת המנהל.

@ 6. סטיות מהמפורט [[פרק ד|בסימן (([צ&quot;ל: בפרק])) ד']]
: (א) מנהל שדה או מנהל יחידת פ.ת.א. רשאי לסטות מהדרישות המפורטות [[בפרק ד']] במידה הנחוצה להצלה או לשמירה על חיי אדם או רכוש.
: (ב) מנהל שדה או מנהל יחידת פ.ת.א. שסטה מדרישות, כאמור בתקנת משנה (א), יודיע על כך למנהל, מוקדם ככל האפשר, ויגיש לו, לכל המאוחר, ארבעה ימים לאחר תחילת האירוע, דו&quot;ח בכתב ובו פרטים על שאירע, על מידת הסטיה שסטה מהדרישות ועל משך הזמן שבו נמשכה הסטיה.

== פרק ג': ספר עזר מבצעי לשדה תעופה ==

@ 7. ספר עזר מבצעי
: (א) מנהל שדה יגיש לאישור המנהל ספר עזר מבצעי לשדה תעופה ובו מיפרטי הפעלה מבצעיים בכל הנושאים המפורטים [[בתקנה 10]] וכן כל מידע אחר הדרוש להפעלת השדה.
: (ב) מנהל שדה יכין, יחזיק וינהל ספר עזר מבצעי עדכני לשימוש והכוונה של כוח האדם שהוא מעסיק בתפקידי ניהול מבצעי, תפעול קרקעי ואחזקה של השדה.
: (ג) לא ייעשה שינוי במפרטי ההפעלה המבצעיים אלא אם כן אושרו בידי המנהל.

@ 8. פעילות לפי ספר עזר מבצעי
: (א) מנהל שדה יפעיל את שדה התעופה לפי האמור בספר העזר המבצעי שאישר המנהל ולפי האמור [[בתקנות 9]] [[ו-10]].
: (ב) הגיש מנהל שדה למנהל ספר עזר מבצעי ולא קיבל תוך 6 חדשים מיום הגשתו הודעה שאין הספר מאושר, יראוהו כמאושר.

@ 9. מבנה ספר העזר המבצעי
: ספר עזר מבצעי לשדה תעופה -
: (1) יהיה מודפס וחתום בידי מנהל השדה;
: (2) יהיה מורכב מדפים הניתנים לעדכון והחלפה;
: (3) יצויין בו תאריך אישורו בידי המנהל, ועל גבי כל דף או ליד כל נושא שעודכן יירשם תאריך עדכונו;
: (4) יכיל מקום לרישום העידכונים כסדרם;
: (5) יהיה מורכב בצורה נוחה להכנה, לעדכון ולהתמצאות בו.

@ 10. תכולת ספר העזר המבצעי (תיקון: תשע&quot;ח, תשע&quot;ט)
: ספר עזר מבצעי לשדה תעופה יכלול נושאים אלה:
: (1) מבנה ארגוני של האחראים לתפעול המבצעי של שדה התעופה;
: (2) כל פטור או חריגה שאישרו לפי [[תקנה 5(א)]];
: (3) כל מגבלה שהטיל המנהל;
: (4) מפה טופוגרפית או כל אמצעי אחר לזיהוי ומיקום אתרים בשדה התעופה ובסביבתו המיידית, אשר יש להם השלכה על מצבי חירום מבצעיים;
: (5) שיטת הזיהוי למסלולים ולמסלולי הסעה;
: (6) מיקום כל מכשול החייב להיות מואר או מסומן בתוך תחום הפיקוח על שדה התעופה;
: (7) תיאור של כל שטחי התפעול המבצעיים העומדים לרשות בעלי רשיון להפעלת כלי טיס, תיאור רצועות המסלול וכל השטחים מתוארים [[בפרק ד']] המשרתים אותם שטחים;
: (8) נהלים לשמירה על רציפות תפעולית של מתקנים מבצעיים ומע&quot;ן להמשך מתן השירות למובילים אויריים, גם כאשר נערכות עבודות בניה או שיפוצים בשדה תעופה או בעת הפסקת חשמל;
: (9) נהלי אחזקה לשם שמירה על תקינות השטחים הסלולים ונקיונם;
: (10) נהלי אחזקה לשם שמירה על השטחים הלא סלולים;
: (11) נהלי אחזקה לשם שמירה על שטחי בטיחות;
: (12) נהלים לשם שמירה על הסימונים ועל מערכות התאורה;
: (13) (((נמחקה);))
: (14) נהלי טיפול בחמרים מסוכנים על פי הקבוע [[בכללי רשות שדות התעופה (פריקת כלי טיס וטעינתם), התשמ&quot;ח-1988]];
: (15) נהלים לטיפול בחמרים מסוכנים כאמור [[בתקנות חמרים מסוכנים]];
: (16) תיאור העזרים, הציוד והנהלים להצלה וכיבוי אש;
: (17) נהלים לשמירה על מודדי מהירות הרוח ומסמני כיוון הרוח בשדה תעופה;
: (18) נהלי חירום;
: (19) נהלים לעריכת פיקוח עצמי;
: (20) נהלים להסרת מכשולים, סימונם או הארתם;
: (21) נהלים להגנה על מע&quot;ן;
: (22) תיאור גידור שדה התעופה;
: (23) ניהול מפגעים הקשורים לבעלי חיים;
: (24) נהלים לזיהוי וסימון בניה בשדה תעופה ודיווח עליה;
: (25) פיקוח על תנועת כלי רכב בשטח מבצעי כאמור [[בכללי רשות שדות התעופה (כניסה לשטחים מוגבלים), התשמ&quot;ג-1983]];
: (26) פירוט סמכויות פרסום נוטאם ונוהל הפצת נוטאם;
: (27) כל נושא אחר שלדעת המנהל נדרש להפעלת שדה תעופה או לטובת הציבור.

@ 11. עותקי ספר עזר מבצעי
: מנהל שדה -
: (1) יחזיק לפחות עותק אחד מלא ומעודכן של ספר עזר למבצעים במקום שיקבע ויעמיד לרשות המנהל שלושה עותקים מעודכנים;
: (2) יספק לעובדים האחראים על תפעולו של שדה התעופה את החלקים המתאימים מספר העזר המבצעי הדרושים להם למילוי תפקידם.

@ 12. הכנסת שינויים בספר העזר המבצעי
: (א) לבקשת מנהל שדה רשאי המנהל לאשר שינוי בספר עזר מבצעי אם ראה כי השינוי נדרש לבטיחות הטיסה או לשלום הציבור.
: (ב) ראה המנהל כי נחוץ שינוי, יודיע על כך למנהל השדה ויאפשר לו להמציא מידע והערות בתוך תקופה שלא תפחת משלושים ימים;
: (ג) החליט המנהל לבצע את השינוי כאמור, ייכנס השינוי לתוקף לא פחות מ-60 ימים לאחר שמנהל השדה קיבל הודעה על כך.
: (ד) ראה המנהל כי קיים מצב חירום המחייב פעולה בכל הקשור לבטיחות הטיס, רשאי הוא להורות על הכנסת שינוי בספר העזר המבצעי, ללא דיחוי; להוראה כאמור יצרף המנהל את נימוקיו והיא תיכנס לתוקפה ביום קבלתה בידי מנהל השדה; חדל מצב החירום - יודיע המנהל על כך למנהל השדה ויורה על ביטול השינוי האמור.
: (ה) על סירוב המנהל לבקשת שינוי כאמור בתקנת משנה (א) ועל החלטות המנהל, כאמור בתקנות משנה (ג) ו-(ד), רשאי מנהל שדה לערור בפני ועדת הערר בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על השינוי.
: (ו) הוגש ערר כאמור בתקנת משנה (ה) ייכנס השינוי לתוקף במועד שיקבע המנהל.

== פרק ד': הפעלה ואחזקה מבצעית ==

@ 13. אחזקת שטח סלול (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) מנהל שדה יתחזק ויתקן, מיד, כל שטח סלול וידאג כי -
:: (1) הבדל הגובה שבין שפות המסלולים או מסלולי ההסעה לבין השוליים התומכים שלהם לא יעלה על 7.5 ס&quot;מ;
:: (2) לא יימצא בו בור שעומקו עולה על 7.5 ס&quot;מ או בור כלשהו אשר השיפוע מכל נקודה משפתו לתחתיתו ביחס למישור השטח הסלול, עולה על 45 מעלות ובכל מקרה קוטר הבור לא יעלה על 12.5 ס&quot;מ;
:: (3) יהיה חופשי משקעים או מקימורים העלולים להפריע לשליטה הכיוונית על כלי טיס הנע או האמור לנוע עליו;
:: (4) יוסר ממנו במלואו, בהקדם האפשרי, כל זיהום (Contamination), כגון: מים עומדים, בוץ, אבק, חול, שמן, עקבות גומי, גוף זר או חומר ממיס שהופעל לניקוי השטח בהתאם לאמור בהוראות היצרן של אותו חומר;
:: (5) יהי מנוקז וחלק ללא שקעים, למניעת כל הצטברות מים או שלוליות העלולות לכסות ולהסתיר את הסימונים בשטח המסלול;
:: (6) במסלול שבו יש אזורי המראה ונחיתה היצוקים בטון - תבוצע חריצה (Grooving);
:: (7) יבוצע ניקוי תקופתי של עקבות גומי במסלול סלול, באופן שערכי החיכוך לא יפחתו מאלה שהורה לו המנהל.
: (ב) הצטברו שלג, שלוגית או קרח על מסלול סלול - יחולו הוראות [[תקנה 11(ז) לתקנות הטיס (שדות תעופה - מידע תעופתי), התשע&quot;ח-2018 (([צ&quot;ל: התשע&quot;ט-2018]))]].

@ 14. אחזקת שטח מיוצב
: (א) מנהל שדה יתחזק ויתקן, מיד, כל שטח סלול שאינו מצופה אספלט או בטון (בתקנה זו - שטח מיוצב) וידאג כי בשטח המיוצב -
:: (1) השיפוע משוליו אל פני הקרקע שסביבו לא יעלה על יחס של אחד לשניים;
:: (2) יהיה שיפוע מתאים לניקוז למניעת היווצרות שלוליות;
:: (3) ייצובו יהיה מהודק היטב למניעת נזקים לכלי טיס הנעים עליו ולמניעת שחיקה של השכבה העליונה של השטח על ידי מי הנגר העילי;
:: (4) לא יימצא בו בור שעומקו עולה על 7.5 ס&quot;מ או שרוחבו עלול להפריע לשליטה הכיוונית על כלי הטיס;
:: (5) יוסרו ממנו גופים זרים במלואם;
:: (6) ייצובו יהיה כזה שיעמוד בעומס המשקל של כלי רכב לכיבוי והצלה ושל כלי טיס הנוסע עליו; תנאי העמידה בעומס ייבדקו בעת היות השטח יבש.
: (ב) תקנים, שיטות, נהלים לבניה, אחזקה וטיפול בשטחים מיוצבים ייכללו בספר העזר המבצעי של שדה התעופה כמפורט [[בתקנה 10]].

@ 14א. רוחב מסלול (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) מנהל השדה יוודא כי רוחב כל מסלול הוא לפי הפרק השלישי לנספח 14 לאמנה לעניין רוחב מסלולים (&quot;Width of runways&quot;), ולא יפעיל את המסלול אלא אם כן רוחבו הוא כאמור.
: (ב) מנהל השדה יחליט מהו רוחב המסלול הנדרש כאמור בתקנת משנה (א), לפי קוד-הייחוס המתאים לאותו מסלול לפי השיטה המשמשת לקביעת קוד-ייחוס לשדה תעופה.

@ 15. רצועת מסלול (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) מנהל שדה יתחזק רצועת מסלול (Runway Strip) עבור כל מסלול להמראה ולנחיתה ולכל מסלול הסעה, למעט רחבת חניה, כמפורט בתקנות משנה (ב) עד (ה).
: (ב)(1) רצועת מסלול למסלולי המראה ונחיתה תכלול את המסלול ואת שטחי הבטיחות; מקום שקיימים שטחי עצירה, תכלול רצועת המסלול גם את שטחי העצירה;
:: (2) רצועת המסלול תתחיל לפני סף המסלול ותסתיים אחרי קצה המסלול או קצה שטח העצירה, אם קיים, במרחקים אלה:
::: (א) במסלול שלפי הטבלה רכיב הספרה בקוד-הייחוס לשדה תעופה המתאים לאותו מסלול הוא 2, 3 או 4 - 60 מטרים;
::: (ב) במסלול שלפי הטבלה רכיב הספרה בקוד-הייחוס לשדה תעופה המתאים לאותו מסלול הוא 1 -
:::: (1) אם הוא מסלול ממוכשר - 60 מטרים;
:::: (2) אם הוא מסלול לגישת ראייה בלבד - 30 מטרים;
:: (3) רוחבה של רצועת המסלול יהיה -
::: (א) לגבי מסלול ממוכשר -
:::: (1) שלפי הטבלה רכיב הספרה בקוד-הייחוס לשדה תעופה המתאים לאותו מסלול הוא 3 או 4 - 150 מטרים מכל צד של ציר המסלול;
:::: (2) שלפי הטבלה רכיב הספרה בקוד-הייחוס לשדה תעופה המתאים לאותו מסלול הוא 1 או 2 - 75 מטרים מכל צד של ציר המסלול;
::: (ב) לגבי מסלול לגישת ראייה -
:::: (1) שלפי הטבלה רכיב הספרה בקוד-הייחוס לשדה תעופה המתאים לאותו מסלול הוא 3 או 4 - 75 מטרים מכל צד של ציר המסלול;
:::: (2) שלפי הטבלה רכיב הספרה בקוד-הייחוס לשדה תעופה המתאים לאותו מסלול הוא 2 - 40 מטרים מכל צד של ציר המסלול;
:::: (3) שלפי הטבלה רכיב הספרה בקוד-הייחוס לשדה תעופה המתאים לאותו מסלול הוא 1 - 30 מטרים מכל צד של ציר המסלול.
: (ג) רוחבה של רצועת מסלול הסעה יהיה כאמור בטבלה הזו:
:: {|
! רכיב האות בקוד-הייחוס לשדה תעופה !! רוחב במטרים מכל צד של ציר מסלול ההסעה
|-
| A || 16.25
|-
| B || 21.50
|-
| C || 26.00
|-
| D || 40.50
|-
| E || 47.50
|-
| F || 57.50
|}
: (ד) מנהל שדה ידאג כי רצועת המסלול -
:: (1) תהיה חופשית ממכשולים ולא יהיה בה דבר העלול להוות סכנה לבטיחות כלי טיס;
:: (2) תהיה מנוקזת באמצעות שיפוע, מדרון או תעלת ניקוז למניעת הצטברות מים עליה.
: (ה) על אף האמור בתקנת משנה (ד)(1), רשאי מנהל שדה להפעיל מסלול שלא מתקיימות לגביו דרישות תקנת משנה (ד)(1), ובלבד ש -
:: (1) לגבי עצם קבוע -
::: (א) המנהל אישר את הפעלת המסלול כאמור;
::: (ב) מרצועת המסלול הוסר כל עצם קבוע בתחום כמפורט להלן:
:::: (1) 77.5 מטרים מכל צד של ציר מסלול לגישת מכשירים מדויקת, שרכיב הספרה בקוד-הייחוס המתאים לאותו מסלול הוא 4 ורכיב האות בקוד הייחוס לשדה תעופה המתאים לאותו מסלול הוא F;
:::: (2) 60 מטרים מכל צד של ציר מסלול לגישת מכשירים מדויקת, שרכיב הספרה בקוד-הייחוס לשדה תעופה המתאים לאותו מסלול הוא 3 או 4;
:::: (3) 45 מטרים מכל צד של ציר מסלול לגישת מכשירים מדויקת בקטגוריה I, שרכיב הספרה בקוד-הייחוס לשדה תעופה המתאים לאותו מסלול הוא 1 או 2;
:::: (4) 75 מטרים מכל צד של ציר מסלול שאינו מסלול לגישת מכשירים מדויקת שרכיב הספרה בקוד-הייחוס שלו הוא 3 או 4;
:::: (5) 45 מטרים מכל צד של ציר מסלול שאינו מסלול לגישת מכשירים מדויקת שרכיב הספרה בקוד-הייחוס שלו הוא 1 או 2;
::: (ג) העצם הקבוע, הממוקם שלא בתחום כאמור בפסקה (1)(ב) -
:::: (1) קבוע -
::::: (א) רחוק ככל האפשר מהמסלול;
::::: (ב) נמוך ככל האפשר;
:::: (2) הוא עצם שביר, בעל מסה נמוכה, המתוכנן להישבר, להתעקם או להיכנע בעת פגיעה בו, כך שתתהווה סכנה מזערית לכלי טיס;
::: (ד) אם העצם הקבוע הוא ציוד החיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה, החייבים להימצא על רצועת המסלול לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול - ניתן לקבוע אותו גם בתחום כמפורט בפסקה (1)(ב) ובלבד שמתקיימות לגביו הוראות פסקאות (1)(א) ו-(ג), בשינויים המתחייבים; לעניין זה, &quot;מיתקן עזר לטיסה&quot; - למעט מסלול נחיתה, המראה או הסעה;
:: (2) לגבי עצם נייד - רצועת המסלול נקייה מכל עצם נייד בתחומים המפורטים בפסקה (1)(ב), בשעה שהמסלול משמש להמראה או לנחיתה.

@ 16. סימון שילוט ותאורה ומפרטיהם
: מנהל שדה -
: (1) יקים ויתחזק את מערכות הסימונים המפורטות להלן:
:: (א) סימון כל מסלול וכל מסלול הסעה על פי המיפרטים המבצעיים שאישר לו המנהל;
:: (ב) סימון ושילוט דרכי ההסעה בתוך השטח המבצעי;
:: (ג) סימון, שילוט וזיהוי מקומות ההמתנה לפני עליה למסלול;
:: (ד) סימון ושילוט בשטח בטיחות של מע&quot;ן.
: (2) יתחזק באופן נאות כל סימון או מערכת תאורה הממוקמת בשדה; תחזוקה נאותה כוללת: ניקוי, החלפה, צביעה או תיקון של כל בלאי, שבר, זיהום או פעולה בלתי תקינה של כל פריט ממערכת הסימון והתאורה;
: (3) יבטיח שכל תאורה בשדה התעופה, לרבות רחבות החניה, חניית רכב, דרכי גישה, שטח מכלי הדלק והמבנים, תותקן כך שלא תסנוור את הטייסים ולא תפריע לתנועת כלי הטיס בתחום הפיקוח של שדה התעופה;
: (4) ידאג שמפרטי הסימונים והתאורה האמורים בתקנה זו יהיו כאמור בפרק 5 לנספח 14 לאמנה.

@ 17. (תיקון: תשע&quot;ט) : (((בוטלה).))

@ 18. קביעת סוג השדה לכיבוי אש והצלה
: (א) מנהל שדה ידאג כי בשדה יהיה ציוד לכיבוי אש והצלה בהתחשב -
:: (1) באורך וברוחב הגדולים ביותר של כלי הטיס הממריאים או הנוחתים בשדה התעופה כמפורט בתקנת משנה (ב);
:: (2) בדירוג שדה התעופה לפי מספר התנועות בשלושת החודשים העמוסים ביותר בשנה בשדה התעופה כאמור בתקנת משנה (ג).
: (ב) קבוצות כלי הטיס לצרכי כיבוי אש יהיו כדלקמן:
:: {|
|-
! קבוצה !! אורך גוף כלי הטיס (במטרים) !! רוחב מרבי של גוף כלי הטיס (במטרים)
|-
| 1 || עד 9 || 2
|-
| 2 || 9 עד 12 || 2
|-
| 3 || 12 עד 18 || 3
|-
| 4 || 18 עד 24 || 4
|-
| 5 || 24 עד 28 || 4
|-
| 6 || 28 עד 39 || 5
|-
| 7 || 39 עד 49 || 5
|-
| 8 || 49 עד 60 || 7
|-
| 9 || 60 עד 76 || 7
|}
: (ג) דירוג שדה התעופה ייקבע לפי קבוצת כלי הטיס הגדול ביותר לפי האמור בתקנת משנה (ב) המשתמש או המיועד להשתמש בשדה בשלושת החדשים העמוסים ביותר בשנה, ובלבד שמטוס כאמור מבצע 700 המראות ונחיתות באותה תקופה; ביצע המטוס האמור פחות מ-700 המראות ונחיתות בתקופה זו, ייקבע לשדה דירוג נמוך בדרגה אחת מהדירוג שנקבע לו ובכל מקרה לא ידורג בדרגה נמוכה מקבוצה 1.

@ 19. חמרי כיבוי אש, רכב הצלה וציודו
: (א) התקן לכמות חומרי כיבוי ולמספר כלי רכב לכיבוי אש והצלה בשדה תעופה ייקבע על פי האמור להלן:
:: {|
|-
! רמה של השדה !! כמות חמרים משלימים בק&quot;ג !! קצב פריקת תערובת מים + תרכיז לדקה בליטרים !! כמות מים נדרשת ליצור קצף (בליטרים) !! מספר כלי הרכב
|-
| 1 || 45 || 230 || 230 || 1
|-
| 2 || 90 || 550 || 670 || 1
|-
| 3 || 135 || 900 || 1,200 || 1
|-
| 4 || 135 || 1800 || 2,400 || 1
|-
| 5 || 180 || 3000 || 5,400 || 1
|-
| 6 || 225 || 4000 || 7,900 || 2
|-
| 7 || 225 || 5300 || 12,100 || 2
|-
| 8 || 450 || 7200 || 18,200 || 3
|-
| 9 || 450 || 9000 || 24,300 || 3
|}
: (ב) תרכיז הקצף המשמש כחומר לייצור קצף למטרת כיבוי אש תעופתי יהיה אחד מאלה:
:: (1) קצף יוצר קרום מימי Aqueous Film Forming Foam (AFFF)‎;
:: (2) קצף פלואורופרוטאין Fluoroprotein Foam;
:: התרכיזים האמורים יעמדו בתקן המפורט בנספח 14 לאמנה לתרכיז קצף מדרגה B על פי הנחיות DOC 9137 - Manual Aerodrome Services כרך 1 Fighting Rescue and Fire (להלן - ההנחיות), המצויים במשרד רשות שדות התעופה וניתן לעיין בהם בשעות העבודה של המשרד.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), ניתן להשתמש בתרכיז קצף פלואורופרוטאיני העומד בתקן המפורט בנספח 14 לאמנה לתרכיז קצף מדרגה A על פי ההנחיות.
: (ד) כחמרים משלימים לענין תקנת משנה (א) יכול שישמשו גאזים הלוניים ואבקות יבשות העומדות בתקן ICAO על פי ההנחיות.
: (ה) חמרי הכיבוי המפורטים להלן יכול שישמשו כחמרים תחליפיים לחמרים התרכיזים או המשלימים המפורטים בתקנות משנה (א) עד (ד):
:: (1) קצף פרוטאיני (Protein) כתחליף לתרכיז קצף כאמור בתקנת משנה (ב)(1) ו-(2); בשימוש בקצף פרוטאיני, כמות המים הדרושה לייצור קצף תהיה פי 1.5 מזו הדרושה לשימוש בתרכיז קצף כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), כמפורט בנספח 14 לאמנה;
:: (2) בשדה תעופה שבו עלולים לשרור תנאים מטאורולוגיים חריגים כגון רוחות חזקות ומשקעים, העלולים להפריע לשימוש יעיל של אבקה כימית יבשה או גז הלון 1211, ניתן להחליף עד 50 אחוז מכמות האבקה או גז ההלון 1211 במים ותרכיז קצף, וכל 5.8 ק&quot;ג של אבקה או של גז הלון 1211 יוחלפו ב-3.8 ליטר מים ובכמות מתאימה של תרכיז קצף;
:: (3) חמרים תחליפיים אחרים ללחימה באש יכולים לבוא במקום המפורט בתקנה זו, הכל בכמויות המתאימות כפי שיקבע המנהל.
: (ו) ברכב כיבוי והצלה הנושא תרכיז קצף תימצא כמות כפולה לפחות של תרכיז קצף המתאימה להיות מעורבת בכמות המים הנדרשת לייצור הקצף כאמור בטבלה שבתקנת משנה (א) ולפי רמת השדה.

@ 20. ציוד כיבוי אש והצלה ודרישות מבצעיות
: (א) מנהל שדה יפעיל בשדה התעופה ציוד הצלה וכיבוי אש כמפורט [[בתקנה 19]] ובתקנה זו.
: (ב) בשדה תעופה שאורך כלי הטיס הפועלים בו עשוי להשתנות או שמשתנה בו, במהלך שלושה חודשים, מספר התנועות של המטוס הארוך ביותר, יתאים מנהל השדה את חמרי הכיבוי ותקן הרכב של כיבוי אש בהתאם לאמור [[בתקנה 19]].
: (ג) לא יפחת ציוד ההצלה וכיבוי האש מהמפורט בתקנה זו אלא אם כן נקבעו ופורטו בספר עזר מבצעי של שדה התעופה -
:: (1) נהלים ושמות בעלי תפקידים המוסמכים לקבוע את ההפחתה ופורסמה על כך הודעה מראש בנוטאם;
:: (2) נהלים לקריאה של כל צוותי ההצלה והציוד לשדה בעת הצורך.
: (ד) כל כלי רכב כיבוי והצלה הנדרש לפי [[תקנה 19]] יהיה -
:: (1) מצויד במכשיר קשר אלחוט דיבור דו-כיווני אשר יאפשר קיום קשר עם כל רכב כיבוי והצלה אחר בשדה התעופה ועם מגדל הפיקוח;
:: (2) מצויד במשואת אור מסתובבת ויהיה צבוע ומסומן בהתאם להוראות ותקנים שנקבעו בספר העזר המבצעי;
:: (3) כשיר לפעולה מבצעית וכל המערכות המורכבות עליו יהיו בכל עת מוכנות להפעלה.
: (ה)(1) לא עמד כלי רכב בנדרש [[בתקנה 19]] ובדרישות המנויות בתקנה זו, יוחלף ברכב אחר שיעמוד בדרישות האמורות;
:: (2) לא העמיד מנהל השדה תוך 48 שעות רכב אחר, כאמור בפסקה (1), יודיע על כך למנהל ויגביל את פעילות השדה רק לכלי טיס שציוד הבטיחות וההצלה שנשאר בו מתאים להם, כאמור [[בתקנה 19]], באמצעות מערכת פרסומי מודיעין הטיס.
: (ו) מנהל שדה יהיה אחראי כי מפעילי הרכב וציודו יכירו את כלי הרכב ואת הציוד הנדרשים [[בתקנה 19]] ויהיו מוכנים לפעול בכל שעות הפעילות של השדה, וזאת לא יאוחר משלוש דקות מעת שניתן אות אזעקה; בפרק הזמן האמור יגיעו מפעילי הרכב וציודו לנקודה המרוחקת ביותר בשטח מסלול ההמראה והנחיתה או בשטח רחבות החניה ויהיו מוכנים לספק תערובת לפחות במחצית קצב הפריקה הנדרש על פי רמת השדה לפי [[תקנה 19(א)]].
: (ז) מנהל שדה יוודא, כי כל עובד המוסמך בתפקידי כיבוי אש והצלה וטיפול בחמרים מסוכנים -
:: (1) יהיה מצוייד בבגדי מגן וציוד מתאים אחר למילוי משימותיו;
:: (2) יהיה מאומן היטב ומיומן למילוי משימותיו; תכנית האימונים תכלול אימון ראשוני ואימון עדכני בתחומים המפורטים להלן, לפחות:
::: (א) הכרת שדה התעופה והתמצאות בו;
::: (ב) הכרת כלי טיס הפועלים בשדה;
::: (ג) פעולות כיבוי אש והצלה;
::: (ד) הפעלת מערכות ושיטות קשר בעת חירום, לרבות אזעקת אש;
::: (ה) הפעלת צינורות לכיבוי אש, חיבורי צינורות, זרנוקים או תותחי מים וכל ציוד אחר הנדרש למילוי דרישות [[פרק זה]];
::: (ו) שימוש בחמרים השונים לכיבוי אש הנדרשים לפי [[פרק זה]];
::: (ז) מתן עזרה בפינוי חירום מכלי טיס;
::: (ח) שימוש בציוד המתאים לכיבוי אש והצלה של כלי טיס;
::: (ט) זיהוי סכנות למטעני כלי טיס;
::: (י) הכרת נהלי החירום של השדה.
:: (3) ישתתף בתרגיל חי לכיבוי אש, אחת לשנה לפחות;
:: (4) יעבור קורס עזרה ראשונה שנמשך 40 שעות לפחות.
: (ח) מנהל שדה יוודא כי -
:: (1) נתקיימו כל הנהלים להפעלת ציוד לאזעקת עובדי כיבוי אש והצלה באמצעות פעמון, צופר או כל אמצעי אחר לאזעקה מהירה, לכל מצב חירום הדורש את עזרתם;
:: (2) כל דרכי הגישה המיועדות לתנועת רכב כיבוי אש והצלה בשעת חירום יתוחזקו כראוי ויהיו פנויות וכשירות בכל עת למעבר הרכב האמור [[בתקנה 19]], בכל תנאי מזג אויר.

@ 21. חמרים מסוכנים, טיפול אחסנה ושינוע
: מנהל שדה יפרט בספר עזר מבצעי, לפי האמור [[בתקנה 10(14) ו-(15)]] נהלים לשינוע ולאחסנה של חמרים מסוכנים, ובהם -
: (1) רשימת עובדים מיומנים לטיפול בחמרים מסוכנים;
: (2) הקצאת מקום בשדה התעופה לטיפול בחמרים מסוכנים לאחסנתם ולהכנתם לשינוע;
: (3) אזעקת כבאי האש הממונים על כיבוי אש בשדה התעופה ומספרי טלפון שלהם;
: (4) אמצעים וציוד מגן מתאימים לטיפול וניטרול חמרים מסוכנים כפי שייקבע בהתייעצות עם מפקח כבאות ראשי כמשמעותו [[סעיף 5 לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|בסעיף 22 לחוק שירותי הכבאות, התשי&quot;ט-1959]].
:: (((במקום &quot;רשות הכבאות&quot; לפי [[חוק שירותי הכבאות, תשי&quot;ט-1959]] באה &quot;הרשות הארצית לכבאות והצלה&quot; לפי [[חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע&quot;ב-2012]]).))

@ 22. מיתקני דלק ותדלוק
: (א) מנהל שדה יקבע -
:: (1) מקום לאחסנת חמרי דלק ושמנים ובו אמצעי מיגון כאמור להלן לפחות:
::: (א) הארקה וחיבור צנרת (Grounding And Bonding);
::: (ב) אמצעי הגנה בפני אש;
::: (ג) פיקוח על כניסה ויציאה לשטחי האיחסון;
:: (2) אמצעי הגנה בפני חבלה או אש במכליות דלק, בעמדות תדלוק ובתחנות דלק;
:: (3) הסדר להכשרה ואימון של אנשי תידלוק בלחימה באש.
: (ב) כל מתדלק בשדה תעופה יפעל בהתאם להסדרים שקבע מנהל השדה כאמור בתקנת משנה (א).
: (ג) מנהל שדה יבדוק, אחת לשלושה חדשים, את כל מיתקני הדלק שבשדה התעופה וישמור את רישום תוצאת הבדיקה במשך 12 חודשים לפחות.
: (ד) מנהל שדה ידאג כי -
:: (1) מתדלק בכיר אחד לפחות, בכל עמדת תדלוק, יעבור קורס לכיבוי אש של דלק תעופתי שאישר המנהל;
:: (2) כל עובד המועסק בתדלוק מטוסים, בקבלת מכליות דלק או המטפל בדלק או המטפל בדלק תעופתי, יקבל אימון בלחימה באש ממתדלק בכיר אשר אומן לכך.

@ 23. מסמני כיוון הרוח ועוצמתו
: מנהל שדה ידאג כי -
: (1) בשדה תעופה שבו קיים מגדל פיקוח, יותקן שק רוח אחד לפחות המראה כיוון ועוצמת הרוח על פני הקרקע, והניתן לראיה בבירור על ידי כל טייס בשעת הגישה הסופית או מעמדת ההמראה;
: (2) בשדה תעופה שאין בו מגדל פיקוח יותקן שק רוח אחד לפחות בשטח המוקף במעגל והמחולק לגזרות לפי ארבע רוחות השמים ובו סימון כיווני מסלולים; מקום שבו קיימת הקפה ימנית, יסומן כיוון ההקפה.

@ 23א. צוות בטיחות מסלול (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) כחלק ממערכת ניהול הבטיחות של בעל רישיון להפעלת שדה תעופה כאמור [[בתקנות המנ&quot;ב]], מנהל השדה יקים צוות בטיחות מסלול, וימנה לו, מקרב הנהלת מגדל הפיקוח או הנהלת צוות התפעול המבצעי של שדה התעופה, מנהל שיהיה אחראי לביצוע תפקידי הצוות.
: (ב) תפקידו העיקרי של צוות בטיחות מסלול הוא להתריע למנהל השדה ולגופים המיוצגים בצוות, על סיכוני הבטיחות הקשורים לפעילות התעופתית המתקיימת באזור התמרון ובאזורים הסמוכים אליו או באזורים אחרים שיש בהם השפעה ישירה על הבטיחות באזור התמרון, ולפתח אמצעי אפחות לסיכונים כאמור, ובכלל זה לסיכונים אלה:
:: (1) אירוע חדירה למסלול (runway incursion);
:: (2) אירוע סטייה מחוץ לגבולות מסלול (runway excursion);
:: (3) הימצאות גופים זרים (FOD) באזור התמרון;
:: (4) מפגעים הקשורים לבעלי חיים (Wild life hazard).
: (ג) במסגרת תפקידו, צוות בטיחות המסלול יערוך ויקיים תכנית בטיחות מסלול שתכלול תהליכי ניהול סיכונים כאמור [[בפרק ג' לתקנות המנ&quot;ב]], לגבי כלל סיכוני הבטיחות כאמור בתקנת משנה (ב), ובכלל זה -
:: (1) יפתח ויקיים תהליכים לזיהוי מפגעי בטיחות, בין השאר על בסיס תהליכי זיהוי מפגעי בטיחות שקיימו הגופים המיוצגים בצוות;
:: (2) יפתח ויקיים תהליכים לניתוח סיכוני הבטיחות הקשורים במפגעי הבטיחות שהצוות זיהה, בהתחשב בכלל המידע שנצבר לגבי חומרתם וסבירותם בידי הגופים המיוצגים בצוות;
:: (3) ימליץ לגופים המיוצגים בצוות על אמצעי אפחות סיכון ועל סדרי עדיפויות ליישומם, על בסיס כלל המידע שנצבר בצוות, ויעקוב אחרי מימוש המלצותיו;
:: (4) יפעל לאיתור אזורי סיכון (hot spots) ולפרסומם במסגרת שירותי המידע התעופתי.
: (ד) נוסף על האמור בתקנות משנה (ב) ו-(ג), צוות בטיחות מסלול -
:: (1) יפעל להתאמה בין המנ&quot;ב של שדה התעופה לבין המנ&quot;ב של ספקי השירות האחרים המחויבים לקיים מנ&quot;ב לפי [[תקנות המנ&quot;ב]], לגבי סיכוני הבטיחות כאמור בתקנת משנה (ב);
:: (2) יפתח ויקדם תכניות הדרכה ראשונית ותקופתית, בדבר אירועי חדירה למסלול וסטייה מחוץ לגבולות מסלול; תכניות הדרכה כאמור ייועדו במשותף לכל מי שעשוי להימצא באזורים כאמור בתקנת משנה (ב), כהולך רגל, כנהג או כאיש צוות אוויר, ולמפקחים על התנועה האווירית המועסקים במגדל הפיקוח, ויכללו התייחסויות לתחומי הפעילות השונים שלהם ולממשקים ביניהם.
: (ה) מנהל צוות בטיחות המסלול יזמין ספקי שירות, וגורמים אחרים המשתמשים באזורים כאמור בתקנת משנה (ב) או מספקים שירותים בהם, למנות מטעמם נציגים שישתתפו בצוות; בכלל אלה יפנה מנהל הצוות לגופים כמפורט להלן, בהתאם למאפייני הפעילות בשדה:
:: (1) המפעילים האוויריים העיקריים המשתמשים בשדה התעופה;
:: (2) ספקי שירותי קרקע בשדה התעופה;
:: (3) היחידה או הגורם המספקים שירותי הצלה וכיבוי אש בשדה התעופה;
:: (4) היחידה הממונה על התפעול המבצעי של שדה התעופה;
:: (5) היחידה או הגורם הממונים על ניהול מפגעים הקשורים לבעלי חיים בשדה התעופה;
:: (6) היחידה או הגורם הממונים על אחזקה בשדה התעופה;
:: (7) מגדל הפיקוח בשדה התעופה;
:: (8) איגודים מקצועיים של טייסים ומפקחים על התנועה האווירית, המכירים את שדה התעופה.
: (ו) גוף שהוזמן למנות נציג מטעמו שישתתף בצוות בטיחות מסלול כאמור בתקנת משנה (ה) יוודא כי התמלאו בנציג הוראות [[תקנה 7(ה) לתקנות המנ&quot;ב]], בשינויים המחויבים.
: (ז) צוות בטיחות מסלול יקבע את נוהלי עבודתו, והם ייכללו בספר המנ&quot;ב של בעל הרישיון להפעלת שדה התעופה; מנהל השדה יבטיח כי הצוות יתכנס אחת לשישה חודשים לפחות או בתדירות אחרת כפי שהורה לו המנהל.
: (ח) בתקנה זו -
::- &quot;אמצעי אפחות סיכון&quot;, &quot;מנ&quot;ב&quot;, &quot;מפגע בטיחות&quot;, &quot;ניהול סיכוני בטיחות&quot;, &quot;סיכון בטיחותי&quot;, &quot;ספק שירות&quot; ו&quot;ספר מנ&quot;ב&quot; - כהגדרתם [[בתקנות המנ&quot;ב]];
::- &quot;אזור סיכון&quot; (hot spot) - שטח באזור התמרון או ברחבת חניה שקרו בו בעבר אירועי בטיחות של התנגשות, חדירה למסלול או סטייה מחוץ לגבולות מסלול, או שיש בו סיכון מוגבר להתרחשותם;
::- &quot;אזור תמרון&quot; (Maneuvering Area) - החלק של שדה התעופה המיועד להמראה, לנחיתה ולהסעה של כלי טיס, למעט רחבות חניה;
::- &quot;הגופים המיוצגים בצוות&quot; - כאמור בתקנת משנה (ה);
::- &quot;מגדל הפיקוח&quot; ו&quot;שירותי קרקע&quot; - כהגדרתם [[בתקנות ההפעלה]];
::- &quot;תקנות המנ&quot;ב&quot; - [[=תקנות המנ&quot;ב|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע&quot;ח-2017]].

@ 24. תכנית חירום לשדה תעופה (תיקון: תשנ&quot;ה)
: (א) מנהל שדה יכין תכנית להקטנת מספר הנפגעים ופגיעה ברכוש בתוך שדה התעופה בעת חירום ובה פירוט הנושאים הבאים לפחות:
:: (1) נהלים לתגובה מיידית לאירועים הבאים:
::: (א) תקריות ותאונות של כלי טיס;
::: (ב) שריפות במבנים;
::: (ג) אסונות טבע;
::: (ד) הפסקה או נפילה של המתח החשמלי לתאורת השטח המבצעי;
:: (2) נהלי שימוש במערכת הקשר;
:: (3) הנחיה מתאימה לכל אדם הלוקח חלק בהפעלתה של תכנית החירום.
: (ב) מנהל השדה יקבע במקום שאליו יש גישה לכל אדם האמור להפעיל את תכנית החירום האמורה, הוראות בדבר -
:: (1) מתן שירותים רפואיים, פינוי נפגעים ומתן עזרה ראשונה למספר המרבי של נוסעים הנמצאים או העשויים להימצא בכלי טיס הגדול ביותר שפועל בשדה והעלולים להיפגע;
:: (2) שם, מיקום ומספרי טלפון של כל בית חולים ומיתקן רפואי אחר, של שירות אמבולנסים, של מיתקן צבאי או ממשלתי ושל כוח אדם רפואי בשדה או במקומות סמוכים, העשויים להגיש עזרה רפואית או עזרה בפינוי נפגעים וקליטתם;
:: (3) מספר כלי הרכב וכלי הטיס אשר המיתקנים והאנשים הנזכרים בפסקה (2) יעמידו לרשות מנהל השדה בעת חירום לשם מתן עזרה לפינוי הנפגעים;
:: (4) כל מוסך מטוסים (Hangar), מבנה בשטח השדה או במקומות קרובים, המיועד או העשוי לשמש כמקום לפינוי ולריכוז עובדי השדה או נפגעים;
:: (5) שמו וכתובתו של כל גוף האחראי על בטיחות שנקבע להגיש עזרה ולטפל בנמצאים בתחום שדה התעופה בעת חירום;
:: (6) שם, כתובת ומספרי טלפון של מי שנקבע או מסוגל לפנות כלי טיס שנפגע.
: (ג) להפעלת תכנית החירום האמורה בתקנה זו יקבע מנהל השדה נוהל -
:: (1) למערכת אזעקת חירום;
:: (2) לתיאום בין מגדל הפיקוח לבין מרכז התיאום שבשדה התעופה, או לבין כל גורם אחר בשדה התעופה הפועל בעת חירום; האמור בפסקה זו לא יחול בשדה תעופה שבו לא קיים מגדל פיקוח או מרכז תיאום;
:: (3) להכוונה, לטיפול בנפגעים ולפינוי כל מי שלא נפגע;
:: (4) לפינויו של כלי טיס שנפגע.
: (ד) תכנית החירום תפרט את הנהלים להעברת כל מידע נחוץ על האירוע, עם השגתו, לכל הגורמים המנויים בתקנת משנה (ב), לפי הענין, העשוי לעזור להם במילוי תפקידם.
: (ה) מנהל שדה -
:: (1) יתאם את הפרטים הדרושים בתכנית החירום שקבע עם כל אחד מהגורמים המנויים בתקנת משנה (ב), לרבות הפרטים הדורשים תיאום מוקדם עם המשתמשים בשדה;
:: (2) יוודא שכל המועסק בשדה התעופה ואשר לו תפקיד ואחריות בהתאם לתכנית החירום, מכיר ויודע את תפקידו והוכשר באופן נאות למילוי תפקידו;
:: (3) ידאג אחת לשנה לפחות לעדכן את כל הגורמים שאיתם תואמה התכנית, כאמור בפסקה (1) ויוודא כי הם מכירים את הנהלים שנקבעו;
:: (4) יבצע תרגיל חירום מלא אחת לשנתיים לפחות ויודיע על כך למנהל 14 ימים לפחות לפני ביצועו.

@ 24א. אחריות מנהל שדה במצב חירום (תיקון: תשנ&quot;ח)
: מנהל שדה אחראי לטיפול במצב חירום בשדה התעופה בהתאם לתכנית החירום שנקבעה לאותו שדה תעופה, במטרה להקטין את מספר הנפגעים ולצמצם את הפגיעות ברכוש.

@ 25. תכנית לעריכת ביקורת עצמית
: (א) למילוי כל האמור [[בפרק זה]], יערוך מנהל שדה -
:: (1) ביקורת יומית, פרט אם נדרש אחרת בספר עזר המבצעי של שדה התעופה;
:: (2) ביקורת מיוחדת, כאשר הדבר נדרש עקב תנאים בלתי רגילים השוררים בשדה התעופה העלולים להשפיע על פעילות מבצעית של כלי טיס המשתמשים בשדה התעופה כגון פעילות בניה או תנאים מטאורולוגיים חריגים;
:: (3) ביקורת מיוחדת מיד לאחר תקרית או תאונה;
:: (4) דין וחשבון על עריכת הביקורת המראה את הממצאים ואת הפעולות שננקטו, וישמור עליו במשך ששה חודשים לפחות; לדרישת המנהל ימציא לו מנהל השדה את דו&quot;ח הביקורת.
: (ב) לצורך האמור בתקנת משנה (א), יקבע מנהל שדה -
:: (1) ציוד מתאים לעריכת ביקורת בשדה התעופה;
:: (2) נהלים וציוד אמין להעברה מהירה של מידע בין עובדי שדה התעופה לבין מפעילי כלי טיס באותו שדה תעופה;
:: (3) נהלים להבטחה שהביקורת כאמור בתקנת משנה (א) תיערך בידי אנשים מיומנים;
:: (4) נהלים לתיקון מיידי של כל פגם בטיחותי שנתגלה בעת הביקורת.

@ 26. תנועת כלי רכב בשדה
: על תנועת כלי רכב בשדה תעופה יחולו כללי רשות שדות התעופה הישימים.

@ 27. שמירה על מע&quot;ן
: מנהל שדה ידאג -
: (1) למניעת הקמת מיתקנים או מבנים בתחום שדה תעופה העלולים להפריע לפעולתם התקינה של מע&quot;ן אלקטרוניים או חזותיים ושל מתקני פיקוח טיסה בשדה תעופה;
: (2) לסילוק כל גורם העלול להפריע לראיה או לקליטה רצופה של אותות ממע&quot;ן בידי טייס, כגון צמחיה, מבנים, קווי חשמל וכיוצא באלה;
: (3) לפעילות רצופה של המע&quot;ן.

@ 28. גידור השדה
: מנהל שדה ידאג -
: (1) לגידור השדה, להצבת שמירה ולנקיטת כל אמצעי אחר למניעת כניסה לשטח המבצעי של שדה התעופה למי שלא הורשה לכך;
: (2) להקמת גדרות מגן בפני הדף מנועים של כלי טיס (Blast Fence), להגנה על בני אדם בתחום השטח המבצעי בשדה התעופה, ככל שנדרש.

@ 29. תכניות לפעילות נגד בעלי-חיים
: (א) מנהל שדה ינקוט כל אמצעים לסילוק הסיכונים הנובעים מבעלי חיים ולהקטנתם מיד עם גילוים ובכלל זה יכין תכנית שתכלול אמצעים שיבטיחו מניעת סכנה לכלי טיס.
: (ב) התכנית תכלול את הנושאים הבאים לפחות:
:: (1) שמות האנשים המוסמכים והאחראים ליישום התכנית;
:: (2) קביעת סדר קדימויות לביצוע שינויים במבנים ובמתקנים בשטח שדה התעופה כפי שנקבע;
:: (3) החובה לקבל אישור מתאים מאת מי שנקבע בדין לפקח על בעלי החיים;
:: (4) האמצעים שעליו לספק ליישום התכנית;
:: (5) בדיקה תקופתית של יעילות התכנית.

@ 30. (תיקון: תשע&quot;ט) : (((בוטלה).))

@ 31. זיהוי סימון שעל מבנים ושטחים בלתי שמישים
: מנהל שדה -
: (1) יסמן, וכאשר יש צורך בכך גם יאיר כל -
:: (א) שטח בניה ושטחים בלתי שמישים הסמוכים למקום שבו עשוי לפעול כלי טיס;
:: (ב) פריט מציוד הבניה וכל דרך לאזור בניה העלול להפריע לתנועתו הבטוחה של כלי הטיס;
:: (ג) שטח בקרבת מיתקן עזר לטיסה אשר נסיעה בו עלולה להשפיע על פעילותו התקינה כגון, הפסקת איתות או הפסקת פעילות;
: (2) יקבע הסדרים לבדיקה מראש של כל תכנית בניה לפני תחילת ביצועה, וזאת למניעת חריגה בטיחותית בתפעול השוטף של השדה ולמניעת גרימת נזקים לעזרים קיימים, לכבלי חשמל, לצנרת או כל דבר אחר שמתחת לקרקע.

@ 31א. תקנות שהותקנו לפי [[סעיף 166 לחוק]] (תיקון: תשע&quot;ו, תשע&quot;ט)
: [[תקנות 13(א)(4) ו-(7) ו-(ב)]], [[14א]], [[15(ב)(2) ו-(3), (ג) ו-(ה)]] הותקנו לפי [[סעיף 166 לחוק]].

@ 32. הוראת מעבר
: על אף האמור [[בתקנה 8(א)]], רשאי מנהל שדה להמשיך ולפעול על פי ספר העזר המבצעי שבידו לתקופה שלא תעלה על 12 חדשים מיום תחילתן של תקנות אלה, ורשאי המנהל, במקרים מיוחדים, להאריך תקופה זו כפי שיקבע.

@ 33. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה 90 ימים מיום פרסומן.

== תוספת ראשונה (((בוטלה))) (תיקון: תשע&quot;ו) ==

== תוספת שניה (((בוטלה))) (תיקון: תשע&quot;ו) ==

&lt;פרסום&gt; ז' באדר התשנ&quot;ב (12 במרס 1992)
&lt;חתימה&gt; משה קצב, שר התחבורה</text>
      <sha1>o0j1dz9a33tukbaf6kn2xxae6yv33oc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>381264</id>
    <revision>
      <id>3086808</id>
      <parentid>2950322</parentid>
      <timestamp>2026-10-04T07:00:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3086805]</comment>
      <origin>3086808</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="75787" sha1="8jaf42ivo9cedr3bh4lptmf8330v992" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם), תשל״ד–1973}}
{{ח:קטע3||תקנות בדבר רישום כלי טיס וסימונם}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשל״ד, 312|תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3089.pdf}}, {{ח:תיבה|537|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3113.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 1397|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4113.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 849|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4336.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 897|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4932.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1367|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7032.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 2332|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10743.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 3086|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11388.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 168|סעיפים 7}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 168|ו־30}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס|לחוק הטיס, 1927}}, ובידיעת ועדת הכלכלה של הכנסת, הנני מתקין תקנות אלה:

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|תקנות אלה הותקנו מכח סמכות חוק הטיס, 1927, ושומרות על תוקפן בהתאם {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 197|לסעיף 197 לחוק הטיס, התשע״א–2011}}.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: רישום כלי טיס ותעודת רישום}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: תעודת רישום לסחרן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: רישום שיעבודים ועיקולים בפנקס}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: סימני לאומיות ורישום}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 6|פרק ששי: סימני רישום זמניים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 7|פרק שביעי: זיהוי כלי טיס ומוצרים הקשורים בו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8|פרק שמיני: קביעת סימני לאומיות ורישום}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 9|פרק תשיעי: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת|תוספת: {{מוקטן|בקשה לרישום כלי טיס}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: הגדרות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״א, תשפ״ג}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אוירון“ – כלי טיס כבד מן האויר המונע על ידי מנוע והנתמך בטיסה בעיקר על ידי כנף קבועה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בלון“, ”כלי טיס בלתי מאויש“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)|בתקנות התיעוד}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בניה על ידי חובב“ – ייצור או הרכבה של כלי טיס על ידי אדם או קבוצת בני־אדם למטרה שאינה עסקית, שלא על מנת לקבל ריווח ושלא למטרת ייצור שוטף אלא למטרת חינוך או הנאה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דאון“ – כלי טיס הכבד מן האויר, הנתמך בטיסה בעיקר על ידי כנף קבועה ואשר טיסתו אינה תלויה באופן בלעדי במנוע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – ראש מינהל התעופה האזרחית במשרד התחבורה או מי שהוא הסמיך;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות התעופה האזרחית#סעיף 17|סעיף 17 לחוק רשות התעופה האזרחית, התשס״ה–2005}}, סמכויות ראש מינהל התעופה האזרחית במשרד התחבורה הועברו למנהל רשות התעופה האזרחית.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפנקס“ – פנקס רישום של כלי הטיס בישראל המתנהל לפי תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשם“ – מי שהשר מינה אותו להיות רשם כלי הטיס;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 169|סעיפים 169(א)}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 199|ו־199(ג) לחוק הטיס, התשע״א–2011}}, הסמכות למנות רשם הועברה למנהל.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר התחבורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חסין אש“ – בעל יכולת עמידה בחום הנוצר מלהבה בטמפרטורה של 2,000 מעלות פרנהייט (1093 מעלות צלסיוס) למשך פרק זמן של 15 דקות, מבלי שיאבד את תכונותיו המהותיות או את יכולתו לשמש לתכלית שלה נועד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי טיס“ – כלי או מיתקן המיועד או המשמש לטיסה באויר, למעט כלי טיס זעירים (כגון טיסנים וצעצועים), זולת אם קבע השר כי תקנות אלה יחולו על כלי טיס זעירים או סוג כלי טיס זעירים המסכנים את בטיחות הטיסה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדינת חוץ“ – מדינה שאיננה מדינת ישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזיק תעודת רישום“ – אדם הרשום בתעודת הרישום כבעל כלי הטיס המצויין בה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סחרן“ – אדם שהוא אזרח ישראלי או תושב קבוע בישראל והוא בעל עסק בישראל בו הוא עוסק במכירת כלי טיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פ.א.ר.“ – תקנות התעופה הפדראליות של ארצות הברית של אמריקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רוטורקרפט“ – כלי טיס הכבד מן האויר והנתמך בטיסה בעיקר על ידי כנף מסתובבת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח המדינה“ – שטח מדינת ישראל, לרבות השטחים הכפופים לריבונותה, לאדנותה, לממונותה או למרותה של המדינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטר מכר“ – שטר מכר כאמור {{ח:פנימי|תוספת|בטופס שנקבע בתוספת לתקנות אלה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאונת טיס“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 103|בסעיף 103 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תושב קבוע“ – אדם היושב ישיבת־קבע בישראל מאז יום ה׳ באייר תש״ח (14 במאי 1948), או אדם שנכנס למדינה באורח חוקי לאחר התאריך האמור וישב בה לפחות במשך שלושה חדשים שקדמו לתאריך הגשת בקשתו, ישיבת קבע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת רישום“ – תעודת רישום של כלי טיס שנרשם בפנקס לפי תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות התיעוד“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל״ז–1977}}.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: רישום כלי טיס ותעודת רישום}}

{{ח:סעיף|2|רישום כתנאי לטיסה}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם כלי טיס הכשיר לרישום לפי תקנות אלה בשטח המדינה, אלא אם נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} כלי הטיס נרשם בפנקס ויש לגביו תעודת רישום לפי הוראות תקנות אלה;
{{ח:תת|(2)}} יש לגבי כלי הטיס היתר זמני תקף, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנה 11}}, המצוי בו באותו זמן;
{{ח:תת|(3)}} מצויה בכלי הטיס תעודת רישום של כלי טיס לסחרן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 27|בתקנה 27}}.

{{ח:סעיף|3|כשירות לרישום}}
{{ח:תת|(א)}} כלי טיס יהא כשיר לרישום בפנקס אם התקיימו לגביו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא בבעלותו של אזרח ישראלי או תושב קבוע, או בבעלותו של תאגיד שנרשם בישראל או שהוקם מכח דין בישראל, שלפחות שני שלישים ממנהליו הם אזרחים ישראליים או תושבים קבועים, למעט חברה נכריה שנרשמה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 346|סעיף 248 לפקודת החברות}};
{{ח:תתת|(2)}} הוא אינו רשום במדינת חוץ.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפסקה (1) לתקנת משנה (א), רשאי השר להורות –
{{ח:תתת|(1)}} על רישומו של כלי טיס שאינו רשום במדינת חוץ בפנקס, גם אם לא נתמלאו בו התנאים המפורטים בה, אם שוכנע כי קיימת זיקה מספקת בין כלי הטיס לבין ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} שלא לרשום כלי טיס בפנקס גם אם נתמלאו בו התנאים המפורטים בה, אם שוכנע כי יהיה ברישומו משום פגיעה בבטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה;
{{ח:תתת|(3)}} לבטל את רישומו של כלי טיס, למחקו, לשנותו או להשעותו בכל עת, אם שוכנע שבטחון המדינה או יחסי החוץ שלה מחייבים זאת.
{{ח:תת|(ג)}} סמכויות השר כאמור בתקנת משנה (ב) אינן ניתנות לאצילה.

{{ח:סעיף|4|הפנקס}}
{{ח:תת|(א)}} לצורך רישום כלי טיס בישראל יתנהל פנקס שבו יירשמו, בין היתר, לגבי כלי טיס, שם בעלו ותוארו המשפטי, שיעבודים ועיקולים שהוטלו עליו, סימני הלאומיות והרישום שלו, שם יצרנו, סוגו והמספר הסידורי שלו כפי שקבע היצרן.
{{ח:תת|(ב)}} כל אדם רשאי, בהסכמת הרשם, לעיין ברישום כלי טיס בפנקס ולקבל העתק מאושר מאותו רישום לאחר תשלום האגרות שנקבעו.

{{ח:סעיף|5|תוקף הרישום}}
{{ח:תת|(א)}} לא יהא ברישום כלי טיס בפנקס משום הוכחת בעלות עליו.
{{ח:תת|(ב)}} רישום כלי טיס בפנקס יהא ראיה חותכת בדבר לאומיות כלי הטיס למטרות בינלאומיות וראיה לכאורה בדבר לאומיות כלי הטיס בהליכים בהתאם לדיני ישראל.

{{ח:סעיף|6|בקשה לרישום בפנקס או לביטולו}}
{{ח:תת|(א)}} בעל כלי טיס המבקש את רישומו בפנקס או את ביטול רישומו (להלן – המבקש), יגיש בקשה לרשם {{ח:פנימי|תוספת|בטופס שנקבע בתוספת}}; על בקשת רישום יחולו גם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10}}.
{{ח:תת|(ב)}} היה כלי טיס בבעלותו של יותר מאדם אחד, תיחתם הבקשה בידי כל אחד מהבעלים.
{{ח:תת|(ג)}} היה המבקש סוכנו או נציגו של בעל כלי הטיס –
{{ח:תתת|(1)}} יציין בטופס הבקשה את שם בעל כלי הטיס;
{{ח:תתת|(2)}} יחתום את שמו ויציין כי הוא סוכן או נציג;
{{ח:תתת|(3)}} יצרף לבקשה יפוי כוח נוטריוני מבעל כלי הטיס או העתק מאושר ממנו; לענין זה לא ישמש יפוי כוח נוטריוני שחלפו שלוש שנים מיום נתינתו, אלא אם צויין בו שתוקפו לתקופה פלונית העולה על שלוש שנים.
{{ח:תת|(ד)}} המבקש ישיב תשובה נכונה ומלאה על כל שאלה שבטופס הבקשה ועל כל שאלה שהציג לו הרשם; לפי דרישת הרשם יוכיח המבקש את זהות כלי הטיס, את הבעלות עליו ואת תשלומי המכס, המסים וההיטלים או האגרות החלים על כלי הטיס האמור.
{{ח:תת|(ה)}} היה המבקש קונה המחזיק מכבר בכלי הטיס או קונה במקח אגב שכירות, יצרף לבקשה את העתק שטר המכר או העתק חוזה המקח אגב שכירות המתייחסים לכלי הטיס כשהם מאושרים ומאומתים כדין.

{{ח:סעיף|7|בקשת תאגיד שאינו שותפות|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:ת}} היה המבקש תאגיד, למעט שותפות –
{{ח:תת|(1)}} יחתום על הבקשה אדם המוסמך לכך מאת התאגיד;
{{ח:תת|(2)}} יצויין תוארו של החותם על גבי הבקשה;
{{ח:תת|(3)}} יצורף לבקשה כתב הסמכה מאת מועצת המנהלים של התאגיד או מאת הועד המנהל שלו, לפי הענין, מאושר ומאומת ביד בעל זכות חתימה לאותה מטרה בתאגיד, המייפה את כוחו של חותם הבקשה לחתום על הבקשה בשם התאגיד;
{{ח:תת|(4)}} תוטבע חותמת התאגיד על גבי הבקשה.

{{ח:סעיף|8|בקשת שותפות}}
{{ח:ת}} היה המבקש שותפות, יחתום על הבקשה שותף כללי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|בפקודת השותפויות}} ויצויינו בה שמה המלא של השותפות ושמו של כל שותף כללי.

{{ח:סעיף|9|רישום תסיבת בעלות מכוח {{ח:חיצוני|חוק הטיס|החוק}}}}
{{ח:תת|(א)}} נסבה הבעלות בכלי טיס עקב עיקול שהוטל עליו שהסתיים במכירתו באמצעות לשכת ההוצאה לפועל, או עקב מימוש משכון באמצעות לשכת ההוצאה לפועל, יצרף המבקש לבקשה דו״ח מנהל מכירות בדבר המכירה, כאמור {{ח:חיצוני|תקנות ההוצאה לפועל#סעיף 46|בתקנה 45 לתקנות ההוצאה לפועל, תשכ״ח–1968}}, וצו חתום ביד ראש ההוצאה לפועל המורה על רישום העברת כלי הטיס מהבעל הרשום בפנקס למבקש כאמור {{ח:חיצוני|תקנות ההוצאה לפועל#סעיף 38|בתקנה 46(ב) לתקנות האמורות}}.
{{ח:תת|(ב)}} נסבה הבעלות בכלי טיס עקב מות בעלו, יצרף המבקש לבקשה צו ירושה או צו קיום צוואה, לפי הענין.
{{ח:תת|(ג)}} מבקש אשר קנה כלי טיס מעזבונו של נפטר יצרף לבקשה שטר מכר חתום ביד מנהל העזבון בשם העזבון וכן צו קיום צוואה או צו ירושה, לפי הענין. לא מונה מנהל עזבון, יצרף המבקש לבקשה ולצו האמור שטר מכר חתום בידי היורשים החוקיים וכן אישור חתום בידיהם כי לא מונה מנהל עזבון וכי המוכר הוא אדם הרשאי למכור את כלי הטיס לפי דין.
{{ח:תת|(ד)}} היה המבקש מנהל עזבון שפרטת העזבון שהגיש לבית המשפט מכילה כלי טיס, יצרף לבקשה צו מאת בית המשפט הממנה אותו להיות מנהל העזבון; תעודת רישום כלי הטיס תינתן למבקש כמנהל העזבון.
{{ח:תת|(ה)}} היה המבקש אפוטרופוס שפרטת נכסי החסוי שהגיש לבית המשפט מכילה כלי טיס, יצרף לבקשה צו מאת בית המשפט הממנה אותו להיות אפוטרופוס על החסוי; תעודת רישום כלי הטיס תינתן למבקש כאפוטרופוס.
{{ח:תת|(ו)}} היה המבקש מפרק עסקים או כונס נכסים של תאגיד שהינו בעל כלי טיס, יצרף לבקשה צו מאת בית המשפט המצווה על העברת כלי הטיס לרשות המפרק או הכונס; תעודת רישום כלי הטיס תינתן למבקש כמפרק עסקים או ככונס נכסים.
{{ח:תת|(ז)}} היה המבקש נאמן על רכוש פושט רגל המכיל כלי טיס, שמינוהו הנושים או בית המשפט, יצרף לבקשה את החלטת הנושים או את כתב המינוי או את צו בית המשפט הממנה אותו להיות הנאמן על רכוש פושט הרגל; תעודת רישום כלי הטיס תינתן למבקש כנאמן בפשיטת הרגל.

{{ח:סעיף|10|בקשה לרישום כלי טיס ותעודת רישומו|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש רישום כלי טיס ותעודת רישומו ימציא לרשם מסמכים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מקור של הבקשה לרישום כלי טיס;
{{ח:תתת|(2)}} שטר מכר חתום בידי המוכר או ראיות אחרות בדבר בעלות הקונה־המבקש כאמור בתקנות אלה;
{{ח:תתת|(3)}} קבלה בדבר תשלום אגרת תעודת רישום.
{{ח:תת|(ב)}} הרשם רשאי לסרב לקבל בקשה אם ימצא כי פרט מהפרטים שצויינו בה או במסמכים שצורפו לה אינו מדוייק, או כי שם המבקש אינו זהה עם חתימתו.

{{ח:סעיף|11|היתר זמני}}
{{ח:תת|(א)}} הגיש בעל כלי טיס הכשיר לרישום בפנקס בקשה לרישום כלי הטיס ולתעודת רישומו, יהא המבקש רשאי לשאת בכלי הטיס את ההעתק הוורוד של הבקשה כהיתר זמני להפעילו ללא רישום בתנאי שהרשם אישר על גבי ההעתק הוורוד של הבקשה את תאריך מסירת הבקשה וכי לבקשה צורפו המסמכים הדרושים. היתר זמני כאמור יהא תקף עד שיקבל המבקש את תעודת הרישום, או עד לתאריך שבו הודיע הרשם למבקש בכתב על סרובו לרשום את כלי הטיס, אך לא יותר מ־30 יום מהתאריך שבו אישר הרשם על גבי ההעתק הוורוד של הבקשה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} תקנת משנה (א) לא תחול לגבי בקשה המוגשת לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|תקנה 14}} לרישומו של כלי טיס שהיה רשום לאחרונה במדינת חוץ.

{{ח:סעיף|12|רישום כלי טיס שלא היה רשום}}
{{ח:תת|(א)}} אזרח ישראלי או תושב קבוע שהינו בעל כלי טיס שאינו רשום בפנקס או במדינת חוץ רשאי להגיש בקשה לרישום כלי הטיס בפנקס על שמו; לענין זה עליו לצרף לבקשה שטר מכר חתום בידי המוכר וערוך לפי {{ח:פנימי|תוספת|הטופס שבתוספת}}, או כל ראיה אחרת לבעלות כפי שדרש הרשם, ולמלא אחר יתר ההוראות שבתקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל כלי טיס שנבנה בידי חובב, המגיש בקשה לרישומו –
{{ח:תתת|(1)}} יתאר את כלי הטיס לפי הקטגוריה שלו (אוירון, רוטורקרפט, דאון או בלון חופשי), מספרו הסידורי, מספר המושבים, טיפוס המנוע (בוכנה, טורבו־פרופלר, טורבו־סילון, או סוג אחר), מספר המנועים שנקבעו בכלי הטיס, סוגם, שם יצרנם, דגמם ומספרם הסידורי;
{{ח:תתת|(2)}} ימציא תצהיר המאשר שכלי הטיס נבנה מרכיבים שהוא בעלם;
{{ח:תתת|(3)}} ימציא שטר מכר מיצרן החלקים המיועדים להרכבה עצמית (זווד) שמהם בנה את כלי הטיס.
{{ח:תת|(ג)}} בעל כלי טיס, למעט אדם המחזיק בתעודת סוג, אשר הוא הרכיבו מרכיבים בהתאם למבנה טיפוס שאושר על ידי המנהל, יתאר את כלי הטיס ומנועיו כמצויין בתקנת משנה (ב) וימציא ראיות לבעלותו על כלי הטיס, להנחת דעת הרשם, כגון שטרי מכר לכל הרכיבים העיקריים של כלי הטיס.

{{ח:סעיף|13|כלי טיס שהיה רשום לאחרונה בפנקס}}
{{ח:תת|(א)}} אזרח ישראלי או תושב קבוע שהינו בעל כלי טיס שהיה רשום לאחרונה בפנקס על שם אדם אחר, רשאי להגיש בקשה לרישום כלי הטיס על שמו בפנקס אם צרף לבקשה שטר מכר חתום בידי המוכר, או ראיה אחרת לבעלותו כדלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} רכש המבקש את כלי הטיס מאדם שעל שמו היה כלי הטיס רשום לאחרונה, ימציא לרשם ראיה להעברת הבעלות מאותו אדם למבקש;
{{ח:תתת|(2)}} רכש המבקש את כלי הטיס שלא מאדם כאמור בפסקה (1), ימציא לרשם ראיית בעלות לגבי כל העסקאות שבוצעו בקשר לאותו כלי טיס מעת רישומו האחרון בפנקס ועד למכירתו למבקש.
{{ח:תת|(ב)}} נבצר מהמבקש מסיבות מיוחדות להמציא ראיות בעלות כאמור בפסקאות (1) ו־(2) לתקנת משנה (א), ימציא לרשם כל ראיה אחרת, להנחת דעת הרשם, בצירוף תצהיר שבו צויינו הסיבות לאי־יכולתו להמציא שטר מכר או מסמך אחר המעיד על בעלותו בכלי הטיס ובצירוף ראיה אחרת לקיום העסקה.

{{ח:סעיף|14|כלי טיס שהיה רשום לאחרונה במדינת חוץ|תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:ת}} אזרח ישראלי או תושב קבוע שהוא בעל כלי טיס שהיה רשום לאחרונה בהתאם לדיני מדינת חוץ, רשאי להגיש בקשה לרישום כלי טיס על שמו בפנקס, אם המציא עם בקשתו –
{{ח:תת|(1)}} שטר מכר מהמוכר או ראיה אחרת בדבר בעלותו להנחת דעת הרשם;
{{ח:תת|(2)}} ראיה, להנחת דעת הרשם, כי רישום כלי הטיס במדינת החוץ בוטל או אינו תקף, באחת הדרכים האלה:
{{ח:תתת|(א)}} הצהרה מטעם הרשות המוסמכת במדינת החוץ שבה היה רשום כלי הטיס, לפיה בוטל הרישום או שהוא אינו תקף, תוך ציון שמו ותוארו של המצהיר בשם הרשות המוסמכת, תיאורו של כלי הטיס לפי שם יצרנו, דגמו ומספרו הסידורי;
{{ח:תתת|(ב)}} פסק דין סופי או צו מאת בית משפט או בית דין מוסמך במדינת החוץ, הקובע, לפי דיני אותה מדינה, שהרישום אינו תקף.

{{ח:סעיף|15|המצאת תעודת רישום}}
{{ח:ת}} מולאו הוראות תקנות אלה לגבי רישום כלי טיס, ירשום הרשם את כלי הטיס בפנקס וימציא לבעלו תעודת רישום.

{{ח:סעיף|16|מועד רישום}}
{{ח:תת|(א)}} כלי טיס, למעט כלי טיס שהיה רשום לאחרונה במדינת חוץ, רואים אותו כרשום בפנקס במועד שבו קיבל הרשם את כל המסמכים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בתקנות 12}} {{ח:פנימי|סעיף 13|או 13}}.
{{ח:תת|(ב)}} כלי טיס שהיה רשום לאחרונה במדינת חוץ רואים אותו כרשום בפנקס במועד שבו חתם הרשם על תעודת הרישום לגבי אותו כלי טיס, לאחר שכל המסמכים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בתקנה 14}} נתקבלו והוא בדק אותם.

{{ח:סעיף|17|תוקף תעודת רישום|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} תוקפה של תעודת רישום כלי טיס שהוציא הרשם על פי תקנות אלה יפקע בהתקיים אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} כלי הטיס שלגביו ניתנה תעודת הרישום נרשם במדינת חוץ;
{{ח:תת|(2)}} כלי הטיס הושמד כליל או אינו ניתן יותר לשיקום ולשימוש;
{{ח:תת|(3)}} עברו עשרה ימים מיום שינוי הבעלות על כלי הטיס;
{{ח:תת|(4)}} בעל כלי הטיס איבד את אזרחותו הישראלית או חדל להיות תושב קבוע;
{{ח:תת|(5)}} עברו שלושים יום מיום מותו של בעל כלי הטיס;
{{ח:תת|(6)}} אם בעל כלי הטיס היא שותפות עברו שלשים יום מיום שקרתה אחת מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} גמר הליכי פירוק השותפות על פי צו בית משפט כאמור {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות#סעיף 45|בסעיף 41 לפקודת השותפויות}};
{{ח:תתת|(ב)}} פירוק השותפות כתום מועדה או בהודעה כאמור {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות#סעיף 41|בסעיף 38 לפקודת השותפויות}};
{{ח:תתת|(ג)}} פירוק השותפות מחמת פשיטת רגל, מוות, שיעבוד או אי־חוקיות כאמור {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות#סעיף 42|בסעיפים 39}} {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות#סעיף 44|ו־40 לפקודת השותפויות}};
{{ח:תת|(7)}} אם בעל כלי טיס הוא אגודה עותמאנית – עברו שלושים יום מגמר הליכי פירוקה כאמור {{ח:חיצוני|חוק העמותות#פרק ז|בסעיף 14 לחוק העותמאני על האגודות}};
{{ח:תת|(8)}} אם בעל כלי הטיס הוא חברה – עברו שלושים יום מגמר פירוק עסקיה כאמור {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א|בחלק ו׳ של פקודת החברות}};
{{ח:תת|(9)}} אם בעל כלי הטיס הוא אגודה שיתופית – עברו ארבעה חדשים מיום שפורסם ברשומות צו רשם האגודות השיתופיות על פירוקה כאמור {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 46|בסעיף 46 לפקודת האגודות השיתופיות}}.

{{ח:סעיף|18|ביטול רישום לפי בקשה}}
{{ח:ת}} על פי בקשה בכתב מאת בעל כלי הטיס רשאי הרשם לבטל תעודת רישום אם היא צורפה לבקשה.

{{ח:סעיף|19|החזרת תעודת רישום}}
{{ח:ת}} תעודת רישום שפקע תוקפה תוחזר לידי הרשם, כשצדה האחורי ממולא כדבעי –
{{ח:תת|(1)}} תוך חמישה ימים מיום קרות המאורע המפקיע את תוקפה –
{{ח:תתת|(א)}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|תקנה 17(1)}} – מאת האדם שהיה בעל כלי הטיס לפני רישומו במדינת חוץ;
{{ח:תתת|(ב)}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|תקנה 17(2) עד (4), או (6) עד (9)}} – מאת מחזיק התעודה;
{{ח:תת|(2)}} תוך ששים יום מיום מותו של מחזיק תעודת הרישום – מאת מנהל העזבון או המוציא לפועל של העזבון, ואם לא מונה מנהל עזבון או מוציא לפועל של עזבון – מאת היורש החוקי.

{{ח:סעיף|20|רישום בלתי תקף}}
{{ח:ת}} רישום כלי הטיס בפנקס אינו בר־תוקף אם בעת הרישום נתקיימה אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} כלי הטיס היה רשום במדינת חוץ;
{{ח:תת|(2)}} המבקש לא היה בעל כלי הטיס;
{{ח:תת|(3)}} המבקש לא היה בעל אזרחות ישראלית או תושב קבוע בישראל, זולת אם השתמש השר בסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ב)(1)}} והורה על רישום כלי הטיס בפנקס.

{{ח:סעיף|20א|עדכון מען|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} בעליו של כלי טיס יודיע לרשם על כל שינוי במענו וזאת בתוך 14 ימים מיום השינוי.
{{ח:תת|(ב)}} קיבל הרשם הודעה בדבר שינוי במען הרשום, יוציא לבעליו של כלי הטיס תעודת רישום חדשה, מתאימה.

{{ח:סעיף|21|החזרת תעודת הרישום}}
{{ח:ת}} היה הרישום בפנקס בלתי תקף, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנה 20}}, יחזיר מחזיק תעודת הרישום את התעודה בהקדם האפשרי לרשם; לא החזירה כאמור, יורה הרשם למחזיק להחזיר אותה תוך חמישה ימים, ורישום כלי הטיס בפנקס יימחק תוך חמישה ימים מהיום בו הורה הרשם על החזרת התעודה כאמור.

{{ח:סעיף|22|מחיקת רישום וביטול תעודת הרישום}}
{{ח:תת|(א)}} משפקע תוקף תעודת רישום, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בתקנה 17}}, ימחוק הרשם מהפנקס את שם בעל כלי הטיס הרשום בפנקס ויבטל את תעודת הרישום לאחר שהוחזרה לו; לא הוחזרה התעודה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בתקנה 19}}, ימחוק הרשם את שם בעל כלי הטיס הרשום בפנקס ויבטל את תעודת הרישום בתום חמישה ימים מהיום שבו שלח בדואר רשום הודעה בדבר המחיקה.
{{ח:תת|(ב)}} מחיקת שם בעל כלי הטיס הרשום בפנקס וביטול תעודת הרישום של כלי הטיס, אין בהם כדי לשנות את סימני הלאומיות והרישום של כלי הטיס, אלא אם נרשם כלי הטיס לאחר מכן במדינת חוץ.

{{ח:סעיף|23|ביטול תעודה למטרת יצוא}}
{{ח:ת}} בעל כלי טיס המבקש לבטל את תעודת הרישום לשם יצואו של כלי הטיס, ימציא לרשם בקשה בכתב לביטול תעודת הרישום ויתאר בה את כלי הטיס לפי סימני הלאומיות והרישום, שם יצרנו, דגמו, מספרו הסידורי והמדינה שאליה ייוצא.

{{ח:סעיף|24|החזרת שטר המכר המקורי}}
{{ח:ת}} מי שנדרש על פי תקנות אלה להמציא שטר מכר או כל מסמך אחר ומבקש להחזיר לו את המסמך המקורי לאחר הרישום, ימציא לרשם, בנוסף למקור, העתק ממנו; לאחר הרישום בפנקס יוחזר המקור לידי המבקש וההעתק יישמר במשרד הרשם כשבו מצויין תאריך הרישום בפנקס והעובדה שהרשם בדק את ההעתק ומצאו מתאים למקור.

{{ח:סעיף|25|כפל תעודת רישום}}
{{ח:תת|(א)}} נגנבה תעודת רישום, אבדה או הושמדה, רשאי מי שהחזיק בה –
{{ח:תתת|(1)}} לבקש מהרשם כפל ממנה;
{{ח:תתת|(2)}} לבקש תעודת רישום זמנית אם רצה להפעיל את כלי הטיס לפני קבלת כפל תעודת הרישום. תעודת רישום זמנית יכול שתישלח למבקש במברק והוא חייב לשאתה בכלי הטיס; תעודה זו תקפה עד מועד קבלת כפל התעודה בידי המחזיק.
{{ח:תת|(ב)}} בעד כפל תעודה או בעד תעודת רישום זמנית תשולם האגרה שנקבעה.

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: תעודת רישום לסחרן}}

{{ח:סעיף|26|בקשה לתעודה}}
{{ח:תת|(א)}} סחרן או יצרן של כלי טיס המבקש לקבל תעודת רישום של כלי טיס לסחרן (להלן – תעודת רישום לסחרן) יגיש בקשה לרשם {{ח:פנימי|תוספת|בטופס שנקבע בתוספת}}.
{{ח:תת|(ב)}} הרשם רשאי לתת לסחרן או ליצרן של כלי טיס יותר מעותק אחד של תעודת רישום לסחרן כדי לאפשר לו הטסת יותר מכלי טיס אחד בעת אחת.

{{ח:סעיף|27|תנאים למתן תעודה}}
{{ח:ת}} הרשם יהא רשאי לתת תעודת רישום לסחרן למבקש, אם נתקיימו בו תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא אזרח ישראלי או תושב קבוע או תאגיד שנרשם בישראל או שהוקם מכוח דין בישראל שלפחות שני שלישים ממנהליו הם אזרחים ישראליים או תושבים קבועים, למעט חברה נכריה שנרשמה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 346|סעיף 248 לפקודת החברות}};
{{ח:תת|(2)}} הוא בעל עסק בישראל שבו הוא עוסק במכירת כלי טיס או בייצורם.

{{ח:סעיף|28|הוכחת בעלות}}
{{ח:ת}} לא ישתמש סחרן בתעודת רישום לסחרן לצורך הפעלת כלי טיס אלא אם המציא לרשם ראיה, להנחת דעת הרשם, בדבר בעלותו בכלי הטיס.

{{ח:סעיף|29|מגבלות שימוש בתעודה}}
{{ח:ת}} בתעודת רישום לסחרן ניתן להשתמש לגבי כל אחד מכלי הטיס שבבעלות מקבל התעודה, אם מתקיימים כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} ביצוע הטיסה דרוש לשם ביצוע טיסת ניסוי או לשם הצגת כלי הטיס או מכירתו;
{{ח:תת|(2)}} כלי הטיס מופעל על ידי הסחרן או היצרן שעל שמו הוצאה התעודה, שליחו, עובדו או קונה מיועד של כלי טיס המבצע טיסת תצוגה או טיסת ניסוי בכלי הטיס בהשגחת בעל התעודה;
{{ח:תת|(3)}} כלי הטיס מופעל בשטח שאינו שטחה של מדינת חוץ, זולת אם משתמשים בכלי הטיס כדי למסרו לקונה ממדינת חוץ;
{{ח:תת|(4)}} כלי הטיס נושא סימן רישום זמני ותעודת כושר טיסה או הרשאת טיסה מיוחדת שבהן מצויין סימן הרישום כאמור;
{{ח:תת|(5)}} התעודה נמצאת בכלי הטיס בעת הפעלתו.

{{ח:סעיף|30|תוקף התעודה}}
{{ח:ת}} תוקף תעודת רישום לסחרן יפקע בתום שנה מיום הוצאתה; פקע תוקף התעודה, יפקע תוקפם של כל עותקיה שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|תקנה 26}}.

{{ח:סעיף|31|חובות מחזיק תעודה}}
{{ח:ת}} בעל תעודת רישום לסחרן יודיע מיד לרשם על כל אחד מאלה –
{{ח:תת|(1)}} שינוי שמו;
{{ח:תת|(2)}} שינוי מענו;
{{ח:תת|(3)}} שינוי המשפיע על מעמדו כאזרח ישראלי או כתושב קבוע;
{{ח:תת|(4)}} חיסול עסקו.

{{ח:סעיף|32|איסור הובלת נוסעים בתמורה}}
{{ח:ת}} בעל תעודת רישום לסחרן לא יטיס כלי טיס שבבעלות עסקו ולא יניח לאחר להטיסו בתמורה או כאשר מצויים בו בעת הטיסה יותר ממספר נוסעים ההכרחי לצורך אותה טיסה, לרבות הקונה המיועד, יועצו הטכני או עובדו.

{{ח:סעיף|33|איסור הובלת מטען}}
{{ח:ת}} בעל תעודת רישום לסחרן המטיס כלי טיס שבבעלות עסקו לא יוביל ולא יתיר להוביל בו מטען נוסף על המטען הדרוש לבדיקת כושרו של כלי הטיס, ולא יפרוק את המטען הדרוש כאמור אלא במקום שהוטען, זולת אם הדבר דרוש בעת ביצוע הטיסה ולצרכיה.

{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: רישום שיעבודים ועיקולים בפנקס}}

{{ח:סעיף|34|רישום שיעבודים ועיקולים בפנקס}}
{{ח:ת}} המבקש לרשום בפנקס שיעבוד או עיקול על כלי טיס ימציא לרשם, ביחד עם בקשתו, העתק מאומת של אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הודעת מישכון של כלי הטיס שקויימו לגביה הוראות {{ח:חיצוני|תקנות המשכון (סדרי רישום ועיון)#סעיף 8|תקנה 5 לתקנות המשכון (סדרי רישום ועיון), תשכ״ז–1967}} (להלן – תקנות המשכון);
{{ח:תת|(2)}} תעודה החתומה בידי רשם החברות על רישומם של משכנתאות או שיעבודים על כלי הטיס, שנרשמו על פי {{ח:חיצוני|פקודת החברות#פרק ה סימן ח|סעיף 127 לפקודת החברות}};
{{ח:תת|(3)}} תעודה החתומה בידי רשם על פי חיקוק, על רישומם של משכנתאות או שיעבודים על כלי טיס על פי אותו חיקוק;
{{ח:תת|(4)}} צו בית משפט, בית דין או ראש ההוצאה לפועל בדבר הטלת שיעבוד או עיקול מטעמם.

{{ח:סעיף|35|שינוי ברישום כלי טיס משועבד}}
{{ח:ת}} נרשם בפנקס שיעבוד או עיקול על כלי טיס לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|תקנה 34}}, לא ייעתר הרשם לבקשה לשינוי הרישום של כלי הטיס, אלא בהסכמת בעל השיעבוד, או על פי צו בית משפט, בית דין או ראש ההוצאה לפועל המבטל את השיעבוד, מעבירו או מסיבו, או המבטל את העיקול.

{{ח:סעיף|36|ביטול שיעבוד, העברתו או תסיבתו}}
{{ח:ת}} בוטל שיעבוד, הועבר או נסב, ימחוק הרשם מהפנקס את השיעבוד, או ירשום את הביטול, ההעברה או התסיבה, הכל לפי הענין, לבקשת בעל כלי הטיס, אם המציא לו העתק מאומת של הודעה על ביטולו, העברתו או תסיבתו ואם קויימו לגביה הוראות {{ח:חיצוני|תקנות המשכון (סדרי רישום ועיון)#סעיף 8|תקנה 5 לתקנות המשכון}}, או העתק מאומת של צו בית משפט, בית דין או ראש ההוצאה לפועל המבטל את השיעבוד, מעבירו או מסיבו.

{{ח:סעיף|37|רישום שיעבוד בתעודת רישום כלי טיס}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש לרשום בפנקס שיעבוד על כלי טיס, ביטולו, העברתו או תסיבתו, או עיקול או ביטולו, ישלם את האגרה שנקבעה וימציא לרשם את תעודת רישום כלי הטיס אם היא ברשותו; הרשם יציין על גבי התעודה את דבר רישום השיעבוד בפנקס, ביטולו, העברתו או תסיבתו, או את דבר רישום העיקול בפנקס או ביטולו.
{{ח:תת|(ב)}} הרשם רשאי לדרוש מבעל כלי טיס להמציא לו את תעודת הרישום כדי לרשום בה שיעבוד, ביטולו, העברתו או תסיבתו, או עיקול או ביטולו, בהתאם לבקשה שהוגשה לו לפי תקנה זו.

{{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: סימני לאומיות ורישום}}

{{ח:סעיף|38|קביעת סימני הלאומיות והרישום כתנאי לטיסה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם כלי טיס הרשום בפנקס ולא יתיר בעלו את הטסתו, אלא אם מסומנים עליו או קבועים בו סימני הלאומיות והרישום כפי שנקבעו לגביו לפי תקנות אלה ובהתאם להן.
{{ח:תת|(ב)}} לא יטיס אדם בשטח המדינה כלי טיס הרשום במדינת חוץ ולא יתיר בעלו את הטסתו, אלא אם מסומנים עליו סימני הלאומיות והרישום כפי שנקבעו לגבי כלי הטיס לפי דיני מדינת החוץ בה הוא רשום.
{{ח:תת|(ג)}} בעל כלי טיס ישראלי לא יעשה ולא ירשה לעשות מעשה שיש בו כדי להעלים את דבר רישומו של כלי הטיס בפנקס או לשנות את סימני הלאומיות והרישום שלו.
{{ח:תת|(ד)}} בעל כלי טיס שאינו כלי טיס ישראלי לא יעשה ולא ירשה לאחר לעשות מעשה שיש בו כדי להציג את כלי הטיס ככלי טיס הרשום בפנקס.
{{ח:תת|(ה)}} לא יסמן אדם על גבי כלי טיס כל סימן, סמל או דבר אחר המשנה את סימני הלאומיות והרישום שלו או שיש בו כדי להטעות.

{{ח:סעיף|39|ציון סימני הלאומיות והרישום בבקשה לרישום}}
{{ח:תת|(א)}} אדם המגיש בקשה לרישום כלי טיס, למעט בקשה לרישום כלי טיס שהיה רשום לאחרונה במדינת חוץ, יציין בבקשתו ובמצורפות לה את סימני הלאומיות והרישום הישראליים שהקצה לו הרשם כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} כלי טיס שלא היה רשום לאחרונה בפנקס או במדינת חוץ – המבקש ישיג את סימני הלאומיות והרישום הישראליים מהרשם באמצעות בקשה בכתב שבה יתאר את כלי הטיס לפי שם יצרנו, הסוג, הדגם והמספר הסידורי ויציין כי כלי הטיס לא היה רשום לאחרונה בפנקס או במדינת חוץ; הובא כלי הטיס לישראל ממדינת חוץ – יצרף המבקש תצהיר או כל ראיה אחרת, להנחת דעת הרשם, לפיהם כלי הטיס לא היה רשום מעולם במדינת חוץ;
{{ח:תתת|(2)}} כלי טיס שהיה רשום לאחרונה בישראל – המבקש יציין את סימני הלאומיות והרישום הישראליים שהוקצו לכלי הטיס על גבי בקשתו ובמסמכים המצורפים לה, זולת אם הוא מבקש סימני רישום שונים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44|בתקנה 44}}.
{{ח:תת|(ב)}} תקנת משנה (א) לא תחול על בעל תעודת רישום כלי טיס לסחרן המבקש סימני רישום זמניים, על יצרן המבקש קבוצת סימני לאומיות ורישום ישראליים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 41|בתקנה 41}}, ועל אדם המבקש סימני רישום מיוחדים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בתקנה 42}}.

{{ח:סעיף|40|סימני הלאומיות והרישום הישראליים|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} סימני הלאומיות הישראליים יהיו &quot;4X - -‎&quot; או &quot;4Z - -‎&quot; וסימני הרישום הישראליים יהיו שלוש אותיות לטיניות ראשיות.

{{ח:סעיף|41|סימני לאומיות ורישום ליצרן}}
{{ח:ת}} יצרן רשאי לבקש מהרשם סימני לאומיות ורישום במספר המספיק לו לייצור כלי טיס למשך שמונה עשר החדשים הבאים.

{{ח:סעיף|42|סימני רישום מיוחדים}}
{{ח:ת}} סימני רישום שעדיין לא הוקצו על ידי הרשם יכול שיהיו מוקצים כסימני רישום מיוחדים לפי בקשת בעל כלי הטיס או מי שעומד להיות בעלו, לאחר ששולמה האגרה שנקבעה.

{{ח:סעיף|43|הודעה על הקצאת סימני רישום מיוחדים}}
{{ח:תת|(א)}} הקצה הרשם סימני רישום מיוחדים, יודיע על כך לבעל כלי הטיס.
{{ח:תת|(ב)}} סימני רישום מיוחדים שהוקצו וטרם נקבעו על כלי טיס יישמרו לתקופה של שנה אחת; הרשם רשאי להאריך את התקופה לשנה נוספת לאחר ששולמה האגרה שנקבעה.

{{ח:סעיף|44|שינוי סימני הרישום}}
{{ח:ת}} מבקש הרוצה בשינוי סימני הרישום של כלי הטיס שבבעלותו רשאי להגיש בקשה לכך לרשם לאחר ששולמה האגרה שנקבעה.

{{ח:קטע2|פרק 6|פרק ששי: סימני רישום זמניים}}

{{ח:סעיף|45|סימני רישום זמניים}}
{{ח:ת}} הרשם רשאי להקצות סימן רישום זמני ליצרן או לסחרן המחזיקים תעודת רישום לסחרן, לשם קביעתו הזמנית על גבי כלי טיס בשעת ביצוע טיסה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 29|לתקנה 29}}.

{{ח:סעיף|46|בקשה לסימני רישום זמניים}}
{{ח:ת}} מחזיק תעודת רישום לסחרן רשאי לבקש מהרשם להקצות לו סימני רישום זמניים לצורך עסקו; הבקשה תוגש בכתב ויצויינו בה פרטים אלה:
{{ח:תת|(1)}} עובדות המצדיקות, להנחת דעת הרשם, הקצאת סימני רישום זמניים כמבוקש;
{{ח:תת|(2)}} מספר עתקי תעודת רישום לסחרן שניתנו לו מאת הרשם.

{{ח:סעיף|47|תנאי לשימוש בסימני רישום זמניים}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישתמש אדם בסימן רישום זמני אלא –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי כלי טיס שבבעלות מי שיש לו תעודת רישום לסחרן;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי כלי טיס שאינו רשום בפנקס או במדינת חוץ ושאינו נושא על גביו כל סימן זיהוי אחר;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי כלי טיס אחד בטיסה באותה שעה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישתמש אדם בסימן רישום זמני לצורך הטסת כלי טיס לישראל למטרת יבואו.

{{ח:סעיף|48|תוקף סימני רישום זמניים}}
{{ח:ת}} תוקפו של סימן רישום זמני יפקע עם פקיעת תוקפה של תעודת רישום לסחרן.

{{ח:סעיף|49|חובת ניהול רישום של סימנים זמניים}}
{{ח:תת|(א)}} מחזיק תעודת רישום לסחרן ינהל פנקס בצורה שאישר הרשם, שבו ירשום את סימני הרישום הזמניים שהוקצו לו לגבי כלי טיס שבבעלות עסקו.
{{ח:תת|(ב)}} הפנקס יישמר לפחות עד תום שנה אחת לאחר הסרת הסימן הזמני מעל כלי הטיס.

{{ח:סעיף|50|הסרת סימן רישום זמני}}
{{ח:ת}} בעל כלי טיס יסיר ממנו את סימן הרישום הזמני לא יאוחר מהיום שבו תעבור הבעלות בכלי הטיס או החזקה בו לאדם אחר.

{{ח:קטע2|פרק 7|פרק שביעי: זיהוי כלי טיס ומוצרים הקשורים בו}}

{{ח:סעיף|51||תיקון: תשפ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|51א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק 7|פרק שביעי}}|תיקון: תשפ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 7|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אפ״א“, ”מוצר“, ”מפרט טכני“ ו”פריט“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)|בתקנות התיעוד}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכן מאושר“ – כפי שהוא מפורט בתעודת סוג, לרבות תעודת סוג תוספת, או בתעודת יצרן חלקים או באפ״א, לפי העניין.

{{ח:סעיף|51ב|תנאים לסימון|תיקון: תשפ״ג}}
{{ח:ת}} לא יסמן אדם מוצר או פריט לפי {{ח:פנימי|פרק 7|פרק זה}}, אלא אם כן אותו אדם עמד בכל התנאים האלה:
{{ח:תת|(1)}} ייצר את המוצר או את הפריט האמור לפי אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} הוראות {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#פרק 6|הפרקים השישי}}, {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#פרק 7|השביעי}}, {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#פרק 10|העשירי}} {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#פרק 14|או הארבעה עשר לתקנות התיעוד}};
{{ח:תתת|(ב)}} לצורך יבוא לישראל, לפי הסכם בין מדינת ישראל ובין מדינה אחרת לעניין קבלת מוצרים או פריטים;
{{ח:תת|(2)}} וידא כי המוצר או הפריט האמור מתאים לתכן המאושר שלו וכשיר להפעלה בטוחה, ולעניין פריט המיוצר לפי אפ״א – הפריט מתאים לדרישות המפרט הטכני המתאים לאותו פריט וכשיר להפעלה בטוחה.

{{ח:סעיף|52|סימון כלי טיס|תיקון: תשע״א, תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} כלי טיס שנדרש לסמנו לשם קבלת תעודת כושר טיסה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 73|תקנה 73 לתקנות התיעוד}}, למעט בלון מאויש, דאון או כלי טיס בלתי מאויש, יסומן באמצעות לוחית זיהוי חסינת אש, שמתקיימים לגביה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא כוללת את הפרטים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 55|בתקנה 55(א)}}, שיסומנו על גביה בשיטה של סימון חסין אש שאישר המנהל למי שייצר אותו;
{{ח:תתת|(2)}} היא קבועה למקומה בכלי הטיס כך שלא סביר שהיא תושחת או תוסר בזמן הפעלתו הרגילה של כלי הטיס, או שתאבד או שתושמד במקרה של תאונת טיס;
{{ח:תתת|(3)}} היא קבועה על גבי אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מקום בכלי הטיס שיש אליו גישה ליד הכניסה לכלי הטיס;
{{ח:תתתת|(ב)}} גוף כלי הטיס מבחוץ ליד משטחי הזנב שלו או אחרי דלת הכניסה האחורית ביותר של כלי הטיס לכיוון הזנב; ובלבד שהפרטים הכתובים בה ניתנים לקריאה מהקרקע.
{{ח:תת|(ב)}} בלון מאויש יסומן באמצעות לוחית זיהוי שמתקיימים לגביה התנאים כאמור בתקנת משנה (א)(1) ו־(2), שתחובר למעטפת הבלון בצורה מאובטחת (secured), ואם הדבר ישים – תמוקם כך שהפרטים הכתובים בה ניתנים לקריאה בידי מפעיל הבלון כשהבלון מנופח.
{{ח:תת|(ג)}} סל של בלון מאויש או מבער של בלון כאמור, אם מותקן בו, יסומנו, כל אחד, בסימון קבוע וברור, שבו יפורטו שם היצרן וכן מספר הפריט ומספרו הסידורי, או נתון מקביל להם, אם אישר זאת המנהל למי שייצר אותו.
{{ח:תת|(ד)}} דאון יסומן באמצעות לוחית זיהוי שמתקיימים לגביה התנאים כאמור בתקנת משנה (א)(1) ו־(2).
{{ח:תת|(ה)}} כלי טיס בלתי מאויש יסומן באמצעות לוחית זיהוי שמתקיימים לגביה התנאים כאמור בתקנת משנה (א)(1) ו־(2), שתהיה קבועה במקום בולט לעין ליד פתח הכניסה הראשית של כלי הטיס הבלתי מאויש או פתח התא הראשי שלו, ואם אין כאלה – על גבי צידו החיצוני של גוף כלי הטיס הבלתי מאויש, כך שהפרטים הכתובים בה ניתנים לקריאה מהקרקע.

{{ח:סעיף|52א|סימון מנוע כלי טיס|תיקון: תשמ״ב, תשפ״ג}}
{{ח:ת}} מנוע כלי טיס יסומן באמצעות לוחית זיהוי חסינת אש, שמתקיימים לגביה כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} היא כוללת את הפרטים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 55|בתקנה 55(א)}}, שיסומנו על גביה בשיטה של סימון חסין אש שאישר המנהל למי שייצר אותו;
{{ח:תת|(2)}} היא קבועה במקום נגיש על גבי המנוע וכך שלא סביר שהיא תושחת או תוסר בזמן הפעלתו הרגילה של המנוע, או שתאבד או שתושמד במקרה של תאונת טיס.

{{ח:סעיף|52ב|זיהוי סימני הלאומיות והרישום|תיקון: תשע״א, תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 52|בתקנה 52}} לא יפעיל אדם כלי טיס אלא אם כן מותקנת על גביו לוחית זיהוי הכוללת את סימני הלאומיות והרישום של כלי הטיס.
{{ח:תת|(ב)}} לוחית זיהוי כאמור בתקנת משנה (א) תיקבע במקום בולט לעין ליד הכניסה הראשית לכלי הטיס, ובכלי טיס בלתי מאויש – במקום בולט לעין ליד פתח הכניסה הראשית לכלי הטיס או פתח התא הראשי שלו, ואם אין פתחים כאמור – על גבי צידו החיצוני של גוף כלי הטיס, כך שהפרטים הכתובים בה ניתנים לקריאה מהקרקע; הלוחית תהיה חסינת אש, ויתקיימו לגביה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא תכלול את סימני הלאומיות והרישום של כלי הטיס, שיסומנו על גביה בשיטה של סימון חסין אש שאישר המנהל למי שייצר אותו;
{{ח:תתת|(2)}} היא תיקבע כך שלא סביר שהיא תושחת או תוסר בזמן הפעלתו הרגילה של כלי הטיס, או שתאבד או שתושמד במקרה של תאונת טיס.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 55|תקנה 55(ב) עד (ה)}} יחולו על לוחית זיהוי לפי תקנה זו, בשינויים המתחייבים.

{{ח:סעיף|53|סימון פרופלר, להב פרופלר או טבור פרופלר|תיקון: תשע״א, תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} פרופלר, להב פרופלר או טבור פרופלר, יסומן בסימון שמתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא יותקן על גבי משטח לא חיוני (non-critical surface), כך שמיקומו לא ישפיע על ביצועי הפרופלר, להב הפרופלר או טבור הפרופלר, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} הוא יכלול את הפרטים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 55|בתקנה 55(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} הוא יותקן כך שלא סביר שהוא יושחת או יוסר בזמן הפעלתו הרגילה של כלי הטיס, או שיאבד או שיושמד במקרה של תאונת טיס.
{{ח:תת|(ב)}} למעט פרופלר בעל פסיעה קבועה העשוי עץ, סימון כאמור בתקנת משנה (א) יהיה בשיטה של זיהוי חסין אש שאישר לו המנהל.

{{ח:סעיף|54||תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|55|פרטי הסימון|תיקון: תשמ״ב, תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} הסימון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52|בתקנות 52}}, {{ח:פנימי|סעיף 52א|52א}} {{ח:פנימי|סעיף 53|ו־53}} יכלול פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שם היצרן;
{{ח:תתת|(2)}} הדגם;
{{ח:תתת|(3)}} מספר סידורי שקבע היצרן;
{{ח:תתת|(4)}} מספר תעודת הסוג, אם ניתנה;
{{ח:תתת|(5)}} מספר תעודת הייצור, אם ניתנה;
{{ח:תתת|(6)}} לגבי מנוע כלי טיס – ההספק הנקוב;
{{ח:תתת|(7)}} פרטים אחרים שקבע המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישנה, יטשטש או יסיר אדם פרט מהפרטים האמורים בתקנת משנה (א) שסומנו בכלי טיס, מנוע כלי טיס, פרופלר, להב פרופלר או טבור פרופלר, ולא יוסיף על פרטים שסומנו כאמור, אלא אם כן אישר לו זאת המנהל.
{{ח:תת|(ג)}} לא יקבע אדם לוחית זיהוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 52|תקנות 52}} {{ח:פנימי|סעיף 52א|ו־52א}} ולא יסיר אדם לוחית זיהוי שנקבעה כאמור, אלא אם כן אישר לו זאת המנהל.
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות תקנות משנה (ב) ו־(ג), רשאי אדם המבצע פעולות בדק –
{{ח:תתת|(1)}} להסיר פרט מהפרטים האמורים בתקנת משנה (א) שסומנו בכלי טיס, מנוע כלי טיס, פרופלר, להב פרופלר או טבור פרופלר, לשנות פרט כאמור או לקבוע פרט כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} להסיר לוחית זיהוי שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 52|תקנות 52}} {{ח:פנימי|סעיף 52א|או 52א}}, אם הדבר דרוש לשם ביצוע פעולות הבדק;
{{ח:תת}} ובלבד שהוא עושה כן לפי שיטה שאישר לו המנהל לשם כך, ושעם סיום פעולת הבדק, מוסיפות להתקיים בכלי הטיס, במנוע כלי הטיס, בפרופלר, בלהב הפרופלר או בטבור הפרופלר, שבו בוצעה הפעולה, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 52|תקנות 52}}, {{ח:פנימי|סעיף 52א|52א}} {{ח:פנימי|סעיף 53|או 53}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ה)}} לא יקבע אדם לוחית זיהוי שהוסרה לפי תקנת משנה (ד) על גבי כלי טיס, מנוע כלי טיס, פרופלר, להב הפרופלר או טבור הפרופלר, למעט כלי הטיס, מנוע כלי הטיס, הפרופלר, להב הפרופלר או טבור הפרופלר שממנו הוסרה, לפי העניין.

{{ח:סעיף|56|סימון פריט|תיקון: תשמ״ב, תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} פריט המיוצר לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#פרק 10|הפרק העשירי לתקנות התיעוד}}, יסומן בסימון בר־קיימא וקריא הכולל את כל הפרטים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שם בעל תעודת יצרן החלקים;
{{ח:תתתת|(ב)}} הסימן המסחרי של בעל תעודת יצרן החלקים;
{{ח:תתתת|(ג)}} הסמל (symbol) של בעל תעודת יצרן החלקים;
{{ח:תתתת|(ד)}} סימן מזהה אחר שאישר המנהל לבעל תעודת יצרן החלקים;
{{ח:תתת|(2)}} מספר הפריט;
{{ח:תתת|(3)}} האותיות ”CAAI-PMA“.
{{ח:תת|(ב)}} פריט המיוצר לפי אפ״א יסומן בסימון בר־קיימא וקריא הכולל את כל הפרטים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שם בעל האפ״א;
{{ח:תתתת|(ב)}} הסימן המסחרי של בעל האפ״א;
{{ח:תתתת|(ג)}} הסמל (symbol) של בעל האפ״א;
{{ח:תתתת|(ד)}} סימן מזהה אחר שאישר המנהל לבעל האפ״א;
{{ח:תתת|(2)}} מספר הפריט;
{{ח:תתת|(3)}} המספר המלא של המפרט הטכני כאמור באפ״א (TSO number and letter of designation);
{{ח:תתת|(4)}} סימונים אחרים שיש לסמנם לפי האפ״א הישים;
{{ח:תתת|(5)}} המספר הסידורי של הפריט, תאריך ייצורו או שניהם יחד.

{{ח:סעיף|57|סימון פריט חיוני|תיקון: תשמ״ב, תשפ״ג}}
{{ח:ת}} נוסף על כל סימון הנדרש לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 7|פרק זה}}, פריט חיוני (Critical part) יסומן בסימון בר־קיימא וקריא הכולל את המספר הסידורי הייחודי של אותו פריט; בתקנה זו – ”פריט חיוני“ – פריט שנקבעו לגביו בפרק ”הגבלות כושר טיסה“ (Airworthiness Limitations) בספר התחזוקה של היצרן (Manufacturer's maintenance manual) או בהוראות לעניין כשירות אווירית נמשכת (Instructions for Continued Airworthiness), מועדי החלפה (Replacement time), פרקי זמן לביקורת (Inspection interval) או הוראות אחרות הנוגעות להחלפה או לביקורת.

{{ח:סעיף|57א|סימון שונה|תיקון: תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} אדם החייב בסימונו של פריט לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)|תקנות התיעוד}}, הסבור שגודל הפריט אינו מאפשר סימון לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 7|פרק זה}}, כולן או מקצתן, או שקיימים טעמים אחרים שבגללם אין הסימון כאמור מעשי, רשאי לבקש את אישור המנהל לסימון שונה.
{{ח:תת|(ב)}} אישר המנהל לאדם כאמור סימון שונה, יצרף אותו אדם את המידע הנדרש לגבי הפריט לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 7|פרק זה}} לכל פריט כאמור או לאריזתו, כפי שהורה לו המנהל.

{{ח:קטע2|פרק 8|פרק שמיני: קביעת סימני לאומיות ורישום}}

{{ח:סעיף|58|שיטת סימון|תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} סימני הלאומיות והרישום של כלי טיס –
{{ח:תתת|(1)}} ייצבעו על גבי כלי הטיס או ייקבעו על גביו באופן יציב;
{{ח:תתת|(2)}} יהיו בקווים ישרים ולא יהיו מעוטרים או מקושטים;
{{ח:תתת|(3)}} יהיו בצבע נוגד לצבע הרקע.
{{ח:תת|(ב)}} אדם רשאי לקבוע על גבי כלי הטיס את סימני הלאומיות והרישום שלו באופן ארעי כך שיהיו ניתנים למחיקה או להורדה מידיים אם כלי הטיס מיועד למסירה מידית לקונה מחוץ לישראל או אם ניתן לכלי הטיס סימן רישום זמני.

{{ח:סעיף|59|כלי טיס ללא סימני לאומיות ורישום}}
{{ח:תת|(א)}} אדם רשאי להפעיל כלי טיס שלא קבועים על גביו סימני הלאומיות והרישום, כאמור בתקנות אלה, אם נתקיימו לגביו, להנחת דעת המנהל, תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מופעל למטרת תצוגה או לצורך הסרטה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מופעל באתר התצוגה בלבד, בין מספר אתרי תצוגה או בין בסיס כלי הטיס לבין אתר התצוגה; תנאי זה לא יחול על טיסות אימון וטיסות ניסוי של כלי טיס לצורך תצוגה;
{{ח:תתת|(3)}} אם הטיסה היא בתחום הפיקוח של שדה התעופה ממנו הוא ממריא – הוא מופעל באישור מוקדם של המנהל;
{{ח:תתת|(4)}} אם הטיסה היא מחוץ לתחום שדה התעופה כאמור – הוא מופעל בהתאם לתכנית טיסה שהוגשה ושניתן לגביה היתר כדין ובה תיאור הסימנים שייקבעו על גביו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם כלי טיס כאמור בתקנת משנה (א) במדינת חוץ, אלא אם אותה מדינה נתנה הסכמתה לכך.

{{ח:סעיף|60|קביעת סימנים|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מפעיל כלי טיס יסמן על גבי כלי הטיס את סימני הלאומיות הישראליים שהקצה לו הרשם, לימינם יסומן מקף, ולאחריהם יבואו סימני הרישום של כלי הטיס שהקצה לו הרשם.
{{ח:תת|(ב)}} מפעיל כלי טיס מוגבל או כלי טיס נסיוני, או מפעיל כלי טיס שניתנה לגביו תעודת כושר טיסה זמנית, יקבע בנוסף לסימני הלאומיות והרישום של כלי הטיס, בסמוך לכל כניסה לתא הטייס ולתא הנוסעים או לתא המטען, בעברית ובאנגלית, את המילים: ”מוגבל – Restricted“, ”נסיוני – Experimental“, או ”כשר זמנית לטיסה – Provisional Airworthiness“, לפי הענין, באותיות שגבהן אינו פחות מחמישה ס״מ ואינו יותר מחמישה־עשר ס״מ.

{{ח:סעיף|61|מקום הסימנים על גבי אוירון או דאון|תיקון: תשמ״ו, תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} מפעיל אוירון או דאון יקבע את סימני הלאומיות והרישום לפי תקנות אלה על גבי משטחי הזנב האנכיים שלו או בצידי גופו; הסימנים ייקבעו במקביל לציר האורך של האוירון או הדאון כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} אם נקבעו על גבי משטחי הזנב האנכיים יסומנו שני המשטחים של זנב אנכי יחיד, או המשטחים החיצוניים של זנב בעל מספר מייצבים אנכיים;
{{ח:תתת|(2)}} אם נקבעו על גבי משטחי הגוף, יסומנו שני צידי הגוף, בין הכנף לבין המייצב האופקי, אולם אם חיפויי מנוע או אבזר אחר מצויים באזור זה ומהווים חלק בלתי נפרד משטחי הגוף הצדיים, רשאי המפעיל לקבוע את הסימנים על גבי חיפויי המנוע או על גבי אותו אבזר.
{{ח:תת|(ב)}} מפעיל אוירון יקבע את סימני הלאומיות והרישום לפי תקנות אלה, בנוסף לאמור בתקנת משנה (א), גם על המשטח התחתון של הכנף השמאלית, כשהקצה העליון של הסימנים מופנה כלפי כיוון הטיסה.

{{ח:סעיף|62|מקום הסימנים על גבי רוטור־&lt;wbr&gt;קרפט}}
{{ח:ת}} מפעיל רוטורקרפט יקבע את הסימנים הנדרשים על פי תקנות אלה על גבי אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המשטח התחתון של גוף הרוטורקרפט, או של תא הנוסעים או של תא המטען שלו, כשהקצה העליון של הסימנים מופנה כלפי צידו השמאלי של גוף הרוטורקרפט;
{{ח:תתת|(2)}} המשטחים הצדיים של גוף הרוטורקרפט, מתחת לחלונות, קרוב ככל האפשר לתא־הטייס.

{{ח:סעיף|63|מקום הסימנים על בלון חפשי}}
{{ח:ת}} מפעיל בלון חפשי יקבע את הסימנים הנדרשים על פי תקנות אלה בשני מקומות נוגדים, הנמצאים על קטרו המקסימלי האופקי של הבלון.

{{ח:סעיף|64|גודל סימני הלאומיות והרישום|תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מפעיל כלי טיס יקבע על גביו סימני לאומיות ורישום בגודל כאמור בתקנה זו.
{{ח:תת|(ב)}} הספרה והאותיות יהיו בגובה שווה.
{{ח:תת|(ג)}} גובה הסימנים יהיה כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} באוירון או בדאון –
{{ח:תתתת|(א)}} על גבי משטחי הגוף או על גבי משטחי הזנב האנכיים בגובה של לפחות שלושים ס״מ;
{{ח:תתתת|(ב)}} על הכנפיים בגובה של לפחות חמישים ס״מ.
{{ח:תתת|(2)}} בספינת אויר או בבלון חפשי – בגובה של לפחות חמישים ס״מ;
{{ח:תתת|(3)}} ברוטורקרפט –
{{ח:תתתת|(א)}} במשטחים תחתונים – בגובה של לפחות ארבע חמישיות מרחבו של גוף הרוטורקרפט או חמישים ס״מ, לפי הנמוך שבין שניהם;
{{ח:תתתת|(ב)}} במשטחים צדיים – בגובה ככל הניתן עד חמישה־עשר ס״מ, אך לא פחות מחמישה ס״מ.
{{ח:תת|(ד)}} כל אות וסיפרה יהיו ברוחב של שני שליש מגבהן; אולם רחבן של האותיות הלטיניות ”W“ ו־”M“ יכול להיות שווה לגבהן, ורחבה של האות ”I“ יהיה שישית מגבהה.
{{ח:תת|(ה)}} קווי כל אות וסיפרה יהיו בעובי של שישית מגבהן.
{{ח:תת|(ו)}} ארכו של המקף בסימני הלאומיות והרישום יהיה שווה לשני שלישים מגובה האותיות.
{{ח:תת|(ז)}} המרחק בין כל אות ואות ובין אות וסיפרה יהיה לפחות רבע מרחבן.
{{ח:תת|(ח)}} במקרה שבו גדלו של אחד מהמשטחים שעל גביו יש לקבוע סימנים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בתקנה 61}} אינו מספיק כדי שייקבעו על גביו סימנים בגודל שנקבע בתקנה זו, ואילו גדלו של המשטח האחר מספיק לצורך זה, ייקבעו סימנים בגודל שנקבע בתקנה זו על המשטח הגדול שביניהם. במקרה שבו אף אחד מהמשטחים אינו גדול מספיק לקביעת הסימנים בגודל הדרוש, יהיו הסימנים גדולים ככל שניתן והם ייקבעו על גבי המשטח הגדול שביניהם; אם גדלו של כל משטח שעל גביו יש לקבוע את הסימנים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62|בתקנות 62}} {{ח:פנימי|סעיף 63|ו־63}} אינו מספיק לקביעת הסימנים בגודל הדרוש, ייקבעו על גבי המשטח סימנים גדולים ככל הניתן.
{{ח:תת|(ט)}} הספרה והאותיות באוירון או בדאון, יהיו בגובה, בעובי וברווח זהים בשני צידיו.

{{ח:סעיף|65|סימון שונה|תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק 8|בפרק זה}}, רשאי מפעיל כלי טיס שתצורתו אינה מאפשרת לסמנו כאמור {{ח:פנימי|פרק 8|בפרק זה}} להגיש למנהל בקשה לסימון שונה.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי, לפי שיקול דעתו, להתיר סימון שונה בתנאים שהוא יקבע.

{{ח:סעיף|66|סימני לאומיות ורישום במקומות נוספים}}
{{ח:ת}} מפעיל כלי טיס רשאי לקבוע עליו סימני לאומיות ורישום כקבוע בתקנות אלה במקומות נוספים על הקבועים בתקנות אלה.

{{ח:סעיף|67|סימון כלי טיס ליצוא}}
{{ח:תת|(א)}} יצרן כלי טיס בישראל, המייצרו לשם יצואו למדינת חוץ, רשאי לקבוע על גביו סימנים כדרוש על פי דיני מדינת החוץ.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם בישראל כלי טיס המסומן כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם כלי הטיס מופעל בטיסות ניסוי ותצוגה לתקופה מוגבלת בעת אמוני היכרות בכלי הטיס על־ידי טייסי הקונה, או בטיסת העברה לקונה במדינת החוץ.

{{ח:סעיף|68|הסרת סימני הלאומיות והרישום}}
{{ח:ת}} נמכר כלי טיס הרשום בפנקס לאדם שאינו אזרח ישראלי, יסיר מעליו הבעל הרשום בפנקס, לפני מסירת כלי הטיס לקונה, את סימני הלאומיות והרישום הישראליים.

{{ח:קטע2|פרק 9|פרק תשיעי: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|69|ערר על פעולות הרשם}}
{{ח:תת|(א)}} אדם הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הרשם לפי תקנות אלה רשאי לערור בפני השר.
{{ח:תת|(ב)}} ערר כאמור בתקנת משנה (א) יש להגיש בכתב תוך 15 יום מיום מסירת החלטת הרשם לידיו. נשלחה הודעה בדבר החלטת הרשם בדואר רשום, יראוה כאילו נמסרה בתום 72 שעות מיום קבלתה על ידי הדואר.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבל את הערר, לדחותו, לשנות את החלטת הרשם או להחזיר את הענין לרשם עם הוראות להחלטה מחדש.
{{ח:תת|(ד)}} סמכות השר לפי תקנה זו אינה ניתנת לאצילה.

{{ח:סעיף|70|ביטול {{ח:חיצוני|חוק הטיס|תוספת א׳ לחוק הטיס, 1927}}}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס|תוספת א׳ לחוק הטיס, 1927}} – בטלה.

{{ח:סעיף|71|הוראות מעבר}}
{{ח:ת}} כלי טיס שהיו רשומים בפנקס שהתנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס|החוק}} ערב תחילתן של תקנות אלה יראו אותם כאילו נרשמו בהתאם להוראות תקנות אלה, אולם רשאי בעל כלי טיס כאמור לזהות את כלי הטיס והמוצרים הקשורים בו ולקבוע סימני לאומיות ורישום בתקופה של תשעה חדשים מיום תחילתן של תקנות אלה לפי {{ח:פנימי|פרק 7|הפרקים השביעי}} {{ח:פנימי|פרק 8|והשמיני לתקנות אלה}}.

{{ח:סעיף|72|עונשין|תיקון: תש״ם}}
{{ח:ת}} העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 1000 שקלים.

{{ח:סעיף|73|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה היא שלושה חדשים לאחר פרסומן; הוראות {{ח:פנימי|פרק 7|הפרקים השביעי}} {{ח:פנימי|פרק 8|והשמיני של תקנות אלה}} יחולו על כלי טיס {{ח:פנימי|סעיף 71|שתקנה 71}} חלה עליהם בתום שנה מיום הפרסום של תקנות אלה.

{{ח:סעיף|74|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם), תשל״ד–1973“.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}
{{ח:קטע3||בקשה לרישום כלי טיס}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:חתימות|כ״ח באב תשל״ג (26 באוגוסט 1973)}}
* '''שמעון פרס'''&lt;br&gt;שר התחבורה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>8jaf42ivo9cedr3bh4lptmf8330v992</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר) (1982)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>382591</id>
    <revision>
      <id>3086807</id>
      <parentid>2928436</parentid>
      <timestamp>2026-10-04T07:00:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3086806]</comment>
      <origin>3086807</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="56024" sha1="k6t9mfs4zelfgwl9z9yjr1sj5jsngpj" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר), התשמ״ב–1982}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ב, 754|תקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4328.pdf}}, {{ח:תיבה|1352|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4383.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 216|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4426.pdf}}, {{ח:תיבה|951|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4472.pdf}}, {{ח:תיבה|1530|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4502.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 1079, 1080|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4604.pdf}}, {{ח:תיבה|1318|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4619.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 950|תיקון מס׳ 2 [תשמ״ג] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4781.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 545|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4906.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 1266|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5618.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 462|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6552.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1629|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6926.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1841|תקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10658.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה#סעיף 4|סעיפים 4}}, {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה#סעיף 6|6}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה#סעיף 23|ו־23(א)}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה|לחוק רישוי שירותי התעופה, התשכ״ג–1963}} (להלן – החוק), אני מתקין תקנות אלה:

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|'''תקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר), התשמ״ב–1982''' בוטלו ביום 28.6.2023 והוחלפו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר)|בתקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר), התשפ״ג–2023}}.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: תנאים מיוחדים לסוגי טיסות השכר השונים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן א|סימן א׳: טיסות שכר מסוג חבילת תיור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: טיסות שכר מסוג מכירה מוקדמת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: טיסות שכר מסוג טיסה מחוץ לנתיב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ד|סימן ד׳: טיסות שכר לארה״ב וממנה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן ה׳: טיסות שכר של צליינים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ו|סימן ו׳: טיסות שכר של סטודנטים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ז|סימן ז׳: טיסות שכר לשימוש עצמי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ח|סימן ח׳: טיסות שכר פנים־ארציות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: כללי}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארה״ב“ – ארצות הברית של אמריקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית מלון“ – לרבות פנסיון, בית מרגוע, בית אירוח וכל מקום כיוצא באלה שבו ניתן אכסון בתמורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”האגף“ – האגף ליחסים בינלאומיים במינהל התעופה האזרחית במשרד התחבורה ומענו ת״ד 8, נמל התעופה בן־גוריון 70100;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – ראש מינהל התעופה האזרחית במשרד התחבורה או מי שהוא הסמיך לעניין תקנות אלה;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות התעופה האזרחית#סעיף 17|סעיף 17 לחוק רשות התעופה האזרחית, התשס״ה–2005}}, סמכויות ראש מינהל התעופה האזרחית במשרד התחבורה הועברו למנהל רשות התעופה האזרחית.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הלוך ושוב“ – טיסה שמוצאה במדינה מסויימת ושיעדה הסופי באותה מדינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם שכר“ – הסכם בין מארגן או שוכר לבין מוביל אוירי לביצוע טיסת שכר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבילת תיור“ – תיור הכולל טיסה הלוך ושוב ושירותי קרקע שהוסדרו מראש והנמכרים מראש במחיר כולל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוכר“ – מוביל אוירי החוכר כלי טיס, על צוותו או ללא צוות, לביצוע טיסת שכר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חניית ביניים“ – חנייה לצרכי תעבורה, לרבות הורדת נוסעים לשהיה בנקודת החנייה או העלאת נוסעים באותה נקודה לשם הטסתם לנקודת היעד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיסת שכר“ – טיסה שבה שוכרים מארגן או מארגנים במשותף את כל קיבולת כלי הטיס לשם מכירתה לאחרים או שבה אדם שוכר את כל קיבולת כלי הטיס לשימוש עצמי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיסת שכר בנתיב“ – טיסת שכר המבוצעת בנתיב בין נמל התעופה בן־גוריון בישראל לבין שדה תעופה מחוץ לישראל שאליו טס מוביל נקוב של ישראל בטיסות סדירות, או לבין שדה תעופה הנמצא במרחק של עד 150 ק״מ משדה תעופה כאמור בשטחה של אותה מדינה, אלא אם קבע המנהל אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיסת שכר מחוץ לנתיב“ – טיסת שכר שאינה טיסת שכר בנתיב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיסה סדירה“ – טיסה שבה מוכר מוביל אוירי לציבור קיבולת בכלי טיס המופעל על ידו, בין במישרין ובין באמצעות סוכן נסיעות והרשיון שלו לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה#סעיף 2|סעיף 2(א) לחוק}} מתיר לו לבצע טיסות סדירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיסת שכר חלקי“ – טיסה סדירה שבה שוכרים מארגן או מארגנים במשותף חלק מקיבולת כלי הטיס לשם מכירתה לאחרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיסת שכר מסוג חבילת תיור“ – טיסת שכר שהתקיימו בה הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א|סימן א׳ לפרק השני}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיסת שכר מסוג טיסה מחוץ לנתיב“ – טיסת שכר שהתקיימו בה הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג|סימן ג׳ לפרק השני}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיסת שכר פנים־ארצית“ – טיסת שכר שבה נקודות המוצא והיעד המוסכמות הן בישראל, ונתקיימו בה הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ח|סימן ח׳ לפרק השני}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מארגן“ – אדם השוכר קיבולת בכלי טיס, כולה או מקצתה, לשם מכירתה לאחרים בהתאם להוראות תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוביל אוירי“ – בעל רשיון להפעלת כלי טיס שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה#סעיף 2|סעיף 2(א) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוביל נקוב“ – מוביל אוירי המפעיל טיסות סדירות לישראל וממנה, שהוענק לו מעמד של מוביל נקוב לפי הסכם בין ישראל ובין מדינת חוץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סידרת טיסות שכר“ – סידרה של יותר מארבע טיסות שכר המופעלות בתקופה של שמונה שבועות רצופים לפחות בין אותן נקודות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נחיתה טכנית“ – נחיתה שלא לצרכי חניית ביניים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שוכר“ – אדם השוכר את כל קיבולת כלי הטיס לשימושו העצמי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי קרקע“ – שירותים של לינה בבית מלון, תחבורה יבשתית משדה התעופה אל בית המלון וממנו, או סיורים ושירותים אחרים.

{{ח:סעיף|2|תנאים מוקדמים להפעלת טיסות שכר}}
{{ח:תת|(א)}} לא תופעל טיסת שכר אלא –
{{ח:תתת|(1)}} על ידי מוביל אוירי ועל ידי מארגן שניתנו להם רשיונות הפעלה לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה#סעיף 2|סעיף 2(א) לחוק}} ואלא אם הרשיונות האמורים תקפים;
{{ח:תתת|(2)}} אם היא מותרת {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4}} וניתן לגביה אישור מראש ובכתב מאת המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} קיום הוראות תקנות אלה יהיה תנאי ברשיון הפעלה שניתן למוביל אוירי או למארגן לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה#סעיף 2|סעיף 2(א) לחוק}}.

{{ח:סעיף|3|שיקול דעת למנהל|תיקון: תשנ״ד}}
{{ח:ת}} בבואו לתת אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(א)(2)}} ישקול המנהל, בין השאר, את כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} מניעת תחרות בלתי סבירה או בלתי הוגנת;
{{ח:תת|(2)}} אם הקיבולת המוצעת במיגזר שוק מסויים עולה במידה בלתי סבירה על כלל דרישות התנועה באותו מיגזר שוק;
{{ח:תת|(3)}} מידת הבעלות או השליטה של המוביל האוירי במארגן או בשוכר;
{{ח:תת|(4)}} היות המארגן או השוכר בעל כלי הטיס;
{{ח:תת|(5)}} קיומם של הסכמים או הסדרים בינלאומיים בתחום התעופה האזרחית הבינלאומית;
{{ח:תת|(6)}} השפעת מתן האישור על יחסי החוץ של ישראל;
{{ח:תת|(7)}} מידת ההדדיות במתן אישורים למובילים אויריים ישראליים במדינת חוץ;
{{ח:תת|(8)}} עמידתם של המארגן או המוביל האוירי בתנאי רשיון ההפעלה או האישור שניתנו להם ומילוּים אחר הוראות תקנות אלה, כולן או מקצתן, לגבי טיסת שכר או סידרת טיסות שכר שבוצעו בתקופה של 24 חודשים שלפני הגשת הבקשה;
{{ח:תת|(9)}} היות המארגן והמוביל בעל אותה אזרחות של רוב הנוסעים בנקודת המוצא.

{{ח:סעיף|4|טיסות השכר המותרות}}
{{ח:ת}} מותרות טיסות שכר אלה:
{{ח:תת|(1)}} טיסת שכר מסוג חבילת תיור;
{{ח:תת|(2)}} טיסת שכר מסוג מכירה מוקדמת;
{{ח:תת|(3)}} טיסת שכר מארה״ב ואליה;
{{ח:תת|(4)}} טיסת שכר מסוג שכר מחוץ לנתיב;
{{ח:תת|(5)}} טיסת שכר לצליינים;
{{ח:תת|(6)}} טיסת שכר לסטודנטים;
{{ח:תת|(7)}} טיסת שכר לשימוש עצמי;
{{ח:תת|(8)}} טיסת שכר פנים־ארצית.

{{ח:סעיף|5|בקשה למתן אישור}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה למתן אישור להפעלת סידרה של טיסות שכר תוגש לאגף 30 ימים לפחות לפני מועד היציאה המתוכנן של הטיסה הראשונה בסידרה.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה למתן אישור להפעלת טיסת שכר או מספר טיסות שכר שאינן מהוות סידרה או לתוספת של עד 4 טיסות שכר לסידרה שאושרה, תוגש לאגף ארבעה ימים לפחות לפני המועד המתוכנן לביצוע הטיסה, או הטיסה הראשונה, לפי הענין.
{{ח:תת|(ג)}} הבקשה תיחתם בידי המארגן או המארגנים במשותף או ביד השוכר, לפי הענין, וכן ביד המוביל האוירי המיועד.
{{ח:תת|(ד)}} הבקשה תוגש על גבי טופס שקבע המנהל ויפורטו בה כל הפרטים הקשורים לטיסה או לסידרת הטיסות המיועדות, ובין השאר –
{{ח:תתת|(1)}} שם המוביל האוירי;
{{ח:תתת|(2)}} תאריכי הטיסות ומספריהן;
{{ח:תתת|(3)}} סוג ודגם כלי הטיס ומספר הרישום שלו;
{{ח:תתת|(4)}} המשקל המורשה להמראה של כלי הטיס;
{{ח:תתת|(5)}} מספר המושבים וסוגי המחלקות בכלי הטיס;
{{ח:תתת|(6)}} בעלו של כלי הטיס;
{{ח:תתת|(7)}} המועד המתוכנן להגעת כלי הטיס או ליציאתו;
{{ח:תתת|(8)}} סוג טיסת השכר והמחיר המוצע למשתתף.
{{ח:תת|(ה)}} לבקשה יצורפו העתק הסכם השכר בין המארגן, המארגנים במשותף או השוכר ובין המוביל האוירי, ודוגמת כרטיס הטיסה שימכר למשתתף בטיסה או בסידרת הטיסות המיועדות.
{{ח:תת|(ו)}} לבקשה לאישור הפעלת טיסת שכר מסוג מכירה מוקדמת תצורף רשימת מחירי המכירה למשתתף, ולטיסת שכר מסוג חבילת תיור – גם רשימת מחירי חבילת התיור למשתתף, פרטי חבילת התיור והעתקים של ההסכמים בין המארגן לבין בית המלון או ספקי שירותי הקרקע האחרים.
{{ח:תת|(ז)}} לא תוגש בקשה לאישור טיסות שכר במברק או בטלקס, אלא אם הבקשה היא לטיסות שכר שאינן מהוות סידרת טיסות שכר, ובאישור המנהל.

{{ח:סעיף|6|המועדים למתן תשובה לבקשה}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל ישיב תשובה סופית לבקשה לאישור תוך 30 ימים מיום הגשתה לאגף, אולם אם הוגשה הבקשה בתחום 45 ימים שלפני מועד היציאה המתוכנן של הטיסה, ישיב המנהל תוך 14 ימים מיום הגשתה לאגף; בתקנת משנה זו, ”הגשת בקשה“ – הגשת המידע האחרון שהמבקש נדרש להמציאו להשלמת בקשתו, אם נדרש להמציאו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי המנהל לדחות בהודעה בכתב את מתן תשובתו הסופית, כאשר נבצר ממנו ליתן תשובה סופית במועדים האמורים בתקנה זו, מסיבות שאינן תלויות בו.
{{ח:תת|(ג)}} אי מתן תשובה סופית על ידי המנהל תוך המועדים האמורים בתקנת משנה (א) ייחשב כאישור הבקשה, אלא אם נתן המנהל הודעה לפי תקנת משנה (ב).

{{ח:סעיף|7|הוכחת כושר ביצוע}}
{{ח:ת}} מוביל אוירי המבקש אישור לביצוע טיסת שכר יוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי הוא עומד בכל הדרישות המבצעיות, הבטיחותיות, הבטחוניות והמינהליות התקפות בישראל.

{{ח:סעיף|8|תנאים כלליים לגבי טיסות שכר|תיקון: תשנ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא ימכור מוביל אוירי ולא יציע לציבור, בין במישרין ובין בעקיפין, כרטיסי טיסה אינדיוידואליים.
{{ח:תת|(ב)}} בטיסת שכר, למעט טיסת שכר לשימוש עצמי, ישכרו מארגן, או מארגנים לפי הסכם שכר משותף, את כל קיבולת כלי הטיס, וחלקו של כל מארגן לא יפחת מעשרים מושבים בכלי הטיס; בטיסת שכר לשימוש עצמי ישכור אדם את כל קיבולת כלי הטיס לשימושו העצמי.
{{ח:תת|(ג)}} מוביל אוירי רשאי בהסכמה בכתב של מארגן או מארגנים או של שוכר ששכרו את קיבולת כלי הטיס, לנצל תפוסה פנויה בכלי הטיס להובלת עובדיו, לרבות מנהליו, ולהובלת מטענו ולהובלת עובדי מוביל אוירי אחר ומטענו ללא תמורה, בתמורה חלקית או בתמורה מלאה.

{{ח:סעיף|9|לאומיות המובילים האויריים וכלי הטיס|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתן המנהל אישור לטיסות שכר אלא אם הן מבוצעות בידי מובילים אויריים של מדינות המוצא או של ישראל, או בידי מוביל אווירי של כל מדינה אחרת שאישר, באמצעות כלי טיס הרשומים באותן מדינות או בישראל או החכורים באישור המנהל מראש, על ידי המובילים האויריים האמורים.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל יאשר את טיסות השכר ואת החכירה כאמור בתקנת משנה (א) לפי הוראות תקנות אלה ובכפוף {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 48|לתקנות 48}} {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 48א|ו־48א לתקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981}}.
{{ח:תת|(ג)}} בכלי טיס חכור בטיסת שכר, יצויינו דבר היותו חכור וזהות המחכיר באופן בולט בתאי הנוסעים בכלי הטיס.

{{ח:סעיף|10||תיקון: תשמ״ו, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|11|תנאים לגבי המשתתפים בטיסת שכר}}
{{ח:תת|(א)}} כל משתתף בטיסת שכר חייב לרכוש תובלה הלוך ושוב; תאריכי היציאה והחזרה ייקבעו מראש בשעת רכישת הכרטיס לטיסת השכר; תקנת משנה זו אינה חלה על טיסות שכר של סטודנטים, ועל טיסות שכר מארה״ב.
{{ח:תת|(ב)}} כל המשתתפים ימריאו ויחזרו בתאריכים שנקבעו להם מראש, אלא אם נאלץ משתתף מסויים לחזור במועד שונה מחמת נסיבות בריאות חמורות שלו או של בן משפחתו, או מחמת איחורים בתובלה האוירית או היבשתית, שאינם בשליטתו. על כל מקרה כאמור, ידווחו המוביל האוירי או המארגן בכתב למנהל מיד עם היוודעו להם ויצרפו לדיווחים את הראיה שקיבלו מהמשתתף להוכחת הנסיבות המיוחדות כאמור.

{{ח:סעיף|12|תנאים לגבי כרטיסי טיסה}}
{{ח:תת|(א)}} בכרטיסי טיסה לטיסת שכר יפורטו כל הפרטים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} סוג טיסת השכר, באותיות בולטות לעין, כגון ”חבילת תיור“ – ”ITC“, מכירה מוקדמת – ”ABC“, מחוץ לנתיב – ”OFF-LINE“, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} שם המארגן;
{{ח:תתת|(3)}} מחיר הכרטיס הלוך ושוב, ובמקרה של חבילת תיור – המחיר הכולל של התיור שיכלול גם את מחיר שירותי הקרקע;
{{ח:תתת|(4)}} תאריכי היציאה והחזרה;
{{ח:תתת|(5)}} נקודות המוצא והיעד;
{{ח:תתת|(6)}} שם הנוסע;
{{ח:תתת|(7)}} תאריך הוצאת הכרטיס;
{{ח:תתת|(8)}} שם מוציא הכרטיס ומענו;
{{ח:תתת|(9)}} סימן זיהוי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 21|בתקנה 21(ד)}}.
{{ח:תת|(ב)}} לכרטיס הטיסה יצורפו התנאים לגבי דמי ביטול הכרטיס לפני ביצוע הטיסה בפועל.
{{ח:תת|(ג)}} היתה הטיסה מסוג חבילת תיור, יצורף לכרטיס הטיסה שובר שירותי הקרקע, שבו יפורטו שירותי הקרקע שנמכרו לנוסע ותאריך הוצאתו, ויצויין בו באותיות בולטות לעין כי לא ניתן להחזיר לנוסע את מחיר שירותי הקרקע שלא נוצלו לאחר ביצוע הטיסה, או כל חלק ממנה.

{{ח:סעיף|13|אי החזרת מחיר}}
{{ח:ת}} לא ניצל המשתתף בקבוצה את כרטיס הטיסה בחזרה לנקודת המוצא או את שירותי הקרקע הכלולים בחבילת התיור, או כל חלק מהם, לא יחזיר המארגן או המוביל האוירי למשתתף את מחיר הטיסה חזרה או את מחיר שירותי הקרקע שלא נוצלו, כולו או מקצתו.

{{ח:סעיף|14|איסור זכויות החופש החמישי והששי}}
{{ח:ת}} לא יותרו למוביל אוירי במהלך טיסות שכר זכויות הידועות כזכויות ”החופש החמישי“ או ”החופש הששי“, אלא בהתאם להסכם או הסדר בין ישראל ובין המדינה או המדינות הנוגעות בדבר.

{{ח:סעיף|15||תיקון: תשמ״ג, תשנ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|16|חניית ביניים|תיקון: תשמ״ג, תשמ״ג־2, תשמ״ד־2, תשמ״ד־3, תשמ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בתקנה 14}} מותרת חניית ביניים למשתתפים בטיסת שכר בטיסה החוזרת בלבד, אולם בטיסת שכר לסטודנטים מותרת חניית ביניים גם בטיסה היוצאת.
{{ח:תת|(ב)}} חניות ביניים כאמור מותרות במקומות שקבעו מראש המארגן והמוביל האוירי, כמצויין בבקשה לאישור טיסת השכר ועל גבי כרטיסי הטיסה של המשתתפים.
{{ח:תת|(ג)}} מותרת טיסת שכר לנקודה אחת וחזרה מנקודה אחרת, בין ששתי הנקודות מצויות באותה מדינה ובין שאינן מצויות באותה מדינה; היתה אחת הנקודות האמורות מצויה בנתיב, תיחשב הטיסה כולה כטיסה בנתיב.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (ג), בטיסות שכר מנקודות מוצא שמחוץ לישראל המוליכות משתתפים שיעדם בשדות התעופה ירושלים (עטרות) ואילת, תהיה מותרת חניית ביניים בנמל התעופה בן־גוריון בדרך חזרה, והטיסה כולה תיחשב כטיסה מחוץ לנתיב, אולם בנמל התעופה בן־גוריון מותר יהיה להעלות ולהוריד עד ארבעים משתתפים, או משתתפים במספר שהוא שליש ממספר המושבים בכלי הטיס, לפי הגבוה שבהם.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנות משנה (ג) ו־(ד), בטיסת שכר מנקודות מוצא שמחוץ לישראל המוליכות משתתפים שיעדם בשדה התעופה ירושלים (עטרות), ובטיסות שכר שמוצאן שדה התעופה ירושלים (עטרות) המוליכות משתתפים שיעדם לנקודות שמחוץ לישראל, תהיה מותרת חניית ביניים בנמל התעופה בן גוריון והטיסה כולה תחשב כטיסה מחוץ לנתיב, ובלבד שנתקיימו בטיסת השכר כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כלי הטיס חנה בשדה התעופה ירושלים (עטרות) לאחר הנחיתה או לפני ההמראה כשדלתותיו פתוחות והוא ערוך להורדת נוסעים או להעלאתם, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} בטיסה שמוצאה שדה התעופה ירושלים (עטרות), יעד הטיסה החוזרת הוא שדה התעופה ירושלים (עטרות) ועל החניה בו חלות הוראות פסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} לפחות חמישית מהמושבים בכלי הטיס הוקצו לנוסעים העולים לכלי הטיס או יורדים ממנו, לפי העניין, בשדה התעופה ירושלים (עטרות);
{{ח:תתת|(4)}} בנמל התעופה בן גוריון יועלו לכלי הטיס או יורדו ממנו, לפי העניין, משתתפים במספר שאינו עולה על ארבע חמישיות מהמושבים בכלי הטיס.

{{ח:סעיף|17|טיסות שכר חלקי}}
{{ח:ת}} לא תותר טיסה סדירה שבה שוכרים מארגן או מארגנים במשותף חלק מקיבולת כלי הטיס לשם מכירתה לאחרים.

{{ח:סעיף|18|פרסום טיסת שכר|תיקון: תשמ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} מוביל אוירי המבצע טיסת שכר לא יפרסם בציבור כל פרסום שהוא בקשר לטיסת השכר או סידרת טיסות השכר.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפרסם אדם כל פרסום בכל דרך שהיא בדבר טיסת שכר שהוא עומד לבצע, אלא אם הפרסום הוא פרסום אמת וכולל את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שם המארגן, מענו ומספר רשיון ההפעלה שלו;
{{ח:תתת|(2)}} שם המוביל האוירי;
{{ח:תתת|(3)}} סוג טיסת השכר, שיצויין באותיות בולטות לעין, תוך פירוט המחיר והתנאים העיקריים החלים על טיסת השכר לרבות מידע מלא ונכון לגבי זכויותיו וחובותיו של המשתתף;
{{ח:תתת|(4)}} משך השהות המזערי והמרבי בנקודת היעד לפי חוזה השכר.
{{ח:תת|(ג)}} מוביל אוירי או מארגן לא ישתמשו במונח ”סדיר“ בפרסום הנוגע לסידרת טיסות שכר.
{{ח:תת|(ד)}} היתה טיסת השכר מסוג חבילת תיור, יצויין בפרסום מחיר חבילת התיור הכולל טיסה הלוך ושוב ושרותי הקרקע.
{{ח:תת|(ה)}} היתה טיסת השכר מסוג מכירה מוקדמת, יצויין בפרסום כי מותר לרכוש כרטיסים עד 28 ימים לפני הטיסה, וכי לא ניתן להוסיף לרשימת הנוסעים, אלא חלק מאלה ששמם מצויין ברשימת הממתינים.
{{ח:תת|(ו)}} היתה טיסת השכר מסוג טיסת שכר של סטודנטים, יצויין בפרסום כי טיסת שכר זו מוגבלת לסטודנטים, למוריהם, ולבני זוגם ולילדיהם עד גיל 18 בלבד.
{{ח:תת|(ז)}} נעשה הפרסום לפני מתן האישור, יצויין בפרסום באותיות בולטות לעין כי ”הטיסה מותנית בקבלת אישור מינהל התעופה האזרחית“, נעשה הפרסום לאחר קבלת האישור יצויין בפרסום דבר מתן האישור בידי המנהל, ומספר האישור.

{{ח:סעיף|19|אישור תעריפים|תיקון: תשמ״ג, תשמ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא יוצעו לציבור ולא יימכרו לו טיסות שכר אלא לפי תעריפים שאישר המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} המארגן של סידרת טיסות שכר ימציא לאגף לאישור את התעריפים שיוצעו למשתתפים בטיסת שכר, לפי הפירוט שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} בטיסת שכר מסוג חבילת תיור בנתיב – שלושה חודשים לפחות לפני תחילת כל עונה;
{{ח:תתת|(2)}} בטיסת שכר מסוג מכירה מוקדמת בנתיב – ארבעה חודשים לפחות לפני תחילת כל עונה;
{{ח:תתת|(3)}} בטיסת שכר מחוץ לנתיב ובטיסת שכר פנים־ארצית – יחד עם הגשת הבקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5}}.
{{ח:תת}} בתקנת משנה זו, ”עונה“ –
{{ח:תתת|(1)}} עונת הקיץ שתחילתה ב־1 באפריל וסיומה ב־31 באוקטובר בכל שנה;
{{ח:תתת|(2)}} עונת החורף שתחילתה ב־1 בנובמבר וסיומה ב־31 במרס בכל שנה.
{{ח:תת|(ג)}} מארגן המתעתד להפעיל טיסות שכר שאינן מגיעות לכדי סידרה של טיסות שכר, רשאי להמציא לאגף לאישור את התעריפים גם לאחר המועדים שנקבעו בתקנת משנה (ב), ובלבד שתעריפים אלה לא יהיו נמוכים מהתעריפים הנמוכים ביותר שהומצאו לאגף ושאושרו על ידו לפי תקנת משנה (ב) לטיסה בין אותן נקודות.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל לא יאשר את התעריפים שהומצאו כאמור בתקנות משנה (ב) ו־(ג), אם מצא כי נתקיים בהם אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההכנסות המיועדות לא יאפשרו למוביל האוירי או למארגן להשיג, בתנאים של ניהול תקין, רווח סביר; המנהל יקבע הוראות לענין זה, שיפורסמו בפרסומי מינהל התעופה האזרחית;
{{ח:תתת|(2)}} התעריפים המוצעים הם תעריפי היצף או פיתוי, לגבי טיסה מסויימת, לגבי סידרת הטיסות כולה או לגבי תקופת זמן מסויימת, לפי הענין;
{{ח:תתת|(3)}} התעריפים המוצעים עלולים להביא לתחרות בלתי סבירה ובלתי הוגנת עם מובילים אחרים בטיסות שכר או בטיסות סדירות.
{{ח:תת|(ה)}} לא ישנה המארגן את התעריפים שהומצאו לאגף כאמור בתקנות משנה (ב) או (ג) אלא במקרה של שינויים בלתי צפויים בתשומות, שלא ניתן היה לחזותם מראש, או במקרה של שינויים בתעריפים הישימים של מוביל נקוב, ובכפוף לקבלת אישור בכתב ומראש מאת המנהל.
{{ח:תת|(ו)}} המנהל רשאי לפטור מחובת המצאת התעריפים לאישור תוך המועדים המפורטים בתקנה זו או לשנות את המועדים במקרים מיוחדים ומטעמים שיפורטו בכתב.
{{ח:תת|(ז)}} המארגן ימציא למנהל עותק של כל חוזר הכולל פירוט של תעריפים שתקנה זו חלה עליהם ושהוא מפיצו לסוכני נסיעות או למי שמוכר עבורו כרטיסי טיסה לטיסות השכר שהוא מארגן, במועד שבו הוא מפיץ את החוזר.

{{ח:סעיף|20|איסור גביית תשלום פעמיים}}
{{ח:ת}} ביטל משתתף בטיסת שכר את השתתפותו לפני ביצוע הטיסה, לא יגבה המארגן תשלום בעד אותו מושב בטיסה ממשתתף אחר אלא אם החזיר למבטל את מלוא הסכום שגבה ממנו בניכוי סכום בעד הוצאות, אם סכום כאמור פורסם מראש והמנהל אישר אותו.

{{ח:סעיף|21|המצאת פרטים|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מארגן או מארגנים במשותף ימציאו לאגף פרטים על כל טיסת שכר נכנסת ויוצאת שהופעלה על ידם, תוך שבעה ימים מיום סיומה.
{{ח:תת|(ב)}} פרטים כאמור בתקנת משנה (א) יומצאו בטופס שקבע האגף ויכילו את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שם המוביל האוירי;
{{ח:תתת|(2)}} תאריך הטיסה ומספרה;
{{ח:תתת|(3)}} הסוג והדגם של כלי הטיס;
{{ח:תתת|(4)}} המשקל המורשה להמראה של כלי הטיס;
{{ח:תתת|(5)}} מספר המושבים במחלקה ראשונה ובמחלקת תיירים בכלי הטיס;
{{ח:תתת|(6)}} בעלו של כלי הטיס;
{{ח:תתת|(7)}} המועד שתוכנן להגעת כלי הטיס או ליציאתו והמועד שבו הגיע כלי הטיס או יצא בפועל;
{{ח:תתת|(8)}} סוג טיסת השכר;
{{ח:תתת|(9)}} מספר הנוסעים בטיסה וכמות המטען שהובל;
{{ח:תתת|(10)}} שמות המארגנים המשתתפים בטיסה;
{{ח:תתת|(11)}} מספר הנוסעים של כל מארגן;
{{ח:תתת|(12)}} חלוקת הנוסעים לפי נקודות מוצא ויעד;
{{ח:תתת|(13)}} חלוקת הנוסעים לפי סוגי טיסות השכר.
{{ח:תת|(ג)}} רשימת הנוסעים שהולכו בפועל בטיסות השכר יישמרו בידי כל מארגן או מארגנים במשותף לתקופה של ששה חדשים מיום סיומה של כל טיסה ויומצאו למנהל לפי דרישתו.
{{ח:תת|(ד)}} רשימת נוסעים כאמור בתקנת משנה (ג) תכיל את שמות המשתתפים לפי סוגי טיסת השכר ולפי המארגנים ותאריך ומקום רכישת הכרטיס של כל משתתף, כאשר לכל קבוצת משתתפים של אותו מארגן ינתן סימן זיהוי מיוחד המורכב ממספר הטיסה, סוג טיסת השכר וקוד המארגן.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: תנאים מיוחדים לסוגי טיסות השכר השונים}}
{{ח:קטע3|פרק 2 סימן א|סימן א׳: טיסות שכר מסוג חבילת תיור}}

{{ח:סעיף|22|טיסות שכר מסוג חבילת תיור|תיקון: תשנ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} טיסת שכר מסוג חבילת תיור היא טיסת שכר שמחירה, בעד כל משתתף, כולל את מחיר הטיסה מנקודת המוצא לנקודת היעד ובחזרה לנקודת המוצא וכן את –
{{ח:תתת|(1)}} התחבורה משדה התעופה לבית המלון ובחזרה ממנו לשדה התעופה;
{{ח:תתת|(2)}} השהות בבית מלון; או
{{ח:תתת|(3)}} סיורים ושירותי קרקע אחרים, אם נמכרו למשתתפים במסגרת חבילת התיור.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) יותר למארגן טיסת שכר כאמור בה, למכור 25% מהמושבים באותה טיסת שכר במחיר הטיסה בלבד.

{{ח:סעיף|23|תנאים לטיסות שכר מסוג חבילת תיור|תיקון: תשנ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} טיסת שכר מסוג חבילת תיור תהיה בתנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כל קיבולת המטוס מושכרת למארגן או למארגנים במשותף כאשר כל מארגן שוכר עשרים מושבים לפחות בכלי הטיס;
{{ח:תתת|(2)}} הטיסה היא הלוך ושוב, אולם הטיסה המגיעה והטיסה היוצאת אינן חייבות להתבצע בידי אותו מוביל אוירי;
{{ח:תתת|(3)}} כל המשתתפים מחזיקים בכרטיס טיסה הלוך ושוב ובשובר בעד שירותי קרקע שפורטו בו סוגי השירותים שנרכשו, ומשך השהות;
{{ח:תתת|(4)}} בטיסת שכר לישראל – השהות המזערית בישראל היא שבעה ימים (ששה לילות), אך לא למעלה מששים ימים; בטיסת שכר מישראל – השהות המזערית מחוץ לישראל היא שבעה ימים (ששה לילות), אך לא למעלה מעשרים ושמונה ימים באירופה וארבעים וחמישה ימים בארה״ב; בטיסות שכר ליעדים הקרובים לישראל, לפי רשימה שפרסם המנהל, השהות המזערית היא 48 שעות; בטיסות שכר לסיורי עיר – אין כל תקופה מזערית;
{{ח:תתת|(5)}} מחיר חבילת התיור לכל משתתף לא יפחת מסך כל אלה:
{{ח:תתתת|א.}} מחיר המושב, מחושב לפי מחיר שכירת כל קיבולת כלי הטיס, כאמור בהסכם השכר שהומצא לאגף לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5}}, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 19|תקנה 19(ד)}} ובתוספת רווח סביר;
{{ח:תתתת|ב.}} סכום השווה לסכום של לפחות 100 דולר של ארה״ב בעד שירותי הקרקע;
{{ח:תתת|(5א)}} מושב שנמכר בידי מארגן בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 22|לתקנה 22(ב)}} יהיה מחירו כאמור בפסקה (5)א;
{{ח:תתת|(6)}} מחיר חבילת התיור למשתתף עד גיל שנתיים לא יפחת מעשרה אחוזים מהמחיר המחושב כאמור בפסקה (5), ולמשתתף מעל גיל שנתיים עד גיל שתים־עשרה – מחמישים אחוזים מהמחיר המחושב כאמור בפסקה (5);
{{ח:תתת|(7)}} המארגן או המארגנים במשותף ימציאו לאגף לפי דרישתו את רשימת שמות כל הנוסעים בטיסה כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|א.}} הרשימה תיערך לפי האמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בתקנה 21(ד)}};
{{ח:תתתת|ב.}} ברשימה יצויינו שם הנוסע ואזרחותו או מקום מגוריו הקבוע והמקום שבו נרכשה חבילת התיור;
{{ח:תתת|(8)}} לפני ביצוע הטיסה יסכם המארגן עם המוביל האוירי את הסדרי התשלום לגבי מלוא סכום הטיסה הלוך ושוב; אישור על תשלום השכר מראש או אישור על סדרי תשלום אחרים יומצא למנהל להנחת דעתו;
{{ח:תתת|(9)}} המארגן התקשר בחוזה עם המשתתפים, שפורטו בו תנאי חבילת התיור; העתק החוזה יומצא למנהל לפי דרישתו;
{{ח:תתת|(10)}} המארגן לא ימכור חבילת תיור ביום ביצוע הטיסה.
{{ח:תת|(ב)}} פרסום סידרת טיסות שכר מסוג חבילת תיור בציבור ייעשה ארבעה חדשים לפחות לפני מועד ביצוע הטיסה; פרסומים כאמור יומצאו לאגף מיד עם פרסומם.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: טיסות שכר מסוג מכירה מוקדמת}}

{{ח:סעיף|24|טיסות שכר מסוג מכירה מוקדמת|תיקון: תשנ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} טיסת שכר מסוג מכירה מוקדמת היא טיסה שבה מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כל קיבולת המטוס מושכרת למארגן או למארגנים במשותף כאשר כל מארגן שוכר עשרים מושבים לפחות בכלי הטיס;
{{ח:תתת|(2)}} הטיסה היא הלוך ושוב, אולם הטיסה המגיעה והטיסה היוצאת אינן חייבות להתבצע בידי אותו מוביל אוירי;
{{ח:תתת|(3)}} כל המשתתפים מחזיקים בכרטיסי טיסה הלוך ושוב בני תוקף ובלתי ניתנים להעברה;
{{ח:תתת|(4)}} המארגן התקשר בחוזה עם המשתתפים שפורטו בו תנאי טיסת השכר; העתק החוזה יומצא למנהל לפי דרישתו;
{{ח:תתת|(5)}} כל המשתתפים ימריאו ויחזרו בתאריך שנקבע מראש בשעת רכישת טיסת השכר;
{{ח:תתת|(6)}} משך השהות של המשתתפים בטיסה לא יפחת משבעה ימים ולא יעלה על 60 ימים בישראל, על 28 ימים באירופה ועל 45 ימים בארה״ב;
{{ח:תתת|(7)}} מחיר הטיסה הלוך ושוב לא יפחת ממחיר המחושב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23|בתקנה 23(א)(5)(א)}};
{{ח:תתת|(8)}} המוביל האוירי או המארגן המציאו לאגף לפחות עשרים ושמונה ימים לפני ביצוע הטיסה –
{{ח:תתתת|א.}} רשימה של כל הנוסעים המשתתפים בטיסה באמצעות אותו מארגן, הכוללת את שמות כל הנוסעים, מעניהם ומספרי הדרכונים שלהם (להלן – רשימת הנוסעים);
{{ח:תתתת|ב.}} רשימה של נוסעים ממתינים, אם יש כאלה, הרשומים לאותה טיסה באמצעות אותו מארגן והכוללת את שמות הנוסעים, מעניהם ומספרי הדרכונים שלהם (להלן – רשימת הממתינים);
{{ח:תתת|(9)}} מיד לפני ביצוע הטיסה המציא המוביל האוירי לאגף רשימה סופית של הנוסעים המשתתפים בטיסה; שמות הנוסעים שברשימה האמורה יהיו מתוך רשימת הנוסעים או רשימת הממתינים בלבד, בתנאי שלא יועברו מרשימת הממתינים לרשימת הנוסעים למעלה מ־15 אחוזים ממספר המושבים ששכר אותו מארגן.
{{ח:תת|(ב)}} האמור {{ח:פנימי|סעיף 23|בתקנה 23(א)(8)}} יחול גם על טיסת שכר מסוג מכירה מוקדמת.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: טיסות שכר מסוג טיסה מחוץ לנתיב}}

{{ח:סעיף|25|טיסות שכר מחוץ לנתיב}}
{{ח:ת}} על טיסות שכר מסוג טיסה מחוץ לנתיב יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק 1|הפרק הראשון}} אלא אם נאמר בהן במפורש אחרת, ומשך השהות של המשתתפים בהן יהיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23|בתקנה 23(א)(4)}}.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ד|סימן ד׳: טיסות שכר לארה״ב וממנה}}

{{ח:סעיף|26|הדין החל}}
{{ח:תת|(א)}} טיסות שכר המוליכות משתתפים שנקודת מוצאם בארה״ב ויעדם בישראל יופעלו בהתאם להוראות הדין החל עליהן בארה״ב או בהתאם לפטור מהוראות אותו דין, שנתנו הרשויות המוסמכות לכך בארה״ב, ויראו אותן מאושרות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}} ובלבד שמתקיימות בהן הוראות אותו דין והמוביל האוירי המציא לאגף, לפני תחילת הפעלתן של טיסות השכר האמורות, הצהרה על כך; על טיסות שכר כאמור לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנות 5}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8 עד 14}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16}} {{ח:פנימי|סעיף 19|ו־19 לתקנות אלה}}.
{{ח:תת|(ב)}} טיסות שכר המוליכות משתתפים שנקודת מוצאם בישראל ויעדם בארה״ב יופעלו לפי תקנות אלה.

{{ח:סעיף|27|המוביל האוירי}}
{{ח:ת}} טיסות שכר בין ארה״ב לבין ישראל יופעלו על ידי מוביל אוירי מאושר בידי הרשויות המוסמכות בארה״ב, שהמציא עותק האישור לאגף והוא בעל רשיון הפעלה לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה#סעיף 2|סעיף 2 לחוק}}, או על ידי מוביל אוירי ישראלי שרשיון ההפעלה מתיר לו להפעיל טיסות שכר כאמור, ובכפוף לתקנות אלה.

{{ח:סעיף|28|אמצעי בטחון}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי להתלות או לבטל רשיון הפעלה של מוביל אוירי של ארה״ב שלא נקט אמצעי בטחון מספיקים, להנחת דעתן של הרשויות המוסמכות לכך, לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס (בטחון בתעופה האזרחית)|חוק הטיס (בטחון בתעופה האזרחית), תשל״ז–1977}}.

{{ח:סעיף|29|המצאת הודעה ופרטים}}
{{ח:תת|(א)}} מוביל אוירי של ארה״ב ימציא לאגף 30 ימים לפחות לפני מועד היציאה המתוכנן של הטיסה או של הטיסה הראשונה בסידרה, לפי הענין, הודעה בדבר הטיסה או הסידרה; ההודעה תיחתם בידי המארגן או השוכר ובידי המוביל האוירי.
{{ח:תת|(ב)}} להודעה יצורפו פרטים על כל טיסת שכר נכנסת ויוצאת. פרטים כאמור יומצאו בטופס האגף ויכילו את הפרטים {{ח:פנימי|סעיף 21|שבתקנה 21}}.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ה|סימן ה׳: טיסות שכר של צליינים}}

{{ח:סעיף|30|טיסות שכר של צליינים}}
{{ח:ת}} טיסות שכר של צליינים יהיו טיסות שכר מסוג חבילת תיור, אולם –
{{ח:תת|(1)}} משך השהות בישראל אינו מוגבל בזמן;
{{ח:תת|(2)}} עיקר שהותם של הצליינים בישראל יוקדש לביקור במקומות הקדושים לדתם;
{{ח:תת|(3)}} פרסומי טיסות שכר כאמור ידגישו את חשיבות המקומות הקדושים והביקור בהם במסגרת התיור.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ו|סימן ו׳: טיסות שכר של סטודנטים}}

{{ח:סעיף|31|טיסות שכר של סטודנטים}}
{{ח:ת}} בטיסות שכר של סטודנטים יתקיימו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הטיסות מאורגנות בידי מוסד לימודים מוכר או בידי ארגון סטודנטים מוכר;
{{ח:תת|(2)}} המשתתף בטיסות כאמור הוא אחד מאלה –
{{ח:תתת|א.}} סטודנט הרשום באוניברסיטה או במוסד לימודים מוכר אחר לחינוך גבוה במסגרת קורס לימודים שנתי שלם ושבידו אישור על כך מאת מוסד הלימודים או תעודת סטודנט בינלאומית;
{{ח:תתת|ב.}} תלמיד הרשום במוסד לימודים מוכר למשך שנת לימודים אחת לפחות במסגרת קורס לימודים שלם, ובידו אישור על כך מאת מוסד הלימודים;
{{ח:תתת|ג.}} מורים במוסד לימודים רשאים להשתתף בטיסות שכר של סטודנטים כמדריכי קבוצות הסטודנטים הרשומים באותו מוסד, בתנאי שמספרם לא יעלה על מדריך אחד לכל עשרה סטודנטים;
{{ח:תתת|ד.}} בן זוגו של סטודנט וילדיו עד גיל 18;
{{ח:תת|(3)}} סטודנטים או תלמידים או שסיימו את לימודיהם רשאים להשתתף בטיסות שכר של סטודנטים עד ל־31 בדצמבר של השנה שבה סיימו את לימודיהם; סטודנטים המסיימים את לימודיהם לקראת 31 בדצמבר רשאים להשתתף בטיסות כאמור עד ל־31 במרס של השנה שלאחר מכן.;
{{ח:תת|(4)}} סטודנטים הלומדים במסגרת חלקית, תלמידים וסטודנטים הלומדים בהתכתבות או המשתתפים בקורסים הנמשכים פחות מששה חודשים וכן מי שמשתתף בקורס רענון או השתלמות במסגרת עבודתו – לא יהיו רשאים להשתתף בטיסות שכר של סטודנטים.
{{ח:ת}} בתקנה זו, ”מוסד לימודים“ – בית ספר, קולג׳ או אוניברסיטה המציעים קורסים שלמים של שנת לימודים אחת לפחות, למעט מקומות שבהם מועסקים סטודנטים בתקופת התמחות, אלא אם ההתמחות היא חלק מתכנית הלימודים של מוסד הלימודים שבו רשום הסטודנט.

{{ח:סעיף|32|תנאים לטיסות שכר של סטודנטים}}
{{ח:ת}} על טיסות שכר של סטודנטים יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק 1|הפרק הראשון לתקנות אלה}}, אלא אם נאמר בהן במפורש אחרת.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ז|סימן ז׳: טיסות שכר לשימוש עצמי}}

{{ח:סעיף|33|טיסות שכר לשימוש עצמי}}
{{ח:ת}} טיסות שכר לשימוש עצמי הן טיסות שכר שבהן שוכר אדם אחד את כל קיבולת כלי הטיס לשם אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} להולכתו, להולכת בני משפחתו או עובדיו או להובלת מטענו, בתנאי שאינו מוכר שום חלק מקיבולת כלי הטיס לאחר;
{{ח:תת|(2)}} להולכת בני אדם הקשורים בו או להובלת מטען שאינם מנויים בפסקה (1) ובלבד שלא יעביר, בין במישרין ובין בעקיפין, בין בשלמות ובין באופן חלקי, את מחיר השכר לנוסעים המולכים לפי הסכם השכר, ובתנאי שהוא אינו מארגן של טיסות שכר.

{{ח:סעיף|34|שכירות כל קיבולת כלי הטיס}}
{{ח:ת}} השוכר חייב לשכור את כל קיבולת המושבים בכלי הטיס, כאשר התובלה היא לנוסעים או את כל קיבולת המטען כאשר התובלה היא למטען, בלי להתחשב בקיבולת שבה הוא משתמש למעשה.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ח|סימן ח׳: טיסות שכר פנים־ארציות}}

{{ח:סעיף|35|טיסות שכר פנים ארציות|תיקון: תשמ״ו, תשנ״ד}}
{{ח:ת}} טיסות שכר פנים־ארציות הן טיסות שכר שנתקיימו בהן כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} כל טיסה מאורגנת על ידי שני מארגנים לכל היותר השוכרים את כל קיבולת כלי הטיס;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תת|(3)}} הטיסות הן טיסות שכר מסוג חבילת תיור בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בתקנה 36(ב)}}.

{{ח:סעיף|36|תנאים לטיסת שכר פנים ארצי|תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} טיסת שכר פנים־ארצית תהיה בתנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הטיסה היא טיסת הלוך ושוב;
{{ח:תתת|(2)}} כל משתתף ימריא ויחזור בתאריך שנקבע מראש בעת רכישת כרטיס הטיסה;
{{ח:תתת|(3)}} משך שהותו של המשתתף בטיסה בנקודת היעד לא יפחת משלושה ימים (שני לילות) ולא יעלה על עשרים ואחד ימים;
{{ח:תתת|(4)}} רשימת המשתתפים בטיסה תומצא למנהל, לפי דרישתו, לא יאוחר מ־14 שעות לפני מועד הטיסה המתוכנן;
{{ח:תתת|(5)}} מארגן לא ימכור כרטיס טיסה פחות מ־14 שעות לפני מועד הטיסה המתוכנן;
{{ח:תתת|(6)}} פרסום טיסת השכר בקרב הציבור ייעשה 14 ימים לפחות לפני מועד ביצוע הטיסה; פרסום כאמור יפרט את מחיר הטיסה ואת מרכיבי מחיר חבילת התיור, אם ישנה; הפרסום טעון אישור המנהל מראש ובכתב.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לקבוע, באישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(2)}} את מחירה של חבילת התיור וכן רשאי הוא לקבוע כי טיסה או סידרה של טיסות לא יהיו מסוג חבילת תיור.
{{ח:תת|(ג)}} בטיסת שכר פנים־ארצית שנקודת המוצא שלה היא אילת ונקודת היעד היא אתר תיירות בעל ענין מיוחד, רשאי המנהל, באישור שיתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(2)}}, ליתן פטור ממשך השהות המזערי הקבוע בתקנת משנה (א)(3); בקשה לאישור טיסה כאמור תכלול את פירוט שירותי הקרקע, ועל פי דרישת המנהל – גם את העתקי החוזים למתן שירותי הקרקע.

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|37|ביטול אישור, תיקונו ואי־&lt;wbr&gt;מתן אישור|תיקון: תשמ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי לבטל אישור שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}}, לתקן אישור כאמור או לסרב לתיתו אם ראה כי המוביל האוירי או המארגן לא קיימו את הוראות תקנות אלה, כולן או מקצתן; לפני קבלת החלטה בענין, יתן המנהל למוביל האוירי או למארגן זכות לטעון טענותיהם בפניו.
{{ח:תת|(ב)}} החליט המנהל להשתמש בסמכותו לפי תקנת משנה (א), רשאים המוביל האוירי או המארגן, לפי הענין, לערור על החלטה זו לפני ועדת ערר שמינה שר התחבורה, תוך 10 ימים מיום שההחלטה הגיעה לידיהם; היתה החלטת המנהל לבטל אישור או לתקנו והוגש ערר כאמור, רשאי יושב ראש ועדת הערר, לבקשת העורר, להורות על עיכוב ביצוע ההחלטה לתקופה שיקבע, לפי נסיבות הענין.

{{ח:סעיף|38|עונשין|תיקון: תשמ״ג־2, תשמ״ג־3}}
{{ח:ת}} העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה, דינו – מאסר שישה חדשים או קנס 10,000 שקלים או שניהם כאחד.

{{ח:סעיף|39|פטור}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לפטור מארגן או שוכר מתחולת הוראות מסויימות בתקנות אלה, אם הוכיח להנחת דעתו כי חתם בתום לב לפני יום ו׳ באדר התשמ״ב (1 במרס 1982) על הסכם שכר המבוסס על תקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר), התשל״ט–1978, ובתנאי שפטור כאמור לא יינתן אלא לגבי עונת הקיץ של שנת 1982, והבקשה למתן הפטור האמור הוגשה למנהל לא יאוחר מיום י״ד בניסן התשמ״ב (7 באפריל 1982).

{{ח:סעיף|40|ביטול}}
{{ח:ת}} תקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר), התשל״ט–1978 – בטלות.

{{ח:סעיף|41|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה ביום ה׳ בניסן התשמ״ב (1 באפריל 1982).

{{ח:חתימות|י׳ באדר התשמ״ב (5 במרס 1982)}}
* '''חיים קורפו'''&lt;br&gt;שר התחבורה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>k6t9mfs4zelfgwl9z9yjr1sj5jsngpj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הטיס (בטיחות בשדות תעופה של רשות שדות התעופה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>382624</id>
    <revision>
      <id>3086792</id>
      <parentid>3070042</parentid>
      <timestamp>2026-10-04T06:30:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3086787]</comment>
      <origin>3086792</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="69454" sha1="ring62741j1n2qkhgvgi92jh1zed677" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הטיס (בטיחות בשדות תעופה של רשות שדות התעופה), התשנ״ב–1992}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ב, 1046|תקנות הטיס (בטיחות בשדות תעופה של רשות שדות התעופה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5442.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 1504|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5683.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 218|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5720.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 1060|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5914.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 10|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7555.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 583|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7910.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 492|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8086.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2046א|תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת״א)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12417.pdf}}, {{ח:תיבה|2216|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12425.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 33|סעיף 3(ב) שבפרט 3 לתוספת הראשונה}} של {{ח:חיצוני|דבר המלך על הטיס במושבות (הטלת חוקים)|דבר המלך על הטיס במושבות (הטלת חוקים), 1937}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 14|סעיף 14}} {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט|לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 168|וסעיף 30}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס|לחוק הטיס, 1927}} (להלן – חוק הטיס), ובהתייעצות עם רשות שדות התעופה, אני מתקין תקנות אלה:

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|תקנות אלה הותקנו מכח סמכות חוק הטיס, 1927, ושומרות על תוקפן בהתאם {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 197|לסעיף 197 לחוק הטיס, התשע״א–2011}}.}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|'''תקנות הטיס (בטיחות בשדות תעופה של רשות שדות התעופה), התשנ״ב–1992''' בוטלו ביום 3.10.2026 והוחלפו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)|בתקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה), התשפ״ו–2026}} {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת&amp;quot;א)|ובתקנות הטיס (הפעלת יחידת נת״א), התשפ״ו–2026}}.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: אישור הפעלה ומפרטים מבצעיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: ספר עזר מבצעי לשדה תעופה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הפעלה ואחזקה מבצעית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשנ״ו, תשע״ו}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעלי חיים“ – בעלי חיים שאינם בשליטת אדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גישה ישירה“ – נוהל הנמכה ישירה לנחיתה מרחוק המבוסס על מתקני עזר לניווט ושאינו דורש פניה גדולה יותר מ־30 מעלות כדי להתיישר בכיוון מסלול הנחיתה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גישה מדויקת ונחיתה“ (Precision approach and landing) – תהליך גישה ונחיתה הכולל הנחיה אופקית והנחיה אנכית מדויקות, וכן מינימה המוגדרת לפי קטגוריית הגישה והנחיתה, המפורטות להלן; לעניין זה, הנחיה אופקית והנחיה אנכית נוגעים להנחיה המבוצעת באמצעות מיתקן עזר קרקעי לניווט או באמצעות בסיס נתוני ניווט ממוחשב:
{{ח:תתת|(1)}} הפעלה בקטגוריה I‏ (Category I (CAT I) Operation), הכוללת:
{{ח:תתתת|(א)}} גובה החלטה (DH) שאינו נמוך מ־200 רגל (60 מטרים);
{{ח:תתתת|(ב)}} ראות אופקית (Visibility) שאינה פחותה מ־800 מטרים או ראות על מסלול (Runway visual range (RVR)) שאינה פחותה מ־550 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} הפעלה בקטגוריה II‏ (Category II (CAT II) Operation), הכוללת:
{{ח:תתתת|(א)}} גובה החלטה (DH) הנמוך מ־200 רגל (60 מטרים) ואינו נמוך מ־100 רגל (30 מטרים);
{{ח:תתתת|(ב)}} ראות על מסלול שאינה פחותה מ־300 מטרים;
{{ח:תתת|(3)}} הפעלה בקטגוריה III‏ (Category III (CAT III) Operation), הכוללת כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הפעלה בקטגוריה IIIA‏ (Category IIIA (CAT IIIA) Operation), הכוללת:
{{ח:תתתתת|(1)}} גובה החלטה (DH) הנמוך מ־100 רגל (30 מטרים), או בלא גובה החלטה;
{{ח:תתתתת|(2)}} ראות על מסלול שאינה פחותה מ־175 מטרים;
{{ח:תתתת|(ב)}} הפעלה בקטגוריה IIIB‏ (Category IIIB (CAT IIIB) Operation), הכוללת:
{{ח:תתתתת|(1)}} גובה החלטה (DH) הנמוך מ־50 רגל (15 מטרים), או בלא גובה החלטה;
{{ח:תתתתת|(2)}} ראות על מסלול הפחותה מ־175 מטרים ואינה פחותה מ־50 מטרים;
{{ח:תתתת|(ג)}} הפעלה בקטגוריה IIIC‏ (Category IIIC (CAT IIIC) Operation), שאינה כוללת מגבלות לעניין גובה החלטה או ראות על מסלול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”האמנה“ – אמנת התעופה האזרחית הבין־לאומית שנחתמה בשיקגו ב־7 בדצמבר 1944, על תיקוניה, ונספחיה במידה שישראל הצטרפה לתיקונים אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הטבלה“ – הטבלה שעניינה קוד־ייחוס לשדה תעופה (”Aerodrome reference code“) הקבועה בכרך הראשון לנספח 14 לאמנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת ערר“ – ועדת ערר שמינה שר התחבורה לענין תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי רשות שדות התעופה“ – כללים שהוצאו לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות שדות התעופה|חוק רשות שדות התעופה, התשל״ז–1977}} (להלן – חוק הרשות);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל שדה“ – מי שמונה כדין למנהל שדה תעופה או מי שהוא הסמיכו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול“ (Runway) – שטח מלבני מוגדר ומסומן בשדה תעופה המשמש או המיועד לשמש לנחיתה ולהמראה של כלי טיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול לגישת ראיה“ (Non-Instrument Runway) – מסלול המיועד להפעלת כלי טיס הטסים על פי כללי טיסת ראיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול ממוכשר“ (Instrument Runway) – מסלול לגישת מכשירים מדויקת או בלתי מדויקת המיועד להפעלת כלי טיס הטסים על פי כללי טיסת מכשירים ואשר פורסם לגביו או עומד להתפרסם עבורו נוהל גישה ישירה אחד לפחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול לגישת מכשירים בלתי מדויקת“ (Non-Precision Approach Runway) – מסלול בו מותקנת או שמיועדת להיות מותקנת מערכת עזרי ניווט המספקת הכוונה כיוונית בלבד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול לגישת מכשירים מדויקת“ (Precision approach runway) – מסלול שבו מותקן, או מיועד להיות מותקן, מיתקן עזר לטיסה שהוא מערכת הנחיה לגישה מדויקת ונחיתה בקטגוריה I‏, II או III;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול הסעה“ (Taxiway) – מסלול מוגדר ומסומן בשדה תעופה המיועד להסעת כלי טיס והמשמש לקשר בין חלק אחד בשדה תעופה לחלק אחר בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן עזר לטיסה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|בתקנות הפעלה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן עזר לניווט (מע״ן)“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|בתקנות הפעלה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נוטאם“ (NOTAM)‏ – (Notice to Air Men) – הודעה לעובדי טיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קוד־ייחוס לשדה תעופה“ – קוד שהוא שילוב של שני רכיבים, ספרה ואות, ומתקבל לפי הוראות הכרך הראשון לנספח 14 לאמנה לעניין קוד־ייחוס (Reference code);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רחבת חניה“ (Apron) – שטח מוגדר בשדה תעופה המשמש לכלי טיס לחניה, להעלאת נוסעים או להורדתם, להעמסה או לפריקה של טובין וציוד, לתדלוק ולאחזקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח בטיחות“ (Safety Area) – שטח מוגדר סביב מסלול, מסלול הסעה או מע״ן המיועד להקטין נזקים העלולים להיגרם לכלי טיס הסוטה ממסלולים אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח סלול“ – מסלול, מסלול הסעה ורחבת חניה המצופים אספלט או בטון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שדה תעופה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק רשות שדות התעופה|בחוק הרשות}} והוא בהחזקתה ובהנהלתה של המדינה או של הרשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הבטיחות“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הפעלה“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות חמרים מסוכנים“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הובלת חמרים מסוכנים)|תקנות הטיס (הובלת חמרים מסוכנים), התשמ״ד–1983}}.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: אישור הפעלה ומפרטים מבצעיים}}

{{ח:סעיף|2|הפעלת שדה תעופה}}
{{ח:ת}} הפעלת שדה תעופה תיעשה בהתאם לספר העזר המבצעי כאמור {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק ג׳}} וכאמור בכל דין.

{{ח:סעיף|3|מתקני עזר לטיסה}}
{{ח:תת|(א)}} לרשותם של מנהל שדה או מנהל יחידת פ.ת.א כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|בתקנות ההפעלה}}, יעמדו מיתקני עזר לטיסה, ציוד מתאים ומספיק, כוח אדם ומערך ארגוני המסוגל להפעיל, באופן בטוח, את שדה התעופה או את יחידת הפ.ת.א. למען שלום המשתמשים בהם, בהתאם לאמור {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק ד׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} מיתקן עזר לטיסה בשדה תעופה או ביחידת פ.ת.א., המפורט בספר העזר המבצעי לאותו שדה או יחידה, יראו כמיתקן מאושר, עם קבלת אישור המנהל לספר העזר המבצעי; אישור זה כמוהו כאישור המנהל לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 66|תקנה 66(ג) לתקנות ההפעלה}}.
{{ח:תת|(ג)}} מיתקן עזר לטיסה שיתוסף או שיחול בו שינוי מהותי לאחר קבלת אישור המנהל לספר העזר המבצעי – יובא לאישורו של המנהל טרם הפעלתו ויראוהו כחלק בלתי נפרד מספר העזר המבצעי.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), לא יפעילו מנהל שדה או מנהל יחידת פ.ת.א. מיתקן עזר לטיסה שלגביו לא נדרש אישור המנהל אלא אם כן הוא מותקן, מתוחזק ומופעל בהתאם לספר העזר המבצעי.
{{ח:תת|(ה)}} ראה המנהל, על סמך ביקורת או בדיקה שעשה, כי בטיחות התעופה האזרחית וטובת הציבור מחייבות זאת, רשאי הוא להורות על תיקון כל פגם שמצא, או להורות על תיקון, שינוי או ביטול של כל מיתקן עזר לטיסה.

{{ח:סעיף|4|ביקורת}}
{{ח:ת}} מנהל שדה או מנהל יחידת פ.ת.א שאינה מצויה בשדה תעופה, יאפשר למנהל, בכל עת, לקיים ביקורת בשדה או ביחידה כדי לקבוע אם הוא עומד בדרישות הקבועות בתקנות והאם הוא פועל בהתאם לקבוע בספר העזר המבצעי המאושר לאותו שדה תעופה או לאותה יחידת פ.ת.א.

{{ח:סעיף|5|פטור ואישור חריגה}}
{{ח:תת|(א)}} לבקשת מנהל שדה, רשאי המנהל, בתנאים שקבע השר, לאשר לגבי שדה תעופה חריגה או פטור מדרישות הקבועות בתקנות אלה ולתקופה שקבע.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה כאמור בתקנת משנה (א) תוגש למנהל בשני עותקים.
{{ח:תת|(ג)}} לא אישר המנהל חריגה, או היתנה את מתן האישור בתקופה או בתנאים, רשאי מנהל שדה לערור בפני ועדת הערר בתוך 30 ימים מהיום שבו נמסרה לו הודעת המנהל.

{{ח:סעיף|6|סטיות מהמפורט {{ח:פנימי|פרק ד|בסימן {{ח:הערה|[צ״ל: בפרק]}} ד׳}}}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל שדה או מנהל יחידת פ.ת.א. רשאי לסטות מהדרישות המפורטות {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק ד׳}} במידה הנחוצה להצלה או לשמירה על חיי אדם או רכוש.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל שדה או מנהל יחידת פ.ת.א. שסטה מדרישות, כאמור בתקנת משנה (א), יודיע על כך למנהל, מוקדם ככל האפשר, ויגיש לו, לכל המאוחר, ארבעה ימים לאחר תחילת האירוע, דו״ח בכתב ובו פרטים על שאירע, על מידת הסטיה שסטה מהדרישות ועל משך הזמן שבו נמשכה הסטיה.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: ספר עזר מבצעי לשדה תעופה}}

{{ח:סעיף|7|ספר עזר מבצעי}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל שדה יגיש לאישור המנהל ספר עזר מבצעי לשדה תעופה ובו מיפרטי הפעלה מבצעיים בכל הנושאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 10|בתקנה 10}} וכן כל מידע אחר הדרוש להפעלת השדה.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל שדה יכין, יחזיק וינהל ספר עזר מבצעי עדכני לשימוש והכוונה של כוח האדם שהוא מעסיק בתפקידי ניהול מבצעי, תפעול קרקעי ואחזקה של השדה.
{{ח:תת|(ג)}} לא ייעשה שינוי במפרטי ההפעלה המבצעיים אלא אם כן אושרו בידי המנהל.

{{ח:סעיף|8|פעילות לפי ספר עזר מבצעי}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל שדה יפעיל את שדה התעופה לפי האמור בספר העזר המבצעי שאישר המנהל ולפי האמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנות 9}} {{ח:פנימי|סעיף 10|ו־10}}.
{{ח:תת|(ב)}} הגיש מנהל שדה למנהל ספר עזר מבצעי ולא קיבל תוך 6 חדשים מיום הגשתו הודעה שאין הספר מאושר, יראוהו כמאושר.

{{ח:סעיף|9|מבנה ספר העזר המבצעי}}
{{ח:ת}} ספר עזר מבצעי לשדה תעופה –
{{ח:תת|(1)}} יהיה מודפס וחתום בידי מנהל השדה;
{{ח:תת|(2)}} יהיה מורכב מדפים הניתנים לעדכון והחלפה;
{{ח:תת|(3)}} יצויין בו תאריך אישורו בידי המנהל, ועל גבי כל דף או ליד כל נושא שעודכן יירשם תאריך עדכונו;
{{ח:תת|(4)}} יכיל מקום לרישום העידכונים כסדרם;
{{ח:תת|(5)}} יהיה מורכב בצורה נוחה להכנה, לעדכון ולהתמצאות בו.

{{ח:סעיף|10|תכולת ספר העזר המבצעי|תיקון: תשע״ח, תשע״ט}}
{{ח:ת}} ספר עזר מבצעי לשדה תעופה יכלול נושאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מבנה ארגוני של האחראים לתפעול המבצעי של שדה התעופה;
{{ח:תת|(2)}} כל פטור או חריגה שאישרו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5(א)}};
{{ח:תת|(3)}} כל מגבלה שהטיל המנהל;
{{ח:תת|(4)}} מפה טופוגרפית או כל אמצעי אחר לזיהוי ומיקום אתרים בשדה התעופה ובסביבתו המיידית, אשר יש להם השלכה על מצבי חירום מבצעיים;
{{ח:תת|(5)}} שיטת הזיהוי למסלולים ולמסלולי הסעה;
{{ח:תת|(6)}} מיקום כל מכשול החייב להיות מואר או מסומן בתוך תחום הפיקוח על שדה התעופה;
{{ח:תת|(7)}} תיאור של כל שטחי התפעול המבצעיים העומדים לרשות בעלי רשיון להפעלת כלי טיס, תיאור רצועות המסלול וכל השטחים מתוארים {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק ד׳}} המשרתים אותם שטחים;
{{ח:תת|(8)}} נהלים לשמירה על רציפות תפעולית של מתקנים מבצעיים ומע״ן להמשך מתן השירות למובילים אויריים, גם כאשר נערכות עבודות בניה או שיפוצים בשדה תעופה או בעת הפסקת חשמל;
{{ח:תת|(9)}} נהלי אחזקה לשם שמירה על תקינות השטחים הסלולים ונקיונם;
{{ח:תת|(10)}} נהלי אחזקה לשם שמירה על השטחים הלא סלולים;
{{ח:תת|(11)}} נהלי אחזקה לשם שמירה על שטחי בטיחות;
{{ח:תת|(12)}} נהלים לשם שמירה על הסימונים ועל מערכות התאורה;
{{ח:תת|(13)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(14)}} נהלי טיפול בחמרים מסוכנים על פי הקבוע {{ח:חיצוני|כללי רשות שדות התעופה (פריקת כלי טיס וטעינתם)|בכללי רשות שדות התעופה (פריקת כלי טיס וטעינתם), התשמ״ח–1988}};
{{ח:תת|(15)}} נהלים לטיפול בחמרים מסוכנים כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הובלת חמרים מסוכנים)|בתקנות חמרים מסוכנים}};
{{ח:תת|(16)}} תיאור העזרים, הציוד והנהלים להצלה וכיבוי אש;
{{ח:תת|(17)}} נהלים לשמירה על מודדי מהירות הרוח ומסמני כיוון הרוח בשדה תעופה;
{{ח:תת|(18)}} נהלי חירום;
{{ח:תת|(19)}} נהלים לעריכת פיקוח עצמי;
{{ח:תת|(20)}} נהלים להסרת מכשולים, סימונם או הארתם;
{{ח:תת|(21)}} נהלים להגנה על מע״ן;
{{ח:תת|(22)}} תיאור גידור שדה התעופה;
{{ח:תת|(23)}} ניהול מפגעים הקשורים לבעלי חיים;
{{ח:תת|(24)}} נהלים לזיהוי וסימון בניה בשדה תעופה ודיווח עליה;
{{ח:תת|(25)}} פיקוח על תנועת כלי רכב בשטח מבצעי כאמור {{ח:חיצוני|כללי רשות שדות התעופה (כניסה לשטחים מוגבלים)|בכללי רשות שדות התעופה (כניסה לשטחים מוגבלים), התשמ״ג–1983}};
{{ח:תת|(26)}} פירוט סמכויות פרסום נוטאם ונוהל הפצת נוטאם;
{{ח:תת|(27)}} כל נושא אחר שלדעת המנהל נדרש להפעלת שדה תעופה או לטובת הציבור.

{{ח:סעיף|11|עותקי ספר עזר מבצעי}}
{{ח:ת}} מנהל שדה –
{{ח:תת|(1)}} יחזיק לפחות עותק אחד מלא ומעודכן של ספר עזר למבצעים במקום שיקבע ויעמיד לרשות המנהל שלושה עותקים מעודכנים;
{{ח:תת|(2)}} יספק לעובדים האחראים על תפעולו של שדה התעופה את החלקים המתאימים מספר העזר המבצעי הדרושים להם למילוי תפקידם.

{{ח:סעיף|12|הכנסת שינויים בספר העזר המבצעי}}
{{ח:תת|(א)}} לבקשת מנהל שדה רשאי המנהל לאשר שינוי בספר עזר מבצעי אם ראה כי השינוי נדרש לבטיחות הטיסה או לשלום הציבור.
{{ח:תת|(ב)}} ראה המנהל כי נחוץ שינוי, יודיע על כך למנהל השדה ויאפשר לו להמציא מידע והערות בתוך תקופה שלא תפחת משלושים ימים;
{{ח:תת|(ג)}} החליט המנהל לבצע את השינוי כאמור, ייכנס השינוי לתוקף לא פחות מ־60 ימים לאחר שמנהל השדה קיבל הודעה על כך.
{{ח:תת|(ד)}} ראה המנהל כי קיים מצב חירום המחייב פעולה בכל הקשור לבטיחות הטיס, רשאי הוא להורות על הכנסת שינוי בספר העזר המבצעי, ללא דיחוי; להוראה כאמור יצרף המנהל את נימוקיו והיא תיכנס לתוקפה ביום קבלתה בידי מנהל השדה; חדל מצב החירום – יודיע המנהל על כך למנהל השדה ויורה על ביטול השינוי האמור.
{{ח:תת|(ה)}} על סירוב המנהל לבקשת שינוי כאמור בתקנת משנה (א) ועל החלטות המנהל, כאמור בתקנות משנה (ג) ו־(ד), רשאי מנהל שדה לערור בפני ועדת הערר בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על השינוי.
{{ח:תת|(ו)}} הוגש ערר כאמור בתקנת משנה (ה) ייכנס השינוי לתוקף במועד שיקבע המנהל.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הפעלה ואחזקה מבצעית}}

{{ח:סעיף|13|אחזקת שטח סלול|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל שדה יתחזק ויתקן, מיד, כל שטח סלול וידאג כי –
{{ח:תתת|(1)}} הבדל הגובה שבין שפות המסלולים או מסלולי ההסעה לבין השוליים התומכים שלהם לא יעלה על 7.5 ס״מ;
{{ח:תתת|(2)}} לא יימצא בו בור שעומקו עולה על 7.5 ס״מ או בור כלשהו אשר השיפוע מכל נקודה משפתו לתחתיתו ביחס למישור השטח הסלול, עולה על 45 מעלות ובכל מקרה קוטר הבור לא יעלה על 12.5 ס״מ;
{{ח:תתת|(3)}} יהיה חופשי משקעים או מקימורים העלולים להפריע לשליטה הכיוונית על כלי טיס הנע או האמור לנוע עליו;
{{ח:תתת|(4)}} יוסר ממנו במלואו, בהקדם האפשרי, כל זיהום (Contamination), כגון: מים עומדים, בוץ, אבק, חול, שמן, עקבות גומי, גוף זר או חומר ממיס שהופעל לניקוי השטח בהתאם לאמור בהוראות היצרן של אותו חומר;
{{ח:תתת|(5)}} יהי מנוקז וחלק ללא שקעים, למניעת כל הצטברות מים או שלוליות העלולות לכסות ולהסתיר את הסימונים בשטח המסלול;
{{ח:תתת|(6)}} במסלול שבו יש אזורי המראה ונחיתה היצוקים בטון – תבוצע חריצה (Grooving);
{{ח:תתת|(7)}} יבוצע ניקוי תקופתי של עקבות גומי במסלול סלול, באופן שערכי החיכוך לא יפחתו מאלה שהורה לו המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} הצטברו שלג, שלוגית או קרח על מסלול סלול – יחולו הוראות {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)#סעיף 11|תקנה 11(ז) לתקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי), התשע״ח–2018 {{ח:הערה|[צ״ל: התשע״ט–2018]}}}}.

{{ח:סעיף|14|אחזקת שטח מיוצב}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל שדה יתחזק ויתקן, מיד, כל שטח סלול שאינו מצופה אספלט או בטון (בתקנה זו – שטח מיוצב) וידאג כי בשטח המיוצב –
{{ח:תתת|(1)}} השיפוע משוליו אל פני הקרקע שסביבו לא יעלה על יחס של אחד לשניים;
{{ח:תתת|(2)}} יהיה שיפוע מתאים לניקוז למניעת היווצרות שלוליות;
{{ח:תתת|(3)}} ייצובו יהיה מהודק היטב למניעת נזקים לכלי טיס הנעים עליו ולמניעת שחיקה של השכבה העליונה של השטח על ידי מי הנגר העילי;
{{ח:תתת|(4)}} לא יימצא בו בור שעומקו עולה על 7.5 ס״מ או שרוחבו עלול להפריע לשליטה הכיוונית על כלי הטיס;
{{ח:תתת|(5)}} יוסרו ממנו גופים זרים במלואם;
{{ח:תתת|(6)}} ייצובו יהיה כזה שיעמוד בעומס המשקל של כלי רכב לכיבוי והצלה ושל כלי טיס הנוסע עליו; תנאי העמידה בעומס ייבדקו בעת היות השטח יבש.
{{ח:תת|(ב)}} תקנים, שיטות, נהלים לבניה, אחזקה וטיפול בשטחים מיוצבים ייכללו בספר העזר המבצעי של שדה התעופה כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 10|בתקנה 10}}.

{{ח:סעיף|14א|רוחב מסלול|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל השדה יוודא כי רוחב כל מסלול הוא לפי הפרק השלישי לנספח 14 לאמנה לעניין רוחב מסלולים (”Width of runways“), ולא יפעיל את המסלול אלא אם כן רוחבו הוא כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל השדה יחליט מהו רוחב המסלול הנדרש כאמור בתקנת משנה (א), לפי קוד־הייחוס המתאים לאותו מסלול לפי השיטה המשמשת לקביעת קוד־ייחוס לשדה תעופה.

{{ח:סעיף|15|רצועת מסלול|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל שדה יתחזק רצועת מסלול (Runway Strip) עבור כל מסלול להמראה ולנחיתה ולכל מסלול הסעה, למעט רחבת חניה, כמפורט בתקנות משנה (ב) עד (ה).
{{ח:תת|(ב)|(1)}} רצועת מסלול למסלולי המראה ונחיתה תכלול את המסלול ואת שטחי הבטיחות; מקום שקיימים שטחי עצירה, תכלול רצועת המסלול גם את שטחי העצירה;
{{ח:תתת|(2)}} רצועת המסלול תתחיל לפני סף המסלול ותסתיים אחרי קצה המסלול או קצה שטח העצירה, אם קיים, במרחקים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} במסלול שלפי הטבלה רכיב הספרה בקוד־הייחוס לשדה תעופה המתאים לאותו מסלול הוא 2, 3 או 4 – 60 מטרים;
{{ח:תתתת|(ב)}} במסלול שלפי הטבלה רכיב הספרה בקוד־הייחוס לשדה תעופה המתאים לאותו מסלול הוא 1 –
{{ח:תתתתת|(1)}} אם הוא מסלול ממוכשר – 60 מטרים;
{{ח:תתתתת|(2)}} אם הוא מסלול לגישת ראייה בלבד – 30 מטרים;
{{ח:תתת|(3)}} רוחבה של רצועת המסלול יהיה –
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי מסלול ממוכשר –
{{ח:תתתתת|(1)}} שלפי הטבלה רכיב הספרה בקוד־הייחוס לשדה תעופה המתאים לאותו מסלול הוא 3 או 4 – 150 מטרים מכל צד של ציר המסלול;
{{ח:תתתתת|(2)}} שלפי הטבלה רכיב הספרה בקוד־הייחוס לשדה תעופה המתאים לאותו מסלול הוא 1 או 2 – 75 מטרים מכל צד של ציר המסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מסלול לגישת ראייה –
{{ח:תתתתת|(1)}} שלפי הטבלה רכיב הספרה בקוד־הייחוס לשדה תעופה המתאים לאותו מסלול הוא 3 או 4 – 75 מטרים מכל צד של ציר המסלול;
{{ח:תתתתת|(2)}} שלפי הטבלה רכיב הספרה בקוד־הייחוס לשדה תעופה המתאים לאותו מסלול הוא 2 – 40 מטרים מכל צד של ציר המסלול;
{{ח:תתתתת|(3)}} שלפי הטבלה רכיב הספרה בקוד־הייחוס לשדה תעופה המתאים לאותו מסלול הוא 1 – 30 מטרים מכל צד של ציר המסלול.
{{ח:תת|(ג)}} רוחבה של רצועת מסלול הסעה יהיה כאמור בטבלה הזו:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;רכיב האות בקוד־הייחוס לשדה תעופה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;רוחב במטרים מכל צד של ציר מסלול ההסעה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;A&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;B&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;C&lt;/td&gt;&lt;td&gt;26.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;D&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;E&lt;/td&gt;&lt;td&gt;47.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;F&lt;/td&gt;&lt;td&gt;57.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ד)}} מנהל שדה ידאג כי רצועת המסלול –
{{ח:תתת|(1)}} תהיה חופשית ממכשולים ולא יהיה בה דבר העלול להוות סכנה לבטיחות כלי טיס;
{{ח:תתת|(2)}} תהיה מנוקזת באמצעות שיפוע, מדרון או תעלת ניקוז למניעת הצטברות מים עליה.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (ד)(1), רשאי מנהל שדה להפעיל מסלול שלא מתקיימות לגביו דרישות תקנת משנה (ד)(1), ובלבד ש –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי עצם קבוע –
{{ח:תתתת|(א)}} המנהל אישר את הפעלת המסלול כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} מרצועת המסלול הוסר כל עצם קבוע בתחום כמפורט להלן:
{{ח:תתתתת|(1)}} 77.5 מטרים מכל צד של ציר מסלול לגישת מכשירים מדויקת, שרכיב הספרה בקוד־הייחוס המתאים לאותו מסלול הוא 4 ורכיב האות בקוד הייחוס לשדה תעופה המתאים לאותו מסלול הוא F;
{{ח:תתתתת|(2)}} 60 מטרים מכל צד של ציר מסלול לגישת מכשירים מדויקת, שרכיב הספרה בקוד־הייחוס לשדה תעופה המתאים לאותו מסלול הוא 3 או 4;
{{ח:תתתתת|(3)}} 45 מטרים מכל צד של ציר מסלול לגישת מכשירים מדויקת בקטגוריה I, שרכיב הספרה בקוד־הייחוס לשדה תעופה המתאים לאותו מסלול הוא 1 או 2;
{{ח:תתתתת|(4)}} 75 מטרים מכל צד של ציר מסלול שאינו מסלול לגישת מכשירים מדויקת שרכיב הספרה בקוד־הייחוס שלו הוא 3 או 4;
{{ח:תתתתת|(5)}} 45 מטרים מכל צד של ציר מסלול שאינו מסלול לגישת מכשירים מדויקת שרכיב הספרה בקוד־הייחוס שלו הוא 1 או 2;
{{ח:תתתת|(ג)}} העצם הקבוע, הממוקם שלא בתחום כאמור בפסקה (1)(ב) –
{{ח:תתתתת|(1)}} קבוע –
{{ח:תתתתתת|(א)}} רחוק ככל האפשר מהמסלול;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} נמוך ככל האפשר;
{{ח:תתתתת|(2)}} הוא עצם שביר, בעל מסה נמוכה, המתוכנן להישבר, להתעקם או להיכנע בעת פגיעה בו, כך שתתהווה סכנה מזערית לכלי טיס;
{{ח:תתתת|(ד)}} אם העצם הקבוע הוא ציוד החיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה, החייבים להימצא על רצועת המסלול לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול – ניתן לקבוע אותו גם בתחום כמפורט בפסקה (1)(ב) ובלבד שמתקיימות לגביו הוראות פסקאות (1)(א) ו־(ג), בשינויים המתחייבים; לעניין זה, ”מיתקן עזר לטיסה“ – למעט מסלול נחיתה, המראה או הסעה;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי עצם נייד – רצועת המסלול נקייה מכל עצם נייד בתחומים המפורטים בפסקה (1)(ב), בשעה שהמסלול משמש להמראה או לנחיתה.

{{ח:סעיף|16|סימון שילוט ותאורה ומפרטיהם}}
{{ח:ת}} מנהל שדה –
{{ח:תת|(1)}} יקים ויתחזק את מערכות הסימונים המפורטות להלן:
{{ח:תתת|(א)}} סימון כל מסלול וכל מסלול הסעה על פי המיפרטים המבצעיים שאישר לו המנהל;
{{ח:תתת|(ב)}} סימון ושילוט דרכי ההסעה בתוך השטח המבצעי;
{{ח:תתת|(ג)}} סימון, שילוט וזיהוי מקומות ההמתנה לפני עליה למסלול;
{{ח:תתת|(ד)}} סימון ושילוט בשטח בטיחות של מע״ן.
{{ח:תת|(2)}} יתחזק באופן נאות כל סימון או מערכת תאורה הממוקמת בשדה; תחזוקה נאותה כוללת: ניקוי, החלפה, צביעה או תיקון של כל בלאי, שבר, זיהום או פעולה בלתי תקינה של כל פריט ממערכת הסימון והתאורה;
{{ח:תת|(3)}} יבטיח שכל תאורה בשדה התעופה, לרבות רחבות החניה, חניית רכב, דרכי גישה, שטח מכלי הדלק והמבנים, תותקן כך שלא תסנוור את הטייסים ולא תפריע לתנועת כלי הטיס בתחום הפיקוח של שדה התעופה;
{{ח:תת|(4)}} ידאג שמפרטי הסימונים והתאורה האמורים בתקנה זו יהיו כאמור בפרק 5 לנספח 14 לאמנה.

{{ח:סעיף|17||תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|18|קביעת סוג השדה לכיבוי אש והצלה}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל שדה ידאג כי בשדה יהיה ציוד לכיבוי אש והצלה בהתחשב –
{{ח:תתת|(1)}} באורך וברוחב הגדולים ביותר של כלי הטיס הממריאים או הנוחתים בשדה התעופה כמפורט בתקנת משנה (ב);
{{ח:תתת|(2)}} בדירוג שדה התעופה לפי מספר התנועות בשלושת החודשים העמוסים ביותר בשנה בשדה התעופה כאמור בתקנת משנה (ג).
{{ח:תת|(ב)}} קבוצות כלי הטיס לצרכי כיבוי אש יהיו כדלקמן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;קבוצה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אורך גוף כלי הטיס (במטרים)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;רוחב מרבי של גוף כלי הטיס (במטרים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9 עד 12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12 עד 18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18 עד 24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24 עד 28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;28 עד 39&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;39 עד 49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;49 עד 60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60 עד 76&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ג)}} דירוג שדה התעופה ייקבע לפי קבוצת כלי הטיס הגדול ביותר לפי האמור בתקנת משנה (ב) המשתמש או המיועד להשתמש בשדה בשלושת החדשים העמוסים ביותר בשנה, ובלבד שמטוס כאמור מבצע 700 המראות ונחיתות באותה תקופה; ביצע המטוס האמור פחות מ־700 המראות ונחיתות בתקופה זו, ייקבע לשדה דירוג נמוך בדרגה אחת מהדירוג שנקבע לו ובכל מקרה לא ידורג בדרגה נמוכה מקבוצה 1.

{{ח:סעיף|19|חמרי כיבוי אש, רכב הצלה וציודו}}
{{ח:תת|(א)}} התקן לכמות חומרי כיבוי ולמספר כלי רכב לכיבוי אש והצלה בשדה תעופה ייקבע על פי האמור להלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;רמה של השדה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;כמות חמרים משלימים בק״ג&lt;/th&gt;&lt;th&gt;קצב פריקת תערובת מים + תרכיז לדקה בליטרים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;כמות מים נדרשת ליצור קצף (בליטרים)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מספר כלי הרכב&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45&lt;/td&gt;&lt;td&gt;230&lt;/td&gt;&lt;td&gt;230&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;90&lt;/td&gt;&lt;td&gt;550&lt;/td&gt;&lt;td&gt;670&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;135&lt;/td&gt;&lt;td&gt;900&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;135&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1800&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;180&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5,400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;225&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7,900&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;225&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5300&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12,100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;450&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18,200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;450&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24,300&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} תרכיז הקצף המשמש כחומר לייצור קצף למטרת כיבוי אש תעופתי יהיה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} קצף יוצר קרום מימי Aqueous Film Forming Foam (AFFF)‎;
{{ח:תתת|(2)}} קצף פלואורופרוטאין Fluoroprotein Foam;
{{ח:תת}} התרכיזים האמורים יעמדו בתקן המפורט בנספח 14 לאמנה לתרכיז קצף מדרגה B על פי הנחיות DOC 9137 – Manual Aerodrome Services כרך 1 Fighting Rescue and Fire (להלן – ההנחיות), המצויים במשרד רשות שדות התעופה וניתן לעיין בהם בשעות העבודה של המשרד.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), ניתן להשתמש בתרכיז קצף פלואורופרוטאיני העומד בתקן המפורט בנספח 14 לאמנה לתרכיז קצף מדרגה A על פי ההנחיות.
{{ח:תת|(ד)}} כחמרים משלימים לענין תקנת משנה (א) יכול שישמשו גאזים הלוניים ואבקות יבשות העומדות בתקן ICAO על פי ההנחיות.
{{ח:תת|(ה)}} חמרי הכיבוי המפורטים להלן יכול שישמשו כחמרים תחליפיים לחמרים התרכיזים או המשלימים המפורטים בתקנות משנה (א) עד (ד):
{{ח:תתת|(1)}} קצף פרוטאיני (Protein) כתחליף לתרכיז קצף כאמור בתקנת משנה (ב)(1) ו־(2); בשימוש בקצף פרוטאיני, כמות המים הדרושה לייצור קצף תהיה פי 1.5 מזו הדרושה לשימוש בתרכיז קצף כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), כמפורט בנספח 14 לאמנה;
{{ח:תתת|(2)}} בשדה תעופה שבו עלולים לשרור תנאים מטאורולוגיים חריגים כגון רוחות חזקות ומשקעים, העלולים להפריע לשימוש יעיל של אבקה כימית יבשה או גז הלון 1211, ניתן להחליף עד 50 אחוז מכמות האבקה או גז ההלון 1211 במים ותרכיז קצף, וכל 5.8 ק״ג של אבקה או של גז הלון 1211 יוחלפו ב־3.8 ליטר מים ובכמות מתאימה של תרכיז קצף;
{{ח:תתת|(3)}} חמרים תחליפיים אחרים ללחימה באש יכולים לבוא במקום המפורט בתקנה זו, הכל בכמויות המתאימות כפי שיקבע המנהל.
{{ח:תת|(ו)}} ברכב כיבוי והצלה הנושא תרכיז קצף תימצא כמות כפולה לפחות של תרכיז קצף המתאימה להיות מעורבת בכמות המים הנדרשת לייצור הקצף כאמור בטבלה שבתקנת משנה (א) ולפי רמת השדה.

{{ח:סעיף|20|ציוד כיבוי אש והצלה ודרישות מבצעיות}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל שדה יפעיל בשדה התעופה ציוד הצלה וכיבוי אש כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 19|בתקנה 19}} ובתקנה זו.
{{ח:תת|(ב)}} בשדה תעופה שאורך כלי הטיס הפועלים בו עשוי להשתנות או שמשתנה בו, במהלך שלושה חודשים, מספר התנועות של המטוס הארוך ביותר, יתאים מנהל השדה את חמרי הכיבוי ותקן הרכב של כיבוי אש בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בתקנה 19}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפחת ציוד ההצלה וכיבוי האש מהמפורט בתקנה זו אלא אם כן נקבעו ופורטו בספר עזר מבצעי של שדה התעופה –
{{ח:תתת|(1)}} נהלים ושמות בעלי תפקידים המוסמכים לקבוע את ההפחתה ופורסמה על כך הודעה מראש בנוטאם;
{{ח:תתת|(2)}} נהלים לקריאה של כל צוותי ההצלה והציוד לשדה בעת הצורך.
{{ח:תת|(ד)}} כל כלי רכב כיבוי והצלה הנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|תקנה 19}} יהיה –
{{ח:תתת|(1)}} מצויד במכשיר קשר אלחוט דיבור דו־כיווני אשר יאפשר קיום קשר עם כל רכב כיבוי והצלה אחר בשדה התעופה ועם מגדל הפיקוח;
{{ח:תתת|(2)}} מצויד במשואת אור מסתובבת ויהיה צבוע ומסומן בהתאם להוראות ותקנים שנקבעו בספר העזר המבצעי;
{{ח:תתת|(3)}} כשיר לפעולה מבצעית וכל המערכות המורכבות עליו יהיו בכל עת מוכנות להפעלה.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} לא עמד כלי רכב בנדרש {{ח:פנימי|סעיף 19|בתקנה 19}} ובדרישות המנויות בתקנה זו, יוחלף ברכב אחר שיעמוד בדרישות האמורות;
{{ח:תתת|(2)}} לא העמיד מנהל השדה תוך 48 שעות רכב אחר, כאמור בפסקה (1), יודיע על כך למנהל ויגביל את פעילות השדה רק לכלי טיס שציוד הבטיחות וההצלה שנשאר בו מתאים להם, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בתקנה 19}}, באמצעות מערכת פרסומי מודיעין הטיס.
{{ח:תת|(ו)}} מנהל שדה יהיה אחראי כי מפעילי הרכב וציודו יכירו את כלי הרכב ואת הציוד הנדרשים {{ח:פנימי|סעיף 19|בתקנה 19}} ויהיו מוכנים לפעול בכל שעות הפעילות של השדה, וזאת לא יאוחר משלוש דקות מעת שניתן אות אזעקה; בפרק הזמן האמור יגיעו מפעילי הרכב וציודו לנקודה המרוחקת ביותר בשטח מסלול ההמראה והנחיתה או בשטח רחבות החניה ויהיו מוכנים לספק תערובת לפחות במחצית קצב הפריקה הנדרש על פי רמת השדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|תקנה 19(א)}}.
{{ח:תת|(ז)}} מנהל שדה יוודא, כי כל עובד המוסמך בתפקידי כיבוי אש והצלה וטיפול בחמרים מסוכנים –
{{ח:תתת|(1)}} יהיה מצוייד בבגדי מגן וציוד מתאים אחר למילוי משימותיו;
{{ח:תתת|(2)}} יהיה מאומן היטב ומיומן למילוי משימותיו; תכנית האימונים תכלול אימון ראשוני ואימון עדכני בתחומים המפורטים להלן, לפחות:
{{ח:תתתת|(א)}} הכרת שדה התעופה והתמצאות בו;
{{ח:תתתת|(ב)}} הכרת כלי טיס הפועלים בשדה;
{{ח:תתתת|(ג)}} פעולות כיבוי אש והצלה;
{{ח:תתתת|(ד)}} הפעלת מערכות ושיטות קשר בעת חירום, לרבות אזעקת אש;
{{ח:תתתת|(ה)}} הפעלת צינורות לכיבוי אש, חיבורי צינורות, זרנוקים או תותחי מים וכל ציוד אחר הנדרש למילוי דרישות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}};
{{ח:תתתת|(ו)}} שימוש בחמרים השונים לכיבוי אש הנדרשים לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}};
{{ח:תתתת|(ז)}} מתן עזרה בפינוי חירום מכלי טיס;
{{ח:תתתת|(ח)}} שימוש בציוד המתאים לכיבוי אש והצלה של כלי טיס;
{{ח:תתתת|(ט)}} זיהוי סכנות למטעני כלי טיס;
{{ח:תתתת|(י)}} הכרת נהלי החירום של השדה.
{{ח:תתת|(3)}} ישתתף בתרגיל חי לכיבוי אש, אחת לשנה לפחות;
{{ח:תתת|(4)}} יעבור קורס עזרה ראשונה שנמשך 40 שעות לפחות.
{{ח:תת|(ח)}} מנהל שדה יוודא כי –
{{ח:תתת|(1)}} נתקיימו כל הנהלים להפעלת ציוד לאזעקת עובדי כיבוי אש והצלה באמצעות פעמון, צופר או כל אמצעי אחר לאזעקה מהירה, לכל מצב חירום הדורש את עזרתם;
{{ח:תתת|(2)}} כל דרכי הגישה המיועדות לתנועת רכב כיבוי אש והצלה בשעת חירום יתוחזקו כראוי ויהיו פנויות וכשירות בכל עת למעבר הרכב האמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בתקנה 19}}, בכל תנאי מזג אויר.

{{ח:סעיף|21|חמרים מסוכנים, טיפול אחסנה ושינוע}}
{{ח:ת}} מנהל שדה יפרט בספר עזר מבצעי, לפי האמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בתקנה 10(14) ו־(15)}} נהלים לשינוע ולאחסנה של חמרים מסוכנים, ובהם –
{{ח:תת|(1)}} רשימת עובדים מיומנים לטיפול בחמרים מסוכנים;
{{ח:תת|(2)}} הקצאת מקום בשדה התעופה לטיפול בחמרים מסוכנים לאחסנתם ולהכנתם לשינוע;
{{ח:תת|(3)}} אזעקת כבאי האש הממונים על כיבוי אש בשדה התעופה ומספרי טלפון שלהם;
{{ח:תת|(4)}} אמצעים וציוד מגן מתאימים לטיפול וניטרול חמרים מסוכנים כפי שייקבע בהתייעצות עם מפקח כבאות ראשי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה#סעיף 5|בסעיף 22 לחוק שירותי הכבאות, התשי״ט–1959}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(במקום ”רשות הכבאות“ לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הכבאות|חוק שירותי הכבאות, תשי״ט–1959}} באה ”הרשות הארצית לכבאות והצלה“ לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}}).}}

{{ח:סעיף|22|מיתקני דלק ותדלוק}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל שדה יקבע –
{{ח:תתת|(1)}} מקום לאחסנת חמרי דלק ושמנים ובו אמצעי מיגון כאמור להלן לפחות:
{{ח:תתתת|(א)}} הארקה וחיבור צנרת (Grounding And Bonding);
{{ח:תתתת|(ב)}} אמצעי הגנה בפני אש;
{{ח:תתתת|(ג)}} פיקוח על כניסה ויציאה לשטחי האיחסון;
{{ח:תתת|(2)}} אמצעי הגנה בפני חבלה או אש במכליות דלק, בעמדות תדלוק ובתחנות דלק;
{{ח:תתת|(3)}} הסדר להכשרה ואימון של אנשי תידלוק בלחימה באש.
{{ח:תת|(ב)}} כל מתדלק בשדה תעופה יפעל בהתאם להסדרים שקבע מנהל השדה כאמור בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ג)}} מנהל שדה יבדוק, אחת לשלושה חדשים, את כל מיתקני הדלק שבשדה התעופה וישמור את רישום תוצאת הבדיקה במשך 12 חודשים לפחות.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל שדה ידאג כי –
{{ח:תתת|(1)}} מתדלק בכיר אחד לפחות, בכל עמדת תדלוק, יעבור קורס לכיבוי אש של דלק תעופתי שאישר המנהל;
{{ח:תתת|(2)}} כל עובד המועסק בתדלוק מטוסים, בקבלת מכליות דלק או המטפל בדלק או המטפל בדלק תעופתי, יקבל אימון בלחימה באש ממתדלק בכיר אשר אומן לכך.

{{ח:סעיף|23|מסמני כיוון הרוח ועוצמתו}}
{{ח:ת}} מנהל שדה ידאג כי –
{{ח:תת|(1)}} בשדה תעופה שבו קיים מגדל פיקוח, יותקן שק רוח אחד לפחות המראה כיוון ועוצמת הרוח על פני הקרקע, והניתן לראיה בבירור על ידי כל טייס בשעת הגישה הסופית או מעמדת ההמראה;
{{ח:תת|(2)}} בשדה תעופה שאין בו מגדל פיקוח יותקן שק רוח אחד לפחות בשטח המוקף במעגל והמחולק לגזרות לפי ארבע רוחות השמים ובו סימון כיווני מסלולים; מקום שבו קיימת הקפה ימנית, יסומן כיוון ההקפה.

{{ח:סעיף|23א|צוות בטיחות מסלול|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} כחלק ממערכת ניהול הבטיחות של בעל רישיון להפעלת שדה תעופה כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|בתקנות המנ״ב}}, מנהל השדה יקים צוות בטיחות מסלול, וימנה לו, מקרב הנהלת מגדל הפיקוח או הנהלת צוות התפעול המבצעי של שדה התעופה, מנהל שיהיה אחראי לביצוע תפקידי הצוות.
{{ח:תת|(ב)}} תפקידו העיקרי של צוות בטיחות מסלול הוא להתריע למנהל השדה ולגופים המיוצגים בצוות, על סיכוני הבטיחות הקשורים לפעילות התעופתית המתקיימת באזור התמרון ובאזורים הסמוכים אליו או באזורים אחרים שיש בהם השפעה ישירה על הבטיחות באזור התמרון, ולפתח אמצעי אפחות לסיכונים כאמור, ובכלל זה לסיכונים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אירוע חדירה למסלול (runway incursion);
{{ח:תתת|(2)}} אירוע סטייה מחוץ לגבולות מסלול (runway excursion);
{{ח:תתת|(3)}} הימצאות גופים זרים (FOD) באזור התמרון;
{{ח:תתת|(4)}} מפגעים הקשורים לבעלי חיים (Wild life hazard).
{{ח:תת|(ג)}} במסגרת תפקידו, צוות בטיחות המסלול יערוך ויקיים תכנית בטיחות מסלול שתכלול תהליכי ניהול סיכונים כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)#פרק ג|בפרק ג׳ לתקנות המנ״ב}}, לגבי כלל סיכוני הבטיחות כאמור בתקנת משנה (ב), ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} יפתח ויקיים תהליכים לזיהוי מפגעי בטיחות, בין השאר על בסיס תהליכי זיהוי מפגעי בטיחות שקיימו הגופים המיוצגים בצוות;
{{ח:תתת|(2)}} יפתח ויקיים תהליכים לניתוח סיכוני הבטיחות הקשורים במפגעי הבטיחות שהצוות זיהה, בהתחשב בכלל המידע שנצבר לגבי חומרתם וסבירותם בידי הגופים המיוצגים בצוות;
{{ח:תתת|(3)}} ימליץ לגופים המיוצגים בצוות על אמצעי אפחות סיכון ועל סדרי עדיפויות ליישומם, על בסיס כלל המידע שנצבר בצוות, ויעקוב אחרי מימוש המלצותיו;
{{ח:תתת|(4)}} יפעל לאיתור אזורי סיכון (hot spots) ולפרסומם במסגרת שירותי המידע התעופתי.
{{ח:תת|(ד)}} נוסף על האמור בתקנות משנה (ב) ו־(ג), צוות בטיחות מסלול –
{{ח:תתת|(1)}} יפעל להתאמה בין המנ״ב של שדה התעופה לבין המנ״ב של ספקי השירות האחרים המחויבים לקיים מנ״ב לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות המנ״ב}}, לגבי סיכוני הבטיחות כאמור בתקנת משנה (ב);
{{ח:תתת|(2)}} יפתח ויקדם תכניות הדרכה ראשונית ותקופתית, בדבר אירועי חדירה למסלול וסטייה מחוץ לגבולות מסלול; תכניות הדרכה כאמור ייועדו במשותף לכל מי שעשוי להימצא באזורים כאמור בתקנת משנה (ב), כהולך רגל, כנהג או כאיש צוות אוויר, ולמפקחים על התנועה האווירית המועסקים במגדל הפיקוח, ויכללו התייחסויות לתחומי הפעילות השונים שלהם ולממשקים ביניהם.
{{ח:תת|(ה)}} מנהל צוות בטיחות המסלול יזמין ספקי שירות, וגורמים אחרים המשתמשים באזורים כאמור בתקנת משנה (ב) או מספקים שירותים בהם, למנות מטעמם נציגים שישתתפו בצוות; בכלל אלה יפנה מנהל הצוות לגופים כמפורט להלן, בהתאם למאפייני הפעילות בשדה:
{{ח:תתת|(1)}} המפעילים האוויריים העיקריים המשתמשים בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(2)}} ספקי שירותי קרקע בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(3)}} היחידה או הגורם המספקים שירותי הצלה וכיבוי אש בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(4)}} היחידה הממונה על התפעול המבצעי של שדה התעופה;
{{ח:תתת|(5)}} היחידה או הגורם הממונים על ניהול מפגעים הקשורים לבעלי חיים בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(6)}} היחידה או הגורם הממונים על אחזקה בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(7)}} מגדל הפיקוח בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(8)}} איגודים מקצועיים של טייסים ומפקחים על התנועה האווירית, המכירים את שדה התעופה.
{{ח:תת|(ו)}} גוף שהוזמן למנות נציג מטעמו שישתתף בצוות בטיחות מסלול כאמור בתקנת משנה (ה) יוודא כי התמלאו בנציג הוראות {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)#סעיף 7|תקנה 7(ה) לתקנות המנ״ב}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ז)}} צוות בטיחות מסלול יקבע את נוהלי עבודתו, והם ייכללו בספר המנ״ב של בעל הרישיון להפעלת שדה התעופה; מנהל השדה יבטיח כי הצוות יתכנס אחת לשישה חודשים לפחות או בתדירות אחרת כפי שהורה לו המנהל.
{{ח:תת|(ח)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי אפחות סיכון“, ”מנ״ב“, ”מפגע בטיחות“, ”ניהול סיכוני בטיחות“, ”סיכון בטיחותי“, ”ספק שירות“ ו”ספר מנ״ב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|בתקנות המנ״ב}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור סיכון“ (hot spot) – שטח באזור התמרון או ברחבת חניה שקרו בו בעבר אירועי בטיחות של התנגשות, חדירה למסלול או סטייה מחוץ לגבולות מסלול, או שיש בו סיכון מוגבר להתרחשותם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור תמרון“ (Maneuvering Area) – החלק של שדה התעופה המיועד להמראה, לנחיתה ולהסעה של כלי טיס, למעט רחבות חניה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הגופים המיוצגים בצוות“ – כאמור בתקנת משנה (ה);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מגדל הפיקוח“ ו”שירותי קרקע“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|בתקנות ההפעלה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות המנ״ב“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע״ח–2017}}.

{{ח:סעיף|24|תכנית חירום לשדה תעופה|תיקון: תשנ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל שדה יכין תכנית להקטנת מספר הנפגעים ופגיעה ברכוש בתוך שדה התעופה בעת חירום ובה פירוט הנושאים הבאים לפחות:
{{ח:תתת|(1)}} נהלים לתגובה מיידית לאירועים הבאים:
{{ח:תתתת|(א)}} תקריות ותאונות של כלי טיס;
{{ח:תתתת|(ב)}} שריפות במבנים;
{{ח:תתתת|(ג)}} אסונות טבע;
{{ח:תתתת|(ד)}} הפסקה או נפילה של המתח החשמלי לתאורת השטח המבצעי;
{{ח:תתת|(2)}} נהלי שימוש במערכת הקשר;
{{ח:תתת|(3)}} הנחיה מתאימה לכל אדם הלוקח חלק בהפעלתה של תכנית החירום.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל השדה יקבע במקום שאליו יש גישה לכל אדם האמור להפעיל את תכנית החירום האמורה, הוראות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} מתן שירותים רפואיים, פינוי נפגעים ומתן עזרה ראשונה למספר המרבי של נוסעים הנמצאים או העשויים להימצא בכלי טיס הגדול ביותר שפועל בשדה והעלולים להיפגע;
{{ח:תתת|(2)}} שם, מיקום ומספרי טלפון של כל בית חולים ומיתקן רפואי אחר, של שירות אמבולנסים, של מיתקן צבאי או ממשלתי ושל כוח אדם רפואי בשדה או במקומות סמוכים, העשויים להגיש עזרה רפואית או עזרה בפינוי נפגעים וקליטתם;
{{ח:תתת|(3)}} מספר כלי הרכב וכלי הטיס אשר המיתקנים והאנשים הנזכרים בפסקה (2) יעמידו לרשות מנהל השדה בעת חירום לשם מתן עזרה לפינוי הנפגעים;
{{ח:תתת|(4)}} כל מוסך מטוסים (Hangar), מבנה בשטח השדה או במקומות קרובים, המיועד או העשוי לשמש כמקום לפינוי ולריכוז עובדי השדה או נפגעים;
{{ח:תתת|(5)}} שמו וכתובתו של כל גוף האחראי על בטיחות שנקבע להגיש עזרה ולטפל בנמצאים בתחום שדה התעופה בעת חירום;
{{ח:תתת|(6)}} שם, כתובת ומספרי טלפון של מי שנקבע או מסוגל לפנות כלי טיס שנפגע.
{{ח:תת|(ג)}} להפעלת תכנית החירום האמורה בתקנה זו יקבע מנהל השדה נוהל –
{{ח:תתת|(1)}} למערכת אזעקת חירום;
{{ח:תתת|(2)}} לתיאום בין מגדל הפיקוח לבין מרכז התיאום שבשדה התעופה, או לבין כל גורם אחר בשדה התעופה הפועל בעת חירום; האמור בפסקה זו לא יחול בשדה תעופה שבו לא קיים מגדל פיקוח או מרכז תיאום;
{{ח:תתת|(3)}} להכוונה, לטיפול בנפגעים ולפינוי כל מי שלא נפגע;
{{ח:תתת|(4)}} לפינויו של כלי טיס שנפגע.
{{ח:תת|(ד)}} תכנית החירום תפרט את הנהלים להעברת כל מידע נחוץ על האירוע, עם השגתו, לכל הגורמים המנויים בתקנת משנה (ב), לפי הענין, העשוי לעזור להם במילוי תפקידם.
{{ח:תת|(ה)}} מנהל שדה –
{{ח:תתת|(1)}} יתאם את הפרטים הדרושים בתכנית החירום שקבע עם כל אחד מהגורמים המנויים בתקנת משנה (ב), לרבות הפרטים הדורשים תיאום מוקדם עם המשתמשים בשדה;
{{ח:תתת|(2)}} יוודא שכל המועסק בשדה התעופה ואשר לו תפקיד ואחריות בהתאם לתכנית החירום, מכיר ויודע את תפקידו והוכשר באופן נאות למילוי תפקידו;
{{ח:תתת|(3)}} ידאג אחת לשנה לפחות לעדכן את כל הגורמים שאיתם תואמה התכנית, כאמור בפסקה (1) ויוודא כי הם מכירים את הנהלים שנקבעו;
{{ח:תתת|(4)}} יבצע תרגיל חירום מלא אחת לשנתיים לפחות ויודיע על כך למנהל 14 ימים לפחות לפני ביצועו.

{{ח:סעיף|24א|אחריות מנהל שדה במצב חירום|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} מנהל שדה אחראי לטיפול במצב חירום בשדה התעופה בהתאם לתכנית החירום שנקבעה לאותו שדה תעופה, במטרה להקטין את מספר הנפגעים ולצמצם את הפגיעות ברכוש.

{{ח:סעיף|25|תכנית לעריכת ביקורת עצמית}}
{{ח:תת|(א)}} למילוי כל האמור {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}}, יערוך מנהל שדה –
{{ח:תתת|(1)}} ביקורת יומית, פרט אם נדרש אחרת בספר עזר המבצעי של שדה התעופה;
{{ח:תתת|(2)}} ביקורת מיוחדת, כאשר הדבר נדרש עקב תנאים בלתי רגילים השוררים בשדה התעופה העלולים להשפיע על פעילות מבצעית של כלי טיס המשתמשים בשדה התעופה כגון פעילות בניה או תנאים מטאורולוגיים חריגים;
{{ח:תתת|(3)}} ביקורת מיוחדת מיד לאחר תקרית או תאונה;
{{ח:תתת|(4)}} דין וחשבון על עריכת הביקורת המראה את הממצאים ואת הפעולות שננקטו, וישמור עליו במשך ששה חודשים לפחות; לדרישת המנהל ימציא לו מנהל השדה את דו״ח הביקורת.
{{ח:תת|(ב)}} לצורך האמור בתקנת משנה (א), יקבע מנהל שדה –
{{ח:תתת|(1)}} ציוד מתאים לעריכת ביקורת בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(2)}} נהלים וציוד אמין להעברה מהירה של מידע בין עובדי שדה התעופה לבין מפעילי כלי טיס באותו שדה תעופה;
{{ח:תתת|(3)}} נהלים להבטחה שהביקורת כאמור בתקנת משנה (א) תיערך בידי אנשים מיומנים;
{{ח:תתת|(4)}} נהלים לתיקון מיידי של כל פגם בטיחותי שנתגלה בעת הביקורת.

{{ח:סעיף|26|תנועת כלי רכב בשדה}}
{{ח:ת}} על תנועת כלי רכב בשדה תעופה יחולו כללי רשות שדות התעופה הישימים.

{{ח:סעיף|27|שמירה על מע״ן}}
{{ח:ת}} מנהל שדה ידאג –
{{ח:תת|(1)}} למניעת הקמת מיתקנים או מבנים בתחום שדה תעופה העלולים להפריע לפעולתם התקינה של מע״ן אלקטרוניים או חזותיים ושל מתקני פיקוח טיסה בשדה תעופה;
{{ח:תת|(2)}} לסילוק כל גורם העלול להפריע לראיה או לקליטה רצופה של אותות ממע״ן בידי טייס, כגון צמחיה, מבנים, קווי חשמל וכיוצא באלה;
{{ח:תת|(3)}} לפעילות רצופה של המע״ן.

{{ח:סעיף|28|גידור השדה}}
{{ח:ת}} מנהל שדה ידאג –
{{ח:תת|(1)}} לגידור השדה, להצבת שמירה ולנקיטת כל אמצעי אחר למניעת כניסה לשטח המבצעי של שדה התעופה למי שלא הורשה לכך;
{{ח:תת|(2)}} להקמת גדרות מגן בפני הדף מנועים של כלי טיס (Blast Fence), להגנה על בני אדם בתחום השטח המבצעי בשדה התעופה, ככל שנדרש.

{{ח:סעיף|29|תכניות לפעילות נגד בעלי־&lt;wbr&gt;חיים}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל שדה ינקוט כל אמצעים לסילוק הסיכונים הנובעים מבעלי חיים ולהקטנתם מיד עם גילוים ובכלל זה יכין תכנית שתכלול אמצעים שיבטיחו מניעת סכנה לכלי טיס.
{{ח:תת|(ב)}} התכנית תכלול את הנושאים הבאים לפחות:
{{ח:תתת|(1)}} שמות האנשים המוסמכים והאחראים ליישום התכנית;
{{ח:תתת|(2)}} קביעת סדר קדימויות לביצוע שינויים במבנים ובמתקנים בשטח שדה התעופה כפי שנקבע;
{{ח:תתת|(3)}} החובה לקבל אישור מתאים מאת מי שנקבע בדין לפקח על בעלי החיים;
{{ח:תתת|(4)}} האמצעים שעליו לספק ליישום התכנית;
{{ח:תתת|(5)}} בדיקה תקופתית של יעילות התכנית.

{{ח:סעיף|30||תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|31|זיהוי סימון שעל מבנים ושטחים בלתי שמישים}}
{{ח:ת}} מנהל שדה –
{{ח:תת|(1)}} יסמן, וכאשר יש צורך בכך גם יאיר כל –
{{ח:תתת|(א)}} שטח בניה ושטחים בלתי שמישים הסמוכים למקום שבו עשוי לפעול כלי טיס;
{{ח:תתת|(ב)}} פריט מציוד הבניה וכל דרך לאזור בניה העלול להפריע לתנועתו הבטוחה של כלי הטיס;
{{ח:תתת|(ג)}} שטח בקרבת מיתקן עזר לטיסה אשר נסיעה בו עלולה להשפיע על פעילותו התקינה כגון, הפסקת איתות או הפסקת פעילות;
{{ח:תת|(2)}} יקבע הסדרים לבדיקה מראש של כל תכנית בניה לפני תחילת ביצועה, וזאת למניעת חריגה בטיחותית בתפעול השוטף של השדה ולמניעת גרימת נזקים לעזרים קיימים, לכבלי חשמל, לצנרת או כל דבר אחר שמתחת לקרקע.

{{ח:סעיף|31א|תקנות שהותקנו לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 166|סעיף 166 לחוק}}|תיקון: תשע״ו, תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 13|תקנות 13(א)(4) ו־(7) ו־(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 14א|14א}}, {{ח:פנימי|סעיף 15|15(ב)(2) ו־(3), (ג) ו־(ה)}} הותקנו לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 166|סעיף 166 לחוק}}.

{{ח:סעיף|32|הוראת מעבר}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בתקנה 8(א)}}, רשאי מנהל שדה להמשיך ולפעול על פי ספר העזר המבצעי שבידו לתקופה שלא תעלה על 12 חדשים מיום תחילתן של תקנות אלה, ורשאי המנהל, במקרים מיוחדים, להאריך תקופה זו כפי שיקבע.

{{ח:סעיף|33|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה 90 ימים מיום פרסומן.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשע״ו}}

{{ח:חתימות|ז׳ באדר התשנ״ב (12 במרס 1992)}}
* '''משה קצב'''&lt;br&gt;שר התחבורה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>ring62741j1n2qkhgvgi92jh1zed677</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק התחשבנות בין בתי חולים ציבוריים כלליים לקופות חולים (תקצוב לאומי)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>457520</id>
    <revision>
      <id>3086784</id>
      <parentid>3002558</parentid>
      <timestamp>2026-10-04T06:22:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3086784</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="86721" sha1="ja942p3xnhjxiiiu5x6p6049gygcxck" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק התחשבנות בין בתי חולים ציבוריים כלליים לקופות חולים (תקצוב לאומי), התשפ&quot;ב-2021 (תיקון: תשפ&quot;ו)
&lt;שם קודם&gt; חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים), התשפ&quot;ב-2021

&lt;מאגר 2164883 תיקון 2199304 תקן 2164883 קוד a163Y00000C9royQAB&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשפ&quot;ב, 20|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611567)); ((תשפ&quot;ג, 20|חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|25:1783627)); ((תשפ&quot;ו, 441|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)|25:12235101)). ''שינוי התוספת:'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ד, 576|צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים) (שינוי התוספת לחוק)|10908)). ''הארכת תוקף:'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ה, 844|צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים) (הארכה בשנה נוספת)|11677)).

@ 1. הגדרות (תיקון: תשפ&quot;ג)
: בחוק זה -
:- &quot;בית חולים ציבורי כללי&quot; - כל אחד מהמפורטים להלן, ובלבד שהיקף ההתחשבנות הממוצע של כל אחד מהם במחיר ברוטו עם כלל קופות החולים בשנים 2018 ו-2019, עלה על 55 מיליון שקלים חדשים:
:: (1) בית חולים ממשלתי כללי, לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרתו (בחוק זה - בית חולים ממשלתי כללי);
:: (2) בית חולים כללי שבבעלות קופת חולים;
:: (3) בית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית, לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרתו (בחוק זה - בית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית);
:: (4) בית חולים כללי שהוא תאגיד שהוא מוסד ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה]];
:: (5) בית חולים כללי שאינו בית חולים כאמור בפסקאות (1) עד (4), שבתעודת רישומו לפי [[פקודת בריאות העם]], כלולות עמדות לרפואה דחופה (מיון);
:- &quot;בסיס ההתחשבנות&quot; - אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין בית חולים ציבורי כללי, למעט בית החולים אסותא אשדוד - ממוצע של סך העלויות של שירותי בריאות שצרכה קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי בשנת 2018 בניכוי המחיר ברוטו של השירותים הנתמכים שצרכה קופת החולים בבית חולים ציבורי כללי בשנת 2018, ובתוספת שיעור של 1.7%, ושל סך העלויות של שירותי בריאות שצרכה קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי בשנת 2019 בניכוי המחיר ברוטו של השירותים הנתמכים שצרכה קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי בשנת 2019, והכול במחיר ברוטו לאותן שנים, כשהעלויות מעודכנות למחירי שנת 2021 לפי שיעורי העדכון לאותן שנים, בתוספת שיעור הקידום לשנת 2021;
:: (2) לעניין בית החולים אסותא אשדוד - סך העלויות של שירותי בריאות שצרכה קופת חולים בבית החולים אסותא אשדוד בשנת 2019 בניכוי המחיר ברוטו של השירותים הנתמכים שצרכה קופת החולים בבית חולים ציבורי כללי בשנת 2019, והכול במחיר ברוטו לאותה שנה, כשהעלויות מעודכנות למחירי שנת 2021 לפי שיעור העדכון לאותה שנה, בתוספת שיעור הקידום לשנת 2021;
:- &quot;הוראת מינהל&quot; - הוראת מינהל שקבע המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לעניין זה מבין עובדי משרדו;
:- &quot;היקף ההתחשבנות&quot; - סך כל התשלומים שמשלמת קופת חולים לבית חולים ציבורי כללי בעד שירותי בריאות, לרבות תשלום של קופת חולים לבית חולים ציבורי כללי שבבעלותה או בבעלות חברה בת שלה;
:- &quot;הנחת מחזור&quot; - הנחה בעבור שירותי בריאות שקופות החולים רוכשות בבתי החולים הממשלתיים הכלליים או בבתי החולים הכלליים שבבעלות רשות מקומית, שנקבעה בהוראת מינהל;
:- &quot;הנחת תעריף&quot; - הנחה בעבור שירות בריאות מסוים שקופת חולים רוכשת בבית חולים ציבורי כללי, מעבר להנחת מחזור ולכל הנחה אחרת שאינה בעבור שירות בריאות מסוים;
:- &quot;הפרש 2017&quot; - היחס בין סך צריכת שירותי הבריאות של קופות החולים בבית חולים ציבורי כללי בשנת 2017 ובין תקרת הצריכה ברוטו של קופות החולים בו לשנת 2017, ולגבי בית חולים שהיחס כאמור היה לגביו קטן מ-95% - 100%;
:- &quot;הפרש 2019&quot; - היחס בין סך צריכת שירותי הבריאות של קופות החולים בבית חולים ציבורי כללי בשנת 2019 ובין תקרת הצריכה ברוטו של קופות החולים בו לשנת 2019;
:- &quot;הוועדה&quot; - ועדת הבריאות של הכנסת;
:- &quot;חוק ביטוח בריאות ממלכתי&quot; - [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]];
:- &quot;חוק יסודות התקציב&quot; - [[חוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
:- &quot;חוק הפיקוח&quot; - [[=חוק הפיקוח|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ&quot;ו-1996]];
:- &quot;מחיר ברוטו&quot; - מחיר מלא בניכוי הנחת תעריף שניתנה בעבור אותו שירות בשנים 2017 עד 2019;
:- &quot;מחיר מלא&quot; - מחירו המרבי של שירות בריאות, כפי שמופיע בתעריפון משרד הבריאות, ולעניין בית חולים ממשלתי כללי ובית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית - מחיר כאמור בניכוי הנחת מחזור;
:- &quot;מטופל המיועד להעברה&quot; - אחד מאלה:
:: (1) מי שמאושפז בבית חולים ציבורי כללי ומתקיימים בו כל אלה:
::: (א) הוא בהנשמה ממושכת ומאושפז בבית חולים ציבורי כללי יותר מ-30 ימים ברציפות, או שהוא מוגדר בהתאם להוראת מינהל כחולה סיעודי מורכב או תת-אקוטי או כחולה שיקומי גריאטרי;
::: (ב) הוחלט כי ניתן להעבירו מחוץ לבית החולים הציבורי הכללי בהתאם להוראת מינהל ובהתחשב בצורך בשמירה על הרצף הטיפולי;
::: (ג) קופת החולים לא הציעה מקום אחר להעברתו אליו, העומד בהוראות [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי]], ובכלל זה בדרישות [[סעיף 3(ד) לחוק האמור]];
:: (2) מי שמאושפז בבית חולים ציבורי כללי ולא מתקיימים בו התנאים האמורים בפסקה (1), אולם מתקיימים בו תנאים אחרים שקבעו השרים, באישור הוועדה, בצו;
:- &quot;מספר המבוטחים המשוקלל&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 17(א) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]];
:- &quot;סכום מופחת&quot; - סכום המשתלם בעד צריכה שהיא מעבר לתקרת צריכה ברוטו לסוג שירות בריאות כמשמעותה [[בסעיף 2(ג)]];
:- &quot;פקודת בריאות העם&quot; - [[פקודת בריאות העם, 1940]];
:- &quot;צריכה&quot; או &quot;רכישה&quot;, של שירותי בריאות בידי קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי - למעט צריכה או רכישה של שירותי בריאות בידי קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי שבבעלותה או בבעלות חברה בת שלה, ולמעט צריכה או רכישה של שירותי בריאות המנויים [[בסעיף 22]];
:- &quot;ריבית החשב הכללי&quot; - כמשמעותה בהודעה בדבר שיעורי ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת מזמן לזמן ברשומות;
:- &quot;רצפת צריכה ברוטו&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 6]];
:- &quot;רצפת צריכה נטו&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 7]];
:- &quot;שיעור העדכון&quot; - שיעור העדכון של מחיר יום אשפוז שקבעו השרים, בצו, לפי [[חוק הפיקוח]];
:- &quot;שיעור הקידום לשנת 2021&quot; - שיעור כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין בית חולים ציבורי כללי, למעט בית החולים אסותא אשדוד -
::: (א) בעבור שירות אשפוז במחלקות פנימיות - 2%;
::: (ב) בעבור שירות דיפרנציאלי וכל שירות בריאות אחר - 2.72%;
:: (2) לעניין בית החולים אסותא אשדוד -
::: (א) בעבור שירות אשפוז במחלקות פנימיות - 3.1%;
::: (ב) בעבור שירות דיפרנציאלי וכל שירות בריאות אחר - 3.8%;
:- &quot;שיעור הקפיטציה&quot;, של קופת חולים - שיעור חלקה של קופת חולים מתוך הסכום לחלוקה שקובע המוסד לביטוח לאומי לפי הוראות [[+|סעיפים 17]] [[ו-18 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]];
:- &quot;שירות אשפוז במחלקות פנימיות&quot; - שירותי אשפוז במחלקות שהקוד שלהם בתעריפון משרד הבריאות הוא: G00M1‏, G00M2‏, G00M3‏, G00M4‏, G00M5‏, G00M6, וכל קוד נוסף שהשרים קבעו, בהודעה ברשומות, שהוא שירות אשפוז במחלקות פנימיות;
:- &quot;שירות בריאות&quot; - שירות בריאות מסוג שירות אשפוז במחלקות פנימיות, שירות דיפרנציאלי או שירות בריאות אחר;
:- &quot;שירות דיפרנציאלי&quot; - שירות בריאות שנקבע לו מחיר פרטני הכולל את ביצוע הפעולה הרפואית, ימי האשפוז והשירותים הרפואיים האחרים הניתנים במסגרתו, כפי שפורסם בתעריפון משרד הבריאות;
:- &quot;שירות נתמך&quot; - שירות בריאות שצרכה קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי, בשנה מסוימת, שלגביו הגישה קופת החולים באותה שנה בקשה לקבלת כספי תמיכה במסגרת מבחני התמיכה לקיצור תורים שנקבעו לפי [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב]] ופורסמו על ידי משרד הבריאות, לשם תמיכה בהוצאות הניתוחים של קופות החולים המבצעות תכנית להסטת פעילות ממימון פרטי למימון ציבורי ולקיצור תורים, לשנות התקציב 2017 עד 2019;
:- &quot;תאגיד בריאות&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב]], אף אם הוא פועל במסגרת בית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית;
:- &quot;תוספת ריאלית&quot; - תוספת כמפורט להלן, לפי העניין, שתחולק בין בתי חולים ציבוריים כלליים בהתאם להוראות [[סעיף 4]]:
:: (1) בעבור שירות דיפרנציאלי - תוספת בהתאם לשיעור הגידול באוכלוסייה בשנה הקודמת לעומת השנה שלפניה, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:: (2) בעבור שירות אשפוז במחלקות פנימיות בכל אחת מהשנים 2022 עד 2024, כמפורט להלן:
::: (א) נחתם בין בית החולים הציבורי הכללי לבין קופת החולים, עד יום 15 בפברואר באותה שנה, ובשנת 2022 - עד 15 ביוני, הסכם לאספקת שירות אשפוז ביתי על ידי בית החולים למבוטחי קופת החולים - 1%;
::: (ב) לא נחתם הסכם כאמור בפסקת משנה (א) - 0%;
:: (3) בעבור כל שירות בריאות אחר בכל אחת מהשנים 2022 עד 2024, כמפורט להלן:
::: (א) נחתם בין בית החולים הציבורי הכללי לבין קופת החולים, עד יום 15 בפברואר באותה שנה, ובשנת 2022 - עד 15 ביוני, הסכם לאספקת שירות אשפוז ביתי על ידי בית החולים למבוטחי קופת החולים - 1.4%;
::: (ב) לא נחתם הסכם כאמור בפסקת משנה (א) - 1.55%;
:: (4) תוספת בשיעור של 0.2% שתיווסף לתוספת הריאלית לשנת 2024 לכל תוספת כמפורט בפסקאות (1) עד (3), לפי העניין;
:- &quot;תעריפון משרד הבריאות&quot; - רשימת תעריפי האשפוז והשירותים האמבולטוריים והדיפרנציאליים שמפרסם משרד הבריאות באתר האינטרנט שלו, המשקפת את התעריפים כפי שמתעדכנים מזמן לזמן לפי צווים מכוח [[סעיף 12 לחוק הפיקוח]];
:- &quot;תקרת צריכה ברוטו&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 2]], לרבות תקרת צריכה ברוטו משותפת כאמור [[בסעיפים 11]] [[ו-12]];
:- &quot;תקרת צריכה נטו&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 5]];
:- &quot;השרים&quot; - שר הבריאות ושר האוצר.

@ 2. חישוב תקרת צריכה ברוטו
: (א) תקרת הצריכה ברוטו לכל אחת מקופות החולים בכל בית חולים ציבורי כללי, בכל אחת מהשנים 2021 עד 2024, תחושב כמפורט להלן:
:: (1) בשנת 2021 -
::: (א) לעניין בית חולים ציבורי כללי, למעט בית החולים אסותא אשדוד - 99% מבסיס ההתחשבנות;
::: (ב) לעניין בית החולים אסותא אשדוד - 99.3% מבסיס ההתחשבנות;
:: (2) בשנים 2022 עד 2024 - תקרת הצריכה ברוטו בשנה הקודמת לכל שנה, בתוספת שיעור העדכון לאותה שנה ותוספת ריאלית.
: (ב)(1) השרים או מי שהסמיכו לכך מבין עובדי משרדיהם, יחשבו את הפער הממוצע בין הפרש 2019 להפרש 2017 לכלל בתי החולים הציבוריים הכלליים (בסעיף זה - שיעור הגידול הממוצע) ואת הפער בין הפרש 2019 להפרש 2017 לכל בית חולים ציבורי כללי בנפרד (בסעיף זה - שיעור הגידול הפרטני).
:: (2) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), עלה שיעור הגידול הפרטני לעניין בית חולים ציבורי כללי מסוים על שיעור הגידול הממוצע, יופחת מתקרת הצריכה ברוטו לשנת 2021 שתחושב לגבי אותו בית חולים, ההפרש החיובי, ככל שישנו, שבין שיעור הגידול הפרטני לשיעור הגידול הממוצע בתוספת 1.2% משיעור הגידול הממוצע.
: (ג) לכל אחד מסוגי שירותי הבריאות יחושבו תקרות צריכה ברוטו לפי סעיף זה בנפרד.
: (ד) בעבור צריכה שתחושב במחיר מלא של שירותי בריאות, בידי כל קופת חולים בכל בית חולים ציבורי כללי, העולה על תקרת הצריכה ברוטו, תשלם קופת החולים לבית החולים הציבורי הכללי סכום מופחת כאמור [[בסעיפים 14(א)(3)]] [[ו־15(א)(1)(ג) ו־(2)]].

@ 3. חישוב שונה לעניין שיעור הקידום לשנת 2021 והתוספת הריאלית
: (א) על אף האמור [[1|בהגדרות &quot;שיעור הקידום לשנת 2021&quot;]] [[1|ו&quot;תוספת ריאלית&quot;]] [[ובסעיף 4]], השרים רשאים לחשב, לגבי קופת חולים ובית חולים ציבורי כללי מסוימים, שיעור קידום לשנת 2021 ותוספת ריאלית השונים משיעור הקידום לשנת 2021 והתוספת הריאלית, לעניין שירות אשפוז במחלקות פנימיות, שירות דיפרנציאלי או שירות בריאות אחר, בהתחשב, בין השאר, באחד או יותר מהשיקולים המפורטים להלן:
:: (1) מכשירים רפואיים נוספים שאושרו לבית חולים על פי כל דין; לעניין זה, &quot;מכשיר רפואי&quot; - מכשיר רפואי שנקבע לגביו כי הרכישה או השימוש שלו טעון רישיון לפי [[סעיף 65ב(3) לפקודת בריאות העם]];
:: (2) שינוי בשיעור הקפיטציה של קופות החולים;
:: (3) שינוי במספר המבוטחים המשוקלל.
: (ב) החישוב כאמור בסעיף קטן (א) ייעשה באופן שסך שיעור הקידום לשנת 2021 או סך התוספת הריאלית לתקרות הצריכה ברוטו לכלל בתי החולים הציבוריים הכלליים וקופות החולים בשנה מסוימת, לפי העניין, לא ישתנה בשל השינוי האמור באותו סעיף קטן.

@ 4. חלוקת התוספת הריאלית
: (א) לשם חישוב תקרות הצריכה ברוטו כאמור [[בסעיף 2]] לעניין כל בית חולים ציבורי כללי, תחולק התוספת הריאלית בעבור שירות דיפרנציאלי ובעבור שירות בריאות אחר, בין כל בתי החולים הציבוריים הכלליים, בהתאם להוראות אלה:
:: (1) מחצית מסך התוספת הריאלית לשנה מסוימת תחולק בהתאם לתכנית המיטות הרב-שנתית, כך ש-70% מאותה מחצית יחולקו בעד מיטות האשפוז שהוקצו במסגרת התכנית ו-30% מאותה המחצית יחולקו בעד מיטות האשפוז שניתן לגביהן אישור לפי [[פקודת בריאות העם]] ונפתחו בפועל; בסעיף זה, &quot;תכנית המיטות הרב-שנתית&quot; - התכנית לתוספת מיטות אשפוז כללי לשנים 2017 עד 2022, שפורסמה באתר האינטרנט של משרד הבריאות, וכל תכנית עתידית להקצאת מיטות שתוסכם על השרים ותפורסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות;
:: (2) מחצית מסך התוספת הריאלית לשנה מסוימת תחולק בין בתי החולים הציבוריים הכלליים בהתאם לחלקה היחסי של תקרת הצריכה ברוטו של כל בית חולים ציבורי כללי מסך תקרות הצריכה ברוטו של כלל בתי החולים הציבוריים הכלליים.
: (ב) לשם חישוב תקרות הצריכה ברוטו כאמור [[בסעיף 2]] לעניין כל בית חולים ציבורי כללי, תחולק התוספת הריאלית בעבור שירות אשפוז במחלקות פנימיות בין בתי החולים הציבוריים הכלליים, בהתחשב בתכנית המיטות הרב-שנתית, או בשיקולים נוספים שקבעו השרים באישור הוועדה.

@ 5. תקרת צריכה נטו
: תקרת הצריכה נטו לכל אחת מקופות החולים בכל בית חולים ציבורי כללי, בכל אחת מהשנים 2021 עד 2024, תהיה 80% מתקרת הצריכה ברוטו לאותה שנה.

@ 6. חישוב רצפת צריכה ברוטו
: (א) רצפת הצריכה ברוטו לכל אחת מקופות החולים בכל בית חולים ציבורי כללי, בכל אחת מהשנים 2021 עד 2024, תחושב כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) בעבור שירות דיפרנציאלי ושירות בריאות אחר -
::: (א) בשנת 2021 - 95% מתקרת הצריכה ברוטו לאותה שנה;
::: (ב) בשנת 2022 - רצפת הצריכה ברוטו בשנת 2021, בתוספת שיעור העדכון לאותה שנה ובתוספת שיעור של 1%;
::: (ג) בשנים 2023 ו-2024 - כמפורט להלן, לפי העניין:
:::: (1) אם ההיקף הממוצע של שירותי הבריאות שצרכה קופת החולים בבית החולים הציבורי הכללי בשנים 2021 ו-2022 היה עד 92% מתקרת הצריכה ברוטו הממוצעת לאותן שנים - 92% מתקרת הצריכה ברוטו לשנת 2023, ולעניין שנת 2024 - בתוספת שיעור העדכון ובתוספת שיעור של 1%;
:::: (2) אם ההיקף הממוצע של שירותי הבריאות שצרכה קופת החולים בבית החולים הציבורי הכללי בשנים 2021 ו-2022 היה גבוה מ-92% ולא עלה על 95% מתקרת הצריכה ברוטו הממוצעת לאותן שנים - מכפלת שיעור הצריכה הממוצע בתקרת הצריכה ברוטו לשנת 2022, או רצפת הצריכה ברוטו כאמור בפסקה (3), לפי הנמוך מביניהן;
:::: (3) אם ההיקף הממוצע של שירותי הבריאות שצרכה קופת החולים בבית החולים הציבורי הכללי בשנים 2021 ו-2022 היה גבוה מ-95% מתקרת הצריכה ברוטו הממוצעת לאותן שנים - רצפת הצריכה ברוטו בשנת 2022, בתוספת שיעור העדכון לאותה שנה ובתוספת שיעור של 1% לכל שנה;
::: (ד) על אף האמור בפסקאות משנה (א) עד (ג), השרים רשאים לקבוע לקופת חולים מסוימת בבית חולים ציבורי כללי מסוים, רצפת צריכה ברוטו בשיעור נמוך יותר מהאמור באותן פסקאות משנה, שאינו פחות מ-90% מתקרת הצריכה ברוטו לאותה שנה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:::: (1) היחס בין היקף ההתחשבנות של קופת החולים לאותו בית חולים ובין היקף ההתחשבנות של כל קופות החולים לאותו בית חולים בשנה הקודמת אינו עולה על 12%;
:::: (2) חלקה של קופת החולים במספר המבוטחים המשוקלל אינו עולה על 20%;
:: (2) בעבור שירות אשפוז במחלקות פנימיות -
::: (א) בשנת 2021 - 95% מתקרת הצריכה ברוטו לאותה שנה;
::: (ב) בשנים 2022 עד 2024 - 100% מתקרת הצריכה ברוטו לאותה שנה.
: (ב) בעבור צריכה שתחושב במחיר מלא של שירותי בריאות, בידי כל קופת חולים בכל בית חולים ציבורי כללי, שאינה עולה על היקף הצריכה של שירותי בריאות המחושב כרצפת הצריכה ברוטו לפי סעיף זה, תשלם קופת החולים לבית החולים הציבורי הכללי את רצפת הצריכה נטו כאמור [[בסעיפים 14(א)(1)]] [[ו-15(א)(1)(א)]].

@ 7. רצפת צריכה נטו
: רצפת הצריכה נטו לכל אחת מקופות החולים בכל אחד מבתי החולים הציבוריים הכלליים, בכל אחת מהשנים 2021 עד 2024, תהיה 80% מרצפת הצריכה ברוטו לאותה שנה.

@ 8. הגדלת תקרת הצריכה או רצפת הצריכה, בשל הגדלת עלות סל שירותי הבריאות או בשל הפחתת מחירי שירותים רפואיים
: (א) החליטה הממשלה על ביצוע הגדלת עלות סל שירותי הבריאות כמשמעותה [[בסעיף 9 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]], רשאים השרים, בצו, לקבוע תקרת צריכה ברוטו הגבוהה מהתקרה הקבועה [[בסעיף 2]], או להגדיל את תקרת הצריכה נטו ביחס לתקרת הצריכה ברוטו או את רצפת הצריכה נטו ביחס לרצפת הצריכה ברוטו, ובלבד שסך תוספת ההוצאה לקופות החולים בשל הקביעה או ההגדלה כאמור יהיה שווה לסכום שהתווסף לסל שירותי הבריאות.
: (ב) הופחתו מחירי שירותים רפואיים כפי שהם מפורסמים בתעריפון משרד הבריאות, רשאים השרים, בצו, להגדיל את תקרת הצריכה נטו ביחס לתקרת הצריכה ברוטו, או את רצפת הצריכה נטו ביחס לרצפת הצריכה ברוטו, ובלבד שסך תוספת ההוצאה לקופות החולים בשל הגדלת תקרת הצריכה נטו או רצפת הצריכה נטו כאמור יהיה שווה לסך העלות שנחסכה לקופות החולים בשל הפחתת המחירים.
: ((פורסם [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים) (הגדלת תקרות ורצפות)|צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים) (הגדלת תקרת הצריכה או רצפת הצריכה בשל הגדלת עלות סל שירותי הבריאות), התשפ&quot;ב-2022]].))
: ((פורסם [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים) (הגדלת תקרות ורצפות תשפ&quot;ג)|צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים) (הגדלת תקרת הצריכה או רצפת הצריכה בשל הפחתת מחירי שירותים רפואיים), התשפ&quot;ג-2023]].))
: ((פורסם [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים) (הגדלת תקרות ורצפות תשפ&quot;ד)|צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים) (הגדלת תקרת הצריכה או רצפת הצריכה בשל הגדלת עלות סל שירותי הבריאות והפחתת מחירי שירותים רפואיים), התשפ&quot;ד-2024]].))

@ 9. תשלום חודשי קבוע (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 3א לחוק יסודות התקציב]], ובלי לגרוע מסמכות משרד הבריאות לפי [[הסעיף האמור]], החל משנת 2022 יעביר המוסד לביטוח לאומי לכל בית חולים ציבורי כללי, תשלום חודשי קבוע כפי שהודיעו לו השרים לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה - תשלום חודשי קבוע), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) הממשלה החליטה על העברת סכום למוסד לביטוח לאומי כנגד הפחתה מקבילה בתקצוב הישיר לבתי החולים הממשלתיים הכלליים ובכספי התמיכה המועברים לבתי החולים הציבוריים הכלליים שאינם ממשלתיים;
:: (2) סך התשלומים החודשיים הקבועים לשנה לכלל בתי החולים הציבוריים הכלליים (בסעיף זה - התשלום החודשי הכולל) הועבר על ידי משרד הבריאות למוסד לביטוח לאומי, בתוספת הוצאות המוסד לביטוח לאומי הכרוכות בהעברת התשלום החודשי הקבוע לבתי החולים הציבוריים הכלליים;
:: (3) נקבעו תקנות לפי סעיף קטן (ו).
: (ב) סך התשלום החודשי הכולל שישולם בשנת 2022 על ידי המוסד לביטוח לאומי, יהיה שווה לסכום שהועבר למוסד לביטוח לאומי כאמור בסעיף קטן (א)(2), בניכוי הוצאות המוסד כאמור באותו סעיף קטן.
: (ג) הסך החודשי הכולל יעודכן מדי שנה בהתאם לתקנות לפי סעיף קטן (ו)(1)(ג).
: (ד) החל משנת 2021, השרים יודיעו למוסד לביטוח לאומי ולכל בית חולים ציבורי כללי, עד יום 15 בדצמבר בכל שנה, מהו סכום התשלום החודשי הקבוע שעל המוסד לביטוח לאומי להעביר לכל בית חולים ציבורי כללי, לפי העניין, בשנה העוקבת לאותה שנה, לפי חישוב שנערך בהתאם לתקנות לפי סעיף קטן (ו)(1)(א); השרים יפרסמו, בכל שנה, הודעה ברשומות בדבר סכומי התשלום החודשי הקבוע שהודיעו עליהם כאמור.
: (ה) המוסד לביטוח לאומי יעביר את התשלום החודשי הקבוע לבתי החולים הציבוריים הכלליים עד יום ה-15 בכל חודש, לאותו חודש.
: (ו)(1) שר האוצר, בהסכמת שר הבריאות, יקבע תקנות בעניינים אלה:
::: (א) כללים ואמות מידה שוויוניים לחישוב התשלום החודשי הקבוע, בשים לב, בין היתר, למספר המיטות שבית החולים הציבורי הכללי מפעיל וניתן לגביהן אישור לפי [[פקודת בריאות העם]], לפעילות ההכשרות של כוח אדם רפואי וסיעודי שמבצע בית החולים, להפעלת תשתיות חירום על ידי בית החולים, לסוגי השירותים הרפואיים הניתנים בבית החולים, לרבות פעילות מיילדותית ושירותי רפואה פרטיים, לגודל בית החולים ומיקומו הגאוגרפי, לשיוכו של בית החולים לרשת המפעילה בתי חולים נוספים, ולשיוכו של בית חולים לקופת חולים;
::: (ב) המקרים שבהם ניתן לקזז את התשלום החודשי הקבוע כנגד תשלומים המשולמים לבית חולים ציבורי כללי על ידי המדינה ואופן ביצוע הקיזוז;
::: (ג) הוראות בדבר עדכון הסך החודשי הכולל, בהתאם למדד שייקבע בתקנות;
::: (ד) כללים בעניין פיקוח ובקרה תקציביים על בתי החולים הציבוריים הכלליים ודיווחים שיידרשו בתי החולים הציבוריים הכלליים להגיש;
::: (ה) הגבלות ואמצעי איזון שיוטלו על בית חולים ציבורי כללי בעניינים המפורטים להלן, לשם שמירה על האיזון התקציבי שלו, אם הוא חורג מתקציבו בשיעור שייקבע בתקנות לגבי כל הגבלה ואמצעי איזון; ההגבלות ואמצעי האיזון יחולו כל עוד החריגה התקציבית לא תוקנה:
:::: (1) מינוי חשב מלווה לבית החולים;
:::: (2) הגבלת הוצאות הפיתוח של בית החולים;
:::: (3) בלי לגרוע מההוראות לפי [[פרק ד' לחוק יסודות התקציב]] - הגבלת הגידול בהוצאות השכר המשולם בבית החולים;
:::: (4) הגבלת קליטת כוח אדם בבית החולים;
:::: (5) העלאת התקורות המשולמות לבית החולים מחברה בת שלו או מתאגיד בריאות;
:::: (6) העלאת התקורות המשולמות לבית החולים מפעילות שירותי רפואה פרטית;
::: (ו) אופן החלת כללים והגבלות כאמור בפסקאות משנה (ד) ו-(ה) על חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים במשרד הבריאות ועל קופת חולים שבבעלותה הישירה או העקיפה בית חולים ציבורי כללי.
:: (2) השרים רשאים לקבוע כי אחת לשנה יחולק לבתי החולים הציבוריים הכלליים, באמצעות המוסד לביטוח לאומי, תשלום נוסף בסכום שיקבעו, על פי מדדי איכות רפואיים בתחומים שיקבעו בתקנות, ויחולו לעניין זה הוראות סעיפים קטנים (א), (ב), (ד) ו-(ה), בשינויים המחויבים.
:: (3) תקנות ראשונות לפי פסקה (1) יותקנו עד יום י&quot;א בטבת התשפ&quot;ב (15 בדצמבר 2021), ובלבד שיונחו על שולחן הוועדה עד יום ג' בטבת התשפ&quot;ב (7 בדצמבר 2021).
: ((פורסמו [[תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (תקצוב לאומי) (תשלום חודשי קבוע לבתי חולים ציבוריים כלליים), התשפ&quot;ב-2022]].))
: (ז) בסעיף קטן זה, &quot;בית חולים ציבורי כללי&quot; - כהגדרתו [[בחוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים), התשפ&quot;ו-2026]].

@ 10. הודעה על תקרת צריכה ברוטו ורצפת צריכה ברוטו
: השרים, או מי שהסמיכו לכך מבין עובדי משרדיהם, יודיעו לכל בית חולים ציבורי כללי ולכל קופת חולים -
: (1) עד יום כ&quot;ז בכסלו התשפ&quot;ב (1 בדצמבר 2021) - מהי תקרת הצריכה ברוטו לשירותי הבריאות לשנת 2021;
: (2) עד יום 1 במרס של כל אחת מהשנים 2022 עד 2024 - מהי תקרת הצריכה ברוטו לשירותי הבריאות לאותה שנה;
: (3) עד יום י&quot;ד באב התשפ&quot;ג (1 באוגוסט 2023) - מהי רצפת הצריכה ברוטו המעודכנת שנקבעה להם לשנים 2023 ו-2024 בהתאם להוראות [[סעיף 6(א)(1)(ג)]].

@ 11. תקרת צריכה ברוטו משותפת לבתי חולים ציבוריים כלליים
: (א) על אף האמור [[בסעיף 2]], השרים רשאים להודיע, אחרי שנתנו לקופות החולים ולבתי החולים הציבוריים הכלליים, הנוגעים בדבר, הזדמנות לטעון את טענותיהם, כי לגבי קופת חולים אחת או יותר תחול תקרת צריכה ברוטו משותפת לשני בתי חולים ציבוריים כלליים שונים או יותר, שהמרחק הגאוגרפי ביניהם לא עולה על 20 קילומטר, ובלבד שבתי חולים אלה הסכימו לכך ומתקיים בהם אחד מאלה:
:: (1) הם בתי חולים ממשלתיים כלליים;
:: (2) הם בתי חולים ציבוריים כלליים שבבעלות אותה קופת חולים.
: (ב) השרים ישקלו לעניין סעיף קטן (א), בין השאר, את ההשפעה על שירותי הבריאות לתושבים באזור הגאוגרפי שבו מצויים בתי החולים, ואת ההשפעה על משך ההמתנה לקביעת תורים.
: (ג) הודעת השרים לפי סעיף קטן (א) תימסר לקופות החולים ולבתי החולים הציבוריים הכלליים הנוגעים בדבר עד יום 15 בדצמבר, והיא תחול החל מהשנה העוקבת למועד מסירת ההודעה; הודעה כאמור תפורסם ברשומות.

@ 12. תקרת צריכה ברוטו משותפת לקופות חולים
: (א) על אף האמור [[בסעיף 2]], השרים, אחרי שנתנו לקופות החולים הנוגעות בדבר הזדמנות לטעון את טענותיהן, רשאים להודיע כי תחול תקרת צריכה ברוטו משותפת לשתי קופות חולים בבית חולים ציבורי כללי שבנפה מסוימת, ובלבד שמתקיימים בהן כל אלה:
:: (1) חלקה של כל אחת מקופות החולים במספר המבוטחים המשוקלל באותה נפה אינו עולה על 12%;
:: (2) חלקה של כל אחת מקופות החולים במספר המבוטחים המשוקלל אינו עולה על 20%.
: (ב) בסעיף זה, &quot;נפה&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 2 לפקודת בריאות העם]].

@ 13. הפחתת תקרת הצריכה ברוטו בשל הסכם לרכישת שירות חלופת אשפוז בבית המטופל
: הגיעו בית חולים ציבורי כללי וקופת חולים להסכם ביניהם לרכישת שירות חלופת אשפוז בבית המטופל, כנגד הפחתת התשלום בעד שירות אשפוז במחלקות פנימיות, רשאים השרים לחשב להם תקרת צריכה ברוטו לשירות אשפוז במחלקות פנימיות, הנמוכה מתקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לבית החולים ולקופת החולים לפי הוראות [[סעיף 2]]; לעניין זה, &quot;שירות חלופת אשפוז בבית המטופל&quot; - שירות טיפול רפואי בבית המטופל, כתחליף לאשפוז בבית חולים ציבורי כללי.

@ 14. תשלום בעד שירות דיפרנציאלי ושירות בריאות אחר
: (א) קופת חולים תשלם בעבור שירות דיפרנציאלי או שירות בריאות אחר שרכשה בכל בית חולים ציבורי כללי, בכל אחת מהשנים 2021 עד 2024, סכומים כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) אם קופת החולים רכשה שירותים דיפרנציאליים ושירותי בריאות אחרים עד לרצפת הצריכה ברוטו - רצפת הצריכה נטו לאותה שנה, אלא אם כן ראו השרים שבית החולים הציבורי הכללי לא הסכים לספק לקופת החולים, באותה שנה, על פי בקשתה, שירותי בריאות הדומים בהיקפם הכספי, בזמינותם ובתמהיל שלהם לשירותים דיפרנציאליים ולשירותי בריאות אחרים שסיפק בית החולים לקופת החולים בשנה הקודמת;
:: (2) אם קופת החולים רכשה שירותים דיפרנציאליים ושירותי בריאות אחרים מעבר לרצפת הצריכה ברוטו ועד לתקרת הצריכה ברוטו - רצפת הצריכה נטו לאותה שנה בתוספת של לא יותר מ-80% מהמחיר המלא בעבור שירותים דיפרנציאליים ושירותי בריאות אחרים שנרכשו מעבר לרצפת הצריכה ברוטו;
:: (3) אם קופת החולים רכשה שירותים דיפרנציאליים ושירותי בריאות אחרים מעבר לתקרת הצריכה ברוטו - תקרת הצריכה נטו בתוספת סכום מופחת כמפורט להלן, לפי העניין:
::: (א) בעבור רכישת שירות דיפרנציאלי מעבר לתקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירות כאמור - לא יותר מ-55% מהמחיר המלא של השירות;
::: (ב) בעבור רכישת שירות בריאות אחר, מעבר לתקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירות כאמור - לא יותר מ-30% מהמחיר המלא של השירות.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רכשה קופת חולים מבית חולים ציבורי כללי, בכל אחת מהשנים 2021 עד 2024 -
:: (1) שירותים דיפרנציאליים בסכום הנמוך מתקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירותים אלה, ייווסף ההפרש שבין הרכישה בפועל ובין תקרת הצריכה ברוטו, של שירותים אלה, לתקרת הצריכה ברוטו של שירות בריאות אחר;
:: (2) שירותי בריאות אחרים בסכום הנמוך מתקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירותים אלה, ייווסף ההפרש שבין הרכישה בפועל ובין תקרת הצריכה ברוטו, של שירותים אלה, לתקרת הצריכה ברוטו של שירות דיפרנציאלי.

@ 15. תשלום בעד שירות אשפוז במחלקות פנימיות
: (א) קופת חולים תשלם בעבור שירות אשפוז במחלקות פנימיות בבית חולים ציבורי כללי, בכל אחת מהשנים 2021 עד 2024, סכומים כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) בשנת 2021 - סכומים כמפורט להלן, לפי העניין:
::: (א) אם קופת החולים רכשה שירותי אשפוז במחלקות פנימיות עד לרצפת הצריכה ברוטו - רצפת הצריכה נטו לאותה שנה, אלא אם כן ראו השרים שבית החולים הציבורי הכללי לא הסכים לספק לקופת החולים, באותה שנה, על פי בקשתה, שירותי אשפוז במחלקות פנימיות הדומים בהיקפם הכספי, בזמינותם ובתמהיל שלהם לשירותי אשפוז במחלקות פנימיות שסיפק בית החולים לקופת החולים בשנה הקודמת;
::: (ב) אם קופת החולים רכשה שירותי אשפוז במחלקות פנימיות מעבר לרצפת הצריכה ברוטו ועד לתקרת הצריכה ברוטו - רצפת הצריכה נטו לאותה שנה בתוספת לא יותר מ-80% מהמחיר המלא בעבור שירותי אשפוז במחלקות פנימיות שנרכשו מעבר לרצפת הצריכה ברוטו;
::: (ג) אם קופת החולים רכשה שירותי אשפוז במחלקות פנימיות מעבר לתקרת הצריכה ברוטו - תקרת הצריכה נטו בתוספת סכום מופחת של לא יותר מ-20% מהמחיר המלא של השירות;
:: (2) בשנים 2022 עד 2024 - היחס שבין מספר ימי האשפוז שצרכה קופת חולים במחלקות הפנימיות באותו בית חולים לסך ימי האשפוז שצרכו כלל קופות החולים במחלקות הפנימיות באותו בית חולים, בשנה הקודמת לכל שנה, ולגבי שנת 2022 - בשנת 2019, כשהוא מוכפל בסך תקרות הצריכה נטו לשירות אשפוז במחלקות פנימיות של כל קופות החולים באותו בית חולים בשנת 2021, ובתוספת שיעור העדכון לאותה שנה ותוספת ריאלית.
: (ב)(1) נוסף על הסכומים המפורטים בסעיף קטן (א), בכל אחת מהשנים 2021 עד 2024, ישלמו כלל קופות החולים לכלל בתי החולים הציבוריים הכלליים סכום של 90 מיליון שקלים חדשים בעבור שירות אשפוז במחלקות פנימיות (בחוק זה - תוספת התשלום למחלקות הפנימיות), ובשנת 2022, ישלמו כלל קופות החולים כאמור סכום נוסף של 20 מיליון שקלים חדשים ויראו אותו לעניין שנה זו כחלק מתוספת התשלום למחלקות הפנימיות.
:: (2) תוספת התשלום למחלקות הפנימיות תחולק בין בתי החולים הציבוריים הכלליים כמפורט להלן:
::: (א) בשנת 2021 - באופן שוויוני בין כלל בתי החולים הציבוריים הכלליים, בהתאם למספר מיטות האשפוז במחלקות הפנימיות בכל בית חולים, שניתן לגביהן אישור לפי [[פקודת בריאות העם]], לשם שיפור התשתיות במחלקות אלה;
::: (ב) בשנים 2022 עד 2024 - בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות במחלקות הפנימיות בבתי חולים ציבוריים כלליים שנקבע לפי פסקה (3) (בסעיף קטן זה - מדד לשיפור השירות במחלקות הפנימיות), שעליהם יודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות לבתי החולים הציבוריים הכלליים, עד יום 31 במרס בכל שנה, לגבי השנה הקודמת; ואולם -
:::: (1) אם עד המועד האמור המנהל הכללי של משרד הבריאות לא הודיע לבתי החולים הציבוריים הכלליים על ציוני המדד, ישלמו כלל קופות החולים לכלל בתי החולים הציבוריים הכלליים, על אף האמור בפסקה (1), 70% מתוספת התשלום למחלקות הפנימיות, שתחולק בין בתי החולים בהתאם להוראות פסקת משנה (א);
:::: (2) אם עד המועד האמור המנהל הכללי של משרד הבריאות לא פרסם הצעה למדד כאמור בפסקה (3)(א) או לא קבע מדד כאמור בפסקה (3)(ב), ישלמו כלל קופות החולים כאמור 100% מתוספת התשלום למחלקות הפנימיות, שתחולק בין בתי החולים בהתאם להוראות פסקת משנה (א).
:: (3)(א) המנהל הכללי של משרד הבריאות, בהסכמת הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יפרסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות עד יום י&quot;א בטבת התשפ&quot;ב (15 בדצמבר 2021), הצעה לקביעת מדד לשיפור השירות במחלקות הפנימיות; הודעה על ההצעה לקביעת המדד תישלח לבתי החולים הציבוריים הכלליים.
::: (ב) המנהל הכללי של משרד הבריאות, בהסכמת הממונה על התקציבים במשרד האוצר, ולאחר שנתן לבתי החולים הציבוריים הכלליים הזדמנות לטעון את טענותיהם, יקבע את המדד לשיפור השירות במחלקות הפנימיות בהתאם לעקרונות המפורטים בפסקת משנה (ג), ויפרסמו בהוראת מינהל, באתר האינטרנט של משרד הבריאות, עד יום י&quot;ד באדר א' התשפ&quot;ב (15 בפברואר 2022).
::: (ג) המדד לשיפור השירות במחלקות הפנימיות יכלול מדדים שונים שלפיהם יימדדו וידורגו המחלקות הפנימיות של כלל בתי החולים הציבוריים הכלליים, ויתבסס על עקרונות אלה:
:::: (1) מחצית מהמדד יורכב ממדדים קליניים שיורה עליהם המנהל הכללי של משרד הבריאות;
:::: (2) מחצית מהמדד יורכב ממדדים של איכות השירות שיורו עליהם המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים במשרד האוצר.
::: (ד) המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים במשרד האוצר רשאים להחליט על תמהיל אחר של מדדים מהתמהיל כמפורט בפסקאות משנה (ג)(1) ו-(2).
:: (4) השרים או מי שהסמיכו לכך מבין עובדי משרדיהם, יודיעו לכל קופת חולים מהו סכום התשלום, מתוך תוספת התשלום למחלקות הפנימיות, שעליה להעביר לכל בית חולים ציבורי כללי, בכל שנה, ובלבד שסך התשלום שעל כל קופת חולים להעביר לכלל בתי החולים הציבוריים הכלליים, מתוך תוספת התשלום למחלקות הפנימיות, לא יעלה על שיעור הקפיטציה של קופת החולים; קופת החולים תעביר לבתי החולים הציבוריים הכלליים את סכום התשלום כאמור לא יאוחר מ-60 ימים מהמועד שבו קיבלה את ההודעה האמורה.

@ 16. מועד התשלום בעד צריכת שירותי בריאות
: (א) קופת חולים תעביר לבית חולים ציבורי כללי, לא יאוחר מ-60 ימים מיום 1 בחודש שבו קיבלה מבית החולים הודעת חיוב חודשית, את הסכום הגבוה מבין הסכומים כמפורט להלן:
:: (1) 8.33% מרצפת הצריכה נטו לאותה שנה שנקבעה לקופת החולים באותו בית חולים ציבורי כללי, אלא אם כן קיבלה קופת החולים אישור מהשרים או מעובדי משרדיהם שהוסמכו לכך, שלא להעביר את הסכום האמור בשל כך שבית החולים לא הסכים לספק לקופת החולים שירותי בריאות הדומים לשירותי הבריאות שסיפק לה בשנה הקודמת כאמור [[בסעיפים 14]] [[ו-15]];
:: (2) הסכום שאינו שנוי במחלוקת בהודעת החיוב;
:: (3) 97% מהסכום נטו הנדרש על פי הודעת החיוב לעניין שירותי הבריאות המובאים בחשבון בתקרת הצריכה ברוטו ושירותי רפואה דחופה (מיון), אלא אם כן ערערה קופת החולים על הודעת החיוב, בהתאם למנגנון בירור לפי הוראת מינהל שפרסם המנהל הכללי של משרד הבריאות באתר האינטרנט של משרד הבריאות, ובית החולים לא השיב לערעור זה בהתאם להוראת המינהל כאמור.
: (ב) לא העבירה קופת חולים לבית חולים ציבורי כללי את סכום התשלום הנדרש לפי סעיף קטן (א), או את סכום התשלום בהתאם להוראות [[סעיף 15(ב)(4)]], יחולו הוראות אלה:
:: (1) על סכום שלא הועבר כאמור תתווסף ריבית החשב הכללי עד מועד העברתו בפועל לבית החולים הציבורי הכללי;
:: (2) השרים, לאחר שנתנו לקופת החולים ולבית החולים הזדמנות לטעון את טענותיהם, רשאים לבצע קיזוז של הסכום שלא הועבר כאמור, ממקורות המימון של שירותי הבריאות כמשמעותם [[בסעיף 13(א) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]] ומכספי התמיכה המועברים לקופת החולים לפי [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב]], ולהעבירו לבית החולים הציבורי הכללי.
: (ג) סכומים עודפים ששילמה קופת חולים לבית חולים ציבורי כללי בשל הוראות סעיף קטן (א) או סכומים שהיה על קופת חולים לשלם לבית חולים ציבורי כללי ולא שולמו בשל הוראות הסעיף הקטן האמור, יוחזרו או ישולמו, לפי העניין, בתוספת ריבית החשב הכללי, בתוך 30 ימים מתום הליך הבירור לפי הוראת המינהל האמורה בסעיף קטן (א)(3).
: (ד) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מחובת קופת חולים לשלם לבית חולים ציבורי כללי כל תשלום אחר שבו היא חייבת.

@ 17. מטופל המיועד להעברה
: (א) השרים רשאים לקבוע, בצו, כי קופת חולים תשלם לבית חולים ציבורי כללי מחיר מלא בעבור שירות אשפוז של מטופל המיועד להעברה, החל מהמועד שיקבעו השרים לעניין זה ובהתאם לתנאים ולכללים שיקבעו.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בתקופה שמיום כ&quot;ט באדר ב' התשפ&quot;ב (1 באפריל 2022) עד יום ז' בטבת התשפ&quot;ג (31 בדצמבר 2022), קופת חולים תשלם 75% מהמחיר המלא בעבור שירות אשפוז של מטופל המיועד להעברה.
: (ג) בתקופה שמיום ח' בטבת התשפ&quot;ג (1 בינואר 2023) ועד מועד תחילתו של צו לפי סעיף קטן (א), יחולו הוראות [[סעיף 1 לצו לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014) (תשלום מוגדל בעד אשפוז של מטופל המיועד להעברה), התשע&quot;ד-2014]], ויראו אותו כאילו ניתן לפי הוראות חוק זה לגבי השנים 2023 ו-2024.

@ 18. תשלום בעד שירותי רפואה דחופה (מיון)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 22(א)(7)]], בעד שירותי רפואה דחופה (מיון), תשלם קופת חולים לבית חולים ציבורי כללי סכום שלא יעלה על 81.5% מהמחיר המלא של שירותים אלה.
: (ב) השרים רשאים, בצו, להגדיל את השיעור האמור בסעיף קטן (א).

@ 19. תשלום בעד שירותי רפואה פרטית
: השרים רשאים, באישור הוועדה, לקבוע, בצו, הסדר אחר מהקבוע בחוק זה להתחשבנות בעד צריכת שירותי בריאות בידי קופות החולים בבתי החולים הציבוריים הכלליים במסגרת שירותי רפואה פרטית, לרבות קביעת שיעורים שונים לתקרות צריכה ברוטו, לתקרות צריכה נטו, לרצפות צריכה ברוטו, לרצפות צריכה נטו, לתוספת הריאלית ולסכום המופחת, וכן קביעת תנאי תשלום שונים; קבעו השרים הסדר אחר בצו כאמור, תחול קביעתם החל מהשנה העוקבת לשנה שבה קבעו כאמור.

@ 20. הסכם בין קופת חולים לבית חולים בדבר שיטת ההתחשבנות ביניהם
: (א) על אף האמור בחוק זה, בית חולים ציבורי כללי וקופת חולים רשאים לקבוע בהסכם בכתב ביניהם הסדר אחר להתחשבנות בעד רכישת שירותי בריאות בבית החולים (בסעיף זה - ההסכם), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) ההסכם יקבע כי בבית החולים יינתנו לחברי קופת החולים שירותים ברמה נאותה ובאיכות וזמינות כמתחייב מהוראות [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי]];
:: (2) ההסכם יקבע כי אם יחול גידול בסך היקף צריכת שירותי הבריאות של קופת החולים בבית החולים, בכל שנה משנות ההסכם, לעומת תקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לאותה שנה, בשיעור העולה על 6%, תיערך ההתחשבנות ביניהם בשנה שלאחר מכן, לפי הוראות חוק זה;
:: (3) תקופת ההסכם לא תהיה מעבר ליום ל' בכסלו התשפ&quot;ה (31 בדצמבר 2024);
:: (4) במסגרת ההסכם בית החולים יהיה רשאי לתת לקופת החולים הנחות על תעריף של שירותי בריאות המהווים לא יותר ממחצית ממחזור ההתחשבנות בין בית החולים לקופת החולים; לעניין זה, &quot;מחזור ההתחשבנות&quot; - סך ההיקף הכספי של שירותי הבריאות שמובאים בחשבון בתקרת הצריכה ברוטו, שרוכשת קופת החולים מבית החולים;
:: (5) ההסכם יקבע כי סך התשלום שקופת החולים תשלם לבית החולים בעד רכישת שירותי בריאות, בכל שנה, לא יפחת מרצפת הצריכה נטו כאמור [[בסעיפים 14(א)(1)]] [[ו-15(א)(1)(א)]];
:: (6) ההסכם יכלול את הוראות [[סעיפים 15]], [[16]] [[ו-18]] ולא יתנה על ההוראות האמורות.
: (ב) העתק מהסכם שנערך כאמור בסעיף קטן (א) יועבר לשרים או למי שהסמיכו לכך מבין עובדי משרדיהם, לא יאוחר מתום שישה חודשים מהמועד שבו קיבלו בית החולים וקופת החולים הודעה על תקרות הצריכה ברוטו כאמור [[בסעיף 10(1) או (2)]], לעניין השנה שבה נחתם ההסכם.
: (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), סברו השרים כי ההסכם אינו עומד בהוראות אותו סעיף קטן, יודיעו על כך לקופת החולים ולבית החולים בתוך 60 ימים מהמועד שבו הועבר אליהם ההסכם, ורשאים השרים, לאחר שנתנו לצדדים להסכם הזדמנות לטעון את טענותיהם, לבטל את ההסכם כולו מנימוקים שיירשמו; החליטו השרים לבטל הסכם כאמור, ימסרו לצדדים את החלטתם בצירוף הנימוקים לה.

@ 21. התחשבנות בין בית חולים לתאגיד
: בריאות בבית חולים ממשלתי כללי או בבית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית, שבמסגרתו פועל תאגיד בריאות, לא יפחת היקף החשבונות שבעבורם משולם סכום מופחת כאמור [[בסעיפים 14(א)(3)]] [[ו-15(א)(1)(ג) ו-(2)]] שייוחס לתאגיד הבריאות, מסכום השווה ל-48.67% מכלל החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת כאמור; השרים רשאים לקבוע, בצו, לגבי בית חולים כאמור ולגבי תאגיד בריאות הפועל בתחומו, לכל אחת מהשנים 2021 עד 2024, שיעור אחר מכלל החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת כאמור, לאחר שנתנו לבית החולים ולתאגיד הזדמנות לטעון את טענותיהם.

@ 22. אי-תחולה על שירותי בריאות מסוימים
: (א) הוראות חוק זה לא יחולו על -
:: (1) שירות בריאות הניתן לנפגע כהגדרתו [[בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש&quot;ל-1970]];
:: (2) שירות בריאות הניתן לקטין שאינו תושב, לפי הסכם בין המדינה לקופת חולים או לפי כל הסדר משפטי אחר; לעניין זה, &quot;תושב&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]];
:: (3) שירות בריאות הניתן לעובד זר כהגדרתו [[בחוק עובדים זרים, התשנ&quot;א-1991]], הכלול במסגרת סל השירותים שקבע שר הבריאות לפי [[החוק האמור]], אך למעט שירות הניתן לעובד זר השוהה בישראל לפי אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/1, כאמור [[בתקנה 6(א) לתקנות הכניסה לישראל, התשל&quot;ד-1974]];
:: (4) שירות בריאות הניתן לחייל לפי הסכם בין קופת חולים לצבא הגנה לישראל; לעניין זה, &quot;חייל&quot; - חייל בשירות חובה כמשמעותו [[בפסקה (1) להגדרה &quot;חייל&quot; שבחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], למעט חייל בשירות חובה בתקופת שירות ללא תשלום, כאמור [[בסעיף 55 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]];
:: (5) שירות בריאות הניתן למטופל לפי הסכם בין קופת חולים לגוף אחר האחראי למתן השירות למטופל, על פי חוק, הסכם או חוזה ביטוח;
:: (6) שירות משירותי בריאות הנפש המפורטים [[בפרט 22א ((לחלק הראשון)) לתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]];
:: (7) שירותי רפואה דחופה (מיון), בכפוף להוראות [[סעיפים 16(א)(3)]] [[ו-18]];
:: (8) שירות בריאות נוסף שקבעו השרים [[בצו ההסדרים במשק המדינה (קביעת שירותים מוחרגים וקביעת הפחתות), התשע&quot;ג-2013]];
:: (9) שירות בריאות המנוי [[בתוספת]];
:: (10) שירות אשפוז במחלקת קורונה שהקוד שלו בתעריפון משרד הבריאות הוא GOC19, וכל קוד נוסף שהשרים קבעו, בהודעה ברשומות, שהוא שירות אשפוז במחלקת קורונה;
:: (11) שירות בדיקת נגיף קורונה שהקוד שלו בתעריפון משרד הבריאות הוא L7172, וכל קוד נוסף שהשרים קבעו, בהודעה ברשומות, שהוא שירות בדיקת נגיף קורונה;
:: (12) שירות בריאות הניתן לאדם שאינו מבוטח כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]];
:: (13) שירות בדיקת מעבדה המבוצעת בדגימה שנדגמה בקופת החולים ונשלחה על ידה לבית החולים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), השרים רשאים לקבוע, בצו, שיעורי תשלום הנמוכים מהמחיר המלא בעבור שירותים כאמור באותו סעיף קטן שהם פעולות ניתוחיות בעלות מאפיינים מיוחדים.
: (ג) השרים רשאים, בצו, לשנות את [[התוספת]].

@ 23. סייג לתחולת [[סעיף 9 לחוק הפיקוח]]
: הוראות חוק זה יחולו על אף האמור [[בסעיף 9 לחוק הפיקוח]].

@ 24. דיווח לוועדה
: (א) המנהל הכללי של משרד הבריאות, או מי מטעמו, ידווח לוועדה על תכנית המיטות הרב-שנתית בבתי החולים הציבוריים הכלליים ועל תכנית המיטות הרב-שנתית בבתי החולים הפסיכיאטריים, בתוך 30 ימים ממועד פרסום תכנית כאמור באתר האינטרנט של משרד הבריאות.
: (ב) השרים ידווחו לוועדה עד 30 בנובמבר בכל שנה על כל אלה:
:: (1) סך התשלום החודשי הקבוע ששולם לכל בית חולים ציבורי כללי באותה שנה, תוך פירוט רכיבי התשלום בהתאם לרכיבים שנקבעו בתקנות לפי [[סעיף 9(ו)]];
:: (2) המגבלות ואמצעי האיזון שהוטלו באותה שנה על בתי חולים ציבוריים כלליים לפי [[סעיף 9(ו)(1)(ה)]];
:: (3) בשנת 2022 יכלול הדיווח גם השוואה של הסכומים ששולמו בשנה זו בתקצוב ישיר או בכספי תמיכה לכל בית חולים ציבורי כללי לפני תחילתו של חוק זה, לעומת הסכומים ששולמו לו באותה שנה כתשלום חודשי קבוע לפי [[סעיף 9]].

@ 25. הוראות מיוחדות לעניין תשלום בעד שירותי בריאות בשל השלכות נגיף הקורונה
: (א) על אף האמור [[בסעיפים 14]], [[15]] [[ו-22(א)(10)]] -
:: (1) בשנת 2021 - יופחת מהתשלום של קופת החולים לבית החולים הציבורי הכללי בעד שירות אשפוז במחלקת קורונה סכום השווה ל-80% מסכום ההפרש החיובי שבין רצפת הצריכה ברוטו בעבור כלל שירותי הבריאות ובין היקף הפעילות של שירותי הבריאות שצרכה קופת החולים בבית החולים הציבורי הכללי באותה השנה, למעט שירותי בריאות כאמור [[בסעיף 22(א)(7) ו-(10)]], ובלבד שהיקף הפעילות כאמור היה נמוך מרצפת הצריכה ברוטו כאמור;
:: (2) בכל אחת מהשנים 2022 עד 2024, יופחת מהתשלום של קופת החולים לבית החולים הציבורי הכללי בעד שירות אשפוז במחלקת קורונה, סכום השווה ל-80% מסכום ההפרש החיובי שבין תקרת הצריכה ברוטו בעבור שירות אשפוז במחלקות פנימיות, ובין היקף הפעילות של שירות אשפוז במחלקות הפנימיות שצרכה קופת החולים בבית החולים הציבורי הכללי באותה השנה, למעט שירותי בריאות כאמור [[בסעיף 22(א)(7) ו-(10)]].
: (ב) בסעיף זה, &quot;היקף הפעילות&quot; - סכום השווה למכפלת שירותי הבריאות שצרכה קופת החולים בבית החולים הציבורי הכללי בשנה מסוימת, במחירם ברוטו.

@ 26. : ((הנוסח שולב [[בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע&quot;ז-2016]].))

@ 27. ביצוע ותקנות
: (א) השרים ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
: (ב) שר הבריאות רשאי לקבוע הוראות בדבר חובת דיווח של בתי החולים הציבוריים הכלליים למשרד הבריאות ולמשרד האוצר, בכל עניין הנוגע לעלויות מתן שירותי הבריאות.

@ 28. תחילה ותחולה
: (א) תחילתו של חוק זה ביום י&quot;ז בטבת התשפ&quot;א (1 בינואר 2021) והוראותיו, למעט הוראות [[סעיף 9]], יחולו על שירותי בריאות שרכשה קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי עד יום ל' בכסלו התשפ&quot;ה (31 בדצמבר 2024), אולם הוראות [[סעיף 9]] ימשיכו לחול גם לאחר המועד האמור.
:: ((החוק הוארך עד ליום 31.12.2025 (ק&quot;ת תשפ&quot;ה, 844).))
: (ב) השרים, באישור הוועדה, רשאים להאריך, בצו, את המועד האמור בסעיף קטן (א) בשנה נוספת, ובלבד שצו כאמור יובא לאישור הוועדה עד יום כ&quot;ד באייר התשפ&quot;ד (1 ביוני 2024), בצירוף נתונים ומידע על ביצוע ההתחשבנות לפי חוק זה עד אותו מועד.
: (ג) הוארך המועד לפי סעיף קטן (ב), יחולו הוראות חוק זה, החלות לעניין שנת 2024, גם לעניין שנת 2025, למעט הוראות [[סעיף 9]], בשינויים אלה:
:: (1) [[בסעיף 1]], בהגדרה &quot;תוספת ריאלית&quot; -
::: (א) בכל מקום, במקום &quot;2024&quot; יקראו &quot;2025&quot;;
::: (ב) בפסקה (4), במקום &quot;לשנת 2024&quot; יקראו &quot;בכל אחת מהשנים 2024 ו-2025&quot;;
:: (2) [[בסעיף 2(א)]] -
::: (א) ברישה, במקום &quot;2024&quot; יקראו &quot;2025&quot;;
::: (ב) אחרי פסקה (2) יקראו:
:::: &quot;(3) בשנת 2025 - תקרת הצריכה ברוטו בשנת 2024, בתוספת שיעור העדכון לאותה שנה, תוספת ריאלית ותוספת בשיעור של 0.2% מסך תקרות הצריכה ברוטו לשנת 2024.&quot;;
:: (3) [[בסעיף 5]], במקום &quot;2024&quot; יקראו &quot;2025&quot;;
:: (4) [[בסעיף 6(א)]] -
::: (א) ברישה, במקום &quot;2024&quot; יקראו &quot;2025&quot;;
::: (ב) בפסקה (1)(ג) -
:::: (1) ברישה, במקום &quot;ו-2024&quot; יקראו &quot;עד 2025&quot;;
:::: (2) בפסקת משנה (1), במקום &quot;שנת 2024&quot; יקראו &quot;השנים 2024 ו-2025&quot;;
::: (ג) בפסקה (2)(ב), במקום &quot;2024&quot; יקראו &quot;2025&quot;;
:: (5) [[בסעיף 7]], במקום &quot;2024&quot; יקראו &quot;2025&quot;;
:: (6) [[בסעיף 10]] -
::: (א) בפסקה (2), במקום &quot;2024&quot; יקראו &quot;2025&quot;;
::: (ב) בפסקה (3), במקום &quot;ו-2024&quot; יקראו &quot;עד 2025&quot;;
:: (7) [[בסעיף 14]] -
::: (א) בסעיף קטן (א), ברישה, במקום &quot;2024&quot; יקראו &quot;2025&quot;;
::: (ב) בסעיף קטן (ב), ברישה, במקום &quot;2024&quot; יקראו &quot;2025&quot;;
:: (8) [[בסעיף 15]] -
::: (א) בסעיף קטן (א) -
:::: (1) ברישה, במקום &quot;2024&quot; יקראו &quot;2025&quot;;
:::: (2) בפסקה (2), במקום &quot;2024&quot; יקראו &quot;2025&quot;;
::: (ב) בסעיף קטן (ב) -
:::: (1) בפסקה (1), במקום &quot;2024&quot; יקראו &quot;2025&quot;;
:::: (2) בפסקה (2)(ב), במקום &quot;2024&quot; יקראו &quot;2025&quot;;
:: (9) [[בסעיף 17(ב)(2)]], במקום &quot;ו-2024&quot; יקראו &quot;עד 2025&quot;;
:: (10) [[בסעיף 20(א)(3)]], במקום &quot;ל' בכסלו התשפ&quot;ה (31 בדצמבר 2024)&quot; יקראו &quot;י&quot;א בטבת התשפ&quot;ו (31 בדצמבר 2025)&quot;;
:: (11) [[בסעיף 21]], במקום &quot;2024&quot; יקראו &quot;2025&quot;;
:: (12) [[בסעיף 25(א)(2)]], במקום &quot;2024&quot; יקראו &quot;2025&quot;.

== תוספת ==
==== ((([[סעיף 22(א)(9)]]))) ====
=== שירותי בריאות מוחרגים ===
@ (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ד)
: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;0&quot; | !! שם השירות !! width=&quot;100px&quot; | קוד השירות
|-
| 1 || תוספת בעד האבזר להשתלת סוגר אוזניות עלייה שמאלי || L0167
|-
| 2 || תוספת בעד האבזר להשתלת קוצב סרעפתי לנפגעי חוט שדרה || L0168
|-
| 3 || תוספת בעד האבזר להשתלת קוצב סרעפתי לחולי ALS || L0169
|-
| 4 || תוספת בעד Y90 לטיפול קרניתי פנימי, SITR, בגידולי כבד באמצעות Y90 || L0280
|-
| 5 || תוספת בעד האבזר לתיקון מלעורי של המסתם הדו–צניפי || L0300
|-
| 6 || תוספת בעד משאבה להזרקה תת–עורית של אפומורפין || L0797
|-
| 7 || תוספת בעד האבזר להשתלת קוצב לגירוי עצב שדרתי/שורשי/היקפי || L4583
|-
| 8 || תוספת בעד דפיברוטייד, מבוגר, תעריף למחזור טיפול || L9638
|-
| 9 || תוספת בעד דפיברוטייד, דפיטליו, ילד, תעריף למחזור טיפול || L9639
|-
| 10 || צילום שיניים - סטטוס מלא || D0210
|-
| 11 || צילום פריאפיקלי || D0220
|-
| 12 || צילום פריאפיקלי, כל שן נוספת || D0230
|-
| 13 || צילום אוקולוזלי || D0240
|-
| 14 || צילום פנורמי || D0330
|-
| 15 || סילוק אבנית, מבוגר, לכל הפה, כולל הדרכה || D1110
|-
| 16 || סילוק אבנית, ילד, לכל הפה, כולל הדרכה || D1120
|-
| 17 || טיפול מקומי בלכת פלואוריד, תעריף לכל הפה || D1206
|-
| 18 || טיפול מקומי בג'ל פלואוריד, תעריף לכל הפה || D1208
|-
| 19 || איטום חריצים, לשן || D1351
|-
| 20 || שומר מקום קבוע - התקנה || D1510
|-
| 21 || שחזור אמלגם - משטח 1, משנן ראשוני/קבוע || D2140
|-
| 22 || שחזור אמלגם - 2 משטחים, משנן ראשוני/קבוע || D2150
|-
| 23 || שחזור אמלגם - 3 משטחים, משנן ראשוני/קבוע || D2160
|-
| 24 || שחזור אמלגם - 4 משטחים או יותר, משנן ראשוני/קבוע || D2161
|-
| 25 || שחזור מחומר מרוכב - משטח 1, שן קדמית || D2330
|-
| 26 || שחזור מחומר מרוכב - 2 משטחים, שן קדמית || D2331
|-
| 27 || שחזור מחומר מרוכב - 3 משטחים, שן קדמית || D2332
|-
| 28 || שחזור מחומר מרוכב - 4 משטחים או יותר, שן קדמית || D2335
|-
| 29 || שחזור מחומר מרוכב, כותרת שן קדמית || D2390
|-
| 30 || שחזור מחומר מרוכב - משטח 1, שן אחורית || D2391
|-
| 31 || שחזור מחומר מרוכב - 2 משטחים, שן אחורית || D2392
|-
| 32 || שחזור מחומר מרוכב - 3 משטחים, שן אחורית || D2393
|-
| 33 || שחזור מחומר מרוכב - 4 משטחים או יותר, שן אחורית || D2394
|-
| 34 || כתר על בסיס שרף, מוכן בצורה לא ישירה, מבושל || D2710
|-
| 35 || כתר חרסינה מאוחה למתכת חצי אצילה, הכנה והתקנה || D2752
|-
| 36 || הדבקה חוזרת של כתר משחזר || D2920
|-
| 37 || בניית תווך, כולל פינים לסוגיהם || D2950
|-
| 38 || מבנה יצוק בתוספת לכתר || D2952
|-
| 39 || כיפת שורש, הכנה והתקנה || D2975
|-
| 40 || כתר - תיקון והתקנה || D2980
|-
| 41 || קיטוע מוך שן נשירה או קבועה || D3220
|-
| 42 || טיפול שורש - שן נשירה, מילוי בחומר נספג, לא כולל שחזור סופי || D3230
|-
| 43 || טיפול שורש - שן קדמית, לא כולל שחזור סופי || D3310
|-
| 44 || טיפול שורש - שן מלתעה, לא כולל שחזור סופי || D3320
|-
| 45 || טיפול שורש - שן טוחנת, לא כולל שחזור סופי || D3330
|-
| 46 || טיפול שורש חוזר - שן קדמית || D3346
|-
| 47 || טיפול שורש חוזר - שן מלתעה || D3347
|-
| 48 || טיפול שורש חוזר - שן טוחנת || D3348
|-
| 49 || אפקסיפיקציה || D3351
|-
| 50 || כריתת חוד השורש, אפיקואקטומי - שן קדמית, כולל סתימה רטרוגרדית || D3410
|-
| 51 || כריתת חוד השורש, אפיקואקטומי - שן מלתעה, שורש ראשון, כולל סתימה רטרוגרדית || D3421
|-
| 52 || כריתת חוד השורש, אפיקואקטומי - שן טוחנת, שורש ראשון, כולל סתימה רטרוגרדית || D3425
|-
| 53 || כריתת שורש || D3450
|-
| 54 || פיצול שורשים, המיסקציה, לא כולל טיפול שורש || D3920
|-
| 55 || ג'ינג'יבקטומיה/ג'ינג'יבופלסטיה - 4 שיניים או יותר צמודות ברבע פה || D4210
|-
| 56 || ג'ינג'יבקטומיה/ג'ינג'יבופלסטיה - 3-1 שיניים צמודות ברבע פה || D4211
|-
| 57 || הרמת מתלה עם החלקת שורשים, רבע פה || D4240
|-
| 58 || הארכת כותרת || D4249
|-
| 59 || הקצעת שורשים, 4 שיניים או יותר ברבע פה || D4341
|-
| 60 || תותבת שלמה עליונה נשלפת, הכנה והתאמה || D5110
|-
| 61 || תותבת שלמה תחתונה נשלפת, הכנה והתאמה || D5120
|-
| 62 || תותבת מיידית שלמה עליונה נשלפת, הכנה והתאמה || D5130
|-
| 63 || תותבת מיידית שלמה תחתונה נשלפת, הכנה והתאמה || D5140
|-
| 64 || תותבת חלקית עליונה נשלפת - בסיס שרף, הכנה והתאמה || D5211
|-
| 65 || תותבת חלקית תחתונה נשלפת - בסיס שרף, הכנה והתאמה || D5212
|-
| 66 || תותבת חלקית עליונה נשלפת - יציקת מתכת, הכנה והתאמה || D5213
|-
| 67 || תותבת חלקית תחתונה נשלפת - יציקת מתכת, הכנה והתאמה || D5214
|-
| 68 || תותבת חלקית עליונה נשלפת - בסיס גמיש, הכנה והתאמה || D5225
|-
| 69 || תותבת חלקית תחתונה נשלפת - בסיס גמיש, הכנה והתאמה || D5226
|-
| 70 || תותבת חלקית חד-צדדית נשלפת - יציקת מתכת, הכנה והתאמה || D5281
|-
| 71 || התאמת תותבת שלמה עליונה נשלפת || D5410
|-
| 72 || התאמת תותבת שלמה תחתונה נשלפת || D5411
|-
| 73 || התאמת תותבת חלקית עליונה נשלפת || D5421
|-
| 74 || התאמת תותבת חלקית תחתונה נשלפת || D5422
|-
| 75 || תיקון שבר בבסיס תותבת שלמה עליונה נשלפת || D5511
|-
| 76 || תיקון שבר בבסיס תותבת שלמה תחתונה נשלפת || D5512
|-
| 77 || החלפת שן שבורה/חסרה בתותבת שלמה נשלפת, תעריף לשן || D5520
|-
| 78 || תיקון בסיס תותבת חלקית תחתונה נשלפת משרף || D5611
|-
| 79 || תיקון בסיס תותבת חלקית עליונה נשלפת משרף || D5612
|-
| 80 || תיקון שלד יצוק של תותבת חלקית תחתונה נשלפת || D5621
|-
| 81 || תיקון שלד יצוק של תותבת חלקית עליונה נשלפת || D5622
|-
| 82 || תיקון/החלפת וו בתותבת חלקית נשלפת, תעריף לוו || D5630
|-
| 83 || החלפת שן שבורה בתותבת חלקית נשלפת, תעריף לשן || D5640
|-
| 84 || הוספת שן לתותבת חלקית נשלפת || D5650
|-
| 85 || הוספת וו לתותבת חלקית נשלפת || D5660
|-
| 86 || הוספת שן/וו לתותבת חלקית נשלפת, שן/וו שני ומעלה באותה ישיבה || D5699
|-
| 87 || חידוש בסיס תותבת שלמה עליונה נשלפת || D5710
|-
| 88 || חידוש בסיס תותבת שלמה תחתונה נשלפת || D5711
|-
| 89 || חידוש בסיס תותבת חלקית עליונה נשלפת || D5720
|-
| 90 || חידוש בסיס תותבת חלקית תחתונה נשלפת || D5721
|-
| 91 || ריפוד תותבת שלמה עליונה נשלפת, במרפאה || D5730
|-
| 92 || ריפוד תותבת שלמה תחתונה נשלפת, במרפאה || D5731
|-
| 93 || ריפוד תותבת חלקית עליונה נשלפת, במרפאה || D5740
|-
| 94 || ריפוד תותבת חלקית תחתונה נשלפת, במרפאה || D5741
|-
| 95 || ריפוד תותבת שלמה עליונה נשלפת, במעבדה || D5750
|-
| 96 || ריפוד תותבת שלמה תחתונה נשלפת, במעבדה || D5751
|-
| 97 || ריפוד תותבת חלקית עליונה נשלפת, במעבדה || D5760
|-
| 98 || ריפוד תותבת חלקית תחתונה נשלפת, במעבדה || D5761
|-
| 99 || תותבת ביניים שלמה עליונה נשלפת, הכנה והתאמה || D5810
|-
| 100 || תותבת ביניים שלמה תחתונה נשלפת, הכנה והתאמה || D5811
|-
| 101 || תותבת ביניים חלקית עליונה נשלפת, הכנה והתאמה || D5820
|-
| 102 || תותבת ביניים חלקית תחתונה נשלפת, הכנה והתאמה || D5821
|-
| 103 || תותבת על שורשים שלמה עליונה נשלפת, הכנה והתאמה || D5863
|-
| 104 || תותבת על שורשים חלקית עליונה נשלפת, הכנה והתאמה || D5864
|-
| 105 || תותבת על שורשים שלמה תחתונה נשלפת, הכנה והתאמה || D5865
|-
| 106 || תותבת על שורשים חלקית תחתונה נשלפת, הכנה והתאמה || D5866
|-
| 107 || החלפת חלק שניתן להחלפה במחבר חצי מדויק או מדויק, רכיב זכרי/נקבי, על שן לתותבת נשלפת || D5867
|-
| 108 || התאמת תותבת נשלפת לחיבור רכיבי מחבר לאחר החדרה כירורגית של שתל דנטלי || D5875
|-
| 109 || שתל דנטלי, שלב א': החדרה כירורגית של גוף השתל || D6010
|-
| 110 || שתל דנטלי, שלב ב': חשיפת השתל לחיבור כיפת ריפוי/מבנה || D6011
|-
| 111 || מבנה מחבר חצי מדויק על שתל לתותבת נשלפת, הכנה והתקנה, כולל התקנת רכיבי המחבר || D6052
|-
| 112 || מבנה טרומי לשתל דנטלי || D6056
|-
| 113 || החלפת חלק במחבר חצי מדויק או מדויק, רכיב זכרי/נקבי, על שתל/מבנה לשתל התומך בתותבת || D6091
|-
| 114 || הדבקה חוזרת של כתר נתמך שתל/שן שנפל || D6092
|-
| 115 || הוצאה כירורגית של שתל דנטלי || D6100
|-
| 116 || תותבת שלמה עליונה נשלפת נתמכת שתלים/מבנים על שתלים, הכנה והתאמה || D6110
|-
| 117 || תותבת שלמה תחתונה נשלפת נתמכת שתלים/מבנים על שתלים, הכנה והתאמה || D6111
|-
| 118 || תותבת חלקית עליונה נשלפת נתמכת שתלים/מבנים על שתלים, הכנה והתאמה || D6112
|-
| 119 || תותבת חלקית תחתונה נשלפת נתמכת שתלים/מבנים על שתלים, הכנה והתאמה || D6113
|-
| 120 || עקירה, שארית כותרתית - שן נשירה, תעריף לשן || D7111
|-
| 121 || עקירה, שן שבקעה או שורש חשוף, תעריף לשן || D7140
|-
| 122 || עקירה כירורגית - שן שבקעה לחלל הפה, הדורשת הרמת מתלה, תעריף לשן || D7210
|-
| 123 || עקירה כירורגית - שן כלואה ברקמה רכה, תעריף לשן || D7220
|-
| 124 || עקירה כירורגית - שן כלואה חלקית ברקמה קשה, תעריף לשן || D7230
|-
| 125 || עקירה כירורגית - שן כלואה במלואה ברקמה קשה, תעריף לשן || D7240
|-
| 126 || קיבוע שיניים או החזרה למכתשית לאחר חבלה || D7270
|-
| 127 || חשיפת שן כלואה מסיבות אורתודונטיות, כולל הדבקת סמכים || D7280
|-
| 128 || אלבאולופלסטיקה עם עקירות, 4 שיניים או יותר ברבע פה || D7310
|-
| 129 || אלבאולופלסטיקה עם עקירות, 3-1 שיניים ברבע פה || D7311
|-
| 130 || אלבאולופלסטיקה בלא עקירות, 4 שיניים או יותר ברבע פה || D7320
|-
| 131 || אלבאולופלסטיקה בלא עקירות, 3-1 שיניים ברבע פה || D7321
|-
| 132 || העמקת הוסטיבולום, וסטיבולופלסטי, ריפוי שניוני || D7340
|-
| 133 || כריתת ציסטה בלסת || D7450
|-
| 134 || פרנולקטומי || D7960
|-
| 135 || טיפול אורתודונטי מניעתי, כולל על ידי סנטרון || D8050
|-
| 136 || יישור שיניים מלא למשנן עלומים, גילי 18-12, עלות לשנת טיפולים, עד 3 שנים || D8080
|-
| 137 || קוד דיווח במהלך השימוש בקוד D8080 || D8089
|-
| 138 || טיפול בהתקן דנטלי נשלף || D8210
|-
| 139 || עזרה ראשונה - טיפול בכאב שיניים || D9110
|-
| &lt;!-- (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ד) --&gt; 140 || (((נמחק))) &lt;!-- הרדמה כללית לטיפול שיניים, בנוכחות מרדים - עד שעה --&gt; || &lt;!-- D9220 --&gt;
|-
| &lt;!-- (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ד) --&gt; 141 || (((נמחק))) &lt;!-- הרדמה כללית לטיפול שיניים מורכב, בנוכחות מרדים - מעל שעה --&gt; || &lt;!-- D9221 --&gt;
|-
| 142 || אנלגזיה, כולל ניטרוס, לא כולל טיפול דנטלי || D9230
|-
| &lt;!-- (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ד) --&gt; 143 || תוספת בעד חומר ניגוד לבדיקת US‏, CEUS || L1029
|-
| &lt;!-- (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ד) --&gt; 144 || תוספת בעד מערכת לב מלאכותי דו-חדרי || L0303
|-
| &lt;!-- (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ד) --&gt; 145 || שומר מקום נשלף חד-צדדי ברבע פה, הכנה והתקנה  || D1520
|-
| &lt;!-- (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ד) --&gt; 146 || שומר מקום נשלף דו-צדדי בלסת עליונה, הכנה והתקנה  || D1526
|-
| &lt;!-- (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ד) --&gt; 147 || שומר מקום נשלף דו-צדדי בלסת תחתונה, הכנה והתקנה  || D1527
|-
| &lt;!-- (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ד) --&gt; 148 || כתר טרומי מפלדת אל-חלד - שן נשירה, התקנה  || D2930
|-
| &lt;!-- (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ד) --&gt; 149 || כתר טרומי מפלדת אל-חלד - שן קבועה, התקנה  || D2931
|-
| &lt;!-- (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ד) --&gt; 150 || יתד טרומית ותווך, התקנה, תוספת לכתר || D2954
|-
| &lt;!-- (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ד) --&gt; 151 || הוצאת יתד טרומית ותווך || D2955
|-
| &lt;!-- (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ד) --&gt; 152 || כיפוי מוך ישיר, לא כולל שחזור סופי || D3110
|-
| &lt;!-- (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ד) --&gt; 153 || כיפוי מוך בלתי ישיר, לא כולל שחזור סופי || D3120
|-
| &lt;!-- (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ד) --&gt; 154 || טיפול שורש - שן נשירה אחורית, מילוי בחומר נספג, לא כולל שחזור סופי || D3240
|-
| &lt;!-- (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ד) --&gt; 155 || כריתת כותרת השן, דקורונציה, לשן || D3921
|-
| &lt;!-- (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ד) --&gt; 156 || הרדמה כללית לטיפול שיניים, עד גיל 5, בנוכחות מרדים, תוספת לטיפול שיניים || D9222
|-
| &lt;!-- (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ד) --&gt; 157 || הרדמה כללית לטיפול שיניים, גיל 5 עד 18, בנוכחות מרדים, תוספת לטיפול שיניים || D9223
|-
| &lt;!-- (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ד) --&gt; 158 || הרדמה כללית לטיפול שיניים, גיל 18 ומעלה, בנוכחות מרדים, תוספת לטיפול שיניים || D9224
|-
| &lt;!-- (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ד) --&gt; 159 || טשטוש (סדציה) מתונה שאינה תוך-ורידית, לרבות טשטוש נשאף (סדציה נשאפת), גז צחוק (ניטרוס), תוספת לטיפול שיניים || D9248
|-
| &lt;!-- (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ד) --&gt; 160 || הבהרת שיניים פנימית במרפאה, לשן || D9974
|}</text>
      <sha1>ja942p3xnhjxiiiu5x6p6049gygcxck</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק התחשבנות בין בתי חולים ציבוריים כלליים לקופות חולים (תקצוב לאומי)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>457539</id>
    <revision>
      <id>3086793</id>
      <parentid>3002562</parentid>
      <timestamp>2026-10-04T06:30:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3086784]</comment>
      <origin>3086793</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="99296" sha1="hl9uv1rn4b0fr41uui12cuol7ykh626" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק התחשבנות בין בתי חולים ציבוריים כלליים לקופות חולים (תקצוב לאומי), התשפ״ב–2021}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2164883}} {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ב, 20|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611567.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 20|חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_1783627.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 441|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12235101.pdf}}. ''שינוי התוספת:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ד, 576|צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים) (שינוי התוספת לחוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10908.pdf}}. ''הארכת תוקף:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ה, 844|צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים) (הארכה בשנה נוספת)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11677.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשפ״ג}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית חולים ציבורי כללי“ – כל אחד מהמפורטים להלן, ובלבד שהיקף ההתחשבנות הממוצע של כל אחד מהם במחיר ברוטו עם כלל קופות החולים בשנים 2018 ו־2019, עלה על 55 מיליון שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} בית חולים ממשלתי כללי, לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרתו (בחוק זה – בית חולים ממשלתי כללי);
{{ח:תתת|(2)}} בית חולים כללי שבבעלות קופת חולים;
{{ח:תתת|(3)}} בית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית, לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרתו (בחוק זה – בית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית);
{{ח:תתת|(4)}} בית חולים כללי שהוא תאגיד שהוא מוסד ציבורי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9|בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תתת|(5)}} בית חולים כללי שאינו בית חולים כאמור בפסקאות (1) עד (4), שבתעודת רישומו לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם}}, כלולות עמדות לרפואה דחופה (מיון);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בסיס ההתחשבנות“ – אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין בית חולים ציבורי כללי, למעט בית החולים אסותא אשדוד – ממוצע של סך העלויות של שירותי בריאות שצרכה קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי בשנת 2018 בניכוי המחיר ברוטו של השירותים הנתמכים שצרכה קופת החולים בבית חולים ציבורי כללי בשנת 2018, ובתוספת שיעור של 1.7%, ושל סך העלויות של שירותי בריאות שצרכה קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי בשנת 2019 בניכוי המחיר ברוטו של השירותים הנתמכים שצרכה קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי בשנת 2019, והכול במחיר ברוטו לאותן שנים, כשהעלויות מעודכנות למחירי שנת 2021 לפי שיעורי העדכון לאותן שנים, בתוספת שיעור הקידום לשנת 2021;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין בית החולים אסותא אשדוד – סך העלויות של שירותי בריאות שצרכה קופת חולים בבית החולים אסותא אשדוד בשנת 2019 בניכוי המחיר ברוטו של השירותים הנתמכים שצרכה קופת החולים בבית חולים ציבורי כללי בשנת 2019, והכול במחיר ברוטו לאותה שנה, כשהעלויות מעודכנות למחירי שנת 2021 לפי שיעור העדכון לאותה שנה, בתוספת שיעור הקידום לשנת 2021;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראת מינהל“ – הוראת מינהל שקבע המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לעניין זה מבין עובדי משרדו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היקף ההתחשבנות“ – סך כל התשלומים שמשלמת קופת חולים לבית חולים ציבורי כללי בעד שירותי בריאות, לרבות תשלום של קופת חולים לבית חולים ציבורי כללי שבבעלותה או בבעלות חברה בת שלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנחת מחזור“ – הנחה בעבור שירותי בריאות שקופות החולים רוכשות בבתי החולים הממשלתיים הכלליים או בבתי החולים הכלליים שבבעלות רשות מקומית, שנקבעה בהוראת מינהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנחת תעריף“ – הנחה בעבור שירות בריאות מסוים שקופת חולים רוכשת בבית חולים ציבורי כללי, מעבר להנחת מחזור ולכל הנחה אחרת שאינה בעבור שירות בריאות מסוים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרש 2017“ – היחס בין סך צריכת שירותי הבריאות של קופות החולים בבית חולים ציבורי כללי בשנת 2017 ובין תקרת הצריכה ברוטו של קופות החולים בו לשנת 2017, ולגבי בית חולים שהיחס כאמור היה לגביו קטן מ־95% – 100%;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרש 2019“ – היחס בין סך צריכת שירותי הבריאות של קופות החולים בבית חולים ציבורי כללי בשנת 2019 ובין תקרת הצריכה ברוטו של קופות החולים בו לשנת 2019;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה“ – ועדת הבריאות של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ביטוח בריאות ממלכתי“ – {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק יסודות התקציב“ – {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח“ – {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיר ברוטו“ – מחיר מלא בניכוי הנחת תעריף שניתנה בעבור אותו שירות בשנים 2017 עד 2019;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיר מלא“ – מחירו המרבי של שירות בריאות, כפי שמופיע בתעריפון משרד הבריאות, ולעניין בית חולים ממשלתי כללי ובית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית – מחיר כאמור בניכוי הנחת מחזור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטופל המיועד להעברה“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מי שמאושפז בבית חולים ציבורי כללי ומתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא בהנשמה ממושכת ומאושפז בבית חולים ציבורי כללי יותר מ־30 ימים ברציפות, או שהוא מוגדר בהתאם להוראת מינהל כחולה סיעודי מורכב או תת־אקוטי או כחולה שיקומי גריאטרי;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוחלט כי ניתן להעבירו מחוץ לבית החולים הציבורי הכללי בהתאם להוראת מינהל ובהתחשב בצורך בשמירה על הרצף הטיפולי;
{{ח:תתתת|(ג)}} קופת החולים לא הציעה מקום אחר להעברתו אליו, העומד בהוראות {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות ממלכתי}}, ובכלל זה בדרישות {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 3|סעיף 3(ד) לחוק האמור}};
{{ח:תתת|(2)}} מי שמאושפז בבית חולים ציבורי כללי ולא מתקיימים בו התנאים האמורים בפסקה (1), אולם מתקיימים בו תנאים אחרים שקבעו השרים, באישור הוועדה, בצו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר המבוטחים המשוקלל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 17|בסעיף 17(א) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכום מופחת“ – סכום המשתלם בעד צריכה שהיא מעבר לתקרת צריכה ברוטו לסוג שירות בריאות כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ג)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת בריאות העם“ – {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צריכה“ או ”רכישה“, של שירותי בריאות בידי קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי – למעט צריכה או רכישה של שירותי בריאות בידי קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי שבבעלותה או בבעלות חברה בת שלה, ולמעט צריכה או רכישה של שירותי בריאות המנויים {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית החשב הכללי“ – כמשמעותה בהודעה בדבר שיעורי ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת מזמן לזמן ברשומות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רצפת צריכה ברוטו“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רצפת צריכה נטו“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור העדכון“ – שיעור העדכון של מחיר יום אשפוז שקבעו השרים, בצו, לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|חוק הפיקוח}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור הקידום לשנת 2021“ – שיעור כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין בית חולים ציבורי כללי, למעט בית החולים אסותא אשדוד –
{{ח:תתתת|(א)}} בעבור שירות אשפוז במחלקות פנימיות – 2%;
{{ח:תתתת|(ב)}} בעבור שירות דיפרנציאלי וכל שירות בריאות אחר – 2.72%;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין בית החולים אסותא אשדוד –
{{ח:תתתת|(א)}} בעבור שירות אשפוז במחלקות פנימיות – 3.1%;
{{ח:תתתת|(ב)}} בעבור שירות דיפרנציאלי וכל שירות בריאות אחר – 3.8%;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור הקפיטציה“, של קופת חולים – שיעור חלקה של קופת חולים מתוך הסכום לחלוקה שקובע המוסד לביטוח לאומי לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 17|סעיפים 17}} {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 18|ו־18 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות אשפוז במחלקות פנימיות“ – שירותי אשפוז במחלקות שהקוד שלהם בתעריפון משרד הבריאות הוא: G00M1‏, G00M2‏, G00M3‏, G00M4‏, G00M5‏, G00M6, וכל קוד נוסף שהשרים קבעו, בהודעה ברשומות, שהוא שירות אשפוז במחלקות פנימיות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות בריאות“ – שירות בריאות מסוג שירות אשפוז במחלקות פנימיות, שירות דיפרנציאלי או שירות בריאות אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות דיפרנציאלי“ – שירות בריאות שנקבע לו מחיר פרטני הכולל את ביצוע הפעולה הרפואית, ימי האשפוז והשירותים הרפואיים האחרים הניתנים במסגרתו, כפי שפורסם בתעריפון משרד הבריאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות נתמך“ – שירות בריאות שצרכה קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי, בשנה מסוימת, שלגביו הגישה קופת החולים באותה שנה בקשה לקבלת כספי תמיכה במסגרת מבחני התמיכה לקיצור תורים שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק יסודות התקציב}} ופורסמו על ידי משרד הבריאות, לשם תמיכה בהוצאות הניתוחים של קופות החולים המבצעות תכנית להסטת פעילות ממימון פרטי למימון ציבורי ולקיצור תורים, לשנות התקציב 2017 עד 2019;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בריאות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 21|בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב}}, אף אם הוא פועל במסגרת בית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוספת ריאלית“ – תוספת כמפורט להלן, לפי העניין, שתחולק בין בתי חולים ציבוריים כלליים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}:
{{ח:תתת|(1)}} בעבור שירות דיפרנציאלי – תוספת בהתאם לשיעור הגידול באוכלוסייה בשנה הקודמת לעומת השנה שלפניה, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תתת|(2)}} בעבור שירות אשפוז במחלקות פנימיות בכל אחת מהשנים 2022 עד 2024, כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} נחתם בין בית החולים הציבורי הכללי לבין קופת החולים, עד יום 15 בפברואר באותה שנה, ובשנת 2022 – עד 15 ביוני, הסכם לאספקת שירות אשפוז ביתי על ידי בית החולים למבוטחי קופת החולים – 1%;
{{ח:תתתת|(ב)}} לא נחתם הסכם כאמור בפסקת משנה (א) – 0%;
{{ח:תתת|(3)}} בעבור כל שירות בריאות אחר בכל אחת מהשנים 2022 עד 2024, כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} נחתם בין בית החולים הציבורי הכללי לבין קופת החולים, עד יום 15 בפברואר באותה שנה, ובשנת 2022 – עד 15 ביוני, הסכם לאספקת שירות אשפוז ביתי על ידי בית החולים למבוטחי קופת החולים – 1.4%;
{{ח:תתתת|(ב)}} לא נחתם הסכם כאמור בפסקת משנה (א) – 1.55%;
{{ח:תתת|(4)}} תוספת בשיעור של 0.2% שתיווסף לתוספת הריאלית לשנת 2024 לכל תוספת כמפורט בפסקאות (1) עד (3), לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריפון משרד הבריאות“ – רשימת תעריפי האשפוז והשירותים האמבולטוריים והדיפרנציאליים שמפרסם משרד הבריאות באתר האינטרנט שלו, המשקפת את התעריפים כפי שמתעדכנים מזמן לזמן לפי צווים מכוח {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#סעיף 12|סעיף 12 לחוק הפיקוח}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקרת צריכה ברוטו“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, לרבות תקרת צריכה ברוטו משותפת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיפים 11}} {{ח:פנימי|סעיף 12|ו־12}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקרת צריכה נטו“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השרים“ – שר הבריאות ושר האוצר.

{{ח:סעיף|2|חישוב תקרת צריכה ברוטו}}
{{ח:תת|(א)}} תקרת הצריכה ברוטו לכל אחת מקופות החולים בכל בית חולים ציבורי כללי, בכל אחת מהשנים 2021 עד 2024, תחושב כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בשנת 2021 –
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין בית חולים ציבורי כללי, למעט בית החולים אסותא אשדוד – 99% מבסיס ההתחשבנות;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין בית החולים אסותא אשדוד – 99.3% מבסיס ההתחשבנות;
{{ח:תתת|(2)}} בשנים 2022 עד 2024 – תקרת הצריכה ברוטו בשנה הקודמת לכל שנה, בתוספת שיעור העדכון לאותה שנה ותוספת ריאלית.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} השרים או מי שהסמיכו לכך מבין עובדי משרדיהם, יחשבו את הפער הממוצע בין הפרש 2019 להפרש 2017 לכלל בתי החולים הציבוריים הכלליים (בסעיף זה – שיעור הגידול הממוצע) ואת הפער בין הפרש 2019 להפרש 2017 לכל בית חולים ציבורי כללי בנפרד (בסעיף זה – שיעור הגידול הפרטני).
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (א), עלה שיעור הגידול הפרטני לעניין בית חולים ציבורי כללי מסוים על שיעור הגידול הממוצע, יופחת מתקרת הצריכה ברוטו לשנת 2021 שתחושב לגבי אותו בית חולים, ההפרש החיובי, ככל שישנו, שבין שיעור הגידול הפרטני לשיעור הגידול הממוצע בתוספת 1.2% משיעור הגידול הממוצע.
{{ח:תת|(ג)}} לכל אחד מסוגי שירותי הבריאות יחושבו תקרות צריכה ברוטו לפי סעיף זה בנפרד.
{{ח:תת|(ד)}} בעבור צריכה שתחושב במחיר מלא של שירותי בריאות, בידי כל קופת חולים בכל בית חולים ציבורי כללי, העולה על תקרת הצריכה ברוטו, תשלם קופת החולים לבית החולים הציבורי הכללי סכום מופחת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיפים 14(א)(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 15|ו־15(א)(1)(ג) ו־(2)}}.

{{ח:סעיף|3|חישוב שונה לעניין שיעור הקידום לשנת 2021 והתוספת הריאלית}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בהגדרות ”שיעור הקידום לשנת 2021“}} {{ח:פנימי|סעיף 1|ו”תוספת ריאלית“}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ובסעיף 4}}, השרים רשאים לחשב, לגבי קופת חולים ובית חולים ציבורי כללי מסוימים, שיעור קידום לשנת 2021 ותוספת ריאלית השונים משיעור הקידום לשנת 2021 והתוספת הריאלית, לעניין שירות אשפוז במחלקות פנימיות, שירות דיפרנציאלי או שירות בריאות אחר, בהתחשב, בין השאר, באחד או יותר מהשיקולים המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מכשירים רפואיים נוספים שאושרו לבית חולים על פי כל דין; לעניין זה, ”מכשיר רפואי“ – מכשיר רפואי שנקבע לגביו כי הרכישה או השימוש שלו טעון רישיון לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 65ב|סעיף 65ב(3) לפקודת בריאות העם}};
{{ח:תתת|(2)}} שינוי בשיעור הקפיטציה של קופות החולים;
{{ח:תתת|(3)}} שינוי במספר המבוטחים המשוקלל.
{{ח:תת|(ב)}} החישוב כאמור בסעיף קטן (א) ייעשה באופן שסך שיעור הקידום לשנת 2021 או סך התוספת הריאלית לתקרות הצריכה ברוטו לכלל בתי החולים הציבוריים הכלליים וקופות החולים בשנה מסוימת, לפי העניין, לא ישתנה בשל השינוי האמור באותו סעיף קטן.

{{ח:סעיף|4|חלוקת התוספת הריאלית}}
{{ח:תת|(א)}} לשם חישוב תקרות הצריכה ברוטו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} לעניין כל בית חולים ציבורי כללי, תחולק התוספת הריאלית בעבור שירות דיפרנציאלי ובעבור שירות בריאות אחר, בין כל בתי החולים הציבוריים הכלליים, בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מחצית מסך התוספת הריאלית לשנה מסוימת תחולק בהתאם לתכנית המיטות הרב־שנתית, כך ש־70% מאותה מחצית יחולקו בעד מיטות האשפוז שהוקצו במסגרת התכנית ו־30% מאותה המחצית יחולקו בעד מיטות האשפוז שניתן לגביהן אישור לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם}} ונפתחו בפועל; בסעיף זה, ”תכנית המיטות הרב־שנתית“ – התכנית לתוספת מיטות אשפוז כללי לשנים 2017 עד 2022, שפורסמה באתר האינטרנט של משרד הבריאות, וכל תכנית עתידית להקצאת מיטות שתוסכם על השרים ותפורסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות;
{{ח:תתת|(2)}} מחצית מסך התוספת הריאלית לשנה מסוימת תחולק בין בתי החולים הציבוריים הכלליים בהתאם לחלקה היחסי של תקרת הצריכה ברוטו של כל בית חולים ציבורי כללי מסך תקרות הצריכה ברוטו של כלל בתי החולים הציבוריים הכלליים.
{{ח:תת|(ב)}} לשם חישוב תקרות הצריכה ברוטו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} לעניין כל בית חולים ציבורי כללי, תחולק התוספת הריאלית בעבור שירות אשפוז במחלקות פנימיות בין בתי החולים הציבוריים הכלליים, בהתחשב בתכנית המיטות הרב־שנתית, או בשיקולים נוספים שקבעו השרים באישור הוועדה.

{{ח:סעיף|5|תקרת צריכה נטו}}
{{ח:ת}} תקרת הצריכה נטו לכל אחת מקופות החולים בכל בית חולים ציבורי כללי, בכל אחת מהשנים 2021 עד 2024, תהיה 80% מתקרת הצריכה ברוטו לאותה שנה.

{{ח:סעיף|6|חישוב רצפת צריכה ברוטו}}
{{ח:תת|(א)}} רצפת הצריכה ברוטו לכל אחת מקופות החולים בכל בית חולים ציבורי כללי, בכל אחת מהשנים 2021 עד 2024, תחושב כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} בעבור שירות דיפרנציאלי ושירות בריאות אחר –
{{ח:תתתת|(א)}} בשנת 2021 – 95% מתקרת הצריכה ברוטו לאותה שנה;
{{ח:תתתת|(ב)}} בשנת 2022 – רצפת הצריכה ברוטו בשנת 2021, בתוספת שיעור העדכון לאותה שנה ובתוספת שיעור של 1%;
{{ח:תתתת|(ג)}} בשנים 2023 ו־2024 – כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתתת|(1)}} אם ההיקף הממוצע של שירותי הבריאות שצרכה קופת החולים בבית החולים הציבורי הכללי בשנים 2021 ו־2022 היה עד 92% מתקרת הצריכה ברוטו הממוצעת לאותן שנים – 92% מתקרת הצריכה ברוטו לשנת 2023, ולעניין שנת 2024 – בתוספת שיעור העדכון ובתוספת שיעור של 1%;
{{ח:תתתתת|(2)}} אם ההיקף הממוצע של שירותי הבריאות שצרכה קופת החולים בבית החולים הציבורי הכללי בשנים 2021 ו־2022 היה גבוה מ־92% ולא עלה על 95% מתקרת הצריכה ברוטו הממוצעת לאותן שנים – מכפלת שיעור הצריכה הממוצע בתקרת הצריכה ברוטו לשנת 2022, או רצפת הצריכה ברוטו כאמור בפסקה (3), לפי הנמוך מביניהן;
{{ח:תתתתת|(3)}} אם ההיקף הממוצע של שירותי הבריאות שצרכה קופת החולים בבית החולים הציבורי הכללי בשנים 2021 ו־2022 היה גבוה מ־95% מתקרת הצריכה ברוטו הממוצעת לאותן שנים – רצפת הצריכה ברוטו בשנת 2022, בתוספת שיעור העדכון לאותה שנה ובתוספת שיעור של 1% לכל שנה;
{{ח:תתתת|(ד)}} על אף האמור בפסקאות משנה (א) עד (ג), השרים רשאים לקבוע לקופת חולים מסוימת בבית חולים ציבורי כללי מסוים, רצפת צריכה ברוטו בשיעור נמוך יותר מהאמור באותן פסקאות משנה, שאינו פחות מ־90% מתקרת הצריכה ברוטו לאותה שנה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} היחס בין היקף ההתחשבנות של קופת החולים לאותו בית חולים ובין היקף ההתחשבנות של כל קופות החולים לאותו בית חולים בשנה הקודמת אינו עולה על 12%;
{{ח:תתתתת|(2)}} חלקה של קופת החולים במספר המבוטחים המשוקלל אינו עולה על 20%;
{{ח:תתת|(2)}} בעבור שירות אשפוז במחלקות פנימיות –
{{ח:תתתת|(א)}} בשנת 2021 – 95% מתקרת הצריכה ברוטו לאותה שנה;
{{ח:תתתת|(ב)}} בשנים 2022 עד 2024 – 100% מתקרת הצריכה ברוטו לאותה שנה.
{{ח:תת|(ב)}} בעבור צריכה שתחושב במחיר מלא של שירותי בריאות, בידי כל קופת חולים בכל בית חולים ציבורי כללי, שאינה עולה על היקף הצריכה של שירותי בריאות המחושב כרצפת הצריכה ברוטו לפי סעיף זה, תשלם קופת החולים לבית החולים הציבורי הכללי את רצפת הצריכה נטו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיפים 14(א)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 15|ו־15(א)(1)(א)}}.

{{ח:סעיף|7|רצפת צריכה נטו}}
{{ח:ת}} רצפת הצריכה נטו לכל אחת מקופות החולים בכל אחד מבתי החולים הציבוריים הכלליים, בכל אחת מהשנים 2021 עד 2024, תהיה 80% מרצפת הצריכה ברוטו לאותה שנה.

{{ח:סעיף|8|הגדלת תקרת הצריכה או רצפת הצריכה, בשל הגדלת עלות סל שירותי הבריאות או בשל הפחתת מחירי שירותים רפואיים}}
{{ח:תת|(א)}} החליטה הממשלה על ביצוע הגדלת עלות סל שירותי הבריאות כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}}, רשאים השרים, בצו, לקבוע תקרת צריכה ברוטו הגבוהה מהתקרה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, או להגדיל את תקרת הצריכה נטו ביחס לתקרת הצריכה ברוטו או את רצפת הצריכה נטו ביחס לרצפת הצריכה ברוטו, ובלבד שסך תוספת ההוצאה לקופות החולים בשל הקביעה או ההגדלה כאמור יהיה שווה לסכום שהתווסף לסל שירותי הבריאות.
{{ח:תת|(ב)}} הופחתו מחירי שירותים רפואיים כפי שהם מפורסמים בתעריפון משרד הבריאות, רשאים השרים, בצו, להגדיל את תקרת הצריכה נטו ביחס לתקרת הצריכה ברוטו, או את רצפת הצריכה נטו ביחס לרצפת הצריכה ברוטו, ובלבד שסך תוספת ההוצאה לקופות החולים בשל הגדלת תקרת הצריכה נטו או רצפת הצריכה נטו כאמור יהיה שווה לסך העלות שנחסכה לקופות החולים בשל הפחתת המחירים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים) (הגדלת תקרות ורצפות)|צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים) (הגדלת תקרת הצריכה או רצפת הצריכה בשל הגדלת עלות סל שירותי הבריאות), התשפ״ב–2022}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים) (הגדלת תקרות ורצפות תשפ&amp;quot;ג)|צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים) (הגדלת תקרת הצריכה או רצפת הצריכה בשל הפחתת מחירי שירותים רפואיים), התשפ״ג–2023}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים) (הגדלת תקרות ורצפות תשפ&amp;quot;ד)|צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים) (הגדלת תקרת הצריכה או רצפת הצריכה בשל הגדלת עלות סל שירותי הבריאות והפחתת מחירי שירותים רפואיים), התשפ״ד–2024}}.}}

{{ח:סעיף|9|תשלום חודשי קבוע|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|בסעיף 3א לחוק יסודות התקציב}}, ובלי לגרוע מסמכות משרד הבריאות לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|הסעיף האמור}}, החל משנת 2022 יעביר המוסד לביטוח לאומי לכל בית חולים ציבורי כללי, תשלום חודשי קבוע כפי שהודיעו לו השרים לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה – תשלום חודשי קבוע), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הממשלה החליטה על העברת סכום למוסד לביטוח לאומי כנגד הפחתה מקבילה בתקצוב הישיר לבתי החולים הממשלתיים הכלליים ובכספי התמיכה המועברים לבתי החולים הציבוריים הכלליים שאינם ממשלתיים;
{{ח:תתת|(2)}} סך התשלומים החודשיים הקבועים לשנה לכלל בתי החולים הציבוריים הכלליים (בסעיף זה – התשלום החודשי הכולל) הועבר על ידי משרד הבריאות למוסד לביטוח לאומי, בתוספת הוצאות המוסד לביטוח לאומי הכרוכות בהעברת התשלום החודשי הקבוע לבתי החולים הציבוריים הכלליים;
{{ח:תתת|(3)}} נקבעו תקנות לפי סעיף קטן (ו).
{{ח:תת|(ב)}} סך התשלום החודשי הכולל שישולם בשנת 2022 על ידי המוסד לביטוח לאומי, יהיה שווה לסכום שהועבר למוסד לביטוח לאומי כאמור בסעיף קטן (א)(2), בניכוי הוצאות המוסד כאמור באותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ג)}} הסך החודשי הכולל יעודכן מדי שנה בהתאם לתקנות לפי סעיף קטן (ו)(1)(ג).
{{ח:תת|(ד)}} החל משנת 2021, השרים יודיעו למוסד לביטוח לאומי ולכל בית חולים ציבורי כללי, עד יום 15 בדצמבר בכל שנה, מהו סכום התשלום החודשי הקבוע שעל המוסד לביטוח לאומי להעביר לכל בית חולים ציבורי כללי, לפי העניין, בשנה העוקבת לאותה שנה, לפי חישוב שנערך בהתאם לתקנות לפי סעיף קטן (ו)(1)(א); השרים יפרסמו, בכל שנה, הודעה ברשומות בדבר סכומי התשלום החודשי הקבוע שהודיעו עליהם כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} המוסד לביטוח לאומי יעביר את התשלום החודשי הקבוע לבתי החולים הציבוריים הכלליים עד יום ה־15 בכל חודש, לאותו חודש.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} שר האוצר, בהסכמת שר הבריאות, יקבע תקנות בעניינים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} כללים ואמות מידה שוויוניים לחישוב התשלום החודשי הקבוע, בשים לב, בין היתר, למספר המיטות שבית החולים הציבורי הכללי מפעיל וניתן לגביהן אישור לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם}}, לפעילות ההכשרות של כוח אדם רפואי וסיעודי שמבצע בית החולים, להפעלת תשתיות חירום על ידי בית החולים, לסוגי השירותים הרפואיים הניתנים בבית החולים, לרבות פעילות מיילדותית ושירותי רפואה פרטיים, לגודל בית החולים ומיקומו הגאוגרפי, לשיוכו של בית החולים לרשת המפעילה בתי חולים נוספים, ולשיוכו של בית חולים לקופת חולים;
{{ח:תתתת|(ב)}} המקרים שבהם ניתן לקזז את התשלום החודשי הקבוע כנגד תשלומים המשולמים לבית חולים ציבורי כללי על ידי המדינה ואופן ביצוע הקיזוז;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוראות בדבר עדכון הסך החודשי הכולל, בהתאם למדד שייקבע בתקנות;
{{ח:תתתת|(ד)}} כללים בעניין פיקוח ובקרה תקציביים על בתי החולים הציבוריים הכלליים ודיווחים שיידרשו בתי החולים הציבוריים הכלליים להגיש;
{{ח:תתתת|(ה)}} הגבלות ואמצעי איזון שיוטלו על בית חולים ציבורי כללי בעניינים המפורטים להלן, לשם שמירה על האיזון התקציבי שלו, אם הוא חורג מתקציבו בשיעור שייקבע בתקנות לגבי כל הגבלה ואמצעי איזון; ההגבלות ואמצעי האיזון יחולו כל עוד החריגה התקציבית לא תוקנה:
{{ח:תתתתת|(1)}} מינוי חשב מלווה לבית החולים;
{{ח:תתתתת|(2)}} הגבלת הוצאות הפיתוח של בית החולים;
{{ח:תתתתת|(3)}} בלי לגרוע מההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#פרק ד|פרק ד׳ לחוק יסודות התקציב}} – הגבלת הגידול בהוצאות השכר המשולם בבית החולים;
{{ח:תתתתת|(4)}} הגבלת קליטת כוח אדם בבית החולים;
{{ח:תתתתת|(5)}} העלאת התקורות המשולמות לבית החולים מחברה בת שלו או מתאגיד בריאות;
{{ח:תתתתת|(6)}} העלאת התקורות המשולמות לבית החולים מפעילות שירותי רפואה פרטית;
{{ח:תתתת|(ו)}} אופן החלת כללים והגבלות כאמור בפסקאות משנה (ד) ו־(ה) על חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים במשרד הבריאות ועל קופת חולים שבבעלותה הישירה או העקיפה בית חולים ציבורי כללי.
{{ח:תתת|(2)}} השרים רשאים לקבוע כי אחת לשנה יחולק לבתי החולים הציבוריים הכלליים, באמצעות המוסד לביטוח לאומי, תשלום נוסף בסכום שיקבעו, על פי מדדי איכות רפואיים בתחומים שיקבעו בתקנות, ויחולו לעניין זה הוראות סעיפים קטנים (א), (ב), (ד) ו־(ה), בשינויים המחויבים.
{{ח:תתת|(3)}} תקנות ראשונות לפי פסקה (1) יותקנו עד יום י״א בטבת התשפ״ב (15 בדצמבר 2021), ובלבד שיונחו על שולחן הוועדה עד יום ג׳ בטבת התשפ״ב (7 בדצמבר 2021).
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (תקצוב לאומי) (תשלום חודשי קבוע לבתי חולים ציבוריים כלליים)|תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (תקצוב לאומי) (תשלום חודשי קבוע לבתי חולים ציבוריים כלליים), התשפ״ב–2022}}.}}
{{ח:תת|(ז)}} בסעיף קטן זה, ”בית חולים ציבורי כללי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)|בחוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים), התשפ״ו–2026}}.

{{ח:סעיף|10|הודעה על תקרת צריכה ברוטו ורצפת צריכה ברוטו}}
{{ח:ת}} השרים, או מי שהסמיכו לכך מבין עובדי משרדיהם, יודיעו לכל בית חולים ציבורי כללי ולכל קופת חולים –
{{ח:תת|(1)}} עד יום כ״ז בכסלו התשפ״ב (1 בדצמבר 2021) – מהי תקרת הצריכה ברוטו לשירותי הבריאות לשנת 2021;
{{ח:תת|(2)}} עד יום 1 במרס של כל אחת מהשנים 2022 עד 2024 – מהי תקרת הצריכה ברוטו לשירותי הבריאות לאותה שנה;
{{ח:תת|(3)}} עד יום י״ד באב התשפ״ג (1 באוגוסט 2023) – מהי רצפת הצריכה ברוטו המעודכנת שנקבעה להם לשנים 2023 ו־2024 בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(א)(1)(ג)}}.

{{ח:סעיף|11|תקרת צריכה ברוטו משותפת לבתי חולים ציבוריים כלליים}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, השרים רשאים להודיע, אחרי שנתנו לקופות החולים ולבתי החולים הציבוריים הכלליים, הנוגעים בדבר, הזדמנות לטעון את טענותיהם, כי לגבי קופת חולים אחת או יותר תחול תקרת צריכה ברוטו משותפת לשני בתי חולים ציבוריים כלליים שונים או יותר, שהמרחק הגאוגרפי ביניהם לא עולה על 20 קילומטר, ובלבד שבתי חולים אלה הסכימו לכך ומתקיים בהם אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הם בתי חולים ממשלתיים כלליים;
{{ח:תתת|(2)}} הם בתי חולים ציבוריים כלליים שבבעלות אותה קופת חולים.
{{ח:תת|(ב)}} השרים ישקלו לעניין סעיף קטן (א), בין השאר, את ההשפעה על שירותי הבריאות לתושבים באזור הגאוגרפי שבו מצויים בתי החולים, ואת ההשפעה על משך ההמתנה לקביעת תורים.
{{ח:תת|(ג)}} הודעת השרים לפי סעיף קטן (א) תימסר לקופות החולים ולבתי החולים הציבוריים הכלליים הנוגעים בדבר עד יום 15 בדצמבר, והיא תחול החל מהשנה העוקבת למועד מסירת ההודעה; הודעה כאמור תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|12|תקרת צריכה ברוטו משותפת לקופות חולים}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, השרים, אחרי שנתנו לקופות החולים הנוגעות בדבר הזדמנות לטעון את טענותיהן, רשאים להודיע כי תחול תקרת צריכה ברוטו משותפת לשתי קופות חולים בבית חולים ציבורי כללי שבנפה מסוימת, ובלבד שמתקיימים בהן כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חלקה של כל אחת מקופות החולים במספר המבוטחים המשוקלל באותה נפה אינו עולה על 12%;
{{ח:תתת|(2)}} חלקה של כל אחת מקופות החולים במספר המבוטחים המשוקלל אינו עולה על 20%.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”נפה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת בריאות העם}}.

{{ח:סעיף|13|הפחתת תקרת הצריכה ברוטו בשל הסכם לרכישת שירות חלופת אשפוז בבית המטופל}}
{{ח:ת}} הגיעו בית חולים ציבורי כללי וקופת חולים להסכם ביניהם לרכישת שירות חלופת אשפוז בבית המטופל, כנגד הפחתת התשלום בעד שירות אשפוז במחלקות פנימיות, רשאים השרים לחשב להם תקרת צריכה ברוטו לשירות אשפוז במחלקות פנימיות, הנמוכה מתקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לבית החולים ולקופת החולים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}; לעניין זה, ”שירות חלופת אשפוז בבית המטופל“ – שירות טיפול רפואי בבית המטופל, כתחליף לאשפוז בבית חולים ציבורי כללי.

{{ח:סעיף|14|תשלום בעד שירות דיפרנציאלי ושירות בריאות אחר}}
{{ח:תת|(א)}} קופת חולים תשלם בעבור שירות דיפרנציאלי או שירות בריאות אחר שרכשה בכל בית חולים ציבורי כללי, בכל אחת מהשנים 2021 עד 2024, סכומים כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} אם קופת החולים רכשה שירותים דיפרנציאליים ושירותי בריאות אחרים עד לרצפת הצריכה ברוטו – רצפת הצריכה נטו לאותה שנה, אלא אם כן ראו השרים שבית החולים הציבורי הכללי לא הסכים לספק לקופת החולים, באותה שנה, על פי בקשתה, שירותי בריאות הדומים בהיקפם הכספי, בזמינותם ובתמהיל שלהם לשירותים דיפרנציאליים ולשירותי בריאות אחרים שסיפק בית החולים לקופת החולים בשנה הקודמת;
{{ח:תתת|(2)}} אם קופת החולים רכשה שירותים דיפרנציאליים ושירותי בריאות אחרים מעבר לרצפת הצריכה ברוטו ועד לתקרת הצריכה ברוטו – רצפת הצריכה נטו לאותה שנה בתוספת של לא יותר מ־80% מהמחיר המלא בעבור שירותים דיפרנציאליים ושירותי בריאות אחרים שנרכשו מעבר לרצפת הצריכה ברוטו;
{{ח:תתת|(3)}} אם קופת החולים רכשה שירותים דיפרנציאליים ושירותי בריאות אחרים מעבר לתקרת הצריכה ברוטו – תקרת הצריכה נטו בתוספת סכום מופחת כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} בעבור רכישת שירות דיפרנציאלי מעבר לתקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירות כאמור – לא יותר מ־55% מהמחיר המלא של השירות;
{{ח:תתתת|(ב)}} בעבור רכישת שירות בריאות אחר, מעבר לתקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירות כאמור – לא יותר מ־30% מהמחיר המלא של השירות.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רכשה קופת חולים מבית חולים ציבורי כללי, בכל אחת מהשנים 2021 עד 2024 –
{{ח:תתת|(1)}} שירותים דיפרנציאליים בסכום הנמוך מתקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירותים אלה, ייווסף ההפרש שבין הרכישה בפועל ובין תקרת הצריכה ברוטו, של שירותים אלה, לתקרת הצריכה ברוטו של שירות בריאות אחר;
{{ח:תתת|(2)}} שירותי בריאות אחרים בסכום הנמוך מתקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירותים אלה, ייווסף ההפרש שבין הרכישה בפועל ובין תקרת הצריכה ברוטו, של שירותים אלה, לתקרת הצריכה ברוטו של שירות דיפרנציאלי.

{{ח:סעיף|15|תשלום בעד שירות אשפוז במחלקות פנימיות}}
{{ח:תת|(א)}} קופת חולים תשלם בעבור שירות אשפוז במחלקות פנימיות בבית חולים ציבורי כללי, בכל אחת מהשנים 2021 עד 2024, סכומים כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} בשנת 2021 – סכומים כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} אם קופת החולים רכשה שירותי אשפוז במחלקות פנימיות עד לרצפת הצריכה ברוטו – רצפת הצריכה נטו לאותה שנה, אלא אם כן ראו השרים שבית החולים הציבורי הכללי לא הסכים לספק לקופת החולים, באותה שנה, על פי בקשתה, שירותי אשפוז במחלקות פנימיות הדומים בהיקפם הכספי, בזמינותם ובתמהיל שלהם לשירותי אשפוז במחלקות פנימיות שסיפק בית החולים לקופת החולים בשנה הקודמת;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם קופת החולים רכשה שירותי אשפוז במחלקות פנימיות מעבר לרצפת הצריכה ברוטו ועד לתקרת הצריכה ברוטו – רצפת הצריכה נטו לאותה שנה בתוספת לא יותר מ־80% מהמחיר המלא בעבור שירותי אשפוז במחלקות פנימיות שנרכשו מעבר לרצפת הצריכה ברוטו;
{{ח:תתתת|(ג)}} אם קופת החולים רכשה שירותי אשפוז במחלקות פנימיות מעבר לתקרת הצריכה ברוטו – תקרת הצריכה נטו בתוספת סכום מופחת של לא יותר מ־20% מהמחיר המלא של השירות;
{{ח:תתת|(2)}} בשנים 2022 עד 2024 – היחס שבין מספר ימי האשפוז שצרכה קופת חולים במחלקות הפנימיות באותו בית חולים לסך ימי האשפוז שצרכו כלל קופות החולים במחלקות הפנימיות באותו בית חולים, בשנה הקודמת לכל שנה, ולגבי שנת 2022 – בשנת 2019, כשהוא מוכפל בסך תקרות הצריכה נטו לשירות אשפוז במחלקות פנימיות של כל קופות החולים באותו בית חולים בשנת 2021, ובתוספת שיעור העדכון לאותה שנה ותוספת ריאלית.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} נוסף על הסכומים המפורטים בסעיף קטן (א), בכל אחת מהשנים 2021 עד 2024, ישלמו כלל קופות החולים לכלל בתי החולים הציבוריים הכלליים סכום של 90 מיליון שקלים חדשים בעבור שירות אשפוז במחלקות פנימיות (בחוק זה – תוספת התשלום למחלקות הפנימיות), ובשנת 2022, ישלמו כלל קופות החולים כאמור סכום נוסף של 20 מיליון שקלים חדשים ויראו אותו לעניין שנה זו כחלק מתוספת התשלום למחלקות הפנימיות.
{{ח:תתת|(2)}} תוספת התשלום למחלקות הפנימיות תחולק בין בתי החולים הציבוריים הכלליים כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} בשנת 2021 – באופן שוויוני בין כלל בתי החולים הציבוריים הכלליים, בהתאם למספר מיטות האשפוז במחלקות הפנימיות בכל בית חולים, שניתן לגביהן אישור לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם}}, לשם שיפור התשתיות במחלקות אלה;
{{ח:תתתת|(ב)}} בשנים 2022 עד 2024 – בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות במחלקות הפנימיות בבתי חולים ציבוריים כלליים שנקבע לפי פסקה (3) (בסעיף קטן זה – מדד לשיפור השירות במחלקות הפנימיות), שעליהם יודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות לבתי החולים הציבוריים הכלליים, עד יום 31 במרס בכל שנה, לגבי השנה הקודמת; ואולם –
{{ח:תתתתת|(1)}} אם עד המועד האמור המנהל הכללי של משרד הבריאות לא הודיע לבתי החולים הציבוריים הכלליים על ציוני המדד, ישלמו כלל קופות החולים לכלל בתי החולים הציבוריים הכלליים, על אף האמור בפסקה (1), 70% מתוספת התשלום למחלקות הפנימיות, שתחולק בין בתי החולים בהתאם להוראות פסקת משנה (א);
{{ח:תתתתת|(2)}} אם עד המועד האמור המנהל הכללי של משרד הבריאות לא פרסם הצעה למדד כאמור בפסקה (3)(א) או לא קבע מדד כאמור בפסקה (3)(ב), ישלמו כלל קופות החולים כאמור 100% מתוספת התשלום למחלקות הפנימיות, שתחולק בין בתי החולים בהתאם להוראות פסקת משנה (א).
{{ח:תתת|(3)|(א)}} המנהל הכללי של משרד הבריאות, בהסכמת הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יפרסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות עד יום י״א בטבת התשפ״ב (15 בדצמבר 2021), הצעה לקביעת מדד לשיפור השירות במחלקות הפנימיות; הודעה על ההצעה לקביעת המדד תישלח לבתי החולים הציבוריים הכלליים.
{{ח:תתתת|(ב)}} המנהל הכללי של משרד הבריאות, בהסכמת הממונה על התקציבים במשרד האוצר, ולאחר שנתן לבתי החולים הציבוריים הכלליים הזדמנות לטעון את טענותיהם, יקבע את המדד לשיפור השירות במחלקות הפנימיות בהתאם לעקרונות המפורטים בפסקת משנה (ג), ויפרסמו בהוראת מינהל, באתר האינטרנט של משרד הבריאות, עד יום י״ד באדר א׳ התשפ״ב (15 בפברואר 2022).
{{ח:תתתת|(ג)}} המדד לשיפור השירות במחלקות הפנימיות יכלול מדדים שונים שלפיהם יימדדו וידורגו המחלקות הפנימיות של כלל בתי החולים הציבוריים הכלליים, ויתבסס על עקרונות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} מחצית מהמדד יורכב ממדדים קליניים שיורה עליהם המנהל הכללי של משרד הבריאות;
{{ח:תתתתת|(2)}} מחצית מהמדד יורכב ממדדים של איכות השירות שיורו עליהם המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים במשרד האוצר.
{{ח:תתתת|(ד)}} המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים במשרד האוצר רשאים להחליט על תמהיל אחר של מדדים מהתמהיל כמפורט בפסקאות משנה (ג)(1) ו־(2).
{{ח:תתת|(4)}} השרים או מי שהסמיכו לכך מבין עובדי משרדיהם, יודיעו לכל קופת חולים מהו סכום התשלום, מתוך תוספת התשלום למחלקות הפנימיות, שעליה להעביר לכל בית חולים ציבורי כללי, בכל שנה, ובלבד שסך התשלום שעל כל קופת חולים להעביר לכלל בתי החולים הציבוריים הכלליים, מתוך תוספת התשלום למחלקות הפנימיות, לא יעלה על שיעור הקפיטציה של קופת החולים; קופת החולים תעביר לבתי החולים הציבוריים הכלליים את סכום התשלום כאמור לא יאוחר מ־60 ימים מהמועד שבו קיבלה את ההודעה האמורה.

{{ח:סעיף|16|מועד התשלום בעד צריכת שירותי בריאות}}
{{ח:תת|(א)}} קופת חולים תעביר לבית חולים ציבורי כללי, לא יאוחר מ־60 ימים מיום 1 בחודש שבו קיבלה מבית החולים הודעת חיוב חודשית, את הסכום הגבוה מבין הסכומים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} 8.33% מרצפת הצריכה נטו לאותה שנה שנקבעה לקופת החולים באותו בית חולים ציבורי כללי, אלא אם כן קיבלה קופת החולים אישור מהשרים או מעובדי משרדיהם שהוסמכו לכך, שלא להעביר את הסכום האמור בשל כך שבית החולים לא הסכים לספק לקופת החולים שירותי בריאות הדומים לשירותי הבריאות שסיפק לה בשנה הקודמת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיפים 14}} {{ח:פנימי|סעיף 15|ו־15}};
{{ח:תתת|(2)}} הסכום שאינו שנוי במחלוקת בהודעת החיוב;
{{ח:תתת|(3)}} 97% מהסכום נטו הנדרש על פי הודעת החיוב לעניין שירותי הבריאות המובאים בחשבון בתקרת הצריכה ברוטו ושירותי רפואה דחופה (מיון), אלא אם כן ערערה קופת החולים על הודעת החיוב, בהתאם למנגנון בירור לפי הוראת מינהל שפרסם המנהל הכללי של משרד הבריאות באתר האינטרנט של משרד הבריאות, ובית החולים לא השיב לערעור זה בהתאם להוראת המינהל כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} לא העבירה קופת חולים לבית חולים ציבורי כללי את סכום התשלום הנדרש לפי סעיף קטן (א), או את סכום התשלום בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ב)(4)}}, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} על סכום שלא הועבר כאמור תתווסף ריבית החשב הכללי עד מועד העברתו בפועל לבית החולים הציבורי הכללי;
{{ח:תתת|(2)}} השרים, לאחר שנתנו לקופת החולים ולבית החולים הזדמנות לטעון את טענותיהם, רשאים לבצע קיזוז של הסכום שלא הועבר כאמור, ממקורות המימון של שירותי הבריאות כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 13|בסעיף 13(א) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}} ומכספי התמיכה המועברים לקופת החולים לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק יסודות התקציב}}, ולהעבירו לבית החולים הציבורי הכללי.
{{ח:תת|(ג)}} סכומים עודפים ששילמה קופת חולים לבית חולים ציבורי כללי בשל הוראות סעיף קטן (א) או סכומים שהיה על קופת חולים לשלם לבית חולים ציבורי כללי ולא שולמו בשל הוראות הסעיף הקטן האמור, יוחזרו או ישולמו, לפי העניין, בתוספת ריבית החשב הכללי, בתוך 30 ימים מתום הליך הבירור לפי הוראת המינהל האמורה בסעיף קטן (א)(3).
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מחובת קופת חולים לשלם לבית חולים ציבורי כללי כל תשלום אחר שבו היא חייבת.

{{ח:סעיף|17|מטופל המיועד להעברה}}
{{ח:תת|(א)}} השרים רשאים לקבוע, בצו, כי קופת חולים תשלם לבית חולים ציבורי כללי מחיר מלא בעבור שירות אשפוז של מטופל המיועד להעברה, החל מהמועד שיקבעו השרים לעניין זה ובהתאם לתנאים ולכללים שיקבעו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בתקופה שמיום כ״ט באדר ב׳ התשפ״ב (1 באפריל 2022) עד יום ז׳ בטבת התשפ״ג (31 בדצמבר 2022), קופת חולים תשלם 75% מהמחיר המלא בעבור שירות אשפוז של מטופל המיועד להעברה.
{{ח:תת|(ג)}} בתקופה שמיום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023) ועד מועד תחילתו של צו לפי סעיף קטן (א), יחולו הוראות {{ח:חיצוני|צו לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014) (תשלום מוגדל בעד אשפוז של מטופל המיועד להעברה)#סעיף 1|סעיף 1 לצו לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו־2014) (תשלום מוגדל בעד אשפוז של מטופל המיועד להעברה), התשע״ד–2014}}, ויראו אותו כאילו ניתן לפי הוראות חוק זה לגבי השנים 2023 ו־2024.

{{ח:סעיף|18|תשלום בעד שירותי רפואה דחופה (מיון)}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22(א)(7)}}, בעד שירותי רפואה דחופה (מיון), תשלם קופת חולים לבית חולים ציבורי כללי סכום שלא יעלה על 81.5% מהמחיר המלא של שירותים אלה.
{{ח:תת|(ב)}} השרים רשאים, בצו, להגדיל את השיעור האמור בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|19|תשלום בעד שירותי רפואה פרטית}}
{{ח:ת}} השרים רשאים, באישור הוועדה, לקבוע, בצו, הסדר אחר מהקבוע בחוק זה להתחשבנות בעד צריכת שירותי בריאות בידי קופות החולים בבתי החולים הציבוריים הכלליים במסגרת שירותי רפואה פרטית, לרבות קביעת שיעורים שונים לתקרות צריכה ברוטו, לתקרות צריכה נטו, לרצפות צריכה ברוטו, לרצפות צריכה נטו, לתוספת הריאלית ולסכום המופחת, וכן קביעת תנאי תשלום שונים; קבעו השרים הסדר אחר בצו כאמור, תחול קביעתם החל מהשנה העוקבת לשנה שבה קבעו כאמור.

{{ח:סעיף|20|הסכם בין קופת חולים לבית חולים בדבר שיטת ההתחשבנות ביניהם}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בחוק זה, בית חולים ציבורי כללי וקופת חולים רשאים לקבוע בהסכם בכתב ביניהם הסדר אחר להתחשבנות בעד רכישת שירותי בריאות בבית החולים (בסעיף זה – ההסכם), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההסכם יקבע כי בבית החולים יינתנו לחברי קופת החולים שירותים ברמה נאותה ובאיכות וזמינות כמתחייב מהוראות {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות ממלכתי}};
{{ח:תתת|(2)}} ההסכם יקבע כי אם יחול גידול בסך היקף צריכת שירותי הבריאות של קופת החולים בבית החולים, בכל שנה משנות ההסכם, לעומת תקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לאותה שנה, בשיעור העולה על 6%, תיערך ההתחשבנות ביניהם בשנה שלאחר מכן, לפי הוראות חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} תקופת ההסכם לא תהיה מעבר ליום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024);
{{ח:תתת|(4)}} במסגרת ההסכם בית החולים יהיה רשאי לתת לקופת החולים הנחות על תעריף של שירותי בריאות המהווים לא יותר ממחצית ממחזור ההתחשבנות בין בית החולים לקופת החולים; לעניין זה, ”מחזור ההתחשבנות“ – סך ההיקף הכספי של שירותי הבריאות שמובאים בחשבון בתקרת הצריכה ברוטו, שרוכשת קופת החולים מבית החולים;
{{ח:תתת|(5)}} ההסכם יקבע כי סך התשלום שקופת החולים תשלם לבית החולים בעד רכישת שירותי בריאות, בכל שנה, לא יפחת מרצפת הצריכה נטו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיפים 14(א)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 15|ו־15(א)(1)(א)}};
{{ח:תתת|(6)}} ההסכם יכלול את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16}} {{ח:פנימי|סעיף 18|ו־18}} ולא יתנה על ההוראות האמורות.
{{ח:תת|(ב)}} העתק מהסכם שנערך כאמור בסעיף קטן (א) יועבר לשרים או למי שהסמיכו לכך מבין עובדי משרדיהם, לא יאוחר מתום שישה חודשים מהמועד שבו קיבלו בית החולים וקופת החולים הודעה על תקרות הצריכה ברוטו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10(1) או (2)}}, לעניין השנה שבה נחתם ההסכם.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), סברו השרים כי ההסכם אינו עומד בהוראות אותו סעיף קטן, יודיעו על כך לקופת החולים ולבית החולים בתוך 60 ימים מהמועד שבו הועבר אליהם ההסכם, ורשאים השרים, לאחר שנתנו לצדדים להסכם הזדמנות לטעון את טענותיהם, לבטל את ההסכם כולו מנימוקים שיירשמו; החליטו השרים לבטל הסכם כאמור, ימסרו לצדדים את החלטתם בצירוף הנימוקים לה.

{{ח:סעיף|21|התחשבנות בין בית חולים לתאגיד}}
{{ח:ת}} בריאות בבית חולים ממשלתי כללי או בבית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית, שבמסגרתו פועל תאגיד בריאות, לא יפחת היקף החשבונות שבעבורם משולם סכום מופחת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיפים 14(א)(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 15|ו־15(א)(1)(ג) ו־(2)}} שייוחס לתאגיד הבריאות, מסכום השווה ל־48.67% מכלל החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת כאמור; השרים רשאים לקבוע, בצו, לגבי בית חולים כאמור ולגבי תאגיד בריאות הפועל בתחומו, לכל אחת מהשנים 2021 עד 2024, שיעור אחר מכלל החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת כאמור, לאחר שנתנו לבית החולים ולתאגיד הזדמנות לטעון את טענותיהם.

{{ח:סעיף|22|אי־&lt;wbr&gt;תחולה על שירותי בריאות מסוימים}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות חוק זה לא יחולו על –
{{ח:תתת|(1)}} שירות בריאות הניתן לנפגע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970}};
{{ח:תתת|(2)}} שירות בריאות הניתן לקטין שאינו תושב, לפי הסכם בין המדינה לקופת חולים או לפי כל הסדר משפטי אחר; לעניין זה, ”תושב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}};
{{ח:תתת|(3)}} שירות בריאות הניתן לעובד זר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים|בחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991}}, הכלול במסגרת סל השירותים שקבע שר הבריאות לפי {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים|החוק האמור}}, אך למעט שירות הניתן לעובד זר השוהה בישראל לפי אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/1, כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 6|בתקנה 6(א) לתקנות הכניסה לישראל, התשל״ד–1974}};
{{ח:תתת|(4)}} שירות בריאות הניתן לחייל לפי הסכם בין קופת חולים לצבא הגנה לישראל; לעניין זה, ”חייל“ – חייל בשירות חובה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בפסקה (1) להגדרה ”חייל“ שבחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, למעט חייל בשירות חובה בתקופת שירות ללא תשלום, כאמור {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 55|בסעיף 55 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}};
{{ח:תתת|(5)}} שירות בריאות הניתן למטופל לפי הסכם בין קופת חולים לגוף אחר האחראי למתן השירות למטופל, על פי חוק, הסכם או חוזה ביטוח;
{{ח:תתת|(6)}} שירות משירותי בריאות הנפש המפורטים {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#תוספת 2 חלק 1 פרט 22א|בפרט 22א {{ח:הערה|לחלק הראשון}} לתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}};
{{ח:תתת|(7)}} שירותי רפואה דחופה (מיון), בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיפים 16(א)(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 18|ו־18}};
{{ח:תתת|(8)}} שירות בריאות נוסף שקבעו השרים {{ח:חיצוני|צו ההסדרים במשק המדינה (קביעת שירותים מוחרגים וקביעת הפחתות)|בצו ההסדרים במשק המדינה (קביעת שירותים מוחרגים וקביעת הפחתות), התשע״ג–2013}};
{{ח:תתת|(9)}} שירות בריאות המנוי {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}};
{{ח:תתת|(10)}} שירות אשפוז במחלקת קורונה שהקוד שלו בתעריפון משרד הבריאות הוא GOC19, וכל קוד נוסף שהשרים קבעו, בהודעה ברשומות, שהוא שירות אשפוז במחלקת קורונה;
{{ח:תתת|(11)}} שירות בדיקת נגיף קורונה שהקוד שלו בתעריפון משרד הבריאות הוא L7172, וכל קוד נוסף שהשרים קבעו, בהודעה ברשומות, שהוא שירות בדיקת נגיף קורונה;
{{ח:תתת|(12)}} שירות בריאות הניתן לאדם שאינו מבוטח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}};
{{ח:תתת|(13)}} שירות בדיקת מעבדה המבוצעת בדגימה שנדגמה בקופת החולים ונשלחה על ידה לבית החולים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), השרים רשאים לקבוע, בצו, שיעורי תשלום הנמוכים מהמחיר המלא בעבור שירותים כאמור באותו סעיף קטן שהם פעולות ניתוחיות בעלות מאפיינים מיוחדים.
{{ח:תת|(ג)}} השרים רשאים, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}.

{{ח:סעיף|23|סייג לתחולת {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#סעיף 9|סעיף 9 לחוק הפיקוח}}}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה יחולו על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק הפיקוח}}.

{{ח:סעיף|24|דיווח לוועדה}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל הכללי של משרד הבריאות, או מי מטעמו, ידווח לוועדה על תכנית המיטות הרב־שנתית בבתי החולים הציבוריים הכלליים ועל תכנית המיטות הרב־שנתית בבתי החולים הפסיכיאטריים, בתוך 30 ימים ממועד פרסום תכנית כאמור באתר האינטרנט של משרד הבריאות.
{{ח:תת|(ב)}} השרים ידווחו לוועדה עד 30 בנובמבר בכל שנה על כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סך התשלום החודשי הקבוע ששולם לכל בית חולים ציבורי כללי באותה שנה, תוך פירוט רכיבי התשלום בהתאם לרכיבים שנקבעו בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ו)}};
{{ח:תתת|(2)}} המגבלות ואמצעי האיזון שהוטלו באותה שנה על בתי חולים ציבוריים כלליים לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ו)(1)(ה)}};
{{ח:תתת|(3)}} בשנת 2022 יכלול הדיווח גם השוואה של הסכומים ששולמו בשנה זו בתקצוב ישיר או בכספי תמיכה לכל בית חולים ציבורי כללי לפני תחילתו של חוק זה, לעומת הסכומים ששולמו לו באותה שנה כתשלום חודשי קבוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}.

{{ח:סעיף|25|הוראות מיוחדות לעניין תשלום בעד שירותי בריאות בשל השלכות נגיף הקורונה}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיפים 14}}, {{ח:פנימי|סעיף 15|15}} {{ח:פנימי|סעיף 22|ו־22(א)(10)}} –
{{ח:תתת|(1)}} בשנת 2021 – יופחת מהתשלום של קופת החולים לבית החולים הציבורי הכללי בעד שירות אשפוז במחלקת קורונה סכום השווה ל־80% מסכום ההפרש החיובי שבין רצפת הצריכה ברוטו בעבור כלל שירותי הבריאות ובין היקף הפעילות של שירותי הבריאות שצרכה קופת החולים בבית החולים הציבורי הכללי באותה השנה, למעט שירותי בריאות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22(א)(7) ו־(10)}}, ובלבד שהיקף הפעילות כאמור היה נמוך מרצפת הצריכה ברוטו כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} בכל אחת מהשנים 2022 עד 2024, יופחת מהתשלום של קופת החולים לבית החולים הציבורי הכללי בעד שירות אשפוז במחלקת קורונה, סכום השווה ל־80% מסכום ההפרש החיובי שבין תקרת הצריכה ברוטו בעבור שירות אשפוז במחלקות פנימיות, ובין היקף הפעילות של שירות אשפוז במחלקות הפנימיות שצרכה קופת החולים בבית החולים הציבורי הכללי באותה השנה, למעט שירותי בריאות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22(א)(7) ו־(10)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”היקף הפעילות“ – סכום השווה למכפלת שירותי הבריאות שצרכה קופת החולים בבית החולים הציבורי הכללי בשנה מסוימת, במחירם ברוטו.

{{ח:סעיף|26|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018)|בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016}}.}}

{{ח:סעיף|27|ביצוע ותקנות}}
{{ח:תת|(א)}} השרים ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
{{ח:תת|(ב)}} שר הבריאות רשאי לקבוע הוראות בדבר חובת דיווח של בתי החולים הציבוריים הכלליים למשרד הבריאות ולמשרד האוצר, בכל עניין הנוגע לעלויות מתן שירותי הבריאות.

{{ח:סעיף|28|תחילה ותחולה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתו של חוק זה ביום י״ז בטבת התשפ״א (1 בינואר 2021) והוראותיו, למעט הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, יחולו על שירותי בריאות שרכשה קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי עד יום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024), אולם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} ימשיכו לחול גם לאחר המועד האמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|החוק הוארך עד ליום 31.12.2025 (ק״ת תשפ״ה, 844).}}
{{ח:תת|(ב)}} השרים, באישור הוועדה, רשאים להאריך, בצו, את המועד האמור בסעיף קטן (א) בשנה נוספת, ובלבד שצו כאמור יובא לאישור הוועדה עד יום כ״ד באייר התשפ״ד (1 ביוני 2024), בצירוף נתונים ומידע על ביצוע ההתחשבנות לפי חוק זה עד אותו מועד.
{{ח:תת|(ג)}} הוארך המועד לפי סעיף קטן (ב), יחולו הוראות חוק זה, החלות לעניין שנת 2024, גם לעניין שנת 2025, למעט הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}, בהגדרה ”תוספת ריאלית“ –
{{ח:תתתת|(א)}} בכל מקום, במקום ”2024“ יקראו ”2025“;
{{ח:תתתת|(ב)}} בפסקה (4), במקום ”לשנת 2024“ יקראו ”בכל אחת מהשנים 2024 ו־2025“;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(א)}} –
{{ח:תתתת|(א)}} ברישה, במקום ”2024“ יקראו ”2025“;
{{ח:תתתת|(ב)}} אחרי פסקה (2) יקראו:
{{ח:תתתתת|”(3)}} בשנת 2025 – תקרת הצריכה ברוטו בשנת 2024, בתוספת שיעור העדכון לאותה שנה, תוספת ריאלית ותוספת בשיעור של 0.2% מסך תקרות הצריכה ברוטו לשנת 2024.“;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}}, במקום ”2024“ יקראו ”2025“;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(א)}} –
{{ח:תתתת|(א)}} ברישה, במקום ”2024“ יקראו ”2025“;
{{ח:תתתת|(ב)}} בפסקה (1)(ג) –
{{ח:תתתתת|(1)}} ברישה, במקום ”ו־2024“ יקראו ”עד 2025“;
{{ח:תתתתת|(2)}} בפסקת משנה (1), במקום ”שנת 2024“ יקראו ”השנים 2024 ו־2025“;
{{ח:תתתת|(ג)}} בפסקה (2)(ב), במקום ”2024“ יקראו ”2025“;
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}}, במקום ”2024“ יקראו ”2025“;
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}} –
{{ח:תתתת|(א)}} בפסקה (2), במקום ”2024“ יקראו ”2025“;
{{ח:תתתת|(ב)}} בפסקה (3), במקום ”ו־2024“ יקראו ”עד 2025“;
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14}} –
{{ח:תתתת|(א)}} בסעיף קטן (א), ברישה, במקום ”2024“ יקראו ”2025“;
{{ח:תתתת|(ב)}} בסעיף קטן (ב), ברישה, במקום ”2024“ יקראו ”2025“;
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15}} –
{{ח:תתתת|(א)}} בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתתתת|(1)}} ברישה, במקום ”2024“ יקראו ”2025“;
{{ח:תתתתת|(2)}} בפסקה (2), במקום ”2024“ יקראו ”2025“;
{{ח:תתתת|(ב)}} בסעיף קטן (ב) –
{{ח:תתתתת|(1)}} בפסקה (1), במקום ”2024“ יקראו ”2025“;
{{ח:תתתתת|(2)}} בפסקה (2)(ב), במקום ”2024“ יקראו ”2025“;
{{ח:תתת|(9)}} {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17(ב)(2)}}, במקום ”ו־2024“ יקראו ”עד 2025“;
{{ח:תתת|(10)}} {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20(א)(3)}}, במקום ”ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024)“ יקראו ”י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025)“;
{{ח:תתת|(11)}} {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}}, במקום ”2024“ יקראו ”2025“;
{{ח:תתת|(12)}} {{ח:פנימי|סעיף 25|בסעיף 25(א)(2)}}, במקום ”2024“ יקראו ”2025“.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(א)(9)}})}}}}
{{ח:קטע3||שירותי בריאות מוחרגים}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: ק״ת תשפ״ד}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;0&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם השירות&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קוד השירות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תוספת בעד האבזר להשתלת סוגר אוזניות עלייה שמאלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L0167&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תוספת בעד האבזר להשתלת קוצב סרעפתי לנפגעי חוט שדרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L0168&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תוספת בעד האבזר להשתלת קוצב סרעפתי לחולי ALS&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L0169&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תוספת בעד Y90 לטיפול קרניתי פנימי, SITR, בגידולי כבד באמצעות Y90&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L0280&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תוספת בעד האבזר לתיקון מלעורי של המסתם הדו–צניפי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L0300&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תוספת בעד משאבה להזרקה תת–עורית של אפומורפין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L0797&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תוספת בעד האבזר להשתלת קוצב לגירוי עצב שדרתי/שורשי/היקפי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L4583&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תוספת בעד דפיברוטייד, מבוגר, תעריף למחזור טיפול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L9638&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תוספת בעד דפיברוטייד, דפיטליו, ילד, תעריף למחזור טיפול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L9639&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;צילום שיניים – סטטוס מלא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D0210&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;צילום פריאפיקלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D0220&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;צילום פריאפיקלי, כל שן נוספת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D0230&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;צילום אוקולוזלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D0240&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;צילום פנורמי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D0330&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סילוק אבנית, מבוגר, לכל הפה, כולל הדרכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D1110&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סילוק אבנית, ילד, לכל הפה, כולל הדרכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D1120&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול מקומי בלכת פלואוריד, תעריף לכל הפה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D1206&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול מקומי בג׳ל פלואוריד, תעריף לכל הפה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D1208&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;איטום חריצים, לשן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D1351&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שומר מקום קבוע – התקנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D1510&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שחזור אמלגם – משטח 1, משנן ראשוני/קבוע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2140&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שחזור אמלגם – 2 משטחים, משנן ראשוני/קבוע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2150&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שחזור אמלגם – 3 משטחים, משנן ראשוני/קבוע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2160&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שחזור אמלגם – 4 משטחים או יותר, משנן ראשוני/קבוע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2161&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שחזור מחומר מרוכב – משטח 1, שן קדמית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2330&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שחזור מחומר מרוכב – 2 משטחים, שן קדמית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2331&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שחזור מחומר מרוכב – 3 משטחים, שן קדמית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2332&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שחזור מחומר מרוכב – 4 משטחים או יותר, שן קדמית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2335&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;29&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שחזור מחומר מרוכב, כותרת שן קדמית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2390&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שחזור מחומר מרוכב – משטח 1, שן אחורית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2391&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שחזור מחומר מרוכב – 2 משטחים, שן אחורית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2392&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שחזור מחומר מרוכב – 3 משטחים, שן אחורית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2393&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שחזור מחומר מרוכב – 4 משטחים או יותר, שן אחורית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2394&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כתר על בסיס שרף, מוכן בצורה לא ישירה, מבושל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2710&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כתר חרסינה מאוחה למתכת חצי אצילה, הכנה והתקנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2752&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הדבקה חוזרת של כתר משחזר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2920&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בניית תווך, כולל פינים לסוגיהם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2950&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מבנה יצוק בתוספת לכתר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2952&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;39&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כיפת שורש, הכנה והתקנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2975&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כתר – תיקון והתקנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2980&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קיטוע מוך שן נשירה או קבועה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D3220&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול שורש – שן נשירה, מילוי בחומר נספג, לא כולל שחזור סופי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D3230&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול שורש – שן קדמית, לא כולל שחזור סופי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D3310&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;44&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול שורש – שן מלתעה, לא כולל שחזור סופי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D3320&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;45&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול שורש – שן טוחנת, לא כולל שחזור סופי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D3330&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;46&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול שורש חוזר – שן קדמית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D3346&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול שורש חוזר – שן מלתעה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D3347&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול שורש חוזר – שן טוחנת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D3348&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפקסיפיקציה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D3351&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כריתת חוד השורש, אפיקואקטומי – שן קדמית, כולל סתימה רטרוגרדית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D3410&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;51&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כריתת חוד השורש, אפיקואקטומי – שן מלתעה, שורש ראשון, כולל סתימה רטרוגרדית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D3421&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כריתת חוד השורש, אפיקואקטומי – שן טוחנת, שורש ראשון, כולל סתימה רטרוגרדית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D3425&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;53&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כריתת שורש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D3450&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;54&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פיצול שורשים, המיסקציה, לא כולל טיפול שורש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D3920&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג׳ינג׳יבקטומיה/ג׳ינג׳יבופלסטיה – 4 שיניים או יותר צמודות ברבע פה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D4210&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;56&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג׳ינג׳יבקטומיה/ג׳ינג׳יבופלסטיה – 3-1 שיניים צמודות ברבע פה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D4211&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;57&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הרמת מתלה עם החלקת שורשים, רבע פה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D4240&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;58&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הארכת כותרת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D4249&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;59&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הקצעת שורשים, 4 שיניים או יותר ברבע פה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D4341&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת שלמה עליונה נשלפת, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5110&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת שלמה תחתונה נשלפת, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5120&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;62&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת מיידית שלמה עליונה נשלפת, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5130&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;63&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת מיידית שלמה תחתונה נשלפת, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5140&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;64&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת חלקית עליונה נשלפת – בסיס שרף, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5211&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת חלקית תחתונה נשלפת – בסיס שרף, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5212&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;66&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת חלקית עליונה נשלפת – יציקת מתכת, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5213&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;67&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת חלקית תחתונה נשלפת – יציקת מתכת, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5214&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;68&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת חלקית עליונה נשלפת – בסיס גמיש, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5225&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת חלקית תחתונה נשלפת – בסיס גמיש, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5226&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת חלקית חד־צדדית נשלפת – יציקת מתכת, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5281&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;71&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התאמת תותבת שלמה עליונה נשלפת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5410&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;72&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התאמת תותבת שלמה תחתונה נשלפת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5411&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התאמת תותבת חלקית עליונה נשלפת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5421&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;74&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התאמת תותבת חלקית תחתונה נשלפת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5422&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תיקון שבר בבסיס תותבת שלמה עליונה נשלפת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5511&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;76&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תיקון שבר בבסיס תותבת שלמה תחתונה נשלפת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5512&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;77&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החלפת שן שבורה/חסרה בתותבת שלמה נשלפת, תעריף לשן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5520&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;78&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תיקון בסיס תותבת חלקית תחתונה נשלפת משרף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5611&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;79&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תיקון בסיס תותבת חלקית עליונה נשלפת משרף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5612&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תיקון שלד יצוק של תותבת חלקית תחתונה נשלפת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5621&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;81&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תיקון שלד יצוק של תותבת חלקית עליונה נשלפת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5622&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;82&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תיקון/החלפת וו בתותבת חלקית נשלפת, תעריף לוו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5630&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;83&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החלפת שן שבורה בתותבת חלקית נשלפת, תעריף לשן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5640&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;84&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הוספת שן לתותבת חלקית נשלפת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5650&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;85&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הוספת וו לתותבת חלקית נשלפת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5660&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הוספת שן/וו לתותבת חלקית נשלפת, שן/וו שני ומעלה באותה ישיבה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5699&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;87&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חידוש בסיס תותבת שלמה עליונה נשלפת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5710&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;88&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חידוש בסיס תותבת שלמה תחתונה נשלפת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5711&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;89&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חידוש בסיס תותבת חלקית עליונה נשלפת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5720&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חידוש בסיס תותבת חלקית תחתונה נשלפת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5721&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;91&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ריפוד תותבת שלמה עליונה נשלפת, במרפאה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5730&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;92&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ריפוד תותבת שלמה תחתונה נשלפת, במרפאה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5731&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;93&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ריפוד תותבת חלקית עליונה נשלפת, במרפאה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5740&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;94&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ריפוד תותבת חלקית תחתונה נשלפת, במרפאה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5741&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;95&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ריפוד תותבת שלמה עליונה נשלפת, במעבדה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5750&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;96&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ריפוד תותבת שלמה תחתונה נשלפת, במעבדה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5751&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ריפוד תותבת חלקית עליונה נשלפת, במעבדה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5760&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ריפוד תותבת חלקית תחתונה נשלפת, במעבדה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5761&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת ביניים שלמה עליונה נשלפת, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5810&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת ביניים שלמה תחתונה נשלפת, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5811&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;101&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת ביניים חלקית עליונה נשלפת, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5820&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;102&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת ביניים חלקית תחתונה נשלפת, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5821&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;103&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת על שורשים שלמה עליונה נשלפת, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5863&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;104&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת על שורשים חלקית עליונה נשלפת, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5864&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;105&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת על שורשים שלמה תחתונה נשלפת, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5865&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;106&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת על שורשים חלקית תחתונה נשלפת, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5866&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;107&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החלפת חלק שניתן להחלפה במחבר חצי מדויק או מדויק, רכיב זכרי/נקבי, על שן לתותבת נשלפת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5867&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;108&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התאמת תותבת נשלפת לחיבור רכיבי מחבר לאחר החדרה כירורגית של שתל דנטלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5875&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;109&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שתל דנטלי, שלב א׳: החדרה כירורגית של גוף השתל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D6010&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;110&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שתל דנטלי, שלב ב׳: חשיפת השתל לחיבור כיפת ריפוי/מבנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D6011&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;111&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מבנה מחבר חצי מדויק על שתל לתותבת נשלפת, הכנה והתקנה, כולל התקנת רכיבי המחבר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D6052&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;112&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מבנה טרומי לשתל דנטלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D6056&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;113&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החלפת חלק במחבר חצי מדויק או מדויק, רכיב זכרי/נקבי, על שתל/מבנה לשתל התומך בתותבת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D6091&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;114&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הדבקה חוזרת של כתר נתמך שתל/שן שנפל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D6092&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הוצאה כירורגית של שתל דנטלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D6100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;116&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת שלמה עליונה נשלפת נתמכת שתלים/מבנים על שתלים, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D6110&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;117&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת שלמה תחתונה נשלפת נתמכת שתלים/מבנים על שתלים, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D6111&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;118&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת חלקית עליונה נשלפת נתמכת שתלים/מבנים על שתלים, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D6112&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;119&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת חלקית תחתונה נשלפת נתמכת שתלים/מבנים על שתלים, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D6113&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;120&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עקירה, שארית כותרתית – שן נשירה, תעריף לשן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D7111&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;121&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עקירה, שן שבקעה או שורש חשוף, תעריף לשן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D7140&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;122&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עקירה כירורגית – שן שבקעה לחלל הפה, הדורשת הרמת מתלה, תעריף לשן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D7210&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;123&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עקירה כירורגית – שן כלואה ברקמה רכה, תעריף לשן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D7220&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;124&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עקירה כירורגית – שן כלואה חלקית ברקמה קשה, תעריף לשן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D7230&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;125&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עקירה כירורגית – שן כלואה במלואה ברקמה קשה, תעריף לשן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D7240&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;126&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קיבוע שיניים או החזרה למכתשית לאחר חבלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D7270&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חשיפת שן כלואה מסיבות אורתודונטיות, כולל הדבקת סמכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D7280&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;128&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אלבאולופלסטיקה עם עקירות, 4 שיניים או יותר ברבע פה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D7310&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;129&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אלבאולופלסטיקה עם עקירות, 3-1 שיניים ברבע פה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D7311&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;130&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אלבאולופלסטיקה בלא עקירות, 4 שיניים או יותר ברבע פה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D7320&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;131&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אלבאולופלסטיקה בלא עקירות, 3-1 שיניים ברבע פה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D7321&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;132&lt;/td&gt;&lt;td&gt;העמקת הוסטיבולום, וסטיבולופלסטי, ריפוי שניוני&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D7340&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;133&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כריתת ציסטה בלסת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D7450&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;134&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרנולקטומי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D7960&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;135&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול אורתודונטי מניעתי, כולל על ידי סנטרון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D8050&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;136&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יישור שיניים מלא למשנן עלומים, גילי 18-12, עלות לשנת טיפולים, עד 3 שנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D8080&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;137&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קוד דיווח במהלך השימוש בקוד D8080&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D8089&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;138&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול בהתקן דנטלי נשלף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D8210&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;139&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עזרה ראשונה – טיפול בכאב שיניים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D9110&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;140&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;141&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;142&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אנלגזיה, כולל ניטרוס, לא כולל טיפול דנטלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D9230&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;143&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תוספת בעד חומר ניגוד לבדיקת US‏, CEUS&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L1029&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;144&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תוספת בעד מערכת לב מלאכותי דו־חדרי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L0303&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;145&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שומר מקום נשלף חד־צדדי ברבע פה, הכנה והתקנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D1520&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;146&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שומר מקום נשלף דו־צדדי בלסת עליונה, הכנה והתקנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D1526&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;147&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שומר מקום נשלף דו־צדדי בלסת תחתונה, הכנה והתקנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D1527&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;148&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כתר טרומי מפלדת אל־חלד – שן נשירה, התקנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2930&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;149&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כתר טרומי מפלדת אל־חלד – שן קבועה, התקנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2931&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;150&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יתד טרומית ותווך, התקנה, תוספת לכתר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2954&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;151&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הוצאת יתד טרומית ותווך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2955&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;152&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כיפוי מוך ישיר, לא כולל שחזור סופי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D3110&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;153&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כיפוי מוך בלתי ישיר, לא כולל שחזור סופי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D3120&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;154&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול שורש – שן נשירה אחורית, מילוי בחומר נספג, לא כולל שחזור סופי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D3240&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;155&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כריתת כותרת השן, דקורונציה, לשן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D3921&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;156&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הרדמה כללית לטיפול שיניים, עד גיל 5, בנוכחות מרדים, תוספת לטיפול שיניים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D9222&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;157&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הרדמה כללית לטיפול שיניים, גיל 5 עד 18, בנוכחות מרדים, תוספת לטיפול שיניים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D9223&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;158&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הרדמה כללית לטיפול שיניים, גיל 18 ומעלה, בנוכחות מרדים, תוספת לטיפול שיניים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D9224&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;159&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טשטוש (סדציה) מתונה שאינה תוך־ורידית, לרבות טשטוש נשאף (סדציה נשאפת), גז צחוק (ניטרוס), תוספת לטיפול שיניים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D9248&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;160&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הבהרת שיניים פנימית במרפאה, לשן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D9974&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>hl9uv1rn4b0fr41uui12cuol7ykh626</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (תקצוב לאומי) (תשלום חודשי קבוע לבתי חולים ציבוריים כלליים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>474385</id>
    <revision>
      <id>3086773</id>
      <parentid>2972057</parentid>
      <timestamp>2026-10-04T06:17:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון תשפ&quot;ז</comment>
      <origin>3086773</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="54907" sha1="kg7vrw7uud8ur6q52wbwwgir409wjlw" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (תקצוב לאומי) (תשלום חודשי קבוע לבתי חולים ציבוריים כלליים), התשפ&quot;ב-2022 (תיקון: תשפ&quot;ז-2)
&lt;שם קודם&gt; תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים) (תשלום חודשי קבוע לבתי חולים ציבוריים כלליים), התשפ&quot;ב-2022
&lt;שם קצר&gt; תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים), התשפ&quot;ב-2022

&lt;מאגר תקן 2191481 קוד a163Y00000EjIRoQAN&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ב, 2776|תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים) (תשלום חודשי קבוע לבתי חולים ציבוריים כלליים)|10143)); ((תשפ&quot;ג, 369|הוראת שעה|10403)); ((תשפ&quot;ד, 106|תיקון|10820)), ((1094|תיקון (תיקון)|11028)); ((תשפ&quot;ה, 740|תיקון|11647)); ((תשפ&quot;ו, 442|תיקון|12140)); ((תשפ&quot;ז, 86|תיקון [תשפ&quot;ו] (תיקון)|12536)), ((87|תיקון|12536)).

&lt;מבוא&gt;&lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ז-2) --&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 9]] [[=החוק|לחוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (תקצוב לאומי), התשפ&quot;ב-2021]] (להלן - החוק), בהסכמת שר הבריאות, אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': הגדרות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו)
: בתקנות אלה -
:- &quot;בית חולים&quot; - בית חולים ציבורי כללי כהגדרתו [[בחוק]], ולעניין בית חולים ממשלתי כללי - לרבות תאגיד הבריאות שלצידו;
:- &quot;בית חולים בפריפריה גאוגרפית&quot; - בית חולים הנמצא ביישוב שערך מדד הפריפריאליות שלו נמוך מ-0.7; אם בית החולים נמצא מחוץ ליישוב, או ביישוב שאין לו ערך במדד הפריפריאליות, יהיה ערך הפריפריאליות שלו הערך של היישוב הקרוב ביותר אליו שהוא בעל ערך פריפריאליות;
:- &quot;בית חולים יציב פיננסית&quot; - בית חולים שנחשב יציב מבחינה פיננסית לפי [[תקנה 8]];
:- &quot;גירעון שנתי שוטף&quot; - פער שלילי בין ההכנסות השוטפות לבין ההוצאות השוטפות בנטרול הפחת השנתי;
:- &quot;ועדת חריגים כוח אדם&quot; - ועדה שהוקמה לפי [[תקנה 16]];
:- &quot;ועדת חריגים לפיתוח&quot; - ועדה שהוקמה לפי [[תקנה 17]];
:- &quot;ועדת חריגים לרכש&quot; - ועדה שהוקמה לפי [[תקנה 18]];
:- &quot;ועדת פרויקטים&quot; - ועדה במשרד הבריאות שממליצה למנהל הכללי של משרד הבריאות על מתן אישורי הקמה בהתאם [[לסעיף 24א לפקודת בריאות העם]];
:- &quot;יחס שוטף&quot; - היחס בין הנכסים השוטפים לבין ההתחייבויות השוטפות במאזן בית החולים;
:- &quot;מדדי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה&quot; - שיעור השינוי השנתי של המדדים המרכיבים את מדד מודל התקצוב, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפי השוואת ממוצע המדדים ב-12 החודשים האחרונים ל-12 החודשים שקדמו להם;
:- &quot;מדד מודל תקצוב&quot; - לפי [[תקנה 4(ב)]];
:- &quot;ממונה על התקציבים&quot; - ממונה על התקציבים במשרד האוצר;
:- &quot;מספר מיטות אשפוז מתוקננות&quot; - מספר מיטות האשפוז כפי שהופיעו בתעודת רישומו של בית החולים במועד החישוב ולפי התחשיב [[בתוספת הראשונה]], למעט מיטות גריאטריה סיעודית;
:- &quot;סכום התשלום החודשי הקבוע&quot; - כמשמעותו [[בתקנה 2]];
:- &quot;סמנכ&quot;ל&quot; - סגן המנהל הכללי;
:- &quot;ערך מדד פריפריאליות&quot; - הערך של מדד הפריפריאליות הניתן ליישוב על פי מדד הפריפריאליות 2015 שפורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודש אפריל 2019, [[https://www.cbs.gov.il/he/publications/doclib/2019/1732/tab02.xls | ונמצא בקישור https://www.cbs.gov.il/he/publications/doclib/2019/1732/tab02.xls]];
:- &quot;פורום יחידות&quot; - ועדה במשרד הבריאות שממליצה למנהל הכללי של משרד הבריאות על מתן אישורים להקמת יחידות חדשות בבתי החולים בהתאם [[לסעיף 24א לפקודת בריאות העם]];
:- &quot;רשת בתי חולים&quot; - מספר בתי חולים מאוגדים תחת אותו מבנה בעלות או בתי החולים הממשלתיים;
:- &quot;שדה קליני&quot; -  סבב הכשרה בבית חולים במחלקה פנימית, במחלקת נשים, במחלקת כירורגיה, במחלקת ילדים או במחלקת פסיכיאטריה, של סטודנט ישראלי לרפואה הלומד במוסד לימוד ישראלי, שלא במסגרת תוכנית לסטודנטים מחוץ לארץ, בשנות הלימוד הרביעית עד השישית;
:- &quot;שר&quot;פ&quot; - מתן שירות רפואי בבית חולים תמורת תשלום מקופת חולים במסגרת שירותי בריאות נוספים הניתנים מכוח [[סעיף 10 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]], או מחברת ביטוח כחלק מפוליסת ביטוח בריאות פרטית של תושב ישראלי, או מהתושב עצמו, בנוגע לכל שירות רפואי, למעט שירותים רפואיים שהוחרגו על ידי המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים באוצר;
:- &quot;תחזוקה מונעת&quot; - פעולה המתבצעת לצורך שיפור ושמירה על תקינות מיתקני בית החולים או טיפולים שוטפים למניעת תקלות שבר שבית החולים מבצע בפרקי זמן קבועים;
:- &quot;תוכניות לאומיות לשיפור הרפואה&quot; - תוכניות שמקיים משרד הבריאות בתחומים שונים כדי להביא לשיפור באיכות הטיפול הרפואי הניתן באותם תחומים, בין השאר, על ידי מתן תמריץ כספי;
:- &quot;תקורה&quot; - תשלום שמשולם לבית החולים בעד שימוש בתשתיות שלו.

== פרק ב': חישוב התשלום החודשי הקבוע ==

@ 2. אופן חישוב התשלום החודשי הקבוע
: סכום התשלום החודשי הקבוע שיועבר לכל בית חולים לפי [[סעיף 9 לחוק]], יחושב בהתאם להוראות האלה:
: (1) לכל בית חולים יחושב החלק היחסי שלו במספר מיטות האשפוז המתוקננות ממספר מיטות האשפוז המתוקננות בכלל בתי החולים, וערך זה ייקרא A;
: (2) לכל בית חולים יחושב החלק היחסי שלו במספר השדות הקליניים בכלל בתי החולים בהתאם למידע הקיים במשרד הבריאות במועד החישוב, אשר יפורסם לכלל בתי החולים, וערך זה ייקרא B;
: (3) משקלו הבסיסי של כל בית החולים בסכום התשלום החודשי הקבוע ייקבע בהתאם לנוסחה הזו: A*90% + B*10%;
: (4) כל מאפיין המפורט [[בטור א' לתוספת השנייה]] ומתקיים בבית החולים, יוכפל משקלו הבסיסי של כל בית חולים כפי שחושב בפסקה (3) במקדם הנוגע לעניין המפורט בטור ב' לצידו; תוצאת מכפלת כל המאפיינים תוכפל במשקלו הבסיסי של כל בית חולים ותיקרא &quot;הציון המשוקלל של בית החולים&quot;;
: (5) הציונים המשוקללים של כלל בתי החולים יתוקננו כך שסך כל ציוני בתי החולים יסתכמו למאה ולכל בית חולים ייקבע הציון היחסי מתוך סך הציון האמור.

@ 3. הגבלת סכום התשלום החודשי הקבוע
: (א) על אף האמור [[בתקנה 2]], סכום התשלום החודשי הקבוע שיחושב לכל בית חולים, לא יעלה על 20% ממחזור הכנסותיו השנתי של בית החולים משירותים רפואיים נטו מקופות חולים בשנה הקודמת למועד החישוב; לעניין תקנה זו, &quot;מחזור הכנסותיו השנתי של בית החולים משירותים רפואיים נטו מקופות החולים&quot; - כפי שהוא מופיע בדוח המבוקר של בית החולים החתום בידי רואה החשבון המבקר של בית החולים.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), אם בית חולים הוא חלק מרשת בתי חולים - סכום התשלום החודשי הקבוע שיחושב לכל רשת בתי חולים, לא יעלה על 20% ממחזור ההכנסות של רשת בתי החולים משירותים רפואיים נטו מקופות חולים בשנה הקודמת למועד החישוב.
: (ג) כספים מסכום התשלום החודשי הקבוע שאינם מגיעים לבית חולים מסוים בשל תקנות משנה (א) ו-(ב), יחולקו בין שאר בתי החולים לפי תקנות אלה, ואם לא מגיעים כספים בשל תקנות משנה (א) ו-(ב) לבית חולים שאינו חלק מרשת, יחולקו הכספים כאמור בין שאר בתי החולים האחרים שאינם חלק מרשת.

@ 4. העברת סכום התשלום החודשי הקבוע לבתי החולים (תיקון: תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ז)
: (א) הציון היחסי של כל בית חולים כפי שחושב לפי [[תקנה 2]], יוכפל בכל שנה בסכום כלל התשלומים החודשיים הקבועים שחולקו לכלל בתי החולים בשנה הקודמת ובמדד מודל התקצוב; הסכום שיתקבל מהכפלה זו, מחולק ב-12, יהיה הסכום החודשי שזכאי כל בית חולים לקבל.
:: (((הוראת שעה בשנת 2026):)) הציון היחסי של כל בית חולים כפי שחושב לפי [[תקנה 2]], יוכפל בכל שנה בסכום כלל התשלומים החודשיים הקבועים שחולקו לכלל בתי החולים בשנה הקודמת ובמדד מודל התקצוב, בתוספת 103.6 מיליון שקלים חדשים; הסכום שיתקבל מהכפלה זו, מחולק ב-12, יהיה הסכום החודשי שזכאי כל בית חולים לקבל.
: (ב) מדד מודל תקצוב יחושב משקלול מדדי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שלהלן לפי ערכם במועד שבו עודכן המדד האחרון שעודכן לפני 15 באוקטובר בכל שנה, מבין שלושת המדדים, לפי השיעור היחסי של כל מרכיב, כמפורט להלן:
:: (1) 75% - מדד שכר בתי חולים;
:: (2) 15% - מדד תשומות הבנייה;
:: (3) 10% - מדד המחירים לצרכן.

@ 5. סכום תקצוב נוסף בעד תוכניות לאומיות ומודלי תמרוץ (תיקון: תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ז-2)
: נוסף על הסכום הנקוב [[בתקנה 4]], בכל שנה יחולק לכלל בתי החולים סכום נוסף בסך של 575.95 מיליון שקלים חדשים, בעד תוכניות לאומיות ומודלי תמרוץ לשיפור הרפואה, מתוכם 96.3 מיליון שקלים חדשים לפחות יוקצו לתוכניות לאומיות ארוכות טווח לתכנון התמחויות; סכום זה יחולק בהתאם למדדים שיקבע שר הבריאות לפי [[סעיף 33 לפקודת בריאות העם]], לאחר שנטל את הסמכות לפי [[סעיף 34 לחוק–יסוד: הממשלה]], והסכום שיחושב לכל בית חולים ייווסף לסכום התשלום החודשי שחושב לבית החולים לפי [[תקנה 4]].
: (((הוראת שעה בשנת 2026):)) נוסף על הסכום הנקוב [[בתקנה 4]], בכל שנה יחולק לכלל בתי החולים סכום נוסף בסך של 575.95 מיליון שקלים חדשים, בעד תוכניות לאומיות ומודלי תמרוץ לשיפור הרפואה; סכום זה יחולק בהתאם למדדים שיקבע שר הבריאות לפי [[סעיף 33 לפקודת בריאות העם]], לאחר שנטל את הסמכות לפי [[סעיף 34 לחוק–יסוד: הממשלה]], והסכום שיחושב לכל בית חולים ייווסף לסכום התשלום החודשי שחושב לבית החולים לפי [[תקנה 4]].

@ 6. הודעה על סכום התשלום החודשי הקבוע לבתי החולים (תיקון: תשפ&quot;ז-2)
: (א) המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים יודיעו לכל בית חולים עד יום 1 בנובמבר בכל שנה מהו סכום התשלום החודשי הקבוע שישולם לו בשנה העוקבת בהתאם לציון היחסי שחושב בעבורו ולחלקו היחסי בסכום התקצוב בעד תוכניות לאומיות ומודלי תמרוץ לשיפור הרפואה.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), אם בית החולים הוא חלק מרשת בתי חולים יחולו הוראות אלה:
:: (1) המנהל הכללי של הרשת יוכל לבקש מהממונה על התקציבים ומהמנהל הכללי של משרד הבריאות כי סכום התשלום החודשי הקבוע לכל אחד מבתי החולים שבבעלותו יחולק באופן שונה מהאמור בתקנות אלה;
:: (2) נוסף על האמור בפסקה (1), המנהל הכללי של הרשת יוכל לבקש כי סכום של עד 10% מכלל הסכומים שמגיעים לרשת בתי החולים לא יוקצה ישירות לבתי החולים של הרשת (להלן בתקנה זו - סכום נפרד);
:: (3) אושרה בקשת המנהל הכללי של הרשת כאמור בפסקה (2), יחלק המנהל הכללי של הרשת את הסכום הנפרד לבתי החולים שברשת עד לסוף שנת הכספים;
:: (4) לא הועברה בקשה כאמור בפסקת משנה (1) או (2) עד יום 21 בנובמבר, או לא אושרה עד יום 30 בנובמבר באותה השנה, יחולו הוראות אלה:
::: (א) סכום התשלום החודשי הקבוע לרשת בתי החולים יחושב לפי [[תקנות 2 עד 5]];
::: (ב) סכום התשלום החודשי הקבוע לכל בית חולים ברשת יועבר על פי שיעורו היחסי של כל בית חולים מסך כל התשלום החודשי הקבוע של אותה רשת בשנה הקודמת לחלוקה, בניכוי הסכום הנפרד;
::: (ג) הסכום הנפרד יחולק עד סוף שנת הכספים של אותה שנה על פי שיעורו היחסי של כל בית חולים מסך כל התשלום החודשי הקבוע של אותה רשת בשנה הקודמת לחלוקה; ואולם אם אושרה בקשה לחלוקת הסכום החודשי הקבוע באופן שונה מהאמור בתקנות אלה, לפי פסקה (1) - הסכום הנפרד יחולק בהתאם לחלוקה שאושרה.
: (ג) הממונה על התקציבים והמנהל הכללי של משרד הבריאות יודיעו למוסד לביטוח לאומי בכל שנה עד יום 15 בדצמבר מהו סכום התשלום החודשי שעליו להעביר לכל בית חולים בשנה הבאה, והמוסד יעביר סכום זה לכל בית חולים ב-12 תשלומים שווים עד ל-1 בכל חודש וזאת לאחר העברת התשלום החודשי הקבוע על ידי משרד הבריאות בתוספת הוצאות המוסד לביטוח לאומי הכרוכות בהעברת סכום התשלום החודשי הקבוע.
: (ג1) (((הוראת שעה בשנת 2026):)) על אף האמור בתקנת משנה (ג), רשאים הממונה על התקציבים במשרד האוצר והמנהל הכללי של משרד הבריאות, לבקשת בית חולים, להורות כי התשלום החודשי הקבוע יועבר לבית החולים בפריסה שונה מזו הקבועה בפסקה זו; תשלום כאמור יועבר לאחר העברת התשלום החודשי הקבוע על ידי משרד הבריאות בתוספת הוצאות המוסד לביטוח לאומי הכרוכות בהעברת סכום התשלום החודשי הקבוע.
: (ד) אם סכום התשלום החודשי הקבוע השתנה בשל [[תקנות 5]] [[או 7]], יודיעו הממונה על התקציבים והמנהל הכללי של משרד הבריאות למוסד לביטוח לאומי מהו סכום התשלום החודשי הקבוע המעודכן שעליו להעביר לכל בית חולים עד יום 1 בחודש שלאחר מועד השינוי.

@ 7. הפחתת סכום התשלום החודשי הקבוע במקרה של פרסום מבחן תמיכה או הקצבה (תיקון: תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ז-2)
: החליט שר הבריאות על פרסום מבחן תמיכה בהתאם לסמכותו לפי [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב]], המיועד לבתי החולים, או על הקצבה חדשה העולה על מיליון שקלים חדשים בשנה לבתי חולים ממשלתיים, שאינם במסגרת הסכם הבראה, יופחת סכום התמיכה או ההקצבה שיינתן לכל בית חולים במסגרת מבחן התמיכה או ההקצבה, מסכום התשלום המגיע לו מסכום התקצוב הנוסף בעד תוכניות לאומיות ומודלי תמרוץ לשיפור הרפואה כאמור [[בתקנה 5]], וזאת למעט כל אלה:
: (1) הקצבות ליחידות סמך ויחידות מסונפות של משרד הבריאות הפועלות בתוך בתי החולים הממשלתיים;
: (2) מבחני תמיכה או הקצבות חדשות בעבור פעילות פסיכיאטרית;
: (3) מבחני תמיכה או הקצבות חדשות בעבור פעילות פיתוח;
: (4) מבחני תמיכה או הקצבות חדשות בעבור פעילות רפואת שיניים המתקיימת בבתי חולים כלליים;
: (5) מבחני תמיכה או הקצבות חדשות במסגרת פרויקטי בריאות דיגיטלית;
: (6) מבחני תמיכה או הקצבות חדשות לפרויקטים של חטיבת טכנולוגיות במשרד הבריאות, בסכום של עד 3 מיליון שקלים חדשים לפרויקט;
: (7) (((פקעה);))
: (8) (((הוראת שעה בשנת 2026):)) מבחני תמיכה או הקצבות חדשות בעד פעילות בתי החולים עקב הכרזה של הממשלה על מצב מיוחד בעורף לפי [[סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], שנועדה להתמודד עם המצב המיוחד.

== פרק ג': הוראות בעניין עמידת בתי החולים בכללי התקצוב ==

@ 8. בית חולים יציב פיננסית
: (א) בית חולים אשר עמד בתנאים המפורטים בתקנת משנה (ב) במשך שנתיים רצופות, יוכר לעניין תקנות אלה כבית חולים יציב פיננסית.
: (ב) בכל שנה יבחנו המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים את איתנותו הפיננסית של כל בית חולים על פי נתוני שנת הכספים הקודמת, לפי אמות מידה אלה:
:: (1) בית החולים סיים את שנת הכספים בלא גירעון שנתי שוטף;
:: (2) בשנים 2022 עד 2027 היחס השוטף של בית החולים עלה על 85%, והחל משנת 2028 היחס השוטף של בית החולים לא פחת מ-100%.
: (ג) בחינה כאמור בתקנת משנה (ב) תתבצע על בסיס הדיווח שיעביר בית החולים בהתאם [[לתקנה 9(א)]] וכן על פי הדוח הכספי החתום שיגיש בית החולים בהתאם [[לתקנה 9(ב)]]; המנהל הכללי של משרד הבריאות יודיע לכל בית חולים עד יום 28 בפברואר בכל שנה, אם הוא נמצא יציב מבחינה פיננסית בהתאם לאמור בתקנת משנה (ב).
: (ד) אם תוצאת הבחינה על בסיס הדוח הכספי החתום שיגיש בית החולים לפי [[תקנה 9(ב)]] תהיה שונה מתוצאת הבחינה על בסיס הדיווח שהעביר בית החולים לפי [[תקנה 9(א)]], תובא בחשבון התוצאה שהתקבלה על בסיס הדוח הכספי החתום, והגדרתו של בית החולים כיציב פיננסית תעודכן בהתאם.

@ 9. הגשת דיווח בשל שנת כספים שהסתיימה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) בית חולים או מנהל הרשת יגיש למנהל הכללי של משרד הבריאות, לממונה על התקציבים ולחשב משרד הבריאות, עד יום 15 בפברואר בכל שנה, דיווח חתום ביד מנהל בית החולים בדבר ביצועיו בשנת הכספים שהסתיימה, אשר יכלול את הנתונים האלה:
:: (1) הצגת ביצוע תקציב ביחס לתכנון;
:: (2) דוח איוש משרות;
:: (3) חובות ונכסים שוטפים;
:: (4) יתרת הלוואות ואשראי בחלוקה לפי בנקים וגורמים אחרים.
: (ב) בית חולים יגיש למנהל הכללי של משרד הבריאות, לחשב משרד הבריאות ולממונה על התקציבים, עד יום 15 ביולי בכל שנה, דוח כספי חתום ביד רואה החשבון המבקר לשנת הכספים הקודמת, ואת נתוני הדוח הכספי האמור בפילוח
: לפי כל אחד משדות הנתונים שבדוח בקובץ אקסל (Xml (([צ&quot;ל: xsl]))).

@ 10. תקציב שנתי של בית החולים
: בכל שנה תקציב בית החולים המתוכנן לשנת הכספים העוקבת יעמוד בתנאים כמפורט להלן ביחס לשנת הכספים שהסתיימה:
: (1) התקציב המתוכנן לא יכלול גירעון שנתי שוטף;
: (2) החל משנת 2022 יוקצה שיעור של 1.5% מתקציב ההוצאות של בית החולים לסעיף הוצאות לתחזוקה מונעת; שיעור זה יגדל בכל שנה ב-0.5 נקודות האחוז עד לשיעור של 3% החל משנת 2025 ואילך;
: (3) אם מנוהל תקציב פיתוח על ידי בית החולים, הוא ינוהל בחשבון ייעודי.

@ 11. דיווח תחזית תקציבית שנתית
: בית חולים או מנהל הרשת יגיש עד יום 31 בדצמבר בכל שנה למנהל הכללי של משרד הבריאות, לחשב משרד הבריאות ולממונה על התקציבים את הדוחות והנתונים האלה:
: (1) תקציב בית החולים המתוכנן לשנת הכספים העוקבת אשר עומד בכלל התנאים המפורטים [[בתקנה 10]];
: (2) אם בית החולים אינו חלק מרשת בתי חולים - תזרים המזומנים הרבעוני המתוכנן בשנת הכספים העוקבת;
: (3) מצבת כוח האדם המתוכננת לשנת הכספים העוקבת;
: (4) פירוט מצב כלל החובות של בית החולים נכון ליום 1 בדצמבר;
: (5) תקציב הפיתוח של בית החולים לשנת הכספים העוקבת, ככל האפשר.

@ 12. אי–הגשת דיווח תחזית שנתית
: לא הגיש בית החולים את כלל הדיווחים לפי [[תקנה 11]] או שהוגש תקציב שנתי שאינו עומד בהוראות [[תקנה 10(1)]] לגבי שנת התקציב העוקבת, עד למועד תיקון הליקויים כאמור יחולו על בית החולים ההוראות האלה:
: (1) בית החולים לא יהיה רשאי לבצע רכש בשווי של למעלה מחצי מיליון שקלים חדשים להזמנה אחת בלא קבלת אישור של ועדת החריגים לרכש, למעט רכש תרופות;
: (2) בית החולים לא יהיה רשאי לאשר הזמנות בעבור פרויקטי פיתוח בלא אישור ועדת חריגים לפיתוח;
: (3) בית החולים לא יהיה רשאי לקלוט כוח אדם בלא קבלת אישור ועדת חריגים כוח אדם, אלא אם כן מדובר בקליטת עובד חדש חלף עובד שעזב ובשכר שלא עולה על שכרו.

@ 13. דיווח רבעוני
: (א) אם בית חולים לא הוכר כבית חולים יציב פיננסית, יגיש בית החולים בכל שנה לא יאוחר מהתאריכים 15 במאי, 15 באוגוסט, ו-15 בנובמבר, דיווח בדבר הרבעון שקדם למועד הדיווח אשר יכלול את הנתונים האלה:
:: (1) הצגת ביצוע תקציב ביחס לתכנון ותחזית תקציב שנתית עדכנית;
:: (2) דוח איוש משרות;
:: (3) דוח גיול ספקים;
:: (4) יתרת הלוואות ואשראי בחלוקה לפי בנקים וגורמים אחרים;
:: (5) אם בית החולים אינו חלק מרשת בתי חולים - תזרים המזומנים;
:: (6) מאזן בוחן.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) [[ובתקנה 8(א)]], אם בית חולים לא הוגדר בשנה מסוימת כבית חולים יציב פיננסית בשל כך שסיים את שנת הכספים בגירעון שנתי שוטף של עד 5 מיליון שקלים חדשים, ואת השנה העוקבת הוא סיים בלא גירעון שוטף - לא יידרש לדיווחים כאמור בתקנת משנה (א) בשנה העוקבת לשנה שאותה סיים בלא גירעון שוטף כאמור.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), המנהל הכללי של משרד הבריאות או הממונה על התקציבים רשאים, אם ראו צורך בכך, לדרוש מבית חולים דיווח רבעוני אף אם הוגדר כבית חולים יציב פיננסית.

@ 14. אי–מסירת דיווח
: לא הגיש בית החולים את הדיווח הרבעוני כאמור [[בתקנה 13]], עד להגשת הדיווח כאמור, יוטלו על בית החולים המגבלות כאמור [[בתקנה 12]].

@ 15. מתכונת דיווח
: הגשת הדיווחים כאמור בתקנות אלה תיעשה בהתאם למתכונת המפורטת [[בתוספת השלישית]], והם יכללו את כלל הפעילות המתבצעת בבית החולים וחברות בנות.

== פרק ד': ועדות חריגים ==

@ 16. ועדת חריגים כוח אדם (תיקון: תשפ&quot;ו)
: ועדת חריגים כוח אדם תכלול את החברים האלה:
: (1) נציג משרד הבריאות;
: (2) נציג הממונה על התקציבים;
: (3) אם בית החולים הוא חלק מרשת בתי חולים - נציג הרשת.

@ 17. ועדת חריגים לפיתוח (תיקון: תשפ&quot;ו)
: ועדת חריגים לפיתוח תכלול את החברים האלה:
: (1) נציג משרד הבריאות;
: (2) נציג הממונה על התקציבים;
: (3) נציג החשב הכללי;
: (4) נציג מינהל תכנון, פיתוח ובינוי מוסדות רפואה במשרד הבריאות;
: (5) אם בית החולים הוא חלק מרשת בתי חולים - נציג הרשת.

@ 18. ועדת חריגים לרכש (תיקון: תשפ&quot;ו)
: ועדת חריגים לרכש תכלול את החברים האלה:
: (1) נציג משרד הבריאות;
: (2) נציג חטיבת הרפואה;
: (3) נציג הממונה על התקציבים;
: (4) נציג החשב הכללי;
: (5) אם בית החולים הוא חלק מרשת בתי חולים - נציג הרשת.

== פרק ה': מגבלות שיוטלו על בתי חולים שאינם עומדים באמות מידה פיננסיות כאמור [[בפרק ג']] ==

@ 19. כלים ומגבלות שיופעלו כלפי בית חולים שחרג מיעדיו הפיננסיים במהלך שנת התקציב
: (א) לעניין בתי חולים שלא הוכרו כבתי חולים יציבים פיננסית, או בתי חולים יציבים פיננסית אשר המנהל הכללי של משרד הבריאות או הממונה על התקציבים דרשו לגביהם דיווח רבעוני כאמור [[בתקנה 13(ג)]], בכל רבעון ימדדו המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים, על פי הדוח הרבעוני שיגיש בית החולים כאמור [[בתקנה 13]], את עמידתו של בית החולים ביעדים כמפורט [[בטור א' לתוספת הרביעית]], ואם בית החולים חרג מיעד בשיעור הקבוע [[תוספת 4|בטור ב']], יינתן לבית החולים ניקוד שלילי כאמור [[תוספת 4|בטור ג' לצידו]].
: (ב) צבר בית חולים ברבעון מסוים ניקוד שלילי, יוטלו עליו המגבלות האלה לפי העניין:
:: (1) צבר בית החולים ניקוד שלילי כמפורט להלן ברבעון הראשון של השנה, יוטלו על בית החולים המגבלות האלה:
::: (א) עד 2 נקודות שליליות - ועדת הפרויקטים ופורום היחידות במשרד הבריאות לא יהיו רשאים לדון בבקשות של בית החולים לפרויקטים ויחידות חדשות שטרם אושרו;
::: (ב) 3 עד 4 נקודות שליליות - המגבלות המפורטות בפסקת משנה (א), ונוסף עליהן בית החולים לא יהיה רשאי לבצע רכש בשווי של למעלה מחצי מיליון שקלים חדשים להזמנה אחת, בלא קבלת אישור של ועדת החריגים לרכש, למעט רכש תרופות, ולא יהיה רשאי לאשר הזמנות פיתוח בלא אישור ועדת חריגים לפיתוח;
::: (ג) 5 נקודות שליליות ומעלה - המגבלות המפורטות בפסקאות משנה (א) ו-(ב) ונוסף על כך בית החולים לא יהיה רשאי לקלוט כוח אדם חדש, אלא אם כן מדובר בקליטת עובד חדש חלף עובד שעזב ובשכר שלא עולה על שכרו, או לבצע העלאות שכר, למעט העלאות שכר לפי דין, הסכם קיבוצי או צו הרחבה, בלא קבלת אישור ועדת חריגים כוח אדם, והוא יעלה את התקורות שהוא מקבל מחברות בנות או מתאגיד הבריאות שלצידו בשיעור של 5%;
:: (2) צבר בית החולים ניקוד שלילי כמפורט להלן ברבעון השני של השנה, יוטלו על בית החולים המגבלות האלה:
::: (א) עד 2 נקודות שליליות - יוטלו על בית החולים המגבלות כאמור בפסקת משנה (1)(ב);
::: (ב) 3 ומעלה נקודות שליליות - יוטלו על בית החולים המגבלות כאמור בפסקת משנה (1)(ג);
::: (3) צבר בית החולים ניקוד שלילי ברבעון השלישי של השנה - יוטלו על בית החולים המגבלות כאמור בפסקת משנה (1)(ג).
: (ג) תקנות משנה (א) ו-(ב) לא יחולו על בית חולים שנמצא בהסכם הבראה, אלא אם כן במסגרת הסכם ההבראה נקבע אחרת.

@ 20. הסרת מגבלות
: בית חולים שהוטלו עליו מגבלות כאמור [[בתקנות 19]] [[ו-21]] אשר נמצא שהוא תיקן את החריגה שבשלה הוטלו המגבלות, יסירו מעליו המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים את המגבלות שהוטלו כאמור.

@ 21. מגבלות שיוטלו על בית חולים שחרג מתקציבו בסוף שנת התקציב (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) סיים בית חולים שנת תקציב מסוימת, בהתאם לדיווח שהוגש ב-15 בפברואר או בהתאם לדוח הכספי החתום כאמור [[בתקנה 9]], בגירעון שנתי שוטף שבין 5 ל-9 מיליון שקלים חדשים, או שהיחס השוטף שלו בשנת תקציב מסוימת היה נמוך מ-85%, יוטלו עליו בשנה העוקבת המגבלות האלה:
:: (1) ועדת הפרויקטים ופורום היחידות במשרד הבריאות לא יהיו רשאים לדון בבקשות של בית החולים לפרויקטים ויחידות חדשות שטרם אושרו;
:: (2) בית החולים לא יהיה רשאי לבצע רכש בשווי של למעלה מחצי מיליון שקלים חדשים להזמנה אחת, בלא קבלת אישור של ועדת החריגים לרכש, למעט רכש תרופות, ולא יהיה רשאי לאשר הזמנות פיתוח בלא אישור ועדת חריגים לפיתוח;
:: (3) בית החולים יעלה את התקורות שהוא מקבל מחברות בנות או מתאגיד הבריאות שלצידו בשיעור הגירעון ובשיעור השווה להיקף החריגה משיעור החובות השוטפים שנקבע בתקנת משנה (א), לפי העניין, ועד לשיעור של 40%.
: (ב) סיים בית חולים שנת תקציב מסוימת, לדיווח שהוגש ב-15 בפברואר או בהתאם לדוח הכספי החתום כאמור [[בתקנה 9]], בגירעון שבין 10 ל-12 מיליון שקלים חדשים, או שהיחס השוטף שלו בשנת תקציב מסוימת היה נמוך מ-83%, יוטלו עליו בשנה העוקבת המגבלות המפורטות בתקנת משנה (א) ונוסף על כך בית החולים לא יהיה רשאי לקלוט כוח אדם חדש, אלא אם כן מדובר בקליטת עובד חדש חלף עובד שעזב ובשכר שלא עולה על שכרו, או לבצע העלאות שכר, למעט העלאות שכר לפי דין, הסכם קיבוצי או צו הרחבה, בלא קבלת אישור ועדת חריגים כוח אדם.
: (ג) סיים בית חולים שנת תקציב מסוימת, בהתאם לדיווח שהוגש ב-15 בפברואר או בהתאם לדוח הכספי החתום כאמור [[בתקנה 9]], בגירעון העולה על 13 מיליון שקלים חדשים, או שהיחס השוטף שלו בשנת תקציב מסוימת היה נמוך מ-80%, יוטלו עליו בשנה העוקבת המגבלות המפורטות בתקנת משנה (ב) ונוסף על כך ימונה לו על ידי משרד הבריאות רואה חשבון מדווח אשר יעביר למשרד הבריאות ולמשרד האוצר דיווחים שוטפים על מצבו הפיננסי של בית החולים.
: (ד) סיים בית חולים שנת תקציב מסוימת, בהתאם לדיווח שהוגש ב-15 בפברואר או בהתאם לדוח הכספי החתום כאמור [[בתקנה 9]], בגירעון העולה על 30 מיליון שקלים חדשים, יוטלו עליו בשנה העוקבת המגבלות המפורטות בתקנת משנה (ב) ונוסף על כך ימנה לו החשב הכללי, חשב מלווה לתקופה של שנה; סמכויות החשב המלווה יהיו כמפורט [[בתוספת החמישית]].
: (ה) החשב הכללי יעביר למנהל הכללי של משרד הבריאות שלושה מועמדים לתפקיד החשב המלווה של בית החולים, והמנהל הכללי של משרד הבריאות יבחר אחד ממועמדים אלה ויודיע על כך לחשב הכללי; אם לא בחר המנהל הכללי של משרד הבריאות חשב מלווה לבית החולים מתוך המועמדים שהועברו כאמור, בתוך 14 ימים, יבחר החשב הכללי את החשב המלווה לבית החולים.
: (ו) (((בוטלה).))

@ 21א. קיזוז סכום הגירעון השנתי של בית חולים ממשלתי שכיסתה המדינה (תיקון: תשפ&quot;ו)
: סיים בית חולים ממשלתי כללי, למעט תאגיד הבריאות שלצידו, שנת תקציב מסוימת בגירעון שכיסתה המדינה, יקוזז סכום הגירעון שכוסה כאמור מהתשלום המגיע לבית החולים לפי [[תקנה 4]] לפי פריסה שעליה יחליטו הממונה על התקציבים והמנהל הכללי של משרד הבריאות, כך שהסכום שכיסתה המדינה יוחזר לקופת המדינה.

@ 22. הוראות בעניין בית חולים שבבעלות קופת חולים
: (א) על אף האמור [[בתקנות 19]] [[ו-21]], אם בית חולים הוא בבעלות ישירה או עקיפה של קופת חולים, לא יחולו המגבלות האמורות בתקנות אלה, אלא בהחלטת המנהל הכללי של קופת החולים.
: (ב) חרגה קופת חולים מתקציבה בהתאם לדוח המסכם על פעילות קופות החולים, רשאים המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים להפעיל את המגבלות האמורות [[בתקנות 19]] [[ו-21]] על כלל בתי החולים שבבעלות ישירה או עקיפה של אותה קופת החולים.

@ 23. הוראות מעבר
: (א) עד לקביעת מדדים לחלוקת סכום תקצוב נוסף בעד תוכניות לאומיות ומודלי תמרוץ לשיפור הרפואה כאמור [[בתקנה 5]], יחולק הסכום האמור בהתאם לאופן שבו חולקו מבחני התמיכה שקבע שר הבריאות לפי [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב]] וההקצבות בעבור תוכניות לאומיות ומודלי תמרוץ לשיפור הרפואה בשנת 2019; נקבעו מדדים כאמור, יחולקו כספים לפיהם, ויקוזזו או יושלמו, לפי העניין, כספים שחולקו באותה השנה לפי מנגנון התקצוב הקבוע.
: (ב) על אף האמור [[בתקנה 3(א)]], בשנת 2022 מחזור הכנסותיו השנתי של בית החולים משירותים רפואיים נטו מקופות חולים יחושב על פי נתוני שנת 2019.
: (ג) על אף האמור [[בתקנה 6(א)]], בנוגע לסכום התשלום החודשי הקבוע שישולם בשנת 2022 תימסר הודעה כאמור [[בתקנה האמורה]] עד יום א' באייר התשפ&quot;ב (2 במאי 2022).
: (ד) על אף האמור [[בתקנה 6(ב)]], בנוגע לסכום התשלום החודשי הקבוע שישולם בשנת 2022, בקשה כאמור [[בתקנה האמורה]] תוגש עד יום י&quot;ד באייר התשפ&quot;ב (15 במאי 2022), ואם לא הוגשה בקשה כאמור עד למועד האמור, יחליט הממונה על התקציבים על סכומי החלוקה לכל בית חולים.
: (ה) על אף האמור [[בתקנה 8(ב)]], בשנת 2022 כלל בתי החולים יוכרזו כיציבים מבחינה פיננסית, ושנת 2021 לא תבוא במניין השנים לבחינת יציבות בתי החולים.
: (ו) על אף האמור [[בתקנה 11]], בשנת 2022 יוגשו הדוחות והנתונים האמורים בתקנה זו עד ליום ב' בסיוון התשפ&quot;ב (1 ביוני 2022).
: (ז) על אף האמור [[בפרט (5) לתוספת השנייה]], בשנת 2022 מחזור ההכנסות השנתי של בית החולים משירותים רפואיים נטו, יחושב על פי נתוני שנת 2020 ולא כמפורט בדוח השנתי החתום האחרון.

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[תקנה 1 - הגדרה &quot;מספר מיטות אשפוז מתוקננות&quot;]]))) ====
=== משקל יחסי בהתאם לסוג מיטה ===
@ (תיקון: תשפ&quot;ד) : כל סוג מיטה המופיע בתעודת רישום של בית החולים והמפורט בטור א' להלן, יוכפל במשקל המפורט בטור ב' שלצידו:
: {|
! !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} מחלקה !! width=&quot;75px&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} משקל
|-
| 1 || טיפול מיוחד ביילוד || rowspan=&quot;22&quot; | 3.5
|-
| 2 || טיפול נמרץ אונקולוגיה
|-
| 3 || טיפול נמרץ השתלת איברים
|-
| 4 || טיפול נמרץ חזה ולב ילדים
|-
| 5 || טיפול נמרץ ילדים
|-
| 6 || טיפול נמרץ יילודים
|-
| 7 || טיפול נמרץ כוויות
|-
| 8 || טיפול נמרץ כוויות ילדים
|-
| 9 || טיפול נמרץ כירורגיה חזה ולב
|-
| 10 || טיפול נמרץ כירורגיה כללית
|-
| 11 || טיפול נמרץ כירורגיה לב
|-
| 12 || טיפול נמרץ כלי דם
|-
| 13 || טיפול נמרץ כללי
|-
| 14 || טיפול נמרץ כללי ביניים
|-
| 15 || טיפול נמרץ לב
|-
| 16 || טיפול נמרץ לב ביניים
|-
| 17 || טיפול נמרץ מח עצם
|-
| 18 || טיפול נמרץ נוירוכירורגיה
|-
| 19 || טיפול נמרץ נוירולוגיה
|-
| 20 || טיפול נמרץ נשימתי
|-
| 21 || טיפול נמרץ שבץ מוחי
|-
| 22 || כוויות
|-
| 23 || טיפול נמרץ פנימי || 3
|-
| 24 || פנימית מוגבר || 2
|-
| 25 || כירורגיה כללית מוגבר || rowspan=&quot;3&quot; | 1.5
|-
| 26 || שיקום נשימתי מוגבר
|-
| &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ד) --&gt; 26א || הנשמה ממושכת
|-
| 27 || א.א.ג וכירורגיה ראש וצוואר || rowspan=&quot;57&quot; | 1
|-
| 28 || אונקולוגיה
|-
| 29 || אונקולוגיה ילדים
|-
| 30 || אורולוגיה
|-
| 31 || אורולוגיה ילדים
|-
| 32 || אורתואונקולוגיה
|-
| 33 || אורתופדיה
|-
| 34 || אורתופדיה ילדים
|-
| 35 || אנדוקרינולוגיה
|-
| 36 || גינקואונקולוגיה
|-
| 37 || גסטרואנטרולוגיה
|-
| 38 || המטואונקולוגיה
|-
| 39 || המטואונקולוגיה ילדים
|-
| 40 || המטולוגיה
|-
| &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ד) --&gt; 41 || (((נמחק)))
|-
| 42 || הפרעות אכילה
|-
| 43 || הפרעות אכילה ילדים ונוער
|-
| 44 || היריון בר סיכון
|-
| 45 || השתלת איברים
|-
| 46 || השתלת מח עצם
|-
| 47 || השתלת מח עצם ילדים
|-
| 48 || וידאו EEG
|-
| 49 || טיפול סגור בהפרעות אכילה
|-
| 50 || טיפול תומך/פליאטיבי
|-
| 51 || טראומה
|-
| 52 || יולדות
|-
| 53 || ילדים
|-
| 54 || כירורגיה חזה
|-
| 55 || כירורגיה חזה ולב
|-
| 56 || כירורגיה חזה ולב ילדים
|-
| 57 || כירורגיה ילדים
|-
| 58 || כירורגיה כלי דם
|-
| 59 || כירורגיה כללית
|-
| 60 || כירורגיה כף יד
|-
| 61 || כירורגיה לב
|-
| 62 || כירורגיה עמוד שדרה
|-
| 63 || כירורגיה פלסטית
|-
| 64 || כף רגל סוכרתית
|-
| 65 || נוירוכירורגיה
|-
| 66 || נוירולוגיה
|-
| 67 || נוירולוגיה ילדים
|-
| 68 || נפגעי תקיפה מינית
|-
| 69 || נפרולוגיה
|-
| 70 || נשים
|-
| 71 || עור ומין
|-
| 72 || עיניים
|-
| 73 || פה ולסתות
|-
| 74 || פנימית
|-
| 75 || פנימית גריאטרית
|-
| 76 || פסיכיאטריה פעילה
|-
| 77 || פסיכיאטריה פעילה ילדים
|-
| 78 || פסיכיאטריה פעילה ילדים ונוער
|-
| 79 || קרדיולוגיה
|-
| 80 || קרדיולוגיה ילדים
|-
| 81 || ריאות
|-
| 82 || שבץ מוחי
|-
| 83 || שיקום ילדים
|-
| &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ד) --&gt; 84 || (((נמחק)))
|-
| 85 || גריאטריה שיקום
|-
| 86 || השהיה
|-
| 87 || השהיה ילדים
|-
| 88 || השהיה מיילדות
|-
| 89 || השהיה נשים
|-
| 90 || טיפול תומך/פליאטיבי
|-
| 91 || טיפול תומך/פליאטיבי אונקולוגיה
|-
| 92 || טיפול תומך/פליאטיבי איידס
|-
| 93 || סיעוד מורכב תומך
|-
| 94 || ראומטולוגיה
|-
| 95 || שיקום אורתופדי
|-
| 97 || שיקום כללי
|-
| 96 || שיקום נוירולוגי
|}

== תוספת שנייה ==
==== ((([[תקנה 2(4)]]))) ====
=== מאפיינים לחישוב בהתאם [[לתקנה 2(4)]] ===
@ (תיקון: תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ז-2)
: {|
! !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} מאפיינים !! width=&quot;100px&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} מקדם
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| (1) || מקדם אינטגרציה אנכית - בית החולים הוא בבעלות ישירה או עקיפה של קופת חולים || 0.7
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| (2) || בית חולים שהוא מרכז על - בית חולים המוכר כמרכז על אזורי על ידי משרד הבריאות || 0.65
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| (3) || בית חולים בפריפריה הגאוגרפית || 2
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| (4) || בית חולים שהוא חלק מרשת || 0.9
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| (5) || שיעור ההכנסה של בית החולים משירותי רפואה פרטיים מתוך מחזור ההכנסות משירותים רפואיים נטו מקופות החולים בשנת הדוח השנתי החתום האחרון - ייקרא ערך S || (S-0.85)
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| (6) || שיעור ההכנסה של בית החולים משירותים רפואיים בעבור מבוטחי קופת חולים שהיא הבעלים שלו, מתוך מחזור ההכנסות משירותים רפואיים נטו בשנת הדוח השנתי החתום האחרון עולה על 50% מהמחזור || 0.856
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| (7) || שיעור ההכנסה של בית החולים מלידות מתוך מחזור ההכנסות משירותים רפואיים נטו בשנת הדוח השנתי החתום האחרון - ייקרא ערך L || &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;(1-L)&lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt;&lt;/span&gt;
|}

== תוספת שלישית ==
==== ((([[תקנה 15]]))) ====
=== מתכונת הדיווחים של בתי החולים ===
@ : דוח ביצוע ותכנון תקציב לפי [[תקנות 9(א)(1)]], [[11(1)]] [[ו-13(א)(1)]]
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} קטגוריה !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} תיאור פעילות
|-
| rowspan=&quot;6&quot; | הכנסות || הכנסות מקופות חולים
|-
| הכנסות מלידות ופגים מזכים
|-
| הכנסות ממיון
|-
| הכנסות ממבטחים אחרים
|-
| '''סך כל ההכנסות'''
|-
| '''סך כל ההנחות'''
|-
| colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align: center;&quot; | '''סך כל ההכנסות לאחר קיזוז ההנחות'''
|-
| rowspan=&quot;8&quot; | הוצאות ||
|-
|
|-
|
|-
|
|-
|
|-
| '''סך כל הוצאות שכר'''
|-
| '''סך כל הוצאות אספקה ושירותים'''
|-
| '''סך כל הוצאות הנהלה וכלליות'''
|-
| colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align: center;&quot; | '''הוצאות מימון'''
|-
| colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align: center;&quot; | '''סך כל ההוצאות'''
|-
| colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align: center;&quot; | '''סך כל הגירעון לפני תמיכות'''
|-
| '''הכנסות נוספות''' || הכנסות שונות (תמיכות, תרומות)
|-
| colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align: center;&quot; | '''גירעון'''
|-
| colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align: center;&quot; | '''גירעון בלא פחת'''
|}

@ : דוח ביצוע ותכנון מצבת ואיושי משרות לפי [[תקנות 9(א)(2)]], [[11(3)]] [[ו-13(א)(2)]]
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 50%;&quot;
|-
| כוח אדם
|-
| רופאים
|-
| אחיות
|-
| מקצועות הבריאות (פרא-רפואי)
|-
| מינהל ומשק
|-
| הנהלה
|}

@ (תיקון: תשפ&quot;ד) : דוח חובות ונכסים שוטפים לפי [[תקנה 9(א)(3)]]
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! סעיף !! שנת הכספים שהסתיימה
|-
| '''רכוש שוטף:''' ||
|-
| מזומנים ושווי מזומנים ||
|-
| פיקדונות בבנקים ||
|-
| השקעות בניירות ערך סחירים ||
|-
| לקוחות ||
|-
| חייבים בעד שירותים רפואיים ||
|-
| חייבים שונים ויתרות חובה ||
|-
| מלאי ||
|-
| תרומות, הקצבות ומענקים לקבל ||
|-
| אחרים ||
|-
| משרד הבריאות (ממשלתיים בלבד) ||
|-
| '''סך כל הרכוש השוטף''' ||
|-
| '''התחייבויות שוטפות:''' ||
|-
| אשראי מתאגידים בנקאיים ||
|-
| ספקים ונותני שירותים ||
|-
| זכאים שונים ויתרות זכות ||
|-
| בעלי שליטה ||
|-
| התחייבויות שוטפות אחרות ||
|-
| משרד הבריאות (ממשלתיים בלבד) ||
|-
| '''סך התחייבויות שוטפות'''
|}

@ (תיקון: תשפ&quot;ד) : דוח יתרת הלוואות ואשראי לפי [[תקנות 9(א)(4)]], [[11(4)]] [[ו-13(א)(4)]]
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
| בנק/מקדמות מלקוחות/קרן/מוסדות מדינה/ספקים || גובה מסגרת מרבית/חוב
|}

@ : דוח תקציב פיתוח מתוכנן לפי [[תקנה 11(5)]]
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! סטטוס !! תקציב הפרויקט !! ביצוע מצטבר !! יתרת תקציב מצטבר !! תחזית תקציב !! הערות
|-
| סל כל הפרויקטים || || || || ||
|-
| הצטיידות שבר || || || || ||
|-
| סך כל תקציב הפיתוח || || || || ||
|}

== תוספת רביעית ==
==== ((([[תקנה 19(א)]]))) ====
=== כלים ומגבלות שיופעלו כלפי בית חולים שחרג מיעדיו הפיננסיים במהלך שנת התקציב ===
: {|
! width=&quot;35%&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} היעד !! width=&quot;50%&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} שיעור החריגה !! width=&quot;15%&quot; | {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} מספר הנקודות השליליות
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | הגירעון השנתי השוטף הצפוי בסיום שנת התקציב || מ-5 עד 9 מיליון שקלים חדשים || 1
|-
| מעל 9 עד 12 מיליון שקלים חדשים || 2
|-
| מעל 12 מיליון שקלים חדשים || 3
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | היחס השוטף של בית החולים || מעל 83% עד 85% || 1
|-
| מ-80% עד 83% || 2
|-
| מתחת ל-80% || 3
|}

== תוספת חמישית ==
==== ((([[תקנה 21(ד)]]))) ====
=== סמכויות החשב המלווה ===
: מונה חשב מלווה, יחולו הוראות אלה:
: (1) החשב המלווה יפקח על מערך ההכנסות של בית החולים מכל מקור שהוא, ורשאי הוא לתת לבית החולים הוראות לעניין הפיקוח כאמור;
: (2) החל ממועד מינויו של חשב מלווה, לא יתחייב בית החולים בכל דרך שהיא בהתחייבות כספית או בהתחייבות אחרת אשר לה השלכה ישירה על מצבו הכספי, וכן לא ייטול על עצמו מחויבות כספית אחרת כלשהי, או יבצע כל פקודת שחרור, המחאה או העברה כספית בחשבון בנק שברשותו או ממנו, אלא אם כן אושר הדבר מראש בידי החשב המלווה ובית החולים ייתן לחשב המלווה הרשאות חתימה לצורך כך; בבית חולים ממשלתי כללי, הרשאות החתימה יוענקו על ידי החשב הכללי לפי [[חוק נכסי המדינה, התשי&quot;א-1951]];
: (3) החל ממועד מינויו של חשב מלווה, לא יקבל בית החולים עובד ולא יקבע את תנאי העסקתו, וכן לא ישנה את תנאי העסקתם של עובדיו אלא באישור החשב המלווה; החשב המלווה רשאי לסרב לתת את אישורו משיקולים תקציביים בלבד; מונה אדם לעובד בית החולים בניגוד לאמור, רשאי החשב המלווה להורות לבית החולים לפעול לסיום העסקתו; לעניין זה, &quot;עובד בית החולים&quot; - לרבות עובד ארעי, עובד זמני ועובד על פי חוזה מיוחד;
: (4) כל נושא תפקיד ניהולי בבית החולים חייב למלא אחר הוראות החשב המלווה שניתנו במסגרת סמכויותיו ומכוחן, ולספק לו כל מידע, הרשאות צפייה בכלל מערכות המידע של בית החולים, השתתפות בישיבות בבית החולים וכל מסמך הדרושים לו לשם מילוי תפקידיו.

&lt;פרסום&gt; י&quot;ג בניסן התשפ&quot;ב (14 באפריל 2022)
&lt;חתימה&gt; אביגדור ליברמן שר האוצר</text>
      <sha1>kg7vrw7uud8ur6q52wbwwgir409wjlw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3086774</id>
      <parentid>3086773</parentid>
      <timestamp>2026-10-04T06:17:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Shahar9261 העביר את הדף [[מקור:תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]] לשם [[מקור:תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (תקצוב לאומי) (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]] בלי להשאיר הפניה</comment>
      <origin>3086773</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="54907" sha1="kg7vrw7uud8ur6q52wbwwgir409wjlw" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (תקצוב לאומי) (תשלום חודשי קבוע לבתי חולים ציבוריים כלליים), התשפ&quot;ב-2022 (תיקון: תשפ&quot;ז-2)
&lt;שם קודם&gt; תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים) (תשלום חודשי קבוע לבתי חולים ציבוריים כלליים), התשפ&quot;ב-2022
&lt;שם קצר&gt; תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים), התשפ&quot;ב-2022

&lt;מאגר תקן 2191481 קוד a163Y00000EjIRoQAN&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ב, 2776|תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים) (תשלום חודשי קבוע לבתי חולים ציבוריים כלליים)|10143)); ((תשפ&quot;ג, 369|הוראת שעה|10403)); ((תשפ&quot;ד, 106|תיקון|10820)), ((1094|תיקון (תיקון)|11028)); ((תשפ&quot;ה, 740|תיקון|11647)); ((תשפ&quot;ו, 442|תיקון|12140)); ((תשפ&quot;ז, 86|תיקון [תשפ&quot;ו] (תיקון)|12536)), ((87|תיקון|12536)).

&lt;מבוא&gt;&lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ז-2) --&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 9]] [[=החוק|לחוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (תקצוב לאומי), התשפ&quot;ב-2021]] (להלן - החוק), בהסכמת שר הבריאות, אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': הגדרות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו)
: בתקנות אלה -
:- &quot;בית חולים&quot; - בית חולים ציבורי כללי כהגדרתו [[בחוק]], ולעניין בית חולים ממשלתי כללי - לרבות תאגיד הבריאות שלצידו;
:- &quot;בית חולים בפריפריה גאוגרפית&quot; - בית חולים הנמצא ביישוב שערך מדד הפריפריאליות שלו נמוך מ-0.7; אם בית החולים נמצא מחוץ ליישוב, או ביישוב שאין לו ערך במדד הפריפריאליות, יהיה ערך הפריפריאליות שלו הערך של היישוב הקרוב ביותר אליו שהוא בעל ערך פריפריאליות;
:- &quot;בית חולים יציב פיננסית&quot; - בית חולים שנחשב יציב מבחינה פיננסית לפי [[תקנה 8]];
:- &quot;גירעון שנתי שוטף&quot; - פער שלילי בין ההכנסות השוטפות לבין ההוצאות השוטפות בנטרול הפחת השנתי;
:- &quot;ועדת חריגים כוח אדם&quot; - ועדה שהוקמה לפי [[תקנה 16]];
:- &quot;ועדת חריגים לפיתוח&quot; - ועדה שהוקמה לפי [[תקנה 17]];
:- &quot;ועדת חריגים לרכש&quot; - ועדה שהוקמה לפי [[תקנה 18]];
:- &quot;ועדת פרויקטים&quot; - ועדה במשרד הבריאות שממליצה למנהל הכללי של משרד הבריאות על מתן אישורי הקמה בהתאם [[לסעיף 24א לפקודת בריאות העם]];
:- &quot;יחס שוטף&quot; - היחס בין הנכסים השוטפים לבין ההתחייבויות השוטפות במאזן בית החולים;
:- &quot;מדדי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה&quot; - שיעור השינוי השנתי של המדדים המרכיבים את מדד מודל התקצוב, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפי השוואת ממוצע המדדים ב-12 החודשים האחרונים ל-12 החודשים שקדמו להם;
:- &quot;מדד מודל תקצוב&quot; - לפי [[תקנה 4(ב)]];
:- &quot;ממונה על התקציבים&quot; - ממונה על התקציבים במשרד האוצר;
:- &quot;מספר מיטות אשפוז מתוקננות&quot; - מספר מיטות האשפוז כפי שהופיעו בתעודת רישומו של בית החולים במועד החישוב ולפי התחשיב [[בתוספת הראשונה]], למעט מיטות גריאטריה סיעודית;
:- &quot;סכום התשלום החודשי הקבוע&quot; - כמשמעותו [[בתקנה 2]];
:- &quot;סמנכ&quot;ל&quot; - סגן המנהל הכללי;
:- &quot;ערך מדד פריפריאליות&quot; - הערך של מדד הפריפריאליות הניתן ליישוב על פי מדד הפריפריאליות 2015 שפורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודש אפריל 2019, [[https://www.cbs.gov.il/he/publications/doclib/2019/1732/tab02.xls | ונמצא בקישור https://www.cbs.gov.il/he/publications/doclib/2019/1732/tab02.xls]];
:- &quot;פורום יחידות&quot; - ועדה במשרד הבריאות שממליצה למנהל הכללי של משרד הבריאות על מתן אישורים להקמת יחידות חדשות בבתי החולים בהתאם [[לסעיף 24א לפקודת בריאות העם]];
:- &quot;רשת בתי חולים&quot; - מספר בתי חולים מאוגדים תחת אותו מבנה בעלות או בתי החולים הממשלתיים;
:- &quot;שדה קליני&quot; -  סבב הכשרה בבית חולים במחלקה פנימית, במחלקת נשים, במחלקת כירורגיה, במחלקת ילדים או במחלקת פסיכיאטריה, של סטודנט ישראלי לרפואה הלומד במוסד לימוד ישראלי, שלא במסגרת תוכנית לסטודנטים מחוץ לארץ, בשנות הלימוד הרביעית עד השישית;
:- &quot;שר&quot;פ&quot; - מתן שירות רפואי בבית חולים תמורת תשלום מקופת חולים במסגרת שירותי בריאות נוספים הניתנים מכוח [[סעיף 10 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]], או מחברת ביטוח כחלק מפוליסת ביטוח בריאות פרטית של תושב ישראלי, או מהתושב עצמו, בנוגע לכל שירות רפואי, למעט שירותים רפואיים שהוחרגו על ידי המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים באוצר;
:- &quot;תחזוקה מונעת&quot; - פעולה המתבצעת לצורך שיפור ושמירה על תקינות מיתקני בית החולים או טיפולים שוטפים למניעת תקלות שבר שבית החולים מבצע בפרקי זמן קבועים;
:- &quot;תוכניות לאומיות לשיפור הרפואה&quot; - תוכניות שמקיים משרד הבריאות בתחומים שונים כדי להביא לשיפור באיכות הטיפול הרפואי הניתן באותם תחומים, בין השאר, על ידי מתן תמריץ כספי;
:- &quot;תקורה&quot; - תשלום שמשולם לבית החולים בעד שימוש בתשתיות שלו.

== פרק ב': חישוב התשלום החודשי הקבוע ==

@ 2. אופן חישוב התשלום החודשי הקבוע
: סכום התשלום החודשי הקבוע שיועבר לכל בית חולים לפי [[סעיף 9 לחוק]], יחושב בהתאם להוראות האלה:
: (1) לכל בית חולים יחושב החלק היחסי שלו במספר מיטות האשפוז המתוקננות ממספר מיטות האשפוז המתוקננות בכלל בתי החולים, וערך זה ייקרא A;
: (2) לכל בית חולים יחושב החלק היחסי שלו במספר השדות הקליניים בכלל בתי החולים בהתאם למידע הקיים במשרד הבריאות במועד החישוב, אשר יפורסם לכלל בתי החולים, וערך זה ייקרא B;
: (3) משקלו הבסיסי של כל בית החולים בסכום התשלום החודשי הקבוע ייקבע בהתאם לנוסחה הזו: A*90% + B*10%;
: (4) כל מאפיין המפורט [[בטור א' לתוספת השנייה]] ומתקיים בבית החולים, יוכפל משקלו הבסיסי של כל בית חולים כפי שחושב בפסקה (3) במקדם הנוגע לעניין המפורט בטור ב' לצידו; תוצאת מכפלת כל המאפיינים תוכפל במשקלו הבסיסי של כל בית חולים ותיקרא &quot;הציון המשוקלל של בית החולים&quot;;
: (5) הציונים המשוקללים של כלל בתי החולים יתוקננו כך שסך כל ציוני בתי החולים יסתכמו למאה ולכל בית חולים ייקבע הציון היחסי מתוך סך הציון האמור.

@ 3. הגבלת סכום התשלום החודשי הקבוע
: (א) על אף האמור [[בתקנה 2]], סכום התשלום החודשי הקבוע שיחושב לכל בית חולים, לא יעלה על 20% ממחזור הכנסותיו השנתי של בית החולים משירותים רפואיים נטו מקופות חולים בשנה הקודמת למועד החישוב; לעניין תקנה זו, &quot;מחזור הכנסותיו השנתי של בית החולים משירותים רפואיים נטו מקופות החולים&quot; - כפי שהוא מופיע בדוח המבוקר של בית החולים החתום בידי רואה החשבון המבקר של בית החולים.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), אם בית חולים הוא חלק מרשת בתי חולים - סכום התשלום החודשי הקבוע שיחושב לכל רשת בתי חולים, לא יעלה על 20% ממחזור ההכנסות של רשת בתי החולים משירותים רפואיים נטו מקופות חולים בשנה הקודמת למועד החישוב.
: (ג) כספים מסכום התשלום החודשי הקבוע שאינם מגיעים לבית חולים מסוים בשל תקנות משנה (א) ו-(ב), יחולקו בין שאר בתי החולים לפי תקנות אלה, ואם לא מגיעים כספים בשל תקנות משנה (א) ו-(ב) לבית חולים שאינו חלק מרשת, יחולקו הכספים כאמור בין שאר בתי החולים האחרים שאינם חלק מרשת.

@ 4. העברת סכום התשלום החודשי הקבוע לבתי החולים (תיקון: תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ז)
: (א) הציון היחסי של כל בית חולים כפי שחושב לפי [[תקנה 2]], יוכפל בכל שנה בסכום כלל התשלומים החודשיים הקבועים שחולקו לכלל בתי החולים בשנה הקודמת ובמדד מודל התקצוב; הסכום שיתקבל מהכפלה זו, מחולק ב-12, יהיה הסכום החודשי שזכאי כל בית חולים לקבל.
:: (((הוראת שעה בשנת 2026):)) הציון היחסי של כל בית חולים כפי שחושב לפי [[תקנה 2]], יוכפל בכל שנה בסכום כלל התשלומים החודשיים הקבועים שחולקו לכלל בתי החולים בשנה הקודמת ובמדד מודל התקצוב, בתוספת 103.6 מיליון שקלים חדשים; הסכום שיתקבל מהכפלה זו, מחולק ב-12, יהיה הסכום החודשי שזכאי כל בית חולים לקבל.
: (ב) מדד מודל תקצוב יחושב משקלול מדדי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שלהלן לפי ערכם במועד שבו עודכן המדד האחרון שעודכן לפני 15 באוקטובר בכל שנה, מבין שלושת המדדים, לפי השיעור היחסי של כל מרכיב, כמפורט להלן:
:: (1) 75% - מדד שכר בתי חולים;
:: (2) 15% - מדד תשומות הבנייה;
:: (3) 10% - מדד המחירים לצרכן.

@ 5. סכום תקצוב נוסף בעד תוכניות לאומיות ומודלי תמרוץ (תיקון: תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ז-2)
: נוסף על הסכום הנקוב [[בתקנה 4]], בכל שנה יחולק לכלל בתי החולים סכום נוסף בסך של 575.95 מיליון שקלים חדשים, בעד תוכניות לאומיות ומודלי תמרוץ לשיפור הרפואה, מתוכם 96.3 מיליון שקלים חדשים לפחות יוקצו לתוכניות לאומיות ארוכות טווח לתכנון התמחויות; סכום זה יחולק בהתאם למדדים שיקבע שר הבריאות לפי [[סעיף 33 לפקודת בריאות העם]], לאחר שנטל את הסמכות לפי [[סעיף 34 לחוק–יסוד: הממשלה]], והסכום שיחושב לכל בית חולים ייווסף לסכום התשלום החודשי שחושב לבית החולים לפי [[תקנה 4]].
: (((הוראת שעה בשנת 2026):)) נוסף על הסכום הנקוב [[בתקנה 4]], בכל שנה יחולק לכלל בתי החולים סכום נוסף בסך של 575.95 מיליון שקלים חדשים, בעד תוכניות לאומיות ומודלי תמרוץ לשיפור הרפואה; סכום זה יחולק בהתאם למדדים שיקבע שר הבריאות לפי [[סעיף 33 לפקודת בריאות העם]], לאחר שנטל את הסמכות לפי [[סעיף 34 לחוק–יסוד: הממשלה]], והסכום שיחושב לכל בית חולים ייווסף לסכום התשלום החודשי שחושב לבית החולים לפי [[תקנה 4]].

@ 6. הודעה על סכום התשלום החודשי הקבוע לבתי החולים (תיקון: תשפ&quot;ז-2)
: (א) המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים יודיעו לכל בית חולים עד יום 1 בנובמבר בכל שנה מהו סכום התשלום החודשי הקבוע שישולם לו בשנה העוקבת בהתאם לציון היחסי שחושב בעבורו ולחלקו היחסי בסכום התקצוב בעד תוכניות לאומיות ומודלי תמרוץ לשיפור הרפואה.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), אם בית החולים הוא חלק מרשת בתי חולים יחולו הוראות אלה:
:: (1) המנהל הכללי של הרשת יוכל לבקש מהממונה על התקציבים ומהמנהל הכללי של משרד הבריאות כי סכום התשלום החודשי הקבוע לכל אחד מבתי החולים שבבעלותו יחולק באופן שונה מהאמור בתקנות אלה;
:: (2) נוסף על האמור בפסקה (1), המנהל הכללי של הרשת יוכל לבקש כי סכום של עד 10% מכלל הסכומים שמגיעים לרשת בתי החולים לא יוקצה ישירות לבתי החולים של הרשת (להלן בתקנה זו - סכום נפרד);
:: (3) אושרה בקשת המנהל הכללי של הרשת כאמור בפסקה (2), יחלק המנהל הכללי של הרשת את הסכום הנפרד לבתי החולים שברשת עד לסוף שנת הכספים;
:: (4) לא הועברה בקשה כאמור בפסקת משנה (1) או (2) עד יום 21 בנובמבר, או לא אושרה עד יום 30 בנובמבר באותה השנה, יחולו הוראות אלה:
::: (א) סכום התשלום החודשי הקבוע לרשת בתי החולים יחושב לפי [[תקנות 2 עד 5]];
::: (ב) סכום התשלום החודשי הקבוע לכל בית חולים ברשת יועבר על פי שיעורו היחסי של כל בית חולים מסך כל התשלום החודשי הקבוע של אותה רשת בשנה הקודמת לחלוקה, בניכוי הסכום הנפרד;
::: (ג) הסכום הנפרד יחולק עד סוף שנת הכספים של אותה שנה על פי שיעורו היחסי של כל בית חולים מסך כל התשלום החודשי הקבוע של אותה רשת בשנה הקודמת לחלוקה; ואולם אם אושרה בקשה לחלוקת הסכום החודשי הקבוע באופן שונה מהאמור בתקנות אלה, לפי פסקה (1) - הסכום הנפרד יחולק בהתאם לחלוקה שאושרה.
: (ג) הממונה על התקציבים והמנהל הכללי של משרד הבריאות יודיעו למוסד לביטוח לאומי בכל שנה עד יום 15 בדצמבר מהו סכום התשלום החודשי שעליו להעביר לכל בית חולים בשנה הבאה, והמוסד יעביר סכום זה לכל בית חולים ב-12 תשלומים שווים עד ל-1 בכל חודש וזאת לאחר העברת התשלום החודשי הקבוע על ידי משרד הבריאות בתוספת הוצאות המוסד לביטוח לאומי הכרוכות בהעברת סכום התשלום החודשי הקבוע.
: (ג1) (((הוראת שעה בשנת 2026):)) על אף האמור בתקנת משנה (ג), רשאים הממונה על התקציבים במשרד האוצר והמנהל הכללי של משרד הבריאות, לבקשת בית חולים, להורות כי התשלום החודשי הקבוע יועבר לבית החולים בפריסה שונה מזו הקבועה בפסקה זו; תשלום כאמור יועבר לאחר העברת התשלום החודשי הקבוע על ידי משרד הבריאות בתוספת הוצאות המוסד לביטוח לאומי הכרוכות בהעברת סכום התשלום החודשי הקבוע.
: (ד) אם סכום התשלום החודשי הקבוע השתנה בשל [[תקנות 5]] [[או 7]], יודיעו הממונה על התקציבים והמנהל הכללי של משרד הבריאות למוסד לביטוח לאומי מהו סכום התשלום החודשי הקבוע המעודכן שעליו להעביר לכל בית חולים עד יום 1 בחודש שלאחר מועד השינוי.

@ 7. הפחתת סכום התשלום החודשי הקבוע במקרה של פרסום מבחן תמיכה או הקצבה (תיקון: תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ז-2)
: החליט שר הבריאות על פרסום מבחן תמיכה בהתאם לסמכותו לפי [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב]], המיועד לבתי החולים, או על הקצבה חדשה העולה על מיליון שקלים חדשים בשנה לבתי חולים ממשלתיים, שאינם במסגרת הסכם הבראה, יופחת סכום התמיכה או ההקצבה שיינתן לכל בית חולים במסגרת מבחן התמיכה או ההקצבה, מסכום התשלום המגיע לו מסכום התקצוב הנוסף בעד תוכניות לאומיות ומודלי תמרוץ לשיפור הרפואה כאמור [[בתקנה 5]], וזאת למעט כל אלה:
: (1) הקצבות ליחידות סמך ויחידות מסונפות של משרד הבריאות הפועלות בתוך בתי החולים הממשלתיים;
: (2) מבחני תמיכה או הקצבות חדשות בעבור פעילות פסיכיאטרית;
: (3) מבחני תמיכה או הקצבות חדשות בעבור פעילות פיתוח;
: (4) מבחני תמיכה או הקצבות חדשות בעבור פעילות רפואת שיניים המתקיימת בבתי חולים כלליים;
: (5) מבחני תמיכה או הקצבות חדשות במסגרת פרויקטי בריאות דיגיטלית;
: (6) מבחני תמיכה או הקצבות חדשות לפרויקטים של חטיבת טכנולוגיות במשרד הבריאות, בסכום של עד 3 מיליון שקלים חדשים לפרויקט;
: (7) (((פקעה);))
: (8) (((הוראת שעה בשנת 2026):)) מבחני תמיכה או הקצבות חדשות בעד פעילות בתי החולים עקב הכרזה של הממשלה על מצב מיוחד בעורף לפי [[סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], שנועדה להתמודד עם המצב המיוחד.

== פרק ג': הוראות בעניין עמידת בתי החולים בכללי התקצוב ==

@ 8. בית חולים יציב פיננסית
: (א) בית חולים אשר עמד בתנאים המפורטים בתקנת משנה (ב) במשך שנתיים רצופות, יוכר לעניין תקנות אלה כבית חולים יציב פיננסית.
: (ב) בכל שנה יבחנו המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים את איתנותו הפיננסית של כל בית חולים על פי נתוני שנת הכספים הקודמת, לפי אמות מידה אלה:
:: (1) בית החולים סיים את שנת הכספים בלא גירעון שנתי שוטף;
:: (2) בשנים 2022 עד 2027 היחס השוטף של בית החולים עלה על 85%, והחל משנת 2028 היחס השוטף של בית החולים לא פחת מ-100%.
: (ג) בחינה כאמור בתקנת משנה (ב) תתבצע על בסיס הדיווח שיעביר בית החולים בהתאם [[לתקנה 9(א)]] וכן על פי הדוח הכספי החתום שיגיש בית החולים בהתאם [[לתקנה 9(ב)]]; המנהל הכללי של משרד הבריאות יודיע לכל בית חולים עד יום 28 בפברואר בכל שנה, אם הוא נמצא יציב מבחינה פיננסית בהתאם לאמור בתקנת משנה (ב).
: (ד) אם תוצאת הבחינה על בסיס הדוח הכספי החתום שיגיש בית החולים לפי [[תקנה 9(ב)]] תהיה שונה מתוצאת הבחינה על בסיס הדיווח שהעביר בית החולים לפי [[תקנה 9(א)]], תובא בחשבון התוצאה שהתקבלה על בסיס הדוח הכספי החתום, והגדרתו של בית החולים כיציב פיננסית תעודכן בהתאם.

@ 9. הגשת דיווח בשל שנת כספים שהסתיימה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) בית חולים או מנהל הרשת יגיש למנהל הכללי של משרד הבריאות, לממונה על התקציבים ולחשב משרד הבריאות, עד יום 15 בפברואר בכל שנה, דיווח חתום ביד מנהל בית החולים בדבר ביצועיו בשנת הכספים שהסתיימה, אשר יכלול את הנתונים האלה:
:: (1) הצגת ביצוע תקציב ביחס לתכנון;
:: (2) דוח איוש משרות;
:: (3) חובות ונכסים שוטפים;
:: (4) יתרת הלוואות ואשראי בחלוקה לפי בנקים וגורמים אחרים.
: (ב) בית חולים יגיש למנהל הכללי של משרד הבריאות, לחשב משרד הבריאות ולממונה על התקציבים, עד יום 15 ביולי בכל שנה, דוח כספי חתום ביד רואה החשבון המבקר לשנת הכספים הקודמת, ואת נתוני הדוח הכספי האמור בפילוח
: לפי כל אחד משדות הנתונים שבדוח בקובץ אקסל (Xml (([צ&quot;ל: xsl]))).

@ 10. תקציב שנתי של בית החולים
: בכל שנה תקציב בית החולים המתוכנן לשנת הכספים העוקבת יעמוד בתנאים כמפורט להלן ביחס לשנת הכספים שהסתיימה:
: (1) התקציב המתוכנן לא יכלול גירעון שנתי שוטף;
: (2) החל משנת 2022 יוקצה שיעור של 1.5% מתקציב ההוצאות של בית החולים לסעיף הוצאות לתחזוקה מונעת; שיעור זה יגדל בכל שנה ב-0.5 נקודות האחוז עד לשיעור של 3% החל משנת 2025 ואילך;
: (3) אם מנוהל תקציב פיתוח על ידי בית החולים, הוא ינוהל בחשבון ייעודי.

@ 11. דיווח תחזית תקציבית שנתית
: בית חולים או מנהל הרשת יגיש עד יום 31 בדצמבר בכל שנה למנהל הכללי של משרד הבריאות, לחשב משרד הבריאות ולממונה על התקציבים את הדוחות והנתונים האלה:
: (1) תקציב בית החולים המתוכנן לשנת הכספים העוקבת אשר עומד בכלל התנאים המפורטים [[בתקנה 10]];
: (2) אם בית החולים אינו חלק מרשת בתי חולים - תזרים המזומנים הרבעוני המתוכנן בשנת הכספים העוקבת;
: (3) מצבת כוח האדם המתוכננת לשנת הכספים העוקבת;
: (4) פירוט מצב כלל החובות של בית החולים נכון ליום 1 בדצמבר;
: (5) תקציב הפיתוח של בית החולים לשנת הכספים העוקבת, ככל האפשר.

@ 12. אי–הגשת דיווח תחזית שנתית
: לא הגיש בית החולים את כלל הדיווחים לפי [[תקנה 11]] או שהוגש תקציב שנתי שאינו עומד בהוראות [[תקנה 10(1)]] לגבי שנת התקציב העוקבת, עד למועד תיקון הליקויים כאמור יחולו על בית החולים ההוראות האלה:
: (1) בית החולים לא יהיה רשאי לבצע רכש בשווי של למעלה מחצי מיליון שקלים חדשים להזמנה אחת בלא קבלת אישור של ועדת החריגים לרכש, למעט רכש תרופות;
: (2) בית החולים לא יהיה רשאי לאשר הזמנות בעבור פרויקטי פיתוח בלא אישור ועדת חריגים לפיתוח;
: (3) בית החולים לא יהיה רשאי לקלוט כוח אדם בלא קבלת אישור ועדת חריגים כוח אדם, אלא אם כן מדובר בקליטת עובד חדש חלף עובד שעזב ובשכר שלא עולה על שכרו.

@ 13. דיווח רבעוני
: (א) אם בית חולים לא הוכר כבית חולים יציב פיננסית, יגיש בית החולים בכל שנה לא יאוחר מהתאריכים 15 במאי, 15 באוגוסט, ו-15 בנובמבר, דיווח בדבר הרבעון שקדם למועד הדיווח אשר יכלול את הנתונים האלה:
:: (1) הצגת ביצוע תקציב ביחס לתכנון ותחזית תקציב שנתית עדכנית;
:: (2) דוח איוש משרות;
:: (3) דוח גיול ספקים;
:: (4) יתרת הלוואות ואשראי בחלוקה לפי בנקים וגורמים אחרים;
:: (5) אם בית החולים אינו חלק מרשת בתי חולים - תזרים המזומנים;
:: (6) מאזן בוחן.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) [[ובתקנה 8(א)]], אם בית חולים לא הוגדר בשנה מסוימת כבית חולים יציב פיננסית בשל כך שסיים את שנת הכספים בגירעון שנתי שוטף של עד 5 מיליון שקלים חדשים, ואת השנה העוקבת הוא סיים בלא גירעון שוטף - לא יידרש לדיווחים כאמור בתקנת משנה (א) בשנה העוקבת לשנה שאותה סיים בלא גירעון שוטף כאמור.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), המנהל הכללי של משרד הבריאות או הממונה על התקציבים רשאים, אם ראו צורך בכך, לדרוש מבית חולים דיווח רבעוני אף אם הוגדר כבית חולים יציב פיננסית.

@ 14. אי–מסירת דיווח
: לא הגיש בית החולים את הדיווח הרבעוני כאמור [[בתקנה 13]], עד להגשת הדיווח כאמור, יוטלו על בית החולים המגבלות כאמור [[בתקנה 12]].

@ 15. מתכונת דיווח
: הגשת הדיווחים כאמור בתקנות אלה תיעשה בהתאם למתכונת המפורטת [[בתוספת השלישית]], והם יכללו את כלל הפעילות המתבצעת בבית החולים וחברות בנות.

== פרק ד': ועדות חריגים ==

@ 16. ועדת חריגים כוח אדם (תיקון: תשפ&quot;ו)
: ועדת חריגים כוח אדם תכלול את החברים האלה:
: (1) נציג משרד הבריאות;
: (2) נציג הממונה על התקציבים;
: (3) אם בית החולים הוא חלק מרשת בתי חולים - נציג הרשת.

@ 17. ועדת חריגים לפיתוח (תיקון: תשפ&quot;ו)
: ועדת חריגים לפיתוח תכלול את החברים האלה:
: (1) נציג משרד הבריאות;
: (2) נציג הממונה על התקציבים;
: (3) נציג החשב הכללי;
: (4) נציג מינהל תכנון, פיתוח ובינוי מוסדות רפואה במשרד הבריאות;
: (5) אם בית החולים הוא חלק מרשת בתי חולים - נציג הרשת.

@ 18. ועדת חריגים לרכש (תיקון: תשפ&quot;ו)
: ועדת חריגים לרכש תכלול את החברים האלה:
: (1) נציג משרד הבריאות;
: (2) נציג חטיבת הרפואה;
: (3) נציג הממונה על התקציבים;
: (4) נציג החשב הכללי;
: (5) אם בית החולים הוא חלק מרשת בתי חולים - נציג הרשת.

== פרק ה': מגבלות שיוטלו על בתי חולים שאינם עומדים באמות מידה פיננסיות כאמור [[בפרק ג']] ==

@ 19. כלים ומגבלות שיופעלו כלפי בית חולים שחרג מיעדיו הפיננסיים במהלך שנת התקציב
: (א) לעניין בתי חולים שלא הוכרו כבתי חולים יציבים פיננסית, או בתי חולים יציבים פיננסית אשר המנהל הכללי של משרד הבריאות או הממונה על התקציבים דרשו לגביהם דיווח רבעוני כאמור [[בתקנה 13(ג)]], בכל רבעון ימדדו המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים, על פי הדוח הרבעוני שיגיש בית החולים כאמור [[בתקנה 13]], את עמידתו של בית החולים ביעדים כמפורט [[בטור א' לתוספת הרביעית]], ואם בית החולים חרג מיעד בשיעור הקבוע [[תוספת 4|בטור ב']], יינתן לבית החולים ניקוד שלילי כאמור [[תוספת 4|בטור ג' לצידו]].
: (ב) צבר בית חולים ברבעון מסוים ניקוד שלילי, יוטלו עליו המגבלות האלה לפי העניין:
:: (1) צבר בית החולים ניקוד שלילי כמפורט להלן ברבעון הראשון של השנה, יוטלו על בית החולים המגבלות האלה:
::: (א) עד 2 נקודות שליליות - ועדת הפרויקטים ופורום היחידות במשרד הבריאות לא יהיו רשאים לדון בבקשות של בית החולים לפרויקטים ויחידות חדשות שטרם אושרו;
::: (ב) 3 עד 4 נקודות שליליות - המגבלות המפורטות בפסקת משנה (א), ונוסף עליהן בית החולים לא יהיה רשאי לבצע רכש בשווי של למעלה מחצי מיליון שקלים חדשים להזמנה אחת, בלא קבלת אישור של ועדת החריגים לרכש, למעט רכש תרופות, ולא יהיה רשאי לאשר הזמנות פיתוח בלא אישור ועדת חריגים לפיתוח;
::: (ג) 5 נקודות שליליות ומעלה - המגבלות המפורטות בפסקאות משנה (א) ו-(ב) ונוסף על כך בית החולים לא יהיה רשאי לקלוט כוח אדם חדש, אלא אם כן מדובר בקליטת עובד חדש חלף עובד שעזב ובשכר שלא עולה על שכרו, או לבצע העלאות שכר, למעט העלאות שכר לפי דין, הסכם קיבוצי או צו הרחבה, בלא קבלת אישור ועדת חריגים כוח אדם, והוא יעלה את התקורות שהוא מקבל מחברות בנות או מתאגיד הבריאות שלצידו בשיעור של 5%;
:: (2) צבר בית החולים ניקוד שלילי כמפורט להלן ברבעון השני של השנה, יוטלו על בית החולים המגבלות האלה:
::: (א) עד 2 נקודות שליליות - יוטלו על בית החולים המגבלות כאמור בפסקת משנה (1)(ב);
::: (ב) 3 ומעלה נקודות שליליות - יוטלו על בית החולים המגבלות כאמור בפסקת משנה (1)(ג);
::: (3) צבר בית החולים ניקוד שלילי ברבעון השלישי של השנה - יוטלו על בית החולים המגבלות כאמור בפסקת משנה (1)(ג).
: (ג) תקנות משנה (א) ו-(ב) לא יחולו על בית חולים שנמצא בהסכם הבראה, אלא אם כן במסגרת הסכם ההבראה נקבע אחרת.

@ 20. הסרת מגבלות
: בית חולים שהוטלו עליו מגבלות כאמור [[בתקנות 19]] [[ו-21]] אשר נמצא שהוא תיקן את החריגה שבשלה הוטלו המגבלות, יסירו מעליו המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים את המגבלות שהוטלו כאמור.

@ 21. מגבלות שיוטלו על בית חולים שחרג מתקציבו בסוף שנת התקציב (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) סיים בית חולים שנת תקציב מסוימת, בהתאם לדיווח שהוגש ב-15 בפברואר או בהתאם לדוח הכספי החתום כאמור [[בתקנה 9]], בגירעון שנתי שוטף שבין 5 ל-9 מיליון שקלים חדשים, או שהיחס השוטף שלו בשנת תקציב מסוימת היה נמוך מ-85%, יוטלו עליו בשנה העוקבת המגבלות האלה:
:: (1) ועדת הפרויקטים ופורום היחידות במשרד הבריאות לא יהיו רשאים לדון בבקשות של בית החולים לפרויקטים ויחידות חדשות שטרם אושרו;
:: (2) בית החולים לא יהיה רשאי לבצע רכש בשווי של למעלה מחצי מיליון שקלים חדשים להזמנה אחת, בלא קבלת אישור של ועדת החריגים לרכש, למעט רכש תרופות, ולא יהיה רשאי לאשר הזמנות פיתוח בלא אישור ועדת חריגים לפיתוח;
:: (3) בית החולים יעלה את התקורות שהוא מקבל מחברות בנות או מתאגיד הבריאות שלצידו בשיעור הגירעון ובשיעור השווה להיקף החריגה משיעור החובות השוטפים שנקבע בתקנת משנה (א), לפי העניין, ועד לשיעור של 40%.
: (ב) סיים בית חולים שנת תקציב מסוימת, לדיווח שהוגש ב-15 בפברואר או בהתאם לדוח הכספי החתום כאמור [[בתקנה 9]], בגירעון שבין 10 ל-12 מיליון שקלים חדשים, או שהיחס השוטף שלו בשנת תקציב מסוימת היה נמוך מ-83%, יוטלו עליו בשנה העוקבת המגבלות המפורטות בתקנת משנה (א) ונוסף על כך בית החולים לא יהיה רשאי לקלוט כוח אדם חדש, אלא אם כן מדובר בקליטת עובד חדש חלף עובד שעזב ובשכר שלא עולה על שכרו, או לבצע העלאות שכר, למעט העלאות שכר לפי דין, הסכם קיבוצי או צו הרחבה, בלא קבלת אישור ועדת חריגים כוח אדם.
: (ג) סיים בית חולים שנת תקציב מסוימת, בהתאם לדיווח שהוגש ב-15 בפברואר או בהתאם לדוח הכספי החתום כאמור [[בתקנה 9]], בגירעון העולה על 13 מיליון שקלים חדשים, או שהיחס השוטף שלו בשנת תקציב מסוימת היה נמוך מ-80%, יוטלו עליו בשנה העוקבת המגבלות המפורטות בתקנת משנה (ב) ונוסף על כך ימונה לו על ידי משרד הבריאות רואה חשבון מדווח אשר יעביר למשרד הבריאות ולמשרד האוצר דיווחים שוטפים על מצבו הפיננסי של בית החולים.
: (ד) סיים בית חולים שנת תקציב מסוימת, בהתאם לדיווח שהוגש ב-15 בפברואר או בהתאם לדוח הכספי החתום כאמור [[בתקנה 9]], בגירעון העולה על 30 מיליון שקלים חדשים, יוטלו עליו בשנה העוקבת המגבלות המפורטות בתקנת משנה (ב) ונוסף על כך ימנה לו החשב הכללי, חשב מלווה לתקופה של שנה; סמכויות החשב המלווה יהיו כמפורט [[בתוספת החמישית]].
: (ה) החשב הכללי יעביר למנהל הכללי של משרד הבריאות שלושה מועמדים לתפקיד החשב המלווה של בית החולים, והמנהל הכללי של משרד הבריאות יבחר אחד ממועמדים אלה ויודיע על כך לחשב הכללי; אם לא בחר המנהל הכללי של משרד הבריאות חשב מלווה לבית החולים מתוך המועמדים שהועברו כאמור, בתוך 14 ימים, יבחר החשב הכללי את החשב המלווה לבית החולים.
: (ו) (((בוטלה).))

@ 21א. קיזוז סכום הגירעון השנתי של בית חולים ממשלתי שכיסתה המדינה (תיקון: תשפ&quot;ו)
: סיים בית חולים ממשלתי כללי, למעט תאגיד הבריאות שלצידו, שנת תקציב מסוימת בגירעון שכיסתה המדינה, יקוזז סכום הגירעון שכוסה כאמור מהתשלום המגיע לבית החולים לפי [[תקנה 4]] לפי פריסה שעליה יחליטו הממונה על התקציבים והמנהל הכללי של משרד הבריאות, כך שהסכום שכיסתה המדינה יוחזר לקופת המדינה.

@ 22. הוראות בעניין בית חולים שבבעלות קופת חולים
: (א) על אף האמור [[בתקנות 19]] [[ו-21]], אם בית חולים הוא בבעלות ישירה או עקיפה של קופת חולים, לא יחולו המגבלות האמורות בתקנות אלה, אלא בהחלטת המנהל הכללי של קופת החולים.
: (ב) חרגה קופת חולים מתקציבה בהתאם לדוח המסכם על פעילות קופות החולים, רשאים המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים להפעיל את המגבלות האמורות [[בתקנות 19]] [[ו-21]] על כלל בתי החולים שבבעלות ישירה או עקיפה של אותה קופת החולים.

@ 23. הוראות מעבר
: (א) עד לקביעת מדדים לחלוקת סכום תקצוב נוסף בעד תוכניות לאומיות ומודלי תמרוץ לשיפור הרפואה כאמור [[בתקנה 5]], יחולק הסכום האמור בהתאם לאופן שבו חולקו מבחני התמיכה שקבע שר הבריאות לפי [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב]] וההקצבות בעבור תוכניות לאומיות ומודלי תמרוץ לשיפור הרפואה בשנת 2019; נקבעו מדדים כאמור, יחולקו כספים לפיהם, ויקוזזו או יושלמו, לפי העניין, כספים שחולקו באותה השנה לפי מנגנון התקצוב הקבוע.
: (ב) על אף האמור [[בתקנה 3(א)]], בשנת 2022 מחזור הכנסותיו השנתי של בית החולים משירותים רפואיים נטו מקופות חולים יחושב על פי נתוני שנת 2019.
: (ג) על אף האמור [[בתקנה 6(א)]], בנוגע לסכום התשלום החודשי הקבוע שישולם בשנת 2022 תימסר הודעה כאמור [[בתקנה האמורה]] עד יום א' באייר התשפ&quot;ב (2 במאי 2022).
: (ד) על אף האמור [[בתקנה 6(ב)]], בנוגע לסכום התשלום החודשי הקבוע שישולם בשנת 2022, בקשה כאמור [[בתקנה האמורה]] תוגש עד יום י&quot;ד באייר התשפ&quot;ב (15 במאי 2022), ואם לא הוגשה בקשה כאמור עד למועד האמור, יחליט הממונה על התקציבים על סכומי החלוקה לכל בית חולים.
: (ה) על אף האמור [[בתקנה 8(ב)]], בשנת 2022 כלל בתי החולים יוכרזו כיציבים מבחינה פיננסית, ושנת 2021 לא תבוא במניין השנים לבחינת יציבות בתי החולים.
: (ו) על אף האמור [[בתקנה 11]], בשנת 2022 יוגשו הדוחות והנתונים האמורים בתקנה זו עד ליום ב' בסיוון התשפ&quot;ב (1 ביוני 2022).
: (ז) על אף האמור [[בפרט (5) לתוספת השנייה]], בשנת 2022 מחזור ההכנסות השנתי של בית החולים משירותים רפואיים נטו, יחושב על פי נתוני שנת 2020 ולא כמפורט בדוח השנתי החתום האחרון.

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[תקנה 1 - הגדרה &quot;מספר מיטות אשפוז מתוקננות&quot;]]))) ====
=== משקל יחסי בהתאם לסוג מיטה ===
@ (תיקון: תשפ&quot;ד) : כל סוג מיטה המופיע בתעודת רישום של בית החולים והמפורט בטור א' להלן, יוכפל במשקל המפורט בטור ב' שלצידו:
: {|
! !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} מחלקה !! width=&quot;75px&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} משקל
|-
| 1 || טיפול מיוחד ביילוד || rowspan=&quot;22&quot; | 3.5
|-
| 2 || טיפול נמרץ אונקולוגיה
|-
| 3 || טיפול נמרץ השתלת איברים
|-
| 4 || טיפול נמרץ חזה ולב ילדים
|-
| 5 || טיפול נמרץ ילדים
|-
| 6 || טיפול נמרץ יילודים
|-
| 7 || טיפול נמרץ כוויות
|-
| 8 || טיפול נמרץ כוויות ילדים
|-
| 9 || טיפול נמרץ כירורגיה חזה ולב
|-
| 10 || טיפול נמרץ כירורגיה כללית
|-
| 11 || טיפול נמרץ כירורגיה לב
|-
| 12 || טיפול נמרץ כלי דם
|-
| 13 || טיפול נמרץ כללי
|-
| 14 || טיפול נמרץ כללי ביניים
|-
| 15 || טיפול נמרץ לב
|-
| 16 || טיפול נמרץ לב ביניים
|-
| 17 || טיפול נמרץ מח עצם
|-
| 18 || טיפול נמרץ נוירוכירורגיה
|-
| 19 || טיפול נמרץ נוירולוגיה
|-
| 20 || טיפול נמרץ נשימתי
|-
| 21 || טיפול נמרץ שבץ מוחי
|-
| 22 || כוויות
|-
| 23 || טיפול נמרץ פנימי || 3
|-
| 24 || פנימית מוגבר || 2
|-
| 25 || כירורגיה כללית מוגבר || rowspan=&quot;3&quot; | 1.5
|-
| 26 || שיקום נשימתי מוגבר
|-
| &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ד) --&gt; 26א || הנשמה ממושכת
|-
| 27 || א.א.ג וכירורגיה ראש וצוואר || rowspan=&quot;57&quot; | 1
|-
| 28 || אונקולוגיה
|-
| 29 || אונקולוגיה ילדים
|-
| 30 || אורולוגיה
|-
| 31 || אורולוגיה ילדים
|-
| 32 || אורתואונקולוגיה
|-
| 33 || אורתופדיה
|-
| 34 || אורתופדיה ילדים
|-
| 35 || אנדוקרינולוגיה
|-
| 36 || גינקואונקולוגיה
|-
| 37 || גסטרואנטרולוגיה
|-
| 38 || המטואונקולוגיה
|-
| 39 || המטואונקולוגיה ילדים
|-
| 40 || המטולוגיה
|-
| &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ד) --&gt; 41 || (((נמחק)))
|-
| 42 || הפרעות אכילה
|-
| 43 || הפרעות אכילה ילדים ונוער
|-
| 44 || היריון בר סיכון
|-
| 45 || השתלת איברים
|-
| 46 || השתלת מח עצם
|-
| 47 || השתלת מח עצם ילדים
|-
| 48 || וידאו EEG
|-
| 49 || טיפול סגור בהפרעות אכילה
|-
| 50 || טיפול תומך/פליאטיבי
|-
| 51 || טראומה
|-
| 52 || יולדות
|-
| 53 || ילדים
|-
| 54 || כירורגיה חזה
|-
| 55 || כירורגיה חזה ולב
|-
| 56 || כירורגיה חזה ולב ילדים
|-
| 57 || כירורגיה ילדים
|-
| 58 || כירורגיה כלי דם
|-
| 59 || כירורגיה כללית
|-
| 60 || כירורגיה כף יד
|-
| 61 || כירורגיה לב
|-
| 62 || כירורגיה עמוד שדרה
|-
| 63 || כירורגיה פלסטית
|-
| 64 || כף רגל סוכרתית
|-
| 65 || נוירוכירורגיה
|-
| 66 || נוירולוגיה
|-
| 67 || נוירולוגיה ילדים
|-
| 68 || נפגעי תקיפה מינית
|-
| 69 || נפרולוגיה
|-
| 70 || נשים
|-
| 71 || עור ומין
|-
| 72 || עיניים
|-
| 73 || פה ולסתות
|-
| 74 || פנימית
|-
| 75 || פנימית גריאטרית
|-
| 76 || פסיכיאטריה פעילה
|-
| 77 || פסיכיאטריה פעילה ילדים
|-
| 78 || פסיכיאטריה פעילה ילדים ונוער
|-
| 79 || קרדיולוגיה
|-
| 80 || קרדיולוגיה ילדים
|-
| 81 || ריאות
|-
| 82 || שבץ מוחי
|-
| 83 || שיקום ילדים
|-
| &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ד) --&gt; 84 || (((נמחק)))
|-
| 85 || גריאטריה שיקום
|-
| 86 || השהיה
|-
| 87 || השהיה ילדים
|-
| 88 || השהיה מיילדות
|-
| 89 || השהיה נשים
|-
| 90 || טיפול תומך/פליאטיבי
|-
| 91 || טיפול תומך/פליאטיבי אונקולוגיה
|-
| 92 || טיפול תומך/פליאטיבי איידס
|-
| 93 || סיעוד מורכב תומך
|-
| 94 || ראומטולוגיה
|-
| 95 || שיקום אורתופדי
|-
| 97 || שיקום כללי
|-
| 96 || שיקום נוירולוגי
|}

== תוספת שנייה ==
==== ((([[תקנה 2(4)]]))) ====
=== מאפיינים לחישוב בהתאם [[לתקנה 2(4)]] ===
@ (תיקון: תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ז-2)
: {|
! !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} מאפיינים !! width=&quot;100px&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} מקדם
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| (1) || מקדם אינטגרציה אנכית - בית החולים הוא בבעלות ישירה או עקיפה של קופת חולים || 0.7
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| (2) || בית חולים שהוא מרכז על - בית חולים המוכר כמרכז על אזורי על ידי משרד הבריאות || 0.65
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| (3) || בית חולים בפריפריה הגאוגרפית || 2
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| (4) || בית חולים שהוא חלק מרשת || 0.9
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| (5) || שיעור ההכנסה של בית החולים משירותי רפואה פרטיים מתוך מחזור ההכנסות משירותים רפואיים נטו מקופות החולים בשנת הדוח השנתי החתום האחרון - ייקרא ערך S || (S-0.85)
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| (6) || שיעור ההכנסה של בית החולים משירותים רפואיים בעבור מבוטחי קופת חולים שהיא הבעלים שלו, מתוך מחזור ההכנסות משירותים רפואיים נטו בשנת הדוח השנתי החתום האחרון עולה על 50% מהמחזור || 0.856
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| (7) || שיעור ההכנסה של בית החולים מלידות מתוך מחזור ההכנסות משירותים רפואיים נטו בשנת הדוח השנתי החתום האחרון - ייקרא ערך L || &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;(1-L)&lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt;&lt;/span&gt;
|}

== תוספת שלישית ==
==== ((([[תקנה 15]]))) ====
=== מתכונת הדיווחים של בתי החולים ===
@ : דוח ביצוע ותכנון תקציב לפי [[תקנות 9(א)(1)]], [[11(1)]] [[ו-13(א)(1)]]
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} קטגוריה !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} תיאור פעילות
|-
| rowspan=&quot;6&quot; | הכנסות || הכנסות מקופות חולים
|-
| הכנסות מלידות ופגים מזכים
|-
| הכנסות ממיון
|-
| הכנסות ממבטחים אחרים
|-
| '''סך כל ההכנסות'''
|-
| '''סך כל ההנחות'''
|-
| colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align: center;&quot; | '''סך כל ההכנסות לאחר קיזוז ההנחות'''
|-
| rowspan=&quot;8&quot; | הוצאות ||
|-
|
|-
|
|-
|
|-
|
|-
| '''סך כל הוצאות שכר'''
|-
| '''סך כל הוצאות אספקה ושירותים'''
|-
| '''סך כל הוצאות הנהלה וכלליות'''
|-
| colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align: center;&quot; | '''הוצאות מימון'''
|-
| colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align: center;&quot; | '''סך כל ההוצאות'''
|-
| colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align: center;&quot; | '''סך כל הגירעון לפני תמיכות'''
|-
| '''הכנסות נוספות''' || הכנסות שונות (תמיכות, תרומות)
|-
| colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align: center;&quot; | '''גירעון'''
|-
| colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align: center;&quot; | '''גירעון בלא פחת'''
|}

@ : דוח ביצוע ותכנון מצבת ואיושי משרות לפי [[תקנות 9(א)(2)]], [[11(3)]] [[ו-13(א)(2)]]
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 50%;&quot;
|-
| כוח אדם
|-
| רופאים
|-
| אחיות
|-
| מקצועות הבריאות (פרא-רפואי)
|-
| מינהל ומשק
|-
| הנהלה
|}

@ (תיקון: תשפ&quot;ד) : דוח חובות ונכסים שוטפים לפי [[תקנה 9(א)(3)]]
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! סעיף !! שנת הכספים שהסתיימה
|-
| '''רכוש שוטף:''' ||
|-
| מזומנים ושווי מזומנים ||
|-
| פיקדונות בבנקים ||
|-
| השקעות בניירות ערך סחירים ||
|-
| לקוחות ||
|-
| חייבים בעד שירותים רפואיים ||
|-
| חייבים שונים ויתרות חובה ||
|-
| מלאי ||
|-
| תרומות, הקצבות ומענקים לקבל ||
|-
| אחרים ||
|-
| משרד הבריאות (ממשלתיים בלבד) ||
|-
| '''סך כל הרכוש השוטף''' ||
|-
| '''התחייבויות שוטפות:''' ||
|-
| אשראי מתאגידים בנקאיים ||
|-
| ספקים ונותני שירותים ||
|-
| זכאים שונים ויתרות זכות ||
|-
| בעלי שליטה ||
|-
| התחייבויות שוטפות אחרות ||
|-
| משרד הבריאות (ממשלתיים בלבד) ||
|-
| '''סך התחייבויות שוטפות'''
|}

@ (תיקון: תשפ&quot;ד) : דוח יתרת הלוואות ואשראי לפי [[תקנות 9(א)(4)]], [[11(4)]] [[ו-13(א)(4)]]
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
| בנק/מקדמות מלקוחות/קרן/מוסדות מדינה/ספקים || גובה מסגרת מרבית/חוב
|}

@ : דוח תקציב פיתוח מתוכנן לפי [[תקנה 11(5)]]
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! סטטוס !! תקציב הפרויקט !! ביצוע מצטבר !! יתרת תקציב מצטבר !! תחזית תקציב !! הערות
|-
| סל כל הפרויקטים || || || || ||
|-
| הצטיידות שבר || || || || ||
|-
| סך כל תקציב הפיתוח || || || || ||
|}

== תוספת רביעית ==
==== ((([[תקנה 19(א)]]))) ====
=== כלים ומגבלות שיופעלו כלפי בית חולים שחרג מיעדיו הפיננסיים במהלך שנת התקציב ===
: {|
! width=&quot;35%&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} היעד !! width=&quot;50%&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} שיעור החריגה !! width=&quot;15%&quot; | {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} מספר הנקודות השליליות
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | הגירעון השנתי השוטף הצפוי בסיום שנת התקציב || מ-5 עד 9 מיליון שקלים חדשים || 1
|-
| מעל 9 עד 12 מיליון שקלים חדשים || 2
|-
| מעל 12 מיליון שקלים חדשים || 3
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | היחס השוטף של בית החולים || מעל 83% עד 85% || 1
|-
| מ-80% עד 83% || 2
|-
| מתחת ל-80% || 3
|}

== תוספת חמישית ==
==== ((([[תקנה 21(ד)]]))) ====
=== סמכויות החשב המלווה ===
: מונה חשב מלווה, יחולו הוראות אלה:
: (1) החשב המלווה יפקח על מערך ההכנסות של בית החולים מכל מקור שהוא, ורשאי הוא לתת לבית החולים הוראות לעניין הפיקוח כאמור;
: (2) החל ממועד מינויו של חשב מלווה, לא יתחייב בית החולים בכל דרך שהיא בהתחייבות כספית או בהתחייבות אחרת אשר לה השלכה ישירה על מצבו הכספי, וכן לא ייטול על עצמו מחויבות כספית אחרת כלשהי, או יבצע כל פקודת שחרור, המחאה או העברה כספית בחשבון בנק שברשותו או ממנו, אלא אם כן אושר הדבר מראש בידי החשב המלווה ובית החולים ייתן לחשב המלווה הרשאות חתימה לצורך כך; בבית חולים ממשלתי כללי, הרשאות החתימה יוענקו על ידי החשב הכללי לפי [[חוק נכסי המדינה, התשי&quot;א-1951]];
: (3) החל ממועד מינויו של חשב מלווה, לא יקבל בית החולים עובד ולא יקבע את תנאי העסקתו, וכן לא ישנה את תנאי העסקתם של עובדיו אלא באישור החשב המלווה; החשב המלווה רשאי לסרב לתת את אישורו משיקולים תקציביים בלבד; מונה אדם לעובד בית החולים בניגוד לאמור, רשאי החשב המלווה להורות לבית החולים לפעול לסיום העסקתו; לעניין זה, &quot;עובד בית החולים&quot; - לרבות עובד ארעי, עובד זמני ועובד על פי חוזה מיוחד;
: (4) כל נושא תפקיד ניהולי בבית החולים חייב למלא אחר הוראות החשב המלווה שניתנו במסגרת סמכויותיו ומכוחן, ולספק לו כל מידע, הרשאות צפייה בכלל מערכות המידע של בית החולים, השתתפות בישיבות בבית החולים וכל מסמך הדרושים לו לשם מילוי תפקידיו.

&lt;פרסום&gt; י&quot;ג בניסן התשפ&quot;ב (14 באפריל 2022)
&lt;חתימה&gt; אביגדור ליברמן שר האוצר</text>
      <sha1>kg7vrw7uud8ur6q52wbwwgir409wjlw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3086776</id>
      <parentid>3086774</parentid>
      <timestamp>2026-10-04T06:18:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Shahar9261 העביר את הדף [[מקור:תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (תקצוב לאומי) (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]] לשם [[מקור:תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (תקצוב לאומי) (תשלום חודשי קבוע לבתי חולים ציבוריים כלליים)]] בלי להשאיר הפניה</comment>
      <origin>3086773</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="54907" sha1="kg7vrw7uud8ur6q52wbwwgir409wjlw" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (תקצוב לאומי) (תשלום חודשי קבוע לבתי חולים ציבוריים כלליים), התשפ&quot;ב-2022 (תיקון: תשפ&quot;ז-2)
&lt;שם קודם&gt; תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים) (תשלום חודשי קבוע לבתי חולים ציבוריים כלליים), התשפ&quot;ב-2022
&lt;שם קצר&gt; תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים), התשפ&quot;ב-2022

&lt;מאגר תקן 2191481 קוד a163Y00000EjIRoQAN&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ב, 2776|תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים) (תשלום חודשי קבוע לבתי חולים ציבוריים כלליים)|10143)); ((תשפ&quot;ג, 369|הוראת שעה|10403)); ((תשפ&quot;ד, 106|תיקון|10820)), ((1094|תיקון (תיקון)|11028)); ((תשפ&quot;ה, 740|תיקון|11647)); ((תשפ&quot;ו, 442|תיקון|12140)); ((תשפ&quot;ז, 86|תיקון [תשפ&quot;ו] (תיקון)|12536)), ((87|תיקון|12536)).

&lt;מבוא&gt;&lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ז-2) --&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 9]] [[=החוק|לחוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (תקצוב לאומי), התשפ&quot;ב-2021]] (להלן - החוק), בהסכמת שר הבריאות, אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': הגדרות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו)
: בתקנות אלה -
:- &quot;בית חולים&quot; - בית חולים ציבורי כללי כהגדרתו [[בחוק]], ולעניין בית חולים ממשלתי כללי - לרבות תאגיד הבריאות שלצידו;
:- &quot;בית חולים בפריפריה גאוגרפית&quot; - בית חולים הנמצא ביישוב שערך מדד הפריפריאליות שלו נמוך מ-0.7; אם בית החולים נמצא מחוץ ליישוב, או ביישוב שאין לו ערך במדד הפריפריאליות, יהיה ערך הפריפריאליות שלו הערך של היישוב הקרוב ביותר אליו שהוא בעל ערך פריפריאליות;
:- &quot;בית חולים יציב פיננסית&quot; - בית חולים שנחשב יציב מבחינה פיננסית לפי [[תקנה 8]];
:- &quot;גירעון שנתי שוטף&quot; - פער שלילי בין ההכנסות השוטפות לבין ההוצאות השוטפות בנטרול הפחת השנתי;
:- &quot;ועדת חריגים כוח אדם&quot; - ועדה שהוקמה לפי [[תקנה 16]];
:- &quot;ועדת חריגים לפיתוח&quot; - ועדה שהוקמה לפי [[תקנה 17]];
:- &quot;ועדת חריגים לרכש&quot; - ועדה שהוקמה לפי [[תקנה 18]];
:- &quot;ועדת פרויקטים&quot; - ועדה במשרד הבריאות שממליצה למנהל הכללי של משרד הבריאות על מתן אישורי הקמה בהתאם [[לסעיף 24א לפקודת בריאות העם]];
:- &quot;יחס שוטף&quot; - היחס בין הנכסים השוטפים לבין ההתחייבויות השוטפות במאזן בית החולים;
:- &quot;מדדי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה&quot; - שיעור השינוי השנתי של המדדים המרכיבים את מדד מודל התקצוב, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפי השוואת ממוצע המדדים ב-12 החודשים האחרונים ל-12 החודשים שקדמו להם;
:- &quot;מדד מודל תקצוב&quot; - לפי [[תקנה 4(ב)]];
:- &quot;ממונה על התקציבים&quot; - ממונה על התקציבים במשרד האוצר;
:- &quot;מספר מיטות אשפוז מתוקננות&quot; - מספר מיטות האשפוז כפי שהופיעו בתעודת רישומו של בית החולים במועד החישוב ולפי התחשיב [[בתוספת הראשונה]], למעט מיטות גריאטריה סיעודית;
:- &quot;סכום התשלום החודשי הקבוע&quot; - כמשמעותו [[בתקנה 2]];
:- &quot;סמנכ&quot;ל&quot; - סגן המנהל הכללי;
:- &quot;ערך מדד פריפריאליות&quot; - הערך של מדד הפריפריאליות הניתן ליישוב על פי מדד הפריפריאליות 2015 שפורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודש אפריל 2019, [[https://www.cbs.gov.il/he/publications/doclib/2019/1732/tab02.xls | ונמצא בקישור https://www.cbs.gov.il/he/publications/doclib/2019/1732/tab02.xls]];
:- &quot;פורום יחידות&quot; - ועדה במשרד הבריאות שממליצה למנהל הכללי של משרד הבריאות על מתן אישורים להקמת יחידות חדשות בבתי החולים בהתאם [[לסעיף 24א לפקודת בריאות העם]];
:- &quot;רשת בתי חולים&quot; - מספר בתי חולים מאוגדים תחת אותו מבנה בעלות או בתי החולים הממשלתיים;
:- &quot;שדה קליני&quot; -  סבב הכשרה בבית חולים במחלקה פנימית, במחלקת נשים, במחלקת כירורגיה, במחלקת ילדים או במחלקת פסיכיאטריה, של סטודנט ישראלי לרפואה הלומד במוסד לימוד ישראלי, שלא במסגרת תוכנית לסטודנטים מחוץ לארץ, בשנות הלימוד הרביעית עד השישית;
:- &quot;שר&quot;פ&quot; - מתן שירות רפואי בבית חולים תמורת תשלום מקופת חולים במסגרת שירותי בריאות נוספים הניתנים מכוח [[סעיף 10 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]], או מחברת ביטוח כחלק מפוליסת ביטוח בריאות פרטית של תושב ישראלי, או מהתושב עצמו, בנוגע לכל שירות רפואי, למעט שירותים רפואיים שהוחרגו על ידי המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים באוצר;
:- &quot;תחזוקה מונעת&quot; - פעולה המתבצעת לצורך שיפור ושמירה על תקינות מיתקני בית החולים או טיפולים שוטפים למניעת תקלות שבר שבית החולים מבצע בפרקי זמן קבועים;
:- &quot;תוכניות לאומיות לשיפור הרפואה&quot; - תוכניות שמקיים משרד הבריאות בתחומים שונים כדי להביא לשיפור באיכות הטיפול הרפואי הניתן באותם תחומים, בין השאר, על ידי מתן תמריץ כספי;
:- &quot;תקורה&quot; - תשלום שמשולם לבית החולים בעד שימוש בתשתיות שלו.

== פרק ב': חישוב התשלום החודשי הקבוע ==

@ 2. אופן חישוב התשלום החודשי הקבוע
: סכום התשלום החודשי הקבוע שיועבר לכל בית חולים לפי [[סעיף 9 לחוק]], יחושב בהתאם להוראות האלה:
: (1) לכל בית חולים יחושב החלק היחסי שלו במספר מיטות האשפוז המתוקננות ממספר מיטות האשפוז המתוקננות בכלל בתי החולים, וערך זה ייקרא A;
: (2) לכל בית חולים יחושב החלק היחסי שלו במספר השדות הקליניים בכלל בתי החולים בהתאם למידע הקיים במשרד הבריאות במועד החישוב, אשר יפורסם לכלל בתי החולים, וערך זה ייקרא B;
: (3) משקלו הבסיסי של כל בית החולים בסכום התשלום החודשי הקבוע ייקבע בהתאם לנוסחה הזו: A*90% + B*10%;
: (4) כל מאפיין המפורט [[בטור א' לתוספת השנייה]] ומתקיים בבית החולים, יוכפל משקלו הבסיסי של כל בית חולים כפי שחושב בפסקה (3) במקדם הנוגע לעניין המפורט בטור ב' לצידו; תוצאת מכפלת כל המאפיינים תוכפל במשקלו הבסיסי של כל בית חולים ותיקרא &quot;הציון המשוקלל של בית החולים&quot;;
: (5) הציונים המשוקללים של כלל בתי החולים יתוקננו כך שסך כל ציוני בתי החולים יסתכמו למאה ולכל בית חולים ייקבע הציון היחסי מתוך סך הציון האמור.

@ 3. הגבלת סכום התשלום החודשי הקבוע
: (א) על אף האמור [[בתקנה 2]], סכום התשלום החודשי הקבוע שיחושב לכל בית חולים, לא יעלה על 20% ממחזור הכנסותיו השנתי של בית החולים משירותים רפואיים נטו מקופות חולים בשנה הקודמת למועד החישוב; לעניין תקנה זו, &quot;מחזור הכנסותיו השנתי של בית החולים משירותים רפואיים נטו מקופות החולים&quot; - כפי שהוא מופיע בדוח המבוקר של בית החולים החתום בידי רואה החשבון המבקר של בית החולים.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), אם בית חולים הוא חלק מרשת בתי חולים - סכום התשלום החודשי הקבוע שיחושב לכל רשת בתי חולים, לא יעלה על 20% ממחזור ההכנסות של רשת בתי החולים משירותים רפואיים נטו מקופות חולים בשנה הקודמת למועד החישוב.
: (ג) כספים מסכום התשלום החודשי הקבוע שאינם מגיעים לבית חולים מסוים בשל תקנות משנה (א) ו-(ב), יחולקו בין שאר בתי החולים לפי תקנות אלה, ואם לא מגיעים כספים בשל תקנות משנה (א) ו-(ב) לבית חולים שאינו חלק מרשת, יחולקו הכספים כאמור בין שאר בתי החולים האחרים שאינם חלק מרשת.

@ 4. העברת סכום התשלום החודשי הקבוע לבתי החולים (תיקון: תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ז)
: (א) הציון היחסי של כל בית חולים כפי שחושב לפי [[תקנה 2]], יוכפל בכל שנה בסכום כלל התשלומים החודשיים הקבועים שחולקו לכלל בתי החולים בשנה הקודמת ובמדד מודל התקצוב; הסכום שיתקבל מהכפלה זו, מחולק ב-12, יהיה הסכום החודשי שזכאי כל בית חולים לקבל.
:: (((הוראת שעה בשנת 2026):)) הציון היחסי של כל בית חולים כפי שחושב לפי [[תקנה 2]], יוכפל בכל שנה בסכום כלל התשלומים החודשיים הקבועים שחולקו לכלל בתי החולים בשנה הקודמת ובמדד מודל התקצוב, בתוספת 103.6 מיליון שקלים חדשים; הסכום שיתקבל מהכפלה זו, מחולק ב-12, יהיה הסכום החודשי שזכאי כל בית חולים לקבל.
: (ב) מדד מודל תקצוב יחושב משקלול מדדי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שלהלן לפי ערכם במועד שבו עודכן המדד האחרון שעודכן לפני 15 באוקטובר בכל שנה, מבין שלושת המדדים, לפי השיעור היחסי של כל מרכיב, כמפורט להלן:
:: (1) 75% - מדד שכר בתי חולים;
:: (2) 15% - מדד תשומות הבנייה;
:: (3) 10% - מדד המחירים לצרכן.

@ 5. סכום תקצוב נוסף בעד תוכניות לאומיות ומודלי תמרוץ (תיקון: תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ז-2)
: נוסף על הסכום הנקוב [[בתקנה 4]], בכל שנה יחולק לכלל בתי החולים סכום נוסף בסך של 575.95 מיליון שקלים חדשים, בעד תוכניות לאומיות ומודלי תמרוץ לשיפור הרפואה, מתוכם 96.3 מיליון שקלים חדשים לפחות יוקצו לתוכניות לאומיות ארוכות טווח לתכנון התמחויות; סכום זה יחולק בהתאם למדדים שיקבע שר הבריאות לפי [[סעיף 33 לפקודת בריאות העם]], לאחר שנטל את הסמכות לפי [[סעיף 34 לחוק–יסוד: הממשלה]], והסכום שיחושב לכל בית חולים ייווסף לסכום התשלום החודשי שחושב לבית החולים לפי [[תקנה 4]].
: (((הוראת שעה בשנת 2026):)) נוסף על הסכום הנקוב [[בתקנה 4]], בכל שנה יחולק לכלל בתי החולים סכום נוסף בסך של 575.95 מיליון שקלים חדשים, בעד תוכניות לאומיות ומודלי תמרוץ לשיפור הרפואה; סכום זה יחולק בהתאם למדדים שיקבע שר הבריאות לפי [[סעיף 33 לפקודת בריאות העם]], לאחר שנטל את הסמכות לפי [[סעיף 34 לחוק–יסוד: הממשלה]], והסכום שיחושב לכל בית חולים ייווסף לסכום התשלום החודשי שחושב לבית החולים לפי [[תקנה 4]].

@ 6. הודעה על סכום התשלום החודשי הקבוע לבתי החולים (תיקון: תשפ&quot;ז-2)
: (א) המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים יודיעו לכל בית חולים עד יום 1 בנובמבר בכל שנה מהו סכום התשלום החודשי הקבוע שישולם לו בשנה העוקבת בהתאם לציון היחסי שחושב בעבורו ולחלקו היחסי בסכום התקצוב בעד תוכניות לאומיות ומודלי תמרוץ לשיפור הרפואה.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), אם בית החולים הוא חלק מרשת בתי חולים יחולו הוראות אלה:
:: (1) המנהל הכללי של הרשת יוכל לבקש מהממונה על התקציבים ומהמנהל הכללי של משרד הבריאות כי סכום התשלום החודשי הקבוע לכל אחד מבתי החולים שבבעלותו יחולק באופן שונה מהאמור בתקנות אלה;
:: (2) נוסף על האמור בפסקה (1), המנהל הכללי של הרשת יוכל לבקש כי סכום של עד 10% מכלל הסכומים שמגיעים לרשת בתי החולים לא יוקצה ישירות לבתי החולים של הרשת (להלן בתקנה זו - סכום נפרד);
:: (3) אושרה בקשת המנהל הכללי של הרשת כאמור בפסקה (2), יחלק המנהל הכללי של הרשת את הסכום הנפרד לבתי החולים שברשת עד לסוף שנת הכספים;
:: (4) לא הועברה בקשה כאמור בפסקת משנה (1) או (2) עד יום 21 בנובמבר, או לא אושרה עד יום 30 בנובמבר באותה השנה, יחולו הוראות אלה:
::: (א) סכום התשלום החודשי הקבוע לרשת בתי החולים יחושב לפי [[תקנות 2 עד 5]];
::: (ב) סכום התשלום החודשי הקבוע לכל בית חולים ברשת יועבר על פי שיעורו היחסי של כל בית חולים מסך כל התשלום החודשי הקבוע של אותה רשת בשנה הקודמת לחלוקה, בניכוי הסכום הנפרד;
::: (ג) הסכום הנפרד יחולק עד סוף שנת הכספים של אותה שנה על פי שיעורו היחסי של כל בית חולים מסך כל התשלום החודשי הקבוע של אותה רשת בשנה הקודמת לחלוקה; ואולם אם אושרה בקשה לחלוקת הסכום החודשי הקבוע באופן שונה מהאמור בתקנות אלה, לפי פסקה (1) - הסכום הנפרד יחולק בהתאם לחלוקה שאושרה.
: (ג) הממונה על התקציבים והמנהל הכללי של משרד הבריאות יודיעו למוסד לביטוח לאומי בכל שנה עד יום 15 בדצמבר מהו סכום התשלום החודשי שעליו להעביר לכל בית חולים בשנה הבאה, והמוסד יעביר סכום זה לכל בית חולים ב-12 תשלומים שווים עד ל-1 בכל חודש וזאת לאחר העברת התשלום החודשי הקבוע על ידי משרד הבריאות בתוספת הוצאות המוסד לביטוח לאומי הכרוכות בהעברת סכום התשלום החודשי הקבוע.
: (ג1) (((הוראת שעה בשנת 2026):)) על אף האמור בתקנת משנה (ג), רשאים הממונה על התקציבים במשרד האוצר והמנהל הכללי של משרד הבריאות, לבקשת בית חולים, להורות כי התשלום החודשי הקבוע יועבר לבית החולים בפריסה שונה מזו הקבועה בפסקה זו; תשלום כאמור יועבר לאחר העברת התשלום החודשי הקבוע על ידי משרד הבריאות בתוספת הוצאות המוסד לביטוח לאומי הכרוכות בהעברת סכום התשלום החודשי הקבוע.
: (ד) אם סכום התשלום החודשי הקבוע השתנה בשל [[תקנות 5]] [[או 7]], יודיעו הממונה על התקציבים והמנהל הכללי של משרד הבריאות למוסד לביטוח לאומי מהו סכום התשלום החודשי הקבוע המעודכן שעליו להעביר לכל בית חולים עד יום 1 בחודש שלאחר מועד השינוי.

@ 7. הפחתת סכום התשלום החודשי הקבוע במקרה של פרסום מבחן תמיכה או הקצבה (תיקון: תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ז-2)
: החליט שר הבריאות על פרסום מבחן תמיכה בהתאם לסמכותו לפי [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב]], המיועד לבתי החולים, או על הקצבה חדשה העולה על מיליון שקלים חדשים בשנה לבתי חולים ממשלתיים, שאינם במסגרת הסכם הבראה, יופחת סכום התמיכה או ההקצבה שיינתן לכל בית חולים במסגרת מבחן התמיכה או ההקצבה, מסכום התשלום המגיע לו מסכום התקצוב הנוסף בעד תוכניות לאומיות ומודלי תמרוץ לשיפור הרפואה כאמור [[בתקנה 5]], וזאת למעט כל אלה:
: (1) הקצבות ליחידות סמך ויחידות מסונפות של משרד הבריאות הפועלות בתוך בתי החולים הממשלתיים;
: (2) מבחני תמיכה או הקצבות חדשות בעבור פעילות פסיכיאטרית;
: (3) מבחני תמיכה או הקצבות חדשות בעבור פעילות פיתוח;
: (4) מבחני תמיכה או הקצבות חדשות בעבור פעילות רפואת שיניים המתקיימת בבתי חולים כלליים;
: (5) מבחני תמיכה או הקצבות חדשות במסגרת פרויקטי בריאות דיגיטלית;
: (6) מבחני תמיכה או הקצבות חדשות לפרויקטים של חטיבת טכנולוגיות במשרד הבריאות, בסכום של עד 3 מיליון שקלים חדשים לפרויקט;
: (7) (((פקעה);))
: (8) (((הוראת שעה בשנת 2026):)) מבחני תמיכה או הקצבות חדשות בעד פעילות בתי החולים עקב הכרזה של הממשלה על מצב מיוחד בעורף לפי [[סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], שנועדה להתמודד עם המצב המיוחד.

== פרק ג': הוראות בעניין עמידת בתי החולים בכללי התקצוב ==

@ 8. בית חולים יציב פיננסית
: (א) בית חולים אשר עמד בתנאים המפורטים בתקנת משנה (ב) במשך שנתיים רצופות, יוכר לעניין תקנות אלה כבית חולים יציב פיננסית.
: (ב) בכל שנה יבחנו המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים את איתנותו הפיננסית של כל בית חולים על פי נתוני שנת הכספים הקודמת, לפי אמות מידה אלה:
:: (1) בית החולים סיים את שנת הכספים בלא גירעון שנתי שוטף;
:: (2) בשנים 2022 עד 2027 היחס השוטף של בית החולים עלה על 85%, והחל משנת 2028 היחס השוטף של בית החולים לא פחת מ-100%.
: (ג) בחינה כאמור בתקנת משנה (ב) תתבצע על בסיס הדיווח שיעביר בית החולים בהתאם [[לתקנה 9(א)]] וכן על פי הדוח הכספי החתום שיגיש בית החולים בהתאם [[לתקנה 9(ב)]]; המנהל הכללי של משרד הבריאות יודיע לכל בית חולים עד יום 28 בפברואר בכל שנה, אם הוא נמצא יציב מבחינה פיננסית בהתאם לאמור בתקנת משנה (ב).
: (ד) אם תוצאת הבחינה על בסיס הדוח הכספי החתום שיגיש בית החולים לפי [[תקנה 9(ב)]] תהיה שונה מתוצאת הבחינה על בסיס הדיווח שהעביר בית החולים לפי [[תקנה 9(א)]], תובא בחשבון התוצאה שהתקבלה על בסיס הדוח הכספי החתום, והגדרתו של בית החולים כיציב פיננסית תעודכן בהתאם.

@ 9. הגשת דיווח בשל שנת כספים שהסתיימה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) בית חולים או מנהל הרשת יגיש למנהל הכללי של משרד הבריאות, לממונה על התקציבים ולחשב משרד הבריאות, עד יום 15 בפברואר בכל שנה, דיווח חתום ביד מנהל בית החולים בדבר ביצועיו בשנת הכספים שהסתיימה, אשר יכלול את הנתונים האלה:
:: (1) הצגת ביצוע תקציב ביחס לתכנון;
:: (2) דוח איוש משרות;
:: (3) חובות ונכסים שוטפים;
:: (4) יתרת הלוואות ואשראי בחלוקה לפי בנקים וגורמים אחרים.
: (ב) בית חולים יגיש למנהל הכללי של משרד הבריאות, לחשב משרד הבריאות ולממונה על התקציבים, עד יום 15 ביולי בכל שנה, דוח כספי חתום ביד רואה החשבון המבקר לשנת הכספים הקודמת, ואת נתוני הדוח הכספי האמור בפילוח
: לפי כל אחד משדות הנתונים שבדוח בקובץ אקסל (Xml (([צ&quot;ל: xsl]))).

@ 10. תקציב שנתי של בית החולים
: בכל שנה תקציב בית החולים המתוכנן לשנת הכספים העוקבת יעמוד בתנאים כמפורט להלן ביחס לשנת הכספים שהסתיימה:
: (1) התקציב המתוכנן לא יכלול גירעון שנתי שוטף;
: (2) החל משנת 2022 יוקצה שיעור של 1.5% מתקציב ההוצאות של בית החולים לסעיף הוצאות לתחזוקה מונעת; שיעור זה יגדל בכל שנה ב-0.5 נקודות האחוז עד לשיעור של 3% החל משנת 2025 ואילך;
: (3) אם מנוהל תקציב פיתוח על ידי בית החולים, הוא ינוהל בחשבון ייעודי.

@ 11. דיווח תחזית תקציבית שנתית
: בית חולים או מנהל הרשת יגיש עד יום 31 בדצמבר בכל שנה למנהל הכללי של משרד הבריאות, לחשב משרד הבריאות ולממונה על התקציבים את הדוחות והנתונים האלה:
: (1) תקציב בית החולים המתוכנן לשנת הכספים העוקבת אשר עומד בכלל התנאים המפורטים [[בתקנה 10]];
: (2) אם בית החולים אינו חלק מרשת בתי חולים - תזרים המזומנים הרבעוני המתוכנן בשנת הכספים העוקבת;
: (3) מצבת כוח האדם המתוכננת לשנת הכספים העוקבת;
: (4) פירוט מצב כלל החובות של בית החולים נכון ליום 1 בדצמבר;
: (5) תקציב הפיתוח של בית החולים לשנת הכספים העוקבת, ככל האפשר.

@ 12. אי–הגשת דיווח תחזית שנתית
: לא הגיש בית החולים את כלל הדיווחים לפי [[תקנה 11]] או שהוגש תקציב שנתי שאינו עומד בהוראות [[תקנה 10(1)]] לגבי שנת התקציב העוקבת, עד למועד תיקון הליקויים כאמור יחולו על בית החולים ההוראות האלה:
: (1) בית החולים לא יהיה רשאי לבצע רכש בשווי של למעלה מחצי מיליון שקלים חדשים להזמנה אחת בלא קבלת אישור של ועדת החריגים לרכש, למעט רכש תרופות;
: (2) בית החולים לא יהיה רשאי לאשר הזמנות בעבור פרויקטי פיתוח בלא אישור ועדת חריגים לפיתוח;
: (3) בית החולים לא יהיה רשאי לקלוט כוח אדם בלא קבלת אישור ועדת חריגים כוח אדם, אלא אם כן מדובר בקליטת עובד חדש חלף עובד שעזב ובשכר שלא עולה על שכרו.

@ 13. דיווח רבעוני
: (א) אם בית חולים לא הוכר כבית חולים יציב פיננסית, יגיש בית החולים בכל שנה לא יאוחר מהתאריכים 15 במאי, 15 באוגוסט, ו-15 בנובמבר, דיווח בדבר הרבעון שקדם למועד הדיווח אשר יכלול את הנתונים האלה:
:: (1) הצגת ביצוע תקציב ביחס לתכנון ותחזית תקציב שנתית עדכנית;
:: (2) דוח איוש משרות;
:: (3) דוח גיול ספקים;
:: (4) יתרת הלוואות ואשראי בחלוקה לפי בנקים וגורמים אחרים;
:: (5) אם בית החולים אינו חלק מרשת בתי חולים - תזרים המזומנים;
:: (6) מאזן בוחן.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) [[ובתקנה 8(א)]], אם בית חולים לא הוגדר בשנה מסוימת כבית חולים יציב פיננסית בשל כך שסיים את שנת הכספים בגירעון שנתי שוטף של עד 5 מיליון שקלים חדשים, ואת השנה העוקבת הוא סיים בלא גירעון שוטף - לא יידרש לדיווחים כאמור בתקנת משנה (א) בשנה העוקבת לשנה שאותה סיים בלא גירעון שוטף כאמור.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), המנהל הכללי של משרד הבריאות או הממונה על התקציבים רשאים, אם ראו צורך בכך, לדרוש מבית חולים דיווח רבעוני אף אם הוגדר כבית חולים יציב פיננסית.

@ 14. אי–מסירת דיווח
: לא הגיש בית החולים את הדיווח הרבעוני כאמור [[בתקנה 13]], עד להגשת הדיווח כאמור, יוטלו על בית החולים המגבלות כאמור [[בתקנה 12]].

@ 15. מתכונת דיווח
: הגשת הדיווחים כאמור בתקנות אלה תיעשה בהתאם למתכונת המפורטת [[בתוספת השלישית]], והם יכללו את כלל הפעילות המתבצעת בבית החולים וחברות בנות.

== פרק ד': ועדות חריגים ==

@ 16. ועדת חריגים כוח אדם (תיקון: תשפ&quot;ו)
: ועדת חריגים כוח אדם תכלול את החברים האלה:
: (1) נציג משרד הבריאות;
: (2) נציג הממונה על התקציבים;
: (3) אם בית החולים הוא חלק מרשת בתי חולים - נציג הרשת.

@ 17. ועדת חריגים לפיתוח (תיקון: תשפ&quot;ו)
: ועדת חריגים לפיתוח תכלול את החברים האלה:
: (1) נציג משרד הבריאות;
: (2) נציג הממונה על התקציבים;
: (3) נציג החשב הכללי;
: (4) נציג מינהל תכנון, פיתוח ובינוי מוסדות רפואה במשרד הבריאות;
: (5) אם בית החולים הוא חלק מרשת בתי חולים - נציג הרשת.

@ 18. ועדת חריגים לרכש (תיקון: תשפ&quot;ו)
: ועדת חריגים לרכש תכלול את החברים האלה:
: (1) נציג משרד הבריאות;
: (2) נציג חטיבת הרפואה;
: (3) נציג הממונה על התקציבים;
: (4) נציג החשב הכללי;
: (5) אם בית החולים הוא חלק מרשת בתי חולים - נציג הרשת.

== פרק ה': מגבלות שיוטלו על בתי חולים שאינם עומדים באמות מידה פיננסיות כאמור [[בפרק ג']] ==

@ 19. כלים ומגבלות שיופעלו כלפי בית חולים שחרג מיעדיו הפיננסיים במהלך שנת התקציב
: (א) לעניין בתי חולים שלא הוכרו כבתי חולים יציבים פיננסית, או בתי חולים יציבים פיננסית אשר המנהל הכללי של משרד הבריאות או הממונה על התקציבים דרשו לגביהם דיווח רבעוני כאמור [[בתקנה 13(ג)]], בכל רבעון ימדדו המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים, על פי הדוח הרבעוני שיגיש בית החולים כאמור [[בתקנה 13]], את עמידתו של בית החולים ביעדים כמפורט [[בטור א' לתוספת הרביעית]], ואם בית החולים חרג מיעד בשיעור הקבוע [[תוספת 4|בטור ב']], יינתן לבית החולים ניקוד שלילי כאמור [[תוספת 4|בטור ג' לצידו]].
: (ב) צבר בית חולים ברבעון מסוים ניקוד שלילי, יוטלו עליו המגבלות האלה לפי העניין:
:: (1) צבר בית החולים ניקוד שלילי כמפורט להלן ברבעון הראשון של השנה, יוטלו על בית החולים המגבלות האלה:
::: (א) עד 2 נקודות שליליות - ועדת הפרויקטים ופורום היחידות במשרד הבריאות לא יהיו רשאים לדון בבקשות של בית החולים לפרויקטים ויחידות חדשות שטרם אושרו;
::: (ב) 3 עד 4 נקודות שליליות - המגבלות המפורטות בפסקת משנה (א), ונוסף עליהן בית החולים לא יהיה רשאי לבצע רכש בשווי של למעלה מחצי מיליון שקלים חדשים להזמנה אחת, בלא קבלת אישור של ועדת החריגים לרכש, למעט רכש תרופות, ולא יהיה רשאי לאשר הזמנות פיתוח בלא אישור ועדת חריגים לפיתוח;
::: (ג) 5 נקודות שליליות ומעלה - המגבלות המפורטות בפסקאות משנה (א) ו-(ב) ונוסף על כך בית החולים לא יהיה רשאי לקלוט כוח אדם חדש, אלא אם כן מדובר בקליטת עובד חדש חלף עובד שעזב ובשכר שלא עולה על שכרו, או לבצע העלאות שכר, למעט העלאות שכר לפי דין, הסכם קיבוצי או צו הרחבה, בלא קבלת אישור ועדת חריגים כוח אדם, והוא יעלה את התקורות שהוא מקבל מחברות בנות או מתאגיד הבריאות שלצידו בשיעור של 5%;
:: (2) צבר בית החולים ניקוד שלילי כמפורט להלן ברבעון השני של השנה, יוטלו על בית החולים המגבלות האלה:
::: (א) עד 2 נקודות שליליות - יוטלו על בית החולים המגבלות כאמור בפסקת משנה (1)(ב);
::: (ב) 3 ומעלה נקודות שליליות - יוטלו על בית החולים המגבלות כאמור בפסקת משנה (1)(ג);
::: (3) צבר בית החולים ניקוד שלילי ברבעון השלישי של השנה - יוטלו על בית החולים המגבלות כאמור בפסקת משנה (1)(ג).
: (ג) תקנות משנה (א) ו-(ב) לא יחולו על בית חולים שנמצא בהסכם הבראה, אלא אם כן במסגרת הסכם ההבראה נקבע אחרת.

@ 20. הסרת מגבלות
: בית חולים שהוטלו עליו מגבלות כאמור [[בתקנות 19]] [[ו-21]] אשר נמצא שהוא תיקן את החריגה שבשלה הוטלו המגבלות, יסירו מעליו המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים את המגבלות שהוטלו כאמור.

@ 21. מגבלות שיוטלו על בית חולים שחרג מתקציבו בסוף שנת התקציב (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) סיים בית חולים שנת תקציב מסוימת, בהתאם לדיווח שהוגש ב-15 בפברואר או בהתאם לדוח הכספי החתום כאמור [[בתקנה 9]], בגירעון שנתי שוטף שבין 5 ל-9 מיליון שקלים חדשים, או שהיחס השוטף שלו בשנת תקציב מסוימת היה נמוך מ-85%, יוטלו עליו בשנה העוקבת המגבלות האלה:
:: (1) ועדת הפרויקטים ופורום היחידות במשרד הבריאות לא יהיו רשאים לדון בבקשות של בית החולים לפרויקטים ויחידות חדשות שטרם אושרו;
:: (2) בית החולים לא יהיה רשאי לבצע רכש בשווי של למעלה מחצי מיליון שקלים חדשים להזמנה אחת, בלא קבלת אישור של ועדת החריגים לרכש, למעט רכש תרופות, ולא יהיה רשאי לאשר הזמנות פיתוח בלא אישור ועדת חריגים לפיתוח;
:: (3) בית החולים יעלה את התקורות שהוא מקבל מחברות בנות או מתאגיד הבריאות שלצידו בשיעור הגירעון ובשיעור השווה להיקף החריגה משיעור החובות השוטפים שנקבע בתקנת משנה (א), לפי העניין, ועד לשיעור של 40%.
: (ב) סיים בית חולים שנת תקציב מסוימת, לדיווח שהוגש ב-15 בפברואר או בהתאם לדוח הכספי החתום כאמור [[בתקנה 9]], בגירעון שבין 10 ל-12 מיליון שקלים חדשים, או שהיחס השוטף שלו בשנת תקציב מסוימת היה נמוך מ-83%, יוטלו עליו בשנה העוקבת המגבלות המפורטות בתקנת משנה (א) ונוסף על כך בית החולים לא יהיה רשאי לקלוט כוח אדם חדש, אלא אם כן מדובר בקליטת עובד חדש חלף עובד שעזב ובשכר שלא עולה על שכרו, או לבצע העלאות שכר, למעט העלאות שכר לפי דין, הסכם קיבוצי או צו הרחבה, בלא קבלת אישור ועדת חריגים כוח אדם.
: (ג) סיים בית חולים שנת תקציב מסוימת, בהתאם לדיווח שהוגש ב-15 בפברואר או בהתאם לדוח הכספי החתום כאמור [[בתקנה 9]], בגירעון העולה על 13 מיליון שקלים חדשים, או שהיחס השוטף שלו בשנת תקציב מסוימת היה נמוך מ-80%, יוטלו עליו בשנה העוקבת המגבלות המפורטות בתקנת משנה (ב) ונוסף על כך ימונה לו על ידי משרד הבריאות רואה חשבון מדווח אשר יעביר למשרד הבריאות ולמשרד האוצר דיווחים שוטפים על מצבו הפיננסי של בית החולים.
: (ד) סיים בית חולים שנת תקציב מסוימת, בהתאם לדיווח שהוגש ב-15 בפברואר או בהתאם לדוח הכספי החתום כאמור [[בתקנה 9]], בגירעון העולה על 30 מיליון שקלים חדשים, יוטלו עליו בשנה העוקבת המגבלות המפורטות בתקנת משנה (ב) ונוסף על כך ימנה לו החשב הכללי, חשב מלווה לתקופה של שנה; סמכויות החשב המלווה יהיו כמפורט [[בתוספת החמישית]].
: (ה) החשב הכללי יעביר למנהל הכללי של משרד הבריאות שלושה מועמדים לתפקיד החשב המלווה של בית החולים, והמנהל הכללי של משרד הבריאות יבחר אחד ממועמדים אלה ויודיע על כך לחשב הכללי; אם לא בחר המנהל הכללי של משרד הבריאות חשב מלווה לבית החולים מתוך המועמדים שהועברו כאמור, בתוך 14 ימים, יבחר החשב הכללי את החשב המלווה לבית החולים.
: (ו) (((בוטלה).))

@ 21א. קיזוז סכום הגירעון השנתי של בית חולים ממשלתי שכיסתה המדינה (תיקון: תשפ&quot;ו)
: סיים בית חולים ממשלתי כללי, למעט תאגיד הבריאות שלצידו, שנת תקציב מסוימת בגירעון שכיסתה המדינה, יקוזז סכום הגירעון שכוסה כאמור מהתשלום המגיע לבית החולים לפי [[תקנה 4]] לפי פריסה שעליה יחליטו הממונה על התקציבים והמנהל הכללי של משרד הבריאות, כך שהסכום שכיסתה המדינה יוחזר לקופת המדינה.

@ 22. הוראות בעניין בית חולים שבבעלות קופת חולים
: (א) על אף האמור [[בתקנות 19]] [[ו-21]], אם בית חולים הוא בבעלות ישירה או עקיפה של קופת חולים, לא יחולו המגבלות האמורות בתקנות אלה, אלא בהחלטת המנהל הכללי של קופת החולים.
: (ב) חרגה קופת חולים מתקציבה בהתאם לדוח המסכם על פעילות קופות החולים, רשאים המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים להפעיל את המגבלות האמורות [[בתקנות 19]] [[ו-21]] על כלל בתי החולים שבבעלות ישירה או עקיפה של אותה קופת החולים.

@ 23. הוראות מעבר
: (א) עד לקביעת מדדים לחלוקת סכום תקצוב נוסף בעד תוכניות לאומיות ומודלי תמרוץ לשיפור הרפואה כאמור [[בתקנה 5]], יחולק הסכום האמור בהתאם לאופן שבו חולקו מבחני התמיכה שקבע שר הבריאות לפי [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב]] וההקצבות בעבור תוכניות לאומיות ומודלי תמרוץ לשיפור הרפואה בשנת 2019; נקבעו מדדים כאמור, יחולקו כספים לפיהם, ויקוזזו או יושלמו, לפי העניין, כספים שחולקו באותה השנה לפי מנגנון התקצוב הקבוע.
: (ב) על אף האמור [[בתקנה 3(א)]], בשנת 2022 מחזור הכנסותיו השנתי של בית החולים משירותים רפואיים נטו מקופות חולים יחושב על פי נתוני שנת 2019.
: (ג) על אף האמור [[בתקנה 6(א)]], בנוגע לסכום התשלום החודשי הקבוע שישולם בשנת 2022 תימסר הודעה כאמור [[בתקנה האמורה]] עד יום א' באייר התשפ&quot;ב (2 במאי 2022).
: (ד) על אף האמור [[בתקנה 6(ב)]], בנוגע לסכום התשלום החודשי הקבוע שישולם בשנת 2022, בקשה כאמור [[בתקנה האמורה]] תוגש עד יום י&quot;ד באייר התשפ&quot;ב (15 במאי 2022), ואם לא הוגשה בקשה כאמור עד למועד האמור, יחליט הממונה על התקציבים על סכומי החלוקה לכל בית חולים.
: (ה) על אף האמור [[בתקנה 8(ב)]], בשנת 2022 כלל בתי החולים יוכרזו כיציבים מבחינה פיננסית, ושנת 2021 לא תבוא במניין השנים לבחינת יציבות בתי החולים.
: (ו) על אף האמור [[בתקנה 11]], בשנת 2022 יוגשו הדוחות והנתונים האמורים בתקנה זו עד ליום ב' בסיוון התשפ&quot;ב (1 ביוני 2022).
: (ז) על אף האמור [[בפרט (5) לתוספת השנייה]], בשנת 2022 מחזור ההכנסות השנתי של בית החולים משירותים רפואיים נטו, יחושב על פי נתוני שנת 2020 ולא כמפורט בדוח השנתי החתום האחרון.

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[תקנה 1 - הגדרה &quot;מספר מיטות אשפוז מתוקננות&quot;]]))) ====
=== משקל יחסי בהתאם לסוג מיטה ===
@ (תיקון: תשפ&quot;ד) : כל סוג מיטה המופיע בתעודת רישום של בית החולים והמפורט בטור א' להלן, יוכפל במשקל המפורט בטור ב' שלצידו:
: {|
! !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} מחלקה !! width=&quot;75px&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} משקל
|-
| 1 || טיפול מיוחד ביילוד || rowspan=&quot;22&quot; | 3.5
|-
| 2 || טיפול נמרץ אונקולוגיה
|-
| 3 || טיפול נמרץ השתלת איברים
|-
| 4 || טיפול נמרץ חזה ולב ילדים
|-
| 5 || טיפול נמרץ ילדים
|-
| 6 || טיפול נמרץ יילודים
|-
| 7 || טיפול נמרץ כוויות
|-
| 8 || טיפול נמרץ כוויות ילדים
|-
| 9 || טיפול נמרץ כירורגיה חזה ולב
|-
| 10 || טיפול נמרץ כירורגיה כללית
|-
| 11 || טיפול נמרץ כירורגיה לב
|-
| 12 || טיפול נמרץ כלי דם
|-
| 13 || טיפול נמרץ כללי
|-
| 14 || טיפול נמרץ כללי ביניים
|-
| 15 || טיפול נמרץ לב
|-
| 16 || טיפול נמרץ לב ביניים
|-
| 17 || טיפול נמרץ מח עצם
|-
| 18 || טיפול נמרץ נוירוכירורגיה
|-
| 19 || טיפול נמרץ נוירולוגיה
|-
| 20 || טיפול נמרץ נשימתי
|-
| 21 || טיפול נמרץ שבץ מוחי
|-
| 22 || כוויות
|-
| 23 || טיפול נמרץ פנימי || 3
|-
| 24 || פנימית מוגבר || 2
|-
| 25 || כירורגיה כללית מוגבר || rowspan=&quot;3&quot; | 1.5
|-
| 26 || שיקום נשימתי מוגבר
|-
| &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ד) --&gt; 26א || הנשמה ממושכת
|-
| 27 || א.א.ג וכירורגיה ראש וצוואר || rowspan=&quot;57&quot; | 1
|-
| 28 || אונקולוגיה
|-
| 29 || אונקולוגיה ילדים
|-
| 30 || אורולוגיה
|-
| 31 || אורולוגיה ילדים
|-
| 32 || אורתואונקולוגיה
|-
| 33 || אורתופדיה
|-
| 34 || אורתופדיה ילדים
|-
| 35 || אנדוקרינולוגיה
|-
| 36 || גינקואונקולוגיה
|-
| 37 || גסטרואנטרולוגיה
|-
| 38 || המטואונקולוגיה
|-
| 39 || המטואונקולוגיה ילדים
|-
| 40 || המטולוגיה
|-
| &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ד) --&gt; 41 || (((נמחק)))
|-
| 42 || הפרעות אכילה
|-
| 43 || הפרעות אכילה ילדים ונוער
|-
| 44 || היריון בר סיכון
|-
| 45 || השתלת איברים
|-
| 46 || השתלת מח עצם
|-
| 47 || השתלת מח עצם ילדים
|-
| 48 || וידאו EEG
|-
| 49 || טיפול סגור בהפרעות אכילה
|-
| 50 || טיפול תומך/פליאטיבי
|-
| 51 || טראומה
|-
| 52 || יולדות
|-
| 53 || ילדים
|-
| 54 || כירורגיה חזה
|-
| 55 || כירורגיה חזה ולב
|-
| 56 || כירורגיה חזה ולב ילדים
|-
| 57 || כירורגיה ילדים
|-
| 58 || כירורגיה כלי דם
|-
| 59 || כירורגיה כללית
|-
| 60 || כירורגיה כף יד
|-
| 61 || כירורגיה לב
|-
| 62 || כירורגיה עמוד שדרה
|-
| 63 || כירורגיה פלסטית
|-
| 64 || כף רגל סוכרתית
|-
| 65 || נוירוכירורגיה
|-
| 66 || נוירולוגיה
|-
| 67 || נוירולוגיה ילדים
|-
| 68 || נפגעי תקיפה מינית
|-
| 69 || נפרולוגיה
|-
| 70 || נשים
|-
| 71 || עור ומין
|-
| 72 || עיניים
|-
| 73 || פה ולסתות
|-
| 74 || פנימית
|-
| 75 || פנימית גריאטרית
|-
| 76 || פסיכיאטריה פעילה
|-
| 77 || פסיכיאטריה פעילה ילדים
|-
| 78 || פסיכיאטריה פעילה ילדים ונוער
|-
| 79 || קרדיולוגיה
|-
| 80 || קרדיולוגיה ילדים
|-
| 81 || ריאות
|-
| 82 || שבץ מוחי
|-
| 83 || שיקום ילדים
|-
| &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ד) --&gt; 84 || (((נמחק)))
|-
| 85 || גריאטריה שיקום
|-
| 86 || השהיה
|-
| 87 || השהיה ילדים
|-
| 88 || השהיה מיילדות
|-
| 89 || השהיה נשים
|-
| 90 || טיפול תומך/פליאטיבי
|-
| 91 || טיפול תומך/פליאטיבי אונקולוגיה
|-
| 92 || טיפול תומך/פליאטיבי איידס
|-
| 93 || סיעוד מורכב תומך
|-
| 94 || ראומטולוגיה
|-
| 95 || שיקום אורתופדי
|-
| 97 || שיקום כללי
|-
| 96 || שיקום נוירולוגי
|}

== תוספת שנייה ==
==== ((([[תקנה 2(4)]]))) ====
=== מאפיינים לחישוב בהתאם [[לתקנה 2(4)]] ===
@ (תיקון: תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ז-2)
: {|
! !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} מאפיינים !! width=&quot;100px&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} מקדם
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| (1) || מקדם אינטגרציה אנכית - בית החולים הוא בבעלות ישירה או עקיפה של קופת חולים || 0.7
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| (2) || בית חולים שהוא מרכז על - בית חולים המוכר כמרכז על אזורי על ידי משרד הבריאות || 0.65
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| (3) || בית חולים בפריפריה הגאוגרפית || 2
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| (4) || בית חולים שהוא חלק מרשת || 0.9
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| (5) || שיעור ההכנסה של בית החולים משירותי רפואה פרטיים מתוך מחזור ההכנסות משירותים רפואיים נטו מקופות החולים בשנת הדוח השנתי החתום האחרון - ייקרא ערך S || (S-0.85)
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| (6) || שיעור ההכנסה של בית החולים משירותים רפואיים בעבור מבוטחי קופת חולים שהיא הבעלים שלו, מתוך מחזור ההכנסות משירותים רפואיים נטו בשנת הדוח השנתי החתום האחרון עולה על 50% מהמחזור || 0.856
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| (7) || שיעור ההכנסה של בית החולים מלידות מתוך מחזור ההכנסות משירותים רפואיים נטו בשנת הדוח השנתי החתום האחרון - ייקרא ערך L || &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;(1-L)&lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt;&lt;/span&gt;
|}

== תוספת שלישית ==
==== ((([[תקנה 15]]))) ====
=== מתכונת הדיווחים של בתי החולים ===
@ : דוח ביצוע ותכנון תקציב לפי [[תקנות 9(א)(1)]], [[11(1)]] [[ו-13(א)(1)]]
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} קטגוריה !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} תיאור פעילות
|-
| rowspan=&quot;6&quot; | הכנסות || הכנסות מקופות חולים
|-
| הכנסות מלידות ופגים מזכים
|-
| הכנסות ממיון
|-
| הכנסות ממבטחים אחרים
|-
| '''סך כל ההכנסות'''
|-
| '''סך כל ההנחות'''
|-
| colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align: center;&quot; | '''סך כל ההכנסות לאחר קיזוז ההנחות'''
|-
| rowspan=&quot;8&quot; | הוצאות ||
|-
|
|-
|
|-
|
|-
|
|-
| '''סך כל הוצאות שכר'''
|-
| '''סך כל הוצאות אספקה ושירותים'''
|-
| '''סך כל הוצאות הנהלה וכלליות'''
|-
| colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align: center;&quot; | '''הוצאות מימון'''
|-
| colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align: center;&quot; | '''סך כל ההוצאות'''
|-
| colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align: center;&quot; | '''סך כל הגירעון לפני תמיכות'''
|-
| '''הכנסות נוספות''' || הכנסות שונות (תמיכות, תרומות)
|-
| colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align: center;&quot; | '''גירעון'''
|-
| colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align: center;&quot; | '''גירעון בלא פחת'''
|}

@ : דוח ביצוע ותכנון מצבת ואיושי משרות לפי [[תקנות 9(א)(2)]], [[11(3)]] [[ו-13(א)(2)]]
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 50%;&quot;
|-
| כוח אדם
|-
| רופאים
|-
| אחיות
|-
| מקצועות הבריאות (פרא-רפואי)
|-
| מינהל ומשק
|-
| הנהלה
|}

@ (תיקון: תשפ&quot;ד) : דוח חובות ונכסים שוטפים לפי [[תקנה 9(א)(3)]]
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! סעיף !! שנת הכספים שהסתיימה
|-
| '''רכוש שוטף:''' ||
|-
| מזומנים ושווי מזומנים ||
|-
| פיקדונות בבנקים ||
|-
| השקעות בניירות ערך סחירים ||
|-
| לקוחות ||
|-
| חייבים בעד שירותים רפואיים ||
|-
| חייבים שונים ויתרות חובה ||
|-
| מלאי ||
|-
| תרומות, הקצבות ומענקים לקבל ||
|-
| אחרים ||
|-
| משרד הבריאות (ממשלתיים בלבד) ||
|-
| '''סך כל הרכוש השוטף''' ||
|-
| '''התחייבויות שוטפות:''' ||
|-
| אשראי מתאגידים בנקאיים ||
|-
| ספקים ונותני שירותים ||
|-
| זכאים שונים ויתרות זכות ||
|-
| בעלי שליטה ||
|-
| התחייבויות שוטפות אחרות ||
|-
| משרד הבריאות (ממשלתיים בלבד) ||
|-
| '''סך התחייבויות שוטפות'''
|}

@ (תיקון: תשפ&quot;ד) : דוח יתרת הלוואות ואשראי לפי [[תקנות 9(א)(4)]], [[11(4)]] [[ו-13(א)(4)]]
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
| בנק/מקדמות מלקוחות/קרן/מוסדות מדינה/ספקים || גובה מסגרת מרבית/חוב
|}

@ : דוח תקציב פיתוח מתוכנן לפי [[תקנה 11(5)]]
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! סטטוס !! תקציב הפרויקט !! ביצוע מצטבר !! יתרת תקציב מצטבר !! תחזית תקציב !! הערות
|-
| סל כל הפרויקטים || || || || ||
|-
| הצטיידות שבר || || || || ||
|-
| סך כל תקציב הפיתוח || || || || ||
|}

== תוספת רביעית ==
==== ((([[תקנה 19(א)]]))) ====
=== כלים ומגבלות שיופעלו כלפי בית חולים שחרג מיעדיו הפיננסיים במהלך שנת התקציב ===
: {|
! width=&quot;35%&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} היעד !! width=&quot;50%&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} שיעור החריגה !! width=&quot;15%&quot; | {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} מספר הנקודות השליליות
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | הגירעון השנתי השוטף הצפוי בסיום שנת התקציב || מ-5 עד 9 מיליון שקלים חדשים || 1
|-
| מעל 9 עד 12 מיליון שקלים חדשים || 2
|-
| מעל 12 מיליון שקלים חדשים || 3
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | היחס השוטף של בית החולים || מעל 83% עד 85% || 1
|-
| מ-80% עד 83% || 2
|-
| מתחת ל-80% || 3
|}

== תוספת חמישית ==
==== ((([[תקנה 21(ד)]]))) ====
=== סמכויות החשב המלווה ===
: מונה חשב מלווה, יחולו הוראות אלה:
: (1) החשב המלווה יפקח על מערך ההכנסות של בית החולים מכל מקור שהוא, ורשאי הוא לתת לבית החולים הוראות לעניין הפיקוח כאמור;
: (2) החל ממועד מינויו של חשב מלווה, לא יתחייב בית החולים בכל דרך שהיא בהתחייבות כספית או בהתחייבות אחרת אשר לה השלכה ישירה על מצבו הכספי, וכן לא ייטול על עצמו מחויבות כספית אחרת כלשהי, או יבצע כל פקודת שחרור, המחאה או העברה כספית בחשבון בנק שברשותו או ממנו, אלא אם כן אושר הדבר מראש בידי החשב המלווה ובית החולים ייתן לחשב המלווה הרשאות חתימה לצורך כך; בבית חולים ממשלתי כללי, הרשאות החתימה יוענקו על ידי החשב הכללי לפי [[חוק נכסי המדינה, התשי&quot;א-1951]];
: (3) החל ממועד מינויו של חשב מלווה, לא יקבל בית החולים עובד ולא יקבע את תנאי העסקתו, וכן לא ישנה את תנאי העסקתם של עובדיו אלא באישור החשב המלווה; החשב המלווה רשאי לסרב לתת את אישורו משיקולים תקציביים בלבד; מונה אדם לעובד בית החולים בניגוד לאמור, רשאי החשב המלווה להורות לבית החולים לפעול לסיום העסקתו; לעניין זה, &quot;עובד בית החולים&quot; - לרבות עובד ארעי, עובד זמני ועובד על פי חוזה מיוחד;
: (4) כל נושא תפקיד ניהולי בבית החולים חייב למלא אחר הוראות החשב המלווה שניתנו במסגרת סמכויותיו ומכוחן, ולספק לו כל מידע, הרשאות צפייה בכלל מערכות המידע של בית החולים, השתתפות בישיבות בבית החולים וכל מסמך הדרושים לו לשם מילוי תפקידיו.

&lt;פרסום&gt; י&quot;ג בניסן התשפ&quot;ב (14 באפריל 2022)
&lt;חתימה&gt; אביגדור ליברמן שר האוצר</text>
      <sha1>kg7vrw7uud8ur6q52wbwwgir409wjlw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3086783</id>
      <parentid>3086776</parentid>
      <timestamp>2026-10-04T06:20:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון תשפ&quot;ז</comment>
      <origin>3086783</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="54670" sha1="dmhoywm5kpn0wgnfcodui7r7kboz6ak" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (תקצוב לאומי) (תשלום חודשי קבוע לבתי חולים ציבוריים כלליים), התשפ&quot;ב-2022 (תיקון: תשפ&quot;ז-2)
&lt;שם קודם&gt; תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים) (תשלום חודשי קבוע לבתי חולים ציבוריים כלליים), התשפ&quot;ב-2022

&lt;מאגר תקן 2191481 קוד a163Y00000EjIRoQAN&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ב, 2776|תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים) (תשלום חודשי קבוע לבתי חולים ציבוריים כלליים)|10143)); ((תשפ&quot;ג, 369|הוראת שעה|10403)); ((תשפ&quot;ד, 106|תיקון|10820)), ((1094|תיקון (תיקון)|11028)); ((תשפ&quot;ה, 740|תיקון|11647)); ((תשפ&quot;ו, 442|תיקון|12140)); ((תשפ&quot;ז, 86|תיקון [תשפ&quot;ו] (תיקון)|12536)), ((87|תיקון|12536)).

&lt;מבוא&gt;&lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ז-2) --&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 9]] [[=החוק|לחוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (תקצוב לאומי), התשפ&quot;ב-2021]] (להלן - החוק), בהסכמת שר הבריאות, אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': הגדרות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו)
: בתקנות אלה -
:- &quot;בית חולים&quot; - בית חולים ציבורי כללי כהגדרתו [[בחוק]], ולעניין בית חולים ממשלתי כללי - לרבות תאגיד הבריאות שלצידו;
:- &quot;בית חולים בפריפריה גאוגרפית&quot; - בית חולים הנמצא ביישוב שערך מדד הפריפריאליות שלו נמוך מ-0.7; אם בית החולים נמצא מחוץ ליישוב, או ביישוב שאין לו ערך במדד הפריפריאליות, יהיה ערך הפריפריאליות שלו הערך של היישוב הקרוב ביותר אליו שהוא בעל ערך פריפריאליות;
:- &quot;בית חולים יציב פיננסית&quot; - בית חולים שנחשב יציב מבחינה פיננסית לפי [[תקנה 8]];
:- &quot;גירעון שנתי שוטף&quot; - פער שלילי בין ההכנסות השוטפות לבין ההוצאות השוטפות בנטרול הפחת השנתי;
:- &quot;ועדת חריגים כוח אדם&quot; - ועדה שהוקמה לפי [[תקנה 16]];
:- &quot;ועדת חריגים לפיתוח&quot; - ועדה שהוקמה לפי [[תקנה 17]];
:- &quot;ועדת חריגים לרכש&quot; - ועדה שהוקמה לפי [[תקנה 18]];
:- &quot;ועדת פרויקטים&quot; - ועדה במשרד הבריאות שממליצה למנהל הכללי של משרד הבריאות על מתן אישורי הקמה בהתאם [[לסעיף 24א לפקודת בריאות העם]];
:- &quot;יחס שוטף&quot; - היחס בין הנכסים השוטפים לבין ההתחייבויות השוטפות במאזן בית החולים;
:- &quot;מדדי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה&quot; - שיעור השינוי השנתי של המדדים המרכיבים את מדד מודל התקצוב, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפי השוואת ממוצע המדדים ב-12 החודשים האחרונים ל-12 החודשים שקדמו להם;
:- &quot;מדד מודל תקצוב&quot; - לפי [[תקנה 4(ב)]];
:- &quot;ממונה על התקציבים&quot; - ממונה על התקציבים במשרד האוצר;
:- &quot;מספר מיטות אשפוז מתוקננות&quot; - מספר מיטות האשפוז כפי שהופיעו בתעודת רישומו של בית החולים במועד החישוב ולפי התחשיב [[בתוספת הראשונה]], למעט מיטות גריאטריה סיעודית;
:- &quot;סכום התשלום החודשי הקבוע&quot; - כמשמעותו [[בתקנה 2]];
:- &quot;סמנכ&quot;ל&quot; - סגן המנהל הכללי;
:- &quot;ערך מדד פריפריאליות&quot; - הערך של מדד הפריפריאליות הניתן ליישוב על פי מדד הפריפריאליות 2015 שפורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודש אפריל 2019, [[https://www.cbs.gov.il/he/publications/doclib/2019/1732/tab02.xls | ונמצא בקישור https://www.cbs.gov.il/he/publications/doclib/2019/1732/tab02.xls]];
:- &quot;פורום יחידות&quot; - ועדה במשרד הבריאות שממליצה למנהל הכללי של משרד הבריאות על מתן אישורים להקמת יחידות חדשות בבתי החולים בהתאם [[לסעיף 24א לפקודת בריאות העם]];
:- &quot;רשת בתי חולים&quot; - מספר בתי חולים מאוגדים תחת אותו מבנה בעלות או בתי החולים הממשלתיים;
:- &quot;שדה קליני&quot; -  סבב הכשרה בבית חולים במחלקה פנימית, במחלקת נשים, במחלקת כירורגיה, במחלקת ילדים או במחלקת פסיכיאטריה, של סטודנט ישראלי לרפואה הלומד במוסד לימוד ישראלי, שלא במסגרת תוכנית לסטודנטים מחוץ לארץ, בשנות הלימוד הרביעית עד השישית;
:- &quot;שר&quot;פ&quot; - מתן שירות רפואי בבית חולים תמורת תשלום מקופת חולים במסגרת שירותי בריאות נוספים הניתנים מכוח [[סעיף 10 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]], או מחברת ביטוח כחלק מפוליסת ביטוח בריאות פרטית של תושב ישראלי, או מהתושב עצמו, בנוגע לכל שירות רפואי, למעט שירותים רפואיים שהוחרגו על ידי המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים באוצר;
:- &quot;תחזוקה מונעת&quot; - פעולה המתבצעת לצורך שיפור ושמירה על תקינות מיתקני בית החולים או טיפולים שוטפים למניעת תקלות שבר שבית החולים מבצע בפרקי זמן קבועים;
:- &quot;תוכניות לאומיות לשיפור הרפואה&quot; - תוכניות שמקיים משרד הבריאות בתחומים שונים כדי להביא לשיפור באיכות הטיפול הרפואי הניתן באותם תחומים, בין השאר, על ידי מתן תמריץ כספי;
:- &quot;תקורה&quot; - תשלום שמשולם לבית החולים בעד שימוש בתשתיות שלו.

== פרק ב': חישוב התשלום החודשי הקבוע ==

@ 2. אופן חישוב התשלום החודשי הקבוע
: סכום התשלום החודשי הקבוע שיועבר לכל בית חולים לפי [[סעיף 9 לחוק]], יחושב בהתאם להוראות האלה:
: (1) לכל בית חולים יחושב החלק היחסי שלו במספר מיטות האשפוז המתוקננות ממספר מיטות האשפוז המתוקננות בכלל בתי החולים, וערך זה ייקרא A;
: (2) לכל בית חולים יחושב החלק היחסי שלו במספר השדות הקליניים בכלל בתי החולים בהתאם למידע הקיים במשרד הבריאות במועד החישוב, אשר יפורסם לכלל בתי החולים, וערך זה ייקרא B;
: (3) משקלו הבסיסי של כל בית החולים בסכום התשלום החודשי הקבוע ייקבע בהתאם לנוסחה הזו: A*90% + B*10%;
: (4) כל מאפיין המפורט [[בטור א' לתוספת השנייה]] ומתקיים בבית החולים, יוכפל משקלו הבסיסי של כל בית חולים כפי שחושב בפסקה (3) במקדם הנוגע לעניין המפורט בטור ב' לצידו; תוצאת מכפלת כל המאפיינים תוכפל במשקלו הבסיסי של כל בית חולים ותיקרא &quot;הציון המשוקלל של בית החולים&quot;;
: (5) הציונים המשוקללים של כלל בתי החולים יתוקננו כך שסך כל ציוני בתי החולים יסתכמו למאה ולכל בית חולים ייקבע הציון היחסי מתוך סך הציון האמור.

@ 3. הגבלת סכום התשלום החודשי הקבוע
: (א) על אף האמור [[בתקנה 2]], סכום התשלום החודשי הקבוע שיחושב לכל בית חולים, לא יעלה על 20% ממחזור הכנסותיו השנתי של בית החולים משירותים רפואיים נטו מקופות חולים בשנה הקודמת למועד החישוב; לעניין תקנה זו, &quot;מחזור הכנסותיו השנתי של בית החולים משירותים רפואיים נטו מקופות החולים&quot; - כפי שהוא מופיע בדוח המבוקר של בית החולים החתום בידי רואה החשבון המבקר של בית החולים.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), אם בית חולים הוא חלק מרשת בתי חולים - סכום התשלום החודשי הקבוע שיחושב לכל רשת בתי חולים, לא יעלה על 20% ממחזור ההכנסות של רשת בתי החולים משירותים רפואיים נטו מקופות חולים בשנה הקודמת למועד החישוב.
: (ג) כספים מסכום התשלום החודשי הקבוע שאינם מגיעים לבית חולים מסוים בשל תקנות משנה (א) ו-(ב), יחולקו בין שאר בתי החולים לפי תקנות אלה, ואם לא מגיעים כספים בשל תקנות משנה (א) ו-(ב) לבית חולים שאינו חלק מרשת, יחולקו הכספים כאמור בין שאר בתי החולים האחרים שאינם חלק מרשת.

@ 4. העברת סכום התשלום החודשי הקבוע לבתי החולים (תיקון: תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ז)
: (א) הציון היחסי של כל בית חולים כפי שחושב לפי [[תקנה 2]], יוכפל בכל שנה בסכום כלל התשלומים החודשיים הקבועים שחולקו לכלל בתי החולים בשנה הקודמת ובמדד מודל התקצוב; הסכום שיתקבל מהכפלה זו, מחולק ב-12, יהיה הסכום החודשי שזכאי כל בית חולים לקבל.
:: (((הוראת שעה בשנת 2026):)) הציון היחסי של כל בית חולים כפי שחושב לפי [[תקנה 2]], יוכפל בכל שנה בסכום כלל התשלומים החודשיים הקבועים שחולקו לכלל בתי החולים בשנה הקודמת ובמדד מודל התקצוב, בתוספת 103.6 מיליון שקלים חדשים; הסכום שיתקבל מהכפלה זו, מחולק ב-12, יהיה הסכום החודשי שזכאי כל בית חולים לקבל.
: (ב) מדד מודל תקצוב יחושב משקלול מדדי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שלהלן לפי ערכם במועד שבו עודכן המדד האחרון שעודכן לפני 15 באוקטובר בכל שנה, מבין שלושת המדדים, לפי השיעור היחסי של כל מרכיב, כמפורט להלן:
:: (1) 75% - מדד שכר בתי חולים;
:: (2) 15% - מדד תשומות הבנייה;
:: (3) 10% - מדד המחירים לצרכן.

@ 5. סכום תקצוב נוסף בעד תוכניות לאומיות ומודלי תמרוץ (תיקון: תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ז-2)
: נוסף על הסכום הנקוב [[בתקנה 4]], בכל שנה יחולק לכלל בתי החולים סכום נוסף בסך של 575.95 מיליון שקלים חדשים, בעד תוכניות לאומיות ומודלי תמרוץ לשיפור הרפואה, מתוכם 96.3 מיליון שקלים חדשים לפחות יוקצו לתוכניות לאומיות ארוכות טווח לתכנון התמחויות; סכום זה יחולק בהתאם למדדים שיקבע שר הבריאות לפי [[סעיף 33 לפקודת בריאות העם]], לאחר שנטל את הסמכות לפי [[סעיף 34 לחוק–יסוד: הממשלה]], והסכום שיחושב לכל בית חולים ייווסף לסכום התשלום החודשי שחושב לבית החולים לפי [[תקנה 4]].
: (((הוראת שעה בשנת 2026):)) נוסף על הסכום הנקוב [[בתקנה 4]], בכל שנה יחולק לכלל בתי החולים סכום נוסף בסך של 575.95 מיליון שקלים חדשים, בעד תוכניות לאומיות ומודלי תמרוץ לשיפור הרפואה; סכום זה יחולק בהתאם למדדים שיקבע שר הבריאות לפי [[סעיף 33 לפקודת בריאות העם]], לאחר שנטל את הסמכות לפי [[סעיף 34 לחוק–יסוד: הממשלה]], והסכום שיחושב לכל בית חולים ייווסף לסכום התשלום החודשי שחושב לבית החולים לפי [[תקנה 4]].

@ 6. הודעה על סכום התשלום החודשי הקבוע לבתי החולים (תיקון: תשפ&quot;ז-2)
: (א) המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים יודיעו לכל בית חולים עד יום 1 בנובמבר בכל שנה מהו סכום התשלום החודשי הקבוע שישולם לו בשנה העוקבת בהתאם לציון היחסי שחושב בעבורו ולחלקו היחסי בסכום התקצוב בעד תוכניות לאומיות ומודלי תמרוץ לשיפור הרפואה.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), אם בית החולים הוא חלק מרשת בתי חולים יחולו הוראות אלה:
:: (1) המנהל הכללי של הרשת יוכל לבקש מהממונה על התקציבים ומהמנהל הכללי של משרד הבריאות כי סכום התשלום החודשי הקבוע לכל אחד מבתי החולים שבבעלותו יחולק באופן שונה מהאמור בתקנות אלה;
:: (2) נוסף על האמור בפסקה (1), המנהל הכללי של הרשת יוכל לבקש כי סכום של עד 10% מכלל הסכומים שמגיעים לרשת בתי החולים לא יוקצה ישירות לבתי החולים של הרשת (להלן בתקנה זו - סכום נפרד);
:: (3) אושרה בקשת המנהל הכללי של הרשת כאמור בפסקה (2), יחלק המנהל הכללי של הרשת את הסכום הנפרד לבתי החולים שברשת עד לסוף שנת הכספים;
:: (4) לא הועברה בקשה כאמור בפסקת משנה (1) או (2) עד יום 21 בנובמבר, או לא אושרה עד יום 30 בנובמבר באותה השנה, יחולו הוראות אלה:
::: (א) סכום התשלום החודשי הקבוע לרשת בתי החולים יחושב לפי [[תקנות 2 עד 5]];
::: (ב) סכום התשלום החודשי הקבוע לכל בית חולים ברשת יועבר על פי שיעורו היחסי של כל בית חולים מסך כל התשלום החודשי הקבוע של אותה רשת בשנה הקודמת לחלוקה, בניכוי הסכום הנפרד;
::: (ג) הסכום הנפרד יחולק עד סוף שנת הכספים של אותה שנה על פי שיעורו היחסי של כל בית חולים מסך כל התשלום החודשי הקבוע של אותה רשת בשנה הקודמת לחלוקה; ואולם אם אושרה בקשה לחלוקת הסכום החודשי הקבוע באופן שונה מהאמור בתקנות אלה, לפי פסקה (1) - הסכום הנפרד יחולק בהתאם לחלוקה שאושרה.
: (ג) הממונה על התקציבים והמנהל הכללי של משרד הבריאות יודיעו למוסד לביטוח לאומי בכל שנה עד יום 15 בדצמבר מהו סכום התשלום החודשי שעליו להעביר לכל בית חולים בשנה הבאה, והמוסד יעביר סכום זה לכל בית חולים ב-12 תשלומים שווים עד ל-1 בכל חודש וזאת לאחר העברת התשלום החודשי הקבוע על ידי משרד הבריאות בתוספת הוצאות המוסד לביטוח לאומי הכרוכות בהעברת סכום התשלום החודשי הקבוע.
: (ג1) (((הוראת שעה בשנת 2026):)) על אף האמור בתקנת משנה (ג), רשאים הממונה על התקציבים במשרד האוצר והמנהל הכללי של משרד הבריאות, לבקשת בית חולים, להורות כי התשלום החודשי הקבוע יועבר לבית החולים בפריסה שונה מזו הקבועה בפסקה זו; תשלום כאמור יועבר לאחר העברת התשלום החודשי הקבוע על ידי משרד הבריאות בתוספת הוצאות המוסד לביטוח לאומי הכרוכות בהעברת סכום התשלום החודשי הקבוע.
: (ד) אם סכום התשלום החודשי הקבוע השתנה בשל [[תקנות 5]] [[או 7]], יודיעו הממונה על התקציבים והמנהל הכללי של משרד הבריאות למוסד לביטוח לאומי מהו סכום התשלום החודשי הקבוע המעודכן שעליו להעביר לכל בית חולים עד יום 1 בחודש שלאחר מועד השינוי.

@ 7. הפחתת סכום התשלום החודשי הקבוע במקרה של פרסום מבחן תמיכה או הקצבה (תיקון: תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ז-2)
: החליט שר הבריאות על פרסום מבחן תמיכה בהתאם לסמכותו לפי [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב]], המיועד לבתי החולים, או על הקצבה חדשה העולה על מיליון שקלים חדשים בשנה לבתי חולים ממשלתיים, שאינם במסגרת הסכם הבראה, יופחת סכום התמיכה או ההקצבה שיינתן לכל בית חולים במסגרת מבחן התמיכה או ההקצבה, מסכום התשלום המגיע לו מסכום התקצוב הנוסף בעד תוכניות לאומיות ומודלי תמרוץ לשיפור הרפואה כאמור [[בתקנה 5]], וזאת למעט כל אלה:
: (1) הקצבות ליחידות סמך ויחידות מסונפות של משרד הבריאות הפועלות בתוך בתי החולים הממשלתיים;
: (2) מבחני תמיכה או הקצבות חדשות בעבור פעילות פסיכיאטרית;
: (3) מבחני תמיכה או הקצבות חדשות בעבור פעילות פיתוח;
: (4) מבחני תמיכה או הקצבות חדשות בעבור פעילות רפואת שיניים המתקיימת בבתי חולים כלליים;
: (5) מבחני תמיכה או הקצבות חדשות במסגרת פרויקטי בריאות דיגיטלית;
: (6) מבחני תמיכה או הקצבות חדשות לפרויקטים של חטיבת טכנולוגיות במשרד הבריאות, בסכום של עד 3 מיליון שקלים חדשים לפרויקט;
: (7) (((פקעה);))
: (8) (((הוראת שעה בשנת 2026):)) מבחני תמיכה או הקצבות חדשות בעד פעילות בתי החולים עקב הכרזה של הממשלה על מצב מיוחד בעורף לפי [[סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], שנועדה להתמודד עם המצב המיוחד.

== פרק ג': הוראות בעניין עמידת בתי החולים בכללי התקצוב ==

@ 8. בית חולים יציב פיננסית
: (א) בית חולים אשר עמד בתנאים המפורטים בתקנת משנה (ב) במשך שנתיים רצופות, יוכר לעניין תקנות אלה כבית חולים יציב פיננסית.
: (ב) בכל שנה יבחנו המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים את איתנותו הפיננסית של כל בית חולים על פי נתוני שנת הכספים הקודמת, לפי אמות מידה אלה:
:: (1) בית החולים סיים את שנת הכספים בלא גירעון שנתי שוטף;
:: (2) בשנים 2022 עד 2027 היחס השוטף של בית החולים עלה על 85%, והחל משנת 2028 היחס השוטף של בית החולים לא פחת מ-100%.
: (ג) בחינה כאמור בתקנת משנה (ב) תתבצע על בסיס הדיווח שיעביר בית החולים בהתאם [[לתקנה 9(א)]] וכן על פי הדוח הכספי החתום שיגיש בית החולים בהתאם [[לתקנה 9(ב)]]; המנהל הכללי של משרד הבריאות יודיע לכל בית חולים עד יום 28 בפברואר בכל שנה, אם הוא נמצא יציב מבחינה פיננסית בהתאם לאמור בתקנת משנה (ב).
: (ד) אם תוצאת הבחינה על בסיס הדוח הכספי החתום שיגיש בית החולים לפי [[תקנה 9(ב)]] תהיה שונה מתוצאת הבחינה על בסיס הדיווח שהעביר בית החולים לפי [[תקנה 9(א)]], תובא בחשבון התוצאה שהתקבלה על בסיס הדוח הכספי החתום, והגדרתו של בית החולים כיציב פיננסית תעודכן בהתאם.

@ 9. הגשת דיווח בשל שנת כספים שהסתיימה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) בית חולים או מנהל הרשת יגיש למנהל הכללי של משרד הבריאות, לממונה על התקציבים ולחשב משרד הבריאות, עד יום 15 בפברואר בכל שנה, דיווח חתום ביד מנהל בית החולים בדבר ביצועיו בשנת הכספים שהסתיימה, אשר יכלול את הנתונים האלה:
:: (1) הצגת ביצוע תקציב ביחס לתכנון;
:: (2) דוח איוש משרות;
:: (3) חובות ונכסים שוטפים;
:: (4) יתרת הלוואות ואשראי בחלוקה לפי בנקים וגורמים אחרים.
: (ב) בית חולים יגיש למנהל הכללי של משרד הבריאות, לחשב משרד הבריאות ולממונה על התקציבים, עד יום 15 ביולי בכל שנה, דוח כספי חתום ביד רואה החשבון המבקר לשנת הכספים הקודמת, ואת נתוני הדוח הכספי האמור בפילוח
: לפי כל אחד משדות הנתונים שבדוח בקובץ אקסל (Xml (([צ&quot;ל: xsl]))).

@ 10. תקציב שנתי של בית החולים
: בכל שנה תקציב בית החולים המתוכנן לשנת הכספים העוקבת יעמוד בתנאים כמפורט להלן ביחס לשנת הכספים שהסתיימה:
: (1) התקציב המתוכנן לא יכלול גירעון שנתי שוטף;
: (2) החל משנת 2022 יוקצה שיעור של 1.5% מתקציב ההוצאות של בית החולים לסעיף הוצאות לתחזוקה מונעת; שיעור זה יגדל בכל שנה ב-0.5 נקודות האחוז עד לשיעור של 3% החל משנת 2025 ואילך;
: (3) אם מנוהל תקציב פיתוח על ידי בית החולים, הוא ינוהל בחשבון ייעודי.

@ 11. דיווח תחזית תקציבית שנתית
: בית חולים או מנהל הרשת יגיש עד יום 31 בדצמבר בכל שנה למנהל הכללי של משרד הבריאות, לחשב משרד הבריאות ולממונה על התקציבים את הדוחות והנתונים האלה:
: (1) תקציב בית החולים המתוכנן לשנת הכספים העוקבת אשר עומד בכלל התנאים המפורטים [[בתקנה 10]];
: (2) אם בית החולים אינו חלק מרשת בתי חולים - תזרים המזומנים הרבעוני המתוכנן בשנת הכספים העוקבת;
: (3) מצבת כוח האדם המתוכננת לשנת הכספים העוקבת;
: (4) פירוט מצב כלל החובות של בית החולים נכון ליום 1 בדצמבר;
: (5) תקציב הפיתוח של בית החולים לשנת הכספים העוקבת, ככל האפשר.

@ 12. אי–הגשת דיווח תחזית שנתית
: לא הגיש בית החולים את כלל הדיווחים לפי [[תקנה 11]] או שהוגש תקציב שנתי שאינו עומד בהוראות [[תקנה 10(1)]] לגבי שנת התקציב העוקבת, עד למועד תיקון הליקויים כאמור יחולו על בית החולים ההוראות האלה:
: (1) בית החולים לא יהיה רשאי לבצע רכש בשווי של למעלה מחצי מיליון שקלים חדשים להזמנה אחת בלא קבלת אישור של ועדת החריגים לרכש, למעט רכש תרופות;
: (2) בית החולים לא יהיה רשאי לאשר הזמנות בעבור פרויקטי פיתוח בלא אישור ועדת חריגים לפיתוח;
: (3) בית החולים לא יהיה רשאי לקלוט כוח אדם בלא קבלת אישור ועדת חריגים כוח אדם, אלא אם כן מדובר בקליטת עובד חדש חלף עובד שעזב ובשכר שלא עולה על שכרו.

@ 13. דיווח רבעוני
: (א) אם בית חולים לא הוכר כבית חולים יציב פיננסית, יגיש בית החולים בכל שנה לא יאוחר מהתאריכים 15 במאי, 15 באוגוסט, ו-15 בנובמבר, דיווח בדבר הרבעון שקדם למועד הדיווח אשר יכלול את הנתונים האלה:
:: (1) הצגת ביצוע תקציב ביחס לתכנון ותחזית תקציב שנתית עדכנית;
:: (2) דוח איוש משרות;
:: (3) דוח גיול ספקים;
:: (4) יתרת הלוואות ואשראי בחלוקה לפי בנקים וגורמים אחרים;
:: (5) אם בית החולים אינו חלק מרשת בתי חולים - תזרים המזומנים;
:: (6) מאזן בוחן.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) [[ובתקנה 8(א)]], אם בית חולים לא הוגדר בשנה מסוימת כבית חולים יציב פיננסית בשל כך שסיים את שנת הכספים בגירעון שנתי שוטף של עד 5 מיליון שקלים חדשים, ואת השנה העוקבת הוא סיים בלא גירעון שוטף - לא יידרש לדיווחים כאמור בתקנת משנה (א) בשנה העוקבת לשנה שאותה סיים בלא גירעון שוטף כאמור.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), המנהל הכללי של משרד הבריאות או הממונה על התקציבים רשאים, אם ראו צורך בכך, לדרוש מבית חולים דיווח רבעוני אף אם הוגדר כבית חולים יציב פיננסית.

@ 14. אי–מסירת דיווח
: לא הגיש בית החולים את הדיווח הרבעוני כאמור [[בתקנה 13]], עד להגשת הדיווח כאמור, יוטלו על בית החולים המגבלות כאמור [[בתקנה 12]].

@ 15. מתכונת דיווח
: הגשת הדיווחים כאמור בתקנות אלה תיעשה בהתאם למתכונת המפורטת [[בתוספת השלישית]], והם יכללו את כלל הפעילות המתבצעת בבית החולים וחברות בנות.

== פרק ד': ועדות חריגים ==

@ 16. ועדת חריגים כוח אדם (תיקון: תשפ&quot;ו)
: ועדת חריגים כוח אדם תכלול את החברים האלה:
: (1) נציג משרד הבריאות;
: (2) נציג הממונה על התקציבים;
: (3) אם בית החולים הוא חלק מרשת בתי חולים - נציג הרשת.

@ 17. ועדת חריגים לפיתוח (תיקון: תשפ&quot;ו)
: ועדת חריגים לפיתוח תכלול את החברים האלה:
: (1) נציג משרד הבריאות;
: (2) נציג הממונה על התקציבים;
: (3) נציג החשב הכללי;
: (4) נציג מינהל תכנון, פיתוח ובינוי מוסדות רפואה במשרד הבריאות;
: (5) אם בית החולים הוא חלק מרשת בתי חולים - נציג הרשת.

@ 18. ועדת חריגים לרכש (תיקון: תשפ&quot;ו)
: ועדת חריגים לרכש תכלול את החברים האלה:
: (1) נציג משרד הבריאות;
: (2) נציג חטיבת הרפואה;
: (3) נציג הממונה על התקציבים;
: (4) נציג החשב הכללי;
: (5) אם בית החולים הוא חלק מרשת בתי חולים - נציג הרשת.

== פרק ה': מגבלות שיוטלו על בתי חולים שאינם עומדים באמות מידה פיננסיות כאמור [[בפרק ג']] ==

@ 19. כלים ומגבלות שיופעלו כלפי בית חולים שחרג מיעדיו הפיננסיים במהלך שנת התקציב
: (א) לעניין בתי חולים שלא הוכרו כבתי חולים יציבים פיננסית, או בתי חולים יציבים פיננסית אשר המנהל הכללי של משרד הבריאות או הממונה על התקציבים דרשו לגביהם דיווח רבעוני כאמור [[בתקנה 13(ג)]], בכל רבעון ימדדו המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים, על פי הדוח הרבעוני שיגיש בית החולים כאמור [[בתקנה 13]], את עמידתו של בית החולים ביעדים כמפורט [[בטור א' לתוספת הרביעית]], ואם בית החולים חרג מיעד בשיעור הקבוע [[תוספת 4|בטור ב']], יינתן לבית החולים ניקוד שלילי כאמור [[תוספת 4|בטור ג' לצידו]].
: (ב) צבר בית חולים ברבעון מסוים ניקוד שלילי, יוטלו עליו המגבלות האלה לפי העניין:
:: (1) צבר בית החולים ניקוד שלילי כמפורט להלן ברבעון הראשון של השנה, יוטלו על בית החולים המגבלות האלה:
::: (א) עד 2 נקודות שליליות - ועדת הפרויקטים ופורום היחידות במשרד הבריאות לא יהיו רשאים לדון בבקשות של בית החולים לפרויקטים ויחידות חדשות שטרם אושרו;
::: (ב) 3 עד 4 נקודות שליליות - המגבלות המפורטות בפסקת משנה (א), ונוסף עליהן בית החולים לא יהיה רשאי לבצע רכש בשווי של למעלה מחצי מיליון שקלים חדשים להזמנה אחת, בלא קבלת אישור של ועדת החריגים לרכש, למעט רכש תרופות, ולא יהיה רשאי לאשר הזמנות פיתוח בלא אישור ועדת חריגים לפיתוח;
::: (ג) 5 נקודות שליליות ומעלה - המגבלות המפורטות בפסקאות משנה (א) ו-(ב) ונוסף על כך בית החולים לא יהיה רשאי לקלוט כוח אדם חדש, אלא אם כן מדובר בקליטת עובד חדש חלף עובד שעזב ובשכר שלא עולה על שכרו, או לבצע העלאות שכר, למעט העלאות שכר לפי דין, הסכם קיבוצי או צו הרחבה, בלא קבלת אישור ועדת חריגים כוח אדם, והוא יעלה את התקורות שהוא מקבל מחברות בנות או מתאגיד הבריאות שלצידו בשיעור של 5%;
:: (2) צבר בית החולים ניקוד שלילי כמפורט להלן ברבעון השני של השנה, יוטלו על בית החולים המגבלות האלה:
::: (א) עד 2 נקודות שליליות - יוטלו על בית החולים המגבלות כאמור בפסקת משנה (1)(ב);
::: (ב) 3 ומעלה נקודות שליליות - יוטלו על בית החולים המגבלות כאמור בפסקת משנה (1)(ג);
::: (3) צבר בית החולים ניקוד שלילי ברבעון השלישי של השנה - יוטלו על בית החולים המגבלות כאמור בפסקת משנה (1)(ג).
: (ג) תקנות משנה (א) ו-(ב) לא יחולו על בית חולים שנמצא בהסכם הבראה, אלא אם כן במסגרת הסכם ההבראה נקבע אחרת.

@ 20. הסרת מגבלות
: בית חולים שהוטלו עליו מגבלות כאמור [[בתקנות 19]] [[ו-21]] אשר נמצא שהוא תיקן את החריגה שבשלה הוטלו המגבלות, יסירו מעליו המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים את המגבלות שהוטלו כאמור.

@ 21. מגבלות שיוטלו על בית חולים שחרג מתקציבו בסוף שנת התקציב (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) סיים בית חולים שנת תקציב מסוימת, בהתאם לדיווח שהוגש ב-15 בפברואר או בהתאם לדוח הכספי החתום כאמור [[בתקנה 9]], בגירעון שנתי שוטף שבין 5 ל-9 מיליון שקלים חדשים, או שהיחס השוטף שלו בשנת תקציב מסוימת היה נמוך מ-85%, יוטלו עליו בשנה העוקבת המגבלות האלה:
:: (1) ועדת הפרויקטים ופורום היחידות במשרד הבריאות לא יהיו רשאים לדון בבקשות של בית החולים לפרויקטים ויחידות חדשות שטרם אושרו;
:: (2) בית החולים לא יהיה רשאי לבצע רכש בשווי של למעלה מחצי מיליון שקלים חדשים להזמנה אחת, בלא קבלת אישור של ועדת החריגים לרכש, למעט רכש תרופות, ולא יהיה רשאי לאשר הזמנות פיתוח בלא אישור ועדת חריגים לפיתוח;
:: (3) בית החולים יעלה את התקורות שהוא מקבל מחברות בנות או מתאגיד הבריאות שלצידו בשיעור הגירעון ובשיעור השווה להיקף החריגה משיעור החובות השוטפים שנקבע בתקנת משנה (א), לפי העניין, ועד לשיעור של 40%.
: (ב) סיים בית חולים שנת תקציב מסוימת, לדיווח שהוגש ב-15 בפברואר או בהתאם לדוח הכספי החתום כאמור [[בתקנה 9]], בגירעון שבין 10 ל-12 מיליון שקלים חדשים, או שהיחס השוטף שלו בשנת תקציב מסוימת היה נמוך מ-83%, יוטלו עליו בשנה העוקבת המגבלות המפורטות בתקנת משנה (א) ונוסף על כך בית החולים לא יהיה רשאי לקלוט כוח אדם חדש, אלא אם כן מדובר בקליטת עובד חדש חלף עובד שעזב ובשכר שלא עולה על שכרו, או לבצע העלאות שכר, למעט העלאות שכר לפי דין, הסכם קיבוצי או צו הרחבה, בלא קבלת אישור ועדת חריגים כוח אדם.
: (ג) סיים בית חולים שנת תקציב מסוימת, בהתאם לדיווח שהוגש ב-15 בפברואר או בהתאם לדוח הכספי החתום כאמור [[בתקנה 9]], בגירעון העולה על 13 מיליון שקלים חדשים, או שהיחס השוטף שלו בשנת תקציב מסוימת היה נמוך מ-80%, יוטלו עליו בשנה העוקבת המגבלות המפורטות בתקנת משנה (ב) ונוסף על כך ימונה לו על ידי משרד הבריאות רואה חשבון מדווח אשר יעביר למשרד הבריאות ולמשרד האוצר דיווחים שוטפים על מצבו הפיננסי של בית החולים.
: (ד) סיים בית חולים שנת תקציב מסוימת, בהתאם לדיווח שהוגש ב-15 בפברואר או בהתאם לדוח הכספי החתום כאמור [[בתקנה 9]], בגירעון העולה על 30 מיליון שקלים חדשים, יוטלו עליו בשנה העוקבת המגבלות המפורטות בתקנת משנה (ב) ונוסף על כך ימנה לו החשב הכללי, חשב מלווה לתקופה של שנה; סמכויות החשב המלווה יהיו כמפורט [[בתוספת החמישית]].
: (ה) החשב הכללי יעביר למנהל הכללי של משרד הבריאות שלושה מועמדים לתפקיד החשב המלווה של בית החולים, והמנהל הכללי של משרד הבריאות יבחר אחד ממועמדים אלה ויודיע על כך לחשב הכללי; אם לא בחר המנהל הכללי של משרד הבריאות חשב מלווה לבית החולים מתוך המועמדים שהועברו כאמור, בתוך 14 ימים, יבחר החשב הכללי את החשב המלווה לבית החולים.
: (ו) (((בוטלה).))

@ 21א. קיזוז סכום הגירעון השנתי של בית חולים ממשלתי שכיסתה המדינה (תיקון: תשפ&quot;ו)
: סיים בית חולים ממשלתי כללי, למעט תאגיד הבריאות שלצידו, שנת תקציב מסוימת בגירעון שכיסתה המדינה, יקוזז סכום הגירעון שכוסה כאמור מהתשלום המגיע לבית החולים לפי [[תקנה 4]] לפי פריסה שעליה יחליטו הממונה על התקציבים והמנהל הכללי של משרד הבריאות, כך שהסכום שכיסתה המדינה יוחזר לקופת המדינה.

@ 22. הוראות בעניין בית חולים שבבעלות קופת חולים
: (א) על אף האמור [[בתקנות 19]] [[ו-21]], אם בית חולים הוא בבעלות ישירה או עקיפה של קופת חולים, לא יחולו המגבלות האמורות בתקנות אלה, אלא בהחלטת המנהל הכללי של קופת החולים.
: (ב) חרגה קופת חולים מתקציבה בהתאם לדוח המסכם על פעילות קופות החולים, רשאים המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים להפעיל את המגבלות האמורות [[בתקנות 19]] [[ו-21]] על כלל בתי החולים שבבעלות ישירה או עקיפה של אותה קופת החולים.

@ 23. הוראות מעבר
: (א) עד לקביעת מדדים לחלוקת סכום תקצוב נוסף בעד תוכניות לאומיות ומודלי תמרוץ לשיפור הרפואה כאמור [[בתקנה 5]], יחולק הסכום האמור בהתאם לאופן שבו חולקו מבחני התמיכה שקבע שר הבריאות לפי [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב]] וההקצבות בעבור תוכניות לאומיות ומודלי תמרוץ לשיפור הרפואה בשנת 2019; נקבעו מדדים כאמור, יחולקו כספים לפיהם, ויקוזזו או יושלמו, לפי העניין, כספים שחולקו באותה השנה לפי מנגנון התקצוב הקבוע.
: (ב) על אף האמור [[בתקנה 3(א)]], בשנת 2022 מחזור הכנסותיו השנתי של בית החולים משירותים רפואיים נטו מקופות חולים יחושב על פי נתוני שנת 2019.
: (ג) על אף האמור [[בתקנה 6(א)]], בנוגע לסכום התשלום החודשי הקבוע שישולם בשנת 2022 תימסר הודעה כאמור [[בתקנה האמורה]] עד יום א' באייר התשפ&quot;ב (2 במאי 2022).
: (ד) על אף האמור [[בתקנה 6(ב)]], בנוגע לסכום התשלום החודשי הקבוע שישולם בשנת 2022, בקשה כאמור [[בתקנה האמורה]] תוגש עד יום י&quot;ד באייר התשפ&quot;ב (15 במאי 2022), ואם לא הוגשה בקשה כאמור עד למועד האמור, יחליט הממונה על התקציבים על סכומי החלוקה לכל בית חולים.
: (ה) על אף האמור [[בתקנה 8(ב)]], בשנת 2022 כלל בתי החולים יוכרזו כיציבים מבחינה פיננסית, ושנת 2021 לא תבוא במניין השנים לבחינת יציבות בתי החולים.
: (ו) על אף האמור [[בתקנה 11]], בשנת 2022 יוגשו הדוחות והנתונים האמורים בתקנה זו עד ליום ב' בסיוון התשפ&quot;ב (1 ביוני 2022).
: (ז) על אף האמור [[בפרט (5) לתוספת השנייה]], בשנת 2022 מחזור ההכנסות השנתי של בית החולים משירותים רפואיים נטו, יחושב על פי נתוני שנת 2020 ולא כמפורט בדוח השנתי החתום האחרון.

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[תקנה 1 - הגדרה &quot;מספר מיטות אשפוז מתוקננות&quot;]]))) ====
=== משקל יחסי בהתאם לסוג מיטה ===
@ (תיקון: תשפ&quot;ד) : כל סוג מיטה המופיע בתעודת רישום של בית החולים והמפורט בטור א' להלן, יוכפל במשקל המפורט בטור ב' שלצידו:
: {|
! !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} מחלקה !! width=&quot;75px&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} משקל
|-
| 1 || טיפול מיוחד ביילוד || rowspan=&quot;22&quot; | 3.5
|-
| 2 || טיפול נמרץ אונקולוגיה
|-
| 3 || טיפול נמרץ השתלת איברים
|-
| 4 || טיפול נמרץ חזה ולב ילדים
|-
| 5 || טיפול נמרץ ילדים
|-
| 6 || טיפול נמרץ יילודים
|-
| 7 || טיפול נמרץ כוויות
|-
| 8 || טיפול נמרץ כוויות ילדים
|-
| 9 || טיפול נמרץ כירורגיה חזה ולב
|-
| 10 || טיפול נמרץ כירורגיה כללית
|-
| 11 || טיפול נמרץ כירורגיה לב
|-
| 12 || טיפול נמרץ כלי דם
|-
| 13 || טיפול נמרץ כללי
|-
| 14 || טיפול נמרץ כללי ביניים
|-
| 15 || טיפול נמרץ לב
|-
| 16 || טיפול נמרץ לב ביניים
|-
| 17 || טיפול נמרץ מח עצם
|-
| 18 || טיפול נמרץ נוירוכירורגיה
|-
| 19 || טיפול נמרץ נוירולוגיה
|-
| 20 || טיפול נמרץ נשימתי
|-
| 21 || טיפול נמרץ שבץ מוחי
|-
| 22 || כוויות
|-
| 23 || טיפול נמרץ פנימי || 3
|-
| 24 || פנימית מוגבר || 2
|-
| 25 || כירורגיה כללית מוגבר || rowspan=&quot;3&quot; | 1.5
|-
| 26 || שיקום נשימתי מוגבר
|-
| &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ד) --&gt; 26א || הנשמה ממושכת
|-
| 27 || א.א.ג וכירורגיה ראש וצוואר || rowspan=&quot;57&quot; | 1
|-
| 28 || אונקולוגיה
|-
| 29 || אונקולוגיה ילדים
|-
| 30 || אורולוגיה
|-
| 31 || אורולוגיה ילדים
|-
| 32 || אורתואונקולוגיה
|-
| 33 || אורתופדיה
|-
| 34 || אורתופדיה ילדים
|-
| 35 || אנדוקרינולוגיה
|-
| 36 || גינקואונקולוגיה
|-
| 37 || גסטרואנטרולוגיה
|-
| 38 || המטואונקולוגיה
|-
| 39 || המטואונקולוגיה ילדים
|-
| 40 || המטולוגיה
|-
| &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ד) --&gt; 41 || (((נמחק)))
|-
| 42 || הפרעות אכילה
|-
| 43 || הפרעות אכילה ילדים ונוער
|-
| 44 || היריון בר סיכון
|-
| 45 || השתלת איברים
|-
| 46 || השתלת מח עצם
|-
| 47 || השתלת מח עצם ילדים
|-
| 48 || וידאו EEG
|-
| 49 || טיפול סגור בהפרעות אכילה
|-
| 50 || טיפול תומך/פליאטיבי
|-
| 51 || טראומה
|-
| 52 || יולדות
|-
| 53 || ילדים
|-
| 54 || כירורגיה חזה
|-
| 55 || כירורגיה חזה ולב
|-
| 56 || כירורגיה חזה ולב ילדים
|-
| 57 || כירורגיה ילדים
|-
| 58 || כירורגיה כלי דם
|-
| 59 || כירורגיה כללית
|-
| 60 || כירורגיה כף יד
|-
| 61 || כירורגיה לב
|-
| 62 || כירורגיה עמוד שדרה
|-
| 63 || כירורגיה פלסטית
|-
| 64 || כף רגל סוכרתית
|-
| 65 || נוירוכירורגיה
|-
| 66 || נוירולוגיה
|-
| 67 || נוירולוגיה ילדים
|-
| 68 || נפגעי תקיפה מינית
|-
| 69 || נפרולוגיה
|-
| 70 || נשים
|-
| 71 || עור ומין
|-
| 72 || עיניים
|-
| 73 || פה ולסתות
|-
| 74 || פנימית
|-
| 75 || פנימית גריאטרית
|-
| 76 || פסיכיאטריה פעילה
|-
| 77 || פסיכיאטריה פעילה ילדים
|-
| 78 || פסיכיאטריה פעילה ילדים ונוער
|-
| 79 || קרדיולוגיה
|-
| 80 || קרדיולוגיה ילדים
|-
| 81 || ריאות
|-
| 82 || שבץ מוחי
|-
| 83 || שיקום ילדים
|-
| &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ד) --&gt; 84 || (((נמחק)))
|-
| 85 || גריאטריה שיקום
|-
| 86 || השהיה
|-
| 87 || השהיה ילדים
|-
| 88 || השהיה מיילדות
|-
| 89 || השהיה נשים
|-
| 90 || טיפול תומך/פליאטיבי
|-
| 91 || טיפול תומך/פליאטיבי אונקולוגיה
|-
| 92 || טיפול תומך/פליאטיבי איידס
|-
| 93 || סיעוד מורכב תומך
|-
| 94 || ראומטולוגיה
|-
| 95 || שיקום אורתופדי
|-
| 97 || שיקום כללי
|-
| 96 || שיקום נוירולוגי
|}

== תוספת שנייה ==
==== ((([[תקנה 2(4)]]))) ====
=== מאפיינים לחישוב בהתאם [[לתקנה 2(4)]] ===
@ (תיקון: תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ז-2)
: {|
! !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} מאפיינים !! width=&quot;100px&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} מקדם
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| (1) || מקדם אינטגרציה אנכית - בית החולים הוא בבעלות ישירה או עקיפה של קופת חולים || 0.7
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| (2) || בית חולים שהוא מרכז על - בית חולים המוכר כמרכז על אזורי על ידי משרד הבריאות || 0.65
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| (3) || בית חולים בפריפריה הגאוגרפית || 2
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| (4) || בית חולים שהוא חלק מרשת || 0.9
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| (5) || שיעור ההכנסה של בית החולים משירותי רפואה פרטיים מתוך מחזור ההכנסות משירותים רפואיים נטו מקופות החולים בשנת הדוח השנתי החתום האחרון - ייקרא ערך S || (S-0.85)
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| (6) || שיעור ההכנסה של בית החולים משירותים רפואיים בעבור מבוטחי קופת חולים שהיא הבעלים שלו, מתוך מחזור ההכנסות משירותים רפואיים נטו בשנת הדוח השנתי החתום האחרון עולה על 50% מהמחזור || 0.856
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| (7) || שיעור ההכנסה של בית החולים מלידות מתוך מחזור ההכנסות משירותים רפואיים נטו בשנת הדוח השנתי החתום האחרון - ייקרא ערך L || &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;(1-L)&lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt;&lt;/span&gt;
|}

== תוספת שלישית ==
==== ((([[תקנה 15]]))) ====
=== מתכונת הדיווחים של בתי החולים ===
@ : דוח ביצוע ותכנון תקציב לפי [[תקנות 9(א)(1)]], [[11(1)]] [[ו-13(א)(1)]]
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} קטגוריה !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} תיאור פעילות
|-
| rowspan=&quot;6&quot; | הכנסות || הכנסות מקופות חולים
|-
| הכנסות מלידות ופגים מזכים
|-
| הכנסות ממיון
|-
| הכנסות ממבטחים אחרים
|-
| '''סך כל ההכנסות'''
|-
| '''סך כל ההנחות'''
|-
| colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align: center;&quot; | '''סך כל ההכנסות לאחר קיזוז ההנחות'''
|-
| rowspan=&quot;8&quot; | הוצאות ||
|-
|
|-
|
|-
|
|-
|
|-
| '''סך כל הוצאות שכר'''
|-
| '''סך כל הוצאות אספקה ושירותים'''
|-
| '''סך כל הוצאות הנהלה וכלליות'''
|-
| colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align: center;&quot; | '''הוצאות מימון'''
|-
| colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align: center;&quot; | '''סך כל ההוצאות'''
|-
| colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align: center;&quot; | '''סך כל הגירעון לפני תמיכות'''
|-
| '''הכנסות נוספות''' || הכנסות שונות (תמיכות, תרומות)
|-
| colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align: center;&quot; | '''גירעון'''
|-
| colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align: center;&quot; | '''גירעון בלא פחת'''
|}

@ : דוח ביצוע ותכנון מצבת ואיושי משרות לפי [[תקנות 9(א)(2)]], [[11(3)]] [[ו-13(א)(2)]]
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 50%;&quot;
|-
| כוח אדם
|-
| רופאים
|-
| אחיות
|-
| מקצועות הבריאות (פרא-רפואי)
|-
| מינהל ומשק
|-
| הנהלה
|}

@ (תיקון: תשפ&quot;ד) : דוח חובות ונכסים שוטפים לפי [[תקנה 9(א)(3)]]
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! סעיף !! שנת הכספים שהסתיימה
|-
| '''רכוש שוטף:''' ||
|-
| מזומנים ושווי מזומנים ||
|-
| פיקדונות בבנקים ||
|-
| השקעות בניירות ערך סחירים ||
|-
| לקוחות ||
|-
| חייבים בעד שירותים רפואיים ||
|-
| חייבים שונים ויתרות חובה ||
|-
| מלאי ||
|-
| תרומות, הקצבות ומענקים לקבל ||
|-
| אחרים ||
|-
| משרד הבריאות (ממשלתיים בלבד) ||
|-
| '''סך כל הרכוש השוטף''' ||
|-
| '''התחייבויות שוטפות:''' ||
|-
| אשראי מתאגידים בנקאיים ||
|-
| ספקים ונותני שירותים ||
|-
| זכאים שונים ויתרות זכות ||
|-
| בעלי שליטה ||
|-
| התחייבויות שוטפות אחרות ||
|-
| משרד הבריאות (ממשלתיים בלבד) ||
|-
| '''סך התחייבויות שוטפות'''
|}

@ (תיקון: תשפ&quot;ד) : דוח יתרת הלוואות ואשראי לפי [[תקנות 9(א)(4)]], [[11(4)]] [[ו-13(א)(4)]]
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
| בנק/מקדמות מלקוחות/קרן/מוסדות מדינה/ספקים || גובה מסגרת מרבית/חוב
|}

@ : דוח תקציב פיתוח מתוכנן לפי [[תקנה 11(5)]]
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! סטטוס !! תקציב הפרויקט !! ביצוע מצטבר !! יתרת תקציב מצטבר !! תחזית תקציב !! הערות
|-
| סל כל הפרויקטים || || || || ||
|-
| הצטיידות שבר || || || || ||
|-
| סך כל תקציב הפיתוח || || || || ||
|}

== תוספת רביעית ==
==== ((([[תקנה 19(א)]]))) ====
=== כלים ומגבלות שיופעלו כלפי בית חולים שחרג מיעדיו הפיננסיים במהלך שנת התקציב ===
: {|
! width=&quot;35%&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} היעד !! width=&quot;50%&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} שיעור החריגה !! width=&quot;15%&quot; | {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} מספר הנקודות השליליות
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | הגירעון השנתי השוטף הצפוי בסיום שנת התקציב || מ-5 עד 9 מיליון שקלים חדשים || 1
|-
| מעל 9 עד 12 מיליון שקלים חדשים || 2
|-
| מעל 12 מיליון שקלים חדשים || 3
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | היחס השוטף של בית החולים || מעל 83% עד 85% || 1
|-
| מ-80% עד 83% || 2
|-
| מתחת ל-80% || 3
|}

== תוספת חמישית ==
==== ((([[תקנה 21(ד)]]))) ====
=== סמכויות החשב המלווה ===
: מונה חשב מלווה, יחולו הוראות אלה:
: (1) החשב המלווה יפקח על מערך ההכנסות של בית החולים מכל מקור שהוא, ורשאי הוא לתת לבית החולים הוראות לעניין הפיקוח כאמור;
: (2) החל ממועד מינויו של חשב מלווה, לא יתחייב בית החולים בכל דרך שהיא בהתחייבות כספית או בהתחייבות אחרת אשר לה השלכה ישירה על מצבו הכספי, וכן לא ייטול על עצמו מחויבות כספית אחרת כלשהי, או יבצע כל פקודת שחרור, המחאה או העברה כספית בחשבון בנק שברשותו או ממנו, אלא אם כן אושר הדבר מראש בידי החשב המלווה ובית החולים ייתן לחשב המלווה הרשאות חתימה לצורך כך; בבית חולים ממשלתי כללי, הרשאות החתימה יוענקו על ידי החשב הכללי לפי [[חוק נכסי המדינה, התשי&quot;א-1951]];
: (3) החל ממועד מינויו של חשב מלווה, לא יקבל בית החולים עובד ולא יקבע את תנאי העסקתו, וכן לא ישנה את תנאי העסקתם של עובדיו אלא באישור החשב המלווה; החשב המלווה רשאי לסרב לתת את אישורו משיקולים תקציביים בלבד; מונה אדם לעובד בית החולים בניגוד לאמור, רשאי החשב המלווה להורות לבית החולים לפעול לסיום העסקתו; לעניין זה, &quot;עובד בית החולים&quot; - לרבות עובד ארעי, עובד זמני ועובד על פי חוזה מיוחד;
: (4) כל נושא תפקיד ניהולי בבית החולים חייב למלא אחר הוראות החשב המלווה שניתנו במסגרת סמכויותיו ומכוחן, ולספק לו כל מידע, הרשאות צפייה בכלל מערכות המידע של בית החולים, השתתפות בישיבות בבית החולים וכל מסמך הדרושים לו לשם מילוי תפקידיו.

&lt;פרסום&gt; י&quot;ג בניסן התשפ&quot;ב (14 באפריל 2022)
&lt;חתימה&gt; אביגדור ליברמן שר האוצר</text>
      <sha1>dmhoywm5kpn0wgnfcodui7r7kboz6ak</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (תקצוב לאומי) (תשלום חודשי קבוע לבתי חולים ציבוריים כלליים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>474394</id>
    <revision>
      <id>3086778</id>
      <parentid>2972076</parentid>
      <timestamp>2026-10-04T06:19:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Shahar9261 העביר את הדף [[תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]] לשם [[תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (תקצוב לאומי) (תשלום חודשי קבוע לבתי חולים ציבוריים כלליים)]]</comment>
      <origin>2972076</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="64579" sha1="gvfo0zgu34gxgsrb0cuw8hsqb099oi3" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים) (תשלום חודשי קבוע לבתי חולים ציבוריים כלליים), התשפ״ב–2022}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ב, 2776|תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים) (תשלום חודשי קבוע לבתי חולים ציבוריים כלליים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10143.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 369|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10403.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 106|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10820.pdf}}, {{ח:תיבה|1094|תיקון (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11028.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 740|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11647.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 442|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12140.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)#סעיף 9|סעיף 9}} {{ח:חיצוני|חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)|לחוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים), התשפ״ב–2021}} (להלן – החוק), בהסכמת שר הבריאות, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: חישוב התשלום החודשי הקבוע}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: הוראות בעניין עמידת בתי החולים בכללי התקצוב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: ועדות חריגים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: מגבלות שיוטלו על בתי חולים שאינם עומדים באמות מידה פיננסיות כאמור בפרק ג׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה: {{מוקטן|משקל יחסי בהתאם לסוג מיטה}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה: {{מוקטן|מאפיינים לחישוב בהתאם לתקנה 2(4)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית: {{מוקטן|מתכונת הדיווחים של בתי החולים}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית: {{מוקטן|כלים ומגבלות שיופעלו כלפי בית חולים שחרג מיעדיו הפיננסיים במהלך שנת התקציב}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית: {{מוקטן|סמכויות החשב המלווה}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשפ״ד, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית חולים“ – בית חולים ציבורי כללי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)|בחוק}}, ולעניין בית חולים ממשלתי כללי – לרבות תאגיד הבריאות שלצידו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית חולים בפריפריה גאוגרפית“ – בית חולים הנמצא ביישוב שערך מדד הפריפריאליות שלו נמוך מ־0.7; אם בית החולים נמצא מחוץ ליישוב, או ביישוב שאין לו ערך במדד הפריפריאליות, יהיה ערך הפריפריאליות שלו הערך של היישוב הקרוב ביותר אליו שהוא בעל ערך פריפריאליות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית חולים יציב פיננסית“ – בית חולים שנחשב יציב מבחינה פיננסית לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גירעון שנתי שוטף“ – פער שלילי בין ההכנסות השוטפות לבין ההוצאות השוטפות בנטרול הפחת השנתי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת חריגים כוח אדם“ – ועדה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת חריגים לפיתוח“ – ועדה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|תקנה 17}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת חריגים לרכש“ – ועדה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|תקנה 18}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת פרויקטים“ – ועדה במשרד הבריאות שממליצה למנהל הכללי של משרד הבריאות על מתן אישורי הקמה בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24א|לסעיף 24א לפקודת בריאות העם}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחס שוטף“ – היחס בין הנכסים השוטפים לבין ההתחייבויות השוטפות במאזן בית החולים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדדי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה“ – שיעור השינוי השנתי של המדדים המרכיבים את מדד מודל התקצוב, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפי השוואת ממוצע המדדים ב־12 החודשים האחרונים ל־12 החודשים שקדמו להם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד מודל תקצוב“ – לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ממונה על התקציבים“ – ממונה על התקציבים במשרד האוצר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר מיטות אשפוז מתוקננות“ – מספר מיטות האשפוז כפי שהופיעו בתעודת רישומו של בית החולים במועד החישוב ולפי התחשיב {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, למעט מיטות גריאטריה סיעודית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכום התשלום החודשי הקבוע“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סמנכ״ל“ – סגן המנהל הכללי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערך מדד פריפריאליות“ – הערך של מדד הפריפריאליות הניתן ליישוב על פי מדד הפריפריאליות 2015 שפורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודש אפריל 2019, {{ח:חיצוני|https://www.cbs.gov.il/he/publications/doclib/2019/1732/tab02.xls|ונמצא בקישור https://www.cbs.gov.il/&lt;wbr&gt;he/&lt;wbr&gt;publications/&lt;wbr&gt;doclib/&lt;wbr&gt;2019/&lt;wbr&gt;1732/&lt;wbr&gt;tab02.xls}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פורום יחידות“ – ועדה במשרד הבריאות שממליצה למנהל הכללי של משרד הבריאות על מתן אישורים להקמת יחידות חדשות בבתי החולים בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24א|לסעיף 24א לפקודת בריאות העם}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת בתי חולים“ – מספר בתי חולים מאוגדים תחת אותו מבנה בעלות או בתי החולים הממשלתיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שדה קליני“ – סבב הכשרה בבית חולים במחלקה פנימית, במחלקת נשים, במחלקת כירורגיה, במחלקת ילדים או במחלקת פסיכיאטריה, של סטודנט ישראלי לרפואה הלומד במוסד לימוד ישראלי, שלא במסגרת תוכנית לסטודנטים מחוץ לארץ, בשנות הלימוד הרביעית עד השישית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שר״פ“ – מתן שירות רפואי בבית חולים תמורת תשלום מקופת חולים במסגרת שירותי בריאות נוספים הניתנים מכוח {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 10|סעיף 10 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}}, או מחברת ביטוח כחלק מפוליסת ביטוח בריאות פרטית של תושב ישראלי, או מהתושב עצמו, בנוגע לכל שירות רפואי, למעט שירותים רפואיים שהוחרגו על ידי המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים באוצר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחזוקה מונעת“ – פעולה המתבצעת לצורך שיפור ושמירה על תקינות מיתקני בית החולים או טיפולים שוטפים למניעת תקלות שבר שבית החולים מבצע בפרקי זמן קבועים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכניות לאומיות לשיפור הרפואה“ – תוכניות שמקיים משרד הבריאות בתחומים שונים כדי להביא לשיפור באיכות הטיפול הרפואי הניתן באותם תחומים, בין השאר, על ידי מתן תמריץ כספי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקורה“ – תשלום שמשולם לבית החולים בעד שימוש בתשתיות שלו.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: חישוב התשלום החודשי הקבוע}}

{{ח:סעיף|2|אופן חישוב התשלום החודשי הקבוע}}
{{ח:ת}} סכום התשלום החודשי הקבוע שיועבר לכל בית חולים לפי {{ח:חיצוני|חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)#סעיף 9|סעיף 9 לחוק}}, יחושב בהתאם להוראות האלה:
{{ח:תת|(1)}} לכל בית חולים יחושב החלק היחסי שלו במספר מיטות האשפוז המתוקננות ממספר מיטות האשפוז המתוקננות בכלל בתי החולים, וערך זה ייקרא A;
{{ח:תת|(2)}} לכל בית חולים יחושב החלק היחסי שלו במספר השדות הקליניים בכלל בתי החולים בהתאם למידע הקיים במשרד הבריאות במועד החישוב, אשר יפורסם לכלל בתי החולים, וערך זה ייקרא B;
{{ח:תת|(3)}} משקלו הבסיסי של כל בית החולים בסכום התשלום החודשי הקבוע ייקבע בהתאם לנוסחה הזו: A*90% + B*10%;
{{ח:תת|(4)}} כל מאפיין המפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור א׳ לתוספת השנייה}} ומתקיים בבית החולים, יוכפל משקלו הבסיסי של כל בית חולים כפי שחושב בפסקה (3) במקדם הנוגע לעניין המפורט בטור ב׳ לצידו; תוצאת מכפלת כל המאפיינים תוכפל במשקלו הבסיסי של כל בית חולים ותיקרא ”הציון המשוקלל של בית החולים“;
{{ח:תת|(5)}} הציונים המשוקללים של כלל בתי החולים יתוקננו כך שסך כל ציוני בתי החולים יסתכמו למאה ולכל בית חולים ייקבע הציון היחסי מתוך סך הציון האמור.

{{ח:סעיף|3|הגבלת סכום התשלום החודשי הקבוע}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}}, סכום התשלום החודשי הקבוע שיחושב לכל בית חולים, לא יעלה על 20% ממחזור הכנסותיו השנתי של בית החולים משירותים רפואיים נטו מקופות חולים בשנה הקודמת למועד החישוב; לעניין תקנה זו, ”מחזור הכנסותיו השנתי של בית החולים משירותים רפואיים נטו מקופות החולים“ – כפי שהוא מופיע בדוח המבוקר של בית החולים החתום בידי רואה החשבון המבקר של בית החולים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), אם בית חולים הוא חלק מרשת בתי חולים – סכום התשלום החודשי הקבוע שיחושב לכל רשת בתי חולים, לא יעלה על 20% ממחזור ההכנסות של רשת בתי החולים משירותים רפואיים נטו מקופות חולים בשנה הקודמת למועד החישוב.
{{ח:תת|(ג)}} כספים מסכום התשלום החודשי הקבוע שאינם מגיעים לבית חולים מסוים בשל תקנות משנה (א) ו־(ב), יחולקו בין שאר בתי החולים לפי תקנות אלה, ואם לא מגיעים כספים בשל תקנות משנה (א) ו־(ב) לבית חולים שאינו חלק מרשת, יחולקו הכספים כאמור בין שאר בתי החולים האחרים שאינם חלק מרשת.

{{ח:סעיף|4|העברת סכום התשלום החודשי הקבוע לבתי החולים|תיקון: תשפ״ד, תשפ״ד־2, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}}
{{ח:תת|(א)}} הציון היחסי של כל בית חולים כפי שחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}}, יוכפל בכל שנה בסכום כלל התשלומים החודשיים הקבועים שחולקו לכלל בתי החולים בשנה הקודמת ובמדד מודל התקצוב; הסכום שיתקבל מהכפלה זו, מחולק ב־12, יהיה הסכום החודשי שזכאי כל בית חולים לקבל.
{{ח:תת|(ב)}} מדד מודל תקצוב יחושב משקלול מדדי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שלהלן לפי ערכם במועד שבו עודכן המדד האחרון שעודכן לפני 15 באוקטובר בכל שנה, מבין שלושת המדדים, לפי השיעור היחסי של כל מרכיב, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} 75% – מדד שכר בתי חולים;
{{ח:תתת|(2)}} 15% – מדד תשומות הבנייה;
{{ח:תתת|(3)}} 10% – מדד המחירים לצרכן.

{{ח:סעיף|4|העברת סכום התשלום החודשי הקבוע לבתי החולים|תיקון: תשפ״ד, תשפ״ד־2, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנת 2026):}} הציון היחסי של כל בית חולים כפי שחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}}, יוכפל בכל שנה בסכום המכפלה של כלל התשלומים החודשיים הקבועים שחולקו לכלל בתי החולים בשנה הקודמת במדד מודל תקצוב, בתוספת 21.1 מיליון שקלים חדשים; הסכום שיתקבל ממשוואה זו, מחולק ב־12, יהיה הסכום החודשי שזכאי כל בית חולים לקבל.&quot;;

{{ח:סעיף|5|סכום תקצוב נוסף בעד תוכניות לאומיות ומודלי תמרוץ|תיקון: תשפ״ג, תשפ״ד, תשפ״ד־2, תשפ״ה}}
{{ח:ת}} נוסף על הסכום הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4}}, בכל שנה יחולק לכלל בתי החולים סכום נוסף בסך של 605.95 מיליון שקלים חדשים, בעד תוכניות לאומיות ומודלי תמרוץ לשיפור הרפואה, מתוכם 96.3 מיליון שקלים חדשים לפחות יוקצו לתוכניות לאומיות ארוכות טווח לתכנון התמחויות; סכום זה יחולק בהתאם למדדים שיקבע שר הבריאות לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 33|סעיף 33 לפקודת בריאות העם}}, לאחר שנטל את הסמכות לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 34|סעיף 34 לחוק–יסוד: הממשלה}}, והסכום שיחושב לכל בית חולים ייווסף לסכום התשלום החודשי שחושב לבית החולים לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4}}.

{{ח:סעיף|6|הודעה על סכום התשלום החודשי הקבוע לבתי החולים}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים יודיעו לכל בית חולים עד יום 1 בנובמבר בכל שנה מהו סכום התשלום החודשי הקבוע שישולם לו בשנה העוקבת בהתאם לציון היחסי שחושב בעבורו ולחלקו היחסי בסכום התקצוב בעד תוכניות לאומיות ומודלי תמרוץ לשיפור הרפואה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), אם בית החולים הוא חלק מרשת בתי חולים יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המנהל הכללי של הרשת יוכל לבקש מהממונה על התקציבים ומהמנהל הכללי של משרד הבריאות כי סכום התשלום החודשי הקבוע לכל אחד מבתי החולים שבבעלותו יחולק באופן שונה מהאמור בתקנות אלה;
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על האמור בפסקה (1), המנהל הכללי של הרשת יוכל לבקש כי סכום של עד 10% מכלל הסכומים שמגיעים לרשת בתי החולים לא יוקצה ישירות לבתי החולים של הרשת (להלן בתקנה זו – סכום נפרד);
{{ח:תתת|(3)}} אושרה בקשת המנהל הכללי של הרשת כאמור בפסקה (2), יחלק המנהל הכללי של הרשת את הסכום הנפרד לבתי החולים שברשת עד לסוף שנת הכספים;
{{ח:תתת|(4)}} לא הועברה בקשה כאמור בפסקת משנה (1) או (2) עד יום 21 בנובמבר, או לא אושרה עד יום 30 בנובמבר באותה השנה, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סכום התשלום החודשי הקבוע לרשת בתי החולים יחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2 עד 5}};
{{ח:תתתת|(ב)}} סכום התשלום החודשי הקבוע לכל בית חולים ברשת יועבר על פי שיעורו היחסי של כל בית חולים מסך כל התשלום החודשי הקבוע של אותה רשת בשנה הקודמת לחלוקה, בניכוי הסכום הנפרד;
{{ח:תתתת|(ג)}} הסכום הנפרד יחולק עד סוף שנת הכספים של אותה שנה על פי שיעורו היחסי של כל בית חולים מסך כל התשלום החודשי הקבוע של אותה רשת בשנה הקודמת לחלוקה; ואולם אם אושרה בקשה לחלוקת הסכום החודשי הקבוע באופן שונה מהאמור בתקנות אלה, לפי פסקה (1) – הסכום הנפרד יחולק בהתאם לחלוקה שאושרה.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה על התקציבים והמנהל הכללי של משרד הבריאות יודיעו למוסד לביטוח לאומי בכל שנה עד יום 15 בדצמבר מהו סכום התשלום החודשי שעליו להעביר לכל בית חולים בשנה הבאה, והמוסד יעביר סכום זה לכל בית חולים ב־12 תשלומים שווים עד ל־1 בכל חודש וזאת לאחר העברת התשלום החודשי הקבוע על ידי משרד הבריאות בתוספת הוצאות המוסד לביטוח לאומי הכרוכות בהעברת סכום התשלום החודשי הקבוע.
{{ח:תת|(ד)}} אם סכום התשלום החודשי הקבוע השתנה בשל {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנות 5}} {{ח:פנימי|סעיף 7|או 7}}, יודיעו הממונה על התקציבים והמנהל הכללי של משרד הבריאות למוסד לביטוח לאומי מהו סכום התשלום החודשי הקבוע המעודכן שעליו להעביר לכל בית חולים עד יום 1 בחודש שלאחר מועד השינוי.

{{ח:סעיף|7|הפחתת סכום התשלום החודשי הקבוע במקרה של פרסום מבחן תמיכה או הקצבה|תיקון: תשפ״ד־2, תשפ״ה, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} החליט שר הבריאות על פרסום מבחן תמיכה בהתאם לסמכותו לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק יסודות התקציב}}, המיועד לבתי החולים, או על הקצבה חדשה העולה על מיליון שקלים חדשים בשנה לבתי חולים ממשלתיים, שאינם במסגרת הסכם הבראה, יופחת סכום התמיכה או ההקצבה שיינתן לכל בית חולים במסגרת מבחן התמיכה או ההקצבה, מסכום התשלום המגיע לו מסכום התקצוב הנוסף בעד תוכניות לאומיות ומודלי תמרוץ לשיפור הרפואה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5}}, וזאת למעט כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הקצבות ליחידות סמך ויחידות מסונפות של משרד הבריאות הפועלות בתוך בתי החולים הממשלתיים;
{{ח:תת|(2)}} מבחני תמיכה או הקצבות חדשות בעבור פעילות פסיכיאטרית;
{{ח:תת|(3)}} מבחני תמיכה או הקצבות חדשות בעבור פעילות פיתוח;
{{ח:תת|(4)}} מבחני תמיכה או הקצבות חדשות בעבור פעילות רפואת שיניים המתקיימת בבתי חולים כלליים;
{{ח:תת|(5)}} מבחני תמיכה או הקצבות חדשות במסגרת פרויקטי בריאות דיגיטלית;
{{ח:תת|(6)}} מבחני תמיכה או הקצבות חדשות לפרויקטים של חטיבת טכנולוגיות במשרד הבריאות, בסכום של עד 3 מיליון שקלים חדשים לפרויקט;
{{ח:תת|(7)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: הוראות בעניין עמידת בתי החולים בכללי התקצוב}}

{{ח:סעיף|8|בית חולים יציב פיננסית}}
{{ח:תת|(א)}} בית חולים אשר עמד בתנאים המפורטים בתקנת משנה (ב) במשך שנתיים רצופות, יוכר לעניין תקנות אלה כבית חולים יציב פיננסית.
{{ח:תת|(ב)}} בכל שנה יבחנו המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים את איתנותו הפיננסית של כל בית חולים על פי נתוני שנת הכספים הקודמת, לפי אמות מידה אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בית החולים סיים את שנת הכספים בלא גירעון שנתי שוטף;
{{ח:תתת|(2)}} בשנים 2022 עד 2027 היחס השוטף של בית החולים עלה על 85%, והחל משנת 2028 היחס השוטף של בית החולים לא פחת מ־100%.
{{ח:תת|(ג)}} בחינה כאמור בתקנת משנה (ב) תתבצע על בסיס הדיווח שיעביר בית החולים בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 9|לתקנה 9(א)}} וכן על פי הדוח הכספי החתום שיגיש בית החולים בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 9|לתקנה 9(ב)}}; המנהל הכללי של משרד הבריאות יודיע לכל בית חולים עד יום 28 בפברואר בכל שנה, אם הוא נמצא יציב מבחינה פיננסית בהתאם לאמור בתקנת משנה (ב).
{{ח:תת|(ד)}} אם תוצאת הבחינה על בסיס הדוח הכספי החתום שיגיש בית החולים לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9(ב)}} תהיה שונה מתוצאת הבחינה על בסיס הדיווח שהעביר בית החולים לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9(א)}}, תובא בחשבון התוצאה שהתקבלה על בסיס הדוח הכספי החתום, והגדרתו של בית החולים כיציב פיננסית תעודכן בהתאם.

{{ח:סעיף|9|הגשת דיווח בשל שנת כספים שהסתיימה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בית חולים או מנהל הרשת יגיש למנהל הכללי של משרד הבריאות, לממונה על התקציבים ולחשב משרד הבריאות, עד יום 15 בפברואר בכל שנה, דיווח חתום ביד מנהל בית החולים בדבר ביצועיו בשנת הכספים שהסתיימה, אשר יכלול את הנתונים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הצגת ביצוע תקציב ביחס לתכנון;
{{ח:תתת|(2)}} דוח איוש משרות;
{{ח:תתת|(3)}} חובות ונכסים שוטפים;
{{ח:תתת|(4)}} יתרת הלוואות ואשראי בחלוקה לפי בנקים וגורמים אחרים.
{{ח:תת|(ב)}} בית חולים יגיש למנהל הכללי של משרד הבריאות, לחשב משרד הבריאות ולממונה על התקציבים, עד יום 15 ביולי בכל שנה, דוח כספי חתום ביד רואה החשבון המבקר לשנת הכספים הקודמת, ואת נתוני הדוח הכספי האמור בפילוח
{{ח:ת}} לפי כל אחד משדות הנתונים שבדוח בקובץ אקסל (Xml {{ח:הערה|[צ״ל: xsl])}}.

{{ח:סעיף|10|תקציב שנתי של בית החולים}}
{{ח:ת}} בכל שנה תקציב בית החולים המתוכנן לשנת הכספים העוקבת יעמוד בתנאים כמפורט להלן ביחס לשנת הכספים שהסתיימה:
{{ח:תת|(1)}} התקציב המתוכנן לא יכלול גירעון שנתי שוטף;
{{ח:תת|(2)}} החל משנת 2022 יוקצה שיעור של 1.5% מתקציב ההוצאות של בית החולים לסעיף הוצאות לתחזוקה מונעת; שיעור זה יגדל בכל שנה ב־0.5 נקודות האחוז עד לשיעור של 3% החל משנת 2025 ואילך;
{{ח:תת|(3)}} אם מנוהל תקציב פיתוח על ידי בית החולים, הוא ינוהל בחשבון ייעודי.

{{ח:סעיף|11|דיווח תחזית תקציבית שנתית}}
{{ח:ת}} בית חולים או מנהל הרשת יגיש עד יום 31 בדצמבר בכל שנה למנהל הכללי של משרד הבריאות, לחשב משרד הבריאות ולממונה על התקציבים את הדוחות והנתונים האלה:
{{ח:תת|(1)}} תקציב בית החולים המתוכנן לשנת הכספים העוקבת אשר עומד בכלל התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 10|בתקנה 10}};
{{ח:תת|(2)}} אם בית החולים אינו חלק מרשת בתי חולים – תזרים המזומנים הרבעוני המתוכנן בשנת הכספים העוקבת;
{{ח:תת|(3)}} מצבת כוח האדם המתוכננת לשנת הכספים העוקבת;
{{ח:תת|(4)}} פירוט מצב כלל החובות של בית החולים נכון ליום 1 בדצמבר;
{{ח:תת|(5)}} תקציב הפיתוח של בית החולים לשנת הכספים העוקבת, ככל האפשר.

{{ח:סעיף|12|אי–&lt;wbr&gt;הגשת דיווח תחזית שנתית}}
{{ח:ת}} לא הגיש בית החולים את כלל הדיווחים לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}} או שהוגש תקציב שנתי שאינו עומד בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10(1)}} לגבי שנת התקציב העוקבת, עד למועד תיקון הליקויים כאמור יחולו על בית החולים ההוראות האלה:
{{ח:תת|(1)}} בית החולים לא יהיה רשאי לבצע רכש בשווי של למעלה מחצי מיליון שקלים חדשים להזמנה אחת בלא קבלת אישור של ועדת החריגים לרכש, למעט רכש תרופות;
{{ח:תת|(2)}} בית החולים לא יהיה רשאי לאשר הזמנות בעבור פרויקטי פיתוח בלא אישור ועדת חריגים לפיתוח;
{{ח:תת|(3)}} בית החולים לא יהיה רשאי לקלוט כוח אדם בלא קבלת אישור ועדת חריגים כוח אדם, אלא אם כן מדובר בקליטת עובד חדש חלף עובד שעזב ובשכר שלא עולה על שכרו.

{{ח:סעיף|13|דיווח רבעוני}}
{{ח:תת|(א)}} אם בית חולים לא הוכר כבית חולים יציב פיננסית, יגיש בית החולים בכל שנה לא יאוחר מהתאריכים 15 במאי, 15 באוגוסט, ו־15 בנובמבר, דיווח בדבר הרבעון שקדם למועד הדיווח אשר יכלול את הנתונים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הצגת ביצוע תקציב ביחס לתכנון ותחזית תקציב שנתית עדכנית;
{{ח:תתת|(2)}} דוח איוש משרות;
{{ח:תתת|(3)}} דוח גיול ספקים;
{{ח:תתת|(4)}} יתרת הלוואות ואשראי בחלוקה לפי בנקים וגורמים אחרים;
{{ח:תתת|(5)}} אם בית החולים אינו חלק מרשת בתי חולים – תזרים המזומנים;
{{ח:תתת|(6)}} מאזן בוחן.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) {{ח:פנימי|סעיף 8|ובתקנה 8(א)}}, אם בית חולים לא הוגדר בשנה מסוימת כבית חולים יציב פיננסית בשל כך שסיים את שנת הכספים בגירעון שנתי שוטף של עד 5 מיליון שקלים חדשים, ואת השנה העוקבת הוא סיים בלא גירעון שוטף – לא יידרש לדיווחים כאמור בתקנת משנה (א) בשנה העוקבת לשנה שאותה סיים בלא גירעון שוטף כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), המנהל הכללי של משרד הבריאות או הממונה על התקציבים רשאים, אם ראו צורך בכך, לדרוש מבית חולים דיווח רבעוני אף אם הוגדר כבית חולים יציב פיננסית.

{{ח:סעיף|14|אי–&lt;wbr&gt;מסירת דיווח}}
{{ח:ת}} לא הגיש בית החולים את הדיווח הרבעוני כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בתקנה 13}}, עד להגשת הדיווח כאמור, יוטלו על בית החולים המגבלות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בתקנה 12}}.

{{ח:סעיף|15|מתכונת דיווח}}
{{ח:ת}} הגשת הדיווחים כאמור בתקנות אלה תיעשה בהתאם למתכונת המפורטת {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, והם יכללו את כלל הפעילות המתבצעת בבית החולים וחברות בנות.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: ועדות חריגים}}

{{ח:סעיף|16|ועדת חריגים כוח אדם|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} ועדת חריגים כוח אדם תכלול את החברים האלה:
{{ח:תת|(1)}} נציג משרד הבריאות;
{{ח:תת|(2)}} נציג הממונה על התקציבים;
{{ח:תת|(3)}} אם בית החולים הוא חלק מרשת בתי חולים – נציג הרשת.

{{ח:סעיף|17|ועדת חריגים לפיתוח|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} ועדת חריגים לפיתוח תכלול את החברים האלה:
{{ח:תת|(1)}} נציג משרד הבריאות;
{{ח:תת|(2)}} נציג הממונה על התקציבים;
{{ח:תת|(3)}} נציג החשב הכללי;
{{ח:תת|(4)}} נציג מינהל תכנון, פיתוח ובינוי מוסדות רפואה במשרד הבריאות;
{{ח:תת|(5)}} אם בית החולים הוא חלק מרשת בתי חולים – נציג הרשת.

{{ח:סעיף|18|ועדת חריגים לרכש|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} ועדת חריגים לרכש תכלול את החברים האלה:
{{ח:תת|(1)}} נציג משרד הבריאות;
{{ח:תת|(2)}} נציג חטיבת הרפואה;
{{ח:תת|(3)}} נציג הממונה על התקציבים;
{{ח:תת|(4)}} נציג החשב הכללי;
{{ח:תת|(5)}} אם בית החולים הוא חלק מרשת בתי חולים – נציג הרשת.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: מגבלות שיוטלו על בתי חולים שאינם עומדים באמות מידה פיננסיות כאמור {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק ג׳}}}}

{{ח:סעיף|19|כלים ומגבלות שיופעלו כלפי בית חולים שחרג מיעדיו הפיננסיים במהלך שנת התקציב}}
{{ח:תת|(א)}} לעניין בתי חולים שלא הוכרו כבתי חולים יציבים פיננסית, או בתי חולים יציבים פיננסית אשר המנהל הכללי של משרד הבריאות או הממונה על התקציבים דרשו לגביהם דיווח רבעוני כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בתקנה 13(ג)}}, בכל רבעון ימדדו המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים, על פי הדוח הרבעוני שיגיש בית החולים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בתקנה 13}}, את עמידתו של בית החולים ביעדים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 4|בטור א׳ לתוספת הרביעית}}, ואם בית החולים חרג מיעד בשיעור הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 4|בטור ב׳}}, יינתן לבית החולים ניקוד שלילי כאמור {{ח:פנימי|תוספת 4|בטור ג׳ לצידו}}.
{{ח:תת|(ב)}} צבר בית חולים ברבעון מסוים ניקוד שלילי, יוטלו עליו המגבלות האלה לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} צבר בית החולים ניקוד שלילי כמפורט להלן ברבעון הראשון של השנה, יוטלו על בית החולים המגבלות האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עד 2 נקודות שליליות – ועדת הפרויקטים ופורום היחידות במשרד הבריאות לא יהיו רשאים לדון בבקשות של בית החולים לפרויקטים ויחידות חדשות שטרם אושרו;
{{ח:תתתת|(ב)}} 3 עד 4 נקודות שליליות – המגבלות המפורטות בפסקת משנה (א), ונוסף עליהן בית החולים לא יהיה רשאי לבצע רכש בשווי של למעלה מחצי מיליון שקלים חדשים להזמנה אחת, בלא קבלת אישור של ועדת החריגים לרכש, למעט רכש תרופות, ולא יהיה רשאי לאשר הזמנות פיתוח בלא אישור ועדת חריגים לפיתוח;
{{ח:תתתת|(ג)}} 5 נקודות שליליות ומעלה – המגבלות המפורטות בפסקאות משנה (א) ו־(ב) ונוסף על כך בית החולים לא יהיה רשאי לקלוט כוח אדם חדש, אלא אם כן מדובר בקליטת עובד חדש חלף עובד שעזב ובשכר שלא עולה על שכרו, או לבצע העלאות שכר, למעט העלאות שכר לפי דין, הסכם קיבוצי או צו הרחבה, בלא קבלת אישור ועדת חריגים כוח אדם, והוא יעלה את התקורות שהוא מקבל מחברות בנות או מתאגיד הבריאות שלצידו בשיעור של 5%;
{{ח:תתת|(2)}} צבר בית החולים ניקוד שלילי כמפורט להלן ברבעון השני של השנה, יוטלו על בית החולים המגבלות האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עד 2 נקודות שליליות – יוטלו על בית החולים המגבלות כאמור בפסקת משנה (1)(ב);
{{ח:תתתת|(ב)}} 3 ומעלה נקודות שליליות – יוטלו על בית החולים המגבלות כאמור בפסקת משנה (1)(ג);
{{ח:תתתת|(3)}} צבר בית החולים ניקוד שלילי ברבעון השלישי של השנה – יוטלו על בית החולים המגבלות כאמור בפסקת משנה (1)(ג).
{{ח:תת|(ג)}} תקנות משנה (א) ו־(ב) לא יחולו על בית חולים שנמצא בהסכם הבראה, אלא אם כן במסגרת הסכם ההבראה נקבע אחרת.

{{ח:סעיף|20|הסרת מגבלות}}
{{ח:ת}} בית חולים שהוטלו עליו מגבלות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בתקנות 19}} {{ח:פנימי|סעיף 21|ו־21}} אשר נמצא שהוא תיקן את החריגה שבשלה הוטלו המגבלות, יסירו מעליו המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים את המגבלות שהוטלו כאמור.

{{ח:סעיף|21|מגבלות שיוטלו על בית חולים שחרג מתקציבו בסוף שנת התקציב|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} סיים בית חולים שנת תקציב מסוימת, בהתאם לדיווח שהוגש ב־15 בפברואר או בהתאם לדוח הכספי החתום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנה 9}}, בגירעון שנתי שוטף שבין 5 ל־9 מיליון שקלים חדשים, או שהיחס השוטף שלו בשנת תקציב מסוימת היה נמוך מ־85%, יוטלו עליו בשנה העוקבת המגבלות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} ועדת הפרויקטים ופורום היחידות במשרד הבריאות לא יהיו רשאים לדון בבקשות של בית החולים לפרויקטים ויחידות חדשות שטרם אושרו;
{{ח:תתת|(2)}} בית החולים לא יהיה רשאי לבצע רכש בשווי של למעלה מחצי מיליון שקלים חדשים להזמנה אחת, בלא קבלת אישור של ועדת החריגים לרכש, למעט רכש תרופות, ולא יהיה רשאי לאשר הזמנות פיתוח בלא אישור ועדת חריגים לפיתוח;
{{ח:תתת|(3)}} בית החולים יעלה את התקורות שהוא מקבל מחברות בנות או מתאגיד הבריאות שלצידו בשיעור הגירעון ובשיעור השווה להיקף החריגה משיעור החובות השוטפים שנקבע בתקנת משנה (א), לפי העניין, ועד לשיעור של 40%.
{{ח:תת|(ב)}} סיים בית חולים שנת תקציב מסוימת, לדיווח שהוגש ב־15 בפברואר או בהתאם לדוח הכספי החתום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנה 9}}, בגירעון שבין 10 ל־12 מיליון שקלים חדשים, או שהיחס השוטף שלו בשנת תקציב מסוימת היה נמוך מ־83%, יוטלו עליו בשנה העוקבת המגבלות המפורטות בתקנת משנה (א) ונוסף על כך בית החולים לא יהיה רשאי לקלוט כוח אדם חדש, אלא אם כן מדובר בקליטת עובד חדש חלף עובד שעזב ובשכר שלא עולה על שכרו, או לבצע העלאות שכר, למעט העלאות שכר לפי דין, הסכם קיבוצי או צו הרחבה, בלא קבלת אישור ועדת חריגים כוח אדם.
{{ח:תת|(ג)}} סיים בית חולים שנת תקציב מסוימת, בהתאם לדיווח שהוגש ב־15 בפברואר או בהתאם לדוח הכספי החתום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנה 9}}, בגירעון העולה על 13 מיליון שקלים חדשים, או שהיחס השוטף שלו בשנת תקציב מסוימת היה נמוך מ־80%, יוטלו עליו בשנה העוקבת המגבלות המפורטות בתקנת משנה (ב) ונוסף על כך ימונה לו על ידי משרד הבריאות רואה חשבון מדווח אשר יעביר למשרד הבריאות ולמשרד האוצר דיווחים שוטפים על מצבו הפיננסי של בית החולים.
{{ח:תת|(ד)}} סיים בית חולים שנת תקציב מסוימת, בהתאם לדיווח שהוגש ב־15 בפברואר או בהתאם לדוח הכספי החתום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנה 9}}, בגירעון העולה על 30 מיליון שקלים חדשים, יוטלו עליו בשנה העוקבת המגבלות המפורטות בתקנת משנה (ב) ונוסף על כך ימנה לו החשב הכללי, חשב מלווה לתקופה של שנה; סמכויות החשב המלווה יהיו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}.
{{ח:תת|(ה)}} החשב הכללי יעביר למנהל הכללי של משרד הבריאות שלושה מועמדים לתפקיד החשב המלווה של בית החולים, והמנהל הכללי של משרד הבריאות יבחר אחד ממועמדים אלה ויודיע על כך לחשב הכללי; אם לא בחר המנהל הכללי של משרד הבריאות חשב מלווה לבית החולים מתוך המועמדים שהועברו כאמור, בתוך 14 ימים, יבחר החשב הכללי את החשב המלווה לבית החולים.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|21א|קיזוז סכום הגירעון השנתי של בית חולים ממשלתי שכיסתה המדינה|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} סיים בית חולים ממשלתי כללי, למעט תאגיד הבריאות שלצידו, שנת תקציב מסוימת בגירעון שכיסתה המדינה, יקוזז סכום הגירעון שכוסה כאמור מהתשלום המגיע לבית החולים לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4}} לפי פריסה שעליה יחליטו הממונה על התקציבים והמנהל הכללי של משרד הבריאות, כך שהסכום שכיסתה המדינה יוחזר לקופת המדינה.

{{ח:סעיף|22|הוראות בעניין בית חולים שבבעלות קופת חולים}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בתקנות 19}} {{ח:פנימי|סעיף 21|ו־21}}, אם בית חולים הוא בבעלות ישירה או עקיפה של קופת חולים, לא יחולו המגבלות האמורות בתקנות אלה, אלא בהחלטת המנהל הכללי של קופת החולים.
{{ח:תת|(ב)}} חרגה קופת חולים מתקציבה בהתאם לדוח המסכם על פעילות קופות החולים, רשאים המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים להפעיל את המגבלות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 19|בתקנות 19}} {{ח:פנימי|סעיף 21|ו־21}} על כלל בתי החולים שבבעלות ישירה או עקיפה של אותה קופת החולים.

{{ח:סעיף|23|הוראות מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} עד לקביעת מדדים לחלוקת סכום תקצוב נוסף בעד תוכניות לאומיות ומודלי תמרוץ לשיפור הרפואה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5}}, יחולק הסכום האמור בהתאם לאופן שבו חולקו מבחני התמיכה שקבע שר הבריאות לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק יסודות התקציב}} וההקצבות בעבור תוכניות לאומיות ומודלי תמרוץ לשיפור הרפואה בשנת 2019; נקבעו מדדים כאמור, יחולקו כספים לפיהם, ויקוזזו או יושלמו, לפי העניין, כספים שחולקו באותה השנה לפי מנגנון התקצוב הקבוע.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(א)}}, בשנת 2022 מחזור הכנסותיו השנתי של בית החולים משירותים רפואיים נטו מקופות חולים יחושב על פי נתוני שנת 2019.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6(א)}}, בנוגע לסכום התשלום החודשי הקבוע שישולם בשנת 2022 תימסר הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה האמורה}} עד יום א׳ באייר התשפ״ב (2 במאי 2022).
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6(ב)}}, בנוגע לסכום התשלום החודשי הקבוע שישולם בשנת 2022, בקשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה האמורה}} תוגש עד יום י״ד באייר התשפ״ב (15 במאי 2022), ואם לא הוגשה בקשה כאמור עד למועד האמור, יחליט הממונה על התקציבים על סכומי החלוקה לכל בית חולים.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בתקנה 8(ב)}}, בשנת 2022 כלל בתי החולים יוכרזו כיציבים מבחינה פיננסית, ושנת 2021 לא תבוא במניין השנים לבחינת יציבות בתי החולים.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנה 11}}, בשנת 2022 יוגשו הדוחות והנתונים האמורים בתקנה זו עד ליום ב׳ בסיוון התשפ״ב (1 ביוני 2022).
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5|בפרט (5) לתוספת השנייה}}, בשנת 2022 מחזור ההכנסות השנתי של בית החולים משירותים רפואיים נטו, יחושב על פי נתוני שנת 2020 ולא כמפורט בדוח השנתי החתום האחרון.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1 – הגדרה ”מספר מיטות אשפוז מתוקננות“}})}}}}
{{ח:קטע3||משקל יחסי בהתאם לסוג מיטה}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} כל סוג מיטה המופיע בתעודת רישום של בית החולים והמפורט בטור א׳ להלן, יוכפל במשקל המפורט בטור ב׳ שלצידו:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} מחלקה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;75px&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} משקל&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול מיוחד ביילוד&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;22&quot;&gt;3.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ אונקולוגיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ השתלת איברים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ חזה ולב ילדים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ ילדים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ יילודים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ כוויות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ כוויות ילדים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ כירורגיה חזה ולב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ כירורגיה כללית&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ כירורגיה לב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ כלי דם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ כללי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ כללי ביניים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ לב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ לב ביניים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ מח עצם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ נוירוכירורגיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ נוירולוגיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ נשימתי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ שבץ מוחי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כוויות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ פנימי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פנימית מוגבר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כירורגיה כללית מוגבר&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;1.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שיקום נשימתי מוגבר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;26א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הנשמה ממושכת&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א.א.ג וכירורגיה ראש וצוואר&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;57&quot;&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אונקולוגיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;29&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אונקולוגיה ילדים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אורולוגיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אורולוגיה ילדים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אורתואונקולוגיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אורתופדיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אורתופדיה ילדים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אנדוקרינולוגיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גינקואונקולוגיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גסטרואנטרולוגיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;המטואונקולוגיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;39&lt;/td&gt;&lt;td&gt;המטואונקולוגיה ילדים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;המטולוגיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הפרעות אכילה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הפרעות אכילה ילדים ונוער&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;44&lt;/td&gt;&lt;td&gt;היריון בר סיכון&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;45&lt;/td&gt;&lt;td&gt;השתלת איברים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;46&lt;/td&gt;&lt;td&gt;השתלת מח עצם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;השתלת מח עצם ילדים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;וידאו EEG&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול סגור בהפרעות אכילה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול תומך/פליאטיבי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;51&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טראומה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יולדות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;53&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ילדים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;54&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כירורגיה חזה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כירורגיה חזה ולב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;56&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כירורגיה חזה ולב ילדים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;57&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כירורגיה ילדים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;58&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כירורגיה כלי דם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;59&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כירורגיה כללית&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כירורגיה כף יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כירורגיה לב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;62&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כירורגיה עמוד שדרה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;63&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כירורגיה פלסטית&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;64&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כף רגל סוכרתית&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נוירוכירורגיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;66&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נוירולוגיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;67&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נוירולוגיה ילדים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;68&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נפגעי תקיפה מינית&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נפרולוגיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;71&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עור ומין&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;72&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עיניים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פה ולסתות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;74&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פנימית&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פנימית גריאטרית&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;76&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסיכיאטריה פעילה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;77&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסיכיאטריה פעילה ילדים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;78&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסיכיאטריה פעילה ילדים ונוער&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;79&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קרדיולוגיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קרדיולוגיה ילדים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;81&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ריאות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;82&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שבץ מוחי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;83&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שיקום ילדים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;84&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;85&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גריאטריה שיקום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;השהיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;87&lt;/td&gt;&lt;td&gt;השהיה ילדים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;88&lt;/td&gt;&lt;td&gt;השהיה מיילדות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;89&lt;/td&gt;&lt;td&gt;השהיה נשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול תומך/פליאטיבי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;91&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול תומך/פליאטיבי אונקולוגיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;92&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול תומך/פליאטיבי איידס&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;93&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סיעוד מורכב תומך&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;94&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ראומטולוגיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;95&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שיקום אורתופדי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שיקום כללי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;96&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שיקום נוירולוגי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(4)}})}}}}
{{ח:קטע3||מאפיינים לחישוב בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 2|לתקנה 2(4)}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} מאפיינים&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מקדם&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מקדם אינטגרציה אנכית – בית החולים הוא בבעלות ישירה או עקיפה של קופת חולים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.7&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בית חולים שהוא מרכז על – בית חולים המוכר כמרכז על אזורי על ידי משרד הבריאות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.65&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בית חולים בפריפריה הגאוגרפית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בית חולים שהוא חלק מרשת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.975&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שיעור ההכנסה של בית החולים משירותי רפואה פרטיים מתוך מחזור ההכנסות משירותים רפואיים נטו מקופות החולים בשנת הדוח השנתי החתום האחרון – ייקרא ערך S&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(S-0.85)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שיעור ההכנסה של בית החולים משירותים רפואיים בעבור מבוטחי קופת חולים שהיא הבעלים שלו, מתוך מחזור ההכנסות משירותים רפואיים נטו בשנת הדוח השנתי החתום האחרון עולה על 50% מהמחזור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.856&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;(7)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שיעור ההכנסה של בית החולים מלידות מתוך מחזור ההכנסות משירותים רפואיים נטו בשנת הדוח השנתי החתום האחרון – ייקרא ערך L&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;(1-L)&lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt;&lt;/span&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 15|תקנה 15}})}}}}
{{ח:קטע3||מתכונת הדיווחים של בתי החולים}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} דוח ביצוע ותכנון תקציב לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנות 9(א)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 13|ו־13(א)(1)}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} קטגוריה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} תיאור פעילות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;6&quot;&gt;הכנסות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הכנסות מקופות חולים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הכנסות מלידות ופגים מזכים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הכנסות ממיון&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הכנסות ממבטחים אחרים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;'''סך כל ההכנסות'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;'''סך כל ההנחות'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;'''סך כל ההכנסות לאחר קיזוז ההנחות'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;8&quot;&gt;הוצאות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;'''סך כל הוצאות שכר'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;'''סך כל הוצאות אספקה ושירותים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;'''סך כל הוצאות הנהלה וכלליות'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;'''הוצאות מימון'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;'''סך כל ההוצאות'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;'''סך כל הגירעון לפני תמיכות'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;'''הכנסות נוספות'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הכנסות שונות (תמיכות, תרומות)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;'''גירעון'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;'''גירעון בלא פחת'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} דוח ביצוע ותכנון מצבת ואיושי משרות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנות 9(א)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 13|ו־13(א)(2)}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 50%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;כוח אדם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;רופאים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אחיות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מקצועות הבריאות (פרא־רפואי)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מינהל ומשק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הנהלה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} דוח חובות ונכסים שוטפים לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9(א)(3)}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סעיף&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנת הכספים שהסתיימה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;'''רכוש שוטף:'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מזומנים ושווי מזומנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פיקדונות בבנקים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;השקעות בניירות ערך סחירים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לקוחות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חייבים בעד שירותים רפואיים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חייבים שונים ויתרות חובה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מלאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תרומות, הקצבות ומענקים לקבל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אחרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;משרד הבריאות (ממשלתיים בלבד)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;'''סך כל הרכוש השוטף'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;'''התחייבויות שוטפות:'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אשראי מתאגידים בנקאיים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספקים ונותני שירותים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;זכאים שונים ויתרות זכות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בעלי שליטה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;התחייבויות שוטפות אחרות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;משרד הבריאות (ממשלתיים בלבד)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;'''סך התחייבויות שוטפות'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} דוח יתרת הלוואות ואשראי לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנות 9(א)(4)}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11(4)}} {{ח:פנימי|סעיף 13|ו־13(א)(4)}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בנק/מקדמות מלקוחות/&lt;wbr&gt;קרן/&lt;wbr&gt;מוסדות מדינה/ספקים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גובה מסגרת מרבית/חוב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} דוח תקציב פיתוח מתוכנן לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11(5)}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סטטוס&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תקציב הפרויקט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ביצוע מצטבר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יתרת תקציב מצטבר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תחזית תקציב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הערות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סל כל הפרויקטים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הצטיידות שבר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סך כל תקציב הפיתוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 19|תקנה 19(א)}})}}}}
{{ח:קטע3||כלים ומגבלות שיופעלו כלפי בית חולים שחרג מיעדיו הפיננסיים במהלך שנת התקציב}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;35%&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} היעד&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;50%&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} שיעור החריגה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} מספר הנקודות השליליות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;הגירעון השנתי השוטף הצפוי בסיום שנת התקציב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־5 עד 9 מיליון שקלים חדשים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 9 עד 12 מיליון שקלים חדשים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 12 מיליון שקלים חדשים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;היחס השוטף של בית החולים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעל 83% עד 85%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מ־80% עד 83%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מתחת ל־80%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 21|תקנה 21(ד)}})}}}}
{{ח:קטע3||סמכויות החשב המלווה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} מונה חשב מלווה, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} החשב המלווה יפקח על מערך ההכנסות של בית החולים מכל מקור שהוא, ורשאי הוא לתת לבית החולים הוראות לעניין הפיקוח כאמור;
{{ח:תת|(2)}} החל ממועד מינויו של חשב מלווה, לא יתחייב בית החולים בכל דרך שהיא בהתחייבות כספית או בהתחייבות אחרת אשר לה השלכה ישירה על מצבו הכספי, וכן לא ייטול על עצמו מחויבות כספית אחרת כלשהי, או יבצע כל פקודת שחרור, המחאה או העברה כספית בחשבון בנק שברשותו או ממנו, אלא אם כן אושר הדבר מראש בידי החשב המלווה ובית החולים ייתן לחשב המלווה הרשאות חתימה לצורך כך; בבית חולים ממשלתי כללי, הרשאות החתימה יוענקו על ידי החשב הכללי לפי {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה|חוק נכסי המדינה, התשי״א–1951}};
{{ח:תת|(3)}} החל ממועד מינויו של חשב מלווה, לא יקבל בית החולים עובד ולא יקבע את תנאי העסקתו, וכן לא ישנה את תנאי העסקתם של עובדיו אלא באישור החשב המלווה; החשב המלווה רשאי לסרב לתת את אישורו משיקולים תקציביים בלבד; מונה אדם לעובד בית החולים בניגוד לאמור, רשאי החשב המלווה להורות לבית החולים לפעול לסיום העסקתו; לעניין זה, ”עובד בית החולים“ – לרבות עובד ארעי, עובד זמני ועובד על פי חוזה מיוחד;
{{ח:תת|(4)}} כל נושא תפקיד ניהולי בבית החולים חייב למלא אחר הוראות החשב המלווה שניתנו במסגרת סמכויותיו ומכוחן, ולספק לו כל מידע, הרשאות צפייה בכלל מערכות המידע של בית החולים, השתתפות בישיבות בבית החולים וכל מסמך הדרושים לו לשם מילוי תפקידיו.

{{ח:חתימות|י״ג בניסן התשפ״ב (14 באפריל 2022)}}
* '''אביגדור ליברמן'''&lt;br&gt;שר האוצר
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>gvfo0zgu34gxgsrb0cuw8hsqb099oi3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3086794</id>
      <parentid>3086778</parentid>
      <timestamp>2026-10-04T06:30:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3086783] תיקון תשפ&quot;ז</comment>
      <origin>3086794</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="66019" sha1="4hi68j4ijtk9cv1720qyj1hjrnsgme9" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (תקצוב לאומי) (תשלום חודשי קבוע לבתי חולים ציבוריים כלליים), התשפ״ב–2022}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ב, 2776|תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים) (תשלום חודשי קבוע לבתי חולים ציבוריים כלליים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10143.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 369|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10403.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 106|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10820.pdf}}, {{ח:תיבה|1094|תיקון (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11028.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 740|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11647.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 442|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12140.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 86|תיקון [תשפ״ו] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12536.pdf}}, {{ח:תיבה|87|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12536.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (תקצוב לאומי)#סעיף 9|סעיף 9}} {{ח:חיצוני|חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (תקצוב לאומי)|לחוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (תקצוב לאומי), התשפ״ב–2021}} (להלן – החוק), בהסכמת שר הבריאות, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: חישוב התשלום החודשי הקבוע}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: הוראות בעניין עמידת בתי החולים בכללי התקצוב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: ועדות חריגים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: מגבלות שיוטלו על בתי חולים שאינם עומדים באמות מידה פיננסיות כאמור בפרק ג׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה: {{מוקטן|משקל יחסי בהתאם לסוג מיטה}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה: {{מוקטן|מאפיינים לחישוב בהתאם לתקנה 2(4)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית: {{מוקטן|מתכונת הדיווחים של בתי החולים}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית: {{מוקטן|כלים ומגבלות שיופעלו כלפי בית חולים שחרג מיעדיו הפיננסיים במהלך שנת התקציב}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית: {{מוקטן|סמכויות החשב המלווה}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשפ״ד, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית חולים“ – בית חולים ציבורי כללי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (תקצוב לאומי)|בחוק}}, ולעניין בית חולים ממשלתי כללי – לרבות תאגיד הבריאות שלצידו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית חולים בפריפריה גאוגרפית“ – בית חולים הנמצא ביישוב שערך מדד הפריפריאליות שלו נמוך מ־0.7; אם בית החולים נמצא מחוץ ליישוב, או ביישוב שאין לו ערך במדד הפריפריאליות, יהיה ערך הפריפריאליות שלו הערך של היישוב הקרוב ביותר אליו שהוא בעל ערך פריפריאליות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית חולים יציב פיננסית“ – בית חולים שנחשב יציב מבחינה פיננסית לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גירעון שנתי שוטף“ – פער שלילי בין ההכנסות השוטפות לבין ההוצאות השוטפות בנטרול הפחת השנתי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת חריגים כוח אדם“ – ועדה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת חריגים לפיתוח“ – ועדה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|תקנה 17}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת חריגים לרכש“ – ועדה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|תקנה 18}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת פרויקטים“ – ועדה במשרד הבריאות שממליצה למנהל הכללי של משרד הבריאות על מתן אישורי הקמה בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24א|לסעיף 24א לפקודת בריאות העם}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחס שוטף“ – היחס בין הנכסים השוטפים לבין ההתחייבויות השוטפות במאזן בית החולים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדדי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה“ – שיעור השינוי השנתי של המדדים המרכיבים את מדד מודל התקצוב, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפי השוואת ממוצע המדדים ב־12 החודשים האחרונים ל־12 החודשים שקדמו להם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד מודל תקצוב“ – לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ממונה על התקציבים“ – ממונה על התקציבים במשרד האוצר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר מיטות אשפוז מתוקננות“ – מספר מיטות האשפוז כפי שהופיעו בתעודת רישומו של בית החולים במועד החישוב ולפי התחשיב {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, למעט מיטות גריאטריה סיעודית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכום התשלום החודשי הקבוע“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סמנכ״ל“ – סגן המנהל הכללי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערך מדד פריפריאליות“ – הערך של מדד הפריפריאליות הניתן ליישוב על פי מדד הפריפריאליות 2015 שפורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודש אפריל 2019, {{ח:חיצוני|https://www.cbs.gov.il/he/publications/doclib/2019/1732/tab02.xls|ונמצא בקישור https://www.cbs.gov.il/&lt;wbr&gt;he/&lt;wbr&gt;publications/&lt;wbr&gt;doclib/&lt;wbr&gt;2019/&lt;wbr&gt;1732/&lt;wbr&gt;tab02.xls}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פורום יחידות“ – ועדה במשרד הבריאות שממליצה למנהל הכללי של משרד הבריאות על מתן אישורים להקמת יחידות חדשות בבתי החולים בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24א|לסעיף 24א לפקודת בריאות העם}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת בתי חולים“ – מספר בתי חולים מאוגדים תחת אותו מבנה בעלות או בתי החולים הממשלתיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שדה קליני“ – סבב הכשרה בבית חולים במחלקה פנימית, במחלקת נשים, במחלקת כירורגיה, במחלקת ילדים או במחלקת פסיכיאטריה, של סטודנט ישראלי לרפואה הלומד במוסד לימוד ישראלי, שלא במסגרת תוכנית לסטודנטים מחוץ לארץ, בשנות הלימוד הרביעית עד השישית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שר״פ“ – מתן שירות רפואי בבית חולים תמורת תשלום מקופת חולים במסגרת שירותי בריאות נוספים הניתנים מכוח {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 10|סעיף 10 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}}, או מחברת ביטוח כחלק מפוליסת ביטוח בריאות פרטית של תושב ישראלי, או מהתושב עצמו, בנוגע לכל שירות רפואי, למעט שירותים רפואיים שהוחרגו על ידי המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים באוצר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחזוקה מונעת“ – פעולה המתבצעת לצורך שיפור ושמירה על תקינות מיתקני בית החולים או טיפולים שוטפים למניעת תקלות שבר שבית החולים מבצע בפרקי זמן קבועים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכניות לאומיות לשיפור הרפואה“ – תוכניות שמקיים משרד הבריאות בתחומים שונים כדי להביא לשיפור באיכות הטיפול הרפואי הניתן באותם תחומים, בין השאר, על ידי מתן תמריץ כספי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקורה“ – תשלום שמשולם לבית החולים בעד שימוש בתשתיות שלו.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: חישוב התשלום החודשי הקבוע}}

{{ח:סעיף|2|אופן חישוב התשלום החודשי הקבוע}}
{{ח:ת}} סכום התשלום החודשי הקבוע שיועבר לכל בית חולים לפי {{ח:חיצוני|חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (תקצוב לאומי)#סעיף 9|סעיף 9 לחוק}}, יחושב בהתאם להוראות האלה:
{{ח:תת|(1)}} לכל בית חולים יחושב החלק היחסי שלו במספר מיטות האשפוז המתוקננות ממספר מיטות האשפוז המתוקננות בכלל בתי החולים, וערך זה ייקרא A;
{{ח:תת|(2)}} לכל בית חולים יחושב החלק היחסי שלו במספר השדות הקליניים בכלל בתי החולים בהתאם למידע הקיים במשרד הבריאות במועד החישוב, אשר יפורסם לכלל בתי החולים, וערך זה ייקרא B;
{{ח:תת|(3)}} משקלו הבסיסי של כל בית החולים בסכום התשלום החודשי הקבוע ייקבע בהתאם לנוסחה הזו: A*90% + B*10%;
{{ח:תת|(4)}} כל מאפיין המפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור א׳ לתוספת השנייה}} ומתקיים בבית החולים, יוכפל משקלו הבסיסי של כל בית חולים כפי שחושב בפסקה (3) במקדם הנוגע לעניין המפורט בטור ב׳ לצידו; תוצאת מכפלת כל המאפיינים תוכפל במשקלו הבסיסי של כל בית חולים ותיקרא ”הציון המשוקלל של בית החולים“;
{{ח:תת|(5)}} הציונים המשוקללים של כלל בתי החולים יתוקננו כך שסך כל ציוני בתי החולים יסתכמו למאה ולכל בית חולים ייקבע הציון היחסי מתוך סך הציון האמור.

{{ח:סעיף|3|הגבלת סכום התשלום החודשי הקבוע}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}}, סכום התשלום החודשי הקבוע שיחושב לכל בית חולים, לא יעלה על 20% ממחזור הכנסותיו השנתי של בית החולים משירותים רפואיים נטו מקופות חולים בשנה הקודמת למועד החישוב; לעניין תקנה זו, ”מחזור הכנסותיו השנתי של בית החולים משירותים רפואיים נטו מקופות החולים“ – כפי שהוא מופיע בדוח המבוקר של בית החולים החתום בידי רואה החשבון המבקר של בית החולים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), אם בית חולים הוא חלק מרשת בתי חולים – סכום התשלום החודשי הקבוע שיחושב לכל רשת בתי חולים, לא יעלה על 20% ממחזור ההכנסות של רשת בתי החולים משירותים רפואיים נטו מקופות חולים בשנה הקודמת למועד החישוב.
{{ח:תת|(ג)}} כספים מסכום התשלום החודשי הקבוע שאינם מגיעים לבית חולים מסוים בשל תקנות משנה (א) ו־(ב), יחולקו בין שאר בתי החולים לפי תקנות אלה, ואם לא מגיעים כספים בשל תקנות משנה (א) ו־(ב) לבית חולים שאינו חלק מרשת, יחולקו הכספים כאמור בין שאר בתי החולים האחרים שאינם חלק מרשת.

{{ח:סעיף|4|העברת סכום התשלום החודשי הקבוע לבתי החולים|תיקון: תשפ״ד, תשפ״ד־2, תשפ״ו, תשפ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הציון היחסי של כל בית חולים כפי שחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}}, יוכפל בכל שנה בסכום כלל התשלומים החודשיים הקבועים שחולקו לכלל בתי החולים בשנה הקודמת ובמדד מודל התקצוב; הסכום שיתקבל מהכפלה זו, מחולק ב־12, יהיה הסכום החודשי שזכאי כל בית חולים לקבל.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנת 2026):}} הציון היחסי של כל בית חולים כפי שחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}}, יוכפל בכל שנה בסכום כלל התשלומים החודשיים הקבועים שחולקו לכלל בתי החולים בשנה הקודמת ובמדד מודל התקצוב, בתוספת 103.6 מיליון שקלים חדשים; הסכום שיתקבל מהכפלה זו, מחולק ב־12, יהיה הסכום החודשי שזכאי כל בית חולים לקבל.
{{ח:תת|(ב)}} מדד מודל תקצוב יחושב משקלול מדדי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שלהלן לפי ערכם במועד שבו עודכן המדד האחרון שעודכן לפני 15 באוקטובר בכל שנה, מבין שלושת המדדים, לפי השיעור היחסי של כל מרכיב, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} 75% – מדד שכר בתי חולים;
{{ח:תתת|(2)}} 15% – מדד תשומות הבנייה;
{{ח:תתת|(3)}} 10% – מדד המחירים לצרכן.

{{ח:סעיף|5|סכום תקצוב נוסף בעד תוכניות לאומיות ומודלי תמרוץ|תיקון: תשפ״ג, תשפ״ד, תשפ״ד־2, תשפ״ה, תשפ״ז־2}}
{{ח:ת}} נוסף על הסכום הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4}}, בכל שנה יחולק לכלל בתי החולים סכום נוסף בסך של 575.95 מיליון שקלים חדשים, בעד תוכניות לאומיות ומודלי תמרוץ לשיפור הרפואה, מתוכם 96.3 מיליון שקלים חדשים לפחות יוקצו לתוכניות לאומיות ארוכות טווח לתכנון התמחויות; סכום זה יחולק בהתאם למדדים שיקבע שר הבריאות לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 33|סעיף 33 לפקודת בריאות העם}}, לאחר שנטל את הסמכות לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 34|סעיף 34 לחוק–יסוד: הממשלה}}, והסכום שיחושב לכל בית חולים ייווסף לסכום התשלום החודשי שחושב לבית החולים לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנת 2026):}} נוסף על הסכום הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4}}, בכל שנה יחולק לכלל בתי החולים סכום נוסף בסך של 575.95 מיליון שקלים חדשים, בעד תוכניות לאומיות ומודלי תמרוץ לשיפור הרפואה; סכום זה יחולק בהתאם למדדים שיקבע שר הבריאות לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 33|סעיף 33 לפקודת בריאות העם}}, לאחר שנטל את הסמכות לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 34|סעיף 34 לחוק–יסוד: הממשלה}}, והסכום שיחושב לכל בית חולים ייווסף לסכום התשלום החודשי שחושב לבית החולים לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4}}.

{{ח:סעיף|6|הודעה על סכום התשלום החודשי הקבוע לבתי החולים|תיקון: תשפ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים יודיעו לכל בית חולים עד יום 1 בנובמבר בכל שנה מהו סכום התשלום החודשי הקבוע שישולם לו בשנה העוקבת בהתאם לציון היחסי שחושב בעבורו ולחלקו היחסי בסכום התקצוב בעד תוכניות לאומיות ומודלי תמרוץ לשיפור הרפואה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), אם בית החולים הוא חלק מרשת בתי חולים יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המנהל הכללי של הרשת יוכל לבקש מהממונה על התקציבים ומהמנהל הכללי של משרד הבריאות כי סכום התשלום החודשי הקבוע לכל אחד מבתי החולים שבבעלותו יחולק באופן שונה מהאמור בתקנות אלה;
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על האמור בפסקה (1), המנהל הכללי של הרשת יוכל לבקש כי סכום של עד 10% מכלל הסכומים שמגיעים לרשת בתי החולים לא יוקצה ישירות לבתי החולים של הרשת (להלן בתקנה זו – סכום נפרד);
{{ח:תתת|(3)}} אושרה בקשת המנהל הכללי של הרשת כאמור בפסקה (2), יחלק המנהל הכללי של הרשת את הסכום הנפרד לבתי החולים שברשת עד לסוף שנת הכספים;
{{ח:תתת|(4)}} לא הועברה בקשה כאמור בפסקת משנה (1) או (2) עד יום 21 בנובמבר, או לא אושרה עד יום 30 בנובמבר באותה השנה, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סכום התשלום החודשי הקבוע לרשת בתי החולים יחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2 עד 5}};
{{ח:תתתת|(ב)}} סכום התשלום החודשי הקבוע לכל בית חולים ברשת יועבר על פי שיעורו היחסי של כל בית חולים מסך כל התשלום החודשי הקבוע של אותה רשת בשנה הקודמת לחלוקה, בניכוי הסכום הנפרד;
{{ח:תתתת|(ג)}} הסכום הנפרד יחולק עד סוף שנת הכספים של אותה שנה על פי שיעורו היחסי של כל בית חולים מסך כל התשלום החודשי הקבוע של אותה רשת בשנה הקודמת לחלוקה; ואולם אם אושרה בקשה לחלוקת הסכום החודשי הקבוע באופן שונה מהאמור בתקנות אלה, לפי פסקה (1) – הסכום הנפרד יחולק בהתאם לחלוקה שאושרה.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה על התקציבים והמנהל הכללי של משרד הבריאות יודיעו למוסד לביטוח לאומי בכל שנה עד יום 15 בדצמבר מהו סכום התשלום החודשי שעליו להעביר לכל בית חולים בשנה הבאה, והמוסד יעביר סכום זה לכל בית חולים ב־12 תשלומים שווים עד ל־1 בכל חודש וזאת לאחר העברת התשלום החודשי הקבוע על ידי משרד הבריאות בתוספת הוצאות המוסד לביטוח לאומי הכרוכות בהעברת סכום התשלום החודשי הקבוע.
{{ח:תת|(ג1)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנת 2026):}} על אף האמור בתקנת משנה (ג), רשאים הממונה על התקציבים במשרד האוצר והמנהל הכללי של משרד הבריאות, לבקשת בית חולים, להורות כי התשלום החודשי הקבוע יועבר לבית החולים בפריסה שונה מזו הקבועה בפסקה זו; תשלום כאמור יועבר לאחר העברת התשלום החודשי הקבוע על ידי משרד הבריאות בתוספת הוצאות המוסד לביטוח לאומי הכרוכות בהעברת סכום התשלום החודשי הקבוע.
{{ח:תת|(ד)}} אם סכום התשלום החודשי הקבוע השתנה בשל {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנות 5}} {{ח:פנימי|סעיף 7|או 7}}, יודיעו הממונה על התקציבים והמנהל הכללי של משרד הבריאות למוסד לביטוח לאומי מהו סכום התשלום החודשי הקבוע המעודכן שעליו להעביר לכל בית חולים עד יום 1 בחודש שלאחר מועד השינוי.

{{ח:סעיף|7|הפחתת סכום התשלום החודשי הקבוע במקרה של פרסום מבחן תמיכה או הקצבה|תיקון: תשפ״ד־2, תשפ״ה, תשפ״ו, תשפ״ז־2}}
{{ח:ת}} החליט שר הבריאות על פרסום מבחן תמיכה בהתאם לסמכותו לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק יסודות התקציב}}, המיועד לבתי החולים, או על הקצבה חדשה העולה על מיליון שקלים חדשים בשנה לבתי חולים ממשלתיים, שאינם במסגרת הסכם הבראה, יופחת סכום התמיכה או ההקצבה שיינתן לכל בית חולים במסגרת מבחן התמיכה או ההקצבה, מסכום התשלום המגיע לו מסכום התקצוב הנוסף בעד תוכניות לאומיות ומודלי תמרוץ לשיפור הרפואה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5}}, וזאת למעט כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הקצבות ליחידות סמך ויחידות מסונפות של משרד הבריאות הפועלות בתוך בתי החולים הממשלתיים;
{{ח:תת|(2)}} מבחני תמיכה או הקצבות חדשות בעבור פעילות פסיכיאטרית;
{{ח:תת|(3)}} מבחני תמיכה או הקצבות חדשות בעבור פעילות פיתוח;
{{ח:תת|(4)}} מבחני תמיכה או הקצבות חדשות בעבור פעילות רפואת שיניים המתקיימת בבתי חולים כלליים;
{{ח:תת|(5)}} מבחני תמיכה או הקצבות חדשות במסגרת פרויקטי בריאות דיגיטלית;
{{ח:תת|(6)}} מבחני תמיכה או הקצבות חדשות לפרויקטים של חטיבת טכנולוגיות במשרד הבריאות, בסכום של עד 3 מיליון שקלים חדשים לפרויקט;
{{ח:תת|(7)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תת|(8)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנת 2026):}} מבחני תמיכה או הקצבות חדשות בעד פעילות בתי החולים עקב הכרזה של הממשלה על מצב מיוחד בעורף לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 9ג|סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, שנועדה להתמודד עם המצב המיוחד.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: הוראות בעניין עמידת בתי החולים בכללי התקצוב}}

{{ח:סעיף|8|בית חולים יציב פיננסית}}
{{ח:תת|(א)}} בית חולים אשר עמד בתנאים המפורטים בתקנת משנה (ב) במשך שנתיים רצופות, יוכר לעניין תקנות אלה כבית חולים יציב פיננסית.
{{ח:תת|(ב)}} בכל שנה יבחנו המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים את איתנותו הפיננסית של כל בית חולים על פי נתוני שנת הכספים הקודמת, לפי אמות מידה אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בית החולים סיים את שנת הכספים בלא גירעון שנתי שוטף;
{{ח:תתת|(2)}} בשנים 2022 עד 2027 היחס השוטף של בית החולים עלה על 85%, והחל משנת 2028 היחס השוטף של בית החולים לא פחת מ־100%.
{{ח:תת|(ג)}} בחינה כאמור בתקנת משנה (ב) תתבצע על בסיס הדיווח שיעביר בית החולים בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 9|לתקנה 9(א)}} וכן על פי הדוח הכספי החתום שיגיש בית החולים בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 9|לתקנה 9(ב)}}; המנהל הכללי של משרד הבריאות יודיע לכל בית חולים עד יום 28 בפברואר בכל שנה, אם הוא נמצא יציב מבחינה פיננסית בהתאם לאמור בתקנת משנה (ב).
{{ח:תת|(ד)}} אם תוצאת הבחינה על בסיס הדוח הכספי החתום שיגיש בית החולים לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9(ב)}} תהיה שונה מתוצאת הבחינה על בסיס הדיווח שהעביר בית החולים לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9(א)}}, תובא בחשבון התוצאה שהתקבלה על בסיס הדוח הכספי החתום, והגדרתו של בית החולים כיציב פיננסית תעודכן בהתאם.

{{ח:סעיף|9|הגשת דיווח בשל שנת כספים שהסתיימה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בית חולים או מנהל הרשת יגיש למנהל הכללי של משרד הבריאות, לממונה על התקציבים ולחשב משרד הבריאות, עד יום 15 בפברואר בכל שנה, דיווח חתום ביד מנהל בית החולים בדבר ביצועיו בשנת הכספים שהסתיימה, אשר יכלול את הנתונים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הצגת ביצוע תקציב ביחס לתכנון;
{{ח:תתת|(2)}} דוח איוש משרות;
{{ח:תתת|(3)}} חובות ונכסים שוטפים;
{{ח:תתת|(4)}} יתרת הלוואות ואשראי בחלוקה לפי בנקים וגורמים אחרים.
{{ח:תת|(ב)}} בית חולים יגיש למנהל הכללי של משרד הבריאות, לחשב משרד הבריאות ולממונה על התקציבים, עד יום 15 ביולי בכל שנה, דוח כספי חתום ביד רואה החשבון המבקר לשנת הכספים הקודמת, ואת נתוני הדוח הכספי האמור בפילוח
{{ח:ת}} לפי כל אחד משדות הנתונים שבדוח בקובץ אקסל (Xml {{ח:הערה|[צ״ל: xsl])}}.

{{ח:סעיף|10|תקציב שנתי של בית החולים}}
{{ח:ת}} בכל שנה תקציב בית החולים המתוכנן לשנת הכספים העוקבת יעמוד בתנאים כמפורט להלן ביחס לשנת הכספים שהסתיימה:
{{ח:תת|(1)}} התקציב המתוכנן לא יכלול גירעון שנתי שוטף;
{{ח:תת|(2)}} החל משנת 2022 יוקצה שיעור של 1.5% מתקציב ההוצאות של בית החולים לסעיף הוצאות לתחזוקה מונעת; שיעור זה יגדל בכל שנה ב־0.5 נקודות האחוז עד לשיעור של 3% החל משנת 2025 ואילך;
{{ח:תת|(3)}} אם מנוהל תקציב פיתוח על ידי בית החולים, הוא ינוהל בחשבון ייעודי.

{{ח:סעיף|11|דיווח תחזית תקציבית שנתית}}
{{ח:ת}} בית חולים או מנהל הרשת יגיש עד יום 31 בדצמבר בכל שנה למנהל הכללי של משרד הבריאות, לחשב משרד הבריאות ולממונה על התקציבים את הדוחות והנתונים האלה:
{{ח:תת|(1)}} תקציב בית החולים המתוכנן לשנת הכספים העוקבת אשר עומד בכלל התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 10|בתקנה 10}};
{{ח:תת|(2)}} אם בית החולים אינו חלק מרשת בתי חולים – תזרים המזומנים הרבעוני המתוכנן בשנת הכספים העוקבת;
{{ח:תת|(3)}} מצבת כוח האדם המתוכננת לשנת הכספים העוקבת;
{{ח:תת|(4)}} פירוט מצב כלל החובות של בית החולים נכון ליום 1 בדצמבר;
{{ח:תת|(5)}} תקציב הפיתוח של בית החולים לשנת הכספים העוקבת, ככל האפשר.

{{ח:סעיף|12|אי–&lt;wbr&gt;הגשת דיווח תחזית שנתית}}
{{ח:ת}} לא הגיש בית החולים את כלל הדיווחים לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}} או שהוגש תקציב שנתי שאינו עומד בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10(1)}} לגבי שנת התקציב העוקבת, עד למועד תיקון הליקויים כאמור יחולו על בית החולים ההוראות האלה:
{{ח:תת|(1)}} בית החולים לא יהיה רשאי לבצע רכש בשווי של למעלה מחצי מיליון שקלים חדשים להזמנה אחת בלא קבלת אישור של ועדת החריגים לרכש, למעט רכש תרופות;
{{ח:תת|(2)}} בית החולים לא יהיה רשאי לאשר הזמנות בעבור פרויקטי פיתוח בלא אישור ועדת חריגים לפיתוח;
{{ח:תת|(3)}} בית החולים לא יהיה רשאי לקלוט כוח אדם בלא קבלת אישור ועדת חריגים כוח אדם, אלא אם כן מדובר בקליטת עובד חדש חלף עובד שעזב ובשכר שלא עולה על שכרו.

{{ח:סעיף|13|דיווח רבעוני}}
{{ח:תת|(א)}} אם בית חולים לא הוכר כבית חולים יציב פיננסית, יגיש בית החולים בכל שנה לא יאוחר מהתאריכים 15 במאי, 15 באוגוסט, ו־15 בנובמבר, דיווח בדבר הרבעון שקדם למועד הדיווח אשר יכלול את הנתונים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הצגת ביצוע תקציב ביחס לתכנון ותחזית תקציב שנתית עדכנית;
{{ח:תתת|(2)}} דוח איוש משרות;
{{ח:תתת|(3)}} דוח גיול ספקים;
{{ח:תתת|(4)}} יתרת הלוואות ואשראי בחלוקה לפי בנקים וגורמים אחרים;
{{ח:תתת|(5)}} אם בית החולים אינו חלק מרשת בתי חולים – תזרים המזומנים;
{{ח:תתת|(6)}} מאזן בוחן.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) {{ח:פנימי|סעיף 8|ובתקנה 8(א)}}, אם בית חולים לא הוגדר בשנה מסוימת כבית חולים יציב פיננסית בשל כך שסיים את שנת הכספים בגירעון שנתי שוטף של עד 5 מיליון שקלים חדשים, ואת השנה העוקבת הוא סיים בלא גירעון שוטף – לא יידרש לדיווחים כאמור בתקנת משנה (א) בשנה העוקבת לשנה שאותה סיים בלא גירעון שוטף כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), המנהל הכללי של משרד הבריאות או הממונה על התקציבים רשאים, אם ראו צורך בכך, לדרוש מבית חולים דיווח רבעוני אף אם הוגדר כבית חולים יציב פיננסית.

{{ח:סעיף|14|אי–&lt;wbr&gt;מסירת דיווח}}
{{ח:ת}} לא הגיש בית החולים את הדיווח הרבעוני כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בתקנה 13}}, עד להגשת הדיווח כאמור, יוטלו על בית החולים המגבלות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בתקנה 12}}.

{{ח:סעיף|15|מתכונת דיווח}}
{{ח:ת}} הגשת הדיווחים כאמור בתקנות אלה תיעשה בהתאם למתכונת המפורטת {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, והם יכללו את כלל הפעילות המתבצעת בבית החולים וחברות בנות.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: ועדות חריגים}}

{{ח:סעיף|16|ועדת חריגים כוח אדם|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} ועדת חריגים כוח אדם תכלול את החברים האלה:
{{ח:תת|(1)}} נציג משרד הבריאות;
{{ח:תת|(2)}} נציג הממונה על התקציבים;
{{ח:תת|(3)}} אם בית החולים הוא חלק מרשת בתי חולים – נציג הרשת.

{{ח:סעיף|17|ועדת חריגים לפיתוח|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} ועדת חריגים לפיתוח תכלול את החברים האלה:
{{ח:תת|(1)}} נציג משרד הבריאות;
{{ח:תת|(2)}} נציג הממונה על התקציבים;
{{ח:תת|(3)}} נציג החשב הכללי;
{{ח:תת|(4)}} נציג מינהל תכנון, פיתוח ובינוי מוסדות רפואה במשרד הבריאות;
{{ח:תת|(5)}} אם בית החולים הוא חלק מרשת בתי חולים – נציג הרשת.

{{ח:סעיף|18|ועדת חריגים לרכש|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} ועדת חריגים לרכש תכלול את החברים האלה:
{{ח:תת|(1)}} נציג משרד הבריאות;
{{ח:תת|(2)}} נציג חטיבת הרפואה;
{{ח:תת|(3)}} נציג הממונה על התקציבים;
{{ח:תת|(4)}} נציג החשב הכללי;
{{ח:תת|(5)}} אם בית החולים הוא חלק מרשת בתי חולים – נציג הרשת.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: מגבלות שיוטלו על בתי חולים שאינם עומדים באמות מידה פיננסיות כאמור {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק ג׳}}}}

{{ח:סעיף|19|כלים ומגבלות שיופעלו כלפי בית חולים שחרג מיעדיו הפיננסיים במהלך שנת התקציב}}
{{ח:תת|(א)}} לעניין בתי חולים שלא הוכרו כבתי חולים יציבים פיננסית, או בתי חולים יציבים פיננסית אשר המנהל הכללי של משרד הבריאות או הממונה על התקציבים דרשו לגביהם דיווח רבעוני כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בתקנה 13(ג)}}, בכל רבעון ימדדו המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים, על פי הדוח הרבעוני שיגיש בית החולים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בתקנה 13}}, את עמידתו של בית החולים ביעדים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 4|בטור א׳ לתוספת הרביעית}}, ואם בית החולים חרג מיעד בשיעור הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 4|בטור ב׳}}, יינתן לבית החולים ניקוד שלילי כאמור {{ח:פנימי|תוספת 4|בטור ג׳ לצידו}}.
{{ח:תת|(ב)}} צבר בית חולים ברבעון מסוים ניקוד שלילי, יוטלו עליו המגבלות האלה לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} צבר בית החולים ניקוד שלילי כמפורט להלן ברבעון הראשון של השנה, יוטלו על בית החולים המגבלות האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עד 2 נקודות שליליות – ועדת הפרויקטים ופורום היחידות במשרד הבריאות לא יהיו רשאים לדון בבקשות של בית החולים לפרויקטים ויחידות חדשות שטרם אושרו;
{{ח:תתתת|(ב)}} 3 עד 4 נקודות שליליות – המגבלות המפורטות בפסקת משנה (א), ונוסף עליהן בית החולים לא יהיה רשאי לבצע רכש בשווי של למעלה מחצי מיליון שקלים חדשים להזמנה אחת, בלא קבלת אישור של ועדת החריגים לרכש, למעט רכש תרופות, ולא יהיה רשאי לאשר הזמנות פיתוח בלא אישור ועדת חריגים לפיתוח;
{{ח:תתתת|(ג)}} 5 נקודות שליליות ומעלה – המגבלות המפורטות בפסקאות משנה (א) ו־(ב) ונוסף על כך בית החולים לא יהיה רשאי לקלוט כוח אדם חדש, אלא אם כן מדובר בקליטת עובד חדש חלף עובד שעזב ובשכר שלא עולה על שכרו, או לבצע העלאות שכר, למעט העלאות שכר לפי דין, הסכם קיבוצי או צו הרחבה, בלא קבלת אישור ועדת חריגים כוח אדם, והוא יעלה את התקורות שהוא מקבל מחברות בנות או מתאגיד הבריאות שלצידו בשיעור של 5%;
{{ח:תתת|(2)}} צבר בית החולים ניקוד שלילי כמפורט להלן ברבעון השני של השנה, יוטלו על בית החולים המגבלות האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עד 2 נקודות שליליות – יוטלו על בית החולים המגבלות כאמור בפסקת משנה (1)(ב);
{{ח:תתתת|(ב)}} 3 ומעלה נקודות שליליות – יוטלו על בית החולים המגבלות כאמור בפסקת משנה (1)(ג);
{{ח:תתתת|(3)}} צבר בית החולים ניקוד שלילי ברבעון השלישי של השנה – יוטלו על בית החולים המגבלות כאמור בפסקת משנה (1)(ג).
{{ח:תת|(ג)}} תקנות משנה (א) ו־(ב) לא יחולו על בית חולים שנמצא בהסכם הבראה, אלא אם כן במסגרת הסכם ההבראה נקבע אחרת.

{{ח:סעיף|20|הסרת מגבלות}}
{{ח:ת}} בית חולים שהוטלו עליו מגבלות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בתקנות 19}} {{ח:פנימי|סעיף 21|ו־21}} אשר נמצא שהוא תיקן את החריגה שבשלה הוטלו המגבלות, יסירו מעליו המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים את המגבלות שהוטלו כאמור.

{{ח:סעיף|21|מגבלות שיוטלו על בית חולים שחרג מתקציבו בסוף שנת התקציב|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} סיים בית חולים שנת תקציב מסוימת, בהתאם לדיווח שהוגש ב־15 בפברואר או בהתאם לדוח הכספי החתום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנה 9}}, בגירעון שנתי שוטף שבין 5 ל־9 מיליון שקלים חדשים, או שהיחס השוטף שלו בשנת תקציב מסוימת היה נמוך מ־85%, יוטלו עליו בשנה העוקבת המגבלות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} ועדת הפרויקטים ופורום היחידות במשרד הבריאות לא יהיו רשאים לדון בבקשות של בית החולים לפרויקטים ויחידות חדשות שטרם אושרו;
{{ח:תתת|(2)}} בית החולים לא יהיה רשאי לבצע רכש בשווי של למעלה מחצי מיליון שקלים חדשים להזמנה אחת, בלא קבלת אישור של ועדת החריגים לרכש, למעט רכש תרופות, ולא יהיה רשאי לאשר הזמנות פיתוח בלא אישור ועדת חריגים לפיתוח;
{{ח:תתת|(3)}} בית החולים יעלה את התקורות שהוא מקבל מחברות בנות או מתאגיד הבריאות שלצידו בשיעור הגירעון ובשיעור השווה להיקף החריגה משיעור החובות השוטפים שנקבע בתקנת משנה (א), לפי העניין, ועד לשיעור של 40%.
{{ח:תת|(ב)}} סיים בית חולים שנת תקציב מסוימת, לדיווח שהוגש ב־15 בפברואר או בהתאם לדוח הכספי החתום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנה 9}}, בגירעון שבין 10 ל־12 מיליון שקלים חדשים, או שהיחס השוטף שלו בשנת תקציב מסוימת היה נמוך מ־83%, יוטלו עליו בשנה העוקבת המגבלות המפורטות בתקנת משנה (א) ונוסף על כך בית החולים לא יהיה רשאי לקלוט כוח אדם חדש, אלא אם כן מדובר בקליטת עובד חדש חלף עובד שעזב ובשכר שלא עולה על שכרו, או לבצע העלאות שכר, למעט העלאות שכר לפי דין, הסכם קיבוצי או צו הרחבה, בלא קבלת אישור ועדת חריגים כוח אדם.
{{ח:תת|(ג)}} סיים בית חולים שנת תקציב מסוימת, בהתאם לדיווח שהוגש ב־15 בפברואר או בהתאם לדוח הכספי החתום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנה 9}}, בגירעון העולה על 13 מיליון שקלים חדשים, או שהיחס השוטף שלו בשנת תקציב מסוימת היה נמוך מ־80%, יוטלו עליו בשנה העוקבת המגבלות המפורטות בתקנת משנה (ב) ונוסף על כך ימונה לו על ידי משרד הבריאות רואה חשבון מדווח אשר יעביר למשרד הבריאות ולמשרד האוצר דיווחים שוטפים על מצבו הפיננסי של בית החולים.
{{ח:תת|(ד)}} סיים בית חולים שנת תקציב מסוימת, בהתאם לדיווח שהוגש ב־15 בפברואר או בהתאם לדוח הכספי החתום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנה 9}}, בגירעון העולה על 30 מיליון שקלים חדשים, יוטלו עליו בשנה העוקבת המגבלות המפורטות בתקנת משנה (ב) ונוסף על כך ימנה לו החשב הכללי, חשב מלווה לתקופה של שנה; סמכויות החשב המלווה יהיו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}.
{{ח:תת|(ה)}} החשב הכללי יעביר למנהל הכללי של משרד הבריאות שלושה מועמדים לתפקיד החשב המלווה של בית החולים, והמנהל הכללי של משרד הבריאות יבחר אחד ממועמדים אלה ויודיע על כך לחשב הכללי; אם לא בחר המנהל הכללי של משרד הבריאות חשב מלווה לבית החולים מתוך המועמדים שהועברו כאמור, בתוך 14 ימים, יבחר החשב הכללי את החשב המלווה לבית החולים.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|21א|קיזוז סכום הגירעון השנתי של בית חולים ממשלתי שכיסתה המדינה|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} סיים בית חולים ממשלתי כללי, למעט תאגיד הבריאות שלצידו, שנת תקציב מסוימת בגירעון שכיסתה המדינה, יקוזז סכום הגירעון שכוסה כאמור מהתשלום המגיע לבית החולים לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4}} לפי פריסה שעליה יחליטו הממונה על התקציבים והמנהל הכללי של משרד הבריאות, כך שהסכום שכיסתה המדינה יוחזר לקופת המדינה.

{{ח:סעיף|22|הוראות בעניין בית חולים שבבעלות קופת חולים}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בתקנות 19}} {{ח:פנימי|סעיף 21|ו־21}}, אם בית חולים הוא בבעלות ישירה או עקיפה של קופת חולים, לא יחולו המגבלות האמורות בתקנות אלה, אלא בהחלטת המנהל הכללי של קופת החולים.
{{ח:תת|(ב)}} חרגה קופת חולים מתקציבה בהתאם לדוח המסכם על פעילות קופות החולים, רשאים המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים להפעיל את המגבלות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 19|בתקנות 19}} {{ח:פנימי|סעיף 21|ו־21}} על כלל בתי החולים שבבעלות ישירה או עקיפה של אותה קופת החולים.

{{ח:סעיף|23|הוראות מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} עד לקביעת מדדים לחלוקת סכום תקצוב נוסף בעד תוכניות לאומיות ומודלי תמרוץ לשיפור הרפואה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5}}, יחולק הסכום האמור בהתאם לאופן שבו חולקו מבחני התמיכה שקבע שר הבריאות לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק יסודות התקציב}} וההקצבות בעבור תוכניות לאומיות ומודלי תמרוץ לשיפור הרפואה בשנת 2019; נקבעו מדדים כאמור, יחולקו כספים לפיהם, ויקוזזו או יושלמו, לפי העניין, כספים שחולקו באותה השנה לפי מנגנון התקצוב הקבוע.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(א)}}, בשנת 2022 מחזור הכנסותיו השנתי של בית החולים משירותים רפואיים נטו מקופות חולים יחושב על פי נתוני שנת 2019.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6(א)}}, בנוגע לסכום התשלום החודשי הקבוע שישולם בשנת 2022 תימסר הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה האמורה}} עד יום א׳ באייר התשפ״ב (2 במאי 2022).
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6(ב)}}, בנוגע לסכום התשלום החודשי הקבוע שישולם בשנת 2022, בקשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה האמורה}} תוגש עד יום י״ד באייר התשפ״ב (15 במאי 2022), ואם לא הוגשה בקשה כאמור עד למועד האמור, יחליט הממונה על התקציבים על סכומי החלוקה לכל בית חולים.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בתקנה 8(ב)}}, בשנת 2022 כלל בתי החולים יוכרזו כיציבים מבחינה פיננסית, ושנת 2021 לא תבוא במניין השנים לבחינת יציבות בתי החולים.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנה 11}}, בשנת 2022 יוגשו הדוחות והנתונים האמורים בתקנה זו עד ליום ב׳ בסיוון התשפ״ב (1 ביוני 2022).
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5|בפרט (5) לתוספת השנייה}}, בשנת 2022 מחזור ההכנסות השנתי של בית החולים משירותים רפואיים נטו, יחושב על פי נתוני שנת 2020 ולא כמפורט בדוח השנתי החתום האחרון.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1 – הגדרה ”מספר מיטות אשפוז מתוקננות“}})}}}}
{{ח:קטע3||משקל יחסי בהתאם לסוג מיטה}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} כל סוג מיטה המופיע בתעודת רישום של בית החולים והמפורט בטור א׳ להלן, יוכפל במשקל המפורט בטור ב׳ שלצידו:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} מחלקה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;75px&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} משקל&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול מיוחד ביילוד&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;22&quot;&gt;3.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ אונקולוגיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ השתלת איברים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ חזה ולב ילדים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ ילדים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ יילודים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ כוויות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ כוויות ילדים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ כירורגיה חזה ולב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ כירורגיה כללית&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ כירורגיה לב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ כלי דם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ כללי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ כללי ביניים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ לב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ לב ביניים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ מח עצם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ נוירוכירורגיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ נוירולוגיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ נשימתי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ שבץ מוחי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כוויות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ פנימי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פנימית מוגבר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כירורגיה כללית מוגבר&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;1.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שיקום נשימתי מוגבר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;26א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הנשמה ממושכת&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א.א.ג וכירורגיה ראש וצוואר&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;57&quot;&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אונקולוגיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;29&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אונקולוגיה ילדים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אורולוגיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אורולוגיה ילדים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אורתואונקולוגיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אורתופדיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אורתופדיה ילדים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אנדוקרינולוגיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גינקואונקולוגיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גסטרואנטרולוגיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;המטואונקולוגיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;39&lt;/td&gt;&lt;td&gt;המטואונקולוגיה ילדים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;המטולוגיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הפרעות אכילה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הפרעות אכילה ילדים ונוער&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;44&lt;/td&gt;&lt;td&gt;היריון בר סיכון&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;45&lt;/td&gt;&lt;td&gt;השתלת איברים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;46&lt;/td&gt;&lt;td&gt;השתלת מח עצם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;השתלת מח עצם ילדים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;וידאו EEG&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול סגור בהפרעות אכילה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול תומך/פליאטיבי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;51&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טראומה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יולדות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;53&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ילדים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;54&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כירורגיה חזה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כירורגיה חזה ולב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;56&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כירורגיה חזה ולב ילדים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;57&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כירורגיה ילדים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;58&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כירורגיה כלי דם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;59&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כירורגיה כללית&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כירורגיה כף יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כירורגיה לב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;62&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כירורגיה עמוד שדרה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;63&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כירורגיה פלסטית&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;64&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כף רגל סוכרתית&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נוירוכירורגיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;66&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נוירולוגיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;67&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נוירולוגיה ילדים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;68&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נפגעי תקיפה מינית&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נפרולוגיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;71&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עור ומין&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;72&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עיניים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פה ולסתות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;74&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פנימית&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פנימית גריאטרית&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;76&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסיכיאטריה פעילה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;77&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסיכיאטריה פעילה ילדים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;78&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסיכיאטריה פעילה ילדים ונוער&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;79&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קרדיולוגיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קרדיולוגיה ילדים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;81&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ריאות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;82&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שבץ מוחי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;83&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שיקום ילדים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;84&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;85&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גריאטריה שיקום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;השהיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;87&lt;/td&gt;&lt;td&gt;השהיה ילדים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;88&lt;/td&gt;&lt;td&gt;השהיה מיילדות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;89&lt;/td&gt;&lt;td&gt;השהיה נשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול תומך/פליאטיבי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;91&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול תומך/פליאטיבי אונקולוגיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;92&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול תומך/פליאטיבי איידס&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;93&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סיעוד מורכב תומך&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;94&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ראומטולוגיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;95&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שיקום אורתופדי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שיקום כללי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;96&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שיקום נוירולוגי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(4)}})}}}}
{{ח:קטע3||מאפיינים לחישוב בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 2|לתקנה 2(4)}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ד־2, תשפ״ז־2}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} מאפיינים&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מקדם&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מקדם אינטגרציה אנכית – בית החולים הוא בבעלות ישירה או עקיפה של קופת חולים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.7&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בית חולים שהוא מרכז על – בית חולים המוכר כמרכז על אזורי על ידי משרד הבריאות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.65&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בית חולים בפריפריה הגאוגרפית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בית חולים שהוא חלק מרשת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.9&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שיעור ההכנסה של בית החולים משירותי רפואה פרטיים מתוך מחזור ההכנסות משירותים רפואיים נטו מקופות החולים בשנת הדוח השנתי החתום האחרון – ייקרא ערך S&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(S-0.85)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שיעור ההכנסה של בית החולים משירותים רפואיים בעבור מבוטחי קופת חולים שהיא הבעלים שלו, מתוך מחזור ההכנסות משירותים רפואיים נטו בשנת הדוח השנתי החתום האחרון עולה על 50% מהמחזור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.856&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;(7)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שיעור ההכנסה של בית החולים מלידות מתוך מחזור ההכנסות משירותים רפואיים נטו בשנת הדוח השנתי החתום האחרון – ייקרא ערך L&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;(1-L)&lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt;&lt;/span&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 15|תקנה 15}})}}}}
{{ח:קטע3||מתכונת הדיווחים של בתי החולים}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} דוח ביצוע ותכנון תקציב לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנות 9(א)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 13|ו־13(א)(1)}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} קטגוריה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} תיאור פעילות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;6&quot;&gt;הכנסות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הכנסות מקופות חולים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הכנסות מלידות ופגים מזכים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הכנסות ממיון&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הכנסות ממבטחים אחרים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;'''סך כל ההכנסות'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;'''סך כל ההנחות'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;'''סך כל ההכנסות לאחר קיזוז ההנחות'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;8&quot;&gt;הוצאות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;'''סך כל הוצאות שכר'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;'''סך כל הוצאות אספקה ושירותים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;'''סך כל הוצאות הנהלה וכלליות'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;'''הוצאות מימון'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;'''סך כל ההוצאות'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;'''סך כל הגירעון לפני תמיכות'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;'''הכנסות נוספות'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הכנסות שונות (תמיכות, תרומות)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;'''גירעון'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;'''גירעון בלא פחת'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} דוח ביצוע ותכנון מצבת ואיושי משרות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנות 9(א)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 13|ו־13(א)(2)}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 50%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;כוח אדם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;רופאים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אחיות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מקצועות הבריאות (פרא־רפואי)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מינהל ומשק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הנהלה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} דוח חובות ונכסים שוטפים לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9(א)(3)}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סעיף&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנת הכספים שהסתיימה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;'''רכוש שוטף:'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מזומנים ושווי מזומנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פיקדונות בבנקים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;השקעות בניירות ערך סחירים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לקוחות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חייבים בעד שירותים רפואיים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חייבים שונים ויתרות חובה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מלאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תרומות, הקצבות ומענקים לקבל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אחרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;משרד הבריאות (ממשלתיים בלבד)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;'''סך כל הרכוש השוטף'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;'''התחייבויות שוטפות:'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אשראי מתאגידים בנקאיים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספקים ונותני שירותים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;זכאים שונים ויתרות זכות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בעלי שליטה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;התחייבויות שוטפות אחרות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;משרד הבריאות (ממשלתיים בלבד)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;'''סך התחייבויות שוטפות'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} דוח יתרת הלוואות ואשראי לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנות 9(א)(4)}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11(4)}} {{ח:פנימי|סעיף 13|ו־13(א)(4)}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בנק/מקדמות מלקוחות/&lt;wbr&gt;קרן/&lt;wbr&gt;מוסדות מדינה/ספקים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גובה מסגרת מרבית/חוב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} דוח תקציב פיתוח מתוכנן לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11(5)}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סטטוס&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תקציב הפרויקט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ביצוע מצטבר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יתרת תקציב מצטבר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תחזית תקציב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הערות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סל כל הפרויקטים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הצטיידות שבר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סך כל תקציב הפיתוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 19|תקנה 19(א)}})}}}}
{{ח:קטע3||כלים ומגבלות שיופעלו כלפי בית חולים שחרג מיעדיו הפיננסיים במהלך שנת התקציב}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;35%&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} היעד&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;50%&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} שיעור החריגה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} מספר הנקודות השליליות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;הגירעון השנתי השוטף הצפוי בסיום שנת התקציב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־5 עד 9 מיליון שקלים חדשים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 9 עד 12 מיליון שקלים חדשים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 12 מיליון שקלים חדשים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;היחס השוטף של בית החולים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעל 83% עד 85%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מ־80% עד 83%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מתחת ל־80%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 21|תקנה 21(ד)}})}}}}
{{ח:קטע3||סמכויות החשב המלווה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} מונה חשב מלווה, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} החשב המלווה יפקח על מערך ההכנסות של בית החולים מכל מקור שהוא, ורשאי הוא לתת לבית החולים הוראות לעניין הפיקוח כאמור;
{{ח:תת|(2)}} החל ממועד מינויו של חשב מלווה, לא יתחייב בית החולים בכל דרך שהיא בהתחייבות כספית או בהתחייבות אחרת אשר לה השלכה ישירה על מצבו הכספי, וכן לא ייטול על עצמו מחויבות כספית אחרת כלשהי, או יבצע כל פקודת שחרור, המחאה או העברה כספית בחשבון בנק שברשותו או ממנו, אלא אם כן אושר הדבר מראש בידי החשב המלווה ובית החולים ייתן לחשב המלווה הרשאות חתימה לצורך כך; בבית חולים ממשלתי כללי, הרשאות החתימה יוענקו על ידי החשב הכללי לפי {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה|חוק נכסי המדינה, התשי״א–1951}};
{{ח:תת|(3)}} החל ממועד מינויו של חשב מלווה, לא יקבל בית החולים עובד ולא יקבע את תנאי העסקתו, וכן לא ישנה את תנאי העסקתם של עובדיו אלא באישור החשב המלווה; החשב המלווה רשאי לסרב לתת את אישורו משיקולים תקציביים בלבד; מונה אדם לעובד בית החולים בניגוד לאמור, רשאי החשב המלווה להורות לבית החולים לפעול לסיום העסקתו; לעניין זה, ”עובד בית החולים“ – לרבות עובד ארעי, עובד זמני ועובד על פי חוזה מיוחד;
{{ח:תת|(4)}} כל נושא תפקיד ניהולי בבית החולים חייב למלא אחר הוראות החשב המלווה שניתנו במסגרת סמכויותיו ומכוחן, ולספק לו כל מידע, הרשאות צפייה בכלל מערכות המידע של בית החולים, השתתפות בישיבות בבית החולים וכל מסמך הדרושים לו לשם מילוי תפקידיו.

{{ח:חתימות|י״ג בניסן התשפ״ב (14 באפריל 2022)}}
* '''אביגדור ליברמן'''&lt;br&gt;שר האוצר
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>4hi68j4ijtk9cv1720qyj1hjrnsgme9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (תקצוב לאומי) (תשלום חודשי קבוע לבתי חולים ציבוריים כלליים)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>474395</id>
    <redirect title="שיחה:תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (תקצוב לאומי) (תשלום חודשי קבוע לבתי חולים ציבוריים כלליים)" />
    <revision>
      <id>3086775</id>
      <parentid>1446416</parentid>
      <timestamp>2026-10-04T06:17:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Shahar9261 העביר את הדף [[שיחת מקור:תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]] לשם [[שיחת מקור:תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (תקצוב לאומי) (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]] בלי להשאיר הפניה</comment>
      <origin>1446416</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="229" sha1="cfhnapjdzbwei2l4abe9cc5b8dg41tx" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]]</text>
      <sha1>cfhnapjdzbwei2l4abe9cc5b8dg41tx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3086777</id>
      <parentid>3086775</parentid>
      <timestamp>2026-10-04T06:18:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Shahar9261 העביר את הדף [[שיחת מקור:תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (תקצוב לאומי) (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]] לשם [[שיחת מקור:תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (תקצוב לאומי) (תשלום חודשי קבוע לבתי חולים ציבוריים כלליים)]] בלי להשאיר הפניה</comment>
      <origin>1446416</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="229" sha1="cfhnapjdzbwei2l4abe9cc5b8dg41tx" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]]</text>
      <sha1>cfhnapjdzbwei2l4abe9cc5b8dg41tx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3086782</id>
      <parentid>3086777</parentid>
      <timestamp>2026-10-04T06:19:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>שינוי יעד ההפניה מהדף [[שיחה:תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]] לדף [[שיחה:תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (תקצוב לאומי) (תשלום חודשי קבוע לבתי חולים ציבוריים כלליים)]]</comment>
      <origin>3086782</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="208" sha1="5idukup5c5bsbbpyjfafn5oft9eu82k" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (תקצוב לאומי) (תשלום חודשי קבוע לבתי חולים ציבוריים כלליים)]]</text>
      <sha1>5idukup5c5bsbbpyjfafn5oft9eu82k</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (תקצוב לאומי) (תשלום חודשי קבוע לבתי חולים ציבוריים כלליים)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>474396</id>
    <revision>
      <id>3086780</id>
      <parentid>1446417</parentid>
      <timestamp>2026-10-04T06:19:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Shahar9261 העביר את הדף [[שיחה:תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]] לשם [[שיחה:תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (תקצוב לאומי) (תשלום חודשי קבוע לבתי חולים ציבוריים כלליים)]]</comment>
      <origin>1446417</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" sha1="phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>476139</id>
    <revision>
      <id>3086788</id>
      <parentid>3070030</parentid>
      <timestamp>2026-10-04T06:29:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>כניסה לתוקף</comment>
      <origin>3086788</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="52193" sha1="pxrwhsdjbyjxm4k43r03bo2q8r8nzkq" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי), התשע&quot;ט-2018

&lt;מאגר תקן 2154385 קוד a163Y00000DuUZ9QAN&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ט, 474|תקנות הטיס (שדות תעופה - מידע תעופתי)|8086)); ((תשפ&quot;ו, 2166א|תיקון|12417)), ((2216|ת&quot;ט|12425)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 166]] [[=החוק|לחוק הטיס, התשע&quot;א-2011]] (להלן - החוק), באותם עניינים שלגביהם אני מוסמך להתקין תקנות לפי [[+|סעיפים 33]], [[+|46]], [[+|47]] [[ו-168(א) לחוק]] ולפי הצעת רשות התעופה האזרחית לפי [[סעיף 168(ב) לחוק]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשפ&quot;ו)
: בתקנות אלה -
:- &quot;אזור 2a‏&quot; {{מוקטן|(Area 2a)}}, &quot;אזור 2b‏&quot; {{מוקטן|(Area 2b)}}, &quot;אזור 3&quot; {{מוקטן|(3 Area)}} ו&quot;אזור 4&quot; {{מוקטן|(4 Area)}} - כמשמעותם בפרק החמישי לנספח 15 לעניין &quot;Terrain and obstacle data sets&quot;, בפרק החמישי למסמך 10066 לעניין &quot;Terrain and obstacle data sets&quot;, ובתוספות 6 ו-8 למסמך האמור;
:- &quot;אזור הנגיעה&quot; {{מוקטן|(Touchdown zone)}} - החלק מהמסלול, מעבר למפתן המסלול, שבו מיועדים מטוסים נוחתים לגעת לראשונה במסלול;
:- &quot;אזור הנחיתה&quot; {{מוקטן|(Landing area)}} - החלק מתוך אזור התנועה המיועד להמראת כלי טיס או לנחיתתו;
:- &quot;אזור התמרון&quot; {{מוקטן|(Manoeuvering area)}} - החלק של שדה התעופה המיועד להמראה, נחיתה והסעה של כלי טיס, למעט רחבה;
:- &quot;אזור התנועה&quot; {{מוקטן|(Movement area)}} &lt;!-- (([במקור: {{מוקטן|(Movement Area)}}])) --&gt; - החלק של שדה התעופה המיועד להמראה, נחיתה, הסעה או גרירה של כלי טיס, המורכב מאזור התמרון ורחבה;
:- &quot;אזור נקי ממכשולים&quot; {{מוקטן|(Obstacle free zone)}} - המרחב האווירי מעל משטח גישה פנימי, משטח מעבר פנימי ומשטח הפסקת נחיתה, ואותו חלק מרצועת המסלול שנמצא תחתם, שאחד מהמפורטים להלן אינו יכול לחדור אותו כלפי מעלה:
:: (1) מכשול קבוע, זולת כזה שנדרש למטרות ניווט אווירי, שהוא עצם שביר;
:: (2) מכשול נייד, בעת שימוש במסלול לנחיתה;
:- &quot;אליפסואיד הייחוס המתמטי&quot; {{מוקטן|(Mathematical reference ellipsoid)}} - גוף תלת-ממדי בצורת ספרואיד אובאלי (הפחוס בקטבים), שמדמה בקירוב את צורתו של כדור הארץ;
:- &quot;ביצועי אנוש&quot; {{מוקטן|(Human performance)}} - יכולות ומגבלות אנושיות שלהן השפעה על בטיחות ויעילות בהפעלות תעופתיות של תעופה אזרחית;
:- &quot;בסיס נתוני מיפוי שדה תעופה&quot; {{מוקטן|(Aerodrome mapping database (AMDB))}} - אוסף של נתוני מיפוי שדה תעופה, מאורגן ומסודר כבסיס נתונים מובנה, לפי [[תקנה 15]];
:- &quot;בעל רישיון&quot; - בעל רישיון להפעלת שדה תעופה שניתן לפי [[סעיף 32 לחוק]];
:- &quot;גובה מעל פני הים&quot; {{מוקטן|(Elevation)}} - גובהה של נקודה הנמדד לעומת גיאואיד;
:- &quot;גובה החלטה&quot; {{מוקטן|(Decision height)}} - כהגדרתו [[בתקנות ההפעלה]];
:- &quot;גובה שדה התעופה&quot; {{מוקטן|(Aerodrome elevation)}} - הגובה מעל פני הים של הנקודה הגבוהה ביותר באזור הנחיתה;
:- &quot;גיאואיד&quot; {{מוקטן|(Geoid)}} - המשטח שווה הפוטנציאל על פני כדור הארץ המתלכד עם מפלס פני הים הממוצעים, הנמשך ברציפות לאורך היבשות;
:- &quot;גישת מכשירים מסוג A‏&quot; {{מוקטן|(Instrument approach operation type A)}} - גישת מכשירים שבה מינימת ההפעלה המתוכננת {{מוקטן|(designed)}} הנמוכה ביותר, שמתחתיה ניתן להמשיך בגישה היא של גובה מזערי להנמכה או גובה החלטה של 75 מטרים (250 רגל) או יותר;
:- &quot;גישת מכשירים מסוג B‏&quot; {{מוקטן|(Instrument approach operation type B)}} - גישת מכשירים שבה מינימת ההפעלה המתוכננת {{מוקטן|(designed)}} הנמוכה ביותר, שמתחתיה ניתן להמשיך בגישה היא של גובה החלטה הנמוך מ-75 מטרים (250 רגל);
:- &quot;גליות גיאואיד&quot; {{מוקטן|(Geoid undulation)}} - המרחק של הגיאואיד מעל או מתחת לאליפסואיד הייחוס המתמטי;
:- &quot;דוח תנאי מסלול&quot; {{מוקטן|(Runway condition report (RCR)}}‎) - דיווח מקיף בדבר תנאי משטח מסלול והשפעתם על ביצועי כלי טיס הנוחת עליו או הממריא ממנו, ערוך בצורה, בעניינים ובתנאים המפורטים בהוראות מסמך 9981 לעניין &quot;Runway surface condition assessment and reporting&quot;;
:- &quot;דיוק מידע&quot; {{מוקטן|(Data accuracy)}} - מידת ההלימה בין ערך מוערך או מדוד של נתון לבין הערך האמיתי שלו;
:- &quot;טמפרטורת הייחוס של שדה התעופה&quot; - הממוצע החודשי של טמפרטורת השיא היומית של החודש שבו הטמפרטורה הממוצעת היא הגבוהה ביותר בשנה, בשדה התעופה, במשך חמש השנים האחרונות;
:- &quot;מידע תעופתי&quot; - מידע הנקבע, מפורט או מתואר לפי [[תקנות 3 עד 8]], [[10]], [[11(ב), (ג) ו-(ו)]], [[12]] [[ו-13]] או הנגזר [[מתקנות 9]] [[ו-14]];
:- &quot;מכשול&quot; {{מוקטן|(Obstacle)}} - כל עצם נייח, בין אם באופן קבוע או באופן זמני, וכל עצם נייד, או כל חלק של עצם כאמור, שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא ממוקם באזור המיועד לתנועה קרקעית של כלי טיס;
:: (2) הוא מתנשא מעל משטח {{מוקטן|(Surface)}} מוגדר המיועד להגן על כלי טיס בטיסה;
:: (3) הוא ניצב מחוץ למשטח {{מוקטן|(Surface)}} מוגדר המיועד להגן על כלי טיס בטיסה והמנהל העריך כי הוא מהווה סיכון לתעופה;
:- &quot;מנהל איכות&quot; - מי שבעל רישיון מינה לשמש בתפקיד מנהל מערכת איכות למידע לפי [[תקנה 17]];
:- &quot;מנהל השדה&quot; - מי שבעל הרישיון מינה לשמש בתפקיד מנהל שדה התעופה;
:- &quot;מסלול&quot; {{מוקטן|(Runway)}} - אזור מלבני מוגדר בשדה תעופה, המשמש להמראה ולנחיתה של כלי טיס;
:- &quot;מסלול הסעה&quot; {{מוקטן|(Taxiway)}} - דרך מוגדרת בשדה תעופה, המשמשת להסעה של כלי טיס והמאפשרת מעבר בין חלקים שונים של שדה התעופה;
:- &quot;מסלול לא ממוכשר&quot; {{מוקטן|(Non-instrument runway)}} - מסלול המיועד להפעלת כלי טיס העושים שימוש בנוהלי גישת ראייה או בנוהלי גישת מכשירים לנקודה שמעבר לה ניתן להמשיך את הגישה בתנאים מטאורולוגיים לטיסת ראייה;
:- &quot;מסלול ממוכשר&quot; {{מוקטן|(Instrument runway)}} - מסלול המיועד להפעלת כלי טיס העושים שימוש בנוהלי גישת מכשירים, שהוא אחד מאלה: מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת או מסלול ממוכשר לגישה מדויקת;
:- &quot;מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת&quot; {{מוקטן|(Non-precision approach runway)}} - מסלול שבו קיימים עזרי ראייה ועזרים אחרים, המשמש לביצוע תהליכי נחיתה {{מוקטן|(Landing operations)}} לאחר גישת מכשירים מסוג A, בראות אופקית שלא תפחת מ-1,000 מטרים;
:- &quot;מסלול ממוכשר לגישה מדויקת&quot; {{מוקטן|(Precision approach runway)}} - מסלול שבו קיימים עזרי ראייה ועזרים אחרים, המשמש לביצוע תהליכי נחיתה {{מוקטן|(Landing operations)}} לאחר גישת מכשירים מסוג B;
:- &quot;מסמך 9981&quot; - נהלים לשירותי טיס - שדות תעופה {{מוקטן|((())PANS–Aerodromes (Doc) (9981)(()))}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי;
:- &quot;מסמך 10066&quot; - נהלים לשירותי טיס - ניהול מידע תעופתי {{מוקטן|((())PANS–AIM (Doc) (10066)(()))}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי;
:- &quot;מפתן מסלול&quot; {{מוקטן|(Threshold)}} - תחילת הקטע במסלול המשמש לנחיתה;
:- &quot;מפתן מסלול מוזז&quot; {{מוקטן|(Displaced threshold)}} - מפתן מסלול שאינו ממוקם בקצה המסלול;
:- &quot;מרחק האצה–עצירה זמין&quot; {{מוקטן|(Accelerate-stop distance available (ASDA))}} - מרחק ריצת ההמראה הזמין יחד עם אורך שטח העצירה, אם קיים;
:- &quot;מרחק המראה זמין&quot; {{מוקטן|(Take-off distance available (TODA))}} - מרחק ריצת ההמראה הזמין יחד עם אורך השטח הנקי, אם קיים;
:- &quot;מרחק נחיתה זמין&quot; {{מוקטן|(Landing distance available (LDA))}} - אורך המסלול שבעל הרישיון הגדירו זמין ומתאים לריצה הקרקעית של מטוס נוחת;
:- &quot;מרחק ריצת המראה זמין&quot; {{מוקטן|(Take-off run available (TORA))}} - אורך המסלול שבעל הרישיון הגדירו זמין ומתאים לריצה הקרקעית של מטוס ממריא;
:- &quot;מרחקים מוצהרים&quot; {{מוקטן|(Declared distances)}} לגבי מסלול - כל אלה: מרחק האצה–עצירה זמין, מרחק המראה זמין, מרחק נחיתה זמין ומרחק ריצת המראה זמין באותו מסלול;
:- &quot;משטח גישה פנימי&quot; {{מוקטן|(Inner approach surface)}} - משטח שהגדיר בעל רישיון לפי הוראות נספח 14 לעניין &quot;Obstacle restriction and removal&quot; לגבי &quot;Inner approach surface&quot;;
:- &quot;משטח הפסקת נחיתה&quot; {{מוקטן|(Balked landing surface)}} - משטח שהגדיר בעל רישיון לפי הוראות נספח 14 לעניין &quot;Obstacle restriction and removal&quot; לגבי &quot;Balked landing surface&quot;;
:- &quot;משטח מעבר פנימי&quot; {{מוקטן|(Inner transitional surface)}} - משטח שהגדיר בעל רישיון לפי הוראות נספח 14 לעניין &quot;Obstacle restriction and removal&quot; לגבי &quot;Inner transitional surface&quot;;
:- &quot;מיתקן עזר לטיסה&quot; - למעט מסלול נחיתה, מסלול המראה או מסלול הסעה;
:- &quot;מתחם בדיקה&quot; - מתחם בדיקת מד גובה לפני טיסה {{מוקטן|(Pre-flight altimeter check location)}}, לפי [[תקנה 9]];
:- &quot;נספח 14&quot; - אמות המידה {{מוקטן|(Standards)}} וההמלצות {{מוקטן|(Recommendations)}} הקבועות בכרך הראשון לנספח 14 לאמנה שעניינו: &quot;Aerodromes design and operations&quot;, לרבות ההגדרות, התוספות {{מוקטן|(Appendix)}} והצרופות {{מוקטן|(Attachment)}} לנספח האמור;
:- &quot;נספח 15&quot; - אמות המידה {{מוקטן|(Standards)}} וההמלצות {{מוקטן|(Recommendations)}} הקבועות בנספח 15 לאמנה שעניינו: &quot;Aeronautical information services&quot;, לרבות ההגדרות והתוספות {{מוקטן|(Appendix)}} לנספח האמור;
:- &quot;נתוני מיפוי שדה תעופה&quot; {{מוקטן|(Aerodrome mapping data (AMD))}} - נתונים שנאספים לצורך צבירת מידע בדבר מיפוי שדה תעופה לשימוש תעופתי;
:- &quot;נתיב הסעה סטנדרטי&quot; {{מוקטן|(Standard taxi-route)}} - נתיב מוגדר שהגדיר בעל הרישיון לתנועה קרקעית של כלי טיס בשדה התעופה מנקודה אחת לנקודה אחרת על גבי מסלולי הסעה ומסלולים, דרך נקודות ציון מוגדרות;
:- &quot;סוג&quot;, לעניין מידע - שגרתי, חיוני או קריטי, לפי העניין;
:- &quot;סימון&quot; {{מוקטן|(Marking)}} - סמל {{מוקטן|(Symbol)}} או קבוצת סמלים המוצגים על פני אזור התנועה כדי להעביר מידע בדבר אופן התנועה בשדה התעופה;
:- &quot;ספר העזר המבצעי&quot; {{מוקטן|(Aerodrome manual)}} - ספר עזר מבצעי לשדה התעופה שעל בעל רישיון לקיים לפי [[סימן א' לפרק ז' לתקנות מאפיינים פיזיים]];
:- &quot;עמדת חנייה&quot; {{מוקטן|(Aircraft stand)}} - אזור ברחבה המיועד לחניית כלי טיס;
:- &quot;עצם שביר&quot; {{מוקטן|(Frangible object)}} - עצם שמסתו נמוכה, המתוכנן להישבר, להתעוות {{מוקטן|(Distort)}} או להתכופף {{מוקטן|(Yield)}} בעת פגיעה בו, כך שתתהווה סכנה מזערית לכלי טיס;
:- &quot;עקרונות הגורם האנושי&quot; {{מוקטן|(Human factors principles)}} - עקרונות הישימים לתכן, הדרכה, אחזקה והפעלה תעופתיים, המבקשים להביא לקיום ממשק בטוח בין האדם לבין שאר רכיבי המערכת, מתוך התחשבות הולמת בביצועי אנוש;
:- &quot;ערכי חיכוך&quot; - כאלה שנמדדו על מסלול יבש;
:- &quot;צרופה א'&quot; - צרופה א' {{מוקטן|(Attachment A)}} לנספח 14 שעניינה: &quot;Guidance material supplementary to Annex 14, Volume I&quot;;
:- &quot;ראות על מסלול&quot; {{מוקטן|(Runway Visual Range (RVR))}} - כהגדרתה [[בתקנות ההפעלה]];
:- &quot;רחבה&quot; {{מוקטן|(Apron)}} - אזור מוגדר בשדה תעופה המיועד להעמסה ופריקה של נוסעים או של טובין, תדלוק, חנייה או תחזוקה של כלי טיס;
:- &quot;רצועת מסלול&quot; {{מוקטן|(Runway strip)}} - אזור מוגדר הכולל, בין השאר, את המסלול ואת שטח העצירה, אם קיים, שמטרתו -
:: (1) להקטין את הסיכון לנזק לכלי טיס החורג, בעת תנועתו, מהמסלול;
:: (2) להגן על כלי טיס הטס מעליו בעת הפעלתו בהמראה או בנחיתה;
:- &quot;שטח בטיחות בקצה מסלול&quot; {{מוקטן|(Runway end safety area (RESA))}} - שטח צמוד לקצה רצועת המסלול משני קצותיה וסימטרי ביחס להמשכו של ציר המסלול, המיועד, בעיקר, להקטנת הנזק לכלי טיס המחטיא את תחילת המסלול {{מוקטן|(Undershooting)}} או החורג מקצה מסלול {{מוקטן|(Overrunning)}};
:- &quot;שטח נקי&quot; {{מוקטן|(Clearway)}} - אזור מלבני מוגדר על הקרקע או על המים, שנבחר או הוכן כדי שישמש בתור אזור מתאים מעליו יכול מטוס לבצע חלק מהטיפוס הראשוני, עד לגובה שהוגדר;
:- &quot;שטח עצירה&quot; {{מוקטן|(Stopway)}} - שטח מלבני מוגדר על הקרקע בסוף מרחק ריצת המראה זמין שהוכן כדי שישמש בתור שטח מתאים שבו ניתן לעצור כלי טיס במקרה של הפסקת המראה;
:- &quot;שלמות מידע&quot; {{מוקטן|(Data integrity (assurance level))}} - מידת הוודאות שמידע או ערכיו לא אבדו או שונו מאז נוצר או שונה בידי מי שהוסמך לכך;
:- &quot;תהליך הגיבוש&quot; - תהליך יצירת המידע, ובכלל זה הצהרתו, חישובו או מדידתו, לפי העניין, איסופו, עריכתו, שמירתו והעברתו מהמקור שבו או לפיו נוצר עד למסירתו למשתמש המיועד הבא;
:- &quot;תקנות הבטיחות&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;תקנות ההפעלה&quot; - [[=תקנות ההפעלה|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ&quot;ב-1981]];
:- &quot;תקנות מאפיינים פיזיים&quot; - [[=תקנות מאפיינים פיזיים|תקנות הטיס (שדות תעופה - מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה), התשפ&quot;ו-2026]].

== פרק א': הוראות כלליות ==

@ 2. מערכות ייחוס כלליות
: לא יעשה בעל רישיון שימוש לשם כל קביעה, מדידה, תיאור, חישוב, דיווח או מסירת מידע לפרסום בשירותי המידע התעופתי לפי תקנות אלה, אלא -
: (1) במערכת הגיאודטית העולמית WGS-84 - כמערכת הייחוס הגאודטית האופקית; ציון קו האורך וקו הרוחב של נקודות הציון הגאוגרפיות יהיה במונחים של המערכת כאמור;
: (2) בנתוני גובה מעל פני הים - כגובה הייחוס האנכי, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בתקנות אלה;
: (3) בלוח השנה הגרגוריאני ובמערכת זמן עולמי מתואם {{מוקטן|(Coordinated Universal Time - UTC)}} - כמערכת הייחוס לעניין זמנים.

== פרק ב': מידע תעופתי ==

@ 3. קוד ייחוס לשדה תעופה
: (א) בעל רישיון יגדיר קוד ייחוס לשדה התעופה לפי מאפייני המטוסים ששדה התעופה ומיתקניו מיועדים לשמש.
: (ב) קוד הייחוס יכלול רכיב ספרה ורכיב אות, שיוגדרו לפי הוראות נספח 14 לעניין קוד-ייחוס {{מוקטן|(Reference code)}}.

@ 4. נקודת הייחוס של שדה התעופה
: (א) בעל רישיון יגדיר, באישור המנהל, את נקודת הייחוס של שדה התעופה {{מוקטן|(Aerodrome reference point)}} (בתקנה זו - נקודת הייחוס), כך שהיא תמוקם בקרבת מרכזו הגאומטרי של שדה התעופה.
: (ב) בעל רישיון יגדיר את נקודת הייחוס במושגים של מעלות, דקות ושניות.
: (ג) לא ישנה בעל רישיון את נקודת הייחוס, אלא אם כן השתנה מרכזו הגאומטרי של שדה התעופה, ובאישור המנהל; אישר המנהל את שינוי נקודת הייחוס כאמור, ישנה בעל הרישיון את נקודת הייחוס של שדה התעופה בהתאם, והוראות תקנות משנה (א) ו-(ב) יחולו, בשינויים המתחייבים.

@ 5. גובה שדה התעופה והמסלולים
: בעל רישיון ימדוד או יחשב, לפי העניין -
: (1) את גובה שדה התעופה, ואת גליות הגיאואיד במקום שבו הוא נמדד;
: (2) לגבי כל מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת -
:: (א) את הגובה מעל פני הים ואת גליות הגיאואיד של כל מפתן מסלול;
:: (ב) את הגובה מעל פני הים של כל קצה מסלול;
:: (ג) את הגובה מעל פני הים, לאורך המסלול, של נקודות ביניים גבוהות או נמוכות משמעותית לעומת גובה מפתן המסלול מעל פני הים;
: (3) לגבי כל מסלול ממוכשר לגישה מדויקת -
:: (א) את הגובה מעל פני הים ואת גליות הגיאואיד של כל מפתן מסלול;
:: (ב) את הגובה מעל פני הים של כל קצה מסלול;
:: (ג) את הגובה המרבי מעל פני הים של אזור הנגיעה.

@ 6. טמפרטורת הייחוס של שדה התעופה
: בעל רישיון -
: (1) יחשב את טמפרטורת הייחוס של שדה התעופה במעלות צלזיוס;
: (2) יחשב מחדש, אחת לחמש שנים, את טמפרטורת הייחוס של שדה התעופה.

@ 7. מידות שדה התעופה ומידע אחר
: בעל רישיון ימדוד או יתאר, לפי העניין, את כל אחד מאלה:
: (1) לגבי מסלול -
:: (א) כיוונו האמיתי {{מוקטן|(True bearing)}};
:: (ב) כינויו {{מוקטן|(Designation number)}};
:: (ג) אורכו;
:: (ד) רוחבו;
:: (ה) נקודות הציון הגאוגרפיות של כל מפתן מסלול ושל כל מפתן מסלול מוזז, אם קיים, במעלות, דקות, שניות ומאיות השנייה;
:: (ו) שיפועו;
:: (ז) סוג המשטח {{מוקטן|(Surface type)}};
:: (ח) סוג המסלול, לפי אחד מאלה:
::: (1) מסלול לא ממוכשר;
::: (2) מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת;
::: (3) מסלול ממוכשר לגישה מדויקת;
:: (ט) לגבי מסלול ממוכשר לגישה מדויקת - קיומו של אזור נקי ממכשולים;
: (2) לגבי רצועת מסלול - אורכה ורוחבה, במידת דיוק מידע של מטר אחד, וכן סוג המשטח;
: (3) לגבי שטח בטיחות בקצה מסלול - אורכו ורוחבו, במידת דיוק מידע של מטר אחד, וכן סוג המשטח;
: (4) לגבי שטח עצירה, אם קיים - אורכו, רוחבו וסוג המשטח;
: (5) לגבי מסלול הסעה -
:: (א) כינויו;
:: (ב) רוחבו;
:: (ג) סוג המשטח;
:: (ד) נקודות הציון הגאוגרפיות של נקודות על ציר מסלול ההסעה, במספר מתאים לתיאור ציר מסלול ההסעה, במעלות, דקות, שניות ומאיות השנייה;
: (6) לגבי רחבה -
:: (א) סוג המשטח;
:: (ב) ופרטים בנוגע לעמדות החנייה ובכלל זה דוגמת סוג כלי הטיס אותו נועדה עמדת החנייה לשמש וכינוי עמדת החנייה;
:: (ג) נקודות הציון הגיאוגרפיות של כל עמדת חנייה, במעלות, דקות, שניות ומאיות השנייה;
: (7) המרחב האווירי שבו ניתנים שירותי פיקוח ובקרה על התעבורה האווירית המשויכים לשדה התעופה;
: (8) לגבי שטח נקי, אם קיים - אורכו והמאפיינים הטופוגרפיים של הקרקע {{מוקטן|(Ground profile)}};
: (9) עזרי ראייה לתהליכי גישה; סימוני מסלולים, מסלולי הסעה ורחבות, ותאורותיהם; עזרי הנחייה ובקרה ויזואליים אחרים על מסלולי הסעה ועל רחבות, ובכלל זה עמדות המתנה וקווי עצירה; מיקום וסוג מערכות הנחייה בראייה לעגינה;
: (10) לגבי כל נקודת בדיקת VOR בשדה התעופה - מיקומה ותדר בדיקת ה-VOR;
: (11) לגבי כל נתיב הסעה סטנדרטי - תיאורו באמצעות נקודות הציון שלו וכינויו;
: (12) מרחק כל אנטנת קרן כיוון {{מוקטן|(Localizer)}} וכל אנטנת קרן זווית גישה {{מוקטן|(Glide path)}} של מערכת נחיתת מכשירים מקצה המסלול שאותו היא משרתת;
: (13) בשדה תעופה המיועד לכלי טיס בטיסה בין-לאומית -
:: (א) פני השטח באזורים 2a ו-2b;
:: (ב) נקודות הציון הגאוגרפיות במעלות, דקות, שניות ועשיריות השנייה וכן הגובה המרבי מעל פני הים, הסוג, הסימון והתאורה, אם ישנם, של מכשולים הנמצאים -
::: (1) באזורים 2a‏, 2b ו-3;
::: (2) באזור 4 של כל מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או III; שימדדו ויתוארו לפי הוראות הפרק החמישי לנספח 15 לעניין &quot;Terrain and obstacle data sets&quot; והפרק החמישי למסמך 10066 לעניין &quot;Terrain and obstacle data sets&quot;, ותוספות 6 ו-8 למסמך האמור.

@ 8. חוזק המיסעות (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) בעל רישיון יחשב את חוזק הנשיאה {{מוקטן|(Bearing strength)}} של כל מיסָעָה המיועדת לשמש כלי טיס גדול ויתארה לפי שיטת ACR-PCR, תוך פירוט כל אלה:
:: (1) דירוג סיווג המיסעה {{מוקטן|(PCR)}} והערך המספרי {{מוקטן|(numerical value)}}, ואם דירוג סיווג המיסעה משתנה לפי עונות השנה - את דירוג סיווג המיסעה המתאים לכל עונה;
:: (2) סוג המיסעה (קשיח או גמיש);
:: (3) קטגוריית החוזק של המשתית {{מוקטן|(Subgrade strength category)}};
:: (4) קטגוריית לחץ אוויר מרבי מותר בצמיגים {{מוקטן|(Maximum allowable tire pressure category)}} או ערך לחץ אוויר מרבי מותר בצמיגים {{מוקטן|(Maximum allowable tire pressure value)}} של כלי טיס אותו נועדה המיסעה לשמש;
:: (5) תיאור שיטת ההערכה {{מוקטן|(Evaluation method)}} ששימשה להערכת מאפייני המיסעה.
: (ב) בעל רישיון המחשב את חוזק הנשיאה של מיסעה לפי תקנת משנה (א) יוודא כי דירוג סיו כלי הטיס {{מוקטן|(ACR)}} המתאים נקבע -
:: (1) לפי שיטת ACR-PCR;
:: (2) בשים לב לסוג המיסעה, כאמור בתקנת משנה (א)(2), שאת חוזק הנשיאה שלה הוא מבקש לקבוע.
: (ג) בעל רישיון יחשב את חוזק הנשיאה של כל מיסעה המיועדת לשמש כלי טיס קטן בלבד ויתארו במונחים האלה:
:: (1) המסה המרבית המותרת של כלי טיס אותו נועדה המיסעה לשמש;
:: (2) לחץ האוויר המרבי המותר בצמיגים של כלי טיס אותו נועדה המיסעה לשמש.
: (ד) (((בוטלה).))
: (ה) בתקנה זו -
::- &quot;כלי טיס גדול&quot; - כלי טיס שמסתו המרבית {{מוקטן|(Apron (ramp) mass)}} עולה על 5,700 ק&quot;ג;
::- &quot;כלי טיס קטן&quot; - כלי טיס שאינו גדול;
::- &quot;שיטת ACR-PCR&quot; - שיטת דירוג סיווג כלי טיס - דירוג סיווג מיסעה  {{מוקטן|(Aircraft classification rating - pavement classification rating method (ACR-PCR method))}} הכוללת את הרכיבים המפורטים בתקנת משנה (א), לפי הוראות נספח 14 לעניין חוזק מסלול {{מוקטן|(Strength of pavements)}}.

@ 9. מתחם בדיקת מד גובה לפני טיסה
: (א) בעל רישיון יקבע לפחות מתחם בדיקה אחד, בכל רחבה.
: (ב) בעל רישיון יוודא כי כל נקודה במתחם בדיקה, היא בגובה שלא עולה על 10 רגליים מעל או מתחת לגובה הממוצע של המתחם.
: (ג) בעל רישיון יחשב את גובהו של מתחם הבדיקה לפי גובהו הממוצע מעל פני הים, תוך עיגולו לרגל הקרוב.

@ 10. מרחקים מוצהרים
: (א) בעל רישיון יחשב, לכל מסלול, את המרחקים המוצהרים {{מוקטן|(Declared distances)}} האלה, תוך עיגולם למטר הקרוב:
:: (1) מרחק ריצת המראה זמין {{מוקטן|(TORA)}};
:: (2) מרחק המראה זמין {{מוקטן|(TODA)}};
:: (3) מרחק האצה–עצירה זמין {{מוקטן|(ASDA)}};
:: (4) מרחק נחיתה זמין {{מוקטן|(LDA)}}.
: (ב) בעל רישיון יחשב את המרחקים המוצהרים, כאמור בתקנת משנה (א), לפי צרופה א' לעניין חישוב מרחקים מוצהרים {{מוקטן|(Calculation of declared distances)}}.

@ 11. (תיקון: תשפ&quot;ו) : (((בוטלה).))

@ 12. פינוי כלי טיס (תיקון: תשפ&quot;ו)
: בעל רישיון יעמיד לרשות מפעיל אווירי, לפי דרישתו, מידע בעניינים האלה:
: (1) מספרי הטלפון, הפקסימיליה וכתובת הדואר האלקטרוני של האחראי מטעמו על תיאום הפעולות הנדרשות לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה;
: (2) יכולת פינוי כלי טיס כאמור, המבוטאת בכלי הטיס הגדול ביותר שביכולתו לפנות.


@ 13. הצלה וכיבוי אש (תיקון: תשפ&quot;ו)
: בעל רישיון יספק ליחידת נת&quot;א הנותנת שירותי פיקוח ובקרה על התעבורה האווירית הנוגעת בדבר, בלא דיחוי, מידע עדכני לגבי כל שינוי ביכולות ההצלה וכיבוי האש בשדה התעופה, וזאת כדי לאפשר את אספקת המידע הנדרש לכלי טיס המגיעים לשדה התעופה או היוצאים ממנו; מידע עדכני כאמור יסופק בדרך של ציון קטגוריית שדה התעופה כפי שנקבעה לפי [[תקנה 139 לתקנות מאפיינים פיזיים]].


@ 14. מערכת חזותית לציון זווית הגישה
: בעל רישיון יקיים, לגבי כל מערכת חזותית לציון זווית הגישה {{מוקטן|(Visual approach slope indicator systems)}} (בתקנה זו - המערכת), רישום מפורט הכולל את:
: (1) כינוי המסלול אליו המערכת משויכת;
: (2) סוג המערכת, וצד המסלול לאורכו תאורתה ממוקמת, אם ישים, לפי סוג המערכת;
: (3) זווית המערכת לעומת ציר המסלול, אם אינה מקבילה לו, וכיוון הסטייה מציר המסלול;
: (4) זווית הגישה הנקובה לאותו מסלול;
: (5) הגובה המזערי, או הגבהים המזעריים, מעל מפתן המסלול, שבו מתקבל חיווי בדבר הימצאות בזווית הגישה המתאימה {{מוקטן|(Minimum eye height(s) over the threshold of the on-slope signal(s))}} - לפי לסוג המערכת, לפי הוראות נספח 14 לעניין &quot;Visual approach slope indicator systems&quot;.

== פרק ג': הוראות ביצוע ==

@ 15. גיבוש מידע
: (א) בעל רישיון יגבש ויעדכן באופן מתמשך מידע תעופתי וכן מידע אחר בעניינים המפורטים [[בתקנה 18(א)]], בצורת בסיס נתוני מיפוי שדה תעופה {{מוקטן|(AMDB)}}, לפי הפרק החמישי לנספח 15 לעניין &quot;Aerodrome mapping data sets&quot;, ולפי הפרק החמישי למסמך 10066 לעניין &quot;Aerodrome mapping data sets&quot;.
: (ב) בעל רישיון יגבש מידע כאמור בתקנת משנה (א) -
:: (1) במידת דיוק המידע הקבועה בתוספת מספר 1 למסמך 10066, לפי סוג המידע;
:: (2) לפי דרישת שלמות המידע הקבועה בתוספת מספר 1 למסמך 10066, לפי סוג המידע, תוך שהוא מבטיח כי שלמות המידע תישמר לכל אורך תהליך הגיבוש, ובכלל זה יקבע ויקיים תהליך להבטחת שלמות המידע, לפי השלמות הנדרשת לגבי מידע מסוג זה, לפי התוספת האמורה, אשר -
::: (א) לגבי מידע שגרתי {{מוקטן|(Routine data)}} - ימנע השחתה {{מוקטן|(corruption)}} של המידע לכל אורך תהליך הגיבוש;
::: (ב) לגבי מידע חיוני {{מוקטן|(Essential data)}} - יבטיח שהשחתה של המידע לא מתרחשת בשום שלב של תהליך הגיבוש. לשם כך רשאי בעל רישיון לקבוע תהליכים נוספים לשם התמודדות עם סיכונים אפשריים בתהליך הגיבוש, כדי להבטיח ביתר שאת את שלמות המידע מהסוג הזה;
::: (ג) לגבי מידע קריטי {{מוקטן|(Critical data)}} - יבטיח שהשחתה של המידע לא מתרחשת בשום שלב של תהליך הגיבוש; לשם כך יקבע בעל הרישיון תהליכים נוספים להבטחת שלמות המידע לשם תיקון מלא של השפעות של אי-התאמות שזוהו במהלך ניתוח יסודי של תהליך הגיבוש;
:: (3) באופן הקבוע בתוספת מספר 1 למסמך 10066, לפי סוג המידע, בשים לב לשאלה אם הדרישה היא לנקודה מדודה {{מוקטן|(Surveyed point)}}, לנקודה מחושבת {{מוקטן|(Calculated point)}} או לנקודה מוצהרת {{מוקטן|(Declared point)}};
:: (4) תוך יישום מערכת איכות למידע, לפי [[תקנה 16]].
: (ג) בעל רישיון יגן על שלמות מידע שגיבש לפי [[פרק זה]], באמצעות יישום שיטות ספרתיות לזיהוי טעויות מידע {{מוקטן|(Digital data error detection techniques)}}, לגבי מידע המאוחסן או נמצא בתהליכי העברה, בכל משך האחסון או תהליך ההעברה, וכן לגבי מאגרי מידע ספרתיים שהוא מקיים.
: (ד) בעל רישיון יעדכן באופן מתמשך מידע שגיבש לפי [[פרק זה]], בכל שינוי שחל בו, והוראות [[פרק זה]] יחולו על עדכון כאמור, בשינויים המתחייבים.
: (ה) בתקנה זו -
::- &quot;מידע חיוני&quot; {{מוקטן|(Essential data)}} - מידע, שלפי מסמך 10066 קיימת הסתברות נמוכה ששימוש בו כשהוא מושחת יסכן באופן חמור את המשך הטיסה והנחיתה הבטוחות של כלי טיס, עם אפשרות להתרחשות אסון {{מוקטן|(catastrophe)}};
::- &quot;מידע קריטי&quot; {{מוקטן|(Critical data)}} - מידע שלפי מסמך 10066, קיימת הסתברות גבוהה ששימוש בו כשהוא מושחת יסכן באופן חמור את המשך הטיסה והנחיתה הבטוחות של כלי טיס, עם אפשרות להתרחשות אסון;
::- &quot;מידע שגרתי&quot; {{מוקטן|(Routine data)}} - מידע שלפי מסמך 10066 קיימת הסתברות נמוכה מאוד ששימוש בו כשהוא מושחת יסכן באופן חמור את המשך הטיסה והנחיתה הבטוחות של כלי טיס, עם אפשרות להתרחשות אסון.

@ 16. מערכת איכות למידע
: (א) בעל רישיון יקיים מערכת איכות למידע לפי תקנה זו, שאישר לו המנהל.
: (ב) מערכת איכות למידע תהיה עצמאית, ותבטיח, באופן מתמשך ויסודי, את איכות המידע המגובש והמעודכן כאמור [[בתקנה 15]], ואת הרמה המקצועית של העוסקים בניהול האיכות, לפי תקנת משנה (ג).
: (ג) מערכת איכות למידע תכלול -
:: (1) את מדיניות האיכות במסגרת תהליך הגיבוש, ובכלל זה -
::: (א) הצהרה כי בטיחות הטיסה היא השיקול המכריע בתהליך הגיבוש ובפרסום מידע;
::: (ב) יישום של ביצועי אנוש ושל עקרונות הגורם האנושי כחלק מתהליך הגיבוש, בין השאר בכל הנוגע לשגיאות העתקה והמרה בין יחידות מידה;
::: (ג) עידוד כל אדם המעורב בתהליך הגיבוש, לדווח על ליקויים ואי-התאמות בתהליך הגיבוש;
::: (ד) הצהרה בדבר חובת כל אדם המעורב בתהליך הגיבוש, לציית לתקנות אלה לגבי תהליך הגיבוש;
::: (ה) הצהרה בדבר חובת כל אדם המעורב בתהליך הגיבוש, לשתף פעולה עם הסוקרים בביצוע תפקידם;
:: (2) נהלים להבטחת עצמאותה של מערכת האיכות למידע ועצמאותם של הפועלים במסגרתה, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
::: (א) חובת דיווח על ליקויים שנמצאו בביצוע סיקור במישרין למנהל השדה;
::: (ב) מניעת מצב שבו המשמשים בתפקיד מנהל איכות או סוקרים משמשים אצל בעל הרישיון גם בפעולות שעל סיקורן הם אמונים;
:: (3) נהלים לשמירת איכות המידע במסגרת תהליך הגיבוש, מרגע גיבושו, דרך שמירתו עד למסירתו למשתמש המיועד הבא, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
::: (א) גיבוש כל פריט מידע ועדכונו, לפי דרישות הישימות לאותו פריט מידע, לעניין דיוק מידע ושלמות;
::: (ב) התחקות אחר המקור לפריט המידע {{מוקטן|(Traceability)}}, לכל אורך תהליך הגיבוש, באופן שמאפשר, לגבי כל ליקוי או אי-התאמה שהתגלו בתהליך הגיבוש, את איתור גורם השורש לליקוי או לאי-התאמה ואת תיקונם;
::: (ג) הבאת דבר קיומם של כל ליקוי או אי-התאמה שהתגלו, גורם השורש להם ותיקונם, לידיעת המעורבים בתהליך הגיבוש;
::: (ד) העברת המידע, לרבות שיטת העברת המידע, והגנה על המידע בעת ההעברה;
:: (4) נהלים לעניין בעלי התפקיד המשמשים במערכת האיכות למידע, ובכלל זה -
::: (א) נהלים לעניין מינוי מנהל האיכות והסוקרים שישמשו במערכת האיכות למידע, ובכלל זה לעניין הכשירויות, הידע והמיומנויות הנדרשים מכל אחד מהם לשם מילוי תפקידיהם, והאופן שבו בעל הרישיון מוודא כי למנהל האיכות ולסוקרים הכשירויות, הידע והמיומנויות כאמור;
::: (ב) נהלים לעניין ההכשרה הנדרשת ממנהל האיכות ומהסוקרים, במטרה להבטיח את יכולתם למלא את תפקידם במסגרת מערכת האיכות למידע;
::: (ג) נהלים לעניין ביצוע הערכה ראשונית של התקיימות הכשירויות, הידע והמיומנות הנדרשים במנהל האיכות ובסוקרים, וכן הערכה ראשונית ותקופתית לעניין יכולתם לבצע את תפקידיהם ברמה מקצועית מספקת, בין השאר, לאחר שהשלימו הכשרה נדרשת כאמור בפסקת משנה (ב), וכן לעניין השימוש בממצאי הערכה כאמור לצורך איתור ותיקון פערים לעומת הנדרש לפי מערכת האיכות למידע;
::: (ד) נהלים שיבטיחו תיעוד של התקיימות הכשירויות, הידע והמיומנויות הנדרשים במנהל האיכות ובסוקרים, ותיעוד של הכשרה שקיבלו והערכת יכולתם לבצע את תפקידיהם;
:: (5) נהלים לעניין אופן ביצוע סיקורים, ובכלל זה -
::: (א) קביעת הוראות לגבי אופן ביצוע הסיקור, כך שהסיקור יבטיח כי -
:::: (1) כלל הפעולות הכרוכות בתהליך הגיבוש מבוצעות לפי התקנות והוראות ספר העזר המבצעי לעניין תהליך הגיבוש; הוראות כאמור יביאו בחשבון את השוני הקיים בתהליך הגיבוש בין פריטי מידע שונים לפי התקנות;
:::: (2) מערכת האיכות למידע מגשימה את התכלית שלשמה נועדה;
::: (ב) קביעת תכנית סיקורים עתית, ובכלל זה -
:::: (1) החובה לערוך סיקור של תהליך הגיבוש, פעם אחת בשנה לפחות;
:::: (2) המועדים לביצוע סיקורים, לעריכת דין וחשבון מפורט, למתן משוב בדבר ממצאי הסיקור, להגשת תכנית לנקיטת פעולות מתקנות ולקביעת סיקור חוזר, אם נדרש;
::: (ג) איתור ליקויים ואי-התאמות ותיעודם;
::: (ד) עריכת דין וחשבון מפורט בסיום כל סיקור בדבר פרטי הסיקור, העניינים שנסקרו והממצאים שהתגלו במהלכו ומסירתו למנהל השדה ולגורמים הנוגעים בדבר בשדה התעופה בדבר ממצאי הסיקור;
::: (ה) לימוד ליקויים ואי-התאמות שנמצאו בסיקורים ונקיטת פעולות מתקנות לתיקון הליקויים ואי-ההתאמות, אם נדרש ובזמן הנדרש, לרבות לעניין אחריות מנהל השדה לניהול תהליך תיקון הליקויים ואי-ההתאמות;
::: (ו) ביצוע סיקור חוזר לאחר מציאת ליקוי או אי-התאמה, לבחינת תהליך תיקונם;
::: (ז) שמירת רשומות מערכת האיכות למידע, ותוצריה, ובכלל זה כל דין וחשבון שנערך בסיום סיקור ותיעוד כל משוב שנערך וכל פעולה מתקנת שננקטה.
: (ד) המנהל רשאי לאשר לבעל רישיון המקיים מערכת איכות למידע בתקן איכות בין-לאומי ISO 9001, כי מערכת האיכות למידע שלו עומדת בדרישות תקנות משנה (ב) ו-(ג).

@ 17. מינוי מנהל איכות
: (א) בעל רישיון ימנה מנהל איכות, הכפוף ישירות לבעל הרישיון, שיהיה אחראי לניהול מערכת האיכות למידע לפי [[תקנה 16]] ולמתן דוחות לבעל הרישיון בדבר פעילות מערכת האיכות למידע, בדגש על הצורך לנקוט בפעולות מתקנות, אם יש צורך.
: (ב) בעל רישיון המבקש למנות מנהל איכות יודיע למנהל על כוונתו לעשות כן עשרה ימים לפחות לפני המינוי, ויצרף להודעתו את שמו ואת מספר הזהות של מי שהוא מבקש למנות לתפקיד וכן את קביעתו בדבר התאמתו לתפקיד לפי תקנת משנה (ד)(2).
: (ג) ראה המנהל כי אדם שמבקשים למנותו לתפקיד מנהל איכות או שמונה לתפקיד כאמור, אינו מתאים לתפקידו, רשאי הוא, לאחר שנתן לבעל הרישיון ולאותו אדם, הזדמנות להביא לפניו את טענותיהם לעניין התאמת אותו אדם לתפקידו -
:: (1) להורות, בהחלטה מנומקת, כי אותו אדם אינו מתאים לתפקידו ולהורות לבעל הרישיון שלא למנותו או להפסיק את מינויו, ולמנות אדם מתאים במקומו, לפי העניין; החלטה כאמור תימסר לבעל הרישיון בהקדם האפשרי לאחר קבלתה; בעל הרישיון ימנה אדם מתאים לתפקיד בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו הוראת המנהל כאמור, או בתוך תקופה ארוכה יותר שעליה הורה המנהל, בהחלטה מנומקת, והוראות תקנה זו יחולו לגביו, בשינויים המתחייבים;
:: (2) לתת לבעל הרישיון הוראות לעניין פעילות שדה התעופה בתקופה שעד למינוי אדם מתאים לתפקיד כאמור.
: (ד) לא יעסיק בעל רישיון אדם בתפקיד מנהל איכות, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
:: (1) אותו אדם -
::: (א) הוא בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות בתחום האיכות, מתוכן שנה אחת לפחות בתפקיד ניהולי;
::: (ב) מכיר ויודע את הוראות ספר העזר המבצעי, את הוראות מערכת האיכות למידע שלפי [[תקנה 16]] וכן את תקנות הטיס והוראות המינהל הנוגעות לעניין הפעלת שדה תעופה;
:: (2) בעל הרישיון החליט, לאחר ששקל את כישוריו, את ניסיונו של אותו אדם בתחום האיכות, ובכלל זה ניסיונו בניהול בתחום זה, ואת הרקע והידע המקצועיים שלו, כי מתקיימות בו הוראות פסקה (1) וכי הוא מתאים לתפקיד מנהל האיכות, בשים לב למאפייני שדה התעופה ולפעילותו;
:: (3) המנהל לא החליט כי אותו אדם אינו מתאים לתפקיד מנהל איכות, כאמור בתקנת משנה (ג).
: (ה) נפסק מינויו של מנהל איכות בנסיבות שבהן לא ניתן למנות בעל תפקיד חדש במקומו לפני הפסקת המינוי, יודיע על כך בעל הרישיון למנהל בתוך 48 שעות מהפסקת המינוי, ותחול תקנת משנה (ג)(2).

@ 18. מסירת מידע לפרסום (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) בעל רישיון ימסור למנהל וליחידת נת&quot;א המורשית לפי [[סעיף 84(ב) לחוק]] לפרסם, להפיץ ולהעביר מידע תעופתי, מידע בעניינים המפורטים להלן, בסמוך ככל האפשר לגיבושו או עדכונו, אלא אם כן אישר לו המנהל אחרת:
:: (1) מצב הרישוי של שדה התעופה;
:: (2) פרטים לעניין פינוי כלי טיס לפי [[תקנה 12]];
:: (3) מידע בדבר מצבו המבצעי של אזור התנועה כאמור [[בסימן י&quot;ד לפרק ז' לתקנות מאפיינים פיזיים]], ערוך בצורה של דוח תנאי מסלול;
:: (4) העניינים המפורטים בתת-חלק &quot;AD2. Aerodromes&quot; לחלק השלישי {{מוקטן|(Part 3)}} לתוספת מספר 2 {{מוקטן|(Appendix 2)}} למסמך 10066, בנושאים האלה:
::: (א) מציין המיקום של שדה התעופה ושם שדה התעופה {{מוקטן|(Aerodrome location indicator and name)}};
::: (ב) המידע הגאוגרפי של שדה התעופה והמידע המינהלי של שדה התעופה {{מוקטן|(Aerodrome geographical and administrative data)}};
::: (ג) שעות הפעילות של שדה התעופה ושל שירותים שונים הניתנים בו {{מוקטן|(Operational hours)}};
::: (ד) שירותי קרקע ומיתקנים בשימושם {{מוקטן|(Handling services and facilities)}};
::: (ה) מיתקנים לשימוש הנוסעים {{מוקטן|(Passenger facilities)}};
::: (ו) שירותי הצלה וכיבוי אש {{מוקטן|(Rescue and firefighting services)}};
::: (ז) זמינות עונתית {{מוקטן|(Seasonal availability - clearing)}};
::: (ח) רחבות, מסלולי הסעה ונקודות או עמדות בדיקה {{מוקטן|(Aprons, taxiways and check locations/positions data)}};
::: (ט) מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית {{מוקטן|(Surface movement guidance and control system and markings)}};
::: (י) מכשולים בשטח שדה התעופה {{מוקטן|(Aerodrome obstacles)}};
::: (יא) מידע מטאורולוגי מסופק {{מוקטן|(Meteorological information provided)}};
::: (יב) מאפייניו הפיזיים של כל מסלול {{מוקטן|(Runway physical characteristics)}};
::: (יג) מרחקים מוצהרים {{מוקטן|(Declared distances)}};
::: (יד) תאורות גישה ותאורות מסלול {{מוקטן|(Approach and runway lighting)}};
::: (טו) תאורות אחרות ומערכת החשמל המשנית {{מוקטן|(Other lighting, secondary power supply)}};
::: (טז) משטח לנחיתת מסוקים בשטח שדה התעופה {{מוקטן|(Helicopter landing area)}};
::: (יז) אזור או אזורי הפיקוח של שדה התעופה {{מוקטן|(Air traffic services airspace)}};
::: (יח) שירותי ניהול התעבורה האווירית בשדה התעופה {{מוקטן|(Air traffic services communication facilities)}};
::: (יט) מיתקני עזר לטיסה {{מוקטן|(Radio navigation and landing aids)}};
::: (כ) תקנות, כללים והוראות החלים לגבי השימוש בשדה התעופה {{מוקטן|(Local aerodrome regulations)}};
::: (כא) נוהלי שדה התעופה לעניין הפחתת רעש {{מוקטן|(Noise abatement procedures)}};
::: (כב) נוהלי שדה התעופה לעניין תעבורה אווירית {{מוקטן|(Flight procedures)}};
::: (כג) מידע נוסף שיש לו השפעה על הפעלתו של שדה התעופה {{מוקטן|(Additional information)}};
::: (כד) מידע הנדרש לשם הכנת תרשימים הנוגעים לשדה התעופה {{מוקטן|(Charts related to an aerodrome)}}.
: (ב) בעל רישיון לא ימסור מידע כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם כן גיבש אותו לפי הוראות [[תקנה 15]].
: (ג) לא יבצע בעל רישיון שינוי בעניינים המפורטים בתקנת משנה (א), המשפיע על ההפעלה של שדה התעופה, אלא לאחר שווידא עם מי שמופקד על פרסום המידע האמור, כי המידע הנובע מהשינוי האמור יכול להתפרסם בשירותי המידע התעופתי טרם תחילת ביצוע השינוי, הכול בשים לב לסוג המידע ולמשך הזמן שיידרש למי שמופקד על פרסום המידע, להכנה, לייצור ולהפצה של פרסום המידע האמור.

@ 19. שינויים בהוראות ומסמכים לפי האמנה
: (א) שונתה הוראה בנספחי האמנה או במסמכים לפי האמנה, שתקנות אלה מפנות אליהן -
: (1) המנהל יפרסם, ברשומות ובאתר האינטרנט, הודעה לציבור על שינוי אותה הוראה, בציון מספר ההוראה ששונתה, מספר התקנה בתקנות אלה המפנה אליה ומועד תחילתו של השינוי בישראל;
: (2) מועד התחילה של שינוי כאמור לא יהיה אלא לאחר שחלפו ארבעה עשר ימים לפחות מיום הפרסום האמור בפסקה (1), אלא אם כן הורה המנהל, בהחלטה מנומקת, על תקופה קצרה יותר, ובלבד שזו לא תפחת משלושה ימים מיום הפרסום כאמור; הורה המנהל על תקופה קצרה כאמור, תפורסם הוראתו בפרסום כאמור בפסקה (1).
: (ב) נוסחן המעודכן של הוראות נספחי האמנה והמסמכים שלפי האמנה שתקנות אלה מפנות אליהם, מופקד לעיון הציבור במשרדי הרשות.

@ 20. תחילה
: (א) תחילתן של תקנות אלה, למעט האמור בתקנות משנה (ב) ו-(ג), 60 ימים מיום הפרסום.
: (ב) תחילתה של [[תקנה 17]] - 6 חודשים מיום הפרסום.
: (ג) תחילתן של [[תקנות 7(13)]], [[9]], [[11]], [[15]], [[16]] [[ו-18(ב)]] - 18 חודשים מיום הפרסום.

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ד באלול התשע&quot;ח (4 בספטמבר 2018)
&lt;חתימה&gt; ישראל כ&quot;ץ שר התחבורה והבטיחות בדרכים</text>
      <sha1>pxrwhsdjbyjxm4k43r03bo2q8r8nzkq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3086797</id>
      <parentid>3086788</parentid>
      <timestamp>2026-10-04T06:32:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3086797</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="52197" sha1="eo04ka94hkidd6gwkxo54rnbieclf6i" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי), התשע&quot;ט-2018

&lt;מאגר תקן 2154385 קוד a163Y00000DuUZ9QAN&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ט, 474|תקנות הטיס (שדות תעופה - מידע תעופתי)|8086)); ((תשפ&quot;ו, 2166א|תיקון|12417)), ((2216|ת&quot;ט|12425)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 166]] [[=החוק|לחוק הטיס, התשע&quot;א-2011]] (להלן - החוק), באותם עניינים שלגביהם אני מוסמך להתקין תקנות לפי [[+|סעיפים 33]], [[+|46]], [[+|47]] [[ו-168(א) לחוק]] ולפי הצעת רשות התעופה האזרחית לפי [[סעיף 168(ב) לחוק]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשפ&quot;ו)
: בתקנות אלה -
:- &quot;אזור 2a‏&quot; {{מוקטן|(Area 2a)}}, &quot;אזור 2b‏&quot; {{מוקטן|(Area 2b)}}, &quot;אזור 3&quot; {{מוקטן|(3 Area)}} ו&quot;אזור 4&quot; {{מוקטן|(4 Area)}} - כמשמעותם בפרק החמישי לנספח 15 לעניין &quot;Terrain and obstacle data sets&quot;, בפרק החמישי למסמך 10066 לעניין &quot;Terrain and obstacle data sets&quot;, ובתוספות 6 ו-8 למסמך האמור;
:- &quot;אזור הנגיעה&quot; {{מוקטן|(Touchdown zone)}} - החלק מהמסלול, מעבר למפתן המסלול, שבו מיועדים מטוסים נוחתים לגעת לראשונה במסלול;
:- &quot;אזור הנחיתה&quot; {{מוקטן|(Landing area)}} - החלק מתוך אזור התנועה המיועד להמראת כלי טיס או לנחיתתו;
:- &quot;אזור התמרון&quot; {{מוקטן|(Manoeuvering area)}} - החלק של שדה התעופה המיועד להמראה, נחיתה והסעה של כלי טיס, למעט רחבה;
:- &quot;אזור התנועה&quot; {{מוקטן|(Movement area)}} &lt;!-- (([במקור: {{מוקטן|(Movement Area)}}])) --&gt; - החלק של שדה התעופה המיועד להמראה, נחיתה, הסעה או גרירה של כלי טיס, המורכב מאזור התמרון ורחבה;
:- &quot;אזור נקי ממכשולים&quot; {{מוקטן|(Obstacle free zone)}} - המרחב האווירי מעל משטח גישה פנימי, משטח מעבר פנימי ומשטח הפסקת נחיתה, ואותו חלק מרצועת המסלול שנמצא תחתם, שאחד מהמפורטים להלן אינו יכול לחדור אותו כלפי מעלה:
:: (1) מכשול קבוע, זולת כזה שנדרש למטרות ניווט אווירי, שהוא עצם שביר;
:: (2) מכשול נייד, בעת שימוש במסלול לנחיתה;
:- &quot;אליפסואיד הייחוס המתמטי&quot; {{מוקטן|(Mathematical reference ellipsoid)}} - גוף תלת-ממדי בצורת ספרואיד אובאלי (הפחוס בקטבים), שמדמה בקירוב את צורתו של כדור הארץ;
:- &quot;ביצועי אנוש&quot; {{מוקטן|(Human performance)}} - יכולות ומגבלות אנושיות שלהן השפעה על בטיחות ויעילות בהפעלות תעופתיות של תעופה אזרחית;
:- &quot;בסיס נתוני מיפוי שדה תעופה&quot; {{מוקטן|(Aerodrome mapping database (AMDB))}} - אוסף של נתוני מיפוי שדה תעופה, מאורגן ומסודר כבסיס נתונים מובנה, לפי [[תקנה 15]];
:- &quot;בעל רישיון&quot; - בעל רישיון להפעלת שדה תעופה שניתן לפי [[סעיף 32 לחוק]];
:- &quot;גובה מעל פני הים&quot; {{מוקטן|(Elevation)}} - גובהה של נקודה הנמדד לעומת גיאואיד;
:- &quot;גובה החלטה&quot; {{מוקטן|(Decision height)}} - כהגדרתו [[בתקנות ההפעלה]];
:- &quot;גובה שדה התעופה&quot; {{מוקטן|(Aerodrome elevation)}} - הגובה מעל פני הים של הנקודה הגבוהה ביותר באזור הנחיתה;
:- &quot;גיאואיד&quot; {{מוקטן|(Geoid)}} - המשטח שווה הפוטנציאל על פני כדור הארץ המתלכד עם מפלס פני הים הממוצעים, הנמשך ברציפות לאורך היבשות;
:- &quot;גישת מכשירים מסוג A‏&quot; {{מוקטן|(Instrument approach operation type A)}} - גישת מכשירים שבה מינימת ההפעלה המתוכננת {{מוקטן|(designed)}} הנמוכה ביותר, שמתחתיה ניתן להמשיך בגישה היא של גובה מזערי להנמכה או גובה החלטה של 75 מטרים (250 רגל) או יותר;
:- &quot;גישת מכשירים מסוג B‏&quot; {{מוקטן|(Instrument approach operation type B)}} - גישת מכשירים שבה מינימת ההפעלה המתוכננת {{מוקטן|(designed)}} הנמוכה ביותר, שמתחתיה ניתן להמשיך בגישה היא של גובה החלטה הנמוך מ-75 מטרים (250 רגל);
:- &quot;גליות גיאואיד&quot; {{מוקטן|(Geoid undulation)}} - המרחק של הגיאואיד מעל או מתחת לאליפסואיד הייחוס המתמטי;
:- &quot;דוח תנאי מסלול&quot; {{מוקטן|(Runway condition report (RCR)}}‎) - דיווח מקיף בדבר תנאי משטח מסלול והשפעתם על ביצועי כלי טיס הנוחת עליו או הממריא ממנו, ערוך בצורה, בעניינים ובתנאים המפורטים בהוראות מסמך 9981 לעניין &quot;Runway surface condition assessment and reporting&quot;;
:- &quot;דיוק מידע&quot; {{מוקטן|(Data accuracy)}} - מידת ההלימה בין ערך מוערך או מדוד של נתון לבין הערך האמיתי שלו;
:- &quot;טמפרטורת הייחוס של שדה התעופה&quot; - הממוצע החודשי של טמפרטורת השיא היומית של החודש שבו הטמפרטורה הממוצעת היא הגבוהה ביותר בשנה, בשדה התעופה, במשך חמש השנים האחרונות;
:- &quot;מידע תעופתי&quot; - מידע הנקבע, מפורט או מתואר לפי [[תקנות 3 עד 8]], [[10]], [[11(ב), (ג) ו-(ו)]], [[12]] [[ו-13]] או הנגזר [[מתקנות 9]] [[ו-14]];
:- &quot;מכשול&quot; {{מוקטן|(Obstacle)}} - כל עצם נייח, בין אם באופן קבוע או באופן זמני, וכל עצם נייד, או כל חלק של עצם כאמור, שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא ממוקם באזור המיועד לתנועה קרקעית של כלי טיס;
:: (2) הוא מתנשא מעל משטח {{מוקטן|(Surface)}} מוגדר המיועד להגן על כלי טיס בטיסה;
:: (3) הוא ניצב מחוץ למשטח {{מוקטן|(Surface)}} מוגדר המיועד להגן על כלי טיס בטיסה והמנהל העריך כי הוא מהווה סיכון לתעופה;
:- &quot;מנהל איכות&quot; - מי שבעל רישיון מינה לשמש בתפקיד מנהל מערכת איכות למידע לפי [[תקנה 17]];
:- &quot;מנהל השדה&quot; - מי שבעל הרישיון מינה לשמש בתפקיד מנהל שדה התעופה;
:- &quot;מסלול&quot; {{מוקטן|(Runway)}} - אזור מלבני מוגדר בשדה תעופה, המשמש להמראה ולנחיתה של כלי טיס;
:- &quot;מסלול הסעה&quot; {{מוקטן|(Taxiway)}} - דרך מוגדרת בשדה תעופה, המשמשת להסעה של כלי טיס והמאפשרת מעבר בין חלקים שונים של שדה התעופה;
:- &quot;מסלול לא ממוכשר&quot; {{מוקטן|(Non-instrument runway)}} - מסלול המיועד להפעלת כלי טיס העושים שימוש בנוהלי גישת ראייה או בנוהלי גישת מכשירים לנקודה שמעבר לה ניתן להמשיך את הגישה בתנאים מטאורולוגיים לטיסת ראייה;
:- &quot;מסלול ממוכשר&quot; {{מוקטן|(Instrument runway)}} - מסלול המיועד להפעלת כלי טיס העושים שימוש בנוהלי גישת מכשירים, שהוא אחד מאלה: מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת או מסלול ממוכשר לגישה מדויקת;
:- &quot;מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת&quot; {{מוקטן|(Non-precision approach runway)}} - מסלול שבו קיימים עזרי ראייה ועזרים אחרים, המשמש לביצוע תהליכי נחיתה {{מוקטן|(Landing operations)}} לאחר גישת מכשירים מסוג A, בראות אופקית שלא תפחת מ-1,000 מטרים;
:- &quot;מסלול ממוכשר לגישה מדויקת&quot; {{מוקטן|(Precision approach runway)}} - מסלול שבו קיימים עזרי ראייה ועזרים אחרים, המשמש לביצוע תהליכי נחיתה {{מוקטן|(Landing operations)}} לאחר גישת מכשירים מסוג B;
:- &quot;מסמך 9981&quot; - נהלים לשירותי טיס - שדות תעופה {{מוקטן|((())PANS–Aerodromes (Doc) (9981)(()))}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי;
:- &quot;מסמך 10066&quot; - נהלים לשירותי טיס - ניהול מידע תעופתי {{מוקטן|((())PANS–AIM (Doc) (10066)(()))}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי;
:- &quot;מפתן מסלול&quot; {{מוקטן|(Threshold)}} - תחילת הקטע במסלול המשמש לנחיתה;
:- &quot;מפתן מסלול מוזז&quot; {{מוקטן|(Displaced threshold)}} - מפתן מסלול שאינו ממוקם בקצה המסלול;
:- &quot;מרחק האצה–עצירה זמין&quot; {{מוקטן|(Accelerate-stop distance available (ASDA))}} - מרחק ריצת ההמראה הזמין יחד עם אורך שטח העצירה, אם קיים;
:- &quot;מרחק המראה זמין&quot; {{מוקטן|(Take-off distance available (TODA))}} - מרחק ריצת ההמראה הזמין יחד עם אורך השטח הנקי, אם קיים;
:- &quot;מרחק נחיתה זמין&quot; {{מוקטן|(Landing distance available (LDA))}} - אורך המסלול שבעל הרישיון הגדירו זמין ומתאים לריצה הקרקעית של מטוס נוחת;
:- &quot;מרחק ריצת המראה זמין&quot; {{מוקטן|(Take-off run available (TORA))}} - אורך המסלול שבעל הרישיון הגדירו זמין ומתאים לריצה הקרקעית של מטוס ממריא;
:- &quot;מרחקים מוצהרים&quot; {{מוקטן|(Declared distances)}} לגבי מסלול - כל אלה: מרחק האצה–עצירה זמין, מרחק המראה זמין, מרחק נחיתה זמין ומרחק ריצת המראה זמין באותו מסלול;
:- &quot;משטח גישה פנימי&quot; {{מוקטן|(Inner approach surface)}} - משטח שהגדיר בעל רישיון לפי הוראות נספח 14 לעניין &quot;Obstacle restriction and removal&quot; לגבי &quot;Inner approach surface&quot;;
:- &quot;משטח הפסקת נחיתה&quot; {{מוקטן|(Balked landing surface)}} - משטח שהגדיר בעל רישיון לפי הוראות נספח 14 לעניין &quot;Obstacle restriction and removal&quot; לגבי &quot;Balked landing surface&quot;;
:- &quot;משטח מעבר פנימי&quot; {{מוקטן|(Inner transitional surface)}} - משטח שהגדיר בעל רישיון לפי הוראות נספח 14 לעניין &quot;Obstacle restriction and removal&quot; לגבי &quot;Inner transitional surface&quot;;
:- &quot;מיתקן עזר לטיסה&quot; - למעט מסלול נחיתה, מסלול המראה או מסלול הסעה;
:- &quot;מתחם בדיקה&quot; - מתחם בדיקת מד גובה לפני טיסה {{מוקטן|(Pre-flight altimeter check location)}}, לפי [[תקנה 9]];
:- &quot;נספח 14&quot; - אמות המידה {{מוקטן|(Standards)}} וההמלצות {{מוקטן|(Recommendations)}} הקבועות בכרך הראשון לנספח 14 לאמנה שעניינו: &quot;Aerodromes design and operations&quot;, לרבות ההגדרות, התוספות {{מוקטן|(Appendix)}} והצרופות {{מוקטן|(Attachment)}} לנספח האמור;
:- &quot;נספח 15&quot; - אמות המידה {{מוקטן|(Standards)}} וההמלצות {{מוקטן|(Recommendations)}} הקבועות בנספח 15 לאמנה שעניינו: &quot;Aeronautical information services&quot;, לרבות ההגדרות והתוספות {{מוקטן|(Appendix)}} לנספח האמור;
:- &quot;נתוני מיפוי שדה תעופה&quot; {{מוקטן|(Aerodrome mapping data (AMD))}} - נתונים שנאספים לצורך צבירת מידע בדבר מיפוי שדה תעופה לשימוש תעופתי;
:- &quot;נתיב הסעה סטנדרטי&quot; {{מוקטן|(Standard taxi-route)}} - נתיב מוגדר שהגדיר בעל הרישיון לתנועה קרקעית של כלי טיס בשדה התעופה מנקודה אחת לנקודה אחרת על גבי מסלולי הסעה ומסלולים, דרך נקודות ציון מוגדרות;
:- &quot;סוג&quot;, לעניין מידע - שגרתי, חיוני או קריטי, לפי העניין;
:- &quot;סימון&quot; {{מוקטן|(Marking)}} - סמל {{מוקטן|(Symbol)}} או קבוצת סמלים המוצגים על פני אזור התנועה כדי להעביר מידע בדבר אופן התנועה בשדה התעופה;
:- &quot;ספר העזר המבצעי&quot; {{מוקטן|(Aerodrome manual)}} - ספר עזר מבצעי לשדה התעופה שעל בעל רישיון לקיים לפי [[סימן א' לפרק ז' לתקנות מאפיינים פיזיים]];
:- &quot;עמדת חנייה&quot; {{מוקטן|(Aircraft stand)}} - אזור ברחבה המיועד לחניית כלי טיס;
:- &quot;עצם שביר&quot; {{מוקטן|(Frangible object)}} - עצם שמסתו נמוכה, המתוכנן להישבר, להתעוות {{מוקטן|(Distort)}} או להתכופף {{מוקטן|(Yield)}} בעת פגיעה בו, כך שתתהווה סכנה מזערית לכלי טיס;
:- &quot;עקרונות הגורם האנושי&quot; {{מוקטן|(Human factors principles)}} - עקרונות הישימים לתכן, הדרכה, אחזקה והפעלה תעופתיים, המבקשים להביא לקיום ממשק בטוח בין האדם לבין שאר רכיבי המערכת, מתוך התחשבות הולמת בביצועי אנוש;
:- &quot;ערכי חיכוך&quot; - כאלה שנמדדו על מסלול יבש;
:- &quot;צרופה א'&quot; - צרופה א' {{מוקטן|(Attachment A)}} לנספח 14 שעניינה: &quot;Guidance material supplementary to Annex 14, Volume I&quot;;
:- &quot;ראות על מסלול&quot; {{מוקטן|(Runway Visual Range (RVR))}} - כהגדרתה [[בתקנות ההפעלה]];
:- &quot;רחבה&quot; {{מוקטן|(Apron)}} - אזור מוגדר בשדה תעופה המיועד להעמסה ופריקה של נוסעים או של טובין, תדלוק, חנייה או תחזוקה של כלי טיס;
:- &quot;רצועת מסלול&quot; {{מוקטן|(Runway strip)}} - אזור מוגדר הכולל, בין השאר, את המסלול ואת שטח העצירה, אם קיים, שמטרתו -
:: (1) להקטין את הסיכון לנזק לכלי טיס החורג, בעת תנועתו, מהמסלול;
:: (2) להגן על כלי טיס הטס מעליו בעת הפעלתו בהמראה או בנחיתה;
:- &quot;שטח בטיחות בקצה מסלול&quot; {{מוקטן|(Runway end safety area (RESA))}} - שטח צמוד לקצה רצועת המסלול משני קצותיה וסימטרי ביחס להמשכו של ציר המסלול, המיועד, בעיקר, להקטנת הנזק לכלי טיס המחטיא את תחילת המסלול {{מוקטן|(Undershooting)}} או החורג מקצה מסלול {{מוקטן|(Overrunning)}};
:- &quot;שטח נקי&quot; {{מוקטן|(Clearway)}} - אזור מלבני מוגדר על הקרקע או על המים, שנבחר או הוכן כדי שישמש בתור אזור מתאים מעליו יכול מטוס לבצע חלק מהטיפוס הראשוני, עד לגובה שהוגדר;
:- &quot;שטח עצירה&quot; {{מוקטן|(Stopway)}} - שטח מלבני מוגדר על הקרקע בסוף מרחק ריצת המראה זמין שהוכן כדי שישמש בתור שטח מתאים שבו ניתן לעצור כלי טיס במקרה של הפסקת המראה;
:- &quot;שלמות מידע&quot; {{מוקטן|(Data integrity (assurance level))}} - מידת הוודאות שמידע או ערכיו לא אבדו או שונו מאז נוצר או שונה בידי מי שהוסמך לכך;
:- &quot;תהליך הגיבוש&quot; - תהליך יצירת המידע, ובכלל זה הצהרתו, חישובו או מדידתו, לפי העניין, איסופו, עריכתו, שמירתו והעברתו מהמקור שבו או לפיו נוצר עד למסירתו למשתמש המיועד הבא;
:- &quot;תקנות הבטיחות&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;תקנות ההפעלה&quot; - [[=תקנות ההפעלה|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ&quot;ב-1981]];
:- &quot;תקנות מאפיינים פיזיים&quot; - [[=תקנות מאפיינים פיזיים|תקנות הטיס (שדות תעופה - מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה), התשפ&quot;ו-2026]].

== פרק א': הוראות כלליות ==

@ 2. מערכות ייחוס כלליות
: לא יעשה בעל רישיון שימוש לשם כל קביעה, מדידה, תיאור, חישוב, דיווח או מסירת מידע לפרסום בשירותי המידע התעופתי לפי תקנות אלה, אלא -
: (1) במערכת הגיאודטית העולמית WGS-84 - כמערכת הייחוס הגאודטית האופקית; ציון קו האורך וקו הרוחב של נקודות הציון הגאוגרפיות יהיה במונחים של המערכת כאמור;
: (2) בנתוני גובה מעל פני הים - כגובה הייחוס האנכי, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בתקנות אלה;
: (3) בלוח השנה הגרגוריאני ובמערכת זמן עולמי מתואם {{מוקטן|(Coordinated Universal Time - UTC)}} - כמערכת הייחוס לעניין זמנים.

== פרק ב': מידע תעופתי ==

@ 3. קוד ייחוס לשדה תעופה
: (א) בעל רישיון יגדיר קוד ייחוס לשדה התעופה לפי מאפייני המטוסים ששדה התעופה ומיתקניו מיועדים לשמש.
: (ב) קוד הייחוס יכלול רכיב ספרה ורכיב אות, שיוגדרו לפי הוראות נספח 14 לעניין קוד-ייחוס {{מוקטן|(Reference code)}}.

@ 4. נקודת הייחוס של שדה התעופה
: (א) בעל רישיון יגדיר, באישור המנהל, את נקודת הייחוס של שדה התעופה {{מוקטן|(Aerodrome reference point)}} (בתקנה זו - נקודת הייחוס), כך שהיא תמוקם בקרבת מרכזו הגאומטרי של שדה התעופה.
: (ב) בעל רישיון יגדיר את נקודת הייחוס במושגים של מעלות, דקות ושניות.
: (ג) לא ישנה בעל רישיון את נקודת הייחוס, אלא אם כן השתנה מרכזו הגאומטרי של שדה התעופה, ובאישור המנהל; אישר המנהל את שינוי נקודת הייחוס כאמור, ישנה בעל הרישיון את נקודת הייחוס של שדה התעופה בהתאם, והוראות תקנות משנה (א) ו-(ב) יחולו, בשינויים המתחייבים.

@ 5. גובה שדה התעופה והמסלולים
: בעל רישיון ימדוד או יחשב, לפי העניין -
: (1) את גובה שדה התעופה, ואת גליות הגיאואיד במקום שבו הוא נמדד;
: (2) לגבי כל מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת -
:: (א) את הגובה מעל פני הים ואת גליות הגיאואיד של כל מפתן מסלול;
:: (ב) את הגובה מעל פני הים של כל קצה מסלול;
:: (ג) את הגובה מעל פני הים, לאורך המסלול, של נקודות ביניים גבוהות או נמוכות משמעותית לעומת גובה מפתן המסלול מעל פני הים;
: (3) לגבי כל מסלול ממוכשר לגישה מדויקת -
:: (א) את הגובה מעל פני הים ואת גליות הגיאואיד של כל מפתן מסלול;
:: (ב) את הגובה מעל פני הים של כל קצה מסלול;
:: (ג) את הגובה המרבי מעל פני הים של אזור הנגיעה.

@ 6. טמפרטורת הייחוס של שדה התעופה
: בעל רישיון -
: (1) יחשב את טמפרטורת הייחוס של שדה התעופה במעלות צלזיוס;
: (2) יחשב מחדש, אחת לחמש שנים, את טמפרטורת הייחוס של שדה התעופה.

@ 7. מידות שדה התעופה ומידע אחר
: בעל רישיון ימדוד או יתאר, לפי העניין, את כל אחד מאלה:
: (1) לגבי מסלול -
:: (א) כיוונו האמיתי {{מוקטן|(True bearing)}};
:: (ב) כינויו {{מוקטן|(Designation number)}};
:: (ג) אורכו;
:: (ד) רוחבו;
:: (ה) נקודות הציון הגאוגרפיות של כל מפתן מסלול ושל כל מפתן מסלול מוזז, אם קיים, במעלות, דקות, שניות ומאיות השנייה;
:: (ו) שיפועו;
:: (ז) סוג המשטח {{מוקטן|(Surface type)}};
:: (ח) סוג המסלול, לפי אחד מאלה:
::: (1) מסלול לא ממוכשר;
::: (2) מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת;
::: (3) מסלול ממוכשר לגישה מדויקת;
:: (ט) לגבי מסלול ממוכשר לגישה מדויקת - קיומו של אזור נקי ממכשולים;
: (2) לגבי רצועת מסלול - אורכה ורוחבה, במידת דיוק מידע של מטר אחד, וכן סוג המשטח;
: (3) לגבי שטח בטיחות בקצה מסלול - אורכו ורוחבו, במידת דיוק מידע של מטר אחד, וכן סוג המשטח;
: (4) לגבי שטח עצירה, אם קיים - אורכו, רוחבו וסוג המשטח;
: (5) לגבי מסלול הסעה -
:: (א) כינויו;
:: (ב) רוחבו;
:: (ג) סוג המשטח;
:: (ד) נקודות הציון הגאוגרפיות של נקודות על ציר מסלול ההסעה, במספר מתאים לתיאור ציר מסלול ההסעה, במעלות, דקות, שניות ומאיות השנייה;
: (6) לגבי רחבה -
:: (א) סוג המשטח;
:: (ב) ופרטים בנוגע לעמדות החנייה ובכלל זה דוגמת סוג כלי הטיס אותו נועדה עמדת החנייה לשמש וכינוי עמדת החנייה;
:: (ג) נקודות הציון הגיאוגרפיות של כל עמדת חנייה, במעלות, דקות, שניות ומאיות השנייה;
: (7) המרחב האווירי שבו ניתנים שירותי פיקוח ובקרה על התעבורה האווירית המשויכים לשדה התעופה;
: (8) לגבי שטח נקי, אם קיים - אורכו והמאפיינים הטופוגרפיים של הקרקע {{מוקטן|(Ground profile)}};
: (9) עזרי ראייה לתהליכי גישה; סימוני מסלולים, מסלולי הסעה ורחבות, ותאורותיהם; עזרי הנחייה ובקרה ויזואליים אחרים על מסלולי הסעה ועל רחבות, ובכלל זה עמדות המתנה וקווי עצירה; מיקום וסוג מערכות הנחייה בראייה לעגינה;
: (10) לגבי כל נקודת בדיקת VOR בשדה התעופה - מיקומה ותדר בדיקת ה-VOR;
: (11) לגבי כל נתיב הסעה סטנדרטי - תיאורו באמצעות נקודות הציון שלו וכינויו;
: (12) מרחק כל אנטנת קרן כיוון {{מוקטן|(Localizer)}} וכל אנטנת קרן זווית גישה {{מוקטן|(Glide path)}} של מערכת נחיתת מכשירים מקצה המסלול שאותו היא משרתת;
: (13) בשדה תעופה המיועד לכלי טיס בטיסה בין-לאומית -
:: (א) פני השטח באזורים 2a ו-2b;
:: (ב) נקודות הציון הגאוגרפיות במעלות, דקות, שניות ועשיריות השנייה וכן הגובה המרבי מעל פני הים, הסוג, הסימון והתאורה, אם ישנם, של מכשולים הנמצאים -
::: (1) באזורים 2a‏, 2b ו-3;
::: (2) באזור 4 של כל מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או III; שימדדו ויתוארו לפי הוראות הפרק החמישי לנספח 15 לעניין &quot;Terrain and obstacle data sets&quot; והפרק החמישי למסמך 10066 לעניין &quot;Terrain and obstacle data sets&quot;, ותוספות 6 ו-8 למסמך האמור.

@ 8. חוזק המיסעות (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) בעל רישיון יחשב את חוזק הנשיאה {{מוקטן|(Bearing strength)}} של כל מיסָעָה המיועדת לשמש כלי טיס גדול ויתארה לפי שיטת ACR-PCR, תוך פירוט כל אלה:
:: (1) דירוג סיווג המיסעה {{מוקטן|(PCR)}} והערך המספרי {{מוקטן|(numerical value)}}, ואם דירוג סיווג המיסעה משתנה לפי עונות השנה - את דירוג סיווג המיסעה המתאים לכל עונה;
:: (2) סוג המיסעה (קשיח או גמיש);
:: (3) קטגוריית החוזק של המשתית {{מוקטן|(Subgrade strength category)}};
:: (4) קטגוריית לחץ אוויר מרבי מותר בצמיגים {{מוקטן|(Maximum allowable tire pressure category)}} או ערך לחץ אוויר מרבי מותר בצמיגים {{מוקטן|(Maximum allowable tire pressure value)}} של כלי טיס אותו נועדה המיסעה לשמש;
:: (5) תיאור שיטת ההערכה {{מוקטן|(Evaluation method)}} ששימשה להערכת מאפייני המיסעה.
: (ב) בעל רישיון המחשב את חוזק הנשיאה של מיסעה לפי תקנת משנה (א) יוודא כי דירוג סיווג כלי הטיס {{מוקטן|(ACR)}} המתאים נקבע -
:: (1) לפי שיטת ACR-PCR;
:: (2) בשים לב לסוג המיסעה, כאמור בתקנת משנה (א)(2), שאת חוזק הנשיאה שלה הוא מבקש לקבוע.
: (ג) בעל רישיון יחשב את חוזק הנשיאה של כל מיסעה המיועדת לשמש כלי טיס קטן בלבד ויתארו במונחים האלה:
:: (1) המסה המרבית המותרת של כלי טיס אותו נועדה המיסעה לשמש;
:: (2) לחץ האוויר המרבי המותר בצמיגים של כלי טיס אותו נועדה המיסעה לשמש.
: (ד) (((בוטלה).))
: (ה) בתקנה זו -
::- &quot;כלי טיס גדול&quot; - כלי טיס שמסתו המרבית {{מוקטן|(Apron (ramp) mass)}} עולה על 5,700 ק&quot;ג;
::- &quot;כלי טיס קטן&quot; - כלי טיס שאינו גדול;
::- &quot;שיטת ACR-PCR&quot; - שיטת דירוג סיווג כלי טיס - דירוג סיווג מיסעה  {{מוקטן|(Aircraft classification rating - pavement classification rating method (ACR-PCR method))}} הכוללת את הרכיבים המפורטים בתקנת משנה (א), לפי הוראות נספח 14 לעניין חוזק מסלול {{מוקטן|(Strength of pavements)}}.

@ 9. מתחם בדיקת מד גובה לפני טיסה
: (א) בעל רישיון יקבע לפחות מתחם בדיקה אחד, בכל רחבה.
: (ב) בעל רישיון יוודא כי כל נקודה במתחם בדיקה, היא בגובה שלא עולה על 10 רגליים מעל או מתחת לגובה הממוצע של המתחם.
: (ג) בעל רישיון יחשב את גובהו של מתחם הבדיקה לפי גובהו הממוצע מעל פני הים, תוך עיגולו לרגל הקרוב.

@ 10. מרחקים מוצהרים
: (א) בעל רישיון יחשב, לכל מסלול, את המרחקים המוצהרים {{מוקטן|(Declared distances)}} האלה, תוך עיגולם למטר הקרוב:
:: (1) מרחק ריצת המראה זמין {{מוקטן|(TORA)}};
:: (2) מרחק המראה זמין {{מוקטן|(TODA)}};
:: (3) מרחק האצה–עצירה זמין {{מוקטן|(ASDA)}};
:: (4) מרחק נחיתה זמין {{מוקטן|(LDA)}}.
: (ב) בעל רישיון יחשב את המרחקים המוצהרים, כאמור בתקנת משנה (א), לפי צרופה א' לעניין חישוב מרחקים מוצהרים {{מוקטן|(Calculation of declared distances)}}.

@ 11. (תיקון: תשפ&quot;ו) : (((בוטלה).))

@ 12. פינוי כלי טיס (תיקון: תשפ&quot;ו)
: בעל רישיון יעמיד לרשות מפעיל אווירי, לפי דרישתו, מידע בעניינים האלה:
: (1) מספרי הטלפון, הפקסימיליה וכתובת הדואר האלקטרוני של האחראי מטעמו על תיאום הפעולות הנדרשות לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה;
: (2) יכולת פינוי כלי טיס כאמור, המבוטאת בכלי הטיס הגדול ביותר שביכולתו לפנות.


@ 13. הצלה וכיבוי אש (תיקון: תשפ&quot;ו)
: בעל רישיון יספק ליחידת נת&quot;א הנותנת שירותי פיקוח ובקרה על התעבורה האווירית הנוגעת בדבר, בלא דיחוי, מידע עדכני לגבי כל שינוי ביכולות ההצלה וכיבוי האש בשדה התעופה, וזאת כדי לאפשר את אספקת המידע הנדרש לכלי טיס המגיעים לשדה התעופה או היוצאים ממנו; מידע עדכני כאמור יסופק בדרך של ציון קטגוריית שדה התעופה כפי שנקבעה לפי [[תקנה 139 לתקנות מאפיינים פיזיים]].


@ 14. מערכת חזותית לציון זווית הגישה
: בעל רישיון יקיים, לגבי כל מערכת חזותית לציון זווית הגישה {{מוקטן|(Visual approach slope indicator systems)}} (בתקנה זו - המערכת), רישום מפורט הכולל את:
: (1) כינוי המסלול אליו המערכת משויכת;
: (2) סוג המערכת, וצד המסלול לאורכו תאורתה ממוקמת, אם ישים, לפי סוג המערכת;
: (3) זווית המערכת לעומת ציר המסלול, אם אינה מקבילה לו, וכיוון הסטייה מציר המסלול;
: (4) זווית הגישה הנקובה לאותו מסלול;
: (5) הגובה המזערי, או הגבהים המזעריים, מעל מפתן המסלול, שבו מתקבל חיווי בדבר הימצאות בזווית הגישה המתאימה {{מוקטן|(Minimum eye height(s) over the threshold of the on-slope signal(s))}} - לפי לסוג המערכת, לפי הוראות נספח 14 לעניין &quot;Visual approach slope indicator systems&quot;.

== פרק ג': הוראות ביצוע ==

@ 15. גיבוש מידע
: (א) בעל רישיון יגבש ויעדכן באופן מתמשך מידע תעופתי וכן מידע אחר בעניינים המפורטים [[בתקנה 18(א)]], בצורת בסיס נתוני מיפוי שדה תעופה {{מוקטן|(AMDB)}}, לפי הפרק החמישי לנספח 15 לעניין &quot;Aerodrome mapping data sets&quot;, ולפי הפרק החמישי למסמך 10066 לעניין &quot;Aerodrome mapping data sets&quot;.
: (ב) בעל רישיון יגבש מידע כאמור בתקנת משנה (א) -
:: (1) במידת דיוק המידע הקבועה בתוספת מספר 1 למסמך 10066, לפי סוג המידע;
:: (2) לפי דרישת שלמות המידע הקבועה בתוספת מספר 1 למסמך 10066, לפי סוג המידע, תוך שהוא מבטיח כי שלמות המידע תישמר לכל אורך תהליך הגיבוש, ובכלל זה יקבע ויקיים תהליך להבטחת שלמות המידע, לפי השלמות הנדרשת לגבי מידע מסוג זה, לפי התוספת האמורה, אשר -
::: (א) לגבי מידע שגרתי {{מוקטן|(Routine data)}} - ימנע השחתה {{מוקטן|(corruption)}} של המידע לכל אורך תהליך הגיבוש;
::: (ב) לגבי מידע חיוני {{מוקטן|(Essential data)}} - יבטיח שהשחתה של המידע לא מתרחשת בשום שלב של תהליך הגיבוש. לשם כך רשאי בעל רישיון לקבוע תהליכים נוספים לשם התמודדות עם סיכונים אפשריים בתהליך הגיבוש, כדי להבטיח ביתר שאת את שלמות המידע מהסוג הזה;
::: (ג) לגבי מידע קריטי {{מוקטן|(Critical data)}} - יבטיח שהשחתה של המידע לא מתרחשת בשום שלב של תהליך הגיבוש; לשם כך יקבע בעל הרישיון תהליכים נוספים להבטחת שלמות המידע לשם תיקון מלא של השפעות של אי-התאמות שזוהו במהלך ניתוח יסודי של תהליך הגיבוש;
:: (3) באופן הקבוע בתוספת מספר 1 למסמך 10066, לפי סוג המידע, בשים לב לשאלה אם הדרישה היא לנקודה מדודה {{מוקטן|(Surveyed point)}}, לנקודה מחושבת {{מוקטן|(Calculated point)}} או לנקודה מוצהרת {{מוקטן|(Declared point)}};
:: (4) תוך יישום מערכת איכות למידע, לפי [[תקנה 16]].
: (ג) בעל רישיון יגן על שלמות מידע שגיבש לפי [[פרק זה]], באמצעות יישום שיטות ספרתיות לזיהוי טעויות מידע {{מוקטן|(Digital data error detection techniques)}}, לגבי מידע המאוחסן או נמצא בתהליכי העברה, בכל משך האחסון או תהליך ההעברה, וכן לגבי מאגרי מידע ספרתיים שהוא מקיים.
: (ד) בעל רישיון יעדכן באופן מתמשך מידע שגיבש לפי [[פרק זה]], בכל שינוי שחל בו, והוראות [[פרק זה]] יחולו על עדכון כאמור, בשינויים המתחייבים.
: (ה) בתקנה זו -
::- &quot;מידע חיוני&quot; {{מוקטן|(Essential data)}} - מידע, שלפי מסמך 10066 קיימת הסתברות נמוכה ששימוש בו כשהוא מושחת יסכן באופן חמור את המשך הטיסה והנחיתה הבטוחות של כלי טיס, עם אפשרות להתרחשות אסון {{מוקטן|(catastrophe)}};
::- &quot;מידע קריטי&quot; {{מוקטן|(Critical data)}} - מידע שלפי מסמך 10066, קיימת הסתברות גבוהה ששימוש בו כשהוא מושחת יסכן באופן חמור את המשך הטיסה והנחיתה הבטוחות של כלי טיס, עם אפשרות להתרחשות אסון;
::- &quot;מידע שגרתי&quot; {{מוקטן|(Routine data)}} - מידע שלפי מסמך 10066 קיימת הסתברות נמוכה מאוד ששימוש בו כשהוא מושחת יסכן באופן חמור את המשך הטיסה והנחיתה הבטוחות של כלי טיס, עם אפשרות להתרחשות אסון.

@ 16. מערכת איכות למידע
: (א) בעל רישיון יקיים מערכת איכות למידע לפי תקנה זו, שאישר לו המנהל.
: (ב) מערכת איכות למידע תהיה עצמאית, ותבטיח, באופן מתמשך ויסודי, את איכות המידע המגובש והמעודכן כאמור [[בתקנה 15]], ואת הרמה המקצועית של העוסקים בניהול האיכות, לפי תקנת משנה (ג).
: (ג) מערכת איכות למידע תכלול -
:: (1) את מדיניות האיכות במסגרת תהליך הגיבוש, ובכלל זה -
::: (א) הצהרה כי בטיחות הטיסה היא השיקול המכריע בתהליך הגיבוש ובפרסום מידע;
::: (ב) יישום של ביצועי אנוש ושל עקרונות הגורם האנושי כחלק מתהליך הגיבוש, בין השאר בכל הנוגע לשגיאות העתקה והמרה בין יחידות מידה;
::: (ג) עידוד כל אדם המעורב בתהליך הגיבוש, לדווח על ליקויים ואי-התאמות בתהליך הגיבוש;
::: (ד) הצהרה בדבר חובת כל אדם המעורב בתהליך הגיבוש, לציית לתקנות אלה לגבי תהליך הגיבוש;
::: (ה) הצהרה בדבר חובת כל אדם המעורב בתהליך הגיבוש, לשתף פעולה עם הסוקרים בביצוע תפקידם;
:: (2) נהלים להבטחת עצמאותה של מערכת האיכות למידע ועצמאותם של הפועלים במסגרתה, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
::: (א) חובת דיווח על ליקויים שנמצאו בביצוע סיקור במישרין למנהל השדה;
::: (ב) מניעת מצב שבו המשמשים בתפקיד מנהל איכות או סוקרים משמשים אצל בעל הרישיון גם בפעולות שעל סיקורן הם אמונים;
:: (3) נהלים לשמירת איכות המידע במסגרת תהליך הגיבוש, מרגע גיבושו, דרך שמירתו עד למסירתו למשתמש המיועד הבא, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
::: (א) גיבוש כל פריט מידע ועדכונו, לפי דרישות הישימות לאותו פריט מידע, לעניין דיוק מידע ושלמות;
::: (ב) התחקות אחר המקור לפריט המידע {{מוקטן|(Traceability)}}, לכל אורך תהליך הגיבוש, באופן שמאפשר, לגבי כל ליקוי או אי-התאמה שהתגלו בתהליך הגיבוש, את איתור גורם השורש לליקוי או לאי-התאמה ואת תיקונם;
::: (ג) הבאת דבר קיומם של כל ליקוי או אי-התאמה שהתגלו, גורם השורש להם ותיקונם, לידיעת המעורבים בתהליך הגיבוש;
::: (ד) העברת המידע, לרבות שיטת העברת המידע, והגנה על המידע בעת ההעברה;
:: (4) נהלים לעניין בעלי התפקיד המשמשים במערכת האיכות למידע, ובכלל זה -
::: (א) נהלים לעניין מינוי מנהל האיכות והסוקרים שישמשו במערכת האיכות למידע, ובכלל זה לעניין הכשירויות, הידע והמיומנויות הנדרשים מכל אחד מהם לשם מילוי תפקידיהם, והאופן שבו בעל הרישיון מוודא כי למנהל האיכות ולסוקרים הכשירויות, הידע והמיומנויות כאמור;
::: (ב) נהלים לעניין ההכשרה הנדרשת ממנהל האיכות ומהסוקרים, במטרה להבטיח את יכולתם למלא את תפקידם במסגרת מערכת האיכות למידע;
::: (ג) נהלים לעניין ביצוע הערכה ראשונית של התקיימות הכשירויות, הידע והמיומנות הנדרשים במנהל האיכות ובסוקרים, וכן הערכה ראשונית ותקופתית לעניין יכולתם לבצע את תפקידיהם ברמה מקצועית מספקת, בין השאר, לאחר שהשלימו הכשרה נדרשת כאמור בפסקת משנה (ב), וכן לעניין השימוש בממצאי הערכה כאמור לצורך איתור ותיקון פערים לעומת הנדרש לפי מערכת האיכות למידע;
::: (ד) נהלים שיבטיחו תיעוד של התקיימות הכשירויות, הידע והמיומנויות הנדרשים במנהל האיכות ובסוקרים, ותיעוד של הכשרה שקיבלו והערכת יכולתם לבצע את תפקידיהם;
:: (5) נהלים לעניין אופן ביצוע סיקורים, ובכלל זה -
::: (א) קביעת הוראות לגבי אופן ביצוע הסיקור, כך שהסיקור יבטיח כי -
:::: (1) כלל הפעולות הכרוכות בתהליך הגיבוש מבוצעות לפי התקנות והוראות ספר העזר המבצעי לעניין תהליך הגיבוש; הוראות כאמור יביאו בחשבון את השוני הקיים בתהליך הגיבוש בין פריטי מידע שונים לפי התקנות;
:::: (2) מערכת האיכות למידע מגשימה את התכלית שלשמה נועדה;
::: (ב) קביעת תכנית סיקורים עתית, ובכלל זה -
:::: (1) החובה לערוך סיקור של תהליך הגיבוש, פעם אחת בשנה לפחות;
:::: (2) המועדים לביצוע סיקורים, לעריכת דין וחשבון מפורט, למתן משוב בדבר ממצאי הסיקור, להגשת תכנית לנקיטת פעולות מתקנות ולקביעת סיקור חוזר, אם נדרש;
::: (ג) איתור ליקויים ואי-התאמות ותיעודם;
::: (ד) עריכת דין וחשבון מפורט בסיום כל סיקור בדבר פרטי הסיקור, העניינים שנסקרו והממצאים שהתגלו במהלכו ומסירתו למנהל השדה ולגורמים הנוגעים בדבר בשדה התעופה בדבר ממצאי הסיקור;
::: (ה) לימוד ליקויים ואי-התאמות שנמצאו בסיקורים ונקיטת פעולות מתקנות לתיקון הליקויים ואי-ההתאמות, אם נדרש ובזמן הנדרש, לרבות לעניין אחריות מנהל השדה לניהול תהליך תיקון הליקויים ואי-ההתאמות;
::: (ו) ביצוע סיקור חוזר לאחר מציאת ליקוי או אי-התאמה, לבחינת תהליך תיקונם;
::: (ז) שמירת רשומות מערכת האיכות למידע, ותוצריה, ובכלל זה כל דין וחשבון שנערך בסיום סיקור ותיעוד כל משוב שנערך וכל פעולה מתקנת שננקטה.
: (ד) המנהל רשאי לאשר לבעל רישיון המקיים מערכת איכות למידע בתקן איכות בין-לאומי ISO 9001, כי מערכת האיכות למידע שלו עומדת בדרישות תקנות משנה (ב) ו-(ג).

@ 17. מינוי מנהל איכות
: (א) בעל רישיון ימנה מנהל איכות, הכפוף ישירות לבעל הרישיון, שיהיה אחראי לניהול מערכת האיכות למידע לפי [[תקנה 16]] ולמתן דוחות לבעל הרישיון בדבר פעילות מערכת האיכות למידע, בדגש על הצורך לנקוט בפעולות מתקנות, אם יש צורך.
: (ב) בעל רישיון המבקש למנות מנהל איכות יודיע למנהל על כוונתו לעשות כן עשרה ימים לפחות לפני המינוי, ויצרף להודעתו את שמו ואת מספר הזהות של מי שהוא מבקש למנות לתפקיד וכן את קביעתו בדבר התאמתו לתפקיד לפי תקנת משנה (ד)(2).
: (ג) ראה המנהל כי אדם שמבקשים למנותו לתפקיד מנהל איכות או שמונה לתפקיד כאמור, אינו מתאים לתפקידו, רשאי הוא, לאחר שנתן לבעל הרישיון ולאותו אדם, הזדמנות להביא לפניו את טענותיהם לעניין התאמת אותו אדם לתפקידו -
:: (1) להורות, בהחלטה מנומקת, כי אותו אדם אינו מתאים לתפקידו ולהורות לבעל הרישיון שלא למנותו או להפסיק את מינויו, ולמנות אדם מתאים במקומו, לפי העניין; החלטה כאמור תימסר לבעל הרישיון בהקדם האפשרי לאחר קבלתה; בעל הרישיון ימנה אדם מתאים לתפקיד בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו הוראת המנהל כאמור, או בתוך תקופה ארוכה יותר שעליה הורה המנהל, בהחלטה מנומקת, והוראות תקנה זו יחולו לגביו, בשינויים המתחייבים;
:: (2) לתת לבעל הרישיון הוראות לעניין פעילות שדה התעופה בתקופה שעד למינוי אדם מתאים לתפקיד כאמור.
: (ד) לא יעסיק בעל רישיון אדם בתפקיד מנהל איכות, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
:: (1) אותו אדם -
::: (א) הוא בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות בתחום האיכות, מתוכן שנה אחת לפחות בתפקיד ניהולי;
::: (ב) מכיר ויודע את הוראות ספר העזר המבצעי, את הוראות מערכת האיכות למידע שלפי [[תקנה 16]] וכן את תקנות הטיס והוראות המינהל הנוגעות לעניין הפעלת שדה תעופה;
:: (2) בעל הרישיון החליט, לאחר ששקל את כישוריו, את ניסיונו של אותו אדם בתחום האיכות, ובכלל זה ניסיונו בניהול בתחום זה, ואת הרקע והידע המקצועיים שלו, כי מתקיימות בו הוראות פסקה (1) וכי הוא מתאים לתפקיד מנהל האיכות, בשים לב למאפייני שדה התעופה ולפעילותו;
:: (3) המנהל לא החליט כי אותו אדם אינו מתאים לתפקיד מנהל איכות, כאמור בתקנת משנה (ג).
: (ה) נפסק מינויו של מנהל איכות בנסיבות שבהן לא ניתן למנות בעל תפקיד חדש במקומו לפני הפסקת המינוי, יודיע על כך בעל הרישיון למנהל בתוך 48 שעות מהפסקת המינוי, ותחול תקנת משנה (ג)(2).

@ 18. מסירת מידע לפרסום (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) בעל רישיון ימסור למנהל וליחידת נת&quot;א המורשית לפי [[סעיף 84(ב) לחוק]] לפרסם, להפיץ ולהעביר מידע תעופתי, מידע בעניינים המפורטים להלן, בסמוך ככל האפשר לגיבושו או עדכונו, אלא אם כן אישר לו המנהל אחרת:
:: (1) מצב הרישוי של שדה התעופה;
:: (2) פרטים לעניין פינוי כלי טיס לפי [[תקנה 12]];
:: (3) מידע בדבר מצבו המבצעי של אזור התנועה כאמור [[בסימן י&quot;ד לפרק ז' לתקנות מאפיינים פיזיים]], ערוך בצורה של דוח תנאי מסלול;
:: (4) העניינים המפורטים בתת-חלק &quot;AD2. Aerodromes&quot; לחלק השלישי {{מוקטן|(Part 3)}} לתוספת מספר 2 {{מוקטן|(Appendix 2)}} למסמך 10066, בנושאים האלה:
::: (א) מציין המיקום של שדה התעופה ושם שדה התעופה {{מוקטן|(Aerodrome location indicator and name)}};
::: (ב) המידע הגאוגרפי של שדה התעופה והמידע המינהלי של שדה התעופה {{מוקטן|(Aerodrome geographical and administrative data)}};
::: (ג) שעות הפעילות של שדה התעופה ושל שירותים שונים הניתנים בו {{מוקטן|(Operational hours)}};
::: (ד) שירותי קרקע ומיתקנים בשימושם {{מוקטן|(Handling services and facilities)}};
::: (ה) מיתקנים לשימוש הנוסעים {{מוקטן|(Passenger facilities)}};
::: (ו) שירותי הצלה וכיבוי אש {{מוקטן|(Rescue and firefighting services)}};
::: (ז) זמינות עונתית {{מוקטן|(Seasonal availability - clearing)}};
::: (ח) רחבות, מסלולי הסעה ונקודות או עמדות בדיקה {{מוקטן|(Aprons, taxiways and check locations/positions data)}};
::: (ט) מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית {{מוקטן|(Surface movement guidance and control system and markings)}};
::: (י) מכשולים בשטח שדה התעופה {{מוקטן|(Aerodrome obstacles)}};
::: (יא) מידע מטאורולוגי מסופק {{מוקטן|(Meteorological information provided)}};
::: (יב) מאפייניו הפיזיים של כל מסלול {{מוקטן|(Runway physical characteristics)}};
::: (יג) מרחקים מוצהרים {{מוקטן|(Declared distances)}};
::: (יד) תאורות גישה ותאורות מסלול {{מוקטן|(Approach and runway lighting)}};
::: (טו) תאורות אחרות ומערכת החשמל המשנית {{מוקטן|(Other lighting, secondary power supply)}};
::: (טז) משטח לנחיתת מסוקים בשטח שדה התעופה {{מוקטן|(Helicopter landing area)}};
::: (יז) אזור או אזורי הפיקוח של שדה התעופה {{מוקטן|(Air traffic services airspace)}};
::: (יח) שירותי ניהול התעבורה האווירית בשדה התעופה {{מוקטן|(Air traffic services communication facilities)}};
::: (יט) מיתקני עזר לטיסה {{מוקטן|(Radio navigation and landing aids)}};
::: (כ) תקנות, כללים והוראות החלים לגבי השימוש בשדה התעופה {{מוקטן|(Local aerodrome regulations)}};
::: (כא) נוהלי שדה התעופה לעניין הפחתת רעש {{מוקטן|(Noise abatement procedures)}};
::: (כב) נוהלי שדה התעופה לעניין תעבורה אווירית {{מוקטן|(Flight procedures)}};
::: (כג) מידע נוסף שיש לו השפעה על הפעלתו של שדה התעופה {{מוקטן|(Additional information)}};
::: (כד) מידע הנדרש לשם הכנת תרשימים הנוגעים לשדה התעופה {{מוקטן|(Charts related to an aerodrome)}}.
: (ב) בעל רישיון לא ימסור מידע כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם כן גיבש אותו לפי הוראות [[תקנה 15]].
: (ג) לא יבצע בעל רישיון שינוי בעניינים המפורטים בתקנת משנה (א), המשפיע על ההפעלה של שדה התעופה, אלא לאחר שווידא עם מי שמופקד על פרסום המידע האמור, כי המידע הנובע מהשינוי האמור יכול להתפרסם בשירותי המידע התעופתי טרם תחילת ביצוע השינוי, הכול בשים לב לסוג המידע ולמשך הזמן שיידרש למי שמופקד על פרסום המידע, להכנה, לייצור ולהפצה של פרסום המידע האמור.

@ 19. שינויים בהוראות ומסמכים לפי האמנה
: (א) שונתה הוראה בנספחי האמנה או במסמכים לפי האמנה, שתקנות אלה מפנות אליהן -
: (1) המנהל יפרסם, ברשומות ובאתר האינטרנט, הודעה לציבור על שינוי אותה הוראה, בציון מספר ההוראה ששונתה, מספר התקנה בתקנות אלה המפנה אליה ומועד תחילתו של השינוי בישראל;
: (2) מועד התחילה של שינוי כאמור לא יהיה אלא לאחר שחלפו ארבעה עשר ימים לפחות מיום הפרסום האמור בפסקה (1), אלא אם כן הורה המנהל, בהחלטה מנומקת, על תקופה קצרה יותר, ובלבד שזו לא תפחת משלושה ימים מיום הפרסום כאמור; הורה המנהל על תקופה קצרה כאמור, תפורסם הוראתו בפרסום כאמור בפסקה (1).
: (ב) נוסחן המעודכן של הוראות נספחי האמנה והמסמכים שלפי האמנה שתקנות אלה מפנות אליהם, מופקד לעיון הציבור במשרדי הרשות.

@ 20. תחילה
: (א) תחילתן של תקנות אלה, למעט האמור בתקנות משנה (ב) ו-(ג), 60 ימים מיום הפרסום.
: (ב) תחילתה של [[תקנה 17]] - 6 חודשים מיום הפרסום.
: (ג) תחילתן של [[תקנות 7(13)]], [[9]], [[11]], [[15]], [[16]] [[ו-18(ב)]] - 18 חודשים מיום הפרסום.

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ד באלול התשע&quot;ח (4 בספטמבר 2018)
&lt;חתימה&gt; ישראל כ&quot;ץ שר התחבורה והבטיחות בדרכים</text>
      <sha1>eo04ka94hkidd6gwkxo54rnbieclf6i</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3086798</id>
      <parentid>3086797</parentid>
      <timestamp>2026-10-04T06:33:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3086798</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="52195" sha1="a4901pk5kpz13nmmsjpks7uc51fp7cq" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי), התשע&quot;ט-2018

&lt;מאגר תקן 2154385 קוד a163Y00000DuUZ9QAN&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ט, 474|תקנות הטיס (שדות תעופה - מידע תעופתי)|8086)); ((תשפ&quot;ו, 2166א|תיקון|12417)), ((2216|ת&quot;ט|12425)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 166]] [[=החוק|לחוק הטיס, התשע&quot;א-2011]] (להלן - החוק), באותם עניינים שלגביהם אני מוסמך להתקין תקנות לפי [[+|סעיפים 33]], [[+|46]], [[+|47]] [[ו-168(א) לחוק]] ולפי הצעת רשות התעופה האזרחית לפי [[סעיף 168(ב) לחוק]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשפ&quot;ו)
: בתקנות אלה -
:- &quot;אזור 2a‏&quot; {{מוקטן|(Area 2a)}}, &quot;אזור 2b‏&quot; {{מוקטן|(Area 2b)}}, &quot;אזור 3&quot; {{מוקטן|(3 Area)}} ו&quot;אזור 4&quot; {{מוקטן|(4 Area)}} - כמשמעותם בפרק החמישי לנספח 15 לעניין &quot;Terrain and obstacle data sets&quot;, בפרק החמישי למסמך 10066 לעניין &quot;Terrain and obstacle data sets&quot;, ובתוספות 6 ו-8 למסמך האמור;
:- &quot;אזור הנגיעה&quot; {{מוקטן|(Touchdown zone)}} - החלק מהמסלול, מעבר למפתן המסלול, שבו מיועדים מטוסים נוחתים לגעת לראשונה במסלול;
:- &quot;אזור הנחיתה&quot; {{מוקטן|(Landing area)}} - החלק מתוך אזור התנועה המיועד להמראת כלי טיס או לנחיתתו;
:- &quot;אזור התמרון&quot; {{מוקטן|(Manoeuvering area)}} - החלק של שדה התעופה המיועד להמראה, נחיתה והסעה של כלי טיס, למעט רחבה;
:- &quot;אזור התנועה&quot; {{מוקטן|(Movement area)}} &lt;!-- (([במקור: {{מוקטן|(Movement Area)}}])) --&gt; - החלק של שדה התעופה המיועד להמראה, נחיתה, הסעה או גרירה של כלי טיס, המורכב מאזור התמרון ורחבה;
:- &quot;אזור נקי ממכשולים&quot; {{מוקטן|(Obstacle free zone)}} - המרחב האווירי מעל משטח גישה פנימי, משטח מעבר פנימי ומשטח הפסקת נחיתה, ואותו חלק מרצועת המסלול שנמצא תחתם, שאחד מהמפורטים להלן אינו יכול לחדור אותו כלפי מעלה:
:: (1) מכשול קבוע, זולת כזה שנדרש למטרות ניווט אווירי, שהוא עצם שביר;
:: (2) מכשול נייד, בעת שימוש במסלול לנחיתה;
:- &quot;אליפסואיד הייחוס המתמטי&quot; {{מוקטן|(Mathematical reference ellipsoid)}} - גוף תלת-ממדי בצורת ספרואיד אובאלי (הפחוס בקטבים), שמדמה בקירוב את צורתו של כדור הארץ;
:- &quot;ביצועי אנוש&quot; {{מוקטן|(Human performance)}} - יכולות ומגבלות אנושיות שלהן השפעה על בטיחות ויעילות בהפעלות תעופתיות של תעופה אזרחית;
:- &quot;בסיס נתוני מיפוי שדה תעופה&quot; {{מוקטן|(Aerodrome mapping database (AMDB))}} - אוסף של נתוני מיפוי שדה תעופה, מאורגן ומסודר כבסיס נתונים מובנה, לפי [[תקנה 15]];
:- &quot;בעל רישיון&quot; - בעל רישיון להפעלת שדה תעופה שניתן לפי [[סעיף 32 לחוק]];
:- &quot;גובה מעל פני הים&quot; {{מוקטן|(Elevation)}} - גובהה של נקודה הנמדד לעומת גיאואיד;
:- &quot;גובה החלטה&quot; {{מוקטן|(Decision height)}} - כהגדרתו [[בתקנות ההפעלה]];
:- &quot;גובה שדה התעופה&quot; {{מוקטן|(Aerodrome elevation)}} - הגובה מעל פני הים של הנקודה הגבוהה ביותר באזור הנחיתה;
:- &quot;גיאואיד&quot; {{מוקטן|(Geoid)}} - המשטח שווה הפוטנציאל על פני כדור הארץ המתלכד עם מפלס פני הים הממוצעים, הנמשך ברציפות לאורך היבשות;
:- &quot;גישת מכשירים מסוג A‏&quot; {{מוקטן|(Instrument approach operation type A)}} - גישת מכשירים שבה מינימת ההפעלה המתוכננת {{מוקטן|(designed)}} הנמוכה ביותר, שמתחתיה ניתן להמשיך בגישה היא של גובה מזערי להנמכה או גובה החלטה של 75 מטרים (250 רגל) או יותר;
:- &quot;גישת מכשירים מסוג B‏&quot; {{מוקטן|(Instrument approach operation type B)}} - גישת מכשירים שבה מינימת ההפעלה המתוכננת {{מוקטן|(designed)}} הנמוכה ביותר, שמתחתיה ניתן להמשיך בגישה היא של גובה החלטה הנמוך מ-75 מטרים (250 רגל);
:- &quot;גליות גיאואיד&quot; {{מוקטן|(Geoid undulation)}} - המרחק של הגיאואיד מעל או מתחת לאליפסואיד הייחוס המתמטי;
:- &quot;דוח תנאי מסלול&quot; {{מוקטן|(Runway condition report (RCR)}}‎) - דיווח מקיף בדבר תנאי משטח מסלול והשפעתם על ביצועי כלי טיס הנוחת עליו או הממריא ממנו, ערוך בצורה, בעניינים ובתנאים המפורטים בהוראות מסמך 9981 לעניין &quot;Runway surface condition assessment and reporting&quot;;
:- &quot;דיוק מידע&quot; {{מוקטן|(Data accuracy)}} - מידת ההלימה בין ערך מוערך או מדוד של נתון לבין הערך האמיתי שלו;
:- &quot;טמפרטורת הייחוס של שדה התעופה&quot; - הממוצע החודשי של טמפרטורת השיא היומית של החודש שבו הטמפרטורה הממוצעת היא הגבוהה ביותר בשנה, בשדה התעופה, במשך חמש השנים האחרונות;
:- &quot;מידע תעופתי&quot; - מידע הנקבע, מפורט או מתואר לפי [[תקנות 3 עד 8]], [[10]], [[11(ב), (ג) ו-(ו)]], [[12]] [[ו-13]] או הנגזר [[מתקנות 9]] [[ו-14]];
:- &quot;מכשול&quot; {{מוקטן|(Obstacle)}} - כל עצם נייח, בין אם באופן קבוע או באופן זמני, וכל עצם נייד, או כל חלק של עצם כאמור, שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא ממוקם באזור המיועד לתנועה קרקעית של כלי טיס;
:: (2) הוא מתנשא מעל משטח {{מוקטן|(Surface)}} מוגדר המיועד להגן על כלי טיס בטיסה;
:: (3) הוא ניצב מחוץ למשטח {{מוקטן|(Surface)}} מוגדר המיועד להגן על כלי טיס בטיסה והמנהל העריך כי הוא מהווה סיכון לתעופה;
:- &quot;מנהל איכות&quot; - מי שבעל רישיון מינה לשמש בתפקיד מנהל מערכת איכות למידע לפי [[תקנה 17]];
:- &quot;מנהל השדה&quot; - מי שבעל הרישיון מינה לשמש בתפקיד מנהל שדה התעופה;
:- &quot;מסלול&quot; {{מוקטן|(Runway)}} - אזור מלבני מוגדר בשדה תעופה, המשמש להמראה ולנחיתה של כלי טיס;
:- &quot;מסלול הסעה&quot; {{מוקטן|(Taxiway)}} - דרך מוגדרת בשדה תעופה, המשמשת להסעה של כלי טיס והמאפשרת מעבר בין חלקים שונים של שדה התעופה;
:- &quot;מסלול לא ממוכשר&quot; {{מוקטן|(Non-instrument runway)}} - מסלול המיועד להפעלת כלי טיס העושים שימוש בנוהלי גישת ראייה או בנוהלי גישת מכשירים לנקודה שמעבר לה ניתן להמשיך את הגישה בתנאים מטאורולוגיים לטיסת ראייה;
:- &quot;מסלול ממוכשר&quot; {{מוקטן|(Instrument runway)}} - מסלול המיועד להפעלת כלי טיס העושים שימוש בנוהלי גישת מכשירים, שהוא אחד מאלה: מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת או מסלול ממוכשר לגישה מדויקת;
:- &quot;מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת&quot; {{מוקטן|(Non-precision approach runway)}} - מסלול שבו קיימים עזרי ראייה ועזרים אחרים, המשמש לביצוע תהליכי נחיתה {{מוקטן|(Landing operations)}} לאחר גישת מכשירים מסוג A, בראות אופקית שלא תפחת מ-1,000 מטרים;
:- &quot;מסלול ממוכשר לגישה מדויקת&quot; {{מוקטן|(Precision approach runway)}} - מסלול שבו קיימים עזרי ראייה ועזרים אחרים, המשמש לביצוע תהליכי נחיתה {{מוקטן|(Landing operations)}} לאחר גישת מכשירים מסוג B;
:- &quot;מסמך 9981&quot; - נהלים לשירותי טיס - שדות תעופה {{מוקטן|((())PANS–Aerodromes (Doc) (9981)(()))}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי;
:- &quot;מסמך 10066&quot; - נהלים לשירותי טיס - ניהול מידע תעופתי {{מוקטן|((())PANS–AIM (Doc) (10066)(()))}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי;
:- &quot;מפתן מסלול&quot; {{מוקטן|(Threshold)}} - תחילת הקטע במסלול המשמש לנחיתה;
:- &quot;מפתן מסלול מוזז&quot; {{מוקטן|(Displaced threshold)}} - מפתן מסלול שאינו ממוקם בקצה המסלול;
:- &quot;מרחק האצה–עצירה זמין&quot; {{מוקטן|(Accelerate-stop distance available (ASDA))}} - מרחק ריצת ההמראה הזמין יחד עם אורך שטח העצירה, אם קיים;
:- &quot;מרחק המראה זמין&quot; {{מוקטן|(Take-off distance available (TODA))}} - מרחק ריצת ההמראה הזמין יחד עם אורך השטח הנקי, אם קיים;
:- &quot;מרחק נחיתה זמין&quot; {{מוקטן|(Landing distance available (LDA))}} - אורך המסלול שבעל הרישיון הגדירו זמין ומתאים לריצה הקרקעית של מטוס נוחת;
:- &quot;מרחק ריצת המראה זמין&quot; {{מוקטן|(Take-off run available (TORA))}} - אורך המסלול שבעל הרישיון הגדירו זמין ומתאים לריצה הקרקעית של מטוס ממריא;
:- &quot;מרחקים מוצהרים&quot; {{מוקטן|(Declared distances)}} לגבי מסלול - כל אלה: מרחק האצה–עצירה זמין, מרחק המראה זמין, מרחק נחיתה זמין ומרחק ריצת המראה זמין באותו מסלול;
:- &quot;משטח גישה פנימי&quot; {{מוקטן|(Inner approach surface)}} - משטח שהגדיר בעל רישיון לפי הוראות נספח 14 לעניין &quot;Obstacle restriction and removal&quot; לגבי &quot;Inner approach surface&quot;;
:- &quot;משטח הפסקת נחיתה&quot; {{מוקטן|(Balked landing surface)}} - משטח שהגדיר בעל רישיון לפי הוראות נספח 14 לעניין &quot;Obstacle restriction and removal&quot; לגבי &quot;Balked landing surface&quot;;
:- &quot;משטח מעבר פנימי&quot; {{מוקטן|(Inner transitional surface)}} - משטח שהגדיר בעל רישיון לפי הוראות נספח 14 לעניין &quot;Obstacle restriction and removal&quot; לגבי &quot;Inner transitional surface&quot;;
:- &quot;מיתקן עזר לטיסה&quot; - למעט מסלול נחיתה, מסלול המראה או מסלול הסעה;
:- &quot;מתחם בדיקה&quot; - מתחם בדיקת מד גובה לפני טיסה {{מוקטן|(Pre-flight altimeter check location)}}, לפי [[תקנה 9]];
:- &quot;נספח 14&quot; - אמות המידה {{מוקטן|(Standards)}} וההמלצות {{מוקטן|(Recommendations)}} הקבועות בכרך הראשון לנספח 14 לאמנה שעניינו: &quot;Aerodromes design and operations&quot;, לרבות ההגדרות, התוספות {{מוקטן|(Appendix)}} והצרופות {{מוקטן|(Attachment)}} לנספח האמור;
:- &quot;נספח 15&quot; - אמות המידה {{מוקטן|(Standards)}} וההמלצות {{מוקטן|(Recommendations)}} הקבועות בנספח 15 לאמנה שעניינו: &quot;Aeronautical information services&quot;, לרבות ההגדרות והתוספות {{מוקטן|(Appendix)}} לנספח האמור;
:- &quot;נתוני מיפוי שדה תעופה&quot; {{מוקטן|(Aerodrome mapping data (AMD))}} - נתונים שנאספים לצורך צבירת מידע בדבר מיפוי שדה תעופה לשימוש תעופתי;
:- &quot;נתיב הסעה סטנדרטי&quot; {{מוקטן|(Standard taxi-route)}} - נתיב מוגדר שהגדיר בעל הרישיון לתנועה קרקעית של כלי טיס בשדה התעופה מנקודה אחת לנקודה אחרת על גבי מסלולי הסעה ומסלולים, דרך נקודות ציון מוגדרות;
:- &quot;סוג&quot;, לעניין מידע - שגרתי, חיוני או קריטי, לפי העניין;
:- &quot;סימון&quot; {{מוקטן|(Marking)}} - סמל {{מוקטן|(Symbol)}} או קבוצת סמלים המוצגים על פני אזור התנועה כדי להעביר מידע בדבר אופן התנועה בשדה התעופה;
:- &quot;ספר העזר המבצעי&quot; {{מוקטן|(Aerodrome manual)}} - ספר עזר מבצעי לשדה התעופה שעל בעל רישיון לקיים לפי [[סימן א' לפרק ז' לתקנות מאפיינים פיזיים]];
:- &quot;עמדת חנייה&quot; {{מוקטן|(Aircraft stand)}} - אזור ברחבה המיועד לחניית כלי טיס;
:- &quot;עצם שביר&quot; {{מוקטן|(Frangible object)}} - עצם שמסתו נמוכה, המתוכנן להישבר, להתעוות {{מוקטן|(Distort)}} או להתכופף {{מוקטן|(Yield)}} בעת פגיעה בו, כך שתתהווה סכנה מזערית לכלי טיס;
:- &quot;עקרונות הגורם האנושי&quot; {{מוקטן|(Human factors principles)}} - עקרונות הישימים לתכן, הדרכה, אחזקה והפעלה תעופתיים, המבקשים להביא לקיום ממשק בטוח בין האדם לבין שאר רכיבי המערכת, מתוך התחשבות הולמת בביצועי אנוש;
:- &quot;ערכי חיכוך&quot; - כאלה שנמדדו על מסלול יבש;
:- &quot;צרופה א'&quot; - צרופה א' {{מוקטן|(Attachment A)}} לנספח 14 שעניינה: &quot;Guidance material supplementary to Annex 14, Volume I&quot;;
:- &quot;ראות על מסלול&quot; {{מוקטן|(Runway Visual Range (RVR))}} - כהגדרתה [[בתקנות ההפעלה]];
:- &quot;רחבה&quot; {{מוקטן|(Apron)}} - אזור מוגדר בשדה תעופה המיועד להעמסה ופריקה של נוסעים או של טובין, תדלוק, חנייה או תחזוקה של כלי טיס;
:- &quot;רצועת מסלול&quot; {{מוקטן|(Runway strip)}} - אזור מוגדר הכולל, בין השאר, את המסלול ואת שטח העצירה, אם קיים, שמטרתו -
:: (1) להקטין את הסיכון לנזק לכלי טיס החורג, בעת תנועתו, מהמסלול;
:: (2) להגן על כלי טיס הטס מעליו בעת הפעלתו בהמראה או בנחיתה;
:- &quot;שטח בטיחות בקצה מסלול&quot; {{מוקטן|(Runway end safety area (RESA))}} - שטח צמוד לקצה רצועת המסלול משני קצותיה וסימטרי ביחס להמשכו של ציר המסלול, המיועד, בעיקר, להקטנת הנזק לכלי טיס המחטיא את תחילת המסלול {{מוקטן|(Undershooting)}} או החורג מקצה מסלול {{מוקטן|(Overrunning)}};
:- &quot;שטח נקי&quot; {{מוקטן|(Clearway)}} - אזור מלבני מוגדר על הקרקע או על המים, שנבחר או הוכן כדי שישמש בתור אזור מתאים מעליו יכול מטוס לבצע חלק מהטיפוס הראשוני, עד לגובה שהוגדר;
:- &quot;שטח עצירה&quot; {{מוקטן|(Stopway)}} - שטח מלבני מוגדר על הקרקע בסוף מרחק ריצת המראה זמין שהוכן כדי שישמש בתור שטח מתאים שבו ניתן לעצור כלי טיס במקרה של הפסקת המראה;
:- &quot;שלמות מידע&quot; {{מוקטן|(Data integrity (assurance level))}} - מידת הוודאות שמידע או ערכיו לא אבדו או שונו מאז נוצר או שונה בידי מי שהוסמך לכך;
:- &quot;תהליך הגיבוש&quot; - תהליך יצירת המידע, ובכלל זה הצהרתו, חישובו או מדידתו, לפי העניין, איסופו, עריכתו, שמירתו והעברתו מהמקור שבו או לפיו נוצר עד למסירתו למשתמש המיועד הבא;
:- &quot;תקנות הבטיחות&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;תקנות ההפעלה&quot; - [[=תקנות ההפעלה|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ&quot;ב-1981]];
:- &quot;תקנות מאפיינים פיזיים&quot; - [[=תקנות מאפיינים פיזיים|תקנות הטיס (שדות תעופה - מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה), התשפ&quot;ו-2026]].

== פרק א': הוראות כלליות ==

@ 2. מערכות ייחוס כלליות
: לא יעשה בעל רישיון שימוש לשם כל קביעה, מדידה, תיאור, חישוב, דיווח או מסירת מידע לפרסום בשירותי המידע התעופתי לפי תקנות אלה, אלא -
: (1) במערכת הגיאודטית העולמית WGS-84 - כמערכת הייחוס הגאודטית האופקית; ציון קו האורך וקו הרוחב של נקודות הציון הגאוגרפיות יהיה במונחים של המערכת כאמור;
: (2) בנתוני גובה מעל פני הים - כגובה הייחוס האנכי, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בתקנות אלה;
: (3) בלוח השנה הגרגוריאני ובמערכת זמן עולמי מתואם {{מוקטן|(Coordinated Universal Time - UTC)}} - כמערכת הייחוס לעניין זמנים.

== פרק ב': מידע תעופתי ==

@ 3. קוד ייחוס לשדה תעופה
: (א) בעל רישיון יגדיר קוד ייחוס לשדה התעופה לפי מאפייני המטוסים ששדה התעופה ומיתקניו מיועדים לשמש.
: (ב) קוד הייחוס יכלול רכיב ספרה ורכיב אות, שיוגדרו לפי הוראות נספח 14 לעניין קוד-ייחוס {{מוקטן|(Reference code)}}.

@ 4. נקודת הייחוס של שדה התעופה
: (א) בעל רישיון יגדיר, באישור המנהל, את נקודת הייחוס של שדה התעופה {{מוקטן|(Aerodrome reference point)}} (בתקנה זו - נקודת הייחוס), כך שהיא תמוקם בקרבת מרכזו הגאומטרי של שדה התעופה.
: (ב) בעל רישיון יגדיר את נקודת הייחוס במושגים של מעלות, דקות ושניות.
: (ג) לא ישנה בעל רישיון את נקודת הייחוס, אלא אם כן השתנה מרכזו הגאומטרי של שדה התעופה, ובאישור המנהל; אישר המנהל את שינוי נקודת הייחוס כאמור, ישנה בעל הרישיון את נקודת הייחוס של שדה התעופה בהתאם, והוראות תקנות משנה (א) ו-(ב) יחולו, בשינויים המתחייבים.

@ 5. גובה שדה התעופה והמסלולים
: בעל רישיון ימדוד או יחשב, לפי העניין -
: (1) את גובה שדה התעופה, ואת גליות הגיאואיד במקום שבו הוא נמדד;
: (2) לגבי כל מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת -
:: (א) את הגובה מעל פני הים ואת גליות הגיאואיד של כל מפתן מסלול;
:: (ב) את הגובה מעל פני הים של כל קצה מסלול;
:: (ג) את הגובה מעל פני הים, לאורך המסלול, של נקודות ביניים גבוהות או נמוכות משמעותית לעומת גובה מפתן המסלול מעל פני הים;
: (3) לגבי כל מסלול ממוכשר לגישה מדויקת -
:: (א) את הגובה מעל פני הים ואת גליות הגיאואיד של כל מפתן מסלול;
:: (ב) את הגובה מעל פני הים של כל קצה מסלול;
:: (ג) את הגובה המרבי מעל פני הים של אזור הנגיעה.

@ 6. טמפרטורת הייחוס של שדה התעופה
: בעל רישיון -
: (1) יחשב את טמפרטורת הייחוס של שדה התעופה במעלות צלזיוס;
: (2) יחשב מחדש, אחת לחמש שנים, את טמפרטורת הייחוס של שדה התעופה.

@ 7. מידות שדה התעופה ומידע אחר
: בעל רישיון ימדוד או יתאר, לפי העניין, את כל אחד מאלה:
: (1) לגבי מסלול -
:: (א) כיוונו האמיתי {{מוקטן|(True bearing)}};
:: (ב) כינויו {{מוקטן|(Designation number)}};
:: (ג) אורכו;
:: (ד) רוחבו;
:: (ה) נקודות הציון הגאוגרפיות של כל מפתן מסלול ושל כל מפתן מסלול מוזז, אם קיים, במעלות, דקות, שניות ומאיות השנייה;
:: (ו) שיפועו;
:: (ז) סוג המשטח {{מוקטן|(Surface type)}};
:: (ח) סוג המסלול, לפי אחד מאלה:
::: (1) מסלול לא ממוכשר;
::: (2) מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת;
::: (3) מסלול ממוכשר לגישה מדויקת;
:: (ט) לגבי מסלול ממוכשר לגישה מדויקת - קיומו של אזור נקי ממכשולים;
: (2) לגבי רצועת מסלול - אורכה ורוחבה, במידת דיוק מידע של מטר אחד, וכן סוג המשטח;
: (3) לגבי שטח בטיחות בקצה מסלול - אורכו ורוחבו, במידת דיוק מידע של מטר אחד, וכן סוג המשטח;
: (4) לגבי שטח עצירה, אם קיים - אורכו, רוחבו וסוג המשטח;
: (5) לגבי מסלול הסעה -
:: (א) כינויו;
:: (ב) רוחבו;
:: (ג) סוג המשטח;
:: (ד) נקודות הציון הגאוגרפיות של נקודות על ציר מסלול ההסעה, במספר מתאים לתיאור ציר מסלול ההסעה, במעלות, דקות, שניות ומאיות השנייה;
: (6) לגבי רחבה -
:: (א) סוג המשטח;
:: (ב) ופרטים בנוגע לעמדות החנייה ובכלל זה דוגמת סוג כלי הטיס אותו נועדה עמדת החנייה לשמש וכינוי עמדת החנייה;
:: (ג) נקודות הציון הגיאוגרפיות של כל עמדת חנייה, במעלות, דקות, שניות ומאיות השנייה;
: (7) המרחב האווירי שבו ניתנים שירותי פיקוח ובקרה על התעבורה האווירית המשויכים לשדה התעופה;
: (8) לגבי שטח נקי, אם קיים - אורכו והמאפיינים הטופוגרפיים של הקרקע {{מוקטן|(Ground profile)}};
: (9) עזרי ראייה לתהליכי גישה; סימוני מסלולים, מסלולי הסעה ורחבות, ותאורותיהם; עזרי הנחייה ובקרה ויזואליים אחרים על מסלולי הסעה ועל רחבות, ובכלל זה עמדות המתנה וקווי עצירה; מיקום וסוג מערכות הנחייה בראייה לעגינה;
: (10) לגבי כל נקודת בדיקת VOR בשדה התעופה - מיקומה ותדר בדיקת ה-VOR;
: (11) לגבי כל נתיב הסעה סטנדרטי - תיאורו באמצעות נקודות הציון שלו וכינויו;
: (12) מרחק כל אנטנת קרן כיוון {{מוקטן|(Localizer)}} וכל אנטנת קרן זווית גישה {{מוקטן|(Glide path)}} של מערכת נחיתת מכשירים מקצה המסלול שאותו היא משרתת;
: (13) בשדה תעופה המיועד לכלי טיס בטיסה בין-לאומית -
:: (א) פני השטח באזורים 2a ו-2b;
:: (ב) נקודות הציון הגאוגרפיות במעלות, דקות, שניות ועשיריות השנייה וכן הגובה המרבי מעל פני הים, הסוג, הסימון והתאורה, אם ישנם, של מכשולים הנמצאים -
::: (1) באזורים 2a‏, 2b ו-3;
::: (2) באזור 4 של כל מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או III; שימדדו ויתוארו לפי הוראות הפרק החמישי לנספח 15 לעניין &quot;Terrain and obstacle data sets&quot; והפרק החמישי למסמך 10066 לעניין &quot;Terrain and obstacle data sets&quot;, ותוספות 6 ו-8 למסמך האמור.

@ 8. חוזק המיסעות (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) בעל רישיון יחשב את חוזק הנשיאה {{מוקטן|(Bearing strength)}} של כל מיסָעָה המיועדת לשמש כלי טיס גדול ויתארה לפי שיטת ACR-PCR, תוך פירוט כל אלה:
:: (1) דירוג סיווג המיסעה {{מוקטן|(PCR)}} והערך המספרי {{מוקטן|(numerical value)}}, ואם דירוג סיווג המיסעה משתנה לפי עונות השנה - את דירוג סיווג המיסעה המתאים לכל עונה;
:: (2) סוג המיסעה (קשיח או גמיש);
:: (3) קטגוריית החוזק של המשתית {{מוקטן|(Subgrade strength category)}};
:: (4) קטגוריית לחץ אוויר מרבי מותר בצמיגים {{מוקטן|(Maximum allowable tire pressure category)}} או ערך לחץ אוויר מרבי מותר בצמיגים {{מוקטן|(Maximum allowable tire pressure value)}} של כלי טיס אותו נועדה המיסעה לשמש;
:: (5) תיאור שיטת ההערכה {{מוקטן|(Evaluation method)}} ששימשה להערכת מאפייני המיסעה.
: (ב) בעל רישיון המחשב את חוזק הנשיאה של מיסעה לפי תקנת משנה (א) יוודא כי דירוג סיווג כלי הטיס {{מוקטן|(ACR)}} המתאים נקבע -
:: (1) לפי שיטת ACR-PCR;
:: (2) בשים לב לסוג המיסעה, כאמור בתקנת משנה (א)(2), שאת חוזק הנשיאה שלה הוא מבקש לקבוע.
: (ג) בעל רישיון יחשב את חוזק הנשיאה של כל מיסעה המיועדת לשמש כלי טיס קטן בלבד ויתארו במונחים האלה:
:: (1) המסה המרבית המותרת של כלי טיס אותו נועדה המיסעה לשמש;
:: (2) לחץ האוויר המרבי המותר בצמיגים של כלי טיס אותו נועדה המיסעה לשמש.
: (ד) (((בוטלה).))
: (ה) בתקנה זו -
::- &quot;כלי טיס גדול&quot; - כלי טיס שמסתו המרבית {{מוקטן|(Apron (ramp) mass)}} עולה על 5,700 ק&quot;ג;
::- &quot;כלי טיס קטן&quot; - כלי טיס שאינו גדול;
::- &quot;שיטת ACR-PCR&quot; - שיטת דירוג סיווג כלי טיס - דירוג סיווג מיסעה  {{מוקטן|(Aircraft classification rating - pavement classification rating method (ACR-PCR method))}} הכוללת את הרכיבים המפורטים בתקנת משנה (א), לפי הוראות נספח 14 לעניין חוזק מסלול {{מוקטן|(Strength of pavements)}}.

@ 9. מתחם בדיקת מד גובה לפני טיסה
: (א) בעל רישיון יקבע לפחות מתחם בדיקה אחד, בכל רחבה.
: (ב) בעל רישיון יוודא כי כל נקודה במתחם בדיקה, היא בגובה שלא עולה על 10 רגליים מעל או מתחת לגובה הממוצע של המתחם.
: (ג) בעל רישיון יחשב את גובהו של מתחם הבדיקה לפי גובהו הממוצע מעל פני הים, תוך עיגולו לרגל הקרוב.

@ 10. מרחקים מוצהרים
: (א) בעל רישיון יחשב, לכל מסלול, את המרחקים המוצהרים {{מוקטן|(Declared distances)}} האלה, תוך עיגולם למטר הקרוב:
:: (1) מרחק ריצת המראה זמין {{מוקטן|(TORA)}};
:: (2) מרחק המראה זמין {{מוקטן|(TODA)}};
:: (3) מרחק האצה–עצירה זמין {{מוקטן|(ASDA)}};
:: (4) מרחק נחיתה זמין {{מוקטן|(LDA)}}.
: (ב) בעל רישיון יחשב את המרחקים המוצהרים, כאמור בתקנת משנה (א), לפי צרופה א' לעניין חישוב מרחקים מוצהרים {{מוקטן|(Calculation of declared distances)}}.

@ 11. (תיקון: תשפ&quot;ו) : (((בוטלה).))

@ 12. פינוי כלי טיס (תיקון: תשפ&quot;ו)
: בעל רישיון יעמיד לרשות מפעיל אווירי, לפי דרישתו, מידע בעניינים האלה:
: (1) מספרי הטלפון, הפקסימיליה וכתובת הדואר האלקטרוני של האחראי מטעמו על תיאום הפעולות הנדרשות לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה;
: (2) יכולת פינוי כלי טיס כאמור, המבוטאת בכלי הטיס הגדול ביותר שביכולתו לפנות.

@ 13. הצלה וכיבוי אש (תיקון: תשפ&quot;ו)
: בעל רישיון יספק ליחידת נת&quot;א הנותנת שירותי פיקוח ובקרה על התעבורה האווירית הנוגעת בדבר, בלא דיחוי, מידע עדכני לגבי כל שינוי ביכולות ההצלה וכיבוי האש בשדה התעופה, וזאת כדי לאפשר את אספקת המידע הנדרש לכלי טיס המגיעים לשדה התעופה או היוצאים ממנו; מידע עדכני כאמור יסופק בדרך של ציון קטגוריית שדה התעופה כפי שנקבעה לפי [[תקנה 139 לתקנות מאפיינים פיזיים]].

@ 14. מערכת חזותית לציון זווית הגישה
: בעל רישיון יקיים, לגבי כל מערכת חזותית לציון זווית הגישה {{מוקטן|(Visual approach slope indicator systems)}} (בתקנה זו - המערכת), רישום מפורט הכולל את:
: (1) כינוי המסלול אליו המערכת משויכת;
: (2) סוג המערכת, וצד המסלול לאורכו תאורתה ממוקמת, אם ישים, לפי סוג המערכת;
: (3) זווית המערכת לעומת ציר המסלול, אם אינה מקבילה לו, וכיוון הסטייה מציר המסלול;
: (4) זווית הגישה הנקובה לאותו מסלול;
: (5) הגובה המזערי, או הגבהים המזעריים, מעל מפתן המסלול, שבו מתקבל חיווי בדבר הימצאות בזווית הגישה המתאימה {{מוקטן|(Minimum eye height(s) over the threshold of the on-slope signal(s))}} - לפי לסוג המערכת, לפי הוראות נספח 14 לעניין &quot;Visual approach slope indicator systems&quot;.

== פרק ג': הוראות ביצוע ==

@ 15. גיבוש מידע
: (א) בעל רישיון יגבש ויעדכן באופן מתמשך מידע תעופתי וכן מידע אחר בעניינים המפורטים [[בתקנה 18(א)]], בצורת בסיס נתוני מיפוי שדה תעופה {{מוקטן|(AMDB)}}, לפי הפרק החמישי לנספח 15 לעניין &quot;Aerodrome mapping data sets&quot;, ולפי הפרק החמישי למסמך 10066 לעניין &quot;Aerodrome mapping data sets&quot;.
: (ב) בעל רישיון יגבש מידע כאמור בתקנת משנה (א) -
:: (1) במידת דיוק המידע הקבועה בתוספת מספר 1 למסמך 10066, לפי סוג המידע;
:: (2) לפי דרישת שלמות המידע הקבועה בתוספת מספר 1 למסמך 10066, לפי סוג המידע, תוך שהוא מבטיח כי שלמות המידע תישמר לכל אורך תהליך הגיבוש, ובכלל זה יקבע ויקיים תהליך להבטחת שלמות המידע, לפי השלמות הנדרשת לגבי מידע מסוג זה, לפי התוספת האמורה, אשר -
::: (א) לגבי מידע שגרתי {{מוקטן|(Routine data)}} - ימנע השחתה {{מוקטן|(corruption)}} של המידע לכל אורך תהליך הגיבוש;
::: (ב) לגבי מידע חיוני {{מוקטן|(Essential data)}} - יבטיח שהשחתה של המידע לא מתרחשת בשום שלב של תהליך הגיבוש. לשם כך רשאי בעל רישיון לקבוע תהליכים נוספים לשם התמודדות עם סיכונים אפשריים בתהליך הגיבוש, כדי להבטיח ביתר שאת את שלמות המידע מהסוג הזה;
::: (ג) לגבי מידע קריטי {{מוקטן|(Critical data)}} - יבטיח שהשחתה של המידע לא מתרחשת בשום שלב של תהליך הגיבוש; לשם כך יקבע בעל הרישיון תהליכים נוספים להבטחת שלמות המידע לשם תיקון מלא של השפעות של אי-התאמות שזוהו במהלך ניתוח יסודי של תהליך הגיבוש;
:: (3) באופן הקבוע בתוספת מספר 1 למסמך 10066, לפי סוג המידע, בשים לב לשאלה אם הדרישה היא לנקודה מדודה {{מוקטן|(Surveyed point)}}, לנקודה מחושבת {{מוקטן|(Calculated point)}} או לנקודה מוצהרת {{מוקטן|(Declared point)}};
:: (4) תוך יישום מערכת איכות למידע, לפי [[תקנה 16]].
: (ג) בעל רישיון יגן על שלמות מידע שגיבש לפי [[פרק זה]], באמצעות יישום שיטות ספרתיות לזיהוי טעויות מידע {{מוקטן|(Digital data error detection techniques)}}, לגבי מידע המאוחסן או נמצא בתהליכי העברה, בכל משך האחסון או תהליך ההעברה, וכן לגבי מאגרי מידע ספרתיים שהוא מקיים.
: (ד) בעל רישיון יעדכן באופן מתמשך מידע שגיבש לפי [[פרק זה]], בכל שינוי שחל בו, והוראות [[פרק זה]] יחולו על עדכון כאמור, בשינויים המתחייבים.
: (ה) בתקנה זו -
::- &quot;מידע חיוני&quot; {{מוקטן|(Essential data)}} - מידע, שלפי מסמך 10066 קיימת הסתברות נמוכה ששימוש בו כשהוא מושחת יסכן באופן חמור את המשך הטיסה והנחיתה הבטוחות של כלי טיס, עם אפשרות להתרחשות אסון {{מוקטן|(catastrophe)}};
::- &quot;מידע קריטי&quot; {{מוקטן|(Critical data)}} - מידע שלפי מסמך 10066, קיימת הסתברות גבוהה ששימוש בו כשהוא מושחת יסכן באופן חמור את המשך הטיסה והנחיתה הבטוחות של כלי טיס, עם אפשרות להתרחשות אסון;
::- &quot;מידע שגרתי&quot; {{מוקטן|(Routine data)}} - מידע שלפי מסמך 10066 קיימת הסתברות נמוכה מאוד ששימוש בו כשהוא מושחת יסכן באופן חמור את המשך הטיסה והנחיתה הבטוחות של כלי טיס, עם אפשרות להתרחשות אסון.

@ 16. מערכת איכות למידע
: (א) בעל רישיון יקיים מערכת איכות למידע לפי תקנה זו, שאישר לו המנהל.
: (ב) מערכת איכות למידע תהיה עצמאית, ותבטיח, באופן מתמשך ויסודי, את איכות המידע המגובש והמעודכן כאמור [[בתקנה 15]], ואת הרמה המקצועית של העוסקים בניהול האיכות, לפי תקנת משנה (ג).
: (ג) מערכת איכות למידע תכלול -
:: (1) את מדיניות האיכות במסגרת תהליך הגיבוש, ובכלל זה -
::: (א) הצהרה כי בטיחות הטיסה היא השיקול המכריע בתהליך הגיבוש ובפרסום מידע;
::: (ב) יישום של ביצועי אנוש ושל עקרונות הגורם האנושי כחלק מתהליך הגיבוש, בין השאר בכל הנוגע לשגיאות העתקה והמרה בין יחידות מידה;
::: (ג) עידוד כל אדם המעורב בתהליך הגיבוש, לדווח על ליקויים ואי-התאמות בתהליך הגיבוש;
::: (ד) הצהרה בדבר חובת כל אדם המעורב בתהליך הגיבוש, לציית לתקנות אלה לגבי תהליך הגיבוש;
::: (ה) הצהרה בדבר חובת כל אדם המעורב בתהליך הגיבוש, לשתף פעולה עם הסוקרים בביצוע תפקידם;
:: (2) נהלים להבטחת עצמאותה של מערכת האיכות למידע ועצמאותם של הפועלים במסגרתה, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
::: (א) חובת דיווח על ליקויים שנמצאו בביצוע סיקור במישרין למנהל השדה;
::: (ב) מניעת מצב שבו המשמשים בתפקיד מנהל איכות או סוקרים משמשים אצל בעל הרישיון גם בפעולות שעל סיקורן הם אמונים;
:: (3) נהלים לשמירת איכות המידע במסגרת תהליך הגיבוש, מרגע גיבושו, דרך שמירתו עד למסירתו למשתמש המיועד הבא, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
::: (א) גיבוש כל פריט מידע ועדכונו, לפי דרישות הישימות לאותו פריט מידע, לעניין דיוק מידע ושלמות;
::: (ב) התחקות אחר המקור לפריט המידע {{מוקטן|(Traceability)}}, לכל אורך תהליך הגיבוש, באופן שמאפשר, לגבי כל ליקוי או אי-התאמה שהתגלו בתהליך הגיבוש, את איתור גורם השורש לליקוי או לאי-התאמה ואת תיקונם;
::: (ג) הבאת דבר קיומם של כל ליקוי או אי-התאמה שהתגלו, גורם השורש להם ותיקונם, לידיעת המעורבים בתהליך הגיבוש;
::: (ד) העברת המידע, לרבות שיטת העברת המידע, והגנה על המידע בעת ההעברה;
:: (4) נהלים לעניין בעלי התפקיד המשמשים במערכת האיכות למידע, ובכלל זה -
::: (א) נהלים לעניין מינוי מנהל האיכות והסוקרים שישמשו במערכת האיכות למידע, ובכלל זה לעניין הכשירויות, הידע והמיומנויות הנדרשים מכל אחד מהם לשם מילוי תפקידיהם, והאופן שבו בעל הרישיון מוודא כי למנהל האיכות ולסוקרים הכשירויות, הידע והמיומנויות כאמור;
::: (ב) נהלים לעניין ההכשרה הנדרשת ממנהל האיכות ומהסוקרים, במטרה להבטיח את יכולתם למלא את תפקידם במסגרת מערכת האיכות למידע;
::: (ג) נהלים לעניין ביצוע הערכה ראשונית של התקיימות הכשירויות, הידע והמיומנות הנדרשים במנהל האיכות ובסוקרים, וכן הערכה ראשונית ותקופתית לעניין יכולתם לבצע את תפקידיהם ברמה מקצועית מספקת, בין השאר, לאחר שהשלימו הכשרה נדרשת כאמור בפסקת משנה (ב), וכן לעניין השימוש בממצאי הערכה כאמור לצורך איתור ותיקון פערים לעומת הנדרש לפי מערכת האיכות למידע;
::: (ד) נהלים שיבטיחו תיעוד של התקיימות הכשירויות, הידע והמיומנויות הנדרשים במנהל האיכות ובסוקרים, ותיעוד של הכשרה שקיבלו והערכת יכולתם לבצע את תפקידיהם;
:: (5) נהלים לעניין אופן ביצוע סיקורים, ובכלל זה -
::: (א) קביעת הוראות לגבי אופן ביצוע הסיקור, כך שהסיקור יבטיח כי -
:::: (1) כלל הפעולות הכרוכות בתהליך הגיבוש מבוצעות לפי התקנות והוראות ספר העזר המבצעי לעניין תהליך הגיבוש; הוראות כאמור יביאו בחשבון את השוני הקיים בתהליך הגיבוש בין פריטי מידע שונים לפי התקנות;
:::: (2) מערכת האיכות למידע מגשימה את התכלית שלשמה נועדה;
::: (ב) קביעת תכנית סיקורים עתית, ובכלל זה -
:::: (1) החובה לערוך סיקור של תהליך הגיבוש, פעם אחת בשנה לפחות;
:::: (2) המועדים לביצוע סיקורים, לעריכת דין וחשבון מפורט, למתן משוב בדבר ממצאי הסיקור, להגשת תכנית לנקיטת פעולות מתקנות ולקביעת סיקור חוזר, אם נדרש;
::: (ג) איתור ליקויים ואי-התאמות ותיעודם;
::: (ד) עריכת דין וחשבון מפורט בסיום כל סיקור בדבר פרטי הסיקור, העניינים שנסקרו והממצאים שהתגלו במהלכו ומסירתו למנהל השדה ולגורמים הנוגעים בדבר בשדה התעופה בדבר ממצאי הסיקור;
::: (ה) לימוד ליקויים ואי-התאמות שנמצאו בסיקורים ונקיטת פעולות מתקנות לתיקון הליקויים ואי-ההתאמות, אם נדרש ובזמן הנדרש, לרבות לעניין אחריות מנהל השדה לניהול תהליך תיקון הליקויים ואי-ההתאמות;
::: (ו) ביצוע סיקור חוזר לאחר מציאת ליקוי או אי-התאמה, לבחינת תהליך תיקונם;
::: (ז) שמירת רשומות מערכת האיכות למידע, ותוצריה, ובכלל זה כל דין וחשבון שנערך בסיום סיקור ותיעוד כל משוב שנערך וכל פעולה מתקנת שננקטה.
: (ד) המנהל רשאי לאשר לבעל רישיון המקיים מערכת איכות למידע בתקן איכות בין-לאומי ISO 9001, כי מערכת האיכות למידע שלו עומדת בדרישות תקנות משנה (ב) ו-(ג).

@ 17. מינוי מנהל איכות
: (א) בעל רישיון ימנה מנהל איכות, הכפוף ישירות לבעל הרישיון, שיהיה אחראי לניהול מערכת האיכות למידע לפי [[תקנה 16]] ולמתן דוחות לבעל הרישיון בדבר פעילות מערכת האיכות למידע, בדגש על הצורך לנקוט בפעולות מתקנות, אם יש צורך.
: (ב) בעל רישיון המבקש למנות מנהל איכות יודיע למנהל על כוונתו לעשות כן עשרה ימים לפחות לפני המינוי, ויצרף להודעתו את שמו ואת מספר הזהות של מי שהוא מבקש למנות לתפקיד וכן את קביעתו בדבר התאמתו לתפקיד לפי תקנת משנה (ד)(2).
: (ג) ראה המנהל כי אדם שמבקשים למנותו לתפקיד מנהל איכות או שמונה לתפקיד כאמור, אינו מתאים לתפקידו, רשאי הוא, לאחר שנתן לבעל הרישיון ולאותו אדם, הזדמנות להביא לפניו את טענותיהם לעניין התאמת אותו אדם לתפקידו -
:: (1) להורות, בהחלטה מנומקת, כי אותו אדם אינו מתאים לתפקידו ולהורות לבעל הרישיון שלא למנותו או להפסיק את מינויו, ולמנות אדם מתאים במקומו, לפי העניין; החלטה כאמור תימסר לבעל הרישיון בהקדם האפשרי לאחר קבלתה; בעל הרישיון ימנה אדם מתאים לתפקיד בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו הוראת המנהל כאמור, או בתוך תקופה ארוכה יותר שעליה הורה המנהל, בהחלטה מנומקת, והוראות תקנה זו יחולו לגביו, בשינויים המתחייבים;
:: (2) לתת לבעל הרישיון הוראות לעניין פעילות שדה התעופה בתקופה שעד למינוי אדם מתאים לתפקיד כאמור.
: (ד) לא יעסיק בעל רישיון אדם בתפקיד מנהל איכות, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
:: (1) אותו אדם -
::: (א) הוא בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות בתחום האיכות, מתוכן שנה אחת לפחות בתפקיד ניהולי;
::: (ב) מכיר ויודע את הוראות ספר העזר המבצעי, את הוראות מערכת האיכות למידע שלפי [[תקנה 16]] וכן את תקנות הטיס והוראות המינהל הנוגעות לעניין הפעלת שדה תעופה;
:: (2) בעל הרישיון החליט, לאחר ששקל את כישוריו, את ניסיונו של אותו אדם בתחום האיכות, ובכלל זה ניסיונו בניהול בתחום זה, ואת הרקע והידע המקצועיים שלו, כי מתקיימות בו הוראות פסקה (1) וכי הוא מתאים לתפקיד מנהל האיכות, בשים לב למאפייני שדה התעופה ולפעילותו;
:: (3) המנהל לא החליט כי אותו אדם אינו מתאים לתפקיד מנהל איכות, כאמור בתקנת משנה (ג).
: (ה) נפסק מינויו של מנהל איכות בנסיבות שבהן לא ניתן למנות בעל תפקיד חדש במקומו לפני הפסקת המינוי, יודיע על כך בעל הרישיון למנהל בתוך 48 שעות מהפסקת המינוי, ותחול תקנת משנה (ג)(2).

@ 18. מסירת מידע לפרסום (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) בעל רישיון ימסור למנהל וליחידת נת&quot;א המורשית לפי [[סעיף 84(ב) לחוק]] לפרסם, להפיץ ולהעביר מידע תעופתי, מידע בעניינים המפורטים להלן, בסמוך ככל האפשר לגיבושו או עדכונו, אלא אם כן אישר לו המנהל אחרת:
:: (1) מצב הרישוי של שדה התעופה;
:: (2) פרטים לעניין פינוי כלי טיס לפי [[תקנה 12]];
:: (3) מידע בדבר מצבו המבצעי של אזור התנועה כאמור [[בסימן י&quot;ד לפרק ז' לתקנות מאפיינים פיזיים]], ערוך בצורה של דוח תנאי מסלול;
:: (4) העניינים המפורטים בתת-חלק &quot;AD2. Aerodromes&quot; לחלק השלישי {{מוקטן|(Part 3)}} לתוספת מספר 2 {{מוקטן|(Appendix 2)}} למסמך 10066, בנושאים האלה:
::: (א) מציין המיקום של שדה התעופה ושם שדה התעופה {{מוקטן|(Aerodrome location indicator and name)}};
::: (ב) המידע הגאוגרפי של שדה התעופה והמידע המינהלי של שדה התעופה {{מוקטן|(Aerodrome geographical and administrative data)}};
::: (ג) שעות הפעילות של שדה התעופה ושל שירותים שונים הניתנים בו {{מוקטן|(Operational hours)}};
::: (ד) שירותי קרקע ומיתקנים בשימושם {{מוקטן|(Handling services and facilities)}};
::: (ה) מיתקנים לשימוש הנוסעים {{מוקטן|(Passenger facilities)}};
::: (ו) שירותי הצלה וכיבוי אש {{מוקטן|(Rescue and firefighting services)}};
::: (ז) זמינות עונתית {{מוקטן|(Seasonal availability - clearing)}};
::: (ח) רחבות, מסלולי הסעה ונקודות או עמדות בדיקה {{מוקטן|(Aprons, taxiways and check locations/positions data)}};
::: (ט) מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית {{מוקטן|(Surface movement guidance and control system and markings)}};
::: (י) מכשולים בשטח שדה התעופה {{מוקטן|(Aerodrome obstacles)}};
::: (יא) מידע מטאורולוגי מסופק {{מוקטן|(Meteorological information provided)}};
::: (יב) מאפייניו הפיזיים של כל מסלול {{מוקטן|(Runway physical characteristics)}};
::: (יג) מרחקים מוצהרים {{מוקטן|(Declared distances)}};
::: (יד) תאורות גישה ותאורות מסלול {{מוקטן|(Approach and runway lighting)}};
::: (טו) תאורות אחרות ומערכת החשמל המשנית {{מוקטן|(Other lighting, secondary power supply)}};
::: (טז) משטח לנחיתת מסוקים בשטח שדה התעופה {{מוקטן|(Helicopter landing area)}};
::: (יז) אזור או אזורי הפיקוח של שדה התעופה {{מוקטן|(Air traffic services airspace)}};
::: (יח) שירותי ניהול התעבורה האווירית בשדה התעופה {{מוקטן|(Air traffic services communication facilities)}};
::: (יט) מיתקני עזר לטיסה {{מוקטן|(Radio navigation and landing aids)}};
::: (כ) תקנות, כללים והוראות החלים לגבי השימוש בשדה התעופה {{מוקטן|(Local aerodrome regulations)}};
::: (כא) נוהלי שדה התעופה לעניין הפחתת רעש {{מוקטן|(Noise abatement procedures)}};
::: (כב) נוהלי שדה התעופה לעניין תעבורה אווירית {{מוקטן|(Flight procedures)}};
::: (כג) מידע נוסף שיש לו השפעה על הפעלתו של שדה התעופה {{מוקטן|(Additional information)}};
::: (כד) מידע הנדרש לשם הכנת תרשימים הנוגעים לשדה התעופה {{מוקטן|(Charts related to an aerodrome)}}.
: (ב) בעל רישיון לא ימסור מידע כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם כן גיבש אותו לפי הוראות [[תקנה 15]].
: (ג) לא יבצע בעל רישיון שינוי בעניינים המפורטים בתקנת משנה (א), המשפיע על ההפעלה של שדה התעופה, אלא לאחר שווידא עם מי שמופקד על פרסום המידע האמור, כי המידע הנובע מהשינוי האמור יכול להתפרסם בשירותי המידע התעופתי טרם תחילת ביצוע השינוי, הכול בשים לב לסוג המידע ולמשך הזמן שיידרש למי שמופקד על פרסום המידע, להכנה, לייצור ולהפצה של פרסום המידע האמור.

@ 19. שינויים בהוראות ומסמכים לפי האמנה
: (א) שונתה הוראה בנספחי האמנה או במסמכים לפי האמנה, שתקנות אלה מפנות אליהן -
: (1) המנהל יפרסם, ברשומות ובאתר האינטרנט, הודעה לציבור על שינוי אותה הוראה, בציון מספר ההוראה ששונתה, מספר התקנה בתקנות אלה המפנה אליה ומועד תחילתו של השינוי בישראל;
: (2) מועד התחילה של שינוי כאמור לא יהיה אלא לאחר שחלפו ארבעה עשר ימים לפחות מיום הפרסום האמור בפסקה (1), אלא אם כן הורה המנהל, בהחלטה מנומקת, על תקופה קצרה יותר, ובלבד שזו לא תפחת משלושה ימים מיום הפרסום כאמור; הורה המנהל על תקופה קצרה כאמור, תפורסם הוראתו בפרסום כאמור בפסקה (1).
: (ב) נוסחן המעודכן של הוראות נספחי האמנה והמסמכים שלפי האמנה שתקנות אלה מפנות אליהם, מופקד לעיון הציבור במשרדי הרשות.

@ 20. תחילה
: (א) תחילתן של תקנות אלה, למעט האמור בתקנות משנה (ב) ו-(ג), 60 ימים מיום הפרסום.
: (ב) תחילתה של [[תקנה 17]] - 6 חודשים מיום הפרסום.
: (ג) תחילתן של [[תקנות 7(13)]], [[9]], [[11]], [[15]], [[16]] [[ו-18(ב)]] - 18 חודשים מיום הפרסום.

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ד באלול התשע&quot;ח (4 בספטמבר 2018)
&lt;חתימה&gt; ישראל כ&quot;ץ שר התחבורה והבטיחות בדרכים</text>
      <sha1>a4901pk5kpz13nmmsjpks7uc51fp7cq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>476294</id>
    <revision>
      <id>3086791</id>
      <parentid>3070043</parentid>
      <timestamp>2026-10-04T06:30:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3086788] כניסה לתוקף</comment>
      <origin>3086791</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="59283" sha1="ee4gf0vl02wgqh9dlll0ffckjcbifn6" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי), התשע״ט–2018}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ט, 474|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8086.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2166א|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12417.pdf}}, {{ח:תיבה|2216|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12425.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 166|סעיף 166}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס|לחוק הטיס, התשע״א–2011}} (להלן – החוק), באותם עניינים שלגביהם אני מוסמך להתקין תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 33|סעיפים 33}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 46|46}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 47|47}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 168|ו־168(א) לחוק}} ולפי הצעת רשות התעופה האזרחית לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 168|סעיף 168(ב) לחוק}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור 2a‏“ {{מוקטן|(Area 2a)}}, ”אזור 2b‏“ {{מוקטן|(Area 2b)}}, ”אזור 3“ {{מוקטן|(3 Area)}} ו”אזור 4“ {{מוקטן|(4 Area)}} – כמשמעותם בפרק החמישי לנספח 15 לעניין ”Terrain and obstacle data sets“, בפרק החמישי למסמך 10066 לעניין ”Terrain and obstacle data sets“, ובתוספות 6 ו־8 למסמך האמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור הנגיעה“ {{מוקטן|(Touchdown zone)}} – החלק מהמסלול, מעבר למפתן המסלול, שבו מיועדים מטוסים נוחתים לגעת לראשונה במסלול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור הנחיתה“ {{מוקטן|(Landing area)}} – החלק מתוך אזור התנועה המיועד להמראת כלי טיס או לנחיתתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור התמרון“ {{מוקטן|(Manoeuvering area)}} – החלק של שדה התעופה המיועד להמראה, נחיתה והסעה של כלי טיס, למעט רחבה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור התנועה“ {{מוקטן|(Movement area)}} – החלק של שדה התעופה המיועד להמראה, נחיתה, הסעה או גרירה של כלי טיס, המורכב מאזור התמרון ורחבה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור נקי ממכשולים“ {{מוקטן|(Obstacle free zone)}} – המרחב האווירי מעל משטח גישה פנימי, משטח מעבר פנימי ומשטח הפסקת נחיתה, ואותו חלק מרצועת המסלול שנמצא תחתם, שאחד מהמפורטים להלן אינו יכול לחדור אותו כלפי מעלה:
{{ח:תתת|(1)}} מכשול קבוע, זולת כזה שנדרש למטרות ניווט אווירי, שהוא עצם שביר;
{{ח:תתת|(2)}} מכשול נייד, בעת שימוש במסלול לנחיתה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אליפסואיד הייחוס המתמטי“ {{מוקטן|(Mathematical reference ellipsoid)}} – גוף תלת־ממדי בצורת ספרואיד אובאלי (הפחוס בקטבים), שמדמה בקירוב את צורתו של כדור הארץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ביצועי אנוש“ {{מוקטן|(Human performance)}} – יכולות ומגבלות אנושיות שלהן השפעה על בטיחות ויעילות בהפעלות תעופתיות של תעופה אזרחית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בסיס נתוני מיפוי שדה תעופה“ {{מוקטן|(Aerodrome mapping database (AMDB))}} – אוסף של נתוני מיפוי שדה תעופה, מאורגן ומסודר כבסיס נתונים מובנה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|תקנה 15}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – בעל רישיון להפעלת שדה תעופה שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 32|סעיף 32 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גובה מעל פני הים“ {{מוקטן|(Elevation)}} – גובהה של נקודה הנמדד לעומת גיאואיד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גובה החלטה“ {{מוקטן|(Decision height)}} – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|בתקנות ההפעלה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גובה שדה התעופה“ {{מוקטן|(Aerodrome elevation)}} – הגובה מעל פני הים של הנקודה הגבוהה ביותר באזור הנחיתה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גיאואיד“ {{מוקטן|(Geoid)}} – המשטח שווה הפוטנציאל על פני כדור הארץ המתלכד עם מפלס פני הים הממוצעים, הנמשך ברציפות לאורך היבשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גישת מכשירים מסוג A‏“ {{מוקטן|(Instrument approach operation type A)}} – גישת מכשירים שבה מינימת ההפעלה המתוכננת {{מוקטן|(designed)}} הנמוכה ביותר, שמתחתיה ניתן להמשיך בגישה היא של גובה מזערי להנמכה או גובה החלטה של 75 מטרים (250 רגל) או יותר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גישת מכשירים מסוג B‏“ {{מוקטן|(Instrument approach operation type B)}} – גישת מכשירים שבה מינימת ההפעלה המתוכננת {{מוקטן|(designed)}} הנמוכה ביותר, שמתחתיה ניתן להמשיך בגישה היא של גובה החלטה הנמוך מ־75 מטרים (250 רגל);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גליות גיאואיד“ {{מוקטן|(Geoid undulation)}} – המרחק של הגיאואיד מעל או מתחת לאליפסואיד הייחוס המתמטי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דוח תנאי מסלול“ {{מוקטן|(Runway condition report (RCR)}}‎) – דיווח מקיף בדבר תנאי משטח מסלול והשפעתם על ביצועי כלי טיס הנוחת עליו או הממריא ממנו, ערוך בצורה, בעניינים ובתנאים המפורטים בהוראות מסמך 9981 לעניין ”Runway surface condition assessment and reporting“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דיוק מידע“ {{מוקטן|(Data accuracy)}} – מידת ההלימה בין ערך מוערך או מדוד של נתון לבין הערך האמיתי שלו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טמפרטורת הייחוס של שדה התעופה“ – הממוצע החודשי של טמפרטורת השיא היומית של החודש שבו הטמפרטורה הממוצעת היא הגבוהה ביותר בשנה, בשדה התעופה, במשך חמש השנים האחרונות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע תעופתי“ – מידע הנקבע, מפורט או מתואר לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנות 3 עד 8}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11(ב), (ג) ו־(ו)}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}} {{ח:פנימי|סעיף 13|ו־13}} או הנגזר {{ח:פנימי|סעיף 9|מתקנות 9}} {{ח:פנימי|סעיף 14|ו־14}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכשול“ {{מוקטן|(Obstacle)}} – כל עצם נייח, בין אם באופן קבוע או באופן זמני, וכל עצם נייד, או כל חלק של עצם כאמור, שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא ממוקם באזור המיועד לתנועה קרקעית של כלי טיס;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מתנשא מעל משטח {{מוקטן|(Surface)}} מוגדר המיועד להגן על כלי טיס בטיסה;
{{ח:תתת|(3)}} הוא ניצב מחוץ למשטח {{מוקטן|(Surface)}} מוגדר המיועד להגן על כלי טיס בטיסה והמנהל העריך כי הוא מהווה סיכון לתעופה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל איכות“ – מי שבעל רישיון מינה לשמש בתפקיד מנהל מערכת איכות למידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|תקנה 17}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל השדה“ – מי שבעל הרישיון מינה לשמש בתפקיד מנהל שדה התעופה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול“ {{מוקטן|(Runway)}} – אזור מלבני מוגדר בשדה תעופה, המשמש להמראה ולנחיתה של כלי טיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול הסעה“ {{מוקטן|(Taxiway)}} – דרך מוגדרת בשדה תעופה, המשמשת להסעה של כלי טיס והמאפשרת מעבר בין חלקים שונים של שדה התעופה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול לא ממוכשר“ {{מוקטן|(Non-instrument runway)}} – מסלול המיועד להפעלת כלי טיס העושים שימוש בנוהלי גישת ראייה או בנוהלי גישת מכשירים לנקודה שמעבר לה ניתן להמשיך את הגישה בתנאים מטאורולוגיים לטיסת ראייה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול ממוכשר“ {{מוקטן|(Instrument runway)}} – מסלול המיועד להפעלת כלי טיס העושים שימוש בנוהלי גישת מכשירים, שהוא אחד מאלה: מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת או מסלול ממוכשר לגישה מדויקת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת“ {{מוקטן|(Non-precision approach runway)}} – מסלול שבו קיימים עזרי ראייה ועזרים אחרים, המשמש לביצוע תהליכי נחיתה {{מוקטן|(Landing operations)}} לאחר גישת מכשירים מסוג A, בראות אופקית שלא תפחת מ־1,000 מטרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול ממוכשר לגישה מדויקת“ {{מוקטן|(Precision approach runway)}} – מסלול שבו קיימים עזרי ראייה ועזרים אחרים, המשמש לביצוע תהליכי נחיתה {{מוקטן|(Landing operations)}} לאחר גישת מכשירים מסוג B;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך 9981“ – נהלים לשירותי טיס – שדות תעופה {{מוקטן|{{ח:הערה|(}}PANS-Aerodromes (Doc) (9981){{ח:הערה|)}}}}, שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך 10066“ – נהלים לשירותי טיס – ניהול מידע תעופתי {{מוקטן|{{ח:הערה|(}}PANS-AIM (Doc) (10066){{ח:הערה|)}}}}, שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפתן מסלול“ {{מוקטן|(Threshold)}} – תחילת הקטע במסלול המשמש לנחיתה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפתן מסלול מוזז“ {{מוקטן|(Displaced threshold)}} – מפתן מסלול שאינו ממוקם בקצה המסלול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחק האצה–עצירה זמין“ {{מוקטן|(Accelerate-stop distance available (ASDA))}} – מרחק ריצת ההמראה הזמין יחד עם אורך שטח העצירה, אם קיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחק המראה זמין“ {{מוקטן|(Take-off distance available (TODA))}} – מרחק ריצת ההמראה הזמין יחד עם אורך השטח הנקי, אם קיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחק נחיתה זמין“ {{מוקטן|(Landing distance available (LDA))}} – אורך המסלול שבעל הרישיון הגדירו זמין ומתאים לריצה הקרקעית של מטוס נוחת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחק ריצת המראה זמין“ {{מוקטן|(Take-off run available (TORA))}} – אורך המסלול שבעל הרישיון הגדירו זמין ומתאים לריצה הקרקעית של מטוס ממריא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחקים מוצהרים“ {{מוקטן|(Declared distances)}} לגבי מסלול – כל אלה: מרחק האצה–עצירה זמין, מרחק המראה זמין, מרחק נחיתה זמין ומרחק ריצת המראה זמין באותו מסלול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משטח גישה פנימי“ {{מוקטן|(Inner approach surface)}} – משטח שהגדיר בעל רישיון לפי הוראות נספח 14 לעניין ”Obstacle restriction and removal“ לגבי ”Inner approach surface“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משטח הפסקת נחיתה“ {{מוקטן|(Balked landing surface)}} – משטח שהגדיר בעל רישיון לפי הוראות נספח 14 לעניין ”Obstacle restriction and removal“ לגבי ”Balked landing surface“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משטח מעבר פנימי“ {{מוקטן|(Inner transitional surface)}} – משטח שהגדיר בעל רישיון לפי הוראות נספח 14 לעניין ”Obstacle restriction and removal“ לגבי ”Inner transitional surface“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן עזר לטיסה“ – למעט מסלול נחיתה, מסלול המראה או מסלול הסעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתחם בדיקה“ – מתחם בדיקת מד גובה לפני טיסה {{מוקטן|(Pre-flight altimeter check location)}}, לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נספח 14“ – אמות המידה {{מוקטן|(Standards)}} וההמלצות {{מוקטן|(Recommendations)}} הקבועות בכרך הראשון לנספח 14 לאמנה שעניינו: ”Aerodromes design and operations“, לרבות ההגדרות, התוספות {{מוקטן|(Appendix)}} והצרופות {{מוקטן|(Attachment)}} לנספח האמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נספח 15“ – אמות המידה {{מוקטן|(Standards)}} וההמלצות {{מוקטן|(Recommendations)}} הקבועות בנספח 15 לאמנה שעניינו: ”Aeronautical information services“, לרבות ההגדרות והתוספות {{מוקטן|(Appendix)}} לנספח האמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתוני מיפוי שדה תעופה“ {{מוקטן|(Aerodrome mapping data (AMD))}} – נתונים שנאספים לצורך צבירת מידע בדבר מיפוי שדה תעופה לשימוש תעופתי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתיב הסעה סטנדרטי“ {{מוקטן|(Standard taxi-route)}} – נתיב מוגדר שהגדיר בעל הרישיון לתנועה קרקעית של כלי טיס בשדה התעופה מנקודה אחת לנקודה אחרת על גבי מסלולי הסעה ומסלולים, דרך נקודות ציון מוגדרות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוג“, לעניין מידע – שגרתי, חיוני או קריטי, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימון“ {{מוקטן|(Marking)}} – סמל {{מוקטן|(Symbol)}} או קבוצת סמלים המוצגים על פני אזור התנועה כדי להעביר מידע בדבר אופן התנועה בשדה התעופה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספר העזר המבצעי“ {{מוקטן|(Aerodrome manual)}} – ספר עזר מבצעי לשדה התעופה שעל בעל רישיון לקיים לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)#פרק ז סימן א|סימן א׳ לפרק ז׳ לתקנות מאפיינים פיזיים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמדת חנייה“ {{מוקטן|(Aircraft stand)}} – אזור ברחבה המיועד לחניית כלי טיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עצם שביר“ {{מוקטן|(Frangible object)}} – עצם שמסתו נמוכה, המתוכנן להישבר, להתעוות {{מוקטן|(Distort)}} או להתכופף {{מוקטן|(Yield)}} בעת פגיעה בו, כך שתתהווה סכנה מזערית לכלי טיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עקרונות הגורם האנושי“ {{מוקטן|(Human factors principles)}} – עקרונות הישימים לתכן, הדרכה, אחזקה והפעלה תעופתיים, המבקשים להביא לקיום ממשק בטוח בין האדם לבין שאר רכיבי המערכת, מתוך התחשבות הולמת בביצועי אנוש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערכי חיכוך“ – כאלה שנמדדו על מסלול יבש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרופה א׳“ – צרופה א׳ {{מוקטן|(Attachment A)}} לנספח 14 שעניינה: ”Guidance material supplementary to Annex 14, Volume I“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ראות על מסלול“ {{מוקטן|(Runway Visual Range (RVR))}} – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|בתקנות ההפעלה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רחבה“ {{מוקטן|(Apron)}} – אזור מוגדר בשדה תעופה המיועד להעמסה ופריקה של נוסעים או של טובין, תדלוק, חנייה או תחזוקה של כלי טיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רצועת מסלול“ {{מוקטן|(Runway strip)}} – אזור מוגדר הכולל, בין השאר, את המסלול ואת שטח העצירה, אם קיים, שמטרתו –
{{ח:תתת|(1)}} להקטין את הסיכון לנזק לכלי טיס החורג, בעת תנועתו, מהמסלול;
{{ח:תתת|(2)}} להגן על כלי טיס הטס מעליו בעת הפעלתו בהמראה או בנחיתה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח בטיחות בקצה מסלול“ {{מוקטן|(Runway end safety area (RESA))}} – שטח צמוד לקצה רצועת המסלול משני קצותיה וסימטרי ביחס להמשכו של ציר המסלול, המיועד, בעיקר, להקטנת הנזק לכלי טיס המחטיא את תחילת המסלול {{מוקטן|(Undershooting)}} או החורג מקצה מסלול {{מוקטן|(Overrunning)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח נקי“ {{מוקטן|(Clearway)}} – אזור מלבני מוגדר על הקרקע או על המים, שנבחר או הוכן כדי שישמש בתור אזור מתאים מעליו יכול מטוס לבצע חלק מהטיפוס הראשוני, עד לגובה שהוגדר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח עצירה“ {{מוקטן|(Stopway)}} – שטח מלבני מוגדר על הקרקע בסוף מרחק ריצת המראה זמין שהוכן כדי שישמש בתור שטח מתאים שבו ניתן לעצור כלי טיס במקרה של הפסקת המראה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שלמות מידע“ {{מוקטן|(Data integrity (assurance level))}} – מידת הוודאות שמידע או ערכיו לא אבדו או שונו מאז נוצר או שונה בידי מי שהוסמך לכך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תהליך הגיבוש“ – תהליך יצירת המידע, ובכלל זה הצהרתו, חישובו או מדידתו, לפי העניין, איסופו, עריכתו, שמירתו והעברתו מהמקור שבו או לפיו נוצר עד למסירתו למשתמש המיועד הבא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הבטיחות“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ההפעלה“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות מאפיינים פיזיים“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)|תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה), התשפ״ו–2026}}.

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|2|מערכות ייחוס כלליות}}
{{ח:ת}} לא יעשה בעל רישיון שימוש לשם כל קביעה, מדידה, תיאור, חישוב, דיווח או מסירת מידע לפרסום בשירותי המידע התעופתי לפי תקנות אלה, אלא –
{{ח:תת|(1)}} במערכת הגיאודטית העולמית WGS-84 – כמערכת הייחוס הגאודטית האופקית; ציון קו האורך וקו הרוחב של נקודות הציון הגאוגרפיות יהיה במונחים של המערכת כאמור;
{{ח:תת|(2)}} בנתוני גובה מעל פני הים – כגובה הייחוס האנכי, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בתקנות אלה;
{{ח:תת|(3)}} בלוח השנה הגרגוריאני ובמערכת זמן עולמי מתואם {{מוקטן|(Coordinated Universal Time – UTC)}} – כמערכת הייחוס לעניין זמנים.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: מידע תעופתי}}

{{ח:סעיף|3|קוד ייחוס לשדה תעופה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יגדיר קוד ייחוס לשדה התעופה לפי מאפייני המטוסים ששדה התעופה ומיתקניו מיועדים לשמש.
{{ח:תת|(ב)}} קוד הייחוס יכלול רכיב ספרה ורכיב אות, שיוגדרו לפי הוראות נספח 14 לעניין קוד־ייחוס {{מוקטן|(Reference code)}}.

{{ח:סעיף|4|נקודת הייחוס של שדה התעופה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יגדיר, באישור המנהל, את נקודת הייחוס של שדה התעופה {{מוקטן|(Aerodrome reference point)}} (בתקנה זו – נקודת הייחוס), כך שהיא תמוקם בקרבת מרכזו הגאומטרי של שדה התעופה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יגדיר את נקודת הייחוס במושגים של מעלות, דקות ושניות.
{{ח:תת|(ג)}} לא ישנה בעל רישיון את נקודת הייחוס, אלא אם כן השתנה מרכזו הגאומטרי של שדה התעופה, ובאישור המנהל; אישר המנהל את שינוי נקודת הייחוס כאמור, ישנה בעל הרישיון את נקודת הייחוס של שדה התעופה בהתאם, והוראות תקנות משנה (א) ו־(ב) יחולו, בשינויים המתחייבים.

{{ח:סעיף|5|גובה שדה התעופה והמסלולים}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ימדוד או יחשב, לפי העניין –
{{ח:תת|(1)}} את גובה שדה התעופה, ואת גליות הגיאואיד במקום שבו הוא נמדד;
{{ח:תת|(2)}} לגבי כל מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת –
{{ח:תתת|(א)}} את הגובה מעל פני הים ואת גליות הגיאואיד של כל מפתן מסלול;
{{ח:תתת|(ב)}} את הגובה מעל פני הים של כל קצה מסלול;
{{ח:תתת|(ג)}} את הגובה מעל פני הים, לאורך המסלול, של נקודות ביניים גבוהות או נמוכות משמעותית לעומת גובה מפתן המסלול מעל פני הים;
{{ח:תת|(3)}} לגבי כל מסלול ממוכשר לגישה מדויקת –
{{ח:תתת|(א)}} את הגובה מעל פני הים ואת גליות הגיאואיד של כל מפתן מסלול;
{{ח:תתת|(ב)}} את הגובה מעל פני הים של כל קצה מסלול;
{{ח:תתת|(ג)}} את הגובה המרבי מעל פני הים של אזור הנגיעה.

{{ח:סעיף|6|טמפרטורת הייחוס של שדה התעופה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון –
{{ח:תת|(1)}} יחשב את טמפרטורת הייחוס של שדה התעופה במעלות צלזיוס;
{{ח:תת|(2)}} יחשב מחדש, אחת לחמש שנים, את טמפרטורת הייחוס של שדה התעופה.

{{ח:סעיף|7|מידות שדה התעופה ומידע אחר}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ימדוד או יתאר, לפי העניין, את כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} לגבי מסלול –
{{ח:תתת|(א)}} כיוונו האמיתי {{מוקטן|(True bearing)}};
{{ח:תתת|(ב)}} כינויו {{מוקטן|(Designation number)}};
{{ח:תתת|(ג)}} אורכו;
{{ח:תתת|(ד)}} רוחבו;
{{ח:תתת|(ה)}} נקודות הציון הגאוגרפיות של כל מפתן מסלול ושל כל מפתן מסלול מוזז, אם קיים, במעלות, דקות, שניות ומאיות השנייה;
{{ח:תתת|(ו)}} שיפועו;
{{ח:תתת|(ז)}} סוג המשטח {{מוקטן|(Surface type)}};
{{ח:תתת|(ח)}} סוג המסלול, לפי אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מסלול לא ממוכשר;
{{ח:תתתת|(2)}} מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת;
{{ח:תתתת|(3)}} מסלול ממוכשר לגישה מדויקת;
{{ח:תתת|(ט)}} לגבי מסלול ממוכשר לגישה מדויקת – קיומו של אזור נקי ממכשולים;
{{ח:תת|(2)}} לגבי רצועת מסלול – אורכה ורוחבה, במידת דיוק מידע של מטר אחד, וכן סוג המשטח;
{{ח:תת|(3)}} לגבי שטח בטיחות בקצה מסלול – אורכו ורוחבו, במידת דיוק מידע של מטר אחד, וכן סוג המשטח;
{{ח:תת|(4)}} לגבי שטח עצירה, אם קיים – אורכו, רוחבו וסוג המשטח;
{{ח:תת|(5)}} לגבי מסלול הסעה –
{{ח:תתת|(א)}} כינויו;
{{ח:תתת|(ב)}} רוחבו;
{{ח:תתת|(ג)}} סוג המשטח;
{{ח:תתת|(ד)}} נקודות הציון הגאוגרפיות של נקודות על ציר מסלול ההסעה, במספר מתאים לתיאור ציר מסלול ההסעה, במעלות, דקות, שניות ומאיות השנייה;
{{ח:תת|(6)}} לגבי רחבה –
{{ח:תתת|(א)}} סוג המשטח;
{{ח:תתת|(ב)}} ופרטים בנוגע לעמדות החנייה ובכלל זה דוגמת סוג כלי הטיס אותו נועדה עמדת החנייה לשמש וכינוי עמדת החנייה;
{{ח:תתת|(ג)}} נקודות הציון הגיאוגרפיות של כל עמדת חנייה, במעלות, דקות, שניות ומאיות השנייה;
{{ח:תת|(7)}} המרחב האווירי שבו ניתנים שירותי פיקוח ובקרה על התעבורה האווירית המשויכים לשדה התעופה;
{{ח:תת|(8)}} לגבי שטח נקי, אם קיים – אורכו והמאפיינים הטופוגרפיים של הקרקע {{מוקטן|(Ground profile)}};
{{ח:תת|(9)}} עזרי ראייה לתהליכי גישה; סימוני מסלולים, מסלולי הסעה ורחבות, ותאורותיהם; עזרי הנחייה ובקרה ויזואליים אחרים על מסלולי הסעה ועל רחבות, ובכלל זה עמדות המתנה וקווי עצירה; מיקום וסוג מערכות הנחייה בראייה לעגינה;
{{ח:תת|(10)}} לגבי כל נקודת בדיקת VOR בשדה התעופה – מיקומה ותדר בדיקת ה־VOR;
{{ח:תת|(11)}} לגבי כל נתיב הסעה סטנדרטי – תיאורו באמצעות נקודות הציון שלו וכינויו;
{{ח:תת|(12)}} מרחק כל אנטנת קרן כיוון {{מוקטן|(Localizer)}} וכל אנטנת קרן זווית גישה {{מוקטן|(Glide path)}} של מערכת נחיתת מכשירים מקצה המסלול שאותו היא משרתת;
{{ח:תת|(13)}} בשדה תעופה המיועד לכלי טיס בטיסה בין־לאומית –
{{ח:תתת|(א)}} פני השטח באזורים 2a ו־2b;
{{ח:תתת|(ב)}} נקודות הציון הגאוגרפיות במעלות, דקות, שניות ועשיריות השנייה וכן הגובה המרבי מעל פני הים, הסוג, הסימון והתאורה, אם ישנם, של מכשולים הנמצאים –
{{ח:תתתת|(1)}} באזורים 2a‏, 2b ו־3;
{{ח:תתתת|(2)}} באזור 4 של כל מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או III; שימדדו ויתוארו לפי הוראות הפרק החמישי לנספח 15 לעניין ”Terrain and obstacle data sets“ והפרק החמישי למסמך 10066 לעניין ”Terrain and obstacle data sets“, ותוספות 6 ו־8 למסמך האמור.

{{ח:סעיף|8|חוזק המיסעות|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יחשב את חוזק הנשיאה {{מוקטן|(Bearing strength)}} של כל מיסָעָה המיועדת לשמש כלי טיס גדול ויתארה לפי שיטת ACR-PCR, תוך פירוט כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דירוג סיווג המיסעה {{מוקטן|(PCR)}} והערך המספרי {{מוקטן|(numerical value)}}, ואם דירוג סיווג המיסעה משתנה לפי עונות השנה – את דירוג סיווג המיסעה המתאים לכל עונה;
{{ח:תתת|(2)}} סוג המיסעה (קשיח או גמיש);
{{ח:תתת|(3)}} קטגוריית החוזק של המשתית {{מוקטן|(Subgrade strength category)}};
{{ח:תתת|(4)}} קטגוריית לחץ אוויר מרבי מותר בצמיגים {{מוקטן|(Maximum allowable tire pressure category)}} או ערך לחץ אוויר מרבי מותר בצמיגים {{מוקטן|(Maximum allowable tire pressure value)}} של כלי טיס אותו נועדה המיסעה לשמש;
{{ח:תתת|(5)}} תיאור שיטת ההערכה {{מוקטן|(Evaluation method)}} ששימשה להערכת מאפייני המיסעה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון המחשב את חוזק הנשיאה של מיסעה לפי תקנת משנה (א) יוודא כי דירוג סיו כלי הטיס {{מוקטן|(ACR)}} המתאים נקבע –
{{ח:תתת|(1)}} לפי שיטת ACR-PCR;
{{ח:תתת|(2)}} בשים לב לסוג המיסעה, כאמור בתקנת משנה (א)(2), שאת חוזק הנשיאה שלה הוא מבקש לקבוע.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יחשב את חוזק הנשיאה של כל מיסעה המיועדת לשמש כלי טיס קטן בלבד ויתארו במונחים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} המסה המרבית המותרת של כלי טיס אותו נועדה המיסעה לשמש;
{{ח:תתת|(2)}} לחץ האוויר המרבי המותר בצמיגים של כלי טיס אותו נועדה המיסעה לשמש.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ה)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כלי טיס גדול“ – כלי טיס שמסתו המרבית {{מוקטן|(Apron (ramp) mass)}} עולה על 5,700 ק״ג;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כלי טיס קטן“ – כלי טיס שאינו גדול;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיטת ACR-PCR“ – שיטת דירוג סיווג כלי טיס – דירוג סיווג מיסעה {{מוקטן|(Aircraft classification rating – pavement classification rating method (ACR-PCR method))}} הכוללת את הרכיבים המפורטים בתקנת משנה (א), לפי הוראות נספח 14 לעניין חוזק מסלול {{מוקטן|(Strength of pavements)}}.

{{ח:סעיף|9|מתחם בדיקת מד גובה לפני טיסה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקבע לפחות מתחם בדיקה אחד, בכל רחבה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יוודא כי כל נקודה במתחם בדיקה, היא בגובה שלא עולה על 10 רגליים מעל או מתחת לגובה הממוצע של המתחם.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יחשב את גובהו של מתחם הבדיקה לפי גובהו הממוצע מעל פני הים, תוך עיגולו לרגל הקרוב.

{{ח:סעיף|10|מרחקים מוצהרים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יחשב, לכל מסלול, את המרחקים המוצהרים {{מוקטן|(Declared distances)}} האלה, תוך עיגולם למטר הקרוב:
{{ח:תתת|(1)}} מרחק ריצת המראה זמין {{מוקטן|(TORA)}};
{{ח:תתת|(2)}} מרחק המראה זמין {{מוקטן|(TODA)}};
{{ח:תתת|(3)}} מרחק האצה–עצירה זמין {{מוקטן|(ASDA)}};
{{ח:תתת|(4)}} מרחק נחיתה זמין {{מוקטן|(LDA)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יחשב את המרחקים המוצהרים, כאמור בתקנת משנה (א), לפי צרופה א׳ לעניין חישוב מרחקים מוצהרים {{מוקטן|(Calculation of declared distances)}}.

{{ח:סעיף|11||תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|12|פינוי כלי טיס|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יעמיד לרשות מפעיל אווירי, לפי דרישתו, מידע בעניינים האלה:
{{ח:תת|(1)}} מספרי הטלפון, הפקסימיליה וכתובת הדואר האלקטרוני של האחראי מטעמו על תיאום הפעולות הנדרשות לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה;
{{ח:תת|(2)}} יכולת פינוי כלי טיס כאמור, המבוטאת בכלי הטיס הגדול ביותר שביכולתו לפנות.

{{ח:סעיף|13|הצלה וכיבוי אש|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יספק ליחידת נת״א הנותנת שירותי פיקוח ובקרה על התעבורה האווירית הנוגעת בדבר, בלא דיחוי, מידע עדכני לגבי כל שינוי ביכולות ההצלה וכיבוי האש בשדה התעופה, וזאת כדי לאפשר את אספקת המידע הנדרש לכלי טיס המגיעים לשדה התעופה או היוצאים ממנו; מידע עדכני כאמור יסופק בדרך של ציון קטגוריית שדה התעופה כפי שנקבעה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)#סעיף 139|תקנה 139 לתקנות מאפיינים פיזיים}}.

{{ח:סעיף|14|מערכת חזותית לציון זווית הגישה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יקיים, לגבי כל מערכת חזותית לציון זווית הגישה {{מוקטן|(Visual approach slope indicator systems)}} (בתקנה זו – המערכת), רישום מפורט הכולל את:
{{ח:תת|(1)}} כינוי המסלול אליו המערכת משויכת;
{{ח:תת|(2)}} סוג המערכת, וצד המסלול לאורכו תאורתה ממוקמת, אם ישים, לפי סוג המערכת;
{{ח:תת|(3)}} זווית המערכת לעומת ציר המסלול, אם אינה מקבילה לו, וכיוון הסטייה מציר המסלול;
{{ח:תת|(4)}} זווית הגישה הנקובה לאותו מסלול;
{{ח:תת|(5)}} הגובה המזערי, או הגבהים המזעריים, מעל מפתן המסלול, שבו מתקבל חיווי בדבר הימצאות בזווית הגישה המתאימה {{מוקטן|(Minimum eye height(s) over the threshold of the on-slope signal(s))}} – לפי לסוג המערכת, לפי הוראות נספח 14 לעניין ”Visual approach slope indicator systems“.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: הוראות ביצוע}}

{{ח:סעיף|15|גיבוש מידע}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יגבש ויעדכן באופן מתמשך מידע תעופתי וכן מידע אחר בעניינים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 18|בתקנה 18(א)}}, בצורת בסיס נתוני מיפוי שדה תעופה {{מוקטן|(AMDB)}}, לפי הפרק החמישי לנספח 15 לעניין ”Aerodrome mapping data sets“, ולפי הפרק החמישי למסמך 10066 לעניין ”Aerodrome mapping data sets“.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יגבש מידע כאמור בתקנת משנה (א) –
{{ח:תתת|(1)}} במידת דיוק המידע הקבועה בתוספת מספר 1 למסמך 10066, לפי סוג המידע;
{{ח:תתת|(2)}} לפי דרישת שלמות המידע הקבועה בתוספת מספר 1 למסמך 10066, לפי סוג המידע, תוך שהוא מבטיח כי שלמות המידע תישמר לכל אורך תהליך הגיבוש, ובכלל זה יקבע ויקיים תהליך להבטחת שלמות המידע, לפי השלמות הנדרשת לגבי מידע מסוג זה, לפי התוספת האמורה, אשר –
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי מידע שגרתי {{מוקטן|(Routine data)}} – ימנע השחתה {{מוקטן|(corruption)}} של המידע לכל אורך תהליך הגיבוש;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מידע חיוני {{מוקטן|(Essential data)}} – יבטיח שהשחתה של המידע לא מתרחשת בשום שלב של תהליך הגיבוש. לשם כך רשאי בעל רישיון לקבוע תהליכים נוספים לשם התמודדות עם סיכונים אפשריים בתהליך הגיבוש, כדי להבטיח ביתר שאת את שלמות המידע מהסוג הזה;
{{ח:תתתת|(ג)}} לגבי מידע קריטי {{מוקטן|(Critical data)}} – יבטיח שהשחתה של המידע לא מתרחשת בשום שלב של תהליך הגיבוש; לשם כך יקבע בעל הרישיון תהליכים נוספים להבטחת שלמות המידע לשם תיקון מלא של השפעות של אי־התאמות שזוהו במהלך ניתוח יסודי של תהליך הגיבוש;
{{ח:תתת|(3)}} באופן הקבוע בתוספת מספר 1 למסמך 10066, לפי סוג המידע, בשים לב לשאלה אם הדרישה היא לנקודה מדודה {{מוקטן|(Surveyed point)}}, לנקודה מחושבת {{מוקטן|(Calculated point)}} או לנקודה מוצהרת {{מוקטן|(Declared point)}};
{{ח:תתת|(4)}} תוך יישום מערכת איכות למידע, לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16}}.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יגן על שלמות מידע שגיבש לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, באמצעות יישום שיטות ספרתיות לזיהוי טעויות מידע {{מוקטן|(Digital data error detection techniques)}}, לגבי מידע המאוחסן או נמצא בתהליכי העברה, בכל משך האחסון או תהליך ההעברה, וכן לגבי מאגרי מידע ספרתיים שהוא מקיים.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון יעדכן באופן מתמשך מידע שגיבש לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, בכל שינוי שחל בו, והוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} יחולו על עדכון כאמור, בשינויים המתחייבים.
{{ח:תת|(ה)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע חיוני“ {{מוקטן|(Essential data)}} – מידע, שלפי מסמך 10066 קיימת הסתברות נמוכה ששימוש בו כשהוא מושחת יסכן באופן חמור את המשך הטיסה והנחיתה הבטוחות של כלי טיס, עם אפשרות להתרחשות אסון {{מוקטן|(catastrophe)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע קריטי“ {{מוקטן|(Critical data)}} – מידע שלפי מסמך 10066, קיימת הסתברות גבוהה ששימוש בו כשהוא מושחת יסכן באופן חמור את המשך הטיסה והנחיתה הבטוחות של כלי טיס, עם אפשרות להתרחשות אסון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע שגרתי“ {{מוקטן|(Routine data)}} – מידע שלפי מסמך 10066 קיימת הסתברות נמוכה מאוד ששימוש בו כשהוא מושחת יסכן באופן חמור את המשך הטיסה והנחיתה הבטוחות של כלי טיס, עם אפשרות להתרחשות אסון.

{{ח:סעיף|16|מערכת איכות למידע}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקיים מערכת איכות למידע לפי תקנה זו, שאישר לו המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} מערכת איכות למידע תהיה עצמאית, ותבטיח, באופן מתמשך ויסודי, את איכות המידע המגובש והמעודכן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בתקנה 15}}, ואת הרמה המקצועית של העוסקים בניהול האיכות, לפי תקנת משנה (ג).
{{ח:תת|(ג)}} מערכת איכות למידע תכלול –
{{ח:תתת|(1)}} את מדיניות האיכות במסגרת תהליך הגיבוש, ובכלל זה –
{{ח:תתתת|(א)}} הצהרה כי בטיחות הטיסה היא השיקול המכריע בתהליך הגיבוש ובפרסום מידע;
{{ח:תתתת|(ב)}} יישום של ביצועי אנוש ושל עקרונות הגורם האנושי כחלק מתהליך הגיבוש, בין השאר בכל הנוגע לשגיאות העתקה והמרה בין יחידות מידה;
{{ח:תתתת|(ג)}} עידוד כל אדם המעורב בתהליך הגיבוש, לדווח על ליקויים ואי־התאמות בתהליך הגיבוש;
{{ח:תתתת|(ד)}} הצהרה בדבר חובת כל אדם המעורב בתהליך הגיבוש, לציית לתקנות אלה לגבי תהליך הגיבוש;
{{ח:תתתת|(ה)}} הצהרה בדבר חובת כל אדם המעורב בתהליך הגיבוש, לשתף פעולה עם הסוקרים בביצוע תפקידם;
{{ח:תתת|(2)}} נהלים להבטחת עצמאותה של מערכת האיכות למידע ועצמאותם של הפועלים במסגרתה, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} חובת דיווח על ליקויים שנמצאו בביצוע סיקור במישרין למנהל השדה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מניעת מצב שבו המשמשים בתפקיד מנהל איכות או סוקרים משמשים אצל בעל הרישיון גם בפעולות שעל סיקורן הם אמונים;
{{ח:תתת|(3)}} נהלים לשמירת איכות המידע במסגרת תהליך הגיבוש, מרגע גיבושו, דרך שמירתו עד למסירתו למשתמש המיועד הבא, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} גיבוש כל פריט מידע ועדכונו, לפי דרישות הישימות לאותו פריט מידע, לעניין דיוק מידע ושלמות;
{{ח:תתתת|(ב)}} התחקות אחר המקור לפריט המידע {{מוקטן|(Traceability)}}, לכל אורך תהליך הגיבוש, באופן שמאפשר, לגבי כל ליקוי או אי־התאמה שהתגלו בתהליך הגיבוש, את איתור גורם השורש לליקוי או לאי־התאמה ואת תיקונם;
{{ח:תתתת|(ג)}} הבאת דבר קיומם של כל ליקוי או אי־התאמה שהתגלו, גורם השורש להם ותיקונם, לידיעת המעורבים בתהליך הגיבוש;
{{ח:תתתת|(ד)}} העברת המידע, לרבות שיטת העברת המידע, והגנה על המידע בעת ההעברה;
{{ח:תתת|(4)}} נהלים לעניין בעלי התפקיד המשמשים במערכת האיכות למידע, ובכלל זה –
{{ח:תתתת|(א)}} נהלים לעניין מינוי מנהל האיכות והסוקרים שישמשו במערכת האיכות למידע, ובכלל זה לעניין הכשירויות, הידע והמיומנויות הנדרשים מכל אחד מהם לשם מילוי תפקידיהם, והאופן שבו בעל הרישיון מוודא כי למנהל האיכות ולסוקרים הכשירויות, הידע והמיומנויות כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} נהלים לעניין ההכשרה הנדרשת ממנהל האיכות ומהסוקרים, במטרה להבטיח את יכולתם למלא את תפקידם במסגרת מערכת האיכות למידע;
{{ח:תתתת|(ג)}} נהלים לעניין ביצוע הערכה ראשונית של התקיימות הכשירויות, הידע והמיומנות הנדרשים במנהל האיכות ובסוקרים, וכן הערכה ראשונית ותקופתית לעניין יכולתם לבצע את תפקידיהם ברמה מקצועית מספקת, בין השאר, לאחר שהשלימו הכשרה נדרשת כאמור בפסקת משנה (ב), וכן לעניין השימוש בממצאי הערכה כאמור לצורך איתור ותיקון פערים לעומת הנדרש לפי מערכת האיכות למידע;
{{ח:תתתת|(ד)}} נהלים שיבטיחו תיעוד של התקיימות הכשירויות, הידע והמיומנויות הנדרשים במנהל האיכות ובסוקרים, ותיעוד של הכשרה שקיבלו והערכת יכולתם לבצע את תפקידיהם;
{{ח:תתת|(5)}} נהלים לעניין אופן ביצוע סיקורים, ובכלל זה –
{{ח:תתתת|(א)}} קביעת הוראות לגבי אופן ביצוע הסיקור, כך שהסיקור יבטיח כי –
{{ח:תתתתת|(1)}} כלל הפעולות הכרוכות בתהליך הגיבוש מבוצעות לפי התקנות והוראות ספר העזר המבצעי לעניין תהליך הגיבוש; הוראות כאמור יביאו בחשבון את השוני הקיים בתהליך הגיבוש בין פריטי מידע שונים לפי התקנות;
{{ח:תתתתת|(2)}} מערכת האיכות למידע מגשימה את התכלית שלשמה נועדה;
{{ח:תתתת|(ב)}} קביעת תכנית סיקורים עתית, ובכלל זה –
{{ח:תתתתת|(1)}} החובה לערוך סיקור של תהליך הגיבוש, פעם אחת בשנה לפחות;
{{ח:תתתתת|(2)}} המועדים לביצוע סיקורים, לעריכת דין וחשבון מפורט, למתן משוב בדבר ממצאי הסיקור, להגשת תכנית לנקיטת פעולות מתקנות ולקביעת סיקור חוזר, אם נדרש;
{{ח:תתתת|(ג)}} איתור ליקויים ואי־התאמות ותיעודם;
{{ח:תתתת|(ד)}} עריכת דין וחשבון מפורט בסיום כל סיקור בדבר פרטי הסיקור, העניינים שנסקרו והממצאים שהתגלו במהלכו ומסירתו למנהל השדה ולגורמים הנוגעים בדבר בשדה התעופה בדבר ממצאי הסיקור;
{{ח:תתתת|(ה)}} לימוד ליקויים ואי־התאמות שנמצאו בסיקורים ונקיטת פעולות מתקנות לתיקון הליקויים ואי־ההתאמות, אם נדרש ובזמן הנדרש, לרבות לעניין אחריות מנהל השדה לניהול תהליך תיקון הליקויים ואי־ההתאמות;
{{ח:תתתת|(ו)}} ביצוע סיקור חוזר לאחר מציאת ליקוי או אי־התאמה, לבחינת תהליך תיקונם;
{{ח:תתתת|(ז)}} שמירת רשומות מערכת האיכות למידע, ותוצריה, ובכלל זה כל דין וחשבון שנערך בסיום סיקור ותיעוד כל משוב שנערך וכל פעולה מתקנת שננקטה.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי לאשר לבעל רישיון המקיים מערכת איכות למידע בתקן איכות בין־לאומי ISO 9001, כי מערכת האיכות למידע שלו עומדת בדרישות תקנות משנה (ב) ו־(ג).

{{ח:סעיף|17|מינוי מנהל איכות}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ימנה מנהל איכות, הכפוף ישירות לבעל הרישיון, שיהיה אחראי לניהול מערכת האיכות למידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16}} ולמתן דוחות לבעל הרישיון בדבר פעילות מערכת האיכות למידע, בדגש על הצורך לנקוט בפעולות מתקנות, אם יש צורך.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון המבקש למנות מנהל איכות יודיע למנהל על כוונתו לעשות כן עשרה ימים לפחות לפני המינוי, ויצרף להודעתו את שמו ואת מספר הזהות של מי שהוא מבקש למנות לתפקיד וכן את קביעתו בדבר התאמתו לתפקיד לפי תקנת משנה (ד)(2).
{{ח:תת|(ג)}} ראה המנהל כי אדם שמבקשים למנותו לתפקיד מנהל איכות או שמונה לתפקיד כאמור, אינו מתאים לתפקידו, רשאי הוא, לאחר שנתן לבעל הרישיון ולאותו אדם, הזדמנות להביא לפניו את טענותיהם לעניין התאמת אותו אדם לתפקידו –
{{ח:תתת|(1)}} להורות, בהחלטה מנומקת, כי אותו אדם אינו מתאים לתפקידו ולהורות לבעל הרישיון שלא למנותו או להפסיק את מינויו, ולמנות אדם מתאים במקומו, לפי העניין; החלטה כאמור תימסר לבעל הרישיון בהקדם האפשרי לאחר קבלתה; בעל הרישיון ימנה אדם מתאים לתפקיד בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו הוראת המנהל כאמור, או בתוך תקופה ארוכה יותר שעליה הורה המנהל, בהחלטה מנומקת, והוראות תקנה זו יחולו לגביו, בשינויים המתחייבים;
{{ח:תתת|(2)}} לתת לבעל הרישיון הוראות לעניין פעילות שדה התעופה בתקופה שעד למינוי אדם מתאים לתפקיד כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} לא יעסיק בעל רישיון אדם בתפקיד מנהל איכות, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אותו אדם –
{{ח:תתתת|(א)}} הוא בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות בתחום האיכות, מתוכן שנה אחת לפחות בתפקיד ניהולי;
{{ח:תתתת|(ב)}} מכיר ויודע את הוראות ספר העזר המבצעי, את הוראות מערכת האיכות למידע שלפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16}} וכן את תקנות הטיס והוראות המינהל הנוגעות לעניין הפעלת שדה תעופה;
{{ח:תתת|(2)}} בעל הרישיון החליט, לאחר ששקל את כישוריו, את ניסיונו של אותו אדם בתחום האיכות, ובכלל זה ניסיונו בניהול בתחום זה, ואת הרקע והידע המקצועיים שלו, כי מתקיימות בו הוראות פסקה (1) וכי הוא מתאים לתפקיד מנהל האיכות, בשים לב למאפייני שדה התעופה ולפעילותו;
{{ח:תתת|(3)}} המנהל לא החליט כי אותו אדם אינו מתאים לתפקיד מנהל איכות, כאמור בתקנת משנה (ג).
{{ח:תת|(ה)}} נפסק מינויו של מנהל איכות בנסיבות שבהן לא ניתן למנות בעל תפקיד חדש במקומו לפני הפסקת המינוי, יודיע על כך בעל הרישיון למנהל בתוך 48 שעות מהפסקת המינוי, ותחול תקנת משנה (ג)(2).

{{ח:סעיף|18|מסירת מידע לפרסום|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ימסור למנהל וליחידת נת״א המורשית לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 84|סעיף 84(ב) לחוק}} לפרסם, להפיץ ולהעביר מידע תעופתי, מידע בעניינים המפורטים להלן, בסמוך ככל האפשר לגיבושו או עדכונו, אלא אם כן אישר לו המנהל אחרת:
{{ח:תתת|(1)}} מצב הרישוי של שדה התעופה;
{{ח:תתת|(2)}} פרטים לעניין פינוי כלי טיס לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12}};
{{ח:תתת|(3)}} מידע בדבר מצבו המבצעי של אזור התנועה כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)#פרק ז סימן יד|בסימן י״ד לפרק ז׳ לתקנות מאפיינים פיזיים}}, ערוך בצורה של דוח תנאי מסלול;
{{ח:תתת|(4)}} העניינים המפורטים בתת־חלק ”AD2. Aerodromes“ לחלק השלישי {{מוקטן|(Part 3)}} לתוספת מספר 2 {{מוקטן|(Appendix 2)}} למסמך 10066, בנושאים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מציין המיקום של שדה התעופה ושם שדה התעופה {{מוקטן|(Aerodrome location indicator and name)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} המידע הגאוגרפי של שדה התעופה והמידע המינהלי של שדה התעופה {{מוקטן|(Aerodrome geographical and administrative data)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} שעות הפעילות של שדה התעופה ושל שירותים שונים הניתנים בו {{מוקטן|(Operational hours)}};
{{ח:תתתת|(ד)}} שירותי קרקע ומיתקנים בשימושם {{מוקטן|(Handling services and facilities)}};
{{ח:תתתת|(ה)}} מיתקנים לשימוש הנוסעים {{מוקטן|(Passenger facilities)}};
{{ח:תתתת|(ו)}} שירותי הצלה וכיבוי אש {{מוקטן|(Rescue and firefighting services)}};
{{ח:תתתת|(ז)}} זמינות עונתית {{מוקטן|(Seasonal availability – clearing)}};
{{ח:תתתת|(ח)}} רחבות, מסלולי הסעה ונקודות או עמדות בדיקה {{מוקטן|(Aprons, taxiways and check locations/positions data)}};
{{ח:תתתת|(ט)}} מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית {{מוקטן|(Surface movement guidance and control system and markings)}};
{{ח:תתתת|(י)}} מכשולים בשטח שדה התעופה {{מוקטן|(Aerodrome obstacles)}};
{{ח:תתתת|(יא)}} מידע מטאורולוגי מסופק {{מוקטן|(Meteorological information provided)}};
{{ח:תתתת|(יב)}} מאפייניו הפיזיים של כל מסלול {{מוקטן|(Runway physical characteristics)}};
{{ח:תתתת|(יג)}} מרחקים מוצהרים {{מוקטן|(Declared distances)}};
{{ח:תתתת|(יד)}} תאורות גישה ותאורות מסלול {{מוקטן|(Approach and runway lighting)}};
{{ח:תתתת|(טו)}} תאורות אחרות ומערכת החשמל המשנית {{מוקטן|(Other lighting, secondary power supply)}};
{{ח:תתתת|(טז)}} משטח לנחיתת מסוקים בשטח שדה התעופה {{מוקטן|(Helicopter landing area)}};
{{ח:תתתת|(יז)}} אזור או אזורי הפיקוח של שדה התעופה {{מוקטן|(Air traffic services airspace)}};
{{ח:תתתת|(יח)}} שירותי ניהול התעבורה האווירית בשדה התעופה {{מוקטן|(Air traffic services communication facilities)}};
{{ח:תתתת|(יט)}} מיתקני עזר לטיסה {{מוקטן|(Radio navigation and landing aids)}};
{{ח:תתתת|(כ)}} תקנות, כללים והוראות החלים לגבי השימוש בשדה התעופה {{מוקטן|(Local aerodrome regulations)}};
{{ח:תתתת|(כא)}} נוהלי שדה התעופה לעניין הפחתת רעש {{מוקטן|(Noise abatement procedures)}};
{{ח:תתתת|(כב)}} נוהלי שדה התעופה לעניין תעבורה אווירית {{מוקטן|(Flight procedures)}};
{{ח:תתתת|(כג)}} מידע נוסף שיש לו השפעה על הפעלתו של שדה התעופה {{מוקטן|(Additional information)}};
{{ח:תתתת|(כד)}} מידע הנדרש לשם הכנת תרשימים הנוגעים לשדה התעופה {{מוקטן|(Charts related to an aerodrome)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון לא ימסור מידע כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם כן גיבש אותו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|תקנה 15}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא יבצע בעל רישיון שינוי בעניינים המפורטים בתקנת משנה (א), המשפיע על ההפעלה של שדה התעופה, אלא לאחר שווידא עם מי שמופקד על פרסום המידע האמור, כי המידע הנובע מהשינוי האמור יכול להתפרסם בשירותי המידע התעופתי טרם תחילת ביצוע השינוי, הכול בשים לב לסוג המידע ולמשך הזמן שיידרש למי שמופקד על פרסום המידע, להכנה, לייצור ולהפצה של פרסום המידע האמור.

{{ח:סעיף|19|שינויים בהוראות ומסמכים לפי האמנה}}
{{ח:תת|(א)}} שונתה הוראה בנספחי האמנה או במסמכים לפי האמנה, שתקנות אלה מפנות אליהן –
{{ח:תת|(1)}} המנהל יפרסם, ברשומות ובאתר האינטרנט, הודעה לציבור על שינוי אותה הוראה, בציון מספר ההוראה ששונתה, מספר התקנה בתקנות אלה המפנה אליה ומועד תחילתו של השינוי בישראל;
{{ח:תת|(2)}} מועד התחילה של שינוי כאמור לא יהיה אלא לאחר שחלפו ארבעה עשר ימים לפחות מיום הפרסום האמור בפסקה (1), אלא אם כן הורה המנהל, בהחלטה מנומקת, על תקופה קצרה יותר, ובלבד שזו לא תפחת משלושה ימים מיום הפרסום כאמור; הורה המנהל על תקופה קצרה כאמור, תפורסם הוראתו בפרסום כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(ב)}} נוסחן המעודכן של הוראות נספחי האמנה והמסמכים שלפי האמנה שתקנות אלה מפנות אליהם, מופקד לעיון הציבור במשרדי הרשות.

{{ח:סעיף|20|תחילה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתן של תקנות אלה, למעט האמור בתקנות משנה (ב) ו־(ג), 60 ימים מיום הפרסום.
{{ח:תת|(ב)}} תחילתה של {{ח:פנימי|סעיף 17|תקנה 17}} – 6 חודשים מיום הפרסום.
{{ח:תת|(ג)}} תחילתן של {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנות 7(13)}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11}}, {{ח:פנימי|סעיף 15|15}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16}} {{ח:פנימי|סעיף 18|ו־18(ב)}} – 18 חודשים מיום הפרסום.

{{ח:חתימות|כ״ד באלול התשע״ח (4 בספטמבר 2018)}}
* '''ישראל כ״ץ'''&lt;br&gt;שר התחבורה והבטיחות בדרכים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>ee4gf0vl02wgqh9dlll0ffckjcbifn6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3086811</id>
      <parentid>3086791</parentid>
      <timestamp>2026-10-04T07:00:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3086798]</comment>
      <origin>3086811</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="59287" sha1="rj5kerpqtvc5wfqws1r2gmaslr2vcu1" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי), התשע״ט–2018}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ט, 474|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8086.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2166א|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12417.pdf}}, {{ח:תיבה|2216|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12425.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 166|סעיף 166}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס|לחוק הטיס, התשע״א–2011}} (להלן – החוק), באותם עניינים שלגביהם אני מוסמך להתקין תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 33|סעיפים 33}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 46|46}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 47|47}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 168|ו־168(א) לחוק}} ולפי הצעת רשות התעופה האזרחית לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 168|סעיף 168(ב) לחוק}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור 2a‏“ {{מוקטן|(Area 2a)}}, ”אזור 2b‏“ {{מוקטן|(Area 2b)}}, ”אזור 3“ {{מוקטן|(3 Area)}} ו”אזור 4“ {{מוקטן|(4 Area)}} – כמשמעותם בפרק החמישי לנספח 15 לעניין ”Terrain and obstacle data sets“, בפרק החמישי למסמך 10066 לעניין ”Terrain and obstacle data sets“, ובתוספות 6 ו־8 למסמך האמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור הנגיעה“ {{מוקטן|(Touchdown zone)}} – החלק מהמסלול, מעבר למפתן המסלול, שבו מיועדים מטוסים נוחתים לגעת לראשונה במסלול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור הנחיתה“ {{מוקטן|(Landing area)}} – החלק מתוך אזור התנועה המיועד להמראת כלי טיס או לנחיתתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור התמרון“ {{מוקטן|(Manoeuvering area)}} – החלק של שדה התעופה המיועד להמראה, נחיתה והסעה של כלי טיס, למעט רחבה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור התנועה“ {{מוקטן|(Movement area)}} – החלק של שדה התעופה המיועד להמראה, נחיתה, הסעה או גרירה של כלי טיס, המורכב מאזור התמרון ורחבה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור נקי ממכשולים“ {{מוקטן|(Obstacle free zone)}} – המרחב האווירי מעל משטח גישה פנימי, משטח מעבר פנימי ומשטח הפסקת נחיתה, ואותו חלק מרצועת המסלול שנמצא תחתם, שאחד מהמפורטים להלן אינו יכול לחדור אותו כלפי מעלה:
{{ח:תתת|(1)}} מכשול קבוע, זולת כזה שנדרש למטרות ניווט אווירי, שהוא עצם שביר;
{{ח:תתת|(2)}} מכשול נייד, בעת שימוש במסלול לנחיתה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אליפסואיד הייחוס המתמטי“ {{מוקטן|(Mathematical reference ellipsoid)}} – גוף תלת־ממדי בצורת ספרואיד אובאלי (הפחוס בקטבים), שמדמה בקירוב את צורתו של כדור הארץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ביצועי אנוש“ {{מוקטן|(Human performance)}} – יכולות ומגבלות אנושיות שלהן השפעה על בטיחות ויעילות בהפעלות תעופתיות של תעופה אזרחית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בסיס נתוני מיפוי שדה תעופה“ {{מוקטן|(Aerodrome mapping database (AMDB))}} – אוסף של נתוני מיפוי שדה תעופה, מאורגן ומסודר כבסיס נתונים מובנה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|תקנה 15}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – בעל רישיון להפעלת שדה תעופה שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 32|סעיף 32 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גובה מעל פני הים“ {{מוקטן|(Elevation)}} – גובהה של נקודה הנמדד לעומת גיאואיד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גובה החלטה“ {{מוקטן|(Decision height)}} – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|בתקנות ההפעלה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גובה שדה התעופה“ {{מוקטן|(Aerodrome elevation)}} – הגובה מעל פני הים של הנקודה הגבוהה ביותר באזור הנחיתה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גיאואיד“ {{מוקטן|(Geoid)}} – המשטח שווה הפוטנציאל על פני כדור הארץ המתלכד עם מפלס פני הים הממוצעים, הנמשך ברציפות לאורך היבשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גישת מכשירים מסוג A‏“ {{מוקטן|(Instrument approach operation type A)}} – גישת מכשירים שבה מינימת ההפעלה המתוכננת {{מוקטן|(designed)}} הנמוכה ביותר, שמתחתיה ניתן להמשיך בגישה היא של גובה מזערי להנמכה או גובה החלטה של 75 מטרים (250 רגל) או יותר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גישת מכשירים מסוג B‏“ {{מוקטן|(Instrument approach operation type B)}} – גישת מכשירים שבה מינימת ההפעלה המתוכננת {{מוקטן|(designed)}} הנמוכה ביותר, שמתחתיה ניתן להמשיך בגישה היא של גובה החלטה הנמוך מ־75 מטרים (250 רגל);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גליות גיאואיד“ {{מוקטן|(Geoid undulation)}} – המרחק של הגיאואיד מעל או מתחת לאליפסואיד הייחוס המתמטי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דוח תנאי מסלול“ {{מוקטן|(Runway condition report (RCR)}}‎) – דיווח מקיף בדבר תנאי משטח מסלול והשפעתם על ביצועי כלי טיס הנוחת עליו או הממריא ממנו, ערוך בצורה, בעניינים ובתנאים המפורטים בהוראות מסמך 9981 לעניין ”Runway surface condition assessment and reporting“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דיוק מידע“ {{מוקטן|(Data accuracy)}} – מידת ההלימה בין ערך מוערך או מדוד של נתון לבין הערך האמיתי שלו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טמפרטורת הייחוס של שדה התעופה“ – הממוצע החודשי של טמפרטורת השיא היומית של החודש שבו הטמפרטורה הממוצעת היא הגבוהה ביותר בשנה, בשדה התעופה, במשך חמש השנים האחרונות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע תעופתי“ – מידע הנקבע, מפורט או מתואר לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנות 3 עד 8}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11(ב), (ג) ו־(ו)}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}} {{ח:פנימי|סעיף 13|ו־13}} או הנגזר {{ח:פנימי|סעיף 9|מתקנות 9}} {{ח:פנימי|סעיף 14|ו־14}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכשול“ {{מוקטן|(Obstacle)}} – כל עצם נייח, בין אם באופן קבוע או באופן זמני, וכל עצם נייד, או כל חלק של עצם כאמור, שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא ממוקם באזור המיועד לתנועה קרקעית של כלי טיס;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מתנשא מעל משטח {{מוקטן|(Surface)}} מוגדר המיועד להגן על כלי טיס בטיסה;
{{ח:תתת|(3)}} הוא ניצב מחוץ למשטח {{מוקטן|(Surface)}} מוגדר המיועד להגן על כלי טיס בטיסה והמנהל העריך כי הוא מהווה סיכון לתעופה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל איכות“ – מי שבעל רישיון מינה לשמש בתפקיד מנהל מערכת איכות למידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|תקנה 17}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל השדה“ – מי שבעל הרישיון מינה לשמש בתפקיד מנהל שדה התעופה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול“ {{מוקטן|(Runway)}} – אזור מלבני מוגדר בשדה תעופה, המשמש להמראה ולנחיתה של כלי טיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול הסעה“ {{מוקטן|(Taxiway)}} – דרך מוגדרת בשדה תעופה, המשמשת להסעה של כלי טיס והמאפשרת מעבר בין חלקים שונים של שדה התעופה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול לא ממוכשר“ {{מוקטן|(Non-instrument runway)}} – מסלול המיועד להפעלת כלי טיס העושים שימוש בנוהלי גישת ראייה או בנוהלי גישת מכשירים לנקודה שמעבר לה ניתן להמשיך את הגישה בתנאים מטאורולוגיים לטיסת ראייה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול ממוכשר“ {{מוקטן|(Instrument runway)}} – מסלול המיועד להפעלת כלי טיס העושים שימוש בנוהלי גישת מכשירים, שהוא אחד מאלה: מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת או מסלול ממוכשר לגישה מדויקת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת“ {{מוקטן|(Non-precision approach runway)}} – מסלול שבו קיימים עזרי ראייה ועזרים אחרים, המשמש לביצוע תהליכי נחיתה {{מוקטן|(Landing operations)}} לאחר גישת מכשירים מסוג A, בראות אופקית שלא תפחת מ־1,000 מטרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול ממוכשר לגישה מדויקת“ {{מוקטן|(Precision approach runway)}} – מסלול שבו קיימים עזרי ראייה ועזרים אחרים, המשמש לביצוע תהליכי נחיתה {{מוקטן|(Landing operations)}} לאחר גישת מכשירים מסוג B;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך 9981“ – נהלים לשירותי טיס – שדות תעופה {{מוקטן|{{ח:הערה|(}}PANS-Aerodromes (Doc) (9981){{ח:הערה|)}}}}, שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך 10066“ – נהלים לשירותי טיס – ניהול מידע תעופתי {{מוקטן|{{ח:הערה|(}}PANS-AIM (Doc) (10066){{ח:הערה|)}}}}, שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפתן מסלול“ {{מוקטן|(Threshold)}} – תחילת הקטע במסלול המשמש לנחיתה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפתן מסלול מוזז“ {{מוקטן|(Displaced threshold)}} – מפתן מסלול שאינו ממוקם בקצה המסלול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחק האצה–עצירה זמין“ {{מוקטן|(Accelerate-stop distance available (ASDA))}} – מרחק ריצת ההמראה הזמין יחד עם אורך שטח העצירה, אם קיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחק המראה זמין“ {{מוקטן|(Take-off distance available (TODA))}} – מרחק ריצת ההמראה הזמין יחד עם אורך השטח הנקי, אם קיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחק נחיתה זמין“ {{מוקטן|(Landing distance available (LDA))}} – אורך המסלול שבעל הרישיון הגדירו זמין ומתאים לריצה הקרקעית של מטוס נוחת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחק ריצת המראה זמין“ {{מוקטן|(Take-off run available (TORA))}} – אורך המסלול שבעל הרישיון הגדירו זמין ומתאים לריצה הקרקעית של מטוס ממריא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחקים מוצהרים“ {{מוקטן|(Declared distances)}} לגבי מסלול – כל אלה: מרחק האצה–עצירה זמין, מרחק המראה זמין, מרחק נחיתה זמין ומרחק ריצת המראה זמין באותו מסלול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משטח גישה פנימי“ {{מוקטן|(Inner approach surface)}} – משטח שהגדיר בעל רישיון לפי הוראות נספח 14 לעניין ”Obstacle restriction and removal“ לגבי ”Inner approach surface“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משטח הפסקת נחיתה“ {{מוקטן|(Balked landing surface)}} – משטח שהגדיר בעל רישיון לפי הוראות נספח 14 לעניין ”Obstacle restriction and removal“ לגבי ”Balked landing surface“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משטח מעבר פנימי“ {{מוקטן|(Inner transitional surface)}} – משטח שהגדיר בעל רישיון לפי הוראות נספח 14 לעניין ”Obstacle restriction and removal“ לגבי ”Inner transitional surface“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן עזר לטיסה“ – למעט מסלול נחיתה, מסלול המראה או מסלול הסעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתחם בדיקה“ – מתחם בדיקת מד גובה לפני טיסה {{מוקטן|(Pre-flight altimeter check location)}}, לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נספח 14“ – אמות המידה {{מוקטן|(Standards)}} וההמלצות {{מוקטן|(Recommendations)}} הקבועות בכרך הראשון לנספח 14 לאמנה שעניינו: ”Aerodromes design and operations“, לרבות ההגדרות, התוספות {{מוקטן|(Appendix)}} והצרופות {{מוקטן|(Attachment)}} לנספח האמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נספח 15“ – אמות המידה {{מוקטן|(Standards)}} וההמלצות {{מוקטן|(Recommendations)}} הקבועות בנספח 15 לאמנה שעניינו: ”Aeronautical information services“, לרבות ההגדרות והתוספות {{מוקטן|(Appendix)}} לנספח האמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתוני מיפוי שדה תעופה“ {{מוקטן|(Aerodrome mapping data (AMD))}} – נתונים שנאספים לצורך צבירת מידע בדבר מיפוי שדה תעופה לשימוש תעופתי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתיב הסעה סטנדרטי“ {{מוקטן|(Standard taxi-route)}} – נתיב מוגדר שהגדיר בעל הרישיון לתנועה קרקעית של כלי טיס בשדה התעופה מנקודה אחת לנקודה אחרת על גבי מסלולי הסעה ומסלולים, דרך נקודות ציון מוגדרות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוג“, לעניין מידע – שגרתי, חיוני או קריטי, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימון“ {{מוקטן|(Marking)}} – סמל {{מוקטן|(Symbol)}} או קבוצת סמלים המוצגים על פני אזור התנועה כדי להעביר מידע בדבר אופן התנועה בשדה התעופה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספר העזר המבצעי“ {{מוקטן|(Aerodrome manual)}} – ספר עזר מבצעי לשדה התעופה שעל בעל רישיון לקיים לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)#פרק ז סימן א|סימן א׳ לפרק ז׳ לתקנות מאפיינים פיזיים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמדת חנייה“ {{מוקטן|(Aircraft stand)}} – אזור ברחבה המיועד לחניית כלי טיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עצם שביר“ {{מוקטן|(Frangible object)}} – עצם שמסתו נמוכה, המתוכנן להישבר, להתעוות {{מוקטן|(Distort)}} או להתכופף {{מוקטן|(Yield)}} בעת פגיעה בו, כך שתתהווה סכנה מזערית לכלי טיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עקרונות הגורם האנושי“ {{מוקטן|(Human factors principles)}} – עקרונות הישימים לתכן, הדרכה, אחזקה והפעלה תעופתיים, המבקשים להביא לקיום ממשק בטוח בין האדם לבין שאר רכיבי המערכת, מתוך התחשבות הולמת בביצועי אנוש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערכי חיכוך“ – כאלה שנמדדו על מסלול יבש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרופה א׳“ – צרופה א׳ {{מוקטן|(Attachment A)}} לנספח 14 שעניינה: ”Guidance material supplementary to Annex 14, Volume I“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ראות על מסלול“ {{מוקטן|(Runway Visual Range (RVR))}} – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|בתקנות ההפעלה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רחבה“ {{מוקטן|(Apron)}} – אזור מוגדר בשדה תעופה המיועד להעמסה ופריקה של נוסעים או של טובין, תדלוק, חנייה או תחזוקה של כלי טיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רצועת מסלול“ {{מוקטן|(Runway strip)}} – אזור מוגדר הכולל, בין השאר, את המסלול ואת שטח העצירה, אם קיים, שמטרתו –
{{ח:תתת|(1)}} להקטין את הסיכון לנזק לכלי טיס החורג, בעת תנועתו, מהמסלול;
{{ח:תתת|(2)}} להגן על כלי טיס הטס מעליו בעת הפעלתו בהמראה או בנחיתה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח בטיחות בקצה מסלול“ {{מוקטן|(Runway end safety area (RESA))}} – שטח צמוד לקצה רצועת המסלול משני קצותיה וסימטרי ביחס להמשכו של ציר המסלול, המיועד, בעיקר, להקטנת הנזק לכלי טיס המחטיא את תחילת המסלול {{מוקטן|(Undershooting)}} או החורג מקצה מסלול {{מוקטן|(Overrunning)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח נקי“ {{מוקטן|(Clearway)}} – אזור מלבני מוגדר על הקרקע או על המים, שנבחר או הוכן כדי שישמש בתור אזור מתאים מעליו יכול מטוס לבצע חלק מהטיפוס הראשוני, עד לגובה שהוגדר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח עצירה“ {{מוקטן|(Stopway)}} – שטח מלבני מוגדר על הקרקע בסוף מרחק ריצת המראה זמין שהוכן כדי שישמש בתור שטח מתאים שבו ניתן לעצור כלי טיס במקרה של הפסקת המראה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שלמות מידע“ {{מוקטן|(Data integrity (assurance level))}} – מידת הוודאות שמידע או ערכיו לא אבדו או שונו מאז נוצר או שונה בידי מי שהוסמך לכך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תהליך הגיבוש“ – תהליך יצירת המידע, ובכלל זה הצהרתו, חישובו או מדידתו, לפי העניין, איסופו, עריכתו, שמירתו והעברתו מהמקור שבו או לפיו נוצר עד למסירתו למשתמש המיועד הבא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הבטיחות“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ההפעלה“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות מאפיינים פיזיים“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)|תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה), התשפ״ו–2026}}.

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|2|מערכות ייחוס כלליות}}
{{ח:ת}} לא יעשה בעל רישיון שימוש לשם כל קביעה, מדידה, תיאור, חישוב, דיווח או מסירת מידע לפרסום בשירותי המידע התעופתי לפי תקנות אלה, אלא –
{{ח:תת|(1)}} במערכת הגיאודטית העולמית WGS-84 – כמערכת הייחוס הגאודטית האופקית; ציון קו האורך וקו הרוחב של נקודות הציון הגאוגרפיות יהיה במונחים של המערכת כאמור;
{{ח:תת|(2)}} בנתוני גובה מעל פני הים – כגובה הייחוס האנכי, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בתקנות אלה;
{{ח:תת|(3)}} בלוח השנה הגרגוריאני ובמערכת זמן עולמי מתואם {{מוקטן|(Coordinated Universal Time – UTC)}} – כמערכת הייחוס לעניין זמנים.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: מידע תעופתי}}

{{ח:סעיף|3|קוד ייחוס לשדה תעופה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יגדיר קוד ייחוס לשדה התעופה לפי מאפייני המטוסים ששדה התעופה ומיתקניו מיועדים לשמש.
{{ח:תת|(ב)}} קוד הייחוס יכלול רכיב ספרה ורכיב אות, שיוגדרו לפי הוראות נספח 14 לעניין קוד־ייחוס {{מוקטן|(Reference code)}}.

{{ח:סעיף|4|נקודת הייחוס של שדה התעופה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יגדיר, באישור המנהל, את נקודת הייחוס של שדה התעופה {{מוקטן|(Aerodrome reference point)}} (בתקנה זו – נקודת הייחוס), כך שהיא תמוקם בקרבת מרכזו הגאומטרי של שדה התעופה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יגדיר את נקודת הייחוס במושגים של מעלות, דקות ושניות.
{{ח:תת|(ג)}} לא ישנה בעל רישיון את נקודת הייחוס, אלא אם כן השתנה מרכזו הגאומטרי של שדה התעופה, ובאישור המנהל; אישר המנהל את שינוי נקודת הייחוס כאמור, ישנה בעל הרישיון את נקודת הייחוס של שדה התעופה בהתאם, והוראות תקנות משנה (א) ו־(ב) יחולו, בשינויים המתחייבים.

{{ח:סעיף|5|גובה שדה התעופה והמסלולים}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ימדוד או יחשב, לפי העניין –
{{ח:תת|(1)}} את גובה שדה התעופה, ואת גליות הגיאואיד במקום שבו הוא נמדד;
{{ח:תת|(2)}} לגבי כל מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת –
{{ח:תתת|(א)}} את הגובה מעל פני הים ואת גליות הגיאואיד של כל מפתן מסלול;
{{ח:תתת|(ב)}} את הגובה מעל פני הים של כל קצה מסלול;
{{ח:תתת|(ג)}} את הגובה מעל פני הים, לאורך המסלול, של נקודות ביניים גבוהות או נמוכות משמעותית לעומת גובה מפתן המסלול מעל פני הים;
{{ח:תת|(3)}} לגבי כל מסלול ממוכשר לגישה מדויקת –
{{ח:תתת|(א)}} את הגובה מעל פני הים ואת גליות הגיאואיד של כל מפתן מסלול;
{{ח:תתת|(ב)}} את הגובה מעל פני הים של כל קצה מסלול;
{{ח:תתת|(ג)}} את הגובה המרבי מעל פני הים של אזור הנגיעה.

{{ח:סעיף|6|טמפרטורת הייחוס של שדה התעופה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון –
{{ח:תת|(1)}} יחשב את טמפרטורת הייחוס של שדה התעופה במעלות צלזיוס;
{{ח:תת|(2)}} יחשב מחדש, אחת לחמש שנים, את טמפרטורת הייחוס של שדה התעופה.

{{ח:סעיף|7|מידות שדה התעופה ומידע אחר}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ימדוד או יתאר, לפי העניין, את כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} לגבי מסלול –
{{ח:תתת|(א)}} כיוונו האמיתי {{מוקטן|(True bearing)}};
{{ח:תתת|(ב)}} כינויו {{מוקטן|(Designation number)}};
{{ח:תתת|(ג)}} אורכו;
{{ח:תתת|(ד)}} רוחבו;
{{ח:תתת|(ה)}} נקודות הציון הגאוגרפיות של כל מפתן מסלול ושל כל מפתן מסלול מוזז, אם קיים, במעלות, דקות, שניות ומאיות השנייה;
{{ח:תתת|(ו)}} שיפועו;
{{ח:תתת|(ז)}} סוג המשטח {{מוקטן|(Surface type)}};
{{ח:תתת|(ח)}} סוג המסלול, לפי אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מסלול לא ממוכשר;
{{ח:תתתת|(2)}} מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת;
{{ח:תתתת|(3)}} מסלול ממוכשר לגישה מדויקת;
{{ח:תתת|(ט)}} לגבי מסלול ממוכשר לגישה מדויקת – קיומו של אזור נקי ממכשולים;
{{ח:תת|(2)}} לגבי רצועת מסלול – אורכה ורוחבה, במידת דיוק מידע של מטר אחד, וכן סוג המשטח;
{{ח:תת|(3)}} לגבי שטח בטיחות בקצה מסלול – אורכו ורוחבו, במידת דיוק מידע של מטר אחד, וכן סוג המשטח;
{{ח:תת|(4)}} לגבי שטח עצירה, אם קיים – אורכו, רוחבו וסוג המשטח;
{{ח:תת|(5)}} לגבי מסלול הסעה –
{{ח:תתת|(א)}} כינויו;
{{ח:תתת|(ב)}} רוחבו;
{{ח:תתת|(ג)}} סוג המשטח;
{{ח:תתת|(ד)}} נקודות הציון הגאוגרפיות של נקודות על ציר מסלול ההסעה, במספר מתאים לתיאור ציר מסלול ההסעה, במעלות, דקות, שניות ומאיות השנייה;
{{ח:תת|(6)}} לגבי רחבה –
{{ח:תתת|(א)}} סוג המשטח;
{{ח:תתת|(ב)}} ופרטים בנוגע לעמדות החנייה ובכלל זה דוגמת סוג כלי הטיס אותו נועדה עמדת החנייה לשמש וכינוי עמדת החנייה;
{{ח:תתת|(ג)}} נקודות הציון הגיאוגרפיות של כל עמדת חנייה, במעלות, דקות, שניות ומאיות השנייה;
{{ח:תת|(7)}} המרחב האווירי שבו ניתנים שירותי פיקוח ובקרה על התעבורה האווירית המשויכים לשדה התעופה;
{{ח:תת|(8)}} לגבי שטח נקי, אם קיים – אורכו והמאפיינים הטופוגרפיים של הקרקע {{מוקטן|(Ground profile)}};
{{ח:תת|(9)}} עזרי ראייה לתהליכי גישה; סימוני מסלולים, מסלולי הסעה ורחבות, ותאורותיהם; עזרי הנחייה ובקרה ויזואליים אחרים על מסלולי הסעה ועל רחבות, ובכלל זה עמדות המתנה וקווי עצירה; מיקום וסוג מערכות הנחייה בראייה לעגינה;
{{ח:תת|(10)}} לגבי כל נקודת בדיקת VOR בשדה התעופה – מיקומה ותדר בדיקת ה־VOR;
{{ח:תת|(11)}} לגבי כל נתיב הסעה סטנדרטי – תיאורו באמצעות נקודות הציון שלו וכינויו;
{{ח:תת|(12)}} מרחק כל אנטנת קרן כיוון {{מוקטן|(Localizer)}} וכל אנטנת קרן זווית גישה {{מוקטן|(Glide path)}} של מערכת נחיתת מכשירים מקצה המסלול שאותו היא משרתת;
{{ח:תת|(13)}} בשדה תעופה המיועד לכלי טיס בטיסה בין־לאומית –
{{ח:תתת|(א)}} פני השטח באזורים 2a ו־2b;
{{ח:תתת|(ב)}} נקודות הציון הגאוגרפיות במעלות, דקות, שניות ועשיריות השנייה וכן הגובה המרבי מעל פני הים, הסוג, הסימון והתאורה, אם ישנם, של מכשולים הנמצאים –
{{ח:תתתת|(1)}} באזורים 2a‏, 2b ו־3;
{{ח:תתתת|(2)}} באזור 4 של כל מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או III; שימדדו ויתוארו לפי הוראות הפרק החמישי לנספח 15 לעניין ”Terrain and obstacle data sets“ והפרק החמישי למסמך 10066 לעניין ”Terrain and obstacle data sets“, ותוספות 6 ו־8 למסמך האמור.

{{ח:סעיף|8|חוזק המיסעות|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יחשב את חוזק הנשיאה {{מוקטן|(Bearing strength)}} של כל מיסָעָה המיועדת לשמש כלי טיס גדול ויתארה לפי שיטת ACR-PCR, תוך פירוט כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דירוג סיווג המיסעה {{מוקטן|(PCR)}} והערך המספרי {{מוקטן|(numerical value)}}, ואם דירוג סיווג המיסעה משתנה לפי עונות השנה – את דירוג סיווג המיסעה המתאים לכל עונה;
{{ח:תתת|(2)}} סוג המיסעה (קשיח או גמיש);
{{ח:תתת|(3)}} קטגוריית החוזק של המשתית {{מוקטן|(Subgrade strength category)}};
{{ח:תתת|(4)}} קטגוריית לחץ אוויר מרבי מותר בצמיגים {{מוקטן|(Maximum allowable tire pressure category)}} או ערך לחץ אוויר מרבי מותר בצמיגים {{מוקטן|(Maximum allowable tire pressure value)}} של כלי טיס אותו נועדה המיסעה לשמש;
{{ח:תתת|(5)}} תיאור שיטת ההערכה {{מוקטן|(Evaluation method)}} ששימשה להערכת מאפייני המיסעה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון המחשב את חוזק הנשיאה של מיסעה לפי תקנת משנה (א) יוודא כי דירוג סיווג כלי הטיס {{מוקטן|(ACR)}} המתאים נקבע –
{{ח:תתת|(1)}} לפי שיטת ACR-PCR;
{{ח:תתת|(2)}} בשים לב לסוג המיסעה, כאמור בתקנת משנה (א)(2), שאת חוזק הנשיאה שלה הוא מבקש לקבוע.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יחשב את חוזק הנשיאה של כל מיסעה המיועדת לשמש כלי טיס קטן בלבד ויתארו במונחים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} המסה המרבית המותרת של כלי טיס אותו נועדה המיסעה לשמש;
{{ח:תתת|(2)}} לחץ האוויר המרבי המותר בצמיגים של כלי טיס אותו נועדה המיסעה לשמש.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ה)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כלי טיס גדול“ – כלי טיס שמסתו המרבית {{מוקטן|(Apron (ramp) mass)}} עולה על 5,700 ק״ג;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כלי טיס קטן“ – כלי טיס שאינו גדול;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיטת ACR-PCR“ – שיטת דירוג סיווג כלי טיס – דירוג סיווג מיסעה {{מוקטן|(Aircraft classification rating – pavement classification rating method (ACR-PCR method))}} הכוללת את הרכיבים המפורטים בתקנת משנה (א), לפי הוראות נספח 14 לעניין חוזק מסלול {{מוקטן|(Strength of pavements)}}.

{{ח:סעיף|9|מתחם בדיקת מד גובה לפני טיסה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקבע לפחות מתחם בדיקה אחד, בכל רחבה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יוודא כי כל נקודה במתחם בדיקה, היא בגובה שלא עולה על 10 רגליים מעל או מתחת לגובה הממוצע של המתחם.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יחשב את גובהו של מתחם הבדיקה לפי גובהו הממוצע מעל פני הים, תוך עיגולו לרגל הקרוב.

{{ח:סעיף|10|מרחקים מוצהרים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יחשב, לכל מסלול, את המרחקים המוצהרים {{מוקטן|(Declared distances)}} האלה, תוך עיגולם למטר הקרוב:
{{ח:תתת|(1)}} מרחק ריצת המראה זמין {{מוקטן|(TORA)}};
{{ח:תתת|(2)}} מרחק המראה זמין {{מוקטן|(TODA)}};
{{ח:תתת|(3)}} מרחק האצה–עצירה זמין {{מוקטן|(ASDA)}};
{{ח:תתת|(4)}} מרחק נחיתה זמין {{מוקטן|(LDA)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יחשב את המרחקים המוצהרים, כאמור בתקנת משנה (א), לפי צרופה א׳ לעניין חישוב מרחקים מוצהרים {{מוקטן|(Calculation of declared distances)}}.

{{ח:סעיף|11||תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|12|פינוי כלי טיס|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יעמיד לרשות מפעיל אווירי, לפי דרישתו, מידע בעניינים האלה:
{{ח:תת|(1)}} מספרי הטלפון, הפקסימיליה וכתובת הדואר האלקטרוני של האחראי מטעמו על תיאום הפעולות הנדרשות לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה;
{{ח:תת|(2)}} יכולת פינוי כלי טיס כאמור, המבוטאת בכלי הטיס הגדול ביותר שביכולתו לפנות.

{{ח:סעיף|13|הצלה וכיבוי אש|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יספק ליחידת נת״א הנותנת שירותי פיקוח ובקרה על התעבורה האווירית הנוגעת בדבר, בלא דיחוי, מידע עדכני לגבי כל שינוי ביכולות ההצלה וכיבוי האש בשדה התעופה, וזאת כדי לאפשר את אספקת המידע הנדרש לכלי טיס המגיעים לשדה התעופה או היוצאים ממנו; מידע עדכני כאמור יסופק בדרך של ציון קטגוריית שדה התעופה כפי שנקבעה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)#סעיף 139|תקנה 139 לתקנות מאפיינים פיזיים}}.

{{ח:סעיף|14|מערכת חזותית לציון זווית הגישה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יקיים, לגבי כל מערכת חזותית לציון זווית הגישה {{מוקטן|(Visual approach slope indicator systems)}} (בתקנה זו – המערכת), רישום מפורט הכולל את:
{{ח:תת|(1)}} כינוי המסלול אליו המערכת משויכת;
{{ח:תת|(2)}} סוג המערכת, וצד המסלול לאורכו תאורתה ממוקמת, אם ישים, לפי סוג המערכת;
{{ח:תת|(3)}} זווית המערכת לעומת ציר המסלול, אם אינה מקבילה לו, וכיוון הסטייה מציר המסלול;
{{ח:תת|(4)}} זווית הגישה הנקובה לאותו מסלול;
{{ח:תת|(5)}} הגובה המזערי, או הגבהים המזעריים, מעל מפתן המסלול, שבו מתקבל חיווי בדבר הימצאות בזווית הגישה המתאימה {{מוקטן|(Minimum eye height(s) over the threshold of the on-slope signal(s))}} – לפי לסוג המערכת, לפי הוראות נספח 14 לעניין ”Visual approach slope indicator systems“.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: הוראות ביצוע}}

{{ח:סעיף|15|גיבוש מידע}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יגבש ויעדכן באופן מתמשך מידע תעופתי וכן מידע אחר בעניינים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 18|בתקנה 18(א)}}, בצורת בסיס נתוני מיפוי שדה תעופה {{מוקטן|(AMDB)}}, לפי הפרק החמישי לנספח 15 לעניין ”Aerodrome mapping data sets“, ולפי הפרק החמישי למסמך 10066 לעניין ”Aerodrome mapping data sets“.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יגבש מידע כאמור בתקנת משנה (א) –
{{ח:תתת|(1)}} במידת דיוק המידע הקבועה בתוספת מספר 1 למסמך 10066, לפי סוג המידע;
{{ח:תתת|(2)}} לפי דרישת שלמות המידע הקבועה בתוספת מספר 1 למסמך 10066, לפי סוג המידע, תוך שהוא מבטיח כי שלמות המידע תישמר לכל אורך תהליך הגיבוש, ובכלל זה יקבע ויקיים תהליך להבטחת שלמות המידע, לפי השלמות הנדרשת לגבי מידע מסוג זה, לפי התוספת האמורה, אשר –
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי מידע שגרתי {{מוקטן|(Routine data)}} – ימנע השחתה {{מוקטן|(corruption)}} של המידע לכל אורך תהליך הגיבוש;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מידע חיוני {{מוקטן|(Essential data)}} – יבטיח שהשחתה של המידע לא מתרחשת בשום שלב של תהליך הגיבוש. לשם כך רשאי בעל רישיון לקבוע תהליכים נוספים לשם התמודדות עם סיכונים אפשריים בתהליך הגיבוש, כדי להבטיח ביתר שאת את שלמות המידע מהסוג הזה;
{{ח:תתתת|(ג)}} לגבי מידע קריטי {{מוקטן|(Critical data)}} – יבטיח שהשחתה של המידע לא מתרחשת בשום שלב של תהליך הגיבוש; לשם כך יקבע בעל הרישיון תהליכים נוספים להבטחת שלמות המידע לשם תיקון מלא של השפעות של אי־התאמות שזוהו במהלך ניתוח יסודי של תהליך הגיבוש;
{{ח:תתת|(3)}} באופן הקבוע בתוספת מספר 1 למסמך 10066, לפי סוג המידע, בשים לב לשאלה אם הדרישה היא לנקודה מדודה {{מוקטן|(Surveyed point)}}, לנקודה מחושבת {{מוקטן|(Calculated point)}} או לנקודה מוצהרת {{מוקטן|(Declared point)}};
{{ח:תתת|(4)}} תוך יישום מערכת איכות למידע, לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16}}.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יגן על שלמות מידע שגיבש לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, באמצעות יישום שיטות ספרתיות לזיהוי טעויות מידע {{מוקטן|(Digital data error detection techniques)}}, לגבי מידע המאוחסן או נמצא בתהליכי העברה, בכל משך האחסון או תהליך ההעברה, וכן לגבי מאגרי מידע ספרתיים שהוא מקיים.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון יעדכן באופן מתמשך מידע שגיבש לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, בכל שינוי שחל בו, והוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} יחולו על עדכון כאמור, בשינויים המתחייבים.
{{ח:תת|(ה)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע חיוני“ {{מוקטן|(Essential data)}} – מידע, שלפי מסמך 10066 קיימת הסתברות נמוכה ששימוש בו כשהוא מושחת יסכן באופן חמור את המשך הטיסה והנחיתה הבטוחות של כלי טיס, עם אפשרות להתרחשות אסון {{מוקטן|(catastrophe)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע קריטי“ {{מוקטן|(Critical data)}} – מידע שלפי מסמך 10066, קיימת הסתברות גבוהה ששימוש בו כשהוא מושחת יסכן באופן חמור את המשך הטיסה והנחיתה הבטוחות של כלי טיס, עם אפשרות להתרחשות אסון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע שגרתי“ {{מוקטן|(Routine data)}} – מידע שלפי מסמך 10066 קיימת הסתברות נמוכה מאוד ששימוש בו כשהוא מושחת יסכן באופן חמור את המשך הטיסה והנחיתה הבטוחות של כלי טיס, עם אפשרות להתרחשות אסון.

{{ח:סעיף|16|מערכת איכות למידע}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקיים מערכת איכות למידע לפי תקנה זו, שאישר לו המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} מערכת איכות למידע תהיה עצמאית, ותבטיח, באופן מתמשך ויסודי, את איכות המידע המגובש והמעודכן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בתקנה 15}}, ואת הרמה המקצועית של העוסקים בניהול האיכות, לפי תקנת משנה (ג).
{{ח:תת|(ג)}} מערכת איכות למידע תכלול –
{{ח:תתת|(1)}} את מדיניות האיכות במסגרת תהליך הגיבוש, ובכלל זה –
{{ח:תתתת|(א)}} הצהרה כי בטיחות הטיסה היא השיקול המכריע בתהליך הגיבוש ובפרסום מידע;
{{ח:תתתת|(ב)}} יישום של ביצועי אנוש ושל עקרונות הגורם האנושי כחלק מתהליך הגיבוש, בין השאר בכל הנוגע לשגיאות העתקה והמרה בין יחידות מידה;
{{ח:תתתת|(ג)}} עידוד כל אדם המעורב בתהליך הגיבוש, לדווח על ליקויים ואי־התאמות בתהליך הגיבוש;
{{ח:תתתת|(ד)}} הצהרה בדבר חובת כל אדם המעורב בתהליך הגיבוש, לציית לתקנות אלה לגבי תהליך הגיבוש;
{{ח:תתתת|(ה)}} הצהרה בדבר חובת כל אדם המעורב בתהליך הגיבוש, לשתף פעולה עם הסוקרים בביצוע תפקידם;
{{ח:תתת|(2)}} נהלים להבטחת עצמאותה של מערכת האיכות למידע ועצמאותם של הפועלים במסגרתה, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} חובת דיווח על ליקויים שנמצאו בביצוע סיקור במישרין למנהל השדה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מניעת מצב שבו המשמשים בתפקיד מנהל איכות או סוקרים משמשים אצל בעל הרישיון גם בפעולות שעל סיקורן הם אמונים;
{{ח:תתת|(3)}} נהלים לשמירת איכות המידע במסגרת תהליך הגיבוש, מרגע גיבושו, דרך שמירתו עד למסירתו למשתמש המיועד הבא, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} גיבוש כל פריט מידע ועדכונו, לפי דרישות הישימות לאותו פריט מידע, לעניין דיוק מידע ושלמות;
{{ח:תתתת|(ב)}} התחקות אחר המקור לפריט המידע {{מוקטן|(Traceability)}}, לכל אורך תהליך הגיבוש, באופן שמאפשר, לגבי כל ליקוי או אי־התאמה שהתגלו בתהליך הגיבוש, את איתור גורם השורש לליקוי או לאי־התאמה ואת תיקונם;
{{ח:תתתת|(ג)}} הבאת דבר קיומם של כל ליקוי או אי־התאמה שהתגלו, גורם השורש להם ותיקונם, לידיעת המעורבים בתהליך הגיבוש;
{{ח:תתתת|(ד)}} העברת המידע, לרבות שיטת העברת המידע, והגנה על המידע בעת ההעברה;
{{ח:תתת|(4)}} נהלים לעניין בעלי התפקיד המשמשים במערכת האיכות למידע, ובכלל זה –
{{ח:תתתת|(א)}} נהלים לעניין מינוי מנהל האיכות והסוקרים שישמשו במערכת האיכות למידע, ובכלל זה לעניין הכשירויות, הידע והמיומנויות הנדרשים מכל אחד מהם לשם מילוי תפקידיהם, והאופן שבו בעל הרישיון מוודא כי למנהל האיכות ולסוקרים הכשירויות, הידע והמיומנויות כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} נהלים לעניין ההכשרה הנדרשת ממנהל האיכות ומהסוקרים, במטרה להבטיח את יכולתם למלא את תפקידם במסגרת מערכת האיכות למידע;
{{ח:תתתת|(ג)}} נהלים לעניין ביצוע הערכה ראשונית של התקיימות הכשירויות, הידע והמיומנות הנדרשים במנהל האיכות ובסוקרים, וכן הערכה ראשונית ותקופתית לעניין יכולתם לבצע את תפקידיהם ברמה מקצועית מספקת, בין השאר, לאחר שהשלימו הכשרה נדרשת כאמור בפסקת משנה (ב), וכן לעניין השימוש בממצאי הערכה כאמור לצורך איתור ותיקון פערים לעומת הנדרש לפי מערכת האיכות למידע;
{{ח:תתתת|(ד)}} נהלים שיבטיחו תיעוד של התקיימות הכשירויות, הידע והמיומנויות הנדרשים במנהל האיכות ובסוקרים, ותיעוד של הכשרה שקיבלו והערכת יכולתם לבצע את תפקידיהם;
{{ח:תתת|(5)}} נהלים לעניין אופן ביצוע סיקורים, ובכלל זה –
{{ח:תתתת|(א)}} קביעת הוראות לגבי אופן ביצוע הסיקור, כך שהסיקור יבטיח כי –
{{ח:תתתתת|(1)}} כלל הפעולות הכרוכות בתהליך הגיבוש מבוצעות לפי התקנות והוראות ספר העזר המבצעי לעניין תהליך הגיבוש; הוראות כאמור יביאו בחשבון את השוני הקיים בתהליך הגיבוש בין פריטי מידע שונים לפי התקנות;
{{ח:תתתתת|(2)}} מערכת האיכות למידע מגשימה את התכלית שלשמה נועדה;
{{ח:תתתת|(ב)}} קביעת תכנית סיקורים עתית, ובכלל זה –
{{ח:תתתתת|(1)}} החובה לערוך סיקור של תהליך הגיבוש, פעם אחת בשנה לפחות;
{{ח:תתתתת|(2)}} המועדים לביצוע סיקורים, לעריכת דין וחשבון מפורט, למתן משוב בדבר ממצאי הסיקור, להגשת תכנית לנקיטת פעולות מתקנות ולקביעת סיקור חוזר, אם נדרש;
{{ח:תתתת|(ג)}} איתור ליקויים ואי־התאמות ותיעודם;
{{ח:תתתת|(ד)}} עריכת דין וחשבון מפורט בסיום כל סיקור בדבר פרטי הסיקור, העניינים שנסקרו והממצאים שהתגלו במהלכו ומסירתו למנהל השדה ולגורמים הנוגעים בדבר בשדה התעופה בדבר ממצאי הסיקור;
{{ח:תתתת|(ה)}} לימוד ליקויים ואי־התאמות שנמצאו בסיקורים ונקיטת פעולות מתקנות לתיקון הליקויים ואי־ההתאמות, אם נדרש ובזמן הנדרש, לרבות לעניין אחריות מנהל השדה לניהול תהליך תיקון הליקויים ואי־ההתאמות;
{{ח:תתתת|(ו)}} ביצוע סיקור חוזר לאחר מציאת ליקוי או אי־התאמה, לבחינת תהליך תיקונם;
{{ח:תתתת|(ז)}} שמירת רשומות מערכת האיכות למידע, ותוצריה, ובכלל זה כל דין וחשבון שנערך בסיום סיקור ותיעוד כל משוב שנערך וכל פעולה מתקנת שננקטה.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי לאשר לבעל רישיון המקיים מערכת איכות למידע בתקן איכות בין־לאומי ISO 9001, כי מערכת האיכות למידע שלו עומדת בדרישות תקנות משנה (ב) ו־(ג).

{{ח:סעיף|17|מינוי מנהל איכות}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ימנה מנהל איכות, הכפוף ישירות לבעל הרישיון, שיהיה אחראי לניהול מערכת האיכות למידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16}} ולמתן דוחות לבעל הרישיון בדבר פעילות מערכת האיכות למידע, בדגש על הצורך לנקוט בפעולות מתקנות, אם יש צורך.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון המבקש למנות מנהל איכות יודיע למנהל על כוונתו לעשות כן עשרה ימים לפחות לפני המינוי, ויצרף להודעתו את שמו ואת מספר הזהות של מי שהוא מבקש למנות לתפקיד וכן את קביעתו בדבר התאמתו לתפקיד לפי תקנת משנה (ד)(2).
{{ח:תת|(ג)}} ראה המנהל כי אדם שמבקשים למנותו לתפקיד מנהל איכות או שמונה לתפקיד כאמור, אינו מתאים לתפקידו, רשאי הוא, לאחר שנתן לבעל הרישיון ולאותו אדם, הזדמנות להביא לפניו את טענותיהם לעניין התאמת אותו אדם לתפקידו –
{{ח:תתת|(1)}} להורות, בהחלטה מנומקת, כי אותו אדם אינו מתאים לתפקידו ולהורות לבעל הרישיון שלא למנותו או להפסיק את מינויו, ולמנות אדם מתאים במקומו, לפי העניין; החלטה כאמור תימסר לבעל הרישיון בהקדם האפשרי לאחר קבלתה; בעל הרישיון ימנה אדם מתאים לתפקיד בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו הוראת המנהל כאמור, או בתוך תקופה ארוכה יותר שעליה הורה המנהל, בהחלטה מנומקת, והוראות תקנה זו יחולו לגביו, בשינויים המתחייבים;
{{ח:תתת|(2)}} לתת לבעל הרישיון הוראות לעניין פעילות שדה התעופה בתקופה שעד למינוי אדם מתאים לתפקיד כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} לא יעסיק בעל רישיון אדם בתפקיד מנהל איכות, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אותו אדם –
{{ח:תתתת|(א)}} הוא בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות בתחום האיכות, מתוכן שנה אחת לפחות בתפקיד ניהולי;
{{ח:תתתת|(ב)}} מכיר ויודע את הוראות ספר העזר המבצעי, את הוראות מערכת האיכות למידע שלפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16}} וכן את תקנות הטיס והוראות המינהל הנוגעות לעניין הפעלת שדה תעופה;
{{ח:תתת|(2)}} בעל הרישיון החליט, לאחר ששקל את כישוריו, את ניסיונו של אותו אדם בתחום האיכות, ובכלל זה ניסיונו בניהול בתחום זה, ואת הרקע והידע המקצועיים שלו, כי מתקיימות בו הוראות פסקה (1) וכי הוא מתאים לתפקיד מנהל האיכות, בשים לב למאפייני שדה התעופה ולפעילותו;
{{ח:תתת|(3)}} המנהל לא החליט כי אותו אדם אינו מתאים לתפקיד מנהל איכות, כאמור בתקנת משנה (ג).
{{ח:תת|(ה)}} נפסק מינויו של מנהל איכות בנסיבות שבהן לא ניתן למנות בעל תפקיד חדש במקומו לפני הפסקת המינוי, יודיע על כך בעל הרישיון למנהל בתוך 48 שעות מהפסקת המינוי, ותחול תקנת משנה (ג)(2).

{{ח:סעיף|18|מסירת מידע לפרסום|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ימסור למנהל וליחידת נת״א המורשית לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 84|סעיף 84(ב) לחוק}} לפרסם, להפיץ ולהעביר מידע תעופתי, מידע בעניינים המפורטים להלן, בסמוך ככל האפשר לגיבושו או עדכונו, אלא אם כן אישר לו המנהל אחרת:
{{ח:תתת|(1)}} מצב הרישוי של שדה התעופה;
{{ח:תתת|(2)}} פרטים לעניין פינוי כלי טיס לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12}};
{{ח:תתת|(3)}} מידע בדבר מצבו המבצעי של אזור התנועה כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)#פרק ז סימן יד|בסימן י״ד לפרק ז׳ לתקנות מאפיינים פיזיים}}, ערוך בצורה של דוח תנאי מסלול;
{{ח:תתת|(4)}} העניינים המפורטים בתת־חלק ”AD2. Aerodromes“ לחלק השלישי {{מוקטן|(Part 3)}} לתוספת מספר 2 {{מוקטן|(Appendix 2)}} למסמך 10066, בנושאים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מציין המיקום של שדה התעופה ושם שדה התעופה {{מוקטן|(Aerodrome location indicator and name)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} המידע הגאוגרפי של שדה התעופה והמידע המינהלי של שדה התעופה {{מוקטן|(Aerodrome geographical and administrative data)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} שעות הפעילות של שדה התעופה ושל שירותים שונים הניתנים בו {{מוקטן|(Operational hours)}};
{{ח:תתתת|(ד)}} שירותי קרקע ומיתקנים בשימושם {{מוקטן|(Handling services and facilities)}};
{{ח:תתתת|(ה)}} מיתקנים לשימוש הנוסעים {{מוקטן|(Passenger facilities)}};
{{ח:תתתת|(ו)}} שירותי הצלה וכיבוי אש {{מוקטן|(Rescue and firefighting services)}};
{{ח:תתתת|(ז)}} זמינות עונתית {{מוקטן|(Seasonal availability – clearing)}};
{{ח:תתתת|(ח)}} רחבות, מסלולי הסעה ונקודות או עמדות בדיקה {{מוקטן|(Aprons, taxiways and check locations/positions data)}};
{{ח:תתתת|(ט)}} מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית {{מוקטן|(Surface movement guidance and control system and markings)}};
{{ח:תתתת|(י)}} מכשולים בשטח שדה התעופה {{מוקטן|(Aerodrome obstacles)}};
{{ח:תתתת|(יא)}} מידע מטאורולוגי מסופק {{מוקטן|(Meteorological information provided)}};
{{ח:תתתת|(יב)}} מאפייניו הפיזיים של כל מסלול {{מוקטן|(Runway physical characteristics)}};
{{ח:תתתת|(יג)}} מרחקים מוצהרים {{מוקטן|(Declared distances)}};
{{ח:תתתת|(יד)}} תאורות גישה ותאורות מסלול {{מוקטן|(Approach and runway lighting)}};
{{ח:תתתת|(טו)}} תאורות אחרות ומערכת החשמל המשנית {{מוקטן|(Other lighting, secondary power supply)}};
{{ח:תתתת|(טז)}} משטח לנחיתת מסוקים בשטח שדה התעופה {{מוקטן|(Helicopter landing area)}};
{{ח:תתתת|(יז)}} אזור או אזורי הפיקוח של שדה התעופה {{מוקטן|(Air traffic services airspace)}};
{{ח:תתתת|(יח)}} שירותי ניהול התעבורה האווירית בשדה התעופה {{מוקטן|(Air traffic services communication facilities)}};
{{ח:תתתת|(יט)}} מיתקני עזר לטיסה {{מוקטן|(Radio navigation and landing aids)}};
{{ח:תתתת|(כ)}} תקנות, כללים והוראות החלים לגבי השימוש בשדה התעופה {{מוקטן|(Local aerodrome regulations)}};
{{ח:תתתת|(כא)}} נוהלי שדה התעופה לעניין הפחתת רעש {{מוקטן|(Noise abatement procedures)}};
{{ח:תתתת|(כב)}} נוהלי שדה התעופה לעניין תעבורה אווירית {{מוקטן|(Flight procedures)}};
{{ח:תתתת|(כג)}} מידע נוסף שיש לו השפעה על הפעלתו של שדה התעופה {{מוקטן|(Additional information)}};
{{ח:תתתת|(כד)}} מידע הנדרש לשם הכנת תרשימים הנוגעים לשדה התעופה {{מוקטן|(Charts related to an aerodrome)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון לא ימסור מידע כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם כן גיבש אותו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|תקנה 15}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא יבצע בעל רישיון שינוי בעניינים המפורטים בתקנת משנה (א), המשפיע על ההפעלה של שדה התעופה, אלא לאחר שווידא עם מי שמופקד על פרסום המידע האמור, כי המידע הנובע מהשינוי האמור יכול להתפרסם בשירותי המידע התעופתי טרם תחילת ביצוע השינוי, הכול בשים לב לסוג המידע ולמשך הזמן שיידרש למי שמופקד על פרסום המידע, להכנה, לייצור ולהפצה של פרסום המידע האמור.

{{ח:סעיף|19|שינויים בהוראות ומסמכים לפי האמנה}}
{{ח:תת|(א)}} שונתה הוראה בנספחי האמנה או במסמכים לפי האמנה, שתקנות אלה מפנות אליהן –
{{ח:תת|(1)}} המנהל יפרסם, ברשומות ובאתר האינטרנט, הודעה לציבור על שינוי אותה הוראה, בציון מספר ההוראה ששונתה, מספר התקנה בתקנות אלה המפנה אליה ומועד תחילתו של השינוי בישראל;
{{ח:תת|(2)}} מועד התחילה של שינוי כאמור לא יהיה אלא לאחר שחלפו ארבעה עשר ימים לפחות מיום הפרסום האמור בפסקה (1), אלא אם כן הורה המנהל, בהחלטה מנומקת, על תקופה קצרה יותר, ובלבד שזו לא תפחת משלושה ימים מיום הפרסום כאמור; הורה המנהל על תקופה קצרה כאמור, תפורסם הוראתו בפרסום כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(ב)}} נוסחן המעודכן של הוראות נספחי האמנה והמסמכים שלפי האמנה שתקנות אלה מפנות אליהם, מופקד לעיון הציבור במשרדי הרשות.

{{ח:סעיף|20|תחילה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתן של תקנות אלה, למעט האמור בתקנות משנה (ב) ו־(ג), 60 ימים מיום הפרסום.
{{ח:תת|(ב)}} תחילתה של {{ח:פנימי|סעיף 17|תקנה 17}} – 6 חודשים מיום הפרסום.
{{ח:תת|(ג)}} תחילתן של {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנות 7(13)}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11}}, {{ח:פנימי|סעיף 15|15}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16}} {{ח:פנימי|סעיף 18|ו־18(ב)}} – 18 חודשים מיום הפרסום.

{{ח:חתימות|כ״ד באלול התשע״ח (4 בספטמבר 2018)}}
* '''ישראל כ״ץ'''&lt;br&gt;שר התחבורה והבטיחות בדרכים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>rj5kerpqtvc5wfqws1r2gmaslr2vcu1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726643</id>
    <revision>
      <id>3086609</id>
      <parentid>3004254</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T19:59:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086609</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9857" sha1="lqkf41ln8o0hmxtevprdw7mz0b63yyb" xml:space="preserve">{{דף שער|סֵפֶר תְּהִלִּים}}

== תפילות ==

[[/תפילה לפני אמירת תהלים/]] · [[/תפילה לאחר אמירת תהלים/]]

==תוכן==

[[/תוכן/]]

== [[/ספר ראשון/]] ==

[[תהלים מנוקד ומפוסק/א|א]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ב|ב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ג|ג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ד|ד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ה|ה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ו|ו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ז|ז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ח|ח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ט|ט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/י|י]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יא|יא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יב|יב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יג|יג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יד|יד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/טו|טו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/טז|טז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יז|יז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יח|יח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יט|יט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כ|כ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כא|כא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כב|כב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כג|כג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כד|כד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כה|כה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כו|כו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כז|כז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כח|כח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כט|כט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ל|ל]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לא|לא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לב|לב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לג|לג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לד|לד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לה|לה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לו|לו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לז|לז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לח|לח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לט|לט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מ|מ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מא|מא]]

== [[/ספר שני/]] ==

[[תהלים מנוקד ומפוסק/מב|מב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מג|מג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מד|מד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מה|מה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מו|מו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מז|מז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מח|מח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מט|מט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נ|נ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נא|נא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נב|נב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נג|נג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נד|נד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נה|נה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נו|נו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נז|נז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נח|נח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נט|נט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ס|ס]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סא|סא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סב|סב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סג|סג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סד|סד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סה|סה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סו|סו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סז|סז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סח|סח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סט|סט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ע|ע]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עא|עא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עב|עב]]

== [[/ספר שלישי/]] ==

[[תהלים מנוקד ומפוסק/עג|עג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עד|עד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עה|עה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עו|עו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עז|עז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עח|עח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עט|עט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פ|פ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פא|פא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פב|פב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פג|פג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פד|פד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פה|פה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פו|פו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פז|פז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פח|פח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פט|פט]]

== [[/ספר רביעי/]] ==

[[תהלים מנוקד ומפוסק/צ|צ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צא|צא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צב|צב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צג|צג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צד|צד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צה|צה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צו|צו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צז|צז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צח|צח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צט|צט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ק|ק]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קא|קא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קב|קב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קג|קג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קד|קד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קה|קה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קו|קו]]

== [[/ספר חמישי/]] ==

[[תהלים מנוקד ומפוסק/קז|קז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קח|קח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קט|קט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קי|קי]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיא|קיא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיב|קיב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיג|קיג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיד|קיד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קטו|קטו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קטז|קטז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיז|קיז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיח|קיח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיט|קיט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכ|קכ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכא|קכא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכב|קכב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכג|קכג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכד|קכד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכה|קכה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכו|קכו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכז|קכז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכח|קכח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכט|קכט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קל|קל]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלא|קלא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלב|קלב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלג|קלג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלד|קלד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלה|קלה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלו|קלו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלז|קלז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלח|קלח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלט|קלט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמ|קמ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמא|קמא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמב|קמב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמג|קמג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמד|קמד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמה|קמה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמו|קמו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמז|קמז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמח|קמח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמט|קמט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קנ|קנ]]

==חלוקה לימי השבוע==
[[/ליום ראשון|יום ראשון]] · [[/ליום שני|יום שני]] · [[/ליום שלישי|יום שלישי]] · [[/ליום רביעי|יום רביעי]] · [[/ליום חמישי|יום חמישי]] · [[/ליום שישי|יום שישי]] · [[/ליום השבת|יום השבת]]

== חלוקה לימי החודש ==

[[/ליום א בחודש|א]] · [[/ליום ב בחודש|ב]] · [[/ליום ג בחודש|ג]] · [[/ליום ד בחודש|ד]] · [[/ליום ה בחודש|ה]] · [[/ליום ו בחודש|ו]] · [[/ליום ז בחודש|ז]] · [[/ליום ח בחודש|ח]] · [[/ליום ט בחודש|ט]] · [[/ליום י בחודש|י]] · [[/ליום יא בחודש|יא]] · [[/ליום יב בחודש|יב]] · [[/ליום יג בחודש|יג]] · [[/ליום יד בחודש|יד]] · [[/ליום טו בחודש|טו]] · [[/ליום טז בחודש|טז]] · [[/ליום יז בחודש|יז]] · [[/ליום יח בחודש|יח]] · [[/ליום יט בחודש|יט]] · [[/ליום כ בחודש|כ]] · [[/ליום כא בחודש|כא]] · [[/ליום כב בחודש|כב]] · [[/ליום כג בחודש|כג]] · [[/ליום כד בחודש|כד]] · [[/ליום כה בחודש|כה]] · [[/ליום כו בחודש|כו]] · [[/ליום כז בחודש|כז]] · [[/ליום כח בחודש|כח]] · [[/ליום כט בחודש|כט]] · [[/ליום ל בחודש|ל]]

== תפילות מיוחדות ==

[[/תפילה על חולה/]] · [[/תהלים לבית העלמין/]] · [[:קטגוריה:תחינות ובקשות|תחינות ובקשות]]</text>
      <sha1>lqkf41ln8o0hmxtevprdw7mz0b63yyb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3086709</id>
      <parentid>3086609</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T21:00:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086709</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9827" sha1="672wxbfxamzshjbicjhw2scxei7elgx" xml:space="preserve">{{דף שער|סֵפֶר תְּהִלִּים}}

== תפילות ==

[[/תפילה לפני אמירת תהלים/]] · [[/תפילה לאחר אמירת תהלים/]]

== [[/ספר ראשון/]] ==

[[תהלים מנוקד ומפוסק/א|א]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ב|ב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ג|ג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ד|ד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ה|ה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ו|ו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ז|ז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ח|ח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ט|ט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/י|י]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יא|יא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יב|יב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יג|יג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יד|יד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/טו|טו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/טז|טז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יז|יז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יח|יח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יט|יט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כ|כ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כא|כא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כב|כב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כג|כג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כד|כד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כה|כה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כו|כו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כז|כז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כח|כח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כט|כט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ל|ל]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לא|לא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לב|לב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לג|לג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לד|לד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לה|לה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לו|לו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לז|לז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לח|לח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לט|לט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מ|מ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מא|מא]]

== [[/ספר שני/]] ==

[[תהלים מנוקד ומפוסק/מב|מב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מג|מג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מד|מד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מה|מה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מו|מו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מז|מז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מח|מח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מט|מט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נ|נ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נא|נא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נב|נב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נג|נג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נד|נד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נה|נה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נו|נו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נז|נז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נח|נח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נט|נט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ס|ס]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סא|סא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סב|סב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סג|סג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סד|סד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סה|סה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סו|סו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סז|סז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סח|סח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סט|סט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ע|ע]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עא|עא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עב|עב]]

== [[/ספר שלישי/]] ==

[[תהלים מנוקד ומפוסק/עג|עג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עד|עד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עה|עה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עו|עו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עז|עז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עח|עח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עט|עט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פ|פ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פא|פא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פב|פב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פג|פג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פד|פד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פה|פה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פו|פו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פז|פז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פח|פח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פט|פט]]

== [[/ספר רביעי/]] ==

[[תהלים מנוקד ומפוסק/צ|צ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צא|צא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צב|צב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צג|צג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צד|צד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צה|צה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צו|צו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צז|צז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צח|צח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צט|צט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ק|ק]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קא|קא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קב|קב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קג|קג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קד|קד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קה|קה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קו|קו]]

== [[/ספר חמישי/]] ==

[[תהלים מנוקד ומפוסק/קז|קז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קח|קח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קט|קט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קי|קי]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיא|קיא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיב|קיב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיג|קיג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיד|קיד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קטו|קטו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קטז|קטז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיז|קיז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיח|קיח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיט|קיט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכ|קכ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכא|קכא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכב|קכב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכג|קכג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכד|קכד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכה|קכה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכו|קכו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכז|קכז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכח|קכח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכט|קכט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קל|קל]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלא|קלא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלב|קלב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלג|קלג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלד|קלד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלה|קלה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלו|קלו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלז|קלז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלח|קלח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלט|קלט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמ|קמ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמא|קמא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמב|קמב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמג|קמג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמד|קמד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמה|קמה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמו|קמו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמז|קמז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמח|קמח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמט|קמט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קנ|קנ]]

==חלוקה לימי השבוע==
[[/ליום ראשון|יום ראשון]] · [[/ליום שני|יום שני]] · [[/ליום שלישי|יום שלישי]] · [[/ליום רביעי|יום רביעי]] · [[/ליום חמישי|יום חמישי]] · [[/ליום שישי|יום שישי]] · [[/ליום השבת|יום השבת]]

== חלוקה לימי החודש ==

[[/ליום א בחודש|א]] · [[/ליום ב בחודש|ב]] · [[/ליום ג בחודש|ג]] · [[/ליום ד בחודש|ד]] · [[/ליום ה בחודש|ה]] · [[/ליום ו בחודש|ו]] · [[/ליום ז בחודש|ז]] · [[/ליום ח בחודש|ח]] · [[/ליום ט בחודש|ט]] · [[/ליום י בחודש|י]] · [[/ליום יא בחודש|יא]] · [[/ליום יב בחודש|יב]] · [[/ליום יג בחודש|יג]] · [[/ליום יד בחודש|יד]] · [[/ליום טו בחודש|טו]] · [[/ליום טז בחודש|טז]] · [[/ליום יז בחודש|יז]] · [[/ליום יח בחודש|יח]] · [[/ליום יט בחודש|יט]] · [[/ליום כ בחודש|כ]] · [[/ליום כא בחודש|כא]] · [[/ליום כב בחודש|כב]] · [[/ליום כג בחודש|כג]] · [[/ליום כד בחודש|כד]] · [[/ליום כה בחודש|כה]] · [[/ליום כו בחודש|כו]] · [[/ליום כז בחודש|כז]] · [[/ליום כח בחודש|כח]] · [[/ליום כט בחודש|כט]] · [[/ליום ל בחודש|ל]]

== תפילות מיוחדות ==

[[/תפילה על חולה/]] · [[/תהלים לבית העלמין/]] · [[:קטגוריה:תחינות ובקשות|תחינות ובקשות]]</text>
      <sha1>672wxbfxamzshjbicjhw2scxei7elgx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3086714</id>
      <parentid>3086709</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T21:12:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:ספר תהלים]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3086714</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9865" sha1="15y75e3vxytke4da5zpghhr2ucw5j2g" xml:space="preserve">{{דף שער|סֵפֶר תְּהִלִּים}}

== תפילות ==

[[/תפילה לפני אמירת תהלים/]] · [[/תפילה לאחר אמירת תהלים/]]

== [[/ספר ראשון/]] ==

[[תהלים מנוקד ומפוסק/א|א]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ב|ב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ג|ג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ד|ד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ה|ה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ו|ו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ז|ז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ח|ח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ט|ט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/י|י]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יא|יא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יב|יב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יג|יג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יד|יד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/טו|טו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/טז|טז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יז|יז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יח|יח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יט|יט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כ|כ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כא|כא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כב|כב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כג|כג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כד|כד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כה|כה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כו|כו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כז|כז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כח|כח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כט|כט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ל|ל]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לא|לא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לב|לב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לג|לג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לד|לד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לה|לה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לו|לו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לז|לז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לח|לח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לט|לט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מ|מ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מא|מא]]

== [[/ספר שני/]] ==

[[תהלים מנוקד ומפוסק/מב|מב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מג|מג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מד|מד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מה|מה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מו|מו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מז|מז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מח|מח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מט|מט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נ|נ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נא|נא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נב|נב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נג|נג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נד|נד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נה|נה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נו|נו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נז|נז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נח|נח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נט|נט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ס|ס]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סא|סא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סב|סב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סג|סג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סד|סד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סה|סה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סו|סו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סז|סז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סח|סח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סט|סט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ע|ע]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עא|עא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עב|עב]]

== [[/ספר שלישי/]] ==

[[תהלים מנוקד ומפוסק/עג|עג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עד|עד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עה|עה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עו|עו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עז|עז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עח|עח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עט|עט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פ|פ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פא|פא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פב|פב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פג|פג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פד|פד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פה|פה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פו|פו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פז|פז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פח|פח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פט|פט]]

== [[/ספר רביעי/]] ==

[[תהלים מנוקד ומפוסק/צ|צ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צא|צא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צב|צב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צג|צג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צד|צד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צה|צה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צו|צו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צז|צז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צח|צח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צט|צט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ק|ק]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קא|קא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קב|קב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קג|קג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קד|קד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קה|קה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קו|קו]]

== [[/ספר חמישי/]] ==

[[תהלים מנוקד ומפוסק/קז|קז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קח|קח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קט|קט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קי|קי]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיא|קיא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיב|קיב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיג|קיג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיד|קיד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קטו|קטו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קטז|קטז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיז|קיז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיח|קיח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיט|קיט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכ|קכ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכא|קכא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכב|קכב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכג|קכג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכד|קכד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכה|קכה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכו|קכו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכז|קכז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכח|קכח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכט|קכט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קל|קל]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלא|קלא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלב|קלב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלג|קלג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלד|קלד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלה|קלה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלו|קלו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלז|קלז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלח|קלח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלט|קלט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמ|קמ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמא|קמא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמב|קמב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמג|קמג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמד|קמד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמה|קמה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמו|קמו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמז|קמז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמח|קמח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמט|קמט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קנ|קנ]]

==חלוקה לימי השבוע==
[[/ליום ראשון|יום ראשון]] · [[/ליום שני|יום שני]] · [[/ליום שלישי|יום שלישי]] · [[/ליום רביעי|יום רביעי]] · [[/ליום חמישי|יום חמישי]] · [[/ליום שישי|יום שישי]] · [[/ליום השבת|יום השבת]]

== חלוקה לימי החודש ==

[[/ליום א בחודש|א]] · [[/ליום ב בחודש|ב]] · [[/ליום ג בחודש|ג]] · [[/ליום ד בחודש|ד]] · [[/ליום ה בחודש|ה]] · [[/ליום ו בחודש|ו]] · [[/ליום ז בחודש|ז]] · [[/ליום ח בחודש|ח]] · [[/ליום ט בחודש|ט]] · [[/ליום י בחודש|י]] · [[/ליום יא בחודש|יא]] · [[/ליום יב בחודש|יב]] · [[/ליום יג בחודש|יג]] · [[/ליום יד בחודש|יד]] · [[/ליום טו בחודש|טו]] · [[/ליום טז בחודש|טז]] · [[/ליום יז בחודש|יז]] · [[/ליום יח בחודש|יח]] · [[/ליום יט בחודש|יט]] · [[/ליום כ בחודש|כ]] · [[/ליום כא בחודש|כא]] · [[/ליום כב בחודש|כב]] · [[/ליום כג בחודש|כג]] · [[/ליום כד בחודש|כד]] · [[/ליום כה בחודש|כה]] · [[/ליום כו בחודש|כו]] · [[/ליום כז בחודש|כז]] · [[/ליום כח בחודש|כח]] · [[/ליום כט בחודש|כט]] · [[/ליום ל בחודש|ל]]

== תפילות מיוחדות ==

[[/תפילה על חולה/]] · [[/תהלים לבית העלמין/]] · [[:קטגוריה:תחינות ובקשות|תחינות ובקשות]]

[[קטגוריה:ספר תהלים]]</text>
      <sha1>15y75e3vxytke4da5zpghhr2ucw5j2g</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/ספר ראשון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726646</id>
    <revision>
      <id>3086608</id>
      <parentid>2917641</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T19:57:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086608</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="86189" sha1="knwsc3hguvtsuw6uxzt1nhepkmaj8t7" xml:space="preserve">{{תהלים מנוקד ומפוסק}}
==ספר ראשון==
===תפילה לפני אמירת תהלים===
{{:תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לפני אמירת תהלים}}
&lt;קטע התחלה=פרק א/&gt;
===פרק א===
אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר  לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים, וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד, וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב׃ כִּי אִם בְּתוֹרַת יְיָ חֶפְצוֹ, וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה׃ וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם, אֲשֶׁר פִּרְיוֹ  יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל, וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ׃ לֹא כֵן הָרְשָׁעִים, כִּי אִם כַּמֹּץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ׃ עַל כֵּן  לֹא יָקֻמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט, וְחַטָּאִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים׃ כִּי יוֹדֵעַ יְיָ דֶּרֶךְ צַדִּיקִים, וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד׃&lt;קטע סוף=פרק א/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ב/&gt;
===פרק ב===
לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם, וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק׃ יִתְיַצְּבוּ  מַלְכֵי אֶרֶץ, וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד, עַל יְיָ וְעַל מְשִׁיחוֹ׃ נְנַתְּקָה אֶת מוֹסְרוֹתֵימוֹ, וְנַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ עֲבֹתֵימוֹ׃ יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק, אֲדֹנָי יִלְעַג לָמוֹ׃ אָז יְדַבֵּר אֵלֵימוֹ בְאַפּוֹ, וּבַחֲרוֹנוֹ יְבַהֲלֵמוֹ׃ וַאֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי, עַל צִיּוֹן הַר קָדְשִׁי׃ אֲסַפְּרָה אֶל חֹק, יְיָ אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה, אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ׃ שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה גוֹיִם נַחֲלָתֶךָ, וַאֲחֻזָּתְךָ אַפְסֵי אָרֶץ׃ תְּרֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל, כִּכְלִי יוֹצֵר תְּנַפְּצֵם׃ וְעַתָּה מְלָכִים הַשְׂכִּילוּ, הִוָּסְרוּ שֹׁפְטֵי אָרֶץ׃ עִבְדוּ אֶת יְיָ בְּיִרְאָה, וְגִילוּ בִּרְעָדָה׃ נַשְּׁקוּ בַר, פֶּן יֶאֱנַף  וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ, כִּי יִבְעַר כִּמְעַט אַפּוֹ, אַשְׁרֵי כָּל חוֹסֵי בוֹ׃&lt;קטע סוף=פרק ב/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ג/&gt;
===פרק ג===
מִזְמוֹר לְדָוִד, בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי  אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ׃ יְיָ מָה רַבּוּ צָרָי, רַבִּים קָמִים עָלָי׃ רַבִּים אֹמְרִים לְנַפְשִׁי, אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵאלֹהִים סֶלָה׃ וְאַתָּה יְיָ מָגֵן בַּעֲדִי, כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי׃ קוֹלִי אֶל יְיָ אֶקְרָא, וַיַּעֲנֵנִי מֵהַר קָדְשׁוֹ סֶלָה׃ אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה, הֱקִיצוֹתִי, כִּי יְיָ יִסְמְכֵנִי׃ לֹא אִירָא מֵרִבְבוֹת עָם, אֲשֶׁר סָבִיב שָׁתוּ עָלָי׃ קוּמָה יְיָ,  הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהַי, כִּי הִכִּיתָ אֶת כָּל אֹיְבַי לֶחִי, שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ׃ לַייָ הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה׃&lt;קטע סוף=פרק ג/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ד/&gt;
===פרק ד===
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד׃ בְּקָרְאִי עֲנֵנִי  אֱלֹהֵי צִדְקִי, בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי, חָנֵּנִי וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי׃ בְּנֵי אִישׁ, עַד מֶה כְבוֹדִי לִכְלִמָּה, תֶּאֱהָבוּן רִיק, תְּבַקְשׁוּ כָזָב סֶלָה׃ וּדְעוּ כִּי הִפְלָה יְיָ חָסִיד לוֹ, יְיָ יִשְׁמַע בְּקָרְאִי אֵלָיו׃ רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ, אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה׃ זִבְחוּ זִבְחֵי צֶדֶק, וּבִטְחוּ אֶל יְיָ׃ רַבִּים אֹמְרִים מִי יַרְאֵנוּ טוֹב, נְסָה עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ, יְיָ׃ נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי, מֵעֵת דְּגָנָם וְתִירוֹשָׁם רָבּוּ׃ בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו אֶשְׁכְּבָה וְאִישָׁן, כִּי אַתָּה יְיָ לְבָדָד, לָבֶטַח תּוֹשִׁיבֵנִי׃&lt;קטע סוף=פרק ד/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ה/&gt;

===פרק ה===
לַמְנַצֵּחַ אֶל הַנְּחִילוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד׃ אֲמָרַי הַאֲזִינָה יְיָ, בִּינָה הֲגִיגִי׃ הַקְשִׁיבָה  לְקוֹל שַׁוְעִי מַלְכִּי וֵאלֹהָי, כִּי אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל׃ יְיָ בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי, בֹּקֶר אֶעֱרָךְ לְךָ וַאֲצַפֶּה׃ כִּי  לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה, לֹא יְגֻרְךָ רָע׃ לֹא יִתְיַצְּבוּ הוֹלְלִים לְנֶגֶד עֵינֶיךָ, שָׂנֵאתָ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ תְּאַבֵּד דֹּבְרֵי כָזָב, אִישׁ דָּמִים וּמִרְמָה יְתָעֵב יְיָ׃ וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ אָבוֹא בֵיתֶךָ, אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃ יְיָ נְחֵנִי בְצִדְקָתֶךָ לְמַעַן שׁוֹרְרָי, הַיְשַׁר לְפָנַי דַּרְכֶּךָ׃ כִּי אֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה, קִרְבָּם הַוּוֹת, קֶבֶר פָּתוּחַ גְּרֹנָם, לְשׁוֹנָם יַחֲלִיקוּן׃ הַאֲשִׁימֵם אֱלֹהִים, יִפְּלוּ מִמֹּעֲצוֹתֵיהֶם, בְּרֹב פִּשְׁעֵיהֶם הַדִּיחֵמוֹ, כִּי מָרוּ בָךְ׃ וְיִשְׂמְחוּ כָל חוֹסֵי בָךְ, לְעוֹלָם יְרַנֵּנוּ, וְתָסֵךְ עָלֵימוֹ, וְיַעְלְצוּ בְךָ אֹהֲבֵי שְׁמֶךָ׃ כִּי אַתָּה תְּבָרֵךְ צַדִּיק, יְיָ, כַּצִּנָּה רָצוֹן תַּעְטְרֶנּוּ׃&lt;קטע סוף=פרק ה/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ו/&gt;
===פרק ו===
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת עַל הַשְּׁמִינִית, מִזְמוֹר לְדָוִד׃ יְיָ אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנִי, וְאַל בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי׃ חָנֵּנִי יְיָ כִּי אֻמְלַל אָנִי, רְפָאֵנִי יְיָ כִּי נִבְהֲלוּ עֲצָמָי׃ וְנַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאֹד, וְאַתָּה יְיָ עַד מָתָי׃ שׁוּבָה יְיָ חַלְּצָה נַפְשִׁי, הוֹשִׁיעֵנִי לְמַעַן חַסְדֶּךָ׃ כִּי אֵין בַּמָּוֶת זִכְרֶךָ, בִּשְׁאוֹל מִי יוֹדֶה לָּךְ׃ יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי אַשְׂחֶה בְכָל לַיְלָה מִטָּתִי, בְּדִמְעָתִי עַרְשִׂי אַמְסֶה׃ עָשְׁשָׁה מִכַּעַס עֵינִי, עָתְקָה בְּכָל צוֹרְרָי׃ סוּרוּ מִמֶּנִּי כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן, כִּי שָׁמַע יְיָ קוֹל בִּכְיִי׃ שָׁמַע יְיָ תְּחִנָּתִי, יְיָ תְּפִלָּתִי יִקָּח׃ יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ מְאֹד כָּל אֹיְבָי, יָשֻׁבוּ יֵבֹשׁוּ רָגַע׃&lt;קטע סוף=פרק ו/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ז/&gt;
===פרק ז===
שִׁגָּיוֹן לְדָוִד, אֲשֶׁר שָׁר לַייָ עַל דִּבְרֵי כוּשׁ בֶּן יְמִינִי׃ יְיָ אֱלֹהַי בְּךָ חָסִיתִי, הוֹשִׁיעֵנִי מִכָּל רֹדְפַי וְהַצִּילֵנִי׃ פֶּן יִטְרֹף כְּאַרְיֵה נַפְשִׁי, פֹּרֵק וְאֵין מַצִּיל׃ יְיָ אֱלֹהַי אִם עָשִׂיתִי זֹאת, אִם יֶשׁ עָוֶל בְּכַפָּי׃ אִם גָּמַלְתִּי שׁוֹלְמִי רָע, וָאֲחַלְּצָה צוֹרְרִי רֵיקָם׃ יִרַדֹּף אוֹיֵב נַפְשִׁי וְיַשֵּׂג וְיִרְמֹס לָאָרֶץ חַיָּי, וּכְבוֹדִי לֶעָפָר יַשְׁכֵּן סֶלָה׃ קוּמָה יְיָ בְּאַפֶּךָ, הִנָּשֵׂא בְּעַבְרוֹת צוֹרְרָי, וְעוּרָה אֵלַי מִשְׁפָּט צִוִּיתָ׃ וַעֲדַת לְאֻמִּים תְּסוֹבְבֶךָּ, וְעָלֶיהָ לַמָּרוֹם שׁוּבָה׃ יְיָ יָדִין עַמִּים, שָׁפְטֵנִי יְיָ כְּצִדְקִי וּכְתֻמִּי עָלָי׃ יִגְמָר נָא רַע רְשָׁעִים וּתְכוֹנֵן צַדִּיק, וּבֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת אֱלֹהִים צַדִּיק׃ מָגִנִּי עַל אֱלֹהִים, מוֹשִׁיעַ יִשְׁרֵי לֵב׃ אֱלֹהִים שׁוֹפֵט צַדִּיק, וְאֵל זֹעֵם בְּכָל יוֹם׃ אִם לֹא יָשׁוּב חַרְבּוֹ יִלְטוֹשׁ, קַשְׁתּוֹ דָרַךְ וַיְכוֹנְנֶהָ׃ וְלוֹ הֵכִין כְּלֵי מָוֶת, חִצָּיו לְדֹלְקִים יִפְעָל׃ הִנֵּה יְחַבֶּל אָוֶן, וְהָרָה עָמָל וְיָלַד שָׁקֶר׃ בּוֹר כָּרָה וַיַּחְפְּרֵהוּ, וַיִּפֹּל בְּשַׁחַת יִפְעָל׃ יָשׁוּב עֲמָלוֹ בְרֹאשׁוֹ, וְעַל קָדְקֳדוֹ חֲמָסוֹ יֵרֵד׃ אוֹדֶה יְיָ כְּצִדְקוֹ, וַאֲזַמְּרָה שֵׁם יְיָ עֶלְיוֹן׃&lt;קטע סוף=פרק ז/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ח/&gt;
===פרק ח===
לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית מִזְמוֹר לְדָוִד׃ יְיָ אֲדֹנֵינוּ, מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם׃ מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז, לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ, לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם׃ כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ, יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה׃ מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ, וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ׃ וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים, וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ׃ תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ, כֹּל שַׁתָּה תַחַת רַגְלָיו׃ צֹנֶה וַאֲלָפִים כֻּלָּם, וְגַם בַּהֲמוֹת שָׂדָי׃ צִפּוֹר שָׁמַיִם וּדְגֵי הַיָּם, עֹבֵר אָרְחוֹת יַמִּים׃ יְיָ אֲדֹנֵינוּ, מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ׃&lt;קטע סוף=פרק ח/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ט/&gt;
===פרק ט===
לַמְנַצֵּחַ עַל מוּת לַבֵּן, מִזְמוֹר לְדָוִד׃ אוֹדֶה יְיָ בְּכָל לִבִּי, אֲסַפְּרָה כָּל נִפְלְאוֹתֶיךָ׃ אֶשְׂמְחָה וְאֶעֶלְצָה בָךְ, אֲזַמְּרָה שִׁמְךָ עֶלְיוֹן׃ בְּשׁוּב אוֹיְבַי אָחוֹר, יִכָּשְׁלוּ וְיֹאבְדוּ מִפָּנֶיךָ׃ כִּי עָשִׂיתָ מִשְׁפָּטִי וְדִינִי, יָשַׁבְתָּ לְכִסֵּא שׁוֹפֵט צֶדֶק׃ גָּעַרְתָּ גוֹיִם, אִבַּדְתָּ רָשָׁע, שְׁמָם מָחִיתָ לְעוֹלָם וָעֶד׃ הָאוֹיֵב, תַּמּוּ חֳרָבוֹת לָנֶצַח, וְעָרִים נָתַשְׁתָּ, אָבַד זִכְרָם הֵמָּה׃ וַייָ לְעוֹלָם יֵשֵׁב, כּוֹנֵן לַמִּשְׁפָּט כִּסְאוֹ׃ וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק, יָדִין לְאֻמִּים בְּמֵישָׁרִים׃ וִיהִי יְיָ מִשְׂגָּב לַדָּךְ, מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה׃ וְיִבְטְחוּ בְךָ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, כִּי לֹא עָזַבְתָּ דֹרְשֶׁיךָ יְיָ׃ זַמְּרוּ, לַייָ יֹשֵׁב צִיּוֹן; הַגִּידוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו׃ כִּי דֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר, לֹא שָׁכַח צַעֲקַת עֲנָוִים׃ חָנְנֵנִי יְיָ רְאֵה עָנְיִי מִשֹּׂנְאָי, מְרוֹמְמִי מִשַּׁעֲרֵי מָוֶת׃ לְמַעַן אֲסַפְּרָה כָּל תְּהִלָּתֶיךָ, בְּשַׁעֲרֵי בַת צִיּוֹן אָגִילָה בִּישׁוּעָתֶךָ׃ טָבְעוּ גוֹיִם בְּשַׁחַת עָשׂוּ, בְּרֶשֶׁת זוּ טָמָנוּ נִלְכְּדָה רַגְלָם׃ נוֹדַע יְיָ מִשְׁפָּט עָשָׂה, בְּפֹעַל כַּפָּיו נוֹקֵשׁ רָשָׁע, הִגָּיוֹן סֶלָה׃ יָשׁוּבוּ רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה, כָּל גּוֹיִם שְׁכֵחֵי אֱלֹהִים׃ כִּי לֹא לָנֶצַח יִשָּׁכַח אֶבְיוֹן, תִּקְוַת עֲנִיִּים תֹּאבַד לָעַד׃ קוּמָה יְיָ אַל יָעֹז אֱנוֹשׁ, יִשָּׁפְטוּ גוֹיִם עַל פָּנֶיךָ׃ שִׁיתָה יְיָ מוֹרָה לָהֶם, יֵדְעוּ גוֹיִם אֱנוֹשׁ הֵמָּה סֶּלָה׃
&lt;קטע סוף=פרק ט/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק י/&gt;

===פרק י===
לָמָה יְיָ תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק, תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה׃ בְּגַאֲוַת רָשָׁע יִדְלַק עָנִי, יִתָּפְשׂוּ בִּמְזִמּוֹת זוּ חָשָׁבוּ׃ כִּי הִלֵּל רָשָׁע עַל תַּאֲוַת נַפְשׁוֹ, וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ יְיָ׃ רָשָׁע כְּגֹבַהּ אַפּוֹ בַּל יִדְרֹשׁ, אֵין אֱלֹהִים כָּל מְזִמּוֹתָיו׃ יָחִילוּ דְרָכָו בְּכָל עֵת, מָרוֹם מִשְׁפָּטֶיךָ מִנֶּגְדּוֹ, כָּל צוֹרְרָיו יָפִיחַ בָּהֶם׃ אָמַר בְּלִבּוֹ בַּל אֶמּוֹט, לְדֹר וָדֹר אֲשֶׁר לֹא בְרָע׃ אָלָה פִּיהוּ מָלֵא וּמִרְמוֹת וָתֹךְ, תַּחַת לְשׁוֹנוֹ עָמָל וָאָוֶן׃ יֵשֵׁב בְּמַאְרַב חֲצֵרִים, בַּמִּסְתָּרִים יַהֲרֹג נָקִי, עֵינָיו לְחֵלְכָה יִצְפֹּנוּ׃ יֶאֱרֹב בַּמִּסְתָּר כְּאַרְיֵה בְסֻכֹּה, יֶאֱרֹב לַחֲטוֹף עָנִי, יַחְטֹף עָנִי בְּמָשְׁכוֹ בְרִשְׁתּוֹ׃ יִדְכֶּה יָשֹׁחַ, וְנָפַל בַּעֲצוּמָיו חֵל כָּאִים׃ אָמַר בְּלִבּוֹ שָׁכַח אֵל, הִסְתִּיר פָּנָיו, בַּל רָאָה לָנֶצַח׃ קוּמָה יְיָ אֵל נְשָׂא יָדֶךָ, אַל תִּשְׁכַּח עֲנָוִים׃ עַל מֶה נִאֵץ רָשָׁע | אֱלֹהִים, אָמַר בְּלִבּוֹ לֹא תִדְרֹשׁ׃ רָאִתָה כִּי אַתָּה עָמָל וָכַעַס תַּבִּיט לָתֵת בְּיָדֶךָ, עָלֶיךָ יַעֲזֹב חֵלֵכָה, יָתוֹם | אַתָּה הָיִיתָ עוֹזֵר׃ שְׁבֹר זְרוֹעַ רָשָׁע, וָרָע, תִּדְרוֹשׁ רִשְׁעוֹ בַל תִּמְצָא׃ יְיָ מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד, אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ׃ תַּאֲוַת עֲנָוִים שָׁמַעְתָּ יְיָ, תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ׃ לִשְׁפֹּט יָתוֹם וָדָךְ, בַּל יוֹסִיף עוֹד לַעֲרֹץ אֱנוֹשׁ מִן הָאָרֶץ׃&lt;קטע סוף=פרק י/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק יא/&gt;

===פרק יא===
לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד, בַּייָ חָסִיתִי, אֵיךְ תֹּאמְרוּ לְנַפְשִׁי, נוּדִי הַרְכֶם צִפּוֹר׃ כִּי הִנֵּה הָרְשָׁעִים יִדְרְכוּן קֶשֶׁת, כּוֹנְנוּ חִצָּם עַל יֶתֶר, לִירוֹת בְּמוֹ אֹפֶל לְיִשְׁרֵי לֵב׃ כִּי הַשָּׁתוֹת יֵהָרֵסוּן, צַדִּיק מַה פָּעָל׃ יְיָ בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ, יְיָ בַּשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ, עֵינָיו יֶחֱזוּ, עַפְעַפָּיו יִבְחֲנוּ בְּנֵי אָדָם׃ יְיָ צַדִּיק יִבְחָן, וְרָשָׁע וְאֹהֵב חָמָס שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ׃ יַמְטֵר עַל רְשָׁעִים פַּחִים, אֵשׁ וְגָפְרִית וְרוּחַ זִלְעָפוֹת מְנָת כּוֹסָם׃ כִּי צַדִּיק יְיָ צְדָקוֹת אָהֵב, יָשָׁר יֶחֱזוּ פָנֵימוֹ׃&lt;קטע סוף=פרק יא/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק יב/&gt;

===פרק יב===
לַמְנַצֵּחַ עַל הַשְּׁמִינִית מִזְמוֹר לְדָוִד׃ הוֹשִׁיעָה יְיָ כִּי גָמַר חָסִיד, כִּי פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם׃ שָׁוְא יְדַבְּרוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, שְׂפַת חֲלָקוֹת בְּלֵב וָלֵב יְדַבֵּרוּ׃ יַכְרֵת יְיָ כָּל שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת, לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת׃ אֲשֶׁר אָמְרוּ לִלְשֹׁנֵנוּ נַגְבִּיר, שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ, מִי אָדוֹן לָנוּ׃ מִשֹּׁד עֲנִיִּים מֵאֶנְקַת אֶבְיוֹנִים, עַתָּה אָקוּם יֹאמַר יְיָ, אָשִׁית בְּיֵשַׁע יָפִיחַ לוֹ׃ אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת, כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל לָאָרֶץ, מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם׃ אַתָּה יְיָ תִּשְׁמְרֵם, תִּצְּרֶנּוּ מִן הַדּוֹר זוּ לְעוֹלָם׃ סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן, כְּרֻם זֻלּוּת לִבְנֵי אָדָם׃&lt;קטע סוף=פרק יב/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק יג/&gt;
===פרק יג===
לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד׃ עַד אָנָה יְיָ תִּשְׁכָּחֵנִי נֶצַח, עַד אָנָה תַּסְתִּיר אֶת פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי׃ עַד אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי, יָגוֹן בִּלְבָבִי יוֹמָם, עַד אָנָה יָרוּם אֹיְבִי עָלָי׃ הַבִּיטָה עֲנֵנִי יְיָ אֱלֹהָי, הָאִירָה עֵינַי, פֶּן אִישַׁן הַמָּוֶת׃ פֶּן יֹאמַר אֹיְבִי יְכָלְתִּיו, צָרַי יָגִילוּ כִּי אֶמּוֹט׃ וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַחְתִּי, יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ, אָשִׁירָה לַייָ, כִּי גָמַל עָלָי׃&lt;קטע סוף=פרק יג/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק יד/&gt;
===פרק יד===
לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים, הִשְׁחִיתוּ הִתְעִיבוּ עֲלִילָה, אֵין עֹשֵׂה טוֹב׃ יְיָ מִשָּׁמַיִם הִשְׁקִיף עַל בְּנֵי אָדָם, לִרְאוֹת הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל, דֹּרֵשׁ אֶת אֱלֹהִים׃ הַכֹּל סָר יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ, אֵין עֹשֵׂה טוֹב, אֵין גַּם אֶחָד׃ הֲלֹא יָדְעוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן, אֹכְלֵי עַמִּי אָכְלוּ לֶחֶם, יְיָ לֹא קָרָאוּ׃ שָׁם פָּחֲדוּ פָחַד, כִּי אֱלֹהִים בְּדוֹר צַדִּיק׃ עֲצַת עָנִי תָבִישׁוּ, כִּי יְיָ מַחְסֵהוּ׃ מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל, בְּשׁוּב יְיָ שְׁבוּת עַמּוֹ, יָגֵל יַעֲקֹב, יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל׃&lt;קטע סוף=פרק יד/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק טו/&gt;
===פרק טו===
מִזְמוֹר לְדָוִד, יְיָ מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ, מִי יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ׃ הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק, וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ׃ לֹא רָגַל עַל לְשֹׁנוֹ, לֹא עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה, וְחֶרְפָּה לֹא נָשָׂא עַל קְרֹבוֹ׃ נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס, וְאֶת יִרְאֵי יְיָ יְכַבֵּד, נִשְׁבַּע לְהָרַע וְלֹא יָמִר׃ כַּסְפּוֹ לֹא נָתַן בְּנֶשֶׁךְ וְשֹׁחַד עַל נָקִי לֹא לָקָח, עֹשֵׂה אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם׃&lt;קטע סוף=פרק טו/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק טז/&gt;

===פרק טז===
מִכְתָּם לְדָוִד, שָׁמְרֵנִי אֵל, כִּי חָסִיתִי בָךְ׃ אָמַרְתְּ לַייָ אֲדֹנָי אָתָּה, טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ׃ לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה, וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם׃ יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם, אַחֵר מָהָרוּ, בַּל אַסִּיךְ נִסְכֵּיהֶם מִדָּם, וּבַל אֶשָּׂא אֶת שְׁמוֹתָם עַל שְׂפָתָי׃ יְיָ מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי, אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי׃ חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים, אַף נַחֲלָת שָׁפְרָה עָלָי׃ אֲבָרֵךְ אֶת יְיָ אֲשֶׁר יְעָצָנִי, אַף לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי׃ שִׁוִּיתִי יְיָ לְנֶגְדִּי תָמִיד, כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט׃ לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי, אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח׃ כִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל, לֹא תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת׃ תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים, שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ, נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃&lt;קטע סוף=פרק טז/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק יז/&gt;
===פרק יז===
תְּפִלָּה לְדָוִד, שִׁמְעָה יְיָ צֶדֶק, הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי, הַאֲזִינָה תְפִלָּתִי, בְּלֹא שִׂפְתֵי מִרְמָה׃ מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִי יֵצֵא, עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים׃ בָּחַנְתָּ לִבִּי פָּקַדְתָּ לַּיְלָה, צְרַפְתַּנִי בַל תִּמְצָא, זַמֹּתִי בַּל יַעֲבָר פִּי׃ לִפְעֻלּוֹת אָדָם בִּדְבַר שְׂפָתֶיךָ, אֲנִי שָׁמַרְתִּי אָרְחוֹת פָּרִיץ׃ תָּמֹךְ אֲשֻׁרַי בְּמַעְגְּלוֹתֶיךָ, בַּל נָמוֹטּוּ פְעָמָי׃ אֲנִי קְרָאתִיךָ כִי תַעֲנֵנִי אֵל, הַט אָזְנְךָ לִי שְׁמַע אִמְרָתִי׃ הַפְלֵה חֲסָדֶיךָ מוֹשִׁיעַ חוֹסִים, מִמִּתְקוֹמְמִים בִּימִינֶךָ׃ שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן, בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנִי׃ מִפְּנֵי רְשָׁעִים זוּ שַׁדּוּנִי, אֹיְבַי בְּנֶפֶשׁ יַקִּיפוּ עָלָי׃ חֶלְבָּמוֹ סָּגְרוּ, פִּימוֹ דִּבְּרוּ בְגֵאוּת׃ אַשֻּׁרֵינוּ עַתָּה סְבָבוּנוּ, עֵינֵיהֶם יָשִׁיתוּ לִנְטוֹת בָּאָרֶץ׃ דִּמְיֹנוֹ כְּאַרְיֵה יִכְסוֹף לִטְרֹף, וְכִכְפִיר יֹשֵׁב בְּמִסְתָּרִים׃ קוּמָה יְיָ, קַדְּמָה פָנָיו, הַכְרִיעֵהוּ, פַּלְּטָה נַפְשִׁי מֵרָשָׁע חַרְבֶּךָ׃ מִמְתִים יָדְךָ יְיָ, מִמְתִים מֵחֶלֶד, חֶלְקָם בַּחַיִּים וּצְפוּנְךָ תְּמַלֵּא בִטְנָם, יִשְׂבְּעוּ בָנִים וְהִנִּיחוּ יִתְרָם לְעוֹלְלֵיהֶם׃ אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ, אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ׃&lt;קטע סוף=פרק יז/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק יח/&gt;

===פרק יח===
לַמְנַצֵּחַ לְעֶבֶד יְיָ לְדָוִד, אֲשֶׁר דִּבֶּר לַייָ אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת, בְּיוֹם הִצִּיל יְיָ אוֹתוֹ מִכַּף כָּל אֹיְבָיו וּמִיַּד שָׁאוּל׃ וַיֹּאמַר, אֶרְחָמְךָ יְיָ חִזְקִי׃ יְיָ סַלְעִי וּמְצוּדָתִי וּמְפַלְטִי, אֵלִי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ, מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי, מִשְׂגַּבִּי׃ מְהֻלָּל אֶקְרָא יְיָ, וּמִן אֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ׃ אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי מָוֶת, וְנַחֲלֵי בְלִיַּעַל יְבַעֲתוּנִי׃ חֶבְלֵי שְׁאוֹל סְבָבוּנִי, קִדְּמוּנִי מוֹקְשֵׁי מָוֶת׃ בַּצַּר לִי אֶקְרָא יְיָ, וְאֶל אֱלֹהַי אֲשַׁוֵּעַ, יִשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ קוֹלִי, וְשַׁוְעָתִי | לְפָנָיו תָּבוֹא בְאָזְנָיו׃ וַתִּגְעַשׁ וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ וּמוֹסְדֵי הָרִים יִרְגָּזוּ, וַיִּתְגָּעֲשׁוּ כִּי חָרָה לוֹ׃ עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ וְאֵשׁ מִפִּיו תֹּאכֵל, גֶּחָלִים בָּעֲרוּ מִמֶּנּוּ׃ וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד, וַעֲרָפֶל תַּחַת רַגְלָיו׃ וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיָּעֹף, וַיֵּדֶא עַל כַּנְפֵי רוּחַ׃ יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ, סְבִיבוֹתָיו סֻכָּתוֹ, חֶשְׁכַת מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים׃ מִנֹּגַהּ נֶגְדּוֹ, עָבָיו עָבְרוּ, בָּרָד וְגַחֲלֵי אֵשׁ׃ וַיַּרְעֵם בַּשָּׁמַיִם יְיָ, וְעֶלְיוֹן יִתֵּן קֹלוֹ, בָּרָד וְגַחֲלֵי אֵשׁ׃ וַיִּשְׁלַח חִצָּיו וַיְפִיצֵם, וּבְרָקִים רָב וַיְהֻמֵּם׃ וַיֵּרָאוּ אֲפִיקֵי מַיִם, וַיִּגָּלוּ מוֹסְדוֹת תֵּבֵל, מִגַּעֲרָתְךָ יְיָ, מִנִּשְׁמַת רוּחַ אַפֶּךָ׃ יִשְׁלַח מִמָּרוֹם יִקָּחֵנִי, יַמְשֵׁנִי מִמַּיִם רַבִּים׃ יַצִּילֵנִי מֵאֹיְבִי עָז, וּמִשֹּׂנְאַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי׃ יְקַדְּמוּנִי בְיוֹם אֵידִי, וַיְהִי יְיָ לְמִשְׁעָן לִי׃ וַיּוֹצִיאֵנִי לַמֶּרְחָב, יְחַלְּצֵנִי כִּי חָפֵץ בִּי׃ יִגְמְלֵנִי יְיָ כְּצִדְקִי, כְּבֹר יָדַי יָשִׁיב לִי׃ כִּי שָׁמַרְתִּי דַּרְכֵי יְיָ, וְלֹא רָשַׁעְתִּי מֵאֱלֹהָי׃ כִּי כָל מִשְׁפָּטָיו לְנֶגְדִּי, וְחֻקֹּתָיו לֹא אָסִיר מֶנִּי׃ וָאֱהִי תָמִים עִמּוֹ, וָאֶשְׁתַּמֵּר מֵעֲוֹנִי׃ וַיָּשֶׁב יְיָ לִי כְצִדְקִי, כְּבֹר יָדַי לְנֶגֶד עֵינָיו׃ עִם חָסִיד תִּתְחַסָּד, עִם גְּבַר תָּמִים תִּתַּמָּם׃ עִם נָבָר תִּתְבָּרָר, וְעִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל׃ כִּי אַתָּה עַם עָנִי תוֹשִׁיעַ, וְעֵינַיִם רָמוֹת תַּשְׁפִּיל׃ כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי, יְיָ אֱלֹהַי יַגִּיהַּ חָשְׁכִּי׃ כִּי בְךָ אָרֻץ גְּדוּד, וּבֵאלֹהַי אֲדַלֶּג שׁוּר׃ הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ, אִמְרַת יְיָ צְרוּפָה, מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ׃ כִּי מִי אֱלוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵי יְיָ, וּמִי צוּר זוּלָתִי אֱלֹהֵינוּ׃ הָאֵל הַמְאַזְּרֵנִי חָיִל, וַיִּתֵּן תָּמִים דַּרְכִּי׃ מְשַׁוֶּה רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת, וְעַל בָּמֹתַי יַעֲמִידֵנִי׃ מְלַמֵּד יָדַי לַמִּלְחָמָה, וְנִחֲתָה קֶשֶׁת נְחוּשָׁה זְרוֹעֹתָי׃ וַתִּתֶּן לִי מָגֵן יִשְׁעֶךָ, וִימִינְךָ תִסְעָדֵנִי וְעַנְוַתְךָ תַרְבֵּנִי׃ תַּרְחִיב צַעֲדִי תַחְתָּי, וְלֹא מָעֲדוּ קַרְסֻלָּי׃ אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם, וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם׃ אֶמְחָצֵם וְלֹא יֻכְלוּ קוּם, יִפְּלוּ תַּחַת רַגְלָי׃ וַתְּאַזְּרֵנִי חַיִל לַמִּלְחָמָה, תַּכְרִיעַ קָמַי תַּחְתָּי׃ וְאֹיְבַי נָתַתָּה לִּי עֹרֶף, וּמְשַׂנְאַי אַצְמִיתֵם׃ יְשַׁוְּעוּ וְאֵין מוֹשִׁיעַ, עַל יְיָ וְלֹא עָנָם׃ וְאֶשְׁחָקֵם כְּעָפָר עַל פְּנֵי רוּחַ, כְּטִיט חוּצוֹת אֲרִיקֵם׃ תְּפַלְּטֵנִי מֵרִיבֵי עָם, תְּשִׂימֵנִי לְרֹאשׁ גּוֹיִם, עַם לֹא יָדַעְתִּי יַעַבְדוּנִי׃ לְשֵׁמַע אֹזֶן יִשָּׁמְעוּ לִי, בְּנֵי נֵכָר יְכַחֲשׁוּ לִי׃ בְּנֵי נֵכָר יִבֹּלוּ, וְיַחְרְגוּ מִמִּסְגְּרוֹתֵיהֶם׃ חַי יְיָ וּבָרוּךְ צוּרִי, וְיָרוּם אֱלוֹהֵי יִשְׁעִי׃ הָאֵל הַנּוֹתֵן נְקָמוֹת לִי, וַיַּדְבֵּר עַמִּים תַּחְתָּי׃ מְפַלְּטִי מֵאֹיְבָי, אַף מִן קָמַי תְּרוֹמְמֵנִי, מֵאִישׁ חָמָס תַּצִּילֵנִי׃ עַל כֵּן אוֹדְךָ בַגּוֹיִם | יְיָ, וּלְשִׁמְךָ אֲזַמֵּרָה׃ מַגְדִּל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ, וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ, לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ, עַד עוֹלָם׃&lt;קטע סוף=פרק יח/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק יט/&gt;

===פרק יט===
לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד׃ הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל, וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ׃ יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר, וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת׃ אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים, בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם׃ בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם, וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם, לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם׃ וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ, יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח׃ מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ, וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם, וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ׃ תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה, מְשִׁיבַת נָפֶשׁ, עֵדוּת יְיָ נֶאֱמָנָה, מַחְכִּימַת פֶּתִי׃ פִּקּוּדֵי יְיָ יְשָׁרִים, מְשַׂמְּחֵי לֵב, מִצְוַת יְיָ בָּרָה, מְאִירַת עֵינָיִם׃ יִרְאַת יְיָ טְהוֹרָה, עוֹמֶדֶת לָעַד, מִשְׁפְּטֵי יְיָ אֱמֶת, צָדְקוּ יַחְדָּו׃ הַנֶּחֱמָדִים | מִזָּהָב וּמִפַּז רָב, וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים׃ גַּם עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם, בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רָב׃ שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין, מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי׃ גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּךָ, אַל יִמְשְׁלוּ בִי אָז אֵיתָם, וְנִקֵּיתִי מִפֶּשַׁע רָב׃ יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃&lt;קטע סוף=פרק יט/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק כ/&gt;

===פרק כ===
לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד׃ יַעַנְךָ יְיָ בְּיוֹם צָרָה, יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב׃ יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ, וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ׃ יִזְכֹּר כָּל מִנְחֹתֶךָ, וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה׃ יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ, וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא׃ נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ, וּבְשֵׁם אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל, יְמַלֵּא יְיָ כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ׃ עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי הוֹשִׁיעַ יְיָ מְשִׁיחוֹ, יַעֲנֵהוּ מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ, בִּגְבֻרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ׃ אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים, וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם יְיָ אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר׃ הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ, וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד׃ יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃&lt;קטע סוף=פרק כ/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק כא/&gt;
===פרק כא===
לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד׃ יְיָ בְּעָזְּךָ יִשְׂמַח מֶלֶךְ, וּבִישׁוּעָתְךָ מַה יָּגֶל מְאֹד׃ תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ, וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל מָנַעְתָּ סֶּלָה׃ כִּי תְקַדְּמֶנּוּ בִּרְכוֹת טוֹב, תָּשִׁית לְרֹאשׁוֹ עֲטֶרֶת פָּז׃ חַיִּים שָׁאַל מִמְּךָ נָתַתָּה לּוֹ, אֹרֶךְ יָמִים עוֹלָם וָעֶד׃ גָּדוֹל כְּבוֹדוֹ בִּישׁוּעָתֶךָ, הוֹד וְהָדָר תְּשַׁוֶּה עָלָיו׃ כִּי תְשִׁיתֵהוּ בְרָכוֹת לָעַד, תְּחַדֵּהוּ בְשִׂמְחָה אֶת פָּנֶיךָ׃ כִּי הַמֶּלֶךְ בֹּטֵחַ בַּייָ, וּבְחֶסֶד עֶלְיוֹן בַּל יִמּוֹט׃ תִּמְצָא יָדְךָ לְכָל אֹיְבֶיךָ, יְמִינְךָ תִּמְצָא שֹׂנְאֶיךָ׃ תְּשִׁיתֵמוֹ כְּתַנּוּר אֵשׁ לְעֵת פָּנֶיךָ, יְיָ בְּאַפּוֹ יְבַלְּעֵם, וְתֹאכְלֵם אֵשׁ׃ פִּרְיָמוֹ מֵאֶרֶץ תְּאַבֵּד, וְזַרְעָם מִבְּנֵי אָדָם׃ כִּי נָטוּ עָלֶיךָ רָעָה, חָשְׁבוּ מְזִמָּה בַּל יוּכָלוּ׃ כִּי תְּשִׁיתֵמוֹ שֶׁכֶם, בְּמֵיתָרֶיךָ תְּכוֹנֵן עַל פְּנֵיהֶם׃ רוּמָה יְיָ בְּעֻזֶּךָ, נָשִׁירָה וּנְזַמְּרָה גְּבוּרָתֶךָ׃&lt;קטע סוף=פרק כא/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק כב/&gt;
===פרק כב===
לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר, מִזְמוֹר לְדָוִד׃ אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי, רָחוֹק מִישׁוּעָתִי דִּבְרֵי שַׁאֲגָתִי׃ אֱלֹהַי אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה, וְלַיְלָה וְלֹא דֻמִיָּה לִי׃ וְאַתָּה קָדוֹשׁ, יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל׃ בְּךָ בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ, בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ׃ אֵלֶיךָ זָעֲקוּ וְנִמְלָטוּ, בְּךָ בָטְחוּ וְלֹא בוֹשׁוּ׃ וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ, חֶרְפַּת אָדָם וּבְזוּי עָם׃ כָּל רֹאַי יַלְעִגוּ לִי, יַפְטִירוּ בְשָׂפָה יָנִיעוּ רֹאשׁ׃ גֹּל אֶל יְיָ יְפַלְּטֵהוּ, יַצִּילֵהוּ כִּי חָפֵץ בּוֹ׃ כִּי אַתָּה גֹחִי מִבָּטֶן, מַבְטִיחִי עַל שְׁדֵי אִמִּי׃ עָלֶיךָ הָשְׁלַכְתִּי מֵרָחֶם, מִבֶּטֶן אִמִּי אֵלִי אָתָּה׃ אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי כִּי צָרָה קְרוֹבָה, כִּי אֵין עוֹזֵר׃ סְבָבוּנִי פָּרִים רַבִּים, אַבִּירֵי בָשָׁן כִּתְּרוּנִי׃ פָּצוּ עָלַי פִּיהֶם, אַרְיֵה טֹרֵף וְשֹׁאֵג׃ כַּמַּיִם נִשְׁפַּכְתִּי וְהִתְפָּרְדוּ כָּל עַצְמוֹתָי, הָיָה לִבִּי כַּדּוֹנָג, נָמֵס בְּתוֹךְ מֵעָי׃ יָבֵשׁ כַּחֶרֶשׂ כֹּחִי וּלְשׁוֹנִי מֻדְבָּק מַלְקוֹחָי, וְלַעֲפַר מָוֶת תִּשְׁפְּתֵנִי׃ כִּי סְבָבוּנִי כְּלָבִים, עֲדַת מְרֵעִים הִקִּיפוּנִי, כָּאֲרִי יָדַי וְרַגְלָי׃ אֲסַפֵּר כָּל עַצְמוֹתָי, הֵמָּה יַבִּיטוּ יִרְאוּ בִי׃ יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם, וְעַל לְבוּשִׁי יַפִּילוּ גוֹרָל׃ וְאַתָּה יְיָ אַל תִּרְחָק, אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה׃ הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי, מִיַּד כֶּלֶב יְחִידָתִי׃ הוֹשִׁיעֵנִי מִפִּי אַרְיֵה, וּמִקַּרְנֵי רֵמִים עֲנִיתָנִי׃ אֲסַפְּרָה שִׁמְךָ לְאֶחָי, בְּתוֹךְ קָהָל אֲהַלְלֶךָּ׃ יִרְאֵי יְיָ הַלְלוּהוּ, כָּל זֶרַע יַעֲקֹב כַּבְּדוּהוּ, וְגוּרוּ מִמֶּנּוּ כָּל זֶרַע יִשְׂרָאֵל׃ כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי, וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ, וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ׃ מֵאִתְּךָ תְּהִלָּתִי, בְּקָהָל רָב נְדָרַי אֲשַׁלֵּם נֶגֶד יְרֵאָיו׃ יֹאכְלוּ עֲנָוִים וְיִשְׂבָּעוּ, יְהַלְלוּ יְיָ דֹּרְשָׁיו, יְחִי לְבַבְכֶם לָעַד׃ יִזְכְּרוּ וְיָשֻׁבוּ אֶל יְיָ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל מִשְׁפְּחוֹת גּוֹיִם׃ כִּי לַייָ הַמְּלוּכָה, וּמֹשֵׁל בַּגּוֹיִם׃ אָכְלוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ כָּל דִּשְׁנֵי אֶרֶץ, לְפָנָיו יִכְרְעוּ כָּל יוֹרְדֵי עָפָר, וְנַפְשׁוֹ לֹא חִיָּה׃ זֶרַע יַעַבְדֶנּוּ, יְסֻפַּר לַאדֹנָי לַדּוֹר׃ יָבֹאוּ וְיַגִּידוּ צִדְקָתוֹ, לְעַם נוֹלָד כִּי עָשָׂה׃&lt;קטע סוף=פרק כב/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק כג/&gt;
===פרק כג===
מִזְמוֹר לְדָוִד, יְיָ רֹעִי לֹא אֶחְסָר׃ בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי, עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי׃ נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב, יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ׃ גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע, כִּי אַתָּה עִמָּדִי, שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי׃ תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי, דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי, כּוֹסִי רְוָיָה׃ אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי, וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יְיָ לְאֹרֶךְ יָמִים׃&lt;קטע סוף=פרק כג/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק כד/&gt;
===פרק כד===
לְדָוִד מִזְמוֹר, לַייָ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ׃ כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ, וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ׃ מִי יַעֲלֶה בְהַר יְיָ, וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ׃ נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב, אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי, וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה׃ יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ׃ זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁו, מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ עִזּוּז וְגִבּוֹר, יְיָ גִּבּוֹר מִלְחָמָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ צְבָאוֹת, הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה׃&lt;קטע סוף=פרק כד/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק כה/&gt;
===פרק כה===
לְדָוִד, אֵלֶיךָ יְיָ נַפְשִׁי אֶשָּׂא׃ אֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה, אַל יַעַלְצוּ אוֹיְבַי לִי׃ גַּם כָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ, יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם׃ דְּרָכֶיךָ יְיָ הוֹדִיעֵנִי, אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי׃ הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי, כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי, אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם׃ זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃ חַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר, כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה, לְמַעַן טוּבְךָ יְיָ׃ טוֹב וְיָשָׁר יְיָ, עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ׃ יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט, וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ׃ כָּל אָרְחוֹת יְיָ חֶסֶד וֶאֱמֶת, לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו׃ לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא׃ מִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יְיָ, יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר׃ נַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין, וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ׃ סוֹד יְיָ לִירֵאָיו, וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם׃ עֵינַי תָּמִיד אֶל יְיָ, כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי׃ פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי, כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי׃ צָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ, מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי׃ רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי, וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי׃ רְאֵה אֹיְבַי כִּי רָבּוּ, וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי׃ שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי, אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ׃ תֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי, כִּי קִוִּיתִיךָ׃ פְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו׃&lt;קטע סוף=פרק כה/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק כו/&gt;
===פרק כו===
לְדָוִד, שָׁפְטֵנִי יְיָ, כִּי אֲנִי בְּתֻמִּי הָלַכְתִּי, וּבַייָ בָּטַחְתִּי לֹא אֶמְעָד׃ בְּחָנֵנִי יְיָ וְנַסֵּנִי, צָרְפָה כִלְיוֹתַי וְלִבִּי׃ כִּי חַסְדְּךָ לְנֶגֶד עֵינָי, וְהִתְהַלַּכְתִּי בַּאֲמִתֶּךָ׃ לֹא יָשַׁבְתִּי עִם מְתֵי שָׁוְא, וְעִם נַעֲלָמִים לֹא אָבוֹא׃ שָׂנֵאתִי קְהַל מְרֵעִים, וְעִם רְשָׁעִים לֹא אֵשֵׁב׃ אֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי, וַאֲסֹבְבָה אֶת מִזְבַּחֲךָ יְיָ׃ לַשְׁמִעַ בְּקוֹל תּוֹדָה, וּלְסַפֵּר כָּל נִפְלְאוֹתֶיךָ׃ יְיָ אָהַבְתִּי מְעוֹן בֵּיתֶךָ, וּמְקוֹם מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ׃ אַל תֶּאֱסֹף עִם חַטָּאִים נַפְשִׁי, וְעִם אַנְשֵׁי דָמִים חַיָּי׃ אֲשֶׁר בִּידֵיהֶם זִמָּה, וִימִינָם מָלְאָה שֹּׁחַד׃ וַאֲנִי בְּתֻמִּי אֵלֵךְ, פְּדֵנִי וְחָנֵּנִי׃ רַגְלִי עָמְדָה בְמִישׁוֹר, בְּמַקְהֵלִים אֲבָרֵךְ יְיָ׃&lt;קטע סוף=פרק כו/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק כז/&gt;

===פרק כז===
לְדָוִד,  יְיָ אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא, יְיָ מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד׃ בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי, צָרַי וְאֹיְבַי לִי, הֵמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָלוּ׃ אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא יִירָא לִבִּי, אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ׃ אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת יְיָ, אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ, שִׁבְתִּי בְּבֵית יְיָ כָּל יְמֵי חַיַּי, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְיָ וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ׃ כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה, יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ, בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי׃ וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי עַל אֹיְבַי סְבִיבוֹתַי, וְאֶזְבְּחָה בְאָהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה, אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה לַייָ׃ שְׁמַע יְיָ קוֹלִי אֶקְרָא, וְחָנֵּנִי וַעֲנֵנִי׃ לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי, אֶת פָּנֶיךָ יְיָ אֲבַקֵּשׁ׃ אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי, אַל תַּט בְּאַף עַבְדֶּךָ; עֶזְרָתִי הָיִיתָ, אַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי, אֱלֹהֵי יִשְׁעִי׃ כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי, וַייָ יַאַסְפֵנִי׃ הוֹרֵנִי יְיָ דַּרְכֶּךָ, וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר, לְמַעַן שׁוֹרְרָי׃ אַל תִּתְּנֵנִי בְּנֶפֶשׁ צָרָי, כִּי קָמוּ בִי עֵדֵי שֶׁקֶר וִיפֵחַ חָמָס׃ לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב יְיָ בְּאֶרֶץ חַיִּים׃ קַוֵּה אֶל יְיָ, חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ, וְקַוֵּה אֶל יְיָ׃&lt;קטע סוף=פרק כז/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק כח/&gt;

===פרק כח===
לְדָוִד, אֵלֶיךָ יְיָ אֶקְרָא, צוּרִי אַל תֶּחֱרַשׁ מִמֶּנִּי, פֶּן תֶּחֱשֶׁה מִמֶּנִּי, וְנִמְשַׁלְתִּי עִם יוֹרְדֵי בוֹר׃ שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי בְּשַׁוְּעִי אֵלֶיךָ, בְּנָשְׂאִי יָדַי אֶל דְּבִיר קָדְשֶׁךָ׃ אַל תִּמְשְׁכֵנִי עִם רְשָׁעִים וְעִם פֹּעֲלֵי אָוֶן, דֹּבְרֵי שָׁלוֹם עִם רֵעֵיהֶם, וְרָעָה בִּלְבָבָם׃ תֶּן לָהֶם כְּפָעֳלָם וּכְרֹעַ מַעַלְלֵיהֶם, כְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם תֵּן לָהֶם, הָשֵׁב גְּמוּלָם לָהֶם׃ כִּי לֹא יָבִינוּ אֶל פְּעֻלֹּת יְיָ וְאֶל מַעֲשֵׂה יָדָיו, יֶהֶרְסֵם וְלֹא יִבְנֵם׃ בָּרוּךְ יְיָ, כִּי שָׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנָי׃ יְיָ עֻזִּי וּמָגִנִּי, בּוֹ בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי; וַיַּעֲלֹז לִבִּי, וּמִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ׃ יְיָ עֹז לָמוֹ, וּמָעוֹז יְשׁוּעוֹת מְשִׁיחוֹ הוּא׃ הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ, וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ, וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם׃&lt;קטע סוף=פרק כח/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק כט/&gt;

===פרק כט===
מִזְמוֹר לְדָוִד, הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ׃ קוֹל יְיָ עַל הַמָּיִם, אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, יְיָ עַל מַיִם רַבִּים׃ קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ, קוֹל יְיָ בֶּהָדָר׃ קוֹל יְיָ שֹׁבֵר אֲרָזִים, וַיְשַׁבֵּר יְיָ אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן׃ וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל, לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים׃ קוֹל יְיָ חֹצֵב | לַהֲבוֹת אֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּר, יָחִיל יְיָ מִדְבַּר קָדֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת, וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד׃ יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב, וַיֵּשֶׁב יְיָ מֶלֶךְ לְעוֹלָם׃ יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃&lt;קטע סוף=פרק כט/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ל/&gt;

===פרק ל===
מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד׃ אֲרוֹמִמְךָ יְיָ כִּי דִלִּיתָנִי, וְלֹא שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי׃ יְיָ אֱלֹהָי, שִׁוַּעְתִּי אֵלֶיךָ וַתִּרְפָּאֵנִי׃ יְיָ הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי, חִיִּיתַנִי מִיָּרְדִי בוֹר׃ זַמְּרוּ לַייָ חֲסִידָיו, וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ׃ כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ, חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ, בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי, וְלַבֹּקֶר רִנָּה׃ וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְשַׁלְוִי, בַּל אֶמּוֹט לְעוֹלָם׃ יְיָ, בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַדְתָּה לְהַרְרִי עֹז, הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ, הָיִיתִי נִבְהָל׃ אֵלֶיךָ יְיָ אֶקְרָא, וְאֶל אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן׃ מַה בֶּצַע בְּדָמִי, בְּרִדְתִּי אֶל שָׁחַת, הֲיוֹדְךָ עָפָר, הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ׃ שְׁמַע יְיָ וְחָנֵּנִי, יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לִי׃ הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי, פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה׃ לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם, יְיָ אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ׃&lt;קטע סוף=פרק ל/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק לא/&gt;

===פרק לא===
לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד׃ בְּךָ יְיָ חָסִיתִי, אַל אֵבוֹשָׁה לְעוֹלָם, בְּצִדְקָתְךָ פַלְּטֵנִי׃ הַטֵּה אֵלַי אָזְנְךָ, מְהֵרָה הַצִּילֵנִי, הֱיֵה לִי לְצוּר מָעוֹז לְבֵית מְצוּדוֹת, לְהוֹשִׁיעֵנִי׃ כִּי סַלְעִי וּמְצוּדָתִי אָתָּה, וּלְמַעַן שִׁמְךָ תַּנְחֵנִי וּתְנַהֲלֵנִי׃ תּוֹצִיאֵנִי מֵרֶשֶׁת זוּ טָמְנוּ לִי, כִּי אַתָּה מָעוּזִּי׃ בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי, פָּדִיתָ אוֹתִי יְיָ | אֵל אֱמֶת׃ שָׂנֵאתִי הַשֹּׁמְרִים הַבְלֵי שָׁוְא, וַאֲנִי אֶל יְיָ בָּטָחְתִּי׃ אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה בְּחַסְדֶּךָ, אֲשֶׁר רָאִיתָ אֶת עָנְיִי, יָדַעְתָּ בְּצָרוֹת נַפְשִׁי׃ וְלֹא הִסְגַּרְתַּנִי בְּיַד אוֹיֵב, הֶעֱמַדְתָּ בַמֶּרְחָב רַגְלָי׃ חָנֵּנִי יְיָ כִּי צַר לִי, עָשְׁשָׁה בְכַעַס עֵינִי, נַפְשִׁי וּבִטְנִי׃ כִּי כָלוּ בְיָגוֹן חַיַּי וּשְׁנוֹתַי בַּאֲנָחָה, כָּשַׁל בַּעֲוֹנִי כֹחִי | וַעֲצָמַי עָשֵׁשׁוּ׃ מִכָּל צֹרְרַי הָיִיתִי חֶרְפָּה, וְלִשְׁכֵנַי מְאֹד, וּפַחַד לִמְיֻדָּעָי; רֹאַי בַּחוּץ נָדְדוּ מִמֶּנִּי׃ נִשְׁכַּחְתִּי כְּמֵת מִלֵּב, הָיִיתִי כִּכְלִי אֹבֵד׃ כִּי שָׁמַעְתִּי דִּבַּת רַבִּים, מָגוֹר מִסָּבִיב; בְּהִוָּסְדָם יַחַד עָלַי, לָקַחַת נַפְשִׁי זָמָמוּ׃ וַאֲנִי עָלֶיךָ בָטַחְתִּי, יְיָ, אָמַרְתִּי אֱלֹהַי אָתָּה׃ בְּיָדְךָ עִתֹּתָי, הַצִּילֵנִי מִיַּד אוֹיְבַי וּמֵרֹדְפָי׃ הָאִירָה פָנֶיךָ עַל עַבְדֶּךָ, הוֹשִׁיעֵנִי בְחַסְדֶּךָ׃ יְיָ אַל אֵבוֹשָׁה כִּי קְרָאתִיךָ, יֵבֹשׁוּ רְשָׁעִים יִדְּמוּ לִשְׁאוֹל׃ תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר, הַדֹּבְרוֹת עַל צַדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז׃ מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ, פָּעַלְתָּ לַחֹסִים בָּךְ נֶגֶד בְּנֵי אָדָם׃ תַּסְתִּירֵם בְּסֵתֶר פָּנֶיךָ מֵרֻכְסֵי אִישׁ, תִּצְפְּנֵם בְּסֻכָּה מֵרִיב לְשֹׁנוֹת׃ בָּרוּךְ יְיָ, כִּי הִפְלִיא חַסְדּוֹ לִי בְּעִיר מָצוֹר׃ וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְחָפְזִי, נִגְרַזְתִּי מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ, אָכֵן שָׁמַעְתָּ קוֹל תַּחֲנוּנַי בְּשַׁוְּעִי אֵלֶיךָ׃ אֶהֱבוּ אֶת יְיָ כָּל חֲסִידָיו, אֱמוּנִים נֹצֵר יְיָ, וּמְשַׁלֵּם עַל יֶתֶר עֹשֵׂה גַאֲוָה׃ חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם, כָּל הַמְיַחֲלִים לַייָ׃&lt;קטע סוף=פרק לא/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק לב/&gt;

===פרק לב===
לְדָוִד מַשְׂכִּיל, אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע, כְּסוּי חֲטָאָה׃ אַשְׁרֵי אָדָם לֹא יַחְשֹׁב יְיָ לוֹ עָוֹן, וְאֵין בְּרוּחוֹ רְמִיָּה׃ כִּי הֶחֱרַשְׁתִּי בָּלוּ עֲצָמָי, בְּשַׁאֲגָתִי כָּל הַיּוֹם׃ כִּי יוֹמָם וָלַיְלָה תִּכְבַּד עָלַי יָדֶךָ, נֶהְפַּךְ לְשַׁדִּי בְּחַרְבֹנֵי קַיִץ סֶלָה׃ חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ וַעֲוֹנִי לֹא כִסִּיתִי, אָמַרְתִּי אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לַייָ, וְאַתָּה נָשָׂאתָ עֲוֹן חַטָּאתִי סֶלָה׃ עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא, רַק לְשֵׁטֶף מַיִם רַבִּים אֵלָיו לֹא יַגִּיעוּ׃ אַתָּה סֵתֶר לִי מִצַּר תִּצְּרֵנִי, רָנֵּי פַלֵּט תְּסוֹבְבֵנִי סֶלָה׃ אַשְׂכִּילְךָ וְאוֹרְךָ בְּדֶרֶךְ זוּ תֵלֵךְ, אִיעֲצָה עָלֶיךָ עֵינִי׃ אַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין, בְּמֶתֶג וָרֶסֶן עֶדְיוֹ לִבְלוֹם, בַּל קְרֹב אֵלֶיךָ׃ רַבִּים מַכְאוֹבִים לָרָשָׁע, וְהַבּוֹטֵחַ בַּייָ חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ׃ שִׂמְחוּ בַייָ וְגִילוּ צַדִּיקִים, וְהַרְנִינוּ כָּל יִשְׁרֵי לֵב׃ &lt;קטע סוף=פרק לב/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק לג/&gt;

===פרק לג===
רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּייָ, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה׃ הוֹדוּ לַייָ בְּכִנּוֹר, בְּנֵבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ׃ שִׁירוּ לוֹ שִׁיר חָדָשׁ, הֵיטִיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָה׃ כִּי יָשָׁר דְּבַר יְיָ, וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה׃ אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חֶסֶד יְיָ מָלְאָה הָאָרֶץ׃ בִּדְבַר יְיָ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ, וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם׃ כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם, נֹתֵן בְּאוֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹת׃ יִירְאוּ מֵיְיָ כָּל הָאָרֶץ, מִמֶּנּוּ יָגוּרוּ כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל׃ כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי, הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד׃ יְיָ הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם, הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים׃ עֲצַת יְיָ לְעוֹלָם תַּעֲמֹד, מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר׃ אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהָיו, הָעָם בָּחַר לְנַחֲלָה לוֹ׃ מִשָּׁמַיִם הִבִּיט יְיָ, רָאָה אֶת כָּל בְּנֵי הָאָדָם׃ מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּיחַ אֶל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ׃ הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם, הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם׃ אֵין הַמֶּלֶךְ נוֹשָׁע בְּרָב חָיִל, גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרָב כֹּחַ׃ שֶׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה, וּבְרֹב חֵילוֹ לֹא יְמַלֵּט׃ הִנֵּה עֵין יְיָ אֶל יְרֵאָיו, לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ׃ לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשָׁם, וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב׃ נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַייָ, עֶזְרֵנוּ וּמָגִנֵּנוּ הוּא׃ כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ, כִּי בְשֵׁם קָדְשׁוֹ בָטָחְנוּ׃ יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ׃&lt;קטע סוף=פרק לג/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק לד/&gt;
===פרק לד===
לְדָוִד, בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ לִפְנֵי אֲבִימֶלֶךְ, וַיְגָרְשֵׁהוּ וַיֵּלַךְ׃ אֲבָרְכָה אֶת יְיָ בְּכָל עֵת, תָּמִיד תְּהִלָּתוֹ בְּפִי׃ בַּייָ תִּתְהַלֵּל נַפְשִׁי, יִשְׁמְעוּ עֲנָוִים וְיִשְׂמָחוּ׃ גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃ דָּרַשְׁתִּי אֶת יְיָ וְעָנָנִי, וּמִכָּל מְגוּרוֹתַי הִצִּילָנִי׃ הִבִּיטוּ אֵלָיו וְנָהָרוּ, וּפְנֵיהֶם אַל יֶחְפָּרוּ׃ זֶה עָנִי קָרָא וַייָ שָׁמֵעַ, וּמִכָּל צָרוֹתָיו הוֹשִׁיעוֹ׃ חֹנֶה מַלְאַךְ יְיָ סָבִיב לִירֵאָיו, וַיְחַלְּצֵם׃ טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב יְיָ, אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר יֶחֱסֶה בּוֹ׃ יְראוּ אֶת יְיָ קְדֹשָׁיו, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו׃ כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ, וְדֹרְשֵׁי יְיָ לֹא יַחְסְרוּ כָל טוֹב׃ לְכוּ בָנִים שִׁמְעוּ לִי, יִרְאַת יְיָ אֲלַמֶּדְכֶם׃ מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב׃ נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע, וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה׃ סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב, בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ׃ עֵינֵי יְיָ אֶל צַדִּיקִים, וְאָזְנָיו אֶל שַׁוְעָתָם׃ פְּנֵי יְיָ בְּעֹשֵׂי רָע, לְהַכְרִית מֵאֶרֶץ זִכְרָם׃ צָעֲקוּ וַייָ שָׁמֵעַ, וּמִכָּל צָרוֹתָם הִצִּילָם׃ קָרוֹב יְיָ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב, וְאֶת דַּכְּאֵי רוּחַ יוֹשִׁיעַ׃ רַבּוֹת רָעוֹת צַדִּיק, וּמִכֻּלָּם יַצִּילֶנּוּ יְיָ׃ שֹׁמֵר כָּל עַצְמוֹתָיו, אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נִשְׁבָּרָה׃ תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה, וְשֹׂנְאֵי צַדִּיק יֶאְשָׁמוּ׃ פֹּדֶה יְיָ נֶפֶשׁ עֲבָדָיו, וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחֹסִים בּוֹ׃&lt;קטע סוף=פרק לד/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק לה/&gt;
===פרק לה===
לְדָוִד,  רִיבָה יְיָ אֶת יְרִיבַי, לְחַם אֶת לֹחֲמָי׃ הַחֲזֵק מָגֵן וְצִנָּה, וְקוּמָה בְּעֶזְרָתִי׃ וְהָרֵק חֲנִית וּסְגֹר לִקְרַאת רֹדְפָי, אֱמֹר לְנַפְשִׁי יְשֻׁעָתֵךְ אָנִי׃ יֵבֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי, יִסֹּגוּ אָחוֹר וְיַחְפְּרוּ חֹשְׁבֵי רָעָתִי׃ יִהְיוּ כְּמֹץ לִפְנֵי רוּחַ, וּמַלְאַךְ יְיָ דּוֹחֶה׃ יְהִי דַרְכָּם חֹשֶׁךְ וַחֲלַקְלַקֹּת, וּמַלְאַךְ יְיָ רֹדְפָם׃ כִּי חִנָּם טָמְנוּ לִי שַׁחַת רִשְׁתָּם, חִנָּם חָפְרוּ לְנַפְשִׁי׃ תְּבוֹאֵהוּ שׁוֹאָה לֹא יֵדָע, וְרִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר טָמַן תִּלְכְּדוֹ, בְּשׁוֹאָה יִפָּל בָּהּ׃ וְנַפְשִׁי תָּגִיל בַּייָ, תָּשִׂישׂ בִּישׁוּעָתוֹ׃ כָּ‍ל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה, יְיָ מִי כָמוֹךָ, מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ, וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ׃ יְקוּמוּן עֵדֵי חָמָס, אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתִּי יִשְׁאָלוּנִי׃ יְשַׁלְּמוּנִי רָעָה תַּחַת טוֹבָה, שְׁכוֹל לְנַפְשִׁי׃ וַאֲנִי בַּחֲלוֹתָם לְבוּשִׁי שָׂק, עִנֵּיתִי בַצּוֹם נַפְשִׁי, וּתְפִלָּתִי עַל חֵיקִי תָשׁוּב׃ כְּרֵעַ כְּאָח לִי הִתְהַלָּכְתִּי, כַּאֲבֶל אֵם קֹדֵר שַׁחוֹתִי׃ וּבְצַלְעִי שָׂמְחוּ וְנֶאֱסָפוּ, נֶאֶסְפוּ עָלַי נֵכִים וְלֹא יָדַעְתִּי, קָרְעוּ וְלֹא דָמּוּ׃ בְּחַנְפֵי לַעֲגֵי מָעוֹג, חָרֹק עָלַי שִׁנֵּימוֹ׃ אֲדֹנָי כַּמָּה תִרְאֶה, הָשִׁיבָה נַפְשִׁי מִשֹּׁאֵיהֶם, מִכְּפִירִים יְחִידָתִי׃ אוֹדְךָ בְּקָהָל רָב, בְּעַם עָצוּם אֲהַלְלֶךָּ׃ אַל יִשְׂמְחוּ לִי אֹיְבַי שֶׁקֶר, שֹׂנְאַי חִנָּם יִקְרְצוּ עָיִן׃ כִּי לֹא שָׁלוֹם יְדַבֵּרוּ, וְעַל רִגְעֵי אֶרֶץ דִּבְרֵי מִרְמוֹת יַחֲשֹׁבוּן׃ וַיַּרְחִיבוּ עָלַי פִּיהֶם, אָמְרוּ הֶאָח הֶאָח, רָאֲתָה עֵינֵנוּ׃ רָאִיתָה יְיָ אַל תֶּחֱרַשׁ, אֲדֹנָי אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי׃ הָעִירָה וְהָקִיצָה לְמִשְׁפָּטִי, אֱלֹהַי וַאדֹנָי לְרִיבִי׃ שָׁפְטֵנִי כְצִדְקְךָ יְיָ אֱלֹהָי, וְאַל יִשְׂמְחוּ לִי׃ אַל יֹאמְרוּ בְלִבָּם הֶאָח נַפְשֵׁנוּ, אַל יֹאמְרוּ בִּלַּעֲנוּהוּ׃ יֵבֹשׁוּ וְיַחְפְּרוּ יַחְדָּו שְׂמֵחֵי רָעָתִי, יִלְבְּשׁוּ בֹשֶׁת וּכְלִמָּה הַמַּגְדִּילִים עָלָי׃ יָרֹנּוּ וְיִשְׂמְחוּ חֲפֵצֵי צִדְקִי, וְיֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל יְיָ, הֶחָפֵץ שְׁלוֹם עַבְדּוֹ׃ וּלְשׁוֹנִי תֶּהְגֶּה צִדְקֶךָ, כָּל הַיּוֹם תְּהִלָּתֶךָ׃&lt;קטע סוף=פרק לה/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק לו/&gt;
===פרק לו===
לַמְנַצֵּחַ לְעֶבֶד יְיָ לְדָוִד׃ נְאֻם פֶּשַׁע לָרָשָׁע בְּקֶרֶב לִבִּי, אֵין פַּחַד אֱלֹהִים לְנֶגֶד עֵינָיו׃ כִּי הֶחֱלִיק אֵלָיו בְּעֵינָיו, לִמְצֹא עֲוֹנוֹ לִשְׂנֹא׃ דִּבְרֵי פִיו אָוֶן וּמִרְמָה, חָדַל לְהַשְׂכִּיל לְהֵיטִיב׃ אָוֶן יַחְשֹׁב עַל מִשְׁכָּבוֹ, יִתְיַצֵּב עַל דֶּרֶךְ לֹא טוֹב, רָע לֹא יִמְאָס׃ יְיָ בְּהַשָּׁמַיִם חַסְדֶּךָ, אֱמוּנָתְךָ עַד שְׁחָקִים׃ צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל, מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה, אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ, יְיָ׃ מַה יָּקָר חַסְדְּךָ, אֱלֹהִים, וּבְנֵי אָדָם בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן׃ יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ, וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם׃ כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים, בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר׃ מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ, וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב׃ אַל תְּבוֹאֵנִי רֶגֶל גַּאֲוָה, וְיַד רְשָׁעִים אַל תְּנִדֵנִי׃ שָׁם נָפְלוּ פֹּעֲלֵי אָוֶן, דֹּחוּ וְלֹא יָכְלוּ קוּם׃&lt;קטע סוף=פרק לו/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק לז/&gt;

===פרק לז===
לְדָוִד אַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים, אַל תְּקַנֵּא בְּעֹשֵׂי עַוְלָה׃ כִּי כֶחָצִיר מְהֵרָה יִמָּלוּ, וּכְיֶרֶק דֶּשֶׁא יִבּוֹלוּן׃ בְּטַח בַּייָ וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה׃ וְהִתְעַנַּג עַל יְיָ, וְיִתֶּן לְךָ מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָ׃ גּוֹל עַל יְיָ דַּרְכֶּךָ, וּבְטַח עָלָיו וְהוּא יַעֲשֶׂה׃ וְהוֹצִיא כָאוֹר צִדְקֶךָ, וּמִשְׁפָּטֶךָ כַּצָּהֳרָיִם׃ דּוֹם לַייָ וְהִתְחוֹלֵל לוֹ, אַל תִּתְחַר בְּמַצְלִיחַ דַּרְכּוֹ, בְּאִישׁ עֹשֶׂה מְזִמּוֹת׃ הֶרֶף מֵאַף וַעֲזֹב חֵמָה, אַל תִּתְחַר אַךְ לְהָרֵעַ׃ כִּי מְרֵעִים יִכָּרֵתוּן, וְקֹוֵי יְיָ הֵמָּה יִירְשׁוּ אָרֶץ׃ וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע, וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ׃ וַעֲנָוִים יִירְשׁוּ אָרֶץ, וְהִתְעַנְּגוּ עַל רֹב שָׁלוֹם׃ זֹמֵם רָשָׁע לַצַּדִּיק, וְחֹרֵק עָלָיו שִׁנָּיו׃ אֲדֹנָי יִשְׂחַק לוֹ, כִּי רָאָה כִּי יָבֹא יוֹמוֹ׃ חֶרֶב פָּתְחוּ רְשָׁעִים וְדָרְכוּ קַשְׁתָּם, לְהַפִּיל עָנִי וְאֶבְיוֹן, לִטְבוֹחַ יִשְׁרֵי דָרֶךְ׃ חַרְבָּם תָּבוֹא בְלִבָּם, וְקַשְּׁתוֹתָם תִּשָּׁבַרְנָה׃ טוֹב מְעַט לַצַּדִּיק, מֵהֲמוֹן רְשָׁעִים רַבִּים׃ כִּי זְרוֹעוֹת רְשָׁעִים תִּשָּׁבַרְנָה, וְסוֹמֵךְ צַדִּיקִים יְיָ׃ יוֹדֵעַ יְיָ יְמֵי תְמִימִם, וְנַחֲלָתָם לְעוֹלָם תִּהְיֶה׃ לֹא יֵבֹשׁוּ בְּעֵת רָעָה, וּבִימֵי רְעָבוֹן יִשְׂבָּעוּ׃ כִּי רְשָׁעִים יֹאבֵדוּ, וְאֹיְבֵי יְיָ כִּיקַר כָּרִים, כָּלוּ בֶעָשָׁן כָּלוּ׃ לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם, וְצַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן׃ כִּי מְבֹרָכָיו יִירְשׁוּ אָרֶץ, וּמְקֻלָּלָיו יִכָּרֵתוּ׃ מֵיְיָ מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ, וְדַרְכּוֹ יֶחְפָּץ׃ כִּי יִפֹּל לֹא יוּטָל, כִּי יְיָ סוֹמֵךְ יָדוֹ׃ נַעַר הָיִיתִי גַּם זָקַנְתִּי, וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב, וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָחֶם׃ כָּל הַיּוֹם חוֹנֵן וּמַלְוֶה, וְזַרְעוֹ לִבְרָכָה׃ סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב, וּשְׁכֹן לְעוֹלָם׃ כִּי יְיָ אֹהֵב מִשְׁפָּט, וְלֹא יַעֲזֹב אֶת חֲסִידָיו, לְעוֹלָם נִשְׁמָרוּ; וְזֶרַע רְשָׁעִים נִכְרָת׃ צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ, וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ׃ פִּי צַדִּיק יֶהְגֶּה חָכְמָה, וּלְשׁוֹנוֹ תְּדַבֵּר מִשְׁפָּט׃ תּוֹרַת אֱלֹהָיו בְּלִבּוֹ, לֹא תִמְעַד אֲשֻׁרָיו׃ צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק, וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ׃ יְיָ לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ, וְלֹא יַרְשִׁיעֶנּוּ בְּהִשָּׁפְטוֹ׃ קַוֵּה אֶל יְיָ וּשְׁמֹר דַּרְכּוֹ, וִירוֹמִמְךָ לָרֶשֶׁת אָרֶץ, בְּהִכָּרֵת רְשָׁעִים תִּרְאֶה׃ רָאִיתִי רָשָׁע עָרִיץ, וּמִתְעָרֶה כְּאֶזְרָח רַעֲנָן׃ וַיַּעֲבֹר וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ, וָאֲבַקְשֵׁהוּ וְלֹא נִמְצָא׃ שְׁמָר תָּם וּרְאֵה יָשָׁר, כִּי אַחֲרִית לְאִישׁ שָׁלוֹם׃ וּפֹשְׁעִים נִשְׁמְדוּ יַחְדָּו, אַחֲרִית רְשָׁעִים נִכְרָתָה׃ וּתְשׁוּעַת צַדִּיקִים מֵיְיָ, מָעוּזָּם בְּעֵת צָרָה׃ וַיַּעְזְרֵם יְיָ וַיְפַלְּטֵם, יְפַלְּטֵם מֵרְשָׁעִים וְיוֹשִׁיעֵם, כִּי חָסוּ בוֹ׃&lt;קטע סוף=פרק לז/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק לח/&gt;

===פרק לח===
מִזְמוֹר לְדָוִד לְהַזְכִּיר׃ יְיָ אַל בְּקֶצְפְּךָ תוֹכִיחֵנִי, וּבַחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי׃ כִּי חִצֶּיךָ נִחֲתוּ בִי, וַתִּנְחַת עָלַי יָדֶךָ׃ אֵין מְתֹם בִּבְשָׂרִי מִפְּנֵי זַעְמֶךָ, אֵין שָׁלוֹם בַּעֲצָמַי מִפְּנֵי חַטָּאתִי׃ כִּי עֲוֹנֹתַי עָבְרוּ רֹאשִׁי, כְּמַשָּׂא כָבֵד יִכְבְּדוּ מִמֶּנִּי׃ הִבְאִישׁוּ נָמַקּוּ חַבּוּרֹתָי, מִפְּנֵי אִוַּלְתִּי׃ נַעֲוֵיתִי שַׁחֹתִי עַד מְאֹד, כָּל הַיּוֹם קֹדֵר הִלָּכְתִּי׃ כִּי כְסָלַי מָלְאוּ נִקְלֶה, וְאֵין מְתֹם בִּבְשָׂרִי׃ נְפוּגוֹתִי וְנִדְכֵּיתִי עַד מְאֹד, שָׁאַגְתִּי מִנַּהֲמַת לִבִּי׃ אֲדֹנָי נֶגְדְּךָ כָל תַּאֲוָתִי, וְאַנְחָתִי מִמְּךָ לֹא נִסְתָּרָה׃ לִבִּי סְחַרְחַר עֲזָבַנִי כֹחִי, וְאוֹר עֵינַי גַּם הֵם אֵין אִתִּי׃ אֹהֲבַי וְרֵעַי מִנֶּגֶד נִגְעִי יַעֲמֹדוּ, וּקְרוֹבַי מֵרָחֹק עָמָדוּ׃ וַיְנַקְשׁוּ מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי, וְדֹרְשֵׁי רָעָתִי דִּבְּרוּ הַוּוֹת, וּמִרְמוֹת כָּל הַיּוֹם יֶהְגּוּ׃ וַאֲנִי כְחֵרֵשׁ לֹא אֶשְׁמָע, וּכְאִלֵּם לֹא יִפְתַּח פִּיו׃ וָאֱהִי כְּאִישׁ אֲשֶׁר לֹא שֹׁמֵעַ, וְאֵין בְּפִיו תּוֹכָחוֹת׃ כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָלְתִּי, אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהָי׃ כִּי אָמַרְתִּי פֶּן יִשְׂמְחוּ לִי, בְּמוֹט רַגְלִי עָלַי הִגְדִּילוּ׃ כִּי אֲנִי לְצֶלַע נָכוֹן, וּמַכְאוֹבִי נֶגְדִּי תָמִיד׃ כִּי עֲוֹנִי אַגִּיד, אֶדְאַג מֵחַטָּאתִי׃ וְאֹיְבַי חַיִּים עָצֵמוּ, וְרַבּוּ שֹׂנְאַי שָׁקֶר׃ וּמְשַׁלְּמֵי רָעָה תַּחַת טוֹבָה, יִשְׂטְנוּנִי תַּחַת רָדְפִי טוֹב׃ אַל תַּעַזְבֵנִי יְיָ, אֱלֹהַי אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי׃ חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי, אֲדֹנָי תְּשׁוּעָתִי׃&lt;קטע סוף=פרק לח/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק לט/&gt;
===פרק לט===
לַמְנַצֵּחַ לִידוּתוּן, מִזְמוֹר לְדָוִד׃ אָמַרְתִּי אֶשְׁמְרָה דְרָכַי מֵחֲטוֹא בִלְשׁוֹנִי, אֶשְׁמְרָה לְפִי מַחְסוֹם בְּעֹד רָשָׁע לְנֶגְדִּי׃ נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה, הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב, וּכְאֵבִי נֶעְכָּר׃ חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי, בַּהֲגִיגִי תִבְעַר אֵשׁ, דִּבַּרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי׃ הוֹדִיעֵנִי יְיָ קִצִּי, וּמִדַּת יָמַי מַה הִיא, אֵדְעָה מֶה חָדֵל אָנִי׃ הִנֵּה טְפָחוֹת נָתַתָּה יָמַי, וְחֶלְדִּי כְאַיִן נֶגְדֶּךָ, אַךְ כָּל הֶבֶל כָּל אָדָם נִצָּב סֶלָה׃ אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ, אַךְ הֶבֶל יֶהֱמָיוּן, יִצְבֹּר וְלֹא יֵדַע מִי אֹסְפָם׃ וְעַתָּה מַה קִּוִּיתִי אֲדֹנָי, תּוֹחַלְתִּי לְךָ הִיא׃ מִכָּל פְּשָׁעַי הַצִּילֵנִי, חֶרְפַּת נָבָל אַל תְּשִׂימֵנִי׃ נֶאֱלַמְתִּי לֹא אֶפְתַּח פִּי, כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ׃ הָסֵר מֵעָלַי נִגְעֶךָ, מִתִּגְרַת יָדְךָ אֲנִי כָלִיתִי׃ בְּתוֹכָחוֹת עַל עָוֹן יִסַּרְתָּ אִישׁ, וַתֶּמֶס כָּעָשׁ חֲמוּדוֹ, אַךְ הֶבֶל כָּל אָדָם סֶלָה׃ שִׁמְעָה תְפִלָּתִי יְיָ וְשַׁוְעָתִי הַאֲזִינָה, אֶל דִּמְעָתִי אַל תֶּחֱרַשׁ; כִּי גֵר אָנֹכִי עִמָּךְ, תּוֹשָׁב כְּכָל אֲבוֹתָי׃ הָשַׁע מִמֶּנִּי וְאַבְלִיגָה, בְּטֶרֶם אֵלֵךְ וְאֵינֶנִּי׃&lt;קטע סוף=פרק לט/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק מ/&gt;

===פרק מ===
לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר׃ קַוֹה קִוִּיתִי יְיָ, וַיֵּט אֵלַי וַיִּשְׁמַע שַׁוְעָתִי׃ וַיַּעֲלֵנִי מִבּוֹר שָׁאוֹן, מִטִּיט הַיָּוֵן, וַיָּקֶם עַל סֶלַע רַגְלַי, כּוֹנֵן אֲשֻׁרָי׃ וַיִּתֵּן בְּפִי שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּה לֵאלֹהֵינוּ, יִרְאוּ רַבִּים וְיִירָאוּ, וְיִבְטְחוּ בַּייָ׃ אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר שָׂם יְיָ מִבְטַחוֹ, וְלֹא פָנָה אֶל רְהָבִים וְשָׂטֵי כָזָב׃ רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה יְיָ אֱלֹהַי, נִפְלְאֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבֹתֶיךָ אֵלֵינוּ; אֵין עֲרֹךְ אֵלֶיךָ אַגִּידָה וַאֲדַבֵּרָה, עָצְמוּ מִסַּפֵּר׃ זֶבַח וּמִנְחָה לֹא חָפַצְתָּ, אָזְנַיִם כָּרִיתָ לִּי, עוֹלָה וַחֲטָאָה לֹא שָׁאָלְתָּ׃ אָז אָמַרְתִּי הִנֵּה בָאתִי, בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלָי׃ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אֱלֹהַי חָפָצְתִּי, וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי׃ בִּשַּׂרְתִּי צֶדֶק בְּקָהָל רָב, הִנֵּה שְׂפָתַי לֹא אֶכְלָא, יְיָ אַתָּה יָדָעְתָּ׃ צִדְקָתְךָ לֹא כִסִּיתִי בְּתוֹךְ לִבִּי, אֱמוּנָתְךָ וּתְשׁוּעָתְךָ אָמָרְתִּי, לֹא כִחַדְתִּי חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ לְקָהָל רָב׃ אַתָּה יְיָ לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ מִמֶּנִּי, חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרוּנִי׃ כִּי אָפְפוּ עָלַי רָעוֹת עַד אֵין מִסְפָּר, הִשִּׂיגוּנִי עֲוֹנֹתַי וְלֹא יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת, עָצְמוּ מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשִׁי וְלִבִּי עֲזָבָנִי׃ רְצֵה יְיָ לְהַצִּילֵנִי, יְיָ לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה׃ יֵבֹשׁוּ וְיַחְפְּרוּ יַחַד מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי לִסְפּוֹתָהּ, יִסֹּגוּ אָחוֹר וְיִכָּלְמוּ חֲפֵצֵי רָעָתִי׃ יָשֹׁמּוּ עַל עֵקֶב בָּשְׁתָּם, הָאֹמְרִים לִי הֶאָח הֶאָח׃ יָשִׂישׂוּ וְיִשְׂמְחוּ בְּךָ כָּל מְבַקְשֶׁיךָ, יֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל יְיָ | אֹהֲבֵי תְּשׁוּעָתֶךָ׃ וַאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן, אֲדֹנָי יַחֲשָׁב לִי, עֶזְרָתִי וּמְפַלְטִי אַתָּה, אֱלֹהַי אַל תְּאַחַר׃&lt;קטע סוף=פרק מ/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק מא/&gt;

===פרק מא===
לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד׃ אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל, בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ יְיָ׃ יְיָ יִשְׁמְרֵהוּ וִיחַיֵּהוּ וְאֻשַּׁר בָּאָרֶץ, וְאַל תִּתְּנֵהוּ בְּנֶפֶשׁ אֹיְבָיו׃ יְיָ יִסְעָדֶנּוּ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי, כָּל מִשְׁכָּבוֹ הָפַכְתָּ בְחָלְיוֹ׃ אֲנִי אָמַרְתִּי יְיָ חָנֵּנִי, רְפָאָה נַפְשִׁי כִּי חָטָאתִי לָךְ׃ אוֹיְבַי יֹאמְרוּ רַע לִי, מָתַי יָמוּת וְאָבַד שְׁמוֹ׃ וְאִם בָּא לִרְאוֹת שָׁוְא יְדַבֵּר, לִבּוֹ יִקְבָּץ אָוֶן לוֹ, יֵצֵא לַחוּץ יְדַבֵּר׃ יַחַד עָלַי יִתְלַחֲשׁוּ כָּל שֹׂנְאָי, עָלַי יַחְשְׁבוּ רָעָה לִי׃ דְּבַר בְּלִיַּעַל יָצוּק בּוֹ, וַאֲשֶׁר שָׁכַב לֹא יוֹסִיף לָקוּם׃ גַּם אִישׁ שְׁלוֹמִי אֲשֶׁר בָּטַחְתִּי בוֹ, אוֹכֵל לַחְמִי הִגְדִּיל עָלַי עָקֵב׃ וְאַתָּה יְיָ חָנֵּנִי וַהֲקִימֵנִי, וַאֲשַׁלְּמָה לָהֶם׃ בְּזֹאת יָדַעְתִּי כִּי חָפַצְתָּ בִּי, כִּי לֹא יָרִיעַ אֹיְבִי עָלָי׃ וַאֲנִי בְּתֻמִּי תָּמַכְתָּ בִּי, וַתַּצִּיבֵנִי לְפָנֶיךָ לְעוֹלָם׃ בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, מֵהָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן׃&lt;קטע סוף=פרק מא/&gt;
===תפילה לאחר אמירת ספר ראשון===
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לאחר אמירת תהלים|יהי}}רִאשׁוֹן {{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לאחר אמירת תהלים|שבתהלים}}בְּרֵאשִׁית {{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לאחר אמירת תהלים|בזכות|שתכפר}}</text>
      <sha1>knwsc3hguvtsuw6uxzt1nhepkmaj8t7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3086718</id>
      <parentid>3086608</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T21:34:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>החלפת הדף בתוכן &quot;{{תהלים מנוקד ומפוסק}} ==ספר ראשון== ===תפילה לפני אמירת תהלים=== {{:תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לפני אמירת תהלים}} &lt;קטע התחלה=פרק א/&gt; ===פרק א=== {{פתל|א}}&lt;קטע סוף=פרק א/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ב/&gt; ===פרק ב=== {{פתל|ב}}&lt;קטע סוף=פרק ב/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ג/&gt; ===פרק ג=== {{פתל|ג}}&lt;קטע סוף=פרק ג/&gt;&lt;קטע התח...&quot;</comment>
      <origin>3086718</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4345" sha1="4windhmqd9c49rb5kbc0bt2rz1im3l0" xml:space="preserve">{{תהלים מנוקד ומפוסק}}
==ספר ראשון==
===תפילה לפני אמירת תהלים===
{{:תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לפני אמירת תהלים}}
&lt;קטע התחלה=פרק א/&gt;
===פרק א===
{{פתל|א}}&lt;קטע סוף=פרק א/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ב/&gt;
===פרק ב===
{{פתל|ב}}&lt;קטע סוף=פרק ב/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ג/&gt;
===פרק ג===
{{פתל|ג}}&lt;קטע סוף=פרק ג/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ד/&gt;
===פרק ד===
{{פתל|ד}}&lt;קטע סוף=פרק ד/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ה/&gt;
===פרק ה===
{{פתל|ה}}&lt;קטע סוף=פרק ה/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ו/&gt;
===פרק ו===
{{פתל|ו}}&lt;קטע סוף=פרק ו/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ז/&gt;
===פרק ז===
{{פתל|ז}}&lt;קטע סוף=פרק ז/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ח/&gt;
===פרק ח===
{{פתל|ח}}&lt;קטע סוף=פרק ח/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ט/&gt;
===פרק ט===
{{פתל|ט}}&lt;קטע סוף=פרק ט/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק י/&gt;
===פרק י===
{{פתל|י}}&lt;קטע סוף=פרק י/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק יא/&gt;
===פרק יא===
{{פתל|יא}}&lt;קטע סוף=פרק יא/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק יב/&gt;
===פרק יב===
{{פתל|יב}}&lt;קטע סוף=פרק יב/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק יג/&gt;
===פרק יג===
{{פתל|יג}}&lt;קטע סוף=פרק יג/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק יד/&gt;
===פרק יד===
{{פתל|יד}}&lt;קטע סוף=פרק יד/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק טו/&gt;
===פרק טו===
{{פתל|טו}}&lt;קטע סוף=פרק טו/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק טז/&gt;
===פרק טז===
{{פתל|טז}}&lt;קטע סוף=פרק טז/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק יז/&gt;
===פרק יז===
{{פתל|יז}}&lt;קטע סוף=פרק יז/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק יח/&gt;
===פרק יח===
{{פתל|יח}}&lt;קטע סוף=פרק יח/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק יט/&gt;
===פרק יט===
{{פתל|יט}}&lt;קטע סוף=פרק יט/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק כ/&gt;
===פרק כ===
{{פתל|כ}}&lt;קטע סוף=פרק כ/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק כא/&gt;
===פרק כא===
{{פתל|כא}}&lt;קטע סוף=פרק כא/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק כב/&gt;
===פרק כב===
{{פתל|כב}}&lt;קטע סוף=פרק כב/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק כג/&gt;
===פרק כג===
{{פתל|כג}}&lt;קטע סוף=פרק כג/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק כד/&gt;
===פרק כד===
{{פתל|כד}}&lt;קטע סוף=פרק כד/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק כה/&gt;
===פרק כה===
{{פתל|כה}}&lt;קטע סוף=פרק כה/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק כו/&gt;
===פרק כו===
{{פתל|כו}}&lt;קטע סוף=פרק כו/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק כז/&gt;
===פרק כז===
{{פתל|כז}}&lt;קטע סוף=פרק כז/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק כח/&gt;
===פרק כח===
{{פתל|כח}}&lt;קטע סוף=פרק כח/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק כט/&gt;
===פרק כט===
{{פתל|כט}}&lt;קטע סוף=פרק כט/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ל/&gt;
===פרק ל===
{{פתל|ל}}&lt;קטע סוף=פרק ל/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק לא/&gt;
===פרק לא===
{{פתל|לא}}&lt;קטע סוף=פרק לא/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק לב/&gt;
===פרק לב===
{{פתל|לב}}&lt;קטע סוף=פרק לב/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק לג/&gt;
===פרק לג===
{{פתל|לג}}&lt;קטע סוף=פרק לג/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק לד/&gt;
===פרק לד===
{{פתל|לד}}&lt;קטע סוף=פרק לד/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק לה/&gt;
===פרק לה===
{{פתל|לה}}&lt;קטע סוף=פרק לה/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק לו/&gt;
===פרק לו===
{{פתל|לו}}&lt;קטע סוף=פרק לו/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק לז/&gt;
===פרק לז===
{{פתל|לז}}&lt;קטע סוף=פרק לז/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק לח/&gt;
===פרק לח===
{{פתל|לח}}&lt;קטע סוף=פרק לח/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק לט/&gt;
===פרק לט===
{{פתל|לט}}&lt;קטע סוף=פרק לט/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק מ/&gt;
===פרק מ===
{{פתל|מ}}&lt;קטע סוף=פרק מ/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק מא/&gt;
===פרק מא===
{{פתל|מא}}&lt;קטע סוף=פרק מא/&gt;
===תפילה לאחר אמירת ספר ראשון===
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לאחר אמירת תהלים|יהי}}רִאשׁוֹן {{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לאחר אמירת תהלים|שבתהלים}}בְּרֵאשִׁית {{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לאחר אמירת תהלים|בזכות|שתכפר}}</text>
      <sha1>4windhmqd9c49rb5kbc0bt2rz1im3l0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/ספר שני</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726647</id>
    <revision>
      <id>3086719</id>
      <parentid>2917651</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T21:39:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>החלפת הדף בתוכן &quot;{{תהלים מנוקד ומפוסק}} ==ספר שני== ===תפילה לפני אמירת תהלים=== {{:תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לפני אמירת תהלים}} &lt;קטע התחלה=פרק מב/&gt; ===פרק מב=== {{פתל|מב}}&lt;קטע סוף=פרק מב/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק מג/&gt; ===פרק מג=== {{פתל|מג}}&lt;קטע סוף=פרק מג/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק מד/&gt; ===פרק מד=== {{פתל|מד}}&lt;קטע סוף=פרק...&quot;</comment>
      <origin>3086719</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3465" sha1="417950ptudybtu23prcnwgpn52t7n4l" xml:space="preserve">{{תהלים מנוקד ומפוסק}}
==ספר שני==
===תפילה לפני אמירת תהלים===
{{:תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לפני אמירת תהלים}}
&lt;קטע התחלה=פרק מב/&gt;
===פרק מב===
{{פתל|מב}}&lt;קטע סוף=פרק מב/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק מג/&gt;
===פרק מג===
{{פתל|מג}}&lt;קטע סוף=פרק מג/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק מד/&gt;
===פרק מד===
{{פתל|מד}}&lt;קטע סוף=פרק מד/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק מה/&gt;
===פרק מה===
{{פתל|מה}}&lt;קטע סוף=פרק מה/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק מו/&gt;
===פרק מו===
{{פתל|מו}}&lt;קטע סוף=פרק מו/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק מז/&gt;
===פרק מז===
{{פתל|מז}}&lt;קטע סוף=פרק מז/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק מח/&gt;
===פרק מח===
{{פתל|מח}}&lt;קטע סוף=פרק מח/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק מט/&gt;
===פרק מט===
{{פתל|מט}}&lt;קטע סוף=פרק מט/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק נ/&gt;
===פרק נ===
{{פתל|נ}}&lt;קטע סוף=פרק נ/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק נא/&gt;
===פרק נא===
{{פתל|נא}}&lt;קטע סוף=פרק נא/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק נב/&gt;
===פרק נב===
{{פתל|נב}}&lt;קטע סוף=פרק נב/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק נג/&gt;
===פרק נג===
{{פתל|נג}}&lt;קטע סוף=פרק נג/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק נד/&gt;
===פרק נד===
{{פתל|נד}}&lt;קטע סוף=פרק נד/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק נה/&gt;
===פרק נה===
{{פתל|נה}}&lt;קטע סוף=פרק נה/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק נו/&gt;
===פרק נו===
{{פתל|נו}}&lt;קטע סוף=פרק נו/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק נז/&gt;
===פרק נז===
{{פתל|נז}}&lt;קטע סוף=פרק נז/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק נח/&gt;
===פרק נח===
{{פתל|נח}}&lt;קטע סוף=פרק נח/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק נט/&gt;
===פרק נט===
{{פתל|נט}}&lt;קטע סוף=פרק נט/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ס/&gt;
===פרק ס===
{{פתל|ס}}&lt;קטע סוף=פרק ס/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק סא/&gt;
===פרק סא===
{{פתל|סא}}&lt;קטע סוף=פרק סא/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק סב/&gt;
===פרק סב===
{{פתל|סב}}&lt;קטע סוף=פרק סב/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק סג/&gt;
===פרק סג===
{{פתל|סג}}&lt;קטע סוף=פרק סג/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק סד/&gt;
===פרק סד===
{{פתל|סד}}&lt;קטע סוף=פרק סד/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק סה/&gt;
===פרק סה===
{{פתל|סה}}&lt;קטע סוף=פרק סה/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק סו/&gt;
===פרק סו===
{{פתל|סו}}&lt;קטע סוף=פרק סו/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק סז/&gt;
===פרק סז===
{{פתל|סז}}&lt;קטע סוף=פרק סז/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק סח/&gt;
===פרק סח===
{{פתל|סח}}&lt;קטע סוף=פרק סח/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק סט/&gt;
===פרק סט===
{{פתל|סט}}&lt;קטע סוף=פרק סט/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ע/&gt;
===פרק ע===
{{פתל|ע}}&lt;קטע סוף=פרק ע/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק עא/&gt;
===פרק עא===
{{פתל|עא}}&lt;קטע סוף=פרק עא/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק עב/&gt;
===פרק עב===
{{פתל|עב}}&lt;קטע סוף=פרק עב/&gt;
===תפילה לאחר אמירת ספר שני===
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לאחר אמירת תהלים|יהי}}שֵׁנִי {{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לאחר אמירת תהלים|שבתהלים}}שְׁמוֹת {{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לאחר אמירת תהלים|בזכות|שתכפר}}</text>
      <sha1>417950ptudybtu23prcnwgpn52t7n4l</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/ספר שלישי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726648</id>
    <revision>
      <id>3086720</id>
      <parentid>2917994</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T21:40:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086720</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="47088" sha1="qw5n4u85tdrk8m168rrlkz7ni8utax6" xml:space="preserve">{{תהלים מנוקד ומפוסק}}
==ספר שלישי==
===תפילה לפני אמירת תהלים===
{{:תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לפני אמירת תהלים}}&lt;קטע התחלה=פרק עג/&gt;
===פרק עג===
מִזְמוֹר לְאָסָף, אַךְ טוֹב לְיִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים, לְבָרֵי לֵבָב׃ וַאֲנִי כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי, כְּאַיִן שֻׁפְּכוּ אֲשֻׁרָי׃ כִּי קִנֵּאתִי בַּהוֹלְלִים, שְׁלוֹם רְשָׁעִים אֶרְאֶה׃ כִּי אֵין חַרְצֻבּוֹת לְמוֹתָם, וּבָרִיא אוּלָם׃ בַּעֲמַל אֱנוֹשׁ אֵינֵמוֹ, וְעִם אָדָם לֹא יְנֻגָּעוּ׃ לָכֵן עֲנָקַתְמוֹ גַאֲוָה, יַעֲטָף שִׁית חָמָס לָמוֹ׃ יָצָא מֵחֵלֶב עֵינֵמוֹ, עָבְרוּ מַשְׂכִּיּוֹת לֵבָב׃ יָמִיקוּ וִידַבְּרוּ בְרָע עֹשֶׁק, מִמָּרוֹם יְדַבֵּרוּ׃ שַׁתּוּ בַשָּׁמַיִם פִּיהֶם, וּלְשׁוֹנָם תִּהֲלַךְ בָּאָרֶץ׃ לָכֵן יָשׁוּב עַמּוֹ הֲלֹם, וּמֵי מָלֵא יִמָּצוּ לָמוֹ׃ וְאָמְרוּ אֵיכָה יָדַע אֵל, וְיֵשׁ דֵּעָה בְעֶלְיוֹן׃ הִנֵּה אֵלֶּה רְשָׁעִים, וְשַׁלְוֵי עוֹלָם הִשְׂגּוּ חָיִל׃ אַךְ רִיק זִכִּיתִי לְבָבִי, וָאֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי׃ וָאֱהִי נָגוּעַ כָּל הַיּוֹם, וְתוֹכַחְתִּי לַבְּקָרִים׃ אִם אָמַרְתִּי אֲסַפְּרָה כְמוֹ, הִנֵּה דוֹר בָּנֶיךָ בָגָדְתִּי׃ וָאֲחַשְּׁבָה לָדַעַת זֹאת, עָמָל הוּא בְעֵינָי׃ עַד אָבוֹא אֶל מִקְדְּשֵׁי אֵל, אָבִינָה לְאַחֲרִיתָם׃ אַךְ בַּחֲלָקוֹת תָּשִׁית לָמוֹ, הִפַּלְתָּם לְמַשּׁוּאוֹת׃ אֵיךְ הָיוּ לְשַׁמָּה כְרָגַע, סָפוּ תַמּוּ מִן בַּלָּהוֹת׃ כַּחֲלוֹם מֵהָקִיץ, אֲדֹנָי בָּעִיר צַלְמָם תִּבְזֶה׃ כִּי יִתְחַמֵּץ לְבָבִי, וְכִלְיוֹתַי אֶשְׁתּוֹנָן׃ וַאֲנִי בַעַר וְלֹא אֵדָע, בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ׃ וַאֲנִי תָמִיד עִמָּךְ, אָחַזְתָּ בְּיַד יְמִינִי׃ בַּעֲצָתְךָ תַנְחֵנִי, וְאַחַר כָּבוֹד תִּקָּחֵנִי׃ מִי לִי בַשָּׁמָיִם, וְעִמְּךָ לֹא חָפַצְתִּי בָאָרֶץ׃ כָּלָה שְׁאֵרִי וּלְבָבִי, צוּר לְבָבִי וְחֶלְקִי, אֱלֹהִים לְעוֹלָם׃ כִּי הִנֵּה רְחֵקֶיךָ יֹאבֵדוּ, הִצְמַתָּה כָּל זוֹנֶה מִמֶּךָּ׃ וַאֲנִי קִרְבַת אֱלֹהִים לִי טוֹב, שַׁתִּי בַּאדֹנָי &lt;span style=&quot;color: gray;&quot;&gt;יְיִ&lt;/span&gt; [אֱלֹהִים]  מַחְסִי, לְסַפֵּר כָּל מַלְאֲכוֹתֶיךָ׃&lt;קטע סוף=פרק עג/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק עד/&gt;
===פרק עד===
מַשְׂכִּיל לְאָסָף, לָמָה אֱלֹהִים זָנַחְתָּ לָנֶצַח, יֶעְשַׁן אַפְּךָ בְּצֹאן מַרְעִיתֶךָ׃ זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶּדֶם, גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ, הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַנְתָּ בּוֹ׃ הָרִימָה פְעָמֶיךָ לְמַשֻּׁאוֹת נֶצַח, כָּל הֵרַע אוֹיֵב בַּקֹּדֶשׁ׃ שָׁאֲגוּ צֹרְרֶיךָ בְּקֶרֶב מוֹעֲדֶךָ, שָׂמוּ אוֹתֹתָם אֹתוֹת׃ יִוָּדַע כְּמֵבִיא לְמָעְלָה, בִּסְבָךְ עֵץ קַרְדֻּמּוֹת׃ וְעַתָּה פִּתּוּחֶיהָ יָּחַד, בְּכַשִּׁיל וְכֵילַפּוֹת יַהֲלֹמוּן׃ שִׁלְחוּ בָאֵשׁ מִקְדָּשֶׁךָ, לָאָרֶץ חִלְּלוּ מִשְׁכַּן שְׁמֶךָ׃ אָמְרוּ בְלִבָּם נִינָם יָחַד, שָׂרְפוּ כָל מוֹעֲדֵי אֵל בָּאָרֶץ׃ אוֹתֹתֵינוּ לֹא רָאִינוּ, אֵין עוֹד נָבִיא, וְלֹא אִתָּנוּ יֹדֵעַ עַד מָה׃ עַד מָתַי אֱלֹהִים יְחָרֶף צָר, יְנָאֵץ אוֹיֵב שִׁמְךָ לָנֶצַח׃ לָמָּה תָשִׁיב יָדְךָ וִימִינֶךָ, מִקֶּרֶב חֵיקְךָ כַלֵּה׃ וֵאלֹהִים מַלְכִּי מִקֶּדֶם, פֹּעֵל יְשׁוּעוֹת בְּקֶרֶב הָאָרֶץ׃ אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם׃ אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, תִּתְּנֶנּוּ מַאֲכָל לְעָם לְצִיִּים׃ אַתָּה בָקַעְתָּ מַעְיָן וָנָחַל, אַתָּה הוֹבַשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן׃ לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה, אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ׃ אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ, קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃ זְכָר זֹאת אוֹיֵב חֵרֵף יְיָ, וְעַם נָבָל נִאֲצוּ שְׁמֶךָ׃ אַל תִּתֵּן לְחַיַּת נֶפֶשׁ תּוֹרֶךָ, חַיַּת עֲנִיֶּיךָ אַל תִּשְׁכַּח לָנֶצַח׃ הַבֵּט לַבְּרִית, כִּי מָלְאוּ מַחֲשַׁכֵּי אֶרֶץ נְאוֹת חָמָס׃ אַל יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם, עָנִי וְאֶבְיוֹן יְהַלְלוּ שְׁמֶךָ׃ קוּמָה אֱלֹהִים, רִיבָה רִיבֶךָ, זְכֹר חֶרְפָּתְךָ מִנִּי נָבָל כָּל הַיּוֹם׃ אַל תִּשְׁכַּח קוֹל צֹרְרֶיךָ, שְׁאוֹן קָמֶיךָ עֹלֶה תָמִיד׃&lt;קטע סוף=פרק עד/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק עה/&gt;
===פרק עה===
לַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת, מִזְמוֹר לְאָסָף שִׁיר׃ הוֹדִינוּ לְּךָ אֱלֹהִים, הוֹדִינוּ וְקָרוֹב שְׁמֶךָ, סִפְּרוּ נִפְלְאוֹתֶיךָ׃ כִּי אֶקַּח מוֹעֵד, אֲנִי מֵישָׁרִים אֶשְׁפֹּט׃ נְמֹגִים אֶרֶץ וְכָל יֹשְׁבֶיהָ, אָנֹכִי תִכַּנְתִּי עַמּוּדֶיהָ סֶּלָה׃ אָמַרְתִּי לַהוֹלְלִים אַל תָּהֹלּוּ, וְלָרְשָׁעִים אַל תָּרִימוּ קָרֶן׃ אַל תָּרִימוּ לַמָּרוֹם קַרְנְכֶם, תְּדַבְּרוּ בְצַוָּאר עָתָק׃ כִּי לֹא מִמּוֹצָא וּמִמַּעֲרָב, וְלֹא מִמִּדְבַּר הָרִים׃ כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט, זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים׃ כִּי כוֹס בְּיַד יְיָ וְיַיִן חָמַר מָלֵא מֶסֶךְ, וַיַּגֵּר מִזֶּה; אַךְ שְׁמָרֶיהָ יִמְצוּ יִשְׁתּוּ, כֹּל רִשְׁעֵי אָרֶץ׃ וַאֲנִי אַגִּיד לְעֹלָם, אֲזַמְּרָה לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃ וְכָל קַרְנֵי רְשָׁעִים אֲגַדֵּעַ, תְּרוֹמַמְנָה קַרְנוֹת צַדִּיק׃&lt;קטע סוף=פרק עה/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק עו/&gt;

===פרק עו===
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת, מִזְמוֹר לְאָסָף שִׁיר׃ נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים, בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל שְׁמוֹ׃ וַיְהִי בְשָׁלֵם סוּכּוֹ, וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן׃ שָׁמָּה שִׁבַּר רִשְׁפֵי קָשֶׁת, מָגֵן וְחֶרֶב וּמִלְחָמָה סֶלָה׃ נָאוֹר אַתָּה אַדִּיר, מֵהַרְרֵי טָרֶף׃ אֶשְׁתּוֹלְלוּ אַבִּירֵי לֵב, נָמוּ שְׁנָתָם, וְלֹא מָצְאוּ כָל אַנְשֵׁי חַיִל יְדֵיהֶם׃ מִגַּעֲרָתְךָ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, נִרְדָּם וְרֶכֶב וָסוּס׃ אַתָּה נוֹרָא אַתָּה, וּמִי יַעֲמֹד לְפָנֶיךָ מֵאָז אַפֶּךָ׃ מִשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּ דִּין, אֶרֶץ יָרְאָה וְשָׁקָטָה׃ בְּקוּם לַמִּשְׁפָּט אֱלֹהִים, לְהוֹשִׁיעַ כָּל עַנְוֵי אֶרֶץ סֶלָה׃ כִּי חֲמַת אָדָם תּוֹדֶךָּ, שְׁאֵרִית חֵמֹת תַּחְגֹּר׃ נִדְרוּ וְשַׁלְּמוּ לַייָ אֱלֹהֵיכֶם, כָּל סְבִיבָיו יֹבִילוּ שַׁי לַמּוֹרָא׃ יִבְצֹר רוּחַ נְגִידִים, נוֹרָא לְמַלְכֵי אָרֶץ׃&lt;קטע סוף=פרק עו/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק עז/&gt;
===פרק עז===
לַמְנַצֵּחַ עַל יְדוּתוּן, לְאָסָף מִזְמוֹר׃ קוֹלִי אֶל אֱלֹהִים וְאֶצְעָקָה, קוֹלִי אֶל אֱלֹהִים וְהַאֲזִין אֵלָי׃ בְּיוֹם צָרָתִי אֲדֹנָי דָּרָשְׁתִּי, יָדִי לַיְלָה נִגְּרָה וְלֹא תָפוּג, מֵאֲנָה הִנָּחֵם נַפְשִׁי׃ אֶזְכְּרָה אֱלֹהִים וְאֶהֱמָיָה, אָשִׂיחָה וְתִתְעַטֵּף רוּחִי סֶלָה׃ אָחַזְתָּ שְׁמֻרוֹת עֵינָי, נִפְעַמְתִּי וְלֹא אֲדַבֵּר׃ חִשַּׁבְתִּי יָמִים מִקֶּדֶם, שְׁנוֹת עוֹלָמִים׃ אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה, עִם לְבָבִי אָשִׂיחָה, וַיְחַפֵּשׂ רוּחִי׃ הַלְעוֹלָמִים יִזְנַח אֲדֹנָי, וְלֹא יֹסִיף לִרְצוֹת עוֹד׃ הֶאָפֵס לָנֶצַח חַסְדּוֹ, גָּמַר אֹמֶר לְדֹר וָדֹר׃ הֲשָׁכַח חַנּוֹת אֵל, אִם קָפַץ בְּאַף רַחֲמָיו סֶלָה׃ וָאֹמַר חַלּוֹתִי הִיא, שְׁנוֹת יְמִין עֶלְיוֹן׃ אֶזְכּוֹר מַעַלְלֵי יָהּ, כִּי אֶזְכְּרָה מִקֶּדֶם פִּלְאֶךָ׃ וְהָגִיתִי בְכָל פָּעֳלֶךָ, וּבַעֲלִילוֹתֶיךָ אָשִׂיחָה׃ אֱלֹהִים בַּקֹּדֶשׁ דַּרְכֶּךָ, מִי אֵל גָּדוֹל כֵּאלֹהִים׃ אַתָּה הָאֵל עֹשֵׂה פֶלֶא, הוֹדַעְתָּ בָעַמִּים עֻזֶּךָ׃ גָּאַלְתָּ בִּזְרוֹעַ עַמֶּךָ, בְּנֵי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף סֶלָה׃ רָאוּךָ מַּיִם אֱלֹהִים, רָאוּךָ מַּיִם יָחִילוּ, אַף יִרְגְּזוּ תְהֹמוֹת׃ זֹרְמוּ מַיִם עָבוֹת, קוֹל נָתְנוּ שְׁחָקִים, אַף חֲצָצֶיךָ יִתְהַלָּכוּ׃ קוֹל רַעַמְךָ בַּגַּלְגַּל, הֵאִירוּ בְרָקִים תֵּבֵל, רָגְזָה וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ׃ בַּיָּם דַּרְכֶּךָ, וּשְׁבִילְךָ בְּמַיִם רַבִּים, וְעִקְּבוֹתֶיךָ לֹא נֹדָעוּ׃ נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ, בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן׃&lt;קטע סוף=פרק עז/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק עח/&gt;

===פרק עח===
מַשְׂכִּיל לְאָסָף, הַאֲזִינָה עַמִּי תּוֹרָתִי, הַטּוּ אָזְנְכֶם לְאִמְרֵי פִי׃ אֶפְתְּחָה בְמָשָׁל פִּי, אַבִּיעָה חִידוֹת מִנִּי קֶדֶם׃ אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ וַנֵּדָעֵם, וַאֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ׃ לֹא נְכַחֵד מִבְּנֵיהֶם, לְדוֹר אַחֲרוֹן מְסַפְּרִים תְּהִלּוֹת יְיָ, וֶעֱזוּזוֹ וְנִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה׃ וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב, וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר צִוָּה אֶת אֲבוֹתֵינוּ לְהוֹדִיעָם לִבְנֵיהֶם׃ לְמַעַן יֵדְעוּ דּוֹר אַחֲרוֹן, בָּנִים יִוָּלֵדוּ, יָקֻמוּ וִיסַפְּרוּ לִבְנֵיהֶם׃ וְיָשִׂימוּ בֵאלֹהִים כִּסְלָם, וְלֹא יִשְׁכְּחוּ מַעַלְלֵי אֵל, וּמִצְוֹתָיו יִנְצֹרוּ׃ וְלֹא יִהְיוּ כַּאֲבוֹתָם, דּוֹר סוֹרֵר וּמֹרֶה, דּוֹר לֹא הֵכִין לִבּוֹ, וְלֹא נֶאֶמְנָה אֶת אֵל רוּחוֹ׃ בְּנֵי אֶפְרַיִם נוֹשְׁקֵי רוֹמֵי קָשֶׁת, הָפְכוּ בְּיוֹם קְרָב׃ לֹא שָׁמְרוּ בְּרִית אֱלֹהִים, וּבְתוֹרָתוֹ מֵאֲנוּ לָלֶכֶת׃ וַיִּשְׁכְּחוּ עֲלִילוֹתָיו, וְנִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר הֶרְאָם׃ נֶגֶד אֲבוֹתָם עָשָׂה פֶלֶא, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׂדֵה צֹעַן׃ בָּקַע יָם וַיַּעֲבִירֵם, וַיַּצֶּב מַיִם כְּמוֹ נֵד׃ וַיַּנְחֵם בֶּעָנָן יוֹמָם, וְכָל הַלַּיְלָה בְּאוֹר אֵשׁ׃ יְבַקַּע צֻרִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּשְׁקְ כִּתְהֹמוֹת רַבָּה׃ וַיּוֹצִא נוֹזְלִים מִסָּלַע, וַיּוֹרֶד כַּנְּהָרוֹת מָיִם׃ וַיּוֹסִיפוּ עוֹד לַחֲטֹא לוֹ, לַמְרוֹת עֶלְיוֹן בַּצִּיָּה׃ וַיְנַסּוּ אֵל בִּלְבָבָם, לִשְׁאָל אֹכֶל לְנַפְשָׁם׃ וַיְדַבְּרוּ בֵּאלֹהִים, אָמְרוּ הֲיוּכַל אֵל לַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן בַּמִּדְבָּר׃ הֵן הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם וּנְחָלִים יִשְׁטֹפוּ, הֲגַם לֶחֶם יוּכַל תֵּת, אִם יָכִין שְׁאֵר לְעַמּוֹ׃ לָכֵן שָׁמַע יְיָ וַיִּתְעַבָּר, וְאֵשׁ נִשְּׂקָה בְיַעֲקֹב, וְגַם אַף עָלָה בְיִשְׂרָאֵל׃ כִּי לֹא הֶאֱמִינוּ בֵּאלֹהִים, וְלֹא בָטְחוּ בִּישׁוּעָתוֹ׃ וַיְצַו שְׁחָקִים מִמָּעַל, וְדַלְתֵי שָׁמַיִם פָּתָח׃ וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם מָן לֶאֱכֹל, וּדְגַן שָׁמַיִם נָתַן לָמוֹ׃ לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ, צֵידָה שָׁלַח לָהֶם לָשֹׂבַע׃ יַסַּע קָדִים בַּשָּׁמָיִם, וַיְנַהֵג בְּעֻזּוֹ תֵימָן׃ וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כֶּעָפָר שְׁאֵר, וּכְחוֹל יַמִּים עוֹף כָּנָף׃ וַיַּפֵּל בְּקֶרֶב מַחֲנֵהוּ, סָבִיב לְמִשְׁכְּנֹתָיו׃ וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ מְאֹד, וְתַאֲוָתָם יָבִא לָהֶם׃ לֹא זָרוּ מִתַּאֲוָתָם, עוֹד אָכְלָם בְּפִיהֶם׃ וְאַף אֱלֹהִים עָלָה בָהֶם, וַיַּהֲרֹג בְּמִשְׁמַנֵּיהֶם, וּבַחוּרֵי יִשְׂרָאֵל הִכְרִיעַ׃ בְּכָל זֹאת חָטְאוּ עוֹד, וְלֹא הֶאֱמִינוּ בְּנִפְלְאוֹתָיו׃ וַיְכַל בַּהֶבֶל יְמֵיהֶם, וּשְׁנוֹתָם בַּבֶּהָלָה׃ אִם הֲרָגָם וּדְרָשׁוּהוּ, וְשָׁבוּ וְשִׁחֲרוּ אֵל׃ וַיִּזְכְּרוּ כִּי אֱלֹהִים צוּרָם, וְאֵל עֶלְיוֹן גֹּאֲלָם׃ וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם, וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְּבוּ לוֹ׃ וְלִבָּם לֹא נָכוֹן עִמּוֹ, וְלֹא נֶאֶמְנוּ בִּבְרִיתוֹ׃ וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ׃ וַיִּזְכֹּר כִּי בָשָׂר הֵמָּה, רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב׃ כַּמָּה יַמְרוּהוּ בַמִּדְבָּר, יַעֲצִיבוּהוּ בִּישִׁימוֹן׃ וַיָּשׁוּבוּ וַיְנַסּוּ אֵל, וּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל הִתְווּ׃ לֹא זָכְרוּ אֶת יָדוֹ, יוֹם אֲשֶׁר פָּדָם מִנִּי צָר׃ אֲשֶׁר שָׂם בְּמִצְרַיִם אֹתוֹתָיו, וּמוֹפְתָיו בִּשְׂדֵה צֹעַן׃ וַיַּהֲפֹךְ לְדָם יְאֹרֵיהֶם, וְנֹזְלֵיהֶם בַּל יִשְׁתָּיוּן׃ יְשַׁלַּח בָּהֶם עָרֹב וַיֹּאכְלֵם, וּצְפַרְדֵּעַ וַתַּשְׁחִיתֵם׃ וַיִּתֵּן לֶחָסִיל יְבוּלָם, וִיגִיעָם לָאַרְבֶּה׃ יַהֲרֹג בַּבָּרָד גַּפְנָם, וְשִׁקְמוֹתָם בַּחֲנָמַל׃ וַיַּסְגֵּר לַבָּרָד בְּעִירָם, וּמִקְנֵיהֶם לָרְשָׁפִים׃ יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ, עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים׃ יְפַלֵּס נָתִיב לְאַפּוֹ, לֹא חָשַׂךְ מִמָּוֶת נַפְשָׁם, וְחַיָּתָם לַדֶּבֶר הִסְגִּיר׃ וַיַּךְ כָּל בְּכוֹר בְּמִצְרָיִם, רֵאשִׁית אוֹנִים בְּאָהֳלֵי חָם׃ וַיַּסַּע כַּצֹּאן עַמּוֹ, וַיְנַהֲגֵם כַּעֵדֶר בַּמִּדְבָּר׃ וַיַּנְחֵם לָבֶטַח וְלֹא פָחָדוּ, וְאֶת אוֹיְבֵיהֶם כִּסָּה הַיָּם׃ וַיְבִיאֵם אֶל גְּבוּל קָדְשׁוֹ, הַר זֶה קָנְתָה יְמִינוֹ׃ וַיְגָרֶשׁ מִפְּנֵיהֶם גּוֹיִם, וַיַּפִּילֵם בְּחֶבֶל נַחֲלָה, וַיַּשְׁכֵּן בְּאָהֳלֵיהֶם שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׃ וַיְנַסּוּ וַיַּמְרוּ אֶת אֱלֹהִים עֶלְיוֹן, וְעֵדוֹתָיו לֹא שָׁמָרוּ׃ וַיִּסֹּגוּ וַיִּבְגְּדוּ כַּאֲבוֹתָם, נֶהְפְּכוּ כְּקֶשֶׁת רְמִיָּה׃ וַיַּכְעִיסוּהוּ בְּבָמוֹתָם, וּבִפְסִילֵיהֶם יַקְנִיאוּהוּ׃ שָׁמַע אֱלֹהִים וַיִּתְעַבָּר, וַיִּמְאַס מְאֹד בְּיִשְׂרָאֵל׃ וַיִּטֹּשׁ מִשְׁכַּן שִׁלוֹ, אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם׃ וַיִּתֵּן לַשְּׁבִי עֻזּוֹ, וְתִפְאַרְתּוֹ בְיַד צָר׃ וַיַּסְגֵּר לַחֶרֶב עַמּוֹ, וּבְנַחֲלָתוֹ הִתְעַבָּר׃ בַּחוּרָיו אָכְלָה אֵשׁ, וּבְתוּלֹתָיו לֹא הוּלָּלוּ׃ כֹּהֲנָיו בַּחֶרֶב נָפָלוּ, וְאַלְמְנֹתָיו לֹא תִבְכֶּינָה׃ וַיִּקַץ כְּיָשֵׁן אֲדֹנָי, כְּגִבּוֹר מִתְרוֹנֵן מִיָּיִן׃ וַיַּךְ צָרָיו אָחוֹר, חֶרְפַּת עוֹלָם נָתַן לָמוֹ׃ וַיִּמְאַס בְּאֹהֶל יוֹסֵף, וּבְשֵׁבֶט אֶפְרַיִם לֹא בָחָר׃ וַיִּבְחַר אֶת שֵׁבֶט יְהוּדָה, אֶת הַר צִיּוֹן אֲשֶׁר אָהֵב׃ וַיִּבֶן כְּמוֹ רָמִים מִקְדָּשׁוֹ, כְּאֶרֶץ יְסָדָהּ לְעוֹלָם׃ וַיִּבְחַר בְּדָוִד עַבְדּוֹ, וַיִּקָּחֵהוּ מִמִּכְלְאֹת צֹאן׃ מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ, לִרְעוֹת בְּיַעֲקֹב עַמּוֹ וּבְיִשְׂרָאֵל נַחֲלָתוֹ׃ וַיִּרְעֵם כְּתֹם לְבָבוֹ, וּבִתְבוּנוֹת כַּפָּיו יַנְחֵם׃&lt;קטע סוף=פרק עח/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק עט/&gt;

===פרק עט===
מִזְמוֹר לְאָסָף, אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ, טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ, שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם לְעִיִּים׃ נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמָיִם, בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ׃ שָׁפְכוּ דָמָם כַּמַּיִם סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלָיִם, וְאֵין קוֹבֵר׃ הָיִינוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ, לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ׃ עַד מָה יְיָ תֶּאֱנַף לָנֶצַח, תִּבְעַר כְּמוֹ אֵשׁ קִנְאָתֶךָ׃ שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ, וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ׃ כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב, וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ׃ אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים, מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ, כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד׃ עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ׃ לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם, יִוָּדַע בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ׃ תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר, כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ הוֹתֵר בְּנֵי תְמוּתָה׃ וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם, חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֲדֹנָי׃ וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ, נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם, לְדוֹר וָדֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ׃&lt;קטע סוף=פרק עט/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק פ/&gt;
===פרק פ===
לַמְנַצֵּחַ אֶל שֹׁשַׁנִּים, עֵדוּת לְאָסָף מִזְמוֹר׃ רֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה, נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף, יֹשֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה׃ לִפְנֵי אֶפְרַיִם וּבִנְיָמִן וּמְנַשֶּׁה עוֹרְרָה אֶת גְּבוּרָתֶךָ, וּלְכָה לִישֻׁעָתָה לָּנוּ׃ אֱלֹהִים הֲשִׁיבֵנוּ, וְהָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה׃ יְיָ אֱלֹהִים צְבָאוֹת, עַד מָתַי עָשַׁנְתָּ בִּתְפִלַּת עַמֶּךָ׃ הֶאֱכַלְתָּם לֶחֶם דִּמְעָה, וַתַּשְׁקֵמוֹ בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ׃ תְּשִׂימֵנוּ מָדוֹן לִשְׁכֵנֵינוּ, וְאֹיְבֵינוּ יִלְעֲגוּ לָמוֹ׃ אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ, וְהָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה׃ גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ, תְּגָרֵשׁ גּוֹיִם וַתִּטָּעֶהָ׃ פִּנִּיתָ לְפָנֶיהָ, וַתַּשְׁרֵשׁ שָׁרָשֶׁיהָ וַתְּמַלֵּא אָרֶץ׃ כָּסּוּ הָרִים צִלָּהּ, וַעֲנָפֶיהָ אַרְזֵי אֵל׃ תְּשַׁלַּח קְצִירֶהָ עַד יָם, וְאֶל נָהָר יוֹנְקוֹתֶיהָ׃ לָמָּה פָּרַצְתָּ גְדֵרֶיהָ, וְאָרוּהָ כָּל עֹבְרֵי דָרֶךְ׃ יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר, וְזִיז שָׂדַי יִרְעֶנָּה׃ אֱלֹהִים צְבָאוֹת שׁוּב נָא, הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה, וּפְקֹד גֶּפֶן זֹאת׃ וְכַנָּה אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ, וְעַל בֵּן אִמַּצְתָּה לָּךְ׃ שְׂרֻפָה בָאֵשׁ כְּסוּחָה, מִגַּעֲרַת פָּנֶיךָ יֹאבֵדוּ׃ תְּהִי יָדְךָ עַל אִישׁ יְמִינֶךָ, עַל בֶּן אָדָם אִמַּצְתָּ לָּךְ׃ וְלֹא נָסוֹג מִמֶּךָּ, תְּחַיֵּנוּ וּבְשִׁמְךָ נִקְרָא׃ יְיָ אֱלֹהִים צְבָאוֹת | הֲשִׁיבֵנוּ, הָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה׃&lt;קטע סוף=פרק פ/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק פא/&gt;

===פרק פא===
לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית לְאָסָף׃ הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ, הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃ שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף, כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל׃ תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׃ כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃ עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ, בְּצֵאתוֹ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם, שְׂפַת לֹא יָדַעְתִּי אֶשְׁמָע׃ הֲסִירוֹתִי מִסֵּבֶל שִׁכְמוֹ, כַּפָּיו מִדּוּד תַּעֲבֹרְנָה׃ בַּצָּרָה קָרָאתָ וָאֲחַלְּצֶךָּ, אֶעֶנְךָ בְּסֵתֶר רַעַם, אֶבְחָנְךָ עַל מֵי מְרִיבָה סֶלָה׃ שְׁמַע עַמִּי וְאָעִידָה בָּךְ, יִשְׂרָאֵל אִם תִּשְׁמַע לִי׃ לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר, וְלֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל נֵכָר׃ אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ׃ וְלֹא שָׁמַע עַמִּי לְקוֹלִי, וְיִשְׂרָאֵל לֹא אָבָה לִי׃ וָאֲשַׁלְּחֵהוּ בִּשְׁרִירוּת לִבָּם, יֵלְכוּ בְּמוֹעֲצוֹתֵיהֶם׃ לוּ עַמִּי שֹׁמֵעַ לִי, יִשְׂרָאֵל בִּדְרָכַי יְהַלֵּכוּ׃ כִּמְעַט אוֹיְבֵיהֶם אַכְנִיעַ, וְעַל צָרֵיהֶם אָשִׁיב יָדִי׃ מְשַׂנְאֵי יְיָ יְכַחֲשׁוּ לוֹ, וִיהִי עִתָּם לְעוֹלָם׃ וַיַּאֲכִילֵהוּ מֵחֵלֶב חִטָּה, וּמִצּוּר דְּבַשׁ אַשְׂבִּיעֶךָ׃&lt;קטע סוף=פרק פא/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק פב/&gt;
===פרק פב===
מִזְמוֹר לְאָסָף, אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל, בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט׃ עַד מָתַי תִּשְׁפְּטוּ עָוֶל, וּפְנֵי רְשָׁעִים תִּשְׂאוּ סֶלָה׃ שִׁפְטוּ דַל וְיָתוֹם, עָנִי וָרָשׁ הַצְדִּיקוּ׃ פַּלְּטוּ דַל וְאֶבְיוֹן, מִיַּד רְשָׁעִים הַצִּילוּ׃ לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ, בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּכוּ, יִמּוֹטוּ כָּל מוֹסְדֵי אָרֶץ׃ אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם, וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם׃ אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן, וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ׃ קוּמָה אֱלֹהִים שָׁפְטָה הָאָרֶץ, כִּי אַתָּה תִנְחַל בְּכָל הַגּוֹיִם׃&lt;קטע סוף=פרק פב/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק פג/&gt;
===פרק פג===
שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף׃ אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ, אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל׃ כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן, וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ׃ עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד, וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ׃ אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי, וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד׃ כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו, עָלֶיךָ בְּרִית יִכְרֹתוּ׃ אָהֳלֵי אֱדוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִים, מוֹאָב וְהַגְרִים׃ גְּבָל וְעַמּוֹן וַעֲמָלֵק, פְּלֶשֶׁת עִם יֹשְׁבֵי צוֹר׃ גַּם אַשּׁוּר נִלְוָה עִמָּם, הָיוּ זְרוֹעַ לִבְנֵי לוֹט סֶלָה׃ עֲשֵׂה לָהֶם כְּמִדְיָן, כְּסִיסְרָא כְיָבִין בְּנַחַל קִישׁוֹן׃ נִשְׁמְדוּ בְעֵין דֹּאר, הָיוּ דֹמֶן לָאֲדָמָה׃ שִׁיתֵמוֹ נְדִיבֵימוֹ כְּעֹרֵב וְכִזְאֵב, וּכְזֶבַח וּכְצַלְמֻנָּע כָּל נְסִיכֵימוֹ׃ אֲשֶׁר אָמְרוּ נִירְשָׁה לָּנוּ אֵת נְאוֹת אֱלֹהִים׃ אֱלֹהַי שִׁיתֵמוֹ כַגַּלְגַּל, כְּקַשׁ לִפְנֵי רוּחַ׃ כְּאֵשׁ תִּבְעַר יָעַר, וּכְלֶהָבָה תְּלַהֵט הָרִים׃ כֵּן תִּרְדְּפֵם בְּסַעֲרֶךָ, וּבְסוּפָתְךָ תְבַהֲלֵם׃ מַלֵּא פְנֵיהֶם קָלוֹן, וִיבַקְשׁוּ שִׁמְךָ יְיָ׃ יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ עֲדֵי עַד, וְיַחְפְּרוּ וְיֹאבֵדוּ׃ וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה שִׁמְךָ יְיָ לְבַדֶּךָ, עֶלְיוֹן עַל כָּל הָאָרֶץ׃&lt;קטע סוף=פרק פג/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק פד/&gt;
===פרק פד===
לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית, לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר׃ מַה יְּדִידוֹת מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ, יְיָ צְבָאוֹת׃ נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת יְיָ, לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי׃ גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת וּדְרוֹר קֵן לָהּ, אֲשֶׁר שָׁתָה אֶפְרֹחֶיהָ; אֶת מִזְבְּחוֹתֶיךָ יְיָ צְבָאוֹת, מַלְכִּי וֵאלֹהָי׃ אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ, עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה׃ אַשְׁרֵי אָדָם עוֹז לוֹ בָךְ, מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם׃ עֹבְרֵי בְּעֵמֶק הַבָּכָא מַעְיָן יְשִׁיתוּהוּ, גַּם בְּרָכוֹת יַעְטֶה מוֹרֶה׃ יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל, יֵרָאֶה אֶל אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן׃ יְיָ אֱלֹהִים צְבָאוֹת, שִׁמְעָה תְפִלָּתִי, הַאֲזִינָה אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃ מָגִנֵּנוּ רְאֵה אֱלֹהִים, וְהַבֵּט פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ׃ כִּי טוֹב יוֹם בַּחֲצֵרֶיךָ מֵאָלֶף, בָּחַרְתִּי הִסְתּוֹפֵף בְּבֵית אֱלֹהַי | מִדּוּר בְּאָהֳלֵי רֶשַׁע׃ כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן יְיָ אֱלֹהִים, חֵן וְכָבוֹד יִתֵּן יְיָ, לֹא יִמְנַע טוֹב לַהֹלְכִים בְּתָמִים׃ יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ׃&lt;קטע סוף=פרק פד/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק פה/&gt;

===פרק פה===
לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר׃ רָצִיתָ יְיָ אַרְצֶךָ, שַׁבְתָּ שְׁבִית יַעֲקֹב׃ נָשָׂאתָ עֲוֹן עַמֶּךָ, כִּסִּיתָ כָל חַטָּאתָם סֶלָה׃ אָסַפְתָּ כָל עֶבְרָתֶךָ, הֱשִׁיבוֹתָ מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ׃ שׁוּבֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ, וְהָפֵר כַּעַסְךָ עִמָּנוּ׃ הַלְעוֹלָם תֶּאֱנַף בָּנוּ, תִּמְשֹׁךְ אַפְּךָ לְדֹר וָדֹר׃ הֲלֹא אַתָּה תָּשׁוּב תְּחַיֵּנוּ, וְעַמְּךָ יִשְׂמְחוּ בָךְ׃ הַרְאֵנוּ יְיָ חַסְדֶּךָ, וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן לָנוּ׃ אֶשְׁמְעָה מַה יְדַבֵּר הָאֵל יְיָ, כִּי יְדַבֵּר שָׁלוֹם אֶל עַמּוֹ וְאֶל חֲסִידָיו, וְאַל יָשׁוּבוּ לְכִסְלָה׃ אַךְ קָרוֹב לִירֵאָיו יִשְׁעוֹ, לִשְׁכֹּן כָּבוֹד בְּאַרְצֵנוּ׃ חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ, צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ׃ אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח, וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף׃ גַּם יְיָ יִתֵּן הַטּוֹב, וְאַרְצֵנוּ תִּתֵּן יְבוּלָהּ׃ צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ, וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו׃&lt;קטע סוף=פרק פה/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק פו/&gt;
===פרק פו===
תְּפִלָּה לְדָוִד, הַטֵּה יְיָ אָזְנְךָ עֲנֵנִי, כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנִי׃ שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי, הוֹשַׁע עַבְדְּךָ אַתָּה אֱלֹהַי, הַבּוֹטֵחַ אֵלֶיךָ׃ חָנֵּנִי אֲדֹנָי, כִּי אֵלֶיךָ אֶקְרָא כָּל הַיּוֹם׃ שַׂמֵּחַ נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ, כִּי אֵלֶיךָ אֲדֹנָי נַפְשִׁי אֶשָּׂא׃ כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח, וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃ הַאֲזִינָה יְיָ תְּפִלָּתִי, וְהַקְשִׁיבָה בְּקוֹל תַּחֲנוּנוֹתָי׃ בְּיוֹם צָרָתִי אֶקְרָאֶךָּ, כִּי תַעֲנֵנִי׃ אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים | אֲדֹנָי, וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ׃ כָּל גּוֹיִם אֲשֶׁר עָשִׂיתָ יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ׃ כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃ הוֹרֵנִי יְיָ דַּרְכֶּךָ, אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ, יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ׃ אוֹדְךָ אֲדֹנָי אֱלֹהַי בְּכָל לְבָבִי, וַאֲכַבְּדָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם׃ כִּי חַסְדְּךָ גָּדוֹל עָלָי, וְהִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיָּה׃ אֱלֹהִים, זֵדִים קָמוּ עָלַי, וַעֲדַת עָרִיצִים בִּקְשׁוּ נַפְשִׁי, וְלֹא שָׂמוּךָ לְנֶגְדָּם׃ וְאַתָּה אֲדֹנָי אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי, תְּנָה עֻזְּךָ לְעַבְדֶּךָ, וְהוֹשִׁיעָה לְבֶן אֲמָתֶךָ׃ עֲשֵׂה עִמִּי אוֹת לְטוֹבָה, וְיִרְאוּ שֹׂנְאַי וְיֵבֹשׁוּ, כִּי אַתָּה יְיָ עֲזַרְתַּנִי וְנִחַמְתָּנִי׃&lt;קטע סוף=פרק פו/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק פז/&gt;

===פרק פז===
לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר שִׁיר, יְסוּדָתוֹ בְּהַרְרֵי קֹדֶשׁ׃ אֹהֵב יְיָ שַׁעֲרֵי צִיּוֹן, מִכֹּל מִשְׁכְּנוֹת יַעֲקֹב׃ נִכְבָּדוֹת מְדֻבָּר בָּךְ, עִיר הָאֱלֹהִים סֶלָה׃ אַזְכִּיר רַהַב וּבָבֶל לְיֹדְעָי, הִנֵּה פְלֶשֶׁת וְצֹר עִם כּוּשׁ, זֶה יֻלַּד שָׁם׃ וּלְצִיּוֹן יֵאָמַר, אִישׁ וְאִישׁ יֻלַּד בָּהּ, וְהוּא יְכוֹנְנֶהָ עֶלְיוֹן׃ יְיָ יִסְפֹּר בִּכְתוֹב עַמִּים, זֶה יֻלַּד שָׁם סֶלָה׃ וְשָׁרִים כְּחֹלְלִים, כָּל מַעְיָנַי בָּךְ׃&lt;קטע סוף=פרק פז/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק פח/&gt;
===פרק פח===
שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי קֹרַח לַמְנַצֵּחַ עַל מָחֲלַת לְעַנּוֹת, מַשְׂכִּיל לְהֵימָן הָאֶזְרָחִי׃ יְיָ אֱלֹהֵי יְשׁוּעָתִי, יוֹם צָעַקְתִּי בַלַּיְלָה נֶגְדֶּךָ׃ תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתִי, הַטֵּה אָזְנְךָ לְרִנָּתִי׃ כִּי שָׂבְעָה בְרָעוֹת נַפְשִׁי, וְחַיַּי לִשְׁאוֹל הִגִּיעוּ׃ נֶחְשַׁבְתִּי עִם יוֹרְדֵי בוֹר, הָיִיתִי כְּגֶבֶר אֵין אֱיָל׃ בַּמֵּתִים חָפְשִׁי, כְּמוֹ חֲלָלִים שֹׁכְבֵי קֶבֶר, אֲשֶׁר לֹא זְכַרְתָּם עוֹד, וְהֵמָּה מִיָּדְךָ נִגְזָרוּ׃ שַׁתַּנִי בְּבוֹר תַּחְתִּיּוֹת, בְּמַחֲשַׁכִּים בִּמְצֹלוֹת׃ עָלַי סָמְכָה חֲמָתֶךָ, וְכָל מִשְׁבָּרֶיךָ עִנִּיתָ סֶּלָה׃ הִרְחַקְתָּ מְיֻדָּעַי מִמֶּנִּי, שַׁתַּנִי תוֹעֵבוֹת לָמוֹ, כָּלֻא וְלֹא אֵצֵא׃ עֵינִי דָאֲבָה מִנִּי עֹנִי, קְרָאתִיךָ יְיָ בְּכָל יוֹם, שִׁטַּחְתִּי אֵלֶיךָ כַפָּי׃ הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה פֶּלֶא, אִם רְפָאִים יָקוּמוּ יוֹדוּךָ סֶּלָה׃ הַיְסֻפַּר בַּקֶּבֶר חַסְדֶּךָ, אֱמוּנָתְךָ בָּאֲבַדּוֹן׃ הֲיִוָּדַע בַּחֹשֶׁךְ פִּלְאֶךָ, וְצִדְקָתְךָ בְּאֶרֶץ נְשִׁיָּה׃ וַאֲנִי אֵלֶיךָ יְיָ שִׁוַּעְתִּי, וּבַבֹּקֶר תְּפִלָּתִי תְקַדְּמֶךָּ׃ לָמָה יְיָ תִּזְנַח נַפְשִׁי, תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי׃ עָנִי אֲנִי וְגֹוֵעַ מִנֹּעַר, נָשָׂאתִי אֵמֶיךָ אָפוּנָה׃ עָלַי עָבְרוּ חֲרוֹנֶיךָ, בִּעוּתֶיךָ צִמְּתוּתֻנִי׃ סַבּוּנִי כַמַּיִם כָּל הַיּוֹם, הִקִּיפוּ עָלַי יָחַד׃ הִרְחַקְתָּ מִמֶּנִּי אֹהֵב וָרֵעַ, מְיֻדָּעַי מַחְשָׁךְ׃&lt;קטע סוף=פרק פח/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק פט/&gt;
===פרק פט===
מַשְׂכִּיל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי׃ חַסְדֵי יְיָ עוֹלָם אָשִׁירָה, לְדֹר וָדֹר אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי׃ כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה, שָׁמַיִם תָּכִן אֱמוּנָתְךָ בָהֶם׃ כָּרַתִּי בְרִית לִבְחִירִי, נִשְׁבַּעְתִּי לְדָוִד עַבְדִּי׃ עַד עוֹלָם אָכִין זַרְעֶךָ, וּבָנִיתִי לְדֹר וָדוֹר כִּסְאֲךָ סֶלָה׃ וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ יְיָ, אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדֹשִׁים׃ כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃ אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו׃ יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ׃ אַתָּה מוֹשֵׁל בְּגֵאוּת הַיָּם, בְּשׂוֹא גַלָּיו אַתָּה תְשַׁבְּחֵם׃ אַתָּה דִכִּאתָ כֶחָלָל רָהַב, בִּזְרוֹעַ עֻזְּךָ פִּזַּרְתָּ אוֹיְבֶיךָ׃ לְךָ שָׁמַיִם אַף לְךָ אָרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃ צָפוֹן וְיָמִין אַתָּה בְרָאתָם, תָּבוֹר וְחֶרְמוֹן בְּשִׁמְךָ יְרַנֵּנוּ׃ לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃ צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃ אַשְׁרֵי הָעָם יֹדְעֵי תְרוּעָה, יְיָ בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן׃ בְּשִׁמְךָ יְגִילוּן כָּל הַיּוֹם, וּבְצִדְקָתְךָ יָרוּמוּ׃ כִּי תִפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ אָתָּה, וּבִרְצוֹנְךָ תָּרוּם קַרְנֵינוּ׃ כִּי לַייָ מָגִנֵּנוּ, וְלִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל מַלְכֵּנוּ׃ אָז דִּבַּרְתָּ בְחָזוֹן לַחֲסִידֶיךָ, וַתֹּאמֶר שִׁוִּיתִי עֵזֶר עַל גִּבּוֹר, הֲרִימוֹתִי בָחוּר מֵעָם׃ מָצָאתִי דָּוִד עַבְדִּי, בְּשֶׁמֶן קָדְשִׁי מְשַׁחְתִּיו׃ אֲשֶׁר יָדִי תִּכּוֹן עִמּוֹ, אַף זְרוֹעִי תְאַמְּצֶנּוּ׃ לֹא יַשִּׁיא אוֹיֵב בּוֹ, וּבֶן עַוְלָה לֹא יְעַנֶּנּוּ׃ וְכַתּוֹתִי מִפָּנָיו צָרָיו, וּמְשַׂנְאָיו אֶגּוֹף׃ וֶאֱמוּנָתִי וְחַסְדִּי עִמּוֹ, וּבִשְׁמִי תָּרוּם קַרְנוֹ׃ וְשַׂמְתִּי בַיָּם יָדוֹ, וּבַנְּהָרוֹת יְמִינוֹ׃ הוּא יִקְרָאֵנִי אָבִי אָתָּה, אֵלִי וְצוּר יְשׁוּעָתִי׃ אַף אָנִי בְּכוֹר אֶתְּנֵהוּ, עֶלְיוֹן לְמַלְכֵי אָרֶץ׃ לְעוֹלָם אֶשְׁמָר לוֹ חַסְדִּי, וּבְרִיתִי נֶאֱמֶנֶת לוֹ׃ וְשַׂמְתִּי לָעַד זַרְעוֹ, וְכִסְאוֹ כִּימֵי שָׁמָיִם׃ אִם יַעַזְבוּ בָנָיו תּוֹרָתִי, וּבְמִשְׁפָּטַי לֹא יֵלֵכוּן׃ אִם חֻקֹּתַי יְחַלֵּלוּ, וּמִצְוֹתַי לֹא יִשְׁמֹרוּ׃ וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם, וּבִנְגָעִים עֲוֹנָם׃ וְחַסְדִּי לֹא אָפִיר מֵעִמּוֹ, וְלֹא אֲשַׁקֵּר בֶּאֱמוּנָתִי׃ לֹא אֲחַלֵּל בְּרִיתִי, וּמוֹצָא שְׂפָתַי לֹא אֲשַׁנֶּה׃ אַחַת נִשְׁבַּעְתִּי בְקָדְשִׁי, אִם לְדָוִד אֲכַזֵּב׃ זַרְעוֹ לְעוֹלָם יִהְיֶה, וְכִסְאוֹ כַשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּי׃ כְּיָרֵחַ יִכּוֹן עוֹלָם, וְעֵד בַּשַּׁחַק נֶאֱמָן סֶלָה׃ וְאַתָּה זָנַחְתָּ וַתִּמְאָס, הִתְעַבַּרְתָּ עִם מְשִׁיחֶךָ׃ נֵאַרְתָּה בְּרִית עַבְדֶּךָ, חִלַּלְתָּ לָאָרֶץ נִזְרוֹ׃ פָּרַצְתָּ כָל גְּדֵרֹתָיו, שַׂמְתָּ מִבְצָרָיו מְחִתָּה׃ שַׁסֻּהוּ כָּל עֹבְרֵי דָרֶךְ, הָיָה חֶרְפָּה לִשְׁכֵנָיו׃ הֲרִימוֹתָ יְמִין צָרָיו, הִשְׂמַחְתָּ כָּל אוֹיְבָיו׃ אַף תָּשִׁיב צוּר חַרְבּוֹ, וְלֹא הֲקֵימֹתוֹ בַּמִּלְחָמָה׃ הִשְׁבַּתָּ מִטְּהָרוֹ, וְכִסְאוֹ לָאָרֶץ מִגַּרְתָּה׃ הִקְצַרְתָּ יְמֵי עֲלוּמָיו, הֶעֱטִיתָ עָלָיו בּוּשָׁה סֶלָה׃ עַד מָה יְיָ תִּסָּתֵר לָנֶצַח, תִּבְעַר כְּמוֹ אֵשׁ חֲמָתֶךָ׃ זְכָר אֲנִי מֶה חָלֶד, עַל מַה שָּׁוְא בָּרָאתָ כָל בְּנֵי אָדָם׃ מִי גֶבֶר יִחְיֶה וְלֹא יִרְאֶה מָּוֶת, יְמַלֵּט נַפְשׁוֹ מִיַּד שְׁאוֹל סֶלָה׃ אַיֵּה חֲסָדֶיךָ הָרִאשֹׁנִים אֲדֹנָי, נִשְׁבַּעְתָּ לְדָוִד בֶּאֱמוּנָתֶךָ׃ זְכֹר אֲדֹנָי חֶרְפַּת עֲבָדֶיךָ, שְׂאֵתִי בְחֵיקִי כָּל רַבִּים עַמִּים׃ אֲשֶׁר חֵרְפוּ אוֹיְבֶיךָ | יְיָ, אֲשֶׁר חֵרְפוּ עִקְּבוֹת מְשִׁיחֶךָ׃ בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן׃&lt;קטע סוף=פרק פט/&gt;

===תפילה לאחר אמירת ספר שלישי===
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לאחר אמירת תהלים|יהי}}שְׁלִישִׁי {{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לאחר אמירת תהלים|שבתהלים}}וַיִּקְרָא {{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לאחר אמירת תהלים|בזכות|שתכפר}}</text>
      <sha1>qw5n4u85tdrk8m168rrlkz7ni8utax6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3086762</id>
      <parentid>3086720</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T22:24:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>החלפת הדף בתוכן &quot;{{תהלים מנוקד ומפוסק}} ==ספר שלישי== ===תפילה לפני אמירת תהלים=== {{:תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לפני אמירת תהלים}}&lt;קטע התחלה=פרק עג/&gt; ===פרק עג=== {{פתל|עג}}&lt;קטע סוף=פרק עג/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק עד/&gt; ===פרק עד=== {{פתל|עד}}&lt;קטע סוף=פרק עד/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק עה/&gt; ===פרק עה=== {{פתל|עה}}&lt;קטע סוף=פר...&quot;</comment>
      <origin>3086762</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2186" sha1="47t7w7itfnelcjb1uxejm9txb43sgy6" xml:space="preserve">{{תהלים מנוקד ומפוסק}}
==ספר שלישי==
===תפילה לפני אמירת תהלים===
{{:תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לפני אמירת תהלים}}&lt;קטע התחלה=פרק עג/&gt;
===פרק עג===
{{פתל|עג}}&lt;קטע סוף=פרק עג/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק עד/&gt;
===פרק עד===
{{פתל|עד}}&lt;קטע סוף=פרק עד/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק עה/&gt;
===פרק עה===
{{פתל|עה}}&lt;קטע סוף=פרק עה/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק עו/&gt;
===פרק עו===
{{פתל|עו}}&lt;קטע סוף=פרק עו/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק עז/&gt;
===פרק עז===
{{פתל|עז}}&lt;קטע סוף=פרק עז/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק עח/&gt;
===פרק עח===
{{פתל|עח}}&lt;קטע סוף=פרק עח/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק עט/&gt;
===פרק עט===
{{פתל|עט}}&lt;קטע סוף=פרק עט/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק פ/&gt;
===פרק פ===
{{פתל|פ}}&lt;קטע סוף=פרק פ/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק פא/&gt;
===פרק פא===
{{פתל|פא}}&lt;קטע סוף=פרק פא/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק פב/&gt;
===פרק פב===
{{פתל|פב}}&lt;קטע סוף=פרק פב/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק פג/&gt;
===פרק פג===
{{פתל|פג}}&lt;קטע סוף=פרק פג/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק פד/&gt;
===פרק פד===
{{פתל|פד}}&lt;קטע סוף=פרק פד/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק פה/&gt;
===פרק פה===
{{פתל|פה}}&lt;קטע סוף=פרק פה/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק פו/&gt;
===פרק פו===
{{פתל|פו}}&lt;קטע סוף=פרק פו/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק פז/&gt;
===פרק פז===
{{פתל|פז}}&lt;קטע סוף=פרק פז/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק פח/&gt;
===פרק פח===
{{פתל|פח}}&lt;קטע סוף=פרק פח/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק פט/&gt;
===פרק פט===
{{פתל|פט}}&lt;קטע סוף=פרק פט/&gt;
===תפילה לאחר אמירת ספר שלישי===
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לאחר אמירת תהלים|יהי}}שְׁלִישִׁי {{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לאחר אמירת תהלים|שבתהלים}}וַיִּקְרָא {{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לאחר אמירת תהלים|בזכות|שתכפר}}</text>
      <sha1>47t7w7itfnelcjb1uxejm9txb43sgy6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/ספר רביעי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726649</id>
    <revision>
      <id>3086721</id>
      <parentid>2918250</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T21:41:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086721</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="40622" sha1="aja1kylvklk63lro9f2xupbr5h0qglh" xml:space="preserve">{{תהלים מנוקד ומפוסק}}
==ספר רביעי==
===תפילה לפני אמירת תהלים===
{{:תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לפני אמירת תהלים}}&lt;קטע התחלה=פרק צ/&gt;
===פרק צ===
תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים, אֲדֹנָי מָעוֹן אַתָּה הָיִיתָ לָּנוּ | בְּדֹר וָדֹר׃ בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ, וַתְּחוֹלֵל אֶרֶץ וְתֵבֵל, וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל׃ תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא, וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם׃ כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר, וְאַשְׁמוּרָה בַלָּיְלָה׃ זְרַמְתָּם שֵׁנָה יִהְיוּ, בַּבֹּקֶר כֶּחָצִיר יַחֲלֹף׃ בַּבֹּקֶר יָצִיץ וְחָלָף, לָעֶרֶב יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ׃ כִּי כָלִינוּ בְאַפֶּךָ, וּבַחֲמָתְךָ נִבְהָלְנוּ׃ שַׁתָּ עֲוֹנֹתֵינוּ לְנֶגְדֶּךָ, עֲלֻמֵנוּ לִמְאוֹר פָּנֶיךָ׃ כִּי כָל יָמֵינוּ פָּנוּ בְעֶבְרָתֶךָ, כִּלִּינוּ שָׁנֵינוּ כְמוֹ הֶגֶה׃ יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה, וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה, וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן, כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻפָה׃ מִי יוֹדֵעַ עֹז אַפֶּךָ, וּכְיִרְאָתְךָ עֶבְרָתֶךָ׃ לִמְנוֹת יָמֵינוּ כֵּן הוֹדַע, וְנָבִא לְבַב חָכְמָה׃ שׁוּבָה יְיָ עַד מָתָי, וְהִנָּחֵם עַל עֲבָדֶיךָ׃ שַׂבְּעֵנוּ בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ, וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה בְּכָל יָמֵינוּ׃ שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ, שְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָה׃ יֵרָאֶה אֶל עֲבָדֶיךָ פָעֳלֶךָ, וַהֲדָרְךָ עַל בְּנֵיהֶם׃ וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ׃&lt;קטע סוף=פרק צ/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק צא/&gt;

===פרק צא===
יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן, בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן׃ אֹמַר לַייָ מַחְסִי וּמְצוּדָתִי, אֱלֹהַי אֶבְטַח בּוֹ׃ כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ, מִדֶּבֶר הַוּוֹת׃ בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה, צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ׃ לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה, מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם׃ מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ, מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם׃ יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף, וּרְבָבָה מִימִינֶךָ, אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ׃ רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט, וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה׃ כִּי אַתָּה יְיָ מַחְסִי, עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ׃ לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה, וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ׃ כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ, לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ׃ עַל כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ, פֶּן תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ׃ עַל שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרֹךְ, תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין׃ כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ, אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי׃ יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ, עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה, אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ׃ אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ, וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי׃&lt;קטע סוף=פרק צא/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק צב/&gt;
===פרק צב===
מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת׃ טוֹב לְהֹדוֹת לַייָ, וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן׃ לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ, וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת׃ עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר׃ כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְיָ בְּפָעֳלֶךָ, בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן׃ מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ, מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ׃ אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע, וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת׃ בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב, וַיָּצִיצוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן, לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד׃ וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם יְיָ׃ כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ | יְיָ, כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ, יִתְפָּרְדוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי, בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן׃ וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי, בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי׃ צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה׃ שְׁתוּלִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ׃ עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ׃ לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְיָ, צוּרִי וְלֹא עַוְלָתָה בּוֹ׃&lt;קטע סוף=פרק צב/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק צג/&gt;

===פרק צג===
יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ, עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃ נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָתָּה׃ נָשְׂאוּ נְהָרוֹת יְיָ, נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם, יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָּכְיָם׃ מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים, אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ׃ עֵדֹתֶיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד, לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ, יְיָ לְאֹרֶךְ יָמִים׃&lt;קטע סוף=פרק צג/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק צד/&gt;
===פרק צד===
אֵל נְקָמוֹת יְיָ, אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ׃ הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים׃ עַד מָתַי רְשָׁעִים יְיָ, עַד מָתַי רְשָׁעִים יַעֲלֹזוּ׃ יַבִּיעוּ יְדַבְּרוּ עָתָק, יִתְאַמְּרוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ עַמְּךָ יְיָ יְדַכְּאוּ, וְנַחֲלָתְךָ יְעַנּוּ׃ אַלְמָנָה וְגֵר יַהֲרֹגוּ, וִיתוֹמִים יְרַצֵּחוּ׃ וַיֹּאמְרוּ לֹא יִרְאֶה יָּהּ, וְלֹא יָבִין אֱלֹהֵי יַעֲקֹב׃ בִּינוּ בֹּעֲרִים בָּעָם, וּכְסִילִים מָתַי תַּשְׂכִּילוּ׃ הֲנֹטַע אֹזֶן הֲלֹא יִשְׁמָע, אִם יֹצֵר עַיִן הֲלֹא יַבִּיט׃ הֲיֹסֵר גּוֹיִם הֲלֹא יוֹכִיחַ, הַמְלַמֵּד אָדָם דָּעַת׃ יְיָ יֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת אָדָם, כִּי הֵמָּה הָבֶל׃ אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָּהּ, וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ׃ לְהַשְׁקִיט לוֹ מִימֵי רָע, עַד יִכָּרֶה לָרָשָׁע שָׁחַת׃ כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְיָ עַמּוֹ, וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב׃ כִּי עַד צֶדֶק יָשׁוּב מִשְׁפָּט, וְאַחֲרָיו כָּל יִשְׁרֵי לֵב׃ מִי יָקוּם לִי עִם מְרֵעִים, מִי יִתְיַצֵּב לִי עִם פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ לוּלֵי יְיָ עֶזְרָתָה לִּי, כִּמְעַט שָׁכְנָה דוּמָה נַפְשִׁי׃ אִם אָמַרְתִּי מָטָה רַגְלִי, חַסְדְּךָ יְיָ יִסְעָדֵנִי׃ בְּרֹב שַׂרְעַפַּי בְּקִרְבִּי, תַּנְחוּמֶיךָ יְשַׁעַשְׁעוּ נַפְשִׁי׃ הַיְחָבְרְךָ כִּסֵּא הַוּוֹת, יֹצֵר עָמָל עֲלֵי חֹק׃ יָגוֹדּוּ עַל נֶפֶשׁ צַדִּיק, וְדָם נָקִי יַרְשִׁיעוּ׃ וַיְהִי יְיָ לִי לְמִשְׂגָּב, וֵאלֹהַי לְצוּר מַחְסִי׃ וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אֶת אוֹנָם, וּבְרָעָתָם יַצְמִיתֵם, יַצְמִיתֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃&lt;קטע סוף=פרק צד/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק צה/&gt;
===פרק צה===
לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃ כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים׃ אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ, וְתוֹעֲפֹת הָרִים לוֹ׃ אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ, וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃ בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃ כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ, וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ, הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ׃ אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה, כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר׃ אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם, בְּחָנוּנִי גַּם רָאוּ פָעֳלִי׃ אַרְבָּעִים שָׁנָה אָקוּט בְּדוֹר, וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם, וְהֵם לֹא יָדְעוּ דְרָכָי׃ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי, אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי׃&lt;קטע סוף=פרק צה/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק צו/&gt;
===פרק צו===
שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ, שִׁירוּ לַייָ כָּל הָאָרֶץ׃ שִׁירוּ לַייָ בָּרְכוּ שְׁמוֹ, בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ׃ סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ, בְּכָל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו׃ כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים׃ כִּי כָּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים, וַייָ שָׁמַיִם עָשָׂה׃ הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עֹז וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשׁוֹ׃ הָבוּ לַייָ מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹאוּ לְחַצְרוֹתָיו׃ הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃ אִמְרוּ בַגּוֹיִם יְיָ מָלָךְ, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט, יָדִין עַמִּים בְּמֵישָׁרִים׃ יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ׃ יַעֲלֹז שָׂדַי וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ, אָז יְרַנְּנוּ כָּל עֲצֵי יָעַר׃ לִפְנֵי יְיָ כִּי בָא, כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ, יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק, וְעַמִּים בֶּאֱמוּנָתוֹ׃&lt;קטע סוף=פרק צו/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק צז/&gt;
===פרק צז===
יְיָ מָלָךְ תָּגֵל הָאָרֶץ, יִשְׂמְחוּ אִיִּים רַבִּים׃ עָנָן וַעֲרָפֶל סְבִיבָיו, צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאוֹ׃ אֵשׁ לְפָנָיו תֵּלֵךְ, וּתְלַהֵט סָבִיב צָרָיו׃ הֵאִירוּ בְרָקָיו תֵּבֵל, רָאֲתָה וַתָּחֵל הָאָרֶץ׃ הָרִים | כַּדּוֹנַג נָמַסּוּ מִלִּפְנֵי יְיָ, מִלִּפְנֵי אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ׃ הִגִּידוּ הַשָּׁמַיִם צִדְקוֹ, וְרָאוּ כָל הָעַמִּים כְּבוֹדוֹ׃ יֵבֹשׁוּ כָּל עֹבְדֵי פֶסֶל הַמִּתְהַלְלִים בָּאֱלִילִים, הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כָּל אֱלֹהִים׃ שָׁמְעָה וַתִּשְׂמַח צִיּוֹן, וַתָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה, לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ יְיָ׃ כִּי אַתָּה יְיָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הָאָרֶץ, מְאֹד נַעֲלֵיתָ עַל כָּל אֱלֹהִים׃ אֹהֲבֵי יְיָ שִׂנְאוּ רָע, שֹׁמֵר נַפְשׁוֹת חֲסִידָיו, מִיַּד רְשָׁעִים יַצִּילֵם׃ אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק, וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה׃ שִׂמְחוּ צַדִּיקִים בַּייָ, וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ׃&lt;קטע סוף=פרק צז/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק צח/&gt;

===פרק צח===
מִזְמוֹר, שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ, כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה, הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ׃ הוֹדִיעַ יְיָ יְשׁוּעָתוֹ, לְעֵינֵי הַגּוֹיִם גִּלָּה צִדְקָתוֹ׃ זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל, רָאוּ כָל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ׃ הָרִיעוּ לַייָ כָּל הָאָרֶץ, פִּצְחוּ וְרַנְּנוּ וְזַמֵּרוּ׃ זַמְּרוּ לַייָ בְּכִנּוֹר, בְּכִנּוֹר וְקוֹל זִמְרָה׃ בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר, הָרִיעוּ | לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְיָ׃ יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ׃ נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ כָף, יַחַד הָרִים יְרַנֵּנוּ׃ לִפְנֵי יְיָ | כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ, יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק, וְעַמִּים בְּמֵישָׁרִים׃&lt;קטע סוף=פרק צח/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק צט/&gt;

===פרק צט===
יְיָ מָלָךְ יִרְגְּזוּ עַמִּים, יֹשֵׁב כְּרוּבִים תָּנוּט הָאָרֶץ׃ יְיָ בְּצִיּוֹן גָּדוֹל, וְרָם הוּא עַל כָּל הָעַמִּים׃ יוֹדוּ שִׁמְךָ גָּדוֹל וְנוֹרָא, קָדוֹשׁ הוּא׃ וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב, אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים, מִשְׁפָּט וּצְדָקָה | בְּיַעֲקֹב אַתָּה עָשִׂיתָ׃ רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו, וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ, קֹרִאים אֶל יְיָ וְהוּא יַעֲנֵם׃ בְּעַמּוּד עָנָן יְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, שָׁמְרוּ עֵדֹתָיו וְחֹק נָתַן לָמוֹ׃ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אַתָּה עֲנִיתָם, אֵל נֹשֵׂא הָיִיתָ לָהֶם, וְנֹקֵם עַל עֲלִילוֹתָם׃ רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃&lt;קטע סוף=פרק צט/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ק/&gt;

===פרק ק===
מִזְמוֹר לְתוֹדָה, הָרִיעוּ לַייָ כָּל הָאָרֶץ׃ עִבְדוּ אֶת יְיָ בְּשִׂמְחָה, בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה׃ דְּעוּ כִּי יְיָ הוּא אֱלֹהִים, הוּא עָשָׂנוּ וְלוֹ אֲנַחְנוּ, עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ׃ בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃ כִּי טוֹב יְיָ לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ׃&lt;קטע סוף=פרק ק/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קא/&gt;
===פרק קא===
לְדָוִד מִזְמוֹר, חֶסֶד וּמִשְׁפָּט אָשִׁירָה, לְךָ יְיָ אֲזַמֵּרָה׃ אַשְׂכִּילָה בְּדֶרֶךְ תָּמִים, מָתַי תָּבוֹא אֵלָי, אֶתְהַלֵּךְ בְּתָם לְבָבִי בְּקֶרֶב בֵּיתִי׃ לֹא אָשִׁית לְנֶגֶד עֵינַי דְּבַר בְּלִיָּעַל, עֲשֹׂה סֵטִים שָׂנֵאתִי, לֹא יִדְבַּק בִּי׃ לֵבָב עִקֵּשׁ יָסוּר מִמֶּנִּי, רָע לֹא אֵדָע׃ מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית, גְּבַהּ עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב, אֹתוֹ לֹא אוּכָל׃ עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי, הֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ תָּמִים הוּא יְשָׁרְתֵנִי׃ לֹא יֵשֵׁב בְּקֶרֶב בֵּיתִי עֹשֵׂה רְמִיָּה, דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי׃ לַבְּקָרִים אַצְמִית כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ, לְהַכְרִית מֵעִיר יְיָ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן׃&lt;קטע סוף=פרק קא/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קב/&gt;
===פרק קב===
תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף, וְלִפְנֵי יְיָ יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ׃ יְיָ שִׁמְעָה תְפִלָּתִי, וְשַׁוְעָתִי אֵלֶיךָ תָבוֹא׃ אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי בְּיוֹם צַר לִי, הַטֵּה אֵלַי אָזְנֶךָ, בְּיוֹם אֶקְרָא מַהֵר עֲנֵנִי׃ כִּי כָלוּ בְעָשָׁן יָמָי, וְעַצְמוֹתַי כְּמוֹקֵד נִחָרוּ׃ הוּכָּה כָעֵשֶׂב וַיִּבַשׁ לִבִּי, כִּי שָׁכַחְתִּי מֵאֲכֹל לַחְמִי׃ מִקּוֹל אַנְחָתִי, דָּבְקָה עַצְמִי לִבְשָׂרִי׃ דָּמִיתִי לִקְאַת מִדְבָּר, הָיִיתִי כְּכוֹס חֳרָבוֹת׃ שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה | כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גָּג׃ כָּל הַיּוֹם חֵרְפוּנִי אוֹיְבָי, מְהוֹלָלַי בִּי נִשְׁבָּעוּ׃ כִּי אֵפֶר כַּלֶּחֶם אָכָלְתִּי, וְשִׁקֻּוַי בִּבְכִי מָסָכְתִּי׃ מִפְּנֵי זַעַמְךָ וְקִצְפֶּךָ, כִּי נְשָׂאתַנִי וַתַּשְׁלִיכֵנִי׃ יָמַי כְּצֵל נָטוּי, וַאֲנִי כָּעֵשֶׂב אִיבָשׁ׃ וְאַתָּה יְיָ לְעוֹלָם תֵּשֵׁב, וְזִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר׃ אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן, כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד׃ כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ, וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ׃ וְיִירְאוּ גוֹיִם אֶת שֵׁם יְיָ, וְכָל מַלְכֵי הָאָרֶץ אֶת כְּבוֹדֶךָ׃ כִּי בָנָה יְיָ צִיּוֹן, נִרְאָה בִּכְבוֹדוֹ׃ פָּנָה אֶל תְּפִלַּת הָעַרְעָר, וְלֹא בָזָה אֶת תְּפִלָּתָם׃ תִּכָּתֶב זֹאת לְדוֹר אַחֲרוֹן, וְעַם נִבְרָא יְהַלֶּל יָהּ׃ כִּי הִשְׁקִיף מִמְּרוֹם קָדְשׁוֹ, יְיָ | מִשָּׁמַיִם אֶל אֶרֶץ הִבִּיט׃ לִשְׁמֹעַ אֶנְקַת אָסִיר, לְפַתֵּחַ בְּנֵי תְמוּתָה׃ לְסַפֵּר בְּצִיּוֹן שֵׁם יְיָ, וּתְהִלָּתוֹ בִּירוּשָׁלָ͏ִם׃ בְּהִקָּבֵץ עַמִּים יַחְדָּו, וּמַמְלָכוֹת לַעֲבֹד אֶת יְיָ׃ עִנָּה בַדֶּרֶךְ כֹּחִי, קִצַּר יָמָי׃ אֹמַר, אֵלִי | אַל תַּעֲלֵנִי בַּחֲצִי יָמָי, בְּדוֹר דּוֹרִים שְׁנוֹתֶיךָ׃ לְפָנִים הָאָרֶץ יָסַדְתָּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ שָׁמָיִם׃ הֵמָּה יֹאבֵדוּ וְאַתָּה תַעֲמֹד, וְכֻלָּם כַּבֶּגֶד יִבְלוּ, כַּלְּבוּשׁ תַּחֲלִיפֵם וְיַחֲלֹפוּ׃ וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶיךָ לֹא יִתָּמּוּ׃ בְּנֵי עֲבָדֶיךָ יִשְׁכּוֹנוּ, וְזַרְעָם לְפָנֶיךָ יִכּוֹן׃&lt;קטע סוף=פרק קב/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קג/&gt;

===פרק קג===
לְדָוִד, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ׃ בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְאַל תִּשְׁכְּחִי כָּל גְּמוּלָיו׃ הַסֹּלֵחַ לְכָל עֲוֹנֵכִי, הָרֹפֵא לְכָל תַּחֲלוּאָיְכִי׃ הַגּוֹאֵל מִשַּׁחַת חַיָּיְכִי, הַמְעַטְּרֵכִי חֶסֶד וְרַחֲמִים׃ הַמַּשְׂבִּיעַ בַּטּוֹב עֶדְיֵךְ, תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי׃ עֹשֵׂה צְדָקוֹת יְיָ, וּמִשְׁפָּטִים לְכָל עֲשׁוּקִים׃ יוֹדִיעַ דְּרָכָיו לְמֹשֶׁה, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲלִילוֹתָיו׃ רַחוּם וְחַנּוּן יְיָ, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חָסֶד׃ לֹא לָנֶצַח יָרִיב, וְלֹא לְעוֹלָם יִטּוֹר׃ לֹא כַחֲטָאֵינוּ עָשָׂה לָנוּ, וְלֹא כַעֲוֹנֹתֵינוּ גָּמַל עָלֵינוּ׃ כִּי כִגְבֹהַּ שָׁמַיִם עַל הָאָרֶץ גָּבַר חַסְדּוֹ עַל יְרֵאָיו׃ כִּרְחֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב הִרְחִיק מִמֶּנּוּ אֶת פְּשָׁעֵינוּ׃ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים רִחַם יְיָ עַל יְרֵאָיו׃ כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ׃ אֱנוֹשׁ כֶּחָצִיר יָמָיו, כְּצִיץ הַשָּׂדֶה כֵּן יָצִיץ׃ כִּי רוּחַ עָבְרָה בּוֹ וְאֵינֶנּוּ, וְלֹא יַכִּירֶנּוּ עוֹד מְקוֹמוֹ׃ וְחֶסֶד יְיָ מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם עַל יְרֵאָיו, וְצִדְקָתוֹ לִבְנֵי בָנִים׃ לְשֹׁמְרֵי בְרִיתוֹ, וּלְזֹכְרֵי פִקֻּדָיו לַעֲשׂוֹתָם׃ יְיָ | בַּשָּׁמַיִם הֵכִין כִּסְאוֹ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה׃ בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו, גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ, לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ׃ בָּרְכוּ יְיָ כָּל צְבָאָיו, מְשָׁרְתָיו עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ׃ בָּרְכוּ יְיָ כָּל מַעֲשָׂיו בְּכָל מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ׃&lt;קטע סוף=פרק קג/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קד/&gt;

===פרק קד===
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃ עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה, נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה׃ הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו, הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ, הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ׃ עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת, מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט׃ יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ, בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד׃ תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ, עַל הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם׃ מִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן, מִן קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן׃ יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת, אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם׃ גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן, בַּל יְשֻׁבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ׃ הַמְשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים, בֵּין הָרִים יְהַלֵּכוּן׃ יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי, יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם׃ עֲלֵיהֶם עוֹף הַשָּׁמַיִם יִשְׁכּוֹן, מִבֵּין עֳפָאיִם יִתְּנוּ קוֹל׃ מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו, מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ׃ מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם, לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ׃ וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ, לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן, וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד׃ יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי יְיָ, אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע׃ אֲשֶׁר שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ, חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ׃ הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים, סְלָעִים מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים׃ עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים, שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ׃ תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה, בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר׃ הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף, וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵל אָכְלָם׃ תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן, וְאֶל מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן׃ יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ, וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב׃ מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ, כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ, מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ׃ זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם, שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר, חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת׃ שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן, לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ׃ כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן, לָתֵת אָכְלָם בְּעִתּוֹ׃ תִּתֵּן לָהֶם יִלְקֹטוּן, תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב׃ תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ יִבָּהֵלוּן, תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן, וְאֶל עֲפָרָם יְשׁוּבוּן׃ תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן, וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה׃ יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם, יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָׂיו׃ הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד, יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ׃ אָשִׁירָה לַייָ בְּחַיָּי, אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי׃ יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי, אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּייָ׃ יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ, וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, הַלְלוּ־יָהּ׃&lt;קטע סוף=פרק קד/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קה/&gt;
===פרק קה===
הוֹדוּ לַייָ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו׃ שִׁירוּ לוֹ זַמְּרוּ לוֹ, שִׂיחוּ בְּכָל נִפְלְאוֹתָיו׃ הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ, יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי יְיָ׃ דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ, בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד׃ זִכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה, מֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִיו׃ זֶרַע אַבְרָהָם עַבְדּוֹ, בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָיו׃ הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ, בְּכָל הָאָרֶץ מִשְׁפָּטָיו׃ זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר׃ אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם, וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק׃ וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק, לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם׃ לֵאמֹר, לְךָ אֶתֵּן אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן, חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם׃ בִּהְיוֹתָם מְתֵי מִסְפָּר, כִּמְעַט וְגָרִים בָּהּ׃ וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי, מִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר׃ לֹא הִנִּיחַ אָדָם לְעָשְׁקָם, וַיּוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים׃ אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי, וְלִנְבִיאַי אַל תָּרֵעוּ׃ וַיִּקְרָא רָעָב עַל הָאָרֶץ, כָּל מַטֵּה לֶחֶם שָׁבָר׃ שָׁלַח לִפְנֵיהֶם אִישׁ, לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף׃ עִנּוּ בַכֶּבֶל רַגְלוֹ, בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ׃ עַד עֵת בֹּא דְבָרוֹ, אִמְרַת יְיָ צְרָפָתְהוּ׃ שָׁלַח מֶלֶךְ וַיַּתִּירֵהוּ, מֹשֵׁל עַמִּים וַיְפַתְּחֵהוּ׃ שָׂמוֹ אָדוֹן לְבֵיתוֹ, וּמֹשֵׁל בְּכָל קִנְיָנוֹ׃ לֶאְסֹר שָׂרָיו בְּנַפְשׁוֹ, וּזְקֵנָיו יְחַכֵּם׃ וַיָּבֹא יִשְׂרָאֵל מִצְרָיִם, וְיַעֲקֹב גָּר בְּאֶרֶץ חָם׃ וַיֶּפֶר אֶת עַמּוֹ מְאֹד, וַיַּעֲצִמֵהוּ מִצָּרָיו׃ הָפַךְ לִבָּם לִשְׂנֹא עַמּוֹ, לְהִתְנַכֵּל בַּעֲבָדָיו׃ שָׁלַח מֹשֶׁה עַבְדּוֹ, אַהֲרֹן אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ׃ שָׂמוּ בָם דִּבְרֵי אֹתוֹתָיו, וּמֹפְתִים בְּאֶרֶץ חָם׃ שָׁלַח חֹשֶׁךְ וַיַּחְשִׁךְ, וְלֹא מָרוּ אֶת דְּבָרוֹ׃ הָפַךְ אֶת מֵימֵיהֶם לְדָם, וַיָּמֶת אֶת דְּגָתָם׃ שָׁרַץ אַרְצָם צְפַרְדְּעִים, בְּחַדְרֵי מַלְכֵיהֶם׃ אָמַר וַיָּבֹא עָרֹב, כִּנִּים בְּכָל גְּבוּלָם׃ נָתַן גִּשְׁמֵיהֶם בָּרָד, אֵשׁ לֶהָבוֹת בְּאַרְצָם׃ וַיַּךְ גַּפְנָם וּתְאֵנָתָם, וַיְשַׁבֵּר עֵץ גְּבוּלָם׃ אָמַר וַיָּבֹא אַרְבֶּה, וְיֶלֶק וְאֵין מִסְפָּר׃ וַיֹּאכַל כָּל עֵשֶׂב בְּאַרְצָם, וַיֹּאכַל פְּרִי אַדְמָתָם׃ וַיַּךְ כָּל בְּכוֹר בְּאַרְצָם, רֵאשִׁית לְכָל אוֹנָם׃ וַיּוֹצִיאֵם בְּכֶסֶף וְזָהָב, וְאֵין בִּשְׁבָטָיו כּוֹשֵׁל׃ שָׂמַח מִצְרַיִם בְּצֵאתָם, כִּי נָפַל פַּחְדָּם עֲלֵיהֶם׃ פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ, וְאֵשׁ לְהָאִיר לָיְלָה׃ שָׁאַל וַיָּבֵא שְׂלָו, וְלֶחֶם שָׁמַיִם יַשְׂבִּיעֵם׃ פָּתַח צוּר וַיָּזוּבוּ מָיִם, הָלְכוּ בַּצִּיּוֹת נָהָר׃ כִּי זָכַר אֶת דְּבַר קָדְשׁוֹ, אֶת אַבְרָהָם עַבְדּוֹ׃ וַיּוֹצִא עַמּוֹ בְשָׂשׂוֹן, בְּרִנָּה אֶת בְּחִירָיו׃ וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם, וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ׃ בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ, הַלְלוּ־יָהּ׃&lt;קטע סוף=פרק קה/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קו/&gt;

===פרק קו===
הַלְלוּ־יָהּ,  הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ, יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ׃ אַשְׁרֵי שֹׁמְרֵי מִשְׁפָּט, עֹשֵׂה צְדָקָה בְכָל עֵת׃ זָכְרֵנִי יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ, פָּקְדֵנִי בִּישׁוּעָתֶךָ׃ לִרְאוֹת בְּטוֹבַת בְּחִירֶיךָ, לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת גּוֹיֶךָ, לְהִתְהַלֵּל עִם נַחֲלָתֶךָ׃ חָטָאנוּ עִם אֲבוֹתֵינוּ, הֶעֱוִינוּ הִרְשָׁעְנוּ׃ אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם לֹא הִשְׂכִּילוּ נִפְלְאוֹתֶיךָ, לֹא זָכְרוּ אֶת רֹב חֲסָדֶיךָ, וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף׃ וַיּוֹשִׁיעֵם לְמַעַן שְׁמוֹ, לְהוֹדִיעַ אֶת גְּבוּרָתוֹ׃ וַיִּגְעַר בְּיַם סוּף וַיֶּחֱרָב, וַיּוֹלִיכֵם בַּתְּהֹמוֹת כַּמִּדְבָּר׃ וַיּוֹשִׁיעֵם מִיַּד שׂוֹנֵא, וַיִּגְאָלֵם מִיַּד אוֹיֵב׃ וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם, אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָר׃ וַיַּאֲמִינוּ בִדְבָרָיו, יָשִׁירוּ תְּהִלָּתוֹ׃ מִהֲרוּ שָׁכְחוּ מַעֲשָׂיו, לֹא חִכּוּ לַעֲצָתוֹ׃ וַיִּתְאַוּוּ תַאֲוָה בַּמִּדְבָּר, וַיְנַסּוּ אֵל בִּישִׁימוֹן׃ וַיִּתֵּן לָהֶם שֶׁאֱלָתָם, וַיְשַׁלַּח רָזוֹן בְּנַפְשָׁם׃ וַיְקַנְאוּ לְמֹשֶׁה בַּמַּחֲנֶה, לְאַהֲרֹן קְדוֹשׁ יְיָ׃ תִּפְתַּח אֶרֶץ וַתִּבְלַע דָּתָן, וַתְּכַס עַל עֲדַת אֲבִירָם׃ וַתִּבְעַר אֵשׁ בַּעֲדָתָם, לֶהָבָה תְּלַהֵט רְשָׁעִים׃ יַעֲשׂוּ עֵגֶל בְּחֹרֵב, וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְמַסֵּכָה׃ וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם, בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב׃ שָׁכְחוּ אֵל מוֹשִׁיעָם, עֹשֶׂה גְדֹלוֹת בְּמִצְרָיִם׃ נִפְלָאוֹת בְּאֶרֶץ חָם, נוֹרָאוֹת עַל יַם סוּף׃ וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם, לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו, לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ מֵהַשְׁחִית׃ וַיִּמְאֲסוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה, לֹא הֶאֱמִינוּ לִדְבָרוֹ׃ וַיֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיהֶם, לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל יְיָ׃ וַיִּשָּׂא יָדוֹ לָהֶם, לְהַפִּיל אוֹתָם בַּמִּדְבָּר׃ וּלְהַפִּיל זַרְעָם בַּגּוֹיִם, וּלְזָרוֹתָם בָּאֲרָצוֹת׃ וַיִּצָּמְדוּ לְבַעַל פְּעוֹר, וַיֹּאכְלוּ זִבְחֵי מֵתִים׃ וַיַּכְעִיסוּ בְּמַעַלְלֵיהֶם, וַתִּפְרָץ בָּם מַגֵּפָה׃ וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל, וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה׃ וַתֵּחָשֶׁב לוֹ לִצְדָקָה, לְדֹר וָדֹר עַד עוֹלָם׃ וַיַּקְצִיפוּ עַל מֵי מְרִיבָה, וַיֵּרַע לְמֹשֶׁה בַּעֲבוּרָם׃ כִּי הִמְרוּ אֶת רוּחוֹ, וַיְבַטֵּא בִּשְׂפָתָיו׃ לֹא הִשְׁמִידוּ אֶת הָעַמִּים אֲשֶׁר אָמַר יְיָ לָהֶם׃ וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם, וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם׃ וַיַּעַבְדוּ אֶת עֲצַבֵּיהֶם, וַיִּהְיוּ לָהֶם לְמוֹקֵשׁ׃ וַיִּזְבְּחוּ אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם לַשֵּׁדִים׃ וַיִּשְׁפְּכוּ דָם נָקִי, דַּם בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, אֲשֶׁר זִבְּחוּ לַעֲצַבֵּי כְנָעַן; וַתֶּחֱנַף הָאָרֶץ בַּדָּמִים׃ וַיִּטְמְאוּ בְמַעֲשֵׂיהֶם, וַיִּזְנוּ בְּמַעַלְלֵיהֶם׃ וַיִּחַר אַף יְיָ בְּעַמּוֹ, וַיְתָעֵב אֶת נַחֲלָתוֹ׃ וַיִּתְּנֵם בְּיַד גּוֹיִם, וַיִּמְשְׁלוּ בָהֶם שֹׂנְאֵיהֶם׃ וַיִּלְחָצוּם אוֹיְבֵיהֶם, וַיִּכָּנְעוּ תַּחַת יָדָם׃ פְּעָמִים רַבּוֹת יַצִּילֵם; וְהֵמָּה יַמְרוּ בַעֲצָתָם, וַיָּמֹכּוּ בַּעֲוֹנָם׃ וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם, בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם׃ וַיִּזְכֹּר לָהֶם בְּרִיתוֹ, וַיִּנָּחֵם כְּרֹב חֲסָדָו׃ וַיִּתֵּן אוֹתָם לְרַחֲמִים לִפְנֵי כָּל שׁוֹבֵיהֶם׃ הוֹשִׁיעֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְקַבְּצֵנוּ מִן הַגּוֹיִם, לְהֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ, לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ׃ בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם, וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן, הַלְלוּ־יָהּ׃&lt;קטע סוף=פרק קו/&gt;

{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לאחר אמירת תהלים|יהי}}רְבִיעִי {{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לאחר אמירת תהלים|שבתהלים}}בַּמִּדְבָּר {{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לאחר אמירת תהלים|בזכות|שתכפר}}</text>
      <sha1>aja1kylvklk63lro9f2xupbr5h0qglh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3086763</id>
      <parentid>3086721</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T22:26:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>החלפת הדף בתוכן &quot;{{תהלים מנוקד ומפוסק}} ==ספר רביעי== ===תפילה לפני אמירת תהלים=== {{:תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לפני אמירת תהלים}}&lt;קטע התחלה=פרק צ/&gt; ===פרק צ=== {{פתל|צ}}&lt;קטע סוף=פרק צ/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק צא/&gt; ===פרק צא=== {{פתל|צא}}&lt;קטע סוף=פרק צא/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק צב/&gt; ===פרק צב=== {{פתל|צב}}&lt;קטע סוף=פרק צב/&gt;...&quot;</comment>
      <origin>3086763</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2123" sha1="knqco982jn1wphkmnymvybgni0m42ns" xml:space="preserve">{{תהלים מנוקד ומפוסק}}
==ספר רביעי==
===תפילה לפני אמירת תהלים===
{{:תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לפני אמירת תהלים}}&lt;קטע התחלה=פרק צ/&gt;
===פרק צ===
{{פתל|צ}}&lt;קטע סוף=פרק צ/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק צא/&gt;
===פרק צא===
{{פתל|צא}}&lt;קטע סוף=פרק צא/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק צב/&gt;
===פרק צב===
{{פתל|צב}}&lt;קטע סוף=פרק צב/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק צג/&gt;
===פרק צג===
{{פתל|צג}}&lt;קטע סוף=פרק צג/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק צד/&gt;
===פרק צד===
{{פתל|צד}}&lt;קטע סוף=פרק צד/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק צה/&gt;
===פרק צה===
{{פתל|צה}}&lt;קטע סוף=פרק צה/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק צו/&gt;
===פרק צו===
{{פתל|צו}}&lt;קטע סוף=פרק צו/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק צז/&gt;
===פרק צז===
{{פתל|צז}}&lt;קטע סוף=פרק צז/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק צח/&gt;
===פרק צח===
{{פתל|צח}}&lt;קטע סוף=פרק צח/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק צט/&gt;
===פרק צט===
{{פתל|צט}}&lt;קטע סוף=פרק צט/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ק/&gt;
===פרק ק===
{{פתל|ק}}&lt;קטע סוף=פרק ק/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קא/&gt;
===פרק קא===
{{פתל|קא}}&lt;קטע סוף=פרק קא/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קב/&gt;
===פרק קב===
{{פתל|קב}}&lt;קטע סוף=פרק קב/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קג/&gt;
===פרק קג===
{{פתל|קג}}&lt;קטע סוף=פרק קג/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קד/&gt;
===פרק קד===
{{פתל|קד}}&lt;קטע סוף=פרק קד/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קה/&gt;
===פרק קה===
{{פתל|קה}}&lt;קטע סוף=פרק קה/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קו/&gt;
===פרק קו===
{{פתל|קו}}&lt;קטע סוף=פרק קו/&gt;
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לאחר אמירת תהלים|יהי}}רְבִיעִי {{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לאחר אמירת תהלים|שבתהלים}}בַּמִּדְבָּר {{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לאחר אמירת תהלים|בזכות|שתכפר}}</text>
      <sha1>knqco982jn1wphkmnymvybgni0m42ns</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/ספר חמישי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726650</id>
    <revision>
      <id>3086722</id>
      <parentid>2918809</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T21:41:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086722</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="87885" sha1="ladlq5w0h6uuhu8jiw9yxznbnr0j4ni" xml:space="preserve">{{תהלים מנוקד ומפוסק}}
==ספר חמישי==
===תפילה לפני אמירת תהלים===
{{:תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לפני אמירת תהלים}}&lt;קטע התחלה=פרק קז/&gt;
===פרק קז===
הֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ יֹאמְרוּ גְּאוּלֵי יְיָ, אֲשֶׁר גְּאָלָם מִיַּד צָר׃ וּמֵאֲרָצוֹת קִבְּצָם, מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב, מִצָּפוֹן וּמִיָּם׃ תָּעוּ בַמִּדְבָּר בִּישִׁימוֹן דָּרֶךְ, עִיר מוֹשָׁב לֹא מָצָאוּ׃ רְעֵבִים גַּם צְמֵאִים, נַפְשָׁם בָּהֶם תִּתְעַטָּף׃ וַיִּצְעֲקוּ אֶל יְיָ בַּצַּר לָהֶם, מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יַצִּילֵם׃ וַיַּדְרִיכֵם בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, לָלֶכֶת אֶל עִיר מוֹשָׁב׃ יוֹדוּ לַייָ חַסְדּוֹ, וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם׃ כִּי הִשְׂבִּיעַ נֶפֶשׁ שֹׁקֵקָה, וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה מִלֵּא טוֹב׃ יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל׃ כִּי הִמְרוּ אִמְרֵי אֵל, וַעֲצַת עֶלְיוֹן נָאָצוּ׃ וַיַּכְנַע בֶּעָמָל לִבָּם, כָּשְׁלוּ וְאֵין עֹזֵר׃ וַיִּזְעֲקוּ אֶל יְיָ בַּצַּר לָהֶם, מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם׃ יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק׃ יוֹדוּ לַייָ חַסְדּוֹ, וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם׃ כִּי שִׁבַּר דַּלְתוֹת נְחֹשֶׁת, וּבְרִיחֵי בַרְזֶל גִּדֵּעַ׃ אֱוִלִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם, וּמֵעֲוֹנֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ׃ כָּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם, וַיַּגִּיעוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת׃ וַיִּזְעֲקוּ אֶל יְיָ בַּצַּר לָהֶם, מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם׃ יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם, וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם׃ יוֹדוּ לַייָ חַסְדּוֹ, וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם׃ וְיִזְבְּחוּ זִבְחֵי תוֹדָה, וִיסַפְּרוּ מַעֲשָׂיו בְּרִנָּה׃ יוֹרְדֵי הַיָּם בָּאֳנִיּוֹת, עֹשֵׂי מְלָאכָה בְּמַיִם רַבִּים׃ הֵמָּה רָאוּ מַעֲשֵׂי יְיָ, וְנִפְלְאוֹתָיו בִּמְצוּלָה׃ וַיֹּאמֶר | וַיַּעֲמֵד רוּחַ סְעָרָה, וַתְּרוֹמֵם גַּלָּיו׃ יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת, נַפְשָׁם בְּרָעָה תִתְמוֹגָג׃ יָחוֹגּוּ וְיָנוּעוּ כַּשִּׁכּוֹר, וְכָל חָכְמָתָם תִּתְבַּלָּע׃ וַיִּצְעֲקוּ אֶל יְיָ בַּצַּר לָהֶם, וּמִמְּצוּקֹתֵיהֶם יוֹצִיאֵם׃ יָקֵם סְעָרָה לִדְמָמָה, וַיֶּחֱשׁוּ גַּלֵּיהֶם׃ וַיִּשְׂמְחוּ כִי יִשְׁתֹּקוּ, וַיַּנְחֵם אֶל מְחוֹז חֶפְצָם׃ יוֹדוּ לַייָ חַסְדּוֹ, וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם׃ וִירוֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם, וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ׃ יָשֵׂם נְהָרוֹת לְמִדְבָּר, וּמֹצָאֵי מַיִם לְצִמָּאוֹן׃ אֶרֶץ פְּרִי לִמְלֵחָה, מֵרָעַת יוֹשְׁבֵי בָהּ׃ יָשֵׂם מִדְבָּר לַאֲגַם מַיִם, וְאֶרֶץ צִיָּה לְמֹצָאֵי מָיִם׃ וַיּוֹשֶׁב שָׁם רְעֵבִים, וַיְכוֹנְנוּ עִיר מוֹשָׁב׃ וַיִּזְרְעוּ שָׂדוֹת וַיִּטְּעוּ כְרָמִים, וַיַּעֲשׂוּ פְּרִי תְבוּאָה׃ וַיְבָרְכֵם וַיִּרְבּוּ מְאֹד, וּבְהֶמְתָּם לֹא יַמְעִיט׃ וַיִּמְעֲטוּ וַיָּשֹׁחוּ, מֵעֹצֶר רָעָה וְיָגוֹן׃ שֹׁפֵךְ בּוּז עַל נְדִיבִים, וַיַּתְעֵם בְּתֹהוּ לֹא דָרֶךְ׃ וַיְשַׂגֵּב אֶבְיוֹן מֵעוֹנִי, וַיָּשֶׂם כַּצֹּאן מִשְׁפָּחוֹת׃ יִרְאוּ יְשָׁרִים וְיִשְׂמָחוּ, וְכָל עַוְלָה קָפְצָה פִּיהָ׃ מִי חָכָם וְיִשְׁמָר אֵלֶּה, וְיִתְבּוֹנְנוּ חַסְדֵי יְיָ׃&lt;קטע סוף=פרק קז/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קח/&gt;

===פרק קח===
שִׁיר מִזְמוֹר לְדָוִד׃ נָכוֹן לִבִּי אֱלֹהִים, אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה אַף כְּבוֹדִי׃ עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר, אָעִירָה שָּׁחַר׃ אוֹדְךָ בָעַמִּים יְיָ, וַאֲזַמֶּרְךָ בַּלְאֻמִּים׃ כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃ רוּמָה עַל שָׁמַיִם אֱלֹהִים, וְעַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ׃ לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ, הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי׃ אֱלֹהִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ אֶעְלֹזָה, אֲחַלְּקָה שְׁכֶם, וְעֵמֶק סֻכּוֹת אֲמַדֵּד׃ לִי גִלְעָד לִי מְנַשֶּׁה, וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי, יְהוּדָה מְחֹקְקִי׃ מוֹאָב סִיר רַחְצִי, עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי, עֲלֵי פְלֶשֶׁת אֶתְרוֹעָע׃ מִי יֹבִלֵנִי עִיר מִבְצָר, מִי נָחַנִי עַד אֱדוֹם׃ הֲלֹא אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ, וְלֹא תֵצֵא אֱלֹהִים בְּצִבְאֹתֵינוּ׃ הָבָה לָּנוּ עֶזְרָת מִצָּר, וְשָׁוְא תְּשׁוּעַת אָדָם׃ בֵּאלֹהִים נַעֲשֶׂה חָיִל, וְהוּא יָבוּס צָרֵינוּ׃&lt;קטע סוף=פרק קח/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קט/&gt;
===פרק קט===
לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר, אֱלֹהֵי תְהִלָּתִי אַל תֶּחֱרַשׁ׃ כִּי פִי רָשָׁע וּפִי מִרְמָה עָלַי פָּתָחוּ, דִּבְּרוּ אִתִּי לְשׁוֹן שָׁקֶר׃ וְדִבְרֵי שִׂנְאָה סְבָבוּנִי, וַיִּלָּחֲמוּנִי חִנָּם׃ תַּחַת אַהֲבָתִי יִשְׂטְנוּנִי, וַאֲנִי תְפִלָּה׃ וַיָּשִׂימוּ עָלַי רָעָה תַּחַת טוֹבָה, וְשִׂנְאָה תַּחַת אַהֲבָתִי׃ הַפְקֵד עָלָיו רָשָׁע, וְשָׂטָן יַעֲמֹד עַל יְמִינוֹ׃ בְּהִשָּׁפְטוֹ יֵצֵא רָשָׁע, וּתְפִלָּתוֹ תִּהְיֶה לַחֲטָאָה׃ יִהְיוּ יָמָיו מְעַטִּים, פְּקֻדָּתוֹ יִקַּח אַחֵר׃ יִהְיוּ בָנָיו יְתוֹמִים, וְאִשְׁתּוֹ אַלְמָנָה׃ וְנוֹעַ יָנוּעוּ בָנָיו וְשִׁאֵלוּ, וְדָרְשׁוּ מֵחָרְבוֹתֵיהֶם׃ יְנַקֵּשׁ נוֹשֶׁה לְכָל אֲשֶׁר לוֹ, וְיָבֹזּוּ זָרִים יְגִיעוֹ׃ אַל יְהִי לוֹ מֹשֵׁךְ חָסֶד, וְאַל יְהִי חוֹנֵן לִיתוֹמָיו׃ יְהִי אַחֲרִיתוֹ לְהַכְרִית, בְּדוֹר אַחֵר יִמַּח שְׁמָם׃ יִזָּכֵר עֲוֹן אֲבֹתָיו אֶל יְיָ, וְחַטַּאת אִמּוֹ אַל תִּמָּח׃ יִהְיוּ נֶגֶד יְיָ תָּמִיד, וְיַכְרֵת מֵאֶרֶץ זִכְרָם׃ יַעַן אֲשֶׁר לֹא זָכַר עֲשׂוֹת חָסֶד, וַיִּרְדֹּף אִישׁ עָנִי וְאֶבְיוֹן וְנִכְאֵה לֵבָב | לְמוֹתֵת׃ וַיֶּאֱהַב קְלָלָה וַתְּבוֹאֵהוּ, וְלֹא חָפֵץ בִּבְרָכָה וַתִּרְחַק מִמֶּנּוּ׃ וַיִּלְבַּשׁ קְלָלָה כְּמַדּוֹ, וַתָּבֹא כַמַּיִם בְּקִרְבּוֹ | וְכַשֶּׁמֶן בְּעַצְמוֹתָיו׃ תְּהִי לוֹ כְּבֶגֶד יַעְטֶה, וּלְמֵזַח תָּמִיד יַחְגְּרֶהָ׃ זֹאת פְּעֻלַּת שֹׂטְנַי מֵאֵת יְיָ, וְהַדֹּבְרִים רָע עַל נַפְשִׁי׃ וְאַתָּה &lt;span style=&quot;color: gray;&quot;&gt;יְיִ&lt;/span&gt; [אֱלֹהִים]  אֲדֹנָי, עֲשֵׂה אִתִּי לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי טוֹב חַסְדְּךָ הַצִּילֵנִי׃ כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנֹכִי, וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי׃ כְּצֵל כִּנְטוֹתוֹ נֶהֱלָכְתִּי, נִנְעַרְתִּי כָּאַרְבֶּה׃ בִּרְכַּי כָּשְׁלוּ מִצּוֹם, וּבְשָׂרִי כָּחַשׁ מִשָּׁמֶן׃ וַאֲנִי הָיִיתִי חֶרְפָּה לָהֶם, יִרְאוּנִי יְנִיעוּן רֹאשָׁם׃ עָזְרֵנִי יְיָ אֱלֹהָי, הוֹשִׁיעֵנִי כְחַסְדֶּךָ׃ וְיֵדְעוּ כִּי יָדְךָ זֹּאת, אַתָּה יְיָ עֲשִׂיתָהּ׃ יְקַלְלוּ הֵמָּה וְאַתָּה תְבָרֵךְ, קָמוּ וַיֵּבֹשׁוּ, וְעַבְדְּךָ יִשְׂמָח׃ יִלְבְּשׁוּ שׂוֹטְנַי כְּלִמָּה, וְיַעֲטוּ כַמְעִיל בָּשְׁתָּם׃ אוֹדֶה יְיָ מְאֹד בְּפִי, וּבְתוֹךְ רַבִּים אֲהַלְלֶנּוּ׃ כִּי יַעֲמֹד לִימִין אֶבְיוֹן, לְהוֹשִׁיעַ מִשֹּׁפְטֵי נַפְשׁוֹ׃&lt;קטע סוף=פרק קט/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קי/&gt;

===פרק קי===
לְדָוִד מִזְמוֹר, נְאֻם יְיָ לַאדֹנִי, שֵׁב לִימִינִי, עַד אָשִׁית אֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ׃ מַטֵּה עֻזְּךָ יִשְׁלַח יְיָ מִצִּיּוֹן, רְדֵה בְּקֶרֶב אֹיְבֶיךָ׃ עַמְּךָ נְדָבֹת בְּיוֹם חֵילֶךָ, בְּהַדְרֵי קֹדֶשׁ מֵרֶחֶם מִשְׁחָר, לְךָ טַל יַלְדֻתֶיךָ׃ נִשְׁבַּע יְיָ וְלֹא יִנָּחֵם, אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם, עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק׃ אֲדֹנָי עַל יְמִינְךָ, מָחַץ בְּיוֹם אַפּוֹ מְלָכִים׃ יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת, מָחַץ רֹאשׁ עַל אֶרֶץ רַבָּה׃ מִנַּחַל בַּדֶּרֶךְ יִשְׁתֶּה, עַל כֵּן יָרִים רֹאשׁ׃&lt;קטע סוף=פרק קי/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קיא/&gt;

===פרק קיא===
הַלְלוּ־יָהּ,  אוֹדֶה יְיָ בְּכָל לֵבָב, בְּסוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה׃ גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יְיָ, דְּרוּשִׁים לְכָל חֶפְצֵיהֶם׃ הוֹד וְהָדָר פָּעֳלוֹ, וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו, חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ׃ טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ׃ כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ, לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם׃ מַעֲשֵׂי יָדָיו אֱמֶת וּמִשְׁפָּט, נֶאֱמָנִים כָּל פִּקּוּדָיו׃ סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם, עֲשׂוּיִם בֶּאֱמֶת וְיָשָׁר׃ פְּדוּת שָׁלַח לְעַמּוֹ, צִוָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ׃ רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְיָ, שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם, תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃&lt;קטע סוף=פרק קיא/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קיב/&gt;
===פרק קיב===
הַלְלוּ־יָהּ,  אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת יְיָ, בְּמִצְוֹתָיו חָפֵץ מְאֹד׃ גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ, דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ׃ הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ, וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ זָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים, חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּיק׃ טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה, יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט׃ כִּי לְעוֹלָם לֹא יִמּוֹט, לְזֵכֶר עוֹלָם יִהְיֶה צַדִּיק׃ מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא, נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּייָ׃ סָמוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא, עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה בְצָרָיו׃ פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים, צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד, קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד׃ רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעָס, שִׁנָּיו יַחֲרֹק וְנָמָס, תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד׃&lt;קטע סוף=פרק קיב/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קיג/&gt;
===פרק קיג===
הַלְלוּ־יָהּ,  הַלְלוּ עַבְדֵי יְיָ, הַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ׃ יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם יְיָ׃ רָם עַל כָּל גּוֹיִם יְיָ, עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹ׃ מִי כַּייָ אֱלֹהֵינוּ, הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת׃ הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ׃ מְקִימִי מֵעָפָר דָּל, מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן׃ לְהוֹשִׁיבִי עִם נְדִיבִים, עִם נְדִיבֵי עַמּוֹ׃ מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת, אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה, הַלְלוּ־יָהּ׃&lt;קטע סוף=פרק קיג/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קיד/&gt;
===פרק קיד===
בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז׃ הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ, יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו׃ הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס, הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר׃ הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים, גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן׃ מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס, הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר׃ הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים, גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן׃ מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ, מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב׃ הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם, חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם׃ &lt;קטע סוף=פרק קיד/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קטו/&gt;
===פרק קטו===
לֹא לָנוּ יְיָ, לֹא לָנוּ, כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד, עַל חַסְדְּךָ, עַל אֲמִתֶּךָ׃ לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם, אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם׃ וֵאלֹהֵינוּ בַשָּׁמָיִם, כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָׂה׃ עֲצַבֵּיהֶם כֶּסֶף וְזָהָב, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם׃ פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ, עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ׃ אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ, אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן׃ יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן, רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּ, לֹא יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם׃ כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם, כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵחַ בָּהֶם׃ יִשְׂרָאֵל בְּטַח בַּייָ, עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא׃ בֵּית אַהֲרֹן בִּטְחוּ בַייָ, עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא׃ יִרְאֵי יְיָ בִּטְחוּ בַייָ, עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא׃ יְיָ זְכָרָנוּ יְבָרֵךְ, יְבָרֵךְ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל, יְבָרֵךְ אֶת בֵּית אַהֲרֹן׃ יְבָרֵךְ יִרְאֵי יְיָ, הַקְּטַנִּים עִם הַגְּדֹלִים׃ יֹסֵף יְיָ עֲלֵיכֶם, עֲלֵיכֶם וְעַל בְּנֵיכֶם׃ בְּרוּכִים אַתֶּם לַייָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃ הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַייָ, וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם׃ לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ, וְלֹא כָּל יֹרְדֵי דוּמָה׃ וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, הַלְלוּ־יָהּ׃&lt;קטע סוף=פרק קטו/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קטז/&gt;

===פרק קטז===
אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע יְיָ אֶת קוֹלִי תַּחֲנוּנָי׃ כִּי הִטָּה אָזְנוֹ לִי, וּבְיָמַי אֶקְרָא׃ אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי מָוֶת, וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מְצָאוּנִי, צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא׃ וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא, אָנָּה יְיָ מַלְּטָה נַפְשִׁי׃ חַנּוּן יְיָ וְצַדִּיק, וֵאלֹהֵינוּ מְרַחֵם׃ שֹׁמֵר פְּתָאיִם יְיָ, דַּלֹּתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ׃ שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי, כִּי יְיָ גָּמַל עָלָיְכִי׃ כִּי חִלַּצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת, אֶת עֵינִי מִן דִּמְעָה, אֶת רַגְלִי מִדֶּחִי׃ אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יְיָ בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים׃ הֶאֱמַנְתִּי כִּי אֲדַבֵּר, אֲנִי עָנִיתִי מְאֹד׃ אֲנִי אָמַרְתִּי בְחָפְזִי, כָּל הָאָדָם כֹּזֵב׃ מָה אָשִׁיב לַייָ, כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלָי׃ כּוֹס יְשׁוּעוֹת | אֶשָּׂא, וּבְשֵׁם יְיָ | אֶקְרָא׃ נְדָרַי | לַייָ אֲשַׁלֵּם, נֶגְדָה נָּא לְכָל עַמּוֹ׃ יָקָר בְּעֵינֵי יְיָ, הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו׃ אָנָּה יְיָ כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ, אֲנִי עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ, פִּתַּחְתָּ לְמוֹסֵרָי׃ לְךָ אֶזְבַּח זֶבַח תּוֹדָה, וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא׃ נְדָרַי | לַייָ אֲשַׁלֵּם, נֶגְדָה נָּא לְכָל עַמּוֹ׃ בְּחַצְרוֹת בֵּית יְיָ, בְּתוֹכֵכִי יְרוּשָׁלָיִם, הַלְלוּ־יָהּ׃&lt;קטע סוף=פרק קטז/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קיז/&gt;

===פרק קיז===
הַלְלוּ אֶת יְיָ כָּל גּוֹיִם, שַׁבְּחוּהוּ כָּל הָאֻמִּים׃ כִּי גָבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ, וֶאֱמֶת יְיָ לְעוֹלָם, הַלְלוּ־יָהּ׃&lt;קטע סוף=פרק קיז/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קיח/&gt;
===פרק קיח===
הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ יֹאמְרוּ נָא בֵית אַהֲרֹן, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ יֹאמְרוּ נָא יִרְאֵי יְיָ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ, עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ׃ יְיָ לִי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם׃ יְיָ לִי בְּעֹזְרָי, וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשֹׂנְאָי׃ טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ, מִבְּטֹחַ בָּאָדָם׃ טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ, מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים׃ כָּל גּוֹיִם סְבָבוּנִי, בְּשֵׁם יְיָ כִּי אֲמִילַם׃ סַבּוּנִי גַם סְבָבוּנִי, בְּשֵׁם יְיָ כִּי אֲמִילַם׃ סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים, דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים, בְּשֵׁם יְיָ כִּי אֲמִילַם׃ דַּחֹה דְחִיתַנִי לִנְפֹּל, וַייָ עֲזָרָנִי׃ עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה׃ קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאָהֳלֵי צַדִּיקִים, יְמִין יְיָ עֹשָׂה חָיִל׃ יְמִין יְיָ רוֹמֵמָה, יְמִין יְיָ עֹשָׂה חָיִל׃ לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה, וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ׃ יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָּהּ, וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי׃ פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק, אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ׃ זֶה הַשַּׁעַר לַייָ, צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ׃ אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי, וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה׃ אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים, הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה׃ מֵאֵת יְיָ הָיְתָה זֹּאת, הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ׃ זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְיָ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ׃ אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא, אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא׃ בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ, בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית יְיָ׃ אֵל יְיָ וַיָּאֶר לָנוּ, אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים | עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ׃ אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ, אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶךָּ׃ הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃&lt;קטע סוף=פרק קיח/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קיט/&gt;

===פרק קיט===
&lt;קטע התחלה=קיט א/&gt;
====א====
אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ, הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְיָ׃ אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו, בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ׃ אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה, בִּדְרָכָיו הָלָכוּ׃ אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד׃ אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ׃ אָז לֹא אֵבוֹשׁ, בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ׃ אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב, בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ׃ אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר, אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד׃&lt;קטע סוף=קיט א/&gt;&lt;קטע התחלה=קיט ב/&gt;
====ב====
בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ, לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ׃ בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ, אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ׃ בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ, לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ׃ בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ׃ בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ׃ בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַּׂשְׂתִּי, כְּעַל כָּל הוֹן׃ בְּפִקּוּדֶיךָ אָשִׂיחָה, וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ׃ בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע, לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ׃&lt;קטע סוף=קיט ב/&gt;&lt;קטע התחלה=קיט ג/&gt;
====ג====
גְּמֹל עַל עַבְדְּךָ אֶחְיֶה, וְאֶשְׁמְרָה דְבָרֶךָ׃ גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ׃ גֵּר אָנֹכִי בָאָרֶץ, אַל תַּסְתֵּר מִמֶּנִּי מִצְוֹתֶיךָ׃ גָּרְסָה נַפְשִׁי לְתַאֲבָה, אֶל מִשְׁפָּטֶיךָ בְכָל עֵת׃ גָּעַרְתָּ זֵדִים אֲרוּרִים הַשֹּׁגִים מִמִּצְוֹתֶיךָ׃ גַּל מֵעָלַי חֶרְפָּה וָבוּז, כִּי עֵדֹתֶיךָ נָצָרְתִּי׃ גַּם יָשְׁבוּ שָׂרִים בִּי נִדְבָּרוּ, עַבְדְּךָ יָשִׂיחַ בְּחֻקֶּיךָ׃ גַּם עֵדֹתֶיךָ שַׁעֲשֻׁעָי, אַנְשֵׁי עֲצָתִי׃&lt;קטע סוף=קיט ג/&gt;&lt;קטע התחלה=קיט ד/&gt;
====ד====
דָּבְקָה לֶעָפָר נַפְשִׁי, חַיֵּנִי כִּדְבָרֶךָ׃ דְּרָכַי סִפַּרְתִּי וַתַּעֲנֵנִי, לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ׃ דֶּרֶךְ פִּקּוּדֶיךָ הֲבִינֵנִי, וְאָשִׂיחָה בְּנִפְלְאוֹתֶיךָ׃ דָּלְפָה נַפְשִׁי מִתּוּגָה, קַיְּמֵנִי כִּדְבָרֶךָ׃ דֶּרֶךְ שֶׁקֶר הָסֵר מִמֶּנִּי, וְתוֹרָתְךָ חָנֵּנִי׃ דֶּרֶךְ אֱמוּנָה בָחָרְתִּי, מִשְׁפָּטֶיךָ שִׁוִּיתִי׃ דָּבַקְתִּי בְעֵדְוֹתֶיךָ, יְיָ אַל תְּבִישֵׁנִי׃ דֶּרֶךְ מִצְוֹתֶיךָ אָרוּץ, כִּי תַרְחִיב לִבִּי׃&lt;קטע סוף=קיט ד/&gt;&lt;קטע התחלה=קיט ה/&gt;
====ה====
הוֹרֵנִי יְיָ דֶּרֶךְ חֻקֶּיךָ, וְאֶצְּרֶנָּה עֵקֶב׃ הֲבִינֵנִי וְאֶצְּרָה תוֹרָתֶךָ, וְאֶשְׁמְרֶנָּה בְכָל לֵב׃ הַדְרִיכֵנִי בִּנְתִיב מִצְוֹתֶיךָ, כִּי בוֹ חָפָצְתִּי׃ הַט לִבִּי אֶל עֵדְוֹתֶיךָ, וְאַל אֶל בָּצַע׃ הַעֲבֵר עֵינַי מֵרְאוֹת שָׁוְא, בִּדְרָכֶךָ חַיֵּנִי׃ הָקֵם לְעַבְדְּךָ אִמְרָתֶךָ, אֲשֶׁר לְיִרְאָתֶךָ׃ הַעֲבֵר חֶרְפָּתִי אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי, כִּי מִשְׁפָּטֶיךָ טוֹבִים׃ הִנֵּה תָּאַבְתִּי לְפִקֻּדֶיךָ, בְּצִדְקָתְךָ חַיֵּנִי׃&lt;קטע סוף=קיט ה/&gt;&lt;קטע התחלה=קיט ו/&gt;
====ו====
וִיבֹאֻנִי חֲסָדֶךָ יְיָ, תְּשׁוּעָתְךָ כְּאִמְרָתֶךָ׃ וְאֶעֱנֶה חֹרְפִי דָבָר, כִּי בָטַחְתִּי בִּדְבָרֶךָ׃ וְאַל תַּצֵּל מִפִּי דְבַר אֱמֶת עַד מְאֹד, כִּי לְמִשְׁפָּטֶךָ יִחָלְתִּי׃ וְאֶשְׁמְרָה תוֹרָתְךָ תָמִיד, לְעוֹלָם וָעֶד׃ וְאֶתְהַלְּכָה בָרְחָבָה, כִּי פִקֻּדֶיךָ דָרָשְׁתִּי׃ וַאֲדַבְּרָה בְעֵדֹתֶיךָ נֶגֶד מְלָכִים, וְלֹא אֵבוֹשׁ׃ וְאֶשְׁתַּעֲשַׁע בְּמִצְוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אָהָבְתִּי׃ וְאֶשָּׂא כַפַּי אֶל מִצְוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אָהָבְתִּי, וְאָשִׂיחָה בְחֻקֶּיךָ׃&lt;קטע סוף=קיט ו/&gt;&lt;קטע התחלה=קיט ז/&gt;
====ז====
זְכֹר דָּבָר לְעַבְדֶּךָ עַל אֲשֶׁר יִחַלְתָּנִי׃ זֹאת נֶחָמָתִי בְעָנְיִי, כִּי אִמְרָתְךָ חִיָּתְנִי׃ זֵדִים הֱלִיצֻנִי עַד מְאֹד, מִתּוֹרָתְךָ לֹא נָטִיתִי׃ זָכַרְתִּי מִשְׁפָּטֶיךָ מֵעוֹלָם, יְיָ, וָאֶתְנֶחָם׃ זַלְעָפָה אֲחָזַתְנִי מֵרְשָׁעִים עֹזְבֵי תּוֹרָתֶךָ׃ זְמִרוֹת הָיוּ לִי חֻקֶּיךָ בְּבֵית מְגוּרָי׃ זָכַרְתִּי בַלַּיְלָה שִׁמְךָ יְיָ, וָאֶשְׁמְרָה תּוֹרָתֶךָ׃ זֹאת הָיְתָה לִּי, כִּי פִקֻּדֶיךָ נָצָרְתִּי׃&lt;קטע סוף=קיט ז/&gt;&lt;קטע התחלה=קיט ח/&gt;
====ח====
חֶלְקִי יְיָ אָמַרְתִּי, לִשְׁמֹר דְּבָרֶיךָ׃ חִלִּיתִי פָנֶיךָ בְכָל לֵב, חָנֵּנִי כְּאִמְרָתֶךָ׃ חִשַּׁבְתִּי דְרָכָי, וָאָשִׁיבָה רַגְלַי אֶל עֵדֹתֶיךָ׃ חַשְׁתִּי וְלֹא הִתְמַהְמָהְתִּי, לִשְׁמֹר מִצְוֹתֶיךָ׃ חֶבְלֵי רְשָׁעִים עִוְּדֻנִי, תּוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי׃ חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ, עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ׃ חָבֵר אָנִי לְכָל אֲשֶׁר יְרֵאוּךָ, וּלְשֹׁמְרֵי פִּקּוּדֶיךָ׃ חַסְדְּךָ יְיָ מָלְאָה הָאָרֶץ, חֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי׃&lt;קטע סוף=קיט ח/&gt;&lt;קטע התחלה=קיט ט/&gt;
====ט====
טוֹב עָשִׂיתָ עִם עַבְדְּךָ, יְיָ, כִּדְבָרֶךָ׃ טוּב טַעַם וָדַעַת לַמְּדֵנִי, כִּי בְמִצְוֹתֶיךָ הֶאֱמָנְתִּי׃ טֶרֶם אֶעֱנֶה אֲנִי שֹׁגֵג, וְעַתָּה אִמְרָתְךָ שָׁמָרְתִּי׃ טוֹב אַתָּה וּמֵטִיב, לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ׃ טָפְלוּ עָלַי שֶׁקֶר זֵדִים, אֲנִי בְּכָל לֵב אֶצֹּר פִּקּוּדֶיךָ׃ טָפַשׁ כַּחֵלֶב לִבָּם, אֲנִי תּוֹרָתְךָ שִׁעֲשָׁעְתִּי׃ טוֹב לִי כִי עֻנֵּיתִי לְמַעַן אֶלְמַד חֻקֶּיךָ׃ טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף׃&lt;קטע סוף=קיט ט/&gt;&lt;קטע התחלה=קיט י/&gt;
====י====
יָדֶיךָ עָשׂוּנִי וַיְכוֹנְנוּנִי, הֲבִינֵנִי וְאֶלְמְדָה מִצְוֹתֶיךָ׃ יְרֵאֶיךָ יִרְאוּנִי וְיִשְׂמָחוּ, כִּי לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי׃ יָדַעְתִּי יְיָ כִּי צֶדֶק מִשְׁפָּטֶיךָ, וֶאֱמוּנָה עִנִּיתָנִי׃ יְהִי נָא חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵנִי, כְּאִמְרָתְךָ לְעַבְדֶּךָ׃ יְבֹאוּנִי רַחֲמֶיךָ וְאֶחְיֶה, כִּי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי׃ יֵבֹשׁוּ זֵדִים כִּי שֶׁקֶר עִוְּתוּנִי, אֲנִי אָשִׂיחַ בְּפִקּוּדֶיךָ׃ יָשׁוּבוּ לִי יְרֵאֶיךָ וְיֹדְעֵי עֵדֹתֶיךָ׃ יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ, לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ׃&lt;קטע סוף=קיט י/&gt;&lt;קטע התחלה=קיט כ/&gt;
====כ====
כָּלְתָה לִתְשׁוּעָתְךָ נַפְשִׁי, לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי׃ כָּלוּ עֵינַי לְאִמְרָתֶךָ, לֵאמֹר מָתַי תְּנַחֲמֵנִי׃ כִּי הָיִיתִי כְּנֹאד בְּקִיטוֹר, חֻקֶּיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי׃ כַּמָּה יְמֵי עַבְדֶּךָ, מָתַי תַּעֲשֶׂה בְרֹדְפַי מִשְׁפָּט׃ כָּרוּ לִי זֵדִים שִׁיחוֹת, אֲשֶׁר לֹא כְתוֹרָתֶךָ׃ כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה, שֶׁקֶר רְדָפוּנִי עָזְרֵנִי׃ כִּמְעַט כִּלּוּנִי בָאָרֶץ, וַאֲנִי לֹא עָזַבְתִּי פִקֻּדֶיךָ׃ כְּחַסְדְּךָ חַיֵּנִי, וְאֶשְׁמְרָה עֵדוּת פִּיךָ׃&lt;קטע סוף=קיט כ/&gt;&lt;קטע התחלה=קיט ל/&gt;
====ל====
לְעוֹלָם יְיָ דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם׃ לְדֹר וָדֹר אֱמוּנָתֶךָ, כּוֹנַנְתָּ אֶרֶץ וַתַּעֲמֹד׃ לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם, כִּי הַכֹּל עֲבָדֶיךָ׃ לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי, אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי׃ לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח פִּקּוּדֶיךָ, כִּי בָם חִיִּיתָנִי׃ לְךָ אֲנִי הוֹשִׁיעֵנִי, כִּי פִקּוּדֶיךָ דָרָשְׁתִּי׃ לִי קִוּוּ רְשָׁעִים לְאַבְּדֵנִי, עֵדֹתֶיךָ אֶתְבּוֹנָן׃ לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ, רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד׃&lt;קטע סוף=קיט ל/&gt;&lt;קטע התחלה=קיט מ/&gt;
====מ====
מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ, כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי׃ מֵאֹיְבַי תְּחַכְּמֵנִי מִצְוֹתֶךָ, כִּי לְעוֹלָם הִיא לִי׃ מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי, כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִי׃ מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן, כִּי פִקּוּדֶיךָ נָצָרְתִּי׃ מִכָּל אֹרַח רָע כָּלִאתִי רַגְלָי, לְמַעַן אֶשְׁמֹר דְּבָרֶךָ׃ מִמִּשְׁפָּטֶיךָ לֹא סָרְתִּי, כִּי אַתָּה הוֹרֵתָנִי׃ מַה נִּמְלְצוּ לְחִכִּי אִמְרָתֶךָ, מִדְּבַשׁ לְפִי׃ מִפִּקּוּדֶיךָ אֶתְבּוֹנָן, עַל כֵּן שָׂנֵאתִי כָּל אֹרַח שָׁקֶר׃&lt;קטע סוף=קיט מ/&gt;&lt;קטע התחלה=קיט נ/&gt;
====נ====
נֵר לְרַגְלִי דְבָרֶךָ, וְאוֹר לִנְתִיבָתִי׃ נִשְׁבַּעְתִּי וָאֲקַיֵּמָה, לִשְׁמֹר מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ׃ נַעֲנֵיתִי עַד מְאֹד, יְיָ חַיֵּנִי כִדְבָרֶךָ׃ נִדְבוֹת פִּי רְצֵה נָא יְיָ, וּמִשְׁפָּטֶיךָ לַמְּדֵנִי׃ נַפְשִׁי בְכַפִּי תָמִיד, וְתוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי׃ נָתְנוּ רְשָׁעִים פַּח לִי, וּמִפִּקּוּדֶיךָ לֹא תָעִיתִי׃ נָחַלְתִּי עֵדְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם, כִּי שְׂשׂוֹן לִבִּי הֵמָּה׃ נָטִיתִי לִבִּי לַעֲשׂוֹת חֻקֶּיךָ, לְעוֹלָם עֵקֶב׃&lt;קטע סוף=קיט נ/&gt;&lt;קטע התחלה=קיט ס/&gt;
====ס====
סֵעֲפִים שָׂנֵאתִי, וְתוֹרָתְךָ אָהָבְתִּי׃ סִתְרִי וּמָגִנִּי אָתָּה, לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי׃ סוּרוּ מִמֶּנִּי מְרֵעִים, וְאֶצְּרָה מִצְוֹת אֱלֹהָי׃ סָמְכֵנִי כְאִמְרָתְךָ וְאֶחְיֶה, וְאַל תְּבִישֵׁנִי מִשִּׂבְרִי׃ סְעָדֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה, וְאֶשְׁעָה בְחֻקֶּיךָ תָמִיד׃ סָלִיתָ כָּל שׁוֹגִים מֵחֻקֶּיךָ, כִּי שֶׁקֶר תַּרְמִיתָם׃ סִגִים הִשְׁבַּתָּ כָל רִשְׁעֵי אָרֶץ, לָכֵן אָהַבְתִּי עֵדֹתֶיךָ׃ סָמַר מִפַּחְדְּךָ בְשָׂרִי, וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ יָרֵאתִי׃&lt;קטע סוף=קיט ס/&gt;&lt;קטע התחלה=קיט ע/&gt;
====ע====
עָשִׂיתִי מִשְׁפָּט וָצֶדֶק, בַּל תַּנִּיחֵנִי לְעֹשְׁקָי׃ עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב, אַל יַעַשְׁקֻנִי זֵדִים׃ עֵינַי כָּלוּ לִישׁוּעָתֶךָ וּלְאִמְרַת צִדְקֶךָ׃ עֲשֵׂה עִם עַבְדְּךָ כְחַסְדֶּךָ, וְחֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי׃ עַבְדְּךָ אָנִי הֲבִינֵנִי, וְאֵדְעָה עֵדֹתֶיךָ׃ עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ, הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ׃ עַל כֵּן אָהַבְתִּי מִצְוֹתֶיךָ מִזָּהָב וּמִפָּז׃ עַל כֵּן כָּל פִּקּוּדֵי כֹל יִשָּׁרְתִּי, כָּל אֹרַח שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי׃&lt;קטע סוף=קיט ע/&gt;&lt;קטע התחלה=קיט פ/&gt;
====פ====
פְּלָאוֹת עֵדְוֹתֶיךָ, עַל כֵּן נְצָרָתַם נַפְשִׁי׃ פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר, מֵבִין פְּתָיִים׃ פִּי פָעַרְתִּי וָאֶשְׁאָפָה, כִּי לְמִצְוֹתֶיךָ יָאָבְתִּי׃ פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי, כְּמִשְׁפָּט לְאֹהֲבֵי שְׁמֶךָ׃ פְּעָמַי הָכֵן בְּאִמְרָתֶךָ, וְאַל תַּשְׁלֶט בִּי כָל אָוֶן׃ פְּדֵנִי מֵעֹשֶׁק אָדָם, וְאֶשְׁמְרָה פִּקּוּדֶיךָ׃ פָּנֶיךָ הָאֵר בְּעַבְדֶּךָ, וְלַמְּדֵנִי אֶת חֻקֶּיךָ׃ פַּלְגֵי מַיִם יָרְדוּ עֵינָי, עַל לֹא שָׁמְרוּ תוֹרָתֶךָ׃&lt;קטע סוף=קיט פ/&gt;&lt;קטע התחלה=קיט צ/&gt;
====צ====
צַדִּיק אַתָּה יְיָ, וְיָשָׁר מִשְׁפָּטֶיךָ׃ צִוִּיתָ צֶדֶק עֵדֹתֶיךָ, וֶאֱמוּנָה מְאֹד׃ צִמְּתַתְנִי קִנְאָתִי, כִּי שָׁכְחוּ דְבָרֶיךָ צָרָי׃ צְרוּפָה אִמְרָתְךָ מְאֹד, וְעַבְדְּךָ אֲהֵבָהּ׃ צָעִיר אָנֹכִי וְנִבְזֶה, פִּקֻּדֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי׃ צִדְקָתְךָ צֶדֶק לְעוֹלָם, וְתוֹרָתְךָ אֱמֶת׃ צַר וּמָצוֹק מְצָאוּנִי, מִצְוֹתֶיךָ שַׁעֲשֻׁעָי׃ צֶדֶק עֵדְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם, הֲבִינֵנִי וְאֶחְיֶה׃&lt;קטע סוף=קיט צ/&gt;&lt;קטע התחלה=קיט ק/&gt;
====ק====
קָרָאתִי בְכָל לֵב, עֲנֵנִי יְיָ, חֻקֶּיךָ אֶצֹּרָה׃ קְרָאתִיךָ הוֹשִׁיעֵנִי, וְאֶשְׁמְרָה עֵדֹתֶיךָ׃ קִדַּמְתִּי בַנֶּשֶׁף וָאֲשַׁוֵּעָה, לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי׃ קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת, לָשִׂיחַ בְּאִמְרָתֶךָ׃ קוֹלִי שִׁמְעָה כְחַסְדֶּךָ, יְיָ כְּמִשְׁפָּטֶךָ חַיֵּנִי׃ קָרְבוּ רֹדְפֵי זִמָּה, מִתּוֹרָתְךָ רָחָקוּ׃ קָרוֹב אַתָּה יְיָ, וְכָל מִצְוֹתֶיךָ אֱמֶת׃ קֶדֶם יָדַעְתִּי מֵעֵדֹתֶיךָ, כִּי לְעוֹלָם יְסַדְתָּם׃&lt;קטע סוף=קיט ק/&gt;&lt;קטע התחלה=קיט ר/&gt;
====ר====
רְאֵה עָנְיִי וְחַלְּצֵנִי, כִּי תוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי׃ רִיבָה רִיבִי וּגְאָלֵנִי, לְאִמְרָתְךָ חַיֵּנִי׃ רָחוֹק מֵרְשָׁעִים יְשׁוּעָה, כִּי חֻקֶּיךָ לֹא דָרָשׁוּ׃ רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְיָ, כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנִי׃ רַבִּים רֹדְפַי וְצָרָי, מֵעֵדְוֹתֶיךָ לֹא נָטִיתִי׃ רָאִיתִי בֹגְדִים וָאֶתְקוֹטָטָה, אֲשֶׁר אִמְרָתְךָ לֹא שָׁמָרוּ׃ רְאֵה כִּי פִקּוּדֶיךָ אָהָבְתִּי, יְיָ כְּחַסְדְּךָ חַיֵּנִי׃ רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת, וּלְעוֹלָם כָּל מִשְׁפַּט צִדְקֶךָ׃&lt;קטע סוף=קיט ר/&gt;&lt;קטע התחלה=קיט ש/&gt;
====ש====
שָׂרִים רְדָפוּנִי חִנָּם, וּמִדְּבָרְךָ פָּחַד לִבִּי׃ שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ, כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב׃ שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי וַאֲתַעֵבָה, תּוֹרָתְךָ אָהָבְתִּי׃ שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ, עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ׃ שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ, וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל׃ שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְיָ, וּמִצְוֹתֶיךָ עָשִׂיתִי׃ שָׁמְרָה נַפְשִׁי עֵדֹתֶיךָ, וָאֹהֲבֵם מְאֹד׃ שָׁמַרְתִּי פִקּוּדֶיךָ וְעֵדֹתֶיךָ, כִּי כָל דְּרָכַי נֶגְדֶּךָ׃&lt;קטע סוף=קיט ש/&gt;&lt;קטע התחלה=קיט ת/&gt;
====ת====
תִּקְרַב רִנָּתִי לְפָנֶיךָ יְיָ, כִּדְבָרְךָ הֲבִינֵנִי׃ תָּבוֹא תְחִנָּתִי לְפָנֶיךָ, כְּאִמְרָתְךָ הַצִּילֵנִי׃ תַּבַּעְנָה שְׂפָתַי תְּהִלָּה, כִּי תְלַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ׃ תַּעַן לְשׁוֹנִי אִמְרָתֶךָ, כִּי כָל מִצְוֹתֶיךָ צֶּדֶק׃ תְּהִי יָדְךָ לְעָזְרֵנִי, כִּי פִקּוּדֶיךָ בָחָרְתִּי׃ תָּאַבְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְיָ, וְתוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי׃ תְּחִי נַפְשִׁי וּתְהַלְלֶךָּ, וּמִשְׁפָּטֶךָ יַעְזְרֻנִי׃ תָּעִיתִי, כְּשֶׂה אֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ, כִּי מִצְוֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי׃&lt;קטע סוף=קיט ת/&gt;&lt;קטע סוף=פרק קיט/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קכ/&gt;

===פרק קכ===
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, אֶל יְיָ בַּצָּרָתָה לִּי קָרָאתִי וַיַּעֲנֵנִי׃ יְיָ, הַצִּילָה נַפְשִׁי מִשְּׂפַת שֶׁקֶר, מִלָּשׁוֹן רְמִיָּה׃ מַה יִּתֵּן לְךָ וּמַה יֹּסִיף לָךְ, לָשׁוֹן רְמִיָּה׃ חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים עִם גַּחֲלֵי רְתָמִים׃ אוֹיָה לִי כִּי גַרְתִּי מֶשֶׁךְ, שָׁכַנְתִּי עִם אָהֳלֵי קֵדָר׃ רַבַּת שָׁכְנָה לָּהּ נַפְשִׁי עִם שׂוֹנֵא שָׁלוֹם׃ אֲנִי שָׁלוֹם, וְכִי אֲדַבֵּר, הֵמָּה לַמִּלְחָמָה׃&lt;קטע סוף=פרק קכ/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קכא/&gt;
===פרק קכא===
שִׁיר לַמַּעֲלוֹת, אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים, מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי׃ עֶזְרִי מֵעִם יְיָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃ אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ, אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ׃ הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל׃ יְיָ שֹׁמְרֶךָ, יְיָ צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ׃ יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה, וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה׃ יְיָ יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע, יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ׃ יְיָ יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃&lt;קטע סוף=פרק קכא/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קכב/&gt;
===פרק קכב===
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד, שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית יְיָ נֵלֵךְ׃ עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלָיִם׃ יְרוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה, כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו׃ שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים, שִׁבְטֵי יָהּ, עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל, לְהֹדוֹת לְשֵׁם יְיָ׃ כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט, כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִד׃ שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָיִם, יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ׃ יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ, שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ׃ לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי, אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ׃ לְמַעַן בֵּית יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ׃&lt;קטע סוף=פרק קכב/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קכג/&gt;
===פרק קכג===
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי, הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם׃ הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם, כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ, כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יְיָ אֱלֹהֵינוּ, עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ׃ חָנֵּנוּ יְיָ חָנֵּנוּ, כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז׃ רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ, הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים, הַבּוּז לִגְאֵי יוֹנִים׃&lt;קטע סוף=פרק קכג/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קכד/&gt;
===פרק קכד===
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד, לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה לָנוּ, יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל׃ לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה לָנוּ, בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם׃ אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ, בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ׃ אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ, נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ׃ אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים׃ בָּרוּךְ יְיָ, שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף | לְשִׁנֵּיהֶם׃ נַפְשֵׁנוּ | כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים, הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ׃ עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם יְיָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃&lt;קטע סוף=פרק קכד/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קכה/&gt;

===פרק קכה===
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, הַבֹּטְחִים בַּייָ | כְּהַר צִיּוֹן לֹא יִמּוֹט, לְעוֹלָם יֵשֵׁב׃ יְרוּשָׁלַיִם הָרִים סָבִיב לָהּ, וַייָ סָבִיב לְעַמּוֹ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃ כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים, לְמַעַן לֹא יִשְׁלְחוּ הַצַּדִּיקִים בְּעַוְלָתָה | יְדֵיהֶם׃ הֵיטִיבָה יְיָ לַטּוֹבִים, וְלִישָׁרִים בְּלִבּוֹתָם׃ וְהַמַּטִּים עֲקַלְקַלּוֹתָם, יוֹלִיכֵם יְיָ אֶת פֹּעֲלֵי הָאָוֶן, שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל׃&lt;קטע סוף=פרק קכה/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קכו/&gt;

===פרק קכו===
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, בְּשׁוּב יְיָ אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן, הָיִינוּ כְּחֹלְמִים׃ אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ, וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה, אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם, הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה׃ הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ, הָיִינוּ שְׂמֵחִים׃ שׁוּבָה יְיָ אֶת שְׁבִיתֵנוּ, כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב׃ הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה, בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ׃ הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע, בֹּא יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו׃&lt;קטע סוף=פרק קכו/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קכז/&gt;
===פרק קכז===
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לִשְׁלֹמֹה, אִם יְיָ לֹא יִבְנֶה בַיִת, שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ; אִם יְיָ לֹא יִשְׁמָר עִיר, שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר׃ שָׁוְא לָכֶם מַשְׁכִּימֵי קוּם, מְאַחֲרֵי שֶׁבֶת, אֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים; כֵּן יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָא׃ הִנֵּה נַחֲלַת יְיָ בָּנִים, שָׂכָר פְּרִי הַבָּטֶן׃ כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר, כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים׃ אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם, לֹא יֵבֹשׁוּ | כִּי יְדַבְּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר׃&lt;קטע סוף=פרק קכז/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קכח/&gt;

===פרק קכח===
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא יְיָ הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו׃ יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ׃ אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ, בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ׃ הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר | יְרֵא יְיָ׃ יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִּיּוֹן, וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ׃ וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ, שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל׃&lt;קטע סוף=פרק קכח/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קכט/&gt;

===פרק קכט===
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרַי, יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל׃ רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרָי, גַּם לֹא יָכְלוּ לִי׃ עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים, הֶאֱרִיכוּ לְמַעֲנִיתָם׃ יְיָ צַדִּיק, קִצֵּץ עֲבוֹת רְשָׁעִים׃ יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן׃ יִהְיוּ כַּחֲצִיר גַּגּוֹת, שֶׁקַּדְמַת שָׁלַף יָבֵשׁ׃ שֶׁלֹּא מִלֵּא כַפּוֹ קוֹצֵר וְחִצְנוֹ מְעַמֵּר׃ וְלֹא אָמְרוּ הָעֹבְרִים בִּרְכַּת יְיָ אֲלֵיכֶם, בֵּרַכְנוּ אֶתְכֶם בְּשֵׁם יְיָ׃&lt;קטע סוף=פרק קכט/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קל/&gt;
===פרק קל===
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ | יְיָ׃ אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי׃ אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ, אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃ כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה, לְמַעַן תִּוָּרֵא׃ קִוִּיתִי יְיָ קִוְּתָה נַפְשִׁי, וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי׃ נַפְשִׁי לַאדֹנָי, מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר׃ יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ, כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת׃ וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו׃&lt;קטע סוף=פרק קל/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קלא/&gt;

===פרק קלא===
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד, יְיָ, לֹא גָבַהּ לִבִּי, וְלֹא רָמוּ עֵינַי, וְלֹא הִלַּכְתִּי  בִּגְדֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי׃ אִם לֹא שִׁוִּיתִי וְדוֹמַמְתִּי נַפְשִׁי, כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ, כַּגָּמֻל עָלַי נַפְשִׁי׃ יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃&lt;קטע סוף=פרק קלא/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קלב/&gt;
===פרק קלב===
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, זְכוֹר יְיָ לְדָוִד אֵת כָּל עֻנּוֹתוֹ׃ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַייָ, נָדַר לַאֲבִיר יַעֲקֹב׃ אִם אָבֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי, אִם אֶעֱלֶה עַל עֶרֶשׂ יְצוּעָי׃ אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי, לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה׃ עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַייָ, מִשְׁכָּנוֹת לַאֲבִיר יַעֲקֹב׃ הִנֵּה שְׁמַעֲנוּהָ בְאֶפְרָתָה, מְצָאנוּהָ בִּשְׂדֵי יָעַר׃ נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃ קוּמָה יְיָ לִמְנוּחָתֶךָ, אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ׃ כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק, וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ׃ בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ, אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ׃ נִשְׁבַּע יְיָ לְדָוִד אֱמֶת לֹא יָשׁוּב מִמֶּנָּה, מִפְּרִי בִטְנְךָ אָשִׁית לְכִסֵּא לָךְ׃ אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ בְּרִיתִי, וְעֵדֹתִי זוֹ אֲלַמְּדֵם, גַּם בְּנֵיהֶם עֲדֵי עַד יֵשְׁבוּ לְכִסֵּא לָךְ׃ כִּי בָחַר יְיָ בְּצִיּוֹן, אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ׃ זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד, פֹּה אֵשֵׁב כִּי אִוִּתִיהָ׃ צֵידָהּ בָּרֵךְ אֲבָרֵךְ, אֶבְיוֹנֶיהָ אַשְׂבִּיעַ לָחֶם׃ וְכֹהֲנֶיהָ אַלְבִּישׁ יֶשַׁע, וַחֲסִידֶיהָ רַנֵּן יְרַנֵּנוּ׃ שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד, עָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי׃ אוֹיְבָיו אַלְבִּישׁ בֹּשֶׁת, וְעָלָיו יָצִיץ נִזְרוֹ׃&lt;קטע סוף=פרק קלב/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קלג/&gt;
===פרק קלג===
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד, הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד׃ כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ, יֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן, שֶׁיֹּרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו׃ כְּטַל חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד עַל הַרְרֵי צִיּוֹן, כִּי שָׁם צִוָּה יְיָ אֶת הַבְּרָכָה, חַיִּים עַד הָעוֹלָם׃&lt;קטע סוף=פרק קלג/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קלד/&gt;
===פרק קלד===
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ, הָעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃ שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃ יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִּיּוֹן, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃&lt;קטע סוף=פרק קלד/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קלה/&gt;
===פרק קלה===
הַלְלוּ־יָהּ,  הַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, הַלְלוּ עַבְדֵי יְיָ׃ שֶׁעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת בֵּית אֱלֹהֵינוּ׃ הַלְלוּ־יָהּ כִּי טוֹב יְיָ, זַמְּרוּ לִשְׁמוֹ כִּי נָעִים׃ כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ׃ כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל יְיָ, וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל אֱלֹהִים׃ כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ יְיָ עָשָׂה, בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, בַּיַּמִּים וְכָל תְּהֹמוֹת׃ מַעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ, בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה, מוֹצֵא רוּחַ מֵאוֹצְרוֹתָיו׃ שֶׁהִכָּה בְּכוֹרֵי מִצְרָיִם, מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה׃ שָׁלַח אוֹתֹת וּמֹפְתִים בְּתוֹכֵכִי מִצְרָיִם, בְּפַרְעֹה וּבְכָל עֲבָדָיו׃ שֶׁהִכָּה גּוֹיִם רַבִּים, וְהָרַג מְלָכִים עֲצוּמִים׃ לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, וּלְכֹל מַמְלְכוֹת כְּנָעַן׃ וְנָתַן אַרְצָם נַחֲלָה, נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ׃ יְיָ שִׁמְךָ לְעוֹלָם, יְיָ זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר׃ כִּי יָדִין יְיָ עַמּוֹ, וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם׃ עֲצַבֵּי הַגּוֹיִם כֶּסֶף וְזָהָב, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם׃ פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ, עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ׃ אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יַאֲזִינוּ, אַף אֵין יֶשׁ רוּחַ בְּפִיהֶם׃ כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם, כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵחַ בָּהֶם׃ בֵּית יִשְׂרָאֵל בָּרְכוּ אֶת יְיָ, בֵּית אַהֲרֹן בָּרְכוּ אֶת יְיָ׃ בֵּית הַלֵּוִי בָּרְכוּ אֶת יְיָ, יִרְאֵי יְיָ בָּרְכוּ אֶת יְיָ׃ בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָיִם, הַלְלוּ־יָהּ׃&lt;קטע סוף=פרק קלה/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קלו/&gt;
===פרק קלו===
{|
|-
|הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב||{{רווח|1}}||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|לְעֹשֵׂה הַשָּׁמַיִם בִּתְבוּנָה|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|לְרֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|אֶת הַשֶּׁמֶשׁ לְמֶמְשֶׁלֶת בַּיּוֹם|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|אֶת הַיָּרֵחַ וְכוֹכָבִים לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלָּיְלָה|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|לְמַכֵּה מִצְרַיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|וַיּוֹצֵא יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|וְהֶעֱבִיר יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|לְמוֹלִיךְ עַמּוֹ בַּמִּדְבָּר|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדֹלִים|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|וַיַּהֲרֹג מְלָכִים אַדִּירִים|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|וְנָתַן אַרְצָם לְנַחֲלָה|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|שֶׁבְּשִׁפְלֵנוּ זָכַר לָנוּ|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|וַיִּפְרְקֵנוּ מִצָּרֵינוּ|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|הוֹדוּ לְאֵל הַשָּׁמָיִם|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|}&lt;קטע סוף=פרק קלו/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קלז/&gt;

===פרק קלז===
עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל, שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ, בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן׃ עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ׃ כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר, וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה, שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן׃ אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְיָ עַל אַדְמַת נֵכָר׃ אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָיִם, תִּשְׁכַּח יְמִינִי׃ תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי׃ זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָיִם, הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׃ בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה, אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ׃ אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ | אֶל הַסָּלַע׃&lt;קטע סוף=פרק קלז/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קלח/&gt;

===פרק קלח===
לְדָוִד, אוֹדְךָ בְכָל לִבִּי, נֶגֶד אֱלֹהִים אֲזַמְּרֶךָּ׃ אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְאוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃ בְּיוֹם קָרָאתִי וַתַּעֲנֵנִי, תַּרְהִבֵנִי בְנַפְשִׁי עֹז׃ יוֹדוּךָ יְיָ כָּל מַלְכֵי אָרֶץ, כִּי שָׁמְעוּ אִמְרֵי פִיךָ׃ וְיָשִׁירוּ בְּדַרְכֵי יְיָ, כִּי גָדוֹל כְּבוֹד יְיָ׃ כִּי רָם יְיָ וְשָׁפָל יִרְאֶה, וְגָבֹהַּ מִמֶּרְחָק יְיֵדָע׃ אִם אֵלֵךְ בְּקֶרֶב צָרָה תְּחַיֵּנִי, עַל אַף אֹיְבַי תִּשְׁלַח יָדֶךָ, וְתוֹשִׁיעֵנִי יְמִינֶךָ׃ יְיָ יִגְמֹר בַּעֲדִי, יְיָ חַסְדְּךָ לְעוֹלָם, מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אַל תֶּרֶף׃&lt;קטע סוף=פרק קלח/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קלט/&gt;
===פרק קלט===
לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר, יְיָ חֲקַרְתַּנִי וַתֵּדָע׃ אַתָּה יָדַעְתָּ שִׁבְתִּי וְקוּמִי, בַּנְתָּה לְרֵעִי מֵרָחוֹק׃ אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ, וְכָל דְּרָכַי הִסְכַּנְתָּה׃ כִּי אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנִי, הֵן יְיָ יָדַעְתָּ כֻלָּהּ׃ אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי, וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה׃ פְּלִיאָה דַעַת מִמֶּנִּי, נִשְׂגְּבָה לֹא אוּכַל לָהּ׃ אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ, וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח׃ אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה, וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ׃ אֶשָּׂא כַנְפֵי שָׁחַר, אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם׃ גַּם שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי, וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ׃ וָאֹמַר אַךְ חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי, וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵנִי׃ גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָּ, וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר, כַּחֲשֵׁיכָה כָּאוֹרָה׃ כִּי אַתָּה קָנִיתָ כִלְיֹתָי, תְּסֻכֵּנִי בְּבֶטֶן אִמִּי׃ אוֹדְךָ עַל כִּי נוֹרָאוֹת נִפְלֵיתִי, נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ, וְנַפְשִׁי יֹדַעַת מְאֹד׃ לֹא נִכְחַד עָצְמִי מִמֶּךָּ, אֲשֶׁר עֻשֵּׂיתִי בַסֵּתֶר, רֻקַּמְתִּי בְּתַחְתִּיּוֹת אָרֶץ׃ גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ, וְעַל סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ, יָמִים יֻצָּרוּ, וְלוֹ אֶחָד בָּהֶם׃ וְלִי מַה יָּקְרוּ רֵעֶיךָ אֵל, מֶה עָצְמוּ רָאשֵׁיהֶם׃ אֶסְפְּרֵם מֵחוֹל יִרְבּוּן, הֱקִיצֹתִי וְעוֹדִי עִמָּךְ׃ אִם תִּקְטֹל אֱלוֹהַּ | רָשָׁע, וְאַנְשֵׁי דָמִים סוּרוּ מֶנִּי׃ אֲשֶׁר יֹמְרוּךָ לִמְזִמָּה, נָשׂוּא לַשָּׁוְא עָרֶיךָ׃ הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ יְיָ אֶשְׂנָא, וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט׃ תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים, לְאוֹיְבִים הָיוּ לִי׃ חָקְרֵנִי אֵל וְדַע לְבָבִי, בְּחָנֵנִי וְדַע שַׂרְעַפָּי׃ וּרְאֵה אִם דֶּרֶךְ עֹצֶב בִּי, וּנְחֵנִי בְּדֶרֶךְ עוֹלָם׃&lt;קטע סוף=פרק קלט/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קמ/&gt;

===פרק קמ===
לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד׃ חַלְּצֵנִי יְיָ מֵאָדָם רָע, מֵאִישׁ חֲמָסִים תִּנְצְרֵנִי׃ אֲשֶׁר חָשְׁבוּ רָעוֹת בְּלֵב, כָּל יוֹם יָגוּרוּ מִלְחָמוֹת׃ שָׁנְנוּ לְשׁוֹנָם כְּמוֹ נָחָשׁ, חֲמַת עַכְשׁוּב תַּחַת שְׂפָתֵימוֹ סֶלָה׃ שָׁמְרֵנִי יְיָ מִידֵי רָשָׁע, מֵאִישׁ חֲמָסִים תִּנְצְרֵנִי, אֲשֶׁר חָשְׁבוּ לִדְחוֹת פְּעָמָי׃ טָמְנוּ גֵאִים פַּח לִי, וַחֲבָלִים פָּרְשׂוּ רֶשֶׁת לְיַד מַעְגָּל, מֹקְשִׁים שָׁתוּ לִי סֶלָה׃ אָמַרְתִּי לַייָ אֵלִי אָתָּה, הַאֲזִינָה יְיָ קוֹל תַּחֲנוּנָי׃ &lt;span style=&quot;color: gray;&quot;&gt;יְיִ&lt;/span&gt; [אֱלֹהִים]  אֲדֹנָי עֹז יְשׁוּעָתִי, סַכֹּתָה לְרֹאשִׁי בְּיוֹם נָשֶׁק׃ אַל תִּתֵּן יְיָ מַאֲוַיֵּי רָשָׁע, זְמָמוֹ אַל תָּפֵק יָרוּמוּ סֶלָה׃ רֹאשׁ מְסִבָּי, עֲמַל שְׂפָתֵימוֹ יְכַסֵּימוֹ׃ יִמּוֹטוּ עֲלֵיהֶם גֶּחָלִים, בָּאֵשׁ יַפִּלֵם, בְּמַהֲמֹרוֹת בַּל יָקוּמוּ׃ אִישׁ לָשׁוֹן בַּל יִכּוֹן בָּאָרֶץ, אִישׁ חָמָס רָע יְצוּדֶנּוּ לְמַדְחֵפֹת׃ יָדַעְתִּי כִּי יַעֲשֶׂה יְיָ דִּין עָנִי, מִשְׁפַּט אֶבְיֹנִים׃ אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ, יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ׃&lt;קטע סוף=פרק קמ/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קמא/&gt;

===פרק קמא===
מִזְמוֹר לְדָוִד, יְיָ קְרָאתִיךָ חוּשָׁה לִּי, הַאֲזִינָה קוֹלִי בְּקָרְאִי לָךְ׃ תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ, מַשְׂאַת כַּפַּי מִנְחַת עָרֶב׃ שִׁיתָה יְיָ שָׁמְרָה לְפִי, נִצְּרָה עַל דַּל שְׂפָתָי׃ אַל תַּט לִבִּי לְדָבָר רָע, לְהִתְעוֹלֵל עֲלִלוֹת בְּרֶשַׁע אֶת אִישִׁים פֹּעֲלֵי אָוֶן, וּבַל אֶלְחַם בְּמַנְעַמֵּיהֶם׃ יֶהֶלְמֵנִי צַדִּיק חֶסֶד וְיוֹכִיחֵנִי, שֶׁמֶן רֹאשׁ אַל יָנִי רֹאשִׁי, כִּי עוֹד וּתְפִלָּתִי בְּרָעוֹתֵיהֶם׃ נִשְׁמְטוּ בִידֵי סֶלַע שֹׁפְטֵיהֶם, וְשָׁמְעוּ אֲמָרַי כִּי נָעֵמוּ׃ כְּמוֹ פֹלֵחַ וּבֹקֵעַ בָּאָרֶץ, נִפְזְרוּ עֲצָמֵינוּ לְפִי שְׁאוֹל׃ כִּי אֵלֶיךָ &lt;span style=&quot;color: gray;&quot;&gt;יְיִ&lt;/span&gt; [אֱלֹהִים]  אֲדֹנָי עֵינָי, בְּכָה חָסִיתִי אַל תְּעַר נַפְשִׁי׃ שָׁמְרֵנִי מִידֵי פַח יָקְשׁוּ לִי, וּמֹקְשׁוֹת פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ יִפְּלוּ בְמַכְמֹרָיו רְשָׁעִים, יַחַד אָנֹכִי עַד אֶעֱבוֹר׃&lt;קטע סוף=פרק קמא/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קמב/&gt;
===פרק קמב===
מַשְׂכִּיל לְדָוִד, בִּהְיוֹתוֹ בַמְּעָרָה תְפִלָּה׃ קוֹלִי אֶל יְיָ אֶזְעָק, קוֹלִי אֶל יְיָ אֶתְחַנָּן׃ אֶשְׁפֹּךְ לְפָנָיו שִׂיחִי, צָרָתִי לְפָנָיו אַגִּיד׃ בְּהִתְעַטֵּף עָלַי רוּחִי, וְאַתָּה יָדַעְתָּ נְתִיבָתִי, בְּאֹרַח זוּ אֲהַלֵּךְ | טָמְנוּ פַח לִי׃ הַבֵּיט יָמִין וּרְאֵה וְאֵין לִי מַכִּיר, אָבַד מָנוֹס מִמֶּנִּי, אֵין דּוֹרֵשׁ לְנַפְשִׁי׃ זָעַקְתִּי אֵלֶיךָ יְיָ, אָמַרְתִּי אַתָּה מַחְסִי, חֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַחַיִּים׃ הַקְשִׁיבָה אֶל רִנָּתִי כִּי דַלּוֹתִי מְאֹד, הַצִּילֵנִי מֵרֹדְפַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי׃ הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי לְהוֹדוֹת אֶת שְׁמֶךָ, בִּי יַכְתִּרוּ צַדִּיקִים כִּי תִגְמֹל עָלָי׃&lt;קטע סוף=פרק קמב/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קמג/&gt;

===פרק קמג===
מִזְמוֹר לְדָוִד, יְיָ שְׁמַע תְּפִלָּתִי, הַאֲזִינָה אֶל תַּחֲנוּנַי, בֶּאֱמֻנָתְךָ עֲנֵנִי בְּצִדְקָתֶךָ׃ וְאַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט אֶת עַבְדֶּךָ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃ כִּי רָדַף אוֹיֵב נַפְשִׁי, דִּכָּא לָאָרֶץ חַיָּתִי, הוֹשִׁבַנִי בְמַחֲשַׁכִּים כְּמֵתֵי עוֹלָם׃ וַתִּתְעַטֵּף עָלַי רוּחִי, בְּתוֹכִי יִשְׁתּוֹמֵם לִבִּי׃ זָכַרְתִּי יָמִים מִקֶּדֶם, הָגִיתִי בְכָל פָּעֳלֶךָ, בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ אֲשׂוֹחֵחַ׃ פֵּרַשְׂתִּי יָדַי אֵלֶיךָ, נַפְשִׁי כְּאֶרֶץ עֲיֵפָה לְךָ סֶלָה׃ מַהֵר עֲנֵנִי יְיָ כָּלְתָה רוּחִי, אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי, וְנִמְשַׁלְתִּי עִם יֹרְדֵי בוֹר׃ הַשְׁמִיעֵנִי בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ כִּי בְךָ בָטָחְתִּי, הוֹדִיעֵנִי דֶּרֶךְ זוּ אֵלֵךְ, כִּי אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי נַפְשִׁי׃ הַצִּילֵנִי מֵאֹיְבַי יְיָ, אֵלֶיךָ כִסִּתִי׃ לַמְּדֵנִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ, כִּי אַתָּה אֱלוֹהָי, רוּחֲךָ טוֹבָה תַּנְחֵנִי בְּאֶרֶץ מִישׁוֹר׃ לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ תְּחַיֵּנִי, בְּצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשִׁי׃ וּבְחַסְדְּךָ תַּצְמִית אֹיְבָי, וְהַאֲבַדְתָּ כָּל צֹרְרֵי נַפְשִׁי, כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ׃&lt;קטע סוף=פרק קמג/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קמד/&gt;

===פרק קמד===
לְדָוִד, בָּרוּךְ יְיָ צוּרִי, הַמְלַמֵּד יָדַי לַקְרָב, אֶצְבְּעוֹתַי לַמִּלְחָמָה׃ חַסְדִּי וּמְצוּדָתִי מִשְׂגַּבִּי וּמְפַלְטִי לִי, מָגִנִּי וּבוֹ חָסִיתִי, הָרוֹדֵד עַמִּי תַחְתָּי׃ יְיָ מָה אָדָם וַתֵּדָעֵהוּ, בֶּן אֱנוֹשׁ וַתְּחַשְּׁבֵהוּ׃ אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה, יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר׃ יְיָ הַט שָׁמֶיךָ וְתֵרֵד, גַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ׃ בְּרוֹק בָּרָק וּתְפִיצֵם, שְׁלַח חִצֶּיךָ וּתְהֻמֵּם׃ שְׁלַח יָדֶיךָ מִמָּרוֹם, פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִמַּיִם רַבִּים, מִיַּד בְּנֵי נֵכָר׃ אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא, וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר׃ אֱלֹהִים, שִׁיר חָדָשׁ אָשִׁירָה לָּךְ, בְּנֵבֶל עָשׂוֹר אֲזַמְּרָה לָּךְ׃ הַנּוֹתֵן תְּשׁוּעָה לַמְּלָכִים, הַפּוֹצֶה אֶת דָּוִד עַבְדּוֹ מֵחֶרֶב רָעָה׃ פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִיַּד בְּנֵי נֵכָר, אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא, וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר׃ אֲשֶׁר בָּנֵינוּ כִּנְטִעִים מְגֻדָּלִים בִּנְעוּרֵיהֶם, בְּנוֹתֵינוּ כְזָוִיֹּת, מְחֻטָּבוֹת תַּבְנִית הֵיכָל׃ מְזָוֵינוּ מְלֵאִים מְפִיקִים מִזַּן אֶל זַן, צֹאונֵנוּ מַאֲלִיפוֹת מְרֻבָּבוֹת, בְּחוּצוֹתֵינוּ׃ אַלּוּפֵינוּ מְסֻבָּלִים, אֵין פֶּרֶץ וְאֵין יוֹצֵאת, וְאֵין צְוָחָה בִּרְחֹבֹתֵינוּ׃ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ, אַשְׁרֵי הָעָם שֱׁיְיָ אֱלֹהָיו׃&lt;קטע סוף=פרק קמד/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קמה/&gt;
===פרק קמה===
תְּהִלָּה לְדָוִד, אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ, וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד׃ בְּכָל יוֹם אֲבָרְכֶךָּ, וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד׃ גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃ דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ, וּגְבוּרֹתֶיךָ יַגִּידוּ׃ הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ, וְדִבְרֵי נִפְלְאֹתֶיךָ אָשִׂיחָה׃ וֶעֱזוּז נוֹרְאֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ, וּגְדֻלָּתְךָ אֲסַפְּרֶנָּה׃ זֵכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ, וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּנוּ׃ חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ, אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל חָסֶד׃ טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו׃ יוֹדוּךָ יְיָ כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וַחֲסִידֶיךָ יְבָרְכוּכָה׃ כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ, וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ׃ לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו, וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ׃ מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים, וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדֹר׃ סוֹמֵךְ יְיָ לְכָל הַנֹּפְלִים, וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים׃ עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ׃ פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ, וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן׃ צַדִּיק יְיָ בְּכָל דְּרָכָיו, וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו׃ קָרוֹב יְיָ לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת׃ רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה, וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם׃ שׁוֹמֵר יְיָ אֶת כָּל אֹהֲבָיו, וְאֵת כָּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד׃ תְּהִלַּת יְיָ יְדַבֶּר פִּי, וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד׃&lt;קטע סוף=פרק קמה/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קמו/&gt;
===פרק קמו===
הַלְלוּ־יָהּ, הַלְלִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ׃ אֲהַלְלָה יְיָ בְּחַיָּי, אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי׃ אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים, בְּבֶן אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה׃ תֵּצֵא רוּחוֹ יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ, בַּיּוֹם הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָיו׃ אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ, שִׂבְרוֹ עַל יְיָ אֱלֹהָיו׃ עֹשֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם, הַשֹּׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם׃ עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים, נֹתֵן לֶחֶם לָרְעֵבִים, יְיָ מַתִּיר אֲסוּרִים׃ יְיָ פֹּקֵחַ עִוְרִים, יְיָ זֹקֵף כְּפוּפִים, יְיָ אֹהֵב צַדִּיקִים׃ יְיָ שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים, יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד, וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת׃ יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּ־יָהּ׃&lt;קטע סוף=פרק קמו/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קמז/&gt;
===פרק קמז===
הַלְלוּ־יָהּ,  כִּי טוֹב זַמְּרָה אֱלֹהֵינוּ, כִּי נָעִים נָאוָה תְהִלָּה׃ בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם יְיָ, נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס׃ הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב, וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם׃ מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים, לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא׃ גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר׃ מְעוֹדֵד עֲנָוִים יְיָ, מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָרֶץ׃ עֱנוּ לַייָ בְּתוֹדָה, זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ בְכִנּוֹר׃ הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים, הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר, הַמַּצְמִיחַ הָרִים חָצִיר׃ נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ, לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָאוּ׃ לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ, לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה׃ רוֹצֶה יְיָ אֶת יְרֵאָיו, אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ׃ שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלַיִם אֶת יְיָ, הַלְלִי אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן׃ כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ, בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ׃ הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם, חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ׃ הַשֹּׁלֵחַ אִמְרָתוֹ אָרֶץ, עַד מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרוֹ׃ הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר, כְּפוֹר כָּאֵפֶר יְפַזֵּר׃ מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים, לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד׃ יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם, יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מָיִם׃ מַגִּיד דְּבָרָו לְיַעֲקֹב, חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל׃ לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי, וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם, הַלְלוּ־יָהּ׃&lt;קטע סוף=פרק קמז/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קמח/&gt;
===פרק קמח===
הַלְלוּ־יָהּ,  הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הַשָּׁמַיִם, הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים׃ הַלְלוּהוּ כָל מַלְאָכָיו, הַלְלוּהוּ כָּל צְבָאָו׃ הַלְלוּהוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ, הַלְלוּהוּ כָּל כּוֹכְבֵי אוֹר׃ הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם, וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם׃ יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָאוּ׃ וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם, חָק נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר׃ הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הָאָרֶץ, תַּנִּינִים וְכָל תְּהֹמוֹת׃ אֵשׁ וּבָרָד, שֶׁלֶג וְקִיטוֹר, רוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ׃ הֶהָרִים וְכָל גְּבָעוֹת, עֵץ פְּרִי וְכָל אֲרָזִים׃ הַחַיָּה וְכָל בְּהֵמָה, רֶמֶשׂ וְצִפּוֹר כָּנָף׃ מַלְכֵי אֶרֶץ וְכָל לְאֻמִּים, שָׂרִים וְכָל שֹׁפְטֵי אָרֶץ׃ בַּחוּרִים וְגַם בְּתוּלוֹת, זְקֵנִים עִם נְעָרִים׃ יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ, הוֹדוֹ עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם׃ וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ, תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ, הַלְלוּ־יָהּ׃&lt;קטע סוף=פרק קמח/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קמט/&gt;
===פרק קמט===
הַלְלוּ־יָהּ,  שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ, תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים׃ יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו, בְּנֵי צִיּוֹן יָגִילוּ בְמַלְכָּם׃ יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל, בְּתֹף וְכִנּוֹר יְזַמְּרוּ לוֹ׃ כִּי רוֹצֶה יְיָ בְּעַמּוֹ, יְפָאֵר עֲנָוִים בִּישׁוּעָה׃ יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד, יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם׃ רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם, וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם׃ לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם, תּוֹכֵחוֹת בַּלְאֻמִּים׃ לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים, וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל׃ לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב, הָדָר הוּא לְכָל חֲסִידָיו, הַלְלוּ־יָהּ׃&lt;קטע סוף=פרק קמט/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קנ/&gt;
===פרק קנ===
הַלְלוּ־יָהּ,  הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ, הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ׃ הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו, הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ׃ הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר, הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר׃ הַלְלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל, הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעֻגָב׃ הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע, הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה׃ כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, הַלְלוּ־יָהּ׃&lt;קטע סוף=פרק קנ/&gt;
===תפילה לאחר אמירת ספר חמישי===
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לאחר אמירת תהלים|יהי}}חֲמִישִׁי {{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לאחר אמירת תהלים|שבתהלים}}דְּבָרִים {{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לאחר אמירת תהלים|בזכות|שתכפר}}
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לאחר אמירת תהלים|יהי}}רִאשׁוֹן {{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לאחר אמירת תהלים|שבתהלים}}בְּרֵאשִׁית {{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לאחר אמירת תהלים|בזכות|שתכפר}}</text>
      <sha1>ladlq5w0h6uuhu8jiw9yxznbnr0j4ni</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3086764</id>
      <parentid>3086722</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T22:29:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086764</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="65864" sha1="t7iuqorvkn2oxhhdv92stsblxyxifvb" xml:space="preserve">{{תהלים מנוקד ומפוסק}}
==ספר חמישי==
===תפילה לפני אמירת תהלים===
{{:תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לפני אמירת תהלים}}&lt;קטע התחלה=פרק קז/&gt;
===פרק קז===
{{פתל|קז}}&lt;קטע סוף=פרק קז/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קח/&gt;
===פרק קח===
{{פתל|קח}}&lt;קטע סוף=פרק קח/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קט/&gt;
===פרק קט===
{{פתל|קט}}&lt;קטע סוף=פרק קט/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קי/&gt;
===פרק קי===
{{פתל|קי}}&lt;קטע סוף=פרק קי/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קיא/&gt;
===פרק קיא===
{{פתל|קיא}}&lt;קטע סוף=פרק קיא/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קיב/&gt;
===פרק קיב===
{{פתל|קיב}}&lt;קטע סוף=פרק קיב/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קיג/&gt;
===פרק קיג===
{{פתל|קיג}}&lt;קטע סוף=פרק קיג/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קיד/&gt;
===פרק קיד===
{{פתל|קיד}}&lt;קטע סוף=פרק קיד/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קטו/&gt;
===פרק קטו===
{{פתל|קטו}}&lt;קטע סוף=פרק קטו/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קטז/&gt;
===פרק קטז===
{{פתל|קטז}}&lt;קטע סוף=פרק קטז/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קיז/&gt;
===פרק קיז===
{{פתל|קיז}}&lt;קטע סוף=פרק קיז/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קיח/&gt;
===פרק קיח===
{{פתל|קיח}}&lt;קטע סוף=פרק קיח/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קיט/&gt;
===פרק קיט===
&lt;קטע התחלה=קיט א/&gt;
====א====
אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ, הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְיָ׃ אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו, בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ׃ אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה, בִּדְרָכָיו הָלָכוּ׃ אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד׃ אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ׃ אָז לֹא אֵבוֹשׁ, בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ׃ אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב, בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ׃ אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר, אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד׃&lt;קטע סוף=קיט א/&gt;&lt;קטע התחלה=קיט ב/&gt;
====ב====
בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ, לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ׃ בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ, אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ׃ בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ, לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ׃ בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ׃ בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ׃ בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַּׂשְׂתִּי, כְּעַל כָּל הוֹן׃ בְּפִקּוּדֶיךָ אָשִׂיחָה, וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ׃ בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע, לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ׃&lt;קטע סוף=קיט ב/&gt;&lt;קטע התחלה=קיט ג/&gt;
====ג====
גְּמֹל עַל עַבְדְּךָ אֶחְיֶה, וְאֶשְׁמְרָה דְבָרֶךָ׃ גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ׃ גֵּר אָנֹכִי בָאָרֶץ, אַל תַּסְתֵּר מִמֶּנִּי מִצְוֹתֶיךָ׃ גָּרְסָה נַפְשִׁי לְתַאֲבָה, אֶל מִשְׁפָּטֶיךָ בְכָל עֵת׃ גָּעַרְתָּ זֵדִים אֲרוּרִים הַשֹּׁגִים מִמִּצְוֹתֶיךָ׃ גַּל מֵעָלַי חֶרְפָּה וָבוּז, כִּי עֵדֹתֶיךָ נָצָרְתִּי׃ גַּם יָשְׁבוּ שָׂרִים בִּי נִדְבָּרוּ, עַבְדְּךָ יָשִׂיחַ בְּחֻקֶּיךָ׃ גַּם עֵדֹתֶיךָ שַׁעֲשֻׁעָי, אַנְשֵׁי עֲצָתִי׃&lt;קטע סוף=קיט ג/&gt;&lt;קטע התחלה=קיט ד/&gt;
====ד====
דָּבְקָה לֶעָפָר נַפְשִׁי, חַיֵּנִי כִּדְבָרֶךָ׃ דְּרָכַי סִפַּרְתִּי וַתַּעֲנֵנִי, לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ׃ דֶּרֶךְ פִּקּוּדֶיךָ הֲבִינֵנִי, וְאָשִׂיחָה בְּנִפְלְאוֹתֶיךָ׃ דָּלְפָה נַפְשִׁי מִתּוּגָה, קַיְּמֵנִי כִּדְבָרֶךָ׃ דֶּרֶךְ שֶׁקֶר הָסֵר מִמֶּנִּי, וְתוֹרָתְךָ חָנֵּנִי׃ דֶּרֶךְ אֱמוּנָה בָחָרְתִּי, מִשְׁפָּטֶיךָ שִׁוִּיתִי׃ דָּבַקְתִּי בְעֵדְוֹתֶיךָ, יְיָ אַל תְּבִישֵׁנִי׃ דֶּרֶךְ מִצְוֹתֶיךָ אָרוּץ, כִּי תַרְחִיב לִבִּי׃&lt;קטע סוף=קיט ד/&gt;&lt;קטע התחלה=קיט ה/&gt;
====ה====
הוֹרֵנִי יְיָ דֶּרֶךְ חֻקֶּיךָ, וְאֶצְּרֶנָּה עֵקֶב׃ הֲבִינֵנִי וְאֶצְּרָה תוֹרָתֶךָ, וְאֶשְׁמְרֶנָּה בְכָל לֵב׃ הַדְרִיכֵנִי בִּנְתִיב מִצְוֹתֶיךָ, כִּי בוֹ חָפָצְתִּי׃ הַט לִבִּי אֶל עֵדְוֹתֶיךָ, וְאַל אֶל בָּצַע׃ הַעֲבֵר עֵינַי מֵרְאוֹת שָׁוְא, בִּדְרָכֶךָ חַיֵּנִי׃ הָקֵם לְעַבְדְּךָ אִמְרָתֶךָ, אֲשֶׁר לְיִרְאָתֶךָ׃ הַעֲבֵר חֶרְפָּתִי אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי, כִּי מִשְׁפָּטֶיךָ טוֹבִים׃ הִנֵּה תָּאַבְתִּי לְפִקֻּדֶיךָ, בְּצִדְקָתְךָ חַיֵּנִי׃&lt;קטע סוף=קיט ה/&gt;&lt;קטע התחלה=קיט ו/&gt;
====ו====
וִיבֹאֻנִי חֲסָדֶךָ יְיָ, תְּשׁוּעָתְךָ כְּאִמְרָתֶךָ׃ וְאֶעֱנֶה חֹרְפִי דָבָר, כִּי בָטַחְתִּי בִּדְבָרֶךָ׃ וְאַל תַּצֵּל מִפִּי דְבַר אֱמֶת עַד מְאֹד, כִּי לְמִשְׁפָּטֶךָ יִחָלְתִּי׃ וְאֶשְׁמְרָה תוֹרָתְךָ תָמִיד, לְעוֹלָם וָעֶד׃ וְאֶתְהַלְּכָה בָרְחָבָה, כִּי פִקֻּדֶיךָ דָרָשְׁתִּי׃ וַאֲדַבְּרָה בְעֵדֹתֶיךָ נֶגֶד מְלָכִים, וְלֹא אֵבוֹשׁ׃ וְאֶשְׁתַּעֲשַׁע בְּמִצְוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אָהָבְתִּי׃ וְאֶשָּׂא כַפַּי אֶל מִצְוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אָהָבְתִּי, וְאָשִׂיחָה בְחֻקֶּיךָ׃&lt;קטע סוף=קיט ו/&gt;&lt;קטע התחלה=קיט ז/&gt;
====ז====
זְכֹר דָּבָר לְעַבְדֶּךָ עַל אֲשֶׁר יִחַלְתָּנִי׃ זֹאת נֶחָמָתִי בְעָנְיִי, כִּי אִמְרָתְךָ חִיָּתְנִי׃ זֵדִים הֱלִיצֻנִי עַד מְאֹד, מִתּוֹרָתְךָ לֹא נָטִיתִי׃ זָכַרְתִּי מִשְׁפָּטֶיךָ מֵעוֹלָם, יְיָ, וָאֶתְנֶחָם׃ זַלְעָפָה אֲחָזַתְנִי מֵרְשָׁעִים עֹזְבֵי תּוֹרָתֶךָ׃ זְמִרוֹת הָיוּ לִי חֻקֶּיךָ בְּבֵית מְגוּרָי׃ זָכַרְתִּי בַלַּיְלָה שִׁמְךָ יְיָ, וָאֶשְׁמְרָה תּוֹרָתֶךָ׃ זֹאת הָיְתָה לִּי, כִּי פִקֻּדֶיךָ נָצָרְתִּי׃&lt;קטע סוף=קיט ז/&gt;&lt;קטע התחלה=קיט ח/&gt;
====ח====
חֶלְקִי יְיָ אָמַרְתִּי, לִשְׁמֹר דְּבָרֶיךָ׃ חִלִּיתִי פָנֶיךָ בְכָל לֵב, חָנֵּנִי כְּאִמְרָתֶךָ׃ חִשַּׁבְתִּי דְרָכָי, וָאָשִׁיבָה רַגְלַי אֶל עֵדֹתֶיךָ׃ חַשְׁתִּי וְלֹא הִתְמַהְמָהְתִּי, לִשְׁמֹר מִצְוֹתֶיךָ׃ חֶבְלֵי רְשָׁעִים עִוְּדֻנִי, תּוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי׃ חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ, עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ׃ חָבֵר אָנִי לְכָל אֲשֶׁר יְרֵאוּךָ, וּלְשֹׁמְרֵי פִּקּוּדֶיךָ׃ חַסְדְּךָ יְיָ מָלְאָה הָאָרֶץ, חֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי׃&lt;קטע סוף=קיט ח/&gt;&lt;קטע התחלה=קיט ט/&gt;
====ט====
טוֹב עָשִׂיתָ עִם עַבְדְּךָ, יְיָ, כִּדְבָרֶךָ׃ טוּב טַעַם וָדַעַת לַמְּדֵנִי, כִּי בְמִצְוֹתֶיךָ הֶאֱמָנְתִּי׃ טֶרֶם אֶעֱנֶה אֲנִי שֹׁגֵג, וְעַתָּה אִמְרָתְךָ שָׁמָרְתִּי׃ טוֹב אַתָּה וּמֵטִיב, לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ׃ טָפְלוּ עָלַי שֶׁקֶר זֵדִים, אֲנִי בְּכָל לֵב אֶצֹּר פִּקּוּדֶיךָ׃ טָפַשׁ כַּחֵלֶב לִבָּם, אֲנִי תּוֹרָתְךָ שִׁעֲשָׁעְתִּי׃ טוֹב לִי כִי עֻנֵּיתִי לְמַעַן אֶלְמַד חֻקֶּיךָ׃ טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף׃&lt;קטע סוף=קיט ט/&gt;&lt;קטע התחלה=קיט י/&gt;
====י====
יָדֶיךָ עָשׂוּנִי וַיְכוֹנְנוּנִי, הֲבִינֵנִי וְאֶלְמְדָה מִצְוֹתֶיךָ׃ יְרֵאֶיךָ יִרְאוּנִי וְיִשְׂמָחוּ, כִּי לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי׃ יָדַעְתִּי יְיָ כִּי צֶדֶק מִשְׁפָּטֶיךָ, וֶאֱמוּנָה עִנִּיתָנִי׃ יְהִי נָא חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵנִי, כְּאִמְרָתְךָ לְעַבְדֶּךָ׃ יְבֹאוּנִי רַחֲמֶיךָ וְאֶחְיֶה, כִּי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי׃ יֵבֹשׁוּ זֵדִים כִּי שֶׁקֶר עִוְּתוּנִי, אֲנִי אָשִׂיחַ בְּפִקּוּדֶיךָ׃ יָשׁוּבוּ לִי יְרֵאֶיךָ וְיֹדְעֵי עֵדֹתֶיךָ׃ יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ, לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ׃&lt;קטע סוף=קיט י/&gt;&lt;קטע התחלה=קיט כ/&gt;
====כ====
כָּלְתָה לִתְשׁוּעָתְךָ נַפְשִׁי, לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי׃ כָּלוּ עֵינַי לְאִמְרָתֶךָ, לֵאמֹר מָתַי תְּנַחֲמֵנִי׃ כִּי הָיִיתִי כְּנֹאד בְּקִיטוֹר, חֻקֶּיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי׃ כַּמָּה יְמֵי עַבְדֶּךָ, מָתַי תַּעֲשֶׂה בְרֹדְפַי מִשְׁפָּט׃ כָּרוּ לִי זֵדִים שִׁיחוֹת, אֲשֶׁר לֹא כְתוֹרָתֶךָ׃ כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה, שֶׁקֶר רְדָפוּנִי עָזְרֵנִי׃ כִּמְעַט כִּלּוּנִי בָאָרֶץ, וַאֲנִי לֹא עָזַבְתִּי פִקֻּדֶיךָ׃ כְּחַסְדְּךָ חַיֵּנִי, וְאֶשְׁמְרָה עֵדוּת פִּיךָ׃&lt;קטע סוף=קיט כ/&gt;&lt;קטע התחלה=קיט ל/&gt;
====ל====
לְעוֹלָם יְיָ דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם׃ לְדֹר וָדֹר אֱמוּנָתֶךָ, כּוֹנַנְתָּ אֶרֶץ וַתַּעֲמֹד׃ לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם, כִּי הַכֹּל עֲבָדֶיךָ׃ לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי, אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי׃ לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח פִּקּוּדֶיךָ, כִּי בָם חִיִּיתָנִי׃ לְךָ אֲנִי הוֹשִׁיעֵנִי, כִּי פִקּוּדֶיךָ דָרָשְׁתִּי׃ לִי קִוּוּ רְשָׁעִים לְאַבְּדֵנִי, עֵדֹתֶיךָ אֶתְבּוֹנָן׃ לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ, רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד׃&lt;קטע סוף=קיט ל/&gt;&lt;קטע התחלה=קיט מ/&gt;
====מ====
מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ, כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי׃ מֵאֹיְבַי תְּחַכְּמֵנִי מִצְוֹתֶךָ, כִּי לְעוֹלָם הִיא לִי׃ מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי, כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִי׃ מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן, כִּי פִקּוּדֶיךָ נָצָרְתִּי׃ מִכָּל אֹרַח רָע כָּלִאתִי רַגְלָי, לְמַעַן אֶשְׁמֹר דְּבָרֶךָ׃ מִמִּשְׁפָּטֶיךָ לֹא סָרְתִּי, כִּי אַתָּה הוֹרֵתָנִי׃ מַה נִּמְלְצוּ לְחִכִּי אִמְרָתֶךָ, מִדְּבַשׁ לְפִי׃ מִפִּקּוּדֶיךָ אֶתְבּוֹנָן, עַל כֵּן שָׂנֵאתִי כָּל אֹרַח שָׁקֶר׃&lt;קטע סוף=קיט מ/&gt;&lt;קטע התחלה=קיט נ/&gt;
====נ====
נֵר לְרַגְלִי דְבָרֶךָ, וְאוֹר לִנְתִיבָתִי׃ נִשְׁבַּעְתִּי וָאֲקַיֵּמָה, לִשְׁמֹר מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ׃ נַעֲנֵיתִי עַד מְאֹד, יְיָ חַיֵּנִי כִדְבָרֶךָ׃ נִדְבוֹת פִּי רְצֵה נָא יְיָ, וּמִשְׁפָּטֶיךָ לַמְּדֵנִי׃ נַפְשִׁי בְכַפִּי תָמִיד, וְתוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי׃ נָתְנוּ רְשָׁעִים פַּח לִי, וּמִפִּקּוּדֶיךָ לֹא תָעִיתִי׃ נָחַלְתִּי עֵדְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם, כִּי שְׂשׂוֹן לִבִּי הֵמָּה׃ נָטִיתִי לִבִּי לַעֲשׂוֹת חֻקֶּיךָ, לְעוֹלָם עֵקֶב׃&lt;קטע סוף=קיט נ/&gt;&lt;קטע התחלה=קיט ס/&gt;
====ס====
סֵעֲפִים שָׂנֵאתִי, וְתוֹרָתְךָ אָהָבְתִּי׃ סִתְרִי וּמָגִנִּי אָתָּה, לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי׃ סוּרוּ מִמֶּנִּי מְרֵעִים, וְאֶצְּרָה מִצְוֹת אֱלֹהָי׃ סָמְכֵנִי כְאִמְרָתְךָ וְאֶחְיֶה, וְאַל תְּבִישֵׁנִי מִשִּׂבְרִי׃ סְעָדֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה, וְאֶשְׁעָה בְחֻקֶּיךָ תָמִיד׃ סָלִיתָ כָּל שׁוֹגִים מֵחֻקֶּיךָ, כִּי שֶׁקֶר תַּרְמִיתָם׃ סִגִים הִשְׁבַּתָּ כָל רִשְׁעֵי אָרֶץ, לָכֵן אָהַבְתִּי עֵדֹתֶיךָ׃ סָמַר מִפַּחְדְּךָ בְשָׂרִי, וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ יָרֵאתִי׃&lt;קטע סוף=קיט ס/&gt;&lt;קטע התחלה=קיט ע/&gt;
====ע====
עָשִׂיתִי מִשְׁפָּט וָצֶדֶק, בַּל תַּנִּיחֵנִי לְעֹשְׁקָי׃ עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב, אַל יַעַשְׁקֻנִי זֵדִים׃ עֵינַי כָּלוּ לִישׁוּעָתֶךָ וּלְאִמְרַת צִדְקֶךָ׃ עֲשֵׂה עִם עַבְדְּךָ כְחַסְדֶּךָ, וְחֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי׃ עַבְדְּךָ אָנִי הֲבִינֵנִי, וְאֵדְעָה עֵדֹתֶיךָ׃ עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ, הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ׃ עַל כֵּן אָהַבְתִּי מִצְוֹתֶיךָ מִזָּהָב וּמִפָּז׃ עַל כֵּן כָּל פִּקּוּדֵי כֹל יִשָּׁרְתִּי, כָּל אֹרַח שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי׃&lt;קטע סוף=קיט ע/&gt;&lt;קטע התחלה=קיט פ/&gt;
====פ====
פְּלָאוֹת עֵדְוֹתֶיךָ, עַל כֵּן נְצָרָתַם נַפְשִׁי׃ פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר, מֵבִין פְּתָיִים׃ פִּי פָעַרְתִּי וָאֶשְׁאָפָה, כִּי לְמִצְוֹתֶיךָ יָאָבְתִּי׃ פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי, כְּמִשְׁפָּט לְאֹהֲבֵי שְׁמֶךָ׃ פְּעָמַי הָכֵן בְּאִמְרָתֶךָ, וְאַל תַּשְׁלֶט בִּי כָל אָוֶן׃ פְּדֵנִי מֵעֹשֶׁק אָדָם, וְאֶשְׁמְרָה פִּקּוּדֶיךָ׃ פָּנֶיךָ הָאֵר בְּעַבְדֶּךָ, וְלַמְּדֵנִי אֶת חֻקֶּיךָ׃ פַּלְגֵי מַיִם יָרְדוּ עֵינָי, עַל לֹא שָׁמְרוּ תוֹרָתֶךָ׃&lt;קטע סוף=קיט פ/&gt;&lt;קטע התחלה=קיט צ/&gt;
====צ====
צַדִּיק אַתָּה יְיָ, וְיָשָׁר מִשְׁפָּטֶיךָ׃ צִוִּיתָ צֶדֶק עֵדֹתֶיךָ, וֶאֱמוּנָה מְאֹד׃ צִמְּתַתְנִי קִנְאָתִי, כִּי שָׁכְחוּ דְבָרֶיךָ צָרָי׃ צְרוּפָה אִמְרָתְךָ מְאֹד, וְעַבְדְּךָ אֲהֵבָהּ׃ צָעִיר אָנֹכִי וְנִבְזֶה, פִּקֻּדֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי׃ צִדְקָתְךָ צֶדֶק לְעוֹלָם, וְתוֹרָתְךָ אֱמֶת׃ צַר וּמָצוֹק מְצָאוּנִי, מִצְוֹתֶיךָ שַׁעֲשֻׁעָי׃ צֶדֶק עֵדְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם, הֲבִינֵנִי וְאֶחְיֶה׃&lt;קטע סוף=קיט צ/&gt;&lt;קטע התחלה=קיט ק/&gt;
====ק====
קָרָאתִי בְכָל לֵב, עֲנֵנִי יְיָ, חֻקֶּיךָ אֶצֹּרָה׃ קְרָאתִיךָ הוֹשִׁיעֵנִי, וְאֶשְׁמְרָה עֵדֹתֶיךָ׃ קִדַּמְתִּי בַנֶּשֶׁף וָאֲשַׁוֵּעָה, לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי׃ קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת, לָשִׂיחַ בְּאִמְרָתֶךָ׃ קוֹלִי שִׁמְעָה כְחַסְדֶּךָ, יְיָ כְּמִשְׁפָּטֶךָ חַיֵּנִי׃ קָרְבוּ רֹדְפֵי זִמָּה, מִתּוֹרָתְךָ רָחָקוּ׃ קָרוֹב אַתָּה יְיָ, וְכָל מִצְוֹתֶיךָ אֱמֶת׃ קֶדֶם יָדַעְתִּי מֵעֵדֹתֶיךָ, כִּי לְעוֹלָם יְסַדְתָּם׃&lt;קטע סוף=קיט ק/&gt;&lt;קטע התחלה=קיט ר/&gt;
====ר====
רְאֵה עָנְיִי וְחַלְּצֵנִי, כִּי תוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי׃ רִיבָה רִיבִי וּגְאָלֵנִי, לְאִמְרָתְךָ חַיֵּנִי׃ רָחוֹק מֵרְשָׁעִים יְשׁוּעָה, כִּי חֻקֶּיךָ לֹא דָרָשׁוּ׃ רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְיָ, כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנִי׃ רַבִּים רֹדְפַי וְצָרָי, מֵעֵדְוֹתֶיךָ לֹא נָטִיתִי׃ רָאִיתִי בֹגְדִים וָאֶתְקוֹטָטָה, אֲשֶׁר אִמְרָתְךָ לֹא שָׁמָרוּ׃ רְאֵה כִּי פִקּוּדֶיךָ אָהָבְתִּי, יְיָ כְּחַסְדְּךָ חַיֵּנִי׃ רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת, וּלְעוֹלָם כָּל מִשְׁפַּט צִדְקֶךָ׃&lt;קטע סוף=קיט ר/&gt;&lt;קטע התחלה=קיט ש/&gt;
====ש====
שָׂרִים רְדָפוּנִי חִנָּם, וּמִדְּבָרְךָ פָּחַד לִבִּי׃ שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ, כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב׃ שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי וַאֲתַעֵבָה, תּוֹרָתְךָ אָהָבְתִּי׃ שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ, עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ׃ שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ, וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל׃ שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְיָ, וּמִצְוֹתֶיךָ עָשִׂיתִי׃ שָׁמְרָה נַפְשִׁי עֵדֹתֶיךָ, וָאֹהֲבֵם מְאֹד׃ שָׁמַרְתִּי פִקּוּדֶיךָ וְעֵדֹתֶיךָ, כִּי כָל דְּרָכַי נֶגְדֶּךָ׃&lt;קטע סוף=קיט ש/&gt;&lt;קטע התחלה=קיט ת/&gt;
====ת====
תִּקְרַב רִנָּתִי לְפָנֶיךָ יְיָ, כִּדְבָרְךָ הֲבִינֵנִי׃ תָּבוֹא תְחִנָּתִי לְפָנֶיךָ, כְּאִמְרָתְךָ הַצִּילֵנִי׃ תַּבַּעְנָה שְׂפָתַי תְּהִלָּה, כִּי תְלַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ׃ תַּעַן לְשׁוֹנִי אִמְרָתֶךָ, כִּי כָל מִצְוֹתֶיךָ צֶּדֶק׃ תְּהִי יָדְךָ לְעָזְרֵנִי, כִּי פִקּוּדֶיךָ בָחָרְתִּי׃ תָּאַבְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְיָ, וְתוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי׃ תְּחִי נַפְשִׁי וּתְהַלְלֶךָּ, וּמִשְׁפָּטֶךָ יַעְזְרֻנִי׃ תָּעִיתִי, כְּשֶׂה אֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ, כִּי מִצְוֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי׃&lt;קטע סוף=קיט ת/&gt;&lt;קטע סוף=פרק קיט/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קכ/&gt;

===פרק קכ===
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, אֶל יְיָ בַּצָּרָתָה לִּי קָרָאתִי וַיַּעֲנֵנִי׃ יְיָ, הַצִּילָה נַפְשִׁי מִשְּׂפַת שֶׁקֶר, מִלָּשׁוֹן רְמִיָּה׃ מַה יִּתֵּן לְךָ וּמַה יֹּסִיף לָךְ, לָשׁוֹן רְמִיָּה׃ חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים עִם גַּחֲלֵי רְתָמִים׃ אוֹיָה לִי כִּי גַרְתִּי מֶשֶׁךְ, שָׁכַנְתִּי עִם אָהֳלֵי קֵדָר׃ רַבַּת שָׁכְנָה לָּהּ נַפְשִׁי עִם שׂוֹנֵא שָׁלוֹם׃ אֲנִי שָׁלוֹם, וְכִי אֲדַבֵּר, הֵמָּה לַמִּלְחָמָה׃&lt;קטע סוף=פרק קכ/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קכא/&gt;
===פרק קכא===
שִׁיר לַמַּעֲלוֹת, אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים, מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי׃ עֶזְרִי מֵעִם יְיָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃ אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ, אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ׃ הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל׃ יְיָ שֹׁמְרֶךָ, יְיָ צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ׃ יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה, וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה׃ יְיָ יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע, יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ׃ יְיָ יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃&lt;קטע סוף=פרק קכא/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קכב/&gt;
===פרק קכב===
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד, שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית יְיָ נֵלֵךְ׃ עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלָיִם׃ יְרוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה, כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו׃ שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים, שִׁבְטֵי יָהּ, עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל, לְהֹדוֹת לְשֵׁם יְיָ׃ כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט, כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִד׃ שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָיִם, יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ׃ יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ, שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ׃ לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי, אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ׃ לְמַעַן בֵּית יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ׃&lt;קטע סוף=פרק קכב/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קכג/&gt;
===פרק קכג===
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי, הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם׃ הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם, כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ, כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יְיָ אֱלֹהֵינוּ, עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ׃ חָנֵּנוּ יְיָ חָנֵּנוּ, כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז׃ רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ, הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים, הַבּוּז לִגְאֵי יוֹנִים׃&lt;קטע סוף=פרק קכג/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קכד/&gt;
===פרק קכד===
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד, לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה לָנוּ, יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל׃ לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה לָנוּ, בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם׃ אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ, בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ׃ אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ, נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ׃ אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים׃ בָּרוּךְ יְיָ, שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף | לְשִׁנֵּיהֶם׃ נַפְשֵׁנוּ | כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים, הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ׃ עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם יְיָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃&lt;קטע סוף=פרק קכד/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קכה/&gt;

===פרק קכה===
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, הַבֹּטְחִים בַּייָ | כְּהַר צִיּוֹן לֹא יִמּוֹט, לְעוֹלָם יֵשֵׁב׃ יְרוּשָׁלַיִם הָרִים סָבִיב לָהּ, וַייָ סָבִיב לְעַמּוֹ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃ כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים, לְמַעַן לֹא יִשְׁלְחוּ הַצַּדִּיקִים בְּעַוְלָתָה | יְדֵיהֶם׃ הֵיטִיבָה יְיָ לַטּוֹבִים, וְלִישָׁרִים בְּלִבּוֹתָם׃ וְהַמַּטִּים עֲקַלְקַלּוֹתָם, יוֹלִיכֵם יְיָ אֶת פֹּעֲלֵי הָאָוֶן, שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל׃&lt;קטע סוף=פרק קכה/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קכו/&gt;

===פרק קכו===
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, בְּשׁוּב יְיָ אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן, הָיִינוּ כְּחֹלְמִים׃ אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ, וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה, אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם, הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה׃ הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ, הָיִינוּ שְׂמֵחִים׃ שׁוּבָה יְיָ אֶת שְׁבִיתֵנוּ, כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב׃ הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה, בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ׃ הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע, בֹּא יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו׃&lt;קטע סוף=פרק קכו/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קכז/&gt;
===פרק קכז===
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לִשְׁלֹמֹה, אִם יְיָ לֹא יִבְנֶה בַיִת, שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ; אִם יְיָ לֹא יִשְׁמָר עִיר, שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר׃ שָׁוְא לָכֶם מַשְׁכִּימֵי קוּם, מְאַחֲרֵי שֶׁבֶת, אֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים; כֵּן יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָא׃ הִנֵּה נַחֲלַת יְיָ בָּנִים, שָׂכָר פְּרִי הַבָּטֶן׃ כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר, כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים׃ אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם, לֹא יֵבֹשׁוּ | כִּי יְדַבְּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר׃&lt;קטע סוף=פרק קכז/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קכח/&gt;

===פרק קכח===
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא יְיָ הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו׃ יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ׃ אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ, בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ׃ הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר | יְרֵא יְיָ׃ יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִּיּוֹן, וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ׃ וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ, שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל׃&lt;קטע סוף=פרק קכח/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קכט/&gt;

===פרק קכט===
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרַי, יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל׃ רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרָי, גַּם לֹא יָכְלוּ לִי׃ עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים, הֶאֱרִיכוּ לְמַעֲנִיתָם׃ יְיָ צַדִּיק, קִצֵּץ עֲבוֹת רְשָׁעִים׃ יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן׃ יִהְיוּ כַּחֲצִיר גַּגּוֹת, שֶׁקַּדְמַת שָׁלַף יָבֵשׁ׃ שֶׁלֹּא מִלֵּא כַפּוֹ קוֹצֵר וְחִצְנוֹ מְעַמֵּר׃ וְלֹא אָמְרוּ הָעֹבְרִים בִּרְכַּת יְיָ אֲלֵיכֶם, בֵּרַכְנוּ אֶתְכֶם בְּשֵׁם יְיָ׃&lt;קטע סוף=פרק קכט/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קל/&gt;
===פרק קל===
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ | יְיָ׃ אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי׃ אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ, אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃ כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה, לְמַעַן תִּוָּרֵא׃ קִוִּיתִי יְיָ קִוְּתָה נַפְשִׁי, וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי׃ נַפְשִׁי לַאדֹנָי, מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר׃ יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ, כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת׃ וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו׃&lt;קטע סוף=פרק קל/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קלא/&gt;

===פרק קלא===
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד, יְיָ, לֹא גָבַהּ לִבִּי, וְלֹא רָמוּ עֵינַי, וְלֹא הִלַּכְתִּי  בִּגְדֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי׃ אִם לֹא שִׁוִּיתִי וְדוֹמַמְתִּי נַפְשִׁי, כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ, כַּגָּמֻל עָלַי נַפְשִׁי׃ יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃&lt;קטע סוף=פרק קלא/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קלב/&gt;
===פרק קלב===
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, זְכוֹר יְיָ לְדָוִד אֵת כָּל עֻנּוֹתוֹ׃ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַייָ, נָדַר לַאֲבִיר יַעֲקֹב׃ אִם אָבֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי, אִם אֶעֱלֶה עַל עֶרֶשׂ יְצוּעָי׃ אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי, לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה׃ עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַייָ, מִשְׁכָּנוֹת לַאֲבִיר יַעֲקֹב׃ הִנֵּה שְׁמַעֲנוּהָ בְאֶפְרָתָה, מְצָאנוּהָ בִּשְׂדֵי יָעַר׃ נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃ קוּמָה יְיָ לִמְנוּחָתֶךָ, אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ׃ כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק, וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ׃ בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ, אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ׃ נִשְׁבַּע יְיָ לְדָוִד אֱמֶת לֹא יָשׁוּב מִמֶּנָּה, מִפְּרִי בִטְנְךָ אָשִׁית לְכִסֵּא לָךְ׃ אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ בְּרִיתִי, וְעֵדֹתִי זוֹ אֲלַמְּדֵם, גַּם בְּנֵיהֶם עֲדֵי עַד יֵשְׁבוּ לְכִסֵּא לָךְ׃ כִּי בָחַר יְיָ בְּצִיּוֹן, אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ׃ זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד, פֹּה אֵשֵׁב כִּי אִוִּתִיהָ׃ צֵידָהּ בָּרֵךְ אֲבָרֵךְ, אֶבְיוֹנֶיהָ אַשְׂבִּיעַ לָחֶם׃ וְכֹהֲנֶיהָ אַלְבִּישׁ יֶשַׁע, וַחֲסִידֶיהָ רַנֵּן יְרַנֵּנוּ׃ שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד, עָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי׃ אוֹיְבָיו אַלְבִּישׁ בֹּשֶׁת, וְעָלָיו יָצִיץ נִזְרוֹ׃&lt;קטע סוף=פרק קלב/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קלג/&gt;
===פרק קלג===
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד, הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד׃ כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ, יֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן, שֶׁיֹּרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו׃ כְּטַל חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד עַל הַרְרֵי צִיּוֹן, כִּי שָׁם צִוָּה יְיָ אֶת הַבְּרָכָה, חַיִּים עַד הָעוֹלָם׃&lt;קטע סוף=פרק קלג/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קלד/&gt;
===פרק קלד===
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ, הָעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃ שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃ יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִּיּוֹן, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃&lt;קטע סוף=פרק קלד/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קלה/&gt;
===פרק קלה===
הַלְלוּ־יָהּ,  הַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, הַלְלוּ עַבְדֵי יְיָ׃ שֶׁעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת בֵּית אֱלֹהֵינוּ׃ הַלְלוּ־יָהּ כִּי טוֹב יְיָ, זַמְּרוּ לִשְׁמוֹ כִּי נָעִים׃ כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ׃ כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל יְיָ, וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל אֱלֹהִים׃ כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ יְיָ עָשָׂה, בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, בַּיַּמִּים וְכָל תְּהֹמוֹת׃ מַעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ, בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה, מוֹצֵא רוּחַ מֵאוֹצְרוֹתָיו׃ שֶׁהִכָּה בְּכוֹרֵי מִצְרָיִם, מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה׃ שָׁלַח אוֹתֹת וּמֹפְתִים בְּתוֹכֵכִי מִצְרָיִם, בְּפַרְעֹה וּבְכָל עֲבָדָיו׃ שֶׁהִכָּה גּוֹיִם רַבִּים, וְהָרַג מְלָכִים עֲצוּמִים׃ לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, וּלְכֹל מַמְלְכוֹת כְּנָעַן׃ וְנָתַן אַרְצָם נַחֲלָה, נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ׃ יְיָ שִׁמְךָ לְעוֹלָם, יְיָ זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר׃ כִּי יָדִין יְיָ עַמּוֹ, וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם׃ עֲצַבֵּי הַגּוֹיִם כֶּסֶף וְזָהָב, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם׃ פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ, עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ׃ אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יַאֲזִינוּ, אַף אֵין יֶשׁ רוּחַ בְּפִיהֶם׃ כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם, כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵחַ בָּהֶם׃ בֵּית יִשְׂרָאֵל בָּרְכוּ אֶת יְיָ, בֵּית אַהֲרֹן בָּרְכוּ אֶת יְיָ׃ בֵּית הַלֵּוִי בָּרְכוּ אֶת יְיָ, יִרְאֵי יְיָ בָּרְכוּ אֶת יְיָ׃ בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָיִם, הַלְלוּ־יָהּ׃&lt;קטע סוף=פרק קלה/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קלו/&gt;
===פרק קלו===
{|
|-
|הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב||{{רווח|1}}||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|לְעֹשֵׂה הַשָּׁמַיִם בִּתְבוּנָה|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|לְרֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|אֶת הַשֶּׁמֶשׁ לְמֶמְשֶׁלֶת בַּיּוֹם|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|אֶת הַיָּרֵחַ וְכוֹכָבִים לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלָּיְלָה|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|לְמַכֵּה מִצְרַיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|וַיּוֹצֵא יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|וְהֶעֱבִיר יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|לְמוֹלִיךְ עַמּוֹ בַּמִּדְבָּר|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדֹלִים|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|וַיַּהֲרֹג מְלָכִים אַדִּירִים|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|וְנָתַן אַרְצָם לְנַחֲלָה|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|שֶׁבְּשִׁפְלֵנוּ זָכַר לָנוּ|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|וַיִּפְרְקֵנוּ מִצָּרֵינוּ|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|הוֹדוּ לְאֵל הַשָּׁמָיִם|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|}&lt;קטע סוף=פרק קלו/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קלז/&gt;

===פרק קלז===
עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל, שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ, בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן׃ עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ׃ כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר, וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה, שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן׃ אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְיָ עַל אַדְמַת נֵכָר׃ אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָיִם, תִּשְׁכַּח יְמִינִי׃ תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי׃ זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָיִם, הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׃ בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה, אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ׃ אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ | אֶל הַסָּלַע׃&lt;קטע סוף=פרק קלז/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קלח/&gt;

===פרק קלח===
לְדָוִד, אוֹדְךָ בְכָל לִבִּי, נֶגֶד אֱלֹהִים אֲזַמְּרֶךָּ׃ אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְאוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃ בְּיוֹם קָרָאתִי וַתַּעֲנֵנִי, תַּרְהִבֵנִי בְנַפְשִׁי עֹז׃ יוֹדוּךָ יְיָ כָּל מַלְכֵי אָרֶץ, כִּי שָׁמְעוּ אִמְרֵי פִיךָ׃ וְיָשִׁירוּ בְּדַרְכֵי יְיָ, כִּי גָדוֹל כְּבוֹד יְיָ׃ כִּי רָם יְיָ וְשָׁפָל יִרְאֶה, וְגָבֹהַּ מִמֶּרְחָק יְיֵדָע׃ אִם אֵלֵךְ בְּקֶרֶב צָרָה תְּחַיֵּנִי, עַל אַף אֹיְבַי תִּשְׁלַח יָדֶךָ, וְתוֹשִׁיעֵנִי יְמִינֶךָ׃ יְיָ יִגְמֹר בַּעֲדִי, יְיָ חַסְדְּךָ לְעוֹלָם, מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אַל תֶּרֶף׃&lt;קטע סוף=פרק קלח/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קלט/&gt;
===פרק קלט===
לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר, יְיָ חֲקַרְתַּנִי וַתֵּדָע׃ אַתָּה יָדַעְתָּ שִׁבְתִּי וְקוּמִי, בַּנְתָּה לְרֵעִי מֵרָחוֹק׃ אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ, וְכָל דְּרָכַי הִסְכַּנְתָּה׃ כִּי אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנִי, הֵן יְיָ יָדַעְתָּ כֻלָּהּ׃ אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי, וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה׃ פְּלִיאָה דַעַת מִמֶּנִּי, נִשְׂגְּבָה לֹא אוּכַל לָהּ׃ אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ, וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח׃ אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה, וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ׃ אֶשָּׂא כַנְפֵי שָׁחַר, אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם׃ גַּם שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי, וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ׃ וָאֹמַר אַךְ חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי, וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵנִי׃ גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָּ, וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר, כַּחֲשֵׁיכָה כָּאוֹרָה׃ כִּי אַתָּה קָנִיתָ כִלְיֹתָי, תְּסֻכֵּנִי בְּבֶטֶן אִמִּי׃ אוֹדְךָ עַל כִּי נוֹרָאוֹת נִפְלֵיתִי, נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ, וְנַפְשִׁי יֹדַעַת מְאֹד׃ לֹא נִכְחַד עָצְמִי מִמֶּךָּ, אֲשֶׁר עֻשֵּׂיתִי בַסֵּתֶר, רֻקַּמְתִּי בְּתַחְתִּיּוֹת אָרֶץ׃ גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ, וְעַל סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ, יָמִים יֻצָּרוּ, וְלוֹ אֶחָד בָּהֶם׃ וְלִי מַה יָּקְרוּ רֵעֶיךָ אֵל, מֶה עָצְמוּ רָאשֵׁיהֶם׃ אֶסְפְּרֵם מֵחוֹל יִרְבּוּן, הֱקִיצֹתִי וְעוֹדִי עִמָּךְ׃ אִם תִּקְטֹל אֱלוֹהַּ | רָשָׁע, וְאַנְשֵׁי דָמִים סוּרוּ מֶנִּי׃ אֲשֶׁר יֹמְרוּךָ לִמְזִמָּה, נָשׂוּא לַשָּׁוְא עָרֶיךָ׃ הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ יְיָ אֶשְׂנָא, וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט׃ תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים, לְאוֹיְבִים הָיוּ לִי׃ חָקְרֵנִי אֵל וְדַע לְבָבִי, בְּחָנֵנִי וְדַע שַׂרְעַפָּי׃ וּרְאֵה אִם דֶּרֶךְ עֹצֶב בִּי, וּנְחֵנִי בְּדֶרֶךְ עוֹלָם׃&lt;קטע סוף=פרק קלט/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קמ/&gt;

===פרק קמ===
לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד׃ חַלְּצֵנִי יְיָ מֵאָדָם רָע, מֵאִישׁ חֲמָסִים תִּנְצְרֵנִי׃ אֲשֶׁר חָשְׁבוּ רָעוֹת בְּלֵב, כָּל יוֹם יָגוּרוּ מִלְחָמוֹת׃ שָׁנְנוּ לְשׁוֹנָם כְּמוֹ נָחָשׁ, חֲמַת עַכְשׁוּב תַּחַת שְׂפָתֵימוֹ סֶלָה׃ שָׁמְרֵנִי יְיָ מִידֵי רָשָׁע, מֵאִישׁ חֲמָסִים תִּנְצְרֵנִי, אֲשֶׁר חָשְׁבוּ לִדְחוֹת פְּעָמָי׃ טָמְנוּ גֵאִים פַּח לִי, וַחֲבָלִים פָּרְשׂוּ רֶשֶׁת לְיַד מַעְגָּל, מֹקְשִׁים שָׁתוּ לִי סֶלָה׃ אָמַרְתִּי לַייָ אֵלִי אָתָּה, הַאֲזִינָה יְיָ קוֹל תַּחֲנוּנָי׃ &lt;span style=&quot;color: gray;&quot;&gt;יְיִ&lt;/span&gt; [אֱלֹהִים]  אֲדֹנָי עֹז יְשׁוּעָתִי, סַכֹּתָה לְרֹאשִׁי בְּיוֹם נָשֶׁק׃ אַל תִּתֵּן יְיָ מַאֲוַיֵּי רָשָׁע, זְמָמוֹ אַל תָּפֵק יָרוּמוּ סֶלָה׃ רֹאשׁ מְסִבָּי, עֲמַל שְׂפָתֵימוֹ יְכַסֵּימוֹ׃ יִמּוֹטוּ עֲלֵיהֶם גֶּחָלִים, בָּאֵשׁ יַפִּלֵם, בְּמַהֲמֹרוֹת בַּל יָקוּמוּ׃ אִישׁ לָשׁוֹן בַּל יִכּוֹן בָּאָרֶץ, אִישׁ חָמָס רָע יְצוּדֶנּוּ לְמַדְחֵפֹת׃ יָדַעְתִּי כִּי יַעֲשֶׂה יְיָ דִּין עָנִי, מִשְׁפַּט אֶבְיֹנִים׃ אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ, יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ׃&lt;קטע סוף=פרק קמ/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קמא/&gt;

===פרק קמא===
מִזְמוֹר לְדָוִד, יְיָ קְרָאתִיךָ חוּשָׁה לִּי, הַאֲזִינָה קוֹלִי בְּקָרְאִי לָךְ׃ תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ, מַשְׂאַת כַּפַּי מִנְחַת עָרֶב׃ שִׁיתָה יְיָ שָׁמְרָה לְפִי, נִצְּרָה עַל דַּל שְׂפָתָי׃ אַל תַּט לִבִּי לְדָבָר רָע, לְהִתְעוֹלֵל עֲלִלוֹת בְּרֶשַׁע אֶת אִישִׁים פֹּעֲלֵי אָוֶן, וּבַל אֶלְחַם בְּמַנְעַמֵּיהֶם׃ יֶהֶלְמֵנִי צַדִּיק חֶסֶד וְיוֹכִיחֵנִי, שֶׁמֶן רֹאשׁ אַל יָנִי רֹאשִׁי, כִּי עוֹד וּתְפִלָּתִי בְּרָעוֹתֵיהֶם׃ נִשְׁמְטוּ בִידֵי סֶלַע שֹׁפְטֵיהֶם, וְשָׁמְעוּ אֲמָרַי כִּי נָעֵמוּ׃ כְּמוֹ פֹלֵחַ וּבֹקֵעַ בָּאָרֶץ, נִפְזְרוּ עֲצָמֵינוּ לְפִי שְׁאוֹל׃ כִּי אֵלֶיךָ &lt;span style=&quot;color: gray;&quot;&gt;יְיִ&lt;/span&gt; [אֱלֹהִים]  אֲדֹנָי עֵינָי, בְּכָה חָסִיתִי אַל תְּעַר נַפְשִׁי׃ שָׁמְרֵנִי מִידֵי פַח יָקְשׁוּ לִי, וּמֹקְשׁוֹת פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ יִפְּלוּ בְמַכְמֹרָיו רְשָׁעִים, יַחַד אָנֹכִי עַד אֶעֱבוֹר׃&lt;קטע סוף=פרק קמא/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קמב/&gt;
===פרק קמב===
מַשְׂכִּיל לְדָוִד, בִּהְיוֹתוֹ בַמְּעָרָה תְפִלָּה׃ קוֹלִי אֶל יְיָ אֶזְעָק, קוֹלִי אֶל יְיָ אֶתְחַנָּן׃ אֶשְׁפֹּךְ לְפָנָיו שִׂיחִי, צָרָתִי לְפָנָיו אַגִּיד׃ בְּהִתְעַטֵּף עָלַי רוּחִי, וְאַתָּה יָדַעְתָּ נְתִיבָתִי, בְּאֹרַח זוּ אֲהַלֵּךְ | טָמְנוּ פַח לִי׃ הַבֵּיט יָמִין וּרְאֵה וְאֵין לִי מַכִּיר, אָבַד מָנוֹס מִמֶּנִּי, אֵין דּוֹרֵשׁ לְנַפְשִׁי׃ זָעַקְתִּי אֵלֶיךָ יְיָ, אָמַרְתִּי אַתָּה מַחְסִי, חֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַחַיִּים׃ הַקְשִׁיבָה אֶל רִנָּתִי כִּי דַלּוֹתִי מְאֹד, הַצִּילֵנִי מֵרֹדְפַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי׃ הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי לְהוֹדוֹת אֶת שְׁמֶךָ, בִּי יַכְתִּרוּ צַדִּיקִים כִּי תִגְמֹל עָלָי׃&lt;קטע סוף=פרק קמב/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קמג/&gt;

===פרק קמג===
מִזְמוֹר לְדָוִד, יְיָ שְׁמַע תְּפִלָּתִי, הַאֲזִינָה אֶל תַּחֲנוּנַי, בֶּאֱמֻנָתְךָ עֲנֵנִי בְּצִדְקָתֶךָ׃ וְאַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט אֶת עַבְדֶּךָ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃ כִּי רָדַף אוֹיֵב נַפְשִׁי, דִּכָּא לָאָרֶץ חַיָּתִי, הוֹשִׁבַנִי בְמַחֲשַׁכִּים כְּמֵתֵי עוֹלָם׃ וַתִּתְעַטֵּף עָלַי רוּחִי, בְּתוֹכִי יִשְׁתּוֹמֵם לִבִּי׃ זָכַרְתִּי יָמִים מִקֶּדֶם, הָגִיתִי בְכָל פָּעֳלֶךָ, בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ אֲשׂוֹחֵחַ׃ פֵּרַשְׂתִּי יָדַי אֵלֶיךָ, נַפְשִׁי כְּאֶרֶץ עֲיֵפָה לְךָ סֶלָה׃ מַהֵר עֲנֵנִי יְיָ כָּלְתָה רוּחִי, אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי, וְנִמְשַׁלְתִּי עִם יֹרְדֵי בוֹר׃ הַשְׁמִיעֵנִי בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ כִּי בְךָ בָטָחְתִּי, הוֹדִיעֵנִי דֶּרֶךְ זוּ אֵלֵךְ, כִּי אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי נַפְשִׁי׃ הַצִּילֵנִי מֵאֹיְבַי יְיָ, אֵלֶיךָ כִסִּתִי׃ לַמְּדֵנִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ, כִּי אַתָּה אֱלוֹהָי, רוּחֲךָ טוֹבָה תַּנְחֵנִי בְּאֶרֶץ מִישׁוֹר׃ לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ תְּחַיֵּנִי, בְּצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשִׁי׃ וּבְחַסְדְּךָ תַּצְמִית אֹיְבָי, וְהַאֲבַדְתָּ כָּל צֹרְרֵי נַפְשִׁי, כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ׃&lt;קטע סוף=פרק קמג/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קמד/&gt;

===פרק קמד===
לְדָוִד, בָּרוּךְ יְיָ צוּרִי, הַמְלַמֵּד יָדַי לַקְרָב, אֶצְבְּעוֹתַי לַמִּלְחָמָה׃ חַסְדִּי וּמְצוּדָתִי מִשְׂגַּבִּי וּמְפַלְטִי לִי, מָגִנִּי וּבוֹ חָסִיתִי, הָרוֹדֵד עַמִּי תַחְתָּי׃ יְיָ מָה אָדָם וַתֵּדָעֵהוּ, בֶּן אֱנוֹשׁ וַתְּחַשְּׁבֵהוּ׃ אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה, יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר׃ יְיָ הַט שָׁמֶיךָ וְתֵרֵד, גַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ׃ בְּרוֹק בָּרָק וּתְפִיצֵם, שְׁלַח חִצֶּיךָ וּתְהֻמֵּם׃ שְׁלַח יָדֶיךָ מִמָּרוֹם, פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִמַּיִם רַבִּים, מִיַּד בְּנֵי נֵכָר׃ אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא, וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר׃ אֱלֹהִים, שִׁיר חָדָשׁ אָשִׁירָה לָּךְ, בְּנֵבֶל עָשׂוֹר אֲזַמְּרָה לָּךְ׃ הַנּוֹתֵן תְּשׁוּעָה לַמְּלָכִים, הַפּוֹצֶה אֶת דָּוִד עַבְדּוֹ מֵחֶרֶב רָעָה׃ פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִיַּד בְּנֵי נֵכָר, אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא, וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר׃ אֲשֶׁר בָּנֵינוּ כִּנְטִעִים מְגֻדָּלִים בִּנְעוּרֵיהֶם, בְּנוֹתֵינוּ כְזָוִיֹּת, מְחֻטָּבוֹת תַּבְנִית הֵיכָל׃ מְזָוֵינוּ מְלֵאִים מְפִיקִים מִזַּן אֶל זַן, צֹאונֵנוּ מַאֲלִיפוֹת מְרֻבָּבוֹת, בְּחוּצוֹתֵינוּ׃ אַלּוּפֵינוּ מְסֻבָּלִים, אֵין פֶּרֶץ וְאֵין יוֹצֵאת, וְאֵין צְוָחָה בִּרְחֹבֹתֵינוּ׃ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ, אַשְׁרֵי הָעָם שֱׁיְיָ אֱלֹהָיו׃&lt;קטע סוף=פרק קמד/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קמה/&gt;
===פרק קמה===
תְּהִלָּה לְדָוִד, אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ, וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד׃ בְּכָל יוֹם אֲבָרְכֶךָּ, וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד׃ גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃ דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ, וּגְבוּרֹתֶיךָ יַגִּידוּ׃ הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ, וְדִבְרֵי נִפְלְאֹתֶיךָ אָשִׂיחָה׃ וֶעֱזוּז נוֹרְאֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ, וּגְדֻלָּתְךָ אֲסַפְּרֶנָּה׃ זֵכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ, וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּנוּ׃ חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ, אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל חָסֶד׃ טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו׃ יוֹדוּךָ יְיָ כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וַחֲסִידֶיךָ יְבָרְכוּכָה׃ כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ, וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ׃ לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו, וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ׃ מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים, וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדֹר׃ סוֹמֵךְ יְיָ לְכָל הַנֹּפְלִים, וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים׃ עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ׃ פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ, וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן׃ צַדִּיק יְיָ בְּכָל דְּרָכָיו, וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו׃ קָרוֹב יְיָ לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת׃ רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה, וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם׃ שׁוֹמֵר יְיָ אֶת כָּל אֹהֲבָיו, וְאֵת כָּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד׃ תְּהִלַּת יְיָ יְדַבֶּר פִּי, וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד׃&lt;קטע סוף=פרק קמה/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קמו/&gt;
===פרק קמו===
הַלְלוּ־יָהּ, הַלְלִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ׃ אֲהַלְלָה יְיָ בְּחַיָּי, אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי׃ אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים, בְּבֶן אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה׃ תֵּצֵא רוּחוֹ יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ, בַּיּוֹם הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָיו׃ אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ, שִׂבְרוֹ עַל יְיָ אֱלֹהָיו׃ עֹשֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם, הַשֹּׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם׃ עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים, נֹתֵן לֶחֶם לָרְעֵבִים, יְיָ מַתִּיר אֲסוּרִים׃ יְיָ פֹּקֵחַ עִוְרִים, יְיָ זֹקֵף כְּפוּפִים, יְיָ אֹהֵב צַדִּיקִים׃ יְיָ שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים, יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד, וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת׃ יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּ־יָהּ׃&lt;קטע סוף=פרק קמו/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קמז/&gt;
===פרק קמז===
הַלְלוּ־יָהּ,  כִּי טוֹב זַמְּרָה אֱלֹהֵינוּ, כִּי נָעִים נָאוָה תְהִלָּה׃ בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם יְיָ, נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס׃ הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב, וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם׃ מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים, לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא׃ גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר׃ מְעוֹדֵד עֲנָוִים יְיָ, מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָרֶץ׃ עֱנוּ לַייָ בְּתוֹדָה, זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ בְכִנּוֹר׃ הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים, הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר, הַמַּצְמִיחַ הָרִים חָצִיר׃ נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ, לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָאוּ׃ לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ, לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה׃ רוֹצֶה יְיָ אֶת יְרֵאָיו, אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ׃ שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלַיִם אֶת יְיָ, הַלְלִי אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן׃ כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ, בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ׃ הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם, חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ׃ הַשֹּׁלֵחַ אִמְרָתוֹ אָרֶץ, עַד מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרוֹ׃ הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר, כְּפוֹר כָּאֵפֶר יְפַזֵּר׃ מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים, לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד׃ יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם, יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מָיִם׃ מַגִּיד דְּבָרָו לְיַעֲקֹב, חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל׃ לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי, וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם, הַלְלוּ־יָהּ׃&lt;קטע סוף=פרק קמז/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קמח/&gt;
===פרק קמח===
הַלְלוּ־יָהּ,  הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הַשָּׁמַיִם, הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים׃ הַלְלוּהוּ כָל מַלְאָכָיו, הַלְלוּהוּ כָּל צְבָאָו׃ הַלְלוּהוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ, הַלְלוּהוּ כָּל כּוֹכְבֵי אוֹר׃ הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם, וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם׃ יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָאוּ׃ וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם, חָק נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר׃ הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הָאָרֶץ, תַּנִּינִים וְכָל תְּהֹמוֹת׃ אֵשׁ וּבָרָד, שֶׁלֶג וְקִיטוֹר, רוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ׃ הֶהָרִים וְכָל גְּבָעוֹת, עֵץ פְּרִי וְכָל אֲרָזִים׃ הַחַיָּה וְכָל בְּהֵמָה, רֶמֶשׂ וְצִפּוֹר כָּנָף׃ מַלְכֵי אֶרֶץ וְכָל לְאֻמִּים, שָׂרִים וְכָל שֹׁפְטֵי אָרֶץ׃ בַּחוּרִים וְגַם בְּתוּלוֹת, זְקֵנִים עִם נְעָרִים׃ יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ, הוֹדוֹ עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם׃ וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ, תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ, הַלְלוּ־יָהּ׃&lt;קטע סוף=פרק קמח/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קמט/&gt;
===פרק קמט===
הַלְלוּ־יָהּ,  שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ, תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים׃ יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו, בְּנֵי צִיּוֹן יָגִילוּ בְמַלְכָּם׃ יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל, בְּתֹף וְכִנּוֹר יְזַמְּרוּ לוֹ׃ כִּי רוֹצֶה יְיָ בְּעַמּוֹ, יְפָאֵר עֲנָוִים בִּישׁוּעָה׃ יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד, יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם׃ רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם, וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם׃ לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם, תּוֹכֵחוֹת בַּלְאֻמִּים׃ לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים, וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל׃ לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב, הָדָר הוּא לְכָל חֲסִידָיו, הַלְלוּ־יָהּ׃&lt;קטע סוף=פרק קמט/&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קנ/&gt;
===פרק קנ===
הַלְלוּ־יָהּ,  הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ, הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ׃ הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו, הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ׃ הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר, הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר׃ הַלְלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל, הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעֻגָב׃ הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע, הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה׃ כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, הַלְלוּ־יָהּ׃&lt;קטע סוף=פרק קנ/&gt;
===תפילה לאחר אמירת ספר חמישי===
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לאחר אמירת תהלים|יהי}}חֲמִישִׁי {{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לאחר אמירת תהלים|שבתהלים}}דְּבָרִים {{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לאחר אמירת תהלים|בזכות|שתכפר}}
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לאחר אמירת תהלים|יהי}}רִאשׁוֹן {{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לאחר אמירת תהלים|שבתהלים}}בְּרֵאשִׁית {{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לאחר אמירת תהלים|בזכות|שתכפר}}</text>
      <sha1>t7iuqorvkn2oxhhdv92stsblxyxifvb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ראשון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726651</id>
    <revision>
      <id>3086723</id>
      <parentid>2917612</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T21:41:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086723</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="160" sha1="316x9lsw2djljqtsqzvna43g9s6b010" xml:space="preserve">{{תהלים מנוקד ומפוסק}}
==תהלים ליום ראשון==
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר ראשון|פרק א|פרק כט}}</text>
      <sha1>316x9lsw2djljqtsqzvna43g9s6b010</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/ליום שני</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726652</id>
    <revision>
      <id>3086724</id>
      <parentid>2917613</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T21:41:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086724</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="239" sha1="pmrjvmqtcd9kzaga9z0zhvqlng8vwkm" xml:space="preserve">{{תהלים מנוקד ומפוסק}}
==תהלים ליום שני==
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר ראשון|פרק ל|פרק מא}}
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר שני|פרק מב|פרק נ}}</text>
      <sha1>pmrjvmqtcd9kzaga9z0zhvqlng8vwkm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/ליום שלישי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726653</id>
    <revision>
      <id>3086725</id>
      <parentid>2917614</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T21:41:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086725</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="158" sha1="n4uko2yggrcj0yrfptzx0qwgtftm4fz" xml:space="preserve">{{תהלים מנוקד ומפוסק}}
==תהלים ליום שלישי==
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר שני|פרק נא|פרק עב}}</text>
      <sha1>n4uko2yggrcj0yrfptzx0qwgtftm4fz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/ליום רביעי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726654</id>
    <revision>
      <id>3086726</id>
      <parentid>2917615</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T21:41:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086726</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="162" sha1="sdeb0ph85n3pdg6gqm1th2n9lbg9aln" xml:space="preserve">{{תהלים מנוקד ומפוסק}}
==תהלים ליום רביעי==
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר שלישי|פרק עג|פרק פט}}</text>
      <sha1>sdeb0ph85n3pdg6gqm1th2n9lbg9aln</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/ליום השבת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726655</id>
    <revision>
      <id>3086729</id>
      <parentid>2917616</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T21:42:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086729</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="160" sha1="qkmmibz4hhu01yqzqlx245ujcgj1u4l" xml:space="preserve">{{תהלים מנוקד ומפוסק}}
==תהלים ליום השבת==
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר חמישי|פרק קכ|פרק קנ}}</text>
      <sha1>qkmmibz4hhu01yqzqlx245ujcgj1u4l</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/ליום חמישי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726656</id>
    <revision>
      <id>3086727</id>
      <parentid>2917618</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T21:42:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086727</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="160" sha1="70ddwc6p26rnvefm5gou3w5a3lqqh8x" xml:space="preserve">{{תהלים מנוקד ומפוסק}}
==תהלים ליום חמישי==
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר רביעי|פרק צ|פרק קו}}</text>
      <sha1>70ddwc6p26rnvefm5gou3w5a3lqqh8x</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/ליום שישי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726657</id>
    <revision>
      <id>3086728</id>
      <parentid>2917619</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T21:42:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086728</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="162" sha1="43efydql2oz2vw1s8n22v2dpnlqajkf" xml:space="preserve">{{תהלים מנוקד ומפוסק}}
==תהלים ליום שישי==
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר חמישי|פרק קז|פרק קיט}}</text>
      <sha1>43efydql2oz2vw1s8n22v2dpnlqajkf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ב בחודש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726659</id>
    <revision>
      <id>3086731</id>
      <parentid>2917668</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T21:43:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086731</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="163" sha1="jscpbeeg1oqhe6kvg9ksmbbk3r2074u" xml:space="preserve">{{תהלים מנוקד ומפוסק}}
==תהלים ליום ב בחודש==
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר ראשון|פרק י|פרק יז}}</text>
      <sha1>jscpbeeg1oqhe6kvg9ksmbbk3r2074u</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/ליום א בחודש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726660</id>
    <revision>
      <id>3086730</id>
      <parentid>2917669</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T21:43:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086730</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="161" sha1="epjvhk7cohis111ho37v4huzonlj2vk" xml:space="preserve">{{תהלים מנוקד ומפוסק}}
==תהלים ליום א בחודש==
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר ראשון|פרק א|פרק ט}}</text>
      <sha1>epjvhk7cohis111ho37v4huzonlj2vk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ג בחודש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726661</id>
    <revision>
      <id>3086732</id>
      <parentid>2917670</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T21:43:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086732</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="165" sha1="p12uc21zo4whqk5oimgzulkf7zn016v" xml:space="preserve">{{תהלים מנוקד ומפוסק}}
==תהלים ליום ג בחודש==
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר ראשון|פרק יח|פרק כב}}</text>
      <sha1>p12uc21zo4whqk5oimgzulkf7zn016v</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ד בחודש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726662</id>
    <revision>
      <id>3086733</id>
      <parentid>2917673</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T21:43:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086733</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="165" sha1="tcmna13oajirpq24lz4amjn0xnauobl" xml:space="preserve">{{תהלים מנוקד ומפוסק}}
==תהלים ליום ד בחודש==
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר ראשון|פרק כג|פרק כח}}</text>
      <sha1>tcmna13oajirpq24lz4amjn0xnauobl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ה בחודש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726663</id>
    <revision>
      <id>3086734</id>
      <parentid>2917674</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T21:43:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086734</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="165" sha1="8w2vfstembfu338ir8njn8pefulcbsx" xml:space="preserve">{{תהלים מנוקד ומפוסק}}
==תהלים ליום ה בחודש==
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר ראשון|פרק כט|פרק לד}}</text>
      <sha1>8w2vfstembfu338ir8njn8pefulcbsx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ו בחודש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726664</id>
    <revision>
      <id>3086735</id>
      <parentid>2917675</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T21:43:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086735</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="165" sha1="nps1babltopbgcm1udfwa6p0xc4ausa" xml:space="preserve">{{תהלים מנוקד ומפוסק}}
==תהלים ליום ו בחודש==
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר ראשון|פרק לה|פרק לח}}</text>
      <sha1>nps1babltopbgcm1udfwa6p0xc4ausa</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ז בחודש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726665</id>
    <revision>
      <id>3086736</id>
      <parentid>2917676</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T21:44:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086736</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="250" sha1="gxcj9oreteg7zzc7vx3lq4mop2xmh0u" xml:space="preserve">{{תהלים מנוקד ומפוסק}}
==תהלים ליום ז בחודש==
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר ראשון|פרק לט|פרק מא}}
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר שני|פרק מב|פרק מג}}</text>
      <sha1>gxcj9oreteg7zzc7vx3lq4mop2xmh0u</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ח בחודש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726666</id>
    <revision>
      <id>3086737</id>
      <parentid>2917677</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T21:44:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086737</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="161" sha1="gmzinl6bzr966gss1tpkxrkytmv5qi3" xml:space="preserve">{{תהלים מנוקד ומפוסק}}
==תהלים ליום ח בחודש==
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר שני|פרק מד|פרק מח}}</text>
      <sha1>gmzinl6bzr966gss1tpkxrkytmv5qi3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ט בחודש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726667</id>
    <revision>
      <id>3086738</id>
      <parentid>2917678</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T21:44:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086738</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="161" sha1="jp9ta17jvalgjlts0ujds55ottdgqbk" xml:space="preserve">{{תהלים מנוקד ומפוסק}}
==תהלים ליום ט בחודש==
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר שני|פרק מט|פרק נד}}</text>
      <sha1>jp9ta17jvalgjlts0ujds55ottdgqbk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/ליום י בחודש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726668</id>
    <revision>
      <id>3086739</id>
      <parentid>2917679</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T21:44:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086739</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="161" sha1="6p189fqovmpucip7l6vdagopblyfue4" xml:space="preserve">{{תהלים מנוקד ומפוסק}}
==תהלים ליום י בחודש==
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר שני|פרק נה|פרק נט}}</text>
      <sha1>6p189fqovmpucip7l6vdagopblyfue4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/ליום יא בחודש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726669</id>
    <revision>
      <id>3086741</id>
      <parentid>2917680</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T21:45:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086741</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="161" sha1="gkrxrlz0stvepl1hgtpri7j7oeeox7v" xml:space="preserve">{{תהלים מנוקד ומפוסק}}
==תהלים ליום יא בחודש==
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר שני|פרק ס|פרק סה}}</text>
      <sha1>gkrxrlz0stvepl1hgtpri7j7oeeox7v</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/ליום יב בחודש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726670</id>
    <revision>
      <id>3086742</id>
      <parentid>2917681</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T21:45:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086742</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="163" sha1="rvhok00zdnciqzh1lramfz247t3ywav" xml:space="preserve">{{תהלים מנוקד ומפוסק}}
==תהלים ליום יב בחודש==
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר שני|פרק סו|פרק סח}}</text>
      <sha1>rvhok00zdnciqzh1lramfz247t3ywav</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/ליום יג בחודש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726671</id>
    <revision>
      <id>3086740</id>
      <parentid>2917682</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T21:44:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086740</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="163" sha1="lt7nnx5ukye6rfmg4lneo6qwv5twkac" xml:space="preserve">{{תהלים מנוקד ומפוסק}}
==תהלים ליום יג בחודש==
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר שני|פרק סט|פרק עא}}</text>
      <sha1>lt7nnx5ukye6rfmg4lneo6qwv5twkac</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/ליום יד בחודש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726672</id>
    <revision>
      <id>3086744</id>
      <parentid>2917691</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T21:45:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086744</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="240" sha1="c0ozif3u06pvlel4qk0peaxw2uw9264" xml:space="preserve">{{תהלים מנוקד ומפוסק}}
==תהלים ליום יד בחודש==
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר שני|פרק עב}}
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר שלישי|פרק עג|פרק עו}}</text>
      <sha1>c0ozif3u06pvlel4qk0peaxw2uw9264</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/ליום טו בחודש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726673</id>
    <revision>
      <id>3086745</id>
      <parentid>2917692</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T21:45:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086745</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="167" sha1="9jyvnzue4a9ziesder0r4xnjvntaa31" xml:space="preserve">{{תהלים מנוקד ומפוסק}}
==תהלים ליום טו בחודש==
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר שלישי|פרק עז|פרק עח}}</text>
      <sha1>9jyvnzue4a9ziesder0r4xnjvntaa31</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/ליום טז בחודש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726674</id>
    <revision>
      <id>3086746</id>
      <parentid>2917693</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T21:46:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086746</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="167" sha1="avuafnnzb49zpei5qilqf900rnkihyl" xml:space="preserve">{{תהלים מנוקד ומפוסק}}
==תהלים ליום טז בחודש==
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר שלישי|פרק עט|פרק פב}}</text>
      <sha1>avuafnnzb49zpei5qilqf900rnkihyl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/ליום יז בחודש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726675</id>
    <revision>
      <id>3086748</id>
      <parentid>2917694</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T21:46:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086748</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="167" sha1="45elaub7by35a7hcyizzc4facaj6nos" xml:space="preserve">{{תהלים מנוקד ומפוסק}}
==תהלים ליום יז בחודש==
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר שלישי|פרק פג|פרק פז}}</text>
      <sha1>45elaub7by35a7hcyizzc4facaj6nos</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/ליום יח בחודש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726676</id>
    <revision>
      <id>3086749</id>
      <parentid>2917688</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T21:46:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086749</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="167" sha1="1u19dkjrfh2r961zuvxezgi95v9g98y" xml:space="preserve">{{תהלים מנוקד ומפוסק}}
==תהלים ליום יח בחודש==
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר שלישי|פרק פח|פרק פט}}</text>
      <sha1>1u19dkjrfh2r961zuvxezgi95v9g98y</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/ליום יט בחודש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726677</id>
    <revision>
      <id>3086750</id>
      <parentid>2917689</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T21:46:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086750</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="165" sha1="azf9uxw8l4prme53q50x025ujgrohp3" xml:space="preserve">{{תהלים מנוקד ומפוסק}}
==תהלים ליום יט בחודש==
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר רביעי|פרק צ|פרק צו}}</text>
      <sha1>azf9uxw8l4prme53q50x025ujgrohp3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כ בחודש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726678</id>
    <revision>
      <id>3086751</id>
      <parentid>2917690</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T21:46:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086751</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="165" sha1="9dj1te9y1cuk1y00mf3864gpm7h6eh3" xml:space="preserve">{{תהלים מנוקד ומפוסק}}
==תהלים ליום כ בחודש==
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר רביעי|פרק צז|פרק קג}}</text>
      <sha1>9dj1te9y1cuk1y00mf3864gpm7h6eh3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כא בחודש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726679</id>
    <revision>
      <id>3086753</id>
      <parentid>2917695</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T21:47:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086753</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="167" sha1="6v6x5eux5vozpqd29uxif9qhssd28u4" xml:space="preserve">{{תהלים מנוקד ומפוסק}}
==תהלים ליום כא בחודש==
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר רביעי|פרק קד|פרק קה}}</text>
      <sha1>6v6x5eux5vozpqd29uxif9qhssd28u4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כב בחודש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726680</id>
    <revision>
      <id>3086752</id>
      <parentid>2917697</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T21:46:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086752</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="232" sha1="5vkom2ptjmpkgm8ksqgn5gtk29q43zk" xml:space="preserve">{{תהלים מנוקד ומפוסק}}
==תהלים ליום כב בחודש==
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר רביעי|פרק קו}}
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר חמישי|פרק קז}}</text>
      <sha1>5vkom2ptjmpkgm8ksqgn5gtk29q43zk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כג בחודש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726681</id>
    <revision>
      <id>3086754</id>
      <parentid>2917698</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T21:47:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086754</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="165" sha1="nk3az0j0rw90xx6spstropjh2x4q9km" xml:space="preserve">{{תהלים מנוקד ומפוסק}}
==תהלים ליום  בחודש==
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר חמישי|פרק קח|פרק קיב}}</text>
      <sha1>nk3az0j0rw90xx6spstropjh2x4q9km</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כד בחודש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726682</id>
    <revision>
      <id>3086755</id>
      <parentid>2917699</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T21:47:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086755</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="171" sha1="dcrc5zpa5bo0a45wdub2eq8vqruqudj" xml:space="preserve">{{תהלים מנוקד ומפוסק}}
==תהלים ליום כד בחודש==
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר חמישי|פרק קיג|פרק קיח}}</text>
      <sha1>dcrc5zpa5bo0a45wdub2eq8vqruqudj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כה בחודש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726683</id>
    <revision>
      <id>3086756</id>
      <parentid>2917700</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T21:48:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086756</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="183" sha1="i7ooderu80jsn8dr1of24wztvxxtt0j" xml:space="preserve">{{תהלים מנוקד ומפוסק}}
==תהלים ליום כה בחודש==
===פרק קיט===
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר חמישי|קיט א|קיט ל}}</text>
      <sha1>i7ooderu80jsn8dr1of24wztvxxtt0j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כו בחודש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726684</id>
    <revision>
      <id>3086757</id>
      <parentid>2917701</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T21:48:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086757</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="194" sha1="9m7kacbfogxiwqdvpsv987jwt87flpf" xml:space="preserve">{{תהלים מנוקד ומפוסק}}
==תהלים ליום כו בחודש==
===פרק קיט (המשך)===
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר חמישי|קיט מ|קיט ת}}</text>
      <sha1>9m7kacbfogxiwqdvpsv987jwt87flpf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כז בחודש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726685</id>
    <revision>
      <id>3086758</id>
      <parentid>2917702</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T21:48:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086758</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="169" sha1="k26y9dsgrue0yby0k5zwvrq43e167sw" xml:space="preserve">{{תהלים מנוקד ומפוסק}}
==תהלים ליום כז בחודש==
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר חמישי|פרק קכ|פרק קלד}}</text>
      <sha1>k26y9dsgrue0yby0k5zwvrq43e167sw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כח בחודש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726686</id>
    <revision>
      <id>3086759</id>
      <parentid>2917703</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T21:48:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086759</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="171" sha1="l6q2fdpl6hy4ax365n9fqjggkx9nt29" xml:space="preserve">{{תהלים מנוקד ומפוסק}}
==תהלים ליום כח בחודש==
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר חמישי|פרק קלה|פרק קלט}}</text>
      <sha1>l6q2fdpl6hy4ax365n9fqjggkx9nt29</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ל בחודש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726687</id>
    <revision>
      <id>3086761</id>
      <parentid>2917704</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T21:48:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086761</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="167" sha1="0nzivatkindsytqn8hfivbq31jbj4o7" xml:space="preserve">{{תהלים מנוקד ומפוסק}}
==תהלים ליום ל בחודש==
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר חמישי|פרק קמה|פרק קנ}}</text>
      <sha1>0nzivatkindsytqn8hfivbq31jbj4o7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כט בחודש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726688</id>
    <revision>
      <id>3086760</id>
      <parentid>2917705</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T21:48:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086760</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="311" sha1="rh5xoqitu1bu0yfm6yie26el79zh40w" xml:space="preserve">{{תהלים מנוקד ומפוסק}}
==תהלים ליום כט בחודש==
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר חמישי|פרק קמ|פרק קמד}}
&lt;center&gt;{{כפתור לחיץ|צבע=|[[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ל בחודש|להמשך (בחודש חסר)]]}}&lt;/center&gt;</text>
      <sha1>rh5xoqitu1bu0yfm6yie26el79zh40w</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תבנית:תהלים מנוקד ומפוסק</title>
    <ns>10</ns>
    <id>1726689</id>
    <revision>
      <id>3086529</id>
      <parentid>3086489</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T19:13:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086529</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12023" sha1="q0jgrexyw6o7mb7nlgd6cmb2sr9stqu" xml:space="preserve">&lt;center&gt;&lt;div style=&quot;background-color: #F3F6FB; padding: 10px; border-radius: 5px; font-family: narkisim; display: inline-block;&quot;&gt; {{גודל|150|[[תהלים מנוקד ומפוסק|'''סֵפֶר תְּהִלִּים''']]}}{{ש}}{{#תנאי:{{{פרק|}}}|[[תהלים מנוקד ומפוסק/א|א]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ב|ב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ג|ג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ד|ד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ה|ה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ו|ו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ז|ז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ח|ח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ט|ט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/י|י]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יא|יא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יב|יב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יג|יג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יד|יד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/טו|טו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/טז|טז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יז|יז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יח|יח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יט|יט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כ|כ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כא|כא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כב|כב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כג|כג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כד|כד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כה|כה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כו|כו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כז|כז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כח|כח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כט|כט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ל|ל]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לא|לא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לב|לב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לג|לג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לד|לד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לה|לה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לו|לו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לז|לז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לח|לח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לט|לט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מ|מ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מא|מא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מב|מב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מג|מג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מד|מד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מה|מה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מו|מו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מז|מז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מח|מח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מט|מט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נ|נ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נא|נא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נב|נב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נג|נג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נד|נד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נה|נה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נו|נו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נז|נז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נח|נח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נט|נט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ס|ס]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סא|סא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סב|סב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סג|סג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סד|סד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סה|סה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סו|סו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סז|סז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סח|סח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סט|סט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ע|ע]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עא|עא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עב|עב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עג|עג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עד|עד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עה|עה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עו|עו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עז|עז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עח|עח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עט|עט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פ|פ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פא|פא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פב|פב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פג|פג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פד|פד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פה|פה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פו|פו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פז|פז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פח|פח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פט|פט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צ|צ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צא|צא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צב|צב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צג|צג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צד|צד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צה|צה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צו|צו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צז|צז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צח|צח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צט|צט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ק|ק]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קא|קא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קב|קב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קג|קג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קד|קד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קה|קה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קו|קו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קז|קז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קח|קח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קט|קט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קי|קי]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיא|קיא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיב|קיב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיג|קיג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיד|קיד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קטו|קטו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קטז|קטז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיז|קיז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיח|קיח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיט|קיט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכ|קכ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכא|קכא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכב|קכב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכג|קכג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכד|קכד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכה|קכה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכו|קכו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכז|קכז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכח|קכח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכט|קכט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קל|קל]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלא|קלא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלב|קלב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלג|קלג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלד|קלד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלה|קלה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלו|קלו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלז|קלז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלח|קלח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלט|קלט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמ|קמ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמא|קמא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמב|קמב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמג|קמג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמד|קמד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמה|קמה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמו|קמו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמז|קמז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמח|קמח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמט|קמט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קנ|קנ]]{{ש}}{{גדול-מודגש|{{#תנאי:{{{1|}}}|[[תהלים מנוקד ומפוסק/{{{1}}}|&lt;&lt;]]|{{צבע גופן|אפור|&lt;&lt;}}}}{{ש-רווח}}[[תהלים מנוקד ומפוסק/{{{2}}}|{{{2}}}]]{{ש-רווח}}{{#תנאי:{{{3|}}}|[[תהלים מנוקד ומפוסק/{{{3}}}|&gt;&gt;]]|{{צבע גופן|אפור|&gt;&gt;}}}}}}|[[תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לפני אמירת תהלים|תפילה לפני אמירת תהלים]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לאחר אמירת תהלים|תפילה לאחר אמירת תהלים]]{{ש}}'''[[תהלים מנוקד ומפוסק/ספר ראשון|ספר ראשון]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ספר שני|ספר שני]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ספר שלישי|ספר שלישי]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ספר רביעי|ספר רביעי]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ספר חמישי|ספר חמישי]]'''{{ש}}[[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ראשון|יום ראשון]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום שני|יום שני]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום שלישי|יום שלישי]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום רביעי|יום רביעי]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום חמישי|יום חמישי]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום שישי|יום שישי]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום השבת|יום השבת]]&lt;div style=&quot;background-color: #E5E4E2; padding: 10px; border-radius: 5px; font-family: narkisim; display: inline-block;&quot;&gt;'''לימי החודש:''' [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום א בחודש|א]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ב בחודש|ב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ג בחודש|ג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ד בחודש|ד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ה בחודש|ה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ו בחודש|ו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ז בחודש|ז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ח בחודש|ח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ט בחודש|ט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום י בחודש|י]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום יא בחודש|יא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום יב בחודש|יב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום יג בחודש|יג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום יד בחודש|יד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום טו בחודש|טו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום טז בחודש|טז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום יז בחודש|יז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום יח בחודש|יח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום יט בחודש|יט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כ בחודש|כ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כא בחודש|כא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כב בחודש|כב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כג בחודש|כג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כד בחודש|כד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כה בחודש|כה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כו בחודש|כו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כז בחודש|כז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כח בחודש|כח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כט בחודש|כט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ל בחודש|ל]]}}{{סוף}}{{סוף}}&lt;/center&gt;{{#תנאי:{{{פרק|}}}|{{טקסט מנוקד|גודל=25}}|{{טקסט מנוקד|גודל=22}}}}&lt;noinclude&gt;</text>
      <sha1>q0jgrexyw6o7mb7nlgd6cmb2sr9stqu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3086692</id>
      <parentid>3086529</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T20:49:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086692</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11976" sha1="cefo95mpx35bagme335o1cdek4ydbhq" xml:space="preserve">&lt;center&gt;&lt;div style=&quot;background-color: #F3F6FB; padding: 10px; border-radius: 5px; font-family: narkisim; display: inline-block;&quot;&gt; {{גודל|150|[[תהלים מנוקד ומפוסק|'''סֵפֶר תְּהִלִּים''']]}}{{ש}}{{#תנאי:{{{פרק|}}}|[[תהלים מנוקד ומפוסק/א|א]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ב|ב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ג|ג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ד|ד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ה|ה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ו|ו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ז|ז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ח|ח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ט|ט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/י|י]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יא|יא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יב|יב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יג|יג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יד|יד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/טו|טו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/טז|טז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יז|יז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יח|יח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יט|יט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כ|כ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כא|כא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כב|כב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כג|כג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כד|כד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כה|כה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כו|כו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כז|כז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כח|כח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כט|כט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ל|ל]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לא|לא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לב|לב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לג|לג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לד|לד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לה|לה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לו|לו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לז|לז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לח|לח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לט|לט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מ|מ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מא|מא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מב|מב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מג|מג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מד|מד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מה|מה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מו|מו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מז|מז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מח|מח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מט|מט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נ|נ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נא|נא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נב|נב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נג|נג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נד|נד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נה|נה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נו|נו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נז|נז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נח|נח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נט|נט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ס|ס]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סא|סא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סב|סב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סג|סג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סד|סד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סה|סה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סו|סו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סז|סז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סח|סח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סט|סט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ע|ע]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עא|עא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עב|עב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עג|עג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עד|עד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עה|עה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עו|עו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עז|עז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עח|עח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עט|עט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פ|פ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פא|פא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פב|פב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פג|פג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פד|פד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פה|פה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פו|פו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פז|פז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פח|פח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פט|פט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צ|צ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צא|צא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צב|צב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צג|צג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צד|צד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צה|צה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צו|צו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צז|צז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צח|צח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צט|צט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ק|ק]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קא|קא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קב|קב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קג|קג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קד|קד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קה|קה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קו|קו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קז|קז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קח|קח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קט|קט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קי|קי]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיא|קיא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיב|קיב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיג|קיג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיד|קיד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קטו|קטו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קטז|קטז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיז|קיז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיח|קיח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיט|קיט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכ|קכ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכא|קכא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכב|קכב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכג|קכג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכד|קכד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכה|קכה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכו|קכו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכז|קכז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכח|קכח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכט|קכט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קל|קל]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלא|קלא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלב|קלב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלג|קלג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלד|קלד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלה|קלה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלו|קלו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלז|קלז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלח|קלח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלט|קלט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמ|קמ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמא|קמא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמב|קמב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמג|קמג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמד|קמד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמה|קמה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמו|קמו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמז|קמז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמח|קמח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמט|קמט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קנ|קנ]]{{ש}}{{גדול-מודגש|{{#תנאי:{{{1|}}}|[[תהלים מנוקד ומפוסק/{{{1}}}|&lt;&lt;]]|{{צבע גופן|אפור|&lt;&lt;}}}}{{ש-רווח}}{{{2}}}{{ש-רווח}}{{#תנאי:{{{3|}}}|[[תהלים מנוקד ומפוסק/{{{3}}}|&gt;&gt;]]|{{צבע גופן|אפור|&gt;&gt;}}}}}}|[[תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לפני אמירת תהלים|תפילה לפני אמירת תהלים]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לאחר אמירת תהלים|תפילה לאחר אמירת תהלים]]{{ש}}'''[[תהלים מנוקד ומפוסק/ספר ראשון|ספר ראשון]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ספר שני|ספר שני]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ספר שלישי|ספר שלישי]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ספר רביעי|ספר רביעי]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ספר חמישי|ספר חמישי]]'''{{ש}}[[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ראשון|יום ראשון]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום שני|יום שני]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום שלישי|יום שלישי]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום רביעי|יום רביעי]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום חמישי|יום חמישי]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום שישי|יום שישי]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום השבת|יום השבת]]&lt;div style=&quot;background-color: #E5E4E2; padding: 10px; border-radius: 5px; font-family: narkisim; display: inline-block;&quot;&gt;'''לימי החודש:''' [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום א בחודש|א]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ב בחודש|ב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ג בחודש|ג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ד בחודש|ד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ה בחודש|ה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ו בחודש|ו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ז בחודש|ז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ח בחודש|ח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ט בחודש|ט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום י בחודש|י]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום יא בחודש|יא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום יב בחודש|יב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום יג בחודש|יג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום יד בחודש|יד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום טו בחודש|טו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום טז בחודש|טז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום יז בחודש|יז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום יח בחודש|יח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום יט בחודש|יט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כ בחודש|כ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כא בחודש|כא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כב בחודש|כב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כג בחודש|כג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כד בחודש|כד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כה בחודש|כה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כו בחודש|כו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כז בחודש|כז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כח בחודש|כח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כט בחודש|כט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ל בחודש|ל]]}}{{סוף}}{{סוף}}&lt;/center&gt;{{#תנאי:{{{פרק|}}}|{{טקסט מנוקד|גודל=25}}|{{טקסט מנוקד|גודל=22}}}}&lt;noinclude&gt;</text>
      <sha1>cefo95mpx35bagme335o1cdek4ydbhq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3086707</id>
      <parentid>3086692</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T20:58:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086707</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12059" sha1="jdk3ud4mz66m6lre3oc6f1eff4bqqqz" xml:space="preserve">&lt;center&gt;&lt;div style=&quot;background-color: #F3F6FB; padding: 10px; border-radius: 5px; font-family: narkisim; display: inline-block;&quot;&gt; {{גודל|150|[[תהלים מנוקד ומפוסק|'''סֵפֶר תְּהִלִּים''']]}}{{ש}}{{#תנאי:{{{פרק|}}}|[[תהלים מנוקד ומפוסק/א|א]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ב|ב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ג|ג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ד|ד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ה|ה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ו|ו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ז|ז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ח|ח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ט|ט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/י|י]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יא|יא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יב|יב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יג|יג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יד|יד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/טו|טו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/טז|טז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יז|יז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יח|יח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יט|יט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כ|כ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כא|כא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כב|כב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כג|כג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כד|כד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כה|כה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כו|כו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כז|כז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כח|כח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כט|כט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ל|ל]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לא|לא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לב|לב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לג|לג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לד|לד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לה|לה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לו|לו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לז|לז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לח|לח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לט|לט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מ|מ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מא|מא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מב|מב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מג|מג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מד|מד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מה|מה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מו|מו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מז|מז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מח|מח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מט|מט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נ|נ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נא|נא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נב|נב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נג|נג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נד|נד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נה|נה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נו|נו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נז|נז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נח|נח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נט|נט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ס|ס]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סא|סא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סב|סב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סג|סג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סד|סד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סה|סה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סו|סו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סז|סז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סח|סח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סט|סט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ע|ע]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עא|עא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עב|עב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עג|עג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עד|עד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עה|עה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עו|עו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עז|עז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עח|עח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עט|עט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פ|פ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פא|פא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פב|פב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פג|פג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פד|פד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פה|פה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פו|פו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פז|פז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פח|פח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פט|פט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צ|צ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צא|צא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צב|צב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צג|צג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צד|צד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צה|צה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צו|צו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צז|צז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צח|צח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צט|צט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ק|ק]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קא|קא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קב|קב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קג|קג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קד|קד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קה|קה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קו|קו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קז|קז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קח|קח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קט|קט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קי|קי]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיא|קיא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיב|קיב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיג|קיג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיד|קיד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קטו|קטו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קטז|קטז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיז|קיז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיח|קיח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיט|קיט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכ|קכ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכא|קכא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכב|קכב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכג|קכג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכד|קכד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכה|קכה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכו|קכו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכז|קכז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכח|קכח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכט|קכט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קל|קל]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלא|קלא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלב|קלב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלג|קלג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלד|קלד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלה|קלה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלו|קלו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלז|קלז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלח|קלח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלט|קלט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמ|קמ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמא|קמא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמב|קמב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמג|קמג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמד|קמד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמה|קמה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמו|קמו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמז|קמז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמח|קמח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמט|קמט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קנ|קנ]]{{ש}}{{גדול-מודגש|{{#תנאי:{{{1|}}}|[[תהלים מנוקד ומפוסק/{{{1}}}|&lt;&lt;]]|{{צבע גופן|אפור|&lt;&lt;}}}}{{ש-רווח}}{{{2}}}{{ש-רווח}}{{#תנאי:{{{3|}}}|[[תהלים מנוקד ומפוסק/{{{3}}}|&gt;&gt;]]|{{צבע גופן|אפור|&gt;&gt;}}}}}}|[[תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לפני אמירת תהלים|תפילה לפני אמירת תהלים]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לאחר אמירת תהלים|תפילה לאחר אמירת תהלים]]{{ש}}'''[[תהלים מנוקד ומפוסק/ספר ראשון|ספר ראשון]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ספר שני|ספר שני]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ספר שלישי|ספר שלישי]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ספר רביעי|ספר רביעי]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ספר חמישי|ספר חמישי]]'''{{ש}}[[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ראשון|יום ראשון]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום שני|יום שני]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום שלישי|יום שלישי]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום רביעי|יום רביעי]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום חמישי|יום חמישי]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום שישי|יום שישי]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום השבת|יום השבת]]&lt;div style=&quot;background-color: #E5E4E2; padding: 10px; border-radius: 5px; font-family: narkisim; display: inline-block;&quot;&gt;'''לימי החודש:''' [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום א בחודש|א]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ב בחודש|ב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ג בחודש|ג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ד בחודש|ד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ה בחודש|ה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ו בחודש|ו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ז בחודש|ז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ח בחודש|ח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ט בחודש|ט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום י בחודש|י]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום יא בחודש|יא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום יב בחודש|יב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום יג בחודש|יג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום יד בחודש|יד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום טו בחודש|טו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום טז בחודש|טז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום יז בחודש|יז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום יח בחודש|יח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום יט בחודש|יט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כ בחודש|כ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כא בחודש|כא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כב בחודש|כב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כג בחודש|כג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כד בחודש|כד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כה בחודש|כה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כו בחודש|כו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כז בחודש|כז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כח בחודש|כח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כט בחודש|כט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ל בחודש|ל]]}}{{סוף}}{{סוף}}&lt;/center&gt;{{#תנאי:{{{פרק|}}}|{{רקע אפור|{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/תוכן|{{{2}}}}}}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}|{{טקסט מנוקד|גודל=22}}}}&lt;noinclude&gt;</text>
      <sha1>jdk3ud4mz66m6lre3oc6f1eff4bqqqz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3086708</id>
      <parentid>3086707</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T21:00:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086708</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12068" sha1="tbiqrcitw2b4ghebl05asranyne13so" xml:space="preserve">&lt;center&gt;&lt;div style=&quot;background-color: #F3F6FB; padding: 10px; border-radius: 5px; font-family: narkisim; display: inline-block;&quot;&gt; {{גודל|150|[[תהלים מנוקד ומפוסק|'''סֵפֶר תְּהִלִּים''']]}}{{ש}}{{#תנאי:{{{פרק|}}}|[[תהלים מנוקד ומפוסק/א|א]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ב|ב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ג|ג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ד|ד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ה|ה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ו|ו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ז|ז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ח|ח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ט|ט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/י|י]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יא|יא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יב|יב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יג|יג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יד|יד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/טו|טו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/טז|טז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יז|יז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יח|יח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יט|יט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כ|כ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כא|כא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כב|כב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כג|כג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כד|כד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כה|כה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כו|כו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כז|כז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כח|כח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כט|כט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ל|ל]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לא|לא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לב|לב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לג|לג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לד|לד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לה|לה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לו|לו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לז|לז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לח|לח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לט|לט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מ|מ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מא|מא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מב|מב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מג|מג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מד|מד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מה|מה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מו|מו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מז|מז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מח|מח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מט|מט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נ|נ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נא|נא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נב|נב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נג|נג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נד|נד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נה|נה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נו|נו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נז|נז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נח|נח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נט|נט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ס|ס]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סא|סא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סב|סב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סג|סג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סד|סד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סה|סה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סו|סו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סז|סז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סח|סח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סט|סט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ע|ע]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עא|עא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עב|עב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עג|עג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עד|עד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עה|עה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עו|עו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עז|עז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עח|עח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עט|עט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פ|פ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פא|פא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פב|פב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פג|פג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פד|פד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פה|פה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פו|פו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פז|פז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פח|פח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פט|פט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צ|צ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צא|צא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צב|צב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צג|צג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צד|צד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צה|צה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צו|צו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צז|צז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צח|צח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צט|צט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ק|ק]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קא|קא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קב|קב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קג|קג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קד|קד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קה|קה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קו|קו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קז|קז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קח|קח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קט|קט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קי|קי]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיא|קיא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיב|קיב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיג|קיג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיד|קיד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קטו|קטו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קטז|קטז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיז|קיז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיח|קיח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיט|קיט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכ|קכ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכא|קכא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכב|קכב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכג|קכג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכד|קכד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכה|קכה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכו|קכו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכז|קכז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכח|קכח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכט|קכט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קל|קל]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלא|קלא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלב|קלב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלג|קלג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלד|קלד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלה|קלה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלו|קלו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלז|קלז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלח|קלח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלט|קלט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמ|קמ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמא|קמא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמב|קמב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמג|קמג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמד|קמד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמה|קמה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמו|קמו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמז|קמז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמח|קמח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמט|קמט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קנ|קנ]]{{ש}}{{גדול-מודגש|{{#תנאי:{{{1|}}}|[[תהלים מנוקד ומפוסק/{{{1}}}|&lt;&lt;]]|{{צבע גופן|אפור|&lt;&lt;}}}}{{ש-רווח}}{{{2}}}{{ש-רווח}}{{#תנאי:{{{3|}}}|[[תהלים מנוקד ומפוסק/{{{3}}}|&gt;&gt;]]|{{צבע גופן|אפור|&gt;&gt;}}}}}}|[[תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לפני אמירת תהלים|תפילה לפני אמירת תהלים]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לאחר אמירת תהלים|תפילה לאחר אמירת תהלים]]{{ש}}'''[[תהלים מנוקד ומפוסק/ספר ראשון|ספר ראשון]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ספר שני|ספר שני]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ספר שלישי|ספר שלישי]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ספר רביעי|ספר רביעי]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ספר חמישי|ספר חמישי]]'''{{ש}}[[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ראשון|יום ראשון]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום שני|יום שני]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום שלישי|יום שלישי]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום רביעי|יום רביעי]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום חמישי|יום חמישי]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום שישי|יום שישי]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום השבת|יום השבת]]&lt;div style=&quot;background-color: #E5E4E2; padding: 10px; border-radius: 5px; font-family: narkisim; display: inline-block;&quot;&gt;'''לימי החודש:''' [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום א בחודש|א]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ב בחודש|ב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ג בחודש|ג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ד בחודש|ד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ה בחודש|ה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ו בחודש|ו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ז בחודש|ז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ח בחודש|ח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ט בחודש|ט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום י בחודש|י]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום יא בחודש|יא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום יב בחודש|יב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום יג בחודש|יג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום יד בחודש|יד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום טו בחודש|טו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום טז בחודש|טז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום יז בחודש|יז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום יח בחודש|יח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום יט בחודש|יט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כ בחודש|כ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כא בחודש|כא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כב בחודש|כב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כג בחודש|כג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כד בחודש|כד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כה בחודש|כה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כו בחודש|כו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כז בחודש|כז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כח בחודש|כח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כט בחודש|כט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ל בחודש|ל]]}}{{סוף}}{{סוף}}&lt;/center&gt;{{#תנאי:{{{פרק|}}}|{{מר|{{רקע אפור|{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/תוכן|{{{2}}}}}}}}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}|{{טקסט מנוקד|גודל=22}}}}&lt;noinclude&gt;</text>
      <sha1>tbiqrcitw2b4ghebl05asranyne13so</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3086766</id>
      <parentid>3086708</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T22:49:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086766</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12074" sha1="quudnaxn1phexsrxkgq28t68jf02mrg" xml:space="preserve">&lt;center&gt;&lt;div style=&quot;background-color: #F3F6FB; padding: 10px; border-radius: 5px; font-family: narkisim; display: inline-block;&quot;&gt; {{גודל|150|[[תהלים מנוקד ומפוסק|'''סֵפֶר תְּהִלִּים''']]}}{{ש}}{{#תנאי:{{{פרק|}}}|[[תהלים מנוקד ומפוסק/א|א]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ב|ב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ג|ג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ד|ד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ה|ה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ו|ו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ז|ז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ח|ח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ט|ט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/י|י]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יא|יא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יב|יב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יג|יג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יד|יד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/טו|טו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/טז|טז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יז|יז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יח|יח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/יט|יט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כ|כ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כא|כא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כב|כב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כג|כג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כד|כד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כה|כה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כו|כו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כז|כז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כח|כח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/כט|כט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ל|ל]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לא|לא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לב|לב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לג|לג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לד|לד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לה|לה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לו|לו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לז|לז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לח|לח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/לט|לט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מ|מ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מא|מא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מב|מב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מג|מג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מד|מד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מה|מה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מו|מו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מז|מז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מח|מח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/מט|מט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נ|נ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נא|נא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נב|נב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נג|נג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נד|נד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נה|נה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נו|נו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נז|נז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נח|נח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/נט|נט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ס|ס]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סא|סא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סב|סב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סג|סג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סד|סד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סה|סה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סו|סו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סז|סז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סח|סח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/סט|סט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ע|ע]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עא|עא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עב|עב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עג|עג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עד|עד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עה|עה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עו|עו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עז|עז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עח|עח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/עט|עט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פ|פ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פא|פא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פב|פב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פג|פג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פד|פד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פה|פה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פו|פו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פז|פז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פח|פח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/פט|פט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צ|צ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צא|צא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צב|צב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צג|צג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צד|צד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צה|צה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צו|צו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צז|צז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צח|צח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/צט|צט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ק|ק]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קא|קא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קב|קב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קג|קג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קד|קד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קה|קה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קו|קו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קז|קז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קח|קח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קט|קט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קי|קי]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיא|קיא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיב|קיב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיג|קיג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיד|קיד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קטו|קטו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קטז|קטז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיז|קיז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיח|קיח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קיט|קיט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכ|קכ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכא|קכא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכב|קכב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכג|קכג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכד|קכד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכה|קכה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכו|קכו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכז|קכז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכח|קכח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קכט|קכט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קל|קל]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלא|קלא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלב|קלב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלג|קלג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלד|קלד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלה|קלה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלו|קלו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלז|קלז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלח|קלח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קלט|קלט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמ|קמ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמא|קמא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמב|קמב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמג|קמג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמד|קמד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמה|קמה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמו|קמו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמז|קמז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמח|קמח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קמט|קמט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/קנ|קנ]]{{ש}}{{גדול-מודגש|{{#תנאי:{{{1|}}}|[[תהלים מנוקד ומפוסק/{{{1}}}|&lt;&lt;]]|{{צבע גופן|אפור|&lt;&lt;}}}}{{ש-רווח}}{{{2}}}{{ש-רווח}}{{#תנאי:{{{3|}}}|[[תהלים מנוקד ומפוסק/{{{3}}}|&gt;&gt;]]|{{צבע גופן|אפור|&gt;&gt;}}}}}}|[[תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לפני אמירת תהלים|תפילה לפני אמירת תהלים]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/תפילה לאחר אמירת תהלים|תפילה לאחר אמירת תהלים]]{{ש}}'''[[תהלים מנוקד ומפוסק/ספר ראשון|ספר ראשון]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ספר שני|ספר שני]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ספר שלישי|ספר שלישי]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ספר רביעי|ספר רביעי]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ספר חמישי|ספר חמישי]]'''{{ש}}[[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ראשון|יום ראשון]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום שני|יום שני]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום שלישי|יום שלישי]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום רביעי|יום רביעי]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום חמישי|יום חמישי]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום שישי|יום שישי]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום השבת|יום השבת]]{{ש}}&lt;div style=&quot;background-color: #E5E4E2; padding: 10px; border-radius: 5px; font-family: narkisim; display: inline-block;&quot;&gt;'''לימי החודש:''' [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום א בחודש|א]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ב בחודש|ב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ג בחודש|ג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ד בחודש|ד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ה בחודש|ה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ו בחודש|ו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ז בחודש|ז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ח בחודש|ח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ט בחודש|ט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום י בחודש|י]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום יא בחודש|יא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום יב בחודש|יב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום יג בחודש|יג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום יד בחודש|יד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום טו בחודש|טו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום טז בחודש|טז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום יז בחודש|יז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום יח בחודש|יח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום יט בחודש|יט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כ בחודש|כ]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כא בחודש|כא]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כב בחודש|כב]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כג בחודש|כג]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כד בחודש|כד]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כה בחודש|כה]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כו בחודש|כו]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כז בחודש|כז]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כח בחודש|כח]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום כט בחודש|כט]] · [[תהלים מנוקד ומפוסק/ליום ל בחודש|ל]]}}{{סוף}}{{סוף}}&lt;/center&gt;{{#תנאי:{{{פרק|}}}|{{מר|{{רקע אפור|{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/תוכן|{{{2}}}}}}}}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}|{{טקסט מנוקד|גודל=22}}}}&lt;noinclude&gt;</text>
      <sha1>quudnaxn1phexsrxkgq28t68jf02mrg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/תוכן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1736664</id>
    <revision>
      <id>3086765</id>
      <parentid>2981798</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T22:44:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086765</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="36416" sha1="8bf1kp6vixjk5xmwgy4vhbshx72c9r2" xml:space="preserve">{{הור2|תקצירים אלו נדפסו ככותרות למזמורי התהילים במאות מהדורות של ספרי תהילים מזה למעלה מ-300 שנה. במהדורה זו נעשו שינויים מכתיב חסר לכתיב מלא ופתיחת ראשי תיבות, ובנוסף כמה תיקונים קלים המתועדים בדף העריכה.}}
;א. 
&lt;קטע התחלה=א/&gt;התעוררות {{נ|רבה|רב}} לעסוק בתורה בלא חטא, ואז יהיה בטוח שכל {{נ|מעשי|מעשה}} ידיו מצליחים, ובהיפך הרשעים.&lt;קטע סוף=א/&gt;
;ב. 
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;ידבר לכל אדם שלא יתחכם על מידותיו של הקב&quot;ה; ואם יש לאדם איז{{נ|ו|ה}} שמחה, שיהיה ברעדה שלא יגרמו חטאיו {{נ|שיהפך|שתיהפך}} השמחה.&lt;קטע סוף=ב/&gt;
;ג. 
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;אם בא על אדם איזה עונש, אל יקוץ בתוכחתו, שמא לפי חטאו היה חייב עוד יותר והקב&quot;ה מתחסד עמו.&lt;קטע סוף=ג/&gt;
;ד. 
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;מוסר שלא ילבין פני חבירו ושלא יאמר רכילות ולשון הרע ושלא יקבלו. ולא יקנא אם רואה שהרשעים מצליחים בעולם הזה, רק ישמח ויאמר אם למכעיסיו כך וכו'.&lt;קטע סוף=ד/&gt;
;ה. 
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;תפילה נוראה לכל יחיד שהרשעים בשביל מעשיהם יאבדו והצדיקים ישמחו בשביל מעשיהם הטובים.&lt;קטע סוף=ה/&gt;
;ו. 
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;תפילה נוראה לכל אדם להתפלל בחוליו שהשם יתברך ירפא אותו רפואת הנפש ורפואת הגוף, וכל אדם חולה המתפלל תפילה זו בכוונת הלב ובלב נשבר ונדכה, בטוח הוא שהקב&quot;ה יקבל תפילתו. &lt;קטע סוף=ו/&gt;
;ז. 
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;אם הקב&quot;ה מייסר שונאיך אל תשמח, באשר ענוש לצדיק לא טוב; ובשביל זה התנצל עצמו בכל כוחו לפני הקב&quot;ה שלא עשה לו רעה בידיים, אבל הוא עצמו גרם הרעה, שמחשבתו לא היה רק טוב. &lt;קטע סוף=ז/&gt;
;ח. 
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;שבח גדול להקב&quot;ה על החסד שעשה עם אדם שפל אנושי ונתן התורה לתחתונים מה שנתקנאו בה מלאכי מעלה, על דרך אשר אומץ גבורתך במלאכי מעלה ואביתה תהלה מקרוצי חומר מטה. &lt;קטע סוף=ח/&gt;
;ט. 
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;יש לאדם ליתן שבח והודאה להקב&quot;ה על שהציל אותו מיד רשע שהיה עומד עליו לצערו, והקב&quot;ה שופט בצדק לצדיק כצדקתו ולרשע כרשעתו. &lt;קטע סוף=ט/&gt;
;י. 
&lt;קטע התחלה=י/&gt;בו יסופר הצלחת הרשע, ואיך מתגאה בהצלחתו עד שאומר לית דין ולית דיין, ושאין הקב&quot;ה משגיח במעשה התחתונים.&lt;קטע סוף=י/&gt;
;יא. 
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;ידבר על עניין {{נ|ה|}}גלות וגזירות {{נ|הגויים|}} אשר עמדו עלינו תמיד ונתנו עיניהם עלינו, וכמה רבבות שנהרגו על דבר כבוד שמו יתברך. וכל צרות הצדיק הוא לטובתו, לרחוץ צואת עוונותיו, ולרשע נתן לו הצלחה בעולם הזה על דרך עושר שמור לבעליו לרעתו ([[קהלת ה יב]]).&lt;קטע סוף=יא/&gt;
;יב. 
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;מגנה אותם {{נ|ה|}}אנשים המלשינים ומסורים דלטורין ושפתי חלקות.&lt;קטע סוף=יב/&gt;
;יג. 
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;תפילה על אריכות הגלות, וכל אדם כשהוא בצרה יתפלל תפילה זו על צרותיו ועל אריכות הגלות.&lt;קטע סוף=יג/&gt;
;יד. 
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;על שתי מקדשות שחרבו, והיאך נבוכדנצר החריב בית ראשון וטיטוס החריב בית שני.&lt;קטע סוף=יד/&gt;
;טו. 
&lt;קטע התחלה=טו/&gt;כמה מעלות ומידות טובות שראוי לאדם להתנהג בהם, ומי שיש בו כל המידות הוא בטוח שתשכון נשמתו בגן עדן.&lt;קטע סוף=טו/&gt;
;טז. 
&lt;קטע התחלה=טז/&gt;אם צריך לאיזו בקשה, לא יבקש בזכות עצמו, באשר זכותו צריך להניח לבניו אחריו. &lt;קטע סוף=טז/&gt;
;יז. 
אל ידבר אדם גבוהה מלפני הקב&quot;ה שינסנו באיזה דבר, בעבירה או בשאר דברים, ואם אדם חטא יראה לתקן עצמו, וישיב רבים מעוון.
;יח. 
אם נעשה לאדם נס מפורסם, יש לו לומר שירה, ויכלול כל הנסים מיום בריאת {{נ|ה|}}עולם, כגון סדום ועמורה, וכן הטובות שעשה לישראל במתן תורה, ויאמר: מי שעשה נסים הללו עשה עמי גם כן.
;יט. 
לראות גבורתו של הקב&quot;ה יראה אל השמים והשמש והתורה, ומתוכם נראה נוראות ונפלאות, עד שהבריות מספרים בשביל זה כבוד הקב&quot;ה.
;כ. 
מי שיש לו אוהב או קרוב באיז{{נ|ו|ה}} צרה, אף שהוא רחוק ממנו ולא יכול לעזור לו, יאמר זו התפילה בכוונה עליו.
;כא. 
אם אדם היה בשפע רב וכל מה שלבו חפץ לא נמנע ממנו, מן הראוי שלא יהא כפוי טובה ויתן שבח והודאה, ויתלה הסיבה בשביל הקב&quot;ה שהיה בטחונו בו והכל בחסד עליון.
;כב. 
להתפלל כל יחיד על אריכות הגלות בין {{נ|האומות|העכו&quot;ם}}, מעוגמת הלב מה שהיינו מקודם במעלה עליונה ועכשיו בשפלות, ולנדור נדרים בצרותיו.
;כג. 
כשהיה דוד המלך ביער חרת ולא היה לו מה לאכול ולשתות וכמעט יצאה נשמתו וזימן לו הקב&quot;ה שטעם מעין העולם הבא, חיבר מזמור זה על גודל הבטחון שהיה לו.
;כד. 
אם יש בתפילה איזה דבר שהוא קידוש השם, יתפלל שיעשה בשביל קדושת שמו יתברך לא בשבילו, ויזכור זכות אבותיו, שמצינו: גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם ([[חולין ז ב]]).
;כה. 
ראוי לאדם למסור נפשו בשביל קדושת שמו יתברך, כפועל שעושה מלאכה אצל בעל הבית בשביל שכר מועט, כל שכן על שכירות עולם הבא. ונחסר בו&quot;ק מאל&quot;ף בי&quot;ת, לרמוז: מי שאומרו בכל יום מובטח שאינו רואה פני גיהנם, כאשר בו&quot;ק גימטריה גיהנם.
;כו. 
היאך דוד המלך מתחזק בתפלה ובחסידות נגד הקב&quot;ה עד שהיה מקנא עצמו במי שהיה במעלה וביראה יותר ממנו ואמר אהיה כמוהו בחסידות ובמעלות.
;כז. 
הודאה ושבח ובטחונו בהשם יתברך שמנצח מלחמותיו; ואמר דוד: מכל מקום איני חפץ במלחמות באשר שאיני יכול לקנות שלימות, רק אחת שאלתי לישב יומם ולילה בבית המדרש ללמוד תורה ולקנות שלימות לזכות נשמתי לחיי העולם הבא. 
;כח. 
תפילה לכל יחיד ויחיד שהקב&quot;ה יעזרהו לילך בדרך הטוב וימנענו מלילך עם הרשעים פועלי און, וישלם לרשעים כרשעתם ולצדיקים כצדקתם.
;כט. 
במזמור זה יש ח&quot;י הזכרות, כנגדם תיקנו חז&quot;ל ח&quot;י ברכות. ויש לפרש כל המזמור על מתן תורה ועל קיבוץ גלויות. 
;ל. 
מוסר שאל יצטער אדם אם הקב&quot;ה שולח עליו ייסורים בעולם הזה, שאי אפשר לבוא לידי עולם הבא אלא על ידי ייסורים. גם אם רואה אדם שהוא במעלה עליונה, אל יחשוב שלא ימוט לעולם, רק שהכל ברשות הקב&quot;ה.
;לא. 
מוסר להיות לאדם בטחונו בהקב&quot;ה וליתן לו נשמתו לפיקדון, וכל העיתים בידו לעשות כמו שירצה. 
;לב. 
ידבר מוסרים גדולים, והכלל הוא: אשרי לאדם שיעשה תשובה ויש לו יסורים בעולם הזה, ולא יהיה כבהמה שאין בה תבונה, ובפרטות לקדש עצמו בשעת הזיווג.
;לג. 
מוסר גדול לצדיקים ולישרים שיהללו את הקב&quot;ה, באשר שכל מי שיודע יותר בחכמת התורה יותר ראוי לו להודות לה', שיודע ומבין בגבורות הקב&quot;ה.
;לד. 
כשהיה דוד אצל אכיש אחיו של גוליית היה בסכנה גדולה, והיה עושה עצמו כשוטה, והוריד רירו על זקנו, והיה כותב על הדלתות: אכיש מלך גת חייב לי מאה רבוא זהובים, וגרשו מביתו. ומרוב שמחה עשה זה המזמור בא&quot;ב.
;לה. 
תפילה נוראה ונפלאה על שונאיו, שיהיו כמוץ ומלאך ה' יהיה רודפם, והכל בא מעזרת ה' יתברך.
;לו. 
מוסר על אותן אנשים אשר הלכו אחר ייצרם, והיצה&quot;ר אומר להם שאל ישימו {{נ|מוראו|מורא/מוראה}} של הקב&quot;ה נגד פניהם ומייפה להם המעשים הרעים כדי למצוא עוונם. שכן הוא דרכו: יורד ומסית, עולה ומקטרג. 
;לז. 
דוד המלך מוכיח דורו שאל יקנאו ברשעים ובהצלחתם ויש לחוש שיתפתו להם, אלא יבטחו בה' ויישאו וייתנו באמונה, והקב&quot;ה יעשה להם הכל.
;לח. 
תפילה לכל יחיד, להתפלל על אריכות הגלות בין הגויים, וכל יחיד שהוא בצרה יש לו להתפלל זה המזמור, לכך אמר 'להזכיר'. וממוצא זה המזמור נשמע מוסרים רבים.
;לט. 
תפילת דוד על ייסוריו, ולא שהיה מבעט בייסורים, רק היה מצטער באשר שהייסורים מבטלים אותו מתורה, וימי האדם המה מועטים, ואם לא עכשיו אימתי, שמא ימות היום או מחר; לכן הוא מבקש להסיר ממנו הייסורים, כדי שיוכל ללמוד ולקנות עולם הבא.
;מ. 
כמה מעלות טובות שעשה הקב&quot;ה עם ישראל, ומי יכול למלל גבורתו, אגידה ואדברה עצמו מספר, ברא העולם בשביל ישראל, קרע הים בשביל ישראל, ואינו חפץ בזבחים, רק לשמוע בקולו.
;מא. 
כמה מידות טובות והתעוררות רב{{נ|ה|}} להשכיל ולהשגיח היאך יתן צדקה ומי ומי קודם, ואשרי מי שמשכיל על החולה ונותן לו מה שצריך לחוליו.
;מב. 
זה המזמור מעורר לבבות בני ישראל הבלתי מרגישים חורבן הגדול ואבידה ורעה שגלו מעל שלחן אביהם, ולו חכמו ישכילו אשר היה להם טובה גדולה בבואם ליראות שלוש פעמים בשנה לרגל בשמחה בחייל גדול ולא היה להם שטן ופגע רע, וה' יתן רחמים לנו מעתה ועד עולם אמן סלה. 
;מג. 
תפילה גדולה על גודל הצרות מגוי לא חסיד, ויהי רצון שישלח מלך המשיח ואליהו הנביא, והמה ינחוני לבית המקדש להקריב קרבנות כבתחילה.
;מד. 
המשורר מ{{נ|ת|}}אונן ומקונן במר נפש על הגלות המר הזה: בכל יום אנו ותורתנו מוכלמים באומרם החליף אותנו באומה אחרת, ונחשבנו כצאן לטבח למשל ולשנינה, לכן ראוי לפדות אותנו למען שמו הגדול אשר עמנו בגלות. 
;מה. 
המשורר אמר שיר זה על מלך המשיח, ומספר מעלתו ומידותיו וכבודו ועושרו וממשלתו, וישראל מצפים וזוכרים, ואומרים בכל דור ודור: מתי יבוא מלך המשיח.
;מו. 
בו יסופר {{נ|כי|}} בעת שיבוא גוג ומגוג ישליכו איש כלי מלחמתו, ולא יהיה עוד מלחמה בעולם.
;מז. 
בו יבואר שלא יהיה עוד מלחמה אחר מלחמת גוג ומגוג והקב&quot;ה יתן לנו התשועה ונזכה לעלות לרגל אמן.
;מח. 
המשורר מתנבא על ימות המשיח, ושיבח ירושלים בבניינה ובקרבנות, ובאותו פעם יאמרו ישראל: כאשר שמענו מפי נביאים כן זכינו לראות. 
;מט. 
מוסר רב והתעוררות על כל העולם, על עשיר ועל עני ואביון, ומוכיח על עבירות שאין אדם יודע שהם עבירות לרוב רגילות ומרשיעין האדם ליום הדין, ובפרטות העשירים שאין להם בטחון בהקב&quot;ה רק על ממונם.
;נ. 
בזה המזמור מדבר כמה תוכחות ומוסרים גדולים אשר המשורר מוכיח שאינם עושים תשובה בהכנעה בנמיכות רוח, וגם הלומדים שאינם מקיימים מה שלומדים רק מן השפה ולחוץ והם חוטאים ומחטיאים הרבה כהנה וכהנה
;נא. 
בו מבואר כשנאמר לדוד על ידי נתן הנביא שחטא בבת שבע ונתן הנביא הלך לביתו ואז היה דוד המלך מתבודד בינו לבין הקב&quot;ה ואמר תפלות גדולות ונוראות ואיך התנצל דוד בחטאו, וכל אדם יאמר מזמור זה על חטאיו ופשעיו.
;נב. 
בו מבואר היאך המשורר מקונן על דואג מה שמתהלל ומתפאר על הרעה שעושה מה שעלה בדעתו, אם גבורה תיחשב לו עשות רעה, והקללה שקילל אותו ולכל העושים כן.
;נג. 
בו ידובר כשגידר טיטוס את הפרוכת בחרב וחשב שהרג את עצמו.
;נד. 
תפילה לאלהים שיושיע בגבורתו לכל המיחלים לחסדו, ועיין ותראה תפילה נוראה ונפלאה שיש לכל אדם לומר בזמנו. 
;נה. 
זה המזמור אמר דוד כשברח מירושלים מפני בעלי לשון הרע, והם היו דואג ואחיתופל שאמרו עליו שהוא חייב מיתה, ודוד היה מחזיק לאחיתופל לאוהב ועשה לו כל הכבוד, והוא היה בוגד וחילל הברית, וקילל כל שונאיו למען ידעו כל הדורות ולא יזידון עוד. 
;נו. 
זה המזמור אמר כשהיה רחוק מארץ ישראל אצל אכיש אחיו של גוליית, ומבקשים אותו להורגו, ומרוב פחדו היה עושה עצמו כמשוגע ועושה עצמו כאילם, והתנצל עצמו מה שהלך ביד שונאו, ונדר נדרים בצרתו. 
;נז. 
תפילה זו עשה במערה על דרך ויירא ויצר שלא ייהרג ושלא יהרוג, והיה בסכנה גדולה, והקב&quot;ה עשה לו {{נ|נוראות|נוראים}} בהצלתו בזכות הבטחון. 
;נח. 
בזה המזמור מבואר היאך דוד מקונן על אבנר ושאר שונאיו שהיו אומרים על שאול שהיה כדין מה שרודף אחר דוד. 
;נט. 
בו מבואר נס גדול שנעשה לדוד, והיאך היה בסכנה גדולה והיה ניצל מחלון שלא הרגישו שומרי הפתח, ותפילות ותחנונים ובקשות גדולות שהיה דוד עושה בעת הזאת.
;ס. 
בזה המזמור מבואר כשבא יואב ראש המלחמה לפני ארם נהריים, אמרו לו: לא מבניו של יעקב אתה, והיכן הוא השבועה שנשבע ללבן, ולא היה יודע להשיב, ושאל דוד בסנהדרין, והתפילה שהתפלל דוד על המלחמה.
;סא. 
זו התפילה אמר דוד כשהיה בורח מפני שאול, וכל מחשבותיו ובקשתו היה להאריך לו ימים, לא בשביל תאות עולם הזה, רק להתעסק ביראת ה' כל ימיו. 
;סב. 
תפילה נגד שונאיו, והתעורר{{נ|ות|}} לדורו שלא יהיה להם בטחון על ממון, והיאך אסיפת ממון הוא הבל הבלים. 
;סג. 
בו מבואר התפילה שעשה דוד כשהיה מסתתר מפני שאול, והיה נכסף אל מקום {{נ|ה|}}ארון כמו אדם שצמא למים, ועשה תפילה גדולה על עצמו ונגד שונאו. 
;סד. 
בעלי אגדות דרשו זה המזמור על דניאל שהושלך לגוב האריות, וצפה דוד ברוח הקודש המאורע והתפלל עליו, שדניאל מזרעו היה, כמו שנאמר לחזקיה: ומבניך אשר תוליד יקחו ויהיו סריסים בהיכל מלך בבל ([[מ&quot;ב כ יח]]).
;סה. 
שבחים גדולים ונוראים להקב&quot;ה ובקשות ותפילות על חטאתינו, והכלל שאי אפשר לספר גבורותיו ומי ימלל גבורותיו, על כן דומיה תהילה לו. 
;סו. 
בזה המזמור נאמר{{נ|ו|}} שבחים ותפילות נוראים שיאמרו להקב&quot;ה על קיבוץ גלויות מן {{נ|האומות|העכו&quot;ם}}. 
;סז. 
זה המזמור הוא נכבד מאוד כנודע, וגם נאמר על קיבוץ גלויות מן {{נ|האומות|העכו&quot;ם}} ועל מלחמות גוג ומגוג, ובאותו פעם יהיה ה' אחד. 
;סח. 
תפילה נוראה ונפלאה שעשה דוד על סנחריב שבא לירושלים בימי חזקיה, שמפלת סנחריב ליל פסח היה, וגם נתנבא נבואות על טובות שיהיה לנו בימות המשיח. 
;סט. 
בו יסופר גודל עוניו ובושתו ושפלותו על ידי אויביו אכזרים ומחרפים. 
;ע. 
תפילה על שונאי דוד שיבושו ויכלמו בשביל שמביישים אותו ושמחו על צרותיו, ובזה ישמחו הצדיקים ויאמרו תמיד שירות ותשבחות. 
;עא. 
תפילה נוראה על שונאיו, היאך הם רוצים להורגו ואמרו עליו שהוא חייב מיתה.
;עב. 
זה המזמור חיבר דוד על שלמה, שיהא לו לב להבין לעשות משפט לעניים, באשר ממון של ישראל, אם נוטל מאחד ונותן לאחר עונשו גדול; ויהיה שלום ושובע גדול בימיו, וצדיקים יפרחו בימיו מעלה מעלה, ואותם שירצו להיות שונאיו יהיו לו כעפר תחת רגליו. 
;עג. 
בו מבואר כל השאלות מה שנסתבכו גדולי עולם מפני מה יש צדיק ורע לו ורשע וטוב לו, גם מקונן על אריכות הגלות הזה בין {{נ|האומות|העכו&quot;ם}}. עיין בפנים ותמצא מרגוע לנפשך.
;עד. 
המשורר מ{{נ|ת|}}אונן ומקונן היאך שרפו כל בתי כנסיות ובתי מדרשות, פלשתים החריבו שילה, נבוכדנצר החריב בית ראשון, וכל כך זמן שאנו בגלות לא ראינו אותות הגאולה, ומתי יהיה הגאולה, עיין ותמצא קינות ונחמות.
;עה. 
כמה מעלות טובות לישראל: כשיש להם יום טוב אינם עוסקים בדברי הוללות רק בשירות ותשבחות, הלכות פסח בפסח. וגם כשאמרו נעשה ונשמע בזה קיימו העולם. ומוסרים גדולים לאותם המתענגים בעונג בעולם הזה, שחשבו אשר כוחם עשה כל החיל.
;עו. 
בו מבואר מפלת סנחריב במעשה שהיה ברוב חילו שהיה לו כולם נחטפו בשנת מות, ולא היה כוח בידם ליטול כלי מלחמתם, ונפלו כולם. 
;עז. 
יורנו דעת כי אף שנראה לעיני בשר שהקב&quot;ה השיב אחור ימינו מבלי לרחמנו בגלותנו, בכל זאת עוד ידו נטויה עלינו, ובכל דור ודור ישמרנו וינצרנו. 
;עח. 
בזה המזמור מבואר כל הניסים שעשה הקב&quot;ה לישראל מיציאת מצרים עד שנעשה דוד מלך על ישראל. 
;עט. 
זה המזמור אמר אסף להקב&quot;ה על ששפך חמתו על עצים ואבנים, מ&quot;מ אמר במר נפשו ומ{{נ|ת|}}אונן ומקונן על החורבן הגדול, ואך הקב&quot;ה התאפק – במקום שישראל לא היו רשאין לילך רק הכהן הגדול ביום הכיפורים לבד, ועכשיו שועלים הילכו בו. 
;פ. 
תפילה נוראה שיקרב הקב&quot;ה עצמו לישראל כמו שהיה מקדם. 
;פא. 
זה המזמור אמרו בבית המקדש בראש השנה, שנעשה בזה היום כמה ניסים לישראל. 
;פב. 
בזה המזמור מבואר מוסר גדול על אותם הדיינים המעוותים את הדין לדל ויתום ולשאת פני עשירים ולוקחים שוחד, ועושים עצמם כאילו לא ידעו ולא יבינו את הדין. 
;פג. 
תפילה על המלחמות שהיו על ישראל בימי יהושפט, והיאך היו עושין סודות על ישראל.
;פד. 
בו מבואר תפילות ובקשות והמשורר מ{{נ|ת|}}אונן ומקונן במר נפש ממעמקי הלב על {{נ||ה}}חורבן המקדש וכמה ברכות והבטחות שיהיה בבניינו, אשרי לגבר שיבטח שייבנה ואינו מייאש עצמו לאורך הגלות. 
;פה. 
בזה המזמור מבואר תפילה על אריכות הגלות המר ומתפלל לאל לגאלנו ויקיים הבטחתו במהרה, ומפני מה זה הגלות ארוך יותר מ{{נ|ה|}}ראשונים, וכל יחיד ויחיד יתפלל אותו בצרתו.
;פו. 
כמה וכמה תפילות על צרותיו ונגד שונאיו דואג ואחיתופל, וכמה תואר{{נ|י|}} שבחים להקב&quot;ה, וכל יחיד יכול להתפלל אותה בעת צרותיו. 
;פז. 
מזמור זה נתייסד {{נ|לאומרו|לאמרה}} בבית המקדש, ומשבח כבוד ירושלים והיאך מגדל{{נ||ת}} חכמים רבים וגדולים בעלי שם ואנשי מעשה, וכמה טובות לעתיד לבוא. 
;פח. 
המשורר מ{{נ|ת|}}אונן ומקונן בהספר מר על החולאים והייסורים שסובלין ישראל בגלות, ומזכיר הכל בפרטות. 
;פט. 
זה המזמור נאמר על מלכות בית דוד, והמשורר היה מיהודה {{נ|ו|}}היה מקונן על מלכות בית דוד {{נ|שהיתה בטלה|שהיה בטל}} ממנו כמה וכמה שנים, וזנח ומאס אותנו. 
;צ. 
תפילה זו מצאה דוד כתובה כך והיתה קבלה אצלו שמשה רבינו אמרה, ויסדה בספרו. ומדבר מוסרים גדולים מקוצר ימיו של אדם ומעורר {{נ|ה|}}אדם לתשובה, ובפרטות שלא יתגאה בזה העולם. 
;צא. 
זה המזמור מעורר לב העם לחסות תחת כנפי השכינה. גם בו עניין ארבעה תקופות ומי הם אשר מושלים עליהם, וכל שומר נפשו ירחק מהם. 
;צב. 
זה המזמור אמרו הלויים בשיר על הדוכן בבית המקדש ביום השבת, ומדבר מעניין עולם הבא, ומדבר על לב המדוכאים בייסורים. 
;צג. 
זה המזמור נאמר על ימות המשיח, באותו זמן ילבש הקב&quot;ה גיאות, ומה יתגאה לפניו אדם, כמו שעשה נבוכדנצאר ופרעה וסנחריב. 
;צד. 
תפילה נוראה ונפלאה לכל יחיד ויחיד על הגאולה מבין {{נ|האומות|העכו&quot;ם}}, ומוסר גדול. 
;צה. 
מדבר על העתיד, היאך איש אל אחיו ידבר: לכו נרננה ונשבח לה' על הניסים שעשה לנו. 
;צו. 
עוד יאמרו איש אל אחיו: בואו ונשירה לה' שיר חדש.
;צז. 
ילעג לעובדי פסל המתהללים באלילים, ונפשו תגיל בה' כי בחר בציון ויעקב חבל נחלתו. 
;צח. 
בו יסופר היאך ישראל יתנו שבח להקב&quot;ה על הגאולה. 
;צט. 
זה המזמור נאמר על מלחמות גוג ומגוג. 
;ק. 
זה המזמור נאמר לעורר לבבות האנשים אשר הם בייסורים בעוה&quot;ז, מכל מקום יעבדו את ה' בשמחה שהכל הוא לטובתם על דרך כי את אשר יאהב ה' יוכיח ([[משלי ג יב]]). וכל הקרבנות יהיו בטלים חוץ מקרבן תודה. 
;קא. 
בזה המזמור מבואר היאך דוד היה מתבודד מבני אדם וכמה מידות טובות וישרות שהיה מתנהג בביתו.
;קב. 
תפילה נוראה על בני הגולה. וכל אדם יוכל לומר זה המזמור בעת צרותיו בדרך תפילה.
;קג. 
זה המזמור היה אומר דוד כשהיה חולה, וטוב להתפלל על החולה מכל שכן החולה עצמו בעוד נשמתו בגופו אזי יוכל לברך להקב&quot;ה בגופו ונפשו עם הקרביים. עיין בפנים ותמצא מרגוע לנפשך. 
;קד. 
בו יסופר שבח כל מעשה בראשית ומה שנברא בכל יום ויום והיאך הם נוראים ונפלאים ושהשי&quot;ת מפרנס מקרני ראמים ועד ביצי כינים. 
;קה. 
זה המזמור אמר דוד כשהעלה הארון לעיר דוד והיה משורר אותו לפני הארון, וסיפר כל הניסים שעשה במצרים, והיאך שלח לפניהם יוסף ובא לבית האסורים והוציא אותו עד שבא למעלה גדולה לאסור שרי פרעה בלי רשות פרעה. 
;קו. 
זה המזמור קאי על הקודם, ואמר המשורר: הודו לה' על שעשה לנו עוד ניסים מה שלא זכרנו מקודם, כאשר מי ימלל גבורות ה', אם באנו לספר מי יוכל למלל הכול.
;קז. 
זה המזמור נאמר על ארבעה שיצאו מצרה לרווחה צריכים להודות לה', כי בעונש חטאם היו בצרה ובחסד אלהים ניצלו, ומהראוי לשבח ולספר בפני רבים. 
;קח. 
מזמור הזה נאמר על קבוץ הגלויות, בעת שישובו ישראל לארצם הקדושה לימות המשיח במהרה בימינו אמן. 
;קט. 
זה המזמור חיברו דוד בבורחו מפני שאול, ובאותו פעם {{נ|היו|היה}} לו הרבה שונאים שהיו מדברים רק רע עליו והיו מראין אליו כאילו היו אוהביו, לכן היה מקללם במר נפשו: יהי רצון שאדם רשע שאינו מרחם ישלוט עליהם, ומלאך שטן יעמוד על ימינם. 
;קי. 
בו יסופר היאך ששאלו לאליעזר עבד אברהם ויספר היאך הרג אברהם מלכים גדולים וחיילותם, עיין בפנים ותמצא שכל המזמור הולך על אברהם, בשביל שהכיר את בוראו בילדותו לכך זכה לשם.
;קיא. 
זה המזמור נאמר בא&quot;ב, ובכל פסוק שני אותיות, ובב' פסוקים אחרונים שלש, והמזמור קצר ונכבד, ידבר במעשה הקב&quot;ה איך גדולים {{נ|מעשי|מעשה}} ה'. 
;קיב. 
גם זה המזמור נאמר בא&quot;ב, בכל פסוק שתי אותיות ובשני {{נ|ה|}}אחרונים שלוש, ומספר על מידות טובות שיבור לו האדם, והיאך ייתן צדקה ושכרו שלא יצטרך לבריות. 
;קיג. 
בו יסופר נפלאות מיציאת מצרים. 
;קיד. 
בו מבואר מפני מה זכה יהודה למלכות. 
;קטו. 
תפילה על אריכות הגלות, שיעשה למען שמו שלא יתחלל. 
;קטז. 
שבחים גדולים להקב&quot;ה, והיאך דוד אמר בדין הוא לאהוב אותו על כל הטובה שעשה לו כמה ניסים, ואינו יודע מה גמול ישלם לו, שאי אפשר להשיב לו על כל הגמול שעשה עמו. 
;קיז. 
מזמור משני פסוקים, רמז על ימות המשיח וישראל בתפארתם, ולכן הללו-יה כולם, כי אז כולם יקראו בשם ה'.
;קיח. 
בו יסופר גודל הבטחון שהיה לדוד, והרבה תהילות להשם יתברך שקיים לנו מה שהבטיח אותנו. 
;קיט. 
זה המזמור נכבד מאוד, וחיברו דוד על שמונה א&quot;ב, כי בכל אות יש בו שמונה פסוקים, ובכל פסוק יש בו דרך או תורה או עדות או פיקודים או מצוה או {{נ|אימרה|אמירה}} או דיבור או משפט או צדק או אמונה או חוקים, וכל המזמור הוא מוסר ובקשות גדולות, ומן הראוי לכל אדם לאומרו בכל יום, והוא הכנה גדולה לעבודת הקב&quot;ה.
;קכ. 
מוכיח על אותם המדברים לשון הרע, והיאך לשון הרע הורגת אף במקום רחוק, יותר מכלי זין.
;קכא. 
היאך יש מעלה בגן עדן התחתון ומשום עולה לגן עדן העליון, והיאך הקב&quot;ה משגיח עלינו. 
;קכב. 
מספר המשורר מִשְּׁבַח ירושלים והניסים שנעשו בירושלים. 
;קכג. 
המשורר יספר חסדי ה' עמנו בקום עלינו {{נ|אויבים|אומות העולם}} לכלותנו בגלותנו והקב&quot;ה מצילנו מידם.
;קכד. 
מקונן על {{נ|אומות העולם|הישמעאלים}} אשר מרוב תאוה רוצים לבלענו חיים, ונותן הודאה להקב&quot;ה שלא נתננו בידיהם.
;קכה. 
יוסיף לבאר השגחתו יתברך עלינו בגלות המר, וכי עוד יבואו ימים אשר בם ירחמנו ויאסוף פזורינו ולא נמוט עוד לעולם.
;קכו. 
ידבר על העתיד, ומדמה הגלות כמו אדם שזורע בארץ יבשה בוכה ומתחנן להקב&quot;ה שימטיר עליה שלא יפסיד הזרע, ואם יזכה לקצור הוא נותן הודאה להקב&quot;ה. 
;קכז. 
בו מבואר היאך דוד המלך מוכיח בני דורו, ובראשון שלמה בנו, שיהיו כל מעשיו לשם שמים, ומגנה אנשי סוחרים המייגעים עצמם יומם ולילה במחייתן.
;קכח. 
בו מבואר כמה מעלות לאדם אם נהנה מיגיע כפיו ואינו נהנה מאחרים אף שרוצים ליתן לו במתנה, מכל שכן גזילה או עושה מלאכת ה' ברמייה, וכמה הנהגות טובות שמן הראוי להיות {{נ|ל|}}ירא שמים. 
;קכט. 
המשורר מ{{נ|ת|}}אונן על הצרות. 
;קל. 
תפילה על אריכות הגלות בין {{נ|האומות|העכו&quot;ם}}.
;קלא. 
בו יסופר שיפלות דוד, והיאך לא גבה לבו כל ימיו ולא עשה לו גדולות ותענוגי בני אדם.
;קלב. 
זה השיר חיברו דוד כשהיה דֶבֶר בעולם, והיה הוא וזקני ישראל מתכסים בשקים, והמשכן היה רחוק מהם ולא יכלו להקריב קרבן, לכך היה מתעצם בתפילות גדולות שהקב&quot;ה יזכור הטירחות והעינויים שעשה למצוא מקום לבנות על בית המקדש. 
;קלג. 
בזה המזמור יכוין על מלך המשיח ועל הכהן אשר יהיה בימיו, מה טוב ומה נעים יהיה שבתם יחד. 
;קלד. 
המשורר מעורר לב החכמים והחסידים שיעמדו ממיטתם בלילה לבית ה' להתפלל, והשכר מבואר בתוכו.
;קלה. 
ידבר לעומת אלה שיבואו להשתחוות בבית ה' במהרה בימינו אמן. 
;קלו. 
בזה המזמור יש כ&quot;ו פסוקים נגד ששה ועשרים דורות שהיו מבריאת העולם עד שישראל קיבלו את התורה, וזן אותם הקב&quot;ה בחינם בלא שום שכר מצוות, עיין ותראה מה היו החסדים. 
;קלז. 
נאמר על חורבן הבית, איך נבוכדנצר היה שואל מהם שישירו הלויים בשביה כמו על הדוכן, והם אמרו: איך נשיר את שיר ה' על אדמת נכר, ורוח הקודש היה מנחם אותם.
;קלח. 
שבחים נוראים נתן דוד להקב&quot;ה על {{נ|ה|}}חסד שעשה עמו וקיים הבטחתו ונתן לו המלוכה. 
;קלט. 
זה המזמור נכבד מאד, ואין בכל החמישה ספרים מזמור המייסר לאדם בדרכי השם כמו זה המזמור, ומורה נפלאות ביצירת הוולד. ואשרי לאדם האומר זה המזמור בכל יום. 
;קמ. 
זה המזמור חיבר דוד על המלשינים, ובפרט על דואג שהיה ראש לכל הקושרים, לכך היה אומר: יהי רצון שאלהים מן השמים יבוא ויפיל ברק עליו עד שיצא מן העולם. ותפילה זו יאמר כל יחיד שיש לו מלשינים.
;קמא. 
מוסר גדול, שמן הראוי לאדם להתפלל להקב&quot;ה שיעזרנו שלא ידבר בפיו ולשונו מה שאין בלבו, וכמו שומר השער לא יניח לפתוח הפתח, רק לצורך כן יהיו שפתיו. עיין בפנים ותראה דברים המעוררים לאדם לתשובה.
;קמב. 
תפילה נוראה לדוד כשהיה במערה וכרת כנף המעיל, וכך היה אומר: אנה אפנה ואנה אברח, אין לי אלא לצעוק אליך.
;קמג. 
גם זה המזמור מהעניין אשר לפניו. 
;קמד. 
זה המזמור חיבר דוד כאשר ניצח כל המלחמות, ונתן שבח להקב&quot;ה שעזר לו עד כה וראה ישראל יושבים לבטח. 
;קמה. 
כל האומר זה המזמור ג' פעמים בכל יום בכל כוונתו, מובטח לו שהוא בן עולם הבא. ולגודל התהילה חיברו באל&quot;ף בי&quot;ת.
;קמו. 
זה המזמור מעורר לאדם לעשות תשובה ומעשים טובים בחיים חיותו בעוד שיש נשמתו בו, ואל יבטח בבני אדם שאינם יכולים להושיע לעצמם כי בפתע פתאום תצא רוחם מהם, לכך מן הראוי לבטוח בהקב&quot;ה שבידו לקיים מה שרוצה לעשות.
;קמז. 
כמה מעלות למקום ברוך הוא שמן הראוי לזמר לו, עיין ויונעם לך.
;קמח. 
המשורר התחיל מעולם הגדול ועד עולם הקטן, עיין נוראות מבריאת הקב&quot;ה העליונים והתחתונים, כולם עומדים בכוחו.
;קמט. 
זה המזמור סובב על מלחמת גוג ומגוג אשר ה' ילחם בו וישפילנו עדי ארץ, ואז יעלזו וירננו ויתנו כבוד לשמו כל הבוטחים בו.
;קנ. 
בזה המזמור יש בו שלושה עשר הילולים, רמז לשלוש עשרה מידות שבהם מנהיג הקב&quot;ה את העולם.</text>
      <sha1>8bf1kp6vixjk5xmwgy4vhbshx72c9r2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק שמיני)</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1755057</id>
    <revision>
      <id>3086520</id>
      <parentid>3086518</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T17:02:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3086520</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="268073" sha1="n0c0dtg2g9xxxrlc2198wssnce0b30f" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שמיני — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;112&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;


==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_א|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_א&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; אלו דברים שבין [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל בסעודה. [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: מברך על היום ואחר כך מברך על היין. ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: {{שוליים|ח_א}}מברך על היין ואחר כך מברך על היום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי? {{ירו&quot;מ-הוסר|שהקדושת}} שקדושת היום גרמה ליין שיבוא וכבר נתחייב {{ירו&quot;מ-הוסר|בקדושת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בקידוש}} היום עד שלא בא היין. מה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל? שהיין גורם לקדושת היום שתאמר. דבר אחר: היין תדיר {{ירו&quot;מ-הוסר|וקדושה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וקדושת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היום}} אינה תדירה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ותדיר ושאינו תדיר תדיר קדם}}. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מדברי שניהן, יין והבדלה — היין קודם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי}} כלום טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אלא {{ירו&quot;מ-הוסר|שקדושת}} שקדוש היום גרמה ליין שיבוא? וכאן, הואיל ולא אבדלה גרמה ליין שיבוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דעיקר הבדלה בתפילה ואם אין יין יבדיל על שיכר}} — היין קודם. כלום טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אלא שהיין תדיר וקדושה אינה תדירה? וכן {{ירו&quot;מ-ביאור|אף כאן}}, הואיל והיין תדיר ואבדלה אינה תדירה — היין קודם. רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} אמר: {{ירו&quot;מ-הוסר|ר מנא }}מדברי שניהן, יין ואבדלה — אבדלה קודמת. כלום טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אלא שכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין? וכאן {{ירו&quot;מ-ביאור|אף כאן}}, הואיל ונתחייב בהבדלה עד שלא בא היין — אבדלה קודמת. כלום טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אלא שהיין גורם לקדושת היום שתאמר, וכאן הואיל ואין היין גורם לאבדלה שתאמר — אבדלה קודמת. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: מדברי שניהן, {{שוליים|ח_ג}}מבדילין בלא יין ואין מקדשין אלא ביין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}היא דעתיה דרבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] דרבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אמר: {{שוליים|ח_ד}}מבדילין על השכר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל לקידוש צריך לחזר אחר יין}}, ואזלין מן אתר לאתר משום קידושה. אמר רבי יוסי ברבי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי|°]] ({{ירו&quot;מ-הדגשה|בון}}) נהיגין תמן במקום שאין יין: שליח ציבור עובר לפני התיבה ואומר ברכה אחת מעין שבע, וחותם במקדש ישראל ואת יום השבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויוצאים ידי קידוש מהתורה דקידוש על היין זה רק דרבנן אם נדקדק נמצא}} וקשיא על ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי בלילי שבת.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
שואלת הגמרא '''מה טעמהון דבית שמאי''', כלומר למה הם אומרים קודם כל מקדשים? עונה הגמרא: '''שקדושת היום גרמה ליין שיבוא'''. כלומר למה בכלל מביאים יין לסעודה? כיוון שיש קידוש, אז בעצם הקידוש גרם לבוא היין. עוד סיבה: '''וכבר נתחייב היום עד שלא בא היין'''. כלומר השבת נכנסה, ברגע שהיא נכנסה כבר חל חיוב חובת קידוש, ויין מגיע רק אחרי זה בסעודה — כלומר אנחנו הולכים להתפלל, חוזרים, רק אחרי זה מביאים את היין. אז בעצם חובת קידוש חלה קודם, לכן מברכים ומקדשים קודם. אז זכור, בית שמאי יש להם סברות טובות.

אז '''מה טעמהון דבית הלל'''? עונה הגמרא '''שהיין גורם לקדושת היום שתאמר''' — הרי מקדשים על היין, וכיוון שמקדשים על היין אז בעצם היין הוא הגורם, לכן מברכים עליו קודם. '''דבר אחר: היין תדיר אינה תדירה''' — כלומר קידוש היום אינו תדיר, ותדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם, כי היין מברכים ושותים כל יום וקידוש זה פעם בשבוע, אז ממילא היין קודם.

אמר רבי יוסי: '''מדברי שניהן, יין והבדלה — היין קודם'''. כלומר לפי הסברות שהם אמרו, אנחנו יכולים להבין שבניגוד לקידוש, שיש מחלוקת, בהבדלה כולם מסכימים שהיין קודם. למה? '''כלום טעמהון דבית שמאי אלא שקדוש היום גרמה ליין שיבוא?''' כך הם אמרו — קידוש גרם ליין שיבוא. '''וכאן, הואיל ולא אבדלה גרמה ליין שיבוא — היין קודם'''. הרי עיקר הבדלה זה בתפילה, ואם אין לו יין יכול גם להביא על השכר, אז ההבדלה לא גרמה ליין שיבוא, אם כן היין יהיה קודם.

וגם בית הלל — מה הטעם שלהם? '''כלום טעמהון דבית הלל אלא שהיין תדיר וקדושה אינה תדירה? וכן, הואיל והיין תדיר ואבדלה אינה תדירה — היין קודם'''. גם כאן תדיר — ההבדלה פחות תדירה מהיין, היין תדיר, הבדלה אינה תדירה, לכן היין קודם. כך שלפי שתי השיטות, בין בית הלל בין בית שמאי, היין יהיה קודם.

רבי מנא אמר הפוך: '''מדברי שניהן, יין ואבדלה — אבדלה קודמת'''. למה? כי אתה השתמשת בטעם אחד של בית שמאי, קח את הטעם השני שלהם. '''כלום טעמהון דבית שמאי אלא שכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין? וכאן, הואיל ונתחייב בהבדלה עד שלא בא היין — אבדלה קודמת'''. גם כאן, הרי השבת יצאה קודם כל, ורק אחרי זה אני עושה את ההבדלה, אז כבר חלה עלי חובת הבדלה עד שלא בא היין, לכן ההבדלה קודמת.

וגם בית הלל — '''כלום טעמהון דבית הלל אלא שהיין גורם לקדושת היום שתאמר, וכאן הואיל ואין היין גורם לאבדלה שתאמר — אבדלה קודמת'''. נכון, בקידוש אמרנו שקידוש עושים על היין, אז בעצם היין הוא הגורם. אבל כאן, אם אין היין גורם להבדלה — הרי אפשר להבדיל על כל דבר, על חמר מדינה, וגם עושים הבדלה בתפילה — אז היין הוא לא הגורם, וממילא ההבדלה תהיה קודמת גם לבית הלל.

אמר רבי זעירא: '''מדברי שניהן, מבדילין בלא יין ואין מקדשין אלא ביין'''. אפשר לראות לפי הסברה שלהם — אם היין גורם לקידוש, אז ברור שחייבים לקדש בעד היין. ובהבדלה אתה אומר שהיין לא גורם, אז זה כנראה שלא מבדילים על יין בהכרח, אפשר על חמר מדינה.

ואומרת הגמרא: '''היא דעתיה דרבי זעירא, דרבי זעירא אמר: מבדילין על השכר, ואזלין מן אתר לאתר משום קידושה'''. כלומר צריכים ללכת אפילו ממקום למקום כדי למצוא מקום שבו יש יין, כדי לקדש שם.

אמר רבי יוסי ברבי: '''נהיגין תמן במקום שאין יין, שליח ציבור עובר לפני התיבה ואומר ברכה אחת מעין שבע, וחותם במקדש ישראל ואת יום השבת''', ויוצאים ידי קידוש מהתורה, כי קידוש על היין זה רק מרבנן. אנחנו יודעים שיש לנו נוהג להגיד בשבת ברכה מעין שבע. יש סברה שאומרת שזה בגלל שהיו מתפללים בשדות, והיו אנשים שמאחרים, ורצו שכולם יסיימו את התפילה, שיחזרו לבית ביחד ולא יישארו שם אנשים בודדים, אז לכן בעצם הוסיפו את ברכה אחת מעין שבע. אז פה יש הסבר נוסף, שבעצם זה סוג של קידוש, כלומר בזה יוצאים ידי חובת קידוש מדאורייתא, כך שמי שאין לו יין יוכל לשמוע את הקידוש בבית הכנסת ולאחר מכן לחזור ולאכול בבית.

ואומרת הגמרא: '''וקשיא על דבית שמאי בלילי שבת'''. נעצור כאן.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נו עמוד ב'''

{{שוליים|ח_א}} '''בקידוש שבת יש לברך על היין ואחר כך על היום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רעא סעיף י , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל שמברך על היין ואחר כך על היום, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, ובהבדלה אף שניהם מודים שהיין קודם.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' אלו דברים מברך על היום.''' בתחל' לפי שהיו' גורם לקידוש שלא בא כוס זה אלא בשביל קידוש לשבת ועוד שכבר קדש היום משקיבל עליו ועדיין יין לא בא על השלחן וכשם שקדם לכניסה כך קודם לברכה

'''וב&quot;ה אומרי' מברך על היין תחלה.''' לפי שהיין גורם לקידוש וה&quot;ה המקדש על הפת ואם אין לו יין או פת לא יקדש ועוד תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם

'''גמ' מה טעמהון דב&quot;ש וכו'.''' כדפרישית במתני'

'''מדברי שניהן נלמד.''' דסבירא להו דבהבדלה לעולם ברכת היין קודם ואח&quot;כ ברכת הבדלה דלא דמיא לקידוש כדמפרש ואזיל

'''כלום טעמהון דב&quot;ש.''' שהרי טעמייהו דב&quot;ש גבי קידוש לא הויא אלא מפני שקדושת היום גרמה ליין שיבא לפיכך סברי דקדושת היום קודמת אבל כאן הואיל ולאו הבדלה גרמה ליין שיבא דהא עיקר הבדלה בתפלה היא ולא אמרו שיחזור ויבדיל על הכוס אלא מפני התינוקות כדאמרי' לעיל פ' תפלת השחר הלכך אף ב&quot;ש מודים בהבדלה שברכת היין קודם

'''כלום טעמהון דב&quot;ה.''' כלומר ולב&quot;ה ודאי שייכא נמי האי טעמא דאמרי גבי קידוש דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם וכמו כן בהבדלה

'''אמר ר' מנא.''' דלא היא דמאי חזית דנקטת להני טעמי דידהו דב&quot;ש ודב&quot;ה גבי קידוש למילף מינייהו דמה גבי הבדלה דברכת יין קודמת נקיט אידך טעמייהו דידהו דגבי קידוש ואשכחן איפכא דגבי הבדלה איכא למימר דלכ&quot;ע ברכת הבדל קודמת כדמפרש ואזיל

'''כלום טעמהון דב&quot;ש וכו'.''' וא&quot;כ וכאן נמי הואיל ונתחייב בהבדלה מיד שחשכה למ&quot;ש קודם שבא היין לפניו בדין הוא שהבדלה ג&quot;כ קודמת ליין כמו קידוש לב&quot;ש

'''כלום טעמהון דב&quot;ה.''' ולב&quot;ה דטעמייהו גבי קידוש אינו אלא לפי שהיין או הפת קודם לקידוש היום שתאמר אבל כאן הואיל ואין היין גורם להבדלה דלא תליא הבדלה ביין אף ב&quot;ה מודו דהבדלה קודמת לברכת היין והלכך מהא ליכא למישמע מינה

'''מדברי שניהן.''' מדר' יוסה ומדר' מנא דמר מדייק הכי ומר מדייק איפכא אליבא דב&quot;ש וב&quot;ה מיהת מדברי שניהן נלמד דמבדילין בלא יין אבל אין מקדשין אלא ביין כדקאמרי תרווייהו בפשיטות דאין היין מעכב בהבדלה כמו דמעכב בקידוש

'''היא דעתיה דר' זעירא.''' וכן נמי היא דעתי' דר&quot;ז גופיה דאמר מבדילין על השכר במקום שאין יין מצוי דהיין אינו מעכב להבדלה והולכין ממקום למקום משום קידושא למישמע קידוש על היין דעיקר מצות קידוש על היין

'''נהיגין תמן.''' בבבל במקום שאין יין לקדש עליו הש&quot;צ עובר לפני התיבה ואומר ברכת מעין שבע וחותם וכו' ובזה יצאו ידי קידוש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אילו דברים שבין בית שמי ובית הלל בסעודה · בית שמי אומ' מברך על היום ואחר כך מברך על היין · ובית הלל אומ' מברך על היין ואחר כך מברך על היום · בית שמי אומ' נוטלין לידים ואחר כך מוזגין את הכוס · ובית הלל אומ' מוזגין הכוס תחילה ואחר כך נוטלין לידים · בית שמי מקנח ידיו במפה ומניחה על השולחן · ובית הלל אומ' על הכסת · בית שמי אומ' מכבדין את הבית ואחר כך נוטלין לידים · ובית הלל אומ' נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית · בית שמי אומ' נר ומזון בשמים והבדלה · ובית הלל אומ' נר ובשמים ומזון והבדלה · בית שמי אומ' שברא מאור האש · ובית הלל אומ' בורא מאורי האש · אין מברכין על הנר ועל הבשמים שלגוים ועל הנר ועל הבשמים שלמתים · ועל הנר ועל הבשמים שלפני עז' · ואין מברכין על הנר עד שייאותו לאורו · מי שאכל ושכח ולא בירך בית שמי אומ' יחזור למקומו ויברך · ובית הלל אומ' יברך במקום שנזכר · ועד מתי מברך עד כדי שיתאכל המזון שבמיעיו · בא להן יין אחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס בית שמי אומ' מברך על היין ואחר כך מברך על המזון · ובית הלל אומ' מברך על המזון ואחר כך מברך על היין · עונין אמן אחר ישראל מברך · ואין עונין אמן אחר כותי מברך עד שישמע כל הברכה ·
אילו דברים שבין בית שמי ובית הלל בסעודה כול' · מה טעמהון דבית שמי שקדושת היום גרמה ליין שיבוא וכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין · מה טעמהון דבית הלל שהיין גורם לקדושת היום שתיאמר · ד&quot;א היין תדיר וקדושה אינה תדירה · אמ' ר' יוסה מדברי שניהן יין והבדלה היין קודם · כלום טעמהון דבית שמי אלא שקדושת היום גרמה ליין שיבוא · וכאן הואיל ולא הבדלה גרמה ליין שיבוא היין קודם · כלום טעמהון דבית הלל אלא שהיין תדיר וקדושה אינה תדירה · וכן הואיל והיין תדיר והבדלה אינה תדירה היין קודם · אמ' ר' מנא מדברי שניהן יין והבדלה הבדלה קודמת · כלום טעמהון דבית שמי אלא שכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין · [וכאןהואיל ונתחייב בהבדלה עד שלא בא היין] אבדלה קודמת · כלום טעמהון דבית הלל אלא שהיין גורם לקדושת היום שתיאמר · וכאן הואיל ואין היין גורם לאבדלה שתיאמר אבדלה קודמת · אמ' ר' זעירא מדברי שניהן מבדילין בלא יין [ואין] מקדשין אלא [ב]יין · היא דעתיה דר' זעירא · דר' זעירא אמ' מבדילין על השכר ואזלין מן אתר לאתר משום קדושה · אמ' ר' יוסי בר' נהיגין תמן במקום שאין יין שליח ציבור עובר לפני התיבה ואו' ברכה אחת מעין שבע וחותם במקדש יש' ואת יום השבת · וקשיא על דבית שמי בלילי שבת [איך עבידה]&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''וקשיא על דב&quot;ש בלילי שבת.''' כלומר דהא לפעמים משכחת לה בלילי שבת דאי אפשר למיעבד כסברא דב&quot;ש גבי קידוש ולמאי דס&quot;ל לב&quot;ש נמי גבי יין ומזון במתני' דסוף פירקין היכא דאין שם אלא אותו כוס והשתא אי מקלעי הני גוונא בלילי שבת היאך ינהוג אליבא דב&quot;ש דממ&quot;נ קשיא כדמסיק ואזיל להקושיא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נו עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ח_ג}} '''הבדלה בלא יין - כשאין יין, מהו הדין לגבי הבדלה על פת או משקה אחר, לעומת קידוש שבת שאינו אלא ביין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כדעת רבי זעירא בירושלמי שמבדילין בלא יין ואין מקדשין אלא ביין, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ח_ד}} '''בהבדלה מסתפקים ביין שכר ואינה טעונה יין דווקא, אך לקידוש חייבים לחזר אחר יין ואף לילך ממקום למקום להשיגו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כט &lt;קטע סוף=נו ב/&gt; ==דף נז עמוד א== &lt;קטע התחלה=נז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שקידוש טעון יין דווקא ומחזרים אחריו ואף מטריחים עצמם ממקום למקום, כפי שהביאו הרמב&quot;ם (הל' שבת פכ&quot;ט ה&quot;ט) והשו&quot;ע (או&quot;ח רצו, ב).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;113&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
הי{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ך עבידה {{ירו&quot;מ-ביאור|באיזה מקרה יהיה קשה}} היה יושב ואוכל בערב שבת, וחשכה לילי שבת, ואין שם אלא אותו הכוס — את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} אומר: מניחו לאחר המזון ומשלשל כולם עליו. ל[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי &lt;/div&gt;{{ירו&quot;מ-הדגשה|איך ינהג ד}}מה נפשך? יברך על היום — המזון קודם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי לשיטתם}}, מה {{ירו&quot;מ-הוסר|נפשך יברך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שמברך}} על היום {{ירו&quot;מ-הדגשה|קודם לברכת היין — זה מפני שהתחייב בקדושת היום קודם, וכאן התחייב בברכת}} המזון קודם — יברך על המזון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואחר כך יקדש — אי אפשר, שהרי אמרו בית שמאי שאם בא להם יין אחר המזון ואין להם אלא אותו כוס, מברך על}} היין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואחר כך על המזון. נמצא שהיין}} קודם — יברך על היין, היום קודם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כך לבית שמאי כיצד יעשה}} נשמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: בא להן יין אחר המזון, ואין שם אלא אותו הכוס — {{ירו&quot;מ-הדגשה|בית שמאי אומרים: מברך על היין ו}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|ח}}ר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך על המזון}} אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|הטעם שאמרו בית שמאי להקדים את ברכת היין לברכת המזון — זה רק מפני שאם תגיד לו להשאיר את היין אחר המזון}} — על ידי שהוא ברכה קטנה, שמא ישכח וישתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלי ברכה}}. ברם הכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך גם לקדש}} מכיון שהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|משלשה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|משלשם}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מברך שלוש ברכות על היין ועל המזון ועל הקידוש}} על {{ירו&quot;מ-הוסר|ידי }}הכוס אינו שכח. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן}} כיצד יעשו {{ירו&quot;מ-הוסר|על דברי}} לדברי [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי יברך על המזון תחילה, ואחר כך מברך על היום, ואחר כך על היין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם נדקדק נמצא}} וקשיא על דברי [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל במוצאי שבת. הי{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ך עבידה {{ירו&quot;מ-ביאור|באיזה מקרה יהיה קשה}} היה יושב ואוכל בשבת וחשכה מוצאי שבת, ואין שם אלא אותו הכוס — את אמר: מניחו לאחר המזון ומשלשל כולן עליו. מה נפשך? יברך על היין, המזון קודם {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי אמרו בית הלל שאם בא להם יין אחר המזון ואין להם אלא אותו כוס, מברך על המזון ואחר כך מברך על היין}} יברך על המזון, הנר קודם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דלדעת בית הלל אליבא דרבי מאיר הסדר הוא נר בשמים מזון והבדלה}} יברך על הנר. {{ירו&quot;מ-הוסר|הבדלה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היין}} {{ירו&quot;מ-הוסר|קודמת}} קודם {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא תדיר. יברך על היין — המזון קודם. אם כך, כיצד יעשה}} נשמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} לא נחלקו [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל על ברכת המזון שהוא בתחילה, ולא על הבדלה שהיא בסוף. על מה נחלקו? על הנר ועל הבשמים ש[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: {{שוליים|ח_ה}}בשמים ואחר כך נר, ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: מאור ואחר כך בשמים. רבא[[ביאור:עץ מסורת#רבא|°]] ורב יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]]  {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}}: הלכה כמי שהוא אומר בשמים ואחר כך נר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כך}} כיצד יעשה {{ירו&quot;מ-הוסר|על דברי}} לדברי [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל יברך על&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף נז. אנחנו בשלושה, כמה מילים בדף הקודם. אומרת הגמרא קשה על לבית שמאי בליל שבת. יש איזה קושיה שיכולה להתווצר בליל שבת על דעת בית שמאי.

איך החביטה? כלומר איך, איך, באיזה מציאות יש קושיה? כן, יש פה מעין מעגל כזה, מעגל שלא יוצאים ממנו. '''היה יושב ואוכל בערב שבת וחשכה לילי שבת''', אנחנו יודעים שבדרך כלל אסור לאכול ביום שישי, אבל נניח יש מקרה שמותר — סעודת חתנים, פורים וכדומה. אז יש מציאות שאכלו בליל שבת ועכשיו נכנס שבת. עכשיו '''ואין שם אלא אותו הכוס'''. מצד אחד הוא צריך לברך ברכת המזון על אותו כוס ומצד שני גם צריך לקדש על יין. אז מה עושה? אמרנו לפני כן שכולם מסכימים שאם אני אוכל, לאחר המזון '''משלשל כולם עליו'''. כלומר שיש לו רק כוס אחת וצריך גם לברך על ברכת המזון, אז לכן מברך על הכוס ובעצם משאיר את זה לסוף. ואז גם כן עושה את מה שצריך, הבדלה או קידוש אחרי ברכת המזון.

אז עכשיו בוא נראה מה יצא מכאן. לבית שמאי איך יתנהג? '''מה נפשך?''' מה הוא ינהג? הרי לגבי שבת אמרנו שאם יש שבת ויין אז הוא קודם כל מקדש כיוון שהשבת נכנסה קודם. כלומר קידוש היום היה קודם, אבל כאן יש לו בעיה. כי מה, אתה מברך על היום? אי אפשר להגיד ככה, כי הרי '''המזון קודם''', כי אם הוא אומר שקידוש קודם בגלל שהוא הקדים — הוא היה קודם לפני היין. אבל כאן ברכת המזון הייתה קודמת, כי הרי הוא קודם כל אכל, הוא התחייב בברכת המזון קודם. אז מה אתה אומר? '''יברך על המזון'''? כלומר אי אפשר לומר '''יברך על היום''' — '''המזון קודם''', שהרי לשיטתם מה שיברך על היום זה רק בגלל שהתחייב בקדושת היום קודם. אבל כאן הרי התחייב ברכת המזון קודם, לכן לכאורה צריך לברך ברכת המזון קודם.

אז אוקיי, מה אתה אומר? יברך על המזון קודם, רק אחרי זה יקדש? גם את זה אי אפשר. למה? שהרי אמרו בית שמאי שאם בא להם יין בתוך המזון מברך על היין ואחר כך על המזון. יוצא מכאן שהיין קודם. אז מה אתה אומר? '''יברך על היין'''? אי אפשר, כי הרי '''היום קודם''', קידוש היום, כמו שאמרנו. אז אם כך, מה יעשה? בעצם נכנסנו פה לאיזה מעגל שאין לו סוף.

אומרת הגמרא '''נשמעינה מן הדא''', כלומר הפתרון יהיה בעצם בגרסה אחרת של דיני בית שמאי: '''בא להן יין אחר המזון, ואין שם אלא אותו הכוס — בית שמאי אומרים: מברך על היין ואחר כך על המזון'''. יש לנו ברייתא מפורשת שאומרת שאם יש יין וברכת המזון, קודם כל מברך על היין ואחר כך על המזון.

אמר רבי אבא: שאמרו בית שמאי להקדים את ברכת היין לברכת המזון — זה רק שם, מפני שאם תגיד שקודם מברך ברכת המזון ואחרי זה מברך על היין, יכול להיות בעיה, כי כיוון שברכת היין '''ברכה קטנה''', '''שמא ישכח וישתה'''. תוך כדי שהוא מברך ברכת המזון יבוא מיד וישתה בלי ברכה, לכן אמרו שיברך את זה קודם. '''ברם הכא''', שיש קידוש להוסיף, פה אין חשש, כי הרי יש פה שלוש ברכות, '''מכיון שהוא על הכוס אינו שכח''' — אז לכן אין חשש שקודם כל יברך את ברכת המזון ואחרי זה ימשיך.

אז לכן, איך יעשו? איך עשו בית שמאי? '''יברך על המזון תחילה, ואחר כך מברך על היום, ואחר כך על היין'''. ובעצם זה פותר לנו את הבעיה.

עכשיו '''וקשיא על דברי בית הלל במוצאי שבת'''. כלומר אותו דבר, יהיה גם כן איזה מעגל שאין לו סוף בשיטת בית הלל במוצאי שבת. איך החביטה? כלומר, איך ייווצר המציאות של הקושיה? '''היה יושב ואוכל בשבת וחשכה מוצאי שבת''', כלומר חשכה שעה שלישית ויצא שבת. עכשיו '''ואין שם אלא אותו הכוס''', יש לו רק כוס אחת, רק רביעית בדיוק — עם המזיגה, עם הכל, רק רביעית. אז מה אמרנו? אמרנו '''מניחו לאחר המזון ומשלשלן כולן עליו'''. אמרנו מניח את הכוס, מברך עליו ברכת המזון וממשיך אחרי זה את ההבדלה וכל מה שצריך.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''היך עבידה.''' בהי גוונא מקשינן לה ומפרש וקאמר בכגון שהיה יושב ואוכל בע&quot;ש וחשכה לילי שבת וצריך הוא לקדש קדושת היום על היין ואין שם אלא אותו הכוס יין בלבד ואם יקדש עליו לא יהיה לו יין לברך על המזון

'''את אמר מניחו לאחר המזון ומשלשל כולם עליו.''' כלומר דודאי את אומר בזה דהדין הוא שיניח עד לאחר המזון ויאמר הכל קידוש וברכת המזון על אותו כוס וכדתנינן בתוספתא פ&quot;ה גבי מ&quot;ש וכדלקמן וה&quot;ה נמי בהאי גוונא בלילי שבת והשתא קשיא מה נפשך לב&quot;ש היאך יעשה

'''יברך על היום.''' קודם כדאמרינן במתני' דקדושת היום קודם ליין הא הכא איכא נמי מזון ובודאי ברכת המזון קודם לקידוש היום שהרי נתחייב בברכת המזון קודם שקידש עליו היום

'''יברך על המזון.''' ואי תימא דאין ה&quot;נ דיברך על המזון מקודם הא ליתא דהרי הכא היין קודם לב&quot;ש כדאמרי במתני' דסוף פרקין גבי בא להם יין בתוך המזון ומייתי לה לקמיה

'''יברך על היין.''' ואם תאמר דיברך על היין קודם להמזון הא נמי אי אפשר דכשבא לברך על היין קידוש היום קודם לו כדאמרי ב&quot;ש במתני'

'''יברך על היין.''' בתחלה הרי המזון קודם כדסבירא להו לב&quot;ה במתני' דסוף פרקין

'''יברך על הנר.''' בתחלה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;היה יושב ואוכל בערב שבת וחשכה לילי שבת ואין שם אלא אותו הכוס את אמר מניחו לאחר המזון ומשלשל כולם עליו · מה נפשך יברך על היום המזון קודם · יברך על המזון היין קודם · יברך על היין היום קודם · נשמעינה מן הדא בא להן יין אחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס אמ' ר' בא [על ידי שהוא] ברכה קטנה שמא ישכח וישתה · ברם הכא מכיון שהוא משלשה על ידי הכוס אינו שכח · כיצד יעשו על דברי בית שמי יברך על המזון תחילה ואחר כך על היין · וקשיא על דברי בית הלל במוצאי שבת [היך עבידה] היה יושב ואוכל בשבת וחשכה מוצאי שבת ואין שם אלא אותו הכוס את אמר מניחו לאחר המזון · ומשלשל כולן עליו · מה נפשך יברך על היין המזון קודם · יברך על המזון הנר קודם · יברך על הנר אבדלה קודמת · נשמעינה מן הדא · אמ' ר' יהודה לא נחלקו בית שמי ובית הלל על ברכת המזון שהיא בתחילה ולא על {{ירו&quot;מ-הוסר|המזון}}[הבדלה] שהוא בסוף · על מה נחלקו על הנר ועל הבשמים שבית שמי אומ' בשמים ואחר כך נר · ובית הלל אומ' מאור ואחר כך בשמים · רבא ורב יהודה הל' כמי שהוא או' בשמים ואחר כך נר · כיצד יעשה על דברי בית הלל יברך על&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נשמעינה מן הדא.''' זה הכל מן הקושיא וכלומר והיכא שמעינן להא דאמרת לב&quot;ש היין קודם להמזון מן הדא דתנינן בסוף פרקין בא להם יין בתוך המזון ואין שם אלא אותו הכוס ב&quot;ש אומרי' מברך על היין ואח&quot;כ מברך על המזון וא&quot;כ היאך יתנהג עצמו בכה&quot;ג אליבא דב&quot;ש

'''אמר ר' בא.''' דלא קשיא מידי מהאי מתני' דסוף פרקין דמייתית ראיה לגוונא דהכא דלב&quot;ש מברך על היין מקודם להמזון דשאני הוא התם דע&quot;י שהיא ברכה קטנה בורא פרי הגפן בלבד הלכך הוא דקסברי ב&quot;ש התם דמברך על היין מקודם שאם אתה אומר שימתין עד לאחר ברכת המזון חיישינן שמא ישכח וישתה מיד בלא ברכה אבל הכא שצריך הוא לקדש קדושת היום ומכיון שהוא ממתין לשלשה על ידי הכוס אינו שכח מקודשת היום ולא חיישינן שמא ישתה עד שלא יקדש

'''וכיצד יעשו על דברי ב&quot;ש.''' והשתא מסיק לה דלר' בא דקאמר דהכא איכא תקנתא לב&quot;ש נמי וכיצד יעשה יברך על המזון תחלה דבהאי גוונא מודו ב&quot;ש דליכא למיחש למידי כדאמרן ואח&quot;כ מברך קדושת היום ואח&quot;כ על היין כסבר' דידהו במתני'

'''יברך על המזון בתחלה.''' הרי הנר קודם כדתנן במתני' גבי פלוגתייהו בהא ב&quot;ש אומרים נר ומזון וכו' ובית הלל אומרים נר ובשמים ומזון והבדלה א&quot;כ לכ&quot;ע נר קודם למזון&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''וקשי' על דברי ב&quot;ה.''' השתא מהדר הש&quot;ס לדייק גם אליבא דב&quot;ה דודאי בלילי שבת ובגוונא דהוה מדייק לי' אליבא דב&quot;ש ליכא למידק כלל אליבא דב&quot;ה דפשוט הוא דבגוונא דתאמר היה יושב ואוכל בע&quot;ש וכו' ואין שם אלא אותך הכוס דלב&quot;ה מברך על המזון ואח&quot;כ על היין ואח&quot;כ על היום כי קשיא לן אליבא דב&quot;ה במוצאי שבת הוא דקשיא לן וכעין גוונא דהוה מדייקינן אליבא דב&quot;ש בע&quot;ש ה&quot;נ מדייקינן השתא אליבא דב&quot;ה במ&quot;ש וכדמפרש ואזיל

'''היך עבידא.''' בהי גוונא קא מיבעיא לן וקאמר בכגון שהיה יושב ואוכל בשבת וחשכה מוצאי שבת וצריך הוא להבדיל ואין שם אלא אותו הכוס ואם יבדיל לא יהי' לו יין לברך על המזון

'''את אמר מניחו לאחר המזון ומשלשל כולן עליו.''' הבדלה וברכת המזון דודאי כך הוא הדין והכי תנינן בתוספתא פ&quot;ה הנכנס לביתו במ&quot;ש מברך על היין ועל המאור. ועל הבשמי' ואח&quot;כ אומר הבדלה ואם אין לו אלא כוס אחד מניחו אחר המזון ומשלשלן כולן לאחריו והשתא מדייק הש&quot;ס דלר' יהודה דתוספתא אליבא דב&quot;ה כדמייתי נמי לקמיה קשיא לן דמה נפשך כיצד יעשה בהאי גוונא דאמרן

'''הבדלה קודמת.''' כלומר ואם יעשה כך תהיה הבדלה קודמת למזון ואנן לא תנן הכי דאע&quot;ג דבמתני' תני כן ההיא דלאו כהלכתא היא אלא כדתני ר' יהודה בתוספתא שם וכדלקמיה

'''נשמעינה מן הדא.''' מסקנת הקושיא היא וכלומר והיכא תניא הכי מן הדא דא&quot;ר יהודה לא נחלקו ב&quot;ש וב&quot;ה על המזון שהוא בתחלה ועל הבדלה שהיא בסוף על מה נחלקו וכו' וגי' התוספתא כך היא שב&quot;ש אומרים מאור ואח&quot;כ בשמים וב&quot;ה אומרים בשמים ואח&quot;כ מאור וגי' הש&quot;ס בתוספתא היה כך בהפך ככתוב לפנינו והיינו דקאמר עלה רבא ורב יהודה הלכה כמי שהוא אומר בשמים ואח&quot;כ מאור ולא כהאי גי' דלעיל לב&quot;ה. שמעינן מיהת דלכ&quot;ע מזון בתחילה והבדלה בסוף כי פליגי בסדר הברכות השייכי' להבדלה הוא דפליגי ושמעינן נמי דלכ&quot;ע אלו הברכות השייכי' להבדלה סמוכות זו לזו מיהת בעינן והשתא אם יברך על הנר בתחילה למזון ואח&quot;כ ברכת הנר תכופות זו לזו כל הברכות א&quot;כ תהי' הבדלה קודמת למזון והא לר' יהודה לכ&quot;ע מזון בתחילה והבדלה לבסוף היא וכיצד יעשה על דברי ב&quot;ה. מסקנא דמילתא היא. וכלומר והשתא כיצד יעשה אליבא דב&quot;ה אם כהאי דתנינן במתני' נר ובשמים ומזון והבדלה או כהאי דר' יהודה בתוספתא וקאמר הש&quot;ס דדברי ר' יהודה הם עיקר שיברך על המזון בתחלה וכו'

'''י&quot;ט שחל להיות במ&quot;ש.''' ויש כאן קידוש והבדלה איזה מהן קודם
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אז '''מה נפשך?''' מה אתה אומר? יברך על היין? כמו שאמרנו מקודם, אם יש שבת וקידוש, או יין והבדלה, אז הוא כבר יברך על היין ואחרי זה קידוש, או יין והבדלה. אבל פה יש בעיה, כי הרי אמרת שהמזון קודם — כי אמרנו שאם בא להם יין בתוך המזון ואין להם אלא אותו כוס, אז מברך על היין ואחר כך על המזון. אז יוצא שבעצם ברכת המזון קודמת. אז מה אתה אומר? יברך את ברכת המזון? יש לו בעיה, כי לדעת בית הלל, על פי רבי מאיר, הסדר זה נר ובשמים, מזון והבדלה. כלומר בעצם הנר קודם — נר ובשמים קודמים לפני ברכת המזון. אז מה אתה אומר? יברך על הנר? אי אפשר, כי הרי היין תדיר יותר, ואמרנו שאם יש לנו יין וקידוש, או יין והבדלה, מברכים על היין כי תדיר קודם. אז מה עושים? '''יברך על היין, המזון קודם''', וככה בעצם קיבלנו מעגל חוזר.

מה נעשה? '''ואתה נשמעינה מן הדא'''. בעצם נכון מה שאמרנו עכשיו, שבעצם הסדר נר בשמים מזון והבדלה זה דעת רבי מאיר. אבל הדעה המקובלת זה דעת רבי יהודה, שהוא סובר '''לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על ברכת המזון שהוא בתחילה, ולא על הבדלה שהיא בסוף. על מה נחלקו? על הנר ועל הבשמים, שבית שמאי אומרים: בשמים ואחר כך נר, ובית הלל אומרים: מאור ואחר כך בשמים'''. אנחנו נוהגים הפוך כנראה, יש לנו גרסה אחרת, אבל בכל אופן רואים שבעצם על ברכת המזון כולם מסכימים שהיא בהתחלה, על הבדלה כולם מסכימים שהיא בסוף, וכל המחלוקת היא רק על הנר והבשמים.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נז עמוד א'''

{{שוליים|ח_ה}} '''בהבדלה במוצאי שבת יש להקדים בשמים לנר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצו סעיף א , סמ&quot;ג עשין כט &lt;קטע סוף=נז א/&gt; ==דף נז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=נז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כבית שמאי לדעת רבא ורב יהודה, וכן נפסק בשו&quot;ע או&quot;ח סי' רצו ס&quot;א ובסדר יקנה&quot;ז (יין קידוש נר הבדלה בשמים) שאף הבבלי הכריע כך.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;114&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
המזון תחילה, ואחר כך יברך על היין, ואחר כך על הנר. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סדר ההבדלה ביו&quot;ט שבמוצ&quot;ש|יום טוב שחל להיות במוצאי שבת]] רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: יקנ&quot;ה — יין, קידוש, נר, הבדלה. חנין בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רב חנן בר אבא|°]] אמר בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: יין, קידוש, נר, הבדלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם זה בחג סוכות מוסיף}} {{שוליים|ח_ו}}סוכה וזמן רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} אמר: ינה&quot;ק. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|לא }}אמר כהדא דרבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהבדלה קדמת לקידוש}} דאמר רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: מלך יוצא ושלטון נכנס — מלוין את המלך ואחר כך מכניסין את השלטון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף כך קדם מוציאים את השבת בהבדלה אחר כך מכניסים את יום טוב בקידוש}} לוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הוסר|ינה&quot;ק}} נהי&quot;ק {{ירו&quot;מ-ביאור|נר הבדלה יין קידוש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיין בין שניהם להראות שהוא בא עבור שניהם}} מסתברא דלוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] אמר, מעין שניהם {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הבדלה ראשונה כרבי חנינה שמלוים את המלך קדם וכרב שהיין סמוך לקידוש}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעא קומי רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: הי{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ך {{ירו&quot;מ-הוסר|אובדין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עבדין}} {{שוליים|ח_ז}}עובדא? אמר ליה: כרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] וכרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|יקנ&quot;ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יין קידוש נר הבדלה}}. וכן נפק עובדא כרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] וכרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}}, כד הוה אזיל לדרומה — הוה עביד כרבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ינה&quot;ק}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יין נר הבדלה קידוש}}; וכד הוה נחית לטבריא — הוה עביד כרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|יקנ&quot;ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יין קידוש נר הבדלה}} דלא מפלג על בר נש באתריה. על דעתיה דרבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} ניחא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמברך על היין, שהיין לעולם קודם, ומיד אחריו על האש, כיוון שרואהו ראשון, דמצווה הבאה לידך על תחמיצנה}} וקשיא {{ירו&quot;מ-הוסר|יוחנן }}על דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|היה מוצאי שבת}} בשאר ימות השנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי מברך על הנר לפני ההבדלה מפני העניים, שמא לא יספיק השמן שלא יכבה ויפסיד הברכה; והכא אמאי}} אינו מברך על הנר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפני הקידוש}}{{ירו&quot;מ-הוסר| שלא יכבה וכא מברך על הנר}} שלא יכבה?
מה עבד ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}? מכיון שיש לו יין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודאי יש לו שמן ו}}אין נרו כובה. {{ירו&quot;מ-הוסר|ויברך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי אמרו נר ביתו וקידוש היום נר קודם אם כך שיברך}} על הנר בסוף — שלא לעקור {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולשנות משאר}} זמן השבתות הבאות.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ב|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ב&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: נוטלין לידים ואחר כך מוזגין את הכוס ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: מוזגין הכוס תחילה ואחר כך נוטלין לידים.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבא ורב יהודה: הלכה כמי שהוא אומר בשמים ואחר כך נר''', כי כנראה שהיה להם הרגל כזה. אז אם כך, איך נעשה באמת? לבית הלל '''יברך על המזון תחילה''', כמו שאמרנו שכולם מסכימים שמזון תחילה, '''ואחר כך יברך על היין, ואחר כך על הנר'''.

אומרת הגמרא: '''יום טוב שחל להיות במוצאי שבת''', רבי יוחנן אמר: '''יקנה — יין, קידוש, נר, הבדלה'''. חנין בר אבא אמר בשם רב: '''יין, קידוש, נר, הבדלה''', ואם זה בסוכות אז צריך להוסיף גם '''סוכה וזמן''', כלומר גם שהחיינו.

רבי חנינא אמר: '''ינה&quot;ק''', כלומר יין, נר, הבדלה, קידוש. שמואל אמר כדעת רבי חנינא, גם כן '''ינה&quot;ק''', כלומר שהבדלה קודמת לקידוש. ואמר רב אחא בשם רבי יהושע בן לוי משלו, איזה משל, ש'''מלך יוצא ושלטון נכנס — מלוין את המלך ואחר כך מכניסין את השלטון'''. כלומר השבת יוצאת ונכנס החג, אז קודם כל מלווים את המלך שייצא, ורק אחרי זה מלווים ומכניסים את יום טוב. אז אף כאן, קודם כל מוציאים את השבת בהבדלה ואחר כך מכניסים את יום טוב בקידוש.

לוי אמר: '''נהי&quot;ק''', כלומר נר, הבדלה, יין, קידוש. למה? כי הוא סובר שהיין צריך להיות בין שניהם, כלומר בין הבדלה לקידוש, כדי להראות שהוא בעל שניהם.

אומרת הגמרא: '''מסתברא דלוי אמר, מעין שניהם'''. כלומר לוי כנראה עשה הכללה בין שתי הדעות — הבדלה כמו רבי חנינא, שאמר קודם כל מלווים את המלך שיוצא, ורק אחר כך עושים את הקידוש, כלומר מקבלים את השלטון, וכרב שאמר שהיין סמוך לקידוש.

'''רבי זעירא בעא קומי רבי יוסי: הי ך עובדא?''' כלומר להלכה מה נעשה? יש פה את כל האפשרויות. '''אמר ליה: כרב וכרבי יוחנן'''. כלומר יין, קידוש, נר, הבדלה, ואמרנו אם זה סוכות אז מוסיף גם סוכה וזמן. '''וכן נפק עובדא כרב וכרבי יוחנן'''.

'''רבי אבהו, כד הוה אזיל לדרומה — הוה עביד כרבי חנינא'''. כלומר שהיה הולך לדרום, ששם היה המקום של רבי חנינא, אז הוא נהג כמו רבי חנינא — יין, נר, הבדלה, קידוש. '''וכד הוה נחית לטבריא — הוה עביד כרבי יוחנן''', ששם המקום של רבי יוחנן, אז נהג כמותו — יין, קידוש, נר, הבדלה, '''דלא מפלג על בר נש באתריה''', לא לתת לחלוק על בן אדם במקום שלו.

אומרת הגמרא: '''על דעתיה דרבי חנינא ניחא'''. שהוא מברך על היין כי היין קודם, מיד אחרי זה הוא מברך על האש, כי שוב פעם אנחנו מברכים על המצווה שאנחנו פוגשים ראשון, ואת האש אנחנו רואים מרחוק, אז לכן מברכים על האש כי זה הראשון. יש לנו כלל שמצווה הבאה לידך אל תדחה אותה.

אבל '''וקשיא על דרבי יוחנן'''. הרי רבי יוחנן אנחנו יודעים שבשאר ימי השנה תמיד מברכים על הנר לפני ההבדלה. למה? מפני שמא יכבה הנר ויפסיד את הברכה, אז לכן קודם כל מברכים על הנר מיד, ולאחר מכן עושים את ההבדלה. אבל הכא, למה לא בורך על הנר לפני הקידוש? למה הוא מחכה עד אחרי הקידוש? הרי למה הוא לא חושש שהנר יכבה, למה הוא אומר יין, קידוש, נר והבדלה?

אומרת הגמרא: '''מה עבד ליה רבי יוחנן?''' מה הוא יענה על זה? עונה הגמרא: '''מכיון שיש לו יין אין נרו כובה'''. כי אנחנו יודעים שאם יש אדם ויש לו רק כסף לנר או ליין — '''נר איש וביתו''' וקידוש היום, נר קודם, כי הנר זה לשלום בית, הנר יוצר אור וככה אין מריבות. אז בכלל אם יש לו כסף רק לנר או ליין אז נר עדיף. אז אם ככה, כאן שאתה אומר שיש לו יין, כנראה גם יש לו מספיק לנר, אז לכן '''יברך על הנר בסוף'''.

אומרת הגמרא: אז אם ככה, למה לא יברך על הנר בסוף אחרי הבדלה גם כן? כלומר אמרת שיש לו יין, אם יש לו יין אז גם יש לו מספיק שמן, בסדר, אז אם זה ככה שישאיר את הנר לסוף — למה אתה אומר שהבדלה קודמת? אתה אומר נר, הבדלה, כלומר נר קודם להבדלה, תגיד יין, קידוש, הבדלה, נר. למה אתה אומר יין, קידוש, נר, הבדלה, כלומר נר קודם להבדלה?

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''יקנ&quot;ה.''' היין סמוך לקידוש וקודם לו ואח&quot;כ נ&quot;ה וכן אמר חנן בר בא בשם רב יין וכו' ובסוכות אחר הבדלה סוכה וזמן: ר' חנינא אמר ינה&quot;ק גרסינן וכן שמואל אמר כהדא דר' חנינא גרסינן כדמפרש טעמא משל למלך יוצא וכו' הלכך הבדלה קודמת שמלוין את השבת בתחלה ואח&quot;כ קידוש של י&quot;ט

'''לוי אמר יהנ&quot;ק גרסינן.''' דכמו שהוא לפנינו היינו דר&quot;א ממש. והיינו דקאמר מסתברא דלוי דאמר מעין שניהן הבדלה קודם לקידוש כר' חנינא ונר והבדלה סמוכין כר' יוחנן

'''דלא מפלג על בר נש באתריה.''' טבריה אתריה דרבי יוחנן הוה ואין חולקין על אדם באתריה ולפיכך נהג שם כוותיה

'''על דעתיה דרבי חנינא ניחא.''' דלדידיה אחר היין מברך על הנר מיד ולפי שכשרואה את הנר צריך לברך עליו אלא שברכת היין היא קודם לכל לעולם

'''מה עבד ליה ר' יוחנן.''' ומה טעמיה וקאמר דמכיון שיש לו יין אין נרו כובה כלומר דכיון שהוא תופס כוס של יין בידו שבירך עליו ואינו שותהו ושומרו עד שיגמור כל סדר הברכות שומר ג&quot;כ את הנר שלא יכבה עד שיברך עליו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;המזון תחילה ואחר כך יברך על היין ואחר כך על הנר · יום טוב שחל להיות במוצאי שבת · ר' יוחנן אמ' יקנ&quot;ה · יין קידוש נר הבדלה · חנין בר בא אמ' בשם רב יין קידוש נר הבדלה סוכה וזמן ר' חנינא אמ' ינה&quot;יק · שמואל לא אמ' כהדא דר' חנינא דאמ' ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי מלך יוצא ושלטון נכנס מלוין את המלך ואחר כך מכניסין את השלטון · לוי אמ' ינה&quot;ק · מסתברא דלוי אמ' מעין שניהם · אמ' ר' זעירא בעא קומי ר' יוסי היך עבדין עובדא אמ' ליה כרב וכר' יוחנן · וכן נפק עובדא כרב וכר' יוחנן · ר' אבהו כד הוה אזיל לדרומה הוה עבד כר' חנינא · וכד הוה נחית לטיבריא הוה עבד כר' [יוחנן] דלא מפלג על בר נש באתריה · על דעתיה דר' חנינא ניחא וקשיא {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה}}על דר' יוחנן אילו בשאר ימות השנה אינו מברך על הנר שלא יכבה · וכא מברך על הנר שלא יכבה · מה עבד ליה ר' יוחנן מכיון שיש לו יין אין נרו כובה · ויברך על הנר בסוף · שלא לעקור זמן השבתות הבאות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''וקשיא על דר' יוחנן.''' כצ&quot;ל אלא דלר' יוחנן קשיא מפני מה אינו מקדים לברך על הנר הא אלו בשאר ימות השנה אינו מברך על הנר שלא יכבה בתמיה וכי אינו מברך על הנר מיד כדי שלא יכבה ויפסיד הברכ' והכא נמי היה לו לומר מברך על הנר שלא יכבה ולא לאחרו אחר קידוש

'''ויברך על הנר בסוף.''' א&quot;כ יברך עליו בסוף דכל זמן שאינו שותה היין שומר הוא את הנר שלא יכבה קודם שישתה ומשני שלא לעקר זמן שבתות הבאות כלו' הואיל ובכל מוצאי שבתות מברך על הנר קודם הבדלה הלכך אין לו לעקור הסדר של כל שבתות הבאות בשנה

'''גמ' מה טעמהון דב&quot;ש שלא יטמאו משקין שבאחורי הכוס.''' שנפלו לשם מחמת המזיגה ויטמאו מידיו אם לא יטול מתחלה ויחזרו אלו המשקין ויטמאו את אחורי הכוס ונמצא משתמש בו באיסור וכדפרישית במתני'&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''מתני' ב&quot;ש אומרים נוטלין לידים ואח&quot;כ מוזגין את הכוס.''' טעמייהו דב&quot;ש דסברי אסור להשתמש בכוס שאחוריו טמאין אע&quot;פ שלא נטמאו תוכו וכגון שנטמא במשקין דטומאת משקין בכלים מדרבנן היא והקלו בטומאה זו ואמרו כלי שנטמא אחוריו במשקין טמאין לא נטמא תוכו ולא ידיו ולא אוגנו ואפ&quot;ה אסור להשתמש בו גזרה שמא ינתזו ניצוצות מתוכו על אחוריו ויקבלו המשקין טומאה מחמת אחוריו ויטמא את הידים וכיון דאסור להשתמש בכלי שאחוריו טמאים הלכך נוטלים לידים תחלה ואח&quot;כ מוזגין את הכוס שאם אתה אומר מוזגין את הכוס תחלה חיישינן שמא יטמאו משקין שנפלו באחורי הכוס מחמת הידים שהידים קודם נטילה תורת שני לטומאה יש להן ומטמאין את המשקין להיות תחלה ויחזרו המשקין ויטמאו את אחורי הכוס ונמצא משתמש בו באיסור אלא נוטלים לידים תחלה ואח&quot;כ מוזגין את הכוס כדי שלא יקבלו המשקין שבאחורי הכוס טומאה מחמת ידים

'''ובית הלל אומרים וכו'.''' דב&quot;ה קסברי מותר להשתמש בכוס שאחוריו טמאין ולא גזרינן משום ניצוצות דניצוצות לא שכיחי הלכך מוזגין את הכוס תחלה ושותים אותו דביין הבא לפני המזון מיירי הכא כדאמרינן בפ' כיצד הסיבו וכו' הביאו להם יין וכו'. ואח&quot;כ נוטלין לידים לסעודה שאם אתה אומר נוטלין לידים תחלה ואח&quot;כ מוזגין את הכוס גזרה שמא יהיו אחורי הכוס טמאין דהא מותר להשתמש בכלי שאחוריו טמאין וידיו לא יהיו נגובות יפה דבשתייה אין אדם מדקדק לנגב ידיו כל כך ויטמאו אחורי הכוס אותן המים טופחין שעל ידיו והן חוזרין להיות תחלה כדין המשקין. שהן לעולם נעשין תחלה ויחזרו ויטמאו את הידים ונמצא אוכל בידים מסואבות
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

עונה הגמרא: '''שלא לעקור זמן השבתות הבאות'''. כלומר באמת בשאר מוצאי שבת תמיד הנר לפני ההבדלה, לפי רבי יוחנן, אז גם פה, למרות שזה גם מוצאי שבת וגם חג — את הנר מקדימים רק להבדלה, שיהיה כמו כל שבוע, תמיד הנר לפני הבדלה. אבל לגבי הקידוש, אנחנו משאירים את הנר אחרי הקידוש, כי כמו שאמרנו, כיוון שיש לו יין מסתמא יש לו מספיק שמן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נז עמוד ב'''

{{שוליים|ח_ו}} '''כשחג חל במוצאי שבת, מה סדר הברכות בקידוש?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כב , רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ו, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תעג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרמג סעיף א , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא ושמואל בסדר יקנה&quot;ז (יין קידוש נר הבדלה זמן), משום שההבדלה קודמת לקידוש כמלך היוצא ושלטון הנכנס; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ח_ז}} '''סדר ברכות ההבדלה בכניסת מוצאי שבת לחג.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כב , רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ו, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תעג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרמג סעיף א , סמ&quot;ג עשין כט &lt;קטע סוף=נז ב/&gt; ==דף נח עמוד א== &lt;קטע התחלה=נח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן - יקנ&quot;ה (יין קידוש נר הבדלה), כפי שנפק עובדא כוותיה, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע; ומטעם שאין לחלוק על מנהג המקום נהג רבי אבהו בטבריא כרבי יוחנן ובדרום כרבי חנינא, אך להלכה נתקבל יקנ&quot;ה כמנהג עיקרי..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;115&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: בית שמאי אומרים: נוטלין לידים ואחר כך מוזגין את הכוס}} מה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי? {{ירו&quot;מ-הדגשה|סברי אסור להשתמש בכלי שאחוריו טמאים, לכן יטול תחילה}} — שלא יטמאו משקין {{ירו&quot;מ-הוסר|שבאחורי}} שאחורי הכוס {{ירו&quot;מ-הדגשה|שניתזו במזיגה}} מידיו, ויחזרו ויטמאו את הכוס. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: ובית הלל אומרים: מוזגין הכוס תחילה ואחר כך נוטלין לידים}} מה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל? לעולם אחורי הכוס טמאין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דסברי בית הלל: מותר להשמש בכלי שאחוריו טמאין אם יטול ידיו תחילה, שמא ישארו בהן כמה טיפות ויטמאו ידיו מחמת אחורי הכלי}} . דבר אחר: {{שוליים|ח_ח}}אין נטילת ידים אלא סמוך לברכה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ביבן[[ביאור:עץ מסורת#רבי ביבן|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אתיא ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, וד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. דתנינן תמן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל הכלים יש להם אחורים}} {{ירו&quot;מ-ביאור|השקע בתחתית הכלי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ותוך ובית הצביטה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מקום האחיזה שאם נטמא אחוריו לא נטמא בית הצביטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי טרפון אומר: רק לעריבה יש בית צביטה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|כוון שהכלי גדול. לא חוששים שמא כשמחזיק בבית הצביטה נגע באחורי הכלי ונטמא. אבל בכלים קטנים גזרו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי עקיבא אומר: אף לכוסות}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר אומר: לידים טמאות וטהורות. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם היו ידיו טהורות ואחז בבית הצביטה, לא חוששים שמא נגע באחורי הכלי ונטמא. וזה דומה לדברי בית הלל כאן, שסוברים שאם היו ידיו טמאות ואחז בבית הצביטה, לא חוששים שמא יגע במשקין שבאחורי הכוס, ויחזרו ויטמאו את הכוס}} אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}: לא אמרן אלא לידים טהורות בלבד. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל בידיו טמאות חיישינן שמא יגע במשקין שבאחורי הכוס, ויחזרו ויטמאו את הכוס, וזה כבית שמאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בשם רבי שבתאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי שבתאי|°]] ורבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: {{שוליים|ח_ט}}לחלה {{שוליים|ח_י}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שומרים אוכלים במקומם בלי נטילת ידיים|ולנטילת ידים, אדם מהלך ארבע{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} מילי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ן}}]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|לחלה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שחייבו עם הארץ לילך אחר חבר שיגבל לו חלתו בטהרה עד ארבע מיל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולנטילת ידים}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שחייב אדם ללכת עד מהלך ארבע מילין למצא מים לנטילת ידים}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי יוסי בי רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]]: הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דאמר}} אמר — לפניו; אבל לאחריו אין מטריחין עליו. שומרי גנות ופרדיסים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם קבועים במקומם}} — מה את עבד להון? כלפניהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} כלאחריהן? נשמעינה מן הדא.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נח ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''תלמוד ירושלמי מסכת ברכות דף נח'''
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף נח. אנחנו עדיין במחלוקות שבין בית שמאי לבית הלל בסעודה, בפרק ח הלכה ב.

משנה: בית שמאי אומרים נוטלים ידיים ואחר כך מוזגים את הכוס. כלומר קודם כל נוטלים ידיים ורק אחרי זה מוזגים את הכוס. הגמרא מסבירה שהסיבה שבית שמאי אומרים שאסור להשתמש בכוס שהאחוריים שלו טמאים - אנחנו יודעים שמדאורייתא אין דבר כזה, כלומר אין דבר כזה כלי שחלק ממנו טמא וחלק לא, אבל מדרבנן חכמים בזמנם, בשמונה עשר דברים שגזרו בו ביום, אחד מהדברים גזרו שהאחוריים של כלי יכולים להיטמא. וכיוון שאסור להשתמש בכלי כזה, אז אומרים בית שמאי אם נתיר לאדם שלא נוטל ידיים לגעת בכוס אז יכול להיות שיהיה ניצוצות, כלומר טיפות יין שבמזיגת הכוס יפלו על הגב של הכוס, ואז כשהאדם עם הידיים שלו שהם סתם ידיים הוא יגע בהם, אז הטיפות שעל גבי הכוס יטמאו מהידיים שלו ויחזירו ויטמאו את הכוס.

ובית הלל אומרים מוזגים כוס תחילה ואחר כך נוטלים ידיים. הם אומרים שמותר להשתמש בכלי שאחוריו טמאים. ועכשיו אם הבן אדם נוטל ידיים קודם, אני חושש להפך, שמא יישארו טיפות מים על הידיים שלו, ואז הם ייטמאו מגב הכוס ויחזרו ויטמאו את הידיים של האדם.

גמרא: למה בית שמאי אומרים נוטלים ידיים תחילה ואחר כך מוזגים את הכוס? '''מה טעמהון דבית שמאי?''' סבר אסור להשתמש בכלי שאחוריו טמאים, לכן ליטול תחילה '''שלא יטמאו משקין שאחורי הכוס''' שינצרו במזיגה. כלומר שמא בזמן שהוא מוזג אז טיפות יין יפלו על גב הכוס, וכיוון שהוא לא נטל את ידיו, אז הטיפות האלה ייטמאו מהידיים שלו ויחזירו ויטמאו את הכוס.

ובית הלל אומרים מוזגים הכוס תחילה ואחר כך נוטלים ידיים. '''מה טעמהון דבית הלל?''' הם סברי מותר להשתמש בכלי שאחוריו טמאים. ואז מה יקרה אם הוא יטול ידיים תחילה? אני חושש שמא יישארו כמה טיפות וייטמעו ידיו מחמת אחורי הכלי, ואז הוא יטמא את האוכלין שהוא ייגע בהם.

'''דבר אחר: אין נטילת ידים אלא סמוך לברכה.''' כלומר זו עוד סברא של בית הלל - למה נוטלים ידיים אחרי מזיגת הכוס? כי אנחנו רוצים לסמוך את הנטילה לברכת המוציא.

'''אמר רבי ביבן בשם רבי יוחנן: אתיא דבית שמאי כרבי יוסי, ודבית הלל כרבי מאיר.''' כלומר יש מחלוקת מקבילה בין רבי יוסי לרבי מאיר, וכך זה מקביל למחלוקת בין בית הלל לבית שמאי.

דתנינן תמן: כל הכלים יש להם אחוריים ותוך ובית הצביטה. כלומר המשנה אומרת לנו שכל כלי - יש הפרדה בין תוך הכלי, שזה עיקר הכלי, לבין האחוריים שלו, כלומר החלק האחורי שלו, מתחתיו. אם יש לנו הרבה פעמים בקדירות רואים את זה טוב, יש איזה שקע, אז זה גם מין בית קיבול, זה נקרא אחוריים; ובית הצביטה, כלומר המקום שבו אוחזים, הרבה פעמים הוא עצמו גם כן עשוי כמין בית קיבול. אז יש הפרדה בין שלושתם - שאם נטמא אחוריו לא נטמא בית הצביטה ויכול לאכול שם. זה כאילו מין הקלה מסוימת, שאומרים שבעצם נכון שגזרנו שאחורי כלי נטמא, אבל חילקנו בין חלקים שונים. אם אדם טהור נגע בבית הצביטה, ואני יודע שרק התחתית של הכלי נטמא, אז לא נטמא.

רבי טרפון אומר רק לערבה יש בית הצביטה. כלומר רק הערבה, שזה כלי מאוד גדול, רק לו אני אומר שיש הפרדה בין הכלי עצמו לבין בית הצביטה, כיוון שהכלי גדול אז אני לא חושש שמא יחזיק בטעות או יחליק עם היד ויגע באחורי הכלי. אבל בכלים קטנים גזרו, ואז אין הבדל בין בית הצביטה לגב הכלי, הכל יחידה אחת, ואסור לגעת, ואם הוא נגע הוא נטמא וגם אסור לאדם טמא לגעת.

רבי עקיבא אומר אף לכוסות - גם כוס, כיוון שלא נוהגים להחזיק את הכוס בידית שלו.

'''רבי מאיר אומר: לידים טמאות וטהורות.''' כלומר אם הידיים היו טהורות והוא אחז בבית הצביטה, ונניח שהתחתית של הכלי היה טמא, אני לא חושש שמא הוא נוגע באחורי הכלי ונטמא. עכשיו זה דומה לדברי בית הלל כאן - הרי בית הלל אומרים שאם היו ידיו טמאות והוא אוכל בבית הצביטה אני לא חושש שהוא יגע במשקין שמאחורי הכוס והם יחזרו ויטמאו את הכוס. לא חוששים לזה. ככה הגמרא עושה את ההשוואה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לעולם אחורי הכוס טמאין.''' כלומר דלא איכפת לן אם אחורי הכוס טמאין דאפ&quot;ה מותר להשתמש בו הלכך להא לא חיישינן אלא דלטומאת ידים הוא דחיישינן שמא יהיו אחורי הכוס טמאין ויחזרו ויטמאו את הידים מחמת משקה טופח שעליהן וכדפרישית במתניתין הלכך מוזגין את הכוס ואח&quot;כ נוטלין לידים

'''דבר אחר.''' לטעמייהו דב&quot;ה לפי שאין נטילת ידים אלא סמוך לברכת המוציא והלכך אפי' אי הוה לן למיחש משום ניצוצות כדקאמרי ב&quot;ש כמבואר בפירושא דמתני' אפ&quot;ה הא עדיפא שלא להפסיק במזיגת הכוס בין נטילת ידים לברכה

'''לחלה.''' לעשות עיסה בטהרה כדי שיפריש חלה טהורה ולנטילת ידים לאכילה אם אין לו מים

'''אדם מהלך ארבע מיל.''' אם לא ימצא מים להטביל כליו לעשות עיסתו בטהרה וכן ליטול ידיו עד ד' מילין צריך להטריח עצמו ולחזר אחריהן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|הל'}} · מה טעמין דבית שמי שלא יטמאו משקין שבאחורי הכוס מידיו [ו]יחזרו ויטמאו את הכוס · מה טעמון דבית הלל לעולם אחורי הכוס טמאין · ד&quot;א אין נטילת ידים אלא סמוך לברכה · ר' ביבן בשם ר' יוחנן אתיא דבית שמי כר' יוסי · ודבית הלל כר' מאיר דתנינן תמן ר' מאיר או' לידים טמאות וטהורות · אמ' ר' יוסה לא אמרן אלא לידים טהורות בלבד · ר' יוסה בשם ר' שבתי ור' חייא בשם ר' שמעון בן לקיש לחלה ולנטילת ידים אדם מהלך ארבע מילי · ר' אבהו בשם ר' יוסי בי ר' חנינא הדא דא אמר לפניו אבל לאחריו אין מטריחין עליו · שומרי גנות ופרדיסים מה את עבד להון כלפניהן כלאחריהן · נשמעינה מן הדא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אתיא דבית שמאי כר' יוסי וכו' דתנינן תמן.''' בפ' כ&quot;ה דכלים תנן כל הכלים יש להם אחוריים ותוך ויש להם בית צביטה. אחוריים ותוך שאם נטמאו אחוריו במשקין תוכו טהורין כדתנן התם לעיל. ובית הצביטה מקום שאוחזין בו את הכלי א&quot;נ בית הצביעה גרסי' מקום שאוחז בו באצבעו שאם נטמאו אחוריו בית הצביטה טהור ואם נטמא בית הצביטה אחוריו טהורין. ר' טרפון אומר לעריבה גדולה של עץ. יש לה בית צביטה לפי שהיא גדולה ויש הפרש בין בית הצביטה לאחוריים ואם יש משקין באחורי העריבה וידיו טמאות אוחז בבית הצביטה ואינו חושש שמא יגע במשקין שבאחוריים ויחזרו ויטמאו את העריבה. ר' עקיבא אומר לכוסות. אף לכוסות יש להם בית הצביטה. ר' מאיר אומר לידים הטמאות והטהורות יש להם בית הצביטה לידים טמאות כדאמרן ולידים הטהורות כדמפרש התם כיצד היו ידיו טהורות ועליהן משקה טופח ואחורי הכוס טמאים אחזו בבית צביטתו אינו חושש שמא נטמאו ידיו באחורי הכוס כלומר שמא נטמאו משקין שעל ידיו באחורי הכוס ויחזרו ויטמאו את הידים. אמר ר' יוסי לא אמרו אלא לידים הטהורות בלבד דבידיו הטהורות ואחורי הכוס טמאים הוא דלא חיישינן אבל בידיו טמאות חיישינן שמא יגע במשקין שבאחורי הכוס ויחזרו ויטמאו את הכוס ע&quot;כ. והשתא קאמר הש&quot;ס הכא דאתיא הא דב&quot;ש דמתני' דחיישי בידים טמאות שמא יגעו במשקין שבאחורי הכוס ויחזרו ויטמאו את הכוס וזהו כר' יוסי דחייש נמי להכי ודב&quot;ה דלא חיישי לכך כר' מאיר דאף לידים טמאות לא חיישינן שמא יגעו במשקין שבאחוריים ויחזרו ויטמאו את הכוס&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''הדא דאמר לפניו.''' דוקא אם המים לפניו אבל אם צריך לחזור לאחריו אין מטריחין עליו

'''שומרי גנות ופרדיסין.''' מפני הגנבים וא&quot;א להן לזוז ממקומן

'''מה את עביד להון.''' היאך דינם אם כלפניהן כלומר כדין דאמרינן בלפניהן דצריכין להטריח ולחזר אחר מים או כלאחריהן כמו דאמרינן בלאחריהן שאינן צריכין להטריח עצמן כלל והואיל והן יושבין במקומן הלכך מיבעיא ליה הכי

'''נשמעינה מן הדא.''' מתני' בפ&quot;ב דחלה האשה יושבת וקוצה חלתה ערומה. מפרשת החלה ומברכת על הפרשה מפני שהיא יכולה לכסות עצמה שתהא פניה של מטה טוחות בקרקע וכל ערותה מכוסה והעגבות אין בהן משום ערוה לענין ברכה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אמר רבי יוסי: לא אמרן אלא לידים טהורות בלבד.''' כלומר לא כמו שרבי עקיבא אמר שבין ידיים טהורות מותר לגעת והוא לא נטמא לבין ידיים טמאות שאם הוא נגע הוא לא טמא - זה מה שרבי עקיבא אומר. אבל רבי יוסי אומר לא, רק לידיים טהורות. כלומר אם נניח התחתית של הכלי נטמאה והוא עם ידיים טהורות נוגע בבית הצביטה, אני לא אומר שהידיים נטמאות; אבל אם הידיים שלו היו טמאות והוא נגע בבית הצביטה, אני אומר שגם האחוריים נטמאו. פה אני לא מחלק. כמו שאמרנו, אמר רבי יוסי לא אמר אלא ידיים טהורות בלבד, אבל בידיים טמאות חוששים שמא ייגע במשקה שמאחורי הכוס ויחזירו ויטמאו את הכוס - וזה כבית שמאי. כמו שאמרנו שבית שמאי חוששים שמא יהיו טיפות שנפלו מהכוס על גב הכוס, ואז שהוא ייגע, אפילו שהוא נוגע רק בבית הצביטה, אני חושש שמא הוא יטמא את כל הכוס.

'''רבי יוסי בשם רבי שבתאי ורבי חייא בשם רבי שמעון בן לקיש: לחלה ולנטילת ידים, אדם מהלך ארבע מילי.''' כלומר חייבו אותו ללכת ארבע מיל, כלומר ארבע קילומטר. לחלה - הכוונה שאם הוא עם הארץ ולא יודע איך להפריש חלה, כדי להפריש חלה בטהרה הצריכו אותו ללכת ארבע קילומטר עד שימצא חכם שיפריש לו בטהרה. ונטילת ידיים - גם כן אדם שרוצה לאכול חייב ללכת עד ארבע מיל כדי למצוא מים לנטילת ידיים.

'''אמר רבי אבהו בשם רבי יוסי בי רבי חנינא: הדא אמר — לפניו; אבל לאחריו אין מטריחין עליו.''' זאת אומרת כל מה שאמרנו שהוא יצטרך ללכת ארבע קילומטר, זה רק אם זה בדרך שלו, כלומר קדימה, אבל לחזור חזרה - לא מטריחים אותו.

שואלת הגמרא: '''שומרי גנות ופרדיסים — מה את עבד להון?''' כלומר בעצם נשארים במקום קבוע - אז מה תדון? האם אתה אומר שכל מקום זה לפניהם וחייבים ללכת ארבע קילומטר? או שאתה אומר לא, כל מקום זה נקרא לאחריהם כי זה לא המקום שלהם, ואז הם פטורים? '''נשמעינה מן הדא''' - נוכל לנסות וללמוד את זה ממשנה.

תני: האשה שהיא טבולת יום, '''וקוצה חלתה''' ואחר כך קוראת לשם. כלומר אישה שהיא טמאה, קודם כל תפריש את החלה ולא תגיד שזה חלה, כי אם היא אומרת שזה חלה והיא נוגעת בזה זה נטמא. אבל טבול יום לא פוגם בחולין כלום, אבל טבול יום פוסל את התרומה. אז אם היא מפרישה את זה בלי לקרוא לזה שם, זה עדיין חולין ולא נטמא. אחרי שהפרישה את זה, זה כבר בצד, היא יכולה להגיד זה חלה והכל בסדר.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נח עמוד א'''

{{שוליים|ח_ט}} '''האם מברכים על הפרשת חלה &quot;להפריש חלה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביכורים, פרק ח, הלכה יא. ''הכרעה:'' נפסק כן, מברך &quot;אשר קדשנו במצותיו וצונו להפריש חלה&quot; - הרמב&quot;ם פסק כלשון הירושלמי.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;116&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}:  האשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא טבולת יום}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיא שני ואינה פוסלת אלא תרומה שאין שלישי לחולין}} {{ירו&quot;מ-הוסר|יושבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לשה את העיסה}} {{שוליים|ח_יא}} וקוצה חלתה {{ירו&quot;מ-ביאור|ומניחתה בצד ושוב לא תגע בה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואחר כך קורה לה שם}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ערומה מפני שהיא יכולה לכסות את עצמה אבל לא האיש}} והדא אשה — לא בתוך {{ירו&quot;מ-הוסר|הבית היא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ביתה}} יושבת? ואת אמר אין מטריחין עליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לחפש אשה טהורה שתקוץ לה חלתה אף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וכאן}} כאן אין מטריחין עליו תני: {{ירו&quot;מ-הוסר|תמים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המים}} שלפני המזון — רשות, ושל {{שוליים|ח_יב}}אחר המזון — חובה. אלא שבראשונים נוטל ומפסיק, ובשניים נוטל ואינו מפסיק. {{ירו&quot;מ-הוסר|מה הוא}} מהוא נוטל ומפסיק רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] אמר: נוטל ושונה {{ירו&quot;מ-ביאור|שבנטילה הראשונה טיהר את הידים, אבל המים טמאים, לכן יטול פעם נוספת לטהר את המים}} רבי יעקב בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר רב יצחק|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|שמואל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}בעי: נוטל ושונה ואת אמרת רשות? אמר רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חשיבות מים ראשונים ומים אחרונים|על הראשונים נאכל בשר חזיר]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חנווני ישראל מוכר בשר כשר ליהודים ובשר נבילה לנכרים. כשראה שנכנס אדם ונטל ידיו — נתן לו בשר כשר, וכשראה שאינו נוטל ידיו — נתן לו נבילה. ופעם אחת נכנס יהודי ולא נטל ידיו, ונתן לו בשר נבילה}} על השניים — יצאה אשה מביתה. {{ירו&quot;מ-הוסר|ויש אומרים שנהרגו עליה שלשה נפשות}} {{הפניה-גמ|יומא|פג|ב|מסכת=כן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבי מאיר ורבי יהודה ורבי יוסי הוו קא אזלי באורחא. רבי מאיר הוה דייק בשמא, רבי יהודה ורבי יוסי לא הוו דייקו בשמא. כי מטו לההוא דוכתא, בעו אושפיזא {{ירו&quot;מ-ביאור|חיפשו אכסניה}} יהבו להו. אמרו לו: לבעל הבית: מה שמך? אמר להו: כידור. אמר רבי מאיר: שמע מינה רשע הוא, לפי שנאמר ([[דברים לב כ|דברים האזינו לב כ]]) כי דור תהפכת המה. ואותו יום ערב שבת היה, רבי יהודה ורבי יוסי אשלימו ליה כיסייהו {{ירו&quot;מ-ביאור|הפקידו אצלו את כיסי המעות שלהם}}, ואילו רבי מאיר לא אשלים ליה כיסיה. אזל רבי מאיר אותביה בי קיבריה דאבוה {{ירו&quot;מ-ביאור| והניח את כיס מעותיו בקבר של אביו של בעל הבית}} אתחזי ליה לבנו בחלמיה, ואמר לו: תא שקיל כיסא דמנח ארישא דההוא גברא {{ירו&quot;מ-ביאור|בא וקח כיס של מעות שמונח ליד הראש של אותו אדם}} למחר אמר להוב}על הבית: הכי כך אתחזי לי בחלמאי. אמר ליה: רבי מאיר: חלמא דבי שמשי לית בהו ממשא {{ירו&quot;מ-ביאור|החלומות שחולם אדם בליל שבת מתוך מנוחתו אין בהם ממש}} אזל |רבי מאיר ונטריה {{ירו&quot;מ-ביאור|ושמר את כיסו}} כולי יומא. ובמוצאי שבת אייתיה עמו. למחר אמרו לו: לבעל הבית: הב לן כיסן שהפקדנו אצלך. אמר להו: לא היו דברים מעולם. אמר להו רבי מאיר: אמאי לא דייקיתו כמוני בשמא? אמרו ליה: אמאי לא אמרת לן מר שיש לנו לדייק בשמו ולחשוש ממנו? אמר להו: אימר דאמרי אנא חששא, אבל אחזוקי כרשע ולהזהירכם אודותיו מי אמרי? משכוהו לבעל הבית בדבריהם, ועיילוהו והביאוהו לחנותא {{ירו&quot;מ-ביאור|בית מרזח}} כדי לשכרו ולהוציא ממנו את כספם. חזו טלפחי אשפמיה {{ירו&quot;מ-ביאור|ראו עדשים על שפמו}} הלכו אל ביתו ובקשו מאשתו את כיסיהם בשמו, ונתנו לה סימנא שהוא אכן שלח אותם לבקש את הכספים, שסיפר להם שהיא בישלה לו עדשים. ונטלו לכיסייהו והלכו להם. כשבא לביתו ושחה לו המעשה, הוציאה מביתו. ואם היה נוטל מים אחרונים, היה רוחץ בהם את שפמו ולא היה מגרש את אשתו. ויש אומרים: שנהרגו עליה שלש נפשות, שכידור הרג את אשתו ואת בנו ו}}}}}}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} סלק לגבי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] חמא יתיה {{שוליים|ח_יג}}אוכל בהתם {{ירו&quot;מ-ביאור|עם כפפות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחשב שעושה כן במקום ליטול ידים}} אמר ליה: מהו כן? אמר לי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה: נטלתי ידים אלא שאנני רוצה שיתלכלכו ידי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}איסתניס אני. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] כד סליק להכא, חמא כהניא אכלין בהתם {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה כהנים אוכלים עם כפפות}} אמר להון: הא {{ירו&quot;מ-הוסר|אזילא}} אזלא ההיא דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] ושמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמרו שלתרומה חיב בנטילה}} אתא רבי יוסי בר בר כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר בר כהנא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|בי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נטילת ידיים לסעודה|נטילת ידים לחולין {{ירו&quot;מ-הדגשה|חובה}}]] {{ירו&quot;מ-הוסר|את}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסרו לאכול חולין עם מפה אם יש לו מים ואין}} נטילת ידים לתרומה {{ירו&quot;מ-הדגשה|חובה שכהנים זריזים ויכולים לאכול במפה}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} אומר: לתרומה ולחולין {{ירו&quot;מ-ביאור|חובה ליטול ידים}} רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי חייא בר אשי[[ביאור:עץ מסורת#רב חייא בר אשי|°]] ורבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי חייא בר אשי[[ביאור:עץ מסורת#רב חייא בר אשי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: נטילת ידים {{שוליים|ח_יד}}לתרומה עד הפרק. {{ירו&quot;מ-הוסר|ולחולין עד קשרי אצבעותיו }}מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי אמר: מן דהוה אכל עם סבי ולא {{שוליים|ח_טו}}משטף ידוי {{שוליים|ח_טז}}עד הפרק — לא הוה אכל עימיה. רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: אין נטילת ידים {{שוליים|ח_יז}}אלא לפת בלבד. תני: רבי הושעיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|גם}} {{שוליים|ח_יח}}כל דבר שיש בו ליכלוך משקה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשהיה}} מקצץ תורמוסין הוה נטל ידיה. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: {{שוליים|ח_יט}}נטל ידיו בשחרית — אין מטריחין עליו בין הערבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם התנה}}. רבי אבינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבינא|°]] מפקיד לחמריה: {{ירו&quot;מ-ביאור|ההולכים בשירה}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
עכשיו מפה נוכל להוכיח שלא מטריחים אותם. למה? כי '''הדא אשה — לא בתוך יושבת?''' הרי היא נשארת בבית, ואתה אומר שלא מטריחים עליה לחפש אישה טהורה שתקוץ לה חלתה, אלא היא עושה את זה בעצמה בדרך עקיפה. אז גם כאן שומרי גנות ופרדיסים, לא מטריחים עליהם.

'''תני: שלפני המזון — רשות, ושל אחר המזון — חובה.''' '''אלא שבראשונים נוטל ומפסיק, ובשניים נוטל ואינו מפסיק.''' במים האחרונים מספיק פעם אחת. עכשיו מה הוא מפסיק? '''רבי יעקב בר אחא אמר: נוטל ושונה''', כלומר מפסיק, כלומר צריך פעמיים - שבנטילה הראשונה טיהר את הידיים אבל המים טמאים, לכן צריך ליטול פעם נוספת לטהר את הידיים. ככה מסבירים הפרשנים למה צריך פעמיים ליטול ידיים.

'''רבי יעקב בר רב יצחק בעי: נוטל ושונה ואת אמרת רשות?''' מה, אם מקפידים עד כדי כך, באיזה זכות זה רשות? אם זה רק רשות זה עדיין דבר קל כלשהו.

'''אמר רבי יעקב בר אידי: על הראשונים נאכל בשר חזיר''' - היה שם מעשה, המדרש מאוד מקצר באגדות וסיפורים, אבל באגדה זה מופיע בהרחבה. סיפר שיש איזה חלבן שהיה מוכר, בעל מסעדה שהיה מוכר בשר לא כשר לגויים ובשר כשר ליהודים. עכשיו איך הוא ידע מי יהודי ומי לא? הוא ראה בן אדם נכנס נוטל ידיים - אז זה יהודי, נותן לו בשר כשר. הוא רואה לא נוטל ידיים - אומר זה גוי, מביא לו נבלות. פעם אחת נכנס יהודי, לא נטל ידיים, ונתן לו לאכול בשר נבלה. רואים שבעצם הוא אכל נבלה בגלל שהוא לא נטל ידיים.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והדא אשה לא בתוך הבית היא יושבת.''' בתמיה וכי לא תוכל ליקח בגדיה ולכסות עצמה שלא תהא ערומה ואפ&quot;ה את אמר אין מטריחין עליה אפי' בתוך הבית וה&quot;ה כאן אין מטריחין עליו לעמוד ממקומו ולחזר אחר מים

'''אלא שבראשונים נוטל ומפסיק.''' כדמפרש לקמיה

'''מה הוא.''' דקאמרת נוטל ומפסיק

'''נוטל ושונה.''' כלומר לא ישפוך על ידיו כולן בבת אחת אלא נוטל פעם אחת ומפסיק וחוזר ושונה ליטול עליהן שנייה

'''ר' שמואל בר יצחק בעי.''' ולא גרסי' אמר וכן הוא בפ&quot;ב דחלה כלומר דהוה קשיא ליה אם צריך להיות נוטל ושונה והיכי אמרת שהן רשות וכי בדבר שהוא רשות היו מקפידין להטריחו כל כך

'''על הראשונים נאכל בשר חזיר.''' כדאמר במדרש בנכרי אחד שהיה מוכר בשר שחוטה ובשר נבלה וחזיר ולכל מי שנטל ידיו נתן לו בשר שחוטה ופעם א' בא יהודי אחד ולא נטל ידיו וכסבור שנכרי הוא והאכילו בשר חזיר

'''על השניים יצא אשה מביתה.''' כדאמרי' בפ' יום הכפורים במעשה דכידור

'''חמא יתיה אכל בהתם.''' מכוסה במפה לידיו. מלשון אגלאי בהתייהו מה שהיו מכוסין בחרפתן נגלה

'''מהו כן.''' למה אתה עוש' כן

'''איסתניס אני.''' ואע&quot;פ שנטלתי ידי אי אפשר לי לאכול כך בלא מפה

'''חמא כהניא אכלין בהתם.''' ראה כהנים אוכלין בתרומה במפה בלי נטילת ידים. בהתם כמו בחתם ומלה מסורסת היא ומלשון חמת הוא כמו בבלאי חמתות ואמר להון וכי אזילא הא דרב ושמואל לקמיה דהכל מודים דלתרומה מיהת בעי נטילת ידים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;האשה יושבת וקוצה חלתה ערומה מפני שהיא יכולה לכסות את ערוה · אבל לא האיש · והדא אשה לא בתוך הבית היא יושבת ואת אמר אין מטריחין עליה · וכא אין מטריחין עליו · תני מים שלפני המזון רשות ושלאחר המזון חובה · אלא שבראשונים נוטל ומפסיק · ובשניים נוטל ואינו מפסיק · מה הוא נוטל ומפסיק ר' יעקב בר אחא אמ' נטל ושנה · ר' שמואל בר יצחק אמ' בעי נטל ושנה ואת אמרת רשות · אמ' ר' יעקב בר אידי על הראשונים שאכל בשר חזיר · על הטעים יצאה אשה מביתה · ויש אומ' שהרגו עליה ג' נפשות · שמואל סלק לגבי רב חמא יתיב אכל כהתם · אמ' ליה מהו כן אמ' ליה חיסתכבם אפי · ר' זעירא כד סליק להכא חמא כהנא אכלין כהתם אמ' להון הא אזילא ההיא דרב ושמואל · אתא ר' יוסי בר בר טהא בשם שמואל נטילת ידים לחולין אין נטילת ידים לתרומה ר' יוסה בשם ר' חייא בר אשי ור' יונה ור' חייא בר אשי בשם רב נטילת ידים לתרומה עד הפרק · ולחולין עד קישרי אצבעותיו · מיישא בר בריה דר' יהושע בן לוי אמ' מן דהוא אכל עם סבי ולא משטת ידוי עד הפרק לא הוה אכל עימיה · ר' הונא אמ' אין נטילת ידים אלא לפת בלבד · תני ר' הושענא כל דבר שיש בו ליכלוך משקה · ר' זעירא אמ' אפי מקצץ תורמוסין הוה נטל ידוי · רב אמ' נטל ידיו בשחרית אין מטריחין עליו בין הערבים · ר' אבינא מפקד לחמריה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נטילת ידים לתרומה אין נטילת ידים לחולין.''' כצ&quot;ל

'''לתרומה ולחולין.''' משום סרך תרומה

'''עד הפרק.''' של גב היד

'''עד קשרי אצבעותיו.''' דהואיל בחולין אינו אלא משום סרך תרומה סגי בהכי

'''מן דהוא אכל עם סבי.''' מי שהיה אוכל עם זקני ריב&quot;ל ולא היה נוטל ידיו עד הפרק לא היה רוצה לאכול עם זה דקסבר אף לחולין עד הפרק

'''כל דבר שיש בו ליכלוך משקה.''' שטיבולו במשקה צריך ג&quot;כ נטילת ידים

'''ר' זעירא אפי' מקצץ תורמוסין הוה נטל ידיה.''' מחמיר על עצמו היה משום נקיות

'''מפקיד לחמריה.''' היה מצוה להחמרים שלו הן דאתון משכחין במקום שאתם מוצאין מים לנטילה תטלו ידיכם אף בשחרית ותהיו מתנין על כל היום לסמוך על כך&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''על השניים — יצאה אשה מביתה''' - גם כן פה המדרש מספר בקצרה, אבל באגדה מסופר בהרחבה: מעשה באדם אחד ששמו כידור, ורבי מאיר, רבי יהודה ורבי יוסי הלכו והתארחו בבית ההארחה שלו. רבי יהודה ורבי יוסי הפקידו אצלו מעות, ורבי מאיר, שהיה דורש שמות, הוא לא הפקיד אצלו - הוא אמר שכתוב &quot;כי דור תהפוכות המה&quot;, אז אדם רשע, לכן הוא לא הפקיד אצלו את הכסף. והמדרש מספר שהוא החביא את הכסף בקבר של אבא של אותו כידור, ומה שבא לבקש את הכסף אמר הכידור שלא היו דברים מעולם. והגמרא מספרת שהם לקחו אותו ונתנו לו לשתות יין, ואז ראו שיש לו עדשים על השפה, הוא לא ניקה את השפה שלו, ואז הלכו לאשתו ואמרו לה: בעלך אמר שתיתני לנו את המעות, והסימן שאכלתם עדשים. אז היא באמת האמינה להם ונתנה להם את הכסף, ואז כשהוא בא לבית שלו והיא סיפרה לו את כל המעשה, הוא גירש אותה. עכשיו אם הוא היה נוטל מים אחרונים היה נוהג לנקות בהם את השפם, וממילא לא היו נשארים לו עדשים שם, ולא היה מגרש את אשתו. '''ויש אומרים: שנהרגו עליה שלש נפשות''' - שכידור כשהוא בא ושמע מה שאשתו עשתה הוא הרג אותה, ואז הבן שלו הגיע והוא הרג גם אותו, ולאחר מכן הוא גם הלך והתאבד.

שמואל עלה אצל רב, ראה אותו אוכל עם כפפות, אז הוא חשב שהוא אוכל ככה במקום ליטול ידיים. אמר לו: מה זה הדבר הזה? אמר לו: לא, אלא שאני איסתניס, אני רוצה להיזהר מהלכלוך. אני בעצם נטלתי, אני אוכל עם כפפות כדי לא להתלכלך.

רבי זעירא כשהוא עלה לארץ ישראל, ראה כוהנים אוכלים בעתם, אוכלים עם כפפות. אמר להם: וכי הלכה זו של רב ושמואל - למה אתם אוכלים בכפפות? אתא רבי יוסי בר בר כהנא ואמר בשם שמואל: נטילת ידיים לחולין חובה - אסור לאכול חולין אם יש לו מים אלא בנטילה; ואין נטילת ידיים לתרומה חובה, כיוון שהכוהנים זריזים. כלומר בישראל הקפידו יותר מאשר בכוהנים, למרות שבעצם כל נטילת ידיים לפי חלק מהדעות זה סרך טומאה. כלומר כדי שהכוהנים לא ישכחו לטול ידיים, לכן חלק מהדעות אומרים שאנחנו נוטלים ידיים לחולין. אבל רואים שבכוהנים הקלו יותר כי כוהנים זריזים, הם יכולים לאכול עם מפה והם לא יבואו לאכול בלי נטילת ידיים.

'''רבי יוסי אומר: לתרומה ולחולין.''' רבי יוסה בשם רבי חייא בר אשי ורבי יונה ורבי חייא בר אשי בשם רב: '''נטילת ידים לתרומה עד הפרק''', ולחולין עד קשרי אצבעותיו.

'''מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי אמר: מן דהוה אכל עם סבי ולא משטף ידוי עד הפרק — לא הוה אכל עימיה.''' כלומר מי שאכל עם הסבא שלי, רבי יהושע בן לוי, ולא שטף ידיו עד הפרק, אפילו לחולין, לא היה אוכל עמו, לא מתקרב אליו.

'''רב הונא אמר: אין נטילת ידים אלא לפת בלבד.''' כלומר נטילת ידיים זה רק לאכילת לחם. '''תני: רבי הושעיה: כל דבר שיש בו ליכלוך משקה''' - כלומר גם דבר שטיבולו משקה, גם כן נוטלים ידיים.

'''רבי זעירא אפילו מקצץ תורמוסין הוה נטל ידיה.''' כלומר גם אם המשקה זה משקה טבעי שיצא מהצמח - קטפתי תורמוסים ויצאה מהם טיפה של לחות - גם על זה היה נוטל ידיים.

'''רברב אמר: נטל ידיו בשחרית — אין מטריחין עליו בין הערבים.''' כלומר אם התכוון לזה, הוא יכול לטול ידיים בבוקר ולהתכוון לכל היום.

'''רבי אבינא מפקיד לחמריה''' - כלומר היה מצווה לשיירות, שאם אתם מוצאים איזה מקום שיש בו מים - הרי אין לכם הרבה, אתם הולכים בשיירה עד שמוצאים איזה בור מים כלשהו - אז כשאתם רואים מים, תטלו ידיים, ותתכוונו על כל היום, ויסתדר לכם לכל היום.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נח עמוד ב'''

{{שוליים|ח_יא}} '''נטילת מים לפני הסעודה חובה או רשות?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עד סעיף ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רו סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק שמים שלפני המזון רשות ומים שלאחריו חובה, כלשון הברייתא בירושלמי; וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה, אף שהבבלי (חולין קה.) נטה להחמיר יותר בנטילה ראשונה.

{{שוליים|ח_יב}} '''נטילת ידיים במים אחרונים לפני ברכת המזון.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שמים אחרונים חובה, שלא כדעת הסוברים שהיא רשות; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן מטעם החשש לסכנת &quot;מלח סדומית&quot; שבידיים.

{{שוליים|ח_יג}} '''חובת נטילת ידים לאכילת חולין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה יח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסג סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בר בר כהנא בשם שמואל שנטילת ידים לחולין רשות ולתרומה חובה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע; הבבלי (חולין קו.) חולק וסובר שנטילת ידים לחולין חובה מדרבנן מדין סרך תרומה, וכך הלכה למעשה מחמירים כבבלי.

{{שוליים|ח_יד}} '''כהן שבירך על פת חולין ונזכר שיש לפניו תרומה, רשאי לאכול ממנה בברכה זו עד &quot;הפרק&quot; (סוף הסעודה).''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תרומות, פרק יא, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסא סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כמסקנת הירושלמי שברכת הפת פוטרת אכילת תרומה עד הפרק, כדברי מייישא בר בריה דר' יהושע בן לוי; כך הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ח_טו}} '''כהן הטובל תרומה במים מברך &quot;על נטילת ידים&quot; רק אחר שטיפת ידיו ולא מיד לאחר הטבילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תרומות, פרק יא, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסא סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שמברך &quot;משטף ידוי&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח קסא, ד).

{{שוליים|ח_טז}} '''האם נטילת ידיים מפסקת בין תחילת הסעודה להמשכה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תרומות, פרק יא, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסא סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כרב הונא שאין נטילת ידיים פוסקת, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ח_יז}} '''חיוב נטילת ידים לפני אכילת פת דווקא ולא לשאר מאכלים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קנח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא דרבי הושעיה שנטילת ידים לסעודה נאמרה רק על פת, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ח_יח}} '''חובה לרחוץ ידיים לפני אכילה כאשר הן מלוכלכות במשקה או באוכל שמשקהו נסחט.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קנח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי (וכמעשה רבי זעירא) שכל דבר שיש בו ליכלוך משקה מחייב נטילה גם ללא סעודת פת; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סי' קנח ס&quot;ד.

{{שוליים|ח_יט}} '''נטילת ידים שנעשתה בשחרית מועילה גם לסעודת הערב אם התנה עליה בפירוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסד סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=נח ב/&gt; ==דף נט עמוד א== &lt;קטע התחלה=נט א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאם התנה בשחרית שנטילתו תעמוד גם לערב, אינו צריך להטריח עצמו ולחזור וליטול ידיו בערב, כפי שהובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;117&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
הן דאתון משכחין מיסתחון מיא — נסבין ידיכון {{שוליים|ח_כ}}ומתני על כל יומא. {{ירו&quot;מ-ביאור|היכן שתמצאו מים תטלו ידיכם ותתנו על כל היום}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] סליק גביה רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] לקיסרין. אשכחיה, אמר: אזל למיכול. יהב ליה עגולה דקיצי {{ירו&quot;מ-ביאור|לחם שיבצע}} אמר ליה: סב בריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|על הלחם}} אמר ליה: בעל הבית {{ירו&quot;מ-הדגשה|בוצע}} {{שוליים|ח_כא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי ש}}בעל הבית יודע כחו של ככרו מן דאכלון אמר ליה: סב בריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת המזון}} אמר ליה: חכים {{ירו&quot;מ-ביאור|מכיר}} רבי לרב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}אנשא רבה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שאדם גדול הוא}} והוא הוה אמר: הפותח הוא חותם. מתניתא פליגא על רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]], דתני סדר נטילת ידים {{ירו&quot;מ-הדגשה|לסעודה}}  {{שוליים|ח_כב}}עד חמשא — מתחילין מן הגדול; יותר מיכן — מתחילין מן הקטון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שנשארו החמישה החשובים ובחמישה אחרונים מתחילים מן הגדול}} באמצע המזון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנוטלים ידים בן תבשיל לתבשיל}} — מתחילין מן הגדול {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינו צריך להמתין אחר הנטילה הזו}} לאחר המזון — מתחילין מן המברך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמאי האם}} לא {{ירו&quot;מ-הוסר|שיתקין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כדי שידע שהוא המברך ויתקין}} עצמו לברכה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אין תימר הפותח הוא חותם — כבר מתוקן הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא יודע שהוא מברך}} אמר רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: תיפתר באילין דהוה עלין קיטעין קיטעין {{ירו&quot;מ-ביאור|לא ביחד אלא מעט מעט}} ולא ידעין {{ירו&quot;מ-הוסר|מה}} מי {{ירו&quot;מ-הוסר|מברכה}} מברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא כלם היו בשעת הבציעה}}&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ג|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ג&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: מקנח ידיו במפה ומניחה על השלחן ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: על הכסת.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מתניתא בשלחן של שיש {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ושל}} של פרקים שאינו מקבל טומאה {{ירו&quot;מ-הדגשה|והכסת ספק טומאה}} מה טעמון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי? שלא יטמאו משקין שבמפה מן הכסת, ויחזרו ויטמאו את ידיו. ומה טעמון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל טומאת משקים זה רק מדרבנן ו}}לעולם ספק {{ירו&quot;מ-הדגשה|טמאת}} משקין לידים {{שוליים|ח_כג}}טהור {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף כאן, כיוון שספק אם הכסת טמאה, ואף אם היתה הכסת טמאה ספק אם נגעה במים שבמפה — מספק אין המים שבמפה נטמאים}}&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות דף נ&quot;ט. כמה מילים אחרי ההתחלה אומרת הגמרא '''רבי זעירא סליק גביה רבי אבהו לקיסרין''', הגיע רבי זעירא לרבי אבהו לבקר אותו. '''אשכחיה, אמר: אזל למיכול''', אמר בוא נלך לאכול. '''יהב ליה עגולה דקיצי''', הביא לו לחם שיפוס. כלומר רבי אבהו כיבד את רבי זעירא שהוא יהיה זה שבוצע. ואמר לו '''סב בריך''', תברך אתה. אמר לו לא, '''בעל הבית יודע כחו של ככרו''', כיוון שבעל הבית יודע כמה הכיכר קשה, ואז בעצם הוא יודע איזה כוח צריך להפעיל כדי לחתוך את הלחם. כי אם זה יהיה האורח יכול להיות שהוא יתבייש, כי הוא לא ידע שצריך להפעיל כוח, או להפך - יפעיל יותר מדי כוח שלא צריך, ואז זה יבוא לידי בושה. לכן בעל הבית הוא זה שבוצע.

אחרי '''מן דאכלון''', כלומר אחרי שסיימו לאכול, אז רבי אבהו אמר לרבי זעירא '''סב בריך''', בוא תברך על ברכת המזון. אמר ליה '''חכים רבי לרב הונא אנשא רבה''', אתה מכיר את רב הונא שהוא אדם גדול, נכון? '''והוא הוה אמר: הפותח הוא חותם''' - זאת אומרת מי שבוצע הוא גם זה שמברך, הוא זה שמזמן את ברכת המזון.

אומרת הגמרא '''מתניתא פליגא על רב הונא''', יש לנו ברייתא שחולקת. '''דתני סדר נטילת ידים עד חמשא מתחילין מן הגדול''', אם יש רק חמישה אנשים מתחילים מהגדול. '''יותר מיכן מתחילין מן הקטון''', עד שיישארו חמישה, ואז שוב בחמישה אחרונים מתחילים מהגדול. עכשיו '''באמצע המזון מתחילין מן הגדול''', כלומר אם אוכלים בין תבשיל לתבשיל, בין נגיד לבשר, אז מתחילים מהגדול, כי פה בעצם אין המתנה, אין ביזיון שהגדול ממתין, כי מיד מביאים לו את האוכל. '''לאחר המזון מתחילין מן המברך''', כלומר הראשון שנוטל ידיים זה בעצם המברך, ולמה? '''כדי שיתקין עצמו לברכה''' - זה בעצם הסברה.

עכשיו אם כשיטת רב הונא שהפותח הוא החותם, כלומר מי שבוצע הוא גם זה שמברך, אז למה צריך לרמוז לו שהוא מברך על ידי זה שהוא נוטל ידיים ראשון? הרי מההתחלה הוא יודע שהוא מברך. אמר רבי יצחק, '''תיפתר באילין דהוה עלין קיטעין קיטעין ולא ידעין מי מברך''', כלומר זה נכון שכולם ביחד בסעודה מההתחלה ואז הבוצע הוא גם זה שמברך, אבל פה מדובר בכאלה שהם לא באו כולם כאחת, אלא כל פעם באו כמה, ואז בעצם לא היה מי שבצע לכולם, ממילא צריך להגיד למי שמברך שהוא זה שיברך.

הוא סוף פרק ח' הלכה ג'. אמרי תמן: '''בית שמאי אומרים: מקנח ידיו במפה ומניחה על השלחן, ובית הלל אומרים: על הכסת'''. אומרת הגמרא '''מתניתא בשלחן של שיש של פרקים שאינו מקבל טומאה''', והכסת היא ספק טומאה. כלומר יש לנו פה שולחן שהוא לא מקבל טומאה, כמו שיש או שולחן של פרקים, והכיסא או הכרית שיושבים עליה נשארת רק ספק טומאה, היא לא מהודאות.

עכשיו אם כן נוכל להסביר את המחלוקת ביניהם. מה טעמם לבית שמאי? כי בית שמאי אומרים אסור להניח את זה על הכסת. למה? '''שלא יטמאו משקין שבמפה מן הכסת''' - יש לנו פה ספק אולי הכסת טמאה, ואני חושש שמא יישארו טיפות מים במפה והכסת תהיה טמאה, והיא תטמא את המפה '''ויחזרו ויטמאו את ידיו'''.

עכשיו '''מה טעמון דבית הלל'''? למה בית הלל אומרים כן להניח על הכסת? כי הם סוברים שכל טומאת משקין זה רק מדרבנן, אין טומאת משקין מדאורייתא. '''ולעולם ספק משקין לידים טהור''', כלומר אם אני לא יודע האם האדם נטמא בטומאת משקין או לא, אני מחזיק בטהור מספק. דווקא מכיוון שספק אם הכסת בכלל הייתה טמאה - אמרנו שמדובר בכסת של ספק - וגם אם הכסת היה טמא, ספק אם הוא נגע במים של המפה, אז מספק המפה לא נטמאת. זה מה שהוא רוצה להגיד: בית הלל סוברים אין בעיה לשים את זה על הכסת, כי בספק כזה אני לא מטמא את המפה, וממילא אני לא חושש שהידיים יטמאו, כי שוב פעם כל טומאת ידיים זה רק דרבנן.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נט עמוד א'''

{{שוליים|ח_כ}} '''בעל הבית פותח ובוצע בפני האורחים, ואינו מכבד לאורח לבצוע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסד סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבהו שהשיב לרבי זעירא &quot;בעל הבית בוצע&quot;, וכך הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ח_כא}} '''בעל הבית מברך המוציא וגם ברכת המזון בסעודה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ז, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסז סעיף יד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כרב הונא שהפותח הוא חותם, שכן בעל הבית יודע כוחו של ככרו ורבי הכיר בגדולתו; המתניתא נדחתה מהלכה למעשה.

{{שוליים|ח_כב}} '''סדר נטילת ידים ליד הסעודה כאשר יש כמה סועדים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ז, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפא סעיף ו. ''הכרעה:'' מתחילים מן הגדול עד חמישה, מעל חמישה מתחילים מן הקטן עד שנשארו חמישה, ובאמצע הסעודה בין תבשיל לתבשיל מתחילים מן הגדול תמיד; אחר המזון מתחילים ליטול מן המברך כדי שיתכונן לברכה, וכפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע כלשון הירושלמי.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אשכחיה.''' ר' אבהו ואמר לו שילך לאכול ולסעוד עמו ונתן לפניו ככר לחם לבצוע וא&quot;ל סב ובריך המוציא

'''אמר ליה.''' רבי זעירא. בעל הבית יודע כחו של ככרו כלומר אתה הוא הבעה&quot;ב ועליך לבצוע מן ככר שלך ולברך

'''מן דאכלון.''' לאחר שגמרו לאכול א&quot;ל ר' אבהו לר&quot;ז סב ובריך ברכת המזון

'''א&quot;ל חכים רבי.''' אם רבי מכיר לרב הונא שהוא אדם גדול בתורה והיה אומר שהפותח והוא הבוצע הוא חותם ומברך ג&quot;כ ברכת המזון

'''מתניתא.''' ברייתא פליגי על רב הונא דתני בתוספתא פ&quot;ה סדר נטילת ידים ממים אחרונים עד חמשה שאוכלין ביחד מתחילין מן הגדול יותר מכאן מתחילין מן הקטן עד שמגיע לחמשה וחוזר ומתחיל מן הגדול

'''באמצע המזון.''' סיפא דהאי תוספתא ואמזיגת הכוס קאי דקתני התם סדר למזיגת הכוס בתוך המזון מתחיל מן הגדול לאחר המזון מתחילין מן המברך

'''לא שיתקין עצמו לברכה.''' לאו הא דמתחילין מן המברך אלא כדי שידע שהוא יברך ויתקין עצמו לכך ואין תימר כרב הונא דהבוצע הוא מברך כבר מתוקן הוא לברכה זה שהיה בוצע ולמה עושין עוד סימן אחר

'''ומה טעמון דב&quot;ה.''' דקאמרי מניחה על הכסת ולא חיישי להא דב&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;הן דאנון משכחין מיסתחון שבין ידיהון ומתפי · על כל יומא · ר' זעירא סליק גביה ר' אבהו לקיסרין אשכחתיה אזל למיכול יהב ליה עגולה דקצי · אמ' ליה סב בריך · אמ' ליה בעל הבית יודע טחו שלככרו · מן דאכלון אמ' ליה סב בריך · אמ' ליה חכם ר' לרב הונא אנשא רבא והוא הוה אמ' הפותח הוא חותם · מתניתא פליגא על רב הונא דתני סדר נטילת ידים עד חמשא מתחילין מן הגדול יותר מיכן מתחילין מן הקטון · באמצע המזון מתחילין מן הגדול · לאחר המזון מתחילין מן המברך · לא שיתקין עצמו לברכה · הין תימר הפותח הוא חותם כבר מיתקן הוא · אמ' ר' יצחק מפתר באילין דהוו עלין קיטעין קיטעין ולא ידעין מה מברכה · הל' מה טעמיהון דבית שמי מפני אובדן אוכלין · ומה טעמין דבית הלל · אם השמש פיקח הרי זה מעביר פירורין פחות מכזית ונוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית · מתניתא בשולחן שלשייש ושלפרקים שאינו מקבל טומאה · הל' מה טעמון דבית שמי שלא יטמאו משקין שבמפה מן הכסת ויחזרו ויטמאו את ידיו · ומה טעמון דבית הלל לעולם ספק משקין לידים טהור&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תיפתר.''' הך ברייתא באלו דהוו עלין קיטעין דהוו עיילי פיסקי פיסקי לסעודה ולא הסיבו כולם ביחד בתחלה והלכך לא ידעין מה מברכה מי הוא המברך להם שלא היו שם בשעת ברכת המוציא ועושין עכשיו סימן לידע מי הוא המברך

'''מתני' ב&quot;ש אומרים מקנח ידיו במפה.''' מנטילת מים ראשונים ומניחה על השלחן ומקנח בה ידיו תמיד מזוהמת התבשיל ולא יניחנה על הכסת שהוא יושב בה גזירה שמא יהיה הכסת טמא ויהיה משקה טופח במפה מחמת ניגוב ידים ואותו משקה כשנוגע בכסת נעשה ראשון דלעולם משקין נעשין תחלה ויחזור ויטמא את הידים כשמקנח בה תמיד תוך הסעודה אבל בשלחן ליכא למיגזר הכי דקסברי ב&quot;ש אסור להשתמש בשלחן שהוא שני לטומאה גזרה משום אוכלי תרומה וב&quot;ה סברי מותר להשתמש בשלחן שהוא שני לטומאה הלכך לא יניח המפה על השלחן שמא יטמאו המשקין שבמפה מחמת השלחן ויחזרו ויטמאו את האוכלין ואם יניחנה על הכסת אין לחוש כ&quot;א שמא יטמא לידיו ומוטב שיטמאו ידים שאין להם עיקר מן התורה ולא יטמאו לאוכלין שיש להם עיקר מן התורה דראשון עושה שני בחולין מן התורה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' מתניתא בשלחן של שיש.''' בספרי הדפוס מסורסת העתקת הגמרא והעמדתי כאן לפי סדר המשניות שלא נשתנו כאן מסדר דהתם. מתניתא. לטעמא דב&quot;ש מפרש דקאמרי מניחה על השלחן ולא חיישי שמא יטמאו המשקין שבמפה מחמת השלחן משום דהכא במאי עסקינן בשלחן של שיש ושל פרקים כלומר אפי' הוא של פרקים מכיון שהוא של שיש אינו מקבל טומאה כדתנן בריש פ' כ&quot;ב דכלים דהוי ככלי אבנים שאין מקבלין טומאה הלכך אין כאן חשש שיקבלו טומאה מן השלחן ומניח המפה על השלחן

'''מה טעמון דב&quot;ש.''' השתא מפרש טעמייהו דב&quot;ש מפני מה אמרי דאין מניחה על הכסת גזרה שלא יטמאו משקין שבמפה מן הכסת ויחזרו ויטמאו את ידיו בתוך הסעודה כדפרישית במתני'

'''לעולם ספק משקין לידים טהור.''' כלומר דהואיל ואין כאן אלא חשש ספק שמא יהיה הכסת טמא ושמא יהיה משקה טופח במפה ויטמאו את הידים ואנן קי&quot;ל דספק ידים טהור כדתנן בפ&quot;ד דטהרות ובפ&quot;ב דידים דהידים ספקן ליטמא ולטמא וליטהר טהור וה&quot;ה כל ספקן אם נגעו בטומאה או לא אחר שנטל ידיו משום סתם ידים לא גזרו עליהן והא דנקט ספק משקין משום דאיירי הכא במשקין
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נט עמוד א (המשך)'''

{{שוליים|ח_כג}} '''אין נטילת ידים לחולין מטמאת משקים אף אם היו הידים טמאות מספק.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאר אבות הטומאה, פרק יד, הלכה יא &lt;קטע סוף=נט א/&gt; ==דף נט עמוד ב== &lt;קטע התחלה=נט ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאין ידים סרך טומאה לחולין מטמאות משקין מספק; כן פסק הרמב&quot;ם (הל' שאר אבות הטומאה פי&quot;ד ה&quot;יא).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;118&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
. דבר אחר: אין ידים לחולין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאפילו אם נאמר שספק טומאת ידים טמא, הרי גזרו על הידים להיות שני לטומאה, ושני מטמא רק תרומה, וכאן מדובר בחולין}} וכ[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי יש {{ירו&quot;מ-הדגשה|טומאת}} ידים לחולין {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי נטילת ידים לחולין זה רק משום סרך טומאה ולא יתכן שגם בספק יטמאו}} תיפתר או כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר או כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי צדוק|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בי רבי צדוק כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר דתני [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר {{ירו&quot;מ-הדגשה|פעמים ש}}הידים תחילה לחולין {{שוליים|ח_כד}}ושניות לתרומה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון שהכניס ידיו לבית המנוגע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|וכיוון שיש מקרה שבו הידים טמאות מהתורה גזרו כאן}} או כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי צדוק|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בי רבי צדוק דתנינן תמן: חולין שנעשו על גבי הקודש — הרי אילו כחולין. [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי צדוק|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בי רבי צדוק אומר: {{שוליים|ח_כה}}הרי אילו כתרומה, לטמא שנים ולפסול אחד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולשיטתם, כיוון שיש מציאות של טמאת ידים גם לחולין, מעיקר הדין צריך ליטול לחולין, ולכן גם בספק יהיה טמא}} תמן תנינן: הסך שמן טהור {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}נטמא, וירד וטבל — [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: אף על פי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהשמן}} מנטף — טהור {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהשמן בטל לגוף}} ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: {{שוליים|ח_כו}}טמא. ואם היה שמן טמא מתחילתו {{ירו&quot;מ-ביאור|קדם שסך}} [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם יש בו}} כדי סיכת אבר קטן — {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא עלתה לו ובילה ונישאר טמא}} ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הוא}} {{שוליים|ח_כז}}משקה טופח [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: משום [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הוא}} טופח ומטפיח. מחלפת שיטתהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל: תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי אדם שסך שמן טהור על גופו ונטמא וירד וטבל}} אמרין טמא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שהשמן לא בטל בגוף ולא הועילה לו טבילה}} והכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי מים שבמפה אינון}} אמרין טהור? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכיוון שהמים בלועים במפה לא חוששים שיטמאו המים מהכסת}} תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|השמן}} בעינו הוא והכא בלוע במפה הוא&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ד|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ד&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: מכבדין {{שוליים|ח_כח}}את הבית.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_ס_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף ס א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''דבר אחר: אין ידים לחולין''', אין בכלל טומאת ידיים לחולין - פה מדובר שאוכל חולין. כי אפילו אם נאמר ספק טומאת ידיים טמא, שמה גזרו עליהם? אמרנו שגזרו טומאת ידיים להיות שני, והרי שני זה רק בתרומה, ופה מדובר בחולין. בחולין לא שייך בכלל טומאה משני.

'''וכבית שמאי יש ידים לחולין''' - כלומר לכאורה קשה על בית שמאי, למה הם מוסרים? הרי בחולין זה רק משום סרך טומאה, שלא ייתכן שגם בספק הם טמאים, כי אמרנו שהכסת היא רק ספק טמאה.

אומרת הגמרא '''תיפתר או כרבי שמעון בן אלעזר או כרבי אלעזר בי רבי צדוק''', כי בשתיהם יש מציאות שיש שני שיהיה אסור בחולין. איך? '''דתני רבי שמעון בן אלעזר אומר: משום רבי מאיר הידים תחילה לחולין ושניות לתרומה''' - כלומר פעמים שהידיים זה לא תמיד שני, כי אנחנו יודעים ששני זה הגזירה שגזרו בשבעה עשר דברים שגזרו בית הלל ובית שמאי. אבל יש פעמים שזה לא קשור לגזירה הזאת, והידיים עצמן הם ראשון, ראשון לחולין ושני לטומאה. איזה מקרה? כגון אם הכניס את ידיו לבית המנוגע. יש בית שבו צרעת, אז אם אדם מכניס את ידיו - נכון שהוא עצמו לא נטמא, כי אנחנו יודעים שצריך לבוא דווקא עם ראשו ורובו, רק אז הוא נטמא. אבל אם רק הידיים, אז יש כן טומאה שהידיים טמאות והופכות להיות ראשון. אז כיוון שיש מציאות שידיים הם ראשון, לכן בית שמאי שסוברים כמותו גזרו.

או כרבי אלעזר בי רבי צדוק, '''דתנינן תמן: חולין שנעשו על גבי הקודש הרי אילו כחולין''' - זה דעת סתם חכמים, שבעצם חולין שנעשו על טהרת גבי הקודש זה כמו חולין גמורים. אבל '''רבי אלעזר בי רבי צדוק אומר: הרי אילו כתרומה, לטמא שנים ולפסול אחד'''. אז לשיטתם, כיוון שיש מציאות של טומאת ידיים גם לחולין, מעיקר הדין צריך טהרת ידיים לחולין, לכן גם בספק יטמא.

'''תמן תנינן: הסך שמן טהור נטמא, וירד וטבל''' - כלומר סך שמן טהור, ולאחר מכן נטמא וירד לטבול. '''בית שמאי אומרים: אף על פי מנטף טהור''', כיוון שהשמן בטל לגוף. '''ובית הלל אומרים: טמא''' - השמן נשאר טמא, כי השמן הוא חיצוני. עכשיו '''ואם היה שמן טמא מתחילתו, בית שמאי אומרים: כדי סיכת אבר קטן''' - הוא נשאר טמא, כי הטבילה לא מועילה לשמן. הדבר היחיד שנטהר חוץ מאדם וכלים זה מים - אין אוכלים ומשקים נטהרים בטבילה, הם ניטהרים בהשקה, אבל שמן לא ניטהר, אז נשאר טמא. '''ובית הלל אומרים: משקה טופח''' - רק אז אני אומר שהוא נשאר טמא, אבל אם לא, הוא נטהר.

'''רבי יהודה אומר: משום בית הלל טופח ומטפיח''', כלומר לא מדובר סתם תופח, אלא תופח ומטפיח - כשאני נוגע אני מרגיש את הלחות, וגם חלק מהלחות נדבקת עליי, ואם מישהו ייגע בי גם הוא ירגיש לחות.

אז אומרת הגמרא: '''מחלפת שיטתהון דבית הלל''' - לגבי אדם שסך שמן טהור על גופו ונטמא וירד וטבל, הם אומרים שהוא טמא. למה? כיוון שהשמן לא בטל בגוף והטבילה לא הועילה, כלומר השמן הוא חיצוני. וכאן לגבי מים שבמפה הם אומרים שכיוון שהמים בלועים במפה, אני לא חושש שהם יטמאו מהכסת. אז למה במים אתה אומר שהם בלועים מסתמא ואני לא חושש, ובשמן אתה אומר שהם לא נבלעו? '''תמן בעינו הוא והכא בלוע במפה הוא''' - שמה השמן הוא על הגוף, זה לא נבלע בתוך הגוף, זה על הגוף, אבל כאן המים באמת בלועים במפה, לכן אני לא חושש שהם יצאו החוצה ויקבלו טומאה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נט עמוד ב'''

{{שוליים|ח_כד}} '''ידיים שנטמאו בכניסה לבית המנוגע נחשבות שניות לתרומה מדין חכמים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאר אבות הטומאה, פרק ח, הלכה ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבנן שידיים אלו שניות לתרומה מגזרת חכמים, כדעת הרמב&quot;ם הפוסק כן (הלכות שאר אבות הטומאה פרק ח הלכה ח), ולא כרבי אלעזר בי רבי צדוק המקל בזה.

{{שוליים|ח_כה}} '''שמן שנטמא וטבל הגוף ואינו מנטף מהגוף - טהור, אף שהשמן שעל גופו מנטף.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאר אבות הטומאה, פרק יא, הלכה ט , רמב&quot;ם, הלכות שאר אבות הטומאה, פרק יב, הלכה טז. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל, שהלכה כמותם במחלוקותיהם עם בית שמאי, וכן נקבע ברמב&quot;ם.

{{שוליים|ח_כו}} '''שיעור צירוף שמן טמא לענין טומאת אוכלין ניתן לפי כדי סיכת אבר קטן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות טומאת אוכלין, פרק ב, הלכה כח. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל, כדרך שנפסק בכל מקום שבית הלל מקילים ובית שמאי מחמירים, וכן פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ח_כז}} '''משקה שנבלע במטפחת עד שהוא טופח על מנת להטפיח נחשב ככלי קיבול לעניין קבלת טומאה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות טומאת אוכלין, פרק ב, הלכה כח. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל לפי הסבר רבי יהודה: מים בלועים במטפחת שהם טופחים ומטפיחים דינם כמשקה בעין ומטמאים, בשונה משמן שנבלע בגוף שאינו כן, ואין בכך סתירה בשיטת בית הלל.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דבר אחר.''' היינו טעמייהו דב&quot;ה משום דאין ידים לחולין דלא גזרו על הידים בחולין אלא משום סרך תרומה אבל מן התורה אין לנטילת ידים עיקר כלל כיון דהכא דבחולין לא חיישינן בספקן

'''וכב&quot;ש יש ידים לחולין.''' בתמיה. וחסר כאן. וכך היא הגי' בפ&quot;ב דבכורים ובסוף פ&quot;ב דחגיגה אלא משום נטילת סרך. כלומר דמשני דגם לב&quot;ש אין ידים לחולין אלא משום דתקנו אף לחולין משום סרך תרומה מחמירין אף בחולין משום האי חששא דאמרן

'''הידים תחלה לחולין ושניות לתרומה.''' כלומר אם תחלות הן כגון שהכניס ידו לבית המנוגע וכר&quot;ע בריש פ&quot;ג דידים דס&quot;ל דהמכניס ידו לבית המנוגע דלא נטמא כולו כ&quot;א ידו וקסבר ר&quot;ע דכדין ראשון לטומאה להן

'''תמן תנינן.''' בפ&quot;ד דעדיות

'''ב&quot;ש אומרים כדי סיכת אבר קטן.''' טהור טפי מהכא טמא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דא' אין ידים לחולין · וכבית שמיי יש ידים לחולין · תיפתר או כר' שמעון בן אלעזר · או כר' אלעזר ביר' צדוק · כר' שמעון בן אלעזר דתני ר' שמעון בן אלעזר או' משום ר' מאיר הידים תחילה לחולין ושנייות לתרומה · או כר' אלעזר ביר' צדוק דתנן תמן חולין שנעשו על גבי הקודש הרי אילו כחולין · ר' אלעזר ביר' צדוק או' הרי אילו כתרומה לטמא שנים ולפסול אחד · תמן תנינן הסך שמן טהור נטמא וירד וטבל בית שמי אומ' אעפ' מנטף טהור · ובית הלל אומ' כדי סיכת אבר קטן · ובית הלל אומ' משקה טופח · ר' יהודה או' משום בית הלל טופח ומטפיח · מחלפה שיטתהון דבית הלל תמן אמרין טמא · והכא אמרי טהור · תמן בעין הוא · והכא בלוע במפה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תיפתר או כרשב&quot;א וכו'.''' לא שייך הכא אלא במס' בכורים הוא דשייכא וכן בחגיגה ואיידי דמסיים התם הכי אליבא דב&quot;ש גריס לה נמי הכא כדרך הש&quot;ס הזה. והתם פריך על הא דקתני בחגיגה נוטלין ידים לחולין ולמעשר ולתרומה מהא דתנן בריש פ&quot;ד דבכורים התרומה והבכורים טעונין רחיצת ידים מה שאין כן במעשר ומשני אלא משום נטילת סרך והדר פריך והתנינן תרומה. במתני' דחגיגה. וכי יש תרומה משום נטילת סרך. כלומר הא מדנקט לחולין ולמעשר בחד בבא עם התרומה ש&quot;מ דבחדא מחתא הוו וכמו דתרומה מגזרת י&quot;ח דבר הוא ה&quot;נ בחולין ומעשר ולא משום סרך דתרומה והדרא קושיא לדוכתה הא דקתני בבכורים משא&quot;כ במעשר. ומשני אלא בחולין שנעשו על גב הקודש. במתני' דחגיגה מיירי בחולין שנעשו על טהרת קודש ופריך שם וחולין שנעשו על גב הקודש לא כחולין הן. בתמיה. ועלה הוא דקא משני תיפתר או כרשב&quot;א או כר&quot;א בר' צדוק דלקמיה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ושניות לתרומה.''' כלומר לתרומה אף במקום שהן שניות בלבד פוסלות את התרומה ולהאי תנא מוקמינן מתני' דחגיגה בחולין גרידי וכגון שהן תחלות וטעונין נטילת ידים אף לחולין

'''או כר&quot;א בר' צדוק.''' כלומר או לעולם כדאמרי' מעיקרא דבחולין שנעשו על טהרות קדש מיירי התם וכר&quot;א בר' צדוק דתנינן תמן בסוף פ&quot;ב דטהרות דס&quot;ל דדין תרומה להן לטמא שנים ולפסול אחד והלכך בעו נטילת ידים כתרומה

'''ב&quot;ש אומרים אע&quot;פ.''' שהשמן מנטף מבשרו לאחר שטבל טהור דהרי השמן טהור היה. וב&quot;ה אומרים כדי סיכת אבר קטן גרסי' כמו ששנוי שם. כלומר אם לא נשאר מן השמן על בשרו אלא כדי סיכת אבר קטן טהור ויותר מכשיעור זה טמא בשביל השמן שנטמא כשנטמא הוא ונשאר על בשרו וטמאוהו מפני שהשמן לא נטהר במקוה שאין לך משקה שמקבל טהרה במקוה אלא המים בלבד ע&quot;י השקה

'''וב&quot;ה אומרים משקה טופח.''' אע&quot;פ שאין בו אלא כדי משקה טופח טמא

'''טופח ומטפיח.''' צריך שיהא טופח עד שיטפח עוד לכף אחרת שתיגע בכף שנגעה בזה הטופח קתני מיהת ב&quot;ה מחמירין במשקה טופח וא&quot;כ מחלפה שיטתייהו דתמן אמרין טמא והכא לא חששו במשקה טופח שיטמאו מחמת הכסת

'''ומשני תמן בעינו הוא.''' השמן על בשרו אבל הכא בלוע במפה הוא מחמת ניגוב הידים והלכך לא חיישינן הכא מידי

'''מתני' ב&quot;ש אומרים מכבדין את הבית.''' מקום שאכלו שם מכבדים אותו משיורי אוכלים שנתפררו עליו ואחר כך טלים לידים מים אחרונים דפעמים שהשמש עם הארץ ומניח הפרורים שיש בהם כזית ואם נוטלין לידים תחלה נמצא מפסידי' את האוכלי' שהמים אחרונים נתונים עליהם ונמאסים וב&quot;ה סברי אסור להשתמש בשמש עם הארץ ושמש ת&quot;ח אינו מניח פרורים שיש בהן כזית אלא מסיר אותם והפרורים שאין בהם כזית אין בכך כלום דמותר לאבדן ביד והלכה כב&quot;ש בזה דמותר להשתמש בשמש עם הארץ

'''גמ' מה טעמהון דב&quot;ש מפני אובדן אוכלין.''' כדפרישית במתני'
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נט עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ח_כח}} '''בסעודה משותפת, האם מכבדים הבית לפני נטילת ידים לברכת המזון או אחריה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ז, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפ סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=נט ב/&gt; ==דף ס עמוד א== &lt;קטע התחלה=ס א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל, שנוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית, כפי שפסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ס עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;119&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ואחר כך נוטלין לידים ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל &lt;/div&gt;אומרים: נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי? מפני אובדן אוכלין {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם יטלו ידים יש חשש שהאוכלין ירטבו}} ומה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל? אם השמש פיקח — הרי זה מעביר פרורין פחות מכזית {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין חשש של איבוד אוכלין לכן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ונוטלין}} נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ה|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ה&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: נר, מזון, בשמים, והבדלה; ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: נר, ובשמים, ומזון, והבדלה. [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: שברא מאור האש; ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: {{שוליים|ח_כט}}בורא מאורי האש.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודא: לא נחלקו [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל על המזון שהוא בתחילה, ועל הבדלה שהיא בסוף. ועל מה נחלקו? על המאור ועל הבשמים ש[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: בשמים ומאור ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: מאור ובשמים. רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] ורב יהודא[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: הלכה כדברי מי שאומר {{שוליים|ח_ל}}בשמים ואחר כך מאור. [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: {{שוליים|ח_לא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#|כוס בימינו ושמן ערב בשמאלו]] אומר: על הכוס ואחר כך אומר: על שמן ערב [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הללאומרים: שמן ערב בימינו וכוס בשמאלו ואומר: על שמן ערב {{שוליים|ח_לב}}וטחו בראש השמש. אם היה שמש תלמיד חכם — טחו בכותל, שאין שבחו של תלמיד חכם להיות יוצא מבושם. אבא בר בר חנא[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר בר חנא|°]] ורב חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] הוון יתבין אכלין, והוה רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] קאים ומשמש קומיהון. עלה וטעין תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|הביא את שניהם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|יין ושמן ערב}} בחדא ידיה אמר ליה: אבא בר בר חנא[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר בר חנא|°]] מה ידיך חוריתא קטעין? וכעס עילוי אבוי. אמר ליה: לא מיסתך דאת רביע והוא קאים משמש? {{ירו&quot;מ-ביאור|לא דייך שאתה שוכב והוא עומד ומשמש}}! ועוד, דהוא כהן, ואמר שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{שוליים|ח_לג}}המשתמש בכהונה מעל — {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}את מיקל ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מבזה אותו}}. גזירה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אני גוזר}} דהוא רבע ואת קאים ומשמש תחתוי. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#איסור להשתמש בכהן|מניין {{ירו&quot;מ-הוסר|המשתמש}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למשתמש}} בכהונה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא}} מעל]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} {{הפ|עזרא|ח|כח}} ואמרה להן אתם קודש לה' והכלים קודש — {{שוליים|ח_לד}}מה כלים, המשתמש בהן מעל, אף המשתמש בכהנים מעל. פיסקא: [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים שברא וכו'. {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם}} על דעתהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומר}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות# בורא מאורי האש או &quot;ברא&quot;, אש אינה מתחדשת| אשר ברא פרי הגפן]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}על דעתיהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל בורא פרי הגפן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא, יש הבדל:}} יין מתחדש בכל שנה ושנה, האש אינו מתחדש בכל שעה. האש והכלאים, אף על פי שלא נבראו מששת ימי בראשית, אבל עלו במחשבה מששת ימי בראשית. הכלאים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית לו כד|בראשית וישלח לו כד]]) ובני צבעון איה {{ירו&quot;מ-הוסר|ואנה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וענה}}, הוא ענה אשר מצא את היימים במדבר. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ערוד הוא עונש על יצירת הפרד, סימני פרד|מהו יימים]] רבי יהודה בן סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן סימון|°]] אומר: המיונס. {{ירו&quot;מ-ביאור|אנשים משונים בצורתם}} ורבנן אמרין: היימים — חציו סוס וחציו חמור.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_ס_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף ס ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''בית שמאי אומרים: נר, מזון, בשמים, והבדלה; ובית הלל אומרים: נר, ובשמים, ומזון, והבדלה.'''

אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות דף ס', מתחילים בפרק ח' הלכה ד במשנה. אומרת המשנה '''בית שמאי אומרים מכבדים את הבית ואחר כך נוטלים ידיים''', ו'''בית הלל אומרים נוטלים ידיים ואחר כך מכבדים את הבית'''. שואלת הגמרא '''מה טעמון דבית שמאי'''? עונה הגמרא '''מפני אובדן אוכלין''', כי הרי אם יש פירורים על הרצפה ובאים נוטלים ידיים, אז בעצם המים ישחיתו את הפירורים האלה. יש פה איבוד אוכלין. אז '''מה טעמון דבית הלל'''? הרי לכאורה נשמע הגיוני. עונה הגמרא '''אם השמש פיקח, הרי זה מעביר פרורין פחות מכזית''' ואין חוששים של איבוד אוכלין, לכן '''נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית'''. זאת אומרת, כיוון שהגמרא בבבלי מסבירה טיפה יותר, היא אומרת שבעצם לפי בית הלל אסור להשתמש בשמש שהוא עם הארץ. אז ממילא אם הוא תלמיד חכם, הוא ודאי יודע שצריכים לפנות את כל הפירורים שיש בהם כזית, ולכן ממילא אין חשש של איבוד אוכלין.

פרק ח' הלכה ה' במשנה. '''בית שמאי אומרים: נר, מזון, בשמים, והבדלה'''. כלומר, אם אדם אכל במוצ&quot;ש ביום שיש... בסעודה שלישית ויצא שבת ויש לו רק כוס אחת, אז הוא מברך על הנר, על המזון ואז בשמים והבדלה. '''ובית הלל אומרים: נר, ובשמים, ומזון, והבדלה'''. עוד הבדל, '''בית שמאי אומרים: שברא מאור האש''', ו'''בית הלל אומרים: בורא מאורי האש'''. יש כל מיני הסברים מה בדיוק המחלוקת. אחד מההסברים אומר שבית הלל סוברים שיש הרבה מאורות בתוך האש, כי אנחנו רואים את הצבעים, אז כל צבע זה סוג אחר של אש וממנו מברכים בורא מאורי האש. זה אחד מההסברים. אנחנו נראה מה הגמרא אומרת.

גמרא. '''תני: אמר רבי יהודא: לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על המזון שהוא בתחילה, ועל הבדלה שהיא בסוף.''' כלומר, בעצם מה שראינו זה שיטת רבי מאיר. כך רבי מאיר מסביר את המחלוקת בין בית הלל לבית שמאי, שבית שמאי אומרים נר, מזון, בשמים והבדלה, ובית הלל אומרים נר, בשמים, מזון והבדלה. כלומר, כולם מסכימים שהמזון וההבדלה בסוף, וכל המחלוקת על נר ובשמים ביניהם מה הסדר. אבל רבי יהודה אומר לא, לא זו המחלוקת. כולם מסכימים, בין בית הלל לבין בית שמאי, שהמזון הוא ראשון, ברכת המזון ראשונה וההבדלה היא בסוף, וכל המחלוקת היא לגבי המאור והבשמים, ש'''בית שמאי אומרים: בשמים ומאור ובית הלל אומרים: מאור ובשמים'''.

בא '''רבי אבא ורב יהודא בשם רב: הלכה כדברי מי שאומר בשמים ואחר כך מאור.''' כנראה להם הייתה גרסה הפוכה בדברים של בית הלל. כלומר, בית הלל אומרים בשמים ואחר כך מאור, ובית שמאי אומרים מאור ואחר כך בשמים.

עוד מחלוקת. '''בית שמאי אומרים: כוס בימינו ושמן ערב בשמאלו''', כלומר שהוא מבדיל. אז הוא מחזיק את הכוס ביד ימין ואת השמן או את הבשמים ביד שמאל, ואז הוא '''אומר: על הכוס ואחר כך אומר: על שמן ערב'''. '''ובית הלל אומרים: שמן ערב בימינו וכוס בשמאלו''', '''ואומר: על שמן ערב וטחו בראש השמש'''. הרי צריך לברך על ממשות. אז הוא שם את זה על ראש השמש ומברך על מה שיש על השמש. עכשיו, '''אם היה שמש תלמיד חכם — טחו בכותל, שאין שבחו של תלמיד חכם להיות יוצא מבושם'''. הגמרא שאמרת שזה דווקא במקום שהיו חשודים על משכב זכר ולכן אסור, כך שבימינו שזה מקובל שגם גברים מתבשמים אז אין כל כך איסור.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ס עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אם השמש פיקח וכו'.''' כלומר דס&quot;ל דאין להשתמש בעם הארץ אלא בפיקח והוא יודע שהוא מעביר פירורין פחות מכזית כלומר שמעביר הפירורין גדולים עד פחות מכזית שאינו מניח כ&quot;א הפחותין מזית ואין בכך כלום והלכך נוטלים לידים אף בתחלה ואח&quot;כ מכבדין את הבית

'''מתני' ב&quot;ש אומרי' נר ומזון.''' מי שאכל בשבת במנחה וחשכה לו ועדיין לא גמר סעודתו ואין לו יין אלא כשיעור אחד ב&quot;ש אומר' כך הוא יסדר נר ומזון וכו' ומסקינן בגמר' זו דברי ר&quot;מ אבל ר' יהודה אומר לא נחלקו ב&quot;ש וב&quot;ה על המזון שהוא בתחלה ועל הבדלה שהיא בסוף על מה נחלקו על המאור ועל הבשמים שב&quot;ש אומרים מאור ואח&quot;כ בשמים וב&quot;ה אומרים בשמים ואח&quot;כ מאור

'''בש&quot;א שברא מאור האש.''' שברא משמע שעבר ולא בורא דמשמע להבא וכן מאור ולא מאורי דחדא נהורא איכא בנורא

'''וב&quot;ה אומרים בורא.''' דנמי משמע לשעבר ומאורי האש לפי שהרבה גוונים יש בשלהבת אדומה ולבנה וירקרוקת

'''גמ' תני.''' בתוספתא פ&quot;ה א&quot;ר יהודה וכו' מפורש לעיל בהלכה א'

'''ב&quot;ש אומרי' כוס בימינו.''' ה&quot;ג בתוספתא שם הביאו לפניו שמן ויין ב&quot;ש אומרים כוס יין בשמאלו ושמן ערב בימינו מברך על השמן ואח&quot;כ מברך על היין וב&quot;ה אומרים אוחז היין בימינו ושמן בשמאלו מברך על היין ושותהו וחוזר ומברך על השמן

'''וטחו בראש השמש.''' מפני שגנאי הוא לת&quot;ח שיצא לשוק וידיו מבושמות

'''עלה וטעין תרויהון בחד ידיה.''' נכנס כשהוא טעון לשתיהם להיין והשמן בידו אחת וא&quot;ל אבא בר בר חנה מה זה האם ידך האחרת קטועה היא שלא לקחת זה בימינך וזה בשמאלך

'''האש והכלאים.''' תוספתא שם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;הל' בית שמי אומ' כול' · רב אמ' ר' יהודה לא נחלקו בית שמי ובית הלל על המזון שהוא בתחילה ועל הבדלה שהיא בסוף · ועל מה נחלקו על המאור ועל הבשמים שבית שמאי אומ' בשמים ומאור · ובית הלל אומ' מאור ובשמים · ר' בא ורב יהודה בשם רב הל' כדברי מי שאמ' בשמים ואחר כך מאור · בית שמי אומ' כוס בימין ושמן ערב בשמאלו או' על הכוס ואחר כך או' על שמן ערב · בית הלל אומ' שמן ערב בימין וכוס בשמאל · או' על שמן ערב · וטחו בראש השמש · אם היה שמש תלמיד חכם טחו בכותל שאין שבחו שלתלמיד חכם להיות יוצא מבושם · אבא בר בר חנה ורב חונא הוון יתבין אכלין והוה ר' זעירא קאים משמש קומיהון עלו וטעין תריהון בחדא ידיה · אמ' ליה אבא בר בר חנה מה ידיך חורייתא קטעין · וכעס עילוי אבוי · אמ' ליה לא מיסתך דאת רביע והוא קאים משמש ועוד דהוא כהן ודאמ' שמואל המשתמש בכהונה מעל · את מיקל ליה · גזירה ואת יתיב ומשמש תחתוי · מניין המשתמש בכהונה מעל ר' אחא בשם שמואל אמ' ואמרה להם אתה קודש ליי' והכלים קודש · מה כלים המשתמש בהן מעל את המשתמש בכהנים מעל · הל' על דעתהון דבית שמי אשר ברא פרי הגפן · יין מתחדש בכל שעה · האש אינו מתחדש בכל שעה · האש והכלאים אעפ' שלא נבראו מששת ימי בראשית · אבל עלו במחשבה מששת ימי בראשית · הכלאים ובני צבעון איה וענה הוא ענה אשר מצא את הימים במדבר · מהו יימים · ר' יהודה בן סימון זו המיונס · ורבנן אמרין היימים חציו סוס וחציו חמור&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''וכעס עלוי אביו.''' בר חנה אביו של אבא כעס עליו על שאמר לר' זעירא כן וא&quot;ל לא דייך שאתה יושב והוא עומד ומשמש לפניך ועוד שהוא כהן כדאמרי' בפרק דלעיל בהלכה ג' ר&quot;ז קם מקרי כהן במקום לוי וכו' ואסור להשתמש בכהן כדשמואל ועודך מבזה אתה לו

'''גזירה.''' גוזר אני שהוא ישב ואתה תעמוד ומשמש תחתיו: פיסקא ב&quot;ש אומרים שברא וכו' ופריך א&quot;כ על דעתיה דב&quot;ש יאמרו אשר ברא פרי הגפן וכו' דלדידהו ברא הוא דוקא לשעבר ומשני שאני יין שהוא מתחדש וכו' ושייך בו ג&quot;כ לשון בורא שהוא בורא תמיד אבל האש אינו מתחדש אלא כך היה בתחלת הבריאה כדלקמן

'''כלאים.''' הן הפרד שהוא מן הסוס ומן החמור

'''הכלאים.''' באיזה שעה נבראו וקאמר כתיב ובני צבעון וכו'

'''המיונס.''' מיני בני אדם המשונים בצורתן כך מצאתי במדרש דברי הימים. ובאיכה רבתי בפסוק הביא בכליותי וגו' ומכניסין את המיומס לתיאטרון שלהם וראשו מגולת וכו' והוא בן אדם שמשנין אותו בלבושו ובצורתו

'''חציו סוס וחציו חמור.''' והוא מצא אותו שזימן חמורה וכו' כדאמר לקמן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אבא בר בר חנא ורב חונא הוון יתבין אכלין''', ישבו לאכול, '''והוה רבי זעירא קאים ומשמש קומיהון'''. כלומר רבי זעירא שימש, הוא היה משרת שלהם. ככה היה מקובל שכל פעם אחד אחר משמש. '''עלה וטעין תרויהון בחדא ידיה''', כלומר הוא בא והביא להם את היין ואת השמן, הביא את שניהם ביד אחת. '''אמר ליה: אבא בר בר חנא, מה ידיך חוריתא קטעין?''' מה, היד שלך קטועה? למה אתה מביא את שתיהם ביד אחת? '''וכעס עילוי אבוי''', אבא שלו כעס עליו. '''אמר ליה: לא מיסתך דאת רביע והוא קאים משמש?!''' לא מספיק שאתה שוכב לך בכיף והוא משרת אותך, '''ועוד, דהוא כהן, ואמר שמואל: המשתמש בכהונה מעל''' — זה כמו מעילה, '''את מיקל ליה'''. ככה אתה מזלזל בו? '''גזירה דהוא רבע ואת קאים ומשמש תחתוי'''. עכשיו אני גוזר שהוא ישב ואתה תהיה זה שמשרת.

שואלת הגמרא, '''מניין בכהונה מעל'''? '''רב אחא בשם שמואל: ואמרה להן אתם קודש לה' והכלים קודש — מה כלים, המשתמש בהן מעל, אף המשתמש בכהנים מעל.''' הקשר בין זה שישבו בין הכוהנים לכלים - כמו שמשתמש בכלי המקדש מעל, אז גם מי שמשתמש בכהן מעל.

פיסקא. אמרנו במשנה '''בית שמאי אומרים שברא''' וכו'. שואלת הגמרא '''על דעתהון דבית שמאי אשר ברא פרי הגפן, על דעתיהון דבית הלל בורא פרי הגפן'''? כלומר, גם בזה הם חולקים ככה? עונה הגמרא, יש הבדל. '''יין מתחדש בכל שנה ושנה''' — כל שנה נוטעים את העצים, העץ גדל, כל שנה יש פירות חדשים וכולי. אבל '''האש אינו מתחדש בכל שעה''', אלא אש זה אש. כלומר, יש גם מציאות שהיא קבועה. גם אם נגיד שהוא מתחדש כי מדליקים אותו, אבל בעצם יש אפשרות שהאש לא תתחדש. כלומר, אין חובה שזה יהיה דבר חדש. בגפן חייב שזה יהיה חדש.

ואמרה הגמרא '''האש והכלאים, אף על פי שלא נבראו מששת ימי בראשית, אבל עלו במחשבה מששת ימי בראשית'''. '''הכלאים — ובני צבעון איה, הוא ענה אשר מצא את היימים במדבר.''' מהו ימים? '''רבי יהודה בן סימון אומר: המיונס''', אנשים שונים בצורתם, ככה מסבירים הפרשנים. '''ורבנן אמרין: היימים — חציו סוס וחציו חמור'''. יש לנו אפשרות שהאבא יהיה סוס והאימא אתון, כלומר חמור נקבה, ויש אפשרות הפוכה, שהאבא יהיה חמור והאימא תהיה סוסה. אז איך מבחינים ביניהם? '''ואילו הן הסימנין. אמר רבי יהודה: כל שאזניו קטנות — אמו סוס ואביו חמור; גדולות — אמו חמורה ואביו סוס.'''
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ס עמוד א'''

{{שוליים|ח_כט}} '''בהבדלה יש להקדים ברכת המאור לברכת הבשמים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל - מאור ואחר כך בשמים, כדברי רבי אבא ורב יהודא בשם רב, ותואם גם את הבבלי (פסחים קג.).

{{שוליים|ח_ל}} '''בהבדלה על היין מברכים על הבשמים לפני הברכה על האור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצו סעיף א , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל - מאור ואחר כך בשמים, כדרך שמצינו בכל מחלוקת בית שמאי ובית הלל שהלכה כבית הלל.

{{שוליים|ח_לא}} '''כאשר יש לפניו כוס לברכת המזון ושמן ערב לסיכה - כיצד יאחז וכיצד יברך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ז, הלכה יד , טור או&quot;ח סימן ריב, , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל, כדרכם בכל מקום שנחלקו עם בית שמאי.

{{שוליים|ח_לב}} '''כשמושחים שמן בראש המשמש, אם השמש תלמיד חכם — מושחים בכותל ולא בראשו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ז, הלכה יד , טור או&quot;ח סימן ריב, , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין שבחו של תלמיד חכם לצאת מבושם, ולכן טחין בכותל.

{{שוליים|ח_לד}} '''האם המשתמש בכהנים (בגופם, לעבודתו) חייב במעילה כדין מועל בכלי הקדש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מעילה, פרק ו, הלכה א &lt;קטע סוף=ס א/&gt; ==דף ס עמוד ב== &lt;קטע התחלה=ס ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלימוד הירושלמי &quot;מה כלים המשתמש בהן מעל אף המשתמש בכהנים מעל&quot; - הרמב&quot;ם פסק כך בהלכות מעילה פרק ו הלכה א.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ס עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;120&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ואילו הן הסימנין {{ירו&quot;מ-הדגשה|להבחיו בניהם}}. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{שוליים|ח_לה}}כל שאזניו קטנות — אמו סוס ואביו חמור; גדולות — אמו חמורה ואביו סוס. רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} מפקד לאילין דנשיאה: אין בעיתון מיזבון מוליון {{ירו&quot;מ-ביאור|אם תרצו לקנות פרדות}} — תהון זבנין אילין דאודניהון דקיקין, שאמו סוסה ואביו חמור {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יהיה כלאים ואסורים למשוך עם אלו שכבר יש לכם}} מה עשה צבעון וענה? זימן חמורה והעלה עליה סוס זכר, ויצא מהן פרדה. אמר הקדוש ברוך הוא להם: אתם הבאתם לעולם דבר שהוא מזיקן, אף אני מביא על אותו האיש דבר שהוא מזיקו. מה עשה הקדוש ברוך הוא? זימן {{ירו&quot;מ-הוסר|הכינה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חכינה}} והעלה עליה חרדון, ויצא ממנה חברבר. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חברבר וכלב שוטה הורגים בוודאי|מימיו לא יאמר לך אדם שעקצו חברבר וחיה]] נשכו כלב שוטה — וחיה; שבעטתו פרדה — וחיה, ובלבד פרדה לבנה. האש {{ירו&quot;מ-הדגשה|דרש}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] בשם רבי בזירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי בזירה|°]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האש שהדליק אדם הראשון|שלשים ושש שעות שימשה אותה האורה]] שנבראת ביום הראשון: שתים עשרה בערב שבת, ושתים עשרה בליל שבת, ושתים עשרה בשבת, והיה אדם הראשון מביט בו מסוף העולם ועד סופו, כיון שלא פסקה האור{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}, התחיל כל העולם כולו משורר, שנאמר ([[איוב לז ג]]) תחת כל השמים ישרהו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואורו כנפות הארץ שרו}} למי שאורו על כנפות הארץ. כיון שיצאת שבת, התחיל מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}שמש החושך ובא {{ירו&quot;מ-הוסר|ונתירא}} נתירא אדם ואמר: אלו הוא שכתב בו: ([[בראשית ג טו|בראשית בראשית ג טו]]) הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב {{ירו&quot;מ-ביאור|הנחש}} — שמא בא לנשכני {{ירו&quot;מ-ביאור|בחושך כשאיני יכול לראותו}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|ואמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זהו שאמר}} ([[תהילים קלט יא]]) אך חשך ישופני. אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: באותו שעה זימן {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}} הקדוש ברוך הוא שני רעפין, והקישן זה לזה ויצא מהן האור. הדא הוא דכתיב ([[תהילים קלט יא]]) ולילה אור בעדני. ובירך עליה: בורא מאורי האש. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}לפיכך מברכין על האש {{שוליים|ח_לו}}במוצאי שבתות, שהיא תחילת ברייתה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אף {{שוליים|ח_לז}}במוצאי יום הכיפורים מברך עליה, שכבר שבת האור כל אותו היום.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ו|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ו&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ח_לח}}אין מברכין על הנר ועל הבשמים של גוים, ועל הנר ועל הבשמים של מתים, ועל הנר ועל הבשמים שלפני עבודה זרה. ואין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תנא רבי יעקב[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אידי}} קומי רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: מברכין על הבשמים של גוים. {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו}} מה פליג {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא מה שנאסר זה מפני שסתם מסיבת גוי לעבודה זרה אך כאן}} קיומונה במעשיו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מוכיחים שאינם לעבודה זרה כגון שהניחם}} לפני חנותו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לריח טוב}}. {{שוליים|ח_לט}}עששית אף על פי שלא כבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודלקה בשבת}} — מברכין עליה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שלא נעשה בה איסור}} נר בתוך חיקו או {{שוליים|ח_מ}}בתוך פנס או בתוך אספקלריא — רואה את השלהבת ואינו משתמש לאורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון שהיתה רחוקה}}, משתמש לאורה ואינו רואה את השלהבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון שהייתה בקרן זוית}} — לעולם אין מברכין עליה עד שיהיה רואה את השלהבת ומשתמש לאורה. חמשה דברים נאמרו בגחלת וחמשה בשלהבת: {{שוליים|ח_מא}}גחלת של הקדש — מועלין&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף סא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי מנא מפקד לאילין דנשיאה: אין בעיתון מיזבון מוליון — תהון זבנין אילין דאודניהון דקיקין''', תקנו את אלה שאוזניהם קטנות, '''שאמו סוסה ואביו חמור'''. למה? כיוון שכבר יש לכם כמה כאלה שלא יהיו כלאיים, יעשו לכם להמשיך עם אלו שכבר יש לכם.

ממשיכה הגמרא. '''מה עשה צבעון וענה? זימן חמורה והעלה עליה סוס זכר, ויצא מהן פרדה.''' זה בעצם כך הוא עשה את הפרדה. '''אמר הקדוש ברוך הוא להם: אתם הבאתם לעולם דבר שהוא מזיקן''' — כי הפרד, אדם שחטף מכה מפרד, פרדה לבנה, אז בעצם זה לא מבריא. '''אף אני מביא על אותו האיש דבר שהוא מזיקו. מה עשה הקדוש ברוך הוא? זימן והעלה עליה חרדון, ויצא ממנה חברבר.''' הוא לקח נחש וחרדון, יצא ממנו חברבר. '''מימיו לא יאמר לך אדם שעקצו חברבר וחיה, נשכו כלב שוטה — וחיה'''. זה קצת קשה עם הסיפור של רבי חנינא בן דוסא, שנחש נשך אותו והוא חי כמובן, אבל בכל אופן לא מדובר פה על נס. '''שבעטתו פרדה — וחיה, ובלבד פרדה לבנה'''. כלומר, לא כל פרדה שבועטת - המוכה לא מתרפאת, אלא בפרדה לבנה.

האש. '''רבי לוי בשם רבי בזירה: שלשים ושש שעות שימשה אותה האורה שנבראת ביום הראשון: שתים עשרה בערב שבת, ושתים עשרה בליל שבת, ושתים עשרה בשבת''', והאדם הראשון מביט בה מסוף העולם ועד סופו. '''כיון שלא פסקה האור, התחיל כל העולם כולו משורר, שנאמר: תחת כל השמים ישרהו... למי שאורו על כנפות הארץ'''. '''כיון שיצאת שבת, התחיל מ שמש החושך ובא'''. פתאום התחיל להיות חושך, כי הרי בעצם נברא בראש השנה, אז הזמנים - היום התקצר. '''נתירא אדם ואמר: אלו הוא שכתב בו: הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב — שמא בא לנשכני'''. כלומר, אולי עכשיו בגלל שיש חושך, אז עכשיו זה ההזדמנות של הנחש להכיש אותי, כי אני לא רואה כלום. הוא נורא פחד. זהו שאמר '''אך חשך ישופני'''.

'''אמר רבי לוי: באותו שעה זימן הקדוש ברוך הוא שני רעפין, והקישן זה לזה ויצא מהן האור. הדא הוא דכתיב: ולילה אור בעדני. ובירך עליה: בורא מאורי האש.''' '''שמואל: לפיכך מברכין על האש במוצאי שבתות, שהיא תחילת ברייתה.''' יש פה משהו מאוד מעניין. אפשר לראות אצל הגויים, בכל האגדות שלהם, שהאדם היה צריך לגנוב את האש מהאלים, כי כאילו העולם נברא מושלם והאלים פחדו שאדם יקלקל את העולם, לכן הם מנעו מהאדם להתקדם. השאירו אותו פרימיטיבי, ללא אש, ללא שום אפשרות לגעת ולשנות בעולם. והאדם גנב את האש מהאלים, ככה הם מאמינים בשטויות שלהם, באגדות שלהם. אבל בעם ישראל אנחנו מאמינים שהקדוש ברוך הוא ברא עולם משתלם, עולם שחסר תיקון כדי שהאדם יהיה שותף. כי אם העולם היה מושלם, אז בעצם כל פעולה שאדם עושה זה בעצם הרס, זה קלקול, ולכן בעצם זה יוצר איזה מתח בין הבורא לאדם. אבל הקדוש ברוך הוא ברא עולם שיש בו תמיד מקום לתיקון, ובעצם לאדם יש מקום לפעול בעולם, יש לו מקום לתקן. ולא רק זה, הקדוש ברוך הוא גם לימד אותו איך לתקן. הקדוש ברוך הוא נתן לו תורה כדי ללמד אותו איך לתקן את העולם הרוחני, והקדוש ברוך הוא נתן לו את האש, לימד אותו איך לייצר אש כדי שבזה הוא יוכל לתקן גם את העולם הגשמי.

בכל אופן, '''רב הונא בשם רבי אבהו בשם רבי יוחנן: אף במוצאי יום הכיפורים מברך עליה, שכבר שבת האור כל אותו היום.''' כלומר, גם ביום הכיפורים שבו לא היה שימוש באור, אנחנו נוהגים להלכה לברך ביום כיפור רק על אש שבאמת שבתה. שלא מדליקים אש חדשה, אלא אש שהייתה דלוקה ולא השתמשו בה מלכתחילה באיסור. זה הנוהג היום.

פרק ח', הלכה ו', מתני'. '''אין מברכין על הנר ועל הבשמים של גוים, ועל הנר ועל הבשמים של מתים, ועל הנר ועל הבשמים שלפני עבודה זרה. ואין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ס עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ואלו הן הסימנין.''' להכיר אם אמו חמורה ואביו סוס או בהפך

'''אין בעיתון מזבנון מוליון.''' כשאתם רוצים ליקח הפרדות תראו אותן שאזניהן קטנות שהן כולן מאם סוסיא ומפני הכלאים אמר להם כן

'''זימן חכינה.''' נחש

'''חרדון.''' הוא מין הצב

'''חברבר.''' מין נחש צפעוני והוא הערוד

'''שבעטתו פרדה.''' בו וחיתה המכה

'''לבנה.''' דחיוורן ריש כרעה

'''תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ.''' פסוק הוא באיוב במענה אליהו ודריש שוררו למי שאורו על כנפות הארץ

'''שכבר שבת האור כל אותו היום.''' והויא כתחלת ברייתא

'''מתני' אין מברכין לא על הנר ולא על הבשמים של גוים.''' נר משום דלא שבת שהעכו&quot;ם עשה מלאכה לאורו וקי&quot;ל אור שלא שבת אין מברכין עליו הואיל ונעבד בו עבירה

'''ולא על הבשמיס.''' בבשמים שהם במסיבה של עכו&quot;ם שהם מסובין בה לסעודה מיירי והא דתנן בסיפא ולא על הנר ולא על הבשמים שלפני ע&quot;ז מה טעם קאמר מה טעם אין מברכין על של עכו&quot;ם לפי שסתם מסיבת עכו&quot;ם לע&quot;ז ואין מברכין על הבשמים שלפני ע&quot;ז&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;גדולות ואילו הן הסימנין אמ' ר' יהודה כל שאזניו קטנות אמו סוס ואביו חמור · גדולות אמו חמורה ואביו סוס · ר' מנא מפקד לאילין דפשיחה אין בעיתון מיזבון מוליון תבון זבנן אילין דאודניהון דקיקין שאמו סוסה ואביו חמור · מה עשה צבעון וענה זימן חמורה והעלה עליה סוס זכר ויצא מהן פרדה · אמ' הקב'ה להם אתם הביאתם לעולם דבר שהוא מזיקו אף אני מביא על אותו האיש דבר שהוא מזיקו · מה עשה הקב'ה זימן חכינא והעלה עליה חרדון ויצא ממנה חברבר · מימיין לא יאמר לך אדם שעקצו חברבר וחיה · שכן כלב שוטה וחיה שבעטתו פרה וחיה · ובלבד פרדה לבנה · האש ר' לוי בשם ר' בזירה שלשים ושש שעות שימשה האורה משמשת ראשונה שתים עשרה בערב שבת · ושתים עשרה בלילי שבת · ושתים עשרה בשבת · והיה אדם הראשון מביט בו מסוף העולם ועד סופו כיון שלא פסקה האורה התחיל כל העולם כולו משורר שנ' תחת כל השמים ישרהו למי שאורו על כנפות הארץ · כיון שיצת שבת התחיל ממשמש החושך ובא ונתיירא אדם ואמ' אילו הוא שכת' בו הוא ישופך ראש ואמ' אך חושך ישופיני · אמ' לו באותה השעה זימן לו הקב&quot;ה שני רעפין והקישן זה לזה ויצא מהן האור הדא הוא דכת' ולילה אור בעדיני · ולילה ובירך עליה בורא מאורי האש · שמואל אמ' לפיכך מברכין על האש במוצאי שבתות שהיא תחילת ברייתה · רב הונא בשם ר' אבהו בשם ר' יוחנן את במוצאי יום הכיפורים מברך עליה שכבר שבת האור כל אותו היום · תנא ר' יעקב קומי ר' ירמיה מברכין על הבשמים שלגוים מהו פליג קיומונה במעשיו לפני חמתו עששית אע&quot;פ כבת מברכין עליה · עד בתוך חיקו או בתוך פס או בתוך ספקלריא רואה את השלהבת ואינו משתמש לאורה משתמש לאורה ואינו רואה את השלהבת לעולם אין מברכין עליה עד שיהא רואה את השלהבת ומשתמש לאורה · חמשה דברים נאמרו בגחלת וחמשה בשלהבת · גחלת שלהקדש מועלין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

גמרא: '''תנא רבי יעקב קומי רבי ירמיה: מברכין על הבשמים של גוים.''' שואלת הגמרא: מה, פליג? הרי לפני דקה אמרנו במשנה שלא מברכים על הבשמים של גוים. עונה הגמרא: מה שנאסר זה מפני שסתם משתה של גוי הוא לעבודה זרה, אז לכן אני אוסר את כל הבשמים של הגוי. אבל כאן, כי אמרו במקום מוכיחים שאינם לעבודה זרה - פה יש לנו וודאות שהבשמים האלה לא שימשו אותו לעבודה זרה, '''כגון שהיה נראה קיומונה במעשיו לפני חנותו''', הוא שם את זה בחנות כדי שיהיה ריח טוב, אז ברור לנו שלא לעבודה זרה.

'''עששית אף על פי שלא כבת — מברכין עליה.''' כלומר, אם היא דלקה כל השבת, אבל ברגע מוצאי שבת מברכים עליה, כי מה שאסור זה לברך על אש שנעשה בה איסור. אין לנו בעיה שהיא דלקה. לכן אם היא דלקה, אין שום בעיה לברך עליה במוצאי שבת.

'''נר בתוך חיקו או בתוך פנס או בתוך אספקלריא — רואה את השלהבת ואינו משתמש לאורה''', כגון שהייתה רחוקה, '''משתמש לאורה ואינו רואה את השלהבת''', כגון שאתה בקרן זווית, כלומר שהאור כן קיים, אבל הוא לא רואה את מקור האש, '''לעולם אין מברכין עליה עד שיהיה רואה את השלהבת ומשתמש לאורה'''.

'''חמשה דברים נאמרו בגחלת וחמשה בשלהבת: גחלת של הקדש — מועלין''' בה, והשלהבת לא נהנין ולא מועלין. גחלת של עבודה זרה אסורה ושלהבת מותרת. המודר הנאה מחברו אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו. המוציא את הגחלת לרבים חייב, ובשלהבת פטור. מברכים על השלהבת ואין מברכים על הגחלת.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ס עמוד ב'''

{{שוליים|ח_לה}} '''איסור הרבעת בהמה שאמה סוסה ואביה חמור עם בהמה שאמה חמורה ואביה סוס משום כלאים, וסימן ההיכר – אזני הפרדה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלאים, פרק ט, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצז סעיף ט סמ&quot;ג לאוין רפא. ''הכרעה:'' נפסק כרבי מנא שיש להבחין בין הפרדות לפי גודל אוזניהן, שהקטנות אמן סוסה ואביהן חמור והגדולות אמן חמורה ואביהן סוס, ואין למשכן זו עם זו משום כלאים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ח_לו}} '''אין לומר &quot;בורא מאורי האש&quot; בהבדלה במוצאי יום הכיפורים אלא רק במוצאי שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרכד סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שברכת האור נתקנה על אור שנברא במוצאי שבת דווקא, ולא במוצאי יום הכיפורים שאין בו חידוש בריאת אור.

{{שוליים|ח_לז}} '''האם מברכים ברכת האור (בורא מאורי האש) במוצאי יום הכיפורים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרכד סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' מברכים על האור במוצאי יום הכיפורים, שכיוון שנח האור כל היום נחשב כאילו נברא מחדש במוצאי היום, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן תרכד סעיף ד.

{{שוליים|ח_לח}} '''אין מברכים על נר ובשמים של גויים, של מתים ושל עבודה זרה, ואין מברכים על הנר עד שנהנים לאורו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ט, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף יב , סמ&quot;ג עשין כז, סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק שאין מברכים על נר ובשמים שלפני עבודה זרה ושל מתים, אך על בשמים של גויים מברכים כשמעשיהם מוכיחים שאינם לעבודה זרה (כגון שהניחם לפני חנותו), כדעת רבי יעקב בר אידי בשם רבי ירמיה.

{{שוליים|ח_מא}} '''גחלת של הקדש הנאה ומעילה, ושלהבת הבוקעת ממנה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מעילה, פרק ב, הלכה יג &lt;קטע סוף=ס ב/&gt; ==דף סא עמוד א== &lt;קטע התחלה=סא א/&gt;. ''הכרעה:'' גחלת - מועלין בה כדין תשמישי הקדש; שלהבת - לא נהנין ולא מועלין, כדעת הירושלמי, וכן פסק הרמב&quot;ם בהלכות מעילה פ&quot;ב הי&quot;ג..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;121&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
בה, והשלהבת — לא נהנין ולא מועלין. {{שוליים|ח_מב}} &lt;/div&gt;גחלת של עבודה זרה אסורה, ושלהבת מותרת. {{שוליים|ח_מג}}המודר הנאה מחבירו — אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו. {{שוליים|ח_מד}}המוציא את הגחלת לרשות הרבים — חייב, והשלהבת — פטור. מברכין על השלהבת ואין מברכין על הגחלת. רבי חייא בר אשי[[ביאור:עץ מסורת#רב חייא בר אשי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: אם היו {{שוליים|ח_מה}}גחלים לוחשות — מברכין. רבי יוחנן דקרציון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן דקרציון|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי נחום בר סימאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחום בר סימאי|°]]: בלבד הנקטפת. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם יניח קיסם מעל הגחל האש תקפוץ וידלק}} תני {{שוליים|ח_מו}}גוי שהדליק מישראל, וישראל שהדליק מגוי — {{ירו&quot;מ-הדגשה|מברך עליו}}. ניחא גוי שהדליק מישראל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהאש של ישראל שבתה. אבל ישראל מגוי אמאי? הרי האש לא שבתה. אלא כנראה בדלל שמברכים על התוספת}} מעתה אפילו {{שוליים|ח_מז}}גוי מגוי? אשכח תני: גוי מגוי — אין מברכין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|גזרה משום גוי ראשון ועמוד ראשון אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מבוי שכולו גוים וישראל אחד דר בתוכו, ויצא משם {{ירו&quot;מ-הוסר|האור}} אור — מברכין עליה בשביל אותו ישראל ששם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אין מברכין לא על הבשמים של לילי שבת בטבריא, ולא על {{ירו&quot;מ-הוסר|הבשמים של מוצאי שבת בציפורין ולא על }}הנר, ולא על הבשמים של אור ערב שבת {{ירו&quot;מ-ביאור|חמישי בלילה}} בציפורין {{שוליים|ח_מח}}— שאינן עשויין אלא לדבר אחר. {{ירו&quot;מ-ביאור|לגמר את הכלים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} {{שוליים|ח_מט}}ולא על הנר והבשמים של מתים רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוסי בי רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]]: הדא דאת אמר — {{שוליים|ח_נ}}בנתונים למעלה ממיטתו של מת; אבל אם {{ירו&quot;מ-הוסר|היה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היו}} נתונים לפני מטתו של מת — מברכין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אני אומר: לכבוד החיים הן עשוין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} ולא על הנר ולא על הבשמים של עבודה זרה. ולא היא — של גוים היא של עבודה זרה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אז למה הכפילות?}} תיפתר בעבודה זרה של ישראל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. דרש רבי זעירא בריה דרבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא בריה דרבי אבהו|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדכתיב}} ([[בראשית א ד|בראשית בראשית א ד]]) וירא אלהים את האור כי טוב, ואחר כך ויבדל אלהים בין האור ובין החשך. אמר רבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ברכיה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: כך דרשו שני גדולי עולם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ורבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: ויבדל אלהים — אבדלה ודאי {{ירו&quot;מ-ביאור|ממש}}. רבי יהודה בי רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בי רבי סימון|°]] אמר: הבדילו {{ירו&quot;מ-ביאור|הפרישו}} לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לשימושו}} ורבנן אמרין: הבדילו לצדיקים לעתיד לבוא. משלו משל, למה הדבר דומה? למלך שהיו לו שני איסטרטיגין {{ירו&quot;מ-ביאור|ממונים}} זה אומר: אני משמש ביום, וזה אומר: אני משמש ביום. קרא לראשון ואמר לו: פלוני, היום יהא תחומך. קרא לשני ואמר לו: פלוני, הלילה יהא תחומך. הדא הוא דכתיב ([[בראשית א ה|בראשית בראשית א ה]]) ויקרא אלהים לאור יום וגו'. לאור אמר לו: היום יהא תחומך. {{ירו&quot;מ-הוסר|ולחשך}} לחשך אמר לו: הלילה יהא תחומך. אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הוא שאמר הקדוש ברוך הוא לאיוב ([[איוב לח יב]]) המימיך צוית בוקר, ידעת השחר מקומו — {{ירו&quot;מ-הדגשה|כלום}} ידעת אי זה מקומו של אור ששת ימי בראשית, איכן נגנז? אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: אנא אמרית טעמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדברי רבי יוחנן וריש לקיש, שאמרו שהקדוש ברוך הוא הבדיל בין האור ובין החושך ממש, ונתן לכל אחד תחומו מדכתיב}} ([[ישעיהו מה ז]]) יוצר אור ובורא חושך עושה שלום — משיצא{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}, עושה שלום ביניהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: יאותו, ושמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: יעותו. מאן דאמר יאותו — {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית לד טו|בראשית וישלח לד טו]]) אך בזאת נאותה לכם. מאן דאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|יעותו דכתיב}} ([[ישעיהו נ ד]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדעת לעות את יעף דבר. תמן תנינן: כיצד מעברין את הערים? רב אמר: מאברין, ושמואל אמר: מעברין }}מאן דאמר מאברין — מוסיפין לה אבר, מאן דאמר מעברין — כאשה עוברה. תמן תנינן: לפני אידיהן של גוים. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: עידיהן, ושמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אידיהן. מאן דאמר אידיהן — {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים לב לה|דברים האזינו לב לה]]) כי קרוב יום אידם. ומאן דאמר עידיהן — {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ישעיהו מד ט]]) ועידיהם המה בל יראו {{ירו&quot;מ-הוסר|ובעל}} ובל ידעו למען יבשו. מאן מקיים שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} טעמא דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]? ועידיהם המה — שהן עתידין {{ירו&quot;מ-הדגשה|להעיד ו}}לבוש את עובדיהן ליום הדין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} אין&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף סא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''גחלת של הקדש מועלין בה''', והשלהבת — לא נהנין ולא מועלין. '''גחלת של עבודה זרה אסורה, ושלהבת מותרת. המודר הנאה מחברו אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו. המוציא את הגחלת לרשות הרבים חייב, והשלהבת פטור. מברכין על השלהבת ואין מברכין על הגחלת'''.

רבי חייא בר אשי אמר בשם רב '''אם היו גחלים לוחשות מברכין'''. כלומר אם הגחלים היו אדומות כאלה שאם אנחנו נקרב אליהם חתיכת נייר זה יבער, אז כן מברכים.

רבי יוחנן דקרציון אמר בשם רבי נחום בר סימאי '''בלבד הנקטפת'''. כמו שאמרנו שדווקא אם אני אניח קיסם אז זה יידלק.

תני '''גוי שהדליק מישראל, וישראל שהדליק מגוי''' — יש לנו ברייתא שגוי שהדליק מישראל וישראל שהדליק מגוי מברכים עליו. כלומר אין בעיה לברך, כי כל האיסור זה על נר של גוי, כי אני חושש שמא הוא השתמש בזה בשבת, אבל אם הדליקו ממנו אז מותר. אנחנו יודעים שהגמרא אומרת שלמרות שבעצם אפשר לברך על התוספת, כיוון שאני גוזר שמא הוא יברך בדיוק ברגע של מוצאי שבת ואז יצא שהוא מברך על הנר שדלק באיסור אצל הגוי.

אומרת הגמרא '''ניחא גוי שהדליק מישראל''' — זה ברור למה מותר, כי האש של ישראל היא השבתה, אבל אם ישראל הדליק מגוי אז איך הוא יכול לברך? אלא כנראה ודאי שאני מברך על התוספת, אני לא מברך על הבסיס. אם זה ככה, אז '''מעתה אפילו גוי מגוי'''? למה אתה אוסר אם גוי הדליק מגוי? למה אתה מתיר רק אם יהודי הדליק מגוי?

'''אשכח תני: גוי מגוי — אין מברכין'''. מה הסיבה באמת? כמו שאמרנו שבבבלי מופיע שזה גזירה משום גוי ראשון ועימוד ראשון, כי באמת גוי, אפילו אותו גוי לא צריך גוי אחר. אם גוי אחד מדליק נר, הדליק את זה בשבת, הנר עבר איסור, אבל בעצם כל רגע ורגע מתחדש האש, וכשאני מברך אני בעצם מברך על התוספת. אבל גזרו חכמים שמא יברך בדיוק ברגע עצם השבת, ואז בעצם הוא מברך על האש שהייתה באיסור. וחכמים כשהם גזרו אז הם גם גזרו בכל גוי, גם אם זה גוי שני. כלומר, גם אם גוי הדליק מהגוי הזה, הם גזרו משום גוי ראשון ועימוד ראשון.

אמר '''רבי אבהו בשם רבי יוחנן: מבוי שכולו גוים וישראל אחד דר בתוכו, ויצא משם אור''' — כלומר, רואים שיש אור שם, '''מברכין עליה בשביל אותו ישראל''' ששם.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא על הנר של מתים.''' דלאו לאורה הוא אלא לכבוד בעלמא ולא על בשמים של מתים דלעבורי ריחא עבידה

'''שלפני ע&quot;ז.''' לפי שאסורין בהנאה

'''עד שיאותו לאורו.''' שיהנו מאורו ולא שיהנו ממש אלא שיהא קרוב לו כל כך שיכול ליהנות אם ירצה

'''גמ' מהו פליג.''' אם האי ברייתא דר' ירמי' פליג על מתני'

'''קיימונה.''' תרגמה במעשיו לפני חנותו. שהעכו&quot;ם עשה לעצמו לפני חנותו דלא אמרו אין מברכין אלא דוקא במסיבה שלהם כדפרישית במתני'

'''עששית.''' שהיתה דולקת מע&quot;ש אע&quot;פ שלא כבתה כל יום השבת מברכין עלי' שלא נעבדה בה עבירה שלא הודלקה בשבת בתוספתא פ&quot;ה

'''ואינו משתמש.''' שאינו יכול להשתמש לאורה שרחוקה היא

'''משתמש לאורה.''' דרך הפנס או כיוצא בו דקיימא בקרן זוית ואינו רואה את השלהבת

'''גחלת של הקדש מועלין בו.''' דאית בה ממשא כדתנן בפ' משילין וגריס נמי התם להא

'''ובלבד הנקטפת.''' דהאש מגחלים לוחשות נקטפת מעט למעלה ושיעורו אם מכניס הקיסם ביניהן דולק הוא מאליו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;בה · והשלהבת לא נהנין ולא מועלין · גחלת שלע&quot;ז אסורה · והשלהבת מותרת · המודר הנאה מחבירו אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו · המוציא את הגחלת לרשות הרבים חייב אין מברכין על הגחלת · ר' חייא בר אשי בשם רב אם היו הגחלים לוחשות מברכין · ר' יוחנן דקיסרין בשם ר' נחום בר סימאי בלבד הנקטפת · תני גוי שהדליק מיש' ויש' שהדליק מגוי מעתה אפי' גוי מגוי · אשכח תני גוי מגוי מברכין · ר' אבהו בשם ר' יוחנן מפני שכולו גוים ויש' אחד דר בתוכו ויצא משם האור מברכין עליה בשביל אותו יש' ששם · ר' אבהו בשם ר' יוחנן אין מברכין לא על הבשמים שללילי שבת בטויבריא ולא על הבשמים שלמוצאי שבתות בציפורין ולא על הנר ולא על הבשמים של אור ערב שבת בציפורין שאינן עשויין אלא לדבר אחר · ולא על הנר והבשמים שלמתים · ר' חזקיה ור' יעקב בר אחא בשם ר' יוסי ביר חנינא הדא דאת אמר בנתונים למעלה ממיטתו שלמת · אבל אם היו נתונין לפני מיטתו שלמת מברכין · אכן זו לכבוד החיים הן עשויין · ולא על הנר ולא על הבשמים שלע&quot;ז · ולא היא שלגוים היא שלע&quot;ז · תיפתר בפני שלע&quot;ז · אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו · דרש ר' זעירא בריה דר' אבהו וירא אלהים את האור כי טוב ואחר כך ויבדל אלהים בין האור ובין החושך · אמ&quot;ר ברכיה כך דרשו שני גדולי עולם ר' יוחנן ור' שמעון בן לקיש ויבדל אלהים אבדלה ודאי · ר' יהודה ביר' סימון אמ' הבדילו לו · ורבנין אמרין הבדילו לצדיקים לעתיד לבוא · משלו משל למה הדבר דומה למלך שהיו לו שני איסטרטיגין זה או' אני משמש ביום קרא ראשון ואמ' לו של היום יהא תחומך · קרא לשיני ואמ' לו של הלילה יהא תחומך · הדא הוא דכת' ויקרא אלהים לאור יום וגו' · לאור אמ' לו היום תהא תחומך · ולחושך אמ' לו הלילה יהא תחומך · אמ&quot;ר יוחנן הוא שאמ' לו הק' לאיוב המימיך ציוית בוקר ידעת השחר מקומו · ידעת חי זה מקומו שלאור ששת ימי בראשית איכן נגנז · אמ' ר' תנחומא אנא אמרית טעמ' יוצר אור ובורא חושך עושה שלום מטיבא עשה שלום ביניהן · אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו · רב אמ' יאותו · ושמואל אמ' יעותו לדעת לעות את יעף דבר · תמן תנינן כיצד מעברין את הערים · רב אמ' מאברין · ושמואל מעברין · מאן דאמר מאברין מוסיפין לה אבר · מאן דאמר מעברין כאשה עוברה · תמן תנינן לפני אידיהן שלגוים · רב אמ' עידיהן · ושמואל אמ' אידיהן · מאן דמר אידיהן כי קרוב יום אידם · ומאן דמר עידיהן ועידיהם המה בל יראון ובל ידעו למען יבושו · מאן מקיים שמואל טעמיה דרב ועידיהם המה שהן עתידין לבייש את עובדיהן ליום הדין · אין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר '''רבי אבהו בשם רבי יוחנן: אין מברכין לא על הבשמים של לילי שבת בטבריא''', ולא על '''הבשמים של אור ערב שבת בציפורין''', כי שני אלה לא נעשו לאור, אלא הם נעשו לגמר את הכלים או משהו בסגנון. יודעים שחושבים שבציפורין עשו את זה במוצאי שבת כדי להפיג את הצער של הסתלקות הנפש, ששמים בזה כל מיני סוגי בשמים, אבל בכל אופן זה לא נעשה לאור. ובטבריה זה נעשה לגמר את הכלים לכבוד שבת. וגם '''לא מברכין... שאינן עשויין אלא לדבר אחר''', כמו שאמרנו לגמר את הכלים.

תנן, למדנו במשנה '''ולא על הנר והבשמים של מתים'''. אז בחיזוק זה רבי יעקב בר אחא אמר בשם רבי יוסי בי רבי חנינא: '''הדא דאת אמר — בנתונים למעלה ממיטתו של מת'''. כלומר אם שמים את הנר או את הבשמים מעל המיטה של המת אז זה ברור שזה כדי למנוע את הסירחון או לכבוד המת, '''אבל אם נתונים לפני מטתו של מת — מברכין''', כי זה לכבוד האנשים, זה לא לכבוד המת.

תנן, למדנו במשנה '''ולא על הנר ולא על הבשמים של עבודה זרה'''. אבל כתוב גם כן לא של גויים, אז לכאורה זה כפילות. לא של גוי, בשל עבודה זרה — לכאורה זה אותו איסור. אז למה המשנה כתבה את זה פעמיים? עונה הגמרא '''תיפתר בעבודה זרה של ישראל''', כלומר לא גוי, כי סתם מסיבת גויים לעבודה זרה, ובישראל אם זה לעבודה זרה גם כן אסור.

תנן, '''אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו'''. דרש רבי זעירא בריה דרבי אבהו: '''(בראשית א ד) וירא אלהים את האור כי טוב''', ואחר כך '''ויבדל אלהים בין האור ובין החשך'''. ומכאן מצאו רמז שצריכים להשתמש. הקדוש ברוך הוא ראה את האור, כלומר צריך להשתמש באור, רק לאחר מכן מבדילים.

אמר רבי ברכיה: '''כך דרשו שני גדולי עולם רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש: ויבדל אלהים — אבדלה ודאי'''. כלומר הפריד אותו, הפריד בין האור ובין החושך. ורבי יהודה בי רבי סימון אמר: '''הבדילו לו''' — הכוונה שמר אותו לשימושו, רק לו. '''ורבנן אמרין: הבדילו לצדיקים לעתיד לבוא'''. כלומר כמו שהמדרש אומר שבאור הזה היו רואים מסוף העולם ועד סופו, ואז הקדוש ברוך הוא לא רצה שאנשים ישתמשו בזה וגנז את זה לצדיקים לעתיד לבוא.

'''משלו משל, למה הדבר דומה? למלך שהיו לו שני איסטרטיגין''', כן, שני ממונים. '''זה אומר: אני משמש ביום, וזה אומר: אני משמש ביום. קרא לראשון ואמר לו: פלוני, היום יהא תחומך. קרא לשני ואמר לו: פלוני, הלילה יהא תחומך'''. כלומר הוא חילק אותם, נתן לכל אחד תפקיד. '''הדא הוא דכתיב ויקרא אלהים לאור יום וגו'.''' מה הכוונה? קרא לאור וציווה אותו על היום. אמר לו היום הוא תחומך, וקרא לחושך ואמר לו: הלילה הוא תחומך. זה הכוונה — קרא לאור, ממש למלאך הממונה על האור, אמר: אתה היום תחומך, ואתה לילה.

אמר רבי יוחנן: '''הוא שאמר הקדוש ברוך הוא לאיוב: המימיך צוית בוקר, ידעת השחר מקומו''' — כלומר, כלום ידעת איזה הוא מקומו של אור ששת ימי בראשית, והיכן נגנז?

אמר רבי תנחומא: '''אנא אמרית טעמא''' — אני אגיד הסבר לדברי רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש, שאמרו שהקדוש ברוך הוא הבדיל בין האור ולחושך ממש, ונתן לכל אחד את תחומו. דכתיב '''יוצר אור ובורא חושך עושה שלום''' — כלומר, אחרי שהם כבר נבראו, '''עושה שלום ביניהן'''. זה הכוונה, ויבדיל בין האור ולחושך.

תנן '''אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו'''. כך למדנו במשנה. רב אמר '''יאותו''' עם א', ושמואל אמר '''יעותו''' עם ע'. מאן דאמר יאותו עם א' — דכתיב '''אך בזאת נאותה לכם''', כלומר נהנה מכם, אז גם אנחנו נהנים מאור. מאן דאמר יעותו — דכתיב '''מאן דאמר מעברין'''.

תמן תנינן: '''לפני אידיהן של גוים'''. כלומר, עוד דברים שיש בהם הבדל אם אומרים עם א' או עם ע'. מצאנו ברייתא שכתוב שם כיצד מעברין את הערים. רב אמר '''מעברין''' עם א', שמואל אמר '''מעברין''' עם ע'. מאן דאמר מעברין עם א' — '''מוסיפין לה אבר'''. כן, מה זה בעצם לעבר את העיר? יש בית שהוא בתוך שבעים אמה ושיריים, אז מצרפים אותו להיות חלק מהעיר, ורק משם מתחילים למדוד את התחום — אלפיים אמה. אז זה בעצם מצרפים עוד איזה איבר לעיר, לכן זה עם א'. מעברין מלשון איבר. מאן דאמר מעברין — '''כאשה עוברה''', כאילו מוסיפים עוד, כאילו שאישה בהריון, שהבטן הולכת וגדלה.

תמן תנינן: '''לפני אידיהן של גוים'''. אסור לעשות ולתת איתם, כך כתוב במסכת עבודה זרה. רב אמר '''עידיהן''' עם ע', ושמואל אמר '''אידיהן''' עם א'. מאן דאמר אידיהן — דכתיב '''כי קרוב יום אידם'''. ומאן דאמר עידיהן — דכתיב '''ועידיהם המה בל יראו ובל ידעו למען יבשו'''. מאן מקיים שמואל טעמא דרב? כלומר, מה עושים עם הפסוק ועידיהם, הרי כתוב עם ע'? זה לא עבודה זרה, אלא '''שהן עתידין לבוש את עובדיהן ליום הדין'''. כלומר עדי אם זה יום הדין, אבל עבודה זרה תבוא ותעיד עליהם שהם עבדו אותה והיא תבייש אותם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף סא עמוד א'''

{{שוליים|ח_מב}} '''אין להשתמש בגחלת שהודלקה לצורך עבודה זרה, אך אש שנשלהבה ממנה מותרת בהנאה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודה זרה, פרק ז, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קמב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; כן פסקו הרמב&quot;ם (הל' עבודה זרה ז, י) והשו&quot;ע (יו&quot;ד קמב, א), משום שהשלהבת דבר חדש הפורח מן הגחלת ואינו מגוף האיסור עצמו.

{{שוליים|ח_מג}} '''המודר הנאה מחברו אסור ליהנות מגחלתו אך מותר לו להדליק ולהיבנות משלהבתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות נדרים, פרק ו, הלכה יא , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רכא סעיף יב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, וכך הובא ברמב&quot;ם (הל' נדרים פ&quot;ו הי&quot;א) ובשו&quot;ע (יו&quot;ד סי' רכא סעי' יב) שגחלת הנאתה מגוף החפץ ואילו שלהבת אינה אלא ממנו ונמשכת, ואינה נחשבת הנאה מגוף הדבר הנדור.

{{שוליים|ח_מד}} '''בהבדלה מברכים על שלהבת (אש) ולא על גחלת בלבד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק יח, הלכה ה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חייא בר אשי בשם רב שאם היו גחלת של מתכת מברכים אף עליה, שהגחלת חוזרת ונעשית שלהבת; הרמב&quot;ם פסק כירושלמי.

{{שוליים|ח_מה}} '''גחלים לוחשות שאין בהן שלהבת - האם מברכים עליהן בורא מאורי האש בהבדלה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ט , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק שמברכים על גחלים לוחשות בתנאי שהן &quot;נקטפות&quot; - שאם יניח עליהן קיסם הוא נדלק, כפי שכתבו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ח_מו}} '''מברכים בורא מאורי האש במוצאי שבת גם על אש שהודלקה מאש שלא שבתה, ובלבד שהתחדשה בה תוספת אור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כהסבר הירושלמי שמברכים אף כשישראל הדליק מגוי, הואיל והתוספת של האור החדש נחשבת כאש חדשה, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ו.

{{שוליים|ח_מז}} '''אין מברכין על אור שהודלק מנר של גוי שהודלק מנר של גוי אחר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבהו בשם רבי יוחנן: גזרה משום גוי ראשון, וכן הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח רצח,ו..

{{שוליים|ח_מח}} '''אין לברך &quot;שהחיינו&quot; על ריח בשמים המיועדים למסך כלים ולא להנאת הגוף.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ט, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שדברים העשויים לגמר כלים (כלבשמים) אין מברכים עליהם ברכת הריח, כדין המשנה &quot;לגמר את הכלים&quot;.

{{שוליים|ח_מט}} '''אין מברכים על נר ובשמים שהוכנו לצורך המת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ט, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף יב , סמ&quot;ג עשין כז, סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק שאין מברכים על נר ובשמים של מתים, דווקא בסתומים לגמרי לצורך המת ולא כשנהנים מאורם או מריחם.

{{שוליים|ח_נ}} '''אין מברכים ברכת המזון על נר ובשמים שהונחו לכבוד המת, אך אם הונחו לפני המת לכבוד החיים מברכים עליהם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ט, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף יב , סמ&quot;ג עשין כז, סמ&quot;ג עשין כט &lt;קטע סוף=סא א/&gt; ==דף סא עמוד ב== &lt;קטע התחלה=סא ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו בירושלמי, שהטעם תלוי בכוונת ההנחה - אם לכבוד המת אין מברכים, ואם לכבוד החיים מברכים, וכך הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע (או&quot;ח ריז,ב; רצז,ב; רצח,יב).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;122&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מברכין על הנר עד שיאותו לאורו רב יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: כדי שיהו נשים טוות לאורו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} כדי שתהא עינו רואה מה בכוס ומה בקערה. רב חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{שוליים|ח_נא}}כדי שיהא יודע להבחין בין מטבע למטבע. תני רבי אושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] אפילו טריקלין עשר על עשר — מברכין. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] מקרב קמיה בוצינא. אמרין ליה תלמידיו: רבי, מה את מחמיר עלינו? הא תני רבי אושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] אפילו טריקלין עשר על עשר מברכין&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ז|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ז&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ח_נב}}מי שאכל ושכח ולא בירך — [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ים}}: יחזור למקומו ויברך; ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: יברך במקום שנזכר. ועד מתי מברך? {{שוליים|ח_נג}}עד כדי שיתעכל המזון שבמעיו&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסטא בר שונם[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסטא בר שונם|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}תרין אמורין: חד אמר טעמון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי, וחד אמר טעמון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר טעמון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי — אילו שכח שם כיס אבנים טובות ומרגליות, שמא לא היה חוזר ונוטל כיסו? אף הכא יחזור למקומו ויברך. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל — {{ירו&quot;מ-הוסר|אלין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אילו}} פועל עושה בראש הדקל או בתוך הבור, שמא מטריחין שיחזור למקומו ויברך? אלא מברך במקום שנזכר, אף הכא מברך במקום שנזכר. עד מתי הוא מברך? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: עד שיתעכל המזון במעיו. וחכמים אומרים: כל זמן שהוא צמא מחמת אותו סעודה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר {{שוליים|ח_נד}}עד שירעב&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ח|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ח]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ח&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; בא להן יין אחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים מברך על היין {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא שותה}} ואחר כך מברך על המזון {{ירו&quot;מ-ביאור|ושותה}} ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים {{שוליים|ח_נה}}מברך על המזון ואחר כך מברך על היין {{שוליים|ח_נו}}עונין אמן אחר ישראל {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}מברך ואין עונין אמן אחר כותי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}מברך עד שישמע כל הברכה&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|עי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|טעמם של בית שמאי שמא אם ימתין עד אחרי ברכת המזון}} על ידי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שברכת הגפן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שהיא}} היא ברכה קטנה שמא ישכח וישתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלי ברכה}} ברם הכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם אכל בערב שבת וקידש היום, ויש לו רק כוס אחת — מברך ברכת המזון ואחר כך מקדש}} על {{ירו&quot;מ-הדגשה|היין, ולא חוששים שישכח דעל}} ידי {{ירו&quot;מ-הוסר|שהיא}} שהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|משולשה}} משלשה {{ירו&quot;מ-ביאור|אומר שלוש ברכות}} על הכוס אינו שוכח {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: ואין עונין אמן אחר כותי המברך עד שישמע כל הברכה}} — הא אחר ישראל — עונין אמן אף על פי שלא שמע? לא כן תני: {{שוליים|ח_נז}}שמע ולא ענה — יצא; ענה ולא שמע — לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} חייא בריה דרב[[ביאור:עץ מסורת#חייא בריה דרב|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}בשלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך לצאת ידי חובה בברכה זו כגון שלא}} אכל עמהן כזית. הכא מתניתא תני {{ירו&quot;מ-ביאור|גבי הלל}}: שמע ולא ענה — יצא; ענה ולא שמע — לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] בשם אבא בר חנה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר חנה|°]]: ואית דאמרי לה אבא בר חנה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר חנה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרה}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שאמרנו לא ענה יצא — הכוונה שלא ענה על הכל, אבל}} והוא שענה ראשי פרקים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיו אומרים הללויה על כל דבר ודבר שהחזן מקריא}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי: הי אינין ראשי פרקים? ([[תהילים קיג א]]) הללו יה, הללו עבדי ה', הללו את שם ה'. בעון קומי רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] מנין שאם שמע ולא ענה יצא? אמר: מן מה דאנן חמי רבנן רברביא עבדין כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} אינון קיימין בציבורא — {{ירו&quot;מ-ביאור|שאנו רואים רבנים גדולים עושים כן כשהם מתפללים בציבור}} דאילין אמרין {{ירו&quot;מ-הוסר|דין }}ברוך הבא, ואילין אמרין בשם ה'. ואילין ואילין יוצאין ידי חובתן. תני רב אושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רב אושעיא|°]] {{שוליים|ח_נח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ענייה לזימון כאשר לא אכל|עונה הוא אדם אמן, אפילו לא אכל]] ואינו אומר &quot;נברך שאכלנו משלו&quot; אלא אם כן אכל. תני: {{שוליים|ח_נט}}אין עונין אמן יתומה ולא אמן קטופה ולא אמן חטופה. [[ביאור:עץ מסורת#בן עזאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בן עזאי אומר [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמן חטופה קטופה ויתומה|העונה אמן יתומה, יהיו בניו יתומים. חטופה, יתחטפו שנותיו]] קטופה —&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
תנן '''אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו'''. רב יהודה אמר בשם שמואל: '''כדי שיהו נשים טוות לאורו'''. כלומר צריך לפחות שיהיה אפשר לטוות לאור הנר הזה. רבי יוחנן אמר: '''כדי שתהא עינו רואה מה בכוס ומה בקערה'''. כלומר שיוכל להבחין, לראות אם היין נקי ואם מה שיש בקערה הוא יוכל להבחין בזה. רב חנינא אמר: '''כדי שיהא יודע להבחין בין מטבע למטבע'''. כלומר יוכל עם האור הזה, יהיה מספיק אור כדי שיוכל להבדיל בין מטבע למטבע.

תני רבי אושעיא: '''אפילו טריקלין עשר על עשר — מברכין'''. כלומר לא צריך להיות קרוב לה וליהנות באמת, אלא צריך שהאור הזה יהיה אפשרי ליהנות ממנו, לא צריך בהכרח ליהנות ממנו. לדוגמה, אם אדם רחוק אז האור עצמו הוא אור מספיק חזק וברור שאפשר אם יתקרבו יוכלו להבחין, אבל גם מרחוק אני יכול לצאת ידי חובה, כי אם הבית הוא עשר על עשר אז אני יוצא ידי חובה למרות שאני בפינה ולא יכול להשתמש באמת.

'''רבי זעירא מקרב קמיה בוצינא'''. רבי זעירא היה מקרב עד לנר. '''אמרין ליה תלמידיו: רבי, מה את מחמיר עלינו? הא תני רבי אושעיא אפילו טריקלין עשר על עשר מברכין'''.

בפרק ח' הלכה ז'. מתני': '''מי שאכל ושכח ולא בירך — בית שמאי אומר: יחזור למקומו ויברך; ובית הלל אומרים: יברך במקום שנזכר. ועד מתי מברך? עד כדי שיתעכל המזון שבמעיו'''. לפי המקובל זה שבעים ושתיים דקות.

גמ': '''רבי יוסטא בר שונם תרין אמורין'''. כלומר יש מחלוקת אמוראים. '''חד אמר טעמון דבית שמאי, וחד אמר טעמון דבית הלל'''. אחד אמר אני אסביר לכם מה הסברא של בית שמאי, ואחד אמר אני אסביר לכם את הסברא של בית הלל. '''מאן דאמר טעמון דבית שמאי — אילו שכח שם כיס אבנים טובות ומרגליות, שמא לא היה חוזר ונוטל כיסו? אף הכא יחזור למקומו ויברך'''. '''מאן דאמר טעמהון דבית הלל — פועל עושה בראש הדקל או בתוך הבור, שמא מטריחין שיחזור למקומו ויברך? אלא מברך במקום שנזכר, אף הכא מברך במקום שנזכר'''.

'''עד מתי הוא מברך?''' רבי חייא בשם שמואל: '''עד שיתעכל המזון במעיו'''. אמרנו שמקובל שזה שבעים ושתיים דקות. '''וחכמים אומרים: כל זמן שהוא צמא מחמת אותו סעודה'''. רבי יוחנן אמר '''עד שירעב'''. זה תלוי בכמות שהוא אכל. כנראה שבעים ושתיים דקות זה אם הוא אכל סעודה כבדה, אבל אם הוא אכל סעודה קלה אז תלוי אם הוא צמא מאותה סעודה או כמו שאמר רבי יוחנן עד שירעב.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' בתוספתא שם גוי שהדליק מישראל וישראל שהדליק מגוי מברך עליו

'''ניחא גוי שהדליק מישראל.''' דלא נעבד' בו עבירה דודאי ישראל משתחשך הוא שהדליק אלא ישראל מגוי קשיא הא לא שבת אצל הגוי ומעת' אפי' גוי מגוי יברך כלו' דאי אמרת דהיינו טעמא דישראל שהדליק מגוי מברך עליו דהך שלהב' קמא דאיסורא אזל ליה אי הכי אפי' גוי מגוי נמי יהא מותר ואנן אשכחן ברייתא דתני גוי מגוי אין מברכין ולא משני מידי. של אור ע&quot;ש. של ליל ע&quot;ש

'''שאינן עשוין אלא לדבר אחר.''' לגמר בהן את הכלים ולא להריח ובטבריא היו נוהגין לעשות קודם ליל שבת ובציפורי במ&quot;ש וגם בלילה של ע&quot;ש

'''ולא היא של גוים היא של ע&quot;ז.''' והא תנא ליה רישא והך סיפא למה לי

'''תיפתר.''' להך סיפא דבע&quot;ז של ישראל קאמר

'''וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל וגו'.''' מכאן שאינו ניכר הבדלה בין חשך לאור עד שיראה את האור ויכול ליהנות ממנו כדכתיב כי טוב. ובב&quot;ר פ' ג' גריס הא דר' יהודה בר' סימון אחר זה מיד וניחא האי גירסא טפי דעלה קאמר הבדילו לו כלומר דויבדל דקרא אאור לחודיה קאי והיינו שהבדיל מן החושך את האור לומר שכשנהנין ממנו להאיר מתוך החשך אז הוא דמברכין עליו. ומה שפירש המ&quot;כ שם אל תשגיח שכתב זה בשם פירש&quot;י ואל תאמין

'''אבדלה ודאי.''' כלומר ממש ועלה דשייך המשל דלקמן וכן הוא בב&quot;ר שם דכך הוא הנמשל שההבדלה הוא בין שניהם לפלוני זה בתחומו ולפלוני זה בתחומו

'''איסטרטיגין.''' ממונים לאיזה ממשלה: הוא שאמר הקב&quot;ה לאיוב המימיך צוית בקר ידעתה שחר מקומו כך הוא הכתיב במקרא ודריש כפל הלשון בקר ושחר וכן ה&quot;א יתירה של ידעתה אלא דה&quot;ק אם צוית להבקר וידעת להשחר שהוא האור להיות מקומו לבקר והוא היום וה&quot;א של ידעת גורע ומוסיף לתיבת שחר שלאחריו והוא מלשון ואת הנערים יודעתי אל מקום פלוני אלמני

'''ידעת איזה מקומו וכו'.''' זהו כעין דרשה אחרת וכלומר ויש לדרוש ג&quot;כ מלשון ידיעה אם ידעת היכן מקומו של האור הנגנז&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מברכין על הנר עד שיאותו לאורו · רב יהודה בשם שמואל כדי שיהו נשים טוות לאורה · אמ&quot;ר יונתן כדי שתהא עינו רואה מה בכוס ומה בקערה · אמ' רב חיננא כדי שיהא יודע להבחין בין מטבע למטבע · תני ר' אונשעיא אפי' טריקלין עשר על עשר מברכין · ר' יוסטא בר שונם תרין אמורין חד אמ' טעמון דפייס · וחד אמ' טעמון לבית הלל · מאן דמר טעמון דבית שמי אילו שכח שם כיס אבנים טובות ומרגליות שמא לא היה חוזר ונוטל כיסו · אף הכא יחזור למקומו ויברך · מאן דמר טעמהון דבית הלל אמ' פועל עשה בראש הדקל או בתוך הבור שמא מטריחין שיחזור למקומו ויברך לא מברך במקום שנזכרה עד מתי הוא מברך ר' חייא בשם שמואל כל זמן שהוא צמא מחמת אותה סעודה · ר' יוחנן אמ' כל זעפך שיריעב · הל אמ'ל כאן על ידי שהיא כרסה קטנה שמא ישכח וישתה ברם הכא על ידי שהיא משולשה על הכוס אינו שותה · הא אחר יפ' עונין אמן אעפ' שלא שמע לא כן תני שמע ולא ענה יצא · ענה ולא שמע לא יצא · תנייה בריה דרב אמ' בשלא אכל עמהן כאית · הכא מתניתא תני שמע ולא ענה יצא · ענה ולא שמע לא יצא · רב בשם אבא בר חנה ואית דאמרי לה אבא בר חנה בשם רב והוא שענה ראשי פרקים · ר' זעירא בעי הי אינון ראשי פרקים · הללויה הללו עבדי י'י הללו את שם י'י · בעון קומי ר' חייא בר אבא מכיון שאם שמע ולא ענה יצא · דכ' מן מה דאנן חמי רבנן ורברביא עבדין כן · אינן קיימין בציבורא דאילין אמרין דין ברוך הבא ואילין אמרין בשם ה' ואילין ואילין יוצאין ידי חובתן · תנא ר' אושעיא עונה הוא אדם אמן אפי' לא אכל ואינו או' נברך שאכלנו משלו · אלא אם כן אכל · תני אין עונין אמן יתומה ולא אמן קטופה ולא אמן חטופה · בן עזאי או' יתומה יהו כבני יתומים · חטופה יתחטפו שנותיו קטופה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אנא אמרית טעמא.''' לדרשת ר&quot;י ור&quot;ל דלעיל דקבע לכל אחד ואחד תחומו שלא יהו מדיינין זע&quot;ז דלאו מפסוק דכתובים אנו צריכין ללמוד זה אלא מקרא הקודם בנביאים דכתיב יוצר אור וגו' משעה שיצאו ונבראו עשה שלום ביניהן וקבע לכל אחד ואחד תחומו

'''לדעת לעות וגו'.''' ויעותו לשון עת היא: מקריב קמיה בוצינא היה מקרב עצמו להנר ומברך עליו

'''והתני ר' אושעיא וכו'.''' דאפי' רואה מרחוק מברכין עליו

'''מתני' מי שאכל ושכח ולא בירך וכו'.''' בשכח דוקא הוא דפליגי אבל במזיד דברי הכל יחזור למקומו ויברך

'''עד שיתעכל המזון שבמעיו.''' כל זמן שאינו רעב מחמת אותה האכילה הוא סימן שלא נתעכל המזון

'''גמ' אילו פועל עושה בראש הדקל.''' כלומר אלו פועל שאכל ושכח ולא בירך ועלה לראש הדקל או לתוך הבור לעשות מלאכתו שמא מטריחין אותו וה&quot;נ אין מטריחין אותו

'''מתני' לאחר המזון.''' בכל ימות השנה קאמר

'''עונין אמן אחר ישראל המברך.''' ואע&quot;פ שלא שמע הזכרת השם אלא סוף הברכה דמסתמא לשמים בירך אבל לא אחר הכותי דשמא בירך להר גריזים. עד שישמע ממנו כל הברכה

'''גמ' א&quot;ר בא על ידי שהיא ברכה קטנה וכו'.''' טעמיה דב&quot;ש מפרש דחיישינן שמא ישכח לברכת הגפן שהיא קטנה וישתה בלא ברכה וכדאמר ר' בא לעיל בריש הפרק על הא דמקשו מכוס של קידוש אמתני' דהכא לב&quot;ש ומחלק דשאני הכא שהיא ברכה קטנה ברם הכא גבי קידוש וכו' כדלעיל ואגב מייתי ליה נמי כאן כדרך הש&quot;ס הזה

'''לא כן תני.''' בברייתא. והובאה גם לקמן בפ&quot;ק דמגילה שמע הברכה כולה ולא ענה אמן יצא ענה אמן ולא שמע הברכה כולה לא יצא וקס&quot;ד דבמתני' דהכא על מי שמחויב בברכה זו שענה אמן קתני והאיך יצא אם לא שמע הברכה כולה

'''בשלא אכל עמהן כזית הכא מתניתא.''' מתני' דהכא מיירי בשלא נתחייב בברכה שלא אכל עמהן כשיעור חיוב ברכה ואמן יכול הוא לענות אף שלא שמע אלא סוף הברכה

'''אמן יתומה.''' לקמן מפרש לה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''תני שמע וכו'.''' כמו גופא הוא גופא קתני בהאי ברייתא שמע וכו'. והוא הא דקאמרת שמע ולא ענה יצא דוקא שענה מיהת ראשי פרקים כדמפרש ר&quot;ז ששאל הי אינון ראשי פרקים וקאמר כגון הללויה וגו' זה צריך לענות אחר המברך ודקתני לא ענה יצא היינו שא&quot;צ לענות אחריו הכל כ&quot;א ראשי פרקים

'''מן מה.''' דאנן רואין לגדולי החכמים שעושין כן כשעומדין בציבור בשעת ההלל אלו אומרין זה ראש הפסוק ברוך הבא ואלו אומרים אחריהן בשם ה' ואלו ואלו יוצאין י&quot;ח אע&quot;פ שלא אמרו הפסוק כולו הואיל ושמעו אלו מאלו

'''ואינו אומר נברך שאכלנו.''' דלא תימא הואיל ובר חיובא הוא אם אכל יכול הוא לברך עליהם ולומר נברך שאכלנו קמ&quot;ל דלא כדאמרי' לעיל בפ&quot;ג בהלכה ג' כל מצוה אף שאדם פטור ממנה עכשיו מוציא את הרבים י&quot;ח הואיל ובר חיובא הוא חוץ מברכת המזון

'''ולא אמן קטופה.''' שמחסר קריאת הנו&quot;ן שאינו מוציאה בפה שתהא ניכרת

'''ולא אמן חטופה.''' שחוטף המלה ואומר במהירות
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

פרק ח' הלכה ח'. מתני': '''בא להן יין אחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס. בית שמאי אומרים מברך על היין ואחר כך מברך על המזון, ובית הלל אומרים מברך על המזון ואחר כך מברך על היין'''. הגמרא ראינו בעבר שאומרת בעצם, בית שמאי חששו בגלל שהברכה של היין היא קצרה, אז שמא הוא יבוא מיד אחרי ברכת המזון לשתות כמו שהוא רגיל וישכח לברך, לכן אמרו תברך קודם.

'''עונין אמן אחר ישראל מברך ואין עונין אמן אחר כותי מברך עד שישמע כל הברכה''', כי אולי הוא מתכוון לעבודה זרה. יש בבבלי מופיע שבית שמאי סוברים שבעצם ברכת המזון פוטרת את היין, את הכוס, אז מה שכתוב כאן בית שמאי אומרים מברך על היין אז זה שותה אותו ואחר כך מברך על המזון. הכוונה שבעצם אין חובה, זה מה שבבבלי מופיע. אבל כאן הפרשנים מסבירים שגם בית שמאי מסכימים שכן צריך כוס, רק הם אומרים שיברך קודם כמו שאמרנו שלא ישכח בטעות וישתה.

גמ': אמר רבי אבא: '''על ידי היא ברכה קטנה שמא ישכח וישתה'''. אבל אם זה היה בערב שבת או במוצאי שבת, אכל בערב שבת וקידש עליו היום, במקרים שכן מותר ויש לו רק כוס אחת, אז יברך על ברכת המזון ואחר כך מקדש על היין ולא חוששים שהוא ישכח. למה? כיוון ש'''על ידי שהוא משלשה על הכוס אינו שוכח'''. כלומר אם זה רק ברכת היין אז זה דבר קטן, הוא יכול לשכוח, אבל אם הוא גם צריך לקדש ולהגיד את כל הקידוש אז בוודאי הוא לא ישכח. אותו דבר גם לגבי הבדלה, זה מהלך שלם שצריך להבדיל, לברך על הנר, בשמים, אז בוודאי לא ישכח. כל המחלוקת היא רק אם יש לו רק יין.

תנא, למדנו במשנה שעונים אחר ישראל המברך ואין עונים אחר הכותי המברך עד שישמע את כל הברכה. שואלת הגמרא: '''הא אחר ישראל — עונין אמן אף על פי שלא שמע?''' והרי למדנו בברייתא אחרת דתנן: '''שמע ולא ענה — יצא; ענה ולא שמע — לא יצא'''. כלומר אם הוא לא שמע את הברכה, איך אתה אומר שהוא יכול לומר אמן ולצאת ידי חובה? אמר '''חייא בריה דרב, בשלא אכל עמהן כזית'''. לא דיברנו על מי שצריך לצאת ידי חובה, זה ברור שהוא צריך לצאת ידי חובה, אז הוא חייב לשמוע את כל הברכה ולענות אמן. כאן מדובר האם בכלל לענות אמן על ברכה בלי צורך לצאת ידי חובה. אדם מברך, שותה מים, מברך שהכל נהיה בדברו, עונים אמן. אני לא מתכוון לשתות, אני לא מתכוון לצאת ידי חובה, אבל אני עונה אמן על הברכה שלו. את זה אני עונה, אצל כותי, רק במקרה שמעתי את כל הברכה. אצל ישראל אני יכול לברך אפילו בלי לשמוע, כי אנחנו יודעים שבאלכסנדריה של מצרים הגמרא מספרת שהיו שם כמות אדירה של אנשים, ובעצם היו אנשים עם דגלים שמסמנים מתי לענות אמן. במקרה שלא צריך לצאת ידי חובה, אין צורך לשמוע את הברכה, צריך רק לדעת מתי לענות אמן.

'''הכא מתניתא תני: שמע ולא ענה — יצא; ענה ולא שמע — לא יצא'''. אמר רב בשם אבא בר חנה, ואית דאמרי לה אבא בר חנה בשם רב: מה שאמרנו לא ענה יצא, הכוונה שהוא לא ענה את הכל, '''והוא שענה ראשי פרקים'''. כלומר לא שהוא לא ענה בכלל, אלא רק ראשי פרקים הוא כן ענה. היו נוהגים להגיד הללויה על כל דבר כמו שהתימנים נוהגים היום.

'''רבי זעירא בעי: הי אינין ראשי פרקים?''' מה נקרא ראשי פרקים? הגמרא מביאה '''הללו יה, הללו עבדי ה', הללו את שם ה'''' — זה נקרא ראשי פרקים, את המילה הראשונה בכל פרק.

'''בעון קומי רבי חייא בר אבא: מנין שאם שמע ולא ענה יצא?''' אמר: '''מן מה דאנן חמי רבנן רברביא עבדין כן אינון קיימין בציבורא''' — נמצאים בתפילת ציבור בהלל, '''דאילין אמרין ברוך הבא, ואילין אמרין בשם ה'. ואילין ואילין יוצאין ידי חובתן'''. אז רואים מכאן שאחד ששומע גם כן יוצא, גם אם הוא לא עונה.

תני רב אושעיא: '''עונה הוא אדם אמן, אפילו לא אכל''', אבל '''אינו אומר נברך שאכלנו משלו אלא אם כן אכל'''.

תני: '''אין עונין אמן יתומה ולא אמן קטופה ולא אמן חטופה. בן עזאי אומר: העונה אמן יתומה, יהיו בניו יתומים. חטופה, יתחטפו שנותיו. קטופה, תיקטף נשמתו'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף סא עמוד ב'''

{{שוליים|ח_נא}} '''חדר גדול (עשר על עשר) חייב בברכת הבדלה על הנר במוצאי שבת גם אם יש בו אור מבעוד יום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' כרבי אושעיא: אפילו טריקלין עשר על עשר מברכין, כדי שיהא יודע להבחין בין מטבע למטבע, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ח_נב}} '''מי שאכל ושכח ולא בירך ברכת המזון, האם עליו לחזור למקום האכילה או שיברך במקום שנזכר?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפד סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל שמברך במקום שנזכר, ואינו חוזר למקומו; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, שהלכה כבית הלל בכל מקום.

{{שוליים|ח_נג}} '''מי ששכח לברך ברכת המזון אחר האכילה, כמה זמן חייב לחזור למקומו כדי לברך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ב, הלכה יד , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפד סעיף ה , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל, מברך במקום שנזכר כל עוד לא נתעכל המזון שבמעיו, שאין מטריחים אותו לחזור למקום האכילה.

{{שוליים|ח_נו}} '''חובה לענות אמן אחר ברכת כותי רק אם שמע את כל הברכה מתחילתה ועד סופה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רטו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין עונים אמן אחר כותי המברך עד שישמע כל הברכה, שכן אין ודאות שיכוין וישלים כדת, וכך נקבע ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן רטו סעיף ב.

{{שוליים|ח_נז}} '''מי ששמע ברכה או הלל בלא לענות אמן, אימתי יצא ידי חובתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריג סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' הלכה כרב בשם אבא בר חנה: השומע ולא עונה יצא, ובלבד שיענה ראשי פרקים כשענה על הכל, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן ריג סעיף ב.

{{שוליים|ח_נח}} '''האם ניתן לענות אמן ולזמן על ברכה בלא אכילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה יג , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רטו סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רטו סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' עונה אמן אף בלא אכילה, אך אינו אומר &quot;נברך שאכלנו משלו&quot; אלא אם כן אכל, כלשון הירושלמי, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימנים קצח ורטו.

{{שוליים|ח_נט}} '''אין לענות אמן יתומה, קטופה או חטופה אלא אמן ארוכה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קכד סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=סא ב/&gt; ==דף סב עמוד א== &lt;קטע התחלה=סב א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש לענות אמן ארוכה ולא יתומה, קטופה או חטופה, כפי שהביאו הרמב&quot;ם (הל' ברכות א,יד) והשו&quot;ע (או&quot;ח קכד,ח) להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;123&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
תקטף נשמתו. ארוכה — מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה. איזו היא אמן יתומה? אמר רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] &lt;/div&gt;דין {{ירו&quot;מ-הוסר|דיתיב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דחיב}} למיברכה, והוא ענה ולא ידע למה הוא ענה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא שמע הברכה}} תנא {{שוליים|ח_ס}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עונים אמן אחר גוי|גוי שבירך את השם, עונה אחריו אמן]] אמר רבי תנחום[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחום|°]]אם בירכך גוי — ענה אחריו אמן, דכתיב ([[דברים ז יד|דברים עקב ז יד]]) ברוך תהיה מכל העמים. גוי אחד פגע את [[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} ובירכו. אמר ליה: כבר מילתך {{ירו&quot;מ-הוסר|אמירה}} אמורה. פגע אחרינא וקיללו. אמר ליה: כבר מילתך {{ירו&quot;מ-הוסר|אמירה}} אמורה. אמרו לו תלמידיו: רבי, כמה דאמרת להדין אמרת להדין. אמר לון: כן כתיב ([[בראשית כז כט|בראשית תולדות כז כט]]) אורריך ארור ומברכיך ברוך.    &lt;strong&gt;הדרן עלך פרק אלו דברים&lt;/strong&gt;

==פרק תשיעי - הרואה==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק תשיעי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק תשיעי#דף סב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי מאיר ברכות פרק תשיעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ט_א|ירושלמי ברכות, פרק ט, הלכה א]]==                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                  
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ט_א&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ט_א}}הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל, אומר: &quot;ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה&quot;. {{שוליים|ט_ב}}מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה, אומר: &quot;ברוך שעקר עבודה זרה מארצינו&quot;.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מתניתיה - בנסי ישראל. {{שוליים|ט_ג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכה על נס של אדם יחידי|אבל בנסי יחידי שנעשו לו, {{ירו&quot;מ-הוסר|אינו}} אין צריך לברך]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| שיברך אדם על נסי אביו ועל נסי רבו}}. ואם היה אדם מסויים - כגון יואב בן צרויה וחביריו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואדם}} אדם שנקדש בו שם שמים - כגון חנניה מישאל ועזריה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך לברך. מהו}} {{שוליים|ט_ד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שיברך אדם על נסי אביו ועל נסי רבו}}? [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נס לשבט|ונסי שבטים מהו שיברך?]] מאן דאמר {{שוליים|ט_ה}} &quot;כל שבט ושבט איקרי קהל&quot; - צריך לברך. מאן דאמר &quot;כל השבטים קרויין קהל&quot; אין צריך לברך. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכה על נהר פרת|הרואה בבל, צריך לברך חמש ברכות:]] ראה פרת, אומר: &quot;ברוך עושה בראשית&quot; ראה&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק תשיעי#דף סב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף ס&quot;ב. אנחנו מתחילים בעצם את הפרק האחרון, פרק ט', והמשנה אומרת: '''&quot;הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל, אומר: ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה. מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה, אומר: ברוך שעקר עבודה זרה מארצינו&quot;.'''

אומרת הגמרא, מה שאמרנו שרואה מקום שעשו בו ניסים לישראל מברך - זה דווקא בניסי ישראל, כלומר שקרו לכלל ישראל. אבל ניסי יחידי שנעשו רק לו, לא צריך לברך, אלא הוא - כלומר רק הוא צריך לברך.

אנחנו מכירים את המקור שבעצם כמעט כולם מזכירים, זה בהלכות גדולות, שכותב שלא מברכים &quot;עד דמקנפי כולה ישראל&quot;, וחלק מהפרשנים מסבירים שהכוונה שכל ישראל ינצלו. אבל יש את השאלה המוכרת: אם זה ככה, למה חזקיהו מאשימים אותו שהוא לא אמר הלל על ההצלה שלו? הרי אז נשארו מעט מאוד, כמו שכתוב &quot;כסוכה בכרם כגפן במקשה&quot;, כלומר נשארו מעט מאוד. שאר השבטים גלו, נשארו פה ממש מעט. וגם בבית שני, בחנוכה אנחנו יודעים שהיו פה מתי מעט, כן? אז מה פתאום אומרים הלל וכולי? זה לא מסתדר עם ההלכות גדולות.

אז יש כל מיני הסברים. פני יונה, אני חושב שהוא הכי הגיוני - מה שהוא אומר, הוא אומר בעצם מה שנאמר &quot;עד דמקנפי כולה ישראל&quot; הכוונה לא שינצלו כל ישראל, אלא הכוונה שאם היו מתכנסים מסתמא היו רוצים להודות כולם, וזה לא בנס של אדם פרטי. כלומר אדם פרטי קורה לו נס, לא כל ישראל רוצים להודות על זה, אבל ודאי אם זה יהיה משהו שיש בו גמירות דעת כמו בית המקדש שניצל, ודאי רוב ישראל - אנחנו בטוחים שאם עם ישראל היה מתכנס הוא ודאי היה מחליט להודות. ומעניין שזה גם מה שמופיע במקור. מי שמסתכל בדברים של ההלכות גדולות כפי שמופיע ב&quot;ניר&quot;, הוא אומר שם שלא אומרים &quot;עד דמקנפי כולה ישראל&quot; ואפילו הם מאה ואפילו כמה אלפים. זאת אומרת הוא מקביל את זה - הוא אומר מאה או כמה אלפים ניצלו, אז אני אומר לא, מסתמא אין עניין שכל ישראל ירצו להודות על דבר כזה, אבל ודאי אם ניצלו הרבה יותר, כמות מאסיבית שיש איזו גמירות דעת שמסתמא אם עם ישראל היה מתכנס כולו היה מחליט כן לומר, אז ודאי אומרים כן.

זה מה שהגמרא פה אומרת, שבניסי ישראל מברכים. בנס יחידי לא צריך לברך. '''אבל אם היה אדם מסוים - כגון יואב בן צרויה וחביריו, אדם שנקדש בו שם שמים - כגון חנניה מישאל ועזריה''', צריך. ואת זה אני יכול לומר לך, שזה תלוי במחלוקת. '''מאן דאמר &quot;כל שבט ושבט איקרי קהל&quot; - צריך לברך. מאן דאמר &quot;כל השבטים קרויין קהל&quot; אין צריך לברך.'''
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דין דחייב למיברכה והוא ענה ולא ידע וכו'.''' כצ&quot;ל וכן הוא בסוכה ובמגילה: זה שהוא חייב איזה ברכה והוא עונה אמן ואינו יודע על מה הוא עונה שלא שמע הברכה אלא שמע שעונים אמן ועונה עמהם זו היא אמן יתומה. תנא. בתוספתא בפ&quot;ה. גוי שבירך את השם. כן צ&quot;ל גוי המברך בשם עונין אחריו אמן כותי המברך בשם אין עונין אחריו אמן וכן הוא בסוכה פ&quot;ג ובמגילה פ&quot;ב ויש שם חסרון בספרי הדפוס והכי איתא התם

'''דכתיב ברוך תהיה מכל העמים.''' אפי' אם העמים יברכו אותך תחול עליך הברכה: הדרן עלך אלו דברים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;תקטף שנותיו · ארוכה מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה · אי זו היא אמן יתומה אמ' ר' הונא דין דיתיב למיברכה והוא ענה ולא ידע למה הוא ענה · תנא גוי שבירך את השם עונין אחריו אמן · אמ'ל תנחומא אם בירכך גוי ענה אחריו אמן דכת' ברוך תהיה מכל העמים · גוי אחד פגע את ר' ישמעאל וברכו · אמ' ליה כבר מילתך אמירה · פגע אחרינא וקיללו · אמ' ליה כבר מילתך אמירה · אמרו לו תלמידיו ר' כמה דאמרת להדין אמרת להדין · אמ' לון כן כת' אורריך ארור ומברכיך ברוך&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>n0c0dtg2g9xxxrlc2198wssnce0b30f</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3086521</id>
      <parentid>3086520</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T17:17:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3086521</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="268140" sha1="62yao8dp0eir3km25omzrm9qowaktbk" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שמיני — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;112&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;


==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_א|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_א&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; אלו דברים שבין [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל בסעודה. [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: מברך על היום ואחר כך מברך על היין. ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: {{שוליים|ח_א}}מברך על היין ואחר כך מברך על היום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי? {{ירו&quot;מ-הוסר|שהקדושת}} שקדושת היום גרמה ליין שיבוא וכבר נתחייב {{ירו&quot;מ-הוסר|בקדושת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בקידוש}} היום עד שלא בא היין. מה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל? שהיין גורם לקדושת היום שתאמר. דבר אחר: היין תדיר {{ירו&quot;מ-הוסר|וקדושה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וקדושת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היום}} אינה תדירה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ותדיר ושאינו תדיר תדיר קדם}}. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מדברי שניהן, יין והבדלה — היין קודם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי}} כלום טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אלא {{ירו&quot;מ-הוסר|שקדושת}} שקדוש היום גרמה ליין שיבוא? וכאן, הואיל ולא אבדלה גרמה ליין שיבוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דעיקר הבדלה בתפילה ואם אין יין יבדיל על שיכר}} — היין קודם. כלום טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אלא שהיין תדיר וקדושה אינה תדירה? וכן {{ירו&quot;מ-ביאור|אף כאן}}, הואיל והיין תדיר ואבדלה אינה תדירה — היין קודם. רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} אמר: {{ירו&quot;מ-הוסר|ר מנא }}מדברי שניהן, יין ואבדלה — אבדלה קודמת. כלום טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אלא שכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין? וכאן {{ירו&quot;מ-ביאור|אף כאן}}, הואיל ונתחייב בהבדלה עד שלא בא היין — אבדלה קודמת. כלום טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אלא שהיין גורם לקדושת היום שתאמר, וכאן הואיל ואין היין גורם לאבדלה שתאמר — אבדלה קודמת. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: מדברי שניהן, {{שוליים|ח_ג}}מבדילין בלא יין ואין מקדשין אלא ביין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}היא דעתיה דרבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] דרבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אמר: {{שוליים|ח_ד}}מבדילין על השכר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל לקידוש צריך לחזר אחר יין}}, ואזלין מן אתר לאתר משום קידושה. אמר רבי יוסי ברבי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי|°]] ({{ירו&quot;מ-הדגשה|בון}}) נהיגין תמן במקום שאין יין: שליח ציבור עובר לפני התיבה ואומר ברכה אחת מעין שבע, וחותם במקדש ישראל ואת יום השבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויוצאים ידי קידוש מהתורה דקידוש על היין זה רק דרבנן אם נדקדק נמצא}} וקשיא על ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי בלילי שבת.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
שואלת הגמרא '''מה טעמהון דבית שמאי''', כלומר למה הם אומרים קודם כל מקדשים? עונה הגמרא: '''שקדושת היום גרמה ליין שיבוא'''. כלומר למה בכלל מביאים יין לסעודה? כיוון שיש קידוש, אז בעצם הקידוש גרם לבוא היין. עוד סיבה: '''וכבר נתחייב היום עד שלא בא היין'''. כלומר השבת נכנסה, ברגע שהיא נכנסה כבר חל חיוב חובת קידוש, ויין מגיע רק אחרי זה בסעודה — כלומר אנחנו הולכים להתפלל, חוזרים, רק אחרי זה מביאים את היין. אז בעצם חובת קידוש חלה קודם, לכן מברכים ומקדשים קודם. אז זכור, בית שמאי יש להם סברות טובות.

אז '''מה טעמהון דבית הלל'''? עונה הגמרא '''שהיין גורם לקדושת היום שתאמר''' — הרי מקדשים על היין, וכיוון שמקדשים על היין אז בעצם היין הוא הגורם, לכן מברכים עליו קודם. '''דבר אחר: היין תדיר אינה תדירה''' — כלומר קידוש היום אינו תדיר, ותדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם, כי היין מברכים ושותים כל יום וקידוש זה פעם בשבוע, אז ממילא היין קודם.

אמר רבי יוסי: '''מדברי שניהן, יין והבדלה — היין קודם'''. כלומר לפי הסברות שהם אמרו, אנחנו יכולים להבין שבניגוד לקידוש, שיש מחלוקת, בהבדלה כולם מסכימים שהיין קודם. למה? '''כלום טעמהון דבית שמאי אלא שקדוש היום גרמה ליין שיבוא?''' כך הם אמרו — קידוש גרם ליין שיבוא. '''וכאן, הואיל ולא אבדלה גרמה ליין שיבוא — היין קודם'''. הרי עיקר הבדלה זה בתפילה, ואם אין לו יין יכול גם להביא על השכר, אז ההבדלה לא גרמה ליין שיבוא, אם כן היין יהיה קודם.

וגם בית הלל — מה הטעם שלהם? '''כלום טעמהון דבית הלל אלא שהיין תדיר וקדושה אינה תדירה? וכן, הואיל והיין תדיר ואבדלה אינה תדירה — היין קודם'''. גם כאן תדיר — ההבדלה פחות תדירה מהיין, היין תדיר, הבדלה אינה תדירה, לכן היין קודם. כך שלפי שתי השיטות, בין בית הלל בין בית שמאי, היין יהיה קודם.

רבי מנא אמר הפוך: '''מדברי שניהן, יין ואבדלה — אבדלה קודמת'''. למה? כי אתה השתמשת בטעם אחד של בית שמאי, קח את הטעם השני שלהם. '''כלום טעמהון דבית שמאי אלא שכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין? וכאן, הואיל ונתחייב בהבדלה עד שלא בא היין — אבדלה קודמת'''. גם כאן, הרי השבת יצאה קודם כל, ורק אחרי זה אני עושה את ההבדלה, אז כבר חלה עלי חובת הבדלה עד שלא בא היין, לכן ההבדלה קודמת.

וגם בית הלל — '''כלום טעמהון דבית הלל אלא שהיין גורם לקדושת היום שתאמר, וכאן הואיל ואין היין גורם לאבדלה שתאמר — אבדלה קודמת'''. נכון, בקידוש אמרנו שקידוש עושים על היין, אז בעצם היין הוא הגורם. אבל כאן, אם אין היין גורם להבדלה — הרי אפשר להבדיל על כל דבר, על חמר מדינה, וגם עושים הבדלה בתפילה — אז היין הוא לא הגורם, וממילא ההבדלה תהיה קודמת גם לבית הלל.

אמר רבי זעירא: '''מדברי שניהן, מבדילין בלא יין ואין מקדשין אלא ביין'''. אפשר לראות לפי הסברה שלהם — אם היין גורם לקידוש, אז ברור שחייבים לקדש בעד היין. ובהבדלה אתה אומר שהיין לא גורם, אז זה כנראה שלא מבדילים על יין בהכרח, אפשר על חמר מדינה.

ואומרת הגמרא: '''היא דעתיה דרבי זעירא, דרבי זעירא אמר: מבדילין על השכר, ואזלין מן אתר לאתר משום קידושה'''. כלומר צריכים ללכת אפילו ממקום למקום כדי למצוא מקום שבו יש יין, כדי לקדש שם.

אמר רבי יוסי ברבי: '''נהיגין תמן במקום שאין יין, שליח ציבור עובר לפני התיבה ואומר ברכה אחת מעין שבע, וחותם במקדש ישראל ואת יום השבת''', ויוצאים ידי קידוש מהתורה, כי קידוש על היין זה רק מרבנן. אנחנו יודעים שיש לנו נוהג להגיד בשבת ברכה מעין שבע. יש סברה שאומרת שזה בגלל שהיו מתפללים בשדות, והיו אנשים שמאחרים, ורצו שכולם יסיימו את התפילה, שיחזרו לבית ביחד ולא יישארו שם אנשים בודדים, אז לכן בעצם הוסיפו את ברכה אחת מעין שבע. אז פה יש הסבר נוסף, שבעצם זה סוג של קידוש, כלומר בזה יוצאים ידי חובת קידוש מדאורייתא, כך שמי שאין לו יין יוכל לשמוע את הקידוש בבית הכנסת ולאחר מכן לחזור ולאכול בבית.

ואומרת הגמרא: '''וקשיא על דבית שמאי בלילי שבת'''. נעצור כאן.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נו עמוד ב'''

{{שוליים|ח_א}} '''בקידוש שבת יש לברך על היין ואחר כך על היום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רעא סעיף י , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל שמברך על היין ואחר כך על היום, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, ובהבדלה אף שניהם מודים שהיין קודם.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' אלו דברים מברך על היום.''' בתחל' לפי שהיו' גורם לקידוש שלא בא כוס זה אלא בשביל קידוש לשבת ועוד שכבר קדש היום משקיבל עליו ועדיין יין לא בא על השלחן וכשם שקדם לכניסה כך קודם לברכה

'''וב&quot;ה אומרי' מברך על היין תחלה.''' לפי שהיין גורם לקידוש וה&quot;ה המקדש על הפת ואם אין לו יין או פת לא יקדש ועוד תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם

'''גמ' מה טעמהון דב&quot;ש וכו'.''' כדפרישית במתני'

'''מדברי שניהן נלמד.''' דסבירא להו דבהבדלה לעולם ברכת היין קודם ואח&quot;כ ברכת הבדלה דלא דמיא לקידוש כדמפרש ואזיל

'''כלום טעמהון דב&quot;ש.''' שהרי טעמייהו דב&quot;ש גבי קידוש לא הויא אלא מפני שקדושת היום גרמה ליין שיבא לפיכך סברי דקדושת היום קודמת אבל כאן הואיל ולאו הבדלה גרמה ליין שיבא דהא עיקר הבדלה בתפלה היא ולא אמרו שיחזור ויבדיל על הכוס אלא מפני התינוקות כדאמרי' לעיל פ' תפלת השחר הלכך אף ב&quot;ש מודים בהבדלה שברכת היין קודם

'''כלום טעמהון דב&quot;ה.''' כלומר ולב&quot;ה ודאי שייכא נמי האי טעמא דאמרי גבי קידוש דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם וכמו כן בהבדלה

'''אמר ר' מנא.''' דלא היא דמאי חזית דנקטת להני טעמי דידהו דב&quot;ש ודב&quot;ה גבי קידוש למילף מינייהו דמה גבי הבדלה דברכת יין קודמת נקיט אידך טעמייהו דידהו דגבי קידוש ואשכחן איפכא דגבי הבדלה איכא למימר דלכ&quot;ע ברכת הבדל קודמת כדמפרש ואזיל

'''כלום טעמהון דב&quot;ש וכו'.''' וא&quot;כ וכאן נמי הואיל ונתחייב בהבדלה מיד שחשכה למ&quot;ש קודם שבא היין לפניו בדין הוא שהבדלה ג&quot;כ קודמת ליין כמו קידוש לב&quot;ש

'''כלום טעמהון דב&quot;ה.''' ולב&quot;ה דטעמייהו גבי קידוש אינו אלא לפי שהיין או הפת קודם לקידוש היום שתאמר אבל כאן הואיל ואין היין גורם להבדלה דלא תליא הבדלה ביין אף ב&quot;ה מודו דהבדלה קודמת לברכת היין והלכך מהא ליכא למישמע מינה

'''מדברי שניהן.''' מדר' יוסה ומדר' מנא דמר מדייק הכי ומר מדייק איפכא אליבא דב&quot;ש וב&quot;ה מיהת מדברי שניהן נלמד דמבדילין בלא יין אבל אין מקדשין אלא ביין כדקאמרי תרווייהו בפשיטות דאין היין מעכב בהבדלה כמו דמעכב בקידוש

'''היא דעתיה דר' זעירא.''' וכן נמי היא דעתי' דר&quot;ז גופיה דאמר מבדילין על השכר במקום שאין יין מצוי דהיין אינו מעכב להבדלה והולכין ממקום למקום משום קידושא למישמע קידוש על היין דעיקר מצות קידוש על היין

'''נהיגין תמן.''' בבבל במקום שאין יין לקדש עליו הש&quot;צ עובר לפני התיבה ואומר ברכת מעין שבע וחותם וכו' ובזה יצאו ידי קידוש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אילו דברים שבין בית שמי ובית הלל בסעודה · בית שמי אומ' מברך על היום ואחר כך מברך על היין · ובית הלל אומ' מברך על היין ואחר כך מברך על היום · בית שמי אומ' נוטלין לידים ואחר כך מוזגין את הכוס · ובית הלל אומ' מוזגין הכוס תחילה ואחר כך נוטלין לידים · בית שמי מקנח ידיו במפה ומניחה על השולחן · ובית הלל אומ' על הכסת · בית שמי אומ' מכבדין את הבית ואחר כך נוטלין לידים · ובית הלל אומ' נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית · בית שמי אומ' נר ומזון בשמים והבדלה · ובית הלל אומ' נר ובשמים ומזון והבדלה · בית שמי אומ' שברא מאור האש · ובית הלל אומ' בורא מאורי האש · אין מברכין על הנר ועל הבשמים שלגוים ועל הנר ועל הבשמים שלמתים · ועל הנר ועל הבשמים שלפני עז' · ואין מברכין על הנר עד שייאותו לאורו · מי שאכל ושכח ולא בירך בית שמי אומ' יחזור למקומו ויברך · ובית הלל אומ' יברך במקום שנזכר · ועד מתי מברך עד כדי שיתאכל המזון שבמיעיו · בא להן יין אחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס בית שמי אומ' מברך על היין ואחר כך מברך על המזון · ובית הלל אומ' מברך על המזון ואחר כך מברך על היין · עונין אמן אחר ישראל מברך · ואין עונין אמן אחר כותי מברך עד שישמע כל הברכה ·
אילו דברים שבין בית שמי ובית הלל בסעודה כול' · מה טעמהון דבית שמי שקדושת היום גרמה ליין שיבוא וכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין · מה טעמהון דבית הלל שהיין גורם לקדושת היום שתיאמר · ד&quot;א היין תדיר וקדושה אינה תדירה · אמ' ר' יוסה מדברי שניהן יין והבדלה היין קודם · כלום טעמהון דבית שמי אלא שקדושת היום גרמה ליין שיבוא · וכאן הואיל ולא הבדלה גרמה ליין שיבוא היין קודם · כלום טעמהון דבית הלל אלא שהיין תדיר וקדושה אינה תדירה · וכן הואיל והיין תדיר והבדלה אינה תדירה היין קודם · אמ' ר' מנא מדברי שניהן יין והבדלה הבדלה קודמת · כלום טעמהון דבית שמי אלא שכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין · [וכאןהואיל ונתחייב בהבדלה עד שלא בא היין] אבדלה קודמת · כלום טעמהון דבית הלל אלא שהיין גורם לקדושת היום שתיאמר · וכאן הואיל ואין היין גורם לאבדלה שתיאמר אבדלה קודמת · אמ' ר' זעירא מדברי שניהן מבדילין בלא יין [ואין] מקדשין אלא [ב]יין · היא דעתיה דר' זעירא · דר' זעירא אמ' מבדילין על השכר ואזלין מן אתר לאתר משום קדושה · אמ' ר' יוסי בר' נהיגין תמן במקום שאין יין שליח ציבור עובר לפני התיבה ואו' ברכה אחת מעין שבע וחותם במקדש יש' ואת יום השבת · וקשיא על דבית שמי בלילי שבת [איך עבידה]&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''וקשיא על דב&quot;ש בלילי שבת.''' כלומר דהא לפעמים משכחת לה בלילי שבת דאי אפשר למיעבד כסברא דב&quot;ש גבי קידוש ולמאי דס&quot;ל לב&quot;ש נמי גבי יין ומזון במתני' דסוף פירקין היכא דאין שם אלא אותו כוס והשתא אי מקלעי הני גוונא בלילי שבת היאך ינהוג אליבא דב&quot;ש דממ&quot;נ קשיא כדמסיק ואזיל להקושיא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נו עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ח_ג}} '''הבדלה בלא יין - כשאין יין, מהו הדין לגבי הבדלה על פת או משקה אחר, לעומת קידוש שבת שאינו אלא ביין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כדעת רבי זעירא בירושלמי שמבדילין בלא יין ואין מקדשין אלא ביין, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ח_ד}} '''בהבדלה מסתפקים ביין שכר ואינה טעונה יין דווקא, אך לקידוש חייבים לחזר אחר יין ואף לילך ממקום למקום להשיגו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כט &lt;קטע סוף=נו ב/&gt; ==דף נז עמוד א== &lt;קטע התחלה=נז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שקידוש טעון יין דווקא ומחזרים אחריו ואף מטריחים עצמם ממקום למקום, כפי שהביאו הרמב&quot;ם (הל' שבת פכ&quot;ט ה&quot;ט) והשו&quot;ע (או&quot;ח רצו, ב).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;113&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
הי{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ך עבידה {{ירו&quot;מ-ביאור|באיזה מקרה יהיה קשה}} היה יושב ואוכל בערב שבת, וחשכה לילי שבת, ואין שם אלא אותו הכוס — את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} אומר: מניחו לאחר המזון ומשלשל כולם עליו. ל[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי &lt;/div&gt;{{ירו&quot;מ-הדגשה|איך ינהג ד}}מה נפשך? יברך על היום — המזון קודם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי לשיטתם}}, מה {{ירו&quot;מ-הוסר|נפשך יברך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שמברך}} על היום {{ירו&quot;מ-הדגשה|קודם לברכת היין — זה מפני שהתחייב בקדושת היום קודם, וכאן התחייב בברכת}} המזון קודם — יברך על המזון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואחר כך יקדש — אי אפשר, שהרי אמרו בית שמאי שאם בא להם יין אחר המזון ואין להם אלא אותו כוס, מברך על}} היין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואחר כך על המזון. נמצא שהיין}} קודם — יברך על היין, היום קודם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כך לבית שמאי כיצד יעשה}} נשמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: בא להן יין אחר המזון, ואין שם אלא אותו הכוס — {{ירו&quot;מ-הדגשה|בית שמאי אומרים: מברך על היין ו}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|ח}}ר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך על המזון}} אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|הטעם שאמרו בית שמאי להקדים את ברכת היין לברכת המזון — זה רק מפני שאם תגיד לו להשאיר את היין אחר המזון}} — על ידי שהוא ברכה קטנה, שמא ישכח וישתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלי ברכה}}. ברם הכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך גם לקדש}} מכיון שהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|משלשה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|משלשם}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מברך שלוש ברכות על היין ועל המזון ועל הקידוש}} על {{ירו&quot;מ-הוסר|ידי }}הכוס אינו שכח. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן}} כיצד יעשו {{ירו&quot;מ-הוסר|על דברי}} לדברי [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי יברך על המזון תחילה, ואחר כך מברך על היום, ואחר כך על היין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם נדקדק נמצא}} וקשיא על דברי [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל במוצאי שבת. הי{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ך עבידה {{ירו&quot;מ-ביאור|באיזה מקרה יהיה קשה}} היה יושב ואוכל בשבת וחשכה מוצאי שבת, ואין שם אלא אותו הכוס — את אמר: מניחו לאחר המזון ומשלשל כולן עליו. מה נפשך? יברך על היין, המזון קודם {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי אמרו בית הלל שאם בא להם יין אחר המזון ואין להם אלא אותו כוס, מברך על המזון ואחר כך מברך על היין}} יברך על המזון, הנר קודם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דלדעת בית הלל אליבא דרבי מאיר הסדר הוא נר בשמים מזון והבדלה}} יברך על הנר. {{ירו&quot;מ-הוסר|הבדלה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היין}} {{ירו&quot;מ-הוסר|קודמת}} קודם {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא תדיר. יברך על היין — המזון קודם. אם כך, כיצד יעשה}} נשמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} לא נחלקו [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל על ברכת המזון שהוא בתחילה, ולא על הבדלה שהיא בסוף. על מה נחלקו? על הנר ועל הבשמים ש[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: {{שוליים|ח_ה}}בשמים ואחר כך נר, ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: מאור ואחר כך בשמים. רבא[[ביאור:עץ מסורת#רבא|°]] ורב יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]]  {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}}: הלכה כמי שהוא אומר בשמים ואחר כך נר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כך}} כיצד יעשה {{ירו&quot;מ-הוסר|על דברי}} לדברי [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל יברך על&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף נז. אנחנו בשלושה, כמה מילים בדף הקודם. אומרת הגמרא קשה על לבית שמאי בליל שבת. יש איזה קושיה שיכולה להתווצר בליל שבת על דעת בית שמאי.

איך החביטה? כלומר איך, איך, באיזה מציאות יש קושיה? כן, יש פה מעין מעגל כזה, מעגל שלא יוצאים ממנו. '''היה יושב ואוכל בערב שבת וחשכה לילי שבת''', אנחנו יודעים שבדרך כלל אסור לאכול ביום שישי, אבל נניח יש מקרה שמותר — סעודת חתנים, פורים וכדומה. אז יש מציאות שאכלו בליל שבת ועכשיו נכנס שבת. עכשיו '''ואין שם אלא אותו הכוס'''. מצד אחד הוא צריך לברך ברכת המזון על אותו כוס ומצד שני גם צריך לקדש על יין. אז מה עושה? אמרנו לפני כן שכולם מסכימים שאם אני אוכל, לאחר המזון '''משלשל כולם עליו'''. כלומר שיש לו רק כוס אחת וצריך גם לברך על ברכת המזון, אז לכן מברך על הכוס ובעצם משאיר את זה לסוף. ואז גם כן עושה את מה שצריך, הבדלה או קידוש אחרי ברכת המזון.

אז עכשיו בוא נראה מה יצא מכאן. לבית שמאי איך יתנהג? '''מה נפשך?''' מה הוא ינהג? הרי לגבי שבת אמרנו שאם יש שבת ויין אז הוא קודם כל מקדש כיוון שהשבת נכנסה קודם. כלומר קידוש היום היה קודם, אבל כאן יש לו בעיה. כי מה, אתה מברך על היום? אי אפשר להגיד ככה, כי הרי '''המזון קודם''', כי אם הוא אומר שקידוש קודם בגלל שהוא הקדים — הוא היה קודם לפני היין. אבל כאן ברכת המזון הייתה קודמת, כי הרי הוא קודם כל אכל, הוא התחייב בברכת המזון קודם. אז מה אתה אומר? '''יברך על המזון'''? כלומר אי אפשר לומר '''יברך על היום''' — '''המזון קודם''', שהרי לשיטתם מה שיברך על היום זה רק בגלל שהתחייב בקדושת היום קודם. אבל כאן הרי התחייב ברכת המזון קודם, לכן לכאורה צריך לברך ברכת המזון קודם.

אז אוקיי, מה אתה אומר? יברך על המזון קודם, רק אחרי זה יקדש? גם את זה אי אפשר. למה? שהרי אמרו בית שמאי שאם בא להם יין בתוך המזון מברך על היין ואחר כך על המזון. יוצא מכאן שהיין קודם. אז מה אתה אומר? '''יברך על היין'''? אי אפשר, כי הרי '''היום קודם''', קידוש היום, כמו שאמרנו. אז אם כך, מה יעשה? בעצם נכנסנו פה לאיזה מעגל שאין לו סוף.

אומרת הגמרא '''נשמעינה מן הדא''', כלומר הפתרון יהיה בעצם בגרסה אחרת של דיני בית שמאי: '''בא להן יין אחר המזון, ואין שם אלא אותו הכוס — בית שמאי אומרים: מברך על היין ואחר כך על המזון'''. יש לנו ברייתא מפורשת שאומרת שאם יש יין וברכת המזון, קודם כל מברך על היין ואחר כך על המזון.

אמר רבי אבא: שאמרו בית שמאי להקדים את ברכת היין לברכת המזון — זה רק שם, מפני שאם תגיד שקודם מברך ברכת המזון ואחרי זה מברך על היין, יכול להיות בעיה, כי כיוון שברכת היין '''ברכה קטנה''', '''שמא ישכח וישתה'''. תוך כדי שהוא מברך ברכת המזון יבוא מיד וישתה בלי ברכה, לכן אמרו שיברך את זה קודם. '''ברם הכא''', שיש קידוש להוסיף, פה אין חשש, כי הרי יש פה שלוש ברכות, '''מכיון שהוא על הכוס אינו שכח''' — אז לכן אין חשש שקודם כל יברך את ברכת המזון ואחרי זה ימשיך.

אז לכן, איך יעשו? איך עשו בית שמאי? '''יברך על המזון תחילה, ואחר כך מברך על היום, ואחר כך על היין'''. ובעצם זה פותר לנו את הבעיה.

עכשיו '''וקשיא על דברי בית הלל במוצאי שבת'''. כלומר אותו דבר, יהיה גם כן איזה מעגל שאין לו סוף בשיטת בית הלל במוצאי שבת. איך החביטה? כלומר, איך ייווצר המציאות של הקושיה? '''היה יושב ואוכל בשבת וחשכה מוצאי שבת''', כלומר חשכה שעה שלישית ויצא שבת. עכשיו '''ואין שם אלא אותו הכוס''', יש לו רק כוס אחת, רק רביעית בדיוק — עם המזיגה, עם הכל, רק רביעית. אז מה אמרנו? אמרנו '''מניחו לאחר המזון ומשלשלן כולן עליו'''. אמרנו מניח את הכוס, מברך עליו ברכת המזון וממשיך אחרי זה את ההבדלה וכל מה שצריך.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''היך עבידה.''' בהי גוונא מקשינן לה ומפרש וקאמר בכגון שהיה יושב ואוכל בע&quot;ש וחשכה לילי שבת וצריך הוא לקדש קדושת היום על היין ואין שם אלא אותו הכוס יין בלבד ואם יקדש עליו לא יהיה לו יין לברך על המזון

'''את אמר מניחו לאחר המזון ומשלשל כולם עליו.''' כלומר דודאי את אומר בזה דהדין הוא שיניח עד לאחר המזון ויאמר הכל קידוש וברכת המזון על אותו כוס וכדתנינן בתוספתא פ&quot;ה גבי מ&quot;ש וכדלקמן וה&quot;ה נמי בהאי גוונא בלילי שבת והשתא קשיא מה נפשך לב&quot;ש היאך יעשה

'''יברך על היום.''' קודם כדאמרינן במתני' דקדושת היום קודם ליין הא הכא איכא נמי מזון ובודאי ברכת המזון קודם לקידוש היום שהרי נתחייב בברכת המזון קודם שקידש עליו היום

'''יברך על המזון.''' ואי תימא דאין ה&quot;נ דיברך על המזון מקודם הא ליתא דהרי הכא היין קודם לב&quot;ש כדאמרי במתני' דסוף פרקין גבי בא להם יין בתוך המזון ומייתי לה לקמיה

'''יברך על היין.''' ואם תאמר דיברך על היין קודם להמזון הא נמי אי אפשר דכשבא לברך על היין קידוש היום קודם לו כדאמרי ב&quot;ש במתני'

'''יברך על היין.''' בתחלה הרי המזון קודם כדסבירא להו לב&quot;ה במתני' דסוף פרקין

'''יברך על הנר.''' בתחלה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;היה יושב ואוכל בערב שבת וחשכה לילי שבת ואין שם אלא אותו הכוס את אמר מניחו לאחר המזון ומשלשל כולם עליו · מה נפשך יברך על היום המזון קודם · יברך על המזון היין קודם · יברך על היין היום קודם · נשמעינה מן הדא בא להן יין אחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס אמ' ר' בא [על ידי שהוא] ברכה קטנה שמא ישכח וישתה · ברם הכא מכיון שהוא משלשה על ידי הכוס אינו שכח · כיצד יעשו על דברי בית שמי יברך על המזון תחילה ואחר כך על היין · וקשיא על דברי בית הלל במוצאי שבת [היך עבידה] היה יושב ואוכל בשבת וחשכה מוצאי שבת ואין שם אלא אותו הכוס את אמר מניחו לאחר המזון · ומשלשל כולן עליו · מה נפשך יברך על היין המזון קודם · יברך על המזון הנר קודם · יברך על הנר אבדלה קודמת · נשמעינה מן הדא · אמ' ר' יהודה לא נחלקו בית שמי ובית הלל על ברכת המזון שהיא בתחילה ולא על {{ירו&quot;מ-הוסר|המזון}}[הבדלה] שהוא בסוף · על מה נחלקו על הנר ועל הבשמים שבית שמי אומ' בשמים ואחר כך נר · ובית הלל אומ' מאור ואחר כך בשמים · רבא ורב יהודה הל' כמי שהוא או' בשמים ואחר כך נר · כיצד יעשה על דברי בית הלל יברך על&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נשמעינה מן הדא.''' זה הכל מן הקושיא וכלומר והיכא שמעינן להא דאמרת לב&quot;ש היין קודם להמזון מן הדא דתנינן בסוף פרקין בא להם יין בתוך המזון ואין שם אלא אותו הכוס ב&quot;ש אומרי' מברך על היין ואח&quot;כ מברך על המזון וא&quot;כ היאך יתנהג עצמו בכה&quot;ג אליבא דב&quot;ש

'''אמר ר' בא.''' דלא קשיא מידי מהאי מתני' דסוף פרקין דמייתית ראיה לגוונא דהכא דלב&quot;ש מברך על היין מקודם להמזון דשאני הוא התם דע&quot;י שהיא ברכה קטנה בורא פרי הגפן בלבד הלכך הוא דקסברי ב&quot;ש התם דמברך על היין מקודם שאם אתה אומר שימתין עד לאחר ברכת המזון חיישינן שמא ישכח וישתה מיד בלא ברכה אבל הכא שצריך הוא לקדש קדושת היום ומכיון שהוא ממתין לשלשה על ידי הכוס אינו שכח מקודשת היום ולא חיישינן שמא ישתה עד שלא יקדש

'''וכיצד יעשו על דברי ב&quot;ש.''' והשתא מסיק לה דלר' בא דקאמר דהכא איכא תקנתא לב&quot;ש נמי וכיצד יעשה יברך על המזון תחלה דבהאי גוונא מודו ב&quot;ש דליכא למיחש למידי כדאמרן ואח&quot;כ מברך קדושת היום ואח&quot;כ על היין כסבר' דידהו במתני'

'''יברך על המזון בתחלה.''' הרי הנר קודם כדתנן במתני' גבי פלוגתייהו בהא ב&quot;ש אומרים נר ומזון וכו' ובית הלל אומרים נר ובשמים ומזון והבדלה א&quot;כ לכ&quot;ע נר קודם למזון&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''וקשי' על דברי ב&quot;ה.''' השתא מהדר הש&quot;ס לדייק גם אליבא דב&quot;ה דודאי בלילי שבת ובגוונא דהוה מדייק לי' אליבא דב&quot;ש ליכא למידק כלל אליבא דב&quot;ה דפשוט הוא דבגוונא דתאמר היה יושב ואוכל בע&quot;ש וכו' ואין שם אלא אותך הכוס דלב&quot;ה מברך על המזון ואח&quot;כ על היין ואח&quot;כ על היום כי קשיא לן אליבא דב&quot;ה במוצאי שבת הוא דקשיא לן וכעין גוונא דהוה מדייקינן אליבא דב&quot;ש בע&quot;ש ה&quot;נ מדייקינן השתא אליבא דב&quot;ה במ&quot;ש וכדמפרש ואזיל

'''היך עבידא.''' בהי גוונא קא מיבעיא לן וקאמר בכגון שהיה יושב ואוכל בשבת וחשכה מוצאי שבת וצריך הוא להבדיל ואין שם אלא אותו הכוס ואם יבדיל לא יהי' לו יין לברך על המזון

'''את אמר מניחו לאחר המזון ומשלשל כולן עליו.''' הבדלה וברכת המזון דודאי כך הוא הדין והכי תנינן בתוספתא פ&quot;ה הנכנס לביתו במ&quot;ש מברך על היין ועל המאור. ועל הבשמי' ואח&quot;כ אומר הבדלה ואם אין לו אלא כוס אחד מניחו אחר המזון ומשלשלן כולן לאחריו והשתא מדייק הש&quot;ס דלר' יהודה דתוספתא אליבא דב&quot;ה כדמייתי נמי לקמיה קשיא לן דמה נפשך כיצד יעשה בהאי גוונא דאמרן

'''הבדלה קודמת.''' כלומר ואם יעשה כך תהיה הבדלה קודמת למזון ואנן לא תנן הכי דאע&quot;ג דבמתני' תני כן ההיא דלאו כהלכתא היא אלא כדתני ר' יהודה בתוספתא שם וכדלקמיה

'''נשמעינה מן הדא.''' מסקנת הקושיא היא וכלומר והיכא תניא הכי מן הדא דא&quot;ר יהודה לא נחלקו ב&quot;ש וב&quot;ה על המזון שהוא בתחלה ועל הבדלה שהיא בסוף על מה נחלקו וכו' וגי' התוספתא כך היא שב&quot;ש אומרים מאור ואח&quot;כ בשמים וב&quot;ה אומרים בשמים ואח&quot;כ מאור וגי' הש&quot;ס בתוספתא היה כך בהפך ככתוב לפנינו והיינו דקאמר עלה רבא ורב יהודה הלכה כמי שהוא אומר בשמים ואח&quot;כ מאור ולא כהאי גי' דלעיל לב&quot;ה. שמעינן מיהת דלכ&quot;ע מזון בתחילה והבדלה בסוף כי פליגי בסדר הברכות השייכי' להבדלה הוא דפליגי ושמעינן נמי דלכ&quot;ע אלו הברכות השייכי' להבדלה סמוכות זו לזו מיהת בעינן והשתא אם יברך על הנר בתחילה למזון ואח&quot;כ ברכת הנר תכופות זו לזו כל הברכות א&quot;כ תהי' הבדלה קודמת למזון והא לר' יהודה לכ&quot;ע מזון בתחילה והבדלה לבסוף היא וכיצד יעשה על דברי ב&quot;ה. מסקנא דמילתא היא. וכלומר והשתא כיצד יעשה אליבא דב&quot;ה אם כהאי דתנינן במתני' נר ובשמים ומזון והבדלה או כהאי דר' יהודה בתוספתא וקאמר הש&quot;ס דדברי ר' יהודה הם עיקר שיברך על המזון בתחלה וכו'

'''י&quot;ט שחל להיות במ&quot;ש.''' ויש כאן קידוש והבדלה איזה מהן קודם
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אז '''מה נפשך?''' מה אתה אומר? יברך על היין? כמו שאמרנו מקודם, אם יש שבת וקידוש, או יין והבדלה, אז הוא כבר יברך על היין ואחרי זה קידוש, או יין והבדלה. אבל פה יש בעיה, כי הרי אמרת שהמזון קודם — כי אמרנו שאם בא להם יין בתוך המזון ואין להם אלא אותו כוס, אז מברך על היין ואחר כך על המזון. אז יוצא שבעצם ברכת המזון קודמת. אז מה אתה אומר? יברך את ברכת המזון? יש לו בעיה, כי לדעת בית הלל, על פי רבי מאיר, הסדר זה נר ובשמים, מזון והבדלה. כלומר בעצם הנר קודם — נר ובשמים קודמים לפני ברכת המזון. אז מה אתה אומר? יברך על הנר? אי אפשר, כי הרי היין תדיר יותר, ואמרנו שאם יש לנו יין וקידוש, או יין והבדלה, מברכים על היין כי תדיר קודם. אז מה עושים? '''יברך על היין, המזון קודם''', וככה בעצם קיבלנו מעגל חוזר.

מה נעשה? '''ואתה נשמעינה מן הדא'''. בעצם נכון מה שאמרנו עכשיו, שבעצם הסדר נר בשמים מזון והבדלה זה דעת רבי מאיר. אבל הדעה המקובלת זה דעת רבי יהודה, שהוא סובר '''לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על ברכת המזון שהוא בתחילה, ולא על הבדלה שהיא בסוף. על מה נחלקו? על הנר ועל הבשמים, שבית שמאי אומרים: בשמים ואחר כך נר, ובית הלל אומרים: מאור ואחר כך בשמים'''. אנחנו נוהגים הפוך כנראה, יש לנו גרסה אחרת, אבל בכל אופן רואים שבעצם על ברכת המזון כולם מסכימים שהיא בהתחלה, על הבדלה כולם מסכימים שהיא בסוף, וכל המחלוקת היא רק על הנר והבשמים.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נז עמוד א'''

{{שוליים|ח_ה}} '''בהבדלה במוצאי שבת יש להקדים בשמים לנר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצו סעיף א , סמ&quot;ג עשין כט &lt;קטע סוף=נז א/&gt; ==דף נז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=נז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כבית שמאי לדעת רבא ורב יהודה, וכן נפסק בשו&quot;ע או&quot;ח סי' רצו ס&quot;א ובסדר יקנה&quot;ז (יין קידוש נר הבדלה בשמים) שאף הבבלי הכריע כך.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;114&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
המזון תחילה, ואחר כך יברך על היין, ואחר כך על הנר. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סדר ההבדלה ביו&quot;ט שבמוצ&quot;ש|יום טוב שחל להיות במוצאי שבת]] רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: יקנ&quot;ה — יין, קידוש, נר, הבדלה. חנין בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רב חנן בר אבא|°]] אמר בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: יין, קידוש, נר, הבדלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם זה בחג סוכות מוסיף}} {{שוליים|ח_ו}}סוכה וזמן רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} אמר: ינה&quot;ק. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|לא }}אמר כהדא דרבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהבדלה קדמת לקידוש}} דאמר רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: מלך יוצא ושלטון נכנס — מלוין את המלך ואחר כך מכניסין את השלטון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף כך קדם מוציאים את השבת בהבדלה אחר כך מכניסים את יום טוב בקידוש}} לוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הוסר|ינה&quot;ק}} נהי&quot;ק {{ירו&quot;מ-ביאור|נר הבדלה יין קידוש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיין בין שניהם להראות שהוא בא עבור שניהם}} מסתברא דלוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] אמר, מעין שניהם {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הבדלה ראשונה כרבי חנינה שמלוים את המלך קדם וכרב שהיין סמוך לקידוש}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעא קומי רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: הי{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ך {{ירו&quot;מ-הוסר|אובדין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עבדין}} {{שוליים|ח_ז}}עובדא? אמר ליה: כרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] וכרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|יקנ&quot;ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יין קידוש נר הבדלה}}. וכן נפק עובדא כרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] וכרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}}, כד הוה אזיל לדרומה — הוה עביד כרבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ינה&quot;ק}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יין נר הבדלה קידוש}}; וכד הוה נחית לטבריא — הוה עביד כרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|יקנ&quot;ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יין קידוש נר הבדלה}} דלא מפלג על בר נש באתריה. על דעתיה דרבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} ניחא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמברך על היין, שהיין לעולם קודם, ומיד אחריו על האש, כיוון שרואהו ראשון, דמצווה הבאה לידך על תחמיצנה}} וקשיא {{ירו&quot;מ-הוסר|יוחנן }}על דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|היה מוצאי שבת}} בשאר ימות השנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי מברך על הנר לפני ההבדלה מפני העניים, שמא לא יספיק השמן שלא יכבה ויפסיד הברכה; והכא אמאי}} אינו מברך על הנר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפני הקידוש}}{{ירו&quot;מ-הוסר| שלא יכבה וכא מברך על הנר}} שלא יכבה?
מה עבד ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}? מכיון שיש לו יין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודאי יש לו שמן ו}}אין נרו כובה. {{ירו&quot;מ-הוסר|ויברך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי אמרו נר ביתו וקידוש היום נר קודם אם כך שיברך}} על הנר בסוף — שלא לעקור {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולשנות משאר}} זמן השבתות הבאות.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ב|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ב&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: נוטלין לידים ואחר כך מוזגין את הכוס ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: מוזגין הכוס תחילה ואחר כך נוטלין לידים.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבא ורב יהודה: הלכה כמי שהוא אומר בשמים ואחר כך נר''', כי כנראה שהיה להם הרגל כזה. אז אם כך, איך נעשה באמת? לבית הלל '''יברך על המזון תחילה''', כמו שאמרנו שכולם מסכימים שמזון תחילה, '''ואחר כך יברך על היין, ואחר כך על הנר'''.

אומרת הגמרא: '''יום טוב שחל להיות במוצאי שבת''', רבי יוחנן אמר: '''יקנה — יין, קידוש, נר, הבדלה'''. חנין בר אבא אמר בשם רב: '''יין, קידוש, נר, הבדלה''', ואם זה בסוכות אז צריך להוסיף גם '''סוכה וזמן''', כלומר גם שהחיינו.

רבי חנינא אמר: '''ינה&quot;ק''', כלומר יין, נר, הבדלה, קידוש. שמואל אמר כדעת רבי חנינא, גם כן '''ינה&quot;ק''', כלומר שהבדלה קודמת לקידוש. ואמר רב אחא בשם רבי יהושע בן לוי משלו, איזה משל, ש'''מלך יוצא ושלטון נכנס — מלוין את המלך ואחר כך מכניסין את השלטון'''. כלומר השבת יוצאת ונכנס החג, אז קודם כל מלווים את המלך שייצא, ורק אחרי זה מלווים ומכניסים את יום טוב. אז אף כאן, קודם כל מוציאים את השבת בהבדלה ואחר כך מכניסים את יום טוב בקידוש.

לוי אמר: '''נהי&quot;ק''', כלומר נר, הבדלה, יין, קידוש. למה? כי הוא סובר שהיין צריך להיות בין שניהם, כלומר בין הבדלה לקידוש, כדי להראות שהוא בעל שניהם.

אומרת הגמרא: '''מסתברא דלוי אמר, מעין שניהם'''. כלומר לוי כנראה עשה הכללה בין שתי הדעות — הבדלה כמו רבי חנינא, שאמר קודם כל מלווים את המלך שיוצא, ורק אחר כך עושים את הקידוש, כלומר מקבלים את השלטון, וכרב שאמר שהיין סמוך לקידוש.

'''רבי זעירא בעא קומי רבי יוסי: הי ך עובדא?''' כלומר להלכה מה נעשה? יש פה את כל האפשרויות. '''אמר ליה: כרב וכרבי יוחנן'''. כלומר יין, קידוש, נר, הבדלה, ואמרנו אם זה סוכות אז מוסיף גם סוכה וזמן. '''וכן נפק עובדא כרב וכרבי יוחנן'''.

'''רבי אבהו, כד הוה אזיל לדרומה — הוה עביד כרבי חנינא'''. כלומר שהיה הולך לדרום, ששם היה המקום של רבי חנינא, אז הוא נהג כמו רבי חנינא — יין, נר, הבדלה, קידוש. '''וכד הוה נחית לטבריא — הוה עביד כרבי יוחנן''', ששם המקום של רבי יוחנן, אז נהג כמותו — יין, קידוש, נר, הבדלה, '''דלא מפלג על בר נש באתריה''', לא לתת לחלוק על בן אדם במקום שלו.

אומרת הגמרא: '''על דעתיה דרבי חנינא ניחא'''. שהוא מברך על היין כי היין קודם, מיד אחרי זה הוא מברך על האש, כי שוב פעם אנחנו מברכים על המצווה שאנחנו פוגשים ראשון, ואת האש אנחנו רואים מרחוק, אז לכן מברכים על האש כי זה הראשון. יש לנו כלל שמצווה הבאה לידך אל תדחה אותה.

אבל '''וקשיא על דרבי יוחנן'''. הרי רבי יוחנן אנחנו יודעים שבשאר ימי השנה תמיד מברכים על הנר לפני ההבדלה. למה? מפני שמא יכבה הנר ויפסיד את הברכה, אז לכן קודם כל מברכים על הנר מיד, ולאחר מכן עושים את ההבדלה. אבל הכא, למה לא בורך על הנר לפני הקידוש? למה הוא מחכה עד אחרי הקידוש? הרי למה הוא לא חושש שהנר יכבה, למה הוא אומר יין, קידוש, נר והבדלה?

אומרת הגמרא: '''מה עבד ליה רבי יוחנן?''' מה הוא יענה על זה? עונה הגמרא: '''מכיון שיש לו יין אין נרו כובה'''. כי אנחנו יודעים שאם יש אדם ויש לו רק כסף לנר או ליין — '''נר איש וביתו''' וקידוש היום, נר קודם, כי הנר זה לשלום בית, הנר יוצר אור וככה אין מריבות. אז בכלל אם יש לו כסף רק לנר או ליין אז נר עדיף. אז אם ככה, כאן שאתה אומר שיש לו יין, כנראה גם יש לו מספיק לנר, אז לכן '''יברך על הנר בסוף'''.

אומרת הגמרא: אז אם ככה, למה לא יברך על הנר בסוף אחרי הבדלה גם כן? כלומר אמרת שיש לו יין, אם יש לו יין אז גם יש לו מספיק שמן, בסדר, אז אם זה ככה שישאיר את הנר לסוף — למה אתה אומר שהבדלה קודמת? אתה אומר נר, הבדלה, כלומר נר קודם להבדלה, תגיד יין, קידוש, הבדלה, נר. למה אתה אומר יין, קידוש, נר, הבדלה, כלומר נר קודם להבדלה?

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''יקנ&quot;ה.''' היין סמוך לקידוש וקודם לו ואח&quot;כ נ&quot;ה וכן אמר חנן בר בא בשם רב יין וכו' ובסוכות אחר הבדלה סוכה וזמן: ר' חנינא אמר ינה&quot;ק גרסינן וכן שמואל אמר כהדא דר' חנינא גרסינן כדמפרש טעמא משל למלך יוצא וכו' הלכך הבדלה קודמת שמלוין את השבת בתחלה ואח&quot;כ קידוש של י&quot;ט

'''לוי אמר יהנ&quot;ק גרסינן.''' דכמו שהוא לפנינו היינו דר&quot;א ממש. והיינו דקאמר מסתברא דלוי דאמר מעין שניהן הבדלה קודם לקידוש כר' חנינא ונר והבדלה סמוכין כר' יוחנן

'''דלא מפלג על בר נש באתריה.''' טבריה אתריה דרבי יוחנן הוה ואין חולקין על אדם באתריה ולפיכך נהג שם כוותיה

'''על דעתיה דרבי חנינא ניחא.''' דלדידיה אחר היין מברך על הנר מיד ולפי שכשרואה את הנר צריך לברך עליו אלא שברכת היין היא קודם לכל לעולם

'''מה עבד ליה ר' יוחנן.''' ומה טעמיה וקאמר דמכיון שיש לו יין אין נרו כובה כלומר דכיון שהוא תופס כוס של יין בידו שבירך עליו ואינו שותהו ושומרו עד שיגמור כל סדר הברכות שומר ג&quot;כ את הנר שלא יכבה עד שיברך עליו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;המזון תחילה ואחר כך יברך על היין ואחר כך על הנר · יום טוב שחל להיות במוצאי שבת · ר' יוחנן אמ' יקנ&quot;ה · יין קידוש נר הבדלה · חנין בר בא אמ' בשם רב יין קידוש נר הבדלה סוכה וזמן ר' חנינא אמ' ינה&quot;יק · שמואל לא אמ' כהדא דר' חנינא דאמ' ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי מלך יוצא ושלטון נכנס מלוין את המלך ואחר כך מכניסין את השלטון · לוי אמ' ינה&quot;ק · מסתברא דלוי אמ' מעין שניהם · אמ' ר' זעירא בעא קומי ר' יוסי היך עבדין עובדא אמ' ליה כרב וכר' יוחנן · וכן נפק עובדא כרב וכר' יוחנן · ר' אבהו כד הוה אזיל לדרומה הוה עבד כר' חנינא · וכד הוה נחית לטיבריא הוה עבד כר' [יוחנן] דלא מפלג על בר נש באתריה · על דעתיה דר' חנינא ניחא וקשיא {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה}}על דר' יוחנן אילו בשאר ימות השנה אינו מברך על הנר שלא יכבה · וכא מברך על הנר שלא יכבה · מה עבד ליה ר' יוחנן מכיון שיש לו יין אין נרו כובה · ויברך על הנר בסוף · שלא לעקור זמן השבתות הבאות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''וקשיא על דר' יוחנן.''' כצ&quot;ל אלא דלר' יוחנן קשיא מפני מה אינו מקדים לברך על הנר הא אלו בשאר ימות השנה אינו מברך על הנר שלא יכבה בתמיה וכי אינו מברך על הנר מיד כדי שלא יכבה ויפסיד הברכ' והכא נמי היה לו לומר מברך על הנר שלא יכבה ולא לאחרו אחר קידוש

'''ויברך על הנר בסוף.''' א&quot;כ יברך עליו בסוף דכל זמן שאינו שותה היין שומר הוא את הנר שלא יכבה קודם שישתה ומשני שלא לעקר זמן שבתות הבאות כלו' הואיל ובכל מוצאי שבתות מברך על הנר קודם הבדלה הלכך אין לו לעקור הסדר של כל שבתות הבאות בשנה

'''גמ' מה טעמהון דב&quot;ש שלא יטמאו משקין שבאחורי הכוס.''' שנפלו לשם מחמת המזיגה ויטמאו מידיו אם לא יטול מתחלה ויחזרו אלו המשקין ויטמאו את אחורי הכוס ונמצא משתמש בו באיסור וכדפרישית במתני'&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''מתני' ב&quot;ש אומרים נוטלין לידים ואח&quot;כ מוזגין את הכוס.''' טעמייהו דב&quot;ש דסברי אסור להשתמש בכוס שאחוריו טמאין אע&quot;פ שלא נטמאו תוכו וכגון שנטמא במשקין דטומאת משקין בכלים מדרבנן היא והקלו בטומאה זו ואמרו כלי שנטמא אחוריו במשקין טמאין לא נטמא תוכו ולא ידיו ולא אוגנו ואפ&quot;ה אסור להשתמש בו גזרה שמא ינתזו ניצוצות מתוכו על אחוריו ויקבלו המשקין טומאה מחמת אחוריו ויטמא את הידים וכיון דאסור להשתמש בכלי שאחוריו טמאים הלכך נוטלים לידים תחלה ואח&quot;כ מוזגין את הכוס שאם אתה אומר מוזגין את הכוס תחלה חיישינן שמא יטמאו משקין שנפלו באחורי הכוס מחמת הידים שהידים קודם נטילה תורת שני לטומאה יש להן ומטמאין את המשקין להיות תחלה ויחזרו המשקין ויטמאו את אחורי הכוס ונמצא משתמש בו באיסור אלא נוטלים לידים תחלה ואח&quot;כ מוזגין את הכוס כדי שלא יקבלו המשקין שבאחורי הכוס טומאה מחמת ידים

'''ובית הלל אומרים וכו'.''' דב&quot;ה קסברי מותר להשתמש בכוס שאחוריו טמאין ולא גזרינן משום ניצוצות דניצוצות לא שכיחי הלכך מוזגין את הכוס תחלה ושותים אותו דביין הבא לפני המזון מיירי הכא כדאמרינן בפ' כיצד הסיבו וכו' הביאו להם יין וכו'. ואח&quot;כ נוטלין לידים לסעודה שאם אתה אומר נוטלין לידים תחלה ואח&quot;כ מוזגין את הכוס גזרה שמא יהיו אחורי הכוס טמאין דהא מותר להשתמש בכלי שאחוריו טמאין וידיו לא יהיו נגובות יפה דבשתייה אין אדם מדקדק לנגב ידיו כל כך ויטמאו אחורי הכוס אותן המים טופחין שעל ידיו והן חוזרין להיות תחלה כדין המשקין. שהן לעולם נעשין תחלה ויחזרו ויטמאו את הידים ונמצא אוכל בידים מסואבות
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

עונה הגמרא: '''שלא לעקור זמן השבתות הבאות'''. כלומר באמת בשאר מוצאי שבת תמיד הנר לפני ההבדלה, לפי רבי יוחנן, אז גם פה, למרות שזה גם מוצאי שבת וגם חג — את הנר מקדימים רק להבדלה, שיהיה כמו כל שבוע, תמיד הנר לפני הבדלה. אבל לגבי הקידוש, אנחנו משאירים את הנר אחרי הקידוש, כי כמו שאמרנו, כיוון שיש לו יין מסתמא יש לו מספיק שמן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נז עמוד ב'''

{{שוליים|ח_ו}} '''כשחג חל במוצאי שבת, מה סדר הברכות בקידוש?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כב , רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ו, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תעג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרמג סעיף א , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא ושמואל בסדר יקנה&quot;ז (יין קידוש נר הבדלה זמן), משום שההבדלה קודמת לקידוש כמלך היוצא ושלטון הנכנס; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ח_ז}} '''סדר ברכות ההבדלה בכניסת מוצאי שבת לחג.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כב , רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ו, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תעג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרמג סעיף א , סמ&quot;ג עשין כט &lt;קטע סוף=נז ב/&gt; ==דף נח עמוד א== &lt;קטע התחלה=נח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן - יקנ&quot;ה (יין קידוש נר הבדלה), כפי שנפק עובדא כוותיה, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע; ומטעם שאין לחלוק על מנהג המקום נהג רבי אבהו בטבריא כרבי יוחנן ובדרום כרבי חנינא, אך להלכה נתקבל יקנ&quot;ה כמנהג עיקרי..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;115&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: בית שמאי אומרים: נוטלין לידים ואחר כך מוזגין את הכוס}} מה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי? {{ירו&quot;מ-הדגשה|סברי אסור להשתמש בכלי שאחוריו טמאים, לכן יטול תחילה}} — שלא יטמאו משקין {{ירו&quot;מ-הוסר|שבאחורי}} שאחורי הכוס {{ירו&quot;מ-הדגשה|שניתזו במזיגה}} מידיו, ויחזרו ויטמאו את הכוס. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: ובית הלל אומרים: מוזגין הכוס תחילה ואחר כך נוטלין לידים}} מה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל? לעולם אחורי הכוס טמאין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דסברי בית הלל: מותר להשמש בכלי שאחוריו טמאין אם יטול ידיו תחילה, שמא ישארו בהן כמה טיפות ויטמאו ידיו מחמת אחורי הכלי}} . דבר אחר: {{שוליים|ח_ח}}אין נטילת ידים אלא סמוך לברכה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ביבן[[ביאור:עץ מסורת#רבי ביבן|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אתיא ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, וד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. דתנינן תמן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל הכלים יש להם אחורים}} {{ירו&quot;מ-ביאור|השקע בתחתית הכלי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ותוך ובית הצביטה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מקום האחיזה שאם נטמא אחוריו לא נטמא בית הצביטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי טרפון אומר: רק לעריבה יש בית צביטה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|כוון שהכלי גדול. לא חוששים שמא כשמחזיק בבית הצביטה נגע באחורי הכלי ונטמא. אבל בכלים קטנים גזרו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי עקיבא אומר: אף לכוסות}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר אומר: לידים טמאות וטהורות. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם היו ידיו טהורות ואחז בבית הצביטה, לא חוששים שמא נגע באחורי הכלי ונטמא. וזה דומה לדברי בית הלל כאן, שסוברים שאם היו ידיו טמאות ואחז בבית הצביטה, לא חוששים שמא יגע במשקין שבאחורי הכוס, ויחזרו ויטמאו את הכוס}} אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}: לא אמרן אלא לידים טהורות בלבד. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל בידיו טמאות חיישינן שמא יגע במשקין שבאחורי הכוס, ויחזרו ויטמאו את הכוס, וזה כבית שמאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בשם רבי שבתאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי שבתאי|°]] ורבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: {{שוליים|ח_ט}}לחלה {{שוליים|ח_י}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שומרים אוכלים במקומם בלי נטילת ידיים|ולנטילת ידים, אדם מהלך ארבע{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} מילי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ן}}]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|לחלה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שחייבו עם הארץ לילך אחר חבר שיגבל לו חלתו בטהרה עד ארבע מיל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולנטילת ידים}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שחייב אדם ללכת עד מהלך ארבע מילין למצא מים לנטילת ידים}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי יוסי בי רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]]: הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דאמר}} אמר — לפניו; אבל לאחריו אין מטריחין עליו. שומרי גנות ופרדיסים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם קבועים במקומם}} — מה את עבד להון? כלפניהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} כלאחריהן? נשמעינה מן הדא.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נח ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''תלמוד ירושלמי מסכת ברכות דף נח'''
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף נח. אנחנו עדיין במחלוקות שבין בית שמאי לבית הלל בסעודה, בפרק ח הלכה ב.

משנה: בית שמאי אומרים נוטלים ידיים ואחר כך מוזגים את הכוס. כלומר קודם כל נוטלים ידיים ורק אחרי זה מוזגים את הכוס. הגמרא מסבירה שהסיבה שבית שמאי אומרים שאסור להשתמש בכוס שהאחוריים שלו טמאים - אנחנו יודעים שמדאורייתא אין דבר כזה, כלומר אין דבר כזה כלי שחלק ממנו טמא וחלק לא, אבל מדרבנן חכמים בזמנם, בשמונה עשר דברים שגזרו בו ביום, אחד מהדברים גזרו שהאחוריים של כלי יכולים להיטמא. וכיוון שאסור להשתמש בכלי כזה, אז אומרים בית שמאי אם נתיר לאדם שלא נוטל ידיים לגעת בכוס אז יכול להיות שיהיה ניצוצות, כלומר טיפות יין שבמזיגת הכוס יפלו על הגב של הכוס, ואז כשהאדם עם הידיים שלו שהם סתם ידיים הוא יגע בהם, אז הטיפות שעל גבי הכוס יטמאו מהידיים שלו ויחזירו ויטמאו את הכוס.

ובית הלל אומרים מוזגים כוס תחילה ואחר כך נוטלים ידיים. הם אומרים שמותר להשתמש בכלי שאחוריו טמאים. ועכשיו אם הבן אדם נוטל ידיים קודם, אני חושש להפך, שמא יישארו טיפות מים על הידיים שלו, ואז הם ייטמאו מגב הכוס ויחזרו ויטמאו את הידיים של האדם.

גמרא: למה בית שמאי אומרים נוטלים ידיים תחילה ואחר כך מוזגים את הכוס? '''מה טעמהון דבית שמאי?''' סבר אסור להשתמש בכלי שאחוריו טמאים, לכן ליטול תחילה '''שלא יטמאו משקין שאחורי הכוס''' שינצרו במזיגה. כלומר שמא בזמן שהוא מוזג אז טיפות יין יפלו על גב הכוס, וכיוון שהוא לא נטל את ידיו, אז הטיפות האלה ייטמאו מהידיים שלו ויחזירו ויטמאו את הכוס.

ובית הלל אומרים מוזגים הכוס תחילה ואחר כך נוטלים ידיים. '''מה טעמהון דבית הלל?''' הם סברי מותר להשתמש בכלי שאחוריו טמאים. ואז מה יקרה אם הוא יטול ידיים תחילה? אני חושש שמא יישארו כמה טיפות וייטמעו ידיו מחמת אחורי הכלי, ואז הוא יטמא את האוכלין שהוא ייגע בהם.

'''דבר אחר: אין נטילת ידים אלא סמוך לברכה.''' כלומר זו עוד סברא של בית הלל - למה נוטלים ידיים אחרי מזיגת הכוס? כי אנחנו רוצים לסמוך את הנטילה לברכת המוציא.

'''אמר רבי ביבן בשם רבי יוחנן: אתיא דבית שמאי כרבי יוסי, ודבית הלל כרבי מאיר.''' כלומר יש מחלוקת מקבילה בין רבי יוסי לרבי מאיר, וכך זה מקביל למחלוקת בין בית הלל לבית שמאי.

דתנינן תמן: כל הכלים יש להם אחוריים ותוך ובית הצביטה. כלומר המשנה אומרת לנו שכל כלי - יש הפרדה בין תוך הכלי, שזה עיקר הכלי, לבין האחוריים שלו, כלומר החלק האחורי שלו, מתחתיו. אם יש לנו הרבה פעמים בקדירות רואים את זה טוב, יש איזה שקע, אז זה גם מין בית קיבול, זה נקרא אחוריים; ובית הצביטה, כלומר המקום שבו אוחזים, הרבה פעמים הוא עצמו גם כן עשוי כמין בית קיבול. אז יש הפרדה בין שלושתם - שאם נטמא אחוריו לא נטמא בית הצביטה ויכול לאכול שם. זה כאילו מין הקלה מסוימת, שאומרים שבעצם נכון שגזרנו שאחורי כלי נטמא, אבל חילקנו בין חלקים שונים. אם אדם טהור נגע בבית הצביטה, ואני יודע שרק התחתית של הכלי נטמא, אז לא נטמא.

רבי טרפון אומר רק לערבה יש בית הצביטה. כלומר רק הערבה, שזה כלי מאוד גדול, רק לו אני אומר שיש הפרדה בין הכלי עצמו לבין בית הצביטה, כיוון שהכלי גדול אז אני לא חושש שמא יחזיק בטעות או יחליק עם היד ויגע באחורי הכלי. אבל בכלים קטנים גזרו, ואז אין הבדל בין בית הצביטה לגב הכלי, הכל יחידה אחת, ואסור לגעת, ואם הוא נגע הוא נטמא וגם אסור לאדם טמא לגעת.

רבי עקיבא אומר אף לכוסות - גם כוס, כיוון שלא נוהגים להחזיק את הכוס בידית שלו.

'''רבי מאיר אומר: לידים טמאות וטהורות.''' כלומר אם הידיים היו טהורות והוא אחז בבית הצביטה, ונניח שהתחתית של הכלי היה טמא, אני לא חושש שמא הוא נוגע באחורי הכלי ונטמא. עכשיו זה דומה לדברי בית הלל כאן - הרי בית הלל אומרים שאם היו ידיו טמאות והוא אוכל בבית הצביטה אני לא חושש שהוא יגע במשקין שמאחורי הכוס והם יחזרו ויטמאו את הכוס. לא חוששים לזה. ככה הגמרא עושה את ההשוואה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לעולם אחורי הכוס טמאין.''' כלומר דלא איכפת לן אם אחורי הכוס טמאין דאפ&quot;ה מותר להשתמש בו הלכך להא לא חיישינן אלא דלטומאת ידים הוא דחיישינן שמא יהיו אחורי הכוס טמאין ויחזרו ויטמאו את הידים מחמת משקה טופח שעליהן וכדפרישית במתניתין הלכך מוזגין את הכוס ואח&quot;כ נוטלין לידים

'''דבר אחר.''' לטעמייהו דב&quot;ה לפי שאין נטילת ידים אלא סמוך לברכת המוציא והלכך אפי' אי הוה לן למיחש משום ניצוצות כדקאמרי ב&quot;ש כמבואר בפירושא דמתני' אפ&quot;ה הא עדיפא שלא להפסיק במזיגת הכוס בין נטילת ידים לברכה

'''לחלה.''' לעשות עיסה בטהרה כדי שיפריש חלה טהורה ולנטילת ידים לאכילה אם אין לו מים

'''אדם מהלך ארבע מיל.''' אם לא ימצא מים להטביל כליו לעשות עיסתו בטהרה וכן ליטול ידיו עד ד' מילין צריך להטריח עצמו ולחזר אחריהן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|הל'}} · מה טעמין דבית שמי שלא יטמאו משקין שבאחורי הכוס מידיו [ו]יחזרו ויטמאו את הכוס · מה טעמון דבית הלל לעולם אחורי הכוס טמאין · ד&quot;א אין נטילת ידים אלא סמוך לברכה · ר' ביבן בשם ר' יוחנן אתיא דבית שמי כר' יוסי · ודבית הלל כר' מאיר דתנינן תמן ר' מאיר או' לידים טמאות וטהורות · אמ' ר' יוסה לא אמרן אלא לידים טהורות בלבד · ר' יוסה בשם ר' שבתי ור' חייא בשם ר' שמעון בן לקיש לחלה ולנטילת ידים אדם מהלך ארבע מילי · ר' אבהו בשם ר' יוסי בי ר' חנינא הדא דא אמר לפניו אבל לאחריו אין מטריחין עליו · שומרי גנות ופרדיסים מה את עבד להון כלפניהן כלאחריהן · נשמעינה מן הדא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אתיא דבית שמאי כר' יוסי וכו' דתנינן תמן.''' בפ' כ&quot;ה דכלים תנן כל הכלים יש להם אחוריים ותוך ויש להם בית צביטה. אחוריים ותוך שאם נטמאו אחוריו במשקין תוכו טהורין כדתנן התם לעיל. ובית הצביטה מקום שאוחזין בו את הכלי א&quot;נ בית הצביעה גרסי' מקום שאוחז בו באצבעו שאם נטמאו אחוריו בית הצביטה טהור ואם נטמא בית הצביטה אחוריו טהורין. ר' טרפון אומר לעריבה גדולה של עץ. יש לה בית צביטה לפי שהיא גדולה ויש הפרש בין בית הצביטה לאחוריים ואם יש משקין באחורי העריבה וידיו טמאות אוחז בבית הצביטה ואינו חושש שמא יגע במשקין שבאחוריים ויחזרו ויטמאו את העריבה. ר' עקיבא אומר לכוסות. אף לכוסות יש להם בית הצביטה. ר' מאיר אומר לידים הטמאות והטהורות יש להם בית הצביטה לידים טמאות כדאמרן ולידים הטהורות כדמפרש התם כיצד היו ידיו טהורות ועליהן משקה טופח ואחורי הכוס טמאים אחזו בבית צביטתו אינו חושש שמא נטמאו ידיו באחורי הכוס כלומר שמא נטמאו משקין שעל ידיו באחורי הכוס ויחזרו ויטמאו את הידים. אמר ר' יוסי לא אמרו אלא לידים הטהורות בלבד דבידיו הטהורות ואחורי הכוס טמאים הוא דלא חיישינן אבל בידיו טמאות חיישינן שמא יגע במשקין שבאחורי הכוס ויחזרו ויטמאו את הכוס ע&quot;כ. והשתא קאמר הש&quot;ס הכא דאתיא הא דב&quot;ש דמתני' דחיישי בידים טמאות שמא יגעו במשקין שבאחורי הכוס ויחזרו ויטמאו את הכוס וזהו כר' יוסי דחייש נמי להכי ודב&quot;ה דלא חיישי לכך כר' מאיר דאף לידים טמאות לא חיישינן שמא יגעו במשקין שבאחוריים ויחזרו ויטמאו את הכוס&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''הדא דאמר לפניו.''' דוקא אם המים לפניו אבל אם צריך לחזור לאחריו אין מטריחין עליו

'''שומרי גנות ופרדיסין.''' מפני הגנבים וא&quot;א להן לזוז ממקומן

'''מה את עביד להון.''' היאך דינם אם כלפניהן כלומר כדין דאמרינן בלפניהן דצריכין להטריח ולחזר אחר מים או כלאחריהן כמו דאמרינן בלאחריהן שאינן צריכין להטריח עצמן כלל והואיל והן יושבין במקומן הלכך מיבעיא ליה הכי

'''נשמעינה מן הדא.''' מתני' בפ&quot;ב דחלה האשה יושבת וקוצה חלתה ערומה. מפרשת החלה ומברכת על הפרשה מפני שהיא יכולה לכסות עצמה שתהא פניה של מטה טוחות בקרקע וכל ערותה מכוסה והעגבות אין בהן משום ערוה לענין ברכה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אמר רבי יוסי: לא אמרן אלא לידים טהורות בלבד.''' כלומר לא כמו שרבי עקיבא אמר שבין ידיים טהורות מותר לגעת והוא לא נטמא לבין ידיים טמאות שאם הוא נגע הוא לא טמא - זה מה שרבי עקיבא אומר. אבל רבי יוסי אומר לא, רק לידיים טהורות. כלומר אם נניח התחתית של הכלי נטמאה והוא עם ידיים טהורות נוגע בבית הצביטה, אני לא אומר שהידיים נטמאות; אבל אם הידיים שלו היו טמאות והוא נגע בבית הצביטה, אני אומר שגם האחוריים נטמאו. פה אני לא מחלק. כמו שאמרנו, אמר רבי יוסי לא אמר אלא ידיים טהורות בלבד, אבל בידיים טמאות חוששים שמא ייגע במשקה שמאחורי הכוס ויחזירו ויטמאו את הכוס - וזה כבית שמאי. כמו שאמרנו שבית שמאי חוששים שמא יהיו טיפות שנפלו מהכוס על גב הכוס, ואז שהוא ייגע, אפילו שהוא נוגע רק בבית הצביטה, אני חושש שמא הוא יטמא את כל הכוס.

'''רבי יוסי בשם רבי שבתאי ורבי חייא בשם רבי שמעון בן לקיש: לחלה ולנטילת ידים, אדם מהלך ארבע מילי.''' כלומר חייבו אותו ללכת ארבע מיל, כלומר ארבע קילומטר. לחלה - הכוונה שאם הוא עם הארץ ולא יודע איך להפריש חלה, כדי להפריש חלה בטהרה הצריכו אותו ללכת ארבע קילומטר עד שימצא חכם שיפריש לו בטהרה. ונטילת ידיים - גם כן אדם שרוצה לאכול חייב ללכת עד ארבע מיל כדי למצוא מים לנטילת ידיים.

'''אמר רבי אבהו בשם רבי יוסי בי רבי חנינא: הדא אמר — לפניו; אבל לאחריו אין מטריחין עליו.''' זאת אומרת כל מה שאמרנו שהוא יצטרך ללכת ארבע קילומטר, זה רק אם זה בדרך שלו, כלומר קדימה, אבל לחזור חזרה - לא מטריחים אותו.

שואלת הגמרא: '''שומרי גנות ופרדיסים — מה את עבד להון?''' כלומר בעצם נשארים במקום קבוע - אז מה תדון? האם אתה אומר שכל מקום זה לפניהם וחייבים ללכת ארבע קילומטר? או שאתה אומר לא, כל מקום זה נקרא לאחריהם כי זה לא המקום שלהם, ואז הם פטורים? '''נשמעינה מן הדא''' - נוכל לנסות וללמוד את זה ממשנה.

תני: האשה שהיא טבולת יום, '''וקוצה חלתה''' ואחר כך קוראת לשם. כלומר אישה שהיא טמאה, קודם כל תפריש את החלה ולא תגיד שזה חלה, כי אם היא אומרת שזה חלה והיא נוגעת בזה זה נטמא. אבל טבול יום לא פוגם בחולין כלום, אבל טבול יום פוסל את התרומה. אז אם היא מפרישה את זה בלי לקרוא לזה שם, זה עדיין חולין ולא נטמא. אחרי שהפרישה את זה, זה כבר בצד, היא יכולה להגיד זה חלה והכל בסדר.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נח עמוד א'''

{{שוליים|ח_ט}} '''האם מברכים על הפרשת חלה &quot;להפריש חלה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביכורים, פרק ח, הלכה יא. ''הכרעה:'' נפסק כן, מברך &quot;אשר קדשנו במצותיו וצונו להפריש חלה&quot; - הרמב&quot;ם פסק כלשון הירושלמי.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;116&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}:  האשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא טבולת יום}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיא שני ואינה פוסלת אלא תרומה שאין שלישי לחולין}} {{ירו&quot;מ-הוסר|יושבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לשה את העיסה}} {{שוליים|ח_יא}} וקוצה חלתה {{ירו&quot;מ-ביאור|ומניחתה בצד ושוב לא תגע בה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואחר כך קורה לה שם}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ערומה מפני שהיא יכולה לכסות את עצמה אבל לא האיש}} והדא אשה — לא בתוך {{ירו&quot;מ-הוסר|הבית היא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ביתה}} יושבת? ואת אמר אין מטריחין עליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לחפש אשה טהורה שתקוץ לה חלתה אף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וכאן}} כאן אין מטריחין עליו תני: {{ירו&quot;מ-הוסר|תמים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המים}} שלפני המזון — רשות, ושל {{שוליים|ח_יב}}אחר המזון — חובה. אלא שבראשונים נוטל ומפסיק, ובשניים נוטל ואינו מפסיק. {{ירו&quot;מ-הוסר|מה הוא}} מהוא נוטל ומפסיק רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] אמר: נוטל ושונה {{ירו&quot;מ-ביאור|שבנטילה הראשונה טיהר את הידים, אבל המים טמאים, לכן יטול פעם נוספת לטהר את המים}} רבי יעקב בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר רב יצחק|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|שמואל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}בעי: נוטל ושונה ואת אמרת רשות? אמר רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חשיבות מים ראשונים ומים אחרונים|על הראשונים נאכל בשר חזיר]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חנווני ישראל מוכר בשר כשר ליהודים ובשר נבילה לנכרים. כשראה שנכנס אדם ונטל ידיו — נתן לו בשר כשר, וכשראה שאינו נוטל ידיו — נתן לו נבילה. ופעם אחת נכנס יהודי ולא נטל ידיו, ונתן לו בשר נבילה}} על השניים — יצאה אשה מביתה. {{ירו&quot;מ-הוסר|ויש אומרים שנהרגו עליה שלשה נפשות}} {{הפניה-גמ|יומא|פג|ב|מסכת=כן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבי מאיר ורבי יהודה ורבי יוסי הוו קא אזלי באורחא. רבי מאיר הוה דייק בשמא, רבי יהודה ורבי יוסי לא הוו דייקו בשמא. כי מטו לההוא דוכתא, בעו אושפיזא {{ירו&quot;מ-ביאור|חיפשו אכסניה}} יהבו להו. אמרו לו: לבעל הבית: מה שמך? אמר להו: כידור. אמר רבי מאיר: שמע מינה רשע הוא, לפי שנאמר ([[דברים לב כ|דברים האזינו לב כ]]) כי דור תהפכת המה. ואותו יום ערב שבת היה, רבי יהודה ורבי יוסי אשלימו ליה כיסייהו {{ירו&quot;מ-ביאור|הפקידו אצלו את כיסי המעות שלהם}}, ואילו רבי מאיר לא אשלים ליה כיסיה. אזל רבי מאיר אותביה בי קיבריה דאבוה {{ירו&quot;מ-ביאור| והניח את כיס מעותיו בקבר של אביו של בעל הבית}} אתחזי ליה לבנו בחלמיה, ואמר לו: תא שקיל כיסא דמנח ארישא דההוא גברא {{ירו&quot;מ-ביאור|בא וקח כיס של מעות שמונח ליד הראש של אותו אדם}} למחר אמר להוב}על הבית: הכי כך אתחזי לי בחלמאי. אמר ליה: רבי מאיר: חלמא דבי שמשי לית בהו ממשא {{ירו&quot;מ-ביאור|החלומות שחולם אדם בליל שבת מתוך מנוחתו אין בהם ממש}} אזל |רבי מאיר ונטריה {{ירו&quot;מ-ביאור|ושמר את כיסו}} כולי יומא. ובמוצאי שבת אייתיה עמו. למחר אמרו לו: לבעל הבית: הב לן כיסן שהפקדנו אצלך. אמר להו: לא היו דברים מעולם. אמר להו רבי מאיר: אמאי לא דייקיתו כמוני בשמא? אמרו ליה: אמאי לא אמרת לן מר שיש לנו לדייק בשמו ולחשוש ממנו? אמר להו: אימר דאמרי אנא חששא, אבל אחזוקי כרשע ולהזהירכם אודותיו מי אמרי? משכוהו לבעל הבית בדבריהם, ועיילוהו והביאוהו לחנותא {{ירו&quot;מ-ביאור|בית מרזח}} כדי לשכרו ולהוציא ממנו את כספם. חזו טלפחי אשפמיה {{ירו&quot;מ-ביאור|ראו עדשים על שפמו}} הלכו אל ביתו ובקשו מאשתו את כיסיהם בשמו, ונתנו לה סימנא שהוא אכן שלח אותם לבקש את הכספים, שסיפר להם שהיא בישלה לו עדשים. ונטלו לכיסייהו והלכו להם. כשבא לביתו ושחה לו המעשה, הוציאה מביתו. ואם היה נוטל מים אחרונים, היה רוחץ בהם את שפמו ולא היה מגרש את אשתו. ויש אומרים: שנהרגו עליה שלש נפשות, שכידור הרג את אשתו ואת בנו }}}}}}}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} סלק לגבי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] חמא יתיה {{שוליים|ח_יג}}אוכל בהתם {{ירו&quot;מ-ביאור|עם כפפות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחשב שעושה כן במקום ליטול ידים}} אמר ליה: מהו כן? אמר לי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה: נטלתי ידים אלא שאנני רוצה שיתלכלכו ידי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}איסתניס אני. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] כד סליק להכא, חמא כהניא אכלין בהתם {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה כהנים אוכלים עם כפפות}} אמר להון: הא {{ירו&quot;מ-הוסר|אזילא}} אזלא ההיא דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] ושמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמרו שלתרומה חיב בנטילה}} אתא רבי יוסי בר בר כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר בר כהנא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|בי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נטילת ידיים לסעודה|נטילת ידים לחולין {{ירו&quot;מ-הדגשה|חובה}}]] {{ירו&quot;מ-הוסר|את}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסרו לאכול חולין עם מפה אם יש לו מים ואין}} נטילת ידים לתרומה {{ירו&quot;מ-הדגשה|חובה שכהנים זריזים ויכולים לאכול במפה}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} אומר: לתרומה ולחולין {{ירו&quot;מ-ביאור|חובה ליטול ידים}} רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי חייא בר אשי[[ביאור:עץ מסורת#רב חייא בר אשי|°]] ורבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי חייא בר אשי[[ביאור:עץ מסורת#רב חייא בר אשי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: נטילת ידים {{שוליים|ח_יד}}לתרומה עד הפרק. {{ירו&quot;מ-הוסר|ולחולין עד קשרי אצבעותיו }}מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי אמר: מן דהוה אכל עם סבי ולא {{שוליים|ח_טו}}משטף ידוי {{שוליים|ח_טז}}עד הפרק — לא הוה אכל עימיה. רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: אין נטילת ידים {{שוליים|ח_יז}}אלא לפת בלבד. תני: רבי הושעיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|גם}} {{שוליים|ח_יח}}כל דבר שיש בו ליכלוך משקה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשהיה}} מקצץ תורמוסין הוה נטל ידיה. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: {{שוליים|ח_יט}}נטל ידיו בשחרית — אין מטריחין עליו בין הערבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם התנה}}. רבי אבינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבינא|°]] מפקיד לחמריה: {{ירו&quot;מ-ביאור|ההולכים בשירה}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
עכשיו מפה נוכל להוכיח שלא מטריחים אותם. למה? כי '''הדא אשה — לא בתוך יושבת?''' הרי היא נשארת בבית, ואתה אומר שלא מטריחים עליה לחפש אישה טהורה שתקוץ לה חלתה, אלא היא עושה את זה בעצמה בדרך עקיפה. אז גם כאן שומרי גנות ופרדיסים, לא מטריחים עליהם.

'''תני: שלפני המזון — רשות, ושל אחר המזון — חובה.''' '''אלא שבראשונים נוטל ומפסיק, ובשניים נוטל ואינו מפסיק.''' במים האחרונים מספיק פעם אחת. עכשיו מה הוא מפסיק? '''רבי יעקב בר אחא אמר: נוטל ושונה''', כלומר מפסיק, כלומר צריך פעמיים - שבנטילה הראשונה טיהר את הידיים אבל המים טמאים, לכן צריך ליטול פעם נוספת לטהר את הידיים. ככה מסבירים הפרשנים למה צריך פעמיים ליטול ידיים.

'''רבי יעקב בר רב יצחק בעי: נוטל ושונה ואת אמרת רשות?''' מה, אם מקפידים עד כדי כך, באיזה זכות זה רשות? אם זה רק רשות זה עדיין דבר קל כלשהו.

'''אמר רבי יעקב בר אידי: על הראשונים נאכל בשר חזיר''' - היה שם מעשה, המדרש מאוד מקצר באגדות וסיפורים, אבל באגדה זה מופיע בהרחבה. סיפר שיש איזה חלבן שהיה מוכר, בעל מסעדה שהיה מוכר בשר לא כשר לגויים ובשר כשר ליהודים. עכשיו איך הוא ידע מי יהודי ומי לא? הוא ראה בן אדם נכנס נוטל ידיים - אז זה יהודי, נותן לו בשר כשר. הוא רואה לא נוטל ידיים - אומר זה גוי, מביא לו נבלות. פעם אחת נכנס יהודי, לא נטל ידיים, ונתן לו לאכול בשר נבלה. רואים שבעצם הוא אכל נבלה בגלל שהוא לא נטל ידיים.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והדא אשה לא בתוך הבית היא יושבת.''' בתמיה וכי לא תוכל ליקח בגדיה ולכסות עצמה שלא תהא ערומה ואפ&quot;ה את אמר אין מטריחין עליה אפי' בתוך הבית וה&quot;ה כאן אין מטריחין עליו לעמוד ממקומו ולחזר אחר מים

'''אלא שבראשונים נוטל ומפסיק.''' כדמפרש לקמיה

'''מה הוא.''' דקאמרת נוטל ומפסיק

'''נוטל ושונה.''' כלומר לא ישפוך על ידיו כולן בבת אחת אלא נוטל פעם אחת ומפסיק וחוזר ושונה ליטול עליהן שנייה

'''ר' שמואל בר יצחק בעי.''' ולא גרסי' אמר וכן הוא בפ&quot;ב דחלה כלומר דהוה קשיא ליה אם צריך להיות נוטל ושונה והיכי אמרת שהן רשות וכי בדבר שהוא רשות היו מקפידין להטריחו כל כך

'''על הראשונים נאכל בשר חזיר.''' כדאמר במדרש בנכרי אחד שהיה מוכר בשר שחוטה ובשר נבלה וחזיר ולכל מי שנטל ידיו נתן לו בשר שחוטה ופעם א' בא יהודי אחד ולא נטל ידיו וכסבור שנכרי הוא והאכילו בשר חזיר

'''על השניים יצא אשה מביתה.''' כדאמרי' בפ' יום הכפורים במעשה דכידור

'''חמא יתיה אכל בהתם.''' מכוסה במפה לידיו. מלשון אגלאי בהתייהו מה שהיו מכוסין בחרפתן נגלה

'''מהו כן.''' למה אתה עוש' כן

'''איסתניס אני.''' ואע&quot;פ שנטלתי ידי אי אפשר לי לאכול כך בלא מפה

'''חמא כהניא אכלין בהתם.''' ראה כהנים אוכלין בתרומה במפה בלי נטילת ידים. בהתם כמו בחתם ומלה מסורסת היא ומלשון חמת הוא כמו בבלאי חמתות ואמר להון וכי אזילא הא דרב ושמואל לקמיה דהכל מודים דלתרומה מיהת בעי נטילת ידים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;האשה יושבת וקוצה חלתה ערומה מפני שהיא יכולה לכסות את ערוה · אבל לא האיש · והדא אשה לא בתוך הבית היא יושבת ואת אמר אין מטריחין עליה · וכא אין מטריחין עליו · תני מים שלפני המזון רשות ושלאחר המזון חובה · אלא שבראשונים נוטל ומפסיק · ובשניים נוטל ואינו מפסיק · מה הוא נוטל ומפסיק ר' יעקב בר אחא אמ' נוטל ושונה · ר' שמואל בר יצחק אמ' בעי נוטל ושונה ואת אמרת רשות · אמ' ר' יעקב בר אידי על הראשונים נאכל בשר חזיר · על השניים יצאה אשה מביתה · ויש אומ' שנהרגו עליה ג' נפשות · שמואל סלק לגבי רב חמא יתיב אכל בהתם · אמ' ליה מהו כן אמ' ליה איסתניס אני · ר' זעירא כד סליק להכא חמא כהניא אכלין בהתם אמ' להון הא אזילא ההיא דרב ושמואל · אתא ר' יוסי בר בר כהנא בשם שמואל נטילת ידים לחולין אין נטילת ידים לתרומה [ר' יוסה אומ' לתרומה ולחולין] ר' יוסה בשם ר' חייא בר אשי ור' יונה ור' חייא בר אשי בשם רב נטילת ידים לתרומה עד הפרק · ולחולין עד קישרי אצבעותיו · מיישא בר בריה דר' יהושע בן לוי אמ' מן דהוא אכל עם סבי ולא משטף ידוי עד הפרק לא הוה אכל עימיה · ר' הונא אמ' אין נטילת ידים אלא לפת בלבד · תני ר' הושענא כל דבר שיש בו ליכלוך משקה · ר' זעירא אמ' אפי' מקצץ תורמוסין הוה נטל ידוי · רב אמ' נטל ידיו בשחרית אין מטריחין עליו בין הערבים · ר' אבינא מפקד לחמריה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נטילת ידים לתרומה אין נטילת ידים לחולין.''' כצ&quot;ל

'''לתרומה ולחולין.''' משום סרך תרומה

'''עד הפרק.''' של גב היד

'''עד קשרי אצבעותיו.''' דהואיל בחולין אינו אלא משום סרך תרומה סגי בהכי

'''מן דהוא אכל עם סבי.''' מי שהיה אוכל עם זקני ריב&quot;ל ולא היה נוטל ידיו עד הפרק לא היה רוצה לאכול עם זה דקסבר אף לחולין עד הפרק

'''כל דבר שיש בו ליכלוך משקה.''' שטיבולו במשקה צריך ג&quot;כ נטילת ידים

'''ר' זעירא אפי' מקצץ תורמוסין הוה נטל ידיה.''' מחמיר על עצמו היה משום נקיות

'''מפקיד לחמריה.''' היה מצוה להחמרים שלו הן דאתון משכחין במקום שאתם מוצאין מים לנטילה תטלו ידיכם אף בשחרית ותהיו מתנין על כל היום לסמוך על כך&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''על השניים — יצאה אשה מביתה''' - גם כן פה המדרש מספר בקצרה, אבל באגדה מסופר בהרחבה: מעשה באדם אחד ששמו כידור, ורבי מאיר, רבי יהודה ורבי יוסי הלכו והתארחו בבית ההארחה שלו. רבי יהודה ורבי יוסי הפקידו אצלו מעות, ורבי מאיר, שהיה דורש שמות, הוא לא הפקיד אצלו - הוא אמר שכתוב &quot;כי דור תהפוכות המה&quot;, אז אדם רשע, לכן הוא לא הפקיד אצלו את הכסף. והמדרש מספר שהוא החביא את הכסף בקבר של אבא של אותו כידור, ומה שבא לבקש את הכסף אמר הכידור שלא היו דברים מעולם. והגמרא מספרת שהם לקחו אותו ונתנו לו לשתות יין, ואז ראו שיש לו עדשים על השפה, הוא לא ניקה את השפה שלו, ואז הלכו לאשתו ואמרו לה: בעלך אמר שתיתני לנו את המעות, והסימן שאכלתם עדשים. אז היא באמת האמינה להם ונתנה להם את הכסף, ואז כשהוא בא לבית שלו והיא סיפרה לו את כל המעשה, הוא גירש אותה. עכשיו אם הוא היה נוטל מים אחרונים היה נוהג לנקות בהם את השפם, וממילא לא היו נשארים לו עדשים שם, ולא היה מגרש את אשתו. '''ויש אומרים: שנהרגו עליה שלש נפשות''' - שכידור כשהוא בא ושמע מה שאשתו עשתה הוא הרג אותה, ואז הבן שלו הגיע והוא הרג גם אותו, ולאחר מכן הוא גם הלך והתאבד.

שמואל עלה אצל רב, ראה אותו אוכל עם כפפות, אז הוא חשב שהוא אוכל ככה במקום ליטול ידיים. אמר לו: מה זה הדבר הזה? אמר לו: לא, אלא שאני איסתניס, אני רוצה להיזהר מהלכלוך. אני בעצם נטלתי, אני אוכל עם כפפות כדי לא להתלכלך.

רבי זעירא כשהוא עלה לארץ ישראל, ראה כוהנים אוכלים בעתם, אוכלים עם כפפות. אמר להם: וכי הלכה זו של רב ושמואל - למה אתם אוכלים בכפפות? אתא רבי יוסי בר בר כהנא ואמר בשם שמואל: נטילת ידיים לחולין חובה - אסור לאכול חולין אם יש לו מים אלא בנטילה; ואין נטילת ידיים לתרומה חובה, כיוון שהכוהנים זריזים. כלומר בישראל הקפידו יותר מאשר בכוהנים, למרות שבעצם כל נטילת ידיים לפי חלק מהדעות זה סרך טומאה. כלומר כדי שהכוהנים לא ישכחו לטול ידיים, לכן חלק מהדעות אומרים שאנחנו נוטלים ידיים לחולין. אבל רואים שבכוהנים הקלו יותר כי כוהנים זריזים, הם יכולים לאכול עם מפה והם לא יבואו לאכול בלי נטילת ידיים.

'''רבי יוסי אומר: לתרומה ולחולין.''' רבי יוסה בשם רבי חייא בר אשי ורבי יונה ורבי חייא בר אשי בשם רב: '''נטילת ידים לתרומה עד הפרק''', ולחולין עד קשרי אצבעותיו.

'''מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי אמר: מן דהוה אכל עם סבי ולא משטף ידוי עד הפרק — לא הוה אכל עימיה.''' כלומר מי שאכל עם הסבא שלי, רבי יהושע בן לוי, ולא שטף ידיו עד הפרק, אפילו לחולין, לא היה אוכל עמו, לא מתקרב אליו.

'''רב הונא אמר: אין נטילת ידים אלא לפת בלבד.''' כלומר נטילת ידיים זה רק לאכילת לחם. '''תני: רבי הושעיה: כל דבר שיש בו ליכלוך משקה''' - כלומר גם דבר שטיבולו משקה, גם כן נוטלים ידיים.

'''רבי זעירא אפילו מקצץ תורמוסין הוה נטל ידיה.''' כלומר גם אם המשקה זה משקה טבעי שיצא מהצמח - קטפתי תורמוסים ויצאה מהם טיפה של לחות - גם על זה היה נוטל ידיים.

'''רברב אמר: נטל ידיו בשחרית — אין מטריחין עליו בין הערבים.''' כלומר אם התכוון לזה, הוא יכול לטול ידיים בבוקר ולהתכוון לכל היום.

'''רבי אבינא מפקיד לחמריה''' - כלומר היה מצווה לשיירות, שאם אתם מוצאים איזה מקום שיש בו מים - הרי אין לכם הרבה, אתם הולכים בשיירה עד שמוצאים איזה בור מים כלשהו - אז כשאתם רואים מים, תטלו ידיים, ותתכוונו על כל היום, ויסתדר לכם לכל היום.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נח עמוד ב'''

{{שוליים|ח_יא}} '''נטילת מים לפני הסעודה חובה או רשות?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עד סעיף ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רו סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק שמים שלפני המזון רשות ומים שלאחריו חובה, כלשון הברייתא בירושלמי; וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה, אף שהבבלי (חולין קה.) נטה להחמיר יותר בנטילה ראשונה.

{{שוליים|ח_יב}} '''נטילת ידיים במים אחרונים לפני ברכת המזון.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שמים אחרונים חובה, שלא כדעת הסוברים שהיא רשות; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן מטעם החשש לסכנת &quot;מלח סדומית&quot; שבידיים.

{{שוליים|ח_יג}} '''חובת נטילת ידים לאכילת חולין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה יח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסג סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בר בר כהנא בשם שמואל שנטילת ידים לחולין רשות ולתרומה חובה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע; הבבלי (חולין קו.) חולק וסובר שנטילת ידים לחולין חובה מדרבנן מדין סרך תרומה, וכך הלכה למעשה מחמירים כבבלי.

{{שוליים|ח_יד}} '''כהן שבירך על פת חולין ונזכר שיש לפניו תרומה, רשאי לאכול ממנה בברכה זו עד &quot;הפרק&quot; (סוף הסעודה).''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תרומות, פרק יא, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסא סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כמסקנת הירושלמי שברכת הפת פוטרת אכילת תרומה עד הפרק, כדברי מייישא בר בריה דר' יהושע בן לוי; כך הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ח_טו}} '''כהן הטובל תרומה במים מברך &quot;על נטילת ידים&quot; רק אחר שטיפת ידיו ולא מיד לאחר הטבילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תרומות, פרק יא, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסא סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שמברך &quot;משטף ידוי&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח קסא, ד).

{{שוליים|ח_טז}} '''האם נטילת ידיים מפסקת בין תחילת הסעודה להמשכה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תרומות, פרק יא, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסא סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כרב הונא שאין נטילת ידיים פוסקת, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ח_יז}} '''חיוב נטילת ידים לפני אכילת פת דווקא ולא לשאר מאכלים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קנח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא דרבי הושעיה שנטילת ידים לסעודה נאמרה רק על פת, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ח_יח}} '''חובה לרחוץ ידיים לפני אכילה כאשר הן מלוכלכות במשקה או באוכל שמשקהו נסחט.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קנח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי (וכמעשה רבי זעירא) שכל דבר שיש בו ליכלוך משקה מחייב נטילה גם ללא סעודת פת; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סי' קנח ס&quot;ד.

{{שוליים|ח_יט}} '''נטילת ידים שנעשתה בשחרית מועילה גם לסעודת הערב אם התנה עליה בפירוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסד סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=נח ב/&gt; ==דף נט עמוד א== &lt;קטע התחלה=נט א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאם התנה בשחרית שנטילתו תעמוד גם לערב, אינו צריך להטריח עצמו ולחזור וליטול ידיו בערב, כפי שהובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;117&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
הן דאתון משכחין מיסתחון מיא — נסבין ידיכון {{שוליים|ח_כ}}ומתני על כל יומא. {{ירו&quot;מ-ביאור|היכן שתמצאו מים תטלו ידיכם ותתנו על כל היום}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] סליק גביה רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] לקיסרין. אשכחיה, אמר: אזל למיכול. יהב ליה עגולה דקיצי {{ירו&quot;מ-ביאור|לחם שיבצע}} אמר ליה: סב בריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|על הלחם}} אמר ליה: בעל הבית {{ירו&quot;מ-הדגשה|בוצע}} {{שוליים|ח_כא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי ש}}בעל הבית יודע כחו של ככרו מן דאכלון אמר ליה: סב בריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת המזון}} אמר ליה: חכים {{ירו&quot;מ-ביאור|מכיר}} רבי לרב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}אנשא רבה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שאדם גדול הוא}} והוא הוה אמר: הפותח הוא חותם. מתניתא פליגא על רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]], דתני סדר נטילת ידים {{ירו&quot;מ-הדגשה|לסעודה}}  {{שוליים|ח_כב}}עד חמשא — מתחילין מן הגדול; יותר מיכן — מתחילין מן הקטון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שנשארו החמישה החשובים ובחמישה אחרונים מתחילים מן הגדול}} באמצע המזון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנוטלים ידים בן תבשיל לתבשיל}} — מתחילין מן הגדול {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינו צריך להמתין אחר הנטילה הזו}} לאחר המזון — מתחילין מן המברך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמאי האם}} לא {{ירו&quot;מ-הוסר|שיתקין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כדי שידע שהוא המברך ויתקין}} עצמו לברכה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אין תימר הפותח הוא חותם — כבר מתוקן הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא יודע שהוא מברך}} אמר רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: תיפתר באילין דהוה עלין קיטעין קיטעין {{ירו&quot;מ-ביאור|לא ביחד אלא מעט מעט}} ולא ידעין {{ירו&quot;מ-הוסר|מה}} מי {{ירו&quot;מ-הוסר|מברכה}} מברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא כלם היו בשעת הבציעה}}&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ג|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ג&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: מקנח ידיו במפה ומניחה על השלחן ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: על הכסת.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מתניתא בשלחן של שיש {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ושל}} של פרקים שאינו מקבל טומאה {{ירו&quot;מ-הדגשה|והכסת ספק טומאה}} מה טעמון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי? שלא יטמאו משקין שבמפה מן הכסת, ויחזרו ויטמאו את ידיו. ומה טעמון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל טומאת משקים זה רק מדרבנן ו}}לעולם ספק {{ירו&quot;מ-הדגשה|טמאת}} משקין לידים {{שוליים|ח_כג}}טהור {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף כאן, כיוון שספק אם הכסת טמאה, ואף אם היתה הכסת טמאה ספק אם נגעה במים שבמפה — מספק אין המים שבמפה נטמאים}}&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות דף נ&quot;ט. כמה מילים אחרי ההתחלה אומרת הגמרא '''רבי זעירא סליק גביה רבי אבהו לקיסרין''', הגיע רבי זעירא לרבי אבהו לבקר אותו. '''אשכחיה, אמר: אזל למיכול''', אמר בוא נלך לאכול. '''יהב ליה עגולה דקיצי''', הביא לו לחם שיפוס. כלומר רבי אבהו כיבד את רבי זעירא שהוא יהיה זה שבוצע. ואמר לו '''סב בריך''', תברך אתה. אמר לו לא, '''בעל הבית יודע כחו של ככרו''', כיוון שבעל הבית יודע כמה הכיכר קשה, ואז בעצם הוא יודע איזה כוח צריך להפעיל כדי לחתוך את הלחם. כי אם זה יהיה האורח יכול להיות שהוא יתבייש, כי הוא לא ידע שצריך להפעיל כוח, או להפך - יפעיל יותר מדי כוח שלא צריך, ואז זה יבוא לידי בושה. לכן בעל הבית הוא זה שבוצע.

אחרי '''מן דאכלון''', כלומר אחרי שסיימו לאכול, אז רבי אבהו אמר לרבי זעירא '''סב בריך''', בוא תברך על ברכת המזון. אמר ליה '''חכים רבי לרב הונא אנשא רבה''', אתה מכיר את רב הונא שהוא אדם גדול, נכון? '''והוא הוה אמר: הפותח הוא חותם''' - זאת אומרת מי שבוצע הוא גם זה שמברך, הוא זה שמזמן את ברכת המזון.

אומרת הגמרא '''מתניתא פליגא על רב הונא''', יש לנו ברייתא שחולקת. '''דתני סדר נטילת ידים עד חמשא מתחילין מן הגדול''', אם יש רק חמישה אנשים מתחילים מהגדול. '''יותר מיכן מתחילין מן הקטון''', עד שיישארו חמישה, ואז שוב בחמישה אחרונים מתחילים מהגדול. עכשיו '''באמצע המזון מתחילין מן הגדול''', כלומר אם אוכלים בין תבשיל לתבשיל, בין נגיד לבשר, אז מתחילים מהגדול, כי פה בעצם אין המתנה, אין ביזיון שהגדול ממתין, כי מיד מביאים לו את האוכל. '''לאחר המזון מתחילין מן המברך''', כלומר הראשון שנוטל ידיים זה בעצם המברך, ולמה? '''כדי שיתקין עצמו לברכה''' - זה בעצם הסברה.

עכשיו אם כשיטת רב הונא שהפותח הוא החותם, כלומר מי שבוצע הוא גם זה שמברך, אז למה צריך לרמוז לו שהוא מברך על ידי זה שהוא נוטל ידיים ראשון? הרי מההתחלה הוא יודע שהוא מברך. אמר רבי יצחק, '''תיפתר באילין דהוה עלין קיטעין קיטעין ולא ידעין מי מברך''', כלומר זה נכון שכולם ביחד בסעודה מההתחלה ואז הבוצע הוא גם זה שמברך, אבל פה מדובר בכאלה שהם לא באו כולם כאחת, אלא כל פעם באו כמה, ואז בעצם לא היה מי שבצע לכולם, ממילא צריך להגיד למי שמברך שהוא זה שיברך.

הוא סוף פרק ח' הלכה ג'. אמרי תמן: '''בית שמאי אומרים: מקנח ידיו במפה ומניחה על השלחן, ובית הלל אומרים: על הכסת'''. אומרת הגמרא '''מתניתא בשלחן של שיש של פרקים שאינו מקבל טומאה''', והכסת היא ספק טומאה. כלומר יש לנו פה שולחן שהוא לא מקבל טומאה, כמו שיש או שולחן של פרקים, והכיסא או הכרית שיושבים עליה נשארת רק ספק טומאה, היא לא מהודאות.

עכשיו אם כן נוכל להסביר את המחלוקת ביניהם. מה טעמם לבית שמאי? כי בית שמאי אומרים אסור להניח את זה על הכסת. למה? '''שלא יטמאו משקין שבמפה מן הכסת''' - יש לנו פה ספק אולי הכסת טמאה, ואני חושש שמא יישארו טיפות מים במפה והכסת תהיה טמאה, והיא תטמא את המפה '''ויחזרו ויטמאו את ידיו'''.

עכשיו '''מה טעמון דבית הלל'''? למה בית הלל אומרים כן להניח על הכסת? כי הם סוברים שכל טומאת משקין זה רק מדרבנן, אין טומאת משקין מדאורייתא. '''ולעולם ספק משקין לידים טהור''', כלומר אם אני לא יודע האם האדם נטמא בטומאת משקין או לא, אני מחזיק בטהור מספק. דווקא מכיוון שספק אם הכסת בכלל הייתה טמאה - אמרנו שמדובר בכסת של ספק - וגם אם הכסת היה טמא, ספק אם הוא נגע במים של המפה, אז מספק המפה לא נטמאת. זה מה שהוא רוצה להגיד: בית הלל סוברים אין בעיה לשים את זה על הכסת, כי בספק כזה אני לא מטמא את המפה, וממילא אני לא חושש שהידיים יטמאו, כי שוב פעם כל טומאת ידיים זה רק דרבנן.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נט עמוד א'''

{{שוליים|ח_כ}} '''בעל הבית פותח ובוצע בפני האורחים, ואינו מכבד לאורח לבצוע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסד סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבהו שהשיב לרבי זעירא &quot;בעל הבית בוצע&quot;, וכך הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ח_כא}} '''בעל הבית מברך המוציא וגם ברכת המזון בסעודה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ז, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסז סעיף יד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כרב הונא שהפותח הוא חותם, שכן בעל הבית יודע כוחו של ככרו ורבי הכיר בגדולתו; המתניתא נדחתה מהלכה למעשה.

{{שוליים|ח_כב}} '''סדר נטילת ידים ליד הסעודה כאשר יש כמה סועדים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ז, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפא סעיף ו. ''הכרעה:'' מתחילים מן הגדול עד חמישה, מעל חמישה מתחילים מן הקטן עד שנשארו חמישה, ובאמצע הסעודה בין תבשיל לתבשיל מתחילים מן הגדול תמיד; אחר המזון מתחילים ליטול מן המברך כדי שיתכונן לברכה, וכפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע כלשון הירושלמי.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אשכחיה.''' ר' אבהו ואמר לו שילך לאכול ולסעוד עמו ונתן לפניו ככר לחם לבצוע וא&quot;ל סב ובריך המוציא

'''אמר ליה.''' רבי זעירא. בעל הבית יודע כחו של ככרו כלומר אתה הוא הבעה&quot;ב ועליך לבצוע מן ככר שלך ולברך

'''מן דאכלון.''' לאחר שגמרו לאכול א&quot;ל ר' אבהו לר&quot;ז סב ובריך ברכת המזון

'''א&quot;ל חכים רבי.''' אם רבי מכיר לרב הונא שהוא אדם גדול בתורה והיה אומר שהפותח והוא הבוצע הוא חותם ומברך ג&quot;כ ברכת המזון

'''מתניתא.''' ברייתא פליגי על רב הונא דתני בתוספתא פ&quot;ה סדר נטילת ידים ממים אחרונים עד חמשה שאוכלין ביחד מתחילין מן הגדול יותר מכאן מתחילין מן הקטן עד שמגיע לחמשה וחוזר ומתחיל מן הגדול

'''באמצע המזון.''' סיפא דהאי תוספתא ואמזיגת הכוס קאי דקתני התם סדר למזיגת הכוס בתוך המזון מתחיל מן הגדול לאחר המזון מתחילין מן המברך

'''לא שיתקין עצמו לברכה.''' לאו הא דמתחילין מן המברך אלא כדי שידע שהוא יברך ויתקין עצמו לכך ואין תימר כרב הונא דהבוצע הוא מברך כבר מתוקן הוא לברכה זה שהיה בוצע ולמה עושין עוד סימן אחר

'''ומה טעמון דב&quot;ה.''' דקאמרי מניחה על הכסת ולא חיישי להא דב&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;הן דאנון משכחין מיסתחון שבין ידיהון ומתפי · על כל יומא · ר' זעירא סליק גביה ר' אבהו לקיסרין אשכחתיה אזל למיכול יהב ליה עגולה דקצי · אמ' ליה סב בריך · אמ' ליה בעל הבית יודע טחו שלככרו · מן דאכלון אמ' ליה סב בריך · אמ' ליה חכם ר' לרב הונא אנשא רבא והוא הוה אמ' הפותח הוא חותם · מתניתא פליגא על רב הונא דתני סדר נטילת ידים עד חמשא מתחילין מן הגדול יותר מיכן מתחילין מן הקטון · באמצע המזון מתחילין מן הגדול · לאחר המזון מתחילין מן המברך · לא שיתקין עצמו לברכה · הין תימר הפותח הוא חותם כבר מיתקן הוא · אמ' ר' יצחק מפתר באילין דהוו עלין קיטעין קיטעין ולא ידעין מה מברכה · הל' מה טעמיהון דבית שמי מפני אובדן אוכלין · ומה טעמין דבית הלל · אם השמש פיקח הרי זה מעביר פירורין פחות מכזית ונוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית · מתניתא בשולחן שלשייש ושלפרקים שאינו מקבל טומאה · הל' מה טעמון דבית שמי שלא יטמאו משקין שבמפה מן הכסת ויחזרו ויטמאו את ידיו · ומה טעמון דבית הלל לעולם ספק משקין לידים טהור&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תיפתר.''' הך ברייתא באלו דהוו עלין קיטעין דהוו עיילי פיסקי פיסקי לסעודה ולא הסיבו כולם ביחד בתחלה והלכך לא ידעין מה מברכה מי הוא המברך להם שלא היו שם בשעת ברכת המוציא ועושין עכשיו סימן לידע מי הוא המברך

'''מתני' ב&quot;ש אומרים מקנח ידיו במפה.''' מנטילת מים ראשונים ומניחה על השלחן ומקנח בה ידיו תמיד מזוהמת התבשיל ולא יניחנה על הכסת שהוא יושב בה גזירה שמא יהיה הכסת טמא ויהיה משקה טופח במפה מחמת ניגוב ידים ואותו משקה כשנוגע בכסת נעשה ראשון דלעולם משקין נעשין תחלה ויחזור ויטמא את הידים כשמקנח בה תמיד תוך הסעודה אבל בשלחן ליכא למיגזר הכי דקסברי ב&quot;ש אסור להשתמש בשלחן שהוא שני לטומאה גזרה משום אוכלי תרומה וב&quot;ה סברי מותר להשתמש בשלחן שהוא שני לטומאה הלכך לא יניח המפה על השלחן שמא יטמאו המשקין שבמפה מחמת השלחן ויחזרו ויטמאו את האוכלין ואם יניחנה על הכסת אין לחוש כ&quot;א שמא יטמא לידיו ומוטב שיטמאו ידים שאין להם עיקר מן התורה ולא יטמאו לאוכלין שיש להם עיקר מן התורה דראשון עושה שני בחולין מן התורה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' מתניתא בשלחן של שיש.''' בספרי הדפוס מסורסת העתקת הגמרא והעמדתי כאן לפי סדר המשניות שלא נשתנו כאן מסדר דהתם. מתניתא. לטעמא דב&quot;ש מפרש דקאמרי מניחה על השלחן ולא חיישי שמא יטמאו המשקין שבמפה מחמת השלחן משום דהכא במאי עסקינן בשלחן של שיש ושל פרקים כלומר אפי' הוא של פרקים מכיון שהוא של שיש אינו מקבל טומאה כדתנן בריש פ' כ&quot;ב דכלים דהוי ככלי אבנים שאין מקבלין טומאה הלכך אין כאן חשש שיקבלו טומאה מן השלחן ומניח המפה על השלחן

'''מה טעמון דב&quot;ש.''' השתא מפרש טעמייהו דב&quot;ש מפני מה אמרי דאין מניחה על הכסת גזרה שלא יטמאו משקין שבמפה מן הכסת ויחזרו ויטמאו את ידיו בתוך הסעודה כדפרישית במתני'

'''לעולם ספק משקין לידים טהור.''' כלומר דהואיל ואין כאן אלא חשש ספק שמא יהיה הכסת טמא ושמא יהיה משקה טופח במפה ויטמאו את הידים ואנן קי&quot;ל דספק ידים טהור כדתנן בפ&quot;ד דטהרות ובפ&quot;ב דידים דהידים ספקן ליטמא ולטמא וליטהר טהור וה&quot;ה כל ספקן אם נגעו בטומאה או לא אחר שנטל ידיו משום סתם ידים לא גזרו עליהן והא דנקט ספק משקין משום דאיירי הכא במשקין
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נט עמוד א (המשך)'''

{{שוליים|ח_כג}} '''אין נטילת ידים לחולין מטמאת משקים אף אם היו הידים טמאות מספק.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאר אבות הטומאה, פרק יד, הלכה יא &lt;קטע סוף=נט א/&gt; ==דף נט עמוד ב== &lt;קטע התחלה=נט ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאין ידים סרך טומאה לחולין מטמאות משקין מספק; כן פסק הרמב&quot;ם (הל' שאר אבות הטומאה פי&quot;ד ה&quot;יא).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;118&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
. דבר אחר: אין ידים לחולין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאפילו אם נאמר שספק טומאת ידים טמא, הרי גזרו על הידים להיות שני לטומאה, ושני מטמא רק תרומה, וכאן מדובר בחולין}} וכ[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי יש {{ירו&quot;מ-הדגשה|טומאת}} ידים לחולין {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי נטילת ידים לחולין זה רק משום סרך טומאה ולא יתכן שגם בספק יטמאו}} תיפתר או כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר או כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי צדוק|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בי רבי צדוק כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר דתני [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר {{ירו&quot;מ-הדגשה|פעמים ש}}הידים תחילה לחולין {{שוליים|ח_כד}}ושניות לתרומה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון שהכניס ידיו לבית המנוגע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|וכיוון שיש מקרה שבו הידים טמאות מהתורה גזרו כאן}} או כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי צדוק|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בי רבי צדוק דתנינן תמן: חולין שנעשו על גבי הקודש — הרי אילו כחולין. [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי צדוק|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בי רבי צדוק אומר: {{שוליים|ח_כה}}הרי אילו כתרומה, לטמא שנים ולפסול אחד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולשיטתם, כיוון שיש מציאות של טמאת ידים גם לחולין, מעיקר הדין צריך ליטול לחולין, ולכן גם בספק יהיה טמא}} תמן תנינן: הסך שמן טהור {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}נטמא, וירד וטבל — [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: אף על פי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהשמן}} מנטף — טהור {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהשמן בטל לגוף}} ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: {{שוליים|ח_כו}}טמא. ואם היה שמן טמא מתחילתו {{ירו&quot;מ-ביאור|קדם שסך}} [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם יש בו}} כדי סיכת אבר קטן — {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא עלתה לו ובילה ונישאר טמא}} ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הוא}} {{שוליים|ח_כז}}משקה טופח [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: משום [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הוא}} טופח ומטפיח. מחלפת שיטתהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל: תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי אדם שסך שמן טהור על גופו ונטמא וירד וטבל}} אמרין טמא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שהשמן לא בטל בגוף ולא הועילה לו טבילה}} והכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי מים שבמפה אינון}} אמרין טהור? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכיוון שהמים בלועים במפה לא חוששים שיטמאו המים מהכסת}} תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|השמן}} בעינו הוא והכא בלוע במפה הוא&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ד|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ד&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: מכבדין {{שוליים|ח_כח}}את הבית.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_ס_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף ס א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''דבר אחר: אין ידים לחולין''', אין בכלל טומאת ידיים לחולין - פה מדובר שאוכל חולין. כי אפילו אם נאמר ספק טומאת ידיים טמא, שמה גזרו עליהם? אמרנו שגזרו טומאת ידיים להיות שני, והרי שני זה רק בתרומה, ופה מדובר בחולין. בחולין לא שייך בכלל טומאה משני.

'''וכבית שמאי יש ידים לחולין''' - כלומר לכאורה קשה על בית שמאי, למה הם מוסרים? הרי בחולין זה רק משום סרך טומאה, שלא ייתכן שגם בספק הם טמאים, כי אמרנו שהכסת היא רק ספק טמאה.

אומרת הגמרא '''תיפתר או כרבי שמעון בן אלעזר או כרבי אלעזר בי רבי צדוק''', כי בשתיהם יש מציאות שיש שני שיהיה אסור בחולין. איך? '''דתני רבי שמעון בן אלעזר אומר: משום רבי מאיר הידים תחילה לחולין ושניות לתרומה''' - כלומר פעמים שהידיים זה לא תמיד שני, כי אנחנו יודעים ששני זה הגזירה שגזרו בשבעה עשר דברים שגזרו בית הלל ובית שמאי. אבל יש פעמים שזה לא קשור לגזירה הזאת, והידיים עצמן הם ראשון, ראשון לחולין ושני לטומאה. איזה מקרה? כגון אם הכניס את ידיו לבית המנוגע. יש בית שבו צרעת, אז אם אדם מכניס את ידיו - נכון שהוא עצמו לא נטמא, כי אנחנו יודעים שצריך לבוא דווקא עם ראשו ורובו, רק אז הוא נטמא. אבל אם רק הידיים, אז יש כן טומאה שהידיים טמאות והופכות להיות ראשון. אז כיוון שיש מציאות שידיים הם ראשון, לכן בית שמאי שסוברים כמותו גזרו.

או כרבי אלעזר בי רבי צדוק, '''דתנינן תמן: חולין שנעשו על גבי הקודש הרי אילו כחולין''' - זה דעת סתם חכמים, שבעצם חולין שנעשו על טהרת גבי הקודש זה כמו חולין גמורים. אבל '''רבי אלעזר בי רבי צדוק אומר: הרי אילו כתרומה, לטמא שנים ולפסול אחד'''. אז לשיטתם, כיוון שיש מציאות של טומאת ידיים גם לחולין, מעיקר הדין צריך טהרת ידיים לחולין, לכן גם בספק יטמא.

'''תמן תנינן: הסך שמן טהור נטמא, וירד וטבל''' - כלומר סך שמן טהור, ולאחר מכן נטמא וירד לטבול. '''בית שמאי אומרים: אף על פי מנטף טהור''', כיוון שהשמן בטל לגוף. '''ובית הלל אומרים: טמא''' - השמן נשאר טמא, כי השמן הוא חיצוני. עכשיו '''ואם היה שמן טמא מתחילתו, בית שמאי אומרים: כדי סיכת אבר קטן''' - הוא נשאר טמא, כי הטבילה לא מועילה לשמן. הדבר היחיד שנטהר חוץ מאדם וכלים זה מים - אין אוכלים ומשקים נטהרים בטבילה, הם ניטהרים בהשקה, אבל שמן לא ניטהר, אז נשאר טמא. '''ובית הלל אומרים: משקה טופח''' - רק אז אני אומר שהוא נשאר טמא, אבל אם לא, הוא נטהר.

'''רבי יהודה אומר: משום בית הלל טופח ומטפיח''', כלומר לא מדובר סתם תופח, אלא תופח ומטפיח - כשאני נוגע אני מרגיש את הלחות, וגם חלק מהלחות נדבקת עליי, ואם מישהו ייגע בי גם הוא ירגיש לחות.

אז אומרת הגמרא: '''מחלפת שיטתהון דבית הלל''' - לגבי אדם שסך שמן טהור על גופו ונטמא וירד וטבל, הם אומרים שהוא טמא. למה? כיוון שהשמן לא בטל בגוף והטבילה לא הועילה, כלומר השמן הוא חיצוני. וכאן לגבי מים שבמפה הם אומרים שכיוון שהמים בלועים במפה, אני לא חושש שהם יטמאו מהכסת. אז למה במים אתה אומר שהם בלועים מסתמא ואני לא חושש, ובשמן אתה אומר שהם לא נבלעו? '''תמן בעינו הוא והכא בלוע במפה הוא''' - שמה השמן הוא על הגוף, זה לא נבלע בתוך הגוף, זה על הגוף, אבל כאן המים באמת בלועים במפה, לכן אני לא חושש שהם יצאו החוצה ויקבלו טומאה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נט עמוד ב'''

{{שוליים|ח_כד}} '''ידיים שנטמאו בכניסה לבית המנוגע נחשבות שניות לתרומה מדין חכמים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאר אבות הטומאה, פרק ח, הלכה ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבנן שידיים אלו שניות לתרומה מגזרת חכמים, כדעת הרמב&quot;ם הפוסק כן (הלכות שאר אבות הטומאה פרק ח הלכה ח), ולא כרבי אלעזר בי רבי צדוק המקל בזה.

{{שוליים|ח_כה}} '''שמן שנטמא וטבל הגוף ואינו מנטף מהגוף - טהור, אף שהשמן שעל גופו מנטף.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאר אבות הטומאה, פרק יא, הלכה ט , רמב&quot;ם, הלכות שאר אבות הטומאה, פרק יב, הלכה טז. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל, שהלכה כמותם במחלוקותיהם עם בית שמאי, וכן נקבע ברמב&quot;ם.

{{שוליים|ח_כו}} '''שיעור צירוף שמן טמא לענין טומאת אוכלין ניתן לפי כדי סיכת אבר קטן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות טומאת אוכלין, פרק ב, הלכה כח. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל, כדרך שנפסק בכל מקום שבית הלל מקילים ובית שמאי מחמירים, וכן פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ח_כז}} '''משקה שנבלע במטפחת עד שהוא טופח על מנת להטפיח נחשב ככלי קיבול לעניין קבלת טומאה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות טומאת אוכלין, פרק ב, הלכה כח. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל לפי הסבר רבי יהודה: מים בלועים במטפחת שהם טופחים ומטפיחים דינם כמשקה בעין ומטמאים, בשונה משמן שנבלע בגוף שאינו כן, ואין בכך סתירה בשיטת בית הלל.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דבר אחר.''' היינו טעמייהו דב&quot;ה משום דאין ידים לחולין דלא גזרו על הידים בחולין אלא משום סרך תרומה אבל מן התורה אין לנטילת ידים עיקר כלל כיון דהכא דבחולין לא חיישינן בספקן

'''וכב&quot;ש יש ידים לחולין.''' בתמיה. וחסר כאן. וכך היא הגי' בפ&quot;ב דבכורים ובסוף פ&quot;ב דחגיגה אלא משום נטילת סרך. כלומר דמשני דגם לב&quot;ש אין ידים לחולין אלא משום דתקנו אף לחולין משום סרך תרומה מחמירין אף בחולין משום האי חששא דאמרן

'''הידים תחלה לחולין ושניות לתרומה.''' כלומר אם תחלות הן כגון שהכניס ידו לבית המנוגע וכר&quot;ע בריש פ&quot;ג דידים דס&quot;ל דהמכניס ידו לבית המנוגע דלא נטמא כולו כ&quot;א ידו וקסבר ר&quot;ע דכדין ראשון לטומאה להן

'''תמן תנינן.''' בפ&quot;ד דעדיות

'''ב&quot;ש אומרים כדי סיכת אבר קטן.''' טהור טפי מהכא טמא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דא' אין ידים לחולין · וכבית שמיי יש ידים לחולין · תיפתר או כר' שמעון בן אלעזר · או כר' אלעזר ביר' צדוק · כר' שמעון בן אלעזר דתני ר' שמעון בן אלעזר או' משום ר' מאיר הידים תחילה לחולין ושנייות לתרומה · או כר' אלעזר ביר' צדוק דתנן תמן חולין שנעשו על גבי הקודש הרי אילו כחולין · ר' אלעזר ביר' צדוק או' הרי אילו כתרומה לטמא שנים ולפסול אחד · תמן תנינן הסך שמן טהור נטמא וירד וטבל בית שמי אומ' אעפ' מנטף טהור · ובית הלל אומ' כדי סיכת אבר קטן · ובית הלל אומ' משקה טופח · ר' יהודה או' משום בית הלל טופח ומטפיח · מחלפה שיטתהון דבית הלל תמן אמרין טמא · והכא אמרי טהור · תמן בעין הוא · והכא בלוע במפה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תיפתר או כרשב&quot;א וכו'.''' לא שייך הכא אלא במס' בכורים הוא דשייכא וכן בחגיגה ואיידי דמסיים התם הכי אליבא דב&quot;ש גריס לה נמי הכא כדרך הש&quot;ס הזה. והתם פריך על הא דקתני בחגיגה נוטלין ידים לחולין ולמעשר ולתרומה מהא דתנן בריש פ&quot;ד דבכורים התרומה והבכורים טעונין רחיצת ידים מה שאין כן במעשר ומשני אלא משום נטילת סרך והדר פריך והתנינן תרומה. במתני' דחגיגה. וכי יש תרומה משום נטילת סרך. כלומר הא מדנקט לחולין ולמעשר בחד בבא עם התרומה ש&quot;מ דבחדא מחתא הוו וכמו דתרומה מגזרת י&quot;ח דבר הוא ה&quot;נ בחולין ומעשר ולא משום סרך דתרומה והדרא קושיא לדוכתה הא דקתני בבכורים משא&quot;כ במעשר. ומשני אלא בחולין שנעשו על גב הקודש. במתני' דחגיגה מיירי בחולין שנעשו על טהרת קודש ופריך שם וחולין שנעשו על גב הקודש לא כחולין הן. בתמיה. ועלה הוא דקא משני תיפתר או כרשב&quot;א או כר&quot;א בר' צדוק דלקמיה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ושניות לתרומה.''' כלומר לתרומה אף במקום שהן שניות בלבד פוסלות את התרומה ולהאי תנא מוקמינן מתני' דחגיגה בחולין גרידי וכגון שהן תחלות וטעונין נטילת ידים אף לחולין

'''או כר&quot;א בר' צדוק.''' כלומר או לעולם כדאמרי' מעיקרא דבחולין שנעשו על טהרות קדש מיירי התם וכר&quot;א בר' צדוק דתנינן תמן בסוף פ&quot;ב דטהרות דס&quot;ל דדין תרומה להן לטמא שנים ולפסול אחד והלכך בעו נטילת ידים כתרומה

'''ב&quot;ש אומרים אע&quot;פ.''' שהשמן מנטף מבשרו לאחר שטבל טהור דהרי השמן טהור היה. וב&quot;ה אומרים כדי סיכת אבר קטן גרסי' כמו ששנוי שם. כלומר אם לא נשאר מן השמן על בשרו אלא כדי סיכת אבר קטן טהור ויותר מכשיעור זה טמא בשביל השמן שנטמא כשנטמא הוא ונשאר על בשרו וטמאוהו מפני שהשמן לא נטהר במקוה שאין לך משקה שמקבל טהרה במקוה אלא המים בלבד ע&quot;י השקה

'''וב&quot;ה אומרים משקה טופח.''' אע&quot;פ שאין בו אלא כדי משקה טופח טמא

'''טופח ומטפיח.''' צריך שיהא טופח עד שיטפח עוד לכף אחרת שתיגע בכף שנגעה בזה הטופח קתני מיהת ב&quot;ה מחמירין במשקה טופח וא&quot;כ מחלפה שיטתייהו דתמן אמרין טמא והכא לא חששו במשקה טופח שיטמאו מחמת הכסת

'''ומשני תמן בעינו הוא.''' השמן על בשרו אבל הכא בלוע במפה הוא מחמת ניגוב הידים והלכך לא חיישינן הכא מידי

'''מתני' ב&quot;ש אומרים מכבדין את הבית.''' מקום שאכלו שם מכבדים אותו משיורי אוכלים שנתפררו עליו ואחר כך טלים לידים מים אחרונים דפעמים שהשמש עם הארץ ומניח הפרורים שיש בהם כזית ואם נוטלין לידים תחלה נמצא מפסידי' את האוכלי' שהמים אחרונים נתונים עליהם ונמאסים וב&quot;ה סברי אסור להשתמש בשמש עם הארץ ושמש ת&quot;ח אינו מניח פרורים שיש בהן כזית אלא מסיר אותם והפרורים שאין בהם כזית אין בכך כלום דמותר לאבדן ביד והלכה כב&quot;ש בזה דמותר להשתמש בשמש עם הארץ

'''גמ' מה טעמהון דב&quot;ש מפני אובדן אוכלין.''' כדפרישית במתני'
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נט עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ח_כח}} '''בסעודה משותפת, האם מכבדים הבית לפני נטילת ידים לברכת המזון או אחריה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ז, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפ סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=נט ב/&gt; ==דף ס עמוד א== &lt;קטע התחלה=ס א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל, שנוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית, כפי שפסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ס עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;119&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ואחר כך נוטלין לידים ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל &lt;/div&gt;אומרים: נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי? מפני אובדן אוכלין {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם יטלו ידים יש חשש שהאוכלין ירטבו}} ומה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל? אם השמש פיקח — הרי זה מעביר פרורין פחות מכזית {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין חשש של איבוד אוכלין לכן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ונוטלין}} נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ה|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ה&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: נר, מזון, בשמים, והבדלה; ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: נר, ובשמים, ומזון, והבדלה. [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: שברא מאור האש; ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: {{שוליים|ח_כט}}בורא מאורי האש.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודא: לא נחלקו [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל על המזון שהוא בתחילה, ועל הבדלה שהיא בסוף. ועל מה נחלקו? על המאור ועל הבשמים ש[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: בשמים ומאור ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: מאור ובשמים. רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] ורב יהודא[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: הלכה כדברי מי שאומר {{שוליים|ח_ל}}בשמים ואחר כך מאור. [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: {{שוליים|ח_לא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#|כוס בימינו ושמן ערב בשמאלו]] אומר: על הכוס ואחר כך אומר: על שמן ערב [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הללאומרים: שמן ערב בימינו וכוס בשמאלו ואומר: על שמן ערב {{שוליים|ח_לב}}וטחו בראש השמש. אם היה שמש תלמיד חכם — טחו בכותל, שאין שבחו של תלמיד חכם להיות יוצא מבושם. אבא בר בר חנא[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר בר חנא|°]] ורב חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] הוון יתבין אכלין, והוה רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] קאים ומשמש קומיהון. עלה וטעין תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|הביא את שניהם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|יין ושמן ערב}} בחדא ידיה אמר ליה: אבא בר בר חנא[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר בר חנא|°]] מה ידיך חוריתא קטעין? וכעס עילוי אבוי. אמר ליה: לא מיסתך דאת רביע והוא קאים משמש? {{ירו&quot;מ-ביאור|לא דייך שאתה שוכב והוא עומד ומשמש}}! ועוד, דהוא כהן, ואמר שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{שוליים|ח_לג}}המשתמש בכהונה מעל — {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}את מיקל ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מבזה אותו}}. גזירה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אני גוזר}} דהוא רבע ואת קאים ומשמש תחתוי. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#איסור להשתמש בכהן|מניין {{ירו&quot;מ-הוסר|המשתמש}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למשתמש}} בכהונה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא}} מעל]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} {{הפ|עזרא|ח|כח}} ואמרה להן אתם קודש לה' והכלים קודש — {{שוליים|ח_לד}}מה כלים, המשתמש בהן מעל, אף המשתמש בכהנים מעל. פיסקא: [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים שברא וכו'. {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם}} על דעתהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומר}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות# בורא מאורי האש או &quot;ברא&quot;, אש אינה מתחדשת| אשר ברא פרי הגפן]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}על דעתיהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל בורא פרי הגפן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא, יש הבדל:}} יין מתחדש בכל שנה ושנה, האש אינו מתחדש בכל שעה. האש והכלאים, אף על פי שלא נבראו מששת ימי בראשית, אבל עלו במחשבה מששת ימי בראשית. הכלאים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית לו כד|בראשית וישלח לו כד]]) ובני צבעון איה {{ירו&quot;מ-הוסר|ואנה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וענה}}, הוא ענה אשר מצא את היימים במדבר. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ערוד הוא עונש על יצירת הפרד, סימני פרד|מהו יימים]] רבי יהודה בן סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן סימון|°]] אומר: המיונס. {{ירו&quot;מ-ביאור|אנשים משונים בצורתם}} ורבנן אמרין: היימים — חציו סוס וחציו חמור.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_ס_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף ס ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''בית שמאי אומרים: נר, מזון, בשמים, והבדלה; ובית הלל אומרים: נר, ובשמים, ומזון, והבדלה.'''

אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות דף ס', מתחילים בפרק ח' הלכה ד במשנה. אומרת המשנה '''בית שמאי אומרים מכבדים את הבית ואחר כך נוטלים ידיים''', ו'''בית הלל אומרים נוטלים ידיים ואחר כך מכבדים את הבית'''. שואלת הגמרא '''מה טעמון דבית שמאי'''? עונה הגמרא '''מפני אובדן אוכלין''', כי הרי אם יש פירורים על הרצפה ובאים נוטלים ידיים, אז בעצם המים ישחיתו את הפירורים האלה. יש פה איבוד אוכלין. אז '''מה טעמון דבית הלל'''? הרי לכאורה נשמע הגיוני. עונה הגמרא '''אם השמש פיקח, הרי זה מעביר פרורין פחות מכזית''' ואין חוששים של איבוד אוכלין, לכן '''נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית'''. זאת אומרת, כיוון שהגמרא בבבלי מסבירה טיפה יותר, היא אומרת שבעצם לפי בית הלל אסור להשתמש בשמש שהוא עם הארץ. אז ממילא אם הוא תלמיד חכם, הוא ודאי יודע שצריכים לפנות את כל הפירורים שיש בהם כזית, ולכן ממילא אין חשש של איבוד אוכלין.

פרק ח' הלכה ה' במשנה. '''בית שמאי אומרים: נר, מזון, בשמים, והבדלה'''. כלומר, אם אדם אכל במוצ&quot;ש ביום שיש... בסעודה שלישית ויצא שבת ויש לו רק כוס אחת, אז הוא מברך על הנר, על המזון ואז בשמים והבדלה. '''ובית הלל אומרים: נר, ובשמים, ומזון, והבדלה'''. עוד הבדל, '''בית שמאי אומרים: שברא מאור האש''', ו'''בית הלל אומרים: בורא מאורי האש'''. יש כל מיני הסברים מה בדיוק המחלוקת. אחד מההסברים אומר שבית הלל סוברים שיש הרבה מאורות בתוך האש, כי אנחנו רואים את הצבעים, אז כל צבע זה סוג אחר של אש וממנו מברכים בורא מאורי האש. זה אחד מההסברים. אנחנו נראה מה הגמרא אומרת.

גמרא. '''תני: אמר רבי יהודא: לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על המזון שהוא בתחילה, ועל הבדלה שהיא בסוף.''' כלומר, בעצם מה שראינו זה שיטת רבי מאיר. כך רבי מאיר מסביר את המחלוקת בין בית הלל לבית שמאי, שבית שמאי אומרים נר, מזון, בשמים והבדלה, ובית הלל אומרים נר, בשמים, מזון והבדלה. כלומר, כולם מסכימים שהמזון וההבדלה בסוף, וכל המחלוקת על נר ובשמים ביניהם מה הסדר. אבל רבי יהודה אומר לא, לא זו המחלוקת. כולם מסכימים, בין בית הלל לבין בית שמאי, שהמזון הוא ראשון, ברכת המזון ראשונה וההבדלה היא בסוף, וכל המחלוקת היא לגבי המאור והבשמים, ש'''בית שמאי אומרים: בשמים ומאור ובית הלל אומרים: מאור ובשמים'''.

בא '''רבי אבא ורב יהודא בשם רב: הלכה כדברי מי שאומר בשמים ואחר כך מאור.''' כנראה להם הייתה גרסה הפוכה בדברים של בית הלל. כלומר, בית הלל אומרים בשמים ואחר כך מאור, ובית שמאי אומרים מאור ואחר כך בשמים.

עוד מחלוקת. '''בית שמאי אומרים: כוס בימינו ושמן ערב בשמאלו''', כלומר שהוא מבדיל. אז הוא מחזיק את הכוס ביד ימין ואת השמן או את הבשמים ביד שמאל, ואז הוא '''אומר: על הכוס ואחר כך אומר: על שמן ערב'''. '''ובית הלל אומרים: שמן ערב בימינו וכוס בשמאלו''', '''ואומר: על שמן ערב וטחו בראש השמש'''. הרי צריך לברך על ממשות. אז הוא שם את זה על ראש השמש ומברך על מה שיש על השמש. עכשיו, '''אם היה שמש תלמיד חכם — טחו בכותל, שאין שבחו של תלמיד חכם להיות יוצא מבושם'''. הגמרא שאמרת שזה דווקא במקום שהיו חשודים על משכב זכר ולכן אסור, כך שבימינו שזה מקובל שגם גברים מתבשמים אז אין כל כך איסור.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ס עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אם השמש פיקח וכו'.''' כלומר דס&quot;ל דאין להשתמש בעם הארץ אלא בפיקח והוא יודע שהוא מעביר פירורין פחות מכזית כלומר שמעביר הפירורין גדולים עד פחות מכזית שאינו מניח כ&quot;א הפחותין מזית ואין בכך כלום והלכך נוטלים לידים אף בתחלה ואח&quot;כ מכבדין את הבית

'''מתני' ב&quot;ש אומרי' נר ומזון.''' מי שאכל בשבת במנחה וחשכה לו ועדיין לא גמר סעודתו ואין לו יין אלא כשיעור אחד ב&quot;ש אומר' כך הוא יסדר נר ומזון וכו' ומסקינן בגמר' זו דברי ר&quot;מ אבל ר' יהודה אומר לא נחלקו ב&quot;ש וב&quot;ה על המזון שהוא בתחלה ועל הבדלה שהיא בסוף על מה נחלקו על המאור ועל הבשמים שב&quot;ש אומרים מאור ואח&quot;כ בשמים וב&quot;ה אומרים בשמים ואח&quot;כ מאור

'''בש&quot;א שברא מאור האש.''' שברא משמע שעבר ולא בורא דמשמע להבא וכן מאור ולא מאורי דחדא נהורא איכא בנורא

'''וב&quot;ה אומרים בורא.''' דנמי משמע לשעבר ומאורי האש לפי שהרבה גוונים יש בשלהבת אדומה ולבנה וירקרוקת

'''גמ' תני.''' בתוספתא פ&quot;ה א&quot;ר יהודה וכו' מפורש לעיל בהלכה א'

'''ב&quot;ש אומרי' כוס בימינו.''' ה&quot;ג בתוספתא שם הביאו לפניו שמן ויין ב&quot;ש אומרים כוס יין בשמאלו ושמן ערב בימינו מברך על השמן ואח&quot;כ מברך על היין וב&quot;ה אומרים אוחז היין בימינו ושמן בשמאלו מברך על היין ושותהו וחוזר ומברך על השמן

'''וטחו בראש השמש.''' מפני שגנאי הוא לת&quot;ח שיצא לשוק וידיו מבושמות

'''עלה וטעין תרויהון בחד ידיה.''' נכנס כשהוא טעון לשתיהם להיין והשמן בידו אחת וא&quot;ל אבא בר בר חנה מה זה האם ידך האחרת קטועה היא שלא לקחת זה בימינך וזה בשמאלך

'''האש והכלאים.''' תוספתא שם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;הל' בית שמי אומ' כול' · רב אמ' ר' יהודה לא נחלקו בית שמי ובית הלל על המזון שהוא בתחילה ועל הבדלה שהיא בסוף · ועל מה נחלקו על המאור ועל הבשמים שבית שמאי אומ' בשמים ומאור · ובית הלל אומ' מאור ובשמים · ר' בא ורב יהודה בשם רב הל' כדברי מי שאמ' בשמים ואחר כך מאור · בית שמי אומ' כוס בימין ושמן ערב בשמאלו או' על הכוס ואחר כך או' על שמן ערב · בית הלל אומ' שמן ערב בימין וכוס בשמאל · או' על שמן ערב · וטחו בראש השמש · אם היה שמש תלמיד חכם טחו בכותל שאין שבחו שלתלמיד חכם להיות יוצא מבושם · אבא בר בר חנה ורב חונא הוון יתבין אכלין והוה ר' זעירא קאים משמש קומיהון עלו וטעין תריהון בחדא ידיה · אמ' ליה אבא בר בר חנה מה ידיך חורייתא קטעין · וכעס עילוי אבוי · אמ' ליה לא מיסתך דאת רביע והוא קאים משמש ועוד דהוא כהן ודאמ' שמואל המשתמש בכהונה מעל · את מיקל ליה · גזירה ואת יתיב ומשמש תחתוי · מניין המשתמש בכהונה מעל ר' אחא בשם שמואל אמ' ואמרה להם אתה קודש ליי' והכלים קודש · מה כלים המשתמש בהן מעל את המשתמש בכהנים מעל · הל' על דעתהון דבית שמי אשר ברא פרי הגפן · יין מתחדש בכל שעה · האש אינו מתחדש בכל שעה · האש והכלאים אעפ' שלא נבראו מששת ימי בראשית · אבל עלו במחשבה מששת ימי בראשית · הכלאים ובני צבעון איה וענה הוא ענה אשר מצא את הימים במדבר · מהו יימים · ר' יהודה בן סימון זו המיונס · ורבנן אמרין היימים חציו סוס וחציו חמור&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''וכעס עלוי אביו.''' בר חנה אביו של אבא כעס עליו על שאמר לר' זעירא כן וא&quot;ל לא דייך שאתה יושב והוא עומד ומשמש לפניך ועוד שהוא כהן כדאמרי' בפרק דלעיל בהלכה ג' ר&quot;ז קם מקרי כהן במקום לוי וכו' ואסור להשתמש בכהן כדשמואל ועודך מבזה אתה לו

'''גזירה.''' גוזר אני שהוא ישב ואתה תעמוד ומשמש תחתיו: פיסקא ב&quot;ש אומרים שברא וכו' ופריך א&quot;כ על דעתיה דב&quot;ש יאמרו אשר ברא פרי הגפן וכו' דלדידהו ברא הוא דוקא לשעבר ומשני שאני יין שהוא מתחדש וכו' ושייך בו ג&quot;כ לשון בורא שהוא בורא תמיד אבל האש אינו מתחדש אלא כך היה בתחלת הבריאה כדלקמן

'''כלאים.''' הן הפרד שהוא מן הסוס ומן החמור

'''הכלאים.''' באיזה שעה נבראו וקאמר כתיב ובני צבעון וכו'

'''המיונס.''' מיני בני אדם המשונים בצורתן כך מצאתי במדרש דברי הימים. ובאיכה רבתי בפסוק הביא בכליותי וגו' ומכניסין את המיומס לתיאטרון שלהם וראשו מגולת וכו' והוא בן אדם שמשנין אותו בלבושו ובצורתו

'''חציו סוס וחציו חמור.''' והוא מצא אותו שזימן חמורה וכו' כדאמר לקמן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אבא בר בר חנא ורב חונא הוון יתבין אכלין''', ישבו לאכול, '''והוה רבי זעירא קאים ומשמש קומיהון'''. כלומר רבי זעירא שימש, הוא היה משרת שלהם. ככה היה מקובל שכל פעם אחד אחר משמש. '''עלה וטעין תרויהון בחדא ידיה''', כלומר הוא בא והביא להם את היין ואת השמן, הביא את שניהם ביד אחת. '''אמר ליה: אבא בר בר חנא, מה ידיך חוריתא קטעין?''' מה, היד שלך קטועה? למה אתה מביא את שתיהם ביד אחת? '''וכעס עילוי אבוי''', אבא שלו כעס עליו. '''אמר ליה: לא מיסתך דאת רביע והוא קאים משמש?!''' לא מספיק שאתה שוכב לך בכיף והוא משרת אותך, '''ועוד, דהוא כהן, ואמר שמואל: המשתמש בכהונה מעל''' — זה כמו מעילה, '''את מיקל ליה'''. ככה אתה מזלזל בו? '''גזירה דהוא רבע ואת קאים ומשמש תחתוי'''. עכשיו אני גוזר שהוא ישב ואתה תהיה זה שמשרת.

שואלת הגמרא, '''מניין בכהונה מעל'''? '''רב אחא בשם שמואל: ואמרה להן אתם קודש לה' והכלים קודש — מה כלים, המשתמש בהן מעל, אף המשתמש בכהנים מעל.''' הקשר בין זה שישבו בין הכוהנים לכלים - כמו שמשתמש בכלי המקדש מעל, אז גם מי שמשתמש בכהן מעל.

פיסקא. אמרנו במשנה '''בית שמאי אומרים שברא''' וכו'. שואלת הגמרא '''על דעתהון דבית שמאי אשר ברא פרי הגפן, על דעתיהון דבית הלל בורא פרי הגפן'''? כלומר, גם בזה הם חולקים ככה? עונה הגמרא, יש הבדל. '''יין מתחדש בכל שנה ושנה''' — כל שנה נוטעים את העצים, העץ גדל, כל שנה יש פירות חדשים וכולי. אבל '''האש אינו מתחדש בכל שעה''', אלא אש זה אש. כלומר, יש גם מציאות שהיא קבועה. גם אם נגיד שהוא מתחדש כי מדליקים אותו, אבל בעצם יש אפשרות שהאש לא תתחדש. כלומר, אין חובה שזה יהיה דבר חדש. בגפן חייב שזה יהיה חדש.

ואמרה הגמרא '''האש והכלאים, אף על פי שלא נבראו מששת ימי בראשית, אבל עלו במחשבה מששת ימי בראשית'''. '''הכלאים — ובני צבעון איה, הוא ענה אשר מצא את היימים במדבר.''' מהו ימים? '''רבי יהודה בן סימון אומר: המיונס''', אנשים שונים בצורתם, ככה מסבירים הפרשנים. '''ורבנן אמרין: היימים — חציו סוס וחציו חמור'''. יש לנו אפשרות שהאבא יהיה סוס והאימא אתון, כלומר חמור נקבה, ויש אפשרות הפוכה, שהאבא יהיה חמור והאימא תהיה סוסה. אז איך מבחינים ביניהם? '''ואילו הן הסימנין. אמר רבי יהודה: כל שאזניו קטנות — אמו סוס ואביו חמור; גדולות — אמו חמורה ואביו סוס.'''
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ס עמוד א'''

{{שוליים|ח_כט}} '''בהבדלה יש להקדים ברכת המאור לברכת הבשמים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל - מאור ואחר כך בשמים, כדברי רבי אבא ורב יהודא בשם רב, ותואם גם את הבבלי (פסחים קג.).

{{שוליים|ח_ל}} '''בהבדלה על היין מברכים על הבשמים לפני הברכה על האור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצו סעיף א , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל - מאור ואחר כך בשמים, כדרך שמצינו בכל מחלוקת בית שמאי ובית הלל שהלכה כבית הלל.

{{שוליים|ח_לא}} '''כאשר יש לפניו כוס לברכת המזון ושמן ערב לסיכה - כיצד יאחז וכיצד יברך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ז, הלכה יד , טור או&quot;ח סימן ריב, , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל, כדרכם בכל מקום שנחלקו עם בית שמאי.

{{שוליים|ח_לב}} '''כשמושחים שמן בראש המשמש, אם השמש תלמיד חכם — מושחים בכותל ולא בראשו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ז, הלכה יד , טור או&quot;ח סימן ריב, , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין שבחו של תלמיד חכם לצאת מבושם, ולכן טחין בכותל.

{{שוליים|ח_לד}} '''האם המשתמש בכהנים (בגופם, לעבודתו) חייב במעילה כדין מועל בכלי הקדש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מעילה, פרק ו, הלכה א &lt;קטע סוף=ס א/&gt; ==דף ס עמוד ב== &lt;קטע התחלה=ס ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלימוד הירושלמי &quot;מה כלים המשתמש בהן מעל אף המשתמש בכהנים מעל&quot; - הרמב&quot;ם פסק כך בהלכות מעילה פרק ו הלכה א.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ס עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;120&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ואילו הן הסימנין {{ירו&quot;מ-הדגשה|להבחיו בניהם}}. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{שוליים|ח_לה}}כל שאזניו קטנות — אמו סוס ואביו חמור; גדולות — אמו חמורה ואביו סוס. רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} מפקד לאילין דנשיאה: אין בעיתון מיזבון מוליון {{ירו&quot;מ-ביאור|אם תרצו לקנות פרדות}} — תהון זבנין אילין דאודניהון דקיקין, שאמו סוסה ואביו חמור {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יהיה כלאים ואסורים למשוך עם אלו שכבר יש לכם}} מה עשה צבעון וענה? זימן חמורה והעלה עליה סוס זכר, ויצא מהן פרדה. אמר הקדוש ברוך הוא להם: אתם הבאתם לעולם דבר שהוא מזיקן, אף אני מביא על אותו האיש דבר שהוא מזיקו. מה עשה הקדוש ברוך הוא? זימן {{ירו&quot;מ-הוסר|הכינה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חכינה}} והעלה עליה חרדון, ויצא ממנה חברבר. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חברבר וכלב שוטה הורגים בוודאי|מימיו לא יאמר לך אדם שעקצו חברבר וחיה]] נשכו כלב שוטה — וחיה; שבעטתו פרדה — וחיה, ובלבד פרדה לבנה. האש {{ירו&quot;מ-הדגשה|דרש}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] בשם רבי בזירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי בזירה|°]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האש שהדליק אדם הראשון|שלשים ושש שעות שימשה אותה האורה]] שנבראת ביום הראשון: שתים עשרה בערב שבת, ושתים עשרה בליל שבת, ושתים עשרה בשבת, והיה אדם הראשון מביט בו מסוף העולם ועד סופו, כיון שלא פסקה האור{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}, התחיל כל העולם כולו משורר, שנאמר ([[איוב לז ג]]) תחת כל השמים ישרהו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואורו כנפות הארץ שרו}} למי שאורו על כנפות הארץ. כיון שיצאת שבת, התחיל מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}שמש החושך ובא {{ירו&quot;מ-הוסר|ונתירא}} נתירא אדם ואמר: אלו הוא שכתב בו: ([[בראשית ג טו|בראשית בראשית ג טו]]) הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב {{ירו&quot;מ-ביאור|הנחש}} — שמא בא לנשכני {{ירו&quot;מ-ביאור|בחושך כשאיני יכול לראותו}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|ואמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זהו שאמר}} ([[תהילים קלט יא]]) אך חשך ישופני. אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: באותו שעה זימן {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}} הקדוש ברוך הוא שני רעפין, והקישן זה לזה ויצא מהן האור. הדא הוא דכתיב ([[תהילים קלט יא]]) ולילה אור בעדני. ובירך עליה: בורא מאורי האש. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}לפיכך מברכין על האש {{שוליים|ח_לו}}במוצאי שבתות, שהיא תחילת ברייתה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אף {{שוליים|ח_לז}}במוצאי יום הכיפורים מברך עליה, שכבר שבת האור כל אותו היום.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ו|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ו&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ח_לח}}אין מברכין על הנר ועל הבשמים של גוים, ועל הנר ועל הבשמים של מתים, ועל הנר ועל הבשמים שלפני עבודה זרה. ואין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תנא רבי יעקב[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אידי}} קומי רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: מברכין על הבשמים של גוים. {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו}} מה פליג {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא מה שנאסר זה מפני שסתם מסיבת גוי לעבודה זרה אך כאן}} קיומונה במעשיו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מוכיחים שאינם לעבודה זרה כגון שהניחם}} לפני חנותו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לריח טוב}}. {{שוליים|ח_לט}}עששית אף על פי שלא כבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודלקה בשבת}} — מברכין עליה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שלא נעשה בה איסור}} נר בתוך חיקו או {{שוליים|ח_מ}}בתוך פנס או בתוך אספקלריא — רואה את השלהבת ואינו משתמש לאורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון שהיתה רחוקה}}, משתמש לאורה ואינו רואה את השלהבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון שהייתה בקרן זוית}} — לעולם אין מברכין עליה עד שיהיה רואה את השלהבת ומשתמש לאורה. חמשה דברים נאמרו בגחלת וחמשה בשלהבת: {{שוליים|ח_מא}}גחלת של הקדש — מועלין&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף סא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי מנא מפקד לאילין דנשיאה: אין בעיתון מיזבון מוליון — תהון זבנין אילין דאודניהון דקיקין''', תקנו את אלה שאוזניהם קטנות, '''שאמו סוסה ואביו חמור'''. למה? כיוון שכבר יש לכם כמה כאלה שלא יהיו כלאיים, יעשו לכם להמשיך עם אלו שכבר יש לכם.

ממשיכה הגמרא. '''מה עשה צבעון וענה? זימן חמורה והעלה עליה סוס זכר, ויצא מהן פרדה.''' זה בעצם כך הוא עשה את הפרדה. '''אמר הקדוש ברוך הוא להם: אתם הבאתם לעולם דבר שהוא מזיקן''' — כי הפרד, אדם שחטף מכה מפרד, פרדה לבנה, אז בעצם זה לא מבריא. '''אף אני מביא על אותו האיש דבר שהוא מזיקו. מה עשה הקדוש ברוך הוא? זימן והעלה עליה חרדון, ויצא ממנה חברבר.''' הוא לקח נחש וחרדון, יצא ממנו חברבר. '''מימיו לא יאמר לך אדם שעקצו חברבר וחיה, נשכו כלב שוטה — וחיה'''. זה קצת קשה עם הסיפור של רבי חנינא בן דוסא, שנחש נשך אותו והוא חי כמובן, אבל בכל אופן לא מדובר פה על נס. '''שבעטתו פרדה — וחיה, ובלבד פרדה לבנה'''. כלומר, לא כל פרדה שבועטת - המוכה לא מתרפאת, אלא בפרדה לבנה.

האש. '''רבי לוי בשם רבי בזירה: שלשים ושש שעות שימשה אותה האורה שנבראת ביום הראשון: שתים עשרה בערב שבת, ושתים עשרה בליל שבת, ושתים עשרה בשבת''', והאדם הראשון מביט בה מסוף העולם ועד סופו. '''כיון שלא פסקה האור, התחיל כל העולם כולו משורר, שנאמר: תחת כל השמים ישרהו... למי שאורו על כנפות הארץ'''. '''כיון שיצאת שבת, התחיל מ שמש החושך ובא'''. פתאום התחיל להיות חושך, כי הרי בעצם נברא בראש השנה, אז הזמנים - היום התקצר. '''נתירא אדם ואמר: אלו הוא שכתב בו: הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב — שמא בא לנשכני'''. כלומר, אולי עכשיו בגלל שיש חושך, אז עכשיו זה ההזדמנות של הנחש להכיש אותי, כי אני לא רואה כלום. הוא נורא פחד. זהו שאמר '''אך חשך ישופני'''.

'''אמר רבי לוי: באותו שעה זימן הקדוש ברוך הוא שני רעפין, והקישן זה לזה ויצא מהן האור. הדא הוא דכתיב: ולילה אור בעדני. ובירך עליה: בורא מאורי האש.''' '''שמואל: לפיכך מברכין על האש במוצאי שבתות, שהיא תחילת ברייתה.''' יש פה משהו מאוד מעניין. אפשר לראות אצל הגויים, בכל האגדות שלהם, שהאדם היה צריך לגנוב את האש מהאלים, כי כאילו העולם נברא מושלם והאלים פחדו שאדם יקלקל את העולם, לכן הם מנעו מהאדם להתקדם. השאירו אותו פרימיטיבי, ללא אש, ללא שום אפשרות לגעת ולשנות בעולם. והאדם גנב את האש מהאלים, ככה הם מאמינים בשטויות שלהם, באגדות שלהם. אבל בעם ישראל אנחנו מאמינים שהקדוש ברוך הוא ברא עולם משתלם, עולם שחסר תיקון כדי שהאדם יהיה שותף. כי אם העולם היה מושלם, אז בעצם כל פעולה שאדם עושה זה בעצם הרס, זה קלקול, ולכן בעצם זה יוצר איזה מתח בין הבורא לאדם. אבל הקדוש ברוך הוא ברא עולם שיש בו תמיד מקום לתיקון, ובעצם לאדם יש מקום לפעול בעולם, יש לו מקום לתקן. ולא רק זה, הקדוש ברוך הוא גם לימד אותו איך לתקן. הקדוש ברוך הוא נתן לו תורה כדי ללמד אותו איך לתקן את העולם הרוחני, והקדוש ברוך הוא נתן לו את האש, לימד אותו איך לייצר אש כדי שבזה הוא יוכל לתקן גם את העולם הגשמי.

בכל אופן, '''רב הונא בשם רבי אבהו בשם רבי יוחנן: אף במוצאי יום הכיפורים מברך עליה, שכבר שבת האור כל אותו היום.''' כלומר, גם ביום הכיפורים שבו לא היה שימוש באור, אנחנו נוהגים להלכה לברך ביום כיפור רק על אש שבאמת שבתה. שלא מדליקים אש חדשה, אלא אש שהייתה דלוקה ולא השתמשו בה מלכתחילה באיסור. זה הנוהג היום.

פרק ח', הלכה ו', מתני'. '''אין מברכין על הנר ועל הבשמים של גוים, ועל הנר ועל הבשמים של מתים, ועל הנר ועל הבשמים שלפני עבודה זרה. ואין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ס עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ואלו הן הסימנין.''' להכיר אם אמו חמורה ואביו סוס או בהפך

'''אין בעיתון מזבנון מוליון.''' כשאתם רוצים ליקח הפרדות תראו אותן שאזניהן קטנות שהן כולן מאם סוסיא ומפני הכלאים אמר להם כן

'''זימן חכינה.''' נחש

'''חרדון.''' הוא מין הצב

'''חברבר.''' מין נחש צפעוני והוא הערוד

'''שבעטתו פרדה.''' בו וחיתה המכה

'''לבנה.''' דחיוורן ריש כרעה

'''תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ.''' פסוק הוא באיוב במענה אליהו ודריש שוררו למי שאורו על כנפות הארץ

'''שכבר שבת האור כל אותו היום.''' והויא כתחלת ברייתא

'''מתני' אין מברכין לא על הנר ולא על הבשמים של גוים.''' נר משום דלא שבת שהעכו&quot;ם עשה מלאכה לאורו וקי&quot;ל אור שלא שבת אין מברכין עליו הואיל ונעבד בו עבירה

'''ולא על הבשמיס.''' בבשמים שהם במסיבה של עכו&quot;ם שהם מסובין בה לסעודה מיירי והא דתנן בסיפא ולא על הנר ולא על הבשמים שלפני ע&quot;ז מה טעם קאמר מה טעם אין מברכין על של עכו&quot;ם לפי שסתם מסיבת עכו&quot;ם לע&quot;ז ואין מברכין על הבשמים שלפני ע&quot;ז&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;גדולות ואילו הן הסימנין אמ' ר' יהודה כל שאזניו קטנות אמו סוס ואביו חמור · גדולות אמו חמורה ואביו סוס · ר' מנא מפקד לאילין דפשיחה אין בעיתון מיזבון מוליון תבון זבנן אילין דאודניהון דקיקין שאמו סוסה ואביו חמור · מה עשה צבעון וענה זימן חמורה והעלה עליה סוס זכר ויצא מהן פרדה · אמ' הקב'ה להם אתם הביאתם לעולם דבר שהוא מזיקו אף אני מביא על אותו האיש דבר שהוא מזיקו · מה עשה הקב'ה זימן חכינא והעלה עליה חרדון ויצא ממנה חברבר · מימיין לא יאמר לך אדם שעקצו חברבר וחיה · שכן כלב שוטה וחיה שבעטתו פרה וחיה · ובלבד פרדה לבנה · האש ר' לוי בשם ר' בזירה שלשים ושש שעות שימשה האורה משמשת ראשונה שתים עשרה בערב שבת · ושתים עשרה בלילי שבת · ושתים עשרה בשבת · והיה אדם הראשון מביט בו מסוף העולם ועד סופו כיון שלא פסקה האורה התחיל כל העולם כולו משורר שנ' תחת כל השמים ישרהו למי שאורו על כנפות הארץ · כיון שיצת שבת התחיל ממשמש החושך ובא ונתיירא אדם ואמ' אילו הוא שכת' בו הוא ישופך ראש ואמ' אך חושך ישופיני · אמ' לו באותה השעה זימן לו הקב&quot;ה שני רעפין והקישן זה לזה ויצא מהן האור הדא הוא דכת' ולילה אור בעדיני · ולילה ובירך עליה בורא מאורי האש · שמואל אמ' לפיכך מברכין על האש במוצאי שבתות שהיא תחילת ברייתה · רב הונא בשם ר' אבהו בשם ר' יוחנן את במוצאי יום הכיפורים מברך עליה שכבר שבת האור כל אותו היום · תנא ר' יעקב קומי ר' ירמיה מברכין על הבשמים שלגוים מהו פליג קיומונה במעשיו לפני חמתו עששית אע&quot;פ כבת מברכין עליה · עד בתוך חיקו או בתוך פס או בתוך ספקלריא רואה את השלהבת ואינו משתמש לאורה משתמש לאורה ואינו רואה את השלהבת לעולם אין מברכין עליה עד שיהא רואה את השלהבת ומשתמש לאורה · חמשה דברים נאמרו בגחלת וחמשה בשלהבת · גחלת שלהקדש מועלין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

גמרא: '''תנא רבי יעקב קומי רבי ירמיה: מברכין על הבשמים של גוים.''' שואלת הגמרא: מה, פליג? הרי לפני דקה אמרנו במשנה שלא מברכים על הבשמים של גוים. עונה הגמרא: מה שנאסר זה מפני שסתם משתה של גוי הוא לעבודה זרה, אז לכן אני אוסר את כל הבשמים של הגוי. אבל כאן, כי אמרו במקום מוכיחים שאינם לעבודה זרה - פה יש לנו וודאות שהבשמים האלה לא שימשו אותו לעבודה זרה, '''כגון שהיה נראה קיומונה במעשיו לפני חנותו''', הוא שם את זה בחנות כדי שיהיה ריח טוב, אז ברור לנו שלא לעבודה זרה.

'''עששית אף על פי שלא כבת — מברכין עליה.''' כלומר, אם היא דלקה כל השבת, אבל ברגע מוצאי שבת מברכים עליה, כי מה שאסור זה לברך על אש שנעשה בה איסור. אין לנו בעיה שהיא דלקה. לכן אם היא דלקה, אין שום בעיה לברך עליה במוצאי שבת.

'''נר בתוך חיקו או בתוך פנס או בתוך אספקלריא — רואה את השלהבת ואינו משתמש לאורה''', כגון שהייתה רחוקה, '''משתמש לאורה ואינו רואה את השלהבת''', כגון שאתה בקרן זווית, כלומר שהאור כן קיים, אבל הוא לא רואה את מקור האש, '''לעולם אין מברכין עליה עד שיהיה רואה את השלהבת ומשתמש לאורה'''.

'''חמשה דברים נאמרו בגחלת וחמשה בשלהבת: גחלת של הקדש — מועלין''' בה, והשלהבת לא נהנין ולא מועלין. גחלת של עבודה זרה אסורה ושלהבת מותרת. המודר הנאה מחברו אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו. המוציא את הגחלת לרבים חייב, ובשלהבת פטור. מברכים על השלהבת ואין מברכים על הגחלת.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ס עמוד ב'''

{{שוליים|ח_לה}} '''איסור הרבעת בהמה שאמה סוסה ואביה חמור עם בהמה שאמה חמורה ואביה סוס משום כלאים, וסימן ההיכר – אזני הפרדה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלאים, פרק ט, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצז סעיף ט סמ&quot;ג לאוין רפא. ''הכרעה:'' נפסק כרבי מנא שיש להבחין בין הפרדות לפי גודל אוזניהן, שהקטנות אמן סוסה ואביהן חמור והגדולות אמן חמורה ואביהן סוס, ואין למשכן זו עם זו משום כלאים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ח_לו}} '''אין לומר &quot;בורא מאורי האש&quot; בהבדלה במוצאי יום הכיפורים אלא רק במוצאי שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרכד סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שברכת האור נתקנה על אור שנברא במוצאי שבת דווקא, ולא במוצאי יום הכיפורים שאין בו חידוש בריאת אור.

{{שוליים|ח_לז}} '''האם מברכים ברכת האור (בורא מאורי האש) במוצאי יום הכיפורים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרכד סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' מברכים על האור במוצאי יום הכיפורים, שכיוון שנח האור כל היום נחשב כאילו נברא מחדש במוצאי היום, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן תרכד סעיף ד.

{{שוליים|ח_לח}} '''אין מברכים על נר ובשמים של גויים, של מתים ושל עבודה זרה, ואין מברכים על הנר עד שנהנים לאורו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ט, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף יב , סמ&quot;ג עשין כז, סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק שאין מברכים על נר ובשמים שלפני עבודה זרה ושל מתים, אך על בשמים של גויים מברכים כשמעשיהם מוכיחים שאינם לעבודה זרה (כגון שהניחם לפני חנותו), כדעת רבי יעקב בר אידי בשם רבי ירמיה.

{{שוליים|ח_מא}} '''גחלת של הקדש הנאה ומעילה, ושלהבת הבוקעת ממנה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מעילה, פרק ב, הלכה יג &lt;קטע סוף=ס ב/&gt; ==דף סא עמוד א== &lt;קטע התחלה=סא א/&gt;. ''הכרעה:'' גחלת - מועלין בה כדין תשמישי הקדש; שלהבת - לא נהנין ולא מועלין, כדעת הירושלמי, וכן פסק הרמב&quot;ם בהלכות מעילה פ&quot;ב הי&quot;ג..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;121&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
בה, והשלהבת — לא נהנין ולא מועלין. {{שוליים|ח_מב}} &lt;/div&gt;גחלת של עבודה זרה אסורה, ושלהבת מותרת. {{שוליים|ח_מג}}המודר הנאה מחבירו — אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו. {{שוליים|ח_מד}}המוציא את הגחלת לרשות הרבים — חייב, והשלהבת — פטור. מברכין על השלהבת ואין מברכין על הגחלת. רבי חייא בר אשי[[ביאור:עץ מסורת#רב חייא בר אשי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: אם היו {{שוליים|ח_מה}}גחלים לוחשות — מברכין. רבי יוחנן דקרציון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן דקרציון|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי נחום בר סימאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחום בר סימאי|°]]: בלבד הנקטפת. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם יניח קיסם מעל הגחל האש תקפוץ וידלק}} תני {{שוליים|ח_מו}}גוי שהדליק מישראל, וישראל שהדליק מגוי — {{ירו&quot;מ-הדגשה|מברך עליו}}. ניחא גוי שהדליק מישראל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהאש של ישראל שבתה. אבל ישראל מגוי אמאי? הרי האש לא שבתה. אלא כנראה בדלל שמברכים על התוספת}} מעתה אפילו {{שוליים|ח_מז}}גוי מגוי? אשכח תני: גוי מגוי — אין מברכין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|גזרה משום גוי ראשון ועמוד ראשון אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מבוי שכולו גוים וישראל אחד דר בתוכו, ויצא משם {{ירו&quot;מ-הוסר|האור}} אור — מברכין עליה בשביל אותו ישראל ששם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אין מברכין לא על הבשמים של לילי שבת בטבריא, ולא על {{ירו&quot;מ-הוסר|הבשמים של מוצאי שבת בציפורין ולא על }}הנר, ולא על הבשמים של אור ערב שבת {{ירו&quot;מ-ביאור|חמישי בלילה}} בציפורין {{שוליים|ח_מח}}— שאינן עשויין אלא לדבר אחר. {{ירו&quot;מ-ביאור|לגמר את הכלים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} {{שוליים|ח_מט}}ולא על הנר והבשמים של מתים רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוסי בי רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]]: הדא דאת אמר — {{שוליים|ח_נ}}בנתונים למעלה ממיטתו של מת; אבל אם {{ירו&quot;מ-הוסר|היה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היו}} נתונים לפני מטתו של מת — מברכין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אני אומר: לכבוד החיים הן עשוין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} ולא על הנר ולא על הבשמים של עבודה זרה. ולא היא — של גוים היא של עבודה זרה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אז למה הכפילות?}} תיפתר בעבודה זרה של ישראל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. דרש רבי זעירא בריה דרבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא בריה דרבי אבהו|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדכתיב}} ([[בראשית א ד|בראשית בראשית א ד]]) וירא אלהים את האור כי טוב, ואחר כך ויבדל אלהים בין האור ובין החשך. אמר רבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ברכיה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: כך דרשו שני גדולי עולם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ורבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: ויבדל אלהים — אבדלה ודאי {{ירו&quot;מ-ביאור|ממש}}. רבי יהודה בי רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בי רבי סימון|°]] אמר: הבדילו {{ירו&quot;מ-ביאור|הפרישו}} לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לשימושו}} ורבנן אמרין: הבדילו לצדיקים לעתיד לבוא. משלו משל, למה הדבר דומה? למלך שהיו לו שני איסטרטיגין {{ירו&quot;מ-ביאור|ממונים}} זה אומר: אני משמש ביום, וזה אומר: אני משמש ביום. קרא לראשון ואמר לו: פלוני, היום יהא תחומך. קרא לשני ואמר לו: פלוני, הלילה יהא תחומך. הדא הוא דכתיב ([[בראשית א ה|בראשית בראשית א ה]]) ויקרא אלהים לאור יום וגו'. לאור אמר לו: היום יהא תחומך. {{ירו&quot;מ-הוסר|ולחשך}} לחשך אמר לו: הלילה יהא תחומך. אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הוא שאמר הקדוש ברוך הוא לאיוב ([[איוב לח יב]]) המימיך צוית בוקר, ידעת השחר מקומו — {{ירו&quot;מ-הדגשה|כלום}} ידעת אי זה מקומו של אור ששת ימי בראשית, איכן נגנז? אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: אנא אמרית טעמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדברי רבי יוחנן וריש לקיש, שאמרו שהקדוש ברוך הוא הבדיל בין האור ובין החושך ממש, ונתן לכל אחד תחומו מדכתיב}} ([[ישעיהו מה ז]]) יוצר אור ובורא חושך עושה שלום — משיצא{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}, עושה שלום ביניהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: יאותו, ושמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: יעותו. מאן דאמר יאותו — {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית לד טו|בראשית וישלח לד טו]]) אך בזאת נאותה לכם. מאן דאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|יעותו דכתיב}} ([[ישעיהו נ ד]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדעת לעות את יעף דבר. תמן תנינן: כיצד מעברין את הערים? רב אמר: מאברין, ושמואל אמר: מעברין }}מאן דאמר מאברין — מוסיפין לה אבר, מאן דאמר מעברין — כאשה עוברה. תמן תנינן: לפני אידיהן של גוים. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: עידיהן, ושמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אידיהן. מאן דאמר אידיהן — {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים לב לה|דברים האזינו לב לה]]) כי קרוב יום אידם. ומאן דאמר עידיהן — {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ישעיהו מד ט]]) ועידיהם המה בל יראו {{ירו&quot;מ-הוסר|ובעל}} ובל ידעו למען יבשו. מאן מקיים שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} טעמא דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]? ועידיהם המה — שהן עתידין {{ירו&quot;מ-הדגשה|להעיד ו}}לבוש את עובדיהן ליום הדין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} אין&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף סא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''גחלת של הקדש מועלין בה''', והשלהבת — לא נהנין ולא מועלין. '''גחלת של עבודה זרה אסורה, ושלהבת מותרת. המודר הנאה מחברו אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו. המוציא את הגחלת לרשות הרבים חייב, והשלהבת פטור. מברכין על השלהבת ואין מברכין על הגחלת'''.

רבי חייא בר אשי אמר בשם רב '''אם היו גחלים לוחשות מברכין'''. כלומר אם הגחלים היו אדומות כאלה שאם אנחנו נקרב אליהם חתיכת נייר זה יבער, אז כן מברכים.

רבי יוחנן דקרציון אמר בשם רבי נחום בר סימאי '''בלבד הנקטפת'''. כמו שאמרנו שדווקא אם אני אניח קיסם אז זה יידלק.

תני '''גוי שהדליק מישראל, וישראל שהדליק מגוי''' — יש לנו ברייתא שגוי שהדליק מישראל וישראל שהדליק מגוי מברכים עליו. כלומר אין בעיה לברך, כי כל האיסור זה על נר של גוי, כי אני חושש שמא הוא השתמש בזה בשבת, אבל אם הדליקו ממנו אז מותר. אנחנו יודעים שהגמרא אומרת שלמרות שבעצם אפשר לברך על התוספת, כיוון שאני גוזר שמא הוא יברך בדיוק ברגע של מוצאי שבת ואז יצא שהוא מברך על הנר שדלק באיסור אצל הגוי.

אומרת הגמרא '''ניחא גוי שהדליק מישראל''' — זה ברור למה מותר, כי האש של ישראל היא השבתה, אבל אם ישראל הדליק מגוי אז איך הוא יכול לברך? אלא כנראה ודאי שאני מברך על התוספת, אני לא מברך על הבסיס. אם זה ככה, אז '''מעתה אפילו גוי מגוי'''? למה אתה אוסר אם גוי הדליק מגוי? למה אתה מתיר רק אם יהודי הדליק מגוי?

'''אשכח תני: גוי מגוי — אין מברכין'''. מה הסיבה באמת? כמו שאמרנו שבבבלי מופיע שזה גזירה משום גוי ראשון ועימוד ראשון, כי באמת גוי, אפילו אותו גוי לא צריך גוי אחר. אם גוי אחד מדליק נר, הדליק את זה בשבת, הנר עבר איסור, אבל בעצם כל רגע ורגע מתחדש האש, וכשאני מברך אני בעצם מברך על התוספת. אבל גזרו חכמים שמא יברך בדיוק ברגע עצם השבת, ואז בעצם הוא מברך על האש שהייתה באיסור. וחכמים כשהם גזרו אז הם גם גזרו בכל גוי, גם אם זה גוי שני. כלומר, גם אם גוי הדליק מהגוי הזה, הם גזרו משום גוי ראשון ועימוד ראשון.

אמר '''רבי אבהו בשם רבי יוחנן: מבוי שכולו גוים וישראל אחד דר בתוכו, ויצא משם אור''' — כלומר, רואים שיש אור שם, '''מברכין עליה בשביל אותו ישראל''' ששם.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא על הנר של מתים.''' דלאו לאורה הוא אלא לכבוד בעלמא ולא על בשמים של מתים דלעבורי ריחא עבידה

'''שלפני ע&quot;ז.''' לפי שאסורין בהנאה

'''עד שיאותו לאורו.''' שיהנו מאורו ולא שיהנו ממש אלא שיהא קרוב לו כל כך שיכול ליהנות אם ירצה

'''גמ' מהו פליג.''' אם האי ברייתא דר' ירמי' פליג על מתני'

'''קיימונה.''' תרגמה במעשיו לפני חנותו. שהעכו&quot;ם עשה לעצמו לפני חנותו דלא אמרו אין מברכין אלא דוקא במסיבה שלהם כדפרישית במתני'

'''עששית.''' שהיתה דולקת מע&quot;ש אע&quot;פ שלא כבתה כל יום השבת מברכין עלי' שלא נעבדה בה עבירה שלא הודלקה בשבת בתוספתא פ&quot;ה

'''ואינו משתמש.''' שאינו יכול להשתמש לאורה שרחוקה היא

'''משתמש לאורה.''' דרך הפנס או כיוצא בו דקיימא בקרן זוית ואינו רואה את השלהבת

'''גחלת של הקדש מועלין בו.''' דאית בה ממשא כדתנן בפ' משילין וגריס נמי התם להא

'''ובלבד הנקטפת.''' דהאש מגחלים לוחשות נקטפת מעט למעלה ושיעורו אם מכניס הקיסם ביניהן דולק הוא מאליו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;בה · והשלהבת לא נהנין ולא מועלין · גחלת שלע&quot;ז אסורה · והשלהבת מותרת · המודר הנאה מחבירו אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו · המוציא את הגחלת לרשות הרבים חייב אין מברכין על הגחלת · ר' חייא בר אשי בשם רב אם היו הגחלים לוחשות מברכין · ר' יוחנן דקיסרין בשם ר' נחום בר סימאי בלבד הנקטפת · תני גוי שהדליק מיש' ויש' שהדליק מגוי מעתה אפי' גוי מגוי · אשכח תני גוי מגוי מברכין · ר' אבהו בשם ר' יוחנן מפני שכולו גוים ויש' אחד דר בתוכו ויצא משם האור מברכין עליה בשביל אותו יש' ששם · ר' אבהו בשם ר' יוחנן אין מברכין לא על הבשמים שללילי שבת בטויבריא ולא על הבשמים שלמוצאי שבתות בציפורין ולא על הנר ולא על הבשמים של אור ערב שבת בציפורין שאינן עשויין אלא לדבר אחר · ולא על הנר והבשמים שלמתים · ר' חזקיה ור' יעקב בר אחא בשם ר' יוסי ביר חנינא הדא דאת אמר בנתונים למעלה ממיטתו שלמת · אבל אם היו נתונין לפני מיטתו שלמת מברכין · אכן זו לכבוד החיים הן עשויין · ולא על הנר ולא על הבשמים שלע&quot;ז · ולא היא שלגוים היא שלע&quot;ז · תיפתר בפני שלע&quot;ז · אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו · דרש ר' זעירא בריה דר' אבהו וירא אלהים את האור כי טוב ואחר כך ויבדל אלהים בין האור ובין החושך · אמ&quot;ר ברכיה כך דרשו שני גדולי עולם ר' יוחנן ור' שמעון בן לקיש ויבדל אלהים אבדלה ודאי · ר' יהודה ביר' סימון אמ' הבדילו לו · ורבנין אמרין הבדילו לצדיקים לעתיד לבוא · משלו משל למה הדבר דומה למלך שהיו לו שני איסטרטיגין זה או' אני משמש ביום קרא ראשון ואמ' לו של היום יהא תחומך · קרא לשיני ואמ' לו של הלילה יהא תחומך · הדא הוא דכת' ויקרא אלהים לאור יום וגו' · לאור אמ' לו היום תהא תחומך · ולחושך אמ' לו הלילה יהא תחומך · אמ&quot;ר יוחנן הוא שאמ' לו הק' לאיוב המימיך ציוית בוקר ידעת השחר מקומו · ידעת חי זה מקומו שלאור ששת ימי בראשית איכן נגנז · אמ' ר' תנחומא אנא אמרית טעמ' יוצר אור ובורא חושך עושה שלום מטיבא עשה שלום ביניהן · אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו · רב אמ' יאותו · ושמואל אמ' יעותו לדעת לעות את יעף דבר · תמן תנינן כיצד מעברין את הערים · רב אמ' מאברין · ושמואל מעברין · מאן דאמר מאברין מוסיפין לה אבר · מאן דאמר מעברין כאשה עוברה · תמן תנינן לפני אידיהן שלגוים · רב אמ' עידיהן · ושמואל אמ' אידיהן · מאן דמר אידיהן כי קרוב יום אידם · ומאן דמר עידיהן ועידיהם המה בל יראון ובל ידעו למען יבושו · מאן מקיים שמואל טעמיה דרב ועידיהם המה שהן עתידין לבייש את עובדיהן ליום הדין · אין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר '''רבי אבהו בשם רבי יוחנן: אין מברכין לא על הבשמים של לילי שבת בטבריא''', ולא על '''הבשמים של אור ערב שבת בציפורין''', כי שני אלה לא נעשו לאור, אלא הם נעשו לגמר את הכלים או משהו בסגנון. יודעים שחושבים שבציפורין עשו את זה במוצאי שבת כדי להפיג את הצער של הסתלקות הנפש, ששמים בזה כל מיני סוגי בשמים, אבל בכל אופן זה לא נעשה לאור. ובטבריה זה נעשה לגמר את הכלים לכבוד שבת. וגם '''לא מברכין... שאינן עשויין אלא לדבר אחר''', כמו שאמרנו לגמר את הכלים.

תנן, למדנו במשנה '''ולא על הנר והבשמים של מתים'''. אז בחיזוק זה רבי יעקב בר אחא אמר בשם רבי יוסי בי רבי חנינא: '''הדא דאת אמר — בנתונים למעלה ממיטתו של מת'''. כלומר אם שמים את הנר או את הבשמים מעל המיטה של המת אז זה ברור שזה כדי למנוע את הסירחון או לכבוד המת, '''אבל אם נתונים לפני מטתו של מת — מברכין''', כי זה לכבוד האנשים, זה לא לכבוד המת.

תנן, למדנו במשנה '''ולא על הנר ולא על הבשמים של עבודה זרה'''. אבל כתוב גם כן לא של גויים, אז לכאורה זה כפילות. לא של גוי, בשל עבודה זרה — לכאורה זה אותו איסור. אז למה המשנה כתבה את זה פעמיים? עונה הגמרא '''תיפתר בעבודה זרה של ישראל''', כלומר לא גוי, כי סתם מסיבת גויים לעבודה זרה, ובישראל אם זה לעבודה זרה גם כן אסור.

תנן, '''אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו'''. דרש רבי זעירא בריה דרבי אבהו: '''(בראשית א ד) וירא אלהים את האור כי טוב''', ואחר כך '''ויבדל אלהים בין האור ובין החשך'''. ומכאן מצאו רמז שצריכים להשתמש. הקדוש ברוך הוא ראה את האור, כלומר צריך להשתמש באור, רק לאחר מכן מבדילים.

אמר רבי ברכיה: '''כך דרשו שני גדולי עולם רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש: ויבדל אלהים — אבדלה ודאי'''. כלומר הפריד אותו, הפריד בין האור ובין החושך. ורבי יהודה בי רבי סימון אמר: '''הבדילו לו''' — הכוונה שמר אותו לשימושו, רק לו. '''ורבנן אמרין: הבדילו לצדיקים לעתיד לבוא'''. כלומר כמו שהמדרש אומר שבאור הזה היו רואים מסוף העולם ועד סופו, ואז הקדוש ברוך הוא לא רצה שאנשים ישתמשו בזה וגנז את זה לצדיקים לעתיד לבוא.

'''משלו משל, למה הדבר דומה? למלך שהיו לו שני איסטרטיגין''', כן, שני ממונים. '''זה אומר: אני משמש ביום, וזה אומר: אני משמש ביום. קרא לראשון ואמר לו: פלוני, היום יהא תחומך. קרא לשני ואמר לו: פלוני, הלילה יהא תחומך'''. כלומר הוא חילק אותם, נתן לכל אחד תפקיד. '''הדא הוא דכתיב ויקרא אלהים לאור יום וגו'.''' מה הכוונה? קרא לאור וציווה אותו על היום. אמר לו היום הוא תחומך, וקרא לחושך ואמר לו: הלילה הוא תחומך. זה הכוונה — קרא לאור, ממש למלאך הממונה על האור, אמר: אתה היום תחומך, ואתה לילה.

אמר רבי יוחנן: '''הוא שאמר הקדוש ברוך הוא לאיוב: המימיך צוית בוקר, ידעת השחר מקומו''' — כלומר, כלום ידעת איזה הוא מקומו של אור ששת ימי בראשית, והיכן נגנז?

אמר רבי תנחומא: '''אנא אמרית טעמא''' — אני אגיד הסבר לדברי רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש, שאמרו שהקדוש ברוך הוא הבדיל בין האור ולחושך ממש, ונתן לכל אחד את תחומו. דכתיב '''יוצר אור ובורא חושך עושה שלום''' — כלומר, אחרי שהם כבר נבראו, '''עושה שלום ביניהן'''. זה הכוונה, ויבדיל בין האור ולחושך.

תנן '''אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו'''. כך למדנו במשנה. רב אמר '''יאותו''' עם א', ושמואל אמר '''יעותו''' עם ע'. מאן דאמר יאותו עם א' — דכתיב '''אך בזאת נאותה לכם''', כלומר נהנה מכם, אז גם אנחנו נהנים מאור. מאן דאמר יעותו — דכתיב '''מאן דאמר מעברין'''.

תמן תנינן: '''לפני אידיהן של גוים'''. כלומר, עוד דברים שיש בהם הבדל אם אומרים עם א' או עם ע'. מצאנו ברייתא שכתוב שם כיצד מעברין את הערים. רב אמר '''מעברין''' עם א', שמואל אמר '''מעברין''' עם ע'. מאן דאמר מעברין עם א' — '''מוסיפין לה אבר'''. כן, מה זה בעצם לעבר את העיר? יש בית שהוא בתוך שבעים אמה ושיריים, אז מצרפים אותו להיות חלק מהעיר, ורק משם מתחילים למדוד את התחום — אלפיים אמה. אז זה בעצם מצרפים עוד איזה איבר לעיר, לכן זה עם א'. מעברין מלשון איבר. מאן דאמר מעברין — '''כאשה עוברה''', כאילו מוסיפים עוד, כאילו שאישה בהריון, שהבטן הולכת וגדלה.

תמן תנינן: '''לפני אידיהן של גוים'''. אסור לעשות ולתת איתם, כך כתוב במסכת עבודה זרה. רב אמר '''עידיהן''' עם ע', ושמואל אמר '''אידיהן''' עם א'. מאן דאמר אידיהן — דכתיב '''כי קרוב יום אידם'''. ומאן דאמר עידיהן — דכתיב '''ועידיהם המה בל יראו ובל ידעו למען יבשו'''. מאן מקיים שמואל טעמא דרב? כלומר, מה עושים עם הפסוק ועידיהם, הרי כתוב עם ע'? זה לא עבודה זרה, אלא '''שהן עתידין לבוש את עובדיהן ליום הדין'''. כלומר עדי אם זה יום הדין, אבל עבודה זרה תבוא ותעיד עליהם שהם עבדו אותה והיא תבייש אותם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף סא עמוד א'''

{{שוליים|ח_מב}} '''אין להשתמש בגחלת שהודלקה לצורך עבודה זרה, אך אש שנשלהבה ממנה מותרת בהנאה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודה זרה, פרק ז, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קמב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; כן פסקו הרמב&quot;ם (הל' עבודה זרה ז, י) והשו&quot;ע (יו&quot;ד קמב, א), משום שהשלהבת דבר חדש הפורח מן הגחלת ואינו מגוף האיסור עצמו.

{{שוליים|ח_מג}} '''המודר הנאה מחברו אסור ליהנות מגחלתו אך מותר לו להדליק ולהיבנות משלהבתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות נדרים, פרק ו, הלכה יא , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רכא סעיף יב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, וכך הובא ברמב&quot;ם (הל' נדרים פ&quot;ו הי&quot;א) ובשו&quot;ע (יו&quot;ד סי' רכא סעי' יב) שגחלת הנאתה מגוף החפץ ואילו שלהבת אינה אלא ממנו ונמשכת, ואינה נחשבת הנאה מגוף הדבר הנדור.

{{שוליים|ח_מד}} '''בהבדלה מברכים על שלהבת (אש) ולא על גחלת בלבד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק יח, הלכה ה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חייא בר אשי בשם רב שאם היו גחלת של מתכת מברכים אף עליה, שהגחלת חוזרת ונעשית שלהבת; הרמב&quot;ם פסק כירושלמי.

{{שוליים|ח_מה}} '''גחלים לוחשות שאין בהן שלהבת - האם מברכים עליהן בורא מאורי האש בהבדלה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ט , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק שמברכים על גחלים לוחשות בתנאי שהן &quot;נקטפות&quot; - שאם יניח עליהן קיסם הוא נדלק, כפי שכתבו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ח_מו}} '''מברכים בורא מאורי האש במוצאי שבת גם על אש שהודלקה מאש שלא שבתה, ובלבד שהתחדשה בה תוספת אור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כהסבר הירושלמי שמברכים אף כשישראל הדליק מגוי, הואיל והתוספת של האור החדש נחשבת כאש חדשה, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ו.

{{שוליים|ח_מז}} '''אין מברכין על אור שהודלק מנר של גוי שהודלק מנר של גוי אחר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבהו בשם רבי יוחנן: גזרה משום גוי ראשון, וכן הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח רצח,ו..

{{שוליים|ח_מח}} '''אין לברך &quot;שהחיינו&quot; על ריח בשמים המיועדים למסך כלים ולא להנאת הגוף.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ט, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שדברים העשויים לגמר כלים (כלבשמים) אין מברכים עליהם ברכת הריח, כדין המשנה &quot;לגמר את הכלים&quot;.

{{שוליים|ח_מט}} '''אין מברכים על נר ובשמים שהוכנו לצורך המת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ט, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף יב , סמ&quot;ג עשין כז, סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק שאין מברכים על נר ובשמים של מתים, דווקא בסתומים לגמרי לצורך המת ולא כשנהנים מאורם או מריחם.

{{שוליים|ח_נ}} '''אין מברכים ברכת המזון על נר ובשמים שהונחו לכבוד המת, אך אם הונחו לפני המת לכבוד החיים מברכים עליהם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ט, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף יב , סמ&quot;ג עשין כז, סמ&quot;ג עשין כט &lt;קטע סוף=סא א/&gt; ==דף סא עמוד ב== &lt;קטע התחלה=סא ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו בירושלמי, שהטעם תלוי בכוונת ההנחה - אם לכבוד המת אין מברכים, ואם לכבוד החיים מברכים, וכך הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע (או&quot;ח ריז,ב; רצז,ב; רצח,יב).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;122&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מברכין על הנר עד שיאותו לאורו רב יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: כדי שיהו נשים טוות לאורו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} כדי שתהא עינו רואה מה בכוס ומה בקערה. רב חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{שוליים|ח_נא}}כדי שיהא יודע להבחין בין מטבע למטבע. תני רבי אושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] אפילו טריקלין עשר על עשר — מברכין. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] מקרב קמיה בוצינא. אמרין ליה תלמידיו: רבי, מה את מחמיר עלינו? הא תני רבי אושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] אפילו טריקלין עשר על עשר מברכין&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ז|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ז&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ח_נב}}מי שאכל ושכח ולא בירך — [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ים}}: יחזור למקומו ויברך; ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: יברך במקום שנזכר. ועד מתי מברך? {{שוליים|ח_נג}}עד כדי שיתעכל המזון שבמעיו&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסטא בר שונם[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסטא בר שונם|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}תרין אמורין: חד אמר טעמון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי, וחד אמר טעמון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר טעמון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי — אילו שכח שם כיס אבנים טובות ומרגליות, שמא לא היה חוזר ונוטל כיסו? אף הכא יחזור למקומו ויברך. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל — {{ירו&quot;מ-הוסר|אלין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אילו}} פועל עושה בראש הדקל או בתוך הבור, שמא מטריחין שיחזור למקומו ויברך? אלא מברך במקום שנזכר, אף הכא מברך במקום שנזכר. עד מתי הוא מברך? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: עד שיתעכל המזון במעיו. וחכמים אומרים: כל זמן שהוא צמא מחמת אותו סעודה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר {{שוליים|ח_נד}}עד שירעב&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ח|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ח]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ח&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; בא להן יין אחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים מברך על היין {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא שותה}} ואחר כך מברך על המזון {{ירו&quot;מ-ביאור|ושותה}} ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים {{שוליים|ח_נה}}מברך על המזון ואחר כך מברך על היין {{שוליים|ח_נו}}עונין אמן אחר ישראל {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}מברך ואין עונין אמן אחר כותי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}מברך עד שישמע כל הברכה&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|עי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|טעמם של בית שמאי שמא אם ימתין עד אחרי ברכת המזון}} על ידי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שברכת הגפן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שהיא}} היא ברכה קטנה שמא ישכח וישתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלי ברכה}} ברם הכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם אכל בערב שבת וקידש היום, ויש לו רק כוס אחת — מברך ברכת המזון ואחר כך מקדש}} על {{ירו&quot;מ-הדגשה|היין, ולא חוששים שישכח דעל}} ידי {{ירו&quot;מ-הוסר|שהיא}} שהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|משולשה}} משלשה {{ירו&quot;מ-ביאור|אומר שלוש ברכות}} על הכוס אינו שוכח {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: ואין עונין אמן אחר כותי המברך עד שישמע כל הברכה}} — הא אחר ישראל — עונין אמן אף על פי שלא שמע? לא כן תני: {{שוליים|ח_נז}}שמע ולא ענה — יצא; ענה ולא שמע — לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} חייא בריה דרב[[ביאור:עץ מסורת#חייא בריה דרב|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}בשלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך לצאת ידי חובה בברכה זו כגון שלא}} אכל עמהן כזית. הכא מתניתא תני {{ירו&quot;מ-ביאור|גבי הלל}}: שמע ולא ענה — יצא; ענה ולא שמע — לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] בשם אבא בר חנה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר חנה|°]]: ואית דאמרי לה אבא בר חנה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר חנה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרה}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שאמרנו לא ענה יצא — הכוונה שלא ענה על הכל, אבל}} והוא שענה ראשי פרקים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיו אומרים הללויה על כל דבר ודבר שהחזן מקריא}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי: הי אינין ראשי פרקים? ([[תהילים קיג א]]) הללו יה, הללו עבדי ה', הללו את שם ה'. בעון קומי רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] מנין שאם שמע ולא ענה יצא? אמר: מן מה דאנן חמי רבנן רברביא עבדין כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} אינון קיימין בציבורא — {{ירו&quot;מ-ביאור|שאנו רואים רבנים גדולים עושים כן כשהם מתפללים בציבור}} דאילין אמרין {{ירו&quot;מ-הוסר|דין }}ברוך הבא, ואילין אמרין בשם ה'. ואילין ואילין יוצאין ידי חובתן. תני רב אושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רב אושעיא|°]] {{שוליים|ח_נח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ענייה לזימון כאשר לא אכל|עונה הוא אדם אמן, אפילו לא אכל]] ואינו אומר &quot;נברך שאכלנו משלו&quot; אלא אם כן אכל. תני: {{שוליים|ח_נט}}אין עונין אמן יתומה ולא אמן קטופה ולא אמן חטופה. [[ביאור:עץ מסורת#בן עזאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בן עזאי אומר [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמן חטופה קטופה ויתומה|העונה אמן יתומה, יהיו בניו יתומים. חטופה, יתחטפו שנותיו]] קטופה —&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
תנן '''אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו'''. רב יהודה אמר בשם שמואל: '''כדי שיהו נשים טוות לאורו'''. כלומר צריך לפחות שיהיה אפשר לטוות לאור הנר הזה. רבי יוחנן אמר: '''כדי שתהא עינו רואה מה בכוס ומה בקערה'''. כלומר שיוכל להבחין, לראות אם היין נקי ואם מה שיש בקערה הוא יוכל להבחין בזה. רב חנינא אמר: '''כדי שיהא יודע להבחין בין מטבע למטבע'''. כלומר יוכל עם האור הזה, יהיה מספיק אור כדי שיוכל להבדיל בין מטבע למטבע.

תני רבי אושעיא: '''אפילו טריקלין עשר על עשר — מברכין'''. כלומר לא צריך להיות קרוב לה וליהנות באמת, אלא צריך שהאור הזה יהיה אפשרי ליהנות ממנו, לא צריך בהכרח ליהנות ממנו. לדוגמה, אם אדם רחוק אז האור עצמו הוא אור מספיק חזק וברור שאפשר אם יתקרבו יוכלו להבחין, אבל גם מרחוק אני יכול לצאת ידי חובה, כי אם הבית הוא עשר על עשר אז אני יוצא ידי חובה למרות שאני בפינה ולא יכול להשתמש באמת.

'''רבי זעירא מקרב קמיה בוצינא'''. רבי זעירא היה מקרב עד לנר. '''אמרין ליה תלמידיו: רבי, מה את מחמיר עלינו? הא תני רבי אושעיא אפילו טריקלין עשר על עשר מברכין'''.

בפרק ח' הלכה ז'. מתני': '''מי שאכל ושכח ולא בירך — בית שמאי אומר: יחזור למקומו ויברך; ובית הלל אומרים: יברך במקום שנזכר. ועד מתי מברך? עד כדי שיתעכל המזון שבמעיו'''. לפי המקובל זה שבעים ושתיים דקות.

גמ': '''רבי יוסטא בר שונם תרין אמורין'''. כלומר יש מחלוקת אמוראים. '''חד אמר טעמון דבית שמאי, וחד אמר טעמון דבית הלל'''. אחד אמר אני אסביר לכם מה הסברא של בית שמאי, ואחד אמר אני אסביר לכם את הסברא של בית הלל. '''מאן דאמר טעמון דבית שמאי — אילו שכח שם כיס אבנים טובות ומרגליות, שמא לא היה חוזר ונוטל כיסו? אף הכא יחזור למקומו ויברך'''. '''מאן דאמר טעמהון דבית הלל — פועל עושה בראש הדקל או בתוך הבור, שמא מטריחין שיחזור למקומו ויברך? אלא מברך במקום שנזכר, אף הכא מברך במקום שנזכר'''.

'''עד מתי הוא מברך?''' רבי חייא בשם שמואל: '''עד שיתעכל המזון במעיו'''. אמרנו שמקובל שזה שבעים ושתיים דקות. '''וחכמים אומרים: כל זמן שהוא צמא מחמת אותו סעודה'''. רבי יוחנן אמר '''עד שירעב'''. זה תלוי בכמות שהוא אכל. כנראה שבעים ושתיים דקות זה אם הוא אכל סעודה כבדה, אבל אם הוא אכל סעודה קלה אז תלוי אם הוא צמא מאותה סעודה או כמו שאמר רבי יוחנן עד שירעב.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' בתוספתא שם גוי שהדליק מישראל וישראל שהדליק מגוי מברך עליו

'''ניחא גוי שהדליק מישראל.''' דלא נעבד' בו עבירה דודאי ישראל משתחשך הוא שהדליק אלא ישראל מגוי קשיא הא לא שבת אצל הגוי ומעת' אפי' גוי מגוי יברך כלו' דאי אמרת דהיינו טעמא דישראל שהדליק מגוי מברך עליו דהך שלהב' קמא דאיסורא אזל ליה אי הכי אפי' גוי מגוי נמי יהא מותר ואנן אשכחן ברייתא דתני גוי מגוי אין מברכין ולא משני מידי. של אור ע&quot;ש. של ליל ע&quot;ש

'''שאינן עשוין אלא לדבר אחר.''' לגמר בהן את הכלים ולא להריח ובטבריא היו נוהגין לעשות קודם ליל שבת ובציפורי במ&quot;ש וגם בלילה של ע&quot;ש

'''ולא היא של גוים היא של ע&quot;ז.''' והא תנא ליה רישא והך סיפא למה לי

'''תיפתר.''' להך סיפא דבע&quot;ז של ישראל קאמר

'''וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל וגו'.''' מכאן שאינו ניכר הבדלה בין חשך לאור עד שיראה את האור ויכול ליהנות ממנו כדכתיב כי טוב. ובב&quot;ר פ' ג' גריס הא דר' יהודה בר' סימון אחר זה מיד וניחא האי גירסא טפי דעלה קאמר הבדילו לו כלומר דויבדל דקרא אאור לחודיה קאי והיינו שהבדיל מן החושך את האור לומר שכשנהנין ממנו להאיר מתוך החשך אז הוא דמברכין עליו. ומה שפירש המ&quot;כ שם אל תשגיח שכתב זה בשם פירש&quot;י ואל תאמין

'''אבדלה ודאי.''' כלומר ממש ועלה דשייך המשל דלקמן וכן הוא בב&quot;ר שם דכך הוא הנמשל שההבדלה הוא בין שניהם לפלוני זה בתחומו ולפלוני זה בתחומו

'''איסטרטיגין.''' ממונים לאיזה ממשלה: הוא שאמר הקב&quot;ה לאיוב המימיך צוית בקר ידעתה שחר מקומו כך הוא הכתיב במקרא ודריש כפל הלשון בקר ושחר וכן ה&quot;א יתירה של ידעתה אלא דה&quot;ק אם צוית להבקר וידעת להשחר שהוא האור להיות מקומו לבקר והוא היום וה&quot;א של ידעת גורע ומוסיף לתיבת שחר שלאחריו והוא מלשון ואת הנערים יודעתי אל מקום פלוני אלמני

'''ידעת איזה מקומו וכו'.''' זהו כעין דרשה אחרת וכלומר ויש לדרוש ג&quot;כ מלשון ידיעה אם ידעת היכן מקומו של האור הנגנז&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מברכין על הנר עד שיאותו לאורו · רב יהודה בשם שמואל כדי שיהו נשים טוות לאורה · אמ&quot;ר יונתן כדי שתהא עינו רואה מה בכוס ומה בקערה · אמ' רב חיננא כדי שיהא יודע להבחין בין מטבע למטבע · תני ר' אונשעיא אפי' טריקלין עשר על עשר מברכין · ר' יוסטא בר שונם תרין אמורין חד אמ' טעמון דפייס · וחד אמ' טעמון לבית הלל · מאן דמר טעמון דבית שמי אילו שכח שם כיס אבנים טובות ומרגליות שמא לא היה חוזר ונוטל כיסו · אף הכא יחזור למקומו ויברך · מאן דמר טעמהון דבית הלל אמ' פועל עשה בראש הדקל או בתוך הבור שמא מטריחין שיחזור למקומו ויברך לא מברך במקום שנזכרה עד מתי הוא מברך ר' חייא בשם שמואל כל זמן שהוא צמא מחמת אותה סעודה · ר' יוחנן אמ' כל זעפך שיריעב · הל אמ'ל כאן על ידי שהיא כרסה קטנה שמא ישכח וישתה ברם הכא על ידי שהיא משולשה על הכוס אינו שותה · הא אחר יפ' עונין אמן אעפ' שלא שמע לא כן תני שמע ולא ענה יצא · ענה ולא שמע לא יצא · תנייה בריה דרב אמ' בשלא אכל עמהן כאית · הכא מתניתא תני שמע ולא ענה יצא · ענה ולא שמע לא יצא · רב בשם אבא בר חנה ואית דאמרי לה אבא בר חנה בשם רב והוא שענה ראשי פרקים · ר' זעירא בעי הי אינון ראשי פרקים · הללויה הללו עבדי י'י הללו את שם י'י · בעון קומי ר' חייא בר אבא מכיון שאם שמע ולא ענה יצא · דכ' מן מה דאנן חמי רבנן ורברביא עבדין כן · אינן קיימין בציבורא דאילין אמרין דין ברוך הבא ואילין אמרין בשם ה' ואילין ואילין יוצאין ידי חובתן · תנא ר' אושעיא עונה הוא אדם אמן אפי' לא אכל ואינו או' נברך שאכלנו משלו · אלא אם כן אכל · תני אין עונין אמן יתומה ולא אמן קטופה ולא אמן חטופה · בן עזאי או' יתומה יהו כבני יתומים · חטופה יתחטפו שנותיו קטופה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אנא אמרית טעמא.''' לדרשת ר&quot;י ור&quot;ל דלעיל דקבע לכל אחד ואחד תחומו שלא יהו מדיינין זע&quot;ז דלאו מפסוק דכתובים אנו צריכין ללמוד זה אלא מקרא הקודם בנביאים דכתיב יוצר אור וגו' משעה שיצאו ונבראו עשה שלום ביניהן וקבע לכל אחד ואחד תחומו

'''לדעת לעות וגו'.''' ויעותו לשון עת היא: מקריב קמיה בוצינא היה מקרב עצמו להנר ומברך עליו

'''והתני ר' אושעיא וכו'.''' דאפי' רואה מרחוק מברכין עליו

'''מתני' מי שאכל ושכח ולא בירך וכו'.''' בשכח דוקא הוא דפליגי אבל במזיד דברי הכל יחזור למקומו ויברך

'''עד שיתעכל המזון שבמעיו.''' כל זמן שאינו רעב מחמת אותה האכילה הוא סימן שלא נתעכל המזון

'''גמ' אילו פועל עושה בראש הדקל.''' כלומר אלו פועל שאכל ושכח ולא בירך ועלה לראש הדקל או לתוך הבור לעשות מלאכתו שמא מטריחין אותו וה&quot;נ אין מטריחין אותו

'''מתני' לאחר המזון.''' בכל ימות השנה קאמר

'''עונין אמן אחר ישראל המברך.''' ואע&quot;פ שלא שמע הזכרת השם אלא סוף הברכה דמסתמא לשמים בירך אבל לא אחר הכותי דשמא בירך להר גריזים. עד שישמע ממנו כל הברכה

'''גמ' א&quot;ר בא על ידי שהיא ברכה קטנה וכו'.''' טעמיה דב&quot;ש מפרש דחיישינן שמא ישכח לברכת הגפן שהיא קטנה וישתה בלא ברכה וכדאמר ר' בא לעיל בריש הפרק על הא דמקשו מכוס של קידוש אמתני' דהכא לב&quot;ש ומחלק דשאני הכא שהיא ברכה קטנה ברם הכא גבי קידוש וכו' כדלעיל ואגב מייתי ליה נמי כאן כדרך הש&quot;ס הזה

'''לא כן תני.''' בברייתא. והובאה גם לקמן בפ&quot;ק דמגילה שמע הברכה כולה ולא ענה אמן יצא ענה אמן ולא שמע הברכה כולה לא יצא וקס&quot;ד דבמתני' דהכא על מי שמחויב בברכה זו שענה אמן קתני והאיך יצא אם לא שמע הברכה כולה

'''בשלא אכל עמהן כזית הכא מתניתא.''' מתני' דהכא מיירי בשלא נתחייב בברכה שלא אכל עמהן כשיעור חיוב ברכה ואמן יכול הוא לענות אף שלא שמע אלא סוף הברכה

'''אמן יתומה.''' לקמן מפרש לה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''תני שמע וכו'.''' כמו גופא הוא גופא קתני בהאי ברייתא שמע וכו'. והוא הא דקאמרת שמע ולא ענה יצא דוקא שענה מיהת ראשי פרקים כדמפרש ר&quot;ז ששאל הי אינון ראשי פרקים וקאמר כגון הללויה וגו' זה צריך לענות אחר המברך ודקתני לא ענה יצא היינו שא&quot;צ לענות אחריו הכל כ&quot;א ראשי פרקים

'''מן מה.''' דאנן רואין לגדולי החכמים שעושין כן כשעומדין בציבור בשעת ההלל אלו אומרין זה ראש הפסוק ברוך הבא ואלו אומרים אחריהן בשם ה' ואלו ואלו יוצאין י&quot;ח אע&quot;פ שלא אמרו הפסוק כולו הואיל ושמעו אלו מאלו

'''ואינו אומר נברך שאכלנו.''' דלא תימא הואיל ובר חיובא הוא אם אכל יכול הוא לברך עליהם ולומר נברך שאכלנו קמ&quot;ל דלא כדאמרי' לעיל בפ&quot;ג בהלכה ג' כל מצוה אף שאדם פטור ממנה עכשיו מוציא את הרבים י&quot;ח הואיל ובר חיובא הוא חוץ מברכת המזון

'''ולא אמן קטופה.''' שמחסר קריאת הנו&quot;ן שאינו מוציאה בפה שתהא ניכרת

'''ולא אמן חטופה.''' שחוטף המלה ואומר במהירות
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

פרק ח' הלכה ח'. מתני': '''בא להן יין אחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס. בית שמאי אומרים מברך על היין ואחר כך מברך על המזון, ובית הלל אומרים מברך על המזון ואחר כך מברך על היין'''. הגמרא ראינו בעבר שאומרת בעצם, בית שמאי חששו בגלל שהברכה של היין היא קצרה, אז שמא הוא יבוא מיד אחרי ברכת המזון לשתות כמו שהוא רגיל וישכח לברך, לכן אמרו תברך קודם.

'''עונין אמן אחר ישראל מברך ואין עונין אמן אחר כותי מברך עד שישמע כל הברכה''', כי אולי הוא מתכוון לעבודה זרה. יש בבבלי מופיע שבית שמאי סוברים שבעצם ברכת המזון פוטרת את היין, את הכוס, אז מה שכתוב כאן בית שמאי אומרים מברך על היין אז זה שותה אותו ואחר כך מברך על המזון. הכוונה שבעצם אין חובה, זה מה שבבבלי מופיע. אבל כאן הפרשנים מסבירים שגם בית שמאי מסכימים שכן צריך כוס, רק הם אומרים שיברך קודם כמו שאמרנו שלא ישכח בטעות וישתה.

גמ': אמר רבי אבא: '''על ידי היא ברכה קטנה שמא ישכח וישתה'''. אבל אם זה היה בערב שבת או במוצאי שבת, אכל בערב שבת וקידש עליו היום, במקרים שכן מותר ויש לו רק כוס אחת, אז יברך על ברכת המזון ואחר כך מקדש על היין ולא חוששים שהוא ישכח. למה? כיוון ש'''על ידי שהוא משלשה על הכוס אינו שוכח'''. כלומר אם זה רק ברכת היין אז זה דבר קטן, הוא יכול לשכוח, אבל אם הוא גם צריך לקדש ולהגיד את כל הקידוש אז בוודאי הוא לא ישכח. אותו דבר גם לגבי הבדלה, זה מהלך שלם שצריך להבדיל, לברך על הנר, בשמים, אז בוודאי לא ישכח. כל המחלוקת היא רק אם יש לו רק יין.

תנא, למדנו במשנה שעונים אחר ישראל המברך ואין עונים אחר הכותי המברך עד שישמע את כל הברכה. שואלת הגמרא: '''הא אחר ישראל — עונין אמן אף על פי שלא שמע?''' והרי למדנו בברייתא אחרת דתנן: '''שמע ולא ענה — יצא; ענה ולא שמע — לא יצא'''. כלומר אם הוא לא שמע את הברכה, איך אתה אומר שהוא יכול לומר אמן ולצאת ידי חובה? אמר '''חייא בריה דרב, בשלא אכל עמהן כזית'''. לא דיברנו על מי שצריך לצאת ידי חובה, זה ברור שהוא צריך לצאת ידי חובה, אז הוא חייב לשמוע את כל הברכה ולענות אמן. כאן מדובר האם בכלל לענות אמן על ברכה בלי צורך לצאת ידי חובה. אדם מברך, שותה מים, מברך שהכל נהיה בדברו, עונים אמן. אני לא מתכוון לשתות, אני לא מתכוון לצאת ידי חובה, אבל אני עונה אמן על הברכה שלו. את זה אני עונה, אצל כותי, רק במקרה שמעתי את כל הברכה. אצל ישראל אני יכול לברך אפילו בלי לשמוע, כי אנחנו יודעים שבאלכסנדריה של מצרים הגמרא מספרת שהיו שם כמות אדירה של אנשים, ובעצם היו אנשים עם דגלים שמסמנים מתי לענות אמן. במקרה שלא צריך לצאת ידי חובה, אין צורך לשמוע את הברכה, צריך רק לדעת מתי לענות אמן.

'''הכא מתניתא תני: שמע ולא ענה — יצא; ענה ולא שמע — לא יצא'''. אמר רב בשם אבא בר חנה, ואית דאמרי לה אבא בר חנה בשם רב: מה שאמרנו לא ענה יצא, הכוונה שהוא לא ענה את הכל, '''והוא שענה ראשי פרקים'''. כלומר לא שהוא לא ענה בכלל, אלא רק ראשי פרקים הוא כן ענה. היו נוהגים להגיד הללויה על כל דבר כמו שהתימנים נוהגים היום.

'''רבי זעירא בעי: הי אינין ראשי פרקים?''' מה נקרא ראשי פרקים? הגמרא מביאה '''הללו יה, הללו עבדי ה', הללו את שם ה'''' — זה נקרא ראשי פרקים, את המילה הראשונה בכל פרק.

'''בעון קומי רבי חייא בר אבא: מנין שאם שמע ולא ענה יצא?''' אמר: '''מן מה דאנן חמי רבנן רברביא עבדין כן אינון קיימין בציבורא''' — נמצאים בתפילת ציבור בהלל, '''דאילין אמרין ברוך הבא, ואילין אמרין בשם ה'. ואילין ואילין יוצאין ידי חובתן'''. אז רואים מכאן שאחד ששומע גם כן יוצא, גם אם הוא לא עונה.

תני רב אושעיא: '''עונה הוא אדם אמן, אפילו לא אכל''', אבל '''אינו אומר נברך שאכלנו משלו אלא אם כן אכל'''.

תני: '''אין עונין אמן יתומה ולא אמן קטופה ולא אמן חטופה. בן עזאי אומר: העונה אמן יתומה, יהיו בניו יתומים. חטופה, יתחטפו שנותיו. קטופה, תיקטף נשמתו'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף סא עמוד ב'''

{{שוליים|ח_נא}} '''חדר גדול (עשר על עשר) חייב בברכת הבדלה על הנר במוצאי שבת גם אם יש בו אור מבעוד יום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' כרבי אושעיא: אפילו טריקלין עשר על עשר מברכין, כדי שיהא יודע להבחין בין מטבע למטבע, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ח_נב}} '''מי שאכל ושכח ולא בירך ברכת המזון, האם עליו לחזור למקום האכילה או שיברך במקום שנזכר?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפד סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל שמברך במקום שנזכר, ואינו חוזר למקומו; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, שהלכה כבית הלל בכל מקום.

{{שוליים|ח_נג}} '''מי ששכח לברך ברכת המזון אחר האכילה, כמה זמן חייב לחזור למקומו כדי לברך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ב, הלכה יד , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפד סעיף ה , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל, מברך במקום שנזכר כל עוד לא נתעכל המזון שבמעיו, שאין מטריחים אותו לחזור למקום האכילה.

{{שוליים|ח_נו}} '''חובה לענות אמן אחר ברכת כותי רק אם שמע את כל הברכה מתחילתה ועד סופה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רטו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין עונים אמן אחר כותי המברך עד שישמע כל הברכה, שכן אין ודאות שיכוין וישלים כדת, וכך נקבע ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן רטו סעיף ב.

{{שוליים|ח_נז}} '''מי ששמע ברכה או הלל בלא לענות אמן, אימתי יצא ידי חובתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריג סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' הלכה כרב בשם אבא בר חנה: השומע ולא עונה יצא, ובלבד שיענה ראשי פרקים כשענה על הכל, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן ריג סעיף ב.

{{שוליים|ח_נח}} '''האם ניתן לענות אמן ולזמן על ברכה בלא אכילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה יג , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רטו סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רטו סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' עונה אמן אף בלא אכילה, אך אינו אומר &quot;נברך שאכלנו משלו&quot; אלא אם כן אכל, כלשון הירושלמי, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימנים קצח ורטו.

{{שוליים|ח_נט}} '''אין לענות אמן יתומה, קטופה או חטופה אלא אמן ארוכה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קכד סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=סא ב/&gt; ==דף סב עמוד א== &lt;קטע התחלה=סב א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש לענות אמן ארוכה ולא יתומה, קטופה או חטופה, כפי שהביאו הרמב&quot;ם (הל' ברכות א,יד) והשו&quot;ע (או&quot;ח קכד,ח) להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;123&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
תקטף נשמתו. ארוכה — מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה. איזו היא אמן יתומה? אמר רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] &lt;/div&gt;דין {{ירו&quot;מ-הוסר|דיתיב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דחיב}} למיברכה, והוא ענה ולא ידע למה הוא ענה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא שמע הברכה}} תנא {{שוליים|ח_ס}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עונים אמן אחר גוי|גוי שבירך את השם, עונה אחריו אמן]] אמר רבי תנחום[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחום|°]]אם בירכך גוי — ענה אחריו אמן, דכתיב ([[דברים ז יד|דברים עקב ז יד]]) ברוך תהיה מכל העמים. גוי אחד פגע את [[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} ובירכו. אמר ליה: כבר מילתך {{ירו&quot;מ-הוסר|אמירה}} אמורה. פגע אחרינא וקיללו. אמר ליה: כבר מילתך {{ירו&quot;מ-הוסר|אמירה}} אמורה. אמרו לו תלמידיו: רבי, כמה דאמרת להדין אמרת להדין. אמר לון: כן כתיב ([[בראשית כז כט|בראשית תולדות כז כט]]) אורריך ארור ומברכיך ברוך.    &lt;strong&gt;הדרן עלך פרק אלו דברים&lt;/strong&gt;

==פרק תשיעי - הרואה==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק תשיעי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק תשיעי#דף סב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי מאיר ברכות פרק תשיעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ט_א|ירושלמי ברכות, פרק ט, הלכה א]]==                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                  
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ט_א&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ט_א}}הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל, אומר: &quot;ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה&quot;. {{שוליים|ט_ב}}מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה, אומר: &quot;ברוך שעקר עבודה זרה מארצינו&quot;.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מתניתיה - בנסי ישראל. {{שוליים|ט_ג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכה על נס של אדם יחידי|אבל בנסי יחידי שנעשו לו, {{ירו&quot;מ-הוסר|אינו}} אין צריך לברך]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| שיברך אדם על נסי אביו ועל נסי רבו}}. ואם היה אדם מסויים - כגון יואב בן צרויה וחביריו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואדם}} אדם שנקדש בו שם שמים - כגון חנניה מישאל ועזריה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך לברך. מהו}} {{שוליים|ט_ד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שיברך אדם על נסי אביו ועל נסי רבו}}? [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נס לשבט|ונסי שבטים מהו שיברך?]] מאן דאמר {{שוליים|ט_ה}} &quot;כל שבט ושבט איקרי קהל&quot; - צריך לברך. מאן דאמר &quot;כל השבטים קרויין קהל&quot; אין צריך לברך. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכה על נהר פרת|הרואה בבל, צריך לברך חמש ברכות:]] ראה פרת, אומר: &quot;ברוך עושה בראשית&quot; ראה&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק תשיעי#דף סב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף ס&quot;ב. אנחנו מתחילים בעצם את הפרק האחרון, פרק ט', והמשנה אומרת: '''&quot;הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל, אומר: ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה. מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה, אומר: ברוך שעקר עבודה זרה מארצינו&quot;.'''

אומרת הגמרא, מה שאמרנו שרואה מקום שעשו בו ניסים לישראל מברך - זה דווקא בניסי ישראל, כלומר שקרו לכלל ישראל. אבל ניסי יחידי שנעשו רק לו, לא צריך לברך, אלא הוא - כלומר רק הוא צריך לברך.

אנחנו מכירים את המקור שבעצם כמעט כולם מזכירים, זה בהלכות גדולות, שכותב שלא מברכים &quot;עד דמקנפי כולה ישראל&quot;, וחלק מהפרשנים מסבירים שהכוונה שכל ישראל ינצלו. אבל יש את השאלה המוכרת: אם זה ככה, למה חזקיהו מאשימים אותו שהוא לא אמר הלל על ההצלה שלו? הרי אז נשארו מעט מאוד, כמו שכתוב &quot;כסוכה בכרם כגפן במקשה&quot;, כלומר נשארו מעט מאוד. שאר השבטים גלו, נשארו פה ממש מעט. וגם בבית שני, בחנוכה אנחנו יודעים שהיו פה מתי מעט, כן? אז מה פתאום אומרים הלל וכולי? זה לא מסתדר עם ההלכות גדולות.

אז יש כל מיני הסברים. פני יונה, אני חושב שהוא הכי הגיוני - מה שהוא אומר, הוא אומר בעצם מה שנאמר &quot;עד דמקנפי כולה ישראל&quot; הכוונה לא שינצלו כל ישראל, אלא הכוונה שאם היו מתכנסים מסתמא היו רוצים להודות כולם, וזה לא בנס של אדם פרטי. כלומר אדם פרטי קורה לו נס, לא כל ישראל רוצים להודות על זה, אבל ודאי אם זה יהיה משהו שיש בו גמירות דעת כמו בית המקדש שניצל, ודאי רוב ישראל - אנחנו בטוחים שאם עם ישראל היה מתכנס הוא ודאי היה מחליט להודות. ומעניין שזה גם מה שמופיע במקור. מי שמסתכל בדברים של ההלכות גדולות כפי שמופיע ב&quot;ניר&quot;, הוא אומר שם שלא אומרים &quot;עד דמקנפי כולה ישראל&quot; ואפילו הם מאה ואפילו כמה אלפים. זאת אומרת הוא מקביל את זה - הוא אומר מאה או כמה אלפים ניצלו, אז אני אומר לא, מסתמא אין עניין שכל ישראל ירצו להודות על דבר כזה, אבל ודאי אם ניצלו הרבה יותר, כמות מאסיבית שיש איזו גמירות דעת שמסתמא אם עם ישראל היה מתכנס כולו היה מחליט כן לומר, אז ודאי אומרים כן.

זה מה שהגמרא פה אומרת, שבניסי ישראל מברכים. בנס יחידי לא צריך לברך. '''אבל אם היה אדם מסוים - כגון יואב בן צרויה וחביריו, אדם שנקדש בו שם שמים - כגון חנניה מישאל ועזריה''', צריך. ואת זה אני יכול לומר לך, שזה תלוי במחלוקת. '''מאן דאמר &quot;כל שבט ושבט איקרי קהל&quot; - צריך לברך. מאן דאמר &quot;כל השבטים קרויין קהל&quot; אין צריך לברך.'''
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דין דחייב למיברכה והוא ענה ולא ידע וכו'.''' כצ&quot;ל וכן הוא בסוכה ובמגילה: זה שהוא חייב איזה ברכה והוא עונה אמן ואינו יודע על מה הוא עונה שלא שמע הברכה אלא שמע שעונים אמן ועונה עמהם זו היא אמן יתומה. תנא. בתוספתא בפ&quot;ה. גוי שבירך את השם. כן צ&quot;ל גוי המברך בשם עונין אחריו אמן כותי המברך בשם אין עונין אחריו אמן וכן הוא בסוכה פ&quot;ג ובמגילה פ&quot;ב ויש שם חסרון בספרי הדפוס והכי איתא התם

'''דכתיב ברוך תהיה מכל העמים.''' אפי' אם העמים יברכו אותך תחול עליך הברכה: הדרן עלך אלו דברים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;תקטף שנותיו · ארוכה מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה · אי זו היא אמן יתומה אמ' ר' הונא דין דיתיב למיברכה והוא ענה ולא ידע למה הוא ענה · תנא גוי שבירך את השם עונין אחריו אמן · אמ'ל תנחומא אם בירכך גוי ענה אחריו אמן דכת' ברוך תהיה מכל העמים · גוי אחד פגע את ר' ישמעאל וברכו · אמ' ליה כבר מילתך אמירה · פגע אחרינא וקיללו · אמ' ליה כבר מילתך אמירה · אמרו לו תלמידיו ר' כמה דאמרת להדין אמרת להדין · אמ' לון כן כת' אורריך ארור ומברכיך ברוך&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>62yao8dp0eir3km25omzrm9qowaktbk</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3086522</id>
      <parentid>3086521</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T17:25:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3086522</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="268151" sha1="penibgly2si8ltoyo4cco57enqrif9x" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שמיני — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;112&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;


==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_א|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_א&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; אלו דברים שבין [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל בסעודה. [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: מברך על היום ואחר כך מברך על היין. ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: {{שוליים|ח_א}}מברך על היין ואחר כך מברך על היום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי? {{ירו&quot;מ-הוסר|שהקדושת}} שקדושת היום גרמה ליין שיבוא וכבר נתחייב {{ירו&quot;מ-הוסר|בקדושת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בקידוש}} היום עד שלא בא היין. מה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל? שהיין גורם לקדושת היום שתאמר. דבר אחר: היין תדיר {{ירו&quot;מ-הוסר|וקדושה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וקדושת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היום}} אינה תדירה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ותדיר ושאינו תדיר תדיר קדם}}. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מדברי שניהן, יין והבדלה — היין קודם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי}} כלום טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אלא {{ירו&quot;מ-הוסר|שקדושת}} שקדוש היום גרמה ליין שיבוא? וכאן, הואיל ולא אבדלה גרמה ליין שיבוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דעיקר הבדלה בתפילה ואם אין יין יבדיל על שיכר}} — היין קודם. כלום טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אלא שהיין תדיר וקדושה אינה תדירה? וכן {{ירו&quot;מ-ביאור|אף כאן}}, הואיל והיין תדיר ואבדלה אינה תדירה — היין קודם. רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} אמר: {{ירו&quot;מ-הוסר|ר מנא }}מדברי שניהן, יין ואבדלה — אבדלה קודמת. כלום טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אלא שכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין? וכאן {{ירו&quot;מ-ביאור|אף כאן}}, הואיל ונתחייב בהבדלה עד שלא בא היין — אבדלה קודמת. כלום טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אלא שהיין גורם לקדושת היום שתאמר, וכאן הואיל ואין היין גורם לאבדלה שתאמר — אבדלה קודמת. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: מדברי שניהן, {{שוליים|ח_ג}}מבדילין בלא יין ואין מקדשין אלא ביין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}היא דעתיה דרבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] דרבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אמר: {{שוליים|ח_ד}}מבדילין על השכר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל לקידוש צריך לחזר אחר יין}}, ואזלין מן אתר לאתר משום קידושה. אמר רבי יוסי ברבי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי|°]] ({{ירו&quot;מ-הדגשה|בון}}) נהיגין תמן במקום שאין יין: שליח ציבור עובר לפני התיבה ואומר ברכה אחת מעין שבע, וחותם במקדש ישראל ואת יום השבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויוצאים ידי קידוש מהתורה דקידוש על היין זה רק דרבנן אם נדקדק נמצא}} וקשיא על ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי בלילי שבת.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
שואלת הגמרא '''מה טעמהון דבית שמאי''', כלומר למה הם אומרים קודם כל מקדשים? עונה הגמרא: '''שקדושת היום גרמה ליין שיבוא'''. כלומר למה בכלל מביאים יין לסעודה? כיוון שיש קידוש, אז בעצם הקידוש גרם לבוא היין. עוד סיבה: '''וכבר נתחייב היום עד שלא בא היין'''. כלומר השבת נכנסה, ברגע שהיא נכנסה כבר חל חיוב חובת קידוש, ויין מגיע רק אחרי זה בסעודה — כלומר אנחנו הולכים להתפלל, חוזרים, רק אחרי זה מביאים את היין. אז בעצם חובת קידוש חלה קודם, לכן מברכים ומקדשים קודם. אז זכור, בית שמאי יש להם סברות טובות.

אז '''מה טעמהון דבית הלל'''? עונה הגמרא '''שהיין גורם לקדושת היום שתאמר''' — הרי מקדשים על היין, וכיוון שמקדשים על היין אז בעצם היין הוא הגורם, לכן מברכים עליו קודם. '''דבר אחר: היין תדיר אינה תדירה''' — כלומר קידוש היום אינו תדיר, ותדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם, כי היין מברכים ושותים כל יום וקידוש זה פעם בשבוע, אז ממילא היין קודם.

אמר רבי יוסי: '''מדברי שניהן, יין והבדלה — היין קודם'''. כלומר לפי הסברות שהם אמרו, אנחנו יכולים להבין שבניגוד לקידוש, שיש מחלוקת, בהבדלה כולם מסכימים שהיין קודם. למה? '''כלום טעמהון דבית שמאי אלא שקדוש היום גרמה ליין שיבוא?''' כך הם אמרו — קידוש גרם ליין שיבוא. '''וכאן, הואיל ולא אבדלה גרמה ליין שיבוא — היין קודם'''. הרי עיקר הבדלה זה בתפילה, ואם אין לו יין יכול גם להביא על השכר, אז ההבדלה לא גרמה ליין שיבוא, אם כן היין יהיה קודם.

וגם בית הלל — מה הטעם שלהם? '''כלום טעמהון דבית הלל אלא שהיין תדיר וקדושה אינה תדירה? וכן, הואיל והיין תדיר ואבדלה אינה תדירה — היין קודם'''. גם כאן תדיר — ההבדלה פחות תדירה מהיין, היין תדיר, הבדלה אינה תדירה, לכן היין קודם. כך שלפי שתי השיטות, בין בית הלל בין בית שמאי, היין יהיה קודם.

רבי מנא אמר הפוך: '''מדברי שניהן, יין ואבדלה — אבדלה קודמת'''. למה? כי אתה השתמשת בטעם אחד של בית שמאי, קח את הטעם השני שלהם. '''כלום טעמהון דבית שמאי אלא שכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין? וכאן, הואיל ונתחייב בהבדלה עד שלא בא היין — אבדלה קודמת'''. גם כאן, הרי השבת יצאה קודם כל, ורק אחרי זה אני עושה את ההבדלה, אז כבר חלה עלי חובת הבדלה עד שלא בא היין, לכן ההבדלה קודמת.

וגם בית הלל — '''כלום טעמהון דבית הלל אלא שהיין גורם לקדושת היום שתאמר, וכאן הואיל ואין היין גורם לאבדלה שתאמר — אבדלה קודמת'''. נכון, בקידוש אמרנו שקידוש עושים על היין, אז בעצם היין הוא הגורם. אבל כאן, אם אין היין גורם להבדלה — הרי אפשר להבדיל על כל דבר, על חמר מדינה, וגם עושים הבדלה בתפילה — אז היין הוא לא הגורם, וממילא ההבדלה תהיה קודמת גם לבית הלל.

אמר רבי זעירא: '''מדברי שניהן, מבדילין בלא יין ואין מקדשין אלא ביין'''. אפשר לראות לפי הסברה שלהם — אם היין גורם לקידוש, אז ברור שחייבים לקדש בעד היין. ובהבדלה אתה אומר שהיין לא גורם, אז זה כנראה שלא מבדילים על יין בהכרח, אפשר על חמר מדינה.

ואומרת הגמרא: '''היא דעתיה דרבי זעירא, דרבי זעירא אמר: מבדילין על השכר, ואזלין מן אתר לאתר משום קידושה'''. כלומר צריכים ללכת אפילו ממקום למקום כדי למצוא מקום שבו יש יין, כדי לקדש שם.

אמר רבי יוסי ברבי: '''נהיגין תמן במקום שאין יין, שליח ציבור עובר לפני התיבה ואומר ברכה אחת מעין שבע, וחותם במקדש ישראל ואת יום השבת''', ויוצאים ידי קידוש מהתורה, כי קידוש על היין זה רק מרבנן. אנחנו יודעים שיש לנו נוהג להגיד בשבת ברכה מעין שבע. יש סברה שאומרת שזה בגלל שהיו מתפללים בשדות, והיו אנשים שמאחרים, ורצו שכולם יסיימו את התפילה, שיחזרו לבית ביחד ולא יישארו שם אנשים בודדים, אז לכן בעצם הוסיפו את ברכה אחת מעין שבע. אז פה יש הסבר נוסף, שבעצם זה סוג של קידוש, כלומר בזה יוצאים ידי חובת קידוש מדאורייתא, כך שמי שאין לו יין יוכל לשמוע את הקידוש בבית הכנסת ולאחר מכן לחזור ולאכול בבית.

ואומרת הגמרא: '''וקשיא על דבית שמאי בלילי שבת'''. נעצור כאן.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נו עמוד ב'''

{{שוליים|ח_א}} '''בקידוש שבת יש לברך על היין ואחר כך על היום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רעא סעיף י , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל שמברך על היין ואחר כך על היום, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, ובהבדלה אף שניהם מודים שהיין קודם.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' אלו דברים מברך על היום.''' בתחל' לפי שהיו' גורם לקידוש שלא בא כוס זה אלא בשביל קידוש לשבת ועוד שכבר קדש היום משקיבל עליו ועדיין יין לא בא על השלחן וכשם שקדם לכניסה כך קודם לברכה

'''וב&quot;ה אומרי' מברך על היין תחלה.''' לפי שהיין גורם לקידוש וה&quot;ה המקדש על הפת ואם אין לו יין או פת לא יקדש ועוד תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם

'''גמ' מה טעמהון דב&quot;ש וכו'.''' כדפרישית במתני'

'''מדברי שניהן נלמד.''' דסבירא להו דבהבדלה לעולם ברכת היין קודם ואח&quot;כ ברכת הבדלה דלא דמיא לקידוש כדמפרש ואזיל

'''כלום טעמהון דב&quot;ש.''' שהרי טעמייהו דב&quot;ש גבי קידוש לא הויא אלא מפני שקדושת היום גרמה ליין שיבא לפיכך סברי דקדושת היום קודמת אבל כאן הואיל ולאו הבדלה גרמה ליין שיבא דהא עיקר הבדלה בתפלה היא ולא אמרו שיחזור ויבדיל על הכוס אלא מפני התינוקות כדאמרי' לעיל פ' תפלת השחר הלכך אף ב&quot;ש מודים בהבדלה שברכת היין קודם

'''כלום טעמהון דב&quot;ה.''' כלומר ולב&quot;ה ודאי שייכא נמי האי טעמא דאמרי גבי קידוש דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם וכמו כן בהבדלה

'''אמר ר' מנא.''' דלא היא דמאי חזית דנקטת להני טעמי דידהו דב&quot;ש ודב&quot;ה גבי קידוש למילף מינייהו דמה גבי הבדלה דברכת יין קודמת נקיט אידך טעמייהו דידהו דגבי קידוש ואשכחן איפכא דגבי הבדלה איכא למימר דלכ&quot;ע ברכת הבדל קודמת כדמפרש ואזיל

'''כלום טעמהון דב&quot;ש וכו'.''' וא&quot;כ וכאן נמי הואיל ונתחייב בהבדלה מיד שחשכה למ&quot;ש קודם שבא היין לפניו בדין הוא שהבדלה ג&quot;כ קודמת ליין כמו קידוש לב&quot;ש

'''כלום טעמהון דב&quot;ה.''' ולב&quot;ה דטעמייהו גבי קידוש אינו אלא לפי שהיין או הפת קודם לקידוש היום שתאמר אבל כאן הואיל ואין היין גורם להבדלה דלא תליא הבדלה ביין אף ב&quot;ה מודו דהבדלה קודמת לברכת היין והלכך מהא ליכא למישמע מינה

'''מדברי שניהן.''' מדר' יוסה ומדר' מנא דמר מדייק הכי ומר מדייק איפכא אליבא דב&quot;ש וב&quot;ה מיהת מדברי שניהן נלמד דמבדילין בלא יין אבל אין מקדשין אלא ביין כדקאמרי תרווייהו בפשיטות דאין היין מעכב בהבדלה כמו דמעכב בקידוש

'''היא דעתיה דר' זעירא.''' וכן נמי היא דעתי' דר&quot;ז גופיה דאמר מבדילין על השכר במקום שאין יין מצוי דהיין אינו מעכב להבדלה והולכין ממקום למקום משום קידושא למישמע קידוש על היין דעיקר מצות קידוש על היין

'''נהיגין תמן.''' בבבל במקום שאין יין לקדש עליו הש&quot;צ עובר לפני התיבה ואומר ברכת מעין שבע וחותם וכו' ובזה יצאו ידי קידוש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אילו דברים שבין בית שמי ובית הלל בסעודה · בית שמי אומ' מברך על היום ואחר כך מברך על היין · ובית הלל אומ' מברך על היין ואחר כך מברך על היום · בית שמי אומ' נוטלין לידים ואחר כך מוזגין את הכוס · ובית הלל אומ' מוזגין הכוס תחילה ואחר כך נוטלין לידים · בית שמי מקנח ידיו במפה ומניחה על השולחן · ובית הלל אומ' על הכסת · בית שמי אומ' מכבדין את הבית ואחר כך נוטלין לידים · ובית הלל אומ' נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית · בית שמי אומ' נר ומזון בשמים והבדלה · ובית הלל אומ' נר ובשמים ומזון והבדלה · בית שמי אומ' שברא מאור האש · ובית הלל אומ' בורא מאורי האש · אין מברכין על הנר ועל הבשמים שלגוים ועל הנר ועל הבשמים שלמתים · ועל הנר ועל הבשמים שלפני עז' · ואין מברכין על הנר עד שייאותו לאורו · מי שאכל ושכח ולא בירך בית שמי אומ' יחזור למקומו ויברך · ובית הלל אומ' יברך במקום שנזכר · ועד מתי מברך עד כדי שיתאכל המזון שבמיעיו · בא להן יין אחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס בית שמי אומ' מברך על היין ואחר כך מברך על המזון · ובית הלל אומ' מברך על המזון ואחר כך מברך על היין · עונין אמן אחר ישראל מברך · ואין עונין אמן אחר כותי מברך עד שישמע כל הברכה ·
אילו דברים שבין בית שמי ובית הלל בסעודה כול' · מה טעמהון דבית שמי שקדושת היום גרמה ליין שיבוא וכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין · מה טעמהון דבית הלל שהיין גורם לקדושת היום שתיאמר · ד&quot;א היין תדיר וקדושה אינה תדירה · אמ' ר' יוסה מדברי שניהן יין והבדלה היין קודם · כלום טעמהון דבית שמי אלא שקדושת היום גרמה ליין שיבוא · וכאן הואיל ולא הבדלה גרמה ליין שיבוא היין קודם · כלום טעמהון דבית הלל אלא שהיין תדיר וקדושה אינה תדירה · וכן הואיל והיין תדיר והבדלה אינה תדירה היין קודם · אמ' ר' מנא מדברי שניהן יין והבדלה הבדלה קודמת · כלום טעמהון דבית שמי אלא שכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין · [וכאןהואיל ונתחייב בהבדלה עד שלא בא היין] אבדלה קודמת · כלום טעמהון דבית הלל אלא שהיין גורם לקדושת היום שתיאמר · וכאן הואיל ואין היין גורם לאבדלה שתיאמר אבדלה קודמת · אמ' ר' זעירא מדברי שניהן מבדילין בלא יין [ואין] מקדשין אלא [ב]יין · היא דעתיה דר' זעירא · דר' זעירא אמ' מבדילין על השכר ואזלין מן אתר לאתר משום קדושה · אמ' ר' יוסי בר' נהיגין תמן במקום שאין יין שליח ציבור עובר לפני התיבה ואו' ברכה אחת מעין שבע וחותם במקדש יש' ואת יום השבת · וקשיא על דבית שמי בלילי שבת [איך עבידה]&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''וקשיא על דב&quot;ש בלילי שבת.''' כלומר דהא לפעמים משכחת לה בלילי שבת דאי אפשר למיעבד כסברא דב&quot;ש גבי קידוש ולמאי דס&quot;ל לב&quot;ש נמי גבי יין ומזון במתני' דסוף פירקין היכא דאין שם אלא אותו כוס והשתא אי מקלעי הני גוונא בלילי שבת היאך ינהוג אליבא דב&quot;ש דממ&quot;נ קשיא כדמסיק ואזיל להקושיא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נו עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ח_ג}} '''הבדלה בלא יין - כשאין יין, מהו הדין לגבי הבדלה על פת או משקה אחר, לעומת קידוש שבת שאינו אלא ביין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כדעת רבי זעירא בירושלמי שמבדילין בלא יין ואין מקדשין אלא ביין, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ח_ד}} '''בהבדלה מסתפקים ביין שכר ואינה טעונה יין דווקא, אך לקידוש חייבים לחזר אחר יין ואף לילך ממקום למקום להשיגו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כט &lt;קטע סוף=נו ב/&gt; ==דף נז עמוד א== &lt;קטע התחלה=נז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שקידוש טעון יין דווקא ומחזרים אחריו ואף מטריחים עצמם ממקום למקום, כפי שהביאו הרמב&quot;ם (הל' שבת פכ&quot;ט ה&quot;ט) והשו&quot;ע (או&quot;ח רצו, ב).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;113&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
הי{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ך עבידה {{ירו&quot;מ-ביאור|באיזה מקרה יהיה קשה}} היה יושב ואוכל בערב שבת, וחשכה לילי שבת, ואין שם אלא אותו הכוס — את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} אומר: מניחו לאחר המזון ומשלשל כולם עליו. ל[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי &lt;/div&gt;{{ירו&quot;מ-הדגשה|איך ינהג ד}}מה נפשך? יברך על היום — המזון קודם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי לשיטתם}}, מה {{ירו&quot;מ-הוסר|נפשך יברך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שמברך}} על היום {{ירו&quot;מ-הדגשה|קודם לברכת היין — זה מפני שהתחייב בקדושת היום קודם, וכאן התחייב בברכת}} המזון קודם — יברך על המזון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואחר כך יקדש — אי אפשר, שהרי אמרו בית שמאי שאם בא להם יין אחר המזון ואין להם אלא אותו כוס, מברך על}} היין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואחר כך על המזון. נמצא שהיין}} קודם — יברך על היין, היום קודם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כך לבית שמאי כיצד יעשה}} נשמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: בא להן יין אחר המזון, ואין שם אלא אותו הכוס — {{ירו&quot;מ-הדגשה|בית שמאי אומרים: מברך על היין ו}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|ח}}ר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך על המזון}} אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|הטעם שאמרו בית שמאי להקדים את ברכת היין לברכת המזון — זה רק מפני שאם תגיד לו להשאיר את היין אחר המזון}} — על ידי שהוא ברכה קטנה, שמא ישכח וישתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלי ברכה}}. ברם הכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך גם לקדש}} מכיון שהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|משלשה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|משלשם}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מברך שלוש ברכות על היין ועל המזון ועל הקידוש}} על {{ירו&quot;מ-הוסר|ידי }}הכוס אינו שכח. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן}} כיצד יעשו {{ירו&quot;מ-הוסר|על דברי}} לדברי [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי יברך על המזון תחילה, ואחר כך מברך על היום, ואחר כך על היין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם נדקדק נמצא}} וקשיא על דברי [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל במוצאי שבת. הי{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ך עבידה {{ירו&quot;מ-ביאור|באיזה מקרה יהיה קשה}} היה יושב ואוכל בשבת וחשכה מוצאי שבת, ואין שם אלא אותו הכוס — את אמר: מניחו לאחר המזון ומשלשל כולן עליו. מה נפשך? יברך על היין, המזון קודם {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי אמרו בית הלל שאם בא להם יין אחר המזון ואין להם אלא אותו כוס, מברך על המזון ואחר כך מברך על היין}} יברך על המזון, הנר קודם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דלדעת בית הלל אליבא דרבי מאיר הסדר הוא נר בשמים מזון והבדלה}} יברך על הנר. {{ירו&quot;מ-הוסר|הבדלה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היין}} {{ירו&quot;מ-הוסר|קודמת}} קודם {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא תדיר. יברך על היין — המזון קודם. אם כך, כיצד יעשה}} נשמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} לא נחלקו [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל על ברכת המזון שהוא בתחילה, ולא על הבדלה שהיא בסוף. על מה נחלקו? על הנר ועל הבשמים ש[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: {{שוליים|ח_ה}}בשמים ואחר כך נר, ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: מאור ואחר כך בשמים. רבא[[ביאור:עץ מסורת#רבא|°]] ורב יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]]  {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}}: הלכה כמי שהוא אומר בשמים ואחר כך נר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כך}} כיצד יעשה {{ירו&quot;מ-הוסר|על דברי}} לדברי [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל יברך על&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף נז. אנחנו בשלושה, כמה מילים בדף הקודם. אומרת הגמרא קשה על לבית שמאי בליל שבת. יש איזה קושיה שיכולה להתווצר בליל שבת על דעת בית שמאי.

איך החביטה? כלומר איך, איך, באיזה מציאות יש קושיה? כן, יש פה מעין מעגל כזה, מעגל שלא יוצאים ממנו. '''היה יושב ואוכל בערב שבת וחשכה לילי שבת''', אנחנו יודעים שבדרך כלל אסור לאכול ביום שישי, אבל נניח יש מקרה שמותר — סעודת חתנים, פורים וכדומה. אז יש מציאות שאכלו בליל שבת ועכשיו נכנס שבת. עכשיו '''ואין שם אלא אותו הכוס'''. מצד אחד הוא צריך לברך ברכת המזון על אותו כוס ומצד שני גם צריך לקדש על יין. אז מה עושה? אמרנו לפני כן שכולם מסכימים שאם אני אוכל, לאחר המזון '''משלשל כולם עליו'''. כלומר שיש לו רק כוס אחת וצריך גם לברך על ברכת המזון, אז לכן מברך על הכוס ובעצם משאיר את זה לסוף. ואז גם כן עושה את מה שצריך, הבדלה או קידוש אחרי ברכת המזון.

אז עכשיו בוא נראה מה יצא מכאן. לבית שמאי איך יתנהג? '''מה נפשך?''' מה הוא ינהג? הרי לגבי שבת אמרנו שאם יש שבת ויין אז הוא קודם כל מקדש כיוון שהשבת נכנסה קודם. כלומר קידוש היום היה קודם, אבל כאן יש לו בעיה. כי מה, אתה מברך על היום? אי אפשר להגיד ככה, כי הרי '''המזון קודם''', כי אם הוא אומר שקידוש קודם בגלל שהוא הקדים — הוא היה קודם לפני היין. אבל כאן ברכת המזון הייתה קודמת, כי הרי הוא קודם כל אכל, הוא התחייב בברכת המזון קודם. אז מה אתה אומר? '''יברך על המזון'''? כלומר אי אפשר לומר '''יברך על היום''' — '''המזון קודם''', שהרי לשיטתם מה שיברך על היום זה רק בגלל שהתחייב בקדושת היום קודם. אבל כאן הרי התחייב ברכת המזון קודם, לכן לכאורה צריך לברך ברכת המזון קודם.

אז אוקיי, מה אתה אומר? יברך על המזון קודם, רק אחרי זה יקדש? גם את זה אי אפשר. למה? שהרי אמרו בית שמאי שאם בא להם יין בתוך המזון מברך על היין ואחר כך על המזון. יוצא מכאן שהיין קודם. אז מה אתה אומר? '''יברך על היין'''? אי אפשר, כי הרי '''היום קודם''', קידוש היום, כמו שאמרנו. אז אם כך, מה יעשה? בעצם נכנסנו פה לאיזה מעגל שאין לו סוף.

אומרת הגמרא '''נשמעינה מן הדא''', כלומר הפתרון יהיה בעצם בגרסה אחרת של דיני בית שמאי: '''בא להן יין אחר המזון, ואין שם אלא אותו הכוס — בית שמאי אומרים: מברך על היין ואחר כך על המזון'''. יש לנו ברייתא מפורשת שאומרת שאם יש יין וברכת המזון, קודם כל מברך על היין ואחר כך על המזון.

אמר רבי אבא: שאמרו בית שמאי להקדים את ברכת היין לברכת המזון — זה רק שם, מפני שאם תגיד שקודם מברך ברכת המזון ואחרי זה מברך על היין, יכול להיות בעיה, כי כיוון שברכת היין '''ברכה קטנה''', '''שמא ישכח וישתה'''. תוך כדי שהוא מברך ברכת המזון יבוא מיד וישתה בלי ברכה, לכן אמרו שיברך את זה קודם. '''ברם הכא''', שיש קידוש להוסיף, פה אין חשש, כי הרי יש פה שלוש ברכות, '''מכיון שהוא על הכוס אינו שכח''' — אז לכן אין חשש שקודם כל יברך את ברכת המזון ואחרי זה ימשיך.

אז לכן, איך יעשו? איך עשו בית שמאי? '''יברך על המזון תחילה, ואחר כך מברך על היום, ואחר כך על היין'''. ובעצם זה פותר לנו את הבעיה.

עכשיו '''וקשיא על דברי בית הלל במוצאי שבת'''. כלומר אותו דבר, יהיה גם כן איזה מעגל שאין לו סוף בשיטת בית הלל במוצאי שבת. איך החביטה? כלומר, איך ייווצר המציאות של הקושיה? '''היה יושב ואוכל בשבת וחשכה מוצאי שבת''', כלומר חשכה שעה שלישית ויצא שבת. עכשיו '''ואין שם אלא אותו הכוס''', יש לו רק כוס אחת, רק רביעית בדיוק — עם המזיגה, עם הכל, רק רביעית. אז מה אמרנו? אמרנו '''מניחו לאחר המזון ומשלשלן כולן עליו'''. אמרנו מניח את הכוס, מברך עליו ברכת המזון וממשיך אחרי זה את ההבדלה וכל מה שצריך.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''היך עבידה.''' בהי גוונא מקשינן לה ומפרש וקאמר בכגון שהיה יושב ואוכל בע&quot;ש וחשכה לילי שבת וצריך הוא לקדש קדושת היום על היין ואין שם אלא אותו הכוס יין בלבד ואם יקדש עליו לא יהיה לו יין לברך על המזון

'''את אמר מניחו לאחר המזון ומשלשל כולם עליו.''' כלומר דודאי את אומר בזה דהדין הוא שיניח עד לאחר המזון ויאמר הכל קידוש וברכת המזון על אותו כוס וכדתנינן בתוספתא פ&quot;ה גבי מ&quot;ש וכדלקמן וה&quot;ה נמי בהאי גוונא בלילי שבת והשתא קשיא מה נפשך לב&quot;ש היאך יעשה

'''יברך על היום.''' קודם כדאמרינן במתני' דקדושת היום קודם ליין הא הכא איכא נמי מזון ובודאי ברכת המזון קודם לקידוש היום שהרי נתחייב בברכת המזון קודם שקידש עליו היום

'''יברך על המזון.''' ואי תימא דאין ה&quot;נ דיברך על המזון מקודם הא ליתא דהרי הכא היין קודם לב&quot;ש כדאמרי במתני' דסוף פרקין גבי בא להם יין בתוך המזון ומייתי לה לקמיה

'''יברך על היין.''' ואם תאמר דיברך על היין קודם להמזון הא נמי אי אפשר דכשבא לברך על היין קידוש היום קודם לו כדאמרי ב&quot;ש במתני'

'''יברך על היין.''' בתחלה הרי המזון קודם כדסבירא להו לב&quot;ה במתני' דסוף פרקין

'''יברך על הנר.''' בתחלה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;היה יושב ואוכל בערב שבת וחשכה לילי שבת ואין שם אלא אותו הכוס את אמר מניחו לאחר המזון ומשלשל כולם עליו · מה נפשך יברך על היום המזון קודם · יברך על המזון היין קודם · יברך על היין היום קודם · נשמעינה מן הדא בא להן יין אחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס אמ' ר' בא [על ידי שהוא] ברכה קטנה שמא ישכח וישתה · ברם הכא מכיון שהוא משלשה על ידי הכוס אינו שכח · כיצד יעשו על דברי בית שמי יברך על המזון תחילה ואחר כך על היין · וקשיא על דברי בית הלל במוצאי שבת [היך עבידה] היה יושב ואוכל בשבת וחשכה מוצאי שבת ואין שם אלא אותו הכוס את אמר מניחו לאחר המזון · ומשלשל כולן עליו · מה נפשך יברך על היין המזון קודם · יברך על המזון הנר קודם · יברך על הנר אבדלה קודמת · נשמעינה מן הדא · אמ' ר' יהודה לא נחלקו בית שמי ובית הלל על ברכת המזון שהיא בתחילה ולא על {{ירו&quot;מ-הוסר|המזון}}[הבדלה] שהוא בסוף · על מה נחלקו על הנר ועל הבשמים שבית שמי אומ' בשמים ואחר כך נר · ובית הלל אומ' מאור ואחר כך בשמים · רבא ורב יהודה הל' כמי שהוא או' בשמים ואחר כך נר · כיצד יעשה על דברי בית הלל יברך על&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נשמעינה מן הדא.''' זה הכל מן הקושיא וכלומר והיכא שמעינן להא דאמרת לב&quot;ש היין קודם להמזון מן הדא דתנינן בסוף פרקין בא להם יין בתוך המזון ואין שם אלא אותו הכוס ב&quot;ש אומרי' מברך על היין ואח&quot;כ מברך על המזון וא&quot;כ היאך יתנהג עצמו בכה&quot;ג אליבא דב&quot;ש

'''אמר ר' בא.''' דלא קשיא מידי מהאי מתני' דסוף פרקין דמייתית ראיה לגוונא דהכא דלב&quot;ש מברך על היין מקודם להמזון דשאני הוא התם דע&quot;י שהיא ברכה קטנה בורא פרי הגפן בלבד הלכך הוא דקסברי ב&quot;ש התם דמברך על היין מקודם שאם אתה אומר שימתין עד לאחר ברכת המזון חיישינן שמא ישכח וישתה מיד בלא ברכה אבל הכא שצריך הוא לקדש קדושת היום ומכיון שהוא ממתין לשלשה על ידי הכוס אינו שכח מקודשת היום ולא חיישינן שמא ישתה עד שלא יקדש

'''וכיצד יעשו על דברי ב&quot;ש.''' והשתא מסיק לה דלר' בא דקאמר דהכא איכא תקנתא לב&quot;ש נמי וכיצד יעשה יברך על המזון תחלה דבהאי גוונא מודו ב&quot;ש דליכא למיחש למידי כדאמרן ואח&quot;כ מברך קדושת היום ואח&quot;כ על היין כסבר' דידהו במתני'

'''יברך על המזון בתחלה.''' הרי הנר קודם כדתנן במתני' גבי פלוגתייהו בהא ב&quot;ש אומרים נר ומזון וכו' ובית הלל אומרים נר ובשמים ומזון והבדלה א&quot;כ לכ&quot;ע נר קודם למזון&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''וקשי' על דברי ב&quot;ה.''' השתא מהדר הש&quot;ס לדייק גם אליבא דב&quot;ה דודאי בלילי שבת ובגוונא דהוה מדייק לי' אליבא דב&quot;ש ליכא למידק כלל אליבא דב&quot;ה דפשוט הוא דבגוונא דתאמר היה יושב ואוכל בע&quot;ש וכו' ואין שם אלא אותך הכוס דלב&quot;ה מברך על המזון ואח&quot;כ על היין ואח&quot;כ על היום כי קשיא לן אליבא דב&quot;ה במוצאי שבת הוא דקשיא לן וכעין גוונא דהוה מדייקינן אליבא דב&quot;ש בע&quot;ש ה&quot;נ מדייקינן השתא אליבא דב&quot;ה במ&quot;ש וכדמפרש ואזיל

'''היך עבידא.''' בהי גוונא קא מיבעיא לן וקאמר בכגון שהיה יושב ואוכל בשבת וחשכה מוצאי שבת וצריך הוא להבדיל ואין שם אלא אותו הכוס ואם יבדיל לא יהי' לו יין לברך על המזון

'''את אמר מניחו לאחר המזון ומשלשל כולן עליו.''' הבדלה וברכת המזון דודאי כך הוא הדין והכי תנינן בתוספתא פ&quot;ה הנכנס לביתו במ&quot;ש מברך על היין ועל המאור. ועל הבשמי' ואח&quot;כ אומר הבדלה ואם אין לו אלא כוס אחד מניחו אחר המזון ומשלשלן כולן לאחריו והשתא מדייק הש&quot;ס דלר' יהודה דתוספתא אליבא דב&quot;ה כדמייתי נמי לקמיה קשיא לן דמה נפשך כיצד יעשה בהאי גוונא דאמרן

'''הבדלה קודמת.''' כלומר ואם יעשה כך תהיה הבדלה קודמת למזון ואנן לא תנן הכי דאע&quot;ג דבמתני' תני כן ההיא דלאו כהלכתא היא אלא כדתני ר' יהודה בתוספתא שם וכדלקמיה

'''נשמעינה מן הדא.''' מסקנת הקושיא היא וכלומר והיכא תניא הכי מן הדא דא&quot;ר יהודה לא נחלקו ב&quot;ש וב&quot;ה על המזון שהוא בתחלה ועל הבדלה שהיא בסוף על מה נחלקו וכו' וגי' התוספתא כך היא שב&quot;ש אומרים מאור ואח&quot;כ בשמים וב&quot;ה אומרים בשמים ואח&quot;כ מאור וגי' הש&quot;ס בתוספתא היה כך בהפך ככתוב לפנינו והיינו דקאמר עלה רבא ורב יהודה הלכה כמי שהוא אומר בשמים ואח&quot;כ מאור ולא כהאי גי' דלעיל לב&quot;ה. שמעינן מיהת דלכ&quot;ע מזון בתחילה והבדלה בסוף כי פליגי בסדר הברכות השייכי' להבדלה הוא דפליגי ושמעינן נמי דלכ&quot;ע אלו הברכות השייכי' להבדלה סמוכות זו לזו מיהת בעינן והשתא אם יברך על הנר בתחילה למזון ואח&quot;כ ברכת הנר תכופות זו לזו כל הברכות א&quot;כ תהי' הבדלה קודמת למזון והא לר' יהודה לכ&quot;ע מזון בתחילה והבדלה לבסוף היא וכיצד יעשה על דברי ב&quot;ה. מסקנא דמילתא היא. וכלומר והשתא כיצד יעשה אליבא דב&quot;ה אם כהאי דתנינן במתני' נר ובשמים ומזון והבדלה או כהאי דר' יהודה בתוספתא וקאמר הש&quot;ס דדברי ר' יהודה הם עיקר שיברך על המזון בתחלה וכו'

'''י&quot;ט שחל להיות במ&quot;ש.''' ויש כאן קידוש והבדלה איזה מהן קודם
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אז '''מה נפשך?''' מה אתה אומר? יברך על היין? כמו שאמרנו מקודם, אם יש שבת וקידוש, או יין והבדלה, אז הוא כבר יברך על היין ואחרי זה קידוש, או יין והבדלה. אבל פה יש בעיה, כי הרי אמרת שהמזון קודם — כי אמרנו שאם בא להם יין בתוך המזון ואין להם אלא אותו כוס, אז מברך על היין ואחר כך על המזון. אז יוצא שבעצם ברכת המזון קודמת. אז מה אתה אומר? יברך את ברכת המזון? יש לו בעיה, כי לדעת בית הלל, על פי רבי מאיר, הסדר זה נר ובשמים, מזון והבדלה. כלומר בעצם הנר קודם — נר ובשמים קודמים לפני ברכת המזון. אז מה אתה אומר? יברך על הנר? אי אפשר, כי הרי היין תדיר יותר, ואמרנו שאם יש לנו יין וקידוש, או יין והבדלה, מברכים על היין כי תדיר קודם. אז מה עושים? '''יברך על היין, המזון קודם''', וככה בעצם קיבלנו מעגל חוזר.

מה נעשה? '''ואתה נשמעינה מן הדא'''. בעצם נכון מה שאמרנו עכשיו, שבעצם הסדר נר בשמים מזון והבדלה זה דעת רבי מאיר. אבל הדעה המקובלת זה דעת רבי יהודה, שהוא סובר '''לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על ברכת המזון שהוא בתחילה, ולא על הבדלה שהיא בסוף. על מה נחלקו? על הנר ועל הבשמים, שבית שמאי אומרים: בשמים ואחר כך נר, ובית הלל אומרים: מאור ואחר כך בשמים'''. אנחנו נוהגים הפוך כנראה, יש לנו גרסה אחרת, אבל בכל אופן רואים שבעצם על ברכת המזון כולם מסכימים שהיא בהתחלה, על הבדלה כולם מסכימים שהיא בסוף, וכל המחלוקת היא רק על הנר והבשמים.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נז עמוד א'''

{{שוליים|ח_ה}} '''בהבדלה במוצאי שבת יש להקדים בשמים לנר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצו סעיף א , סמ&quot;ג עשין כט &lt;קטע סוף=נז א/&gt; ==דף נז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=נז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כבית שמאי לדעת רבא ורב יהודה, וכן נפסק בשו&quot;ע או&quot;ח סי' רצו ס&quot;א ובסדר יקנה&quot;ז (יין קידוש נר הבדלה בשמים) שאף הבבלי הכריע כך.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;114&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
המזון תחילה, ואחר כך יברך על היין, ואחר כך על הנר. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סדר ההבדלה ביו&quot;ט שבמוצ&quot;ש|יום טוב שחל להיות במוצאי שבת]] רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: יקנ&quot;ה — יין, קידוש, נר, הבדלה. חנין בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רב חנן בר אבא|°]] אמר בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: יין, קידוש, נר, הבדלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם זה בחג סוכות מוסיף}} {{שוליים|ח_ו}}סוכה וזמן רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} אמר: ינה&quot;ק. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|לא }}אמר כהדא דרבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהבדלה קדמת לקידוש}} דאמר רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: מלך יוצא ושלטון נכנס — מלוין את המלך ואחר כך מכניסין את השלטון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף כך קדם מוציאים את השבת בהבדלה אחר כך מכניסים את יום טוב בקידוש}} לוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הוסר|ינה&quot;ק}} נהי&quot;ק {{ירו&quot;מ-ביאור|נר הבדלה יין קידוש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיין בין שניהם להראות שהוא בא עבור שניהם}} מסתברא דלוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] אמר, מעין שניהם {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הבדלה ראשונה כרבי חנינה שמלוים את המלך קדם וכרב שהיין סמוך לקידוש}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעא קומי רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: הי{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ך {{ירו&quot;מ-הוסר|אובדין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עבדין}} {{שוליים|ח_ז}}עובדא? אמר ליה: כרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] וכרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|יקנ&quot;ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יין קידוש נר הבדלה}}. וכן נפק עובדא כרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] וכרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}}, כד הוה אזיל לדרומה — הוה עביד כרבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ינה&quot;ק}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יין נר הבדלה קידוש}}; וכד הוה נחית לטבריא — הוה עביד כרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|יקנ&quot;ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יין קידוש נר הבדלה}} דלא מפלג על בר נש באתריה. על דעתיה דרבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} ניחא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמברך על היין, שהיין לעולם קודם, ומיד אחריו על האש, כיוון שרואהו ראשון, דמצווה הבאה לידך על תחמיצנה}} וקשיא {{ירו&quot;מ-הוסר|יוחנן }}על דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|היה מוצאי שבת}} בשאר ימות השנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי מברך על הנר לפני ההבדלה מפני העניים, שמא לא יספיק השמן שלא יכבה ויפסיד הברכה; והכא אמאי}} אינו מברך על הנר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפני הקידוש}}{{ירו&quot;מ-הוסר| שלא יכבה וכא מברך על הנר}} שלא יכבה?
מה עבד ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}? מכיון שיש לו יין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודאי יש לו שמן ו}}אין נרו כובה. {{ירו&quot;מ-הוסר|ויברך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי אמרו נר ביתו וקידוש היום נר קודם אם כך שיברך}} על הנר בסוף — שלא לעקור {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולשנות משאר}} זמן השבתות הבאות.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ב|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ב&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: נוטלין לידים ואחר כך מוזגין את הכוס ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: מוזגין הכוס תחילה ואחר כך נוטלין לידים.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבא ורב יהודה: הלכה כמי שהוא אומר בשמים ואחר כך נר''', כי כנראה שהיה להם הרגל כזה. אז אם כך, איך נעשה באמת? לבית הלל '''יברך על המזון תחילה''', כמו שאמרנו שכולם מסכימים שמזון תחילה, '''ואחר כך יברך על היין, ואחר כך על הנר'''.

אומרת הגמרא: '''יום טוב שחל להיות במוצאי שבת''', רבי יוחנן אמר: '''יקנה — יין, קידוש, נר, הבדלה'''. חנין בר אבא אמר בשם רב: '''יין, קידוש, נר, הבדלה''', ואם זה בסוכות אז צריך להוסיף גם '''סוכה וזמן''', כלומר גם שהחיינו.

רבי חנינא אמר: '''ינה&quot;ק''', כלומר יין, נר, הבדלה, קידוש. שמואל אמר כדעת רבי חנינא, גם כן '''ינה&quot;ק''', כלומר שהבדלה קודמת לקידוש. ואמר רב אחא בשם רבי יהושע בן לוי משלו, איזה משל, ש'''מלך יוצא ושלטון נכנס — מלוין את המלך ואחר כך מכניסין את השלטון'''. כלומר השבת יוצאת ונכנס החג, אז קודם כל מלווים את המלך שייצא, ורק אחרי זה מלווים ומכניסים את יום טוב. אז אף כאן, קודם כל מוציאים את השבת בהבדלה ואחר כך מכניסים את יום טוב בקידוש.

לוי אמר: '''נהי&quot;ק''', כלומר נר, הבדלה, יין, קידוש. למה? כי הוא סובר שהיין צריך להיות בין שניהם, כלומר בין הבדלה לקידוש, כדי להראות שהוא בעל שניהם.

אומרת הגמרא: '''מסתברא דלוי אמר, מעין שניהם'''. כלומר לוי כנראה עשה הכללה בין שתי הדעות — הבדלה כמו רבי חנינא, שאמר קודם כל מלווים את המלך שיוצא, ורק אחר כך עושים את הקידוש, כלומר מקבלים את השלטון, וכרב שאמר שהיין סמוך לקידוש.

'''רבי זעירא בעא קומי רבי יוסי: הי ך עובדא?''' כלומר להלכה מה נעשה? יש פה את כל האפשרויות. '''אמר ליה: כרב וכרבי יוחנן'''. כלומר יין, קידוש, נר, הבדלה, ואמרנו אם זה סוכות אז מוסיף גם סוכה וזמן. '''וכן נפק עובדא כרב וכרבי יוחנן'''.

'''רבי אבהו, כד הוה אזיל לדרומה — הוה עביד כרבי חנינא'''. כלומר שהיה הולך לדרום, ששם היה המקום של רבי חנינא, אז הוא נהג כמו רבי חנינא — יין, נר, הבדלה, קידוש. '''וכד הוה נחית לטבריא — הוה עביד כרבי יוחנן''', ששם המקום של רבי יוחנן, אז נהג כמותו — יין, קידוש, נר, הבדלה, '''דלא מפלג על בר נש באתריה''', לא לתת לחלוק על בן אדם במקום שלו.

אומרת הגמרא: '''על דעתיה דרבי חנינא ניחא'''. שהוא מברך על היין כי היין קודם, מיד אחרי זה הוא מברך על האש, כי שוב פעם אנחנו מברכים על המצווה שאנחנו פוגשים ראשון, ואת האש אנחנו רואים מרחוק, אז לכן מברכים על האש כי זה הראשון. יש לנו כלל שמצווה הבאה לידך אל תדחה אותה.

אבל '''וקשיא על דרבי יוחנן'''. הרי רבי יוחנן אנחנו יודעים שבשאר ימי השנה תמיד מברכים על הנר לפני ההבדלה. למה? מפני שמא יכבה הנר ויפסיד את הברכה, אז לכן קודם כל מברכים על הנר מיד, ולאחר מכן עושים את ההבדלה. אבל הכא, למה לא בורך על הנר לפני הקידוש? למה הוא מחכה עד אחרי הקידוש? הרי למה הוא לא חושש שהנר יכבה, למה הוא אומר יין, קידוש, נר והבדלה?

אומרת הגמרא: '''מה עבד ליה רבי יוחנן?''' מה הוא יענה על זה? עונה הגמרא: '''מכיון שיש לו יין אין נרו כובה'''. כי אנחנו יודעים שאם יש אדם ויש לו רק כסף לנר או ליין — '''נר איש וביתו''' וקידוש היום, נר קודם, כי הנר זה לשלום בית, הנר יוצר אור וככה אין מריבות. אז בכלל אם יש לו כסף רק לנר או ליין אז נר עדיף. אז אם ככה, כאן שאתה אומר שיש לו יין, כנראה גם יש לו מספיק לנר, אז לכן '''יברך על הנר בסוף'''.

אומרת הגמרא: אז אם ככה, למה לא יברך על הנר בסוף אחרי הבדלה גם כן? כלומר אמרת שיש לו יין, אם יש לו יין אז גם יש לו מספיק שמן, בסדר, אז אם זה ככה שישאיר את הנר לסוף — למה אתה אומר שהבדלה קודמת? אתה אומר נר, הבדלה, כלומר נר קודם להבדלה, תגיד יין, קידוש, הבדלה, נר. למה אתה אומר יין, קידוש, נר, הבדלה, כלומר נר קודם להבדלה?

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''יקנ&quot;ה.''' היין סמוך לקידוש וקודם לו ואח&quot;כ נ&quot;ה וכן אמר חנן בר בא בשם רב יין וכו' ובסוכות אחר הבדלה סוכה וזמן: ר' חנינא אמר ינה&quot;ק גרסינן וכן שמואל אמר כהדא דר' חנינא גרסינן כדמפרש טעמא משל למלך יוצא וכו' הלכך הבדלה קודמת שמלוין את השבת בתחלה ואח&quot;כ קידוש של י&quot;ט

'''לוי אמר יהנ&quot;ק גרסינן.''' דכמו שהוא לפנינו היינו דר&quot;א ממש. והיינו דקאמר מסתברא דלוי דאמר מעין שניהן הבדלה קודם לקידוש כר' חנינא ונר והבדלה סמוכין כר' יוחנן

'''דלא מפלג על בר נש באתריה.''' טבריה אתריה דרבי יוחנן הוה ואין חולקין על אדם באתריה ולפיכך נהג שם כוותיה

'''על דעתיה דרבי חנינא ניחא.''' דלדידיה אחר היין מברך על הנר מיד ולפי שכשרואה את הנר צריך לברך עליו אלא שברכת היין היא קודם לכל לעולם

'''מה עבד ליה ר' יוחנן.''' ומה טעמיה וקאמר דמכיון שיש לו יין אין נרו כובה כלומר דכיון שהוא תופס כוס של יין בידו שבירך עליו ואינו שותהו ושומרו עד שיגמור כל סדר הברכות שומר ג&quot;כ את הנר שלא יכבה עד שיברך עליו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;המזון תחילה ואחר כך יברך על היין ואחר כך על הנר · יום טוב שחל להיות במוצאי שבת · ר' יוחנן אמ' יקנ&quot;ה · יין קידוש נר הבדלה · חנין בר בא אמ' בשם רב יין קידוש נר הבדלה סוכה וזמן ר' חנינא אמ' ינה&quot;יק · שמואל לא אמ' כהדא דר' חנינא דאמ' ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי מלך יוצא ושלטון נכנס מלוין את המלך ואחר כך מכניסין את השלטון · לוי אמ' ינה&quot;ק · מסתברא דלוי אמ' מעין שניהם · אמ' ר' זעירא בעא קומי ר' יוסי היך עבדין עובדא אמ' ליה כרב וכר' יוחנן · וכן נפק עובדא כרב וכר' יוחנן · ר' אבהו כד הוה אזיל לדרומה הוה עבד כר' חנינא · וכד הוה נחית לטיבריא הוה עבד כר' [יוחנן] דלא מפלג על בר נש באתריה · על דעתיה דר' חנינא ניחא וקשיא {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה}}על דר' יוחנן אילו בשאר ימות השנה אינו מברך על הנר שלא יכבה · וכא מברך על הנר שלא יכבה · מה עבד ליה ר' יוחנן מכיון שיש לו יין אין נרו כובה · ויברך על הנר בסוף · שלא לעקור זמן השבתות הבאות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''וקשיא על דר' יוחנן.''' כצ&quot;ל אלא דלר' יוחנן קשיא מפני מה אינו מקדים לברך על הנר הא אלו בשאר ימות השנה אינו מברך על הנר שלא יכבה בתמיה וכי אינו מברך על הנר מיד כדי שלא יכבה ויפסיד הברכ' והכא נמי היה לו לומר מברך על הנר שלא יכבה ולא לאחרו אחר קידוש

'''ויברך על הנר בסוף.''' א&quot;כ יברך עליו בסוף דכל זמן שאינו שותה היין שומר הוא את הנר שלא יכבה קודם שישתה ומשני שלא לעקר זמן שבתות הבאות כלו' הואיל ובכל מוצאי שבתות מברך על הנר קודם הבדלה הלכך אין לו לעקור הסדר של כל שבתות הבאות בשנה

'''גמ' מה טעמהון דב&quot;ש שלא יטמאו משקין שבאחורי הכוס.''' שנפלו לשם מחמת המזיגה ויטמאו מידיו אם לא יטול מתחלה ויחזרו אלו המשקין ויטמאו את אחורי הכוס ונמצא משתמש בו באיסור וכדפרישית במתני'&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''מתני' ב&quot;ש אומרים נוטלין לידים ואח&quot;כ מוזגין את הכוס.''' טעמייהו דב&quot;ש דסברי אסור להשתמש בכוס שאחוריו טמאין אע&quot;פ שלא נטמאו תוכו וכגון שנטמא במשקין דטומאת משקין בכלים מדרבנן היא והקלו בטומאה זו ואמרו כלי שנטמא אחוריו במשקין טמאין לא נטמא תוכו ולא ידיו ולא אוגנו ואפ&quot;ה אסור להשתמש בו גזרה שמא ינתזו ניצוצות מתוכו על אחוריו ויקבלו המשקין טומאה מחמת אחוריו ויטמא את הידים וכיון דאסור להשתמש בכלי שאחוריו טמאים הלכך נוטלים לידים תחלה ואח&quot;כ מוזגין את הכוס שאם אתה אומר מוזגין את הכוס תחלה חיישינן שמא יטמאו משקין שנפלו באחורי הכוס מחמת הידים שהידים קודם נטילה תורת שני לטומאה יש להן ומטמאין את המשקין להיות תחלה ויחזרו המשקין ויטמאו את אחורי הכוס ונמצא משתמש בו באיסור אלא נוטלים לידים תחלה ואח&quot;כ מוזגין את הכוס כדי שלא יקבלו המשקין שבאחורי הכוס טומאה מחמת ידים

'''ובית הלל אומרים וכו'.''' דב&quot;ה קסברי מותר להשתמש בכוס שאחוריו טמאין ולא גזרינן משום ניצוצות דניצוצות לא שכיחי הלכך מוזגין את הכוס תחלה ושותים אותו דביין הבא לפני המזון מיירי הכא כדאמרינן בפ' כיצד הסיבו וכו' הביאו להם יין וכו'. ואח&quot;כ נוטלין לידים לסעודה שאם אתה אומר נוטלין לידים תחלה ואח&quot;כ מוזגין את הכוס גזרה שמא יהיו אחורי הכוס טמאין דהא מותר להשתמש בכלי שאחוריו טמאין וידיו לא יהיו נגובות יפה דבשתייה אין אדם מדקדק לנגב ידיו כל כך ויטמאו אחורי הכוס אותן המים טופחין שעל ידיו והן חוזרין להיות תחלה כדין המשקין. שהן לעולם נעשין תחלה ויחזרו ויטמאו את הידים ונמצא אוכל בידים מסואבות
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

עונה הגמרא: '''שלא לעקור זמן השבתות הבאות'''. כלומר באמת בשאר מוצאי שבת תמיד הנר לפני ההבדלה, לפי רבי יוחנן, אז גם פה, למרות שזה גם מוצאי שבת וגם חג — את הנר מקדימים רק להבדלה, שיהיה כמו כל שבוע, תמיד הנר לפני הבדלה. אבל לגבי הקידוש, אנחנו משאירים את הנר אחרי הקידוש, כי כמו שאמרנו, כיוון שיש לו יין מסתמא יש לו מספיק שמן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נז עמוד ב'''

{{שוליים|ח_ו}} '''כשחג חל במוצאי שבת, מה סדר הברכות בקידוש?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כב , רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ו, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תעג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרמג סעיף א , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא ושמואל בסדר יקנה&quot;ז (יין קידוש נר הבדלה זמן), משום שההבדלה קודמת לקידוש כמלך היוצא ושלטון הנכנס; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ח_ז}} '''סדר ברכות ההבדלה בכניסת מוצאי שבת לחג.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כב , רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ו, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תעג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרמג סעיף א , סמ&quot;ג עשין כט &lt;קטע סוף=נז ב/&gt; ==דף נח עמוד א== &lt;קטע התחלה=נח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן - יקנ&quot;ה (יין קידוש נר הבדלה), כפי שנפק עובדא כוותיה, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע; ומטעם שאין לחלוק על מנהג המקום נהג רבי אבהו בטבריא כרבי יוחנן ובדרום כרבי חנינא, אך להלכה נתקבל יקנ&quot;ה כמנהג עיקרי..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;115&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: בית שמאי אומרים: נוטלין לידים ואחר כך מוזגין את הכוס}} מה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי? {{ירו&quot;מ-הדגשה|סברי אסור להשתמש בכלי שאחוריו טמאים, לכן יטול תחילה}} — שלא יטמאו משקין {{ירו&quot;מ-הוסר|שבאחורי}} שאחורי הכוס {{ירו&quot;מ-הדגשה|שניתזו במזיגה}} מידיו, ויחזרו ויטמאו את הכוס. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: ובית הלל אומרים: מוזגין הכוס תחילה ואחר כך נוטלין לידים}} מה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל? לעולם אחורי הכוס טמאין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דסברי בית הלל: מותר להשמש בכלי שאחוריו טמאין אם יטול ידיו תחילה, שמא ישארו בהן כמה טיפות ויטמאו ידיו מחמת אחורי הכלי}} . דבר אחר: {{שוליים|ח_ח}}אין נטילת ידים אלא סמוך לברכה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ביבן[[ביאור:עץ מסורת#רבי ביבן|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אתיא ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, וד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. דתנינן תמן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל הכלים יש להם אחורים}} {{ירו&quot;מ-ביאור|השקע בתחתית הכלי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ותוך ובית הצביטה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מקום האחיזה שאם נטמא אחוריו לא נטמא בית הצביטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי טרפון אומר: רק לעריבה יש בית צביטה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|כוון שהכלי גדול. לא חוששים שמא כשמחזיק בבית הצביטה נגע באחורי הכלי ונטמא. אבל בכלים קטנים גזרו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי עקיבא אומר: אף לכוסות}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר אומר: לידים טמאות וטהורות. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם היו ידיו טהורות ואחז בבית הצביטה, לא חוששים שמא נגע באחורי הכלי ונטמא. וזה דומה לדברי בית הלל כאן, שסוברים שאם היו ידיו טמאות ואחז בבית הצביטה, לא חוששים שמא יגע במשקין שבאחורי הכוס, ויחזרו ויטמאו את הכוס}} אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}: לא אמרן אלא לידים טהורות בלבד. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל בידיו טמאות חיישינן שמא יגע במשקין שבאחורי הכוס, ויחזרו ויטמאו את הכוס, וזה כבית שמאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בשם רבי שבתאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי שבתאי|°]] ורבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: {{שוליים|ח_ט}}לחלה {{שוליים|ח_י}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שומרים אוכלים במקומם בלי נטילת ידיים|ולנטילת ידים, אדם מהלך ארבע{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} מילי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ן}}]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|לחלה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שחייבו עם הארץ לילך אחר חבר שיגבל לו חלתו בטהרה עד ארבע מיל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולנטילת ידים}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שחייב אדם ללכת עד מהלך ארבע מילין למצא מים לנטילת ידים}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי יוסי בי רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]]: הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דאמר}} אמר — לפניו; אבל לאחריו אין מטריחין עליו. שומרי גנות ופרדיסים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם קבועים במקומם}} — מה את עבד להון? כלפניהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} כלאחריהן? נשמעינה מן הדא.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נח ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''תלמוד ירושלמי מסכת ברכות דף נח'''
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף נח. אנחנו עדיין במחלוקות שבין בית שמאי לבית הלל בסעודה, בפרק ח הלכה ב.

משנה: בית שמאי אומרים נוטלים ידיים ואחר כך מוזגים את הכוס. כלומר קודם כל נוטלים ידיים ורק אחרי זה מוזגים את הכוס. הגמרא מסבירה שהסיבה שבית שמאי אומרים שאסור להשתמש בכוס שהאחוריים שלו טמאים - אנחנו יודעים שמדאורייתא אין דבר כזה, כלומר אין דבר כזה כלי שחלק ממנו טמא וחלק לא, אבל מדרבנן חכמים בזמנם, בשמונה עשר דברים שגזרו בו ביום, אחד מהדברים גזרו שהאחוריים של כלי יכולים להיטמא. וכיוון שאסור להשתמש בכלי כזה, אז אומרים בית שמאי אם נתיר לאדם שלא נוטל ידיים לגעת בכוס אז יכול להיות שיהיה ניצוצות, כלומר טיפות יין שבמזיגת הכוס יפלו על הגב של הכוס, ואז כשהאדם עם הידיים שלו שהם סתם ידיים הוא יגע בהם, אז הטיפות שעל גבי הכוס יטמאו מהידיים שלו ויחזירו ויטמאו את הכוס.

ובית הלל אומרים מוזגים כוס תחילה ואחר כך נוטלים ידיים. הם אומרים שמותר להשתמש בכלי שאחוריו טמאים. ועכשיו אם הבן אדם נוטל ידיים קודם, אני חושש להפך, שמא יישארו טיפות מים על הידיים שלו, ואז הם ייטמאו מגב הכוס ויחזרו ויטמאו את הידיים של האדם.

גמרא: למה בית שמאי אומרים נוטלים ידיים תחילה ואחר כך מוזגים את הכוס? '''מה טעמהון דבית שמאי?''' סבר אסור להשתמש בכלי שאחוריו טמאים, לכן ליטול תחילה '''שלא יטמאו משקין שאחורי הכוס''' שינצרו במזיגה. כלומר שמא בזמן שהוא מוזג אז טיפות יין יפלו על גב הכוס, וכיוון שהוא לא נטל את ידיו, אז הטיפות האלה ייטמאו מהידיים שלו ויחזירו ויטמאו את הכוס.

ובית הלל אומרים מוזגים הכוס תחילה ואחר כך נוטלים ידיים. '''מה טעמהון דבית הלל?''' הם סברי מותר להשתמש בכלי שאחוריו טמאים. ואז מה יקרה אם הוא יטול ידיים תחילה? אני חושש שמא יישארו כמה טיפות וייטמעו ידיו מחמת אחורי הכלי, ואז הוא יטמא את האוכלין שהוא ייגע בהם.

'''דבר אחר: אין נטילת ידים אלא סמוך לברכה.''' כלומר זו עוד סברא של בית הלל - למה נוטלים ידיים אחרי מזיגת הכוס? כי אנחנו רוצים לסמוך את הנטילה לברכת המוציא.

'''אמר רבי ביבן בשם רבי יוחנן: אתיא דבית שמאי כרבי יוסי, ודבית הלל כרבי מאיר.''' כלומר יש מחלוקת מקבילה בין רבי יוסי לרבי מאיר, וכך זה מקביל למחלוקת בין בית הלל לבית שמאי.

דתנינן תמן: כל הכלים יש להם אחוריים ותוך ובית הצביטה. כלומר המשנה אומרת לנו שכל כלי - יש הפרדה בין תוך הכלי, שזה עיקר הכלי, לבין האחוריים שלו, כלומר החלק האחורי שלו, מתחתיו. אם יש לנו הרבה פעמים בקדירות רואים את זה טוב, יש איזה שקע, אז זה גם מין בית קיבול, זה נקרא אחוריים; ובית הצביטה, כלומר המקום שבו אוחזים, הרבה פעמים הוא עצמו גם כן עשוי כמין בית קיבול. אז יש הפרדה בין שלושתם - שאם נטמא אחוריו לא נטמא בית הצביטה ויכול לאכול שם. זה כאילו מין הקלה מסוימת, שאומרים שבעצם נכון שגזרנו שאחורי כלי נטמא, אבל חילקנו בין חלקים שונים. אם אדם טהור נגע בבית הצביטה, ואני יודע שרק התחתית של הכלי נטמא, אז לא נטמא.

רבי טרפון אומר רק לערבה יש בית הצביטה. כלומר רק הערבה, שזה כלי מאוד גדול, רק לו אני אומר שיש הפרדה בין הכלי עצמו לבין בית הצביטה, כיוון שהכלי גדול אז אני לא חושש שמא יחזיק בטעות או יחליק עם היד ויגע באחורי הכלי. אבל בכלים קטנים גזרו, ואז אין הבדל בין בית הצביטה לגב הכלי, הכל יחידה אחת, ואסור לגעת, ואם הוא נגע הוא נטמא וגם אסור לאדם טמא לגעת.

רבי עקיבא אומר אף לכוסות - גם כוס, כיוון שלא נוהגים להחזיק את הכוס בידית שלו.

'''רבי מאיר אומר: לידים טמאות וטהורות.''' כלומר אם הידיים היו טהורות והוא אחז בבית הצביטה, ונניח שהתחתית של הכלי היה טמא, אני לא חושש שמא הוא נוגע באחורי הכלי ונטמא. עכשיו זה דומה לדברי בית הלל כאן - הרי בית הלל אומרים שאם היו ידיו טמאות והוא אוכל בבית הצביטה אני לא חושש שהוא יגע במשקין שמאחורי הכוס והם יחזרו ויטמאו את הכוס. לא חוששים לזה. ככה הגמרא עושה את ההשוואה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לעולם אחורי הכוס טמאין.''' כלומר דלא איכפת לן אם אחורי הכוס טמאין דאפ&quot;ה מותר להשתמש בו הלכך להא לא חיישינן אלא דלטומאת ידים הוא דחיישינן שמא יהיו אחורי הכוס טמאין ויחזרו ויטמאו את הידים מחמת משקה טופח שעליהן וכדפרישית במתניתין הלכך מוזגין את הכוס ואח&quot;כ נוטלין לידים

'''דבר אחר.''' לטעמייהו דב&quot;ה לפי שאין נטילת ידים אלא סמוך לברכת המוציא והלכך אפי' אי הוה לן למיחש משום ניצוצות כדקאמרי ב&quot;ש כמבואר בפירושא דמתני' אפ&quot;ה הא עדיפא שלא להפסיק במזיגת הכוס בין נטילת ידים לברכה

'''לחלה.''' לעשות עיסה בטהרה כדי שיפריש חלה טהורה ולנטילת ידים לאכילה אם אין לו מים

'''אדם מהלך ארבע מיל.''' אם לא ימצא מים להטביל כליו לעשות עיסתו בטהרה וכן ליטול ידיו עד ד' מילין צריך להטריח עצמו ולחזר אחריהן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|הל'}} · מה טעמין דבית שמי שלא יטמאו משקין שבאחורי הכוס מידיו [ו]יחזרו ויטמאו את הכוס · מה טעמון דבית הלל לעולם אחורי הכוס טמאין · ד&quot;א אין נטילת ידים אלא סמוך לברכה · ר' ביבן בשם ר' יוחנן אתיא דבית שמי כר' יוסי · ודבית הלל כר' מאיר דתנינן תמן ר' מאיר או' לידים טמאות וטהורות · אמ' ר' יוסה לא אמרן אלא לידים טהורות בלבד · ר' יוסה בשם ר' שבתי ור' חייא בשם ר' שמעון בן לקיש לחלה ולנטילת ידים אדם מהלך ארבע מילי · ר' אבהו בשם ר' יוסי בי ר' חנינא הדא דא אמר לפניו אבל לאחריו אין מטריחין עליו · שומרי גנות ופרדיסים מה את עבד להון כלפניהן כלאחריהן · נשמעינה מן הדא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אתיא דבית שמאי כר' יוסי וכו' דתנינן תמן.''' בפ' כ&quot;ה דכלים תנן כל הכלים יש להם אחוריים ותוך ויש להם בית צביטה. אחוריים ותוך שאם נטמאו אחוריו במשקין תוכו טהורין כדתנן התם לעיל. ובית הצביטה מקום שאוחזין בו את הכלי א&quot;נ בית הצביעה גרסי' מקום שאוחז בו באצבעו שאם נטמאו אחוריו בית הצביטה טהור ואם נטמא בית הצביטה אחוריו טהורין. ר' טרפון אומר לעריבה גדולה של עץ. יש לה בית צביטה לפי שהיא גדולה ויש הפרש בין בית הצביטה לאחוריים ואם יש משקין באחורי העריבה וידיו טמאות אוחז בבית הצביטה ואינו חושש שמא יגע במשקין שבאחוריים ויחזרו ויטמאו את העריבה. ר' עקיבא אומר לכוסות. אף לכוסות יש להם בית הצביטה. ר' מאיר אומר לידים הטמאות והטהורות יש להם בית הצביטה לידים טמאות כדאמרן ולידים הטהורות כדמפרש התם כיצד היו ידיו טהורות ועליהן משקה טופח ואחורי הכוס טמאים אחזו בבית צביטתו אינו חושש שמא נטמאו ידיו באחורי הכוס כלומר שמא נטמאו משקין שעל ידיו באחורי הכוס ויחזרו ויטמאו את הידים. אמר ר' יוסי לא אמרו אלא לידים הטהורות בלבד דבידיו הטהורות ואחורי הכוס טמאים הוא דלא חיישינן אבל בידיו טמאות חיישינן שמא יגע במשקין שבאחורי הכוס ויחזרו ויטמאו את הכוס ע&quot;כ. והשתא קאמר הש&quot;ס הכא דאתיא הא דב&quot;ש דמתני' דחיישי בידים טמאות שמא יגעו במשקין שבאחורי הכוס ויחזרו ויטמאו את הכוס וזהו כר' יוסי דחייש נמי להכי ודב&quot;ה דלא חיישי לכך כר' מאיר דאף לידים טמאות לא חיישינן שמא יגעו במשקין שבאחוריים ויחזרו ויטמאו את הכוס&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''הדא דאמר לפניו.''' דוקא אם המים לפניו אבל אם צריך לחזור לאחריו אין מטריחין עליו

'''שומרי גנות ופרדיסין.''' מפני הגנבים וא&quot;א להן לזוז ממקומן

'''מה את עביד להון.''' היאך דינם אם כלפניהן כלומר כדין דאמרינן בלפניהן דצריכין להטריח ולחזר אחר מים או כלאחריהן כמו דאמרינן בלאחריהן שאינן צריכין להטריח עצמן כלל והואיל והן יושבין במקומן הלכך מיבעיא ליה הכי

'''נשמעינה מן הדא.''' מתני' בפ&quot;ב דחלה האשה יושבת וקוצה חלתה ערומה. מפרשת החלה ומברכת על הפרשה מפני שהיא יכולה לכסות עצמה שתהא פניה של מטה טוחות בקרקע וכל ערותה מכוסה והעגבות אין בהן משום ערוה לענין ברכה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אמר רבי יוסי: לא אמרן אלא לידים טהורות בלבד.''' כלומר לא כמו שרבי עקיבא אמר שבין ידיים טהורות מותר לגעת והוא לא נטמא לבין ידיים טמאות שאם הוא נגע הוא לא טמא - זה מה שרבי עקיבא אומר. אבל רבי יוסי אומר לא, רק לידיים טהורות. כלומר אם נניח התחתית של הכלי נטמאה והוא עם ידיים טהורות נוגע בבית הצביטה, אני לא אומר שהידיים נטמאות; אבל אם הידיים שלו היו טמאות והוא נגע בבית הצביטה, אני אומר שגם האחוריים נטמאו. פה אני לא מחלק. כמו שאמרנו, אמר רבי יוסי לא אמר אלא ידיים טהורות בלבד, אבל בידיים טמאות חוששים שמא ייגע במשקה שמאחורי הכוס ויחזירו ויטמאו את הכוס - וזה כבית שמאי. כמו שאמרנו שבית שמאי חוששים שמא יהיו טיפות שנפלו מהכוס על גב הכוס, ואז שהוא ייגע, אפילו שהוא נוגע רק בבית הצביטה, אני חושש שמא הוא יטמא את כל הכוס.

'''רבי יוסי בשם רבי שבתאי ורבי חייא בשם רבי שמעון בן לקיש: לחלה ולנטילת ידים, אדם מהלך ארבע מילי.''' כלומר חייבו אותו ללכת ארבע מיל, כלומר ארבע קילומטר. לחלה - הכוונה שאם הוא עם הארץ ולא יודע איך להפריש חלה, כדי להפריש חלה בטהרה הצריכו אותו ללכת ארבע קילומטר עד שימצא חכם שיפריש לו בטהרה. ונטילת ידיים - גם כן אדם שרוצה לאכול חייב ללכת עד ארבע מיל כדי למצוא מים לנטילת ידיים.

'''אמר רבי אבהו בשם רבי יוסי בי רבי חנינא: הדא אמר — לפניו; אבל לאחריו אין מטריחין עליו.''' זאת אומרת כל מה שאמרנו שהוא יצטרך ללכת ארבע קילומטר, זה רק אם זה בדרך שלו, כלומר קדימה, אבל לחזור חזרה - לא מטריחים אותו.

שואלת הגמרא: '''שומרי גנות ופרדיסים — מה את עבד להון?''' כלומר בעצם נשארים במקום קבוע - אז מה תדון? האם אתה אומר שכל מקום זה לפניהם וחייבים ללכת ארבע קילומטר? או שאתה אומר לא, כל מקום זה נקרא לאחריהם כי זה לא המקום שלהם, ואז הם פטורים? '''נשמעינה מן הדא''' - נוכל לנסות וללמוד את זה ממשנה.

תני: האשה שהיא טבולת יום, '''וקוצה חלתה''' ואחר כך קוראת לשם. כלומר אישה שהיא טמאה, קודם כל תפריש את החלה ולא תגיד שזה חלה, כי אם היא אומרת שזה חלה והיא נוגעת בזה זה נטמא. אבל טבול יום לא פוגם בחולין כלום, אבל טבול יום פוסל את התרומה. אז אם היא מפרישה את זה בלי לקרוא לזה שם, זה עדיין חולין ולא נטמא. אחרי שהפרישה את זה, זה כבר בצד, היא יכולה להגיד זה חלה והכל בסדר.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נח עמוד א'''

{{שוליים|ח_ט}} '''האם מברכים על הפרשת חלה &quot;להפריש חלה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביכורים, פרק ח, הלכה יא. ''הכרעה:'' נפסק כן, מברך &quot;אשר קדשנו במצותיו וצונו להפריש חלה&quot; - הרמב&quot;ם פסק כלשון הירושלמי.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;116&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}:  האשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא טבולת יום}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיא שני ואינה פוסלת אלא תרומה שאין שלישי לחולין}} {{ירו&quot;מ-הוסר|יושבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לשה את העיסה}} {{שוליים|ח_יא}} וקוצה חלתה {{ירו&quot;מ-ביאור|ומניחתה בצד ושוב לא תגע בה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואחר כך קורה לה שם}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ערומה מפני שהיא יכולה לכסות את עצמה אבל לא האיש}} והדא אשה — לא בתוך {{ירו&quot;מ-הוסר|הבית היא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ביתה}} יושבת? ואת אמר אין מטריחין עליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לחפש אשה טהורה שתקוץ לה חלתה אף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וכאן}} כאן אין מטריחין עליו תני: {{ירו&quot;מ-הוסר|תמים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המים}} שלפני המזון — רשות, ושל {{שוליים|ח_יב}}אחר המזון — חובה. אלא שבראשונים נוטל ומפסיק, ובשניים נוטל ואינו מפסיק. {{ירו&quot;מ-הוסר|מה הוא}} מהוא נוטל ומפסיק רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] אמר: נוטל ושונה {{ירו&quot;מ-ביאור|שבנטילה הראשונה טיהר את הידים, אבל המים טמאים, לכן יטול פעם נוספת לטהר את המים}} רבי יעקב בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר רב יצחק|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|שמואל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}בעי: נוטל ושונה ואת אמרת רשות? אמר רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חשיבות מים ראשונים ומים אחרונים|על הראשונים נאכל בשר חזיר]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חנווני ישראל מוכר בשר כשר ליהודים ובשר נבילה לנכרים. כשראה שנכנס אדם ונטל ידיו — נתן לו בשר כשר, וכשראה שאינו נוטל ידיו — נתן לו נבילה. ופעם אחת נכנס יהודי ולא נטל ידיו, ונתן לו בשר נבילה}} על השניים — יצאה אשה מביתה. {{ירו&quot;מ-הוסר|ויש אומרים שנהרגו עליה שלשה נפשות}} {{הפניה-גמ|יומא|פג|ב|מסכת=כן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבי מאיר ורבי יהודה ורבי יוסי הוו קא אזלי באורחא. רבי מאיר הוה דייק בשמא, רבי יהודה ורבי יוסי לא הוו דייקו בשמא. כי מטו לההוא דוכתא, בעו אושפיזא {{ירו&quot;מ-ביאור|חיפשו אכסניה}} יהבו להו. אמרו לו: לבעל הבית: מה שמך? אמר להו: כידור. אמר רבי מאיר: שמע מינה רשע הוא, לפי שנאמר ([[דברים לב כ|דברים האזינו לב כ]]) כי דור תהפכת המה. ואותו יום ערב שבת היה, רבי יהודה ורבי יוסי אשלימו ליה כיסייהו {{ירו&quot;מ-ביאור|הפקידו אצלו את כיסי המעות שלהם}}, ואילו רבי מאיר לא אשלים ליה כיסיה. אזל רבי מאיר אותביה בי קיבריה דאבוה {{ירו&quot;מ-ביאור| והניח את כיס מעותיו בקבר של אביו של בעל הבית}} אתחזי ליה לבנו בחלמיה, ואמר לו: תא שקיל כיסא דמנח ארישא דההוא גברא {{ירו&quot;מ-ביאור|בא וקח כיס של מעות שמונח ליד הראש של אותו אדם}} למחר אמר להוב}על הבית: הכי כך אתחזי לי בחלמאי. אמר ליה: רבי מאיר: חלמא דבי שמשי לית בהו ממשא {{ירו&quot;מ-ביאור|החלומות שחולם אדם בליל שבת מתוך מנוחתו אין בהם ממש}} אזל |רבי מאיר ונטריה {{ירו&quot;מ-ביאור|ושמר את כיסו}} כולי יומא. ובמוצאי שבת אייתיה עמו. למחר אמרו לו: לבעל הבית: הב לן כיסן שהפקדנו אצלך. אמר להו: לא היו דברים מעולם. אמר להו רבי מאיר: אמאי לא דייקיתו כמוני בשמא? אמרו ליה: אמאי לא אמרת לן מר שיש לנו לדייק בשמו ולחשוש ממנו? אמר להו: אימר דאמרי אנא חששא, אבל אחזוקי כרשע ולהזהירכם אודותיו מי אמרי? משכוהו לבעל הבית בדבריהם, ועיילוהו והביאוהו לחנותא {{ירו&quot;מ-ביאור|בית מרזח}} כדי לשכרו ולהוציא ממנו את כספם. חזו טלפחי אשפמיה {{ירו&quot;מ-ביאור|ראו עדשים על שפמו}} הלכו אל ביתו ובקשו מאשתו את כיסיהם בשמו, ונתנו לה סימנא שהוא אכן שלח אותם לבקש את הכספים, שסיפר להם שהיא בישלה לו עדשים. ונטלו לכיסייהו והלכו להם. כשבא לביתו ושחה לו המעשה, הוציאה מביתו. ואם היה נוטל מים אחרונים, היה רוחץ בהם את שפמו ולא היה מגרש את אשתו. ויש אומרים: שנהרגו עליה שלש נפשות, שכידור הרג את אשתו ואת בנו}}}}}}}}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} סלק לגבי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] חמא יתיה {{שוליים|ח_יג}}אוכל בהתם {{ירו&quot;מ-ביאור|עם כפפות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחשב שעושה כן במקום ליטול ידים}} אמר ליה: מהו כן? אמר לי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה: נטלתי ידים אלא שאנני רוצה שיתלכלכו ידי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}איסתניס אני. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] כד סליק להכא, חמא כהניא אכלין בהתם {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה כהנים אוכלים עם כפפות}} אמר להון: הא {{ירו&quot;מ-הוסר|אזילא}} אזלא ההיא דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] ושמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמרו שלתרומה חיב בנטילה}} אתא רבי יוסי בר בר כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר בר כהנא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|בי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נטילת ידיים לסעודה|נטילת ידים לחולין {{ירו&quot;מ-הדגשה|חובה}}]] {{ירו&quot;מ-הוסר|את}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסרו לאכול חולין עם מפה אם יש לו מים ואין}} נטילת ידים לתרומה {{ירו&quot;מ-הדגשה|חובה שכהנים זריזים ויכולים לאכול במפה}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} אומר: לתרומה ולחולין {{ירו&quot;מ-ביאור|חובה ליטול ידים}} רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי חייא בר אשי[[ביאור:עץ מסורת#רב חייא בר אשי|°]] ורבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי חייא בר אשי[[ביאור:עץ מסורת#רב חייא בר אשי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: נטילת ידים {{שוליים|ח_יד}}לתרומה עד הפרק. {{ירו&quot;מ-הוסר|ולחולין עד קשרי אצבעותיו }}מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי אמר: מן דהוה אכל עם סבי ולא {{שוליים|ח_טו}}משטף ידוי {{שוליים|ח_טז}}עד הפרק — לא הוה אכל עימיה. רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: אין נטילת ידים {{שוליים|ח_יז}}אלא לפת בלבד. תני: רבי הושעיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|גם}} {{שוליים|ח_יח}}כל דבר שיש בו ליכלוך משקה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשהיה}} מקצץ תורמוסין הוה נטל ידיה. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: {{שוליים|ח_יט}}נטל ידיו בשחרית — אין מטריחין עליו בין הערבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם התנה}}. רבי אבינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבינא|°]] מפקיד לחמריה: {{ירו&quot;מ-ביאור|ההולכים בשירה}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
עכשיו מפה נוכל להוכיח שלא מטריחים אותם. למה? כי '''הדא אשה — לא בתוך יושבת?''' הרי היא נשארת בבית, ואתה אומר שלא מטריחים עליה לחפש אישה טהורה שתקוץ לה חלתה, אלא היא עושה את זה בעצמה בדרך עקיפה. אז גם כאן שומרי גנות ופרדיסים, לא מטריחים עליהם.

'''תני: שלפני המזון — רשות, ושל אחר המזון — חובה.''' '''אלא שבראשונים נוטל ומפסיק, ובשניים נוטל ואינו מפסיק.''' במים האחרונים מספיק פעם אחת. עכשיו מה הוא מפסיק? '''רבי יעקב בר אחא אמר: נוטל ושונה''', כלומר מפסיק, כלומר צריך פעמיים - שבנטילה הראשונה טיהר את הידיים אבל המים טמאים, לכן צריך ליטול פעם נוספת לטהר את הידיים. ככה מסבירים הפרשנים למה צריך פעמיים ליטול ידיים.

'''רבי יעקב בר רב יצחק בעי: נוטל ושונה ואת אמרת רשות?''' מה, אם מקפידים עד כדי כך, באיזה זכות זה רשות? אם זה רק רשות זה עדיין דבר קל כלשהו.

'''אמר רבי יעקב בר אידי: על הראשונים נאכל בשר חזיר''' - היה שם מעשה, המדרש מאוד מקצר באגדות וסיפורים, אבל באגדה זה מופיע בהרחבה. סיפר שיש איזה חלבן שהיה מוכר, בעל מסעדה שהיה מוכר בשר לא כשר לגויים ובשר כשר ליהודים. עכשיו איך הוא ידע מי יהודי ומי לא? הוא ראה בן אדם נכנס נוטל ידיים - אז זה יהודי, נותן לו בשר כשר. הוא רואה לא נוטל ידיים - אומר זה גוי, מביא לו נבלות. פעם אחת נכנס יהודי, לא נטל ידיים, ונתן לו לאכול בשר נבלה. רואים שבעצם הוא אכל נבלה בגלל שהוא לא נטל ידיים.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והדא אשה לא בתוך הבית היא יושבת.''' בתמיה וכי לא תוכל ליקח בגדיה ולכסות עצמה שלא תהא ערומה ואפ&quot;ה את אמר אין מטריחין עליה אפי' בתוך הבית וה&quot;ה כאן אין מטריחין עליו לעמוד ממקומו ולחזר אחר מים

'''אלא שבראשונים נוטל ומפסיק.''' כדמפרש לקמיה

'''מה הוא.''' דקאמרת נוטל ומפסיק

'''נוטל ושונה.''' כלומר לא ישפוך על ידיו כולן בבת אחת אלא נוטל פעם אחת ומפסיק וחוזר ושונה ליטול עליהן שנייה

'''ר' שמואל בר יצחק בעי.''' ולא גרסי' אמר וכן הוא בפ&quot;ב דחלה כלומר דהוה קשיא ליה אם צריך להיות נוטל ושונה והיכי אמרת שהן רשות וכי בדבר שהוא רשות היו מקפידין להטריחו כל כך

'''על הראשונים נאכל בשר חזיר.''' כדאמר במדרש בנכרי אחד שהיה מוכר בשר שחוטה ובשר נבלה וחזיר ולכל מי שנטל ידיו נתן לו בשר שחוטה ופעם א' בא יהודי אחד ולא נטל ידיו וכסבור שנכרי הוא והאכילו בשר חזיר

'''על השניים יצא אשה מביתה.''' כדאמרי' בפ' יום הכפורים במעשה דכידור

'''חמא יתיה אכל בהתם.''' מכוסה במפה לידיו. מלשון אגלאי בהתייהו מה שהיו מכוסין בחרפתן נגלה

'''מהו כן.''' למה אתה עוש' כן

'''איסתניס אני.''' ואע&quot;פ שנטלתי ידי אי אפשר לי לאכול כך בלא מפה

'''חמא כהניא אכלין בהתם.''' ראה כהנים אוכלין בתרומה במפה בלי נטילת ידים. בהתם כמו בחתם ומלה מסורסת היא ומלשון חמת הוא כמו בבלאי חמתות ואמר להון וכי אזילא הא דרב ושמואל לקמיה דהכל מודים דלתרומה מיהת בעי נטילת ידים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;האשה יושבת וקוצה חלתה ערומה מפני שהיא יכולה לכסות את ערוה · אבל לא האיש · והדא אשה לא בתוך הבית היא יושבת ואת אמר אין מטריחין עליה · וכא אין מטריחין עליו · תני מים שלפני המזון רשות ושלאחר המזון חובה · אלא שבראשונים נוטל ומפסיק · ובשניים נוטל ואינו מפסיק · מה הוא נוטל ומפסיק ר' יעקב בר אחא אמ' נוטל ושונה · ר' שמואל בר יצחק אמ' בעי נוטל ושונה ואת אמרת רשות · אמ' ר' יעקב בר אידי על הראשונים נאכל בשר חזיר · על השניים יצאה אשה מביתה · ויש אומ' שנהרגו עליה ג' נפשות · שמואל סלק לגבי רב חמא יתיב אכל בהתם · אמ' ליה מהו כן אמ' ליה איסתניס אני · ר' זעירא כד סליק להכא חמא כהניא אכלין בהתם אמ' להון הא אזילא ההיא דרב ושמואל · אתא ר' יוסי בר בר כהנא בשם שמואל נטילת ידים לחולין אין נטילת ידים לתרומה [ר' יוסה אומ' לתרומה ולחולין] ר' יוסה בשם ר' חייא בר אשי ור' יונה ור' חייא בר אשי בשם רב נטילת ידים לתרומה עד הפרק · ולחולין עד קישרי אצבעותיו · מיישא בר בריה דר' יהושע בן לוי אמ' מן דהוא אכל עם סבי ולא משטף ידוי עד הפרק לא הוה אכל עימיה · ר' הונא אמ' אין נטילת ידים אלא לפת בלבד · תני ר' הושענא כל דבר שיש בו ליכלוך משקה · ר' זעירא אמ' אפי' מקצץ תורמוסין הוה נטל ידוי · רב אמ' נטל ידיו בשחרית אין מטריחין עליו בין הערבים · ר' אבינא מפקד לחמריה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נטילת ידים לתרומה אין נטילת ידים לחולין.''' כצ&quot;ל

'''לתרומה ולחולין.''' משום סרך תרומה

'''עד הפרק.''' של גב היד

'''עד קשרי אצבעותיו.''' דהואיל בחולין אינו אלא משום סרך תרומה סגי בהכי

'''מן דהוא אכל עם סבי.''' מי שהיה אוכל עם זקני ריב&quot;ל ולא היה נוטל ידיו עד הפרק לא היה רוצה לאכול עם זה דקסבר אף לחולין עד הפרק

'''כל דבר שיש בו ליכלוך משקה.''' שטיבולו במשקה צריך ג&quot;כ נטילת ידים

'''ר' זעירא אפי' מקצץ תורמוסין הוה נטל ידיה.''' מחמיר על עצמו היה משום נקיות

'''מפקיד לחמריה.''' היה מצוה להחמרים שלו הן דאתון משכחין במקום שאתם מוצאין מים לנטילה תטלו ידיכם אף בשחרית ותהיו מתנין על כל היום לסמוך על כך&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''על השניים — יצאה אשה מביתה''' - גם כן פה המדרש מספר בקצרה, אבל באגדה מסופר בהרחבה: מעשה באדם אחד ששמו כידור, ורבי מאיר, רבי יהודה ורבי יוסי הלכו והתארחו בבית ההארחה שלו. רבי יהודה ורבי יוסי הפקידו אצלו מעות, ורבי מאיר, שהיה דורש שמות, הוא לא הפקיד אצלו - הוא אמר שכתוב &quot;כי דור תהפוכות המה&quot;, אז אדם רשע, לכן הוא לא הפקיד אצלו את הכסף. והמדרש מספר שהוא החביא את הכסף בקבר של אבא של אותו כידור, ומה שבא לבקש את הכסף אמר הכידור שלא היו דברים מעולם. והגמרא מספרת שהם לקחו אותו ונתנו לו לשתות יין, ואז ראו שיש לו עדשים על השפה, הוא לא ניקה את השפה שלו, ואז הלכו לאשתו ואמרו לה: בעלך אמר שתיתני לנו את המעות, והסימן שאכלתם עדשים. אז היא באמת האמינה להם ונתנה להם את הכסף, ואז כשהוא בא לבית שלו והיא סיפרה לו את כל המעשה, הוא גירש אותה. עכשיו אם הוא היה נוטל מים אחרונים היה נוהג לנקות בהם את השפם, וממילא לא היו נשארים לו עדשים שם, ולא היה מגרש את אשתו. '''ויש אומרים: שנהרגו עליה שלש נפשות''' - שכידור כשהוא בא ושמע מה שאשתו עשתה הוא הרג אותה, ואז הבן שלו הגיע והוא הרג גם אותו, ולאחר מכן הוא גם הלך והתאבד.

שמואל עלה אצל רב, ראה אותו אוכל עם כפפות, אז הוא חשב שהוא אוכל ככה במקום ליטול ידיים. אמר לו: מה זה הדבר הזה? אמר לו: לא, אלא שאני איסתניס, אני רוצה להיזהר מהלכלוך. אני בעצם נטלתי, אני אוכל עם כפפות כדי לא להתלכלך.

רבי זעירא כשהוא עלה לארץ ישראל, ראה כוהנים אוכלים בעתם, אוכלים עם כפפות. אמר להם: וכי הלכה זו של רב ושמואל - למה אתם אוכלים בכפפות? אתא רבי יוסי בר בר כהנא ואמר בשם שמואל: נטילת ידיים לחולין חובה - אסור לאכול חולין אם יש לו מים אלא בנטילה; ואין נטילת ידיים לתרומה חובה, כיוון שהכוהנים זריזים. כלומר בישראל הקפידו יותר מאשר בכוהנים, למרות שבעצם כל נטילת ידיים לפי חלק מהדעות זה סרך טומאה. כלומר כדי שהכוהנים לא ישכחו לטול ידיים, לכן חלק מהדעות אומרים שאנחנו נוטלים ידיים לחולין. אבל רואים שבכוהנים הקלו יותר כי כוהנים זריזים, הם יכולים לאכול עם מפה והם לא יבואו לאכול בלי נטילת ידיים.

'''רבי יוסי אומר: לתרומה ולחולין.''' רבי יוסה בשם רבי חייא בר אשי ורבי יונה ורבי חייא בר אשי בשם רב: '''נטילת ידים לתרומה עד הפרק''', ולחולין עד קשרי אצבעותיו.

'''מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי אמר: מן דהוה אכל עם סבי ולא משטף ידוי עד הפרק — לא הוה אכל עימיה.''' כלומר מי שאכל עם הסבא שלי, רבי יהושע בן לוי, ולא שטף ידיו עד הפרק, אפילו לחולין, לא היה אוכל עמו, לא מתקרב אליו.

'''רב הונא אמר: אין נטילת ידים אלא לפת בלבד.''' כלומר נטילת ידיים זה רק לאכילת לחם. '''תני: רבי הושעיה: כל דבר שיש בו ליכלוך משקה''' - כלומר גם דבר שטיבולו משקה, גם כן נוטלים ידיים.

'''רבי זעירא אפילו מקצץ תורמוסין הוה נטל ידיה.''' כלומר גם אם המשקה זה משקה טבעי שיצא מהצמח - קטפתי תורמוסים ויצאה מהם טיפה של לחות - גם על זה היה נוטל ידיים.

'''רברב אמר: נטל ידיו בשחרית — אין מטריחין עליו בין הערבים.''' כלומר אם התכוון לזה, הוא יכול לטול ידיים בבוקר ולהתכוון לכל היום.

'''רבי אבינא מפקיד לחמריה''' - כלומר היה מצווה לשיירות, שאם אתם מוצאים איזה מקום שיש בו מים - הרי אין לכם הרבה, אתם הולכים בשיירה עד שמוצאים איזה בור מים כלשהו - אז כשאתם רואים מים, תטלו ידיים, ותתכוונו על כל היום, ויסתדר לכם לכל היום.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נח עמוד ב'''

{{שוליים|ח_יא}} '''נטילת מים לפני הסעודה חובה או רשות?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עד סעיף ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רו סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק שמים שלפני המזון רשות ומים שלאחריו חובה, כלשון הברייתא בירושלמי; וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה, אף שהבבלי (חולין קה.) נטה להחמיר יותר בנטילה ראשונה.

{{שוליים|ח_יב}} '''נטילת ידיים במים אחרונים לפני ברכת המזון.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שמים אחרונים חובה, שלא כדעת הסוברים שהיא רשות; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן מטעם החשש לסכנת &quot;מלח סדומית&quot; שבידיים.

{{שוליים|ח_יג}} '''חובת נטילת ידים לאכילת חולין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה יח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסג סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בר בר כהנא בשם שמואל שנטילת ידים לחולין רשות ולתרומה חובה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע; הבבלי (חולין קו.) חולק וסובר שנטילת ידים לחולין חובה מדרבנן מדין סרך תרומה, וכך הלכה למעשה מחמירים כבבלי.

{{שוליים|ח_יד}} '''כהן שבירך על פת חולין ונזכר שיש לפניו תרומה, רשאי לאכול ממנה בברכה זו עד &quot;הפרק&quot; (סוף הסעודה).''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תרומות, פרק יא, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסא סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כמסקנת הירושלמי שברכת הפת פוטרת אכילת תרומה עד הפרק, כדברי מייישא בר בריה דר' יהושע בן לוי; כך הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ח_טו}} '''כהן הטובל תרומה במים מברך &quot;על נטילת ידים&quot; רק אחר שטיפת ידיו ולא מיד לאחר הטבילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תרומות, פרק יא, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסא סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שמברך &quot;משטף ידוי&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח קסא, ד).

{{שוליים|ח_טז}} '''האם נטילת ידיים מפסקת בין תחילת הסעודה להמשכה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תרומות, פרק יא, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסא סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כרב הונא שאין נטילת ידיים פוסקת, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ח_יז}} '''חיוב נטילת ידים לפני אכילת פת דווקא ולא לשאר מאכלים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קנח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא דרבי הושעיה שנטילת ידים לסעודה נאמרה רק על פת, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ח_יח}} '''חובה לרחוץ ידיים לפני אכילה כאשר הן מלוכלכות במשקה או באוכל שמשקהו נסחט.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קנח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי (וכמעשה רבי זעירא) שכל דבר שיש בו ליכלוך משקה מחייב נטילה גם ללא סעודת פת; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סי' קנח ס&quot;ד.

{{שוליים|ח_יט}} '''נטילת ידים שנעשתה בשחרית מועילה גם לסעודת הערב אם התנה עליה בפירוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסד סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=נח ב/&gt; ==דף נט עמוד א== &lt;קטע התחלה=נט א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאם התנה בשחרית שנטילתו תעמוד גם לערב, אינו צריך להטריח עצמו ולחזור וליטול ידיו בערב, כפי שהובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;117&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
הן דאתון משכחין מיסתחון מיא — נסבין ידיכון {{שוליים|ח_כ}}ומתני על כל יומא. {{ירו&quot;מ-ביאור|היכן שתמצאו מים תטלו ידיכם ותתנו על כל היום}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] סליק גביה רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] לקיסרין. אשכחיה, אמר: אזל למיכול. יהב ליה עגולה דקיצי {{ירו&quot;מ-ביאור|לחם שיבצע}} אמר ליה: סב בריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|על הלחם}} אמר ליה: בעל הבית {{ירו&quot;מ-הדגשה|בוצע}} {{שוליים|ח_כא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי ש}}בעל הבית יודע כחו של ככרו מן דאכלון אמר ליה: סב בריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת המזון}} אמר ליה: חכים {{ירו&quot;מ-ביאור|מכיר}} רבי לרב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}אנשא רבה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שאדם גדול הוא}} והוא הוה אמר: הפותח הוא חותם. מתניתא פליגא על רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]], דתני סדר נטילת ידים {{ירו&quot;מ-הדגשה|לסעודה}}  {{שוליים|ח_כב}}עד חמשא — מתחילין מן הגדול; יותר מיכן — מתחילין מן הקטון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שנשארו החמישה החשובים ובחמישה אחרונים מתחילים מן הגדול}} באמצע המזון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנוטלים ידים בן תבשיל לתבשיל}} — מתחילין מן הגדול {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינו צריך להמתין אחר הנטילה הזו}} לאחר המזון — מתחילין מן המברך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמאי האם}} לא {{ירו&quot;מ-הוסר|שיתקין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כדי שידע שהוא המברך ויתקין}} עצמו לברכה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אין תימר הפותח הוא חותם — כבר מתוקן הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא יודע שהוא מברך}} אמר רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: תיפתר באילין דהוה עלין קיטעין קיטעין {{ירו&quot;מ-ביאור|לא ביחד אלא מעט מעט}} ולא ידעין {{ירו&quot;מ-הוסר|מה}} מי {{ירו&quot;מ-הוסר|מברכה}} מברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא כלם היו בשעת הבציעה}}&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ג|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ג&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: מקנח ידיו במפה ומניחה על השלחן ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: על הכסת.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מתניתא בשלחן של שיש {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ושל}} של פרקים שאינו מקבל טומאה {{ירו&quot;מ-הדגשה|והכסת ספק טומאה}} מה טעמון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי? שלא יטמאו משקין שבמפה מן הכסת, ויחזרו ויטמאו את ידיו. ומה טעמון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל טומאת משקים זה רק מדרבנן ו}}לעולם ספק {{ירו&quot;מ-הדגשה|טמאת}} משקין לידים {{שוליים|ח_כג}}טהור {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף כאן, כיוון שספק אם הכסת טמאה, ואף אם היתה הכסת טמאה ספק אם נגעה במים שבמפה — מספק אין המים שבמפה נטמאים}}&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות דף נ&quot;ט. כמה מילים אחרי ההתחלה אומרת הגמרא '''רבי זעירא סליק גביה רבי אבהו לקיסרין''', הגיע רבי זעירא לרבי אבהו לבקר אותו. '''אשכחיה, אמר: אזל למיכול''', אמר בוא נלך לאכול. '''יהב ליה עגולה דקיצי''', הביא לו לחם שיפוס. כלומר רבי אבהו כיבד את רבי זעירא שהוא יהיה זה שבוצע. ואמר לו '''סב בריך''', תברך אתה. אמר לו לא, '''בעל הבית יודע כחו של ככרו''', כיוון שבעל הבית יודע כמה הכיכר קשה, ואז בעצם הוא יודע איזה כוח צריך להפעיל כדי לחתוך את הלחם. כי אם זה יהיה האורח יכול להיות שהוא יתבייש, כי הוא לא ידע שצריך להפעיל כוח, או להפך - יפעיל יותר מדי כוח שלא צריך, ואז זה יבוא לידי בושה. לכן בעל הבית הוא זה שבוצע.

אחרי '''מן דאכלון''', כלומר אחרי שסיימו לאכול, אז רבי אבהו אמר לרבי זעירא '''סב בריך''', בוא תברך על ברכת המזון. אמר ליה '''חכים רבי לרב הונא אנשא רבה''', אתה מכיר את רב הונא שהוא אדם גדול, נכון? '''והוא הוה אמר: הפותח הוא חותם''' - זאת אומרת מי שבוצע הוא גם זה שמברך, הוא זה שמזמן את ברכת המזון.

אומרת הגמרא '''מתניתא פליגא על רב הונא''', יש לנו ברייתא שחולקת. '''דתני סדר נטילת ידים עד חמשא מתחילין מן הגדול''', אם יש רק חמישה אנשים מתחילים מהגדול. '''יותר מיכן מתחילין מן הקטון''', עד שיישארו חמישה, ואז שוב בחמישה אחרונים מתחילים מהגדול. עכשיו '''באמצע המזון מתחילין מן הגדול''', כלומר אם אוכלים בין תבשיל לתבשיל, בין נגיד לבשר, אז מתחילים מהגדול, כי פה בעצם אין המתנה, אין ביזיון שהגדול ממתין, כי מיד מביאים לו את האוכל. '''לאחר המזון מתחילין מן המברך''', כלומר הראשון שנוטל ידיים זה בעצם המברך, ולמה? '''כדי שיתקין עצמו לברכה''' - זה בעצם הסברה.

עכשיו אם כשיטת רב הונא שהפותח הוא החותם, כלומר מי שבוצע הוא גם זה שמברך, אז למה צריך לרמוז לו שהוא מברך על ידי זה שהוא נוטל ידיים ראשון? הרי מההתחלה הוא יודע שהוא מברך. אמר רבי יצחק, '''תיפתר באילין דהוה עלין קיטעין קיטעין ולא ידעין מי מברך''', כלומר זה נכון שכולם ביחד בסעודה מההתחלה ואז הבוצע הוא גם זה שמברך, אבל פה מדובר בכאלה שהם לא באו כולם כאחת, אלא כל פעם באו כמה, ואז בעצם לא היה מי שבצע לכולם, ממילא צריך להגיד למי שמברך שהוא זה שיברך.

הוא סוף פרק ח' הלכה ג'. אמרי תמן: '''בית שמאי אומרים: מקנח ידיו במפה ומניחה על השלחן, ובית הלל אומרים: על הכסת'''. אומרת הגמרא '''מתניתא בשלחן של שיש של פרקים שאינו מקבל טומאה''', והכסת היא ספק טומאה. כלומר יש לנו פה שולחן שהוא לא מקבל טומאה, כמו שיש או שולחן של פרקים, והכיסא או הכרית שיושבים עליה נשארת רק ספק טומאה, היא לא מהודאות.

עכשיו אם כן נוכל להסביר את המחלוקת ביניהם. מה טעמם לבית שמאי? כי בית שמאי אומרים אסור להניח את זה על הכסת. למה? '''שלא יטמאו משקין שבמפה מן הכסת''' - יש לנו פה ספק אולי הכסת טמאה, ואני חושש שמא יישארו טיפות מים במפה והכסת תהיה טמאה, והיא תטמא את המפה '''ויחזרו ויטמאו את ידיו'''.

עכשיו '''מה טעמון דבית הלל'''? למה בית הלל אומרים כן להניח על הכסת? כי הם סוברים שכל טומאת משקין זה רק מדרבנן, אין טומאת משקין מדאורייתא. '''ולעולם ספק משקין לידים טהור''', כלומר אם אני לא יודע האם האדם נטמא בטומאת משקין או לא, אני מחזיק בטהור מספק. דווקא מכיוון שספק אם הכסת בכלל הייתה טמאה - אמרנו שמדובר בכסת של ספק - וגם אם הכסת היה טמא, ספק אם הוא נגע במים של המפה, אז מספק המפה לא נטמאת. זה מה שהוא רוצה להגיד: בית הלל סוברים אין בעיה לשים את זה על הכסת, כי בספק כזה אני לא מטמא את המפה, וממילא אני לא חושש שהידיים יטמאו, כי שוב פעם כל טומאת ידיים זה רק דרבנן.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נט עמוד א'''

{{שוליים|ח_כ}} '''בעל הבית פותח ובוצע בפני האורחים, ואינו מכבד לאורח לבצוע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסד סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבהו שהשיב לרבי זעירא &quot;בעל הבית בוצע&quot;, וכך הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ח_כא}} '''בעל הבית מברך המוציא וגם ברכת המזון בסעודה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ז, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסז סעיף יד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כרב הונא שהפותח הוא חותם, שכן בעל הבית יודע כוחו של ככרו ורבי הכיר בגדולתו; המתניתא נדחתה מהלכה למעשה.

{{שוליים|ח_כב}} '''סדר נטילת ידים ליד הסעודה כאשר יש כמה סועדים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ז, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפא סעיף ו. ''הכרעה:'' מתחילים מן הגדול עד חמישה, מעל חמישה מתחילים מן הקטן עד שנשארו חמישה, ובאמצע הסעודה בין תבשיל לתבשיל מתחילים מן הגדול תמיד; אחר המזון מתחילים ליטול מן המברך כדי שיתכונן לברכה, וכפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע כלשון הירושלמי.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אשכחיה.''' ר' אבהו ואמר לו שילך לאכול ולסעוד עמו ונתן לפניו ככר לחם לבצוע וא&quot;ל סב ובריך המוציא

'''אמר ליה.''' רבי זעירא. בעל הבית יודע כחו של ככרו כלומר אתה הוא הבעה&quot;ב ועליך לבצוע מן ככר שלך ולברך

'''מן דאכלון.''' לאחר שגמרו לאכול א&quot;ל ר' אבהו לר&quot;ז סב ובריך ברכת המזון

'''א&quot;ל חכים רבי.''' אם רבי מכיר לרב הונא שהוא אדם גדול בתורה והיה אומר שהפותח והוא הבוצע הוא חותם ומברך ג&quot;כ ברכת המזון

'''מתניתא.''' ברייתא פליגי על רב הונא דתני בתוספתא פ&quot;ה סדר נטילת ידים ממים אחרונים עד חמשה שאוכלין ביחד מתחילין מן הגדול יותר מכאן מתחילין מן הקטן עד שמגיע לחמשה וחוזר ומתחיל מן הגדול

'''באמצע המזון.''' סיפא דהאי תוספתא ואמזיגת הכוס קאי דקתני התם סדר למזיגת הכוס בתוך המזון מתחיל מן הגדול לאחר המזון מתחילין מן המברך

'''לא שיתקין עצמו לברכה.''' לאו הא דמתחילין מן המברך אלא כדי שידע שהוא יברך ויתקין עצמו לכך ואין תימר כרב הונא דהבוצע הוא מברך כבר מתוקן הוא לברכה זה שהיה בוצע ולמה עושין עוד סימן אחר

'''ומה טעמון דב&quot;ה.''' דקאמרי מניחה על הכסת ולא חיישי להא דב&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;הן דאתון משכחין מיסתחון נסבין ידיכון ומתני · על כל יומא · ר' זעירא סליק גביה ר' אבהו לקיסרין אשכחיה [אמר] אזל למיכול יהב ליה עגולה דקצי · אמ' ליה סב בריך · אמ' ליה בעל הבית יודע כחו שלככרו · מן דאכלון אמ' ליה סב בריך · אמ' ליה חכם ר' לרב הונא אנשא רבא והוא הוה אמ' הפותח הוא חותם · מתניתא פליגא על רב הונא דתני סדר נטילת ידים עד חמשא מתחילין מן הגדול יותר מיכן מתחילין מן הקטון · באמצע המזון מתחילין מן הגדול · לאחר המזון מתחילין מן המברך · לא שיתקין עצמו לברכה · אין תימר הפותח הוא חותם כבר מיתקן הוא · אמ' ר' יצחק תיפתר באילין דהוו עלין קיטעין קיטעין ולא ידעין מה מברכה · הל' מה טעמיהון דבית שמי מפני אובדן אוכלין · ומה טעמון דבית הלל · אם השמש פיקח הרי זה מעביר פירורין פחות מכזית ונוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית · מתניתא בשולחן שלשייש ושלפרקים שאינו מקבל טומאה · הל' מה טעמון דבית שמי שלא יטמאו משקין שבמפה מן הכסת ויחזרו ויטמאו את ידיו · ומה טעמון דבית הלל לעולם ספק משקין לידים טהור&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תיפתר.''' הך ברייתא באלו דהוו עלין קיטעין דהוו עיילי פיסקי פיסקי לסעודה ולא הסיבו כולם ביחד בתחלה והלכך לא ידעין מה מברכה מי הוא המברך להם שלא היו שם בשעת ברכת המוציא ועושין עכשיו סימן לידע מי הוא המברך

'''מתני' ב&quot;ש אומרים מקנח ידיו במפה.''' מנטילת מים ראשונים ומניחה על השלחן ומקנח בה ידיו תמיד מזוהמת התבשיל ולא יניחנה על הכסת שהוא יושב בה גזירה שמא יהיה הכסת טמא ויהיה משקה טופח במפה מחמת ניגוב ידים ואותו משקה כשנוגע בכסת נעשה ראשון דלעולם משקין נעשין תחלה ויחזור ויטמא את הידים כשמקנח בה תמיד תוך הסעודה אבל בשלחן ליכא למיגזר הכי דקסברי ב&quot;ש אסור להשתמש בשלחן שהוא שני לטומאה גזרה משום אוכלי תרומה וב&quot;ה סברי מותר להשתמש בשלחן שהוא שני לטומאה הלכך לא יניח המפה על השלחן שמא יטמאו המשקין שבמפה מחמת השלחן ויחזרו ויטמאו את האוכלין ואם יניחנה על הכסת אין לחוש כ&quot;א שמא יטמא לידיו ומוטב שיטמאו ידים שאין להם עיקר מן התורה ולא יטמאו לאוכלין שיש להם עיקר מן התורה דראשון עושה שני בחולין מן התורה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' מתניתא בשלחן של שיש.''' בספרי הדפוס מסורסת העתקת הגמרא והעמדתי כאן לפי סדר המשניות שלא נשתנו כאן מסדר דהתם. מתניתא. לטעמא דב&quot;ש מפרש דקאמרי מניחה על השלחן ולא חיישי שמא יטמאו המשקין שבמפה מחמת השלחן משום דהכא במאי עסקינן בשלחן של שיש ושל פרקים כלומר אפי' הוא של פרקים מכיון שהוא של שיש אינו מקבל טומאה כדתנן בריש פ' כ&quot;ב דכלים דהוי ככלי אבנים שאין מקבלין טומאה הלכך אין כאן חשש שיקבלו טומאה מן השלחן ומניח המפה על השלחן

'''מה טעמון דב&quot;ש.''' השתא מפרש טעמייהו דב&quot;ש מפני מה אמרי דאין מניחה על הכסת גזרה שלא יטמאו משקין שבמפה מן הכסת ויחזרו ויטמאו את ידיו בתוך הסעודה כדפרישית במתני'

'''לעולם ספק משקין לידים טהור.''' כלומר דהואיל ואין כאן אלא חשש ספק שמא יהיה הכסת טמא ושמא יהיה משקה טופח במפה ויטמאו את הידים ואנן קי&quot;ל דספק ידים טהור כדתנן בפ&quot;ד דטהרות ובפ&quot;ב דידים דהידים ספקן ליטמא ולטמא וליטהר טהור וה&quot;ה כל ספקן אם נגעו בטומאה או לא אחר שנטל ידיו משום סתם ידים לא גזרו עליהן והא דנקט ספק משקין משום דאיירי הכא במשקין
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נט עמוד א (המשך)'''

{{שוליים|ח_כג}} '''אין נטילת ידים לחולין מטמאת משקים אף אם היו הידים טמאות מספק.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאר אבות הטומאה, פרק יד, הלכה יא &lt;קטע סוף=נט א/&gt; ==דף נט עמוד ב== &lt;קטע התחלה=נט ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאין ידים סרך טומאה לחולין מטמאות משקין מספק; כן פסק הרמב&quot;ם (הל' שאר אבות הטומאה פי&quot;ד ה&quot;יא).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;118&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
. דבר אחר: אין ידים לחולין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאפילו אם נאמר שספק טומאת ידים טמא, הרי גזרו על הידים להיות שני לטומאה, ושני מטמא רק תרומה, וכאן מדובר בחולין}} וכ[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי יש {{ירו&quot;מ-הדגשה|טומאת}} ידים לחולין {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי נטילת ידים לחולין זה רק משום סרך טומאה ולא יתכן שגם בספק יטמאו}} תיפתר או כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר או כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי צדוק|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בי רבי צדוק כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר דתני [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר {{ירו&quot;מ-הדגשה|פעמים ש}}הידים תחילה לחולין {{שוליים|ח_כד}}ושניות לתרומה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון שהכניס ידיו לבית המנוגע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|וכיוון שיש מקרה שבו הידים טמאות מהתורה גזרו כאן}} או כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי צדוק|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בי רבי צדוק דתנינן תמן: חולין שנעשו על גבי הקודש — הרי אילו כחולין. [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי צדוק|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בי רבי צדוק אומר: {{שוליים|ח_כה}}הרי אילו כתרומה, לטמא שנים ולפסול אחד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולשיטתם, כיוון שיש מציאות של טמאת ידים גם לחולין, מעיקר הדין צריך ליטול לחולין, ולכן גם בספק יהיה טמא}} תמן תנינן: הסך שמן טהור {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}נטמא, וירד וטבל — [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: אף על פי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהשמן}} מנטף — טהור {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהשמן בטל לגוף}} ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: {{שוליים|ח_כו}}טמא. ואם היה שמן טמא מתחילתו {{ירו&quot;מ-ביאור|קדם שסך}} [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם יש בו}} כדי סיכת אבר קטן — {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא עלתה לו ובילה ונישאר טמא}} ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הוא}} {{שוליים|ח_כז}}משקה טופח [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: משום [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הוא}} טופח ומטפיח. מחלפת שיטתהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל: תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי אדם שסך שמן טהור על גופו ונטמא וירד וטבל}} אמרין טמא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שהשמן לא בטל בגוף ולא הועילה לו טבילה}} והכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי מים שבמפה אינון}} אמרין טהור? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכיוון שהמים בלועים במפה לא חוששים שיטמאו המים מהכסת}} תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|השמן}} בעינו הוא והכא בלוע במפה הוא&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ד|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ד&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: מכבדין {{שוליים|ח_כח}}את הבית.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_ס_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף ס א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''דבר אחר: אין ידים לחולין''', אין בכלל טומאת ידיים לחולין - פה מדובר שאוכל חולין. כי אפילו אם נאמר ספק טומאת ידיים טמא, שמה גזרו עליהם? אמרנו שגזרו טומאת ידיים להיות שני, והרי שני זה רק בתרומה, ופה מדובר בחולין. בחולין לא שייך בכלל טומאה משני.

'''וכבית שמאי יש ידים לחולין''' - כלומר לכאורה קשה על בית שמאי, למה הם מוסרים? הרי בחולין זה רק משום סרך טומאה, שלא ייתכן שגם בספק הם טמאים, כי אמרנו שהכסת היא רק ספק טמאה.

אומרת הגמרא '''תיפתר או כרבי שמעון בן אלעזר או כרבי אלעזר בי רבי צדוק''', כי בשתיהם יש מציאות שיש שני שיהיה אסור בחולין. איך? '''דתני רבי שמעון בן אלעזר אומר: משום רבי מאיר הידים תחילה לחולין ושניות לתרומה''' - כלומר פעמים שהידיים זה לא תמיד שני, כי אנחנו יודעים ששני זה הגזירה שגזרו בשבעה עשר דברים שגזרו בית הלל ובית שמאי. אבל יש פעמים שזה לא קשור לגזירה הזאת, והידיים עצמן הם ראשון, ראשון לחולין ושני לטומאה. איזה מקרה? כגון אם הכניס את ידיו לבית המנוגע. יש בית שבו צרעת, אז אם אדם מכניס את ידיו - נכון שהוא עצמו לא נטמא, כי אנחנו יודעים שצריך לבוא דווקא עם ראשו ורובו, רק אז הוא נטמא. אבל אם רק הידיים, אז יש כן טומאה שהידיים טמאות והופכות להיות ראשון. אז כיוון שיש מציאות שידיים הם ראשון, לכן בית שמאי שסוברים כמותו גזרו.

או כרבי אלעזר בי רבי צדוק, '''דתנינן תמן: חולין שנעשו על גבי הקודש הרי אילו כחולין''' - זה דעת סתם חכמים, שבעצם חולין שנעשו על טהרת גבי הקודש זה כמו חולין גמורים. אבל '''רבי אלעזר בי רבי צדוק אומר: הרי אילו כתרומה, לטמא שנים ולפסול אחד'''. אז לשיטתם, כיוון שיש מציאות של טומאת ידיים גם לחולין, מעיקר הדין צריך טהרת ידיים לחולין, לכן גם בספק יטמא.

'''תמן תנינן: הסך שמן טהור נטמא, וירד וטבל''' - כלומר סך שמן טהור, ולאחר מכן נטמא וירד לטבול. '''בית שמאי אומרים: אף על פי מנטף טהור''', כיוון שהשמן בטל לגוף. '''ובית הלל אומרים: טמא''' - השמן נשאר טמא, כי השמן הוא חיצוני. עכשיו '''ואם היה שמן טמא מתחילתו, בית שמאי אומרים: כדי סיכת אבר קטן''' - הוא נשאר טמא, כי הטבילה לא מועילה לשמן. הדבר היחיד שנטהר חוץ מאדם וכלים זה מים - אין אוכלים ומשקים נטהרים בטבילה, הם ניטהרים בהשקה, אבל שמן לא ניטהר, אז נשאר טמא. '''ובית הלל אומרים: משקה טופח''' - רק אז אני אומר שהוא נשאר טמא, אבל אם לא, הוא נטהר.

'''רבי יהודה אומר: משום בית הלל טופח ומטפיח''', כלומר לא מדובר סתם תופח, אלא תופח ומטפיח - כשאני נוגע אני מרגיש את הלחות, וגם חלק מהלחות נדבקת עליי, ואם מישהו ייגע בי גם הוא ירגיש לחות.

אז אומרת הגמרא: '''מחלפת שיטתהון דבית הלל''' - לגבי אדם שסך שמן טהור על גופו ונטמא וירד וטבל, הם אומרים שהוא טמא. למה? כיוון שהשמן לא בטל בגוף והטבילה לא הועילה, כלומר השמן הוא חיצוני. וכאן לגבי מים שבמפה הם אומרים שכיוון שהמים בלועים במפה, אני לא חושש שהם יטמאו מהכסת. אז למה במים אתה אומר שהם בלועים מסתמא ואני לא חושש, ובשמן אתה אומר שהם לא נבלעו? '''תמן בעינו הוא והכא בלוע במפה הוא''' - שמה השמן הוא על הגוף, זה לא נבלע בתוך הגוף, זה על הגוף, אבל כאן המים באמת בלועים במפה, לכן אני לא חושש שהם יצאו החוצה ויקבלו טומאה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נט עמוד ב'''

{{שוליים|ח_כד}} '''ידיים שנטמאו בכניסה לבית המנוגע נחשבות שניות לתרומה מדין חכמים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאר אבות הטומאה, פרק ח, הלכה ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבנן שידיים אלו שניות לתרומה מגזרת חכמים, כדעת הרמב&quot;ם הפוסק כן (הלכות שאר אבות הטומאה פרק ח הלכה ח), ולא כרבי אלעזר בי רבי צדוק המקל בזה.

{{שוליים|ח_כה}} '''שמן שנטמא וטבל הגוף ואינו מנטף מהגוף - טהור, אף שהשמן שעל גופו מנטף.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאר אבות הטומאה, פרק יא, הלכה ט , רמב&quot;ם, הלכות שאר אבות הטומאה, פרק יב, הלכה טז. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל, שהלכה כמותם במחלוקותיהם עם בית שמאי, וכן נקבע ברמב&quot;ם.

{{שוליים|ח_כו}} '''שיעור צירוף שמן טמא לענין טומאת אוכלין ניתן לפי כדי סיכת אבר קטן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות טומאת אוכלין, פרק ב, הלכה כח. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל, כדרך שנפסק בכל מקום שבית הלל מקילים ובית שמאי מחמירים, וכן פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ח_כז}} '''משקה שנבלע במטפחת עד שהוא טופח על מנת להטפיח נחשב ככלי קיבול לעניין קבלת טומאה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות טומאת אוכלין, פרק ב, הלכה כח. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל לפי הסבר רבי יהודה: מים בלועים במטפחת שהם טופחים ומטפיחים דינם כמשקה בעין ומטמאים, בשונה משמן שנבלע בגוף שאינו כן, ואין בכך סתירה בשיטת בית הלל.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דבר אחר.''' היינו טעמייהו דב&quot;ה משום דאין ידים לחולין דלא גזרו על הידים בחולין אלא משום סרך תרומה אבל מן התורה אין לנטילת ידים עיקר כלל כיון דהכא דבחולין לא חיישינן בספקן

'''וכב&quot;ש יש ידים לחולין.''' בתמיה. וחסר כאן. וכך היא הגי' בפ&quot;ב דבכורים ובסוף פ&quot;ב דחגיגה אלא משום נטילת סרך. כלומר דמשני דגם לב&quot;ש אין ידים לחולין אלא משום דתקנו אף לחולין משום סרך תרומה מחמירין אף בחולין משום האי חששא דאמרן

'''הידים תחלה לחולין ושניות לתרומה.''' כלומר אם תחלות הן כגון שהכניס ידו לבית המנוגע וכר&quot;ע בריש פ&quot;ג דידים דס&quot;ל דהמכניס ידו לבית המנוגע דלא נטמא כולו כ&quot;א ידו וקסבר ר&quot;ע דכדין ראשון לטומאה להן

'''תמן תנינן.''' בפ&quot;ד דעדיות

'''ב&quot;ש אומרים כדי סיכת אבר קטן.''' טהור טפי מהכא טמא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דא' אין ידים לחולין · וכבית שמיי יש ידים לחולין · תיפתר או כר' שמעון בן אלעזר · או כר' אלעזר ביר' צדוק · כר' שמעון בן אלעזר דתני ר' שמעון בן אלעזר או' משום ר' מאיר הידים תחילה לחולין ושנייות לתרומה · או כר' אלעזר ביר' צדוק דתנן תמן חולין שנעשו על גבי הקודש הרי אילו כחולין · ר' אלעזר ביר' צדוק או' הרי אילו כתרומה לטמא שנים ולפסול אחד · תמן תנינן הסך שמן טהור נטמא וירד וטבל בית שמי אומ' אעפ' מנטף טהור · ובית הלל אומ' כדי סיכת אבר קטן · ובית הלל אומ' משקה טופח · ר' יהודה או' משום בית הלל טופח ומטפיח · מחלפה שיטתהון דבית הלל תמן אמרין טמא · והכא אמרי טהור · תמן בעין הוא · והכא בלוע במפה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תיפתר או כרשב&quot;א וכו'.''' לא שייך הכא אלא במס' בכורים הוא דשייכא וכן בחגיגה ואיידי דמסיים התם הכי אליבא דב&quot;ש גריס לה נמי הכא כדרך הש&quot;ס הזה. והתם פריך על הא דקתני בחגיגה נוטלין ידים לחולין ולמעשר ולתרומה מהא דתנן בריש פ&quot;ד דבכורים התרומה והבכורים טעונין רחיצת ידים מה שאין כן במעשר ומשני אלא משום נטילת סרך והדר פריך והתנינן תרומה. במתני' דחגיגה. וכי יש תרומה משום נטילת סרך. כלומר הא מדנקט לחולין ולמעשר בחד בבא עם התרומה ש&quot;מ דבחדא מחתא הוו וכמו דתרומה מגזרת י&quot;ח דבר הוא ה&quot;נ בחולין ומעשר ולא משום סרך דתרומה והדרא קושיא לדוכתה הא דקתני בבכורים משא&quot;כ במעשר. ומשני אלא בחולין שנעשו על גב הקודש. במתני' דחגיגה מיירי בחולין שנעשו על טהרת קודש ופריך שם וחולין שנעשו על גב הקודש לא כחולין הן. בתמיה. ועלה הוא דקא משני תיפתר או כרשב&quot;א או כר&quot;א בר' צדוק דלקמיה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ושניות לתרומה.''' כלומר לתרומה אף במקום שהן שניות בלבד פוסלות את התרומה ולהאי תנא מוקמינן מתני' דחגיגה בחולין גרידי וכגון שהן תחלות וטעונין נטילת ידים אף לחולין

'''או כר&quot;א בר' צדוק.''' כלומר או לעולם כדאמרי' מעיקרא דבחולין שנעשו על טהרות קדש מיירי התם וכר&quot;א בר' צדוק דתנינן תמן בסוף פ&quot;ב דטהרות דס&quot;ל דדין תרומה להן לטמא שנים ולפסול אחד והלכך בעו נטילת ידים כתרומה

'''ב&quot;ש אומרים אע&quot;פ.''' שהשמן מנטף מבשרו לאחר שטבל טהור דהרי השמן טהור היה. וב&quot;ה אומרים כדי סיכת אבר קטן גרסי' כמו ששנוי שם. כלומר אם לא נשאר מן השמן על בשרו אלא כדי סיכת אבר קטן טהור ויותר מכשיעור זה טמא בשביל השמן שנטמא כשנטמא הוא ונשאר על בשרו וטמאוהו מפני שהשמן לא נטהר במקוה שאין לך משקה שמקבל טהרה במקוה אלא המים בלבד ע&quot;י השקה

'''וב&quot;ה אומרים משקה טופח.''' אע&quot;פ שאין בו אלא כדי משקה טופח טמא

'''טופח ומטפיח.''' צריך שיהא טופח עד שיטפח עוד לכף אחרת שתיגע בכף שנגעה בזה הטופח קתני מיהת ב&quot;ה מחמירין במשקה טופח וא&quot;כ מחלפה שיטתייהו דתמן אמרין טמא והכא לא חששו במשקה טופח שיטמאו מחמת הכסת

'''ומשני תמן בעינו הוא.''' השמן על בשרו אבל הכא בלוע במפה הוא מחמת ניגוב הידים והלכך לא חיישינן הכא מידי

'''מתני' ב&quot;ש אומרים מכבדין את הבית.''' מקום שאכלו שם מכבדים אותו משיורי אוכלים שנתפררו עליו ואחר כך טלים לידים מים אחרונים דפעמים שהשמש עם הארץ ומניח הפרורים שיש בהם כזית ואם נוטלין לידים תחלה נמצא מפסידי' את האוכלי' שהמים אחרונים נתונים עליהם ונמאסים וב&quot;ה סברי אסור להשתמש בשמש עם הארץ ושמש ת&quot;ח אינו מניח פרורים שיש בהן כזית אלא מסיר אותם והפרורים שאין בהם כזית אין בכך כלום דמותר לאבדן ביד והלכה כב&quot;ש בזה דמותר להשתמש בשמש עם הארץ

'''גמ' מה טעמהון דב&quot;ש מפני אובדן אוכלין.''' כדפרישית במתני'
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נט עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ח_כח}} '''בסעודה משותפת, האם מכבדים הבית לפני נטילת ידים לברכת המזון או אחריה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ז, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפ סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=נט ב/&gt; ==דף ס עמוד א== &lt;קטע התחלה=ס א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל, שנוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית, כפי שפסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ס עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;119&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ואחר כך נוטלין לידים ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל &lt;/div&gt;אומרים: נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי? מפני אובדן אוכלין {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם יטלו ידים יש חשש שהאוכלין ירטבו}} ומה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל? אם השמש פיקח — הרי זה מעביר פרורין פחות מכזית {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין חשש של איבוד אוכלין לכן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ונוטלין}} נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ה|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ה&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: נר, מזון, בשמים, והבדלה; ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: נר, ובשמים, ומזון, והבדלה. [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: שברא מאור האש; ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: {{שוליים|ח_כט}}בורא מאורי האש.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודא: לא נחלקו [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל על המזון שהוא בתחילה, ועל הבדלה שהיא בסוף. ועל מה נחלקו? על המאור ועל הבשמים ש[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: בשמים ומאור ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: מאור ובשמים. רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] ורב יהודא[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: הלכה כדברי מי שאומר {{שוליים|ח_ל}}בשמים ואחר כך מאור. [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: {{שוליים|ח_לא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#|כוס בימינו ושמן ערב בשמאלו]] אומר: על הכוס ואחר כך אומר: על שמן ערב [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הללאומרים: שמן ערב בימינו וכוס בשמאלו ואומר: על שמן ערב {{שוליים|ח_לב}}וטחו בראש השמש. אם היה שמש תלמיד חכם — טחו בכותל, שאין שבחו של תלמיד חכם להיות יוצא מבושם. אבא בר בר חנא[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר בר חנא|°]] ורב חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] הוון יתבין אכלין, והוה רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] קאים ומשמש קומיהון. עלה וטעין תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|הביא את שניהם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|יין ושמן ערב}} בחדא ידיה אמר ליה: אבא בר בר חנא[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר בר חנא|°]] מה ידיך חוריתא קטעין? וכעס עילוי אבוי. אמר ליה: לא מיסתך דאת רביע והוא קאים משמש? {{ירו&quot;מ-ביאור|לא דייך שאתה שוכב והוא עומד ומשמש}}! ועוד, דהוא כהן, ואמר שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{שוליים|ח_לג}}המשתמש בכהונה מעל — {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}את מיקל ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מבזה אותו}}. גזירה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אני גוזר}} דהוא רבע ואת קאים ומשמש תחתוי. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#איסור להשתמש בכהן|מניין {{ירו&quot;מ-הוסר|המשתמש}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למשתמש}} בכהונה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא}} מעל]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} {{הפ|עזרא|ח|כח}} ואמרה להן אתם קודש לה' והכלים קודש — {{שוליים|ח_לד}}מה כלים, המשתמש בהן מעל, אף המשתמש בכהנים מעל. פיסקא: [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים שברא וכו'. {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם}} על דעתהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומר}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות# בורא מאורי האש או &quot;ברא&quot;, אש אינה מתחדשת| אשר ברא פרי הגפן]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}על דעתיהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל בורא פרי הגפן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא, יש הבדל:}} יין מתחדש בכל שנה ושנה, האש אינו מתחדש בכל שעה. האש והכלאים, אף על פי שלא נבראו מששת ימי בראשית, אבל עלו במחשבה מששת ימי בראשית. הכלאים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית לו כד|בראשית וישלח לו כד]]) ובני צבעון איה {{ירו&quot;מ-הוסר|ואנה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וענה}}, הוא ענה אשר מצא את היימים במדבר. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ערוד הוא עונש על יצירת הפרד, סימני פרד|מהו יימים]] רבי יהודה בן סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן סימון|°]] אומר: המיונס. {{ירו&quot;מ-ביאור|אנשים משונים בצורתם}} ורבנן אמרין: היימים — חציו סוס וחציו חמור.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_ס_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף ס ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''בית שמאי אומרים: נר, מזון, בשמים, והבדלה; ובית הלל אומרים: נר, ובשמים, ומזון, והבדלה.'''

אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות דף ס', מתחילים בפרק ח' הלכה ד במשנה. אומרת המשנה '''בית שמאי אומרים מכבדים את הבית ואחר כך נוטלים ידיים''', ו'''בית הלל אומרים נוטלים ידיים ואחר כך מכבדים את הבית'''. שואלת הגמרא '''מה טעמון דבית שמאי'''? עונה הגמרא '''מפני אובדן אוכלין''', כי הרי אם יש פירורים על הרצפה ובאים נוטלים ידיים, אז בעצם המים ישחיתו את הפירורים האלה. יש פה איבוד אוכלין. אז '''מה טעמון דבית הלל'''? הרי לכאורה נשמע הגיוני. עונה הגמרא '''אם השמש פיקח, הרי זה מעביר פרורין פחות מכזית''' ואין חוששים של איבוד אוכלין, לכן '''נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית'''. זאת אומרת, כיוון שהגמרא בבבלי מסבירה טיפה יותר, היא אומרת שבעצם לפי בית הלל אסור להשתמש בשמש שהוא עם הארץ. אז ממילא אם הוא תלמיד חכם, הוא ודאי יודע שצריכים לפנות את כל הפירורים שיש בהם כזית, ולכן ממילא אין חשש של איבוד אוכלין.

פרק ח' הלכה ה' במשנה. '''בית שמאי אומרים: נר, מזון, בשמים, והבדלה'''. כלומר, אם אדם אכל במוצ&quot;ש ביום שיש... בסעודה שלישית ויצא שבת ויש לו רק כוס אחת, אז הוא מברך על הנר, על המזון ואז בשמים והבדלה. '''ובית הלל אומרים: נר, ובשמים, ומזון, והבדלה'''. עוד הבדל, '''בית שמאי אומרים: שברא מאור האש''', ו'''בית הלל אומרים: בורא מאורי האש'''. יש כל מיני הסברים מה בדיוק המחלוקת. אחד מההסברים אומר שבית הלל סוברים שיש הרבה מאורות בתוך האש, כי אנחנו רואים את הצבעים, אז כל צבע זה סוג אחר של אש וממנו מברכים בורא מאורי האש. זה אחד מההסברים. אנחנו נראה מה הגמרא אומרת.

גמרא. '''תני: אמר רבי יהודא: לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על המזון שהוא בתחילה, ועל הבדלה שהיא בסוף.''' כלומר, בעצם מה שראינו זה שיטת רבי מאיר. כך רבי מאיר מסביר את המחלוקת בין בית הלל לבית שמאי, שבית שמאי אומרים נר, מזון, בשמים והבדלה, ובית הלל אומרים נר, בשמים, מזון והבדלה. כלומר, כולם מסכימים שהמזון וההבדלה בסוף, וכל המחלוקת על נר ובשמים ביניהם מה הסדר. אבל רבי יהודה אומר לא, לא זו המחלוקת. כולם מסכימים, בין בית הלל לבין בית שמאי, שהמזון הוא ראשון, ברכת המזון ראשונה וההבדלה היא בסוף, וכל המחלוקת היא לגבי המאור והבשמים, ש'''בית שמאי אומרים: בשמים ומאור ובית הלל אומרים: מאור ובשמים'''.

בא '''רבי אבא ורב יהודא בשם רב: הלכה כדברי מי שאומר בשמים ואחר כך מאור.''' כנראה להם הייתה גרסה הפוכה בדברים של בית הלל. כלומר, בית הלל אומרים בשמים ואחר כך מאור, ובית שמאי אומרים מאור ואחר כך בשמים.

עוד מחלוקת. '''בית שמאי אומרים: כוס בימינו ושמן ערב בשמאלו''', כלומר שהוא מבדיל. אז הוא מחזיק את הכוס ביד ימין ואת השמן או את הבשמים ביד שמאל, ואז הוא '''אומר: על הכוס ואחר כך אומר: על שמן ערב'''. '''ובית הלל אומרים: שמן ערב בימינו וכוס בשמאלו''', '''ואומר: על שמן ערב וטחו בראש השמש'''. הרי צריך לברך על ממשות. אז הוא שם את זה על ראש השמש ומברך על מה שיש על השמש. עכשיו, '''אם היה שמש תלמיד חכם — טחו בכותל, שאין שבחו של תלמיד חכם להיות יוצא מבושם'''. הגמרא שאמרת שזה דווקא במקום שהיו חשודים על משכב זכר ולכן אסור, כך שבימינו שזה מקובל שגם גברים מתבשמים אז אין כל כך איסור.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ס עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אם השמש פיקח וכו'.''' כלומר דס&quot;ל דאין להשתמש בעם הארץ אלא בפיקח והוא יודע שהוא מעביר פירורין פחות מכזית כלומר שמעביר הפירורין גדולים עד פחות מכזית שאינו מניח כ&quot;א הפחותין מזית ואין בכך כלום והלכך נוטלים לידים אף בתחלה ואח&quot;כ מכבדין את הבית

'''מתני' ב&quot;ש אומרי' נר ומזון.''' מי שאכל בשבת במנחה וחשכה לו ועדיין לא גמר סעודתו ואין לו יין אלא כשיעור אחד ב&quot;ש אומר' כך הוא יסדר נר ומזון וכו' ומסקינן בגמר' זו דברי ר&quot;מ אבל ר' יהודה אומר לא נחלקו ב&quot;ש וב&quot;ה על המזון שהוא בתחלה ועל הבדלה שהיא בסוף על מה נחלקו על המאור ועל הבשמים שב&quot;ש אומרים מאור ואח&quot;כ בשמים וב&quot;ה אומרים בשמים ואח&quot;כ מאור

'''בש&quot;א שברא מאור האש.''' שברא משמע שעבר ולא בורא דמשמע להבא וכן מאור ולא מאורי דחדא נהורא איכא בנורא

'''וב&quot;ה אומרים בורא.''' דנמי משמע לשעבר ומאורי האש לפי שהרבה גוונים יש בשלהבת אדומה ולבנה וירקרוקת

'''גמ' תני.''' בתוספתא פ&quot;ה א&quot;ר יהודה וכו' מפורש לעיל בהלכה א'

'''ב&quot;ש אומרי' כוס בימינו.''' ה&quot;ג בתוספתא שם הביאו לפניו שמן ויין ב&quot;ש אומרים כוס יין בשמאלו ושמן ערב בימינו מברך על השמן ואח&quot;כ מברך על היין וב&quot;ה אומרים אוחז היין בימינו ושמן בשמאלו מברך על היין ושותהו וחוזר ומברך על השמן

'''וטחו בראש השמש.''' מפני שגנאי הוא לת&quot;ח שיצא לשוק וידיו מבושמות

'''עלה וטעין תרויהון בחד ידיה.''' נכנס כשהוא טעון לשתיהם להיין והשמן בידו אחת וא&quot;ל אבא בר בר חנה מה זה האם ידך האחרת קטועה היא שלא לקחת זה בימינך וזה בשמאלך

'''האש והכלאים.''' תוספתא שם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;הל' בית שמי אומ' כול' · רב אמ' ר' יהודה לא נחלקו בית שמי ובית הלל על המזון שהוא בתחילה ועל הבדלה שהיא בסוף · ועל מה נחלקו על המאור ועל הבשמים שבית שמאי אומ' בשמים ומאור · ובית הלל אומ' מאור ובשמים · ר' בא ורב יהודה בשם רב הל' כדברי מי שאמ' בשמים ואחר כך מאור · בית שמי אומ' כוס בימין ושמן ערב בשמאלו או' על הכוס ואחר כך או' על שמן ערב · בית הלל אומ' שמן ערב בימין וכוס בשמאל · או' על שמן ערב · וטחו בראש השמש · אם היה שמש תלמיד חכם טחו בכותל שאין שבחו שלתלמיד חכם להיות יוצא מבושם · אבא בר בר חנה ורב חונא הוון יתבין אכלין והוה ר' זעירא קאים משמש קומיהון עלו וטעין תריהון בחדא ידיה · אמ' ליה אבא בר בר חנה מה ידיך חורייתא קטעין · וכעס עילוי אבוי · אמ' ליה לא מיסתך דאת רביע והוא קאים משמש ועוד דהוא כהן ודאמ' שמואל המשתמש בכהונה מעל · את מיקל ליה · גזירה ואת יתיב ומשמש תחתוי · מניין המשתמש בכהונה מעל ר' אחא בשם שמואל אמ' ואמרה להם אתה קודש ליי' והכלים קודש · מה כלים המשתמש בהן מעל את המשתמש בכהנים מעל · הל' על דעתהון דבית שמי אשר ברא פרי הגפן · יין מתחדש בכל שעה · האש אינו מתחדש בכל שעה · האש והכלאים אעפ' שלא נבראו מששת ימי בראשית · אבל עלו במחשבה מששת ימי בראשית · הכלאים ובני צבעון איה וענה הוא ענה אשר מצא את הימים במדבר · מהו יימים · ר' יהודה בן סימון זו המיונס · ורבנן אמרין היימים חציו סוס וחציו חמור&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''וכעס עלוי אביו.''' בר חנה אביו של אבא כעס עליו על שאמר לר' זעירא כן וא&quot;ל לא דייך שאתה יושב והוא עומד ומשמש לפניך ועוד שהוא כהן כדאמרי' בפרק דלעיל בהלכה ג' ר&quot;ז קם מקרי כהן במקום לוי וכו' ואסור להשתמש בכהן כדשמואל ועודך מבזה אתה לו

'''גזירה.''' גוזר אני שהוא ישב ואתה תעמוד ומשמש תחתיו: פיסקא ב&quot;ש אומרים שברא וכו' ופריך א&quot;כ על דעתיה דב&quot;ש יאמרו אשר ברא פרי הגפן וכו' דלדידהו ברא הוא דוקא לשעבר ומשני שאני יין שהוא מתחדש וכו' ושייך בו ג&quot;כ לשון בורא שהוא בורא תמיד אבל האש אינו מתחדש אלא כך היה בתחלת הבריאה כדלקמן

'''כלאים.''' הן הפרד שהוא מן הסוס ומן החמור

'''הכלאים.''' באיזה שעה נבראו וקאמר כתיב ובני צבעון וכו'

'''המיונס.''' מיני בני אדם המשונים בצורתן כך מצאתי במדרש דברי הימים. ובאיכה רבתי בפסוק הביא בכליותי וגו' ומכניסין את המיומס לתיאטרון שלהם וראשו מגולת וכו' והוא בן אדם שמשנין אותו בלבושו ובצורתו

'''חציו סוס וחציו חמור.''' והוא מצא אותו שזימן חמורה וכו' כדאמר לקמן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אבא בר בר חנא ורב חונא הוון יתבין אכלין''', ישבו לאכול, '''והוה רבי זעירא קאים ומשמש קומיהון'''. כלומר רבי זעירא שימש, הוא היה משרת שלהם. ככה היה מקובל שכל פעם אחד אחר משמש. '''עלה וטעין תרויהון בחדא ידיה''', כלומר הוא בא והביא להם את היין ואת השמן, הביא את שניהם ביד אחת. '''אמר ליה: אבא בר בר חנא, מה ידיך חוריתא קטעין?''' מה, היד שלך קטועה? למה אתה מביא את שתיהם ביד אחת? '''וכעס עילוי אבוי''', אבא שלו כעס עליו. '''אמר ליה: לא מיסתך דאת רביע והוא קאים משמש?!''' לא מספיק שאתה שוכב לך בכיף והוא משרת אותך, '''ועוד, דהוא כהן, ואמר שמואל: המשתמש בכהונה מעל''' — זה כמו מעילה, '''את מיקל ליה'''. ככה אתה מזלזל בו? '''גזירה דהוא רבע ואת קאים ומשמש תחתוי'''. עכשיו אני גוזר שהוא ישב ואתה תהיה זה שמשרת.

שואלת הגמרא, '''מניין בכהונה מעל'''? '''רב אחא בשם שמואל: ואמרה להן אתם קודש לה' והכלים קודש — מה כלים, המשתמש בהן מעל, אף המשתמש בכהנים מעל.''' הקשר בין זה שישבו בין הכוהנים לכלים - כמו שמשתמש בכלי המקדש מעל, אז גם מי שמשתמש בכהן מעל.

פיסקא. אמרנו במשנה '''בית שמאי אומרים שברא''' וכו'. שואלת הגמרא '''על דעתהון דבית שמאי אשר ברא פרי הגפן, על דעתיהון דבית הלל בורא פרי הגפן'''? כלומר, גם בזה הם חולקים ככה? עונה הגמרא, יש הבדל. '''יין מתחדש בכל שנה ושנה''' — כל שנה נוטעים את העצים, העץ גדל, כל שנה יש פירות חדשים וכולי. אבל '''האש אינו מתחדש בכל שעה''', אלא אש זה אש. כלומר, יש גם מציאות שהיא קבועה. גם אם נגיד שהוא מתחדש כי מדליקים אותו, אבל בעצם יש אפשרות שהאש לא תתחדש. כלומר, אין חובה שזה יהיה דבר חדש. בגפן חייב שזה יהיה חדש.

ואמרה הגמרא '''האש והכלאים, אף על פי שלא נבראו מששת ימי בראשית, אבל עלו במחשבה מששת ימי בראשית'''. '''הכלאים — ובני צבעון איה, הוא ענה אשר מצא את היימים במדבר.''' מהו ימים? '''רבי יהודה בן סימון אומר: המיונס''', אנשים שונים בצורתם, ככה מסבירים הפרשנים. '''ורבנן אמרין: היימים — חציו סוס וחציו חמור'''. יש לנו אפשרות שהאבא יהיה סוס והאימא אתון, כלומר חמור נקבה, ויש אפשרות הפוכה, שהאבא יהיה חמור והאימא תהיה סוסה. אז איך מבחינים ביניהם? '''ואילו הן הסימנין. אמר רבי יהודה: כל שאזניו קטנות — אמו סוס ואביו חמור; גדולות — אמו חמורה ואביו סוס.'''
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ס עמוד א'''

{{שוליים|ח_כט}} '''בהבדלה יש להקדים ברכת המאור לברכת הבשמים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל - מאור ואחר כך בשמים, כדברי רבי אבא ורב יהודא בשם רב, ותואם גם את הבבלי (פסחים קג.).

{{שוליים|ח_ל}} '''בהבדלה על היין מברכים על הבשמים לפני הברכה על האור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצו סעיף א , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל - מאור ואחר כך בשמים, כדרך שמצינו בכל מחלוקת בית שמאי ובית הלל שהלכה כבית הלל.

{{שוליים|ח_לא}} '''כאשר יש לפניו כוס לברכת המזון ושמן ערב לסיכה - כיצד יאחז וכיצד יברך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ז, הלכה יד , טור או&quot;ח סימן ריב, , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל, כדרכם בכל מקום שנחלקו עם בית שמאי.

{{שוליים|ח_לב}} '''כשמושחים שמן בראש המשמש, אם השמש תלמיד חכם — מושחים בכותל ולא בראשו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ז, הלכה יד , טור או&quot;ח סימן ריב, , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין שבחו של תלמיד חכם לצאת מבושם, ולכן טחין בכותל.

{{שוליים|ח_לד}} '''האם המשתמש בכהנים (בגופם, לעבודתו) חייב במעילה כדין מועל בכלי הקדש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מעילה, פרק ו, הלכה א &lt;קטע סוף=ס א/&gt; ==דף ס עמוד ב== &lt;קטע התחלה=ס ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלימוד הירושלמי &quot;מה כלים המשתמש בהן מעל אף המשתמש בכהנים מעל&quot; - הרמב&quot;ם פסק כך בהלכות מעילה פרק ו הלכה א.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ס עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;120&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ואילו הן הסימנין {{ירו&quot;מ-הדגשה|להבחיו בניהם}}. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{שוליים|ח_לה}}כל שאזניו קטנות — אמו סוס ואביו חמור; גדולות — אמו חמורה ואביו סוס. רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} מפקד לאילין דנשיאה: אין בעיתון מיזבון מוליון {{ירו&quot;מ-ביאור|אם תרצו לקנות פרדות}} — תהון זבנין אילין דאודניהון דקיקין, שאמו סוסה ואביו חמור {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יהיה כלאים ואסורים למשוך עם אלו שכבר יש לכם}} מה עשה צבעון וענה? זימן חמורה והעלה עליה סוס זכר, ויצא מהן פרדה. אמר הקדוש ברוך הוא להם: אתם הבאתם לעולם דבר שהוא מזיקן, אף אני מביא על אותו האיש דבר שהוא מזיקו. מה עשה הקדוש ברוך הוא? זימן {{ירו&quot;מ-הוסר|הכינה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חכינה}} והעלה עליה חרדון, ויצא ממנה חברבר. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חברבר וכלב שוטה הורגים בוודאי|מימיו לא יאמר לך אדם שעקצו חברבר וחיה]] נשכו כלב שוטה — וחיה; שבעטתו פרדה — וחיה, ובלבד פרדה לבנה. האש {{ירו&quot;מ-הדגשה|דרש}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] בשם רבי בזירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי בזירה|°]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האש שהדליק אדם הראשון|שלשים ושש שעות שימשה אותה האורה]] שנבראת ביום הראשון: שתים עשרה בערב שבת, ושתים עשרה בליל שבת, ושתים עשרה בשבת, והיה אדם הראשון מביט בו מסוף העולם ועד סופו, כיון שלא פסקה האור{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}, התחיל כל העולם כולו משורר, שנאמר ([[איוב לז ג]]) תחת כל השמים ישרהו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואורו כנפות הארץ שרו}} למי שאורו על כנפות הארץ. כיון שיצאת שבת, התחיל מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}שמש החושך ובא {{ירו&quot;מ-הוסר|ונתירא}} נתירא אדם ואמר: אלו הוא שכתב בו: ([[בראשית ג טו|בראשית בראשית ג טו]]) הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב {{ירו&quot;מ-ביאור|הנחש}} — שמא בא לנשכני {{ירו&quot;מ-ביאור|בחושך כשאיני יכול לראותו}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|ואמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זהו שאמר}} ([[תהילים קלט יא]]) אך חשך ישופני. אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: באותו שעה זימן {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}} הקדוש ברוך הוא שני רעפין, והקישן זה לזה ויצא מהן האור. הדא הוא דכתיב ([[תהילים קלט יא]]) ולילה אור בעדני. ובירך עליה: בורא מאורי האש. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}לפיכך מברכין על האש {{שוליים|ח_לו}}במוצאי שבתות, שהיא תחילת ברייתה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אף {{שוליים|ח_לז}}במוצאי יום הכיפורים מברך עליה, שכבר שבת האור כל אותו היום.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ו|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ו&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ח_לח}}אין מברכין על הנר ועל הבשמים של גוים, ועל הנר ועל הבשמים של מתים, ועל הנר ועל הבשמים שלפני עבודה זרה. ואין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תנא רבי יעקב[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אידי}} קומי רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: מברכין על הבשמים של גוים. {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו}} מה פליג {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא מה שנאסר זה מפני שסתם מסיבת גוי לעבודה זרה אך כאן}} קיומונה במעשיו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מוכיחים שאינם לעבודה זרה כגון שהניחם}} לפני חנותו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לריח טוב}}. {{שוליים|ח_לט}}עששית אף על פי שלא כבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודלקה בשבת}} — מברכין עליה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שלא נעשה בה איסור}} נר בתוך חיקו או {{שוליים|ח_מ}}בתוך פנס או בתוך אספקלריא — רואה את השלהבת ואינו משתמש לאורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון שהיתה רחוקה}}, משתמש לאורה ואינו רואה את השלהבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון שהייתה בקרן זוית}} — לעולם אין מברכין עליה עד שיהיה רואה את השלהבת ומשתמש לאורה. חמשה דברים נאמרו בגחלת וחמשה בשלהבת: {{שוליים|ח_מא}}גחלת של הקדש — מועלין&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף סא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי מנא מפקד לאילין דנשיאה: אין בעיתון מיזבון מוליון — תהון זבנין אילין דאודניהון דקיקין''', תקנו את אלה שאוזניהם קטנות, '''שאמו סוסה ואביו חמור'''. למה? כיוון שכבר יש לכם כמה כאלה שלא יהיו כלאיים, יעשו לכם להמשיך עם אלו שכבר יש לכם.

ממשיכה הגמרא. '''מה עשה צבעון וענה? זימן חמורה והעלה עליה סוס זכר, ויצא מהן פרדה.''' זה בעצם כך הוא עשה את הפרדה. '''אמר הקדוש ברוך הוא להם: אתם הבאתם לעולם דבר שהוא מזיקן''' — כי הפרד, אדם שחטף מכה מפרד, פרדה לבנה, אז בעצם זה לא מבריא. '''אף אני מביא על אותו האיש דבר שהוא מזיקו. מה עשה הקדוש ברוך הוא? זימן והעלה עליה חרדון, ויצא ממנה חברבר.''' הוא לקח נחש וחרדון, יצא ממנו חברבר. '''מימיו לא יאמר לך אדם שעקצו חברבר וחיה, נשכו כלב שוטה — וחיה'''. זה קצת קשה עם הסיפור של רבי חנינא בן דוסא, שנחש נשך אותו והוא חי כמובן, אבל בכל אופן לא מדובר פה על נס. '''שבעטתו פרדה — וחיה, ובלבד פרדה לבנה'''. כלומר, לא כל פרדה שבועטת - המוכה לא מתרפאת, אלא בפרדה לבנה.

האש. '''רבי לוי בשם רבי בזירה: שלשים ושש שעות שימשה אותה האורה שנבראת ביום הראשון: שתים עשרה בערב שבת, ושתים עשרה בליל שבת, ושתים עשרה בשבת''', והאדם הראשון מביט בה מסוף העולם ועד סופו. '''כיון שלא פסקה האור, התחיל כל העולם כולו משורר, שנאמר: תחת כל השמים ישרהו... למי שאורו על כנפות הארץ'''. '''כיון שיצאת שבת, התחיל מ שמש החושך ובא'''. פתאום התחיל להיות חושך, כי הרי בעצם נברא בראש השנה, אז הזמנים - היום התקצר. '''נתירא אדם ואמר: אלו הוא שכתב בו: הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב — שמא בא לנשכני'''. כלומר, אולי עכשיו בגלל שיש חושך, אז עכשיו זה ההזדמנות של הנחש להכיש אותי, כי אני לא רואה כלום. הוא נורא פחד. זהו שאמר '''אך חשך ישופני'''.

'''אמר רבי לוי: באותו שעה זימן הקדוש ברוך הוא שני רעפין, והקישן זה לזה ויצא מהן האור. הדא הוא דכתיב: ולילה אור בעדני. ובירך עליה: בורא מאורי האש.''' '''שמואל: לפיכך מברכין על האש במוצאי שבתות, שהיא תחילת ברייתה.''' יש פה משהו מאוד מעניין. אפשר לראות אצל הגויים, בכל האגדות שלהם, שהאדם היה צריך לגנוב את האש מהאלים, כי כאילו העולם נברא מושלם והאלים פחדו שאדם יקלקל את העולם, לכן הם מנעו מהאדם להתקדם. השאירו אותו פרימיטיבי, ללא אש, ללא שום אפשרות לגעת ולשנות בעולם. והאדם גנב את האש מהאלים, ככה הם מאמינים בשטויות שלהם, באגדות שלהם. אבל בעם ישראל אנחנו מאמינים שהקדוש ברוך הוא ברא עולם משתלם, עולם שחסר תיקון כדי שהאדם יהיה שותף. כי אם העולם היה מושלם, אז בעצם כל פעולה שאדם עושה זה בעצם הרס, זה קלקול, ולכן בעצם זה יוצר איזה מתח בין הבורא לאדם. אבל הקדוש ברוך הוא ברא עולם שיש בו תמיד מקום לתיקון, ובעצם לאדם יש מקום לפעול בעולם, יש לו מקום לתקן. ולא רק זה, הקדוש ברוך הוא גם לימד אותו איך לתקן. הקדוש ברוך הוא נתן לו תורה כדי ללמד אותו איך לתקן את העולם הרוחני, והקדוש ברוך הוא נתן לו את האש, לימד אותו איך לייצר אש כדי שבזה הוא יוכל לתקן גם את העולם הגשמי.

בכל אופן, '''רב הונא בשם רבי אבהו בשם רבי יוחנן: אף במוצאי יום הכיפורים מברך עליה, שכבר שבת האור כל אותו היום.''' כלומר, גם ביום הכיפורים שבו לא היה שימוש באור, אנחנו נוהגים להלכה לברך ביום כיפור רק על אש שבאמת שבתה. שלא מדליקים אש חדשה, אלא אש שהייתה דלוקה ולא השתמשו בה מלכתחילה באיסור. זה הנוהג היום.

פרק ח', הלכה ו', מתני'. '''אין מברכין על הנר ועל הבשמים של גוים, ועל הנר ועל הבשמים של מתים, ועל הנר ועל הבשמים שלפני עבודה זרה. ואין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ס עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ואלו הן הסימנין.''' להכיר אם אמו חמורה ואביו סוס או בהפך

'''אין בעיתון מזבנון מוליון.''' כשאתם רוצים ליקח הפרדות תראו אותן שאזניהן קטנות שהן כולן מאם סוסיא ומפני הכלאים אמר להם כן

'''זימן חכינה.''' נחש

'''חרדון.''' הוא מין הצב

'''חברבר.''' מין נחש צפעוני והוא הערוד

'''שבעטתו פרדה.''' בו וחיתה המכה

'''לבנה.''' דחיוורן ריש כרעה

'''תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ.''' פסוק הוא באיוב במענה אליהו ודריש שוררו למי שאורו על כנפות הארץ

'''שכבר שבת האור כל אותו היום.''' והויא כתחלת ברייתא

'''מתני' אין מברכין לא על הנר ולא על הבשמים של גוים.''' נר משום דלא שבת שהעכו&quot;ם עשה מלאכה לאורו וקי&quot;ל אור שלא שבת אין מברכין עליו הואיל ונעבד בו עבירה

'''ולא על הבשמיס.''' בבשמים שהם במסיבה של עכו&quot;ם שהם מסובין בה לסעודה מיירי והא דתנן בסיפא ולא על הנר ולא על הבשמים שלפני ע&quot;ז מה טעם קאמר מה טעם אין מברכין על של עכו&quot;ם לפי שסתם מסיבת עכו&quot;ם לע&quot;ז ואין מברכין על הבשמים שלפני ע&quot;ז&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;גדולות ואילו הן הסימנין אמ' ר' יהודה כל שאזניו קטנות אמו סוס ואביו חמור · גדולות אמו חמורה ואביו סוס · ר' מנא מפקד לאילין דפשיחה אין בעיתון מיזבון מוליון תבון זבנן אילין דאודניהון דקיקין שאמו סוסה ואביו חמור · מה עשה צבעון וענה זימן חמורה והעלה עליה סוס זכר ויצא מהן פרדה · אמ' הקב'ה להם אתם הביאתם לעולם דבר שהוא מזיקו אף אני מביא על אותו האיש דבר שהוא מזיקו · מה עשה הקב'ה זימן חכינא והעלה עליה חרדון ויצא ממנה חברבר · מימיין לא יאמר לך אדם שעקצו חברבר וחיה · שכן כלב שוטה וחיה שבעטתו פרה וחיה · ובלבד פרדה לבנה · האש ר' לוי בשם ר' בזירה שלשים ושש שעות שימשה האורה משמשת ראשונה שתים עשרה בערב שבת · ושתים עשרה בלילי שבת · ושתים עשרה בשבת · והיה אדם הראשון מביט בו מסוף העולם ועד סופו כיון שלא פסקה האורה התחיל כל העולם כולו משורר שנ' תחת כל השמים ישרהו למי שאורו על כנפות הארץ · כיון שיצת שבת התחיל ממשמש החושך ובא ונתיירא אדם ואמ' אילו הוא שכת' בו הוא ישופך ראש ואמ' אך חושך ישופיני · אמ' לו באותה השעה זימן לו הקב&quot;ה שני רעפין והקישן זה לזה ויצא מהן האור הדא הוא דכת' ולילה אור בעדיני · ולילה ובירך עליה בורא מאורי האש · שמואל אמ' לפיכך מברכין על האש במוצאי שבתות שהיא תחילת ברייתה · רב הונא בשם ר' אבהו בשם ר' יוחנן את במוצאי יום הכיפורים מברך עליה שכבר שבת האור כל אותו היום · תנא ר' יעקב קומי ר' ירמיה מברכין על הבשמים שלגוים מהו פליג קיומונה במעשיו לפני חמתו עששית אע&quot;פ כבת מברכין עליה · עד בתוך חיקו או בתוך פס או בתוך ספקלריא רואה את השלהבת ואינו משתמש לאורה משתמש לאורה ואינו רואה את השלהבת לעולם אין מברכין עליה עד שיהא רואה את השלהבת ומשתמש לאורה · חמשה דברים נאמרו בגחלת וחמשה בשלהבת · גחלת שלהקדש מועלין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

גמרא: '''תנא רבי יעקב קומי רבי ירמיה: מברכין על הבשמים של גוים.''' שואלת הגמרא: מה, פליג? הרי לפני דקה אמרנו במשנה שלא מברכים על הבשמים של גוים. עונה הגמרא: מה שנאסר זה מפני שסתם משתה של גוי הוא לעבודה זרה, אז לכן אני אוסר את כל הבשמים של הגוי. אבל כאן, כי אמרו במקום מוכיחים שאינם לעבודה זרה - פה יש לנו וודאות שהבשמים האלה לא שימשו אותו לעבודה זרה, '''כגון שהיה נראה קיומונה במעשיו לפני חנותו''', הוא שם את זה בחנות כדי שיהיה ריח טוב, אז ברור לנו שלא לעבודה זרה.

'''עששית אף על פי שלא כבת — מברכין עליה.''' כלומר, אם היא דלקה כל השבת, אבל ברגע מוצאי שבת מברכים עליה, כי מה שאסור זה לברך על אש שנעשה בה איסור. אין לנו בעיה שהיא דלקה. לכן אם היא דלקה, אין שום בעיה לברך עליה במוצאי שבת.

'''נר בתוך חיקו או בתוך פנס או בתוך אספקלריא — רואה את השלהבת ואינו משתמש לאורה''', כגון שהייתה רחוקה, '''משתמש לאורה ואינו רואה את השלהבת''', כגון שאתה בקרן זווית, כלומר שהאור כן קיים, אבל הוא לא רואה את מקור האש, '''לעולם אין מברכין עליה עד שיהיה רואה את השלהבת ומשתמש לאורה'''.

'''חמשה דברים נאמרו בגחלת וחמשה בשלהבת: גחלת של הקדש — מועלין''' בה, והשלהבת לא נהנין ולא מועלין. גחלת של עבודה זרה אסורה ושלהבת מותרת. המודר הנאה מחברו אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו. המוציא את הגחלת לרבים חייב, ובשלהבת פטור. מברכים על השלהבת ואין מברכים על הגחלת.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ס עמוד ב'''

{{שוליים|ח_לה}} '''איסור הרבעת בהמה שאמה סוסה ואביה חמור עם בהמה שאמה חמורה ואביה סוס משום כלאים, וסימן ההיכר – אזני הפרדה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלאים, פרק ט, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצז סעיף ט סמ&quot;ג לאוין רפא. ''הכרעה:'' נפסק כרבי מנא שיש להבחין בין הפרדות לפי גודל אוזניהן, שהקטנות אמן סוסה ואביהן חמור והגדולות אמן חמורה ואביהן סוס, ואין למשכן זו עם זו משום כלאים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ח_לו}} '''אין לומר &quot;בורא מאורי האש&quot; בהבדלה במוצאי יום הכיפורים אלא רק במוצאי שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרכד סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שברכת האור נתקנה על אור שנברא במוצאי שבת דווקא, ולא במוצאי יום הכיפורים שאין בו חידוש בריאת אור.

{{שוליים|ח_לז}} '''האם מברכים ברכת האור (בורא מאורי האש) במוצאי יום הכיפורים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרכד סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' מברכים על האור במוצאי יום הכיפורים, שכיוון שנח האור כל היום נחשב כאילו נברא מחדש במוצאי היום, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן תרכד סעיף ד.

{{שוליים|ח_לח}} '''אין מברכים על נר ובשמים של גויים, של מתים ושל עבודה זרה, ואין מברכים על הנר עד שנהנים לאורו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ט, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף יב , סמ&quot;ג עשין כז, סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק שאין מברכים על נר ובשמים שלפני עבודה זרה ושל מתים, אך על בשמים של גויים מברכים כשמעשיהם מוכיחים שאינם לעבודה זרה (כגון שהניחם לפני חנותו), כדעת רבי יעקב בר אידי בשם רבי ירמיה.

{{שוליים|ח_מא}} '''גחלת של הקדש הנאה ומעילה, ושלהבת הבוקעת ממנה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מעילה, פרק ב, הלכה יג &lt;קטע סוף=ס ב/&gt; ==דף סא עמוד א== &lt;קטע התחלה=סא א/&gt;. ''הכרעה:'' גחלת - מועלין בה כדין תשמישי הקדש; שלהבת - לא נהנין ולא מועלין, כדעת הירושלמי, וכן פסק הרמב&quot;ם בהלכות מעילה פ&quot;ב הי&quot;ג..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;121&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
בה, והשלהבת — לא נהנין ולא מועלין. {{שוליים|ח_מב}} &lt;/div&gt;גחלת של עבודה זרה אסורה, ושלהבת מותרת. {{שוליים|ח_מג}}המודר הנאה מחבירו — אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו. {{שוליים|ח_מד}}המוציא את הגחלת לרשות הרבים — חייב, והשלהבת — פטור. מברכין על השלהבת ואין מברכין על הגחלת. רבי חייא בר אשי[[ביאור:עץ מסורת#רב חייא בר אשי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: אם היו {{שוליים|ח_מה}}גחלים לוחשות — מברכין. רבי יוחנן דקרציון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן דקרציון|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי נחום בר סימאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחום בר סימאי|°]]: בלבד הנקטפת. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם יניח קיסם מעל הגחל האש תקפוץ וידלק}} תני {{שוליים|ח_מו}}גוי שהדליק מישראל, וישראל שהדליק מגוי — {{ירו&quot;מ-הדגשה|מברך עליו}}. ניחא גוי שהדליק מישראל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהאש של ישראל שבתה. אבל ישראל מגוי אמאי? הרי האש לא שבתה. אלא כנראה בדלל שמברכים על התוספת}} מעתה אפילו {{שוליים|ח_מז}}גוי מגוי? אשכח תני: גוי מגוי — אין מברכין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|גזרה משום גוי ראשון ועמוד ראשון אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מבוי שכולו גוים וישראל אחד דר בתוכו, ויצא משם {{ירו&quot;מ-הוסר|האור}} אור — מברכין עליה בשביל אותו ישראל ששם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אין מברכין לא על הבשמים של לילי שבת בטבריא, ולא על {{ירו&quot;מ-הוסר|הבשמים של מוצאי שבת בציפורין ולא על }}הנר, ולא על הבשמים של אור ערב שבת {{ירו&quot;מ-ביאור|חמישי בלילה}} בציפורין {{שוליים|ח_מח}}— שאינן עשויין אלא לדבר אחר. {{ירו&quot;מ-ביאור|לגמר את הכלים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} {{שוליים|ח_מט}}ולא על הנר והבשמים של מתים רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוסי בי רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]]: הדא דאת אמר — {{שוליים|ח_נ}}בנתונים למעלה ממיטתו של מת; אבל אם {{ירו&quot;מ-הוסר|היה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היו}} נתונים לפני מטתו של מת — מברכין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אני אומר: לכבוד החיים הן עשוין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} ולא על הנר ולא על הבשמים של עבודה זרה. ולא היא — של גוים היא של עבודה זרה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אז למה הכפילות?}} תיפתר בעבודה זרה של ישראל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. דרש רבי זעירא בריה דרבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא בריה דרבי אבהו|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדכתיב}} ([[בראשית א ד|בראשית בראשית א ד]]) וירא אלהים את האור כי טוב, ואחר כך ויבדל אלהים בין האור ובין החשך. אמר רבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ברכיה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: כך דרשו שני גדולי עולם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ורבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: ויבדל אלהים — אבדלה ודאי {{ירו&quot;מ-ביאור|ממש}}. רבי יהודה בי רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בי רבי סימון|°]] אמר: הבדילו {{ירו&quot;מ-ביאור|הפרישו}} לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לשימושו}} ורבנן אמרין: הבדילו לצדיקים לעתיד לבוא. משלו משל, למה הדבר דומה? למלך שהיו לו שני איסטרטיגין {{ירו&quot;מ-ביאור|ממונים}} זה אומר: אני משמש ביום, וזה אומר: אני משמש ביום. קרא לראשון ואמר לו: פלוני, היום יהא תחומך. קרא לשני ואמר לו: פלוני, הלילה יהא תחומך. הדא הוא דכתיב ([[בראשית א ה|בראשית בראשית א ה]]) ויקרא אלהים לאור יום וגו'. לאור אמר לו: היום יהא תחומך. {{ירו&quot;מ-הוסר|ולחשך}} לחשך אמר לו: הלילה יהא תחומך. אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הוא שאמר הקדוש ברוך הוא לאיוב ([[איוב לח יב]]) המימיך צוית בוקר, ידעת השחר מקומו — {{ירו&quot;מ-הדגשה|כלום}} ידעת אי זה מקומו של אור ששת ימי בראשית, איכן נגנז? אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: אנא אמרית טעמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדברי רבי יוחנן וריש לקיש, שאמרו שהקדוש ברוך הוא הבדיל בין האור ובין החושך ממש, ונתן לכל אחד תחומו מדכתיב}} ([[ישעיהו מה ז]]) יוצר אור ובורא חושך עושה שלום — משיצא{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}, עושה שלום ביניהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: יאותו, ושמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: יעותו. מאן דאמר יאותו — {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית לד טו|בראשית וישלח לד טו]]) אך בזאת נאותה לכם. מאן דאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|יעותו דכתיב}} ([[ישעיהו נ ד]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדעת לעות את יעף דבר. תמן תנינן: כיצד מעברין את הערים? רב אמר: מאברין, ושמואל אמר: מעברין }}מאן דאמר מאברין — מוסיפין לה אבר, מאן דאמר מעברין — כאשה עוברה. תמן תנינן: לפני אידיהן של גוים. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: עידיהן, ושמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אידיהן. מאן דאמר אידיהן — {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים לב לה|דברים האזינו לב לה]]) כי קרוב יום אידם. ומאן דאמר עידיהן — {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ישעיהו מד ט]]) ועידיהם המה בל יראו {{ירו&quot;מ-הוסר|ובעל}} ובל ידעו למען יבשו. מאן מקיים שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} טעמא דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]? ועידיהם המה — שהן עתידין {{ירו&quot;מ-הדגשה|להעיד ו}}לבוש את עובדיהן ליום הדין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} אין&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף סא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''גחלת של הקדש מועלין בה''', והשלהבת — לא נהנין ולא מועלין. '''גחלת של עבודה זרה אסורה, ושלהבת מותרת. המודר הנאה מחברו אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו. המוציא את הגחלת לרשות הרבים חייב, והשלהבת פטור. מברכין על השלהבת ואין מברכין על הגחלת'''.

רבי חייא בר אשי אמר בשם רב '''אם היו גחלים לוחשות מברכין'''. כלומר אם הגחלים היו אדומות כאלה שאם אנחנו נקרב אליהם חתיכת נייר זה יבער, אז כן מברכים.

רבי יוחנן דקרציון אמר בשם רבי נחום בר סימאי '''בלבד הנקטפת'''. כמו שאמרנו שדווקא אם אני אניח קיסם אז זה יידלק.

תני '''גוי שהדליק מישראל, וישראל שהדליק מגוי''' — יש לנו ברייתא שגוי שהדליק מישראל וישראל שהדליק מגוי מברכים עליו. כלומר אין בעיה לברך, כי כל האיסור זה על נר של גוי, כי אני חושש שמא הוא השתמש בזה בשבת, אבל אם הדליקו ממנו אז מותר. אנחנו יודעים שהגמרא אומרת שלמרות שבעצם אפשר לברך על התוספת, כיוון שאני גוזר שמא הוא יברך בדיוק ברגע של מוצאי שבת ואז יצא שהוא מברך על הנר שדלק באיסור אצל הגוי.

אומרת הגמרא '''ניחא גוי שהדליק מישראל''' — זה ברור למה מותר, כי האש של ישראל היא השבתה, אבל אם ישראל הדליק מגוי אז איך הוא יכול לברך? אלא כנראה ודאי שאני מברך על התוספת, אני לא מברך על הבסיס. אם זה ככה, אז '''מעתה אפילו גוי מגוי'''? למה אתה אוסר אם גוי הדליק מגוי? למה אתה מתיר רק אם יהודי הדליק מגוי?

'''אשכח תני: גוי מגוי — אין מברכין'''. מה הסיבה באמת? כמו שאמרנו שבבבלי מופיע שזה גזירה משום גוי ראשון ועימוד ראשון, כי באמת גוי, אפילו אותו גוי לא צריך גוי אחר. אם גוי אחד מדליק נר, הדליק את זה בשבת, הנר עבר איסור, אבל בעצם כל רגע ורגע מתחדש האש, וכשאני מברך אני בעצם מברך על התוספת. אבל גזרו חכמים שמא יברך בדיוק ברגע עצם השבת, ואז בעצם הוא מברך על האש שהייתה באיסור. וחכמים כשהם גזרו אז הם גם גזרו בכל גוי, גם אם זה גוי שני. כלומר, גם אם גוי הדליק מהגוי הזה, הם גזרו משום גוי ראשון ועימוד ראשון.

אמר '''רבי אבהו בשם רבי יוחנן: מבוי שכולו גוים וישראל אחד דר בתוכו, ויצא משם אור''' — כלומר, רואים שיש אור שם, '''מברכין עליה בשביל אותו ישראל''' ששם.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא על הנר של מתים.''' דלאו לאורה הוא אלא לכבוד בעלמא ולא על בשמים של מתים דלעבורי ריחא עבידה

'''שלפני ע&quot;ז.''' לפי שאסורין בהנאה

'''עד שיאותו לאורו.''' שיהנו מאורו ולא שיהנו ממש אלא שיהא קרוב לו כל כך שיכול ליהנות אם ירצה

'''גמ' מהו פליג.''' אם האי ברייתא דר' ירמי' פליג על מתני'

'''קיימונה.''' תרגמה במעשיו לפני חנותו. שהעכו&quot;ם עשה לעצמו לפני חנותו דלא אמרו אין מברכין אלא דוקא במסיבה שלהם כדפרישית במתני'

'''עששית.''' שהיתה דולקת מע&quot;ש אע&quot;פ שלא כבתה כל יום השבת מברכין עלי' שלא נעבדה בה עבירה שלא הודלקה בשבת בתוספתא פ&quot;ה

'''ואינו משתמש.''' שאינו יכול להשתמש לאורה שרחוקה היא

'''משתמש לאורה.''' דרך הפנס או כיוצא בו דקיימא בקרן זוית ואינו רואה את השלהבת

'''גחלת של הקדש מועלין בו.''' דאית בה ממשא כדתנן בפ' משילין וגריס נמי התם להא

'''ובלבד הנקטפת.''' דהאש מגחלים לוחשות נקטפת מעט למעלה ושיעורו אם מכניס הקיסם ביניהן דולק הוא מאליו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;בה · והשלהבת לא נהנין ולא מועלין · גחלת שלע&quot;ז אסורה · והשלהבת מותרת · המודר הנאה מחבירו אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו · המוציא את הגחלת לרשות הרבים חייב אין מברכין על הגחלת · ר' חייא בר אשי בשם רב אם היו הגחלים לוחשות מברכין · ר' יוחנן דקיסרין בשם ר' נחום בר סימאי בלבד הנקטפת · תני גוי שהדליק מיש' ויש' שהדליק מגוי מעתה אפי' גוי מגוי · אשכח תני גוי מגוי מברכין · ר' אבהו בשם ר' יוחנן מפני שכולו גוים ויש' אחד דר בתוכו ויצא משם האור מברכין עליה בשביל אותו יש' ששם · ר' אבהו בשם ר' יוחנן אין מברכין לא על הבשמים שללילי שבת בטויבריא ולא על הבשמים שלמוצאי שבתות בציפורין ולא על הנר ולא על הבשמים של אור ערב שבת בציפורין שאינן עשויין אלא לדבר אחר · ולא על הנר והבשמים שלמתים · ר' חזקיה ור' יעקב בר אחא בשם ר' יוסי ביר חנינא הדא דאת אמר בנתונים למעלה ממיטתו שלמת · אבל אם היו נתונין לפני מיטתו שלמת מברכין · אכן זו לכבוד החיים הן עשויין · ולא על הנר ולא על הבשמים שלע&quot;ז · ולא היא שלגוים היא שלע&quot;ז · תיפתר בפני שלע&quot;ז · אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו · דרש ר' זעירא בריה דר' אבהו וירא אלהים את האור כי טוב ואחר כך ויבדל אלהים בין האור ובין החושך · אמ&quot;ר ברכיה כך דרשו שני גדולי עולם ר' יוחנן ור' שמעון בן לקיש ויבדל אלהים אבדלה ודאי · ר' יהודה ביר' סימון אמ' הבדילו לו · ורבנין אמרין הבדילו לצדיקים לעתיד לבוא · משלו משל למה הדבר דומה למלך שהיו לו שני איסטרטיגין זה או' אני משמש ביום קרא ראשון ואמ' לו של היום יהא תחומך · קרא לשיני ואמ' לו של הלילה יהא תחומך · הדא הוא דכת' ויקרא אלהים לאור יום וגו' · לאור אמ' לו היום תהא תחומך · ולחושך אמ' לו הלילה יהא תחומך · אמ&quot;ר יוחנן הוא שאמ' לו הק' לאיוב המימיך ציוית בוקר ידעת השחר מקומו · ידעת חי זה מקומו שלאור ששת ימי בראשית איכן נגנז · אמ' ר' תנחומא אנא אמרית טעמ' יוצר אור ובורא חושך עושה שלום מטיבא עשה שלום ביניהן · אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו · רב אמ' יאותו · ושמואל אמ' יעותו לדעת לעות את יעף דבר · תמן תנינן כיצד מעברין את הערים · רב אמ' מאברין · ושמואל מעברין · מאן דאמר מאברין מוסיפין לה אבר · מאן דאמר מעברין כאשה עוברה · תמן תנינן לפני אידיהן שלגוים · רב אמ' עידיהן · ושמואל אמ' אידיהן · מאן דמר אידיהן כי קרוב יום אידם · ומאן דמר עידיהן ועידיהם המה בל יראון ובל ידעו למען יבושו · מאן מקיים שמואל טעמיה דרב ועידיהם המה שהן עתידין לבייש את עובדיהן ליום הדין · אין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר '''רבי אבהו בשם רבי יוחנן: אין מברכין לא על הבשמים של לילי שבת בטבריא''', ולא על '''הבשמים של אור ערב שבת בציפורין''', כי שני אלה לא נעשו לאור, אלא הם נעשו לגמר את הכלים או משהו בסגנון. יודעים שחושבים שבציפורין עשו את זה במוצאי שבת כדי להפיג את הצער של הסתלקות הנפש, ששמים בזה כל מיני סוגי בשמים, אבל בכל אופן זה לא נעשה לאור. ובטבריה זה נעשה לגמר את הכלים לכבוד שבת. וגם '''לא מברכין... שאינן עשויין אלא לדבר אחר''', כמו שאמרנו לגמר את הכלים.

תנן, למדנו במשנה '''ולא על הנר והבשמים של מתים'''. אז בחיזוק זה רבי יעקב בר אחא אמר בשם רבי יוסי בי רבי חנינא: '''הדא דאת אמר — בנתונים למעלה ממיטתו של מת'''. כלומר אם שמים את הנר או את הבשמים מעל המיטה של המת אז זה ברור שזה כדי למנוע את הסירחון או לכבוד המת, '''אבל אם נתונים לפני מטתו של מת — מברכין''', כי זה לכבוד האנשים, זה לא לכבוד המת.

תנן, למדנו במשנה '''ולא על הנר ולא על הבשמים של עבודה זרה'''. אבל כתוב גם כן לא של גויים, אז לכאורה זה כפילות. לא של גוי, בשל עבודה זרה — לכאורה זה אותו איסור. אז למה המשנה כתבה את זה פעמיים? עונה הגמרא '''תיפתר בעבודה זרה של ישראל''', כלומר לא גוי, כי סתם מסיבת גויים לעבודה זרה, ובישראל אם זה לעבודה זרה גם כן אסור.

תנן, '''אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו'''. דרש רבי זעירא בריה דרבי אבהו: '''(בראשית א ד) וירא אלהים את האור כי טוב''', ואחר כך '''ויבדל אלהים בין האור ובין החשך'''. ומכאן מצאו רמז שצריכים להשתמש. הקדוש ברוך הוא ראה את האור, כלומר צריך להשתמש באור, רק לאחר מכן מבדילים.

אמר רבי ברכיה: '''כך דרשו שני גדולי עולם רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש: ויבדל אלהים — אבדלה ודאי'''. כלומר הפריד אותו, הפריד בין האור ובין החושך. ורבי יהודה בי רבי סימון אמר: '''הבדילו לו''' — הכוונה שמר אותו לשימושו, רק לו. '''ורבנן אמרין: הבדילו לצדיקים לעתיד לבוא'''. כלומר כמו שהמדרש אומר שבאור הזה היו רואים מסוף העולם ועד סופו, ואז הקדוש ברוך הוא לא רצה שאנשים ישתמשו בזה וגנז את זה לצדיקים לעתיד לבוא.

'''משלו משל, למה הדבר דומה? למלך שהיו לו שני איסטרטיגין''', כן, שני ממונים. '''זה אומר: אני משמש ביום, וזה אומר: אני משמש ביום. קרא לראשון ואמר לו: פלוני, היום יהא תחומך. קרא לשני ואמר לו: פלוני, הלילה יהא תחומך'''. כלומר הוא חילק אותם, נתן לכל אחד תפקיד. '''הדא הוא דכתיב ויקרא אלהים לאור יום וגו'.''' מה הכוונה? קרא לאור וציווה אותו על היום. אמר לו היום הוא תחומך, וקרא לחושך ואמר לו: הלילה הוא תחומך. זה הכוונה — קרא לאור, ממש למלאך הממונה על האור, אמר: אתה היום תחומך, ואתה לילה.

אמר רבי יוחנן: '''הוא שאמר הקדוש ברוך הוא לאיוב: המימיך צוית בוקר, ידעת השחר מקומו''' — כלומר, כלום ידעת איזה הוא מקומו של אור ששת ימי בראשית, והיכן נגנז?

אמר רבי תנחומא: '''אנא אמרית טעמא''' — אני אגיד הסבר לדברי רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש, שאמרו שהקדוש ברוך הוא הבדיל בין האור ולחושך ממש, ונתן לכל אחד את תחומו. דכתיב '''יוצר אור ובורא חושך עושה שלום''' — כלומר, אחרי שהם כבר נבראו, '''עושה שלום ביניהן'''. זה הכוונה, ויבדיל בין האור ולחושך.

תנן '''אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו'''. כך למדנו במשנה. רב אמר '''יאותו''' עם א', ושמואל אמר '''יעותו''' עם ע'. מאן דאמר יאותו עם א' — דכתיב '''אך בזאת נאותה לכם''', כלומר נהנה מכם, אז גם אנחנו נהנים מאור. מאן דאמר יעותו — דכתיב '''מאן דאמר מעברין'''.

תמן תנינן: '''לפני אידיהן של גוים'''. כלומר, עוד דברים שיש בהם הבדל אם אומרים עם א' או עם ע'. מצאנו ברייתא שכתוב שם כיצד מעברין את הערים. רב אמר '''מעברין''' עם א', שמואל אמר '''מעברין''' עם ע'. מאן דאמר מעברין עם א' — '''מוסיפין לה אבר'''. כן, מה זה בעצם לעבר את העיר? יש בית שהוא בתוך שבעים אמה ושיריים, אז מצרפים אותו להיות חלק מהעיר, ורק משם מתחילים למדוד את התחום — אלפיים אמה. אז זה בעצם מצרפים עוד איזה איבר לעיר, לכן זה עם א'. מעברין מלשון איבר. מאן דאמר מעברין — '''כאשה עוברה''', כאילו מוסיפים עוד, כאילו שאישה בהריון, שהבטן הולכת וגדלה.

תמן תנינן: '''לפני אידיהן של גוים'''. אסור לעשות ולתת איתם, כך כתוב במסכת עבודה זרה. רב אמר '''עידיהן''' עם ע', ושמואל אמר '''אידיהן''' עם א'. מאן דאמר אידיהן — דכתיב '''כי קרוב יום אידם'''. ומאן דאמר עידיהן — דכתיב '''ועידיהם המה בל יראו ובל ידעו למען יבשו'''. מאן מקיים שמואל טעמא דרב? כלומר, מה עושים עם הפסוק ועידיהם, הרי כתוב עם ע'? זה לא עבודה זרה, אלא '''שהן עתידין לבוש את עובדיהן ליום הדין'''. כלומר עדי אם זה יום הדין, אבל עבודה זרה תבוא ותעיד עליהם שהם עבדו אותה והיא תבייש אותם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף סא עמוד א'''

{{שוליים|ח_מב}} '''אין להשתמש בגחלת שהודלקה לצורך עבודה זרה, אך אש שנשלהבה ממנה מותרת בהנאה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודה זרה, פרק ז, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קמב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; כן פסקו הרמב&quot;ם (הל' עבודה זרה ז, י) והשו&quot;ע (יו&quot;ד קמב, א), משום שהשלהבת דבר חדש הפורח מן הגחלת ואינו מגוף האיסור עצמו.

{{שוליים|ח_מג}} '''המודר הנאה מחברו אסור ליהנות מגחלתו אך מותר לו להדליק ולהיבנות משלהבתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות נדרים, פרק ו, הלכה יא , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רכא סעיף יב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, וכך הובא ברמב&quot;ם (הל' נדרים פ&quot;ו הי&quot;א) ובשו&quot;ע (יו&quot;ד סי' רכא סעי' יב) שגחלת הנאתה מגוף החפץ ואילו שלהבת אינה אלא ממנו ונמשכת, ואינה נחשבת הנאה מגוף הדבר הנדור.

{{שוליים|ח_מד}} '''בהבדלה מברכים על שלהבת (אש) ולא על גחלת בלבד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק יח, הלכה ה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חייא בר אשי בשם רב שאם היו גחלת של מתכת מברכים אף עליה, שהגחלת חוזרת ונעשית שלהבת; הרמב&quot;ם פסק כירושלמי.

{{שוליים|ח_מה}} '''גחלים לוחשות שאין בהן שלהבת - האם מברכים עליהן בורא מאורי האש בהבדלה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ט , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק שמברכים על גחלים לוחשות בתנאי שהן &quot;נקטפות&quot; - שאם יניח עליהן קיסם הוא נדלק, כפי שכתבו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ח_מו}} '''מברכים בורא מאורי האש במוצאי שבת גם על אש שהודלקה מאש שלא שבתה, ובלבד שהתחדשה בה תוספת אור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כהסבר הירושלמי שמברכים אף כשישראל הדליק מגוי, הואיל והתוספת של האור החדש נחשבת כאש חדשה, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ו.

{{שוליים|ח_מז}} '''אין מברכין על אור שהודלק מנר של גוי שהודלק מנר של גוי אחר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבהו בשם רבי יוחנן: גזרה משום גוי ראשון, וכן הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח רצח,ו..

{{שוליים|ח_מח}} '''אין לברך &quot;שהחיינו&quot; על ריח בשמים המיועדים למסך כלים ולא להנאת הגוף.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ט, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שדברים העשויים לגמר כלים (כלבשמים) אין מברכים עליהם ברכת הריח, כדין המשנה &quot;לגמר את הכלים&quot;.

{{שוליים|ח_מט}} '''אין מברכים על נר ובשמים שהוכנו לצורך המת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ט, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף יב , סמ&quot;ג עשין כז, סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק שאין מברכים על נר ובשמים של מתים, דווקא בסתומים לגמרי לצורך המת ולא כשנהנים מאורם או מריחם.

{{שוליים|ח_נ}} '''אין מברכים ברכת המזון על נר ובשמים שהונחו לכבוד המת, אך אם הונחו לפני המת לכבוד החיים מברכים עליהם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ט, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף יב , סמ&quot;ג עשין כז, סמ&quot;ג עשין כט &lt;קטע סוף=סא א/&gt; ==דף סא עמוד ב== &lt;קטע התחלה=סא ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו בירושלמי, שהטעם תלוי בכוונת ההנחה - אם לכבוד המת אין מברכים, ואם לכבוד החיים מברכים, וכך הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע (או&quot;ח ריז,ב; רצז,ב; רצח,יב).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;122&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מברכין על הנר עד שיאותו לאורו רב יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: כדי שיהו נשים טוות לאורו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} כדי שתהא עינו רואה מה בכוס ומה בקערה. רב חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{שוליים|ח_נא}}כדי שיהא יודע להבחין בין מטבע למטבע. תני רבי אושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] אפילו טריקלין עשר על עשר — מברכין. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] מקרב קמיה בוצינא. אמרין ליה תלמידיו: רבי, מה את מחמיר עלינו? הא תני רבי אושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] אפילו טריקלין עשר על עשר מברכין&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ז|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ז&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ח_נב}}מי שאכל ושכח ולא בירך — [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ים}}: יחזור למקומו ויברך; ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: יברך במקום שנזכר. ועד מתי מברך? {{שוליים|ח_נג}}עד כדי שיתעכל המזון שבמעיו&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסטא בר שונם[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסטא בר שונם|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}תרין אמורין: חד אמר טעמון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי, וחד אמר טעמון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר טעמון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי — אילו שכח שם כיס אבנים טובות ומרגליות, שמא לא היה חוזר ונוטל כיסו? אף הכא יחזור למקומו ויברך. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל — {{ירו&quot;מ-הוסר|אלין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אילו}} פועל עושה בראש הדקל או בתוך הבור, שמא מטריחין שיחזור למקומו ויברך? אלא מברך במקום שנזכר, אף הכא מברך במקום שנזכר. עד מתי הוא מברך? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: עד שיתעכל המזון במעיו. וחכמים אומרים: כל זמן שהוא צמא מחמת אותו סעודה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר {{שוליים|ח_נד}}עד שירעב&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ח|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ח]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ח&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; בא להן יין אחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים מברך על היין {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא שותה}} ואחר כך מברך על המזון {{ירו&quot;מ-ביאור|ושותה}} ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים {{שוליים|ח_נה}}מברך על המזון ואחר כך מברך על היין {{שוליים|ח_נו}}עונין אמן אחר ישראל {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}מברך ואין עונין אמן אחר כותי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}מברך עד שישמע כל הברכה&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|עי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|טעמם של בית שמאי שמא אם ימתין עד אחרי ברכת המזון}} על ידי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שברכת הגפן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שהיא}} היא ברכה קטנה שמא ישכח וישתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלי ברכה}} ברם הכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם אכל בערב שבת וקידש היום, ויש לו רק כוס אחת — מברך ברכת המזון ואחר כך מקדש}} על {{ירו&quot;מ-הדגשה|היין, ולא חוששים שישכח דעל}} ידי {{ירו&quot;מ-הוסר|שהיא}} שהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|משולשה}} משלשה {{ירו&quot;מ-ביאור|אומר שלוש ברכות}} על הכוס אינו שוכח {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: ואין עונין אמן אחר כותי המברך עד שישמע כל הברכה}} — הא אחר ישראל — עונין אמן אף על פי שלא שמע? לא כן תני: {{שוליים|ח_נז}}שמע ולא ענה — יצא; ענה ולא שמע — לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} חייא בריה דרב[[ביאור:עץ מסורת#חייא בריה דרב|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}בשלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך לצאת ידי חובה בברכה זו כגון שלא}} אכל עמהן כזית. הכא מתניתא תני {{ירו&quot;מ-ביאור|גבי הלל}}: שמע ולא ענה — יצא; ענה ולא שמע — לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] בשם אבא בר חנה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר חנה|°]]: ואית דאמרי לה אבא בר חנה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר חנה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרה}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שאמרנו לא ענה יצא — הכוונה שלא ענה על הכל, אבל}} והוא שענה ראשי פרקים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיו אומרים הללויה על כל דבר ודבר שהחזן מקריא}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי: הי אינין ראשי פרקים? ([[תהילים קיג א]]) הללו יה, הללו עבדי ה', הללו את שם ה'. בעון קומי רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] מנין שאם שמע ולא ענה יצא? אמר: מן מה דאנן חמי רבנן רברביא עבדין כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} אינון קיימין בציבורא — {{ירו&quot;מ-ביאור|שאנו רואים רבנים גדולים עושים כן כשהם מתפללים בציבור}} דאילין אמרין {{ירו&quot;מ-הוסר|דין }}ברוך הבא, ואילין אמרין בשם ה'. ואילין ואילין יוצאין ידי חובתן. תני רב אושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רב אושעיא|°]] {{שוליים|ח_נח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ענייה לזימון כאשר לא אכל|עונה הוא אדם אמן, אפילו לא אכל]] ואינו אומר &quot;נברך שאכלנו משלו&quot; אלא אם כן אכל. תני: {{שוליים|ח_נט}}אין עונין אמן יתומה ולא אמן קטופה ולא אמן חטופה. [[ביאור:עץ מסורת#בן עזאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בן עזאי אומר [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמן חטופה קטופה ויתומה|העונה אמן יתומה, יהיו בניו יתומים. חטופה, יתחטפו שנותיו]] קטופה —&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
תנן '''אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו'''. רב יהודה אמר בשם שמואל: '''כדי שיהו נשים טוות לאורו'''. כלומר צריך לפחות שיהיה אפשר לטוות לאור הנר הזה. רבי יוחנן אמר: '''כדי שתהא עינו רואה מה בכוס ומה בקערה'''. כלומר שיוכל להבחין, לראות אם היין נקי ואם מה שיש בקערה הוא יוכל להבחין בזה. רב חנינא אמר: '''כדי שיהא יודע להבחין בין מטבע למטבע'''. כלומר יוכל עם האור הזה, יהיה מספיק אור כדי שיוכל להבדיל בין מטבע למטבע.

תני רבי אושעיא: '''אפילו טריקלין עשר על עשר — מברכין'''. כלומר לא צריך להיות קרוב לה וליהנות באמת, אלא צריך שהאור הזה יהיה אפשרי ליהנות ממנו, לא צריך בהכרח ליהנות ממנו. לדוגמה, אם אדם רחוק אז האור עצמו הוא אור מספיק חזק וברור שאפשר אם יתקרבו יוכלו להבחין, אבל גם מרחוק אני יכול לצאת ידי חובה, כי אם הבית הוא עשר על עשר אז אני יוצא ידי חובה למרות שאני בפינה ולא יכול להשתמש באמת.

'''רבי זעירא מקרב קמיה בוצינא'''. רבי זעירא היה מקרב עד לנר. '''אמרין ליה תלמידיו: רבי, מה את מחמיר עלינו? הא תני רבי אושעיא אפילו טריקלין עשר על עשר מברכין'''.

בפרק ח' הלכה ז'. מתני': '''מי שאכל ושכח ולא בירך — בית שמאי אומר: יחזור למקומו ויברך; ובית הלל אומרים: יברך במקום שנזכר. ועד מתי מברך? עד כדי שיתעכל המזון שבמעיו'''. לפי המקובל זה שבעים ושתיים דקות.

גמ': '''רבי יוסטא בר שונם תרין אמורין'''. כלומר יש מחלוקת אמוראים. '''חד אמר טעמון דבית שמאי, וחד אמר טעמון דבית הלל'''. אחד אמר אני אסביר לכם מה הסברא של בית שמאי, ואחד אמר אני אסביר לכם את הסברא של בית הלל. '''מאן דאמר טעמון דבית שמאי — אילו שכח שם כיס אבנים טובות ומרגליות, שמא לא היה חוזר ונוטל כיסו? אף הכא יחזור למקומו ויברך'''. '''מאן דאמר טעמהון דבית הלל — פועל עושה בראש הדקל או בתוך הבור, שמא מטריחין שיחזור למקומו ויברך? אלא מברך במקום שנזכר, אף הכא מברך במקום שנזכר'''.

'''עד מתי הוא מברך?''' רבי חייא בשם שמואל: '''עד שיתעכל המזון במעיו'''. אמרנו שמקובל שזה שבעים ושתיים דקות. '''וחכמים אומרים: כל זמן שהוא צמא מחמת אותו סעודה'''. רבי יוחנן אמר '''עד שירעב'''. זה תלוי בכמות שהוא אכל. כנראה שבעים ושתיים דקות זה אם הוא אכל סעודה כבדה, אבל אם הוא אכל סעודה קלה אז תלוי אם הוא צמא מאותה סעודה או כמו שאמר רבי יוחנן עד שירעב.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' בתוספתא שם גוי שהדליק מישראל וישראל שהדליק מגוי מברך עליו

'''ניחא גוי שהדליק מישראל.''' דלא נעבד' בו עבירה דודאי ישראל משתחשך הוא שהדליק אלא ישראל מגוי קשיא הא לא שבת אצל הגוי ומעת' אפי' גוי מגוי יברך כלו' דאי אמרת דהיינו טעמא דישראל שהדליק מגוי מברך עליו דהך שלהב' קמא דאיסורא אזל ליה אי הכי אפי' גוי מגוי נמי יהא מותר ואנן אשכחן ברייתא דתני גוי מגוי אין מברכין ולא משני מידי. של אור ע&quot;ש. של ליל ע&quot;ש

'''שאינן עשוין אלא לדבר אחר.''' לגמר בהן את הכלים ולא להריח ובטבריא היו נוהגין לעשות קודם ליל שבת ובציפורי במ&quot;ש וגם בלילה של ע&quot;ש

'''ולא היא של גוים היא של ע&quot;ז.''' והא תנא ליה רישא והך סיפא למה לי

'''תיפתר.''' להך סיפא דבע&quot;ז של ישראל קאמר

'''וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל וגו'.''' מכאן שאינו ניכר הבדלה בין חשך לאור עד שיראה את האור ויכול ליהנות ממנו כדכתיב כי טוב. ובב&quot;ר פ' ג' גריס הא דר' יהודה בר' סימון אחר זה מיד וניחא האי גירסא טפי דעלה קאמר הבדילו לו כלומר דויבדל דקרא אאור לחודיה קאי והיינו שהבדיל מן החושך את האור לומר שכשנהנין ממנו להאיר מתוך החשך אז הוא דמברכין עליו. ומה שפירש המ&quot;כ שם אל תשגיח שכתב זה בשם פירש&quot;י ואל תאמין

'''אבדלה ודאי.''' כלומר ממש ועלה דשייך המשל דלקמן וכן הוא בב&quot;ר שם דכך הוא הנמשל שההבדלה הוא בין שניהם לפלוני זה בתחומו ולפלוני זה בתחומו

'''איסטרטיגין.''' ממונים לאיזה ממשלה: הוא שאמר הקב&quot;ה לאיוב המימיך צוית בקר ידעתה שחר מקומו כך הוא הכתיב במקרא ודריש כפל הלשון בקר ושחר וכן ה&quot;א יתירה של ידעתה אלא דה&quot;ק אם צוית להבקר וידעת להשחר שהוא האור להיות מקומו לבקר והוא היום וה&quot;א של ידעת גורע ומוסיף לתיבת שחר שלאחריו והוא מלשון ואת הנערים יודעתי אל מקום פלוני אלמני

'''ידעת איזה מקומו וכו'.''' זהו כעין דרשה אחרת וכלומר ויש לדרוש ג&quot;כ מלשון ידיעה אם ידעת היכן מקומו של האור הנגנז&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מברכין על הנר עד שיאותו לאורו · רב יהודה בשם שמואל כדי שיהו נשים טוות לאורה · אמ&quot;ר יונתן כדי שתהא עינו רואה מה בכוס ומה בקערה · אמ' רב חיננא כדי שיהא יודע להבחין בין מטבע למטבע · תני ר' אונשעיא אפי' טריקלין עשר על עשר מברכין · ר' יוסטא בר שונם תרין אמורין חד אמ' טעמון דפייס · וחד אמ' טעמון לבית הלל · מאן דמר טעמון דבית שמי אילו שכח שם כיס אבנים טובות ומרגליות שמא לא היה חוזר ונוטל כיסו · אף הכא יחזור למקומו ויברך · מאן דמר טעמהון דבית הלל אמ' פועל עשה בראש הדקל או בתוך הבור שמא מטריחין שיחזור למקומו ויברך לא מברך במקום שנזכרה עד מתי הוא מברך ר' חייא בשם שמואל כל זמן שהוא צמא מחמת אותה סעודה · ר' יוחנן אמ' כל זעפך שיריעב · הל אמ'ל כאן על ידי שהיא כרסה קטנה שמא ישכח וישתה ברם הכא על ידי שהיא משולשה על הכוס אינו שותה · הא אחר יפ' עונין אמן אעפ' שלא שמע לא כן תני שמע ולא ענה יצא · ענה ולא שמע לא יצא · תנייה בריה דרב אמ' בשלא אכל עמהן כאית · הכא מתניתא תני שמע ולא ענה יצא · ענה ולא שמע לא יצא · רב בשם אבא בר חנה ואית דאמרי לה אבא בר חנה בשם רב והוא שענה ראשי פרקים · ר' זעירא בעי הי אינון ראשי פרקים · הללויה הללו עבדי י'י הללו את שם י'י · בעון קומי ר' חייא בר אבא מכיון שאם שמע ולא ענה יצא · דכ' מן מה דאנן חמי רבנן ורברביא עבדין כן · אינן קיימין בציבורא דאילין אמרין דין ברוך הבא ואילין אמרין בשם ה' ואילין ואילין יוצאין ידי חובתן · תנא ר' אושעיא עונה הוא אדם אמן אפי' לא אכל ואינו או' נברך שאכלנו משלו · אלא אם כן אכל · תני אין עונין אמן יתומה ולא אמן קטופה ולא אמן חטופה · בן עזאי או' יתומה יהו כבני יתומים · חטופה יתחטפו שנותיו קטופה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אנא אמרית טעמא.''' לדרשת ר&quot;י ור&quot;ל דלעיל דקבע לכל אחד ואחד תחומו שלא יהו מדיינין זע&quot;ז דלאו מפסוק דכתובים אנו צריכין ללמוד זה אלא מקרא הקודם בנביאים דכתיב יוצר אור וגו' משעה שיצאו ונבראו עשה שלום ביניהן וקבע לכל אחד ואחד תחומו

'''לדעת לעות וגו'.''' ויעותו לשון עת היא: מקריב קמיה בוצינא היה מקרב עצמו להנר ומברך עליו

'''והתני ר' אושעיא וכו'.''' דאפי' רואה מרחוק מברכין עליו

'''מתני' מי שאכל ושכח ולא בירך וכו'.''' בשכח דוקא הוא דפליגי אבל במזיד דברי הכל יחזור למקומו ויברך

'''עד שיתעכל המזון שבמעיו.''' כל זמן שאינו רעב מחמת אותה האכילה הוא סימן שלא נתעכל המזון

'''גמ' אילו פועל עושה בראש הדקל.''' כלומר אלו פועל שאכל ושכח ולא בירך ועלה לראש הדקל או לתוך הבור לעשות מלאכתו שמא מטריחין אותו וה&quot;נ אין מטריחין אותו

'''מתני' לאחר המזון.''' בכל ימות השנה קאמר

'''עונין אמן אחר ישראל המברך.''' ואע&quot;פ שלא שמע הזכרת השם אלא סוף הברכה דמסתמא לשמים בירך אבל לא אחר הכותי דשמא בירך להר גריזים. עד שישמע ממנו כל הברכה

'''גמ' א&quot;ר בא על ידי שהיא ברכה קטנה וכו'.''' טעמיה דב&quot;ש מפרש דחיישינן שמא ישכח לברכת הגפן שהיא קטנה וישתה בלא ברכה וכדאמר ר' בא לעיל בריש הפרק על הא דמקשו מכוס של קידוש אמתני' דהכא לב&quot;ש ומחלק דשאני הכא שהיא ברכה קטנה ברם הכא גבי קידוש וכו' כדלעיל ואגב מייתי ליה נמי כאן כדרך הש&quot;ס הזה

'''לא כן תני.''' בברייתא. והובאה גם לקמן בפ&quot;ק דמגילה שמע הברכה כולה ולא ענה אמן יצא ענה אמן ולא שמע הברכה כולה לא יצא וקס&quot;ד דבמתני' דהכא על מי שמחויב בברכה זו שענה אמן קתני והאיך יצא אם לא שמע הברכה כולה

'''בשלא אכל עמהן כזית הכא מתניתא.''' מתני' דהכא מיירי בשלא נתחייב בברכה שלא אכל עמהן כשיעור חיוב ברכה ואמן יכול הוא לענות אף שלא שמע אלא סוף הברכה

'''אמן יתומה.''' לקמן מפרש לה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''תני שמע וכו'.''' כמו גופא הוא גופא קתני בהאי ברייתא שמע וכו'. והוא הא דקאמרת שמע ולא ענה יצא דוקא שענה מיהת ראשי פרקים כדמפרש ר&quot;ז ששאל הי אינון ראשי פרקים וקאמר כגון הללויה וגו' זה צריך לענות אחר המברך ודקתני לא ענה יצא היינו שא&quot;צ לענות אחריו הכל כ&quot;א ראשי פרקים

'''מן מה.''' דאנן רואין לגדולי החכמים שעושין כן כשעומדין בציבור בשעת ההלל אלו אומרין זה ראש הפסוק ברוך הבא ואלו אומרים אחריהן בשם ה' ואלו ואלו יוצאין י&quot;ח אע&quot;פ שלא אמרו הפסוק כולו הואיל ושמעו אלו מאלו

'''ואינו אומר נברך שאכלנו.''' דלא תימא הואיל ובר חיובא הוא אם אכל יכול הוא לברך עליהם ולומר נברך שאכלנו קמ&quot;ל דלא כדאמרי' לעיל בפ&quot;ג בהלכה ג' כל מצוה אף שאדם פטור ממנה עכשיו מוציא את הרבים י&quot;ח הואיל ובר חיובא הוא חוץ מברכת המזון

'''ולא אמן קטופה.''' שמחסר קריאת הנו&quot;ן שאינו מוציאה בפה שתהא ניכרת

'''ולא אמן חטופה.''' שחוטף המלה ואומר במהירות
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

פרק ח' הלכה ח'. מתני': '''בא להן יין אחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס. בית שמאי אומרים מברך על היין ואחר כך מברך על המזון, ובית הלל אומרים מברך על המזון ואחר כך מברך על היין'''. הגמרא ראינו בעבר שאומרת בעצם, בית שמאי חששו בגלל שהברכה של היין היא קצרה, אז שמא הוא יבוא מיד אחרי ברכת המזון לשתות כמו שהוא רגיל וישכח לברך, לכן אמרו תברך קודם.

'''עונין אמן אחר ישראל מברך ואין עונין אמן אחר כותי מברך עד שישמע כל הברכה''', כי אולי הוא מתכוון לעבודה זרה. יש בבבלי מופיע שבית שמאי סוברים שבעצם ברכת המזון פוטרת את היין, את הכוס, אז מה שכתוב כאן בית שמאי אומרים מברך על היין אז זה שותה אותו ואחר כך מברך על המזון. הכוונה שבעצם אין חובה, זה מה שבבבלי מופיע. אבל כאן הפרשנים מסבירים שגם בית שמאי מסכימים שכן צריך כוס, רק הם אומרים שיברך קודם כמו שאמרנו שלא ישכח בטעות וישתה.

גמ': אמר רבי אבא: '''על ידי היא ברכה קטנה שמא ישכח וישתה'''. אבל אם זה היה בערב שבת או במוצאי שבת, אכל בערב שבת וקידש עליו היום, במקרים שכן מותר ויש לו רק כוס אחת, אז יברך על ברכת המזון ואחר כך מקדש על היין ולא חוששים שהוא ישכח. למה? כיוון ש'''על ידי שהוא משלשה על הכוס אינו שוכח'''. כלומר אם זה רק ברכת היין אז זה דבר קטן, הוא יכול לשכוח, אבל אם הוא גם צריך לקדש ולהגיד את כל הקידוש אז בוודאי הוא לא ישכח. אותו דבר גם לגבי הבדלה, זה מהלך שלם שצריך להבדיל, לברך על הנר, בשמים, אז בוודאי לא ישכח. כל המחלוקת היא רק אם יש לו רק יין.

תנא, למדנו במשנה שעונים אחר ישראל המברך ואין עונים אחר הכותי המברך עד שישמע את כל הברכה. שואלת הגמרא: '''הא אחר ישראל — עונין אמן אף על פי שלא שמע?''' והרי למדנו בברייתא אחרת דתנן: '''שמע ולא ענה — יצא; ענה ולא שמע — לא יצא'''. כלומר אם הוא לא שמע את הברכה, איך אתה אומר שהוא יכול לומר אמן ולצאת ידי חובה? אמר '''חייא בריה דרב, בשלא אכל עמהן כזית'''. לא דיברנו על מי שצריך לצאת ידי חובה, זה ברור שהוא צריך לצאת ידי חובה, אז הוא חייב לשמוע את כל הברכה ולענות אמן. כאן מדובר האם בכלל לענות אמן על ברכה בלי צורך לצאת ידי חובה. אדם מברך, שותה מים, מברך שהכל נהיה בדברו, עונים אמן. אני לא מתכוון לשתות, אני לא מתכוון לצאת ידי חובה, אבל אני עונה אמן על הברכה שלו. את זה אני עונה, אצל כותי, רק במקרה שמעתי את כל הברכה. אצל ישראל אני יכול לברך אפילו בלי לשמוע, כי אנחנו יודעים שבאלכסנדריה של מצרים הגמרא מספרת שהיו שם כמות אדירה של אנשים, ובעצם היו אנשים עם דגלים שמסמנים מתי לענות אמן. במקרה שלא צריך לצאת ידי חובה, אין צורך לשמוע את הברכה, צריך רק לדעת מתי לענות אמן.

'''הכא מתניתא תני: שמע ולא ענה — יצא; ענה ולא שמע — לא יצא'''. אמר רב בשם אבא בר חנה, ואית דאמרי לה אבא בר חנה בשם רב: מה שאמרנו לא ענה יצא, הכוונה שהוא לא ענה את הכל, '''והוא שענה ראשי פרקים'''. כלומר לא שהוא לא ענה בכלל, אלא רק ראשי פרקים הוא כן ענה. היו נוהגים להגיד הללויה על כל דבר כמו שהתימנים נוהגים היום.

'''רבי זעירא בעי: הי אינין ראשי פרקים?''' מה נקרא ראשי פרקים? הגמרא מביאה '''הללו יה, הללו עבדי ה', הללו את שם ה'''' — זה נקרא ראשי פרקים, את המילה הראשונה בכל פרק.

'''בעון קומי רבי חייא בר אבא: מנין שאם שמע ולא ענה יצא?''' אמר: '''מן מה דאנן חמי רבנן רברביא עבדין כן אינון קיימין בציבורא''' — נמצאים בתפילת ציבור בהלל, '''דאילין אמרין ברוך הבא, ואילין אמרין בשם ה'. ואילין ואילין יוצאין ידי חובתן'''. אז רואים מכאן שאחד ששומע גם כן יוצא, גם אם הוא לא עונה.

תני רב אושעיא: '''עונה הוא אדם אמן, אפילו לא אכל''', אבל '''אינו אומר נברך שאכלנו משלו אלא אם כן אכל'''.

תני: '''אין עונין אמן יתומה ולא אמן קטופה ולא אמן חטופה. בן עזאי אומר: העונה אמן יתומה, יהיו בניו יתומים. חטופה, יתחטפו שנותיו. קטופה, תיקטף נשמתו'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף סא עמוד ב'''

{{שוליים|ח_נא}} '''חדר גדול (עשר על עשר) חייב בברכת הבדלה על הנר במוצאי שבת גם אם יש בו אור מבעוד יום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' כרבי אושעיא: אפילו טריקלין עשר על עשר מברכין, כדי שיהא יודע להבחין בין מטבע למטבע, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ח_נב}} '''מי שאכל ושכח ולא בירך ברכת המזון, האם עליו לחזור למקום האכילה או שיברך במקום שנזכר?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפד סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל שמברך במקום שנזכר, ואינו חוזר למקומו; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, שהלכה כבית הלל בכל מקום.

{{שוליים|ח_נג}} '''מי ששכח לברך ברכת המזון אחר האכילה, כמה זמן חייב לחזור למקומו כדי לברך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ב, הלכה יד , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפד סעיף ה , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל, מברך במקום שנזכר כל עוד לא נתעכל המזון שבמעיו, שאין מטריחים אותו לחזור למקום האכילה.

{{שוליים|ח_נו}} '''חובה לענות אמן אחר ברכת כותי רק אם שמע את כל הברכה מתחילתה ועד סופה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רטו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין עונים אמן אחר כותי המברך עד שישמע כל הברכה, שכן אין ודאות שיכוין וישלים כדת, וכך נקבע ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן רטו סעיף ב.

{{שוליים|ח_נז}} '''מי ששמע ברכה או הלל בלא לענות אמן, אימתי יצא ידי חובתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריג סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' הלכה כרב בשם אבא בר חנה: השומע ולא עונה יצא, ובלבד שיענה ראשי פרקים כשענה על הכל, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן ריג סעיף ב.

{{שוליים|ח_נח}} '''האם ניתן לענות אמן ולזמן על ברכה בלא אכילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה יג , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רטו סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רטו סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' עונה אמן אף בלא אכילה, אך אינו אומר &quot;נברך שאכלנו משלו&quot; אלא אם כן אכל, כלשון הירושלמי, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימנים קצח ורטו.

{{שוליים|ח_נט}} '''אין לענות אמן יתומה, קטופה או חטופה אלא אמן ארוכה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קכד סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=סא ב/&gt; ==דף סב עמוד א== &lt;קטע התחלה=סב א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש לענות אמן ארוכה ולא יתומה, קטופה או חטופה, כפי שהביאו הרמב&quot;ם (הל' ברכות א,יד) והשו&quot;ע (או&quot;ח קכד,ח) להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;123&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
תקטף נשמתו. ארוכה — מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה. איזו היא אמן יתומה? אמר רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] &lt;/div&gt;דין {{ירו&quot;מ-הוסר|דיתיב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דחיב}} למיברכה, והוא ענה ולא ידע למה הוא ענה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא שמע הברכה}} תנא {{שוליים|ח_ס}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עונים אמן אחר גוי|גוי שבירך את השם, עונה אחריו אמן]] אמר רבי תנחום[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחום|°]]אם בירכך גוי — ענה אחריו אמן, דכתיב ([[דברים ז יד|דברים עקב ז יד]]) ברוך תהיה מכל העמים. גוי אחד פגע את [[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} ובירכו. אמר ליה: כבר מילתך {{ירו&quot;מ-הוסר|אמירה}} אמורה. פגע אחרינא וקיללו. אמר ליה: כבר מילתך {{ירו&quot;מ-הוסר|אמירה}} אמורה. אמרו לו תלמידיו: רבי, כמה דאמרת להדין אמרת להדין. אמר לון: כן כתיב ([[בראשית כז כט|בראשית תולדות כז כט]]) אורריך ארור ומברכיך ברוך.    &lt;strong&gt;הדרן עלך פרק אלו דברים&lt;/strong&gt;

==פרק תשיעי - הרואה==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק תשיעי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק תשיעי#דף סב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי מאיר ברכות פרק תשיעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ט_א|ירושלמי ברכות, פרק ט, הלכה א]]==                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                  
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ט_א&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ט_א}}הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל, אומר: &quot;ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה&quot;. {{שוליים|ט_ב}}מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה, אומר: &quot;ברוך שעקר עבודה זרה מארצינו&quot;.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מתניתיה - בנסי ישראל. {{שוליים|ט_ג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכה על נס של אדם יחידי|אבל בנסי יחידי שנעשו לו, {{ירו&quot;מ-הוסר|אינו}} אין צריך לברך]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| שיברך אדם על נסי אביו ועל נסי רבו}}. ואם היה אדם מסויים - כגון יואב בן צרויה וחביריו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואדם}} אדם שנקדש בו שם שמים - כגון חנניה מישאל ועזריה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך לברך. מהו}} {{שוליים|ט_ד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שיברך אדם על נסי אביו ועל נסי רבו}}? [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נס לשבט|ונסי שבטים מהו שיברך?]] מאן דאמר {{שוליים|ט_ה}} &quot;כל שבט ושבט איקרי קהל&quot; - צריך לברך. מאן דאמר &quot;כל השבטים קרויין קהל&quot; אין צריך לברך. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכה על נהר פרת|הרואה בבל, צריך לברך חמש ברכות:]] ראה פרת, אומר: &quot;ברוך עושה בראשית&quot; ראה&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק תשיעי#דף סב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף ס&quot;ב. אנחנו מתחילים בעצם את הפרק האחרון, פרק ט', והמשנה אומרת: '''&quot;הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל, אומר: ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה. מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה, אומר: ברוך שעקר עבודה זרה מארצינו&quot;.'''

אומרת הגמרא, מה שאמרנו שרואה מקום שעשו בו ניסים לישראל מברך - זה דווקא בניסי ישראל, כלומר שקרו לכלל ישראל. אבל ניסי יחידי שנעשו רק לו, לא צריך לברך, אלא הוא - כלומר רק הוא צריך לברך.

אנחנו מכירים את המקור שבעצם כמעט כולם מזכירים, זה בהלכות גדולות, שכותב שלא מברכים &quot;עד דמקנפי כולה ישראל&quot;, וחלק מהפרשנים מסבירים שהכוונה שכל ישראל ינצלו. אבל יש את השאלה המוכרת: אם זה ככה, למה חזקיהו מאשימים אותו שהוא לא אמר הלל על ההצלה שלו? הרי אז נשארו מעט מאוד, כמו שכתוב &quot;כסוכה בכרם כגפן במקשה&quot;, כלומר נשארו מעט מאוד. שאר השבטים גלו, נשארו פה ממש מעט. וגם בבית שני, בחנוכה אנחנו יודעים שהיו פה מתי מעט, כן? אז מה פתאום אומרים הלל וכולי? זה לא מסתדר עם ההלכות גדולות.

אז יש כל מיני הסברים. פני יונה, אני חושב שהוא הכי הגיוני - מה שהוא אומר, הוא אומר בעצם מה שנאמר &quot;עד דמקנפי כולה ישראל&quot; הכוונה לא שינצלו כל ישראל, אלא הכוונה שאם היו מתכנסים מסתמא היו רוצים להודות כולם, וזה לא בנס של אדם פרטי. כלומר אדם פרטי קורה לו נס, לא כל ישראל רוצים להודות על זה, אבל ודאי אם זה יהיה משהו שיש בו גמירות דעת כמו בית המקדש שניצל, ודאי רוב ישראל - אנחנו בטוחים שאם עם ישראל היה מתכנס הוא ודאי היה מחליט להודות. ומעניין שזה גם מה שמופיע במקור. מי שמסתכל בדברים של ההלכות גדולות כפי שמופיע ב&quot;ניר&quot;, הוא אומר שם שלא אומרים &quot;עד דמקנפי כולה ישראל&quot; ואפילו הם מאה ואפילו כמה אלפים. זאת אומרת הוא מקביל את זה - הוא אומר מאה או כמה אלפים ניצלו, אז אני אומר לא, מסתמא אין עניין שכל ישראל ירצו להודות על דבר כזה, אבל ודאי אם ניצלו הרבה יותר, כמות מאסיבית שיש איזו גמירות דעת שמסתמא אם עם ישראל היה מתכנס כולו היה מחליט כן לומר, אז ודאי אומרים כן.

זה מה שהגמרא פה אומרת, שבניסי ישראל מברכים. בנס יחידי לא צריך לברך. '''אבל אם היה אדם מסוים - כגון יואב בן צרויה וחביריו, אדם שנקדש בו שם שמים - כגון חנניה מישאל ועזריה''', צריך. ואת זה אני יכול לומר לך, שזה תלוי במחלוקת. '''מאן דאמר &quot;כל שבט ושבט איקרי קהל&quot; - צריך לברך. מאן דאמר &quot;כל השבטים קרויין קהל&quot; אין צריך לברך.'''
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דין דחייב למיברכה והוא ענה ולא ידע וכו'.''' כצ&quot;ל וכן הוא בסוכה ובמגילה: זה שהוא חייב איזה ברכה והוא עונה אמן ואינו יודע על מה הוא עונה שלא שמע הברכה אלא שמע שעונים אמן ועונה עמהם זו היא אמן יתומה. תנא. בתוספתא בפ&quot;ה. גוי שבירך את השם. כן צ&quot;ל גוי המברך בשם עונין אחריו אמן כותי המברך בשם אין עונין אחריו אמן וכן הוא בסוכה פ&quot;ג ובמגילה פ&quot;ב ויש שם חסרון בספרי הדפוס והכי איתא התם

'''דכתיב ברוך תהיה מכל העמים.''' אפי' אם העמים יברכו אותך תחול עליך הברכה: הדרן עלך אלו דברים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;תקטף שנותיו · ארוכה מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה · אי זו היא אמן יתומה אמ' ר' הונא דין דיתיב למיברכה והוא ענה ולא ידע למה הוא ענה · תנא גוי שבירך את השם עונין אחריו אמן · אמ'ל תנחומא אם בירכך גוי ענה אחריו אמן דכת' ברוך תהיה מכל העמים · גוי אחד פגע את ר' ישמעאל וברכו · אמ' ליה כבר מילתך אמירה · פגע אחרינא וקיללו · אמ' ליה כבר מילתך אמירה · אמרו לו תלמידיו ר' כמה דאמרת להדין אמרת להדין · אמ' לון כן כת' אורריך ארור ומברכיך ברוך&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>penibgly2si8ltoyo4cco57enqrif9x</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3086523</id>
      <parentid>3086522</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T18:10:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3086523</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="268220" sha1="o1dogc9pmryzboa0td0ecvclbgs0j69" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שמיני — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;112&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;


==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_א|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_א&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; אלו דברים שבין [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל בסעודה. [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: מברך על היום ואחר כך מברך על היין. ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: {{שוליים|ח_א}}מברך על היין ואחר כך מברך על היום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי? {{ירו&quot;מ-הוסר|שהקדושת}} שקדושת היום גרמה ליין שיבוא וכבר נתחייב {{ירו&quot;מ-הוסר|בקדושת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בקידוש}} היום עד שלא בא היין. מה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל? שהיין גורם לקדושת היום שתאמר. דבר אחר: היין תדיר {{ירו&quot;מ-הוסר|וקדושה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וקדושת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היום}} אינה תדירה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ותדיר ושאינו תדיר תדיר קדם}}. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מדברי שניהן, יין והבדלה — היין קודם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי}} כלום טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אלא {{ירו&quot;מ-הוסר|שקדושת}} שקדוש היום גרמה ליין שיבוא? וכאן, הואיל ולא אבדלה גרמה ליין שיבוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דעיקר הבדלה בתפילה ואם אין יין יבדיל על שיכר}} — היין קודם. כלום טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אלא שהיין תדיר וקדושה אינה תדירה? וכן {{ירו&quot;מ-ביאור|אף כאן}}, הואיל והיין תדיר ואבדלה אינה תדירה — היין קודם. רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} אמר: {{ירו&quot;מ-הוסר|ר מנא }}מדברי שניהן, יין ואבדלה — אבדלה קודמת. כלום טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אלא שכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין? וכאן {{ירו&quot;מ-ביאור|אף כאן}}, הואיל ונתחייב בהבדלה עד שלא בא היין — אבדלה קודמת. כלום טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אלא שהיין גורם לקדושת היום שתאמר, וכאן הואיל ואין היין גורם לאבדלה שתאמר — אבדלה קודמת. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: מדברי שניהן, {{שוליים|ח_ג}}מבדילין בלא יין ואין מקדשין אלא ביין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}היא דעתיה דרבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] דרבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אמר: {{שוליים|ח_ד}}מבדילין על השכר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל לקידוש צריך לחזר אחר יין}}, ואזלין מן אתר לאתר משום קידושה. אמר רבי יוסי ברבי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי|°]] ({{ירו&quot;מ-הדגשה|בון}}) נהיגין תמן במקום שאין יין: שליח ציבור עובר לפני התיבה ואומר ברכה אחת מעין שבע, וחותם במקדש ישראל ואת יום השבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויוצאים ידי קידוש מהתורה דקידוש על היין זה רק דרבנן אם נדקדק נמצא}} וקשיא על ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי בלילי שבת.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
שואלת הגמרא '''מה טעמהון דבית שמאי''', כלומר למה הם אומרים קודם כל מקדשים? עונה הגמרא: '''שקדושת היום גרמה ליין שיבוא'''. כלומר למה בכלל מביאים יין לסעודה? כיוון שיש קידוש, אז בעצם הקידוש גרם לבוא היין. עוד סיבה: '''וכבר נתחייב היום עד שלא בא היין'''. כלומר השבת נכנסה, ברגע שהיא נכנסה כבר חל חיוב חובת קידוש, ויין מגיע רק אחרי זה בסעודה — כלומר אנחנו הולכים להתפלל, חוזרים, רק אחרי זה מביאים את היין. אז בעצם חובת קידוש חלה קודם, לכן מברכים ומקדשים קודם. אז זכור, בית שמאי יש להם סברות טובות.

אז '''מה טעמהון דבית הלל'''? עונה הגמרא '''שהיין גורם לקדושת היום שתאמר''' — הרי מקדשים על היין, וכיוון שמקדשים על היין אז בעצם היין הוא הגורם, לכן מברכים עליו קודם. '''דבר אחר: היין תדיר אינה תדירה''' — כלומר קידוש היום אינו תדיר, ותדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם, כי היין מברכים ושותים כל יום וקידוש זה פעם בשבוע, אז ממילא היין קודם.

אמר רבי יוסי: '''מדברי שניהן, יין והבדלה — היין קודם'''. כלומר לפי הסברות שהם אמרו, אנחנו יכולים להבין שבניגוד לקידוש, שיש מחלוקת, בהבדלה כולם מסכימים שהיין קודם. למה? '''כלום טעמהון דבית שמאי אלא שקדוש היום גרמה ליין שיבוא?''' כך הם אמרו — קידוש גרם ליין שיבוא. '''וכאן, הואיל ולא אבדלה גרמה ליין שיבוא — היין קודם'''. הרי עיקר הבדלה זה בתפילה, ואם אין לו יין יכול גם להביא על השכר, אז ההבדלה לא גרמה ליין שיבוא, אם כן היין יהיה קודם.

וגם בית הלל — מה הטעם שלהם? '''כלום טעמהון דבית הלל אלא שהיין תדיר וקדושה אינה תדירה? וכן, הואיל והיין תדיר ואבדלה אינה תדירה — היין קודם'''. גם כאן תדיר — ההבדלה פחות תדירה מהיין, היין תדיר, הבדלה אינה תדירה, לכן היין קודם. כך שלפי שתי השיטות, בין בית הלל בין בית שמאי, היין יהיה קודם.

רבי מנא אמר הפוך: '''מדברי שניהן, יין ואבדלה — אבדלה קודמת'''. למה? כי אתה השתמשת בטעם אחד של בית שמאי, קח את הטעם השני שלהם. '''כלום טעמהון דבית שמאי אלא שכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין? וכאן, הואיל ונתחייב בהבדלה עד שלא בא היין — אבדלה קודמת'''. גם כאן, הרי השבת יצאה קודם כל, ורק אחרי זה אני עושה את ההבדלה, אז כבר חלה עלי חובת הבדלה עד שלא בא היין, לכן ההבדלה קודמת.

וגם בית הלל — '''כלום טעמהון דבית הלל אלא שהיין גורם לקדושת היום שתאמר, וכאן הואיל ואין היין גורם לאבדלה שתאמר — אבדלה קודמת'''. נכון, בקידוש אמרנו שקידוש עושים על היין, אז בעצם היין הוא הגורם. אבל כאן, אם אין היין גורם להבדלה — הרי אפשר להבדיל על כל דבר, על חמר מדינה, וגם עושים הבדלה בתפילה — אז היין הוא לא הגורם, וממילא ההבדלה תהיה קודמת גם לבית הלל.

אמר רבי זעירא: '''מדברי שניהן, מבדילין בלא יין ואין מקדשין אלא ביין'''. אפשר לראות לפי הסברה שלהם — אם היין גורם לקידוש, אז ברור שחייבים לקדש בעד היין. ובהבדלה אתה אומר שהיין לא גורם, אז זה כנראה שלא מבדילים על יין בהכרח, אפשר על חמר מדינה.

ואומרת הגמרא: '''היא דעתיה דרבי זעירא, דרבי זעירא אמר: מבדילין על השכר, ואזלין מן אתר לאתר משום קידושה'''. כלומר צריכים ללכת אפילו ממקום למקום כדי למצוא מקום שבו יש יין, כדי לקדש שם.

אמר רבי יוסי ברבי: '''נהיגין תמן במקום שאין יין, שליח ציבור עובר לפני התיבה ואומר ברכה אחת מעין שבע, וחותם במקדש ישראל ואת יום השבת''', ויוצאים ידי קידוש מהתורה, כי קידוש על היין זה רק מרבנן. אנחנו יודעים שיש לנו נוהג להגיד בשבת ברכה מעין שבע. יש סברה שאומרת שזה בגלל שהיו מתפללים בשדות, והיו אנשים שמאחרים, ורצו שכולם יסיימו את התפילה, שיחזרו לבית ביחד ולא יישארו שם אנשים בודדים, אז לכן בעצם הוסיפו את ברכה אחת מעין שבע. אז פה יש הסבר נוסף, שבעצם זה סוג של קידוש, כלומר בזה יוצאים ידי חובת קידוש מדאורייתא, כך שמי שאין לו יין יוכל לשמוע את הקידוש בבית הכנסת ולאחר מכן לחזור ולאכול בבית.

ואומרת הגמרא: '''וקשיא על דבית שמאי בלילי שבת'''. נעצור כאן.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נו עמוד ב'''

{{שוליים|ח_א}} '''בקידוש שבת יש לברך על היין ואחר כך על היום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רעא סעיף י , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל שמברך על היין ואחר כך על היום, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, ובהבדלה אף שניהם מודים שהיין קודם.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' אלו דברים מברך על היום.''' בתחל' לפי שהיו' גורם לקידוש שלא בא כוס זה אלא בשביל קידוש לשבת ועוד שכבר קדש היום משקיבל עליו ועדיין יין לא בא על השלחן וכשם שקדם לכניסה כך קודם לברכה

'''וב&quot;ה אומרי' מברך על היין תחלה.''' לפי שהיין גורם לקידוש וה&quot;ה המקדש על הפת ואם אין לו יין או פת לא יקדש ועוד תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם

'''גמ' מה טעמהון דב&quot;ש וכו'.''' כדפרישית במתני'

'''מדברי שניהן נלמד.''' דסבירא להו דבהבדלה לעולם ברכת היין קודם ואח&quot;כ ברכת הבדלה דלא דמיא לקידוש כדמפרש ואזיל

'''כלום טעמהון דב&quot;ש.''' שהרי טעמייהו דב&quot;ש גבי קידוש לא הויא אלא מפני שקדושת היום גרמה ליין שיבא לפיכך סברי דקדושת היום קודמת אבל כאן הואיל ולאו הבדלה גרמה ליין שיבא דהא עיקר הבדלה בתפלה היא ולא אמרו שיחזור ויבדיל על הכוס אלא מפני התינוקות כדאמרי' לעיל פ' תפלת השחר הלכך אף ב&quot;ש מודים בהבדלה שברכת היין קודם

'''כלום טעמהון דב&quot;ה.''' כלומר ולב&quot;ה ודאי שייכא נמי האי טעמא דאמרי גבי קידוש דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם וכמו כן בהבדלה

'''אמר ר' מנא.''' דלא היא דמאי חזית דנקטת להני טעמי דידהו דב&quot;ש ודב&quot;ה גבי קידוש למילף מינייהו דמה גבי הבדלה דברכת יין קודמת נקיט אידך טעמייהו דידהו דגבי קידוש ואשכחן איפכא דגבי הבדלה איכא למימר דלכ&quot;ע ברכת הבדל קודמת כדמפרש ואזיל

'''כלום טעמהון דב&quot;ש וכו'.''' וא&quot;כ וכאן נמי הואיל ונתחייב בהבדלה מיד שחשכה למ&quot;ש קודם שבא היין לפניו בדין הוא שהבדלה ג&quot;כ קודמת ליין כמו קידוש לב&quot;ש

'''כלום טעמהון דב&quot;ה.''' ולב&quot;ה דטעמייהו גבי קידוש אינו אלא לפי שהיין או הפת קודם לקידוש היום שתאמר אבל כאן הואיל ואין היין גורם להבדלה דלא תליא הבדלה ביין אף ב&quot;ה מודו דהבדלה קודמת לברכת היין והלכך מהא ליכא למישמע מינה

'''מדברי שניהן.''' מדר' יוסה ומדר' מנא דמר מדייק הכי ומר מדייק איפכא אליבא דב&quot;ש וב&quot;ה מיהת מדברי שניהן נלמד דמבדילין בלא יין אבל אין מקדשין אלא ביין כדקאמרי תרווייהו בפשיטות דאין היין מעכב בהבדלה כמו דמעכב בקידוש

'''היא דעתיה דר' זעירא.''' וכן נמי היא דעתי' דר&quot;ז גופיה דאמר מבדילין על השכר במקום שאין יין מצוי דהיין אינו מעכב להבדלה והולכין ממקום למקום משום קידושא למישמע קידוש על היין דעיקר מצות קידוש על היין

'''נהיגין תמן.''' בבבל במקום שאין יין לקדש עליו הש&quot;צ עובר לפני התיבה ואומר ברכת מעין שבע וחותם וכו' ובזה יצאו ידי קידוש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אילו דברים שבין בית שמי ובית הלל בסעודה · בית שמי אומ' מברך על היום ואחר כך מברך על היין · ובית הלל אומ' מברך על היין ואחר כך מברך על היום · בית שמי אומ' נוטלין לידים ואחר כך מוזגין את הכוס · ובית הלל אומ' מוזגין הכוס תחילה ואחר כך נוטלין לידים · בית שמי מקנח ידיו במפה ומניחה על השולחן · ובית הלל אומ' על הכסת · בית שמי אומ' מכבדין את הבית ואחר כך נוטלין לידים · ובית הלל אומ' נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית · בית שמי אומ' נר ומזון בשמים והבדלה · ובית הלל אומ' נר ובשמים ומזון והבדלה · בית שמי אומ' שברא מאור האש · ובית הלל אומ' בורא מאורי האש · אין מברכין על הנר ועל הבשמים שלגוים ועל הנר ועל הבשמים שלמתים · ועל הנר ועל הבשמים שלפני עז' · ואין מברכין על הנר עד שייאותו לאורו · מי שאכל ושכח ולא בירך בית שמי אומ' יחזור למקומו ויברך · ובית הלל אומ' יברך במקום שנזכר · ועד מתי מברך עד כדי שיתאכל המזון שבמיעיו · בא להן יין אחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס בית שמי אומ' מברך על היין ואחר כך מברך על המזון · ובית הלל אומ' מברך על המזון ואחר כך מברך על היין · עונין אמן אחר ישראל מברך · ואין עונין אמן אחר כותי מברך עד שישמע כל הברכה ·
אילו דברים שבין בית שמי ובית הלל בסעודה כול' · מה טעמהון דבית שמי שקדושת היום גרמה ליין שיבוא וכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין · מה טעמהון דבית הלל שהיין גורם לקדושת היום שתיאמר · ד&quot;א היין תדיר וקדושה אינה תדירה · אמ' ר' יוסה מדברי שניהן יין והבדלה היין קודם · כלום טעמהון דבית שמי אלא שקדושת היום גרמה ליין שיבוא · וכאן הואיל ולא הבדלה גרמה ליין שיבוא היין קודם · כלום טעמהון דבית הלל אלא שהיין תדיר וקדושה אינה תדירה · וכן הואיל והיין תדיר והבדלה אינה תדירה היין קודם · אמ' ר' מנא מדברי שניהן יין והבדלה הבדלה קודמת · כלום טעמהון דבית שמי אלא שכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין · [וכאןהואיל ונתחייב בהבדלה עד שלא בא היין] אבדלה קודמת · כלום טעמהון דבית הלל אלא שהיין גורם לקדושת היום שתיאמר · וכאן הואיל ואין היין גורם לאבדלה שתיאמר אבדלה קודמת · אמ' ר' זעירא מדברי שניהן מבדילין בלא יין [ואין] מקדשין אלא [ב]יין · היא דעתיה דר' זעירא · דר' זעירא אמ' מבדילין על השכר ואזלין מן אתר לאתר משום קדושה · אמ' ר' יוסי בר' נהיגין תמן במקום שאין יין שליח ציבור עובר לפני התיבה ואו' ברכה אחת מעין שבע וחותם במקדש יש' ואת יום השבת · וקשיא על דבית שמי בלילי שבת [איך עבידה]&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''וקשיא על דב&quot;ש בלילי שבת.''' כלומר דהא לפעמים משכחת לה בלילי שבת דאי אפשר למיעבד כסברא דב&quot;ש גבי קידוש ולמאי דס&quot;ל לב&quot;ש נמי גבי יין ומזון במתני' דסוף פירקין היכא דאין שם אלא אותו כוס והשתא אי מקלעי הני גוונא בלילי שבת היאך ינהוג אליבא דב&quot;ש דממ&quot;נ קשיא כדמסיק ואזיל להקושיא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נו עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ח_ג}} '''הבדלה בלא יין - כשאין יין, מהו הדין לגבי הבדלה על פת או משקה אחר, לעומת קידוש שבת שאינו אלא ביין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כדעת רבי זעירא בירושלמי שמבדילין בלא יין ואין מקדשין אלא ביין, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ח_ד}} '''בהבדלה מסתפקים ביין שכר ואינה טעונה יין דווקא, אך לקידוש חייבים לחזר אחר יין ואף לילך ממקום למקום להשיגו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כט &lt;קטע סוף=נו ב/&gt; ==דף נז עמוד א== &lt;קטע התחלה=נז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שקידוש טעון יין דווקא ומחזרים אחריו ואף מטריחים עצמם ממקום למקום, כפי שהביאו הרמב&quot;ם (הל' שבת פכ&quot;ט ה&quot;ט) והשו&quot;ע (או&quot;ח רצו, ב).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;113&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
הי{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ך עבידה {{ירו&quot;מ-ביאור|באיזה מקרה יהיה קשה}} היה יושב ואוכל בערב שבת, וחשכה לילי שבת, ואין שם אלא אותו הכוס — את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} אומר: מניחו לאחר המזון ומשלשל כולם עליו. ל[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי &lt;/div&gt;{{ירו&quot;מ-הדגשה|איך ינהג ד}}מה נפשך? יברך על היום — המזון קודם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי לשיטתם}}, מה {{ירו&quot;מ-הוסר|נפשך יברך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שמברך}} על היום {{ירו&quot;מ-הדגשה|קודם לברכת היין — זה מפני שהתחייב בקדושת היום קודם, וכאן התחייב בברכת}} המזון קודם — יברך על המזון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואחר כך יקדש — אי אפשר, שהרי אמרו בית שמאי שאם בא להם יין אחר המזון ואין להם אלא אותו כוס, מברך על}} היין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואחר כך על המזון. נמצא שהיין}} קודם — יברך על היין, היום קודם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כך לבית שמאי כיצד יעשה}} נשמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: בא להן יין אחר המזון, ואין שם אלא אותו הכוס — {{ירו&quot;מ-הדגשה|בית שמאי אומרים: מברך על היין ו}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|ח}}ר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך על המזון}} אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|הטעם שאמרו בית שמאי להקדים את ברכת היין לברכת המזון — זה רק מפני שאם תגיד לו להשאיר את היין אחר המזון}} — על ידי שהוא ברכה קטנה, שמא ישכח וישתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלי ברכה}}. ברם הכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך גם לקדש}} מכיון שהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|משלשה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|משלשם}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מברך שלוש ברכות על היין ועל המזון ועל הקידוש}} על {{ירו&quot;מ-הוסר|ידי }}הכוס אינו שכח. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן}} כיצד יעשו {{ירו&quot;מ-הוסר|על דברי}} לדברי [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי יברך על המזון תחילה, ואחר כך מברך על היום, ואחר כך על היין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם נדקדק נמצא}} וקשיא על דברי [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל במוצאי שבת. הי{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ך עבידה {{ירו&quot;מ-ביאור|באיזה מקרה יהיה קשה}} היה יושב ואוכל בשבת וחשכה מוצאי שבת, ואין שם אלא אותו הכוס — את אמר: מניחו לאחר המזון ומשלשל כולן עליו. מה נפשך? יברך על היין, המזון קודם {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי אמרו בית הלל שאם בא להם יין אחר המזון ואין להם אלא אותו כוס, מברך על המזון ואחר כך מברך על היין}} יברך על המזון, הנר קודם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דלדעת בית הלל אליבא דרבי מאיר הסדר הוא נר בשמים מזון והבדלה}} יברך על הנר. {{ירו&quot;מ-הוסר|הבדלה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היין}} {{ירו&quot;מ-הוסר|קודמת}} קודם {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא תדיר. יברך על היין — המזון קודם. אם כך, כיצד יעשה}} נשמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} לא נחלקו [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל על ברכת המזון שהוא בתחילה, ולא על הבדלה שהיא בסוף. על מה נחלקו? על הנר ועל הבשמים ש[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: {{שוליים|ח_ה}}בשמים ואחר כך נר, ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: מאור ואחר כך בשמים. רבא[[ביאור:עץ מסורת#רבא|°]] ורב יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]]  {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}}: הלכה כמי שהוא אומר בשמים ואחר כך נר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כך}} כיצד יעשה {{ירו&quot;מ-הוסר|על דברי}} לדברי [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל יברך על&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף נז. אנחנו בשלושה, כמה מילים בדף הקודם. אומרת הגמרא קשה על לבית שמאי בליל שבת. יש איזה קושיה שיכולה להתווצר בליל שבת על דעת בית שמאי.

איך החביטה? כלומר איך, איך, באיזה מציאות יש קושיה? כן, יש פה מעין מעגל כזה, מעגל שלא יוצאים ממנו. '''היה יושב ואוכל בערב שבת וחשכה לילי שבת''', אנחנו יודעים שבדרך כלל אסור לאכול ביום שישי, אבל נניח יש מקרה שמותר — סעודת חתנים, פורים וכדומה. אז יש מציאות שאכלו בליל שבת ועכשיו נכנס שבת. עכשיו '''ואין שם אלא אותו הכוס'''. מצד אחד הוא צריך לברך ברכת המזון על אותו כוס ומצד שני גם צריך לקדש על יין. אז מה עושה? אמרנו לפני כן שכולם מסכימים שאם אני אוכל, לאחר המזון '''משלשל כולם עליו'''. כלומר שיש לו רק כוס אחת וצריך גם לברך על ברכת המזון, אז לכן מברך על הכוס ובעצם משאיר את זה לסוף. ואז גם כן עושה את מה שצריך, הבדלה או קידוש אחרי ברכת המזון.

אז עכשיו בוא נראה מה יצא מכאן. לבית שמאי איך יתנהג? '''מה נפשך?''' מה הוא ינהג? הרי לגבי שבת אמרנו שאם יש שבת ויין אז הוא קודם כל מקדש כיוון שהשבת נכנסה קודם. כלומר קידוש היום היה קודם, אבל כאן יש לו בעיה. כי מה, אתה מברך על היום? אי אפשר להגיד ככה, כי הרי '''המזון קודם''', כי אם הוא אומר שקידוש קודם בגלל שהוא הקדים — הוא היה קודם לפני היין. אבל כאן ברכת המזון הייתה קודמת, כי הרי הוא קודם כל אכל, הוא התחייב בברכת המזון קודם. אז מה אתה אומר? '''יברך על המזון'''? כלומר אי אפשר לומר '''יברך על היום''' — '''המזון קודם''', שהרי לשיטתם מה שיברך על היום זה רק בגלל שהתחייב בקדושת היום קודם. אבל כאן הרי התחייב ברכת המזון קודם, לכן לכאורה צריך לברך ברכת המזון קודם.

אז אוקיי, מה אתה אומר? יברך על המזון קודם, רק אחרי זה יקדש? גם את זה אי אפשר. למה? שהרי אמרו בית שמאי שאם בא להם יין בתוך המזון מברך על היין ואחר כך על המזון. יוצא מכאן שהיין קודם. אז מה אתה אומר? '''יברך על היין'''? אי אפשר, כי הרי '''היום קודם''', קידוש היום, כמו שאמרנו. אז אם כך, מה יעשה? בעצם נכנסנו פה לאיזה מעגל שאין לו סוף.

אומרת הגמרא '''נשמעינה מן הדא''', כלומר הפתרון יהיה בעצם בגרסה אחרת של דיני בית שמאי: '''בא להן יין אחר המזון, ואין שם אלא אותו הכוס — בית שמאי אומרים: מברך על היין ואחר כך על המזון'''. יש לנו ברייתא מפורשת שאומרת שאם יש יין וברכת המזון, קודם כל מברך על היין ואחר כך על המזון.

אמר רבי אבא: שאמרו בית שמאי להקדים את ברכת היין לברכת המזון — זה רק שם, מפני שאם תגיד שקודם מברך ברכת המזון ואחרי זה מברך על היין, יכול להיות בעיה, כי כיוון שברכת היין '''ברכה קטנה''', '''שמא ישכח וישתה'''. תוך כדי שהוא מברך ברכת המזון יבוא מיד וישתה בלי ברכה, לכן אמרו שיברך את זה קודם. '''ברם הכא''', שיש קידוש להוסיף, פה אין חשש, כי הרי יש פה שלוש ברכות, '''מכיון שהוא על הכוס אינו שכח''' — אז לכן אין חשש שקודם כל יברך את ברכת המזון ואחרי זה ימשיך.

אז לכן, איך יעשו? איך עשו בית שמאי? '''יברך על המזון תחילה, ואחר כך מברך על היום, ואחר כך על היין'''. ובעצם זה פותר לנו את הבעיה.

עכשיו '''וקשיא על דברי בית הלל במוצאי שבת'''. כלומר אותו דבר, יהיה גם כן איזה מעגל שאין לו סוף בשיטת בית הלל במוצאי שבת. איך החביטה? כלומר, איך ייווצר המציאות של הקושיה? '''היה יושב ואוכל בשבת וחשכה מוצאי שבת''', כלומר חשכה שעה שלישית ויצא שבת. עכשיו '''ואין שם אלא אותו הכוס''', יש לו רק כוס אחת, רק רביעית בדיוק — עם המזיגה, עם הכל, רק רביעית. אז מה אמרנו? אמרנו '''מניחו לאחר המזון ומשלשלן כולן עליו'''. אמרנו מניח את הכוס, מברך עליו ברכת המזון וממשיך אחרי זה את ההבדלה וכל מה שצריך.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''היך עבידה.''' בהי גוונא מקשינן לה ומפרש וקאמר בכגון שהיה יושב ואוכל בע&quot;ש וחשכה לילי שבת וצריך הוא לקדש קדושת היום על היין ואין שם אלא אותו הכוס יין בלבד ואם יקדש עליו לא יהיה לו יין לברך על המזון

'''את אמר מניחו לאחר המזון ומשלשל כולם עליו.''' כלומר דודאי את אומר בזה דהדין הוא שיניח עד לאחר המזון ויאמר הכל קידוש וברכת המזון על אותו כוס וכדתנינן בתוספתא פ&quot;ה גבי מ&quot;ש וכדלקמן וה&quot;ה נמי בהאי גוונא בלילי שבת והשתא קשיא מה נפשך לב&quot;ש היאך יעשה

'''יברך על היום.''' קודם כדאמרינן במתני' דקדושת היום קודם ליין הא הכא איכא נמי מזון ובודאי ברכת המזון קודם לקידוש היום שהרי נתחייב בברכת המזון קודם שקידש עליו היום

'''יברך על המזון.''' ואי תימא דאין ה&quot;נ דיברך על המזון מקודם הא ליתא דהרי הכא היין קודם לב&quot;ש כדאמרי במתני' דסוף פרקין גבי בא להם יין בתוך המזון ומייתי לה לקמיה

'''יברך על היין.''' ואם תאמר דיברך על היין קודם להמזון הא נמי אי אפשר דכשבא לברך על היין קידוש היום קודם לו כדאמרי ב&quot;ש במתני'

'''יברך על היין.''' בתחלה הרי המזון קודם כדסבירא להו לב&quot;ה במתני' דסוף פרקין

'''יברך על הנר.''' בתחלה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;היה יושב ואוכל בערב שבת וחשכה לילי שבת ואין שם אלא אותו הכוס את אמר מניחו לאחר המזון ומשלשל כולם עליו · מה נפשך יברך על היום המזון קודם · יברך על המזון היין קודם · יברך על היין היום קודם · נשמעינה מן הדא בא להן יין אחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס אמ' ר' בא [על ידי שהוא] ברכה קטנה שמא ישכח וישתה · ברם הכא מכיון שהוא משלשה על ידי הכוס אינו שכח · כיצד יעשו על דברי בית שמי יברך על המזון תחילה ואחר כך על היין · וקשיא על דברי בית הלל במוצאי שבת [היך עבידה] היה יושב ואוכל בשבת וחשכה מוצאי שבת ואין שם אלא אותו הכוס את אמר מניחו לאחר המזון · ומשלשל כולן עליו · מה נפשך יברך על היין המזון קודם · יברך על המזון הנר קודם · יברך על הנר אבדלה קודמת · נשמעינה מן הדא · אמ' ר' יהודה לא נחלקו בית שמי ובית הלל על ברכת המזון שהיא בתחילה ולא על {{ירו&quot;מ-הוסר|המזון}}[הבדלה] שהוא בסוף · על מה נחלקו על הנר ועל הבשמים שבית שמי אומ' בשמים ואחר כך נר · ובית הלל אומ' מאור ואחר כך בשמים · רבא ורב יהודה הל' כמי שהוא או' בשמים ואחר כך נר · כיצד יעשה על דברי בית הלל יברך על&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נשמעינה מן הדא.''' זה הכל מן הקושיא וכלומר והיכא שמעינן להא דאמרת לב&quot;ש היין קודם להמזון מן הדא דתנינן בסוף פרקין בא להם יין בתוך המזון ואין שם אלא אותו הכוס ב&quot;ש אומרי' מברך על היין ואח&quot;כ מברך על המזון וא&quot;כ היאך יתנהג עצמו בכה&quot;ג אליבא דב&quot;ש

'''אמר ר' בא.''' דלא קשיא מידי מהאי מתני' דסוף פרקין דמייתית ראיה לגוונא דהכא דלב&quot;ש מברך על היין מקודם להמזון דשאני הוא התם דע&quot;י שהיא ברכה קטנה בורא פרי הגפן בלבד הלכך הוא דקסברי ב&quot;ש התם דמברך על היין מקודם שאם אתה אומר שימתין עד לאחר ברכת המזון חיישינן שמא ישכח וישתה מיד בלא ברכה אבל הכא שצריך הוא לקדש קדושת היום ומכיון שהוא ממתין לשלשה על ידי הכוס אינו שכח מקודשת היום ולא חיישינן שמא ישתה עד שלא יקדש

'''וכיצד יעשו על דברי ב&quot;ש.''' והשתא מסיק לה דלר' בא דקאמר דהכא איכא תקנתא לב&quot;ש נמי וכיצד יעשה יברך על המזון תחלה דבהאי גוונא מודו ב&quot;ש דליכא למיחש למידי כדאמרן ואח&quot;כ מברך קדושת היום ואח&quot;כ על היין כסבר' דידהו במתני'

'''יברך על המזון בתחלה.''' הרי הנר קודם כדתנן במתני' גבי פלוגתייהו בהא ב&quot;ש אומרים נר ומזון וכו' ובית הלל אומרים נר ובשמים ומזון והבדלה א&quot;כ לכ&quot;ע נר קודם למזון&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''וקשי' על דברי ב&quot;ה.''' השתא מהדר הש&quot;ס לדייק גם אליבא דב&quot;ה דודאי בלילי שבת ובגוונא דהוה מדייק לי' אליבא דב&quot;ש ליכא למידק כלל אליבא דב&quot;ה דפשוט הוא דבגוונא דתאמר היה יושב ואוכל בע&quot;ש וכו' ואין שם אלא אותך הכוס דלב&quot;ה מברך על המזון ואח&quot;כ על היין ואח&quot;כ על היום כי קשיא לן אליבא דב&quot;ה במוצאי שבת הוא דקשיא לן וכעין גוונא דהוה מדייקינן אליבא דב&quot;ש בע&quot;ש ה&quot;נ מדייקינן השתא אליבא דב&quot;ה במ&quot;ש וכדמפרש ואזיל

'''היך עבידא.''' בהי גוונא קא מיבעיא לן וקאמר בכגון שהיה יושב ואוכל בשבת וחשכה מוצאי שבת וצריך הוא להבדיל ואין שם אלא אותו הכוס ואם יבדיל לא יהי' לו יין לברך על המזון

'''את אמר מניחו לאחר המזון ומשלשל כולן עליו.''' הבדלה וברכת המזון דודאי כך הוא הדין והכי תנינן בתוספתא פ&quot;ה הנכנס לביתו במ&quot;ש מברך על היין ועל המאור. ועל הבשמי' ואח&quot;כ אומר הבדלה ואם אין לו אלא כוס אחד מניחו אחר המזון ומשלשלן כולן לאחריו והשתא מדייק הש&quot;ס דלר' יהודה דתוספתא אליבא דב&quot;ה כדמייתי נמי לקמיה קשיא לן דמה נפשך כיצד יעשה בהאי גוונא דאמרן

'''הבדלה קודמת.''' כלומר ואם יעשה כך תהיה הבדלה קודמת למזון ואנן לא תנן הכי דאע&quot;ג דבמתני' תני כן ההיא דלאו כהלכתא היא אלא כדתני ר' יהודה בתוספתא שם וכדלקמיה

'''נשמעינה מן הדא.''' מסקנת הקושיא היא וכלומר והיכא תניא הכי מן הדא דא&quot;ר יהודה לא נחלקו ב&quot;ש וב&quot;ה על המזון שהוא בתחלה ועל הבדלה שהיא בסוף על מה נחלקו וכו' וגי' התוספתא כך היא שב&quot;ש אומרים מאור ואח&quot;כ בשמים וב&quot;ה אומרים בשמים ואח&quot;כ מאור וגי' הש&quot;ס בתוספתא היה כך בהפך ככתוב לפנינו והיינו דקאמר עלה רבא ורב יהודה הלכה כמי שהוא אומר בשמים ואח&quot;כ מאור ולא כהאי גי' דלעיל לב&quot;ה. שמעינן מיהת דלכ&quot;ע מזון בתחילה והבדלה בסוף כי פליגי בסדר הברכות השייכי' להבדלה הוא דפליגי ושמעינן נמי דלכ&quot;ע אלו הברכות השייכי' להבדלה סמוכות זו לזו מיהת בעינן והשתא אם יברך על הנר בתחילה למזון ואח&quot;כ ברכת הנר תכופות זו לזו כל הברכות א&quot;כ תהי' הבדלה קודמת למזון והא לר' יהודה לכ&quot;ע מזון בתחילה והבדלה לבסוף היא וכיצד יעשה על דברי ב&quot;ה. מסקנא דמילתא היא. וכלומר והשתא כיצד יעשה אליבא דב&quot;ה אם כהאי דתנינן במתני' נר ובשמים ומזון והבדלה או כהאי דר' יהודה בתוספתא וקאמר הש&quot;ס דדברי ר' יהודה הם עיקר שיברך על המזון בתחלה וכו'

'''י&quot;ט שחל להיות במ&quot;ש.''' ויש כאן קידוש והבדלה איזה מהן קודם
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אז '''מה נפשך?''' מה אתה אומר? יברך על היין? כמו שאמרנו מקודם, אם יש שבת וקידוש, או יין והבדלה, אז הוא כבר יברך על היין ואחרי זה קידוש, או יין והבדלה. אבל פה יש בעיה, כי הרי אמרת שהמזון קודם — כי אמרנו שאם בא להם יין בתוך המזון ואין להם אלא אותו כוס, אז מברך על היין ואחר כך על המזון. אז יוצא שבעצם ברכת המזון קודמת. אז מה אתה אומר? יברך את ברכת המזון? יש לו בעיה, כי לדעת בית הלל, על פי רבי מאיר, הסדר זה נר ובשמים, מזון והבדלה. כלומר בעצם הנר קודם — נר ובשמים קודמים לפני ברכת המזון. אז מה אתה אומר? יברך על הנר? אי אפשר, כי הרי היין תדיר יותר, ואמרנו שאם יש לנו יין וקידוש, או יין והבדלה, מברכים על היין כי תדיר קודם. אז מה עושים? '''יברך על היין, המזון קודם''', וככה בעצם קיבלנו מעגל חוזר.

מה נעשה? '''ואתה נשמעינה מן הדא'''. בעצם נכון מה שאמרנו עכשיו, שבעצם הסדר נר בשמים מזון והבדלה זה דעת רבי מאיר. אבל הדעה המקובלת זה דעת רבי יהודה, שהוא סובר '''לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על ברכת המזון שהוא בתחילה, ולא על הבדלה שהיא בסוף. על מה נחלקו? על הנר ועל הבשמים, שבית שמאי אומרים: בשמים ואחר כך נר, ובית הלל אומרים: מאור ואחר כך בשמים'''. אנחנו נוהגים הפוך כנראה, יש לנו גרסה אחרת, אבל בכל אופן רואים שבעצם על ברכת המזון כולם מסכימים שהיא בהתחלה, על הבדלה כולם מסכימים שהיא בסוף, וכל המחלוקת היא רק על הנר והבשמים.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נז עמוד א'''

{{שוליים|ח_ה}} '''בהבדלה במוצאי שבת יש להקדים בשמים לנר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצו סעיף א , סמ&quot;ג עשין כט &lt;קטע סוף=נז א/&gt; ==דף נז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=נז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כבית שמאי לדעת רבא ורב יהודה, וכן נפסק בשו&quot;ע או&quot;ח סי' רצו ס&quot;א ובסדר יקנה&quot;ז (יין קידוש נר הבדלה בשמים) שאף הבבלי הכריע כך.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;114&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
המזון תחילה, ואחר כך יברך על היין, ואחר כך על הנר. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סדר ההבדלה ביו&quot;ט שבמוצ&quot;ש|יום טוב שחל להיות במוצאי שבת]] רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: יקנ&quot;ה — יין, קידוש, נר, הבדלה. חנין בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רב חנן בר אבא|°]] אמר בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: יין, קידוש, נר, הבדלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם זה בחג סוכות מוסיף}} {{שוליים|ח_ו}}סוכה וזמן רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} אמר: ינה&quot;ק. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|לא }}אמר כהדא דרבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהבדלה קדמת לקידוש}} דאמר רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: מלך יוצא ושלטון נכנס — מלוין את המלך ואחר כך מכניסין את השלטון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף כך קדם מוציאים את השבת בהבדלה אחר כך מכניסים את יום טוב בקידוש}} לוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הוסר|ינה&quot;ק}} נהי&quot;ק {{ירו&quot;מ-ביאור|נר הבדלה יין קידוש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיין בין שניהם להראות שהוא בא עבור שניהם}} מסתברא דלוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] אמר, מעין שניהם {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הבדלה ראשונה כרבי חנינה שמלוים את המלך קדם וכרב שהיין סמוך לקידוש}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעא קומי רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: הי{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ך {{ירו&quot;מ-הוסר|אובדין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עבדין}} {{שוליים|ח_ז}}עובדא? אמר ליה: כרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] וכרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|יקנ&quot;ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יין קידוש נר הבדלה}}. וכן נפק עובדא כרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] וכרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}}, כד הוה אזיל לדרומה — הוה עביד כרבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ינה&quot;ק}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יין נר הבדלה קידוש}}; וכד הוה נחית לטבריא — הוה עביד כרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|יקנ&quot;ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יין קידוש נר הבדלה}} דלא מפלג על בר נש באתריה. על דעתיה דרבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} ניחא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמברך על היין, שהיין לעולם קודם, ומיד אחריו על האש, כיוון שרואהו ראשון, דמצווה הבאה לידך על תחמיצנה}} וקשיא {{ירו&quot;מ-הוסר|יוחנן }}על דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|היה מוצאי שבת}} בשאר ימות השנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי מברך על הנר לפני ההבדלה מפני העניים, שמא לא יספיק השמן שלא יכבה ויפסיד הברכה; והכא אמאי}} אינו מברך על הנר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפני הקידוש}}{{ירו&quot;מ-הוסר| שלא יכבה וכא מברך על הנר}} שלא יכבה?
מה עבד ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}? מכיון שיש לו יין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודאי יש לו שמן ו}}אין נרו כובה. {{ירו&quot;מ-הוסר|ויברך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי אמרו נר ביתו וקידוש היום נר קודם אם כך שיברך}} על הנר בסוף — שלא לעקור {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולשנות משאר}} זמן השבתות הבאות.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ב|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ב&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: נוטלין לידים ואחר כך מוזגין את הכוס ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: מוזגין הכוס תחילה ואחר כך נוטלין לידים.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבא ורב יהודה: הלכה כמי שהוא אומר בשמים ואחר כך נר''', כי כנראה שהיה להם הרגל כזה. אז אם כך, איך נעשה באמת? לבית הלל '''יברך על המזון תחילה''', כמו שאמרנו שכולם מסכימים שמזון תחילה, '''ואחר כך יברך על היין, ואחר כך על הנר'''.

אומרת הגמרא: '''יום טוב שחל להיות במוצאי שבת''', רבי יוחנן אמר: '''יקנה — יין, קידוש, נר, הבדלה'''. חנין בר אבא אמר בשם רב: '''יין, קידוש, נר, הבדלה''', ואם זה בסוכות אז צריך להוסיף גם '''סוכה וזמן''', כלומר גם שהחיינו.

רבי חנינא אמר: '''ינה&quot;ק''', כלומר יין, נר, הבדלה, קידוש. שמואל אמר כדעת רבי חנינא, גם כן '''ינה&quot;ק''', כלומר שהבדלה קודמת לקידוש. ואמר רב אחא בשם רבי יהושע בן לוי משלו, איזה משל, ש'''מלך יוצא ושלטון נכנס — מלוין את המלך ואחר כך מכניסין את השלטון'''. כלומר השבת יוצאת ונכנס החג, אז קודם כל מלווים את המלך שייצא, ורק אחרי זה מלווים ומכניסים את יום טוב. אז אף כאן, קודם כל מוציאים את השבת בהבדלה ואחר כך מכניסים את יום טוב בקידוש.

לוי אמר: '''נהי&quot;ק''', כלומר נר, הבדלה, יין, קידוש. למה? כי הוא סובר שהיין צריך להיות בין שניהם, כלומר בין הבדלה לקידוש, כדי להראות שהוא בעל שניהם.

אומרת הגמרא: '''מסתברא דלוי אמר, מעין שניהם'''. כלומר לוי כנראה עשה הכללה בין שתי הדעות — הבדלה כמו רבי חנינא, שאמר קודם כל מלווים את המלך שיוצא, ורק אחר כך עושים את הקידוש, כלומר מקבלים את השלטון, וכרב שאמר שהיין סמוך לקידוש.

'''רבי זעירא בעא קומי רבי יוסי: הי ך עובדא?''' כלומר להלכה מה נעשה? יש פה את כל האפשרויות. '''אמר ליה: כרב וכרבי יוחנן'''. כלומר יין, קידוש, נר, הבדלה, ואמרנו אם זה סוכות אז מוסיף גם סוכה וזמן. '''וכן נפק עובדא כרב וכרבי יוחנן'''.

'''רבי אבהו, כד הוה אזיל לדרומה — הוה עביד כרבי חנינא'''. כלומר שהיה הולך לדרום, ששם היה המקום של רבי חנינא, אז הוא נהג כמו רבי חנינא — יין, נר, הבדלה, קידוש. '''וכד הוה נחית לטבריא — הוה עביד כרבי יוחנן''', ששם המקום של רבי יוחנן, אז נהג כמותו — יין, קידוש, נר, הבדלה, '''דלא מפלג על בר נש באתריה''', לא לתת לחלוק על בן אדם במקום שלו.

אומרת הגמרא: '''על דעתיה דרבי חנינא ניחא'''. שהוא מברך על היין כי היין קודם, מיד אחרי זה הוא מברך על האש, כי שוב פעם אנחנו מברכים על המצווה שאנחנו פוגשים ראשון, ואת האש אנחנו רואים מרחוק, אז לכן מברכים על האש כי זה הראשון. יש לנו כלל שמצווה הבאה לידך אל תדחה אותה.

אבל '''וקשיא על דרבי יוחנן'''. הרי רבי יוחנן אנחנו יודעים שבשאר ימי השנה תמיד מברכים על הנר לפני ההבדלה. למה? מפני שמא יכבה הנר ויפסיד את הברכה, אז לכן קודם כל מברכים על הנר מיד, ולאחר מכן עושים את ההבדלה. אבל הכא, למה לא בורך על הנר לפני הקידוש? למה הוא מחכה עד אחרי הקידוש? הרי למה הוא לא חושש שהנר יכבה, למה הוא אומר יין, קידוש, נר והבדלה?

אומרת הגמרא: '''מה עבד ליה רבי יוחנן?''' מה הוא יענה על זה? עונה הגמרא: '''מכיון שיש לו יין אין נרו כובה'''. כי אנחנו יודעים שאם יש אדם ויש לו רק כסף לנר או ליין — '''נר איש וביתו''' וקידוש היום, נר קודם, כי הנר זה לשלום בית, הנר יוצר אור וככה אין מריבות. אז בכלל אם יש לו כסף רק לנר או ליין אז נר עדיף. אז אם ככה, כאן שאתה אומר שיש לו יין, כנראה גם יש לו מספיק לנר, אז לכן '''יברך על הנר בסוף'''.

אומרת הגמרא: אז אם ככה, למה לא יברך על הנר בסוף אחרי הבדלה גם כן? כלומר אמרת שיש לו יין, אם יש לו יין אז גם יש לו מספיק שמן, בסדר, אז אם זה ככה שישאיר את הנר לסוף — למה אתה אומר שהבדלה קודמת? אתה אומר נר, הבדלה, כלומר נר קודם להבדלה, תגיד יין, קידוש, הבדלה, נר. למה אתה אומר יין, קידוש, נר, הבדלה, כלומר נר קודם להבדלה?

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''יקנ&quot;ה.''' היין סמוך לקידוש וקודם לו ואח&quot;כ נ&quot;ה וכן אמר חנן בר בא בשם רב יין וכו' ובסוכות אחר הבדלה סוכה וזמן: ר' חנינא אמר ינה&quot;ק גרסינן וכן שמואל אמר כהדא דר' חנינא גרסינן כדמפרש טעמא משל למלך יוצא וכו' הלכך הבדלה קודמת שמלוין את השבת בתחלה ואח&quot;כ קידוש של י&quot;ט

'''לוי אמר יהנ&quot;ק גרסינן.''' דכמו שהוא לפנינו היינו דר&quot;א ממש. והיינו דקאמר מסתברא דלוי דאמר מעין שניהן הבדלה קודם לקידוש כר' חנינא ונר והבדלה סמוכין כר' יוחנן

'''דלא מפלג על בר נש באתריה.''' טבריה אתריה דרבי יוחנן הוה ואין חולקין על אדם באתריה ולפיכך נהג שם כוותיה

'''על דעתיה דרבי חנינא ניחא.''' דלדידיה אחר היין מברך על הנר מיד ולפי שכשרואה את הנר צריך לברך עליו אלא שברכת היין היא קודם לכל לעולם

'''מה עבד ליה ר' יוחנן.''' ומה טעמיה וקאמר דמכיון שיש לו יין אין נרו כובה כלומר דכיון שהוא תופס כוס של יין בידו שבירך עליו ואינו שותהו ושומרו עד שיגמור כל סדר הברכות שומר ג&quot;כ את הנר שלא יכבה עד שיברך עליו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;המזון תחילה ואחר כך יברך על היין ואחר כך על הנר · יום טוב שחל להיות במוצאי שבת · ר' יוחנן אמ' יקנ&quot;ה · יין קידוש נר הבדלה · חנין בר בא אמ' בשם רב יין קידוש נר הבדלה סוכה וזמן ר' חנינא אמ' ינה&quot;יק · שמואל לא אמ' כהדא דר' חנינא דאמ' ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי מלך יוצא ושלטון נכנס מלוין את המלך ואחר כך מכניסין את השלטון · לוי אמ' ינה&quot;ק · מסתברא דלוי אמ' מעין שניהם · אמ' ר' זעירא בעא קומי ר' יוסי היך עבדין עובדא אמ' ליה כרב וכר' יוחנן · וכן נפק עובדא כרב וכר' יוחנן · ר' אבהו כד הוה אזיל לדרומה הוה עבד כר' חנינא · וכד הוה נחית לטיבריא הוה עבד כר' [יוחנן] דלא מפלג על בר נש באתריה · על דעתיה דר' חנינא ניחא וקשיא {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה}}על דר' יוחנן אילו בשאר ימות השנה אינו מברך על הנר שלא יכבה · וכא מברך על הנר שלא יכבה · מה עבד ליה ר' יוחנן מכיון שיש לו יין אין נרו כובה · ויברך על הנר בסוף · שלא לעקור זמן השבתות הבאות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''וקשיא על דר' יוחנן.''' כצ&quot;ל אלא דלר' יוחנן קשיא מפני מה אינו מקדים לברך על הנר הא אלו בשאר ימות השנה אינו מברך על הנר שלא יכבה בתמיה וכי אינו מברך על הנר מיד כדי שלא יכבה ויפסיד הברכ' והכא נמי היה לו לומר מברך על הנר שלא יכבה ולא לאחרו אחר קידוש

'''ויברך על הנר בסוף.''' א&quot;כ יברך עליו בסוף דכל זמן שאינו שותה היין שומר הוא את הנר שלא יכבה קודם שישתה ומשני שלא לעקר זמן שבתות הבאות כלו' הואיל ובכל מוצאי שבתות מברך על הנר קודם הבדלה הלכך אין לו לעקור הסדר של כל שבתות הבאות בשנה

'''גמ' מה טעמהון דב&quot;ש שלא יטמאו משקין שבאחורי הכוס.''' שנפלו לשם מחמת המזיגה ויטמאו מידיו אם לא יטול מתחלה ויחזרו אלו המשקין ויטמאו את אחורי הכוס ונמצא משתמש בו באיסור וכדפרישית במתני'&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''מתני' ב&quot;ש אומרים נוטלין לידים ואח&quot;כ מוזגין את הכוס.''' טעמייהו דב&quot;ש דסברי אסור להשתמש בכוס שאחוריו טמאין אע&quot;פ שלא נטמאו תוכו וכגון שנטמא במשקין דטומאת משקין בכלים מדרבנן היא והקלו בטומאה זו ואמרו כלי שנטמא אחוריו במשקין טמאין לא נטמא תוכו ולא ידיו ולא אוגנו ואפ&quot;ה אסור להשתמש בו גזרה שמא ינתזו ניצוצות מתוכו על אחוריו ויקבלו המשקין טומאה מחמת אחוריו ויטמא את הידים וכיון דאסור להשתמש בכלי שאחוריו טמאים הלכך נוטלים לידים תחלה ואח&quot;כ מוזגין את הכוס שאם אתה אומר מוזגין את הכוס תחלה חיישינן שמא יטמאו משקין שנפלו באחורי הכוס מחמת הידים שהידים קודם נטילה תורת שני לטומאה יש להן ומטמאין את המשקין להיות תחלה ויחזרו המשקין ויטמאו את אחורי הכוס ונמצא משתמש בו באיסור אלא נוטלים לידים תחלה ואח&quot;כ מוזגין את הכוס כדי שלא יקבלו המשקין שבאחורי הכוס טומאה מחמת ידים

'''ובית הלל אומרים וכו'.''' דב&quot;ה קסברי מותר להשתמש בכוס שאחוריו טמאין ולא גזרינן משום ניצוצות דניצוצות לא שכיחי הלכך מוזגין את הכוס תחלה ושותים אותו דביין הבא לפני המזון מיירי הכא כדאמרינן בפ' כיצד הסיבו וכו' הביאו להם יין וכו'. ואח&quot;כ נוטלין לידים לסעודה שאם אתה אומר נוטלין לידים תחלה ואח&quot;כ מוזגין את הכוס גזרה שמא יהיו אחורי הכוס טמאין דהא מותר להשתמש בכלי שאחוריו טמאין וידיו לא יהיו נגובות יפה דבשתייה אין אדם מדקדק לנגב ידיו כל כך ויטמאו אחורי הכוס אותן המים טופחין שעל ידיו והן חוזרין להיות תחלה כדין המשקין. שהן לעולם נעשין תחלה ויחזרו ויטמאו את הידים ונמצא אוכל בידים מסואבות
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

עונה הגמרא: '''שלא לעקור זמן השבתות הבאות'''. כלומר באמת בשאר מוצאי שבת תמיד הנר לפני ההבדלה, לפי רבי יוחנן, אז גם פה, למרות שזה גם מוצאי שבת וגם חג — את הנר מקדימים רק להבדלה, שיהיה כמו כל שבוע, תמיד הנר לפני הבדלה. אבל לגבי הקידוש, אנחנו משאירים את הנר אחרי הקידוש, כי כמו שאמרנו, כיוון שיש לו יין מסתמא יש לו מספיק שמן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נז עמוד ב'''

{{שוליים|ח_ו}} '''כשחג חל במוצאי שבת, מה סדר הברכות בקידוש?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כב , רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ו, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תעג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרמג סעיף א , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא ושמואל בסדר יקנה&quot;ז (יין קידוש נר הבדלה זמן), משום שההבדלה קודמת לקידוש כמלך היוצא ושלטון הנכנס; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ח_ז}} '''סדר ברכות ההבדלה בכניסת מוצאי שבת לחג.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כב , רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ו, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תעג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרמג סעיף א , סמ&quot;ג עשין כט &lt;קטע סוף=נז ב/&gt; ==דף נח עמוד א== &lt;קטע התחלה=נח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן - יקנ&quot;ה (יין קידוש נר הבדלה), כפי שנפק עובדא כוותיה, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע; ומטעם שאין לחלוק על מנהג המקום נהג רבי אבהו בטבריא כרבי יוחנן ובדרום כרבי חנינא, אך להלכה נתקבל יקנ&quot;ה כמנהג עיקרי..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;115&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: בית שמאי אומרים: נוטלין לידים ואחר כך מוזגין את הכוס}} מה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי? {{ירו&quot;מ-הדגשה|סברי אסור להשתמש בכלי שאחוריו טמאים, לכן יטול תחילה}} — שלא יטמאו משקין {{ירו&quot;מ-הוסר|שבאחורי}} שאחורי הכוס {{ירו&quot;מ-הדגשה|שניתזו במזיגה}} מידיו, ויחזרו ויטמאו את הכוס. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: ובית הלל אומרים: מוזגין הכוס תחילה ואחר כך נוטלין לידים}} מה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל? לעולם אחורי הכוס טמאין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דסברי בית הלל: מותר להשמש בכלי שאחוריו טמאין אם יטול ידיו תחילה, שמא ישארו בהן כמה טיפות ויטמאו ידיו מחמת אחורי הכלי}} . דבר אחר: {{שוליים|ח_ח}}אין נטילת ידים אלא סמוך לברכה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ביבן[[ביאור:עץ מסורת#רבי ביבן|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אתיא ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, וד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. דתנינן תמן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל הכלים יש להם אחורים}} {{ירו&quot;מ-ביאור|השקע בתחתית הכלי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ותוך ובית הצביטה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מקום האחיזה שאם נטמא אחוריו לא נטמא בית הצביטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי טרפון אומר: רק לעריבה יש בית צביטה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|כוון שהכלי גדול. לא חוששים שמא כשמחזיק בבית הצביטה נגע באחורי הכלי ונטמא. אבל בכלים קטנים גזרו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי עקיבא אומר: אף לכוסות}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר אומר: לידים טמאות וטהורות. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם היו ידיו טהורות ואחז בבית הצביטה, לא חוששים שמא נגע באחורי הכלי ונטמא. וזה דומה לדברי בית הלל כאן, שסוברים שאם היו ידיו טמאות ואחז בבית הצביטה, לא חוששים שמא יגע במשקין שבאחורי הכוס, ויחזרו ויטמאו את הכוס}} אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}: לא אמרן אלא לידים טהורות בלבד. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל בידיו טמאות חיישינן שמא יגע במשקין שבאחורי הכוס, ויחזרו ויטמאו את הכוס, וזה כבית שמאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בשם רבי שבתאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי שבתאי|°]] ורבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: {{שוליים|ח_ט}}לחלה {{שוליים|ח_י}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שומרים אוכלים במקומם בלי נטילת ידיים|ולנטילת ידים, אדם מהלך ארבע{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} מילי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ן}}]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|לחלה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שחייבו עם הארץ לילך אחר חבר שיגבל לו חלתו בטהרה עד ארבע מיל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולנטילת ידים}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שחייב אדם ללכת עד מהלך ארבע מילין למצא מים לנטילת ידים}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי יוסי בי רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]]: הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דאמר}} אמר — לפניו; אבל לאחריו אין מטריחין עליו. שומרי גנות ופרדיסים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם קבועים במקומם}} — מה את עבד להון? כלפניהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} כלאחריהן? נשמעינה מן הדא.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נח ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''תלמוד ירושלמי מסכת ברכות דף נח'''
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף נח. אנחנו עדיין במחלוקות שבין בית שמאי לבית הלל בסעודה, בפרק ח הלכה ב.

משנה: בית שמאי אומרים נוטלים ידיים ואחר כך מוזגים את הכוס. כלומר קודם כל נוטלים ידיים ורק אחרי זה מוזגים את הכוס. הגמרא מסבירה שהסיבה שבית שמאי אומרים שאסור להשתמש בכוס שהאחוריים שלו טמאים - אנחנו יודעים שמדאורייתא אין דבר כזה, כלומר אין דבר כזה כלי שחלק ממנו טמא וחלק לא, אבל מדרבנן חכמים בזמנם, בשמונה עשר דברים שגזרו בו ביום, אחד מהדברים גזרו שהאחוריים של כלי יכולים להיטמא. וכיוון שאסור להשתמש בכלי כזה, אז אומרים בית שמאי אם נתיר לאדם שלא נוטל ידיים לגעת בכוס אז יכול להיות שיהיה ניצוצות, כלומר טיפות יין שבמזיגת הכוס יפלו על הגב של הכוס, ואז כשהאדם עם הידיים שלו שהם סתם ידיים הוא יגע בהם, אז הטיפות שעל גבי הכוס יטמאו מהידיים שלו ויחזירו ויטמאו את הכוס.

ובית הלל אומרים מוזגים כוס תחילה ואחר כך נוטלים ידיים. הם אומרים שמותר להשתמש בכלי שאחוריו טמאים. ועכשיו אם הבן אדם נוטל ידיים קודם, אני חושש להפך, שמא יישארו טיפות מים על הידיים שלו, ואז הם ייטמאו מגב הכוס ויחזרו ויטמאו את הידיים של האדם.

גמרא: למה בית שמאי אומרים נוטלים ידיים תחילה ואחר כך מוזגים את הכוס? '''מה טעמהון דבית שמאי?''' סבר אסור להשתמש בכלי שאחוריו טמאים, לכן ליטול תחילה '''שלא יטמאו משקין שאחורי הכוס''' שינצרו במזיגה. כלומר שמא בזמן שהוא מוזג אז טיפות יין יפלו על גב הכוס, וכיוון שהוא לא נטל את ידיו, אז הטיפות האלה ייטמאו מהידיים שלו ויחזירו ויטמאו את הכוס.

ובית הלל אומרים מוזגים הכוס תחילה ואחר כך נוטלים ידיים. '''מה טעמהון דבית הלל?''' הם סברי מותר להשתמש בכלי שאחוריו טמאים. ואז מה יקרה אם הוא יטול ידיים תחילה? אני חושש שמא יישארו כמה טיפות וייטמעו ידיו מחמת אחורי הכלי, ואז הוא יטמא את האוכלין שהוא ייגע בהם.

'''דבר אחר: אין נטילת ידים אלא סמוך לברכה.''' כלומר זו עוד סברא של בית הלל - למה נוטלים ידיים אחרי מזיגת הכוס? כי אנחנו רוצים לסמוך את הנטילה לברכת המוציא.

'''אמר רבי ביבן בשם רבי יוחנן: אתיא דבית שמאי כרבי יוסי, ודבית הלל כרבי מאיר.''' כלומר יש מחלוקת מקבילה בין רבי יוסי לרבי מאיר, וכך זה מקביל למחלוקת בין בית הלל לבית שמאי.

דתנינן תמן: כל הכלים יש להם אחוריים ותוך ובית הצביטה. כלומר המשנה אומרת לנו שכל כלי - יש הפרדה בין תוך הכלי, שזה עיקר הכלי, לבין האחוריים שלו, כלומר החלק האחורי שלו, מתחתיו. אם יש לנו הרבה פעמים בקדירות רואים את זה טוב, יש איזה שקע, אז זה גם מין בית קיבול, זה נקרא אחוריים; ובית הצביטה, כלומר המקום שבו אוחזים, הרבה פעמים הוא עצמו גם כן עשוי כמין בית קיבול. אז יש הפרדה בין שלושתם - שאם נטמא אחוריו לא נטמא בית הצביטה ויכול לאכול שם. זה כאילו מין הקלה מסוימת, שאומרים שבעצם נכון שגזרנו שאחורי כלי נטמא, אבל חילקנו בין חלקים שונים. אם אדם טהור נגע בבית הצביטה, ואני יודע שרק התחתית של הכלי נטמא, אז לא נטמא.

רבי טרפון אומר רק לערבה יש בית הצביטה. כלומר רק הערבה, שזה כלי מאוד גדול, רק לו אני אומר שיש הפרדה בין הכלי עצמו לבין בית הצביטה, כיוון שהכלי גדול אז אני לא חושש שמא יחזיק בטעות או יחליק עם היד ויגע באחורי הכלי. אבל בכלים קטנים גזרו, ואז אין הבדל בין בית הצביטה לגב הכלי, הכל יחידה אחת, ואסור לגעת, ואם הוא נגע הוא נטמא וגם אסור לאדם טמא לגעת.

רבי עקיבא אומר אף לכוסות - גם כוס, כיוון שלא נוהגים להחזיק את הכוס בידית שלו.

'''רבי מאיר אומר: לידים טמאות וטהורות.''' כלומר אם הידיים היו טהורות והוא אחז בבית הצביטה, ונניח שהתחתית של הכלי היה טמא, אני לא חושש שמא הוא נוגע באחורי הכלי ונטמא. עכשיו זה דומה לדברי בית הלל כאן - הרי בית הלל אומרים שאם היו ידיו טמאות והוא אוכל בבית הצביטה אני לא חושש שהוא יגע במשקין שמאחורי הכוס והם יחזרו ויטמאו את הכוס. לא חוששים לזה. ככה הגמרא עושה את ההשוואה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לעולם אחורי הכוס טמאין.''' כלומר דלא איכפת לן אם אחורי הכוס טמאין דאפ&quot;ה מותר להשתמש בו הלכך להא לא חיישינן אלא דלטומאת ידים הוא דחיישינן שמא יהיו אחורי הכוס טמאין ויחזרו ויטמאו את הידים מחמת משקה טופח שעליהן וכדפרישית במתניתין הלכך מוזגין את הכוס ואח&quot;כ נוטלין לידים

'''דבר אחר.''' לטעמייהו דב&quot;ה לפי שאין נטילת ידים אלא סמוך לברכת המוציא והלכך אפי' אי הוה לן למיחש משום ניצוצות כדקאמרי ב&quot;ש כמבואר בפירושא דמתני' אפ&quot;ה הא עדיפא שלא להפסיק במזיגת הכוס בין נטילת ידים לברכה

'''לחלה.''' לעשות עיסה בטהרה כדי שיפריש חלה טהורה ולנטילת ידים לאכילה אם אין לו מים

'''אדם מהלך ארבע מיל.''' אם לא ימצא מים להטביל כליו לעשות עיסתו בטהרה וכן ליטול ידיו עד ד' מילין צריך להטריח עצמו ולחזר אחריהן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|הל'}} · מה טעמין דבית שמי שלא יטמאו משקין שבאחורי הכוס מידיו [ו]יחזרו ויטמאו את הכוס · מה טעמון דבית הלל לעולם אחורי הכוס טמאין · ד&quot;א אין נטילת ידים אלא סמוך לברכה · ר' ביבן בשם ר' יוחנן אתיא דבית שמי כר' יוסי · ודבית הלל כר' מאיר דתנינן תמן ר' מאיר או' לידים טמאות וטהורות · אמ' ר' יוסה לא אמרן אלא לידים טהורות בלבד · ר' יוסה בשם ר' שבתי ור' חייא בשם ר' שמעון בן לקיש לחלה ולנטילת ידים אדם מהלך ארבע מילי · ר' אבהו בשם ר' יוסי בי ר' חנינא הדא דא אמר לפניו אבל לאחריו אין מטריחין עליו · שומרי גנות ופרדיסים מה את עבד להון כלפניהן כלאחריהן · נשמעינה מן הדא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אתיא דבית שמאי כר' יוסי וכו' דתנינן תמן.''' בפ' כ&quot;ה דכלים תנן כל הכלים יש להם אחוריים ותוך ויש להם בית צביטה. אחוריים ותוך שאם נטמאו אחוריו במשקין תוכו טהורין כדתנן התם לעיל. ובית הצביטה מקום שאוחזין בו את הכלי א&quot;נ בית הצביעה גרסי' מקום שאוחז בו באצבעו שאם נטמאו אחוריו בית הצביטה טהור ואם נטמא בית הצביטה אחוריו טהורין. ר' טרפון אומר לעריבה גדולה של עץ. יש לה בית צביטה לפי שהיא גדולה ויש הפרש בין בית הצביטה לאחוריים ואם יש משקין באחורי העריבה וידיו טמאות אוחז בבית הצביטה ואינו חושש שמא יגע במשקין שבאחוריים ויחזרו ויטמאו את העריבה. ר' עקיבא אומר לכוסות. אף לכוסות יש להם בית הצביטה. ר' מאיר אומר לידים הטמאות והטהורות יש להם בית הצביטה לידים טמאות כדאמרן ולידים הטהורות כדמפרש התם כיצד היו ידיו טהורות ועליהן משקה טופח ואחורי הכוס טמאים אחזו בבית צביטתו אינו חושש שמא נטמאו ידיו באחורי הכוס כלומר שמא נטמאו משקין שעל ידיו באחורי הכוס ויחזרו ויטמאו את הידים. אמר ר' יוסי לא אמרו אלא לידים הטהורות בלבד דבידיו הטהורות ואחורי הכוס טמאים הוא דלא חיישינן אבל בידיו טמאות חיישינן שמא יגע במשקין שבאחורי הכוס ויחזרו ויטמאו את הכוס ע&quot;כ. והשתא קאמר הש&quot;ס הכא דאתיא הא דב&quot;ש דמתני' דחיישי בידים טמאות שמא יגעו במשקין שבאחורי הכוס ויחזרו ויטמאו את הכוס וזהו כר' יוסי דחייש נמי להכי ודב&quot;ה דלא חיישי לכך כר' מאיר דאף לידים טמאות לא חיישינן שמא יגעו במשקין שבאחוריים ויחזרו ויטמאו את הכוס&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''הדא דאמר לפניו.''' דוקא אם המים לפניו אבל אם צריך לחזור לאחריו אין מטריחין עליו

'''שומרי גנות ופרדיסין.''' מפני הגנבים וא&quot;א להן לזוז ממקומן

'''מה את עביד להון.''' היאך דינם אם כלפניהן כלומר כדין דאמרינן בלפניהן דצריכין להטריח ולחזר אחר מים או כלאחריהן כמו דאמרינן בלאחריהן שאינן צריכין להטריח עצמן כלל והואיל והן יושבין במקומן הלכך מיבעיא ליה הכי

'''נשמעינה מן הדא.''' מתני' בפ&quot;ב דחלה האשה יושבת וקוצה חלתה ערומה. מפרשת החלה ומברכת על הפרשה מפני שהיא יכולה לכסות עצמה שתהא פניה של מטה טוחות בקרקע וכל ערותה מכוסה והעגבות אין בהן משום ערוה לענין ברכה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אמר רבי יוסי: לא אמרן אלא לידים טהורות בלבד.''' כלומר לא כמו שרבי עקיבא אמר שבין ידיים טהורות מותר לגעת והוא לא נטמא לבין ידיים טמאות שאם הוא נגע הוא לא טמא - זה מה שרבי עקיבא אומר. אבל רבי יוסי אומר לא, רק לידיים טהורות. כלומר אם נניח התחתית של הכלי נטמאה והוא עם ידיים טהורות נוגע בבית הצביטה, אני לא אומר שהידיים נטמאות; אבל אם הידיים שלו היו טמאות והוא נגע בבית הצביטה, אני אומר שגם האחוריים נטמאו. פה אני לא מחלק. כמו שאמרנו, אמר רבי יוסי לא אמר אלא ידיים טהורות בלבד, אבל בידיים טמאות חוששים שמא ייגע במשקה שמאחורי הכוס ויחזירו ויטמאו את הכוס - וזה כבית שמאי. כמו שאמרנו שבית שמאי חוששים שמא יהיו טיפות שנפלו מהכוס על גב הכוס, ואז שהוא ייגע, אפילו שהוא נוגע רק בבית הצביטה, אני חושש שמא הוא יטמא את כל הכוס.

'''רבי יוסי בשם רבי שבתאי ורבי חייא בשם רבי שמעון בן לקיש: לחלה ולנטילת ידים, אדם מהלך ארבע מילי.''' כלומר חייבו אותו ללכת ארבע מיל, כלומר ארבע קילומטר. לחלה - הכוונה שאם הוא עם הארץ ולא יודע איך להפריש חלה, כדי להפריש חלה בטהרה הצריכו אותו ללכת ארבע קילומטר עד שימצא חכם שיפריש לו בטהרה. ונטילת ידיים - גם כן אדם שרוצה לאכול חייב ללכת עד ארבע מיל כדי למצוא מים לנטילת ידיים.

'''אמר רבי אבהו בשם רבי יוסי בי רבי חנינא: הדא אמר — לפניו; אבל לאחריו אין מטריחין עליו.''' זאת אומרת כל מה שאמרנו שהוא יצטרך ללכת ארבע קילומטר, זה רק אם זה בדרך שלו, כלומר קדימה, אבל לחזור חזרה - לא מטריחים אותו.

שואלת הגמרא: '''שומרי גנות ופרדיסים — מה את עבד להון?''' כלומר בעצם נשארים במקום קבוע - אז מה תדון? האם אתה אומר שכל מקום זה לפניהם וחייבים ללכת ארבע קילומטר? או שאתה אומר לא, כל מקום זה נקרא לאחריהם כי זה לא המקום שלהם, ואז הם פטורים? '''נשמעינה מן הדא''' - נוכל לנסות וללמוד את זה ממשנה.

תני: האשה שהיא טבולת יום, '''וקוצה חלתה''' ואחר כך קוראת לשם. כלומר אישה שהיא טמאה, קודם כל תפריש את החלה ולא תגיד שזה חלה, כי אם היא אומרת שזה חלה והיא נוגעת בזה זה נטמא. אבל טבול יום לא פוגם בחולין כלום, אבל טבול יום פוסל את התרומה. אז אם היא מפרישה את זה בלי לקרוא לזה שם, זה עדיין חולין ולא נטמא. אחרי שהפרישה את זה, זה כבר בצד, היא יכולה להגיד זה חלה והכל בסדר.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נח עמוד א'''

{{שוליים|ח_ט}} '''האם מברכים על הפרשת חלה &quot;להפריש חלה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביכורים, פרק ח, הלכה יא. ''הכרעה:'' נפסק כן, מברך &quot;אשר קדשנו במצותיו וצונו להפריש חלה&quot; - הרמב&quot;ם פסק כלשון הירושלמי.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;116&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}:  האשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא טבולת יום}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיא שני ואינה פוסלת אלא תרומה שאין שלישי לחולין}} {{ירו&quot;מ-הוסר|יושבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לשה את העיסה}} {{שוליים|ח_יא}} וקוצה חלתה {{ירו&quot;מ-ביאור|ומניחתה בצד ושוב לא תגע בה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואחר כך קורה לה שם}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ערומה מפני שהיא יכולה לכסות את עצמה אבל לא האיש}} והדא אשה — לא בתוך {{ירו&quot;מ-הוסר|הבית היא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ביתה}} יושבת? ואת אמר אין מטריחין עליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לחפש אשה טהורה שתקוץ לה חלתה אף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וכאן}} כאן אין מטריחין עליו תני: {{ירו&quot;מ-הוסר|תמים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המים}} שלפני המזון — רשות, ושל {{שוליים|ח_יב}}אחר המזון — חובה. אלא שבראשונים נוטל ומפסיק, ובשניים נוטל ואינו מפסיק. {{ירו&quot;מ-הוסר|מה הוא}} מהוא נוטל ומפסיק רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] אמר: נוטל ושונה {{ירו&quot;מ-ביאור|שבנטילה הראשונה טיהר את הידים, אבל המים טמאים, לכן יטול פעם נוספת לטהר את המים}} רבי יעקב בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר רב יצחק|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|שמואל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}בעי: נוטל ושונה ואת אמרת רשות? אמר רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חשיבות מים ראשונים ומים אחרונים|על הראשונים נאכל בשר חזיר]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חנווני ישראל מוכר בשר כשר ליהודים ובשר נבילה לנכרים. כשראה שנכנס אדם ונטל ידיו — נתן לו בשר כשר, וכשראה שאינו נוטל ידיו — נתן לו נבילה. ופעם אחת נכנס יהודי ולא נטל ידיו, ונתן לו בשר נבילה}} על השניים — יצאה אשה מביתה. {{ירו&quot;מ-הוסר|ויש אומרים שנהרגו עליה שלשה נפשות}} {{הפניה-גמ|יומא|פג|ב|מסכת=כן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבי מאיר ורבי יהודה ורבי יוסי הוו קא אזלי באורחא. רבי מאיר הוה דייק בשמא, רבי יהודה ורבי יוסי לא הוו דייקו בשמא. כי מטו לההוא דוכתא, בעו אושפיזא {{ירו&quot;מ-ביאור|חיפשו אכסניה}} יהבו להו. אמרו לו: לבעל הבית: מה שמך? אמר להו: כידור. אמר רבי מאיר: שמע מינה רשע הוא, לפי שנאמר ([[דברים לב כ|דברים האזינו לב כ]]) כי דור תהפכת המה. ואותו יום ערב שבת היה, רבי יהודה ורבי יוסי אשלימו ליה כיסייהו {{ירו&quot;מ-ביאור|הפקידו אצלו את כיסי המעות שלהם}}, ואילו רבי מאיר לא אשלים ליה כיסיה. אזל רבי מאיר אותביה בי קיבריה דאבוה {{ירו&quot;מ-ביאור| והניח את כיס מעותיו בקבר של אביו של בעל הבית}} אתחזי ליה לבנו בחלמיה, ואמר לו: תא שקיל כיסא דמנח ארישא דההוא גברא {{ירו&quot;מ-ביאור|בא וקח כיס של מעות שמונח ליד הראש של אותו אדם}} למחר אמר להוב}על הבית: הכי כך אתחזי לי בחלמאי. אמר ליה: רבי מאיר: חלמא דבי שמשי לית בהו ממשא {{ירו&quot;מ-ביאור|החלומות שחולם אדם בליל שבת מתוך מנוחתו אין בהם ממש}} אזל |רבי מאיר ונטריה {{ירו&quot;מ-ביאור|ושמר את כיסו}} כולי יומא. ובמוצאי שבת אייתיה עמו. למחר אמרו לו: לבעל הבית: הב לן כיסן שהפקדנו אצלך. אמר להו: לא היו דברים מעולם. אמר להו רבי מאיר: אמאי לא דייקיתו כמוני בשמא? אמרו ליה: אמאי לא אמרת לן מר שיש לנו לדייק בשמו ולחשוש ממנו? אמר להו: אימר דאמרי אנא חששא, אבל אחזוקי כרשע ולהזהירכם אודותיו מי אמרי? משכוהו לבעל הבית בדבריהם, ועיילוהו והביאוהו לחנותא {{ירו&quot;מ-ביאור|בית מרזח}} כדי לשכרו ולהוציא ממנו את כספם. חזו טלפחי אשפמיה {{ירו&quot;מ-ביאור|ראו עדשים על שפמו}} הלכו אל ביתו ובקשו מאשתו את כיסיהם בשמו, ונתנו לה סימנא שהוא אכן שלח אותם לבקש את הכספים, שסיפר להם שהיא בישלה לו עדשים. ונטלו לכיסייהו והלכו להם. כשבא לביתו ושחה לו המעשה, הוציאה מביתו. ואם היה נוטל מים אחרונים, היה רוחץ בהם את שפמו ולא היה מגרש את אשתו. ויש אומרים: שנהרגו עליה שלש נפשות, שכידור הרג את אשתו ואת בנ}}}}}}}}}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} סלק לגבי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] חמא יתיה {{שוליים|ח_יג}}אוכל בהתם {{ירו&quot;מ-ביאור|עם כפפות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחשב שעושה כן במקום ליטול ידים}} אמר ליה: מהו כן? אמר לי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה: נטלתי ידים אלא שאנני רוצה שיתלכלכו ידי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}איסתניס אני. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] כד סליק להכא, חמא כהניא אכלין בהתם {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה כהנים אוכלים עם כפפות}} אמר להון: הא {{ירו&quot;מ-הוסר|אזילא}} אזלא ההיא דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] ושמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמרו שלתרומה חיב בנטילה}} אתא רבי יוסי בר בר כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר בר כהנא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|בי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נטילת ידיים לסעודה|נטילת ידים לחולין {{ירו&quot;מ-הדגשה|חובה}}]] {{ירו&quot;מ-הוסר|את}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסרו לאכול חולין עם מפה אם יש לו מים ואין}} נטילת ידים לתרומה {{ירו&quot;מ-הדגשה|חובה שכהנים זריזים ויכולים לאכול במפה}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} אומר: לתרומה ולחולין {{ירו&quot;מ-ביאור|חובה ליטול ידים}} רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי חייא בר אשי[[ביאור:עץ מסורת#רב חייא בר אשי|°]] ורבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי חייא בר אשי[[ביאור:עץ מסורת#רב חייא בר אשי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: נטילת ידים {{שוליים|ח_יד}}לתרומה עד הפרק. {{ירו&quot;מ-הוסר|ולחולין עד קשרי אצבעותיו }}מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי אמר: מן דהוה אכל עם סבי ולא {{שוליים|ח_טו}}משטף ידוי {{שוליים|ח_טז}}עד הפרק — לא הוה אכל עימיה. רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: אין נטילת ידים {{שוליים|ח_יז}}אלא לפת בלבד. תני: רבי הושעיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|גם}} {{שוליים|ח_יח}}כל דבר שיש בו ליכלוך משקה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשהיה}} מקצץ תורמוסין הוה נטל ידיה. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: {{שוליים|ח_יט}}נטל ידיו בשחרית — אין מטריחין עליו בין הערבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם התנה}}. רבי אבינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבינא|°]] מפקיד לחמריה: {{ירו&quot;מ-ביאור|ההולכים בשירה}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
עכשיו מפה נוכל להוכיח שלא מטריחים אותם. למה? כי '''הדא אשה — לא בתוך יושבת?''' הרי היא נשארת בבית, ואתה אומר שלא מטריחים עליה לחפש אישה טהורה שתקוץ לה חלתה, אלא היא עושה את זה בעצמה בדרך עקיפה. אז גם כאן שומרי גנות ופרדיסים, לא מטריחים עליהם.

'''תני: שלפני המזון — רשות, ושל אחר המזון — חובה.''' '''אלא שבראשונים נוטל ומפסיק, ובשניים נוטל ואינו מפסיק.''' במים האחרונים מספיק פעם אחת. עכשיו מה הוא מפסיק? '''רבי יעקב בר אחא אמר: נוטל ושונה''', כלומר מפסיק, כלומר צריך פעמיים - שבנטילה הראשונה טיהר את הידיים אבל המים טמאים, לכן צריך ליטול פעם נוספת לטהר את הידיים. ככה מסבירים הפרשנים למה צריך פעמיים ליטול ידיים.

'''רבי יעקב בר רב יצחק בעי: נוטל ושונה ואת אמרת רשות?''' מה, אם מקפידים עד כדי כך, באיזה זכות זה רשות? אם זה רק רשות זה עדיין דבר קל כלשהו.

'''אמר רבי יעקב בר אידי: על הראשונים נאכל בשר חזיר''' - היה שם מעשה, המדרש מאוד מקצר באגדות וסיפורים, אבל באגדה זה מופיע בהרחבה. סיפר שיש איזה חלבן שהיה מוכר, בעל מסעדה שהיה מוכר בשר לא כשר לגויים ובשר כשר ליהודים. עכשיו איך הוא ידע מי יהודי ומי לא? הוא ראה בן אדם נכנס נוטל ידיים - אז זה יהודי, נותן לו בשר כשר. הוא רואה לא נוטל ידיים - אומר זה גוי, מביא לו נבלות. פעם אחת נכנס יהודי, לא נטל ידיים, ונתן לו לאכול בשר נבלה. רואים שבעצם הוא אכל נבלה בגלל שהוא לא נטל ידיים.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והדא אשה לא בתוך הבית היא יושבת.''' בתמיה וכי לא תוכל ליקח בגדיה ולכסות עצמה שלא תהא ערומה ואפ&quot;ה את אמר אין מטריחין עליה אפי' בתוך הבית וה&quot;ה כאן אין מטריחין עליו לעמוד ממקומו ולחזר אחר מים

'''אלא שבראשונים נוטל ומפסיק.''' כדמפרש לקמיה

'''מה הוא.''' דקאמרת נוטל ומפסיק

'''נוטל ושונה.''' כלומר לא ישפוך על ידיו כולן בבת אחת אלא נוטל פעם אחת ומפסיק וחוזר ושונה ליטול עליהן שנייה

'''ר' שמואל בר יצחק בעי.''' ולא גרסי' אמר וכן הוא בפ&quot;ב דחלה כלומר דהוה קשיא ליה אם צריך להיות נוטל ושונה והיכי אמרת שהן רשות וכי בדבר שהוא רשות היו מקפידין להטריחו כל כך

'''על הראשונים נאכל בשר חזיר.''' כדאמר במדרש בנכרי אחד שהיה מוכר בשר שחוטה ובשר נבלה וחזיר ולכל מי שנטל ידיו נתן לו בשר שחוטה ופעם א' בא יהודי אחד ולא נטל ידיו וכסבור שנכרי הוא והאכילו בשר חזיר

'''על השניים יצא אשה מביתה.''' כדאמרי' בפ' יום הכפורים במעשה דכידור

'''חמא יתיה אכל בהתם.''' מכוסה במפה לידיו. מלשון אגלאי בהתייהו מה שהיו מכוסין בחרפתן נגלה

'''מהו כן.''' למה אתה עוש' כן

'''איסתניס אני.''' ואע&quot;פ שנטלתי ידי אי אפשר לי לאכול כך בלא מפה

'''חמא כהניא אכלין בהתם.''' ראה כהנים אוכלין בתרומה במפה בלי נטילת ידים. בהתם כמו בחתם ומלה מסורסת היא ומלשון חמת הוא כמו בבלאי חמתות ואמר להון וכי אזילא הא דרב ושמואל לקמיה דהכל מודים דלתרומה מיהת בעי נטילת ידים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;האשה יושבת וקוצה חלתה ערומה מפני שהיא יכולה לכסות את ערוה · אבל לא האיש · והדא אשה לא בתוך הבית היא יושבת ואת אמר אין מטריחין עליה · וכא אין מטריחין עליו · תני מים שלפני המזון רשות ושלאחר המזון חובה · אלא שבראשונים נוטל ומפסיק · ובשניים נוטל ואינו מפסיק · מה הוא נוטל ומפסיק ר' יעקב בר אחא אמ' נוטל ושונה · ר' שמואל בר יצחק אמ' בעי נוטל ושונה ואת אמרת רשות · אמ' ר' יעקב בר אידי על הראשונים נאכל בשר חזיר · על השניים יצאה אשה מביתה · ויש אומ' שנהרגו עליה ג' נפשות · שמואל סלק לגבי רב חמא יתיב אכל בהתם · אמ' ליה מהו כן אמ' ליה איסתניס אני · ר' זעירא כד סליק להכא חמא כהניא אכלין בהתם אמ' להון הא אזילא ההיא דרב ושמואל · אתא ר' יוסי בר בר כהנא בשם שמואל נטילת ידים לחולין אין נטילת ידים לתרומה [ר' יוסה אומ' לתרומה ולחולין] ר' יוסה בשם ר' חייא בר אשי ור' יונה ור' חייא בר אשי בשם רב נטילת ידים לתרומה עד הפרק · ולחולין עד קישרי אצבעותיו · מיישא בר בריה דר' יהושע בן לוי אמ' מן דהוא אכל עם סבי ולא משטף ידוי עד הפרק לא הוה אכל עימיה · ר' הונא אמ' אין נטילת ידים אלא לפת בלבד · תני ר' הושענא כל דבר שיש בו ליכלוך משקה · ר' זעירא אמ' אפי' מקצץ תורמוסין הוה נטל ידוי · רב אמ' נטל ידיו בשחרית אין מטריחין עליו בין הערבים · ר' אבינא מפקד לחמריה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נטילת ידים לתרומה אין נטילת ידים לחולין.''' כצ&quot;ל

'''לתרומה ולחולין.''' משום סרך תרומה

'''עד הפרק.''' של גב היד

'''עד קשרי אצבעותיו.''' דהואיל בחולין אינו אלא משום סרך תרומה סגי בהכי

'''מן דהוא אכל עם סבי.''' מי שהיה אוכל עם זקני ריב&quot;ל ולא היה נוטל ידיו עד הפרק לא היה רוצה לאכול עם זה דקסבר אף לחולין עד הפרק

'''כל דבר שיש בו ליכלוך משקה.''' שטיבולו במשקה צריך ג&quot;כ נטילת ידים

'''ר' זעירא אפי' מקצץ תורמוסין הוה נטל ידיה.''' מחמיר על עצמו היה משום נקיות

'''מפקיד לחמריה.''' היה מצוה להחמרים שלו הן דאתון משכחין במקום שאתם מוצאין מים לנטילה תטלו ידיכם אף בשחרית ותהיו מתנין על כל היום לסמוך על כך&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''על השניים — יצאה אשה מביתה''' - גם כן פה המדרש מספר בקצרה, אבל באגדה מסופר בהרחבה: מעשה באדם אחד ששמו כידור, ורבי מאיר, רבי יהודה ורבי יוסי הלכו והתארחו בבית ההארחה שלו. רבי יהודה ורבי יוסי הפקידו אצלו מעות, ורבי מאיר, שהיה דורש שמות, הוא לא הפקיד אצלו - הוא אמר שכתוב &quot;כי דור תהפוכות המה&quot;, אז אדם רשע, לכן הוא לא הפקיד אצלו את הכסף. והמדרש מספר שהוא החביא את הכסף בקבר של אבא של אותו כידור, ומה שבא לבקש את הכסף אמר הכידור שלא היו דברים מעולם. והגמרא מספרת שהם לקחו אותו ונתנו לו לשתות יין, ואז ראו שיש לו עדשים על השפה, הוא לא ניקה את השפה שלו, ואז הלכו לאשתו ואמרו לה: בעלך אמר שתיתני לנו את המעות, והסימן שאכלתם עדשים. אז היא באמת האמינה להם ונתנה להם את הכסף, ואז כשהוא בא לבית שלו והיא סיפרה לו את כל המעשה, הוא גירש אותה. עכשיו אם הוא היה נוטל מים אחרונים היה נוהג לנקות בהם את השפם, וממילא לא היו נשארים לו עדשים שם, ולא היה מגרש את אשתו. '''ויש אומרים: שנהרגו עליה שלש נפשות''' - שכידור כשהוא בא ושמע מה שאשתו עשתה הוא הרג אותה, ואז הבן שלו הגיע והוא הרג גם אותו, ולאחר מכן הוא גם הלך והתאבד.

שמואל עלה אצל רב, ראה אותו אוכל עם כפפות, אז הוא חשב שהוא אוכל ככה במקום ליטול ידיים. אמר לו: מה זה הדבר הזה? אמר לו: לא, אלא שאני איסתניס, אני רוצה להיזהר מהלכלוך. אני בעצם נטלתי, אני אוכל עם כפפות כדי לא להתלכלך.

רבי זעירא כשהוא עלה לארץ ישראל, ראה כוהנים אוכלים בעתם, אוכלים עם כפפות. אמר להם: וכי הלכה זו של רב ושמואל - למה אתם אוכלים בכפפות? אתא רבי יוסי בר בר כהנא ואמר בשם שמואל: נטילת ידיים לחולין חובה - אסור לאכול חולין אם יש לו מים אלא בנטילה; ואין נטילת ידיים לתרומה חובה, כיוון שהכוהנים זריזים. כלומר בישראל הקפידו יותר מאשר בכוהנים, למרות שבעצם כל נטילת ידיים לפי חלק מהדעות זה סרך טומאה. כלומר כדי שהכוהנים לא ישכחו לטול ידיים, לכן חלק מהדעות אומרים שאנחנו נוטלים ידיים לחולין. אבל רואים שבכוהנים הקלו יותר כי כוהנים זריזים, הם יכולים לאכול עם מפה והם לא יבואו לאכול בלי נטילת ידיים.

'''רבי יוסי אומר: לתרומה ולחולין.''' רבי יוסה בשם רבי חייא בר אשי ורבי יונה ורבי חייא בר אשי בשם רב: '''נטילת ידים לתרומה עד הפרק''', ולחולין עד קשרי אצבעותיו.

'''מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי אמר: מן דהוה אכל עם סבי ולא משטף ידוי עד הפרק — לא הוה אכל עימיה.''' כלומר מי שאכל עם הסבא שלי, רבי יהושע בן לוי, ולא שטף ידיו עד הפרק, אפילו לחולין, לא היה אוכל עמו, לא מתקרב אליו.

'''רב הונא אמר: אין נטילת ידים אלא לפת בלבד.''' כלומר נטילת ידיים זה רק לאכילת לחם. '''תני: רבי הושעיה: כל דבר שיש בו ליכלוך משקה''' - כלומר גם דבר שטיבולו משקה, גם כן נוטלים ידיים.

'''רבי זעירא אפילו מקצץ תורמוסין הוה נטל ידיה.''' כלומר גם אם המשקה זה משקה טבעי שיצא מהצמח - קטפתי תורמוסים ויצאה מהם טיפה של לחות - גם על זה היה נוטל ידיים.

'''רברב אמר: נטל ידיו בשחרית — אין מטריחין עליו בין הערבים.''' כלומר אם התכוון לזה, הוא יכול לטול ידיים בבוקר ולהתכוון לכל היום.

'''רבי אבינא מפקיד לחמריה''' - כלומר היה מצווה לשיירות, שאם אתם מוצאים איזה מקום שיש בו מים - הרי אין לכם הרבה, אתם הולכים בשיירה עד שמוצאים איזה בור מים כלשהו - אז כשאתם רואים מים, תטלו ידיים, ותתכוונו על כל היום, ויסתדר לכם לכל היום.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נח עמוד ב'''

{{שוליים|ח_יא}} '''נטילת מים לפני הסעודה חובה או רשות?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עד סעיף ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רו סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק שמים שלפני המזון רשות ומים שלאחריו חובה, כלשון הברייתא בירושלמי; וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה, אף שהבבלי (חולין קה.) נטה להחמיר יותר בנטילה ראשונה.

{{שוליים|ח_יב}} '''נטילת ידיים במים אחרונים לפני ברכת המזון.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שמים אחרונים חובה, שלא כדעת הסוברים שהיא רשות; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן מטעם החשש לסכנת &quot;מלח סדומית&quot; שבידיים.

{{שוליים|ח_יג}} '''חובת נטילת ידים לאכילת חולין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה יח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסג סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בר בר כהנא בשם שמואל שנטילת ידים לחולין רשות ולתרומה חובה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע; הבבלי (חולין קו.) חולק וסובר שנטילת ידים לחולין חובה מדרבנן מדין סרך תרומה, וכך הלכה למעשה מחמירים כבבלי.

{{שוליים|ח_יד}} '''כהן שבירך על פת חולין ונזכר שיש לפניו תרומה, רשאי לאכול ממנה בברכה זו עד &quot;הפרק&quot; (סוף הסעודה).''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תרומות, פרק יא, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסא סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כמסקנת הירושלמי שברכת הפת פוטרת אכילת תרומה עד הפרק, כדברי מייישא בר בריה דר' יהושע בן לוי; כך הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ח_טו}} '''כהן הטובל תרומה במים מברך &quot;על נטילת ידים&quot; רק אחר שטיפת ידיו ולא מיד לאחר הטבילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תרומות, פרק יא, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסא סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שמברך &quot;משטף ידוי&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח קסא, ד).

{{שוליים|ח_טז}} '''האם נטילת ידיים מפסקת בין תחילת הסעודה להמשכה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תרומות, פרק יא, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסא סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כרב הונא שאין נטילת ידיים פוסקת, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ח_יז}} '''חיוב נטילת ידים לפני אכילת פת דווקא ולא לשאר מאכלים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קנח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא דרבי הושעיה שנטילת ידים לסעודה נאמרה רק על פת, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ח_יח}} '''חובה לרחוץ ידיים לפני אכילה כאשר הן מלוכלכות במשקה או באוכל שמשקהו נסחט.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קנח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי (וכמעשה רבי זעירא) שכל דבר שיש בו ליכלוך משקה מחייב נטילה גם ללא סעודת פת; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סי' קנח ס&quot;ד.

{{שוליים|ח_יט}} '''נטילת ידים שנעשתה בשחרית מועילה גם לסעודת הערב אם התנה עליה בפירוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסד סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=נח ב/&gt; ==דף נט עמוד א== &lt;קטע התחלה=נט א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאם התנה בשחרית שנטילתו תעמוד גם לערב, אינו צריך להטריח עצמו ולחזור וליטול ידיו בערב, כפי שהובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;117&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
הן דאתון משכחין מיסתחון מיא — נסבין ידיכון {{שוליים|ח_כ}}ומתני על כל יומא. {{ירו&quot;מ-ביאור|היכן שתמצאו מים תטלו ידיכם ותתנו על כל היום}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] סליק גביה רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] לקיסרין. אשכחיה, אמר: אזל למיכול. יהב ליה עגולה דקיצי {{ירו&quot;מ-ביאור|לחם שיבצע}} אמר ליה: סב בריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|על הלחם}} אמר ליה: בעל הבית {{ירו&quot;מ-הדגשה|בוצע}} {{שוליים|ח_כא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי ש}}בעל הבית יודע כחו של ככרו מן דאכלון אמר ליה: סב בריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת המזון}} אמר ליה: חכים {{ירו&quot;מ-ביאור|מכיר}} רבי לרב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}אנשא רבה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שאדם גדול הוא}} והוא הוה אמר: הפותח הוא חותם. מתניתא פליגא על רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]], דתני סדר נטילת ידים {{ירו&quot;מ-הדגשה|לסעודה}}  {{שוליים|ח_כב}}עד חמשא — מתחילין מן הגדול; יותר מיכן — מתחילין מן הקטון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שנשארו החמישה החשובים ובחמישה אחרונים מתחילים מן הגדול}} באמצע המזון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנוטלים ידים בן תבשיל לתבשיל}} — מתחילין מן הגדול {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינו צריך להמתין אחר הנטילה הזו}} לאחר המזון — מתחילין מן המברך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמאי האם}} לא {{ירו&quot;מ-הוסר|שיתקין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כדי שידע שהוא המברך ויתקין}} עצמו לברכה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אין תימר הפותח הוא חותם — כבר מתוקן הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא יודע שהוא מברך}} אמר רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: תיפתר באילין דהוה עלין קיטעין קיטעין {{ירו&quot;מ-ביאור|לא ביחד אלא מעט מעט}} ולא ידעין {{ירו&quot;מ-הוסר|מה}} מי {{ירו&quot;מ-הוסר|מברכה}} מברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא כלם היו בשעת הבציעה}}&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ג|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ג&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: מקנח ידיו במפה ומניחה על השלחן ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: על הכסת.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מתניתא בשלחן של שיש {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ושל}} של פרקים שאינו מקבל טומאה {{ירו&quot;מ-הדגשה|והכסת ספק טומאה}} מה טעמון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי? שלא יטמאו משקין שבמפה מן הכסת, ויחזרו ויטמאו את ידיו. ומה טעמון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל טומאת משקים זה רק מדרבנן ו}}לעולם ספק {{ירו&quot;מ-הדגשה|טמאת}} משקין לידים {{שוליים|ח_כג}}טהור {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף כאן, כיוון שספק אם הכסת טמאה, ואף אם היתה הכסת טמאה ספק אם נגעה במים שבמפה — מספק אין המים שבמפה נטמאים}}&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות דף נ&quot;ט. כמה מילים אחרי ההתחלה אומרת הגמרא '''רבי זעירא סליק גביה רבי אבהו לקיסרין''', הגיע רבי זעירא לרבי אבהו לבקר אותו. '''אשכחיה, אמר: אזל למיכול''', אמר בוא נלך לאכול. '''יהב ליה עגולה דקיצי''', הביא לו לחם שיפוס. כלומר רבי אבהו כיבד את רבי זעירא שהוא יהיה זה שבוצע. ואמר לו '''סב בריך''', תברך אתה. אמר לו לא, '''בעל הבית יודע כחו של ככרו''', כיוון שבעל הבית יודע כמה הכיכר קשה, ואז בעצם הוא יודע איזה כוח צריך להפעיל כדי לחתוך את הלחם. כי אם זה יהיה האורח יכול להיות שהוא יתבייש, כי הוא לא ידע שצריך להפעיל כוח, או להפך - יפעיל יותר מדי כוח שלא צריך, ואז זה יבוא לידי בושה. לכן בעל הבית הוא זה שבוצע.

אחרי '''מן דאכלון''', כלומר אחרי שסיימו לאכול, אז רבי אבהו אמר לרבי זעירא '''סב בריך''', בוא תברך על ברכת המזון. אמר ליה '''חכים רבי לרב הונא אנשא רבה''', אתה מכיר את רב הונא שהוא אדם גדול, נכון? '''והוא הוה אמר: הפותח הוא חותם''' - זאת אומרת מי שבוצע הוא גם זה שמברך, הוא זה שמזמן את ברכת המזון.

אומרת הגמרא '''מתניתא פליגא על רב הונא''', יש לנו ברייתא שחולקת. '''דתני סדר נטילת ידים עד חמשא מתחילין מן הגדול''', אם יש רק חמישה אנשים מתחילים מהגדול. '''יותר מיכן מתחילין מן הקטון''', עד שיישארו חמישה, ואז שוב בחמישה אחרונים מתחילים מהגדול. עכשיו '''באמצע המזון מתחילין מן הגדול''', כלומר אם אוכלים בין תבשיל לתבשיל, בין נגיד לבשר, אז מתחילים מהגדול, כי פה בעצם אין המתנה, אין ביזיון שהגדול ממתין, כי מיד מביאים לו את האוכל. '''לאחר המזון מתחילין מן המברך''', כלומר הראשון שנוטל ידיים זה בעצם המברך, ולמה? '''כדי שיתקין עצמו לברכה''' - זה בעצם הסברה.

עכשיו אם כשיטת רב הונא שהפותח הוא החותם, כלומר מי שבוצע הוא גם זה שמברך, אז למה צריך לרמוז לו שהוא מברך על ידי זה שהוא נוטל ידיים ראשון? הרי מההתחלה הוא יודע שהוא מברך. אמר רבי יצחק, '''תיפתר באילין דהוה עלין קיטעין קיטעין ולא ידעין מי מברך''', כלומר זה נכון שכולם ביחד בסעודה מההתחלה ואז הבוצע הוא גם זה שמברך, אבל פה מדובר בכאלה שהם לא באו כולם כאחת, אלא כל פעם באו כמה, ואז בעצם לא היה מי שבצע לכולם, ממילא צריך להגיד למי שמברך שהוא זה שיברך.

הוא סוף פרק ח' הלכה ג'. אמרי תמן: '''בית שמאי אומרים: מקנח ידיו במפה ומניחה על השלחן, ובית הלל אומרים: על הכסת'''. אומרת הגמרא '''מתניתא בשלחן של שיש של פרקים שאינו מקבל טומאה''', והכסת היא ספק טומאה. כלומר יש לנו פה שולחן שהוא לא מקבל טומאה, כמו שיש או שולחן של פרקים, והכיסא או הכרית שיושבים עליה נשארת רק ספק טומאה, היא לא מהודאות.

עכשיו אם כן נוכל להסביר את המחלוקת ביניהם. מה טעמם לבית שמאי? כי בית שמאי אומרים אסור להניח את זה על הכסת. למה? '''שלא יטמאו משקין שבמפה מן הכסת''' - יש לנו פה ספק אולי הכסת טמאה, ואני חושש שמא יישארו טיפות מים במפה והכסת תהיה טמאה, והיא תטמא את המפה '''ויחזרו ויטמאו את ידיו'''.

עכשיו '''מה טעמון דבית הלל'''? למה בית הלל אומרים כן להניח על הכסת? כי הם סוברים שכל טומאת משקין זה רק מדרבנן, אין טומאת משקין מדאורייתא. '''ולעולם ספק משקין לידים טהור''', כלומר אם אני לא יודע האם האדם נטמא בטומאת משקין או לא, אני מחזיק בטהור מספק. דווקא מכיוון שספק אם הכסת בכלל הייתה טמאה - אמרנו שמדובר בכסת של ספק - וגם אם הכסת היה טמא, ספק אם הוא נגע במים של המפה, אז מספק המפה לא נטמאת. זה מה שהוא רוצה להגיד: בית הלל סוברים אין בעיה לשים את זה על הכסת, כי בספק כזה אני לא מטמא את המפה, וממילא אני לא חושש שהידיים יטמאו, כי שוב פעם כל טומאת ידיים זה רק דרבנן.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נט עמוד א'''

{{שוליים|ח_כ}} '''בעל הבית פותח ובוצע בפני האורחים, ואינו מכבד לאורח לבצוע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסד סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבהו שהשיב לרבי זעירא &quot;בעל הבית בוצע&quot;, וכך הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ח_כא}} '''בעל הבית מברך המוציא וגם ברכת המזון בסעודה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ז, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסז סעיף יד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כרב הונא שהפותח הוא חותם, שכן בעל הבית יודע כוחו של ככרו ורבי הכיר בגדולתו; המתניתא נדחתה מהלכה למעשה.

{{שוליים|ח_כב}} '''סדר נטילת ידים ליד הסעודה כאשר יש כמה סועדים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ז, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפא סעיף ו. ''הכרעה:'' מתחילים מן הגדול עד חמישה, מעל חמישה מתחילים מן הקטן עד שנשארו חמישה, ובאמצע הסעודה בין תבשיל לתבשיל מתחילים מן הגדול תמיד; אחר המזון מתחילים ליטול מן המברך כדי שיתכונן לברכה, וכפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע כלשון הירושלמי.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אשכחיה.''' ר' אבהו ואמר לו שילך לאכול ולסעוד עמו ונתן לפניו ככר לחם לבצוע וא&quot;ל סב ובריך המוציא

'''אמר ליה.''' רבי זעירא. בעל הבית יודע כחו של ככרו כלומר אתה הוא הבעה&quot;ב ועליך לבצוע מן ככר שלך ולברך

'''מן דאכלון.''' לאחר שגמרו לאכול א&quot;ל ר' אבהו לר&quot;ז סב ובריך ברכת המזון

'''א&quot;ל חכים רבי.''' אם רבי מכיר לרב הונא שהוא אדם גדול בתורה והיה אומר שהפותח והוא הבוצע הוא חותם ומברך ג&quot;כ ברכת המזון

'''מתניתא.''' ברייתא פליגי על רב הונא דתני בתוספתא פ&quot;ה סדר נטילת ידים ממים אחרונים עד חמשה שאוכלין ביחד מתחילין מן הגדול יותר מכאן מתחילין מן הקטן עד שמגיע לחמשה וחוזר ומתחיל מן הגדול

'''באמצע המזון.''' סיפא דהאי תוספתא ואמזיגת הכוס קאי דקתני התם סדר למזיגת הכוס בתוך המזון מתחיל מן הגדול לאחר המזון מתחילין מן המברך

'''לא שיתקין עצמו לברכה.''' לאו הא דמתחילין מן המברך אלא כדי שידע שהוא יברך ויתקין עצמו לכך ואין תימר כרב הונא דהבוצע הוא מברך כבר מתוקן הוא לברכה זה שהיה בוצע ולמה עושין עוד סימן אחר

'''ומה טעמון דב&quot;ה.''' דקאמרי מניחה על הכסת ולא חיישי להא דב&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;הן דאתון משכחין מיסתחון נסבין ידיכון ומתני · על כל יומא · ר' זעירא סליק גביה ר' אבהו לקיסרין אשכחיה [אמר] אזל למיכול יהב ליה עגולה דקצי · אמ' ליה סב בריך · אמ' ליה בעל הבית יודע כחו שלככרו · מן דאכלון אמ' ליה סב בריך · אמ' ליה חכם ר' לרב הונא אנשא רבא והוא הוה אמ' הפותח הוא חותם · מתניתא פליגא על רב הונא דתני סדר נטילת ידים עד חמשא מתחילין מן הגדול יותר מיכן מתחילין מן הקטון · באמצע המזון מתחילין מן הגדול · לאחר המזון מתחילין מן המברך · לא שיתקין עצמו לברכה · אין תימר הפותח הוא חותם כבר מיתקן הוא · אמ' ר' יצחק תיפתר באילין דהוו עלין קיטעין קיטעין ולא ידעין מה מברכה · הל' מה טעמיהון דבית שמי מפני אובדן אוכלין · ומה טעמון דבית הלל · אם השמש פיקח הרי זה מעביר פירורין פחות מכזית ונוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית · מתניתא בשולחן שלשייש ושלפרקים שאינו מקבל טומאה · הל' מה טעמון דבית שמי שלא יטמאו משקין שבמפה מן הכסת ויחזרו ויטמאו את ידיו · ומה טעמון דבית הלל לעולם ספק משקין לידים טהור&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תיפתר.''' הך ברייתא באלו דהוו עלין קיטעין דהוו עיילי פיסקי פיסקי לסעודה ולא הסיבו כולם ביחד בתחלה והלכך לא ידעין מה מברכה מי הוא המברך להם שלא היו שם בשעת ברכת המוציא ועושין עכשיו סימן לידע מי הוא המברך

'''מתני' ב&quot;ש אומרים מקנח ידיו במפה.''' מנטילת מים ראשונים ומניחה על השלחן ומקנח בה ידיו תמיד מזוהמת התבשיל ולא יניחנה על הכסת שהוא יושב בה גזירה שמא יהיה הכסת טמא ויהיה משקה טופח במפה מחמת ניגוב ידים ואותו משקה כשנוגע בכסת נעשה ראשון דלעולם משקין נעשין תחלה ויחזור ויטמא את הידים כשמקנח בה תמיד תוך הסעודה אבל בשלחן ליכא למיגזר הכי דקסברי ב&quot;ש אסור להשתמש בשלחן שהוא שני לטומאה גזרה משום אוכלי תרומה וב&quot;ה סברי מותר להשתמש בשלחן שהוא שני לטומאה הלכך לא יניח המפה על השלחן שמא יטמאו המשקין שבמפה מחמת השלחן ויחזרו ויטמאו את האוכלין ואם יניחנה על הכסת אין לחוש כ&quot;א שמא יטמא לידיו ומוטב שיטמאו ידים שאין להם עיקר מן התורה ולא יטמאו לאוכלין שיש להם עיקר מן התורה דראשון עושה שני בחולין מן התורה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' מתניתא בשלחן של שיש.''' בספרי הדפוס מסורסת העתקת הגמרא והעמדתי כאן לפי סדר המשניות שלא נשתנו כאן מסדר דהתם. מתניתא. לטעמא דב&quot;ש מפרש דקאמרי מניחה על השלחן ולא חיישי שמא יטמאו המשקין שבמפה מחמת השלחן משום דהכא במאי עסקינן בשלחן של שיש ושל פרקים כלומר אפי' הוא של פרקים מכיון שהוא של שיש אינו מקבל טומאה כדתנן בריש פ' כ&quot;ב דכלים דהוי ככלי אבנים שאין מקבלין טומאה הלכך אין כאן חשש שיקבלו טומאה מן השלחן ומניח המפה על השלחן

'''מה טעמון דב&quot;ש.''' השתא מפרש טעמייהו דב&quot;ש מפני מה אמרי דאין מניחה על הכסת גזרה שלא יטמאו משקין שבמפה מן הכסת ויחזרו ויטמאו את ידיו בתוך הסעודה כדפרישית במתני'

'''לעולם ספק משקין לידים טהור.''' כלומר דהואיל ואין כאן אלא חשש ספק שמא יהיה הכסת טמא ושמא יהיה משקה טופח במפה ויטמאו את הידים ואנן קי&quot;ל דספק ידים טהור כדתנן בפ&quot;ד דטהרות ובפ&quot;ב דידים דהידים ספקן ליטמא ולטמא וליטהר טהור וה&quot;ה כל ספקן אם נגעו בטומאה או לא אחר שנטל ידיו משום סתם ידים לא גזרו עליהן והא דנקט ספק משקין משום דאיירי הכא במשקין
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נט עמוד א (המשך)'''

{{שוליים|ח_כג}} '''אין נטילת ידים לחולין מטמאת משקים אף אם היו הידים טמאות מספק.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאר אבות הטומאה, פרק יד, הלכה יא &lt;קטע סוף=נט א/&gt; ==דף נט עמוד ב== &lt;קטע התחלה=נט ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאין ידים סרך טומאה לחולין מטמאות משקין מספק; כן פסק הרמב&quot;ם (הל' שאר אבות הטומאה פי&quot;ד ה&quot;יא).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;118&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
. דבר אחר: אין ידים לחולין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאפילו אם נאמר שספק טומאת ידים טמא, הרי גזרו על הידים להיות שני לטומאה, ושני מטמא רק תרומה, וכאן מדובר בחולין}} וכ[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי יש {{ירו&quot;מ-הדגשה|טומאת}} ידים לחולין {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי נטילת ידים לחולין זה רק משום סרך טומאה ולא יתכן שגם בספק יטמאו}} תיפתר או כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר או כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי צדוק|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בי רבי צדוק כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר דתני [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר {{ירו&quot;מ-הדגשה|פעמים ש}}הידים תחילה לחולין {{שוליים|ח_כד}}ושניות לתרומה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון שהכניס ידיו לבית המנוגע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|וכיוון שיש מקרה שבו הידים טמאות מהתורה גזרו כאן}} או כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי צדוק|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בי רבי צדוק דתנינן תמן: חולין שנעשו על גבי הקודש — הרי אילו כחולין. [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי צדוק|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בי רבי צדוק אומר: {{שוליים|ח_כה}}הרי אילו כתרומה, לטמא שנים ולפסול אחד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולשיטתם, כיוון שיש מציאות של טמאת ידים גם לחולין, מעיקר הדין צריך ליטול לחולין, ולכן גם בספק יהיה טמא}} תמן תנינן: הסך שמן טהור {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}נטמא, וירד וטבל — [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: אף על פי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהשמן}} מנטף — טהור {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהשמן בטל לגוף}} ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: {{שוליים|ח_כו}}טמא. ואם היה שמן טמא מתחילתו {{ירו&quot;מ-ביאור|קדם שסך}} [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם יש בו}} כדי סיכת אבר קטן — {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא עלתה לו ובילה ונישאר טמא}} ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הוא}} {{שוליים|ח_כז}}משקה טופח [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: משום [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הוא}} טופח ומטפיח. מחלפת שיטתהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל: תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי אדם שסך שמן טהור על גופו ונטמא וירד וטבל}} אמרין טמא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שהשמן לא בטל בגוף ולא הועילה לו טבילה}} והכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי מים שבמפה אינון}} אמרין טהור? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכיוון שהמים בלועים במפה לא חוששים שיטמאו המים מהכסת}} תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|השמן}} בעינו הוא והכא בלוע במפה הוא&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ד|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ד&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: מכבדין {{שוליים|ח_כח}}את הבית.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_ס_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף ס א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''דבר אחר: אין ידים לחולין''', אין בכלל טומאת ידיים לחולין - פה מדובר שאוכל חולין. כי אפילו אם נאמר ספק טומאת ידיים טמא, שמה גזרו עליהם? אמרנו שגזרו טומאת ידיים להיות שני, והרי שני זה רק בתרומה, ופה מדובר בחולין. בחולין לא שייך בכלל טומאה משני.

'''וכבית שמאי יש ידים לחולין''' - כלומר לכאורה קשה על בית שמאי, למה הם מוסרים? הרי בחולין זה רק משום סרך טומאה, שלא ייתכן שגם בספק הם טמאים, כי אמרנו שהכסת היא רק ספק טמאה.

אומרת הגמרא '''תיפתר או כרבי שמעון בן אלעזר או כרבי אלעזר בי רבי צדוק''', כי בשתיהם יש מציאות שיש שני שיהיה אסור בחולין. איך? '''דתני רבי שמעון בן אלעזר אומר: משום רבי מאיר הידים תחילה לחולין ושניות לתרומה''' - כלומר פעמים שהידיים זה לא תמיד שני, כי אנחנו יודעים ששני זה הגזירה שגזרו בשבעה עשר דברים שגזרו בית הלל ובית שמאי. אבל יש פעמים שזה לא קשור לגזירה הזאת, והידיים עצמן הם ראשון, ראשון לחולין ושני לטומאה. איזה מקרה? כגון אם הכניס את ידיו לבית המנוגע. יש בית שבו צרעת, אז אם אדם מכניס את ידיו - נכון שהוא עצמו לא נטמא, כי אנחנו יודעים שצריך לבוא דווקא עם ראשו ורובו, רק אז הוא נטמא. אבל אם רק הידיים, אז יש כן טומאה שהידיים טמאות והופכות להיות ראשון. אז כיוון שיש מציאות שידיים הם ראשון, לכן בית שמאי שסוברים כמותו גזרו.

או כרבי אלעזר בי רבי צדוק, '''דתנינן תמן: חולין שנעשו על גבי הקודש הרי אילו כחולין''' - זה דעת סתם חכמים, שבעצם חולין שנעשו על טהרת גבי הקודש זה כמו חולין גמורים. אבל '''רבי אלעזר בי רבי צדוק אומר: הרי אילו כתרומה, לטמא שנים ולפסול אחד'''. אז לשיטתם, כיוון שיש מציאות של טומאת ידיים גם לחולין, מעיקר הדין צריך טהרת ידיים לחולין, לכן גם בספק יטמא.

'''תמן תנינן: הסך שמן טהור נטמא, וירד וטבל''' - כלומר סך שמן טהור, ולאחר מכן נטמא וירד לטבול. '''בית שמאי אומרים: אף על פי מנטף טהור''', כיוון שהשמן בטל לגוף. '''ובית הלל אומרים: טמא''' - השמן נשאר טמא, כי השמן הוא חיצוני. עכשיו '''ואם היה שמן טמא מתחילתו, בית שמאי אומרים: כדי סיכת אבר קטן''' - הוא נשאר טמא, כי הטבילה לא מועילה לשמן. הדבר היחיד שנטהר חוץ מאדם וכלים זה מים - אין אוכלים ומשקים נטהרים בטבילה, הם ניטהרים בהשקה, אבל שמן לא ניטהר, אז נשאר טמא. '''ובית הלל אומרים: משקה טופח''' - רק אז אני אומר שהוא נשאר טמא, אבל אם לא, הוא נטהר.

'''רבי יהודה אומר: משום בית הלל טופח ומטפיח''', כלומר לא מדובר סתם תופח, אלא תופח ומטפיח - כשאני נוגע אני מרגיש את הלחות, וגם חלק מהלחות נדבקת עליי, ואם מישהו ייגע בי גם הוא ירגיש לחות.

אז אומרת הגמרא: '''מחלפת שיטתהון דבית הלל''' - לגבי אדם שסך שמן טהור על גופו ונטמא וירד וטבל, הם אומרים שהוא טמא. למה? כיוון שהשמן לא בטל בגוף והטבילה לא הועילה, כלומר השמן הוא חיצוני. וכאן לגבי מים שבמפה הם אומרים שכיוון שהמים בלועים במפה, אני לא חושש שהם יטמאו מהכסת. אז למה במים אתה אומר שהם בלועים מסתמא ואני לא חושש, ובשמן אתה אומר שהם לא נבלעו? '''תמן בעינו הוא והכא בלוע במפה הוא''' - שמה השמן הוא על הגוף, זה לא נבלע בתוך הגוף, זה על הגוף, אבל כאן המים באמת בלועים במפה, לכן אני לא חושש שהם יצאו החוצה ויקבלו טומאה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נט עמוד ב'''

{{שוליים|ח_כד}} '''ידיים שנטמאו בכניסה לבית המנוגע נחשבות שניות לתרומה מדין חכמים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאר אבות הטומאה, פרק ח, הלכה ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבנן שידיים אלו שניות לתרומה מגזרת חכמים, כדעת הרמב&quot;ם הפוסק כן (הלכות שאר אבות הטומאה פרק ח הלכה ח), ולא כרבי אלעזר בי רבי צדוק המקל בזה.

{{שוליים|ח_כה}} '''שמן שנטמא וטבל הגוף ואינו מנטף מהגוף - טהור, אף שהשמן שעל גופו מנטף.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאר אבות הטומאה, פרק יא, הלכה ט , רמב&quot;ם, הלכות שאר אבות הטומאה, פרק יב, הלכה טז. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל, שהלכה כמותם במחלוקותיהם עם בית שמאי, וכן נקבע ברמב&quot;ם.

{{שוליים|ח_כו}} '''שיעור צירוף שמן טמא לענין טומאת אוכלין ניתן לפי כדי סיכת אבר קטן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות טומאת אוכלין, פרק ב, הלכה כח. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל, כדרך שנפסק בכל מקום שבית הלל מקילים ובית שמאי מחמירים, וכן פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ח_כז}} '''משקה שנבלע במטפחת עד שהוא טופח על מנת להטפיח נחשב ככלי קיבול לעניין קבלת טומאה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות טומאת אוכלין, פרק ב, הלכה כח. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל לפי הסבר רבי יהודה: מים בלועים במטפחת שהם טופחים ומטפיחים דינם כמשקה בעין ומטמאים, בשונה משמן שנבלע בגוף שאינו כן, ואין בכך סתירה בשיטת בית הלל.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דבר אחר.''' היינו טעמייהו דב&quot;ה משום דאין ידים לחולין דלא גזרו על הידים בחולין אלא משום סרך תרומה אבל מן התורה אין לנטילת ידים עיקר כלל כיון דהכא דבחולין לא חיישינן בספקן

'''וכב&quot;ש יש ידים לחולין.''' בתמיה. וחסר כאן. וכך היא הגי' בפ&quot;ב דבכורים ובסוף פ&quot;ב דחגיגה אלא משום נטילת סרך. כלומר דמשני דגם לב&quot;ש אין ידים לחולין אלא משום דתקנו אף לחולין משום סרך תרומה מחמירין אף בחולין משום האי חששא דאמרן

'''הידים תחלה לחולין ושניות לתרומה.''' כלומר אם תחלות הן כגון שהכניס ידו לבית המנוגע וכר&quot;ע בריש פ&quot;ג דידים דס&quot;ל דהמכניס ידו לבית המנוגע דלא נטמא כולו כ&quot;א ידו וקסבר ר&quot;ע דכדין ראשון לטומאה להן

'''תמן תנינן.''' בפ&quot;ד דעדיות

'''ב&quot;ש אומרים כדי סיכת אבר קטן.''' טהור טפי מהכא טמא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דא' אין ידים לחולין · וכבית שמיי יש ידים לחולין · תיפתר או כר' שמעון בן אלעזר · או כר' אלעזר ביר' צדוק · כר' שמעון בן אלעזר דתני ר' שמעון בן אלעזר או' משום ר' מאיר הידים תחילה לחולין ושנייות לתרומה · או כר' אלעזר ביר' צדוק דתינן תמן חולין שנעשו על גבי הקודש הרי אילו כחולין · ר' אלעזר ביר' צדוק או' הרי אילו כתרומה לטמא שנים ולפסול אחד · תמן תנינן הסך שמן טהור נטמא וירד וטבל בית שמי אומ' אעפ' מנטף טהור · ובית הלל אומ' [טמא ואם היה שמן טמא מתחילתן ב&quot;ש אומ'] כדי סיכת אבר קטן · ובית הלל אומ' משקה טופח · ר' יהודה או' משום בית הלל טופח ומטפיח · מחלפה שיטתהון דבית הלל תמן אמרין טמא · והכא אמרי טהור · תמן בעינן הוא · והכא בלוע במפה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תיפתר או כרשב&quot;א וכו'.''' לא שייך הכא אלא במס' בכורים הוא דשייכא וכן בחגיגה ואיידי דמסיים התם הכי אליבא דב&quot;ש גריס לה נמי הכא כדרך הש&quot;ס הזה. והתם פריך על הא דקתני בחגיגה נוטלין ידים לחולין ולמעשר ולתרומה מהא דתנן בריש פ&quot;ד דבכורים התרומה והבכורים טעונין רחיצת ידים מה שאין כן במעשר ומשני אלא משום נטילת סרך והדר פריך והתנינן תרומה. במתני' דחגיגה. וכי יש תרומה משום נטילת סרך. כלומר הא מדנקט לחולין ולמעשר בחד בבא עם התרומה ש&quot;מ דבחדא מחתא הוו וכמו דתרומה מגזרת י&quot;ח דבר הוא ה&quot;נ בחולין ומעשר ולא משום סרך דתרומה והדרא קושיא לדוכתה הא דקתני בבכורים משא&quot;כ במעשר. ומשני אלא בחולין שנעשו על גב הקודש. במתני' דחגיגה מיירי בחולין שנעשו על טהרת קודש ופריך שם וחולין שנעשו על גב הקודש לא כחולין הן. בתמיה. ועלה הוא דקא משני תיפתר או כרשב&quot;א או כר&quot;א בר' צדוק דלקמיה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ושניות לתרומה.''' כלומר לתרומה אף במקום שהן שניות בלבד פוסלות את התרומה ולהאי תנא מוקמינן מתני' דחגיגה בחולין גרידי וכגון שהן תחלות וטעונין נטילת ידים אף לחולין

'''או כר&quot;א בר' צדוק.''' כלומר או לעולם כדאמרי' מעיקרא דבחולין שנעשו על טהרות קדש מיירי התם וכר&quot;א בר' צדוק דתנינן תמן בסוף פ&quot;ב דטהרות דס&quot;ל דדין תרומה להן לטמא שנים ולפסול אחד והלכך בעו נטילת ידים כתרומה

'''ב&quot;ש אומרים אע&quot;פ.''' שהשמן מנטף מבשרו לאחר שטבל טהור דהרי השמן טהור היה. וב&quot;ה אומרים כדי סיכת אבר קטן גרסי' כמו ששנוי שם. כלומר אם לא נשאר מן השמן על בשרו אלא כדי סיכת אבר קטן טהור ויותר מכשיעור זה טמא בשביל השמן שנטמא כשנטמא הוא ונשאר על בשרו וטמאוהו מפני שהשמן לא נטהר במקוה שאין לך משקה שמקבל טהרה במקוה אלא המים בלבד ע&quot;י השקה

'''וב&quot;ה אומרים משקה טופח.''' אע&quot;פ שאין בו אלא כדי משקה טופח טמא

'''טופח ומטפיח.''' צריך שיהא טופח עד שיטפח עוד לכף אחרת שתיגע בכף שנגעה בזה הטופח קתני מיהת ב&quot;ה מחמירין במשקה טופח וא&quot;כ מחלפה שיטתייהו דתמן אמרין טמא והכא לא חששו במשקה טופח שיטמאו מחמת הכסת

'''ומשני תמן בעינו הוא.''' השמן על בשרו אבל הכא בלוע במפה הוא מחמת ניגוב הידים והלכך לא חיישינן הכא מידי

'''מתני' ב&quot;ש אומרים מכבדין את הבית.''' מקום שאכלו שם מכבדים אותו משיורי אוכלים שנתפררו עליו ואחר כך טלים לידים מים אחרונים דפעמים שהשמש עם הארץ ומניח הפרורים שיש בהם כזית ואם נוטלין לידים תחלה נמצא מפסידי' את האוכלי' שהמים אחרונים נתונים עליהם ונמאסים וב&quot;ה סברי אסור להשתמש בשמש עם הארץ ושמש ת&quot;ח אינו מניח פרורים שיש בהן כזית אלא מסיר אותם והפרורים שאין בהם כזית אין בכך כלום דמותר לאבדן ביד והלכה כב&quot;ש בזה דמותר להשתמש בשמש עם הארץ

'''גמ' מה טעמהון דב&quot;ש מפני אובדן אוכלין.''' כדפרישית במתני'
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נט עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ח_כח}} '''בסעודה משותפת, האם מכבדים הבית לפני נטילת ידים לברכת המזון או אחריה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ז, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפ סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=נט ב/&gt; ==דף ס עמוד א== &lt;קטע התחלה=ס א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל, שנוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית, כפי שפסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ס עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;119&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ואחר כך נוטלין לידים ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל &lt;/div&gt;אומרים: נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי? מפני אובדן אוכלין {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם יטלו ידים יש חשש שהאוכלין ירטבו}} ומה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל? אם השמש פיקח — הרי זה מעביר פרורין פחות מכזית {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין חשש של איבוד אוכלין לכן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ונוטלין}} נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ה|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ה&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: נר, מזון, בשמים, והבדלה; ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: נר, ובשמים, ומזון, והבדלה. [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: שברא מאור האש; ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: {{שוליים|ח_כט}}בורא מאורי האש.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודא: לא נחלקו [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל על המזון שהוא בתחילה, ועל הבדלה שהיא בסוף. ועל מה נחלקו? על המאור ועל הבשמים ש[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: בשמים ומאור ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: מאור ובשמים. רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] ורב יהודא[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: הלכה כדברי מי שאומר {{שוליים|ח_ל}}בשמים ואחר כך מאור. [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: {{שוליים|ח_לא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#|כוס בימינו ושמן ערב בשמאלו]] אומר: על הכוס ואחר כך אומר: על שמן ערב [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הללאומרים: שמן ערב בימינו וכוס בשמאלו ואומר: על שמן ערב {{שוליים|ח_לב}}וטחו בראש השמש. אם היה שמש תלמיד חכם — טחו בכותל, שאין שבחו של תלמיד חכם להיות יוצא מבושם. אבא בר בר חנא[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר בר חנא|°]] ורב חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] הוון יתבין אכלין, והוה רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] קאים ומשמש קומיהון. עלה וטעין תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|הביא את שניהם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|יין ושמן ערב}} בחדא ידיה אמר ליה: אבא בר בר חנא[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר בר חנא|°]] מה ידיך חוריתא קטעין? וכעס עילוי אבוי. אמר ליה: לא מיסתך דאת רביע והוא קאים משמש? {{ירו&quot;מ-ביאור|לא דייך שאתה שוכב והוא עומד ומשמש}}! ועוד, דהוא כהן, ואמר שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{שוליים|ח_לג}}המשתמש בכהונה מעל — {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}את מיקל ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מבזה אותו}}. גזירה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אני גוזר}} דהוא רבע ואת קאים ומשמש תחתוי. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#איסור להשתמש בכהן|מניין {{ירו&quot;מ-הוסר|המשתמש}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למשתמש}} בכהונה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא}} מעל]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} {{הפ|עזרא|ח|כח}} ואמרה להן אתם קודש לה' והכלים קודש — {{שוליים|ח_לד}}מה כלים, המשתמש בהן מעל, אף המשתמש בכהנים מעל. פיסקא: [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים שברא וכו'. {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם}} על דעתהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומר}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות# בורא מאורי האש או &quot;ברא&quot;, אש אינה מתחדשת| אשר ברא פרי הגפן]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}על דעתיהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל בורא פרי הגפן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא, יש הבדל:}} יין מתחדש בכל שנה ושנה, האש אינו מתחדש בכל שעה. האש והכלאים, אף על פי שלא נבראו מששת ימי בראשית, אבל עלו במחשבה מששת ימי בראשית. הכלאים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית לו כד|בראשית וישלח לו כד]]) ובני צבעון איה {{ירו&quot;מ-הוסר|ואנה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וענה}}, הוא ענה אשר מצא את היימים במדבר. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ערוד הוא עונש על יצירת הפרד, סימני פרד|מהו יימים]] רבי יהודה בן סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן סימון|°]] אומר: המיונס. {{ירו&quot;מ-ביאור|אנשים משונים בצורתם}} ורבנן אמרין: היימים — חציו סוס וחציו חמור.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_ס_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף ס ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''בית שמאי אומרים: נר, מזון, בשמים, והבדלה; ובית הלל אומרים: נר, ובשמים, ומזון, והבדלה.'''

אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות דף ס', מתחילים בפרק ח' הלכה ד במשנה. אומרת המשנה '''בית שמאי אומרים מכבדים את הבית ואחר כך נוטלים ידיים''', ו'''בית הלל אומרים נוטלים ידיים ואחר כך מכבדים את הבית'''. שואלת הגמרא '''מה טעמון דבית שמאי'''? עונה הגמרא '''מפני אובדן אוכלין''', כי הרי אם יש פירורים על הרצפה ובאים נוטלים ידיים, אז בעצם המים ישחיתו את הפירורים האלה. יש פה איבוד אוכלין. אז '''מה טעמון דבית הלל'''? הרי לכאורה נשמע הגיוני. עונה הגמרא '''אם השמש פיקח, הרי זה מעביר פרורין פחות מכזית''' ואין חוששים של איבוד אוכלין, לכן '''נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית'''. זאת אומרת, כיוון שהגמרא בבבלי מסבירה טיפה יותר, היא אומרת שבעצם לפי בית הלל אסור להשתמש בשמש שהוא עם הארץ. אז ממילא אם הוא תלמיד חכם, הוא ודאי יודע שצריכים לפנות את כל הפירורים שיש בהם כזית, ולכן ממילא אין חשש של איבוד אוכלין.

פרק ח' הלכה ה' במשנה. '''בית שמאי אומרים: נר, מזון, בשמים, והבדלה'''. כלומר, אם אדם אכל במוצ&quot;ש ביום שיש... בסעודה שלישית ויצא שבת ויש לו רק כוס אחת, אז הוא מברך על הנר, על המזון ואז בשמים והבדלה. '''ובית הלל אומרים: נר, ובשמים, ומזון, והבדלה'''. עוד הבדל, '''בית שמאי אומרים: שברא מאור האש''', ו'''בית הלל אומרים: בורא מאורי האש'''. יש כל מיני הסברים מה בדיוק המחלוקת. אחד מההסברים אומר שבית הלל סוברים שיש הרבה מאורות בתוך האש, כי אנחנו רואים את הצבעים, אז כל צבע זה סוג אחר של אש וממנו מברכים בורא מאורי האש. זה אחד מההסברים. אנחנו נראה מה הגמרא אומרת.

גמרא. '''תני: אמר רבי יהודא: לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על המזון שהוא בתחילה, ועל הבדלה שהיא בסוף.''' כלומר, בעצם מה שראינו זה שיטת רבי מאיר. כך רבי מאיר מסביר את המחלוקת בין בית הלל לבית שמאי, שבית שמאי אומרים נר, מזון, בשמים והבדלה, ובית הלל אומרים נר, בשמים, מזון והבדלה. כלומר, כולם מסכימים שהמזון וההבדלה בסוף, וכל המחלוקת על נר ובשמים ביניהם מה הסדר. אבל רבי יהודה אומר לא, לא זו המחלוקת. כולם מסכימים, בין בית הלל לבין בית שמאי, שהמזון הוא ראשון, ברכת המזון ראשונה וההבדלה היא בסוף, וכל המחלוקת היא לגבי המאור והבשמים, ש'''בית שמאי אומרים: בשמים ומאור ובית הלל אומרים: מאור ובשמים'''.

בא '''רבי אבא ורב יהודא בשם רב: הלכה כדברי מי שאומר בשמים ואחר כך מאור.''' כנראה להם הייתה גרסה הפוכה בדברים של בית הלל. כלומר, בית הלל אומרים בשמים ואחר כך מאור, ובית שמאי אומרים מאור ואחר כך בשמים.

עוד מחלוקת. '''בית שמאי אומרים: כוס בימינו ושמן ערב בשמאלו''', כלומר שהוא מבדיל. אז הוא מחזיק את הכוס ביד ימין ואת השמן או את הבשמים ביד שמאל, ואז הוא '''אומר: על הכוס ואחר כך אומר: על שמן ערב'''. '''ובית הלל אומרים: שמן ערב בימינו וכוס בשמאלו''', '''ואומר: על שמן ערב וטחו בראש השמש'''. הרי צריך לברך על ממשות. אז הוא שם את זה על ראש השמש ומברך על מה שיש על השמש. עכשיו, '''אם היה שמש תלמיד חכם — טחו בכותל, שאין שבחו של תלמיד חכם להיות יוצא מבושם'''. הגמרא שאמרת שזה דווקא במקום שהיו חשודים על משכב זכר ולכן אסור, כך שבימינו שזה מקובל שגם גברים מתבשמים אז אין כל כך איסור.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ס עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אם השמש פיקח וכו'.''' כלומר דס&quot;ל דאין להשתמש בעם הארץ אלא בפיקח והוא יודע שהוא מעביר פירורין פחות מכזית כלומר שמעביר הפירורין גדולים עד פחות מכזית שאינו מניח כ&quot;א הפחותין מזית ואין בכך כלום והלכך נוטלים לידים אף בתחלה ואח&quot;כ מכבדין את הבית

'''מתני' ב&quot;ש אומרי' נר ומזון.''' מי שאכל בשבת במנחה וחשכה לו ועדיין לא גמר סעודתו ואין לו יין אלא כשיעור אחד ב&quot;ש אומר' כך הוא יסדר נר ומזון וכו' ומסקינן בגמר' זו דברי ר&quot;מ אבל ר' יהודה אומר לא נחלקו ב&quot;ש וב&quot;ה על המזון שהוא בתחלה ועל הבדלה שהיא בסוף על מה נחלקו על המאור ועל הבשמים שב&quot;ש אומרים מאור ואח&quot;כ בשמים וב&quot;ה אומרים בשמים ואח&quot;כ מאור

'''בש&quot;א שברא מאור האש.''' שברא משמע שעבר ולא בורא דמשמע להבא וכן מאור ולא מאורי דחדא נהורא איכא בנורא

'''וב&quot;ה אומרים בורא.''' דנמי משמע לשעבר ומאורי האש לפי שהרבה גוונים יש בשלהבת אדומה ולבנה וירקרוקת

'''גמ' תני.''' בתוספתא פ&quot;ה א&quot;ר יהודה וכו' מפורש לעיל בהלכה א'

'''ב&quot;ש אומרי' כוס בימינו.''' ה&quot;ג בתוספתא שם הביאו לפניו שמן ויין ב&quot;ש אומרים כוס יין בשמאלו ושמן ערב בימינו מברך על השמן ואח&quot;כ מברך על היין וב&quot;ה אומרים אוחז היין בימינו ושמן בשמאלו מברך על היין ושותהו וחוזר ומברך על השמן

'''וטחו בראש השמש.''' מפני שגנאי הוא לת&quot;ח שיצא לשוק וידיו מבושמות

'''עלה וטעין תרויהון בחד ידיה.''' נכנס כשהוא טעון לשתיהם להיין והשמן בידו אחת וא&quot;ל אבא בר בר חנה מה זה האם ידך האחרת קטועה היא שלא לקחת זה בימינך וזה בשמאלך

'''האש והכלאים.''' תוספתא שם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;הל' בית שמי אומ' כול' · רב אמ' ר' יהודה לא נחלקו בית שמי ובית הלל על המזון שהוא בתחילה ועל הבדלה שהיא בסוף · ועל מה נחלקו על המאור ועל הבשמים שבית שמאי אומ' בשמים ומאור · ובית הלל אומ' מאור ובשמים · ר' בא ורב יהודה בשם רב הל' כדברי מי שאמ' בשמים ואחר כך מאור · בית שמי אומ' כוס בימין ושמן ערב בשמאלו או' על הכוס ואחר כך או' על שמן ערב · בית הלל אומ' שמן ערב בימין וכוס בשמאל · או' על שמן ערב · וטחו בראש השמש · אם היה שמש תלמיד חכם טחו בכותל שאין שבחו שלתלמיד חכם להיות יוצא מבושם · אבא בר בר חנה ורב חונא הוון יתבין אכלין והוה ר' זעירא קאים משמש קומיהון עלו וטעין תריהון בחדא ידיה · אמ' ליה אבא בר בר חנה מה ידיך חורייתא קטעין · וכעס עילוי אבוי · אמ' ליה לא מיסתך דאת רביע והוא קאים משמש ועוד דהוא כהן ודאמ' שמואל המשתמש בכהונה מעל · את מיקל ליה · גזירה ואת יתיב ומשמש תחתוי · מניין המשתמש בכהונה מעל ר' אחא בשם שמואל אמ' ואמרה להם אתה קודש ליי' והכלים קודש · מה כלים המשתמש בהן מעל את המשתמש בכהנים מעל · הל' על דעתהון דבית שמי אשר ברא פרי הגפן · יין מתחדש בכל שעה · האש אינו מתחדש בכל שעה · האש והכלאים אעפ' שלא נבראו מששת ימי בראשית · אבל עלו במחשבה מששת ימי בראשית · הכלאים ובני צבעון איה וענה הוא ענה אשר מצא את הימים במדבר · מהו יימים · ר' יהודה בן סימון זו המיונס · ורבנן אמרין היימים חציו סוס וחציו חמור&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''וכעס עלוי אביו.''' בר חנה אביו של אבא כעס עליו על שאמר לר' זעירא כן וא&quot;ל לא דייך שאתה יושב והוא עומד ומשמש לפניך ועוד שהוא כהן כדאמרי' בפרק דלעיל בהלכה ג' ר&quot;ז קם מקרי כהן במקום לוי וכו' ואסור להשתמש בכהן כדשמואל ועודך מבזה אתה לו

'''גזירה.''' גוזר אני שהוא ישב ואתה תעמוד ומשמש תחתיו: פיסקא ב&quot;ש אומרים שברא וכו' ופריך א&quot;כ על דעתיה דב&quot;ש יאמרו אשר ברא פרי הגפן וכו' דלדידהו ברא הוא דוקא לשעבר ומשני שאני יין שהוא מתחדש וכו' ושייך בו ג&quot;כ לשון בורא שהוא בורא תמיד אבל האש אינו מתחדש אלא כך היה בתחלת הבריאה כדלקמן

'''כלאים.''' הן הפרד שהוא מן הסוס ומן החמור

'''הכלאים.''' באיזה שעה נבראו וקאמר כתיב ובני צבעון וכו'

'''המיונס.''' מיני בני אדם המשונים בצורתן כך מצאתי במדרש דברי הימים. ובאיכה רבתי בפסוק הביא בכליותי וגו' ומכניסין את המיומס לתיאטרון שלהם וראשו מגולת וכו' והוא בן אדם שמשנין אותו בלבושו ובצורתו

'''חציו סוס וחציו חמור.''' והוא מצא אותו שזימן חמורה וכו' כדאמר לקמן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אבא בר בר חנא ורב חונא הוון יתבין אכלין''', ישבו לאכול, '''והוה רבי זעירא קאים ומשמש קומיהון'''. כלומר רבי זעירא שימש, הוא היה משרת שלהם. ככה היה מקובל שכל פעם אחד אחר משמש. '''עלה וטעין תרויהון בחדא ידיה''', כלומר הוא בא והביא להם את היין ואת השמן, הביא את שניהם ביד אחת. '''אמר ליה: אבא בר בר חנא, מה ידיך חוריתא קטעין?''' מה, היד שלך קטועה? למה אתה מביא את שתיהם ביד אחת? '''וכעס עילוי אבוי''', אבא שלו כעס עליו. '''אמר ליה: לא מיסתך דאת רביע והוא קאים משמש?!''' לא מספיק שאתה שוכב לך בכיף והוא משרת אותך, '''ועוד, דהוא כהן, ואמר שמואל: המשתמש בכהונה מעל''' — זה כמו מעילה, '''את מיקל ליה'''. ככה אתה מזלזל בו? '''גזירה דהוא רבע ואת קאים ומשמש תחתוי'''. עכשיו אני גוזר שהוא ישב ואתה תהיה זה שמשרת.

שואלת הגמרא, '''מניין בכהונה מעל'''? '''רב אחא בשם שמואל: ואמרה להן אתם קודש לה' והכלים קודש — מה כלים, המשתמש בהן מעל, אף המשתמש בכהנים מעל.''' הקשר בין זה שישבו בין הכוהנים לכלים - כמו שמשתמש בכלי המקדש מעל, אז גם מי שמשתמש בכהן מעל.

פיסקא. אמרנו במשנה '''בית שמאי אומרים שברא''' וכו'. שואלת הגמרא '''על דעתהון דבית שמאי אשר ברא פרי הגפן, על דעתיהון דבית הלל בורא פרי הגפן'''? כלומר, גם בזה הם חולקים ככה? עונה הגמרא, יש הבדל. '''יין מתחדש בכל שנה ושנה''' — כל שנה נוטעים את העצים, העץ גדל, כל שנה יש פירות חדשים וכולי. אבל '''האש אינו מתחדש בכל שעה''', אלא אש זה אש. כלומר, יש גם מציאות שהיא קבועה. גם אם נגיד שהוא מתחדש כי מדליקים אותו, אבל בעצם יש אפשרות שהאש לא תתחדש. כלומר, אין חובה שזה יהיה דבר חדש. בגפן חייב שזה יהיה חדש.

ואמרה הגמרא '''האש והכלאים, אף על פי שלא נבראו מששת ימי בראשית, אבל עלו במחשבה מששת ימי בראשית'''. '''הכלאים — ובני צבעון איה, הוא ענה אשר מצא את היימים במדבר.''' מהו ימים? '''רבי יהודה בן סימון אומר: המיונס''', אנשים שונים בצורתם, ככה מסבירים הפרשנים. '''ורבנן אמרין: היימים — חציו סוס וחציו חמור'''. יש לנו אפשרות שהאבא יהיה סוס והאימא אתון, כלומר חמור נקבה, ויש אפשרות הפוכה, שהאבא יהיה חמור והאימא תהיה סוסה. אז איך מבחינים ביניהם? '''ואילו הן הסימנין. אמר רבי יהודה: כל שאזניו קטנות — אמו סוס ואביו חמור; גדולות — אמו חמורה ואביו סוס.'''
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ס עמוד א'''

{{שוליים|ח_כט}} '''בהבדלה יש להקדים ברכת המאור לברכת הבשמים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל - מאור ואחר כך בשמים, כדברי רבי אבא ורב יהודא בשם רב, ותואם גם את הבבלי (פסחים קג.).

{{שוליים|ח_ל}} '''בהבדלה על היין מברכים על הבשמים לפני הברכה על האור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצו סעיף א , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל - מאור ואחר כך בשמים, כדרך שמצינו בכל מחלוקת בית שמאי ובית הלל שהלכה כבית הלל.

{{שוליים|ח_לא}} '''כאשר יש לפניו כוס לברכת המזון ושמן ערב לסיכה - כיצד יאחז וכיצד יברך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ז, הלכה יד , טור או&quot;ח סימן ריב, , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל, כדרכם בכל מקום שנחלקו עם בית שמאי.

{{שוליים|ח_לב}} '''כשמושחים שמן בראש המשמש, אם השמש תלמיד חכם — מושחים בכותל ולא בראשו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ז, הלכה יד , טור או&quot;ח סימן ריב, , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין שבחו של תלמיד חכם לצאת מבושם, ולכן טחין בכותל.

{{שוליים|ח_לד}} '''האם המשתמש בכהנים (בגופם, לעבודתו) חייב במעילה כדין מועל בכלי הקדש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מעילה, פרק ו, הלכה א &lt;קטע סוף=ס א/&gt; ==דף ס עמוד ב== &lt;קטע התחלה=ס ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלימוד הירושלמי &quot;מה כלים המשתמש בהן מעל אף המשתמש בכהנים מעל&quot; - הרמב&quot;ם פסק כך בהלכות מעילה פרק ו הלכה א.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ס עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;120&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ואילו הן הסימנין {{ירו&quot;מ-הדגשה|להבחיו בניהם}}. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{שוליים|ח_לה}}כל שאזניו קטנות — אמו סוס ואביו חמור; גדולות — אמו חמורה ואביו סוס. רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} מפקד לאילין דנשיאה: אין בעיתון מיזבון מוליון {{ירו&quot;מ-ביאור|אם תרצו לקנות פרדות}} — תהון זבנין אילין דאודניהון דקיקין, שאמו סוסה ואביו חמור {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יהיה כלאים ואסורים למשוך עם אלו שכבר יש לכם}} מה עשה צבעון וענה? זימן חמורה והעלה עליה סוס זכר, ויצא מהן פרדה. אמר הקדוש ברוך הוא להם: אתם הבאתם לעולם דבר שהוא מזיקן, אף אני מביא על אותו האיש דבר שהוא מזיקו. מה עשה הקדוש ברוך הוא? זימן {{ירו&quot;מ-הוסר|הכינה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חכינה}} והעלה עליה חרדון, ויצא ממנה חברבר. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חברבר וכלב שוטה הורגים בוודאי|מימיו לא יאמר לך אדם שעקצו חברבר וחיה]] נשכו כלב שוטה — וחיה; שבעטתו פרדה — וחיה, ובלבד פרדה לבנה. האש {{ירו&quot;מ-הדגשה|דרש}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] בשם רבי בזירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי בזירה|°]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האש שהדליק אדם הראשון|שלשים ושש שעות שימשה אותה האורה]] שנבראת ביום הראשון: שתים עשרה בערב שבת, ושתים עשרה בליל שבת, ושתים עשרה בשבת, והיה אדם הראשון מביט בו מסוף העולם ועד סופו, כיון שלא פסקה האור{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}, התחיל כל העולם כולו משורר, שנאמר ([[איוב לז ג]]) תחת כל השמים ישרהו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואורו כנפות הארץ שרו}} למי שאורו על כנפות הארץ. כיון שיצאת שבת, התחיל מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}שמש החושך ובא {{ירו&quot;מ-הוסר|ונתירא}} נתירא אדם ואמר: אלו הוא שכתב בו: ([[בראשית ג טו|בראשית בראשית ג טו]]) הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב {{ירו&quot;מ-ביאור|הנחש}} — שמא בא לנשכני {{ירו&quot;מ-ביאור|בחושך כשאיני יכול לראותו}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|ואמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זהו שאמר}} ([[תהילים קלט יא]]) אך חשך ישופני. אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: באותו שעה זימן {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}} הקדוש ברוך הוא שני רעפין, והקישן זה לזה ויצא מהן האור. הדא הוא דכתיב ([[תהילים קלט יא]]) ולילה אור בעדני. ובירך עליה: בורא מאורי האש. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}לפיכך מברכין על האש {{שוליים|ח_לו}}במוצאי שבתות, שהיא תחילת ברייתה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אף {{שוליים|ח_לז}}במוצאי יום הכיפורים מברך עליה, שכבר שבת האור כל אותו היום.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ו|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ו&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ח_לח}}אין מברכין על הנר ועל הבשמים של גוים, ועל הנר ועל הבשמים של מתים, ועל הנר ועל הבשמים שלפני עבודה זרה. ואין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תנא רבי יעקב[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אידי}} קומי רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: מברכין על הבשמים של גוים. {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו}} מה פליג {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא מה שנאסר זה מפני שסתם מסיבת גוי לעבודה זרה אך כאן}} קיומונה במעשיו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מוכיחים שאינם לעבודה זרה כגון שהניחם}} לפני חנותו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לריח טוב}}. {{שוליים|ח_לט}}עששית אף על פי שלא כבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודלקה בשבת}} — מברכין עליה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שלא נעשה בה איסור}} נר בתוך חיקו או {{שוליים|ח_מ}}בתוך פנס או בתוך אספקלריא — רואה את השלהבת ואינו משתמש לאורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון שהיתה רחוקה}}, משתמש לאורה ואינו רואה את השלהבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון שהייתה בקרן זוית}} — לעולם אין מברכין עליה עד שיהיה רואה את השלהבת ומשתמש לאורה. חמשה דברים נאמרו בגחלת וחמשה בשלהבת: {{שוליים|ח_מא}}גחלת של הקדש — מועלין&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף סא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי מנא מפקד לאילין דנשיאה: אין בעיתון מיזבון מוליון — תהון זבנין אילין דאודניהון דקיקין''', תקנו את אלה שאוזניהם קטנות, '''שאמו סוסה ואביו חמור'''. למה? כיוון שכבר יש לכם כמה כאלה שלא יהיו כלאיים, יעשו לכם להמשיך עם אלו שכבר יש לכם.

ממשיכה הגמרא. '''מה עשה צבעון וענה? זימן חמורה והעלה עליה סוס זכר, ויצא מהן פרדה.''' זה בעצם כך הוא עשה את הפרדה. '''אמר הקדוש ברוך הוא להם: אתם הבאתם לעולם דבר שהוא מזיקן''' — כי הפרד, אדם שחטף מכה מפרד, פרדה לבנה, אז בעצם זה לא מבריא. '''אף אני מביא על אותו האיש דבר שהוא מזיקו. מה עשה הקדוש ברוך הוא? זימן והעלה עליה חרדון, ויצא ממנה חברבר.''' הוא לקח נחש וחרדון, יצא ממנו חברבר. '''מימיו לא יאמר לך אדם שעקצו חברבר וחיה, נשכו כלב שוטה — וחיה'''. זה קצת קשה עם הסיפור של רבי חנינא בן דוסא, שנחש נשך אותו והוא חי כמובן, אבל בכל אופן לא מדובר פה על נס. '''שבעטתו פרדה — וחיה, ובלבד פרדה לבנה'''. כלומר, לא כל פרדה שבועטת - המוכה לא מתרפאת, אלא בפרדה לבנה.

האש. '''רבי לוי בשם רבי בזירה: שלשים ושש שעות שימשה אותה האורה שנבראת ביום הראשון: שתים עשרה בערב שבת, ושתים עשרה בליל שבת, ושתים עשרה בשבת''', והאדם הראשון מביט בה מסוף העולם ועד סופו. '''כיון שלא פסקה האור, התחיל כל העולם כולו משורר, שנאמר: תחת כל השמים ישרהו... למי שאורו על כנפות הארץ'''. '''כיון שיצאת שבת, התחיל מ שמש החושך ובא'''. פתאום התחיל להיות חושך, כי הרי בעצם נברא בראש השנה, אז הזמנים - היום התקצר. '''נתירא אדם ואמר: אלו הוא שכתב בו: הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב — שמא בא לנשכני'''. כלומר, אולי עכשיו בגלל שיש חושך, אז עכשיו זה ההזדמנות של הנחש להכיש אותי, כי אני לא רואה כלום. הוא נורא פחד. זהו שאמר '''אך חשך ישופני'''.

'''אמר רבי לוי: באותו שעה זימן הקדוש ברוך הוא שני רעפין, והקישן זה לזה ויצא מהן האור. הדא הוא דכתיב: ולילה אור בעדני. ובירך עליה: בורא מאורי האש.''' '''שמואל: לפיכך מברכין על האש במוצאי שבתות, שהיא תחילת ברייתה.''' יש פה משהו מאוד מעניין. אפשר לראות אצל הגויים, בכל האגדות שלהם, שהאדם היה צריך לגנוב את האש מהאלים, כי כאילו העולם נברא מושלם והאלים פחדו שאדם יקלקל את העולם, לכן הם מנעו מהאדם להתקדם. השאירו אותו פרימיטיבי, ללא אש, ללא שום אפשרות לגעת ולשנות בעולם. והאדם גנב את האש מהאלים, ככה הם מאמינים בשטויות שלהם, באגדות שלהם. אבל בעם ישראל אנחנו מאמינים שהקדוש ברוך הוא ברא עולם משתלם, עולם שחסר תיקון כדי שהאדם יהיה שותף. כי אם העולם היה מושלם, אז בעצם כל פעולה שאדם עושה זה בעצם הרס, זה קלקול, ולכן בעצם זה יוצר איזה מתח בין הבורא לאדם. אבל הקדוש ברוך הוא ברא עולם שיש בו תמיד מקום לתיקון, ובעצם לאדם יש מקום לפעול בעולם, יש לו מקום לתקן. ולא רק זה, הקדוש ברוך הוא גם לימד אותו איך לתקן. הקדוש ברוך הוא נתן לו תורה כדי ללמד אותו איך לתקן את העולם הרוחני, והקדוש ברוך הוא נתן לו את האש, לימד אותו איך לייצר אש כדי שבזה הוא יוכל לתקן גם את העולם הגשמי.

בכל אופן, '''רב הונא בשם רבי אבהו בשם רבי יוחנן: אף במוצאי יום הכיפורים מברך עליה, שכבר שבת האור כל אותו היום.''' כלומר, גם ביום הכיפורים שבו לא היה שימוש באור, אנחנו נוהגים להלכה לברך ביום כיפור רק על אש שבאמת שבתה. שלא מדליקים אש חדשה, אלא אש שהייתה דלוקה ולא השתמשו בה מלכתחילה באיסור. זה הנוהג היום.

פרק ח', הלכה ו', מתני'. '''אין מברכין על הנר ועל הבשמים של גוים, ועל הנר ועל הבשמים של מתים, ועל הנר ועל הבשמים שלפני עבודה זרה. ואין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ס עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ואלו הן הסימנין.''' להכיר אם אמו חמורה ואביו סוס או בהפך

'''אין בעיתון מזבנון מוליון.''' כשאתם רוצים ליקח הפרדות תראו אותן שאזניהן קטנות שהן כולן מאם סוסיא ומפני הכלאים אמר להם כן

'''זימן חכינה.''' נחש

'''חרדון.''' הוא מין הצב

'''חברבר.''' מין נחש צפעוני והוא הערוד

'''שבעטתו פרדה.''' בו וחיתה המכה

'''לבנה.''' דחיוורן ריש כרעה

'''תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ.''' פסוק הוא באיוב במענה אליהו ודריש שוררו למי שאורו על כנפות הארץ

'''שכבר שבת האור כל אותו היום.''' והויא כתחלת ברייתא

'''מתני' אין מברכין לא על הנר ולא על הבשמים של גוים.''' נר משום דלא שבת שהעכו&quot;ם עשה מלאכה לאורו וקי&quot;ל אור שלא שבת אין מברכין עליו הואיל ונעבד בו עבירה

'''ולא על הבשמיס.''' בבשמים שהם במסיבה של עכו&quot;ם שהם מסובין בה לסעודה מיירי והא דתנן בסיפא ולא על הנר ולא על הבשמים שלפני ע&quot;ז מה טעם קאמר מה טעם אין מברכין על של עכו&quot;ם לפי שסתם מסיבת עכו&quot;ם לע&quot;ז ואין מברכין על הבשמים שלפני ע&quot;ז&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;גדולות ואילו הן הסימנין אמ' ר' יהודה כל שאזניו קטנות אמו סוס ואביו חמור · גדולות אמו חמורה ואביו סוס · ר' מנא מפקד לאילין דפשיחה אין בעיתון מיזבון מוליון תבון זבנן אילין דאודניהון דקיקין שאמו סוסה ואביו חמור · מה עשה צבעון וענה זימן חמורה והעלה עליה סוס זכר ויצא מהן פרדה · אמ' הקב'ה להם אתם הביאתם לעולם דבר שהוא מזיקו אף אני מביא על אותו האיש דבר שהוא מזיקו · מה עשה הקב'ה זימן חכינא והעלה עליה חרדון ויצא ממנה חברבר · מימיין לא יאמר לך אדם שעקצו חברבר וחיה · שכן כלב שוטה וחיה שבעטתו פרה וחיה · ובלבד פרדה לבנה · האש ר' לוי בשם ר' בזירה שלשים ושש שעות שימשה האורה משמשת ראשונה שתים עשרה בערב שבת · ושתים עשרה בלילי שבת · ושתים עשרה בשבת · והיה אדם הראשון מביט בו מסוף העולם ועד סופו כיון שלא פסקה האורה התחיל כל העולם כולו משורר שנ' תחת כל השמים ישרהו למי שאורו על כנפות הארץ · כיון שיצת שבת התחיל ממשמש החושך ובא ונתיירא אדם ואמ' אילו הוא שכת' בו הוא ישופך ראש ואמ' אך חושך ישופיני · אמ' לו באותה השעה זימן לו הקב&quot;ה שני רעפין והקישן זה לזה ויצא מהן האור הדא הוא דכת' ולילה אור בעדיני · ולילה ובירך עליה בורא מאורי האש · שמואל אמ' לפיכך מברכין על האש במוצאי שבתות שהיא תחילת ברייתה · רב הונא בשם ר' אבהו בשם ר' יוחנן את במוצאי יום הכיפורים מברך עליה שכבר שבת האור כל אותו היום · תנא ר' יעקב קומי ר' ירמיה מברכין על הבשמים שלגוים מהו פליג קיומונה במעשיו לפני חמתו עששית אע&quot;פ כבת מברכין עליה · עד בתוך חיקו או בתוך פס או בתוך ספקלריא רואה את השלהבת ואינו משתמש לאורה משתמש לאורה ואינו רואה את השלהבת לעולם אין מברכין עליה עד שיהא רואה את השלהבת ומשתמש לאורה · חמשה דברים נאמרו בגחלת וחמשה בשלהבת · גחלת שלהקדש מועלין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

גמרא: '''תנא רבי יעקב קומי רבי ירמיה: מברכין על הבשמים של גוים.''' שואלת הגמרא: מה, פליג? הרי לפני דקה אמרנו במשנה שלא מברכים על הבשמים של גוים. עונה הגמרא: מה שנאסר זה מפני שסתם משתה של גוי הוא לעבודה זרה, אז לכן אני אוסר את כל הבשמים של הגוי. אבל כאן, כי אמרו במקום מוכיחים שאינם לעבודה זרה - פה יש לנו וודאות שהבשמים האלה לא שימשו אותו לעבודה זרה, '''כגון שהיה נראה קיומונה במעשיו לפני חנותו''', הוא שם את זה בחנות כדי שיהיה ריח טוב, אז ברור לנו שלא לעבודה זרה.

'''עששית אף על פי שלא כבת — מברכין עליה.''' כלומר, אם היא דלקה כל השבת, אבל ברגע מוצאי שבת מברכים עליה, כי מה שאסור זה לברך על אש שנעשה בה איסור. אין לנו בעיה שהיא דלקה. לכן אם היא דלקה, אין שום בעיה לברך עליה במוצאי שבת.

'''נר בתוך חיקו או בתוך פנס או בתוך אספקלריא — רואה את השלהבת ואינו משתמש לאורה''', כגון שהייתה רחוקה, '''משתמש לאורה ואינו רואה את השלהבת''', כגון שאתה בקרן זווית, כלומר שהאור כן קיים, אבל הוא לא רואה את מקור האש, '''לעולם אין מברכין עליה עד שיהיה רואה את השלהבת ומשתמש לאורה'''.

'''חמשה דברים נאמרו בגחלת וחמשה בשלהבת: גחלת של הקדש — מועלין''' בה, והשלהבת לא נהנין ולא מועלין. גחלת של עבודה זרה אסורה ושלהבת מותרת. המודר הנאה מחברו אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו. המוציא את הגחלת לרבים חייב, ובשלהבת פטור. מברכים על השלהבת ואין מברכים על הגחלת.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ס עמוד ב'''

{{שוליים|ח_לה}} '''איסור הרבעת בהמה שאמה סוסה ואביה חמור עם בהמה שאמה חמורה ואביה סוס משום כלאים, וסימן ההיכר – אזני הפרדה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלאים, פרק ט, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצז סעיף ט סמ&quot;ג לאוין רפא. ''הכרעה:'' נפסק כרבי מנא שיש להבחין בין הפרדות לפי גודל אוזניהן, שהקטנות אמן סוסה ואביהן חמור והגדולות אמן חמורה ואביהן סוס, ואין למשכן זו עם זו משום כלאים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ח_לו}} '''אין לומר &quot;בורא מאורי האש&quot; בהבדלה במוצאי יום הכיפורים אלא רק במוצאי שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרכד סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שברכת האור נתקנה על אור שנברא במוצאי שבת דווקא, ולא במוצאי יום הכיפורים שאין בו חידוש בריאת אור.

{{שוליים|ח_לז}} '''האם מברכים ברכת האור (בורא מאורי האש) במוצאי יום הכיפורים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרכד סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' מברכים על האור במוצאי יום הכיפורים, שכיוון שנח האור כל היום נחשב כאילו נברא מחדש במוצאי היום, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן תרכד סעיף ד.

{{שוליים|ח_לח}} '''אין מברכים על נר ובשמים של גויים, של מתים ושל עבודה זרה, ואין מברכים על הנר עד שנהנים לאורו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ט, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף יב , סמ&quot;ג עשין כז, סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק שאין מברכים על נר ובשמים שלפני עבודה זרה ושל מתים, אך על בשמים של גויים מברכים כשמעשיהם מוכיחים שאינם לעבודה זרה (כגון שהניחם לפני חנותו), כדעת רבי יעקב בר אידי בשם רבי ירמיה.

{{שוליים|ח_מא}} '''גחלת של הקדש הנאה ומעילה, ושלהבת הבוקעת ממנה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מעילה, פרק ב, הלכה יג &lt;קטע סוף=ס ב/&gt; ==דף סא עמוד א== &lt;קטע התחלה=סא א/&gt;. ''הכרעה:'' גחלת - מועלין בה כדין תשמישי הקדש; שלהבת - לא נהנין ולא מועלין, כדעת הירושלמי, וכן פסק הרמב&quot;ם בהלכות מעילה פ&quot;ב הי&quot;ג..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;121&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
בה, והשלהבת — לא נהנין ולא מועלין. {{שוליים|ח_מב}} &lt;/div&gt;גחלת של עבודה זרה אסורה, ושלהבת מותרת. {{שוליים|ח_מג}}המודר הנאה מחבירו — אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו. {{שוליים|ח_מד}}המוציא את הגחלת לרשות הרבים — חייב, והשלהבת — פטור. מברכין על השלהבת ואין מברכין על הגחלת. רבי חייא בר אשי[[ביאור:עץ מסורת#רב חייא בר אשי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: אם היו {{שוליים|ח_מה}}גחלים לוחשות — מברכין. רבי יוחנן דקרציון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן דקרציון|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי נחום בר סימאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחום בר סימאי|°]]: בלבד הנקטפת. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם יניח קיסם מעל הגחל האש תקפוץ וידלק}} תני {{שוליים|ח_מו}}גוי שהדליק מישראל, וישראל שהדליק מגוי — {{ירו&quot;מ-הדגשה|מברך עליו}}. ניחא גוי שהדליק מישראל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהאש של ישראל שבתה. אבל ישראל מגוי אמאי? הרי האש לא שבתה. אלא כנראה בדלל שמברכים על התוספת}} מעתה אפילו {{שוליים|ח_מז}}גוי מגוי? אשכח תני: גוי מגוי — אין מברכין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|גזרה משום גוי ראשון ועמוד ראשון אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מבוי שכולו גוים וישראל אחד דר בתוכו, ויצא משם {{ירו&quot;מ-הוסר|האור}} אור — מברכין עליה בשביל אותו ישראל ששם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אין מברכין לא על הבשמים של לילי שבת בטבריא, ולא על {{ירו&quot;מ-הוסר|הבשמים של מוצאי שבת בציפורין ולא על }}הנר, ולא על הבשמים של אור ערב שבת {{ירו&quot;מ-ביאור|חמישי בלילה}} בציפורין {{שוליים|ח_מח}}— שאינן עשויין אלא לדבר אחר. {{ירו&quot;מ-ביאור|לגמר את הכלים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} {{שוליים|ח_מט}}ולא על הנר והבשמים של מתים רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוסי בי רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]]: הדא דאת אמר — {{שוליים|ח_נ}}בנתונים למעלה ממיטתו של מת; אבל אם {{ירו&quot;מ-הוסר|היה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היו}} נתונים לפני מטתו של מת — מברכין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אני אומר: לכבוד החיים הן עשוין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} ולא על הנר ולא על הבשמים של עבודה זרה. ולא היא — של גוים היא של עבודה זרה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אז למה הכפילות?}} תיפתר בעבודה זרה של ישראל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. דרש רבי זעירא בריה דרבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא בריה דרבי אבהו|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדכתיב}} ([[בראשית א ד|בראשית בראשית א ד]]) וירא אלהים את האור כי טוב, ואחר כך ויבדל אלהים בין האור ובין החשך. אמר רבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ברכיה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: כך דרשו שני גדולי עולם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ורבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: ויבדל אלהים — אבדלה ודאי {{ירו&quot;מ-ביאור|ממש}}. רבי יהודה בי רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בי רבי סימון|°]] אמר: הבדילו {{ירו&quot;מ-ביאור|הפרישו}} לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לשימושו}} ורבנן אמרין: הבדילו לצדיקים לעתיד לבוא. משלו משל, למה הדבר דומה? למלך שהיו לו שני איסטרטיגין {{ירו&quot;מ-ביאור|ממונים}} זה אומר: אני משמש ביום, וזה אומר: אני משמש ביום. קרא לראשון ואמר לו: פלוני, היום יהא תחומך. קרא לשני ואמר לו: פלוני, הלילה יהא תחומך. הדא הוא דכתיב ([[בראשית א ה|בראשית בראשית א ה]]) ויקרא אלהים לאור יום וגו'. לאור אמר לו: היום יהא תחומך. {{ירו&quot;מ-הוסר|ולחשך}} לחשך אמר לו: הלילה יהא תחומך. אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הוא שאמר הקדוש ברוך הוא לאיוב ([[איוב לח יב]]) המימיך צוית בוקר, ידעת השחר מקומו — {{ירו&quot;מ-הדגשה|כלום}} ידעת אי זה מקומו של אור ששת ימי בראשית, איכן נגנז? אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: אנא אמרית טעמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדברי רבי יוחנן וריש לקיש, שאמרו שהקדוש ברוך הוא הבדיל בין האור ובין החושך ממש, ונתן לכל אחד תחומו מדכתיב}} ([[ישעיהו מה ז]]) יוצר אור ובורא חושך עושה שלום — משיצא{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}, עושה שלום ביניהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: יאותו, ושמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: יעותו. מאן דאמר יאותו — {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית לד טו|בראשית וישלח לד טו]]) אך בזאת נאותה לכם. מאן דאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|יעותו דכתיב}} ([[ישעיהו נ ד]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדעת לעות את יעף דבר. תמן תנינן: כיצד מעברין את הערים? רב אמר: מאברין, ושמואל אמר: מעברין }}מאן דאמר מאברין — מוסיפין לה אבר, מאן דאמר מעברין — כאשה עוברה. תמן תנינן: לפני אידיהן של גוים. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: עידיהן, ושמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אידיהן. מאן דאמר אידיהן — {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים לב לה|דברים האזינו לב לה]]) כי קרוב יום אידם. ומאן דאמר עידיהן — {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ישעיהו מד ט]]) ועידיהם המה בל יראו {{ירו&quot;מ-הוסר|ובעל}} ובל ידעו למען יבשו. מאן מקיים שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} טעמא דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]? ועידיהם המה — שהן עתידין {{ירו&quot;מ-הדגשה|להעיד ו}}לבוש את עובדיהן ליום הדין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} אין&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף סא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''גחלת של הקדש מועלין בה''', והשלהבת — לא נהנין ולא מועלין. '''גחלת של עבודה זרה אסורה, ושלהבת מותרת. המודר הנאה מחברו אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו. המוציא את הגחלת לרשות הרבים חייב, והשלהבת פטור. מברכין על השלהבת ואין מברכין על הגחלת'''.

רבי חייא בר אשי אמר בשם רב '''אם היו גחלים לוחשות מברכין'''. כלומר אם הגחלים היו אדומות כאלה שאם אנחנו נקרב אליהם חתיכת נייר זה יבער, אז כן מברכים.

רבי יוחנן דקרציון אמר בשם רבי נחום בר סימאי '''בלבד הנקטפת'''. כמו שאמרנו שדווקא אם אני אניח קיסם אז זה יידלק.

תני '''גוי שהדליק מישראל, וישראל שהדליק מגוי''' — יש לנו ברייתא שגוי שהדליק מישראל וישראל שהדליק מגוי מברכים עליו. כלומר אין בעיה לברך, כי כל האיסור זה על נר של גוי, כי אני חושש שמא הוא השתמש בזה בשבת, אבל אם הדליקו ממנו אז מותר. אנחנו יודעים שהגמרא אומרת שלמרות שבעצם אפשר לברך על התוספת, כיוון שאני גוזר שמא הוא יברך בדיוק ברגע של מוצאי שבת ואז יצא שהוא מברך על הנר שדלק באיסור אצל הגוי.

אומרת הגמרא '''ניחא גוי שהדליק מישראל''' — זה ברור למה מותר, כי האש של ישראל היא השבתה, אבל אם ישראל הדליק מגוי אז איך הוא יכול לברך? אלא כנראה ודאי שאני מברך על התוספת, אני לא מברך על הבסיס. אם זה ככה, אז '''מעתה אפילו גוי מגוי'''? למה אתה אוסר אם גוי הדליק מגוי? למה אתה מתיר רק אם יהודי הדליק מגוי?

'''אשכח תני: גוי מגוי — אין מברכין'''. מה הסיבה באמת? כמו שאמרנו שבבבלי מופיע שזה גזירה משום גוי ראשון ועימוד ראשון, כי באמת גוי, אפילו אותו גוי לא צריך גוי אחר. אם גוי אחד מדליק נר, הדליק את זה בשבת, הנר עבר איסור, אבל בעצם כל רגע ורגע מתחדש האש, וכשאני מברך אני בעצם מברך על התוספת. אבל גזרו חכמים שמא יברך בדיוק ברגע עצם השבת, ואז בעצם הוא מברך על האש שהייתה באיסור. וחכמים כשהם גזרו אז הם גם גזרו בכל גוי, גם אם זה גוי שני. כלומר, גם אם גוי הדליק מהגוי הזה, הם גזרו משום גוי ראשון ועימוד ראשון.

אמר '''רבי אבהו בשם רבי יוחנן: מבוי שכולו גוים וישראל אחד דר בתוכו, ויצא משם אור''' — כלומר, רואים שיש אור שם, '''מברכין עליה בשביל אותו ישראל''' ששם.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא על הנר של מתים.''' דלאו לאורה הוא אלא לכבוד בעלמא ולא על בשמים של מתים דלעבורי ריחא עבידה

'''שלפני ע&quot;ז.''' לפי שאסורין בהנאה

'''עד שיאותו לאורו.''' שיהנו מאורו ולא שיהנו ממש אלא שיהא קרוב לו כל כך שיכול ליהנות אם ירצה

'''גמ' מהו פליג.''' אם האי ברייתא דר' ירמי' פליג על מתני'

'''קיימונה.''' תרגמה במעשיו לפני חנותו. שהעכו&quot;ם עשה לעצמו לפני חנותו דלא אמרו אין מברכין אלא דוקא במסיבה שלהם כדפרישית במתני'

'''עששית.''' שהיתה דולקת מע&quot;ש אע&quot;פ שלא כבתה כל יום השבת מברכין עלי' שלא נעבדה בה עבירה שלא הודלקה בשבת בתוספתא פ&quot;ה

'''ואינו משתמש.''' שאינו יכול להשתמש לאורה שרחוקה היא

'''משתמש לאורה.''' דרך הפנס או כיוצא בו דקיימא בקרן זוית ואינו רואה את השלהבת

'''גחלת של הקדש מועלין בו.''' דאית בה ממשא כדתנן בפ' משילין וגריס נמי התם להא

'''ובלבד הנקטפת.''' דהאש מגחלים לוחשות נקטפת מעט למעלה ושיעורו אם מכניס הקיסם ביניהן דולק הוא מאליו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;בה · והשלהבת לא נהנין ולא מועלין · גחלת שלע&quot;ז אסורה · והשלהבת מותרת · המודר הנאה מחבירו אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו · המוציא את הגחלת לרשות הרבים חייב אין מברכין על הגחלת · ר' חייא בר אשי בשם רב אם היו הגחלים לוחשות מברכין · ר' יוחנן דקיסרין בשם ר' נחום בר סימאי בלבד הנקטפת · תני גוי שהדליק מיש' ויש' שהדליק מגוי מעתה אפי' גוי מגוי · אשכח תני גוי מגוי מברכין · ר' אבהו בשם ר' יוחנן מפני שכולו גוים ויש' אחד דר בתוכו ויצא משם האור מברכין עליה בשביל אותו יש' ששם · ר' אבהו בשם ר' יוחנן אין מברכין לא על הבשמים שללילי שבת בטויבריא ולא על הבשמים שלמוצאי שבתות בציפורין ולא על הנר ולא על הבשמים של אור ערב שבת בציפורין שאינן עשויין אלא לדבר אחר · ולא על הנר והבשמים שלמתים · ר' חזקיה ור' יעקב בר אחא בשם ר' יוסי ביר חנינא הדא דאת אמר בנתונים למעלה ממיטתו שלמת · אבל אם היו נתונין לפני מיטתו שלמת מברכין · אכן זו לכבוד החיים הן עשויין · ולא על הנר ולא על הבשמים שלע&quot;ז · ולא היא שלגוים היא שלע&quot;ז · תיפתר בפני שלע&quot;ז · אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו · דרש ר' זעירא בריה דר' אבהו וירא אלהים את האור כי טוב ואחר כך ויבדל אלהים בין האור ובין החושך · אמ&quot;ר ברכיה כך דרשו שני גדולי עולם ר' יוחנן ור' שמעון בן לקיש ויבדל אלהים אבדלה ודאי · ר' יהודה ביר' סימון אמ' הבדילו לו · ורבנין אמרין הבדילו לצדיקים לעתיד לבוא · משלו משל למה הדבר דומה למלך שהיו לו שני איסטרטיגין זה או' אני משמש ביום קרא ראשון ואמ' לו של היום יהא תחומך · קרא לשיני ואמ' לו של הלילה יהא תחומך · הדא הוא דכת' ויקרא אלהים לאור יום וגו' · לאור אמ' לו היום תהא תחומך · ולחושך אמ' לו הלילה יהא תחומך · אמ&quot;ר יוחנן הוא שאמ' לו הק' לאיוב המימיך ציוית בוקר ידעת השחר מקומו · ידעת חי זה מקומו שלאור ששת ימי בראשית איכן נגנז · אמ' ר' תנחומא אנא אמרית טעמ' יוצר אור ובורא חושך עושה שלום מטיבא עשה שלום ביניהן · אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו · רב אמ' יאותו · ושמואל אמ' יעותו לדעת לעות את יעף דבר · תמן תנינן כיצד מעברין את הערים · רב אמ' מאברין · ושמואל מעברין · מאן דאמר מאברין מוסיפין לה אבר · מאן דאמר מעברין כאשה עוברה · תמן תנינן לפני אידיהן שלגוים · רב אמ' עידיהן · ושמואל אמ' אידיהן · מאן דמר אידיהן כי קרוב יום אידם · ומאן דמר עידיהן ועידיהם המה בל יראון ובל ידעו למען יבושו · מאן מקיים שמואל טעמיה דרב ועידיהם המה שהן עתידין לבייש את עובדיהן ליום הדין · אין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר '''רבי אבהו בשם רבי יוחנן: אין מברכין לא על הבשמים של לילי שבת בטבריא''', ולא על '''הבשמים של אור ערב שבת בציפורין''', כי שני אלה לא נעשו לאור, אלא הם נעשו לגמר את הכלים או משהו בסגנון. יודעים שחושבים שבציפורין עשו את זה במוצאי שבת כדי להפיג את הצער של הסתלקות הנפש, ששמים בזה כל מיני סוגי בשמים, אבל בכל אופן זה לא נעשה לאור. ובטבריה זה נעשה לגמר את הכלים לכבוד שבת. וגם '''לא מברכין... שאינן עשויין אלא לדבר אחר''', כמו שאמרנו לגמר את הכלים.

תנן, למדנו במשנה '''ולא על הנר והבשמים של מתים'''. אז בחיזוק זה רבי יעקב בר אחא אמר בשם רבי יוסי בי רבי חנינא: '''הדא דאת אמר — בנתונים למעלה ממיטתו של מת'''. כלומר אם שמים את הנר או את הבשמים מעל המיטה של המת אז זה ברור שזה כדי למנוע את הסירחון או לכבוד המת, '''אבל אם נתונים לפני מטתו של מת — מברכין''', כי זה לכבוד האנשים, זה לא לכבוד המת.

תנן, למדנו במשנה '''ולא על הנר ולא על הבשמים של עבודה זרה'''. אבל כתוב גם כן לא של גויים, אז לכאורה זה כפילות. לא של גוי, בשל עבודה זרה — לכאורה זה אותו איסור. אז למה המשנה כתבה את זה פעמיים? עונה הגמרא '''תיפתר בעבודה זרה של ישראל''', כלומר לא גוי, כי סתם מסיבת גויים לעבודה זרה, ובישראל אם זה לעבודה זרה גם כן אסור.

תנן, '''אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו'''. דרש רבי זעירא בריה דרבי אבהו: '''(בראשית א ד) וירא אלהים את האור כי טוב''', ואחר כך '''ויבדל אלהים בין האור ובין החשך'''. ומכאן מצאו רמז שצריכים להשתמש. הקדוש ברוך הוא ראה את האור, כלומר צריך להשתמש באור, רק לאחר מכן מבדילים.

אמר רבי ברכיה: '''כך דרשו שני גדולי עולם רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש: ויבדל אלהים — אבדלה ודאי'''. כלומר הפריד אותו, הפריד בין האור ובין החושך. ורבי יהודה בי רבי סימון אמר: '''הבדילו לו''' — הכוונה שמר אותו לשימושו, רק לו. '''ורבנן אמרין: הבדילו לצדיקים לעתיד לבוא'''. כלומר כמו שהמדרש אומר שבאור הזה היו רואים מסוף העולם ועד סופו, ואז הקדוש ברוך הוא לא רצה שאנשים ישתמשו בזה וגנז את זה לצדיקים לעתיד לבוא.

'''משלו משל, למה הדבר דומה? למלך שהיו לו שני איסטרטיגין''', כן, שני ממונים. '''זה אומר: אני משמש ביום, וזה אומר: אני משמש ביום. קרא לראשון ואמר לו: פלוני, היום יהא תחומך. קרא לשני ואמר לו: פלוני, הלילה יהא תחומך'''. כלומר הוא חילק אותם, נתן לכל אחד תפקיד. '''הדא הוא דכתיב ויקרא אלהים לאור יום וגו'.''' מה הכוונה? קרא לאור וציווה אותו על היום. אמר לו היום הוא תחומך, וקרא לחושך ואמר לו: הלילה הוא תחומך. זה הכוונה — קרא לאור, ממש למלאך הממונה על האור, אמר: אתה היום תחומך, ואתה לילה.

אמר רבי יוחנן: '''הוא שאמר הקדוש ברוך הוא לאיוב: המימיך צוית בוקר, ידעת השחר מקומו''' — כלומר, כלום ידעת איזה הוא מקומו של אור ששת ימי בראשית, והיכן נגנז?

אמר רבי תנחומא: '''אנא אמרית טעמא''' — אני אגיד הסבר לדברי רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש, שאמרו שהקדוש ברוך הוא הבדיל בין האור ולחושך ממש, ונתן לכל אחד את תחומו. דכתיב '''יוצר אור ובורא חושך עושה שלום''' — כלומר, אחרי שהם כבר נבראו, '''עושה שלום ביניהן'''. זה הכוונה, ויבדיל בין האור ולחושך.

תנן '''אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו'''. כך למדנו במשנה. רב אמר '''יאותו''' עם א', ושמואל אמר '''יעותו''' עם ע'. מאן דאמר יאותו עם א' — דכתיב '''אך בזאת נאותה לכם''', כלומר נהנה מכם, אז גם אנחנו נהנים מאור. מאן דאמר יעותו — דכתיב '''מאן דאמר מעברין'''.

תמן תנינן: '''לפני אידיהן של גוים'''. כלומר, עוד דברים שיש בהם הבדל אם אומרים עם א' או עם ע'. מצאנו ברייתא שכתוב שם כיצד מעברין את הערים. רב אמר '''מעברין''' עם א', שמואל אמר '''מעברין''' עם ע'. מאן דאמר מעברין עם א' — '''מוסיפין לה אבר'''. כן, מה זה בעצם לעבר את העיר? יש בית שהוא בתוך שבעים אמה ושיריים, אז מצרפים אותו להיות חלק מהעיר, ורק משם מתחילים למדוד את התחום — אלפיים אמה. אז זה בעצם מצרפים עוד איזה איבר לעיר, לכן זה עם א'. מעברין מלשון איבר. מאן דאמר מעברין — '''כאשה עוברה''', כאילו מוסיפים עוד, כאילו שאישה בהריון, שהבטן הולכת וגדלה.

תמן תנינן: '''לפני אידיהן של גוים'''. אסור לעשות ולתת איתם, כך כתוב במסכת עבודה זרה. רב אמר '''עידיהן''' עם ע', ושמואל אמר '''אידיהן''' עם א'. מאן דאמר אידיהן — דכתיב '''כי קרוב יום אידם'''. ומאן דאמר עידיהן — דכתיב '''ועידיהם המה בל יראו ובל ידעו למען יבשו'''. מאן מקיים שמואל טעמא דרב? כלומר, מה עושים עם הפסוק ועידיהם, הרי כתוב עם ע'? זה לא עבודה זרה, אלא '''שהן עתידין לבוש את עובדיהן ליום הדין'''. כלומר עדי אם זה יום הדין, אבל עבודה זרה תבוא ותעיד עליהם שהם עבדו אותה והיא תבייש אותם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף סא עמוד א'''

{{שוליים|ח_מב}} '''אין להשתמש בגחלת שהודלקה לצורך עבודה זרה, אך אש שנשלהבה ממנה מותרת בהנאה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודה זרה, פרק ז, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קמב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; כן פסקו הרמב&quot;ם (הל' עבודה זרה ז, י) והשו&quot;ע (יו&quot;ד קמב, א), משום שהשלהבת דבר חדש הפורח מן הגחלת ואינו מגוף האיסור עצמו.

{{שוליים|ח_מג}} '''המודר הנאה מחברו אסור ליהנות מגחלתו אך מותר לו להדליק ולהיבנות משלהבתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות נדרים, פרק ו, הלכה יא , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רכא סעיף יב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, וכך הובא ברמב&quot;ם (הל' נדרים פ&quot;ו הי&quot;א) ובשו&quot;ע (יו&quot;ד סי' רכא סעי' יב) שגחלת הנאתה מגוף החפץ ואילו שלהבת אינה אלא ממנו ונמשכת, ואינה נחשבת הנאה מגוף הדבר הנדור.

{{שוליים|ח_מד}} '''בהבדלה מברכים על שלהבת (אש) ולא על גחלת בלבד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק יח, הלכה ה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חייא בר אשי בשם רב שאם היו גחלת של מתכת מברכים אף עליה, שהגחלת חוזרת ונעשית שלהבת; הרמב&quot;ם פסק כירושלמי.

{{שוליים|ח_מה}} '''גחלים לוחשות שאין בהן שלהבת - האם מברכים עליהן בורא מאורי האש בהבדלה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ט , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק שמברכים על גחלים לוחשות בתנאי שהן &quot;נקטפות&quot; - שאם יניח עליהן קיסם הוא נדלק, כפי שכתבו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ח_מו}} '''מברכים בורא מאורי האש במוצאי שבת גם על אש שהודלקה מאש שלא שבתה, ובלבד שהתחדשה בה תוספת אור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כהסבר הירושלמי שמברכים אף כשישראל הדליק מגוי, הואיל והתוספת של האור החדש נחשבת כאש חדשה, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ו.

{{שוליים|ח_מז}} '''אין מברכין על אור שהודלק מנר של גוי שהודלק מנר של גוי אחר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבהו בשם רבי יוחנן: גזרה משום גוי ראשון, וכן הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח רצח,ו..

{{שוליים|ח_מח}} '''אין לברך &quot;שהחיינו&quot; על ריח בשמים המיועדים למסך כלים ולא להנאת הגוף.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ט, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שדברים העשויים לגמר כלים (כלבשמים) אין מברכים עליהם ברכת הריח, כדין המשנה &quot;לגמר את הכלים&quot;.

{{שוליים|ח_מט}} '''אין מברכים על נר ובשמים שהוכנו לצורך המת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ט, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף יב , סמ&quot;ג עשין כז, סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק שאין מברכים על נר ובשמים של מתים, דווקא בסתומים לגמרי לצורך המת ולא כשנהנים מאורם או מריחם.

{{שוליים|ח_נ}} '''אין מברכים ברכת המזון על נר ובשמים שהונחו לכבוד המת, אך אם הונחו לפני המת לכבוד החיים מברכים עליהם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ט, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף יב , סמ&quot;ג עשין כז, סמ&quot;ג עשין כט &lt;קטע סוף=סא א/&gt; ==דף סא עמוד ב== &lt;קטע התחלה=סא ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו בירושלמי, שהטעם תלוי בכוונת ההנחה - אם לכבוד המת אין מברכים, ואם לכבוד החיים מברכים, וכך הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע (או&quot;ח ריז,ב; רצז,ב; רצח,יב).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;122&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מברכין על הנר עד שיאותו לאורו רב יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: כדי שיהו נשים טוות לאורו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} כדי שתהא עינו רואה מה בכוס ומה בקערה. רב חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{שוליים|ח_נא}}כדי שיהא יודע להבחין בין מטבע למטבע. תני רבי אושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] אפילו טריקלין עשר על עשר — מברכין. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] מקרב קמיה בוצינא. אמרין ליה תלמידיו: רבי, מה את מחמיר עלינו? הא תני רבי אושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] אפילו טריקלין עשר על עשר מברכין&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ז|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ז&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ח_נב}}מי שאכל ושכח ולא בירך — [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ים}}: יחזור למקומו ויברך; ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: יברך במקום שנזכר. ועד מתי מברך? {{שוליים|ח_נג}}עד כדי שיתעכל המזון שבמעיו&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסטא בר שונם[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסטא בר שונם|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}תרין אמורין: חד אמר טעמון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי, וחד אמר טעמון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר טעמון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי — אילו שכח שם כיס אבנים טובות ומרגליות, שמא לא היה חוזר ונוטל כיסו? אף הכא יחזור למקומו ויברך. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל — {{ירו&quot;מ-הוסר|אלין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אילו}} פועל עושה בראש הדקל או בתוך הבור, שמא מטריחין שיחזור למקומו ויברך? אלא מברך במקום שנזכר, אף הכא מברך במקום שנזכר. עד מתי הוא מברך? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: עד שיתעכל המזון במעיו. וחכמים אומרים: כל זמן שהוא צמא מחמת אותו סעודה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר {{שוליים|ח_נד}}עד שירעב&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ח|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ח]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ח&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; בא להן יין אחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים מברך על היין {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא שותה}} ואחר כך מברך על המזון {{ירו&quot;מ-ביאור|ושותה}} ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים {{שוליים|ח_נה}}מברך על המזון ואחר כך מברך על היין {{שוליים|ח_נו}}עונין אמן אחר ישראל {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}מברך ואין עונין אמן אחר כותי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}מברך עד שישמע כל הברכה&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|עי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|טעמם של בית שמאי שמא אם ימתין עד אחרי ברכת המזון}} על ידי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שברכת הגפן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שהיא}} היא ברכה קטנה שמא ישכח וישתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלי ברכה}} ברם הכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם אכל בערב שבת וקידש היום, ויש לו רק כוס אחת — מברך ברכת המזון ואחר כך מקדש}} על {{ירו&quot;מ-הדגשה|היין, ולא חוששים שישכח דעל}} ידי {{ירו&quot;מ-הוסר|שהיא}} שהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|משולשה}} משלשה {{ירו&quot;מ-ביאור|אומר שלוש ברכות}} על הכוס אינו שוכח {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: ואין עונין אמן אחר כותי המברך עד שישמע כל הברכה}} — הא אחר ישראל — עונין אמן אף על פי שלא שמע? לא כן תני: {{שוליים|ח_נז}}שמע ולא ענה — יצא; ענה ולא שמע — לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} חייא בריה דרב[[ביאור:עץ מסורת#חייא בריה דרב|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}בשלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך לצאת ידי חובה בברכה זו כגון שלא}} אכל עמהן כזית. הכא מתניתא תני {{ירו&quot;מ-ביאור|גבי הלל}}: שמע ולא ענה — יצא; ענה ולא שמע — לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] בשם אבא בר חנה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר חנה|°]]: ואית דאמרי לה אבא בר חנה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר חנה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרה}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שאמרנו לא ענה יצא — הכוונה שלא ענה על הכל, אבל}} והוא שענה ראשי פרקים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיו אומרים הללויה על כל דבר ודבר שהחזן מקריא}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי: הי אינין ראשי פרקים? ([[תהילים קיג א]]) הללו יה, הללו עבדי ה', הללו את שם ה'. בעון קומי רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] מנין שאם שמע ולא ענה יצא? אמר: מן מה דאנן חמי רבנן רברביא עבדין כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} אינון קיימין בציבורא — {{ירו&quot;מ-ביאור|שאנו רואים רבנים גדולים עושים כן כשהם מתפללים בציבור}} דאילין אמרין {{ירו&quot;מ-הוסר|דין }}ברוך הבא, ואילין אמרין בשם ה'. ואילין ואילין יוצאין ידי חובתן. תני רב אושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רב אושעיא|°]] {{שוליים|ח_נח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ענייה לזימון כאשר לא אכל|עונה הוא אדם אמן, אפילו לא אכל]] ואינו אומר &quot;נברך שאכלנו משלו&quot; אלא אם כן אכל. תני: {{שוליים|ח_נט}}אין עונין אמן יתומה ולא אמן קטופה ולא אמן חטופה. [[ביאור:עץ מסורת#בן עזאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בן עזאי אומר [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמן חטופה קטופה ויתומה|העונה אמן יתומה, יהיו בניו יתומים. חטופה, יתחטפו שנותיו]] קטופה —&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
תנן '''אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו'''. רב יהודה אמר בשם שמואל: '''כדי שיהו נשים טוות לאורו'''. כלומר צריך לפחות שיהיה אפשר לטוות לאור הנר הזה. רבי יוחנן אמר: '''כדי שתהא עינו רואה מה בכוס ומה בקערה'''. כלומר שיוכל להבחין, לראות אם היין נקי ואם מה שיש בקערה הוא יוכל להבחין בזה. רב חנינא אמר: '''כדי שיהא יודע להבחין בין מטבע למטבע'''. כלומר יוכל עם האור הזה, יהיה מספיק אור כדי שיוכל להבדיל בין מטבע למטבע.

תני רבי אושעיא: '''אפילו טריקלין עשר על עשר — מברכין'''. כלומר לא צריך להיות קרוב לה וליהנות באמת, אלא צריך שהאור הזה יהיה אפשרי ליהנות ממנו, לא צריך בהכרח ליהנות ממנו. לדוגמה, אם אדם רחוק אז האור עצמו הוא אור מספיק חזק וברור שאפשר אם יתקרבו יוכלו להבחין, אבל גם מרחוק אני יכול לצאת ידי חובה, כי אם הבית הוא עשר על עשר אז אני יוצא ידי חובה למרות שאני בפינה ולא יכול להשתמש באמת.

'''רבי זעירא מקרב קמיה בוצינא'''. רבי זעירא היה מקרב עד לנר. '''אמרין ליה תלמידיו: רבי, מה את מחמיר עלינו? הא תני רבי אושעיא אפילו טריקלין עשר על עשר מברכין'''.

בפרק ח' הלכה ז'. מתני': '''מי שאכל ושכח ולא בירך — בית שמאי אומר: יחזור למקומו ויברך; ובית הלל אומרים: יברך במקום שנזכר. ועד מתי מברך? עד כדי שיתעכל המזון שבמעיו'''. לפי המקובל זה שבעים ושתיים דקות.

גמ': '''רבי יוסטא בר שונם תרין אמורין'''. כלומר יש מחלוקת אמוראים. '''חד אמר טעמון דבית שמאי, וחד אמר טעמון דבית הלל'''. אחד אמר אני אסביר לכם מה הסברא של בית שמאי, ואחד אמר אני אסביר לכם את הסברא של בית הלל. '''מאן דאמר טעמון דבית שמאי — אילו שכח שם כיס אבנים טובות ומרגליות, שמא לא היה חוזר ונוטל כיסו? אף הכא יחזור למקומו ויברך'''. '''מאן דאמר טעמהון דבית הלל — פועל עושה בראש הדקל או בתוך הבור, שמא מטריחין שיחזור למקומו ויברך? אלא מברך במקום שנזכר, אף הכא מברך במקום שנזכר'''.

'''עד מתי הוא מברך?''' רבי חייא בשם שמואל: '''עד שיתעכל המזון במעיו'''. אמרנו שמקובל שזה שבעים ושתיים דקות. '''וחכמים אומרים: כל זמן שהוא צמא מחמת אותו סעודה'''. רבי יוחנן אמר '''עד שירעב'''. זה תלוי בכמות שהוא אכל. כנראה שבעים ושתיים דקות זה אם הוא אכל סעודה כבדה, אבל אם הוא אכל סעודה קלה אז תלוי אם הוא צמא מאותה סעודה או כמו שאמר רבי יוחנן עד שירעב.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' בתוספתא שם גוי שהדליק מישראל וישראל שהדליק מגוי מברך עליו

'''ניחא גוי שהדליק מישראל.''' דלא נעבד' בו עבירה דודאי ישראל משתחשך הוא שהדליק אלא ישראל מגוי קשיא הא לא שבת אצל הגוי ומעת' אפי' גוי מגוי יברך כלו' דאי אמרת דהיינו טעמא דישראל שהדליק מגוי מברך עליו דהך שלהב' קמא דאיסורא אזל ליה אי הכי אפי' גוי מגוי נמי יהא מותר ואנן אשכחן ברייתא דתני גוי מגוי אין מברכין ולא משני מידי. של אור ע&quot;ש. של ליל ע&quot;ש

'''שאינן עשוין אלא לדבר אחר.''' לגמר בהן את הכלים ולא להריח ובטבריא היו נוהגין לעשות קודם ליל שבת ובציפורי במ&quot;ש וגם בלילה של ע&quot;ש

'''ולא היא של גוים היא של ע&quot;ז.''' והא תנא ליה רישא והך סיפא למה לי

'''תיפתר.''' להך סיפא דבע&quot;ז של ישראל קאמר

'''וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל וגו'.''' מכאן שאינו ניכר הבדלה בין חשך לאור עד שיראה את האור ויכול ליהנות ממנו כדכתיב כי טוב. ובב&quot;ר פ' ג' גריס הא דר' יהודה בר' סימון אחר זה מיד וניחא האי גירסא טפי דעלה קאמר הבדילו לו כלומר דויבדל דקרא אאור לחודיה קאי והיינו שהבדיל מן החושך את האור לומר שכשנהנין ממנו להאיר מתוך החשך אז הוא דמברכין עליו. ומה שפירש המ&quot;כ שם אל תשגיח שכתב זה בשם פירש&quot;י ואל תאמין

'''אבדלה ודאי.''' כלומר ממש ועלה דשייך המשל דלקמן וכן הוא בב&quot;ר שם דכך הוא הנמשל שההבדלה הוא בין שניהם לפלוני זה בתחומו ולפלוני זה בתחומו

'''איסטרטיגין.''' ממונים לאיזה ממשלה: הוא שאמר הקב&quot;ה לאיוב המימיך צוית בקר ידעתה שחר מקומו כך הוא הכתיב במקרא ודריש כפל הלשון בקר ושחר וכן ה&quot;א יתירה של ידעתה אלא דה&quot;ק אם צוית להבקר וידעת להשחר שהוא האור להיות מקומו לבקר והוא היום וה&quot;א של ידעת גורע ומוסיף לתיבת שחר שלאחריו והוא מלשון ואת הנערים יודעתי אל מקום פלוני אלמני

'''ידעת איזה מקומו וכו'.''' זהו כעין דרשה אחרת וכלומר ויש לדרוש ג&quot;כ מלשון ידיעה אם ידעת היכן מקומו של האור הנגנז&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מברכין על הנר עד שיאותו לאורו · רב יהודה בשם שמואל כדי שיהו נשים טוות לאורה · אמ&quot;ר יונתן כדי שתהא עינו רואה מה בכוס ומה בקערה · אמ' רב חיננא כדי שיהא יודע להבחין בין מטבע למטבע · תני ר' אונשעיא אפי' טריקלין עשר על עשר מברכין · ר' יוסטא בר שונם תרין אמורין חד אמ' טעמון דפייס · וחד אמ' טעמון לבית הלל · מאן דמר טעמון דבית שמי אילו שכח שם כיס אבנים טובות ומרגליות שמא לא היה חוזר ונוטל כיסו · אף הכא יחזור למקומו ויברך · מאן דמר טעמהון דבית הלל אמ' פועל עשה בראש הדקל או בתוך הבור שמא מטריחין שיחזור למקומו ויברך לא מברך במקום שנזכרה עד מתי הוא מברך ר' חייא בשם שמואל כל זמן שהוא צמא מחמת אותה סעודה · ר' יוחנן אמ' כל זעפך שיריעב · הל אמ'ל כאן על ידי שהיא כרסה קטנה שמא ישכח וישתה ברם הכא על ידי שהיא משולשה על הכוס אינו שותה · הא אחר יפ' עונין אמן אעפ' שלא שמע לא כן תני שמע ולא ענה יצא · ענה ולא שמע לא יצא · תנייה בריה דרב אמ' בשלא אכל עמהן כאית · הכא מתניתא תני שמע ולא ענה יצא · ענה ולא שמע לא יצא · רב בשם אבא בר חנה ואית דאמרי לה אבא בר חנה בשם רב והוא שענה ראשי פרקים · ר' זעירא בעי הי אינון ראשי פרקים · הללויה הללו עבדי י'י הללו את שם י'י · בעון קומי ר' חייא בר אבא מכיון שאם שמע ולא ענה יצא · דכ' מן מה דאנן חמי רבנן ורברביא עבדין כן · אינן קיימין בציבורא דאילין אמרין דין ברוך הבא ואילין אמרין בשם ה' ואילין ואילין יוצאין ידי חובתן · תנא ר' אושעיא עונה הוא אדם אמן אפי' לא אכל ואינו או' נברך שאכלנו משלו · אלא אם כן אכל · תני אין עונין אמן יתומה ולא אמן קטופה ולא אמן חטופה · בן עזאי או' יתומה יהו כבני יתומים · חטופה יתחטפו שנותיו קטופה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אנא אמרית טעמא.''' לדרשת ר&quot;י ור&quot;ל דלעיל דקבע לכל אחד ואחד תחומו שלא יהו מדיינין זע&quot;ז דלאו מפסוק דכתובים אנו צריכין ללמוד זה אלא מקרא הקודם בנביאים דכתיב יוצר אור וגו' משעה שיצאו ונבראו עשה שלום ביניהן וקבע לכל אחד ואחד תחומו

'''לדעת לעות וגו'.''' ויעותו לשון עת היא: מקריב קמיה בוצינא היה מקרב עצמו להנר ומברך עליו

'''והתני ר' אושעיא וכו'.''' דאפי' רואה מרחוק מברכין עליו

'''מתני' מי שאכל ושכח ולא בירך וכו'.''' בשכח דוקא הוא דפליגי אבל במזיד דברי הכל יחזור למקומו ויברך

'''עד שיתעכל המזון שבמעיו.''' כל זמן שאינו רעב מחמת אותה האכילה הוא סימן שלא נתעכל המזון

'''גמ' אילו פועל עושה בראש הדקל.''' כלומר אלו פועל שאכל ושכח ולא בירך ועלה לראש הדקל או לתוך הבור לעשות מלאכתו שמא מטריחין אותו וה&quot;נ אין מטריחין אותו

'''מתני' לאחר המזון.''' בכל ימות השנה קאמר

'''עונין אמן אחר ישראל המברך.''' ואע&quot;פ שלא שמע הזכרת השם אלא סוף הברכה דמסתמא לשמים בירך אבל לא אחר הכותי דשמא בירך להר גריזים. עד שישמע ממנו כל הברכה

'''גמ' א&quot;ר בא על ידי שהיא ברכה קטנה וכו'.''' טעמיה דב&quot;ש מפרש דחיישינן שמא ישכח לברכת הגפן שהיא קטנה וישתה בלא ברכה וכדאמר ר' בא לעיל בריש הפרק על הא דמקשו מכוס של קידוש אמתני' דהכא לב&quot;ש ומחלק דשאני הכא שהיא ברכה קטנה ברם הכא גבי קידוש וכו' כדלעיל ואגב מייתי ליה נמי כאן כדרך הש&quot;ס הזה

'''לא כן תני.''' בברייתא. והובאה גם לקמן בפ&quot;ק דמגילה שמע הברכה כולה ולא ענה אמן יצא ענה אמן ולא שמע הברכה כולה לא יצא וקס&quot;ד דבמתני' דהכא על מי שמחויב בברכה זו שענה אמן קתני והאיך יצא אם לא שמע הברכה כולה

'''בשלא אכל עמהן כזית הכא מתניתא.''' מתני' דהכא מיירי בשלא נתחייב בברכה שלא אכל עמהן כשיעור חיוב ברכה ואמן יכול הוא לענות אף שלא שמע אלא סוף הברכה

'''אמן יתומה.''' לקמן מפרש לה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''תני שמע וכו'.''' כמו גופא הוא גופא קתני בהאי ברייתא שמע וכו'. והוא הא דקאמרת שמע ולא ענה יצא דוקא שענה מיהת ראשי פרקים כדמפרש ר&quot;ז ששאל הי אינון ראשי פרקים וקאמר כגון הללויה וגו' זה צריך לענות אחר המברך ודקתני לא ענה יצא היינו שא&quot;צ לענות אחריו הכל כ&quot;א ראשי פרקים

'''מן מה.''' דאנן רואין לגדולי החכמים שעושין כן כשעומדין בציבור בשעת ההלל אלו אומרין זה ראש הפסוק ברוך הבא ואלו אומרים אחריהן בשם ה' ואלו ואלו יוצאין י&quot;ח אע&quot;פ שלא אמרו הפסוק כולו הואיל ושמעו אלו מאלו

'''ואינו אומר נברך שאכלנו.''' דלא תימא הואיל ובר חיובא הוא אם אכל יכול הוא לברך עליהם ולומר נברך שאכלנו קמ&quot;ל דלא כדאמרי' לעיל בפ&quot;ג בהלכה ג' כל מצוה אף שאדם פטור ממנה עכשיו מוציא את הרבים י&quot;ח הואיל ובר חיובא הוא חוץ מברכת המזון

'''ולא אמן קטופה.''' שמחסר קריאת הנו&quot;ן שאינו מוציאה בפה שתהא ניכרת

'''ולא אמן חטופה.''' שחוטף המלה ואומר במהירות
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

פרק ח' הלכה ח'. מתני': '''בא להן יין אחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס. בית שמאי אומרים מברך על היין ואחר כך מברך על המזון, ובית הלל אומרים מברך על המזון ואחר כך מברך על היין'''. הגמרא ראינו בעבר שאומרת בעצם, בית שמאי חששו בגלל שהברכה של היין היא קצרה, אז שמא הוא יבוא מיד אחרי ברכת המזון לשתות כמו שהוא רגיל וישכח לברך, לכן אמרו תברך קודם.

'''עונין אמן אחר ישראל מברך ואין עונין אמן אחר כותי מברך עד שישמע כל הברכה''', כי אולי הוא מתכוון לעבודה זרה. יש בבבלי מופיע שבית שמאי סוברים שבעצם ברכת המזון פוטרת את היין, את הכוס, אז מה שכתוב כאן בית שמאי אומרים מברך על היין אז זה שותה אותו ואחר כך מברך על המזון. הכוונה שבעצם אין חובה, זה מה שבבבלי מופיע. אבל כאן הפרשנים מסבירים שגם בית שמאי מסכימים שכן צריך כוס, רק הם אומרים שיברך קודם כמו שאמרנו שלא ישכח בטעות וישתה.

גמ': אמר רבי אבא: '''על ידי היא ברכה קטנה שמא ישכח וישתה'''. אבל אם זה היה בערב שבת או במוצאי שבת, אכל בערב שבת וקידש עליו היום, במקרים שכן מותר ויש לו רק כוס אחת, אז יברך על ברכת המזון ואחר כך מקדש על היין ולא חוששים שהוא ישכח. למה? כיוון ש'''על ידי שהוא משלשה על הכוס אינו שוכח'''. כלומר אם זה רק ברכת היין אז זה דבר קטן, הוא יכול לשכוח, אבל אם הוא גם צריך לקדש ולהגיד את כל הקידוש אז בוודאי הוא לא ישכח. אותו דבר גם לגבי הבדלה, זה מהלך שלם שצריך להבדיל, לברך על הנר, בשמים, אז בוודאי לא ישכח. כל המחלוקת היא רק אם יש לו רק יין.

תנא, למדנו במשנה שעונים אחר ישראל המברך ואין עונים אחר הכותי המברך עד שישמע את כל הברכה. שואלת הגמרא: '''הא אחר ישראל — עונין אמן אף על פי שלא שמע?''' והרי למדנו בברייתא אחרת דתנן: '''שמע ולא ענה — יצא; ענה ולא שמע — לא יצא'''. כלומר אם הוא לא שמע את הברכה, איך אתה אומר שהוא יכול לומר אמן ולצאת ידי חובה? אמר '''חייא בריה דרב, בשלא אכל עמהן כזית'''. לא דיברנו על מי שצריך לצאת ידי חובה, זה ברור שהוא צריך לצאת ידי חובה, אז הוא חייב לשמוע את כל הברכה ולענות אמן. כאן מדובר האם בכלל לענות אמן על ברכה בלי צורך לצאת ידי חובה. אדם מברך, שותה מים, מברך שהכל נהיה בדברו, עונים אמן. אני לא מתכוון לשתות, אני לא מתכוון לצאת ידי חובה, אבל אני עונה אמן על הברכה שלו. את זה אני עונה, אצל כותי, רק במקרה שמעתי את כל הברכה. אצל ישראל אני יכול לברך אפילו בלי לשמוע, כי אנחנו יודעים שבאלכסנדריה של מצרים הגמרא מספרת שהיו שם כמות אדירה של אנשים, ובעצם היו אנשים עם דגלים שמסמנים מתי לענות אמן. במקרה שלא צריך לצאת ידי חובה, אין צורך לשמוע את הברכה, צריך רק לדעת מתי לענות אמן.

'''הכא מתניתא תני: שמע ולא ענה — יצא; ענה ולא שמע — לא יצא'''. אמר רב בשם אבא בר חנה, ואית דאמרי לה אבא בר חנה בשם רב: מה שאמרנו לא ענה יצא, הכוונה שהוא לא ענה את הכל, '''והוא שענה ראשי פרקים'''. כלומר לא שהוא לא ענה בכלל, אלא רק ראשי פרקים הוא כן ענה. היו נוהגים להגיד הללויה על כל דבר כמו שהתימנים נוהגים היום.

'''רבי זעירא בעי: הי אינין ראשי פרקים?''' מה נקרא ראשי פרקים? הגמרא מביאה '''הללו יה, הללו עבדי ה', הללו את שם ה'''' — זה נקרא ראשי פרקים, את המילה הראשונה בכל פרק.

'''בעון קומי רבי חייא בר אבא: מנין שאם שמע ולא ענה יצא?''' אמר: '''מן מה דאנן חמי רבנן רברביא עבדין כן אינון קיימין בציבורא''' — נמצאים בתפילת ציבור בהלל, '''דאילין אמרין ברוך הבא, ואילין אמרין בשם ה'. ואילין ואילין יוצאין ידי חובתן'''. אז רואים מכאן שאחד ששומע גם כן יוצא, גם אם הוא לא עונה.

תני רב אושעיא: '''עונה הוא אדם אמן, אפילו לא אכל''', אבל '''אינו אומר נברך שאכלנו משלו אלא אם כן אכל'''.

תני: '''אין עונין אמן יתומה ולא אמן קטופה ולא אמן חטופה. בן עזאי אומר: העונה אמן יתומה, יהיו בניו יתומים. חטופה, יתחטפו שנותיו. קטופה, תיקטף נשמתו'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף סא עמוד ב'''

{{שוליים|ח_נא}} '''חדר גדול (עשר על עשר) חייב בברכת הבדלה על הנר במוצאי שבת גם אם יש בו אור מבעוד יום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' כרבי אושעיא: אפילו טריקלין עשר על עשר מברכין, כדי שיהא יודע להבחין בין מטבע למטבע, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ח_נב}} '''מי שאכל ושכח ולא בירך ברכת המזון, האם עליו לחזור למקום האכילה או שיברך במקום שנזכר?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפד סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל שמברך במקום שנזכר, ואינו חוזר למקומו; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, שהלכה כבית הלל בכל מקום.

{{שוליים|ח_נג}} '''מי ששכח לברך ברכת המזון אחר האכילה, כמה זמן חייב לחזור למקומו כדי לברך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ב, הלכה יד , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפד סעיף ה , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל, מברך במקום שנזכר כל עוד לא נתעכל המזון שבמעיו, שאין מטריחים אותו לחזור למקום האכילה.

{{שוליים|ח_נו}} '''חובה לענות אמן אחר ברכת כותי רק אם שמע את כל הברכה מתחילתה ועד סופה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רטו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין עונים אמן אחר כותי המברך עד שישמע כל הברכה, שכן אין ודאות שיכוין וישלים כדת, וכך נקבע ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן רטו סעיף ב.

{{שוליים|ח_נז}} '''מי ששמע ברכה או הלל בלא לענות אמן, אימתי יצא ידי חובתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריג סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' הלכה כרב בשם אבא בר חנה: השומע ולא עונה יצא, ובלבד שיענה ראשי פרקים כשענה על הכל, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן ריג סעיף ב.

{{שוליים|ח_נח}} '''האם ניתן לענות אמן ולזמן על ברכה בלא אכילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה יג , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רטו סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רטו סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' עונה אמן אף בלא אכילה, אך אינו אומר &quot;נברך שאכלנו משלו&quot; אלא אם כן אכל, כלשון הירושלמי, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימנים קצח ורטו.

{{שוליים|ח_נט}} '''אין לענות אמן יתומה, קטופה או חטופה אלא אמן ארוכה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קכד סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=סא ב/&gt; ==דף סב עמוד א== &lt;קטע התחלה=סב א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש לענות אמן ארוכה ולא יתומה, קטופה או חטופה, כפי שהביאו הרמב&quot;ם (הל' ברכות א,יד) והשו&quot;ע (או&quot;ח קכד,ח) להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;123&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
תקטף נשמתו. ארוכה — מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה. איזו היא אמן יתומה? אמר רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] &lt;/div&gt;דין {{ירו&quot;מ-הוסר|דיתיב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דחיב}} למיברכה, והוא ענה ולא ידע למה הוא ענה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא שמע הברכה}} תנא {{שוליים|ח_ס}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עונים אמן אחר גוי|גוי שבירך את השם, עונה אחריו אמן]] אמר רבי תנחום[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחום|°]]אם בירכך גוי — ענה אחריו אמן, דכתיב ([[דברים ז יד|דברים עקב ז יד]]) ברוך תהיה מכל העמים. גוי אחד פגע את [[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} ובירכו. אמר ליה: כבר מילתך {{ירו&quot;מ-הוסר|אמירה}} אמורה. פגע אחרינא וקיללו. אמר ליה: כבר מילתך {{ירו&quot;מ-הוסר|אמירה}} אמורה. אמרו לו תלמידיו: רבי, כמה דאמרת להדין אמרת להדין. אמר לון: כן כתיב ([[בראשית כז כט|בראשית תולדות כז כט]]) אורריך ארור ומברכיך ברוך.    &lt;strong&gt;הדרן עלך פרק אלו דברים&lt;/strong&gt;

==פרק תשיעי - הרואה==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק תשיעי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק תשיעי#דף סב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי מאיר ברכות פרק תשיעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ט_א|ירושלמי ברכות, פרק ט, הלכה א]]==                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                  
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ט_א&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ט_א}}הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל, אומר: &quot;ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה&quot;. {{שוליים|ט_ב}}מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה, אומר: &quot;ברוך שעקר עבודה זרה מארצינו&quot;.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מתניתיה - בנסי ישראל. {{שוליים|ט_ג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכה על נס של אדם יחידי|אבל בנסי יחידי שנעשו לו, {{ירו&quot;מ-הוסר|אינו}} אין צריך לברך]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| שיברך אדם על נסי אביו ועל נסי רבו}}. ואם היה אדם מסויים - כגון יואב בן צרויה וחביריו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואדם}} אדם שנקדש בו שם שמים - כגון חנניה מישאל ועזריה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך לברך. מהו}} {{שוליים|ט_ד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שיברך אדם על נסי אביו ועל נסי רבו}}? [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נס לשבט|ונסי שבטים מהו שיברך?]] מאן דאמר {{שוליים|ט_ה}} &quot;כל שבט ושבט איקרי קהל&quot; - צריך לברך. מאן דאמר &quot;כל השבטים קרויין קהל&quot; אין צריך לברך. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכה על נהר פרת|הרואה בבל, צריך לברך חמש ברכות:]] ראה פרת, אומר: &quot;ברוך עושה בראשית&quot; ראה&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק תשיעי#דף סב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף ס&quot;ב. אנחנו מתחילים בעצם את הפרק האחרון, פרק ט', והמשנה אומרת: '''&quot;הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל, אומר: ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה. מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה, אומר: ברוך שעקר עבודה זרה מארצינו&quot;.'''

אומרת הגמרא, מה שאמרנו שרואה מקום שעשו בו ניסים לישראל מברך - זה דווקא בניסי ישראל, כלומר שקרו לכלל ישראל. אבל ניסי יחידי שנעשו רק לו, לא צריך לברך, אלא הוא - כלומר רק הוא צריך לברך.

אנחנו מכירים את המקור שבעצם כמעט כולם מזכירים, זה בהלכות גדולות, שכותב שלא מברכים &quot;עד דמקנפי כולה ישראל&quot;, וחלק מהפרשנים מסבירים שהכוונה שכל ישראל ינצלו. אבל יש את השאלה המוכרת: אם זה ככה, למה חזקיהו מאשימים אותו שהוא לא אמר הלל על ההצלה שלו? הרי אז נשארו מעט מאוד, כמו שכתוב &quot;כסוכה בכרם כגפן במקשה&quot;, כלומר נשארו מעט מאוד. שאר השבטים גלו, נשארו פה ממש מעט. וגם בבית שני, בחנוכה אנחנו יודעים שהיו פה מתי מעט, כן? אז מה פתאום אומרים הלל וכולי? זה לא מסתדר עם ההלכות גדולות.

אז יש כל מיני הסברים. פני יונה, אני חושב שהוא הכי הגיוני - מה שהוא אומר, הוא אומר בעצם מה שנאמר &quot;עד דמקנפי כולה ישראל&quot; הכוונה לא שינצלו כל ישראל, אלא הכוונה שאם היו מתכנסים מסתמא היו רוצים להודות כולם, וזה לא בנס של אדם פרטי. כלומר אדם פרטי קורה לו נס, לא כל ישראל רוצים להודות על זה, אבל ודאי אם זה יהיה משהו שיש בו גמירות דעת כמו בית המקדש שניצל, ודאי רוב ישראל - אנחנו בטוחים שאם עם ישראל היה מתכנס הוא ודאי היה מחליט להודות. ומעניין שזה גם מה שמופיע במקור. מי שמסתכל בדברים של ההלכות גדולות כפי שמופיע ב&quot;ניר&quot;, הוא אומר שם שלא אומרים &quot;עד דמקנפי כולה ישראל&quot; ואפילו הם מאה ואפילו כמה אלפים. זאת אומרת הוא מקביל את זה - הוא אומר מאה או כמה אלפים ניצלו, אז אני אומר לא, מסתמא אין עניין שכל ישראל ירצו להודות על דבר כזה, אבל ודאי אם ניצלו הרבה יותר, כמות מאסיבית שיש איזו גמירות דעת שמסתמא אם עם ישראל היה מתכנס כולו היה מחליט כן לומר, אז ודאי אומרים כן.

זה מה שהגמרא פה אומרת, שבניסי ישראל מברכים. בנס יחידי לא צריך לברך. '''אבל אם היה אדם מסוים - כגון יואב בן צרויה וחביריו, אדם שנקדש בו שם שמים - כגון חנניה מישאל ועזריה''', צריך. ואת זה אני יכול לומר לך, שזה תלוי במחלוקת. '''מאן דאמר &quot;כל שבט ושבט איקרי קהל&quot; - צריך לברך. מאן דאמר &quot;כל השבטים קרויין קהל&quot; אין צריך לברך.'''
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דין דחייב למיברכה והוא ענה ולא ידע וכו'.''' כצ&quot;ל וכן הוא בסוכה ובמגילה: זה שהוא חייב איזה ברכה והוא עונה אמן ואינו יודע על מה הוא עונה שלא שמע הברכה אלא שמע שעונים אמן ועונה עמהם זו היא אמן יתומה. תנא. בתוספתא בפ&quot;ה. גוי שבירך את השם. כן צ&quot;ל גוי המברך בשם עונין אחריו אמן כותי המברך בשם אין עונין אחריו אמן וכן הוא בסוכה פ&quot;ג ובמגילה פ&quot;ב ויש שם חסרון בספרי הדפוס והכי איתא התם

'''דכתיב ברוך תהיה מכל העמים.''' אפי' אם העמים יברכו אותך תחול עליך הברכה: הדרן עלך אלו דברים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;תקטף שנותיו · ארוכה מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה · אי זו היא אמן יתומה אמ' ר' הונא דין דיתיב למיברכה והוא ענה ולא ידע למה הוא ענה · תנא גוי שבירך את השם עונין אחריו אמן · אמ'ל תנחומא אם בירכך גוי ענה אחריו אמן דכת' ברוך תהיה מכל העמים · גוי אחד פגע את ר' ישמעאל וברכו · אמ' ליה כבר מילתך אמירה · פגע אחרינא וקיללו · אמ' ליה כבר מילתך אמירה · אמרו לו תלמידיו ר' כמה דאמרת להדין אמרת להדין · אמ' לון כן כת' אורריך ארור ומברכיך ברוך&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>o1dogc9pmryzboa0td0ecvclbgs0j69</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3086525</id>
      <parentid>3086523</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T18:11:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3086525</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="268226" sha1="iuc1dtuimmvf58ec23yoawujvfb9gag" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שמיני — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;112&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;


==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_א|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_א&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; אלו דברים שבין [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל בסעודה. [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: מברך על היום ואחר כך מברך על היין. ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: {{שוליים|ח_א}}מברך על היין ואחר כך מברך על היום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי? {{ירו&quot;מ-הוסר|שהקדושת}} שקדושת היום גרמה ליין שיבוא וכבר נתחייב {{ירו&quot;מ-הוסר|בקדושת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בקידוש}} היום עד שלא בא היין. מה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל? שהיין גורם לקדושת היום שתאמר. דבר אחר: היין תדיר {{ירו&quot;מ-הוסר|וקדושה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וקדושת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היום}} אינה תדירה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ותדיר ושאינו תדיר תדיר קדם}}. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מדברי שניהן, יין והבדלה — היין קודם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי}} כלום טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אלא {{ירו&quot;מ-הוסר|שקדושת}} שקדוש היום גרמה ליין שיבוא? וכאן, הואיל ולא אבדלה גרמה ליין שיבוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דעיקר הבדלה בתפילה ואם אין יין יבדיל על שיכר}} — היין קודם. כלום טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אלא שהיין תדיר וקדושה אינה תדירה? וכן {{ירו&quot;מ-ביאור|אף כאן}}, הואיל והיין תדיר ואבדלה אינה תדירה — היין קודם. רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} אמר: {{ירו&quot;מ-הוסר|ר מנא }}מדברי שניהן, יין ואבדלה — אבדלה קודמת. כלום טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אלא שכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין? וכאן {{ירו&quot;מ-ביאור|אף כאן}}, הואיל ונתחייב בהבדלה עד שלא בא היין — אבדלה קודמת. כלום טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אלא שהיין גורם לקדושת היום שתאמר, וכאן הואיל ואין היין גורם לאבדלה שתאמר — אבדלה קודמת. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: מדברי שניהן, {{שוליים|ח_ג}}מבדילין בלא יין ואין מקדשין אלא ביין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}היא דעתיה דרבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] דרבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אמר: {{שוליים|ח_ד}}מבדילין על השכר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל לקידוש צריך לחזר אחר יין}}, ואזלין מן אתר לאתר משום קידושה. אמר רבי יוסי ברבי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי|°]] ({{ירו&quot;מ-הדגשה|בון}}) נהיגין תמן במקום שאין יין: שליח ציבור עובר לפני התיבה ואומר ברכה אחת מעין שבע, וחותם במקדש ישראל ואת יום השבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויוצאים ידי קידוש מהתורה דקידוש על היין זה רק דרבנן אם נדקדק נמצא}} וקשיא על ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי בלילי שבת.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
שואלת הגמרא '''מה טעמהון דבית שמאי''', כלומר למה הם אומרים קודם כל מקדשים? עונה הגמרא: '''שקדושת היום גרמה ליין שיבוא'''. כלומר למה בכלל מביאים יין לסעודה? כיוון שיש קידוש, אז בעצם הקידוש גרם לבוא היין. עוד סיבה: '''וכבר נתחייב היום עד שלא בא היין'''. כלומר השבת נכנסה, ברגע שהיא נכנסה כבר חל חיוב חובת קידוש, ויין מגיע רק אחרי זה בסעודה — כלומר אנחנו הולכים להתפלל, חוזרים, רק אחרי זה מביאים את היין. אז בעצם חובת קידוש חלה קודם, לכן מברכים ומקדשים קודם. אז זכור, בית שמאי יש להם סברות טובות.

אז '''מה טעמהון דבית הלל'''? עונה הגמרא '''שהיין גורם לקדושת היום שתאמר''' — הרי מקדשים על היין, וכיוון שמקדשים על היין אז בעצם היין הוא הגורם, לכן מברכים עליו קודם. '''דבר אחר: היין תדיר אינה תדירה''' — כלומר קידוש היום אינו תדיר, ותדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם, כי היין מברכים ושותים כל יום וקידוש זה פעם בשבוע, אז ממילא היין קודם.

אמר רבי יוסי: '''מדברי שניהן, יין והבדלה — היין קודם'''. כלומר לפי הסברות שהם אמרו, אנחנו יכולים להבין שבניגוד לקידוש, שיש מחלוקת, בהבדלה כולם מסכימים שהיין קודם. למה? '''כלום טעמהון דבית שמאי אלא שקדוש היום גרמה ליין שיבוא?''' כך הם אמרו — קידוש גרם ליין שיבוא. '''וכאן, הואיל ולא אבדלה גרמה ליין שיבוא — היין קודם'''. הרי עיקר הבדלה זה בתפילה, ואם אין לו יין יכול גם להביא על השכר, אז ההבדלה לא גרמה ליין שיבוא, אם כן היין יהיה קודם.

וגם בית הלל — מה הטעם שלהם? '''כלום טעמהון דבית הלל אלא שהיין תדיר וקדושה אינה תדירה? וכן, הואיל והיין תדיר ואבדלה אינה תדירה — היין קודם'''. גם כאן תדיר — ההבדלה פחות תדירה מהיין, היין תדיר, הבדלה אינה תדירה, לכן היין קודם. כך שלפי שתי השיטות, בין בית הלל בין בית שמאי, היין יהיה קודם.

רבי מנא אמר הפוך: '''מדברי שניהן, יין ואבדלה — אבדלה קודמת'''. למה? כי אתה השתמשת בטעם אחד של בית שמאי, קח את הטעם השני שלהם. '''כלום טעמהון דבית שמאי אלא שכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין? וכאן, הואיל ונתחייב בהבדלה עד שלא בא היין — אבדלה קודמת'''. גם כאן, הרי השבת יצאה קודם כל, ורק אחרי זה אני עושה את ההבדלה, אז כבר חלה עלי חובת הבדלה עד שלא בא היין, לכן ההבדלה קודמת.

וגם בית הלל — '''כלום טעמהון דבית הלל אלא שהיין גורם לקדושת היום שתאמר, וכאן הואיל ואין היין גורם לאבדלה שתאמר — אבדלה קודמת'''. נכון, בקידוש אמרנו שקידוש עושים על היין, אז בעצם היין הוא הגורם. אבל כאן, אם אין היין גורם להבדלה — הרי אפשר להבדיל על כל דבר, על חמר מדינה, וגם עושים הבדלה בתפילה — אז היין הוא לא הגורם, וממילא ההבדלה תהיה קודמת גם לבית הלל.

אמר רבי זעירא: '''מדברי שניהן, מבדילין בלא יין ואין מקדשין אלא ביין'''. אפשר לראות לפי הסברה שלהם — אם היין גורם לקידוש, אז ברור שחייבים לקדש בעד היין. ובהבדלה אתה אומר שהיין לא גורם, אז זה כנראה שלא מבדילים על יין בהכרח, אפשר על חמר מדינה.

ואומרת הגמרא: '''היא דעתיה דרבי זעירא, דרבי זעירא אמר: מבדילין על השכר, ואזלין מן אתר לאתר משום קידושה'''. כלומר צריכים ללכת אפילו ממקום למקום כדי למצוא מקום שבו יש יין, כדי לקדש שם.

אמר רבי יוסי ברבי: '''נהיגין תמן במקום שאין יין, שליח ציבור עובר לפני התיבה ואומר ברכה אחת מעין שבע, וחותם במקדש ישראל ואת יום השבת''', ויוצאים ידי קידוש מהתורה, כי קידוש על היין זה רק מרבנן. אנחנו יודעים שיש לנו נוהג להגיד בשבת ברכה מעין שבע. יש סברה שאומרת שזה בגלל שהיו מתפללים בשדות, והיו אנשים שמאחרים, ורצו שכולם יסיימו את התפילה, שיחזרו לבית ביחד ולא יישארו שם אנשים בודדים, אז לכן בעצם הוסיפו את ברכה אחת מעין שבע. אז פה יש הסבר נוסף, שבעצם זה סוג של קידוש, כלומר בזה יוצאים ידי חובת קידוש מדאורייתא, כך שמי שאין לו יין יוכל לשמוע את הקידוש בבית הכנסת ולאחר מכן לחזור ולאכול בבית.

ואומרת הגמרא: '''וקשיא על דבית שמאי בלילי שבת'''. נעצור כאן.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נו עמוד ב'''

{{שוליים|ח_א}} '''בקידוש שבת יש לברך על היין ואחר כך על היום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רעא סעיף י , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל שמברך על היין ואחר כך על היום, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, ובהבדלה אף שניהם מודים שהיין קודם.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' אלו דברים מברך על היום.''' בתחל' לפי שהיו' גורם לקידוש שלא בא כוס זה אלא בשביל קידוש לשבת ועוד שכבר קדש היום משקיבל עליו ועדיין יין לא בא על השלחן וכשם שקדם לכניסה כך קודם לברכה

'''וב&quot;ה אומרי' מברך על היין תחלה.''' לפי שהיין גורם לקידוש וה&quot;ה המקדש על הפת ואם אין לו יין או פת לא יקדש ועוד תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם

'''גמ' מה טעמהון דב&quot;ש וכו'.''' כדפרישית במתני'

'''מדברי שניהן נלמד.''' דסבירא להו דבהבדלה לעולם ברכת היין קודם ואח&quot;כ ברכת הבדלה דלא דמיא לקידוש כדמפרש ואזיל

'''כלום טעמהון דב&quot;ש.''' שהרי טעמייהו דב&quot;ש גבי קידוש לא הויא אלא מפני שקדושת היום גרמה ליין שיבא לפיכך סברי דקדושת היום קודמת אבל כאן הואיל ולאו הבדלה גרמה ליין שיבא דהא עיקר הבדלה בתפלה היא ולא אמרו שיחזור ויבדיל על הכוס אלא מפני התינוקות כדאמרי' לעיל פ' תפלת השחר הלכך אף ב&quot;ש מודים בהבדלה שברכת היין קודם

'''כלום טעמהון דב&quot;ה.''' כלומר ולב&quot;ה ודאי שייכא נמי האי טעמא דאמרי גבי קידוש דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם וכמו כן בהבדלה

'''אמר ר' מנא.''' דלא היא דמאי חזית דנקטת להני טעמי דידהו דב&quot;ש ודב&quot;ה גבי קידוש למילף מינייהו דמה גבי הבדלה דברכת יין קודמת נקיט אידך טעמייהו דידהו דגבי קידוש ואשכחן איפכא דגבי הבדלה איכא למימר דלכ&quot;ע ברכת הבדל קודמת כדמפרש ואזיל

'''כלום טעמהון דב&quot;ש וכו'.''' וא&quot;כ וכאן נמי הואיל ונתחייב בהבדלה מיד שחשכה למ&quot;ש קודם שבא היין לפניו בדין הוא שהבדלה ג&quot;כ קודמת ליין כמו קידוש לב&quot;ש

'''כלום טעמהון דב&quot;ה.''' ולב&quot;ה דטעמייהו גבי קידוש אינו אלא לפי שהיין או הפת קודם לקידוש היום שתאמר אבל כאן הואיל ואין היין גורם להבדלה דלא תליא הבדלה ביין אף ב&quot;ה מודו דהבדלה קודמת לברכת היין והלכך מהא ליכא למישמע מינה

'''מדברי שניהן.''' מדר' יוסה ומדר' מנא דמר מדייק הכי ומר מדייק איפכא אליבא דב&quot;ש וב&quot;ה מיהת מדברי שניהן נלמד דמבדילין בלא יין אבל אין מקדשין אלא ביין כדקאמרי תרווייהו בפשיטות דאין היין מעכב בהבדלה כמו דמעכב בקידוש

'''היא דעתיה דר' זעירא.''' וכן נמי היא דעתי' דר&quot;ז גופיה דאמר מבדילין על השכר במקום שאין יין מצוי דהיין אינו מעכב להבדלה והולכין ממקום למקום משום קידושא למישמע קידוש על היין דעיקר מצות קידוש על היין

'''נהיגין תמן.''' בבבל במקום שאין יין לקדש עליו הש&quot;צ עובר לפני התיבה ואומר ברכת מעין שבע וחותם וכו' ובזה יצאו ידי קידוש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אילו דברים שבין בית שמי ובית הלל בסעודה · בית שמי אומ' מברך על היום ואחר כך מברך על היין · ובית הלל אומ' מברך על היין ואחר כך מברך על היום · בית שמי אומ' נוטלין לידים ואחר כך מוזגין את הכוס · ובית הלל אומ' מוזגין הכוס תחילה ואחר כך נוטלין לידים · בית שמי מקנח ידיו במפה ומניחה על השולחן · ובית הלל אומ' על הכסת · בית שמי אומ' מכבדין את הבית ואחר כך נוטלין לידים · ובית הלל אומ' נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית · בית שמי אומ' נר ומזון בשמים והבדלה · ובית הלל אומ' נר ובשמים ומזון והבדלה · בית שמי אומ' שברא מאור האש · ובית הלל אומ' בורא מאורי האש · אין מברכין על הנר ועל הבשמים שלגוים ועל הנר ועל הבשמים שלמתים · ועל הנר ועל הבשמים שלפני עז' · ואין מברכין על הנר עד שייאותו לאורו · מי שאכל ושכח ולא בירך בית שמי אומ' יחזור למקומו ויברך · ובית הלל אומ' יברך במקום שנזכר · ועד מתי מברך עד כדי שיתאכל המזון שבמיעיו · בא להן יין אחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס בית שמי אומ' מברך על היין ואחר כך מברך על המזון · ובית הלל אומ' מברך על המזון ואחר כך מברך על היין · עונין אמן אחר ישראל מברך · ואין עונין אמן אחר כותי מברך עד שישמע כל הברכה ·
אילו דברים שבין בית שמי ובית הלל בסעודה כול' · מה טעמהון דבית שמי שקדושת היום גרמה ליין שיבוא וכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין · מה טעמהון דבית הלל שהיין גורם לקדושת היום שתיאמר · ד&quot;א היין תדיר וקדושה אינה תדירה · אמ' ר' יוסה מדברי שניהן יין והבדלה היין קודם · כלום טעמהון דבית שמי אלא שקדושת היום גרמה ליין שיבוא · וכאן הואיל ולא הבדלה גרמה ליין שיבוא היין קודם · כלום טעמהון דבית הלל אלא שהיין תדיר וקדושה אינה תדירה · וכן הואיל והיין תדיר והבדלה אינה תדירה היין קודם · אמ' ר' מנא מדברי שניהן יין והבדלה הבדלה קודמת · כלום טעמהון דבית שמי אלא שכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין · [וכאןהואיל ונתחייב בהבדלה עד שלא בא היין] אבדלה קודמת · כלום טעמהון דבית הלל אלא שהיין גורם לקדושת היום שתיאמר · וכאן הואיל ואין היין גורם לאבדלה שתיאמר אבדלה קודמת · אמ' ר' זעירא מדברי שניהן מבדילין בלא יין [ואין] מקדשין אלא [ב]יין · היא דעתיה דר' זעירא · דר' זעירא אמ' מבדילין על השכר ואזלין מן אתר לאתר משום קדושה · אמ' ר' יוסי בר' נהיגין תמן במקום שאין יין שליח ציבור עובר לפני התיבה ואו' ברכה אחת מעין שבע וחותם במקדש יש' ואת יום השבת · וקשיא על דבית שמי בלילי שבת [איך עבידה]&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''וקשיא על דב&quot;ש בלילי שבת.''' כלומר דהא לפעמים משכחת לה בלילי שבת דאי אפשר למיעבד כסברא דב&quot;ש גבי קידוש ולמאי דס&quot;ל לב&quot;ש נמי גבי יין ומזון במתני' דסוף פירקין היכא דאין שם אלא אותו כוס והשתא אי מקלעי הני גוונא בלילי שבת היאך ינהוג אליבא דב&quot;ש דממ&quot;נ קשיא כדמסיק ואזיל להקושיא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נו עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ח_ג}} '''הבדלה בלא יין - כשאין יין, מהו הדין לגבי הבדלה על פת או משקה אחר, לעומת קידוש שבת שאינו אלא ביין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כדעת רבי זעירא בירושלמי שמבדילין בלא יין ואין מקדשין אלא ביין, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ח_ד}} '''בהבדלה מסתפקים ביין שכר ואינה טעונה יין דווקא, אך לקידוש חייבים לחזר אחר יין ואף לילך ממקום למקום להשיגו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כט &lt;קטע סוף=נו ב/&gt; ==דף נז עמוד א== &lt;קטע התחלה=נז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שקידוש טעון יין דווקא ומחזרים אחריו ואף מטריחים עצמם ממקום למקום, כפי שהביאו הרמב&quot;ם (הל' שבת פכ&quot;ט ה&quot;ט) והשו&quot;ע (או&quot;ח רצו, ב).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;113&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
הי{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ך עבידה {{ירו&quot;מ-ביאור|באיזה מקרה יהיה קשה}} היה יושב ואוכל בערב שבת, וחשכה לילי שבת, ואין שם אלא אותו הכוס — את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} אומר: מניחו לאחר המזון ומשלשל כולם עליו. ל[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי &lt;/div&gt;{{ירו&quot;מ-הדגשה|איך ינהג ד}}מה נפשך? יברך על היום — המזון קודם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי לשיטתם}}, מה {{ירו&quot;מ-הוסר|נפשך יברך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שמברך}} על היום {{ירו&quot;מ-הדגשה|קודם לברכת היין — זה מפני שהתחייב בקדושת היום קודם, וכאן התחייב בברכת}} המזון קודם — יברך על המזון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואחר כך יקדש — אי אפשר, שהרי אמרו בית שמאי שאם בא להם יין אחר המזון ואין להם אלא אותו כוס, מברך על}} היין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואחר כך על המזון. נמצא שהיין}} קודם — יברך על היין, היום קודם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כך לבית שמאי כיצד יעשה}} נשמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: בא להן יין אחר המזון, ואין שם אלא אותו הכוס — {{ירו&quot;מ-הדגשה|בית שמאי אומרים: מברך על היין ו}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|ח}}ר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך על המזון}} אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|הטעם שאמרו בית שמאי להקדים את ברכת היין לברכת המזון — זה רק מפני שאם תגיד לו להשאיר את היין אחר המזון}} — על ידי שהוא ברכה קטנה, שמא ישכח וישתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלי ברכה}}. ברם הכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך גם לקדש}} מכיון שהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|משלשה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|משלשם}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מברך שלוש ברכות על היין ועל המזון ועל הקידוש}} על {{ירו&quot;מ-הוסר|ידי }}הכוס אינו שכח. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן}} כיצד יעשו {{ירו&quot;מ-הוסר|על דברי}} לדברי [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי יברך על המזון תחילה, ואחר כך מברך על היום, ואחר כך על היין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם נדקדק נמצא}} וקשיא על דברי [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל במוצאי שבת. הי{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ך עבידה {{ירו&quot;מ-ביאור|באיזה מקרה יהיה קשה}} היה יושב ואוכל בשבת וחשכה מוצאי שבת, ואין שם אלא אותו הכוס — את אמר: מניחו לאחר המזון ומשלשל כולן עליו. מה נפשך? יברך על היין, המזון קודם {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי אמרו בית הלל שאם בא להם יין אחר המזון ואין להם אלא אותו כוס, מברך על המזון ואחר כך מברך על היין}} יברך על המזון, הנר קודם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דלדעת בית הלל אליבא דרבי מאיר הסדר הוא נר בשמים מזון והבדלה}} יברך על הנר. {{ירו&quot;מ-הוסר|הבדלה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היין}} {{ירו&quot;מ-הוסר|קודמת}} קודם {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא תדיר. יברך על היין — המזון קודם. אם כך, כיצד יעשה}} נשמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} לא נחלקו [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל על ברכת המזון שהוא בתחילה, ולא על הבדלה שהיא בסוף. על מה נחלקו? על הנר ועל הבשמים ש[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: {{שוליים|ח_ה}}בשמים ואחר כך נר, ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: מאור ואחר כך בשמים. רבא[[ביאור:עץ מסורת#רבא|°]] ורב יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]]  {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}}: הלכה כמי שהוא אומר בשמים ואחר כך נר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כך}} כיצד יעשה {{ירו&quot;מ-הוסר|על דברי}} לדברי [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל יברך על&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף נז. אנחנו בשלושה, כמה מילים בדף הקודם. אומרת הגמרא קשה על לבית שמאי בליל שבת. יש איזה קושיה שיכולה להתווצר בליל שבת על דעת בית שמאי.

איך החביטה? כלומר איך, איך, באיזה מציאות יש קושיה? כן, יש פה מעין מעגל כזה, מעגל שלא יוצאים ממנו. '''היה יושב ואוכל בערב שבת וחשכה לילי שבת''', אנחנו יודעים שבדרך כלל אסור לאכול ביום שישי, אבל נניח יש מקרה שמותר — סעודת חתנים, פורים וכדומה. אז יש מציאות שאכלו בליל שבת ועכשיו נכנס שבת. עכשיו '''ואין שם אלא אותו הכוס'''. מצד אחד הוא צריך לברך ברכת המזון על אותו כוס ומצד שני גם צריך לקדש על יין. אז מה עושה? אמרנו לפני כן שכולם מסכימים שאם אני אוכל, לאחר המזון '''משלשל כולם עליו'''. כלומר שיש לו רק כוס אחת וצריך גם לברך על ברכת המזון, אז לכן מברך על הכוס ובעצם משאיר את זה לסוף. ואז גם כן עושה את מה שצריך, הבדלה או קידוש אחרי ברכת המזון.

אז עכשיו בוא נראה מה יצא מכאן. לבית שמאי איך יתנהג? '''מה נפשך?''' מה הוא ינהג? הרי לגבי שבת אמרנו שאם יש שבת ויין אז הוא קודם כל מקדש כיוון שהשבת נכנסה קודם. כלומר קידוש היום היה קודם, אבל כאן יש לו בעיה. כי מה, אתה מברך על היום? אי אפשר להגיד ככה, כי הרי '''המזון קודם''', כי אם הוא אומר שקידוש קודם בגלל שהוא הקדים — הוא היה קודם לפני היין. אבל כאן ברכת המזון הייתה קודמת, כי הרי הוא קודם כל אכל, הוא התחייב בברכת המזון קודם. אז מה אתה אומר? '''יברך על המזון'''? כלומר אי אפשר לומר '''יברך על היום''' — '''המזון קודם''', שהרי לשיטתם מה שיברך על היום זה רק בגלל שהתחייב בקדושת היום קודם. אבל כאן הרי התחייב ברכת המזון קודם, לכן לכאורה צריך לברך ברכת המזון קודם.

אז אוקיי, מה אתה אומר? יברך על המזון קודם, רק אחרי זה יקדש? גם את זה אי אפשר. למה? שהרי אמרו בית שמאי שאם בא להם יין בתוך המזון מברך על היין ואחר כך על המזון. יוצא מכאן שהיין קודם. אז מה אתה אומר? '''יברך על היין'''? אי אפשר, כי הרי '''היום קודם''', קידוש היום, כמו שאמרנו. אז אם כך, מה יעשה? בעצם נכנסנו פה לאיזה מעגל שאין לו סוף.

אומרת הגמרא '''נשמעינה מן הדא''', כלומר הפתרון יהיה בעצם בגרסה אחרת של דיני בית שמאי: '''בא להן יין אחר המזון, ואין שם אלא אותו הכוס — בית שמאי אומרים: מברך על היין ואחר כך על המזון'''. יש לנו ברייתא מפורשת שאומרת שאם יש יין וברכת המזון, קודם כל מברך על היין ואחר כך על המזון.

אמר רבי אבא: שאמרו בית שמאי להקדים את ברכת היין לברכת המזון — זה רק שם, מפני שאם תגיד שקודם מברך ברכת המזון ואחרי זה מברך על היין, יכול להיות בעיה, כי כיוון שברכת היין '''ברכה קטנה''', '''שמא ישכח וישתה'''. תוך כדי שהוא מברך ברכת המזון יבוא מיד וישתה בלי ברכה, לכן אמרו שיברך את זה קודם. '''ברם הכא''', שיש קידוש להוסיף, פה אין חשש, כי הרי יש פה שלוש ברכות, '''מכיון שהוא על הכוס אינו שכח''' — אז לכן אין חשש שקודם כל יברך את ברכת המזון ואחרי זה ימשיך.

אז לכן, איך יעשו? איך עשו בית שמאי? '''יברך על המזון תחילה, ואחר כך מברך על היום, ואחר כך על היין'''. ובעצם זה פותר לנו את הבעיה.

עכשיו '''וקשיא על דברי בית הלל במוצאי שבת'''. כלומר אותו דבר, יהיה גם כן איזה מעגל שאין לו סוף בשיטת בית הלל במוצאי שבת. איך החביטה? כלומר, איך ייווצר המציאות של הקושיה? '''היה יושב ואוכל בשבת וחשכה מוצאי שבת''', כלומר חשכה שעה שלישית ויצא שבת. עכשיו '''ואין שם אלא אותו הכוס''', יש לו רק כוס אחת, רק רביעית בדיוק — עם המזיגה, עם הכל, רק רביעית. אז מה אמרנו? אמרנו '''מניחו לאחר המזון ומשלשלן כולן עליו'''. אמרנו מניח את הכוס, מברך עליו ברכת המזון וממשיך אחרי זה את ההבדלה וכל מה שצריך.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''היך עבידה.''' בהי גוונא מקשינן לה ומפרש וקאמר בכגון שהיה יושב ואוכל בע&quot;ש וחשכה לילי שבת וצריך הוא לקדש קדושת היום על היין ואין שם אלא אותו הכוס יין בלבד ואם יקדש עליו לא יהיה לו יין לברך על המזון

'''את אמר מניחו לאחר המזון ומשלשל כולם עליו.''' כלומר דודאי את אומר בזה דהדין הוא שיניח עד לאחר המזון ויאמר הכל קידוש וברכת המזון על אותו כוס וכדתנינן בתוספתא פ&quot;ה גבי מ&quot;ש וכדלקמן וה&quot;ה נמי בהאי גוונא בלילי שבת והשתא קשיא מה נפשך לב&quot;ש היאך יעשה

'''יברך על היום.''' קודם כדאמרינן במתני' דקדושת היום קודם ליין הא הכא איכא נמי מזון ובודאי ברכת המזון קודם לקידוש היום שהרי נתחייב בברכת המזון קודם שקידש עליו היום

'''יברך על המזון.''' ואי תימא דאין ה&quot;נ דיברך על המזון מקודם הא ליתא דהרי הכא היין קודם לב&quot;ש כדאמרי במתני' דסוף פרקין גבי בא להם יין בתוך המזון ומייתי לה לקמיה

'''יברך על היין.''' ואם תאמר דיברך על היין קודם להמזון הא נמי אי אפשר דכשבא לברך על היין קידוש היום קודם לו כדאמרי ב&quot;ש במתני'

'''יברך על היין.''' בתחלה הרי המזון קודם כדסבירא להו לב&quot;ה במתני' דסוף פרקין

'''יברך על הנר.''' בתחלה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;היה יושב ואוכל בערב שבת וחשכה לילי שבת ואין שם אלא אותו הכוס את אמר מניחו לאחר המזון ומשלשל כולם עליו · מה נפשך יברך על היום המזון קודם · יברך על המזון היין קודם · יברך על היין היום קודם · נשמעינה מן הדא בא להן יין אחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס אמ' ר' בא [על ידי שהוא] ברכה קטנה שמא ישכח וישתה · ברם הכא מכיון שהוא משלשה על ידי הכוס אינו שכח · כיצד יעשו על דברי בית שמי יברך על המזון תחילה ואחר כך על היין · וקשיא על דברי בית הלל במוצאי שבת [היך עבידה] היה יושב ואוכל בשבת וחשכה מוצאי שבת ואין שם אלא אותו הכוס את אמר מניחו לאחר המזון · ומשלשל כולן עליו · מה נפשך יברך על היין המזון קודם · יברך על המזון הנר קודם · יברך על הנר אבדלה קודמת · נשמעינה מן הדא · אמ' ר' יהודה לא נחלקו בית שמי ובית הלל על ברכת המזון שהיא בתחילה ולא על {{ירו&quot;מ-הוסר|המזון}}[הבדלה] שהוא בסוף · על מה נחלקו על הנר ועל הבשמים שבית שמי אומ' בשמים ואחר כך נר · ובית הלל אומ' מאור ואחר כך בשמים · רבא ורב יהודה הל' כמי שהוא או' בשמים ואחר כך נר · כיצד יעשה על דברי בית הלל יברך על&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נשמעינה מן הדא.''' זה הכל מן הקושיא וכלומר והיכא שמעינן להא דאמרת לב&quot;ש היין קודם להמזון מן הדא דתנינן בסוף פרקין בא להם יין בתוך המזון ואין שם אלא אותו הכוס ב&quot;ש אומרי' מברך על היין ואח&quot;כ מברך על המזון וא&quot;כ היאך יתנהג עצמו בכה&quot;ג אליבא דב&quot;ש

'''אמר ר' בא.''' דלא קשיא מידי מהאי מתני' דסוף פרקין דמייתית ראיה לגוונא דהכא דלב&quot;ש מברך על היין מקודם להמזון דשאני הוא התם דע&quot;י שהיא ברכה קטנה בורא פרי הגפן בלבד הלכך הוא דקסברי ב&quot;ש התם דמברך על היין מקודם שאם אתה אומר שימתין עד לאחר ברכת המזון חיישינן שמא ישכח וישתה מיד בלא ברכה אבל הכא שצריך הוא לקדש קדושת היום ומכיון שהוא ממתין לשלשה על ידי הכוס אינו שכח מקודשת היום ולא חיישינן שמא ישתה עד שלא יקדש

'''וכיצד יעשו על דברי ב&quot;ש.''' והשתא מסיק לה דלר' בא דקאמר דהכא איכא תקנתא לב&quot;ש נמי וכיצד יעשה יברך על המזון תחלה דבהאי גוונא מודו ב&quot;ש דליכא למיחש למידי כדאמרן ואח&quot;כ מברך קדושת היום ואח&quot;כ על היין כסבר' דידהו במתני'

'''יברך על המזון בתחלה.''' הרי הנר קודם כדתנן במתני' גבי פלוגתייהו בהא ב&quot;ש אומרים נר ומזון וכו' ובית הלל אומרים נר ובשמים ומזון והבדלה א&quot;כ לכ&quot;ע נר קודם למזון&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''וקשי' על דברי ב&quot;ה.''' השתא מהדר הש&quot;ס לדייק גם אליבא דב&quot;ה דודאי בלילי שבת ובגוונא דהוה מדייק לי' אליבא דב&quot;ש ליכא למידק כלל אליבא דב&quot;ה דפשוט הוא דבגוונא דתאמר היה יושב ואוכל בע&quot;ש וכו' ואין שם אלא אותך הכוס דלב&quot;ה מברך על המזון ואח&quot;כ על היין ואח&quot;כ על היום כי קשיא לן אליבא דב&quot;ה במוצאי שבת הוא דקשיא לן וכעין גוונא דהוה מדייקינן אליבא דב&quot;ש בע&quot;ש ה&quot;נ מדייקינן השתא אליבא דב&quot;ה במ&quot;ש וכדמפרש ואזיל

'''היך עבידא.''' בהי גוונא קא מיבעיא לן וקאמר בכגון שהיה יושב ואוכל בשבת וחשכה מוצאי שבת וצריך הוא להבדיל ואין שם אלא אותו הכוס ואם יבדיל לא יהי' לו יין לברך על המזון

'''את אמר מניחו לאחר המזון ומשלשל כולן עליו.''' הבדלה וברכת המזון דודאי כך הוא הדין והכי תנינן בתוספתא פ&quot;ה הנכנס לביתו במ&quot;ש מברך על היין ועל המאור. ועל הבשמי' ואח&quot;כ אומר הבדלה ואם אין לו אלא כוס אחד מניחו אחר המזון ומשלשלן כולן לאחריו והשתא מדייק הש&quot;ס דלר' יהודה דתוספתא אליבא דב&quot;ה כדמייתי נמי לקמיה קשיא לן דמה נפשך כיצד יעשה בהאי גוונא דאמרן

'''הבדלה קודמת.''' כלומר ואם יעשה כך תהיה הבדלה קודמת למזון ואנן לא תנן הכי דאע&quot;ג דבמתני' תני כן ההיא דלאו כהלכתא היא אלא כדתני ר' יהודה בתוספתא שם וכדלקמיה

'''נשמעינה מן הדא.''' מסקנת הקושיא היא וכלומר והיכא תניא הכי מן הדא דא&quot;ר יהודה לא נחלקו ב&quot;ש וב&quot;ה על המזון שהוא בתחלה ועל הבדלה שהיא בסוף על מה נחלקו וכו' וגי' התוספתא כך היא שב&quot;ש אומרים מאור ואח&quot;כ בשמים וב&quot;ה אומרים בשמים ואח&quot;כ מאור וגי' הש&quot;ס בתוספתא היה כך בהפך ככתוב לפנינו והיינו דקאמר עלה רבא ורב יהודה הלכה כמי שהוא אומר בשמים ואח&quot;כ מאור ולא כהאי גי' דלעיל לב&quot;ה. שמעינן מיהת דלכ&quot;ע מזון בתחילה והבדלה בסוף כי פליגי בסדר הברכות השייכי' להבדלה הוא דפליגי ושמעינן נמי דלכ&quot;ע אלו הברכות השייכי' להבדלה סמוכות זו לזו מיהת בעינן והשתא אם יברך על הנר בתחילה למזון ואח&quot;כ ברכת הנר תכופות זו לזו כל הברכות א&quot;כ תהי' הבדלה קודמת למזון והא לר' יהודה לכ&quot;ע מזון בתחילה והבדלה לבסוף היא וכיצד יעשה על דברי ב&quot;ה. מסקנא דמילתא היא. וכלומר והשתא כיצד יעשה אליבא דב&quot;ה אם כהאי דתנינן במתני' נר ובשמים ומזון והבדלה או כהאי דר' יהודה בתוספתא וקאמר הש&quot;ס דדברי ר' יהודה הם עיקר שיברך על המזון בתחלה וכו'

'''י&quot;ט שחל להיות במ&quot;ש.''' ויש כאן קידוש והבדלה איזה מהן קודם
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אז '''מה נפשך?''' מה אתה אומר? יברך על היין? כמו שאמרנו מקודם, אם יש שבת וקידוש, או יין והבדלה, אז הוא כבר יברך על היין ואחרי זה קידוש, או יין והבדלה. אבל פה יש בעיה, כי הרי אמרת שהמזון קודם — כי אמרנו שאם בא להם יין בתוך המזון ואין להם אלא אותו כוס, אז מברך על היין ואחר כך על המזון. אז יוצא שבעצם ברכת המזון קודמת. אז מה אתה אומר? יברך את ברכת המזון? יש לו בעיה, כי לדעת בית הלל, על פי רבי מאיר, הסדר זה נר ובשמים, מזון והבדלה. כלומר בעצם הנר קודם — נר ובשמים קודמים לפני ברכת המזון. אז מה אתה אומר? יברך על הנר? אי אפשר, כי הרי היין תדיר יותר, ואמרנו שאם יש לנו יין וקידוש, או יין והבדלה, מברכים על היין כי תדיר קודם. אז מה עושים? '''יברך על היין, המזון קודם''', וככה בעצם קיבלנו מעגל חוזר.

מה נעשה? '''ואתה נשמעינה מן הדא'''. בעצם נכון מה שאמרנו עכשיו, שבעצם הסדר נר בשמים מזון והבדלה זה דעת רבי מאיר. אבל הדעה המקובלת זה דעת רבי יהודה, שהוא סובר '''לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על ברכת המזון שהוא בתחילה, ולא על הבדלה שהיא בסוף. על מה נחלקו? על הנר ועל הבשמים, שבית שמאי אומרים: בשמים ואחר כך נר, ובית הלל אומרים: מאור ואחר כך בשמים'''. אנחנו נוהגים הפוך כנראה, יש לנו גרסה אחרת, אבל בכל אופן רואים שבעצם על ברכת המזון כולם מסכימים שהיא בהתחלה, על הבדלה כולם מסכימים שהיא בסוף, וכל המחלוקת היא רק על הנר והבשמים.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נז עמוד א'''

{{שוליים|ח_ה}} '''בהבדלה במוצאי שבת יש להקדים בשמים לנר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצו סעיף א , סמ&quot;ג עשין כט &lt;קטע סוף=נז א/&gt; ==דף נז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=נז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כבית שמאי לדעת רבא ורב יהודה, וכן נפסק בשו&quot;ע או&quot;ח סי' רצו ס&quot;א ובסדר יקנה&quot;ז (יין קידוש נר הבדלה בשמים) שאף הבבלי הכריע כך.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;114&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
המזון תחילה, ואחר כך יברך על היין, ואחר כך על הנר. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סדר ההבדלה ביו&quot;ט שבמוצ&quot;ש|יום טוב שחל להיות במוצאי שבת]] רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: יקנ&quot;ה — יין, קידוש, נר, הבדלה. חנין בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רב חנן בר אבא|°]] אמר בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: יין, קידוש, נר, הבדלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם זה בחג סוכות מוסיף}} {{שוליים|ח_ו}}סוכה וזמן רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} אמר: ינה&quot;ק. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|לא }}אמר כהדא דרבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהבדלה קדמת לקידוש}} דאמר רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: מלך יוצא ושלטון נכנס — מלוין את המלך ואחר כך מכניסין את השלטון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף כך קדם מוציאים את השבת בהבדלה אחר כך מכניסים את יום טוב בקידוש}} לוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הוסר|ינה&quot;ק}} נהי&quot;ק {{ירו&quot;מ-ביאור|נר הבדלה יין קידוש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיין בין שניהם להראות שהוא בא עבור שניהם}} מסתברא דלוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] אמר, מעין שניהם {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הבדלה ראשונה כרבי חנינה שמלוים את המלך קדם וכרב שהיין סמוך לקידוש}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעא קומי רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: הי{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ך {{ירו&quot;מ-הוסר|אובדין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עבדין}} {{שוליים|ח_ז}}עובדא? אמר ליה: כרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] וכרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|יקנ&quot;ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יין קידוש נר הבדלה}}. וכן נפק עובדא כרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] וכרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}}, כד הוה אזיל לדרומה — הוה עביד כרבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ינה&quot;ק}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יין נר הבדלה קידוש}}; וכד הוה נחית לטבריא — הוה עביד כרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|יקנ&quot;ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יין קידוש נר הבדלה}} דלא מפלג על בר נש באתריה. על דעתיה דרבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} ניחא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמברך על היין, שהיין לעולם קודם, ומיד אחריו על האש, כיוון שרואהו ראשון, דמצווה הבאה לידך על תחמיצנה}} וקשיא {{ירו&quot;מ-הוסר|יוחנן }}על דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|היה מוצאי שבת}} בשאר ימות השנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי מברך על הנר לפני ההבדלה מפני העניים, שמא לא יספיק השמן שלא יכבה ויפסיד הברכה; והכא אמאי}} אינו מברך על הנר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפני הקידוש}}{{ירו&quot;מ-הוסר| שלא יכבה וכא מברך על הנר}} שלא יכבה?
מה עבד ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}? מכיון שיש לו יין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודאי יש לו שמן ו}}אין נרו כובה. {{ירו&quot;מ-הוסר|ויברך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי אמרו נר ביתו וקידוש היום נר קודם אם כך שיברך}} על הנר בסוף — שלא לעקור {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולשנות משאר}} זמן השבתות הבאות.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ב|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ב&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: נוטלין לידים ואחר כך מוזגין את הכוס ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: מוזגין הכוס תחילה ואחר כך נוטלין לידים.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבא ורב יהודה: הלכה כמי שהוא אומר בשמים ואחר כך נר''', כי כנראה שהיה להם הרגל כזה. אז אם כך, איך נעשה באמת? לבית הלל '''יברך על המזון תחילה''', כמו שאמרנו שכולם מסכימים שמזון תחילה, '''ואחר כך יברך על היין, ואחר כך על הנר'''.

אומרת הגמרא: '''יום טוב שחל להיות במוצאי שבת''', רבי יוחנן אמר: '''יקנה — יין, קידוש, נר, הבדלה'''. חנין בר אבא אמר בשם רב: '''יין, קידוש, נר, הבדלה''', ואם זה בסוכות אז צריך להוסיף גם '''סוכה וזמן''', כלומר גם שהחיינו.

רבי חנינא אמר: '''ינה&quot;ק''', כלומר יין, נר, הבדלה, קידוש. שמואל אמר כדעת רבי חנינא, גם כן '''ינה&quot;ק''', כלומר שהבדלה קודמת לקידוש. ואמר רב אחא בשם רבי יהושע בן לוי משלו, איזה משל, ש'''מלך יוצא ושלטון נכנס — מלוין את המלך ואחר כך מכניסין את השלטון'''. כלומר השבת יוצאת ונכנס החג, אז קודם כל מלווים את המלך שייצא, ורק אחרי זה מלווים ומכניסים את יום טוב. אז אף כאן, קודם כל מוציאים את השבת בהבדלה ואחר כך מכניסים את יום טוב בקידוש.

לוי אמר: '''נהי&quot;ק''', כלומר נר, הבדלה, יין, קידוש. למה? כי הוא סובר שהיין צריך להיות בין שניהם, כלומר בין הבדלה לקידוש, כדי להראות שהוא בעל שניהם.

אומרת הגמרא: '''מסתברא דלוי אמר, מעין שניהם'''. כלומר לוי כנראה עשה הכללה בין שתי הדעות — הבדלה כמו רבי חנינא, שאמר קודם כל מלווים את המלך שיוצא, ורק אחר כך עושים את הקידוש, כלומר מקבלים את השלטון, וכרב שאמר שהיין סמוך לקידוש.

'''רבי זעירא בעא קומי רבי יוסי: הי ך עובדא?''' כלומר להלכה מה נעשה? יש פה את כל האפשרויות. '''אמר ליה: כרב וכרבי יוחנן'''. כלומר יין, קידוש, נר, הבדלה, ואמרנו אם זה סוכות אז מוסיף גם סוכה וזמן. '''וכן נפק עובדא כרב וכרבי יוחנן'''.

'''רבי אבהו, כד הוה אזיל לדרומה — הוה עביד כרבי חנינא'''. כלומר שהיה הולך לדרום, ששם היה המקום של רבי חנינא, אז הוא נהג כמו רבי חנינא — יין, נר, הבדלה, קידוש. '''וכד הוה נחית לטבריא — הוה עביד כרבי יוחנן''', ששם המקום של רבי יוחנן, אז נהג כמותו — יין, קידוש, נר, הבדלה, '''דלא מפלג על בר נש באתריה''', לא לתת לחלוק על בן אדם במקום שלו.

אומרת הגמרא: '''על דעתיה דרבי חנינא ניחא'''. שהוא מברך על היין כי היין קודם, מיד אחרי זה הוא מברך על האש, כי שוב פעם אנחנו מברכים על המצווה שאנחנו פוגשים ראשון, ואת האש אנחנו רואים מרחוק, אז לכן מברכים על האש כי זה הראשון. יש לנו כלל שמצווה הבאה לידך אל תדחה אותה.

אבל '''וקשיא על דרבי יוחנן'''. הרי רבי יוחנן אנחנו יודעים שבשאר ימי השנה תמיד מברכים על הנר לפני ההבדלה. למה? מפני שמא יכבה הנר ויפסיד את הברכה, אז לכן קודם כל מברכים על הנר מיד, ולאחר מכן עושים את ההבדלה. אבל הכא, למה לא בורך על הנר לפני הקידוש? למה הוא מחכה עד אחרי הקידוש? הרי למה הוא לא חושש שהנר יכבה, למה הוא אומר יין, קידוש, נר והבדלה?

אומרת הגמרא: '''מה עבד ליה רבי יוחנן?''' מה הוא יענה על זה? עונה הגמרא: '''מכיון שיש לו יין אין נרו כובה'''. כי אנחנו יודעים שאם יש אדם ויש לו רק כסף לנר או ליין — '''נר איש וביתו''' וקידוש היום, נר קודם, כי הנר זה לשלום בית, הנר יוצר אור וככה אין מריבות. אז בכלל אם יש לו כסף רק לנר או ליין אז נר עדיף. אז אם ככה, כאן שאתה אומר שיש לו יין, כנראה גם יש לו מספיק לנר, אז לכן '''יברך על הנר בסוף'''.

אומרת הגמרא: אז אם ככה, למה לא יברך על הנר בסוף אחרי הבדלה גם כן? כלומר אמרת שיש לו יין, אם יש לו יין אז גם יש לו מספיק שמן, בסדר, אז אם זה ככה שישאיר את הנר לסוף — למה אתה אומר שהבדלה קודמת? אתה אומר נר, הבדלה, כלומר נר קודם להבדלה, תגיד יין, קידוש, הבדלה, נר. למה אתה אומר יין, קידוש, נר, הבדלה, כלומר נר קודם להבדלה?

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''יקנ&quot;ה.''' היין סמוך לקידוש וקודם לו ואח&quot;כ נ&quot;ה וכן אמר חנן בר בא בשם רב יין וכו' ובסוכות אחר הבדלה סוכה וזמן: ר' חנינא אמר ינה&quot;ק גרסינן וכן שמואל אמר כהדא דר' חנינא גרסינן כדמפרש טעמא משל למלך יוצא וכו' הלכך הבדלה קודמת שמלוין את השבת בתחלה ואח&quot;כ קידוש של י&quot;ט

'''לוי אמר יהנ&quot;ק גרסינן.''' דכמו שהוא לפנינו היינו דר&quot;א ממש. והיינו דקאמר מסתברא דלוי דאמר מעין שניהן הבדלה קודם לקידוש כר' חנינא ונר והבדלה סמוכין כר' יוחנן

'''דלא מפלג על בר נש באתריה.''' טבריה אתריה דרבי יוחנן הוה ואין חולקין על אדם באתריה ולפיכך נהג שם כוותיה

'''על דעתיה דרבי חנינא ניחא.''' דלדידיה אחר היין מברך על הנר מיד ולפי שכשרואה את הנר צריך לברך עליו אלא שברכת היין היא קודם לכל לעולם

'''מה עבד ליה ר' יוחנן.''' ומה טעמיה וקאמר דמכיון שיש לו יין אין נרו כובה כלומר דכיון שהוא תופס כוס של יין בידו שבירך עליו ואינו שותהו ושומרו עד שיגמור כל סדר הברכות שומר ג&quot;כ את הנר שלא יכבה עד שיברך עליו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;המזון תחילה ואחר כך יברך על היין ואחר כך על הנר · יום טוב שחל להיות במוצאי שבת · ר' יוחנן אמ' יקנ&quot;ה · יין קידוש נר הבדלה · חנין בר בא אמ' בשם רב יין קידוש נר הבדלה סוכה וזמן ר' חנינא אמ' ינה&quot;יק · שמואל לא אמ' כהדא דר' חנינא דאמ' ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי מלך יוצא ושלטון נכנס מלוין את המלך ואחר כך מכניסין את השלטון · לוי אמ' ינה&quot;ק · מסתברא דלוי אמ' מעין שניהם · אמ' ר' זעירא בעא קומי ר' יוסי היך עבדין עובדא אמ' ליה כרב וכר' יוחנן · וכן נפק עובדא כרב וכר' יוחנן · ר' אבהו כד הוה אזיל לדרומה הוה עבד כר' חנינא · וכד הוה נחית לטיבריא הוה עבד כר' [יוחנן] דלא מפלג על בר נש באתריה · על דעתיה דר' חנינא ניחא וקשיא {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה}}על דר' יוחנן אילו בשאר ימות השנה אינו מברך על הנר שלא יכבה · וכא מברך על הנר שלא יכבה · מה עבד ליה ר' יוחנן מכיון שיש לו יין אין נרו כובה · ויברך על הנר בסוף · שלא לעקור זמן השבתות הבאות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''וקשיא על דר' יוחנן.''' כצ&quot;ל אלא דלר' יוחנן קשיא מפני מה אינו מקדים לברך על הנר הא אלו בשאר ימות השנה אינו מברך על הנר שלא יכבה בתמיה וכי אינו מברך על הנר מיד כדי שלא יכבה ויפסיד הברכ' והכא נמי היה לו לומר מברך על הנר שלא יכבה ולא לאחרו אחר קידוש

'''ויברך על הנר בסוף.''' א&quot;כ יברך עליו בסוף דכל זמן שאינו שותה היין שומר הוא את הנר שלא יכבה קודם שישתה ומשני שלא לעקר זמן שבתות הבאות כלו' הואיל ובכל מוצאי שבתות מברך על הנר קודם הבדלה הלכך אין לו לעקור הסדר של כל שבתות הבאות בשנה

'''גמ' מה טעמהון דב&quot;ש שלא יטמאו משקין שבאחורי הכוס.''' שנפלו לשם מחמת המזיגה ויטמאו מידיו אם לא יטול מתחלה ויחזרו אלו המשקין ויטמאו את אחורי הכוס ונמצא משתמש בו באיסור וכדפרישית במתני'&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''מתני' ב&quot;ש אומרים נוטלין לידים ואח&quot;כ מוזגין את הכוס.''' טעמייהו דב&quot;ש דסברי אסור להשתמש בכוס שאחוריו טמאין אע&quot;פ שלא נטמאו תוכו וכגון שנטמא במשקין דטומאת משקין בכלים מדרבנן היא והקלו בטומאה זו ואמרו כלי שנטמא אחוריו במשקין טמאין לא נטמא תוכו ולא ידיו ולא אוגנו ואפ&quot;ה אסור להשתמש בו גזרה שמא ינתזו ניצוצות מתוכו על אחוריו ויקבלו המשקין טומאה מחמת אחוריו ויטמא את הידים וכיון דאסור להשתמש בכלי שאחוריו טמאים הלכך נוטלים לידים תחלה ואח&quot;כ מוזגין את הכוס שאם אתה אומר מוזגין את הכוס תחלה חיישינן שמא יטמאו משקין שנפלו באחורי הכוס מחמת הידים שהידים קודם נטילה תורת שני לטומאה יש להן ומטמאין את המשקין להיות תחלה ויחזרו המשקין ויטמאו את אחורי הכוס ונמצא משתמש בו באיסור אלא נוטלים לידים תחלה ואח&quot;כ מוזגין את הכוס כדי שלא יקבלו המשקין שבאחורי הכוס טומאה מחמת ידים

'''ובית הלל אומרים וכו'.''' דב&quot;ה קסברי מותר להשתמש בכוס שאחוריו טמאין ולא גזרינן משום ניצוצות דניצוצות לא שכיחי הלכך מוזגין את הכוס תחלה ושותים אותו דביין הבא לפני המזון מיירי הכא כדאמרינן בפ' כיצד הסיבו וכו' הביאו להם יין וכו'. ואח&quot;כ נוטלין לידים לסעודה שאם אתה אומר נוטלין לידים תחלה ואח&quot;כ מוזגין את הכוס גזרה שמא יהיו אחורי הכוס טמאין דהא מותר להשתמש בכלי שאחוריו טמאין וידיו לא יהיו נגובות יפה דבשתייה אין אדם מדקדק לנגב ידיו כל כך ויטמאו אחורי הכוס אותן המים טופחין שעל ידיו והן חוזרין להיות תחלה כדין המשקין. שהן לעולם נעשין תחלה ויחזרו ויטמאו את הידים ונמצא אוכל בידים מסואבות
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

עונה הגמרא: '''שלא לעקור זמן השבתות הבאות'''. כלומר באמת בשאר מוצאי שבת תמיד הנר לפני ההבדלה, לפי רבי יוחנן, אז גם פה, למרות שזה גם מוצאי שבת וגם חג — את הנר מקדימים רק להבדלה, שיהיה כמו כל שבוע, תמיד הנר לפני הבדלה. אבל לגבי הקידוש, אנחנו משאירים את הנר אחרי הקידוש, כי כמו שאמרנו, כיוון שיש לו יין מסתמא יש לו מספיק שמן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נז עמוד ב'''

{{שוליים|ח_ו}} '''כשחג חל במוצאי שבת, מה סדר הברכות בקידוש?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כב , רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ו, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תעג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרמג סעיף א , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא ושמואל בסדר יקנה&quot;ז (יין קידוש נר הבדלה זמן), משום שההבדלה קודמת לקידוש כמלך היוצא ושלטון הנכנס; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ח_ז}} '''סדר ברכות ההבדלה בכניסת מוצאי שבת לחג.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כב , רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ו, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תעג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרמג סעיף א , סמ&quot;ג עשין כט &lt;קטע סוף=נז ב/&gt; ==דף נח עמוד א== &lt;קטע התחלה=נח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן - יקנ&quot;ה (יין קידוש נר הבדלה), כפי שנפק עובדא כוותיה, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע; ומטעם שאין לחלוק על מנהג המקום נהג רבי אבהו בטבריא כרבי יוחנן ובדרום כרבי חנינא, אך להלכה נתקבל יקנ&quot;ה כמנהג עיקרי..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;115&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: בית שמאי אומרים: נוטלין לידים ואחר כך מוזגין את הכוס}} מה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי? {{ירו&quot;מ-הדגשה|סברי אסור להשתמש בכלי שאחוריו טמאים, לכן יטול תחילה}} — שלא יטמאו משקין {{ירו&quot;מ-הוסר|שבאחורי}} שאחורי הכוס {{ירו&quot;מ-הדגשה|שניתזו במזיגה}} מידיו, ויחזרו ויטמאו את הכוס. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: ובית הלל אומרים: מוזגין הכוס תחילה ואחר כך נוטלין לידים}} מה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל? לעולם אחורי הכוס טמאין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דסברי בית הלל: מותר להשמש בכלי שאחוריו טמאין אם יטול ידיו תחילה, שמא ישארו בהן כמה טיפות ויטמאו ידיו מחמת אחורי הכלי}} . דבר אחר: {{שוליים|ח_ח}}אין נטילת ידים אלא סמוך לברכה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ביבן[[ביאור:עץ מסורת#רבי ביבן|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אתיא ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, וד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. דתנינן תמן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל הכלים יש להם אחורים}} {{ירו&quot;מ-ביאור|השקע בתחתית הכלי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ותוך ובית הצביטה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מקום האחיזה שאם נטמא אחוריו לא נטמא בית הצביטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי טרפון אומר: רק לעריבה יש בית צביטה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|כוון שהכלי גדול. לא חוששים שמא כשמחזיק בבית הצביטה נגע באחורי הכלי ונטמא. אבל בכלים קטנים גזרו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי עקיבא אומר: אף לכוסות}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר אומר: לידים טמאות וטהורות. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם היו ידיו טהורות ואחז בבית הצביטה, לא חוששים שמא נגע באחורי הכלי ונטמא. וזה דומה לדברי בית הלל כאן, שסוברים שאם היו ידיו טמאות ואחז בבית הצביטה, לא חוששים שמא יגע במשקין שבאחורי הכוס, ויחזרו ויטמאו את הכוס}} אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}: לא אמרן אלא לידים טהורות בלבד. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל בידיו טמאות חיישינן שמא יגע במשקין שבאחורי הכוס, ויחזרו ויטמאו את הכוס, וזה כבית שמאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בשם רבי שבתאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי שבתאי|°]] ורבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: {{שוליים|ח_ט}}לחלה {{שוליים|ח_י}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שומרים אוכלים במקומם בלי נטילת ידיים|ולנטילת ידים, אדם מהלך ארבע{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} מילי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ן}}]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|לחלה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שחייבו עם הארץ לילך אחר חבר שיגבל לו חלתו בטהרה עד ארבע מיל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולנטילת ידים}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שחייב אדם ללכת עד מהלך ארבע מילין למצא מים לנטילת ידים}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי יוסי בי רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]]: הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דאמר}} אמר — לפניו; אבל לאחריו אין מטריחין עליו. שומרי גנות ופרדיסים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם קבועים במקומם}} — מה את עבד להון? כלפניהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} כלאחריהן? נשמעינה מן הדא.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נח ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''תלמוד ירושלמי מסכת ברכות דף נח'''
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף נח. אנחנו עדיין במחלוקות שבין בית שמאי לבית הלל בסעודה, בפרק ח הלכה ב.

משנה: בית שמאי אומרים נוטלים ידיים ואחר כך מוזגים את הכוס. כלומר קודם כל נוטלים ידיים ורק אחרי זה מוזגים את הכוס. הגמרא מסבירה שהסיבה שבית שמאי אומרים שאסור להשתמש בכוס שהאחוריים שלו טמאים - אנחנו יודעים שמדאורייתא אין דבר כזה, כלומר אין דבר כזה כלי שחלק ממנו טמא וחלק לא, אבל מדרבנן חכמים בזמנם, בשמונה עשר דברים שגזרו בו ביום, אחד מהדברים גזרו שהאחוריים של כלי יכולים להיטמא. וכיוון שאסור להשתמש בכלי כזה, אז אומרים בית שמאי אם נתיר לאדם שלא נוטל ידיים לגעת בכוס אז יכול להיות שיהיה ניצוצות, כלומר טיפות יין שבמזיגת הכוס יפלו על הגב של הכוס, ואז כשהאדם עם הידיים שלו שהם סתם ידיים הוא יגע בהם, אז הטיפות שעל גבי הכוס יטמאו מהידיים שלו ויחזירו ויטמאו את הכוס.

ובית הלל אומרים מוזגים כוס תחילה ואחר כך נוטלים ידיים. הם אומרים שמותר להשתמש בכלי שאחוריו טמאים. ועכשיו אם הבן אדם נוטל ידיים קודם, אני חושש להפך, שמא יישארו טיפות מים על הידיים שלו, ואז הם ייטמאו מגב הכוס ויחזרו ויטמאו את הידיים של האדם.

גמרא: למה בית שמאי אומרים נוטלים ידיים תחילה ואחר כך מוזגים את הכוס? '''מה טעמהון דבית שמאי?''' סבר אסור להשתמש בכלי שאחוריו טמאים, לכן ליטול תחילה '''שלא יטמאו משקין שאחורי הכוס''' שינצרו במזיגה. כלומר שמא בזמן שהוא מוזג אז טיפות יין יפלו על גב הכוס, וכיוון שהוא לא נטל את ידיו, אז הטיפות האלה ייטמאו מהידיים שלו ויחזירו ויטמאו את הכוס.

ובית הלל אומרים מוזגים הכוס תחילה ואחר כך נוטלים ידיים. '''מה טעמהון דבית הלל?''' הם סברי מותר להשתמש בכלי שאחוריו טמאים. ואז מה יקרה אם הוא יטול ידיים תחילה? אני חושש שמא יישארו כמה טיפות וייטמעו ידיו מחמת אחורי הכלי, ואז הוא יטמא את האוכלין שהוא ייגע בהם.

'''דבר אחר: אין נטילת ידים אלא סמוך לברכה.''' כלומר זו עוד סברא של בית הלל - למה נוטלים ידיים אחרי מזיגת הכוס? כי אנחנו רוצים לסמוך את הנטילה לברכת המוציא.

'''אמר רבי ביבן בשם רבי יוחנן: אתיא דבית שמאי כרבי יוסי, ודבית הלל כרבי מאיר.''' כלומר יש מחלוקת מקבילה בין רבי יוסי לרבי מאיר, וכך זה מקביל למחלוקת בין בית הלל לבית שמאי.

דתנינן תמן: כל הכלים יש להם אחוריים ותוך ובית הצביטה. כלומר המשנה אומרת לנו שכל כלי - יש הפרדה בין תוך הכלי, שזה עיקר הכלי, לבין האחוריים שלו, כלומר החלק האחורי שלו, מתחתיו. אם יש לנו הרבה פעמים בקדירות רואים את זה טוב, יש איזה שקע, אז זה גם מין בית קיבול, זה נקרא אחוריים; ובית הצביטה, כלומר המקום שבו אוחזים, הרבה פעמים הוא עצמו גם כן עשוי כמין בית קיבול. אז יש הפרדה בין שלושתם - שאם נטמא אחוריו לא נטמא בית הצביטה ויכול לאכול שם. זה כאילו מין הקלה מסוימת, שאומרים שבעצם נכון שגזרנו שאחורי כלי נטמא, אבל חילקנו בין חלקים שונים. אם אדם טהור נגע בבית הצביטה, ואני יודע שרק התחתית של הכלי נטמא, אז לא נטמא.

רבי טרפון אומר רק לערבה יש בית הצביטה. כלומר רק הערבה, שזה כלי מאוד גדול, רק לו אני אומר שיש הפרדה בין הכלי עצמו לבין בית הצביטה, כיוון שהכלי גדול אז אני לא חושש שמא יחזיק בטעות או יחליק עם היד ויגע באחורי הכלי. אבל בכלים קטנים גזרו, ואז אין הבדל בין בית הצביטה לגב הכלי, הכל יחידה אחת, ואסור לגעת, ואם הוא נגע הוא נטמא וגם אסור לאדם טמא לגעת.

רבי עקיבא אומר אף לכוסות - גם כוס, כיוון שלא נוהגים להחזיק את הכוס בידית שלו.

'''רבי מאיר אומר: לידים טמאות וטהורות.''' כלומר אם הידיים היו טהורות והוא אחז בבית הצביטה, ונניח שהתחתית של הכלי היה טמא, אני לא חושש שמא הוא נוגע באחורי הכלי ונטמא. עכשיו זה דומה לדברי בית הלל כאן - הרי בית הלל אומרים שאם היו ידיו טמאות והוא אוכל בבית הצביטה אני לא חושש שהוא יגע במשקין שמאחורי הכוס והם יחזרו ויטמאו את הכוס. לא חוששים לזה. ככה הגמרא עושה את ההשוואה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לעולם אחורי הכוס טמאין.''' כלומר דלא איכפת לן אם אחורי הכוס טמאין דאפ&quot;ה מותר להשתמש בו הלכך להא לא חיישינן אלא דלטומאת ידים הוא דחיישינן שמא יהיו אחורי הכוס טמאין ויחזרו ויטמאו את הידים מחמת משקה טופח שעליהן וכדפרישית במתניתין הלכך מוזגין את הכוס ואח&quot;כ נוטלין לידים

'''דבר אחר.''' לטעמייהו דב&quot;ה לפי שאין נטילת ידים אלא סמוך לברכת המוציא והלכך אפי' אי הוה לן למיחש משום ניצוצות כדקאמרי ב&quot;ש כמבואר בפירושא דמתני' אפ&quot;ה הא עדיפא שלא להפסיק במזיגת הכוס בין נטילת ידים לברכה

'''לחלה.''' לעשות עיסה בטהרה כדי שיפריש חלה טהורה ולנטילת ידים לאכילה אם אין לו מים

'''אדם מהלך ארבע מיל.''' אם לא ימצא מים להטביל כליו לעשות עיסתו בטהרה וכן ליטול ידיו עד ד' מילין צריך להטריח עצמו ולחזר אחריהן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|הל'}} · מה טעמין דבית שמי שלא יטמאו משקין שבאחורי הכוס מידיו [ו]יחזרו ויטמאו את הכוס · מה טעמון דבית הלל לעולם אחורי הכוס טמאין · ד&quot;א אין נטילת ידים אלא סמוך לברכה · ר' ביבן בשם ר' יוחנן אתיא דבית שמי כר' יוסי · ודבית הלל כר' מאיר דתנינן תמן ר' מאיר או' לידים טמאות וטהורות · אמ' ר' יוסה לא אמרן אלא לידים טהורות בלבד · ר' יוסה בשם ר' שבתי ור' חייא בשם ר' שמעון בן לקיש לחלה ולנטילת ידים אדם מהלך ארבע מילי · ר' אבהו בשם ר' יוסי בי ר' חנינא הדא דא אמר לפניו אבל לאחריו אין מטריחין עליו · שומרי גנות ופרדיסים מה את עבד להון כלפניהן כלאחריהן · נשמעינה מן הדא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אתיא דבית שמאי כר' יוסי וכו' דתנינן תמן.''' בפ' כ&quot;ה דכלים תנן כל הכלים יש להם אחוריים ותוך ויש להם בית צביטה. אחוריים ותוך שאם נטמאו אחוריו במשקין תוכו טהורין כדתנן התם לעיל. ובית הצביטה מקום שאוחזין בו את הכלי א&quot;נ בית הצביעה גרסי' מקום שאוחז בו באצבעו שאם נטמאו אחוריו בית הצביטה טהור ואם נטמא בית הצביטה אחוריו טהורין. ר' טרפון אומר לעריבה גדולה של עץ. יש לה בית צביטה לפי שהיא גדולה ויש הפרש בין בית הצביטה לאחוריים ואם יש משקין באחורי העריבה וידיו טמאות אוחז בבית הצביטה ואינו חושש שמא יגע במשקין שבאחוריים ויחזרו ויטמאו את העריבה. ר' עקיבא אומר לכוסות. אף לכוסות יש להם בית הצביטה. ר' מאיר אומר לידים הטמאות והטהורות יש להם בית הצביטה לידים טמאות כדאמרן ולידים הטהורות כדמפרש התם כיצד היו ידיו טהורות ועליהן משקה טופח ואחורי הכוס טמאים אחזו בבית צביטתו אינו חושש שמא נטמאו ידיו באחורי הכוס כלומר שמא נטמאו משקין שעל ידיו באחורי הכוס ויחזרו ויטמאו את הידים. אמר ר' יוסי לא אמרו אלא לידים הטהורות בלבד דבידיו הטהורות ואחורי הכוס טמאים הוא דלא חיישינן אבל בידיו טמאות חיישינן שמא יגע במשקין שבאחורי הכוס ויחזרו ויטמאו את הכוס ע&quot;כ. והשתא קאמר הש&quot;ס הכא דאתיא הא דב&quot;ש דמתני' דחיישי בידים טמאות שמא יגעו במשקין שבאחורי הכוס ויחזרו ויטמאו את הכוס וזהו כר' יוסי דחייש נמי להכי ודב&quot;ה דלא חיישי לכך כר' מאיר דאף לידים טמאות לא חיישינן שמא יגעו במשקין שבאחוריים ויחזרו ויטמאו את הכוס&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''הדא דאמר לפניו.''' דוקא אם המים לפניו אבל אם צריך לחזור לאחריו אין מטריחין עליו

'''שומרי גנות ופרדיסין.''' מפני הגנבים וא&quot;א להן לזוז ממקומן

'''מה את עביד להון.''' היאך דינם אם כלפניהן כלומר כדין דאמרינן בלפניהן דצריכין להטריח ולחזר אחר מים או כלאחריהן כמו דאמרינן בלאחריהן שאינן צריכין להטריח עצמן כלל והואיל והן יושבין במקומן הלכך מיבעיא ליה הכי

'''נשמעינה מן הדא.''' מתני' בפ&quot;ב דחלה האשה יושבת וקוצה חלתה ערומה. מפרשת החלה ומברכת על הפרשה מפני שהיא יכולה לכסות עצמה שתהא פניה של מטה טוחות בקרקע וכל ערותה מכוסה והעגבות אין בהן משום ערוה לענין ברכה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אמר רבי יוסי: לא אמרן אלא לידים טהורות בלבד.''' כלומר לא כמו שרבי עקיבא אמר שבין ידיים טהורות מותר לגעת והוא לא נטמא לבין ידיים טמאות שאם הוא נגע הוא לא טמא - זה מה שרבי עקיבא אומר. אבל רבי יוסי אומר לא, רק לידיים טהורות. כלומר אם נניח התחתית של הכלי נטמאה והוא עם ידיים טהורות נוגע בבית הצביטה, אני לא אומר שהידיים נטמאות; אבל אם הידיים שלו היו טמאות והוא נגע בבית הצביטה, אני אומר שגם האחוריים נטמאו. פה אני לא מחלק. כמו שאמרנו, אמר רבי יוסי לא אמר אלא ידיים טהורות בלבד, אבל בידיים טמאות חוששים שמא ייגע במשקה שמאחורי הכוס ויחזירו ויטמאו את הכוס - וזה כבית שמאי. כמו שאמרנו שבית שמאי חוששים שמא יהיו טיפות שנפלו מהכוס על גב הכוס, ואז שהוא ייגע, אפילו שהוא נוגע רק בבית הצביטה, אני חושש שמא הוא יטמא את כל הכוס.

'''רבי יוסי בשם רבי שבתאי ורבי חייא בשם רבי שמעון בן לקיש: לחלה ולנטילת ידים, אדם מהלך ארבע מילי.''' כלומר חייבו אותו ללכת ארבע מיל, כלומר ארבע קילומטר. לחלה - הכוונה שאם הוא עם הארץ ולא יודע איך להפריש חלה, כדי להפריש חלה בטהרה הצריכו אותו ללכת ארבע קילומטר עד שימצא חכם שיפריש לו בטהרה. ונטילת ידיים - גם כן אדם שרוצה לאכול חייב ללכת עד ארבע מיל כדי למצוא מים לנטילת ידיים.

'''אמר רבי אבהו בשם רבי יוסי בי רבי חנינא: הדא אמר — לפניו; אבל לאחריו אין מטריחין עליו.''' זאת אומרת כל מה שאמרנו שהוא יצטרך ללכת ארבע קילומטר, זה רק אם זה בדרך שלו, כלומר קדימה, אבל לחזור חזרה - לא מטריחים אותו.

שואלת הגמרא: '''שומרי גנות ופרדיסים — מה את עבד להון?''' כלומר בעצם נשארים במקום קבוע - אז מה תדון? האם אתה אומר שכל מקום זה לפניהם וחייבים ללכת ארבע קילומטר? או שאתה אומר לא, כל מקום זה נקרא לאחריהם כי זה לא המקום שלהם, ואז הם פטורים? '''נשמעינה מן הדא''' - נוכל לנסות וללמוד את זה ממשנה.

תני: האשה שהיא טבולת יום, '''וקוצה חלתה''' ואחר כך קוראת לשם. כלומר אישה שהיא טמאה, קודם כל תפריש את החלה ולא תגיד שזה חלה, כי אם היא אומרת שזה חלה והיא נוגעת בזה זה נטמא. אבל טבול יום לא פוגם בחולין כלום, אבל טבול יום פוסל את התרומה. אז אם היא מפרישה את זה בלי לקרוא לזה שם, זה עדיין חולין ולא נטמא. אחרי שהפרישה את זה, זה כבר בצד, היא יכולה להגיד זה חלה והכל בסדר.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נח עמוד א'''

{{שוליים|ח_ט}} '''האם מברכים על הפרשת חלה &quot;להפריש חלה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביכורים, פרק ח, הלכה יא. ''הכרעה:'' נפסק כן, מברך &quot;אשר קדשנו במצותיו וצונו להפריש חלה&quot; - הרמב&quot;ם פסק כלשון הירושלמי.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;116&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}:  האשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא טבולת יום}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיא שני ואינה פוסלת אלא תרומה שאין שלישי לחולין}} {{ירו&quot;מ-הוסר|יושבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לשה את העיסה}} {{שוליים|ח_יא}} וקוצה חלתה {{ירו&quot;מ-ביאור|ומניחתה בצד ושוב לא תגע בה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואחר כך קורה לה שם}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ערומה מפני שהיא יכולה לכסות את עצמה אבל לא האיש}} והדא אשה — לא בתוך {{ירו&quot;מ-הוסר|הבית היא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ביתה}} יושבת? ואת אמר אין מטריחין עליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לחפש אשה טהורה שתקוץ לה חלתה אף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וכאן}} כאן אין מטריחין עליו תני: {{ירו&quot;מ-הוסר|תמים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המים}} שלפני המזון — רשות, ושל {{שוליים|ח_יב}}אחר המזון — חובה. אלא שבראשונים נוטל ומפסיק, ובשניים נוטל ואינו מפסיק. {{ירו&quot;מ-הוסר|מה הוא}} מהוא נוטל ומפסיק רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] אמר: נוטל ושונה {{ירו&quot;מ-ביאור|שבנטילה הראשונה טיהר את הידים, אבל המים טמאים, לכן יטול פעם נוספת לטהר את המים}} רבי יעקב בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר רב יצחק|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|שמואל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}בעי: נוטל ושונה ואת אמרת רשות? אמר רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חשיבות מים ראשונים ומים אחרונים|על הראשונים נאכל בשר חזיר]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חנווני ישראל מוכר בשר כשר ליהודים ובשר נבילה לנכרים. כשראה שנכנס אדם ונטל ידיו — נתן לו בשר כשר, וכשראה שאינו נוטל ידיו — נתן לו נבילה. ופעם אחת נכנס יהודי ולא נטל ידיו, ונתן לו בשר נבילה}} על השניים — יצאה אשה מביתה. {{ירו&quot;מ-הוסר|ויש אומרים שנהרגו עליה שלשה נפשות}} {{הפניה-גמ|יומא|פג|ב|מסכת=כן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבי מאיר ורבי יהודה ורבי יוסי הוו קא אזלי באורחא. רבי מאיר הוה דייק בשמא, רבי יהודה ורבי יוסי לא הוו דייקו בשמא. כי מטו לההוא דוכתא, בעו אושפיזא {{ירו&quot;מ-ביאור|חיפשו אכסניה}} יהבו להו. אמרו לו: לבעל הבית: מה שמך? אמר להו: כידור. אמר רבי מאיר: שמע מינה רשע הוא, לפי שנאמר ([[דברים לב כ|דברים האזינו לב כ]]) כי דור תהפכת המה. ואותו יום ערב שבת היה, רבי יהודה ורבי יוסי אשלימו ליה כיסייהו {{ירו&quot;מ-ביאור|הפקידו אצלו את כיסי המעות שלהם}}, ואילו רבי מאיר לא אשלים ליה כיסיה. אזל רבי מאיר אותביה בי קיבריה דאבוה {{ירו&quot;מ-ביאור| והניח את כיס מעותיו בקבר של אביו של בעל הבית}} אתחזי ליה לבנו בחלמיה, ואמר לו: תא שקיל כיסא דמנח ארישא דההוא גברא {{ירו&quot;מ-ביאור|בא וקח כיס של מעות שמונח ליד הראש של אותו אדם}} למחר אמר להוב}על הבית: הכי כך אתחזי לי בחלמאי. אמר ליה: רבי מאיר: חלמא דבי שמשי לית בהו ממשא {{ירו&quot;מ-ביאור|החלומות שחולם אדם בליל שבת מתוך מנוחתו אין בהם ממש}} אזל |רבי מאיר ונטריה {{ירו&quot;מ-ביאור|ושמר את כיסו}} כולי יומא. ובמוצאי שבת אייתיה עמו. למחר אמרו לו: לבעל הבית: הב לן כיסן שהפקדנו אצלך. אמר להו: לא היו דברים מעולם. אמר להו רבי מאיר: אמאי לא דייקיתו כמוני בשמא? אמרו ליה: אמאי לא אמרת לן מר שיש לנו לדייק בשמו ולחשוש ממנו? אמר להו: אימר דאמרי אנא חששא, אבל אחזוקי כרשע ולהזהירכם אודותיו מי אמרי? משכוהו לבעל הבית בדבריהם, ועיילוהו והביאוהו לחנותא {{ירו&quot;מ-ביאור|בית מרזח}} כדי לשכרו ולהוציא ממנו את כספם. חזו טלפחי אשפמיה {{ירו&quot;מ-ביאור|ראו עדשים על שפמו}} הלכו אל ביתו ובקשו מאשתו את כיסיהם בשמו, ונתנו לה סימנא שהוא אכן שלח אותם לבקש את הכספים, שסיפר להם שהיא בישלה לו עדשים. ונטלו לכיסייהו והלכו להם. כשבא לביתו ושחה לו המעשה, הוציאה מביתו. ואם היה נוטל מים אחרונים, היה רוחץ בהם את שפמו ולא היה מגרש את אשתו. ויש אומרים: שנהרגו עליה שלש נפשות, שכידור הרג את אשתו ואת ב}}}}}}}}}}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} סלק לגבי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] חמא יתיה {{שוליים|ח_יג}}אוכל בהתם {{ירו&quot;מ-ביאור|עם כפפות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחשב שעושה כן במקום ליטול ידים}} אמר ליה: מהו כן? אמר לי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה: נטלתי ידים אלא שאנני רוצה שיתלכלכו ידי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}איסתניס אני. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] כד סליק להכא, חמא כהניא אכלין בהתם {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה כהנים אוכלים עם כפפות}} אמר להון: הא {{ירו&quot;מ-הוסר|אזילא}} אזלא ההיא דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] ושמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמרו שלתרומה חיב בנטילה}} אתא רבי יוסי בר בר כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר בר כהנא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|בי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נטילת ידיים לסעודה|נטילת ידים לחולין {{ירו&quot;מ-הדגשה|חובה}}]] {{ירו&quot;מ-הוסר|את}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסרו לאכול חולין עם מפה אם יש לו מים ואין}} נטילת ידים לתרומה {{ירו&quot;מ-הדגשה|חובה שכהנים זריזים ויכולים לאכול במפה}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} אומר: לתרומה ולחולין {{ירו&quot;מ-ביאור|חובה ליטול ידים}} רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי חייא בר אשי[[ביאור:עץ מסורת#רב חייא בר אשי|°]] ורבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי חייא בר אשי[[ביאור:עץ מסורת#רב חייא בר אשי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: נטילת ידים {{שוליים|ח_יד}}לתרומה עד הפרק. {{ירו&quot;מ-הוסר|ולחולין עד קשרי אצבעותיו }}מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי אמר: מן דהוה אכל עם סבי ולא {{שוליים|ח_טו}}משטף ידוי {{שוליים|ח_טז}}עד הפרק — לא הוה אכל עימיה. רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: אין נטילת ידים {{שוליים|ח_יז}}אלא לפת בלבד. תני: רבי הושעיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|גם}} {{שוליים|ח_יח}}כל דבר שיש בו ליכלוך משקה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשהיה}} מקצץ תורמוסין הוה נטל ידיה. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: {{שוליים|ח_יט}}נטל ידיו בשחרית — אין מטריחין עליו בין הערבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם התנה}}. רבי אבינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבינא|°]] מפקיד לחמריה: {{ירו&quot;מ-ביאור|ההולכים בשירה}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
עכשיו מפה נוכל להוכיח שלא מטריחים אותם. למה? כי '''הדא אשה — לא בתוך יושבת?''' הרי היא נשארת בבית, ואתה אומר שלא מטריחים עליה לחפש אישה טהורה שתקוץ לה חלתה, אלא היא עושה את זה בעצמה בדרך עקיפה. אז גם כאן שומרי גנות ופרדיסים, לא מטריחים עליהם.

'''תני: שלפני המזון — רשות, ושל אחר המזון — חובה.''' '''אלא שבראשונים נוטל ומפסיק, ובשניים נוטל ואינו מפסיק.''' במים האחרונים מספיק פעם אחת. עכשיו מה הוא מפסיק? '''רבי יעקב בר אחא אמר: נוטל ושונה''', כלומר מפסיק, כלומר צריך פעמיים - שבנטילה הראשונה טיהר את הידיים אבל המים טמאים, לכן צריך ליטול פעם נוספת לטהר את הידיים. ככה מסבירים הפרשנים למה צריך פעמיים ליטול ידיים.

'''רבי יעקב בר רב יצחק בעי: נוטל ושונה ואת אמרת רשות?''' מה, אם מקפידים עד כדי כך, באיזה זכות זה רשות? אם זה רק רשות זה עדיין דבר קל כלשהו.

'''אמר רבי יעקב בר אידי: על הראשונים נאכל בשר חזיר''' - היה שם מעשה, המדרש מאוד מקצר באגדות וסיפורים, אבל באגדה זה מופיע בהרחבה. סיפר שיש איזה חלבן שהיה מוכר, בעל מסעדה שהיה מוכר בשר לא כשר לגויים ובשר כשר ליהודים. עכשיו איך הוא ידע מי יהודי ומי לא? הוא ראה בן אדם נכנס נוטל ידיים - אז זה יהודי, נותן לו בשר כשר. הוא רואה לא נוטל ידיים - אומר זה גוי, מביא לו נבלות. פעם אחת נכנס יהודי, לא נטל ידיים, ונתן לו לאכול בשר נבלה. רואים שבעצם הוא אכל נבלה בגלל שהוא לא נטל ידיים.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והדא אשה לא בתוך הבית היא יושבת.''' בתמיה וכי לא תוכל ליקח בגדיה ולכסות עצמה שלא תהא ערומה ואפ&quot;ה את אמר אין מטריחין עליה אפי' בתוך הבית וה&quot;ה כאן אין מטריחין עליו לעמוד ממקומו ולחזר אחר מים

'''אלא שבראשונים נוטל ומפסיק.''' כדמפרש לקמיה

'''מה הוא.''' דקאמרת נוטל ומפסיק

'''נוטל ושונה.''' כלומר לא ישפוך על ידיו כולן בבת אחת אלא נוטל פעם אחת ומפסיק וחוזר ושונה ליטול עליהן שנייה

'''ר' שמואל בר יצחק בעי.''' ולא גרסי' אמר וכן הוא בפ&quot;ב דחלה כלומר דהוה קשיא ליה אם צריך להיות נוטל ושונה והיכי אמרת שהן רשות וכי בדבר שהוא רשות היו מקפידין להטריחו כל כך

'''על הראשונים נאכל בשר חזיר.''' כדאמר במדרש בנכרי אחד שהיה מוכר בשר שחוטה ובשר נבלה וחזיר ולכל מי שנטל ידיו נתן לו בשר שחוטה ופעם א' בא יהודי אחד ולא נטל ידיו וכסבור שנכרי הוא והאכילו בשר חזיר

'''על השניים יצא אשה מביתה.''' כדאמרי' בפ' יום הכפורים במעשה דכידור

'''חמא יתיה אכל בהתם.''' מכוסה במפה לידיו. מלשון אגלאי בהתייהו מה שהיו מכוסין בחרפתן נגלה

'''מהו כן.''' למה אתה עוש' כן

'''איסתניס אני.''' ואע&quot;פ שנטלתי ידי אי אפשר לי לאכול כך בלא מפה

'''חמא כהניא אכלין בהתם.''' ראה כהנים אוכלין בתרומה במפה בלי נטילת ידים. בהתם כמו בחתם ומלה מסורסת היא ומלשון חמת הוא כמו בבלאי חמתות ואמר להון וכי אזילא הא דרב ושמואל לקמיה דהכל מודים דלתרומה מיהת בעי נטילת ידים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;האשה יושבת וקוצה חלתה ערומה מפני שהיא יכולה לכסות את ערוה · אבל לא האיש · והדא אשה לא בתוך הבית היא יושבת ואת אמר אין מטריחין עליה · וכא אין מטריחין עליו · תני מים שלפני המזון רשות ושלאחר המזון חובה · אלא שבראשונים נוטל ומפסיק · ובשניים נוטל ואינו מפסיק · מה הוא נוטל ומפסיק ר' יעקב בר אחא אמ' נוטל ושונה · ר' שמואל בר יצחק אמ' בעי נוטל ושונה ואת אמרת רשות · אמ' ר' יעקב בר אידי על הראשונים נאכל בשר חזיר · על השניים יצאה אשה מביתה · ויש אומ' שנהרגו עליה ג' נפשות · שמואל סלק לגבי רב חמא יתיב אכל בהתם · אמ' ליה מהו כן אמ' ליה איסתניס אני · ר' זעירא כד סליק להכא חמא כהניא אכלין בהתם אמ' להון הא אזילא ההיא דרב ושמואל · אתא ר' יוסי בר בר כהנא בשם שמואל נטילת ידים לחולין אין נטילת ידים לתרומה [ר' יוסה אומ' לתרומה ולחולין] ר' יוסה בשם ר' חייא בר אשי ור' יונה ור' חייא בר אשי בשם רב נטילת ידים לתרומה עד הפרק · ולחולין עד קישרי אצבעותיו · מיישא בר בריה דר' יהושע בן לוי אמ' מן דהוא אכל עם סבי ולא משטף ידוי עד הפרק לא הוה אכל עימיה · ר' הונא אמ' אין נטילת ידים אלא לפת בלבד · תני ר' הושענא כל דבר שיש בו ליכלוך משקה · ר' זעירא אמ' אפי' מקצץ תורמוסין הוה נטל ידוי · רב אמ' נטל ידיו בשחרית אין מטריחין עליו בין הערבים · ר' אבינא מפקד לחמריה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נטילת ידים לתרומה אין נטילת ידים לחולין.''' כצ&quot;ל

'''לתרומה ולחולין.''' משום סרך תרומה

'''עד הפרק.''' של גב היד

'''עד קשרי אצבעותיו.''' דהואיל בחולין אינו אלא משום סרך תרומה סגי בהכי

'''מן דהוא אכל עם סבי.''' מי שהיה אוכל עם זקני ריב&quot;ל ולא היה נוטל ידיו עד הפרק לא היה רוצה לאכול עם זה דקסבר אף לחולין עד הפרק

'''כל דבר שיש בו ליכלוך משקה.''' שטיבולו במשקה צריך ג&quot;כ נטילת ידים

'''ר' זעירא אפי' מקצץ תורמוסין הוה נטל ידיה.''' מחמיר על עצמו היה משום נקיות

'''מפקיד לחמריה.''' היה מצוה להחמרים שלו הן דאתון משכחין במקום שאתם מוצאין מים לנטילה תטלו ידיכם אף בשחרית ותהיו מתנין על כל היום לסמוך על כך&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''על השניים — יצאה אשה מביתה''' - גם כן פה המדרש מספר בקצרה, אבל באגדה מסופר בהרחבה: מעשה באדם אחד ששמו כידור, ורבי מאיר, רבי יהודה ורבי יוסי הלכו והתארחו בבית ההארחה שלו. רבי יהודה ורבי יוסי הפקידו אצלו מעות, ורבי מאיר, שהיה דורש שמות, הוא לא הפקיד אצלו - הוא אמר שכתוב &quot;כי דור תהפוכות המה&quot;, אז אדם רשע, לכן הוא לא הפקיד אצלו את הכסף. והמדרש מספר שהוא החביא את הכסף בקבר של אבא של אותו כידור, ומה שבא לבקש את הכסף אמר הכידור שלא היו דברים מעולם. והגמרא מספרת שהם לקחו אותו ונתנו לו לשתות יין, ואז ראו שיש לו עדשים על השפה, הוא לא ניקה את השפה שלו, ואז הלכו לאשתו ואמרו לה: בעלך אמר שתיתני לנו את המעות, והסימן שאכלתם עדשים. אז היא באמת האמינה להם ונתנה להם את הכסף, ואז כשהוא בא לבית שלו והיא סיפרה לו את כל המעשה, הוא גירש אותה. עכשיו אם הוא היה נוטל מים אחרונים היה נוהג לנקות בהם את השפם, וממילא לא היו נשארים לו עדשים שם, ולא היה מגרש את אשתו. '''ויש אומרים: שנהרגו עליה שלש נפשות''' - שכידור כשהוא בא ושמע מה שאשתו עשתה הוא הרג אותה, ואז הבן שלו הגיע והוא הרג גם אותו, ולאחר מכן הוא גם הלך והתאבד.

שמואל עלה אצל רב, ראה אותו אוכל עם כפפות, אז הוא חשב שהוא אוכל ככה במקום ליטול ידיים. אמר לו: מה זה הדבר הזה? אמר לו: לא, אלא שאני איסתניס, אני רוצה להיזהר מהלכלוך. אני בעצם נטלתי, אני אוכל עם כפפות כדי לא להתלכלך.

רבי זעירא כשהוא עלה לארץ ישראל, ראה כוהנים אוכלים בעתם, אוכלים עם כפפות. אמר להם: וכי הלכה זו של רב ושמואל - למה אתם אוכלים בכפפות? אתא רבי יוסי בר בר כהנא ואמר בשם שמואל: נטילת ידיים לחולין חובה - אסור לאכול חולין אם יש לו מים אלא בנטילה; ואין נטילת ידיים לתרומה חובה, כיוון שהכוהנים זריזים. כלומר בישראל הקפידו יותר מאשר בכוהנים, למרות שבעצם כל נטילת ידיים לפי חלק מהדעות זה סרך טומאה. כלומר כדי שהכוהנים לא ישכחו לטול ידיים, לכן חלק מהדעות אומרים שאנחנו נוטלים ידיים לחולין. אבל רואים שבכוהנים הקלו יותר כי כוהנים זריזים, הם יכולים לאכול עם מפה והם לא יבואו לאכול בלי נטילת ידיים.

'''רבי יוסי אומר: לתרומה ולחולין.''' רבי יוסה בשם רבי חייא בר אשי ורבי יונה ורבי חייא בר אשי בשם רב: '''נטילת ידים לתרומה עד הפרק''', ולחולין עד קשרי אצבעותיו.

'''מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי אמר: מן דהוה אכל עם סבי ולא משטף ידוי עד הפרק — לא הוה אכל עימיה.''' כלומר מי שאכל עם הסבא שלי, רבי יהושע בן לוי, ולא שטף ידיו עד הפרק, אפילו לחולין, לא היה אוכל עמו, לא מתקרב אליו.

'''רב הונא אמר: אין נטילת ידים אלא לפת בלבד.''' כלומר נטילת ידיים זה רק לאכילת לחם. '''תני: רבי הושעיה: כל דבר שיש בו ליכלוך משקה''' - כלומר גם דבר שטיבולו משקה, גם כן נוטלים ידיים.

'''רבי זעירא אפילו מקצץ תורמוסין הוה נטל ידיה.''' כלומר גם אם המשקה זה משקה טבעי שיצא מהצמח - קטפתי תורמוסים ויצאה מהם טיפה של לחות - גם על זה היה נוטל ידיים.

'''רברב אמר: נטל ידיו בשחרית — אין מטריחין עליו בין הערבים.''' כלומר אם התכוון לזה, הוא יכול לטול ידיים בבוקר ולהתכוון לכל היום.

'''רבי אבינא מפקיד לחמריה''' - כלומר היה מצווה לשיירות, שאם אתם מוצאים איזה מקום שיש בו מים - הרי אין לכם הרבה, אתם הולכים בשיירה עד שמוצאים איזה בור מים כלשהו - אז כשאתם רואים מים, תטלו ידיים, ותתכוונו על כל היום, ויסתדר לכם לכל היום.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נח עמוד ב'''

{{שוליים|ח_יא}} '''נטילת מים לפני הסעודה חובה או רשות?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עד סעיף ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רו סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק שמים שלפני המזון רשות ומים שלאחריו חובה, כלשון הברייתא בירושלמי; וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה, אף שהבבלי (חולין קה.) נטה להחמיר יותר בנטילה ראשונה.

{{שוליים|ח_יב}} '''נטילת ידיים במים אחרונים לפני ברכת המזון.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שמים אחרונים חובה, שלא כדעת הסוברים שהיא רשות; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן מטעם החשש לסכנת &quot;מלח סדומית&quot; שבידיים.

{{שוליים|ח_יג}} '''חובת נטילת ידים לאכילת חולין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה יח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסג סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בר בר כהנא בשם שמואל שנטילת ידים לחולין רשות ולתרומה חובה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע; הבבלי (חולין קו.) חולק וסובר שנטילת ידים לחולין חובה מדרבנן מדין סרך תרומה, וכך הלכה למעשה מחמירים כבבלי.

{{שוליים|ח_יד}} '''כהן שבירך על פת חולין ונזכר שיש לפניו תרומה, רשאי לאכול ממנה בברכה זו עד &quot;הפרק&quot; (סוף הסעודה).''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תרומות, פרק יא, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסא סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כמסקנת הירושלמי שברכת הפת פוטרת אכילת תרומה עד הפרק, כדברי מייישא בר בריה דר' יהושע בן לוי; כך הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ח_טו}} '''כהן הטובל תרומה במים מברך &quot;על נטילת ידים&quot; רק אחר שטיפת ידיו ולא מיד לאחר הטבילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תרומות, פרק יא, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסא סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שמברך &quot;משטף ידוי&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח קסא, ד).

{{שוליים|ח_טז}} '''האם נטילת ידיים מפסקת בין תחילת הסעודה להמשכה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תרומות, פרק יא, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסא סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כרב הונא שאין נטילת ידיים פוסקת, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ח_יז}} '''חיוב נטילת ידים לפני אכילת פת דווקא ולא לשאר מאכלים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קנח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא דרבי הושעיה שנטילת ידים לסעודה נאמרה רק על פת, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ח_יח}} '''חובה לרחוץ ידיים לפני אכילה כאשר הן מלוכלכות במשקה או באוכל שמשקהו נסחט.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קנח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי (וכמעשה רבי זעירא) שכל דבר שיש בו ליכלוך משקה מחייב נטילה גם ללא סעודת פת; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סי' קנח ס&quot;ד.

{{שוליים|ח_יט}} '''נטילת ידים שנעשתה בשחרית מועילה גם לסעודת הערב אם התנה עליה בפירוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסד סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=נח ב/&gt; ==דף נט עמוד א== &lt;קטע התחלה=נט א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאם התנה בשחרית שנטילתו תעמוד גם לערב, אינו צריך להטריח עצמו ולחזור וליטול ידיו בערב, כפי שהובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;117&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
הן דאתון משכחין מיסתחון מיא — נסבין ידיכון {{שוליים|ח_כ}}ומתני על כל יומא. {{ירו&quot;מ-ביאור|היכן שתמצאו מים תטלו ידיכם ותתנו על כל היום}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] סליק גביה רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] לקיסרין. אשכחיה, אמר: אזל למיכול. יהב ליה עגולה דקיצי {{ירו&quot;מ-ביאור|לחם שיבצע}} אמר ליה: סב בריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|על הלחם}} אמר ליה: בעל הבית {{ירו&quot;מ-הדגשה|בוצע}} {{שוליים|ח_כא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי ש}}בעל הבית יודע כחו של ככרו מן דאכלון אמר ליה: סב בריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת המזון}} אמר ליה: חכים {{ירו&quot;מ-ביאור|מכיר}} רבי לרב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}אנשא רבה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שאדם גדול הוא}} והוא הוה אמר: הפותח הוא חותם. מתניתא פליגא על רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]], דתני סדר נטילת ידים {{ירו&quot;מ-הדגשה|לסעודה}}  {{שוליים|ח_כב}}עד חמשא — מתחילין מן הגדול; יותר מיכן — מתחילין מן הקטון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שנשארו החמישה החשובים ובחמישה אחרונים מתחילים מן הגדול}} באמצע המזון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנוטלים ידים בן תבשיל לתבשיל}} — מתחילין מן הגדול {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינו צריך להמתין אחר הנטילה הזו}} לאחר המזון — מתחילין מן המברך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמאי האם}} לא {{ירו&quot;מ-הוסר|שיתקין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כדי שידע שהוא המברך ויתקין}} עצמו לברכה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אין תימר הפותח הוא חותם — כבר מתוקן הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא יודע שהוא מברך}} אמר רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: תיפתר באילין דהוה עלין קיטעין קיטעין {{ירו&quot;מ-ביאור|לא ביחד אלא מעט מעט}} ולא ידעין {{ירו&quot;מ-הוסר|מה}} מי {{ירו&quot;מ-הוסר|מברכה}} מברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא כלם היו בשעת הבציעה}}&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ג|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ג&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: מקנח ידיו במפה ומניחה על השלחן ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: על הכסת.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מתניתא בשלחן של שיש {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ושל}} של פרקים שאינו מקבל טומאה {{ירו&quot;מ-הדגשה|והכסת ספק טומאה}} מה טעמון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי? שלא יטמאו משקין שבמפה מן הכסת, ויחזרו ויטמאו את ידיו. ומה טעמון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל טומאת משקים זה רק מדרבנן ו}}לעולם ספק {{ירו&quot;מ-הדגשה|טמאת}} משקין לידים {{שוליים|ח_כג}}טהור {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף כאן, כיוון שספק אם הכסת טמאה, ואף אם היתה הכסת טמאה ספק אם נגעה במים שבמפה — מספק אין המים שבמפה נטמאים}}&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות דף נ&quot;ט. כמה מילים אחרי ההתחלה אומרת הגמרא '''רבי זעירא סליק גביה רבי אבהו לקיסרין''', הגיע רבי זעירא לרבי אבהו לבקר אותו. '''אשכחיה, אמר: אזל למיכול''', אמר בוא נלך לאכול. '''יהב ליה עגולה דקיצי''', הביא לו לחם שיפוס. כלומר רבי אבהו כיבד את רבי זעירא שהוא יהיה זה שבוצע. ואמר לו '''סב בריך''', תברך אתה. אמר לו לא, '''בעל הבית יודע כחו של ככרו''', כיוון שבעל הבית יודע כמה הכיכר קשה, ואז בעצם הוא יודע איזה כוח צריך להפעיל כדי לחתוך את הלחם. כי אם זה יהיה האורח יכול להיות שהוא יתבייש, כי הוא לא ידע שצריך להפעיל כוח, או להפך - יפעיל יותר מדי כוח שלא צריך, ואז זה יבוא לידי בושה. לכן בעל הבית הוא זה שבוצע.

אחרי '''מן דאכלון''', כלומר אחרי שסיימו לאכול, אז רבי אבהו אמר לרבי זעירא '''סב בריך''', בוא תברך על ברכת המזון. אמר ליה '''חכים רבי לרב הונא אנשא רבה''', אתה מכיר את רב הונא שהוא אדם גדול, נכון? '''והוא הוה אמר: הפותח הוא חותם''' - זאת אומרת מי שבוצע הוא גם זה שמברך, הוא זה שמזמן את ברכת המזון.

אומרת הגמרא '''מתניתא פליגא על רב הונא''', יש לנו ברייתא שחולקת. '''דתני סדר נטילת ידים עד חמשא מתחילין מן הגדול''', אם יש רק חמישה אנשים מתחילים מהגדול. '''יותר מיכן מתחילין מן הקטון''', עד שיישארו חמישה, ואז שוב בחמישה אחרונים מתחילים מהגדול. עכשיו '''באמצע המזון מתחילין מן הגדול''', כלומר אם אוכלים בין תבשיל לתבשיל, בין נגיד לבשר, אז מתחילים מהגדול, כי פה בעצם אין המתנה, אין ביזיון שהגדול ממתין, כי מיד מביאים לו את האוכל. '''לאחר המזון מתחילין מן המברך''', כלומר הראשון שנוטל ידיים זה בעצם המברך, ולמה? '''כדי שיתקין עצמו לברכה''' - זה בעצם הסברה.

עכשיו אם כשיטת רב הונא שהפותח הוא החותם, כלומר מי שבוצע הוא גם זה שמברך, אז למה צריך לרמוז לו שהוא מברך על ידי זה שהוא נוטל ידיים ראשון? הרי מההתחלה הוא יודע שהוא מברך. אמר רבי יצחק, '''תיפתר באילין דהוה עלין קיטעין קיטעין ולא ידעין מי מברך''', כלומר זה נכון שכולם ביחד בסעודה מההתחלה ואז הבוצע הוא גם זה שמברך, אבל פה מדובר בכאלה שהם לא באו כולם כאחת, אלא כל פעם באו כמה, ואז בעצם לא היה מי שבצע לכולם, ממילא צריך להגיד למי שמברך שהוא זה שיברך.

הוא סוף פרק ח' הלכה ג'. אמרי תמן: '''בית שמאי אומרים: מקנח ידיו במפה ומניחה על השלחן, ובית הלל אומרים: על הכסת'''. אומרת הגמרא '''מתניתא בשלחן של שיש של פרקים שאינו מקבל טומאה''', והכסת היא ספק טומאה. כלומר יש לנו פה שולחן שהוא לא מקבל טומאה, כמו שיש או שולחן של פרקים, והכיסא או הכרית שיושבים עליה נשארת רק ספק טומאה, היא לא מהודאות.

עכשיו אם כן נוכל להסביר את המחלוקת ביניהם. מה טעמם לבית שמאי? כי בית שמאי אומרים אסור להניח את זה על הכסת. למה? '''שלא יטמאו משקין שבמפה מן הכסת''' - יש לנו פה ספק אולי הכסת טמאה, ואני חושש שמא יישארו טיפות מים במפה והכסת תהיה טמאה, והיא תטמא את המפה '''ויחזרו ויטמאו את ידיו'''.

עכשיו '''מה טעמון דבית הלל'''? למה בית הלל אומרים כן להניח על הכסת? כי הם סוברים שכל טומאת משקין זה רק מדרבנן, אין טומאת משקין מדאורייתא. '''ולעולם ספק משקין לידים טהור''', כלומר אם אני לא יודע האם האדם נטמא בטומאת משקין או לא, אני מחזיק בטהור מספק. דווקא מכיוון שספק אם הכסת בכלל הייתה טמאה - אמרנו שמדובר בכסת של ספק - וגם אם הכסת היה טמא, ספק אם הוא נגע במים של המפה, אז מספק המפה לא נטמאת. זה מה שהוא רוצה להגיד: בית הלל סוברים אין בעיה לשים את זה על הכסת, כי בספק כזה אני לא מטמא את המפה, וממילא אני לא חושש שהידיים יטמאו, כי שוב פעם כל טומאת ידיים זה רק דרבנן.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נט עמוד א'''

{{שוליים|ח_כ}} '''בעל הבית פותח ובוצע בפני האורחים, ואינו מכבד לאורח לבצוע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסד סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבהו שהשיב לרבי זעירא &quot;בעל הבית בוצע&quot;, וכך הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ח_כא}} '''בעל הבית מברך המוציא וגם ברכת המזון בסעודה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ז, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסז סעיף יד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כרב הונא שהפותח הוא חותם, שכן בעל הבית יודע כוחו של ככרו ורבי הכיר בגדולתו; המתניתא נדחתה מהלכה למעשה.

{{שוליים|ח_כב}} '''סדר נטילת ידים ליד הסעודה כאשר יש כמה סועדים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ז, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפא סעיף ו. ''הכרעה:'' מתחילים מן הגדול עד חמישה, מעל חמישה מתחילים מן הקטן עד שנשארו חמישה, ובאמצע הסעודה בין תבשיל לתבשיל מתחילים מן הגדול תמיד; אחר המזון מתחילים ליטול מן המברך כדי שיתכונן לברכה, וכפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע כלשון הירושלמי.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אשכחיה.''' ר' אבהו ואמר לו שילך לאכול ולסעוד עמו ונתן לפניו ככר לחם לבצוע וא&quot;ל סב ובריך המוציא

'''אמר ליה.''' רבי זעירא. בעל הבית יודע כחו של ככרו כלומר אתה הוא הבעה&quot;ב ועליך לבצוע מן ככר שלך ולברך

'''מן דאכלון.''' לאחר שגמרו לאכול א&quot;ל ר' אבהו לר&quot;ז סב ובריך ברכת המזון

'''א&quot;ל חכים רבי.''' אם רבי מכיר לרב הונא שהוא אדם גדול בתורה והיה אומר שהפותח והוא הבוצע הוא חותם ומברך ג&quot;כ ברכת המזון

'''מתניתא.''' ברייתא פליגי על רב הונא דתני בתוספתא פ&quot;ה סדר נטילת ידים ממים אחרונים עד חמשה שאוכלין ביחד מתחילין מן הגדול יותר מכאן מתחילין מן הקטן עד שמגיע לחמשה וחוזר ומתחיל מן הגדול

'''באמצע המזון.''' סיפא דהאי תוספתא ואמזיגת הכוס קאי דקתני התם סדר למזיגת הכוס בתוך המזון מתחיל מן הגדול לאחר המזון מתחילין מן המברך

'''לא שיתקין עצמו לברכה.''' לאו הא דמתחילין מן המברך אלא כדי שידע שהוא יברך ויתקין עצמו לכך ואין תימר כרב הונא דהבוצע הוא מברך כבר מתוקן הוא לברכה זה שהיה בוצע ולמה עושין עוד סימן אחר

'''ומה טעמון דב&quot;ה.''' דקאמרי מניחה על הכסת ולא חיישי להא דב&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;הן דאתון משכחין מיסתחון נסבין ידיכון ומתני · על כל יומא · ר' זעירא סליק גביה ר' אבהו לקיסרין אשכחיה [אמר] אזל למיכול יהב ליה עגולה דקצי · אמ' ליה סב בריך · אמ' ליה בעל הבית יודע כחו שלככרו · מן דאכלון אמ' ליה סב בריך · אמ' ליה חכם ר' לרב הונא אנשא רבא והוא הוה אמ' הפותח הוא חותם · מתניתא פליגא על רב הונא דתני סדר נטילת ידים עד חמשא מתחילין מן הגדול יותר מיכן מתחילין מן הקטון · באמצע המזון מתחילין מן הגדול · לאחר המזון מתחילין מן המברך · לא שיתקין עצמו לברכה · אין תימר הפותח הוא חותם כבר מיתקן הוא · אמ' ר' יצחק תיפתר באילין דהוו עלין קיטעין קיטעין ולא ידעין מה מברכה · הל' מה טעמיהון דבית שמי מפני אובדן אוכלין · ומה טעמון דבית הלל · אם השמש פיקח הרי זה מעביר פירורין פחות מכזית ונוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית · מתניתא בשולחן שלשייש ושלפרקים שאינו מקבל טומאה · הל' מה טעמון דבית שמי שלא יטמאו משקין שבמפה מן הכסת ויחזרו ויטמאו את ידיו · ומה טעמון דבית הלל לעולם ספק משקין לידים טהור&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תיפתר.''' הך ברייתא באלו דהוו עלין קיטעין דהוו עיילי פיסקי פיסקי לסעודה ולא הסיבו כולם ביחד בתחלה והלכך לא ידעין מה מברכה מי הוא המברך להם שלא היו שם בשעת ברכת המוציא ועושין עכשיו סימן לידע מי הוא המברך

'''מתני' ב&quot;ש אומרים מקנח ידיו במפה.''' מנטילת מים ראשונים ומניחה על השלחן ומקנח בה ידיו תמיד מזוהמת התבשיל ולא יניחנה על הכסת שהוא יושב בה גזירה שמא יהיה הכסת טמא ויהיה משקה טופח במפה מחמת ניגוב ידים ואותו משקה כשנוגע בכסת נעשה ראשון דלעולם משקין נעשין תחלה ויחזור ויטמא את הידים כשמקנח בה תמיד תוך הסעודה אבל בשלחן ליכא למיגזר הכי דקסברי ב&quot;ש אסור להשתמש בשלחן שהוא שני לטומאה גזרה משום אוכלי תרומה וב&quot;ה סברי מותר להשתמש בשלחן שהוא שני לטומאה הלכך לא יניח המפה על השלחן שמא יטמאו המשקין שבמפה מחמת השלחן ויחזרו ויטמאו את האוכלין ואם יניחנה על הכסת אין לחוש כ&quot;א שמא יטמא לידיו ומוטב שיטמאו ידים שאין להם עיקר מן התורה ולא יטמאו לאוכלין שיש להם עיקר מן התורה דראשון עושה שני בחולין מן התורה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' מתניתא בשלחן של שיש.''' בספרי הדפוס מסורסת העתקת הגמרא והעמדתי כאן לפי סדר המשניות שלא נשתנו כאן מסדר דהתם. מתניתא. לטעמא דב&quot;ש מפרש דקאמרי מניחה על השלחן ולא חיישי שמא יטמאו המשקין שבמפה מחמת השלחן משום דהכא במאי עסקינן בשלחן של שיש ושל פרקים כלומר אפי' הוא של פרקים מכיון שהוא של שיש אינו מקבל טומאה כדתנן בריש פ' כ&quot;ב דכלים דהוי ככלי אבנים שאין מקבלין טומאה הלכך אין כאן חשש שיקבלו טומאה מן השלחן ומניח המפה על השלחן

'''מה טעמון דב&quot;ש.''' השתא מפרש טעמייהו דב&quot;ש מפני מה אמרי דאין מניחה על הכסת גזרה שלא יטמאו משקין שבמפה מן הכסת ויחזרו ויטמאו את ידיו בתוך הסעודה כדפרישית במתני'

'''לעולם ספק משקין לידים טהור.''' כלומר דהואיל ואין כאן אלא חשש ספק שמא יהיה הכסת טמא ושמא יהיה משקה טופח במפה ויטמאו את הידים ואנן קי&quot;ל דספק ידים טהור כדתנן בפ&quot;ד דטהרות ובפ&quot;ב דידים דהידים ספקן ליטמא ולטמא וליטהר טהור וה&quot;ה כל ספקן אם נגעו בטומאה או לא אחר שנטל ידיו משום סתם ידים לא גזרו עליהן והא דנקט ספק משקין משום דאיירי הכא במשקין
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נט עמוד א (המשך)'''

{{שוליים|ח_כג}} '''אין נטילת ידים לחולין מטמאת משקים אף אם היו הידים טמאות מספק.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאר אבות הטומאה, פרק יד, הלכה יא &lt;קטע סוף=נט א/&gt; ==דף נט עמוד ב== &lt;קטע התחלה=נט ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאין ידים סרך טומאה לחולין מטמאות משקין מספק; כן פסק הרמב&quot;ם (הל' שאר אבות הטומאה פי&quot;ד ה&quot;יא).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;118&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
. דבר אחר: אין ידים לחולין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאפילו אם נאמר שספק טומאת ידים טמא, הרי גזרו על הידים להיות שני לטומאה, ושני מטמא רק תרומה, וכאן מדובר בחולין}} וכ[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי יש {{ירו&quot;מ-הדגשה|טומאת}} ידים לחולין {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי נטילת ידים לחולין זה רק משום סרך טומאה ולא יתכן שגם בספק יטמאו}} תיפתר או כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר או כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי צדוק|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בי רבי צדוק כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר דתני [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר {{ירו&quot;מ-הדגשה|פעמים ש}}הידים תחילה לחולין {{שוליים|ח_כד}}ושניות לתרומה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון שהכניס ידיו לבית המנוגע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|וכיוון שיש מקרה שבו הידים טמאות מהתורה גזרו כאן}} או כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי צדוק|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בי רבי צדוק דתנינן תמן: חולין שנעשו על גבי הקודש — הרי אילו כחולין. [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי צדוק|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בי רבי צדוק אומר: {{שוליים|ח_כה}}הרי אילו כתרומה, לטמא שנים ולפסול אחד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולשיטתם, כיוון שיש מציאות של טמאת ידים גם לחולין, מעיקר הדין צריך ליטול לחולין, ולכן גם בספק יהיה טמא}} תמן תנינן: הסך שמן טהור {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}נטמא, וירד וטבל — [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: אף על פי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהשמן}} מנטף — טהור {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהשמן בטל לגוף}} ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: {{שוליים|ח_כו}}טמא. ואם היה שמן טמא מתחילתו {{ירו&quot;מ-ביאור|קדם שסך}} [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם יש בו}} כדי סיכת אבר קטן — {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא עלתה לו ובילה ונישאר טמא}} ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הוא}} {{שוליים|ח_כז}}משקה טופח [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: משום [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הוא}} טופח ומטפיח. מחלפת שיטתהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל: תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי אדם שסך שמן טהור על גופו ונטמא וירד וטבל}} אמרין טמא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שהשמן לא בטל בגוף ולא הועילה לו טבילה}} והכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי מים שבמפה אינון}} אמרין טהור? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכיוון שהמים בלועים במפה לא חוששים שיטמאו המים מהכסת}} תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|השמן}} בעינו הוא והכא בלוע במפה הוא&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ד|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ד&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: מכבדין {{שוליים|ח_כח}}את הבית.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_ס_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף ס א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''דבר אחר: אין ידים לחולין''', אין בכלל טומאת ידיים לחולין - פה מדובר שאוכל חולין. כי אפילו אם נאמר ספק טומאת ידיים טמא, שמה גזרו עליהם? אמרנו שגזרו טומאת ידיים להיות שני, והרי שני זה רק בתרומה, ופה מדובר בחולין. בחולין לא שייך בכלל טומאה משני.

'''וכבית שמאי יש ידים לחולין''' - כלומר לכאורה קשה על בית שמאי, למה הם מוסרים? הרי בחולין זה רק משום סרך טומאה, שלא ייתכן שגם בספק הם טמאים, כי אמרנו שהכסת היא רק ספק טמאה.

אומרת הגמרא '''תיפתר או כרבי שמעון בן אלעזר או כרבי אלעזר בי רבי צדוק''', כי בשתיהם יש מציאות שיש שני שיהיה אסור בחולין. איך? '''דתני רבי שמעון בן אלעזר אומר: משום רבי מאיר הידים תחילה לחולין ושניות לתרומה''' - כלומר פעמים שהידיים זה לא תמיד שני, כי אנחנו יודעים ששני זה הגזירה שגזרו בשבעה עשר דברים שגזרו בית הלל ובית שמאי. אבל יש פעמים שזה לא קשור לגזירה הזאת, והידיים עצמן הם ראשון, ראשון לחולין ושני לטומאה. איזה מקרה? כגון אם הכניס את ידיו לבית המנוגע. יש בית שבו צרעת, אז אם אדם מכניס את ידיו - נכון שהוא עצמו לא נטמא, כי אנחנו יודעים שצריך לבוא דווקא עם ראשו ורובו, רק אז הוא נטמא. אבל אם רק הידיים, אז יש כן טומאה שהידיים טמאות והופכות להיות ראשון. אז כיוון שיש מציאות שידיים הם ראשון, לכן בית שמאי שסוברים כמותו גזרו.

או כרבי אלעזר בי רבי צדוק, '''דתנינן תמן: חולין שנעשו על גבי הקודש הרי אילו כחולין''' - זה דעת סתם חכמים, שבעצם חולין שנעשו על טהרת גבי הקודש זה כמו חולין גמורים. אבל '''רבי אלעזר בי רבי צדוק אומר: הרי אילו כתרומה, לטמא שנים ולפסול אחד'''. אז לשיטתם, כיוון שיש מציאות של טומאת ידיים גם לחולין, מעיקר הדין צריך טהרת ידיים לחולין, לכן גם בספק יטמא.

'''תמן תנינן: הסך שמן טהור נטמא, וירד וטבל''' - כלומר סך שמן טהור, ולאחר מכן נטמא וירד לטבול. '''בית שמאי אומרים: אף על פי מנטף טהור''', כיוון שהשמן בטל לגוף. '''ובית הלל אומרים: טמא''' - השמן נשאר טמא, כי השמן הוא חיצוני. עכשיו '''ואם היה שמן טמא מתחילתו, בית שמאי אומרים: כדי סיכת אבר קטן''' - הוא נשאר טמא, כי הטבילה לא מועילה לשמן. הדבר היחיד שנטהר חוץ מאדם וכלים זה מים - אין אוכלים ומשקים נטהרים בטבילה, הם ניטהרים בהשקה, אבל שמן לא ניטהר, אז נשאר טמא. '''ובית הלל אומרים: משקה טופח''' - רק אז אני אומר שהוא נשאר טמא, אבל אם לא, הוא נטהר.

'''רבי יהודה אומר: משום בית הלל טופח ומטפיח''', כלומר לא מדובר סתם תופח, אלא תופח ומטפיח - כשאני נוגע אני מרגיש את הלחות, וגם חלק מהלחות נדבקת עליי, ואם מישהו ייגע בי גם הוא ירגיש לחות.

אז אומרת הגמרא: '''מחלפת שיטתהון דבית הלל''' - לגבי אדם שסך שמן טהור על גופו ונטמא וירד וטבל, הם אומרים שהוא טמא. למה? כיוון שהשמן לא בטל בגוף והטבילה לא הועילה, כלומר השמן הוא חיצוני. וכאן לגבי מים שבמפה הם אומרים שכיוון שהמים בלועים במפה, אני לא חושש שהם יטמאו מהכסת. אז למה במים אתה אומר שהם בלועים מסתמא ואני לא חושש, ובשמן אתה אומר שהם לא נבלעו? '''תמן בעינו הוא והכא בלוע במפה הוא''' - שמה השמן הוא על הגוף, זה לא נבלע בתוך הגוף, זה על הגוף, אבל כאן המים באמת בלועים במפה, לכן אני לא חושש שהם יצאו החוצה ויקבלו טומאה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נט עמוד ב'''

{{שוליים|ח_כד}} '''ידיים שנטמאו בכניסה לבית המנוגע נחשבות שניות לתרומה מדין חכמים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאר אבות הטומאה, פרק ח, הלכה ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבנן שידיים אלו שניות לתרומה מגזרת חכמים, כדעת הרמב&quot;ם הפוסק כן (הלכות שאר אבות הטומאה פרק ח הלכה ח), ולא כרבי אלעזר בי רבי צדוק המקל בזה.

{{שוליים|ח_כה}} '''שמן שנטמא וטבל הגוף ואינו מנטף מהגוף - טהור, אף שהשמן שעל גופו מנטף.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאר אבות הטומאה, פרק יא, הלכה ט , רמב&quot;ם, הלכות שאר אבות הטומאה, פרק יב, הלכה טז. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל, שהלכה כמותם במחלוקותיהם עם בית שמאי, וכן נקבע ברמב&quot;ם.

{{שוליים|ח_כו}} '''שיעור צירוף שמן טמא לענין טומאת אוכלין ניתן לפי כדי סיכת אבר קטן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות טומאת אוכלין, פרק ב, הלכה כח. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל, כדרך שנפסק בכל מקום שבית הלל מקילים ובית שמאי מחמירים, וכן פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ח_כז}} '''משקה שנבלע במטפחת עד שהוא טופח על מנת להטפיח נחשב ככלי קיבול לעניין קבלת טומאה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות טומאת אוכלין, פרק ב, הלכה כח. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל לפי הסבר רבי יהודה: מים בלועים במטפחת שהם טופחים ומטפיחים דינם כמשקה בעין ומטמאים, בשונה משמן שנבלע בגוף שאינו כן, ואין בכך סתירה בשיטת בית הלל.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דבר אחר.''' היינו טעמייהו דב&quot;ה משום דאין ידים לחולין דלא גזרו על הידים בחולין אלא משום סרך תרומה אבל מן התורה אין לנטילת ידים עיקר כלל כיון דהכא דבחולין לא חיישינן בספקן

'''וכב&quot;ש יש ידים לחולין.''' בתמיה. וחסר כאן. וכך היא הגי' בפ&quot;ב דבכורים ובסוף פ&quot;ב דחגיגה אלא משום נטילת סרך. כלומר דמשני דגם לב&quot;ש אין ידים לחולין אלא משום דתקנו אף לחולין משום סרך תרומה מחמירין אף בחולין משום האי חששא דאמרן

'''הידים תחלה לחולין ושניות לתרומה.''' כלומר אם תחלות הן כגון שהכניס ידו לבית המנוגע וכר&quot;ע בריש פ&quot;ג דידים דס&quot;ל דהמכניס ידו לבית המנוגע דלא נטמא כולו כ&quot;א ידו וקסבר ר&quot;ע דכדין ראשון לטומאה להן

'''תמן תנינן.''' בפ&quot;ד דעדיות

'''ב&quot;ש אומרים כדי סיכת אבר קטן.''' טהור טפי מהכא טמא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דא' אין ידים לחולין · וכבית שמיי יש ידים לחולין · תיפתר או כר' שמעון בן אלעזר · או כר' אלעזר ביר' צדוק · כר' שמעון בן אלעזר דתני ר' שמעון בן אלעזר או' משום ר' מאיר הידים תחילה לחולין ושנייות לתרומה · או כר' אלעזר ביר' צדוק דתינן תמן חולין שנעשו על גבי הקודש הרי אילו כחולין · ר' אלעזר ביר' צדוק או' הרי אילו כתרומה לטמא שנים ולפסול אחד · תמן תנינן הסך שמן טהור נטמא וירד וטבל בית שמי אומ' אעפ' מנטף טהור · ובית הלל אומ' [טמא ואם היה שמן טמא מתחילתן ב&quot;ש אומ'] כדי סיכת אבר קטן · ובית הלל אומ' משקה טופח · ר' יהודה או' משום בית הלל טופח ומטפיח · מחלפה שיטתהון דבית הלל תמן אמרין טמא · והכא אמרי טהור · תמן בעינן הוא · והכא בלוע במפה הוא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תיפתר או כרשב&quot;א וכו'.''' לא שייך הכא אלא במס' בכורים הוא דשייכא וכן בחגיגה ואיידי דמסיים התם הכי אליבא דב&quot;ש גריס לה נמי הכא כדרך הש&quot;ס הזה. והתם פריך על הא דקתני בחגיגה נוטלין ידים לחולין ולמעשר ולתרומה מהא דתנן בריש פ&quot;ד דבכורים התרומה והבכורים טעונין רחיצת ידים מה שאין כן במעשר ומשני אלא משום נטילת סרך והדר פריך והתנינן תרומה. במתני' דחגיגה. וכי יש תרומה משום נטילת סרך. כלומר הא מדנקט לחולין ולמעשר בחד בבא עם התרומה ש&quot;מ דבחדא מחתא הוו וכמו דתרומה מגזרת י&quot;ח דבר הוא ה&quot;נ בחולין ומעשר ולא משום סרך דתרומה והדרא קושיא לדוכתה הא דקתני בבכורים משא&quot;כ במעשר. ומשני אלא בחולין שנעשו על גב הקודש. במתני' דחגיגה מיירי בחולין שנעשו על טהרת קודש ופריך שם וחולין שנעשו על גב הקודש לא כחולין הן. בתמיה. ועלה הוא דקא משני תיפתר או כרשב&quot;א או כר&quot;א בר' צדוק דלקמיה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ושניות לתרומה.''' כלומר לתרומה אף במקום שהן שניות בלבד פוסלות את התרומה ולהאי תנא מוקמינן מתני' דחגיגה בחולין גרידי וכגון שהן תחלות וטעונין נטילת ידים אף לחולין

'''או כר&quot;א בר' צדוק.''' כלומר או לעולם כדאמרי' מעיקרא דבחולין שנעשו על טהרות קדש מיירי התם וכר&quot;א בר' צדוק דתנינן תמן בסוף פ&quot;ב דטהרות דס&quot;ל דדין תרומה להן לטמא שנים ולפסול אחד והלכך בעו נטילת ידים כתרומה

'''ב&quot;ש אומרים אע&quot;פ.''' שהשמן מנטף מבשרו לאחר שטבל טהור דהרי השמן טהור היה. וב&quot;ה אומרים כדי סיכת אבר קטן גרסי' כמו ששנוי שם. כלומר אם לא נשאר מן השמן על בשרו אלא כדי סיכת אבר קטן טהור ויותר מכשיעור זה טמא בשביל השמן שנטמא כשנטמא הוא ונשאר על בשרו וטמאוהו מפני שהשמן לא נטהר במקוה שאין לך משקה שמקבל טהרה במקוה אלא המים בלבד ע&quot;י השקה

'''וב&quot;ה אומרים משקה טופח.''' אע&quot;פ שאין בו אלא כדי משקה טופח טמא

'''טופח ומטפיח.''' צריך שיהא טופח עד שיטפח עוד לכף אחרת שתיגע בכף שנגעה בזה הטופח קתני מיהת ב&quot;ה מחמירין במשקה טופח וא&quot;כ מחלפה שיטתייהו דתמן אמרין טמא והכא לא חששו במשקה טופח שיטמאו מחמת הכסת

'''ומשני תמן בעינו הוא.''' השמן על בשרו אבל הכא בלוע במפה הוא מחמת ניגוב הידים והלכך לא חיישינן הכא מידי

'''מתני' ב&quot;ש אומרים מכבדין את הבית.''' מקום שאכלו שם מכבדים אותו משיורי אוכלים שנתפררו עליו ואחר כך טלים לידים מים אחרונים דפעמים שהשמש עם הארץ ומניח הפרורים שיש בהם כזית ואם נוטלין לידים תחלה נמצא מפסידי' את האוכלי' שהמים אחרונים נתונים עליהם ונמאסים וב&quot;ה סברי אסור להשתמש בשמש עם הארץ ושמש ת&quot;ח אינו מניח פרורים שיש בהן כזית אלא מסיר אותם והפרורים שאין בהם כזית אין בכך כלום דמותר לאבדן ביד והלכה כב&quot;ש בזה דמותר להשתמש בשמש עם הארץ

'''גמ' מה טעמהון דב&quot;ש מפני אובדן אוכלין.''' כדפרישית במתני'
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נט עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ח_כח}} '''בסעודה משותפת, האם מכבדים הבית לפני נטילת ידים לברכת המזון או אחריה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ז, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפ סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=נט ב/&gt; ==דף ס עמוד א== &lt;קטע התחלה=ס א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל, שנוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית, כפי שפסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ס עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;119&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ואחר כך נוטלין לידים ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל &lt;/div&gt;אומרים: נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי? מפני אובדן אוכלין {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם יטלו ידים יש חשש שהאוכלין ירטבו}} ומה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל? אם השמש פיקח — הרי זה מעביר פרורין פחות מכזית {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין חשש של איבוד אוכלין לכן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ונוטלין}} נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ה|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ה&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: נר, מזון, בשמים, והבדלה; ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: נר, ובשמים, ומזון, והבדלה. [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: שברא מאור האש; ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: {{שוליים|ח_כט}}בורא מאורי האש.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודא: לא נחלקו [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל על המזון שהוא בתחילה, ועל הבדלה שהיא בסוף. ועל מה נחלקו? על המאור ועל הבשמים ש[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: בשמים ומאור ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: מאור ובשמים. רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] ורב יהודא[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: הלכה כדברי מי שאומר {{שוליים|ח_ל}}בשמים ואחר כך מאור. [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: {{שוליים|ח_לא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#|כוס בימינו ושמן ערב בשמאלו]] אומר: על הכוס ואחר כך אומר: על שמן ערב [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הללאומרים: שמן ערב בימינו וכוס בשמאלו ואומר: על שמן ערב {{שוליים|ח_לב}}וטחו בראש השמש. אם היה שמש תלמיד חכם — טחו בכותל, שאין שבחו של תלמיד חכם להיות יוצא מבושם. אבא בר בר חנא[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר בר חנא|°]] ורב חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] הוון יתבין אכלין, והוה רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] קאים ומשמש קומיהון. עלה וטעין תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|הביא את שניהם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|יין ושמן ערב}} בחדא ידיה אמר ליה: אבא בר בר חנא[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר בר חנא|°]] מה ידיך חוריתא קטעין? וכעס עילוי אבוי. אמר ליה: לא מיסתך דאת רביע והוא קאים משמש? {{ירו&quot;מ-ביאור|לא דייך שאתה שוכב והוא עומד ומשמש}}! ועוד, דהוא כהן, ואמר שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{שוליים|ח_לג}}המשתמש בכהונה מעל — {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}את מיקל ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מבזה אותו}}. גזירה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אני גוזר}} דהוא רבע ואת קאים ומשמש תחתוי. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#איסור להשתמש בכהן|מניין {{ירו&quot;מ-הוסר|המשתמש}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למשתמש}} בכהונה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא}} מעל]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} {{הפ|עזרא|ח|כח}} ואמרה להן אתם קודש לה' והכלים קודש — {{שוליים|ח_לד}}מה כלים, המשתמש בהן מעל, אף המשתמש בכהנים מעל. פיסקא: [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים שברא וכו'. {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם}} על דעתהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומר}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות# בורא מאורי האש או &quot;ברא&quot;, אש אינה מתחדשת| אשר ברא פרי הגפן]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}על דעתיהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל בורא פרי הגפן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא, יש הבדל:}} יין מתחדש בכל שנה ושנה, האש אינו מתחדש בכל שעה. האש והכלאים, אף על פי שלא נבראו מששת ימי בראשית, אבל עלו במחשבה מששת ימי בראשית. הכלאים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית לו כד|בראשית וישלח לו כד]]) ובני צבעון איה {{ירו&quot;מ-הוסר|ואנה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וענה}}, הוא ענה אשר מצא את היימים במדבר. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ערוד הוא עונש על יצירת הפרד, סימני פרד|מהו יימים]] רבי יהודה בן סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן סימון|°]] אומר: המיונס. {{ירו&quot;מ-ביאור|אנשים משונים בצורתם}} ורבנן אמרין: היימים — חציו סוס וחציו חמור.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_ס_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף ס ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''בית שמאי אומרים: נר, מזון, בשמים, והבדלה; ובית הלל אומרים: נר, ובשמים, ומזון, והבדלה.'''

אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות דף ס', מתחילים בפרק ח' הלכה ד במשנה. אומרת המשנה '''בית שמאי אומרים מכבדים את הבית ואחר כך נוטלים ידיים''', ו'''בית הלל אומרים נוטלים ידיים ואחר כך מכבדים את הבית'''. שואלת הגמרא '''מה טעמון דבית שמאי'''? עונה הגמרא '''מפני אובדן אוכלין''', כי הרי אם יש פירורים על הרצפה ובאים נוטלים ידיים, אז בעצם המים ישחיתו את הפירורים האלה. יש פה איבוד אוכלין. אז '''מה טעמון דבית הלל'''? הרי לכאורה נשמע הגיוני. עונה הגמרא '''אם השמש פיקח, הרי זה מעביר פרורין פחות מכזית''' ואין חוששים של איבוד אוכלין, לכן '''נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית'''. זאת אומרת, כיוון שהגמרא בבבלי מסבירה טיפה יותר, היא אומרת שבעצם לפי בית הלל אסור להשתמש בשמש שהוא עם הארץ. אז ממילא אם הוא תלמיד חכם, הוא ודאי יודע שצריכים לפנות את כל הפירורים שיש בהם כזית, ולכן ממילא אין חשש של איבוד אוכלין.

פרק ח' הלכה ה' במשנה. '''בית שמאי אומרים: נר, מזון, בשמים, והבדלה'''. כלומר, אם אדם אכל במוצ&quot;ש ביום שיש... בסעודה שלישית ויצא שבת ויש לו רק כוס אחת, אז הוא מברך על הנר, על המזון ואז בשמים והבדלה. '''ובית הלל אומרים: נר, ובשמים, ומזון, והבדלה'''. עוד הבדל, '''בית שמאי אומרים: שברא מאור האש''', ו'''בית הלל אומרים: בורא מאורי האש'''. יש כל מיני הסברים מה בדיוק המחלוקת. אחד מההסברים אומר שבית הלל סוברים שיש הרבה מאורות בתוך האש, כי אנחנו רואים את הצבעים, אז כל צבע זה סוג אחר של אש וממנו מברכים בורא מאורי האש. זה אחד מההסברים. אנחנו נראה מה הגמרא אומרת.

גמרא. '''תני: אמר רבי יהודא: לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על המזון שהוא בתחילה, ועל הבדלה שהיא בסוף.''' כלומר, בעצם מה שראינו זה שיטת רבי מאיר. כך רבי מאיר מסביר את המחלוקת בין בית הלל לבית שמאי, שבית שמאי אומרים נר, מזון, בשמים והבדלה, ובית הלל אומרים נר, בשמים, מזון והבדלה. כלומר, כולם מסכימים שהמזון וההבדלה בסוף, וכל המחלוקת על נר ובשמים ביניהם מה הסדר. אבל רבי יהודה אומר לא, לא זו המחלוקת. כולם מסכימים, בין בית הלל לבין בית שמאי, שהמזון הוא ראשון, ברכת המזון ראשונה וההבדלה היא בסוף, וכל המחלוקת היא לגבי המאור והבשמים, ש'''בית שמאי אומרים: בשמים ומאור ובית הלל אומרים: מאור ובשמים'''.

בא '''רבי אבא ורב יהודא בשם רב: הלכה כדברי מי שאומר בשמים ואחר כך מאור.''' כנראה להם הייתה גרסה הפוכה בדברים של בית הלל. כלומר, בית הלל אומרים בשמים ואחר כך מאור, ובית שמאי אומרים מאור ואחר כך בשמים.

עוד מחלוקת. '''בית שמאי אומרים: כוס בימינו ושמן ערב בשמאלו''', כלומר שהוא מבדיל. אז הוא מחזיק את הכוס ביד ימין ואת השמן או את הבשמים ביד שמאל, ואז הוא '''אומר: על הכוס ואחר כך אומר: על שמן ערב'''. '''ובית הלל אומרים: שמן ערב בימינו וכוס בשמאלו''', '''ואומר: על שמן ערב וטחו בראש השמש'''. הרי צריך לברך על ממשות. אז הוא שם את זה על ראש השמש ומברך על מה שיש על השמש. עכשיו, '''אם היה שמש תלמיד חכם — טחו בכותל, שאין שבחו של תלמיד חכם להיות יוצא מבושם'''. הגמרא שאמרת שזה דווקא במקום שהיו חשודים על משכב זכר ולכן אסור, כך שבימינו שזה מקובל שגם גברים מתבשמים אז אין כל כך איסור.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ס עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אם השמש פיקח וכו'.''' כלומר דס&quot;ל דאין להשתמש בעם הארץ אלא בפיקח והוא יודע שהוא מעביר פירורין פחות מכזית כלומר שמעביר הפירורין גדולים עד פחות מכזית שאינו מניח כ&quot;א הפחותין מזית ואין בכך כלום והלכך נוטלים לידים אף בתחלה ואח&quot;כ מכבדין את הבית

'''מתני' ב&quot;ש אומרי' נר ומזון.''' מי שאכל בשבת במנחה וחשכה לו ועדיין לא גמר סעודתו ואין לו יין אלא כשיעור אחד ב&quot;ש אומר' כך הוא יסדר נר ומזון וכו' ומסקינן בגמר' זו דברי ר&quot;מ אבל ר' יהודה אומר לא נחלקו ב&quot;ש וב&quot;ה על המזון שהוא בתחלה ועל הבדלה שהיא בסוף על מה נחלקו על המאור ועל הבשמים שב&quot;ש אומרים מאור ואח&quot;כ בשמים וב&quot;ה אומרים בשמים ואח&quot;כ מאור

'''בש&quot;א שברא מאור האש.''' שברא משמע שעבר ולא בורא דמשמע להבא וכן מאור ולא מאורי דחדא נהורא איכא בנורא

'''וב&quot;ה אומרים בורא.''' דנמי משמע לשעבר ומאורי האש לפי שהרבה גוונים יש בשלהבת אדומה ולבנה וירקרוקת

'''גמ' תני.''' בתוספתא פ&quot;ה א&quot;ר יהודה וכו' מפורש לעיל בהלכה א'

'''ב&quot;ש אומרי' כוס בימינו.''' ה&quot;ג בתוספתא שם הביאו לפניו שמן ויין ב&quot;ש אומרים כוס יין בשמאלו ושמן ערב בימינו מברך על השמן ואח&quot;כ מברך על היין וב&quot;ה אומרים אוחז היין בימינו ושמן בשמאלו מברך על היין ושותהו וחוזר ומברך על השמן

'''וטחו בראש השמש.''' מפני שגנאי הוא לת&quot;ח שיצא לשוק וידיו מבושמות

'''עלה וטעין תרויהון בחד ידיה.''' נכנס כשהוא טעון לשתיהם להיין והשמן בידו אחת וא&quot;ל אבא בר בר חנה מה זה האם ידך האחרת קטועה היא שלא לקחת זה בימינך וזה בשמאלך

'''האש והכלאים.''' תוספתא שם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;הל' בית שמי אומ' כול' · רב אמ' ר' יהודה לא נחלקו בית שמי ובית הלל על המזון שהוא בתחילה ועל הבדלה שהיא בסוף · ועל מה נחלקו על המאור ועל הבשמים שבית שמאי אומ' בשמים ומאור · ובית הלל אומ' מאור ובשמים · ר' בא ורב יהודה בשם רב הל' כדברי מי שאמ' בשמים ואחר כך מאור · בית שמי אומ' כוס בימין ושמן ערב בשמאלו או' על הכוס ואחר כך או' על שמן ערב · בית הלל אומ' שמן ערב בימין וכוס בשמאל · או' על שמן ערב · וטחו בראש השמש · אם היה שמש תלמיד חכם טחו בכותל שאין שבחו שלתלמיד חכם להיות יוצא מבושם · אבא בר בר חנה ורב חונא הוון יתבין אכלין והוה ר' זעירא קאים משמש קומיהון עלו וטעין תריהון בחדא ידיה · אמ' ליה אבא בר בר חנה מה ידיך חורייתא קטעין · וכעס עילוי אבוי · אמ' ליה לא מיסתך דאת רביע והוא קאים משמש ועוד דהוא כהן ודאמ' שמואל המשתמש בכהונה מעל · את מיקל ליה · גזירה ואת יתיב ומשמש תחתוי · מניין המשתמש בכהונה מעל ר' אחא בשם שמואל אמ' ואמרה להם אתה קודש ליי' והכלים קודש · מה כלים המשתמש בהן מעל את המשתמש בכהנים מעל · הל' על דעתהון דבית שמי אשר ברא פרי הגפן · יין מתחדש בכל שעה · האש אינו מתחדש בכל שעה · האש והכלאים אעפ' שלא נבראו מששת ימי בראשית · אבל עלו במחשבה מששת ימי בראשית · הכלאים ובני צבעון איה וענה הוא ענה אשר מצא את הימים במדבר · מהו יימים · ר' יהודה בן סימון זו המיונס · ורבנן אמרין היימים חציו סוס וחציו חמור&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''וכעס עלוי אביו.''' בר חנה אביו של אבא כעס עליו על שאמר לר' זעירא כן וא&quot;ל לא דייך שאתה יושב והוא עומד ומשמש לפניך ועוד שהוא כהן כדאמרי' בפרק דלעיל בהלכה ג' ר&quot;ז קם מקרי כהן במקום לוי וכו' ואסור להשתמש בכהן כדשמואל ועודך מבזה אתה לו

'''גזירה.''' גוזר אני שהוא ישב ואתה תעמוד ומשמש תחתיו: פיסקא ב&quot;ש אומרים שברא וכו' ופריך א&quot;כ על דעתיה דב&quot;ש יאמרו אשר ברא פרי הגפן וכו' דלדידהו ברא הוא דוקא לשעבר ומשני שאני יין שהוא מתחדש וכו' ושייך בו ג&quot;כ לשון בורא שהוא בורא תמיד אבל האש אינו מתחדש אלא כך היה בתחלת הבריאה כדלקמן

'''כלאים.''' הן הפרד שהוא מן הסוס ומן החמור

'''הכלאים.''' באיזה שעה נבראו וקאמר כתיב ובני צבעון וכו'

'''המיונס.''' מיני בני אדם המשונים בצורתן כך מצאתי במדרש דברי הימים. ובאיכה רבתי בפסוק הביא בכליותי וגו' ומכניסין את המיומס לתיאטרון שלהם וראשו מגולת וכו' והוא בן אדם שמשנין אותו בלבושו ובצורתו

'''חציו סוס וחציו חמור.''' והוא מצא אותו שזימן חמורה וכו' כדאמר לקמן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אבא בר בר חנא ורב חונא הוון יתבין אכלין''', ישבו לאכול, '''והוה רבי זעירא קאים ומשמש קומיהון'''. כלומר רבי זעירא שימש, הוא היה משרת שלהם. ככה היה מקובל שכל פעם אחד אחר משמש. '''עלה וטעין תרויהון בחדא ידיה''', כלומר הוא בא והביא להם את היין ואת השמן, הביא את שניהם ביד אחת. '''אמר ליה: אבא בר בר חנא, מה ידיך חוריתא קטעין?''' מה, היד שלך קטועה? למה אתה מביא את שתיהם ביד אחת? '''וכעס עילוי אבוי''', אבא שלו כעס עליו. '''אמר ליה: לא מיסתך דאת רביע והוא קאים משמש?!''' לא מספיק שאתה שוכב לך בכיף והוא משרת אותך, '''ועוד, דהוא כהן, ואמר שמואל: המשתמש בכהונה מעל''' — זה כמו מעילה, '''את מיקל ליה'''. ככה אתה מזלזל בו? '''גזירה דהוא רבע ואת קאים ומשמש תחתוי'''. עכשיו אני גוזר שהוא ישב ואתה תהיה זה שמשרת.

שואלת הגמרא, '''מניין בכהונה מעל'''? '''רב אחא בשם שמואל: ואמרה להן אתם קודש לה' והכלים קודש — מה כלים, המשתמש בהן מעל, אף המשתמש בכהנים מעל.''' הקשר בין זה שישבו בין הכוהנים לכלים - כמו שמשתמש בכלי המקדש מעל, אז גם מי שמשתמש בכהן מעל.

פיסקא. אמרנו במשנה '''בית שמאי אומרים שברא''' וכו'. שואלת הגמרא '''על דעתהון דבית שמאי אשר ברא פרי הגפן, על דעתיהון דבית הלל בורא פרי הגפן'''? כלומר, גם בזה הם חולקים ככה? עונה הגמרא, יש הבדל. '''יין מתחדש בכל שנה ושנה''' — כל שנה נוטעים את העצים, העץ גדל, כל שנה יש פירות חדשים וכולי. אבל '''האש אינו מתחדש בכל שעה''', אלא אש זה אש. כלומר, יש גם מציאות שהיא קבועה. גם אם נגיד שהוא מתחדש כי מדליקים אותו, אבל בעצם יש אפשרות שהאש לא תתחדש. כלומר, אין חובה שזה יהיה דבר חדש. בגפן חייב שזה יהיה חדש.

ואמרה הגמרא '''האש והכלאים, אף על פי שלא נבראו מששת ימי בראשית, אבל עלו במחשבה מששת ימי בראשית'''. '''הכלאים — ובני צבעון איה, הוא ענה אשר מצא את היימים במדבר.''' מהו ימים? '''רבי יהודה בן סימון אומר: המיונס''', אנשים שונים בצורתם, ככה מסבירים הפרשנים. '''ורבנן אמרין: היימים — חציו סוס וחציו חמור'''. יש לנו אפשרות שהאבא יהיה סוס והאימא אתון, כלומר חמור נקבה, ויש אפשרות הפוכה, שהאבא יהיה חמור והאימא תהיה סוסה. אז איך מבחינים ביניהם? '''ואילו הן הסימנין. אמר רבי יהודה: כל שאזניו קטנות — אמו סוס ואביו חמור; גדולות — אמו חמורה ואביו סוס.'''
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ס עמוד א'''

{{שוליים|ח_כט}} '''בהבדלה יש להקדים ברכת המאור לברכת הבשמים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל - מאור ואחר כך בשמים, כדברי רבי אבא ורב יהודא בשם רב, ותואם גם את הבבלי (פסחים קג.).

{{שוליים|ח_ל}} '''בהבדלה על היין מברכים על הבשמים לפני הברכה על האור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצו סעיף א , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל - מאור ואחר כך בשמים, כדרך שמצינו בכל מחלוקת בית שמאי ובית הלל שהלכה כבית הלל.

{{שוליים|ח_לא}} '''כאשר יש לפניו כוס לברכת המזון ושמן ערב לסיכה - כיצד יאחז וכיצד יברך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ז, הלכה יד , טור או&quot;ח סימן ריב, , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל, כדרכם בכל מקום שנחלקו עם בית שמאי.

{{שוליים|ח_לב}} '''כשמושחים שמן בראש המשמש, אם השמש תלמיד חכם — מושחים בכותל ולא בראשו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ז, הלכה יד , טור או&quot;ח סימן ריב, , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין שבחו של תלמיד חכם לצאת מבושם, ולכן טחין בכותל.

{{שוליים|ח_לד}} '''האם המשתמש בכהנים (בגופם, לעבודתו) חייב במעילה כדין מועל בכלי הקדש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מעילה, פרק ו, הלכה א &lt;קטע סוף=ס א/&gt; ==דף ס עמוד ב== &lt;קטע התחלה=ס ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלימוד הירושלמי &quot;מה כלים המשתמש בהן מעל אף המשתמש בכהנים מעל&quot; - הרמב&quot;ם פסק כך בהלכות מעילה פרק ו הלכה א.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ס עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;120&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ואילו הן הסימנין {{ירו&quot;מ-הדגשה|להבחיו בניהם}}. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{שוליים|ח_לה}}כל שאזניו קטנות — אמו סוס ואביו חמור; גדולות — אמו חמורה ואביו סוס. רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} מפקד לאילין דנשיאה: אין בעיתון מיזבון מוליון {{ירו&quot;מ-ביאור|אם תרצו לקנות פרדות}} — תהון זבנין אילין דאודניהון דקיקין, שאמו סוסה ואביו חמור {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יהיה כלאים ואסורים למשוך עם אלו שכבר יש לכם}} מה עשה צבעון וענה? זימן חמורה והעלה עליה סוס זכר, ויצא מהן פרדה. אמר הקדוש ברוך הוא להם: אתם הבאתם לעולם דבר שהוא מזיקן, אף אני מביא על אותו האיש דבר שהוא מזיקו. מה עשה הקדוש ברוך הוא? זימן {{ירו&quot;מ-הוסר|הכינה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חכינה}} והעלה עליה חרדון, ויצא ממנה חברבר. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חברבר וכלב שוטה הורגים בוודאי|מימיו לא יאמר לך אדם שעקצו חברבר וחיה]] נשכו כלב שוטה — וחיה; שבעטתו פרדה — וחיה, ובלבד פרדה לבנה. האש {{ירו&quot;מ-הדגשה|דרש}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] בשם רבי בזירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי בזירה|°]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האש שהדליק אדם הראשון|שלשים ושש שעות שימשה אותה האורה]] שנבראת ביום הראשון: שתים עשרה בערב שבת, ושתים עשרה בליל שבת, ושתים עשרה בשבת, והיה אדם הראשון מביט בו מסוף העולם ועד סופו, כיון שלא פסקה האור{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}, התחיל כל העולם כולו משורר, שנאמר ([[איוב לז ג]]) תחת כל השמים ישרהו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואורו כנפות הארץ שרו}} למי שאורו על כנפות הארץ. כיון שיצאת שבת, התחיל מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}שמש החושך ובא {{ירו&quot;מ-הוסר|ונתירא}} נתירא אדם ואמר: אלו הוא שכתב בו: ([[בראשית ג טו|בראשית בראשית ג טו]]) הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב {{ירו&quot;מ-ביאור|הנחש}} — שמא בא לנשכני {{ירו&quot;מ-ביאור|בחושך כשאיני יכול לראותו}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|ואמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זהו שאמר}} ([[תהילים קלט יא]]) אך חשך ישופני. אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: באותו שעה זימן {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}} הקדוש ברוך הוא שני רעפין, והקישן זה לזה ויצא מהן האור. הדא הוא דכתיב ([[תהילים קלט יא]]) ולילה אור בעדני. ובירך עליה: בורא מאורי האש. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}לפיכך מברכין על האש {{שוליים|ח_לו}}במוצאי שבתות, שהיא תחילת ברייתה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אף {{שוליים|ח_לז}}במוצאי יום הכיפורים מברך עליה, שכבר שבת האור כל אותו היום.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ו|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ו&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ח_לח}}אין מברכין על הנר ועל הבשמים של גוים, ועל הנר ועל הבשמים של מתים, ועל הנר ועל הבשמים שלפני עבודה זרה. ואין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תנא רבי יעקב[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אידי}} קומי רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: מברכין על הבשמים של גוים. {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו}} מה פליג {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא מה שנאסר זה מפני שסתם מסיבת גוי לעבודה זרה אך כאן}} קיומונה במעשיו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מוכיחים שאינם לעבודה זרה כגון שהניחם}} לפני חנותו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לריח טוב}}. {{שוליים|ח_לט}}עששית אף על פי שלא כבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודלקה בשבת}} — מברכין עליה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שלא נעשה בה איסור}} נר בתוך חיקו או {{שוליים|ח_מ}}בתוך פנס או בתוך אספקלריא — רואה את השלהבת ואינו משתמש לאורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון שהיתה רחוקה}}, משתמש לאורה ואינו רואה את השלהבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון שהייתה בקרן זוית}} — לעולם אין מברכין עליה עד שיהיה רואה את השלהבת ומשתמש לאורה. חמשה דברים נאמרו בגחלת וחמשה בשלהבת: {{שוליים|ח_מא}}גחלת של הקדש — מועלין&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף סא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי מנא מפקד לאילין דנשיאה: אין בעיתון מיזבון מוליון — תהון זבנין אילין דאודניהון דקיקין''', תקנו את אלה שאוזניהם קטנות, '''שאמו סוסה ואביו חמור'''. למה? כיוון שכבר יש לכם כמה כאלה שלא יהיו כלאיים, יעשו לכם להמשיך עם אלו שכבר יש לכם.

ממשיכה הגמרא. '''מה עשה צבעון וענה? זימן חמורה והעלה עליה סוס זכר, ויצא מהן פרדה.''' זה בעצם כך הוא עשה את הפרדה. '''אמר הקדוש ברוך הוא להם: אתם הבאתם לעולם דבר שהוא מזיקן''' — כי הפרד, אדם שחטף מכה מפרד, פרדה לבנה, אז בעצם זה לא מבריא. '''אף אני מביא על אותו האיש דבר שהוא מזיקו. מה עשה הקדוש ברוך הוא? זימן והעלה עליה חרדון, ויצא ממנה חברבר.''' הוא לקח נחש וחרדון, יצא ממנו חברבר. '''מימיו לא יאמר לך אדם שעקצו חברבר וחיה, נשכו כלב שוטה — וחיה'''. זה קצת קשה עם הסיפור של רבי חנינא בן דוסא, שנחש נשך אותו והוא חי כמובן, אבל בכל אופן לא מדובר פה על נס. '''שבעטתו פרדה — וחיה, ובלבד פרדה לבנה'''. כלומר, לא כל פרדה שבועטת - המוכה לא מתרפאת, אלא בפרדה לבנה.

האש. '''רבי לוי בשם רבי בזירה: שלשים ושש שעות שימשה אותה האורה שנבראת ביום הראשון: שתים עשרה בערב שבת, ושתים עשרה בליל שבת, ושתים עשרה בשבת''', והאדם הראשון מביט בה מסוף העולם ועד סופו. '''כיון שלא פסקה האור, התחיל כל העולם כולו משורר, שנאמר: תחת כל השמים ישרהו... למי שאורו על כנפות הארץ'''. '''כיון שיצאת שבת, התחיל מ שמש החושך ובא'''. פתאום התחיל להיות חושך, כי הרי בעצם נברא בראש השנה, אז הזמנים - היום התקצר. '''נתירא אדם ואמר: אלו הוא שכתב בו: הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב — שמא בא לנשכני'''. כלומר, אולי עכשיו בגלל שיש חושך, אז עכשיו זה ההזדמנות של הנחש להכיש אותי, כי אני לא רואה כלום. הוא נורא פחד. זהו שאמר '''אך חשך ישופני'''.

'''אמר רבי לוי: באותו שעה זימן הקדוש ברוך הוא שני רעפין, והקישן זה לזה ויצא מהן האור. הדא הוא דכתיב: ולילה אור בעדני. ובירך עליה: בורא מאורי האש.''' '''שמואל: לפיכך מברכין על האש במוצאי שבתות, שהיא תחילת ברייתה.''' יש פה משהו מאוד מעניין. אפשר לראות אצל הגויים, בכל האגדות שלהם, שהאדם היה צריך לגנוב את האש מהאלים, כי כאילו העולם נברא מושלם והאלים פחדו שאדם יקלקל את העולם, לכן הם מנעו מהאדם להתקדם. השאירו אותו פרימיטיבי, ללא אש, ללא שום אפשרות לגעת ולשנות בעולם. והאדם גנב את האש מהאלים, ככה הם מאמינים בשטויות שלהם, באגדות שלהם. אבל בעם ישראל אנחנו מאמינים שהקדוש ברוך הוא ברא עולם משתלם, עולם שחסר תיקון כדי שהאדם יהיה שותף. כי אם העולם היה מושלם, אז בעצם כל פעולה שאדם עושה זה בעצם הרס, זה קלקול, ולכן בעצם זה יוצר איזה מתח בין הבורא לאדם. אבל הקדוש ברוך הוא ברא עולם שיש בו תמיד מקום לתיקון, ובעצם לאדם יש מקום לפעול בעולם, יש לו מקום לתקן. ולא רק זה, הקדוש ברוך הוא גם לימד אותו איך לתקן. הקדוש ברוך הוא נתן לו תורה כדי ללמד אותו איך לתקן את העולם הרוחני, והקדוש ברוך הוא נתן לו את האש, לימד אותו איך לייצר אש כדי שבזה הוא יוכל לתקן גם את העולם הגשמי.

בכל אופן, '''רב הונא בשם רבי אבהו בשם רבי יוחנן: אף במוצאי יום הכיפורים מברך עליה, שכבר שבת האור כל אותו היום.''' כלומר, גם ביום הכיפורים שבו לא היה שימוש באור, אנחנו נוהגים להלכה לברך ביום כיפור רק על אש שבאמת שבתה. שלא מדליקים אש חדשה, אלא אש שהייתה דלוקה ולא השתמשו בה מלכתחילה באיסור. זה הנוהג היום.

פרק ח', הלכה ו', מתני'. '''אין מברכין על הנר ועל הבשמים של גוים, ועל הנר ועל הבשמים של מתים, ועל הנר ועל הבשמים שלפני עבודה זרה. ואין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ס עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ואלו הן הסימנין.''' להכיר אם אמו חמורה ואביו סוס או בהפך

'''אין בעיתון מזבנון מוליון.''' כשאתם רוצים ליקח הפרדות תראו אותן שאזניהן קטנות שהן כולן מאם סוסיא ומפני הכלאים אמר להם כן

'''זימן חכינה.''' נחש

'''חרדון.''' הוא מין הצב

'''חברבר.''' מין נחש צפעוני והוא הערוד

'''שבעטתו פרדה.''' בו וחיתה המכה

'''לבנה.''' דחיוורן ריש כרעה

'''תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ.''' פסוק הוא באיוב במענה אליהו ודריש שוררו למי שאורו על כנפות הארץ

'''שכבר שבת האור כל אותו היום.''' והויא כתחלת ברייתא

'''מתני' אין מברכין לא על הנר ולא על הבשמים של גוים.''' נר משום דלא שבת שהעכו&quot;ם עשה מלאכה לאורו וקי&quot;ל אור שלא שבת אין מברכין עליו הואיל ונעבד בו עבירה

'''ולא על הבשמיס.''' בבשמים שהם במסיבה של עכו&quot;ם שהם מסובין בה לסעודה מיירי והא דתנן בסיפא ולא על הנר ולא על הבשמים שלפני ע&quot;ז מה טעם קאמר מה טעם אין מברכין על של עכו&quot;ם לפי שסתם מסיבת עכו&quot;ם לע&quot;ז ואין מברכין על הבשמים שלפני ע&quot;ז&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;גדולות ואילו הן הסימנין אמ' ר' יהודה כל שאזניו קטנות אמו סוס ואביו חמור · גדולות אמו חמורה ואביו סוס · ר' מנא מפקד לאילין דפשיחה אין בעיתון מיזבון מוליון תבון זבנן אילין דאודניהון דקיקין שאמו סוסה ואביו חמור · מה עשה צבעון וענה זימן חמורה והעלה עליה סוס זכר ויצא מהן פרדה · אמ' הקב'ה להם אתם הביאתם לעולם דבר שהוא מזיקו אף אני מביא על אותו האיש דבר שהוא מזיקו · מה עשה הקב'ה זימן חכינא והעלה עליה חרדון ויצא ממנה חברבר · מימיין לא יאמר לך אדם שעקצו חברבר וחיה · שכן כלב שוטה וחיה שבעטתו פרה וחיה · ובלבד פרדה לבנה · האש ר' לוי בשם ר' בזירה שלשים ושש שעות שימשה האורה משמשת ראשונה שתים עשרה בערב שבת · ושתים עשרה בלילי שבת · ושתים עשרה בשבת · והיה אדם הראשון מביט בו מסוף העולם ועד סופו כיון שלא פסקה האורה התחיל כל העולם כולו משורר שנ' תחת כל השמים ישרהו למי שאורו על כנפות הארץ · כיון שיצת שבת התחיל ממשמש החושך ובא ונתיירא אדם ואמ' אילו הוא שכת' בו הוא ישופך ראש ואמ' אך חושך ישופיני · אמ' לו באותה השעה זימן לו הקב&quot;ה שני רעפין והקישן זה לזה ויצא מהן האור הדא הוא דכת' ולילה אור בעדיני · ולילה ובירך עליה בורא מאורי האש · שמואל אמ' לפיכך מברכין על האש במוצאי שבתות שהיא תחילת ברייתה · רב הונא בשם ר' אבהו בשם ר' יוחנן את במוצאי יום הכיפורים מברך עליה שכבר שבת האור כל אותו היום · תנא ר' יעקב קומי ר' ירמיה מברכין על הבשמים שלגוים מהו פליג קיומונה במעשיו לפני חמתו עששית אע&quot;פ כבת מברכין עליה · עד בתוך חיקו או בתוך פס או בתוך ספקלריא רואה את השלהבת ואינו משתמש לאורה משתמש לאורה ואינו רואה את השלהבת לעולם אין מברכין עליה עד שיהא רואה את השלהבת ומשתמש לאורה · חמשה דברים נאמרו בגחלת וחמשה בשלהבת · גחלת שלהקדש מועלין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

גמרא: '''תנא רבי יעקב קומי רבי ירמיה: מברכין על הבשמים של גוים.''' שואלת הגמרא: מה, פליג? הרי לפני דקה אמרנו במשנה שלא מברכים על הבשמים של גוים. עונה הגמרא: מה שנאסר זה מפני שסתם משתה של גוי הוא לעבודה זרה, אז לכן אני אוסר את כל הבשמים של הגוי. אבל כאן, כי אמרו במקום מוכיחים שאינם לעבודה זרה - פה יש לנו וודאות שהבשמים האלה לא שימשו אותו לעבודה זרה, '''כגון שהיה נראה קיומונה במעשיו לפני חנותו''', הוא שם את זה בחנות כדי שיהיה ריח טוב, אז ברור לנו שלא לעבודה זרה.

'''עששית אף על פי שלא כבת — מברכין עליה.''' כלומר, אם היא דלקה כל השבת, אבל ברגע מוצאי שבת מברכים עליה, כי מה שאסור זה לברך על אש שנעשה בה איסור. אין לנו בעיה שהיא דלקה. לכן אם היא דלקה, אין שום בעיה לברך עליה במוצאי שבת.

'''נר בתוך חיקו או בתוך פנס או בתוך אספקלריא — רואה את השלהבת ואינו משתמש לאורה''', כגון שהייתה רחוקה, '''משתמש לאורה ואינו רואה את השלהבת''', כגון שאתה בקרן זווית, כלומר שהאור כן קיים, אבל הוא לא רואה את מקור האש, '''לעולם אין מברכין עליה עד שיהיה רואה את השלהבת ומשתמש לאורה'''.

'''חמשה דברים נאמרו בגחלת וחמשה בשלהבת: גחלת של הקדש — מועלין''' בה, והשלהבת לא נהנין ולא מועלין. גחלת של עבודה זרה אסורה ושלהבת מותרת. המודר הנאה מחברו אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו. המוציא את הגחלת לרבים חייב, ובשלהבת פטור. מברכים על השלהבת ואין מברכים על הגחלת.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ס עמוד ב'''

{{שוליים|ח_לה}} '''איסור הרבעת בהמה שאמה סוסה ואביה חמור עם בהמה שאמה חמורה ואביה סוס משום כלאים, וסימן ההיכר – אזני הפרדה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלאים, פרק ט, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצז סעיף ט סמ&quot;ג לאוין רפא. ''הכרעה:'' נפסק כרבי מנא שיש להבחין בין הפרדות לפי גודל אוזניהן, שהקטנות אמן סוסה ואביהן חמור והגדולות אמן חמורה ואביהן סוס, ואין למשכן זו עם זו משום כלאים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ח_לו}} '''אין לומר &quot;בורא מאורי האש&quot; בהבדלה במוצאי יום הכיפורים אלא רק במוצאי שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרכד סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שברכת האור נתקנה על אור שנברא במוצאי שבת דווקא, ולא במוצאי יום הכיפורים שאין בו חידוש בריאת אור.

{{שוליים|ח_לז}} '''האם מברכים ברכת האור (בורא מאורי האש) במוצאי יום הכיפורים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרכד סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' מברכים על האור במוצאי יום הכיפורים, שכיוון שנח האור כל היום נחשב כאילו נברא מחדש במוצאי היום, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן תרכד סעיף ד.

{{שוליים|ח_לח}} '''אין מברכים על נר ובשמים של גויים, של מתים ושל עבודה זרה, ואין מברכים על הנר עד שנהנים לאורו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ט, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף יב , סמ&quot;ג עשין כז, סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק שאין מברכים על נר ובשמים שלפני עבודה זרה ושל מתים, אך על בשמים של גויים מברכים כשמעשיהם מוכיחים שאינם לעבודה זרה (כגון שהניחם לפני חנותו), כדעת רבי יעקב בר אידי בשם רבי ירמיה.

{{שוליים|ח_מא}} '''גחלת של הקדש הנאה ומעילה, ושלהבת הבוקעת ממנה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מעילה, פרק ב, הלכה יג &lt;קטע סוף=ס ב/&gt; ==דף סא עמוד א== &lt;קטע התחלה=סא א/&gt;. ''הכרעה:'' גחלת - מועלין בה כדין תשמישי הקדש; שלהבת - לא נהנין ולא מועלין, כדעת הירושלמי, וכן פסק הרמב&quot;ם בהלכות מעילה פ&quot;ב הי&quot;ג..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;121&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
בה, והשלהבת — לא נהנין ולא מועלין. {{שוליים|ח_מב}} &lt;/div&gt;גחלת של עבודה זרה אסורה, ושלהבת מותרת. {{שוליים|ח_מג}}המודר הנאה מחבירו — אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו. {{שוליים|ח_מד}}המוציא את הגחלת לרשות הרבים — חייב, והשלהבת — פטור. מברכין על השלהבת ואין מברכין על הגחלת. רבי חייא בר אשי[[ביאור:עץ מסורת#רב חייא בר אשי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: אם היו {{שוליים|ח_מה}}גחלים לוחשות — מברכין. רבי יוחנן דקרציון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן דקרציון|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי נחום בר סימאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחום בר סימאי|°]]: בלבד הנקטפת. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם יניח קיסם מעל הגחל האש תקפוץ וידלק}} תני {{שוליים|ח_מו}}גוי שהדליק מישראל, וישראל שהדליק מגוי — {{ירו&quot;מ-הדגשה|מברך עליו}}. ניחא גוי שהדליק מישראל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהאש של ישראל שבתה. אבל ישראל מגוי אמאי? הרי האש לא שבתה. אלא כנראה בדלל שמברכים על התוספת}} מעתה אפילו {{שוליים|ח_מז}}גוי מגוי? אשכח תני: גוי מגוי — אין מברכין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|גזרה משום גוי ראשון ועמוד ראשון אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מבוי שכולו גוים וישראל אחד דר בתוכו, ויצא משם {{ירו&quot;מ-הוסר|האור}} אור — מברכין עליה בשביל אותו ישראל ששם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אין מברכין לא על הבשמים של לילי שבת בטבריא, ולא על {{ירו&quot;מ-הוסר|הבשמים של מוצאי שבת בציפורין ולא על }}הנר, ולא על הבשמים של אור ערב שבת {{ירו&quot;מ-ביאור|חמישי בלילה}} בציפורין {{שוליים|ח_מח}}— שאינן עשויין אלא לדבר אחר. {{ירו&quot;מ-ביאור|לגמר את הכלים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} {{שוליים|ח_מט}}ולא על הנר והבשמים של מתים רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוסי בי רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]]: הדא דאת אמר — {{שוליים|ח_נ}}בנתונים למעלה ממיטתו של מת; אבל אם {{ירו&quot;מ-הוסר|היה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היו}} נתונים לפני מטתו של מת — מברכין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אני אומר: לכבוד החיים הן עשוין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} ולא על הנר ולא על הבשמים של עבודה זרה. ולא היא — של גוים היא של עבודה זרה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אז למה הכפילות?}} תיפתר בעבודה זרה של ישראל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. דרש רבי זעירא בריה דרבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא בריה דרבי אבהו|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדכתיב}} ([[בראשית א ד|בראשית בראשית א ד]]) וירא אלהים את האור כי טוב, ואחר כך ויבדל אלהים בין האור ובין החשך. אמר רבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ברכיה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: כך דרשו שני גדולי עולם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ורבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: ויבדל אלהים — אבדלה ודאי {{ירו&quot;מ-ביאור|ממש}}. רבי יהודה בי רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בי רבי סימון|°]] אמר: הבדילו {{ירו&quot;מ-ביאור|הפרישו}} לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לשימושו}} ורבנן אמרין: הבדילו לצדיקים לעתיד לבוא. משלו משל, למה הדבר דומה? למלך שהיו לו שני איסטרטיגין {{ירו&quot;מ-ביאור|ממונים}} זה אומר: אני משמש ביום, וזה אומר: אני משמש ביום. קרא לראשון ואמר לו: פלוני, היום יהא תחומך. קרא לשני ואמר לו: פלוני, הלילה יהא תחומך. הדא הוא דכתיב ([[בראשית א ה|בראשית בראשית א ה]]) ויקרא אלהים לאור יום וגו'. לאור אמר לו: היום יהא תחומך. {{ירו&quot;מ-הוסר|ולחשך}} לחשך אמר לו: הלילה יהא תחומך. אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הוא שאמר הקדוש ברוך הוא לאיוב ([[איוב לח יב]]) המימיך צוית בוקר, ידעת השחר מקומו — {{ירו&quot;מ-הדגשה|כלום}} ידעת אי זה מקומו של אור ששת ימי בראשית, איכן נגנז? אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: אנא אמרית טעמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדברי רבי יוחנן וריש לקיש, שאמרו שהקדוש ברוך הוא הבדיל בין האור ובין החושך ממש, ונתן לכל אחד תחומו מדכתיב}} ([[ישעיהו מה ז]]) יוצר אור ובורא חושך עושה שלום — משיצא{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}, עושה שלום ביניהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: יאותו, ושמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: יעותו. מאן דאמר יאותו — {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית לד טו|בראשית וישלח לד טו]]) אך בזאת נאותה לכם. מאן דאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|יעותו דכתיב}} ([[ישעיהו נ ד]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדעת לעות את יעף דבר. תמן תנינן: כיצד מעברין את הערים? רב אמר: מאברין, ושמואל אמר: מעברין }}מאן דאמר מאברין — מוסיפין לה אבר, מאן דאמר מעברין — כאשה עוברה. תמן תנינן: לפני אידיהן של גוים. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: עידיהן, ושמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אידיהן. מאן דאמר אידיהן — {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים לב לה|דברים האזינו לב לה]]) כי קרוב יום אידם. ומאן דאמר עידיהן — {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ישעיהו מד ט]]) ועידיהם המה בל יראו {{ירו&quot;מ-הוסר|ובעל}} ובל ידעו למען יבשו. מאן מקיים שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} טעמא דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]? ועידיהם המה — שהן עתידין {{ירו&quot;מ-הדגשה|להעיד ו}}לבוש את עובדיהן ליום הדין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} אין&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף סא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''גחלת של הקדש מועלין בה''', והשלהבת — לא נהנין ולא מועלין. '''גחלת של עבודה זרה אסורה, ושלהבת מותרת. המודר הנאה מחברו אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו. המוציא את הגחלת לרשות הרבים חייב, והשלהבת פטור. מברכין על השלהבת ואין מברכין על הגחלת'''.

רבי חייא בר אשי אמר בשם רב '''אם היו גחלים לוחשות מברכין'''. כלומר אם הגחלים היו אדומות כאלה שאם אנחנו נקרב אליהם חתיכת נייר זה יבער, אז כן מברכים.

רבי יוחנן דקרציון אמר בשם רבי נחום בר סימאי '''בלבד הנקטפת'''. כמו שאמרנו שדווקא אם אני אניח קיסם אז זה יידלק.

תני '''גוי שהדליק מישראל, וישראל שהדליק מגוי''' — יש לנו ברייתא שגוי שהדליק מישראל וישראל שהדליק מגוי מברכים עליו. כלומר אין בעיה לברך, כי כל האיסור זה על נר של גוי, כי אני חושש שמא הוא השתמש בזה בשבת, אבל אם הדליקו ממנו אז מותר. אנחנו יודעים שהגמרא אומרת שלמרות שבעצם אפשר לברך על התוספת, כיוון שאני גוזר שמא הוא יברך בדיוק ברגע של מוצאי שבת ואז יצא שהוא מברך על הנר שדלק באיסור אצל הגוי.

אומרת הגמרא '''ניחא גוי שהדליק מישראל''' — זה ברור למה מותר, כי האש של ישראל היא השבתה, אבל אם ישראל הדליק מגוי אז איך הוא יכול לברך? אלא כנראה ודאי שאני מברך על התוספת, אני לא מברך על הבסיס. אם זה ככה, אז '''מעתה אפילו גוי מגוי'''? למה אתה אוסר אם גוי הדליק מגוי? למה אתה מתיר רק אם יהודי הדליק מגוי?

'''אשכח תני: גוי מגוי — אין מברכין'''. מה הסיבה באמת? כמו שאמרנו שבבבלי מופיע שזה גזירה משום גוי ראשון ועימוד ראשון, כי באמת גוי, אפילו אותו גוי לא צריך גוי אחר. אם גוי אחד מדליק נר, הדליק את זה בשבת, הנר עבר איסור, אבל בעצם כל רגע ורגע מתחדש האש, וכשאני מברך אני בעצם מברך על התוספת. אבל גזרו חכמים שמא יברך בדיוק ברגע עצם השבת, ואז בעצם הוא מברך על האש שהייתה באיסור. וחכמים כשהם גזרו אז הם גם גזרו בכל גוי, גם אם זה גוי שני. כלומר, גם אם גוי הדליק מהגוי הזה, הם גזרו משום גוי ראשון ועימוד ראשון.

אמר '''רבי אבהו בשם רבי יוחנן: מבוי שכולו גוים וישראל אחד דר בתוכו, ויצא משם אור''' — כלומר, רואים שיש אור שם, '''מברכין עליה בשביל אותו ישראל''' ששם.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא על הנר של מתים.''' דלאו לאורה הוא אלא לכבוד בעלמא ולא על בשמים של מתים דלעבורי ריחא עבידה

'''שלפני ע&quot;ז.''' לפי שאסורין בהנאה

'''עד שיאותו לאורו.''' שיהנו מאורו ולא שיהנו ממש אלא שיהא קרוב לו כל כך שיכול ליהנות אם ירצה

'''גמ' מהו פליג.''' אם האי ברייתא דר' ירמי' פליג על מתני'

'''קיימונה.''' תרגמה במעשיו לפני חנותו. שהעכו&quot;ם עשה לעצמו לפני חנותו דלא אמרו אין מברכין אלא דוקא במסיבה שלהם כדפרישית במתני'

'''עששית.''' שהיתה דולקת מע&quot;ש אע&quot;פ שלא כבתה כל יום השבת מברכין עלי' שלא נעבדה בה עבירה שלא הודלקה בשבת בתוספתא פ&quot;ה

'''ואינו משתמש.''' שאינו יכול להשתמש לאורה שרחוקה היא

'''משתמש לאורה.''' דרך הפנס או כיוצא בו דקיימא בקרן זוית ואינו רואה את השלהבת

'''גחלת של הקדש מועלין בו.''' דאית בה ממשא כדתנן בפ' משילין וגריס נמי התם להא

'''ובלבד הנקטפת.''' דהאש מגחלים לוחשות נקטפת מעט למעלה ושיעורו אם מכניס הקיסם ביניהן דולק הוא מאליו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;בה · והשלהבת לא נהנין ולא מועלין · גחלת שלע&quot;ז אסורה · והשלהבת מותרת · המודר הנאה מחבירו אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו · המוציא את הגחלת לרשות הרבים חייב אין מברכין על הגחלת · ר' חייא בר אשי בשם רב אם היו הגחלים לוחשות מברכין · ר' יוחנן דקיסרין בשם ר' נחום בר סימאי בלבד הנקטפת · תני גוי שהדליק מיש' ויש' שהדליק מגוי מעתה אפי' גוי מגוי · אשכח תני גוי מגוי מברכין · ר' אבהו בשם ר' יוחנן מפני שכולו גוים ויש' אחד דר בתוכו ויצא משם האור מברכין עליה בשביל אותו יש' ששם · ר' אבהו בשם ר' יוחנן אין מברכין לא על הבשמים שללילי שבת בטויבריא ולא על הבשמים שלמוצאי שבתות בציפורין ולא על הנר ולא על הבשמים של אור ערב שבת בציפורין שאינן עשויין אלא לדבר אחר · ולא על הנר והבשמים שלמתים · ר' חזקיה ור' יעקב בר אחא בשם ר' יוסי ביר חנינא הדא דאת אמר בנתונים למעלה ממיטתו שלמת · אבל אם היו נתונין לפני מיטתו שלמת מברכין · אכן זו לכבוד החיים הן עשויין · ולא על הנר ולא על הבשמים שלע&quot;ז · ולא היא שלגוים היא שלע&quot;ז · תיפתר בפני שלע&quot;ז · אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו · דרש ר' זעירא בריה דר' אבהו וירא אלהים את האור כי טוב ואחר כך ויבדל אלהים בין האור ובין החושך · אמ&quot;ר ברכיה כך דרשו שני גדולי עולם ר' יוחנן ור' שמעון בן לקיש ויבדל אלהים אבדלה ודאי · ר' יהודה ביר' סימון אמ' הבדילו לו · ורבנין אמרין הבדילו לצדיקים לעתיד לבוא · משלו משל למה הדבר דומה למלך שהיו לו שני איסטרטיגין זה או' אני משמש ביום קרא ראשון ואמ' לו של היום יהא תחומך · קרא לשיני ואמ' לו של הלילה יהא תחומך · הדא הוא דכת' ויקרא אלהים לאור יום וגו' · לאור אמ' לו היום תהא תחומך · ולחושך אמ' לו הלילה יהא תחומך · אמ&quot;ר יוחנן הוא שאמ' לו הק' לאיוב המימיך ציוית בוקר ידעת השחר מקומו · ידעת חי זה מקומו שלאור ששת ימי בראשית איכן נגנז · אמ' ר' תנחומא אנא אמרית טעמ' יוצר אור ובורא חושך עושה שלום מטיבא עשה שלום ביניהן · אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו · רב אמ' יאותו · ושמואל אמ' יעותו לדעת לעות את יעף דבר · תמן תנינן כיצד מעברין את הערים · רב אמ' מאברין · ושמואל מעברין · מאן דאמר מאברין מוסיפין לה אבר · מאן דאמר מעברין כאשה עוברה · תמן תנינן לפני אידיהן שלגוים · רב אמ' עידיהן · ושמואל אמ' אידיהן · מאן דמר אידיהן כי קרוב יום אידם · ומאן דמר עידיהן ועידיהם המה בל יראון ובל ידעו למען יבושו · מאן מקיים שמואל טעמיה דרב ועידיהם המה שהן עתידין לבייש את עובדיהן ליום הדין · אין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר '''רבי אבהו בשם רבי יוחנן: אין מברכין לא על הבשמים של לילי שבת בטבריא''', ולא על '''הבשמים של אור ערב שבת בציפורין''', כי שני אלה לא נעשו לאור, אלא הם נעשו לגמר את הכלים או משהו בסגנון. יודעים שחושבים שבציפורין עשו את זה במוצאי שבת כדי להפיג את הצער של הסתלקות הנפש, ששמים בזה כל מיני סוגי בשמים, אבל בכל אופן זה לא נעשה לאור. ובטבריה זה נעשה לגמר את הכלים לכבוד שבת. וגם '''לא מברכין... שאינן עשויין אלא לדבר אחר''', כמו שאמרנו לגמר את הכלים.

תנן, למדנו במשנה '''ולא על הנר והבשמים של מתים'''. אז בחיזוק זה רבי יעקב בר אחא אמר בשם רבי יוסי בי רבי חנינא: '''הדא דאת אמר — בנתונים למעלה ממיטתו של מת'''. כלומר אם שמים את הנר או את הבשמים מעל המיטה של המת אז זה ברור שזה כדי למנוע את הסירחון או לכבוד המת, '''אבל אם נתונים לפני מטתו של מת — מברכין''', כי זה לכבוד האנשים, זה לא לכבוד המת.

תנן, למדנו במשנה '''ולא על הנר ולא על הבשמים של עבודה זרה'''. אבל כתוב גם כן לא של גויים, אז לכאורה זה כפילות. לא של גוי, בשל עבודה זרה — לכאורה זה אותו איסור. אז למה המשנה כתבה את זה פעמיים? עונה הגמרא '''תיפתר בעבודה זרה של ישראל''', כלומר לא גוי, כי סתם מסיבת גויים לעבודה זרה, ובישראל אם זה לעבודה זרה גם כן אסור.

תנן, '''אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו'''. דרש רבי זעירא בריה דרבי אבהו: '''(בראשית א ד) וירא אלהים את האור כי טוב''', ואחר כך '''ויבדל אלהים בין האור ובין החשך'''. ומכאן מצאו רמז שצריכים להשתמש. הקדוש ברוך הוא ראה את האור, כלומר צריך להשתמש באור, רק לאחר מכן מבדילים.

אמר רבי ברכיה: '''כך דרשו שני גדולי עולם רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש: ויבדל אלהים — אבדלה ודאי'''. כלומר הפריד אותו, הפריד בין האור ובין החושך. ורבי יהודה בי רבי סימון אמר: '''הבדילו לו''' — הכוונה שמר אותו לשימושו, רק לו. '''ורבנן אמרין: הבדילו לצדיקים לעתיד לבוא'''. כלומר כמו שהמדרש אומר שבאור הזה היו רואים מסוף העולם ועד סופו, ואז הקדוש ברוך הוא לא רצה שאנשים ישתמשו בזה וגנז את זה לצדיקים לעתיד לבוא.

'''משלו משל, למה הדבר דומה? למלך שהיו לו שני איסטרטיגין''', כן, שני ממונים. '''זה אומר: אני משמש ביום, וזה אומר: אני משמש ביום. קרא לראשון ואמר לו: פלוני, היום יהא תחומך. קרא לשני ואמר לו: פלוני, הלילה יהא תחומך'''. כלומר הוא חילק אותם, נתן לכל אחד תפקיד. '''הדא הוא דכתיב ויקרא אלהים לאור יום וגו'.''' מה הכוונה? קרא לאור וציווה אותו על היום. אמר לו היום הוא תחומך, וקרא לחושך ואמר לו: הלילה הוא תחומך. זה הכוונה — קרא לאור, ממש למלאך הממונה על האור, אמר: אתה היום תחומך, ואתה לילה.

אמר רבי יוחנן: '''הוא שאמר הקדוש ברוך הוא לאיוב: המימיך צוית בוקר, ידעת השחר מקומו''' — כלומר, כלום ידעת איזה הוא מקומו של אור ששת ימי בראשית, והיכן נגנז?

אמר רבי תנחומא: '''אנא אמרית טעמא''' — אני אגיד הסבר לדברי רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש, שאמרו שהקדוש ברוך הוא הבדיל בין האור ולחושך ממש, ונתן לכל אחד את תחומו. דכתיב '''יוצר אור ובורא חושך עושה שלום''' — כלומר, אחרי שהם כבר נבראו, '''עושה שלום ביניהן'''. זה הכוונה, ויבדיל בין האור ולחושך.

תנן '''אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו'''. כך למדנו במשנה. רב אמר '''יאותו''' עם א', ושמואל אמר '''יעותו''' עם ע'. מאן דאמר יאותו עם א' — דכתיב '''אך בזאת נאותה לכם''', כלומר נהנה מכם, אז גם אנחנו נהנים מאור. מאן דאמר יעותו — דכתיב '''מאן דאמר מעברין'''.

תמן תנינן: '''לפני אידיהן של גוים'''. כלומר, עוד דברים שיש בהם הבדל אם אומרים עם א' או עם ע'. מצאנו ברייתא שכתוב שם כיצד מעברין את הערים. רב אמר '''מעברין''' עם א', שמואל אמר '''מעברין''' עם ע'. מאן דאמר מעברין עם א' — '''מוסיפין לה אבר'''. כן, מה זה בעצם לעבר את העיר? יש בית שהוא בתוך שבעים אמה ושיריים, אז מצרפים אותו להיות חלק מהעיר, ורק משם מתחילים למדוד את התחום — אלפיים אמה. אז זה בעצם מצרפים עוד איזה איבר לעיר, לכן זה עם א'. מעברין מלשון איבר. מאן דאמר מעברין — '''כאשה עוברה''', כאילו מוסיפים עוד, כאילו שאישה בהריון, שהבטן הולכת וגדלה.

תמן תנינן: '''לפני אידיהן של גוים'''. אסור לעשות ולתת איתם, כך כתוב במסכת עבודה זרה. רב אמר '''עידיהן''' עם ע', ושמואל אמר '''אידיהן''' עם א'. מאן דאמר אידיהן — דכתיב '''כי קרוב יום אידם'''. ומאן דאמר עידיהן — דכתיב '''ועידיהם המה בל יראו ובל ידעו למען יבשו'''. מאן מקיים שמואל טעמא דרב? כלומר, מה עושים עם הפסוק ועידיהם, הרי כתוב עם ע'? זה לא עבודה זרה, אלא '''שהן עתידין לבוש את עובדיהן ליום הדין'''. כלומר עדי אם זה יום הדין, אבל עבודה זרה תבוא ותעיד עליהם שהם עבדו אותה והיא תבייש אותם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף סא עמוד א'''

{{שוליים|ח_מב}} '''אין להשתמש בגחלת שהודלקה לצורך עבודה זרה, אך אש שנשלהבה ממנה מותרת בהנאה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודה זרה, פרק ז, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קמב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; כן פסקו הרמב&quot;ם (הל' עבודה זרה ז, י) והשו&quot;ע (יו&quot;ד קמב, א), משום שהשלהבת דבר חדש הפורח מן הגחלת ואינו מגוף האיסור עצמו.

{{שוליים|ח_מג}} '''המודר הנאה מחברו אסור ליהנות מגחלתו אך מותר לו להדליק ולהיבנות משלהבתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות נדרים, פרק ו, הלכה יא , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רכא סעיף יב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, וכך הובא ברמב&quot;ם (הל' נדרים פ&quot;ו הי&quot;א) ובשו&quot;ע (יו&quot;ד סי' רכא סעי' יב) שגחלת הנאתה מגוף החפץ ואילו שלהבת אינה אלא ממנו ונמשכת, ואינה נחשבת הנאה מגוף הדבר הנדור.

{{שוליים|ח_מד}} '''בהבדלה מברכים על שלהבת (אש) ולא על גחלת בלבד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק יח, הלכה ה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חייא בר אשי בשם רב שאם היו גחלת של מתכת מברכים אף עליה, שהגחלת חוזרת ונעשית שלהבת; הרמב&quot;ם פסק כירושלמי.

{{שוליים|ח_מה}} '''גחלים לוחשות שאין בהן שלהבת - האם מברכים עליהן בורא מאורי האש בהבדלה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ט , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק שמברכים על גחלים לוחשות בתנאי שהן &quot;נקטפות&quot; - שאם יניח עליהן קיסם הוא נדלק, כפי שכתבו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ח_מו}} '''מברכים בורא מאורי האש במוצאי שבת גם על אש שהודלקה מאש שלא שבתה, ובלבד שהתחדשה בה תוספת אור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כהסבר הירושלמי שמברכים אף כשישראל הדליק מגוי, הואיל והתוספת של האור החדש נחשבת כאש חדשה, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ו.

{{שוליים|ח_מז}} '''אין מברכין על אור שהודלק מנר של גוי שהודלק מנר של גוי אחר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבהו בשם רבי יוחנן: גזרה משום גוי ראשון, וכן הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח רצח,ו..

{{שוליים|ח_מח}} '''אין לברך &quot;שהחיינו&quot; על ריח בשמים המיועדים למסך כלים ולא להנאת הגוף.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ט, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שדברים העשויים לגמר כלים (כלבשמים) אין מברכים עליהם ברכת הריח, כדין המשנה &quot;לגמר את הכלים&quot;.

{{שוליים|ח_מט}} '''אין מברכים על נר ובשמים שהוכנו לצורך המת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ט, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף יב , סמ&quot;ג עשין כז, סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק שאין מברכים על נר ובשמים של מתים, דווקא בסתומים לגמרי לצורך המת ולא כשנהנים מאורם או מריחם.

{{שוליים|ח_נ}} '''אין מברכים ברכת המזון על נר ובשמים שהונחו לכבוד המת, אך אם הונחו לפני המת לכבוד החיים מברכים עליהם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ט, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף יב , סמ&quot;ג עשין כז, סמ&quot;ג עשין כט &lt;קטע סוף=סא א/&gt; ==דף סא עמוד ב== &lt;קטע התחלה=סא ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו בירושלמי, שהטעם תלוי בכוונת ההנחה - אם לכבוד המת אין מברכים, ואם לכבוד החיים מברכים, וכך הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע (או&quot;ח ריז,ב; רצז,ב; רצח,יב).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;122&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מברכין על הנר עד שיאותו לאורו רב יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: כדי שיהו נשים טוות לאורו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} כדי שתהא עינו רואה מה בכוס ומה בקערה. רב חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{שוליים|ח_נא}}כדי שיהא יודע להבחין בין מטבע למטבע. תני רבי אושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] אפילו טריקלין עשר על עשר — מברכין. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] מקרב קמיה בוצינא. אמרין ליה תלמידיו: רבי, מה את מחמיר עלינו? הא תני רבי אושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] אפילו טריקלין עשר על עשר מברכין&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ז|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ז&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ח_נב}}מי שאכל ושכח ולא בירך — [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ים}}: יחזור למקומו ויברך; ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: יברך במקום שנזכר. ועד מתי מברך? {{שוליים|ח_נג}}עד כדי שיתעכל המזון שבמעיו&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסטא בר שונם[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסטא בר שונם|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}תרין אמורין: חד אמר טעמון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי, וחד אמר טעמון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר טעמון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי — אילו שכח שם כיס אבנים טובות ומרגליות, שמא לא היה חוזר ונוטל כיסו? אף הכא יחזור למקומו ויברך. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל — {{ירו&quot;מ-הוסר|אלין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אילו}} פועל עושה בראש הדקל או בתוך הבור, שמא מטריחין שיחזור למקומו ויברך? אלא מברך במקום שנזכר, אף הכא מברך במקום שנזכר. עד מתי הוא מברך? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: עד שיתעכל המזון במעיו. וחכמים אומרים: כל זמן שהוא צמא מחמת אותו סעודה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר {{שוליים|ח_נד}}עד שירעב&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ח|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ח]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ח&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; בא להן יין אחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים מברך על היין {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא שותה}} ואחר כך מברך על המזון {{ירו&quot;מ-ביאור|ושותה}} ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים {{שוליים|ח_נה}}מברך על המזון ואחר כך מברך על היין {{שוליים|ח_נו}}עונין אמן אחר ישראל {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}מברך ואין עונין אמן אחר כותי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}מברך עד שישמע כל הברכה&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|עי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|טעמם של בית שמאי שמא אם ימתין עד אחרי ברכת המזון}} על ידי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שברכת הגפן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שהיא}} היא ברכה קטנה שמא ישכח וישתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלי ברכה}} ברם הכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם אכל בערב שבת וקידש היום, ויש לו רק כוס אחת — מברך ברכת המזון ואחר כך מקדש}} על {{ירו&quot;מ-הדגשה|היין, ולא חוששים שישכח דעל}} ידי {{ירו&quot;מ-הוסר|שהיא}} שהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|משולשה}} משלשה {{ירו&quot;מ-ביאור|אומר שלוש ברכות}} על הכוס אינו שוכח {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: ואין עונין אמן אחר כותי המברך עד שישמע כל הברכה}} — הא אחר ישראל — עונין אמן אף על פי שלא שמע? לא כן תני: {{שוליים|ח_נז}}שמע ולא ענה — יצא; ענה ולא שמע — לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} חייא בריה דרב[[ביאור:עץ מסורת#חייא בריה דרב|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}בשלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך לצאת ידי חובה בברכה זו כגון שלא}} אכל עמהן כזית. הכא מתניתא תני {{ירו&quot;מ-ביאור|גבי הלל}}: שמע ולא ענה — יצא; ענה ולא שמע — לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] בשם אבא בר חנה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר חנה|°]]: ואית דאמרי לה אבא בר חנה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר חנה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרה}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שאמרנו לא ענה יצא — הכוונה שלא ענה על הכל, אבל}} והוא שענה ראשי פרקים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיו אומרים הללויה על כל דבר ודבר שהחזן מקריא}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי: הי אינין ראשי פרקים? ([[תהילים קיג א]]) הללו יה, הללו עבדי ה', הללו את שם ה'. בעון קומי רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] מנין שאם שמע ולא ענה יצא? אמר: מן מה דאנן חמי רבנן רברביא עבדין כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} אינון קיימין בציבורא — {{ירו&quot;מ-ביאור|שאנו רואים רבנים גדולים עושים כן כשהם מתפללים בציבור}} דאילין אמרין {{ירו&quot;מ-הוסר|דין }}ברוך הבא, ואילין אמרין בשם ה'. ואילין ואילין יוצאין ידי חובתן. תני רב אושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רב אושעיא|°]] {{שוליים|ח_נח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ענייה לזימון כאשר לא אכל|עונה הוא אדם אמן, אפילו לא אכל]] ואינו אומר &quot;נברך שאכלנו משלו&quot; אלא אם כן אכל. תני: {{שוליים|ח_נט}}אין עונין אמן יתומה ולא אמן קטופה ולא אמן חטופה. [[ביאור:עץ מסורת#בן עזאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בן עזאי אומר [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמן חטופה קטופה ויתומה|העונה אמן יתומה, יהיו בניו יתומים. חטופה, יתחטפו שנותיו]] קטופה —&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
תנן '''אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו'''. רב יהודה אמר בשם שמואל: '''כדי שיהו נשים טוות לאורו'''. כלומר צריך לפחות שיהיה אפשר לטוות לאור הנר הזה. רבי יוחנן אמר: '''כדי שתהא עינו רואה מה בכוס ומה בקערה'''. כלומר שיוכל להבחין, לראות אם היין נקי ואם מה שיש בקערה הוא יוכל להבחין בזה. רב חנינא אמר: '''כדי שיהא יודע להבחין בין מטבע למטבע'''. כלומר יוכל עם האור הזה, יהיה מספיק אור כדי שיוכל להבדיל בין מטבע למטבע.

תני רבי אושעיא: '''אפילו טריקלין עשר על עשר — מברכין'''. כלומר לא צריך להיות קרוב לה וליהנות באמת, אלא צריך שהאור הזה יהיה אפשרי ליהנות ממנו, לא צריך בהכרח ליהנות ממנו. לדוגמה, אם אדם רחוק אז האור עצמו הוא אור מספיק חזק וברור שאפשר אם יתקרבו יוכלו להבחין, אבל גם מרחוק אני יכול לצאת ידי חובה, כי אם הבית הוא עשר על עשר אז אני יוצא ידי חובה למרות שאני בפינה ולא יכול להשתמש באמת.

'''רבי זעירא מקרב קמיה בוצינא'''. רבי זעירא היה מקרב עד לנר. '''אמרין ליה תלמידיו: רבי, מה את מחמיר עלינו? הא תני רבי אושעיא אפילו טריקלין עשר על עשר מברכין'''.

בפרק ח' הלכה ז'. מתני': '''מי שאכל ושכח ולא בירך — בית שמאי אומר: יחזור למקומו ויברך; ובית הלל אומרים: יברך במקום שנזכר. ועד מתי מברך? עד כדי שיתעכל המזון שבמעיו'''. לפי המקובל זה שבעים ושתיים דקות.

גמ': '''רבי יוסטא בר שונם תרין אמורין'''. כלומר יש מחלוקת אמוראים. '''חד אמר טעמון דבית שמאי, וחד אמר טעמון דבית הלל'''. אחד אמר אני אסביר לכם מה הסברא של בית שמאי, ואחד אמר אני אסביר לכם את הסברא של בית הלל. '''מאן דאמר טעמון דבית שמאי — אילו שכח שם כיס אבנים טובות ומרגליות, שמא לא היה חוזר ונוטל כיסו? אף הכא יחזור למקומו ויברך'''. '''מאן דאמר טעמהון דבית הלל — פועל עושה בראש הדקל או בתוך הבור, שמא מטריחין שיחזור למקומו ויברך? אלא מברך במקום שנזכר, אף הכא מברך במקום שנזכר'''.

'''עד מתי הוא מברך?''' רבי חייא בשם שמואל: '''עד שיתעכל המזון במעיו'''. אמרנו שמקובל שזה שבעים ושתיים דקות. '''וחכמים אומרים: כל זמן שהוא צמא מחמת אותו סעודה'''. רבי יוחנן אמר '''עד שירעב'''. זה תלוי בכמות שהוא אכל. כנראה שבעים ושתיים דקות זה אם הוא אכל סעודה כבדה, אבל אם הוא אכל סעודה קלה אז תלוי אם הוא צמא מאותה סעודה או כמו שאמר רבי יוחנן עד שירעב.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' בתוספתא שם גוי שהדליק מישראל וישראל שהדליק מגוי מברך עליו

'''ניחא גוי שהדליק מישראל.''' דלא נעבד' בו עבירה דודאי ישראל משתחשך הוא שהדליק אלא ישראל מגוי קשיא הא לא שבת אצל הגוי ומעת' אפי' גוי מגוי יברך כלו' דאי אמרת דהיינו טעמא דישראל שהדליק מגוי מברך עליו דהך שלהב' קמא דאיסורא אזל ליה אי הכי אפי' גוי מגוי נמי יהא מותר ואנן אשכחן ברייתא דתני גוי מגוי אין מברכין ולא משני מידי. של אור ע&quot;ש. של ליל ע&quot;ש

'''שאינן עשוין אלא לדבר אחר.''' לגמר בהן את הכלים ולא להריח ובטבריא היו נוהגין לעשות קודם ליל שבת ובציפורי במ&quot;ש וגם בלילה של ע&quot;ש

'''ולא היא של גוים היא של ע&quot;ז.''' והא תנא ליה רישא והך סיפא למה לי

'''תיפתר.''' להך סיפא דבע&quot;ז של ישראל קאמר

'''וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל וגו'.''' מכאן שאינו ניכר הבדלה בין חשך לאור עד שיראה את האור ויכול ליהנות ממנו כדכתיב כי טוב. ובב&quot;ר פ' ג' גריס הא דר' יהודה בר' סימון אחר זה מיד וניחא האי גירסא טפי דעלה קאמר הבדילו לו כלומר דויבדל דקרא אאור לחודיה קאי והיינו שהבדיל מן החושך את האור לומר שכשנהנין ממנו להאיר מתוך החשך אז הוא דמברכין עליו. ומה שפירש המ&quot;כ שם אל תשגיח שכתב זה בשם פירש&quot;י ואל תאמין

'''אבדלה ודאי.''' כלומר ממש ועלה דשייך המשל דלקמן וכן הוא בב&quot;ר שם דכך הוא הנמשל שההבדלה הוא בין שניהם לפלוני זה בתחומו ולפלוני זה בתחומו

'''איסטרטיגין.''' ממונים לאיזה ממשלה: הוא שאמר הקב&quot;ה לאיוב המימיך צוית בקר ידעתה שחר מקומו כך הוא הכתיב במקרא ודריש כפל הלשון בקר ושחר וכן ה&quot;א יתירה של ידעתה אלא דה&quot;ק אם צוית להבקר וידעת להשחר שהוא האור להיות מקומו לבקר והוא היום וה&quot;א של ידעת גורע ומוסיף לתיבת שחר שלאחריו והוא מלשון ואת הנערים יודעתי אל מקום פלוני אלמני

'''ידעת איזה מקומו וכו'.''' זהו כעין דרשה אחרת וכלומר ויש לדרוש ג&quot;כ מלשון ידיעה אם ידעת היכן מקומו של האור הנגנז&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מברכין על הנר עד שיאותו לאורו · רב יהודה בשם שמואל כדי שיהו נשים טוות לאורה · אמ&quot;ר יונתן כדי שתהא עינו רואה מה בכוס ומה בקערה · אמ' רב חיננא כדי שיהא יודע להבחין בין מטבע למטבע · תני ר' אונשעיא אפי' טריקלין עשר על עשר מברכין · ר' יוסטא בר שונם תרין אמורין חד אמ' טעמון דפייס · וחד אמ' טעמון לבית הלל · מאן דמר טעמון דבית שמי אילו שכח שם כיס אבנים טובות ומרגליות שמא לא היה חוזר ונוטל כיסו · אף הכא יחזור למקומו ויברך · מאן דמר טעמהון דבית הלל אמ' פועל עשה בראש הדקל או בתוך הבור שמא מטריחין שיחזור למקומו ויברך לא מברך במקום שנזכרה עד מתי הוא מברך ר' חייא בשם שמואל כל זמן שהוא צמא מחמת אותה סעודה · ר' יוחנן אמ' כל זעפך שיריעב · הל אמ'ל כאן על ידי שהיא כרסה קטנה שמא ישכח וישתה ברם הכא על ידי שהיא משולשה על הכוס אינו שותה · הא אחר יפ' עונין אמן אעפ' שלא שמע לא כן תני שמע ולא ענה יצא · ענה ולא שמע לא יצא · תנייה בריה דרב אמ' בשלא אכל עמהן כאית · הכא מתניתא תני שמע ולא ענה יצא · ענה ולא שמע לא יצא · רב בשם אבא בר חנה ואית דאמרי לה אבא בר חנה בשם רב והוא שענה ראשי פרקים · ר' זעירא בעי הי אינון ראשי פרקים · הללויה הללו עבדי י'י הללו את שם י'י · בעון קומי ר' חייא בר אבא מכיון שאם שמע ולא ענה יצא · דכ' מן מה דאנן חמי רבנן ורברביא עבדין כן · אינן קיימין בציבורא דאילין אמרין דין ברוך הבא ואילין אמרין בשם ה' ואילין ואילין יוצאין ידי חובתן · תנא ר' אושעיא עונה הוא אדם אמן אפי' לא אכל ואינו או' נברך שאכלנו משלו · אלא אם כן אכל · תני אין עונין אמן יתומה ולא אמן קטופה ולא אמן חטופה · בן עזאי או' יתומה יהו כבני יתומים · חטופה יתחטפו שנותיו קטופה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אנא אמרית טעמא.''' לדרשת ר&quot;י ור&quot;ל דלעיל דקבע לכל אחד ואחד תחומו שלא יהו מדיינין זע&quot;ז דלאו מפסוק דכתובים אנו צריכין ללמוד זה אלא מקרא הקודם בנביאים דכתיב יוצר אור וגו' משעה שיצאו ונבראו עשה שלום ביניהן וקבע לכל אחד ואחד תחומו

'''לדעת לעות וגו'.''' ויעותו לשון עת היא: מקריב קמיה בוצינא היה מקרב עצמו להנר ומברך עליו

'''והתני ר' אושעיא וכו'.''' דאפי' רואה מרחוק מברכין עליו

'''מתני' מי שאכל ושכח ולא בירך וכו'.''' בשכח דוקא הוא דפליגי אבל במזיד דברי הכל יחזור למקומו ויברך

'''עד שיתעכל המזון שבמעיו.''' כל זמן שאינו רעב מחמת אותה האכילה הוא סימן שלא נתעכל המזון

'''גמ' אילו פועל עושה בראש הדקל.''' כלומר אלו פועל שאכל ושכח ולא בירך ועלה לראש הדקל או לתוך הבור לעשות מלאכתו שמא מטריחין אותו וה&quot;נ אין מטריחין אותו

'''מתני' לאחר המזון.''' בכל ימות השנה קאמר

'''עונין אמן אחר ישראל המברך.''' ואע&quot;פ שלא שמע הזכרת השם אלא סוף הברכה דמסתמא לשמים בירך אבל לא אחר הכותי דשמא בירך להר גריזים. עד שישמע ממנו כל הברכה

'''גמ' א&quot;ר בא על ידי שהיא ברכה קטנה וכו'.''' טעמיה דב&quot;ש מפרש דחיישינן שמא ישכח לברכת הגפן שהיא קטנה וישתה בלא ברכה וכדאמר ר' בא לעיל בריש הפרק על הא דמקשו מכוס של קידוש אמתני' דהכא לב&quot;ש ומחלק דשאני הכא שהיא ברכה קטנה ברם הכא גבי קידוש וכו' כדלעיל ואגב מייתי ליה נמי כאן כדרך הש&quot;ס הזה

'''לא כן תני.''' בברייתא. והובאה גם לקמן בפ&quot;ק דמגילה שמע הברכה כולה ולא ענה אמן יצא ענה אמן ולא שמע הברכה כולה לא יצא וקס&quot;ד דבמתני' דהכא על מי שמחויב בברכה זו שענה אמן קתני והאיך יצא אם לא שמע הברכה כולה

'''בשלא אכל עמהן כזית הכא מתניתא.''' מתני' דהכא מיירי בשלא נתחייב בברכה שלא אכל עמהן כשיעור חיוב ברכה ואמן יכול הוא לענות אף שלא שמע אלא סוף הברכה

'''אמן יתומה.''' לקמן מפרש לה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''תני שמע וכו'.''' כמו גופא הוא גופא קתני בהאי ברייתא שמע וכו'. והוא הא דקאמרת שמע ולא ענה יצא דוקא שענה מיהת ראשי פרקים כדמפרש ר&quot;ז ששאל הי אינון ראשי פרקים וקאמר כגון הללויה וגו' זה צריך לענות אחר המברך ודקתני לא ענה יצא היינו שא&quot;צ לענות אחריו הכל כ&quot;א ראשי פרקים

'''מן מה.''' דאנן רואין לגדולי החכמים שעושין כן כשעומדין בציבור בשעת ההלל אלו אומרין זה ראש הפסוק ברוך הבא ואלו אומרים אחריהן בשם ה' ואלו ואלו יוצאין י&quot;ח אע&quot;פ שלא אמרו הפסוק כולו הואיל ושמעו אלו מאלו

'''ואינו אומר נברך שאכלנו.''' דלא תימא הואיל ובר חיובא הוא אם אכל יכול הוא לברך עליהם ולומר נברך שאכלנו קמ&quot;ל דלא כדאמרי' לעיל בפ&quot;ג בהלכה ג' כל מצוה אף שאדם פטור ממנה עכשיו מוציא את הרבים י&quot;ח הואיל ובר חיובא הוא חוץ מברכת המזון

'''ולא אמן קטופה.''' שמחסר קריאת הנו&quot;ן שאינו מוציאה בפה שתהא ניכרת

'''ולא אמן חטופה.''' שחוטף המלה ואומר במהירות
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

פרק ח' הלכה ח'. מתני': '''בא להן יין אחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס. בית שמאי אומרים מברך על היין ואחר כך מברך על המזון, ובית הלל אומרים מברך על המזון ואחר כך מברך על היין'''. הגמרא ראינו בעבר שאומרת בעצם, בית שמאי חששו בגלל שהברכה של היין היא קצרה, אז שמא הוא יבוא מיד אחרי ברכת המזון לשתות כמו שהוא רגיל וישכח לברך, לכן אמרו תברך קודם.

'''עונין אמן אחר ישראל מברך ואין עונין אמן אחר כותי מברך עד שישמע כל הברכה''', כי אולי הוא מתכוון לעבודה זרה. יש בבבלי מופיע שבית שמאי סוברים שבעצם ברכת המזון פוטרת את היין, את הכוס, אז מה שכתוב כאן בית שמאי אומרים מברך על היין אז זה שותה אותו ואחר כך מברך על המזון. הכוונה שבעצם אין חובה, זה מה שבבבלי מופיע. אבל כאן הפרשנים מסבירים שגם בית שמאי מסכימים שכן צריך כוס, רק הם אומרים שיברך קודם כמו שאמרנו שלא ישכח בטעות וישתה.

גמ': אמר רבי אבא: '''על ידי היא ברכה קטנה שמא ישכח וישתה'''. אבל אם זה היה בערב שבת או במוצאי שבת, אכל בערב שבת וקידש עליו היום, במקרים שכן מותר ויש לו רק כוס אחת, אז יברך על ברכת המזון ואחר כך מקדש על היין ולא חוששים שהוא ישכח. למה? כיוון ש'''על ידי שהוא משלשה על הכוס אינו שוכח'''. כלומר אם זה רק ברכת היין אז זה דבר קטן, הוא יכול לשכוח, אבל אם הוא גם צריך לקדש ולהגיד את כל הקידוש אז בוודאי הוא לא ישכח. אותו דבר גם לגבי הבדלה, זה מהלך שלם שצריך להבדיל, לברך על הנר, בשמים, אז בוודאי לא ישכח. כל המחלוקת היא רק אם יש לו רק יין.

תנא, למדנו במשנה שעונים אחר ישראל המברך ואין עונים אחר הכותי המברך עד שישמע את כל הברכה. שואלת הגמרא: '''הא אחר ישראל — עונין אמן אף על פי שלא שמע?''' והרי למדנו בברייתא אחרת דתנן: '''שמע ולא ענה — יצא; ענה ולא שמע — לא יצא'''. כלומר אם הוא לא שמע את הברכה, איך אתה אומר שהוא יכול לומר אמן ולצאת ידי חובה? אמר '''חייא בריה דרב, בשלא אכל עמהן כזית'''. לא דיברנו על מי שצריך לצאת ידי חובה, זה ברור שהוא צריך לצאת ידי חובה, אז הוא חייב לשמוע את כל הברכה ולענות אמן. כאן מדובר האם בכלל לענות אמן על ברכה בלי צורך לצאת ידי חובה. אדם מברך, שותה מים, מברך שהכל נהיה בדברו, עונים אמן. אני לא מתכוון לשתות, אני לא מתכוון לצאת ידי חובה, אבל אני עונה אמן על הברכה שלו. את זה אני עונה, אצל כותי, רק במקרה שמעתי את כל הברכה. אצל ישראל אני יכול לברך אפילו בלי לשמוע, כי אנחנו יודעים שבאלכסנדריה של מצרים הגמרא מספרת שהיו שם כמות אדירה של אנשים, ובעצם היו אנשים עם דגלים שמסמנים מתי לענות אמן. במקרה שלא צריך לצאת ידי חובה, אין צורך לשמוע את הברכה, צריך רק לדעת מתי לענות אמן.

'''הכא מתניתא תני: שמע ולא ענה — יצא; ענה ולא שמע — לא יצא'''. אמר רב בשם אבא בר חנה, ואית דאמרי לה אבא בר חנה בשם רב: מה שאמרנו לא ענה יצא, הכוונה שהוא לא ענה את הכל, '''והוא שענה ראשי פרקים'''. כלומר לא שהוא לא ענה בכלל, אלא רק ראשי פרקים הוא כן ענה. היו נוהגים להגיד הללויה על כל דבר כמו שהתימנים נוהגים היום.

'''רבי זעירא בעי: הי אינין ראשי פרקים?''' מה נקרא ראשי פרקים? הגמרא מביאה '''הללו יה, הללו עבדי ה', הללו את שם ה'''' — זה נקרא ראשי פרקים, את המילה הראשונה בכל פרק.

'''בעון קומי רבי חייא בר אבא: מנין שאם שמע ולא ענה יצא?''' אמר: '''מן מה דאנן חמי רבנן רברביא עבדין כן אינון קיימין בציבורא''' — נמצאים בתפילת ציבור בהלל, '''דאילין אמרין ברוך הבא, ואילין אמרין בשם ה'. ואילין ואילין יוצאין ידי חובתן'''. אז רואים מכאן שאחד ששומע גם כן יוצא, גם אם הוא לא עונה.

תני רב אושעיא: '''עונה הוא אדם אמן, אפילו לא אכל''', אבל '''אינו אומר נברך שאכלנו משלו אלא אם כן אכל'''.

תני: '''אין עונין אמן יתומה ולא אמן קטופה ולא אמן חטופה. בן עזאי אומר: העונה אמן יתומה, יהיו בניו יתומים. חטופה, יתחטפו שנותיו. קטופה, תיקטף נשמתו'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף סא עמוד ב'''

{{שוליים|ח_נא}} '''חדר גדול (עשר על עשר) חייב בברכת הבדלה על הנר במוצאי שבת גם אם יש בו אור מבעוד יום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' כרבי אושעיא: אפילו טריקלין עשר על עשר מברכין, כדי שיהא יודע להבחין בין מטבע למטבע, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ח_נב}} '''מי שאכל ושכח ולא בירך ברכת המזון, האם עליו לחזור למקום האכילה או שיברך במקום שנזכר?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפד סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל שמברך במקום שנזכר, ואינו חוזר למקומו; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, שהלכה כבית הלל בכל מקום.

{{שוליים|ח_נג}} '''מי ששכח לברך ברכת המזון אחר האכילה, כמה זמן חייב לחזור למקומו כדי לברך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ב, הלכה יד , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפד סעיף ה , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל, מברך במקום שנזכר כל עוד לא נתעכל המזון שבמעיו, שאין מטריחים אותו לחזור למקום האכילה.

{{שוליים|ח_נו}} '''חובה לענות אמן אחר ברכת כותי רק אם שמע את כל הברכה מתחילתה ועד סופה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רטו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין עונים אמן אחר כותי המברך עד שישמע כל הברכה, שכן אין ודאות שיכוין וישלים כדת, וכך נקבע ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן רטו סעיף ב.

{{שוליים|ח_נז}} '''מי ששמע ברכה או הלל בלא לענות אמן, אימתי יצא ידי חובתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריג סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' הלכה כרב בשם אבא בר חנה: השומע ולא עונה יצא, ובלבד שיענה ראשי פרקים כשענה על הכל, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן ריג סעיף ב.

{{שוליים|ח_נח}} '''האם ניתן לענות אמן ולזמן על ברכה בלא אכילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה יג , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רטו סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רטו סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' עונה אמן אף בלא אכילה, אך אינו אומר &quot;נברך שאכלנו משלו&quot; אלא אם כן אכל, כלשון הירושלמי, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימנים קצח ורטו.

{{שוליים|ח_נט}} '''אין לענות אמן יתומה, קטופה או חטופה אלא אמן ארוכה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קכד סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=סא ב/&gt; ==דף סב עמוד א== &lt;קטע התחלה=סב א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש לענות אמן ארוכה ולא יתומה, קטופה או חטופה, כפי שהביאו הרמב&quot;ם (הל' ברכות א,יד) והשו&quot;ע (או&quot;ח קכד,ח) להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;123&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
תקטף נשמתו. ארוכה — מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה. איזו היא אמן יתומה? אמר רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] &lt;/div&gt;דין {{ירו&quot;מ-הוסר|דיתיב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דחיב}} למיברכה, והוא ענה ולא ידע למה הוא ענה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא שמע הברכה}} תנא {{שוליים|ח_ס}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עונים אמן אחר גוי|גוי שבירך את השם, עונה אחריו אמן]] אמר רבי תנחום[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחום|°]]אם בירכך גוי — ענה אחריו אמן, דכתיב ([[דברים ז יד|דברים עקב ז יד]]) ברוך תהיה מכל העמים. גוי אחד פגע את [[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} ובירכו. אמר ליה: כבר מילתך {{ירו&quot;מ-הוסר|אמירה}} אמורה. פגע אחרינא וקיללו. אמר ליה: כבר מילתך {{ירו&quot;מ-הוסר|אמירה}} אמורה. אמרו לו תלמידיו: רבי, כמה דאמרת להדין אמרת להדין. אמר לון: כן כתיב ([[בראשית כז כט|בראשית תולדות כז כט]]) אורריך ארור ומברכיך ברוך.    &lt;strong&gt;הדרן עלך פרק אלו דברים&lt;/strong&gt;

==פרק תשיעי - הרואה==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק תשיעי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק תשיעי#דף סב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי מאיר ברכות פרק תשיעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ט_א|ירושלמי ברכות, פרק ט, הלכה א]]==                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                  
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ט_א&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ט_א}}הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל, אומר: &quot;ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה&quot;. {{שוליים|ט_ב}}מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה, אומר: &quot;ברוך שעקר עבודה זרה מארצינו&quot;.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מתניתיה - בנסי ישראל. {{שוליים|ט_ג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכה על נס של אדם יחידי|אבל בנסי יחידי שנעשו לו, {{ירו&quot;מ-הוסר|אינו}} אין צריך לברך]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| שיברך אדם על נסי אביו ועל נסי רבו}}. ואם היה אדם מסויים - כגון יואב בן צרויה וחביריו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואדם}} אדם שנקדש בו שם שמים - כגון חנניה מישאל ועזריה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך לברך. מהו}} {{שוליים|ט_ד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שיברך אדם על נסי אביו ועל נסי רבו}}? [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נס לשבט|ונסי שבטים מהו שיברך?]] מאן דאמר {{שוליים|ט_ה}} &quot;כל שבט ושבט איקרי קהל&quot; - צריך לברך. מאן דאמר &quot;כל השבטים קרויין קהל&quot; אין צריך לברך. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכה על נהר פרת|הרואה בבל, צריך לברך חמש ברכות:]] ראה פרת, אומר: &quot;ברוך עושה בראשית&quot; ראה&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק תשיעי#דף סב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף ס&quot;ב. אנחנו מתחילים בעצם את הפרק האחרון, פרק ט', והמשנה אומרת: '''&quot;הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל, אומר: ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה. מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה, אומר: ברוך שעקר עבודה זרה מארצינו&quot;.'''

אומרת הגמרא, מה שאמרנו שרואה מקום שעשו בו ניסים לישראל מברך - זה דווקא בניסי ישראל, כלומר שקרו לכלל ישראל. אבל ניסי יחידי שנעשו רק לו, לא צריך לברך, אלא הוא - כלומר רק הוא צריך לברך.

אנחנו מכירים את המקור שבעצם כמעט כולם מזכירים, זה בהלכות גדולות, שכותב שלא מברכים &quot;עד דמקנפי כולה ישראל&quot;, וחלק מהפרשנים מסבירים שהכוונה שכל ישראל ינצלו. אבל יש את השאלה המוכרת: אם זה ככה, למה חזקיהו מאשימים אותו שהוא לא אמר הלל על ההצלה שלו? הרי אז נשארו מעט מאוד, כמו שכתוב &quot;כסוכה בכרם כגפן במקשה&quot;, כלומר נשארו מעט מאוד. שאר השבטים גלו, נשארו פה ממש מעט. וגם בבית שני, בחנוכה אנחנו יודעים שהיו פה מתי מעט, כן? אז מה פתאום אומרים הלל וכולי? זה לא מסתדר עם ההלכות גדולות.

אז יש כל מיני הסברים. פני יונה, אני חושב שהוא הכי הגיוני - מה שהוא אומר, הוא אומר בעצם מה שנאמר &quot;עד דמקנפי כולה ישראל&quot; הכוונה לא שינצלו כל ישראל, אלא הכוונה שאם היו מתכנסים מסתמא היו רוצים להודות כולם, וזה לא בנס של אדם פרטי. כלומר אדם פרטי קורה לו נס, לא כל ישראל רוצים להודות על זה, אבל ודאי אם זה יהיה משהו שיש בו גמירות דעת כמו בית המקדש שניצל, ודאי רוב ישראל - אנחנו בטוחים שאם עם ישראל היה מתכנס הוא ודאי היה מחליט להודות. ומעניין שזה גם מה שמופיע במקור. מי שמסתכל בדברים של ההלכות גדולות כפי שמופיע ב&quot;ניר&quot;, הוא אומר שם שלא אומרים &quot;עד דמקנפי כולה ישראל&quot; ואפילו הם מאה ואפילו כמה אלפים. זאת אומרת הוא מקביל את זה - הוא אומר מאה או כמה אלפים ניצלו, אז אני אומר לא, מסתמא אין עניין שכל ישראל ירצו להודות על דבר כזה, אבל ודאי אם ניצלו הרבה יותר, כמות מאסיבית שיש איזו גמירות דעת שמסתמא אם עם ישראל היה מתכנס כולו היה מחליט כן לומר, אז ודאי אומרים כן.

זה מה שהגמרא פה אומרת, שבניסי ישראל מברכים. בנס יחידי לא צריך לברך. '''אבל אם היה אדם מסוים - כגון יואב בן צרויה וחביריו, אדם שנקדש בו שם שמים - כגון חנניה מישאל ועזריה''', צריך. ואת זה אני יכול לומר לך, שזה תלוי במחלוקת. '''מאן דאמר &quot;כל שבט ושבט איקרי קהל&quot; - צריך לברך. מאן דאמר &quot;כל השבטים קרויין קהל&quot; אין צריך לברך.'''
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דין דחייב למיברכה והוא ענה ולא ידע וכו'.''' כצ&quot;ל וכן הוא בסוכה ובמגילה: זה שהוא חייב איזה ברכה והוא עונה אמן ואינו יודע על מה הוא עונה שלא שמע הברכה אלא שמע שעונים אמן ועונה עמהם זו היא אמן יתומה. תנא. בתוספתא בפ&quot;ה. גוי שבירך את השם. כן צ&quot;ל גוי המברך בשם עונין אחריו אמן כותי המברך בשם אין עונין אחריו אמן וכן הוא בסוכה פ&quot;ג ובמגילה פ&quot;ב ויש שם חסרון בספרי הדפוס והכי איתא התם

'''דכתיב ברוך תהיה מכל העמים.''' אפי' אם העמים יברכו אותך תחול עליך הברכה: הדרן עלך אלו דברים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;תקטף שנותיו · ארוכה מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה · אי זו היא אמן יתומה אמ' ר' הונא דין דיתיב למיברכה והוא ענה ולא ידע למה הוא ענה · תנא גוי שבירך את השם עונין אחריו אמן · אמ'ל תנחומא אם בירכך גוי ענה אחריו אמן דכת' ברוך תהיה מכל העמים · גוי אחד פגע את ר' ישמעאל וברכו · אמ' ליה כבר מילתך אמירה · פגע אחרינא וקיללו · אמ' ליה כבר מילתך אמירה · אמרו לו תלמידיו ר' כמה דאמרת להדין אמרת להדין · אמ' לון כן כת' אורריך ארור ומברכיך ברוך&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>iuc1dtuimmvf58ec23yoawujvfb9gag</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3086526</id>
      <parentid>3086525</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T18:25:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3086526</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="268391" sha1="t31ctui6dgv13fyq3jfxjqwc1atuz1s" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שמיני — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;112&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;


==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_א|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_א&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; אלו דברים שבין [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל בסעודה. [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: מברך על היום ואחר כך מברך על היין. ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: {{שוליים|ח_א}}מברך על היין ואחר כך מברך על היום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי? {{ירו&quot;מ-הוסר|שהקדושת}} שקדושת היום גרמה ליין שיבוא וכבר נתחייב {{ירו&quot;מ-הוסר|בקדושת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בקידוש}} היום עד שלא בא היין. מה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל? שהיין גורם לקדושת היום שתאמר. דבר אחר: היין תדיר {{ירו&quot;מ-הוסר|וקדושה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וקדושת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היום}} אינה תדירה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ותדיר ושאינו תדיר תדיר קדם}}. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מדברי שניהן, יין והבדלה — היין קודם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי}} כלום טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אלא {{ירו&quot;מ-הוסר|שקדושת}} שקדוש היום גרמה ליין שיבוא? וכאן, הואיל ולא אבדלה גרמה ליין שיבוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דעיקר הבדלה בתפילה ואם אין יין יבדיל על שיכר}} — היין קודם. כלום טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אלא שהיין תדיר וקדושה אינה תדירה? וכן {{ירו&quot;מ-ביאור|אף כאן}}, הואיל והיין תדיר ואבדלה אינה תדירה — היין קודם. רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} אמר: {{ירו&quot;מ-הוסר|ר מנא }}מדברי שניהן, יין ואבדלה — אבדלה קודמת. כלום טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אלא שכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין? וכאן {{ירו&quot;מ-ביאור|אף כאן}}, הואיל ונתחייב בהבדלה עד שלא בא היין — אבדלה קודמת. כלום טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אלא שהיין גורם לקדושת היום שתאמר, וכאן הואיל ואין היין גורם לאבדלה שתאמר — אבדלה קודמת. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: מדברי שניהן, {{שוליים|ח_ג}}מבדילין בלא יין ואין מקדשין אלא ביין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}היא דעתיה דרבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] דרבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אמר: {{שוליים|ח_ד}}מבדילין על השכר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל לקידוש צריך לחזר אחר יין}}, ואזלין מן אתר לאתר משום קידושה. אמר רבי יוסי ברבי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי|°]] ({{ירו&quot;מ-הדגשה|בון}}) נהיגין תמן במקום שאין יין: שליח ציבור עובר לפני התיבה ואומר ברכה אחת מעין שבע, וחותם במקדש ישראל ואת יום השבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויוצאים ידי קידוש מהתורה דקידוש על היין זה רק דרבנן אם נדקדק נמצא}} וקשיא על ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי בלילי שבת.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
שואלת הגמרא '''מה טעמהון דבית שמאי''', כלומר למה הם אומרים קודם כל מקדשים? עונה הגמרא: '''שקדושת היום גרמה ליין שיבוא'''. כלומר למה בכלל מביאים יין לסעודה? כיוון שיש קידוש, אז בעצם הקידוש גרם לבוא היין. עוד סיבה: '''וכבר נתחייב היום עד שלא בא היין'''. כלומר השבת נכנסה, ברגע שהיא נכנסה כבר חל חיוב חובת קידוש, ויין מגיע רק אחרי זה בסעודה — כלומר אנחנו הולכים להתפלל, חוזרים, רק אחרי זה מביאים את היין. אז בעצם חובת קידוש חלה קודם, לכן מברכים ומקדשים קודם. אז זכור, בית שמאי יש להם סברות טובות.

אז '''מה טעמהון דבית הלל'''? עונה הגמרא '''שהיין גורם לקדושת היום שתאמר''' — הרי מקדשים על היין, וכיוון שמקדשים על היין אז בעצם היין הוא הגורם, לכן מברכים עליו קודם. '''דבר אחר: היין תדיר אינה תדירה''' — כלומר קידוש היום אינו תדיר, ותדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם, כי היין מברכים ושותים כל יום וקידוש זה פעם בשבוע, אז ממילא היין קודם.

אמר רבי יוסי: '''מדברי שניהן, יין והבדלה — היין קודם'''. כלומר לפי הסברות שהם אמרו, אנחנו יכולים להבין שבניגוד לקידוש, שיש מחלוקת, בהבדלה כולם מסכימים שהיין קודם. למה? '''כלום טעמהון דבית שמאי אלא שקדוש היום גרמה ליין שיבוא?''' כך הם אמרו — קידוש גרם ליין שיבוא. '''וכאן, הואיל ולא אבדלה גרמה ליין שיבוא — היין קודם'''. הרי עיקר הבדלה זה בתפילה, ואם אין לו יין יכול גם להביא על השכר, אז ההבדלה לא גרמה ליין שיבוא, אם כן היין יהיה קודם.

וגם בית הלל — מה הטעם שלהם? '''כלום טעמהון דבית הלל אלא שהיין תדיר וקדושה אינה תדירה? וכן, הואיל והיין תדיר ואבדלה אינה תדירה — היין קודם'''. גם כאן תדיר — ההבדלה פחות תדירה מהיין, היין תדיר, הבדלה אינה תדירה, לכן היין קודם. כך שלפי שתי השיטות, בין בית הלל בין בית שמאי, היין יהיה קודם.

רבי מנא אמר הפוך: '''מדברי שניהן, יין ואבדלה — אבדלה קודמת'''. למה? כי אתה השתמשת בטעם אחד של בית שמאי, קח את הטעם השני שלהם. '''כלום טעמהון דבית שמאי אלא שכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין? וכאן, הואיל ונתחייב בהבדלה עד שלא בא היין — אבדלה קודמת'''. גם כאן, הרי השבת יצאה קודם כל, ורק אחרי זה אני עושה את ההבדלה, אז כבר חלה עלי חובת הבדלה עד שלא בא היין, לכן ההבדלה קודמת.

וגם בית הלל — '''כלום טעמהון דבית הלל אלא שהיין גורם לקדושת היום שתאמר, וכאן הואיל ואין היין גורם לאבדלה שתאמר — אבדלה קודמת'''. נכון, בקידוש אמרנו שקידוש עושים על היין, אז בעצם היין הוא הגורם. אבל כאן, אם אין היין גורם להבדלה — הרי אפשר להבדיל על כל דבר, על חמר מדינה, וגם עושים הבדלה בתפילה — אז היין הוא לא הגורם, וממילא ההבדלה תהיה קודמת גם לבית הלל.

אמר רבי זעירא: '''מדברי שניהן, מבדילין בלא יין ואין מקדשין אלא ביין'''. אפשר לראות לפי הסברה שלהם — אם היין גורם לקידוש, אז ברור שחייבים לקדש בעד היין. ובהבדלה אתה אומר שהיין לא גורם, אז זה כנראה שלא מבדילים על יין בהכרח, אפשר על חמר מדינה.

ואומרת הגמרא: '''היא דעתיה דרבי זעירא, דרבי זעירא אמר: מבדילין על השכר, ואזלין מן אתר לאתר משום קידושה'''. כלומר צריכים ללכת אפילו ממקום למקום כדי למצוא מקום שבו יש יין, כדי לקדש שם.

אמר רבי יוסי ברבי: '''נהיגין תמן במקום שאין יין, שליח ציבור עובר לפני התיבה ואומר ברכה אחת מעין שבע, וחותם במקדש ישראל ואת יום השבת''', ויוצאים ידי קידוש מהתורה, כי קידוש על היין זה רק מרבנן. אנחנו יודעים שיש לנו נוהג להגיד בשבת ברכה מעין שבע. יש סברה שאומרת שזה בגלל שהיו מתפללים בשדות, והיו אנשים שמאחרים, ורצו שכולם יסיימו את התפילה, שיחזרו לבית ביחד ולא יישארו שם אנשים בודדים, אז לכן בעצם הוסיפו את ברכה אחת מעין שבע. אז פה יש הסבר נוסף, שבעצם זה סוג של קידוש, כלומר בזה יוצאים ידי חובת קידוש מדאורייתא, כך שמי שאין לו יין יוכל לשמוע את הקידוש בבית הכנסת ולאחר מכן לחזור ולאכול בבית.

ואומרת הגמרא: '''וקשיא על דבית שמאי בלילי שבת'''. נעצור כאן.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נו עמוד ב'''

{{שוליים|ח_א}} '''בקידוש שבת יש לברך על היין ואחר כך על היום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רעא סעיף י , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל שמברך על היין ואחר כך על היום, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, ובהבדלה אף שניהם מודים שהיין קודם.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' אלו דברים מברך על היום.''' בתחל' לפי שהיו' גורם לקידוש שלא בא כוס זה אלא בשביל קידוש לשבת ועוד שכבר קדש היום משקיבל עליו ועדיין יין לא בא על השלחן וכשם שקדם לכניסה כך קודם לברכה

'''וב&quot;ה אומרי' מברך על היין תחלה.''' לפי שהיין גורם לקידוש וה&quot;ה המקדש על הפת ואם אין לו יין או פת לא יקדש ועוד תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם

'''גמ' מה טעמהון דב&quot;ש וכו'.''' כדפרישית במתני'

'''מדברי שניהן נלמד.''' דסבירא להו דבהבדלה לעולם ברכת היין קודם ואח&quot;כ ברכת הבדלה דלא דמיא לקידוש כדמפרש ואזיל

'''כלום טעמהון דב&quot;ש.''' שהרי טעמייהו דב&quot;ש גבי קידוש לא הויא אלא מפני שקדושת היום גרמה ליין שיבא לפיכך סברי דקדושת היום קודמת אבל כאן הואיל ולאו הבדלה גרמה ליין שיבא דהא עיקר הבדלה בתפלה היא ולא אמרו שיחזור ויבדיל על הכוס אלא מפני התינוקות כדאמרי' לעיל פ' תפלת השחר הלכך אף ב&quot;ש מודים בהבדלה שברכת היין קודם

'''כלום טעמהון דב&quot;ה.''' כלומר ולב&quot;ה ודאי שייכא נמי האי טעמא דאמרי גבי קידוש דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם וכמו כן בהבדלה

'''אמר ר' מנא.''' דלא היא דמאי חזית דנקטת להני טעמי דידהו דב&quot;ש ודב&quot;ה גבי קידוש למילף מינייהו דמה גבי הבדלה דברכת יין קודמת נקיט אידך טעמייהו דידהו דגבי קידוש ואשכחן איפכא דגבי הבדלה איכא למימר דלכ&quot;ע ברכת הבדל קודמת כדמפרש ואזיל

'''כלום טעמהון דב&quot;ש וכו'.''' וא&quot;כ וכאן נמי הואיל ונתחייב בהבדלה מיד שחשכה למ&quot;ש קודם שבא היין לפניו בדין הוא שהבדלה ג&quot;כ קודמת ליין כמו קידוש לב&quot;ש

'''כלום טעמהון דב&quot;ה.''' ולב&quot;ה דטעמייהו גבי קידוש אינו אלא לפי שהיין או הפת קודם לקידוש היום שתאמר אבל כאן הואיל ואין היין גורם להבדלה דלא תליא הבדלה ביין אף ב&quot;ה מודו דהבדלה קודמת לברכת היין והלכך מהא ליכא למישמע מינה

'''מדברי שניהן.''' מדר' יוסה ומדר' מנא דמר מדייק הכי ומר מדייק איפכא אליבא דב&quot;ש וב&quot;ה מיהת מדברי שניהן נלמד דמבדילין בלא יין אבל אין מקדשין אלא ביין כדקאמרי תרווייהו בפשיטות דאין היין מעכב בהבדלה כמו דמעכב בקידוש

'''היא דעתיה דר' זעירא.''' וכן נמי היא דעתי' דר&quot;ז גופיה דאמר מבדילין על השכר במקום שאין יין מצוי דהיין אינו מעכב להבדלה והולכין ממקום למקום משום קידושא למישמע קידוש על היין דעיקר מצות קידוש על היין

'''נהיגין תמן.''' בבבל במקום שאין יין לקדש עליו הש&quot;צ עובר לפני התיבה ואומר ברכת מעין שבע וחותם וכו' ובזה יצאו ידי קידוש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אילו דברים שבין בית שמי ובית הלל בסעודה · בית שמי אומ' מברך על היום ואחר כך מברך על היין · ובית הלל אומ' מברך על היין ואחר כך מברך על היום · בית שמי אומ' נוטלין לידים ואחר כך מוזגין את הכוס · ובית הלל אומ' מוזגין הכוס תחילה ואחר כך נוטלין לידים · בית שמי מקנח ידיו במפה ומניחה על השולחן · ובית הלל אומ' על הכסת · בית שמי אומ' מכבדין את הבית ואחר כך נוטלין לידים · ובית הלל אומ' נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית · בית שמי אומ' נר ומזון בשמים והבדלה · ובית הלל אומ' נר ובשמים ומזון והבדלה · בית שמי אומ' שברא מאור האש · ובית הלל אומ' בורא מאורי האש · אין מברכין על הנר ועל הבשמים שלגוים ועל הנר ועל הבשמים שלמתים · ועל הנר ועל הבשמים שלפני עז' · ואין מברכין על הנר עד שייאותו לאורו · מי שאכל ושכח ולא בירך בית שמי אומ' יחזור למקומו ויברך · ובית הלל אומ' יברך במקום שנזכר · ועד מתי מברך עד כדי שיתאכל המזון שבמיעיו · בא להן יין אחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס בית שמי אומ' מברך על היין ואחר כך מברך על המזון · ובית הלל אומ' מברך על המזון ואחר כך מברך על היין · עונין אמן אחר ישראל מברך · ואין עונין אמן אחר כותי מברך עד שישמע כל הברכה ·
אילו דברים שבין בית שמי ובית הלל בסעודה כול' · מה טעמהון דבית שמי שקדושת היום גרמה ליין שיבוא וכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין · מה טעמהון דבית הלל שהיין גורם לקדושת היום שתיאמר · ד&quot;א היין תדיר וקדושה אינה תדירה · אמ' ר' יוסה מדברי שניהן יין והבדלה היין קודם · כלום טעמהון דבית שמי אלא שקדושת היום גרמה ליין שיבוא · וכאן הואיל ולא הבדלה גרמה ליין שיבוא היין קודם · כלום טעמהון דבית הלל אלא שהיין תדיר וקדושה אינה תדירה · וכן הואיל והיין תדיר והבדלה אינה תדירה היין קודם · אמ' ר' מנא מדברי שניהן יין והבדלה הבדלה קודמת · כלום טעמהון דבית שמי אלא שכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין · [וכאןהואיל ונתחייב בהבדלה עד שלא בא היין] אבדלה קודמת · כלום טעמהון דבית הלל אלא שהיין גורם לקדושת היום שתיאמר · וכאן הואיל ואין היין גורם לאבדלה שתיאמר אבדלה קודמת · אמ' ר' זעירא מדברי שניהן מבדילין בלא יין [ואין] מקדשין אלא [ב]יין · היא דעתיה דר' זעירא · דר' זעירא אמ' מבדילין על השכר ואזלין מן אתר לאתר משום קדושה · אמ' ר' יוסי בר' נהיגין תמן במקום שאין יין שליח ציבור עובר לפני התיבה ואו' ברכה אחת מעין שבע וחותם במקדש יש' ואת יום השבת · וקשיא על דבית שמי בלילי שבת [איך עבידה]&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''וקשיא על דב&quot;ש בלילי שבת.''' כלומר דהא לפעמים משכחת לה בלילי שבת דאי אפשר למיעבד כסברא דב&quot;ש גבי קידוש ולמאי דס&quot;ל לב&quot;ש נמי גבי יין ומזון במתני' דסוף פירקין היכא דאין שם אלא אותו כוס והשתא אי מקלעי הני גוונא בלילי שבת היאך ינהוג אליבא דב&quot;ש דממ&quot;נ קשיא כדמסיק ואזיל להקושיא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נו עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ח_ג}} '''הבדלה בלא יין - כשאין יין, מהו הדין לגבי הבדלה על פת או משקה אחר, לעומת קידוש שבת שאינו אלא ביין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כדעת רבי זעירא בירושלמי שמבדילין בלא יין ואין מקדשין אלא ביין, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ח_ד}} '''בהבדלה מסתפקים ביין שכר ואינה טעונה יין דווקא, אך לקידוש חייבים לחזר אחר יין ואף לילך ממקום למקום להשיגו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כט &lt;קטע סוף=נו ב/&gt; ==דף נז עמוד א== &lt;קטע התחלה=נז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שקידוש טעון יין דווקא ומחזרים אחריו ואף מטריחים עצמם ממקום למקום, כפי שהביאו הרמב&quot;ם (הל' שבת פכ&quot;ט ה&quot;ט) והשו&quot;ע (או&quot;ח רצו, ב).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;113&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
הי{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ך עבידה {{ירו&quot;מ-ביאור|באיזה מקרה יהיה קשה}} היה יושב ואוכל בערב שבת, וחשכה לילי שבת, ואין שם אלא אותו הכוס — את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} אומר: מניחו לאחר המזון ומשלשל כולם עליו. ל[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי &lt;/div&gt;{{ירו&quot;מ-הדגשה|איך ינהג ד}}מה נפשך? יברך על היום — המזון קודם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי לשיטתם}}, מה {{ירו&quot;מ-הוסר|נפשך יברך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שמברך}} על היום {{ירו&quot;מ-הדגשה|קודם לברכת היין — זה מפני שהתחייב בקדושת היום קודם, וכאן התחייב בברכת}} המזון קודם — יברך על המזון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואחר כך יקדש — אי אפשר, שהרי אמרו בית שמאי שאם בא להם יין אחר המזון ואין להם אלא אותו כוס, מברך על}} היין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואחר כך על המזון. נמצא שהיין}} קודם — יברך על היין, היום קודם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כך לבית שמאי כיצד יעשה}} נשמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: בא להן יין אחר המזון, ואין שם אלא אותו הכוס — {{ירו&quot;מ-הדגשה|בית שמאי אומרים: מברך על היין ו}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|ח}}ר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך על המזון}} אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|הטעם שאמרו בית שמאי להקדים את ברכת היין לברכת המזון — זה רק מפני שאם תגיד לו להשאיר את היין אחר המזון}} — על ידי שהוא ברכה קטנה, שמא ישכח וישתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלי ברכה}}. ברם הכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך גם לקדש}} מכיון שהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|משלשה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|משלשם}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מברך שלוש ברכות על היין ועל המזון ועל הקידוש}} על {{ירו&quot;מ-הוסר|ידי }}הכוס אינו שכח. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן}} כיצד יעשו {{ירו&quot;מ-הוסר|על דברי}} לדברי [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי יברך על המזון תחילה, ואחר כך מברך על היום, ואחר כך על היין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם נדקדק נמצא}} וקשיא על דברי [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל במוצאי שבת. הי{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ך עבידה {{ירו&quot;מ-ביאור|באיזה מקרה יהיה קשה}} היה יושב ואוכל בשבת וחשכה מוצאי שבת, ואין שם אלא אותו הכוס — את אמר: מניחו לאחר המזון ומשלשל כולן עליו. מה נפשך? יברך על היין, המזון קודם {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי אמרו בית הלל שאם בא להם יין אחר המזון ואין להם אלא אותו כוס, מברך על המזון ואחר כך מברך על היין}} יברך על המזון, הנר קודם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דלדעת בית הלל אליבא דרבי מאיר הסדר הוא נר בשמים מזון והבדלה}} יברך על הנר. {{ירו&quot;מ-הוסר|הבדלה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היין}} {{ירו&quot;מ-הוסר|קודמת}} קודם {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא תדיר. יברך על היין — המזון קודם. אם כך, כיצד יעשה}} נשמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} לא נחלקו [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל על ברכת המזון שהוא בתחילה, ולא על הבדלה שהיא בסוף. על מה נחלקו? על הנר ועל הבשמים ש[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: {{שוליים|ח_ה}}בשמים ואחר כך נר, ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: מאור ואחר כך בשמים. רבא[[ביאור:עץ מסורת#רבא|°]] ורב יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]]  {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}}: הלכה כמי שהוא אומר בשמים ואחר כך נר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כך}} כיצד יעשה {{ירו&quot;מ-הוסר|על דברי}} לדברי [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל יברך על&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף נז. אנחנו בשלושה, כמה מילים בדף הקודם. אומרת הגמרא קשה על לבית שמאי בליל שבת. יש איזה קושיה שיכולה להתווצר בליל שבת על דעת בית שמאי.

איך החביטה? כלומר איך, איך, באיזה מציאות יש קושיה? כן, יש פה מעין מעגל כזה, מעגל שלא יוצאים ממנו. '''היה יושב ואוכל בערב שבת וחשכה לילי שבת''', אנחנו יודעים שבדרך כלל אסור לאכול ביום שישי, אבל נניח יש מקרה שמותר — סעודת חתנים, פורים וכדומה. אז יש מציאות שאכלו בליל שבת ועכשיו נכנס שבת. עכשיו '''ואין שם אלא אותו הכוס'''. מצד אחד הוא צריך לברך ברכת המזון על אותו כוס ומצד שני גם צריך לקדש על יין. אז מה עושה? אמרנו לפני כן שכולם מסכימים שאם אני אוכל, לאחר המזון '''משלשל כולם עליו'''. כלומר שיש לו רק כוס אחת וצריך גם לברך על ברכת המזון, אז לכן מברך על הכוס ובעצם משאיר את זה לסוף. ואז גם כן עושה את מה שצריך, הבדלה או קידוש אחרי ברכת המזון.

אז עכשיו בוא נראה מה יצא מכאן. לבית שמאי איך יתנהג? '''מה נפשך?''' מה הוא ינהג? הרי לגבי שבת אמרנו שאם יש שבת ויין אז הוא קודם כל מקדש כיוון שהשבת נכנסה קודם. כלומר קידוש היום היה קודם, אבל כאן יש לו בעיה. כי מה, אתה מברך על היום? אי אפשר להגיד ככה, כי הרי '''המזון קודם''', כי אם הוא אומר שקידוש קודם בגלל שהוא הקדים — הוא היה קודם לפני היין. אבל כאן ברכת המזון הייתה קודמת, כי הרי הוא קודם כל אכל, הוא התחייב בברכת המזון קודם. אז מה אתה אומר? '''יברך על המזון'''? כלומר אי אפשר לומר '''יברך על היום''' — '''המזון קודם''', שהרי לשיטתם מה שיברך על היום זה רק בגלל שהתחייב בקדושת היום קודם. אבל כאן הרי התחייב ברכת המזון קודם, לכן לכאורה צריך לברך ברכת המזון קודם.

אז אוקיי, מה אתה אומר? יברך על המזון קודם, רק אחרי זה יקדש? גם את זה אי אפשר. למה? שהרי אמרו בית שמאי שאם בא להם יין בתוך המזון מברך על היין ואחר כך על המזון. יוצא מכאן שהיין קודם. אז מה אתה אומר? '''יברך על היין'''? אי אפשר, כי הרי '''היום קודם''', קידוש היום, כמו שאמרנו. אז אם כך, מה יעשה? בעצם נכנסנו פה לאיזה מעגל שאין לו סוף.

אומרת הגמרא '''נשמעינה מן הדא''', כלומר הפתרון יהיה בעצם בגרסה אחרת של דיני בית שמאי: '''בא להן יין אחר המזון, ואין שם אלא אותו הכוס — בית שמאי אומרים: מברך על היין ואחר כך על המזון'''. יש לנו ברייתא מפורשת שאומרת שאם יש יין וברכת המזון, קודם כל מברך על היין ואחר כך על המזון.

אמר רבי אבא: שאמרו בית שמאי להקדים את ברכת היין לברכת המזון — זה רק שם, מפני שאם תגיד שקודם מברך ברכת המזון ואחרי זה מברך על היין, יכול להיות בעיה, כי כיוון שברכת היין '''ברכה קטנה''', '''שמא ישכח וישתה'''. תוך כדי שהוא מברך ברכת המזון יבוא מיד וישתה בלי ברכה, לכן אמרו שיברך את זה קודם. '''ברם הכא''', שיש קידוש להוסיף, פה אין חשש, כי הרי יש פה שלוש ברכות, '''מכיון שהוא על הכוס אינו שכח''' — אז לכן אין חשש שקודם כל יברך את ברכת המזון ואחרי זה ימשיך.

אז לכן, איך יעשו? איך עשו בית שמאי? '''יברך על המזון תחילה, ואחר כך מברך על היום, ואחר כך על היין'''. ובעצם זה פותר לנו את הבעיה.

עכשיו '''וקשיא על דברי בית הלל במוצאי שבת'''. כלומר אותו דבר, יהיה גם כן איזה מעגל שאין לו סוף בשיטת בית הלל במוצאי שבת. איך החביטה? כלומר, איך ייווצר המציאות של הקושיה? '''היה יושב ואוכל בשבת וחשכה מוצאי שבת''', כלומר חשכה שעה שלישית ויצא שבת. עכשיו '''ואין שם אלא אותו הכוס''', יש לו רק כוס אחת, רק רביעית בדיוק — עם המזיגה, עם הכל, רק רביעית. אז מה אמרנו? אמרנו '''מניחו לאחר המזון ומשלשלן כולן עליו'''. אמרנו מניח את הכוס, מברך עליו ברכת המזון וממשיך אחרי זה את ההבדלה וכל מה שצריך.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''היך עבידה.''' בהי גוונא מקשינן לה ומפרש וקאמר בכגון שהיה יושב ואוכל בע&quot;ש וחשכה לילי שבת וצריך הוא לקדש קדושת היום על היין ואין שם אלא אותו הכוס יין בלבד ואם יקדש עליו לא יהיה לו יין לברך על המזון

'''את אמר מניחו לאחר המזון ומשלשל כולם עליו.''' כלומר דודאי את אומר בזה דהדין הוא שיניח עד לאחר המזון ויאמר הכל קידוש וברכת המזון על אותו כוס וכדתנינן בתוספתא פ&quot;ה גבי מ&quot;ש וכדלקמן וה&quot;ה נמי בהאי גוונא בלילי שבת והשתא קשיא מה נפשך לב&quot;ש היאך יעשה

'''יברך על היום.''' קודם כדאמרינן במתני' דקדושת היום קודם ליין הא הכא איכא נמי מזון ובודאי ברכת המזון קודם לקידוש היום שהרי נתחייב בברכת המזון קודם שקידש עליו היום

'''יברך על המזון.''' ואי תימא דאין ה&quot;נ דיברך על המזון מקודם הא ליתא דהרי הכא היין קודם לב&quot;ש כדאמרי במתני' דסוף פרקין גבי בא להם יין בתוך המזון ומייתי לה לקמיה

'''יברך על היין.''' ואם תאמר דיברך על היין קודם להמזון הא נמי אי אפשר דכשבא לברך על היין קידוש היום קודם לו כדאמרי ב&quot;ש במתני'

'''יברך על היין.''' בתחלה הרי המזון קודם כדסבירא להו לב&quot;ה במתני' דסוף פרקין

'''יברך על הנר.''' בתחלה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;היה יושב ואוכל בערב שבת וחשכה לילי שבת ואין שם אלא אותו הכוס את אמר מניחו לאחר המזון ומשלשל כולם עליו · מה נפשך יברך על היום המזון קודם · יברך על המזון היין קודם · יברך על היין היום קודם · נשמעינה מן הדא בא להן יין אחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס אמ' ר' בא [על ידי שהוא] ברכה קטנה שמא ישכח וישתה · ברם הכא מכיון שהוא משלשה על ידי הכוס אינו שכח · כיצד יעשו על דברי בית שמי יברך על המזון תחילה ואחר כך על היין · וקשיא על דברי בית הלל במוצאי שבת [היך עבידה] היה יושב ואוכל בשבת וחשכה מוצאי שבת ואין שם אלא אותו הכוס את אמר מניחו לאחר המזון · ומשלשל כולן עליו · מה נפשך יברך על היין המזון קודם · יברך על המזון הנר קודם · יברך על הנר אבדלה קודמת · נשמעינה מן הדא · אמ' ר' יהודה לא נחלקו בית שמי ובית הלל על ברכת המזון שהיא בתחילה ולא על {{ירו&quot;מ-הוסר|המזון}}[הבדלה] שהוא בסוף · על מה נחלקו על הנר ועל הבשמים שבית שמי אומ' בשמים ואחר כך נר · ובית הלל אומ' מאור ואחר כך בשמים · רבא ורב יהודה הל' כמי שהוא או' בשמים ואחר כך נר · כיצד יעשה על דברי בית הלל יברך על&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נשמעינה מן הדא.''' זה הכל מן הקושיא וכלומר והיכא שמעינן להא דאמרת לב&quot;ש היין קודם להמזון מן הדא דתנינן בסוף פרקין בא להם יין בתוך המזון ואין שם אלא אותו הכוס ב&quot;ש אומרי' מברך על היין ואח&quot;כ מברך על המזון וא&quot;כ היאך יתנהג עצמו בכה&quot;ג אליבא דב&quot;ש

'''אמר ר' בא.''' דלא קשיא מידי מהאי מתני' דסוף פרקין דמייתית ראיה לגוונא דהכא דלב&quot;ש מברך על היין מקודם להמזון דשאני הוא התם דע&quot;י שהיא ברכה קטנה בורא פרי הגפן בלבד הלכך הוא דקסברי ב&quot;ש התם דמברך על היין מקודם שאם אתה אומר שימתין עד לאחר ברכת המזון חיישינן שמא ישכח וישתה מיד בלא ברכה אבל הכא שצריך הוא לקדש קדושת היום ומכיון שהוא ממתין לשלשה על ידי הכוס אינו שכח מקודשת היום ולא חיישינן שמא ישתה עד שלא יקדש

'''וכיצד יעשו על דברי ב&quot;ש.''' והשתא מסיק לה דלר' בא דקאמר דהכא איכא תקנתא לב&quot;ש נמי וכיצד יעשה יברך על המזון תחלה דבהאי גוונא מודו ב&quot;ש דליכא למיחש למידי כדאמרן ואח&quot;כ מברך קדושת היום ואח&quot;כ על היין כסבר' דידהו במתני'

'''יברך על המזון בתחלה.''' הרי הנר קודם כדתנן במתני' גבי פלוגתייהו בהא ב&quot;ש אומרים נר ומזון וכו' ובית הלל אומרים נר ובשמים ומזון והבדלה א&quot;כ לכ&quot;ע נר קודם למזון&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''וקשי' על דברי ב&quot;ה.''' השתא מהדר הש&quot;ס לדייק גם אליבא דב&quot;ה דודאי בלילי שבת ובגוונא דהוה מדייק לי' אליבא דב&quot;ש ליכא למידק כלל אליבא דב&quot;ה דפשוט הוא דבגוונא דתאמר היה יושב ואוכל בע&quot;ש וכו' ואין שם אלא אותך הכוס דלב&quot;ה מברך על המזון ואח&quot;כ על היין ואח&quot;כ על היום כי קשיא לן אליבא דב&quot;ה במוצאי שבת הוא דקשיא לן וכעין גוונא דהוה מדייקינן אליבא דב&quot;ש בע&quot;ש ה&quot;נ מדייקינן השתא אליבא דב&quot;ה במ&quot;ש וכדמפרש ואזיל

'''היך עבידא.''' בהי גוונא קא מיבעיא לן וקאמר בכגון שהיה יושב ואוכל בשבת וחשכה מוצאי שבת וצריך הוא להבדיל ואין שם אלא אותו הכוס ואם יבדיל לא יהי' לו יין לברך על המזון

'''את אמר מניחו לאחר המזון ומשלשל כולן עליו.''' הבדלה וברכת המזון דודאי כך הוא הדין והכי תנינן בתוספתא פ&quot;ה הנכנס לביתו במ&quot;ש מברך על היין ועל המאור. ועל הבשמי' ואח&quot;כ אומר הבדלה ואם אין לו אלא כוס אחד מניחו אחר המזון ומשלשלן כולן לאחריו והשתא מדייק הש&quot;ס דלר' יהודה דתוספתא אליבא דב&quot;ה כדמייתי נמי לקמיה קשיא לן דמה נפשך כיצד יעשה בהאי גוונא דאמרן

'''הבדלה קודמת.''' כלומר ואם יעשה כך תהיה הבדלה קודמת למזון ואנן לא תנן הכי דאע&quot;ג דבמתני' תני כן ההיא דלאו כהלכתא היא אלא כדתני ר' יהודה בתוספתא שם וכדלקמיה

'''נשמעינה מן הדא.''' מסקנת הקושיא היא וכלומר והיכא תניא הכי מן הדא דא&quot;ר יהודה לא נחלקו ב&quot;ש וב&quot;ה על המזון שהוא בתחלה ועל הבדלה שהיא בסוף על מה נחלקו וכו' וגי' התוספתא כך היא שב&quot;ש אומרים מאור ואח&quot;כ בשמים וב&quot;ה אומרים בשמים ואח&quot;כ מאור וגי' הש&quot;ס בתוספתא היה כך בהפך ככתוב לפנינו והיינו דקאמר עלה רבא ורב יהודה הלכה כמי שהוא אומר בשמים ואח&quot;כ מאור ולא כהאי גי' דלעיל לב&quot;ה. שמעינן מיהת דלכ&quot;ע מזון בתחילה והבדלה בסוף כי פליגי בסדר הברכות השייכי' להבדלה הוא דפליגי ושמעינן נמי דלכ&quot;ע אלו הברכות השייכי' להבדלה סמוכות זו לזו מיהת בעינן והשתא אם יברך על הנר בתחילה למזון ואח&quot;כ ברכת הנר תכופות זו לזו כל הברכות א&quot;כ תהי' הבדלה קודמת למזון והא לר' יהודה לכ&quot;ע מזון בתחילה והבדלה לבסוף היא וכיצד יעשה על דברי ב&quot;ה. מסקנא דמילתא היא. וכלומר והשתא כיצד יעשה אליבא דב&quot;ה אם כהאי דתנינן במתני' נר ובשמים ומזון והבדלה או כהאי דר' יהודה בתוספתא וקאמר הש&quot;ס דדברי ר' יהודה הם עיקר שיברך על המזון בתחלה וכו'

'''י&quot;ט שחל להיות במ&quot;ש.''' ויש כאן קידוש והבדלה איזה מהן קודם
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אז '''מה נפשך?''' מה אתה אומר? יברך על היין? כמו שאמרנו מקודם, אם יש שבת וקידוש, או יין והבדלה, אז הוא כבר יברך על היין ואחרי זה קידוש, או יין והבדלה. אבל פה יש בעיה, כי הרי אמרת שהמזון קודם — כי אמרנו שאם בא להם יין בתוך המזון ואין להם אלא אותו כוס, אז מברך על היין ואחר כך על המזון. אז יוצא שבעצם ברכת המזון קודמת. אז מה אתה אומר? יברך את ברכת המזון? יש לו בעיה, כי לדעת בית הלל, על פי רבי מאיר, הסדר זה נר ובשמים, מזון והבדלה. כלומר בעצם הנר קודם — נר ובשמים קודמים לפני ברכת המזון. אז מה אתה אומר? יברך על הנר? אי אפשר, כי הרי היין תדיר יותר, ואמרנו שאם יש לנו יין וקידוש, או יין והבדלה, מברכים על היין כי תדיר קודם. אז מה עושים? '''יברך על היין, המזון קודם''', וככה בעצם קיבלנו מעגל חוזר.

מה נעשה? '''ואתה נשמעינה מן הדא'''. בעצם נכון מה שאמרנו עכשיו, שבעצם הסדר נר בשמים מזון והבדלה זה דעת רבי מאיר. אבל הדעה המקובלת זה דעת רבי יהודה, שהוא סובר '''לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על ברכת המזון שהוא בתחילה, ולא על הבדלה שהיא בסוף. על מה נחלקו? על הנר ועל הבשמים, שבית שמאי אומרים: בשמים ואחר כך נר, ובית הלל אומרים: מאור ואחר כך בשמים'''. אנחנו נוהגים הפוך כנראה, יש לנו גרסה אחרת, אבל בכל אופן רואים שבעצם על ברכת המזון כולם מסכימים שהיא בהתחלה, על הבדלה כולם מסכימים שהיא בסוף, וכל המחלוקת היא רק על הנר והבשמים.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נז עמוד א'''

{{שוליים|ח_ה}} '''בהבדלה במוצאי שבת יש להקדים בשמים לנר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצו סעיף א , סמ&quot;ג עשין כט &lt;קטע סוף=נז א/&gt; ==דף נז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=נז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כבית שמאי לדעת רבא ורב יהודה, וכן נפסק בשו&quot;ע או&quot;ח סי' רצו ס&quot;א ובסדר יקנה&quot;ז (יין קידוש נר הבדלה בשמים) שאף הבבלי הכריע כך.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;114&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
המזון תחילה, ואחר כך יברך על היין, ואחר כך על הנר. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סדר ההבדלה ביו&quot;ט שבמוצ&quot;ש|יום טוב שחל להיות במוצאי שבת]] רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: יקנ&quot;ה — יין, קידוש, נר, הבדלה. חנין בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רב חנן בר אבא|°]] אמר בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: יין, קידוש, נר, הבדלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם זה בחג סוכות מוסיף}} {{שוליים|ח_ו}}סוכה וזמן רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} אמר: ינה&quot;ק. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|לא }}אמר כהדא דרבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהבדלה קדמת לקידוש}} דאמר רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: מלך יוצא ושלטון נכנס — מלוין את המלך ואחר כך מכניסין את השלטון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף כך קדם מוציאים את השבת בהבדלה אחר כך מכניסים את יום טוב בקידוש}} לוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הוסר|ינה&quot;ק}} נהי&quot;ק {{ירו&quot;מ-ביאור|נר הבדלה יין קידוש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיין בין שניהם להראות שהוא בא עבור שניהם}} מסתברא דלוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] אמר, מעין שניהם {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הבדלה ראשונה כרבי חנינה שמלוים את המלך קדם וכרב שהיין סמוך לקידוש}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעא קומי רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: הי{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ך {{ירו&quot;מ-הוסר|אובדין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עבדין}} {{שוליים|ח_ז}}עובדא? אמר ליה: כרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] וכרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|יקנ&quot;ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יין קידוש נר הבדלה}}. וכן נפק עובדא כרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] וכרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}}, כד הוה אזיל לדרומה — הוה עביד כרבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ינה&quot;ק}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יין נר הבדלה קידוש}}; וכד הוה נחית לטבריא — הוה עביד כרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|יקנ&quot;ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יין קידוש נר הבדלה}} דלא מפלג על בר נש באתריה. על דעתיה דרבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} ניחא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמברך על היין, שהיין לעולם קודם, ומיד אחריו על האש, כיוון שרואהו ראשון, דמצווה הבאה לידך על תחמיצנה}} וקשיא {{ירו&quot;מ-הוסר|יוחנן }}על דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|היה מוצאי שבת}} בשאר ימות השנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי מברך על הנר לפני ההבדלה מפני העניים, שמא לא יספיק השמן שלא יכבה ויפסיד הברכה; והכא אמאי}} אינו מברך על הנר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפני הקידוש}}{{ירו&quot;מ-הוסר| שלא יכבה וכא מברך על הנר}} שלא יכבה?
מה עבד ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}? מכיון שיש לו יין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודאי יש לו שמן ו}}אין נרו כובה. {{ירו&quot;מ-הוסר|ויברך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי אמרו נר ביתו וקידוש היום נר קודם אם כך שיברך}} על הנר בסוף — שלא לעקור {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולשנות משאר}} זמן השבתות הבאות.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ב|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ב&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: נוטלין לידים ואחר כך מוזגין את הכוס ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: מוזגין הכוס תחילה ואחר כך נוטלין לידים.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבא ורב יהודה: הלכה כמי שהוא אומר בשמים ואחר כך נר''', כי כנראה שהיה להם הרגל כזה. אז אם כך, איך נעשה באמת? לבית הלל '''יברך על המזון תחילה''', כמו שאמרנו שכולם מסכימים שמזון תחילה, '''ואחר כך יברך על היין, ואחר כך על הנר'''.

אומרת הגמרא: '''יום טוב שחל להיות במוצאי שבת''', רבי יוחנן אמר: '''יקנה — יין, קידוש, נר, הבדלה'''. חנין בר אבא אמר בשם רב: '''יין, קידוש, נר, הבדלה''', ואם זה בסוכות אז צריך להוסיף גם '''סוכה וזמן''', כלומר גם שהחיינו.

רבי חנינא אמר: '''ינה&quot;ק''', כלומר יין, נר, הבדלה, קידוש. שמואל אמר כדעת רבי חנינא, גם כן '''ינה&quot;ק''', כלומר שהבדלה קודמת לקידוש. ואמר רב אחא בשם רבי יהושע בן לוי משלו, איזה משל, ש'''מלך יוצא ושלטון נכנס — מלוין את המלך ואחר כך מכניסין את השלטון'''. כלומר השבת יוצאת ונכנס החג, אז קודם כל מלווים את המלך שייצא, ורק אחרי זה מלווים ומכניסים את יום טוב. אז אף כאן, קודם כל מוציאים את השבת בהבדלה ואחר כך מכניסים את יום טוב בקידוש.

לוי אמר: '''נהי&quot;ק''', כלומר נר, הבדלה, יין, קידוש. למה? כי הוא סובר שהיין צריך להיות בין שניהם, כלומר בין הבדלה לקידוש, כדי להראות שהוא בעל שניהם.

אומרת הגמרא: '''מסתברא דלוי אמר, מעין שניהם'''. כלומר לוי כנראה עשה הכללה בין שתי הדעות — הבדלה כמו רבי חנינא, שאמר קודם כל מלווים את המלך שיוצא, ורק אחר כך עושים את הקידוש, כלומר מקבלים את השלטון, וכרב שאמר שהיין סמוך לקידוש.

'''רבי זעירא בעא קומי רבי יוסי: הי ך עובדא?''' כלומר להלכה מה נעשה? יש פה את כל האפשרויות. '''אמר ליה: כרב וכרבי יוחנן'''. כלומר יין, קידוש, נר, הבדלה, ואמרנו אם זה סוכות אז מוסיף גם סוכה וזמן. '''וכן נפק עובדא כרב וכרבי יוחנן'''.

'''רבי אבהו, כד הוה אזיל לדרומה — הוה עביד כרבי חנינא'''. כלומר שהיה הולך לדרום, ששם היה המקום של רבי חנינא, אז הוא נהג כמו רבי חנינא — יין, נר, הבדלה, קידוש. '''וכד הוה נחית לטבריא — הוה עביד כרבי יוחנן''', ששם המקום של רבי יוחנן, אז נהג כמותו — יין, קידוש, נר, הבדלה, '''דלא מפלג על בר נש באתריה''', לא לתת לחלוק על בן אדם במקום שלו.

אומרת הגמרא: '''על דעתיה דרבי חנינא ניחא'''. שהוא מברך על היין כי היין קודם, מיד אחרי זה הוא מברך על האש, כי שוב פעם אנחנו מברכים על המצווה שאנחנו פוגשים ראשון, ואת האש אנחנו רואים מרחוק, אז לכן מברכים על האש כי זה הראשון. יש לנו כלל שמצווה הבאה לידך אל תדחה אותה.

אבל '''וקשיא על דרבי יוחנן'''. הרי רבי יוחנן אנחנו יודעים שבשאר ימי השנה תמיד מברכים על הנר לפני ההבדלה. למה? מפני שמא יכבה הנר ויפסיד את הברכה, אז לכן קודם כל מברכים על הנר מיד, ולאחר מכן עושים את ההבדלה. אבל הכא, למה לא בורך על הנר לפני הקידוש? למה הוא מחכה עד אחרי הקידוש? הרי למה הוא לא חושש שהנר יכבה, למה הוא אומר יין, קידוש, נר והבדלה?

אומרת הגמרא: '''מה עבד ליה רבי יוחנן?''' מה הוא יענה על זה? עונה הגמרא: '''מכיון שיש לו יין אין נרו כובה'''. כי אנחנו יודעים שאם יש אדם ויש לו רק כסף לנר או ליין — '''נר איש וביתו''' וקידוש היום, נר קודם, כי הנר זה לשלום בית, הנר יוצר אור וככה אין מריבות. אז בכלל אם יש לו כסף רק לנר או ליין אז נר עדיף. אז אם ככה, כאן שאתה אומר שיש לו יין, כנראה גם יש לו מספיק לנר, אז לכן '''יברך על הנר בסוף'''.

אומרת הגמרא: אז אם ככה, למה לא יברך על הנר בסוף אחרי הבדלה גם כן? כלומר אמרת שיש לו יין, אם יש לו יין אז גם יש לו מספיק שמן, בסדר, אז אם זה ככה שישאיר את הנר לסוף — למה אתה אומר שהבדלה קודמת? אתה אומר נר, הבדלה, כלומר נר קודם להבדלה, תגיד יין, קידוש, הבדלה, נר. למה אתה אומר יין, קידוש, נר, הבדלה, כלומר נר קודם להבדלה?

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''יקנ&quot;ה.''' היין סמוך לקידוש וקודם לו ואח&quot;כ נ&quot;ה וכן אמר חנן בר בא בשם רב יין וכו' ובסוכות אחר הבדלה סוכה וזמן: ר' חנינא אמר ינה&quot;ק גרסינן וכן שמואל אמר כהדא דר' חנינא גרסינן כדמפרש טעמא משל למלך יוצא וכו' הלכך הבדלה קודמת שמלוין את השבת בתחלה ואח&quot;כ קידוש של י&quot;ט

'''לוי אמר יהנ&quot;ק גרסינן.''' דכמו שהוא לפנינו היינו דר&quot;א ממש. והיינו דקאמר מסתברא דלוי דאמר מעין שניהן הבדלה קודם לקידוש כר' חנינא ונר והבדלה סמוכין כר' יוחנן

'''דלא מפלג על בר נש באתריה.''' טבריה אתריה דרבי יוחנן הוה ואין חולקין על אדם באתריה ולפיכך נהג שם כוותיה

'''על דעתיה דרבי חנינא ניחא.''' דלדידיה אחר היין מברך על הנר מיד ולפי שכשרואה את הנר צריך לברך עליו אלא שברכת היין היא קודם לכל לעולם

'''מה עבד ליה ר' יוחנן.''' ומה טעמיה וקאמר דמכיון שיש לו יין אין נרו כובה כלומר דכיון שהוא תופס כוס של יין בידו שבירך עליו ואינו שותהו ושומרו עד שיגמור כל סדר הברכות שומר ג&quot;כ את הנר שלא יכבה עד שיברך עליו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;המזון תחילה ואחר כך יברך על היין ואחר כך על הנר · יום טוב שחל להיות במוצאי שבת · ר' יוחנן אמ' יקנ&quot;ה · יין קידוש נר הבדלה · חנין בר בא אמ' בשם רב יין קידוש נר הבדלה סוכה וזמן ר' חנינא אמ' ינה&quot;יק · שמואל לא אמ' כהדא דר' חנינא דאמ' ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי מלך יוצא ושלטון נכנס מלוין את המלך ואחר כך מכניסין את השלטון · לוי אמ' ינה&quot;ק · מסתברא דלוי אמ' מעין שניהם · אמ' ר' זעירא בעא קומי ר' יוסי היך עבדין עובדא אמ' ליה כרב וכר' יוחנן · וכן נפק עובדא כרב וכר' יוחנן · ר' אבהו כד הוה אזיל לדרומה הוה עבד כר' חנינא · וכד הוה נחית לטיבריא הוה עבד כר' [יוחנן] דלא מפלג על בר נש באתריה · על דעתיה דר' חנינא ניחא וקשיא {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה}}על דר' יוחנן אילו בשאר ימות השנה אינו מברך על הנר שלא יכבה · וכא מברך על הנר שלא יכבה · מה עבד ליה ר' יוחנן מכיון שיש לו יין אין נרו כובה · ויברך על הנר בסוף · שלא לעקור זמן השבתות הבאות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''וקשיא על דר' יוחנן.''' כצ&quot;ל אלא דלר' יוחנן קשיא מפני מה אינו מקדים לברך על הנר הא אלו בשאר ימות השנה אינו מברך על הנר שלא יכבה בתמיה וכי אינו מברך על הנר מיד כדי שלא יכבה ויפסיד הברכ' והכא נמי היה לו לומר מברך על הנר שלא יכבה ולא לאחרו אחר קידוש

'''ויברך על הנר בסוף.''' א&quot;כ יברך עליו בסוף דכל זמן שאינו שותה היין שומר הוא את הנר שלא יכבה קודם שישתה ומשני שלא לעקר זמן שבתות הבאות כלו' הואיל ובכל מוצאי שבתות מברך על הנר קודם הבדלה הלכך אין לו לעקור הסדר של כל שבתות הבאות בשנה

'''גמ' מה טעמהון דב&quot;ש שלא יטמאו משקין שבאחורי הכוס.''' שנפלו לשם מחמת המזיגה ויטמאו מידיו אם לא יטול מתחלה ויחזרו אלו המשקין ויטמאו את אחורי הכוס ונמצא משתמש בו באיסור וכדפרישית במתני'&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''מתני' ב&quot;ש אומרים נוטלין לידים ואח&quot;כ מוזגין את הכוס.''' טעמייהו דב&quot;ש דסברי אסור להשתמש בכוס שאחוריו טמאין אע&quot;פ שלא נטמאו תוכו וכגון שנטמא במשקין דטומאת משקין בכלים מדרבנן היא והקלו בטומאה זו ואמרו כלי שנטמא אחוריו במשקין טמאין לא נטמא תוכו ולא ידיו ולא אוגנו ואפ&quot;ה אסור להשתמש בו גזרה שמא ינתזו ניצוצות מתוכו על אחוריו ויקבלו המשקין טומאה מחמת אחוריו ויטמא את הידים וכיון דאסור להשתמש בכלי שאחוריו טמאים הלכך נוטלים לידים תחלה ואח&quot;כ מוזגין את הכוס שאם אתה אומר מוזגין את הכוס תחלה חיישינן שמא יטמאו משקין שנפלו באחורי הכוס מחמת הידים שהידים קודם נטילה תורת שני לטומאה יש להן ומטמאין את המשקין להיות תחלה ויחזרו המשקין ויטמאו את אחורי הכוס ונמצא משתמש בו באיסור אלא נוטלים לידים תחלה ואח&quot;כ מוזגין את הכוס כדי שלא יקבלו המשקין שבאחורי הכוס טומאה מחמת ידים

'''ובית הלל אומרים וכו'.''' דב&quot;ה קסברי מותר להשתמש בכוס שאחוריו טמאין ולא גזרינן משום ניצוצות דניצוצות לא שכיחי הלכך מוזגין את הכוס תחלה ושותים אותו דביין הבא לפני המזון מיירי הכא כדאמרינן בפ' כיצד הסיבו וכו' הביאו להם יין וכו'. ואח&quot;כ נוטלין לידים לסעודה שאם אתה אומר נוטלין לידים תחלה ואח&quot;כ מוזגין את הכוס גזרה שמא יהיו אחורי הכוס טמאין דהא מותר להשתמש בכלי שאחוריו טמאין וידיו לא יהיו נגובות יפה דבשתייה אין אדם מדקדק לנגב ידיו כל כך ויטמאו אחורי הכוס אותן המים טופחין שעל ידיו והן חוזרין להיות תחלה כדין המשקין. שהן לעולם נעשין תחלה ויחזרו ויטמאו את הידים ונמצא אוכל בידים מסואבות
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

עונה הגמרא: '''שלא לעקור זמן השבתות הבאות'''. כלומר באמת בשאר מוצאי שבת תמיד הנר לפני ההבדלה, לפי רבי יוחנן, אז גם פה, למרות שזה גם מוצאי שבת וגם חג — את הנר מקדימים רק להבדלה, שיהיה כמו כל שבוע, תמיד הנר לפני הבדלה. אבל לגבי הקידוש, אנחנו משאירים את הנר אחרי הקידוש, כי כמו שאמרנו, כיוון שיש לו יין מסתמא יש לו מספיק שמן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נז עמוד ב'''

{{שוליים|ח_ו}} '''כשחג חל במוצאי שבת, מה סדר הברכות בקידוש?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כב , רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ו, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תעג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרמג סעיף א , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא ושמואל בסדר יקנה&quot;ז (יין קידוש נר הבדלה זמן), משום שההבדלה קודמת לקידוש כמלך היוצא ושלטון הנכנס; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ח_ז}} '''סדר ברכות ההבדלה בכניסת מוצאי שבת לחג.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כב , רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ו, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תעג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרמג סעיף א , סמ&quot;ג עשין כט &lt;קטע סוף=נז ב/&gt; ==דף נח עמוד א== &lt;קטע התחלה=נח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן - יקנ&quot;ה (יין קידוש נר הבדלה), כפי שנפק עובדא כוותיה, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע; ומטעם שאין לחלוק על מנהג המקום נהג רבי אבהו בטבריא כרבי יוחנן ובדרום כרבי חנינא, אך להלכה נתקבל יקנ&quot;ה כמנהג עיקרי..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;115&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: בית שמאי אומרים: נוטלין לידים ואחר כך מוזגין את הכוס}} מה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי? {{ירו&quot;מ-הדגשה|סברי אסור להשתמש בכלי שאחוריו טמאים, לכן יטול תחילה}} — שלא יטמאו משקין {{ירו&quot;מ-הוסר|שבאחורי}} שאחורי הכוס {{ירו&quot;מ-הדגשה|שניתזו במזיגה}} מידיו, ויחזרו ויטמאו את הכוס. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: ובית הלל אומרים: מוזגין הכוס תחילה ואחר כך נוטלין לידים}} מה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל? לעולם אחורי הכוס טמאין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דסברי בית הלל: מותר להשמש בכלי שאחוריו טמאין אם יטול ידיו תחילה, שמא ישארו בהן כמה טיפות ויטמאו ידיו מחמת אחורי הכלי}} . דבר אחר: {{שוליים|ח_ח}}אין נטילת ידים אלא סמוך לברכה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ביבן[[ביאור:עץ מסורת#רבי ביבן|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אתיא ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, וד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. דתנינן תמן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל הכלים יש להם אחורים}} {{ירו&quot;מ-ביאור|השקע בתחתית הכלי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ותוך ובית הצביטה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מקום האחיזה שאם נטמא אחוריו לא נטמא בית הצביטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי טרפון אומר: רק לעריבה יש בית צביטה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|כוון שהכלי גדול. לא חוששים שמא כשמחזיק בבית הצביטה נגע באחורי הכלי ונטמא. אבל בכלים קטנים גזרו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי עקיבא אומר: אף לכוסות}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר אומר: לידים טמאות וטהורות. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם היו ידיו טהורות ואחז בבית הצביטה, לא חוששים שמא נגע באחורי הכלי ונטמא. וזה דומה לדברי בית הלל כאן, שסוברים שאם היו ידיו טמאות ואחז בבית הצביטה, לא חוששים שמא יגע במשקין שבאחורי הכוס, ויחזרו ויטמאו את הכוס}} אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}: לא אמרן אלא לידים טהורות בלבד. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל בידיו טמאות חיישינן שמא יגע במשקין שבאחורי הכוס, ויחזרו ויטמאו את הכוס, וזה כבית שמאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בשם רבי שבתאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי שבתאי|°]] ורבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: {{שוליים|ח_ט}}לחלה {{שוליים|ח_י}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שומרים אוכלים במקומם בלי נטילת ידיים|ולנטילת ידים, אדם מהלך ארבע{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} מילי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ן}}]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|לחלה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שחייבו עם הארץ לילך אחר חבר שיגבל לו חלתו בטהרה עד ארבע מיל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולנטילת ידים}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שחייב אדם ללכת עד מהלך ארבע מילין למצא מים לנטילת ידים}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי יוסי בי רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]]: הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דאמר}} אמר — לפניו; אבל לאחריו אין מטריחין עליו. שומרי גנות ופרדיסים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם קבועים במקומם}} — מה את עבד להון? כלפניהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} כלאחריהן? נשמעינה מן הדא.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נח ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''תלמוד ירושלמי מסכת ברכות דף נח'''
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף נח. אנחנו עדיין במחלוקות שבין בית שמאי לבית הלל בסעודה, בפרק ח הלכה ב.

משנה: בית שמאי אומרים נוטלים ידיים ואחר כך מוזגים את הכוס. כלומר קודם כל נוטלים ידיים ורק אחרי זה מוזגים את הכוס. הגמרא מסבירה שהסיבה שבית שמאי אומרים שאסור להשתמש בכוס שהאחוריים שלו טמאים - אנחנו יודעים שמדאורייתא אין דבר כזה, כלומר אין דבר כזה כלי שחלק ממנו טמא וחלק לא, אבל מדרבנן חכמים בזמנם, בשמונה עשר דברים שגזרו בו ביום, אחד מהדברים גזרו שהאחוריים של כלי יכולים להיטמא. וכיוון שאסור להשתמש בכלי כזה, אז אומרים בית שמאי אם נתיר לאדם שלא נוטל ידיים לגעת בכוס אז יכול להיות שיהיה ניצוצות, כלומר טיפות יין שבמזיגת הכוס יפלו על הגב של הכוס, ואז כשהאדם עם הידיים שלו שהם סתם ידיים הוא יגע בהם, אז הטיפות שעל גבי הכוס יטמאו מהידיים שלו ויחזירו ויטמאו את הכוס.

ובית הלל אומרים מוזגים כוס תחילה ואחר כך נוטלים ידיים. הם אומרים שמותר להשתמש בכלי שאחוריו טמאים. ועכשיו אם הבן אדם נוטל ידיים קודם, אני חושש להפך, שמא יישארו טיפות מים על הידיים שלו, ואז הם ייטמאו מגב הכוס ויחזרו ויטמאו את הידיים של האדם.

גמרא: למה בית שמאי אומרים נוטלים ידיים תחילה ואחר כך מוזגים את הכוס? '''מה טעמהון דבית שמאי?''' סבר אסור להשתמש בכלי שאחוריו טמאים, לכן ליטול תחילה '''שלא יטמאו משקין שאחורי הכוס''' שינצרו במזיגה. כלומר שמא בזמן שהוא מוזג אז טיפות יין יפלו על גב הכוס, וכיוון שהוא לא נטל את ידיו, אז הטיפות האלה ייטמאו מהידיים שלו ויחזירו ויטמאו את הכוס.

ובית הלל אומרים מוזגים הכוס תחילה ואחר כך נוטלים ידיים. '''מה טעמהון דבית הלל?''' הם סברי מותר להשתמש בכלי שאחוריו טמאים. ואז מה יקרה אם הוא יטול ידיים תחילה? אני חושש שמא יישארו כמה טיפות וייטמעו ידיו מחמת אחורי הכלי, ואז הוא יטמא את האוכלין שהוא ייגע בהם.

'''דבר אחר: אין נטילת ידים אלא סמוך לברכה.''' כלומר זו עוד סברא של בית הלל - למה נוטלים ידיים אחרי מזיגת הכוס? כי אנחנו רוצים לסמוך את הנטילה לברכת המוציא.

'''אמר רבי ביבן בשם רבי יוחנן: אתיא דבית שמאי כרבי יוסי, ודבית הלל כרבי מאיר.''' כלומר יש מחלוקת מקבילה בין רבי יוסי לרבי מאיר, וכך זה מקביל למחלוקת בין בית הלל לבית שמאי.

דתנינן תמן: כל הכלים יש להם אחוריים ותוך ובית הצביטה. כלומר המשנה אומרת לנו שכל כלי - יש הפרדה בין תוך הכלי, שזה עיקר הכלי, לבין האחוריים שלו, כלומר החלק האחורי שלו, מתחתיו. אם יש לנו הרבה פעמים בקדירות רואים את זה טוב, יש איזה שקע, אז זה גם מין בית קיבול, זה נקרא אחוריים; ובית הצביטה, כלומר המקום שבו אוחזים, הרבה פעמים הוא עצמו גם כן עשוי כמין בית קיבול. אז יש הפרדה בין שלושתם - שאם נטמא אחוריו לא נטמא בית הצביטה ויכול לאכול שם. זה כאילו מין הקלה מסוימת, שאומרים שבעצם נכון שגזרנו שאחורי כלי נטמא, אבל חילקנו בין חלקים שונים. אם אדם טהור נגע בבית הצביטה, ואני יודע שרק התחתית של הכלי נטמא, אז לא נטמא.

רבי טרפון אומר רק לערבה יש בית הצביטה. כלומר רק הערבה, שזה כלי מאוד גדול, רק לו אני אומר שיש הפרדה בין הכלי עצמו לבין בית הצביטה, כיוון שהכלי גדול אז אני לא חושש שמא יחזיק בטעות או יחליק עם היד ויגע באחורי הכלי. אבל בכלים קטנים גזרו, ואז אין הבדל בין בית הצביטה לגב הכלי, הכל יחידה אחת, ואסור לגעת, ואם הוא נגע הוא נטמא וגם אסור לאדם טמא לגעת.

רבי עקיבא אומר אף לכוסות - גם כוס, כיוון שלא נוהגים להחזיק את הכוס בידית שלו.

'''רבי מאיר אומר: לידים טמאות וטהורות.''' כלומר אם הידיים היו טהורות והוא אחז בבית הצביטה, ונניח שהתחתית של הכלי היה טמא, אני לא חושש שמא הוא נוגע באחורי הכלי ונטמא. עכשיו זה דומה לדברי בית הלל כאן - הרי בית הלל אומרים שאם היו ידיו טמאות והוא אוכל בבית הצביטה אני לא חושש שהוא יגע במשקין שמאחורי הכוס והם יחזרו ויטמאו את הכוס. לא חוששים לזה. ככה הגמרא עושה את ההשוואה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לעולם אחורי הכוס טמאין.''' כלומר דלא איכפת לן אם אחורי הכוס טמאין דאפ&quot;ה מותר להשתמש בו הלכך להא לא חיישינן אלא דלטומאת ידים הוא דחיישינן שמא יהיו אחורי הכוס טמאין ויחזרו ויטמאו את הידים מחמת משקה טופח שעליהן וכדפרישית במתניתין הלכך מוזגין את הכוס ואח&quot;כ נוטלין לידים

'''דבר אחר.''' לטעמייהו דב&quot;ה לפי שאין נטילת ידים אלא סמוך לברכת המוציא והלכך אפי' אי הוה לן למיחש משום ניצוצות כדקאמרי ב&quot;ש כמבואר בפירושא דמתני' אפ&quot;ה הא עדיפא שלא להפסיק במזיגת הכוס בין נטילת ידים לברכה

'''לחלה.''' לעשות עיסה בטהרה כדי שיפריש חלה טהורה ולנטילת ידים לאכילה אם אין לו מים

'''אדם מהלך ארבע מיל.''' אם לא ימצא מים להטביל כליו לעשות עיסתו בטהרה וכן ליטול ידיו עד ד' מילין צריך להטריח עצמו ולחזר אחריהן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|הל'}} · מה טעמין דבית שמי שלא יטמאו משקין שבאחורי הכוס מידיו [ו]יחזרו ויטמאו את הכוס · מה טעמון דבית הלל לעולם אחורי הכוס טמאין · ד&quot;א אין נטילת ידים אלא סמוך לברכה · ר' ביבן בשם ר' יוחנן אתיא דבית שמי כר' יוסי · ודבית הלל כר' מאיר דתנינן תמן ר' מאיר או' לידים טמאות וטהורות · אמ' ר' יוסה לא אמרן אלא לידים טהורות בלבד · ר' יוסה בשם ר' שבתי ור' חייא בשם ר' שמעון בן לקיש לחלה ולנטילת ידים אדם מהלך ארבע מילי · ר' אבהו בשם ר' יוסי בי ר' חנינא הדא דא אמר לפניו אבל לאחריו אין מטריחין עליו · שומרי גנות ופרדיסים מה את עבד להון כלפניהן כלאחריהן · נשמעינה מן הדא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אתיא דבית שמאי כר' יוסי וכו' דתנינן תמן.''' בפ' כ&quot;ה דכלים תנן כל הכלים יש להם אחוריים ותוך ויש להם בית צביטה. אחוריים ותוך שאם נטמאו אחוריו במשקין תוכו טהורין כדתנן התם לעיל. ובית הצביטה מקום שאוחזין בו את הכלי א&quot;נ בית הצביעה גרסי' מקום שאוחז בו באצבעו שאם נטמאו אחוריו בית הצביטה טהור ואם נטמא בית הצביטה אחוריו טהורין. ר' טרפון אומר לעריבה גדולה של עץ. יש לה בית צביטה לפי שהיא גדולה ויש הפרש בין בית הצביטה לאחוריים ואם יש משקין באחורי העריבה וידיו טמאות אוחז בבית הצביטה ואינו חושש שמא יגע במשקין שבאחוריים ויחזרו ויטמאו את העריבה. ר' עקיבא אומר לכוסות. אף לכוסות יש להם בית הצביטה. ר' מאיר אומר לידים הטמאות והטהורות יש להם בית הצביטה לידים טמאות כדאמרן ולידים הטהורות כדמפרש התם כיצד היו ידיו טהורות ועליהן משקה טופח ואחורי הכוס טמאים אחזו בבית צביטתו אינו חושש שמא נטמאו ידיו באחורי הכוס כלומר שמא נטמאו משקין שעל ידיו באחורי הכוס ויחזרו ויטמאו את הידים. אמר ר' יוסי לא אמרו אלא לידים הטהורות בלבד דבידיו הטהורות ואחורי הכוס טמאים הוא דלא חיישינן אבל בידיו טמאות חיישינן שמא יגע במשקין שבאחורי הכוס ויחזרו ויטמאו את הכוס ע&quot;כ. והשתא קאמר הש&quot;ס הכא דאתיא הא דב&quot;ש דמתני' דחיישי בידים טמאות שמא יגעו במשקין שבאחורי הכוס ויחזרו ויטמאו את הכוס וזהו כר' יוסי דחייש נמי להכי ודב&quot;ה דלא חיישי לכך כר' מאיר דאף לידים טמאות לא חיישינן שמא יגעו במשקין שבאחוריים ויחזרו ויטמאו את הכוס&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''הדא דאמר לפניו.''' דוקא אם המים לפניו אבל אם צריך לחזור לאחריו אין מטריחין עליו

'''שומרי גנות ופרדיסין.''' מפני הגנבים וא&quot;א להן לזוז ממקומן

'''מה את עביד להון.''' היאך דינם אם כלפניהן כלומר כדין דאמרינן בלפניהן דצריכין להטריח ולחזר אחר מים או כלאחריהן כמו דאמרינן בלאחריהן שאינן צריכין להטריח עצמן כלל והואיל והן יושבין במקומן הלכך מיבעיא ליה הכי

'''נשמעינה מן הדא.''' מתני' בפ&quot;ב דחלה האשה יושבת וקוצה חלתה ערומה. מפרשת החלה ומברכת על הפרשה מפני שהיא יכולה לכסות עצמה שתהא פניה של מטה טוחות בקרקע וכל ערותה מכוסה והעגבות אין בהן משום ערוה לענין ברכה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אמר רבי יוסי: לא אמרן אלא לידים טהורות בלבד.''' כלומר לא כמו שרבי עקיבא אמר שבין ידיים טהורות מותר לגעת והוא לא נטמא לבין ידיים טמאות שאם הוא נגע הוא לא טמא - זה מה שרבי עקיבא אומר. אבל רבי יוסי אומר לא, רק לידיים טהורות. כלומר אם נניח התחתית של הכלי נטמאה והוא עם ידיים טהורות נוגע בבית הצביטה, אני לא אומר שהידיים נטמאות; אבל אם הידיים שלו היו טמאות והוא נגע בבית הצביטה, אני אומר שגם האחוריים נטמאו. פה אני לא מחלק. כמו שאמרנו, אמר רבי יוסי לא אמר אלא ידיים טהורות בלבד, אבל בידיים טמאות חוששים שמא ייגע במשקה שמאחורי הכוס ויחזירו ויטמאו את הכוס - וזה כבית שמאי. כמו שאמרנו שבית שמאי חוששים שמא יהיו טיפות שנפלו מהכוס על גב הכוס, ואז שהוא ייגע, אפילו שהוא נוגע רק בבית הצביטה, אני חושש שמא הוא יטמא את כל הכוס.

'''רבי יוסי בשם רבי שבתאי ורבי חייא בשם רבי שמעון בן לקיש: לחלה ולנטילת ידים, אדם מהלך ארבע מילי.''' כלומר חייבו אותו ללכת ארבע מיל, כלומר ארבע קילומטר. לחלה - הכוונה שאם הוא עם הארץ ולא יודע איך להפריש חלה, כדי להפריש חלה בטהרה הצריכו אותו ללכת ארבע קילומטר עד שימצא חכם שיפריש לו בטהרה. ונטילת ידיים - גם כן אדם שרוצה לאכול חייב ללכת עד ארבע מיל כדי למצוא מים לנטילת ידיים.

'''אמר רבי אבהו בשם רבי יוסי בי רבי חנינא: הדא אמר — לפניו; אבל לאחריו אין מטריחין עליו.''' זאת אומרת כל מה שאמרנו שהוא יצטרך ללכת ארבע קילומטר, זה רק אם זה בדרך שלו, כלומר קדימה, אבל לחזור חזרה - לא מטריחים אותו.

שואלת הגמרא: '''שומרי גנות ופרדיסים — מה את עבד להון?''' כלומר בעצם נשארים במקום קבוע - אז מה תדון? האם אתה אומר שכל מקום זה לפניהם וחייבים ללכת ארבע קילומטר? או שאתה אומר לא, כל מקום זה נקרא לאחריהם כי זה לא המקום שלהם, ואז הם פטורים? '''נשמעינה מן הדא''' - נוכל לנסות וללמוד את זה ממשנה.

תני: האשה שהיא טבולת יום, '''וקוצה חלתה''' ואחר כך קוראת לשם. כלומר אישה שהיא טמאה, קודם כל תפריש את החלה ולא תגיד שזה חלה, כי אם היא אומרת שזה חלה והיא נוגעת בזה זה נטמא. אבל טבול יום לא פוגם בחולין כלום, אבל טבול יום פוסל את התרומה. אז אם היא מפרישה את זה בלי לקרוא לזה שם, זה עדיין חולין ולא נטמא. אחרי שהפרישה את זה, זה כבר בצד, היא יכולה להגיד זה חלה והכל בסדר.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נח עמוד א'''

{{שוליים|ח_ט}} '''האם מברכים על הפרשת חלה &quot;להפריש חלה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביכורים, פרק ח, הלכה יא. ''הכרעה:'' נפסק כן, מברך &quot;אשר קדשנו במצותיו וצונו להפריש חלה&quot; - הרמב&quot;ם פסק כלשון הירושלמי.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;116&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}:  האשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא טבולת יום}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיא שני ואינה פוסלת אלא תרומה שאין שלישי לחולין}} {{ירו&quot;מ-הוסר|יושבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לשה את העיסה}} {{שוליים|ח_יא}} וקוצה חלתה {{ירו&quot;מ-ביאור|ומניחתה בצד ושוב לא תגע בה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואחר כך קורה לה שם}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ערומה מפני שהיא יכולה לכסות את עצמה אבל לא האיש}} והדא אשה — לא בתוך {{ירו&quot;מ-הוסר|הבית היא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ביתה}} יושבת? ואת אמר אין מטריחין עליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לחפש אשה טהורה שתקוץ לה חלתה אף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וכאן}} כאן אין מטריחין עליו תני: {{ירו&quot;מ-הוסר|תמים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המים}} שלפני המזון — רשות, ושל {{שוליים|ח_יב}}אחר המזון — חובה. אלא שבראשונים נוטל ומפסיק, ובשניים נוטל ואינו מפסיק. {{ירו&quot;מ-הוסר|מה הוא}} מהוא נוטל ומפסיק רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] אמר: נוטל ושונה {{ירו&quot;מ-ביאור|שבנטילה הראשונה טיהר את הידים, אבל המים טמאים, לכן יטול פעם נוספת לטהר את המים}} רבי יעקב בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר רב יצחק|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|שמואל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}בעי: נוטל ושונה ואת אמרת רשות? אמר רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חשיבות מים ראשונים ומים אחרונים|על הראשונים נאכל בשר חזיר]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חנווני ישראל מוכר בשר כשר ליהודים ובשר נבילה לנכרים. כשראה שנכנס אדם ונטל ידיו — נתן לו בשר כשר, וכשראה שאינו נוטל ידיו — נתן לו נבילה. ופעם אחת נכנס יהודי ולא נטל ידיו, ונתן לו בשר נבילה}} על השניים — יצאה אשה מביתה. {{ירו&quot;מ-הוסר|ויש אומרים שנהרגו עליה שלשה נפשות}} {{הפניה-גמ|יומא|פג|ב|מסכת=כן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבי מאיר ורבי יהודה ורבי יוסי הוו קא אזלי באורחא. רבי מאיר הוה דייק בשמא, רבי יהודה ורבי יוסי לא הוו דייקו בשמא. כי מטו לההוא דוכתא, בעו אושפיזא {{ירו&quot;מ-ביאור|חיפשו אכסניה}} יהבו להו. אמרו לו: לבעל הבית: מה שמך? אמר להו: כידור. אמר רבי מאיר: שמע מינה רשע הוא, לפי שנאמר ([[דברים לב כ|דברים האזינו לב כ]]) כי דור תהפכת המה. ואותו יום ערב שבת היה, רבי יהודה ורבי יוסי אשלימו ליה כיסייהו {{ירו&quot;מ-ביאור|הפקידו אצלו את כיסי המעות שלהם}}, ואילו רבי מאיר לא אשלים ליה כיסיה. אזל רבי מאיר אותביה בי קיבריה דאבוה {{ירו&quot;מ-ביאור| והניח את כיס מעותיו בקבר של אביו של בעל הבית}} אתחזי ליה לבנו בחלמיה, ואמר לו: תא שקיל כיסא דמנח ארישא דההוא גברא {{ירו&quot;מ-ביאור|בא וקח כיס של מעות שמונח ליד הראש של אותו אדם}} למחר אמר להוב}על הבית: הכי כך אתחזי לי בחלמאי. אמר ליה: רבי מאיר: חלמא דבי שמשי לית בהו ממשא {{ירו&quot;מ-ביאור|החלומות שחולם אדם בליל שבת מתוך מנוחתו אין בהם ממש}} אזל |רבי מאיר ונטריה {{ירו&quot;מ-ביאור|ושמר את כיסו}} כולי יומא. ובמוצאי שבת אייתיה עמו. למחר אמרו לו: לבעל הבית: הב לן כיסן שהפקדנו אצלך. אמר להו: לא היו דברים מעולם. אמר להו רבי מאיר: אמאי לא דייקיתו כמוני בשמא? אמרו ליה: אמאי לא אמרת לן מר שיש לנו לדייק בשמו ולחשוש ממנו? אמר להו: אימר דאמרי אנא חששא, אבל אחזוקי כרשע ולהזהירכם אודותיו מי אמרי? משכוהו לבעל הבית בדבריהם, ועיילוהו והביאוהו לחנותא {{ירו&quot;מ-ביאור|בית מרזח}} כדי לשכרו ולהוציא ממנו את כספם. חזו טלפחי אשפמיה {{ירו&quot;מ-ביאור|ראו עדשים על שפמו}} הלכו אל ביתו ובקשו מאשתו את כיסיהם בשמו, ונתנו לה סימנא שהוא אכן שלח אותם לבקש את הכספים, שסיפר להם שהיא בישלה לו עדשים. ונטלו לכיסייהו והלכו להם. כשבא לביתו ושחה לו המעשה, הוציאה מביתו. ואם היה נוטל מים אחרונים, היה רוחץ בהם את שפמו ולא היה מגרש את אשתו. ויש אומרים: שנהרגו עליה שלש נפשות, שכידור הרג את אשתו ואת }}}}}}}}}}}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} סלק לגבי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] חמא יתיה {{שוליים|ח_יג}}אוכל בהתם {{ירו&quot;מ-ביאור|עם כפפות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחשב שעושה כן במקום ליטול ידים}} אמר ליה: מהו כן? אמר לי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה: נטלתי ידים אלא שאנני רוצה שיתלכלכו ידי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}איסתניס אני. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] כד סליק להכא, חמא כהניא אכלין בהתם {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה כהנים אוכלים עם כפפות}} אמר להון: הא {{ירו&quot;מ-הוסר|אזילא}} אזלא ההיא דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] ושמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמרו שלתרומה חיב בנטילה}} אתא רבי יוסי בר בר כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר בר כהנא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|בי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נטילת ידיים לסעודה|נטילת ידים לחולין {{ירו&quot;מ-הדגשה|חובה}}]] {{ירו&quot;מ-הוסר|את}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסרו לאכול חולין עם מפה אם יש לו מים ואין}} נטילת ידים לתרומה {{ירו&quot;מ-הדגשה|חובה שכהנים זריזים ויכולים לאכול במפה}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} אומר: לתרומה ולחולין {{ירו&quot;מ-ביאור|חובה ליטול ידים}} רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי חייא בר אשי[[ביאור:עץ מסורת#רב חייא בר אשי|°]] ורבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי חייא בר אשי[[ביאור:עץ מסורת#רב חייא בר אשי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: נטילת ידים {{שוליים|ח_יד}}לתרומה עד הפרק. {{ירו&quot;מ-הוסר|ולחולין עד קשרי אצבעותיו }}מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי אמר: מן דהוה אכל עם סבי ולא {{שוליים|ח_טו}}משטף ידוי {{שוליים|ח_טז}}עד הפרק — לא הוה אכל עימיה. רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: אין נטילת ידים {{שוליים|ח_יז}}אלא לפת בלבד. תני: רבי הושעיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|גם}} {{שוליים|ח_יח}}כל דבר שיש בו ליכלוך משקה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשהיה}} מקצץ תורמוסין הוה נטל ידיה. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: {{שוליים|ח_יט}}נטל ידיו בשחרית — אין מטריחין עליו בין הערבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם התנה}}. רבי אבינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבינא|°]] מפקיד לחמריה: {{ירו&quot;מ-ביאור|ההולכים בשירה}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
עכשיו מפה נוכל להוכיח שלא מטריחים אותם. למה? כי '''הדא אשה — לא בתוך יושבת?''' הרי היא נשארת בבית, ואתה אומר שלא מטריחים עליה לחפש אישה טהורה שתקוץ לה חלתה, אלא היא עושה את זה בעצמה בדרך עקיפה. אז גם כאן שומרי גנות ופרדיסים, לא מטריחים עליהם.

'''תני: שלפני המזון — רשות, ושל אחר המזון — חובה.''' '''אלא שבראשונים נוטל ומפסיק, ובשניים נוטל ואינו מפסיק.''' במים האחרונים מספיק פעם אחת. עכשיו מה הוא מפסיק? '''רבי יעקב בר אחא אמר: נוטל ושונה''', כלומר מפסיק, כלומר צריך פעמיים - שבנטילה הראשונה טיהר את הידיים אבל המים טמאים, לכן צריך ליטול פעם נוספת לטהר את הידיים. ככה מסבירים הפרשנים למה צריך פעמיים ליטול ידיים.

'''רבי יעקב בר רב יצחק בעי: נוטל ושונה ואת אמרת רשות?''' מה, אם מקפידים עד כדי כך, באיזה זכות זה רשות? אם זה רק רשות זה עדיין דבר קל כלשהו.

'''אמר רבי יעקב בר אידי: על הראשונים נאכל בשר חזיר''' - היה שם מעשה, המדרש מאוד מקצר באגדות וסיפורים, אבל באגדה זה מופיע בהרחבה. סיפר שיש איזה חלבן שהיה מוכר, בעל מסעדה שהיה מוכר בשר לא כשר לגויים ובשר כשר ליהודים. עכשיו איך הוא ידע מי יהודי ומי לא? הוא ראה בן אדם נכנס נוטל ידיים - אז זה יהודי, נותן לו בשר כשר. הוא רואה לא נוטל ידיים - אומר זה גוי, מביא לו נבלות. פעם אחת נכנס יהודי, לא נטל ידיים, ונתן לו לאכול בשר נבלה. רואים שבעצם הוא אכל נבלה בגלל שהוא לא נטל ידיים.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והדא אשה לא בתוך הבית היא יושבת.''' בתמיה וכי לא תוכל ליקח בגדיה ולכסות עצמה שלא תהא ערומה ואפ&quot;ה את אמר אין מטריחין עליה אפי' בתוך הבית וה&quot;ה כאן אין מטריחין עליו לעמוד ממקומו ולחזר אחר מים

'''אלא שבראשונים נוטל ומפסיק.''' כדמפרש לקמיה

'''מה הוא.''' דקאמרת נוטל ומפסיק

'''נוטל ושונה.''' כלומר לא ישפוך על ידיו כולן בבת אחת אלא נוטל פעם אחת ומפסיק וחוזר ושונה ליטול עליהן שנייה

'''ר' שמואל בר יצחק בעי.''' ולא גרסי' אמר וכן הוא בפ&quot;ב דחלה כלומר דהוה קשיא ליה אם צריך להיות נוטל ושונה והיכי אמרת שהן רשות וכי בדבר שהוא רשות היו מקפידין להטריחו כל כך

'''על הראשונים נאכל בשר חזיר.''' כדאמר במדרש בנכרי אחד שהיה מוכר בשר שחוטה ובשר נבלה וחזיר ולכל מי שנטל ידיו נתן לו בשר שחוטה ופעם א' בא יהודי אחד ולא נטל ידיו וכסבור שנכרי הוא והאכילו בשר חזיר

'''על השניים יצא אשה מביתה.''' כדאמרי' בפ' יום הכפורים במעשה דכידור

'''חמא יתיה אכל בהתם.''' מכוסה במפה לידיו. מלשון אגלאי בהתייהו מה שהיו מכוסין בחרפתן נגלה

'''מהו כן.''' למה אתה עוש' כן

'''איסתניס אני.''' ואע&quot;פ שנטלתי ידי אי אפשר לי לאכול כך בלא מפה

'''חמא כהניא אכלין בהתם.''' ראה כהנים אוכלין בתרומה במפה בלי נטילת ידים. בהתם כמו בחתם ומלה מסורסת היא ומלשון חמת הוא כמו בבלאי חמתות ואמר להון וכי אזילא הא דרב ושמואל לקמיה דהכל מודים דלתרומה מיהת בעי נטילת ידים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;האשה יושבת וקוצה חלתה ערומה מפני שהיא יכולה לכסות את ערוה · אבל לא האיש · והדא אשה לא בתוך הבית היא יושבת ואת אמר אין מטריחין עליה · וכא אין מטריחין עליו · תני מים שלפני המזון רשות ושלאחר המזון חובה · אלא שבראשונים נוטל ומפסיק · ובשניים נוטל ואינו מפסיק · מה הוא נוטל ומפסיק ר' יעקב בר אחא אמ' נוטל ושונה · ר' שמואל בר יצחק אמ' בעי נוטל ושונה ואת אמרת רשות · אמ' ר' יעקב בר אידי על הראשונים נאכל בשר חזיר · על השניים יצאה אשה מביתה · ויש אומ' שנהרגו עליה ג' נפשות · שמואל סלק לגבי רב חמא יתיב אכל בהתם · אמ' ליה מהו כן אמ' ליה איסתניס אני · ר' זעירא כד סליק להכא חמא כהניא אכלין בהתם אמ' להון הא אזילא ההיא דרב ושמואל · אתא ר' יוסי בר בר כהנא בשם שמואל נטילת ידים לחולין אין נטילת ידים לתרומה [ר' יוסה אומ' לתרומה ולחולין] ר' יוסה בשם ר' חייא בר אשי ור' יונה ור' חייא בר אשי בשם רב נטילת ידים לתרומה עד הפרק · ולחולין עד קישרי אצבעותיו · מיישא בר בריה דר' יהושע בן לוי אמ' מן דהוא אכל עם סבי ולא משטף ידוי עד הפרק לא הוה אכל עימיה · ר' הונא אמ' אין נטילת ידים אלא לפת בלבד · תני ר' הושענא כל דבר שיש בו ליכלוך משקה · ר' זעירא אמ' אפי' מקצץ תורמוסין הוה נטל ידוי · רב אמ' נטל ידיו בשחרית אין מטריחין עליו בין הערבים · ר' אבינא מפקד לחמריה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נטילת ידים לתרומה אין נטילת ידים לחולין.''' כצ&quot;ל

'''לתרומה ולחולין.''' משום סרך תרומה

'''עד הפרק.''' של גב היד

'''עד קשרי אצבעותיו.''' דהואיל בחולין אינו אלא משום סרך תרומה סגי בהכי

'''מן דהוא אכל עם סבי.''' מי שהיה אוכל עם זקני ריב&quot;ל ולא היה נוטל ידיו עד הפרק לא היה רוצה לאכול עם זה דקסבר אף לחולין עד הפרק

'''כל דבר שיש בו ליכלוך משקה.''' שטיבולו במשקה צריך ג&quot;כ נטילת ידים

'''ר' זעירא אפי' מקצץ תורמוסין הוה נטל ידיה.''' מחמיר על עצמו היה משום נקיות

'''מפקיד לחמריה.''' היה מצוה להחמרים שלו הן דאתון משכחין במקום שאתם מוצאין מים לנטילה תטלו ידיכם אף בשחרית ותהיו מתנין על כל היום לסמוך על כך&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''על השניים — יצאה אשה מביתה''' - גם כן פה המדרש מספר בקצרה, אבל באגדה מסופר בהרחבה: מעשה באדם אחד ששמו כידור, ורבי מאיר, רבי יהודה ורבי יוסי הלכו והתארחו בבית ההארחה שלו. רבי יהודה ורבי יוסי הפקידו אצלו מעות, ורבי מאיר, שהיה דורש שמות, הוא לא הפקיד אצלו - הוא אמר שכתוב &quot;כי דור תהפוכות המה&quot;, אז אדם רשע, לכן הוא לא הפקיד אצלו את הכסף. והמדרש מספר שהוא החביא את הכסף בקבר של אבא של אותו כידור, ומה שבא לבקש את הכסף אמר הכידור שלא היו דברים מעולם. והגמרא מספרת שהם לקחו אותו ונתנו לו לשתות יין, ואז ראו שיש לו עדשים על השפה, הוא לא ניקה את השפה שלו, ואז הלכו לאשתו ואמרו לה: בעלך אמר שתיתני לנו את המעות, והסימן שאכלתם עדשים. אז היא באמת האמינה להם ונתנה להם את הכסף, ואז כשהוא בא לבית שלו והיא סיפרה לו את כל המעשה, הוא גירש אותה. עכשיו אם הוא היה נוטל מים אחרונים היה נוהג לנקות בהם את השפם, וממילא לא היו נשארים לו עדשים שם, ולא היה מגרש את אשתו. '''ויש אומרים: שנהרגו עליה שלש נפשות''' - שכידור כשהוא בא ושמע מה שאשתו עשתה הוא הרג אותה, ואז הבן שלו הגיע והוא הרג גם אותו, ולאחר מכן הוא גם הלך והתאבד.

שמואל עלה אצל רב, ראה אותו אוכל עם כפפות, אז הוא חשב שהוא אוכל ככה במקום ליטול ידיים. אמר לו: מה זה הדבר הזה? אמר לו: לא, אלא שאני איסתניס, אני רוצה להיזהר מהלכלוך. אני בעצם נטלתי, אני אוכל עם כפפות כדי לא להתלכלך.

רבי זעירא כשהוא עלה לארץ ישראל, ראה כוהנים אוכלים בעתם, אוכלים עם כפפות. אמר להם: וכי הלכה זו של רב ושמואל - למה אתם אוכלים בכפפות? אתא רבי יוסי בר בר כהנא ואמר בשם שמואל: נטילת ידיים לחולין חובה - אסור לאכול חולין אם יש לו מים אלא בנטילה; ואין נטילת ידיים לתרומה חובה, כיוון שהכוהנים זריזים. כלומר בישראל הקפידו יותר מאשר בכוהנים, למרות שבעצם כל נטילת ידיים לפי חלק מהדעות זה סרך טומאה. כלומר כדי שהכוהנים לא ישכחו לטול ידיים, לכן חלק מהדעות אומרים שאנחנו נוטלים ידיים לחולין. אבל רואים שבכוהנים הקלו יותר כי כוהנים זריזים, הם יכולים לאכול עם מפה והם לא יבואו לאכול בלי נטילת ידיים.

'''רבי יוסי אומר: לתרומה ולחולין.''' רבי יוסה בשם רבי חייא בר אשי ורבי יונה ורבי חייא בר אשי בשם רב: '''נטילת ידים לתרומה עד הפרק''', ולחולין עד קשרי אצבעותיו.

'''מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי אמר: מן דהוה אכל עם סבי ולא משטף ידוי עד הפרק — לא הוה אכל עימיה.''' כלומר מי שאכל עם הסבא שלי, רבי יהושע בן לוי, ולא שטף ידיו עד הפרק, אפילו לחולין, לא היה אוכל עמו, לא מתקרב אליו.

'''רב הונא אמר: אין נטילת ידים אלא לפת בלבד.''' כלומר נטילת ידיים זה רק לאכילת לחם. '''תני: רבי הושעיה: כל דבר שיש בו ליכלוך משקה''' - כלומר גם דבר שטיבולו משקה, גם כן נוטלים ידיים.

'''רבי זעירא אפילו מקצץ תורמוסין הוה נטל ידיה.''' כלומר גם אם המשקה זה משקה טבעי שיצא מהצמח - קטפתי תורמוסים ויצאה מהם טיפה של לחות - גם על זה היה נוטל ידיים.

'''רברב אמר: נטל ידיו בשחרית — אין מטריחין עליו בין הערבים.''' כלומר אם התכוון לזה, הוא יכול לטול ידיים בבוקר ולהתכוון לכל היום.

'''רבי אבינא מפקיד לחמריה''' - כלומר היה מצווה לשיירות, שאם אתם מוצאים איזה מקום שיש בו מים - הרי אין לכם הרבה, אתם הולכים בשיירה עד שמוצאים איזה בור מים כלשהו - אז כשאתם רואים מים, תטלו ידיים, ותתכוונו על כל היום, ויסתדר לכם לכל היום.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נח עמוד ב'''

{{שוליים|ח_יא}} '''נטילת מים לפני הסעודה חובה או רשות?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עד סעיף ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רו סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק שמים שלפני המזון רשות ומים שלאחריו חובה, כלשון הברייתא בירושלמי; וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה, אף שהבבלי (חולין קה.) נטה להחמיר יותר בנטילה ראשונה.

{{שוליים|ח_יב}} '''נטילת ידיים במים אחרונים לפני ברכת המזון.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שמים אחרונים חובה, שלא כדעת הסוברים שהיא רשות; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן מטעם החשש לסכנת &quot;מלח סדומית&quot; שבידיים.

{{שוליים|ח_יג}} '''חובת נטילת ידים לאכילת חולין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה יח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסג סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בר בר כהנא בשם שמואל שנטילת ידים לחולין רשות ולתרומה חובה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע; הבבלי (חולין קו.) חולק וסובר שנטילת ידים לחולין חובה מדרבנן מדין סרך תרומה, וכך הלכה למעשה מחמירים כבבלי.

{{שוליים|ח_יד}} '''כהן שבירך על פת חולין ונזכר שיש לפניו תרומה, רשאי לאכול ממנה בברכה זו עד &quot;הפרק&quot; (סוף הסעודה).''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תרומות, פרק יא, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסא סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כמסקנת הירושלמי שברכת הפת פוטרת אכילת תרומה עד הפרק, כדברי מייישא בר בריה דר' יהושע בן לוי; כך הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ח_טו}} '''כהן הטובל תרומה במים מברך &quot;על נטילת ידים&quot; רק אחר שטיפת ידיו ולא מיד לאחר הטבילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תרומות, פרק יא, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסא סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שמברך &quot;משטף ידוי&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח קסא, ד).

{{שוליים|ח_טז}} '''האם נטילת ידיים מפסקת בין תחילת הסעודה להמשכה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תרומות, פרק יא, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסא סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כרב הונא שאין נטילת ידיים פוסקת, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ח_יז}} '''חיוב נטילת ידים לפני אכילת פת דווקא ולא לשאר מאכלים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קנח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא דרבי הושעיה שנטילת ידים לסעודה נאמרה רק על פת, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ח_יח}} '''חובה לרחוץ ידיים לפני אכילה כאשר הן מלוכלכות במשקה או באוכל שמשקהו נסחט.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קנח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי (וכמעשה רבי זעירא) שכל דבר שיש בו ליכלוך משקה מחייב נטילה גם ללא סעודת פת; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סי' קנח ס&quot;ד.

{{שוליים|ח_יט}} '''נטילת ידים שנעשתה בשחרית מועילה גם לסעודת הערב אם התנה עליה בפירוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסד סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=נח ב/&gt; ==דף נט עמוד א== &lt;קטע התחלה=נט א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאם התנה בשחרית שנטילתו תעמוד גם לערב, אינו צריך להטריח עצמו ולחזור וליטול ידיו בערב, כפי שהובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;117&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
הן דאתון משכחין מיסתחון מיא — נסבין ידיכון {{שוליים|ח_כ}}ומתני על כל יומא. {{ירו&quot;מ-ביאור|היכן שתמצאו מים תטלו ידיכם ותתנו על כל היום}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] סליק גביה רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] לקיסרין. אשכחיה, אמר: אזל למיכול. יהב ליה עגולה דקיצי {{ירו&quot;מ-ביאור|לחם שיבצע}} אמר ליה: סב בריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|על הלחם}} אמר ליה: בעל הבית {{ירו&quot;מ-הדגשה|בוצע}} {{שוליים|ח_כא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי ש}}בעל הבית יודע כחו של ככרו מן דאכלון אמר ליה: סב בריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת המזון}} אמר ליה: חכים {{ירו&quot;מ-ביאור|מכיר}} רבי לרב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}אנשא רבה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שאדם גדול הוא}} והוא הוה אמר: הפותח הוא חותם. מתניתא פליגא על רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]], דתני סדר נטילת ידים {{ירו&quot;מ-הדגשה|לסעודה}}  {{שוליים|ח_כב}}עד חמשא — מתחילין מן הגדול; יותר מיכן — מתחילין מן הקטון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שנשארו החמישה החשובים ובחמישה אחרונים מתחילים מן הגדול}} באמצע המזון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנוטלים ידים בן תבשיל לתבשיל}} — מתחילין מן הגדול {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינו צריך להמתין אחר הנטילה הזו}} לאחר המזון — מתחילין מן המברך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמאי האם}} לא {{ירו&quot;מ-הוסר|שיתקין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כדי שידע שהוא המברך ויתקין}} עצמו לברכה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אין תימר הפותח הוא חותם — כבר מתוקן הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא יודע שהוא מברך}} אמר רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: תיפתר באילין דהוה עלין קיטעין קיטעין {{ירו&quot;מ-ביאור|לא ביחד אלא מעט מעט}} ולא ידעין {{ירו&quot;מ-הוסר|מה}} מי {{ירו&quot;מ-הוסר|מברכה}} מברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא כלם היו בשעת הבציעה}}&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ג|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ג&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: מקנח ידיו במפה ומניחה על השלחן ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: על הכסת.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מתניתא בשלחן של שיש {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ושל}} של פרקים שאינו מקבל טומאה {{ירו&quot;מ-הדגשה|והכסת ספק טומאה}} מה טעמון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי? שלא יטמאו משקין שבמפה מן הכסת, ויחזרו ויטמאו את ידיו. ומה טעמון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל טומאת משקים זה רק מדרבנן ו}}לעולם ספק {{ירו&quot;מ-הדגשה|טמאת}} משקין לידים {{שוליים|ח_כג}}טהור {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף כאן, כיוון שספק אם הכסת טמאה, ואף אם היתה הכסת טמאה ספק אם נגעה במים שבמפה — מספק אין המים שבמפה נטמאים}}&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות דף נ&quot;ט. כמה מילים אחרי ההתחלה אומרת הגמרא '''רבי זעירא סליק גביה רבי אבהו לקיסרין''', הגיע רבי זעירא לרבי אבהו לבקר אותו. '''אשכחיה, אמר: אזל למיכול''', אמר בוא נלך לאכול. '''יהב ליה עגולה דקיצי''', הביא לו לחם שיפוס. כלומר רבי אבהו כיבד את רבי זעירא שהוא יהיה זה שבוצע. ואמר לו '''סב בריך''', תברך אתה. אמר לו לא, '''בעל הבית יודע כחו של ככרו''', כיוון שבעל הבית יודע כמה הכיכר קשה, ואז בעצם הוא יודע איזה כוח צריך להפעיל כדי לחתוך את הלחם. כי אם זה יהיה האורח יכול להיות שהוא יתבייש, כי הוא לא ידע שצריך להפעיל כוח, או להפך - יפעיל יותר מדי כוח שלא צריך, ואז זה יבוא לידי בושה. לכן בעל הבית הוא זה שבוצע.

אחרי '''מן דאכלון''', כלומר אחרי שסיימו לאכול, אז רבי אבהו אמר לרבי זעירא '''סב בריך''', בוא תברך על ברכת המזון. אמר ליה '''חכים רבי לרב הונא אנשא רבה''', אתה מכיר את רב הונא שהוא אדם גדול, נכון? '''והוא הוה אמר: הפותח הוא חותם''' - זאת אומרת מי שבוצע הוא גם זה שמברך, הוא זה שמזמן את ברכת המזון.

אומרת הגמרא '''מתניתא פליגא על רב הונא''', יש לנו ברייתא שחולקת. '''דתני סדר נטילת ידים עד חמשא מתחילין מן הגדול''', אם יש רק חמישה אנשים מתחילים מהגדול. '''יותר מיכן מתחילין מן הקטון''', עד שיישארו חמישה, ואז שוב בחמישה אחרונים מתחילים מהגדול. עכשיו '''באמצע המזון מתחילין מן הגדול''', כלומר אם אוכלים בין תבשיל לתבשיל, בין נגיד לבשר, אז מתחילים מהגדול, כי פה בעצם אין המתנה, אין ביזיון שהגדול ממתין, כי מיד מביאים לו את האוכל. '''לאחר המזון מתחילין מן המברך''', כלומר הראשון שנוטל ידיים זה בעצם המברך, ולמה? '''כדי שיתקין עצמו לברכה''' - זה בעצם הסברה.

עכשיו אם כשיטת רב הונא שהפותח הוא החותם, כלומר מי שבוצע הוא גם זה שמברך, אז למה צריך לרמוז לו שהוא מברך על ידי זה שהוא נוטל ידיים ראשון? הרי מההתחלה הוא יודע שהוא מברך. אמר רבי יצחק, '''תיפתר באילין דהוה עלין קיטעין קיטעין ולא ידעין מי מברך''', כלומר זה נכון שכולם ביחד בסעודה מההתחלה ואז הבוצע הוא גם זה שמברך, אבל פה מדובר בכאלה שהם לא באו כולם כאחת, אלא כל פעם באו כמה, ואז בעצם לא היה מי שבצע לכולם, ממילא צריך להגיד למי שמברך שהוא זה שיברך.

הוא סוף פרק ח' הלכה ג'. אמרי תמן: '''בית שמאי אומרים: מקנח ידיו במפה ומניחה על השלחן, ובית הלל אומרים: על הכסת'''. אומרת הגמרא '''מתניתא בשלחן של שיש של פרקים שאינו מקבל טומאה''', והכסת היא ספק טומאה. כלומר יש לנו פה שולחן שהוא לא מקבל טומאה, כמו שיש או שולחן של פרקים, והכיסא או הכרית שיושבים עליה נשארת רק ספק טומאה, היא לא מהודאות.

עכשיו אם כן נוכל להסביר את המחלוקת ביניהם. מה טעמם לבית שמאי? כי בית שמאי אומרים אסור להניח את זה על הכסת. למה? '''שלא יטמאו משקין שבמפה מן הכסת''' - יש לנו פה ספק אולי הכסת טמאה, ואני חושש שמא יישארו טיפות מים במפה והכסת תהיה טמאה, והיא תטמא את המפה '''ויחזרו ויטמאו את ידיו'''.

עכשיו '''מה טעמון דבית הלל'''? למה בית הלל אומרים כן להניח על הכסת? כי הם סוברים שכל טומאת משקין זה רק מדרבנן, אין טומאת משקין מדאורייתא. '''ולעולם ספק משקין לידים טהור''', כלומר אם אני לא יודע האם האדם נטמא בטומאת משקין או לא, אני מחזיק בטהור מספק. דווקא מכיוון שספק אם הכסת בכלל הייתה טמאה - אמרנו שמדובר בכסת של ספק - וגם אם הכסת היה טמא, ספק אם הוא נגע במים של המפה, אז מספק המפה לא נטמאת. זה מה שהוא רוצה להגיד: בית הלל סוברים אין בעיה לשים את זה על הכסת, כי בספק כזה אני לא מטמא את המפה, וממילא אני לא חושש שהידיים יטמאו, כי שוב פעם כל טומאת ידיים זה רק דרבנן.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נט עמוד א'''

{{שוליים|ח_כ}} '''בעל הבית פותח ובוצע בפני האורחים, ואינו מכבד לאורח לבצוע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסד סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבהו שהשיב לרבי זעירא &quot;בעל הבית בוצע&quot;, וכך הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ח_כא}} '''בעל הבית מברך המוציא וגם ברכת המזון בסעודה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ז, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסז סעיף יד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כרב הונא שהפותח הוא חותם, שכן בעל הבית יודע כוחו של ככרו ורבי הכיר בגדולתו; המתניתא נדחתה מהלכה למעשה.

{{שוליים|ח_כב}} '''סדר נטילת ידים ליד הסעודה כאשר יש כמה סועדים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ז, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפא סעיף ו. ''הכרעה:'' מתחילים מן הגדול עד חמישה, מעל חמישה מתחילים מן הקטן עד שנשארו חמישה, ובאמצע הסעודה בין תבשיל לתבשיל מתחילים מן הגדול תמיד; אחר המזון מתחילים ליטול מן המברך כדי שיתכונן לברכה, וכפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע כלשון הירושלמי.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אשכחיה.''' ר' אבהו ואמר לו שילך לאכול ולסעוד עמו ונתן לפניו ככר לחם לבצוע וא&quot;ל סב ובריך המוציא

'''אמר ליה.''' רבי זעירא. בעל הבית יודע כחו של ככרו כלומר אתה הוא הבעה&quot;ב ועליך לבצוע מן ככר שלך ולברך

'''מן דאכלון.''' לאחר שגמרו לאכול א&quot;ל ר' אבהו לר&quot;ז סב ובריך ברכת המזון

'''א&quot;ל חכים רבי.''' אם רבי מכיר לרב הונא שהוא אדם גדול בתורה והיה אומר שהפותח והוא הבוצע הוא חותם ומברך ג&quot;כ ברכת המזון

'''מתניתא.''' ברייתא פליגי על רב הונא דתני בתוספתא פ&quot;ה סדר נטילת ידים ממים אחרונים עד חמשה שאוכלין ביחד מתחילין מן הגדול יותר מכאן מתחילין מן הקטן עד שמגיע לחמשה וחוזר ומתחיל מן הגדול

'''באמצע המזון.''' סיפא דהאי תוספתא ואמזיגת הכוס קאי דקתני התם סדר למזיגת הכוס בתוך המזון מתחיל מן הגדול לאחר המזון מתחילין מן המברך

'''לא שיתקין עצמו לברכה.''' לאו הא דמתחילין מן המברך אלא כדי שידע שהוא יברך ויתקין עצמו לכך ואין תימר כרב הונא דהבוצע הוא מברך כבר מתוקן הוא לברכה זה שהיה בוצע ולמה עושין עוד סימן אחר

'''ומה טעמון דב&quot;ה.''' דקאמרי מניחה על הכסת ולא חיישי להא דב&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;הן דאתון משכחין מיסתחון נסבין ידיכון ומתני · על כל יומא · ר' זעירא סליק גביה ר' אבהו לקיסרין אשכחיה [אמר] אזל למיכול יהב ליה עגולה דקצי · אמ' ליה סב בריך · אמ' ליה בעל הבית יודע כחו שלככרו · מן דאכלון אמ' ליה סב בריך · אמ' ליה חכם ר' לרב הונא אנשא רבא והוא הוה אמ' הפותח הוא חותם · מתניתא פליגא על רב הונא דתני סדר נטילת ידים עד חמשא מתחילין מן הגדול יותר מיכן מתחילין מן הקטון · באמצע המזון מתחילין מן הגדול · לאחר המזון מתחילין מן המברך · לא שיתקין עצמו לברכה · אין תימר הפותח הוא חותם כבר מיתקן הוא · אמ' ר' יצחק תיפתר באילין דהוו עלין קיטעין קיטעין ולא ידעין מה מברכה · הל' מה טעמיהון דבית שמי מפני אובדן אוכלין · ומה טעמון דבית הלל · אם השמש פיקח הרי זה מעביר פירורין פחות מכזית ונוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית · מתניתא בשולחן שלשייש ושלפרקים שאינו מקבל טומאה · הל' מה טעמון דבית שמי שלא יטמאו משקין שבמפה מן הכסת ויחזרו ויטמאו את ידיו · ומה טעמון דבית הלל לעולם ספק משקין לידים טהור&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תיפתר.''' הך ברייתא באלו דהוו עלין קיטעין דהוו עיילי פיסקי פיסקי לסעודה ולא הסיבו כולם ביחד בתחלה והלכך לא ידעין מה מברכה מי הוא המברך להם שלא היו שם בשעת ברכת המוציא ועושין עכשיו סימן לידע מי הוא המברך

'''מתני' ב&quot;ש אומרים מקנח ידיו במפה.''' מנטילת מים ראשונים ומניחה על השלחן ומקנח בה ידיו תמיד מזוהמת התבשיל ולא יניחנה על הכסת שהוא יושב בה גזירה שמא יהיה הכסת טמא ויהיה משקה טופח במפה מחמת ניגוב ידים ואותו משקה כשנוגע בכסת נעשה ראשון דלעולם משקין נעשין תחלה ויחזור ויטמא את הידים כשמקנח בה תמיד תוך הסעודה אבל בשלחן ליכא למיגזר הכי דקסברי ב&quot;ש אסור להשתמש בשלחן שהוא שני לטומאה גזרה משום אוכלי תרומה וב&quot;ה סברי מותר להשתמש בשלחן שהוא שני לטומאה הלכך לא יניח המפה על השלחן שמא יטמאו המשקין שבמפה מחמת השלחן ויחזרו ויטמאו את האוכלין ואם יניחנה על הכסת אין לחוש כ&quot;א שמא יטמא לידיו ומוטב שיטמאו ידים שאין להם עיקר מן התורה ולא יטמאו לאוכלין שיש להם עיקר מן התורה דראשון עושה שני בחולין מן התורה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' מתניתא בשלחן של שיש.''' בספרי הדפוס מסורסת העתקת הגמרא והעמדתי כאן לפי סדר המשניות שלא נשתנו כאן מסדר דהתם. מתניתא. לטעמא דב&quot;ש מפרש דקאמרי מניחה על השלחן ולא חיישי שמא יטמאו המשקין שבמפה מחמת השלחן משום דהכא במאי עסקינן בשלחן של שיש ושל פרקים כלומר אפי' הוא של פרקים מכיון שהוא של שיש אינו מקבל טומאה כדתנן בריש פ' כ&quot;ב דכלים דהוי ככלי אבנים שאין מקבלין טומאה הלכך אין כאן חשש שיקבלו טומאה מן השלחן ומניח המפה על השלחן

'''מה טעמון דב&quot;ש.''' השתא מפרש טעמייהו דב&quot;ש מפני מה אמרי דאין מניחה על הכסת גזרה שלא יטמאו משקין שבמפה מן הכסת ויחזרו ויטמאו את ידיו בתוך הסעודה כדפרישית במתני'

'''לעולם ספק משקין לידים טהור.''' כלומר דהואיל ואין כאן אלא חשש ספק שמא יהיה הכסת טמא ושמא יהיה משקה טופח במפה ויטמאו את הידים ואנן קי&quot;ל דספק ידים טהור כדתנן בפ&quot;ד דטהרות ובפ&quot;ב דידים דהידים ספקן ליטמא ולטמא וליטהר טהור וה&quot;ה כל ספקן אם נגעו בטומאה או לא אחר שנטל ידיו משום סתם ידים לא גזרו עליהן והא דנקט ספק משקין משום דאיירי הכא במשקין
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נט עמוד א (המשך)'''

{{שוליים|ח_כג}} '''אין נטילת ידים לחולין מטמאת משקים אף אם היו הידים טמאות מספק.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאר אבות הטומאה, פרק יד, הלכה יא &lt;קטע סוף=נט א/&gt; ==דף נט עמוד ב== &lt;קטע התחלה=נט ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאין ידים סרך טומאה לחולין מטמאות משקין מספק; כן פסק הרמב&quot;ם (הל' שאר אבות הטומאה פי&quot;ד ה&quot;יא).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;118&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
. דבר אחר: אין ידים לחולין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאפילו אם נאמר שספק טומאת ידים טמא, הרי גזרו על הידים להיות שני לטומאה, ושני מטמא רק תרומה, וכאן מדובר בחולין}} וכ[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי יש {{ירו&quot;מ-הדגשה|טומאת}} ידים לחולין {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי נטילת ידים לחולין זה רק משום סרך טומאה ולא יתכן שגם בספק יטמאו}} תיפתר או כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר או כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי צדוק|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בי רבי צדוק כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר דתני [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר {{ירו&quot;מ-הדגשה|פעמים ש}}הידים תחילה לחולין {{שוליים|ח_כד}}ושניות לתרומה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון שהכניס ידיו לבית המנוגע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|וכיוון שיש מקרה שבו הידים טמאות מהתורה גזרו כאן}} או כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי צדוק|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בי רבי צדוק דתנינן תמן: חולין שנעשו על גבי הקודש — הרי אילו כחולין. [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי צדוק|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בי רבי צדוק אומר: {{שוליים|ח_כה}}הרי אילו כתרומה, לטמא שנים ולפסול אחד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולשיטתם, כיוון שיש מציאות של טמאת ידים גם לחולין, מעיקר הדין צריך ליטול לחולין, ולכן גם בספק יהיה טמא}} תמן תנינן: הסך שמן טהור {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}נטמא, וירד וטבל — [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: אף על פי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהשמן}} מנטף — טהור {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהשמן בטל לגוף}} ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: {{שוליים|ח_כו}}טמא. ואם היה שמן טמא מתחילתו {{ירו&quot;מ-ביאור|קדם שסך}} [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם יש בו}} כדי סיכת אבר קטן — {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא עלתה לו ובילה ונישאר טמא}} ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הוא}} {{שוליים|ח_כז}}משקה טופח [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: משום [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הוא}} טופח ומטפיח. מחלפת שיטתהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל: תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי אדם שסך שמן טהור על גופו ונטמא וירד וטבל}} אמרין טמא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שהשמן לא בטל בגוף ולא הועילה לו טבילה}} והכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי מים שבמפה אינון}} אמרין טהור? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכיוון שהמים בלועים במפה לא חוששים שיטמאו המים מהכסת}} תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|השמן}} בעינו הוא והכא בלוע במפה הוא&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ד|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ד&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: מכבדין {{שוליים|ח_כח}}את הבית.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_ס_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף ס א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''דבר אחר: אין ידים לחולין''', אין בכלל טומאת ידיים לחולין - פה מדובר שאוכל חולין. כי אפילו אם נאמר ספק טומאת ידיים טמא, שמה גזרו עליהם? אמרנו שגזרו טומאת ידיים להיות שני, והרי שני זה רק בתרומה, ופה מדובר בחולין. בחולין לא שייך בכלל טומאה משני.

'''וכבית שמאי יש ידים לחולין''' - כלומר לכאורה קשה על בית שמאי, למה הם מוסרים? הרי בחולין זה רק משום סרך טומאה, שלא ייתכן שגם בספק הם טמאים, כי אמרנו שהכסת היא רק ספק טמאה.

אומרת הגמרא '''תיפתר או כרבי שמעון בן אלעזר או כרבי אלעזר בי רבי צדוק''', כי בשתיהם יש מציאות שיש שני שיהיה אסור בחולין. איך? '''דתני רבי שמעון בן אלעזר אומר: משום רבי מאיר הידים תחילה לחולין ושניות לתרומה''' - כלומר פעמים שהידיים זה לא תמיד שני, כי אנחנו יודעים ששני זה הגזירה שגזרו בשבעה עשר דברים שגזרו בית הלל ובית שמאי. אבל יש פעמים שזה לא קשור לגזירה הזאת, והידיים עצמן הם ראשון, ראשון לחולין ושני לטומאה. איזה מקרה? כגון אם הכניס את ידיו לבית המנוגע. יש בית שבו צרעת, אז אם אדם מכניס את ידיו - נכון שהוא עצמו לא נטמא, כי אנחנו יודעים שצריך לבוא דווקא עם ראשו ורובו, רק אז הוא נטמא. אבל אם רק הידיים, אז יש כן טומאה שהידיים טמאות והופכות להיות ראשון. אז כיוון שיש מציאות שידיים הם ראשון, לכן בית שמאי שסוברים כמותו גזרו.

או כרבי אלעזר בי רבי צדוק, '''דתנינן תמן: חולין שנעשו על גבי הקודש הרי אילו כחולין''' - זה דעת סתם חכמים, שבעצם חולין שנעשו על טהרת גבי הקודש זה כמו חולין גמורים. אבל '''רבי אלעזר בי רבי צדוק אומר: הרי אילו כתרומה, לטמא שנים ולפסול אחד'''. אז לשיטתם, כיוון שיש מציאות של טומאת ידיים גם לחולין, מעיקר הדין צריך טהרת ידיים לחולין, לכן גם בספק יטמא.

'''תמן תנינן: הסך שמן טהור נטמא, וירד וטבל''' - כלומר סך שמן טהור, ולאחר מכן נטמא וירד לטבול. '''בית שמאי אומרים: אף על פי מנטף טהור''', כיוון שהשמן בטל לגוף. '''ובית הלל אומרים: טמא''' - השמן נשאר טמא, כי השמן הוא חיצוני. עכשיו '''ואם היה שמן טמא מתחילתו, בית שמאי אומרים: כדי סיכת אבר קטן''' - הוא נשאר טמא, כי הטבילה לא מועילה לשמן. הדבר היחיד שנטהר חוץ מאדם וכלים זה מים - אין אוכלים ומשקים נטהרים בטבילה, הם ניטהרים בהשקה, אבל שמן לא ניטהר, אז נשאר טמא. '''ובית הלל אומרים: משקה טופח''' - רק אז אני אומר שהוא נשאר טמא, אבל אם לא, הוא נטהר.

'''רבי יהודה אומר: משום בית הלל טופח ומטפיח''', כלומר לא מדובר סתם תופח, אלא תופח ומטפיח - כשאני נוגע אני מרגיש את הלחות, וגם חלק מהלחות נדבקת עליי, ואם מישהו ייגע בי גם הוא ירגיש לחות.

אז אומרת הגמרא: '''מחלפת שיטתהון דבית הלל''' - לגבי אדם שסך שמן טהור על גופו ונטמא וירד וטבל, הם אומרים שהוא טמא. למה? כיוון שהשמן לא בטל בגוף והטבילה לא הועילה, כלומר השמן הוא חיצוני. וכאן לגבי מים שבמפה הם אומרים שכיוון שהמים בלועים במפה, אני לא חושש שהם יטמאו מהכסת. אז למה במים אתה אומר שהם בלועים מסתמא ואני לא חושש, ובשמן אתה אומר שהם לא נבלעו? '''תמן בעינו הוא והכא בלוע במפה הוא''' - שמה השמן הוא על הגוף, זה לא נבלע בתוך הגוף, זה על הגוף, אבל כאן המים באמת בלועים במפה, לכן אני לא חושש שהם יצאו החוצה ויקבלו טומאה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נט עמוד ב'''

{{שוליים|ח_כד}} '''ידיים שנטמאו בכניסה לבית המנוגע נחשבות שניות לתרומה מדין חכמים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאר אבות הטומאה, פרק ח, הלכה ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבנן שידיים אלו שניות לתרומה מגזרת חכמים, כדעת הרמב&quot;ם הפוסק כן (הלכות שאר אבות הטומאה פרק ח הלכה ח), ולא כרבי אלעזר בי רבי צדוק המקל בזה.

{{שוליים|ח_כה}} '''שמן שנטמא וטבל הגוף ואינו מנטף מהגוף - טהור, אף שהשמן שעל גופו מנטף.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאר אבות הטומאה, פרק יא, הלכה ט , רמב&quot;ם, הלכות שאר אבות הטומאה, פרק יב, הלכה טז. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל, שהלכה כמותם במחלוקותיהם עם בית שמאי, וכן נקבע ברמב&quot;ם.

{{שוליים|ח_כו}} '''שיעור צירוף שמן טמא לענין טומאת אוכלין ניתן לפי כדי סיכת אבר קטן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות טומאת אוכלין, פרק ב, הלכה כח. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל, כדרך שנפסק בכל מקום שבית הלל מקילים ובית שמאי מחמירים, וכן פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ח_כז}} '''משקה שנבלע במטפחת עד שהוא טופח על מנת להטפיח נחשב ככלי קיבול לעניין קבלת טומאה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות טומאת אוכלין, פרק ב, הלכה כח. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל לפי הסבר רבי יהודה: מים בלועים במטפחת שהם טופחים ומטפיחים דינם כמשקה בעין ומטמאים, בשונה משמן שנבלע בגוף שאינו כן, ואין בכך סתירה בשיטת בית הלל.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דבר אחר.''' היינו טעמייהו דב&quot;ה משום דאין ידים לחולין דלא גזרו על הידים בחולין אלא משום סרך תרומה אבל מן התורה אין לנטילת ידים עיקר כלל כיון דהכא דבחולין לא חיישינן בספקן

'''וכב&quot;ש יש ידים לחולין.''' בתמיה. וחסר כאן. וכך היא הגי' בפ&quot;ב דבכורים ובסוף פ&quot;ב דחגיגה אלא משום נטילת סרך. כלומר דמשני דגם לב&quot;ש אין ידים לחולין אלא משום דתקנו אף לחולין משום סרך תרומה מחמירין אף בחולין משום האי חששא דאמרן

'''הידים תחלה לחולין ושניות לתרומה.''' כלומר אם תחלות הן כגון שהכניס ידו לבית המנוגע וכר&quot;ע בריש פ&quot;ג דידים דס&quot;ל דהמכניס ידו לבית המנוגע דלא נטמא כולו כ&quot;א ידו וקסבר ר&quot;ע דכדין ראשון לטומאה להן

'''תמן תנינן.''' בפ&quot;ד דעדיות

'''ב&quot;ש אומרים כדי סיכת אבר קטן.''' טהור טפי מהכא טמא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דא' אין ידים לחולין · וכבית שמיי יש ידים לחולין · תיפתר או כר' שמעון בן אלעזר · או כר' אלעזר ביר' צדוק · כר' שמעון בן אלעזר דתני ר' שמעון בן אלעזר או' משום ר' מאיר הידים תחילה לחולין ושנייות לתרומה · או כר' אלעזר ביר' צדוק דתינן תמן חולין שנעשו על גבי הקודש הרי אילו כחולין · ר' אלעזר ביר' צדוק או' הרי אילו כתרומה לטמא שנים ולפסול אחד · תמן תנינן הסך שמן טהור נטמא וירד וטבל בית שמי אומ' אעפ' מנטף טהור · ובית הלל אומ' [טמא ואם היה שמן טמא מתחילתן ב&quot;ש אומ'] כדי סיכת אבר קטן · ובית הלל אומ' משקה טופח · ר' יהודה או' משום בית הלל טופח ומטפיח · מחלפה שיטתהון דבית הלל תמן אמרין טמא · והכא אמרי טהור · תמן בעינן הוא · והכא בלוע במפה הוא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תיפתר או כרשב&quot;א וכו'.''' לא שייך הכא אלא במס' בכורים הוא דשייכא וכן בחגיגה ואיידי דמסיים התם הכי אליבא דב&quot;ש גריס לה נמי הכא כדרך הש&quot;ס הזה. והתם פריך על הא דקתני בחגיגה נוטלין ידים לחולין ולמעשר ולתרומה מהא דתנן בריש פ&quot;ד דבכורים התרומה והבכורים טעונין רחיצת ידים מה שאין כן במעשר ומשני אלא משום נטילת סרך והדר פריך והתנינן תרומה. במתני' דחגיגה. וכי יש תרומה משום נטילת סרך. כלומר הא מדנקט לחולין ולמעשר בחד בבא עם התרומה ש&quot;מ דבחדא מחתא הוו וכמו דתרומה מגזרת י&quot;ח דבר הוא ה&quot;נ בחולין ומעשר ולא משום סרך דתרומה והדרא קושיא לדוכתה הא דקתני בבכורים משא&quot;כ במעשר. ומשני אלא בחולין שנעשו על גב הקודש. במתני' דחגיגה מיירי בחולין שנעשו על טהרת קודש ופריך שם וחולין שנעשו על גב הקודש לא כחולין הן. בתמיה. ועלה הוא דקא משני תיפתר או כרשב&quot;א או כר&quot;א בר' צדוק דלקמיה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ושניות לתרומה.''' כלומר לתרומה אף במקום שהן שניות בלבד פוסלות את התרומה ולהאי תנא מוקמינן מתני' דחגיגה בחולין גרידי וכגון שהן תחלות וטעונין נטילת ידים אף לחולין

'''או כר&quot;א בר' צדוק.''' כלומר או לעולם כדאמרי' מעיקרא דבחולין שנעשו על טהרות קדש מיירי התם וכר&quot;א בר' צדוק דתנינן תמן בסוף פ&quot;ב דטהרות דס&quot;ל דדין תרומה להן לטמא שנים ולפסול אחד והלכך בעו נטילת ידים כתרומה

'''ב&quot;ש אומרים אע&quot;פ.''' שהשמן מנטף מבשרו לאחר שטבל טהור דהרי השמן טהור היה. וב&quot;ה אומרים כדי סיכת אבר קטן גרסי' כמו ששנוי שם. כלומר אם לא נשאר מן השמן על בשרו אלא כדי סיכת אבר קטן טהור ויותר מכשיעור זה טמא בשביל השמן שנטמא כשנטמא הוא ונשאר על בשרו וטמאוהו מפני שהשמן לא נטהר במקוה שאין לך משקה שמקבל טהרה במקוה אלא המים בלבד ע&quot;י השקה

'''וב&quot;ה אומרים משקה טופח.''' אע&quot;פ שאין בו אלא כדי משקה טופח טמא

'''טופח ומטפיח.''' צריך שיהא טופח עד שיטפח עוד לכף אחרת שתיגע בכף שנגעה בזה הטופח קתני מיהת ב&quot;ה מחמירין במשקה טופח וא&quot;כ מחלפה שיטתייהו דתמן אמרין טמא והכא לא חששו במשקה טופח שיטמאו מחמת הכסת

'''ומשני תמן בעינו הוא.''' השמן על בשרו אבל הכא בלוע במפה הוא מחמת ניגוב הידים והלכך לא חיישינן הכא מידי

'''מתני' ב&quot;ש אומרים מכבדין את הבית.''' מקום שאכלו שם מכבדים אותו משיורי אוכלים שנתפררו עליו ואחר כך טלים לידים מים אחרונים דפעמים שהשמש עם הארץ ומניח הפרורים שיש בהם כזית ואם נוטלין לידים תחלה נמצא מפסידי' את האוכלי' שהמים אחרונים נתונים עליהם ונמאסים וב&quot;ה סברי אסור להשתמש בשמש עם הארץ ושמש ת&quot;ח אינו מניח פרורים שיש בהן כזית אלא מסיר אותם והפרורים שאין בהם כזית אין בכך כלום דמותר לאבדן ביד והלכה כב&quot;ש בזה דמותר להשתמש בשמש עם הארץ

'''גמ' מה טעמהון דב&quot;ש מפני אובדן אוכלין.''' כדפרישית במתני'
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נט עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ח_כח}} '''בסעודה משותפת, האם מכבדים הבית לפני נטילת ידים לברכת המזון או אחריה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ז, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפ סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=נט ב/&gt; ==דף ס עמוד א== &lt;קטע התחלה=ס א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל, שנוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית, כפי שפסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ס עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;119&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ואחר כך נוטלין לידים ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל &lt;/div&gt;אומרים: נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי? מפני אובדן אוכלין {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם יטלו ידים יש חשש שהאוכלין ירטבו}} ומה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל? אם השמש פיקח — הרי זה מעביר פרורין פחות מכזית {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין חשש של איבוד אוכלין לכן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ונוטלין}} נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ה|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ה&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: נר, מזון, בשמים, והבדלה; ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: נר, ובשמים, ומזון, והבדלה. [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: שברא מאור האש; ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: {{שוליים|ח_כט}}בורא מאורי האש.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודא: לא נחלקו [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל על המזון שהוא בתחילה, ועל הבדלה שהיא בסוף. ועל מה נחלקו? על המאור ועל הבשמים ש[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: בשמים ומאור ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: מאור ובשמים. רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] ורב יהודא[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: הלכה כדברי מי שאומר {{שוליים|ח_ל}}בשמים ואחר כך מאור. [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: {{שוליים|ח_לא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#|כוס בימינו ושמן ערב בשמאלו]] אומר: על הכוס ואחר כך אומר: על שמן ערב [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הללאומרים: שמן ערב בימינו וכוס בשמאלו ואומר: על שמן ערב {{שוליים|ח_לב}}וטחו בראש השמש. אם היה שמש תלמיד חכם — טחו בכותל, שאין שבחו של תלמיד חכם להיות יוצא מבושם. אבא בר בר חנא[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר בר חנא|°]] ורב חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] הוון יתבין אכלין, והוה רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] קאים ומשמש קומיהון. עלה וטעין תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|הביא את שניהם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|יין ושמן ערב}} בחדא ידיה אמר ליה: אבא בר בר חנא[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר בר חנא|°]] מה ידיך חוריתא קטעין? וכעס עילוי אבוי. אמר ליה: לא מיסתך דאת רביע והוא קאים משמש? {{ירו&quot;מ-ביאור|לא דייך שאתה שוכב והוא עומד ומשמש}}! ועוד, דהוא כהן, ואמר שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{שוליים|ח_לג}}המשתמש בכהונה מעל — {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}את מיקל ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מבזה אותו}}. גזירה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אני גוזר}} דהוא רבע ואת קאים ומשמש תחתוי. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#איסור להשתמש בכהן|מניין {{ירו&quot;מ-הוסר|המשתמש}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למשתמש}} בכהונה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא}} מעל]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} {{הפ|עזרא|ח|כח}} ואמרה להן אתם קודש לה' והכלים קודש — {{שוליים|ח_לד}}מה כלים, המשתמש בהן מעל, אף המשתמש בכהנים מעל. פיסקא: [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים שברא וכו'. {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם}} על דעתהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומר}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות# בורא מאורי האש או &quot;ברא&quot;, אש אינה מתחדשת| אשר ברא פרי הגפן]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}על דעתיהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל בורא פרי הגפן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא, יש הבדל:}} יין מתחדש בכל שנה ושנה, האש אינו מתחדש בכל שעה. האש והכלאים, אף על פי שלא נבראו מששת ימי בראשית, אבל עלו במחשבה מששת ימי בראשית. הכלאים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית לו כד|בראשית וישלח לו כד]]) ובני צבעון איה {{ירו&quot;מ-הוסר|ואנה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וענה}}, הוא ענה אשר מצא את היימים במדבר. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ערוד הוא עונש על יצירת הפרד, סימני פרד|מהו יימים]] רבי יהודה בן סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן סימון|°]] אומר: המיונס. {{ירו&quot;מ-ביאור|אנשים משונים בצורתם}} ורבנן אמרין: היימים — חציו סוס וחציו חמור.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_ס_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף ס ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''בית שמאי אומרים: נר, מזון, בשמים, והבדלה; ובית הלל אומרים: נר, ובשמים, ומזון, והבדלה.'''

אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות דף ס', מתחילים בפרק ח' הלכה ד במשנה. אומרת המשנה '''בית שמאי אומרים מכבדים את הבית ואחר כך נוטלים ידיים''', ו'''בית הלל אומרים נוטלים ידיים ואחר כך מכבדים את הבית'''. שואלת הגמרא '''מה טעמון דבית שמאי'''? עונה הגמרא '''מפני אובדן אוכלין''', כי הרי אם יש פירורים על הרצפה ובאים נוטלים ידיים, אז בעצם המים ישחיתו את הפירורים האלה. יש פה איבוד אוכלין. אז '''מה טעמון דבית הלל'''? הרי לכאורה נשמע הגיוני. עונה הגמרא '''אם השמש פיקח, הרי זה מעביר פרורין פחות מכזית''' ואין חוששים של איבוד אוכלין, לכן '''נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית'''. זאת אומרת, כיוון שהגמרא בבבלי מסבירה טיפה יותר, היא אומרת שבעצם לפי בית הלל אסור להשתמש בשמש שהוא עם הארץ. אז ממילא אם הוא תלמיד חכם, הוא ודאי יודע שצריכים לפנות את כל הפירורים שיש בהם כזית, ולכן ממילא אין חשש של איבוד אוכלין.

פרק ח' הלכה ה' במשנה. '''בית שמאי אומרים: נר, מזון, בשמים, והבדלה'''. כלומר, אם אדם אכל במוצ&quot;ש ביום שיש... בסעודה שלישית ויצא שבת ויש לו רק כוס אחת, אז הוא מברך על הנר, על המזון ואז בשמים והבדלה. '''ובית הלל אומרים: נר, ובשמים, ומזון, והבדלה'''. עוד הבדל, '''בית שמאי אומרים: שברא מאור האש''', ו'''בית הלל אומרים: בורא מאורי האש'''. יש כל מיני הסברים מה בדיוק המחלוקת. אחד מההסברים אומר שבית הלל סוברים שיש הרבה מאורות בתוך האש, כי אנחנו רואים את הצבעים, אז כל צבע זה סוג אחר של אש וממנו מברכים בורא מאורי האש. זה אחד מההסברים. אנחנו נראה מה הגמרא אומרת.

גמרא. '''תני: אמר רבי יהודא: לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על המזון שהוא בתחילה, ועל הבדלה שהיא בסוף.''' כלומר, בעצם מה שראינו זה שיטת רבי מאיר. כך רבי מאיר מסביר את המחלוקת בין בית הלל לבית שמאי, שבית שמאי אומרים נר, מזון, בשמים והבדלה, ובית הלל אומרים נר, בשמים, מזון והבדלה. כלומר, כולם מסכימים שהמזון וההבדלה בסוף, וכל המחלוקת על נר ובשמים ביניהם מה הסדר. אבל רבי יהודה אומר לא, לא זו המחלוקת. כולם מסכימים, בין בית הלל לבין בית שמאי, שהמזון הוא ראשון, ברכת המזון ראשונה וההבדלה היא בסוף, וכל המחלוקת היא לגבי המאור והבשמים, ש'''בית שמאי אומרים: בשמים ומאור ובית הלל אומרים: מאור ובשמים'''.

בא '''רבי אבא ורב יהודא בשם רב: הלכה כדברי מי שאומר בשמים ואחר כך מאור.''' כנראה להם הייתה גרסה הפוכה בדברים של בית הלל. כלומר, בית הלל אומרים בשמים ואחר כך מאור, ובית שמאי אומרים מאור ואחר כך בשמים.

עוד מחלוקת. '''בית שמאי אומרים: כוס בימינו ושמן ערב בשמאלו''', כלומר שהוא מבדיל. אז הוא מחזיק את הכוס ביד ימין ואת השמן או את הבשמים ביד שמאל, ואז הוא '''אומר: על הכוס ואחר כך אומר: על שמן ערב'''. '''ובית הלל אומרים: שמן ערב בימינו וכוס בשמאלו''', '''ואומר: על שמן ערב וטחו בראש השמש'''. הרי צריך לברך על ממשות. אז הוא שם את זה על ראש השמש ומברך על מה שיש על השמש. עכשיו, '''אם היה שמש תלמיד חכם — טחו בכותל, שאין שבחו של תלמיד חכם להיות יוצא מבושם'''. הגמרא שאמרת שזה דווקא במקום שהיו חשודים על משכב זכר ולכן אסור, כך שבימינו שזה מקובל שגם גברים מתבשמים אז אין כל כך איסור.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ס עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אם השמש פיקח וכו'.''' כלומר דס&quot;ל דאין להשתמש בעם הארץ אלא בפיקח והוא יודע שהוא מעביר פירורין פחות מכזית כלומר שמעביר הפירורין גדולים עד פחות מכזית שאינו מניח כ&quot;א הפחותין מזית ואין בכך כלום והלכך נוטלים לידים אף בתחלה ואח&quot;כ מכבדין את הבית

'''מתני' ב&quot;ש אומרי' נר ומזון.''' מי שאכל בשבת במנחה וחשכה לו ועדיין לא גמר סעודתו ואין לו יין אלא כשיעור אחד ב&quot;ש אומר' כך הוא יסדר נר ומזון וכו' ומסקינן בגמר' זו דברי ר&quot;מ אבל ר' יהודה אומר לא נחלקו ב&quot;ש וב&quot;ה על המזון שהוא בתחלה ועל הבדלה שהיא בסוף על מה נחלקו על המאור ועל הבשמים שב&quot;ש אומרים מאור ואח&quot;כ בשמים וב&quot;ה אומרים בשמים ואח&quot;כ מאור

'''בש&quot;א שברא מאור האש.''' שברא משמע שעבר ולא בורא דמשמע להבא וכן מאור ולא מאורי דחדא נהורא איכא בנורא

'''וב&quot;ה אומרים בורא.''' דנמי משמע לשעבר ומאורי האש לפי שהרבה גוונים יש בשלהבת אדומה ולבנה וירקרוקת

'''גמ' תני.''' בתוספתא פ&quot;ה א&quot;ר יהודה וכו' מפורש לעיל בהלכה א'

'''ב&quot;ש אומרי' כוס בימינו.''' ה&quot;ג בתוספתא שם הביאו לפניו שמן ויין ב&quot;ש אומרים כוס יין בשמאלו ושמן ערב בימינו מברך על השמן ואח&quot;כ מברך על היין וב&quot;ה אומרים אוחז היין בימינו ושמן בשמאלו מברך על היין ושותהו וחוזר ומברך על השמן

'''וטחו בראש השמש.''' מפני שגנאי הוא לת&quot;ח שיצא לשוק וידיו מבושמות

'''עלה וטעין תרויהון בחד ידיה.''' נכנס כשהוא טעון לשתיהם להיין והשמן בידו אחת וא&quot;ל אבא בר בר חנה מה זה האם ידך האחרת קטועה היא שלא לקחת זה בימינך וזה בשמאלך

'''האש והכלאים.''' תוספתא שם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;הל' בית שמי אומ' כול' · תני*- אמ' ר' יהודה לא נחלקו בית שמי ובית הלל על המזון שהוא בתחילה ועל הבדלה שהיא בסוף · ועל מה נחלקו על המאור ועל הבשמים שבית שמאי אומ' בשמים ומאור · ובית הלל אומ' מאור ובשמים · ר' בא ורב יהודה בשם רב הל' כדברי מי שאו' בשמים ואחר כך מאור · בית שמי אומ' כוס בימינו ושמן ערב בשמאלו או' על הכוס ואחר כך או' על שמן ערב · בית הלל אומ' שמן ערב בימינו וכוס בשמאלו · או' על שמן ערב · וטחו בראש השמש · אם היה שמש תלמיד חכם טחו בכותל שאין שבחו שלתלמיד חכם להיות יוצא מבושם · אבא בר בר חנה ורב חונא הוון יתבין אכלין והוה ר' זעירא קאים משמש קומיהון עלו וטעין תריהון בחדא ידיה · אמ' ליה אבא בר בר חנה מה ידיך חוריתא קטעין · וכעס עילוי אבוי · אמ' ליה לא מיסתך דאת רביע והוא קאים משמש ועוד דהוא כהן ואמ' שמואל המשתמש בכהונה מעל · את מיקל ליה · גזירה [דהוא רבע] ואת {{ירו&quot;מ-הוסר|יתיב}}[קאים] ומשמש תחתוי · מניין המשתמש בכהונה מעל ר' אחא בשם שמואל אמ' ואמרה להם אתם קודש ליי' והכלים קודש · מה כלים המשתמש בהן מעל אף המשתמש בכהנים מעל · הל' על דעתהון דבית שמי אשר ברא פרי הגפן [על דעתיהון דבית הלל בורא פרי הגפן]· יין מתחדש בכל שנה [ושנה]· האש אינו מתחדש בכל שעה · האש והכלאים אעפ' שלא נבראו מששת ימי בראשית · אבל עלו במחשבה מששת ימי בראשית · הכלאים ובני צבעון איה וענה הוא ענה אשר מצא את הימים במדבר · מהו יימים · ר' יהודה בן סימון או' המיונס · ורבנן אמרין היימים חציו סוס וחציו חמור {{ירו&quot;מ-הוסר|גדולות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''וכעס עלוי אביו.''' בר חנה אביו של אבא כעס עליו על שאמר לר' זעירא כן וא&quot;ל לא דייך שאתה יושב והוא עומד ומשמש לפניך ועוד שהוא כהן כדאמרי' בפרק דלעיל בהלכה ג' ר&quot;ז קם מקרי כהן במקום לוי וכו' ואסור להשתמש בכהן כדשמואל ועודך מבזה אתה לו

'''גזירה.''' גוזר אני שהוא ישב ואתה תעמוד ומשמש תחתיו: פיסקא ב&quot;ש אומרים שברא וכו' ופריך א&quot;כ על דעתיה דב&quot;ש יאמרו אשר ברא פרי הגפן וכו' דלדידהו ברא הוא דוקא לשעבר ומשני שאני יין שהוא מתחדש וכו' ושייך בו ג&quot;כ לשון בורא שהוא בורא תמיד אבל האש אינו מתחדש אלא כך היה בתחלת הבריאה כדלקמן

'''כלאים.''' הן הפרד שהוא מן הסוס ומן החמור

'''הכלאים.''' באיזה שעה נבראו וקאמר כתיב ובני צבעון וכו'

'''המיונס.''' מיני בני אדם המשונים בצורתן כך מצאתי במדרש דברי הימים. ובאיכה רבתי בפסוק הביא בכליותי וגו' ומכניסין את המיומס לתיאטרון שלהם וראשו מגולת וכו' והוא בן אדם שמשנין אותו בלבושו ובצורתו

'''חציו סוס וחציו חמור.''' והוא מצא אותו שזימן חמורה וכו' כדאמר לקמן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אבא בר בר חנא ורב חונא הוון יתבין אכלין''', ישבו לאכול, '''והוה רבי זעירא קאים ומשמש קומיהון'''. כלומר רבי זעירא שימש, הוא היה משרת שלהם. ככה היה מקובל שכל פעם אחד אחר משמש. '''עלה וטעין תרויהון בחדא ידיה''', כלומר הוא בא והביא להם את היין ואת השמן, הביא את שניהם ביד אחת. '''אמר ליה: אבא בר בר חנא, מה ידיך חוריתא קטעין?''' מה, היד שלך קטועה? למה אתה מביא את שתיהם ביד אחת? '''וכעס עילוי אבוי''', אבא שלו כעס עליו. '''אמר ליה: לא מיסתך דאת רביע והוא קאים משמש?!''' לא מספיק שאתה שוכב לך בכיף והוא משרת אותך, '''ועוד, דהוא כהן, ואמר שמואל: המשתמש בכהונה מעל''' — זה כמו מעילה, '''את מיקל ליה'''. ככה אתה מזלזל בו? '''גזירה דהוא רבע ואת קאים ומשמש תחתוי'''. עכשיו אני גוזר שהוא ישב ואתה תהיה זה שמשרת.

שואלת הגמרא, '''מניין בכהונה מעל'''? '''רב אחא בשם שמואל: ואמרה להן אתם קודש לה' והכלים קודש — מה כלים, המשתמש בהן מעל, אף המשתמש בכהנים מעל.''' הקשר בין זה שישבו בין הכוהנים לכלים - כמו שמשתמש בכלי המקדש מעל, אז גם מי שמשתמש בכהן מעל.

פיסקא. אמרנו במשנה '''בית שמאי אומרים שברא''' וכו'. שואלת הגמרא '''על דעתהון דבית שמאי אשר ברא פרי הגפן, על דעתיהון דבית הלל בורא פרי הגפן'''? כלומר, גם בזה הם חולקים ככה? עונה הגמרא, יש הבדל. '''יין מתחדש בכל שנה ושנה''' — כל שנה נוטעים את העצים, העץ גדל, כל שנה יש פירות חדשים וכולי. אבל '''האש אינו מתחדש בכל שעה''', אלא אש זה אש. כלומר, יש גם מציאות שהיא קבועה. גם אם נגיד שהוא מתחדש כי מדליקים אותו, אבל בעצם יש אפשרות שהאש לא תתחדש. כלומר, אין חובה שזה יהיה דבר חדש. בגפן חייב שזה יהיה חדש.

ואמרה הגמרא '''האש והכלאים, אף על פי שלא נבראו מששת ימי בראשית, אבל עלו במחשבה מששת ימי בראשית'''. '''הכלאים — ובני צבעון איה, הוא ענה אשר מצא את היימים במדבר.''' מהו ימים? '''רבי יהודה בן סימון אומר: המיונס''', אנשים שונים בצורתם, ככה מסבירים הפרשנים. '''ורבנן אמרין: היימים — חציו סוס וחציו חמור'''. יש לנו אפשרות שהאבא יהיה סוס והאימא אתון, כלומר חמור נקבה, ויש אפשרות הפוכה, שהאבא יהיה חמור והאימא תהיה סוסה. אז איך מבחינים ביניהם? '''ואילו הן הסימנין. אמר רבי יהודה: כל שאזניו קטנות — אמו סוס ואביו חמור; גדולות — אמו חמורה ואביו סוס.'''
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ס עמוד א'''

{{שוליים|ח_כט}} '''בהבדלה יש להקדים ברכת המאור לברכת הבשמים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל - מאור ואחר כך בשמים, כדברי רבי אבא ורב יהודא בשם רב, ותואם גם את הבבלי (פסחים קג.).

{{שוליים|ח_ל}} '''בהבדלה על היין מברכים על הבשמים לפני הברכה על האור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצו סעיף א , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל - מאור ואחר כך בשמים, כדרך שמצינו בכל מחלוקת בית שמאי ובית הלל שהלכה כבית הלל.

{{שוליים|ח_לא}} '''כאשר יש לפניו כוס לברכת המזון ושמן ערב לסיכה - כיצד יאחז וכיצד יברך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ז, הלכה יד , טור או&quot;ח סימן ריב, , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל, כדרכם בכל מקום שנחלקו עם בית שמאי.

{{שוליים|ח_לב}} '''כשמושחים שמן בראש המשמש, אם השמש תלמיד חכם — מושחים בכותל ולא בראשו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ז, הלכה יד , טור או&quot;ח סימן ריב, , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין שבחו של תלמיד חכם לצאת מבושם, ולכן טחין בכותל.

{{שוליים|ח_לד}} '''האם המשתמש בכהנים (בגופם, לעבודתו) חייב במעילה כדין מועל בכלי הקדש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מעילה, פרק ו, הלכה א &lt;קטע סוף=ס א/&gt; ==דף ס עמוד ב== &lt;קטע התחלה=ס ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלימוד הירושלמי &quot;מה כלים המשתמש בהן מעל אף המשתמש בכהנים מעל&quot; - הרמב&quot;ם פסק כך בהלכות מעילה פרק ו הלכה א.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ס עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;120&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ואילו הן הסימנין {{ירו&quot;מ-הדגשה|להבחיו בניהם}}. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{שוליים|ח_לה}}כל שאזניו קטנות — אמו סוס ואביו חמור; גדולות — אמו חמורה ואביו סוס. רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} מפקד לאילין דנשיאה: אין בעיתון מיזבון מוליון {{ירו&quot;מ-ביאור|אם תרצו לקנות פרדות}} — תהון זבנין אילין דאודניהון דקיקין, שאמו סוסה ואביו חמור {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יהיה כלאים ואסורים למשוך עם אלו שכבר יש לכם}} מה עשה צבעון וענה? זימן חמורה והעלה עליה סוס זכר, ויצא מהן פרדה. אמר הקדוש ברוך הוא להם: אתם הבאתם לעולם דבר שהוא מזיקן, אף אני מביא על אותו האיש דבר שהוא מזיקו. מה עשה הקדוש ברוך הוא? זימן {{ירו&quot;מ-הוסר|הכינה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חכינה}} והעלה עליה חרדון, ויצא ממנה חברבר. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חברבר וכלב שוטה הורגים בוודאי|מימיו לא יאמר לך אדם שעקצו חברבר וחיה]] נשכו כלב שוטה — וחיה; שבעטתו פרדה — וחיה, ובלבד פרדה לבנה. האש {{ירו&quot;מ-הדגשה|דרש}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] בשם רבי בזירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי בזירה|°]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האש שהדליק אדם הראשון|שלשים ושש שעות שימשה אותה האורה]] שנבראת ביום הראשון: שתים עשרה בערב שבת, ושתים עשרה בליל שבת, ושתים עשרה בשבת, והיה אדם הראשון מביט בו מסוף העולם ועד סופו, כיון שלא פסקה האור{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}, התחיל כל העולם כולו משורר, שנאמר ([[איוב לז ג]]) תחת כל השמים ישרהו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואורו כנפות הארץ שרו}} למי שאורו על כנפות הארץ. כיון שיצאת שבת, התחיל מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}שמש החושך ובא {{ירו&quot;מ-הוסר|ונתירא}} נתירא אדם ואמר: אלו הוא שכתב בו: ([[בראשית ג טו|בראשית בראשית ג טו]]) הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב {{ירו&quot;מ-ביאור|הנחש}} — שמא בא לנשכני {{ירו&quot;מ-ביאור|בחושך כשאיני יכול לראותו}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|ואמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זהו שאמר}} ([[תהילים קלט יא]]) אך חשך ישופני. אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: באותו שעה זימן {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}} הקדוש ברוך הוא שני רעפין, והקישן זה לזה ויצא מהן האור. הדא הוא דכתיב ([[תהילים קלט יא]]) ולילה אור בעדני. ובירך עליה: בורא מאורי האש. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}לפיכך מברכין על האש {{שוליים|ח_לו}}במוצאי שבתות, שהיא תחילת ברייתה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אף {{שוליים|ח_לז}}במוצאי יום הכיפורים מברך עליה, שכבר שבת האור כל אותו היום.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ו|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ו&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ח_לח}}אין מברכין על הנר ועל הבשמים של גוים, ועל הנר ועל הבשמים של מתים, ועל הנר ועל הבשמים שלפני עבודה זרה. ואין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תנא רבי יעקב[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אידי}} קומי רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: מברכין על הבשמים של גוים. {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו}} מה פליג {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא מה שנאסר זה מפני שסתם מסיבת גוי לעבודה זרה אך כאן}} קיומונה במעשיו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מוכיחים שאינם לעבודה זרה כגון שהניחם}} לפני חנותו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לריח טוב}}. {{שוליים|ח_לט}}עששית אף על פי שלא כבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודלקה בשבת}} — מברכין עליה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שלא נעשה בה איסור}} נר בתוך חיקו או {{שוליים|ח_מ}}בתוך פנס או בתוך אספקלריא — רואה את השלהבת ואינו משתמש לאורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון שהיתה רחוקה}}, משתמש לאורה ואינו רואה את השלהבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון שהייתה בקרן זוית}} — לעולם אין מברכין עליה עד שיהיה רואה את השלהבת ומשתמש לאורה. חמשה דברים נאמרו בגחלת וחמשה בשלהבת: {{שוליים|ח_מא}}גחלת של הקדש — מועלין&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף סא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי מנא מפקד לאילין דנשיאה: אין בעיתון מיזבון מוליון — תהון זבנין אילין דאודניהון דקיקין''', תקנו את אלה שאוזניהם קטנות, '''שאמו סוסה ואביו חמור'''. למה? כיוון שכבר יש לכם כמה כאלה שלא יהיו כלאיים, יעשו לכם להמשיך עם אלו שכבר יש לכם.

ממשיכה הגמרא. '''מה עשה צבעון וענה? זימן חמורה והעלה עליה סוס זכר, ויצא מהן פרדה.''' זה בעצם כך הוא עשה את הפרדה. '''אמר הקדוש ברוך הוא להם: אתם הבאתם לעולם דבר שהוא מזיקן''' — כי הפרד, אדם שחטף מכה מפרד, פרדה לבנה, אז בעצם זה לא מבריא. '''אף אני מביא על אותו האיש דבר שהוא מזיקו. מה עשה הקדוש ברוך הוא? זימן והעלה עליה חרדון, ויצא ממנה חברבר.''' הוא לקח נחש וחרדון, יצא ממנו חברבר. '''מימיו לא יאמר לך אדם שעקצו חברבר וחיה, נשכו כלב שוטה — וחיה'''. זה קצת קשה עם הסיפור של רבי חנינא בן דוסא, שנחש נשך אותו והוא חי כמובן, אבל בכל אופן לא מדובר פה על נס. '''שבעטתו פרדה — וחיה, ובלבד פרדה לבנה'''. כלומר, לא כל פרדה שבועטת - המוכה לא מתרפאת, אלא בפרדה לבנה.

האש. '''רבי לוי בשם רבי בזירה: שלשים ושש שעות שימשה אותה האורה שנבראת ביום הראשון: שתים עשרה בערב שבת, ושתים עשרה בליל שבת, ושתים עשרה בשבת''', והאדם הראשון מביט בה מסוף העולם ועד סופו. '''כיון שלא פסקה האור, התחיל כל העולם כולו משורר, שנאמר: תחת כל השמים ישרהו... למי שאורו על כנפות הארץ'''. '''כיון שיצאת שבת, התחיל מ שמש החושך ובא'''. פתאום התחיל להיות חושך, כי הרי בעצם נברא בראש השנה, אז הזמנים - היום התקצר. '''נתירא אדם ואמר: אלו הוא שכתב בו: הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב — שמא בא לנשכני'''. כלומר, אולי עכשיו בגלל שיש חושך, אז עכשיו זה ההזדמנות של הנחש להכיש אותי, כי אני לא רואה כלום. הוא נורא פחד. זהו שאמר '''אך חשך ישופני'''.

'''אמר רבי לוי: באותו שעה זימן הקדוש ברוך הוא שני רעפין, והקישן זה לזה ויצא מהן האור. הדא הוא דכתיב: ולילה אור בעדני. ובירך עליה: בורא מאורי האש.''' '''שמואל: לפיכך מברכין על האש במוצאי שבתות, שהיא תחילת ברייתה.''' יש פה משהו מאוד מעניין. אפשר לראות אצל הגויים, בכל האגדות שלהם, שהאדם היה צריך לגנוב את האש מהאלים, כי כאילו העולם נברא מושלם והאלים פחדו שאדם יקלקל את העולם, לכן הם מנעו מהאדם להתקדם. השאירו אותו פרימיטיבי, ללא אש, ללא שום אפשרות לגעת ולשנות בעולם. והאדם גנב את האש מהאלים, ככה הם מאמינים בשטויות שלהם, באגדות שלהם. אבל בעם ישראל אנחנו מאמינים שהקדוש ברוך הוא ברא עולם משתלם, עולם שחסר תיקון כדי שהאדם יהיה שותף. כי אם העולם היה מושלם, אז בעצם כל פעולה שאדם עושה זה בעצם הרס, זה קלקול, ולכן בעצם זה יוצר איזה מתח בין הבורא לאדם. אבל הקדוש ברוך הוא ברא עולם שיש בו תמיד מקום לתיקון, ובעצם לאדם יש מקום לפעול בעולם, יש לו מקום לתקן. ולא רק זה, הקדוש ברוך הוא גם לימד אותו איך לתקן. הקדוש ברוך הוא נתן לו תורה כדי ללמד אותו איך לתקן את העולם הרוחני, והקדוש ברוך הוא נתן לו את האש, לימד אותו איך לייצר אש כדי שבזה הוא יוכל לתקן גם את העולם הגשמי.

בכל אופן, '''רב הונא בשם רבי אבהו בשם רבי יוחנן: אף במוצאי יום הכיפורים מברך עליה, שכבר שבת האור כל אותו היום.''' כלומר, גם ביום הכיפורים שבו לא היה שימוש באור, אנחנו נוהגים להלכה לברך ביום כיפור רק על אש שבאמת שבתה. שלא מדליקים אש חדשה, אלא אש שהייתה דלוקה ולא השתמשו בה מלכתחילה באיסור. זה הנוהג היום.

פרק ח', הלכה ו', מתני'. '''אין מברכין על הנר ועל הבשמים של גוים, ועל הנר ועל הבשמים של מתים, ועל הנר ועל הבשמים שלפני עבודה זרה. ואין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ס עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ואלו הן הסימנין.''' להכיר אם אמו חמורה ואביו סוס או בהפך

'''אין בעיתון מזבנון מוליון.''' כשאתם רוצים ליקח הפרדות תראו אותן שאזניהן קטנות שהן כולן מאם סוסיא ומפני הכלאים אמר להם כן

'''זימן חכינה.''' נחש

'''חרדון.''' הוא מין הצב

'''חברבר.''' מין נחש צפעוני והוא הערוד

'''שבעטתו פרדה.''' בו וחיתה המכה

'''לבנה.''' דחיוורן ריש כרעה

'''תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ.''' פסוק הוא באיוב במענה אליהו ודריש שוררו למי שאורו על כנפות הארץ

'''שכבר שבת האור כל אותו היום.''' והויא כתחלת ברייתא

'''מתני' אין מברכין לא על הנר ולא על הבשמים של גוים.''' נר משום דלא שבת שהעכו&quot;ם עשה מלאכה לאורו וקי&quot;ל אור שלא שבת אין מברכין עליו הואיל ונעבד בו עבירה

'''ולא על הבשמיס.''' בבשמים שהם במסיבה של עכו&quot;ם שהם מסובין בה לסעודה מיירי והא דתנן בסיפא ולא על הנר ולא על הבשמים שלפני ע&quot;ז מה טעם קאמר מה טעם אין מברכין על של עכו&quot;ם לפי שסתם מסיבת עכו&quot;ם לע&quot;ז ואין מברכין על הבשמים שלפני ע&quot;ז&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;גדולות ואילו הן הסימנין אמ' ר' יהודה כל שאזניו קטנות אמו סוס ואביו חמור · גדולות אמו חמורה ואביו סוס · ר' מנא מפקד לאילין דפשיחה אין בעיתון מיזבון מוליון תבון זבנן אילין דאודניהון דקיקין שאמו סוסה ואביו חמור · מה עשה צבעון וענה זימן חמורה והעלה עליה סוס זכר ויצא מהן פרדה · אמ' הקב'ה להם אתם הביאתם לעולם דבר שהוא מזיקו אף אני מביא על אותו האיש דבר שהוא מזיקו · מה עשה הקב'ה זימן חכינא והעלה עליה חרדון ויצא ממנה חברבר · מימיין לא יאמר לך אדם שעקצו חברבר וחיה · שכן כלב שוטה וחיה שבעטתו פרה וחיה · ובלבד פרדה לבנה · האש ר' לוי בשם ר' בזירה שלשים ושש שעות שימשה האורה משמשת ראשונה שתים עשרה בערב שבת · ושתים עשרה בלילי שבת · ושתים עשרה בשבת · והיה אדם הראשון מביט בו מסוף העולם ועד סופו כיון שלא פסקה האורה התחיל כל העולם כולו משורר שנ' תחת כל השמים ישרהו למי שאורו על כנפות הארץ · כיון שיצת שבת התחיל ממשמש החושך ובא ונתיירא אדם ואמ' אילו הוא שכת' בו הוא ישופך ראש ואמ' אך חושך ישופיני · אמ' לו באותה השעה זימן לו הקב&quot;ה שני רעפין והקישן זה לזה ויצא מהן האור הדא הוא דכת' ולילה אור בעדיני · ולילה ובירך עליה בורא מאורי האש · שמואל אמ' לפיכך מברכין על האש במוצאי שבתות שהיא תחילת ברייתה · רב הונא בשם ר' אבהו בשם ר' יוחנן את במוצאי יום הכיפורים מברך עליה שכבר שבת האור כל אותו היום · תנא ר' יעקב קומי ר' ירמיה מברכין על הבשמים שלגוים מהו פליג קיומונה במעשיו לפני חמתו עששית אע&quot;פ כבת מברכין עליה · עד בתוך חיקו או בתוך פס או בתוך ספקלריא רואה את השלהבת ואינו משתמש לאורה משתמש לאורה ואינו רואה את השלהבת לעולם אין מברכין עליה עד שיהא רואה את השלהבת ומשתמש לאורה · חמשה דברים נאמרו בגחלת וחמשה בשלהבת · גחלת שלהקדש מועלין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

גמרא: '''תנא רבי יעקב קומי רבי ירמיה: מברכין על הבשמים של גוים.''' שואלת הגמרא: מה, פליג? הרי לפני דקה אמרנו במשנה שלא מברכים על הבשמים של גוים. עונה הגמרא: מה שנאסר זה מפני שסתם משתה של גוי הוא לעבודה זרה, אז לכן אני אוסר את כל הבשמים של הגוי. אבל כאן, כי אמרו במקום מוכיחים שאינם לעבודה זרה - פה יש לנו וודאות שהבשמים האלה לא שימשו אותו לעבודה זרה, '''כגון שהיה נראה קיומונה במעשיו לפני חנותו''', הוא שם את זה בחנות כדי שיהיה ריח טוב, אז ברור לנו שלא לעבודה זרה.

'''עששית אף על פי שלא כבת — מברכין עליה.''' כלומר, אם היא דלקה כל השבת, אבל ברגע מוצאי שבת מברכים עליה, כי מה שאסור זה לברך על אש שנעשה בה איסור. אין לנו בעיה שהיא דלקה. לכן אם היא דלקה, אין שום בעיה לברך עליה במוצאי שבת.

'''נר בתוך חיקו או בתוך פנס או בתוך אספקלריא — רואה את השלהבת ואינו משתמש לאורה''', כגון שהייתה רחוקה, '''משתמש לאורה ואינו רואה את השלהבת''', כגון שאתה בקרן זווית, כלומר שהאור כן קיים, אבל הוא לא רואה את מקור האש, '''לעולם אין מברכין עליה עד שיהיה רואה את השלהבת ומשתמש לאורה'''.

'''חמשה דברים נאמרו בגחלת וחמשה בשלהבת: גחלת של הקדש — מועלין''' בה, והשלהבת לא נהנין ולא מועלין. גחלת של עבודה זרה אסורה ושלהבת מותרת. המודר הנאה מחברו אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו. המוציא את הגחלת לרבים חייב, ובשלהבת פטור. מברכים על השלהבת ואין מברכים על הגחלת.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ס עמוד ב'''

{{שוליים|ח_לה}} '''איסור הרבעת בהמה שאמה סוסה ואביה חמור עם בהמה שאמה חמורה ואביה סוס משום כלאים, וסימן ההיכר – אזני הפרדה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלאים, פרק ט, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצז סעיף ט סמ&quot;ג לאוין רפא. ''הכרעה:'' נפסק כרבי מנא שיש להבחין בין הפרדות לפי גודל אוזניהן, שהקטנות אמן סוסה ואביהן חמור והגדולות אמן חמורה ואביהן סוס, ואין למשכן זו עם זו משום כלאים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ח_לו}} '''אין לומר &quot;בורא מאורי האש&quot; בהבדלה במוצאי יום הכיפורים אלא רק במוצאי שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרכד סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שברכת האור נתקנה על אור שנברא במוצאי שבת דווקא, ולא במוצאי יום הכיפורים שאין בו חידוש בריאת אור.

{{שוליים|ח_לז}} '''האם מברכים ברכת האור (בורא מאורי האש) במוצאי יום הכיפורים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרכד סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' מברכים על האור במוצאי יום הכיפורים, שכיוון שנח האור כל היום נחשב כאילו נברא מחדש במוצאי היום, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן תרכד סעיף ד.

{{שוליים|ח_לח}} '''אין מברכים על נר ובשמים של גויים, של מתים ושל עבודה זרה, ואין מברכים על הנר עד שנהנים לאורו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ט, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף יב , סמ&quot;ג עשין כז, סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק שאין מברכים על נר ובשמים שלפני עבודה זרה ושל מתים, אך על בשמים של גויים מברכים כשמעשיהם מוכיחים שאינם לעבודה זרה (כגון שהניחם לפני חנותו), כדעת רבי יעקב בר אידי בשם רבי ירמיה.

{{שוליים|ח_מא}} '''גחלת של הקדש הנאה ומעילה, ושלהבת הבוקעת ממנה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מעילה, פרק ב, הלכה יג &lt;קטע סוף=ס ב/&gt; ==דף סא עמוד א== &lt;קטע התחלה=סא א/&gt;. ''הכרעה:'' גחלת - מועלין בה כדין תשמישי הקדש; שלהבת - לא נהנין ולא מועלין, כדעת הירושלמי, וכן פסק הרמב&quot;ם בהלכות מעילה פ&quot;ב הי&quot;ג..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;121&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
בה, והשלהבת — לא נהנין ולא מועלין. {{שוליים|ח_מב}} &lt;/div&gt;גחלת של עבודה זרה אסורה, ושלהבת מותרת. {{שוליים|ח_מג}}המודר הנאה מחבירו — אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו. {{שוליים|ח_מד}}המוציא את הגחלת לרשות הרבים — חייב, והשלהבת — פטור. מברכין על השלהבת ואין מברכין על הגחלת. רבי חייא בר אשי[[ביאור:עץ מסורת#רב חייא בר אשי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: אם היו {{שוליים|ח_מה}}גחלים לוחשות — מברכין. רבי יוחנן דקרציון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן דקרציון|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי נחום בר סימאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחום בר סימאי|°]]: בלבד הנקטפת. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם יניח קיסם מעל הגחל האש תקפוץ וידלק}} תני {{שוליים|ח_מו}}גוי שהדליק מישראל, וישראל שהדליק מגוי — {{ירו&quot;מ-הדגשה|מברך עליו}}. ניחא גוי שהדליק מישראל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהאש של ישראל שבתה. אבל ישראל מגוי אמאי? הרי האש לא שבתה. אלא כנראה בדלל שמברכים על התוספת}} מעתה אפילו {{שוליים|ח_מז}}גוי מגוי? אשכח תני: גוי מגוי — אין מברכין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|גזרה משום גוי ראשון ועמוד ראשון אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מבוי שכולו גוים וישראל אחד דר בתוכו, ויצא משם {{ירו&quot;מ-הוסר|האור}} אור — מברכין עליה בשביל אותו ישראל ששם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אין מברכין לא על הבשמים של לילי שבת בטבריא, ולא על {{ירו&quot;מ-הוסר|הבשמים של מוצאי שבת בציפורין ולא על }}הנר, ולא על הבשמים של אור ערב שבת {{ירו&quot;מ-ביאור|חמישי בלילה}} בציפורין {{שוליים|ח_מח}}— שאינן עשויין אלא לדבר אחר. {{ירו&quot;מ-ביאור|לגמר את הכלים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} {{שוליים|ח_מט}}ולא על הנר והבשמים של מתים רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוסי בי רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]]: הדא דאת אמר — {{שוליים|ח_נ}}בנתונים למעלה ממיטתו של מת; אבל אם {{ירו&quot;מ-הוסר|היה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היו}} נתונים לפני מטתו של מת — מברכין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אני אומר: לכבוד החיים הן עשוין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} ולא על הנר ולא על הבשמים של עבודה זרה. ולא היא — של גוים היא של עבודה זרה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אז למה הכפילות?}} תיפתר בעבודה זרה של ישראל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. דרש רבי זעירא בריה דרבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא בריה דרבי אבהו|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדכתיב}} ([[בראשית א ד|בראשית בראשית א ד]]) וירא אלהים את האור כי טוב, ואחר כך ויבדל אלהים בין האור ובין החשך. אמר רבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ברכיה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: כך דרשו שני גדולי עולם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ורבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: ויבדל אלהים — אבדלה ודאי {{ירו&quot;מ-ביאור|ממש}}. רבי יהודה בי רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בי רבי סימון|°]] אמר: הבדילו {{ירו&quot;מ-ביאור|הפרישו}} לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לשימושו}} ורבנן אמרין: הבדילו לצדיקים לעתיד לבוא. משלו משל, למה הדבר דומה? למלך שהיו לו שני איסטרטיגין {{ירו&quot;מ-ביאור|ממונים}} זה אומר: אני משמש ביום, וזה אומר: אני משמש ביום. קרא לראשון ואמר לו: פלוני, היום יהא תחומך. קרא לשני ואמר לו: פלוני, הלילה יהא תחומך. הדא הוא דכתיב ([[בראשית א ה|בראשית בראשית א ה]]) ויקרא אלהים לאור יום וגו'. לאור אמר לו: היום יהא תחומך. {{ירו&quot;מ-הוסר|ולחשך}} לחשך אמר לו: הלילה יהא תחומך. אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הוא שאמר הקדוש ברוך הוא לאיוב ([[איוב לח יב]]) המימיך צוית בוקר, ידעת השחר מקומו — {{ירו&quot;מ-הדגשה|כלום}} ידעת אי זה מקומו של אור ששת ימי בראשית, איכן נגנז? אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: אנא אמרית טעמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדברי רבי יוחנן וריש לקיש, שאמרו שהקדוש ברוך הוא הבדיל בין האור ובין החושך ממש, ונתן לכל אחד תחומו מדכתיב}} ([[ישעיהו מה ז]]) יוצר אור ובורא חושך עושה שלום — משיצא{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}, עושה שלום ביניהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: יאותו, ושמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: יעותו. מאן דאמר יאותו — {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית לד טו|בראשית וישלח לד טו]]) אך בזאת נאותה לכם. מאן דאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|יעותו דכתיב}} ([[ישעיהו נ ד]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדעת לעות את יעף דבר. תמן תנינן: כיצד מעברין את הערים? רב אמר: מאברין, ושמואל אמר: מעברין }}מאן דאמר מאברין — מוסיפין לה אבר, מאן דאמר מעברין — כאשה עוברה. תמן תנינן: לפני אידיהן של גוים. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: עידיהן, ושמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אידיהן. מאן דאמר אידיהן — {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים לב לה|דברים האזינו לב לה]]) כי קרוב יום אידם. ומאן דאמר עידיהן — {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ישעיהו מד ט]]) ועידיהם המה בל יראו {{ירו&quot;מ-הוסר|ובעל}} ובל ידעו למען יבשו. מאן מקיים שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} טעמא דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]? ועידיהם המה — שהן עתידין {{ירו&quot;מ-הדגשה|להעיד ו}}לבוש את עובדיהן ליום הדין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} אין&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף סא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''גחלת של הקדש מועלין בה''', והשלהבת — לא נהנין ולא מועלין. '''גחלת של עבודה זרה אסורה, ושלהבת מותרת. המודר הנאה מחברו אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו. המוציא את הגחלת לרשות הרבים חייב, והשלהבת פטור. מברכין על השלהבת ואין מברכין על הגחלת'''.

רבי חייא בר אשי אמר בשם רב '''אם היו גחלים לוחשות מברכין'''. כלומר אם הגחלים היו אדומות כאלה שאם אנחנו נקרב אליהם חתיכת נייר זה יבער, אז כן מברכים.

רבי יוחנן דקרציון אמר בשם רבי נחום בר סימאי '''בלבד הנקטפת'''. כמו שאמרנו שדווקא אם אני אניח קיסם אז זה יידלק.

תני '''גוי שהדליק מישראל, וישראל שהדליק מגוי''' — יש לנו ברייתא שגוי שהדליק מישראל וישראל שהדליק מגוי מברכים עליו. כלומר אין בעיה לברך, כי כל האיסור זה על נר של גוי, כי אני חושש שמא הוא השתמש בזה בשבת, אבל אם הדליקו ממנו אז מותר. אנחנו יודעים שהגמרא אומרת שלמרות שבעצם אפשר לברך על התוספת, כיוון שאני גוזר שמא הוא יברך בדיוק ברגע של מוצאי שבת ואז יצא שהוא מברך על הנר שדלק באיסור אצל הגוי.

אומרת הגמרא '''ניחא גוי שהדליק מישראל''' — זה ברור למה מותר, כי האש של ישראל היא השבתה, אבל אם ישראל הדליק מגוי אז איך הוא יכול לברך? אלא כנראה ודאי שאני מברך על התוספת, אני לא מברך על הבסיס. אם זה ככה, אז '''מעתה אפילו גוי מגוי'''? למה אתה אוסר אם גוי הדליק מגוי? למה אתה מתיר רק אם יהודי הדליק מגוי?

'''אשכח תני: גוי מגוי — אין מברכין'''. מה הסיבה באמת? כמו שאמרנו שבבבלי מופיע שזה גזירה משום גוי ראשון ועימוד ראשון, כי באמת גוי, אפילו אותו גוי לא צריך גוי אחר. אם גוי אחד מדליק נר, הדליק את זה בשבת, הנר עבר איסור, אבל בעצם כל רגע ורגע מתחדש האש, וכשאני מברך אני בעצם מברך על התוספת. אבל גזרו חכמים שמא יברך בדיוק ברגע עצם השבת, ואז בעצם הוא מברך על האש שהייתה באיסור. וחכמים כשהם גזרו אז הם גם גזרו בכל גוי, גם אם זה גוי שני. כלומר, גם אם גוי הדליק מהגוי הזה, הם גזרו משום גוי ראשון ועימוד ראשון.

אמר '''רבי אבהו בשם רבי יוחנן: מבוי שכולו גוים וישראל אחד דר בתוכו, ויצא משם אור''' — כלומר, רואים שיש אור שם, '''מברכין עליה בשביל אותו ישראל''' ששם.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא על הנר של מתים.''' דלאו לאורה הוא אלא לכבוד בעלמא ולא על בשמים של מתים דלעבורי ריחא עבידה

'''שלפני ע&quot;ז.''' לפי שאסורין בהנאה

'''עד שיאותו לאורו.''' שיהנו מאורו ולא שיהנו ממש אלא שיהא קרוב לו כל כך שיכול ליהנות אם ירצה

'''גמ' מהו פליג.''' אם האי ברייתא דר' ירמי' פליג על מתני'

'''קיימונה.''' תרגמה במעשיו לפני חנותו. שהעכו&quot;ם עשה לעצמו לפני חנותו דלא אמרו אין מברכין אלא דוקא במסיבה שלהם כדפרישית במתני'

'''עששית.''' שהיתה דולקת מע&quot;ש אע&quot;פ שלא כבתה כל יום השבת מברכין עלי' שלא נעבדה בה עבירה שלא הודלקה בשבת בתוספתא פ&quot;ה

'''ואינו משתמש.''' שאינו יכול להשתמש לאורה שרחוקה היא

'''משתמש לאורה.''' דרך הפנס או כיוצא בו דקיימא בקרן זוית ואינו רואה את השלהבת

'''גחלת של הקדש מועלין בו.''' דאית בה ממשא כדתנן בפ' משילין וגריס נמי התם להא

'''ובלבד הנקטפת.''' דהאש מגחלים לוחשות נקטפת מעט למעלה ושיעורו אם מכניס הקיסם ביניהן דולק הוא מאליו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;בה · והשלהבת לא נהנין ולא מועלין · גחלת שלע&quot;ז אסורה · והשלהבת מותרת · המודר הנאה מחבירו אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו · המוציא את הגחלת לרשות הרבים חייב אין מברכין על הגחלת · ר' חייא בר אשי בשם רב אם היו הגחלים לוחשות מברכין · ר' יוחנן דקיסרין בשם ר' נחום בר סימאי בלבד הנקטפת · תני גוי שהדליק מיש' ויש' שהדליק מגוי מעתה אפי' גוי מגוי · אשכח תני גוי מגוי מברכין · ר' אבהו בשם ר' יוחנן מפני שכולו גוים ויש' אחד דר בתוכו ויצא משם האור מברכין עליה בשביל אותו יש' ששם · ר' אבהו בשם ר' יוחנן אין מברכין לא על הבשמים שללילי שבת בטויבריא ולא על הבשמים שלמוצאי שבתות בציפורין ולא על הנר ולא על הבשמים של אור ערב שבת בציפורין שאינן עשויין אלא לדבר אחר · ולא על הנר והבשמים שלמתים · ר' חזקיה ור' יעקב בר אחא בשם ר' יוסי ביר חנינא הדא דאת אמר בנתונים למעלה ממיטתו שלמת · אבל אם היו נתונין לפני מיטתו שלמת מברכין · אכן זו לכבוד החיים הן עשויין · ולא על הנר ולא על הבשמים שלע&quot;ז · ולא היא שלגוים היא שלע&quot;ז · תיפתר בפני שלע&quot;ז · אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו · דרש ר' זעירא בריה דר' אבהו וירא אלהים את האור כי טוב ואחר כך ויבדל אלהים בין האור ובין החושך · אמ&quot;ר ברכיה כך דרשו שני גדולי עולם ר' יוחנן ור' שמעון בן לקיש ויבדל אלהים אבדלה ודאי · ר' יהודה ביר' סימון אמ' הבדילו לו · ורבנין אמרין הבדילו לצדיקים לעתיד לבוא · משלו משל למה הדבר דומה למלך שהיו לו שני איסטרטיגין זה או' אני משמש ביום קרא ראשון ואמ' לו של היום יהא תחומך · קרא לשיני ואמ' לו של הלילה יהא תחומך · הדא הוא דכת' ויקרא אלהים לאור יום וגו' · לאור אמ' לו היום תהא תחומך · ולחושך אמ' לו הלילה יהא תחומך · אמ&quot;ר יוחנן הוא שאמ' לו הק' לאיוב המימיך ציוית בוקר ידעת השחר מקומו · ידעת חי זה מקומו שלאור ששת ימי בראשית איכן נגנז · אמ' ר' תנחומא אנא אמרית טעמ' יוצר אור ובורא חושך עושה שלום מטיבא עשה שלום ביניהן · אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו · רב אמ' יאותו · ושמואל אמ' יעותו לדעת לעות את יעף דבר · תמן תנינן כיצד מעברין את הערים · רב אמ' מאברין · ושמואל מעברין · מאן דאמר מאברין מוסיפין לה אבר · מאן דאמר מעברין כאשה עוברה · תמן תנינן לפני אידיהן שלגוים · רב אמ' עידיהן · ושמואל אמ' אידיהן · מאן דמר אידיהן כי קרוב יום אידם · ומאן דמר עידיהן ועידיהם המה בל יראון ובל ידעו למען יבושו · מאן מקיים שמואל טעמיה דרב ועידיהם המה שהן עתידין לבייש את עובדיהן ליום הדין · אין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר '''רבי אבהו בשם רבי יוחנן: אין מברכין לא על הבשמים של לילי שבת בטבריא''', ולא על '''הבשמים של אור ערב שבת בציפורין''', כי שני אלה לא נעשו לאור, אלא הם נעשו לגמר את הכלים או משהו בסגנון. יודעים שחושבים שבציפורין עשו את זה במוצאי שבת כדי להפיג את הצער של הסתלקות הנפש, ששמים בזה כל מיני סוגי בשמים, אבל בכל אופן זה לא נעשה לאור. ובטבריה זה נעשה לגמר את הכלים לכבוד שבת. וגם '''לא מברכין... שאינן עשויין אלא לדבר אחר''', כמו שאמרנו לגמר את הכלים.

תנן, למדנו במשנה '''ולא על הנר והבשמים של מתים'''. אז בחיזוק זה רבי יעקב בר אחא אמר בשם רבי יוסי בי רבי חנינא: '''הדא דאת אמר — בנתונים למעלה ממיטתו של מת'''. כלומר אם שמים את הנר או את הבשמים מעל המיטה של המת אז זה ברור שזה כדי למנוע את הסירחון או לכבוד המת, '''אבל אם נתונים לפני מטתו של מת — מברכין''', כי זה לכבוד האנשים, זה לא לכבוד המת.

תנן, למדנו במשנה '''ולא על הנר ולא על הבשמים של עבודה זרה'''. אבל כתוב גם כן לא של גויים, אז לכאורה זה כפילות. לא של גוי, בשל עבודה זרה — לכאורה זה אותו איסור. אז למה המשנה כתבה את זה פעמיים? עונה הגמרא '''תיפתר בעבודה זרה של ישראל''', כלומר לא גוי, כי סתם מסיבת גויים לעבודה זרה, ובישראל אם זה לעבודה זרה גם כן אסור.

תנן, '''אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו'''. דרש רבי זעירא בריה דרבי אבהו: '''(בראשית א ד) וירא אלהים את האור כי טוב''', ואחר כך '''ויבדל אלהים בין האור ובין החשך'''. ומכאן מצאו רמז שצריכים להשתמש. הקדוש ברוך הוא ראה את האור, כלומר צריך להשתמש באור, רק לאחר מכן מבדילים.

אמר רבי ברכיה: '''כך דרשו שני גדולי עולם רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש: ויבדל אלהים — אבדלה ודאי'''. כלומר הפריד אותו, הפריד בין האור ובין החושך. ורבי יהודה בי רבי סימון אמר: '''הבדילו לו''' — הכוונה שמר אותו לשימושו, רק לו. '''ורבנן אמרין: הבדילו לצדיקים לעתיד לבוא'''. כלומר כמו שהמדרש אומר שבאור הזה היו רואים מסוף העולם ועד סופו, ואז הקדוש ברוך הוא לא רצה שאנשים ישתמשו בזה וגנז את זה לצדיקים לעתיד לבוא.

'''משלו משל, למה הדבר דומה? למלך שהיו לו שני איסטרטיגין''', כן, שני ממונים. '''זה אומר: אני משמש ביום, וזה אומר: אני משמש ביום. קרא לראשון ואמר לו: פלוני, היום יהא תחומך. קרא לשני ואמר לו: פלוני, הלילה יהא תחומך'''. כלומר הוא חילק אותם, נתן לכל אחד תפקיד. '''הדא הוא דכתיב ויקרא אלהים לאור יום וגו'.''' מה הכוונה? קרא לאור וציווה אותו על היום. אמר לו היום הוא תחומך, וקרא לחושך ואמר לו: הלילה הוא תחומך. זה הכוונה — קרא לאור, ממש למלאך הממונה על האור, אמר: אתה היום תחומך, ואתה לילה.

אמר רבי יוחנן: '''הוא שאמר הקדוש ברוך הוא לאיוב: המימיך צוית בוקר, ידעת השחר מקומו''' — כלומר, כלום ידעת איזה הוא מקומו של אור ששת ימי בראשית, והיכן נגנז?

אמר רבי תנחומא: '''אנא אמרית טעמא''' — אני אגיד הסבר לדברי רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש, שאמרו שהקדוש ברוך הוא הבדיל בין האור ולחושך ממש, ונתן לכל אחד את תחומו. דכתיב '''יוצר אור ובורא חושך עושה שלום''' — כלומר, אחרי שהם כבר נבראו, '''עושה שלום ביניהן'''. זה הכוונה, ויבדיל בין האור ולחושך.

תנן '''אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו'''. כך למדנו במשנה. רב אמר '''יאותו''' עם א', ושמואל אמר '''יעותו''' עם ע'. מאן דאמר יאותו עם א' — דכתיב '''אך בזאת נאותה לכם''', כלומר נהנה מכם, אז גם אנחנו נהנים מאור. מאן דאמר יעותו — דכתיב '''מאן דאמר מעברין'''.

תמן תנינן: '''לפני אידיהן של גוים'''. כלומר, עוד דברים שיש בהם הבדל אם אומרים עם א' או עם ע'. מצאנו ברייתא שכתוב שם כיצד מעברין את הערים. רב אמר '''מעברין''' עם א', שמואל אמר '''מעברין''' עם ע'. מאן דאמר מעברין עם א' — '''מוסיפין לה אבר'''. כן, מה זה בעצם לעבר את העיר? יש בית שהוא בתוך שבעים אמה ושיריים, אז מצרפים אותו להיות חלק מהעיר, ורק משם מתחילים למדוד את התחום — אלפיים אמה. אז זה בעצם מצרפים עוד איזה איבר לעיר, לכן זה עם א'. מעברין מלשון איבר. מאן דאמר מעברין — '''כאשה עוברה''', כאילו מוסיפים עוד, כאילו שאישה בהריון, שהבטן הולכת וגדלה.

תמן תנינן: '''לפני אידיהן של גוים'''. אסור לעשות ולתת איתם, כך כתוב במסכת עבודה זרה. רב אמר '''עידיהן''' עם ע', ושמואל אמר '''אידיהן''' עם א'. מאן דאמר אידיהן — דכתיב '''כי קרוב יום אידם'''. ומאן דאמר עידיהן — דכתיב '''ועידיהם המה בל יראו ובל ידעו למען יבשו'''. מאן מקיים שמואל טעמא דרב? כלומר, מה עושים עם הפסוק ועידיהם, הרי כתוב עם ע'? זה לא עבודה זרה, אלא '''שהן עתידין לבוש את עובדיהן ליום הדין'''. כלומר עדי אם זה יום הדין, אבל עבודה זרה תבוא ותעיד עליהם שהם עבדו אותה והיא תבייש אותם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף סא עמוד א'''

{{שוליים|ח_מב}} '''אין להשתמש בגחלת שהודלקה לצורך עבודה זרה, אך אש שנשלהבה ממנה מותרת בהנאה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודה זרה, פרק ז, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קמב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; כן פסקו הרמב&quot;ם (הל' עבודה זרה ז, י) והשו&quot;ע (יו&quot;ד קמב, א), משום שהשלהבת דבר חדש הפורח מן הגחלת ואינו מגוף האיסור עצמו.

{{שוליים|ח_מג}} '''המודר הנאה מחברו אסור ליהנות מגחלתו אך מותר לו להדליק ולהיבנות משלהבתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות נדרים, פרק ו, הלכה יא , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רכא סעיף יב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, וכך הובא ברמב&quot;ם (הל' נדרים פ&quot;ו הי&quot;א) ובשו&quot;ע (יו&quot;ד סי' רכא סעי' יב) שגחלת הנאתה מגוף החפץ ואילו שלהבת אינה אלא ממנו ונמשכת, ואינה נחשבת הנאה מגוף הדבר הנדור.

{{שוליים|ח_מד}} '''בהבדלה מברכים על שלהבת (אש) ולא על גחלת בלבד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק יח, הלכה ה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חייא בר אשי בשם רב שאם היו גחלת של מתכת מברכים אף עליה, שהגחלת חוזרת ונעשית שלהבת; הרמב&quot;ם פסק כירושלמי.

{{שוליים|ח_מה}} '''גחלים לוחשות שאין בהן שלהבת - האם מברכים עליהן בורא מאורי האש בהבדלה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ט , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק שמברכים על גחלים לוחשות בתנאי שהן &quot;נקטפות&quot; - שאם יניח עליהן קיסם הוא נדלק, כפי שכתבו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ח_מו}} '''מברכים בורא מאורי האש במוצאי שבת גם על אש שהודלקה מאש שלא שבתה, ובלבד שהתחדשה בה תוספת אור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כהסבר הירושלמי שמברכים אף כשישראל הדליק מגוי, הואיל והתוספת של האור החדש נחשבת כאש חדשה, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ו.

{{שוליים|ח_מז}} '''אין מברכין על אור שהודלק מנר של גוי שהודלק מנר של גוי אחר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבהו בשם רבי יוחנן: גזרה משום גוי ראשון, וכן הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח רצח,ו..

{{שוליים|ח_מח}} '''אין לברך &quot;שהחיינו&quot; על ריח בשמים המיועדים למסך כלים ולא להנאת הגוף.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ט, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שדברים העשויים לגמר כלים (כלבשמים) אין מברכים עליהם ברכת הריח, כדין המשנה &quot;לגמר את הכלים&quot;.

{{שוליים|ח_מט}} '''אין מברכים על נר ובשמים שהוכנו לצורך המת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ט, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף יב , סמ&quot;ג עשין כז, סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק שאין מברכים על נר ובשמים של מתים, דווקא בסתומים לגמרי לצורך המת ולא כשנהנים מאורם או מריחם.

{{שוליים|ח_נ}} '''אין מברכים ברכת המזון על נר ובשמים שהונחו לכבוד המת, אך אם הונחו לפני המת לכבוד החיים מברכים עליהם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ט, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף יב , סמ&quot;ג עשין כז, סמ&quot;ג עשין כט &lt;קטע סוף=סא א/&gt; ==דף סא עמוד ב== &lt;קטע התחלה=סא ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו בירושלמי, שהטעם תלוי בכוונת ההנחה - אם לכבוד המת אין מברכים, ואם לכבוד החיים מברכים, וכך הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע (או&quot;ח ריז,ב; רצז,ב; רצח,יב).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;122&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מברכין על הנר עד שיאותו לאורו רב יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: כדי שיהו נשים טוות לאורו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} כדי שתהא עינו רואה מה בכוס ומה בקערה. רב חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{שוליים|ח_נא}}כדי שיהא יודע להבחין בין מטבע למטבע. תני רבי אושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] אפילו טריקלין עשר על עשר — מברכין. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] מקרב קמיה בוצינא. אמרין ליה תלמידיו: רבי, מה את מחמיר עלינו? הא תני רבי אושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] אפילו טריקלין עשר על עשר מברכין&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ז|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ז&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ח_נב}}מי שאכל ושכח ולא בירך — [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ים}}: יחזור למקומו ויברך; ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: יברך במקום שנזכר. ועד מתי מברך? {{שוליים|ח_נג}}עד כדי שיתעכל המזון שבמעיו&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסטא בר שונם[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסטא בר שונם|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}תרין אמורין: חד אמר טעמון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי, וחד אמר טעמון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר טעמון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי — אילו שכח שם כיס אבנים טובות ומרגליות, שמא לא היה חוזר ונוטל כיסו? אף הכא יחזור למקומו ויברך. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל — {{ירו&quot;מ-הוסר|אלין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אילו}} פועל עושה בראש הדקל או בתוך הבור, שמא מטריחין שיחזור למקומו ויברך? אלא מברך במקום שנזכר, אף הכא מברך במקום שנזכר. עד מתי הוא מברך? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: עד שיתעכל המזון במעיו. וחכמים אומרים: כל זמן שהוא צמא מחמת אותו סעודה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר {{שוליים|ח_נד}}עד שירעב&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ח|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ח]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ח&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; בא להן יין אחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים מברך על היין {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא שותה}} ואחר כך מברך על המזון {{ירו&quot;מ-ביאור|ושותה}} ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים {{שוליים|ח_נה}}מברך על המזון ואחר כך מברך על היין {{שוליים|ח_נו}}עונין אמן אחר ישראל {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}מברך ואין עונין אמן אחר כותי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}מברך עד שישמע כל הברכה&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|עי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|טעמם של בית שמאי שמא אם ימתין עד אחרי ברכת המזון}} על ידי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שברכת הגפן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שהיא}} היא ברכה קטנה שמא ישכח וישתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלי ברכה}} ברם הכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם אכל בערב שבת וקידש היום, ויש לו רק כוס אחת — מברך ברכת המזון ואחר כך מקדש}} על {{ירו&quot;מ-הדגשה|היין, ולא חוששים שישכח דעל}} ידי {{ירו&quot;מ-הוסר|שהיא}} שהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|משולשה}} משלשה {{ירו&quot;מ-ביאור|אומר שלוש ברכות}} על הכוס אינו שוכח {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: ואין עונין אמן אחר כותי המברך עד שישמע כל הברכה}} — הא אחר ישראל — עונין אמן אף על פי שלא שמע? לא כן תני: {{שוליים|ח_נז}}שמע ולא ענה — יצא; ענה ולא שמע — לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} חייא בריה דרב[[ביאור:עץ מסורת#חייא בריה דרב|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}בשלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך לצאת ידי חובה בברכה זו כגון שלא}} אכל עמהן כזית. הכא מתניתא תני {{ירו&quot;מ-ביאור|גבי הלל}}: שמע ולא ענה — יצא; ענה ולא שמע — לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] בשם אבא בר חנה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר חנה|°]]: ואית דאמרי לה אבא בר חנה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר חנה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרה}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שאמרנו לא ענה יצא — הכוונה שלא ענה על הכל, אבל}} והוא שענה ראשי פרקים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיו אומרים הללויה על כל דבר ודבר שהחזן מקריא}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי: הי אינין ראשי פרקים? ([[תהילים קיג א]]) הללו יה, הללו עבדי ה', הללו את שם ה'. בעון קומי רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] מנין שאם שמע ולא ענה יצא? אמר: מן מה דאנן חמי רבנן רברביא עבדין כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} אינון קיימין בציבורא — {{ירו&quot;מ-ביאור|שאנו רואים רבנים גדולים עושים כן כשהם מתפללים בציבור}} דאילין אמרין {{ירו&quot;מ-הוסר|דין }}ברוך הבא, ואילין אמרין בשם ה'. ואילין ואילין יוצאין ידי חובתן. תני רב אושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רב אושעיא|°]] {{שוליים|ח_נח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ענייה לזימון כאשר לא אכל|עונה הוא אדם אמן, אפילו לא אכל]] ואינו אומר &quot;נברך שאכלנו משלו&quot; אלא אם כן אכל. תני: {{שוליים|ח_נט}}אין עונין אמן יתומה ולא אמן קטופה ולא אמן חטופה. [[ביאור:עץ מסורת#בן עזאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בן עזאי אומר [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמן חטופה קטופה ויתומה|העונה אמן יתומה, יהיו בניו יתומים. חטופה, יתחטפו שנותיו]] קטופה —&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
תנן '''אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו'''. רב יהודה אמר בשם שמואל: '''כדי שיהו נשים טוות לאורו'''. כלומר צריך לפחות שיהיה אפשר לטוות לאור הנר הזה. רבי יוחנן אמר: '''כדי שתהא עינו רואה מה בכוס ומה בקערה'''. כלומר שיוכל להבחין, לראות אם היין נקי ואם מה שיש בקערה הוא יוכל להבחין בזה. רב חנינא אמר: '''כדי שיהא יודע להבחין בין מטבע למטבע'''. כלומר יוכל עם האור הזה, יהיה מספיק אור כדי שיוכל להבדיל בין מטבע למטבע.

תני רבי אושעיא: '''אפילו טריקלין עשר על עשר — מברכין'''. כלומר לא צריך להיות קרוב לה וליהנות באמת, אלא צריך שהאור הזה יהיה אפשרי ליהנות ממנו, לא צריך בהכרח ליהנות ממנו. לדוגמה, אם אדם רחוק אז האור עצמו הוא אור מספיק חזק וברור שאפשר אם יתקרבו יוכלו להבחין, אבל גם מרחוק אני יכול לצאת ידי חובה, כי אם הבית הוא עשר על עשר אז אני יוצא ידי חובה למרות שאני בפינה ולא יכול להשתמש באמת.

'''רבי זעירא מקרב קמיה בוצינא'''. רבי זעירא היה מקרב עד לנר. '''אמרין ליה תלמידיו: רבי, מה את מחמיר עלינו? הא תני רבי אושעיא אפילו טריקלין עשר על עשר מברכין'''.

בפרק ח' הלכה ז'. מתני': '''מי שאכל ושכח ולא בירך — בית שמאי אומר: יחזור למקומו ויברך; ובית הלל אומרים: יברך במקום שנזכר. ועד מתי מברך? עד כדי שיתעכל המזון שבמעיו'''. לפי המקובל זה שבעים ושתיים דקות.

גמ': '''רבי יוסטא בר שונם תרין אמורין'''. כלומר יש מחלוקת אמוראים. '''חד אמר טעמון דבית שמאי, וחד אמר טעמון דבית הלל'''. אחד אמר אני אסביר לכם מה הסברא של בית שמאי, ואחד אמר אני אסביר לכם את הסברא של בית הלל. '''מאן דאמר טעמון דבית שמאי — אילו שכח שם כיס אבנים טובות ומרגליות, שמא לא היה חוזר ונוטל כיסו? אף הכא יחזור למקומו ויברך'''. '''מאן דאמר טעמהון דבית הלל — פועל עושה בראש הדקל או בתוך הבור, שמא מטריחין שיחזור למקומו ויברך? אלא מברך במקום שנזכר, אף הכא מברך במקום שנזכר'''.

'''עד מתי הוא מברך?''' רבי חייא בשם שמואל: '''עד שיתעכל המזון במעיו'''. אמרנו שמקובל שזה שבעים ושתיים דקות. '''וחכמים אומרים: כל זמן שהוא צמא מחמת אותו סעודה'''. רבי יוחנן אמר '''עד שירעב'''. זה תלוי בכמות שהוא אכל. כנראה שבעים ושתיים דקות זה אם הוא אכל סעודה כבדה, אבל אם הוא אכל סעודה קלה אז תלוי אם הוא צמא מאותה סעודה או כמו שאמר רבי יוחנן עד שירעב.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' בתוספתא שם גוי שהדליק מישראל וישראל שהדליק מגוי מברך עליו

'''ניחא גוי שהדליק מישראל.''' דלא נעבד' בו עבירה דודאי ישראל משתחשך הוא שהדליק אלא ישראל מגוי קשיא הא לא שבת אצל הגוי ומעת' אפי' גוי מגוי יברך כלו' דאי אמרת דהיינו טעמא דישראל שהדליק מגוי מברך עליו דהך שלהב' קמא דאיסורא אזל ליה אי הכי אפי' גוי מגוי נמי יהא מותר ואנן אשכחן ברייתא דתני גוי מגוי אין מברכין ולא משני מידי. של אור ע&quot;ש. של ליל ע&quot;ש

'''שאינן עשוין אלא לדבר אחר.''' לגמר בהן את הכלים ולא להריח ובטבריא היו נוהגין לעשות קודם ליל שבת ובציפורי במ&quot;ש וגם בלילה של ע&quot;ש

'''ולא היא של גוים היא של ע&quot;ז.''' והא תנא ליה רישא והך סיפא למה לי

'''תיפתר.''' להך סיפא דבע&quot;ז של ישראל קאמר

'''וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל וגו'.''' מכאן שאינו ניכר הבדלה בין חשך לאור עד שיראה את האור ויכול ליהנות ממנו כדכתיב כי טוב. ובב&quot;ר פ' ג' גריס הא דר' יהודה בר' סימון אחר זה מיד וניחא האי גירסא טפי דעלה קאמר הבדילו לו כלומר דויבדל דקרא אאור לחודיה קאי והיינו שהבדיל מן החושך את האור לומר שכשנהנין ממנו להאיר מתוך החשך אז הוא דמברכין עליו. ומה שפירש המ&quot;כ שם אל תשגיח שכתב זה בשם פירש&quot;י ואל תאמין

'''אבדלה ודאי.''' כלומר ממש ועלה דשייך המשל דלקמן וכן הוא בב&quot;ר שם דכך הוא הנמשל שההבדלה הוא בין שניהם לפלוני זה בתחומו ולפלוני זה בתחומו

'''איסטרטיגין.''' ממונים לאיזה ממשלה: הוא שאמר הקב&quot;ה לאיוב המימיך צוית בקר ידעתה שחר מקומו כך הוא הכתיב במקרא ודריש כפל הלשון בקר ושחר וכן ה&quot;א יתירה של ידעתה אלא דה&quot;ק אם צוית להבקר וידעת להשחר שהוא האור להיות מקומו לבקר והוא היום וה&quot;א של ידעת גורע ומוסיף לתיבת שחר שלאחריו והוא מלשון ואת הנערים יודעתי אל מקום פלוני אלמני

'''ידעת איזה מקומו וכו'.''' זהו כעין דרשה אחרת וכלומר ויש לדרוש ג&quot;כ מלשון ידיעה אם ידעת היכן מקומו של האור הנגנז&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מברכין על הנר עד שיאותו לאורו · רב יהודה בשם שמואל כדי שיהו נשים טוות לאורה · אמ&quot;ר יונתן כדי שתהא עינו רואה מה בכוס ומה בקערה · אמ' רב חיננא כדי שיהא יודע להבחין בין מטבע למטבע · תני ר' אונשעיא אפי' טריקלין עשר על עשר מברכין · ר' יוסטא בר שונם תרין אמורין חד אמ' טעמון דפייס · וחד אמ' טעמון לבית הלל · מאן דמר טעמון דבית שמי אילו שכח שם כיס אבנים טובות ומרגליות שמא לא היה חוזר ונוטל כיסו · אף הכא יחזור למקומו ויברך · מאן דמר טעמהון דבית הלל אמ' פועל עשה בראש הדקל או בתוך הבור שמא מטריחין שיחזור למקומו ויברך לא מברך במקום שנזכרה עד מתי הוא מברך ר' חייא בשם שמואל כל זמן שהוא צמא מחמת אותה סעודה · ר' יוחנן אמ' כל זעפך שיריעב · הל אמ'ל כאן על ידי שהיא כרסה קטנה שמא ישכח וישתה ברם הכא על ידי שהיא משולשה על הכוס אינו שותה · הא אחר יפ' עונין אמן אעפ' שלא שמע לא כן תני שמע ולא ענה יצא · ענה ולא שמע לא יצא · תנייה בריה דרב אמ' בשלא אכל עמהן כאית · הכא מתניתא תני שמע ולא ענה יצא · ענה ולא שמע לא יצא · רב בשם אבא בר חנה ואית דאמרי לה אבא בר חנה בשם רב והוא שענה ראשי פרקים · ר' זעירא בעי הי אינון ראשי פרקים · הללויה הללו עבדי י'י הללו את שם י'י · בעון קומי ר' חייא בר אבא מכיון שאם שמע ולא ענה יצא · דכ' מן מה דאנן חמי רבנן ורברביא עבדין כן · אינן קיימין בציבורא דאילין אמרין דין ברוך הבא ואילין אמרין בשם ה' ואילין ואילין יוצאין ידי חובתן · תנא ר' אושעיא עונה הוא אדם אמן אפי' לא אכל ואינו או' נברך שאכלנו משלו · אלא אם כן אכל · תני אין עונין אמן יתומה ולא אמן קטופה ולא אמן חטופה · בן עזאי או' יתומה יהו כבני יתומים · חטופה יתחטפו שנותיו קטופה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אנא אמרית טעמא.''' לדרשת ר&quot;י ור&quot;ל דלעיל דקבע לכל אחד ואחד תחומו שלא יהו מדיינין זע&quot;ז דלאו מפסוק דכתובים אנו צריכין ללמוד זה אלא מקרא הקודם בנביאים דכתיב יוצר אור וגו' משעה שיצאו ונבראו עשה שלום ביניהן וקבע לכל אחד ואחד תחומו

'''לדעת לעות וגו'.''' ויעותו לשון עת היא: מקריב קמיה בוצינא היה מקרב עצמו להנר ומברך עליו

'''והתני ר' אושעיא וכו'.''' דאפי' רואה מרחוק מברכין עליו

'''מתני' מי שאכל ושכח ולא בירך וכו'.''' בשכח דוקא הוא דפליגי אבל במזיד דברי הכל יחזור למקומו ויברך

'''עד שיתעכל המזון שבמעיו.''' כל זמן שאינו רעב מחמת אותה האכילה הוא סימן שלא נתעכל המזון

'''גמ' אילו פועל עושה בראש הדקל.''' כלומר אלו פועל שאכל ושכח ולא בירך ועלה לראש הדקל או לתוך הבור לעשות מלאכתו שמא מטריחין אותו וה&quot;נ אין מטריחין אותו

'''מתני' לאחר המזון.''' בכל ימות השנה קאמר

'''עונין אמן אחר ישראל המברך.''' ואע&quot;פ שלא שמע הזכרת השם אלא סוף הברכה דמסתמא לשמים בירך אבל לא אחר הכותי דשמא בירך להר גריזים. עד שישמע ממנו כל הברכה

'''גמ' א&quot;ר בא על ידי שהיא ברכה קטנה וכו'.''' טעמיה דב&quot;ש מפרש דחיישינן שמא ישכח לברכת הגפן שהיא קטנה וישתה בלא ברכה וכדאמר ר' בא לעיל בריש הפרק על הא דמקשו מכוס של קידוש אמתני' דהכא לב&quot;ש ומחלק דשאני הכא שהיא ברכה קטנה ברם הכא גבי קידוש וכו' כדלעיל ואגב מייתי ליה נמי כאן כדרך הש&quot;ס הזה

'''לא כן תני.''' בברייתא. והובאה גם לקמן בפ&quot;ק דמגילה שמע הברכה כולה ולא ענה אמן יצא ענה אמן ולא שמע הברכה כולה לא יצא וקס&quot;ד דבמתני' דהכא על מי שמחויב בברכה זו שענה אמן קתני והאיך יצא אם לא שמע הברכה כולה

'''בשלא אכל עמהן כזית הכא מתניתא.''' מתני' דהכא מיירי בשלא נתחייב בברכה שלא אכל עמהן כשיעור חיוב ברכה ואמן יכול הוא לענות אף שלא שמע אלא סוף הברכה

'''אמן יתומה.''' לקמן מפרש לה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''תני שמע וכו'.''' כמו גופא הוא גופא קתני בהאי ברייתא שמע וכו'. והוא הא דקאמרת שמע ולא ענה יצא דוקא שענה מיהת ראשי פרקים כדמפרש ר&quot;ז ששאל הי אינון ראשי פרקים וקאמר כגון הללויה וגו' זה צריך לענות אחר המברך ודקתני לא ענה יצא היינו שא&quot;צ לענות אחריו הכל כ&quot;א ראשי פרקים

'''מן מה.''' דאנן רואין לגדולי החכמים שעושין כן כשעומדין בציבור בשעת ההלל אלו אומרין זה ראש הפסוק ברוך הבא ואלו אומרים אחריהן בשם ה' ואלו ואלו יוצאין י&quot;ח אע&quot;פ שלא אמרו הפסוק כולו הואיל ושמעו אלו מאלו

'''ואינו אומר נברך שאכלנו.''' דלא תימא הואיל ובר חיובא הוא אם אכל יכול הוא לברך עליהם ולומר נברך שאכלנו קמ&quot;ל דלא כדאמרי' לעיל בפ&quot;ג בהלכה ג' כל מצוה אף שאדם פטור ממנה עכשיו מוציא את הרבים י&quot;ח הואיל ובר חיובא הוא חוץ מברכת המזון

'''ולא אמן קטופה.''' שמחסר קריאת הנו&quot;ן שאינו מוציאה בפה שתהא ניכרת

'''ולא אמן חטופה.''' שחוטף המלה ואומר במהירות
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

פרק ח' הלכה ח'. מתני': '''בא להן יין אחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס. בית שמאי אומרים מברך על היין ואחר כך מברך על המזון, ובית הלל אומרים מברך על המזון ואחר כך מברך על היין'''. הגמרא ראינו בעבר שאומרת בעצם, בית שמאי חששו בגלל שהברכה של היין היא קצרה, אז שמא הוא יבוא מיד אחרי ברכת המזון לשתות כמו שהוא רגיל וישכח לברך, לכן אמרו תברך קודם.

'''עונין אמן אחר ישראל מברך ואין עונין אמן אחר כותי מברך עד שישמע כל הברכה''', כי אולי הוא מתכוון לעבודה זרה. יש בבבלי מופיע שבית שמאי סוברים שבעצם ברכת המזון פוטרת את היין, את הכוס, אז מה שכתוב כאן בית שמאי אומרים מברך על היין אז זה שותה אותו ואחר כך מברך על המזון. הכוונה שבעצם אין חובה, זה מה שבבבלי מופיע. אבל כאן הפרשנים מסבירים שגם בית שמאי מסכימים שכן צריך כוס, רק הם אומרים שיברך קודם כמו שאמרנו שלא ישכח בטעות וישתה.

גמ': אמר רבי אבא: '''על ידי היא ברכה קטנה שמא ישכח וישתה'''. אבל אם זה היה בערב שבת או במוצאי שבת, אכל בערב שבת וקידש עליו היום, במקרים שכן מותר ויש לו רק כוס אחת, אז יברך על ברכת המזון ואחר כך מקדש על היין ולא חוששים שהוא ישכח. למה? כיוון ש'''על ידי שהוא משלשה על הכוס אינו שוכח'''. כלומר אם זה רק ברכת היין אז זה דבר קטן, הוא יכול לשכוח, אבל אם הוא גם צריך לקדש ולהגיד את כל הקידוש אז בוודאי הוא לא ישכח. אותו דבר גם לגבי הבדלה, זה מהלך שלם שצריך להבדיל, לברך על הנר, בשמים, אז בוודאי לא ישכח. כל המחלוקת היא רק אם יש לו רק יין.

תנא, למדנו במשנה שעונים אחר ישראל המברך ואין עונים אחר הכותי המברך עד שישמע את כל הברכה. שואלת הגמרא: '''הא אחר ישראל — עונין אמן אף על פי שלא שמע?''' והרי למדנו בברייתא אחרת דתנן: '''שמע ולא ענה — יצא; ענה ולא שמע — לא יצא'''. כלומר אם הוא לא שמע את הברכה, איך אתה אומר שהוא יכול לומר אמן ולצאת ידי חובה? אמר '''חייא בריה דרב, בשלא אכל עמהן כזית'''. לא דיברנו על מי שצריך לצאת ידי חובה, זה ברור שהוא צריך לצאת ידי חובה, אז הוא חייב לשמוע את כל הברכה ולענות אמן. כאן מדובר האם בכלל לענות אמן על ברכה בלי צורך לצאת ידי חובה. אדם מברך, שותה מים, מברך שהכל נהיה בדברו, עונים אמן. אני לא מתכוון לשתות, אני לא מתכוון לצאת ידי חובה, אבל אני עונה אמן על הברכה שלו. את זה אני עונה, אצל כותי, רק במקרה שמעתי את כל הברכה. אצל ישראל אני יכול לברך אפילו בלי לשמוע, כי אנחנו יודעים שבאלכסנדריה של מצרים הגמרא מספרת שהיו שם כמות אדירה של אנשים, ובעצם היו אנשים עם דגלים שמסמנים מתי לענות אמן. במקרה שלא צריך לצאת ידי חובה, אין צורך לשמוע את הברכה, צריך רק לדעת מתי לענות אמן.

'''הכא מתניתא תני: שמע ולא ענה — יצא; ענה ולא שמע — לא יצא'''. אמר רב בשם אבא בר חנה, ואית דאמרי לה אבא בר חנה בשם רב: מה שאמרנו לא ענה יצא, הכוונה שהוא לא ענה את הכל, '''והוא שענה ראשי פרקים'''. כלומר לא שהוא לא ענה בכלל, אלא רק ראשי פרקים הוא כן ענה. היו נוהגים להגיד הללויה על כל דבר כמו שהתימנים נוהגים היום.

'''רבי זעירא בעי: הי אינין ראשי פרקים?''' מה נקרא ראשי פרקים? הגמרא מביאה '''הללו יה, הללו עבדי ה', הללו את שם ה'''' — זה נקרא ראשי פרקים, את המילה הראשונה בכל פרק.

'''בעון קומי רבי חייא בר אבא: מנין שאם שמע ולא ענה יצא?''' אמר: '''מן מה דאנן חמי רבנן רברביא עבדין כן אינון קיימין בציבורא''' — נמצאים בתפילת ציבור בהלל, '''דאילין אמרין ברוך הבא, ואילין אמרין בשם ה'. ואילין ואילין יוצאין ידי חובתן'''. אז רואים מכאן שאחד ששומע גם כן יוצא, גם אם הוא לא עונה.

תני רב אושעיא: '''עונה הוא אדם אמן, אפילו לא אכל''', אבל '''אינו אומר נברך שאכלנו משלו אלא אם כן אכל'''.

תני: '''אין עונין אמן יתומה ולא אמן קטופה ולא אמן חטופה. בן עזאי אומר: העונה אמן יתומה, יהיו בניו יתומים. חטופה, יתחטפו שנותיו. קטופה, תיקטף נשמתו'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף סא עמוד ב'''

{{שוליים|ח_נא}} '''חדר גדול (עשר על עשר) חייב בברכת הבדלה על הנר במוצאי שבת גם אם יש בו אור מבעוד יום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' כרבי אושעיא: אפילו טריקלין עשר על עשר מברכין, כדי שיהא יודע להבחין בין מטבע למטבע, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ח_נב}} '''מי שאכל ושכח ולא בירך ברכת המזון, האם עליו לחזור למקום האכילה או שיברך במקום שנזכר?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפד סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל שמברך במקום שנזכר, ואינו חוזר למקומו; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, שהלכה כבית הלל בכל מקום.

{{שוליים|ח_נג}} '''מי ששכח לברך ברכת המזון אחר האכילה, כמה זמן חייב לחזור למקומו כדי לברך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ב, הלכה יד , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפד סעיף ה , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל, מברך במקום שנזכר כל עוד לא נתעכל המזון שבמעיו, שאין מטריחים אותו לחזור למקום האכילה.

{{שוליים|ח_נו}} '''חובה לענות אמן אחר ברכת כותי רק אם שמע את כל הברכה מתחילתה ועד סופה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רטו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין עונים אמן אחר כותי המברך עד שישמע כל הברכה, שכן אין ודאות שיכוין וישלים כדת, וכך נקבע ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן רטו סעיף ב.

{{שוליים|ח_נז}} '''מי ששמע ברכה או הלל בלא לענות אמן, אימתי יצא ידי חובתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריג סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' הלכה כרב בשם אבא בר חנה: השומע ולא עונה יצא, ובלבד שיענה ראשי פרקים כשענה על הכל, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן ריג סעיף ב.

{{שוליים|ח_נח}} '''האם ניתן לענות אמן ולזמן על ברכה בלא אכילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה יג , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רטו סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רטו סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' עונה אמן אף בלא אכילה, אך אינו אומר &quot;נברך שאכלנו משלו&quot; אלא אם כן אכל, כלשון הירושלמי, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימנים קצח ורטו.

{{שוליים|ח_נט}} '''אין לענות אמן יתומה, קטופה או חטופה אלא אמן ארוכה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קכד סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=סא ב/&gt; ==דף סב עמוד א== &lt;קטע התחלה=סב א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש לענות אמן ארוכה ולא יתומה, קטופה או חטופה, כפי שהביאו הרמב&quot;ם (הל' ברכות א,יד) והשו&quot;ע (או&quot;ח קכד,ח) להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;123&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
תקטף נשמתו. ארוכה — מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה. איזו היא אמן יתומה? אמר רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] &lt;/div&gt;דין {{ירו&quot;מ-הוסר|דיתיב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דחיב}} למיברכה, והוא ענה ולא ידע למה הוא ענה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא שמע הברכה}} תנא {{שוליים|ח_ס}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עונים אמן אחר גוי|גוי שבירך את השם, עונה אחריו אמן]] אמר רבי תנחום[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחום|°]]אם בירכך גוי — ענה אחריו אמן, דכתיב ([[דברים ז יד|דברים עקב ז יד]]) ברוך תהיה מכל העמים. גוי אחד פגע את [[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} ובירכו. אמר ליה: כבר מילתך {{ירו&quot;מ-הוסר|אמירה}} אמורה. פגע אחרינא וקיללו. אמר ליה: כבר מילתך {{ירו&quot;מ-הוסר|אמירה}} אמורה. אמרו לו תלמידיו: רבי, כמה דאמרת להדין אמרת להדין. אמר לון: כן כתיב ([[בראשית כז כט|בראשית תולדות כז כט]]) אורריך ארור ומברכיך ברוך.    &lt;strong&gt;הדרן עלך פרק אלו דברים&lt;/strong&gt;

==פרק תשיעי - הרואה==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק תשיעי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק תשיעי#דף סב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי מאיר ברכות פרק תשיעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ט_א|ירושלמי ברכות, פרק ט, הלכה א]]==                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                  
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ט_א&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ט_א}}הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל, אומר: &quot;ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה&quot;. {{שוליים|ט_ב}}מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה, אומר: &quot;ברוך שעקר עבודה זרה מארצינו&quot;.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מתניתיה - בנסי ישראל. {{שוליים|ט_ג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכה על נס של אדם יחידי|אבל בנסי יחידי שנעשו לו, {{ירו&quot;מ-הוסר|אינו}} אין צריך לברך]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| שיברך אדם על נסי אביו ועל נסי רבו}}. ואם היה אדם מסויים - כגון יואב בן צרויה וחביריו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואדם}} אדם שנקדש בו שם שמים - כגון חנניה מישאל ועזריה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך לברך. מהו}} {{שוליים|ט_ד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שיברך אדם על נסי אביו ועל נסי רבו}}? [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נס לשבט|ונסי שבטים מהו שיברך?]] מאן דאמר {{שוליים|ט_ה}} &quot;כל שבט ושבט איקרי קהל&quot; - צריך לברך. מאן דאמר &quot;כל השבטים קרויין קהל&quot; אין צריך לברך. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכה על נהר פרת|הרואה בבל, צריך לברך חמש ברכות:]] ראה פרת, אומר: &quot;ברוך עושה בראשית&quot; ראה&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק תשיעי#דף סב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף ס&quot;ב. אנחנו מתחילים בעצם את הפרק האחרון, פרק ט', והמשנה אומרת: '''&quot;הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל, אומר: ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה. מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה, אומר: ברוך שעקר עבודה זרה מארצינו&quot;.'''

אומרת הגמרא, מה שאמרנו שרואה מקום שעשו בו ניסים לישראל מברך - זה דווקא בניסי ישראל, כלומר שקרו לכלל ישראל. אבל ניסי יחידי שנעשו רק לו, לא צריך לברך, אלא הוא - כלומר רק הוא צריך לברך.

אנחנו מכירים את המקור שבעצם כמעט כולם מזכירים, זה בהלכות גדולות, שכותב שלא מברכים &quot;עד דמקנפי כולה ישראל&quot;, וחלק מהפרשנים מסבירים שהכוונה שכל ישראל ינצלו. אבל יש את השאלה המוכרת: אם זה ככה, למה חזקיהו מאשימים אותו שהוא לא אמר הלל על ההצלה שלו? הרי אז נשארו מעט מאוד, כמו שכתוב &quot;כסוכה בכרם כגפן במקשה&quot;, כלומר נשארו מעט מאוד. שאר השבטים גלו, נשארו פה ממש מעט. וגם בבית שני, בחנוכה אנחנו יודעים שהיו פה מתי מעט, כן? אז מה פתאום אומרים הלל וכולי? זה לא מסתדר עם ההלכות גדולות.

אז יש כל מיני הסברים. פני יונה, אני חושב שהוא הכי הגיוני - מה שהוא אומר, הוא אומר בעצם מה שנאמר &quot;עד דמקנפי כולה ישראל&quot; הכוונה לא שינצלו כל ישראל, אלא הכוונה שאם היו מתכנסים מסתמא היו רוצים להודות כולם, וזה לא בנס של אדם פרטי. כלומר אדם פרטי קורה לו נס, לא כל ישראל רוצים להודות על זה, אבל ודאי אם זה יהיה משהו שיש בו גמירות דעת כמו בית המקדש שניצל, ודאי רוב ישראל - אנחנו בטוחים שאם עם ישראל היה מתכנס הוא ודאי היה מחליט להודות. ומעניין שזה גם מה שמופיע במקור. מי שמסתכל בדברים של ההלכות גדולות כפי שמופיע ב&quot;ניר&quot;, הוא אומר שם שלא אומרים &quot;עד דמקנפי כולה ישראל&quot; ואפילו הם מאה ואפילו כמה אלפים. זאת אומרת הוא מקביל את זה - הוא אומר מאה או כמה אלפים ניצלו, אז אני אומר לא, מסתמא אין עניין שכל ישראל ירצו להודות על דבר כזה, אבל ודאי אם ניצלו הרבה יותר, כמות מאסיבית שיש איזו גמירות דעת שמסתמא אם עם ישראל היה מתכנס כולו היה מחליט כן לומר, אז ודאי אומרים כן.

זה מה שהגמרא פה אומרת, שבניסי ישראל מברכים. בנס יחידי לא צריך לברך. '''אבל אם היה אדם מסוים - כגון יואב בן צרויה וחביריו, אדם שנקדש בו שם שמים - כגון חנניה מישאל ועזריה''', צריך. ואת זה אני יכול לומר לך, שזה תלוי במחלוקת. '''מאן דאמר &quot;כל שבט ושבט איקרי קהל&quot; - צריך לברך. מאן דאמר &quot;כל השבטים קרויין קהל&quot; אין צריך לברך.'''
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דין דחייב למיברכה והוא ענה ולא ידע וכו'.''' כצ&quot;ל וכן הוא בסוכה ובמגילה: זה שהוא חייב איזה ברכה והוא עונה אמן ואינו יודע על מה הוא עונה שלא שמע הברכה אלא שמע שעונים אמן ועונה עמהם זו היא אמן יתומה. תנא. בתוספתא בפ&quot;ה. גוי שבירך את השם. כן צ&quot;ל גוי המברך בשם עונין אחריו אמן כותי המברך בשם אין עונין אחריו אמן וכן הוא בסוכה פ&quot;ג ובמגילה פ&quot;ב ויש שם חסרון בספרי הדפוס והכי איתא התם

'''דכתיב ברוך תהיה מכל העמים.''' אפי' אם העמים יברכו אותך תחול עליך הברכה: הדרן עלך אלו דברים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;תקטף שנותיו · ארוכה מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה · אי זו היא אמן יתומה אמ' ר' הונא דין דיתיב למיברכה והוא ענה ולא ידע למה הוא ענה · תנא גוי שבירך את השם עונין אחריו אמן · אמ'ל תנחומא אם בירכך גוי ענה אחריו אמן דכת' ברוך תהיה מכל העמים · גוי אחד פגע את ר' ישמעאל וברכו · אמ' ליה כבר מילתך אמירה · פגע אחרינא וקיללו · אמ' ליה כבר מילתך אמירה · אמרו לו תלמידיו ר' כמה דאמרת להדין אמרת להדין · אמ' לון כן כת' אורריך ארור ומברכיך ברוך&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>t31ctui6dgv13fyq3jfxjqwc1atuz1s</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3086527</id>
      <parentid>3086526</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T18:38:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3086527</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="268602" sha1="jtdl4aimov3swow8rnq4l4hkqb38tsc" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שמיני — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;112&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;


==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_א|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_א&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; אלו דברים שבין [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל בסעודה. [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: מברך על היום ואחר כך מברך על היין. ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: {{שוליים|ח_א}}מברך על היין ואחר כך מברך על היום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי? {{ירו&quot;מ-הוסר|שהקדושת}} שקדושת היום גרמה ליין שיבוא וכבר נתחייב {{ירו&quot;מ-הוסר|בקדושת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בקידוש}} היום עד שלא בא היין. מה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל? שהיין גורם לקדושת היום שתאמר. דבר אחר: היין תדיר {{ירו&quot;מ-הוסר|וקדושה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וקדושת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היום}} אינה תדירה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ותדיר ושאינו תדיר תדיר קדם}}. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מדברי שניהן, יין והבדלה — היין קודם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי}} כלום טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אלא {{ירו&quot;מ-הוסר|שקדושת}} שקדוש היום גרמה ליין שיבוא? וכאן, הואיל ולא אבדלה גרמה ליין שיבוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דעיקר הבדלה בתפילה ואם אין יין יבדיל על שיכר}} — היין קודם. כלום טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אלא שהיין תדיר וקדושה אינה תדירה? וכן {{ירו&quot;מ-ביאור|אף כאן}}, הואיל והיין תדיר ואבדלה אינה תדירה — היין קודם. רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} אמר: {{ירו&quot;מ-הוסר|ר מנא }}מדברי שניהן, יין ואבדלה — אבדלה קודמת. כלום טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אלא שכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין? וכאן {{ירו&quot;מ-ביאור|אף כאן}}, הואיל ונתחייב בהבדלה עד שלא בא היין — אבדלה קודמת. כלום טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אלא שהיין גורם לקדושת היום שתאמר, וכאן הואיל ואין היין גורם לאבדלה שתאמר — אבדלה קודמת. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: מדברי שניהן, {{שוליים|ח_ג}}מבדילין בלא יין ואין מקדשין אלא ביין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}היא דעתיה דרבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] דרבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אמר: {{שוליים|ח_ד}}מבדילין על השכר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל לקידוש צריך לחזר אחר יין}}, ואזלין מן אתר לאתר משום קידושה. אמר רבי יוסי ברבי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי|°]] ({{ירו&quot;מ-הדגשה|בון}}) נהיגין תמן במקום שאין יין: שליח ציבור עובר לפני התיבה ואומר ברכה אחת מעין שבע, וחותם במקדש ישראל ואת יום השבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויוצאים ידי קידוש מהתורה דקידוש על היין זה רק דרבנן אם נדקדק נמצא}} וקשיא על ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי בלילי שבת.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
שואלת הגמרא '''מה טעמהון דבית שמאי''', כלומר למה הם אומרים קודם כל מקדשים? עונה הגמרא: '''שקדושת היום גרמה ליין שיבוא'''. כלומר למה בכלל מביאים יין לסעודה? כיוון שיש קידוש, אז בעצם הקידוש גרם לבוא היין. עוד סיבה: '''וכבר נתחייב היום עד שלא בא היין'''. כלומר השבת נכנסה, ברגע שהיא נכנסה כבר חל חיוב חובת קידוש, ויין מגיע רק אחרי זה בסעודה — כלומר אנחנו הולכים להתפלל, חוזרים, רק אחרי זה מביאים את היין. אז בעצם חובת קידוש חלה קודם, לכן מברכים ומקדשים קודם. אז זכור, בית שמאי יש להם סברות טובות.

אז '''מה טעמהון דבית הלל'''? עונה הגמרא '''שהיין גורם לקדושת היום שתאמר''' — הרי מקדשים על היין, וכיוון שמקדשים על היין אז בעצם היין הוא הגורם, לכן מברכים עליו קודם. '''דבר אחר: היין תדיר אינה תדירה''' — כלומר קידוש היום אינו תדיר, ותדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם, כי היין מברכים ושותים כל יום וקידוש זה פעם בשבוע, אז ממילא היין קודם.

אמר רבי יוסי: '''מדברי שניהן, יין והבדלה — היין קודם'''. כלומר לפי הסברות שהם אמרו, אנחנו יכולים להבין שבניגוד לקידוש, שיש מחלוקת, בהבדלה כולם מסכימים שהיין קודם. למה? '''כלום טעמהון דבית שמאי אלא שקדוש היום גרמה ליין שיבוא?''' כך הם אמרו — קידוש גרם ליין שיבוא. '''וכאן, הואיל ולא אבדלה גרמה ליין שיבוא — היין קודם'''. הרי עיקר הבדלה זה בתפילה, ואם אין לו יין יכול גם להביא על השכר, אז ההבדלה לא גרמה ליין שיבוא, אם כן היין יהיה קודם.

וגם בית הלל — מה הטעם שלהם? '''כלום טעמהון דבית הלל אלא שהיין תדיר וקדושה אינה תדירה? וכן, הואיל והיין תדיר ואבדלה אינה תדירה — היין קודם'''. גם כאן תדיר — ההבדלה פחות תדירה מהיין, היין תדיר, הבדלה אינה תדירה, לכן היין קודם. כך שלפי שתי השיטות, בין בית הלל בין בית שמאי, היין יהיה קודם.

רבי מנא אמר הפוך: '''מדברי שניהן, יין ואבדלה — אבדלה קודמת'''. למה? כי אתה השתמשת בטעם אחד של בית שמאי, קח את הטעם השני שלהם. '''כלום טעמהון דבית שמאי אלא שכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין? וכאן, הואיל ונתחייב בהבדלה עד שלא בא היין — אבדלה קודמת'''. גם כאן, הרי השבת יצאה קודם כל, ורק אחרי זה אני עושה את ההבדלה, אז כבר חלה עלי חובת הבדלה עד שלא בא היין, לכן ההבדלה קודמת.

וגם בית הלל — '''כלום טעמהון דבית הלל אלא שהיין גורם לקדושת היום שתאמר, וכאן הואיל ואין היין גורם לאבדלה שתאמר — אבדלה קודמת'''. נכון, בקידוש אמרנו שקידוש עושים על היין, אז בעצם היין הוא הגורם. אבל כאן, אם אין היין גורם להבדלה — הרי אפשר להבדיל על כל דבר, על חמר מדינה, וגם עושים הבדלה בתפילה — אז היין הוא לא הגורם, וממילא ההבדלה תהיה קודמת גם לבית הלל.

אמר רבי זעירא: '''מדברי שניהן, מבדילין בלא יין ואין מקדשין אלא ביין'''. אפשר לראות לפי הסברה שלהם — אם היין גורם לקידוש, אז ברור שחייבים לקדש בעד היין. ובהבדלה אתה אומר שהיין לא גורם, אז זה כנראה שלא מבדילים על יין בהכרח, אפשר על חמר מדינה.

ואומרת הגמרא: '''היא דעתיה דרבי זעירא, דרבי זעירא אמר: מבדילין על השכר, ואזלין מן אתר לאתר משום קידושה'''. כלומר צריכים ללכת אפילו ממקום למקום כדי למצוא מקום שבו יש יין, כדי לקדש שם.

אמר רבי יוסי ברבי: '''נהיגין תמן במקום שאין יין, שליח ציבור עובר לפני התיבה ואומר ברכה אחת מעין שבע, וחותם במקדש ישראל ואת יום השבת''', ויוצאים ידי קידוש מהתורה, כי קידוש על היין זה רק מרבנן. אנחנו יודעים שיש לנו נוהג להגיד בשבת ברכה מעין שבע. יש סברה שאומרת שזה בגלל שהיו מתפללים בשדות, והיו אנשים שמאחרים, ורצו שכולם יסיימו את התפילה, שיחזרו לבית ביחד ולא יישארו שם אנשים בודדים, אז לכן בעצם הוסיפו את ברכה אחת מעין שבע. אז פה יש הסבר נוסף, שבעצם זה סוג של קידוש, כלומר בזה יוצאים ידי חובת קידוש מדאורייתא, כך שמי שאין לו יין יוכל לשמוע את הקידוש בבית הכנסת ולאחר מכן לחזור ולאכול בבית.

ואומרת הגמרא: '''וקשיא על דבית שמאי בלילי שבת'''. נעצור כאן.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נו עמוד ב'''

{{שוליים|ח_א}} '''בקידוש שבת יש לברך על היין ואחר כך על היום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רעא סעיף י , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל שמברך על היין ואחר כך על היום, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, ובהבדלה אף שניהם מודים שהיין קודם.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' אלו דברים מברך על היום.''' בתחל' לפי שהיו' גורם לקידוש שלא בא כוס זה אלא בשביל קידוש לשבת ועוד שכבר קדש היום משקיבל עליו ועדיין יין לא בא על השלחן וכשם שקדם לכניסה כך קודם לברכה

'''וב&quot;ה אומרי' מברך על היין תחלה.''' לפי שהיין גורם לקידוש וה&quot;ה המקדש על הפת ואם אין לו יין או פת לא יקדש ועוד תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם

'''גמ' מה טעמהון דב&quot;ש וכו'.''' כדפרישית במתני'

'''מדברי שניהן נלמד.''' דסבירא להו דבהבדלה לעולם ברכת היין קודם ואח&quot;כ ברכת הבדלה דלא דמיא לקידוש כדמפרש ואזיל

'''כלום טעמהון דב&quot;ש.''' שהרי טעמייהו דב&quot;ש גבי קידוש לא הויא אלא מפני שקדושת היום גרמה ליין שיבא לפיכך סברי דקדושת היום קודמת אבל כאן הואיל ולאו הבדלה גרמה ליין שיבא דהא עיקר הבדלה בתפלה היא ולא אמרו שיחזור ויבדיל על הכוס אלא מפני התינוקות כדאמרי' לעיל פ' תפלת השחר הלכך אף ב&quot;ש מודים בהבדלה שברכת היין קודם

'''כלום טעמהון דב&quot;ה.''' כלומר ולב&quot;ה ודאי שייכא נמי האי טעמא דאמרי גבי קידוש דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם וכמו כן בהבדלה

'''אמר ר' מנא.''' דלא היא דמאי חזית דנקטת להני טעמי דידהו דב&quot;ש ודב&quot;ה גבי קידוש למילף מינייהו דמה גבי הבדלה דברכת יין קודמת נקיט אידך טעמייהו דידהו דגבי קידוש ואשכחן איפכא דגבי הבדלה איכא למימר דלכ&quot;ע ברכת הבדל קודמת כדמפרש ואזיל

'''כלום טעמהון דב&quot;ש וכו'.''' וא&quot;כ וכאן נמי הואיל ונתחייב בהבדלה מיד שחשכה למ&quot;ש קודם שבא היין לפניו בדין הוא שהבדלה ג&quot;כ קודמת ליין כמו קידוש לב&quot;ש

'''כלום טעמהון דב&quot;ה.''' ולב&quot;ה דטעמייהו גבי קידוש אינו אלא לפי שהיין או הפת קודם לקידוש היום שתאמר אבל כאן הואיל ואין היין גורם להבדלה דלא תליא הבדלה ביין אף ב&quot;ה מודו דהבדלה קודמת לברכת היין והלכך מהא ליכא למישמע מינה

'''מדברי שניהן.''' מדר' יוסה ומדר' מנא דמר מדייק הכי ומר מדייק איפכא אליבא דב&quot;ש וב&quot;ה מיהת מדברי שניהן נלמד דמבדילין בלא יין אבל אין מקדשין אלא ביין כדקאמרי תרווייהו בפשיטות דאין היין מעכב בהבדלה כמו דמעכב בקידוש

'''היא דעתיה דר' זעירא.''' וכן נמי היא דעתי' דר&quot;ז גופיה דאמר מבדילין על השכר במקום שאין יין מצוי דהיין אינו מעכב להבדלה והולכין ממקום למקום משום קידושא למישמע קידוש על היין דעיקר מצות קידוש על היין

'''נהיגין תמן.''' בבבל במקום שאין יין לקדש עליו הש&quot;צ עובר לפני התיבה ואומר ברכת מעין שבע וחותם וכו' ובזה יצאו ידי קידוש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אילו דברים שבין בית שמי ובית הלל בסעודה · בית שמי אומ' מברך על היום ואחר כך מברך על היין · ובית הלל אומ' מברך על היין ואחר כך מברך על היום · בית שמי אומ' נוטלין לידים ואחר כך מוזגין את הכוס · ובית הלל אומ' מוזגין הכוס תחילה ואחר כך נוטלין לידים · בית שמי מקנח ידיו במפה ומניחה על השולחן · ובית הלל אומ' על הכסת · בית שמי אומ' מכבדין את הבית ואחר כך נוטלין לידים · ובית הלל אומ' נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית · בית שמי אומ' נר ומזון בשמים והבדלה · ובית הלל אומ' נר ובשמים ומזון והבדלה · בית שמי אומ' שברא מאור האש · ובית הלל אומ' בורא מאורי האש · אין מברכין על הנר ועל הבשמים שלגוים ועל הנר ועל הבשמים שלמתים · ועל הנר ועל הבשמים שלפני עז' · ואין מברכין על הנר עד שייאותו לאורו · מי שאכל ושכח ולא בירך בית שמי אומ' יחזור למקומו ויברך · ובית הלל אומ' יברך במקום שנזכר · ועד מתי מברך עד כדי שיתאכל המזון שבמיעיו · בא להן יין אחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס בית שמי אומ' מברך על היין ואחר כך מברך על המזון · ובית הלל אומ' מברך על המזון ואחר כך מברך על היין · עונין אמן אחר ישראל מברך · ואין עונין אמן אחר כותי מברך עד שישמע כל הברכה ·
אילו דברים שבין בית שמי ובית הלל בסעודה כול' · מה טעמהון דבית שמי שקדושת היום גרמה ליין שיבוא וכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין · מה טעמהון דבית הלל שהיין גורם לקדושת היום שתיאמר · ד&quot;א היין תדיר וקדושה אינה תדירה · אמ' ר' יוסה מדברי שניהן יין והבדלה היין קודם · כלום טעמהון דבית שמי אלא שקדושת היום גרמה ליין שיבוא · וכאן הואיל ולא הבדלה גרמה ליין שיבוא היין קודם · כלום טעמהון דבית הלל אלא שהיין תדיר וקדושה אינה תדירה · וכן הואיל והיין תדיר והבדלה אינה תדירה היין קודם · אמ' ר' מנא מדברי שניהן יין והבדלה הבדלה קודמת · כלום טעמהון דבית שמי אלא שכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין · [וכאןהואיל ונתחייב בהבדלה עד שלא בא היין] אבדלה קודמת · כלום טעמהון דבית הלל אלא שהיין גורם לקדושת היום שתיאמר · וכאן הואיל ואין היין גורם לאבדלה שתיאמר אבדלה קודמת · אמ' ר' זעירא מדברי שניהן מבדילין בלא יין [ואין] מקדשין אלא [ב]יין · היא דעתיה דר' זעירא · דר' זעירא אמ' מבדילין על השכר ואזלין מן אתר לאתר משום קדושה · אמ' ר' יוסי בר' נהיגין תמן במקום שאין יין שליח ציבור עובר לפני התיבה ואו' ברכה אחת מעין שבע וחותם במקדש יש' ואת יום השבת · וקשיא על דבית שמי בלילי שבת [איך עבידה]&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''וקשיא על דב&quot;ש בלילי שבת.''' כלומר דהא לפעמים משכחת לה בלילי שבת דאי אפשר למיעבד כסברא דב&quot;ש גבי קידוש ולמאי דס&quot;ל לב&quot;ש נמי גבי יין ומזון במתני' דסוף פירקין היכא דאין שם אלא אותו כוס והשתא אי מקלעי הני גוונא בלילי שבת היאך ינהוג אליבא דב&quot;ש דממ&quot;נ קשיא כדמסיק ואזיל להקושיא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נו עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ח_ג}} '''הבדלה בלא יין - כשאין יין, מהו הדין לגבי הבדלה על פת או משקה אחר, לעומת קידוש שבת שאינו אלא ביין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כדעת רבי זעירא בירושלמי שמבדילין בלא יין ואין מקדשין אלא ביין, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ח_ד}} '''בהבדלה מסתפקים ביין שכר ואינה טעונה יין דווקא, אך לקידוש חייבים לחזר אחר יין ואף לילך ממקום למקום להשיגו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כט &lt;קטע סוף=נו ב/&gt; ==דף נז עמוד א== &lt;קטע התחלה=נז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שקידוש טעון יין דווקא ומחזרים אחריו ואף מטריחים עצמם ממקום למקום, כפי שהביאו הרמב&quot;ם (הל' שבת פכ&quot;ט ה&quot;ט) והשו&quot;ע (או&quot;ח רצו, ב).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;113&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
הי{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ך עבידה {{ירו&quot;מ-ביאור|באיזה מקרה יהיה קשה}} היה יושב ואוכל בערב שבת, וחשכה לילי שבת, ואין שם אלא אותו הכוס — את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} אומר: מניחו לאחר המזון ומשלשל כולם עליו. ל[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי &lt;/div&gt;{{ירו&quot;מ-הדגשה|איך ינהג ד}}מה נפשך? יברך על היום — המזון קודם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי לשיטתם}}, מה {{ירו&quot;מ-הוסר|נפשך יברך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שמברך}} על היום {{ירו&quot;מ-הדגשה|קודם לברכת היין — זה מפני שהתחייב בקדושת היום קודם, וכאן התחייב בברכת}} המזון קודם — יברך על המזון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואחר כך יקדש — אי אפשר, שהרי אמרו בית שמאי שאם בא להם יין אחר המזון ואין להם אלא אותו כוס, מברך על}} היין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואחר כך על המזון. נמצא שהיין}} קודם — יברך על היין, היום קודם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כך לבית שמאי כיצד יעשה}} נשמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: בא להן יין אחר המזון, ואין שם אלא אותו הכוס — {{ירו&quot;מ-הדגשה|בית שמאי אומרים: מברך על היין ו}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|ח}}ר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך על המזון}} אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|הטעם שאמרו בית שמאי להקדים את ברכת היין לברכת המזון — זה רק מפני שאם תגיד לו להשאיר את היין אחר המזון}} — על ידי שהוא ברכה קטנה, שמא ישכח וישתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלי ברכה}}. ברם הכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך גם לקדש}} מכיון שהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|משלשה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|משלשם}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מברך שלוש ברכות על היין ועל המזון ועל הקידוש}} על {{ירו&quot;מ-הוסר|ידי }}הכוס אינו שכח. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן}} כיצד יעשו {{ירו&quot;מ-הוסר|על דברי}} לדברי [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי יברך על המזון תחילה, ואחר כך מברך על היום, ואחר כך על היין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם נדקדק נמצא}} וקשיא על דברי [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל במוצאי שבת. הי{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ך עבידה {{ירו&quot;מ-ביאור|באיזה מקרה יהיה קשה}} היה יושב ואוכל בשבת וחשכה מוצאי שבת, ואין שם אלא אותו הכוס — את אמר: מניחו לאחר המזון ומשלשל כולן עליו. מה נפשך? יברך על היין, המזון קודם {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי אמרו בית הלל שאם בא להם יין אחר המזון ואין להם אלא אותו כוס, מברך על המזון ואחר כך מברך על היין}} יברך על המזון, הנר קודם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דלדעת בית הלל אליבא דרבי מאיר הסדר הוא נר בשמים מזון והבדלה}} יברך על הנר. {{ירו&quot;מ-הוסר|הבדלה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היין}} {{ירו&quot;מ-הוסר|קודמת}} קודם {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא תדיר. יברך על היין — המזון קודם. אם כך, כיצד יעשה}} נשמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} לא נחלקו [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל על ברכת המזון שהוא בתחילה, ולא על הבדלה שהיא בסוף. על מה נחלקו? על הנר ועל הבשמים ש[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: {{שוליים|ח_ה}}בשמים ואחר כך נר, ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: מאור ואחר כך בשמים. רבא[[ביאור:עץ מסורת#רבא|°]] ורב יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]]  {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}}: הלכה כמי שהוא אומר בשמים ואחר כך נר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כך}} כיצד יעשה {{ירו&quot;מ-הוסר|על דברי}} לדברי [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל יברך על&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף נז. אנחנו בשלושה, כמה מילים בדף הקודם. אומרת הגמרא קשה על לבית שמאי בליל שבת. יש איזה קושיה שיכולה להתווצר בליל שבת על דעת בית שמאי.

איך החביטה? כלומר איך, איך, באיזה מציאות יש קושיה? כן, יש פה מעין מעגל כזה, מעגל שלא יוצאים ממנו. '''היה יושב ואוכל בערב שבת וחשכה לילי שבת''', אנחנו יודעים שבדרך כלל אסור לאכול ביום שישי, אבל נניח יש מקרה שמותר — סעודת חתנים, פורים וכדומה. אז יש מציאות שאכלו בליל שבת ועכשיו נכנס שבת. עכשיו '''ואין שם אלא אותו הכוס'''. מצד אחד הוא צריך לברך ברכת המזון על אותו כוס ומצד שני גם צריך לקדש על יין. אז מה עושה? אמרנו לפני כן שכולם מסכימים שאם אני אוכל, לאחר המזון '''משלשל כולם עליו'''. כלומר שיש לו רק כוס אחת וצריך גם לברך על ברכת המזון, אז לכן מברך על הכוס ובעצם משאיר את זה לסוף. ואז גם כן עושה את מה שצריך, הבדלה או קידוש אחרי ברכת המזון.

אז עכשיו בוא נראה מה יצא מכאן. לבית שמאי איך יתנהג? '''מה נפשך?''' מה הוא ינהג? הרי לגבי שבת אמרנו שאם יש שבת ויין אז הוא קודם כל מקדש כיוון שהשבת נכנסה קודם. כלומר קידוש היום היה קודם, אבל כאן יש לו בעיה. כי מה, אתה מברך על היום? אי אפשר להגיד ככה, כי הרי '''המזון קודם''', כי אם הוא אומר שקידוש קודם בגלל שהוא הקדים — הוא היה קודם לפני היין. אבל כאן ברכת המזון הייתה קודמת, כי הרי הוא קודם כל אכל, הוא התחייב בברכת המזון קודם. אז מה אתה אומר? '''יברך על המזון'''? כלומר אי אפשר לומר '''יברך על היום''' — '''המזון קודם''', שהרי לשיטתם מה שיברך על היום זה רק בגלל שהתחייב בקדושת היום קודם. אבל כאן הרי התחייב ברכת המזון קודם, לכן לכאורה צריך לברך ברכת המזון קודם.

אז אוקיי, מה אתה אומר? יברך על המזון קודם, רק אחרי זה יקדש? גם את זה אי אפשר. למה? שהרי אמרו בית שמאי שאם בא להם יין בתוך המזון מברך על היין ואחר כך על המזון. יוצא מכאן שהיין קודם. אז מה אתה אומר? '''יברך על היין'''? אי אפשר, כי הרי '''היום קודם''', קידוש היום, כמו שאמרנו. אז אם כך, מה יעשה? בעצם נכנסנו פה לאיזה מעגל שאין לו סוף.

אומרת הגמרא '''נשמעינה מן הדא''', כלומר הפתרון יהיה בעצם בגרסה אחרת של דיני בית שמאי: '''בא להן יין אחר המזון, ואין שם אלא אותו הכוס — בית שמאי אומרים: מברך על היין ואחר כך על המזון'''. יש לנו ברייתא מפורשת שאומרת שאם יש יין וברכת המזון, קודם כל מברך על היין ואחר כך על המזון.

אמר רבי אבא: שאמרו בית שמאי להקדים את ברכת היין לברכת המזון — זה רק שם, מפני שאם תגיד שקודם מברך ברכת המזון ואחרי זה מברך על היין, יכול להיות בעיה, כי כיוון שברכת היין '''ברכה קטנה''', '''שמא ישכח וישתה'''. תוך כדי שהוא מברך ברכת המזון יבוא מיד וישתה בלי ברכה, לכן אמרו שיברך את זה קודם. '''ברם הכא''', שיש קידוש להוסיף, פה אין חשש, כי הרי יש פה שלוש ברכות, '''מכיון שהוא על הכוס אינו שכח''' — אז לכן אין חשש שקודם כל יברך את ברכת המזון ואחרי זה ימשיך.

אז לכן, איך יעשו? איך עשו בית שמאי? '''יברך על המזון תחילה, ואחר כך מברך על היום, ואחר כך על היין'''. ובעצם זה פותר לנו את הבעיה.

עכשיו '''וקשיא על דברי בית הלל במוצאי שבת'''. כלומר אותו דבר, יהיה גם כן איזה מעגל שאין לו סוף בשיטת בית הלל במוצאי שבת. איך החביטה? כלומר, איך ייווצר המציאות של הקושיה? '''היה יושב ואוכל בשבת וחשכה מוצאי שבת''', כלומר חשכה שעה שלישית ויצא שבת. עכשיו '''ואין שם אלא אותו הכוס''', יש לו רק כוס אחת, רק רביעית בדיוק — עם המזיגה, עם הכל, רק רביעית. אז מה אמרנו? אמרנו '''מניחו לאחר המזון ומשלשלן כולן עליו'''. אמרנו מניח את הכוס, מברך עליו ברכת המזון וממשיך אחרי זה את ההבדלה וכל מה שצריך.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''היך עבידה.''' בהי גוונא מקשינן לה ומפרש וקאמר בכגון שהיה יושב ואוכל בע&quot;ש וחשכה לילי שבת וצריך הוא לקדש קדושת היום על היין ואין שם אלא אותו הכוס יין בלבד ואם יקדש עליו לא יהיה לו יין לברך על המזון

'''את אמר מניחו לאחר המזון ומשלשל כולם עליו.''' כלומר דודאי את אומר בזה דהדין הוא שיניח עד לאחר המזון ויאמר הכל קידוש וברכת המזון על אותו כוס וכדתנינן בתוספתא פ&quot;ה גבי מ&quot;ש וכדלקמן וה&quot;ה נמי בהאי גוונא בלילי שבת והשתא קשיא מה נפשך לב&quot;ש היאך יעשה

'''יברך על היום.''' קודם כדאמרינן במתני' דקדושת היום קודם ליין הא הכא איכא נמי מזון ובודאי ברכת המזון קודם לקידוש היום שהרי נתחייב בברכת המזון קודם שקידש עליו היום

'''יברך על המזון.''' ואי תימא דאין ה&quot;נ דיברך על המזון מקודם הא ליתא דהרי הכא היין קודם לב&quot;ש כדאמרי במתני' דסוף פרקין גבי בא להם יין בתוך המזון ומייתי לה לקמיה

'''יברך על היין.''' ואם תאמר דיברך על היין קודם להמזון הא נמי אי אפשר דכשבא לברך על היין קידוש היום קודם לו כדאמרי ב&quot;ש במתני'

'''יברך על היין.''' בתחלה הרי המזון קודם כדסבירא להו לב&quot;ה במתני' דסוף פרקין

'''יברך על הנר.''' בתחלה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;היה יושב ואוכל בערב שבת וחשכה לילי שבת ואין שם אלא אותו הכוס את אמר מניחו לאחר המזון ומשלשל כולם עליו · מה נפשך יברך על היום המזון קודם · יברך על המזון היין קודם · יברך על היין היום קודם · נשמעינה מן הדא בא להן יין אחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס אמ' ר' בא [על ידי שהוא] ברכה קטנה שמא ישכח וישתה · ברם הכא מכיון שהוא משלשה על ידי הכוס אינו שכח · כיצד יעשו על דברי בית שמי יברך על המזון תחילה ואחר כך על היין · וקשיא על דברי בית הלל במוצאי שבת [היך עבידה] היה יושב ואוכל בשבת וחשכה מוצאי שבת ואין שם אלא אותו הכוס את אמר מניחו לאחר המזון · ומשלשל כולן עליו · מה נפשך יברך על היין המזון קודם · יברך על המזון הנר קודם · יברך על הנר אבדלה קודמת · נשמעינה מן הדא · אמ' ר' יהודה לא נחלקו בית שמי ובית הלל על ברכת המזון שהיא בתחילה ולא על {{ירו&quot;מ-הוסר|המזון}}[הבדלה] שהוא בסוף · על מה נחלקו על הנר ועל הבשמים שבית שמי אומ' בשמים ואחר כך נר · ובית הלל אומ' מאור ואחר כך בשמים · רבא ורב יהודה הל' כמי שהוא או' בשמים ואחר כך נר · כיצד יעשה על דברי בית הלל יברך על&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נשמעינה מן הדא.''' זה הכל מן הקושיא וכלומר והיכא שמעינן להא דאמרת לב&quot;ש היין קודם להמזון מן הדא דתנינן בסוף פרקין בא להם יין בתוך המזון ואין שם אלא אותו הכוס ב&quot;ש אומרי' מברך על היין ואח&quot;כ מברך על המזון וא&quot;כ היאך יתנהג עצמו בכה&quot;ג אליבא דב&quot;ש

'''אמר ר' בא.''' דלא קשיא מידי מהאי מתני' דסוף פרקין דמייתית ראיה לגוונא דהכא דלב&quot;ש מברך על היין מקודם להמזון דשאני הוא התם דע&quot;י שהיא ברכה קטנה בורא פרי הגפן בלבד הלכך הוא דקסברי ב&quot;ש התם דמברך על היין מקודם שאם אתה אומר שימתין עד לאחר ברכת המזון חיישינן שמא ישכח וישתה מיד בלא ברכה אבל הכא שצריך הוא לקדש קדושת היום ומכיון שהוא ממתין לשלשה על ידי הכוס אינו שכח מקודשת היום ולא חיישינן שמא ישתה עד שלא יקדש

'''וכיצד יעשו על דברי ב&quot;ש.''' והשתא מסיק לה דלר' בא דקאמר דהכא איכא תקנתא לב&quot;ש נמי וכיצד יעשה יברך על המזון תחלה דבהאי גוונא מודו ב&quot;ש דליכא למיחש למידי כדאמרן ואח&quot;כ מברך קדושת היום ואח&quot;כ על היין כסבר' דידהו במתני'

'''יברך על המזון בתחלה.''' הרי הנר קודם כדתנן במתני' גבי פלוגתייהו בהא ב&quot;ש אומרים נר ומזון וכו' ובית הלל אומרים נר ובשמים ומזון והבדלה א&quot;כ לכ&quot;ע נר קודם למזון&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''וקשי' על דברי ב&quot;ה.''' השתא מהדר הש&quot;ס לדייק גם אליבא דב&quot;ה דודאי בלילי שבת ובגוונא דהוה מדייק לי' אליבא דב&quot;ש ליכא למידק כלל אליבא דב&quot;ה דפשוט הוא דבגוונא דתאמר היה יושב ואוכל בע&quot;ש וכו' ואין שם אלא אותך הכוס דלב&quot;ה מברך על המזון ואח&quot;כ על היין ואח&quot;כ על היום כי קשיא לן אליבא דב&quot;ה במוצאי שבת הוא דקשיא לן וכעין גוונא דהוה מדייקינן אליבא דב&quot;ש בע&quot;ש ה&quot;נ מדייקינן השתא אליבא דב&quot;ה במ&quot;ש וכדמפרש ואזיל

'''היך עבידא.''' בהי גוונא קא מיבעיא לן וקאמר בכגון שהיה יושב ואוכל בשבת וחשכה מוצאי שבת וצריך הוא להבדיל ואין שם אלא אותו הכוס ואם יבדיל לא יהי' לו יין לברך על המזון

'''את אמר מניחו לאחר המזון ומשלשל כולן עליו.''' הבדלה וברכת המזון דודאי כך הוא הדין והכי תנינן בתוספתא פ&quot;ה הנכנס לביתו במ&quot;ש מברך על היין ועל המאור. ועל הבשמי' ואח&quot;כ אומר הבדלה ואם אין לו אלא כוס אחד מניחו אחר המזון ומשלשלן כולן לאחריו והשתא מדייק הש&quot;ס דלר' יהודה דתוספתא אליבא דב&quot;ה כדמייתי נמי לקמיה קשיא לן דמה נפשך כיצד יעשה בהאי גוונא דאמרן

'''הבדלה קודמת.''' כלומר ואם יעשה כך תהיה הבדלה קודמת למזון ואנן לא תנן הכי דאע&quot;ג דבמתני' תני כן ההיא דלאו כהלכתא היא אלא כדתני ר' יהודה בתוספתא שם וכדלקמיה

'''נשמעינה מן הדא.''' מסקנת הקושיא היא וכלומר והיכא תניא הכי מן הדא דא&quot;ר יהודה לא נחלקו ב&quot;ש וב&quot;ה על המזון שהוא בתחלה ועל הבדלה שהיא בסוף על מה נחלקו וכו' וגי' התוספתא כך היא שב&quot;ש אומרים מאור ואח&quot;כ בשמים וב&quot;ה אומרים בשמים ואח&quot;כ מאור וגי' הש&quot;ס בתוספתא היה כך בהפך ככתוב לפנינו והיינו דקאמר עלה רבא ורב יהודה הלכה כמי שהוא אומר בשמים ואח&quot;כ מאור ולא כהאי גי' דלעיל לב&quot;ה. שמעינן מיהת דלכ&quot;ע מזון בתחילה והבדלה בסוף כי פליגי בסדר הברכות השייכי' להבדלה הוא דפליגי ושמעינן נמי דלכ&quot;ע אלו הברכות השייכי' להבדלה סמוכות זו לזו מיהת בעינן והשתא אם יברך על הנר בתחילה למזון ואח&quot;כ ברכת הנר תכופות זו לזו כל הברכות א&quot;כ תהי' הבדלה קודמת למזון והא לר' יהודה לכ&quot;ע מזון בתחילה והבדלה לבסוף היא וכיצד יעשה על דברי ב&quot;ה. מסקנא דמילתא היא. וכלומר והשתא כיצד יעשה אליבא דב&quot;ה אם כהאי דתנינן במתני' נר ובשמים ומזון והבדלה או כהאי דר' יהודה בתוספתא וקאמר הש&quot;ס דדברי ר' יהודה הם עיקר שיברך על המזון בתחלה וכו'

'''י&quot;ט שחל להיות במ&quot;ש.''' ויש כאן קידוש והבדלה איזה מהן קודם
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אז '''מה נפשך?''' מה אתה אומר? יברך על היין? כמו שאמרנו מקודם, אם יש שבת וקידוש, או יין והבדלה, אז הוא כבר יברך על היין ואחרי זה קידוש, או יין והבדלה. אבל פה יש בעיה, כי הרי אמרת שהמזון קודם — כי אמרנו שאם בא להם יין בתוך המזון ואין להם אלא אותו כוס, אז מברך על היין ואחר כך על המזון. אז יוצא שבעצם ברכת המזון קודמת. אז מה אתה אומר? יברך את ברכת המזון? יש לו בעיה, כי לדעת בית הלל, על פי רבי מאיר, הסדר זה נר ובשמים, מזון והבדלה. כלומר בעצם הנר קודם — נר ובשמים קודמים לפני ברכת המזון. אז מה אתה אומר? יברך על הנר? אי אפשר, כי הרי היין תדיר יותר, ואמרנו שאם יש לנו יין וקידוש, או יין והבדלה, מברכים על היין כי תדיר קודם. אז מה עושים? '''יברך על היין, המזון קודם''', וככה בעצם קיבלנו מעגל חוזר.

מה נעשה? '''ואתה נשמעינה מן הדא'''. בעצם נכון מה שאמרנו עכשיו, שבעצם הסדר נר בשמים מזון והבדלה זה דעת רבי מאיר. אבל הדעה המקובלת זה דעת רבי יהודה, שהוא סובר '''לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על ברכת המזון שהוא בתחילה, ולא על הבדלה שהיא בסוף. על מה נחלקו? על הנר ועל הבשמים, שבית שמאי אומרים: בשמים ואחר כך נר, ובית הלל אומרים: מאור ואחר כך בשמים'''. אנחנו נוהגים הפוך כנראה, יש לנו גרסה אחרת, אבל בכל אופן רואים שבעצם על ברכת המזון כולם מסכימים שהיא בהתחלה, על הבדלה כולם מסכימים שהיא בסוף, וכל המחלוקת היא רק על הנר והבשמים.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נז עמוד א'''

{{שוליים|ח_ה}} '''בהבדלה במוצאי שבת יש להקדים בשמים לנר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצו סעיף א , סמ&quot;ג עשין כט &lt;קטע סוף=נז א/&gt; ==דף נז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=נז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כבית שמאי לדעת רבא ורב יהודה, וכן נפסק בשו&quot;ע או&quot;ח סי' רצו ס&quot;א ובסדר יקנה&quot;ז (יין קידוש נר הבדלה בשמים) שאף הבבלי הכריע כך.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;114&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
המזון תחילה, ואחר כך יברך על היין, ואחר כך על הנר. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סדר ההבדלה ביו&quot;ט שבמוצ&quot;ש|יום טוב שחל להיות במוצאי שבת]] רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: יקנ&quot;ה — יין, קידוש, נר, הבדלה. חנין בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רב חנן בר אבא|°]] אמר בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: יין, קידוש, נר, הבדלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם זה בחג סוכות מוסיף}} {{שוליים|ח_ו}}סוכה וזמן רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} אמר: ינה&quot;ק. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|לא }}אמר כהדא דרבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהבדלה קדמת לקידוש}} דאמר רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: מלך יוצא ושלטון נכנס — מלוין את המלך ואחר כך מכניסין את השלטון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף כך קדם מוציאים את השבת בהבדלה אחר כך מכניסים את יום טוב בקידוש}} לוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הוסר|ינה&quot;ק}} נהי&quot;ק {{ירו&quot;מ-ביאור|נר הבדלה יין קידוש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיין בין שניהם להראות שהוא בא עבור שניהם}} מסתברא דלוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] אמר, מעין שניהם {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הבדלה ראשונה כרבי חנינה שמלוים את המלך קדם וכרב שהיין סמוך לקידוש}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעא קומי רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: הי{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ך {{ירו&quot;מ-הוסר|אובדין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עבדין}} {{שוליים|ח_ז}}עובדא? אמר ליה: כרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] וכרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|יקנ&quot;ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יין קידוש נר הבדלה}}. וכן נפק עובדא כרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] וכרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}}, כד הוה אזיל לדרומה — הוה עביד כרבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ינה&quot;ק}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יין נר הבדלה קידוש}}; וכד הוה נחית לטבריא — הוה עביד כרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|יקנ&quot;ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יין קידוש נר הבדלה}} דלא מפלג על בר נש באתריה. על דעתיה דרבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} ניחא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמברך על היין, שהיין לעולם קודם, ומיד אחריו על האש, כיוון שרואהו ראשון, דמצווה הבאה לידך על תחמיצנה}} וקשיא {{ירו&quot;מ-הוסר|יוחנן }}על דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|היה מוצאי שבת}} בשאר ימות השנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי מברך על הנר לפני ההבדלה מפני העניים, שמא לא יספיק השמן שלא יכבה ויפסיד הברכה; והכא אמאי}} אינו מברך על הנר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפני הקידוש}}{{ירו&quot;מ-הוסר| שלא יכבה וכא מברך על הנר}} שלא יכבה?
מה עבד ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}? מכיון שיש לו יין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודאי יש לו שמן ו}}אין נרו כובה. {{ירו&quot;מ-הוסר|ויברך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי אמרו נר ביתו וקידוש היום נר קודם אם כך שיברך}} על הנר בסוף — שלא לעקור {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולשנות משאר}} זמן השבתות הבאות.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ב|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ב&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: נוטלין לידים ואחר כך מוזגין את הכוס ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: מוזגין הכוס תחילה ואחר כך נוטלין לידים.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבא ורב יהודה: הלכה כמי שהוא אומר בשמים ואחר כך נר''', כי כנראה שהיה להם הרגל כזה. אז אם כך, איך נעשה באמת? לבית הלל '''יברך על המזון תחילה''', כמו שאמרנו שכולם מסכימים שמזון תחילה, '''ואחר כך יברך על היין, ואחר כך על הנר'''.

אומרת הגמרא: '''יום טוב שחל להיות במוצאי שבת''', רבי יוחנן אמר: '''יקנה — יין, קידוש, נר, הבדלה'''. חנין בר אבא אמר בשם רב: '''יין, קידוש, נר, הבדלה''', ואם זה בסוכות אז צריך להוסיף גם '''סוכה וזמן''', כלומר גם שהחיינו.

רבי חנינא אמר: '''ינה&quot;ק''', כלומר יין, נר, הבדלה, קידוש. שמואל אמר כדעת רבי חנינא, גם כן '''ינה&quot;ק''', כלומר שהבדלה קודמת לקידוש. ואמר רב אחא בשם רבי יהושע בן לוי משלו, איזה משל, ש'''מלך יוצא ושלטון נכנס — מלוין את המלך ואחר כך מכניסין את השלטון'''. כלומר השבת יוצאת ונכנס החג, אז קודם כל מלווים את המלך שייצא, ורק אחרי זה מלווים ומכניסים את יום טוב. אז אף כאן, קודם כל מוציאים את השבת בהבדלה ואחר כך מכניסים את יום טוב בקידוש.

לוי אמר: '''נהי&quot;ק''', כלומר נר, הבדלה, יין, קידוש. למה? כי הוא סובר שהיין צריך להיות בין שניהם, כלומר בין הבדלה לקידוש, כדי להראות שהוא בעל שניהם.

אומרת הגמרא: '''מסתברא דלוי אמר, מעין שניהם'''. כלומר לוי כנראה עשה הכללה בין שתי הדעות — הבדלה כמו רבי חנינא, שאמר קודם כל מלווים את המלך שיוצא, ורק אחר כך עושים את הקידוש, כלומר מקבלים את השלטון, וכרב שאמר שהיין סמוך לקידוש.

'''רבי זעירא בעא קומי רבי יוסי: הי ך עובדא?''' כלומר להלכה מה נעשה? יש פה את כל האפשרויות. '''אמר ליה: כרב וכרבי יוחנן'''. כלומר יין, קידוש, נר, הבדלה, ואמרנו אם זה סוכות אז מוסיף גם סוכה וזמן. '''וכן נפק עובדא כרב וכרבי יוחנן'''.

'''רבי אבהו, כד הוה אזיל לדרומה — הוה עביד כרבי חנינא'''. כלומר שהיה הולך לדרום, ששם היה המקום של רבי חנינא, אז הוא נהג כמו רבי חנינא — יין, נר, הבדלה, קידוש. '''וכד הוה נחית לטבריא — הוה עביד כרבי יוחנן''', ששם המקום של רבי יוחנן, אז נהג כמותו — יין, קידוש, נר, הבדלה, '''דלא מפלג על בר נש באתריה''', לא לתת לחלוק על בן אדם במקום שלו.

אומרת הגמרא: '''על דעתיה דרבי חנינא ניחא'''. שהוא מברך על היין כי היין קודם, מיד אחרי זה הוא מברך על האש, כי שוב פעם אנחנו מברכים על המצווה שאנחנו פוגשים ראשון, ואת האש אנחנו רואים מרחוק, אז לכן מברכים על האש כי זה הראשון. יש לנו כלל שמצווה הבאה לידך אל תדחה אותה.

אבל '''וקשיא על דרבי יוחנן'''. הרי רבי יוחנן אנחנו יודעים שבשאר ימי השנה תמיד מברכים על הנר לפני ההבדלה. למה? מפני שמא יכבה הנר ויפסיד את הברכה, אז לכן קודם כל מברכים על הנר מיד, ולאחר מכן עושים את ההבדלה. אבל הכא, למה לא בורך על הנר לפני הקידוש? למה הוא מחכה עד אחרי הקידוש? הרי למה הוא לא חושש שהנר יכבה, למה הוא אומר יין, קידוש, נר והבדלה?

אומרת הגמרא: '''מה עבד ליה רבי יוחנן?''' מה הוא יענה על זה? עונה הגמרא: '''מכיון שיש לו יין אין נרו כובה'''. כי אנחנו יודעים שאם יש אדם ויש לו רק כסף לנר או ליין — '''נר איש וביתו''' וקידוש היום, נר קודם, כי הנר זה לשלום בית, הנר יוצר אור וככה אין מריבות. אז בכלל אם יש לו כסף רק לנר או ליין אז נר עדיף. אז אם ככה, כאן שאתה אומר שיש לו יין, כנראה גם יש לו מספיק לנר, אז לכן '''יברך על הנר בסוף'''.

אומרת הגמרא: אז אם ככה, למה לא יברך על הנר בסוף אחרי הבדלה גם כן? כלומר אמרת שיש לו יין, אם יש לו יין אז גם יש לו מספיק שמן, בסדר, אז אם זה ככה שישאיר את הנר לסוף — למה אתה אומר שהבדלה קודמת? אתה אומר נר, הבדלה, כלומר נר קודם להבדלה, תגיד יין, קידוש, הבדלה, נר. למה אתה אומר יין, קידוש, נר, הבדלה, כלומר נר קודם להבדלה?

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''יקנ&quot;ה.''' היין סמוך לקידוש וקודם לו ואח&quot;כ נ&quot;ה וכן אמר חנן בר בא בשם רב יין וכו' ובסוכות אחר הבדלה סוכה וזמן: ר' חנינא אמר ינה&quot;ק גרסינן וכן שמואל אמר כהדא דר' חנינא גרסינן כדמפרש טעמא משל למלך יוצא וכו' הלכך הבדלה קודמת שמלוין את השבת בתחלה ואח&quot;כ קידוש של י&quot;ט

'''לוי אמר יהנ&quot;ק גרסינן.''' דכמו שהוא לפנינו היינו דר&quot;א ממש. והיינו דקאמר מסתברא דלוי דאמר מעין שניהן הבדלה קודם לקידוש כר' חנינא ונר והבדלה סמוכין כר' יוחנן

'''דלא מפלג על בר נש באתריה.''' טבריה אתריה דרבי יוחנן הוה ואין חולקין על אדם באתריה ולפיכך נהג שם כוותיה

'''על דעתיה דרבי חנינא ניחא.''' דלדידיה אחר היין מברך על הנר מיד ולפי שכשרואה את הנר צריך לברך עליו אלא שברכת היין היא קודם לכל לעולם

'''מה עבד ליה ר' יוחנן.''' ומה טעמיה וקאמר דמכיון שיש לו יין אין נרו כובה כלומר דכיון שהוא תופס כוס של יין בידו שבירך עליו ואינו שותהו ושומרו עד שיגמור כל סדר הברכות שומר ג&quot;כ את הנר שלא יכבה עד שיברך עליו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;המזון תחילה ואחר כך יברך על היין ואחר כך על הנר · יום טוב שחל להיות במוצאי שבת · ר' יוחנן אמ' יקנ&quot;ה · יין קידוש נר הבדלה · חנין בר בא אמ' בשם רב יין קידוש נר הבדלה סוכה וזמן ר' חנינא אמ' ינה&quot;יק · שמואל לא אמ' כהדא דר' חנינא דאמ' ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי מלך יוצא ושלטון נכנס מלוין את המלך ואחר כך מכניסין את השלטון · לוי אמ' ינה&quot;ק · מסתברא דלוי אמ' מעין שניהם · אמ' ר' זעירא בעא קומי ר' יוסי היך עבדין עובדא אמ' ליה כרב וכר' יוחנן · וכן נפק עובדא כרב וכר' יוחנן · ר' אבהו כד הוה אזיל לדרומה הוה עבד כר' חנינא · וכד הוה נחית לטיבריא הוה עבד כר' [יוחנן] דלא מפלג על בר נש באתריה · על דעתיה דר' חנינא ניחא וקשיא {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה}}על דר' יוחנן אילו בשאר ימות השנה אינו מברך על הנר שלא יכבה · וכא מברך על הנר שלא יכבה · מה עבד ליה ר' יוחנן מכיון שיש לו יין אין נרו כובה · ויברך על הנר בסוף · שלא לעקור זמן השבתות הבאות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''וקשיא על דר' יוחנן.''' כצ&quot;ל אלא דלר' יוחנן קשיא מפני מה אינו מקדים לברך על הנר הא אלו בשאר ימות השנה אינו מברך על הנר שלא יכבה בתמיה וכי אינו מברך על הנר מיד כדי שלא יכבה ויפסיד הברכ' והכא נמי היה לו לומר מברך על הנר שלא יכבה ולא לאחרו אחר קידוש

'''ויברך על הנר בסוף.''' א&quot;כ יברך עליו בסוף דכל זמן שאינו שותה היין שומר הוא את הנר שלא יכבה קודם שישתה ומשני שלא לעקר זמן שבתות הבאות כלו' הואיל ובכל מוצאי שבתות מברך על הנר קודם הבדלה הלכך אין לו לעקור הסדר של כל שבתות הבאות בשנה

'''גמ' מה טעמהון דב&quot;ש שלא יטמאו משקין שבאחורי הכוס.''' שנפלו לשם מחמת המזיגה ויטמאו מידיו אם לא יטול מתחלה ויחזרו אלו המשקין ויטמאו את אחורי הכוס ונמצא משתמש בו באיסור וכדפרישית במתני'&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''מתני' ב&quot;ש אומרים נוטלין לידים ואח&quot;כ מוזגין את הכוס.''' טעמייהו דב&quot;ש דסברי אסור להשתמש בכוס שאחוריו טמאין אע&quot;פ שלא נטמאו תוכו וכגון שנטמא במשקין דטומאת משקין בכלים מדרבנן היא והקלו בטומאה זו ואמרו כלי שנטמא אחוריו במשקין טמאין לא נטמא תוכו ולא ידיו ולא אוגנו ואפ&quot;ה אסור להשתמש בו גזרה שמא ינתזו ניצוצות מתוכו על אחוריו ויקבלו המשקין טומאה מחמת אחוריו ויטמא את הידים וכיון דאסור להשתמש בכלי שאחוריו טמאים הלכך נוטלים לידים תחלה ואח&quot;כ מוזגין את הכוס שאם אתה אומר מוזגין את הכוס תחלה חיישינן שמא יטמאו משקין שנפלו באחורי הכוס מחמת הידים שהידים קודם נטילה תורת שני לטומאה יש להן ומטמאין את המשקין להיות תחלה ויחזרו המשקין ויטמאו את אחורי הכוס ונמצא משתמש בו באיסור אלא נוטלים לידים תחלה ואח&quot;כ מוזגין את הכוס כדי שלא יקבלו המשקין שבאחורי הכוס טומאה מחמת ידים

'''ובית הלל אומרים וכו'.''' דב&quot;ה קסברי מותר להשתמש בכוס שאחוריו טמאין ולא גזרינן משום ניצוצות דניצוצות לא שכיחי הלכך מוזגין את הכוס תחלה ושותים אותו דביין הבא לפני המזון מיירי הכא כדאמרינן בפ' כיצד הסיבו וכו' הביאו להם יין וכו'. ואח&quot;כ נוטלין לידים לסעודה שאם אתה אומר נוטלין לידים תחלה ואח&quot;כ מוזגין את הכוס גזרה שמא יהיו אחורי הכוס טמאין דהא מותר להשתמש בכלי שאחוריו טמאין וידיו לא יהיו נגובות יפה דבשתייה אין אדם מדקדק לנגב ידיו כל כך ויטמאו אחורי הכוס אותן המים טופחין שעל ידיו והן חוזרין להיות תחלה כדין המשקין. שהן לעולם נעשין תחלה ויחזרו ויטמאו את הידים ונמצא אוכל בידים מסואבות
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

עונה הגמרא: '''שלא לעקור זמן השבתות הבאות'''. כלומר באמת בשאר מוצאי שבת תמיד הנר לפני ההבדלה, לפי רבי יוחנן, אז גם פה, למרות שזה גם מוצאי שבת וגם חג — את הנר מקדימים רק להבדלה, שיהיה כמו כל שבוע, תמיד הנר לפני הבדלה. אבל לגבי הקידוש, אנחנו משאירים את הנר אחרי הקידוש, כי כמו שאמרנו, כיוון שיש לו יין מסתמא יש לו מספיק שמן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נז עמוד ב'''

{{שוליים|ח_ו}} '''כשחג חל במוצאי שבת, מה סדר הברכות בקידוש?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כב , רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ו, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תעג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרמג סעיף א , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא ושמואל בסדר יקנה&quot;ז (יין קידוש נר הבדלה זמן), משום שההבדלה קודמת לקידוש כמלך היוצא ושלטון הנכנס; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ח_ז}} '''סדר ברכות ההבדלה בכניסת מוצאי שבת לחג.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כב , רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ו, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תעג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרמג סעיף א , סמ&quot;ג עשין כט &lt;קטע סוף=נז ב/&gt; ==דף נח עמוד א== &lt;קטע התחלה=נח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן - יקנ&quot;ה (יין קידוש נר הבדלה), כפי שנפק עובדא כוותיה, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע; ומטעם שאין לחלוק על מנהג המקום נהג רבי אבהו בטבריא כרבי יוחנן ובדרום כרבי חנינא, אך להלכה נתקבל יקנ&quot;ה כמנהג עיקרי..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;115&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: בית שמאי אומרים: נוטלין לידים ואחר כך מוזגין את הכוס}} מה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי? {{ירו&quot;מ-הדגשה|סברי אסור להשתמש בכלי שאחוריו טמאים, לכן יטול תחילה}} — שלא יטמאו משקין {{ירו&quot;מ-הוסר|שבאחורי}} שאחורי הכוס {{ירו&quot;מ-הדגשה|שניתזו במזיגה}} מידיו, ויחזרו ויטמאו את הכוס. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: ובית הלל אומרים: מוזגין הכוס תחילה ואחר כך נוטלין לידים}} מה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל? לעולם אחורי הכוס טמאין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דסברי בית הלל: מותר להשמש בכלי שאחוריו טמאין אם יטול ידיו תחילה, שמא ישארו בהן כמה טיפות ויטמאו ידיו מחמת אחורי הכלי}} . דבר אחר: {{שוליים|ח_ח}}אין נטילת ידים אלא סמוך לברכה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ביבן[[ביאור:עץ מסורת#רבי ביבן|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אתיא ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, וד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. דתנינן תמן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל הכלים יש להם אחורים}} {{ירו&quot;מ-ביאור|השקע בתחתית הכלי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ותוך ובית הצביטה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מקום האחיזה שאם נטמא אחוריו לא נטמא בית הצביטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי טרפון אומר: רק לעריבה יש בית צביטה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|כוון שהכלי גדול. לא חוששים שמא כשמחזיק בבית הצביטה נגע באחורי הכלי ונטמא. אבל בכלים קטנים גזרו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי עקיבא אומר: אף לכוסות}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר אומר: לידים טמאות וטהורות. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם היו ידיו טהורות ואחז בבית הצביטה, לא חוששים שמא נגע באחורי הכלי ונטמא. וזה דומה לדברי בית הלל כאן, שסוברים שאם היו ידיו טמאות ואחז בבית הצביטה, לא חוששים שמא יגע במשקין שבאחורי הכוס, ויחזרו ויטמאו את הכוס}} אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}: לא אמרן אלא לידים טהורות בלבד. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל בידיו טמאות חיישינן שמא יגע במשקין שבאחורי הכוס, ויחזרו ויטמאו את הכוס, וזה כבית שמאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בשם רבי שבתאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי שבתאי|°]] ורבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: {{שוליים|ח_ט}}לחלה {{שוליים|ח_י}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שומרים אוכלים במקומם בלי נטילת ידיים|ולנטילת ידים, אדם מהלך ארבע{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} מילי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ן}}]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|לחלה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שחייבו עם הארץ לילך אחר חבר שיגבל לו חלתו בטהרה עד ארבע מיל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולנטילת ידים}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שחייב אדם ללכת עד מהלך ארבע מילין למצא מים לנטילת ידים}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי יוסי בי רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]]: הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דאמר}} אמר — לפניו; אבל לאחריו אין מטריחין עליו. שומרי גנות ופרדיסים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם קבועים במקומם}} — מה את עבד להון? כלפניהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} כלאחריהן? נשמעינה מן הדא.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נח ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''תלמוד ירושלמי מסכת ברכות דף נח'''
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף נח. אנחנו עדיין במחלוקות שבין בית שמאי לבית הלל בסעודה, בפרק ח הלכה ב.

משנה: בית שמאי אומרים נוטלים ידיים ואחר כך מוזגים את הכוס. כלומר קודם כל נוטלים ידיים ורק אחרי זה מוזגים את הכוס. הגמרא מסבירה שהסיבה שבית שמאי אומרים שאסור להשתמש בכוס שהאחוריים שלו טמאים - אנחנו יודעים שמדאורייתא אין דבר כזה, כלומר אין דבר כזה כלי שחלק ממנו טמא וחלק לא, אבל מדרבנן חכמים בזמנם, בשמונה עשר דברים שגזרו בו ביום, אחד מהדברים גזרו שהאחוריים של כלי יכולים להיטמא. וכיוון שאסור להשתמש בכלי כזה, אז אומרים בית שמאי אם נתיר לאדם שלא נוטל ידיים לגעת בכוס אז יכול להיות שיהיה ניצוצות, כלומר טיפות יין שבמזיגת הכוס יפלו על הגב של הכוס, ואז כשהאדם עם הידיים שלו שהם סתם ידיים הוא יגע בהם, אז הטיפות שעל גבי הכוס יטמאו מהידיים שלו ויחזירו ויטמאו את הכוס.

ובית הלל אומרים מוזגים כוס תחילה ואחר כך נוטלים ידיים. הם אומרים שמותר להשתמש בכלי שאחוריו טמאים. ועכשיו אם הבן אדם נוטל ידיים קודם, אני חושש להפך, שמא יישארו טיפות מים על הידיים שלו, ואז הם ייטמאו מגב הכוס ויחזרו ויטמאו את הידיים של האדם.

גמרא: למה בית שמאי אומרים נוטלים ידיים תחילה ואחר כך מוזגים את הכוס? '''מה טעמהון דבית שמאי?''' סבר אסור להשתמש בכלי שאחוריו טמאים, לכן ליטול תחילה '''שלא יטמאו משקין שאחורי הכוס''' שינצרו במזיגה. כלומר שמא בזמן שהוא מוזג אז טיפות יין יפלו על גב הכוס, וכיוון שהוא לא נטל את ידיו, אז הטיפות האלה ייטמאו מהידיים שלו ויחזירו ויטמאו את הכוס.

ובית הלל אומרים מוזגים הכוס תחילה ואחר כך נוטלים ידיים. '''מה טעמהון דבית הלל?''' הם סברי מותר להשתמש בכלי שאחוריו טמאים. ואז מה יקרה אם הוא יטול ידיים תחילה? אני חושש שמא יישארו כמה טיפות וייטמעו ידיו מחמת אחורי הכלי, ואז הוא יטמא את האוכלין שהוא ייגע בהם.

'''דבר אחר: אין נטילת ידים אלא סמוך לברכה.''' כלומר זו עוד סברא של בית הלל - למה נוטלים ידיים אחרי מזיגת הכוס? כי אנחנו רוצים לסמוך את הנטילה לברכת המוציא.

'''אמר רבי ביבן בשם רבי יוחנן: אתיא דבית שמאי כרבי יוסי, ודבית הלל כרבי מאיר.''' כלומר יש מחלוקת מקבילה בין רבי יוסי לרבי מאיר, וכך זה מקביל למחלוקת בין בית הלל לבית שמאי.

דתנינן תמן: כל הכלים יש להם אחוריים ותוך ובית הצביטה. כלומר המשנה אומרת לנו שכל כלי - יש הפרדה בין תוך הכלי, שזה עיקר הכלי, לבין האחוריים שלו, כלומר החלק האחורי שלו, מתחתיו. אם יש לנו הרבה פעמים בקדירות רואים את זה טוב, יש איזה שקע, אז זה גם מין בית קיבול, זה נקרא אחוריים; ובית הצביטה, כלומר המקום שבו אוחזים, הרבה פעמים הוא עצמו גם כן עשוי כמין בית קיבול. אז יש הפרדה בין שלושתם - שאם נטמא אחוריו לא נטמא בית הצביטה ויכול לאכול שם. זה כאילו מין הקלה מסוימת, שאומרים שבעצם נכון שגזרנו שאחורי כלי נטמא, אבל חילקנו בין חלקים שונים. אם אדם טהור נגע בבית הצביטה, ואני יודע שרק התחתית של הכלי נטמא, אז לא נטמא.

רבי טרפון אומר רק לערבה יש בית הצביטה. כלומר רק הערבה, שזה כלי מאוד גדול, רק לו אני אומר שיש הפרדה בין הכלי עצמו לבין בית הצביטה, כיוון שהכלי גדול אז אני לא חושש שמא יחזיק בטעות או יחליק עם היד ויגע באחורי הכלי. אבל בכלים קטנים גזרו, ואז אין הבדל בין בית הצביטה לגב הכלי, הכל יחידה אחת, ואסור לגעת, ואם הוא נגע הוא נטמא וגם אסור לאדם טמא לגעת.

רבי עקיבא אומר אף לכוסות - גם כוס, כיוון שלא נוהגים להחזיק את הכוס בידית שלו.

'''רבי מאיר אומר: לידים טמאות וטהורות.''' כלומר אם הידיים היו טהורות והוא אחז בבית הצביטה, ונניח שהתחתית של הכלי היה טמא, אני לא חושש שמא הוא נוגע באחורי הכלי ונטמא. עכשיו זה דומה לדברי בית הלל כאן - הרי בית הלל אומרים שאם היו ידיו טמאות והוא אוכל בבית הצביטה אני לא חושש שהוא יגע במשקין שמאחורי הכוס והם יחזרו ויטמאו את הכוס. לא חוששים לזה. ככה הגמרא עושה את ההשוואה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לעולם אחורי הכוס טמאין.''' כלומר דלא איכפת לן אם אחורי הכוס טמאין דאפ&quot;ה מותר להשתמש בו הלכך להא לא חיישינן אלא דלטומאת ידים הוא דחיישינן שמא יהיו אחורי הכוס טמאין ויחזרו ויטמאו את הידים מחמת משקה טופח שעליהן וכדפרישית במתניתין הלכך מוזגין את הכוס ואח&quot;כ נוטלין לידים

'''דבר אחר.''' לטעמייהו דב&quot;ה לפי שאין נטילת ידים אלא סמוך לברכת המוציא והלכך אפי' אי הוה לן למיחש משום ניצוצות כדקאמרי ב&quot;ש כמבואר בפירושא דמתני' אפ&quot;ה הא עדיפא שלא להפסיק במזיגת הכוס בין נטילת ידים לברכה

'''לחלה.''' לעשות עיסה בטהרה כדי שיפריש חלה טהורה ולנטילת ידים לאכילה אם אין לו מים

'''אדם מהלך ארבע מיל.''' אם לא ימצא מים להטביל כליו לעשות עיסתו בטהרה וכן ליטול ידיו עד ד' מילין צריך להטריח עצמו ולחזר אחריהן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|הל'}} · מה טעמין דבית שמי שלא יטמאו משקין שבאחורי הכוס מידיו [ו]יחזרו ויטמאו את הכוס · מה טעמון דבית הלל לעולם אחורי הכוס טמאין · ד&quot;א אין נטילת ידים אלא סמוך לברכה · ר' ביבן בשם ר' יוחנן אתיא דבית שמי כר' יוסי · ודבית הלל כר' מאיר דתנינן תמן ר' מאיר או' לידים טמאות וטהורות · אמ' ר' יוסה לא אמרן אלא לידים טהורות בלבד · ר' יוסה בשם ר' שבתי ור' חייא בשם ר' שמעון בן לקיש לחלה ולנטילת ידים אדם מהלך ארבע מילי · ר' אבהו בשם ר' יוסי בי ר' חנינא הדא דא אמר לפניו אבל לאחריו אין מטריחין עליו · שומרי גנות ופרדיסים מה את עבד להון כלפניהן כלאחריהן · נשמעינה מן הדא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אתיא דבית שמאי כר' יוסי וכו' דתנינן תמן.''' בפ' כ&quot;ה דכלים תנן כל הכלים יש להם אחוריים ותוך ויש להם בית צביטה. אחוריים ותוך שאם נטמאו אחוריו במשקין תוכו טהורין כדתנן התם לעיל. ובית הצביטה מקום שאוחזין בו את הכלי א&quot;נ בית הצביעה גרסי' מקום שאוחז בו באצבעו שאם נטמאו אחוריו בית הצביטה טהור ואם נטמא בית הצביטה אחוריו טהורין. ר' טרפון אומר לעריבה גדולה של עץ. יש לה בית צביטה לפי שהיא גדולה ויש הפרש בין בית הצביטה לאחוריים ואם יש משקין באחורי העריבה וידיו טמאות אוחז בבית הצביטה ואינו חושש שמא יגע במשקין שבאחוריים ויחזרו ויטמאו את העריבה. ר' עקיבא אומר לכוסות. אף לכוסות יש להם בית הצביטה. ר' מאיר אומר לידים הטמאות והטהורות יש להם בית הצביטה לידים טמאות כדאמרן ולידים הטהורות כדמפרש התם כיצד היו ידיו טהורות ועליהן משקה טופח ואחורי הכוס טמאים אחזו בבית צביטתו אינו חושש שמא נטמאו ידיו באחורי הכוס כלומר שמא נטמאו משקין שעל ידיו באחורי הכוס ויחזרו ויטמאו את הידים. אמר ר' יוסי לא אמרו אלא לידים הטהורות בלבד דבידיו הטהורות ואחורי הכוס טמאים הוא דלא חיישינן אבל בידיו טמאות חיישינן שמא יגע במשקין שבאחורי הכוס ויחזרו ויטמאו את הכוס ע&quot;כ. והשתא קאמר הש&quot;ס הכא דאתיא הא דב&quot;ש דמתני' דחיישי בידים טמאות שמא יגעו במשקין שבאחורי הכוס ויחזרו ויטמאו את הכוס וזהו כר' יוסי דחייש נמי להכי ודב&quot;ה דלא חיישי לכך כר' מאיר דאף לידים טמאות לא חיישינן שמא יגעו במשקין שבאחוריים ויחזרו ויטמאו את הכוס&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''הדא דאמר לפניו.''' דוקא אם המים לפניו אבל אם צריך לחזור לאחריו אין מטריחין עליו

'''שומרי גנות ופרדיסין.''' מפני הגנבים וא&quot;א להן לזוז ממקומן

'''מה את עביד להון.''' היאך דינם אם כלפניהן כלומר כדין דאמרינן בלפניהן דצריכין להטריח ולחזר אחר מים או כלאחריהן כמו דאמרינן בלאחריהן שאינן צריכין להטריח עצמן כלל והואיל והן יושבין במקומן הלכך מיבעיא ליה הכי

'''נשמעינה מן הדא.''' מתני' בפ&quot;ב דחלה האשה יושבת וקוצה חלתה ערומה. מפרשת החלה ומברכת על הפרשה מפני שהיא יכולה לכסות עצמה שתהא פניה של מטה טוחות בקרקע וכל ערותה מכוסה והעגבות אין בהן משום ערוה לענין ברכה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אמר רבי יוסי: לא אמרן אלא לידים טהורות בלבד.''' כלומר לא כמו שרבי עקיבא אמר שבין ידיים טהורות מותר לגעת והוא לא נטמא לבין ידיים טמאות שאם הוא נגע הוא לא טמא - זה מה שרבי עקיבא אומר. אבל רבי יוסי אומר לא, רק לידיים טהורות. כלומר אם נניח התחתית של הכלי נטמאה והוא עם ידיים טהורות נוגע בבית הצביטה, אני לא אומר שהידיים נטמאות; אבל אם הידיים שלו היו טמאות והוא נגע בבית הצביטה, אני אומר שגם האחוריים נטמאו. פה אני לא מחלק. כמו שאמרנו, אמר רבי יוסי לא אמר אלא ידיים טהורות בלבד, אבל בידיים טמאות חוששים שמא ייגע במשקה שמאחורי הכוס ויחזירו ויטמאו את הכוס - וזה כבית שמאי. כמו שאמרנו שבית שמאי חוששים שמא יהיו טיפות שנפלו מהכוס על גב הכוס, ואז שהוא ייגע, אפילו שהוא נוגע רק בבית הצביטה, אני חושש שמא הוא יטמא את כל הכוס.

'''רבי יוסי בשם רבי שבתאי ורבי חייא בשם רבי שמעון בן לקיש: לחלה ולנטילת ידים, אדם מהלך ארבע מילי.''' כלומר חייבו אותו ללכת ארבע מיל, כלומר ארבע קילומטר. לחלה - הכוונה שאם הוא עם הארץ ולא יודע איך להפריש חלה, כדי להפריש חלה בטהרה הצריכו אותו ללכת ארבע קילומטר עד שימצא חכם שיפריש לו בטהרה. ונטילת ידיים - גם כן אדם שרוצה לאכול חייב ללכת עד ארבע מיל כדי למצוא מים לנטילת ידיים.

'''אמר רבי אבהו בשם רבי יוסי בי רבי חנינא: הדא אמר — לפניו; אבל לאחריו אין מטריחין עליו.''' זאת אומרת כל מה שאמרנו שהוא יצטרך ללכת ארבע קילומטר, זה רק אם זה בדרך שלו, כלומר קדימה, אבל לחזור חזרה - לא מטריחים אותו.

שואלת הגמרא: '''שומרי גנות ופרדיסים — מה את עבד להון?''' כלומר בעצם נשארים במקום קבוע - אז מה תדון? האם אתה אומר שכל מקום זה לפניהם וחייבים ללכת ארבע קילומטר? או שאתה אומר לא, כל מקום זה נקרא לאחריהם כי זה לא המקום שלהם, ואז הם פטורים? '''נשמעינה מן הדא''' - נוכל לנסות וללמוד את זה ממשנה.

תני: האשה שהיא טבולת יום, '''וקוצה חלתה''' ואחר כך קוראת לשם. כלומר אישה שהיא טמאה, קודם כל תפריש את החלה ולא תגיד שזה חלה, כי אם היא אומרת שזה חלה והיא נוגעת בזה זה נטמא. אבל טבול יום לא פוגם בחולין כלום, אבל טבול יום פוסל את התרומה. אז אם היא מפרישה את זה בלי לקרוא לזה שם, זה עדיין חולין ולא נטמא. אחרי שהפרישה את זה, זה כבר בצד, היא יכולה להגיד זה חלה והכל בסדר.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נח עמוד א'''

{{שוליים|ח_ט}} '''האם מברכים על הפרשת חלה &quot;להפריש חלה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביכורים, פרק ח, הלכה יא. ''הכרעה:'' נפסק כן, מברך &quot;אשר קדשנו במצותיו וצונו להפריש חלה&quot; - הרמב&quot;ם פסק כלשון הירושלמי.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;116&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}:  האשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא טבולת יום}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיא שני ואינה פוסלת אלא תרומה שאין שלישי לחולין}} {{ירו&quot;מ-הוסר|יושבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לשה את העיסה}} {{שוליים|ח_יא}} וקוצה חלתה {{ירו&quot;מ-ביאור|ומניחתה בצד ושוב לא תגע בה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואחר כך קורה לה שם}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ערומה מפני שהיא יכולה לכסות את עצמה אבל לא האיש}} והדא אשה — לא בתוך {{ירו&quot;מ-הוסר|הבית היא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ביתה}} יושבת? ואת אמר אין מטריחין עליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לחפש אשה טהורה שתקוץ לה חלתה אף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וכאן}} כאן אין מטריחין עליו תני: {{ירו&quot;מ-הוסר|תמים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המים}} שלפני המזון — רשות, ושל {{שוליים|ח_יב}}אחר המזון — חובה. אלא שבראשונים נוטל ומפסיק, ובשניים נוטל ואינו מפסיק. {{ירו&quot;מ-הוסר|מה הוא}} מהוא נוטל ומפסיק רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] אמר: נוטל ושונה {{ירו&quot;מ-ביאור|שבנטילה הראשונה טיהר את הידים, אבל המים טמאים, לכן יטול פעם נוספת לטהר את המים}} רבי יעקב בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר רב יצחק|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|שמואל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}בעי: נוטל ושונה ואת אמרת רשות? אמר רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חשיבות מים ראשונים ומים אחרונים|על הראשונים נאכל בשר חזיר]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חנווני ישראל מוכר בשר כשר ליהודים ובשר נבילה לנכרים. כשראה שנכנס אדם ונטל ידיו — נתן לו בשר כשר, וכשראה שאינו נוטל ידיו — נתן לו נבילה. ופעם אחת נכנס יהודי ולא נטל ידיו, ונתן לו בשר נבילה}} על השניים — יצאה אשה מביתה. {{ירו&quot;מ-הוסר|ויש אומרים שנהרגו עליה שלשה נפשות}} {{הפניה-גמ|יומא|פג|ב|מסכת=כן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבי מאיר ורבי יהודה ורבי יוסי הוו קא אזלי באורחא. רבי מאיר הוה דייק בשמא, רבי יהודה ורבי יוסי לא הוו דייקו בשמא. כי מטו לההוא דוכתא, בעו אושפיזא {{ירו&quot;מ-ביאור|חיפשו אכסניה}} יהבו להו. אמרו לו: לבעל הבית: מה שמך? אמר להו: כידור. אמר רבי מאיר: שמע מינה רשע הוא, לפי שנאמר ([[דברים לב כ|דברים האזינו לב כ]]) כי דור תהפכת המה. ואותו יום ערב שבת היה, רבי יהודה ורבי יוסי אשלימו ליה כיסייהו {{ירו&quot;מ-ביאור|הפקידו אצלו את כיסי המעות שלהם}}, ואילו רבי מאיר לא אשלים ליה כיסיה. אזל רבי מאיר אותביה בי קיבריה דאבוה {{ירו&quot;מ-ביאור| והניח את כיס מעותיו בקבר של אביו של בעל הבית}} אתחזי ליה לבנו בחלמיה, ואמר לו: תא שקיל כיסא דמנח ארישא דההוא גברא {{ירו&quot;מ-ביאור|בא וקח כיס של מעות שמונח ליד הראש של אותו אדם}} למחר אמר להוב}על הבית: הכי כך אתחזי לי בחלמאי. אמר ליה: רבי מאיר: חלמא דבי שמשי לית בהו ממשא {{ירו&quot;מ-ביאור|החלומות שחולם אדם בליל שבת מתוך מנוחתו אין בהם ממש}} אזל |רבי מאיר ונטריה {{ירו&quot;מ-ביאור|ושמר את כיסו}} כולי יומא. ובמוצאי שבת אייתיה עמו. למחר אמרו לו: לבעל הבית: הב לן כיסן שהפקדנו אצלך. אמר להו: לא היו דברים מעולם. אמר להו רבי מאיר: אמאי לא דייקיתו כמוני בשמא? אמרו ליה: אמאי לא אמרת לן מר שיש לנו לדייק בשמו ולחשוש ממנו? אמר להו: אימר דאמרי אנא חששא, אבל אחזוקי כרשע ולהזהירכם אודותיו מי אמרי? משכוהו לבעל הבית בדבריהם, ועיילוהו והביאוהו לחנותא {{ירו&quot;מ-ביאור|בית מרזח}} כדי לשכרו ולהוציא ממנו את כספם. חזו טלפחי אשפמיה {{ירו&quot;מ-ביאור|ראו עדשים על שפמו}} הלכו אל ביתו ובקשו מאשתו את כיסיהם בשמו, ונתנו לה סימנא שהוא אכן שלח אותם לבקש את הכספים, שסיפר להם שהיא בישלה לו עדשים. ונטלו לכיסייהו והלכו להם. כשבא לביתו ושחה לו המעשה, הוציאה מביתו. ואם היה נוטל מים אחרונים, היה רוחץ בהם את שפמו ולא היה מגרש את אשתו. ויש אומרים: שנהרגו עליה שלש נפשות, שכידור הרג את אשתו ואת}}}}}}}}}}}}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} סלק לגבי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] חמא יתיה {{שוליים|ח_יג}}אוכל בהתם {{ירו&quot;מ-ביאור|עם כפפות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחשב שעושה כן במקום ליטול ידים}} אמר ליה: מהו כן? אמר לי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה: נטלתי ידים אלא שאנני רוצה שיתלכלכו ידי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}איסתניס אני. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] כד סליק להכא, חמא כהניא אכלין בהתם {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה כהנים אוכלים עם כפפות}} אמר להון: הא {{ירו&quot;מ-הוסר|אזילא}} אזלא ההיא דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] ושמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמרו שלתרומה חיב בנטילה}} אתא רבי יוסי בר בר כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר בר כהנא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|בי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נטילת ידיים לסעודה|נטילת ידים לחולין {{ירו&quot;מ-הדגשה|חובה}}]] {{ירו&quot;מ-הוסר|את}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסרו לאכול חולין עם מפה אם יש לו מים ואין}} נטילת ידים לתרומה {{ירו&quot;מ-הדגשה|חובה שכהנים זריזים ויכולים לאכול במפה}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} אומר: לתרומה ולחולין {{ירו&quot;מ-ביאור|חובה ליטול ידים}} רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי חייא בר אשי[[ביאור:עץ מסורת#רב חייא בר אשי|°]] ורבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי חייא בר אשי[[ביאור:עץ מסורת#רב חייא בר אשי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: נטילת ידים {{שוליים|ח_יד}}לתרומה עד הפרק. {{ירו&quot;מ-הוסר|ולחולין עד קשרי אצבעותיו }}מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי אמר: מן דהוה אכל עם סבי ולא {{שוליים|ח_טו}}משטף ידוי {{שוליים|ח_טז}}עד הפרק — לא הוה אכל עימיה. רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: אין נטילת ידים {{שוליים|ח_יז}}אלא לפת בלבד. תני: רבי הושעיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|גם}} {{שוליים|ח_יח}}כל דבר שיש בו ליכלוך משקה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשהיה}} מקצץ תורמוסין הוה נטל ידיה. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: {{שוליים|ח_יט}}נטל ידיו בשחרית — אין מטריחין עליו בין הערבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם התנה}}. רבי אבינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבינא|°]] מפקיד לחמריה: {{ירו&quot;מ-ביאור|ההולכים בשירה}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
עכשיו מפה נוכל להוכיח שלא מטריחים אותם. למה? כי '''הדא אשה — לא בתוך יושבת?''' הרי היא נשארת בבית, ואתה אומר שלא מטריחים עליה לחפש אישה טהורה שתקוץ לה חלתה, אלא היא עושה את זה בעצמה בדרך עקיפה. אז גם כאן שומרי גנות ופרדיסים, לא מטריחים עליהם.

'''תני: שלפני המזון — רשות, ושל אחר המזון — חובה.''' '''אלא שבראשונים נוטל ומפסיק, ובשניים נוטל ואינו מפסיק.''' במים האחרונים מספיק פעם אחת. עכשיו מה הוא מפסיק? '''רבי יעקב בר אחא אמר: נוטל ושונה''', כלומר מפסיק, כלומר צריך פעמיים - שבנטילה הראשונה טיהר את הידיים אבל המים טמאים, לכן צריך ליטול פעם נוספת לטהר את הידיים. ככה מסבירים הפרשנים למה צריך פעמיים ליטול ידיים.

'''רבי יעקב בר רב יצחק בעי: נוטל ושונה ואת אמרת רשות?''' מה, אם מקפידים עד כדי כך, באיזה זכות זה רשות? אם זה רק רשות זה עדיין דבר קל כלשהו.

'''אמר רבי יעקב בר אידי: על הראשונים נאכל בשר חזיר''' - היה שם מעשה, המדרש מאוד מקצר באגדות וסיפורים, אבל באגדה זה מופיע בהרחבה. סיפר שיש איזה חלבן שהיה מוכר, בעל מסעדה שהיה מוכר בשר לא כשר לגויים ובשר כשר ליהודים. עכשיו איך הוא ידע מי יהודי ומי לא? הוא ראה בן אדם נכנס נוטל ידיים - אז זה יהודי, נותן לו בשר כשר. הוא רואה לא נוטל ידיים - אומר זה גוי, מביא לו נבלות. פעם אחת נכנס יהודי, לא נטל ידיים, ונתן לו לאכול בשר נבלה. רואים שבעצם הוא אכל נבלה בגלל שהוא לא נטל ידיים.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והדא אשה לא בתוך הבית היא יושבת.''' בתמיה וכי לא תוכל ליקח בגדיה ולכסות עצמה שלא תהא ערומה ואפ&quot;ה את אמר אין מטריחין עליה אפי' בתוך הבית וה&quot;ה כאן אין מטריחין עליו לעמוד ממקומו ולחזר אחר מים

'''אלא שבראשונים נוטל ומפסיק.''' כדמפרש לקמיה

'''מה הוא.''' דקאמרת נוטל ומפסיק

'''נוטל ושונה.''' כלומר לא ישפוך על ידיו כולן בבת אחת אלא נוטל פעם אחת ומפסיק וחוזר ושונה ליטול עליהן שנייה

'''ר' שמואל בר יצחק בעי.''' ולא גרסי' אמר וכן הוא בפ&quot;ב דחלה כלומר דהוה קשיא ליה אם צריך להיות נוטל ושונה והיכי אמרת שהן רשות וכי בדבר שהוא רשות היו מקפידין להטריחו כל כך

'''על הראשונים נאכל בשר חזיר.''' כדאמר במדרש בנכרי אחד שהיה מוכר בשר שחוטה ובשר נבלה וחזיר ולכל מי שנטל ידיו נתן לו בשר שחוטה ופעם א' בא יהודי אחד ולא נטל ידיו וכסבור שנכרי הוא והאכילו בשר חזיר

'''על השניים יצא אשה מביתה.''' כדאמרי' בפ' יום הכפורים במעשה דכידור

'''חמא יתיה אכל בהתם.''' מכוסה במפה לידיו. מלשון אגלאי בהתייהו מה שהיו מכוסין בחרפתן נגלה

'''מהו כן.''' למה אתה עוש' כן

'''איסתניס אני.''' ואע&quot;פ שנטלתי ידי אי אפשר לי לאכול כך בלא מפה

'''חמא כהניא אכלין בהתם.''' ראה כהנים אוכלין בתרומה במפה בלי נטילת ידים. בהתם כמו בחתם ומלה מסורסת היא ומלשון חמת הוא כמו בבלאי חמתות ואמר להון וכי אזילא הא דרב ושמואל לקמיה דהכל מודים דלתרומה מיהת בעי נטילת ידים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;האשה יושבת וקוצה חלתה ערומה מפני שהיא יכולה לכסות את ערוה · אבל לא האיש · והדא אשה לא בתוך הבית היא יושבת ואת אמר אין מטריחין עליה · וכא אין מטריחין עליו · תני מים שלפני המזון רשות ושלאחר המזון חובה · אלא שבראשונים נוטל ומפסיק · ובשניים נוטל ואינו מפסיק · מה הוא נוטל ומפסיק ר' יעקב בר אחא אמ' נוטל ושונה · ר' שמואל בר יצחק אמ' בעי נוטל ושונה ואת אמרת רשות · אמ' ר' יעקב בר אידי על הראשונים נאכל בשר חזיר · על השניים יצאה אשה מביתה · ויש אומ' שנהרגו עליה ג' נפשות · שמואל סלק לגבי רב חמא יתיב אכל בהתם · אמ' ליה מהו כן אמ' ליה איסתניס אני · ר' זעירא כד סליק להכא חמא כהניא אכלין בהתם אמ' להון הא אזילא ההיא דרב ושמואל · אתא ר' יוסי בר בר כהנא בשם שמואל נטילת ידים לחולין אין נטילת ידים לתרומה [ר' יוסה אומ' לתרומה ולחולין] ר' יוסה בשם ר' חייא בר אשי ור' יונה ור' חייא בר אשי בשם רב נטילת ידים לתרומה עד הפרק · ולחולין עד קישרי אצבעותיו · מיישא בר בריה דר' יהושע בן לוי אמ' מן דהוא אכל עם סבי ולא משטף ידוי עד הפרק לא הוה אכל עימיה · ר' הונא אמ' אין נטילת ידים אלא לפת בלבד · תני ר' הושענא כל דבר שיש בו ליכלוך משקה · ר' זעירא אמ' אפי' מקצץ תורמוסין הוה נטל ידוי · רב אמ' נטל ידיו בשחרית אין מטריחין עליו בין הערבים · ר' אבינא מפקד לחמריה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נטילת ידים לתרומה אין נטילת ידים לחולין.''' כצ&quot;ל

'''לתרומה ולחולין.''' משום סרך תרומה

'''עד הפרק.''' של גב היד

'''עד קשרי אצבעותיו.''' דהואיל בחולין אינו אלא משום סרך תרומה סגי בהכי

'''מן דהוא אכל עם סבי.''' מי שהיה אוכל עם זקני ריב&quot;ל ולא היה נוטל ידיו עד הפרק לא היה רוצה לאכול עם זה דקסבר אף לחולין עד הפרק

'''כל דבר שיש בו ליכלוך משקה.''' שטיבולו במשקה צריך ג&quot;כ נטילת ידים

'''ר' זעירא אפי' מקצץ תורמוסין הוה נטל ידיה.''' מחמיר על עצמו היה משום נקיות

'''מפקיד לחמריה.''' היה מצוה להחמרים שלו הן דאתון משכחין במקום שאתם מוצאין מים לנטילה תטלו ידיכם אף בשחרית ותהיו מתנין על כל היום לסמוך על כך&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''על השניים — יצאה אשה מביתה''' - גם כן פה המדרש מספר בקצרה, אבל באגדה מסופר בהרחבה: מעשה באדם אחד ששמו כידור, ורבי מאיר, רבי יהודה ורבי יוסי הלכו והתארחו בבית ההארחה שלו. רבי יהודה ורבי יוסי הפקידו אצלו מעות, ורבי מאיר, שהיה דורש שמות, הוא לא הפקיד אצלו - הוא אמר שכתוב &quot;כי דור תהפוכות המה&quot;, אז אדם רשע, לכן הוא לא הפקיד אצלו את הכסף. והמדרש מספר שהוא החביא את הכסף בקבר של אבא של אותו כידור, ומה שבא לבקש את הכסף אמר הכידור שלא היו דברים מעולם. והגמרא מספרת שהם לקחו אותו ונתנו לו לשתות יין, ואז ראו שיש לו עדשים על השפה, הוא לא ניקה את השפה שלו, ואז הלכו לאשתו ואמרו לה: בעלך אמר שתיתני לנו את המעות, והסימן שאכלתם עדשים. אז היא באמת האמינה להם ונתנה להם את הכסף, ואז כשהוא בא לבית שלו והיא סיפרה לו את כל המעשה, הוא גירש אותה. עכשיו אם הוא היה נוטל מים אחרונים היה נוהג לנקות בהם את השפם, וממילא לא היו נשארים לו עדשים שם, ולא היה מגרש את אשתו. '''ויש אומרים: שנהרגו עליה שלש נפשות''' - שכידור כשהוא בא ושמע מה שאשתו עשתה הוא הרג אותה, ואז הבן שלו הגיע והוא הרג גם אותו, ולאחר מכן הוא גם הלך והתאבד.

שמואל עלה אצל רב, ראה אותו אוכל עם כפפות, אז הוא חשב שהוא אוכל ככה במקום ליטול ידיים. אמר לו: מה זה הדבר הזה? אמר לו: לא, אלא שאני איסתניס, אני רוצה להיזהר מהלכלוך. אני בעצם נטלתי, אני אוכל עם כפפות כדי לא להתלכלך.

רבי זעירא כשהוא עלה לארץ ישראל, ראה כוהנים אוכלים בעתם, אוכלים עם כפפות. אמר להם: וכי הלכה זו של רב ושמואל - למה אתם אוכלים בכפפות? אתא רבי יוסי בר בר כהנא ואמר בשם שמואל: נטילת ידיים לחולין חובה - אסור לאכול חולין אם יש לו מים אלא בנטילה; ואין נטילת ידיים לתרומה חובה, כיוון שהכוהנים זריזים. כלומר בישראל הקפידו יותר מאשר בכוהנים, למרות שבעצם כל נטילת ידיים לפי חלק מהדעות זה סרך טומאה. כלומר כדי שהכוהנים לא ישכחו לטול ידיים, לכן חלק מהדעות אומרים שאנחנו נוטלים ידיים לחולין. אבל רואים שבכוהנים הקלו יותר כי כוהנים זריזים, הם יכולים לאכול עם מפה והם לא יבואו לאכול בלי נטילת ידיים.

'''רבי יוסי אומר: לתרומה ולחולין.''' רבי יוסה בשם רבי חייא בר אשי ורבי יונה ורבי חייא בר אשי בשם רב: '''נטילת ידים לתרומה עד הפרק''', ולחולין עד קשרי אצבעותיו.

'''מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי אמר: מן דהוה אכל עם סבי ולא משטף ידוי עד הפרק — לא הוה אכל עימיה.''' כלומר מי שאכל עם הסבא שלי, רבי יהושע בן לוי, ולא שטף ידיו עד הפרק, אפילו לחולין, לא היה אוכל עמו, לא מתקרב אליו.

'''רב הונא אמר: אין נטילת ידים אלא לפת בלבד.''' כלומר נטילת ידיים זה רק לאכילת לחם. '''תני: רבי הושעיה: כל דבר שיש בו ליכלוך משקה''' - כלומר גם דבר שטיבולו משקה, גם כן נוטלים ידיים.

'''רבי זעירא אפילו מקצץ תורמוסין הוה נטל ידיה.''' כלומר גם אם המשקה זה משקה טבעי שיצא מהצמח - קטפתי תורמוסים ויצאה מהם טיפה של לחות - גם על זה היה נוטל ידיים.

'''רברב אמר: נטל ידיו בשחרית — אין מטריחין עליו בין הערבים.''' כלומר אם התכוון לזה, הוא יכול לטול ידיים בבוקר ולהתכוון לכל היום.

'''רבי אבינא מפקיד לחמריה''' - כלומר היה מצווה לשיירות, שאם אתם מוצאים איזה מקום שיש בו מים - הרי אין לכם הרבה, אתם הולכים בשיירה עד שמוצאים איזה בור מים כלשהו - אז כשאתם רואים מים, תטלו ידיים, ותתכוונו על כל היום, ויסתדר לכם לכל היום.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נח עמוד ב'''

{{שוליים|ח_יא}} '''נטילת מים לפני הסעודה חובה או רשות?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עד סעיף ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רו סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק שמים שלפני המזון רשות ומים שלאחריו חובה, כלשון הברייתא בירושלמי; וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה, אף שהבבלי (חולין קה.) נטה להחמיר יותר בנטילה ראשונה.

{{שוליים|ח_יב}} '''נטילת ידיים במים אחרונים לפני ברכת המזון.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שמים אחרונים חובה, שלא כדעת הסוברים שהיא רשות; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן מטעם החשש לסכנת &quot;מלח סדומית&quot; שבידיים.

{{שוליים|ח_יג}} '''חובת נטילת ידים לאכילת חולין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה יח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסג סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בר בר כהנא בשם שמואל שנטילת ידים לחולין רשות ולתרומה חובה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע; הבבלי (חולין קו.) חולק וסובר שנטילת ידים לחולין חובה מדרבנן מדין סרך תרומה, וכך הלכה למעשה מחמירים כבבלי.

{{שוליים|ח_יד}} '''כהן שבירך על פת חולין ונזכר שיש לפניו תרומה, רשאי לאכול ממנה בברכה זו עד &quot;הפרק&quot; (סוף הסעודה).''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תרומות, פרק יא, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסא סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כמסקנת הירושלמי שברכת הפת פוטרת אכילת תרומה עד הפרק, כדברי מייישא בר בריה דר' יהושע בן לוי; כך הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ח_טו}} '''כהן הטובל תרומה במים מברך &quot;על נטילת ידים&quot; רק אחר שטיפת ידיו ולא מיד לאחר הטבילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תרומות, פרק יא, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסא סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שמברך &quot;משטף ידוי&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח קסא, ד).

{{שוליים|ח_טז}} '''האם נטילת ידיים מפסקת בין תחילת הסעודה להמשכה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תרומות, פרק יא, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסא סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כרב הונא שאין נטילת ידיים פוסקת, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ח_יז}} '''חיוב נטילת ידים לפני אכילת פת דווקא ולא לשאר מאכלים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קנח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא דרבי הושעיה שנטילת ידים לסעודה נאמרה רק על פת, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ח_יח}} '''חובה לרחוץ ידיים לפני אכילה כאשר הן מלוכלכות במשקה או באוכל שמשקהו נסחט.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קנח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי (וכמעשה רבי זעירא) שכל דבר שיש בו ליכלוך משקה מחייב נטילה גם ללא סעודת פת; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סי' קנח ס&quot;ד.

{{שוליים|ח_יט}} '''נטילת ידים שנעשתה בשחרית מועילה גם לסעודת הערב אם התנה עליה בפירוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסד סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=נח ב/&gt; ==דף נט עמוד א== &lt;קטע התחלה=נט א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאם התנה בשחרית שנטילתו תעמוד גם לערב, אינו צריך להטריח עצמו ולחזור וליטול ידיו בערב, כפי שהובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;117&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
הן דאתון משכחין מיסתחון מיא — נסבין ידיכון {{שוליים|ח_כ}}ומתני על כל יומא. {{ירו&quot;מ-ביאור|היכן שתמצאו מים תטלו ידיכם ותתנו על כל היום}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] סליק גביה רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] לקיסרין. אשכחיה, אמר: אזל למיכול. יהב ליה עגולה דקיצי {{ירו&quot;מ-ביאור|לחם שיבצע}} אמר ליה: סב בריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|על הלחם}} אמר ליה: בעל הבית {{ירו&quot;מ-הדגשה|בוצע}} {{שוליים|ח_כא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי ש}}בעל הבית יודע כחו של ככרו מן דאכלון אמר ליה: סב בריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת המזון}} אמר ליה: חכים {{ירו&quot;מ-ביאור|מכיר}} רבי לרב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}אנשא רבה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שאדם גדול הוא}} והוא הוה אמר: הפותח הוא חותם. מתניתא פליגא על רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]], דתני סדר נטילת ידים {{ירו&quot;מ-הדגשה|לסעודה}}  {{שוליים|ח_כב}}עד חמשא — מתחילין מן הגדול; יותר מיכן — מתחילין מן הקטון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שנשארו החמישה החשובים ובחמישה אחרונים מתחילים מן הגדול}} באמצע המזון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנוטלים ידים בן תבשיל לתבשיל}} — מתחילין מן הגדול {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינו צריך להמתין אחר הנטילה הזו}} לאחר המזון — מתחילין מן המברך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמאי האם}} לא {{ירו&quot;מ-הוסר|שיתקין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כדי שידע שהוא המברך ויתקין}} עצמו לברכה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אין תימר הפותח הוא חותם — כבר מתוקן הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא יודע שהוא מברך}} אמר רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: תיפתר באילין דהוה עלין קיטעין קיטעין {{ירו&quot;מ-ביאור|לא ביחד אלא מעט מעט}} ולא ידעין {{ירו&quot;מ-הוסר|מה}} מי {{ירו&quot;מ-הוסר|מברכה}} מברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא כלם היו בשעת הבציעה}}&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ג|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ג&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: מקנח ידיו במפה ומניחה על השלחן ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: על הכסת.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מתניתא בשלחן של שיש {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ושל}} של פרקים שאינו מקבל טומאה {{ירו&quot;מ-הדגשה|והכסת ספק טומאה}} מה טעמון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי? שלא יטמאו משקין שבמפה מן הכסת, ויחזרו ויטמאו את ידיו. ומה טעמון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל טומאת משקים זה רק מדרבנן ו}}לעולם ספק {{ירו&quot;מ-הדגשה|טמאת}} משקין לידים {{שוליים|ח_כג}}טהור {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף כאן, כיוון שספק אם הכסת טמאה, ואף אם היתה הכסת טמאה ספק אם נגעה במים שבמפה — מספק אין המים שבמפה נטמאים}}&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות דף נ&quot;ט. כמה מילים אחרי ההתחלה אומרת הגמרא '''רבי זעירא סליק גביה רבי אבהו לקיסרין''', הגיע רבי זעירא לרבי אבהו לבקר אותו. '''אשכחיה, אמר: אזל למיכול''', אמר בוא נלך לאכול. '''יהב ליה עגולה דקיצי''', הביא לו לחם שיפוס. כלומר רבי אבהו כיבד את רבי זעירא שהוא יהיה זה שבוצע. ואמר לו '''סב בריך''', תברך אתה. אמר לו לא, '''בעל הבית יודע כחו של ככרו''', כיוון שבעל הבית יודע כמה הכיכר קשה, ואז בעצם הוא יודע איזה כוח צריך להפעיל כדי לחתוך את הלחם. כי אם זה יהיה האורח יכול להיות שהוא יתבייש, כי הוא לא ידע שצריך להפעיל כוח, או להפך - יפעיל יותר מדי כוח שלא צריך, ואז זה יבוא לידי בושה. לכן בעל הבית הוא זה שבוצע.

אחרי '''מן דאכלון''', כלומר אחרי שסיימו לאכול, אז רבי אבהו אמר לרבי זעירא '''סב בריך''', בוא תברך על ברכת המזון. אמר ליה '''חכים רבי לרב הונא אנשא רבה''', אתה מכיר את רב הונא שהוא אדם גדול, נכון? '''והוא הוה אמר: הפותח הוא חותם''' - זאת אומרת מי שבוצע הוא גם זה שמברך, הוא זה שמזמן את ברכת המזון.

אומרת הגמרא '''מתניתא פליגא על רב הונא''', יש לנו ברייתא שחולקת. '''דתני סדר נטילת ידים עד חמשא מתחילין מן הגדול''', אם יש רק חמישה אנשים מתחילים מהגדול. '''יותר מיכן מתחילין מן הקטון''', עד שיישארו חמישה, ואז שוב בחמישה אחרונים מתחילים מהגדול. עכשיו '''באמצע המזון מתחילין מן הגדול''', כלומר אם אוכלים בין תבשיל לתבשיל, בין נגיד לבשר, אז מתחילים מהגדול, כי פה בעצם אין המתנה, אין ביזיון שהגדול ממתין, כי מיד מביאים לו את האוכל. '''לאחר המזון מתחילין מן המברך''', כלומר הראשון שנוטל ידיים זה בעצם המברך, ולמה? '''כדי שיתקין עצמו לברכה''' - זה בעצם הסברה.

עכשיו אם כשיטת רב הונא שהפותח הוא החותם, כלומר מי שבוצע הוא גם זה שמברך, אז למה צריך לרמוז לו שהוא מברך על ידי זה שהוא נוטל ידיים ראשון? הרי מההתחלה הוא יודע שהוא מברך. אמר רבי יצחק, '''תיפתר באילין דהוה עלין קיטעין קיטעין ולא ידעין מי מברך''', כלומר זה נכון שכולם ביחד בסעודה מההתחלה ואז הבוצע הוא גם זה שמברך, אבל פה מדובר בכאלה שהם לא באו כולם כאחת, אלא כל פעם באו כמה, ואז בעצם לא היה מי שבצע לכולם, ממילא צריך להגיד למי שמברך שהוא זה שיברך.

הוא סוף פרק ח' הלכה ג'. אמרי תמן: '''בית שמאי אומרים: מקנח ידיו במפה ומניחה על השלחן, ובית הלל אומרים: על הכסת'''. אומרת הגמרא '''מתניתא בשלחן של שיש של פרקים שאינו מקבל טומאה''', והכסת היא ספק טומאה. כלומר יש לנו פה שולחן שהוא לא מקבל טומאה, כמו שיש או שולחן של פרקים, והכיסא או הכרית שיושבים עליה נשארת רק ספק טומאה, היא לא מהודאות.

עכשיו אם כן נוכל להסביר את המחלוקת ביניהם. מה טעמם לבית שמאי? כי בית שמאי אומרים אסור להניח את זה על הכסת. למה? '''שלא יטמאו משקין שבמפה מן הכסת''' - יש לנו פה ספק אולי הכסת טמאה, ואני חושש שמא יישארו טיפות מים במפה והכסת תהיה טמאה, והיא תטמא את המפה '''ויחזרו ויטמאו את ידיו'''.

עכשיו '''מה טעמון דבית הלל'''? למה בית הלל אומרים כן להניח על הכסת? כי הם סוברים שכל טומאת משקין זה רק מדרבנן, אין טומאת משקין מדאורייתא. '''ולעולם ספק משקין לידים טהור''', כלומר אם אני לא יודע האם האדם נטמא בטומאת משקין או לא, אני מחזיק בטהור מספק. דווקא מכיוון שספק אם הכסת בכלל הייתה טמאה - אמרנו שמדובר בכסת של ספק - וגם אם הכסת היה טמא, ספק אם הוא נגע במים של המפה, אז מספק המפה לא נטמאת. זה מה שהוא רוצה להגיד: בית הלל סוברים אין בעיה לשים את זה על הכסת, כי בספק כזה אני לא מטמא את המפה, וממילא אני לא חושש שהידיים יטמאו, כי שוב פעם כל טומאת ידיים זה רק דרבנן.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נט עמוד א'''

{{שוליים|ח_כ}} '''בעל הבית פותח ובוצע בפני האורחים, ואינו מכבד לאורח לבצוע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסד סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבהו שהשיב לרבי זעירא &quot;בעל הבית בוצע&quot;, וכך הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ח_כא}} '''בעל הבית מברך המוציא וגם ברכת המזון בסעודה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ז, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסז סעיף יד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כרב הונא שהפותח הוא חותם, שכן בעל הבית יודע כוחו של ככרו ורבי הכיר בגדולתו; המתניתא נדחתה מהלכה למעשה.

{{שוליים|ח_כב}} '''סדר נטילת ידים ליד הסעודה כאשר יש כמה סועדים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ז, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפא סעיף ו. ''הכרעה:'' מתחילים מן הגדול עד חמישה, מעל חמישה מתחילים מן הקטן עד שנשארו חמישה, ובאמצע הסעודה בין תבשיל לתבשיל מתחילים מן הגדול תמיד; אחר המזון מתחילים ליטול מן המברך כדי שיתכונן לברכה, וכפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע כלשון הירושלמי.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אשכחיה.''' ר' אבהו ואמר לו שילך לאכול ולסעוד עמו ונתן לפניו ככר לחם לבצוע וא&quot;ל סב ובריך המוציא

'''אמר ליה.''' רבי זעירא. בעל הבית יודע כחו של ככרו כלומר אתה הוא הבעה&quot;ב ועליך לבצוע מן ככר שלך ולברך

'''מן דאכלון.''' לאחר שגמרו לאכול א&quot;ל ר' אבהו לר&quot;ז סב ובריך ברכת המזון

'''א&quot;ל חכים רבי.''' אם רבי מכיר לרב הונא שהוא אדם גדול בתורה והיה אומר שהפותח והוא הבוצע הוא חותם ומברך ג&quot;כ ברכת המזון

'''מתניתא.''' ברייתא פליגי על רב הונא דתני בתוספתא פ&quot;ה סדר נטילת ידים ממים אחרונים עד חמשה שאוכלין ביחד מתחילין מן הגדול יותר מכאן מתחילין מן הקטן עד שמגיע לחמשה וחוזר ומתחיל מן הגדול

'''באמצע המזון.''' סיפא דהאי תוספתא ואמזיגת הכוס קאי דקתני התם סדר למזיגת הכוס בתוך המזון מתחיל מן הגדול לאחר המזון מתחילין מן המברך

'''לא שיתקין עצמו לברכה.''' לאו הא דמתחילין מן המברך אלא כדי שידע שהוא יברך ויתקין עצמו לכך ואין תימר כרב הונא דהבוצע הוא מברך כבר מתוקן הוא לברכה זה שהיה בוצע ולמה עושין עוד סימן אחר

'''ומה טעמון דב&quot;ה.''' דקאמרי מניחה על הכסת ולא חיישי להא דב&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;הן דאתון משכחין מיסתחון נסבין ידיכון ומתני · על כל יומא · ר' זעירא סליק גביה ר' אבהו לקיסרין אשכחיה [אמר] אזל למיכול יהב ליה עגולה דקצי · אמ' ליה סב בריך · אמ' ליה בעל הבית יודע כחו שלככרו · מן דאכלון אמ' ליה סב בריך · אמ' ליה חכם ר' לרב הונא אנשא רבא והוא הוה אמ' הפותח הוא חותם · מתניתא פליגא על רב הונא דתני סדר נטילת ידים עד חמשא מתחילין מן הגדול יותר מיכן מתחילין מן הקטון · באמצע המזון מתחילין מן הגדול · לאחר המזון מתחילין מן המברך · לא שיתקין עצמו לברכה · אין תימר הפותח הוא חותם כבר מיתקן הוא · אמ' ר' יצחק תיפתר באילין דהוו עלין קיטעין קיטעין ולא ידעין מה מברכה · הל' מה טעמיהון דבית שמי מפני אובדן אוכלין · ומה טעמון דבית הלל · אם השמש פיקח הרי זה מעביר פירורין פחות מכזית ונוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית · מתניתא בשולחן שלשייש ושלפרקים שאינו מקבל טומאה · הל' מה טעמון דבית שמי שלא יטמאו משקין שבמפה מן הכסת ויחזרו ויטמאו את ידיו · ומה טעמון דבית הלל לעולם ספק משקין לידים טהור&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תיפתר.''' הך ברייתא באלו דהוו עלין קיטעין דהוו עיילי פיסקי פיסקי לסעודה ולא הסיבו כולם ביחד בתחלה והלכך לא ידעין מה מברכה מי הוא המברך להם שלא היו שם בשעת ברכת המוציא ועושין עכשיו סימן לידע מי הוא המברך

'''מתני' ב&quot;ש אומרים מקנח ידיו במפה.''' מנטילת מים ראשונים ומניחה על השלחן ומקנח בה ידיו תמיד מזוהמת התבשיל ולא יניחנה על הכסת שהוא יושב בה גזירה שמא יהיה הכסת טמא ויהיה משקה טופח במפה מחמת ניגוב ידים ואותו משקה כשנוגע בכסת נעשה ראשון דלעולם משקין נעשין תחלה ויחזור ויטמא את הידים כשמקנח בה תמיד תוך הסעודה אבל בשלחן ליכא למיגזר הכי דקסברי ב&quot;ש אסור להשתמש בשלחן שהוא שני לטומאה גזרה משום אוכלי תרומה וב&quot;ה סברי מותר להשתמש בשלחן שהוא שני לטומאה הלכך לא יניח המפה על השלחן שמא יטמאו המשקין שבמפה מחמת השלחן ויחזרו ויטמאו את האוכלין ואם יניחנה על הכסת אין לחוש כ&quot;א שמא יטמא לידיו ומוטב שיטמאו ידים שאין להם עיקר מן התורה ולא יטמאו לאוכלין שיש להם עיקר מן התורה דראשון עושה שני בחולין מן התורה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' מתניתא בשלחן של שיש.''' בספרי הדפוס מסורסת העתקת הגמרא והעמדתי כאן לפי סדר המשניות שלא נשתנו כאן מסדר דהתם. מתניתא. לטעמא דב&quot;ש מפרש דקאמרי מניחה על השלחן ולא חיישי שמא יטמאו המשקין שבמפה מחמת השלחן משום דהכא במאי עסקינן בשלחן של שיש ושל פרקים כלומר אפי' הוא של פרקים מכיון שהוא של שיש אינו מקבל טומאה כדתנן בריש פ' כ&quot;ב דכלים דהוי ככלי אבנים שאין מקבלין טומאה הלכך אין כאן חשש שיקבלו טומאה מן השלחן ומניח המפה על השלחן

'''מה טעמון דב&quot;ש.''' השתא מפרש טעמייהו דב&quot;ש מפני מה אמרי דאין מניחה על הכסת גזרה שלא יטמאו משקין שבמפה מן הכסת ויחזרו ויטמאו את ידיו בתוך הסעודה כדפרישית במתני'

'''לעולם ספק משקין לידים טהור.''' כלומר דהואיל ואין כאן אלא חשש ספק שמא יהיה הכסת טמא ושמא יהיה משקה טופח במפה ויטמאו את הידים ואנן קי&quot;ל דספק ידים טהור כדתנן בפ&quot;ד דטהרות ובפ&quot;ב דידים דהידים ספקן ליטמא ולטמא וליטהר טהור וה&quot;ה כל ספקן אם נגעו בטומאה או לא אחר שנטל ידיו משום סתם ידים לא גזרו עליהן והא דנקט ספק משקין משום דאיירי הכא במשקין
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נט עמוד א (המשך)'''

{{שוליים|ח_כג}} '''אין נטילת ידים לחולין מטמאת משקים אף אם היו הידים טמאות מספק.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאר אבות הטומאה, פרק יד, הלכה יא &lt;קטע סוף=נט א/&gt; ==דף נט עמוד ב== &lt;קטע התחלה=נט ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאין ידים סרך טומאה לחולין מטמאות משקין מספק; כן פסק הרמב&quot;ם (הל' שאר אבות הטומאה פי&quot;ד ה&quot;יא).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;118&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
. דבר אחר: אין ידים לחולין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאפילו אם נאמר שספק טומאת ידים טמא, הרי גזרו על הידים להיות שני לטומאה, ושני מטמא רק תרומה, וכאן מדובר בחולין}} וכ[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי יש {{ירו&quot;מ-הדגשה|טומאת}} ידים לחולין {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי נטילת ידים לחולין זה רק משום סרך טומאה ולא יתכן שגם בספק יטמאו}} תיפתר או כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר או כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי צדוק|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בי רבי צדוק כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר דתני [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר {{ירו&quot;מ-הדגשה|פעמים ש}}הידים תחילה לחולין {{שוליים|ח_כד}}ושניות לתרומה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון שהכניס ידיו לבית המנוגע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|וכיוון שיש מקרה שבו הידים טמאות מהתורה גזרו כאן}} או כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי צדוק|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בי רבי צדוק דתנינן תמן: חולין שנעשו על גבי הקודש — הרי אילו כחולין. [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי צדוק|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בי רבי צדוק אומר: {{שוליים|ח_כה}}הרי אילו כתרומה, לטמא שנים ולפסול אחד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולשיטתם, כיוון שיש מציאות של טמאת ידים גם לחולין, מעיקר הדין צריך ליטול לחולין, ולכן גם בספק יהיה טמא}} תמן תנינן: הסך שמן טהור {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}נטמא, וירד וטבל — [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: אף על פי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהשמן}} מנטף — טהור {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהשמן בטל לגוף}} ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: {{שוליים|ח_כו}}טמא. ואם היה שמן טמא מתחילתו {{ירו&quot;מ-ביאור|קדם שסך}} [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם יש בו}} כדי סיכת אבר קטן — {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא עלתה לו ובילה ונישאר טמא}} ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הוא}} {{שוליים|ח_כז}}משקה טופח [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: משום [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הוא}} טופח ומטפיח. מחלפת שיטתהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל: תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי אדם שסך שמן טהור על גופו ונטמא וירד וטבל}} אמרין טמא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שהשמן לא בטל בגוף ולא הועילה לו טבילה}} והכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי מים שבמפה אינון}} אמרין טהור? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכיוון שהמים בלועים במפה לא חוששים שיטמאו המים מהכסת}} תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|השמן}} בעינו הוא והכא בלוע במפה הוא&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ד|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ד&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: מכבדין {{שוליים|ח_כח}}את הבית.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_ס_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף ס א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''דבר אחר: אין ידים לחולין''', אין בכלל טומאת ידיים לחולין - פה מדובר שאוכל חולין. כי אפילו אם נאמר ספק טומאת ידיים טמא, שמה גזרו עליהם? אמרנו שגזרו טומאת ידיים להיות שני, והרי שני זה רק בתרומה, ופה מדובר בחולין. בחולין לא שייך בכלל טומאה משני.

'''וכבית שמאי יש ידים לחולין''' - כלומר לכאורה קשה על בית שמאי, למה הם מוסרים? הרי בחולין זה רק משום סרך טומאה, שלא ייתכן שגם בספק הם טמאים, כי אמרנו שהכסת היא רק ספק טמאה.

אומרת הגמרא '''תיפתר או כרבי שמעון בן אלעזר או כרבי אלעזר בי רבי צדוק''', כי בשתיהם יש מציאות שיש שני שיהיה אסור בחולין. איך? '''דתני רבי שמעון בן אלעזר אומר: משום רבי מאיר הידים תחילה לחולין ושניות לתרומה''' - כלומר פעמים שהידיים זה לא תמיד שני, כי אנחנו יודעים ששני זה הגזירה שגזרו בשבעה עשר דברים שגזרו בית הלל ובית שמאי. אבל יש פעמים שזה לא קשור לגזירה הזאת, והידיים עצמן הם ראשון, ראשון לחולין ושני לטומאה. איזה מקרה? כגון אם הכניס את ידיו לבית המנוגע. יש בית שבו צרעת, אז אם אדם מכניס את ידיו - נכון שהוא עצמו לא נטמא, כי אנחנו יודעים שצריך לבוא דווקא עם ראשו ורובו, רק אז הוא נטמא. אבל אם רק הידיים, אז יש כן טומאה שהידיים טמאות והופכות להיות ראשון. אז כיוון שיש מציאות שידיים הם ראשון, לכן בית שמאי שסוברים כמותו גזרו.

או כרבי אלעזר בי רבי צדוק, '''דתנינן תמן: חולין שנעשו על גבי הקודש הרי אילו כחולין''' - זה דעת סתם חכמים, שבעצם חולין שנעשו על טהרת גבי הקודש זה כמו חולין גמורים. אבל '''רבי אלעזר בי רבי צדוק אומר: הרי אילו כתרומה, לטמא שנים ולפסול אחד'''. אז לשיטתם, כיוון שיש מציאות של טומאת ידיים גם לחולין, מעיקר הדין צריך טהרת ידיים לחולין, לכן גם בספק יטמא.

'''תמן תנינן: הסך שמן טהור נטמא, וירד וטבל''' - כלומר סך שמן טהור, ולאחר מכן נטמא וירד לטבול. '''בית שמאי אומרים: אף על פי מנטף טהור''', כיוון שהשמן בטל לגוף. '''ובית הלל אומרים: טמא''' - השמן נשאר טמא, כי השמן הוא חיצוני. עכשיו '''ואם היה שמן טמא מתחילתו, בית שמאי אומרים: כדי סיכת אבר קטן''' - הוא נשאר טמא, כי הטבילה לא מועילה לשמן. הדבר היחיד שנטהר חוץ מאדם וכלים זה מים - אין אוכלים ומשקים נטהרים בטבילה, הם ניטהרים בהשקה, אבל שמן לא ניטהר, אז נשאר טמא. '''ובית הלל אומרים: משקה טופח''' - רק אז אני אומר שהוא נשאר טמא, אבל אם לא, הוא נטהר.

'''רבי יהודה אומר: משום בית הלל טופח ומטפיח''', כלומר לא מדובר סתם תופח, אלא תופח ומטפיח - כשאני נוגע אני מרגיש את הלחות, וגם חלק מהלחות נדבקת עליי, ואם מישהו ייגע בי גם הוא ירגיש לחות.

אז אומרת הגמרא: '''מחלפת שיטתהון דבית הלל''' - לגבי אדם שסך שמן טהור על גופו ונטמא וירד וטבל, הם אומרים שהוא טמא. למה? כיוון שהשמן לא בטל בגוף והטבילה לא הועילה, כלומר השמן הוא חיצוני. וכאן לגבי מים שבמפה הם אומרים שכיוון שהמים בלועים במפה, אני לא חושש שהם יטמאו מהכסת. אז למה במים אתה אומר שהם בלועים מסתמא ואני לא חושש, ובשמן אתה אומר שהם לא נבלעו? '''תמן בעינו הוא והכא בלוע במפה הוא''' - שמה השמן הוא על הגוף, זה לא נבלע בתוך הגוף, זה על הגוף, אבל כאן המים באמת בלועים במפה, לכן אני לא חושש שהם יצאו החוצה ויקבלו טומאה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נט עמוד ב'''

{{שוליים|ח_כד}} '''ידיים שנטמאו בכניסה לבית המנוגע נחשבות שניות לתרומה מדין חכמים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאר אבות הטומאה, פרק ח, הלכה ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבנן שידיים אלו שניות לתרומה מגזרת חכמים, כדעת הרמב&quot;ם הפוסק כן (הלכות שאר אבות הטומאה פרק ח הלכה ח), ולא כרבי אלעזר בי רבי צדוק המקל בזה.

{{שוליים|ח_כה}} '''שמן שנטמא וטבל הגוף ואינו מנטף מהגוף - טהור, אף שהשמן שעל גופו מנטף.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאר אבות הטומאה, פרק יא, הלכה ט , רמב&quot;ם, הלכות שאר אבות הטומאה, פרק יב, הלכה טז. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל, שהלכה כמותם במחלוקותיהם עם בית שמאי, וכן נקבע ברמב&quot;ם.

{{שוליים|ח_כו}} '''שיעור צירוף שמן טמא לענין טומאת אוכלין ניתן לפי כדי סיכת אבר קטן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות טומאת אוכלין, פרק ב, הלכה כח. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל, כדרך שנפסק בכל מקום שבית הלל מקילים ובית שמאי מחמירים, וכן פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ח_כז}} '''משקה שנבלע במטפחת עד שהוא טופח על מנת להטפיח נחשב ככלי קיבול לעניין קבלת טומאה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות טומאת אוכלין, פרק ב, הלכה כח. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל לפי הסבר רבי יהודה: מים בלועים במטפחת שהם טופחים ומטפיחים דינם כמשקה בעין ומטמאים, בשונה משמן שנבלע בגוף שאינו כן, ואין בכך סתירה בשיטת בית הלל.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דבר אחר.''' היינו טעמייהו דב&quot;ה משום דאין ידים לחולין דלא גזרו על הידים בחולין אלא משום סרך תרומה אבל מן התורה אין לנטילת ידים עיקר כלל כיון דהכא דבחולין לא חיישינן בספקן

'''וכב&quot;ש יש ידים לחולין.''' בתמיה. וחסר כאן. וכך היא הגי' בפ&quot;ב דבכורים ובסוף פ&quot;ב דחגיגה אלא משום נטילת סרך. כלומר דמשני דגם לב&quot;ש אין ידים לחולין אלא משום דתקנו אף לחולין משום סרך תרומה מחמירין אף בחולין משום האי חששא דאמרן

'''הידים תחלה לחולין ושניות לתרומה.''' כלומר אם תחלות הן כגון שהכניס ידו לבית המנוגע וכר&quot;ע בריש פ&quot;ג דידים דס&quot;ל דהמכניס ידו לבית המנוגע דלא נטמא כולו כ&quot;א ידו וקסבר ר&quot;ע דכדין ראשון לטומאה להן

'''תמן תנינן.''' בפ&quot;ד דעדיות

'''ב&quot;ש אומרים כדי סיכת אבר קטן.''' טהור טפי מהכא טמא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דא' אין ידים לחולין · וכבית שמיי יש ידים לחולין · תיפתר או כר' שמעון בן אלעזר · או כר' אלעזר ביר' צדוק · כר' שמעון בן אלעזר דתני ר' שמעון בן אלעזר או' משום ר' מאיר הידים תחילה לחולין ושנייות לתרומה · או כר' אלעזר ביר' צדוק דתינן תמן חולין שנעשו על גבי הקודש הרי אילו כחולין · ר' אלעזר ביר' צדוק או' הרי אילו כתרומה לטמא שנים ולפסול אחד · תמן תנינן הסך שמן טהור נטמא וירד וטבל בית שמי אומ' אעפ' מנטף טהור · ובית הלל אומ' [טמא ואם היה שמן טמא מתחילתן ב&quot;ש אומ'] כדי סיכת אבר קטן · ובית הלל אומ' משקה טופח · ר' יהודה או' משום בית הלל טופח ומטפיח · מחלפה שיטתהון דבית הלל תמן אמרין טמא · והכא אמרי טהור · תמן בעינן הוא · והכא בלוע במפה הוא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תיפתר או כרשב&quot;א וכו'.''' לא שייך הכא אלא במס' בכורים הוא דשייכא וכן בחגיגה ואיידי דמסיים התם הכי אליבא דב&quot;ש גריס לה נמי הכא כדרך הש&quot;ס הזה. והתם פריך על הא דקתני בחגיגה נוטלין ידים לחולין ולמעשר ולתרומה מהא דתנן בריש פ&quot;ד דבכורים התרומה והבכורים טעונין רחיצת ידים מה שאין כן במעשר ומשני אלא משום נטילת סרך והדר פריך והתנינן תרומה. במתני' דחגיגה. וכי יש תרומה משום נטילת סרך. כלומר הא מדנקט לחולין ולמעשר בחד בבא עם התרומה ש&quot;מ דבחדא מחתא הוו וכמו דתרומה מגזרת י&quot;ח דבר הוא ה&quot;נ בחולין ומעשר ולא משום סרך דתרומה והדרא קושיא לדוכתה הא דקתני בבכורים משא&quot;כ במעשר. ומשני אלא בחולין שנעשו על גב הקודש. במתני' דחגיגה מיירי בחולין שנעשו על טהרת קודש ופריך שם וחולין שנעשו על גב הקודש לא כחולין הן. בתמיה. ועלה הוא דקא משני תיפתר או כרשב&quot;א או כר&quot;א בר' צדוק דלקמיה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ושניות לתרומה.''' כלומר לתרומה אף במקום שהן שניות בלבד פוסלות את התרומה ולהאי תנא מוקמינן מתני' דחגיגה בחולין גרידי וכגון שהן תחלות וטעונין נטילת ידים אף לחולין

'''או כר&quot;א בר' צדוק.''' כלומר או לעולם כדאמרי' מעיקרא דבחולין שנעשו על טהרות קדש מיירי התם וכר&quot;א בר' צדוק דתנינן תמן בסוף פ&quot;ב דטהרות דס&quot;ל דדין תרומה להן לטמא שנים ולפסול אחד והלכך בעו נטילת ידים כתרומה

'''ב&quot;ש אומרים אע&quot;פ.''' שהשמן מנטף מבשרו לאחר שטבל טהור דהרי השמן טהור היה. וב&quot;ה אומרים כדי סיכת אבר קטן גרסי' כמו ששנוי שם. כלומר אם לא נשאר מן השמן על בשרו אלא כדי סיכת אבר קטן טהור ויותר מכשיעור זה טמא בשביל השמן שנטמא כשנטמא הוא ונשאר על בשרו וטמאוהו מפני שהשמן לא נטהר במקוה שאין לך משקה שמקבל טהרה במקוה אלא המים בלבד ע&quot;י השקה

'''וב&quot;ה אומרים משקה טופח.''' אע&quot;פ שאין בו אלא כדי משקה טופח טמא

'''טופח ומטפיח.''' צריך שיהא טופח עד שיטפח עוד לכף אחרת שתיגע בכף שנגעה בזה הטופח קתני מיהת ב&quot;ה מחמירין במשקה טופח וא&quot;כ מחלפה שיטתייהו דתמן אמרין טמא והכא לא חששו במשקה טופח שיטמאו מחמת הכסת

'''ומשני תמן בעינו הוא.''' השמן על בשרו אבל הכא בלוע במפה הוא מחמת ניגוב הידים והלכך לא חיישינן הכא מידי

'''מתני' ב&quot;ש אומרים מכבדין את הבית.''' מקום שאכלו שם מכבדים אותו משיורי אוכלים שנתפררו עליו ואחר כך טלים לידים מים אחרונים דפעמים שהשמש עם הארץ ומניח הפרורים שיש בהם כזית ואם נוטלין לידים תחלה נמצא מפסידי' את האוכלי' שהמים אחרונים נתונים עליהם ונמאסים וב&quot;ה סברי אסור להשתמש בשמש עם הארץ ושמש ת&quot;ח אינו מניח פרורים שיש בהן כזית אלא מסיר אותם והפרורים שאין בהם כזית אין בכך כלום דמותר לאבדן ביד והלכה כב&quot;ש בזה דמותר להשתמש בשמש עם הארץ

'''גמ' מה טעמהון דב&quot;ש מפני אובדן אוכלין.''' כדפרישית במתני'
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נט עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ח_כח}} '''בסעודה משותפת, האם מכבדים הבית לפני נטילת ידים לברכת המזון או אחריה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ז, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפ סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=נט ב/&gt; ==דף ס עמוד א== &lt;קטע התחלה=ס א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל, שנוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית, כפי שפסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ס עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;119&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ואחר כך נוטלין לידים ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל &lt;/div&gt;אומרים: נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי? מפני אובדן אוכלין {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם יטלו ידים יש חשש שהאוכלין ירטבו}} ומה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל? אם השמש פיקח — הרי זה מעביר פרורין פחות מכזית {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין חשש של איבוד אוכלין לכן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ונוטלין}} נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ה|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ה&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: נר, מזון, בשמים, והבדלה; ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: נר, ובשמים, ומזון, והבדלה. [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: שברא מאור האש; ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: {{שוליים|ח_כט}}בורא מאורי האש.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודא: לא נחלקו [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל על המזון שהוא בתחילה, ועל הבדלה שהיא בסוף. ועל מה נחלקו? על המאור ועל הבשמים ש[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: בשמים ומאור ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: מאור ובשמים. רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] ורב יהודא[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: הלכה כדברי מי שאומר {{שוליים|ח_ל}}בשמים ואחר כך מאור. [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: {{שוליים|ח_לא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#|כוס בימינו ושמן ערב בשמאלו]] אומר: על הכוס ואחר כך אומר: על שמן ערב [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הללאומרים: שמן ערב בימינו וכוס בשמאלו ואומר: על שמן ערב {{שוליים|ח_לב}}וטחו בראש השמש. אם היה שמש תלמיד חכם — טחו בכותל, שאין שבחו של תלמיד חכם להיות יוצא מבושם. אבא בר בר חנא[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר בר חנא|°]] ורב חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] הוון יתבין אכלין, והוה רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] קאים ומשמש קומיהון. עלה וטעין תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|הביא את שניהם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|יין ושמן ערב}} בחדא ידיה אמר ליה: אבא בר בר חנא[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר בר חנא|°]] מה ידיך חוריתא קטעין? וכעס עילוי אבוי. אמר ליה: לא מיסתך דאת רביע והוא קאים משמש? {{ירו&quot;מ-ביאור|לא דייך שאתה שוכב והוא עומד ומשמש}}! ועוד, דהוא כהן, ואמר שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{שוליים|ח_לג}}המשתמש בכהונה מעל — {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}את מיקל ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מבזה אותו}}. גזירה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אני גוזר}} דהוא רבע ואת קאים ומשמש תחתוי. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#איסור להשתמש בכהן|מניין {{ירו&quot;מ-הוסר|המשתמש}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למשתמש}} בכהונה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא}} מעל]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} {{הפ|עזרא|ח|כח}} ואמרה להן אתם קודש לה' והכלים קודש — {{שוליים|ח_לד}}מה כלים, המשתמש בהן מעל, אף המשתמש בכהנים מעל. פיסקא: [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים שברא וכו'. {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם}} על דעתהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומר}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות# בורא מאורי האש או &quot;ברא&quot;, אש אינה מתחדשת| אשר ברא פרי הגפן]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}על דעתיהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל בורא פרי הגפן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא, יש הבדל:}} יין מתחדש בכל שנה ושנה, האש אינו מתחדש בכל שעה. האש והכלאים, אף על פי שלא נבראו מששת ימי בראשית, אבל עלו במחשבה מששת ימי בראשית. הכלאים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית לו כד|בראשית וישלח לו כד]]) ובני צבעון איה {{ירו&quot;מ-הוסר|ואנה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וענה}}, הוא ענה אשר מצא את היימים במדבר. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ערוד הוא עונש על יצירת הפרד, סימני פרד|מהו יימים]] רבי יהודה בן סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן סימון|°]] אומר: המיונס. {{ירו&quot;מ-ביאור|אנשים משונים בצורתם}} ורבנן אמרין: היימים — חציו סוס וחציו חמור.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_ס_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף ס ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''בית שמאי אומרים: נר, מזון, בשמים, והבדלה; ובית הלל אומרים: נר, ובשמים, ומזון, והבדלה.'''

אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות דף ס', מתחילים בפרק ח' הלכה ד במשנה. אומרת המשנה '''בית שמאי אומרים מכבדים את הבית ואחר כך נוטלים ידיים''', ו'''בית הלל אומרים נוטלים ידיים ואחר כך מכבדים את הבית'''. שואלת הגמרא '''מה טעמון דבית שמאי'''? עונה הגמרא '''מפני אובדן אוכלין''', כי הרי אם יש פירורים על הרצפה ובאים נוטלים ידיים, אז בעצם המים ישחיתו את הפירורים האלה. יש פה איבוד אוכלין. אז '''מה טעמון דבית הלל'''? הרי לכאורה נשמע הגיוני. עונה הגמרא '''אם השמש פיקח, הרי זה מעביר פרורין פחות מכזית''' ואין חוששים של איבוד אוכלין, לכן '''נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית'''. זאת אומרת, כיוון שהגמרא בבבלי מסבירה טיפה יותר, היא אומרת שבעצם לפי בית הלל אסור להשתמש בשמש שהוא עם הארץ. אז ממילא אם הוא תלמיד חכם, הוא ודאי יודע שצריכים לפנות את כל הפירורים שיש בהם כזית, ולכן ממילא אין חשש של איבוד אוכלין.

פרק ח' הלכה ה' במשנה. '''בית שמאי אומרים: נר, מזון, בשמים, והבדלה'''. כלומר, אם אדם אכל במוצ&quot;ש ביום שיש... בסעודה שלישית ויצא שבת ויש לו רק כוס אחת, אז הוא מברך על הנר, על המזון ואז בשמים והבדלה. '''ובית הלל אומרים: נר, ובשמים, ומזון, והבדלה'''. עוד הבדל, '''בית שמאי אומרים: שברא מאור האש''', ו'''בית הלל אומרים: בורא מאורי האש'''. יש כל מיני הסברים מה בדיוק המחלוקת. אחד מההסברים אומר שבית הלל סוברים שיש הרבה מאורות בתוך האש, כי אנחנו רואים את הצבעים, אז כל צבע זה סוג אחר של אש וממנו מברכים בורא מאורי האש. זה אחד מההסברים. אנחנו נראה מה הגמרא אומרת.

גמרא. '''תני: אמר רבי יהודא: לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על המזון שהוא בתחילה, ועל הבדלה שהיא בסוף.''' כלומר, בעצם מה שראינו זה שיטת רבי מאיר. כך רבי מאיר מסביר את המחלוקת בין בית הלל לבית שמאי, שבית שמאי אומרים נר, מזון, בשמים והבדלה, ובית הלל אומרים נר, בשמים, מזון והבדלה. כלומר, כולם מסכימים שהמזון וההבדלה בסוף, וכל המחלוקת על נר ובשמים ביניהם מה הסדר. אבל רבי יהודה אומר לא, לא זו המחלוקת. כולם מסכימים, בין בית הלל לבין בית שמאי, שהמזון הוא ראשון, ברכת המזון ראשונה וההבדלה היא בסוף, וכל המחלוקת היא לגבי המאור והבשמים, ש'''בית שמאי אומרים: בשמים ומאור ובית הלל אומרים: מאור ובשמים'''.

בא '''רבי אבא ורב יהודא בשם רב: הלכה כדברי מי שאומר בשמים ואחר כך מאור.''' כנראה להם הייתה גרסה הפוכה בדברים של בית הלל. כלומר, בית הלל אומרים בשמים ואחר כך מאור, ובית שמאי אומרים מאור ואחר כך בשמים.

עוד מחלוקת. '''בית שמאי אומרים: כוס בימינו ושמן ערב בשמאלו''', כלומר שהוא מבדיל. אז הוא מחזיק את הכוס ביד ימין ואת השמן או את הבשמים ביד שמאל, ואז הוא '''אומר: על הכוס ואחר כך אומר: על שמן ערב'''. '''ובית הלל אומרים: שמן ערב בימינו וכוס בשמאלו''', '''ואומר: על שמן ערב וטחו בראש השמש'''. הרי צריך לברך על ממשות. אז הוא שם את זה על ראש השמש ומברך על מה שיש על השמש. עכשיו, '''אם היה שמש תלמיד חכם — טחו בכותל, שאין שבחו של תלמיד חכם להיות יוצא מבושם'''. הגמרא שאמרת שזה דווקא במקום שהיו חשודים על משכב זכר ולכן אסור, כך שבימינו שזה מקובל שגם גברים מתבשמים אז אין כל כך איסור.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ס עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אם השמש פיקח וכו'.''' כלומר דס&quot;ל דאין להשתמש בעם הארץ אלא בפיקח והוא יודע שהוא מעביר פירורין פחות מכזית כלומר שמעביר הפירורין גדולים עד פחות מכזית שאינו מניח כ&quot;א הפחותין מזית ואין בכך כלום והלכך נוטלים לידים אף בתחלה ואח&quot;כ מכבדין את הבית

'''מתני' ב&quot;ש אומרי' נר ומזון.''' מי שאכל בשבת במנחה וחשכה לו ועדיין לא גמר סעודתו ואין לו יין אלא כשיעור אחד ב&quot;ש אומר' כך הוא יסדר נר ומזון וכו' ומסקינן בגמר' זו דברי ר&quot;מ אבל ר' יהודה אומר לא נחלקו ב&quot;ש וב&quot;ה על המזון שהוא בתחלה ועל הבדלה שהיא בסוף על מה נחלקו על המאור ועל הבשמים שב&quot;ש אומרים מאור ואח&quot;כ בשמים וב&quot;ה אומרים בשמים ואח&quot;כ מאור

'''בש&quot;א שברא מאור האש.''' שברא משמע שעבר ולא בורא דמשמע להבא וכן מאור ולא מאורי דחדא נהורא איכא בנורא

'''וב&quot;ה אומרים בורא.''' דנמי משמע לשעבר ומאורי האש לפי שהרבה גוונים יש בשלהבת אדומה ולבנה וירקרוקת

'''גמ' תני.''' בתוספתא פ&quot;ה א&quot;ר יהודה וכו' מפורש לעיל בהלכה א'

'''ב&quot;ש אומרי' כוס בימינו.''' ה&quot;ג בתוספתא שם הביאו לפניו שמן ויין ב&quot;ש אומרים כוס יין בשמאלו ושמן ערב בימינו מברך על השמן ואח&quot;כ מברך על היין וב&quot;ה אומרים אוחז היין בימינו ושמן בשמאלו מברך על היין ושותהו וחוזר ומברך על השמן

'''וטחו בראש השמש.''' מפני שגנאי הוא לת&quot;ח שיצא לשוק וידיו מבושמות

'''עלה וטעין תרויהון בחד ידיה.''' נכנס כשהוא טעון לשתיהם להיין והשמן בידו אחת וא&quot;ל אבא בר בר חנה מה זה האם ידך האחרת קטועה היא שלא לקחת זה בימינך וזה בשמאלך

'''האש והכלאים.''' תוספתא שם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;הל' בית שמי אומ' כול' · תני*- אמ' ר' יהודה לא נחלקו בית שמי ובית הלל על המזון שהוא בתחילה ועל הבדלה שהיא בסוף · ועל מה נחלקו על המאור ועל הבשמים שבית שמאי אומ' בשמים ומאור · ובית הלל אומ' מאור ובשמים · ר' בא ורב יהודה בשם רב הל' כדברי מי שאו' בשמים ואחר כך מאור · בית שמי אומ' כוס בימינו ושמן ערב בשמאלו או' על הכוס ואחר כך או' על שמן ערב · בית הלל אומ' שמן ערב בימינו וכוס בשמאלו · או' על שמן ערב · וטחו בראש השמש · אם היה שמש תלמיד חכם טחו בכותל שאין שבחו שלתלמיד חכם להיות יוצא מבושם · אבא בר בר חנה ורב חונא הוון יתבין אכלין והוה ר' זעירא קאים משמש קומיהון עלו וטעין תריהון בחדא ידיה · אמ' ליה אבא בר בר חנה מה ידיך חוריתא קטעין · וכעס עילוי אבוי · אמ' ליה לא מיסתך דאת רביע והוא קאים משמש ועוד דהוא כהן ואמ' שמואל המשתמש בכהונה מעל · את מיקל ליה · גזירה [דהוא רבע] ואת {{ירו&quot;מ-הוסר|יתיב}}[קאים] ומשמש תחתוי · מניין המשתמש בכהונה מעל ר' אחא בשם שמואל אמ' ואמרה להם אתם קודש ליי' והכלים קודש · מה כלים המשתמש בהן מעל אף המשתמש בכהנים מעל · הל' על דעתהון דבית שמי אשר ברא פרי הגפן [על דעתיהון דבית הלל בורא פרי הגפן]· יין מתחדש בכל שנה [ושנה]· האש אינו מתחדש בכל שעה · האש והכלאים אעפ' שלא נבראו מששת ימי בראשית · אבל עלו במחשבה מששת ימי בראשית · הכלאים ובני צבעון איה וענה הוא ענה אשר מצא את הימים במדבר · מהו יימים · ר' יהודה בן סימון או' המיונס · ורבנן אמרין היימים חציו סוס וחציו חמור {{ירו&quot;מ-הוסר|גדולות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''וכעס עלוי אביו.''' בר חנה אביו של אבא כעס עליו על שאמר לר' זעירא כן וא&quot;ל לא דייך שאתה יושב והוא עומד ומשמש לפניך ועוד שהוא כהן כדאמרי' בפרק דלעיל בהלכה ג' ר&quot;ז קם מקרי כהן במקום לוי וכו' ואסור להשתמש בכהן כדשמואל ועודך מבזה אתה לו

'''גזירה.''' גוזר אני שהוא ישב ואתה תעמוד ומשמש תחתיו: פיסקא ב&quot;ש אומרים שברא וכו' ופריך א&quot;כ על דעתיה דב&quot;ש יאמרו אשר ברא פרי הגפן וכו' דלדידהו ברא הוא דוקא לשעבר ומשני שאני יין שהוא מתחדש וכו' ושייך בו ג&quot;כ לשון בורא שהוא בורא תמיד אבל האש אינו מתחדש אלא כך היה בתחלת הבריאה כדלקמן

'''כלאים.''' הן הפרד שהוא מן הסוס ומן החמור

'''הכלאים.''' באיזה שעה נבראו וקאמר כתיב ובני צבעון וכו'

'''המיונס.''' מיני בני אדם המשונים בצורתן כך מצאתי במדרש דברי הימים. ובאיכה רבתי בפסוק הביא בכליותי וגו' ומכניסין את המיומס לתיאטרון שלהם וראשו מגולת וכו' והוא בן אדם שמשנין אותו בלבושו ובצורתו

'''חציו סוס וחציו חמור.''' והוא מצא אותו שזימן חמורה וכו' כדאמר לקמן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אבא בר בר חנא ורב חונא הוון יתבין אכלין''', ישבו לאכול, '''והוה רבי זעירא קאים ומשמש קומיהון'''. כלומר רבי זעירא שימש, הוא היה משרת שלהם. ככה היה מקובל שכל פעם אחד אחר משמש. '''עלה וטעין תרויהון בחדא ידיה''', כלומר הוא בא והביא להם את היין ואת השמן, הביא את שניהם ביד אחת. '''אמר ליה: אבא בר בר חנא, מה ידיך חוריתא קטעין?''' מה, היד שלך קטועה? למה אתה מביא את שתיהם ביד אחת? '''וכעס עילוי אבוי''', אבא שלו כעס עליו. '''אמר ליה: לא מיסתך דאת רביע והוא קאים משמש?!''' לא מספיק שאתה שוכב לך בכיף והוא משרת אותך, '''ועוד, דהוא כהן, ואמר שמואל: המשתמש בכהונה מעל''' — זה כמו מעילה, '''את מיקל ליה'''. ככה אתה מזלזל בו? '''גזירה דהוא רבע ואת קאים ומשמש תחתוי'''. עכשיו אני גוזר שהוא ישב ואתה תהיה זה שמשרת.

שואלת הגמרא, '''מניין בכהונה מעל'''? '''רב אחא בשם שמואל: ואמרה להן אתם קודש לה' והכלים קודש — מה כלים, המשתמש בהן מעל, אף המשתמש בכהנים מעל.''' הקשר בין זה שישבו בין הכוהנים לכלים - כמו שמשתמש בכלי המקדש מעל, אז גם מי שמשתמש בכהן מעל.

פיסקא. אמרנו במשנה '''בית שמאי אומרים שברא''' וכו'. שואלת הגמרא '''על דעתהון דבית שמאי אשר ברא פרי הגפן, על דעתיהון דבית הלל בורא פרי הגפן'''? כלומר, גם בזה הם חולקים ככה? עונה הגמרא, יש הבדל. '''יין מתחדש בכל שנה ושנה''' — כל שנה נוטעים את העצים, העץ גדל, כל שנה יש פירות חדשים וכולי. אבל '''האש אינו מתחדש בכל שעה''', אלא אש זה אש. כלומר, יש גם מציאות שהיא קבועה. גם אם נגיד שהוא מתחדש כי מדליקים אותו, אבל בעצם יש אפשרות שהאש לא תתחדש. כלומר, אין חובה שזה יהיה דבר חדש. בגפן חייב שזה יהיה חדש.

ואמרה הגמרא '''האש והכלאים, אף על פי שלא נבראו מששת ימי בראשית, אבל עלו במחשבה מששת ימי בראשית'''. '''הכלאים — ובני צבעון איה, הוא ענה אשר מצא את היימים במדבר.''' מהו ימים? '''רבי יהודה בן סימון אומר: המיונס''', אנשים שונים בצורתם, ככה מסבירים הפרשנים. '''ורבנן אמרין: היימים — חציו סוס וחציו חמור'''. יש לנו אפשרות שהאבא יהיה סוס והאימא אתון, כלומר חמור נקבה, ויש אפשרות הפוכה, שהאבא יהיה חמור והאימא תהיה סוסה. אז איך מבחינים ביניהם? '''ואילו הן הסימנין. אמר רבי יהודה: כל שאזניו קטנות — אמו סוס ואביו חמור; גדולות — אמו חמורה ואביו סוס.'''
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ס עמוד א'''

{{שוליים|ח_כט}} '''בהבדלה יש להקדים ברכת המאור לברכת הבשמים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל - מאור ואחר כך בשמים, כדברי רבי אבא ורב יהודא בשם רב, ותואם גם את הבבלי (פסחים קג.).

{{שוליים|ח_ל}} '''בהבדלה על היין מברכים על הבשמים לפני הברכה על האור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצו סעיף א , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל - מאור ואחר כך בשמים, כדרך שמצינו בכל מחלוקת בית שמאי ובית הלל שהלכה כבית הלל.

{{שוליים|ח_לא}} '''כאשר יש לפניו כוס לברכת המזון ושמן ערב לסיכה - כיצד יאחז וכיצד יברך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ז, הלכה יד , טור או&quot;ח סימן ריב, , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל, כדרכם בכל מקום שנחלקו עם בית שמאי.

{{שוליים|ח_לב}} '''כשמושחים שמן בראש המשמש, אם השמש תלמיד חכם — מושחים בכותל ולא בראשו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ז, הלכה יד , טור או&quot;ח סימן ריב, , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין שבחו של תלמיד חכם לצאת מבושם, ולכן טחין בכותל.

{{שוליים|ח_לד}} '''האם המשתמש בכהנים (בגופם, לעבודתו) חייב במעילה כדין מועל בכלי הקדש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מעילה, פרק ו, הלכה א &lt;קטע סוף=ס א/&gt; ==דף ס עמוד ב== &lt;קטע התחלה=ס ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלימוד הירושלמי &quot;מה כלים המשתמש בהן מעל אף המשתמש בכהנים מעל&quot; - הרמב&quot;ם פסק כך בהלכות מעילה פרק ו הלכה א.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ס עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;120&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ואילו הן הסימנין {{ירו&quot;מ-הדגשה|להבחיו בניהם}}. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{שוליים|ח_לה}}כל שאזניו קטנות — אמו סוס ואביו חמור; גדולות — אמו חמורה ואביו סוס. רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} מפקד לאילין דנשיאה: אין בעיתון מיזבון מוליון {{ירו&quot;מ-ביאור|אם תרצו לקנות פרדות}} — תהון זבנין אילין דאודניהון דקיקין, שאמו סוסה ואביו חמור {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יהיה כלאים ואסורים למשוך עם אלו שכבר יש לכם}} מה עשה צבעון וענה? זימן חמורה והעלה עליה סוס זכר, ויצא מהן פרדה. אמר הקדוש ברוך הוא להם: אתם הבאתם לעולם דבר שהוא מזיקן, אף אני מביא על אותו האיש דבר שהוא מזיקו. מה עשה הקדוש ברוך הוא? זימן {{ירו&quot;מ-הוסר|הכינה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חכינה}} והעלה עליה חרדון, ויצא ממנה חברבר. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חברבר וכלב שוטה הורגים בוודאי|מימיו לא יאמר לך אדם שעקצו חברבר וחיה]] נשכו כלב שוטה — וחיה; שבעטתו פרדה — וחיה, ובלבד פרדה לבנה. האש {{ירו&quot;מ-הדגשה|דרש}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] בשם רבי בזירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי בזירה|°]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האש שהדליק אדם הראשון|שלשים ושש שעות שימשה אותה האורה]] שנבראת ביום הראשון: שתים עשרה בערב שבת, ושתים עשרה בליל שבת, ושתים עשרה בשבת, והיה אדם הראשון מביט בו מסוף העולם ועד סופו, כיון שלא פסקה האור{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}, התחיל כל העולם כולו משורר, שנאמר ([[איוב לז ג]]) תחת כל השמים ישרהו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואורו כנפות הארץ שרו}} למי שאורו על כנפות הארץ. כיון שיצאת שבת, התחיל מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}שמש החושך ובא {{ירו&quot;מ-הוסר|ונתירא}} נתירא אדם ואמר: אלו הוא שכתב בו: ([[בראשית ג טו|בראשית בראשית ג טו]]) הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב {{ירו&quot;מ-ביאור|הנחש}} — שמא בא לנשכני {{ירו&quot;מ-ביאור|בחושך כשאיני יכול לראותו}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|ואמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זהו שאמר}} ([[תהילים קלט יא]]) אך חשך ישופני. אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: באותו שעה זימן {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}} הקדוש ברוך הוא שני רעפין, והקישן זה לזה ויצא מהן האור. הדא הוא דכתיב ([[תהילים קלט יא]]) ולילה אור בעדני. ובירך עליה: בורא מאורי האש. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}לפיכך מברכין על האש {{שוליים|ח_לו}}במוצאי שבתות, שהיא תחילת ברייתה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אף {{שוליים|ח_לז}}במוצאי יום הכיפורים מברך עליה, שכבר שבת האור כל אותו היום.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ו|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ו&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ח_לח}}אין מברכין על הנר ועל הבשמים של גוים, ועל הנר ועל הבשמים של מתים, ועל הנר ועל הבשמים שלפני עבודה זרה. ואין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תנא רבי יעקב[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אידי}} קומי רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: מברכין על הבשמים של גוים. {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו}} מה פליג {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא מה שנאסר זה מפני שסתם מסיבת גוי לעבודה זרה אך כאן}} קיומונה במעשיו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מוכיחים שאינם לעבודה זרה כגון שהניחם}} לפני חנותו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לריח טוב}}. {{שוליים|ח_לט}}עששית אף על פי שלא כבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודלקה בשבת}} — מברכין עליה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שלא נעשה בה איסור}} נר בתוך חיקו או {{שוליים|ח_מ}}בתוך פנס או בתוך אספקלריא — רואה את השלהבת ואינו משתמש לאורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון שהיתה רחוקה}}, משתמש לאורה ואינו רואה את השלהבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון שהייתה בקרן זוית}} — לעולם אין מברכין עליה עד שיהיה רואה את השלהבת ומשתמש לאורה. חמשה דברים נאמרו בגחלת וחמשה בשלהבת: {{שוליים|ח_מא}}גחלת של הקדש — מועלין&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף סא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי מנא מפקד לאילין דנשיאה: אין בעיתון מיזבון מוליון — תהון זבנין אילין דאודניהון דקיקין''', תקנו את אלה שאוזניהם קטנות, '''שאמו סוסה ואביו חמור'''. למה? כיוון שכבר יש לכם כמה כאלה שלא יהיו כלאיים, יעשו לכם להמשיך עם אלו שכבר יש לכם.

ממשיכה הגמרא. '''מה עשה צבעון וענה? זימן חמורה והעלה עליה סוס זכר, ויצא מהן פרדה.''' זה בעצם כך הוא עשה את הפרדה. '''אמר הקדוש ברוך הוא להם: אתם הבאתם לעולם דבר שהוא מזיקן''' — כי הפרד, אדם שחטף מכה מפרד, פרדה לבנה, אז בעצם זה לא מבריא. '''אף אני מביא על אותו האיש דבר שהוא מזיקו. מה עשה הקדוש ברוך הוא? זימן והעלה עליה חרדון, ויצא ממנה חברבר.''' הוא לקח נחש וחרדון, יצא ממנו חברבר. '''מימיו לא יאמר לך אדם שעקצו חברבר וחיה, נשכו כלב שוטה — וחיה'''. זה קצת קשה עם הסיפור של רבי חנינא בן דוסא, שנחש נשך אותו והוא חי כמובן, אבל בכל אופן לא מדובר פה על נס. '''שבעטתו פרדה — וחיה, ובלבד פרדה לבנה'''. כלומר, לא כל פרדה שבועטת - המוכה לא מתרפאת, אלא בפרדה לבנה.

האש. '''רבי לוי בשם רבי בזירה: שלשים ושש שעות שימשה אותה האורה שנבראת ביום הראשון: שתים עשרה בערב שבת, ושתים עשרה בליל שבת, ושתים עשרה בשבת''', והאדם הראשון מביט בה מסוף העולם ועד סופו. '''כיון שלא פסקה האור, התחיל כל העולם כולו משורר, שנאמר: תחת כל השמים ישרהו... למי שאורו על כנפות הארץ'''. '''כיון שיצאת שבת, התחיל מ שמש החושך ובא'''. פתאום התחיל להיות חושך, כי הרי בעצם נברא בראש השנה, אז הזמנים - היום התקצר. '''נתירא אדם ואמר: אלו הוא שכתב בו: הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב — שמא בא לנשכני'''. כלומר, אולי עכשיו בגלל שיש חושך, אז עכשיו זה ההזדמנות של הנחש להכיש אותי, כי אני לא רואה כלום. הוא נורא פחד. זהו שאמר '''אך חשך ישופני'''.

'''אמר רבי לוי: באותו שעה זימן הקדוש ברוך הוא שני רעפין, והקישן זה לזה ויצא מהן האור. הדא הוא דכתיב: ולילה אור בעדני. ובירך עליה: בורא מאורי האש.''' '''שמואל: לפיכך מברכין על האש במוצאי שבתות, שהיא תחילת ברייתה.''' יש פה משהו מאוד מעניין. אפשר לראות אצל הגויים, בכל האגדות שלהם, שהאדם היה צריך לגנוב את האש מהאלים, כי כאילו העולם נברא מושלם והאלים פחדו שאדם יקלקל את העולם, לכן הם מנעו מהאדם להתקדם. השאירו אותו פרימיטיבי, ללא אש, ללא שום אפשרות לגעת ולשנות בעולם. והאדם גנב את האש מהאלים, ככה הם מאמינים בשטויות שלהם, באגדות שלהם. אבל בעם ישראל אנחנו מאמינים שהקדוש ברוך הוא ברא עולם משתלם, עולם שחסר תיקון כדי שהאדם יהיה שותף. כי אם העולם היה מושלם, אז בעצם כל פעולה שאדם עושה זה בעצם הרס, זה קלקול, ולכן בעצם זה יוצר איזה מתח בין הבורא לאדם. אבל הקדוש ברוך הוא ברא עולם שיש בו תמיד מקום לתיקון, ובעצם לאדם יש מקום לפעול בעולם, יש לו מקום לתקן. ולא רק זה, הקדוש ברוך הוא גם לימד אותו איך לתקן. הקדוש ברוך הוא נתן לו תורה כדי ללמד אותו איך לתקן את העולם הרוחני, והקדוש ברוך הוא נתן לו את האש, לימד אותו איך לייצר אש כדי שבזה הוא יוכל לתקן גם את העולם הגשמי.

בכל אופן, '''רב הונא בשם רבי אבהו בשם רבי יוחנן: אף במוצאי יום הכיפורים מברך עליה, שכבר שבת האור כל אותו היום.''' כלומר, גם ביום הכיפורים שבו לא היה שימוש באור, אנחנו נוהגים להלכה לברך ביום כיפור רק על אש שבאמת שבתה. שלא מדליקים אש חדשה, אלא אש שהייתה דלוקה ולא השתמשו בה מלכתחילה באיסור. זה הנוהג היום.

פרק ח', הלכה ו', מתני'. '''אין מברכין על הנר ועל הבשמים של גוים, ועל הנר ועל הבשמים של מתים, ועל הנר ועל הבשמים שלפני עבודה זרה. ואין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ס עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ואלו הן הסימנין.''' להכיר אם אמו חמורה ואביו סוס או בהפך

'''אין בעיתון מזבנון מוליון.''' כשאתם רוצים ליקח הפרדות תראו אותן שאזניהן קטנות שהן כולן מאם סוסיא ומפני הכלאים אמר להם כן

'''זימן חכינה.''' נחש

'''חרדון.''' הוא מין הצב

'''חברבר.''' מין נחש צפעוני והוא הערוד

'''שבעטתו פרדה.''' בו וחיתה המכה

'''לבנה.''' דחיוורן ריש כרעה

'''תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ.''' פסוק הוא באיוב במענה אליהו ודריש שוררו למי שאורו על כנפות הארץ

'''שכבר שבת האור כל אותו היום.''' והויא כתחלת ברייתא

'''מתני' אין מברכין לא על הנר ולא על הבשמים של גוים.''' נר משום דלא שבת שהעכו&quot;ם עשה מלאכה לאורו וקי&quot;ל אור שלא שבת אין מברכין עליו הואיל ונעבד בו עבירה

'''ולא על הבשמיס.''' בבשמים שהם במסיבה של עכו&quot;ם שהם מסובין בה לסעודה מיירי והא דתנן בסיפא ולא על הנר ולא על הבשמים שלפני ע&quot;ז מה טעם קאמר מה טעם אין מברכין על של עכו&quot;ם לפי שסתם מסיבת עכו&quot;ם לע&quot;ז ואין מברכין על הבשמים שלפני ע&quot;ז&lt;/div&gt;
⁣‌‌​​‌‌ואילו הן הסימנין אמ' ר' יהודה כל שאזניו קטנות אמו סוס ואביו חמור · גדולות אמו חמורה ואביו סוס · ר' מנא מפקד לאילין דנשיאה אין בעיתון מיזבון מוליון תהון זבנין אילין דאודניהון דקיקין שאמו סוסה ואביו חמור · מה עשה צבעון וענה זימן חמורה והעלה עליה סוס זכר ויצא מהן פרדה · אמ' הקב'ה להם אתם הביאתם לעולם דבר שהוא מזיקו אף אני מביא על אותו האיש דבר שהוא מזיקו · מה עשה הקב'ה זימן חכינא והעלה עליה חרדון ויצא ממנה חברבר · מימיו לא יאמר לך אדם שעקצו חברבר וחיה · נשכו כלב שוטה וחיה שבעטתו פרדה וחיה · ובלבד פרדה לבנה · האש ר' לוי בשם ר' בזירה שלשים ושש שעות שימשה {{ירו&quot;מ-הוסר|האורה משמשת ראשונה}}[אותה האורה שנבראה ביום הראשון] שתים עשרה בערב שבת · ושתים עשרה בלילי שבת · ושתים עשרה בשבת · והיה אדם הראשון מביט בו מסוף העולם ועד סופו כיון שלא פסקה האורה התחיל כל העולם כולו משורר שנ' תחת כל השמים ישרהו למי שאורו על כנפות הארץ · כיון שיצת שבת התחיל משמש החושך ובא ונתיירא אדם ואמ' אילו הוא שכת' בו הוא ישופך ראש [ואתה תשופנו עקב שמא בא לנשכני] {{ירו&quot;מ-הוסר|יבא וישכנו}}ואמ' אך חושך ישופיני · אמ' לוי באותה השעה זימן לו הקב&quot;ה שני רעפין והקישן זה לזה ויצא מהן האור הדא הוא דכת' ולילה אור בעדיני ·{{ירו&quot;מ-הוסר|ולילה אור בעדי}} ובירך עליה בורא מאורי האש · שמואל אמ' לפיכך מברכין על האש במוצאי שבתות שהיא תחילת ברייתה · רב הונא בשם ר' אבהו בשם ר' יוחנן אף במוצאי יום הכיפורים מברך עליה שכבר שבת האור כל אותו היום ·הל' תנא ר' יעקב קומי ר' ירמיה מברכין על הבשמים שלגוים מהו פליג קיומונה במעשיו לפני חנותו עששית אע&quot;פ [שלא] כבת מברכין עליה · נר בתוך חיקו או בתוך פנס או בתוך ספקלריא רואה את השלהבת ואינו משתמש לאורה משתמש לאורה ואינו רואה את השלהבת לעולם אין מברכין עליה עד שיהא רואה את השלהבת ומשתמש לאורה · חמשה דברים נאמרו בגחלת וחמשה בשלהבת · גחלת שלהקדש מועלין⁤
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

גמרא: '''תנא רבי יעקב קומי רבי ירמיה: מברכין על הבשמים של גוים.''' שואלת הגמרא: מה, פליג? הרי לפני דקה אמרנו במשנה שלא מברכים על הבשמים של גוים. עונה הגמרא: מה שנאסר זה מפני שסתם משתה של גוי הוא לעבודה זרה, אז לכן אני אוסר את כל הבשמים של הגוי. אבל כאן, כי אמרו במקום מוכיחים שאינם לעבודה זרה - פה יש לנו וודאות שהבשמים האלה לא שימשו אותו לעבודה זרה, '''כגון שהיה נראה קיומונה במעשיו לפני חנותו''', הוא שם את זה בחנות כדי שיהיה ריח טוב, אז ברור לנו שלא לעבודה זרה.

'''עששית אף על פי שלא כבת — מברכין עליה.''' כלומר, אם היא דלקה כל השבת, אבל ברגע מוצאי שבת מברכים עליה, כי מה שאסור זה לברך על אש שנעשה בה איסור. אין לנו בעיה שהיא דלקה. לכן אם היא דלקה, אין שום בעיה לברך עליה במוצאי שבת.

'''נר בתוך חיקו או בתוך פנס או בתוך אספקלריא — רואה את השלהבת ואינו משתמש לאורה''', כגון שהייתה רחוקה, '''משתמש לאורה ואינו רואה את השלהבת''', כגון שאתה בקרן זווית, כלומר שהאור כן קיים, אבל הוא לא רואה את מקור האש, '''לעולם אין מברכין עליה עד שיהיה רואה את השלהבת ומשתמש לאורה'''.

'''חמשה דברים נאמרו בגחלת וחמשה בשלהבת: גחלת של הקדש — מועלין''' בה, והשלהבת לא נהנין ולא מועלין. גחלת של עבודה זרה אסורה ושלהבת מותרת. המודר הנאה מחברו אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו. המוציא את הגחלת לרבים חייב, ובשלהבת פטור. מברכים על השלהבת ואין מברכים על הגחלת.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ס עמוד ב'''

{{שוליים|ח_לה}} '''איסור הרבעת בהמה שאמה סוסה ואביה חמור עם בהמה שאמה חמורה ואביה סוס משום כלאים, וסימן ההיכר – אזני הפרדה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלאים, פרק ט, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצז סעיף ט סמ&quot;ג לאוין רפא. ''הכרעה:'' נפסק כרבי מנא שיש להבחין בין הפרדות לפי גודל אוזניהן, שהקטנות אמן סוסה ואביהן חמור והגדולות אמן חמורה ואביהן סוס, ואין למשכן זו עם זו משום כלאים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ח_לו}} '''אין לומר &quot;בורא מאורי האש&quot; בהבדלה במוצאי יום הכיפורים אלא רק במוצאי שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרכד סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שברכת האור נתקנה על אור שנברא במוצאי שבת דווקא, ולא במוצאי יום הכיפורים שאין בו חידוש בריאת אור.

{{שוליים|ח_לז}} '''האם מברכים ברכת האור (בורא מאורי האש) במוצאי יום הכיפורים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרכד סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' מברכים על האור במוצאי יום הכיפורים, שכיוון שנח האור כל היום נחשב כאילו נברא מחדש במוצאי היום, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן תרכד סעיף ד.

{{שוליים|ח_לח}} '''אין מברכים על נר ובשמים של גויים, של מתים ושל עבודה זרה, ואין מברכים על הנר עד שנהנים לאורו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ט, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף יב , סמ&quot;ג עשין כז, סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק שאין מברכים על נר ובשמים שלפני עבודה זרה ושל מתים, אך על בשמים של גויים מברכים כשמעשיהם מוכיחים שאינם לעבודה זרה (כגון שהניחם לפני חנותו), כדעת רבי יעקב בר אידי בשם רבי ירמיה.

{{שוליים|ח_מא}} '''גחלת של הקדש הנאה ומעילה, ושלהבת הבוקעת ממנה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מעילה, פרק ב, הלכה יג &lt;קטע סוף=ס ב/&gt; ==דף סא עמוד א== &lt;קטע התחלה=סא א/&gt;. ''הכרעה:'' גחלת - מועלין בה כדין תשמישי הקדש; שלהבת - לא נהנין ולא מועלין, כדעת הירושלמי, וכן פסק הרמב&quot;ם בהלכות מעילה פ&quot;ב הי&quot;ג..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;121&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
בה, והשלהבת — לא נהנין ולא מועלין. {{שוליים|ח_מב}} &lt;/div&gt;גחלת של עבודה זרה אסורה, ושלהבת מותרת. {{שוליים|ח_מג}}המודר הנאה מחבירו — אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו. {{שוליים|ח_מד}}המוציא את הגחלת לרשות הרבים — חייב, והשלהבת — פטור. מברכין על השלהבת ואין מברכין על הגחלת. רבי חייא בר אשי[[ביאור:עץ מסורת#רב חייא בר אשי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: אם היו {{שוליים|ח_מה}}גחלים לוחשות — מברכין. רבי יוחנן דקרציון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן דקרציון|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי נחום בר סימאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחום בר סימאי|°]]: בלבד הנקטפת. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם יניח קיסם מעל הגחל האש תקפוץ וידלק}} תני {{שוליים|ח_מו}}גוי שהדליק מישראל, וישראל שהדליק מגוי — {{ירו&quot;מ-הדגשה|מברך עליו}}. ניחא גוי שהדליק מישראל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהאש של ישראל שבתה. אבל ישראל מגוי אמאי? הרי האש לא שבתה. אלא כנראה בדלל שמברכים על התוספת}} מעתה אפילו {{שוליים|ח_מז}}גוי מגוי? אשכח תני: גוי מגוי — אין מברכין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|גזרה משום גוי ראשון ועמוד ראשון אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מבוי שכולו גוים וישראל אחד דר בתוכו, ויצא משם {{ירו&quot;מ-הוסר|האור}} אור — מברכין עליה בשביל אותו ישראל ששם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אין מברכין לא על הבשמים של לילי שבת בטבריא, ולא על {{ירו&quot;מ-הוסר|הבשמים של מוצאי שבת בציפורין ולא על }}הנר, ולא על הבשמים של אור ערב שבת {{ירו&quot;מ-ביאור|חמישי בלילה}} בציפורין {{שוליים|ח_מח}}— שאינן עשויין אלא לדבר אחר. {{ירו&quot;מ-ביאור|לגמר את הכלים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} {{שוליים|ח_מט}}ולא על הנר והבשמים של מתים רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוסי בי רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]]: הדא דאת אמר — {{שוליים|ח_נ}}בנתונים למעלה ממיטתו של מת; אבל אם {{ירו&quot;מ-הוסר|היה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היו}} נתונים לפני מטתו של מת — מברכין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אני אומר: לכבוד החיים הן עשוין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} ולא על הנר ולא על הבשמים של עבודה זרה. ולא היא — של גוים היא של עבודה זרה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אז למה הכפילות?}} תיפתר בעבודה זרה של ישראל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. דרש רבי זעירא בריה דרבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא בריה דרבי אבהו|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדכתיב}} ([[בראשית א ד|בראשית בראשית א ד]]) וירא אלהים את האור כי טוב, ואחר כך ויבדל אלהים בין האור ובין החשך. אמר רבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ברכיה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: כך דרשו שני גדולי עולם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ורבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: ויבדל אלהים — אבדלה ודאי {{ירו&quot;מ-ביאור|ממש}}. רבי יהודה בי רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בי רבי סימון|°]] אמר: הבדילו {{ירו&quot;מ-ביאור|הפרישו}} לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לשימושו}} ורבנן אמרין: הבדילו לצדיקים לעתיד לבוא. משלו משל, למה הדבר דומה? למלך שהיו לו שני איסטרטיגין {{ירו&quot;מ-ביאור|ממונים}} זה אומר: אני משמש ביום, וזה אומר: אני משמש ביום. קרא לראשון ואמר לו: פלוני, היום יהא תחומך. קרא לשני ואמר לו: פלוני, הלילה יהא תחומך. הדא הוא דכתיב ([[בראשית א ה|בראשית בראשית א ה]]) ויקרא אלהים לאור יום וגו'. לאור אמר לו: היום יהא תחומך. {{ירו&quot;מ-הוסר|ולחשך}} לחשך אמר לו: הלילה יהא תחומך. אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הוא שאמר הקדוש ברוך הוא לאיוב ([[איוב לח יב]]) המימיך צוית בוקר, ידעת השחר מקומו — {{ירו&quot;מ-הדגשה|כלום}} ידעת אי זה מקומו של אור ששת ימי בראשית, איכן נגנז? אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: אנא אמרית טעמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדברי רבי יוחנן וריש לקיש, שאמרו שהקדוש ברוך הוא הבדיל בין האור ובין החושך ממש, ונתן לכל אחד תחומו מדכתיב}} ([[ישעיהו מה ז]]) יוצר אור ובורא חושך עושה שלום — משיצא{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}, עושה שלום ביניהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: יאותו, ושמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: יעותו. מאן דאמר יאותו — {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית לד טו|בראשית וישלח לד טו]]) אך בזאת נאותה לכם. מאן דאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|יעותו דכתיב}} ([[ישעיהו נ ד]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדעת לעות את יעף דבר. תמן תנינן: כיצד מעברין את הערים? רב אמר: מאברין, ושמואל אמר: מעברין }}מאן דאמר מאברין — מוסיפין לה אבר, מאן דאמר מעברין — כאשה עוברה. תמן תנינן: לפני אידיהן של גוים. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: עידיהן, ושמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אידיהן. מאן דאמר אידיהן — {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים לב לה|דברים האזינו לב לה]]) כי קרוב יום אידם. ומאן דאמר עידיהן — {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ישעיהו מד ט]]) ועידיהם המה בל יראו {{ירו&quot;מ-הוסר|ובעל}} ובל ידעו למען יבשו. מאן מקיים שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} טעמא דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]? ועידיהם המה — שהן עתידין {{ירו&quot;מ-הדגשה|להעיד ו}}לבוש את עובדיהן ליום הדין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} אין&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף סא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''גחלת של הקדש מועלין בה''', והשלהבת — לא נהנין ולא מועלין. '''גחלת של עבודה זרה אסורה, ושלהבת מותרת. המודר הנאה מחברו אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו. המוציא את הגחלת לרשות הרבים חייב, והשלהבת פטור. מברכין על השלהבת ואין מברכין על הגחלת'''.

רבי חייא בר אשי אמר בשם רב '''אם היו גחלים לוחשות מברכין'''. כלומר אם הגחלים היו אדומות כאלה שאם אנחנו נקרב אליהם חתיכת נייר זה יבער, אז כן מברכים.

רבי יוחנן דקרציון אמר בשם רבי נחום בר סימאי '''בלבד הנקטפת'''. כמו שאמרנו שדווקא אם אני אניח קיסם אז זה יידלק.

תני '''גוי שהדליק מישראל, וישראל שהדליק מגוי''' — יש לנו ברייתא שגוי שהדליק מישראל וישראל שהדליק מגוי מברכים עליו. כלומר אין בעיה לברך, כי כל האיסור זה על נר של גוי, כי אני חושש שמא הוא השתמש בזה בשבת, אבל אם הדליקו ממנו אז מותר. אנחנו יודעים שהגמרא אומרת שלמרות שבעצם אפשר לברך על התוספת, כיוון שאני גוזר שמא הוא יברך בדיוק ברגע של מוצאי שבת ואז יצא שהוא מברך על הנר שדלק באיסור אצל הגוי.

אומרת הגמרא '''ניחא גוי שהדליק מישראל''' — זה ברור למה מותר, כי האש של ישראל היא השבתה, אבל אם ישראל הדליק מגוי אז איך הוא יכול לברך? אלא כנראה ודאי שאני מברך על התוספת, אני לא מברך על הבסיס. אם זה ככה, אז '''מעתה אפילו גוי מגוי'''? למה אתה אוסר אם גוי הדליק מגוי? למה אתה מתיר רק אם יהודי הדליק מגוי?

'''אשכח תני: גוי מגוי — אין מברכין'''. מה הסיבה באמת? כמו שאמרנו שבבבלי מופיע שזה גזירה משום גוי ראשון ועימוד ראשון, כי באמת גוי, אפילו אותו גוי לא צריך גוי אחר. אם גוי אחד מדליק נר, הדליק את זה בשבת, הנר עבר איסור, אבל בעצם כל רגע ורגע מתחדש האש, וכשאני מברך אני בעצם מברך על התוספת. אבל גזרו חכמים שמא יברך בדיוק ברגע עצם השבת, ואז בעצם הוא מברך על האש שהייתה באיסור. וחכמים כשהם גזרו אז הם גם גזרו בכל גוי, גם אם זה גוי שני. כלומר, גם אם גוי הדליק מהגוי הזה, הם גזרו משום גוי ראשון ועימוד ראשון.

אמר '''רבי אבהו בשם רבי יוחנן: מבוי שכולו גוים וישראל אחד דר בתוכו, ויצא משם אור''' — כלומר, רואים שיש אור שם, '''מברכין עליה בשביל אותו ישראל''' ששם.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא על הנר של מתים.''' דלאו לאורה הוא אלא לכבוד בעלמא ולא על בשמים של מתים דלעבורי ריחא עבידה

'''שלפני ע&quot;ז.''' לפי שאסורין בהנאה

'''עד שיאותו לאורו.''' שיהנו מאורו ולא שיהנו ממש אלא שיהא קרוב לו כל כך שיכול ליהנות אם ירצה

'''גמ' מהו פליג.''' אם האי ברייתא דר' ירמי' פליג על מתני'

'''קיימונה.''' תרגמה במעשיו לפני חנותו. שהעכו&quot;ם עשה לעצמו לפני חנותו דלא אמרו אין מברכין אלא דוקא במסיבה שלהם כדפרישית במתני'

'''עששית.''' שהיתה דולקת מע&quot;ש אע&quot;פ שלא כבתה כל יום השבת מברכין עלי' שלא נעבדה בה עבירה שלא הודלקה בשבת בתוספתא פ&quot;ה

'''ואינו משתמש.''' שאינו יכול להשתמש לאורה שרחוקה היא

'''משתמש לאורה.''' דרך הפנס או כיוצא בו דקיימא בקרן זוית ואינו רואה את השלהבת

'''גחלת של הקדש מועלין בו.''' דאית בה ממשא כדתנן בפ' משילין וגריס נמי התם להא

'''ובלבד הנקטפת.''' דהאש מגחלים לוחשות נקטפת מעט למעלה ושיעורו אם מכניס הקיסם ביניהן דולק הוא מאליו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;בה · והשלהבת לא נהנין ולא מועלין · גחלת שלע&quot;ז אסורה · והשלהבת מותרת · המודר הנאה מחבירו אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו · המוציא את הגחלת לרשות הרבים חייב אין מברכין על הגחלת · ר' חייא בר אשי בשם רב אם היו הגחלים לוחשות מברכין · ר' יוחנן דקיסרין בשם ר' נחום בר סימאי בלבד הנקטפת · תני גוי שהדליק מיש' ויש' שהדליק מגוי מעתה אפי' גוי מגוי · אשכח תני גוי מגוי מברכין · ר' אבהו בשם ר' יוחנן מפני שכולו גוים ויש' אחד דר בתוכו ויצא משם האור מברכין עליה בשביל אותו יש' ששם · ר' אבהו בשם ר' יוחנן אין מברכין לא על הבשמים שללילי שבת בטויבריא ולא על הבשמים שלמוצאי שבתות בציפורין ולא על הנר ולא על הבשמים של אור ערב שבת בציפורין שאינן עשויין אלא לדבר אחר · ולא על הנר והבשמים שלמתים · ר' חזקיה ור' יעקב בר אחא בשם ר' יוסי ביר חנינא הדא דאת אמר בנתונים למעלה ממיטתו שלמת · אבל אם היו נתונין לפני מיטתו שלמת מברכין · אכן זו לכבוד החיים הן עשויין · ולא על הנר ולא על הבשמים שלע&quot;ז · ולא היא שלגוים היא שלע&quot;ז · תיפתר בפני שלע&quot;ז · אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו · דרש ר' זעירא בריה דר' אבהו וירא אלהים את האור כי טוב ואחר כך ויבדל אלהים בין האור ובין החושך · אמ&quot;ר ברכיה כך דרשו שני גדולי עולם ר' יוחנן ור' שמעון בן לקיש ויבדל אלהים אבדלה ודאי · ר' יהודה ביר' סימון אמ' הבדילו לו · ורבנין אמרין הבדילו לצדיקים לעתיד לבוא · משלו משל למה הדבר דומה למלך שהיו לו שני איסטרטיגין זה או' אני משמש ביום קרא ראשון ואמ' לו של היום יהא תחומך · קרא לשיני ואמ' לו של הלילה יהא תחומך · הדא הוא דכת' ויקרא אלהים לאור יום וגו' · לאור אמ' לו היום תהא תחומך · ולחושך אמ' לו הלילה יהא תחומך · אמ&quot;ר יוחנן הוא שאמ' לו הק' לאיוב המימיך ציוית בוקר ידעת השחר מקומו · ידעת חי זה מקומו שלאור ששת ימי בראשית איכן נגנז · אמ' ר' תנחומא אנא אמרית טעמ' יוצר אור ובורא חושך עושה שלום מטיבא עשה שלום ביניהן · אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו · רב אמ' יאותו · ושמואל אמ' יעותו לדעת לעות את יעף דבר · תמן תנינן כיצד מעברין את הערים · רב אמ' מאברין · ושמואל מעברין · מאן דאמר מאברין מוסיפין לה אבר · מאן דאמר מעברין כאשה עוברה · תמן תנינן לפני אידיהן שלגוים · רב אמ' עידיהן · ושמואל אמ' אידיהן · מאן דמר אידיהן כי קרוב יום אידם · ומאן דמר עידיהן ועידיהם המה בל יראון ובל ידעו למען יבושו · מאן מקיים שמואל טעמיה דרב ועידיהם המה שהן עתידין לבייש את עובדיהן ליום הדין · אין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר '''רבי אבהו בשם רבי יוחנן: אין מברכין לא על הבשמים של לילי שבת בטבריא''', ולא על '''הבשמים של אור ערב שבת בציפורין''', כי שני אלה לא נעשו לאור, אלא הם נעשו לגמר את הכלים או משהו בסגנון. יודעים שחושבים שבציפורין עשו את זה במוצאי שבת כדי להפיג את הצער של הסתלקות הנפש, ששמים בזה כל מיני סוגי בשמים, אבל בכל אופן זה לא נעשה לאור. ובטבריה זה נעשה לגמר את הכלים לכבוד שבת. וגם '''לא מברכין... שאינן עשויין אלא לדבר אחר''', כמו שאמרנו לגמר את הכלים.

תנן, למדנו במשנה '''ולא על הנר והבשמים של מתים'''. אז בחיזוק זה רבי יעקב בר אחא אמר בשם רבי יוסי בי רבי חנינא: '''הדא דאת אמר — בנתונים למעלה ממיטתו של מת'''. כלומר אם שמים את הנר או את הבשמים מעל המיטה של המת אז זה ברור שזה כדי למנוע את הסירחון או לכבוד המת, '''אבל אם נתונים לפני מטתו של מת — מברכין''', כי זה לכבוד האנשים, זה לא לכבוד המת.

תנן, למדנו במשנה '''ולא על הנר ולא על הבשמים של עבודה זרה'''. אבל כתוב גם כן לא של גויים, אז לכאורה זה כפילות. לא של גוי, בשל עבודה זרה — לכאורה זה אותו איסור. אז למה המשנה כתבה את זה פעמיים? עונה הגמרא '''תיפתר בעבודה זרה של ישראל''', כלומר לא גוי, כי סתם מסיבת גויים לעבודה זרה, ובישראל אם זה לעבודה זרה גם כן אסור.

תנן, '''אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו'''. דרש רבי זעירא בריה דרבי אבהו: '''(בראשית א ד) וירא אלהים את האור כי טוב''', ואחר כך '''ויבדל אלהים בין האור ובין החשך'''. ומכאן מצאו רמז שצריכים להשתמש. הקדוש ברוך הוא ראה את האור, כלומר צריך להשתמש באור, רק לאחר מכן מבדילים.

אמר רבי ברכיה: '''כך דרשו שני גדולי עולם רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש: ויבדל אלהים — אבדלה ודאי'''. כלומר הפריד אותו, הפריד בין האור ובין החושך. ורבי יהודה בי רבי סימון אמר: '''הבדילו לו''' — הכוונה שמר אותו לשימושו, רק לו. '''ורבנן אמרין: הבדילו לצדיקים לעתיד לבוא'''. כלומר כמו שהמדרש אומר שבאור הזה היו רואים מסוף העולם ועד סופו, ואז הקדוש ברוך הוא לא רצה שאנשים ישתמשו בזה וגנז את זה לצדיקים לעתיד לבוא.

'''משלו משל, למה הדבר דומה? למלך שהיו לו שני איסטרטיגין''', כן, שני ממונים. '''זה אומר: אני משמש ביום, וזה אומר: אני משמש ביום. קרא לראשון ואמר לו: פלוני, היום יהא תחומך. קרא לשני ואמר לו: פלוני, הלילה יהא תחומך'''. כלומר הוא חילק אותם, נתן לכל אחד תפקיד. '''הדא הוא דכתיב ויקרא אלהים לאור יום וגו'.''' מה הכוונה? קרא לאור וציווה אותו על היום. אמר לו היום הוא תחומך, וקרא לחושך ואמר לו: הלילה הוא תחומך. זה הכוונה — קרא לאור, ממש למלאך הממונה על האור, אמר: אתה היום תחומך, ואתה לילה.

אמר רבי יוחנן: '''הוא שאמר הקדוש ברוך הוא לאיוב: המימיך צוית בוקר, ידעת השחר מקומו''' — כלומר, כלום ידעת איזה הוא מקומו של אור ששת ימי בראשית, והיכן נגנז?

אמר רבי תנחומא: '''אנא אמרית טעמא''' — אני אגיד הסבר לדברי רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש, שאמרו שהקדוש ברוך הוא הבדיל בין האור ולחושך ממש, ונתן לכל אחד את תחומו. דכתיב '''יוצר אור ובורא חושך עושה שלום''' — כלומר, אחרי שהם כבר נבראו, '''עושה שלום ביניהן'''. זה הכוונה, ויבדיל בין האור ולחושך.

תנן '''אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו'''. כך למדנו במשנה. רב אמר '''יאותו''' עם א', ושמואל אמר '''יעותו''' עם ע'. מאן דאמר יאותו עם א' — דכתיב '''אך בזאת נאותה לכם''', כלומר נהנה מכם, אז גם אנחנו נהנים מאור. מאן דאמר יעותו — דכתיב '''מאן דאמר מעברין'''.

תמן תנינן: '''לפני אידיהן של גוים'''. כלומר, עוד דברים שיש בהם הבדל אם אומרים עם א' או עם ע'. מצאנו ברייתא שכתוב שם כיצד מעברין את הערים. רב אמר '''מעברין''' עם א', שמואל אמר '''מעברין''' עם ע'. מאן דאמר מעברין עם א' — '''מוסיפין לה אבר'''. כן, מה זה בעצם לעבר את העיר? יש בית שהוא בתוך שבעים אמה ושיריים, אז מצרפים אותו להיות חלק מהעיר, ורק משם מתחילים למדוד את התחום — אלפיים אמה. אז זה בעצם מצרפים עוד איזה איבר לעיר, לכן זה עם א'. מעברין מלשון איבר. מאן דאמר מעברין — '''כאשה עוברה''', כאילו מוסיפים עוד, כאילו שאישה בהריון, שהבטן הולכת וגדלה.

תמן תנינן: '''לפני אידיהן של גוים'''. אסור לעשות ולתת איתם, כך כתוב במסכת עבודה זרה. רב אמר '''עידיהן''' עם ע', ושמואל אמר '''אידיהן''' עם א'. מאן דאמר אידיהן — דכתיב '''כי קרוב יום אידם'''. ומאן דאמר עידיהן — דכתיב '''ועידיהם המה בל יראו ובל ידעו למען יבשו'''. מאן מקיים שמואל טעמא דרב? כלומר, מה עושים עם הפסוק ועידיהם, הרי כתוב עם ע'? זה לא עבודה זרה, אלא '''שהן עתידין לבוש את עובדיהן ליום הדין'''. כלומר עדי אם זה יום הדין, אבל עבודה זרה תבוא ותעיד עליהם שהם עבדו אותה והיא תבייש אותם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף סא עמוד א'''

{{שוליים|ח_מב}} '''אין להשתמש בגחלת שהודלקה לצורך עבודה זרה, אך אש שנשלהבה ממנה מותרת בהנאה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודה זרה, פרק ז, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קמב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; כן פסקו הרמב&quot;ם (הל' עבודה זרה ז, י) והשו&quot;ע (יו&quot;ד קמב, א), משום שהשלהבת דבר חדש הפורח מן הגחלת ואינו מגוף האיסור עצמו.

{{שוליים|ח_מג}} '''המודר הנאה מחברו אסור ליהנות מגחלתו אך מותר לו להדליק ולהיבנות משלהבתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות נדרים, פרק ו, הלכה יא , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רכא סעיף יב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, וכך הובא ברמב&quot;ם (הל' נדרים פ&quot;ו הי&quot;א) ובשו&quot;ע (יו&quot;ד סי' רכא סעי' יב) שגחלת הנאתה מגוף החפץ ואילו שלהבת אינה אלא ממנו ונמשכת, ואינה נחשבת הנאה מגוף הדבר הנדור.

{{שוליים|ח_מד}} '''בהבדלה מברכים על שלהבת (אש) ולא על גחלת בלבד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק יח, הלכה ה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חייא בר אשי בשם רב שאם היו גחלת של מתכת מברכים אף עליה, שהגחלת חוזרת ונעשית שלהבת; הרמב&quot;ם פסק כירושלמי.

{{שוליים|ח_מה}} '''גחלים לוחשות שאין בהן שלהבת - האם מברכים עליהן בורא מאורי האש בהבדלה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ט , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק שמברכים על גחלים לוחשות בתנאי שהן &quot;נקטפות&quot; - שאם יניח עליהן קיסם הוא נדלק, כפי שכתבו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ח_מו}} '''מברכים בורא מאורי האש במוצאי שבת גם על אש שהודלקה מאש שלא שבתה, ובלבד שהתחדשה בה תוספת אור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כהסבר הירושלמי שמברכים אף כשישראל הדליק מגוי, הואיל והתוספת של האור החדש נחשבת כאש חדשה, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ו.

{{שוליים|ח_מז}} '''אין מברכין על אור שהודלק מנר של גוי שהודלק מנר של גוי אחר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבהו בשם רבי יוחנן: גזרה משום גוי ראשון, וכן הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח רצח,ו..

{{שוליים|ח_מח}} '''אין לברך &quot;שהחיינו&quot; על ריח בשמים המיועדים למסך כלים ולא להנאת הגוף.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ט, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שדברים העשויים לגמר כלים (כלבשמים) אין מברכים עליהם ברכת הריח, כדין המשנה &quot;לגמר את הכלים&quot;.

{{שוליים|ח_מט}} '''אין מברכים על נר ובשמים שהוכנו לצורך המת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ט, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף יב , סמ&quot;ג עשין כז, סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק שאין מברכים על נר ובשמים של מתים, דווקא בסתומים לגמרי לצורך המת ולא כשנהנים מאורם או מריחם.

{{שוליים|ח_נ}} '''אין מברכים ברכת המזון על נר ובשמים שהונחו לכבוד המת, אך אם הונחו לפני המת לכבוד החיים מברכים עליהם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ט, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף יב , סמ&quot;ג עשין כז, סמ&quot;ג עשין כט &lt;קטע סוף=סא א/&gt; ==דף סא עמוד ב== &lt;קטע התחלה=סא ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו בירושלמי, שהטעם תלוי בכוונת ההנחה - אם לכבוד המת אין מברכים, ואם לכבוד החיים מברכים, וכך הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע (או&quot;ח ריז,ב; רצז,ב; רצח,יב).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;122&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מברכין על הנר עד שיאותו לאורו רב יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: כדי שיהו נשים טוות לאורו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} כדי שתהא עינו רואה מה בכוס ומה בקערה. רב חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{שוליים|ח_נא}}כדי שיהא יודע להבחין בין מטבע למטבע. תני רבי אושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] אפילו טריקלין עשר על עשר — מברכין. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] מקרב קמיה בוצינא. אמרין ליה תלמידיו: רבי, מה את מחמיר עלינו? הא תני רבי אושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] אפילו טריקלין עשר על עשר מברכין&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ז|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ז&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ח_נב}}מי שאכל ושכח ולא בירך — [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ים}}: יחזור למקומו ויברך; ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: יברך במקום שנזכר. ועד מתי מברך? {{שוליים|ח_נג}}עד כדי שיתעכל המזון שבמעיו&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסטא בר שונם[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסטא בר שונם|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}תרין אמורין: חד אמר טעמון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי, וחד אמר טעמון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר טעמון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי — אילו שכח שם כיס אבנים טובות ומרגליות, שמא לא היה חוזר ונוטל כיסו? אף הכא יחזור למקומו ויברך. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל — {{ירו&quot;מ-הוסר|אלין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אילו}} פועל עושה בראש הדקל או בתוך הבור, שמא מטריחין שיחזור למקומו ויברך? אלא מברך במקום שנזכר, אף הכא מברך במקום שנזכר. עד מתי הוא מברך? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: עד שיתעכל המזון במעיו. וחכמים אומרים: כל זמן שהוא צמא מחמת אותו סעודה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר {{שוליים|ח_נד}}עד שירעב&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ח|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ח]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ח&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; בא להן יין אחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים מברך על היין {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא שותה}} ואחר כך מברך על המזון {{ירו&quot;מ-ביאור|ושותה}} ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים {{שוליים|ח_נה}}מברך על המזון ואחר כך מברך על היין {{שוליים|ח_נו}}עונין אמן אחר ישראל {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}מברך ואין עונין אמן אחר כותי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}מברך עד שישמע כל הברכה&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|עי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|טעמם של בית שמאי שמא אם ימתין עד אחרי ברכת המזון}} על ידי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שברכת הגפן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שהיא}} היא ברכה קטנה שמא ישכח וישתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלי ברכה}} ברם הכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם אכל בערב שבת וקידש היום, ויש לו רק כוס אחת — מברך ברכת המזון ואחר כך מקדש}} על {{ירו&quot;מ-הדגשה|היין, ולא חוששים שישכח דעל}} ידי {{ירו&quot;מ-הוסר|שהיא}} שהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|משולשה}} משלשה {{ירו&quot;מ-ביאור|אומר שלוש ברכות}} על הכוס אינו שוכח {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: ואין עונין אמן אחר כותי המברך עד שישמע כל הברכה}} — הא אחר ישראל — עונין אמן אף על פי שלא שמע? לא כן תני: {{שוליים|ח_נז}}שמע ולא ענה — יצא; ענה ולא שמע — לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} חייא בריה דרב[[ביאור:עץ מסורת#חייא בריה דרב|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}בשלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך לצאת ידי חובה בברכה זו כגון שלא}} אכל עמהן כזית. הכא מתניתא תני {{ירו&quot;מ-ביאור|גבי הלל}}: שמע ולא ענה — יצא; ענה ולא שמע — לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] בשם אבא בר חנה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר חנה|°]]: ואית דאמרי לה אבא בר חנה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר חנה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרה}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שאמרנו לא ענה יצא — הכוונה שלא ענה על הכל, אבל}} והוא שענה ראשי פרקים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיו אומרים הללויה על כל דבר ודבר שהחזן מקריא}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי: הי אינין ראשי פרקים? ([[תהילים קיג א]]) הללו יה, הללו עבדי ה', הללו את שם ה'. בעון קומי רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] מנין שאם שמע ולא ענה יצא? אמר: מן מה דאנן חמי רבנן רברביא עבדין כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} אינון קיימין בציבורא — {{ירו&quot;מ-ביאור|שאנו רואים רבנים גדולים עושים כן כשהם מתפללים בציבור}} דאילין אמרין {{ירו&quot;מ-הוסר|דין }}ברוך הבא, ואילין אמרין בשם ה'. ואילין ואילין יוצאין ידי חובתן. תני רב אושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רב אושעיא|°]] {{שוליים|ח_נח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ענייה לזימון כאשר לא אכל|עונה הוא אדם אמן, אפילו לא אכל]] ואינו אומר &quot;נברך שאכלנו משלו&quot; אלא אם כן אכל. תני: {{שוליים|ח_נט}}אין עונין אמן יתומה ולא אמן קטופה ולא אמן חטופה. [[ביאור:עץ מסורת#בן עזאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בן עזאי אומר [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמן חטופה קטופה ויתומה|העונה אמן יתומה, יהיו בניו יתומים. חטופה, יתחטפו שנותיו]] קטופה —&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
תנן '''אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו'''. רב יהודה אמר בשם שמואל: '''כדי שיהו נשים טוות לאורו'''. כלומר צריך לפחות שיהיה אפשר לטוות לאור הנר הזה. רבי יוחנן אמר: '''כדי שתהא עינו רואה מה בכוס ומה בקערה'''. כלומר שיוכל להבחין, לראות אם היין נקי ואם מה שיש בקערה הוא יוכל להבחין בזה. רב חנינא אמר: '''כדי שיהא יודע להבחין בין מטבע למטבע'''. כלומר יוכל עם האור הזה, יהיה מספיק אור כדי שיוכל להבדיל בין מטבע למטבע.

תני רבי אושעיא: '''אפילו טריקלין עשר על עשר — מברכין'''. כלומר לא צריך להיות קרוב לה וליהנות באמת, אלא צריך שהאור הזה יהיה אפשרי ליהנות ממנו, לא צריך בהכרח ליהנות ממנו. לדוגמה, אם אדם רחוק אז האור עצמו הוא אור מספיק חזק וברור שאפשר אם יתקרבו יוכלו להבחין, אבל גם מרחוק אני יכול לצאת ידי חובה, כי אם הבית הוא עשר על עשר אז אני יוצא ידי חובה למרות שאני בפינה ולא יכול להשתמש באמת.

'''רבי זעירא מקרב קמיה בוצינא'''. רבי זעירא היה מקרב עד לנר. '''אמרין ליה תלמידיו: רבי, מה את מחמיר עלינו? הא תני רבי אושעיא אפילו טריקלין עשר על עשר מברכין'''.

בפרק ח' הלכה ז'. מתני': '''מי שאכל ושכח ולא בירך — בית שמאי אומר: יחזור למקומו ויברך; ובית הלל אומרים: יברך במקום שנזכר. ועד מתי מברך? עד כדי שיתעכל המזון שבמעיו'''. לפי המקובל זה שבעים ושתיים דקות.

גמ': '''רבי יוסטא בר שונם תרין אמורין'''. כלומר יש מחלוקת אמוראים. '''חד אמר טעמון דבית שמאי, וחד אמר טעמון דבית הלל'''. אחד אמר אני אסביר לכם מה הסברא של בית שמאי, ואחד אמר אני אסביר לכם את הסברא של בית הלל. '''מאן דאמר טעמון דבית שמאי — אילו שכח שם כיס אבנים טובות ומרגליות, שמא לא היה חוזר ונוטל כיסו? אף הכא יחזור למקומו ויברך'''. '''מאן דאמר טעמהון דבית הלל — פועל עושה בראש הדקל או בתוך הבור, שמא מטריחין שיחזור למקומו ויברך? אלא מברך במקום שנזכר, אף הכא מברך במקום שנזכר'''.

'''עד מתי הוא מברך?''' רבי חייא בשם שמואל: '''עד שיתעכל המזון במעיו'''. אמרנו שמקובל שזה שבעים ושתיים דקות. '''וחכמים אומרים: כל זמן שהוא צמא מחמת אותו סעודה'''. רבי יוחנן אמר '''עד שירעב'''. זה תלוי בכמות שהוא אכל. כנראה שבעים ושתיים דקות זה אם הוא אכל סעודה כבדה, אבל אם הוא אכל סעודה קלה אז תלוי אם הוא צמא מאותה סעודה או כמו שאמר רבי יוחנן עד שירעב.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' בתוספתא שם גוי שהדליק מישראל וישראל שהדליק מגוי מברך עליו

'''ניחא גוי שהדליק מישראל.''' דלא נעבד' בו עבירה דודאי ישראל משתחשך הוא שהדליק אלא ישראל מגוי קשיא הא לא שבת אצל הגוי ומעת' אפי' גוי מגוי יברך כלו' דאי אמרת דהיינו טעמא דישראל שהדליק מגוי מברך עליו דהך שלהב' קמא דאיסורא אזל ליה אי הכי אפי' גוי מגוי נמי יהא מותר ואנן אשכחן ברייתא דתני גוי מגוי אין מברכין ולא משני מידי. של אור ע&quot;ש. של ליל ע&quot;ש

'''שאינן עשוין אלא לדבר אחר.''' לגמר בהן את הכלים ולא להריח ובטבריא היו נוהגין לעשות קודם ליל שבת ובציפורי במ&quot;ש וגם בלילה של ע&quot;ש

'''ולא היא של גוים היא של ע&quot;ז.''' והא תנא ליה רישא והך סיפא למה לי

'''תיפתר.''' להך סיפא דבע&quot;ז של ישראל קאמר

'''וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל וגו'.''' מכאן שאינו ניכר הבדלה בין חשך לאור עד שיראה את האור ויכול ליהנות ממנו כדכתיב כי טוב. ובב&quot;ר פ' ג' גריס הא דר' יהודה בר' סימון אחר זה מיד וניחא האי גירסא טפי דעלה קאמר הבדילו לו כלומר דויבדל דקרא אאור לחודיה קאי והיינו שהבדיל מן החושך את האור לומר שכשנהנין ממנו להאיר מתוך החשך אז הוא דמברכין עליו. ומה שפירש המ&quot;כ שם אל תשגיח שכתב זה בשם פירש&quot;י ואל תאמין

'''אבדלה ודאי.''' כלומר ממש ועלה דשייך המשל דלקמן וכן הוא בב&quot;ר שם דכך הוא הנמשל שההבדלה הוא בין שניהם לפלוני זה בתחומו ולפלוני זה בתחומו

'''איסטרטיגין.''' ממונים לאיזה ממשלה: הוא שאמר הקב&quot;ה לאיוב המימיך צוית בקר ידעתה שחר מקומו כך הוא הכתיב במקרא ודריש כפל הלשון בקר ושחר וכן ה&quot;א יתירה של ידעתה אלא דה&quot;ק אם צוית להבקר וידעת להשחר שהוא האור להיות מקומו לבקר והוא היום וה&quot;א של ידעת גורע ומוסיף לתיבת שחר שלאחריו והוא מלשון ואת הנערים יודעתי אל מקום פלוני אלמני

'''ידעת איזה מקומו וכו'.''' זהו כעין דרשה אחרת וכלומר ויש לדרוש ג&quot;כ מלשון ידיעה אם ידעת היכן מקומו של האור הנגנז&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מברכין על הנר עד שיאותו לאורו · רב יהודה בשם שמואל כדי שיהו נשים טוות לאורה · אמ&quot;ר יונתן כדי שתהא עינו רואה מה בכוס ומה בקערה · אמ' רב חיננא כדי שיהא יודע להבחין בין מטבע למטבע · תני ר' אונשעיא אפי' טריקלין עשר על עשר מברכין · ר' יוסטא בר שונם תרין אמורין חד אמ' טעמון דפייס · וחד אמ' טעמון לבית הלל · מאן דמר טעמון דבית שמי אילו שכח שם כיס אבנים טובות ומרגליות שמא לא היה חוזר ונוטל כיסו · אף הכא יחזור למקומו ויברך · מאן דמר טעמהון דבית הלל אמ' פועל עשה בראש הדקל או בתוך הבור שמא מטריחין שיחזור למקומו ויברך לא מברך במקום שנזכרה עד מתי הוא מברך ר' חייא בשם שמואל כל זמן שהוא צמא מחמת אותה סעודה · ר' יוחנן אמ' כל זעפך שיריעב · הל אמ'ל כאן על ידי שהיא כרסה קטנה שמא ישכח וישתה ברם הכא על ידי שהיא משולשה על הכוס אינו שותה · הא אחר יפ' עונין אמן אעפ' שלא שמע לא כן תני שמע ולא ענה יצא · ענה ולא שמע לא יצא · תנייה בריה דרב אמ' בשלא אכל עמהן כאית · הכא מתניתא תני שמע ולא ענה יצא · ענה ולא שמע לא יצא · רב בשם אבא בר חנה ואית דאמרי לה אבא בר חנה בשם רב והוא שענה ראשי פרקים · ר' זעירא בעי הי אינון ראשי פרקים · הללויה הללו עבדי י'י הללו את שם י'י · בעון קומי ר' חייא בר אבא מכיון שאם שמע ולא ענה יצא · דכ' מן מה דאנן חמי רבנן ורברביא עבדין כן · אינן קיימין בציבורא דאילין אמרין דין ברוך הבא ואילין אמרין בשם ה' ואילין ואילין יוצאין ידי חובתן · תנא ר' אושעיא עונה הוא אדם אמן אפי' לא אכל ואינו או' נברך שאכלנו משלו · אלא אם כן אכל · תני אין עונין אמן יתומה ולא אמן קטופה ולא אמן חטופה · בן עזאי או' יתומה יהו כבני יתומים · חטופה יתחטפו שנותיו קטופה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אנא אמרית טעמא.''' לדרשת ר&quot;י ור&quot;ל דלעיל דקבע לכל אחד ואחד תחומו שלא יהו מדיינין זע&quot;ז דלאו מפסוק דכתובים אנו צריכין ללמוד זה אלא מקרא הקודם בנביאים דכתיב יוצר אור וגו' משעה שיצאו ונבראו עשה שלום ביניהן וקבע לכל אחד ואחד תחומו

'''לדעת לעות וגו'.''' ויעותו לשון עת היא: מקריב קמיה בוצינא היה מקרב עצמו להנר ומברך עליו

'''והתני ר' אושעיא וכו'.''' דאפי' רואה מרחוק מברכין עליו

'''מתני' מי שאכל ושכח ולא בירך וכו'.''' בשכח דוקא הוא דפליגי אבל במזיד דברי הכל יחזור למקומו ויברך

'''עד שיתעכל המזון שבמעיו.''' כל זמן שאינו רעב מחמת אותה האכילה הוא סימן שלא נתעכל המזון

'''גמ' אילו פועל עושה בראש הדקל.''' כלומר אלו פועל שאכל ושכח ולא בירך ועלה לראש הדקל או לתוך הבור לעשות מלאכתו שמא מטריחין אותו וה&quot;נ אין מטריחין אותו

'''מתני' לאחר המזון.''' בכל ימות השנה קאמר

'''עונין אמן אחר ישראל המברך.''' ואע&quot;פ שלא שמע הזכרת השם אלא סוף הברכה דמסתמא לשמים בירך אבל לא אחר הכותי דשמא בירך להר גריזים. עד שישמע ממנו כל הברכה

'''גמ' א&quot;ר בא על ידי שהיא ברכה קטנה וכו'.''' טעמיה דב&quot;ש מפרש דחיישינן שמא ישכח לברכת הגפן שהיא קטנה וישתה בלא ברכה וכדאמר ר' בא לעיל בריש הפרק על הא דמקשו מכוס של קידוש אמתני' דהכא לב&quot;ש ומחלק דשאני הכא שהיא ברכה קטנה ברם הכא גבי קידוש וכו' כדלעיל ואגב מייתי ליה נמי כאן כדרך הש&quot;ס הזה

'''לא כן תני.''' בברייתא. והובאה גם לקמן בפ&quot;ק דמגילה שמע הברכה כולה ולא ענה אמן יצא ענה אמן ולא שמע הברכה כולה לא יצא וקס&quot;ד דבמתני' דהכא על מי שמחויב בברכה זו שענה אמן קתני והאיך יצא אם לא שמע הברכה כולה

'''בשלא אכל עמהן כזית הכא מתניתא.''' מתני' דהכא מיירי בשלא נתחייב בברכה שלא אכל עמהן כשיעור חיוב ברכה ואמן יכול הוא לענות אף שלא שמע אלא סוף הברכה

'''אמן יתומה.''' לקמן מפרש לה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''תני שמע וכו'.''' כמו גופא הוא גופא קתני בהאי ברייתא שמע וכו'. והוא הא דקאמרת שמע ולא ענה יצא דוקא שענה מיהת ראשי פרקים כדמפרש ר&quot;ז ששאל הי אינון ראשי פרקים וקאמר כגון הללויה וגו' זה צריך לענות אחר המברך ודקתני לא ענה יצא היינו שא&quot;צ לענות אחריו הכל כ&quot;א ראשי פרקים

'''מן מה.''' דאנן רואין לגדולי החכמים שעושין כן כשעומדין בציבור בשעת ההלל אלו אומרין זה ראש הפסוק ברוך הבא ואלו אומרים אחריהן בשם ה' ואלו ואלו יוצאין י&quot;ח אע&quot;פ שלא אמרו הפסוק כולו הואיל ושמעו אלו מאלו

'''ואינו אומר נברך שאכלנו.''' דלא תימא הואיל ובר חיובא הוא אם אכל יכול הוא לברך עליהם ולומר נברך שאכלנו קמ&quot;ל דלא כדאמרי' לעיל בפ&quot;ג בהלכה ג' כל מצוה אף שאדם פטור ממנה עכשיו מוציא את הרבים י&quot;ח הואיל ובר חיובא הוא חוץ מברכת המזון

'''ולא אמן קטופה.''' שמחסר קריאת הנו&quot;ן שאינו מוציאה בפה שתהא ניכרת

'''ולא אמן חטופה.''' שחוטף המלה ואומר במהירות
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

פרק ח' הלכה ח'. מתני': '''בא להן יין אחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס. בית שמאי אומרים מברך על היין ואחר כך מברך על המזון, ובית הלל אומרים מברך על המזון ואחר כך מברך על היין'''. הגמרא ראינו בעבר שאומרת בעצם, בית שמאי חששו בגלל שהברכה של היין היא קצרה, אז שמא הוא יבוא מיד אחרי ברכת המזון לשתות כמו שהוא רגיל וישכח לברך, לכן אמרו תברך קודם.

'''עונין אמן אחר ישראל מברך ואין עונין אמן אחר כותי מברך עד שישמע כל הברכה''', כי אולי הוא מתכוון לעבודה זרה. יש בבבלי מופיע שבית שמאי סוברים שבעצם ברכת המזון פוטרת את היין, את הכוס, אז מה שכתוב כאן בית שמאי אומרים מברך על היין אז זה שותה אותו ואחר כך מברך על המזון. הכוונה שבעצם אין חובה, זה מה שבבבלי מופיע. אבל כאן הפרשנים מסבירים שגם בית שמאי מסכימים שכן צריך כוס, רק הם אומרים שיברך קודם כמו שאמרנו שלא ישכח בטעות וישתה.

גמ': אמר רבי אבא: '''על ידי היא ברכה קטנה שמא ישכח וישתה'''. אבל אם זה היה בערב שבת או במוצאי שבת, אכל בערב שבת וקידש עליו היום, במקרים שכן מותר ויש לו רק כוס אחת, אז יברך על ברכת המזון ואחר כך מקדש על היין ולא חוששים שהוא ישכח. למה? כיוון ש'''על ידי שהוא משלשה על הכוס אינו שוכח'''. כלומר אם זה רק ברכת היין אז זה דבר קטן, הוא יכול לשכוח, אבל אם הוא גם צריך לקדש ולהגיד את כל הקידוש אז בוודאי הוא לא ישכח. אותו דבר גם לגבי הבדלה, זה מהלך שלם שצריך להבדיל, לברך על הנר, בשמים, אז בוודאי לא ישכח. כל המחלוקת היא רק אם יש לו רק יין.

תנא, למדנו במשנה שעונים אחר ישראל המברך ואין עונים אחר הכותי המברך עד שישמע את כל הברכה. שואלת הגמרא: '''הא אחר ישראל — עונין אמן אף על פי שלא שמע?''' והרי למדנו בברייתא אחרת דתנן: '''שמע ולא ענה — יצא; ענה ולא שמע — לא יצא'''. כלומר אם הוא לא שמע את הברכה, איך אתה אומר שהוא יכול לומר אמן ולצאת ידי חובה? אמר '''חייא בריה דרב, בשלא אכל עמהן כזית'''. לא דיברנו על מי שצריך לצאת ידי חובה, זה ברור שהוא צריך לצאת ידי חובה, אז הוא חייב לשמוע את כל הברכה ולענות אמן. כאן מדובר האם בכלל לענות אמן על ברכה בלי צורך לצאת ידי חובה. אדם מברך, שותה מים, מברך שהכל נהיה בדברו, עונים אמן. אני לא מתכוון לשתות, אני לא מתכוון לצאת ידי חובה, אבל אני עונה אמן על הברכה שלו. את זה אני עונה, אצל כותי, רק במקרה שמעתי את כל הברכה. אצל ישראל אני יכול לברך אפילו בלי לשמוע, כי אנחנו יודעים שבאלכסנדריה של מצרים הגמרא מספרת שהיו שם כמות אדירה של אנשים, ובעצם היו אנשים עם דגלים שמסמנים מתי לענות אמן. במקרה שלא צריך לצאת ידי חובה, אין צורך לשמוע את הברכה, צריך רק לדעת מתי לענות אמן.

'''הכא מתניתא תני: שמע ולא ענה — יצא; ענה ולא שמע — לא יצא'''. אמר רב בשם אבא בר חנה, ואית דאמרי לה אבא בר חנה בשם רב: מה שאמרנו לא ענה יצא, הכוונה שהוא לא ענה את הכל, '''והוא שענה ראשי פרקים'''. כלומר לא שהוא לא ענה בכלל, אלא רק ראשי פרקים הוא כן ענה. היו נוהגים להגיד הללויה על כל דבר כמו שהתימנים נוהגים היום.

'''רבי זעירא בעי: הי אינין ראשי פרקים?''' מה נקרא ראשי פרקים? הגמרא מביאה '''הללו יה, הללו עבדי ה', הללו את שם ה'''' — זה נקרא ראשי פרקים, את המילה הראשונה בכל פרק.

'''בעון קומי רבי חייא בר אבא: מנין שאם שמע ולא ענה יצא?''' אמר: '''מן מה דאנן חמי רבנן רברביא עבדין כן אינון קיימין בציבורא''' — נמצאים בתפילת ציבור בהלל, '''דאילין אמרין ברוך הבא, ואילין אמרין בשם ה'. ואילין ואילין יוצאין ידי חובתן'''. אז רואים מכאן שאחד ששומע גם כן יוצא, גם אם הוא לא עונה.

תני רב אושעיא: '''עונה הוא אדם אמן, אפילו לא אכל''', אבל '''אינו אומר נברך שאכלנו משלו אלא אם כן אכל'''.

תני: '''אין עונין אמן יתומה ולא אמן קטופה ולא אמן חטופה. בן עזאי אומר: העונה אמן יתומה, יהיו בניו יתומים. חטופה, יתחטפו שנותיו. קטופה, תיקטף נשמתו'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף סא עמוד ב'''

{{שוליים|ח_נא}} '''חדר גדול (עשר על עשר) חייב בברכת הבדלה על הנר במוצאי שבת גם אם יש בו אור מבעוד יום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' כרבי אושעיא: אפילו טריקלין עשר על עשר מברכין, כדי שיהא יודע להבחין בין מטבע למטבע, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ח_נב}} '''מי שאכל ושכח ולא בירך ברכת המזון, האם עליו לחזור למקום האכילה או שיברך במקום שנזכר?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפד סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל שמברך במקום שנזכר, ואינו חוזר למקומו; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, שהלכה כבית הלל בכל מקום.

{{שוליים|ח_נג}} '''מי ששכח לברך ברכת המזון אחר האכילה, כמה זמן חייב לחזור למקומו כדי לברך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ב, הלכה יד , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפד סעיף ה , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל, מברך במקום שנזכר כל עוד לא נתעכל המזון שבמעיו, שאין מטריחים אותו לחזור למקום האכילה.

{{שוליים|ח_נו}} '''חובה לענות אמן אחר ברכת כותי רק אם שמע את כל הברכה מתחילתה ועד סופה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רטו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין עונים אמן אחר כותי המברך עד שישמע כל הברכה, שכן אין ודאות שיכוין וישלים כדת, וכך נקבע ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן רטו סעיף ב.

{{שוליים|ח_נז}} '''מי ששמע ברכה או הלל בלא לענות אמן, אימתי יצא ידי חובתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריג סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' הלכה כרב בשם אבא בר חנה: השומע ולא עונה יצא, ובלבד שיענה ראשי פרקים כשענה על הכל, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן ריג סעיף ב.

{{שוליים|ח_נח}} '''האם ניתן לענות אמן ולזמן על ברכה בלא אכילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה יג , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רטו סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רטו סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' עונה אמן אף בלא אכילה, אך אינו אומר &quot;נברך שאכלנו משלו&quot; אלא אם כן אכל, כלשון הירושלמי, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימנים קצח ורטו.

{{שוליים|ח_נט}} '''אין לענות אמן יתומה, קטופה או חטופה אלא אמן ארוכה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קכד סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=סא ב/&gt; ==דף סב עמוד א== &lt;קטע התחלה=סב א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש לענות אמן ארוכה ולא יתומה, קטופה או חטופה, כפי שהביאו הרמב&quot;ם (הל' ברכות א,יד) והשו&quot;ע (או&quot;ח קכד,ח) להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;123&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
תקטף נשמתו. ארוכה — מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה. איזו היא אמן יתומה? אמר רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] &lt;/div&gt;דין {{ירו&quot;מ-הוסר|דיתיב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דחיב}} למיברכה, והוא ענה ולא ידע למה הוא ענה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא שמע הברכה}} תנא {{שוליים|ח_ס}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עונים אמן אחר גוי|גוי שבירך את השם, עונה אחריו אמן]] אמר רבי תנחום[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחום|°]]אם בירכך גוי — ענה אחריו אמן, דכתיב ([[דברים ז יד|דברים עקב ז יד]]) ברוך תהיה מכל העמים. גוי אחד פגע את [[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} ובירכו. אמר ליה: כבר מילתך {{ירו&quot;מ-הוסר|אמירה}} אמורה. פגע אחרינא וקיללו. אמר ליה: כבר מילתך {{ירו&quot;מ-הוסר|אמירה}} אמורה. אמרו לו תלמידיו: רבי, כמה דאמרת להדין אמרת להדין. אמר לון: כן כתיב ([[בראשית כז כט|בראשית תולדות כז כט]]) אורריך ארור ומברכיך ברוך.    &lt;strong&gt;הדרן עלך פרק אלו דברים&lt;/strong&gt;

==פרק תשיעי - הרואה==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק תשיעי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק תשיעי#דף סב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי מאיר ברכות פרק תשיעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ט_א|ירושלמי ברכות, פרק ט, הלכה א]]==                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                  
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ט_א&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ט_א}}הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל, אומר: &quot;ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה&quot;. {{שוליים|ט_ב}}מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה, אומר: &quot;ברוך שעקר עבודה זרה מארצינו&quot;.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מתניתיה - בנסי ישראל. {{שוליים|ט_ג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכה על נס של אדם יחידי|אבל בנסי יחידי שנעשו לו, {{ירו&quot;מ-הוסר|אינו}} אין צריך לברך]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| שיברך אדם על נסי אביו ועל נסי רבו}}. ואם היה אדם מסויים - כגון יואב בן צרויה וחביריו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואדם}} אדם שנקדש בו שם שמים - כגון חנניה מישאל ועזריה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך לברך. מהו}} {{שוליים|ט_ד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שיברך אדם על נסי אביו ועל נסי רבו}}? [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נס לשבט|ונסי שבטים מהו שיברך?]] מאן דאמר {{שוליים|ט_ה}} &quot;כל שבט ושבט איקרי קהל&quot; - צריך לברך. מאן דאמר &quot;כל השבטים קרויין קהל&quot; אין צריך לברך. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכה על נהר פרת|הרואה בבל, צריך לברך חמש ברכות:]] ראה פרת, אומר: &quot;ברוך עושה בראשית&quot; ראה&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק תשיעי#דף סב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף ס&quot;ב. אנחנו מתחילים בעצם את הפרק האחרון, פרק ט', והמשנה אומרת: '''&quot;הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל, אומר: ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה. מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה, אומר: ברוך שעקר עבודה זרה מארצינו&quot;.'''

אומרת הגמרא, מה שאמרנו שרואה מקום שעשו בו ניסים לישראל מברך - זה דווקא בניסי ישראל, כלומר שקרו לכלל ישראל. אבל ניסי יחידי שנעשו רק לו, לא צריך לברך, אלא הוא - כלומר רק הוא צריך לברך.

אנחנו מכירים את המקור שבעצם כמעט כולם מזכירים, זה בהלכות גדולות, שכותב שלא מברכים &quot;עד דמקנפי כולה ישראל&quot;, וחלק מהפרשנים מסבירים שהכוונה שכל ישראל ינצלו. אבל יש את השאלה המוכרת: אם זה ככה, למה חזקיהו מאשימים אותו שהוא לא אמר הלל על ההצלה שלו? הרי אז נשארו מעט מאוד, כמו שכתוב &quot;כסוכה בכרם כגפן במקשה&quot;, כלומר נשארו מעט מאוד. שאר השבטים גלו, נשארו פה ממש מעט. וגם בבית שני, בחנוכה אנחנו יודעים שהיו פה מתי מעט, כן? אז מה פתאום אומרים הלל וכולי? זה לא מסתדר עם ההלכות גדולות.

אז יש כל מיני הסברים. פני יונה, אני חושב שהוא הכי הגיוני - מה שהוא אומר, הוא אומר בעצם מה שנאמר &quot;עד דמקנפי כולה ישראל&quot; הכוונה לא שינצלו כל ישראל, אלא הכוונה שאם היו מתכנסים מסתמא היו רוצים להודות כולם, וזה לא בנס של אדם פרטי. כלומר אדם פרטי קורה לו נס, לא כל ישראל רוצים להודות על זה, אבל ודאי אם זה יהיה משהו שיש בו גמירות דעת כמו בית המקדש שניצל, ודאי רוב ישראל - אנחנו בטוחים שאם עם ישראל היה מתכנס הוא ודאי היה מחליט להודות. ומעניין שזה גם מה שמופיע במקור. מי שמסתכל בדברים של ההלכות גדולות כפי שמופיע ב&quot;ניר&quot;, הוא אומר שם שלא אומרים &quot;עד דמקנפי כולה ישראל&quot; ואפילו הם מאה ואפילו כמה אלפים. זאת אומרת הוא מקביל את זה - הוא אומר מאה או כמה אלפים ניצלו, אז אני אומר לא, מסתמא אין עניין שכל ישראל ירצו להודות על דבר כזה, אבל ודאי אם ניצלו הרבה יותר, כמות מאסיבית שיש איזו גמירות דעת שמסתמא אם עם ישראל היה מתכנס כולו היה מחליט כן לומר, אז ודאי אומרים כן.

זה מה שהגמרא פה אומרת, שבניסי ישראל מברכים. בנס יחידי לא צריך לברך. '''אבל אם היה אדם מסוים - כגון יואב בן צרויה וחביריו, אדם שנקדש בו שם שמים - כגון חנניה מישאל ועזריה''', צריך. ואת זה אני יכול לומר לך, שזה תלוי במחלוקת. '''מאן דאמר &quot;כל שבט ושבט איקרי קהל&quot; - צריך לברך. מאן דאמר &quot;כל השבטים קרויין קהל&quot; אין צריך לברך.'''
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דין דחייב למיברכה והוא ענה ולא ידע וכו'.''' כצ&quot;ל וכן הוא בסוכה ובמגילה: זה שהוא חייב איזה ברכה והוא עונה אמן ואינו יודע על מה הוא עונה שלא שמע הברכה אלא שמע שעונים אמן ועונה עמהם זו היא אמן יתומה. תנא. בתוספתא בפ&quot;ה. גוי שבירך את השם. כן צ&quot;ל גוי המברך בשם עונין אחריו אמן כותי המברך בשם אין עונין אחריו אמן וכן הוא בסוכה פ&quot;ג ובמגילה פ&quot;ב ויש שם חסרון בספרי הדפוס והכי איתא התם

'''דכתיב ברוך תהיה מכל העמים.''' אפי' אם העמים יברכו אותך תחול עליך הברכה: הדרן עלך אלו דברים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;תקטף שנותיו · ארוכה מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה · אי זו היא אמן יתומה אמ' ר' הונא דין דיתיב למיברכה והוא ענה ולא ידע למה הוא ענה · תנא גוי שבירך את השם עונין אחריו אמן · אמ'ל תנחומא אם בירכך גוי ענה אחריו אמן דכת' ברוך תהיה מכל העמים · גוי אחד פגע את ר' ישמעאל וברכו · אמ' ליה כבר מילתך אמירה · פגע אחרינא וקיללו · אמ' ליה כבר מילתך אמירה · אמרו לו תלמידיו ר' כמה דאמרת להדין אמרת להדין · אמ' לון כן כת' אורריך ארור ומברכיך ברוך&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>jtdl4aimov3swow8rnq4l4hkqb38tsc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3086528</id>
      <parentid>3086527</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T19:04:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3086528</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="268834" sha1="mmx0yt368z94t280uh9ud9hs3lf4tnt" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שמיני — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;112&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;


==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_א|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_א&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; אלו דברים שבין [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל בסעודה. [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: מברך על היום ואחר כך מברך על היין. ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: {{שוליים|ח_א}}מברך על היין ואחר כך מברך על היום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי? {{ירו&quot;מ-הוסר|שהקדושת}} שקדושת היום גרמה ליין שיבוא וכבר נתחייב {{ירו&quot;מ-הוסר|בקדושת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בקידוש}} היום עד שלא בא היין. מה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל? שהיין גורם לקדושת היום שתאמר. דבר אחר: היין תדיר {{ירו&quot;מ-הוסר|וקדושה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וקדושת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היום}} אינה תדירה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ותדיר ושאינו תדיר תדיר קדם}}. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מדברי שניהן, יין והבדלה — היין קודם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי}} כלום טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אלא {{ירו&quot;מ-הוסר|שקדושת}} שקדוש היום גרמה ליין שיבוא? וכאן, הואיל ולא אבדלה גרמה ליין שיבוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דעיקר הבדלה בתפילה ואם אין יין יבדיל על שיכר}} — היין קודם. כלום טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אלא שהיין תדיר וקדושה אינה תדירה? וכן {{ירו&quot;מ-ביאור|אף כאן}}, הואיל והיין תדיר ואבדלה אינה תדירה — היין קודם. רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} אמר: {{ירו&quot;מ-הוסר|ר מנא }}מדברי שניהן, יין ואבדלה — אבדלה קודמת. כלום טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אלא שכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין? וכאן {{ירו&quot;מ-ביאור|אף כאן}}, הואיל ונתחייב בהבדלה עד שלא בא היין — אבדלה קודמת. כלום טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אלא שהיין גורם לקדושת היום שתאמר, וכאן הואיל ואין היין גורם לאבדלה שתאמר — אבדלה קודמת. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: מדברי שניהן, {{שוליים|ח_ג}}מבדילין בלא יין ואין מקדשין אלא ביין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}היא דעתיה דרבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] דרבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אמר: {{שוליים|ח_ד}}מבדילין על השכר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל לקידוש צריך לחזר אחר יין}}, ואזלין מן אתר לאתר משום קידושה. אמר רבי יוסי ברבי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי|°]] ({{ירו&quot;מ-הדגשה|בון}}) נהיגין תמן במקום שאין יין: שליח ציבור עובר לפני התיבה ואומר ברכה אחת מעין שבע, וחותם במקדש ישראל ואת יום השבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויוצאים ידי קידוש מהתורה דקידוש על היין זה רק דרבנן אם נדקדק נמצא}} וקשיא על ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי בלילי שבת.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
שואלת הגמרא '''מה טעמהון דבית שמאי''', כלומר למה הם אומרים קודם כל מקדשים? עונה הגמרא: '''שקדושת היום גרמה ליין שיבוא'''. כלומר למה בכלל מביאים יין לסעודה? כיוון שיש קידוש, אז בעצם הקידוש גרם לבוא היין. עוד סיבה: '''וכבר נתחייב היום עד שלא בא היין'''. כלומר השבת נכנסה, ברגע שהיא נכנסה כבר חל חיוב חובת קידוש, ויין מגיע רק אחרי זה בסעודה — כלומר אנחנו הולכים להתפלל, חוזרים, רק אחרי זה מביאים את היין. אז בעצם חובת קידוש חלה קודם, לכן מברכים ומקדשים קודם. אז זכור, בית שמאי יש להם סברות טובות.

אז '''מה טעמהון דבית הלל'''? עונה הגמרא '''שהיין גורם לקדושת היום שתאמר''' — הרי מקדשים על היין, וכיוון שמקדשים על היין אז בעצם היין הוא הגורם, לכן מברכים עליו קודם. '''דבר אחר: היין תדיר אינה תדירה''' — כלומר קידוש היום אינו תדיר, ותדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם, כי היין מברכים ושותים כל יום וקידוש זה פעם בשבוע, אז ממילא היין קודם.

אמר רבי יוסי: '''מדברי שניהן, יין והבדלה — היין קודם'''. כלומר לפי הסברות שהם אמרו, אנחנו יכולים להבין שבניגוד לקידוש, שיש מחלוקת, בהבדלה כולם מסכימים שהיין קודם. למה? '''כלום טעמהון דבית שמאי אלא שקדוש היום גרמה ליין שיבוא?''' כך הם אמרו — קידוש גרם ליין שיבוא. '''וכאן, הואיל ולא אבדלה גרמה ליין שיבוא — היין קודם'''. הרי עיקר הבדלה זה בתפילה, ואם אין לו יין יכול גם להביא על השכר, אז ההבדלה לא גרמה ליין שיבוא, אם כן היין יהיה קודם.

וגם בית הלל — מה הטעם שלהם? '''כלום טעמהון דבית הלל אלא שהיין תדיר וקדושה אינה תדירה? וכן, הואיל והיין תדיר ואבדלה אינה תדירה — היין קודם'''. גם כאן תדיר — ההבדלה פחות תדירה מהיין, היין תדיר, הבדלה אינה תדירה, לכן היין קודם. כך שלפי שתי השיטות, בין בית הלל בין בית שמאי, היין יהיה קודם.

רבי מנא אמר הפוך: '''מדברי שניהן, יין ואבדלה — אבדלה קודמת'''. למה? כי אתה השתמשת בטעם אחד של בית שמאי, קח את הטעם השני שלהם. '''כלום טעמהון דבית שמאי אלא שכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין? וכאן, הואיל ונתחייב בהבדלה עד שלא בא היין — אבדלה קודמת'''. גם כאן, הרי השבת יצאה קודם כל, ורק אחרי זה אני עושה את ההבדלה, אז כבר חלה עלי חובת הבדלה עד שלא בא היין, לכן ההבדלה קודמת.

וגם בית הלל — '''כלום טעמהון דבית הלל אלא שהיין גורם לקדושת היום שתאמר, וכאן הואיל ואין היין גורם לאבדלה שתאמר — אבדלה קודמת'''. נכון, בקידוש אמרנו שקידוש עושים על היין, אז בעצם היין הוא הגורם. אבל כאן, אם אין היין גורם להבדלה — הרי אפשר להבדיל על כל דבר, על חמר מדינה, וגם עושים הבדלה בתפילה — אז היין הוא לא הגורם, וממילא ההבדלה תהיה קודמת גם לבית הלל.

אמר רבי זעירא: '''מדברי שניהן, מבדילין בלא יין ואין מקדשין אלא ביין'''. אפשר לראות לפי הסברה שלהם — אם היין גורם לקידוש, אז ברור שחייבים לקדש בעד היין. ובהבדלה אתה אומר שהיין לא גורם, אז זה כנראה שלא מבדילים על יין בהכרח, אפשר על חמר מדינה.

ואומרת הגמרא: '''היא דעתיה דרבי זעירא, דרבי זעירא אמר: מבדילין על השכר, ואזלין מן אתר לאתר משום קידושה'''. כלומר צריכים ללכת אפילו ממקום למקום כדי למצוא מקום שבו יש יין, כדי לקדש שם.

אמר רבי יוסי ברבי: '''נהיגין תמן במקום שאין יין, שליח ציבור עובר לפני התיבה ואומר ברכה אחת מעין שבע, וחותם במקדש ישראל ואת יום השבת''', ויוצאים ידי קידוש מהתורה, כי קידוש על היין זה רק מרבנן. אנחנו יודעים שיש לנו נוהג להגיד בשבת ברכה מעין שבע. יש סברה שאומרת שזה בגלל שהיו מתפללים בשדות, והיו אנשים שמאחרים, ורצו שכולם יסיימו את התפילה, שיחזרו לבית ביחד ולא יישארו שם אנשים בודדים, אז לכן בעצם הוסיפו את ברכה אחת מעין שבע. אז פה יש הסבר נוסף, שבעצם זה סוג של קידוש, כלומר בזה יוצאים ידי חובת קידוש מדאורייתא, כך שמי שאין לו יין יוכל לשמוע את הקידוש בבית הכנסת ולאחר מכן לחזור ולאכול בבית.

ואומרת הגמרא: '''וקשיא על דבית שמאי בלילי שבת'''. נעצור כאן.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נו עמוד ב'''

{{שוליים|ח_א}} '''בקידוש שבת יש לברך על היין ואחר כך על היום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רעא סעיף י , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל שמברך על היין ואחר כך על היום, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, ובהבדלה אף שניהם מודים שהיין קודם.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' אלו דברים מברך על היום.''' בתחל' לפי שהיו' גורם לקידוש שלא בא כוס זה אלא בשביל קידוש לשבת ועוד שכבר קדש היום משקיבל עליו ועדיין יין לא בא על השלחן וכשם שקדם לכניסה כך קודם לברכה

'''וב&quot;ה אומרי' מברך על היין תחלה.''' לפי שהיין גורם לקידוש וה&quot;ה המקדש על הפת ואם אין לו יין או פת לא יקדש ועוד תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם

'''גמ' מה טעמהון דב&quot;ש וכו'.''' כדפרישית במתני'

'''מדברי שניהן נלמד.''' דסבירא להו דבהבדלה לעולם ברכת היין קודם ואח&quot;כ ברכת הבדלה דלא דמיא לקידוש כדמפרש ואזיל

'''כלום טעמהון דב&quot;ש.''' שהרי טעמייהו דב&quot;ש גבי קידוש לא הויא אלא מפני שקדושת היום גרמה ליין שיבא לפיכך סברי דקדושת היום קודמת אבל כאן הואיל ולאו הבדלה גרמה ליין שיבא דהא עיקר הבדלה בתפלה היא ולא אמרו שיחזור ויבדיל על הכוס אלא מפני התינוקות כדאמרי' לעיל פ' תפלת השחר הלכך אף ב&quot;ש מודים בהבדלה שברכת היין קודם

'''כלום טעמהון דב&quot;ה.''' כלומר ולב&quot;ה ודאי שייכא נמי האי טעמא דאמרי גבי קידוש דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם וכמו כן בהבדלה

'''אמר ר' מנא.''' דלא היא דמאי חזית דנקטת להני טעמי דידהו דב&quot;ש ודב&quot;ה גבי קידוש למילף מינייהו דמה גבי הבדלה דברכת יין קודמת נקיט אידך טעמייהו דידהו דגבי קידוש ואשכחן איפכא דגבי הבדלה איכא למימר דלכ&quot;ע ברכת הבדל קודמת כדמפרש ואזיל

'''כלום טעמהון דב&quot;ש וכו'.''' וא&quot;כ וכאן נמי הואיל ונתחייב בהבדלה מיד שחשכה למ&quot;ש קודם שבא היין לפניו בדין הוא שהבדלה ג&quot;כ קודמת ליין כמו קידוש לב&quot;ש

'''כלום טעמהון דב&quot;ה.''' ולב&quot;ה דטעמייהו גבי קידוש אינו אלא לפי שהיין או הפת קודם לקידוש היום שתאמר אבל כאן הואיל ואין היין גורם להבדלה דלא תליא הבדלה ביין אף ב&quot;ה מודו דהבדלה קודמת לברכת היין והלכך מהא ליכא למישמע מינה

'''מדברי שניהן.''' מדר' יוסה ומדר' מנא דמר מדייק הכי ומר מדייק איפכא אליבא דב&quot;ש וב&quot;ה מיהת מדברי שניהן נלמד דמבדילין בלא יין אבל אין מקדשין אלא ביין כדקאמרי תרווייהו בפשיטות דאין היין מעכב בהבדלה כמו דמעכב בקידוש

'''היא דעתיה דר' זעירא.''' וכן נמי היא דעתי' דר&quot;ז גופיה דאמר מבדילין על השכר במקום שאין יין מצוי דהיין אינו מעכב להבדלה והולכין ממקום למקום משום קידושא למישמע קידוש על היין דעיקר מצות קידוש על היין

'''נהיגין תמן.''' בבבל במקום שאין יין לקדש עליו הש&quot;צ עובר לפני התיבה ואומר ברכת מעין שבע וחותם וכו' ובזה יצאו ידי קידוש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אילו דברים שבין בית שמי ובית הלל בסעודה · בית שמי אומ' מברך על היום ואחר כך מברך על היין · ובית הלל אומ' מברך על היין ואחר כך מברך על היום · בית שמי אומ' נוטלין לידים ואחר כך מוזגין את הכוס · ובית הלל אומ' מוזגין הכוס תחילה ואחר כך נוטלין לידים · בית שמי מקנח ידיו במפה ומניחה על השולחן · ובית הלל אומ' על הכסת · בית שמי אומ' מכבדין את הבית ואחר כך נוטלין לידים · ובית הלל אומ' נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית · בית שמי אומ' נר ומזון בשמים והבדלה · ובית הלל אומ' נר ובשמים ומזון והבדלה · בית שמי אומ' שברא מאור האש · ובית הלל אומ' בורא מאורי האש · אין מברכין על הנר ועל הבשמים שלגוים ועל הנר ועל הבשמים שלמתים · ועל הנר ועל הבשמים שלפני עז' · ואין מברכין על הנר עד שייאותו לאורו · מי שאכל ושכח ולא בירך בית שמי אומ' יחזור למקומו ויברך · ובית הלל אומ' יברך במקום שנזכר · ועד מתי מברך עד כדי שיתאכל המזון שבמיעיו · בא להן יין אחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס בית שמי אומ' מברך על היין ואחר כך מברך על המזון · ובית הלל אומ' מברך על המזון ואחר כך מברך על היין · עונין אמן אחר ישראל מברך · ואין עונין אמן אחר כותי מברך עד שישמע כל הברכה ·
אילו דברים שבין בית שמי ובית הלל בסעודה כול' · מה טעמהון דבית שמי שקדושת היום גרמה ליין שיבוא וכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין · מה טעמהון דבית הלל שהיין גורם לקדושת היום שתיאמר · ד&quot;א היין תדיר וקדושה אינה תדירה · אמ' ר' יוסה מדברי שניהן יין והבדלה היין קודם · כלום טעמהון דבית שמי אלא שקדושת היום גרמה ליין שיבוא · וכאן הואיל ולא הבדלה גרמה ליין שיבוא היין קודם · כלום טעמהון דבית הלל אלא שהיין תדיר וקדושה אינה תדירה · וכן הואיל והיין תדיר והבדלה אינה תדירה היין קודם · אמ' ר' מנא מדברי שניהן יין והבדלה הבדלה קודמת · כלום טעמהון דבית שמי אלא שכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין · [וכאןהואיל ונתחייב בהבדלה עד שלא בא היין] אבדלה קודמת · כלום טעמהון דבית הלל אלא שהיין גורם לקדושת היום שתיאמר · וכאן הואיל ואין היין גורם לאבדלה שתיאמר אבדלה קודמת · אמ' ר' זעירא מדברי שניהן מבדילין בלא יין [ואין] מקדשין אלא [ב]יין · היא דעתיה דר' זעירא · דר' זעירא אמ' מבדילין על השכר ואזלין מן אתר לאתר משום קדושה · אמ' ר' יוסי בר' נהיגין תמן במקום שאין יין שליח ציבור עובר לפני התיבה ואו' ברכה אחת מעין שבע וחותם במקדש יש' ואת יום השבת · וקשיא על דבית שמי בלילי שבת [איך עבידה]&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''וקשיא על דב&quot;ש בלילי שבת.''' כלומר דהא לפעמים משכחת לה בלילי שבת דאי אפשר למיעבד כסברא דב&quot;ש גבי קידוש ולמאי דס&quot;ל לב&quot;ש נמי גבי יין ומזון במתני' דסוף פירקין היכא דאין שם אלא אותו כוס והשתא אי מקלעי הני גוונא בלילי שבת היאך ינהוג אליבא דב&quot;ש דממ&quot;נ קשיא כדמסיק ואזיל להקושיא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נו עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ח_ג}} '''הבדלה בלא יין - כשאין יין, מהו הדין לגבי הבדלה על פת או משקה אחר, לעומת קידוש שבת שאינו אלא ביין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כדעת רבי זעירא בירושלמי שמבדילין בלא יין ואין מקדשין אלא ביין, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ח_ד}} '''בהבדלה מסתפקים ביין שכר ואינה טעונה יין דווקא, אך לקידוש חייבים לחזר אחר יין ואף לילך ממקום למקום להשיגו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כט &lt;קטע סוף=נו ב/&gt; ==דף נז עמוד א== &lt;קטע התחלה=נז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שקידוש טעון יין דווקא ומחזרים אחריו ואף מטריחים עצמם ממקום למקום, כפי שהביאו הרמב&quot;ם (הל' שבת פכ&quot;ט ה&quot;ט) והשו&quot;ע (או&quot;ח רצו, ב).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;113&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
הי{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ך עבידה {{ירו&quot;מ-ביאור|באיזה מקרה יהיה קשה}} היה יושב ואוכל בערב שבת, וחשכה לילי שבת, ואין שם אלא אותו הכוס — את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} אומר: מניחו לאחר המזון ומשלשל כולם עליו. ל[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי &lt;/div&gt;{{ירו&quot;מ-הדגשה|איך ינהג ד}}מה נפשך? יברך על היום — המזון קודם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי לשיטתם}}, מה {{ירו&quot;מ-הוסר|נפשך יברך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שמברך}} על היום {{ירו&quot;מ-הדגשה|קודם לברכת היין — זה מפני שהתחייב בקדושת היום קודם, וכאן התחייב בברכת}} המזון קודם — יברך על המזון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואחר כך יקדש — אי אפשר, שהרי אמרו בית שמאי שאם בא להם יין אחר המזון ואין להם אלא אותו כוס, מברך על}} היין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואחר כך על המזון. נמצא שהיין}} קודם — יברך על היין, היום קודם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כך לבית שמאי כיצד יעשה}} נשמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: בא להן יין אחר המזון, ואין שם אלא אותו הכוס — {{ירו&quot;מ-הדגשה|בית שמאי אומרים: מברך על היין ו}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|ח}}ר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך על המזון}} אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|הטעם שאמרו בית שמאי להקדים את ברכת היין לברכת המזון — זה רק מפני שאם תגיד לו להשאיר את היין אחר המזון}} — על ידי שהוא ברכה קטנה, שמא ישכח וישתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלי ברכה}}. ברם הכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך גם לקדש}} מכיון שהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|משלשה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|משלשם}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מברך שלוש ברכות על היין ועל המזון ועל הקידוש}} על {{ירו&quot;מ-הוסר|ידי }}הכוס אינו שכח. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן}} כיצד יעשו {{ירו&quot;מ-הוסר|על דברי}} לדברי [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי יברך על המזון תחילה, ואחר כך מברך על היום, ואחר כך על היין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם נדקדק נמצא}} וקשיא על דברי [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל במוצאי שבת. הי{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ך עבידה {{ירו&quot;מ-ביאור|באיזה מקרה יהיה קשה}} היה יושב ואוכל בשבת וחשכה מוצאי שבת, ואין שם אלא אותו הכוס — את אמר: מניחו לאחר המזון ומשלשל כולן עליו. מה נפשך? יברך על היין, המזון קודם {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי אמרו בית הלל שאם בא להם יין אחר המזון ואין להם אלא אותו כוס, מברך על המזון ואחר כך מברך על היין}} יברך על המזון, הנר קודם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דלדעת בית הלל אליבא דרבי מאיר הסדר הוא נר בשמים מזון והבדלה}} יברך על הנר. {{ירו&quot;מ-הוסר|הבדלה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היין}} {{ירו&quot;מ-הוסר|קודמת}} קודם {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא תדיר. יברך על היין — המזון קודם. אם כך, כיצד יעשה}} נשמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} לא נחלקו [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל על ברכת המזון שהוא בתחילה, ולא על הבדלה שהיא בסוף. על מה נחלקו? על הנר ועל הבשמים ש[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: {{שוליים|ח_ה}}בשמים ואחר כך נר, ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: מאור ואחר כך בשמים. רבא[[ביאור:עץ מסורת#רבא|°]] ורב יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]]  {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}}: הלכה כמי שהוא אומר בשמים ואחר כך נר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כך}} כיצד יעשה {{ירו&quot;מ-הוסר|על דברי}} לדברי [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל יברך על&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף נז. אנחנו בשלושה, כמה מילים בדף הקודם. אומרת הגמרא קשה על לבית שמאי בליל שבת. יש איזה קושיה שיכולה להתווצר בליל שבת על דעת בית שמאי.

איך החביטה? כלומר איך, איך, באיזה מציאות יש קושיה? כן, יש פה מעין מעגל כזה, מעגל שלא יוצאים ממנו. '''היה יושב ואוכל בערב שבת וחשכה לילי שבת''', אנחנו יודעים שבדרך כלל אסור לאכול ביום שישי, אבל נניח יש מקרה שמותר — סעודת חתנים, פורים וכדומה. אז יש מציאות שאכלו בליל שבת ועכשיו נכנס שבת. עכשיו '''ואין שם אלא אותו הכוס'''. מצד אחד הוא צריך לברך ברכת המזון על אותו כוס ומצד שני גם צריך לקדש על יין. אז מה עושה? אמרנו לפני כן שכולם מסכימים שאם אני אוכל, לאחר המזון '''משלשל כולם עליו'''. כלומר שיש לו רק כוס אחת וצריך גם לברך על ברכת המזון, אז לכן מברך על הכוס ובעצם משאיר את זה לסוף. ואז גם כן עושה את מה שצריך, הבדלה או קידוש אחרי ברכת המזון.

אז עכשיו בוא נראה מה יצא מכאן. לבית שמאי איך יתנהג? '''מה נפשך?''' מה הוא ינהג? הרי לגבי שבת אמרנו שאם יש שבת ויין אז הוא קודם כל מקדש כיוון שהשבת נכנסה קודם. כלומר קידוש היום היה קודם, אבל כאן יש לו בעיה. כי מה, אתה מברך על היום? אי אפשר להגיד ככה, כי הרי '''המזון קודם''', כי אם הוא אומר שקידוש קודם בגלל שהוא הקדים — הוא היה קודם לפני היין. אבל כאן ברכת המזון הייתה קודמת, כי הרי הוא קודם כל אכל, הוא התחייב בברכת המזון קודם. אז מה אתה אומר? '''יברך על המזון'''? כלומר אי אפשר לומר '''יברך על היום''' — '''המזון קודם''', שהרי לשיטתם מה שיברך על היום זה רק בגלל שהתחייב בקדושת היום קודם. אבל כאן הרי התחייב ברכת המזון קודם, לכן לכאורה צריך לברך ברכת המזון קודם.

אז אוקיי, מה אתה אומר? יברך על המזון קודם, רק אחרי זה יקדש? גם את זה אי אפשר. למה? שהרי אמרו בית שמאי שאם בא להם יין בתוך המזון מברך על היין ואחר כך על המזון. יוצא מכאן שהיין קודם. אז מה אתה אומר? '''יברך על היין'''? אי אפשר, כי הרי '''היום קודם''', קידוש היום, כמו שאמרנו. אז אם כך, מה יעשה? בעצם נכנסנו פה לאיזה מעגל שאין לו סוף.

אומרת הגמרא '''נשמעינה מן הדא''', כלומר הפתרון יהיה בעצם בגרסה אחרת של דיני בית שמאי: '''בא להן יין אחר המזון, ואין שם אלא אותו הכוס — בית שמאי אומרים: מברך על היין ואחר כך על המזון'''. יש לנו ברייתא מפורשת שאומרת שאם יש יין וברכת המזון, קודם כל מברך על היין ואחר כך על המזון.

אמר רבי אבא: שאמרו בית שמאי להקדים את ברכת היין לברכת המזון — זה רק שם, מפני שאם תגיד שקודם מברך ברכת המזון ואחרי זה מברך על היין, יכול להיות בעיה, כי כיוון שברכת היין '''ברכה קטנה''', '''שמא ישכח וישתה'''. תוך כדי שהוא מברך ברכת המזון יבוא מיד וישתה בלי ברכה, לכן אמרו שיברך את זה קודם. '''ברם הכא''', שיש קידוש להוסיף, פה אין חשש, כי הרי יש פה שלוש ברכות, '''מכיון שהוא על הכוס אינו שכח''' — אז לכן אין חשש שקודם כל יברך את ברכת המזון ואחרי זה ימשיך.

אז לכן, איך יעשו? איך עשו בית שמאי? '''יברך על המזון תחילה, ואחר כך מברך על היום, ואחר כך על היין'''. ובעצם זה פותר לנו את הבעיה.

עכשיו '''וקשיא על דברי בית הלל במוצאי שבת'''. כלומר אותו דבר, יהיה גם כן איזה מעגל שאין לו סוף בשיטת בית הלל במוצאי שבת. איך החביטה? כלומר, איך ייווצר המציאות של הקושיה? '''היה יושב ואוכל בשבת וחשכה מוצאי שבת''', כלומר חשכה שעה שלישית ויצא שבת. עכשיו '''ואין שם אלא אותו הכוס''', יש לו רק כוס אחת, רק רביעית בדיוק — עם המזיגה, עם הכל, רק רביעית. אז מה אמרנו? אמרנו '''מניחו לאחר המזון ומשלשלן כולן עליו'''. אמרנו מניח את הכוס, מברך עליו ברכת המזון וממשיך אחרי זה את ההבדלה וכל מה שצריך.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''היך עבידה.''' בהי גוונא מקשינן לה ומפרש וקאמר בכגון שהיה יושב ואוכל בע&quot;ש וחשכה לילי שבת וצריך הוא לקדש קדושת היום על היין ואין שם אלא אותו הכוס יין בלבד ואם יקדש עליו לא יהיה לו יין לברך על המזון

'''את אמר מניחו לאחר המזון ומשלשל כולם עליו.''' כלומר דודאי את אומר בזה דהדין הוא שיניח עד לאחר המזון ויאמר הכל קידוש וברכת המזון על אותו כוס וכדתנינן בתוספתא פ&quot;ה גבי מ&quot;ש וכדלקמן וה&quot;ה נמי בהאי גוונא בלילי שבת והשתא קשיא מה נפשך לב&quot;ש היאך יעשה

'''יברך על היום.''' קודם כדאמרינן במתני' דקדושת היום קודם ליין הא הכא איכא נמי מזון ובודאי ברכת המזון קודם לקידוש היום שהרי נתחייב בברכת המזון קודם שקידש עליו היום

'''יברך על המזון.''' ואי תימא דאין ה&quot;נ דיברך על המזון מקודם הא ליתא דהרי הכא היין קודם לב&quot;ש כדאמרי במתני' דסוף פרקין גבי בא להם יין בתוך המזון ומייתי לה לקמיה

'''יברך על היין.''' ואם תאמר דיברך על היין קודם להמזון הא נמי אי אפשר דכשבא לברך על היין קידוש היום קודם לו כדאמרי ב&quot;ש במתני'

'''יברך על היין.''' בתחלה הרי המזון קודם כדסבירא להו לב&quot;ה במתני' דסוף פרקין

'''יברך על הנר.''' בתחלה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;היה יושב ואוכל בערב שבת וחשכה לילי שבת ואין שם אלא אותו הכוס את אמר מניחו לאחר המזון ומשלשל כולם עליו · מה נפשך יברך על היום המזון קודם · יברך על המזון היין קודם · יברך על היין היום קודם · נשמעינה מן הדא בא להן יין אחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס אמ' ר' בא [על ידי שהוא] ברכה קטנה שמא ישכח וישתה · ברם הכא מכיון שהוא משלשה על ידי הכוס אינו שכח · כיצד יעשו על דברי בית שמי יברך על המזון תחילה ואחר כך על היין · וקשיא על דברי בית הלל במוצאי שבת [היך עבידה] היה יושב ואוכל בשבת וחשכה מוצאי שבת ואין שם אלא אותו הכוס את אמר מניחו לאחר המזון · ומשלשל כולן עליו · מה נפשך יברך על היין המזון קודם · יברך על המזון הנר קודם · יברך על הנר אבדלה קודמת · נשמעינה מן הדא · אמ' ר' יהודה לא נחלקו בית שמי ובית הלל על ברכת המזון שהיא בתחילה ולא על {{ירו&quot;מ-הוסר|המזון}}[הבדלה] שהוא בסוף · על מה נחלקו על הנר ועל הבשמים שבית שמי אומ' בשמים ואחר כך נר · ובית הלל אומ' מאור ואחר כך בשמים · רבא ורב יהודה הל' כמי שהוא או' בשמים ואחר כך נר · כיצד יעשה על דברי בית הלל יברך על&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נשמעינה מן הדא.''' זה הכל מן הקושיא וכלומר והיכא שמעינן להא דאמרת לב&quot;ש היין קודם להמזון מן הדא דתנינן בסוף פרקין בא להם יין בתוך המזון ואין שם אלא אותו הכוס ב&quot;ש אומרי' מברך על היין ואח&quot;כ מברך על המזון וא&quot;כ היאך יתנהג עצמו בכה&quot;ג אליבא דב&quot;ש

'''אמר ר' בא.''' דלא קשיא מידי מהאי מתני' דסוף פרקין דמייתית ראיה לגוונא דהכא דלב&quot;ש מברך על היין מקודם להמזון דשאני הוא התם דע&quot;י שהיא ברכה קטנה בורא פרי הגפן בלבד הלכך הוא דקסברי ב&quot;ש התם דמברך על היין מקודם שאם אתה אומר שימתין עד לאחר ברכת המזון חיישינן שמא ישכח וישתה מיד בלא ברכה אבל הכא שצריך הוא לקדש קדושת היום ומכיון שהוא ממתין לשלשה על ידי הכוס אינו שכח מקודשת היום ולא חיישינן שמא ישתה עד שלא יקדש

'''וכיצד יעשו על דברי ב&quot;ש.''' והשתא מסיק לה דלר' בא דקאמר דהכא איכא תקנתא לב&quot;ש נמי וכיצד יעשה יברך על המזון תחלה דבהאי גוונא מודו ב&quot;ש דליכא למיחש למידי כדאמרן ואח&quot;כ מברך קדושת היום ואח&quot;כ על היין כסבר' דידהו במתני'

'''יברך על המזון בתחלה.''' הרי הנר קודם כדתנן במתני' גבי פלוגתייהו בהא ב&quot;ש אומרים נר ומזון וכו' ובית הלל אומרים נר ובשמים ומזון והבדלה א&quot;כ לכ&quot;ע נר קודם למזון&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''וקשי' על דברי ב&quot;ה.''' השתא מהדר הש&quot;ס לדייק גם אליבא דב&quot;ה דודאי בלילי שבת ובגוונא דהוה מדייק לי' אליבא דב&quot;ש ליכא למידק כלל אליבא דב&quot;ה דפשוט הוא דבגוונא דתאמר היה יושב ואוכל בע&quot;ש וכו' ואין שם אלא אותך הכוס דלב&quot;ה מברך על המזון ואח&quot;כ על היין ואח&quot;כ על היום כי קשיא לן אליבא דב&quot;ה במוצאי שבת הוא דקשיא לן וכעין גוונא דהוה מדייקינן אליבא דב&quot;ש בע&quot;ש ה&quot;נ מדייקינן השתא אליבא דב&quot;ה במ&quot;ש וכדמפרש ואזיל

'''היך עבידא.''' בהי גוונא קא מיבעיא לן וקאמר בכגון שהיה יושב ואוכל בשבת וחשכה מוצאי שבת וצריך הוא להבדיל ואין שם אלא אותו הכוס ואם יבדיל לא יהי' לו יין לברך על המזון

'''את אמר מניחו לאחר המזון ומשלשל כולן עליו.''' הבדלה וברכת המזון דודאי כך הוא הדין והכי תנינן בתוספתא פ&quot;ה הנכנס לביתו במ&quot;ש מברך על היין ועל המאור. ועל הבשמי' ואח&quot;כ אומר הבדלה ואם אין לו אלא כוס אחד מניחו אחר המזון ומשלשלן כולן לאחריו והשתא מדייק הש&quot;ס דלר' יהודה דתוספתא אליבא דב&quot;ה כדמייתי נמי לקמיה קשיא לן דמה נפשך כיצד יעשה בהאי גוונא דאמרן

'''הבדלה קודמת.''' כלומר ואם יעשה כך תהיה הבדלה קודמת למזון ואנן לא תנן הכי דאע&quot;ג דבמתני' תני כן ההיא דלאו כהלכתא היא אלא כדתני ר' יהודה בתוספתא שם וכדלקמיה

'''נשמעינה מן הדא.''' מסקנת הקושיא היא וכלומר והיכא תניא הכי מן הדא דא&quot;ר יהודה לא נחלקו ב&quot;ש וב&quot;ה על המזון שהוא בתחלה ועל הבדלה שהיא בסוף על מה נחלקו וכו' וגי' התוספתא כך היא שב&quot;ש אומרים מאור ואח&quot;כ בשמים וב&quot;ה אומרים בשמים ואח&quot;כ מאור וגי' הש&quot;ס בתוספתא היה כך בהפך ככתוב לפנינו והיינו דקאמר עלה רבא ורב יהודה הלכה כמי שהוא אומר בשמים ואח&quot;כ מאור ולא כהאי גי' דלעיל לב&quot;ה. שמעינן מיהת דלכ&quot;ע מזון בתחילה והבדלה בסוף כי פליגי בסדר הברכות השייכי' להבדלה הוא דפליגי ושמעינן נמי דלכ&quot;ע אלו הברכות השייכי' להבדלה סמוכות זו לזו מיהת בעינן והשתא אם יברך על הנר בתחילה למזון ואח&quot;כ ברכת הנר תכופות זו לזו כל הברכות א&quot;כ תהי' הבדלה קודמת למזון והא לר' יהודה לכ&quot;ע מזון בתחילה והבדלה לבסוף היא וכיצד יעשה על דברי ב&quot;ה. מסקנא דמילתא היא. וכלומר והשתא כיצד יעשה אליבא דב&quot;ה אם כהאי דתנינן במתני' נר ובשמים ומזון והבדלה או כהאי דר' יהודה בתוספתא וקאמר הש&quot;ס דדברי ר' יהודה הם עיקר שיברך על המזון בתחלה וכו'

'''י&quot;ט שחל להיות במ&quot;ש.''' ויש כאן קידוש והבדלה איזה מהן קודם
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אז '''מה נפשך?''' מה אתה אומר? יברך על היין? כמו שאמרנו מקודם, אם יש שבת וקידוש, או יין והבדלה, אז הוא כבר יברך על היין ואחרי זה קידוש, או יין והבדלה. אבל פה יש בעיה, כי הרי אמרת שהמזון קודם — כי אמרנו שאם בא להם יין בתוך המזון ואין להם אלא אותו כוס, אז מברך על היין ואחר כך על המזון. אז יוצא שבעצם ברכת המזון קודמת. אז מה אתה אומר? יברך את ברכת המזון? יש לו בעיה, כי לדעת בית הלל, על פי רבי מאיר, הסדר זה נר ובשמים, מזון והבדלה. כלומר בעצם הנר קודם — נר ובשמים קודמים לפני ברכת המזון. אז מה אתה אומר? יברך על הנר? אי אפשר, כי הרי היין תדיר יותר, ואמרנו שאם יש לנו יין וקידוש, או יין והבדלה, מברכים על היין כי תדיר קודם. אז מה עושים? '''יברך על היין, המזון קודם''', וככה בעצם קיבלנו מעגל חוזר.

מה נעשה? '''ואתה נשמעינה מן הדא'''. בעצם נכון מה שאמרנו עכשיו, שבעצם הסדר נר בשמים מזון והבדלה זה דעת רבי מאיר. אבל הדעה המקובלת זה דעת רבי יהודה, שהוא סובר '''לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על ברכת המזון שהוא בתחילה, ולא על הבדלה שהיא בסוף. על מה נחלקו? על הנר ועל הבשמים, שבית שמאי אומרים: בשמים ואחר כך נר, ובית הלל אומרים: מאור ואחר כך בשמים'''. אנחנו נוהגים הפוך כנראה, יש לנו גרסה אחרת, אבל בכל אופן רואים שבעצם על ברכת המזון כולם מסכימים שהיא בהתחלה, על הבדלה כולם מסכימים שהיא בסוף, וכל המחלוקת היא רק על הנר והבשמים.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נז עמוד א'''

{{שוליים|ח_ה}} '''בהבדלה במוצאי שבת יש להקדים בשמים לנר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצו סעיף א , סמ&quot;ג עשין כט &lt;קטע סוף=נז א/&gt; ==דף נז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=נז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כבית שמאי לדעת רבא ורב יהודה, וכן נפסק בשו&quot;ע או&quot;ח סי' רצו ס&quot;א ובסדר יקנה&quot;ז (יין קידוש נר הבדלה בשמים) שאף הבבלי הכריע כך.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;114&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
המזון תחילה, ואחר כך יברך על היין, ואחר כך על הנר. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סדר ההבדלה ביו&quot;ט שבמוצ&quot;ש|יום טוב שחל להיות במוצאי שבת]] רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: יקנ&quot;ה — יין, קידוש, נר, הבדלה. חנין בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רב חנן בר אבא|°]] אמר בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: יין, קידוש, נר, הבדלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם זה בחג סוכות מוסיף}} {{שוליים|ח_ו}}סוכה וזמן רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} אמר: ינה&quot;ק. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|לא }}אמר כהדא דרבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהבדלה קדמת לקידוש}} דאמר רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: מלך יוצא ושלטון נכנס — מלוין את המלך ואחר כך מכניסין את השלטון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף כך קדם מוציאים את השבת בהבדלה אחר כך מכניסים את יום טוב בקידוש}} לוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הוסר|ינה&quot;ק}} נהי&quot;ק {{ירו&quot;מ-ביאור|נר הבדלה יין קידוש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיין בין שניהם להראות שהוא בא עבור שניהם}} מסתברא דלוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] אמר, מעין שניהם {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הבדלה ראשונה כרבי חנינה שמלוים את המלך קדם וכרב שהיין סמוך לקידוש}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעא קומי רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: הי{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ך {{ירו&quot;מ-הוסר|אובדין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עבדין}} {{שוליים|ח_ז}}עובדא? אמר ליה: כרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] וכרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|יקנ&quot;ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יין קידוש נר הבדלה}}. וכן נפק עובדא כרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] וכרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}}, כד הוה אזיל לדרומה — הוה עביד כרבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ינה&quot;ק}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יין נר הבדלה קידוש}}; וכד הוה נחית לטבריא — הוה עביד כרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|יקנ&quot;ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יין קידוש נר הבדלה}} דלא מפלג על בר נש באתריה. על דעתיה דרבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} ניחא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמברך על היין, שהיין לעולם קודם, ומיד אחריו על האש, כיוון שרואהו ראשון, דמצווה הבאה לידך על תחמיצנה}} וקשיא {{ירו&quot;מ-הוסר|יוחנן }}על דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|היה מוצאי שבת}} בשאר ימות השנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי מברך על הנר לפני ההבדלה מפני העניים, שמא לא יספיק השמן שלא יכבה ויפסיד הברכה; והכא אמאי}} אינו מברך על הנר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפני הקידוש}}{{ירו&quot;מ-הוסר| שלא יכבה וכא מברך על הנר}} שלא יכבה?
מה עבד ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}? מכיון שיש לו יין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודאי יש לו שמן ו}}אין נרו כובה. {{ירו&quot;מ-הוסר|ויברך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי אמרו נר ביתו וקידוש היום נר קודם אם כך שיברך}} על הנר בסוף — שלא לעקור {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולשנות משאר}} זמן השבתות הבאות.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ב|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ב&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: נוטלין לידים ואחר כך מוזגין את הכוס ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: מוזגין הכוס תחילה ואחר כך נוטלין לידים.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבא ורב יהודה: הלכה כמי שהוא אומר בשמים ואחר כך נר''', כי כנראה שהיה להם הרגל כזה. אז אם כך, איך נעשה באמת? לבית הלל '''יברך על המזון תחילה''', כמו שאמרנו שכולם מסכימים שמזון תחילה, '''ואחר כך יברך על היין, ואחר כך על הנר'''.

אומרת הגמרא: '''יום טוב שחל להיות במוצאי שבת''', רבי יוחנן אמר: '''יקנה — יין, קידוש, נר, הבדלה'''. חנין בר אבא אמר בשם רב: '''יין, קידוש, נר, הבדלה''', ואם זה בסוכות אז צריך להוסיף גם '''סוכה וזמן''', כלומר גם שהחיינו.

רבי חנינא אמר: '''ינה&quot;ק''', כלומר יין, נר, הבדלה, קידוש. שמואל אמר כדעת רבי חנינא, גם כן '''ינה&quot;ק''', כלומר שהבדלה קודמת לקידוש. ואמר רב אחא בשם רבי יהושע בן לוי משלו, איזה משל, ש'''מלך יוצא ושלטון נכנס — מלוין את המלך ואחר כך מכניסין את השלטון'''. כלומר השבת יוצאת ונכנס החג, אז קודם כל מלווים את המלך שייצא, ורק אחרי זה מלווים ומכניסים את יום טוב. אז אף כאן, קודם כל מוציאים את השבת בהבדלה ואחר כך מכניסים את יום טוב בקידוש.

לוי אמר: '''נהי&quot;ק''', כלומר נר, הבדלה, יין, קידוש. למה? כי הוא סובר שהיין צריך להיות בין שניהם, כלומר בין הבדלה לקידוש, כדי להראות שהוא בעל שניהם.

אומרת הגמרא: '''מסתברא דלוי אמר, מעין שניהם'''. כלומר לוי כנראה עשה הכללה בין שתי הדעות — הבדלה כמו רבי חנינא, שאמר קודם כל מלווים את המלך שיוצא, ורק אחר כך עושים את הקידוש, כלומר מקבלים את השלטון, וכרב שאמר שהיין סמוך לקידוש.

'''רבי זעירא בעא קומי רבי יוסי: הי ך עובדא?''' כלומר להלכה מה נעשה? יש פה את כל האפשרויות. '''אמר ליה: כרב וכרבי יוחנן'''. כלומר יין, קידוש, נר, הבדלה, ואמרנו אם זה סוכות אז מוסיף גם סוכה וזמן. '''וכן נפק עובדא כרב וכרבי יוחנן'''.

'''רבי אבהו, כד הוה אזיל לדרומה — הוה עביד כרבי חנינא'''. כלומר שהיה הולך לדרום, ששם היה המקום של רבי חנינא, אז הוא נהג כמו רבי חנינא — יין, נר, הבדלה, קידוש. '''וכד הוה נחית לטבריא — הוה עביד כרבי יוחנן''', ששם המקום של רבי יוחנן, אז נהג כמותו — יין, קידוש, נר, הבדלה, '''דלא מפלג על בר נש באתריה''', לא לתת לחלוק על בן אדם במקום שלו.

אומרת הגמרא: '''על דעתיה דרבי חנינא ניחא'''. שהוא מברך על היין כי היין קודם, מיד אחרי זה הוא מברך על האש, כי שוב פעם אנחנו מברכים על המצווה שאנחנו פוגשים ראשון, ואת האש אנחנו רואים מרחוק, אז לכן מברכים על האש כי זה הראשון. יש לנו כלל שמצווה הבאה לידך אל תדחה אותה.

אבל '''וקשיא על דרבי יוחנן'''. הרי רבי יוחנן אנחנו יודעים שבשאר ימי השנה תמיד מברכים על הנר לפני ההבדלה. למה? מפני שמא יכבה הנר ויפסיד את הברכה, אז לכן קודם כל מברכים על הנר מיד, ולאחר מכן עושים את ההבדלה. אבל הכא, למה לא בורך על הנר לפני הקידוש? למה הוא מחכה עד אחרי הקידוש? הרי למה הוא לא חושש שהנר יכבה, למה הוא אומר יין, קידוש, נר והבדלה?

אומרת הגמרא: '''מה עבד ליה רבי יוחנן?''' מה הוא יענה על זה? עונה הגמרא: '''מכיון שיש לו יין אין נרו כובה'''. כי אנחנו יודעים שאם יש אדם ויש לו רק כסף לנר או ליין — '''נר איש וביתו''' וקידוש היום, נר קודם, כי הנר זה לשלום בית, הנר יוצר אור וככה אין מריבות. אז בכלל אם יש לו כסף רק לנר או ליין אז נר עדיף. אז אם ככה, כאן שאתה אומר שיש לו יין, כנראה גם יש לו מספיק לנר, אז לכן '''יברך על הנר בסוף'''.

אומרת הגמרא: אז אם ככה, למה לא יברך על הנר בסוף אחרי הבדלה גם כן? כלומר אמרת שיש לו יין, אם יש לו יין אז גם יש לו מספיק שמן, בסדר, אז אם זה ככה שישאיר את הנר לסוף — למה אתה אומר שהבדלה קודמת? אתה אומר נר, הבדלה, כלומר נר קודם להבדלה, תגיד יין, קידוש, הבדלה, נר. למה אתה אומר יין, קידוש, נר, הבדלה, כלומר נר קודם להבדלה?

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''יקנ&quot;ה.''' היין סמוך לקידוש וקודם לו ואח&quot;כ נ&quot;ה וכן אמר חנן בר בא בשם רב יין וכו' ובסוכות אחר הבדלה סוכה וזמן: ר' חנינא אמר ינה&quot;ק גרסינן וכן שמואל אמר כהדא דר' חנינא גרסינן כדמפרש טעמא משל למלך יוצא וכו' הלכך הבדלה קודמת שמלוין את השבת בתחלה ואח&quot;כ קידוש של י&quot;ט

'''לוי אמר יהנ&quot;ק גרסינן.''' דכמו שהוא לפנינו היינו דר&quot;א ממש. והיינו דקאמר מסתברא דלוי דאמר מעין שניהן הבדלה קודם לקידוש כר' חנינא ונר והבדלה סמוכין כר' יוחנן

'''דלא מפלג על בר נש באתריה.''' טבריה אתריה דרבי יוחנן הוה ואין חולקין על אדם באתריה ולפיכך נהג שם כוותיה

'''על דעתיה דרבי חנינא ניחא.''' דלדידיה אחר היין מברך על הנר מיד ולפי שכשרואה את הנר צריך לברך עליו אלא שברכת היין היא קודם לכל לעולם

'''מה עבד ליה ר' יוחנן.''' ומה טעמיה וקאמר דמכיון שיש לו יין אין נרו כובה כלומר דכיון שהוא תופס כוס של יין בידו שבירך עליו ואינו שותהו ושומרו עד שיגמור כל סדר הברכות שומר ג&quot;כ את הנר שלא יכבה עד שיברך עליו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;המזון תחילה ואחר כך יברך על היין ואחר כך על הנר · יום טוב שחל להיות במוצאי שבת · ר' יוחנן אמ' יקנ&quot;ה · יין קידוש נר הבדלה · חנין בר בא אמ' בשם רב יין קידוש נר הבדלה סוכה וזמן ר' חנינא אמ' ינה&quot;יק · שמואל לא אמ' כהדא דר' חנינא דאמ' ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי מלך יוצא ושלטון נכנס מלוין את המלך ואחר כך מכניסין את השלטון · לוי אמ' ינה&quot;ק · מסתברא דלוי אמ' מעין שניהם · אמ' ר' זעירא בעא קומי ר' יוסי היך עבדין עובדא אמ' ליה כרב וכר' יוחנן · וכן נפק עובדא כרב וכר' יוחנן · ר' אבהו כד הוה אזיל לדרומה הוה עבד כר' חנינא · וכד הוה נחית לטיבריא הוה עבד כר' [יוחנן] דלא מפלג על בר נש באתריה · על דעתיה דר' חנינא ניחא וקשיא {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה}}על דר' יוחנן אילו בשאר ימות השנה אינו מברך על הנר שלא יכבה · וכא מברך על הנר שלא יכבה · מה עבד ליה ר' יוחנן מכיון שיש לו יין אין נרו כובה · ויברך על הנר בסוף · שלא לעקור זמן השבתות הבאות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''וקשיא על דר' יוחנן.''' כצ&quot;ל אלא דלר' יוחנן קשיא מפני מה אינו מקדים לברך על הנר הא אלו בשאר ימות השנה אינו מברך על הנר שלא יכבה בתמיה וכי אינו מברך על הנר מיד כדי שלא יכבה ויפסיד הברכ' והכא נמי היה לו לומר מברך על הנר שלא יכבה ולא לאחרו אחר קידוש

'''ויברך על הנר בסוף.''' א&quot;כ יברך עליו בסוף דכל זמן שאינו שותה היין שומר הוא את הנר שלא יכבה קודם שישתה ומשני שלא לעקר זמן שבתות הבאות כלו' הואיל ובכל מוצאי שבתות מברך על הנר קודם הבדלה הלכך אין לו לעקור הסדר של כל שבתות הבאות בשנה

'''גמ' מה טעמהון דב&quot;ש שלא יטמאו משקין שבאחורי הכוס.''' שנפלו לשם מחמת המזיגה ויטמאו מידיו אם לא יטול מתחלה ויחזרו אלו המשקין ויטמאו את אחורי הכוס ונמצא משתמש בו באיסור וכדפרישית במתני'&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''מתני' ב&quot;ש אומרים נוטלין לידים ואח&quot;כ מוזגין את הכוס.''' טעמייהו דב&quot;ש דסברי אסור להשתמש בכוס שאחוריו טמאין אע&quot;פ שלא נטמאו תוכו וכגון שנטמא במשקין דטומאת משקין בכלים מדרבנן היא והקלו בטומאה זו ואמרו כלי שנטמא אחוריו במשקין טמאין לא נטמא תוכו ולא ידיו ולא אוגנו ואפ&quot;ה אסור להשתמש בו גזרה שמא ינתזו ניצוצות מתוכו על אחוריו ויקבלו המשקין טומאה מחמת אחוריו ויטמא את הידים וכיון דאסור להשתמש בכלי שאחוריו טמאים הלכך נוטלים לידים תחלה ואח&quot;כ מוזגין את הכוס שאם אתה אומר מוזגין את הכוס תחלה חיישינן שמא יטמאו משקין שנפלו באחורי הכוס מחמת הידים שהידים קודם נטילה תורת שני לטומאה יש להן ומטמאין את המשקין להיות תחלה ויחזרו המשקין ויטמאו את אחורי הכוס ונמצא משתמש בו באיסור אלא נוטלים לידים תחלה ואח&quot;כ מוזגין את הכוס כדי שלא יקבלו המשקין שבאחורי הכוס טומאה מחמת ידים

'''ובית הלל אומרים וכו'.''' דב&quot;ה קסברי מותר להשתמש בכוס שאחוריו טמאין ולא גזרינן משום ניצוצות דניצוצות לא שכיחי הלכך מוזגין את הכוס תחלה ושותים אותו דביין הבא לפני המזון מיירי הכא כדאמרינן בפ' כיצד הסיבו וכו' הביאו להם יין וכו'. ואח&quot;כ נוטלין לידים לסעודה שאם אתה אומר נוטלין לידים תחלה ואח&quot;כ מוזגין את הכוס גזרה שמא יהיו אחורי הכוס טמאין דהא מותר להשתמש בכלי שאחוריו טמאין וידיו לא יהיו נגובות יפה דבשתייה אין אדם מדקדק לנגב ידיו כל כך ויטמאו אחורי הכוס אותן המים טופחין שעל ידיו והן חוזרין להיות תחלה כדין המשקין. שהן לעולם נעשין תחלה ויחזרו ויטמאו את הידים ונמצא אוכל בידים מסואבות
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

עונה הגמרא: '''שלא לעקור זמן השבתות הבאות'''. כלומר באמת בשאר מוצאי שבת תמיד הנר לפני ההבדלה, לפי רבי יוחנן, אז גם פה, למרות שזה גם מוצאי שבת וגם חג — את הנר מקדימים רק להבדלה, שיהיה כמו כל שבוע, תמיד הנר לפני הבדלה. אבל לגבי הקידוש, אנחנו משאירים את הנר אחרי הקידוש, כי כמו שאמרנו, כיוון שיש לו יין מסתמא יש לו מספיק שמן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נז עמוד ב'''

{{שוליים|ח_ו}} '''כשחג חל במוצאי שבת, מה סדר הברכות בקידוש?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כב , רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ו, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תעג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרמג סעיף א , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא ושמואל בסדר יקנה&quot;ז (יין קידוש נר הבדלה זמן), משום שההבדלה קודמת לקידוש כמלך היוצא ושלטון הנכנס; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ח_ז}} '''סדר ברכות ההבדלה בכניסת מוצאי שבת לחג.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כב , רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ו, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תעג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרמג סעיף א , סמ&quot;ג עשין כט &lt;קטע סוף=נז ב/&gt; ==דף נח עמוד א== &lt;קטע התחלה=נח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן - יקנ&quot;ה (יין קידוש נר הבדלה), כפי שנפק עובדא כוותיה, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע; ומטעם שאין לחלוק על מנהג המקום נהג רבי אבהו בטבריא כרבי יוחנן ובדרום כרבי חנינא, אך להלכה נתקבל יקנ&quot;ה כמנהג עיקרי..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;115&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: בית שמאי אומרים: נוטלין לידים ואחר כך מוזגין את הכוס}} מה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי? {{ירו&quot;מ-הדגשה|סברי אסור להשתמש בכלי שאחוריו טמאים, לכן יטול תחילה}} — שלא יטמאו משקין {{ירו&quot;מ-הוסר|שבאחורי}} שאחורי הכוס {{ירו&quot;מ-הדגשה|שניתזו במזיגה}} מידיו, ויחזרו ויטמאו את הכוס. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: ובית הלל אומרים: מוזגין הכוס תחילה ואחר כך נוטלין לידים}} מה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל? לעולם אחורי הכוס טמאין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דסברי בית הלל: מותר להשמש בכלי שאחוריו טמאין אם יטול ידיו תחילה, שמא ישארו בהן כמה טיפות ויטמאו ידיו מחמת אחורי הכלי}} . דבר אחר: {{שוליים|ח_ח}}אין נטילת ידים אלא סמוך לברכה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ביבן[[ביאור:עץ מסורת#רבי ביבן|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אתיא ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, וד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. דתנינן תמן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל הכלים יש להם אחורים}} {{ירו&quot;מ-ביאור|השקע בתחתית הכלי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ותוך ובית הצביטה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מקום האחיזה שאם נטמא אחוריו לא נטמא בית הצביטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי טרפון אומר: רק לעריבה יש בית צביטה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|כוון שהכלי גדול. לא חוששים שמא כשמחזיק בבית הצביטה נגע באחורי הכלי ונטמא. אבל בכלים קטנים גזרו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי עקיבא אומר: אף לכוסות}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר אומר: לידים טמאות וטהורות. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם היו ידיו טהורות ואחז בבית הצביטה, לא חוששים שמא נגע באחורי הכלי ונטמא. וזה דומה לדברי בית הלל כאן, שסוברים שאם היו ידיו טמאות ואחז בבית הצביטה, לא חוששים שמא יגע במשקין שבאחורי הכוס, ויחזרו ויטמאו את הכוס}} אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}: לא אמרן אלא לידים טהורות בלבד. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל בידיו טמאות חיישינן שמא יגע במשקין שבאחורי הכוס, ויחזרו ויטמאו את הכוס, וזה כבית שמאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בשם רבי שבתאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי שבתאי|°]] ורבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: {{שוליים|ח_ט}}לחלה {{שוליים|ח_י}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שומרים אוכלים במקומם בלי נטילת ידיים|ולנטילת ידים, אדם מהלך ארבע{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} מילי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ן}}]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|לחלה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שחייבו עם הארץ לילך אחר חבר שיגבל לו חלתו בטהרה עד ארבע מיל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולנטילת ידים}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שחייב אדם ללכת עד מהלך ארבע מילין למצא מים לנטילת ידים}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי יוסי בי רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]]: הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דאמר}} אמר — לפניו; אבל לאחריו אין מטריחין עליו. שומרי גנות ופרדיסים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם קבועים במקומם}} — מה את עבד להון? כלפניהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} כלאחריהן? נשמעינה מן הדא.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נח ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''תלמוד ירושלמי מסכת ברכות דף נח'''
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף נח. אנחנו עדיין במחלוקות שבין בית שמאי לבית הלל בסעודה, בפרק ח הלכה ב.

משנה: בית שמאי אומרים נוטלים ידיים ואחר כך מוזגים את הכוס. כלומר קודם כל נוטלים ידיים ורק אחרי זה מוזגים את הכוס. הגמרא מסבירה שהסיבה שבית שמאי אומרים שאסור להשתמש בכוס שהאחוריים שלו טמאים - אנחנו יודעים שמדאורייתא אין דבר כזה, כלומר אין דבר כזה כלי שחלק ממנו טמא וחלק לא, אבל מדרבנן חכמים בזמנם, בשמונה עשר דברים שגזרו בו ביום, אחד מהדברים גזרו שהאחוריים של כלי יכולים להיטמא. וכיוון שאסור להשתמש בכלי כזה, אז אומרים בית שמאי אם נתיר לאדם שלא נוטל ידיים לגעת בכוס אז יכול להיות שיהיה ניצוצות, כלומר טיפות יין שבמזיגת הכוס יפלו על הגב של הכוס, ואז כשהאדם עם הידיים שלו שהם סתם ידיים הוא יגע בהם, אז הטיפות שעל גבי הכוס יטמאו מהידיים שלו ויחזירו ויטמאו את הכוס.

ובית הלל אומרים מוזגים כוס תחילה ואחר כך נוטלים ידיים. הם אומרים שמותר להשתמש בכלי שאחוריו טמאים. ועכשיו אם הבן אדם נוטל ידיים קודם, אני חושש להפך, שמא יישארו טיפות מים על הידיים שלו, ואז הם ייטמאו מגב הכוס ויחזרו ויטמאו את הידיים של האדם.

גמרא: למה בית שמאי אומרים נוטלים ידיים תחילה ואחר כך מוזגים את הכוס? '''מה טעמהון דבית שמאי?''' סבר אסור להשתמש בכלי שאחוריו טמאים, לכן ליטול תחילה '''שלא יטמאו משקין שאחורי הכוס''' שינצרו במזיגה. כלומר שמא בזמן שהוא מוזג אז טיפות יין יפלו על גב הכוס, וכיוון שהוא לא נטל את ידיו, אז הטיפות האלה ייטמאו מהידיים שלו ויחזירו ויטמאו את הכוס.

ובית הלל אומרים מוזגים הכוס תחילה ואחר כך נוטלים ידיים. '''מה טעמהון דבית הלל?''' הם סברי מותר להשתמש בכלי שאחוריו טמאים. ואז מה יקרה אם הוא יטול ידיים תחילה? אני חושש שמא יישארו כמה טיפות וייטמעו ידיו מחמת אחורי הכלי, ואז הוא יטמא את האוכלין שהוא ייגע בהם.

'''דבר אחר: אין נטילת ידים אלא סמוך לברכה.''' כלומר זו עוד סברא של בית הלל - למה נוטלים ידיים אחרי מזיגת הכוס? כי אנחנו רוצים לסמוך את הנטילה לברכת המוציא.

'''אמר רבי ביבן בשם רבי יוחנן: אתיא דבית שמאי כרבי יוסי, ודבית הלל כרבי מאיר.''' כלומר יש מחלוקת מקבילה בין רבי יוסי לרבי מאיר, וכך זה מקביל למחלוקת בין בית הלל לבית שמאי.

דתנינן תמן: כל הכלים יש להם אחוריים ותוך ובית הצביטה. כלומר המשנה אומרת לנו שכל כלי - יש הפרדה בין תוך הכלי, שזה עיקר הכלי, לבין האחוריים שלו, כלומר החלק האחורי שלו, מתחתיו. אם יש לנו הרבה פעמים בקדירות רואים את זה טוב, יש איזה שקע, אז זה גם מין בית קיבול, זה נקרא אחוריים; ובית הצביטה, כלומר המקום שבו אוחזים, הרבה פעמים הוא עצמו גם כן עשוי כמין בית קיבול. אז יש הפרדה בין שלושתם - שאם נטמא אחוריו לא נטמא בית הצביטה ויכול לאכול שם. זה כאילו מין הקלה מסוימת, שאומרים שבעצם נכון שגזרנו שאחורי כלי נטמא, אבל חילקנו בין חלקים שונים. אם אדם טהור נגע בבית הצביטה, ואני יודע שרק התחתית של הכלי נטמא, אז לא נטמא.

רבי טרפון אומר רק לערבה יש בית הצביטה. כלומר רק הערבה, שזה כלי מאוד גדול, רק לו אני אומר שיש הפרדה בין הכלי עצמו לבין בית הצביטה, כיוון שהכלי גדול אז אני לא חושש שמא יחזיק בטעות או יחליק עם היד ויגע באחורי הכלי. אבל בכלים קטנים גזרו, ואז אין הבדל בין בית הצביטה לגב הכלי, הכל יחידה אחת, ואסור לגעת, ואם הוא נגע הוא נטמא וגם אסור לאדם טמא לגעת.

רבי עקיבא אומר אף לכוסות - גם כוס, כיוון שלא נוהגים להחזיק את הכוס בידית שלו.

'''רבי מאיר אומר: לידים טמאות וטהורות.''' כלומר אם הידיים היו טהורות והוא אחז בבית הצביטה, ונניח שהתחתית של הכלי היה טמא, אני לא חושש שמא הוא נוגע באחורי הכלי ונטמא. עכשיו זה דומה לדברי בית הלל כאן - הרי בית הלל אומרים שאם היו ידיו טמאות והוא אוכל בבית הצביטה אני לא חושש שהוא יגע במשקין שמאחורי הכוס והם יחזרו ויטמאו את הכוס. לא חוששים לזה. ככה הגמרא עושה את ההשוואה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לעולם אחורי הכוס טמאין.''' כלומר דלא איכפת לן אם אחורי הכוס טמאין דאפ&quot;ה מותר להשתמש בו הלכך להא לא חיישינן אלא דלטומאת ידים הוא דחיישינן שמא יהיו אחורי הכוס טמאין ויחזרו ויטמאו את הידים מחמת משקה טופח שעליהן וכדפרישית במתניתין הלכך מוזגין את הכוס ואח&quot;כ נוטלין לידים

'''דבר אחר.''' לטעמייהו דב&quot;ה לפי שאין נטילת ידים אלא סמוך לברכת המוציא והלכך אפי' אי הוה לן למיחש משום ניצוצות כדקאמרי ב&quot;ש כמבואר בפירושא דמתני' אפ&quot;ה הא עדיפא שלא להפסיק במזיגת הכוס בין נטילת ידים לברכה

'''לחלה.''' לעשות עיסה בטהרה כדי שיפריש חלה טהורה ולנטילת ידים לאכילה אם אין לו מים

'''אדם מהלך ארבע מיל.''' אם לא ימצא מים להטביל כליו לעשות עיסתו בטהרה וכן ליטול ידיו עד ד' מילין צריך להטריח עצמו ולחזר אחריהן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|הל'}} · מה טעמין דבית שמי שלא יטמאו משקין שבאחורי הכוס מידיו [ו]יחזרו ויטמאו את הכוס · מה טעמון דבית הלל לעולם אחורי הכוס טמאין · ד&quot;א אין נטילת ידים אלא סמוך לברכה · ר' ביבן בשם ר' יוחנן אתיא דבית שמי כר' יוסי · ודבית הלל כר' מאיר דתנינן תמן ר' מאיר או' לידים טמאות וטהורות · אמ' ר' יוסה לא אמרן אלא לידים טהורות בלבד · ר' יוסה בשם ר' שבתי ור' חייא בשם ר' שמעון בן לקיש לחלה ולנטילת ידים אדם מהלך ארבע מילי · ר' אבהו בשם ר' יוסי בי ר' חנינא הדא דא אמר לפניו אבל לאחריו אין מטריחין עליו · שומרי גנות ופרדיסים מה את עבד להון כלפניהן כלאחריהן · נשמעינה מן הדא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אתיא דבית שמאי כר' יוסי וכו' דתנינן תמן.''' בפ' כ&quot;ה דכלים תנן כל הכלים יש להם אחוריים ותוך ויש להם בית צביטה. אחוריים ותוך שאם נטמאו אחוריו במשקין תוכו טהורין כדתנן התם לעיל. ובית הצביטה מקום שאוחזין בו את הכלי א&quot;נ בית הצביעה גרסי' מקום שאוחז בו באצבעו שאם נטמאו אחוריו בית הצביטה טהור ואם נטמא בית הצביטה אחוריו טהורין. ר' טרפון אומר לעריבה גדולה של עץ. יש לה בית צביטה לפי שהיא גדולה ויש הפרש בין בית הצביטה לאחוריים ואם יש משקין באחורי העריבה וידיו טמאות אוחז בבית הצביטה ואינו חושש שמא יגע במשקין שבאחוריים ויחזרו ויטמאו את העריבה. ר' עקיבא אומר לכוסות. אף לכוסות יש להם בית הצביטה. ר' מאיר אומר לידים הטמאות והטהורות יש להם בית הצביטה לידים טמאות כדאמרן ולידים הטהורות כדמפרש התם כיצד היו ידיו טהורות ועליהן משקה טופח ואחורי הכוס טמאים אחזו בבית צביטתו אינו חושש שמא נטמאו ידיו באחורי הכוס כלומר שמא נטמאו משקין שעל ידיו באחורי הכוס ויחזרו ויטמאו את הידים. אמר ר' יוסי לא אמרו אלא לידים הטהורות בלבד דבידיו הטהורות ואחורי הכוס טמאים הוא דלא חיישינן אבל בידיו טמאות חיישינן שמא יגע במשקין שבאחורי הכוס ויחזרו ויטמאו את הכוס ע&quot;כ. והשתא קאמר הש&quot;ס הכא דאתיא הא דב&quot;ש דמתני' דחיישי בידים טמאות שמא יגעו במשקין שבאחורי הכוס ויחזרו ויטמאו את הכוס וזהו כר' יוסי דחייש נמי להכי ודב&quot;ה דלא חיישי לכך כר' מאיר דאף לידים טמאות לא חיישינן שמא יגעו במשקין שבאחוריים ויחזרו ויטמאו את הכוס&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''הדא דאמר לפניו.''' דוקא אם המים לפניו אבל אם צריך לחזור לאחריו אין מטריחין עליו

'''שומרי גנות ופרדיסין.''' מפני הגנבים וא&quot;א להן לזוז ממקומן

'''מה את עביד להון.''' היאך דינם אם כלפניהן כלומר כדין דאמרינן בלפניהן דצריכין להטריח ולחזר אחר מים או כלאחריהן כמו דאמרינן בלאחריהן שאינן צריכין להטריח עצמן כלל והואיל והן יושבין במקומן הלכך מיבעיא ליה הכי

'''נשמעינה מן הדא.''' מתני' בפ&quot;ב דחלה האשה יושבת וקוצה חלתה ערומה. מפרשת החלה ומברכת על הפרשה מפני שהיא יכולה לכסות עצמה שתהא פניה של מטה טוחות בקרקע וכל ערותה מכוסה והעגבות אין בהן משום ערוה לענין ברכה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אמר רבי יוסי: לא אמרן אלא לידים טהורות בלבד.''' כלומר לא כמו שרבי עקיבא אמר שבין ידיים טהורות מותר לגעת והוא לא נטמא לבין ידיים טמאות שאם הוא נגע הוא לא טמא - זה מה שרבי עקיבא אומר. אבל רבי יוסי אומר לא, רק לידיים טהורות. כלומר אם נניח התחתית של הכלי נטמאה והוא עם ידיים טהורות נוגע בבית הצביטה, אני לא אומר שהידיים נטמאות; אבל אם הידיים שלו היו טמאות והוא נגע בבית הצביטה, אני אומר שגם האחוריים נטמאו. פה אני לא מחלק. כמו שאמרנו, אמר רבי יוסי לא אמר אלא ידיים טהורות בלבד, אבל בידיים טמאות חוששים שמא ייגע במשקה שמאחורי הכוס ויחזירו ויטמאו את הכוס - וזה כבית שמאי. כמו שאמרנו שבית שמאי חוששים שמא יהיו טיפות שנפלו מהכוס על גב הכוס, ואז שהוא ייגע, אפילו שהוא נוגע רק בבית הצביטה, אני חושש שמא הוא יטמא את כל הכוס.

'''רבי יוסי בשם רבי שבתאי ורבי חייא בשם רבי שמעון בן לקיש: לחלה ולנטילת ידים, אדם מהלך ארבע מילי.''' כלומר חייבו אותו ללכת ארבע מיל, כלומר ארבע קילומטר. לחלה - הכוונה שאם הוא עם הארץ ולא יודע איך להפריש חלה, כדי להפריש חלה בטהרה הצריכו אותו ללכת ארבע קילומטר עד שימצא חכם שיפריש לו בטהרה. ונטילת ידיים - גם כן אדם שרוצה לאכול חייב ללכת עד ארבע מיל כדי למצוא מים לנטילת ידיים.

'''אמר רבי אבהו בשם רבי יוסי בי רבי חנינא: הדא אמר — לפניו; אבל לאחריו אין מטריחין עליו.''' זאת אומרת כל מה שאמרנו שהוא יצטרך ללכת ארבע קילומטר, זה רק אם זה בדרך שלו, כלומר קדימה, אבל לחזור חזרה - לא מטריחים אותו.

שואלת הגמרא: '''שומרי גנות ופרדיסים — מה את עבד להון?''' כלומר בעצם נשארים במקום קבוע - אז מה תדון? האם אתה אומר שכל מקום זה לפניהם וחייבים ללכת ארבע קילומטר? או שאתה אומר לא, כל מקום זה נקרא לאחריהם כי זה לא המקום שלהם, ואז הם פטורים? '''נשמעינה מן הדא''' - נוכל לנסות וללמוד את זה ממשנה.

תני: האשה שהיא טבולת יום, '''וקוצה חלתה''' ואחר כך קוראת לשם. כלומר אישה שהיא טמאה, קודם כל תפריש את החלה ולא תגיד שזה חלה, כי אם היא אומרת שזה חלה והיא נוגעת בזה זה נטמא. אבל טבול יום לא פוגם בחולין כלום, אבל טבול יום פוסל את התרומה. אז אם היא מפרישה את זה בלי לקרוא לזה שם, זה עדיין חולין ולא נטמא. אחרי שהפרישה את זה, זה כבר בצד, היא יכולה להגיד זה חלה והכל בסדר.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נח עמוד א'''

{{שוליים|ח_ט}} '''האם מברכים על הפרשת חלה &quot;להפריש חלה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביכורים, פרק ח, הלכה יא. ''הכרעה:'' נפסק כן, מברך &quot;אשר קדשנו במצותיו וצונו להפריש חלה&quot; - הרמב&quot;ם פסק כלשון הירושלמי.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;116&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}:  האשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא טבולת יום}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיא שני ואינה פוסלת אלא תרומה שאין שלישי לחולין}} {{ירו&quot;מ-הוסר|יושבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לשה את העיסה}} {{שוליים|ח_יא}} וקוצה חלתה {{ירו&quot;מ-ביאור|ומניחתה בצד ושוב לא תגע בה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואחר כך קורה לה שם}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ערומה מפני שהיא יכולה לכסות את עצמה אבל לא האיש}} והדא אשה — לא בתוך {{ירו&quot;מ-הוסר|הבית היא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ביתה}} יושבת? ואת אמר אין מטריחין עליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לחפש אשה טהורה שתקוץ לה חלתה אף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וכאן}} כאן אין מטריחין עליו תני: {{ירו&quot;מ-הוסר|תמים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המים}} שלפני המזון — רשות, ושל {{שוליים|ח_יב}}אחר המזון — חובה. אלא שבראשונים נוטל ומפסיק, ובשניים נוטל ואינו מפסיק. {{ירו&quot;מ-הוסר|מה הוא}} מהוא נוטל ומפסיק רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] אמר: נוטל ושונה {{ירו&quot;מ-ביאור|שבנטילה הראשונה טיהר את הידים, אבל המים טמאים, לכן יטול פעם נוספת לטהר את המים}} רבי יעקב בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר רב יצחק|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|שמואל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}בעי: נוטל ושונה ואת אמרת רשות? אמר רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חשיבות מים ראשונים ומים אחרונים|על הראשונים נאכל בשר חזיר]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חנווני ישראל מוכר בשר כשר ליהודים ובשר נבילה לנכרים. כשראה שנכנס אדם ונטל ידיו — נתן לו בשר כשר, וכשראה שאינו נוטל ידיו — נתן לו נבילה. ופעם אחת נכנס יהודי ולא נטל ידיו, ונתן לו בשר נבילה}} על השניים — יצאה אשה מביתה. {{ירו&quot;מ-הוסר|ויש אומרים שנהרגו עליה שלשה נפשות}} {{הפניה-גמ|יומא|פג|ב|מסכת=כן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבי מאיר ורבי יהודה ורבי יוסי הוו קא אזלי באורחא. רבי מאיר הוה דייק בשמא, רבי יהודה ורבי יוסי לא הוו דייקו בשמא. כי מטו לההוא דוכתא, בעו אושפיזא {{ירו&quot;מ-ביאור|חיפשו אכסניה}} יהבו להו. אמרו לו: לבעל הבית: מה שמך? אמר להו: כידור. אמר רבי מאיר: שמע מינה רשע הוא, לפי שנאמר ([[דברים לב כ|דברים האזינו לב כ]]) כי דור תהפכת המה. ואותו יום ערב שבת היה, רבי יהודה ורבי יוסי אשלימו ליה כיסייהו {{ירו&quot;מ-ביאור|הפקידו אצלו את כיסי המעות שלהם}}, ואילו רבי מאיר לא אשלים ליה כיסיה. אזל רבי מאיר אותביה בי קיבריה דאבוה {{ירו&quot;מ-ביאור| והניח את כיס מעותיו בקבר של אביו של בעל הבית}} אתחזי ליה לבנו בחלמיה, ואמר לו: תא שקיל כיסא דמנח ארישא דההוא גברא {{ירו&quot;מ-ביאור|בא וקח כיס של מעות שמונח ליד הראש של אותו אדם}} למחר אמר להוב}על הבית: הכי כך אתחזי לי בחלמאי. אמר ליה: רבי מאיר: חלמא דבי שמשי לית בהו ממשא {{ירו&quot;מ-ביאור|החלומות שחולם אדם בליל שבת מתוך מנוחתו אין בהם ממש}} אזל |רבי מאיר ונטריה {{ירו&quot;מ-ביאור|ושמר את כיסו}} כולי יומא. ובמוצאי שבת אייתיה עמו. למחר אמרו לו: לבעל הבית: הב לן כיסן שהפקדנו אצלך. אמר להו: לא היו דברים מעולם. אמר להו רבי מאיר: אמאי לא דייקיתו כמוני בשמא? אמרו ליה: אמאי לא אמרת לן מר שיש לנו לדייק בשמו ולחשוש ממנו? אמר להו: אימר דאמרי אנא חששא, אבל אחזוקי כרשע ולהזהירכם אודותיו מי אמרי? משכוהו לבעל הבית בדבריהם, ועיילוהו והביאוהו לחנותא {{ירו&quot;מ-ביאור|בית מרזח}} כדי לשכרו ולהוציא ממנו את כספם. חזו טלפחי אשפמיה {{ירו&quot;מ-ביאור|ראו עדשים על שפמו}} הלכו אל ביתו ובקשו מאשתו את כיסיהם בשמו, ונתנו לה סימנא שהוא אכן שלח אותם לבקש את הכספים, שסיפר להם שהיא בישלה לו עדשים. ונטלו לכיסייהו והלכו להם. כשבא לביתו ושחה לו המעשה, הוציאה מביתו. ואם היה נוטל מים אחרונים, היה רוחץ בהם את שפמו ולא היה מגרש את אשתו. ויש אומרים: שנהרגו עליה שלש נפשות, שכידור הרג את אשתו וא}}}}}}}}}}}}}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} סלק לגבי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] חמא יתיה {{שוליים|ח_יג}}אוכל בהתם {{ירו&quot;מ-ביאור|עם כפפות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחשב שעושה כן במקום ליטול ידים}} אמר ליה: מהו כן? אמר לי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה: נטלתי ידים אלא שאנני רוצה שיתלכלכו ידי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}איסתניס אני. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] כד סליק להכא, חמא כהניא אכלין בהתם {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה כהנים אוכלים עם כפפות}} אמר להון: הא {{ירו&quot;מ-הוסר|אזילא}} אזלא ההיא דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] ושמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמרו שלתרומה חיב בנטילה}} אתא רבי יוסי בר בר כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר בר כהנא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|בי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נטילת ידיים לסעודה|נטילת ידים לחולין {{ירו&quot;מ-הדגשה|חובה}}]] {{ירו&quot;מ-הוסר|את}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסרו לאכול חולין עם מפה אם יש לו מים ואין}} נטילת ידים לתרומה {{ירו&quot;מ-הדגשה|חובה שכהנים זריזים ויכולים לאכול במפה}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} אומר: לתרומה ולחולין {{ירו&quot;מ-ביאור|חובה ליטול ידים}} רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי חייא בר אשי[[ביאור:עץ מסורת#רב חייא בר אשי|°]] ורבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי חייא בר אשי[[ביאור:עץ מסורת#רב חייא בר אשי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: נטילת ידים {{שוליים|ח_יד}}לתרומה עד הפרק. {{ירו&quot;מ-הוסר|ולחולין עד קשרי אצבעותיו }}מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי אמר: מן דהוה אכל עם סבי ולא {{שוליים|ח_טו}}משטף ידוי {{שוליים|ח_טז}}עד הפרק — לא הוה אכל עימיה. רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: אין נטילת ידים {{שוליים|ח_יז}}אלא לפת בלבד. תני: רבי הושעיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|גם}} {{שוליים|ח_יח}}כל דבר שיש בו ליכלוך משקה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשהיה}} מקצץ תורמוסין הוה נטל ידיה. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: {{שוליים|ח_יט}}נטל ידיו בשחרית — אין מטריחין עליו בין הערבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם התנה}}. רבי אבינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבינא|°]] מפקיד לחמריה: {{ירו&quot;מ-ביאור|ההולכים בשירה}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
עכשיו מפה נוכל להוכיח שלא מטריחים אותם. למה? כי '''הדא אשה — לא בתוך יושבת?''' הרי היא נשארת בבית, ואתה אומר שלא מטריחים עליה לחפש אישה טהורה שתקוץ לה חלתה, אלא היא עושה את זה בעצמה בדרך עקיפה. אז גם כאן שומרי גנות ופרדיסים, לא מטריחים עליהם.

'''תני: שלפני המזון — רשות, ושל אחר המזון — חובה.''' '''אלא שבראשונים נוטל ומפסיק, ובשניים נוטל ואינו מפסיק.''' במים האחרונים מספיק פעם אחת. עכשיו מה הוא מפסיק? '''רבי יעקב בר אחא אמר: נוטל ושונה''', כלומר מפסיק, כלומר צריך פעמיים - שבנטילה הראשונה טיהר את הידיים אבל המים טמאים, לכן צריך ליטול פעם נוספת לטהר את הידיים. ככה מסבירים הפרשנים למה צריך פעמיים ליטול ידיים.

'''רבי יעקב בר רב יצחק בעי: נוטל ושונה ואת אמרת רשות?''' מה, אם מקפידים עד כדי כך, באיזה זכות זה רשות? אם זה רק רשות זה עדיין דבר קל כלשהו.

'''אמר רבי יעקב בר אידי: על הראשונים נאכל בשר חזיר''' - היה שם מעשה, המדרש מאוד מקצר באגדות וסיפורים, אבל באגדה זה מופיע בהרחבה. סיפר שיש איזה חלבן שהיה מוכר, בעל מסעדה שהיה מוכר בשר לא כשר לגויים ובשר כשר ליהודים. עכשיו איך הוא ידע מי יהודי ומי לא? הוא ראה בן אדם נכנס נוטל ידיים - אז זה יהודי, נותן לו בשר כשר. הוא רואה לא נוטל ידיים - אומר זה גוי, מביא לו נבלות. פעם אחת נכנס יהודי, לא נטל ידיים, ונתן לו לאכול בשר נבלה. רואים שבעצם הוא אכל נבלה בגלל שהוא לא נטל ידיים.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והדא אשה לא בתוך הבית היא יושבת.''' בתמיה וכי לא תוכל ליקח בגדיה ולכסות עצמה שלא תהא ערומה ואפ&quot;ה את אמר אין מטריחין עליה אפי' בתוך הבית וה&quot;ה כאן אין מטריחין עליו לעמוד ממקומו ולחזר אחר מים

'''אלא שבראשונים נוטל ומפסיק.''' כדמפרש לקמיה

'''מה הוא.''' דקאמרת נוטל ומפסיק

'''נוטל ושונה.''' כלומר לא ישפוך על ידיו כולן בבת אחת אלא נוטל פעם אחת ומפסיק וחוזר ושונה ליטול עליהן שנייה

'''ר' שמואל בר יצחק בעי.''' ולא גרסי' אמר וכן הוא בפ&quot;ב דחלה כלומר דהוה קשיא ליה אם צריך להיות נוטל ושונה והיכי אמרת שהן רשות וכי בדבר שהוא רשות היו מקפידין להטריחו כל כך

'''על הראשונים נאכל בשר חזיר.''' כדאמר במדרש בנכרי אחד שהיה מוכר בשר שחוטה ובשר נבלה וחזיר ולכל מי שנטל ידיו נתן לו בשר שחוטה ופעם א' בא יהודי אחד ולא נטל ידיו וכסבור שנכרי הוא והאכילו בשר חזיר

'''על השניים יצא אשה מביתה.''' כדאמרי' בפ' יום הכפורים במעשה דכידור

'''חמא יתיה אכל בהתם.''' מכוסה במפה לידיו. מלשון אגלאי בהתייהו מה שהיו מכוסין בחרפתן נגלה

'''מהו כן.''' למה אתה עוש' כן

'''איסתניס אני.''' ואע&quot;פ שנטלתי ידי אי אפשר לי לאכול כך בלא מפה

'''חמא כהניא אכלין בהתם.''' ראה כהנים אוכלין בתרומה במפה בלי נטילת ידים. בהתם כמו בחתם ומלה מסורסת היא ומלשון חמת הוא כמו בבלאי חמתות ואמר להון וכי אזילא הא דרב ושמואל לקמיה דהכל מודים דלתרומה מיהת בעי נטילת ידים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;האשה יושבת וקוצה חלתה ערומה מפני שהיא יכולה לכסות את ערוה · אבל לא האיש · והדא אשה לא בתוך הבית היא יושבת ואת אמר אין מטריחין עליה · וכא אין מטריחין עליו · תני מים שלפני המזון רשות ושלאחר המזון חובה · אלא שבראשונים נוטל ומפסיק · ובשניים נוטל ואינו מפסיק · מה הוא נוטל ומפסיק ר' יעקב בר אחא אמ' נוטל ושונה · ר' שמואל בר יצחק אמ' בעי נוטל ושונה ואת אמרת רשות · אמ' ר' יעקב בר אידי על הראשונים נאכל בשר חזיר · על השניים יצאה אשה מביתה · ויש אומ' שנהרגו עליה ג' נפשות · שמואל סלק לגבי רב חמא יתיב אכל בהתם · אמ' ליה מהו כן אמ' ליה איסתניס אני · ר' זעירא כד סליק להכא חמא כהניא אכלין בהתם אמ' להון הא אזילא ההיא דרב ושמואל · אתא ר' יוסי בר בר כהנא בשם שמואל נטילת ידים לחולין אין נטילת ידים לתרומה [ר' יוסה אומ' לתרומה ולחולין] ר' יוסה בשם ר' חייא בר אשי ור' יונה ור' חייא בר אשי בשם רב נטילת ידים לתרומה עד הפרק · ולחולין עד קישרי אצבעותיו · מיישא בר בריה דר' יהושע בן לוי אמ' מן דהוא אכל עם סבי ולא משטף ידוי עד הפרק לא הוה אכל עימיה · ר' הונא אמ' אין נטילת ידים אלא לפת בלבד · תני ר' הושענא כל דבר שיש בו ליכלוך משקה · ר' זעירא אמ' אפי' מקצץ תורמוסין הוה נטל ידוי · רב אמ' נטל ידיו בשחרית אין מטריחין עליו בין הערבים · ר' אבינא מפקד לחמריה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נטילת ידים לתרומה אין נטילת ידים לחולין.''' כצ&quot;ל

'''לתרומה ולחולין.''' משום סרך תרומה

'''עד הפרק.''' של גב היד

'''עד קשרי אצבעותיו.''' דהואיל בחולין אינו אלא משום סרך תרומה סגי בהכי

'''מן דהוא אכל עם סבי.''' מי שהיה אוכל עם זקני ריב&quot;ל ולא היה נוטל ידיו עד הפרק לא היה רוצה לאכול עם זה דקסבר אף לחולין עד הפרק

'''כל דבר שיש בו ליכלוך משקה.''' שטיבולו במשקה צריך ג&quot;כ נטילת ידים

'''ר' זעירא אפי' מקצץ תורמוסין הוה נטל ידיה.''' מחמיר על עצמו היה משום נקיות

'''מפקיד לחמריה.''' היה מצוה להחמרים שלו הן דאתון משכחין במקום שאתם מוצאין מים לנטילה תטלו ידיכם אף בשחרית ותהיו מתנין על כל היום לסמוך על כך&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''על השניים — יצאה אשה מביתה''' - גם כן פה המדרש מספר בקצרה, אבל באגדה מסופר בהרחבה: מעשה באדם אחד ששמו כידור, ורבי מאיר, רבי יהודה ורבי יוסי הלכו והתארחו בבית ההארחה שלו. רבי יהודה ורבי יוסי הפקידו אצלו מעות, ורבי מאיר, שהיה דורש שמות, הוא לא הפקיד אצלו - הוא אמר שכתוב &quot;כי דור תהפוכות המה&quot;, אז אדם רשע, לכן הוא לא הפקיד אצלו את הכסף. והמדרש מספר שהוא החביא את הכסף בקבר של אבא של אותו כידור, ומה שבא לבקש את הכסף אמר הכידור שלא היו דברים מעולם. והגמרא מספרת שהם לקחו אותו ונתנו לו לשתות יין, ואז ראו שיש לו עדשים על השפה, הוא לא ניקה את השפה שלו, ואז הלכו לאשתו ואמרו לה: בעלך אמר שתיתני לנו את המעות, והסימן שאכלתם עדשים. אז היא באמת האמינה להם ונתנה להם את הכסף, ואז כשהוא בא לבית שלו והיא סיפרה לו את כל המעשה, הוא גירש אותה. עכשיו אם הוא היה נוטל מים אחרונים היה נוהג לנקות בהם את השפם, וממילא לא היו נשארים לו עדשים שם, ולא היה מגרש את אשתו. '''ויש אומרים: שנהרגו עליה שלש נפשות''' - שכידור כשהוא בא ושמע מה שאשתו עשתה הוא הרג אותה, ואז הבן שלו הגיע והוא הרג גם אותו, ולאחר מכן הוא גם הלך והתאבד.

שמואל עלה אצל רב, ראה אותו אוכל עם כפפות, אז הוא חשב שהוא אוכל ככה במקום ליטול ידיים. אמר לו: מה זה הדבר הזה? אמר לו: לא, אלא שאני איסתניס, אני רוצה להיזהר מהלכלוך. אני בעצם נטלתי, אני אוכל עם כפפות כדי לא להתלכלך.

רבי זעירא כשהוא עלה לארץ ישראל, ראה כוהנים אוכלים בעתם, אוכלים עם כפפות. אמר להם: וכי הלכה זו של רב ושמואל - למה אתם אוכלים בכפפות? אתא רבי יוסי בר בר כהנא ואמר בשם שמואל: נטילת ידיים לחולין חובה - אסור לאכול חולין אם יש לו מים אלא בנטילה; ואין נטילת ידיים לתרומה חובה, כיוון שהכוהנים זריזים. כלומר בישראל הקפידו יותר מאשר בכוהנים, למרות שבעצם כל נטילת ידיים לפי חלק מהדעות זה סרך טומאה. כלומר כדי שהכוהנים לא ישכחו לטול ידיים, לכן חלק מהדעות אומרים שאנחנו נוטלים ידיים לחולין. אבל רואים שבכוהנים הקלו יותר כי כוהנים זריזים, הם יכולים לאכול עם מפה והם לא יבואו לאכול בלי נטילת ידיים.

'''רבי יוסי אומר: לתרומה ולחולין.''' רבי יוסה בשם רבי חייא בר אשי ורבי יונה ורבי חייא בר אשי בשם רב: '''נטילת ידים לתרומה עד הפרק''', ולחולין עד קשרי אצבעותיו.

'''מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי אמר: מן דהוה אכל עם סבי ולא משטף ידוי עד הפרק — לא הוה אכל עימיה.''' כלומר מי שאכל עם הסבא שלי, רבי יהושע בן לוי, ולא שטף ידיו עד הפרק, אפילו לחולין, לא היה אוכל עמו, לא מתקרב אליו.

'''רב הונא אמר: אין נטילת ידים אלא לפת בלבד.''' כלומר נטילת ידיים זה רק לאכילת לחם. '''תני: רבי הושעיה: כל דבר שיש בו ליכלוך משקה''' - כלומר גם דבר שטיבולו משקה, גם כן נוטלים ידיים.

'''רבי זעירא אפילו מקצץ תורמוסין הוה נטל ידיה.''' כלומר גם אם המשקה זה משקה טבעי שיצא מהצמח - קטפתי תורמוסים ויצאה מהם טיפה של לחות - גם על זה היה נוטל ידיים.

'''רברב אמר: נטל ידיו בשחרית — אין מטריחין עליו בין הערבים.''' כלומר אם התכוון לזה, הוא יכול לטול ידיים בבוקר ולהתכוון לכל היום.

'''רבי אבינא מפקיד לחמריה''' - כלומר היה מצווה לשיירות, שאם אתם מוצאים איזה מקום שיש בו מים - הרי אין לכם הרבה, אתם הולכים בשיירה עד שמוצאים איזה בור מים כלשהו - אז כשאתם רואים מים, תטלו ידיים, ותתכוונו על כל היום, ויסתדר לכם לכל היום.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נח עמוד ב'''

{{שוליים|ח_יא}} '''נטילת מים לפני הסעודה חובה או רשות?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עד סעיף ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רו סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק שמים שלפני המזון רשות ומים שלאחריו חובה, כלשון הברייתא בירושלמי; וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה, אף שהבבלי (חולין קה.) נטה להחמיר יותר בנטילה ראשונה.

{{שוליים|ח_יב}} '''נטילת ידיים במים אחרונים לפני ברכת המזון.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שמים אחרונים חובה, שלא כדעת הסוברים שהיא רשות; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן מטעם החשש לסכנת &quot;מלח סדומית&quot; שבידיים.

{{שוליים|ח_יג}} '''חובת נטילת ידים לאכילת חולין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה יח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסג סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בר בר כהנא בשם שמואל שנטילת ידים לחולין רשות ולתרומה חובה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע; הבבלי (חולין קו.) חולק וסובר שנטילת ידים לחולין חובה מדרבנן מדין סרך תרומה, וכך הלכה למעשה מחמירים כבבלי.

{{שוליים|ח_יד}} '''כהן שבירך על פת חולין ונזכר שיש לפניו תרומה, רשאי לאכול ממנה בברכה זו עד &quot;הפרק&quot; (סוף הסעודה).''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תרומות, פרק יא, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסא סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כמסקנת הירושלמי שברכת הפת פוטרת אכילת תרומה עד הפרק, כדברי מייישא בר בריה דר' יהושע בן לוי; כך הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ח_טו}} '''כהן הטובל תרומה במים מברך &quot;על נטילת ידים&quot; רק אחר שטיפת ידיו ולא מיד לאחר הטבילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תרומות, פרק יא, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסא סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שמברך &quot;משטף ידוי&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח קסא, ד).

{{שוליים|ח_טז}} '''האם נטילת ידיים מפסקת בין תחילת הסעודה להמשכה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תרומות, פרק יא, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסא סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כרב הונא שאין נטילת ידיים פוסקת, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ח_יז}} '''חיוב נטילת ידים לפני אכילת פת דווקא ולא לשאר מאכלים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קנח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא דרבי הושעיה שנטילת ידים לסעודה נאמרה רק על פת, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ח_יח}} '''חובה לרחוץ ידיים לפני אכילה כאשר הן מלוכלכות במשקה או באוכל שמשקהו נסחט.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קנח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי (וכמעשה רבי זעירא) שכל דבר שיש בו ליכלוך משקה מחייב נטילה גם ללא סעודת פת; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סי' קנח ס&quot;ד.

{{שוליים|ח_יט}} '''נטילת ידים שנעשתה בשחרית מועילה גם לסעודת הערב אם התנה עליה בפירוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסד סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=נח ב/&gt; ==דף נט עמוד א== &lt;קטע התחלה=נט א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאם התנה בשחרית שנטילתו תעמוד גם לערב, אינו צריך להטריח עצמו ולחזור וליטול ידיו בערב, כפי שהובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;117&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
הן דאתון משכחין מיסתחון מיא — נסבין ידיכון {{שוליים|ח_כ}}ומתני על כל יומא. {{ירו&quot;מ-ביאור|היכן שתמצאו מים תטלו ידיכם ותתנו על כל היום}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] סליק גביה רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] לקיסרין. אשכחיה, אמר: אזל למיכול. יהב ליה עגולה דקיצי {{ירו&quot;מ-ביאור|לחם שיבצע}} אמר ליה: סב בריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|על הלחם}} אמר ליה: בעל הבית {{ירו&quot;מ-הדגשה|בוצע}} {{שוליים|ח_כא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי ש}}בעל הבית יודע כחו של ככרו מן דאכלון אמר ליה: סב בריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת המזון}} אמר ליה: חכים {{ירו&quot;מ-ביאור|מכיר}} רבי לרב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}אנשא רבה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שאדם גדול הוא}} והוא הוה אמר: הפותח הוא חותם. מתניתא פליגא על רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]], דתני סדר נטילת ידים {{ירו&quot;מ-הדגשה|לסעודה}}  {{שוליים|ח_כב}}עד חמשא — מתחילין מן הגדול; יותר מיכן — מתחילין מן הקטון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שנשארו החמישה החשובים ובחמישה אחרונים מתחילים מן הגדול}} באמצע המזון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנוטלים ידים בן תבשיל לתבשיל}} — מתחילין מן הגדול {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינו צריך להמתין אחר הנטילה הזו}} לאחר המזון — מתחילין מן המברך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמאי האם}} לא {{ירו&quot;מ-הוסר|שיתקין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כדי שידע שהוא המברך ויתקין}} עצמו לברכה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אין תימר הפותח הוא חותם — כבר מתוקן הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא יודע שהוא מברך}} אמר רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: תיפתר באילין דהוה עלין קיטעין קיטעין {{ירו&quot;מ-ביאור|לא ביחד אלא מעט מעט}} ולא ידעין {{ירו&quot;מ-הוסר|מה}} מי {{ירו&quot;מ-הוסר|מברכה}} מברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא כלם היו בשעת הבציעה}}&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ג|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ג&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: מקנח ידיו במפה ומניחה על השלחן ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: על הכסת.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מתניתא בשלחן של שיש {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ושל}} של פרקים שאינו מקבל טומאה {{ירו&quot;מ-הדגשה|והכסת ספק טומאה}} מה טעמון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי? שלא יטמאו משקין שבמפה מן הכסת, ויחזרו ויטמאו את ידיו. ומה טעמון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל טומאת משקים זה רק מדרבנן ו}}לעולם ספק {{ירו&quot;מ-הדגשה|טמאת}} משקין לידים {{שוליים|ח_כג}}טהור {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף כאן, כיוון שספק אם הכסת טמאה, ואף אם היתה הכסת טמאה ספק אם נגעה במים שבמפה — מספק אין המים שבמפה נטמאים}}&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות דף נ&quot;ט. כמה מילים אחרי ההתחלה אומרת הגמרא '''רבי זעירא סליק גביה רבי אבהו לקיסרין''', הגיע רבי זעירא לרבי אבהו לבקר אותו. '''אשכחיה, אמר: אזל למיכול''', אמר בוא נלך לאכול. '''יהב ליה עגולה דקיצי''', הביא לו לחם שיפוס. כלומר רבי אבהו כיבד את רבי זעירא שהוא יהיה זה שבוצע. ואמר לו '''סב בריך''', תברך אתה. אמר לו לא, '''בעל הבית יודע כחו של ככרו''', כיוון שבעל הבית יודע כמה הכיכר קשה, ואז בעצם הוא יודע איזה כוח צריך להפעיל כדי לחתוך את הלחם. כי אם זה יהיה האורח יכול להיות שהוא יתבייש, כי הוא לא ידע שצריך להפעיל כוח, או להפך - יפעיל יותר מדי כוח שלא צריך, ואז זה יבוא לידי בושה. לכן בעל הבית הוא זה שבוצע.

אחרי '''מן דאכלון''', כלומר אחרי שסיימו לאכול, אז רבי אבהו אמר לרבי זעירא '''סב בריך''', בוא תברך על ברכת המזון. אמר ליה '''חכים רבי לרב הונא אנשא רבה''', אתה מכיר את רב הונא שהוא אדם גדול, נכון? '''והוא הוה אמר: הפותח הוא חותם''' - זאת אומרת מי שבוצע הוא גם זה שמברך, הוא זה שמזמן את ברכת המזון.

אומרת הגמרא '''מתניתא פליגא על רב הונא''', יש לנו ברייתא שחולקת. '''דתני סדר נטילת ידים עד חמשא מתחילין מן הגדול''', אם יש רק חמישה אנשים מתחילים מהגדול. '''יותר מיכן מתחילין מן הקטון''', עד שיישארו חמישה, ואז שוב בחמישה אחרונים מתחילים מהגדול. עכשיו '''באמצע המזון מתחילין מן הגדול''', כלומר אם אוכלים בין תבשיל לתבשיל, בין נגיד לבשר, אז מתחילים מהגדול, כי פה בעצם אין המתנה, אין ביזיון שהגדול ממתין, כי מיד מביאים לו את האוכל. '''לאחר המזון מתחילין מן המברך''', כלומר הראשון שנוטל ידיים זה בעצם המברך, ולמה? '''כדי שיתקין עצמו לברכה''' - זה בעצם הסברה.

עכשיו אם כשיטת רב הונא שהפותח הוא החותם, כלומר מי שבוצע הוא גם זה שמברך, אז למה צריך לרמוז לו שהוא מברך על ידי זה שהוא נוטל ידיים ראשון? הרי מההתחלה הוא יודע שהוא מברך. אמר רבי יצחק, '''תיפתר באילין דהוה עלין קיטעין קיטעין ולא ידעין מי מברך''', כלומר זה נכון שכולם ביחד בסעודה מההתחלה ואז הבוצע הוא גם זה שמברך, אבל פה מדובר בכאלה שהם לא באו כולם כאחת, אלא כל פעם באו כמה, ואז בעצם לא היה מי שבצע לכולם, ממילא צריך להגיד למי שמברך שהוא זה שיברך.

הוא סוף פרק ח' הלכה ג'. אמרי תמן: '''בית שמאי אומרים: מקנח ידיו במפה ומניחה על השלחן, ובית הלל אומרים: על הכסת'''. אומרת הגמרא '''מתניתא בשלחן של שיש של פרקים שאינו מקבל טומאה''', והכסת היא ספק טומאה. כלומר יש לנו פה שולחן שהוא לא מקבל טומאה, כמו שיש או שולחן של פרקים, והכיסא או הכרית שיושבים עליה נשארת רק ספק טומאה, היא לא מהודאות.

עכשיו אם כן נוכל להסביר את המחלוקת ביניהם. מה טעמם לבית שמאי? כי בית שמאי אומרים אסור להניח את זה על הכסת. למה? '''שלא יטמאו משקין שבמפה מן הכסת''' - יש לנו פה ספק אולי הכסת טמאה, ואני חושש שמא יישארו טיפות מים במפה והכסת תהיה טמאה, והיא תטמא את המפה '''ויחזרו ויטמאו את ידיו'''.

עכשיו '''מה טעמון דבית הלל'''? למה בית הלל אומרים כן להניח על הכסת? כי הם סוברים שכל טומאת משקין זה רק מדרבנן, אין טומאת משקין מדאורייתא. '''ולעולם ספק משקין לידים טהור''', כלומר אם אני לא יודע האם האדם נטמא בטומאת משקין או לא, אני מחזיק בטהור מספק. דווקא מכיוון שספק אם הכסת בכלל הייתה טמאה - אמרנו שמדובר בכסת של ספק - וגם אם הכסת היה טמא, ספק אם הוא נגע במים של המפה, אז מספק המפה לא נטמאת. זה מה שהוא רוצה להגיד: בית הלל סוברים אין בעיה לשים את זה על הכסת, כי בספק כזה אני לא מטמא את המפה, וממילא אני לא חושש שהידיים יטמאו, כי שוב פעם כל טומאת ידיים זה רק דרבנן.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נט עמוד א'''

{{שוליים|ח_כ}} '''בעל הבית פותח ובוצע בפני האורחים, ואינו מכבד לאורח לבצוע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסד סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבהו שהשיב לרבי זעירא &quot;בעל הבית בוצע&quot;, וכך הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ח_כא}} '''בעל הבית מברך המוציא וגם ברכת המזון בסעודה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ז, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסז סעיף יד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כרב הונא שהפותח הוא חותם, שכן בעל הבית יודע כוחו של ככרו ורבי הכיר בגדולתו; המתניתא נדחתה מהלכה למעשה.

{{שוליים|ח_כב}} '''סדר נטילת ידים ליד הסעודה כאשר יש כמה סועדים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ז, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפא סעיף ו. ''הכרעה:'' מתחילים מן הגדול עד חמישה, מעל חמישה מתחילים מן הקטן עד שנשארו חמישה, ובאמצע הסעודה בין תבשיל לתבשיל מתחילים מן הגדול תמיד; אחר המזון מתחילים ליטול מן המברך כדי שיתכונן לברכה, וכפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע כלשון הירושלמי.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אשכחיה.''' ר' אבהו ואמר לו שילך לאכול ולסעוד עמו ונתן לפניו ככר לחם לבצוע וא&quot;ל סב ובריך המוציא

'''אמר ליה.''' רבי זעירא. בעל הבית יודע כחו של ככרו כלומר אתה הוא הבעה&quot;ב ועליך לבצוע מן ככר שלך ולברך

'''מן דאכלון.''' לאחר שגמרו לאכול א&quot;ל ר' אבהו לר&quot;ז סב ובריך ברכת המזון

'''א&quot;ל חכים רבי.''' אם רבי מכיר לרב הונא שהוא אדם גדול בתורה והיה אומר שהפותח והוא הבוצע הוא חותם ומברך ג&quot;כ ברכת המזון

'''מתניתא.''' ברייתא פליגי על רב הונא דתני בתוספתא פ&quot;ה סדר נטילת ידים ממים אחרונים עד חמשה שאוכלין ביחד מתחילין מן הגדול יותר מכאן מתחילין מן הקטן עד שמגיע לחמשה וחוזר ומתחיל מן הגדול

'''באמצע המזון.''' סיפא דהאי תוספתא ואמזיגת הכוס קאי דקתני התם סדר למזיגת הכוס בתוך המזון מתחיל מן הגדול לאחר המזון מתחילין מן המברך

'''לא שיתקין עצמו לברכה.''' לאו הא דמתחילין מן המברך אלא כדי שידע שהוא יברך ויתקין עצמו לכך ואין תימר כרב הונא דהבוצע הוא מברך כבר מתוקן הוא לברכה זה שהיה בוצע ולמה עושין עוד סימן אחר

'''ומה טעמון דב&quot;ה.''' דקאמרי מניחה על הכסת ולא חיישי להא דב&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;הן דאתון משכחין מיסתחון נסבין ידיכון ומתני · על כל יומא · ר' זעירא סליק גביה ר' אבהו לקיסרין אשכחיה [אמר] אזל למיכול יהב ליה עגולה דקצי · אמ' ליה סב בריך · אמ' ליה בעל הבית יודע כחו שלככרו · מן דאכלון אמ' ליה סב בריך · אמ' ליה חכם ר' לרב הונא אנשא רבא והוא הוה אמ' הפותח הוא חותם · מתניתא פליגא על רב הונא דתני סדר נטילת ידים עד חמשא מתחילין מן הגדול יותר מיכן מתחילין מן הקטון · באמצע המזון מתחילין מן הגדול · לאחר המזון מתחילין מן המברך · לא שיתקין עצמו לברכה · אין תימר הפותח הוא חותם כבר מיתקן הוא · אמ' ר' יצחק תיפתר באילין דהוו עלין קיטעין קיטעין ולא ידעין מה מברכה · הל' מה טעמיהון דבית שמי מפני אובדן אוכלין · ומה טעמון דבית הלל · אם השמש פיקח הרי זה מעביר פירורין פחות מכזית ונוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית · מתניתא בשולחן שלשייש ושלפרקים שאינו מקבל טומאה · הל' מה טעמון דבית שמי שלא יטמאו משקין שבמפה מן הכסת ויחזרו ויטמאו את ידיו · ומה טעמון דבית הלל לעולם ספק משקין לידים טהור&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תיפתר.''' הך ברייתא באלו דהוו עלין קיטעין דהוו עיילי פיסקי פיסקי לסעודה ולא הסיבו כולם ביחד בתחלה והלכך לא ידעין מה מברכה מי הוא המברך להם שלא היו שם בשעת ברכת המוציא ועושין עכשיו סימן לידע מי הוא המברך

'''מתני' ב&quot;ש אומרים מקנח ידיו במפה.''' מנטילת מים ראשונים ומניחה על השלחן ומקנח בה ידיו תמיד מזוהמת התבשיל ולא יניחנה על הכסת שהוא יושב בה גזירה שמא יהיה הכסת טמא ויהיה משקה טופח במפה מחמת ניגוב ידים ואותו משקה כשנוגע בכסת נעשה ראשון דלעולם משקין נעשין תחלה ויחזור ויטמא את הידים כשמקנח בה תמיד תוך הסעודה אבל בשלחן ליכא למיגזר הכי דקסברי ב&quot;ש אסור להשתמש בשלחן שהוא שני לטומאה גזרה משום אוכלי תרומה וב&quot;ה סברי מותר להשתמש בשלחן שהוא שני לטומאה הלכך לא יניח המפה על השלחן שמא יטמאו המשקין שבמפה מחמת השלחן ויחזרו ויטמאו את האוכלין ואם יניחנה על הכסת אין לחוש כ&quot;א שמא יטמא לידיו ומוטב שיטמאו ידים שאין להם עיקר מן התורה ולא יטמאו לאוכלין שיש להם עיקר מן התורה דראשון עושה שני בחולין מן התורה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' מתניתא בשלחן של שיש.''' בספרי הדפוס מסורסת העתקת הגמרא והעמדתי כאן לפי סדר המשניות שלא נשתנו כאן מסדר דהתם. מתניתא. לטעמא דב&quot;ש מפרש דקאמרי מניחה על השלחן ולא חיישי שמא יטמאו המשקין שבמפה מחמת השלחן משום דהכא במאי עסקינן בשלחן של שיש ושל פרקים כלומר אפי' הוא של פרקים מכיון שהוא של שיש אינו מקבל טומאה כדתנן בריש פ' כ&quot;ב דכלים דהוי ככלי אבנים שאין מקבלין טומאה הלכך אין כאן חשש שיקבלו טומאה מן השלחן ומניח המפה על השלחן

'''מה טעמון דב&quot;ש.''' השתא מפרש טעמייהו דב&quot;ש מפני מה אמרי דאין מניחה על הכסת גזרה שלא יטמאו משקין שבמפה מן הכסת ויחזרו ויטמאו את ידיו בתוך הסעודה כדפרישית במתני'

'''לעולם ספק משקין לידים טהור.''' כלומר דהואיל ואין כאן אלא חשש ספק שמא יהיה הכסת טמא ושמא יהיה משקה טופח במפה ויטמאו את הידים ואנן קי&quot;ל דספק ידים טהור כדתנן בפ&quot;ד דטהרות ובפ&quot;ב דידים דהידים ספקן ליטמא ולטמא וליטהר טהור וה&quot;ה כל ספקן אם נגעו בטומאה או לא אחר שנטל ידיו משום סתם ידים לא גזרו עליהן והא דנקט ספק משקין משום דאיירי הכא במשקין
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נט עמוד א (המשך)'''

{{שוליים|ח_כג}} '''אין נטילת ידים לחולין מטמאת משקים אף אם היו הידים טמאות מספק.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאר אבות הטומאה, פרק יד, הלכה יא &lt;קטע סוף=נט א/&gt; ==דף נט עמוד ב== &lt;קטע התחלה=נט ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאין ידים סרך טומאה לחולין מטמאות משקין מספק; כן פסק הרמב&quot;ם (הל' שאר אבות הטומאה פי&quot;ד ה&quot;יא).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;118&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
. דבר אחר: אין ידים לחולין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאפילו אם נאמר שספק טומאת ידים טמא, הרי גזרו על הידים להיות שני לטומאה, ושני מטמא רק תרומה, וכאן מדובר בחולין}} וכ[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי יש {{ירו&quot;מ-הדגשה|טומאת}} ידים לחולין {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי נטילת ידים לחולין זה רק משום סרך טומאה ולא יתכן שגם בספק יטמאו}} תיפתר או כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר או כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי צדוק|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בי רבי צדוק כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר דתני [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר {{ירו&quot;מ-הדגשה|פעמים ש}}הידים תחילה לחולין {{שוליים|ח_כד}}ושניות לתרומה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון שהכניס ידיו לבית המנוגע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|וכיוון שיש מקרה שבו הידים טמאות מהתורה גזרו כאן}} או כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי צדוק|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בי רבי צדוק דתנינן תמן: חולין שנעשו על גבי הקודש — הרי אילו כחולין. [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי צדוק|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בי רבי צדוק אומר: {{שוליים|ח_כה}}הרי אילו כתרומה, לטמא שנים ולפסול אחד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולשיטתם, כיוון שיש מציאות של טמאת ידים גם לחולין, מעיקר הדין צריך ליטול לחולין, ולכן גם בספק יהיה טמא}} תמן תנינן: הסך שמן טהור {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}נטמא, וירד וטבל — [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: אף על פי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהשמן}} מנטף — טהור {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהשמן בטל לגוף}} ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: {{שוליים|ח_כו}}טמא. ואם היה שמן טמא מתחילתו {{ירו&quot;מ-ביאור|קדם שסך}} [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם יש בו}} כדי סיכת אבר קטן — {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא עלתה לו ובילה ונישאר טמא}} ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הוא}} {{שוליים|ח_כז}}משקה טופח [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: משום [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הוא}} טופח ומטפיח. מחלפת שיטתהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל: תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי אדם שסך שמן טהור על גופו ונטמא וירד וטבל}} אמרין טמא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שהשמן לא בטל בגוף ולא הועילה לו טבילה}} והכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי מים שבמפה אינון}} אמרין טהור? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכיוון שהמים בלועים במפה לא חוששים שיטמאו המים מהכסת}} תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|השמן}} בעינו הוא והכא בלוע במפה הוא&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ד|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ד&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: מכבדין {{שוליים|ח_כח}}את הבית.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_ס_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף ס א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''דבר אחר: אין ידים לחולין''', אין בכלל טומאת ידיים לחולין - פה מדובר שאוכל חולין. כי אפילו אם נאמר ספק טומאת ידיים טמא, שמה גזרו עליהם? אמרנו שגזרו טומאת ידיים להיות שני, והרי שני זה רק בתרומה, ופה מדובר בחולין. בחולין לא שייך בכלל טומאה משני.

'''וכבית שמאי יש ידים לחולין''' - כלומר לכאורה קשה על בית שמאי, למה הם מוסרים? הרי בחולין זה רק משום סרך טומאה, שלא ייתכן שגם בספק הם טמאים, כי אמרנו שהכסת היא רק ספק טמאה.

אומרת הגמרא '''תיפתר או כרבי שמעון בן אלעזר או כרבי אלעזר בי רבי צדוק''', כי בשתיהם יש מציאות שיש שני שיהיה אסור בחולין. איך? '''דתני רבי שמעון בן אלעזר אומר: משום רבי מאיר הידים תחילה לחולין ושניות לתרומה''' - כלומר פעמים שהידיים זה לא תמיד שני, כי אנחנו יודעים ששני זה הגזירה שגזרו בשבעה עשר דברים שגזרו בית הלל ובית שמאי. אבל יש פעמים שזה לא קשור לגזירה הזאת, והידיים עצמן הם ראשון, ראשון לחולין ושני לטומאה. איזה מקרה? כגון אם הכניס את ידיו לבית המנוגע. יש בית שבו צרעת, אז אם אדם מכניס את ידיו - נכון שהוא עצמו לא נטמא, כי אנחנו יודעים שצריך לבוא דווקא עם ראשו ורובו, רק אז הוא נטמא. אבל אם רק הידיים, אז יש כן טומאה שהידיים טמאות והופכות להיות ראשון. אז כיוון שיש מציאות שידיים הם ראשון, לכן בית שמאי שסוברים כמותו גזרו.

או כרבי אלעזר בי רבי צדוק, '''דתנינן תמן: חולין שנעשו על גבי הקודש הרי אילו כחולין''' - זה דעת סתם חכמים, שבעצם חולין שנעשו על טהרת גבי הקודש זה כמו חולין גמורים. אבל '''רבי אלעזר בי רבי צדוק אומר: הרי אילו כתרומה, לטמא שנים ולפסול אחד'''. אז לשיטתם, כיוון שיש מציאות של טומאת ידיים גם לחולין, מעיקר הדין צריך טהרת ידיים לחולין, לכן גם בספק יטמא.

'''תמן תנינן: הסך שמן טהור נטמא, וירד וטבל''' - כלומר סך שמן טהור, ולאחר מכן נטמא וירד לטבול. '''בית שמאי אומרים: אף על פי מנטף טהור''', כיוון שהשמן בטל לגוף. '''ובית הלל אומרים: טמא''' - השמן נשאר טמא, כי השמן הוא חיצוני. עכשיו '''ואם היה שמן טמא מתחילתו, בית שמאי אומרים: כדי סיכת אבר קטן''' - הוא נשאר טמא, כי הטבילה לא מועילה לשמן. הדבר היחיד שנטהר חוץ מאדם וכלים זה מים - אין אוכלים ומשקים נטהרים בטבילה, הם ניטהרים בהשקה, אבל שמן לא ניטהר, אז נשאר טמא. '''ובית הלל אומרים: משקה טופח''' - רק אז אני אומר שהוא נשאר טמא, אבל אם לא, הוא נטהר.

'''רבי יהודה אומר: משום בית הלל טופח ומטפיח''', כלומר לא מדובר סתם תופח, אלא תופח ומטפיח - כשאני נוגע אני מרגיש את הלחות, וגם חלק מהלחות נדבקת עליי, ואם מישהו ייגע בי גם הוא ירגיש לחות.

אז אומרת הגמרא: '''מחלפת שיטתהון דבית הלל''' - לגבי אדם שסך שמן טהור על גופו ונטמא וירד וטבל, הם אומרים שהוא טמא. למה? כיוון שהשמן לא בטל בגוף והטבילה לא הועילה, כלומר השמן הוא חיצוני. וכאן לגבי מים שבמפה הם אומרים שכיוון שהמים בלועים במפה, אני לא חושש שהם יטמאו מהכסת. אז למה במים אתה אומר שהם בלועים מסתמא ואני לא חושש, ובשמן אתה אומר שהם לא נבלעו? '''תמן בעינו הוא והכא בלוע במפה הוא''' - שמה השמן הוא על הגוף, זה לא נבלע בתוך הגוף, זה על הגוף, אבל כאן המים באמת בלועים במפה, לכן אני לא חושש שהם יצאו החוצה ויקבלו טומאה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נט עמוד ב'''

{{שוליים|ח_כד}} '''ידיים שנטמאו בכניסה לבית המנוגע נחשבות שניות לתרומה מדין חכמים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאר אבות הטומאה, פרק ח, הלכה ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבנן שידיים אלו שניות לתרומה מגזרת חכמים, כדעת הרמב&quot;ם הפוסק כן (הלכות שאר אבות הטומאה פרק ח הלכה ח), ולא כרבי אלעזר בי רבי צדוק המקל בזה.

{{שוליים|ח_כה}} '''שמן שנטמא וטבל הגוף ואינו מנטף מהגוף - טהור, אף שהשמן שעל גופו מנטף.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאר אבות הטומאה, פרק יא, הלכה ט , רמב&quot;ם, הלכות שאר אבות הטומאה, פרק יב, הלכה טז. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל, שהלכה כמותם במחלוקותיהם עם בית שמאי, וכן נקבע ברמב&quot;ם.

{{שוליים|ח_כו}} '''שיעור צירוף שמן טמא לענין טומאת אוכלין ניתן לפי כדי סיכת אבר קטן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות טומאת אוכלין, פרק ב, הלכה כח. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל, כדרך שנפסק בכל מקום שבית הלל מקילים ובית שמאי מחמירים, וכן פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ח_כז}} '''משקה שנבלע במטפחת עד שהוא טופח על מנת להטפיח נחשב ככלי קיבול לעניין קבלת טומאה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות טומאת אוכלין, פרק ב, הלכה כח. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל לפי הסבר רבי יהודה: מים בלועים במטפחת שהם טופחים ומטפיחים דינם כמשקה בעין ומטמאים, בשונה משמן שנבלע בגוף שאינו כן, ואין בכך סתירה בשיטת בית הלל.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דבר אחר.''' היינו טעמייהו דב&quot;ה משום דאין ידים לחולין דלא גזרו על הידים בחולין אלא משום סרך תרומה אבל מן התורה אין לנטילת ידים עיקר כלל כיון דהכא דבחולין לא חיישינן בספקן

'''וכב&quot;ש יש ידים לחולין.''' בתמיה. וחסר כאן. וכך היא הגי' בפ&quot;ב דבכורים ובסוף פ&quot;ב דחגיגה אלא משום נטילת סרך. כלומר דמשני דגם לב&quot;ש אין ידים לחולין אלא משום דתקנו אף לחולין משום סרך תרומה מחמירין אף בחולין משום האי חששא דאמרן

'''הידים תחלה לחולין ושניות לתרומה.''' כלומר אם תחלות הן כגון שהכניס ידו לבית המנוגע וכר&quot;ע בריש פ&quot;ג דידים דס&quot;ל דהמכניס ידו לבית המנוגע דלא נטמא כולו כ&quot;א ידו וקסבר ר&quot;ע דכדין ראשון לטומאה להן

'''תמן תנינן.''' בפ&quot;ד דעדיות

'''ב&quot;ש אומרים כדי סיכת אבר קטן.''' טהור טפי מהכא טמא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דא' אין ידים לחולין · וכבית שמיי יש ידים לחולין · תיפתר או כר' שמעון בן אלעזר · או כר' אלעזר ביר' צדוק · כר' שמעון בן אלעזר דתני ר' שמעון בן אלעזר או' משום ר' מאיר הידים תחילה לחולין ושנייות לתרומה · או כר' אלעזר ביר' צדוק דתינן תמן חולין שנעשו על גבי הקודש הרי אילו כחולין · ר' אלעזר ביר' צדוק או' הרי אילו כתרומה לטמא שנים ולפסול אחד · תמן תנינן הסך שמן טהור נטמא וירד וטבל בית שמי אומ' אעפ' מנטף טהור · ובית הלל אומ' [טמא ואם היה שמן טמא מתחילתן ב&quot;ש אומ'] כדי סיכת אבר קטן · ובית הלל אומ' משקה טופח · ר' יהודה או' משום בית הלל טופח ומטפיח · מחלפה שיטתהון דבית הלל תמן אמרין טמא · והכא אמרי טהור · תמן בעינן הוא · והכא בלוע במפה הוא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תיפתר או כרשב&quot;א וכו'.''' לא שייך הכא אלא במס' בכורים הוא דשייכא וכן בחגיגה ואיידי דמסיים התם הכי אליבא דב&quot;ש גריס לה נמי הכא כדרך הש&quot;ס הזה. והתם פריך על הא דקתני בחגיגה נוטלין ידים לחולין ולמעשר ולתרומה מהא דתנן בריש פ&quot;ד דבכורים התרומה והבכורים טעונין רחיצת ידים מה שאין כן במעשר ומשני אלא משום נטילת סרך והדר פריך והתנינן תרומה. במתני' דחגיגה. וכי יש תרומה משום נטילת סרך. כלומר הא מדנקט לחולין ולמעשר בחד בבא עם התרומה ש&quot;מ דבחדא מחתא הוו וכמו דתרומה מגזרת י&quot;ח דבר הוא ה&quot;נ בחולין ומעשר ולא משום סרך דתרומה והדרא קושיא לדוכתה הא דקתני בבכורים משא&quot;כ במעשר. ומשני אלא בחולין שנעשו על גב הקודש. במתני' דחגיגה מיירי בחולין שנעשו על טהרת קודש ופריך שם וחולין שנעשו על גב הקודש לא כחולין הן. בתמיה. ועלה הוא דקא משני תיפתר או כרשב&quot;א או כר&quot;א בר' צדוק דלקמיה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ושניות לתרומה.''' כלומר לתרומה אף במקום שהן שניות בלבד פוסלות את התרומה ולהאי תנא מוקמינן מתני' דחגיגה בחולין גרידי וכגון שהן תחלות וטעונין נטילת ידים אף לחולין

'''או כר&quot;א בר' צדוק.''' כלומר או לעולם כדאמרי' מעיקרא דבחולין שנעשו על טהרות קדש מיירי התם וכר&quot;א בר' צדוק דתנינן תמן בסוף פ&quot;ב דטהרות דס&quot;ל דדין תרומה להן לטמא שנים ולפסול אחד והלכך בעו נטילת ידים כתרומה

'''ב&quot;ש אומרים אע&quot;פ.''' שהשמן מנטף מבשרו לאחר שטבל טהור דהרי השמן טהור היה. וב&quot;ה אומרים כדי סיכת אבר קטן גרסי' כמו ששנוי שם. כלומר אם לא נשאר מן השמן על בשרו אלא כדי סיכת אבר קטן טהור ויותר מכשיעור זה טמא בשביל השמן שנטמא כשנטמא הוא ונשאר על בשרו וטמאוהו מפני שהשמן לא נטהר במקוה שאין לך משקה שמקבל טהרה במקוה אלא המים בלבד ע&quot;י השקה

'''וב&quot;ה אומרים משקה טופח.''' אע&quot;פ שאין בו אלא כדי משקה טופח טמא

'''טופח ומטפיח.''' צריך שיהא טופח עד שיטפח עוד לכף אחרת שתיגע בכף שנגעה בזה הטופח קתני מיהת ב&quot;ה מחמירין במשקה טופח וא&quot;כ מחלפה שיטתייהו דתמן אמרין טמא והכא לא חששו במשקה טופח שיטמאו מחמת הכסת

'''ומשני תמן בעינו הוא.''' השמן על בשרו אבל הכא בלוע במפה הוא מחמת ניגוב הידים והלכך לא חיישינן הכא מידי

'''מתני' ב&quot;ש אומרים מכבדין את הבית.''' מקום שאכלו שם מכבדים אותו משיורי אוכלים שנתפררו עליו ואחר כך טלים לידים מים אחרונים דפעמים שהשמש עם הארץ ומניח הפרורים שיש בהם כזית ואם נוטלין לידים תחלה נמצא מפסידי' את האוכלי' שהמים אחרונים נתונים עליהם ונמאסים וב&quot;ה סברי אסור להשתמש בשמש עם הארץ ושמש ת&quot;ח אינו מניח פרורים שיש בהן כזית אלא מסיר אותם והפרורים שאין בהם כזית אין בכך כלום דמותר לאבדן ביד והלכה כב&quot;ש בזה דמותר להשתמש בשמש עם הארץ

'''גמ' מה טעמהון דב&quot;ש מפני אובדן אוכלין.''' כדפרישית במתני'
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נט עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ח_כח}} '''בסעודה משותפת, האם מכבדים הבית לפני נטילת ידים לברכת המזון או אחריה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ז, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפ סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=נט ב/&gt; ==דף ס עמוד א== &lt;קטע התחלה=ס א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל, שנוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית, כפי שפסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ס עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;119&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ואחר כך נוטלין לידים ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל &lt;/div&gt;אומרים: נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי? מפני אובדן אוכלין {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם יטלו ידים יש חשש שהאוכלין ירטבו}} ומה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל? אם השמש פיקח — הרי זה מעביר פרורין פחות מכזית {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין חשש של איבוד אוכלין לכן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ונוטלין}} נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ה|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ה&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: נר, מזון, בשמים, והבדלה; ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: נר, ובשמים, ומזון, והבדלה. [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: שברא מאור האש; ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: {{שוליים|ח_כט}}בורא מאורי האש.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודא: לא נחלקו [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל על המזון שהוא בתחילה, ועל הבדלה שהיא בסוף. ועל מה נחלקו? על המאור ועל הבשמים ש[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: בשמים ומאור ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: מאור ובשמים. רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] ורב יהודא[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: הלכה כדברי מי שאומר {{שוליים|ח_ל}}בשמים ואחר כך מאור. [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: {{שוליים|ח_לא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#|כוס בימינו ושמן ערב בשמאלו]] אומר: על הכוס ואחר כך אומר: על שמן ערב [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הללאומרים: שמן ערב בימינו וכוס בשמאלו ואומר: על שמן ערב {{שוליים|ח_לב}}וטחו בראש השמש. אם היה שמש תלמיד חכם — טחו בכותל, שאין שבחו של תלמיד חכם להיות יוצא מבושם. אבא בר בר חנא[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר בר חנא|°]] ורב חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] הוון יתבין אכלין, והוה רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] קאים ומשמש קומיהון. עלה וטעין תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|הביא את שניהם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|יין ושמן ערב}} בחדא ידיה אמר ליה: אבא בר בר חנא[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר בר חנא|°]] מה ידיך חוריתא קטעין? וכעס עילוי אבוי. אמר ליה: לא מיסתך דאת רביע והוא קאים משמש? {{ירו&quot;מ-ביאור|לא דייך שאתה שוכב והוא עומד ומשמש}}! ועוד, דהוא כהן, ואמר שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{שוליים|ח_לג}}המשתמש בכהונה מעל — {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}את מיקל ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מבזה אותו}}. גזירה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אני גוזר}} דהוא רבע ואת קאים ומשמש תחתוי. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#איסור להשתמש בכהן|מניין {{ירו&quot;מ-הוסר|המשתמש}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למשתמש}} בכהונה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא}} מעל]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} {{הפ|עזרא|ח|כח}} ואמרה להן אתם קודש לה' והכלים קודש — {{שוליים|ח_לד}}מה כלים, המשתמש בהן מעל, אף המשתמש בכהנים מעל. פיסקא: [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים שברא וכו'. {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם}} על דעתהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומר}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות# בורא מאורי האש או &quot;ברא&quot;, אש אינה מתחדשת| אשר ברא פרי הגפן]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}על דעתיהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל בורא פרי הגפן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא, יש הבדל:}} יין מתחדש בכל שנה ושנה, האש אינו מתחדש בכל שעה. האש והכלאים, אף על פי שלא נבראו מששת ימי בראשית, אבל עלו במחשבה מששת ימי בראשית. הכלאים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית לו כד|בראשית וישלח לו כד]]) ובני צבעון איה {{ירו&quot;מ-הוסר|ואנה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וענה}}, הוא ענה אשר מצא את היימים במדבר. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ערוד הוא עונש על יצירת הפרד, סימני פרד|מהו יימים]] רבי יהודה בן סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן סימון|°]] אומר: המיונס. {{ירו&quot;מ-ביאור|אנשים משונים בצורתם}} ורבנן אמרין: היימים — חציו סוס וחציו חמור.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_ס_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף ס ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''בית שמאי אומרים: נר, מזון, בשמים, והבדלה; ובית הלל אומרים: נר, ובשמים, ומזון, והבדלה.'''

אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות דף ס', מתחילים בפרק ח' הלכה ד במשנה. אומרת המשנה '''בית שמאי אומרים מכבדים את הבית ואחר כך נוטלים ידיים''', ו'''בית הלל אומרים נוטלים ידיים ואחר כך מכבדים את הבית'''. שואלת הגמרא '''מה טעמון דבית שמאי'''? עונה הגמרא '''מפני אובדן אוכלין''', כי הרי אם יש פירורים על הרצפה ובאים נוטלים ידיים, אז בעצם המים ישחיתו את הפירורים האלה. יש פה איבוד אוכלין. אז '''מה טעמון דבית הלל'''? הרי לכאורה נשמע הגיוני. עונה הגמרא '''אם השמש פיקח, הרי זה מעביר פרורין פחות מכזית''' ואין חוששים של איבוד אוכלין, לכן '''נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית'''. זאת אומרת, כיוון שהגמרא בבבלי מסבירה טיפה יותר, היא אומרת שבעצם לפי בית הלל אסור להשתמש בשמש שהוא עם הארץ. אז ממילא אם הוא תלמיד חכם, הוא ודאי יודע שצריכים לפנות את כל הפירורים שיש בהם כזית, ולכן ממילא אין חשש של איבוד אוכלין.

פרק ח' הלכה ה' במשנה. '''בית שמאי אומרים: נר, מזון, בשמים, והבדלה'''. כלומר, אם אדם אכל במוצ&quot;ש ביום שיש... בסעודה שלישית ויצא שבת ויש לו רק כוס אחת, אז הוא מברך על הנר, על המזון ואז בשמים והבדלה. '''ובית הלל אומרים: נר, ובשמים, ומזון, והבדלה'''. עוד הבדל, '''בית שמאי אומרים: שברא מאור האש''', ו'''בית הלל אומרים: בורא מאורי האש'''. יש כל מיני הסברים מה בדיוק המחלוקת. אחד מההסברים אומר שבית הלל סוברים שיש הרבה מאורות בתוך האש, כי אנחנו רואים את הצבעים, אז כל צבע זה סוג אחר של אש וממנו מברכים בורא מאורי האש. זה אחד מההסברים. אנחנו נראה מה הגמרא אומרת.

גמרא. '''תני: אמר רבי יהודא: לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על המזון שהוא בתחילה, ועל הבדלה שהיא בסוף.''' כלומר, בעצם מה שראינו זה שיטת רבי מאיר. כך רבי מאיר מסביר את המחלוקת בין בית הלל לבית שמאי, שבית שמאי אומרים נר, מזון, בשמים והבדלה, ובית הלל אומרים נר, בשמים, מזון והבדלה. כלומר, כולם מסכימים שהמזון וההבדלה בסוף, וכל המחלוקת על נר ובשמים ביניהם מה הסדר. אבל רבי יהודה אומר לא, לא זו המחלוקת. כולם מסכימים, בין בית הלל לבין בית שמאי, שהמזון הוא ראשון, ברכת המזון ראשונה וההבדלה היא בסוף, וכל המחלוקת היא לגבי המאור והבשמים, ש'''בית שמאי אומרים: בשמים ומאור ובית הלל אומרים: מאור ובשמים'''.

בא '''רבי אבא ורב יהודא בשם רב: הלכה כדברי מי שאומר בשמים ואחר כך מאור.''' כנראה להם הייתה גרסה הפוכה בדברים של בית הלל. כלומר, בית הלל אומרים בשמים ואחר כך מאור, ובית שמאי אומרים מאור ואחר כך בשמים.

עוד מחלוקת. '''בית שמאי אומרים: כוס בימינו ושמן ערב בשמאלו''', כלומר שהוא מבדיל. אז הוא מחזיק את הכוס ביד ימין ואת השמן או את הבשמים ביד שמאל, ואז הוא '''אומר: על הכוס ואחר כך אומר: על שמן ערב'''. '''ובית הלל אומרים: שמן ערב בימינו וכוס בשמאלו''', '''ואומר: על שמן ערב וטחו בראש השמש'''. הרי צריך לברך על ממשות. אז הוא שם את זה על ראש השמש ומברך על מה שיש על השמש. עכשיו, '''אם היה שמש תלמיד חכם — טחו בכותל, שאין שבחו של תלמיד חכם להיות יוצא מבושם'''. הגמרא שאמרת שזה דווקא במקום שהיו חשודים על משכב זכר ולכן אסור, כך שבימינו שזה מקובל שגם גברים מתבשמים אז אין כל כך איסור.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ס עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אם השמש פיקח וכו'.''' כלומר דס&quot;ל דאין להשתמש בעם הארץ אלא בפיקח והוא יודע שהוא מעביר פירורין פחות מכזית כלומר שמעביר הפירורין גדולים עד פחות מכזית שאינו מניח כ&quot;א הפחותין מזית ואין בכך כלום והלכך נוטלים לידים אף בתחלה ואח&quot;כ מכבדין את הבית

'''מתני' ב&quot;ש אומרי' נר ומזון.''' מי שאכל בשבת במנחה וחשכה לו ועדיין לא גמר סעודתו ואין לו יין אלא כשיעור אחד ב&quot;ש אומר' כך הוא יסדר נר ומזון וכו' ומסקינן בגמר' זו דברי ר&quot;מ אבל ר' יהודה אומר לא נחלקו ב&quot;ש וב&quot;ה על המזון שהוא בתחלה ועל הבדלה שהיא בסוף על מה נחלקו על המאור ועל הבשמים שב&quot;ש אומרים מאור ואח&quot;כ בשמים וב&quot;ה אומרים בשמים ואח&quot;כ מאור

'''בש&quot;א שברא מאור האש.''' שברא משמע שעבר ולא בורא דמשמע להבא וכן מאור ולא מאורי דחדא נהורא איכא בנורא

'''וב&quot;ה אומרים בורא.''' דנמי משמע לשעבר ומאורי האש לפי שהרבה גוונים יש בשלהבת אדומה ולבנה וירקרוקת

'''גמ' תני.''' בתוספתא פ&quot;ה א&quot;ר יהודה וכו' מפורש לעיל בהלכה א'

'''ב&quot;ש אומרי' כוס בימינו.''' ה&quot;ג בתוספתא שם הביאו לפניו שמן ויין ב&quot;ש אומרים כוס יין בשמאלו ושמן ערב בימינו מברך על השמן ואח&quot;כ מברך על היין וב&quot;ה אומרים אוחז היין בימינו ושמן בשמאלו מברך על היין ושותהו וחוזר ומברך על השמן

'''וטחו בראש השמש.''' מפני שגנאי הוא לת&quot;ח שיצא לשוק וידיו מבושמות

'''עלה וטעין תרויהון בחד ידיה.''' נכנס כשהוא טעון לשתיהם להיין והשמן בידו אחת וא&quot;ל אבא בר בר חנה מה זה האם ידך האחרת קטועה היא שלא לקחת זה בימינך וזה בשמאלך

'''האש והכלאים.''' תוספתא שם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;הל' בית שמי אומ' כול' · תני*- אמ' ר' יהודה לא נחלקו בית שמי ובית הלל על המזון שהוא בתחילה ועל הבדלה שהיא בסוף · ועל מה נחלקו על המאור ועל הבשמים שבית שמאי אומ' בשמים ומאור · ובית הלל אומ' מאור ובשמים · ר' בא ורב יהודה בשם רב הל' כדברי מי שאו' בשמים ואחר כך מאור · בית שמי אומ' כוס בימינו ושמן ערב בשמאלו או' על הכוס ואחר כך או' על שמן ערב · בית הלל אומ' שמן ערב בימינו וכוס בשמאלו · או' על שמן ערב · וטחו בראש השמש · אם היה שמש תלמיד חכם טחו בכותל שאין שבחו שלתלמיד חכם להיות יוצא מבושם · אבא בר בר חנה ורב חונא הוון יתבין אכלין והוה ר' זעירא קאים משמש קומיהון עלו וטעין תריהון בחדא ידיה · אמ' ליה אבא בר בר חנה מה ידיך חוריתא קטעין · וכעס עילוי אבוי · אמ' ליה לא מיסתך דאת רביע והוא קאים משמש ועוד דהוא כהן ואמ' שמואל המשתמש בכהונה מעל · את מיקל ליה · גזירה [דהוא רבע] ואת {{ירו&quot;מ-הוסר|יתיב}}[קאים] ומשמש תחתוי · מניין המשתמש בכהונה מעל ר' אחא בשם שמואל אמ' ואמרה להם אתם קודש ליי' והכלים קודש · מה כלים המשתמש בהן מעל אף המשתמש בכהנים מעל · הל' על דעתהון דבית שמי אשר ברא פרי הגפן [על דעתיהון דבית הלל בורא פרי הגפן]· יין מתחדש בכל שנה [ושנה]· האש אינו מתחדש בכל שעה · האש והכלאים אעפ' שלא נבראו מששת ימי בראשית · אבל עלו במחשבה מששת ימי בראשית · הכלאים ובני צבעון איה וענה הוא ענה אשר מצא את הימים במדבר · מהו יימים · ר' יהודה בן סימון או' המיונס · ורבנן אמרין היימים חציו סוס וחציו חמור {{ירו&quot;מ-הוסר|גדולות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''וכעס עלוי אביו.''' בר חנה אביו של אבא כעס עליו על שאמר לר' זעירא כן וא&quot;ל לא דייך שאתה יושב והוא עומד ומשמש לפניך ועוד שהוא כהן כדאמרי' בפרק דלעיל בהלכה ג' ר&quot;ז קם מקרי כהן במקום לוי וכו' ואסור להשתמש בכהן כדשמואל ועודך מבזה אתה לו

'''גזירה.''' גוזר אני שהוא ישב ואתה תעמוד ומשמש תחתיו: פיסקא ב&quot;ש אומרים שברא וכו' ופריך א&quot;כ על דעתיה דב&quot;ש יאמרו אשר ברא פרי הגפן וכו' דלדידהו ברא הוא דוקא לשעבר ומשני שאני יין שהוא מתחדש וכו' ושייך בו ג&quot;כ לשון בורא שהוא בורא תמיד אבל האש אינו מתחדש אלא כך היה בתחלת הבריאה כדלקמן

'''כלאים.''' הן הפרד שהוא מן הסוס ומן החמור

'''הכלאים.''' באיזה שעה נבראו וקאמר כתיב ובני צבעון וכו'

'''המיונס.''' מיני בני אדם המשונים בצורתן כך מצאתי במדרש דברי הימים. ובאיכה רבתי בפסוק הביא בכליותי וגו' ומכניסין את המיומס לתיאטרון שלהם וראשו מגולת וכו' והוא בן אדם שמשנין אותו בלבושו ובצורתו

'''חציו סוס וחציו חמור.''' והוא מצא אותו שזימן חמורה וכו' כדאמר לקמן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אבא בר בר חנא ורב חונא הוון יתבין אכלין''', ישבו לאכול, '''והוה רבי זעירא קאים ומשמש קומיהון'''. כלומר רבי זעירא שימש, הוא היה משרת שלהם. ככה היה מקובל שכל פעם אחד אחר משמש. '''עלה וטעין תרויהון בחדא ידיה''', כלומר הוא בא והביא להם את היין ואת השמן, הביא את שניהם ביד אחת. '''אמר ליה: אבא בר בר חנא, מה ידיך חוריתא קטעין?''' מה, היד שלך קטועה? למה אתה מביא את שתיהם ביד אחת? '''וכעס עילוי אבוי''', אבא שלו כעס עליו. '''אמר ליה: לא מיסתך דאת רביע והוא קאים משמש?!''' לא מספיק שאתה שוכב לך בכיף והוא משרת אותך, '''ועוד, דהוא כהן, ואמר שמואל: המשתמש בכהונה מעל''' — זה כמו מעילה, '''את מיקל ליה'''. ככה אתה מזלזל בו? '''גזירה דהוא רבע ואת קאים ומשמש תחתוי'''. עכשיו אני גוזר שהוא ישב ואתה תהיה זה שמשרת.

שואלת הגמרא, '''מניין בכהונה מעל'''? '''רב אחא בשם שמואל: ואמרה להן אתם קודש לה' והכלים קודש — מה כלים, המשתמש בהן מעל, אף המשתמש בכהנים מעל.''' הקשר בין זה שישבו בין הכוהנים לכלים - כמו שמשתמש בכלי המקדש מעל, אז גם מי שמשתמש בכהן מעל.

פיסקא. אמרנו במשנה '''בית שמאי אומרים שברא''' וכו'. שואלת הגמרא '''על דעתהון דבית שמאי אשר ברא פרי הגפן, על דעתיהון דבית הלל בורא פרי הגפן'''? כלומר, גם בזה הם חולקים ככה? עונה הגמרא, יש הבדל. '''יין מתחדש בכל שנה ושנה''' — כל שנה נוטעים את העצים, העץ גדל, כל שנה יש פירות חדשים וכולי. אבל '''האש אינו מתחדש בכל שעה''', אלא אש זה אש. כלומר, יש גם מציאות שהיא קבועה. גם אם נגיד שהוא מתחדש כי מדליקים אותו, אבל בעצם יש אפשרות שהאש לא תתחדש. כלומר, אין חובה שזה יהיה דבר חדש. בגפן חייב שזה יהיה חדש.

ואמרה הגמרא '''האש והכלאים, אף על פי שלא נבראו מששת ימי בראשית, אבל עלו במחשבה מששת ימי בראשית'''. '''הכלאים — ובני צבעון איה, הוא ענה אשר מצא את היימים במדבר.''' מהו ימים? '''רבי יהודה בן סימון אומר: המיונס''', אנשים שונים בצורתם, ככה מסבירים הפרשנים. '''ורבנן אמרין: היימים — חציו סוס וחציו חמור'''. יש לנו אפשרות שהאבא יהיה סוס והאימא אתון, כלומר חמור נקבה, ויש אפשרות הפוכה, שהאבא יהיה חמור והאימא תהיה סוסה. אז איך מבחינים ביניהם? '''ואילו הן הסימנין. אמר רבי יהודה: כל שאזניו קטנות — אמו סוס ואביו חמור; גדולות — אמו חמורה ואביו סוס.'''
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ס עמוד א'''

{{שוליים|ח_כט}} '''בהבדלה יש להקדים ברכת המאור לברכת הבשמים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל - מאור ואחר כך בשמים, כדברי רבי אבא ורב יהודא בשם רב, ותואם גם את הבבלי (פסחים קג.).

{{שוליים|ח_ל}} '''בהבדלה על היין מברכים על הבשמים לפני הברכה על האור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצו סעיף א , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל - מאור ואחר כך בשמים, כדרך שמצינו בכל מחלוקת בית שמאי ובית הלל שהלכה כבית הלל.

{{שוליים|ח_לא}} '''כאשר יש לפניו כוס לברכת המזון ושמן ערב לסיכה - כיצד יאחז וכיצד יברך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ז, הלכה יד , טור או&quot;ח סימן ריב, , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל, כדרכם בכל מקום שנחלקו עם בית שמאי.

{{שוליים|ח_לב}} '''כשמושחים שמן בראש המשמש, אם השמש תלמיד חכם — מושחים בכותל ולא בראשו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ז, הלכה יד , טור או&quot;ח סימן ריב, , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין שבחו של תלמיד חכם לצאת מבושם, ולכן טחין בכותל.

{{שוליים|ח_לד}} '''האם המשתמש בכהנים (בגופם, לעבודתו) חייב במעילה כדין מועל בכלי הקדש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מעילה, פרק ו, הלכה א &lt;קטע סוף=ס א/&gt; ==דף ס עמוד ב== &lt;קטע התחלה=ס ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלימוד הירושלמי &quot;מה כלים המשתמש בהן מעל אף המשתמש בכהנים מעל&quot; - הרמב&quot;ם פסק כך בהלכות מעילה פרק ו הלכה א.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ס עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;120&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ואילו הן הסימנין {{ירו&quot;מ-הדגשה|להבחיו בניהם}}. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{שוליים|ח_לה}}כל שאזניו קטנות — אמו סוס ואביו חמור; גדולות — אמו חמורה ואביו סוס. רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} מפקד לאילין דנשיאה: אין בעיתון מיזבון מוליון {{ירו&quot;מ-ביאור|אם תרצו לקנות פרדות}} — תהון זבנין אילין דאודניהון דקיקין, שאמו סוסה ואביו חמור {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יהיה כלאים ואסורים למשוך עם אלו שכבר יש לכם}} מה עשה צבעון וענה? זימן חמורה והעלה עליה סוס זכר, ויצא מהן פרדה. אמר הקדוש ברוך הוא להם: אתם הבאתם לעולם דבר שהוא מזיקן, אף אני מביא על אותו האיש דבר שהוא מזיקו. מה עשה הקדוש ברוך הוא? זימן {{ירו&quot;מ-הוסר|הכינה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חכינה}} והעלה עליה חרדון, ויצא ממנה חברבר. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חברבר וכלב שוטה הורגים בוודאי|מימיו לא יאמר לך אדם שעקצו חברבר וחיה]] נשכו כלב שוטה — וחיה; שבעטתו פרדה — וחיה, ובלבד פרדה לבנה. האש {{ירו&quot;מ-הדגשה|דרש}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] בשם רבי בזירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי בזירה|°]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האש שהדליק אדם הראשון|שלשים ושש שעות שימשה אותה האורה]] שנבראת ביום הראשון: שתים עשרה בערב שבת, ושתים עשרה בליל שבת, ושתים עשרה בשבת, והיה אדם הראשון מביט בו מסוף העולם ועד סופו, כיון שלא פסקה האור{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}, התחיל כל העולם כולו משורר, שנאמר ([[איוב לז ג]]) תחת כל השמים ישרהו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואורו כנפות הארץ שרו}} למי שאורו על כנפות הארץ. כיון שיצאת שבת, התחיל מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}שמש החושך ובא {{ירו&quot;מ-הוסר|ונתירא}} נתירא אדם ואמר: אלו הוא שכתב בו: ([[בראשית ג טו|בראשית בראשית ג טו]]) הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב {{ירו&quot;מ-ביאור|הנחש}} — שמא בא לנשכני {{ירו&quot;מ-ביאור|בחושך כשאיני יכול לראותו}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|ואמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זהו שאמר}} ([[תהילים קלט יא]]) אך חשך ישופני. אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: באותו שעה זימן {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}} הקדוש ברוך הוא שני רעפין, והקישן זה לזה ויצא מהן האור. הדא הוא דכתיב ([[תהילים קלט יא]]) ולילה אור בעדני. ובירך עליה: בורא מאורי האש. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}לפיכך מברכין על האש {{שוליים|ח_לו}}במוצאי שבתות, שהיא תחילת ברייתה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אף {{שוליים|ח_לז}}במוצאי יום הכיפורים מברך עליה, שכבר שבת האור כל אותו היום.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ו|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ו&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ח_לח}}אין מברכין על הנר ועל הבשמים של גוים, ועל הנר ועל הבשמים של מתים, ועל הנר ועל הבשמים שלפני עבודה זרה. ואין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תנא רבי יעקב[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אידי}} קומי רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: מברכין על הבשמים של גוים. {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו}} מה פליג {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא מה שנאסר זה מפני שסתם מסיבת גוי לעבודה זרה אך כאן}} קיומונה במעשיו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מוכיחים שאינם לעבודה זרה כגון שהניחם}} לפני חנותו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לריח טוב}}. {{שוליים|ח_לט}}עששית אף על פי שלא כבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודלקה בשבת}} — מברכין עליה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שלא נעשה בה איסור}} נר בתוך חיקו או {{שוליים|ח_מ}}בתוך פנס או בתוך אספקלריא — רואה את השלהבת ואינו משתמש לאורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון שהיתה רחוקה}}, משתמש לאורה ואינו רואה את השלהבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון שהייתה בקרן זוית}} — לעולם אין מברכין עליה עד שיהיה רואה את השלהבת ומשתמש לאורה. חמשה דברים נאמרו בגחלת וחמשה בשלהבת: {{שוליים|ח_מא}}גחלת של הקדש — מועלין&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף סא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי מנא מפקד לאילין דנשיאה: אין בעיתון מיזבון מוליון — תהון זבנין אילין דאודניהון דקיקין''', תקנו את אלה שאוזניהם קטנות, '''שאמו סוסה ואביו חמור'''. למה? כיוון שכבר יש לכם כמה כאלה שלא יהיו כלאיים, יעשו לכם להמשיך עם אלו שכבר יש לכם.

ממשיכה הגמרא. '''מה עשה צבעון וענה? זימן חמורה והעלה עליה סוס זכר, ויצא מהן פרדה.''' זה בעצם כך הוא עשה את הפרדה. '''אמר הקדוש ברוך הוא להם: אתם הבאתם לעולם דבר שהוא מזיקן''' — כי הפרד, אדם שחטף מכה מפרד, פרדה לבנה, אז בעצם זה לא מבריא. '''אף אני מביא על אותו האיש דבר שהוא מזיקו. מה עשה הקדוש ברוך הוא? זימן והעלה עליה חרדון, ויצא ממנה חברבר.''' הוא לקח נחש וחרדון, יצא ממנו חברבר. '''מימיו לא יאמר לך אדם שעקצו חברבר וחיה, נשכו כלב שוטה — וחיה'''. זה קצת קשה עם הסיפור של רבי חנינא בן דוסא, שנחש נשך אותו והוא חי כמובן, אבל בכל אופן לא מדובר פה על נס. '''שבעטתו פרדה — וחיה, ובלבד פרדה לבנה'''. כלומר, לא כל פרדה שבועטת - המוכה לא מתרפאת, אלא בפרדה לבנה.

האש. '''רבי לוי בשם רבי בזירה: שלשים ושש שעות שימשה אותה האורה שנבראת ביום הראשון: שתים עשרה בערב שבת, ושתים עשרה בליל שבת, ושתים עשרה בשבת''', והאדם הראשון מביט בה מסוף העולם ועד סופו. '''כיון שלא פסקה האור, התחיל כל העולם כולו משורר, שנאמר: תחת כל השמים ישרהו... למי שאורו על כנפות הארץ'''. '''כיון שיצאת שבת, התחיל מ שמש החושך ובא'''. פתאום התחיל להיות חושך, כי הרי בעצם נברא בראש השנה, אז הזמנים - היום התקצר. '''נתירא אדם ואמר: אלו הוא שכתב בו: הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב — שמא בא לנשכני'''. כלומר, אולי עכשיו בגלל שיש חושך, אז עכשיו זה ההזדמנות של הנחש להכיש אותי, כי אני לא רואה כלום. הוא נורא פחד. זהו שאמר '''אך חשך ישופני'''.

'''אמר רבי לוי: באותו שעה זימן הקדוש ברוך הוא שני רעפין, והקישן זה לזה ויצא מהן האור. הדא הוא דכתיב: ולילה אור בעדני. ובירך עליה: בורא מאורי האש.''' '''שמואל: לפיכך מברכין על האש במוצאי שבתות, שהיא תחילת ברייתה.''' יש פה משהו מאוד מעניין. אפשר לראות אצל הגויים, בכל האגדות שלהם, שהאדם היה צריך לגנוב את האש מהאלים, כי כאילו העולם נברא מושלם והאלים פחדו שאדם יקלקל את העולם, לכן הם מנעו מהאדם להתקדם. השאירו אותו פרימיטיבי, ללא אש, ללא שום אפשרות לגעת ולשנות בעולם. והאדם גנב את האש מהאלים, ככה הם מאמינים בשטויות שלהם, באגדות שלהם. אבל בעם ישראל אנחנו מאמינים שהקדוש ברוך הוא ברא עולם משתלם, עולם שחסר תיקון כדי שהאדם יהיה שותף. כי אם העולם היה מושלם, אז בעצם כל פעולה שאדם עושה זה בעצם הרס, זה קלקול, ולכן בעצם זה יוצר איזה מתח בין הבורא לאדם. אבל הקדוש ברוך הוא ברא עולם שיש בו תמיד מקום לתיקון, ובעצם לאדם יש מקום לפעול בעולם, יש לו מקום לתקן. ולא רק זה, הקדוש ברוך הוא גם לימד אותו איך לתקן. הקדוש ברוך הוא נתן לו תורה כדי ללמד אותו איך לתקן את העולם הרוחני, והקדוש ברוך הוא נתן לו את האש, לימד אותו איך לייצר אש כדי שבזה הוא יוכל לתקן גם את העולם הגשמי.

בכל אופן, '''רב הונא בשם רבי אבהו בשם רבי יוחנן: אף במוצאי יום הכיפורים מברך עליה, שכבר שבת האור כל אותו היום.''' כלומר, גם ביום הכיפורים שבו לא היה שימוש באור, אנחנו נוהגים להלכה לברך ביום כיפור רק על אש שבאמת שבתה. שלא מדליקים אש חדשה, אלא אש שהייתה דלוקה ולא השתמשו בה מלכתחילה באיסור. זה הנוהג היום.

פרק ח', הלכה ו', מתני'. '''אין מברכין על הנר ועל הבשמים של גוים, ועל הנר ועל הבשמים של מתים, ועל הנר ועל הבשמים שלפני עבודה זרה. ואין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ס עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ואלו הן הסימנין.''' להכיר אם אמו חמורה ואביו סוס או בהפך

'''אין בעיתון מזבנון מוליון.''' כשאתם רוצים ליקח הפרדות תראו אותן שאזניהן קטנות שהן כולן מאם סוסיא ומפני הכלאים אמר להם כן

'''זימן חכינה.''' נחש

'''חרדון.''' הוא מין הצב

'''חברבר.''' מין נחש צפעוני והוא הערוד

'''שבעטתו פרדה.''' בו וחיתה המכה

'''לבנה.''' דחיוורן ריש כרעה

'''תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ.''' פסוק הוא באיוב במענה אליהו ודריש שוררו למי שאורו על כנפות הארץ

'''שכבר שבת האור כל אותו היום.''' והויא כתחלת ברייתא

'''מתני' אין מברכין לא על הנר ולא על הבשמים של גוים.''' נר משום דלא שבת שהעכו&quot;ם עשה מלאכה לאורו וקי&quot;ל אור שלא שבת אין מברכין עליו הואיל ונעבד בו עבירה

'''ולא על הבשמיס.''' בבשמים שהם במסיבה של עכו&quot;ם שהם מסובין בה לסעודה מיירי והא דתנן בסיפא ולא על הנר ולא על הבשמים שלפני ע&quot;ז מה טעם קאמר מה טעם אין מברכין על של עכו&quot;ם לפי שסתם מסיבת עכו&quot;ם לע&quot;ז ואין מברכין על הבשמים שלפני ע&quot;ז&lt;/div&gt;
⁣‌‌​​‌‌ואילו הן הסימנין אמ' ר' יהודה כל שאזניו קטנות אמו סוס ואביו חמור · גדולות אמו חמורה ואביו סוס · ר' מנא מפקד לאילין דנשיאה אין בעיתון מיזבון מוליון תהון זבנין אילין דאודניהון דקיקין שאמו סוסה ואביו חמור · מה עשה צבעון וענה זימן חמורה והעלה עליה סוס זכר ויצא מהן פרדה · אמ' הקב'ה להם אתם הביאתם לעולם דבר שהוא מזיקו אף אני מביא על אותו האיש דבר שהוא מזיקו · מה עשה הקב'ה זימן חכינא והעלה עליה חרדון ויצא ממנה חברבר · מימיו לא יאמר לך אדם שעקצו חברבר וחיה · נשכו כלב שוטה וחיה שבעטתו פרדה וחיה · ובלבד פרדה לבנה · האש ר' לוי בשם ר' בזירה שלשים ושש שעות שימשה {{ירו&quot;מ-הוסר|האורה משמשת ראשונה}}[אותה האורה שנבראה ביום הראשון] שתים עשרה בערב שבת · ושתים עשרה בלילי שבת · ושתים עשרה בשבת · והיה אדם הראשון מביט בו מסוף העולם ועד סופו כיון שלא פסקה האורה התחיל כל העולם כולו משורר שנ' תחת כל השמים ישרהו למי שאורו על כנפות הארץ · כיון שיצת שבת התחיל משמש החושך ובא ונתיירא אדם ואמ' אילו הוא שכת' בו הוא ישופך ראש [ואתה תשופנו עקב שמא בא לנשכני] {{ירו&quot;מ-הוסר|יבא וישכנו}}ואמ' אך חושך ישופיני · אמ' לוי באותה השעה זימן לו הקב&quot;ה שני רעפין והקישן זה לזה ויצא מהן האור הדא הוא דכת' ולילה אור בעדיני ·{{ירו&quot;מ-הוסר|ולילה אור בעדי}} ובירך עליה בורא מאורי האש · שמואל אמ' לפיכך מברכין על האש במוצאי שבתות שהיא תחילת ברייתה · רב הונא בשם ר' אבהו בשם ר' יוחנן אף במוצאי יום הכיפורים מברך עליה שכבר שבת האור כל אותו היום ·הל' תנא ר' יעקב קומי ר' ירמיה מברכין על הבשמים שלגוים מהו פליג קיומונה במעשיו לפני חנותו עששית אע&quot;פ [שלא] כבת מברכין עליה · נר בתוך חיקו או בתוך פנס או בתוך ספקלריא רואה את השלהבת ואינו משתמש לאורה משתמש לאורה ואינו רואה את השלהבת לעולם אין מברכין עליה עד שיהא רואה את השלהבת ומשתמש לאורה · חמשה דברים נאמרו בגחלת וחמשה בשלהבת · גחלת שלהקדש מועלין⁤
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

גמרא: '''תנא רבי יעקב קומי רבי ירמיה: מברכין על הבשמים של גוים.''' שואלת הגמרא: מה, פליג? הרי לפני דקה אמרנו במשנה שלא מברכים על הבשמים של גוים. עונה הגמרא: מה שנאסר זה מפני שסתם משתה של גוי הוא לעבודה זרה, אז לכן אני אוסר את כל הבשמים של הגוי. אבל כאן, כי אמרו במקום מוכיחים שאינם לעבודה זרה - פה יש לנו וודאות שהבשמים האלה לא שימשו אותו לעבודה זרה, '''כגון שהיה נראה קיומונה במעשיו לפני חנותו''', הוא שם את זה בחנות כדי שיהיה ריח טוב, אז ברור לנו שלא לעבודה זרה.

'''עששית אף על פי שלא כבת — מברכין עליה.''' כלומר, אם היא דלקה כל השבת, אבל ברגע מוצאי שבת מברכים עליה, כי מה שאסור זה לברך על אש שנעשה בה איסור. אין לנו בעיה שהיא דלקה. לכן אם היא דלקה, אין שום בעיה לברך עליה במוצאי שבת.

'''נר בתוך חיקו או בתוך פנס או בתוך אספקלריא — רואה את השלהבת ואינו משתמש לאורה''', כגון שהייתה רחוקה, '''משתמש לאורה ואינו רואה את השלהבת''', כגון שאתה בקרן זווית, כלומר שהאור כן קיים, אבל הוא לא רואה את מקור האש, '''לעולם אין מברכין עליה עד שיהיה רואה את השלהבת ומשתמש לאורה'''.

'''חמשה דברים נאמרו בגחלת וחמשה בשלהבת: גחלת של הקדש — מועלין''' בה, והשלהבת לא נהנין ולא מועלין. גחלת של עבודה זרה אסורה ושלהבת מותרת. המודר הנאה מחברו אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו. המוציא את הגחלת לרבים חייב, ובשלהבת פטור. מברכים על השלהבת ואין מברכים על הגחלת.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ס עמוד ב'''

{{שוליים|ח_לה}} '''איסור הרבעת בהמה שאמה סוסה ואביה חמור עם בהמה שאמה חמורה ואביה סוס משום כלאים, וסימן ההיכר – אזני הפרדה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלאים, פרק ט, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצז סעיף ט סמ&quot;ג לאוין רפא. ''הכרעה:'' נפסק כרבי מנא שיש להבחין בין הפרדות לפי גודל אוזניהן, שהקטנות אמן סוסה ואביהן חמור והגדולות אמן חמורה ואביהן סוס, ואין למשכן זו עם זו משום כלאים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ח_לו}} '''אין לומר &quot;בורא מאורי האש&quot; בהבדלה במוצאי יום הכיפורים אלא רק במוצאי שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרכד סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שברכת האור נתקנה על אור שנברא במוצאי שבת דווקא, ולא במוצאי יום הכיפורים שאין בו חידוש בריאת אור.

{{שוליים|ח_לז}} '''האם מברכים ברכת האור (בורא מאורי האש) במוצאי יום הכיפורים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרכד סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' מברכים על האור במוצאי יום הכיפורים, שכיוון שנח האור כל היום נחשב כאילו נברא מחדש במוצאי היום, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן תרכד סעיף ד.

{{שוליים|ח_לח}} '''אין מברכים על נר ובשמים של גויים, של מתים ושל עבודה זרה, ואין מברכים על הנר עד שנהנים לאורו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ט, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף יב , סמ&quot;ג עשין כז, סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק שאין מברכים על נר ובשמים שלפני עבודה זרה ושל מתים, אך על בשמים של גויים מברכים כשמעשיהם מוכיחים שאינם לעבודה זרה (כגון שהניחם לפני חנותו), כדעת רבי יעקב בר אידי בשם רבי ירמיה.

{{שוליים|ח_מא}} '''גחלת של הקדש הנאה ומעילה, ושלהבת הבוקעת ממנה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מעילה, פרק ב, הלכה יג &lt;קטע סוף=ס ב/&gt; ==דף סא עמוד א== &lt;קטע התחלה=סא א/&gt;. ''הכרעה:'' גחלת - מועלין בה כדין תשמישי הקדש; שלהבת - לא נהנין ולא מועלין, כדעת הירושלמי, וכן פסק הרמב&quot;ם בהלכות מעילה פ&quot;ב הי&quot;ג..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;121&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
בה, והשלהבת — לא נהנין ולא מועלין. {{שוליים|ח_מב}} &lt;/div&gt;גחלת של עבודה זרה אסורה, ושלהבת מותרת. {{שוליים|ח_מג}}המודר הנאה מחבירו — אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו. {{שוליים|ח_מד}}המוציא את הגחלת לרשות הרבים — חייב, והשלהבת — פטור. מברכין על השלהבת ואין מברכין על הגחלת. רבי חייא בר אשי[[ביאור:עץ מסורת#רב חייא בר אשי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: אם היו {{שוליים|ח_מה}}גחלים לוחשות — מברכין. רבי יוחנן דקרציון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן דקרציון|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי נחום בר סימאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחום בר סימאי|°]]: בלבד הנקטפת. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם יניח קיסם מעל הגחל האש תקפוץ וידלק}} תני {{שוליים|ח_מו}}גוי שהדליק מישראל, וישראל שהדליק מגוי — {{ירו&quot;מ-הדגשה|מברך עליו}}. ניחא גוי שהדליק מישראל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהאש של ישראל שבתה. אבל ישראל מגוי אמאי? הרי האש לא שבתה. אלא כנראה בדלל שמברכים על התוספת}} מעתה אפילו {{שוליים|ח_מז}}גוי מגוי? אשכח תני: גוי מגוי — אין מברכין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|גזרה משום גוי ראשון ועמוד ראשון אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מבוי שכולו גוים וישראל אחד דר בתוכו, ויצא משם {{ירו&quot;מ-הוסר|האור}} אור — מברכין עליה בשביל אותו ישראל ששם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אין מברכין לא על הבשמים של לילי שבת בטבריא, ולא על {{ירו&quot;מ-הוסר|הבשמים של מוצאי שבת בציפורין ולא על }}הנר, ולא על הבשמים של אור ערב שבת {{ירו&quot;מ-ביאור|חמישי בלילה}} בציפורין {{שוליים|ח_מח}}— שאינן עשויין אלא לדבר אחר. {{ירו&quot;מ-ביאור|לגמר את הכלים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} {{שוליים|ח_מט}}ולא על הנר והבשמים של מתים רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוסי בי רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]]: הדא דאת אמר — {{שוליים|ח_נ}}בנתונים למעלה ממיטתו של מת; אבל אם {{ירו&quot;מ-הוסר|היה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היו}} נתונים לפני מטתו של מת — מברכין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אני אומר: לכבוד החיים הן עשוין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} ולא על הנר ולא על הבשמים של עבודה זרה. ולא היא — של גוים היא של עבודה זרה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אז למה הכפילות?}} תיפתר בעבודה זרה של ישראל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. דרש רבי זעירא בריה דרבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא בריה דרבי אבהו|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדכתיב}} ([[בראשית א ד|בראשית בראשית א ד]]) וירא אלהים את האור כי טוב, ואחר כך ויבדל אלהים בין האור ובין החשך. אמר רבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ברכיה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: כך דרשו שני גדולי עולם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ורבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: ויבדל אלהים — אבדלה ודאי {{ירו&quot;מ-ביאור|ממש}}. רבי יהודה בי רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בי רבי סימון|°]] אמר: הבדילו {{ירו&quot;מ-ביאור|הפרישו}} לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לשימושו}} ורבנן אמרין: הבדילו לצדיקים לעתיד לבוא. משלו משל, למה הדבר דומה? למלך שהיו לו שני איסטרטיגין {{ירו&quot;מ-ביאור|ממונים}} זה אומר: אני משמש ביום, וזה אומר: אני משמש ביום. קרא לראשון ואמר לו: פלוני, היום יהא תחומך. קרא לשני ואמר לו: פלוני, הלילה יהא תחומך. הדא הוא דכתיב ([[בראשית א ה|בראשית בראשית א ה]]) ויקרא אלהים לאור יום וגו'. לאור אמר לו: היום יהא תחומך. {{ירו&quot;מ-הוסר|ולחשך}} לחשך אמר לו: הלילה יהא תחומך. אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הוא שאמר הקדוש ברוך הוא לאיוב ([[איוב לח יב]]) המימיך צוית בוקר, ידעת השחר מקומו — {{ירו&quot;מ-הדגשה|כלום}} ידעת אי זה מקומו של אור ששת ימי בראשית, איכן נגנז? אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: אנא אמרית טעמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדברי רבי יוחנן וריש לקיש, שאמרו שהקדוש ברוך הוא הבדיל בין האור ובין החושך ממש, ונתן לכל אחד תחומו מדכתיב}} ([[ישעיהו מה ז]]) יוצר אור ובורא חושך עושה שלום — משיצא{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}, עושה שלום ביניהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: יאותו, ושמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: יעותו. מאן דאמר יאותו — {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית לד טו|בראשית וישלח לד טו]]) אך בזאת נאותה לכם. מאן דאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|יעותו דכתיב}} ([[ישעיהו נ ד]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדעת לעות את יעף דבר. תמן תנינן: כיצד מעברין את הערים? רב אמר: מאברין, ושמואל אמר: מעברין }}מאן דאמר מאברין — מוסיפין לה אבר, מאן דאמר מעברין — כאשה עוברה. תמן תנינן: לפני אידיהן של גוים. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: עידיהן, ושמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אידיהן. מאן דאמר אידיהן — {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים לב לה|דברים האזינו לב לה]]) כי קרוב יום אידם. ומאן דאמר עידיהן — {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ישעיהו מד ט]]) ועידיהם המה בל יראו {{ירו&quot;מ-הוסר|ובעל}} ובל ידעו למען יבשו. מאן מקיים שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} טעמא דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]? ועידיהם המה — שהן עתידין {{ירו&quot;מ-הדגשה|להעיד ו}}לבוש את עובדיהן ליום הדין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} אין&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף סא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''גחלת של הקדש מועלין בה''', והשלהבת — לא נהנין ולא מועלין. '''גחלת של עבודה זרה אסורה, ושלהבת מותרת. המודר הנאה מחברו אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו. המוציא את הגחלת לרשות הרבים חייב, והשלהבת פטור. מברכין על השלהבת ואין מברכין על הגחלת'''.

רבי חייא בר אשי אמר בשם רב '''אם היו גחלים לוחשות מברכין'''. כלומר אם הגחלים היו אדומות כאלה שאם אנחנו נקרב אליהם חתיכת נייר זה יבער, אז כן מברכים.

רבי יוחנן דקרציון אמר בשם רבי נחום בר סימאי '''בלבד הנקטפת'''. כמו שאמרנו שדווקא אם אני אניח קיסם אז זה יידלק.

תני '''גוי שהדליק מישראל, וישראל שהדליק מגוי''' — יש לנו ברייתא שגוי שהדליק מישראל וישראל שהדליק מגוי מברכים עליו. כלומר אין בעיה לברך, כי כל האיסור זה על נר של גוי, כי אני חושש שמא הוא השתמש בזה בשבת, אבל אם הדליקו ממנו אז מותר. אנחנו יודעים שהגמרא אומרת שלמרות שבעצם אפשר לברך על התוספת, כיוון שאני גוזר שמא הוא יברך בדיוק ברגע של מוצאי שבת ואז יצא שהוא מברך על הנר שדלק באיסור אצל הגוי.

אומרת הגמרא '''ניחא גוי שהדליק מישראל''' — זה ברור למה מותר, כי האש של ישראל היא השבתה, אבל אם ישראל הדליק מגוי אז איך הוא יכול לברך? אלא כנראה ודאי שאני מברך על התוספת, אני לא מברך על הבסיס. אם זה ככה, אז '''מעתה אפילו גוי מגוי'''? למה אתה אוסר אם גוי הדליק מגוי? למה אתה מתיר רק אם יהודי הדליק מגוי?

'''אשכח תני: גוי מגוי — אין מברכין'''. מה הסיבה באמת? כמו שאמרנו שבבבלי מופיע שזה גזירה משום גוי ראשון ועימוד ראשון, כי באמת גוי, אפילו אותו גוי לא צריך גוי אחר. אם גוי אחד מדליק נר, הדליק את זה בשבת, הנר עבר איסור, אבל בעצם כל רגע ורגע מתחדש האש, וכשאני מברך אני בעצם מברך על התוספת. אבל גזרו חכמים שמא יברך בדיוק ברגע עצם השבת, ואז בעצם הוא מברך על האש שהייתה באיסור. וחכמים כשהם גזרו אז הם גם גזרו בכל גוי, גם אם זה גוי שני. כלומר, גם אם גוי הדליק מהגוי הזה, הם גזרו משום גוי ראשון ועימוד ראשון.

אמר '''רבי אבהו בשם רבי יוחנן: מבוי שכולו גוים וישראל אחד דר בתוכו, ויצא משם אור''' — כלומר, רואים שיש אור שם, '''מברכין עליה בשביל אותו ישראל''' ששם.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא על הנר של מתים.''' דלאו לאורה הוא אלא לכבוד בעלמא ולא על בשמים של מתים דלעבורי ריחא עבידה

'''שלפני ע&quot;ז.''' לפי שאסורין בהנאה

'''עד שיאותו לאורו.''' שיהנו מאורו ולא שיהנו ממש אלא שיהא קרוב לו כל כך שיכול ליהנות אם ירצה

'''גמ' מהו פליג.''' אם האי ברייתא דר' ירמי' פליג על מתני'

'''קיימונה.''' תרגמה במעשיו לפני חנותו. שהעכו&quot;ם עשה לעצמו לפני חנותו דלא אמרו אין מברכין אלא דוקא במסיבה שלהם כדפרישית במתני'

'''עששית.''' שהיתה דולקת מע&quot;ש אע&quot;פ שלא כבתה כל יום השבת מברכין עלי' שלא נעבדה בה עבירה שלא הודלקה בשבת בתוספתא פ&quot;ה

'''ואינו משתמש.''' שאינו יכול להשתמש לאורה שרחוקה היא

'''משתמש לאורה.''' דרך הפנס או כיוצא בו דקיימא בקרן זוית ואינו רואה את השלהבת

'''גחלת של הקדש מועלין בו.''' דאית בה ממשא כדתנן בפ' משילין וגריס נמי התם להא

'''ובלבד הנקטפת.''' דהאש מגחלים לוחשות נקטפת מעט למעלה ושיעורו אם מכניס הקיסם ביניהן דולק הוא מאליו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;בה · והשלהבת לא נהנין ולא מועלין · גחלת שלע&quot;ז אסורה · ושלהבת מותרת · המודר הנאה מחבירו אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו · המוציא את הגחלת לרשות הרבים חייב [והשלהבת פטור מברכין על השלהבת] ואין מברכין על הגחלת · ר' חייא בר אשי בשם רב אם היו הגחלים לוחשות מברכין · ר' יוחנן דקרציון בשם ר' נחום בר סימאי בלבד הנקטפת · תני גוי שהדליק מיש' ויש' שהדליק מגוי [ניחה גוי שהדליק מיש'] מעתה אפי' גוי מגוי · אשכח תני גוי מגוי מברכין · ר' אבהו בשם ר' יוחנן מבוי שכולו גוים ויש' אחד דר בתוכו ויצא משם האור מברכין עליה בשביל אותו יש' ששם · ר' אבהו בשם ר' יוחנן אין מברכין לא על הבשמים שללילי שבת בטיבריא ולא על הבשמים שלמוצאי שבתות בציפורין ולא על הנר ולא על הבשמים של אור ערב שבת בציפורין שאינן עשויין אלא לדבר אחר · ולא על הנר והבשמים שלמתים · ר' חזקיה ור' יעקב בר אחא בשם ר' יוסי ביר' חנינא הדא דאת אמר בנתונים למעלה ממיטתו שלמת · אבל אם היו נתונין לפני מיטתו שלמת מברכין · אני או' לכבוד החיים הן עשויין · ולא על הנר ולא על הבשמים שלע&quot;ז · ולא היא שלגוים היא שלע&quot;ז · תיפתר בע&quot;ז  שליש'· אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו · דרש ר' זעירא בריה דר' אבהו וירא אלהים את האור כי טוב ואחר כך ויבדל אלהים בין האור ובין החושך · אמ' ר' ברכיה כך דרשו שני גדולי עולם ר' יוחנן ור' שמעון בן לקיש ויבדל אלהים אבדלה ודאי · ר' יהודה ביר' סימון אמ' הבדילו לו · ורבנין אמרין הבדילו לצדיקים לעתיד לבוא · משלו משל למה הדבר דומה למלך שהיו לו שני איסטרטיגין זה או' אני משמש ביום [וזה או' אני משמש ביום] קרא לראשון ואמ' לו פל' היום יהא תחומך · קרא לשיני ואמ' לו פל' הלילה יהא תחומך · הדא הוא דכת' ויקרא אלהים לאור יום וגו' · לאור אמ' לו היום תהא תחומך · ולחושך אמ' לו הלילה יהא תחומך · אמ' ר' יוחנן הוא שאמ' לו הק' לאיוב המימיך ציוית בוקר ידעת השחר מקומו · ידעת אי זה מקומו שלאור ששת ימי בראשית איכן נגנז · אמ' ר' תנחומא אנא אמרית טעמ' יוצר אור ובורא חושך עושה שלום משיצא עושה שלום ביניהן · אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו · רב אמ' יאותו · ושמואל אמ' [יעותו מאן דמר יאותו אך בזאת נאותו לכם מאן דמר] יעותו לדעת לעות את יעף דבר · תמן תנינן כיצד מעברין את הערים · רב אמ' מאברין · ושמואל [אמ'] מעברין · מאן דא' מאברין מוסיפין לה אבר · מאן דאמ' מעברין כאשה עוברה · תמן תנינן לפני אידיהן שלגוים · רב אמ' עידיהן · ושמואל אמ' אידיהן · מאן דמר אידיהן כי קרוב יום אידם · ומאן דמר עידיהן ועידיהם המה בל יראון ובל ידעו למען יבושו · מאן מקיים שמואל טעמיה דרב ועידיהם המה שהן עתידין לבייש את עובדיהן ליום הדין · אין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר '''רבי אבהו בשם רבי יוחנן: אין מברכין לא על הבשמים של לילי שבת בטבריא''', ולא על '''הבשמים של אור ערב שבת בציפורין''', כי שני אלה לא נעשו לאור, אלא הם נעשו לגמר את הכלים או משהו בסגנון. יודעים שחושבים שבציפורין עשו את זה במוצאי שבת כדי להפיג את הצער של הסתלקות הנפש, ששמים בזה כל מיני סוגי בשמים, אבל בכל אופן זה לא נעשה לאור. ובטבריה זה נעשה לגמר את הכלים לכבוד שבת. וגם '''לא מברכין... שאינן עשויין אלא לדבר אחר''', כמו שאמרנו לגמר את הכלים.

תנן, למדנו במשנה '''ולא על הנר והבשמים של מתים'''. אז בחיזוק זה רבי יעקב בר אחא אמר בשם רבי יוסי בי רבי חנינא: '''הדא דאת אמר — בנתונים למעלה ממיטתו של מת'''. כלומר אם שמים את הנר או את הבשמים מעל המיטה של המת אז זה ברור שזה כדי למנוע את הסירחון או לכבוד המת, '''אבל אם נתונים לפני מטתו של מת — מברכין''', כי זה לכבוד האנשים, זה לא לכבוד המת.

תנן, למדנו במשנה '''ולא על הנר ולא על הבשמים של עבודה זרה'''. אבל כתוב גם כן לא של גויים, אז לכאורה זה כפילות. לא של גוי, בשל עבודה זרה — לכאורה זה אותו איסור. אז למה המשנה כתבה את זה פעמיים? עונה הגמרא '''תיפתר בעבודה זרה של ישראל''', כלומר לא גוי, כי סתם מסיבת גויים לעבודה זרה, ובישראל אם זה לעבודה זרה גם כן אסור.

תנן, '''אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו'''. דרש רבי זעירא בריה דרבי אבהו: '''(בראשית א ד) וירא אלהים את האור כי טוב''', ואחר כך '''ויבדל אלהים בין האור ובין החשך'''. ומכאן מצאו רמז שצריכים להשתמש. הקדוש ברוך הוא ראה את האור, כלומר צריך להשתמש באור, רק לאחר מכן מבדילים.

אמר רבי ברכיה: '''כך דרשו שני גדולי עולם רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש: ויבדל אלהים — אבדלה ודאי'''. כלומר הפריד אותו, הפריד בין האור ובין החושך. ורבי יהודה בי רבי סימון אמר: '''הבדילו לו''' — הכוונה שמר אותו לשימושו, רק לו. '''ורבנן אמרין: הבדילו לצדיקים לעתיד לבוא'''. כלומר כמו שהמדרש אומר שבאור הזה היו רואים מסוף העולם ועד סופו, ואז הקדוש ברוך הוא לא רצה שאנשים ישתמשו בזה וגנז את זה לצדיקים לעתיד לבוא.

'''משלו משל, למה הדבר דומה? למלך שהיו לו שני איסטרטיגין''', כן, שני ממונים. '''זה אומר: אני משמש ביום, וזה אומר: אני משמש ביום. קרא לראשון ואמר לו: פלוני, היום יהא תחומך. קרא לשני ואמר לו: פלוני, הלילה יהא תחומך'''. כלומר הוא חילק אותם, נתן לכל אחד תפקיד. '''הדא הוא דכתיב ויקרא אלהים לאור יום וגו'.''' מה הכוונה? קרא לאור וציווה אותו על היום. אמר לו היום הוא תחומך, וקרא לחושך ואמר לו: הלילה הוא תחומך. זה הכוונה — קרא לאור, ממש למלאך הממונה על האור, אמר: אתה היום תחומך, ואתה לילה.

אמר רבי יוחנן: '''הוא שאמר הקדוש ברוך הוא לאיוב: המימיך צוית בוקר, ידעת השחר מקומו''' — כלומר, כלום ידעת איזה הוא מקומו של אור ששת ימי בראשית, והיכן נגנז?

אמר רבי תנחומא: '''אנא אמרית טעמא''' — אני אגיד הסבר לדברי רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש, שאמרו שהקדוש ברוך הוא הבדיל בין האור ולחושך ממש, ונתן לכל אחד את תחומו. דכתיב '''יוצר אור ובורא חושך עושה שלום''' — כלומר, אחרי שהם כבר נבראו, '''עושה שלום ביניהן'''. זה הכוונה, ויבדיל בין האור ולחושך.

תנן '''אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו'''. כך למדנו במשנה. רב אמר '''יאותו''' עם א', ושמואל אמר '''יעותו''' עם ע'. מאן דאמר יאותו עם א' — דכתיב '''אך בזאת נאותה לכם''', כלומר נהנה מכם, אז גם אנחנו נהנים מאור. מאן דאמר יעותו — דכתיב '''מאן דאמר מעברין'''.

תמן תנינן: '''לפני אידיהן של גוים'''. כלומר, עוד דברים שיש בהם הבדל אם אומרים עם א' או עם ע'. מצאנו ברייתא שכתוב שם כיצד מעברין את הערים. רב אמר '''מעברין''' עם א', שמואל אמר '''מעברין''' עם ע'. מאן דאמר מעברין עם א' — '''מוסיפין לה אבר'''. כן, מה זה בעצם לעבר את העיר? יש בית שהוא בתוך שבעים אמה ושיריים, אז מצרפים אותו להיות חלק מהעיר, ורק משם מתחילים למדוד את התחום — אלפיים אמה. אז זה בעצם מצרפים עוד איזה איבר לעיר, לכן זה עם א'. מעברין מלשון איבר. מאן דאמר מעברין — '''כאשה עוברה''', כאילו מוסיפים עוד, כאילו שאישה בהריון, שהבטן הולכת וגדלה.

תמן תנינן: '''לפני אידיהן של גוים'''. אסור לעשות ולתת איתם, כך כתוב במסכת עבודה זרה. רב אמר '''עידיהן''' עם ע', ושמואל אמר '''אידיהן''' עם א'. מאן דאמר אידיהן — דכתיב '''כי קרוב יום אידם'''. ומאן דאמר עידיהן — דכתיב '''ועידיהם המה בל יראו ובל ידעו למען יבשו'''. מאן מקיים שמואל טעמא דרב? כלומר, מה עושים עם הפסוק ועידיהם, הרי כתוב עם ע'? זה לא עבודה זרה, אלא '''שהן עתידין לבוש את עובדיהן ליום הדין'''. כלומר עדי אם זה יום הדין, אבל עבודה זרה תבוא ותעיד עליהם שהם עבדו אותה והיא תבייש אותם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף סא עמוד א'''

{{שוליים|ח_מב}} '''אין להשתמש בגחלת שהודלקה לצורך עבודה זרה, אך אש שנשלהבה ממנה מותרת בהנאה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודה זרה, פרק ז, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קמב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; כן פסקו הרמב&quot;ם (הל' עבודה זרה ז, י) והשו&quot;ע (יו&quot;ד קמב, א), משום שהשלהבת דבר חדש הפורח מן הגחלת ואינו מגוף האיסור עצמו.

{{שוליים|ח_מג}} '''המודר הנאה מחברו אסור ליהנות מגחלתו אך מותר לו להדליק ולהיבנות משלהבתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות נדרים, פרק ו, הלכה יא , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רכא סעיף יב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, וכך הובא ברמב&quot;ם (הל' נדרים פ&quot;ו הי&quot;א) ובשו&quot;ע (יו&quot;ד סי' רכא סעי' יב) שגחלת הנאתה מגוף החפץ ואילו שלהבת אינה אלא ממנו ונמשכת, ואינה נחשבת הנאה מגוף הדבר הנדור.

{{שוליים|ח_מד}} '''בהבדלה מברכים על שלהבת (אש) ולא על גחלת בלבד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק יח, הלכה ה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חייא בר אשי בשם רב שאם היו גחלת של מתכת מברכים אף עליה, שהגחלת חוזרת ונעשית שלהבת; הרמב&quot;ם פסק כירושלמי.

{{שוליים|ח_מה}} '''גחלים לוחשות שאין בהן שלהבת - האם מברכים עליהן בורא מאורי האש בהבדלה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ט , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק שמברכים על גחלים לוחשות בתנאי שהן &quot;נקטפות&quot; - שאם יניח עליהן קיסם הוא נדלק, כפי שכתבו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ח_מו}} '''מברכים בורא מאורי האש במוצאי שבת גם על אש שהודלקה מאש שלא שבתה, ובלבד שהתחדשה בה תוספת אור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כהסבר הירושלמי שמברכים אף כשישראל הדליק מגוי, הואיל והתוספת של האור החדש נחשבת כאש חדשה, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ו.

{{שוליים|ח_מז}} '''אין מברכין על אור שהודלק מנר של גוי שהודלק מנר של גוי אחר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבהו בשם רבי יוחנן: גזרה משום גוי ראשון, וכן הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח רצח,ו..

{{שוליים|ח_מח}} '''אין לברך &quot;שהחיינו&quot; על ריח בשמים המיועדים למסך כלים ולא להנאת הגוף.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ט, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שדברים העשויים לגמר כלים (כלבשמים) אין מברכים עליהם ברכת הריח, כדין המשנה &quot;לגמר את הכלים&quot;.

{{שוליים|ח_מט}} '''אין מברכים על נר ובשמים שהוכנו לצורך המת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ט, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף יב , סמ&quot;ג עשין כז, סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק שאין מברכים על נר ובשמים של מתים, דווקא בסתומים לגמרי לצורך המת ולא כשנהנים מאורם או מריחם.

{{שוליים|ח_נ}} '''אין מברכים ברכת המזון על נר ובשמים שהונחו לכבוד המת, אך אם הונחו לפני המת לכבוד החיים מברכים עליהם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ט, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף יב , סמ&quot;ג עשין כז, סמ&quot;ג עשין כט &lt;קטע סוף=סא א/&gt; ==דף סא עמוד ב== &lt;קטע התחלה=סא ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו בירושלמי, שהטעם תלוי בכוונת ההנחה - אם לכבוד המת אין מברכים, ואם לכבוד החיים מברכים, וכך הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע (או&quot;ח ריז,ב; רצז,ב; רצח,יב).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;122&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מברכין על הנר עד שיאותו לאורו רב יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: כדי שיהו נשים טוות לאורו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} כדי שתהא עינו רואה מה בכוס ומה בקערה. רב חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{שוליים|ח_נא}}כדי שיהא יודע להבחין בין מטבע למטבע. תני רבי אושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] אפילו טריקלין עשר על עשר — מברכין. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] מקרב קמיה בוצינא. אמרין ליה תלמידיו: רבי, מה את מחמיר עלינו? הא תני רבי אושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] אפילו טריקלין עשר על עשר מברכין&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ז|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ז&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ח_נב}}מי שאכל ושכח ולא בירך — [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ים}}: יחזור למקומו ויברך; ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: יברך במקום שנזכר. ועד מתי מברך? {{שוליים|ח_נג}}עד כדי שיתעכל המזון שבמעיו&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסטא בר שונם[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסטא בר שונם|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}תרין אמורין: חד אמר טעמון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי, וחד אמר טעמון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר טעמון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי — אילו שכח שם כיס אבנים טובות ומרגליות, שמא לא היה חוזר ונוטל כיסו? אף הכא יחזור למקומו ויברך. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל — {{ירו&quot;מ-הוסר|אלין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אילו}} פועל עושה בראש הדקל או בתוך הבור, שמא מטריחין שיחזור למקומו ויברך? אלא מברך במקום שנזכר, אף הכא מברך במקום שנזכר. עד מתי הוא מברך? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: עד שיתעכל המזון במעיו. וחכמים אומרים: כל זמן שהוא צמא מחמת אותו סעודה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר {{שוליים|ח_נד}}עד שירעב&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ח|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ח]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ח&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; בא להן יין אחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים מברך על היין {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא שותה}} ואחר כך מברך על המזון {{ירו&quot;מ-ביאור|ושותה}} ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים {{שוליים|ח_נה}}מברך על המזון ואחר כך מברך על היין {{שוליים|ח_נו}}עונין אמן אחר ישראל {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}מברך ואין עונין אמן אחר כותי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}מברך עד שישמע כל הברכה&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|עי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|טעמם של בית שמאי שמא אם ימתין עד אחרי ברכת המזון}} על ידי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שברכת הגפן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שהיא}} היא ברכה קטנה שמא ישכח וישתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלי ברכה}} ברם הכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם אכל בערב שבת וקידש היום, ויש לו רק כוס אחת — מברך ברכת המזון ואחר כך מקדש}} על {{ירו&quot;מ-הדגשה|היין, ולא חוששים שישכח דעל}} ידי {{ירו&quot;מ-הוסר|שהיא}} שהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|משולשה}} משלשה {{ירו&quot;מ-ביאור|אומר שלוש ברכות}} על הכוס אינו שוכח {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: ואין עונין אמן אחר כותי המברך עד שישמע כל הברכה}} — הא אחר ישראל — עונין אמן אף על פי שלא שמע? לא כן תני: {{שוליים|ח_נז}}שמע ולא ענה — יצא; ענה ולא שמע — לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} חייא בריה דרב[[ביאור:עץ מסורת#חייא בריה דרב|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}בשלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך לצאת ידי חובה בברכה זו כגון שלא}} אכל עמהן כזית. הכא מתניתא תני {{ירו&quot;מ-ביאור|גבי הלל}}: שמע ולא ענה — יצא; ענה ולא שמע — לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] בשם אבא בר חנה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר חנה|°]]: ואית דאמרי לה אבא בר חנה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר חנה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרה}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שאמרנו לא ענה יצא — הכוונה שלא ענה על הכל, אבל}} והוא שענה ראשי פרקים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיו אומרים הללויה על כל דבר ודבר שהחזן מקריא}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי: הי אינין ראשי פרקים? ([[תהילים קיג א]]) הללו יה, הללו עבדי ה', הללו את שם ה'. בעון קומי רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] מנין שאם שמע ולא ענה יצא? אמר: מן מה דאנן חמי רבנן רברביא עבדין כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} אינון קיימין בציבורא — {{ירו&quot;מ-ביאור|שאנו רואים רבנים גדולים עושים כן כשהם מתפללים בציבור}} דאילין אמרין {{ירו&quot;מ-הוסר|דין }}ברוך הבא, ואילין אמרין בשם ה'. ואילין ואילין יוצאין ידי חובתן. תני רב אושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רב אושעיא|°]] {{שוליים|ח_נח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ענייה לזימון כאשר לא אכל|עונה הוא אדם אמן, אפילו לא אכל]] ואינו אומר &quot;נברך שאכלנו משלו&quot; אלא אם כן אכל. תני: {{שוליים|ח_נט}}אין עונין אמן יתומה ולא אמן קטופה ולא אמן חטופה. [[ביאור:עץ מסורת#בן עזאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בן עזאי אומר [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמן חטופה קטופה ויתומה|העונה אמן יתומה, יהיו בניו יתומים. חטופה, יתחטפו שנותיו]] קטופה —&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
תנן '''אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו'''. רב יהודה אמר בשם שמואל: '''כדי שיהו נשים טוות לאורו'''. כלומר צריך לפחות שיהיה אפשר לטוות לאור הנר הזה. רבי יוחנן אמר: '''כדי שתהא עינו רואה מה בכוס ומה בקערה'''. כלומר שיוכל להבחין, לראות אם היין נקי ואם מה שיש בקערה הוא יוכל להבחין בזה. רב חנינא אמר: '''כדי שיהא יודע להבחין בין מטבע למטבע'''. כלומר יוכל עם האור הזה, יהיה מספיק אור כדי שיוכל להבדיל בין מטבע למטבע.

תני רבי אושעיא: '''אפילו טריקלין עשר על עשר — מברכין'''. כלומר לא צריך להיות קרוב לה וליהנות באמת, אלא צריך שהאור הזה יהיה אפשרי ליהנות ממנו, לא צריך בהכרח ליהנות ממנו. לדוגמה, אם אדם רחוק אז האור עצמו הוא אור מספיק חזק וברור שאפשר אם יתקרבו יוכלו להבחין, אבל גם מרחוק אני יכול לצאת ידי חובה, כי אם הבית הוא עשר על עשר אז אני יוצא ידי חובה למרות שאני בפינה ולא יכול להשתמש באמת.

'''רבי זעירא מקרב קמיה בוצינא'''. רבי זעירא היה מקרב עד לנר. '''אמרין ליה תלמידיו: רבי, מה את מחמיר עלינו? הא תני רבי אושעיא אפילו טריקלין עשר על עשר מברכין'''.

בפרק ח' הלכה ז'. מתני': '''מי שאכל ושכח ולא בירך — בית שמאי אומר: יחזור למקומו ויברך; ובית הלל אומרים: יברך במקום שנזכר. ועד מתי מברך? עד כדי שיתעכל המזון שבמעיו'''. לפי המקובל זה שבעים ושתיים דקות.

גמ': '''רבי יוסטא בר שונם תרין אמורין'''. כלומר יש מחלוקת אמוראים. '''חד אמר טעמון דבית שמאי, וחד אמר טעמון דבית הלל'''. אחד אמר אני אסביר לכם מה הסברא של בית שמאי, ואחד אמר אני אסביר לכם את הסברא של בית הלל. '''מאן דאמר טעמון דבית שמאי — אילו שכח שם כיס אבנים טובות ומרגליות, שמא לא היה חוזר ונוטל כיסו? אף הכא יחזור למקומו ויברך'''. '''מאן דאמר טעמהון דבית הלל — פועל עושה בראש הדקל או בתוך הבור, שמא מטריחין שיחזור למקומו ויברך? אלא מברך במקום שנזכר, אף הכא מברך במקום שנזכר'''.

'''עד מתי הוא מברך?''' רבי חייא בשם שמואל: '''עד שיתעכל המזון במעיו'''. אמרנו שמקובל שזה שבעים ושתיים דקות. '''וחכמים אומרים: כל זמן שהוא צמא מחמת אותו סעודה'''. רבי יוחנן אמר '''עד שירעב'''. זה תלוי בכמות שהוא אכל. כנראה שבעים ושתיים דקות זה אם הוא אכל סעודה כבדה, אבל אם הוא אכל סעודה קלה אז תלוי אם הוא צמא מאותה סעודה או כמו שאמר רבי יוחנן עד שירעב.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' בתוספתא שם גוי שהדליק מישראל וישראל שהדליק מגוי מברך עליו

'''ניחא גוי שהדליק מישראל.''' דלא נעבד' בו עבירה דודאי ישראל משתחשך הוא שהדליק אלא ישראל מגוי קשיא הא לא שבת אצל הגוי ומעת' אפי' גוי מגוי יברך כלו' דאי אמרת דהיינו טעמא דישראל שהדליק מגוי מברך עליו דהך שלהב' קמא דאיסורא אזל ליה אי הכי אפי' גוי מגוי נמי יהא מותר ואנן אשכחן ברייתא דתני גוי מגוי אין מברכין ולא משני מידי. של אור ע&quot;ש. של ליל ע&quot;ש

'''שאינן עשוין אלא לדבר אחר.''' לגמר בהן את הכלים ולא להריח ובטבריא היו נוהגין לעשות קודם ליל שבת ובציפורי במ&quot;ש וגם בלילה של ע&quot;ש

'''ולא היא של גוים היא של ע&quot;ז.''' והא תנא ליה רישא והך סיפא למה לי

'''תיפתר.''' להך סיפא דבע&quot;ז של ישראל קאמר

'''וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל וגו'.''' מכאן שאינו ניכר הבדלה בין חשך לאור עד שיראה את האור ויכול ליהנות ממנו כדכתיב כי טוב. ובב&quot;ר פ' ג' גריס הא דר' יהודה בר' סימון אחר זה מיד וניחא האי גירסא טפי דעלה קאמר הבדילו לו כלומר דויבדל דקרא אאור לחודיה קאי והיינו שהבדיל מן החושך את האור לומר שכשנהנין ממנו להאיר מתוך החשך אז הוא דמברכין עליו. ומה שפירש המ&quot;כ שם אל תשגיח שכתב זה בשם פירש&quot;י ואל תאמין

'''אבדלה ודאי.''' כלומר ממש ועלה דשייך המשל דלקמן וכן הוא בב&quot;ר שם דכך הוא הנמשל שההבדלה הוא בין שניהם לפלוני זה בתחומו ולפלוני זה בתחומו

'''איסטרטיגין.''' ממונים לאיזה ממשלה: הוא שאמר הקב&quot;ה לאיוב המימיך צוית בקר ידעתה שחר מקומו כך הוא הכתיב במקרא ודריש כפל הלשון בקר ושחר וכן ה&quot;א יתירה של ידעתה אלא דה&quot;ק אם צוית להבקר וידעת להשחר שהוא האור להיות מקומו לבקר והוא היום וה&quot;א של ידעת גורע ומוסיף לתיבת שחר שלאחריו והוא מלשון ואת הנערים יודעתי אל מקום פלוני אלמני

'''ידעת איזה מקומו וכו'.''' זהו כעין דרשה אחרת וכלומר ויש לדרוש ג&quot;כ מלשון ידיעה אם ידעת היכן מקומו של האור הנגנז&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מברכין על הנר עד שיאותו לאורו · רב יהודה בשם שמואל כדי שיהו נשים טוות לאורה · אמ&quot;ר יונתן כדי שתהא עינו רואה מה בכוס ומה בקערה · אמ' רב חיננא כדי שיהא יודע להבחין בין מטבע למטבע · תני ר' אונשעיא אפי' טריקלין עשר על עשר מברכין · ר' יוסטא בר שונם תרין אמורין חד אמ' טעמון דפייס · וחד אמ' טעמון לבית הלל · מאן דמר טעמון דבית שמי אילו שכח שם כיס אבנים טובות ומרגליות שמא לא היה חוזר ונוטל כיסו · אף הכא יחזור למקומו ויברך · מאן דמר טעמהון דבית הלל אמ' פועל עשה בראש הדקל או בתוך הבור שמא מטריחין שיחזור למקומו ויברך לא מברך במקום שנזכרה עד מתי הוא מברך ר' חייא בשם שמואל כל זמן שהוא צמא מחמת אותה סעודה · ר' יוחנן אמ' כל זעפך שיריעב · הל אמ'ל כאן על ידי שהיא כרסה קטנה שמא ישכח וישתה ברם הכא על ידי שהיא משולשה על הכוס אינו שותה · הא אחר יפ' עונין אמן אעפ' שלא שמע לא כן תני שמע ולא ענה יצא · ענה ולא שמע לא יצא · תנייה בריה דרב אמ' בשלא אכל עמהן כאית · הכא מתניתא תני שמע ולא ענה יצא · ענה ולא שמע לא יצא · רב בשם אבא בר חנה ואית דאמרי לה אבא בר חנה בשם רב והוא שענה ראשי פרקים · ר' זעירא בעי הי אינון ראשי פרקים · הללויה הללו עבדי י'י הללו את שם י'י · בעון קומי ר' חייא בר אבא מכיון שאם שמע ולא ענה יצא · דכ' מן מה דאנן חמי רבנן ורברביא עבדין כן · אינן קיימין בציבורא דאילין אמרין דין ברוך הבא ואילין אמרין בשם ה' ואילין ואילין יוצאין ידי חובתן · תנא ר' אושעיא עונה הוא אדם אמן אפי' לא אכל ואינו או' נברך שאכלנו משלו · אלא אם כן אכל · תני אין עונין אמן יתומה ולא אמן קטופה ולא אמן חטופה · בן עזאי או' יתומה יהו כבני יתומים · חטופה יתחטפו שנותיו קטופה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אנא אמרית טעמא.''' לדרשת ר&quot;י ור&quot;ל דלעיל דקבע לכל אחד ואחד תחומו שלא יהו מדיינין זע&quot;ז דלאו מפסוק דכתובים אנו צריכין ללמוד זה אלא מקרא הקודם בנביאים דכתיב יוצר אור וגו' משעה שיצאו ונבראו עשה שלום ביניהן וקבע לכל אחד ואחד תחומו

'''לדעת לעות וגו'.''' ויעותו לשון עת היא: מקריב קמיה בוצינא היה מקרב עצמו להנר ומברך עליו

'''והתני ר' אושעיא וכו'.''' דאפי' רואה מרחוק מברכין עליו

'''מתני' מי שאכל ושכח ולא בירך וכו'.''' בשכח דוקא הוא דפליגי אבל במזיד דברי הכל יחזור למקומו ויברך

'''עד שיתעכל המזון שבמעיו.''' כל זמן שאינו רעב מחמת אותה האכילה הוא סימן שלא נתעכל המזון

'''גמ' אילו פועל עושה בראש הדקל.''' כלומר אלו פועל שאכל ושכח ולא בירך ועלה לראש הדקל או לתוך הבור לעשות מלאכתו שמא מטריחין אותו וה&quot;נ אין מטריחין אותו

'''מתני' לאחר המזון.''' בכל ימות השנה קאמר

'''עונין אמן אחר ישראל המברך.''' ואע&quot;פ שלא שמע הזכרת השם אלא סוף הברכה דמסתמא לשמים בירך אבל לא אחר הכותי דשמא בירך להר גריזים. עד שישמע ממנו כל הברכה

'''גמ' א&quot;ר בא על ידי שהיא ברכה קטנה וכו'.''' טעמיה דב&quot;ש מפרש דחיישינן שמא ישכח לברכת הגפן שהיא קטנה וישתה בלא ברכה וכדאמר ר' בא לעיל בריש הפרק על הא דמקשו מכוס של קידוש אמתני' דהכא לב&quot;ש ומחלק דשאני הכא שהיא ברכה קטנה ברם הכא גבי קידוש וכו' כדלעיל ואגב מייתי ליה נמי כאן כדרך הש&quot;ס הזה

'''לא כן תני.''' בברייתא. והובאה גם לקמן בפ&quot;ק דמגילה שמע הברכה כולה ולא ענה אמן יצא ענה אמן ולא שמע הברכה כולה לא יצא וקס&quot;ד דבמתני' דהכא על מי שמחויב בברכה זו שענה אמן קתני והאיך יצא אם לא שמע הברכה כולה

'''בשלא אכל עמהן כזית הכא מתניתא.''' מתני' דהכא מיירי בשלא נתחייב בברכה שלא אכל עמהן כשיעור חיוב ברכה ואמן יכול הוא לענות אף שלא שמע אלא סוף הברכה

'''אמן יתומה.''' לקמן מפרש לה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''תני שמע וכו'.''' כמו גופא הוא גופא קתני בהאי ברייתא שמע וכו'. והוא הא דקאמרת שמע ולא ענה יצא דוקא שענה מיהת ראשי פרקים כדמפרש ר&quot;ז ששאל הי אינון ראשי פרקים וקאמר כגון הללויה וגו' זה צריך לענות אחר המברך ודקתני לא ענה יצא היינו שא&quot;צ לענות אחריו הכל כ&quot;א ראשי פרקים

'''מן מה.''' דאנן רואין לגדולי החכמים שעושין כן כשעומדין בציבור בשעת ההלל אלו אומרין זה ראש הפסוק ברוך הבא ואלו אומרים אחריהן בשם ה' ואלו ואלו יוצאין י&quot;ח אע&quot;פ שלא אמרו הפסוק כולו הואיל ושמעו אלו מאלו

'''ואינו אומר נברך שאכלנו.''' דלא תימא הואיל ובר חיובא הוא אם אכל יכול הוא לברך עליהם ולומר נברך שאכלנו קמ&quot;ל דלא כדאמרי' לעיל בפ&quot;ג בהלכה ג' כל מצוה אף שאדם פטור ממנה עכשיו מוציא את הרבים י&quot;ח הואיל ובר חיובא הוא חוץ מברכת המזון

'''ולא אמן קטופה.''' שמחסר קריאת הנו&quot;ן שאינו מוציאה בפה שתהא ניכרת

'''ולא אמן חטופה.''' שחוטף המלה ואומר במהירות
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

פרק ח' הלכה ח'. מתני': '''בא להן יין אחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס. בית שמאי אומרים מברך על היין ואחר כך מברך על המזון, ובית הלל אומרים מברך על המזון ואחר כך מברך על היין'''. הגמרא ראינו בעבר שאומרת בעצם, בית שמאי חששו בגלל שהברכה של היין היא קצרה, אז שמא הוא יבוא מיד אחרי ברכת המזון לשתות כמו שהוא רגיל וישכח לברך, לכן אמרו תברך קודם.

'''עונין אמן אחר ישראל מברך ואין עונין אמן אחר כותי מברך עד שישמע כל הברכה''', כי אולי הוא מתכוון לעבודה זרה. יש בבבלי מופיע שבית שמאי סוברים שבעצם ברכת המזון פוטרת את היין, את הכוס, אז מה שכתוב כאן בית שמאי אומרים מברך על היין אז זה שותה אותו ואחר כך מברך על המזון. הכוונה שבעצם אין חובה, זה מה שבבבלי מופיע. אבל כאן הפרשנים מסבירים שגם בית שמאי מסכימים שכן צריך כוס, רק הם אומרים שיברך קודם כמו שאמרנו שלא ישכח בטעות וישתה.

גמ': אמר רבי אבא: '''על ידי היא ברכה קטנה שמא ישכח וישתה'''. אבל אם זה היה בערב שבת או במוצאי שבת, אכל בערב שבת וקידש עליו היום, במקרים שכן מותר ויש לו רק כוס אחת, אז יברך על ברכת המזון ואחר כך מקדש על היין ולא חוששים שהוא ישכח. למה? כיוון ש'''על ידי שהוא משלשה על הכוס אינו שוכח'''. כלומר אם זה רק ברכת היין אז זה דבר קטן, הוא יכול לשכוח, אבל אם הוא גם צריך לקדש ולהגיד את כל הקידוש אז בוודאי הוא לא ישכח. אותו דבר גם לגבי הבדלה, זה מהלך שלם שצריך להבדיל, לברך על הנר, בשמים, אז בוודאי לא ישכח. כל המחלוקת היא רק אם יש לו רק יין.

תנא, למדנו במשנה שעונים אחר ישראל המברך ואין עונים אחר הכותי המברך עד שישמע את כל הברכה. שואלת הגמרא: '''הא אחר ישראל — עונין אמן אף על פי שלא שמע?''' והרי למדנו בברייתא אחרת דתנן: '''שמע ולא ענה — יצא; ענה ולא שמע — לא יצא'''. כלומר אם הוא לא שמע את הברכה, איך אתה אומר שהוא יכול לומר אמן ולצאת ידי חובה? אמר '''חייא בריה דרב, בשלא אכל עמהן כזית'''. לא דיברנו על מי שצריך לצאת ידי חובה, זה ברור שהוא צריך לצאת ידי חובה, אז הוא חייב לשמוע את כל הברכה ולענות אמן. כאן מדובר האם בכלל לענות אמן על ברכה בלי צורך לצאת ידי חובה. אדם מברך, שותה מים, מברך שהכל נהיה בדברו, עונים אמן. אני לא מתכוון לשתות, אני לא מתכוון לצאת ידי חובה, אבל אני עונה אמן על הברכה שלו. את זה אני עונה, אצל כותי, רק במקרה שמעתי את כל הברכה. אצל ישראל אני יכול לברך אפילו בלי לשמוע, כי אנחנו יודעים שבאלכסנדריה של מצרים הגמרא מספרת שהיו שם כמות אדירה של אנשים, ובעצם היו אנשים עם דגלים שמסמנים מתי לענות אמן. במקרה שלא צריך לצאת ידי חובה, אין צורך לשמוע את הברכה, צריך רק לדעת מתי לענות אמן.

'''הכא מתניתא תני: שמע ולא ענה — יצא; ענה ולא שמע — לא יצא'''. אמר רב בשם אבא בר חנה, ואית דאמרי לה אבא בר חנה בשם רב: מה שאמרנו לא ענה יצא, הכוונה שהוא לא ענה את הכל, '''והוא שענה ראשי פרקים'''. כלומר לא שהוא לא ענה בכלל, אלא רק ראשי פרקים הוא כן ענה. היו נוהגים להגיד הללויה על כל דבר כמו שהתימנים נוהגים היום.

'''רבי זעירא בעי: הי אינין ראשי פרקים?''' מה נקרא ראשי פרקים? הגמרא מביאה '''הללו יה, הללו עבדי ה', הללו את שם ה'''' — זה נקרא ראשי פרקים, את המילה הראשונה בכל פרק.

'''בעון קומי רבי חייא בר אבא: מנין שאם שמע ולא ענה יצא?''' אמר: '''מן מה דאנן חמי רבנן רברביא עבדין כן אינון קיימין בציבורא''' — נמצאים בתפילת ציבור בהלל, '''דאילין אמרין ברוך הבא, ואילין אמרין בשם ה'. ואילין ואילין יוצאין ידי חובתן'''. אז רואים מכאן שאחד ששומע גם כן יוצא, גם אם הוא לא עונה.

תני רב אושעיא: '''עונה הוא אדם אמן, אפילו לא אכל''', אבל '''אינו אומר נברך שאכלנו משלו אלא אם כן אכל'''.

תני: '''אין עונין אמן יתומה ולא אמן קטופה ולא אמן חטופה. בן עזאי אומר: העונה אמן יתומה, יהיו בניו יתומים. חטופה, יתחטפו שנותיו. קטופה, תיקטף נשמתו'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף סא עמוד ב'''

{{שוליים|ח_נא}} '''חדר גדול (עשר על עשר) חייב בברכת הבדלה על הנר במוצאי שבת גם אם יש בו אור מבעוד יום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' כרבי אושעיא: אפילו טריקלין עשר על עשר מברכין, כדי שיהא יודע להבחין בין מטבע למטבע, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ח_נב}} '''מי שאכל ושכח ולא בירך ברכת המזון, האם עליו לחזור למקום האכילה או שיברך במקום שנזכר?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפד סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל שמברך במקום שנזכר, ואינו חוזר למקומו; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, שהלכה כבית הלל בכל מקום.

{{שוליים|ח_נג}} '''מי ששכח לברך ברכת המזון אחר האכילה, כמה זמן חייב לחזור למקומו כדי לברך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ב, הלכה יד , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפד סעיף ה , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל, מברך במקום שנזכר כל עוד לא נתעכל המזון שבמעיו, שאין מטריחים אותו לחזור למקום האכילה.

{{שוליים|ח_נו}} '''חובה לענות אמן אחר ברכת כותי רק אם שמע את כל הברכה מתחילתה ועד סופה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רטו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין עונים אמן אחר כותי המברך עד שישמע כל הברכה, שכן אין ודאות שיכוין וישלים כדת, וכך נקבע ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן רטו סעיף ב.

{{שוליים|ח_נז}} '''מי ששמע ברכה או הלל בלא לענות אמן, אימתי יצא ידי חובתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריג סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' הלכה כרב בשם אבא בר חנה: השומע ולא עונה יצא, ובלבד שיענה ראשי פרקים כשענה על הכל, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן ריג סעיף ב.

{{שוליים|ח_נח}} '''האם ניתן לענות אמן ולזמן על ברכה בלא אכילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה יג , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רטו סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רטו סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' עונה אמן אף בלא אכילה, אך אינו אומר &quot;נברך שאכלנו משלו&quot; אלא אם כן אכל, כלשון הירושלמי, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימנים קצח ורטו.

{{שוליים|ח_נט}} '''אין לענות אמן יתומה, קטופה או חטופה אלא אמן ארוכה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קכד סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=סא ב/&gt; ==דף סב עמוד א== &lt;קטע התחלה=סב א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש לענות אמן ארוכה ולא יתומה, קטופה או חטופה, כפי שהביאו הרמב&quot;ם (הל' ברכות א,יד) והשו&quot;ע (או&quot;ח קכד,ח) להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;123&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
תקטף נשמתו. ארוכה — מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה. איזו היא אמן יתומה? אמר רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] &lt;/div&gt;דין {{ירו&quot;מ-הוסר|דיתיב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דחיב}} למיברכה, והוא ענה ולא ידע למה הוא ענה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא שמע הברכה}} תנא {{שוליים|ח_ס}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עונים אמן אחר גוי|גוי שבירך את השם, עונה אחריו אמן]] אמר רבי תנחום[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחום|°]]אם בירכך גוי — ענה אחריו אמן, דכתיב ([[דברים ז יד|דברים עקב ז יד]]) ברוך תהיה מכל העמים. גוי אחד פגע את [[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} ובירכו. אמר ליה: כבר מילתך {{ירו&quot;מ-הוסר|אמירה}} אמורה. פגע אחרינא וקיללו. אמר ליה: כבר מילתך {{ירו&quot;מ-הוסר|אמירה}} אמורה. אמרו לו תלמידיו: רבי, כמה דאמרת להדין אמרת להדין. אמר לון: כן כתיב ([[בראשית כז כט|בראשית תולדות כז כט]]) אורריך ארור ומברכיך ברוך.    &lt;strong&gt;הדרן עלך פרק אלו דברים&lt;/strong&gt;

==פרק תשיעי - הרואה==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק תשיעי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק תשיעי#דף סב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי מאיר ברכות פרק תשיעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ט_א|ירושלמי ברכות, פרק ט, הלכה א]]==                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                  
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ט_א&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ט_א}}הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל, אומר: &quot;ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה&quot;. {{שוליים|ט_ב}}מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה, אומר: &quot;ברוך שעקר עבודה זרה מארצינו&quot;.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מתניתיה - בנסי ישראל. {{שוליים|ט_ג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכה על נס של אדם יחידי|אבל בנסי יחידי שנעשו לו, {{ירו&quot;מ-הוסר|אינו}} אין צריך לברך]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| שיברך אדם על נסי אביו ועל נסי רבו}}. ואם היה אדם מסויים - כגון יואב בן צרויה וחביריו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואדם}} אדם שנקדש בו שם שמים - כגון חנניה מישאל ועזריה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך לברך. מהו}} {{שוליים|ט_ד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שיברך אדם על נסי אביו ועל נסי רבו}}? [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נס לשבט|ונסי שבטים מהו שיברך?]] מאן דאמר {{שוליים|ט_ה}} &quot;כל שבט ושבט איקרי קהל&quot; - צריך לברך. מאן דאמר &quot;כל השבטים קרויין קהל&quot; אין צריך לברך. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכה על נהר פרת|הרואה בבל, צריך לברך חמש ברכות:]] ראה פרת, אומר: &quot;ברוך עושה בראשית&quot; ראה&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק תשיעי#דף סב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף ס&quot;ב. אנחנו מתחילים בעצם את הפרק האחרון, פרק ט', והמשנה אומרת: '''&quot;הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל, אומר: ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה. מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה, אומר: ברוך שעקר עבודה זרה מארצינו&quot;.'''

אומרת הגמרא, מה שאמרנו שרואה מקום שעשו בו ניסים לישראל מברך - זה דווקא בניסי ישראל, כלומר שקרו לכלל ישראל. אבל ניסי יחידי שנעשו רק לו, לא צריך לברך, אלא הוא - כלומר רק הוא צריך לברך.

אנחנו מכירים את המקור שבעצם כמעט כולם מזכירים, זה בהלכות גדולות, שכותב שלא מברכים &quot;עד דמקנפי כולה ישראל&quot;, וחלק מהפרשנים מסבירים שהכוונה שכל ישראל ינצלו. אבל יש את השאלה המוכרת: אם זה ככה, למה חזקיהו מאשימים אותו שהוא לא אמר הלל על ההצלה שלו? הרי אז נשארו מעט מאוד, כמו שכתוב &quot;כסוכה בכרם כגפן במקשה&quot;, כלומר נשארו מעט מאוד. שאר השבטים גלו, נשארו פה ממש מעט. וגם בבית שני, בחנוכה אנחנו יודעים שהיו פה מתי מעט, כן? אז מה פתאום אומרים הלל וכולי? זה לא מסתדר עם ההלכות גדולות.

אז יש כל מיני הסברים. פני יונה, אני חושב שהוא הכי הגיוני - מה שהוא אומר, הוא אומר בעצם מה שנאמר &quot;עד דמקנפי כולה ישראל&quot; הכוונה לא שינצלו כל ישראל, אלא הכוונה שאם היו מתכנסים מסתמא היו רוצים להודות כולם, וזה לא בנס של אדם פרטי. כלומר אדם פרטי קורה לו נס, לא כל ישראל רוצים להודות על זה, אבל ודאי אם זה יהיה משהו שיש בו גמירות דעת כמו בית המקדש שניצל, ודאי רוב ישראל - אנחנו בטוחים שאם עם ישראל היה מתכנס הוא ודאי היה מחליט להודות. ומעניין שזה גם מה שמופיע במקור. מי שמסתכל בדברים של ההלכות גדולות כפי שמופיע ב&quot;ניר&quot;, הוא אומר שם שלא אומרים &quot;עד דמקנפי כולה ישראל&quot; ואפילו הם מאה ואפילו כמה אלפים. זאת אומרת הוא מקביל את זה - הוא אומר מאה או כמה אלפים ניצלו, אז אני אומר לא, מסתמא אין עניין שכל ישראל ירצו להודות על דבר כזה, אבל ודאי אם ניצלו הרבה יותר, כמות מאסיבית שיש איזו גמירות דעת שמסתמא אם עם ישראל היה מתכנס כולו היה מחליט כן לומר, אז ודאי אומרים כן.

זה מה שהגמרא פה אומרת, שבניסי ישראל מברכים. בנס יחידי לא צריך לברך. '''אבל אם היה אדם מסוים - כגון יואב בן צרויה וחביריו, אדם שנקדש בו שם שמים - כגון חנניה מישאל ועזריה''', צריך. ואת זה אני יכול לומר לך, שזה תלוי במחלוקת. '''מאן דאמר &quot;כל שבט ושבט איקרי קהל&quot; - צריך לברך. מאן דאמר &quot;כל השבטים קרויין קהל&quot; אין צריך לברך.'''
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דין דחייב למיברכה והוא ענה ולא ידע וכו'.''' כצ&quot;ל וכן הוא בסוכה ובמגילה: זה שהוא חייב איזה ברכה והוא עונה אמן ואינו יודע על מה הוא עונה שלא שמע הברכה אלא שמע שעונים אמן ועונה עמהם זו היא אמן יתומה. תנא. בתוספתא בפ&quot;ה. גוי שבירך את השם. כן צ&quot;ל גוי המברך בשם עונין אחריו אמן כותי המברך בשם אין עונין אחריו אמן וכן הוא בסוכה פ&quot;ג ובמגילה פ&quot;ב ויש שם חסרון בספרי הדפוס והכי איתא התם

'''דכתיב ברוך תהיה מכל העמים.''' אפי' אם העמים יברכו אותך תחול עליך הברכה: הדרן עלך אלו דברים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;תקטף שנותיו · ארוכה מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה · אי זו היא אמן יתומה אמ' ר' הונא דין דיתיב למיברכה והוא ענה ולא ידע למה הוא ענה · תנא גוי שבירך את השם עונין אחריו אמן · אמ'ל תנחומא אם בירכך גוי ענה אחריו אמן דכת' ברוך תהיה מכל העמים · גוי אחד פגע את ר' ישמעאל וברכו · אמ' ליה כבר מילתך אמירה · פגע אחרינא וקיללו · אמ' ליה כבר מילתך אמירה · אמרו לו תלמידיו ר' כמה דאמרת להדין אמרת להדין · אמ' לון כן כת' אורריך ארור ומברכיך ברוך&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>mmx0yt368z94t280uh9ud9hs3lf4tnt</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3086550</id>
      <parentid>3086528</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T19:23:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3086550</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="269246" sha1="iek3sylcrn2nyuwzr6ezhkcvt4fkdl8" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שמיני — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;112&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;


==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_א|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_א&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; אלו דברים שבין [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל בסעודה. [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: מברך על היום ואחר כך מברך על היין. ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: {{שוליים|ח_א}}מברך על היין ואחר כך מברך על היום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי? {{ירו&quot;מ-הוסר|שהקדושת}} שקדושת היום גרמה ליין שיבוא וכבר נתחייב {{ירו&quot;מ-הוסר|בקדושת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בקידוש}} היום עד שלא בא היין. מה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל? שהיין גורם לקדושת היום שתאמר. דבר אחר: היין תדיר {{ירו&quot;מ-הוסר|וקדושה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וקדושת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היום}} אינה תדירה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ותדיר ושאינו תדיר תדיר קדם}}. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מדברי שניהן, יין והבדלה — היין קודם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי}} כלום טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אלא {{ירו&quot;מ-הוסר|שקדושת}} שקדוש היום גרמה ליין שיבוא? וכאן, הואיל ולא אבדלה גרמה ליין שיבוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דעיקר הבדלה בתפילה ואם אין יין יבדיל על שיכר}} — היין קודם. כלום טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אלא שהיין תדיר וקדושה אינה תדירה? וכן {{ירו&quot;מ-ביאור|אף כאן}}, הואיל והיין תדיר ואבדלה אינה תדירה — היין קודם. רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} אמר: {{ירו&quot;מ-הוסר|ר מנא }}מדברי שניהן, יין ואבדלה — אבדלה קודמת. כלום טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אלא שכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין? וכאן {{ירו&quot;מ-ביאור|אף כאן}}, הואיל ונתחייב בהבדלה עד שלא בא היין — אבדלה קודמת. כלום טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אלא שהיין גורם לקדושת היום שתאמר, וכאן הואיל ואין היין גורם לאבדלה שתאמר — אבדלה קודמת. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: מדברי שניהן, {{שוליים|ח_ג}}מבדילין בלא יין ואין מקדשין אלא ביין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}היא דעתיה דרבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] דרבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אמר: {{שוליים|ח_ד}}מבדילין על השכר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל לקידוש צריך לחזר אחר יין}}, ואזלין מן אתר לאתר משום קידושה. אמר רבי יוסי ברבי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי|°]] ({{ירו&quot;מ-הדגשה|בון}}) נהיגין תמן במקום שאין יין: שליח ציבור עובר לפני התיבה ואומר ברכה אחת מעין שבע, וחותם במקדש ישראל ואת יום השבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויוצאים ידי קידוש מהתורה דקידוש על היין זה רק דרבנן אם נדקדק נמצא}} וקשיא על ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי בלילי שבת.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
שואלת הגמרא '''מה טעמהון דבית שמאי''', כלומר למה הם אומרים קודם כל מקדשים? עונה הגמרא: '''שקדושת היום גרמה ליין שיבוא'''. כלומר למה בכלל מביאים יין לסעודה? כיוון שיש קידוש, אז בעצם הקידוש גרם לבוא היין. עוד סיבה: '''וכבר נתחייב היום עד שלא בא היין'''. כלומר השבת נכנסה, ברגע שהיא נכנסה כבר חל חיוב חובת קידוש, ויין מגיע רק אחרי זה בסעודה — כלומר אנחנו הולכים להתפלל, חוזרים, רק אחרי זה מביאים את היין. אז בעצם חובת קידוש חלה קודם, לכן מברכים ומקדשים קודם. אז זכור, בית שמאי יש להם סברות טובות.

אז '''מה טעמהון דבית הלל'''? עונה הגמרא '''שהיין גורם לקדושת היום שתאמר''' — הרי מקדשים על היין, וכיוון שמקדשים על היין אז בעצם היין הוא הגורם, לכן מברכים עליו קודם. '''דבר אחר: היין תדיר אינה תדירה''' — כלומר קידוש היום אינו תדיר, ותדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם, כי היין מברכים ושותים כל יום וקידוש זה פעם בשבוע, אז ממילא היין קודם.

אמר רבי יוסי: '''מדברי שניהן, יין והבדלה — היין קודם'''. כלומר לפי הסברות שהם אמרו, אנחנו יכולים להבין שבניגוד לקידוש, שיש מחלוקת, בהבדלה כולם מסכימים שהיין קודם. למה? '''כלום טעמהון דבית שמאי אלא שקדוש היום גרמה ליין שיבוא?''' כך הם אמרו — קידוש גרם ליין שיבוא. '''וכאן, הואיל ולא אבדלה גרמה ליין שיבוא — היין קודם'''. הרי עיקר הבדלה זה בתפילה, ואם אין לו יין יכול גם להביא על השכר, אז ההבדלה לא גרמה ליין שיבוא, אם כן היין יהיה קודם.

וגם בית הלל — מה הטעם שלהם? '''כלום טעמהון דבית הלל אלא שהיין תדיר וקדושה אינה תדירה? וכן, הואיל והיין תדיר ואבדלה אינה תדירה — היין קודם'''. גם כאן תדיר — ההבדלה פחות תדירה מהיין, היין תדיר, הבדלה אינה תדירה, לכן היין קודם. כך שלפי שתי השיטות, בין בית הלל בין בית שמאי, היין יהיה קודם.

רבי מנא אמר הפוך: '''מדברי שניהן, יין ואבדלה — אבדלה קודמת'''. למה? כי אתה השתמשת בטעם אחד של בית שמאי, קח את הטעם השני שלהם. '''כלום טעמהון דבית שמאי אלא שכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין? וכאן, הואיל ונתחייב בהבדלה עד שלא בא היין — אבדלה קודמת'''. גם כאן, הרי השבת יצאה קודם כל, ורק אחרי זה אני עושה את ההבדלה, אז כבר חלה עלי חובת הבדלה עד שלא בא היין, לכן ההבדלה קודמת.

וגם בית הלל — '''כלום טעמהון דבית הלל אלא שהיין גורם לקדושת היום שתאמר, וכאן הואיל ואין היין גורם לאבדלה שתאמר — אבדלה קודמת'''. נכון, בקידוש אמרנו שקידוש עושים על היין, אז בעצם היין הוא הגורם. אבל כאן, אם אין היין גורם להבדלה — הרי אפשר להבדיל על כל דבר, על חמר מדינה, וגם עושים הבדלה בתפילה — אז היין הוא לא הגורם, וממילא ההבדלה תהיה קודמת גם לבית הלל.

אמר רבי זעירא: '''מדברי שניהן, מבדילין בלא יין ואין מקדשין אלא ביין'''. אפשר לראות לפי הסברה שלהם — אם היין גורם לקידוש, אז ברור שחייבים לקדש בעד היין. ובהבדלה אתה אומר שהיין לא גורם, אז זה כנראה שלא מבדילים על יין בהכרח, אפשר על חמר מדינה.

ואומרת הגמרא: '''היא דעתיה דרבי זעירא, דרבי זעירא אמר: מבדילין על השכר, ואזלין מן אתר לאתר משום קידושה'''. כלומר צריכים ללכת אפילו ממקום למקום כדי למצוא מקום שבו יש יין, כדי לקדש שם.

אמר רבי יוסי ברבי: '''נהיגין תמן במקום שאין יין, שליח ציבור עובר לפני התיבה ואומר ברכה אחת מעין שבע, וחותם במקדש ישראל ואת יום השבת''', ויוצאים ידי קידוש מהתורה, כי קידוש על היין זה רק מרבנן. אנחנו יודעים שיש לנו נוהג להגיד בשבת ברכה מעין שבע. יש סברה שאומרת שזה בגלל שהיו מתפללים בשדות, והיו אנשים שמאחרים, ורצו שכולם יסיימו את התפילה, שיחזרו לבית ביחד ולא יישארו שם אנשים בודדים, אז לכן בעצם הוסיפו את ברכה אחת מעין שבע. אז פה יש הסבר נוסף, שבעצם זה סוג של קידוש, כלומר בזה יוצאים ידי חובת קידוש מדאורייתא, כך שמי שאין לו יין יוכל לשמוע את הקידוש בבית הכנסת ולאחר מכן לחזור ולאכול בבית.

ואומרת הגמרא: '''וקשיא על דבית שמאי בלילי שבת'''. נעצור כאן.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נו עמוד ב'''

{{שוליים|ח_א}} '''בקידוש שבת יש לברך על היין ואחר כך על היום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רעא סעיף י , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל שמברך על היין ואחר כך על היום, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, ובהבדלה אף שניהם מודים שהיין קודם.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' אלו דברים מברך על היום.''' בתחל' לפי שהיו' גורם לקידוש שלא בא כוס זה אלא בשביל קידוש לשבת ועוד שכבר קדש היום משקיבל עליו ועדיין יין לא בא על השלחן וכשם שקדם לכניסה כך קודם לברכה

'''וב&quot;ה אומרי' מברך על היין תחלה.''' לפי שהיין גורם לקידוש וה&quot;ה המקדש על הפת ואם אין לו יין או פת לא יקדש ועוד תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם

'''גמ' מה טעמהון דב&quot;ש וכו'.''' כדפרישית במתני'

'''מדברי שניהן נלמד.''' דסבירא להו דבהבדלה לעולם ברכת היין קודם ואח&quot;כ ברכת הבדלה דלא דמיא לקידוש כדמפרש ואזיל

'''כלום טעמהון דב&quot;ש.''' שהרי טעמייהו דב&quot;ש גבי קידוש לא הויא אלא מפני שקדושת היום גרמה ליין שיבא לפיכך סברי דקדושת היום קודמת אבל כאן הואיל ולאו הבדלה גרמה ליין שיבא דהא עיקר הבדלה בתפלה היא ולא אמרו שיחזור ויבדיל על הכוס אלא מפני התינוקות כדאמרי' לעיל פ' תפלת השחר הלכך אף ב&quot;ש מודים בהבדלה שברכת היין קודם

'''כלום טעמהון דב&quot;ה.''' כלומר ולב&quot;ה ודאי שייכא נמי האי טעמא דאמרי גבי קידוש דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם וכמו כן בהבדלה

'''אמר ר' מנא.''' דלא היא דמאי חזית דנקטת להני טעמי דידהו דב&quot;ש ודב&quot;ה גבי קידוש למילף מינייהו דמה גבי הבדלה דברכת יין קודמת נקיט אידך טעמייהו דידהו דגבי קידוש ואשכחן איפכא דגבי הבדלה איכא למימר דלכ&quot;ע ברכת הבדל קודמת כדמפרש ואזיל

'''כלום טעמהון דב&quot;ש וכו'.''' וא&quot;כ וכאן נמי הואיל ונתחייב בהבדלה מיד שחשכה למ&quot;ש קודם שבא היין לפניו בדין הוא שהבדלה ג&quot;כ קודמת ליין כמו קידוש לב&quot;ש

'''כלום טעמהון דב&quot;ה.''' ולב&quot;ה דטעמייהו גבי קידוש אינו אלא לפי שהיין או הפת קודם לקידוש היום שתאמר אבל כאן הואיל ואין היין גורם להבדלה דלא תליא הבדלה ביין אף ב&quot;ה מודו דהבדלה קודמת לברכת היין והלכך מהא ליכא למישמע מינה

'''מדברי שניהן.''' מדר' יוסה ומדר' מנא דמר מדייק הכי ומר מדייק איפכא אליבא דב&quot;ש וב&quot;ה מיהת מדברי שניהן נלמד דמבדילין בלא יין אבל אין מקדשין אלא ביין כדקאמרי תרווייהו בפשיטות דאין היין מעכב בהבדלה כמו דמעכב בקידוש

'''היא דעתיה דר' זעירא.''' וכן נמי היא דעתי' דר&quot;ז גופיה דאמר מבדילין על השכר במקום שאין יין מצוי דהיין אינו מעכב להבדלה והולכין ממקום למקום משום קידושא למישמע קידוש על היין דעיקר מצות קידוש על היין

'''נהיגין תמן.''' בבבל במקום שאין יין לקדש עליו הש&quot;צ עובר לפני התיבה ואומר ברכת מעין שבע וחותם וכו' ובזה יצאו ידי קידוש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אילו דברים שבין בית שמי ובית הלל בסעודה · בית שמי אומ' מברך על היום ואחר כך מברך על היין · ובית הלל אומ' מברך על היין ואחר כך מברך על היום · בית שמי אומ' נוטלין לידים ואחר כך מוזגין את הכוס · ובית הלל אומ' מוזגין הכוס תחילה ואחר כך נוטלין לידים · בית שמי מקנח ידיו במפה ומניחה על השולחן · ובית הלל אומ' על הכסת · בית שמי אומ' מכבדין את הבית ואחר כך נוטלין לידים · ובית הלל אומ' נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית · בית שמי אומ' נר ומזון בשמים והבדלה · ובית הלל אומ' נר ובשמים ומזון והבדלה · בית שמי אומ' שברא מאור האש · ובית הלל אומ' בורא מאורי האש · אין מברכין על הנר ועל הבשמים שלגוים ועל הנר ועל הבשמים שלמתים · ועל הנר ועל הבשמים שלפני עז' · ואין מברכין על הנר עד שייאותו לאורו · מי שאכל ושכח ולא בירך בית שמי אומ' יחזור למקומו ויברך · ובית הלל אומ' יברך במקום שנזכר · ועד מתי מברך עד כדי שיתאכל המזון שבמיעיו · בא להן יין אחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס בית שמי אומ' מברך על היין ואחר כך מברך על המזון · ובית הלל אומ' מברך על המזון ואחר כך מברך על היין · עונין אמן אחר ישראל מברך · ואין עונין אמן אחר כותי מברך עד שישמע כל הברכה ·
אילו דברים שבין בית שמי ובית הלל בסעודה כול' · מה טעמהון דבית שמי שקדושת היום גרמה ליין שיבוא וכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין · מה טעמהון דבית הלל שהיין גורם לקדושת היום שתיאמר · ד&quot;א היין תדיר וקדושה אינה תדירה · אמ' ר' יוסה מדברי שניהן יין והבדלה היין קודם · כלום טעמהון דבית שמי אלא שקדושת היום גרמה ליין שיבוא · וכאן הואיל ולא הבדלה גרמה ליין שיבוא היין קודם · כלום טעמהון דבית הלל אלא שהיין תדיר וקדושה אינה תדירה · וכן הואיל והיין תדיר והבדלה אינה תדירה היין קודם · אמ' ר' מנא מדברי שניהן יין והבדלה הבדלה קודמת · כלום טעמהון דבית שמי אלא שכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין · [וכאןהואיל ונתחייב בהבדלה עד שלא בא היין] אבדלה קודמת · כלום טעמהון דבית הלל אלא שהיין גורם לקדושת היום שתיאמר · וכאן הואיל ואין היין גורם לאבדלה שתיאמר אבדלה קודמת · אמ' ר' זעירא מדברי שניהן מבדילין בלא יין [ואין] מקדשין אלא [ב]יין · היא דעתיה דר' זעירא · דר' זעירא אמ' מבדילין על השכר ואזלין מן אתר לאתר משום קדושה · אמ' ר' יוסי בר' נהיגין תמן במקום שאין יין שליח ציבור עובר לפני התיבה ואו' ברכה אחת מעין שבע וחותם במקדש יש' ואת יום השבת · וקשיא על דבית שמי בלילי שבת [איך עבידה]&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''וקשיא על דב&quot;ש בלילי שבת.''' כלומר דהא לפעמים משכחת לה בלילי שבת דאי אפשר למיעבד כסברא דב&quot;ש גבי קידוש ולמאי דס&quot;ל לב&quot;ש נמי גבי יין ומזון במתני' דסוף פירקין היכא דאין שם אלא אותו כוס והשתא אי מקלעי הני גוונא בלילי שבת היאך ינהוג אליבא דב&quot;ש דממ&quot;נ קשיא כדמסיק ואזיל להקושיא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נו עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ח_ג}} '''הבדלה בלא יין - כשאין יין, מהו הדין לגבי הבדלה על פת או משקה אחר, לעומת קידוש שבת שאינו אלא ביין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כדעת רבי זעירא בירושלמי שמבדילין בלא יין ואין מקדשין אלא ביין, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ח_ד}} '''בהבדלה מסתפקים ביין שכר ואינה טעונה יין דווקא, אך לקידוש חייבים לחזר אחר יין ואף לילך ממקום למקום להשיגו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כט &lt;קטע סוף=נו ב/&gt; ==דף נז עמוד א== &lt;קטע התחלה=נז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שקידוש טעון יין דווקא ומחזרים אחריו ואף מטריחים עצמם ממקום למקום, כפי שהביאו הרמב&quot;ם (הל' שבת פכ&quot;ט ה&quot;ט) והשו&quot;ע (או&quot;ח רצו, ב).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;113&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
הי{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ך עבידה {{ירו&quot;מ-ביאור|באיזה מקרה יהיה קשה}} היה יושב ואוכל בערב שבת, וחשכה לילי שבת, ואין שם אלא אותו הכוס — את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} אומר: מניחו לאחר המזון ומשלשל כולם עליו. ל[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי &lt;/div&gt;{{ירו&quot;מ-הדגשה|איך ינהג ד}}מה נפשך? יברך על היום — המזון קודם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי לשיטתם}}, מה {{ירו&quot;מ-הוסר|נפשך יברך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שמברך}} על היום {{ירו&quot;מ-הדגשה|קודם לברכת היין — זה מפני שהתחייב בקדושת היום קודם, וכאן התחייב בברכת}} המזון קודם — יברך על המזון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואחר כך יקדש — אי אפשר, שהרי אמרו בית שמאי שאם בא להם יין אחר המזון ואין להם אלא אותו כוס, מברך על}} היין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואחר כך על המזון. נמצא שהיין}} קודם — יברך על היין, היום קודם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כך לבית שמאי כיצד יעשה}} נשמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: בא להן יין אחר המזון, ואין שם אלא אותו הכוס — {{ירו&quot;מ-הדגשה|בית שמאי אומרים: מברך על היין ו}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|ח}}ר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך על המזון}} אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|הטעם שאמרו בית שמאי להקדים את ברכת היין לברכת המזון — זה רק מפני שאם תגיד לו להשאיר את היין אחר המזון}} — על ידי שהוא ברכה קטנה, שמא ישכח וישתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלי ברכה}}. ברם הכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך גם לקדש}} מכיון שהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|משלשה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|משלשם}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מברך שלוש ברכות על היין ועל המזון ועל הקידוש}} על {{ירו&quot;מ-הוסר|ידי }}הכוס אינו שכח. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן}} כיצד יעשו {{ירו&quot;מ-הוסר|על דברי}} לדברי [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי יברך על המזון תחילה, ואחר כך מברך על היום, ואחר כך על היין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם נדקדק נמצא}} וקשיא על דברי [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל במוצאי שבת. הי{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ך עבידה {{ירו&quot;מ-ביאור|באיזה מקרה יהיה קשה}} היה יושב ואוכל בשבת וחשכה מוצאי שבת, ואין שם אלא אותו הכוס — את אמר: מניחו לאחר המזון ומשלשל כולן עליו. מה נפשך? יברך על היין, המזון קודם {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי אמרו בית הלל שאם בא להם יין אחר המזון ואין להם אלא אותו כוס, מברך על המזון ואחר כך מברך על היין}} יברך על המזון, הנר קודם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דלדעת בית הלל אליבא דרבי מאיר הסדר הוא נר בשמים מזון והבדלה}} יברך על הנר. {{ירו&quot;מ-הוסר|הבדלה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היין}} {{ירו&quot;מ-הוסר|קודמת}} קודם {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא תדיר. יברך על היין — המזון קודם. אם כך, כיצד יעשה}} נשמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} לא נחלקו [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל על ברכת המזון שהוא בתחילה, ולא על הבדלה שהיא בסוף. על מה נחלקו? על הנר ועל הבשמים ש[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: {{שוליים|ח_ה}}בשמים ואחר כך נר, ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: מאור ואחר כך בשמים. רבא[[ביאור:עץ מסורת#רבא|°]] ורב יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]]  {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}}: הלכה כמי שהוא אומר בשמים ואחר כך נר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כך}} כיצד יעשה {{ירו&quot;מ-הוסר|על דברי}} לדברי [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל יברך על&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף נז. אנחנו בשלושה, כמה מילים בדף הקודם. אומרת הגמרא קשה על לבית שמאי בליל שבת. יש איזה קושיה שיכולה להתווצר בליל שבת על דעת בית שמאי.

איך החביטה? כלומר איך, איך, באיזה מציאות יש קושיה? כן, יש פה מעין מעגל כזה, מעגל שלא יוצאים ממנו. '''היה יושב ואוכל בערב שבת וחשכה לילי שבת''', אנחנו יודעים שבדרך כלל אסור לאכול ביום שישי, אבל נניח יש מקרה שמותר — סעודת חתנים, פורים וכדומה. אז יש מציאות שאכלו בליל שבת ועכשיו נכנס שבת. עכשיו '''ואין שם אלא אותו הכוס'''. מצד אחד הוא צריך לברך ברכת המזון על אותו כוס ומצד שני גם צריך לקדש על יין. אז מה עושה? אמרנו לפני כן שכולם מסכימים שאם אני אוכל, לאחר המזון '''משלשל כולם עליו'''. כלומר שיש לו רק כוס אחת וצריך גם לברך על ברכת המזון, אז לכן מברך על הכוס ובעצם משאיר את זה לסוף. ואז גם כן עושה את מה שצריך, הבדלה או קידוש אחרי ברכת המזון.

אז עכשיו בוא נראה מה יצא מכאן. לבית שמאי איך יתנהג? '''מה נפשך?''' מה הוא ינהג? הרי לגבי שבת אמרנו שאם יש שבת ויין אז הוא קודם כל מקדש כיוון שהשבת נכנסה קודם. כלומר קידוש היום היה קודם, אבל כאן יש לו בעיה. כי מה, אתה מברך על היום? אי אפשר להגיד ככה, כי הרי '''המזון קודם''', כי אם הוא אומר שקידוש קודם בגלל שהוא הקדים — הוא היה קודם לפני היין. אבל כאן ברכת המזון הייתה קודמת, כי הרי הוא קודם כל אכל, הוא התחייב בברכת המזון קודם. אז מה אתה אומר? '''יברך על המזון'''? כלומר אי אפשר לומר '''יברך על היום''' — '''המזון קודם''', שהרי לשיטתם מה שיברך על היום זה רק בגלל שהתחייב בקדושת היום קודם. אבל כאן הרי התחייב ברכת המזון קודם, לכן לכאורה צריך לברך ברכת המזון קודם.

אז אוקיי, מה אתה אומר? יברך על המזון קודם, רק אחרי זה יקדש? גם את זה אי אפשר. למה? שהרי אמרו בית שמאי שאם בא להם יין בתוך המזון מברך על היין ואחר כך על המזון. יוצא מכאן שהיין קודם. אז מה אתה אומר? '''יברך על היין'''? אי אפשר, כי הרי '''היום קודם''', קידוש היום, כמו שאמרנו. אז אם כך, מה יעשה? בעצם נכנסנו פה לאיזה מעגל שאין לו סוף.

אומרת הגמרא '''נשמעינה מן הדא''', כלומר הפתרון יהיה בעצם בגרסה אחרת של דיני בית שמאי: '''בא להן יין אחר המזון, ואין שם אלא אותו הכוס — בית שמאי אומרים: מברך על היין ואחר כך על המזון'''. יש לנו ברייתא מפורשת שאומרת שאם יש יין וברכת המזון, קודם כל מברך על היין ואחר כך על המזון.

אמר רבי אבא: שאמרו בית שמאי להקדים את ברכת היין לברכת המזון — זה רק שם, מפני שאם תגיד שקודם מברך ברכת המזון ואחרי זה מברך על היין, יכול להיות בעיה, כי כיוון שברכת היין '''ברכה קטנה''', '''שמא ישכח וישתה'''. תוך כדי שהוא מברך ברכת המזון יבוא מיד וישתה בלי ברכה, לכן אמרו שיברך את זה קודם. '''ברם הכא''', שיש קידוש להוסיף, פה אין חשש, כי הרי יש פה שלוש ברכות, '''מכיון שהוא על הכוס אינו שכח''' — אז לכן אין חשש שקודם כל יברך את ברכת המזון ואחרי זה ימשיך.

אז לכן, איך יעשו? איך עשו בית שמאי? '''יברך על המזון תחילה, ואחר כך מברך על היום, ואחר כך על היין'''. ובעצם זה פותר לנו את הבעיה.

עכשיו '''וקשיא על דברי בית הלל במוצאי שבת'''. כלומר אותו דבר, יהיה גם כן איזה מעגל שאין לו סוף בשיטת בית הלל במוצאי שבת. איך החביטה? כלומר, איך ייווצר המציאות של הקושיה? '''היה יושב ואוכל בשבת וחשכה מוצאי שבת''', כלומר חשכה שעה שלישית ויצא שבת. עכשיו '''ואין שם אלא אותו הכוס''', יש לו רק כוס אחת, רק רביעית בדיוק — עם המזיגה, עם הכל, רק רביעית. אז מה אמרנו? אמרנו '''מניחו לאחר המזון ומשלשלן כולן עליו'''. אמרנו מניח את הכוס, מברך עליו ברכת המזון וממשיך אחרי זה את ההבדלה וכל מה שצריך.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''היך עבידה.''' בהי גוונא מקשינן לה ומפרש וקאמר בכגון שהיה יושב ואוכל בע&quot;ש וחשכה לילי שבת וצריך הוא לקדש קדושת היום על היין ואין שם אלא אותו הכוס יין בלבד ואם יקדש עליו לא יהיה לו יין לברך על המזון

'''את אמר מניחו לאחר המזון ומשלשל כולם עליו.''' כלומר דודאי את אומר בזה דהדין הוא שיניח עד לאחר המזון ויאמר הכל קידוש וברכת המזון על אותו כוס וכדתנינן בתוספתא פ&quot;ה גבי מ&quot;ש וכדלקמן וה&quot;ה נמי בהאי גוונא בלילי שבת והשתא קשיא מה נפשך לב&quot;ש היאך יעשה

'''יברך על היום.''' קודם כדאמרינן במתני' דקדושת היום קודם ליין הא הכא איכא נמי מזון ובודאי ברכת המזון קודם לקידוש היום שהרי נתחייב בברכת המזון קודם שקידש עליו היום

'''יברך על המזון.''' ואי תימא דאין ה&quot;נ דיברך על המזון מקודם הא ליתא דהרי הכא היין קודם לב&quot;ש כדאמרי במתני' דסוף פרקין גבי בא להם יין בתוך המזון ומייתי לה לקמיה

'''יברך על היין.''' ואם תאמר דיברך על היין קודם להמזון הא נמי אי אפשר דכשבא לברך על היין קידוש היום קודם לו כדאמרי ב&quot;ש במתני'

'''יברך על היין.''' בתחלה הרי המזון קודם כדסבירא להו לב&quot;ה במתני' דסוף פרקין

'''יברך על הנר.''' בתחלה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;היה יושב ואוכל בערב שבת וחשכה לילי שבת ואין שם אלא אותו הכוס את אמר מניחו לאחר המזון ומשלשל כולם עליו · מה נפשך יברך על היום המזון קודם · יברך על המזון היין קודם · יברך על היין היום קודם · נשמעינה מן הדא בא להן יין אחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס אמ' ר' בא [על ידי שהוא] ברכה קטנה שמא ישכח וישתה · ברם הכא מכיון שהוא משלשה על ידי הכוס אינו שכח · כיצד יעשו על דברי בית שמי יברך על המזון תחילה ואחר כך על היין · וקשיא על דברי בית הלל במוצאי שבת [היך עבידה] היה יושב ואוכל בשבת וחשכה מוצאי שבת ואין שם אלא אותו הכוס את אמר מניחו לאחר המזון · ומשלשל כולן עליו · מה נפשך יברך על היין המזון קודם · יברך על המזון הנר קודם · יברך על הנר אבדלה קודמת · נשמעינה מן הדא · אמ' ר' יהודה לא נחלקו בית שמי ובית הלל על ברכת המזון שהיא בתחילה ולא על {{ירו&quot;מ-הוסר|המזון}}[הבדלה] שהוא בסוף · על מה נחלקו על הנר ועל הבשמים שבית שמי אומ' בשמים ואחר כך נר · ובית הלל אומ' מאור ואחר כך בשמים · רבא ורב יהודה הל' כמי שהוא או' בשמים ואחר כך נר · כיצד יעשה על דברי בית הלל יברך על&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נשמעינה מן הדא.''' זה הכל מן הקושיא וכלומר והיכא שמעינן להא דאמרת לב&quot;ש היין קודם להמזון מן הדא דתנינן בסוף פרקין בא להם יין בתוך המזון ואין שם אלא אותו הכוס ב&quot;ש אומרי' מברך על היין ואח&quot;כ מברך על המזון וא&quot;כ היאך יתנהג עצמו בכה&quot;ג אליבא דב&quot;ש

'''אמר ר' בא.''' דלא קשיא מידי מהאי מתני' דסוף פרקין דמייתית ראיה לגוונא דהכא דלב&quot;ש מברך על היין מקודם להמזון דשאני הוא התם דע&quot;י שהיא ברכה קטנה בורא פרי הגפן בלבד הלכך הוא דקסברי ב&quot;ש התם דמברך על היין מקודם שאם אתה אומר שימתין עד לאחר ברכת המזון חיישינן שמא ישכח וישתה מיד בלא ברכה אבל הכא שצריך הוא לקדש קדושת היום ומכיון שהוא ממתין לשלשה על ידי הכוס אינו שכח מקודשת היום ולא חיישינן שמא ישתה עד שלא יקדש

'''וכיצד יעשו על דברי ב&quot;ש.''' והשתא מסיק לה דלר' בא דקאמר דהכא איכא תקנתא לב&quot;ש נמי וכיצד יעשה יברך על המזון תחלה דבהאי גוונא מודו ב&quot;ש דליכא למיחש למידי כדאמרן ואח&quot;כ מברך קדושת היום ואח&quot;כ על היין כסבר' דידהו במתני'

'''יברך על המזון בתחלה.''' הרי הנר קודם כדתנן במתני' גבי פלוגתייהו בהא ב&quot;ש אומרים נר ומזון וכו' ובית הלל אומרים נר ובשמים ומזון והבדלה א&quot;כ לכ&quot;ע נר קודם למזון&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''וקשי' על דברי ב&quot;ה.''' השתא מהדר הש&quot;ס לדייק גם אליבא דב&quot;ה דודאי בלילי שבת ובגוונא דהוה מדייק לי' אליבא דב&quot;ש ליכא למידק כלל אליבא דב&quot;ה דפשוט הוא דבגוונא דתאמר היה יושב ואוכל בע&quot;ש וכו' ואין שם אלא אותך הכוס דלב&quot;ה מברך על המזון ואח&quot;כ על היין ואח&quot;כ על היום כי קשיא לן אליבא דב&quot;ה במוצאי שבת הוא דקשיא לן וכעין גוונא דהוה מדייקינן אליבא דב&quot;ש בע&quot;ש ה&quot;נ מדייקינן השתא אליבא דב&quot;ה במ&quot;ש וכדמפרש ואזיל

'''היך עבידא.''' בהי גוונא קא מיבעיא לן וקאמר בכגון שהיה יושב ואוכל בשבת וחשכה מוצאי שבת וצריך הוא להבדיל ואין שם אלא אותו הכוס ואם יבדיל לא יהי' לו יין לברך על המזון

'''את אמר מניחו לאחר המזון ומשלשל כולן עליו.''' הבדלה וברכת המזון דודאי כך הוא הדין והכי תנינן בתוספתא פ&quot;ה הנכנס לביתו במ&quot;ש מברך על היין ועל המאור. ועל הבשמי' ואח&quot;כ אומר הבדלה ואם אין לו אלא כוס אחד מניחו אחר המזון ומשלשלן כולן לאחריו והשתא מדייק הש&quot;ס דלר' יהודה דתוספתא אליבא דב&quot;ה כדמייתי נמי לקמיה קשיא לן דמה נפשך כיצד יעשה בהאי גוונא דאמרן

'''הבדלה קודמת.''' כלומר ואם יעשה כך תהיה הבדלה קודמת למזון ואנן לא תנן הכי דאע&quot;ג דבמתני' תני כן ההיא דלאו כהלכתא היא אלא כדתני ר' יהודה בתוספתא שם וכדלקמיה

'''נשמעינה מן הדא.''' מסקנת הקושיא היא וכלומר והיכא תניא הכי מן הדא דא&quot;ר יהודה לא נחלקו ב&quot;ש וב&quot;ה על המזון שהוא בתחלה ועל הבדלה שהיא בסוף על מה נחלקו וכו' וגי' התוספתא כך היא שב&quot;ש אומרים מאור ואח&quot;כ בשמים וב&quot;ה אומרים בשמים ואח&quot;כ מאור וגי' הש&quot;ס בתוספתא היה כך בהפך ככתוב לפנינו והיינו דקאמר עלה רבא ורב יהודה הלכה כמי שהוא אומר בשמים ואח&quot;כ מאור ולא כהאי גי' דלעיל לב&quot;ה. שמעינן מיהת דלכ&quot;ע מזון בתחילה והבדלה בסוף כי פליגי בסדר הברכות השייכי' להבדלה הוא דפליגי ושמעינן נמי דלכ&quot;ע אלו הברכות השייכי' להבדלה סמוכות זו לזו מיהת בעינן והשתא אם יברך על הנר בתחילה למזון ואח&quot;כ ברכת הנר תכופות זו לזו כל הברכות א&quot;כ תהי' הבדלה קודמת למזון והא לר' יהודה לכ&quot;ע מזון בתחילה והבדלה לבסוף היא וכיצד יעשה על דברי ב&quot;ה. מסקנא דמילתא היא. וכלומר והשתא כיצד יעשה אליבא דב&quot;ה אם כהאי דתנינן במתני' נר ובשמים ומזון והבדלה או כהאי דר' יהודה בתוספתא וקאמר הש&quot;ס דדברי ר' יהודה הם עיקר שיברך על המזון בתחלה וכו'

'''י&quot;ט שחל להיות במ&quot;ש.''' ויש כאן קידוש והבדלה איזה מהן קודם
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אז '''מה נפשך?''' מה אתה אומר? יברך על היין? כמו שאמרנו מקודם, אם יש שבת וקידוש, או יין והבדלה, אז הוא כבר יברך על היין ואחרי זה קידוש, או יין והבדלה. אבל פה יש בעיה, כי הרי אמרת שהמזון קודם — כי אמרנו שאם בא להם יין בתוך המזון ואין להם אלא אותו כוס, אז מברך על היין ואחר כך על המזון. אז יוצא שבעצם ברכת המזון קודמת. אז מה אתה אומר? יברך את ברכת המזון? יש לו בעיה, כי לדעת בית הלל, על פי רבי מאיר, הסדר זה נר ובשמים, מזון והבדלה. כלומר בעצם הנר קודם — נר ובשמים קודמים לפני ברכת המזון. אז מה אתה אומר? יברך על הנר? אי אפשר, כי הרי היין תדיר יותר, ואמרנו שאם יש לנו יין וקידוש, או יין והבדלה, מברכים על היין כי תדיר קודם. אז מה עושים? '''יברך על היין, המזון קודם''', וככה בעצם קיבלנו מעגל חוזר.

מה נעשה? '''ואתה נשמעינה מן הדא'''. בעצם נכון מה שאמרנו עכשיו, שבעצם הסדר נר בשמים מזון והבדלה זה דעת רבי מאיר. אבל הדעה המקובלת זה דעת רבי יהודה, שהוא סובר '''לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על ברכת המזון שהוא בתחילה, ולא על הבדלה שהיא בסוף. על מה נחלקו? על הנר ועל הבשמים, שבית שמאי אומרים: בשמים ואחר כך נר, ובית הלל אומרים: מאור ואחר כך בשמים'''. אנחנו נוהגים הפוך כנראה, יש לנו גרסה אחרת, אבל בכל אופן רואים שבעצם על ברכת המזון כולם מסכימים שהיא בהתחלה, על הבדלה כולם מסכימים שהיא בסוף, וכל המחלוקת היא רק על הנר והבשמים.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נז עמוד א'''

{{שוליים|ח_ה}} '''בהבדלה במוצאי שבת יש להקדים בשמים לנר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצו סעיף א , סמ&quot;ג עשין כט &lt;קטע סוף=נז א/&gt; ==דף נז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=נז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כבית שמאי לדעת רבא ורב יהודה, וכן נפסק בשו&quot;ע או&quot;ח סי' רצו ס&quot;א ובסדר יקנה&quot;ז (יין קידוש נר הבדלה בשמים) שאף הבבלי הכריע כך.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;114&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
המזון תחילה, ואחר כך יברך על היין, ואחר כך על הנר. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סדר ההבדלה ביו&quot;ט שבמוצ&quot;ש|יום טוב שחל להיות במוצאי שבת]] רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: יקנ&quot;ה — יין, קידוש, נר, הבדלה. חנין בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רב חנן בר אבא|°]] אמר בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: יין, קידוש, נר, הבדלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם זה בחג סוכות מוסיף}} {{שוליים|ח_ו}}סוכה וזמן רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} אמר: ינה&quot;ק. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|לא }}אמר כהדא דרבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהבדלה קדמת לקידוש}} דאמר רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: מלך יוצא ושלטון נכנס — מלוין את המלך ואחר כך מכניסין את השלטון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף כך קדם מוציאים את השבת בהבדלה אחר כך מכניסים את יום טוב בקידוש}} לוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הוסר|ינה&quot;ק}} נהי&quot;ק {{ירו&quot;מ-ביאור|נר הבדלה יין קידוש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיין בין שניהם להראות שהוא בא עבור שניהם}} מסתברא דלוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] אמר, מעין שניהם {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הבדלה ראשונה כרבי חנינה שמלוים את המלך קדם וכרב שהיין סמוך לקידוש}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעא קומי רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: הי{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ך {{ירו&quot;מ-הוסר|אובדין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עבדין}} {{שוליים|ח_ז}}עובדא? אמר ליה: כרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] וכרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|יקנ&quot;ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יין קידוש נר הבדלה}}. וכן נפק עובדא כרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] וכרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}}, כד הוה אזיל לדרומה — הוה עביד כרבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ינה&quot;ק}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יין נר הבדלה קידוש}}; וכד הוה נחית לטבריא — הוה עביד כרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|יקנ&quot;ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יין קידוש נר הבדלה}} דלא מפלג על בר נש באתריה. על דעתיה דרבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} ניחא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמברך על היין, שהיין לעולם קודם, ומיד אחריו על האש, כיוון שרואהו ראשון, דמצווה הבאה לידך על תחמיצנה}} וקשיא {{ירו&quot;מ-הוסר|יוחנן }}על דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|היה מוצאי שבת}} בשאר ימות השנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי מברך על הנר לפני ההבדלה מפני העניים, שמא לא יספיק השמן שלא יכבה ויפסיד הברכה; והכא אמאי}} אינו מברך על הנר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפני הקידוש}}{{ירו&quot;מ-הוסר| שלא יכבה וכא מברך על הנר}} שלא יכבה?
מה עבד ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}? מכיון שיש לו יין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודאי יש לו שמן ו}}אין נרו כובה. {{ירו&quot;מ-הוסר|ויברך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי אמרו נר ביתו וקידוש היום נר קודם אם כך שיברך}} על הנר בסוף — שלא לעקור {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולשנות משאר}} זמן השבתות הבאות.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ב|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ב&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: נוטלין לידים ואחר כך מוזגין את הכוס ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: מוזגין הכוס תחילה ואחר כך נוטלין לידים.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבא ורב יהודה: הלכה כמי שהוא אומר בשמים ואחר כך נר''', כי כנראה שהיה להם הרגל כזה. אז אם כך, איך נעשה באמת? לבית הלל '''יברך על המזון תחילה''', כמו שאמרנו שכולם מסכימים שמזון תחילה, '''ואחר כך יברך על היין, ואחר כך על הנר'''.

אומרת הגמרא: '''יום טוב שחל להיות במוצאי שבת''', רבי יוחנן אמר: '''יקנה — יין, קידוש, נר, הבדלה'''. חנין בר אבא אמר בשם רב: '''יין, קידוש, נר, הבדלה''', ואם זה בסוכות אז צריך להוסיף גם '''סוכה וזמן''', כלומר גם שהחיינו.

רבי חנינא אמר: '''ינה&quot;ק''', כלומר יין, נר, הבדלה, קידוש. שמואל אמר כדעת רבי חנינא, גם כן '''ינה&quot;ק''', כלומר שהבדלה קודמת לקידוש. ואמר רב אחא בשם רבי יהושע בן לוי משלו, איזה משל, ש'''מלך יוצא ושלטון נכנס — מלוין את המלך ואחר כך מכניסין את השלטון'''. כלומר השבת יוצאת ונכנס החג, אז קודם כל מלווים את המלך שייצא, ורק אחרי זה מלווים ומכניסים את יום טוב. אז אף כאן, קודם כל מוציאים את השבת בהבדלה ואחר כך מכניסים את יום טוב בקידוש.

לוי אמר: '''נהי&quot;ק''', כלומר נר, הבדלה, יין, קידוש. למה? כי הוא סובר שהיין צריך להיות בין שניהם, כלומר בין הבדלה לקידוש, כדי להראות שהוא בעל שניהם.

אומרת הגמרא: '''מסתברא דלוי אמר, מעין שניהם'''. כלומר לוי כנראה עשה הכללה בין שתי הדעות — הבדלה כמו רבי חנינא, שאמר קודם כל מלווים את המלך שיוצא, ורק אחר כך עושים את הקידוש, כלומר מקבלים את השלטון, וכרב שאמר שהיין סמוך לקידוש.

'''רבי זעירא בעא קומי רבי יוסי: הי ך עובדא?''' כלומר להלכה מה נעשה? יש פה את כל האפשרויות. '''אמר ליה: כרב וכרבי יוחנן'''. כלומר יין, קידוש, נר, הבדלה, ואמרנו אם זה סוכות אז מוסיף גם סוכה וזמן. '''וכן נפק עובדא כרב וכרבי יוחנן'''.

'''רבי אבהו, כד הוה אזיל לדרומה — הוה עביד כרבי חנינא'''. כלומר שהיה הולך לדרום, ששם היה המקום של רבי חנינא, אז הוא נהג כמו רבי חנינא — יין, נר, הבדלה, קידוש. '''וכד הוה נחית לטבריא — הוה עביד כרבי יוחנן''', ששם המקום של רבי יוחנן, אז נהג כמותו — יין, קידוש, נר, הבדלה, '''דלא מפלג על בר נש באתריה''', לא לתת לחלוק על בן אדם במקום שלו.

אומרת הגמרא: '''על דעתיה דרבי חנינא ניחא'''. שהוא מברך על היין כי היין קודם, מיד אחרי זה הוא מברך על האש, כי שוב פעם אנחנו מברכים על המצווה שאנחנו פוגשים ראשון, ואת האש אנחנו רואים מרחוק, אז לכן מברכים על האש כי זה הראשון. יש לנו כלל שמצווה הבאה לידך אל תדחה אותה.

אבל '''וקשיא על דרבי יוחנן'''. הרי רבי יוחנן אנחנו יודעים שבשאר ימי השנה תמיד מברכים על הנר לפני ההבדלה. למה? מפני שמא יכבה הנר ויפסיד את הברכה, אז לכן קודם כל מברכים על הנר מיד, ולאחר מכן עושים את ההבדלה. אבל הכא, למה לא בורך על הנר לפני הקידוש? למה הוא מחכה עד אחרי הקידוש? הרי למה הוא לא חושש שהנר יכבה, למה הוא אומר יין, קידוש, נר והבדלה?

אומרת הגמרא: '''מה עבד ליה רבי יוחנן?''' מה הוא יענה על זה? עונה הגמרא: '''מכיון שיש לו יין אין נרו כובה'''. כי אנחנו יודעים שאם יש אדם ויש לו רק כסף לנר או ליין — '''נר איש וביתו''' וקידוש היום, נר קודם, כי הנר זה לשלום בית, הנר יוצר אור וככה אין מריבות. אז בכלל אם יש לו כסף רק לנר או ליין אז נר עדיף. אז אם ככה, כאן שאתה אומר שיש לו יין, כנראה גם יש לו מספיק לנר, אז לכן '''יברך על הנר בסוף'''.

אומרת הגמרא: אז אם ככה, למה לא יברך על הנר בסוף אחרי הבדלה גם כן? כלומר אמרת שיש לו יין, אם יש לו יין אז גם יש לו מספיק שמן, בסדר, אז אם זה ככה שישאיר את הנר לסוף — למה אתה אומר שהבדלה קודמת? אתה אומר נר, הבדלה, כלומר נר קודם להבדלה, תגיד יין, קידוש, הבדלה, נר. למה אתה אומר יין, קידוש, נר, הבדלה, כלומר נר קודם להבדלה?

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''יקנ&quot;ה.''' היין סמוך לקידוש וקודם לו ואח&quot;כ נ&quot;ה וכן אמר חנן בר בא בשם רב יין וכו' ובסוכות אחר הבדלה סוכה וזמן: ר' חנינא אמר ינה&quot;ק גרסינן וכן שמואל אמר כהדא דר' חנינא גרסינן כדמפרש טעמא משל למלך יוצא וכו' הלכך הבדלה קודמת שמלוין את השבת בתחלה ואח&quot;כ קידוש של י&quot;ט

'''לוי אמר יהנ&quot;ק גרסינן.''' דכמו שהוא לפנינו היינו דר&quot;א ממש. והיינו דקאמר מסתברא דלוי דאמר מעין שניהן הבדלה קודם לקידוש כר' חנינא ונר והבדלה סמוכין כר' יוחנן

'''דלא מפלג על בר נש באתריה.''' טבריה אתריה דרבי יוחנן הוה ואין חולקין על אדם באתריה ולפיכך נהג שם כוותיה

'''על דעתיה דרבי חנינא ניחא.''' דלדידיה אחר היין מברך על הנר מיד ולפי שכשרואה את הנר צריך לברך עליו אלא שברכת היין היא קודם לכל לעולם

'''מה עבד ליה ר' יוחנן.''' ומה טעמיה וקאמר דמכיון שיש לו יין אין נרו כובה כלומר דכיון שהוא תופס כוס של יין בידו שבירך עליו ואינו שותהו ושומרו עד שיגמור כל סדר הברכות שומר ג&quot;כ את הנר שלא יכבה עד שיברך עליו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;המזון תחילה ואחר כך יברך על היין ואחר כך על הנר · יום טוב שחל להיות במוצאי שבת · ר' יוחנן אמ' יקנ&quot;ה · יין קידוש נר הבדלה · חנין בר בא אמ' בשם רב יין קידוש נר הבדלה סוכה וזמן ר' חנינא אמ' ינה&quot;יק · שמואל לא אמ' כהדא דר' חנינא דאמ' ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי מלך יוצא ושלטון נכנס מלוין את המלך ואחר כך מכניסין את השלטון · לוי אמ' ינה&quot;ק · מסתברא דלוי אמ' מעין שניהם · אמ' ר' זעירא בעא קומי ר' יוסי היך עבדין עובדא אמ' ליה כרב וכר' יוחנן · וכן נפק עובדא כרב וכר' יוחנן · ר' אבהו כד הוה אזיל לדרומה הוה עבד כר' חנינא · וכד הוה נחית לטיבריא הוה עבד כר' [יוחנן] דלא מפלג על בר נש באתריה · על דעתיה דר' חנינא ניחא וקשיא {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה}}על דר' יוחנן אילו בשאר ימות השנה אינו מברך על הנר שלא יכבה · וכא מברך על הנר שלא יכבה · מה עבד ליה ר' יוחנן מכיון שיש לו יין אין נרו כובה · ויברך על הנר בסוף · שלא לעקור זמן השבתות הבאות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''וקשיא על דר' יוחנן.''' כצ&quot;ל אלא דלר' יוחנן קשיא מפני מה אינו מקדים לברך על הנר הא אלו בשאר ימות השנה אינו מברך על הנר שלא יכבה בתמיה וכי אינו מברך על הנר מיד כדי שלא יכבה ויפסיד הברכ' והכא נמי היה לו לומר מברך על הנר שלא יכבה ולא לאחרו אחר קידוש

'''ויברך על הנר בסוף.''' א&quot;כ יברך עליו בסוף דכל זמן שאינו שותה היין שומר הוא את הנר שלא יכבה קודם שישתה ומשני שלא לעקר זמן שבתות הבאות כלו' הואיל ובכל מוצאי שבתות מברך על הנר קודם הבדלה הלכך אין לו לעקור הסדר של כל שבתות הבאות בשנה

'''גמ' מה טעמהון דב&quot;ש שלא יטמאו משקין שבאחורי הכוס.''' שנפלו לשם מחמת המזיגה ויטמאו מידיו אם לא יטול מתחלה ויחזרו אלו המשקין ויטמאו את אחורי הכוס ונמצא משתמש בו באיסור וכדפרישית במתני'&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''מתני' ב&quot;ש אומרים נוטלין לידים ואח&quot;כ מוזגין את הכוס.''' טעמייהו דב&quot;ש דסברי אסור להשתמש בכוס שאחוריו טמאין אע&quot;פ שלא נטמאו תוכו וכגון שנטמא במשקין דטומאת משקין בכלים מדרבנן היא והקלו בטומאה זו ואמרו כלי שנטמא אחוריו במשקין טמאין לא נטמא תוכו ולא ידיו ולא אוגנו ואפ&quot;ה אסור להשתמש בו גזרה שמא ינתזו ניצוצות מתוכו על אחוריו ויקבלו המשקין טומאה מחמת אחוריו ויטמא את הידים וכיון דאסור להשתמש בכלי שאחוריו טמאים הלכך נוטלים לידים תחלה ואח&quot;כ מוזגין את הכוס שאם אתה אומר מוזגין את הכוס תחלה חיישינן שמא יטמאו משקין שנפלו באחורי הכוס מחמת הידים שהידים קודם נטילה תורת שני לטומאה יש להן ומטמאין את המשקין להיות תחלה ויחזרו המשקין ויטמאו את אחורי הכוס ונמצא משתמש בו באיסור אלא נוטלים לידים תחלה ואח&quot;כ מוזגין את הכוס כדי שלא יקבלו המשקין שבאחורי הכוס טומאה מחמת ידים

'''ובית הלל אומרים וכו'.''' דב&quot;ה קסברי מותר להשתמש בכוס שאחוריו טמאין ולא גזרינן משום ניצוצות דניצוצות לא שכיחי הלכך מוזגין את הכוס תחלה ושותים אותו דביין הבא לפני המזון מיירי הכא כדאמרינן בפ' כיצד הסיבו וכו' הביאו להם יין וכו'. ואח&quot;כ נוטלין לידים לסעודה שאם אתה אומר נוטלין לידים תחלה ואח&quot;כ מוזגין את הכוס גזרה שמא יהיו אחורי הכוס טמאין דהא מותר להשתמש בכלי שאחוריו טמאין וידיו לא יהיו נגובות יפה דבשתייה אין אדם מדקדק לנגב ידיו כל כך ויטמאו אחורי הכוס אותן המים טופחין שעל ידיו והן חוזרין להיות תחלה כדין המשקין. שהן לעולם נעשין תחלה ויחזרו ויטמאו את הידים ונמצא אוכל בידים מסואבות
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

עונה הגמרא: '''שלא לעקור זמן השבתות הבאות'''. כלומר באמת בשאר מוצאי שבת תמיד הנר לפני ההבדלה, לפי רבי יוחנן, אז גם פה, למרות שזה גם מוצאי שבת וגם חג — את הנר מקדימים רק להבדלה, שיהיה כמו כל שבוע, תמיד הנר לפני הבדלה. אבל לגבי הקידוש, אנחנו משאירים את הנר אחרי הקידוש, כי כמו שאמרנו, כיוון שיש לו יין מסתמא יש לו מספיק שמן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נז עמוד ב'''

{{שוליים|ח_ו}} '''כשחג חל במוצאי שבת, מה סדר הברכות בקידוש?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כב , רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ו, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תעג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרמג סעיף א , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא ושמואל בסדר יקנה&quot;ז (יין קידוש נר הבדלה זמן), משום שההבדלה קודמת לקידוש כמלך היוצא ושלטון הנכנס; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ח_ז}} '''סדר ברכות ההבדלה בכניסת מוצאי שבת לחג.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כב , רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ו, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תעג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרמג סעיף א , סמ&quot;ג עשין כט &lt;קטע סוף=נז ב/&gt; ==דף נח עמוד א== &lt;קטע התחלה=נח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן - יקנ&quot;ה (יין קידוש נר הבדלה), כפי שנפק עובדא כוותיה, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע; ומטעם שאין לחלוק על מנהג המקום נהג רבי אבהו בטבריא כרבי יוחנן ובדרום כרבי חנינא, אך להלכה נתקבל יקנ&quot;ה כמנהג עיקרי..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;115&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: בית שמאי אומרים: נוטלין לידים ואחר כך מוזגין את הכוס}} מה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי? {{ירו&quot;מ-הדגשה|סברי אסור להשתמש בכלי שאחוריו טמאים, לכן יטול תחילה}} — שלא יטמאו משקין {{ירו&quot;מ-הוסר|שבאחורי}} שאחורי הכוס {{ירו&quot;מ-הדגשה|שניתזו במזיגה}} מידיו, ויחזרו ויטמאו את הכוס. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: ובית הלל אומרים: מוזגין הכוס תחילה ואחר כך נוטלין לידים}} מה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל? לעולם אחורי הכוס טמאין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דסברי בית הלל: מותר להשמש בכלי שאחוריו טמאין אם יטול ידיו תחילה, שמא ישארו בהן כמה טיפות ויטמאו ידיו מחמת אחורי הכלי}} . דבר אחר: {{שוליים|ח_ח}}אין נטילת ידים אלא סמוך לברכה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ביבן[[ביאור:עץ מסורת#רבי ביבן|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אתיא ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, וד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. דתנינן תמן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל הכלים יש להם אחורים}} {{ירו&quot;מ-ביאור|השקע בתחתית הכלי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ותוך ובית הצביטה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מקום האחיזה שאם נטמא אחוריו לא נטמא בית הצביטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי טרפון אומר: רק לעריבה יש בית צביטה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|כוון שהכלי גדול. לא חוששים שמא כשמחזיק בבית הצביטה נגע באחורי הכלי ונטמא. אבל בכלים קטנים גזרו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי עקיבא אומר: אף לכוסות}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר אומר: לידים טמאות וטהורות. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם היו ידיו טהורות ואחז בבית הצביטה, לא חוששים שמא נגע באחורי הכלי ונטמא. וזה דומה לדברי בית הלל כאן, שסוברים שאם היו ידיו טמאות ואחז בבית הצביטה, לא חוששים שמא יגע במשקין שבאחורי הכוס, ויחזרו ויטמאו את הכוס}} אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}: לא אמרן אלא לידים טהורות בלבד. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל בידיו טמאות חיישינן שמא יגע במשקין שבאחורי הכוס, ויחזרו ויטמאו את הכוס, וזה כבית שמאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בשם רבי שבתאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי שבתאי|°]] ורבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: {{שוליים|ח_ט}}לחלה {{שוליים|ח_י}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שומרים אוכלים במקומם בלי נטילת ידיים|ולנטילת ידים, אדם מהלך ארבע{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} מילי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ן}}]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|לחלה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שחייבו עם הארץ לילך אחר חבר שיגבל לו חלתו בטהרה עד ארבע מיל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולנטילת ידים}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שחייב אדם ללכת עד מהלך ארבע מילין למצא מים לנטילת ידים}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי יוסי בי רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]]: הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דאמר}} אמר — לפניו; אבל לאחריו אין מטריחין עליו. שומרי גנות ופרדיסים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם קבועים במקומם}} — מה את עבד להון? כלפניהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} כלאחריהן? נשמעינה מן הדא.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נח ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''תלמוד ירושלמי מסכת ברכות דף נח'''
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף נח. אנחנו עדיין במחלוקות שבין בית שמאי לבית הלל בסעודה, בפרק ח הלכה ב.

משנה: בית שמאי אומרים נוטלים ידיים ואחר כך מוזגים את הכוס. כלומר קודם כל נוטלים ידיים ורק אחרי זה מוזגים את הכוס. הגמרא מסבירה שהסיבה שבית שמאי אומרים שאסור להשתמש בכוס שהאחוריים שלו טמאים - אנחנו יודעים שמדאורייתא אין דבר כזה, כלומר אין דבר כזה כלי שחלק ממנו טמא וחלק לא, אבל מדרבנן חכמים בזמנם, בשמונה עשר דברים שגזרו בו ביום, אחד מהדברים גזרו שהאחוריים של כלי יכולים להיטמא. וכיוון שאסור להשתמש בכלי כזה, אז אומרים בית שמאי אם נתיר לאדם שלא נוטל ידיים לגעת בכוס אז יכול להיות שיהיה ניצוצות, כלומר טיפות יין שבמזיגת הכוס יפלו על הגב של הכוס, ואז כשהאדם עם הידיים שלו שהם סתם ידיים הוא יגע בהם, אז הטיפות שעל גבי הכוס יטמאו מהידיים שלו ויחזירו ויטמאו את הכוס.

ובית הלל אומרים מוזגים כוס תחילה ואחר כך נוטלים ידיים. הם אומרים שמותר להשתמש בכלי שאחוריו טמאים. ועכשיו אם הבן אדם נוטל ידיים קודם, אני חושש להפך, שמא יישארו טיפות מים על הידיים שלו, ואז הם ייטמאו מגב הכוס ויחזרו ויטמאו את הידיים של האדם.

גמרא: למה בית שמאי אומרים נוטלים ידיים תחילה ואחר כך מוזגים את הכוס? '''מה טעמהון דבית שמאי?''' סבר אסור להשתמש בכלי שאחוריו טמאים, לכן ליטול תחילה '''שלא יטמאו משקין שאחורי הכוס''' שינצרו במזיגה. כלומר שמא בזמן שהוא מוזג אז טיפות יין יפלו על גב הכוס, וכיוון שהוא לא נטל את ידיו, אז הטיפות האלה ייטמאו מהידיים שלו ויחזירו ויטמאו את הכוס.

ובית הלל אומרים מוזגים הכוס תחילה ואחר כך נוטלים ידיים. '''מה טעמהון דבית הלל?''' הם סברי מותר להשתמש בכלי שאחוריו טמאים. ואז מה יקרה אם הוא יטול ידיים תחילה? אני חושש שמא יישארו כמה טיפות וייטמעו ידיו מחמת אחורי הכלי, ואז הוא יטמא את האוכלין שהוא ייגע בהם.

'''דבר אחר: אין נטילת ידים אלא סמוך לברכה.''' כלומר זו עוד סברא של בית הלל - למה נוטלים ידיים אחרי מזיגת הכוס? כי אנחנו רוצים לסמוך את הנטילה לברכת המוציא.

'''אמר רבי ביבן בשם רבי יוחנן: אתיא דבית שמאי כרבי יוסי, ודבית הלל כרבי מאיר.''' כלומר יש מחלוקת מקבילה בין רבי יוסי לרבי מאיר, וכך זה מקביל למחלוקת בין בית הלל לבית שמאי.

דתנינן תמן: כל הכלים יש להם אחוריים ותוך ובית הצביטה. כלומר המשנה אומרת לנו שכל כלי - יש הפרדה בין תוך הכלי, שזה עיקר הכלי, לבין האחוריים שלו, כלומר החלק האחורי שלו, מתחתיו. אם יש לנו הרבה פעמים בקדירות רואים את זה טוב, יש איזה שקע, אז זה גם מין בית קיבול, זה נקרא אחוריים; ובית הצביטה, כלומר המקום שבו אוחזים, הרבה פעמים הוא עצמו גם כן עשוי כמין בית קיבול. אז יש הפרדה בין שלושתם - שאם נטמא אחוריו לא נטמא בית הצביטה ויכול לאכול שם. זה כאילו מין הקלה מסוימת, שאומרים שבעצם נכון שגזרנו שאחורי כלי נטמא, אבל חילקנו בין חלקים שונים. אם אדם טהור נגע בבית הצביטה, ואני יודע שרק התחתית של הכלי נטמא, אז לא נטמא.

רבי טרפון אומר רק לערבה יש בית הצביטה. כלומר רק הערבה, שזה כלי מאוד גדול, רק לו אני אומר שיש הפרדה בין הכלי עצמו לבין בית הצביטה, כיוון שהכלי גדול אז אני לא חושש שמא יחזיק בטעות או יחליק עם היד ויגע באחורי הכלי. אבל בכלים קטנים גזרו, ואז אין הבדל בין בית הצביטה לגב הכלי, הכל יחידה אחת, ואסור לגעת, ואם הוא נגע הוא נטמא וגם אסור לאדם טמא לגעת.

רבי עקיבא אומר אף לכוסות - גם כוס, כיוון שלא נוהגים להחזיק את הכוס בידית שלו.

'''רבי מאיר אומר: לידים טמאות וטהורות.''' כלומר אם הידיים היו טהורות והוא אחז בבית הצביטה, ונניח שהתחתית של הכלי היה טמא, אני לא חושש שמא הוא נוגע באחורי הכלי ונטמא. עכשיו זה דומה לדברי בית הלל כאן - הרי בית הלל אומרים שאם היו ידיו טמאות והוא אוכל בבית הצביטה אני לא חושש שהוא יגע במשקין שמאחורי הכוס והם יחזרו ויטמאו את הכוס. לא חוששים לזה. ככה הגמרא עושה את ההשוואה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לעולם אחורי הכוס טמאין.''' כלומר דלא איכפת לן אם אחורי הכוס טמאין דאפ&quot;ה מותר להשתמש בו הלכך להא לא חיישינן אלא דלטומאת ידים הוא דחיישינן שמא יהיו אחורי הכוס טמאין ויחזרו ויטמאו את הידים מחמת משקה טופח שעליהן וכדפרישית במתניתין הלכך מוזגין את הכוס ואח&quot;כ נוטלין לידים

'''דבר אחר.''' לטעמייהו דב&quot;ה לפי שאין נטילת ידים אלא סמוך לברכת המוציא והלכך אפי' אי הוה לן למיחש משום ניצוצות כדקאמרי ב&quot;ש כמבואר בפירושא דמתני' אפ&quot;ה הא עדיפא שלא להפסיק במזיגת הכוס בין נטילת ידים לברכה

'''לחלה.''' לעשות עיסה בטהרה כדי שיפריש חלה טהורה ולנטילת ידים לאכילה אם אין לו מים

'''אדם מהלך ארבע מיל.''' אם לא ימצא מים להטביל כליו לעשות עיסתו בטהרה וכן ליטול ידיו עד ד' מילין צריך להטריח עצמו ולחזר אחריהן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|הל'}} · מה טעמין דבית שמי שלא יטמאו משקין שבאחורי הכוס מידיו [ו]יחזרו ויטמאו את הכוס · מה טעמון דבית הלל לעולם אחורי הכוס טמאין · ד&quot;א אין נטילת ידים אלא סמוך לברכה · ר' ביבן בשם ר' יוחנן אתיא דבית שמי כר' יוסי · ודבית הלל כר' מאיר דתנינן תמן ר' מאיר או' לידים טמאות וטהורות · אמ' ר' יוסה לא אמרן אלא לידים טהורות בלבד · ר' יוסה בשם ר' שבתי ור' חייא בשם ר' שמעון בן לקיש לחלה ולנטילת ידים אדם מהלך ארבע מילי · ר' אבהו בשם ר' יוסי בי ר' חנינא הדא דא אמר לפניו אבל לאחריו אין מטריחין עליו · שומרי גנות ופרדיסים מה את עבד להון כלפניהן כלאחריהן · נשמעינה מן הדא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אתיא דבית שמאי כר' יוסי וכו' דתנינן תמן.''' בפ' כ&quot;ה דכלים תנן כל הכלים יש להם אחוריים ותוך ויש להם בית צביטה. אחוריים ותוך שאם נטמאו אחוריו במשקין תוכו טהורין כדתנן התם לעיל. ובית הצביטה מקום שאוחזין בו את הכלי א&quot;נ בית הצביעה גרסי' מקום שאוחז בו באצבעו שאם נטמאו אחוריו בית הצביטה טהור ואם נטמא בית הצביטה אחוריו טהורין. ר' טרפון אומר לעריבה גדולה של עץ. יש לה בית צביטה לפי שהיא גדולה ויש הפרש בין בית הצביטה לאחוריים ואם יש משקין באחורי העריבה וידיו טמאות אוחז בבית הצביטה ואינו חושש שמא יגע במשקין שבאחוריים ויחזרו ויטמאו את העריבה. ר' עקיבא אומר לכוסות. אף לכוסות יש להם בית הצביטה. ר' מאיר אומר לידים הטמאות והטהורות יש להם בית הצביטה לידים טמאות כדאמרן ולידים הטהורות כדמפרש התם כיצד היו ידיו טהורות ועליהן משקה טופח ואחורי הכוס טמאים אחזו בבית צביטתו אינו חושש שמא נטמאו ידיו באחורי הכוס כלומר שמא נטמאו משקין שעל ידיו באחורי הכוס ויחזרו ויטמאו את הידים. אמר ר' יוסי לא אמרו אלא לידים הטהורות בלבד דבידיו הטהורות ואחורי הכוס טמאים הוא דלא חיישינן אבל בידיו טמאות חיישינן שמא יגע במשקין שבאחורי הכוס ויחזרו ויטמאו את הכוס ע&quot;כ. והשתא קאמר הש&quot;ס הכא דאתיא הא דב&quot;ש דמתני' דחיישי בידים טמאות שמא יגעו במשקין שבאחורי הכוס ויחזרו ויטמאו את הכוס וזהו כר' יוסי דחייש נמי להכי ודב&quot;ה דלא חיישי לכך כר' מאיר דאף לידים טמאות לא חיישינן שמא יגעו במשקין שבאחוריים ויחזרו ויטמאו את הכוס&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''הדא דאמר לפניו.''' דוקא אם המים לפניו אבל אם צריך לחזור לאחריו אין מטריחין עליו

'''שומרי גנות ופרדיסין.''' מפני הגנבים וא&quot;א להן לזוז ממקומן

'''מה את עביד להון.''' היאך דינם אם כלפניהן כלומר כדין דאמרינן בלפניהן דצריכין להטריח ולחזר אחר מים או כלאחריהן כמו דאמרינן בלאחריהן שאינן צריכין להטריח עצמן כלל והואיל והן יושבין במקומן הלכך מיבעיא ליה הכי

'''נשמעינה מן הדא.''' מתני' בפ&quot;ב דחלה האשה יושבת וקוצה חלתה ערומה. מפרשת החלה ומברכת על הפרשה מפני שהיא יכולה לכסות עצמה שתהא פניה של מטה טוחות בקרקע וכל ערותה מכוסה והעגבות אין בהן משום ערוה לענין ברכה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אמר רבי יוסי: לא אמרן אלא לידים טהורות בלבד.''' כלומר לא כמו שרבי עקיבא אמר שבין ידיים טהורות מותר לגעת והוא לא נטמא לבין ידיים טמאות שאם הוא נגע הוא לא טמא - זה מה שרבי עקיבא אומר. אבל רבי יוסי אומר לא, רק לידיים טהורות. כלומר אם נניח התחתית של הכלי נטמאה והוא עם ידיים טהורות נוגע בבית הצביטה, אני לא אומר שהידיים נטמאות; אבל אם הידיים שלו היו טמאות והוא נגע בבית הצביטה, אני אומר שגם האחוריים נטמאו. פה אני לא מחלק. כמו שאמרנו, אמר רבי יוסי לא אמר אלא ידיים טהורות בלבד, אבל בידיים טמאות חוששים שמא ייגע במשקה שמאחורי הכוס ויחזירו ויטמאו את הכוס - וזה כבית שמאי. כמו שאמרנו שבית שמאי חוששים שמא יהיו טיפות שנפלו מהכוס על גב הכוס, ואז שהוא ייגע, אפילו שהוא נוגע רק בבית הצביטה, אני חושש שמא הוא יטמא את כל הכוס.

'''רבי יוסי בשם רבי שבתאי ורבי חייא בשם רבי שמעון בן לקיש: לחלה ולנטילת ידים, אדם מהלך ארבע מילי.''' כלומר חייבו אותו ללכת ארבע מיל, כלומר ארבע קילומטר. לחלה - הכוונה שאם הוא עם הארץ ולא יודע איך להפריש חלה, כדי להפריש חלה בטהרה הצריכו אותו ללכת ארבע קילומטר עד שימצא חכם שיפריש לו בטהרה. ונטילת ידיים - גם כן אדם שרוצה לאכול חייב ללכת עד ארבע מיל כדי למצוא מים לנטילת ידיים.

'''אמר רבי אבהו בשם רבי יוסי בי רבי חנינא: הדא אמר — לפניו; אבל לאחריו אין מטריחין עליו.''' זאת אומרת כל מה שאמרנו שהוא יצטרך ללכת ארבע קילומטר, זה רק אם זה בדרך שלו, כלומר קדימה, אבל לחזור חזרה - לא מטריחים אותו.

שואלת הגמרא: '''שומרי גנות ופרדיסים — מה את עבד להון?''' כלומר בעצם נשארים במקום קבוע - אז מה תדון? האם אתה אומר שכל מקום זה לפניהם וחייבים ללכת ארבע קילומטר? או שאתה אומר לא, כל מקום זה נקרא לאחריהם כי זה לא המקום שלהם, ואז הם פטורים? '''נשמעינה מן הדא''' - נוכל לנסות וללמוד את זה ממשנה.

תני: האשה שהיא טבולת יום, '''וקוצה חלתה''' ואחר כך קוראת לשם. כלומר אישה שהיא טמאה, קודם כל תפריש את החלה ולא תגיד שזה חלה, כי אם היא אומרת שזה חלה והיא נוגעת בזה זה נטמא. אבל טבול יום לא פוגם בחולין כלום, אבל טבול יום פוסל את התרומה. אז אם היא מפרישה את זה בלי לקרוא לזה שם, זה עדיין חולין ולא נטמא. אחרי שהפרישה את זה, זה כבר בצד, היא יכולה להגיד זה חלה והכל בסדר.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נח עמוד א'''

{{שוליים|ח_ט}} '''האם מברכים על הפרשת חלה &quot;להפריש חלה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביכורים, פרק ח, הלכה יא. ''הכרעה:'' נפסק כן, מברך &quot;אשר קדשנו במצותיו וצונו להפריש חלה&quot; - הרמב&quot;ם פסק כלשון הירושלמי.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;116&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}:  האשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא טבולת יום}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיא שני ואינה פוסלת אלא תרומה שאין שלישי לחולין}} {{ירו&quot;מ-הוסר|יושבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לשה את העיסה}} {{שוליים|ח_יא}} וקוצה חלתה {{ירו&quot;מ-ביאור|ומניחתה בצד ושוב לא תגע בה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואחר כך קורה לה שם}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ערומה מפני שהיא יכולה לכסות את עצמה אבל לא האיש}} והדא אשה — לא בתוך {{ירו&quot;מ-הוסר|הבית היא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ביתה}} יושבת? ואת אמר אין מטריחין עליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לחפש אשה טהורה שתקוץ לה חלתה אף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וכאן}} כאן אין מטריחין עליו תני: {{ירו&quot;מ-הוסר|תמים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המים}} שלפני המזון — רשות, ושל {{שוליים|ח_יב}}אחר המזון — חובה. אלא שבראשונים נוטל ומפסיק, ובשניים נוטל ואינו מפסיק. {{ירו&quot;מ-הוסר|מה הוא}} מהוא נוטל ומפסיק רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] אמר: נוטל ושונה {{ירו&quot;מ-ביאור|שבנטילה הראשונה טיהר את הידים, אבל המים טמאים, לכן יטול פעם נוספת לטהר את המים}} רבי יעקב בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר רב יצחק|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|שמואל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}בעי: נוטל ושונה ואת אמרת רשות? אמר רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חשיבות מים ראשונים ומים אחרונים|על הראשונים נאכל בשר חזיר]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חנווני ישראל מוכר בשר כשר ליהודים ובשר נבילה לנכרים. כשראה שנכנס אדם ונטל ידיו — נתן לו בשר כשר, וכשראה שאינו נוטל ידיו — נתן לו נבילה. ופעם אחת נכנס יהודי ולא נטל ידיו, ונתן לו בשר נבילה}} על השניים — יצאה אשה מביתה. {{ירו&quot;מ-הוסר|ויש אומרים שנהרגו עליה שלשה נפשות}} {{הפניה-גמ|יומא|פג|ב|מסכת=כן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבי מאיר ורבי יהודה ורבי יוסי הוו קא אזלי באורחא. רבי מאיר הוה דייק בשמא, רבי יהודה ורבי יוסי לא הוו דייקו בשמא. כי מטו לההוא דוכתא, בעו אושפיזא {{ירו&quot;מ-ביאור|חיפשו אכסניה}} יהבו להו. אמרו לו: לבעל הבית: מה שמך? אמר להו: כידור. אמר רבי מאיר: שמע מינה רשע הוא, לפי שנאמר ([[דברים לב כ|דברים האזינו לב כ]]) כי דור תהפכת המה. ואותו יום ערב שבת היה, רבי יהודה ורבי יוסי אשלימו ליה כיסייהו {{ירו&quot;מ-ביאור|הפקידו אצלו את כיסי המעות שלהם}}, ואילו רבי מאיר לא אשלים ליה כיסיה. אזל רבי מאיר אותביה בי קיבריה דאבוה {{ירו&quot;מ-ביאור| והניח את כיס מעותיו בקבר של אביו של בעל הבית}} אתחזי ליה לבנו בחלמיה, ואמר לו: תא שקיל כיסא דמנח ארישא דההוא גברא {{ירו&quot;מ-ביאור|בא וקח כיס של מעות שמונח ליד הראש של אותו אדם}} למחר אמר להוב}על הבית: הכי כך אתחזי לי בחלמאי. אמר ליה: רבי מאיר: חלמא דבי שמשי לית בהו ממשא {{ירו&quot;מ-ביאור|החלומות שחולם אדם בליל שבת מתוך מנוחתו אין בהם ממש}} אזל |רבי מאיר ונטריה {{ירו&quot;מ-ביאור|ושמר את כיסו}} כולי יומא. ובמוצאי שבת אייתיה עמו. למחר אמרו לו: לבעל הבית: הב לן כיסן שהפקדנו אצלך. אמר להו: לא היו דברים מעולם. אמר להו רבי מאיר: אמאי לא דייקיתו כמוני בשמא? אמרו ליה: אמאי לא אמרת לן מר שיש לנו לדייק בשמו ולחשוש ממנו? אמר להו: אימר דאמרי אנא חששא, אבל אחזוקי כרשע ולהזהירכם אודותיו מי אמרי? משכוהו לבעל הבית בדבריהם, ועיילוהו והביאוהו לחנותא {{ירו&quot;מ-ביאור|בית מרזח}} כדי לשכרו ולהוציא ממנו את כספם. חזו טלפחי אשפמיה {{ירו&quot;מ-ביאור|ראו עדשים על שפמו}} הלכו אל ביתו ובקשו מאשתו את כיסיהם בשמו, ונתנו לה סימנא שהוא אכן שלח אותם לבקש את הכספים, שסיפר להם שהיא בישלה לו עדשים. ונטלו לכיסייהו והלכו להם. כשבא לביתו ושחה לו המעשה, הוציאה מביתו. ואם היה נוטל מים אחרונים, היה רוחץ בהם את שפמו ולא היה מגרש את אשתו. ויש אומרים: שנהרגו עליה שלש נפשות, שכידור הרג את אשתו ו}}}}}}}}}}}}}}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} סלק לגבי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] חמא יתיה {{שוליים|ח_יג}}אוכל בהתם {{ירו&quot;מ-ביאור|עם כפפות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחשב שעושה כן במקום ליטול ידים}} אמר ליה: מהו כן? אמר לי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה: נטלתי ידים אלא שאנני רוצה שיתלכלכו ידי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}איסתניס אני. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] כד סליק להכא, חמא כהניא אכלין בהתם {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה כהנים אוכלים עם כפפות}} אמר להון: הא {{ירו&quot;מ-הוסר|אזילא}} אזלא ההיא דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] ושמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמרו שלתרומה חיב בנטילה}} אתא רבי יוסי בר בר כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר בר כהנא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|בי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נטילת ידיים לסעודה|נטילת ידים לחולין {{ירו&quot;מ-הדגשה|חובה}}]] {{ירו&quot;מ-הוסר|את}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסרו לאכול חולין עם מפה אם יש לו מים ואין}} נטילת ידים לתרומה {{ירו&quot;מ-הדגשה|חובה שכהנים זריזים ויכולים לאכול במפה}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} אומר: לתרומה ולחולין {{ירו&quot;מ-ביאור|חובה ליטול ידים}} רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי חייא בר אשי[[ביאור:עץ מסורת#רב חייא בר אשי|°]] ורבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי חייא בר אשי[[ביאור:עץ מסורת#רב חייא בר אשי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: נטילת ידים {{שוליים|ח_יד}}לתרומה עד הפרק. {{ירו&quot;מ-הוסר|ולחולין עד קשרי אצבעותיו }}מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי אמר: מן דהוה אכל עם סבי ולא {{שוליים|ח_טו}}משטף ידוי {{שוליים|ח_טז}}עד הפרק — לא הוה אכל עימיה. רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: אין נטילת ידים {{שוליים|ח_יז}}אלא לפת בלבד. תני: רבי הושעיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|גם}} {{שוליים|ח_יח}}כל דבר שיש בו ליכלוך משקה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשהיה}} מקצץ תורמוסין הוה נטל ידיה. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: {{שוליים|ח_יט}}נטל ידיו בשחרית — אין מטריחין עליו בין הערבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם התנה}}. רבי אבינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבינא|°]] מפקיד לחמריה: {{ירו&quot;מ-ביאור|ההולכים בשירה}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
עכשיו מפה נוכל להוכיח שלא מטריחים אותם. למה? כי '''הדא אשה — לא בתוך יושבת?''' הרי היא נשארת בבית, ואתה אומר שלא מטריחים עליה לחפש אישה טהורה שתקוץ לה חלתה, אלא היא עושה את זה בעצמה בדרך עקיפה. אז גם כאן שומרי גנות ופרדיסים, לא מטריחים עליהם.

'''תני: שלפני המזון — רשות, ושל אחר המזון — חובה.''' '''אלא שבראשונים נוטל ומפסיק, ובשניים נוטל ואינו מפסיק.''' במים האחרונים מספיק פעם אחת. עכשיו מה הוא מפסיק? '''רבי יעקב בר אחא אמר: נוטל ושונה''', כלומר מפסיק, כלומר צריך פעמיים - שבנטילה הראשונה טיהר את הידיים אבל המים טמאים, לכן צריך ליטול פעם נוספת לטהר את הידיים. ככה מסבירים הפרשנים למה צריך פעמיים ליטול ידיים.

'''רבי יעקב בר רב יצחק בעי: נוטל ושונה ואת אמרת רשות?''' מה, אם מקפידים עד כדי כך, באיזה זכות זה רשות? אם זה רק רשות זה עדיין דבר קל כלשהו.

'''אמר רבי יעקב בר אידי: על הראשונים נאכל בשר חזיר''' - היה שם מעשה, המדרש מאוד מקצר באגדות וסיפורים, אבל באגדה זה מופיע בהרחבה. סיפר שיש איזה חלבן שהיה מוכר, בעל מסעדה שהיה מוכר בשר לא כשר לגויים ובשר כשר ליהודים. עכשיו איך הוא ידע מי יהודי ומי לא? הוא ראה בן אדם נכנס נוטל ידיים - אז זה יהודי, נותן לו בשר כשר. הוא רואה לא נוטל ידיים - אומר זה גוי, מביא לו נבלות. פעם אחת נכנס יהודי, לא נטל ידיים, ונתן לו לאכול בשר נבלה. רואים שבעצם הוא אכל נבלה בגלל שהוא לא נטל ידיים.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והדא אשה לא בתוך הבית היא יושבת.''' בתמיה וכי לא תוכל ליקח בגדיה ולכסות עצמה שלא תהא ערומה ואפ&quot;ה את אמר אין מטריחין עליה אפי' בתוך הבית וה&quot;ה כאן אין מטריחין עליו לעמוד ממקומו ולחזר אחר מים

'''אלא שבראשונים נוטל ומפסיק.''' כדמפרש לקמיה

'''מה הוא.''' דקאמרת נוטל ומפסיק

'''נוטל ושונה.''' כלומר לא ישפוך על ידיו כולן בבת אחת אלא נוטל פעם אחת ומפסיק וחוזר ושונה ליטול עליהן שנייה

'''ר' שמואל בר יצחק בעי.''' ולא גרסי' אמר וכן הוא בפ&quot;ב דחלה כלומר דהוה קשיא ליה אם צריך להיות נוטל ושונה והיכי אמרת שהן רשות וכי בדבר שהוא רשות היו מקפידין להטריחו כל כך

'''על הראשונים נאכל בשר חזיר.''' כדאמר במדרש בנכרי אחד שהיה מוכר בשר שחוטה ובשר נבלה וחזיר ולכל מי שנטל ידיו נתן לו בשר שחוטה ופעם א' בא יהודי אחד ולא נטל ידיו וכסבור שנכרי הוא והאכילו בשר חזיר

'''על השניים יצא אשה מביתה.''' כדאמרי' בפ' יום הכפורים במעשה דכידור

'''חמא יתיה אכל בהתם.''' מכוסה במפה לידיו. מלשון אגלאי בהתייהו מה שהיו מכוסין בחרפתן נגלה

'''מהו כן.''' למה אתה עוש' כן

'''איסתניס אני.''' ואע&quot;פ שנטלתי ידי אי אפשר לי לאכול כך בלא מפה

'''חמא כהניא אכלין בהתם.''' ראה כהנים אוכלין בתרומה במפה בלי נטילת ידים. בהתם כמו בחתם ומלה מסורסת היא ומלשון חמת הוא כמו בבלאי חמתות ואמר להון וכי אזילא הא דרב ושמואל לקמיה דהכל מודים דלתרומה מיהת בעי נטילת ידים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;האשה יושבת וקוצה חלתה ערומה מפני שהיא יכולה לכסות את ערוה · אבל לא האיש · והדא אשה לא בתוך הבית היא יושבת ואת אמר אין מטריחין עליה · וכא אין מטריחין עליו · תני מים שלפני המזון רשות ושלאחר המזון חובה · אלא שבראשונים נוטל ומפסיק · ובשניים נוטל ואינו מפסיק · מה הוא נוטל ומפסיק ר' יעקב בר אחא אמ' נוטל ושונה · ר' שמואל בר יצחק אמ' בעי נוטל ושונה ואת אמרת רשות · אמ' ר' יעקב בר אידי על הראשונים נאכל בשר חזיר · על השניים יצאה אשה מביתה · ויש אומ' שנהרגו עליה ג' נפשות · שמואל סלק לגבי רב חמא יתיב אכל בהתם · אמ' ליה מהו כן אמ' ליה איסתניס אני · ר' זעירא כד סליק להכא חמא כהניא אכלין בהתם אמ' להון הא אזילא ההיא דרב ושמואל · אתא ר' יוסי בר בר כהנא בשם שמואל נטילת ידים לחולין אין נטילת ידים לתרומה [ר' יוסה אומ' לתרומה ולחולין] ר' יוסה בשם ר' חייא בר אשי ור' יונה ור' חייא בר אשי בשם רב נטילת ידים לתרומה עד הפרק · ולחולין עד קישרי אצבעותיו · מיישא בר בריה דר' יהושע בן לוי אמ' מן דהוא אכל עם סבי ולא משטף ידוי עד הפרק לא הוה אכל עימיה · ר' הונא אמ' אין נטילת ידים אלא לפת בלבד · תני ר' הושענא כל דבר שיש בו ליכלוך משקה · ר' זעירא אמ' אפי' מקצץ תורמוסין הוה נטל ידוי · רב אמ' נטל ידיו בשחרית אין מטריחין עליו בין הערבים · ר' אבינא מפקד לחמריה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נטילת ידים לתרומה אין נטילת ידים לחולין.''' כצ&quot;ל

'''לתרומה ולחולין.''' משום סרך תרומה

'''עד הפרק.''' של גב היד

'''עד קשרי אצבעותיו.''' דהואיל בחולין אינו אלא משום סרך תרומה סגי בהכי

'''מן דהוא אכל עם סבי.''' מי שהיה אוכל עם זקני ריב&quot;ל ולא היה נוטל ידיו עד הפרק לא היה רוצה לאכול עם זה דקסבר אף לחולין עד הפרק

'''כל דבר שיש בו ליכלוך משקה.''' שטיבולו במשקה צריך ג&quot;כ נטילת ידים

'''ר' זעירא אפי' מקצץ תורמוסין הוה נטל ידיה.''' מחמיר על עצמו היה משום נקיות

'''מפקיד לחמריה.''' היה מצוה להחמרים שלו הן דאתון משכחין במקום שאתם מוצאין מים לנטילה תטלו ידיכם אף בשחרית ותהיו מתנין על כל היום לסמוך על כך&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''על השניים — יצאה אשה מביתה''' - גם כן פה המדרש מספר בקצרה, אבל באגדה מסופר בהרחבה: מעשה באדם אחד ששמו כידור, ורבי מאיר, רבי יהודה ורבי יוסי הלכו והתארחו בבית ההארחה שלו. רבי יהודה ורבי יוסי הפקידו אצלו מעות, ורבי מאיר, שהיה דורש שמות, הוא לא הפקיד אצלו - הוא אמר שכתוב &quot;כי דור תהפוכות המה&quot;, אז אדם רשע, לכן הוא לא הפקיד אצלו את הכסף. והמדרש מספר שהוא החביא את הכסף בקבר של אבא של אותו כידור, ומה שבא לבקש את הכסף אמר הכידור שלא היו דברים מעולם. והגמרא מספרת שהם לקחו אותו ונתנו לו לשתות יין, ואז ראו שיש לו עדשים על השפה, הוא לא ניקה את השפה שלו, ואז הלכו לאשתו ואמרו לה: בעלך אמר שתיתני לנו את המעות, והסימן שאכלתם עדשים. אז היא באמת האמינה להם ונתנה להם את הכסף, ואז כשהוא בא לבית שלו והיא סיפרה לו את כל המעשה, הוא גירש אותה. עכשיו אם הוא היה נוטל מים אחרונים היה נוהג לנקות בהם את השפם, וממילא לא היו נשארים לו עדשים שם, ולא היה מגרש את אשתו. '''ויש אומרים: שנהרגו עליה שלש נפשות''' - שכידור כשהוא בא ושמע מה שאשתו עשתה הוא הרג אותה, ואז הבן שלו הגיע והוא הרג גם אותו, ולאחר מכן הוא גם הלך והתאבד.

שמואל עלה אצל רב, ראה אותו אוכל עם כפפות, אז הוא חשב שהוא אוכל ככה במקום ליטול ידיים. אמר לו: מה זה הדבר הזה? אמר לו: לא, אלא שאני איסתניס, אני רוצה להיזהר מהלכלוך. אני בעצם נטלתי, אני אוכל עם כפפות כדי לא להתלכלך.

רבי זעירא כשהוא עלה לארץ ישראל, ראה כוהנים אוכלים בעתם, אוכלים עם כפפות. אמר להם: וכי הלכה זו של רב ושמואל - למה אתם אוכלים בכפפות? אתא רבי יוסי בר בר כהנא ואמר בשם שמואל: נטילת ידיים לחולין חובה - אסור לאכול חולין אם יש לו מים אלא בנטילה; ואין נטילת ידיים לתרומה חובה, כיוון שהכוהנים זריזים. כלומר בישראל הקפידו יותר מאשר בכוהנים, למרות שבעצם כל נטילת ידיים לפי חלק מהדעות זה סרך טומאה. כלומר כדי שהכוהנים לא ישכחו לטול ידיים, לכן חלק מהדעות אומרים שאנחנו נוטלים ידיים לחולין. אבל רואים שבכוהנים הקלו יותר כי כוהנים זריזים, הם יכולים לאכול עם מפה והם לא יבואו לאכול בלי נטילת ידיים.

'''רבי יוסי אומר: לתרומה ולחולין.''' רבי יוסה בשם רבי חייא בר אשי ורבי יונה ורבי חייא בר אשי בשם רב: '''נטילת ידים לתרומה עד הפרק''', ולחולין עד קשרי אצבעותיו.

'''מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי אמר: מן דהוה אכל עם סבי ולא משטף ידוי עד הפרק — לא הוה אכל עימיה.''' כלומר מי שאכל עם הסבא שלי, רבי יהושע בן לוי, ולא שטף ידיו עד הפרק, אפילו לחולין, לא היה אוכל עמו, לא מתקרב אליו.

'''רב הונא אמר: אין נטילת ידים אלא לפת בלבד.''' כלומר נטילת ידיים זה רק לאכילת לחם. '''תני: רבי הושעיה: כל דבר שיש בו ליכלוך משקה''' - כלומר גם דבר שטיבולו משקה, גם כן נוטלים ידיים.

'''רבי זעירא אפילו מקצץ תורמוסין הוה נטל ידיה.''' כלומר גם אם המשקה זה משקה טבעי שיצא מהצמח - קטפתי תורמוסים ויצאה מהם טיפה של לחות - גם על זה היה נוטל ידיים.

'''רברב אמר: נטל ידיו בשחרית — אין מטריחין עליו בין הערבים.''' כלומר אם התכוון לזה, הוא יכול לטול ידיים בבוקר ולהתכוון לכל היום.

'''רבי אבינא מפקיד לחמריה''' - כלומר היה מצווה לשיירות, שאם אתם מוצאים איזה מקום שיש בו מים - הרי אין לכם הרבה, אתם הולכים בשיירה עד שמוצאים איזה בור מים כלשהו - אז כשאתם רואים מים, תטלו ידיים, ותתכוונו על כל היום, ויסתדר לכם לכל היום.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נח עמוד ב'''

{{שוליים|ח_יא}} '''נטילת מים לפני הסעודה חובה או רשות?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עד סעיף ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רו סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק שמים שלפני המזון רשות ומים שלאחריו חובה, כלשון הברייתא בירושלמי; וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה, אף שהבבלי (חולין קה.) נטה להחמיר יותר בנטילה ראשונה.

{{שוליים|ח_יב}} '''נטילת ידיים במים אחרונים לפני ברכת המזון.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שמים אחרונים חובה, שלא כדעת הסוברים שהיא רשות; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן מטעם החשש לסכנת &quot;מלח סדומית&quot; שבידיים.

{{שוליים|ח_יג}} '''חובת נטילת ידים לאכילת חולין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה יח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסג סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בר בר כהנא בשם שמואל שנטילת ידים לחולין רשות ולתרומה חובה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע; הבבלי (חולין קו.) חולק וסובר שנטילת ידים לחולין חובה מדרבנן מדין סרך תרומה, וכך הלכה למעשה מחמירים כבבלי.

{{שוליים|ח_יד}} '''כהן שבירך על פת חולין ונזכר שיש לפניו תרומה, רשאי לאכול ממנה בברכה זו עד &quot;הפרק&quot; (סוף הסעודה).''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תרומות, פרק יא, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסא סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כמסקנת הירושלמי שברכת הפת פוטרת אכילת תרומה עד הפרק, כדברי מייישא בר בריה דר' יהושע בן לוי; כך הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ח_טו}} '''כהן הטובל תרומה במים מברך &quot;על נטילת ידים&quot; רק אחר שטיפת ידיו ולא מיד לאחר הטבילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תרומות, פרק יא, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסא סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שמברך &quot;משטף ידוי&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח קסא, ד).

{{שוליים|ח_טז}} '''האם נטילת ידיים מפסקת בין תחילת הסעודה להמשכה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תרומות, פרק יא, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסא סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כרב הונא שאין נטילת ידיים פוסקת, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ח_יז}} '''חיוב נטילת ידים לפני אכילת פת דווקא ולא לשאר מאכלים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קנח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא דרבי הושעיה שנטילת ידים לסעודה נאמרה רק על פת, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ח_יח}} '''חובה לרחוץ ידיים לפני אכילה כאשר הן מלוכלכות במשקה או באוכל שמשקהו נסחט.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קנח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי (וכמעשה רבי זעירא) שכל דבר שיש בו ליכלוך משקה מחייב נטילה גם ללא סעודת פת; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סי' קנח ס&quot;ד.

{{שוליים|ח_יט}} '''נטילת ידים שנעשתה בשחרית מועילה גם לסעודת הערב אם התנה עליה בפירוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסד סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=נח ב/&gt; ==דף נט עמוד א== &lt;קטע התחלה=נט א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאם התנה בשחרית שנטילתו תעמוד גם לערב, אינו צריך להטריח עצמו ולחזור וליטול ידיו בערב, כפי שהובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;117&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
הן דאתון משכחין מיסתחון מיא — נסבין ידיכון {{שוליים|ח_כ}}ומתני על כל יומא. {{ירו&quot;מ-ביאור|היכן שתמצאו מים תטלו ידיכם ותתנו על כל היום}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] סליק גביה רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] לקיסרין. אשכחיה, אמר: אזל למיכול. יהב ליה עגולה דקיצי {{ירו&quot;מ-ביאור|לחם שיבצע}} אמר ליה: סב בריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|על הלחם}} אמר ליה: בעל הבית {{ירו&quot;מ-הדגשה|בוצע}} {{שוליים|ח_כא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי ש}}בעל הבית יודע כחו של ככרו מן דאכלון אמר ליה: סב בריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת המזון}} אמר ליה: חכים {{ירו&quot;מ-ביאור|מכיר}} רבי לרב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}אנשא רבה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שאדם גדול הוא}} והוא הוה אמר: הפותח הוא חותם. מתניתא פליגא על רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]], דתני סדר נטילת ידים {{ירו&quot;מ-הדגשה|לסעודה}}  {{שוליים|ח_כב}}עד חמשא — מתחילין מן הגדול; יותר מיכן — מתחילין מן הקטון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שנשארו החמישה החשובים ובחמישה אחרונים מתחילים מן הגדול}} באמצע המזון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנוטלים ידים בן תבשיל לתבשיל}} — מתחילין מן הגדול {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינו צריך להמתין אחר הנטילה הזו}} לאחר המזון — מתחילין מן המברך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמאי האם}} לא {{ירו&quot;מ-הוסר|שיתקין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כדי שידע שהוא המברך ויתקין}} עצמו לברכה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אין תימר הפותח הוא חותם — כבר מתוקן הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא יודע שהוא מברך}} אמר רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: תיפתר באילין דהוה עלין קיטעין קיטעין {{ירו&quot;מ-ביאור|לא ביחד אלא מעט מעט}} ולא ידעין {{ירו&quot;מ-הוסר|מה}} מי {{ירו&quot;מ-הוסר|מברכה}} מברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא כלם היו בשעת הבציעה}}&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ג|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ג&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: מקנח ידיו במפה ומניחה על השלחן ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: על הכסת.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מתניתא בשלחן של שיש {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ושל}} של פרקים שאינו מקבל טומאה {{ירו&quot;מ-הדגשה|והכסת ספק טומאה}} מה טעמון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי? שלא יטמאו משקין שבמפה מן הכסת, ויחזרו ויטמאו את ידיו. ומה טעמון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל טומאת משקים זה רק מדרבנן ו}}לעולם ספק {{ירו&quot;מ-הדגשה|טמאת}} משקין לידים {{שוליים|ח_כג}}טהור {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף כאן, כיוון שספק אם הכסת טמאה, ואף אם היתה הכסת טמאה ספק אם נגעה במים שבמפה — מספק אין המים שבמפה נטמאים}}&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות דף נ&quot;ט. כמה מילים אחרי ההתחלה אומרת הגמרא '''רבי זעירא סליק גביה רבי אבהו לקיסרין''', הגיע רבי זעירא לרבי אבהו לבקר אותו. '''אשכחיה, אמר: אזל למיכול''', אמר בוא נלך לאכול. '''יהב ליה עגולה דקיצי''', הביא לו לחם שיפוס. כלומר רבי אבהו כיבד את רבי זעירא שהוא יהיה זה שבוצע. ואמר לו '''סב בריך''', תברך אתה. אמר לו לא, '''בעל הבית יודע כחו של ככרו''', כיוון שבעל הבית יודע כמה הכיכר קשה, ואז בעצם הוא יודע איזה כוח צריך להפעיל כדי לחתוך את הלחם. כי אם זה יהיה האורח יכול להיות שהוא יתבייש, כי הוא לא ידע שצריך להפעיל כוח, או להפך - יפעיל יותר מדי כוח שלא צריך, ואז זה יבוא לידי בושה. לכן בעל הבית הוא זה שבוצע.

אחרי '''מן דאכלון''', כלומר אחרי שסיימו לאכול, אז רבי אבהו אמר לרבי זעירא '''סב בריך''', בוא תברך על ברכת המזון. אמר ליה '''חכים רבי לרב הונא אנשא רבה''', אתה מכיר את רב הונא שהוא אדם גדול, נכון? '''והוא הוה אמר: הפותח הוא חותם''' - זאת אומרת מי שבוצע הוא גם זה שמברך, הוא זה שמזמן את ברכת המזון.

אומרת הגמרא '''מתניתא פליגא על רב הונא''', יש לנו ברייתא שחולקת. '''דתני סדר נטילת ידים עד חמשא מתחילין מן הגדול''', אם יש רק חמישה אנשים מתחילים מהגדול. '''יותר מיכן מתחילין מן הקטון''', עד שיישארו חמישה, ואז שוב בחמישה אחרונים מתחילים מהגדול. עכשיו '''באמצע המזון מתחילין מן הגדול''', כלומר אם אוכלים בין תבשיל לתבשיל, בין נגיד לבשר, אז מתחילים מהגדול, כי פה בעצם אין המתנה, אין ביזיון שהגדול ממתין, כי מיד מביאים לו את האוכל. '''לאחר המזון מתחילין מן המברך''', כלומר הראשון שנוטל ידיים זה בעצם המברך, ולמה? '''כדי שיתקין עצמו לברכה''' - זה בעצם הסברה.

עכשיו אם כשיטת רב הונא שהפותח הוא החותם, כלומר מי שבוצע הוא גם זה שמברך, אז למה צריך לרמוז לו שהוא מברך על ידי זה שהוא נוטל ידיים ראשון? הרי מההתחלה הוא יודע שהוא מברך. אמר רבי יצחק, '''תיפתר באילין דהוה עלין קיטעין קיטעין ולא ידעין מי מברך''', כלומר זה נכון שכולם ביחד בסעודה מההתחלה ואז הבוצע הוא גם זה שמברך, אבל פה מדובר בכאלה שהם לא באו כולם כאחת, אלא כל פעם באו כמה, ואז בעצם לא היה מי שבצע לכולם, ממילא צריך להגיד למי שמברך שהוא זה שיברך.

הוא סוף פרק ח' הלכה ג'. אמרי תמן: '''בית שמאי אומרים: מקנח ידיו במפה ומניחה על השלחן, ובית הלל אומרים: על הכסת'''. אומרת הגמרא '''מתניתא בשלחן של שיש של פרקים שאינו מקבל טומאה''', והכסת היא ספק טומאה. כלומר יש לנו פה שולחן שהוא לא מקבל טומאה, כמו שיש או שולחן של פרקים, והכיסא או הכרית שיושבים עליה נשארת רק ספק טומאה, היא לא מהודאות.

עכשיו אם כן נוכל להסביר את המחלוקת ביניהם. מה טעמם לבית שמאי? כי בית שמאי אומרים אסור להניח את זה על הכסת. למה? '''שלא יטמאו משקין שבמפה מן הכסת''' - יש לנו פה ספק אולי הכסת טמאה, ואני חושש שמא יישארו טיפות מים במפה והכסת תהיה טמאה, והיא תטמא את המפה '''ויחזרו ויטמאו את ידיו'''.

עכשיו '''מה טעמון דבית הלל'''? למה בית הלל אומרים כן להניח על הכסת? כי הם סוברים שכל טומאת משקין זה רק מדרבנן, אין טומאת משקין מדאורייתא. '''ולעולם ספק משקין לידים טהור''', כלומר אם אני לא יודע האם האדם נטמא בטומאת משקין או לא, אני מחזיק בטהור מספק. דווקא מכיוון שספק אם הכסת בכלל הייתה טמאה - אמרנו שמדובר בכסת של ספק - וגם אם הכסת היה טמא, ספק אם הוא נגע במים של המפה, אז מספק המפה לא נטמאת. זה מה שהוא רוצה להגיד: בית הלל סוברים אין בעיה לשים את זה על הכסת, כי בספק כזה אני לא מטמא את המפה, וממילא אני לא חושש שהידיים יטמאו, כי שוב פעם כל טומאת ידיים זה רק דרבנן.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נט עמוד א'''

{{שוליים|ח_כ}} '''בעל הבית פותח ובוצע בפני האורחים, ואינו מכבד לאורח לבצוע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסד סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבהו שהשיב לרבי זעירא &quot;בעל הבית בוצע&quot;, וכך הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ח_כא}} '''בעל הבית מברך המוציא וגם ברכת המזון בסעודה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ז, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסז סעיף יד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כרב הונא שהפותח הוא חותם, שכן בעל הבית יודע כוחו של ככרו ורבי הכיר בגדולתו; המתניתא נדחתה מהלכה למעשה.

{{שוליים|ח_כב}} '''סדר נטילת ידים ליד הסעודה כאשר יש כמה סועדים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ז, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפא סעיף ו. ''הכרעה:'' מתחילים מן הגדול עד חמישה, מעל חמישה מתחילים מן הקטן עד שנשארו חמישה, ובאמצע הסעודה בין תבשיל לתבשיל מתחילים מן הגדול תמיד; אחר המזון מתחילים ליטול מן המברך כדי שיתכונן לברכה, וכפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע כלשון הירושלמי.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אשכחיה.''' ר' אבהו ואמר לו שילך לאכול ולסעוד עמו ונתן לפניו ככר לחם לבצוע וא&quot;ל סב ובריך המוציא

'''אמר ליה.''' רבי זעירא. בעל הבית יודע כחו של ככרו כלומר אתה הוא הבעה&quot;ב ועליך לבצוע מן ככר שלך ולברך

'''מן דאכלון.''' לאחר שגמרו לאכול א&quot;ל ר' אבהו לר&quot;ז סב ובריך ברכת המזון

'''א&quot;ל חכים רבי.''' אם רבי מכיר לרב הונא שהוא אדם גדול בתורה והיה אומר שהפותח והוא הבוצע הוא חותם ומברך ג&quot;כ ברכת המזון

'''מתניתא.''' ברייתא פליגי על רב הונא דתני בתוספתא פ&quot;ה סדר נטילת ידים ממים אחרונים עד חמשה שאוכלין ביחד מתחילין מן הגדול יותר מכאן מתחילין מן הקטן עד שמגיע לחמשה וחוזר ומתחיל מן הגדול

'''באמצע המזון.''' סיפא דהאי תוספתא ואמזיגת הכוס קאי דקתני התם סדר למזיגת הכוס בתוך המזון מתחיל מן הגדול לאחר המזון מתחילין מן המברך

'''לא שיתקין עצמו לברכה.''' לאו הא דמתחילין מן המברך אלא כדי שידע שהוא יברך ויתקין עצמו לכך ואין תימר כרב הונא דהבוצע הוא מברך כבר מתוקן הוא לברכה זה שהיה בוצע ולמה עושין עוד סימן אחר

'''ומה טעמון דב&quot;ה.''' דקאמרי מניחה על הכסת ולא חיישי להא דב&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;הן דאתון משכחין מיסתחון נסבין ידיכון ומתני · על כל יומא · ר' זעירא סליק גביה ר' אבהו לקיסרין אשכחיה [אמר] אזל למיכול יהב ליה עגולה דקצי · אמ' ליה סב בריך · אמ' ליה בעל הבית יודע כחו שלככרו · מן דאכלון אמ' ליה סב בריך · אמ' ליה חכם ר' לרב הונא אנשא רבא והוא הוה אמ' הפותח הוא חותם · מתניתא פליגא על רב הונא דתני סדר נטילת ידים עד חמשא מתחילין מן הגדול יותר מיכן מתחילין מן הקטון · באמצע המזון מתחילין מן הגדול · לאחר המזון מתחילין מן המברך · לא שיתקין עצמו לברכה · אין תימר הפותח הוא חותם כבר מיתקן הוא · אמ' ר' יצחק תיפתר באילין דהוו עלין קיטעין קיטעין ולא ידעין מה מברכה · הל' מה טעמיהון דבית שמי מפני אובדן אוכלין · ומה טעמון דבית הלל · אם השמש פיקח הרי זה מעביר פירורין פחות מכזית ונוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית · מתניתא בשולחן שלשייש ושלפרקים שאינו מקבל טומאה · הל' מה טעמון דבית שמי שלא יטמאו משקין שבמפה מן הכסת ויחזרו ויטמאו את ידיו · ומה טעמון דבית הלל לעולם ספק משקין לידים טהור&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תיפתר.''' הך ברייתא באלו דהוו עלין קיטעין דהוו עיילי פיסקי פיסקי לסעודה ולא הסיבו כולם ביחד בתחלה והלכך לא ידעין מה מברכה מי הוא המברך להם שלא היו שם בשעת ברכת המוציא ועושין עכשיו סימן לידע מי הוא המברך

'''מתני' ב&quot;ש אומרים מקנח ידיו במפה.''' מנטילת מים ראשונים ומניחה על השלחן ומקנח בה ידיו תמיד מזוהמת התבשיל ולא יניחנה על הכסת שהוא יושב בה גזירה שמא יהיה הכסת טמא ויהיה משקה טופח במפה מחמת ניגוב ידים ואותו משקה כשנוגע בכסת נעשה ראשון דלעולם משקין נעשין תחלה ויחזור ויטמא את הידים כשמקנח בה תמיד תוך הסעודה אבל בשלחן ליכא למיגזר הכי דקסברי ב&quot;ש אסור להשתמש בשלחן שהוא שני לטומאה גזרה משום אוכלי תרומה וב&quot;ה סברי מותר להשתמש בשלחן שהוא שני לטומאה הלכך לא יניח המפה על השלחן שמא יטמאו המשקין שבמפה מחמת השלחן ויחזרו ויטמאו את האוכלין ואם יניחנה על הכסת אין לחוש כ&quot;א שמא יטמא לידיו ומוטב שיטמאו ידים שאין להם עיקר מן התורה ולא יטמאו לאוכלין שיש להם עיקר מן התורה דראשון עושה שני בחולין מן התורה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' מתניתא בשלחן של שיש.''' בספרי הדפוס מסורסת העתקת הגמרא והעמדתי כאן לפי סדר המשניות שלא נשתנו כאן מסדר דהתם. מתניתא. לטעמא דב&quot;ש מפרש דקאמרי מניחה על השלחן ולא חיישי שמא יטמאו המשקין שבמפה מחמת השלחן משום דהכא במאי עסקינן בשלחן של שיש ושל פרקים כלומר אפי' הוא של פרקים מכיון שהוא של שיש אינו מקבל טומאה כדתנן בריש פ' כ&quot;ב דכלים דהוי ככלי אבנים שאין מקבלין טומאה הלכך אין כאן חשש שיקבלו טומאה מן השלחן ומניח המפה על השלחן

'''מה טעמון דב&quot;ש.''' השתא מפרש טעמייהו דב&quot;ש מפני מה אמרי דאין מניחה על הכסת גזרה שלא יטמאו משקין שבמפה מן הכסת ויחזרו ויטמאו את ידיו בתוך הסעודה כדפרישית במתני'

'''לעולם ספק משקין לידים טהור.''' כלומר דהואיל ואין כאן אלא חשש ספק שמא יהיה הכסת טמא ושמא יהיה משקה טופח במפה ויטמאו את הידים ואנן קי&quot;ל דספק ידים טהור כדתנן בפ&quot;ד דטהרות ובפ&quot;ב דידים דהידים ספקן ליטמא ולטמא וליטהר טהור וה&quot;ה כל ספקן אם נגעו בטומאה או לא אחר שנטל ידיו משום סתם ידים לא גזרו עליהן והא דנקט ספק משקין משום דאיירי הכא במשקין
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נט עמוד א (המשך)'''

{{שוליים|ח_כג}} '''אין נטילת ידים לחולין מטמאת משקים אף אם היו הידים טמאות מספק.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאר אבות הטומאה, פרק יד, הלכה יא &lt;קטע סוף=נט א/&gt; ==דף נט עמוד ב== &lt;קטע התחלה=נט ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאין ידים סרך טומאה לחולין מטמאות משקין מספק; כן פסק הרמב&quot;ם (הל' שאר אבות הטומאה פי&quot;ד ה&quot;יא).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;118&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
. דבר אחר: אין ידים לחולין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאפילו אם נאמר שספק טומאת ידים טמא, הרי גזרו על הידים להיות שני לטומאה, ושני מטמא רק תרומה, וכאן מדובר בחולין}} וכ[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי יש {{ירו&quot;מ-הדגשה|טומאת}} ידים לחולין {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי נטילת ידים לחולין זה רק משום סרך טומאה ולא יתכן שגם בספק יטמאו}} תיפתר או כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר או כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי צדוק|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בי רבי צדוק כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר דתני [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר {{ירו&quot;מ-הדגשה|פעמים ש}}הידים תחילה לחולין {{שוליים|ח_כד}}ושניות לתרומה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון שהכניס ידיו לבית המנוגע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|וכיוון שיש מקרה שבו הידים טמאות מהתורה גזרו כאן}} או כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי צדוק|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בי רבי צדוק דתנינן תמן: חולין שנעשו על גבי הקודש — הרי אילו כחולין. [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי צדוק|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בי רבי צדוק אומר: {{שוליים|ח_כה}}הרי אילו כתרומה, לטמא שנים ולפסול אחד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולשיטתם, כיוון שיש מציאות של טמאת ידים גם לחולין, מעיקר הדין צריך ליטול לחולין, ולכן גם בספק יהיה טמא}} תמן תנינן: הסך שמן טהור {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}נטמא, וירד וטבל — [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: אף על פי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהשמן}} מנטף — טהור {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהשמן בטל לגוף}} ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: {{שוליים|ח_כו}}טמא. ואם היה שמן טמא מתחילתו {{ירו&quot;מ-ביאור|קדם שסך}} [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם יש בו}} כדי סיכת אבר קטן — {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא עלתה לו ובילה ונישאר טמא}} ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הוא}} {{שוליים|ח_כז}}משקה טופח [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: משום [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הוא}} טופח ומטפיח. מחלפת שיטתהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל: תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי אדם שסך שמן טהור על גופו ונטמא וירד וטבל}} אמרין טמא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שהשמן לא בטל בגוף ולא הועילה לו טבילה}} והכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי מים שבמפה אינון}} אמרין טהור? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכיוון שהמים בלועים במפה לא חוששים שיטמאו המים מהכסת}} תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|השמן}} בעינו הוא והכא בלוע במפה הוא&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ד|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ד&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: מכבדין {{שוליים|ח_כח}}את הבית.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_ס_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף ס א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''דבר אחר: אין ידים לחולין''', אין בכלל טומאת ידיים לחולין - פה מדובר שאוכל חולין. כי אפילו אם נאמר ספק טומאת ידיים טמא, שמה גזרו עליהם? אמרנו שגזרו טומאת ידיים להיות שני, והרי שני זה רק בתרומה, ופה מדובר בחולין. בחולין לא שייך בכלל טומאה משני.

'''וכבית שמאי יש ידים לחולין''' - כלומר לכאורה קשה על בית שמאי, למה הם מוסרים? הרי בחולין זה רק משום סרך טומאה, שלא ייתכן שגם בספק הם טמאים, כי אמרנו שהכסת היא רק ספק טמאה.

אומרת הגמרא '''תיפתר או כרבי שמעון בן אלעזר או כרבי אלעזר בי רבי צדוק''', כי בשתיהם יש מציאות שיש שני שיהיה אסור בחולין. איך? '''דתני רבי שמעון בן אלעזר אומר: משום רבי מאיר הידים תחילה לחולין ושניות לתרומה''' - כלומר פעמים שהידיים זה לא תמיד שני, כי אנחנו יודעים ששני זה הגזירה שגזרו בשבעה עשר דברים שגזרו בית הלל ובית שמאי. אבל יש פעמים שזה לא קשור לגזירה הזאת, והידיים עצמן הם ראשון, ראשון לחולין ושני לטומאה. איזה מקרה? כגון אם הכניס את ידיו לבית המנוגע. יש בית שבו צרעת, אז אם אדם מכניס את ידיו - נכון שהוא עצמו לא נטמא, כי אנחנו יודעים שצריך לבוא דווקא עם ראשו ורובו, רק אז הוא נטמא. אבל אם רק הידיים, אז יש כן טומאה שהידיים טמאות והופכות להיות ראשון. אז כיוון שיש מציאות שידיים הם ראשון, לכן בית שמאי שסוברים כמותו גזרו.

או כרבי אלעזר בי רבי צדוק, '''דתנינן תמן: חולין שנעשו על גבי הקודש הרי אילו כחולין''' - זה דעת סתם חכמים, שבעצם חולין שנעשו על טהרת גבי הקודש זה כמו חולין גמורים. אבל '''רבי אלעזר בי רבי צדוק אומר: הרי אילו כתרומה, לטמא שנים ולפסול אחד'''. אז לשיטתם, כיוון שיש מציאות של טומאת ידיים גם לחולין, מעיקר הדין צריך טהרת ידיים לחולין, לכן גם בספק יטמא.

'''תמן תנינן: הסך שמן טהור נטמא, וירד וטבל''' - כלומר סך שמן טהור, ולאחר מכן נטמא וירד לטבול. '''בית שמאי אומרים: אף על פי מנטף טהור''', כיוון שהשמן בטל לגוף. '''ובית הלל אומרים: טמא''' - השמן נשאר טמא, כי השמן הוא חיצוני. עכשיו '''ואם היה שמן טמא מתחילתו, בית שמאי אומרים: כדי סיכת אבר קטן''' - הוא נשאר טמא, כי הטבילה לא מועילה לשמן. הדבר היחיד שנטהר חוץ מאדם וכלים זה מים - אין אוכלים ומשקים נטהרים בטבילה, הם ניטהרים בהשקה, אבל שמן לא ניטהר, אז נשאר טמא. '''ובית הלל אומרים: משקה טופח''' - רק אז אני אומר שהוא נשאר טמא, אבל אם לא, הוא נטהר.

'''רבי יהודה אומר: משום בית הלל טופח ומטפיח''', כלומר לא מדובר סתם תופח, אלא תופח ומטפיח - כשאני נוגע אני מרגיש את הלחות, וגם חלק מהלחות נדבקת עליי, ואם מישהו ייגע בי גם הוא ירגיש לחות.

אז אומרת הגמרא: '''מחלפת שיטתהון דבית הלל''' - לגבי אדם שסך שמן טהור על גופו ונטמא וירד וטבל, הם אומרים שהוא טמא. למה? כיוון שהשמן לא בטל בגוף והטבילה לא הועילה, כלומר השמן הוא חיצוני. וכאן לגבי מים שבמפה הם אומרים שכיוון שהמים בלועים במפה, אני לא חושש שהם יטמאו מהכסת. אז למה במים אתה אומר שהם בלועים מסתמא ואני לא חושש, ובשמן אתה אומר שהם לא נבלעו? '''תמן בעינו הוא והכא בלוע במפה הוא''' - שמה השמן הוא על הגוף, זה לא נבלע בתוך הגוף, זה על הגוף, אבל כאן המים באמת בלועים במפה, לכן אני לא חושש שהם יצאו החוצה ויקבלו טומאה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נט עמוד ב'''

{{שוליים|ח_כד}} '''ידיים שנטמאו בכניסה לבית המנוגע נחשבות שניות לתרומה מדין חכמים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאר אבות הטומאה, פרק ח, הלכה ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבנן שידיים אלו שניות לתרומה מגזרת חכמים, כדעת הרמב&quot;ם הפוסק כן (הלכות שאר אבות הטומאה פרק ח הלכה ח), ולא כרבי אלעזר בי רבי צדוק המקל בזה.

{{שוליים|ח_כה}} '''שמן שנטמא וטבל הגוף ואינו מנטף מהגוף - טהור, אף שהשמן שעל גופו מנטף.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאר אבות הטומאה, פרק יא, הלכה ט , רמב&quot;ם, הלכות שאר אבות הטומאה, פרק יב, הלכה טז. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל, שהלכה כמותם במחלוקותיהם עם בית שמאי, וכן נקבע ברמב&quot;ם.

{{שוליים|ח_כו}} '''שיעור צירוף שמן טמא לענין טומאת אוכלין ניתן לפי כדי סיכת אבר קטן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות טומאת אוכלין, פרק ב, הלכה כח. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל, כדרך שנפסק בכל מקום שבית הלל מקילים ובית שמאי מחמירים, וכן פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ח_כז}} '''משקה שנבלע במטפחת עד שהוא טופח על מנת להטפיח נחשב ככלי קיבול לעניין קבלת טומאה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות טומאת אוכלין, פרק ב, הלכה כח. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל לפי הסבר רבי יהודה: מים בלועים במטפחת שהם טופחים ומטפיחים דינם כמשקה בעין ומטמאים, בשונה משמן שנבלע בגוף שאינו כן, ואין בכך סתירה בשיטת בית הלל.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דבר אחר.''' היינו טעמייהו דב&quot;ה משום דאין ידים לחולין דלא גזרו על הידים בחולין אלא משום סרך תרומה אבל מן התורה אין לנטילת ידים עיקר כלל כיון דהכא דבחולין לא חיישינן בספקן

'''וכב&quot;ש יש ידים לחולין.''' בתמיה. וחסר כאן. וכך היא הגי' בפ&quot;ב דבכורים ובסוף פ&quot;ב דחגיגה אלא משום נטילת סרך. כלומר דמשני דגם לב&quot;ש אין ידים לחולין אלא משום דתקנו אף לחולין משום סרך תרומה מחמירין אף בחולין משום האי חששא דאמרן

'''הידים תחלה לחולין ושניות לתרומה.''' כלומר אם תחלות הן כגון שהכניס ידו לבית המנוגע וכר&quot;ע בריש פ&quot;ג דידים דס&quot;ל דהמכניס ידו לבית המנוגע דלא נטמא כולו כ&quot;א ידו וקסבר ר&quot;ע דכדין ראשון לטומאה להן

'''תמן תנינן.''' בפ&quot;ד דעדיות

'''ב&quot;ש אומרים כדי סיכת אבר קטן.''' טהור טפי מהכא טמא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דא' אין ידים לחולין · וכבית שמיי יש ידים לחולין · תיפתר או כר' שמעון בן אלעזר · או כר' אלעזר ביר' צדוק · כר' שמעון בן אלעזר דתני ר' שמעון בן אלעזר או' משום ר' מאיר הידים תחילה לחולין ושנייות לתרומה · או כר' אלעזר ביר' צדוק דתינן תמן חולין שנעשו על גבי הקודש הרי אילו כחולין · ר' אלעזר ביר' צדוק או' הרי אילו כתרומה לטמא שנים ולפסול אחד · תמן תנינן הסך שמן טהור נטמא וירד וטבל בית שמי אומ' אעפ' מנטף טהור · ובית הלל אומ' [טמא ואם היה שמן טמא מתחילתן ב&quot;ש אומ'] כדי סיכת אבר קטן · ובית הלל אומ' משקה טופח · ר' יהודה או' משום בית הלל טופח ומטפיח · מחלפה שיטתהון דבית הלל תמן אמרין טמא · והכא אמרי טהור · תמן בעינן הוא · והכא בלוע במפה הוא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תיפתר או כרשב&quot;א וכו'.''' לא שייך הכא אלא במס' בכורים הוא דשייכא וכן בחגיגה ואיידי דמסיים התם הכי אליבא דב&quot;ש גריס לה נמי הכא כדרך הש&quot;ס הזה. והתם פריך על הא דקתני בחגיגה נוטלין ידים לחולין ולמעשר ולתרומה מהא דתנן בריש פ&quot;ד דבכורים התרומה והבכורים טעונין רחיצת ידים מה שאין כן במעשר ומשני אלא משום נטילת סרך והדר פריך והתנינן תרומה. במתני' דחגיגה. וכי יש תרומה משום נטילת סרך. כלומר הא מדנקט לחולין ולמעשר בחד בבא עם התרומה ש&quot;מ דבחדא מחתא הוו וכמו דתרומה מגזרת י&quot;ח דבר הוא ה&quot;נ בחולין ומעשר ולא משום סרך דתרומה והדרא קושיא לדוכתה הא דקתני בבכורים משא&quot;כ במעשר. ומשני אלא בחולין שנעשו על גב הקודש. במתני' דחגיגה מיירי בחולין שנעשו על טהרת קודש ופריך שם וחולין שנעשו על גב הקודש לא כחולין הן. בתמיה. ועלה הוא דקא משני תיפתר או כרשב&quot;א או כר&quot;א בר' צדוק דלקמיה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ושניות לתרומה.''' כלומר לתרומה אף במקום שהן שניות בלבד פוסלות את התרומה ולהאי תנא מוקמינן מתני' דחגיגה בחולין גרידי וכגון שהן תחלות וטעונין נטילת ידים אף לחולין

'''או כר&quot;א בר' צדוק.''' כלומר או לעולם כדאמרי' מעיקרא דבחולין שנעשו על טהרות קדש מיירי התם וכר&quot;א בר' צדוק דתנינן תמן בסוף פ&quot;ב דטהרות דס&quot;ל דדין תרומה להן לטמא שנים ולפסול אחד והלכך בעו נטילת ידים כתרומה

'''ב&quot;ש אומרים אע&quot;פ.''' שהשמן מנטף מבשרו לאחר שטבל טהור דהרי השמן טהור היה. וב&quot;ה אומרים כדי סיכת אבר קטן גרסי' כמו ששנוי שם. כלומר אם לא נשאר מן השמן על בשרו אלא כדי סיכת אבר קטן טהור ויותר מכשיעור זה טמא בשביל השמן שנטמא כשנטמא הוא ונשאר על בשרו וטמאוהו מפני שהשמן לא נטהר במקוה שאין לך משקה שמקבל טהרה במקוה אלא המים בלבד ע&quot;י השקה

'''וב&quot;ה אומרים משקה טופח.''' אע&quot;פ שאין בו אלא כדי משקה טופח טמא

'''טופח ומטפיח.''' צריך שיהא טופח עד שיטפח עוד לכף אחרת שתיגע בכף שנגעה בזה הטופח קתני מיהת ב&quot;ה מחמירין במשקה טופח וא&quot;כ מחלפה שיטתייהו דתמן אמרין טמא והכא לא חששו במשקה טופח שיטמאו מחמת הכסת

'''ומשני תמן בעינו הוא.''' השמן על בשרו אבל הכא בלוע במפה הוא מחמת ניגוב הידים והלכך לא חיישינן הכא מידי

'''מתני' ב&quot;ש אומרים מכבדין את הבית.''' מקום שאכלו שם מכבדים אותו משיורי אוכלים שנתפררו עליו ואחר כך טלים לידים מים אחרונים דפעמים שהשמש עם הארץ ומניח הפרורים שיש בהם כזית ואם נוטלין לידים תחלה נמצא מפסידי' את האוכלי' שהמים אחרונים נתונים עליהם ונמאסים וב&quot;ה סברי אסור להשתמש בשמש עם הארץ ושמש ת&quot;ח אינו מניח פרורים שיש בהן כזית אלא מסיר אותם והפרורים שאין בהם כזית אין בכך כלום דמותר לאבדן ביד והלכה כב&quot;ש בזה דמותר להשתמש בשמש עם הארץ

'''גמ' מה טעמהון דב&quot;ש מפני אובדן אוכלין.''' כדפרישית במתני'
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נט עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ח_כח}} '''בסעודה משותפת, האם מכבדים הבית לפני נטילת ידים לברכת המזון או אחריה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ז, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפ סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=נט ב/&gt; ==דף ס עמוד א== &lt;קטע התחלה=ס א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל, שנוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית, כפי שפסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ס עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;119&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ואחר כך נוטלין לידים ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל &lt;/div&gt;אומרים: נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי? מפני אובדן אוכלין {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם יטלו ידים יש חשש שהאוכלין ירטבו}} ומה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל? אם השמש פיקח — הרי זה מעביר פרורין פחות מכזית {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין חשש של איבוד אוכלין לכן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ונוטלין}} נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ה|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ה&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: נר, מזון, בשמים, והבדלה; ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: נר, ובשמים, ומזון, והבדלה. [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: שברא מאור האש; ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: {{שוליים|ח_כט}}בורא מאורי האש.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודא: לא נחלקו [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל על המזון שהוא בתחילה, ועל הבדלה שהיא בסוף. ועל מה נחלקו? על המאור ועל הבשמים ש[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: בשמים ומאור ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: מאור ובשמים. רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] ורב יהודא[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: הלכה כדברי מי שאומר {{שוליים|ח_ל}}בשמים ואחר כך מאור. [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: {{שוליים|ח_לא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#|כוס בימינו ושמן ערב בשמאלו]] אומר: על הכוס ואחר כך אומר: על שמן ערב [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הללאומרים: שמן ערב בימינו וכוס בשמאלו ואומר: על שמן ערב {{שוליים|ח_לב}}וטחו בראש השמש. אם היה שמש תלמיד חכם — טחו בכותל, שאין שבחו של תלמיד חכם להיות יוצא מבושם. אבא בר בר חנא[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר בר חנא|°]] ורב חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] הוון יתבין אכלין, והוה רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] קאים ומשמש קומיהון. עלה וטעין תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|הביא את שניהם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|יין ושמן ערב}} בחדא ידיה אמר ליה: אבא בר בר חנא[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר בר חנא|°]] מה ידיך חוריתא קטעין? וכעס עילוי אבוי. אמר ליה: לא מיסתך דאת רביע והוא קאים משמש? {{ירו&quot;מ-ביאור|לא דייך שאתה שוכב והוא עומד ומשמש}}! ועוד, דהוא כהן, ואמר שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{שוליים|ח_לג}}המשתמש בכהונה מעל — {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}את מיקל ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מבזה אותו}}. גזירה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אני גוזר}} דהוא רבע ואת קאים ומשמש תחתוי. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#איסור להשתמש בכהן|מניין {{ירו&quot;מ-הוסר|המשתמש}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למשתמש}} בכהונה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא}} מעל]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} {{הפ|עזרא|ח|כח}} ואמרה להן אתם קודש לה' והכלים קודש — {{שוליים|ח_לד}}מה כלים, המשתמש בהן מעל, אף המשתמש בכהנים מעל. פיסקא: [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים שברא וכו'. {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם}} על דעתהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומר}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות# בורא מאורי האש או &quot;ברא&quot;, אש אינה מתחדשת| אשר ברא פרי הגפן]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}על דעתיהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל בורא פרי הגפן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא, יש הבדל:}} יין מתחדש בכל שנה ושנה, האש אינו מתחדש בכל שעה. האש והכלאים, אף על פי שלא נבראו מששת ימי בראשית, אבל עלו במחשבה מששת ימי בראשית. הכלאים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית לו כד|בראשית וישלח לו כד]]) ובני צבעון איה {{ירו&quot;מ-הוסר|ואנה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וענה}}, הוא ענה אשר מצא את היימים במדבר. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ערוד הוא עונש על יצירת הפרד, סימני פרד|מהו יימים]] רבי יהודה בן סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן סימון|°]] אומר: המיונס. {{ירו&quot;מ-ביאור|אנשים משונים בצורתם}} ורבנן אמרין: היימים — חציו סוס וחציו חמור.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_ס_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף ס ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''בית שמאי אומרים: נר, מזון, בשמים, והבדלה; ובית הלל אומרים: נר, ובשמים, ומזון, והבדלה.'''

אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות דף ס', מתחילים בפרק ח' הלכה ד במשנה. אומרת המשנה '''בית שמאי אומרים מכבדים את הבית ואחר כך נוטלים ידיים''', ו'''בית הלל אומרים נוטלים ידיים ואחר כך מכבדים את הבית'''. שואלת הגמרא '''מה טעמון דבית שמאי'''? עונה הגמרא '''מפני אובדן אוכלין''', כי הרי אם יש פירורים על הרצפה ובאים נוטלים ידיים, אז בעצם המים ישחיתו את הפירורים האלה. יש פה איבוד אוכלין. אז '''מה טעמון דבית הלל'''? הרי לכאורה נשמע הגיוני. עונה הגמרא '''אם השמש פיקח, הרי זה מעביר פרורין פחות מכזית''' ואין חוששים של איבוד אוכלין, לכן '''נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית'''. זאת אומרת, כיוון שהגמרא בבבלי מסבירה טיפה יותר, היא אומרת שבעצם לפי בית הלל אסור להשתמש בשמש שהוא עם הארץ. אז ממילא אם הוא תלמיד חכם, הוא ודאי יודע שצריכים לפנות את כל הפירורים שיש בהם כזית, ולכן ממילא אין חשש של איבוד אוכלין.

פרק ח' הלכה ה' במשנה. '''בית שמאי אומרים: נר, מזון, בשמים, והבדלה'''. כלומר, אם אדם אכל במוצ&quot;ש ביום שיש... בסעודה שלישית ויצא שבת ויש לו רק כוס אחת, אז הוא מברך על הנר, על המזון ואז בשמים והבדלה. '''ובית הלל אומרים: נר, ובשמים, ומזון, והבדלה'''. עוד הבדל, '''בית שמאי אומרים: שברא מאור האש''', ו'''בית הלל אומרים: בורא מאורי האש'''. יש כל מיני הסברים מה בדיוק המחלוקת. אחד מההסברים אומר שבית הלל סוברים שיש הרבה מאורות בתוך האש, כי אנחנו רואים את הצבעים, אז כל צבע זה סוג אחר של אש וממנו מברכים בורא מאורי האש. זה אחד מההסברים. אנחנו נראה מה הגמרא אומרת.

גמרא. '''תני: אמר רבי יהודא: לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על המזון שהוא בתחילה, ועל הבדלה שהיא בסוף.''' כלומר, בעצם מה שראינו זה שיטת רבי מאיר. כך רבי מאיר מסביר את המחלוקת בין בית הלל לבית שמאי, שבית שמאי אומרים נר, מזון, בשמים והבדלה, ובית הלל אומרים נר, בשמים, מזון והבדלה. כלומר, כולם מסכימים שהמזון וההבדלה בסוף, וכל המחלוקת על נר ובשמים ביניהם מה הסדר. אבל רבי יהודה אומר לא, לא זו המחלוקת. כולם מסכימים, בין בית הלל לבין בית שמאי, שהמזון הוא ראשון, ברכת המזון ראשונה וההבדלה היא בסוף, וכל המחלוקת היא לגבי המאור והבשמים, ש'''בית שמאי אומרים: בשמים ומאור ובית הלל אומרים: מאור ובשמים'''.

בא '''רבי אבא ורב יהודא בשם רב: הלכה כדברי מי שאומר בשמים ואחר כך מאור.''' כנראה להם הייתה גרסה הפוכה בדברים של בית הלל. כלומר, בית הלל אומרים בשמים ואחר כך מאור, ובית שמאי אומרים מאור ואחר כך בשמים.

עוד מחלוקת. '''בית שמאי אומרים: כוס בימינו ושמן ערב בשמאלו''', כלומר שהוא מבדיל. אז הוא מחזיק את הכוס ביד ימין ואת השמן או את הבשמים ביד שמאל, ואז הוא '''אומר: על הכוס ואחר כך אומר: על שמן ערב'''. '''ובית הלל אומרים: שמן ערב בימינו וכוס בשמאלו''', '''ואומר: על שמן ערב וטחו בראש השמש'''. הרי צריך לברך על ממשות. אז הוא שם את זה על ראש השמש ומברך על מה שיש על השמש. עכשיו, '''אם היה שמש תלמיד חכם — טחו בכותל, שאין שבחו של תלמיד חכם להיות יוצא מבושם'''. הגמרא שאמרת שזה דווקא במקום שהיו חשודים על משכב זכר ולכן אסור, כך שבימינו שזה מקובל שגם גברים מתבשמים אז אין כל כך איסור.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ס עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אם השמש פיקח וכו'.''' כלומר דס&quot;ל דאין להשתמש בעם הארץ אלא בפיקח והוא יודע שהוא מעביר פירורין פחות מכזית כלומר שמעביר הפירורין גדולים עד פחות מכזית שאינו מניח כ&quot;א הפחותין מזית ואין בכך כלום והלכך נוטלים לידים אף בתחלה ואח&quot;כ מכבדין את הבית

'''מתני' ב&quot;ש אומרי' נר ומזון.''' מי שאכל בשבת במנחה וחשכה לו ועדיין לא גמר סעודתו ואין לו יין אלא כשיעור אחד ב&quot;ש אומר' כך הוא יסדר נר ומזון וכו' ומסקינן בגמר' זו דברי ר&quot;מ אבל ר' יהודה אומר לא נחלקו ב&quot;ש וב&quot;ה על המזון שהוא בתחלה ועל הבדלה שהיא בסוף על מה נחלקו על המאור ועל הבשמים שב&quot;ש אומרים מאור ואח&quot;כ בשמים וב&quot;ה אומרים בשמים ואח&quot;כ מאור

'''בש&quot;א שברא מאור האש.''' שברא משמע שעבר ולא בורא דמשמע להבא וכן מאור ולא מאורי דחדא נהורא איכא בנורא

'''וב&quot;ה אומרים בורא.''' דנמי משמע לשעבר ומאורי האש לפי שהרבה גוונים יש בשלהבת אדומה ולבנה וירקרוקת

'''גמ' תני.''' בתוספתא פ&quot;ה א&quot;ר יהודה וכו' מפורש לעיל בהלכה א'

'''ב&quot;ש אומרי' כוס בימינו.''' ה&quot;ג בתוספתא שם הביאו לפניו שמן ויין ב&quot;ש אומרים כוס יין בשמאלו ושמן ערב בימינו מברך על השמן ואח&quot;כ מברך על היין וב&quot;ה אומרים אוחז היין בימינו ושמן בשמאלו מברך על היין ושותהו וחוזר ומברך על השמן

'''וטחו בראש השמש.''' מפני שגנאי הוא לת&quot;ח שיצא לשוק וידיו מבושמות

'''עלה וטעין תרויהון בחד ידיה.''' נכנס כשהוא טעון לשתיהם להיין והשמן בידו אחת וא&quot;ל אבא בר בר חנה מה זה האם ידך האחרת קטועה היא שלא לקחת זה בימינך וזה בשמאלך

'''האש והכלאים.''' תוספתא שם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;הל' בית שמי אומ' כול' · תני*- אמ' ר' יהודה לא נחלקו בית שמי ובית הלל על המזון שהוא בתחילה ועל הבדלה שהיא בסוף · ועל מה נחלקו על המאור ועל הבשמים שבית שמאי אומ' בשמים ומאור · ובית הלל אומ' מאור ובשמים · ר' בא ורב יהודה בשם רב הל' כדברי מי שאו' בשמים ואחר כך מאור · בית שמי אומ' כוס בימינו ושמן ערב בשמאלו או' על הכוס ואחר כך או' על שמן ערב · בית הלל אומ' שמן ערב בימינו וכוס בשמאלו · או' על שמן ערב · וטחו בראש השמש · אם היה שמש תלמיד חכם טחו בכותל שאין שבחו שלתלמיד חכם להיות יוצא מבושם · אבא בר בר חנה ורב חונא הוון יתבין אכלין והוה ר' זעירא קאים משמש קומיהון עלו וטעין תריהון בחדא ידיה · אמ' ליה אבא בר בר חנה מה ידיך חוריתא קטעין · וכעס עילוי אבוי · אמ' ליה לא מיסתך דאת רביע והוא קאים משמש ועוד דהוא כהן ואמ' שמואל המשתמש בכהונה מעל · את מיקל ליה · גזירה [דהוא רבע] ואת {{ירו&quot;מ-הוסר|יתיב}}[קאים] ומשמש תחתוי · מניין המשתמש בכהונה מעל ר' אחא בשם שמואל אמ' ואמרה להם אתם קודש ליי' והכלים קודש · מה כלים המשתמש בהן מעל אף המשתמש בכהנים מעל · הל' על דעתהון דבית שמי אשר ברא פרי הגפן [על דעתיהון דבית הלל בורא פרי הגפן]· יין מתחדש בכל שנה [ושנה]· האש אינו מתחדש בכל שעה · האש והכלאים אעפ' שלא נבראו מששת ימי בראשית · אבל עלו במחשבה מששת ימי בראשית · הכלאים ובני צבעון איה וענה הוא ענה אשר מצא את הימים במדבר · מהו יימים · ר' יהודה בן סימון או' המיונס · ורבנן אמרין היימים חציו סוס וחציו חמור {{ירו&quot;מ-הוסר|גדולות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''וכעס עלוי אביו.''' בר חנה אביו של אבא כעס עליו על שאמר לר' זעירא כן וא&quot;ל לא דייך שאתה יושב והוא עומד ומשמש לפניך ועוד שהוא כהן כדאמרי' בפרק דלעיל בהלכה ג' ר&quot;ז קם מקרי כהן במקום לוי וכו' ואסור להשתמש בכהן כדשמואל ועודך מבזה אתה לו

'''גזירה.''' גוזר אני שהוא ישב ואתה תעמוד ומשמש תחתיו: פיסקא ב&quot;ש אומרים שברא וכו' ופריך א&quot;כ על דעתיה דב&quot;ש יאמרו אשר ברא פרי הגפן וכו' דלדידהו ברא הוא דוקא לשעבר ומשני שאני יין שהוא מתחדש וכו' ושייך בו ג&quot;כ לשון בורא שהוא בורא תמיד אבל האש אינו מתחדש אלא כך היה בתחלת הבריאה כדלקמן

'''כלאים.''' הן הפרד שהוא מן הסוס ומן החמור

'''הכלאים.''' באיזה שעה נבראו וקאמר כתיב ובני צבעון וכו'

'''המיונס.''' מיני בני אדם המשונים בצורתן כך מצאתי במדרש דברי הימים. ובאיכה רבתי בפסוק הביא בכליותי וגו' ומכניסין את המיומס לתיאטרון שלהם וראשו מגולת וכו' והוא בן אדם שמשנין אותו בלבושו ובצורתו

'''חציו סוס וחציו חמור.''' והוא מצא אותו שזימן חמורה וכו' כדאמר לקמן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אבא בר בר חנא ורב חונא הוון יתבין אכלין''', ישבו לאכול, '''והוה רבי זעירא קאים ומשמש קומיהון'''. כלומר רבי זעירא שימש, הוא היה משרת שלהם. ככה היה מקובל שכל פעם אחד אחר משמש. '''עלה וטעין תרויהון בחדא ידיה''', כלומר הוא בא והביא להם את היין ואת השמן, הביא את שניהם ביד אחת. '''אמר ליה: אבא בר בר חנא, מה ידיך חוריתא קטעין?''' מה, היד שלך קטועה? למה אתה מביא את שתיהם ביד אחת? '''וכעס עילוי אבוי''', אבא שלו כעס עליו. '''אמר ליה: לא מיסתך דאת רביע והוא קאים משמש?!''' לא מספיק שאתה שוכב לך בכיף והוא משרת אותך, '''ועוד, דהוא כהן, ואמר שמואל: המשתמש בכהונה מעל''' — זה כמו מעילה, '''את מיקל ליה'''. ככה אתה מזלזל בו? '''גזירה דהוא רבע ואת קאים ומשמש תחתוי'''. עכשיו אני גוזר שהוא ישב ואתה תהיה זה שמשרת.

שואלת הגמרא, '''מניין בכהונה מעל'''? '''רב אחא בשם שמואל: ואמרה להן אתם קודש לה' והכלים קודש — מה כלים, המשתמש בהן מעל, אף המשתמש בכהנים מעל.''' הקשר בין זה שישבו בין הכוהנים לכלים - כמו שמשתמש בכלי המקדש מעל, אז גם מי שמשתמש בכהן מעל.

פיסקא. אמרנו במשנה '''בית שמאי אומרים שברא''' וכו'. שואלת הגמרא '''על דעתהון דבית שמאי אשר ברא פרי הגפן, על דעתיהון דבית הלל בורא פרי הגפן'''? כלומר, גם בזה הם חולקים ככה? עונה הגמרא, יש הבדל. '''יין מתחדש בכל שנה ושנה''' — כל שנה נוטעים את העצים, העץ גדל, כל שנה יש פירות חדשים וכולי. אבל '''האש אינו מתחדש בכל שעה''', אלא אש זה אש. כלומר, יש גם מציאות שהיא קבועה. גם אם נגיד שהוא מתחדש כי מדליקים אותו, אבל בעצם יש אפשרות שהאש לא תתחדש. כלומר, אין חובה שזה יהיה דבר חדש. בגפן חייב שזה יהיה חדש.

ואמרה הגמרא '''האש והכלאים, אף על פי שלא נבראו מששת ימי בראשית, אבל עלו במחשבה מששת ימי בראשית'''. '''הכלאים — ובני צבעון איה, הוא ענה אשר מצא את היימים במדבר.''' מהו ימים? '''רבי יהודה בן סימון אומר: המיונס''', אנשים שונים בצורתם, ככה מסבירים הפרשנים. '''ורבנן אמרין: היימים — חציו סוס וחציו חמור'''. יש לנו אפשרות שהאבא יהיה סוס והאימא אתון, כלומר חמור נקבה, ויש אפשרות הפוכה, שהאבא יהיה חמור והאימא תהיה סוסה. אז איך מבחינים ביניהם? '''ואילו הן הסימנין. אמר רבי יהודה: כל שאזניו קטנות — אמו סוס ואביו חמור; גדולות — אמו חמורה ואביו סוס.'''
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ס עמוד א'''

{{שוליים|ח_כט}} '''בהבדלה יש להקדים ברכת המאור לברכת הבשמים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל - מאור ואחר כך בשמים, כדברי רבי אבא ורב יהודא בשם רב, ותואם גם את הבבלי (פסחים קג.).

{{שוליים|ח_ל}} '''בהבדלה על היין מברכים על הבשמים לפני הברכה על האור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצו סעיף א , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל - מאור ואחר כך בשמים, כדרך שמצינו בכל מחלוקת בית שמאי ובית הלל שהלכה כבית הלל.

{{שוליים|ח_לא}} '''כאשר יש לפניו כוס לברכת המזון ושמן ערב לסיכה - כיצד יאחז וכיצד יברך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ז, הלכה יד , טור או&quot;ח סימן ריב, , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל, כדרכם בכל מקום שנחלקו עם בית שמאי.

{{שוליים|ח_לב}} '''כשמושחים שמן בראש המשמש, אם השמש תלמיד חכם — מושחים בכותל ולא בראשו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ז, הלכה יד , טור או&quot;ח סימן ריב, , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין שבחו של תלמיד חכם לצאת מבושם, ולכן טחין בכותל.

{{שוליים|ח_לד}} '''האם המשתמש בכהנים (בגופם, לעבודתו) חייב במעילה כדין מועל בכלי הקדש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מעילה, פרק ו, הלכה א &lt;קטע סוף=ס א/&gt; ==דף ס עמוד ב== &lt;קטע התחלה=ס ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלימוד הירושלמי &quot;מה כלים המשתמש בהן מעל אף המשתמש בכהנים מעל&quot; - הרמב&quot;ם פסק כך בהלכות מעילה פרק ו הלכה א.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ס עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;120&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ואילו הן הסימנין {{ירו&quot;מ-הדגשה|להבחיו בניהם}}. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{שוליים|ח_לה}}כל שאזניו קטנות — אמו סוס ואביו חמור; גדולות — אמו חמורה ואביו סוס. רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} מפקד לאילין דנשיאה: אין בעיתון מיזבון מוליון {{ירו&quot;מ-ביאור|אם תרצו לקנות פרדות}} — תהון זבנין אילין דאודניהון דקיקין, שאמו סוסה ואביו חמור {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יהיה כלאים ואסורים למשוך עם אלו שכבר יש לכם}} מה עשה צבעון וענה? זימן חמורה והעלה עליה סוס זכר, ויצא מהן פרדה. אמר הקדוש ברוך הוא להם: אתם הבאתם לעולם דבר שהוא מזיקן, אף אני מביא על אותו האיש דבר שהוא מזיקו. מה עשה הקדוש ברוך הוא? זימן {{ירו&quot;מ-הוסר|הכינה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חכינה}} והעלה עליה חרדון, ויצא ממנה חברבר. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חברבר וכלב שוטה הורגים בוודאי|מימיו לא יאמר לך אדם שעקצו חברבר וחיה]] נשכו כלב שוטה — וחיה; שבעטתו פרדה — וחיה, ובלבד פרדה לבנה. האש {{ירו&quot;מ-הדגשה|דרש}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] בשם רבי בזירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי בזירה|°]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האש שהדליק אדם הראשון|שלשים ושש שעות שימשה אותה האורה]] שנבראת ביום הראשון: שתים עשרה בערב שבת, ושתים עשרה בליל שבת, ושתים עשרה בשבת, והיה אדם הראשון מביט בו מסוף העולם ועד סופו, כיון שלא פסקה האור{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}, התחיל כל העולם כולו משורר, שנאמר ([[איוב לז ג]]) תחת כל השמים ישרהו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואורו כנפות הארץ שרו}} למי שאורו על כנפות הארץ. כיון שיצאת שבת, התחיל מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}שמש החושך ובא {{ירו&quot;מ-הוסר|ונתירא}} נתירא אדם ואמר: אלו הוא שכתב בו: ([[בראשית ג טו|בראשית בראשית ג טו]]) הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב {{ירו&quot;מ-ביאור|הנחש}} — שמא בא לנשכני {{ירו&quot;מ-ביאור|בחושך כשאיני יכול לראותו}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|ואמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זהו שאמר}} ([[תהילים קלט יא]]) אך חשך ישופני. אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: באותו שעה זימן {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}} הקדוש ברוך הוא שני רעפין, והקישן זה לזה ויצא מהן האור. הדא הוא דכתיב ([[תהילים קלט יא]]) ולילה אור בעדני. ובירך עליה: בורא מאורי האש. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}לפיכך מברכין על האש {{שוליים|ח_לו}}במוצאי שבתות, שהיא תחילת ברייתה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אף {{שוליים|ח_לז}}במוצאי יום הכיפורים מברך עליה, שכבר שבת האור כל אותו היום.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ו|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ו&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ח_לח}}אין מברכין על הנר ועל הבשמים של גוים, ועל הנר ועל הבשמים של מתים, ועל הנר ועל הבשמים שלפני עבודה זרה. ואין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תנא רבי יעקב[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אידי}} קומי רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: מברכין על הבשמים של גוים. {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו}} מה פליג {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא מה שנאסר זה מפני שסתם מסיבת גוי לעבודה זרה אך כאן}} קיומונה במעשיו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מוכיחים שאינם לעבודה זרה כגון שהניחם}} לפני חנותו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לריח טוב}}. {{שוליים|ח_לט}}עששית אף על פי שלא כבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודלקה בשבת}} — מברכין עליה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שלא נעשה בה איסור}} נר בתוך חיקו או {{שוליים|ח_מ}}בתוך פנס או בתוך אספקלריא — רואה את השלהבת ואינו משתמש לאורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון שהיתה רחוקה}}, משתמש לאורה ואינו רואה את השלהבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון שהייתה בקרן זוית}} — לעולם אין מברכין עליה עד שיהיה רואה את השלהבת ומשתמש לאורה. חמשה דברים נאמרו בגחלת וחמשה בשלהבת: {{שוליים|ח_מא}}גחלת של הקדש — מועלין&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף סא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי מנא מפקד לאילין דנשיאה: אין בעיתון מיזבון מוליון — תהון זבנין אילין דאודניהון דקיקין''', תקנו את אלה שאוזניהם קטנות, '''שאמו סוסה ואביו חמור'''. למה? כיוון שכבר יש לכם כמה כאלה שלא יהיו כלאיים, יעשו לכם להמשיך עם אלו שכבר יש לכם.

ממשיכה הגמרא. '''מה עשה צבעון וענה? זימן חמורה והעלה עליה סוס זכר, ויצא מהן פרדה.''' זה בעצם כך הוא עשה את הפרדה. '''אמר הקדוש ברוך הוא להם: אתם הבאתם לעולם דבר שהוא מזיקן''' — כי הפרד, אדם שחטף מכה מפרד, פרדה לבנה, אז בעצם זה לא מבריא. '''אף אני מביא על אותו האיש דבר שהוא מזיקו. מה עשה הקדוש ברוך הוא? זימן והעלה עליה חרדון, ויצא ממנה חברבר.''' הוא לקח נחש וחרדון, יצא ממנו חברבר. '''מימיו לא יאמר לך אדם שעקצו חברבר וחיה, נשכו כלב שוטה — וחיה'''. זה קצת קשה עם הסיפור של רבי חנינא בן דוסא, שנחש נשך אותו והוא חי כמובן, אבל בכל אופן לא מדובר פה על נס. '''שבעטתו פרדה — וחיה, ובלבד פרדה לבנה'''. כלומר, לא כל פרדה שבועטת - המוכה לא מתרפאת, אלא בפרדה לבנה.

האש. '''רבי לוי בשם רבי בזירה: שלשים ושש שעות שימשה אותה האורה שנבראת ביום הראשון: שתים עשרה בערב שבת, ושתים עשרה בליל שבת, ושתים עשרה בשבת''', והאדם הראשון מביט בה מסוף העולם ועד סופו. '''כיון שלא פסקה האור, התחיל כל העולם כולו משורר, שנאמר: תחת כל השמים ישרהו... למי שאורו על כנפות הארץ'''. '''כיון שיצאת שבת, התחיל מ שמש החושך ובא'''. פתאום התחיל להיות חושך, כי הרי בעצם נברא בראש השנה, אז הזמנים - היום התקצר. '''נתירא אדם ואמר: אלו הוא שכתב בו: הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב — שמא בא לנשכני'''. כלומר, אולי עכשיו בגלל שיש חושך, אז עכשיו זה ההזדמנות של הנחש להכיש אותי, כי אני לא רואה כלום. הוא נורא פחד. זהו שאמר '''אך חשך ישופני'''.

'''אמר רבי לוי: באותו שעה זימן הקדוש ברוך הוא שני רעפין, והקישן זה לזה ויצא מהן האור. הדא הוא דכתיב: ולילה אור בעדני. ובירך עליה: בורא מאורי האש.''' '''שמואל: לפיכך מברכין על האש במוצאי שבתות, שהיא תחילת ברייתה.''' יש פה משהו מאוד מעניין. אפשר לראות אצל הגויים, בכל האגדות שלהם, שהאדם היה צריך לגנוב את האש מהאלים, כי כאילו העולם נברא מושלם והאלים פחדו שאדם יקלקל את העולם, לכן הם מנעו מהאדם להתקדם. השאירו אותו פרימיטיבי, ללא אש, ללא שום אפשרות לגעת ולשנות בעולם. והאדם גנב את האש מהאלים, ככה הם מאמינים בשטויות שלהם, באגדות שלהם. אבל בעם ישראל אנחנו מאמינים שהקדוש ברוך הוא ברא עולם משתלם, עולם שחסר תיקון כדי שהאדם יהיה שותף. כי אם העולם היה מושלם, אז בעצם כל פעולה שאדם עושה זה בעצם הרס, זה קלקול, ולכן בעצם זה יוצר איזה מתח בין הבורא לאדם. אבל הקדוש ברוך הוא ברא עולם שיש בו תמיד מקום לתיקון, ובעצם לאדם יש מקום לפעול בעולם, יש לו מקום לתקן. ולא רק זה, הקדוש ברוך הוא גם לימד אותו איך לתקן. הקדוש ברוך הוא נתן לו תורה כדי ללמד אותו איך לתקן את העולם הרוחני, והקדוש ברוך הוא נתן לו את האש, לימד אותו איך לייצר אש כדי שבזה הוא יוכל לתקן גם את העולם הגשמי.

בכל אופן, '''רב הונא בשם רבי אבהו בשם רבי יוחנן: אף במוצאי יום הכיפורים מברך עליה, שכבר שבת האור כל אותו היום.''' כלומר, גם ביום הכיפורים שבו לא היה שימוש באור, אנחנו נוהגים להלכה לברך ביום כיפור רק על אש שבאמת שבתה. שלא מדליקים אש חדשה, אלא אש שהייתה דלוקה ולא השתמשו בה מלכתחילה באיסור. זה הנוהג היום.

פרק ח', הלכה ו', מתני'. '''אין מברכין על הנר ועל הבשמים של גוים, ועל הנר ועל הבשמים של מתים, ועל הנר ועל הבשמים שלפני עבודה זרה. ואין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ס עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ואלו הן הסימנין.''' להכיר אם אמו חמורה ואביו סוס או בהפך

'''אין בעיתון מזבנון מוליון.''' כשאתם רוצים ליקח הפרדות תראו אותן שאזניהן קטנות שהן כולן מאם סוסיא ומפני הכלאים אמר להם כן

'''זימן חכינה.''' נחש

'''חרדון.''' הוא מין הצב

'''חברבר.''' מין נחש צפעוני והוא הערוד

'''שבעטתו פרדה.''' בו וחיתה המכה

'''לבנה.''' דחיוורן ריש כרעה

'''תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ.''' פסוק הוא באיוב במענה אליהו ודריש שוררו למי שאורו על כנפות הארץ

'''שכבר שבת האור כל אותו היום.''' והויא כתחלת ברייתא

'''מתני' אין מברכין לא על הנר ולא על הבשמים של גוים.''' נר משום דלא שבת שהעכו&quot;ם עשה מלאכה לאורו וקי&quot;ל אור שלא שבת אין מברכין עליו הואיל ונעבד בו עבירה

'''ולא על הבשמיס.''' בבשמים שהם במסיבה של עכו&quot;ם שהם מסובין בה לסעודה מיירי והא דתנן בסיפא ולא על הנר ולא על הבשמים שלפני ע&quot;ז מה טעם קאמר מה טעם אין מברכין על של עכו&quot;ם לפי שסתם מסיבת עכו&quot;ם לע&quot;ז ואין מברכין על הבשמים שלפני ע&quot;ז&lt;/div&gt;
⁣‌‌​​‌‌ואילו הן הסימנין אמ' ר' יהודה כל שאזניו קטנות אמו סוס ואביו חמור · גדולות אמו חמורה ואביו סוס · ר' מנא מפקד לאילין דנשיאה אין בעיתון מיזבון מוליון תהון זבנין אילין דאודניהון דקיקין שאמו סוסה ואביו חמור · מה עשה צבעון וענה זימן חמורה והעלה עליה סוס זכר ויצא מהן פרדה · אמ' הקב'ה להם אתם הביאתם לעולם דבר שהוא מזיקו אף אני מביא על אותו האיש דבר שהוא מזיקו · מה עשה הקב'ה זימן חכינא והעלה עליה חרדון ויצא ממנה חברבר · מימיו לא יאמר לך אדם שעקצו חברבר וחיה · נשכו כלב שוטה וחיה שבעטתו פרדה וחיה · ובלבד פרדה לבנה · האש ר' לוי בשם ר' בזירה שלשים ושש שעות שימשה {{ירו&quot;מ-הוסר|האורה משמשת ראשונה}}[אותה האורה שנבראה ביום הראשון] שתים עשרה בערב שבת · ושתים עשרה בלילי שבת · ושתים עשרה בשבת · והיה אדם הראשון מביט בו מסוף העולם ועד סופו כיון שלא פסקה האורה התחיל כל העולם כולו משורר שנ' תחת כל השמים ישרהו למי שאורו על כנפות הארץ · כיון שיצת שבת התחיל משמש החושך ובא ונתיירא אדם ואמ' אילו הוא שכת' בו הוא ישופך ראש [ואתה תשופנו עקב שמא בא לנשכני] {{ירו&quot;מ-הוסר|יבא וישכנו}}ואמ' אך חושך ישופיני · אמ' לוי באותה השעה זימן לו הקב&quot;ה שני רעפין והקישן זה לזה ויצא מהן האור הדא הוא דכת' ולילה אור בעדיני ·{{ירו&quot;מ-הוסר|ולילה אור בעדי}} ובירך עליה בורא מאורי האש · שמואל אמ' לפיכך מברכין על האש במוצאי שבתות שהיא תחילת ברייתה · רב הונא בשם ר' אבהו בשם ר' יוחנן אף במוצאי יום הכיפורים מברך עליה שכבר שבת האור כל אותו היום ·הל' תנא ר' יעקב קומי ר' ירמיה מברכין על הבשמים שלגוים מהו פליג קיומונה במעשיו לפני חנותו עששית אע&quot;פ [שלא] כבת מברכין עליה · נר בתוך חיקו או בתוך פנס או בתוך ספקלריא רואה את השלהבת ואינו משתמש לאורה משתמש לאורה ואינו רואה את השלהבת לעולם אין מברכין עליה עד שיהא רואה את השלהבת ומשתמש לאורה · חמשה דברים נאמרו בגחלת וחמשה בשלהבת · גחלת שלהקדש מועלין⁤
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

גמרא: '''תנא רבי יעקב קומי רבי ירמיה: מברכין על הבשמים של גוים.''' שואלת הגמרא: מה, פליג? הרי לפני דקה אמרנו במשנה שלא מברכים על הבשמים של גוים. עונה הגמרא: מה שנאסר זה מפני שסתם משתה של גוי הוא לעבודה זרה, אז לכן אני אוסר את כל הבשמים של הגוי. אבל כאן, כי אמרו במקום מוכיחים שאינם לעבודה זרה - פה יש לנו וודאות שהבשמים האלה לא שימשו אותו לעבודה זרה, '''כגון שהיה נראה קיומונה במעשיו לפני חנותו''', הוא שם את זה בחנות כדי שיהיה ריח טוב, אז ברור לנו שלא לעבודה זרה.

'''עששית אף על פי שלא כבת — מברכין עליה.''' כלומר, אם היא דלקה כל השבת, אבל ברגע מוצאי שבת מברכים עליה, כי מה שאסור זה לברך על אש שנעשה בה איסור. אין לנו בעיה שהיא דלקה. לכן אם היא דלקה, אין שום בעיה לברך עליה במוצאי שבת.

'''נר בתוך חיקו או בתוך פנס או בתוך אספקלריא — רואה את השלהבת ואינו משתמש לאורה''', כגון שהייתה רחוקה, '''משתמש לאורה ואינו רואה את השלהבת''', כגון שאתה בקרן זווית, כלומר שהאור כן קיים, אבל הוא לא רואה את מקור האש, '''לעולם אין מברכין עליה עד שיהיה רואה את השלהבת ומשתמש לאורה'''.

'''חמשה דברים נאמרו בגחלת וחמשה בשלהבת: גחלת של הקדש — מועלין''' בה, והשלהבת לא נהנין ולא מועלין. גחלת של עבודה זרה אסורה ושלהבת מותרת. המודר הנאה מחברו אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו. המוציא את הגחלת לרבים חייב, ובשלהבת פטור. מברכים על השלהבת ואין מברכים על הגחלת.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ס עמוד ב'''

{{שוליים|ח_לה}} '''איסור הרבעת בהמה שאמה סוסה ואביה חמור עם בהמה שאמה חמורה ואביה סוס משום כלאים, וסימן ההיכר – אזני הפרדה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלאים, פרק ט, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצז סעיף ט סמ&quot;ג לאוין רפא. ''הכרעה:'' נפסק כרבי מנא שיש להבחין בין הפרדות לפי גודל אוזניהן, שהקטנות אמן סוסה ואביהן חמור והגדולות אמן חמורה ואביהן סוס, ואין למשכן זו עם זו משום כלאים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ח_לו}} '''אין לומר &quot;בורא מאורי האש&quot; בהבדלה במוצאי יום הכיפורים אלא רק במוצאי שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרכד סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שברכת האור נתקנה על אור שנברא במוצאי שבת דווקא, ולא במוצאי יום הכיפורים שאין בו חידוש בריאת אור.

{{שוליים|ח_לז}} '''האם מברכים ברכת האור (בורא מאורי האש) במוצאי יום הכיפורים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרכד סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' מברכים על האור במוצאי יום הכיפורים, שכיוון שנח האור כל היום נחשב כאילו נברא מחדש במוצאי היום, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן תרכד סעיף ד.

{{שוליים|ח_לח}} '''אין מברכים על נר ובשמים של גויים, של מתים ושל עבודה זרה, ואין מברכים על הנר עד שנהנים לאורו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ט, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף יב , סמ&quot;ג עשין כז, סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק שאין מברכים על נר ובשמים שלפני עבודה זרה ושל מתים, אך על בשמים של גויים מברכים כשמעשיהם מוכיחים שאינם לעבודה זרה (כגון שהניחם לפני חנותו), כדעת רבי יעקב בר אידי בשם רבי ירמיה.

{{שוליים|ח_מא}} '''גחלת של הקדש הנאה ומעילה, ושלהבת הבוקעת ממנה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מעילה, פרק ב, הלכה יג &lt;קטע סוף=ס ב/&gt; ==דף סא עמוד א== &lt;קטע התחלה=סא א/&gt;. ''הכרעה:'' גחלת - מועלין בה כדין תשמישי הקדש; שלהבת - לא נהנין ולא מועלין, כדעת הירושלמי, וכן פסק הרמב&quot;ם בהלכות מעילה פ&quot;ב הי&quot;ג..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;121&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
בה, והשלהבת — לא נהנין ולא מועלין. {{שוליים|ח_מב}} &lt;/div&gt;גחלת של עבודה זרה אסורה, ושלהבת מותרת. {{שוליים|ח_מג}}המודר הנאה מחבירו — אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו. {{שוליים|ח_מד}}המוציא את הגחלת לרשות הרבים — חייב, והשלהבת — פטור. מברכין על השלהבת ואין מברכין על הגחלת. רבי חייא בר אשי[[ביאור:עץ מסורת#רב חייא בר אשי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: אם היו {{שוליים|ח_מה}}גחלים לוחשות — מברכין. רבי יוחנן דקרציון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן דקרציון|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי נחום בר סימאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחום בר סימאי|°]]: בלבד הנקטפת. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם יניח קיסם מעל הגחל האש תקפוץ וידלק}} תני {{שוליים|ח_מו}}גוי שהדליק מישראל, וישראל שהדליק מגוי — {{ירו&quot;מ-הדגשה|מברך עליו}}. ניחא גוי שהדליק מישראל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהאש של ישראל שבתה. אבל ישראל מגוי אמאי? הרי האש לא שבתה. אלא כנראה בדלל שמברכים על התוספת}} מעתה אפילו {{שוליים|ח_מז}}גוי מגוי? אשכח תני: גוי מגוי — אין מברכין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|גזרה משום גוי ראשון ועמוד ראשון אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מבוי שכולו גוים וישראל אחד דר בתוכו, ויצא משם {{ירו&quot;מ-הוסר|האור}} אור — מברכין עליה בשביל אותו ישראל ששם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אין מברכין לא על הבשמים של לילי שבת בטבריא, ולא על {{ירו&quot;מ-הוסר|הבשמים של מוצאי שבת בציפורין ולא על }}הנר, ולא על הבשמים של אור ערב שבת {{ירו&quot;מ-ביאור|חמישי בלילה}} בציפורין {{שוליים|ח_מח}}— שאינן עשויין אלא לדבר אחר. {{ירו&quot;מ-ביאור|לגמר את הכלים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} {{שוליים|ח_מט}}ולא על הנר והבשמים של מתים רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוסי בי רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]]: הדא דאת אמר — {{שוליים|ח_נ}}בנתונים למעלה ממיטתו של מת; אבל אם {{ירו&quot;מ-הוסר|היה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היו}} נתונים לפני מטתו של מת — מברכין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אני אומר: לכבוד החיים הן עשוין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} ולא על הנר ולא על הבשמים של עבודה זרה. ולא היא — של גוים היא של עבודה זרה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אז למה הכפילות?}} תיפתר בעבודה זרה של ישראל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. דרש רבי זעירא בריה דרבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא בריה דרבי אבהו|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדכתיב}} ([[בראשית א ד|בראשית בראשית א ד]]) וירא אלהים את האור כי טוב, ואחר כך ויבדל אלהים בין האור ובין החשך. אמר רבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ברכיה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: כך דרשו שני גדולי עולם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ורבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: ויבדל אלהים — אבדלה ודאי {{ירו&quot;מ-ביאור|ממש}}. רבי יהודה בי רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בי רבי סימון|°]] אמר: הבדילו {{ירו&quot;מ-ביאור|הפרישו}} לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לשימושו}} ורבנן אמרין: הבדילו לצדיקים לעתיד לבוא. משלו משל, למה הדבר דומה? למלך שהיו לו שני איסטרטיגין {{ירו&quot;מ-ביאור|ממונים}} זה אומר: אני משמש ביום, וזה אומר: אני משמש ביום. קרא לראשון ואמר לו: פלוני, היום יהא תחומך. קרא לשני ואמר לו: פלוני, הלילה יהא תחומך. הדא הוא דכתיב ([[בראשית א ה|בראשית בראשית א ה]]) ויקרא אלהים לאור יום וגו'. לאור אמר לו: היום יהא תחומך. {{ירו&quot;מ-הוסר|ולחשך}} לחשך אמר לו: הלילה יהא תחומך. אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הוא שאמר הקדוש ברוך הוא לאיוב ([[איוב לח יב]]) המימיך צוית בוקר, ידעת השחר מקומו — {{ירו&quot;מ-הדגשה|כלום}} ידעת אי זה מקומו של אור ששת ימי בראשית, איכן נגנז? אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: אנא אמרית טעמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדברי רבי יוחנן וריש לקיש, שאמרו שהקדוש ברוך הוא הבדיל בין האור ובין החושך ממש, ונתן לכל אחד תחומו מדכתיב}} ([[ישעיהו מה ז]]) יוצר אור ובורא חושך עושה שלום — משיצא{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}, עושה שלום ביניהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: יאותו, ושמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: יעותו. מאן דאמר יאותו — {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית לד טו|בראשית וישלח לד טו]]) אך בזאת נאותה לכם. מאן דאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|יעותו דכתיב}} ([[ישעיהו נ ד]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדעת לעות את יעף דבר. תמן תנינן: כיצד מעברין את הערים? רב אמר: מאברין, ושמואל אמר: מעברין }}מאן דאמר מאברין — מוסיפין לה אבר, מאן דאמר מעברין — כאשה עוברה. תמן תנינן: לפני אידיהן של גוים. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: עידיהן, ושמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אידיהן. מאן דאמר אידיהן — {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים לב לה|דברים האזינו לב לה]]) כי קרוב יום אידם. ומאן דאמר עידיהן — {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ישעיהו מד ט]]) ועידיהם המה בל יראו {{ירו&quot;מ-הוסר|ובעל}} ובל ידעו למען יבשו. מאן מקיים שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} טעמא דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]? ועידיהם המה — שהן עתידין {{ירו&quot;מ-הדגשה|להעיד ו}}לבוש את עובדיהן ליום הדין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} אין&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף סא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''גחלת של הקדש מועלין בה''', והשלהבת — לא נהנין ולא מועלין. '''גחלת של עבודה זרה אסורה, ושלהבת מותרת. המודר הנאה מחברו אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו. המוציא את הגחלת לרשות הרבים חייב, והשלהבת פטור. מברכין על השלהבת ואין מברכין על הגחלת'''.

רבי חייא בר אשי אמר בשם רב '''אם היו גחלים לוחשות מברכין'''. כלומר אם הגחלים היו אדומות כאלה שאם אנחנו נקרב אליהם חתיכת נייר זה יבער, אז כן מברכים.

רבי יוחנן דקרציון אמר בשם רבי נחום בר סימאי '''בלבד הנקטפת'''. כמו שאמרנו שדווקא אם אני אניח קיסם אז זה יידלק.

תני '''גוי שהדליק מישראל, וישראל שהדליק מגוי''' — יש לנו ברייתא שגוי שהדליק מישראל וישראל שהדליק מגוי מברכים עליו. כלומר אין בעיה לברך, כי כל האיסור זה על נר של גוי, כי אני חושש שמא הוא השתמש בזה בשבת, אבל אם הדליקו ממנו אז מותר. אנחנו יודעים שהגמרא אומרת שלמרות שבעצם אפשר לברך על התוספת, כיוון שאני גוזר שמא הוא יברך בדיוק ברגע של מוצאי שבת ואז יצא שהוא מברך על הנר שדלק באיסור אצל הגוי.

אומרת הגמרא '''ניחא גוי שהדליק מישראל''' — זה ברור למה מותר, כי האש של ישראל היא השבתה, אבל אם ישראל הדליק מגוי אז איך הוא יכול לברך? אלא כנראה ודאי שאני מברך על התוספת, אני לא מברך על הבסיס. אם זה ככה, אז '''מעתה אפילו גוי מגוי'''? למה אתה אוסר אם גוי הדליק מגוי? למה אתה מתיר רק אם יהודי הדליק מגוי?

'''אשכח תני: גוי מגוי — אין מברכין'''. מה הסיבה באמת? כמו שאמרנו שבבבלי מופיע שזה גזירה משום גוי ראשון ועימוד ראשון, כי באמת גוי, אפילו אותו גוי לא צריך גוי אחר. אם גוי אחד מדליק נר, הדליק את זה בשבת, הנר עבר איסור, אבל בעצם כל רגע ורגע מתחדש האש, וכשאני מברך אני בעצם מברך על התוספת. אבל גזרו חכמים שמא יברך בדיוק ברגע עצם השבת, ואז בעצם הוא מברך על האש שהייתה באיסור. וחכמים כשהם גזרו אז הם גם גזרו בכל גוי, גם אם זה גוי שני. כלומר, גם אם גוי הדליק מהגוי הזה, הם גזרו משום גוי ראשון ועימוד ראשון.

אמר '''רבי אבהו בשם רבי יוחנן: מבוי שכולו גוים וישראל אחד דר בתוכו, ויצא משם אור''' — כלומר, רואים שיש אור שם, '''מברכין עליה בשביל אותו ישראל''' ששם.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא על הנר של מתים.''' דלאו לאורה הוא אלא לכבוד בעלמא ולא על בשמים של מתים דלעבורי ריחא עבידה

'''שלפני ע&quot;ז.''' לפי שאסורין בהנאה

'''עד שיאותו לאורו.''' שיהנו מאורו ולא שיהנו ממש אלא שיהא קרוב לו כל כך שיכול ליהנות אם ירצה

'''גמ' מהו פליג.''' אם האי ברייתא דר' ירמי' פליג על מתני'

'''קיימונה.''' תרגמה במעשיו לפני חנותו. שהעכו&quot;ם עשה לעצמו לפני חנותו דלא אמרו אין מברכין אלא דוקא במסיבה שלהם כדפרישית במתני'

'''עששית.''' שהיתה דולקת מע&quot;ש אע&quot;פ שלא כבתה כל יום השבת מברכין עלי' שלא נעבדה בה עבירה שלא הודלקה בשבת בתוספתא פ&quot;ה

'''ואינו משתמש.''' שאינו יכול להשתמש לאורה שרחוקה היא

'''משתמש לאורה.''' דרך הפנס או כיוצא בו דקיימא בקרן זוית ואינו רואה את השלהבת

'''גחלת של הקדש מועלין בו.''' דאית בה ממשא כדתנן בפ' משילין וגריס נמי התם להא

'''ובלבד הנקטפת.''' דהאש מגחלים לוחשות נקטפת מעט למעלה ושיעורו אם מכניס הקיסם ביניהן דולק הוא מאליו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;בה · והשלהבת לא נהנין ולא מועלין · גחלת שלע&quot;ז אסורה · ושלהבת מותרת · המודר הנאה מחבירו אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו · המוציא את הגחלת לרשות הרבים חייב [והשלהבת פטור מברכין על השלהבת] ואין מברכין על הגחלת · ר' חייא בר אשי בשם רב אם היו הגחלים לוחשות מברכין · ר' יוחנן דקרציון בשם ר' נחום בר סימאי בלבד הנקטפת · תני גוי שהדליק מיש' ויש' שהדליק מגוי [ניחה גוי שהדליק מיש'] מעתה אפי' גוי מגוי · אשכח תני גוי מגוי מברכין · ר' אבהו בשם ר' יוחנן מבוי שכולו גוים ויש' אחד דר בתוכו ויצא משם האור מברכין עליה בשביל אותו יש' ששם · ר' אבהו בשם ר' יוחנן אין מברכין לא על הבשמים שללילי שבת בטיבריא ולא על הבשמים שלמוצאי שבתות בציפורין ולא על הנר ולא על הבשמים של אור ערב שבת בציפורין שאינן עשויין אלא לדבר אחר · ולא על הנר והבשמים שלמתים · ר' חזקיה ור' יעקב בר אחא בשם ר' יוסי ביר' חנינא הדא דאת אמר בנתונים למעלה ממיטתו שלמת · אבל אם היו נתונין לפני מיטתו שלמת מברכין · אני או' לכבוד החיים הן עשויין · ולא על הנר ולא על הבשמים שלע&quot;ז · ולא היא שלגוים היא שלע&quot;ז · תיפתר בע&quot;ז  שליש'· אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו · דרש ר' זעירא בריה דר' אבהו וירא אלהים את האור כי טוב ואחר כך ויבדל אלהים בין האור ובין החושך · אמ' ר' ברכיה כך דרשו שני גדולי עולם ר' יוחנן ור' שמעון בן לקיש ויבדל אלהים אבדלה ודאי · ר' יהודה ביר' סימון אמ' הבדילו לו · ורבנין אמרין הבדילו לצדיקים לעתיד לבוא · משלו משל למה הדבר דומה למלך שהיו לו שני איסטרטיגין זה או' אני משמש ביום [וזה או' אני משמש ביום] קרא לראשון ואמ' לו פל' היום יהא תחומך · קרא לשיני ואמ' לו פל' הלילה יהא תחומך · הדא הוא דכת' ויקרא אלהים לאור יום וגו' · לאור אמ' לו היום תהא תחומך · ולחושך אמ' לו הלילה יהא תחומך · אמ' ר' יוחנן הוא שאמ' לו הק' לאיוב המימיך ציוית בוקר ידעת השחר מקומו · ידעת אי זה מקומו שלאור ששת ימי בראשית איכן נגנז · אמ' ר' תנחומא אנא אמרית טעמ' יוצר אור ובורא חושך עושה שלום משיצא עושה שלום ביניהן · אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו · רב אמ' יאותו · ושמואל אמ' [יעותו מאן דמר יאותו אך בזאת נאותו לכם מאן דמר] יעותו לדעת לעות את יעף דבר · תמן תנינן כיצד מעברין את הערים · רב אמ' מאברין · ושמואל [אמ'] מעברין · מאן דא' מאברין מוסיפין לה אבר · מאן דאמ' מעברין כאשה עוברה · תמן תנינן לפני אידיהן שלגוים · רב אמ' עידיהן · ושמואל אמ' אידיהן · מאן דמר אידיהן כי קרוב יום אידם · ומאן דמר עידיהן ועידיהם המה בל יראון ובל ידעו למען יבושו · מאן מקיים שמואל טעמיה דרב ועידיהם המה שהן עתידין לבייש את עובדיהן ליום הדין · אין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר '''רבי אבהו בשם רבי יוחנן: אין מברכין לא על הבשמים של לילי שבת בטבריא''', ולא על '''הבשמים של אור ערב שבת בציפורין''', כי שני אלה לא נעשו לאור, אלא הם נעשו לגמר את הכלים או משהו בסגנון. יודעים שחושבים שבציפורין עשו את זה במוצאי שבת כדי להפיג את הצער של הסתלקות הנפש, ששמים בזה כל מיני סוגי בשמים, אבל בכל אופן זה לא נעשה לאור. ובטבריה זה נעשה לגמר את הכלים לכבוד שבת. וגם '''לא מברכין... שאינן עשויין אלא לדבר אחר''', כמו שאמרנו לגמר את הכלים.

תנן, למדנו במשנה '''ולא על הנר והבשמים של מתים'''. אז בחיזוק זה רבי יעקב בר אחא אמר בשם רבי יוסי בי רבי חנינא: '''הדא דאת אמר — בנתונים למעלה ממיטתו של מת'''. כלומר אם שמים את הנר או את הבשמים מעל המיטה של המת אז זה ברור שזה כדי למנוע את הסירחון או לכבוד המת, '''אבל אם נתונים לפני מטתו של מת — מברכין''', כי זה לכבוד האנשים, זה לא לכבוד המת.

תנן, למדנו במשנה '''ולא על הנר ולא על הבשמים של עבודה זרה'''. אבל כתוב גם כן לא של גויים, אז לכאורה זה כפילות. לא של גוי, בשל עבודה זרה — לכאורה זה אותו איסור. אז למה המשנה כתבה את זה פעמיים? עונה הגמרא '''תיפתר בעבודה זרה של ישראל''', כלומר לא גוי, כי סתם מסיבת גויים לעבודה זרה, ובישראל אם זה לעבודה זרה גם כן אסור.

תנן, '''אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו'''. דרש רבי זעירא בריה דרבי אבהו: '''(בראשית א ד) וירא אלהים את האור כי טוב''', ואחר כך '''ויבדל אלהים בין האור ובין החשך'''. ומכאן מצאו רמז שצריכים להשתמש. הקדוש ברוך הוא ראה את האור, כלומר צריך להשתמש באור, רק לאחר מכן מבדילים.

אמר רבי ברכיה: '''כך דרשו שני גדולי עולם רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש: ויבדל אלהים — אבדלה ודאי'''. כלומר הפריד אותו, הפריד בין האור ובין החושך. ורבי יהודה בי רבי סימון אמר: '''הבדילו לו''' — הכוונה שמר אותו לשימושו, רק לו. '''ורבנן אמרין: הבדילו לצדיקים לעתיד לבוא'''. כלומר כמו שהמדרש אומר שבאור הזה היו רואים מסוף העולם ועד סופו, ואז הקדוש ברוך הוא לא רצה שאנשים ישתמשו בזה וגנז את זה לצדיקים לעתיד לבוא.

'''משלו משל, למה הדבר דומה? למלך שהיו לו שני איסטרטיגין''', כן, שני ממונים. '''זה אומר: אני משמש ביום, וזה אומר: אני משמש ביום. קרא לראשון ואמר לו: פלוני, היום יהא תחומך. קרא לשני ואמר לו: פלוני, הלילה יהא תחומך'''. כלומר הוא חילק אותם, נתן לכל אחד תפקיד. '''הדא הוא דכתיב ויקרא אלהים לאור יום וגו'.''' מה הכוונה? קרא לאור וציווה אותו על היום. אמר לו היום הוא תחומך, וקרא לחושך ואמר לו: הלילה הוא תחומך. זה הכוונה — קרא לאור, ממש למלאך הממונה על האור, אמר: אתה היום תחומך, ואתה לילה.

אמר רבי יוחנן: '''הוא שאמר הקדוש ברוך הוא לאיוב: המימיך צוית בוקר, ידעת השחר מקומו''' — כלומר, כלום ידעת איזה הוא מקומו של אור ששת ימי בראשית, והיכן נגנז?

אמר רבי תנחומא: '''אנא אמרית טעמא''' — אני אגיד הסבר לדברי רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש, שאמרו שהקדוש ברוך הוא הבדיל בין האור ולחושך ממש, ונתן לכל אחד את תחומו. דכתיב '''יוצר אור ובורא חושך עושה שלום''' — כלומר, אחרי שהם כבר נבראו, '''עושה שלום ביניהן'''. זה הכוונה, ויבדיל בין האור ולחושך.

תנן '''אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו'''. כך למדנו במשנה. רב אמר '''יאותו''' עם א', ושמואל אמר '''יעותו''' עם ע'. מאן דאמר יאותו עם א' — דכתיב '''אך בזאת נאותה לכם''', כלומר נהנה מכם, אז גם אנחנו נהנים מאור. מאן דאמר יעותו — דכתיב '''מאן דאמר מעברין'''.

תמן תנינן: '''לפני אידיהן של גוים'''. כלומר, עוד דברים שיש בהם הבדל אם אומרים עם א' או עם ע'. מצאנו ברייתא שכתוב שם כיצד מעברין את הערים. רב אמר '''מעברין''' עם א', שמואל אמר '''מעברין''' עם ע'. מאן דאמר מעברין עם א' — '''מוסיפין לה אבר'''. כן, מה זה בעצם לעבר את העיר? יש בית שהוא בתוך שבעים אמה ושיריים, אז מצרפים אותו להיות חלק מהעיר, ורק משם מתחילים למדוד את התחום — אלפיים אמה. אז זה בעצם מצרפים עוד איזה איבר לעיר, לכן זה עם א'. מעברין מלשון איבר. מאן דאמר מעברין — '''כאשה עוברה''', כאילו מוסיפים עוד, כאילו שאישה בהריון, שהבטן הולכת וגדלה.

תמן תנינן: '''לפני אידיהן של גוים'''. אסור לעשות ולתת איתם, כך כתוב במסכת עבודה זרה. רב אמר '''עידיהן''' עם ע', ושמואל אמר '''אידיהן''' עם א'. מאן דאמר אידיהן — דכתיב '''כי קרוב יום אידם'''. ומאן דאמר עידיהן — דכתיב '''ועידיהם המה בל יראו ובל ידעו למען יבשו'''. מאן מקיים שמואל טעמא דרב? כלומר, מה עושים עם הפסוק ועידיהם, הרי כתוב עם ע'? זה לא עבודה זרה, אלא '''שהן עתידין לבוש את עובדיהן ליום הדין'''. כלומר עדי אם זה יום הדין, אבל עבודה זרה תבוא ותעיד עליהם שהם עבדו אותה והיא תבייש אותם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף סא עמוד א'''

{{שוליים|ח_מב}} '''אין להשתמש בגחלת שהודלקה לצורך עבודה זרה, אך אש שנשלהבה ממנה מותרת בהנאה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודה זרה, פרק ז, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קמב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; כן פסקו הרמב&quot;ם (הל' עבודה זרה ז, י) והשו&quot;ע (יו&quot;ד קמב, א), משום שהשלהבת דבר חדש הפורח מן הגחלת ואינו מגוף האיסור עצמו.

{{שוליים|ח_מג}} '''המודר הנאה מחברו אסור ליהנות מגחלתו אך מותר לו להדליק ולהיבנות משלהבתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות נדרים, פרק ו, הלכה יא , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רכא סעיף יב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, וכך הובא ברמב&quot;ם (הל' נדרים פ&quot;ו הי&quot;א) ובשו&quot;ע (יו&quot;ד סי' רכא סעי' יב) שגחלת הנאתה מגוף החפץ ואילו שלהבת אינה אלא ממנו ונמשכת, ואינה נחשבת הנאה מגוף הדבר הנדור.

{{שוליים|ח_מד}} '''בהבדלה מברכים על שלהבת (אש) ולא על גחלת בלבד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק יח, הלכה ה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חייא בר אשי בשם רב שאם היו גחלת של מתכת מברכים אף עליה, שהגחלת חוזרת ונעשית שלהבת; הרמב&quot;ם פסק כירושלמי.

{{שוליים|ח_מה}} '''גחלים לוחשות שאין בהן שלהבת - האם מברכים עליהן בורא מאורי האש בהבדלה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ט , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק שמברכים על גחלים לוחשות בתנאי שהן &quot;נקטפות&quot; - שאם יניח עליהן קיסם הוא נדלק, כפי שכתבו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ח_מו}} '''מברכים בורא מאורי האש במוצאי שבת גם על אש שהודלקה מאש שלא שבתה, ובלבד שהתחדשה בה תוספת אור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כהסבר הירושלמי שמברכים אף כשישראל הדליק מגוי, הואיל והתוספת של האור החדש נחשבת כאש חדשה, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ו.

{{שוליים|ח_מז}} '''אין מברכין על אור שהודלק מנר של גוי שהודלק מנר של גוי אחר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבהו בשם רבי יוחנן: גזרה משום גוי ראשון, וכן הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח רצח,ו..

{{שוליים|ח_מח}} '''אין לברך &quot;שהחיינו&quot; על ריח בשמים המיועדים למסך כלים ולא להנאת הגוף.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ט, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שדברים העשויים לגמר כלים (כלבשמים) אין מברכים עליהם ברכת הריח, כדין המשנה &quot;לגמר את הכלים&quot;.

{{שוליים|ח_מט}} '''אין מברכים על נר ובשמים שהוכנו לצורך המת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ט, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף יב , סמ&quot;ג עשין כז, סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק שאין מברכים על נר ובשמים של מתים, דווקא בסתומים לגמרי לצורך המת ולא כשנהנים מאורם או מריחם.

{{שוליים|ח_נ}} '''אין מברכים ברכת המזון על נר ובשמים שהונחו לכבוד המת, אך אם הונחו לפני המת לכבוד החיים מברכים עליהם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ט, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף יב , סמ&quot;ג עשין כז, סמ&quot;ג עשין כט &lt;קטע סוף=סא א/&gt; ==דף סא עמוד ב== &lt;קטע התחלה=סא ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו בירושלמי, שהטעם תלוי בכוונת ההנחה - אם לכבוד המת אין מברכים, ואם לכבוד החיים מברכים, וכך הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע (או&quot;ח ריז,ב; רצז,ב; רצח,יב).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;122&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מברכין על הנר עד שיאותו לאורו רב יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: כדי שיהו נשים טוות לאורו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} כדי שתהא עינו רואה מה בכוס ומה בקערה. רב חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{שוליים|ח_נא}}כדי שיהא יודע להבחין בין מטבע למטבע. תני רבי אושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] אפילו טריקלין עשר על עשר — מברכין. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] מקרב קמיה בוצינא. אמרין ליה תלמידיו: רבי, מה את מחמיר עלינו? הא תני רבי אושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] אפילו טריקלין עשר על עשר מברכין&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ז|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ז&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ח_נב}}מי שאכל ושכח ולא בירך — [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ים}}: יחזור למקומו ויברך; ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: יברך במקום שנזכר. ועד מתי מברך? {{שוליים|ח_נג}}עד כדי שיתעכל המזון שבמעיו&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסטא בר שונם[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסטא בר שונם|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}תרין אמורין: חד אמר טעמון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי, וחד אמר טעמון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר טעמון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי — אילו שכח שם כיס אבנים טובות ומרגליות, שמא לא היה חוזר ונוטל כיסו? אף הכא יחזור למקומו ויברך. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל — {{ירו&quot;מ-הוסר|אלין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אילו}} פועל עושה בראש הדקל או בתוך הבור, שמא מטריחין שיחזור למקומו ויברך? אלא מברך במקום שנזכר, אף הכא מברך במקום שנזכר. עד מתי הוא מברך? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: עד שיתעכל המזון במעיו. וחכמים אומרים: כל זמן שהוא צמא מחמת אותו סעודה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר {{שוליים|ח_נד}}עד שירעב&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ח|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ח]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ח&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; בא להן יין אחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים מברך על היין {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא שותה}} ואחר כך מברך על המזון {{ירו&quot;מ-ביאור|ושותה}} ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים {{שוליים|ח_נה}}מברך על המזון ואחר כך מברך על היין {{שוליים|ח_נו}}עונין אמן אחר ישראל {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}מברך ואין עונין אמן אחר כותי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}מברך עד שישמע כל הברכה&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|עי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|טעמם של בית שמאי שמא אם ימתין עד אחרי ברכת המזון}} על ידי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שברכת הגפן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שהיא}} היא ברכה קטנה שמא ישכח וישתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלי ברכה}} ברם הכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם אכל בערב שבת וקידש היום, ויש לו רק כוס אחת — מברך ברכת המזון ואחר כך מקדש}} על {{ירו&quot;מ-הדגשה|היין, ולא חוששים שישכח דעל}} ידי {{ירו&quot;מ-הוסר|שהיא}} שהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|משולשה}} משלשה {{ירו&quot;מ-ביאור|אומר שלוש ברכות}} על הכוס אינו שוכח {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: ואין עונין אמן אחר כותי המברך עד שישמע כל הברכה}} — הא אחר ישראל — עונין אמן אף על פי שלא שמע? לא כן תני: {{שוליים|ח_נז}}שמע ולא ענה — יצא; ענה ולא שמע — לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} חייא בריה דרב[[ביאור:עץ מסורת#חייא בריה דרב|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}בשלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך לצאת ידי חובה בברכה זו כגון שלא}} אכל עמהן כזית. הכא מתניתא תני {{ירו&quot;מ-ביאור|גבי הלל}}: שמע ולא ענה — יצא; ענה ולא שמע — לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] בשם אבא בר חנה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר חנה|°]]: ואית דאמרי לה אבא בר חנה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר חנה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרה}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שאמרנו לא ענה יצא — הכוונה שלא ענה על הכל, אבל}} והוא שענה ראשי פרקים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיו אומרים הללויה על כל דבר ודבר שהחזן מקריא}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי: הי אינין ראשי פרקים? ([[תהילים קיג א]]) הללו יה, הללו עבדי ה', הללו את שם ה'. בעון קומי רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] מנין שאם שמע ולא ענה יצא? אמר: מן מה דאנן חמי רבנן רברביא עבדין כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} אינון קיימין בציבורא — {{ירו&quot;מ-ביאור|שאנו רואים רבנים גדולים עושים כן כשהם מתפללים בציבור}} דאילין אמרין {{ירו&quot;מ-הוסר|דין }}ברוך הבא, ואילין אמרין בשם ה'. ואילין ואילין יוצאין ידי חובתן. תני רב אושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רב אושעיא|°]] {{שוליים|ח_נח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ענייה לזימון כאשר לא אכל|עונה הוא אדם אמן, אפילו לא אכל]] ואינו אומר &quot;נברך שאכלנו משלו&quot; אלא אם כן אכל. תני: {{שוליים|ח_נט}}אין עונין אמן יתומה ולא אמן קטופה ולא אמן חטופה. [[ביאור:עץ מסורת#בן עזאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בן עזאי אומר [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמן חטופה קטופה ויתומה|העונה אמן יתומה, יהיו בניו יתומים. חטופה, יתחטפו שנותיו]] קטופה —&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
תנן '''אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו'''. רב יהודה אמר בשם שמואל: '''כדי שיהו נשים טוות לאורו'''. כלומר צריך לפחות שיהיה אפשר לטוות לאור הנר הזה. רבי יוחנן אמר: '''כדי שתהא עינו רואה מה בכוס ומה בקערה'''. כלומר שיוכל להבחין, לראות אם היין נקי ואם מה שיש בקערה הוא יוכל להבחין בזה. רב חנינא אמר: '''כדי שיהא יודע להבחין בין מטבע למטבע'''. כלומר יוכל עם האור הזה, יהיה מספיק אור כדי שיוכל להבדיל בין מטבע למטבע.

תני רבי אושעיא: '''אפילו טריקלין עשר על עשר — מברכין'''. כלומר לא צריך להיות קרוב לה וליהנות באמת, אלא צריך שהאור הזה יהיה אפשרי ליהנות ממנו, לא צריך בהכרח ליהנות ממנו. לדוגמה, אם אדם רחוק אז האור עצמו הוא אור מספיק חזק וברור שאפשר אם יתקרבו יוכלו להבחין, אבל גם מרחוק אני יכול לצאת ידי חובה, כי אם הבית הוא עשר על עשר אז אני יוצא ידי חובה למרות שאני בפינה ולא יכול להשתמש באמת.

'''רבי זעירא מקרב קמיה בוצינא'''. רבי זעירא היה מקרב עד לנר. '''אמרין ליה תלמידיו: רבי, מה את מחמיר עלינו? הא תני רבי אושעיא אפילו טריקלין עשר על עשר מברכין'''.

בפרק ח' הלכה ז'. מתני': '''מי שאכל ושכח ולא בירך — בית שמאי אומר: יחזור למקומו ויברך; ובית הלל אומרים: יברך במקום שנזכר. ועד מתי מברך? עד כדי שיתעכל המזון שבמעיו'''. לפי המקובל זה שבעים ושתיים דקות.

גמ': '''רבי יוסטא בר שונם תרין אמורין'''. כלומר יש מחלוקת אמוראים. '''חד אמר טעמון דבית שמאי, וחד אמר טעמון דבית הלל'''. אחד אמר אני אסביר לכם מה הסברא של בית שמאי, ואחד אמר אני אסביר לכם את הסברא של בית הלל. '''מאן דאמר טעמון דבית שמאי — אילו שכח שם כיס אבנים טובות ומרגליות, שמא לא היה חוזר ונוטל כיסו? אף הכא יחזור למקומו ויברך'''. '''מאן דאמר טעמהון דבית הלל — פועל עושה בראש הדקל או בתוך הבור, שמא מטריחין שיחזור למקומו ויברך? אלא מברך במקום שנזכר, אף הכא מברך במקום שנזכר'''.

'''עד מתי הוא מברך?''' רבי חייא בשם שמואל: '''עד שיתעכל המזון במעיו'''. אמרנו שמקובל שזה שבעים ושתיים דקות. '''וחכמים אומרים: כל זמן שהוא צמא מחמת אותו סעודה'''. רבי יוחנן אמר '''עד שירעב'''. זה תלוי בכמות שהוא אכל. כנראה שבעים ושתיים דקות זה אם הוא אכל סעודה כבדה, אבל אם הוא אכל סעודה קלה אז תלוי אם הוא צמא מאותה סעודה או כמו שאמר רבי יוחנן עד שירעב.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' בתוספתא שם גוי שהדליק מישראל וישראל שהדליק מגוי מברך עליו

'''ניחא גוי שהדליק מישראל.''' דלא נעבד' בו עבירה דודאי ישראל משתחשך הוא שהדליק אלא ישראל מגוי קשיא הא לא שבת אצל הגוי ומעת' אפי' גוי מגוי יברך כלו' דאי אמרת דהיינו טעמא דישראל שהדליק מגוי מברך עליו דהך שלהב' קמא דאיסורא אזל ליה אי הכי אפי' גוי מגוי נמי יהא מותר ואנן אשכחן ברייתא דתני גוי מגוי אין מברכין ולא משני מידי. של אור ע&quot;ש. של ליל ע&quot;ש

'''שאינן עשוין אלא לדבר אחר.''' לגמר בהן את הכלים ולא להריח ובטבריא היו נוהגין לעשות קודם ליל שבת ובציפורי במ&quot;ש וגם בלילה של ע&quot;ש

'''ולא היא של גוים היא של ע&quot;ז.''' והא תנא ליה רישא והך סיפא למה לי

'''תיפתר.''' להך סיפא דבע&quot;ז של ישראל קאמר

'''וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל וגו'.''' מכאן שאינו ניכר הבדלה בין חשך לאור עד שיראה את האור ויכול ליהנות ממנו כדכתיב כי טוב. ובב&quot;ר פ' ג' גריס הא דר' יהודה בר' סימון אחר זה מיד וניחא האי גירסא טפי דעלה קאמר הבדילו לו כלומר דויבדל דקרא אאור לחודיה קאי והיינו שהבדיל מן החושך את האור לומר שכשנהנין ממנו להאיר מתוך החשך אז הוא דמברכין עליו. ומה שפירש המ&quot;כ שם אל תשגיח שכתב זה בשם פירש&quot;י ואל תאמין

'''אבדלה ודאי.''' כלומר ממש ועלה דשייך המשל דלקמן וכן הוא בב&quot;ר שם דכך הוא הנמשל שההבדלה הוא בין שניהם לפלוני זה בתחומו ולפלוני זה בתחומו

'''איסטרטיגין.''' ממונים לאיזה ממשלה: הוא שאמר הקב&quot;ה לאיוב המימיך צוית בקר ידעתה שחר מקומו כך הוא הכתיב במקרא ודריש כפל הלשון בקר ושחר וכן ה&quot;א יתירה של ידעתה אלא דה&quot;ק אם צוית להבקר וידעת להשחר שהוא האור להיות מקומו לבקר והוא היום וה&quot;א של ידעת גורע ומוסיף לתיבת שחר שלאחריו והוא מלשון ואת הנערים יודעתי אל מקום פלוני אלמני

'''ידעת איזה מקומו וכו'.''' זהו כעין דרשה אחרת וכלומר ויש לדרוש ג&quot;כ מלשון ידיעה אם ידעת היכן מקומו של האור הנגנז&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מברכין על הנר עד שיאותו לאורו · רב יהודה בשם שמואל כדי שיהו נשים טוות לאורה · אמ' ר' יוחנן כדי שתהא עינו רואה מה בכוס ומה בקערה · אמ' רב חיננא כדי שיהא יודע להבחין בין מטבע למטבע · תני ר' אושעיא אפי' טריקלין עשר על עשר מברכין ·[ר' זעירא מקריב קומיה בוצינא אמרין ליה תלמידיו ר' מה את מחמיר עלינו והתני ר' אושעיא אפי' טרקלין עשר על עשר מברכין]  הל' ר' יוסטא בר שונם אמ' תרין אמורין חד אמ' טעמון דבית שמי · וחד אמ' טעמון לבית הלל · מאן דמר טעמון דבית שמי אילו שכח שם כיס אבנים טובות ומרגליות שמא לא היה חוזר ונוטל כיסו · אף הכא יחזור למקומו ויברך · מאן דמר טעמהון דבית הלל {{ירו&quot;מ-הוסר|אפ'}}[אילו] פועל עשה בראש הדקל או בתוך הבור שמא מטריחין שיחזור למקומו ויברך אלא מברך במקום שנזכר [אף הכא מברך במקום שנזכר] עד מתי הוא מברך ר' חייא בשם שמואל [] עד שיתאכל המזון שבמעיו וחכמים אומרים] כל זמן שהוא צמא מחמת אותה סעודה · ר' יוחנן אמ' {{ירו&quot;מ-הוסר|כל זמן}}[עד] שירעב · הל' אמ' ר' בא על ידי שהיא ברכה קטנה שמא ישכח וישתה ברם הכא על ידי שהיא משולשה על הכוס אינו שוכח · הא אחר יש' עונין אמן אעפ' שלא שמע לא כן תני שמע ולא ענה יצא · ענה ולא שמע לא יצא · חייה בריה דרב אמ' בשלא אכל עמהן כזית · הכא מתניתא תני שמע ולא ענה יצא · ענה ולא שמע לא יצא · רב בשם אבא בר חנה ואית דאמרי לה אבא בר חנה בשם רב והוא שענה ראשי פרקים · ר' זעירא בעי הי אינין ראשי פרקים · הללויה הללו עבדי י'י הללו את שם י'י · בעון קומי ר' חייא בר אבא מניין שאם שמע ולא ענה יצא · אמ' מן מה דאנן חמי רבנן רברביא עבדין כן · אינון קיימין בציבורא דאילין אמרין דין ברוך הבא ואילין אמרין בשם ה' ואילין ואילין יוצאין ידי חובתן · תנא ר' אושעיא עונה הוא אדם אמן אפי' לא אכל ואינו או' נברך שאכלנו משלו · אלא אם כן אכל · תני אין עונין אמן יתומה ולא אמן קטופה ולא אמן חטופה · בן עזאי או' [העונה אמן] יתומה יהו בניו יתומים · חטופה יתחטפו שנותיו קטופה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אנא אמרית טעמא.''' לדרשת ר&quot;י ור&quot;ל דלעיל דקבע לכל אחד ואחד תחומו שלא יהו מדיינין זע&quot;ז דלאו מפסוק דכתובים אנו צריכין ללמוד זה אלא מקרא הקודם בנביאים דכתיב יוצר אור וגו' משעה שיצאו ונבראו עשה שלום ביניהן וקבע לכל אחד ואחד תחומו

'''לדעת לעות וגו'.''' ויעותו לשון עת היא: מקריב קמיה בוצינא היה מקרב עצמו להנר ומברך עליו

'''והתני ר' אושעיא וכו'.''' דאפי' רואה מרחוק מברכין עליו

'''מתני' מי שאכל ושכח ולא בירך וכו'.''' בשכח דוקא הוא דפליגי אבל במזיד דברי הכל יחזור למקומו ויברך

'''עד שיתעכל המזון שבמעיו.''' כל זמן שאינו רעב מחמת אותה האכילה הוא סימן שלא נתעכל המזון

'''גמ' אילו פועל עושה בראש הדקל.''' כלומר אלו פועל שאכל ושכח ולא בירך ועלה לראש הדקל או לתוך הבור לעשות מלאכתו שמא מטריחין אותו וה&quot;נ אין מטריחין אותו

'''מתני' לאחר המזון.''' בכל ימות השנה קאמר

'''עונין אמן אחר ישראל המברך.''' ואע&quot;פ שלא שמע הזכרת השם אלא סוף הברכה דמסתמא לשמים בירך אבל לא אחר הכותי דשמא בירך להר גריזים. עד שישמע ממנו כל הברכה

'''גמ' א&quot;ר בא על ידי שהיא ברכה קטנה וכו'.''' טעמיה דב&quot;ש מפרש דחיישינן שמא ישכח לברכת הגפן שהיא קטנה וישתה בלא ברכה וכדאמר ר' בא לעיל בריש הפרק על הא דמקשו מכוס של קידוש אמתני' דהכא לב&quot;ש ומחלק דשאני הכא שהיא ברכה קטנה ברם הכא גבי קידוש וכו' כדלעיל ואגב מייתי ליה נמי כאן כדרך הש&quot;ס הזה

'''לא כן תני.''' בברייתא. והובאה גם לקמן בפ&quot;ק דמגילה שמע הברכה כולה ולא ענה אמן יצא ענה אמן ולא שמע הברכה כולה לא יצא וקס&quot;ד דבמתני' דהכא על מי שמחויב בברכה זו שענה אמן קתני והאיך יצא אם לא שמע הברכה כולה

'''בשלא אכל עמהן כזית הכא מתניתא.''' מתני' דהכא מיירי בשלא נתחייב בברכה שלא אכל עמהן כשיעור חיוב ברכה ואמן יכול הוא לענות אף שלא שמע אלא סוף הברכה

'''אמן יתומה.''' לקמן מפרש לה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''תני שמע וכו'.''' כמו גופא הוא גופא קתני בהאי ברייתא שמע וכו'. והוא הא דקאמרת שמע ולא ענה יצא דוקא שענה מיהת ראשי פרקים כדמפרש ר&quot;ז ששאל הי אינון ראשי פרקים וקאמר כגון הללויה וגו' זה צריך לענות אחר המברך ודקתני לא ענה יצא היינו שא&quot;צ לענות אחריו הכל כ&quot;א ראשי פרקים

'''מן מה.''' דאנן רואין לגדולי החכמים שעושין כן כשעומדין בציבור בשעת ההלל אלו אומרין זה ראש הפסוק ברוך הבא ואלו אומרים אחריהן בשם ה' ואלו ואלו יוצאין י&quot;ח אע&quot;פ שלא אמרו הפסוק כולו הואיל ושמעו אלו מאלו

'''ואינו אומר נברך שאכלנו.''' דלא תימא הואיל ובר חיובא הוא אם אכל יכול הוא לברך עליהם ולומר נברך שאכלנו קמ&quot;ל דלא כדאמרי' לעיל בפ&quot;ג בהלכה ג' כל מצוה אף שאדם פטור ממנה עכשיו מוציא את הרבים י&quot;ח הואיל ובר חיובא הוא חוץ מברכת המזון

'''ולא אמן קטופה.''' שמחסר קריאת הנו&quot;ן שאינו מוציאה בפה שתהא ניכרת

'''ולא אמן חטופה.''' שחוטף המלה ואומר במהירות
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

פרק ח' הלכה ח'. מתני': '''בא להן יין אחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס. בית שמאי אומרים מברך על היין ואחר כך מברך על המזון, ובית הלל אומרים מברך על המזון ואחר כך מברך על היין'''. הגמרא ראינו בעבר שאומרת בעצם, בית שמאי חששו בגלל שהברכה של היין היא קצרה, אז שמא הוא יבוא מיד אחרי ברכת המזון לשתות כמו שהוא רגיל וישכח לברך, לכן אמרו תברך קודם.

'''עונין אמן אחר ישראל מברך ואין עונין אמן אחר כותי מברך עד שישמע כל הברכה''', כי אולי הוא מתכוון לעבודה זרה. יש בבבלי מופיע שבית שמאי סוברים שבעצם ברכת המזון פוטרת את היין, את הכוס, אז מה שכתוב כאן בית שמאי אומרים מברך על היין אז זה שותה אותו ואחר כך מברך על המזון. הכוונה שבעצם אין חובה, זה מה שבבבלי מופיע. אבל כאן הפרשנים מסבירים שגם בית שמאי מסכימים שכן צריך כוס, רק הם אומרים שיברך קודם כמו שאמרנו שלא ישכח בטעות וישתה.

גמ': אמר רבי אבא: '''על ידי היא ברכה קטנה שמא ישכח וישתה'''. אבל אם זה היה בערב שבת או במוצאי שבת, אכל בערב שבת וקידש עליו היום, במקרים שכן מותר ויש לו רק כוס אחת, אז יברך על ברכת המזון ואחר כך מקדש על היין ולא חוששים שהוא ישכח. למה? כיוון ש'''על ידי שהוא משלשה על הכוס אינו שוכח'''. כלומר אם זה רק ברכת היין אז זה דבר קטן, הוא יכול לשכוח, אבל אם הוא גם צריך לקדש ולהגיד את כל הקידוש אז בוודאי הוא לא ישכח. אותו דבר גם לגבי הבדלה, זה מהלך שלם שצריך להבדיל, לברך על הנר, בשמים, אז בוודאי לא ישכח. כל המחלוקת היא רק אם יש לו רק יין.

תנא, למדנו במשנה שעונים אחר ישראל המברך ואין עונים אחר הכותי המברך עד שישמע את כל הברכה. שואלת הגמרא: '''הא אחר ישראל — עונין אמן אף על פי שלא שמע?''' והרי למדנו בברייתא אחרת דתנן: '''שמע ולא ענה — יצא; ענה ולא שמע — לא יצא'''. כלומר אם הוא לא שמע את הברכה, איך אתה אומר שהוא יכול לומר אמן ולצאת ידי חובה? אמר '''חייא בריה דרב, בשלא אכל עמהן כזית'''. לא דיברנו על מי שצריך לצאת ידי חובה, זה ברור שהוא צריך לצאת ידי חובה, אז הוא חייב לשמוע את כל הברכה ולענות אמן. כאן מדובר האם בכלל לענות אמן על ברכה בלי צורך לצאת ידי חובה. אדם מברך, שותה מים, מברך שהכל נהיה בדברו, עונים אמן. אני לא מתכוון לשתות, אני לא מתכוון לצאת ידי חובה, אבל אני עונה אמן על הברכה שלו. את זה אני עונה, אצל כותי, רק במקרה שמעתי את כל הברכה. אצל ישראל אני יכול לברך אפילו בלי לשמוע, כי אנחנו יודעים שבאלכסנדריה של מצרים הגמרא מספרת שהיו שם כמות אדירה של אנשים, ובעצם היו אנשים עם דגלים שמסמנים מתי לענות אמן. במקרה שלא צריך לצאת ידי חובה, אין צורך לשמוע את הברכה, צריך רק לדעת מתי לענות אמן.

'''הכא מתניתא תני: שמע ולא ענה — יצא; ענה ולא שמע — לא יצא'''. אמר רב בשם אבא בר חנה, ואית דאמרי לה אבא בר חנה בשם רב: מה שאמרנו לא ענה יצא, הכוונה שהוא לא ענה את הכל, '''והוא שענה ראשי פרקים'''. כלומר לא שהוא לא ענה בכלל, אלא רק ראשי פרקים הוא כן ענה. היו נוהגים להגיד הללויה על כל דבר כמו שהתימנים נוהגים היום.

'''רבי זעירא בעי: הי אינין ראשי פרקים?''' מה נקרא ראשי פרקים? הגמרא מביאה '''הללו יה, הללו עבדי ה', הללו את שם ה'''' — זה נקרא ראשי פרקים, את המילה הראשונה בכל פרק.

'''בעון קומי רבי חייא בר אבא: מנין שאם שמע ולא ענה יצא?''' אמר: '''מן מה דאנן חמי רבנן רברביא עבדין כן אינון קיימין בציבורא''' — נמצאים בתפילת ציבור בהלל, '''דאילין אמרין ברוך הבא, ואילין אמרין בשם ה'. ואילין ואילין יוצאין ידי חובתן'''. אז רואים מכאן שאחד ששומע גם כן יוצא, גם אם הוא לא עונה.

תני רב אושעיא: '''עונה הוא אדם אמן, אפילו לא אכל''', אבל '''אינו אומר נברך שאכלנו משלו אלא אם כן אכל'''.

תני: '''אין עונין אמן יתומה ולא אמן קטופה ולא אמן חטופה. בן עזאי אומר: העונה אמן יתומה, יהיו בניו יתומים. חטופה, יתחטפו שנותיו. קטופה, תיקטף נשמתו'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף סא עמוד ב'''

{{שוליים|ח_נא}} '''חדר גדול (עשר על עשר) חייב בברכת הבדלה על הנר במוצאי שבת גם אם יש בו אור מבעוד יום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' כרבי אושעיא: אפילו טריקלין עשר על עשר מברכין, כדי שיהא יודע להבחין בין מטבע למטבע, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ח_נב}} '''מי שאכל ושכח ולא בירך ברכת המזון, האם עליו לחזור למקום האכילה או שיברך במקום שנזכר?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפד סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל שמברך במקום שנזכר, ואינו חוזר למקומו; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, שהלכה כבית הלל בכל מקום.

{{שוליים|ח_נג}} '''מי ששכח לברך ברכת המזון אחר האכילה, כמה זמן חייב לחזור למקומו כדי לברך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ב, הלכה יד , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפד סעיף ה , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל, מברך במקום שנזכר כל עוד לא נתעכל המזון שבמעיו, שאין מטריחים אותו לחזור למקום האכילה.

{{שוליים|ח_נו}} '''חובה לענות אמן אחר ברכת כותי רק אם שמע את כל הברכה מתחילתה ועד סופה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רטו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין עונים אמן אחר כותי המברך עד שישמע כל הברכה, שכן אין ודאות שיכוין וישלים כדת, וכך נקבע ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן רטו סעיף ב.

{{שוליים|ח_נז}} '''מי ששמע ברכה או הלל בלא לענות אמן, אימתי יצא ידי חובתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריג סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' הלכה כרב בשם אבא בר חנה: השומע ולא עונה יצא, ובלבד שיענה ראשי פרקים כשענה על הכל, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן ריג סעיף ב.

{{שוליים|ח_נח}} '''האם ניתן לענות אמן ולזמן על ברכה בלא אכילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה יג , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רטו סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רטו סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' עונה אמן אף בלא אכילה, אך אינו אומר &quot;נברך שאכלנו משלו&quot; אלא אם כן אכל, כלשון הירושלמי, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימנים קצח ורטו.

{{שוליים|ח_נט}} '''אין לענות אמן יתומה, קטופה או חטופה אלא אמן ארוכה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קכד סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=סא ב/&gt; ==דף סב עמוד א== &lt;קטע התחלה=סב א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש לענות אמן ארוכה ולא יתומה, קטופה או חטופה, כפי שהביאו הרמב&quot;ם (הל' ברכות א,יד) והשו&quot;ע (או&quot;ח קכד,ח) להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;123&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
תקטף נשמתו. ארוכה — מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה. איזו היא אמן יתומה? אמר רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] &lt;/div&gt;דין {{ירו&quot;מ-הוסר|דיתיב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דחיב}} למיברכה, והוא ענה ולא ידע למה הוא ענה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא שמע הברכה}} תנא {{שוליים|ח_ס}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עונים אמן אחר גוי|גוי שבירך את השם, עונה אחריו אמן]] אמר רבי תנחום[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחום|°]]אם בירכך גוי — ענה אחריו אמן, דכתיב ([[דברים ז יד|דברים עקב ז יד]]) ברוך תהיה מכל העמים. גוי אחד פגע את [[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} ובירכו. אמר ליה: כבר מילתך {{ירו&quot;מ-הוסר|אמירה}} אמורה. פגע אחרינא וקיללו. אמר ליה: כבר מילתך {{ירו&quot;מ-הוסר|אמירה}} אמורה. אמרו לו תלמידיו: רבי, כמה דאמרת להדין אמרת להדין. אמר לון: כן כתיב ([[בראשית כז כט|בראשית תולדות כז כט]]) אורריך ארור ומברכיך ברוך.    &lt;strong&gt;הדרן עלך פרק אלו דברים&lt;/strong&gt;

==פרק תשיעי - הרואה==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק תשיעי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק תשיעי#דף סב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי מאיר ברכות פרק תשיעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ט_א|ירושלמי ברכות, פרק ט, הלכה א]]==                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                  
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ט_א&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ט_א}}הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל, אומר: &quot;ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה&quot;. {{שוליים|ט_ב}}מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה, אומר: &quot;ברוך שעקר עבודה זרה מארצינו&quot;.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מתניתיה - בנסי ישראל. {{שוליים|ט_ג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכה על נס של אדם יחידי|אבל בנסי יחידי שנעשו לו, {{ירו&quot;מ-הוסר|אינו}} אין צריך לברך]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| שיברך אדם על נסי אביו ועל נסי רבו}}. ואם היה אדם מסויים - כגון יואב בן צרויה וחביריו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואדם}} אדם שנקדש בו שם שמים - כגון חנניה מישאל ועזריה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך לברך. מהו}} {{שוליים|ט_ד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שיברך אדם על נסי אביו ועל נסי רבו}}? [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נס לשבט|ונסי שבטים מהו שיברך?]] מאן דאמר {{שוליים|ט_ה}} &quot;כל שבט ושבט איקרי קהל&quot; - צריך לברך. מאן דאמר &quot;כל השבטים קרויין קהל&quot; אין צריך לברך. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכה על נהר פרת|הרואה בבל, צריך לברך חמש ברכות:]] ראה פרת, אומר: &quot;ברוך עושה בראשית&quot; ראה&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק תשיעי#דף סב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף ס&quot;ב. אנחנו מתחילים בעצם את הפרק האחרון, פרק ט', והמשנה אומרת: '''&quot;הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל, אומר: ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה. מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה, אומר: ברוך שעקר עבודה זרה מארצינו&quot;.'''

אומרת הגמרא, מה שאמרנו שרואה מקום שעשו בו ניסים לישראל מברך - זה דווקא בניסי ישראל, כלומר שקרו לכלל ישראל. אבל ניסי יחידי שנעשו רק לו, לא צריך לברך, אלא הוא - כלומר רק הוא צריך לברך.

אנחנו מכירים את המקור שבעצם כמעט כולם מזכירים, זה בהלכות גדולות, שכותב שלא מברכים &quot;עד דמקנפי כולה ישראל&quot;, וחלק מהפרשנים מסבירים שהכוונה שכל ישראל ינצלו. אבל יש את השאלה המוכרת: אם זה ככה, למה חזקיהו מאשימים אותו שהוא לא אמר הלל על ההצלה שלו? הרי אז נשארו מעט מאוד, כמו שכתוב &quot;כסוכה בכרם כגפן במקשה&quot;, כלומר נשארו מעט מאוד. שאר השבטים גלו, נשארו פה ממש מעט. וגם בבית שני, בחנוכה אנחנו יודעים שהיו פה מתי מעט, כן? אז מה פתאום אומרים הלל וכולי? זה לא מסתדר עם ההלכות גדולות.

אז יש כל מיני הסברים. פני יונה, אני חושב שהוא הכי הגיוני - מה שהוא אומר, הוא אומר בעצם מה שנאמר &quot;עד דמקנפי כולה ישראל&quot; הכוונה לא שינצלו כל ישראל, אלא הכוונה שאם היו מתכנסים מסתמא היו רוצים להודות כולם, וזה לא בנס של אדם פרטי. כלומר אדם פרטי קורה לו נס, לא כל ישראל רוצים להודות על זה, אבל ודאי אם זה יהיה משהו שיש בו גמירות דעת כמו בית המקדש שניצל, ודאי רוב ישראל - אנחנו בטוחים שאם עם ישראל היה מתכנס הוא ודאי היה מחליט להודות. ומעניין שזה גם מה שמופיע במקור. מי שמסתכל בדברים של ההלכות גדולות כפי שמופיע ב&quot;ניר&quot;, הוא אומר שם שלא אומרים &quot;עד דמקנפי כולה ישראל&quot; ואפילו הם מאה ואפילו כמה אלפים. זאת אומרת הוא מקביל את זה - הוא אומר מאה או כמה אלפים ניצלו, אז אני אומר לא, מסתמא אין עניין שכל ישראל ירצו להודות על דבר כזה, אבל ודאי אם ניצלו הרבה יותר, כמות מאסיבית שיש איזו גמירות דעת שמסתמא אם עם ישראל היה מתכנס כולו היה מחליט כן לומר, אז ודאי אומרים כן.

זה מה שהגמרא פה אומרת, שבניסי ישראל מברכים. בנס יחידי לא צריך לברך. '''אבל אם היה אדם מסוים - כגון יואב בן צרויה וחביריו, אדם שנקדש בו שם שמים - כגון חנניה מישאל ועזריה''', צריך. ואת זה אני יכול לומר לך, שזה תלוי במחלוקת. '''מאן דאמר &quot;כל שבט ושבט איקרי קהל&quot; - צריך לברך. מאן דאמר &quot;כל השבטים קרויין קהל&quot; אין צריך לברך.'''
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דין דחייב למיברכה והוא ענה ולא ידע וכו'.''' כצ&quot;ל וכן הוא בסוכה ובמגילה: זה שהוא חייב איזה ברכה והוא עונה אמן ואינו יודע על מה הוא עונה שלא שמע הברכה אלא שמע שעונים אמן ועונה עמהם זו היא אמן יתומה. תנא. בתוספתא בפ&quot;ה. גוי שבירך את השם. כן צ&quot;ל גוי המברך בשם עונין אחריו אמן כותי המברך בשם אין עונין אחריו אמן וכן הוא בסוכה פ&quot;ג ובמגילה פ&quot;ב ויש שם חסרון בספרי הדפוס והכי איתא התם

'''דכתיב ברוך תהיה מכל העמים.''' אפי' אם העמים יברכו אותך תחול עליך הברכה: הדרן עלך אלו דברים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;תקטף שנותיו · ארוכה מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה · אי זו היא אמן יתומה אמ' ר' הונא דין דיתיב למיברכה והוא ענה ולא ידע למה הוא ענה · תנא גוי שבירך את השם עונין אחריו אמן · אמ'ל תנחומא אם בירכך גוי ענה אחריו אמן דכת' ברוך תהיה מכל העמים · גוי אחד פגע את ר' ישמעאל וברכו · אמ' ליה כבר מילתך אמירה · פגע אחרינא וקיללו · אמ' ליה כבר מילתך אמירה · אמרו לו תלמידיו ר' כמה דאמרת להדין אמרת להדין · אמ' לון כן כת' אורריך ארור ומברכיך ברוך&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>iek3sylcrn2nyuwzr6ezhkcvt4fkdl8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3086556</id>
      <parentid>3086550</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T19:26:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3086556</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="269245" sha1="43ws9hy5oy6sv8nv09n05emll6a34w5" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שמיני — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;112&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;


==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_א|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_א&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; אלו דברים שבין [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל בסעודה. [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: מברך על היום ואחר כך מברך על היין. ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: {{שוליים|ח_א}}מברך על היין ואחר כך מברך על היום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי? {{ירו&quot;מ-הוסר|שהקדושת}} שקדושת היום גרמה ליין שיבוא וכבר נתחייב {{ירו&quot;מ-הוסר|בקדושת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בקידוש}} היום עד שלא בא היין. מה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל? שהיין גורם לקדושת היום שתאמר. דבר אחר: היין תדיר {{ירו&quot;מ-הוסר|וקדושה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וקדושת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|היום}} אינה תדירה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ותדיר ושאינו תדיר תדיר קדם}}. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מדברי שניהן, יין והבדלה — היין קודם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי}} כלום טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אלא {{ירו&quot;מ-הוסר|שקדושת}} שקדוש היום גרמה ליין שיבוא? וכאן, הואיל ולא אבדלה גרמה ליין שיבוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דעיקר הבדלה בתפילה ואם אין יין יבדיל על שיכר}} — היין קודם. כלום טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אלא שהיין תדיר וקדושה אינה תדירה? וכן {{ירו&quot;מ-ביאור|אף כאן}}, הואיל והיין תדיר ואבדלה אינה תדירה — היין קודם. רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} אמר: {{ירו&quot;מ-הוסר|ר מנא }}מדברי שניהן, יין ואבדלה — אבדלה קודמת. כלום טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אלא שכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין? וכאן {{ירו&quot;מ-ביאור|אף כאן}}, הואיל ונתחייב בהבדלה עד שלא בא היין — אבדלה קודמת. כלום טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אלא שהיין גורם לקדושת היום שתאמר, וכאן הואיל ואין היין גורם לאבדלה שתאמר — אבדלה קודמת. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: מדברי שניהן, {{שוליים|ח_ג}}מבדילין בלא יין ואין מקדשין אלא ביין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}היא דעתיה דרבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] דרבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אמר: {{שוליים|ח_ד}}מבדילין על השכר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל לקידוש צריך לחזר אחר יין}}, ואזלין מן אתר לאתר משום קידושה. אמר רבי יוסי ברבי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי|°]] ({{ירו&quot;מ-הדגשה|בון}}) נהיגין תמן במקום שאין יין: שליח ציבור עובר לפני התיבה ואומר ברכה אחת מעין שבע, וחותם במקדש ישראל ואת יום השבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויוצאים ידי קידוש מהתורה דקידוש על היין זה רק דרבנן אם נדקדק נמצא}} וקשיא על ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי בלילי שבת.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
שואלת הגמרא '''מה טעמהון דבית שמאי''', כלומר למה הם אומרים קודם כל מקדשים? עונה הגמרא: '''שקדושת היום גרמה ליין שיבוא'''. כלומר למה בכלל מביאים יין לסעודה? כיוון שיש קידוש, אז בעצם הקידוש גרם לבוא היין. עוד סיבה: '''וכבר נתחייב היום עד שלא בא היין'''. כלומר השבת נכנסה, ברגע שהיא נכנסה כבר חל חיוב חובת קידוש, ויין מגיע רק אחרי זה בסעודה — כלומר אנחנו הולכים להתפלל, חוזרים, רק אחרי זה מביאים את היין. אז בעצם חובת קידוש חלה קודם, לכן מברכים ומקדשים קודם. אז זכור, בית שמאי יש להם סברות טובות.

אז '''מה טעמהון דבית הלל'''? עונה הגמרא '''שהיין גורם לקדושת היום שתאמר''' — הרי מקדשים על היין, וכיוון שמקדשים על היין אז בעצם היין הוא הגורם, לכן מברכים עליו קודם. '''דבר אחר: היין תדיר אינה תדירה''' — כלומר קידוש היום אינו תדיר, ותדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם, כי היין מברכים ושותים כל יום וקידוש זה פעם בשבוע, אז ממילא היין קודם.

אמר רבי יוסי: '''מדברי שניהן, יין והבדלה — היין קודם'''. כלומר לפי הסברות שהם אמרו, אנחנו יכולים להבין שבניגוד לקידוש, שיש מחלוקת, בהבדלה כולם מסכימים שהיין קודם. למה? '''כלום טעמהון דבית שמאי אלא שקדוש היום גרמה ליין שיבוא?''' כך הם אמרו — קידוש גרם ליין שיבוא. '''וכאן, הואיל ולא אבדלה גרמה ליין שיבוא — היין קודם'''. הרי עיקר הבדלה זה בתפילה, ואם אין לו יין יכול גם להביא על השכר, אז ההבדלה לא גרמה ליין שיבוא, אם כן היין יהיה קודם.

וגם בית הלל — מה הטעם שלהם? '''כלום טעמהון דבית הלל אלא שהיין תדיר וקדושה אינה תדירה? וכן, הואיל והיין תדיר ואבדלה אינה תדירה — היין קודם'''. גם כאן תדיר — ההבדלה פחות תדירה מהיין, היין תדיר, הבדלה אינה תדירה, לכן היין קודם. כך שלפי שתי השיטות, בין בית הלל בין בית שמאי, היין יהיה קודם.

רבי מנא אמר הפוך: '''מדברי שניהן, יין ואבדלה — אבדלה קודמת'''. למה? כי אתה השתמשת בטעם אחד של בית שמאי, קח את הטעם השני שלהם. '''כלום טעמהון דבית שמאי אלא שכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין? וכאן, הואיל ונתחייב בהבדלה עד שלא בא היין — אבדלה קודמת'''. גם כאן, הרי השבת יצאה קודם כל, ורק אחרי זה אני עושה את ההבדלה, אז כבר חלה עלי חובת הבדלה עד שלא בא היין, לכן ההבדלה קודמת.

וגם בית הלל — '''כלום טעמהון דבית הלל אלא שהיין גורם לקדושת היום שתאמר, וכאן הואיל ואין היין גורם לאבדלה שתאמר — אבדלה קודמת'''. נכון, בקידוש אמרנו שקידוש עושים על היין, אז בעצם היין הוא הגורם. אבל כאן, אם אין היין גורם להבדלה — הרי אפשר להבדיל על כל דבר, על חמר מדינה, וגם עושים הבדלה בתפילה — אז היין הוא לא הגורם, וממילא ההבדלה תהיה קודמת גם לבית הלל.

אמר רבי זעירא: '''מדברי שניהן, מבדילין בלא יין ואין מקדשין אלא ביין'''. אפשר לראות לפי הסברה שלהם — אם היין גורם לקידוש, אז ברור שחייבים לקדש בעד היין. ובהבדלה אתה אומר שהיין לא גורם, אז זה כנראה שלא מבדילים על יין בהכרח, אפשר על חמר מדינה.

ואומרת הגמרא: '''היא דעתיה דרבי זעירא, דרבי זעירא אמר: מבדילין על השכר, ואזלין מן אתר לאתר משום קידושה'''. כלומר צריכים ללכת אפילו ממקום למקום כדי למצוא מקום שבו יש יין, כדי לקדש שם.

אמר רבי יוסי ברבי: '''נהיגין תמן במקום שאין יין, שליח ציבור עובר לפני התיבה ואומר ברכה אחת מעין שבע, וחותם במקדש ישראל ואת יום השבת''', ויוצאים ידי קידוש מהתורה, כי קידוש על היין זה רק מרבנן. אנחנו יודעים שיש לנו נוהג להגיד בשבת ברכה מעין שבע. יש סברה שאומרת שזה בגלל שהיו מתפללים בשדות, והיו אנשים שמאחרים, ורצו שכולם יסיימו את התפילה, שיחזרו לבית ביחד ולא יישארו שם אנשים בודדים, אז לכן בעצם הוסיפו את ברכה אחת מעין שבע. אז פה יש הסבר נוסף, שבעצם זה סוג של קידוש, כלומר בזה יוצאים ידי חובת קידוש מדאורייתא, כך שמי שאין לו יין יוכל לשמוע את הקידוש בבית הכנסת ולאחר מכן לחזור ולאכול בבית.

ואומרת הגמרא: '''וקשיא על דבית שמאי בלילי שבת'''. נעצור כאן.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נו עמוד ב'''

{{שוליים|ח_א}} '''בקידוש שבת יש לברך על היין ואחר כך על היום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רעא סעיף י , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל שמברך על היין ואחר כך על היום, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, ובהבדלה אף שניהם מודים שהיין קודם.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' אלו דברים מברך על היום.''' בתחל' לפי שהיו' גורם לקידוש שלא בא כוס זה אלא בשביל קידוש לשבת ועוד שכבר קדש היום משקיבל עליו ועדיין יין לא בא על השלחן וכשם שקדם לכניסה כך קודם לברכה

'''וב&quot;ה אומרי' מברך על היין תחלה.''' לפי שהיין גורם לקידוש וה&quot;ה המקדש על הפת ואם אין לו יין או פת לא יקדש ועוד תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם

'''גמ' מה טעמהון דב&quot;ש וכו'.''' כדפרישית במתני'

'''מדברי שניהן נלמד.''' דסבירא להו דבהבדלה לעולם ברכת היין קודם ואח&quot;כ ברכת הבדלה דלא דמיא לקידוש כדמפרש ואזיל

'''כלום טעמהון דב&quot;ש.''' שהרי טעמייהו דב&quot;ש גבי קידוש לא הויא אלא מפני שקדושת היום גרמה ליין שיבא לפיכך סברי דקדושת היום קודמת אבל כאן הואיל ולאו הבדלה גרמה ליין שיבא דהא עיקר הבדלה בתפלה היא ולא אמרו שיחזור ויבדיל על הכוס אלא מפני התינוקות כדאמרי' לעיל פ' תפלת השחר הלכך אף ב&quot;ש מודים בהבדלה שברכת היין קודם

'''כלום טעמהון דב&quot;ה.''' כלומר ולב&quot;ה ודאי שייכא נמי האי טעמא דאמרי גבי קידוש דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם וכמו כן בהבדלה

'''אמר ר' מנא.''' דלא היא דמאי חזית דנקטת להני טעמי דידהו דב&quot;ש ודב&quot;ה גבי קידוש למילף מינייהו דמה גבי הבדלה דברכת יין קודמת נקיט אידך טעמייהו דידהו דגבי קידוש ואשכחן איפכא דגבי הבדלה איכא למימר דלכ&quot;ע ברכת הבדל קודמת כדמפרש ואזיל

'''כלום טעמהון דב&quot;ש וכו'.''' וא&quot;כ וכאן נמי הואיל ונתחייב בהבדלה מיד שחשכה למ&quot;ש קודם שבא היין לפניו בדין הוא שהבדלה ג&quot;כ קודמת ליין כמו קידוש לב&quot;ש

'''כלום טעמהון דב&quot;ה.''' ולב&quot;ה דטעמייהו גבי קידוש אינו אלא לפי שהיין או הפת קודם לקידוש היום שתאמר אבל כאן הואיל ואין היין גורם להבדלה דלא תליא הבדלה ביין אף ב&quot;ה מודו דהבדלה קודמת לברכת היין והלכך מהא ליכא למישמע מינה

'''מדברי שניהן.''' מדר' יוסה ומדר' מנא דמר מדייק הכי ומר מדייק איפכא אליבא דב&quot;ש וב&quot;ה מיהת מדברי שניהן נלמד דמבדילין בלא יין אבל אין מקדשין אלא ביין כדקאמרי תרווייהו בפשיטות דאין היין מעכב בהבדלה כמו דמעכב בקידוש

'''היא דעתיה דר' זעירא.''' וכן נמי היא דעתי' דר&quot;ז גופיה דאמר מבדילין על השכר במקום שאין יין מצוי דהיין אינו מעכב להבדלה והולכין ממקום למקום משום קידושא למישמע קידוש על היין דעיקר מצות קידוש על היין

'''נהיגין תמן.''' בבבל במקום שאין יין לקדש עליו הש&quot;צ עובר לפני התיבה ואומר ברכת מעין שבע וחותם וכו' ובזה יצאו ידי קידוש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אילו דברים שבין בית שמי ובית הלל בסעודה · בית שמי אומ' מברך על היום ואחר כך מברך על היין · ובית הלל אומ' מברך על היין ואחר כך מברך על היום · בית שמי אומ' נוטלין לידים ואחר כך מוזגין את הכוס · ובית הלל אומ' מוזגין הכוס תחילה ואחר כך נוטלין לידים · בית שמי מקנח ידיו במפה ומניחה על השולחן · ובית הלל אומ' על הכסת · בית שמי אומ' מכבדין את הבית ואחר כך נוטלין לידים · ובית הלל אומ' נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית · בית שמי אומ' נר ומזון בשמים והבדלה · ובית הלל אומ' נר ובשמים ומזון והבדלה · בית שמי אומ' שברא מאור האש · ובית הלל אומ' בורא מאורי האש · אין מברכין על הנר ועל הבשמים שלגוים ועל הנר ועל הבשמים שלמתים · ועל הנר ועל הבשמים שלפני עז' · ואין מברכין על הנר עד שייאותו לאורו · מי שאכל ושכח ולא בירך בית שמי אומ' יחזור למקומו ויברך · ובית הלל אומ' יברך במקום שנזכר · ועד מתי מברך עד כדי שיתאכל המזון שבמיעיו · בא להן יין אחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס בית שמי אומ' מברך על היין ואחר כך מברך על המזון · ובית הלל אומ' מברך על המזון ואחר כך מברך על היין · עונין אמן אחר ישראל מברך · ואין עונין אמן אחר כותי מברך עד שישמע כל הברכה ·
אילו דברים שבין בית שמי ובית הלל בסעודה כול' · מה טעמהון דבית שמי שקדושת היום גרמה ליין שיבוא וכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין · מה טעמהון דבית הלל שהיין גורם לקדושת היום שתיאמר · ד&quot;א היין תדיר וקדושה אינה תדירה · אמ' ר' יוסה מדברי שניהן יין והבדלה היין קודם · כלום טעמהון דבית שמי אלא שקדושת היום גרמה ליין שיבוא · וכאן הואיל ולא הבדלה גרמה ליין שיבוא היין קודם · כלום טעמהון דבית הלל אלא שהיין תדיר וקדושה אינה תדירה · וכן הואיל והיין תדיר והבדלה אינה תדירה היין קודם · אמ' ר' מנא מדברי שניהן יין והבדלה הבדלה קודמת · כלום טעמהון דבית שמי אלא שכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין · [וכאןהואיל ונתחייב בהבדלה עד שלא בא היין] אבדלה קודמת · כלום טעמהון דבית הלל אלא שהיין גורם לקדושת היום שתיאמר · וכאן הואיל ואין היין גורם לאבדלה שתיאמר אבדלה קודמת · אמ' ר' זעירא מדברי שניהן מבדילין בלא יין [ואין] מקדשין אלא [ב]יין · היא דעתיה דר' זעירא · דר' זעירא אמ' מבדילין על השכר ואזלין מן אתר לאתר משום קדושה · אמ' ר' יוסי בר' נהיגין תמן במקום שאין יין שליח ציבור עובר לפני התיבה ואו' ברכה אחת מעין שבע וחותם במקדש יש' ואת יום השבת · וקשיא על דבית שמי בלילי שבת [איך עבידה]&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''וקשיא על דב&quot;ש בלילי שבת.''' כלומר דהא לפעמים משכחת לה בלילי שבת דאי אפשר למיעבד כסברא דב&quot;ש גבי קידוש ולמאי דס&quot;ל לב&quot;ש נמי גבי יין ומזון במתני' דסוף פירקין היכא דאין שם אלא אותו כוס והשתא אי מקלעי הני גוונא בלילי שבת היאך ינהוג אליבא דב&quot;ש דממ&quot;נ קשיא כדמסיק ואזיל להקושיא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נו עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ח_ג}} '''הבדלה בלא יין - כשאין יין, מהו הדין לגבי הבדלה על פת או משקה אחר, לעומת קידוש שבת שאינו אלא ביין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כדעת רבי זעירא בירושלמי שמבדילין בלא יין ואין מקדשין אלא ביין, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ח_ד}} '''בהבדלה מסתפקים ביין שכר ואינה טעונה יין דווקא, אך לקידוש חייבים לחזר אחר יין ואף לילך ממקום למקום להשיגו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כט &lt;קטע סוף=נו ב/&gt; ==דף נז עמוד א== &lt;קטע התחלה=נז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שקידוש טעון יין דווקא ומחזרים אחריו ואף מטריחים עצמם ממקום למקום, כפי שהביאו הרמב&quot;ם (הל' שבת פכ&quot;ט ה&quot;ט) והשו&quot;ע (או&quot;ח רצו, ב).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;113&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
הי{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ך עבידה {{ירו&quot;מ-ביאור|באיזה מקרה יהיה קשה}} היה יושב ואוכל בערב שבת, וחשכה לילי שבת, ואין שם אלא אותו הכוס — את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} אומר: מניחו לאחר המזון ומשלשל כולם עליו. ל[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי &lt;/div&gt;{{ירו&quot;מ-הדגשה|איך ינהג ד}}מה נפשך? יברך על היום — המזון קודם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי לשיטתם}}, מה {{ירו&quot;מ-הוסר|נפשך יברך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שמברך}} על היום {{ירו&quot;מ-הדגשה|קודם לברכת היין — זה מפני שהתחייב בקדושת היום קודם, וכאן התחייב בברכת}} המזון קודם — יברך על המזון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואחר כך יקדש — אי אפשר, שהרי אמרו בית שמאי שאם בא להם יין אחר המזון ואין להם אלא אותו כוס, מברך על}} היין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואחר כך על המזון. נמצא שהיין}} קודם — יברך על היין, היום קודם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כך לבית שמאי כיצד יעשה}} נשמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: בא להן יין אחר המזון, ואין שם אלא אותו הכוס — {{ירו&quot;מ-הדגשה|בית שמאי אומרים: מברך על היין ו}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|ח}}ר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך על המזון}} אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|הטעם שאמרו בית שמאי להקדים את ברכת היין לברכת המזון — זה רק מפני שאם תגיד לו להשאיר את היין אחר המזון}} — על ידי שהוא ברכה קטנה, שמא ישכח וישתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלי ברכה}}. ברם הכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך גם לקדש}} מכיון שהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|משלשה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|משלשם}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מברך שלוש ברכות על היין ועל המזון ועל הקידוש}} על {{ירו&quot;מ-הוסר|ידי }}הכוס אינו שכח. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן}} כיצד יעשו {{ירו&quot;מ-הוסר|על דברי}} לדברי [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי יברך על המזון תחילה, ואחר כך מברך על היום, ואחר כך על היין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם נדקדק נמצא}} וקשיא על דברי [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל במוצאי שבת. הי{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ך עבידה {{ירו&quot;מ-ביאור|באיזה מקרה יהיה קשה}} היה יושב ואוכל בשבת וחשכה מוצאי שבת, ואין שם אלא אותו הכוס — את אמר: מניחו לאחר המזון ומשלשל כולן עליו. מה נפשך? יברך על היין, המזון קודם {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי אמרו בית הלל שאם בא להם יין אחר המזון ואין להם אלא אותו כוס, מברך על המזון ואחר כך מברך על היין}} יברך על המזון, הנר קודם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דלדעת בית הלל אליבא דרבי מאיר הסדר הוא נר בשמים מזון והבדלה}} יברך על הנר. {{ירו&quot;מ-הוסר|הבדלה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היין}} {{ירו&quot;מ-הוסר|קודמת}} קודם {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא תדיר. יברך על היין — המזון קודם. אם כך, כיצד יעשה}} נשמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} לא נחלקו [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל על ברכת המזון שהוא בתחילה, ולא על הבדלה שהיא בסוף. על מה נחלקו? על הנר ועל הבשמים ש[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: {{שוליים|ח_ה}}בשמים ואחר כך נר, ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: מאור ואחר כך בשמים. רבא[[ביאור:עץ מסורת#רבא|°]] ורב יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]]  {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}}: הלכה כמי שהוא אומר בשמים ואחר כך נר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כך}} כיצד יעשה {{ירו&quot;מ-הוסר|על דברי}} לדברי [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל יברך על&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף נז. אנחנו בשלושה, כמה מילים בדף הקודם. אומרת הגמרא קשה על לבית שמאי בליל שבת. יש איזה קושיה שיכולה להתווצר בליל שבת על דעת בית שמאי.

איך החביטה? כלומר איך, איך, באיזה מציאות יש קושיה? כן, יש פה מעין מעגל כזה, מעגל שלא יוצאים ממנו. '''היה יושב ואוכל בערב שבת וחשכה לילי שבת''', אנחנו יודעים שבדרך כלל אסור לאכול ביום שישי, אבל נניח יש מקרה שמותר — סעודת חתנים, פורים וכדומה. אז יש מציאות שאכלו בליל שבת ועכשיו נכנס שבת. עכשיו '''ואין שם אלא אותו הכוס'''. מצד אחד הוא צריך לברך ברכת המזון על אותו כוס ומצד שני גם צריך לקדש על יין. אז מה עושה? אמרנו לפני כן שכולם מסכימים שאם אני אוכל, לאחר המזון '''משלשל כולם עליו'''. כלומר שיש לו רק כוס אחת וצריך גם לברך על ברכת המזון, אז לכן מברך על הכוס ובעצם משאיר את זה לסוף. ואז גם כן עושה את מה שצריך, הבדלה או קידוש אחרי ברכת המזון.

אז עכשיו בוא נראה מה יצא מכאן. לבית שמאי איך יתנהג? '''מה נפשך?''' מה הוא ינהג? הרי לגבי שבת אמרנו שאם יש שבת ויין אז הוא קודם כל מקדש כיוון שהשבת נכנסה קודם. כלומר קידוש היום היה קודם, אבל כאן יש לו בעיה. כי מה, אתה מברך על היום? אי אפשר להגיד ככה, כי הרי '''המזון קודם''', כי אם הוא אומר שקידוש קודם בגלל שהוא הקדים — הוא היה קודם לפני היין. אבל כאן ברכת המזון הייתה קודמת, כי הרי הוא קודם כל אכל, הוא התחייב בברכת המזון קודם. אז מה אתה אומר? '''יברך על המזון'''? כלומר אי אפשר לומר '''יברך על היום''' — '''המזון קודם''', שהרי לשיטתם מה שיברך על היום זה רק בגלל שהתחייב בקדושת היום קודם. אבל כאן הרי התחייב ברכת המזון קודם, לכן לכאורה צריך לברך ברכת המזון קודם.

אז אוקיי, מה אתה אומר? יברך על המזון קודם, רק אחרי זה יקדש? גם את זה אי אפשר. למה? שהרי אמרו בית שמאי שאם בא להם יין בתוך המזון מברך על היין ואחר כך על המזון. יוצא מכאן שהיין קודם. אז מה אתה אומר? '''יברך על היין'''? אי אפשר, כי הרי '''היום קודם''', קידוש היום, כמו שאמרנו. אז אם כך, מה יעשה? בעצם נכנסנו פה לאיזה מעגל שאין לו סוף.

אומרת הגמרא '''נשמעינה מן הדא''', כלומר הפתרון יהיה בעצם בגרסה אחרת של דיני בית שמאי: '''בא להן יין אחר המזון, ואין שם אלא אותו הכוס — בית שמאי אומרים: מברך על היין ואחר כך על המזון'''. יש לנו ברייתא מפורשת שאומרת שאם יש יין וברכת המזון, קודם כל מברך על היין ואחר כך על המזון.

אמר רבי אבא: שאמרו בית שמאי להקדים את ברכת היין לברכת המזון — זה רק שם, מפני שאם תגיד שקודם מברך ברכת המזון ואחרי זה מברך על היין, יכול להיות בעיה, כי כיוון שברכת היין '''ברכה קטנה''', '''שמא ישכח וישתה'''. תוך כדי שהוא מברך ברכת המזון יבוא מיד וישתה בלי ברכה, לכן אמרו שיברך את זה קודם. '''ברם הכא''', שיש קידוש להוסיף, פה אין חשש, כי הרי יש פה שלוש ברכות, '''מכיון שהוא על הכוס אינו שכח''' — אז לכן אין חשש שקודם כל יברך את ברכת המזון ואחרי זה ימשיך.

אז לכן, איך יעשו? איך עשו בית שמאי? '''יברך על המזון תחילה, ואחר כך מברך על היום, ואחר כך על היין'''. ובעצם זה פותר לנו את הבעיה.

עכשיו '''וקשיא על דברי בית הלל במוצאי שבת'''. כלומר אותו דבר, יהיה גם כן איזה מעגל שאין לו סוף בשיטת בית הלל במוצאי שבת. איך החביטה? כלומר, איך ייווצר המציאות של הקושיה? '''היה יושב ואוכל בשבת וחשכה מוצאי שבת''', כלומר חשכה שעה שלישית ויצא שבת. עכשיו '''ואין שם אלא אותו הכוס''', יש לו רק כוס אחת, רק רביעית בדיוק — עם המזיגה, עם הכל, רק רביעית. אז מה אמרנו? אמרנו '''מניחו לאחר המזון ומשלשלן כולן עליו'''. אמרנו מניח את הכוס, מברך עליו ברכת המזון וממשיך אחרי זה את ההבדלה וכל מה שצריך.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''היך עבידה.''' בהי גוונא מקשינן לה ומפרש וקאמר בכגון שהיה יושב ואוכל בע&quot;ש וחשכה לילי שבת וצריך הוא לקדש קדושת היום על היין ואין שם אלא אותו הכוס יין בלבד ואם יקדש עליו לא יהיה לו יין לברך על המזון

'''את אמר מניחו לאחר המזון ומשלשל כולם עליו.''' כלומר דודאי את אומר בזה דהדין הוא שיניח עד לאחר המזון ויאמר הכל קידוש וברכת המזון על אותו כוס וכדתנינן בתוספתא פ&quot;ה גבי מ&quot;ש וכדלקמן וה&quot;ה נמי בהאי גוונא בלילי שבת והשתא קשיא מה נפשך לב&quot;ש היאך יעשה

'''יברך על היום.''' קודם כדאמרינן במתני' דקדושת היום קודם ליין הא הכא איכא נמי מזון ובודאי ברכת המזון קודם לקידוש היום שהרי נתחייב בברכת המזון קודם שקידש עליו היום

'''יברך על המזון.''' ואי תימא דאין ה&quot;נ דיברך על המזון מקודם הא ליתא דהרי הכא היין קודם לב&quot;ש כדאמרי במתני' דסוף פרקין גבי בא להם יין בתוך המזון ומייתי לה לקמיה

'''יברך על היין.''' ואם תאמר דיברך על היין קודם להמזון הא נמי אי אפשר דכשבא לברך על היין קידוש היום קודם לו כדאמרי ב&quot;ש במתני'

'''יברך על היין.''' בתחלה הרי המזון קודם כדסבירא להו לב&quot;ה במתני' דסוף פרקין

'''יברך על הנר.''' בתחלה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;היה יושב ואוכל בערב שבת וחשכה לילי שבת ואין שם אלא אותו הכוס את אמר מניחו לאחר המזון ומשלשל כולם עליו · מה נפשך יברך על היום המזון קודם · יברך על המזון היין קודם · יברך על היין היום קודם · נשמעינה מן הדא בא להן יין אחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס אמ' ר' בא [על ידי שהוא] ברכה קטנה שמא ישכח וישתה · ברם הכא מכיון שהוא משלשה על ידי הכוס אינו שכח · כיצד יעשו על דברי בית שמי יברך על המזון תחילה ואחר כך על היין · וקשיא על דברי בית הלל במוצאי שבת [היך עבידה] היה יושב ואוכל בשבת וחשכה מוצאי שבת ואין שם אלא אותו הכוס את אמר מניחו לאחר המזון · ומשלשל כולן עליו · מה נפשך יברך על היין המזון קודם · יברך על המזון הנר קודם · יברך על הנר אבדלה קודמת · נשמעינה מן הדא · אמ' ר' יהודה לא נחלקו בית שמי ובית הלל על ברכת המזון שהיא בתחילה ולא על {{ירו&quot;מ-הוסר|המזון}}[הבדלה] שהוא בסוף · על מה נחלקו על הנר ועל הבשמים שבית שמי אומ' בשמים ואחר כך נר · ובית הלל אומ' מאור ואחר כך בשמים · רבא ורב יהודה הל' כמי שהוא או' בשמים ואחר כך נר · כיצד יעשה על דברי בית הלל יברך על&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נשמעינה מן הדא.''' זה הכל מן הקושיא וכלומר והיכא שמעינן להא דאמרת לב&quot;ש היין קודם להמזון מן הדא דתנינן בסוף פרקין בא להם יין בתוך המזון ואין שם אלא אותו הכוס ב&quot;ש אומרי' מברך על היין ואח&quot;כ מברך על המזון וא&quot;כ היאך יתנהג עצמו בכה&quot;ג אליבא דב&quot;ש

'''אמר ר' בא.''' דלא קשיא מידי מהאי מתני' דסוף פרקין דמייתית ראיה לגוונא דהכא דלב&quot;ש מברך על היין מקודם להמזון דשאני הוא התם דע&quot;י שהיא ברכה קטנה בורא פרי הגפן בלבד הלכך הוא דקסברי ב&quot;ש התם דמברך על היין מקודם שאם אתה אומר שימתין עד לאחר ברכת המזון חיישינן שמא ישכח וישתה מיד בלא ברכה אבל הכא שצריך הוא לקדש קדושת היום ומכיון שהוא ממתין לשלשה על ידי הכוס אינו שכח מקודשת היום ולא חיישינן שמא ישתה עד שלא יקדש

'''וכיצד יעשו על דברי ב&quot;ש.''' והשתא מסיק לה דלר' בא דקאמר דהכא איכא תקנתא לב&quot;ש נמי וכיצד יעשה יברך על המזון תחלה דבהאי גוונא מודו ב&quot;ש דליכא למיחש למידי כדאמרן ואח&quot;כ מברך קדושת היום ואח&quot;כ על היין כסבר' דידהו במתני'

'''יברך על המזון בתחלה.''' הרי הנר קודם כדתנן במתני' גבי פלוגתייהו בהא ב&quot;ש אומרים נר ומזון וכו' ובית הלל אומרים נר ובשמים ומזון והבדלה א&quot;כ לכ&quot;ע נר קודם למזון&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''וקשי' על דברי ב&quot;ה.''' השתא מהדר הש&quot;ס לדייק גם אליבא דב&quot;ה דודאי בלילי שבת ובגוונא דהוה מדייק לי' אליבא דב&quot;ש ליכא למידק כלל אליבא דב&quot;ה דפשוט הוא דבגוונא דתאמר היה יושב ואוכל בע&quot;ש וכו' ואין שם אלא אותך הכוס דלב&quot;ה מברך על המזון ואח&quot;כ על היין ואח&quot;כ על היום כי קשיא לן אליבא דב&quot;ה במוצאי שבת הוא דקשיא לן וכעין גוונא דהוה מדייקינן אליבא דב&quot;ש בע&quot;ש ה&quot;נ מדייקינן השתא אליבא דב&quot;ה במ&quot;ש וכדמפרש ואזיל

'''היך עבידא.''' בהי גוונא קא מיבעיא לן וקאמר בכגון שהיה יושב ואוכל בשבת וחשכה מוצאי שבת וצריך הוא להבדיל ואין שם אלא אותו הכוס ואם יבדיל לא יהי' לו יין לברך על המזון

'''את אמר מניחו לאחר המזון ומשלשל כולן עליו.''' הבדלה וברכת המזון דודאי כך הוא הדין והכי תנינן בתוספתא פ&quot;ה הנכנס לביתו במ&quot;ש מברך על היין ועל המאור. ועל הבשמי' ואח&quot;כ אומר הבדלה ואם אין לו אלא כוס אחד מניחו אחר המזון ומשלשלן כולן לאחריו והשתא מדייק הש&quot;ס דלר' יהודה דתוספתא אליבא דב&quot;ה כדמייתי נמי לקמיה קשיא לן דמה נפשך כיצד יעשה בהאי גוונא דאמרן

'''הבדלה קודמת.''' כלומר ואם יעשה כך תהיה הבדלה קודמת למזון ואנן לא תנן הכי דאע&quot;ג דבמתני' תני כן ההיא דלאו כהלכתא היא אלא כדתני ר' יהודה בתוספתא שם וכדלקמיה

'''נשמעינה מן הדא.''' מסקנת הקושיא היא וכלומר והיכא תניא הכי מן הדא דא&quot;ר יהודה לא נחלקו ב&quot;ש וב&quot;ה על המזון שהוא בתחלה ועל הבדלה שהיא בסוף על מה נחלקו וכו' וגי' התוספתא כך היא שב&quot;ש אומרים מאור ואח&quot;כ בשמים וב&quot;ה אומרים בשמים ואח&quot;כ מאור וגי' הש&quot;ס בתוספתא היה כך בהפך ככתוב לפנינו והיינו דקאמר עלה רבא ורב יהודה הלכה כמי שהוא אומר בשמים ואח&quot;כ מאור ולא כהאי גי' דלעיל לב&quot;ה. שמעינן מיהת דלכ&quot;ע מזון בתחילה והבדלה בסוף כי פליגי בסדר הברכות השייכי' להבדלה הוא דפליגי ושמעינן נמי דלכ&quot;ע אלו הברכות השייכי' להבדלה סמוכות זו לזו מיהת בעינן והשתא אם יברך על הנר בתחילה למזון ואח&quot;כ ברכת הנר תכופות זו לזו כל הברכות א&quot;כ תהי' הבדלה קודמת למזון והא לר' יהודה לכ&quot;ע מזון בתחילה והבדלה לבסוף היא וכיצד יעשה על דברי ב&quot;ה. מסקנא דמילתא היא. וכלומר והשתא כיצד יעשה אליבא דב&quot;ה אם כהאי דתנינן במתני' נר ובשמים ומזון והבדלה או כהאי דר' יהודה בתוספתא וקאמר הש&quot;ס דדברי ר' יהודה הם עיקר שיברך על המזון בתחלה וכו'

'''י&quot;ט שחל להיות במ&quot;ש.''' ויש כאן קידוש והבדלה איזה מהן קודם
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אז '''מה נפשך?''' מה אתה אומר? יברך על היין? כמו שאמרנו מקודם, אם יש שבת וקידוש, או יין והבדלה, אז הוא כבר יברך על היין ואחרי זה קידוש, או יין והבדלה. אבל פה יש בעיה, כי הרי אמרת שהמזון קודם — כי אמרנו שאם בא להם יין בתוך המזון ואין להם אלא אותו כוס, אז מברך על היין ואחר כך על המזון. אז יוצא שבעצם ברכת המזון קודמת. אז מה אתה אומר? יברך את ברכת המזון? יש לו בעיה, כי לדעת בית הלל, על פי רבי מאיר, הסדר זה נר ובשמים, מזון והבדלה. כלומר בעצם הנר קודם — נר ובשמים קודמים לפני ברכת המזון. אז מה אתה אומר? יברך על הנר? אי אפשר, כי הרי היין תדיר יותר, ואמרנו שאם יש לנו יין וקידוש, או יין והבדלה, מברכים על היין כי תדיר קודם. אז מה עושים? '''יברך על היין, המזון קודם''', וככה בעצם קיבלנו מעגל חוזר.

מה נעשה? '''ואתה נשמעינה מן הדא'''. בעצם נכון מה שאמרנו עכשיו, שבעצם הסדר נר בשמים מזון והבדלה זה דעת רבי מאיר. אבל הדעה המקובלת זה דעת רבי יהודה, שהוא סובר '''לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על ברכת המזון שהוא בתחילה, ולא על הבדלה שהיא בסוף. על מה נחלקו? על הנר ועל הבשמים, שבית שמאי אומרים: בשמים ואחר כך נר, ובית הלל אומרים: מאור ואחר כך בשמים'''. אנחנו נוהגים הפוך כנראה, יש לנו גרסה אחרת, אבל בכל אופן רואים שבעצם על ברכת המזון כולם מסכימים שהיא בהתחלה, על הבדלה כולם מסכימים שהיא בסוף, וכל המחלוקת היא רק על הנר והבשמים.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נז עמוד א'''

{{שוליים|ח_ה}} '''בהבדלה במוצאי שבת יש להקדים בשמים לנר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצו סעיף א , סמ&quot;ג עשין כט &lt;קטע סוף=נז א/&gt; ==דף נז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=נז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כבית שמאי לדעת רבא ורב יהודה, וכן נפסק בשו&quot;ע או&quot;ח סי' רצו ס&quot;א ובסדר יקנה&quot;ז (יין קידוש נר הבדלה בשמים) שאף הבבלי הכריע כך.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;114&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
המזון תחילה, ואחר כך יברך על היין, ואחר כך על הנר. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סדר ההבדלה ביו&quot;ט שבמוצ&quot;ש|יום טוב שחל להיות במוצאי שבת]] רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: יקנ&quot;ה — יין, קידוש, נר, הבדלה. חנין בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רב חנן בר אבא|°]] אמר בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: יין, קידוש, נר, הבדלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם זה בחג סוכות מוסיף}} {{שוליים|ח_ו}}סוכה וזמן רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} אמר: ינה&quot;ק. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|לא }}אמר כהדא דרבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהבדלה קדמת לקידוש}} דאמר רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: מלך יוצא ושלטון נכנס — מלוין את המלך ואחר כך מכניסין את השלטון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף כך קדם מוציאים את השבת בהבדלה אחר כך מכניסים את יום טוב בקידוש}} לוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הוסר|ינה&quot;ק}} נהי&quot;ק {{ירו&quot;מ-ביאור|נר הבדלה יין קידוש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיין בין שניהם להראות שהוא בא עבור שניהם}} מסתברא דלוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] אמר, מעין שניהם {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הבדלה ראשונה כרבי חנינה שמלוים את המלך קדם וכרב שהיין סמוך לקידוש}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעא קומי רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: הי{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ך {{ירו&quot;מ-הוסר|אובדין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עבדין}} {{שוליים|ח_ז}}עובדא? אמר ליה: כרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] וכרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|יקנ&quot;ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יין קידוש נר הבדלה}}. וכן נפק עובדא כרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] וכרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}}, כד הוה אזיל לדרומה — הוה עביד כרבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ינה&quot;ק}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יין נר הבדלה קידוש}}; וכד הוה נחית לטבריא — הוה עביד כרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|יקנ&quot;ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|יין קידוש נר הבדלה}} דלא מפלג על בר נש באתריה. על דעתיה דרבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} ניחא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמברך על היין, שהיין לעולם קודם, ומיד אחריו על האש, כיוון שרואהו ראשון, דמצווה הבאה לידך על תחמיצנה}} וקשיא {{ירו&quot;מ-הוסר|יוחנן }}על דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|היה מוצאי שבת}} בשאר ימות השנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי מברך על הנר לפני ההבדלה מפני העניים, שמא לא יספיק השמן שלא יכבה ויפסיד הברכה; והכא אמאי}} אינו מברך על הנר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפני הקידוש}}{{ירו&quot;מ-הוסר| שלא יכבה וכא מברך על הנר}} שלא יכבה?
מה עבד ליה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}? מכיון שיש לו יין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודאי יש לו שמן ו}}אין נרו כובה. {{ירו&quot;מ-הוסר|ויברך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי אמרו נר ביתו וקידוש היום נר קודם אם כך שיברך}} על הנר בסוף — שלא לעקור {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולשנות משאר}} זמן השבתות הבאות.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ב|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ב&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: נוטלין לידים ואחר כך מוזגין את הכוס ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: מוזגין הכוס תחילה ואחר כך נוטלין לידים.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבא ורב יהודה: הלכה כמי שהוא אומר בשמים ואחר כך נר''', כי כנראה שהיה להם הרגל כזה. אז אם כך, איך נעשה באמת? לבית הלל '''יברך על המזון תחילה''', כמו שאמרנו שכולם מסכימים שמזון תחילה, '''ואחר כך יברך על היין, ואחר כך על הנר'''.

אומרת הגמרא: '''יום טוב שחל להיות במוצאי שבת''', רבי יוחנן אמר: '''יקנה — יין, קידוש, נר, הבדלה'''. חנין בר אבא אמר בשם רב: '''יין, קידוש, נר, הבדלה''', ואם זה בסוכות אז צריך להוסיף גם '''סוכה וזמן''', כלומר גם שהחיינו.

רבי חנינא אמר: '''ינה&quot;ק''', כלומר יין, נר, הבדלה, קידוש. שמואל אמר כדעת רבי חנינא, גם כן '''ינה&quot;ק''', כלומר שהבדלה קודמת לקידוש. ואמר רב אחא בשם רבי יהושע בן לוי משלו, איזה משל, ש'''מלך יוצא ושלטון נכנס — מלוין את המלך ואחר כך מכניסין את השלטון'''. כלומר השבת יוצאת ונכנס החג, אז קודם כל מלווים את המלך שייצא, ורק אחרי זה מלווים ומכניסים את יום טוב. אז אף כאן, קודם כל מוציאים את השבת בהבדלה ואחר כך מכניסים את יום טוב בקידוש.

לוי אמר: '''נהי&quot;ק''', כלומר נר, הבדלה, יין, קידוש. למה? כי הוא סובר שהיין צריך להיות בין שניהם, כלומר בין הבדלה לקידוש, כדי להראות שהוא בעל שניהם.

אומרת הגמרא: '''מסתברא דלוי אמר, מעין שניהם'''. כלומר לוי כנראה עשה הכללה בין שתי הדעות — הבדלה כמו רבי חנינא, שאמר קודם כל מלווים את המלך שיוצא, ורק אחר כך עושים את הקידוש, כלומר מקבלים את השלטון, וכרב שאמר שהיין סמוך לקידוש.

'''רבי זעירא בעא קומי רבי יוסי: הי ך עובדא?''' כלומר להלכה מה נעשה? יש פה את כל האפשרויות. '''אמר ליה: כרב וכרבי יוחנן'''. כלומר יין, קידוש, נר, הבדלה, ואמרנו אם זה סוכות אז מוסיף גם סוכה וזמן. '''וכן נפק עובדא כרב וכרבי יוחנן'''.

'''רבי אבהו, כד הוה אזיל לדרומה — הוה עביד כרבי חנינא'''. כלומר שהיה הולך לדרום, ששם היה המקום של רבי חנינא, אז הוא נהג כמו רבי חנינא — יין, נר, הבדלה, קידוש. '''וכד הוה נחית לטבריא — הוה עביד כרבי יוחנן''', ששם המקום של רבי יוחנן, אז נהג כמותו — יין, קידוש, נר, הבדלה, '''דלא מפלג על בר נש באתריה''', לא לתת לחלוק על בן אדם במקום שלו.

אומרת הגמרא: '''על דעתיה דרבי חנינא ניחא'''. שהוא מברך על היין כי היין קודם, מיד אחרי זה הוא מברך על האש, כי שוב פעם אנחנו מברכים על המצווה שאנחנו פוגשים ראשון, ואת האש אנחנו רואים מרחוק, אז לכן מברכים על האש כי זה הראשון. יש לנו כלל שמצווה הבאה לידך אל תדחה אותה.

אבל '''וקשיא על דרבי יוחנן'''. הרי רבי יוחנן אנחנו יודעים שבשאר ימי השנה תמיד מברכים על הנר לפני ההבדלה. למה? מפני שמא יכבה הנר ויפסיד את הברכה, אז לכן קודם כל מברכים על הנר מיד, ולאחר מכן עושים את ההבדלה. אבל הכא, למה לא בורך על הנר לפני הקידוש? למה הוא מחכה עד אחרי הקידוש? הרי למה הוא לא חושש שהנר יכבה, למה הוא אומר יין, קידוש, נר והבדלה?

אומרת הגמרא: '''מה עבד ליה רבי יוחנן?''' מה הוא יענה על זה? עונה הגמרא: '''מכיון שיש לו יין אין נרו כובה'''. כי אנחנו יודעים שאם יש אדם ויש לו רק כסף לנר או ליין — '''נר איש וביתו''' וקידוש היום, נר קודם, כי הנר זה לשלום בית, הנר יוצר אור וככה אין מריבות. אז בכלל אם יש לו כסף רק לנר או ליין אז נר עדיף. אז אם ככה, כאן שאתה אומר שיש לו יין, כנראה גם יש לו מספיק לנר, אז לכן '''יברך על הנר בסוף'''.

אומרת הגמרא: אז אם ככה, למה לא יברך על הנר בסוף אחרי הבדלה גם כן? כלומר אמרת שיש לו יין, אם יש לו יין אז גם יש לו מספיק שמן, בסדר, אז אם זה ככה שישאיר את הנר לסוף — למה אתה אומר שהבדלה קודמת? אתה אומר נר, הבדלה, כלומר נר קודם להבדלה, תגיד יין, קידוש, הבדלה, נר. למה אתה אומר יין, קידוש, נר, הבדלה, כלומר נר קודם להבדלה?

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''יקנ&quot;ה.''' היין סמוך לקידוש וקודם לו ואח&quot;כ נ&quot;ה וכן אמר חנן בר בא בשם רב יין וכו' ובסוכות אחר הבדלה סוכה וזמן: ר' חנינא אמר ינה&quot;ק גרסינן וכן שמואל אמר כהדא דר' חנינא גרסינן כדמפרש טעמא משל למלך יוצא וכו' הלכך הבדלה קודמת שמלוין את השבת בתחלה ואח&quot;כ קידוש של י&quot;ט

'''לוי אמר יהנ&quot;ק גרסינן.''' דכמו שהוא לפנינו היינו דר&quot;א ממש. והיינו דקאמר מסתברא דלוי דאמר מעין שניהן הבדלה קודם לקידוש כר' חנינא ונר והבדלה סמוכין כר' יוחנן

'''דלא מפלג על בר נש באתריה.''' טבריה אתריה דרבי יוחנן הוה ואין חולקין על אדם באתריה ולפיכך נהג שם כוותיה

'''על דעתיה דרבי חנינא ניחא.''' דלדידיה אחר היין מברך על הנר מיד ולפי שכשרואה את הנר צריך לברך עליו אלא שברכת היין היא קודם לכל לעולם

'''מה עבד ליה ר' יוחנן.''' ומה טעמיה וקאמר דמכיון שיש לו יין אין נרו כובה כלומר דכיון שהוא תופס כוס של יין בידו שבירך עליו ואינו שותהו ושומרו עד שיגמור כל סדר הברכות שומר ג&quot;כ את הנר שלא יכבה עד שיברך עליו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;המזון תחילה ואחר כך יברך על היין ואחר כך על הנר · יום טוב שחל להיות במוצאי שבת · ר' יוחנן אמ' יקנ&quot;ה · יין קידוש נר הבדלה · חנין בר בא אמ' בשם רב יין קידוש נר הבדלה סוכה וזמן ר' חנינא אמ' ינה&quot;יק · שמואל לא אמ' כהדא דר' חנינא דאמ' ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי מלך יוצא ושלטון נכנס מלוין את המלך ואחר כך מכניסין את השלטון · לוי אמ' ינה&quot;ק · מסתברא דלוי אמ' מעין שניהם · אמ' ר' זעירא בעא קומי ר' יוסי היך עבדין עובדא אמ' ליה כרב וכר' יוחנן · וכן נפק עובדא כרב וכר' יוחנן · ר' אבהו כד הוה אזיל לדרומה הוה עבד כר' חנינא · וכד הוה נחית לטיבריא הוה עבד כר' [יוחנן] דלא מפלג על בר נש באתריה · על דעתיה דר' חנינא ניחא וקשיא {{ירו&quot;מ-הוסר|ליה}}על דר' יוחנן אילו בשאר ימות השנה אינו מברך על הנר שלא יכבה · וכא מברך על הנר שלא יכבה · מה עבד ליה ר' יוחנן מכיון שיש לו יין אין נרו כובה · ויברך על הנר בסוף · שלא לעקור זמן השבתות הבאות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''וקשיא על דר' יוחנן.''' כצ&quot;ל אלא דלר' יוחנן קשיא מפני מה אינו מקדים לברך על הנר הא אלו בשאר ימות השנה אינו מברך על הנר שלא יכבה בתמיה וכי אינו מברך על הנר מיד כדי שלא יכבה ויפסיד הברכ' והכא נמי היה לו לומר מברך על הנר שלא יכבה ולא לאחרו אחר קידוש

'''ויברך על הנר בסוף.''' א&quot;כ יברך עליו בסוף דכל זמן שאינו שותה היין שומר הוא את הנר שלא יכבה קודם שישתה ומשני שלא לעקר זמן שבתות הבאות כלו' הואיל ובכל מוצאי שבתות מברך על הנר קודם הבדלה הלכך אין לו לעקור הסדר של כל שבתות הבאות בשנה

'''גמ' מה טעמהון דב&quot;ש שלא יטמאו משקין שבאחורי הכוס.''' שנפלו לשם מחמת המזיגה ויטמאו מידיו אם לא יטול מתחלה ויחזרו אלו המשקין ויטמאו את אחורי הכוס ונמצא משתמש בו באיסור וכדפרישית במתני'&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''מתני' ב&quot;ש אומרים נוטלין לידים ואח&quot;כ מוזגין את הכוס.''' טעמייהו דב&quot;ש דסברי אסור להשתמש בכוס שאחוריו טמאין אע&quot;פ שלא נטמאו תוכו וכגון שנטמא במשקין דטומאת משקין בכלים מדרבנן היא והקלו בטומאה זו ואמרו כלי שנטמא אחוריו במשקין טמאין לא נטמא תוכו ולא ידיו ולא אוגנו ואפ&quot;ה אסור להשתמש בו גזרה שמא ינתזו ניצוצות מתוכו על אחוריו ויקבלו המשקין טומאה מחמת אחוריו ויטמא את הידים וכיון דאסור להשתמש בכלי שאחוריו טמאים הלכך נוטלים לידים תחלה ואח&quot;כ מוזגין את הכוס שאם אתה אומר מוזגין את הכוס תחלה חיישינן שמא יטמאו משקין שנפלו באחורי הכוס מחמת הידים שהידים קודם נטילה תורת שני לטומאה יש להן ומטמאין את המשקין להיות תחלה ויחזרו המשקין ויטמאו את אחורי הכוס ונמצא משתמש בו באיסור אלא נוטלים לידים תחלה ואח&quot;כ מוזגין את הכוס כדי שלא יקבלו המשקין שבאחורי הכוס טומאה מחמת ידים

'''ובית הלל אומרים וכו'.''' דב&quot;ה קסברי מותר להשתמש בכוס שאחוריו טמאין ולא גזרינן משום ניצוצות דניצוצות לא שכיחי הלכך מוזגין את הכוס תחלה ושותים אותו דביין הבא לפני המזון מיירי הכא כדאמרינן בפ' כיצד הסיבו וכו' הביאו להם יין וכו'. ואח&quot;כ נוטלין לידים לסעודה שאם אתה אומר נוטלין לידים תחלה ואח&quot;כ מוזגין את הכוס גזרה שמא יהיו אחורי הכוס טמאין דהא מותר להשתמש בכלי שאחוריו טמאין וידיו לא יהיו נגובות יפה דבשתייה אין אדם מדקדק לנגב ידיו כל כך ויטמאו אחורי הכוס אותן המים טופחין שעל ידיו והן חוזרין להיות תחלה כדין המשקין. שהן לעולם נעשין תחלה ויחזרו ויטמאו את הידים ונמצא אוכל בידים מסואבות
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

עונה הגמרא: '''שלא לעקור זמן השבתות הבאות'''. כלומר באמת בשאר מוצאי שבת תמיד הנר לפני ההבדלה, לפי רבי יוחנן, אז גם פה, למרות שזה גם מוצאי שבת וגם חג — את הנר מקדימים רק להבדלה, שיהיה כמו כל שבוע, תמיד הנר לפני הבדלה. אבל לגבי הקידוש, אנחנו משאירים את הנר אחרי הקידוש, כי כמו שאמרנו, כיוון שיש לו יין מסתמא יש לו מספיק שמן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נז עמוד ב'''

{{שוליים|ח_ו}} '''כשחג חל במוצאי שבת, מה סדר הברכות בקידוש?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כב , רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ו, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תעג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרמג סעיף א , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא ושמואל בסדר יקנה&quot;ז (יין קידוש נר הבדלה זמן), משום שההבדלה קודמת לקידוש כמלך היוצא ושלטון הנכנס; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ח_ז}} '''סדר ברכות ההבדלה בכניסת מוצאי שבת לחג.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כב , רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ו, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תעג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרמג סעיף א , סמ&quot;ג עשין כט &lt;קטע סוף=נז ב/&gt; ==דף נח עמוד א== &lt;קטע התחלה=נח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן - יקנ&quot;ה (יין קידוש נר הבדלה), כפי שנפק עובדא כוותיה, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע; ומטעם שאין לחלוק על מנהג המקום נהג רבי אבהו בטבריא כרבי יוחנן ובדרום כרבי חנינא, אך להלכה נתקבל יקנ&quot;ה כמנהג עיקרי..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;115&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: בית שמאי אומרים: נוטלין לידים ואחר כך מוזגין את הכוס}} מה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי? {{ירו&quot;מ-הדגשה|סברי אסור להשתמש בכלי שאחוריו טמאים, לכן יטול תחילה}} — שלא יטמאו משקין {{ירו&quot;מ-הוסר|שבאחורי}} שאחורי הכוס {{ירו&quot;מ-הדגשה|שניתזו במזיגה}} מידיו, ויחזרו ויטמאו את הכוס. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: ובית הלל אומרים: מוזגין הכוס תחילה ואחר כך נוטלין לידים}} מה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל? לעולם אחורי הכוס טמאין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דסברי בית הלל: מותר להשמש בכלי שאחוריו טמאין אם יטול ידיו תחילה, שמא ישארו בהן כמה טיפות ויטמאו ידיו מחמת אחורי הכלי}} . דבר אחר: {{שוליים|ח_ח}}אין נטילת ידים אלא סמוך לברכה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ביבן[[ביאור:עץ מסורת#רבי ביבן|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אתיא ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}, וד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. דתנינן תמן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל הכלים יש להם אחורים}} {{ירו&quot;מ-ביאור|השקע בתחתית הכלי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ותוך ובית הצביטה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מקום האחיזה שאם נטמא אחוריו לא נטמא בית הצביטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי טרפון אומר: רק לעריבה יש בית צביטה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|כוון שהכלי גדול. לא חוששים שמא כשמחזיק בבית הצביטה נגע באחורי הכלי ונטמא. אבל בכלים קטנים גזרו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי עקיבא אומר: אף לכוסות}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר אומר: לידים טמאות וטהורות. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם היו ידיו טהורות ואחז בבית הצביטה, לא חוששים שמא נגע באחורי הכלי ונטמא. וזה דומה לדברי בית הלל כאן, שסוברים שאם היו ידיו טמאות ואחז בבית הצביטה, לא חוששים שמא יגע במשקין שבאחורי הכוס, ויחזרו ויטמאו את הכוס}} אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}: לא אמרן אלא לידים טהורות בלבד. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל בידיו טמאות חיישינן שמא יגע במשקין שבאחורי הכוס, ויחזרו ויטמאו את הכוס, וזה כבית שמאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בשם רבי שבתאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי שבתאי|°]] ורבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: {{שוליים|ח_ט}}לחלה {{שוליים|ח_י}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שומרים אוכלים במקומם בלי נטילת ידיים|ולנטילת ידים, אדם מהלך ארבע{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} מילי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ן}}]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|לחלה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שחייבו עם הארץ לילך אחר חבר שיגבל לו חלתו בטהרה עד ארבע מיל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולנטילת ידים}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שחייב אדם ללכת עד מהלך ארבע מילין למצא מים לנטילת ידים}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי יוסי בי רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]]: הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דאמר}} אמר — לפניו; אבל לאחריו אין מטריחין עליו. שומרי גנות ופרדיסים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם קבועים במקומם}} — מה את עבד להון? כלפניהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} כלאחריהן? נשמעינה מן הדא.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נח ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''תלמוד ירושלמי מסכת ברכות דף נח'''
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף נח. אנחנו עדיין במחלוקות שבין בית שמאי לבית הלל בסעודה, בפרק ח הלכה ב.

משנה: בית שמאי אומרים נוטלים ידיים ואחר כך מוזגים את הכוס. כלומר קודם כל נוטלים ידיים ורק אחרי זה מוזגים את הכוס. הגמרא מסבירה שהסיבה שבית שמאי אומרים שאסור להשתמש בכוס שהאחוריים שלו טמאים - אנחנו יודעים שמדאורייתא אין דבר כזה, כלומר אין דבר כזה כלי שחלק ממנו טמא וחלק לא, אבל מדרבנן חכמים בזמנם, בשמונה עשר דברים שגזרו בו ביום, אחד מהדברים גזרו שהאחוריים של כלי יכולים להיטמא. וכיוון שאסור להשתמש בכלי כזה, אז אומרים בית שמאי אם נתיר לאדם שלא נוטל ידיים לגעת בכוס אז יכול להיות שיהיה ניצוצות, כלומר טיפות יין שבמזיגת הכוס יפלו על הגב של הכוס, ואז כשהאדם עם הידיים שלו שהם סתם ידיים הוא יגע בהם, אז הטיפות שעל גבי הכוס יטמאו מהידיים שלו ויחזירו ויטמאו את הכוס.

ובית הלל אומרים מוזגים כוס תחילה ואחר כך נוטלים ידיים. הם אומרים שמותר להשתמש בכלי שאחוריו טמאים. ועכשיו אם הבן אדם נוטל ידיים קודם, אני חושש להפך, שמא יישארו טיפות מים על הידיים שלו, ואז הם ייטמאו מגב הכוס ויחזרו ויטמאו את הידיים של האדם.

גמרא: למה בית שמאי אומרים נוטלים ידיים תחילה ואחר כך מוזגים את הכוס? '''מה טעמהון דבית שמאי?''' סבר אסור להשתמש בכלי שאחוריו טמאים, לכן ליטול תחילה '''שלא יטמאו משקין שאחורי הכוס''' שינצרו במזיגה. כלומר שמא בזמן שהוא מוזג אז טיפות יין יפלו על גב הכוס, וכיוון שהוא לא נטל את ידיו, אז הטיפות האלה ייטמאו מהידיים שלו ויחזירו ויטמאו את הכוס.

ובית הלל אומרים מוזגים הכוס תחילה ואחר כך נוטלים ידיים. '''מה טעמהון דבית הלל?''' הם סברי מותר להשתמש בכלי שאחוריו טמאים. ואז מה יקרה אם הוא יטול ידיים תחילה? אני חושש שמא יישארו כמה טיפות וייטמעו ידיו מחמת אחורי הכלי, ואז הוא יטמא את האוכלין שהוא ייגע בהם.

'''דבר אחר: אין נטילת ידים אלא סמוך לברכה.''' כלומר זו עוד סברא של בית הלל - למה נוטלים ידיים אחרי מזיגת הכוס? כי אנחנו רוצים לסמוך את הנטילה לברכת המוציא.

'''אמר רבי ביבן בשם רבי יוחנן: אתיא דבית שמאי כרבי יוסי, ודבית הלל כרבי מאיר.''' כלומר יש מחלוקת מקבילה בין רבי יוסי לרבי מאיר, וכך זה מקביל למחלוקת בין בית הלל לבית שמאי.

דתנינן תמן: כל הכלים יש להם אחוריים ותוך ובית הצביטה. כלומר המשנה אומרת לנו שכל כלי - יש הפרדה בין תוך הכלי, שזה עיקר הכלי, לבין האחוריים שלו, כלומר החלק האחורי שלו, מתחתיו. אם יש לנו הרבה פעמים בקדירות רואים את זה טוב, יש איזה שקע, אז זה גם מין בית קיבול, זה נקרא אחוריים; ובית הצביטה, כלומר המקום שבו אוחזים, הרבה פעמים הוא עצמו גם כן עשוי כמין בית קיבול. אז יש הפרדה בין שלושתם - שאם נטמא אחוריו לא נטמא בית הצביטה ויכול לאכול שם. זה כאילו מין הקלה מסוימת, שאומרים שבעצם נכון שגזרנו שאחורי כלי נטמא, אבל חילקנו בין חלקים שונים. אם אדם טהור נגע בבית הצביטה, ואני יודע שרק התחתית של הכלי נטמא, אז לא נטמא.

רבי טרפון אומר רק לערבה יש בית הצביטה. כלומר רק הערבה, שזה כלי מאוד גדול, רק לו אני אומר שיש הפרדה בין הכלי עצמו לבין בית הצביטה, כיוון שהכלי גדול אז אני לא חושש שמא יחזיק בטעות או יחליק עם היד ויגע באחורי הכלי. אבל בכלים קטנים גזרו, ואז אין הבדל בין בית הצביטה לגב הכלי, הכל יחידה אחת, ואסור לגעת, ואם הוא נגע הוא נטמא וגם אסור לאדם טמא לגעת.

רבי עקיבא אומר אף לכוסות - גם כוס, כיוון שלא נוהגים להחזיק את הכוס בידית שלו.

'''רבי מאיר אומר: לידים טמאות וטהורות.''' כלומר אם הידיים היו טהורות והוא אחז בבית הצביטה, ונניח שהתחתית של הכלי היה טמא, אני לא חושש שמא הוא נוגע באחורי הכלי ונטמא. עכשיו זה דומה לדברי בית הלל כאן - הרי בית הלל אומרים שאם היו ידיו טמאות והוא אוכל בבית הצביטה אני לא חושש שהוא יגע במשקין שמאחורי הכוס והם יחזרו ויטמאו את הכוס. לא חוששים לזה. ככה הגמרא עושה את ההשוואה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לעולם אחורי הכוס טמאין.''' כלומר דלא איכפת לן אם אחורי הכוס טמאין דאפ&quot;ה מותר להשתמש בו הלכך להא לא חיישינן אלא דלטומאת ידים הוא דחיישינן שמא יהיו אחורי הכוס טמאין ויחזרו ויטמאו את הידים מחמת משקה טופח שעליהן וכדפרישית במתניתין הלכך מוזגין את הכוס ואח&quot;כ נוטלין לידים

'''דבר אחר.''' לטעמייהו דב&quot;ה לפי שאין נטילת ידים אלא סמוך לברכת המוציא והלכך אפי' אי הוה לן למיחש משום ניצוצות כדקאמרי ב&quot;ש כמבואר בפירושא דמתני' אפ&quot;ה הא עדיפא שלא להפסיק במזיגת הכוס בין נטילת ידים לברכה

'''לחלה.''' לעשות עיסה בטהרה כדי שיפריש חלה טהורה ולנטילת ידים לאכילה אם אין לו מים

'''אדם מהלך ארבע מיל.''' אם לא ימצא מים להטביל כליו לעשות עיסתו בטהרה וכן ליטול ידיו עד ד' מילין צריך להטריח עצמו ולחזר אחריהן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|הל'}} · מה טעמין דבית שמי שלא יטמאו משקין שבאחורי הכוס מידיו [ו]יחזרו ויטמאו את הכוס · מה טעמון דבית הלל לעולם אחורי הכוס טמאין · ד&quot;א אין נטילת ידים אלא סמוך לברכה · ר' ביבן בשם ר' יוחנן אתיא דבית שמי כר' יוסי · ודבית הלל כר' מאיר דתנינן תמן ר' מאיר או' לידים טמאות וטהורות · אמ' ר' יוסה לא אמרן אלא לידים טהורות בלבד · ר' יוסה בשם ר' שבתי ור' חייא בשם ר' שמעון בן לקיש לחלה ולנטילת ידים אדם מהלך ארבע מילי · ר' אבהו בשם ר' יוסי בי ר' חנינא הדא דא אמר לפניו אבל לאחריו אין מטריחין עליו · שומרי גנות ופרדיסים מה את עבד להון כלפניהן כלאחריהן · נשמעינה מן הדא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אתיא דבית שמאי כר' יוסי וכו' דתנינן תמן.''' בפ' כ&quot;ה דכלים תנן כל הכלים יש להם אחוריים ותוך ויש להם בית צביטה. אחוריים ותוך שאם נטמאו אחוריו במשקין תוכו טהורין כדתנן התם לעיל. ובית הצביטה מקום שאוחזין בו את הכלי א&quot;נ בית הצביעה גרסי' מקום שאוחז בו באצבעו שאם נטמאו אחוריו בית הצביטה טהור ואם נטמא בית הצביטה אחוריו טהורין. ר' טרפון אומר לעריבה גדולה של עץ. יש לה בית צביטה לפי שהיא גדולה ויש הפרש בין בית הצביטה לאחוריים ואם יש משקין באחורי העריבה וידיו טמאות אוחז בבית הצביטה ואינו חושש שמא יגע במשקין שבאחוריים ויחזרו ויטמאו את העריבה. ר' עקיבא אומר לכוסות. אף לכוסות יש להם בית הצביטה. ר' מאיר אומר לידים הטמאות והטהורות יש להם בית הצביטה לידים טמאות כדאמרן ולידים הטהורות כדמפרש התם כיצד היו ידיו טהורות ועליהן משקה טופח ואחורי הכוס טמאים אחזו בבית צביטתו אינו חושש שמא נטמאו ידיו באחורי הכוס כלומר שמא נטמאו משקין שעל ידיו באחורי הכוס ויחזרו ויטמאו את הידים. אמר ר' יוסי לא אמרו אלא לידים הטהורות בלבד דבידיו הטהורות ואחורי הכוס טמאים הוא דלא חיישינן אבל בידיו טמאות חיישינן שמא יגע במשקין שבאחורי הכוס ויחזרו ויטמאו את הכוס ע&quot;כ. והשתא קאמר הש&quot;ס הכא דאתיא הא דב&quot;ש דמתני' דחיישי בידים טמאות שמא יגעו במשקין שבאחורי הכוס ויחזרו ויטמאו את הכוס וזהו כר' יוסי דחייש נמי להכי ודב&quot;ה דלא חיישי לכך כר' מאיר דאף לידים טמאות לא חיישינן שמא יגעו במשקין שבאחוריים ויחזרו ויטמאו את הכוס&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''הדא דאמר לפניו.''' דוקא אם המים לפניו אבל אם צריך לחזור לאחריו אין מטריחין עליו

'''שומרי גנות ופרדיסין.''' מפני הגנבים וא&quot;א להן לזוז ממקומן

'''מה את עביד להון.''' היאך דינם אם כלפניהן כלומר כדין דאמרינן בלפניהן דצריכין להטריח ולחזר אחר מים או כלאחריהן כמו דאמרינן בלאחריהן שאינן צריכין להטריח עצמן כלל והואיל והן יושבין במקומן הלכך מיבעיא ליה הכי

'''נשמעינה מן הדא.''' מתני' בפ&quot;ב דחלה האשה יושבת וקוצה חלתה ערומה. מפרשת החלה ומברכת על הפרשה מפני שהיא יכולה לכסות עצמה שתהא פניה של מטה טוחות בקרקע וכל ערותה מכוסה והעגבות אין בהן משום ערוה לענין ברכה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אמר רבי יוסי: לא אמרן אלא לידים טהורות בלבד.''' כלומר לא כמו שרבי עקיבא אמר שבין ידיים טהורות מותר לגעת והוא לא נטמא לבין ידיים טמאות שאם הוא נגע הוא לא טמא - זה מה שרבי עקיבא אומר. אבל רבי יוסי אומר לא, רק לידיים טהורות. כלומר אם נניח התחתית של הכלי נטמאה והוא עם ידיים טהורות נוגע בבית הצביטה, אני לא אומר שהידיים נטמאות; אבל אם הידיים שלו היו טמאות והוא נגע בבית הצביטה, אני אומר שגם האחוריים נטמאו. פה אני לא מחלק. כמו שאמרנו, אמר רבי יוסי לא אמר אלא ידיים טהורות בלבד, אבל בידיים טמאות חוששים שמא ייגע במשקה שמאחורי הכוס ויחזירו ויטמאו את הכוס - וזה כבית שמאי. כמו שאמרנו שבית שמאי חוששים שמא יהיו טיפות שנפלו מהכוס על גב הכוס, ואז שהוא ייגע, אפילו שהוא נוגע רק בבית הצביטה, אני חושש שמא הוא יטמא את כל הכוס.

'''רבי יוסי בשם רבי שבתאי ורבי חייא בשם רבי שמעון בן לקיש: לחלה ולנטילת ידים, אדם מהלך ארבע מילי.''' כלומר חייבו אותו ללכת ארבע מיל, כלומר ארבע קילומטר. לחלה - הכוונה שאם הוא עם הארץ ולא יודע איך להפריש חלה, כדי להפריש חלה בטהרה הצריכו אותו ללכת ארבע קילומטר עד שימצא חכם שיפריש לו בטהרה. ונטילת ידיים - גם כן אדם שרוצה לאכול חייב ללכת עד ארבע מיל כדי למצוא מים לנטילת ידיים.

'''אמר רבי אבהו בשם רבי יוסי בי רבי חנינא: הדא אמר — לפניו; אבל לאחריו אין מטריחין עליו.''' זאת אומרת כל מה שאמרנו שהוא יצטרך ללכת ארבע קילומטר, זה רק אם זה בדרך שלו, כלומר קדימה, אבל לחזור חזרה - לא מטריחים אותו.

שואלת הגמרא: '''שומרי גנות ופרדיסים — מה את עבד להון?''' כלומר בעצם נשארים במקום קבוע - אז מה תדון? האם אתה אומר שכל מקום זה לפניהם וחייבים ללכת ארבע קילומטר? או שאתה אומר לא, כל מקום זה נקרא לאחריהם כי זה לא המקום שלהם, ואז הם פטורים? '''נשמעינה מן הדא''' - נוכל לנסות וללמוד את זה ממשנה.

תני: האשה שהיא טבולת יום, '''וקוצה חלתה''' ואחר כך קוראת לשם. כלומר אישה שהיא טמאה, קודם כל תפריש את החלה ולא תגיד שזה חלה, כי אם היא אומרת שזה חלה והיא נוגעת בזה זה נטמא. אבל טבול יום לא פוגם בחולין כלום, אבל טבול יום פוסל את התרומה. אז אם היא מפרישה את זה בלי לקרוא לזה שם, זה עדיין חולין ולא נטמא. אחרי שהפרישה את זה, זה כבר בצד, היא יכולה להגיד זה חלה והכל בסדר.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נח עמוד א'''

{{שוליים|ח_ט}} '''האם מברכים על הפרשת חלה &quot;להפריש חלה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביכורים, פרק ח, הלכה יא. ''הכרעה:'' נפסק כן, מברך &quot;אשר קדשנו במצותיו וצונו להפריש חלה&quot; - הרמב&quot;ם פסק כלשון הירושלמי.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;116&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}:  האשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא טבולת יום}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיא שני ואינה פוסלת אלא תרומה שאין שלישי לחולין}} {{ירו&quot;מ-הוסר|יושבת}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לשה את העיסה}} {{שוליים|ח_יא}} וקוצה חלתה {{ירו&quot;מ-ביאור|ומניחתה בצד ושוב לא תגע בה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואחר כך קורה לה שם}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ערומה מפני שהיא יכולה לכסות את עצמה אבל לא האיש}} והדא אשה — לא בתוך {{ירו&quot;מ-הוסר|הבית היא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ביתה}} יושבת? ואת אמר אין מטריחין עליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לחפש אשה טהורה שתקוץ לה חלתה אף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וכאן}} כאן אין מטריחין עליו תני: {{ירו&quot;מ-הוסר|תמים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המים}} שלפני המזון — רשות, ושל {{שוליים|ח_יב}}אחר המזון — חובה. אלא שבראשונים נוטל ומפסיק, ובשניים נוטל ואינו מפסיק. {{ירו&quot;מ-הוסר|מה הוא}} מהוא נוטל ומפסיק רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] אמר: נוטל ושונה {{ירו&quot;מ-ביאור|שבנטילה הראשונה טיהר את הידים, אבל המים טמאים, לכן יטול פעם נוספת לטהר את המים}} רבי יעקב בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר רב יצחק|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|שמואל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}בעי: נוטל ושונה ואת אמרת רשות? אמר רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חשיבות מים ראשונים ומים אחרונים|על הראשונים נאכל בשר חזיר]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה חנווני ישראל מוכר בשר כשר ליהודים ובשר נבילה לנכרים. כשראה שנכנס אדם ונטל ידיו — נתן לו בשר כשר, וכשראה שאינו נוטל ידיו — נתן לו נבילה. ופעם אחת נכנס יהודי ולא נטל ידיו, ונתן לו בשר נבילה}} על השניים — יצאה אשה מביתה. {{ירו&quot;מ-הוסר|ויש אומרים שנהרגו עליה שלשה נפשות}} {{הפניה-גמ|יומא|פג|ב|מסכת=כן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבי מאיר ורבי יהודה ורבי יוסי הוו קא אזלי באורחא. רבי מאיר הוה דייק בשמא, רבי יהודה ורבי יוסי לא הוו דייקו בשמא. כי מטו לההוא דוכתא, בעו אושפיזא {{ירו&quot;מ-ביאור|חיפשו אכסניה}} יהבו להו. אמרו לו: לבעל הבית: מה שמך? אמר להו: כידור. אמר רבי מאיר: שמע מינה רשע הוא, לפי שנאמר ([[דברים לב כ|דברים האזינו לב כ]]) כי דור תהפכת המה. ואותו יום ערב שבת היה, רבי יהודה ורבי יוסי אשלימו ליה כיסייהו {{ירו&quot;מ-ביאור|הפקידו אצלו את כיסי המעות שלהם}}, ואילו רבי מאיר לא אשלים ליה כיסיה. אזל רבי מאיר אותביה בי קיבריה דאבוה {{ירו&quot;מ-ביאור| והניח את כיס מעותיו בקבר של אביו של בעל הבית}} אתחזי ליה לבנו בחלמיה, ואמר לו: תא שקיל כיסא דמנח ארישא דההוא גברא {{ירו&quot;מ-ביאור|בא וקח כיס של מעות שמונח ליד הראש של אותו אדם}} למחר אמר להוב}על הבית: הכי כך אתחזי לי בחלמאי. אמר ליה: רבי מאיר: חלמא דבי שמשי לית בהו ממשא {{ירו&quot;מ-ביאור|החלומות שחולם אדם בליל שבת מתוך מנוחתו אין בהם ממש}} אזל |רבי מאיר ונטריה {{ירו&quot;מ-ביאור|ושמר את כיסו}} כולי יומא. ובמוצאי שבת אייתיה עמו. למחר אמרו לו: לבעל הבית: הב לן כיסן שהפקדנו אצלך. אמר להו: לא היו דברים מעולם. אמר להו רבי מאיר: אמאי לא דייקיתו כמוני בשמא? אמרו ליה: אמאי לא אמרת לן מר שיש לנו לדייק בשמו ולחשוש ממנו? אמר להו: אימר דאמרי אנא חששא, אבל אחזוקי כרשע ולהזהירכם אודותיו מי אמרי? משכוהו לבעל הבית בדבריהם, ועיילוהו והביאוהו לחנותא {{ירו&quot;מ-ביאור|בית מרזח}} כדי לשכרו ולהוציא ממנו את כספם. חזו טלפחי אשפמיה {{ירו&quot;מ-ביאור|ראו עדשים על שפמו}} הלכו אל ביתו ובקשו מאשתו את כיסיהם בשמו, ונתנו לה סימנא שהוא אכן שלח אותם לבקש את הכספים, שסיפר להם שהיא בישלה לו עדשים. ונטלו לכיסייהו והלכו להם. כשבא לביתו ושחה לו המעשה, הוציאה מביתו. ואם היה נוטל מים אחרונים, היה רוחץ בהם את שפמו ולא היה מגרש את אשתו. ויש אומרים: שנהרגו עליה שלש נפשות, שכידור הרג את אשתו }}}}}}}}}}}}}}}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} סלק לגבי רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] חמא יתיה {{שוליים|ח_יג}}אוכל בהתם {{ירו&quot;מ-ביאור|עם כפפות}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחשב שעושה כן במקום ליטול ידים}} אמר ליה: מהו כן? אמר לי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה: נטלתי ידים אלא שאנני רוצה שיתלכלכו ידי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}איסתניס אני. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] כד סליק להכא, חמא כהניא אכלין בהתם {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה כהנים אוכלים עם כפפות}} אמר להון: הא {{ירו&quot;מ-הוסר|אזילא}} אזלא ההיא דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] ושמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמרו שלתרומה חיב בנטילה}} אתא רבי יוסי בר בר כהנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר בר כהנא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|בי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נטילת ידיים לסעודה|נטילת ידים לחולין {{ירו&quot;מ-הדגשה|חובה}}]] {{ירו&quot;מ-הוסר|את}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסרו לאכול חולין עם מפה אם יש לו מים ואין}} נטילת ידים לתרומה {{ירו&quot;מ-הדגשה|חובה שכהנים זריזים ויכולים לאכול במפה}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} אומר: לתרומה ולחולין {{ירו&quot;מ-ביאור|חובה ליטול ידים}} רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי חייא בר אשי[[ביאור:עץ מסורת#רב חייא בר אשי|°]] ורבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי חייא בר אשי[[ביאור:עץ מסורת#רב חייא בר אשי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: נטילת ידים {{שוליים|ח_יד}}לתרומה עד הפרק. {{ירו&quot;מ-הוסר|ולחולין עד קשרי אצבעותיו }}מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי אמר: מן דהוה אכל עם סבי ולא {{שוליים|ח_טו}}משטף ידוי {{שוליים|ח_טז}}עד הפרק — לא הוה אכל עימיה. רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: אין נטילת ידים {{שוליים|ח_יז}}אלא לפת בלבד. תני: רבי הושעיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|גם}} {{שוליים|ח_יח}}כל דבר שיש בו ליכלוך משקה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשהיה}} מקצץ תורמוסין הוה נטל ידיה. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: {{שוליים|ח_יט}}נטל ידיו בשחרית — אין מטריחין עליו בין הערבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם התנה}}. רבי אבינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבינא|°]] מפקיד לחמריה: {{ירו&quot;מ-ביאור|ההולכים בשירה}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
עכשיו מפה נוכל להוכיח שלא מטריחים אותם. למה? כי '''הדא אשה — לא בתוך יושבת?''' הרי היא נשארת בבית, ואתה אומר שלא מטריחים עליה לחפש אישה טהורה שתקוץ לה חלתה, אלא היא עושה את זה בעצמה בדרך עקיפה. אז גם כאן שומרי גנות ופרדיסים, לא מטריחים עליהם.

'''תני: שלפני המזון — רשות, ושל אחר המזון — חובה.''' '''אלא שבראשונים נוטל ומפסיק, ובשניים נוטל ואינו מפסיק.''' במים האחרונים מספיק פעם אחת. עכשיו מה הוא מפסיק? '''רבי יעקב בר אחא אמר: נוטל ושונה''', כלומר מפסיק, כלומר צריך פעמיים - שבנטילה הראשונה טיהר את הידיים אבל המים טמאים, לכן צריך ליטול פעם נוספת לטהר את הידיים. ככה מסבירים הפרשנים למה צריך פעמיים ליטול ידיים.

'''רבי יעקב בר רב יצחק בעי: נוטל ושונה ואת אמרת רשות?''' מה, אם מקפידים עד כדי כך, באיזה זכות זה רשות? אם זה רק רשות זה עדיין דבר קל כלשהו.

'''אמר רבי יעקב בר אידי: על הראשונים נאכל בשר חזיר''' - היה שם מעשה, המדרש מאוד מקצר באגדות וסיפורים, אבל באגדה זה מופיע בהרחבה. סיפר שיש איזה חלבן שהיה מוכר, בעל מסעדה שהיה מוכר בשר לא כשר לגויים ובשר כשר ליהודים. עכשיו איך הוא ידע מי יהודי ומי לא? הוא ראה בן אדם נכנס נוטל ידיים - אז זה יהודי, נותן לו בשר כשר. הוא רואה לא נוטל ידיים - אומר זה גוי, מביא לו נבלות. פעם אחת נכנס יהודי, לא נטל ידיים, ונתן לו לאכול בשר נבלה. רואים שבעצם הוא אכל נבלה בגלל שהוא לא נטל ידיים.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והדא אשה לא בתוך הבית היא יושבת.''' בתמיה וכי לא תוכל ליקח בגדיה ולכסות עצמה שלא תהא ערומה ואפ&quot;ה את אמר אין מטריחין עליה אפי' בתוך הבית וה&quot;ה כאן אין מטריחין עליו לעמוד ממקומו ולחזר אחר מים

'''אלא שבראשונים נוטל ומפסיק.''' כדמפרש לקמיה

'''מה הוא.''' דקאמרת נוטל ומפסיק

'''נוטל ושונה.''' כלומר לא ישפוך על ידיו כולן בבת אחת אלא נוטל פעם אחת ומפסיק וחוזר ושונה ליטול עליהן שנייה

'''ר' שמואל בר יצחק בעי.''' ולא גרסי' אמר וכן הוא בפ&quot;ב דחלה כלומר דהוה קשיא ליה אם צריך להיות נוטל ושונה והיכי אמרת שהן רשות וכי בדבר שהוא רשות היו מקפידין להטריחו כל כך

'''על הראשונים נאכל בשר חזיר.''' כדאמר במדרש בנכרי אחד שהיה מוכר בשר שחוטה ובשר נבלה וחזיר ולכל מי שנטל ידיו נתן לו בשר שחוטה ופעם א' בא יהודי אחד ולא נטל ידיו וכסבור שנכרי הוא והאכילו בשר חזיר

'''על השניים יצא אשה מביתה.''' כדאמרי' בפ' יום הכפורים במעשה דכידור

'''חמא יתיה אכל בהתם.''' מכוסה במפה לידיו. מלשון אגלאי בהתייהו מה שהיו מכוסין בחרפתן נגלה

'''מהו כן.''' למה אתה עוש' כן

'''איסתניס אני.''' ואע&quot;פ שנטלתי ידי אי אפשר לי לאכול כך בלא מפה

'''חמא כהניא אכלין בהתם.''' ראה כהנים אוכלין בתרומה במפה בלי נטילת ידים. בהתם כמו בחתם ומלה מסורסת היא ומלשון חמת הוא כמו בבלאי חמתות ואמר להון וכי אזילא הא דרב ושמואל לקמיה דהכל מודים דלתרומה מיהת בעי נטילת ידים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;האשה יושבת וקוצה חלתה ערומה מפני שהיא יכולה לכסות את ערוה · אבל לא האיש · והדא אשה לא בתוך הבית היא יושבת ואת אמר אין מטריחין עליה · וכא אין מטריחין עליו · תני מים שלפני המזון רשות ושלאחר המזון חובה · אלא שבראשונים נוטל ומפסיק · ובשניים נוטל ואינו מפסיק · מה הוא נוטל ומפסיק ר' יעקב בר אחא אמ' נוטל ושונה · ר' שמואל בר יצחק אמ' בעי נוטל ושונה ואת אמרת רשות · אמ' ר' יעקב בר אידי על הראשונים נאכל בשר חזיר · על השניים יצאה אשה מביתה · ויש אומ' שנהרגו עליה ג' נפשות · שמואל סלק לגבי רב חמא יתיב אכל בהתם · אמ' ליה מהו כן אמ' ליה איסתניס אני · ר' זעירא כד סליק להכא חמא כהניא אכלין בהתם אמ' להון הא אזילא ההיא דרב ושמואל · אתא ר' יוסי בר בר כהנא בשם שמואל נטילת ידים לחולין אין נטילת ידים לתרומה [ר' יוסה אומ' לתרומה ולחולין] ר' יוסה בשם ר' חייא בר אשי ור' יונה ור' חייא בר אשי בשם רב נטילת ידים לתרומה עד הפרק · ולחולין עד קישרי אצבעותיו · מיישא בר בריה דר' יהושע בן לוי אמ' מן דהוא אכל עם סבי ולא משטף ידוי עד הפרק לא הוה אכל עימיה · ר' הונא אמ' אין נטילת ידים אלא לפת בלבד · תני ר' הושענא כל דבר שיש בו ליכלוך משקה · ר' זעירא אמ' אפי' מקצץ תורמוסין הוה נטל ידוי · רב אמ' נטל ידיו בשחרית אין מטריחין עליו בין הערבים · ר' אבינא מפקד לחמריה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נטילת ידים לתרומה אין נטילת ידים לחולין.''' כצ&quot;ל

'''לתרומה ולחולין.''' משום סרך תרומה

'''עד הפרק.''' של גב היד

'''עד קשרי אצבעותיו.''' דהואיל בחולין אינו אלא משום סרך תרומה סגי בהכי

'''מן דהוא אכל עם סבי.''' מי שהיה אוכל עם זקני ריב&quot;ל ולא היה נוטל ידיו עד הפרק לא היה רוצה לאכול עם זה דקסבר אף לחולין עד הפרק

'''כל דבר שיש בו ליכלוך משקה.''' שטיבולו במשקה צריך ג&quot;כ נטילת ידים

'''ר' זעירא אפי' מקצץ תורמוסין הוה נטל ידיה.''' מחמיר על עצמו היה משום נקיות

'''מפקיד לחמריה.''' היה מצוה להחמרים שלו הן דאתון משכחין במקום שאתם מוצאין מים לנטילה תטלו ידיכם אף בשחרית ותהיו מתנין על כל היום לסמוך על כך&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''על השניים — יצאה אשה מביתה''' - גם כן פה המדרש מספר בקצרה, אבל באגדה מסופר בהרחבה: מעשה באדם אחד ששמו כידור, ורבי מאיר, רבי יהודה ורבי יוסי הלכו והתארחו בבית ההארחה שלו. רבי יהודה ורבי יוסי הפקידו אצלו מעות, ורבי מאיר, שהיה דורש שמות, הוא לא הפקיד אצלו - הוא אמר שכתוב &quot;כי דור תהפוכות המה&quot;, אז אדם רשע, לכן הוא לא הפקיד אצלו את הכסף. והמדרש מספר שהוא החביא את הכסף בקבר של אבא של אותו כידור, ומה שבא לבקש את הכסף אמר הכידור שלא היו דברים מעולם. והגמרא מספרת שהם לקחו אותו ונתנו לו לשתות יין, ואז ראו שיש לו עדשים על השפה, הוא לא ניקה את השפה שלו, ואז הלכו לאשתו ואמרו לה: בעלך אמר שתיתני לנו את המעות, והסימן שאכלתם עדשים. אז היא באמת האמינה להם ונתנה להם את הכסף, ואז כשהוא בא לבית שלו והיא סיפרה לו את כל המעשה, הוא גירש אותה. עכשיו אם הוא היה נוטל מים אחרונים היה נוהג לנקות בהם את השפם, וממילא לא היו נשארים לו עדשים שם, ולא היה מגרש את אשתו. '''ויש אומרים: שנהרגו עליה שלש נפשות''' - שכידור כשהוא בא ושמע מה שאשתו עשתה הוא הרג אותה, ואז הבן שלו הגיע והוא הרג גם אותו, ולאחר מכן הוא גם הלך והתאבד.

שמואל עלה אצל רב, ראה אותו אוכל עם כפפות, אז הוא חשב שהוא אוכל ככה במקום ליטול ידיים. אמר לו: מה זה הדבר הזה? אמר לו: לא, אלא שאני איסתניס, אני רוצה להיזהר מהלכלוך. אני בעצם נטלתי, אני אוכל עם כפפות כדי לא להתלכלך.

רבי זעירא כשהוא עלה לארץ ישראל, ראה כוהנים אוכלים בעתם, אוכלים עם כפפות. אמר להם: וכי הלכה זו של רב ושמואל - למה אתם אוכלים בכפפות? אתא רבי יוסי בר בר כהנא ואמר בשם שמואל: נטילת ידיים לחולין חובה - אסור לאכול חולין אם יש לו מים אלא בנטילה; ואין נטילת ידיים לתרומה חובה, כיוון שהכוהנים זריזים. כלומר בישראל הקפידו יותר מאשר בכוהנים, למרות שבעצם כל נטילת ידיים לפי חלק מהדעות זה סרך טומאה. כלומר כדי שהכוהנים לא ישכחו לטול ידיים, לכן חלק מהדעות אומרים שאנחנו נוטלים ידיים לחולין. אבל רואים שבכוהנים הקלו יותר כי כוהנים זריזים, הם יכולים לאכול עם מפה והם לא יבואו לאכול בלי נטילת ידיים.

'''רבי יוסי אומר: לתרומה ולחולין.''' רבי יוסה בשם רבי חייא בר אשי ורבי יונה ורבי חייא בר אשי בשם רב: '''נטילת ידים לתרומה עד הפרק''', ולחולין עד קשרי אצבעותיו.

'''מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי אמר: מן דהוה אכל עם סבי ולא משטף ידוי עד הפרק — לא הוה אכל עימיה.''' כלומר מי שאכל עם הסבא שלי, רבי יהושע בן לוי, ולא שטף ידיו עד הפרק, אפילו לחולין, לא היה אוכל עמו, לא מתקרב אליו.

'''רב הונא אמר: אין נטילת ידים אלא לפת בלבד.''' כלומר נטילת ידיים זה רק לאכילת לחם. '''תני: רבי הושעיה: כל דבר שיש בו ליכלוך משקה''' - כלומר גם דבר שטיבולו משקה, גם כן נוטלים ידיים.

'''רבי זעירא אפילו מקצץ תורמוסין הוה נטל ידיה.''' כלומר גם אם המשקה זה משקה טבעי שיצא מהצמח - קטפתי תורמוסים ויצאה מהם טיפה של לחות - גם על זה היה נוטל ידיים.

'''רברב אמר: נטל ידיו בשחרית — אין מטריחין עליו בין הערבים.''' כלומר אם התכוון לזה, הוא יכול לטול ידיים בבוקר ולהתכוון לכל היום.

'''רבי אבינא מפקיד לחמריה''' - כלומר היה מצווה לשיירות, שאם אתם מוצאים איזה מקום שיש בו מים - הרי אין לכם הרבה, אתם הולכים בשיירה עד שמוצאים איזה בור מים כלשהו - אז כשאתם רואים מים, תטלו ידיים, ותתכוונו על כל היום, ויסתדר לכם לכל היום.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נח עמוד ב'''

{{שוליים|ח_יא}} '''נטילת מים לפני הסעודה חובה או רשות?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עד סעיף ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רו סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק שמים שלפני המזון רשות ומים שלאחריו חובה, כלשון הברייתא בירושלמי; וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה, אף שהבבלי (חולין קה.) נטה להחמיר יותר בנטילה ראשונה.

{{שוליים|ח_יב}} '''נטילת ידיים במים אחרונים לפני ברכת המזון.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפא סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שמים אחרונים חובה, שלא כדעת הסוברים שהיא רשות; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן מטעם החשש לסכנת &quot;מלח סדומית&quot; שבידיים.

{{שוליים|ח_יג}} '''חובת נטילת ידים לאכילת חולין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה יח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסג סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בר בר כהנא בשם שמואל שנטילת ידים לחולין רשות ולתרומה חובה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע; הבבלי (חולין קו.) חולק וסובר שנטילת ידים לחולין חובה מדרבנן מדין סרך תרומה, וכך הלכה למעשה מחמירים כבבלי.

{{שוליים|ח_יד}} '''כהן שבירך על פת חולין ונזכר שיש לפניו תרומה, רשאי לאכול ממנה בברכה זו עד &quot;הפרק&quot; (סוף הסעודה).''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תרומות, פרק יא, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסא סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כמסקנת הירושלמי שברכת הפת פוטרת אכילת תרומה עד הפרק, כדברי מייישא בר בריה דר' יהושע בן לוי; כך הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ח_טו}} '''כהן הטובל תרומה במים מברך &quot;על נטילת ידים&quot; רק אחר שטיפת ידיו ולא מיד לאחר הטבילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תרומות, פרק יא, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסא סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שמברך &quot;משטף ידוי&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח קסא, ד).

{{שוליים|ח_טז}} '''האם נטילת ידיים מפסקת בין תחילת הסעודה להמשכה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תרומות, פרק יא, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסא סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כרב הונא שאין נטילת ידיים פוסקת, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ח_יז}} '''חיוב נטילת ידים לפני אכילת פת דווקא ולא לשאר מאכלים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קנח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא דרבי הושעיה שנטילת ידים לסעודה נאמרה רק על פת, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ח_יח}} '''חובה לרחוץ ידיים לפני אכילה כאשר הן מלוכלכות במשקה או באוכל שמשקהו נסחט.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קנח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי (וכמעשה רבי זעירא) שכל דבר שיש בו ליכלוך משקה מחייב נטילה גם ללא סעודת פת; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סי' קנח ס&quot;ד.

{{שוליים|ח_יט}} '''נטילת ידים שנעשתה בשחרית מועילה גם לסעודת הערב אם התנה עליה בפירוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסד סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=נח ב/&gt; ==דף נט עמוד א== &lt;קטע התחלה=נט א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאם התנה בשחרית שנטילתו תעמוד גם לערב, אינו צריך להטריח עצמו ולחזור וליטול ידיו בערב, כפי שהובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;117&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
הן דאתון משכחין מיסתחון מיא — נסבין ידיכון {{שוליים|ח_כ}}ומתני על כל יומא. {{ירו&quot;מ-ביאור|היכן שתמצאו מים תטלו ידיכם ותתנו על כל היום}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] סליק גביה רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] לקיסרין. אשכחיה, אמר: אזל למיכול. יהב ליה עגולה דקיצי {{ירו&quot;מ-ביאור|לחם שיבצע}} אמר ליה: סב בריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|על הלחם}} אמר ליה: בעל הבית {{ירו&quot;מ-הדגשה|בוצע}} {{שוליים|ח_כא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי ש}}בעל הבית יודע כחו של ככרו מן דאכלון אמר ליה: סב בריך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכת המזון}} אמר ליה: חכים {{ירו&quot;מ-ביאור|מכיר}} רבי לרב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}אנשא רבה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שאדם גדול הוא}} והוא הוה אמר: הפותח הוא חותם. מתניתא פליגא על רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]], דתני סדר נטילת ידים {{ירו&quot;מ-הדגשה|לסעודה}}  {{שוליים|ח_כב}}עד חמשא — מתחילין מן הגדול; יותר מיכן — מתחילין מן הקטון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שנשארו החמישה החשובים ובחמישה אחרונים מתחילים מן הגדול}} באמצע המזון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנוטלים ידים בן תבשיל לתבשיל}} — מתחילין מן הגדול {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינו צריך להמתין אחר הנטילה הזו}} לאחר המזון — מתחילין מן המברך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמאי האם}} לא {{ירו&quot;מ-הוסר|שיתקין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כדי שידע שהוא המברך ויתקין}} עצמו לברכה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אין תימר הפותח הוא חותם — כבר מתוקן הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא יודע שהוא מברך}} אמר רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: תיפתר באילין דהוה עלין קיטעין קיטעין {{ירו&quot;מ-ביאור|לא ביחד אלא מעט מעט}} ולא ידעין {{ירו&quot;מ-הוסר|מה}} מי {{ירו&quot;מ-הוסר|מברכה}} מברך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא כלם היו בשעת הבציעה}}&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ג|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ג&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: מקנח ידיו במפה ומניחה על השלחן ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: על הכסת.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מתניתא בשלחן של שיש {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ושל}} של פרקים שאינו מקבל טומאה {{ירו&quot;מ-הדגשה|והכסת ספק טומאה}} מה טעמון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי? שלא יטמאו משקין שבמפה מן הכסת, ויחזרו ויטמאו את ידיו. ומה טעמון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל טומאת משקים זה רק מדרבנן ו}}לעולם ספק {{ירו&quot;מ-הדגשה|טמאת}} משקין לידים {{שוליים|ח_כג}}טהור {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף כאן, כיוון שספק אם הכסת טמאה, ואף אם היתה הכסת טמאה ספק אם נגעה במים שבמפה — מספק אין המים שבמפה נטמאים}}&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_נט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף נט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות דף נ&quot;ט. כמה מילים אחרי ההתחלה אומרת הגמרא '''רבי זעירא סליק גביה רבי אבהו לקיסרין''', הגיע רבי זעירא לרבי אבהו לבקר אותו. '''אשכחיה, אמר: אזל למיכול''', אמר בוא נלך לאכול. '''יהב ליה עגולה דקיצי''', הביא לו לחם שיפוס. כלומר רבי אבהו כיבד את רבי זעירא שהוא יהיה זה שבוצע. ואמר לו '''סב בריך''', תברך אתה. אמר לו לא, '''בעל הבית יודע כחו של ככרו''', כיוון שבעל הבית יודע כמה הכיכר קשה, ואז בעצם הוא יודע איזה כוח צריך להפעיל כדי לחתוך את הלחם. כי אם זה יהיה האורח יכול להיות שהוא יתבייש, כי הוא לא ידע שצריך להפעיל כוח, או להפך - יפעיל יותר מדי כוח שלא צריך, ואז זה יבוא לידי בושה. לכן בעל הבית הוא זה שבוצע.

אחרי '''מן דאכלון''', כלומר אחרי שסיימו לאכול, אז רבי אבהו אמר לרבי זעירא '''סב בריך''', בוא תברך על ברכת המזון. אמר ליה '''חכים רבי לרב הונא אנשא רבה''', אתה מכיר את רב הונא שהוא אדם גדול, נכון? '''והוא הוה אמר: הפותח הוא חותם''' - זאת אומרת מי שבוצע הוא גם זה שמברך, הוא זה שמזמן את ברכת המזון.

אומרת הגמרא '''מתניתא פליגא על רב הונא''', יש לנו ברייתא שחולקת. '''דתני סדר נטילת ידים עד חמשא מתחילין מן הגדול''', אם יש רק חמישה אנשים מתחילים מהגדול. '''יותר מיכן מתחילין מן הקטון''', עד שיישארו חמישה, ואז שוב בחמישה אחרונים מתחילים מהגדול. עכשיו '''באמצע המזון מתחילין מן הגדול''', כלומר אם אוכלים בין תבשיל לתבשיל, בין נגיד לבשר, אז מתחילים מהגדול, כי פה בעצם אין המתנה, אין ביזיון שהגדול ממתין, כי מיד מביאים לו את האוכל. '''לאחר המזון מתחילין מן המברך''', כלומר הראשון שנוטל ידיים זה בעצם המברך, ולמה? '''כדי שיתקין עצמו לברכה''' - זה בעצם הסברה.

עכשיו אם כשיטת רב הונא שהפותח הוא החותם, כלומר מי שבוצע הוא גם זה שמברך, אז למה צריך לרמוז לו שהוא מברך על ידי זה שהוא נוטל ידיים ראשון? הרי מההתחלה הוא יודע שהוא מברך. אמר רבי יצחק, '''תיפתר באילין דהוה עלין קיטעין קיטעין ולא ידעין מי מברך''', כלומר זה נכון שכולם ביחד בסעודה מההתחלה ואז הבוצע הוא גם זה שמברך, אבל פה מדובר בכאלה שהם לא באו כולם כאחת, אלא כל פעם באו כמה, ואז בעצם לא היה מי שבצע לכולם, ממילא צריך להגיד למי שמברך שהוא זה שיברך.

הוא סוף פרק ח' הלכה ג'. אמרי תמן: '''בית שמאי אומרים: מקנח ידיו במפה ומניחה על השלחן, ובית הלל אומרים: על הכסת'''. אומרת הגמרא '''מתניתא בשלחן של שיש של פרקים שאינו מקבל טומאה''', והכסת היא ספק טומאה. כלומר יש לנו פה שולחן שהוא לא מקבל טומאה, כמו שיש או שולחן של פרקים, והכיסא או הכרית שיושבים עליה נשארת רק ספק טומאה, היא לא מהודאות.

עכשיו אם כן נוכל להסביר את המחלוקת ביניהם. מה טעמם לבית שמאי? כי בית שמאי אומרים אסור להניח את זה על הכסת. למה? '''שלא יטמאו משקין שבמפה מן הכסת''' - יש לנו פה ספק אולי הכסת טמאה, ואני חושש שמא יישארו טיפות מים במפה והכסת תהיה טמאה, והיא תטמא את המפה '''ויחזרו ויטמאו את ידיו'''.

עכשיו '''מה טעמון דבית הלל'''? למה בית הלל אומרים כן להניח על הכסת? כי הם סוברים שכל טומאת משקין זה רק מדרבנן, אין טומאת משקין מדאורייתא. '''ולעולם ספק משקין לידים טהור''', כלומר אם אני לא יודע האם האדם נטמא בטומאת משקין או לא, אני מחזיק בטהור מספק. דווקא מכיוון שספק אם הכסת בכלל הייתה טמאה - אמרנו שמדובר בכסת של ספק - וגם אם הכסת היה טמא, ספק אם הוא נגע במים של המפה, אז מספק המפה לא נטמאת. זה מה שהוא רוצה להגיד: בית הלל סוברים אין בעיה לשים את זה על הכסת, כי בספק כזה אני לא מטמא את המפה, וממילא אני לא חושש שהידיים יטמאו, כי שוב פעם כל טומאת ידיים זה רק דרבנן.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נט עמוד א'''

{{שוליים|ח_כ}} '''בעל הבית פותח ובוצע בפני האורחים, ואינו מכבד לאורח לבצוע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ו, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסד סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבהו שהשיב לרבי זעירא &quot;בעל הבית בוצע&quot;, וכך הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ח_כא}} '''בעל הבית מברך המוציא וגם ברכת המזון בסעודה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ז, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קסז סעיף יד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כרב הונא שהפותח הוא חותם, שכן בעל הבית יודע כוחו של ככרו ורבי הכיר בגדולתו; המתניתא נדחתה מהלכה למעשה.

{{שוליים|ח_כב}} '''סדר נטילת ידים ליד הסעודה כאשר יש כמה סועדים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ז, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפא סעיף ו. ''הכרעה:'' מתחילים מן הגדול עד חמישה, מעל חמישה מתחילים מן הקטן עד שנשארו חמישה, ובאמצע הסעודה בין תבשיל לתבשיל מתחילים מן הגדול תמיד; אחר המזון מתחילים ליטול מן המברך כדי שיתכונן לברכה, וכפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע כלשון הירושלמי.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אשכחיה.''' ר' אבהו ואמר לו שילך לאכול ולסעוד עמו ונתן לפניו ככר לחם לבצוע וא&quot;ל סב ובריך המוציא

'''אמר ליה.''' רבי זעירא. בעל הבית יודע כחו של ככרו כלומר אתה הוא הבעה&quot;ב ועליך לבצוע מן ככר שלך ולברך

'''מן דאכלון.''' לאחר שגמרו לאכול א&quot;ל ר' אבהו לר&quot;ז סב ובריך ברכת המזון

'''א&quot;ל חכים רבי.''' אם רבי מכיר לרב הונא שהוא אדם גדול בתורה והיה אומר שהפותח והוא הבוצע הוא חותם ומברך ג&quot;כ ברכת המזון

'''מתניתא.''' ברייתא פליגי על רב הונא דתני בתוספתא פ&quot;ה סדר נטילת ידים ממים אחרונים עד חמשה שאוכלין ביחד מתחילין מן הגדול יותר מכאן מתחילין מן הקטן עד שמגיע לחמשה וחוזר ומתחיל מן הגדול

'''באמצע המזון.''' סיפא דהאי תוספתא ואמזיגת הכוס קאי דקתני התם סדר למזיגת הכוס בתוך המזון מתחיל מן הגדול לאחר המזון מתחילין מן המברך

'''לא שיתקין עצמו לברכה.''' לאו הא דמתחילין מן המברך אלא כדי שידע שהוא יברך ויתקין עצמו לכך ואין תימר כרב הונא דהבוצע הוא מברך כבר מתוקן הוא לברכה זה שהיה בוצע ולמה עושין עוד סימן אחר

'''ומה טעמון דב&quot;ה.''' דקאמרי מניחה על הכסת ולא חיישי להא דב&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;הן דאתון משכחין מיסתחון נסבין ידיכון ומתני · על כל יומא · ר' זעירא סליק גביה ר' אבהו לקיסרין אשכחיה [אמר] אזל למיכול יהב ליה עגולה דקצי · אמ' ליה סב בריך · אמ' ליה בעל הבית יודע כחו שלככרו · מן דאכלון אמ' ליה סב בריך · אמ' ליה חכם ר' לרב הונא אנשא רבא והוא הוה אמ' הפותח הוא חותם · מתניתא פליגא על רב הונא דתני סדר נטילת ידים עד חמשא מתחילין מן הגדול יותר מיכן מתחילין מן הקטון · באמצע המזון מתחילין מן הגדול · לאחר המזון מתחילין מן המברך · לא שיתקין עצמו לברכה · אין תימר הפותח הוא חותם כבר מיתקן הוא · אמ' ר' יצחק תיפתר באילין דהוו עלין קיטעין קיטעין ולא ידעין מה מברכה · הל' מה טעמיהון דבית שמי מפני אובדן אוכלין · ומה טעמון דבית הלל · אם השמש פיקח הרי זה מעביר פירורין פחות מכזית ונוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית · מתניתא בשולחן שלשייש ושלפרקים שאינו מקבל טומאה · הל' מה טעמון דבית שמי שלא יטמאו משקין שבמפה מן הכסת ויחזרו ויטמאו את ידיו · ומה טעמון דבית הלל לעולם ספק משקין לידים טהור&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תיפתר.''' הך ברייתא באלו דהוו עלין קיטעין דהוו עיילי פיסקי פיסקי לסעודה ולא הסיבו כולם ביחד בתחלה והלכך לא ידעין מה מברכה מי הוא המברך להם שלא היו שם בשעת ברכת המוציא ועושין עכשיו סימן לידע מי הוא המברך

'''מתני' ב&quot;ש אומרים מקנח ידיו במפה.''' מנטילת מים ראשונים ומניחה על השלחן ומקנח בה ידיו תמיד מזוהמת התבשיל ולא יניחנה על הכסת שהוא יושב בה גזירה שמא יהיה הכסת טמא ויהיה משקה טופח במפה מחמת ניגוב ידים ואותו משקה כשנוגע בכסת נעשה ראשון דלעולם משקין נעשין תחלה ויחזור ויטמא את הידים כשמקנח בה תמיד תוך הסעודה אבל בשלחן ליכא למיגזר הכי דקסברי ב&quot;ש אסור להשתמש בשלחן שהוא שני לטומאה גזרה משום אוכלי תרומה וב&quot;ה סברי מותר להשתמש בשלחן שהוא שני לטומאה הלכך לא יניח המפה על השלחן שמא יטמאו המשקין שבמפה מחמת השלחן ויחזרו ויטמאו את האוכלין ואם יניחנה על הכסת אין לחוש כ&quot;א שמא יטמא לידיו ומוטב שיטמאו ידים שאין להם עיקר מן התורה ולא יטמאו לאוכלין שיש להם עיקר מן התורה דראשון עושה שני בחולין מן התורה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' מתניתא בשלחן של שיש.''' בספרי הדפוס מסורסת העתקת הגמרא והעמדתי כאן לפי סדר המשניות שלא נשתנו כאן מסדר דהתם. מתניתא. לטעמא דב&quot;ש מפרש דקאמרי מניחה על השלחן ולא חיישי שמא יטמאו המשקין שבמפה מחמת השלחן משום דהכא במאי עסקינן בשלחן של שיש ושל פרקים כלומר אפי' הוא של פרקים מכיון שהוא של שיש אינו מקבל טומאה כדתנן בריש פ' כ&quot;ב דכלים דהוי ככלי אבנים שאין מקבלין טומאה הלכך אין כאן חשש שיקבלו טומאה מן השלחן ומניח המפה על השלחן

'''מה טעמון דב&quot;ש.''' השתא מפרש טעמייהו דב&quot;ש מפני מה אמרי דאין מניחה על הכסת גזרה שלא יטמאו משקין שבמפה מן הכסת ויחזרו ויטמאו את ידיו בתוך הסעודה כדפרישית במתני'

'''לעולם ספק משקין לידים טהור.''' כלומר דהואיל ואין כאן אלא חשש ספק שמא יהיה הכסת טמא ושמא יהיה משקה טופח במפה ויטמאו את הידים ואנן קי&quot;ל דספק ידים טהור כדתנן בפ&quot;ד דטהרות ובפ&quot;ב דידים דהידים ספקן ליטמא ולטמא וליטהר טהור וה&quot;ה כל ספקן אם נגעו בטומאה או לא אחר שנטל ידיו משום סתם ידים לא גזרו עליהן והא דנקט ספק משקין משום דאיירי הכא במשקין
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נט עמוד א (המשך)'''

{{שוליים|ח_כג}} '''אין נטילת ידים לחולין מטמאת משקים אף אם היו הידים טמאות מספק.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאר אבות הטומאה, פרק יד, הלכה יא &lt;קטע סוף=נט א/&gt; ==דף נט עמוד ב== &lt;קטע התחלה=נט ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאין ידים סרך טומאה לחולין מטמאות משקין מספק; כן פסק הרמב&quot;ם (הל' שאר אבות הטומאה פי&quot;ד ה&quot;יא).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף נט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;118&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
. דבר אחר: אין ידים לחולין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאפילו אם נאמר שספק טומאת ידים טמא, הרי גזרו על הידים להיות שני לטומאה, ושני מטמא רק תרומה, וכאן מדובר בחולין}} וכ[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי יש {{ירו&quot;מ-הדגשה|טומאת}} ידים לחולין {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי נטילת ידים לחולין זה רק משום סרך טומאה ולא יתכן שגם בספק יטמאו}} תיפתר או כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר או כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי צדוק|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בי רבי צדוק כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר דתני [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר {{ירו&quot;מ-הדגשה|פעמים ש}}הידים תחילה לחולין {{שוליים|ח_כד}}ושניות לתרומה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון שהכניס ידיו לבית המנוגע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|וכיוון שיש מקרה שבו הידים טמאות מהתורה גזרו כאן}} או כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי צדוק|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בי רבי צדוק דתנינן תמן: חולין שנעשו על גבי הקודש — הרי אילו כחולין. [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי צדוק|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בי רבי צדוק אומר: {{שוליים|ח_כה}}הרי אילו כתרומה, לטמא שנים ולפסול אחד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולשיטתם, כיוון שיש מציאות של טמאת ידים גם לחולין, מעיקר הדין צריך ליטול לחולין, ולכן גם בספק יהיה טמא}} תמן תנינן: הסך שמן טהור {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}נטמא, וירד וטבל — [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: אף על פי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהשמן}} מנטף — טהור {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהשמן בטל לגוף}} ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: {{שוליים|ח_כו}}טמא. ואם היה שמן טמא מתחילתו {{ירו&quot;מ-ביאור|קדם שסך}} [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם יש בו}} כדי סיכת אבר קטן — {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא עלתה לו ובילה ונישאר טמא}} ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הוא}} {{שוליים|ח_כז}}משקה טופח [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: משום [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם הוא}} טופח ומטפיח. מחלפת שיטתהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל: תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי אדם שסך שמן טהור על גופו ונטמא וירד וטבל}} אמרין טמא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שהשמן לא בטל בגוף ולא הועילה לו טבילה}} והכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי מים שבמפה אינון}} אמרין טהור? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכיוון שהמים בלועים במפה לא חוששים שיטמאו המים מהכסת}} תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|השמן}} בעינו הוא והכא בלוע במפה הוא&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ד|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ד&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: מכבדין {{שוליים|ח_כח}}את הבית.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_ס_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף ס א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''דבר אחר: אין ידים לחולין''', אין בכלל טומאת ידיים לחולין - פה מדובר שאוכל חולין. כי אפילו אם נאמר ספק טומאת ידיים טמא, שמה גזרו עליהם? אמרנו שגזרו טומאת ידיים להיות שני, והרי שני זה רק בתרומה, ופה מדובר בחולין. בחולין לא שייך בכלל טומאה משני.

'''וכבית שמאי יש ידים לחולין''' - כלומר לכאורה קשה על בית שמאי, למה הם מוסרים? הרי בחולין זה רק משום סרך טומאה, שלא ייתכן שגם בספק הם טמאים, כי אמרנו שהכסת היא רק ספק טמאה.

אומרת הגמרא '''תיפתר או כרבי שמעון בן אלעזר או כרבי אלעזר בי רבי צדוק''', כי בשתיהם יש מציאות שיש שני שיהיה אסור בחולין. איך? '''דתני רבי שמעון בן אלעזר אומר: משום רבי מאיר הידים תחילה לחולין ושניות לתרומה''' - כלומר פעמים שהידיים זה לא תמיד שני, כי אנחנו יודעים ששני זה הגזירה שגזרו בשבעה עשר דברים שגזרו בית הלל ובית שמאי. אבל יש פעמים שזה לא קשור לגזירה הזאת, והידיים עצמן הם ראשון, ראשון לחולין ושני לטומאה. איזה מקרה? כגון אם הכניס את ידיו לבית המנוגע. יש בית שבו צרעת, אז אם אדם מכניס את ידיו - נכון שהוא עצמו לא נטמא, כי אנחנו יודעים שצריך לבוא דווקא עם ראשו ורובו, רק אז הוא נטמא. אבל אם רק הידיים, אז יש כן טומאה שהידיים טמאות והופכות להיות ראשון. אז כיוון שיש מציאות שידיים הם ראשון, לכן בית שמאי שסוברים כמותו גזרו.

או כרבי אלעזר בי רבי צדוק, '''דתנינן תמן: חולין שנעשו על גבי הקודש הרי אילו כחולין''' - זה דעת סתם חכמים, שבעצם חולין שנעשו על טהרת גבי הקודש זה כמו חולין גמורים. אבל '''רבי אלעזר בי רבי צדוק אומר: הרי אילו כתרומה, לטמא שנים ולפסול אחד'''. אז לשיטתם, כיוון שיש מציאות של טומאת ידיים גם לחולין, מעיקר הדין צריך טהרת ידיים לחולין, לכן גם בספק יטמא.

'''תמן תנינן: הסך שמן טהור נטמא, וירד וטבל''' - כלומר סך שמן טהור, ולאחר מכן נטמא וירד לטבול. '''בית שמאי אומרים: אף על פי מנטף טהור''', כיוון שהשמן בטל לגוף. '''ובית הלל אומרים: טמא''' - השמן נשאר טמא, כי השמן הוא חיצוני. עכשיו '''ואם היה שמן טמא מתחילתו, בית שמאי אומרים: כדי סיכת אבר קטן''' - הוא נשאר טמא, כי הטבילה לא מועילה לשמן. הדבר היחיד שנטהר חוץ מאדם וכלים זה מים - אין אוכלים ומשקים נטהרים בטבילה, הם ניטהרים בהשקה, אבל שמן לא ניטהר, אז נשאר טמא. '''ובית הלל אומרים: משקה טופח''' - רק אז אני אומר שהוא נשאר טמא, אבל אם לא, הוא נטהר.

'''רבי יהודה אומר: משום בית הלל טופח ומטפיח''', כלומר לא מדובר סתם תופח, אלא תופח ומטפיח - כשאני נוגע אני מרגיש את הלחות, וגם חלק מהלחות נדבקת עליי, ואם מישהו ייגע בי גם הוא ירגיש לחות.

אז אומרת הגמרא: '''מחלפת שיטתהון דבית הלל''' - לגבי אדם שסך שמן טהור על גופו ונטמא וירד וטבל, הם אומרים שהוא טמא. למה? כיוון שהשמן לא בטל בגוף והטבילה לא הועילה, כלומר השמן הוא חיצוני. וכאן לגבי מים שבמפה הם אומרים שכיוון שהמים בלועים במפה, אני לא חושש שהם יטמאו מהכסת. אז למה במים אתה אומר שהם בלועים מסתמא ואני לא חושש, ובשמן אתה אומר שהם לא נבלעו? '''תמן בעינו הוא והכא בלוע במפה הוא''' - שמה השמן הוא על הגוף, זה לא נבלע בתוך הגוף, זה על הגוף, אבל כאן המים באמת בלועים במפה, לכן אני לא חושש שהם יצאו החוצה ויקבלו טומאה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נט עמוד ב'''

{{שוליים|ח_כד}} '''ידיים שנטמאו בכניסה לבית המנוגע נחשבות שניות לתרומה מדין חכמים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאר אבות הטומאה, פרק ח, הלכה ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבנן שידיים אלו שניות לתרומה מגזרת חכמים, כדעת הרמב&quot;ם הפוסק כן (הלכות שאר אבות הטומאה פרק ח הלכה ח), ולא כרבי אלעזר בי רבי צדוק המקל בזה.

{{שוליים|ח_כה}} '''שמן שנטמא וטבל הגוף ואינו מנטף מהגוף - טהור, אף שהשמן שעל גופו מנטף.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שאר אבות הטומאה, פרק יא, הלכה ט , רמב&quot;ם, הלכות שאר אבות הטומאה, פרק יב, הלכה טז. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל, שהלכה כמותם במחלוקותיהם עם בית שמאי, וכן נקבע ברמב&quot;ם.

{{שוליים|ח_כו}} '''שיעור צירוף שמן טמא לענין טומאת אוכלין ניתן לפי כדי סיכת אבר קטן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות טומאת אוכלין, פרק ב, הלכה כח. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל, כדרך שנפסק בכל מקום שבית הלל מקילים ובית שמאי מחמירים, וכן פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ח_כז}} '''משקה שנבלע במטפחת עד שהוא טופח על מנת להטפיח נחשב ככלי קיבול לעניין קבלת טומאה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות טומאת אוכלין, פרק ב, הלכה כח. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל לפי הסבר רבי יהודה: מים בלועים במטפחת שהם טופחים ומטפיחים דינם כמשקה בעין ומטמאים, בשונה משמן שנבלע בגוף שאינו כן, ואין בכך סתירה בשיטת בית הלל.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף נט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דבר אחר.''' היינו טעמייהו דב&quot;ה משום דאין ידים לחולין דלא גזרו על הידים בחולין אלא משום סרך תרומה אבל מן התורה אין לנטילת ידים עיקר כלל כיון דהכא דבחולין לא חיישינן בספקן

'''וכב&quot;ש יש ידים לחולין.''' בתמיה. וחסר כאן. וכך היא הגי' בפ&quot;ב דבכורים ובסוף פ&quot;ב דחגיגה אלא משום נטילת סרך. כלומר דמשני דגם לב&quot;ש אין ידים לחולין אלא משום דתקנו אף לחולין משום סרך תרומה מחמירין אף בחולין משום האי חששא דאמרן

'''הידים תחלה לחולין ושניות לתרומה.''' כלומר אם תחלות הן כגון שהכניס ידו לבית המנוגע וכר&quot;ע בריש פ&quot;ג דידים דס&quot;ל דהמכניס ידו לבית המנוגע דלא נטמא כולו כ&quot;א ידו וקסבר ר&quot;ע דכדין ראשון לטומאה להן

'''תמן תנינן.''' בפ&quot;ד דעדיות

'''ב&quot;ש אומרים כדי סיכת אבר קטן.''' טהור טפי מהכא טמא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דא' אין ידים לחולין · וכבית שמיי יש ידים לחולין · תיפתר או כר' שמעון בן אלעזר · או כר' אלעזר ביר' צדוק · כר' שמעון בן אלעזר דתני ר' שמעון בן אלעזר או' משום ר' מאיר הידים תחילה לחולין ושנייות לתרומה · או כר' אלעזר ביר' צדוק דתינן תמן חולין שנעשו על גבי הקודש הרי אילו כחולין · ר' אלעזר ביר' צדוק או' הרי אילו כתרומה לטמא שנים ולפסול אחד · תמן תנינן הסך שמן טהור נטמא וירד וטבל בית שמי אומ' אעפ' מנטף טהור · ובית הלל אומ' [טמא ואם היה שמן טמא מתחילתן ב&quot;ש אומ'] כדי סיכת אבר קטן · ובית הלל אומ' משקה טופח · ר' יהודה או' משום בית הלל טופח ומטפיח · מחלפה שיטתהון דבית הלל תמן אמרין טמא · והכא אמרי טהור · תמן בעינן הוא · והכא בלוע במפה הוא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תיפתר או כרשב&quot;א וכו'.''' לא שייך הכא אלא במס' בכורים הוא דשייכא וכן בחגיגה ואיידי דמסיים התם הכי אליבא דב&quot;ש גריס לה נמי הכא כדרך הש&quot;ס הזה. והתם פריך על הא דקתני בחגיגה נוטלין ידים לחולין ולמעשר ולתרומה מהא דתנן בריש פ&quot;ד דבכורים התרומה והבכורים טעונין רחיצת ידים מה שאין כן במעשר ומשני אלא משום נטילת סרך והדר פריך והתנינן תרומה. במתני' דחגיגה. וכי יש תרומה משום נטילת סרך. כלומר הא מדנקט לחולין ולמעשר בחד בבא עם התרומה ש&quot;מ דבחדא מחתא הוו וכמו דתרומה מגזרת י&quot;ח דבר הוא ה&quot;נ בחולין ומעשר ולא משום סרך דתרומה והדרא קושיא לדוכתה הא דקתני בבכורים משא&quot;כ במעשר. ומשני אלא בחולין שנעשו על גב הקודש. במתני' דחגיגה מיירי בחולין שנעשו על טהרת קודש ופריך שם וחולין שנעשו על גב הקודש לא כחולין הן. בתמיה. ועלה הוא דקא משני תיפתר או כרשב&quot;א או כר&quot;א בר' צדוק דלקמיה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ושניות לתרומה.''' כלומר לתרומה אף במקום שהן שניות בלבד פוסלות את התרומה ולהאי תנא מוקמינן מתני' דחגיגה בחולין גרידי וכגון שהן תחלות וטעונין נטילת ידים אף לחולין

'''או כר&quot;א בר' צדוק.''' כלומר או לעולם כדאמרי' מעיקרא דבחולין שנעשו על טהרות קדש מיירי התם וכר&quot;א בר' צדוק דתנינן תמן בסוף פ&quot;ב דטהרות דס&quot;ל דדין תרומה להן לטמא שנים ולפסול אחד והלכך בעו נטילת ידים כתרומה

'''ב&quot;ש אומרים אע&quot;פ.''' שהשמן מנטף מבשרו לאחר שטבל טהור דהרי השמן טהור היה. וב&quot;ה אומרים כדי סיכת אבר קטן גרסי' כמו ששנוי שם. כלומר אם לא נשאר מן השמן על בשרו אלא כדי סיכת אבר קטן טהור ויותר מכשיעור זה טמא בשביל השמן שנטמא כשנטמא הוא ונשאר על בשרו וטמאוהו מפני שהשמן לא נטהר במקוה שאין לך משקה שמקבל טהרה במקוה אלא המים בלבד ע&quot;י השקה

'''וב&quot;ה אומרים משקה טופח.''' אע&quot;פ שאין בו אלא כדי משקה טופח טמא

'''טופח ומטפיח.''' צריך שיהא טופח עד שיטפח עוד לכף אחרת שתיגע בכף שנגעה בזה הטופח קתני מיהת ב&quot;ה מחמירין במשקה טופח וא&quot;כ מחלפה שיטתייהו דתמן אמרין טמא והכא לא חששו במשקה טופח שיטמאו מחמת הכסת

'''ומשני תמן בעינו הוא.''' השמן על בשרו אבל הכא בלוע במפה הוא מחמת ניגוב הידים והלכך לא חיישינן הכא מידי

'''מתני' ב&quot;ש אומרים מכבדין את הבית.''' מקום שאכלו שם מכבדים אותו משיורי אוכלים שנתפררו עליו ואחר כך טלים לידים מים אחרונים דפעמים שהשמש עם הארץ ומניח הפרורים שיש בהם כזית ואם נוטלין לידים תחלה נמצא מפסידי' את האוכלי' שהמים אחרונים נתונים עליהם ונמאסים וב&quot;ה סברי אסור להשתמש בשמש עם הארץ ושמש ת&quot;ח אינו מניח פרורים שיש בהן כזית אלא מסיר אותם והפרורים שאין בהם כזית אין בכך כלום דמותר לאבדן ביד והלכה כב&quot;ש בזה דמותר להשתמש בשמש עם הארץ

'''גמ' מה טעמהון דב&quot;ש מפני אובדן אוכלין.''' כדפרישית במתני'
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף נט עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ח_כח}} '''בסעודה משותפת, האם מכבדים הבית לפני נטילת ידים לברכת המזון או אחריה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ז, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפ סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=נט ב/&gt; ==דף ס עמוד א== &lt;קטע התחלה=ס א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל, שנוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית, כפי שפסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ס עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;119&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ואחר כך נוטלין לידים ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל &lt;/div&gt;אומרים: נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי? מפני אובדן אוכלין {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם יטלו ידים יש חשש שהאוכלין ירטבו}} ומה טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל? אם השמש פיקח — הרי זה מעביר פרורין פחות מכזית {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין חשש של איבוד אוכלין לכן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ונוטלין}} נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ה|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ה&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: נר, מזון, בשמים, והבדלה; ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: נר, ובשמים, ומזון, והבדלה. [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: שברא מאור האש; ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: {{שוליים|ח_כט}}בורא מאורי האש.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודא: לא נחלקו [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל על המזון שהוא בתחילה, ועל הבדלה שהיא בסוף. ועל מה נחלקו? על המאור ועל הבשמים ש[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: בשמים ומאור ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: מאור ובשמים. רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] ורב יהודא[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: הלכה כדברי מי שאומר {{שוליים|ח_ל}}בשמים ואחר כך מאור. [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים: {{שוליים|ח_לא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#|כוס בימינו ושמן ערב בשמאלו]] אומר: על הכוס ואחר כך אומר: על שמן ערב [[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הללאומרים: שמן ערב בימינו וכוס בשמאלו ואומר: על שמן ערב {{שוליים|ח_לב}}וטחו בראש השמש. אם היה שמש תלמיד חכם — טחו בכותל, שאין שבחו של תלמיד חכם להיות יוצא מבושם. אבא בר בר חנא[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר בר חנא|°]] ורב חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] הוון יתבין אכלין, והוה רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] קאים ומשמש קומיהון. עלה וטעין תרויהון {{ירו&quot;מ-ביאור|הביא את שניהם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|יין ושמן ערב}} בחדא ידיה אמר ליה: אבא בר בר חנא[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר בר חנא|°]] מה ידיך חוריתא קטעין? וכעס עילוי אבוי. אמר ליה: לא מיסתך דאת רביע והוא קאים משמש? {{ירו&quot;מ-ביאור|לא דייך שאתה שוכב והוא עומד ומשמש}}! ועוד, דהוא כהן, ואמר שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{שוליים|ח_לג}}המשתמש בכהונה מעל — {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}את מיקל ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מבזה אותו}}. גזירה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אני גוזר}} דהוא רבע ואת קאים ומשמש תחתוי. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#איסור להשתמש בכהן|מניין {{ירו&quot;מ-הוסר|המשתמש}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למשתמש}} בכהונה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא}} מעל]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} {{הפ|עזרא|ח|כח}} ואמרה להן אתם קודש לה' והכלים קודש — {{שוליים|ח_לד}}מה כלים, המשתמש בהן מעל, אף המשתמש בכהנים מעל. פיסקא: [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים שברא וכו'. {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם}} על דעתהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומר}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות# בורא מאורי האש או &quot;ברא&quot;, אש אינה מתחדשת| אשר ברא פרי הגפן]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}על דעתיהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל בורא פרי הגפן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא, יש הבדל:}} יין מתחדש בכל שנה ושנה, האש אינו מתחדש בכל שעה. האש והכלאים, אף על פי שלא נבראו מששת ימי בראשית, אבל עלו במחשבה מששת ימי בראשית. הכלאים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית לו כד|בראשית וישלח לו כד]]) ובני צבעון איה {{ירו&quot;מ-הוסר|ואנה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וענה}}, הוא ענה אשר מצא את היימים במדבר. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ערוד הוא עונש על יצירת הפרד, סימני פרד|מהו יימים]] רבי יהודה בן סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן סימון|°]] אומר: המיונס. {{ירו&quot;מ-ביאור|אנשים משונים בצורתם}} ורבנן אמרין: היימים — חציו סוס וחציו חמור.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_ס_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף ס ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''בית שמאי אומרים: נר, מזון, בשמים, והבדלה; ובית הלל אומרים: נר, ובשמים, ומזון, והבדלה.'''

אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות דף ס', מתחילים בפרק ח' הלכה ד במשנה. אומרת המשנה '''בית שמאי אומרים מכבדים את הבית ואחר כך נוטלים ידיים''', ו'''בית הלל אומרים נוטלים ידיים ואחר כך מכבדים את הבית'''. שואלת הגמרא '''מה טעמון דבית שמאי'''? עונה הגמרא '''מפני אובדן אוכלין''', כי הרי אם יש פירורים על הרצפה ובאים נוטלים ידיים, אז בעצם המים ישחיתו את הפירורים האלה. יש פה איבוד אוכלין. אז '''מה טעמון דבית הלל'''? הרי לכאורה נשמע הגיוני. עונה הגמרא '''אם השמש פיקח, הרי זה מעביר פרורין פחות מכזית''' ואין חוששים של איבוד אוכלין, לכן '''נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית'''. זאת אומרת, כיוון שהגמרא בבבלי מסבירה טיפה יותר, היא אומרת שבעצם לפי בית הלל אסור להשתמש בשמש שהוא עם הארץ. אז ממילא אם הוא תלמיד חכם, הוא ודאי יודע שצריכים לפנות את כל הפירורים שיש בהם כזית, ולכן ממילא אין חשש של איבוד אוכלין.

פרק ח' הלכה ה' במשנה. '''בית שמאי אומרים: נר, מזון, בשמים, והבדלה'''. כלומר, אם אדם אכל במוצ&quot;ש ביום שיש... בסעודה שלישית ויצא שבת ויש לו רק כוס אחת, אז הוא מברך על הנר, על המזון ואז בשמים והבדלה. '''ובית הלל אומרים: נר, ובשמים, ומזון, והבדלה'''. עוד הבדל, '''בית שמאי אומרים: שברא מאור האש''', ו'''בית הלל אומרים: בורא מאורי האש'''. יש כל מיני הסברים מה בדיוק המחלוקת. אחד מההסברים אומר שבית הלל סוברים שיש הרבה מאורות בתוך האש, כי אנחנו רואים את הצבעים, אז כל צבע זה סוג אחר של אש וממנו מברכים בורא מאורי האש. זה אחד מההסברים. אנחנו נראה מה הגמרא אומרת.

גמרא. '''תני: אמר רבי יהודא: לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על המזון שהוא בתחילה, ועל הבדלה שהיא בסוף.''' כלומר, בעצם מה שראינו זה שיטת רבי מאיר. כך רבי מאיר מסביר את המחלוקת בין בית הלל לבית שמאי, שבית שמאי אומרים נר, מזון, בשמים והבדלה, ובית הלל אומרים נר, בשמים, מזון והבדלה. כלומר, כולם מסכימים שהמזון וההבדלה בסוף, וכל המחלוקת על נר ובשמים ביניהם מה הסדר. אבל רבי יהודה אומר לא, לא זו המחלוקת. כולם מסכימים, בין בית הלל לבין בית שמאי, שהמזון הוא ראשון, ברכת המזון ראשונה וההבדלה היא בסוף, וכל המחלוקת היא לגבי המאור והבשמים, ש'''בית שמאי אומרים: בשמים ומאור ובית הלל אומרים: מאור ובשמים'''.

בא '''רבי אבא ורב יהודא בשם רב: הלכה כדברי מי שאומר בשמים ואחר כך מאור.''' כנראה להם הייתה גרסה הפוכה בדברים של בית הלל. כלומר, בית הלל אומרים בשמים ואחר כך מאור, ובית שמאי אומרים מאור ואחר כך בשמים.

עוד מחלוקת. '''בית שמאי אומרים: כוס בימינו ושמן ערב בשמאלו''', כלומר שהוא מבדיל. אז הוא מחזיק את הכוס ביד ימין ואת השמן או את הבשמים ביד שמאל, ואז הוא '''אומר: על הכוס ואחר כך אומר: על שמן ערב'''. '''ובית הלל אומרים: שמן ערב בימינו וכוס בשמאלו''', '''ואומר: על שמן ערב וטחו בראש השמש'''. הרי צריך לברך על ממשות. אז הוא שם את זה על ראש השמש ומברך על מה שיש על השמש. עכשיו, '''אם היה שמש תלמיד חכם — טחו בכותל, שאין שבחו של תלמיד חכם להיות יוצא מבושם'''. הגמרא שאמרת שזה דווקא במקום שהיו חשודים על משכב זכר ולכן אסור, כך שבימינו שזה מקובל שגם גברים מתבשמים אז אין כל כך איסור.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ס עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אם השמש פיקח וכו'.''' כלומר דס&quot;ל דאין להשתמש בעם הארץ אלא בפיקח והוא יודע שהוא מעביר פירורין פחות מכזית כלומר שמעביר הפירורין גדולים עד פחות מכזית שאינו מניח כ&quot;א הפחותין מזית ואין בכך כלום והלכך נוטלים לידים אף בתחלה ואח&quot;כ מכבדין את הבית

'''מתני' ב&quot;ש אומרי' נר ומזון.''' מי שאכל בשבת במנחה וחשכה לו ועדיין לא גמר סעודתו ואין לו יין אלא כשיעור אחד ב&quot;ש אומר' כך הוא יסדר נר ומזון וכו' ומסקינן בגמר' זו דברי ר&quot;מ אבל ר' יהודה אומר לא נחלקו ב&quot;ש וב&quot;ה על המזון שהוא בתחלה ועל הבדלה שהיא בסוף על מה נחלקו על המאור ועל הבשמים שב&quot;ש אומרים מאור ואח&quot;כ בשמים וב&quot;ה אומרים בשמים ואח&quot;כ מאור

'''בש&quot;א שברא מאור האש.''' שברא משמע שעבר ולא בורא דמשמע להבא וכן מאור ולא מאורי דחדא נהורא איכא בנורא

'''וב&quot;ה אומרים בורא.''' דנמי משמע לשעבר ומאורי האש לפי שהרבה גוונים יש בשלהבת אדומה ולבנה וירקרוקת

'''גמ' תני.''' בתוספתא פ&quot;ה א&quot;ר יהודה וכו' מפורש לעיל בהלכה א'

'''ב&quot;ש אומרי' כוס בימינו.''' ה&quot;ג בתוספתא שם הביאו לפניו שמן ויין ב&quot;ש אומרים כוס יין בשמאלו ושמן ערב בימינו מברך על השמן ואח&quot;כ מברך על היין וב&quot;ה אומרים אוחז היין בימינו ושמן בשמאלו מברך על היין ושותהו וחוזר ומברך על השמן

'''וטחו בראש השמש.''' מפני שגנאי הוא לת&quot;ח שיצא לשוק וידיו מבושמות

'''עלה וטעין תרויהון בחד ידיה.''' נכנס כשהוא טעון לשתיהם להיין והשמן בידו אחת וא&quot;ל אבא בר בר חנה מה זה האם ידך האחרת קטועה היא שלא לקחת זה בימינך וזה בשמאלך

'''האש והכלאים.''' תוספתא שם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;הל' בית שמי אומ' כול' · תני*- אמ' ר' יהודה לא נחלקו בית שמי ובית הלל על המזון שהוא בתחילה ועל הבדלה שהיא בסוף · ועל מה נחלקו על המאור ועל הבשמים שבית שמאי אומ' בשמים ומאור · ובית הלל אומ' מאור ובשמים · ר' בא ורב יהודה בשם רב הל' כדברי מי שאו' בשמים ואחר כך מאור · בית שמי אומ' כוס בימינו ושמן ערב בשמאלו או' על הכוס ואחר כך או' על שמן ערב · בית הלל אומ' שמן ערב בימינו וכוס בשמאלו · או' על שמן ערב · וטחו בראש השמש · אם היה שמש תלמיד חכם טחו בכותל שאין שבחו שלתלמיד חכם להיות יוצא מבושם · אבא בר בר חנה ורב חונא הוון יתבין אכלין והוה ר' זעירא קאים משמש קומיהון עלו וטעין תריהון בחדא ידיה · אמ' ליה אבא בר בר חנה מה ידיך חוריתא קטעין · וכעס עילוי אבוי · אמ' ליה לא מיסתך דאת רביע והוא קאים משמש ועוד דהוא כהן ואמ' שמואל המשתמש בכהונה מעל · את מיקל ליה · גזירה [דהוא רבע] ואת {{ירו&quot;מ-הוסר|יתיב}}[קאים] ומשמש תחתוי · מניין המשתמש בכהונה מעל ר' אחא בשם שמואל אמ' ואמרה להם אתם קודש ליי' והכלים קודש · מה כלים המשתמש בהן מעל אף המשתמש בכהנים מעל · הל' על דעתהון דבית שמי אשר ברא פרי הגפן [על דעתיהון דבית הלל בורא פרי הגפן]· יין מתחדש בכל שנה [ושנה]· האש אינו מתחדש בכל שעה · האש והכלאים אעפ' שלא נבראו מששת ימי בראשית · אבל עלו במחשבה מששת ימי בראשית · הכלאים ובני צבעון איה וענה הוא ענה אשר מצא את הימים במדבר · מהו יימים · ר' יהודה בן סימון או' המיונס · ורבנן אמרין היימים חציו סוס וחציו חמור {{ירו&quot;מ-הוסר|גדולות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''וכעס עלוי אביו.''' בר חנה אביו של אבא כעס עליו על שאמר לר' זעירא כן וא&quot;ל לא דייך שאתה יושב והוא עומד ומשמש לפניך ועוד שהוא כהן כדאמרי' בפרק דלעיל בהלכה ג' ר&quot;ז קם מקרי כהן במקום לוי וכו' ואסור להשתמש בכהן כדשמואל ועודך מבזה אתה לו

'''גזירה.''' גוזר אני שהוא ישב ואתה תעמוד ומשמש תחתיו: פיסקא ב&quot;ש אומרים שברא וכו' ופריך א&quot;כ על דעתיה דב&quot;ש יאמרו אשר ברא פרי הגפן וכו' דלדידהו ברא הוא דוקא לשעבר ומשני שאני יין שהוא מתחדש וכו' ושייך בו ג&quot;כ לשון בורא שהוא בורא תמיד אבל האש אינו מתחדש אלא כך היה בתחלת הבריאה כדלקמן

'''כלאים.''' הן הפרד שהוא מן הסוס ומן החמור

'''הכלאים.''' באיזה שעה נבראו וקאמר כתיב ובני צבעון וכו'

'''המיונס.''' מיני בני אדם המשונים בצורתן כך מצאתי במדרש דברי הימים. ובאיכה רבתי בפסוק הביא בכליותי וגו' ומכניסין את המיומס לתיאטרון שלהם וראשו מגולת וכו' והוא בן אדם שמשנין אותו בלבושו ובצורתו

'''חציו סוס וחציו חמור.''' והוא מצא אותו שזימן חמורה וכו' כדאמר לקמן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אבא בר בר חנא ורב חונא הוון יתבין אכלין''', ישבו לאכול, '''והוה רבי זעירא קאים ומשמש קומיהון'''. כלומר רבי זעירא שימש, הוא היה משרת שלהם. ככה היה מקובל שכל פעם אחד אחר משמש. '''עלה וטעין תרויהון בחדא ידיה''', כלומר הוא בא והביא להם את היין ואת השמן, הביא את שניהם ביד אחת. '''אמר ליה: אבא בר בר חנא, מה ידיך חוריתא קטעין?''' מה, היד שלך קטועה? למה אתה מביא את שתיהם ביד אחת? '''וכעס עילוי אבוי''', אבא שלו כעס עליו. '''אמר ליה: לא מיסתך דאת רביע והוא קאים משמש?!''' לא מספיק שאתה שוכב לך בכיף והוא משרת אותך, '''ועוד, דהוא כהן, ואמר שמואל: המשתמש בכהונה מעל''' — זה כמו מעילה, '''את מיקל ליה'''. ככה אתה מזלזל בו? '''גזירה דהוא רבע ואת קאים ומשמש תחתוי'''. עכשיו אני גוזר שהוא ישב ואתה תהיה זה שמשרת.

שואלת הגמרא, '''מניין בכהונה מעל'''? '''רב אחא בשם שמואל: ואמרה להן אתם קודש לה' והכלים קודש — מה כלים, המשתמש בהן מעל, אף המשתמש בכהנים מעל.''' הקשר בין זה שישבו בין הכוהנים לכלים - כמו שמשתמש בכלי המקדש מעל, אז גם מי שמשתמש בכהן מעל.

פיסקא. אמרנו במשנה '''בית שמאי אומרים שברא''' וכו'. שואלת הגמרא '''על דעתהון דבית שמאי אשר ברא פרי הגפן, על דעתיהון דבית הלל בורא פרי הגפן'''? כלומר, גם בזה הם חולקים ככה? עונה הגמרא, יש הבדל. '''יין מתחדש בכל שנה ושנה''' — כל שנה נוטעים את העצים, העץ גדל, כל שנה יש פירות חדשים וכולי. אבל '''האש אינו מתחדש בכל שעה''', אלא אש זה אש. כלומר, יש גם מציאות שהיא קבועה. גם אם נגיד שהוא מתחדש כי מדליקים אותו, אבל בעצם יש אפשרות שהאש לא תתחדש. כלומר, אין חובה שזה יהיה דבר חדש. בגפן חייב שזה יהיה חדש.

ואמרה הגמרא '''האש והכלאים, אף על פי שלא נבראו מששת ימי בראשית, אבל עלו במחשבה מששת ימי בראשית'''. '''הכלאים — ובני צבעון איה, הוא ענה אשר מצא את היימים במדבר.''' מהו ימים? '''רבי יהודה בן סימון אומר: המיונס''', אנשים שונים בצורתם, ככה מסבירים הפרשנים. '''ורבנן אמרין: היימים — חציו סוס וחציו חמור'''. יש לנו אפשרות שהאבא יהיה סוס והאימא אתון, כלומר חמור נקבה, ויש אפשרות הפוכה, שהאבא יהיה חמור והאימא תהיה סוסה. אז איך מבחינים ביניהם? '''ואילו הן הסימנין. אמר רבי יהודה: כל שאזניו קטנות — אמו סוס ואביו חמור; גדולות — אמו חמורה ואביו סוס.'''
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ס עמוד א'''

{{שוליים|ח_כט}} '''בהבדלה יש להקדים ברכת המאור לברכת הבשמים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל - מאור ואחר כך בשמים, כדברי רבי אבא ורב יהודא בשם רב, ותואם גם את הבבלי (פסחים קג.).

{{שוליים|ח_ל}} '''בהבדלה על היין מברכים על הבשמים לפני הברכה על האור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצו סעיף א , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל - מאור ואחר כך בשמים, כדרך שמצינו בכל מחלוקת בית שמאי ובית הלל שהלכה כבית הלל.

{{שוליים|ח_לא}} '''כאשר יש לפניו כוס לברכת המזון ושמן ערב לסיכה - כיצד יאחז וכיצד יברך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ז, הלכה יד , טור או&quot;ח סימן ריב, , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל, כדרכם בכל מקום שנחלקו עם בית שמאי.

{{שוליים|ח_לב}} '''כשמושחים שמן בראש המשמש, אם השמש תלמיד חכם — מושחים בכותל ולא בראשו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ז, הלכה יד , טור או&quot;ח סימן ריב, , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין שבחו של תלמיד חכם לצאת מבושם, ולכן טחין בכותל.

{{שוליים|ח_לד}} '''האם המשתמש בכהנים (בגופם, לעבודתו) חייב במעילה כדין מועל בכלי הקדש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מעילה, פרק ו, הלכה א &lt;קטע סוף=ס א/&gt; ==דף ס עמוד ב== &lt;קטע התחלה=ס ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלימוד הירושלמי &quot;מה כלים המשתמש בהן מעל אף המשתמש בכהנים מעל&quot; - הרמב&quot;ם פסק כך בהלכות מעילה פרק ו הלכה א.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ס עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;120&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
ואילו הן הסימנין {{ירו&quot;מ-הדגשה|להבחיו בניהם}}. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{שוליים|ח_לה}}כל שאזניו קטנות — אמו סוס ואביו חמור; גדולות — אמו חמורה ואביו סוס. רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} מפקד לאילין דנשיאה: אין בעיתון מיזבון מוליון {{ירו&quot;מ-ביאור|אם תרצו לקנות פרדות}} — תהון זבנין אילין דאודניהון דקיקין, שאמו סוסה ואביו חמור {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יהיה כלאים ואסורים למשוך עם אלו שכבר יש לכם}} מה עשה צבעון וענה? זימן חמורה והעלה עליה סוס זכר, ויצא מהן פרדה. אמר הקדוש ברוך הוא להם: אתם הבאתם לעולם דבר שהוא מזיקן, אף אני מביא על אותו האיש דבר שהוא מזיקו. מה עשה הקדוש ברוך הוא? זימן {{ירו&quot;מ-הוסר|הכינה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חכינה}} והעלה עליה חרדון, ויצא ממנה חברבר. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חברבר וכלב שוטה הורגים בוודאי|מימיו לא יאמר לך אדם שעקצו חברבר וחיה]] נשכו כלב שוטה — וחיה; שבעטתו פרדה — וחיה, ובלבד פרדה לבנה. האש {{ירו&quot;מ-הדגשה|דרש}} רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] בשם רבי בזירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי בזירה|°]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#האש שהדליק אדם הראשון|שלשים ושש שעות שימשה אותה האורה]] שנבראת ביום הראשון: שתים עשרה בערב שבת, ושתים עשרה בליל שבת, ושתים עשרה בשבת, והיה אדם הראשון מביט בו מסוף העולם ועד סופו, כיון שלא פסקה האור{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}, התחיל כל העולם כולו משורר, שנאמר ([[איוב לז ג]]) תחת כל השמים ישרהו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואורו כנפות הארץ שרו}} למי שאורו על כנפות הארץ. כיון שיצאת שבת, התחיל מ{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}שמש החושך ובא {{ירו&quot;מ-הוסר|ונתירא}} נתירא אדם ואמר: אלו הוא שכתב בו: ([[בראשית ג טו|בראשית בראשית ג טו]]) הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב {{ירו&quot;מ-ביאור|הנחש}} — שמא בא לנשכני {{ירו&quot;מ-ביאור|בחושך כשאיני יכול לראותו}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|ואמר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זהו שאמר}} ([[תהילים קלט יא]]) אך חשך ישופני. אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: באותו שעה זימן {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}} הקדוש ברוך הוא שני רעפין, והקישן זה לזה ויצא מהן האור. הדא הוא דכתיב ([[תהילים קלט יא]]) ולילה אור בעדני. ובירך עליה: בורא מאורי האש. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}לפיכך מברכין על האש {{שוליים|ח_לו}}במוצאי שבתות, שהיא תחילת ברייתה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אף {{שוליים|ח_לז}}במוצאי יום הכיפורים מברך עליה, שכבר שבת האור כל אותו היום.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ו|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ו&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ח_לח}}אין מברכין על הנר ועל הבשמים של גוים, ועל הנר ועל הבשמים של מתים, ועל הנר ועל הבשמים שלפני עבודה זרה. ואין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תנא רבי יעקב[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אידי}} קומי רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: מברכין על הבשמים של גוים. {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו}} מה פליג {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא מה שנאסר זה מפני שסתם מסיבת גוי לעבודה זרה אך כאן}} קיומונה במעשיו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מוכיחים שאינם לעבודה זרה כגון שהניחם}} לפני חנותו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לריח טוב}}. {{שוליים|ח_לט}}עששית אף על פי שלא כבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודלקה בשבת}} — מברכין עליה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שלא נעשה בה איסור}} נר בתוך חיקו או {{שוליים|ח_מ}}בתוך פנס או בתוך אספקלריא — רואה את השלהבת ואינו משתמש לאורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון שהיתה רחוקה}}, משתמש לאורה ואינו רואה את השלהבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון שהייתה בקרן זוית}} — לעולם אין מברכין עליה עד שיהיה רואה את השלהבת ומשתמש לאורה. חמשה דברים נאמרו בגחלת וחמשה בשלהבת: {{שוליים|ח_מא}}גחלת של הקדש — מועלין&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף סא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי מנא מפקד לאילין דנשיאה: אין בעיתון מיזבון מוליון — תהון זבנין אילין דאודניהון דקיקין''', תקנו את אלה שאוזניהם קטנות, '''שאמו סוסה ואביו חמור'''. למה? כיוון שכבר יש לכם כמה כאלה שלא יהיו כלאיים, יעשו לכם להמשיך עם אלו שכבר יש לכם.

ממשיכה הגמרא. '''מה עשה צבעון וענה? זימן חמורה והעלה עליה סוס זכר, ויצא מהן פרדה.''' זה בעצם כך הוא עשה את הפרדה. '''אמר הקדוש ברוך הוא להם: אתם הבאתם לעולם דבר שהוא מזיקן''' — כי הפרד, אדם שחטף מכה מפרד, פרדה לבנה, אז בעצם זה לא מבריא. '''אף אני מביא על אותו האיש דבר שהוא מזיקו. מה עשה הקדוש ברוך הוא? זימן והעלה עליה חרדון, ויצא ממנה חברבר.''' הוא לקח נחש וחרדון, יצא ממנו חברבר. '''מימיו לא יאמר לך אדם שעקצו חברבר וחיה, נשכו כלב שוטה — וחיה'''. זה קצת קשה עם הסיפור של רבי חנינא בן דוסא, שנחש נשך אותו והוא חי כמובן, אבל בכל אופן לא מדובר פה על נס. '''שבעטתו פרדה — וחיה, ובלבד פרדה לבנה'''. כלומר, לא כל פרדה שבועטת - המוכה לא מתרפאת, אלא בפרדה לבנה.

האש. '''רבי לוי בשם רבי בזירה: שלשים ושש שעות שימשה אותה האורה שנבראת ביום הראשון: שתים עשרה בערב שבת, ושתים עשרה בליל שבת, ושתים עשרה בשבת''', והאדם הראשון מביט בה מסוף העולם ועד סופו. '''כיון שלא פסקה האור, התחיל כל העולם כולו משורר, שנאמר: תחת כל השמים ישרהו... למי שאורו על כנפות הארץ'''. '''כיון שיצאת שבת, התחיל מ שמש החושך ובא'''. פתאום התחיל להיות חושך, כי הרי בעצם נברא בראש השנה, אז הזמנים - היום התקצר. '''נתירא אדם ואמר: אלו הוא שכתב בו: הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב — שמא בא לנשכני'''. כלומר, אולי עכשיו בגלל שיש חושך, אז עכשיו זה ההזדמנות של הנחש להכיש אותי, כי אני לא רואה כלום. הוא נורא פחד. זהו שאמר '''אך חשך ישופני'''.

'''אמר רבי לוי: באותו שעה זימן הקדוש ברוך הוא שני רעפין, והקישן זה לזה ויצא מהן האור. הדא הוא דכתיב: ולילה אור בעדני. ובירך עליה: בורא מאורי האש.''' '''שמואל: לפיכך מברכין על האש במוצאי שבתות, שהיא תחילת ברייתה.''' יש פה משהו מאוד מעניין. אפשר לראות אצל הגויים, בכל האגדות שלהם, שהאדם היה צריך לגנוב את האש מהאלים, כי כאילו העולם נברא מושלם והאלים פחדו שאדם יקלקל את העולם, לכן הם מנעו מהאדם להתקדם. השאירו אותו פרימיטיבי, ללא אש, ללא שום אפשרות לגעת ולשנות בעולם. והאדם גנב את האש מהאלים, ככה הם מאמינים בשטויות שלהם, באגדות שלהם. אבל בעם ישראל אנחנו מאמינים שהקדוש ברוך הוא ברא עולם משתלם, עולם שחסר תיקון כדי שהאדם יהיה שותף. כי אם העולם היה מושלם, אז בעצם כל פעולה שאדם עושה זה בעצם הרס, זה קלקול, ולכן בעצם זה יוצר איזה מתח בין הבורא לאדם. אבל הקדוש ברוך הוא ברא עולם שיש בו תמיד מקום לתיקון, ובעצם לאדם יש מקום לפעול בעולם, יש לו מקום לתקן. ולא רק זה, הקדוש ברוך הוא גם לימד אותו איך לתקן. הקדוש ברוך הוא נתן לו תורה כדי ללמד אותו איך לתקן את העולם הרוחני, והקדוש ברוך הוא נתן לו את האש, לימד אותו איך לייצר אש כדי שבזה הוא יוכל לתקן גם את העולם הגשמי.

בכל אופן, '''רב הונא בשם רבי אבהו בשם רבי יוחנן: אף במוצאי יום הכיפורים מברך עליה, שכבר שבת האור כל אותו היום.''' כלומר, גם ביום הכיפורים שבו לא היה שימוש באור, אנחנו נוהגים להלכה לברך ביום כיפור רק על אש שבאמת שבתה. שלא מדליקים אש חדשה, אלא אש שהייתה דלוקה ולא השתמשו בה מלכתחילה באיסור. זה הנוהג היום.

פרק ח', הלכה ו', מתני'. '''אין מברכין על הנר ועל הבשמים של גוים, ועל הנר ועל הבשמים של מתים, ועל הנר ועל הבשמים שלפני עבודה זרה. ואין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ס עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ואלו הן הסימנין.''' להכיר אם אמו חמורה ואביו סוס או בהפך

'''אין בעיתון מזבנון מוליון.''' כשאתם רוצים ליקח הפרדות תראו אותן שאזניהן קטנות שהן כולן מאם סוסיא ומפני הכלאים אמר להם כן

'''זימן חכינה.''' נחש

'''חרדון.''' הוא מין הצב

'''חברבר.''' מין נחש צפעוני והוא הערוד

'''שבעטתו פרדה.''' בו וחיתה המכה

'''לבנה.''' דחיוורן ריש כרעה

'''תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ.''' פסוק הוא באיוב במענה אליהו ודריש שוררו למי שאורו על כנפות הארץ

'''שכבר שבת האור כל אותו היום.''' והויא כתחלת ברייתא

'''מתני' אין מברכין לא על הנר ולא על הבשמים של גוים.''' נר משום דלא שבת שהעכו&quot;ם עשה מלאכה לאורו וקי&quot;ל אור שלא שבת אין מברכין עליו הואיל ונעבד בו עבירה

'''ולא על הבשמיס.''' בבשמים שהם במסיבה של עכו&quot;ם שהם מסובין בה לסעודה מיירי והא דתנן בסיפא ולא על הנר ולא על הבשמים שלפני ע&quot;ז מה טעם קאמר מה טעם אין מברכין על של עכו&quot;ם לפי שסתם מסיבת עכו&quot;ם לע&quot;ז ואין מברכין על הבשמים שלפני ע&quot;ז&lt;/div&gt;
⁣‌‌​​‌‌ואילו הן הסימנין אמ' ר' יהודה כל שאזניו קטנות אמו סוס ואביו חמור · גדולות אמו חמורה ואביו סוס · ר' מנא מפקד לאילין דנשיאה אין בעיתון מיזבון מוליון תהון זבנין אילין דאודניהון דקיקין שאמו סוסה ואביו חמור · מה עשה צבעון וענה זימן חמורה והעלה עליה סוס זכר ויצא מהן פרדה · אמ' הקב'ה להם אתם הביאתם לעולם דבר שהוא מזיקו אף אני מביא על אותו האיש דבר שהוא מזיקו · מה עשה הקב'ה זימן חכינא והעלה עליה חרדון ויצא ממנה חברבר · מימיו לא יאמר לך אדם שעקצו חברבר וחיה · נשכו כלב שוטה וחיה שבעטתו פרדה וחיה · ובלבד פרדה לבנה · האש ר' לוי בשם ר' בזירה שלשים ושש שעות שימשה {{ירו&quot;מ-הוסר|האורה משמשת ראשונה}}[אותה האורה שנבראה ביום הראשון] שתים עשרה בערב שבת · ושתים עשרה בלילי שבת · ושתים עשרה בשבת · והיה אדם הראשון מביט בו מסוף העולם ועד סופו כיון שלא פסקה האורה התחיל כל העולם כולו משורר שנ' תחת כל השמים ישרהו למי שאורו על כנפות הארץ · כיון שיצת שבת התחיל משמש החושך ובא ונתיירא אדם ואמ' אילו הוא שכת' בו הוא ישופך ראש [ואתה תשופנו עקב שמא בא לנשכני] {{ירו&quot;מ-הוסר|יבא וישכנו}}ואמ' אך חושך ישופיני · אמ' לוי באותה השעה זימן לו הקב&quot;ה שני רעפין והקישן זה לזה ויצא מהן האור הדא הוא דכת' ולילה אור בעדיני ·{{ירו&quot;מ-הוסר|ולילה אור בעדי}} ובירך עליה בורא מאורי האש · שמואל אמ' לפיכך מברכין על האש במוצאי שבתות שהיא תחילת ברייתה · רב הונא בשם ר' אבהו בשם ר' יוחנן אף במוצאי יום הכיפורים מברך עליה שכבר שבת האור כל אותו היום ·הל' תנא ר' יעקב קומי ר' ירמיה מברכין על הבשמים שלגוים מהו פליג קיומונה במעשיו לפני חנותו עששית אע&quot;פ [שלא] כבת מברכין עליה · נר בתוך חיקו או בתוך פנס או בתוך ספקלריא רואה את השלהבת ואינו משתמש לאורה משתמש לאורה ואינו רואה את השלהבת לעולם אין מברכין עליה עד שיהא רואה את השלהבת ומשתמש לאורה · חמשה דברים נאמרו בגחלת וחמשה בשלהבת · גחלת שלהקדש מועלין⁤
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

גמרא: '''תנא רבי יעקב קומי רבי ירמיה: מברכין על הבשמים של גוים.''' שואלת הגמרא: מה, פליג? הרי לפני דקה אמרנו במשנה שלא מברכים על הבשמים של גוים. עונה הגמרא: מה שנאסר זה מפני שסתם משתה של גוי הוא לעבודה זרה, אז לכן אני אוסר את כל הבשמים של הגוי. אבל כאן, כי אמרו במקום מוכיחים שאינם לעבודה זרה - פה יש לנו וודאות שהבשמים האלה לא שימשו אותו לעבודה זרה, '''כגון שהיה נראה קיומונה במעשיו לפני חנותו''', הוא שם את זה בחנות כדי שיהיה ריח טוב, אז ברור לנו שלא לעבודה זרה.

'''עששית אף על פי שלא כבת — מברכין עליה.''' כלומר, אם היא דלקה כל השבת, אבל ברגע מוצאי שבת מברכים עליה, כי מה שאסור זה לברך על אש שנעשה בה איסור. אין לנו בעיה שהיא דלקה. לכן אם היא דלקה, אין שום בעיה לברך עליה במוצאי שבת.

'''נר בתוך חיקו או בתוך פנס או בתוך אספקלריא — רואה את השלהבת ואינו משתמש לאורה''', כגון שהייתה רחוקה, '''משתמש לאורה ואינו רואה את השלהבת''', כגון שאתה בקרן זווית, כלומר שהאור כן קיים, אבל הוא לא רואה את מקור האש, '''לעולם אין מברכין עליה עד שיהיה רואה את השלהבת ומשתמש לאורה'''.

'''חמשה דברים נאמרו בגחלת וחמשה בשלהבת: גחלת של הקדש — מועלין''' בה, והשלהבת לא נהנין ולא מועלין. גחלת של עבודה זרה אסורה ושלהבת מותרת. המודר הנאה מחברו אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו. המוציא את הגחלת לרבים חייב, ובשלהבת פטור. מברכים על השלהבת ואין מברכים על הגחלת.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ס עמוד ב'''

{{שוליים|ח_לה}} '''איסור הרבעת בהמה שאמה סוסה ואביה חמור עם בהמה שאמה חמורה ואביה סוס משום כלאים, וסימן ההיכר – אזני הפרדה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלאים, פרק ט, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצז סעיף ט סמ&quot;ג לאוין רפא. ''הכרעה:'' נפסק כרבי מנא שיש להבחין בין הפרדות לפי גודל אוזניהן, שהקטנות אמן סוסה ואביהן חמור והגדולות אמן חמורה ואביהן סוס, ואין למשכן זו עם זו משום כלאים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ח_לו}} '''אין לומר &quot;בורא מאורי האש&quot; בהבדלה במוצאי יום הכיפורים אלא רק במוצאי שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרכד סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שברכת האור נתקנה על אור שנברא במוצאי שבת דווקא, ולא במוצאי יום הכיפורים שאין בו חידוש בריאת אור.

{{שוליים|ח_לז}} '''האם מברכים ברכת האור (בורא מאורי האש) במוצאי יום הכיפורים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרכד סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' מברכים על האור במוצאי יום הכיפורים, שכיוון שנח האור כל היום נחשב כאילו נברא מחדש במוצאי היום, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן תרכד סעיף ד.

{{שוליים|ח_לח}} '''אין מברכים על נר ובשמים של גויים, של מתים ושל עבודה זרה, ואין מברכים על הנר עד שנהנים לאורו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ט, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף יב , סמ&quot;ג עשין כז, סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק שאין מברכים על נר ובשמים שלפני עבודה זרה ושל מתים, אך על בשמים של גויים מברכים כשמעשיהם מוכיחים שאינם לעבודה זרה (כגון שהניחם לפני חנותו), כדעת רבי יעקב בר אידי בשם רבי ירמיה.

{{שוליים|ח_מא}} '''גחלת של הקדש הנאה ומעילה, ושלהבת הבוקעת ממנה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מעילה, פרק ב, הלכה יג &lt;קטע סוף=ס ב/&gt; ==דף סא עמוד א== &lt;קטע התחלה=סא א/&gt;. ''הכרעה:'' גחלת - מועלין בה כדין תשמישי הקדש; שלהבת - לא נהנין ולא מועלין, כדעת הירושלמי, וכן פסק הרמב&quot;ם בהלכות מעילה פ&quot;ב הי&quot;ג..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;121&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
בה, והשלהבת — לא נהנין ולא מועלין. {{שוליים|ח_מב}} &lt;/div&gt;גחלת של עבודה זרה אסורה, ושלהבת מותרת. {{שוליים|ח_מג}}המודר הנאה מחבירו — אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו. {{שוליים|ח_מד}}המוציא את הגחלת לרשות הרבים — חייב, והשלהבת — פטור. מברכין על השלהבת ואין מברכין על הגחלת. רבי חייא בר אשי[[ביאור:עץ מסורת#רב חייא בר אשי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: אם היו {{שוליים|ח_מה}}גחלים לוחשות — מברכין. רבי יוחנן דקרציון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן דקרציון|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי נחום בר סימאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחום בר סימאי|°]]: בלבד הנקטפת. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם יניח קיסם מעל הגחל האש תקפוץ וידלק}} תני {{שוליים|ח_מו}}גוי שהדליק מישראל, וישראל שהדליק מגוי — {{ירו&quot;מ-הדגשה|מברך עליו}}. ניחא גוי שהדליק מישראל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהאש של ישראל שבתה. אבל ישראל מגוי אמאי? הרי האש לא שבתה. אלא כנראה בדלל שמברכים על התוספת}} מעתה אפילו {{שוליים|ח_מז}}גוי מגוי? אשכח תני: גוי מגוי — אין מברכין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|גזרה משום גוי ראשון ועמוד ראשון אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מבוי שכולו גוים וישראל אחד דר בתוכו, ויצא משם {{ירו&quot;מ-הוסר|האור}} אור — מברכין עליה בשביל אותו ישראל ששם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אין מברכין לא על הבשמים של לילי שבת בטבריא, ולא על {{ירו&quot;מ-הוסר|הבשמים של מוצאי שבת בציפורין ולא על }}הנר, ולא על הבשמים של אור ערב שבת {{ירו&quot;מ-ביאור|חמישי בלילה}} בציפורין {{שוליים|ח_מח}}— שאינן עשויין אלא לדבר אחר. {{ירו&quot;מ-ביאור|לגמר את הכלים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} {{שוליים|ח_מט}}ולא על הנר והבשמים של מתים רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוסי בי רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]]: הדא דאת אמר — {{שוליים|ח_נ}}בנתונים למעלה ממיטתו של מת; אבל אם {{ירו&quot;מ-הוסר|היה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היו}} נתונים לפני מטתו של מת — מברכין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אני אומר: לכבוד החיים הן עשוין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} ולא על הנר ולא על הבשמים של עבודה זרה. ולא היא — של גוים היא של עבודה זרה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אז למה הכפילות?}} תיפתר בעבודה זרה של ישראל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. דרש רבי זעירא בריה דרבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא בריה דרבי אבהו|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדכתיב}} ([[בראשית א ד|בראשית בראשית א ד]]) וירא אלהים את האור כי טוב, ואחר כך ויבדל אלהים בין האור ובין החשך. אמר רבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ברכיה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: כך דרשו שני גדולי עולם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ורבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: ויבדל אלהים — אבדלה ודאי {{ירו&quot;מ-ביאור|ממש}}. רבי יהודה בי רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בי רבי סימון|°]] אמר: הבדילו {{ירו&quot;מ-ביאור|הפרישו}} לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לשימושו}} ורבנן אמרין: הבדילו לצדיקים לעתיד לבוא. משלו משל, למה הדבר דומה? למלך שהיו לו שני איסטרטיגין {{ירו&quot;מ-ביאור|ממונים}} זה אומר: אני משמש ביום, וזה אומר: אני משמש ביום. קרא לראשון ואמר לו: פלוני, היום יהא תחומך. קרא לשני ואמר לו: פלוני, הלילה יהא תחומך. הדא הוא דכתיב ([[בראשית א ה|בראשית בראשית א ה]]) ויקרא אלהים לאור יום וגו'. לאור אמר לו: היום יהא תחומך. {{ירו&quot;מ-הוסר|ולחשך}} לחשך אמר לו: הלילה יהא תחומך. אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הוא שאמר הקדוש ברוך הוא לאיוב ([[איוב לח יב]]) המימיך צוית בוקר, ידעת השחר מקומו — {{ירו&quot;מ-הדגשה|כלום}} ידעת אי זה מקומו של אור ששת ימי בראשית, איכן נגנז? אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: אנא אמרית טעמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדברי רבי יוחנן וריש לקיש, שאמרו שהקדוש ברוך הוא הבדיל בין האור ובין החושך ממש, ונתן לכל אחד תחומו מדכתיב}} ([[ישעיהו מה ז]]) יוצר אור ובורא חושך עושה שלום — משיצא{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}, עושה שלום ביניהן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: יאותו, ושמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: יעותו. מאן דאמר יאותו — {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית לד טו|בראשית וישלח לד טו]]) אך בזאת נאותה לכם. מאן דאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|יעותו דכתיב}} ([[ישעיהו נ ד]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדעת לעות את יעף דבר. תמן תנינן: כיצד מעברין את הערים? רב אמר: מאברין, ושמואל אמר: מעברין }}מאן דאמר מאברין — מוסיפין לה אבר, מאן דאמר מעברין — כאשה עוברה. תמן תנינן: לפני אידיהן של גוים. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: עידיהן, ושמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אידיהן. מאן דאמר אידיהן — {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים לב לה|דברים האזינו לב לה]]) כי קרוב יום אידם. ומאן דאמר עידיהן — {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ישעיהו מד ט]]) ועידיהם המה בל יראו {{ירו&quot;מ-הוסר|ובעל}} ובל ידעו למען יבשו. מאן מקיים שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} טעמא דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]? ועידיהם המה — שהן עתידין {{ירו&quot;מ-הדגשה|להעיד ו}}לבוש את עובדיהן ליום הדין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} אין&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שמיני#דף סא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''גחלת של הקדש מועלין בה''', והשלהבת — לא נהנין ולא מועלין. '''גחלת של עבודה זרה אסורה, ושלהבת מותרת. המודר הנאה מחברו אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו. המוציא את הגחלת לרשות הרבים חייב, והשלהבת פטור. מברכין על השלהבת ואין מברכין על הגחלת'''.

רבי חייא בר אשי אמר בשם רב '''אם היו גחלים לוחשות מברכין'''. כלומר אם הגחלים היו אדומות כאלה שאם אנחנו נקרב אליהם חתיכת נייר זה יבער, אז כן מברכים.

רבי יוחנן דקרציון אמר בשם רבי נחום בר סימאי '''בלבד הנקטפת'''. כמו שאמרנו שדווקא אם אני אניח קיסם אז זה יידלק.

תני '''גוי שהדליק מישראל, וישראל שהדליק מגוי''' — יש לנו ברייתא שגוי שהדליק מישראל וישראל שהדליק מגוי מברכים עליו. כלומר אין בעיה לברך, כי כל האיסור זה על נר של גוי, כי אני חושש שמא הוא השתמש בזה בשבת, אבל אם הדליקו ממנו אז מותר. אנחנו יודעים שהגמרא אומרת שלמרות שבעצם אפשר לברך על התוספת, כיוון שאני גוזר שמא הוא יברך בדיוק ברגע של מוצאי שבת ואז יצא שהוא מברך על הנר שדלק באיסור אצל הגוי.

אומרת הגמרא '''ניחא גוי שהדליק מישראל''' — זה ברור למה מותר, כי האש של ישראל היא השבתה, אבל אם ישראל הדליק מגוי אז איך הוא יכול לברך? אלא כנראה ודאי שאני מברך על התוספת, אני לא מברך על הבסיס. אם זה ככה, אז '''מעתה אפילו גוי מגוי'''? למה אתה אוסר אם גוי הדליק מגוי? למה אתה מתיר רק אם יהודי הדליק מגוי?

'''אשכח תני: גוי מגוי — אין מברכין'''. מה הסיבה באמת? כמו שאמרנו שבבבלי מופיע שזה גזירה משום גוי ראשון ועימוד ראשון, כי באמת גוי, אפילו אותו גוי לא צריך גוי אחר. אם גוי אחד מדליק נר, הדליק את זה בשבת, הנר עבר איסור, אבל בעצם כל רגע ורגע מתחדש האש, וכשאני מברך אני בעצם מברך על התוספת. אבל גזרו חכמים שמא יברך בדיוק ברגע עצם השבת, ואז בעצם הוא מברך על האש שהייתה באיסור. וחכמים כשהם גזרו אז הם גם גזרו בכל גוי, גם אם זה גוי שני. כלומר, גם אם גוי הדליק מהגוי הזה, הם גזרו משום גוי ראשון ועימוד ראשון.

אמר '''רבי אבהו בשם רבי יוחנן: מבוי שכולו גוים וישראל אחד דר בתוכו, ויצא משם אור''' — כלומר, רואים שיש אור שם, '''מברכין עליה בשביל אותו ישראל''' ששם.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא על הנר של מתים.''' דלאו לאורה הוא אלא לכבוד בעלמא ולא על בשמים של מתים דלעבורי ריחא עבידה

'''שלפני ע&quot;ז.''' לפי שאסורין בהנאה

'''עד שיאותו לאורו.''' שיהנו מאורו ולא שיהנו ממש אלא שיהא קרוב לו כל כך שיכול ליהנות אם ירצה

'''גמ' מהו פליג.''' אם האי ברייתא דר' ירמי' פליג על מתני'

'''קיימונה.''' תרגמה במעשיו לפני חנותו. שהעכו&quot;ם עשה לעצמו לפני חנותו דלא אמרו אין מברכין אלא דוקא במסיבה שלהם כדפרישית במתני'

'''עששית.''' שהיתה דולקת מע&quot;ש אע&quot;פ שלא כבתה כל יום השבת מברכין עלי' שלא נעבדה בה עבירה שלא הודלקה בשבת בתוספתא פ&quot;ה

'''ואינו משתמש.''' שאינו יכול להשתמש לאורה שרחוקה היא

'''משתמש לאורה.''' דרך הפנס או כיוצא בו דקיימא בקרן זוית ואינו רואה את השלהבת

'''גחלת של הקדש מועלין בו.''' דאית בה ממשא כדתנן בפ' משילין וגריס נמי התם להא

'''ובלבד הנקטפת.''' דהאש מגחלים לוחשות נקטפת מעט למעלה ושיעורו אם מכניס הקיסם ביניהן דולק הוא מאליו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;בה · והשלהבת לא נהנין ולא מועלין · גחלת שלע&quot;ז אסורה · ושלהבת מותרת · המודר הנאה מחבירו אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו · המוציא את הגחלת לרשות הרבים חייב [והשלהבת פטור מברכין על השלהבת] ואין מברכין על הגחלת · ר' חייא בר אשי בשם רב אם היו הגחלים לוחשות מברכין · ר' יוחנן דקרציון בשם ר' נחום בר סימאי בלבד הנקטפת · תני גוי שהדליק מיש' ויש' שהדליק מגוי [ניחה גוי שהדליק מיש'] מעתה אפי' גוי מגוי · אשכח תני גוי מגוי מברכין · ר' אבהו בשם ר' יוחנן מבוי שכולו גוים ויש' אחד דר בתוכו ויצא משם האור מברכין עליה בשביל אותו יש' ששם · ר' אבהו בשם ר' יוחנן אין מברכין לא על הבשמים שללילי שבת בטיבריא ולא על הבשמים שלמוצאי שבתות בציפורין ולא על הנר ולא על הבשמים של אור ערב שבת בציפורין שאינן עשויין אלא לדבר אחר · ולא על הנר והבשמים שלמתים · ר' חזקיה ור' יעקב בר אחא בשם ר' יוסי ביר' חנינא הדא דאת אמר בנתונים למעלה ממיטתו שלמת · אבל אם היו נתונין לפני מיטתו שלמת מברכין · אני או' לכבוד החיים הן עשויין · ולא על הנר ולא על הבשמים שלע&quot;ז · ולא היא שלגוים היא שלע&quot;ז · תיפתר בע&quot;ז  שליש'· אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו · דרש ר' זעירא בריה דר' אבהו וירא אלהים את האור כי טוב ואחר כך ויבדל אלהים בין האור ובין החושך · אמ' ר' ברכיה כך דרשו שני גדולי עולם ר' יוחנן ור' שמעון בן לקיש ויבדל אלהים אבדלה ודאי · ר' יהודה ביר' סימון אמ' הבדילו לו · ורבנין אמרין הבדילו לצדיקים לעתיד לבוא · משלו משל למה הדבר דומה למלך שהיו לו שני איסטרטיגין זה או' אני משמש ביום [וזה או' אני משמש ביום] קרא לראשון ואמ' לו פל' היום יהא תחומך · קרא לשיני ואמ' לו פל' הלילה יהא תחומך · הדא הוא דכת' ויקרא אלהים לאור יום וגו' · לאור אמ' לו היום תהא תחומך · ולחושך אמ' לו הלילה יהא תחומך · אמ' ר' יוחנן הוא שאמ' לו הק' לאיוב המימיך ציוית בוקר ידעת השחר מקומו · ידעת אי זה מקומו שלאור ששת ימי בראשית איכן נגנז · אמ' ר' תנחומא אנא אמרית טעמ' יוצר אור ובורא חושך עושה שלום משיצא עושה שלום ביניהן · אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו · רב אמ' יאותו · ושמואל אמ' [יעותו מאן דמר יאותו אך בזאת נאותו לכם מאן דמר] יעותו לדעת לעות את יעף דבר · תמן תנינן כיצד מעברין את הערים · רב אמ' מאברין · ושמואל [אמ'] מעברין · מאן דא' מאברין מוסיפין לה אבר · מאן דאמ' מעברין כאשה עוברה · תמן תנינן לפני אידיהן שלגוים · רב אמ' עידיהן · ושמואל אמ' אידיהן · מאן דמר אידיהן כי קרוב יום אידם · ומאן דמר עידיהן ועידיהם המה בל יראון ובל ידעו למען יבושו · מאן מקיים שמואל טעמיה דרב ועידיהם המה שהן עתידין לבייש את עובדיהן ליום הדין · אין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר '''רבי אבהו בשם רבי יוחנן: אין מברכין לא על הבשמים של לילי שבת בטבריא''', ולא על '''הבשמים של אור ערב שבת בציפורין''', כי שני אלה לא נעשו לאור, אלא הם נעשו לגמר את הכלים או משהו בסגנון. יודעים שחושבים שבציפורין עשו את זה במוצאי שבת כדי להפיג את הצער של הסתלקות הנפש, ששמים בזה כל מיני סוגי בשמים, אבל בכל אופן זה לא נעשה לאור. ובטבריה זה נעשה לגמר את הכלים לכבוד שבת. וגם '''לא מברכין... שאינן עשויין אלא לדבר אחר''', כמו שאמרנו לגמר את הכלים.

תנן, למדנו במשנה '''ולא על הנר והבשמים של מתים'''. אז בחיזוק זה רבי יעקב בר אחא אמר בשם רבי יוסי בי רבי חנינא: '''הדא דאת אמר — בנתונים למעלה ממיטתו של מת'''. כלומר אם שמים את הנר או את הבשמים מעל המיטה של המת אז זה ברור שזה כדי למנוע את הסירחון או לכבוד המת, '''אבל אם נתונים לפני מטתו של מת — מברכין''', כי זה לכבוד האנשים, זה לא לכבוד המת.

תנן, למדנו במשנה '''ולא על הנר ולא על הבשמים של עבודה זרה'''. אבל כתוב גם כן לא של גויים, אז לכאורה זה כפילות. לא של גוי, בשל עבודה זרה — לכאורה זה אותו איסור. אז למה המשנה כתבה את זה פעמיים? עונה הגמרא '''תיפתר בעבודה זרה של ישראל''', כלומר לא גוי, כי סתם מסיבת גויים לעבודה זרה, ובישראל אם זה לעבודה זרה גם כן אסור.

תנן, '''אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו'''. דרש רבי זעירא בריה דרבי אבהו: '''(בראשית א ד) וירא אלהים את האור כי טוב''', ואחר כך '''ויבדל אלהים בין האור ובין החשך'''. ומכאן מצאו רמז שצריכים להשתמש. הקדוש ברוך הוא ראה את האור, כלומר צריך להשתמש באור, רק לאחר מכן מבדילים.

אמר רבי ברכיה: '''כך דרשו שני גדולי עולם רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש: ויבדל אלהים — אבדלה ודאי'''. כלומר הפריד אותו, הפריד בין האור ובין החושך. ורבי יהודה בי רבי סימון אמר: '''הבדילו לו''' — הכוונה שמר אותו לשימושו, רק לו. '''ורבנן אמרין: הבדילו לצדיקים לעתיד לבוא'''. כלומר כמו שהמדרש אומר שבאור הזה היו רואים מסוף העולם ועד סופו, ואז הקדוש ברוך הוא לא רצה שאנשים ישתמשו בזה וגנז את זה לצדיקים לעתיד לבוא.

'''משלו משל, למה הדבר דומה? למלך שהיו לו שני איסטרטיגין''', כן, שני ממונים. '''זה אומר: אני משמש ביום, וזה אומר: אני משמש ביום. קרא לראשון ואמר לו: פלוני, היום יהא תחומך. קרא לשני ואמר לו: פלוני, הלילה יהא תחומך'''. כלומר הוא חילק אותם, נתן לכל אחד תפקיד. '''הדא הוא דכתיב ויקרא אלהים לאור יום וגו'.''' מה הכוונה? קרא לאור וציווה אותו על היום. אמר לו היום הוא תחומך, וקרא לחושך ואמר לו: הלילה הוא תחומך. זה הכוונה — קרא לאור, ממש למלאך הממונה על האור, אמר: אתה היום תחומך, ואתה לילה.

אמר רבי יוחנן: '''הוא שאמר הקדוש ברוך הוא לאיוב: המימיך צוית בוקר, ידעת השחר מקומו''' — כלומר, כלום ידעת איזה הוא מקומו של אור ששת ימי בראשית, והיכן נגנז?

אמר רבי תנחומא: '''אנא אמרית טעמא''' — אני אגיד הסבר לדברי רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש, שאמרו שהקדוש ברוך הוא הבדיל בין האור ולחושך ממש, ונתן לכל אחד את תחומו. דכתיב '''יוצר אור ובורא חושך עושה שלום''' — כלומר, אחרי שהם כבר נבראו, '''עושה שלום ביניהן'''. זה הכוונה, ויבדיל בין האור ולחושך.

תנן '''אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו'''. כך למדנו במשנה. רב אמר '''יאותו''' עם א', ושמואל אמר '''יעותו''' עם ע'. מאן דאמר יאותו עם א' — דכתיב '''אך בזאת נאותה לכם''', כלומר נהנה מכם, אז גם אנחנו נהנים מאור. מאן דאמר יעותו — דכתיב '''מאן דאמר מעברין'''.

תמן תנינן: '''לפני אידיהן של גוים'''. כלומר, עוד דברים שיש בהם הבדל אם אומרים עם א' או עם ע'. מצאנו ברייתא שכתוב שם כיצד מעברין את הערים. רב אמר '''מעברין''' עם א', שמואל אמר '''מעברין''' עם ע'. מאן דאמר מעברין עם א' — '''מוסיפין לה אבר'''. כן, מה זה בעצם לעבר את העיר? יש בית שהוא בתוך שבעים אמה ושיריים, אז מצרפים אותו להיות חלק מהעיר, ורק משם מתחילים למדוד את התחום — אלפיים אמה. אז זה בעצם מצרפים עוד איזה איבר לעיר, לכן זה עם א'. מעברין מלשון איבר. מאן דאמר מעברין — '''כאשה עוברה''', כאילו מוסיפים עוד, כאילו שאישה בהריון, שהבטן הולכת וגדלה.

תמן תנינן: '''לפני אידיהן של גוים'''. אסור לעשות ולתת איתם, כך כתוב במסכת עבודה זרה. רב אמר '''עידיהן''' עם ע', ושמואל אמר '''אידיהן''' עם א'. מאן דאמר אידיהן — דכתיב '''כי קרוב יום אידם'''. ומאן דאמר עידיהן — דכתיב '''ועידיהם המה בל יראו ובל ידעו למען יבשו'''. מאן מקיים שמואל טעמא דרב? כלומר, מה עושים עם הפסוק ועידיהם, הרי כתוב עם ע'? זה לא עבודה זרה, אלא '''שהן עתידין לבוש את עובדיהן ליום הדין'''. כלומר עדי אם זה יום הדין, אבל עבודה זרה תבוא ותעיד עליהם שהם עבדו אותה והיא תבייש אותם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף סא עמוד א'''

{{שוליים|ח_מב}} '''אין להשתמש בגחלת שהודלקה לצורך עבודה זרה, אך אש שנשלהבה ממנה מותרת בהנאה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודה זרה, פרק ז, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קמב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; כן פסקו הרמב&quot;ם (הל' עבודה זרה ז, י) והשו&quot;ע (יו&quot;ד קמב, א), משום שהשלהבת דבר חדש הפורח מן הגחלת ואינו מגוף האיסור עצמו.

{{שוליים|ח_מג}} '''המודר הנאה מחברו אסור ליהנות מגחלתו אך מותר לו להדליק ולהיבנות משלהבתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות נדרים, פרק ו, הלכה יא , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רכא סעיף יב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, וכך הובא ברמב&quot;ם (הל' נדרים פ&quot;ו הי&quot;א) ובשו&quot;ע (יו&quot;ד סי' רכא סעי' יב) שגחלת הנאתה מגוף החפץ ואילו שלהבת אינה אלא ממנו ונמשכת, ואינה נחשבת הנאה מגוף הדבר הנדור.

{{שוליים|ח_מד}} '''בהבדלה מברכים על שלהבת (אש) ולא על גחלת בלבד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק יח, הלכה ה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חייא בר אשי בשם רב שאם היו גחלת של מתכת מברכים אף עליה, שהגחלת חוזרת ונעשית שלהבת; הרמב&quot;ם פסק כירושלמי.

{{שוליים|ח_מה}} '''גחלים לוחשות שאין בהן שלהבת - האם מברכים עליהן בורא מאורי האש בהבדלה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ט , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק שמברכים על גחלים לוחשות בתנאי שהן &quot;נקטפות&quot; - שאם יניח עליהן קיסם הוא נדלק, כפי שכתבו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ח_מו}} '''מברכים בורא מאורי האש במוצאי שבת גם על אש שהודלקה מאש שלא שבתה, ובלבד שהתחדשה בה תוספת אור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כהסבר הירושלמי שמברכים אף כשישראל הדליק מגוי, הואיל והתוספת של האור החדש נחשבת כאש חדשה, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ו.

{{שוליים|ח_מז}} '''אין מברכין על אור שהודלק מנר של גוי שהודלק מנר של גוי אחר.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ו , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבהו בשם רבי יוחנן: גזרה משום גוי ראשון, וכן הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח רצח,ו..

{{שוליים|ח_מח}} '''אין לברך &quot;שהחיינו&quot; על ריח בשמים המיועדים למסך כלים ולא להנאת הגוף.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ט, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שדברים העשויים לגמר כלים (כלבשמים) אין מברכים עליהם ברכת הריח, כדין המשנה &quot;לגמר את הכלים&quot;.

{{שוליים|ח_מט}} '''אין מברכים על נר ובשמים שהוכנו לצורך המת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ט, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף יב , סמ&quot;ג עשין כז, סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' נפסק שאין מברכים על נר ובשמים של מתים, דווקא בסתומים לגמרי לצורך המת ולא כשנהנים מאורם או מריחם.

{{שוליים|ח_נ}} '''אין מברכים ברכת המזון על נר ובשמים שהונחו לכבוד המת, אך אם הונחו לפני המת לכבוד החיים מברכים עליהם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ט, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצז סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף יב , סמ&quot;ג עשין כז, סמ&quot;ג עשין כט &lt;קטע סוף=סא א/&gt; ==דף סא עמוד ב== &lt;קטע התחלה=סא ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כהלכה זו בירושלמי, שהטעם תלוי בכוונת ההנחה - אם לכבוד המת אין מברכים, ואם לכבוד החיים מברכים, וכך הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע (או&quot;ח ריז,ב; רצז,ב; רצח,יב).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;122&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מברכין על הנר עד שיאותו לאורו רב יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: כדי שיהו נשים טוות לאורו. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} כדי שתהא עינו רואה מה בכוס ומה בקערה. רב חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{שוליים|ח_נא}}כדי שיהא יודע להבחין בין מטבע למטבע. תני רבי אושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] אפילו טריקלין עשר על עשר — מברכין. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] מקרב קמיה בוצינא. אמרין ליה תלמידיו: רבי, מה את מחמיר עלינו? הא תני רבי אושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] אפילו טריקלין עשר על עשר מברכין&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ז|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ז]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ז&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ח_נב}}מי שאכל ושכח ולא בירך — [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ים}}: יחזור למקומו ויברך; ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים: יברך במקום שנזכר. ועד מתי מברך? {{שוליים|ח_נג}}עד כדי שיתעכל המזון שבמעיו&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסטא בר שונם[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסטא בר שונם|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}תרין אמורין: חד אמר טעמון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי, וחד אמר טעמון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר טעמון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי — אילו שכח שם כיס אבנים טובות ומרגליות, שמא לא היה חוזר ונוטל כיסו? אף הכא יחזור למקומו ויברך. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר טעמהון ד[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל — {{ירו&quot;מ-הוסר|אלין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אילו}} פועל עושה בראש הדקל או בתוך הבור, שמא מטריחין שיחזור למקומו ויברך? אלא מברך במקום שנזכר, אף הכא מברך במקום שנזכר. עד מתי הוא מברך? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: עד שיתעכל המזון במעיו. וחכמים אומרים: כל זמן שהוא צמא מחמת אותו סעודה רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר {{שוליים|ח_נד}}עד שירעב&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ח|ירושלמי ברכות, פרק ח, הלכה ח]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ח_ח&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; בא להן יין אחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס [[ביאור:עץ מסורת#בית שמאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בית שמאי אומרים מברך על היין {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא שותה}} ואחר כך מברך על המזון {{ירו&quot;מ-ביאור|ושותה}} ו[[ביאור:עץ מסורת#בית הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;בית הלל אומרים {{שוליים|ח_נה}}מברך על המזון ואחר כך מברך על היין {{שוליים|ח_נו}}עונין אמן אחר ישראל {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}מברך ואין עונין אמן אחר כותי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}מברך עד שישמע כל הברכה&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|עי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|טעמם של בית שמאי שמא אם ימתין עד אחרי ברכת המזון}} על ידי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שברכת הגפן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שהיא}} היא ברכה קטנה שמא ישכח וישתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בלי ברכה}} ברם הכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם אכל בערב שבת וקידש היום, ויש לו רק כוס אחת — מברך ברכת המזון ואחר כך מקדש}} על {{ירו&quot;מ-הדגשה|היין, ולא חוששים שישכח דעל}} ידי {{ירו&quot;מ-הוסר|שהיא}} שהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|משולשה}} משלשה {{ירו&quot;מ-ביאור|אומר שלוש ברכות}} על הכוס אינו שוכח {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: ואין עונין אמן אחר כותי המברך עד שישמע כל הברכה}} — הא אחר ישראל — עונין אמן אף על פי שלא שמע? לא כן תני: {{שוליים|ח_נז}}שמע ולא ענה — יצא; ענה ולא שמע — לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} חייא בריה דרב[[ביאור:עץ מסורת#חייא בריה דרב|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}בשלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך לצאת ידי חובה בברכה זו כגון שלא}} אכל עמהן כזית. הכא מתניתא תני {{ירו&quot;מ-ביאור|גבי הלל}}: שמע ולא ענה — יצא; ענה ולא שמע — לא יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] בשם אבא בר חנה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר חנה|°]]: ואית דאמרי לה אבא בר חנה[[ביאור:עץ מסורת#אבא בר חנה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרה}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שאמרנו לא ענה יצא — הכוונה שלא ענה על הכל, אבל}} והוא שענה ראשי פרקים. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיו אומרים הללויה על כל דבר ודבר שהחזן מקריא}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי: הי אינין ראשי פרקים? ([[תהילים קיג א]]) הללו יה, הללו עבדי ה', הללו את שם ה'. בעון קומי רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] מנין שאם שמע ולא ענה יצא? אמר: מן מה דאנן חמי רבנן רברביא עבדין כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}} אינון קיימין בציבורא — {{ירו&quot;מ-ביאור|שאנו רואים רבנים גדולים עושים כן כשהם מתפללים בציבור}} דאילין אמרין {{ירו&quot;מ-הוסר|דין }}ברוך הבא, ואילין אמרין בשם ה'. ואילין ואילין יוצאין ידי חובתן. תני רב אושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רב אושעיא|°]] {{שוליים|ח_נח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ענייה לזימון כאשר לא אכל|עונה הוא אדם אמן, אפילו לא אכל]] ואינו אומר &quot;נברך שאכלנו משלו&quot; אלא אם כן אכל. תני: {{שוליים|ח_נט}}אין עונין אמן יתומה ולא אמן קטופה ולא אמן חטופה. [[ביאור:עץ מסורת#בן עזאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בן עזאי אומר [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אמן חטופה קטופה ויתומה|העונה אמן יתומה, יהיו בניו יתומים. חטופה, יתחטפו שנותיו]] קטופה —&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
תנן '''אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו'''. רב יהודה אמר בשם שמואל: '''כדי שיהו נשים טוות לאורו'''. כלומר צריך לפחות שיהיה אפשר לטוות לאור הנר הזה. רבי יוחנן אמר: '''כדי שתהא עינו רואה מה בכוס ומה בקערה'''. כלומר שיוכל להבחין, לראות אם היין נקי ואם מה שיש בקערה הוא יוכל להבחין בזה. רב חנינא אמר: '''כדי שיהא יודע להבחין בין מטבע למטבע'''. כלומר יוכל עם האור הזה, יהיה מספיק אור כדי שיוכל להבדיל בין מטבע למטבע.

תני רבי אושעיא: '''אפילו טריקלין עשר על עשר — מברכין'''. כלומר לא צריך להיות קרוב לה וליהנות באמת, אלא צריך שהאור הזה יהיה אפשרי ליהנות ממנו, לא צריך בהכרח ליהנות ממנו. לדוגמה, אם אדם רחוק אז האור עצמו הוא אור מספיק חזק וברור שאפשר אם יתקרבו יוכלו להבחין, אבל גם מרחוק אני יכול לצאת ידי חובה, כי אם הבית הוא עשר על עשר אז אני יוצא ידי חובה למרות שאני בפינה ולא יכול להשתמש באמת.

'''רבי זעירא מקרב קמיה בוצינא'''. רבי זעירא היה מקרב עד לנר. '''אמרין ליה תלמידיו: רבי, מה את מחמיר עלינו? הא תני רבי אושעיא אפילו טריקלין עשר על עשר מברכין'''.

בפרק ח' הלכה ז'. מתני': '''מי שאכל ושכח ולא בירך — בית שמאי אומר: יחזור למקומו ויברך; ובית הלל אומרים: יברך במקום שנזכר. ועד מתי מברך? עד כדי שיתעכל המזון שבמעיו'''. לפי המקובל זה שבעים ושתיים דקות.

גמ': '''רבי יוסטא בר שונם תרין אמורין'''. כלומר יש מחלוקת אמוראים. '''חד אמר טעמון דבית שמאי, וחד אמר טעמון דבית הלל'''. אחד אמר אני אסביר לכם מה הסברא של בית שמאי, ואחד אמר אני אסביר לכם את הסברא של בית הלל. '''מאן דאמר טעמון דבית שמאי — אילו שכח שם כיס אבנים טובות ומרגליות, שמא לא היה חוזר ונוטל כיסו? אף הכא יחזור למקומו ויברך'''. '''מאן דאמר טעמהון דבית הלל — פועל עושה בראש הדקל או בתוך הבור, שמא מטריחין שיחזור למקומו ויברך? אלא מברך במקום שנזכר, אף הכא מברך במקום שנזכר'''.

'''עד מתי הוא מברך?''' רבי חייא בשם שמואל: '''עד שיתעכל המזון במעיו'''. אמרנו שמקובל שזה שבעים ושתיים דקות. '''וחכמים אומרים: כל זמן שהוא צמא מחמת אותו סעודה'''. רבי יוחנן אמר '''עד שירעב'''. זה תלוי בכמות שהוא אכל. כנראה שבעים ושתיים דקות זה אם הוא אכל סעודה כבדה, אבל אם הוא אכל סעודה קלה אז תלוי אם הוא צמא מאותה סעודה או כמו שאמר רבי יוחנן עד שירעב.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' בתוספתא שם גוי שהדליק מישראל וישראל שהדליק מגוי מברך עליו

'''ניחא גוי שהדליק מישראל.''' דלא נעבד' בו עבירה דודאי ישראל משתחשך הוא שהדליק אלא ישראל מגוי קשיא הא לא שבת אצל הגוי ומעת' אפי' גוי מגוי יברך כלו' דאי אמרת דהיינו טעמא דישראל שהדליק מגוי מברך עליו דהך שלהב' קמא דאיסורא אזל ליה אי הכי אפי' גוי מגוי נמי יהא מותר ואנן אשכחן ברייתא דתני גוי מגוי אין מברכין ולא משני מידי. של אור ע&quot;ש. של ליל ע&quot;ש

'''שאינן עשוין אלא לדבר אחר.''' לגמר בהן את הכלים ולא להריח ובטבריא היו נוהגין לעשות קודם ליל שבת ובציפורי במ&quot;ש וגם בלילה של ע&quot;ש

'''ולא היא של גוים היא של ע&quot;ז.''' והא תנא ליה רישא והך סיפא למה לי

'''תיפתר.''' להך סיפא דבע&quot;ז של ישראל קאמר

'''וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל וגו'.''' מכאן שאינו ניכר הבדלה בין חשך לאור עד שיראה את האור ויכול ליהנות ממנו כדכתיב כי טוב. ובב&quot;ר פ' ג' גריס הא דר' יהודה בר' סימון אחר זה מיד וניחא האי גירסא טפי דעלה קאמר הבדילו לו כלומר דויבדל דקרא אאור לחודיה קאי והיינו שהבדיל מן החושך את האור לומר שכשנהנין ממנו להאיר מתוך החשך אז הוא דמברכין עליו. ומה שפירש המ&quot;כ שם אל תשגיח שכתב זה בשם פירש&quot;י ואל תאמין

'''אבדלה ודאי.''' כלומר ממש ועלה דשייך המשל דלקמן וכן הוא בב&quot;ר שם דכך הוא הנמשל שההבדלה הוא בין שניהם לפלוני זה בתחומו ולפלוני זה בתחומו

'''איסטרטיגין.''' ממונים לאיזה ממשלה: הוא שאמר הקב&quot;ה לאיוב המימיך צוית בקר ידעתה שחר מקומו כך הוא הכתיב במקרא ודריש כפל הלשון בקר ושחר וכן ה&quot;א יתירה של ידעתה אלא דה&quot;ק אם צוית להבקר וידעת להשחר שהוא האור להיות מקומו לבקר והוא היום וה&quot;א של ידעת גורע ומוסיף לתיבת שחר שלאחריו והוא מלשון ואת הנערים יודעתי אל מקום פלוני אלמני

'''ידעת איזה מקומו וכו'.''' זהו כעין דרשה אחרת וכלומר ויש לדרוש ג&quot;כ מלשון ידיעה אם ידעת היכן מקומו של האור הנגנז&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מברכין על הנר עד שיאותו לאורו · רב יהודה בשם שמואל כדי שיהו נשים טוות לאורה · אמ' ר' יוחנן כדי שתהא עינו רואה מה בכוס ומה בקערה · אמ' רב חיננא כדי שיהא יודע להבחין בין מטבע למטבע · תני ר' אושעיא אפי' טריקלין עשר על עשר מברכין ·[ר' זעירא מקריב קומיה בוצינא אמרין ליה תלמידיו ר' מה את מחמיר עלינו והתני ר' אושעיא אפי' טרקלין עשר על עשר מברכין]  הל' ר' יוסטא בר שונם אמ' תרין אמורין חד אמ' טעמון דבית שמי · וחד אמ' טעמון לבית הלל · מאן דמר טעמון דבית שמי אילו שכח שם כיס אבנים טובות ומרגליות שמא לא היה חוזר ונוטל כיסו · אף הכא יחזור למקומו ויברך · מאן דמר טעמהון דבית הלל {{ירו&quot;מ-הוסר|אפ'}}[אילו] פועל עשה בראש הדקל או בתוך הבור שמא מטריחין שיחזור למקומו ויברך אלא מברך במקום שנזכר [אף הכא מברך במקום שנזכר] עד מתי הוא מברך ר' חייא בשם שמואל [] עד שיתאכל המזון שבמעיו וחכמים אומרים] כל זמן שהוא צמא מחמת אותה סעודה · ר' יוחנן אמ' {{ירו&quot;מ-הוסר|כל זמן}}[עד] שירעב · הל' אמ' ר' בא על ידי שהיא ברכה קטנה שמא ישכח וישתה ברם הכא על ידי שהיא משולשה על הכוס אינו שוכח · הא אחר יש' עונין אמן אעפ' שלא שמע לא כן תני שמע ולא ענה יצא · ענה ולא שמע לא יצא · חייה בריה דרב אמ' בשלא אכל עמהן כזית · הכא מתניתא תני שמע ולא ענה יצא · ענה ולא שמע לא יצא · רב בשם אבא בר חנה ואית דאמרי לה אבא בר חנה בשם רב והוא שענה ראשי פרקים · ר' זעירא בעי הי אינין ראשי פרקים · הללויה הללו עבדי י'י הללו את שם י'י · בעון קומי ר' חייא בר אבא מניין שאם שמע ולא ענה יצא · אמ' מן מה דאנן חמי רבנן רברביא עבדין כן · אינון קיימין בציבורא דאילין אמרין דין ברוך הבא ואילין אמרין בשם ה' ואילין ואילין יוצאין ידי חובתן · תנא ר' אושעיא עונה הוא אדם אמן אפי' לא אכל ואינו או' נברך שאכלנו משלו · אלא אם כן אכל · תני אין עונין אמן יתומה ולא אמן קטופה ולא אמן חטופה · בן עזאי או' [העונה אמן] יתומה יהו בניו יתומים · חטופה יתחטפו שנותיו קטופה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אנא אמרית טעמא.''' לדרשת ר&quot;י ור&quot;ל דלעיל דקבע לכל אחד ואחד תחומו שלא יהו מדיינין זע&quot;ז דלאו מפסוק דכתובים אנו צריכין ללמוד זה אלא מקרא הקודם בנביאים דכתיב יוצר אור וגו' משעה שיצאו ונבראו עשה שלום ביניהן וקבע לכל אחד ואחד תחומו

'''לדעת לעות וגו'.''' ויעותו לשון עת היא: מקריב קמיה בוצינא היה מקרב עצמו להנר ומברך עליו

'''והתני ר' אושעיא וכו'.''' דאפי' רואה מרחוק מברכין עליו

'''מתני' מי שאכל ושכח ולא בירך וכו'.''' בשכח דוקא הוא דפליגי אבל במזיד דברי הכל יחזור למקומו ויברך

'''עד שיתעכל המזון שבמעיו.''' כל זמן שאינו רעב מחמת אותה האכילה הוא סימן שלא נתעכל המזון

'''גמ' אילו פועל עושה בראש הדקל.''' כלומר אלו פועל שאכל ושכח ולא בירך ועלה לראש הדקל או לתוך הבור לעשות מלאכתו שמא מטריחין אותו וה&quot;נ אין מטריחין אותו

'''מתני' לאחר המזון.''' בכל ימות השנה קאמר

'''עונין אמן אחר ישראל המברך.''' ואע&quot;פ שלא שמע הזכרת השם אלא סוף הברכה דמסתמא לשמים בירך אבל לא אחר הכותי דשמא בירך להר גריזים. עד שישמע ממנו כל הברכה

'''גמ' א&quot;ר בא על ידי שהיא ברכה קטנה וכו'.''' טעמיה דב&quot;ש מפרש דחיישינן שמא ישכח לברכת הגפן שהיא קטנה וישתה בלא ברכה וכדאמר ר' בא לעיל בריש הפרק על הא דמקשו מכוס של קידוש אמתני' דהכא לב&quot;ש ומחלק דשאני הכא שהיא ברכה קטנה ברם הכא גבי קידוש וכו' כדלעיל ואגב מייתי ליה נמי כאן כדרך הש&quot;ס הזה

'''לא כן תני.''' בברייתא. והובאה גם לקמן בפ&quot;ק דמגילה שמע הברכה כולה ולא ענה אמן יצא ענה אמן ולא שמע הברכה כולה לא יצא וקס&quot;ד דבמתני' דהכא על מי שמחויב בברכה זו שענה אמן קתני והאיך יצא אם לא שמע הברכה כולה

'''בשלא אכל עמהן כזית הכא מתניתא.''' מתני' דהכא מיירי בשלא נתחייב בברכה שלא אכל עמהן כשיעור חיוב ברכה ואמן יכול הוא לענות אף שלא שמע אלא סוף הברכה

'''אמן יתומה.''' לקמן מפרש לה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''תני שמע וכו'.''' כמו גופא הוא גופא קתני בהאי ברייתא שמע וכו'. והוא הא דקאמרת שמע ולא ענה יצא דוקא שענה מיהת ראשי פרקים כדמפרש ר&quot;ז ששאל הי אינון ראשי פרקים וקאמר כגון הללויה וגו' זה צריך לענות אחר המברך ודקתני לא ענה יצא היינו שא&quot;צ לענות אחריו הכל כ&quot;א ראשי פרקים

'''מן מה.''' דאנן רואין לגדולי החכמים שעושין כן כשעומדין בציבור בשעת ההלל אלו אומרין זה ראש הפסוק ברוך הבא ואלו אומרים אחריהן בשם ה' ואלו ואלו יוצאין י&quot;ח אע&quot;פ שלא אמרו הפסוק כולו הואיל ושמעו אלו מאלו

'''ואינו אומר נברך שאכלנו.''' דלא תימא הואיל ובר חיובא הוא אם אכל יכול הוא לברך עליהם ולומר נברך שאכלנו קמ&quot;ל דלא כדאמרי' לעיל בפ&quot;ג בהלכה ג' כל מצוה אף שאדם פטור ממנה עכשיו מוציא את הרבים י&quot;ח הואיל ובר חיובא הוא חוץ מברכת המזון

'''ולא אמן קטופה.''' שמחסר קריאת הנו&quot;ן שאינו מוציאה בפה שתהא ניכרת

'''ולא אמן חטופה.''' שחוטף המלה ואומר במהירות
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

פרק ח' הלכה ח'. מתני': '''בא להן יין אחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס. בית שמאי אומרים מברך על היין ואחר כך מברך על המזון, ובית הלל אומרים מברך על המזון ואחר כך מברך על היין'''. הגמרא ראינו בעבר שאומרת בעצם, בית שמאי חששו בגלל שהברכה של היין היא קצרה, אז שמא הוא יבוא מיד אחרי ברכת המזון לשתות כמו שהוא רגיל וישכח לברך, לכן אמרו תברך קודם.

'''עונין אמן אחר ישראל מברך ואין עונין אמן אחר כותי מברך עד שישמע כל הברכה''', כי אולי הוא מתכוון לעבודה זרה. יש בבבלי מופיע שבית שמאי סוברים שבעצם ברכת המזון פוטרת את היין, את הכוס, אז מה שכתוב כאן בית שמאי אומרים מברך על היין אז זה שותה אותו ואחר כך מברך על המזון. הכוונה שבעצם אין חובה, זה מה שבבבלי מופיע. אבל כאן הפרשנים מסבירים שגם בית שמאי מסכימים שכן צריך כוס, רק הם אומרים שיברך קודם כמו שאמרנו שלא ישכח בטעות וישתה.

גמ': אמר רבי אבא: '''על ידי היא ברכה קטנה שמא ישכח וישתה'''. אבל אם זה היה בערב שבת או במוצאי שבת, אכל בערב שבת וקידש עליו היום, במקרים שכן מותר ויש לו רק כוס אחת, אז יברך על ברכת המזון ואחר כך מקדש על היין ולא חוששים שהוא ישכח. למה? כיוון ש'''על ידי שהוא משלשה על הכוס אינו שוכח'''. כלומר אם זה רק ברכת היין אז זה דבר קטן, הוא יכול לשכוח, אבל אם הוא גם צריך לקדש ולהגיד את כל הקידוש אז בוודאי הוא לא ישכח. אותו דבר גם לגבי הבדלה, זה מהלך שלם שצריך להבדיל, לברך על הנר, בשמים, אז בוודאי לא ישכח. כל המחלוקת היא רק אם יש לו רק יין.

תנא, למדנו במשנה שעונים אחר ישראל המברך ואין עונים אחר הכותי המברך עד שישמע את כל הברכה. שואלת הגמרא: '''הא אחר ישראל — עונין אמן אף על פי שלא שמע?''' והרי למדנו בברייתא אחרת דתנן: '''שמע ולא ענה — יצא; ענה ולא שמע — לא יצא'''. כלומר אם הוא לא שמע את הברכה, איך אתה אומר שהוא יכול לומר אמן ולצאת ידי חובה? אמר '''חייא בריה דרב, בשלא אכל עמהן כזית'''. לא דיברנו על מי שצריך לצאת ידי חובה, זה ברור שהוא צריך לצאת ידי חובה, אז הוא חייב לשמוע את כל הברכה ולענות אמן. כאן מדובר האם בכלל לענות אמן על ברכה בלי צורך לצאת ידי חובה. אדם מברך, שותה מים, מברך שהכל נהיה בדברו, עונים אמן. אני לא מתכוון לשתות, אני לא מתכוון לצאת ידי חובה, אבל אני עונה אמן על הברכה שלו. את זה אני עונה, אצל כותי, רק במקרה שמעתי את כל הברכה. אצל ישראל אני יכול לברך אפילו בלי לשמוע, כי אנחנו יודעים שבאלכסנדריה של מצרים הגמרא מספרת שהיו שם כמות אדירה של אנשים, ובעצם היו אנשים עם דגלים שמסמנים מתי לענות אמן. במקרה שלא צריך לצאת ידי חובה, אין צורך לשמוע את הברכה, צריך רק לדעת מתי לענות אמן.

'''הכא מתניתא תני: שמע ולא ענה — יצא; ענה ולא שמע — לא יצא'''. אמר רב בשם אבא בר חנה, ואית דאמרי לה אבא בר חנה בשם רב: מה שאמרנו לא ענה יצא, הכוונה שהוא לא ענה את הכל, '''והוא שענה ראשי פרקים'''. כלומר לא שהוא לא ענה בכלל, אלא רק ראשי פרקים הוא כן ענה. היו נוהגים להגיד הללויה על כל דבר כמו שהתימנים נוהגים היום.

'''רבי זעירא בעי: הי אינין ראשי פרקים?''' מה נקרא ראשי פרקים? הגמרא מביאה '''הללו יה, הללו עבדי ה', הללו את שם ה'''' — זה נקרא ראשי פרקים, את המילה הראשונה בכל פרק.

'''בעון קומי רבי חייא בר אבא: מנין שאם שמע ולא ענה יצא?''' אמר: '''מן מה דאנן חמי רבנן רברביא עבדין כן אינון קיימין בציבורא''' — נמצאים בתפילת ציבור בהלל, '''דאילין אמרין ברוך הבא, ואילין אמרין בשם ה'. ואילין ואילין יוצאין ידי חובתן'''. אז רואים מכאן שאחד ששומע גם כן יוצא, גם אם הוא לא עונה.

תני רב אושעיא: '''עונה הוא אדם אמן, אפילו לא אכל''', אבל '''אינו אומר נברך שאכלנו משלו אלא אם כן אכל'''.

תני: '''אין עונין אמן יתומה ולא אמן קטופה ולא אמן חטופה. בן עזאי אומר: העונה אמן יתומה, יהיו בניו יתומים. חטופה, יתחטפו שנותיו. קטופה, תיקטף נשמתו'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף סא עמוד ב'''

{{שוליים|ח_נא}} '''חדר גדול (עשר על עשר) חייב בברכת הבדלה על הנר במוצאי שבת גם אם יש בו אור מבעוד יום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כט, הלכה כה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כט. ''הכרעה:'' כרבי אושעיא: אפילו טריקלין עשר על עשר מברכין, כדי שיהא יודע להבחין בין מטבע למטבע, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ח_נב}} '''מי שאכל ושכח ולא בירך ברכת המזון, האם עליו לחזור למקום האכילה או שיברך במקום שנזכר?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפד סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל שמברך במקום שנזכר, ואינו חוזר למקומו; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, שהלכה כבית הלל בכל מקום.

{{שוליים|ח_נג}} '''מי ששכח לברך ברכת המזון אחר האכילה, כמה זמן חייב לחזור למקומו כדי לברך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ב, הלכה יד , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפד סעיף ה , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כבית הלל, מברך במקום שנזכר כל עוד לא נתעכל המזון שבמעיו, שאין מטריחים אותו לחזור למקום האכילה.

{{שוליים|ח_נו}} '''חובה לענות אמן אחר ברכת כותי רק אם שמע את כל הברכה מתחילתה ועד סופה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רטו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין עונים אמן אחר כותי המברך עד שישמע כל הברכה, שכן אין ודאות שיכוין וישלים כדת, וכך נקבע ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן רטו סעיף ב.

{{שוליים|ח_נז}} '''מי ששמע ברכה או הלל בלא לענות אמן, אימתי יצא ידי חובתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריג סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' הלכה כרב בשם אבא בר חנה: השומע ולא עונה יצא, ובלבד שיענה ראשי פרקים כשענה על הכל, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן ריג סעיף ב.

{{שוליים|ח_נח}} '''האם ניתן לענות אמן ולזמן על ברכה בלא אכילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה יג , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רטו סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רטו סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' עונה אמן אף בלא אכילה, אך אינו אומר &quot;נברך שאכלנו משלו&quot; אלא אם כן אכל, כלשון הירושלמי, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימנים קצח ורטו.

{{שוליים|ח_נט}} '''אין לענות אמן יתומה, קטופה או חטופה אלא אמן ארוכה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קכד סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=סא ב/&gt; ==דף סב עמוד א== &lt;קטע התחלה=סב א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש לענות אמן ארוכה ולא יתומה, קטופה או חטופה, כפי שהביאו הרמב&quot;ם (הל' ברכות א,יד) והשו&quot;ע (או&quot;ח קכד,ח) להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;123&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
תקטף נשמתו. ארוכה — מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה. איזו היא אמן יתומה? אמר רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] &lt;/div&gt;דין {{ירו&quot;מ-הוסר|דיתיב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דחיב}} למיברכה, והוא ענה ולא ידע למה הוא ענה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא שמע הברכה}} תנא {{שוליים|ח_ס}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עונים אמן אחר גוי|גוי שבירך את השם, עונה אחריו אמן]] אמר רבי תנחום[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחום|°]]אם בירכך גוי — ענה אחריו אמן, דכתיב ([[דברים ז יד|דברים עקב ז יד]]) ברוך תהיה מכל העמים. גוי אחד פגע את [[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} ובירכו. אמר ליה: כבר מילתך {{ירו&quot;מ-הוסר|אמירה}} אמורה. פגע אחרינא וקיללו. אמר ליה: כבר מילתך {{ירו&quot;מ-הוסר|אמירה}} אמורה. אמרו לו תלמידיו: רבי, כמה דאמרת להדין אמרת להדין. אמר לון: כן כתיב ([[בראשית כז כט|בראשית תולדות כז כט]]) אורריך ארור ומברכיך ברוך.    &lt;strong&gt;הדרן עלך פרק אלו דברים&lt;/strong&gt;

==פרק תשיעי - הרואה==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק תשיעי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק תשיעי#דף סב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי מאיר ברכות פרק תשיעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ט_א|ירושלמי ברכות, פרק ט, הלכה א]]==                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                  
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ט_א&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ט_א}}הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל, אומר: &quot;ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה&quot;. {{שוליים|ט_ב}}מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה, אומר: &quot;ברוך שעקר עבודה זרה מארצינו&quot;.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; מתניתיה - בנסי ישראל. {{שוליים|ט_ג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכה על נס של אדם יחידי|אבל בנסי יחידי שנעשו לו, {{ירו&quot;מ-הוסר|אינו}} אין צריך לברך]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| שיברך אדם על נסי אביו ועל נסי רבו}}. ואם היה אדם מסויים - כגון יואב בן צרויה וחביריו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואדם}} אדם שנקדש בו שם שמים - כגון חנניה מישאל ועזריה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך לברך. מהו}} {{שוליים|ט_ד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שיברך אדם על נסי אביו ועל נסי רבו}}? [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נס לשבט|ונסי שבטים מהו שיברך?]] מאן דאמר {{שוליים|ט_ה}} &quot;כל שבט ושבט איקרי קהל&quot; - צריך לברך. מאן דאמר &quot;כל השבטים קרויין קהל&quot; אין צריך לברך. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכה על נהר פרת|הרואה בבל, צריך לברך חמש ברכות:]] ראה פרת, אומר: &quot;ברוך עושה בראשית&quot; ראה&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק תשיעי#דף סב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף ס&quot;ב. אנחנו מתחילים בעצם את הפרק האחרון, פרק ט', והמשנה אומרת: '''&quot;הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל, אומר: ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה. מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה, אומר: ברוך שעקר עבודה זרה מארצינו&quot;.'''

אומרת הגמרא, מה שאמרנו שרואה מקום שעשו בו ניסים לישראל מברך - זה דווקא בניסי ישראל, כלומר שקרו לכלל ישראל. אבל ניסי יחידי שנעשו רק לו, לא צריך לברך, אלא הוא - כלומר רק הוא צריך לברך.

אנחנו מכירים את המקור שבעצם כמעט כולם מזכירים, זה בהלכות גדולות, שכותב שלא מברכים &quot;עד דמקנפי כולה ישראל&quot;, וחלק מהפרשנים מסבירים שהכוונה שכל ישראל ינצלו. אבל יש את השאלה המוכרת: אם זה ככה, למה חזקיהו מאשימים אותו שהוא לא אמר הלל על ההצלה שלו? הרי אז נשארו מעט מאוד, כמו שכתוב &quot;כסוכה בכרם כגפן במקשה&quot;, כלומר נשארו מעט מאוד. שאר השבטים גלו, נשארו פה ממש מעט. וגם בבית שני, בחנוכה אנחנו יודעים שהיו פה מתי מעט, כן? אז מה פתאום אומרים הלל וכולי? זה לא מסתדר עם ההלכות גדולות.

אז יש כל מיני הסברים. פני יונה, אני חושב שהוא הכי הגיוני - מה שהוא אומר, הוא אומר בעצם מה שנאמר &quot;עד דמקנפי כולה ישראל&quot; הכוונה לא שינצלו כל ישראל, אלא הכוונה שאם היו מתכנסים מסתמא היו רוצים להודות כולם, וזה לא בנס של אדם פרטי. כלומר אדם פרטי קורה לו נס, לא כל ישראל רוצים להודות על זה, אבל ודאי אם זה יהיה משהו שיש בו גמירות דעת כמו בית המקדש שניצל, ודאי רוב ישראל - אנחנו בטוחים שאם עם ישראל היה מתכנס הוא ודאי היה מחליט להודות. ומעניין שזה גם מה שמופיע במקור. מי שמסתכל בדברים של ההלכות גדולות כפי שמופיע ב&quot;ניר&quot;, הוא אומר שם שלא אומרים &quot;עד דמקנפי כולה ישראל&quot; ואפילו הם מאה ואפילו כמה אלפים. זאת אומרת הוא מקביל את זה - הוא אומר מאה או כמה אלפים ניצלו, אז אני אומר לא, מסתמא אין עניין שכל ישראל ירצו להודות על דבר כזה, אבל ודאי אם ניצלו הרבה יותר, כמות מאסיבית שיש איזו גמירות דעת שמסתמא אם עם ישראל היה מתכנס כולו היה מחליט כן לומר, אז ודאי אומרים כן.

זה מה שהגמרא פה אומרת, שבניסי ישראל מברכים. בנס יחידי לא צריך לברך. '''אבל אם היה אדם מסוים - כגון יואב בן צרויה וחביריו, אדם שנקדש בו שם שמים - כגון חנניה מישאל ועזריה''', צריך. ואת זה אני יכול לומר לך, שזה תלוי במחלוקת. '''מאן דאמר &quot;כל שבט ושבט איקרי קהל&quot; - צריך לברך. מאן דאמר &quot;כל השבטים קרויין קהל&quot; אין צריך לברך.'''
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דין דחייב למיברכה והוא ענה ולא ידע וכו'.''' כצ&quot;ל וכן הוא בסוכה ובמגילה: זה שהוא חייב איזה ברכה והוא עונה אמן ואינו יודע על מה הוא עונה שלא שמע הברכה אלא שמע שעונים אמן ועונה עמהם זו היא אמן יתומה. תנא. בתוספתא בפ&quot;ה. גוי שבירך את השם. כן צ&quot;ל גוי המברך בשם עונין אחריו אמן כותי המברך בשם אין עונין אחריו אמן וכן הוא בסוכה פ&quot;ג ובמגילה פ&quot;ב ויש שם חסרון בספרי הדפוס והכי איתא התם

'''דכתיב ברוך תהיה מכל העמים.''' אפי' אם העמים יברכו אותך תחול עליך הברכה: הדרן עלך אלו דברים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;תקטף נשמתו · ארוכה מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה · אי זו היא אמן יתומה אמ' ר' הונא דין דיתיב למיברכה והוא ענה ולא ידע למה הוא ענה · תנא גוי שבירך את השם עונין אחריו אמן · אמ' ר' תנחומא אם בירכך גוי ענה אחריו אמן דכת' ברוך תהיה מכל העמים · גוי אחד פגע את ר' ישמעאל וברכו · אמ' ליה כבר מילתך אמירה · פגע אחרינא וקיללו · אמ' ליה כבר מילתך אמירה · אמרו לו תלמידיו ר' כמה דאמרת להדין אמרת להדין · אמ' לון כן כת' אורריך ארור ומברכיך ברוך&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>43ws9hy5oy6sv8nv09n05emll6a34w5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק תשיעי)</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1755058</id>
    <revision>
      <id>3086568</id>
      <parentid>3082670</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T19:39:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3086568</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="342275" sha1="tujh2j4rbokgws5tj1wm4m0fua2e7u6" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק תשיעי — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;124&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מרקוליס, אומר: &quot;ברוך ארך אפים&quot;. ראה ביתו של נבוכדנצר, אומר: &quot;ברוך שהחריב ביתו של אותו רשע&quot;. ראה מקום כבשן האש וגוב אריות, אומר: &quot;ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה&quot;. ראה מקום שנוטלין ממנו עפר, אומר: &quot;ברוך אומר ועושה, ברוך גוזר ומקיים&quot;. ראה בבל, אומר: ([[ישעיה יד כג]]) וטאטאתיה במטאטא השמד רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורבי יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|א}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ט_ו}}כל ברכה שאין עמה מלכות, אינה ברכה. אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: אנא אמר טעמא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קמה א]]) &quot;ארוממך אלהי המלך&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נוסח הברכות|{{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}צריך לומר &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך}} אתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה’ אלוקינו מלך העולם}}&quot;]] ושמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אינו צריך לומר &quot;אתה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא אומר &quot;ברוך ה’ אלוקינו מלך העולם}}&quot;.  רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ורבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] אזלין מיעבד שלמא באילין קורייתא דדרומה. {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו לעשות שלום בכפרים שבדרום}} עלון לחד אתר {{ירו&quot;מ-ביאור|נכנסו למקום אחד}} ואשכחון לחזנא דאמר: &quot;האל הגדול, הגבור, והנורא, האביר, והאמיץ,&quot;{{שוליים|ט_ז}}ושיתקו אותו. אמרו לו: {{שוליים|ט_ח}}אין לך רשות להוסיף על מטבע שטבעו חכמים בברכות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדכתיב}} ([[איוב לז כג]]) &quot;שדי לא מצאנוהו שגיא כח&quot;. לא מצינו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לספר}} כחו וגבורתו של הקדוש ברוך הוא. רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהכא דכתיב}}: ([[איוב לז כ]]) &quot;היסופר לו  כי אדבר, כי אמר איש כי יבולע&quot;. אם בא אדם לספר גבורותיו של הקדוש ברוך הוא, מתבלע מן העולם. רבי שמואל בר נחמן[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר נחמני|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר: כתיב}} ([[תהילים קו ב]]) &quot;מי ימלל {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבורות ה' ישמיע כל תהילתו&quot; מי יכול למלל גבורות ה'? מי שיכ ול למלל}} גבורות ה' כגון אני וחברי. אמר רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]]: &quot;מי ימלל גבורות ה'&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|מי יכול למלל גבורות ה'? &quot;ישמיע קול תהילתו&quot; מי יכול להשמיע כל תהילתו}}. תרגם יעקב כפר נבורייא בצור, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[תהילים סה ב]]) &quot;לך דומיה תהלה אלהים בציון&quot;, סמא דכולא משתוקא. {{ירו&quot;מ-ביאור|תרופה לכל דבר שתיקה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|משל}} למרגלית דלית לה טימי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שישוה לה}}, כל שמשבח {{ירו&quot;מ-הוסר|פה}} בה - פגמה. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שם השם בברכות|הפותח {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכה}} ביו&quot;ד ה&quot;א {{ירו&quot;מ-הדגשה|וח}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וחותם}} ותם ביו&quot;ד ה&quot;א]] {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו שפותח בברוך אתה ה’ וחותם בברוך אתה ה’}} הרי זה חכם. באל&quot;ף למ&quot;ד וחותם באל&quot;ף למ&quot;ד, {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו שפותח בברוך אתה אלקים וחותם בברוך אתה אלקים}} הרי זה בור, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא הזכיר את השם אלא בכינוי}}. באל&quot;ף למ&quot;ד וחותם ביו&quot;ד ה&quot;א הרי זה בינוני, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהכל הולך אחר החיתום.}} ביו&quot;ד ה&quot;א וחותם באל&quot;ף למ&quot;ד, הרי זו דרך אחרת. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תשובות המינים|המינין שאלו את]] רבי שמלאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמלאי|°]]: כמה אלוהות בראו את העולם? אמר להן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולי}} לי אתם שואלין? לכו ושאלו את אדם הראשון, שנאמר: ([[דברים ד לב|דברים ואתחנן ד לב]]) &quot;כי שאל נא לימים הראשונים {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו&quot;}} אשר היו לפניך, למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ&quot;. &quot;אשר בראו אלהים אדם על הארץ&quot;, -  אין כתיב כאן, אלא: &quot;למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ&quot;. אמרו ליה: והכתיב: ([[בראשית א א|בראשית בראשית א א]]) &quot;בראשית ברא אלהים&quot;? אמר להן: וכי &quot;בראו&quot; כתיב? אין כתיב - אלא &quot;ברא&quot;. אמר רבי שמלאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמלאי|°]]: כל מקום שפרקו המינין, תשובתן בצידן. חזרו ושאלו אותו: מה אהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכ}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דכתיב}} תיב: ([[בראשית א כו|בראשית בראשית א כו]]) &quot;נעשה אדם בצלמינו כדמותינו&quot;? אמר להן: &quot;ויבראו אלהים את האדם בצלמם&quot; אין כתיב כאן, אלא ([[בראשית א כז|בראשית בראשית א כז]]) &quot;ויברא אלהים את אדם בצלמו&quot;. אמרו לו תלמידיו: לאלו דחיתה בקנה, לנו מה אתה משיב? אמר להן: לשעבר אדם נברא מן העפר, וחוה נבראת מן אדם. מאדם ואילך &quot;בצלמינו כדמותינו&quot;: אי אפשר לאיש בלא אשה, ואי אפשר לאשה בלא איש, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אי אפשר לשניהן בלא שכינה. {{ירו&quot;מ-הוסר|וחזרו}} חזרו ושאלו אותו: מה ההן דכתיב ([[יהושע כב כב]]) &quot;אל אלהים ה', אל אלהים ה' הוא יודע&quot;? אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|להן}} הן: &quot;הם יודעים&quot; אין כתיב כאן, אלא &quot;הוא יודע&quot; כתיב. אמרו לו תלמידיו: רבי, לאלו דחית בקנה, לנו, מה אתה משיב? אמר להן: שלשתן שם אחד, כאינש דאמר &quot;בסיליוס קיסר אגוסטוס&quot;, חזרו ושאלו אותו: מה ההן דכתיב: ([[תהילים נ א]]) &quot;אל אלהים ה' דיבר ויקרא ארץ&quot;? אמר להן:  וכי &quot;דיברו&quot; &quot;ויקראו&quot; כתיב כאן? אין כתיב אלא: &quot;דיבר ויקרא ארץ&quot;. אמרו לו תלמידיו: רבי, לאלו דחית בקנה, ולנו מה אתה משיב? אמר להן: שלשתן שם אחד, כאיניש דאמר: {{ירו&quot;מ-הוסר|ואמנון}} אמנון, בניין, אריכטיקנטן, {{ירו&quot;מ-ביאור|אמן, בנאי, וארכיטכט.}} חזרו ושאלו אותו: מהו דכתיב ([[יהושע כד יט]]) &quot;כי אלהים קדושים הוא&quot; אמר להן: &quot;קדושים המה&quot; אין כתיב כאן, אלא &quot;הוא&quot; &quot;אל קנא הוא&quot;. אמרו לו תלמידיו: רבי, לאלו דחית בקנה, ולנו מה אתה משיב? רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: קדוש בכל מיני קדושות. דאמר רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]] בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: הקדוש ברוך הוא: דרכו בקדושה, דיבורו בקדושה, וישובו בקדושה, חשיפת זרועו בקדושה, נורא ואדיר בקדושה. דרכו בקדושה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}: ([[תהילים עז יד]]) &quot;אלהים בקודש דרכך&quot;. הילוכו בקדושה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים סח כה]]) &quot;הליכות אלי מלכי בקודש&quot;. מושבו בקדושה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים מז ט]]) &quot;אלהים ישב על כסא קדשו&quot;. דיבורו בקדושה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים ס ח]]) &quot;אלהים {{ירו&quot;מ-הוסר|דביר}} דיבר {{ירו&quot;מ-הדגשה|בקדשו}}&quot;. חשיפת זרועו בקדושה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נב י]]) &quot;חשף ה' את זרוע קדשו&quot;. נורא ואדיר בקדושה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שמות טו יא|שמות בשלח טו יא]]) &quot;מי כמוכה נאדר בקודש&quot;. חזרו ושאלו אותו: מה אהן דכתיב ([[דברים ד ז|דברים ואתחנן ד ז]]) &quot;מי גוי גדול אשר  לו אלהים קרובים אליו&quot; אמר להן: &quot;כה' אלהינו בכל קראינו אליהם&quot; אין כתיב כאן, אלא &quot;בכל קראינו אליו&quot;. אמרו לו תלמידיו: רבי, לאלו דחית בקנה, לנו מה אתה משיב? אמר להן: קרוב בכל מיני קריבות. דאמר רבי פנחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] בשם רב יהודה בר סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר סימון|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|עבודה זרה נראית קרובה ואינה אלא רחוקה מה טעמא? ישאוהו על כתף יסבלוהו וגו }}סוף דבר, אלוהו עמו בבית, והוא צועק&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''הרואה בבל, צריך לברך חמש ברכות'''. '''ראה פרת, אומר: &quot;ברוך עושה בראשית&quot;'''. '''ראה מרקוליס''', כלומר עבודה זרה, אז '''אומר: &quot;ברוך ארך אפים&quot;'''. '''ראה ביתו של נבוכדנצר, אומר: &quot;ברוך שהחריב ביתו של אותו רשע&quot;'''. '''ראה מקום כבשן האש וגוב אריות, אומר: &quot;ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה&quot;'''. '''ראה מקום שנוטלין ממנו עפר, אומר: &quot;ברוך אומר ועושה, ברוך גוזר ומקיים&quot;'''. '''ראה בבל, אומר: &quot;וטאטאתיה במטאטא השמד&quot;'''. זה חמש הברכות שמברכים בבבל.

'''רבי זעירא ורבי יהודה בשם רב: כל ברכה שאין עמה מלכות, אינה ברכה.''' אתה צריך להגיד &quot;מלך העולם&quot;. אמר רבי תנחומא, אני אגיד לכם איזה מקור מהכתובים לדבר הזה - '''דכתיב &quot;ארוממך אלהי המלך&quot;'''. זאת אומרת שכל ברכה, כל שבח, צריך שיופיע בו המילה מלך. '''רב אמר: צריך לומר &quot;אתה&quot;''', כלומר לא מספיק להגיד מלך, צריך להזכיר את שם השם. '''ושמואל אמר: אינו צריך לומר &quot;אתה&quot;''', אלא אומר ברוך השם אלוקינו מלך העולם.

'''רבי יוחנן ורבי יונתן אזלין מיעבד שלמא באילין קורייתא דדרומה.''' הלכו לעשות שלום בין חמולות, סכסוך בין שתי כפרים. '''עלון לחד אתר ואשכחון לחזנא דאמר: &quot;האל הגדול, הגבור, והנורא, האביר, והאמיץ,&quot; ושיתקו אותו. אמרו לו: אין לך רשות להוסיף על מטבע שטבעו חכמים בברכות.''' תשאיר יותר ממה שאמר משה רבנו - &quot;האל הגדול והגיבור והנורא&quot;, גמרנו עד כאן, יותר מזה אין לנו זכות להגיד.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' הרואה מקום שנעשו בו נסי' לישראל.''' כגון מעברות ים סוף ונחלי ארנון ומעברות הירדן ואבן שישב עליה משה רבינו ע&quot;ה כשעשה מלחמה. בעמלק ודומיהן. ואניסא דרבים מחייבי כולי עלמא לברוכי ואניסא דיחיד איהו חייב לברוכי ברוך שעשה לי נס במקום הזה ובנו ובן בנו חייבים לברך ברוך שעשה נס לאבותי במקום הזה וכל הני ברכות דמתניתין בעו הזכרת שם ומלכות דכל ברכה שאין בה הזכרת השם ומלכות אינה ברכה

'''גמ' מתני' בנסי ישראל.''' דוקא בנסים שנעשו לכל ישראל: אבל בנסי יחידי וכו' אין אחר צריך לברך אלא הוא בעצמו דוקא

'''ונסי שבטים.''' נס שנעשו לשבט אחד מן השבטים מהו שיברך וקאמר דתליא בפלוגתא דתנאי דפליגי בפ&quot;ק דהוריות אם שבט אחד איקרי קהל וכרבים דמי או לא: מ&quot;ד כל השבטים כולן דוקא איקרי קהל א&quot;צ לברך

'''ראה פרת.''' א' מד' נהרות שמברכין עליהן כדתנן במתני' לקמן

'''מקום שנוטלין ממנו עפר.''' מקום יש בבבל שאין בהמה יוצאה משם עד שנותנין עליה עפר ממקום ההוא והוא סימן השמד ומקללותיה של בבל היא

'''ברוך גוזר.''' שגזר להשמידה ומקיים

'''צריך לומר אתה.''' ברוך אתה ה'

'''א&quot;צ לומר אתה.''' אלא ברוך ה' וגו'

'''אזלין מיעבד שלמא.''' לעשות להם סדר ושיהא שלום ביניהם לאלו עיירות שבדרום

'''לא מצינו.''' למלל ולספר כחו וגבורתו של הקב&quot;ה

'''כגון אני וחבירי.''' כלומר דדריש להכתוב מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו מי שיוכל להשמיע כל תהלתו הוא ימלל כגון אני וחבירי כך אמר דוד ור' אבון אמר כמשמעות פשט הכתוב מי ימלל מי יוכל למלל גבורות ה' ומי יוכל להשמיע כל תהלתו

'''תרגם יעקב כפר נבורייא בצור.''' להמקרא לך דומיה תהלה סמא דכולא סוף כל דבר משתוקא השתיקה היא התהלה לך משל למרגלית דאין לך ערך וכל שאתה משבח לה כך וכך ערכה אתה פוגמה

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ו. הפותח. הברכה ביו&quot;ד ה&quot;א ברוך אתה ה' וכך הוא חותם במקום שיש בה חתימה הרי זה חכם שכך הוא נכון

'''באל&quot;ף למ&quot;ד.''' באלהינו ואינו אומר ה' הרי זה בור שלא זכר כלל להשם הנכבד

'''הרי זה בינוני.''' דמיהת חתם בה' והכל הולך אחר החתימה אבל להפך הרי זו דרך אחרת מינות נזרקה בו שלא רצה לחתום במה שפתח

'''לכו ושאלו את אדם הראשון.''' כלומר מפסוק המדבר באדם הראשון לכו ולמדו

'''והכתיב בראשית ברא אלהים.''' ולא כתיב אלהים ברא בראשית א&quot;נ דטעות הפוקרין היתה דאלהים לשון רבים הוא והשיב להן דלפי הטעות שלכם היה צריך לכתוב בראו וכתיב ברא

'''מאדם ואילך בצלמנו כדמותינו וכו'.''' ולשון זה משתמש על מאדם ואילך שהבריאה היא בשותפות אב ואם ועם כל זה א&quot;א לשניהן שיולידו בלא רצונו ית'

'''בסיליוס קיסר אגושטוס.''' ושלשתן תוארים באדם אחד הן

'''חזרו ושאלו וכו'.''' דהאי קרא בבריאה משתעי ולפיכך אמר לתלמידיו האומן הבנאי וארכין טיקנטן הממונה על הבונים והכל על האומן הגדול הוא

'''אלהים דיבר.''' בקדשו

'''בכל מיני קריבות.''' אם שנראה לך רחוק וגבוה מעולמו בכמה וכמה ריחוקים קרוב הוא לשמוע תפלתך ומתקרב אלך בכל מיני קרבות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;הרואה מקום שנעשו [בו] נסים ליש' או' ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה · מקום שנעקרה ממנו ע'ז' או' ברוך שעקר ע'ז' מארצינו · על הזיקים ועל הזוועות ועל הברקים ועל הרעמים ועל הרוחות הוא או' ברוך שכוחו מלא עולם · על ההרים ועל הגבעות ועל הימים ועל הנהרות ועל המדברות הוא או' ברוך עושה בראשית · ר' יהודה או' הרואה את הים הגדול או' ברוך שעשה את הים הגדול בזמן שהוא רואהו לפרקים · על הגשמים ועל בשורות טובות הוא או' ברוך הטוב והמטיב · ועל שמועות הרעות הוא או' ברוך דיין האמת · בנה בית חדש וקנה כלים חדשים או' ברוך שהגיענו לזמן הזה · מברך על הרעה מעין הטובה ועל הטובה מעין הרעה · והזועק לשעבר הרי זה תפילת שוא · כיצד היתה אשתו מעוברת ואמ' יהי רצון שתלד אשתי זכר הרי זו תפילת שוא · היה בא בדרך ושמע קול צווחה בעיר וא' יהי רצון שלא יהיה בתוך ביתי הרי זו תפילת שוא · נכנס לכרך מתפלל שתים אחת בכניסתו ואחת ביציאתו · בן עזאי או' ארבע שתים בכניסתו ושתים ביציאתו · ונותן הודאה לשעבר · וצועק לעתיד לבוא · חייב לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה שנ' ואהבת את י'י אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך · בכל לבבך בשני יצריך ביצר טוב וביצר רע · בכל נפשך אפי' נוטל את נפשך · בכל מאודך · בכל ממונך · ד'א' בכל מאודך בכל מידה ומידה שהוא מודד לך בכל הוי מודה לו מאד מאד · לא יקל אדם את ראשו כנגד שער המזרח שהוא מכוון כנגד בית קדשי הקדשים · ולא יכנס להר הבית במקלו ובמנעלו ובאפונדתו ובאבק שעל רגליו · ולא יעשנו קפנדריא · ורקיקה מיקל וחומ' · כל חותמי הברכות שהיו במקדש היו מן העולם · ומשקילקלו המינין אמרו אין עולם אלא אחד התקינו שהיו אומ' מן העולם ועד העולם · והתקינו שיהא אדם שואל את שלום חבירו בשם שנ' והנה בועז בא מבית לחם · ויאמר לקוצרים י'י עמכם · ואו' אל תבוז כי זקנה אמך · עת לעשות לה' הפרו תורתך · ר' נתן או' הפרו תורתך עת לעשות לה'
הרואה מקום שנעשו בו ניסים ליש' כול' · מתני' בניסי יש' · אבל בניסי יחידי שנעשו לו אינו צריך לברך · מהו שיברך אדם על ניסי אביו ועל ניסי רבו ואם היה אדם מסויים כגון יואב בן צרויה · וחביריו ואדם שנקדש בו שם שמים כגון חנניה מישאל ועזריה · וניסי שבטים מהו שיברך · מאן דאמ' כל שבט ושבט איקרי קהל צריך לברך · מאן דאמ' כל השבטים קרויין קהל אין צריך לברך · הרואה בבל יצריך לברך חמש ברכות · ראה פרת או' ברוך עושה בראשית · ראה מרקוליס אומ' ברוך ארך אפים · ראה ביתו שלנבוכדנצר או' ברוך שהחריב ביתו שלאותו רשע · ראה מקום כבשן האש וגוב אריות או' ברוך שעשה ניסים לאבתינו במקום הזה · ראה מקום שנוטלין ממנו עפר או' ברוך אומ' ועושה ברוך גוזר ומקיים · ראה בבל או' וטאטאתיה במטאטא השמד · ר' זעירא ור' יהודה בשם רב כל ברכה שאין עמה מלכות אינה ברכה · אמ' ר' תנחומא אנא אמר טעמ' ארוממך אלהי המלך · רב אמ' צריך לומ' אתה · ושמואל אמ' אינו צריך לומ' אתה · ר' יוחנן ור' יונתן אזלין מיעבד שלמא באילין קרייתא דדרומה עלון לחד אתר ואשכחון לחזנא דאמ' האל הגדול הגבור והנורא האביר והאמיץ ושיתקו אותו · אמרו לו אין לך רשות להוסיף על מטבע שטבעו חכמים בברכות · רב הונא בשם רב שדי לא מצאנוהו שגיא כח · לא מצינו כוחו וגבורתו שלהק' · ר' אבהו בשם ר' יוחנן היסופר לו כי אדבר אם בא אדם לספר בגבורותיו שלהקב'ה מתבלע מן העולם · אמ' ר' שמואל בר נחמן מי ימלל גבורות י'י כגון אנא וחביריי · אמ' ר' אבין מי ימלל גבורות י'י גבורייא בצור · לך דומיה תהילה להים בציון · סמא דכולא משתוקא · למרגלית דלית לה טימי כל שמשתקא בה פגמה · תני הפותח ביוד וחותם ביוד הרי זה חכם · באלף למד הרי זה בור · באלף למד וחותם ביוד הרי זה בינוני · ביוד וחותם באלף למד הרי זו דרך אחרת · מיכן שאלו את ר' שמלאי כמה לוהות בראו את העולם · אמ' להן ולי אתם שואלין לכו ושאלו את אדם הראשון שנ' כי שאל נא לימים ראשונים וגו' · אשר בראו להים אדם על הארץ · אין כת' כאן אלא למן היום אשר ברא להים אדם על הארץ · אמרו ליה והכת' בראשית ברא להים · אמ' להן וכי בראו כת' אין כת' אלא ברא · אמ' ר' שמלאי כל מקום שפקרו המינין תשובתן בצידן · חזרו ושאלו אותו מה אהן דכת' נעשה אדם בצלמינו כדמותינו · אמ' להן ויבראו להים את האדם בצלמם אין כת' כאן אלא ויברא להים את האדם בצלמו · אמרו לו תלמידיו ר' לאילו דחיתה בקנה לנו מה אתה משיב · אמ' להן לשעבר אדם נברא מן העפר וחוה נבראת מן האדם · מאדם ואילך בצלמינו כדמותינו · אי איפשר לאיש בלא אשה ואי איפשר לאשה בלא איש · אי איפשר לשניהן בלא שכינה · וחזרו ושאלו אותו מה אהן דכת' אל להים י'י אל להים י'י הוא יודע · אמ' להן הם יודעים אין כת' כאן אלא הוא יודע כת' · אמרו לו תלמידיו ר' לאילו דחית בקנה · לנו מה אתה משיב · אמ' להן שלשתן שם אחד כאיניש דאמ' בסיליוס קיסר אוגוסטוס · חזרו ושאלו אותו מהו דכת' אל להים י'י דיבר ויקרא ארץ · אמ' להן וכי דיברו ויקראו כת' כאן אין כת' אלא דבר ויקרא ארץ · אמרו לו תלמידיו ר' לאילו דחית בקנה ולנו מה אתה משיב · אמ' להן שלשתן שם אחד אומנן סבין ארכיטקטין · חזרו ושאלו אותו מהו דכת' כי להים קדושים הוא · אמ' להן קדושים המה אין כת' כאן אלא הוא אל קנא הוא · אמרו לו תלמידיו ר' לאילו דחיתה בקנה ולנו מה אתה משיב · אמ' ר' יצחק קדוש בכל מיני קדושות · אמ' ר' יצחק בשם ר' אחא הקב'ה דרכו בקדושה · דיבורו בקדושה · וישיבתו בקדושה · חשיפת זרועו בקדושה · אלהים נורא ואדיר בקדושה · דרכו בקדושה · אלהים בקודש דרכך · הילוכו בקדושה · הליכות אלי מלכי בקודש · מושבו בקדושה · אלהים ישב על כסא קדשו · דיבורו בקדושה · אלהים דיבר בקדושה בקדשו · חשיפת זרועו בקדושה חשף י&quot;י את זרוע קדשו · נורא ואדיר בקדושה · מי כמוכה נאדר בקודש · חזרו ושאלו אותו מהו אהן דכת' מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו · אמ' להן כי&quot;י אלהינו בכל קראינו אליהם אין כת' כאן אלא בכל קראינו אליו · אמרו לו תלמידיו ר' לאילו דחיתה בקנה לנו מה אתה משיב · אמ' להן קרוב בכל מיני קריבות דא&quot;ר פינחס בשם רב יהודה בר סימון ע&quot;ז נראית קרובה ואינה אלא רחוקה מה טעם ישאוהו על כתף יסבלוהו וגו' · סוף דבר לוהן עמו בבית&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רב הונא בשם רב: &quot;שדי לא מצאנוהו שגיא כח&quot;.''' כלומר יש איזה רמז שאסור להוסיף - לא רצינו לספר כוחו וגבורתו של הקדוש ברוך הוא. '''רבי אבהו בשם רבי יוחנן: &quot;היסופר לו כי אדבר, כי אמר איש כי יבולע&quot;.''' כלומר, אם אדם בא לספר גבורותיו של הקדוש ברוך הוא, מתבלע מן העולם, הוא לא יספיק בחיים. ויותר מזה, כל מה שהוא יגיד בעצם הוא פוחת, כמו שאמר '''רבי שמואל בר נחמן: &quot;מי ימלל גבורות ה'&quot; - כגון אני וחברי.''' מי אני? אני וחבריי - כלומר אני וחבריי יכולים. '''אמר רבי אבון: &quot;מי ימלל גבורות ה'&quot;''' - כלומר, מי יכול? רבי שמואל בר נחמן אמר יש מי שיכול וזה אני וחבריי, ורבי אבון אמר לא, מי ימלל? אף אחד לא יכול.

'''תרגם יעקב כפר נבורייא בצור''' - מה דכתיב '''&quot;לך דומיה תהלה אלהים בציון&quot;'''. אז מה המשמעות של הפסוק הזה? זה בא לומר שאתה רואה שמה זה, כולם ישתקו - '''סמא דכולא משתוקא'''. התרופה לכל דבר זה השתיקה. כלומר גם כאן, אתה לא יכול לשבח את הקדוש ברוך הוא - תשתוק. השתיקה תעמוד מול האור והראות של הקדוש ברוך הוא, וזה העיקר. '''למרגלית דלית לה טימי''', כלומר מרגלית שאין לה שווי, '''כל שמשבח בה - פגמה'''. כל מי שישבח אותה יגיד &quot;היא שווה לפחות אלף שקל&quot; - אז הוא פוחת מהערך שלה.

'''תני: הפותח ביו&quot;ד ה&quot;א ותם ביו&quot;ד ה&quot;א הרי זה חכם.''' כמו קריאת שמע, &quot;ברוך אתה השם&quot; חותם &quot;ברוך אתה השם&quot;. '''באל&quot;ף למ&quot;ד וחותם באל&quot;ף למ&quot;ד, הרי זה בור.''' '''באל&quot;ף למ&quot;ד וחותם ביו&quot;ד ה&quot;א הרי זה בינוני. ביו&quot;ד ה&quot;א וחותם באל&quot;ף למ&quot;ד, הרי זו דרך אחרת.'''

'''המינין שאלו את רבי שמלאי: כמה אלוהות בראו את העולם?''' '''אמר להן: לי אתם שואלין? לכו ושאלו את אדם הראשון, שנאמר: &quot;כי שאל נא לימים הראשונים אשר היו לפניך, למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ&quot;.''' '''&quot;אשר בראו אלהים אדם על הארץ&quot; - אין כתיב כאן, אלא: &quot;למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ&quot;.''' כלומר בעצם הקדוש ברוך הוא יחידי. '''אמרו ליה: והכתיב: &quot;בראשית ברא אלהים&quot;?''' כתוב &quot;אלהים&quot; ברבים. '''אמר להן: וכי &quot;בראו&quot; כתיב? אין כתיב - אלא &quot;ברא&quot;.''' זה לשון יחיד. '''אמר רבי שמלאי: כל מקום שפרקו המינין, תשובתן בצידן.''' כלומר שהם מצאו משהו בתורה שנראה להם מתאים לשיטה שלהם, תשובתם בצידם.

'''חזרו ושאלו אותו: מה אהן תיב: &quot;נעשה אדם בצלמינו כדמותינו&quot;?''' בלשון רבים - אז לכאורה זה מראה שיש כמה אלוהות. '''אמר להן: &quot;ויבראו אלהים את האדם בצלמם&quot; אין כתיב כאן, אלא &quot;ויברא אלהים את אדם בצלמו&quot;.''' רואים מכאן שיש רק אחד. '''אמרו לו תלמידיו: לאלו דחיתה בקנה, לנו מה אתה משיב?''' באמת למה נאמר &quot;נעשה אדם בצלמנו&quot;? למה הקדוש ברוך הוא צריך להתייעץ? '''אמר להן: לשעבר אדם נברא מן העפר, וחוה נבראת מן אדם. מאדם ואילך &quot;בצלמינו כדמותינו&quot;.''' כי בעצם ההתייצרות הייתה עם אדם וחוה, שבעצם מעכשיו כל אדם שייברא, ייברא בעצם על ידי שיתוף של האדם, חוה והקדוש ברוך הוא. '''אי אפשר לאיש בלא אשה, ואי אפשר לאשה בלא איש, אי אפשר לשניהן בלא שכינה.'''

'''חזרו ושאלו אותו: מה ההן דכתיב &quot;אל אלהים ה', אל אלהים ה' הוא יודע&quot;?''' פה מופיע כמה פעמים &quot;אלהים&quot; - אז זה שלוש שמות, אז למה זה? '''אמר הן: &quot;הם יודעים&quot; אין כתיב כאן, אלא &quot;הוא יודע&quot; כתיב.''' אם היה כתוב בסוף &quot;הם יודעים&quot;, זה מראה שיש כמה. אבל כתוב &quot;הוא ידע&quot;, לשון יחיד, סימן שיש רק אחד, זה רק כינויים של הפעולות של הקדוש ברוך הוא. '''אמרו לו תלמידיו: רבי, לאלו דחית בקנה, לנו, מה אתה משיב? אמר להן: שלשתן שם אחד, כאינש דאמר &quot;בסיליוס קיסר אגוסטוס&quot;.''' כמו שהקיסר יש לו כמה שמות, כמה כינויים.

'''חזרו ושאלו אותו: מה ההן דכתיב: &quot;אל אלהים ה' דיבר ויקרא ארץ&quot;? אמר להן: וכי &quot;דיברו&quot; &quot;ויקראו&quot; כתיב כאן? אין כתיב אלא: &quot;דיבר ויקרא ארץ&quot;.''' בשם יחיד. '''אמרו לו תלמידיו: רבי, לאלו דחית בקנה, ולנו מה אתה משיב? אמר להן: שלשתן שם אחד, כאיניש דאמר: אמנון, בניין, אריכטיקנטן''' - כמו שאומרים אומן, בנאי וארכיטקט, זה בעצם אותו אדם, כינויים לפעולות של אדם.

'''חזרו ושאלו אותו: מהו דכתיב &quot;כי אלהים קדושים הוא&quot; אמר להן: &quot;קדושים המה&quot; אין כתיב כאן, אלא &quot;הוא&quot; &quot;אל קנא הוא&quot;.''' זה מוכיח שהקדוש ברוך הוא רק אחד. '''אמרו לו תלמידיו: רבי, לאלו דחית בקנה, ולנו מה אתה משיב?''' '''רבי יצחק: קדוש בכל מיני קדושות.''' כלומר, מה שכתוב &quot;קדושים&quot; לשון רבים, הכוונה שהקדוש ברוך הוא, קדוש בכל מיני קדושות.

'''דאמר רבי יודן בשם רב אחא: הקדוש ברוך הוא: דרכו בקדושה, דיבורו בקדושה, וישובו בקדושה, חשיפת זרועו בקדושה, נורא ואדיר בקדושה.''' '''דרכו בקדושה: &quot;אלהים בקודש דרכך&quot;.''' '''הילוכו בקדושה: &quot;הליכות אלי מלכי בקודש&quot;.''' '''מושבו בקדושה: &quot;אלהים ישב על כסא קדשו&quot;.''' '''דיבורו בקדושה: &quot;אלהים דיבר&quot;.''' '''חשיפת זרועו בקדושה: &quot;חשף ה' את זרוע קדשו&quot;.''' '''נורא ואדיר בקדושה: &quot;מי כמוכה נאדר בקודש&quot;.'''

'''חזרו ושאלו אותו: מה אהן דכתיב &quot;מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו&quot;''' - שוב פעם לשון רבים. '''אמר להן: &quot;כה' אלהינו בכל קראינו אליהם&quot; אין כתיב כאן, אלא &quot;בכל קראינו אליו&quot;.''' זה בשם יחיד, שוב פעם מראה שיש רק אלוה אחד. '''אמרו לו תלמידיו: רבי, לאלו דחית בקנה, לנו מה אתה משיב? אמר להן: קרוב בכל מיני קריבות.''' '''דאמר רבי פנחס בשם רב יהודה בר סימון''' - עבודה זרה נראית קרובה ונמצאת רחוקה, '''סוף דבר, אלוהו עמו בבית, והוא צועק''' עד שימות ולא ישמע ולא יושיע מצרתו. אבל הקדוש ברוך הוא נראה רחוק ואין קרוב ממנו.

דאמר רבי לוי: מהארץ עד הרקיע מהלך חמש מאות שנה, מהרקיע לרקיע מהלך חמש מאות שנה, ועוביו של הרקיע חמש מאות שנה, וכן לכל רקיע ורקיע. ואמר רבי יוחנן ברבי חמא בשם רבי אבא סמוקה: מעל פי החיות מעלה חמש מאות ושלוש עשרה שנה, כמניין &quot;ישרה&quot;. וראה כמה הוא גבוה מעולמו, ואף על פי כן אדם נכנס לבית הכנסת ועומד מאחורי העמוד ומתפלל בלחישה, והקדוש ברוך הוא מאזין את תפילתו, שנאמר: &quot;וכי נאה מדברת על ליבה, רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע&quot;, והאזין לה הקדוש ברוך הוא את תפילתה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף סב עמוד ב'''

{{שוליים|ט_ו}} '''כל ברכה חייבת להזכיר מלכות שמים, שאם לא כן אינה ברכה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שכל ברכה שאין בה הזכרת מלכות אינה ברכה, כנלמד מ&quot;ארוממך אלהי המלך&quot;; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה כדין המחייב &quot;מלך העולם&quot; בכל ברכה.

{{שוליים|ט_ז}} '''אין להוסיף בברכת השנים &quot;מוריד הגשם&quot; בימי הקיץ, ואם טעה ואמר - משתקים אותו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ט, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קיג סעיף ט. ''הכרעה:'' כן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע, שהמזכיר גשם בקיץ משתקים אותו, בהתאם ללשון הירושלמי &quot;ושיתקו אותו&quot;.

{{שוליים|ט_ח}} '''אין רשות להוסיף על מטבע הברכות שטבעו חכמים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ט, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קיג סעיף ט &lt;קטע סוף=סב ב/&gt; ==דף סג עמוד א== ==דף סג עמוד ב== &lt;קטע התחלה=סג ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרב הונא ורבי אבהו בשם רבי יוחנן שאין לספר יתר על המידה בשבחיו של הקדוש ברוך הוא, שכן המרבה בשבחים עלול &quot;להתבלע מן העולם&quot;; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;125&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עד שימות, ולא ישמע ולא יושיע מצרתו. אבל הקדוש ברוך הוא נראה רחוק, ואין קרוב ממנו. דאמר לוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]]: מהארץ ועד לרקיע, מהלך {{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} חמש מאות שנה, ומרקיע לרקיע, מהלך ת&quot;ק שנה, ועביו של רקיע, ת&quot;ק שנה, וכן לכל רקיע ורקיע. ואמרור בי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#ר בי ברכיה|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} ורבי חלבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי חלבו|°]] בשם רבי אבא סמוקה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא סמוקה|°]]: אף טלפי החיות, מהלך ה' מאות {{ירו&quot;מ-הוסר|שנה }}וחמש עשרה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנה, כ}}מנין ישרה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בגמטריה}}. ראה כמה הוא גבוה מעולמו! ואדם נכנס לבית הכנסת, ועומד אחורי העמוד ומתפלל בלחישה, והקדוש ברוך הוא מאזין את תפלתו. שנאמר: ([[שמואל א א יג]]) &quot;וחנה היא מדברת {{ירו&quot;מ-הוסר|על}} ע ל לבה, רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע&quot;. והאזין הקדוש ברוך הוא את תפילתה. וכן כל בריותיו. שנאמר&quot; ([[תהילים קב א]]) &quot;תפילה לעני כי יעטף&quot;, כאדם המשיח באוזן חבירו והוא שומע. וכי יש לך אלוה קרוב מזה, שהוא קרוב לבריותיו כפה לאוזן? {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי יודן בשם רבי יצחק }}אמר {{ירו&quot;מ-הוסר|בה ארבע שיטין בשר ודם יש לו פטרון אמרו לו נתפס בן ביתך אמר להן: אני מקיים עליו אמרו לו הרי יוצא לידון אמר להן }}אני מקיים עליו. אמרו לו: הרי הוא יוצא ליתלות! היכן הוא ואיכן פטרונו? אבל הקדוש ברוך הוא הציל את משה מחרב פרעה. הדא הוא דכתיב: ([[שמות יח ד|שמות יתרו יח ד]]) &quot;ויצילני מחרב פרעה&quot;. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: כתיב: ([[שמות ב טו|שמות שמות ב טו]]) &quot;ויברח משה מפני פרעה&quot; ואפשר לבשר ודם לברוח מן המלכות? אלא [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כיצד משה בר ח מפרעה|בשעה שתפס פרעה את משה,]] חייבו להתיז את ראשו, וקהת החרב מעל צוארו של משה ונשברה. הדא הוא דכתיב: ([[שיר השירים ז ה]]) &quot;צוארך כמגדל השן&quot; זה צוארו של משה. {{ירו&quot;מ-הוסר|ר }}אמר רבי אביתר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אביתר|°]]: ולא עוד, אלא שניתז החרב מעל צוארו של משה על צוארו של קוסנתירו {{ירו&quot;מ-ביאור|התליין}} והרגתו. הדא הוא דכתיב: ([[שמות יח ד|שמות יתרו יח  ד]]) &quot;ויצילני מחרב פרעה&quot; לי הציל, וקוסנתר {{ירו&quot;מ-ביאור|התליין}} נהרג. רבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ברכיה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|קרא}} קר {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}} עליו {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[משלי כא יח]]) &quot;כופר לצדיק רשע&quot;. רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]] קרא עליו {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[משלי יא ח]]) &quot;צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו&quot;. תני בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]]: מלאך ירד ונדמה להן בדמות משה,  ותפסו את המלאך, וברח משה. אמר רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: בשעה שברח משה מפני פרעה, נעשו כל אוכלוסין   {{ירו&quot;מ-הוסר|שלו אילמין ומהן חרשין ומהן סומין אמר לאילמין היכן הוא משה ולא היו מדברים אמר לחרשין ולא היו שומעין אמר לסומין ולא היו רואין הוא שהקבה אמר לו למשה מי שם פה לאדם }}או {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרש או פקח או עור? הלא אנכי ה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| מי ישום אלם וגו}}'&quot; תמן קמת לך, והכא לית אנא קאים? הדא הוא דכתיב: ([[דברים ד ז|דברים ואתחנן ד ז]]) &quot;מי  כה' אלהינו בכל קראינו אליו&quot;.רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא }}: שיטה אוחרי: {{ירו&quot;מ-ביאור|דרשה בצורה אחרת}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הצלת יונה, חנניה, מישאל, עזריה ודניאל|בשר ודם   יש לו פטרון.]] אמרו לו: הרי נתפס בן ביתך! אמר: הרי אני מתקיים עליו. אמרו לו: הרי יוצא לידון! אמר להן: הרי אני מתקיים עליו! אמרו לו הרי הוא {{ירו&quot;מ-הוסר|מושלך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מושלח}} {{ירו&quot;מ-הוסר|למים}} לים! היכן הוא והיכן פטרונו? אבל הקדוש ברוך הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו כן}}. הציל את יונה ממעי הדגה {{ירו&quot;מ-הוסר|הרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הדא}} הוא {{ירו&quot;מ-הוסר|אומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[יונה ב יא]]) ויאמר ה' לדג ויקא את יונה&quot; רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}בשיטה אוחרי: {{ירו&quot;מ-ביאור| דרשה בצורה אחרת}} הרי בשר ודם יש לו פטרון. אמרו לו: נתפס בן ביתך! אמר להן: הריני מתקיים תחתיו! אמרו לו: הרי הוא יוצא לידון! אמר להן: הריני מתקיים עליו! אמרו לו: הרי הוא מושלך לאש! היכן הוא והיכן פטרונו? אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן. הציל לחנניה מישאל  ועזריה מכבשן האש. הדא הוא דכתיב: ([[דניאל ג כח]]) &quot;ענה נבוכדנצר ואמר: בריך אלההון די שדרך מישך ועבד נגו {{ירו&quot;מ-הדגשה|די שלח מלאכה ושיזב}}{{ירו&quot;מ-הוסר| וגומר רבי יודן בשם ר יצחק אמר בה שיטה אוחרי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דרשה בצורה אחרת}} הרי בשר ודם, יש לו פטרון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו: נתפס בן ביתך! אמר להן: הריני מתקיים תחתיו! אמרו לו: הר י הוא יוצא לידון! אמר להן: הריני מתקיים עליו! אמרו לו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| וכו עד}}: הרי הוא מושלך לחיות! {{ירו&quot;מ-הדגשה|היכן הוא והיכן פטרונו}}? אבל הקדוש ברוך הוא הציל את דניאל  מגוב אריות. הדא הוא דכתיב: ([[דניאל ו כג]]) &quot;אלהי שלח מלאכיה וסגר פום אריוותא {{ירו&quot;מ-הוסר|וגומר&quot;}} ולא חבלוני&quot; רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]] אמר משמיה דידיה: בשר ודם יש לו פטרון. אם באת לו עת צרה, אינו נכנס אצלו פתאום, אלא בא ועומד לו על פתחו של פטרונו, וקורא לעבדו או לבן ביתו,  והוא אומר: איש פלוני עומד על פתח חצירך. שמא מכניסו, ושמא מניחו. אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לא לה תפלל למלאכים|אם בא על אדם צרה. לא יצווח לא למיכאל, ולא לגבריאל, אלא לי יצווח ואני עונה לו מיד.]] הדא הוא דכתיב &quot;{{הפ|יואל|ג|ה}} &quot;כל אשר יקרא בשם ה' ימלט&quot; אמר רבי פנחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: עובדא הוה {{ירו&quot;מ-ביאור|מעשה היה}} ברב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]], דהוה עייל מחמתה {{ירו&quot;מ-הוסר|דיטבריא}} דטיבריא. פגעון ביה רומאי, אמרון ליה: &quot;מן דמאן את&quot;? {{ירו&quot;מ-ביאור|למי אתה שייך}} אמר לון: &quot;מן דסופיינוס&quot; - {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה שליט רומא על העיר טבריה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ופנינה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ופנו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מינה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|עזבו אותו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ברמשא}} משא {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה}} אתו לגביה, אמרין ליה: עד אימתי את מקיים עם אילין יהודאי? אמר לון: למה? אמרין ליה: פגעינן בחד {{ירו&quot;מ-הוסר|אמרין ליה }}יהודאי ואמרינן ליה: מן דמאן את? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אמר לן: דסופיינוס. אמר לון: ומה עבדתון ליה? אמר ליה: דיו ליה! פנינן יתיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלחנו אותו לש לום}} אמר לון: יאות עבדיתון! {{ירו&quot;מ-ביאור|טוב עשיתם}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#להיתלות בקב&quot;ה|ומה מי שהוא נתלה בבשר ודם, ניצול. מי שהוא נתלה בהקדוש ברוך הוא, לא כל שכן?]] הדא הוא דכתיב: ([[יואל ג ה]]) &quot;כל אשר יקרא בשם ה' ימלט&quot;. אמר רבי אלכסנדרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלכסנדרי|°]]: עובדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מעשה היה}} בחד {{ירו&quot;מ-הוסר|אריכון}} ארכון {{ירו&quot;מ-ביאור|שופט}} דהוה שמיה אלכסנדרוס, והוה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שפט}}{{ירו&quot;מ-הוסר| קיים דיין}} חד ליסטים. אמר ליה: מה שמך? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ענה לו}} אלכסנדרוס. אמר ליה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראוי שאלכסנדרוס יפנה מן הדין את}} אלכסנדרוס. {{ירו&quot;מ-הוסר|פנה אלכסנדריה }}ומה אם מי ששמו כשם של בשר ודם, הוא ניצול. מי ששמו כשמו של הקדוש ברוך הוא, על אחת כמה וכמה. הדא הוא דכתיב: ([[יואל ג ה]]) &quot;כל אשר יקרא בשם ה' ימלט&quot;.   רבי פנחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] אמר בה תרתי: חדא בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]], וחד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}} בשם רבי תנחום בר חנילאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחום בר חנילאי|°]]. רבי פנחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}בשר ודם יש לו פטרון. אם הטריח עליו ביותר, הוא אומר: אשכח {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואעזוב}} פלן דקא מטרחא לי. אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא כל מה שאת מטריח עליו הוא מקבלך. הדא הוא דכתיב: ([[תהילים נה כג]]) &quot;השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך&quot;. רבי פנחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי תנחום בר חנילאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחום בר חנילאי|°]]: בשר ודם יש לו פטרון. ובאו שונאים ותפשו אותו על פתח חצירו של פטרונו. עד דצווח ליה, עד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}הוא נפק, עברת חרבא על קדליה {{ירו&quot;מ-ביאור|עברה החרב על צווארו}} וקטלית יתיה. אבל הקדוש ברוך הוא הציל את יהושפט מחרב ארם, דכתיב: ([[דברי הימים ב יח לא]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}יזעק יהושפט וה' עזרו ויסיתם אלהים ממנו&quot;. מלמד שלא היה חסר אלא חיתוך הראש, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואז}} &quot;ויסיתם אלהים ממנו&quot;. רבי זעירא בריה דרבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא בריה דרבי אבהו|°]] ורבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: ([[תהילים קמו ה]]) &quot;אשרי שאל יעקב בעזרו {{ירו&quot;מ-הוסר|וגומר&quot;}} שברו על אלהיו&quot; מה כתיב בתריה? &quot;עושה שמים וארץ {{ירו&quot;מ-הוסר|וגומר&quot;}} את הים ואת כל אשר בם&quot;. וכי מה ענין זה לזה? אלא מלך בשר ודם, יש לו פטרון, שולט באיפרכיא {{ירו&quot;מ-ביאור|מדינה}} אחת, ואינו שולט באיפרכיא אחרת. אפילו תימר קוזמוקלטור, {{ירו&quot;מ-ביאור|שולט בכל העולם}} שולט ביבשה, שמא שולט בים? אבל הקדוש ב רוך הוא שולט בים ושולט ביבשה. מציל בים מן המים&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק תשיעי#דף סג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תפלה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו.''' כאלו עומד לפניו ית' כביכול כאדם המשיח באזן חבירו והוא שומע

'''כפה לאזן.''' כגון הפה להאזן

'''ארבע שיטין.''' ארבע מיני דרשות בענין זה לארבעה אלו דחשיב לקמן שהצילן הקב&quot;ה בהיותם בתכלית הסכנה

'''תמן קמת לך.''' שם הייתי עומד עליך להצילך ע&quot;י כן והכא וכי לית אנא קאים לך

'''שמא מכניסו.''' כלומר עדיין ספק הוא אם מכניסו לפניו אם מניחו מבחוץ אבל הקב&quot;ה אינו כן אלא כל אשר יקרא בשם ה' ימלט בודאי

'''מחמתה.''' מחמין של טבריא ופגעו בו הרומיים

'''מן דסופיינוס.''' מאנשי שר העיר שהיה שמו סופיינוס

'''ופנינה.''' והפנו ממנו והלך לו לשלום ובערב באו הרומיים אצל השר ואמרו לו עד מתי אתה עומד על צד היהודים האלו

'''ומה עבדתון ליה.''' אם עשיתם לו איזה טובה בשביל כך והשיבו די לו כי פנינו מאתו ופטרנו אותו לשלום

'''ארכון.''' דיין ושופט

'''אלכסנדרוס פנה אלכסנדריאה.''' בדין הוא שאלכסנדרוס אחד יפנה ויפטור את השני שהוא כשמו

'''אשכח.''' המצאתם כפלוני שהוא מטריח אותי ביותר

'''עד דצווח ליה וכו'.''' בעוד שהוא צווח להפטרון שיושיענו ואם שהוא על פתח חצירו עד שהוא יוצא החרב עוברת על צווארו של זה והורגתו

'''קוזמקלוטר.''' הוא הקיסר המושל בכיפה

'''מה אתון בעין.''' מן האכסניא העלוב הזה שאיני יודע להיכן ילך ואמרו לו וכי אתה אכסנאי עלוב הם הן שיפה לקרותם אכסניא עלובה שיש שהמה כאן וטעות ע&quot;ז שלהם בבבל וכו' אבל אתה יהודי כל מקום שאתה הולך אלהיך עמך והוא עונה אותך בכל עת&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;טוען עד שימות ולא ישמע ולא יושיע מצרתו · אבל הקב&quot;ה נראה רחוק ואין קרוב ממנו · דא&quot;ר לוי מהארץ ועד לרקיע מהלך ה' מאות שנה וכן בין כל רקיע ורקיע · ואמ&quot;ר ברכיה ור' חלבו בשם ר' אבא סמוקה אף טלפי החיות מהלך ה' מאות שנה וחמש עשרה מיטין ישרה · ראה כמה הוא גבוה מעולמו ואדם נכנס לבית הכנסת ועומד אחורי העמוד ומתפלל בלחישה והקב&quot;ה מאזין את תפילתו שנ' וחנה היא מדברת על לבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע · והאזין הקב&quot;ה את תפילתה · וכן כל בריותיו שנ' תפילה לעני כי יעטוף · כאדם המשיח באוזן חבירו והוא שומע · וכי יש לך אלוה קרוב מזה · שהוא קרוב לבריותיו כפה לאוזן · ר' יודן בשם ר' יצחק אמ' בה ארבע שיטין בשר ודם יש לו פטרון · אמרו לו נתפס בן ביתך אמ' להן אנא מקיים עלוי · אמרו לו הרי יוצא לידון · אמ' להן אנא מקיים עלוי · אמרו לו הרי הוא יוצא ליתלות · היכן הוא ואיכן פטרונו · אבל הקב&quot;ה הציל את משה מחרב פרעה הדא הוא דכת' ויציליני מחרב פרעה · אמ&quot;ר ינאי כת' ויברח משה מפני פרעה · ואיפשר לבשר ודם לברוח מן המלכות · אלא בשעה שתפס פרעה את משה חייבו להתיז את ראשו וקהת החרב מעל צוארו שלמשה ונשברה · הדא הוא דכת' צוארך כמגדל השן · זה צוארו שלמשה · ר' אמ' ר' אביתר ולא עוד אלא שנתז החרב מעל צוארו שלמשה על צוארו שלקוסטנתרו והרגתו הדא הוא דכת' ויציליני מחרב פרעה · לו הציל וקוסטתר נהרג · ר' ברכיה קרא עלוי כופר לצדיק רשע · ר' אבון קרא עלוי צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו · תני בר קפרא מלאך ירד ונדמה להן בדמות משה ותפסו את המלאך וברח משה · אמ&quot;ר יהושע בן לוי בשעה שברח משה מפני פרעה נעשו כל אוכלוסין שלו אילמין ומהן חרשין ומהן סומין · אמ' לאילמין היכן הוא משה ולא היו מדברים · אמ' לחרשים ולא היו שומעין · אמ' לסומין ולא היו רואין · הוא שהקב&quot;ה אמ' לו למשה מי שם פה לאדם או מי ישום אלם וגו' · תמן קימת לך · והכא לית אנא קאים · ההד' כי&quot;י אלהינו בכל קראינו אליו · ר' יודן בשם ר' יצחק שיטה אוחרי · בשר ודם יש לו פטרון · אמרו לו הרי נתפס בן ביתך · אמ' הרי אני מתקיים עלוי · אמרו לו הרי הוא יוצא לידון · אמ' להן הרי אני מתקיים עלוי · אמרו לו הרי הוא מושלך למים היכן הוא והיכן פטרונו · אבל הקב&quot;ה הציל את יונה ממעי הדגה · הרי הוא או' ויאמ' י&quot;י לדג ויקא את יונה · ר' יודן בשם ר' יצחק אמ' הרי בשר ודם יש לו פטרון אמרו לו נתפס בן ביתך אמ' להן הריני מתקיים תחתיו · אמרו לו הוא יוצא לידון · אמ' הריני מתקיים עלוי · אמרו לו הרי הוא מושלך לאש היכן הוא והיכן פטרונו · אבל הקב&quot;ה אינו כן הציל לחנניה מישאל ועזריה מכבשן האש ההד' ענה נבוכדנצר ואמר בריך לההון די שדרך מישך ועבד נגו וג' · ר' יודן בשם ר' יצחק אמ' בה שיטה חרי בשר ודם יש לו פטרון כול עד' הרי הוא מושלך לחיות · אבל הקב&quot;ה הציל את דניאל מגוב אריות ההד' להי שלח מלאכיה וסגר פום אריוותא וגו' · ר' יודן אמ' מטמייה דידיה בשר ודם יש לו פטרון · אם באת לו עת צרה אינו נכנס אצלו פתאום · בא ועמד לו על פתחו שלפטרונו וקורא לעבדו או לבן ביתו והוא ין איש פלן עמד על פתח חצירך שמא מכניסו ושמה מניחו · אבל הקב&quot;ה אינו כן אם באת על אדם צרה לא יצווח לא למיכאל ולא לגבריאל אלא לי יצווח ואני עונה לו מיד · הה'ד כל אשר יקרא בשם י'י ימלט · אמ' ר' פינחס עובדא הוה רב דהוה עייל מחמתה דטיבריא פגעון ביה רומאי אמרין ליה מן דמאן את אמ' לון מן דסופייטוס · ופניה · ברמשא אתא לגביה אמרין ליה עד אימתי את מקיים עם אילין יהודאי אמ' לון למה · אמרין ליה פגעינן בחד אמרין ליה יהודאי ואמרינן ליה מן דמאן את אמ' לן דסופייטוס · אמ' לון ומה עבדתון ליה · אמ' ליה דיוליה פטן יתיה · אמ' לון יאות עבדיתון · ומה מי שהוא נתלה בבשר ודם ניצול · מי שהוא נתלה בהקב'ה לא כל שכן · הה'ד כל אשר יקרא בשם י'י ימלט · אמ' ר' אלכסנדרי עובדא בחד ארכון דהוה שמיה אלכסנדרוס והוה קיים דיין חד ליסטים אמ' ליה מה שמך אלכסנדרוס · אמ' ליה אלכסנדרוס פגה אלכסנדריאה · ומה אם מי ששמן כשמן שלהקב'ה על אחת כמה וכמה · הה'ד כל אשר יקרא בשם י'י ימלט · ר' פינחס אמ' בה תרתי חדא בשם ר' זעירא · וחד בשם ר' תנחום בר חלפאי · ר' פינחס בשם ר' זעירא אמ' בשר ודם יש לו פטרון אם הטריח עליו ביותר הוא או' אשכח פלן רקא מטרחא לי · אבל הקב'ה אינו כן · אלא כל מה שאת מטרית עליו הוא מקבלך · הה'ד השלך על י'י יהבך והוא יכלכלך · ר' פינחס בשם ר' תנחום בר חלפאי בשר ודם יש לו פטרון ובאו שונאים ותפשו אותו על פתח מדינתא תצירו שלפטרוע עד דזווח ליה עד דהוא נפק עברת חרבא על קדליה וקטלת יתיה · אבל הקב'ה הציל את יהושפט מחרב ארם · דכת' ויזעק יהושפט וי'י עזרו ויסיתם אלהים ממנו · מלמד שלא היה חסר לא תיתוך הראש ויסיתם אלהים ממנו · ר' זעירא בשם ר' אבהו בשם ר' לעזר אשרי שאל יעקב בעזרו וגו' · מה כת' בתריה עשה שמים וארץ וגו' · וכי מה עניין זה לזה אלא מלך בשר ודם יש לו פטרון שולט באיפרכיא אחת ואינו שולט באיפרכיא אחרת אפי' תימר קוסמוקלטור שולט ביבשה שמא שולט בים · אבל הקב'ה שולט בים ושולט ביבשה ומציל בים מן המים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף ס&quot;ג. בדף הקודם הזכרנו שהמינים שאלו את רבי סמלאי כמה שאלות, והשאלה האחרונה הייתה על הפסוק שכתוב: &quot;מי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו כה' אלוקינו בכל קראנו אליו?&quot; אמרו לו הרי כתוב אלוקים קרובים, יש שם רבים. אמר להם: &quot;כה' אלוקינו בכל קראנו אליהם?&quot; אין כתיב כאן, אלא בכל קראנו אליו, יש יחיד. אמרו תלמידיו: רבי, לאיזה דחיתא בקני? לנו מה אתה משיב? למה באמת כתוב קרובים יש שם רבים? אמר להם: קרוב בכל מיני קריבות. דאמר רבי יחזקאל בשם רבי אלעזר בן שמעון: עבודה זרה נראית קרובה, אבל היא אינה רחוקה. מה הטעם? איזה פסוק אומר את זה? דכתיב: &quot;ישאוהו על כתף ויזבלוהו&quot;. בסוף דבר, אלוהיו אימו בבית, והוא צועק '''עד שימות, ולא ישמע ולא יושיע מצרתו'''. '''אבל הקדוש ברוך הוא נראה רחוק, ואין קרוב ממנו'''. דאמר לוי: מהארץ ועד לרקיע מהלך חמש מאות שנה. מרקיע לרקיע מהלך חמש מאות שנה. ועביו של רקיע חמש מאות שנה, וכן לכל רקיע ורקיע. ואמר רבי ברכיה ורבי חלבו בשם רבי אבא סמוקה: אף טלפי החיות מהלך חמש מאות וחמש עשרה שנה. כתוב &quot;רגליה רגל ישרה&quot;, ישרה בגימטריה זה חמש מאות וחמש עשרה. '''ראה כמה הוא גבוה מעולמו'''! אבל כל אדם נכנס לבית הכנסת, עומד אחורי העמוד ומתפלל בלחישה, והקב&quot;ה מאזין לתפילתו, שנאמר: '''&quot;וחנה היא מדברת על לבה, רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע&quot;''', '''והאזין הקדוש ברוך הוא את תפילתה'''. וכן כל בריותיו, שנאמר: &quot;תפילה לעני כי יעטף&quot;, כאדם המשיח באוזן חברו והוא שומע. '''וכי יש לך אלוה קרוב מזה, שהוא קרוב לבריותיו כפה לאוזן'''?

רבי יודן בשם רבי יצחק אמר בכמה שיטות, כלומר הוא היה דורש כמה דרשות באותו נושא. אומר: בשר ודם יש לו פטרון. אמרו לו: נתפס בן ביתך! אמר: אני מקיים עליו. אמרו לו: הרי הוא יוצא לידון! אמר: אני מקיים עליו. אמרו לו: '''הרי הוא יוצא ליתלות! היכן הוא ואיכן פטרונו'''? כבר גמרנו, גם הוא עצמו מתייאש. '''אבל הקדוש ברוך הוא הציל את משה מחרב פרעה'''. הדא הוא דכתיב: '''&quot;ויצילני מחרב פרעה&quot;'''. אמר רבי ינאי: כתיב: '''&quot;ויברח משה מפני פרעה&quot;''', '''ואפשר לבשר ודם לברוח מן המלכות'''? כלומר אדם יכול לברוח מהמלכות במצרים? '''אלא בשעה שתפס פרעה את משה, חייבו להתיז את ראשו''', כך פסקו לו. '''וקהת החרב מעל צוארו של משה ונשברה'''. הדא הוא דכתיב: '''&quot;צוארך כמגדל השן&quot;''' - '''זה צוארו של משה'''. כן, שנעשה קשה כמו אבן, ובעצם החרב נשברה. אמר רבי אביתר: '''ולא עוד, אלא שניתז החרב מעל צוארו של משה על צוארו של קוסנתירו''' - כלומר של אותו הטליאן שרצה לחתוך את ראשו - '''והרגתו'''. הדא הוא דכתיב: '''&quot;ויצילני מחרב פרעה&quot;''' - '''לי הציל, וקוסנתר נהרג'''. רבי ברכיה קרא עליו את הפסוק: '''&quot;כופר לצדיק רשע&quot;''', כלומר הרשע הוא בעצם כופר עבור הצדיק, כך אותו טליאן היה כופר עבור משה. רבי אבון קרא עליו את הפסוק: '''&quot;צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו&quot;'''. תני בר קפרא: מלאך ירד ונדמה להם בדמות משה, ותפסו את המלאך, וברח משה. כלומר המלאך היה בדמות משה, המצרים תפסו את המלאך, ובעצם משה הצליח לברוח.

אמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שברח משה מפני פרעה, נעשו כל אוכלוסיו - אמר: מן יכן, משה לא היו מדברים; אמר לחרשים ולא היו שומעים; אמר לסומים ולא היו רואים. הקדוש ברוך הוא אמר למשה - משה רצה ללכת, הוא אמר לו על השפתיים, &quot;מי שם פה לאדם ומי עשוי אילם או חירש?&quot; בעצם הוא אומר לו: אתה זוכר, תמן קמת לך, שמה עזרתי לך בזה, והכא לית אנא קאים - ואחרי הליתן, כאן פה, אני לא יכול לעזור בדיבור. הדא הוא דכתיב: '''&quot;מי כה' אלהינו בכל קראינו אליו&quot;'''.

רבי יודן בשם רבי יצחק, שיטה אחרת - הוא אומר דרשה אחרת באותו נושא: בשר ודם יש לו פטרון. אמרו לו: הרי נתפס בן ביתך! אמר להם: הרי אני מתקיים עליו. אמרו לו: הרי הוא יוצא לידון! אמר להם: הרי אני מתקיים עליו. אמרו לו: '''הרי הוא לים! היכן הוא והיכן פטרונו'''? כבר הפטרון מתייאש. '''אבל הקדוש ברוך הוא הציל את יונה ממעי הדגה''', שנאמר: '''&quot;ויאמר ה' לדג ויקא את יונה&quot;'''.

רבי יודן בשם רבי יצחק, בשיטה אחרת, בדרשה אחרת באותו רעיון: הרי בשר ודם יש לו פטרון. אמרו לו: נתפס בן ביתך! אמר להם: הריני מתקיים תחתיו. אמרו לו: הרי הוא יוצא לידון! אמר להם: הריני מתקיים עליו, אני אציל אותו. אמרו לו: '''הרי הוא מושלך לאש! היכן הוא והיכן פטרונו'''? כבר גמרנו, אין לפטרון שום כוח. '''אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן. הציל לחנניה מישאל ועזריה מכבשן האש'''. הדא הוא דכתיב: '''&quot;ענה נבוכדנצר ואמר: בריך אלההון די שדרך מישך ועבד נגו&quot;''' וגומר.

רבי יודן אמר בשם רבי יצחק שיטה נוספת, עוד דרך בדרשה: הרי בשר ודם יש לו פטרון - אותו רעיון - בא פטרון, אני אציל אותו וכולי, '''הרי הוא מושלך לחיות'''! להכן והכן פטרונו. '''אבל הקדוש ברוך הוא הציל את דניאל מגוב אריות'''. הדא הוא דכתיב: '''&quot;אלהי שלח מלאכיה וסגר פום אריוותא ולא חבלוני&quot;''' וגומר.

רבי יודן אמר משמיה דידיה עוד דרשה: '''בשר ודם יש לו פטרון. אם באת לו עת צרה, אינו נכנס אצלו פתאום, אלא בא ועומד לו על פתחו של פטרונו, וקורא לעבדו או לבן ביתו, והוא אומר: איש פלוני עומד על פתח חצירך. שמא מכניסו, ושמא מניחו'''. כלומר תלוי ברצון של הפטרון. '''אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן. אם בא על אדם צרה. לא יצווח לא למיכאל, ולא לגבריאל, אלא לי יצווח ואני עונה לו מיד'''. הדא הוא דכתיב: '''&quot;כל אשר יקרא בשם ה' ימלט&quot;'''.

אמר רבי פנחס: עובדא הוה בגברא, דהוה עייל מחמתא דטיבריא - כן, שני מקומות. פגעו בו רומאים. אמרו לו: מן דמאן את? כלומר מנין אתה שייך? אמר להם: מן דסופיינוס - כלומר אני שייך לשר העיר. ופנו מיניה, עזבו אותו. בערב הם באו ואמרו לגבי אותו שר: עד אימתי את מקיים עם אילין יהודאי? עד מתי אתה כורת איתם בריתות? אמר להם: למה? אמרו לו: פגעינן בחד יהודאי ואמרינן ליה: מן דמאן את? אמר לן: דסופיינוס. אמר להם: ומה עבדתון ליה? אמרו לו: דיו ליה! פנינן יתיה - שחררנו אותו. אמר להם: יאות עבדיתון! טוב מאוד שעשיתם את זה, כי אחרת הייתי פוגע בכם. '''ומה מי שהוא נתלה בבשר ודם, ניצול. מי שהוא נתלה בהקדוש ברוך הוא, לא כל שכן'''? הדא הוא דכתיב: '''&quot;כל אשר יקרא בשם ה' ימלט&quot;'''.

אמר רבי אלכסנדרי: עובדא בחד ארכון דהוה שמיה אלכסנדרוס, והוה חד ליסטים ששמו גם כן אלכסנדרוס. אמר ליה: מה שמך? אלכסנדרוס. אמר ליה: אלכסנדרוס יפנה מן הדין אלכסנדרוס. ואז השופט שחרר אותו. '''ומה אם מי ששמו כשם של בשר ודם, הוא ניצול. מי ששמו כשמו של הקדוש ברוך הוא, על אחת כמה וכמה'''. הדא הוא דכתיב: '''&quot;כל אשר יקרא בשם ה' ימלט&quot;'''.

רבי פנחס אמר בה תרתי, כלומר שתי דרשות - חדא בשם רבי זעירא, וחד בשם רבי תנחום בר חנילאי. רבי פנחס בשם רבי זעירא: '''בשר ודם יש לו פטרון. אם הטריח עליו ביותר, הוא אומר: אשכח פלן דקא מטרחא לי''' - אני אעזוב אותו, מה אני צריך אדם שכל הזמן משתמש בי? '''אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא כל מה שאת מטריח עליו הוא מקבלך'''. הדא הוא דכתיב: '''&quot;השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך&quot;'''.

רבי פנחס בשם רבי תנחום בר חנילאי: '''בשר ודם יש לו פטרון. ובאו שונאים ותפשו אותו על פתח חצירו של פטרונו. עד דצווח ליה, עד הוא נפק, עברת חרבא על קדליה וקטלית יתיה'''. אפילו אם הוא רוצה לעזור, עד שהוא יוצא, החרב חתכה את הראש וגמרנו מאוחר מדי. '''אבל הקדוש ברוך הוא הציל את יהושפט מחרב ארם''', דכתיב: '''&quot;יזעק יהושפט וה' עזרו ויסיתם אלהים ממנו&quot;'''. מה זה &quot;ויסיתם אלהים ממנו&quot;? '''מלמד שלא היה חסר אלא חיתוך הראש, &quot;ויסיתם אלהים ממנו&quot;'''.

רבי זעירא בריה דרבי אבהו ורבי אבהו בשם רבי אלעזר: '''&quot;אשרי שאל יעקב בעזרו שברו על אלהיו&quot;''' - מה כתיב בתריה? '''&quot;עושה שמים וארץ את הים ואת כל אשר בם&quot;'''. וכי מה עניין זה לזה? מלמד: '''מלך בשר ודם, יש לו פטרון, שולט באיפרכיא אחת, ואינו שולט באיפרכיא אחרת'''. '''אפילו תימר קוזמוקלטור, שולט ביבשה, שמא שולט בים'''? כלומר איזה קיסר שולט בכל הקוסמוס, בכל זאת שולט רק ביבשה, שמא שולט בים? '''אבל הקדוש ברוך הוא שולט בים ושולט ביבשה. מציל בים מן המים ביבשה מן האש. הוא שהציל את משה מחרב פרעה. הציל את יונה ממעי הדגה. חנניה מישאל ועזריה מכבשן האש. לדניאל מבור אריות'''. הדא הוא דכתיב: '''&quot;עושה שמים וארץ את הים ואת כל אשר בם&quot;'''. כלומר אין מקום שהקדוש ברוך הוא לא יכול להושיע.
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;126&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וביבשה}} ביבשה מן האש. הוא שהציל את משה מחרב פרעה. הציל את יונה ממעי הדגה. חנניה מישאל ועזריה מכבשן האש. לדניאל מבור אריות. הדא הוא  דכתיב: ([[תהילים קמו ו]]) &quot;עושה שמים וארץ את הים ואת כל אשר בם {{ירו&quot;מ-הוסר|וגומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|השומר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמת לעולם}}&quot;. אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מעשה בתינוק שהתפלל ונענה|מעשה בספינה אחת של עובדי כוכבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומזלות}}, שהיתה פורשת {{ירו&quot;מ-הוסר|מים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|הגדול}} גדול,]] והיה בה תינוק אחד יהודי. עמד עליהם סער גדול בים, ועמד כל אחד ואחד מהם, והתחיל נוטל יראתו בידו וקורא, ולא הועיל כלום. כיון  שראו שלא הועילו כלום, אמרו לאותו יהודי: בני, קום קרא אל אלהיך, ששמענו שהוא עונה אתכם כשאתם צועקים אליו, והוא גבור. מיד עמד {{ירו&quot;מ-הוסר|התינוק}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|התי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|נוק}} בכל לבו וצעק, וקיבל ממנו הקדוש ברוך הוא {{ירו&quot;מ-הוסר|תפילתו}} תפלתו, ושתק הים. כיון שירדו ליבשה, ירדו כל אחד ואחד לקנות צרכיו. אמרו לו לאותו התינוק: לית את בעי מזבין לך כלום? {{ירו&quot;מ-ביאור|אינך רוצה לקנות כלום}} אמר להון: מה אתון בעי {{ירו&quot;מ-ביאור|מה אתם רוצים}} מן ההן {{ירו&quot;מ-הוסר|אכסניא}} אכסני {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}} עלובה? אמרו לו: את אכסניא עלובה? אינון אכסניא עלובה! אינון הכא, וטעוותהון בבבל, ואינון הכא, וטעוותהון ברומי, ואינון הכא, וטעוותהון  עמהון ולא מהנון להן כלום. אבל את, כל אהן דאת אזיל, אלהך עמך! הדא הוא דכתיב: &quot;כה' אלהינו בכל קראינו אליו&quot;. רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] אמר: בשר ודם, יש לו קרוב, אם היה עשיר, הוא מודה בו, ואם היה עני, כופר בו. אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא אפילו  ישראל נתונין בירידה התחתונה, הוא קורא אותם &quot;אחי וריעי&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ומה טעם}} &quot;למען אחי וריעי&quot;. רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]] ורב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} ורבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}}: בשר ודם יש לו קרוב, אם היה פילוסופוס, הוא אומר {{ירו&quot;מ-ביאור|בגאווה}} ההן פלן מתקרב לן. אבל הקדוש ברוך הוא קורא לכל ישראל קרובים, הדא הוא דכתיב: ([[תהילים קמח יד]]) &quot;וירם קרן לעמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|תהילה לכל חסדיו לבני ישראל עם קרובו}}. פיסקא: {{שוליים|ט_ט}}מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה אומר: &quot;ברוך {{ירו&quot;מ-הוסר|שעקר}} שע {{ירו&quot;מ-הדגשה|קר}} עבודה זרה מארצינו&quot;. {{ירו&quot;מ-הוסר|כו' }}מתניתא כשנעקרה מכל מקומות ארץ ישראל, אבל {{שוליים|ט_י}}אם נעקרה ממקום אחד, אומר: &quot;ברוך שעקר עבודה  זרה מן המקום הזה&quot;. נעקרה ממקום אחד ונקבעה במקום אחר, {{שוליים|ט_יא}}מקום שניתנה בו, אומר: &quot;ברוך ארך אפים&quot; {{שוליים|ט_יב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ומ}}    {{ירו&quot;מ-הוסר|ומקום}} קום שנעקרה ממנו, אומר: &quot;ברוך שעקר עבודה זרה מן המקום הזה, יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, כשם שעקרתה אותה מן המקום {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה  אם}}{{ירו&quot;מ-הוסר| הזה כך תעקור אותה מן המקומות כולם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ותחזיר לב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חזרו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|עובדיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בתשובה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לעובדך ולא נמצא מתפלל על עובדי עבודה זרה תני רבי ישמעאל בן גמליאל אומר אף בחוצה לארץ צריך לומר כן אמר רבי יוחנן כי מי אשר יחובר יבחר כתיב אל כל החיים יש בטחון שכל זמן שאדם חי יש לו תקוה מת אבדה תקותו מה טעמא? במות אדם רשע תאבד תקוה תני רבי יהודה אומר שלשה דברים צריך אדם לומר בכל יום ברוך שלא עשאני גוי ברוך שלא עשאני בור ברוך שלא עשאני אשה ברוך שלא עשאני גוי שאין הגוים כלום כל הגוים כאין נגדו ברוך שלא עשאני בור שאין בור ירא חטא ברוך שלא עשאני אשה שאין האשה מצווה על המצוות אמר רבי אחא כי מי יחובר וגומר אפילו אותם שפשטו ידיהן בזבול יש להם בטחון}}. לקרבן אי אפשר, שכבר פשטו ידיהן בזבול. לרחקן אי אפשר, שעשו תשובה. עליהן הוא אומר: ([[ירמיהו נא נז]]) &quot;וישנו שנת עולם ולא יקיצו&quot;. רבנן דקיסרין אמרי: קטני עובדי כוכבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומזלות}} וחילותיו של נבוכדנצר {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא השתתפו בחורבן}}, אין חיין ואין נידונין. עליהן הכתוב אומר: &quot;וישנו שנת עולם {{ירו&quot;מ-הוסר|וגומר&quot;}} ולא יקיצו&quot;. {{שוליים|ט_טו}}העובר לפני בתי עבודה זרה אומר: ([[משלי טו כה]]) &quot;בית גאים יסח ה'&quot;. רבי יוסי בי רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: ראה אותם מזבלין לעבודה זרה, אומר: ([[שמות כב יט]]) &quot;זבח לאלהים יחרם&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: {{שוליים|ט_טז}}הרואה את הכושי ואת הגיחור, ואת הלווקן ואת הכיפח ואת הננס, אומר: &quot;ברוך משנה את הבריות&quot;. את הקטוע ואת הסומא את מוכי שחין, אומר: &quot;ברוך דיין האמת&quot;. מתניתין כשהיו שלמים ונשתנו. אבל אם היה כן ממעי אמו, אומר: &quot;ברוך משנה את הבריות&quot;. {{שוליים|ט_יז}}הרואה אילנות נאים ובני אדם נאים אומר: &quot;ברוך שכן ברא בריות נאות בעולמו&quot;. מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, שראה גויה אשה נאה, ובירך עליה. לא כן אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רבי יוסי בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]], ורבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] ורבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}}&quot; ([[דברים ז ב|דברים ואתחנן ז ב]]) &quot;לא תחנם&quot;!? {{שוליים|ט_יח}}לא תתן להם חן. מה אמר אבסקטא {{ירו&quot;מ-ביאור|האם ברך אותה על יופיה ןשלא יהיה בא עין הרע}} לא אמר אלא &quot;שכך ברא בריות נאות בעולמו&quot;. שכן אפילו ראה גמל נאה, סוס נאה, חמור נאה, אומר: &quot;ברוך שברא בריות נאות בעולמו&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}זו דרכו של [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} להסתכל בנשים? אלא דרך עקמומיתה היתה. כגון ההן פופסדס, {{ירו&quot;מ-ביאור|קרן זוית}} והביט בה שלא בטובתו. קרא הגבר, אומר: &quot;ברוך חכם הרזים&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[איוב לח לו]]) &quot;מי שת בטוחות חכמה, {{ירו&quot;מ-הוסר|וגומר&quot;}} או מי נתן לשכוי בינה&quot;? אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: בערביא קורין לאימרא {{ירו&quot;מ-ביאור|לאיל}} &quot;יובלא&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וזה עוזר להבין מה שנאמר}}: ([[יהושע ו ה]]) &quot;והיה במשוך בקרן היובל&quot;. באפריקא קורין לנידה &quot;גלמודה&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וזה עוזר להבין מה שנאמר}}: ([[ישעיהו מט כא]]) &quot;ואני שכולה וגלמודה&quot;. ברומי צווחין לתרנגולא &quot;שכוי&quot;, {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה עוזר להבין מה שנאמר:}} ([[איוב לח לו]]) &quot;או מי נתן לשכוי בינה&quot; {{שוליים|ט_יט}}הרואה אוכלוסין אומר: &quot;ברוך חכם הרזים&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פרצופיהן ודעתם שונים זה מזה|{{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}כשם שאין פרצופי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}ן דומין זה לזה, כך אין דעתן דומה זה לזה.]] [[ביאור:עץ מסורת#בן זומא|°]]&lt;nowiki/&gt;בן זומא כשהיה רואה אוכלוסין בירושלים, {{ירו&quot;מ-הוסר|אומר}} אמר: &quot;ברוך שברא כל אלו לשמשיני&quot;. כמה יגע אדם הראשון עד שלא אכל פרוסה. חרש, זרע, ניכש, עידר, קצר, עימר, דש, זרה, בירר, טחן, הרקיד, לש, וקיטף, ואפה, ואחר כך&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק תשיעי#דף סד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אמר רבי תנחומא: מעשה בספינה אחת של עובדי כוכבים, שהיתה פורשת גדול, והיה בה תינוק אחד יהודי. עמד עליהם סער גדול בים, ועמד כל אחד ואחד מהם, והתחיל נוטל יראתו בידו וקורא, ולא הועיל כלום. כיון שראו שלא הועילו כלום, אמרו לאותו יהודי: בני, קום קרא אל אלהיך, ששמענו שהוא עונה אתכם כשאתם צועקים אליו, והוא גבור. מיד עמד בכל לבו וצעק, וקיבל ממנו הקדוש ברוך הוא תפלתו, ושתק הים. כיון שירדו ליבשה, ירדו כל אחד ואחד לקנות צרכיו. אמרו לו לאותו התינוק: לית את בעי מזבין לך כלום? אתה לא צריך לקנות משהו? אמר להון: מה אתון בעי מן ההן אכסני עלובה? מה אתם רוצים מאדם עלוב כמוני? אמרו לו: את אכסניא עלובה? אינון אכסניא עלובה! אינון הכא, וטעוותהון בבבל, ואינון הכא, וטעוותהון ברומי, ואינון הכא, וטעוותהון עמהון ולא מהנון להן כלום - אפילו שהאלוהים שלהם איתם לא עוזרים להם כלום. '''אבל את, כל אהן דאת אזיל, אלהך עמך'''! הדא הוא דכתיב: '''&quot;כה' אלהינו בכל קראינו אליו&quot;'''.

רבי שמעון בן לקיש אמר: '''בשר ודם, יש לו קרוב, אם היה עשיר, הוא מודה בו, ואם היה עני, כופר בו'''. '''אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא אפילו ישראל נתונין בירידה התחתונה, הוא קורא אותם &quot;אחי וריעי&quot;''', &quot;למען אחי וריעי&quot;.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''פיסקא.''' מקום שנעקרה וכו'

'''ותחזיר לב עובדיה לעובדך חסר כאן וה&quot;ג בתוספתא.''' ובחוצה לארץ אין צריך לומר כן מפני שרובה גוים. ועלה קאמר טעמא. ולא נמצא מתפלל על עובדי ע&quot;ז אם יאמר כן: אף בח&quot;ל צריך לומר כן מפני שעתידים להתגייר שנ' אז אהפיך אל עמים שפה ברורה והיינו כדדריש ר' יוחנן לקמיה

'''כי מי אשר יחבר אל כל החיים יש בטחון.''' הקרי הוא יחבר ויבחר כתיב ודריש ליה כי מי אשר ירצה יבוחר אל הקב&quot;ה ויחובר אל ישראל ויתוספו עליהם כשיתגיירו אל כל החיים אלא כל זמן שהם חיים יש להם בטחון לבא ולהתגייר שכל זמן וכו'

'''תני.''' בתוספתא שם: כי מי יחובר וגו' אפילו וכו' יהיה מי שיהיה יחובר אל ה' וישוב אליו ואפי' אותם שפשטו ידיהם בבית המקדש מיהת אינן נידונין ועליהן הוא אומר וישנו וגו'

'''קטני עכו&quot;ם.''' שלא היה בהן כח לעשות רעה לישראל וכן שאר חיילותיו של נבוכדנצר הרשע שלא היה להם חלק בפשיטות ידו בזבול הן הן אשר אין חיין ואין נדונין אבל אותם שפשטו ידיהם בזבול אין להם תקנה בתשובה פליגי על ר' אחא

'''מזבלין.''' עובדים לעבודת ע&quot;ז

'''הרואה את הכושי.''' תוספתא שם

'''הגיחור.''' אדם הרבה רו&quot;ש בלעז

'''לווקן.''' לבן יותר מדאי

'''הכיפח.''' ארוך ביותר ופרצופו שמוט ומכוער הוא

'''מתניתין.''' ברייתא דוקא כשהיו שלימים כשנולדו ונשתנו אח&quot;כ מברך דיין האמת

'''מה אמר אבקסטא.''' ובפ&quot;ק דע&quot;ז אבסקנטה. מלשון נשיאת חן וכבוד אפסארוונט&quot;ה בלעז כלומר וכי אמר לה באיזה לשון כבוד לא אמר אלא שבח להבורא ברוך וכו'

'''זו דרכו וכו'.''' בתמיה

'''כגון ההן פופסדוס.''' ובע&quot;ז גריס פסוורוס והוא קרן זוית מלשון פסי&quot;א בלע&quot;ז כשאדם פוגע בחבירו במקום צר אומר פסאוור&quot;א

'''ברוך חכם הרזים.''' שנתן חכמה ובינה להתרנגול להבחין בין יום ובין לילה על דרך מי שת בטוחות חכמה או מי נתן לשכוי בינה והוא תרנגול כדצווחין ליה ברומי

'''הרואה אוכלוסין וכו'.''' תוספתא שם

'''וכן הוא אומר זכור כי תשגיא פעלו.''' וזהו אורח טוב שהוא מגדיל פעלו של בעה&quot;ב ומשורר ומספר בשבחו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;וביבשה מן האש · הוא שהציל את משה מחרב פרעה · הציל את יונה ממעי הדגה · חנניה מישאל ועזריה מכבשן האש · לדניאל מבור אריות · הה'ד עושה שמים וארץ את הים ואת כל אשר בם וגו' · אמ' ר' תנחומא מעשה בספינה אחת שלגוים שהיתה פורשת מים הגדול והיה בה תינוק אחד יהודי עמד עליהם סער גדול בים ועמד כל אחד ואחד מהן והתחיל נוטל יראתו בידו וקורא ולא הועיל כלום · כיון שראו שלא הועילו כלום · אמרו לאותו יהודי בני קום קרא אל אלהיך ששמעין שהוא עונה אתכם כשאתם צועקים אליו והוא גיבור · מיד עמד התינוק בכל לבו וצעק וקיבל ממנו הקב'ה תפילתו ושתתק הים · כיון שירדו ליבשה ירדו כל אחד ואחד לקנות צרכיו · אמרו לו לאותו תינוק לית את בעי מזבין לך כלום · אמ' להון מה אתון בעי מן ההן אכסניא עלובה · אמרו לו את אכסניא עלובה · איתן אכסניא עלובה איתן הכא וטעוותהון בבבל · ואיתן הכא וטעוותהון ברומי · ואיתן הכא וטעוותהון עמהון ולא מהנון להון כלום · אבל את כל אתהן דאת אזל אלהך עימך · הה'ד כי'י אלהינו בכל קראינו אליו · ר' שמעון בן לקיש אמ' בשר ודם יש לו קרוב אם היה יש' עשיר הוא מודה בו · ואם היה עני כופר בו · אבל הקב'ה אינו כן אלא אפי' נתונין בירידה התחתונה הוא קורא אותם אחיי וריעיי · ומה טעם למען אחיי וריעיי · ר' אבון ור' אחא ור' שמעון בן לקיש בשר ודם יש לו קרוב אם היה פילוסופוס הוא ידע ההן פלן מתקרב לן · אבל הקב'ה קורא לכל יש' קרובים · הה'ד וירם קרן לעמו · מת'ני' מקום שנעקרה ממנו ע'ז' או' ברוך שעקר ע'ז' מארעינו טול' · מתניתא כשנעקרה מכל מקומות ארץ יש' · אבל אם שנעקרה ממקום אחד או' ברוך שעקר ע'ז' מן המקום הזה · נעקרה ממקום אחד ונקבעה במקום אחר · מקום שניתתה בו או' ברוך ארך אפים · ומקום שנעקרה ממנו ע'ז' ברוך שעקר ע'ז' מן המקום הזה · יהא רצון מלפניך י'י אלהינו ואלהי אבתינו כשם שעקרתה אותה מן המקום הזה כך תעקור אותה מן המקומות כולם ותחזיר לב עובדיה לעובדך · ולאו עתיקא מתפלל על עובדי ע'ז' · תני ר' שמעון ישמעאל בן גמליאל או' בחוצה לארץ צריך לומ' כן · אמ' ר' יוחנן כי מי אשר יחובר · ויבחר כת' · אלא כל החיים יש בטחון · כל זמן שאדם חי יש לו תקוה · מת אבדה תקוותו · מה טעם במות אדם רשע תאבד תקוה · תני ר' יהודה או' שלשה דברים צריך אדם לומר בכל יום ברוך שלא עשאני גוי · ברוך שלא עשאני בור · ברוך שלא עשאני אשה · ברוך שלא עשאני גוי שאין הגוים כלום כל הגוים כאיין נגדו · ברוך שלא עשאני בור שאין בור ירא חט · ברוך שלא עשאני אשה שאין האשה מיצווה על המצוות · אמ&quot;ר אחא כי מי יחובר וגו' · אפי' אותם שתפשטו ידיהם בזבול לית להם בטחון · לקרבן אי איפשר שכבר פשטו ידיהן בזבול · לרחצן אי איפשר שעמן תשובה · עליהן הוא או' וישע שנת עולם ולא יקיצו · רבנן דקיסרין אמרי קטני גוים וחיילותיו שלנבוכדנצר אין חיין ואיין נידונין עליהן הכת' או' וישע שנת עולם וגו' · העובר לפני בתי עז או' בית גאיים יסח וג' ר' יוסי ביר' בון בשם ר' לוי ראה אותם מיזבלין לעז או' זובח לאלהים יחרם · הרואה את הכושי ואת הגיחור ואת הלווקן ואת הכיפח ואת הננס או' ברוך משנה את הבריות · את הקטוע ואת הסומא את מוכי שחין או' ברוך דיין האמת · מתניתא כשהיו שלימים ונשתנו · אבל אם היה כן ממעי אמנו או' ברוך משנה את הבריות · הרואה אילנות נאים ובני אדם נאים או' ברוך שכן ברא בריות נאות בעולמו · מעשה ברבן גמליאל שראה גויה אשה נאה וביירך עליה · לא כן אמ&quot;ר זעיר בשם ר' יוסי בר חנינא ר' בא ר' חייא בשם ר' יוחנן לא תחונם · לא תתן עליהן חן · מה אמ' אכסקטא אלא אמ' לא שכך ברא בריות נאות בעולמו שכן אפי' ראה גמל נאה · סוס נאה · חמור נאה או' ברוך שברא בריות נאות בעולמו · זו דרכו שלרבן גמליאל להסתכל בנשים · אלא דרך עקמומיתה היתה כגון ההן פופסדס ותפיס בה שלא בטובתו · קרא הגבר או' ברוך חכם הרזים · מי שת בטוחות חכמה וג' · אמ&quot;ר לוי בערביא קורין לאימרא יובלא · והיה במשוך בקרן היובל · באפריקיא קורין לפרה גלמודה · ואת שכולה וגלמודה · טרומי צווחין לתרנוגלא שכוי · או מי נתן לשכוי בינה · הרואה אוכלוסין או' ברוך חכם הרזים · כשם שאין פרצופיהן דומין זה לזה · כך אין דעתן דומה זה לזה · בן זומא כשהיה רואה אוכלוסין בירושלם או' ברוך שברא כל אילו לשמשיני · כמה יגע אדם הראשון עד שלא אכל פרוסה · חרש זרע ניכש עידר קצר עימר דש זרה בורר טחן הרקיד לש וקיטף ואפה ואחר כך&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

רבי אבון ורב אחא ורבי שמעון בן לקיש: '''בשר ודם יש לו קרוב, אם היה פילוסופוס, הוא אומר ההן פלן מתקרב לן'''. אדם חכם ומפורסם, הוא מתגאה שזה קרוב שלו. '''אבל הקדוש ברוך הוא קורא לכל ישראל קרובים'''. הדא הוא דכתיב: '''&quot;וירם קרן לעמו&quot;''' - כולם קרובים של הקדוש ברוך הוא, בין אם הם אנשים פשוטים, בין אם גדולים.

פיסקא: '''מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה אומר: &quot;ברוך שעקר עבודה זרה מארצינו&quot;'''. מתניתא כשנעקרה מכל מקומות ארץ ישראל. '''אבל אם נעקרה ממקום אחד, אומר: &quot;ברוך שעקר עבודה זרה מן המקום הזה&quot;'''. נעקרה ממקום אחד ונקבעה במקום אחר - מקום שניתנה בו, אומר: &quot;ברוך ארך אפים&quot;. מקום שנעקרה ממנו, אומר: &quot;ברוך שעקר עבודה זרה מן המקום הזה, יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, כשם שעקרתה אותה מן המקום הזה כן תעקור אותה מכל המקומות ותחזיר עובדיה לעבודתך&quot;. ובחוץ לארץ אין צריך לומר כן, שלא יהא נמצא מתפלל לעבודה זרה. תניא רבי ישמעאל בן גמליאל אומר: בחוץ לארץ אומר כן, לפי שסופם להתגייר. אמר רבי יוחנן: נאמר &quot;מי אשר יחובר&quot; - כתיב &quot;מי אשר יבחר&quot;, לומר שכל מי שרוצה להתחבר לישראל, כל גוי שרוצה יכול להתחבר. כתיב &quot;אל כל החיים יש ביטחון&quot; - שכל זמן שאדם חי יש לו תקווה. מהתם דכתיב &quot;במות אדם רשע תאבד תקוה&quot; - אפילו אדם רשע יש לו תקווה, ברגע שהוא מת איבד את התקווה.

תניא רבי יהודה אומר: שלושה דברים צריך אדם לומר בכל יום - ברוך שלא עשני גוי, ברוך שלא עשני בור, ברוך שלא עשני אישה. ברוך שלא עשני גוי - שאין הגויים כלום, דכתיב &quot;כל הגויים כאין נגדו&quot;. ברוך שלא עשני בור - שאין בור ירא חטא. ברוך שלא עשני אישה - שאין אישה מצווה על המצוות.

אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב &quot;מי יחובר&quot; וגומר - '''לקרבן אי אפשר, שכבר פשטו ידיהן בזבול'''. כלומר אפילו הגויים שהחריבו את בית המקדש, גם להם יש תקנה אם יחזרו בתשובה. '''לרחקן אי אפשר, שעשו תשובה'''. '''עליהן הוא אומר: &quot;וישנו שנת עולם ולא יקיצו&quot;'''. רבנן דקיסרין אמרי: '''קטני עובדי כוכבים וחילותיו של נבוכדנצר, אין חיין ואין נידונין. עליהן הכתוב אומר: &quot;וישנו שנת עולם ולא יקיצו&quot;'''.

'''העובר לפני בתי עבודה זרה אומר: &quot;בית גאים יסח ה'&quot;'''. רבי יוסי בי רבי בון בשם רבי לוי: '''ראה אותם מזבלין לעבודה זרה, אומר: &quot;זבח לאלהים יחרם&quot;'''.

'''הרואה את הכושי ואת הגיחור, ואת הלווקן ואת הכיפח ואת הננס, אומר: &quot;ברוך משנה את הבריות&quot;'''. '''את הקטוע ואת הסומא את מוכי שחין, אומר: &quot;ברוך דיין האמת&quot;'''. מתניתין כשהיו שלמים ונשתנו - כלומר נבראו בריאים ולאחר מכן נשתנו. '''אבל אם היה כן ממעי אמו, אומר: &quot;ברוך משנה את הבריות&quot;'''.

'''הרואה אילנות נאים ובני אדם נאים אומר: &quot;ברוך שכן ברא בריות נאות בעולמו&quot;'''. '''מעשה ברבן גמליאל, שראה גויה אשה נאה, ובירך עליה'''. אבל הגמרא שואלת: '''לא כן אמר רבי זעירא בשם רבי יוסי בר חנינא, ורבי אבא ורבי חייא בשם רבי יוחנן''': '''&quot;לא תחנם&quot;'''!? '''לא תתן להם חן'''? כלומר אסור להגיד על גוי כן, לתת לו חן. אומרת הגמרא: מה אמר? האם הוא בירך שהקדוש ברוך הוא ישמור עליה, או ששיבח אותה שהיא יפה? לא שיבח אותה אלא שיבח את הקדוש ברוך הוא. '''לא אמר אלא &quot;שכך ברא בריות נאות בעולמו&quot;'''. '''שכן אפילו ראה גמל נאה, סוס נאה, חמור נאה, אומר: &quot;ברוך שברא בריות נאות בעולמו&quot;'''.

אומרת הגמרא: '''וכי דרכו של רבן גמליאל להסתכל בנשים? אלא דרך עקמומיתה היתה'''. כלומר בבעל כורחו, היה שם איזה קרן זווית והוא עבר שם במקרה, '''והביט בה שלא בטובתו'''.

'''קרא הגבר, אומר: &quot;ברוך חכם הרזים&quot;''' - שהקדוש ברוך הוא נותן לתרנגול את היכולת להבחין בין יום ללילה, דכתיב: '''&quot;מי שת בטוחות חכמה&quot;''' וגומר. אמר רבי לוי: בערביא קורין לאימרא &quot;יובלא&quot; - זה מאפשר לנו להבין את הפסוק: '''&quot;והיה במשוך בקרן היובל&quot;''', כלומר בקרן של אייל. באפריקא קורין לנידה &quot;גלמודה&quot; - זה מאפשר לנו להבין את הפסוק: '''&quot;ואני שכולה וגלמודה&quot;''', כלומר כמו נידה שמרוחקת מבעלה. ברומי צווחין לתרנגולא &quot;שכוי&quot; - וזה מאפשר לנו להבין את הפסוק: '''&quot;או מי נתן לשכוי בינה&quot;''', שהכוונה לתרנגול.

'''הרואה אוכלוסין אומר: &quot;ברוך חכם הרזים&quot;''' - כשהוא רואה כמות גדולה של ישראל, '''כשם שאין פרצופין דומין זה לזה, כך אין דעתן דומה זה לזה'''. '''בן זומא כשהיה רואה אוכלוסין בירושלים, אמר: &quot;ברוך שברא כל אלו לשמשיני&quot;'''.

'''כמה יגע אדם הראשון עד שלא אכל פרוסה. חרש, זרע, ניכש, עידר, קצר, עימר, דש, זרה, בירר, טחן, הרקיד, לש, וקיטף, ואפה, ואחר כך''' אכל פרוסה. ואני עומד בשחרית ומוצא כל אלו לפניי.

ריעי, כמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא חלוק ללבוש - גזז, ליבן, ניפץ, צבע, טווה, ארג, כיבס, תפר, ואחר כך מוצא חלוק ללבוש. ואני עומד בשחרית ומוצא כל אלו מתוקנים לפניי. כמה בעלי אומנויות משקיעים, ואני עומד בשחרית מוצא כל אלו לפניי.

וכן היה בן זומא אומר: הרואה חמה אומר: וחמה אכלתי משל בעל הבית, וחמה שתיתי משל בעל הבית - חתיכה אחת אכלתי, כוס יין שתיתי, וכל התור הזה לבני משפחתו ולאשתו ובניו. אבל הרואה את התור אומר: ברוך בעל הבית, זכור לבעל הבית לטובה. כמה יין הביא לפניי, כמה חתיכות הביא לפניי, כמה תור אכתרך לפניי, כל מה שטרח לא טרח אלא בשבילי. וכן הוא אומר: &quot;זכור כי תשגיא פעלו אשר שוררו אנשים&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף סג עמוד ב'''

{{שוליים|ט_טו}} '''העובר לפני בית עבודה זרה אומר &quot;בית גאים יסח ה'&quot;, וכשרואה אותה מזובלת אומר &quot;זבח לאלהים יחרם&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רכד סעיף יא , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בי רבי בון בשם רבי לוי כפי שהובא בירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ט_טז}} '''הרואה בעל מום מלידה (כושי, גיחור, לווקן, ננס וכד') מברך &quot;משנה הבריות&quot;, ואם נשתנה לאחר שהיה שלם - מברך &quot;דיין האמת&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רכה סעיף ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רכה סעיף ט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח רכה, ח-ט) פסקו כחלוקה זו בין מי שנולד כך לבין מי שנשתנה ממעשה שהיה שלם.

{{שוליים|ט_יז}} '''הרואה בריות נאות אף בגויים מברך &quot;שכן ברא בריות נאות בעולמו&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רכה סעיף י , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כמעשה רבן גמליאל שברך על הגויה הנאה, שאין בברכה זו משום &quot;לא תחנם&quot; שהוא איסור נתינת חן.

{{שוליים|ט_יח}} '''הרואה גויה נכריה נאה, אין לו לברך על יופייה אלא לברך &quot;ברוך שברא בריות נאות בעולמו&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודה זרה, פרק י, הלכה ד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קנא סעיף יד. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שהרואה בריה נאה בין אדם בין בהמה מברך &quot;שככה לו בעולמו&quot;, ולא שיתכוון לשבח את יופיה כדי שלא יבוא לידי הרהור, כלשון הירושלמי &quot;שכך ברא בריות נאות בעולמו&quot;.

{{שוליים|ט_יט}} '''הרואה אוכלוסין של ישראל מברך &quot;ברוך חכם הרזים&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רכד סעיף ה , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=סג ב/&gt; ==דף סד עמוד א== &lt;קטע התחלה=סד א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שהרואה אוכלוסין רבים מישראל מברך &quot;ברוך חכם הרזים&quot;, שכשם שאין פרצופיהם דומים זה לזה כך אין דעתם דומה זה לזה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;127&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אכל פרוסה. ואני עומד בשחרית ומוצא כל אלו לפני. ראה כמה יגיעות יגע אדם הראשון, עד שמצא חלוק ללבוש. גזז, וליבן, וניפס, וצבע, וטווה, וארג, כבס, ותפר, ואחר כך מצא חלוק ללבוש. ואני עומד בשחרית ומוצא כל אלו מתוקן לפני. כמה בעלי אומניות משכימים ומעריבים, ואני עומד בשחרית ומוצא כל אלו לפני. וכן היה [[ביאור:עץ מסורת#בן זומא|°]]&lt;nowiki/&gt;בן זומא אומר: אורח רע מהו אומר? וכי מה אכלתי משל בעל הבית? וכי מה שתיתי משל בעל הבית? חתיכה אחת אכלתי לו, כוס יין שתיתי לו, וכל טורח שטרח, לא טרח אלא בשביל אשתו ובניו. אבל אורח טוב אומר: ברוך בעל הבית, זכור בעל הבית לטובה, כמה יין הביא לפני! כמה חתיכות הביא לפני! כמה טורח טרח לפני! כל מה שטרח, לא טרח אלא בשבילי. וכן הוא אומר! ([[איוב לו כד]]) &quot;זכור כי תשגיא פעלו אשר שוררו אנשים&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ט_ב|ירושלמי ברכות, פרק ט, הלכה ב]]==  
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ט_ב&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ט_כ}} על הזיקים, {{ירו&quot;מ-ביאור|כוכב שביט}} ועל הזועות, {{ירו&quot;מ-ביאור|רעידת אדמה}} ועל הברקים, ועל הרעמים, ועל הרוחות, הוא אומר: &quot;ברוך שכחו מלא עולם&quot;. {{שוליים|ט_כא}}על ההרים, ועל הגבעות, ועל הימים, ועל הנהרות, ועל המדברות, הוא אומר: &quot;ברוך עושה בראשית&quot; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: הרואה את הים הגדול אומר: &quot;ברוך שעשה את הים הגדול&quot;, בזמן שהוא רואה לפרקים. {{שוליים|ט_כב}}על הגשמים ועל בשורות טובות הוא אומר: &quot;ברוך הטוב והמטיב&quot;; ועל שמועות הרעות הוא אומר: &quot;ברוך דיין אמת&quot;.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]]: {{שוליים|ט_כג}}מתריעין על הזועות. {{ירו&quot;מ-ביאור|רעידת אדמה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}אין עבר ההן זיקא {{ירו&quot;מ-ביאור|כוכב שביט}} בכסיל, {{ירו&quot;מ-ביאור|מערכת כוכבים יש אומרים שזה אוריון}} מחריב העולם. מתיבון לשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואנן}} אנן חמין ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}עבר? {{ירו&quot;מ-ביאור|והרי רואים שהוא עובר}} אמר להון: לית איפשר {{ירו&quot;מ-הדגשה|שעבר, אלא}} או לעיל מינה {{ירו&quot;מ-ביאור|מעליו}} או לרע מינה, {{ירו&quot;מ-ביאור|מתחתיו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק נראה כעבר. אמר}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}חכים אנא {{ירו&quot;מ-ביאור|אני מכיר}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שמואל היה בקי בכוכבים|בשקקי שמיא, כשקקי נהרדעי]] קרתי. {{ירו&quot;מ-ביאור|בקי בנתיבות השמים כמו ברחובות העיר נהרדעי}} בר מן ההן זיקא, {{ירו&quot;מ-ביאור|חוץ מכוכב שביט}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}לית אנא ידע מה הוא. וכי שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} עלה לשמים? אלא על שם: ([[איוב לח לז]]) &quot;מי יספר שחקים בחכמה&quot;. אליהו זכור לטוב שאל ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי נהוראי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נהוריי: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#טעמים לרעידת אדמה|מפני מה באין זועות]] {{ירו&quot;מ-ביאור|רעידות אדמה}} לעולם? אמר ליה: בעון תרומה ומעשרות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}כתוב אחד אומר: ([[דברים יא יב|דברים עקב יא יב]]) &quot;תמיד עיני ה' אלהיך בה&quot; וכתוב אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומר}}: ([[תהילים קד לב]]) &quot;המביט לארץ ותרעד, יגע בהרים ויעשנו&quot;. הא כיצד יתקיימו שני כתובין הללו? בשעה שישראל עושין רצונו של מקום, ומוציאין מעשרותיהן כתיקונן, &quot;תמיד עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה&quot;, ואינה ניזוקת כלום. בשעה שאין ישראל עושין רצונו של מקום, ואינן מוציאין מעשרותיהן כתיקונן, &quot;המביט לארץ ותרעד&quot;. אמר ליה: בני, חייך כך היא סברא דמילתא. אבל כך עיקרו של דבר: {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא }}בשעה שהקדוש ברוך הוא מביט בבתי תיטריות ובבתי קרקסיות, יושבות בטח ושאנן ושלוה, ובית מקדשו חרב, הוא {{ירו&quot;מ-הוסר|אפילון}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מתמלא אף על}} {{ירו&quot;מ-הוסר|לעולמו}} עולמו להחריבו, הדא הוא דכתיב: ([[ירמיהו כה ל]]) &quot;שאוג ישאג על נוהו&quot;, בשביל נויהו. אמר רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: בעון משכב זכר. אמר הקדוש ברוך הוא: אתה זיעזעתה איברך על דבר שאינו שלך, חייך שאני מזעזע עולמי על אותו האיש. ורבנן אמרו: מפני המחלוקת {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}: ([[זכריה יד ה]]) &quot;ונסתם גיא הרי, כי יגיע גיא הרים אל אצל&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|נסתם כאשר נסתם מפני הרעש בימי עזיהו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ושם הייתה מחלוקת שעוזיהו ערער על הכהונה ורצה להיכנס לקדש הקדשים להקטיר קטורת}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי שמואל }}אין רעש אלא הפסק מלכות, כמה דאת אמר: ([[ירמיהו נא כט]]) &quot;ותרעש הארץ ותחל&quot; מפני מה? ([[ירמיהו נא כט]]) &quot;כי קמה על בבל מחשבות ה'&quot;. אליהו זכור לטוב שאל ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי נהוראי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נהוריי: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מטרת השקצים בעולם|מפני מה ברא הקדוש ברוך הוא שקצים ורמשים בעולמו?]] אמר לו: לצורך נבראו. בשעה שהבריות חוטאין, הוא מביט בהן ואמר: מה אלו שאין בהן צורך, הרי אני מקיימן, אלו שיש בהן צורך, לא כל שכן? אמר ליה: עוד הן יש בהן צורך: זבוב לצירעה, פשפש לעלוקתה, נחש לחפפית, {{ירו&quot;מ-ביאור|שחין}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שבלון}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שבלול}} לחזיות, סממית לעקרב. פיסקא: על הברקים וכו' רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} דיו פעם אחת בכל היום. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מה אנן קיימין? {{שוליים|ט_כד}}אם בטורדין, דיו&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק תשיעי#דף סד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, דף ס&quot;ד. אנחנו בעצם ממשיכים בעצם מהמשנה. אומרת המשנה '''על הזיקים''', כלומר על כוכב שביט, '''ועל הזועות''', רעידת אדמה, '''ועל הברקים, ועל הרעמים, ועל הרוחות, הוא אומר: ברוך שכחו מלא עולם'''. כלומר, זה דבר שבעצם רואים את זה בכל העולם, לכן אפשר לברך שכחו מלא עולם. '''ועל ההרים, ועל הגבעות, ועל הימים, ועל הנהרות, ועל המדברות''' שזה מקומי, אז '''הוא אומר: ברוך עושה בראשית'''. רבי יהודה אומר: '''הרואה את הים הגדול אומר: ברוך שעשה את הים הגדול''', בתנאי '''שהוא רואה לפרקים'''. הגמרא אומרת: פעם לפחות, שעבר שלושים יום. '''על הגשמים ועל בשורות טובות הוא אומר: ברוך הטוב והמטיב, ועל שמועות הרעות הוא אומר: ברוך דיין אמת'''.

תני בר קפרא: '''מתריעין על הזועות'''. מה שזה של רעידת אדמה, אז מכריזים - כן, מתריעים על זה. אמר שמואל: '''אין עבר ההן זיקא בכסיל, מחריב העולם'''. כלומר, אם הכוכב שביט עובר דרך מערכת כוכבים שנקראת כסיל, לפי חלק מהפרשנים הכוונה למה שנקרא היום אוריון, כן, מערכת כוכבים מאוד מוכרת. אז אומר שמואל שאם השביט עובר דרך כסיל, העולם יחרב. '''מתיבון לשמואל: אנן חמין ליה עבר'''? אנחנו רואים הרבה פעמים שהוא כן עובר. '''אמר להון: לית איפשר, או לעיל מינה או לרע מינה'''. הוא בעצם רק נראה שהוא עובר בתוכו, אבל או שהוא עובר הרבה יותר גבוה או שהוא עובר הרבה יותר נמוך. שמואל אמר: '''חכים אנא בשקקי שמיא, כשקקי נהרדעי קרתי'''. אני בקיא ברחובות של השמיים, כלומר בכל הכוכבים, כמו שאני בקיא ברחובות של נהרדעא, העיר שלי. '''בר מן ההן זיקא, לית אנא ידע מה הוא'''. חוץ מכוכב שביט שאין לי מושג מה הוא. אנחנו יודעים שכוכב שביט - היום זה ידוע - התנועה שלו היא אליפטית והשמש היא באחד המוקדים, ואז יש איזה חוק שאומר שתמיד השטח שהוא עובר הוא שטח קבוע, ולכן כאשר הוא מאוד קרוב לשמש, התנועה שלו מאוד מהירה, ואז בגלל המהירות הגזים בוערים ואנחנו רואים את הזנב של הכוכב שביט. אבל אז לא ידעו מה זה, ולכן שמואל אומר שהוא לא יודע מה זה כוכב שביט.

שואלת הגמרא: '''וכי שמואל עלה לשמים'''? איך הוא בקיא בכל הכוכבים? '''אלא על שם: מי יספר שחקים בחכמה'''. כלומר, מתוך החוכמה הוא למד את זה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' על הזיקים.''' כוכבא דשביט והוא היורה כחץ ממקום למקום וארוך כשבט שהוא יורה ונראה כמו שהוא פותח הרקיע א&quot;נ תבניות הנראות בשמים כדמות כוכבים ויש להם זנבות

'''הזועות.''' מזדעזעות ורעידת הארץ

'''רעמים.''' קול הנשמע בעננים שהם שופכים מים זה לזה ומחמימו' שבתוך העננים העולה מקיטור הארץ כשנשפכין המים לתוכן פתאום בא הקול וזהו הרעם וכמה דתימא לקול תתו המון מים בשמים

'''ועל הרוחות.''' שבאים בסערה וזעף ואינם מצוים אלא לפרקים

'''ברוך שכחו מלא העולם.''' לפי שאלו נראים ונשמעים למרחוק ואי בעי מברך עושה מעשה בראשית שכל אלו מעשה בראשית הם כדכתיב ברקים למטר עשה וגו' אבל על ההרים וגבעות וכו' אינו מברך כ&quot;א עושה מעשה בראשית דוקא דלא מצי לברוכי עלייהו שכחו מלא עולם שאינן נראין כ&quot;א כל אחד ואחד במקומו

'''הים הגדול.''' ים אוקיינוס שמקיף את העולם ומתוך גדלו וחשיבותו קבעו ברכה לעצמו ברוך שעשה את הים הגדול: לפרקים משלשיס יום לשלשיסם יום וכן בהרים וגבעות וכו' מל' יום לל' יום

'''על הגשמים.''' אם יש לו ולאחרים שדות מברך הטוב והמטיב דהכי משמע הטוב לדידיה והמטיב לאחריני ואם יש לו שדה לבדו מברך שהחיינו ואם אין לו שדה כלל אומר מודים אנחנו לך ה' אלהינו על כל טיפה וטיפה שהורדת לנו וכו'

'''ועל בשורות טובות.''' שהן טובות לו ולאחרים הטוב והמטיב ואם הן לו לבדו אומר שהחיינו

'''גמ' מתריעין על הזועות.''' שהם מפילין הבנינים והורגים מתענין ומתריעין עליהם

'''אין עבר ההן זיקא בכסיל.''' האי כוכבא דשביט אם עובר הוא במזל כסיל מחריב העולם: והאנן חמיין ליה ועבר וא&quot;ל אי אפשר אלא או למעלה או למטה ממנו ונראה כמו שעבר ואינו כן

'''חכים אנא בשקקי שמיא.''' מכיר ויודע אני לשווקי השמים ושביליהן כמו שאני מכיר בשוקא דנהרדעא עירי

'''אלא על שם.''' דכתיב מי יספר שחקים בחכמה ובחכמתו הבין והסתכל בשבילי דשמיא

'''בעון תרומת ומעשרות.''' אם אין מפרישין אותן כתיקנן ולפי שהן מצות התלוין בארץ וכדדריש מן המקראות

'''אפילון.''' רוצה הוא להפיל עולמו ולהחריבו וזהו סימן רעידת הארץ

'''כי יגיע גיא הרים אל אצל.''' וסיפיה דקרא ונסתם כאשר נסתם מפני הרעש בימי עזיה מלך יהודה וזה היה מפני המחלוקת שערער על הכהונה והיה רוצה להכנס לפניס ולהקטיר קטרת: אין רעש אלא סימן הפסק מלכות אחת

'''עוד יש בהן.''' גם בהן עצמן יש איזה צורך לרפואה

'''זבוב לצירעה.''' למי שעקצו צירעה כותש זבוב ומניחו עליו

'''פשפש לעלוקתא.''' למי שבלע עלוקה מין שרץ רפואתו לכתוש לפשפש ולהשקותו במים

'''נחש לחפפי'.''' מין שחין כותש נחש ומניחו עליו

'''שבלון.''' הוא שבלול לימצ&quot;א

'''לחזיות.''' הוא מכה על גב היד או גב הרגל

'''סממית.''' עכביש לעקרב לעקיצת עקרב כותש סממית ומניחה עליו

'''דיו פעם אחת.''' לברך על כל היום

'''מה אנן קיימין אם בטורדין.''' כלומר במה אנן קיימין הא דאמרו פעם אחת בברכה לכל היום דוקא אם בטורדין הן זה אחר זה כל היום אז די בברכה אחת אבל אם במפסיקין הן שנתפזרו העננים בין ברק לברק ובין רעם לרעם צריך לברך על כל אחת ואחת

'''חייליה דר' יוסי.''' ראיה וסייעתא דיליה מן הדא

'''דתנינן.''' בתוספתא סוף פ&quot;ה היה יושב וכו'&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אכל פרוסה · ואני עומד בשחרית ומוצא כל אילו לפניי · ראה כמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא חלוק ללבוש · גזז וליבן וניפס ועבע וטווה וארג כבס ותפר ואחר כך מצא חלוק ללבוש · ואני עומד בשחרית ומוצא כל אילו מתוקן לפניי · כמה בעלי אומניות משכימים ומעריבים · ואני עומד בשחרית ומוצא כל אילו לפניי · וכן היה בן זומא או' אורח רע מהו או' וכי מה אכלתי משלבעל הבית · וכי מה שתיתי משלבעל · חתיכת אחת אכלתי לו · כוס יין שתיתי לו · וכל טורח שטורח אלא טרח לא בשביל אשתו ובניו · אבל אורח טוב או' ברוך בעל הבית · זכור בעל הבית לטובה · כמה יין הביא לפניי · כמה חתיכות הביא לפניי · כמה טורח טרח לפניי · כל מה שטורח אלא טרח לא בשבילי · וכן הוא או' זכור כי תשגיא פעלו אשר שוררו אנשים · הל' על הזיקים ועל הזועות ועל הברקים ועל הרעמים ועל הרוחות או' ברוך שכוחו מלא העולמים · על ההרים · ועל הגבעות על הימים · ועל הנהרות ועל המדברות או' ברוך עושה בראשי' ר' יהודה או' הרואה את הים הגדול או' ברוך שברא את הים · בזמן שרואהו לפרקים · או' ברוך עושה בראשית · על הגשמים ועל בשורות טובות או' ברוך הטוב והמטיב · על שמועות הרעות או' ברוך דיין האמת · תני בר קפרא מתריעין על הזוועות · שמואל אמ' אין עבר ההן זיקא בכסיל מחריב העולם · מתיבכון לשמואל ואנן חמיין ליה עבר · אמ' להון לית איפשר או לעיל מינה · או לרע מינה · שמואל אמ' חכים אנא בשוקי שמייא כשוקי נהרדעא קרתי · בר מן ההן זיקא לית אנא ידע מה הוא · וכי שמואל עלה לשמים · אלו על שם מי יספר שחקים בחכמה · אליהו ז&quot;ל שאל לר' נהוריי מפני מה באין זועות לעולם אמ' ליה בשביל תרומה ומעשרות · כת אחר או' תמיד עיני י&quot;י אלהיך בה וכת' אחר המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו · הא כיצד יתקיימו שני כתובין הללו · בשעה שישראל עושין רצון שלמקום ומרבין מעשרותיהן כתיקנן תמיד עיני י'י להיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה · ואינה ניזוקת כלום · בשעה שאין יש' עושין רצון שלמקום ואינן מעשירין מעשרותיהן כתיקנן המביט לארץ ותרעד · אמ' ליה בני חייך כך היא סברא דמילתא · אבל כך עיקרו שלדבר · אלא בשעה שהקב&quot;ה מביט בבתי תיטריות ובבתי קרקסיות יושבות בטח ושאנן ושלוה · ובית מקדשו חרב הוא חפילון לעולמו להחריבו · הה'ד שאוג ישאג על נוהו · בשביל נויהו · אמ' ר' אחא בעון משכב זכור · אמ' הקב&quot;ה אתה זיעזעתה איברך על דבר שאינו שלך · חייך שאני מזעזע עולמי על אותו האיש · ורבנן אמרי מפני המחלוקת ונסתם גיא הרי כי יגיע גיא הרים אל אצל · אמ' ר' שמואל אין רעש אלא הפסק מלכות כמ'ד' אמ' ותרעש הארץ ותחל · מפני מה כי קמה על בבל מחשבות י'י · אליהו ז'ל שאל לר' נהוריי מפני מה ברא הקב&quot;ה שקצים ורמשים בעולמו · אמ' לו לצורך נבראו · בשעה שהבריות חוטאין הוא מביט בהן ואו' מה אילו שאין בהן צורך הרי אני מקיימן · אילו שיש מהן צורך לא כל שכן · אמ' ליה עוד הן יש בהן צור זבוב לצירעה · פשפש לעלוקה · נחש לחפפית · שכלון לחזיות · סממית לעקרב · על הברקים · ר' ירמיה ור' זעירא בשם רב חסדאי דיו פעם אחת בכל היום · אמ' ר' יוסי מה אנן קיימין אם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אליהו זכור לטוב '''שאל לרבי נהוריי: מפני מה באין זועות לעולם'''. כלומר, למה יש רעידת אדמה? '''אמר ליה: בעון תרומה ומעשרות'''. אנשים שלא מפרישים תרומה ומעשרות, זה גורם לרעידת אדמה. '''כתוב אחד אומר: תמיד עיני ה' אלהיך בה, וכתוב אחד: המביט לארץ ותרעד, יגע בהרים ויעשנו'''. כלומר, כתוב אחד אומר שהקדוש ברוך הוא תמיד משגיח על הארץ, וכתוב אחד אומר הפוך - יש רעידת אדמה, &quot;יגע בהרים ויעשנו&quot;. '''הא כיצד יתקיימו שני כתובין הללו'''? '''בשעה שישראל עושין רצונו של מקום, ומוציאין מעשרותיהן כתיקונן''', על זה נאמר '''תמיד עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה''', '''ואינה ניזוקת כלום'''. אבל '''בשעה שאין ישראל עושין רצונו של מקום, ואינן מוציאין מעשרותיהן כתיקונן''', אז נאמר '''המביט לארץ ותרעד'''.

'''אמר ליה: בני, חייך כך היא סברא דמילתא'''. כלומר, באמת ככה ההיגיון של הדברים, אבל '''אבל כך עיקרו של דבר''' - אחרת. '''בשעה שהקדוש ברוך הוא מביט בבתי תיטריות ובבתי קרקסיות, יושבות בטח ושאנן ושלוה, ובית מקדשו חרב''', מתמלא אף '''הוא עולמו להחריבו'''. '''הדא הוא דכתיב: שאוג ישאג על נוהו''', בשביל נויהו.

אמר רבי אחא: '''בעון משכב זכר'''. '''אמר הקדוש ברוך הוא: אתה זיעזעתה איברך על דבר שאינו שלך, חייך שאני מזעזע עולמי על אותו האיש'''. '''ורבנן אמרו: מפני המחלוקת''', הכי כתיב: '''ונסתם גיא הרי, כי יגיע גיא הרים אל אצל'''. נסתם כאשר נסתם מפני הרעש בימי עוזיהו. אנחנו יודעים שבימי עוזיהו הייתה מחלוקת. שמואל אמר: '''אין רעש אלא הפסק מלכות'''. כלומר, יש רעש כשיש החלפת מלכות. '''כמה דאת אמר: ותרעש הארץ ותחל, מפני מה? כי קמה על בבל מחשבות ה''''. כן, הקדוש ברוך הוא החליט להחליף את בבל, אז היה גם רעש.

אליהו זכור לטוב '''שאל לרבי נהוריי: מפני מה ברא הקדוש ברוך הוא שקצים ורמשים בעולמו'''. '''אמר לו: לצורך נבראו. בשעה שהבריות חוטאין, הוא מביט בהן ואמר: מה אלו שאין בהן צורך, הרי אני מקיימן, אלו שיש בהן צורך, לא כל שכן'''? יש גם איזו דרשה יפה שאומרת למה ביום הכיפורים שולחים את השעיר לעזאזל. לפי המדרש זה בעצם איזו מתנה לשטן, כי בעצם להדגיש שרחמיו על כל מעשיו. כלומר, אפילו על השטן הקדוש ברוך הוא מרחם, זה הקדוש ברוך הוא שולח לו את המתנה שלו. אבל למה עושים את זה דווקא ביום כיפור? שזה מעין סנגוריה על ישראל. זאת אומרת, אפילו אם אנחנו נהיה רעים, חס ושלום, ככל שנהיה - לעולם לא נהיה כאלה רעים, ואפילו עליו הקדוש ברוך הוא מרחם, קל וחומר שעלינו, וזה בעצם למען זכות. אז ככה גם השקצים והרמשים - הקדוש ברוך הוא מרחם עליהם שהם לא תורמים לעולם, אז קל וחומר שירחם עלינו.

'''אמר ליה: עוד הן יש בהם צורך: זבוב לצירעה, פשפש לעלוקתה, נחש לחפפית, לחזיות, סממית לעקרב'''. כלומר, גם בהם יש צורך.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף סד עמוד א'''

{{שוליים|ט_כ}} '''חובת ברכה על זיקים, זועות, ברקים, רעמים ורוחות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רכז סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי לברך &quot;ברוך שכחו מלא עולם&quot; על זיקים, זועות, ברקים, רעמים ורוחות, כפי שהובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן רכז סעיף א.

{{שוליים|ט_כא}} '''הרואה הרים, גבעות, ימים, נהרות ומדברות מברך &quot;ברוך עושה בראשית&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רכח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה לגבי הים הגדול, וכתנא קמא לשאר המראות; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע - על הים הגדול מברך &quot;שעשה את הים הגדול&quot; בראייה שאינה תדירה, ועל שאר הנזכרים מברך &quot;עושה בראשית&quot;.

{{שוליים|ט_כב}} '''המברך על גשמים ועל בשורות טובות אומר &quot;הטוב והמטיב&quot;, ועל שמועות רעות אומר &quot;ברוך דיין אמת&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רכא סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רכב סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רכב סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי בברייתא דבר קפרא, וכן פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע להלכה על פי סוגיה זו.

{{שוליים|ט_כג}} '''יש לזעוק ולהתרות בציבור בעת שאירעה רעידת אדמה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תעניות, פרק ב, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקעו סעיף ד. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הירושלמי שמתריעין על הזועות, וכך הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;128&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
פעם אחת ביום. אם במפסיקין, מברך על כל אחת ואחת. חייליה דרבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|ט_כה}}היה יושב בחנותו של בשם כל היום - אינו מברך אלא אחת. אבל אם היה נכנס ויוצא, נכנס ויוצא, מברך על כל פעם ופעם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כי}} את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| א אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} ורבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמרו}} בשם רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: אם בטורדין, דיו פעם אחת ביום. אי מפסיקין, מברך על כל אחת ואחת. {{שוליים|ט_כו}}היה יושב בבית הכסא או בבית ספיקריא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שיש בו כלים מטונפים}} אם יכול לצאת ולברך בתוך כדי דיבור, יצא. ואם לאו, לא יצא. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעי: היה יושב בתוך ביתו ערום, מהו שיעשה ביתו כמו מלבוש, ויוציא ראשו חוץ לחלון ויברך? היה יושב במגדל ערום, {{ירו&quot;מ-הוסר|מגדל }}מהו שיעשה לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|המגדל}} כמין מלבוש, ויוציא ראשו חוץ לחלון, ויברך? פיסקא: על הרוחות אומר: &quot;ברוך שכחו מלא עולם&quot;. מתניתא {{שוליים|ט_כז}}בשבאין בזעף, אבל {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}שבאים בנחת, אומר: &quot;ברוך עושה בראשית&quot; אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע בן חנניה: בשעה שהרוח יוצא לעולם, הקדוש ברוך הוא משברו בהרים, ומרשלו {{ירו&quot;מ-ביאור|מחלישו}} בגבעות, ואומר לו: תן דעתך שלא תזיק בריותי. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}: ([[ישעיהו נז טז]]) &quot;כי רוח מלפני יעטוף&quot;, משלהי {{ירו&quot;מ-ביאור|מחליש}} ליה, כמה דאת אמר: ([[תהילים קמב ד]]) &quot;בהתעטף עלי רוחי&quot;. כל כך למה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נז טז]]) &quot;ונשמות אני עשיתי&quot;. בשביל נשמות שעשיתי. אמר רבי הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הרוח ביקשה להחריב את העולם|בשלשה מקומות יצא הרוח שלא במשקל,]] וביקש להחריב את העולם כולו. אחת בימי יונה. ואחת בימי אליהו. ואחת בימי איוב. בימי יונה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: {{הפ|יונה|א|ד}} &quot;וה' הטיל רוח גדולה&quot;. בימי איוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[איוב א יט]]) &quot;והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר {{ירו&quot;מ-הוסר|וגומר&quot;}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויגע בארבע פנות הבית ויפל}}&quot;. בימי אליהו מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א יט יא]]) &quot;והנה ה' עובר, ורוח גדולה חזק מפרק הרים&quot;. אמר רבי יודן בר שלום[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בר שלום|°]]: נימר {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} אותו של איוב, בשבילו היה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא בכל העולם}} ושל יונה, בשבילו היה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא בכל העולם}}. אין לך אלא של אליהו שהיה קוסמיקון. {{ירו&quot;מ-ביאור|עולמי}} שנאמר: &quot;והנה ה' עובר, {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו'}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורוח גדולה וחזק מפרק הרים}}, ואחר {{ירו&quot;מ-הוסר|כך}} הרוח רעש, ואחר הרעש אש, לא באש ה' {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואחר האש קול דממה דקה}}&quot; פיסקא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: הרואה את הים הגדול אומר: &quot;ברוך שעשה את הים הגדול&quot;. בזמן שהוא רואה לפרקים. וכמה הוא פרק? {{שוליים|ט_כח}}אחד לשלשים יום. שמעון קמטריא שאל לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: בגין דאנא חמר וסליק לירושלים בכל {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}שנה, מהו שנקרע? אמר ליה: אם {{שוליים|ט_כט}}בתוך שלשים יום, אי אתה צריך לקרוע. לאחר שלשים יום, צריך אתה לקרוע. רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] ושמעון קמטריא[[ביאור:עץ מסורת#שמעון קמטריא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי שמואל בר נחמן[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר נחמני|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה בפסוק (שופטים יח ל}}) &quot;ויהונתן בן גרשום בן מנשה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|האות}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כהן לע&quot;ז שהיתה עינו צרה בה, שב בתשובה וחזר לקלקולו|נון תלוי. אם זכה, בן משה. ואם לאו, בן מנשה.]] חברייא בעון קומי רבי שמואל בר נחמן[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר נחמני|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי יהונתן}} כומר היה לעבודה זרה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והאריך}} האריך ימים? אמר לון: על ידי שהי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}}ה עינו צרה בעבודה זרה שלו. כיצד היתה עינו רעה בעבודה זרה שלו? הוה בר נש אתא למיקרבה תור, או אימר, או גדי, לעבודה זרה, ואמר ליה: פייסיה עלי. והוא אמר ליה: מה זו מועילה לך? לא רואה ולא שומעת, לא אוכלת ולא שותה, לא מטיבה ולא מריעה, ולא מדברת. אמר ליה: חייך ומה נעביד? ואמר ליה: אזיל עביד ואייתי לי חד פינך {{ירו&quot;מ-ביאור|צלוחית}} דסולת, ואתקין עלוי עשר ביעין, {{ירו&quot;מ-ביאור|בצים}} ואתקין קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|אסדר לפניו}} והוא אכל מכל מה דאתי, ואנא מפייס ליה עלך. מכיון דאזיל ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה הולך}} הוה אכיל לון. זימנא חדא {{ירו&quot;מ-ביאור|פעם אחת}} אתא חד בר פחין, {{ירו&quot;מ-ביאור|אדם פיקח}} אמר ליה: {{ירו&quot;מ-הוסר|כן אמר ליה }}אם אין מועילה כלום, את מה עביד הכא? {{ירו&quot;מ-ביאור|מה אתה עושה כאן}} אמר ליה: בגין חיי. כיון שעמד דוד המלך, שלח והביאו. אמר ליה: את בן בנו של אותו צדיק, ואת עובד עבודה זרה? אמר ליה: כך אני מקובל מבית אבי אבא: מכור עצמך לעבודה זרה, ואל תצטרך לבריות. אמר ליה: חס ושלום! לא אמר כן, אלא מכור עצמך לעבודה שהיא זרה לך, ואל תצטרך לבריות. כיון שראה דוד כך שהוא אוהב ממון, מה עשה? העמידו קומוס {{ירו&quot;מ-ביאור|גזבר}} על תיסבריות {{ירו&quot;מ-ביאור|אוצרות}} שלו. הדא הוא דכתיב: ([[דברי הימים א כו כד]]) &quot;ושבואל בן גרשם בן משה נגיד על האוצרות&quot;.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק תשיעי#דף סה א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
פיסקא. מה כתוב על הברקים? רבי ירמיה ורבי זעירא בשם רב חסדא: '''דיו פעם אחת בכל היום'''. כלומר, על ברקים הוא מברך רק פעם ביום. אמר רבי יוסי: '''מה אנן קיימין? אם בטורדין, דיו פעם אחת ביום'''. כלומר, אם הם באים ברצף אחד אחרי השני, אז באמת דיו פעם אחת ביום. '''אם במפסיקין, מברך על כל אחת ואחת'''. כלומר, זה בא ממערכת עננים אחת, היה ברקים ואחרי זה הסתלקו ועוד פעם מערכת עננים אחת, אז ודאי מברך על כל אחת ואחת.

חייליה דרבי יוסי מן הדא: '''היה יושב בחנותו של בשם כל היום - אינו מברך אלא אחת. אבל אם היה נכנס ויוצא, נכנס ויוצא, מברך על כל פעם ופעם'''. כן, מברך בבושם כל פעם שהוא נכנס. אז גם כן ככה, אם הברקים הם טורדים אחד אחרי השני, מספיק פעם אחת, אבל אם זה ממערכת אחרת - ודאי מברך כל פעם.

אומרת הגמרא: '''היה יושב בבית הכסא או בבית ספיקריא, אם יכול לצאת ולברך בתוך כדי דיבור, יצא. ואם לאו, לא יצא'''. רבי ירמיה בעי: '''היה יושב בתוך ביתו ערום, מהו שיעשה ביתו כמו מלבוש, ויוציא ראשו חוץ לחלון ויברך'''? '''היה יושב במגדל ערום, מהו שיעשה לו כמין מלבוש, ויוציא ראשו חוץ לחלון, ויברך'''? הלכה למעשה, הלכה - הבגדים זה אותו דבר. נשאר בשאלה.

פיסקא: '''על הרוחות אומר: ברוך שכחו מלא עולם'''. אומרת הגמרא: '''מתניתא בשבאין בזעף, אבל שבאים בנחת, אומר: ברוך עושה בראשית'''. אמר רבי יהושע בן חנניה: '''בשעה שהרוח יוצא לעולם, הקדוש ברוך הוא משברו בהרים, ומרשלו בגבעות''', הוא מחליש אותו בגבעות. '''ואומר לו: תן דעתך שלא תזיק בריותי. מה טעם? כי רוח מלפני יעטוף''' - משלהי ליה, כלומר מחליש אותו, '''כמה דאת אמר: בהתעטף עלי רוחי'''. כאילו נחלש, אני מרגיש חולשה. כל כך למה? רבי חונא בשם רב אחא: '''ונשמות אני עשיתי'''. בשביל נשמות שעשיתי, כלומר שהרוח לא תכחיד את העולם.

אמר רבי הונא: '''בשלשה מקומות יצא הרוח שלא במשקל, וביקש להחריב את העולם כולו. אחת בימי יונה. ואחת בימי אליהו. ואחת בימי איוב'''. '''בימי יונה: וה' הטיל רוח גדולה. בימי איוב: והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר. בימי אליהו מניין? והנה ה' עובר, ורוח גדולה חזק מפרק הרים'''. אמר רבי יודן בר שלום: '''נימר אותו של איוב, בשבילו היה'''. כלומר, אני יכול לפרש שבעצם לא מדובר על רוחות שעמדו להכחיד את העולם. '''ושל יונה, בשבילו היה'''. אנחנו יודעים למה - אם הייתה סערה, מה פתאום הם חושבים שצריך להתפלל או לעשות משהו וזה יהיה בסדר? כיוון שהם ראו שאר האוניות שטות להם בנחת ורק באונייה שלהם יש סערה. '''אין לך אלא של אליהו שהיה קוסמיקון''', שהיה בכל העולם, '''שנאמר: והנה ה' עובר, ואחר הרוח רעש, ואחר הרעש אש, לא באש ה''''.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אתא.''' וכן כי אתא ר' אחא ור' חנינא אמרו ג&quot;כ בשם ר' יוסי הכי

'''בבית ספירריא.''' בחדר שמשימין בו כלי סיפוקו ותשמישו של הבית ולפעמים יש שם כלים מטונפים כגון עביט של מי רגלים וכיוצא ואינו יכול לברך על הרעמים ששמע או על הברקים

'''יצא.''' צריך הוא לצאת ולברך

'''היה יושב בתוך ביתו ערום.''' ואין לו במה להפסיק ולכסות עצמו מהו שיעשה הבית כמו מלבוש. ושיוציא ראשו חוץ לחלון ויברך וכן אם יושב במגדל מהו שיעשה לו המגדל כמין מלבוש ויוציא ראשו לחוץ ממנו ולא איפשיטא הבעיא. יעטוף משלהי ליה. עושה אותו עיף וחלוש כמה דאת אמר בהתעטף עלי רוחי

'''שלא במשקל.''' יותר חזק מן הראוי במשקל

'''שהיה קוסמיקון.''' שולט בכל העולם ובכח גדול וחזק מפרק הרים ומשבר סלעי': בגין דאנא חמר בשביל שאני מחמר אחר חמורים במשאות ועולה לירושלם בכל שנה מהו שצריך אני לקרוע בכל שנה ושנה כדין הרואה ירושלים בחורבנה

'''נון תלוי.''' כתיב במנשה אם זכה כשחזר בתשובה הוא בן משה ואם לאו הוא בן למנשה שעבד ע&quot;ז

'''כומר היה לע&quot;ז.''' ומפני מה האריך ימים כל כך כדכתיב עד גלות הארץ

'''חד פינך.''' קערה אחת של סולת

'''חד בר פחין.''' אדם ריק וגרוע

'''בגין חיי.''' בשביל פרנסתי

'''קומוס.''' ממונה על האוצרות שלו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כטורדין דין פעם אחת ביום · אם במפסיקין מברך על כל אחת ואחת · מייליה דר' יוסי מן הדא היה יושב בחנותו שלבשם כל היום אינו מברך אלא אחת · אבל אם היה נכנס ויוצא נכנס ויוצא מברך על כל פעם ופעם · אותא אמ' ר' אחא ור' חנינא בשם ר' יוסי אם כטורדין דין פעם אחת ביום · אי במפסיקין מברך על כל אחת ואחת · היה יושב בבית הכסא או בבית ספיקריא אם יכול לראות ולברך בתוך דיבור יצא ואם לאו לא יצא · ר' ירמיה בעי היה יושב בתוך ביתו ערום מהו שיעשה ביתו מלבוש ויוציא ראשו חוץ לחלון ויברך · היה יושב במגדל ערום ומגדל מהו שיעשה לו כמין מלבוש ויוציא ראשו חוץ לחלון ויברך · על הרוחות מהו או' ברוך שכוחו מלא עולם · מתני' בשבאין בזעף · אבל שבאים בנחת או' ברוך עושה בראשית · אמ' ר' יהושע בן חנניה בשעה שהרוחות יוצא לעולם הקב&quot;ה משברו בהרים ומרשלו בגבעות ואו' לו תן דעתך שלא תזיק בריותיי · מה טעם כי רוח מלפני יעטוף · משלהו ליה כמ'ד'א' אמ' כהתעטף עלי רוחי כל כך למה · ר' חונא בשם ר' אחא ונשמות אני עשיתי · בשביל נשמות שעשיתי · אמ' ר' הונא בג' מקומות יצא הרוח שלא במשקל וביקש להחריב את העולם כולו · אחת בימי יונה · ואחת בימי אליהו · ואחת בימי איוב · בימי יונה וי'י הטיל רוח גדולה · בימי איוב והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר וגו' · אמ' ר' יוחנן בר טלוס אמר אותו שלאיוב בשבילו היה · ושליונה בשבילו היה · אין לך שלאליהו שהיה קוסמייקון · והנה י'י עובר וגו' ואחר כך רעש ואחר הרעש אש לא באש י'י · ר' יהודה או' הרואה את הים הגדול או' ברוך שעשה את הים הגדול · בזמן שרואהו לפרקים · וכמה הוא פרק אחד לשלשים יום · שמעון קמטריא שאל לר' חייא בר בא כגון דאנא חמר ונסליק לירושלם בכל שעה מהו שנקרע · אמ' ליה אם בתוך שלשים יום אי אתה צריך לקרוע · לאחר שלשים יום צריך אתה לקרוע · ר' חונא ושמעון קמטריא בשם ר' שמואל בר נחמן ויהונתן בן גרשום בן מנשה · נון תלוי אם זכה בן משה · ואם לאו בן מנשה · חברייא בעון קומיי ר' שמואל בר נחמן כומר היה לע'ז' והאריך ימים · אמ' לון על ידי שהיה עינו צרה בממ' שלו · כיצד היתה עינו רעה בממ' שלו · הוה בר נש אתי למיקרבה תור או אימר והוא אמ' ליה מה זו מועילה לך לא רואה ולא שומעת ולא מדברת · אמ' ליה חייך ומה נעביד · ואמ' ליה אזיל עביד ואייתי לי חד פינך דסולת ואתקין עלוי עסר ביעין ואתקון קומוי והוא אכל מכל מה דאתי ואתא מפייס לה עלך · מכיון דאזיל ליה הוה אכיל לון' זימנא חדא אתא חד בר פחין אמ' ליה כן · אמ' ליה אם אין מועילה כלום את מה את עביד הכא · אמ' ליה חייך בגין חיי · כיון שעמד דוד המלך שלח והביאו אמ' ליה אנת תן בגו שלאותן צדיק ואת עובד ע&quot;ז · אמ' ליה כך אנא מקובל מבית אבי אבא מכור עצמך לע&quot;ז ואל תצטרך לבריות · אמ' ליה חס ושלום אלא אמ' כן לא מכור עצמך לעבודה זרה שהיא זרה לך ואל תצטרך לבריות · כיון שראה דוד כך שהוא אוהב ממון מה עשה העמידו קומוס על תיסבריות שלו · הההד ושבאל בן גרשום בן משה נגיד על האוצרות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


פיסקא: רבי יהודה אומר: '''הרואה את הים הגדול אומר: ברוך שעשה את הים הגדול'''. אומרת הגמרא: '''בזמן שהוא רואה לפרקים'''. מה זה לפרקים? '''וכמה הוא פרק? אחד לשלשים יום'''. שמעון קמטריא שאל לרבי חייא בר אבא: '''בגין דאנא חמר וסליק לירושלים בכל שנה, מהו שנקרע'''? אני עוסק במסחר, מוביל שיירות, ועולה לירושלים כל שנה - מהו שנקרע כל פעם? '''אמר ליה: אם בתוך שלשים יום, אי אתה צריך לקרוע. לאחר שלשים יום, צריך אתה לקרוע'''.

רבי חונא ושמעון קמטריא בשם רבי שמואל בר נחמן: למה נ' תלוי בפסוק '''ויהונתן בן גרשום בן מנשה'''? '''אם זכה, בן משה. ואם לאו, בן מנשה'''. חברייא בעון קומי רבי שמואל בר נחמן: הרי יהונתן כומר היה לעבודה זרה - האריך ימים? '''אמר לון: על ידי שהיה עינו צרה בעבודה זרה שלו'''. אומרת הגמרא: '''כיצד היתה עינו רעה בעבודה זרה שלו'''? '''הוה בר נש אתא למיקרבה תור, או אימר, או גדי, לעבודה זרה'''. כלומר, היה מגיע מישהו רוצה להקריב איזה שור או אימרה או גדי, לא משנה. '''ואמר ליה: פייסיה עלי'''. כן, תקריב ותפרס אותו עליי. '''והוא אמר ליה: מה זו מועילה לך? לא רואה ולא שומעת, לא אוכלת ולא שותה, לא מטיבה ולא מריעה, ולא מדברת'''. '''אמר ליה: חייך ומה נעביד'''? אז מה אני אעשה? '''ואמר ליה: אזיל עביד ואייתי לי חד פינך דסולת, ואתקין עלוי עשר ביעין, ואתקין קומוי'''. תביא לי פינך של סולת ועשר ביצים, אני אסדר את זה. '''והוא אכל מכל מה דאתי, ואנא מפייס ליה עלך'''. '''מכיון דאזיל ליה, הוה אכיל לון'''. כלומר, יהונתן היה אוכל את זה וזהו.

'''זימנא חדא אתא חד בר פחין'''. כלומר, הגיע אדם חכם. '''אמר ליה: אם אין מועילה כלום, את מה עביד הכא'''? מה אתה עושה כאן? '''אמר ליה: בגין חיי'''. זה הפרנסה שלי. '''כיון שעמד דוד המלך, שלח והביאו. אמר ליה: את בן בנו של אותו צדיק, ואת עובד עבודה זרה'''? '''אמר ליה: כך אני מקובל מבית אבי אבא: מכור עצמך לעבודה זרה, ואל תצטרך לבריות'''. '''אמר ליה: חס ושלום! לא אמר כן, אלא מכור עצמך לעבודה שהיא זרה לך, ואל תצטרך לבריות'''. '''כיון שראה דוד כך שהוא אוהב ממון, מה עשה? העמידו קומוס על תיסבריות שלו'''. '''הדא הוא דכתיב: ושבואל בן גרשם בן משה נגיד על האוצרות'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף סד עמוד ב'''

{{שוליים|ט_כה}} '''היושב בחנות בשמים כל היום מברך על הריח פעם אחת ביום, ורק אם נכנס ויוצא בהפסקות מברך על כל פעם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ט, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כדברי רב אחא ורבי חנינא בשם רבי יוסי: אם הדברים טרודין - סמוכים זה לזה בלא הפסק - די בברכה אחת ביום, ואם מופסקים מברך על כל אחת ואחת.

{{שוליים|ט_כט}} '''השומע על ספר תורה שנשרף או נטמא: תוך שלושים יום מהאירוע אינו צריך לקרוע עליו, ולאחר שלושים יום צריך לקרוע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תעניות, פרק ה, הלכה יח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקסא סעיף ה &lt;קטע סוף=סד ב/&gt; ==דף סה עמוד א== &lt;קטע התחלה=סה א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שתוך שלושים יום אינו צריך לקרוע ולאחר שלושים יום צריך לקרוע, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;129&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&quot;שבואל&quot; ששב אל אל בכל לבו ובכל כחו. &quot;נגיד על האוצרות&quot; שמינוהו על תיסבוריות שלו. מתיבין לרבי שמואל בר נחמן[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר נחמני|°]]: והא כתיב: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שעמד הפסל}} ([[שופטים יח ל]]) &quot;עד יום גלות הארץ&quot;. אמר לון: כיון שמת דוד, עמד שלמה וחילף סנקליטין {{ירו&quot;מ-ביאור|פקידים}} שלו, וחזר לקילקולו הראשון. הדא הוא דכתיב: ([[מלכים א יג יא]]) &quot;ונביא אחד זקן יושב בבית אל {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו&quot;}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויבוא בנו ויספר לו את כל המעשה}}&quot; אמרין&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}הוא הוה {{ירו&quot;מ-הדגשה|יהונתן}}. {{שוליים|ט_ל}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכת הרקיע בטהרתו|הרואה את החמה בתקופתה,]] ואת הלבנה בתקופתה, ואת הרקיע בטיהרו, אומר: &quot;ברוך עושה בראשית&quot;. אמר רב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: הדא דתימר, בימות הגשמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}בלבד לאחר שלשה ימים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שירד גשם, והשמים נקיים}}. הדא הוא דכתיב: ([[איוב לז כא]]) &quot;ועתה לא ראו אור {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם}} {{שוליים|ט_לא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עד מתי מברך ברכת הלבנה|הרואה את הלבנה בחידושה]] אומר: &quot;ברוך מחדש חדשים&quot;. עד איכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: {{שוליים|ט_לב}}עד שתראה {{ירו&quot;מ-הוסר|בחצי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כחצי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|המטה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חמתה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שזה אחר שבעה ימים}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} ורבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: {{שוליים|ט_לג}}עד שתתמלא פגימתה. רבנן דקיסרין אמרין: עד ארבעה עשר יום. אמר רבי יוסי בי רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ויאות}} יאות, כלום מתמלאת פגימתה, אלא עד י&quot;ד יום. הא כל י&quot;ד יום, {{ירו&quot;מ-הוסר|צריך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכול}} לברך. בתפילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהוא אומר בראש חודש? אמר}} רבי יוסי בר נהורייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר נהורייא|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נוסח ברכת מוסף של ראש חודש|{{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;אמר מקדש}} &quot;מקדש ישראל מחדש חדשים&quot;.]] רבי חייא בר אשי[[ביאור:עץ מסורת#רב חייא בר אשי|°]] אמר: {{שוליים|ט_לד}}&quot;מקדש ישראל וראשי חדשים&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}צריך לומר &quot;והשיאנו&quot; רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר&quot; צריך להזכיר בה זמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויאמר: &quot;ותתן לנו את החדש הזה&quot;. תנן: הרואה חמה בתקופתה}}. תני רב הושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רב אושעיא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[בראשית א יד|בראשית בראשית א יד]]) &quot;והיו לאותות ולמועדים ולימים ולשנים&quot;. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מחלוקת בנוסח ברכת הקברות|העובר בין הקברות {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר:]] {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;באי}} &quot;ברוך אתה ה' מחיה המתים&quot;. רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: &quot;ברוך נאמן בדברו ומחיה המתים&quot;. רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}&quot; &quot;היודע מספרכם, הוא יעורר אתכם, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הוא יגלה את העפר מעל עיניכם, {{ירו&quot;מ-הוסר|בא&quot;י}} ברוך אתה ה' מחיה המתים&quot;. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: {{שוליים|ט_לה}}&quot;אשר יצר אתכם בדין, וכלכל אתכם בדין, וסילק אתכם בדין, ועתיד להחיותכם בדין, היודע מספרכם הוא יגלה עפר מעיניכם, ברוך מחיה המתים&quot;. {{ירו&quot;מ-הוסר|ההד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הדא דאת אמר}}, במתי ישראל. אבל במתי אומות העולם אומר: ([[ירמיהו נ יב]]) &quot;בושה אמכם מאד חפרה יולדתכם, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הנה אחרית}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו'}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|גוים מדבר ציה וערבה&quot;. תנן}}: הרואה הקשת בענן אומר: {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;באי}} &quot;ברוך אתה ה' זוכר הברית&quot; רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר בשם}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ט_לו}} &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|נאמן בבריתו וזוכר הברית&quot; אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשם רבי}} חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|בשם רבי ירמיה }}כל ימיו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן יוחאי [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בימי רשב&quot;י לא היתה קשת, בקעה בקעה המלאי דינרי זהב|לא נראתה הקשת בענן.]] רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]], כן הוה {{ירו&quot;מ-ביאור|כך היה מעשה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תלמידו של}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בר יוחאי {{ירו&quot;מ-הדגשה|יצא לחוץ לארץ והתעשר. ונתקנאו בו התלמידים, מה עשה? הוציאם}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן יוחאי {{ירו&quot;מ-הוסר|אומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבקעה ואמר}}: בקעה בקעה התמלאי דינרי זהב. והיתה מתמלאה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר: מי שרוצה, יטול חלקו המגיע לו לעתיד}}. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: כן הוה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כך היה מעשה}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן יוחאי אומר: אני ראיתי בני העולם הבא, {{ירו&quot;מ-הוסר|ומיעוטין}} ומועוטין הן. אין תלתין אינון, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם שלושים הם}} אנא וברי מנהון. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני ובני מהם}} אין תרין אינון, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם שנים הם}} אנא וברי אינון. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני ובני הם}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: כך היה [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן יוחאי אומר: יקרב אברהם {{ירו&quot;מ-הדגשה|יזכה את החוטאים}} מן גביה ועד גביי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מתקופתו עד תקופתי}} ואנא מקרב מן גביי ועד סוף כל דרי. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואני אזכה מתקופתי עד סוף כל הדורות}} ואין {{ירו&quot;מ-הוסר|לא }}יצרף אחיה השילוני עמי, ואנא מקרב כל עמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|משנברא העולם}}. וכי מה ראו לסמוך בשורות טובות לגשמים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ברכיה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} בשם רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[משלי כה כה]]) &quot;מים קרים על נפש עיפה, שמועה טובה מארץ מרחק&quot;. וכמה גשמים ירדו ויהא אדם צריך לברך? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: בתחילה, {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו בזמן רביעה ראשונה}} כדי רביעה. ובסוף, כדי שיודחו פניה. רבי ינאי בי רבי ישמעאל[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי בר' ישמעאל|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|בשם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: בתחילה כדי רביעה. ולבסוף, כדי שתשרה {{ירו&quot;מ-ביאור|תמחה}} המגופה. {{ירו&quot;מ-ביאור|הרי המגופה זה כלי חרס שנשרף בכיבשן}} ויש מגופה נשרית? אלא רואין אותה כאלו היא שרויה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אם לא הייתה החבית שרופה, והיה יורד עליה כזו כמות של גשם, היתה המגופה נשרת}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רב יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}, ורבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורב יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: בתחילה, כדי רביעה. ולבסוף, אפילו כל שהוא. רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא לברכה נאמרה, אלא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|להפסיק}} להפסק תענית נאמרה. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] רבי נחום[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחום|°]] ורב אדא בר אבימי[[ביאור:עץ מסורת#רב אדא בר אבימי|°]] הוון יתבין. אמר רבי תנחום[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחום|°]] לרב אדא בר אבימי[[ביאור:עץ מסורת#רב אדא בר אבימי|°]]: &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סה_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק תשיעי#דף סה ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והא כתיב עד יום גלות הארץ.''' היה הוא ובניו כהנים לשבט הדני

'''סנקליטין.''' השרים והממונים

'''הרואה את החמה בתקופתה.''' מקום שהיא חוזרת שם לתחלת הקיפה היא שעת תליית המאורות שאז התחילה להקיף ולשמש והוא בראש מחזור גדול מכ&quot;ח שנה שאז היא באה לתקופה הראשונה שהיא תקופת ניסן שנופלת בתחלת ליל רביעי

'''ואת הלבנה בתקופתה.''' בגבורתה. ולקמן מפרש לה: ואת הרקיע בטיהרו כדמפרש רב חונה הדא דתימר בימות הגשמים דעלה קאי כלומר כשהגשמים מצוים ויורד מטר כל ג' ימים כדמסיים ובלבד לאחר שלשה ימים ואח&quot;כ כשנושב רוח צפונית נראה רקיע בטיהרו. הה&quot;ד ועתה לא ראו אור. בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם

'''עד איכן.''' נקרא בחידושה

'''עד שתראה בחצי המטה.''' עד שנראה אור בחצי המטה שלה שאז עבר חידושה

'''הא.''' כלומר הא שמעינן דכל י&quot;ד יום צריך לברך דלא נתמלא פגימתה עד י&quot;ד יום וכל י&quot;ד יום נקראת בחידושה

'''בתפלה.''' איידי דמיירי בברכת מחדש חדשים קאמר דבתפלת מוסף של ר&quot;ח אומר ג&quot;כ מקדש ישראל ומחדש חדשים

'''וראשי חדשים.''' דעל הרוב עדיין אין הלבנה נראית כלל בר&quot;ח

'''והשיאנו.''' בתפלת מוסף

'''להזכיר בה זמן.''' ותתן לנו את יום ראש חודש הזה

'''תני רבי הושעיא.''' טעמא דהך ברייתא דלעיל מפרש דכתיב והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים מכאן רמז שמברכין על החמה בתקופתה וזהו ושנים שאינו אלא משנים ולשנים וירמז על הלבנה וחידושה מלמועדים שר&quot;ח ומועדים למהלך הלבנה מתחשבין

'''כל ימיו של רשב&quot;י.''' היה זכותו מגין על הדור ולא היה צריך להראות הקשת בענן

'''יקרב.''' זכות אברהם מאצלו כלומר מזמנו ועד זמני

'''ואין לא.''' ואם לא יספיק זכותו יצרף אחיה השילוני עמי ואני מקרב כולי עלמא לעולם הבא

'''וכי מה ראוי לסמוך בשורות טובות לגשמים.''' כלומר מפני מה שנו בשורות טובות אחר גשמים דנהי דכך הוא דברכת שתיהם הטוב והמטיב הוא מכל מקום היה להם להקדים בשורות טובות שהם בכל זמן והגשמים אינן יפים אלא בעתם וקאמר ר' לוי על שם הכתוב דכך כתיב מים קרים וגו' ברישא והדר כתיב ושמועה טובה מארץ מרחק

'''בתחלה כדי רביעה.''' כלומר בזמן הראשון של גשמים כמו ששנינו בפ&quot;ק דתענית זמן רביעה ראשונה ורביעה שניה ובראשונה אם ירדו כדי לרבעות את הארץ מברכין ולקמן מפרש לה כמה הוא כדי רביעה

'''ובסוף.''' ברביעה שניה כדי שיודחו פניה של הקרקע שהיא נמסית מן הגשמים וכמו שהודחו פניה הויא

'''כדי שתשרה המגופה.''' של חבית וקס&quot;ד שירדו כל כך כדי שתשרה המגופה של החבית במי גשמים והיינו דמתמה עלה ויש מגופה נשרית במי גשמים שיורדין על הארץ זה דבר שאי אפשר

'''אלא רואין אותה כאלו היא שרויה.''' כלומר שיורדין כל כך עד שרואין את הארץ כאלו הוא שרויה שיכולין לעשות ממנה מגופת חבית מבלי תוספת מים אחרים

'''ולבסוף אפילו כל שהוא.''' דקסבר הואיל וכבר ירדו קצת גשמים ברביעה ראשונה הלכך ברביעה שניה אפי' בכל שהו סגי

'''להפסיק תענית נאמרה.''' כל אלו השיעורין לא נאמרו אלא לענין הפסק תענית שאם היו מתענין על הגשמים וירדו להם כל כך כדאמר בתחילה וכו' מפסיקין ולא מתענין: ורב אדא בר אבימי צ&quot;ל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;שבואל ששב אל אל בכל לבו ובכל כחו · נגיד על האוצרות שמינהו על תיסבריות שלו · מתיבין לר' שמוא' בר נחמן והא כת' עד יום גלות הארץ · אמ' לון כיון שמת דוד עמד שלמה וחילף סנקליטין שלו · חזר לקילקולו הראשון · הההד ונביא אחד זקן יושב בביתו וג' · אמרין הוא הוה · הרואה את החמה בתקופתה ואת הלבנה ואת הרקיע בטיהרו או' ברוך עושה בראשית · אמ' ר' חונה הההד ועתה לא ראו אור וגו' · הרואה את הלבנה בחירוטה או' ברוך מחדש חדשים · עד איכן · ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוסי · עד שתתראה כחצי המטה · ר' אחא ור' חיננא בשם ר' יוסי עד שתתמלא פגימתה · רבנן דקיסרין אמרין עד יד יום' · אמ' ר' יוסי בי ר' בון ויאות · כלום מתמילא פגימתה אלא עד יד יום · הא כל יד יום צריך לברך · בתפילה ר' יוסי בעה ודאי אמ' מקדש יש' מחדש חדשים · ר' חייא בר אשי אמ' מקדש יש' וראשי חדשים · שמואל אמ' צריך לומ' והשיאנו · רב אמ' צריך להזכיר בה זמן · תני רב הושעיה והיין לאותות ולמועדים ולימים ולשנים · ויעבר בין הקברות מהו או' בא&quot;י מחיה המתים · ר' חייא בשם ר' יונתן בריך שאמן בדברו ומחיה מתים · ר' חייא בשם ר' יונתן היודע מספרכם הוא יעורר אתכם הוא יגלה את העפר מעל עיניכם · בא&quot;י מחיה המתים · ר' אלעזר בשם ר' חנינא אשר יצר אתכם בדין וכלכל אתכם בדין · ואסיף אתכם בדין · ועתיד להחיותכם בדין הוא יגלה עפר מעיניכם · ברוך מחיה המתים הההד במיתי יש' · אבל במיתי אומות העולם או' בושה אמכם מאד וחפרה יולדתכם וגו' · הרואה הקשת בענן או' בא&quot;י זוכר הבריית' · ר' חייא בשם ר' יונתן נאמן בבריתו וזוכר הברית' · ר' חזקיה בשם ר' ירמיה כל ימיין שלר' שמעון בן יוחי לא נראתה הקשת בענן · ר' חזקיה בשם ר' ירמיה כן הוה ר' שמע' בן יוחי או' בקעה בקעה התמלאי דינרי זהב והייתה מתמלאה · ר' חזקיה בשם ר' ירמיה כן הוה ר' שמעון בן יוחי או' אנא ראיתי בני העולם הבא ואינון מועטין · אין תלתין אינון אנא וברי מנון · אין תרין אינון אנא וברי אינון ר' חזקיה בשם ר' ירמיה כך היה ר' שמעון בן יוחי או' יקרב אברהם מן גביה ועד גביי · ואנא מיקרב מן גביי ועד סוף כל דרי · ואין לאו ייצרף אחיה השילוני עמי ואנא מיקרב כל עמא · וכי מה ראו לסמוך בשורות טובות לגשמים · ר' ברכיה בשם ר' לוי כד&quot;א מים קרים על נפש עייפה שמועה טובה מארץ מרחק · וכמה גשמים ירדו ויהא אדם צריך לברך · ר' חייא בשם ר' יונתן בתחילה כדי רביעה · ולבסוף כדי שיורדתו פנה · ר' ינאי בר ישמעאל בשם ר' שמעון בן לקיש בתחילה כדי רביעה · ולבסוף כדי שתתשרה המגופה · ויש מגופה כשירית · לא רואין אותה כאילו היא שרויה · ר' יוסי בשם רב יהודה ור' יונה ורב יהודה בשם שמואל בתחילה כדי רביעה ולבסוף אפי' כל שהוא · ר' יוסה בשם ר' זעירא להפסיק תעניות טמירה · ר' חזקיה ור' תנחום ורב אדא ורב בימי · הוון יתבין אמ' ר' תנחום לרב אדא בר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אנחנו בתלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, דף סה. בדף הקודם הזכרנו שיונתן, שהוא אחד מהצאצאים של משה רבנו, היה כהן לעבודה זרה, וכדוד המלך מלך, הוא בדק למה הוא עשה את זה והתברר לו שהוא אוהב כסף, ולכן מינה אותו להיות הגזבר שאחראי על האוצרות. ואמר דוד הכתיב ששועל בן גרשום בן משה נגיד על האוצרות. למה הוא נקרא שועל? '''ששב אל אל בכל לבו ובכל כחו'''. נגיד על האוצרות, '''שמינהו על תיסבוריות שלו'''. כלומר, דוד מינה אותו על האוצרות.

מתיבין לרבי שמואל בר נחמן, איך אתה אומר דבר כזה שכאילו הוא חזר בתשובה? הרי אנחנו יודעים, כתוב בשופטים '''עד יום גלות הארץ''', כלומר זה היה גם אחרי דוד. אמר לו: מכיוון שמת דוד, עמד שלמה וחילף סנקליטין שלו - כלומר שלמה החליף את כל הפקידים - וחזר לקלקולו הראשון. הדא הוא דכתיב '''ונביא אחד זקן יושב בבית אל''', ויש אומרים שזה יונתן.

אומרת הגמרא: '''הרואה את החמה בתקופתה, ואת הלבנה בתקופתה, ואת הרקיע בטיהרו, אומר: ברוך עושה בראשית'''. כלומר, החמה בתקופתה, הכוונה, אם הוא רואה אותה בדיוק באותו מקום שבו היא הייתה בזמן הבריאה, כלומר ביום רביעי - זה קורה אחת לעשרים ושמונה שנים.

אמר רב חונה: הדא דתימר, בימות הגשמים בלבד. כי מה שאמרנו שהרקיע בטיהרו, זה דווקא בימות הגשמים, שאז אחרי שהגשם יורד, אחרי שלושה ימים שיורד גשם והשמיים נהיים נקיים, זה הזמן שהשמיים בטיהרן. הדא הוא דכתיב '''ועתה לא ראו אור'''.

הרואה את הלבנה בחידושה אומר: &quot;ברוך מחדש חדשים&quot;. עד איכן? כלומר עד מתי מברכים? אמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי: '''עד שתראה''' כחצי חמתה, כלומר עד שתהיה חצי, מילואה, חצי מהזמן שבו היא מלאה. אנחנו יודעים שבערך שבועיים היא מתמלאת ושבועיים מתרוקנת, אז עד שהיא תהיה חצי, כלומר אחרי בערך שבוע.

רב אחא ורבי חנינא בשם רבי יוסי: '''עד שתתמלא פגימתה'''. כלומר מברך עד שהיא מלאה. רבנן דקיסרין אמרין: עד ארבעה עשר יום. אמר רבי יוסי בי רבי בון: יאות, כלום מתמלאת פגימתה אלא עד י&quot;ד יום - כלומר זה באמת נכון כי זה אותו דבר. הא כל י&quot;ד יום, לברך - כלומר יכול לברך כל השבועיים שבו הירח מתחיל להתמלא.

ואומרת הגמרא בתפילה מה אומר בראש חודש? רבי יוסי בר נהוריא: &quot;מקדש ישראל מחדש חדשים&quot;. רבי חייא בר אשי אמר: &quot;מקדש ישראל וראשי חדשים&quot;. שמואל: צריך לומר &quot;והשיאנו&quot;. רב אמר: צריך להזכיר בה זמן. כן, כי אתה אומר &quot;ותתן לנו את החודש הזה&quot;.

תני רב הושעיא: '''והיו לאותות ולמועדים ולימים ולשנים'''. רואים מכאן שבעצם גם השמש, לא רק הירח, גם היא צריך לציין - מברכים עליה משהו.

העובר בין הקברות אומר: &quot;ברוך אתה ה' מחיה המתים&quot;. רבי חייא בשם רבי יוחנן: &quot;ברוך נאמן בדברו ומחיה המתים&quot;. רבי חייא בשם רבי יוחנן: '''היודע מספרכם, הוא יעורר אתכם, הוא יגלה את העפר מעל עיניכם, ברוך אתה ה' מחיה המתים'''. רבי אלעזר בשם רבי חנינא: &quot;אשר יצר אתכם בדין, וכלכל אתכם בדין, וסילק אתכם בדין, ועתיד להחיותכם בדין, היודע מספרכם הוא יגלה עפר מעיניכם, ברוך מחיה המתים&quot;.

זה נאמר במתי ישראל - כלומר כל מה שאמרנו זה דווקא במתי ישראל. אבל במתי אומות העולם אומר: '''בושה אמכם מאד חפרה יולדתכם'''.

הרואה הקשת בענן אומר: &quot;ברוך אתה ה' זוכר הברית&quot;. כלומר הקשת ניתנה בתור אות שיותר לא יהיה מבול. יש שאלה, לכאורה זה דבר טבעי, קשת זה דבר טבעי, אז מה העניין של לברך עליו? הרעיון לפי הפרשנים שבעצם עד נוח כל גשם זה היה מבול, כלומר זה היה סכנה, ומנוח התחיל בעצם מצב שהגשם הוא לברכה, ואז יש קשת - כי לפני כן אם העננים עבים אין מציאות של קשת. קשת זה רק כשהעננים סבירים.

רבי חייא בשם רבי יוחנן: נאמן בבריתו וזוכר הברית. אמר רבי חזקיה בשם רבי ירמיה: '''כל ימיו של רבי שמעון בן יוחאי לא נראתה הקשת בענן'''. כי הקשת זה סמל שהעולם היה ראוי להיחרב, והקדוש ברוך הוא מחל להם, ומרבי שמעון בן יוחאי הוא היה מגן על העולם וממילא לא היה צריך את הסמל הזה.

רבי חזקיה בשם רבי ירמיה: כן הוה רבי שמעון בן יוחאי אומר... - תלמיד שלו יצא לחוץ לארץ והתעשר והתקנאו בו התלמידים. מה עשה? הוציאם רבי שמעון בן יוחאי לבקעה ואמר: '''בקעה בקעה התמלאי דינרי זהב''', והיתה מתמלאה. ואמר: מי שרוצה ייתן חלקו המגיע לו על ידי לבוא. יש אומרים שזה היה בן פזי, ולכן בן פזי נקרא ככה כי הוא כביכול התעשר כשהוא יצא לחו&quot;ל.

רבי חזקיה בשם רבי ירמיה: כן הוה, רבי שמעון בן יוחאי אומר: '''אני ראיתי בני העולם הבא, ומועוטין הן'''. אם תלתין אינון, כלומר אם יש שלושים - אנא וברי מנהון, כלומר אני והבן שלי מהם. אין תרין אינון - אם יש רק שניים, אנא וברי אינון - אני והבן שלי הם.

רבי חזקיה בשם רבי ירמיה: כך היה רבי שמעון בן יוחאי אומר: '''יקרב אברהם מן גביה ועד גביי''', כלומר אברהם יזכה את כל הדורות מהזמן שלו עד הזמן שלי, ואנא מקרב מן גביי ועד סוף כל דרי - אני אזכה את כל הדורות ממני ועד סוף העולם. ואין יצרף אחיה השילוני עמי - אם גם אחיה השילוני לא יצטרף אלינו, ואנא מקרב כל עמא - אני מקרב כל עמי משלי, ברא עולם ועד סופו.

וכי מה ראו לסמוך בשורות טובות לגשמים? כלומר למה אנחנו אומרים על בשורות טובות ועל גשמים - ככה כתוב במשנה, אז מה הקשר ביניהם? רבי ברכיה בשם רבי לוי: על שם '''מים קרים על נפש עיפה, שמועה טובה מארץ מרחק'''. רואים שהסמיכו את העניין של הגשם לבשורות טובות, לשמועה טובה.

וכמה גשמים ירדו ויהא אדם צריך לברך? רבי חייא בשם רבי יוחנן: בתחילה, כדי רביעה - כלומר בזמן הרביעה הראשונה זה כדי רביעה - ובסוף, כדי שיודחו פניה. רבי ינאי בי רבי ישמעאל בשם רבי שמעון בן לקיש: בתחילה כדי רביעה, ולבסוף, כדי שתשרה המגופה. שואלת הגמרא: ויש מגופה נשרית? - הרי מגופה זה המכסה של החבית מחרס, שורפים אותו, זה לא דבר שנמחה. אלא רואין אותה כאלו היא שרויה - אילו שהאדמה תהיה לחה שראויה להכיל מגופה בלי להוסיף מים. זו דעה אחת; יש דעה שאומרת שאם זה לא היה שרוף, זה היה ראוי להימחות.

רבי יוסי בשם רב יהודה, ורבי יונה ורב יהודה בשם שמואל: בתחילה, כדי רביעה, ולבסוף, אפילו כל שהוא. רבי יוסה בשם רבי זעירא: '''להפסק תענית נאמרה'''. כלומר, כל מה שאמרנו - הכמות של רביעה ורביעה שנייה וכולי - זה לא נאמר לגבי מתי לברך ולהודות על הגשם, אלא זה נאמר אם בינתיים, אם קבעו תענית, בכמה גשם ירד ויפסיקו את התענית.

רבי חזקיה רבי נחום ורב אדא בר אבימי הוון יתבין. אמר רבי תנחום לרב אדא בר אבימי: לא מסתברא לברכה נאמר? כלומר, האם לא הגיוני שבעצם הכמויות האלה שנאמרו זה לעניין ברכה - אם ירדו כאלה גשמים אז צריך לברך. אמר ליה: הין - אתה צודק. אמר רבי חזקיה לרב אדא בר אבימי: לא מסתברא להפסיק תענית נאמר? עכשיו השאלה מדוד מה הכיוון השני - האם לא הגיוני שהכמויות האלה נאמרו כדי שאם במקרה יקבעו תענית, אז ירד כזו כמות ותפסיקו? אמר ליה: אין - אתה צודק. אמר ליה: למה אמרת ליה לרבי תנחום הכין? למה אמרת להם שזה לברכה? אמר ליה: כשיטת רבי - בעצם כלומר אני כן סובר שזה עניין של הפסק תענית, אבל הם שאלו את זה, אז אמרתי להם כמו הדעה של הרב שלהם.

אמר רבי מנא לרבי חזקיה: מני רביה רב אדא בר אבימי? כלומר מי זה הרב שלו? אמר ליה: רבי זעירא. אמר ליה: אנן אמרינן רבי יוסי בשם רבי זעירא: להפסיק תענית נאמרה? גם רבי זעירא סובר ככה, אז למה הוא אמר להם עניין ברכה?
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף סה עמוד א'''

{{שוליים|ט_ל}} '''הרואה חמה בתקופתה, לבנה בתקופתה, ורקיע בטיהרו מברך &quot;ברוך עושה בראשית&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה יח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רכט סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' ברכת &quot;עושה בראשית&quot; נאמרת על ראיית שמים בהירים בימות הגשמים לאחר שלושה ימי גשם, כדברי רב חונה, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ט_לא}} '''חובה לברך ברכת הלבנה על חידושה עד מתי ניתן לברך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תכו סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי שניתן לברך &quot;עד שתתמלא פגימתה&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ט_לד}} '''בברכת קידוש החודש בתפילת ראש חודש (יעלה ויבוא) חייבים להזכיר &quot;זמן&quot; ולומר &quot;ותתן לנו את החדש הזה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ב, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תכה סעיף ג , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרב שצריך להזכיר בה זמן ולומר &quot;ותתן לנו את החדש הזה&quot;, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח תכה,ג.

{{שוליים|ט_לה}} '''כאשר אדם רואה קברי ישראל, מברך &quot;ברוך... אשר יצר אתכם בדין... מחיה המתים&quot;; ואילו על קברי אומות העולם אינו מברך ברכה זו אלא אומר את הפסוק &quot;בושה אמכם&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רכד סעיף יב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להבדיל בברכה בין קברי ישראל לקברי אומות העולם.

{{שוליים|ט_לו}} '''על ראיית קשת בענן יש לברך &quot;ברוך... נאמן בבריתו וזוכר הברית&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רכט סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=סה א/&gt; ==דף סה עמוד ב== &lt;קטע התחלה=סה ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, וכן הביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לברך ברכה זו בראיית הקשת, שהיא זכר לברית נח שלא יביא עוד מבול לעולם.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;130&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
לא מסתברא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}לברכה נאמר? אמר ליה: הין. אמר רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] לרב אדא בר אבימי[[ביאור:עץ מסורת#רב אדא בר אבימי|°]]: לא מסתברא להפסיק תענית נאמר? {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם היו מתענין על הגשמים וירדו להם כפי השיעורים הללו מפסיקין ולא מתענין}} אמר ליה: אין. אמר ליה: למה אמרת ליה לרבי תנחום[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחום|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|הין}} הכין? {{ירו&quot;מ-ביאור|שלברכה נאמר}} אמר ליה: כשיטת רבי {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרתי}}. אמר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} לרבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]: מני רביה {{ירו&quot;מ-ביאור|מיהו רבו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|של}} רב אדא בר אבימי[[ביאור:עץ מסורת#רב אדא בר אבימי|°]]? אמר ליה: רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]. אמר ליה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואנן}} אנן אמרינן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: להפסיק תענית נאמרה? רבי יהודה בר יחזקאל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר יחזקאל|°]] אמר: אבא מברך על ירידת גשמים &quot;יתגדל ויתקדש ויתברך ויתרומם שמך מלכינו, על כל טיפה וטיפה שאת מוריד לנו, שאת ממניען זו מזו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יפגשו כדכתיב}}: ([[איוב לו כז]]) &quot;כי יגרע נטפי מים&quot; כמה דאת {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: ([[ויקרא כז יח|ויקרא בחקותי כז יח]]) &quot;ונגרע מערכך&quot;. אמר רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]]: ולא עוד, אלא שהוא מורידן במידה, שנאמר: ([[איוב כח כה]]) &quot;ומים תיכן במידה&quot;. רבי יוסי בר יעקב[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר יעקב|°]] סלק מבקרא לרבי יודן מגדליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן מגדליא|°]]. עד דהוא תמן, נחת מיטרא. ושמע קליה, אמר: {{שוליים|ט_לז}}&quot;אלף אלפין וריבי ריבוון חייבין להודות לשמך מלכינו, על כל טיפה וטיפה שאת מוריד לנו, שאת גומל טובה לחייבים&quot;. אמר ליה: הדא מנא לך? אמר ליה: הכין הוה רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] מברך על ירידת גשמים. וכמה גשמים ירדו, ויהא בהן כדי רביעה? מלוא כלי מחזיק שלשה טפחים, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: בתחילה, טפח, ובשנייה, שני טפחים, ובשלישית, שלשה טפחים. תני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: אין לך טפח יורד מלמעלה, שאין הארץ מעלה כנגדו שני טפחים. מאי טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים מב ח]]) &quot;תהום אל תהום קורא לקול צינוריך&quot;. ואמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: המים העליונים זכרים, והתחתונים נקבות. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו מה ח]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|תפתח ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח יחד כי אני ה' בראתיו}}&quot;, ([[ישעיהו מה ח]]) &quot;תפתח ארץ&quot;, כנקבה הזאת שהיא פותחת לפני הזכר. ([[ישעיהו מה ח]]) &quot;ויפרו ישע&quot;, זו פריה ורבייה ([[ישעיהו מה ח]]) &quot;וצדקה תצמיח יחד&quot;, זו ירידת הגשמים ([[ישעיהו מה ח]]) &quot;כי אני ה' {{ירו&quot;מ-הוסר|בראתיך&quot;}} בראתיו&quot;, לכך {{ירו&quot;מ-הוסר|בראתיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בראתיו}}, לתיקונו וליישובו של עולם. רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} תנא לה בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן גמליאל: ולמה נקרא שמה רביעה? שהיא רובעה את הארץ. רבי חנינא בר יקא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר יקה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: שורשי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#חיטה|חיטה]] בוקעין בארץ נ' אמה, שורשי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#תאינה|תאינה]] רכים בוקעין בצור. תני [[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל בן אלעזר אומר: אין הארץ שותה אלא לפי חיסומה. {{ירו&quot;מ-ביאור|מעטפת הארץ}} אם כן, מה יעשה שורשי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#חרוב|חרוב]]? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם עמוקים}} מה יעשו שורשי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#שקמה|שקמה]]? אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אחת לשלשים יום, תהום עולה ומשקה אותו. ומה טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}: ([[ישעיהו כז ג]]) &quot;אני ה' נוצרה, לרגעים אשקנה&quot; אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: תני תמן: ראה זול בא לעולם, ושובע בא לעולם, נהר מספיק {{ירו&quot;מ-הדגשה|מים}} למדינה, אומר: &quot;ברוך הטוב והמטיב&quot;. {{שוליים|ט_לח}}אמרו לו: מת אביו, אומר: &quot;ברוך דיין האמת&quot;. מת והורישו, אומר: &quot;ברוך הטוב והמטיב&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ט_ג|ירושלמי ברכות, פרק ט, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ט_ג&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ט_לט}}בנה בית חדש, וקנה כלים חדשים, אומר: &quot;ברוך שהגיענו לזמן הזה&quot;. {{שוליים|ט_מ}}מברך על הרעה מעין הטובה, ועל הטובה מעין הרעה. {{שוליים|ט_מא}}והצועק לשעבר, הרי זה תפלת שוא. כיצד? היתה אשתו מעוברת, ואומר: &quot;יהי רצון שתלד אשתי זכר&quot;, הרי זו תפלת שוא. היה בא בדרך ושמע קול צווחה בעיר, ואומר: &quot;יהי רצון שלא יהיה בתוך ביתי&quot;, הרי זו תפלת שוא.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכת מלביש ערומים על בגדים חדשים|{{ירו&quot;מ-הדגשה|וקנה כלים חדשים אומר}}:]] &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה}}&quot; אמר רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כח דהיתרא עדיף - אינו בירושלמי|לא סוף דבר חדשים,]] אלא {{שוליים|ט_מב}}אפילו שחקים, כאילו הם חדשים לו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]] בשם רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}קנה, אומר: &quot;ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה&quot;. {{שוליים|ט_מג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכת הטוב והמטיב על כלים חדשים|ניתן לו, אומר: &quot;ברוך הטוב והמטיב&quot;.]] רבי אבא אבוה דרבי אבא מארי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא אבוה דרבי אבא מארי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: קנה, אומר: &quot;ברוך שהגיענו לזמן הזה&quot;. ניתן לו, אומר: &quot;ברוך הטוב והמטיב&quot;. {{שוליים|ט_מד}}לבש בגדים, אומר: &quot;ברוך מלביש ערומים&quot;.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק תשיעי#דף סו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
רבי יהודה בר יחזקאל אמר: אבא מברך על ירידת גשמים &quot;יתגדל ויתקדש ויתברך ויתרומם שמך מלכינו, על כל טיפה וטיפה שאת מוריד לנו, שאת ממניען זו מזו&quot; - כלומר אתה מונע מהם שלא יתאחדו, כי אם הטיפות היו נפגשות והיו הולכות במקבע, אז היינו מקבלים גשם שהיה מסוכן לעולם, כי כתיב '''כי יגרע נטפי מים''' כמה דאת אמר '''ונגרע מערכך''' - ולגרוע זה להכשיר. הקדוש ברוך הוא מונע מן המציאות שהם יתאחדו ביניהם, כי אחרי זה יהיה בעצם גשם שמזיק.

אמר רבי יודן: ולא עוד, אלא שהוא מורידן במידה, שנאמר: '''ומים תיכן במידה'''. רבי יוסי בר יעקב סלק מבקרא לרבי יודן מגדליא. עד דהוא תמן, נחת מיטרא ושמע קליה - הוא שמע אותו אומר: &quot;אלף אלפין וריבי ריבוון חייבין להודות לשמך מלכינו, על כל טיפה וטיפה שאת מוריד לנו, שאת גומל טובה לחייבים&quot;. אמר ליה: הדא מנא לך? אמר ליה: הכין הוה רבי סימון מברך על ירידת גשמים.

שואלת הגמרא: וכמה גשמים ירדו ויהא בהן כדי רביעה? אמרנו רביעה כל הזמן - מה זה רביעה? עונה הגמרא: מלוא כלי מחזיק שלשה טפחים, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: בתחילה, טפח - כלומר ברביעה הראשונה טפח - ובשנייה, שני טפחים, ובשלישית, שלשה טפחים.

תני: רבי שמעון בן אלעזר אומר: '''אין לך טפח יורד מלמעלה, שאין הארץ מעלה כנגדו שני טפחים'''. התהום עולה למעלה. מאי טעמא? '''תהום אל תהום קורא לקול צינוריך'''.

ואמר רבי לוי: המים העליונים זכרים, והתחתונים נקבות. מה טעם? &quot;תפתח ארץ&quot; - כנקבה הזאת שהיא פותחת לפני הזכר, ואיפה הוא ישן? זו פריה ורבייה. &quot;וצדקה תצמיח יחד&quot; - זו ירידת הגשמים. &quot;כי אני ה' בראתיו&quot; - הכוונה לכך, לתיקונו וליישובו של עולם.

רב אחא תנא לה בשם רבי שמעון בן גמליאל: ולמה נקרא שמה רביעה? שהיא רובעה את הארץ - ככה הארץ מצמיחה. רבי חנינא בר יקא בשם רבי יהודה: שורשי חיטה בוקעין בארץ נ' אמה, שורשי תאינה רכים בוקעין בצור.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לא מסתברא.''' אלא דלענין ברכה נאמרו אלו השיעורין והשיב הן ולר' חזקיה השיב דלענין הפסק תענית נאמרו וא&quot;ל ר' חזקיה למה אמרת ליה לר' תנחום הין הכין דלענין ברכה נאמרו והשיב דבשיטת רבי שלי אמרתי כן לר' תנחום ועל זה שאל רבי מנא ומנו רביה וא&quot;ל ר' זעירא הוא רבו וא&quot;ל ר' מנא ואם כן הלא אנן אמרינן לעיל דר' יוסי בשם ר' זעירא קאמר להפסק תענית נאמרה ולא כרב אדא בר אבימי משמיה

'''שאת ממניען זו מזו.''' כצ&quot;ל וכך הוא בפ&quot;ק דתענית. שאתה מונע טיפה א' מטיפה אחרת שלא יהא נוגעין זו בזו כדכתיב כי יגרע נטפי מים והוא לשון מניעה וגרעון כד&quot;א ונגרע מערכך

'''וכמה גשמים ירדו וכו'.''' תוספתא פ&quot;ק דתענית

'''מלא כלי.''' אם הם ממלאין הכלי המחזיק ג' טפחים

'''בתחלה.''' ברביעה ראשונה

'''שורשי תאנים רכים.''' הם מתחלחלין ובוקעין אפי' בקרקע קשה כצור

'''אלא לפי חיסומה.''' היינו שפתה כלומר מלמעלה בלבד ולשון המשנה הוא פי&quot;ו דכלים הסלין של עץ משיחסום ויקנב וכן הרבה במשנה והוא מענין לא תחסום שור

'''א&quot;כ מה יעשו שורשי חרוב ושקמה.''' שהן עמוקים הרבה בארץ ומהיכן הן שותין

'''לרגעים אשקנה.''' לרגע שתצטרך ולכל מין ומין כפי מה שהוא

'''ראה זול בא לעולם וכו'.''' מפני שהן טובה לו ולכל העולם

'''מת והורישו.''' אומר ג&quot;כ ברוך הטוב ומטיב אם יש עוד יורש שיורש עמו

'''מתני' בנה בית חדש וקנה כלים חדשים.''' בין יש לו כיוצא בהם בין אין לו כיוצא בהן מברך שהחיינו

'''על הרעה מעין הטובה.''' שהוא עכשיו רעה אע&quot;פ שיש בה מעין הטובה שתבא אח&quot;כ מחמת רעה זו אפ&quot;ה מברך דיין האמת כפי שהיא עכשיו כגון ששטף נהר תבואתו של שנה זו אע&quot;פ שמחמת זה רוו המים פני האדמה ונעשית שדהו משובחת לשנים הבאות השתא מיהא רעה היא

'''ועל הטובה מעין הרעה.''' כגון דאשכח מציאה אע&quot;פ שיש בה מעין הרעה דאי שמע בה מלכא מלקי ליה ושקיל מיניה השתא מיהא טובה הוא ומברך הטוב ומטיב

'''הצועק לשעבר.''' המתפלל על מה שכבר עבר ה&quot;ז תפלת שוא דמאי דהוה הוה

'''גמ' לא סוף דבר.''' לאו דוקא חדשים ממש אלא אפי' הן שחקים כאלו הם חדשים לו מברך עליהם

'''קנה.''' כלים אומר שהחיינו ואם ניתן לו במתנה דהויא טובת המקבל וטובת הנותן דיש לו הנאה במה שנותן לזה אומר הטוב והמטיב&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אחימי לא מיסתברא לברכה · שמ' אמ' · אמ' ליה הין · אמ' ר' חזקיה לרב אדא בר אחימי לא מסתברא להפסיק תעניות שמ' אמ' ליה אין · אמ' ליה למה אמרת ליה הין · הכין אמ' ליה · אמ' ר' מטא לר' חזקיה מגו רביה אמ' ליה ר' זעירא אמ' ליה ואנן אמרינן ר' יוסי בשם ר' זעירא להפסיק תעניות טמירה · ר' יהודה בר יחזקאל אמ' אנא אושא מברך על ירידת גשמים יתגדל ויתקדש ויתברך ויתרוממה שמך מלכינו על כל טיפה וטיפה שאת מוריד לנו שאות ממציען זו מזון · כי יגרע נטפי מים · כד&quot;א ונגרע מערכך · אמ' ר' יודן ולא עוד ולא שהוא מורידן כמידה יש' ומים תיכן במידה · ר' יוסי בר יעקב סלק בבקרה ר' יודן מגדליא עד דהוא תמן נחת מיטרא ושמע קליה אמ' אלף אלפין וריבי ריבוון חייבין להודות לשמך מלכינו על כל טיפה וטיפה שאת מוריד לע שאת גומל טובה לחייבים · אמ' ליה הדא מנא לך · אמ' ליה הכין הוה ר' סימון מברך על ירידת גשמים · וכמה גשמים ירדו ויהא בהן כדי רביעה מלא כלי מחזיק ג' טפחים דברי ר' מאיר · ר' יהודה או' בתחילה טפח · ובסופייה שני טפחים · ובשלישית ג' טפחים · תני ר' שמעון בן אלעזר או' אין לך טפח יורד מלמעלה עד שהארץ מעלה כנגדו ב' טפחים · מ&quot;ט תהום אל תהום קורא לקול צינוריך · ואמ' ר' לוי המים העליונים זכרים · והתחתונים נקיבות · מה טעם תפתח ארץ · כנקיבה הזאת שהיא פותחת לפני הזכר · ויפרו ישע זו פריה ורבייה · וצדקה תצמיח יחד זו ירידת הגשמים · כי אני י&quot;י בראתיו · לכך בראתיה לתיקוע ולישובו שלעולם · ר' אחא תני לה בשם ר' שמעון בן גמליאל ולמה נקרא שמה רביעה שהיא רובעת את הארץ · ר' חנינא בר יקא בשם רב יהודה שורשי חיטה בוקעין בארץ ג' אמה · שורשי תאינה רכה בוקעין בצור · תני ר' ישמעאל בן אלעזר או' אין הארץ שותה אלא לפי חיסומה · אם כן מה יעשה שורשי חרוב · מה יעשו שורשי שקמה · אמ&quot;ר חנינא אחת לשלשים יום תהום עולה ומשקה אותו · ומה טעמ' אני י&quot;י עצרה לרגעים אשקנה · אמ&quot;ר זעירא תני תנינן ראה זול בא לעולם ושובע בא לעולם עהר מספיק למדינה או' ברוך הטוב והמטיב · אמרו לו מת אביו או' ברוך דיין האמת · מת והורישו או' ברוך הטוב והמטיב · בנה בית חדש וקנה כלים חדשים כול' · אמ&quot;ר חייא בר בא לא סוף דבר חדשים לא אפ' שחקים כאילו הם חדשים לו · ר' יעקב בר זבדי בשם ר' חייא בר אבא אמ' קנה או' ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה · ניתן לו או' ברוך הטוב והמטיב · ר' בא אבוה דר' בא מארי בשם ר' אחא קנה או' ברוך שהגיענו לזמן הזה · ניתן לו או' ברוך הטוב והמטיב · לבש בגדים או' ברוך מלביש ערומים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

תני רבי ישמעאל בן אלעזר אומר: '''אין הארץ שותה אלא לפי חיסומה'''. כלומר הארץ בעצם שותה רק במעטפת, המים הם רק במעטפת. אם כן, מה יעשה שורשי חרוב שהם עמוקים? מה יעשו שורשי שקמה? כלומר איך הם ישתו? אמר רבי חנינא: אחת לשלשים יום, תהום עולה ומשקה אותו. ומה טעמא? '''אני ה' נוצרה, לרגעים אשקנה'''.

אמר רבי זעירא: תני תמן: ראה זול בא לעולם, ושובע בא לעולם, נהר מספיק למדינה, אומר: &quot;ברוך הטוב והמטיב&quot;. אמרו לו: מת אביו, אומר: &quot;ברוך דיין האמת&quot;. מת והורישו, אומר: &quot;ברוך הטוב והמטיב&quot;. כלומר כל אדם צריך לברך באותו רגע, איך שהוא מרגיש את המציאות.

פרק ט' הלכה ג', מתני': בנה בית חדש, וקנה כלים חדשים, אומר: &quot;ברוך שהגיענו לזמן הזה&quot;. מברך על הרעה מעין הטובה, ועל הטובה מעין הרעה. והצועק לשעבר, הרי זה תפלת שוא - כלומר הדבר שכבר קרה, לצעוק על זה, זה כבר תפילה מיותרת. כיצד? היתה אשתו מעוברת, ואומר: &quot;יהי רצון שתלד אשתי זכר&quot;, הרי זו תפלת שוא. היה בא בדרך ושמע קול צווחה בעיר, ואומר: &quot;יהי רצון שלא יהיה בתוך ביתי&quot;, הרי זו תפלת שוא - כי כבר הייתה צעקה.

גמ': קנה כלים חדשים אומר ברוך שהגיענו לזמן הזה. אמר רבי חייא בר אבא: לא סוף דבר חדשים, אלא אפילו שחקים, כאילו הם חדשים לו - אז כלים ישנים, אם אצלו הם חדשים, מברך עליהם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

רבי יעקב בר זבדי בשם רבי חייא בר אבא: קנה, אומר: &quot;ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה&quot;. ניתן לו, אומר: &quot;ברוך הטוב והמטיב&quot;. רבי אבא אבוה דרבי אבא מארי בשם רב אחא: קנה, אומר: &quot;ברוך שהגיענו לזמן הזה&quot;. ניתן לו, אומר: &quot;ברוך הטוב והמטיב&quot; - כמו שאמרנו גם קודם. לבש בגדים, אומר: &quot;ברוך מלביש ערומים&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף סה עמוד ב'''

{{שוליים|ט_לז}} '''על ירידת גשמים מברכים &quot;אלף אלפין וריבי ריבוון חייבין להודות לשמך מלכינו... שאת גומל טובה לחייבים&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רכא סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי סימון שכך היה מברך על ירידת גשמים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה בנוסח זה.

{{שוליים|ט_לח}} '''כאשר מת אביו ומורישו נכסים, מברך &quot;ברוך דיין האמת&quot; ו&quot;ברוך הטוב והמטיב&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רכג סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כלשון המשנה בירושלמי, שמברך שתי הברכות - הן על הצער והן על הטובה, וכך פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע.

{{שוליים|ט_לט}} '''הבונה בית חדש או הקונה כלים חדשים מברך &quot;ברוך שהחיינו&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רכג סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, שהבונה בית חדש או הקונה כלים חדשים מברך ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ט_מ}} '''חייב אדם לברך על הרעה בנוסח מעין ברכת הטוב, ועל הטובה בנוסח מעין ברכת הרע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רכב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, שעל הרעה מברך &quot;ברוך דיין האמת&quot; ועל בשורה טובה מברך &quot;הטוב והמטיב&quot;, וכל אחת נבנית מעין חברתה.

{{שוליים|ט_מא}} '''המתפלל על מה שכבר אירע ואינו יכול להשתנות מתפלל תפילת שווא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה כב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רל סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הירושלמי שהצועק על שעבר הרי זו תפילת שווא, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;131&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
[[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכה על עשיית סוכה לולב מזוזה תפילין וציצית|העושה סוכה לעצמו,]] אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצותיו וציונו לעשות סוכה&quot;. לאחרים, &quot;לעשות לו סוכה לשמו&quot;. {{שוליים|ט_מה}}נכנס לישב בה, אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצותיו וציונו לישב בסוכה&quot;. משהוא מברך עליה לילי יום טוב הראשון, אינו צריך לברך עליה עוד מעתה. העושה לולב לעצמו, אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצותיו וציונו לעשות לולב&quot;. לאחר, &quot;לעשות לולב לשמו&quot;. {{שוליים|ט_מו}}כשהוא נוטלו, אומר: &quot;על נטילת לולב&quot;, {{ירו&quot;מ-הוסר|ואשר החיינו}} ושהחיינו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום הראשון, אבל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ומברך}} מברך בכל שעה ושעה {{ירו&quot;מ-ביאור|כל יום}} שהוא נוטלו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהלילות מפסיקים}}. העושה מזוזה לעצמו, אומר: &quot;לעשות מזוזה&quot;. לאחר, &quot;לעשות מזוזה לשמו&quot;. {{שוליים|ט_מז}}כשהוא קובע, אומר: &quot;ברוך אשר קדשנו במצותיו וציונו על מצות מזוזה&quot;. העושה תפילין לעצמו, {{ירו&quot;מ-הוסר|וכו&quot;}} אומר: &quot;לעשות תפילין&quot; לאחר, {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;וכו&quot;}} &quot;לעשות תפילין לשמו&quot;. {{שוליים|ט_מח}}כשהוא לובש, אומר: &quot;על מצות תפילין&quot;. העושה ציצית לעצמו, אומר: {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;וכו&quot;}} &quot;לעשות ציצית&quot;. לאחר, {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;וכו&quot;}} &quot;לעשות ציצית לשמו&quot;. {{שוליים|ט_מט}}נתעטף, {{ירו&quot;מ-הוסר|וכו&quot;}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומר: &quot;ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, אשר קידשנו במצותיו וציונו להתעטף בציצית}}&quot;. {{שוליים|ט_נ}}התורם והמעשר, אומר: &quot;ברוך {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה ה' אלוקינו מלך העולם}} אשר קידשנו במצותיו וציונו להפריש תרומה ומעשר&quot;. לאחר, &quot;להפריש תרומה ומעשר לשמו&quot;. {{שוליים|ט_נא}}השוחט צריך לברך: &quot;ברוך אתה ה' אלוקינו {{ירו&quot;מ-הוסר|אמה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מלך העולם}} אשר קידשנו במצותיו, וציונו על השחיטה&quot;. {{שוליים|ט_נב}}המכסה, אומר: &quot;על כיסוי הדם&quot;. {{שוליים|ט_נג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכות המילה|המל צריך לברך:]] &quot;ברוך {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה ה' אלוקינו מלך העולם}} אשר קידשנו במצותיו וציונו על המילה&quot; {{שוליים|ט_נד}}אבי הבן אומר: &quot;ברוך {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה ה' אלוקינו מלך העולם}} אשר קידשנו במצותיו, וציונו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו&quot;. העומדים שם צריכין לומר: &quot;כשם שהכנסתו לברית, כן תכניסהו לתורה ולחופה&quot;. המברך צריך לברך: &quot;ברוך אשר קידש ידיד מבטן, וחוק בשאירו שם, וצאצאיו חתם באות ברית קודש, על כן בשכר זאת אל חי חלקינו צורינו, צוה להציל ידידות שאירנו משחת. ברוך אתה ה' כורת הברית&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מחלוקת האם מברך עובר לעשייתן|מצוות, אימת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} מברך עליהן?]] רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אומר: {{שוליים|ט_נה}}עובר לעשייתן. {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני עשיתן}} רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אומר: בשעת עשייתן. אתיא דרב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] כשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}, דאמר רבי יוסי בי רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: כל המצות טעונות ברכה בשעת עשייתן, חוץ מתקיעה {{ירו&quot;מ-ביאור|שמברך לפני כי אי אפשר לתקוע ולברך}} {{שוליים|ט_נו}}וטבילה {{ירו&quot;מ-ביאור|כי ערום, לא ראוי לברך כך}} ויש אומרים: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} קדושין {{ירו&quot;מ-הוסר|בבעילה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בביאה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שבתוך מעשה לא ראוי לברך}} אמר רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]]: אית לך חוריי: תפילין של יד, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמברך}} עד שלא יחלוץ. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהחליצה נעשת ברגע אחד, והנחת תפילין}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ושל}} של ראש, {{ירו&quot;מ-ביאור|שגם עליה מברך לפני ההנחה, שהיא נעשת ברגע אחד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}עד שלא {{ירו&quot;מ-הוסר|ייבה}} יהבה {{ירו&quot;מ-הדגשה|עליו}}, לא {{ירו&quot;מ-הוסר|ייבה}} יהבה, מן {{ירו&quot;מ-הוסר|דייבה}} דיהבה, הא {{ירו&quot;מ-הוסר|ייבה}} יהבה. שחיטה אימת הוא מברך עליה? רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אומר: {{שוליים|ט_נז}}עובר לשחוט. יוסי בן נהוראי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן נהוראי|°]] אומר: משישחוט. למה? שמא תתנבל שחיטתה {{ירו&quot;מ-ביאור|ונמצא מברך לבטלה}}. מעתה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|יברך רק}} משיבדק הסימנין.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק תשיעי#דף סו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף ס&quot;ו. שלוש מילים מהדף הקודם בסוף: &quot;לבש בגדים, אומר ברוך מלביש ערומים. '''העושה סוכה לעצמו אומר ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לעשות סוכה'''.&quot; כי יש לנו, הירושלמי נוקט בעניין כשעושים צורכי מצווה גם צורכי מברך. עושה את זה לאחרים, אומר '''לעשות לו סוכה לשמו'''. '''נכנס לישב בה אומר ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לישב בסוכה'''. '''משהוא מברך עליה לילי יום טוב הראשון, אינו צריך לברך עוד''', כי בעצם כל השבעה ימים זה מצווה אחת ארוכה. אין רגע שבו הוא לא חולק עם בסוכה. כן, כי גם לישון צריכים בסוכה.

'''העושה לולב לעצמו, אומר ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לעשות לולב'''. אם הוא עושה את זה לאחר, אומר '''לעשות לולב לשמו'''. '''כשהוא נוטלו אומר על נטילת לולב''', וגם ביום הראשון הוא גם אומר שהחיינו, אבל הוא מברך בכל שעה ושעה שהוא נוטלו. כלומר, כל יום הוא מברך. למה? כיוון שהלילות מפסיקים בניגוד לסוכה שאין הפסקה. גם בלילות הוא חייב.

'''העושה מזוזה לעצמו אומר לעשות מזוזה'''. לאחר, אז אומר '''לעשות מזוזה לשמו'''. '''כשהוא קובע אומר ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות מזוזה'''. '''העושה תפילין לעצמו, אומר לעשות תפילין'''. הוא עושה את זה לאחר, אז אומר '''לעשות תפילין לשמו'''. וכשהוא לובש הוא אומר '''על מצות תפילין'''. '''העושה ציצית לעצמו אומר לעשות ציצית'''. לאחר, אז אומר '''לעשות ציצית לשמו'''. כן, וכשהוא לובש אותם, נתעטף.

'''התורם והמעשר אומר ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להפריש תרומה ומעשר'''. אם הוא מפריש לאחר, אז הוא אומר '''להפריש תרומה ומעשר לשמו'''. '''השוחט צריך לברך ברוך אתה ה' אלוקינו אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על השחיטה'''. '''המכסה אומר על כיסוי הדם'''. '''המל צריך לברך ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על המילה'''. אבי הבן אומר '''ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו'''. '''העומדים שם צריכים לומר כשם שהכנסתו לברית, כן תכניסהו לתורה ולחופה''' ולמעשים טובים.

המברך צריך לברך '''ברוך אשר קידש ידיד מבטן, וחוק בשאירו שם, וצאצאיו חתם באות ברית קודש, על כן בשכר זאת אל חי חלקינו צורינו, צוה להציל ידידות שאירנו משחת. ברוך אתה ה' כורת הברית'''.

שאלת הגמרא: '''מצוות אימת מברך עליהן?''' רבי יוחנן אמר '''עובר לעשייתן''', כלומר לפני שהוא עושה אותן. רב הונא אמר '''בשעת עשייתן'''. ואומרת הגמרא, אתיא דרב הונא כשמואל, דאמר רבי יוסי בי רבי בון בשם שמואל, '''כל המצות טעונות ברכה בשעת עשייתן, חוץ מתקיעה''' שמברך לפני, כי אי אפשר לתקוע ולברך - השופר בפה, הוא לא יכול לברך, '''וטבילה''', כי כשהוא טובל הוא ערום, ערום לא יכול לברך. '''ויש אומרים קדושין''' - בביאה. כלומר, אם זה בביאה אז הוא לא יכול לברך תוך המעשה כי זה לא ראוי.

אמר רבי יונה, אית לך חוריי - כלומר שעוד דבר: '''תפילין של יד, עד שלא יחלוץ'''. כמו שאמרנו, גם על החליצה &quot;לברך לשמור חוקיך&quot;, אז כשחולץ תפילין של יד לא שייך לברך תוך כדי, כי זה ברגע אחד. וכן '''של ראש, עד שלא יהבה'''. גם כן הוא לא יכול לברך תוך כדי עשייה, כי לפני שהוא עושה הוא עוד לא עשה, וכשהוא עשה ברגע אחד הוא כבר סיים את זה.

כן, '''לא יהבה, מן דיהבה, הא יהבה'''. כלומר, כל עוד שהוא לא נתן תפילין על הראש לא נתן, ומיד כשנתן - כבר נגמר.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''העושה סוכה לעצמו.''' תוספתא פ&quot;ו העושה כל המצות צריך לברך העושה סוכה לעצמו וכו'. משהוא מברך עליה לילי י&quot;ט הראשון אינו צריך לברך עליה עוד מעתה. דכיון דלא מפסקי לילות מימים כולהו כחדא יומא אריכתא דמיא אבל בלולב הואיל דאינו נוהג בלילות כבימים כל יומא ויומא מצוה באנפי נפשה היא

'''רב הונא אמר בשעת עשייתן.''' דשמא לא יזדמן לו לעשותה. חוץ מתקיעה. דאינו מברך אלא אחר התקיעה דבשעת התקיעה א&quot;א לו לברך וכן טבילה וקודם לכן לא דאכתי גברא לא חזי לברך

'''וי&quot;א קידושין בבעילה.''' אם מקדש האשה בביאה אין לו לברך כ&quot;א אח&quot;כ דקודם לכן לא דשמא לא תתרצה לו ובשעת בעילה אי אפשר לברך

'''אית לך חוריי.''' יש לך עוד אחרת שיוצאת מן הכלל דקאמר שמואל בשעת עשייתן וברכת מצוה זו א&quot;א לברך עליה אלא קודם עשייתה וזו היא תפילין של ראש כדלקמן

'''תפילין של יד עד שלא יחלוץ.''' כלומר ודאי דתפילין של יד הרי היא ככל המצות לשמואל דמברך עליה כל שעת עשייתה עד שלא יחלוץ

'''ושל ראש.''' אלא בתפלה של ראש הוא דאמינא דאין לברך עליה אלא עד שלא ייבה כלומר עד שלא יביא עליו ויהדקן בראשו וטעמא דכיון דלכתחילה צריך לברך עוד ברכה אחרת על של ראש מצות תפילין ואפי' אם כבר בירך על של יד להניח והשתא על כרחך דמברך על של ראש קודם שמניח או שמהדקן על ראשו דאלת&quot;ה א&quot;כ לפעמים משכחת לה דאינו מקיים לברכה זו על של ראש כדמסיק ואזיל

'''עובר לשחוט.''' קודם שישחוט: משישחוט למה שמא וכו' ונמצאת ברכה לבטלה

'''מעתה אי חיישינן להכי א&quot;כ משיבדוק הסימנין.''' כלומר אף לאחר שיבדוק הסימנין והן נשחטין כתיקנן ניחוש שמא ימצא איזו טרפות בבני מעיים ומשני חזקת בני מעיים כשרים הן כל זמן דלא אתיליד בהו ריעותא כדתני בברייתא שחטה וכו'&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;העושה סוכה לעצמו או' ברוך אשר קידשנו במיצותיו וציונו לעשות סוכה · לאחרים לע לעשות לו סוכה לשמו · נכנס לישב בה או' ברוך אשר קידשנו במצותיו וציונו לישב בסוכה · משהוא מברך עליה לילי יום טוב הראשון מיכן צריך לברך עליה עוד · מעתה העושה לולב לעצמו או' ברוך אשר קידשנו במצוות וציונו על לעשות לולב · לאחר לעשות לולב לשמו · כשהוא נוטלו אומ' על נטילת לולב · ואשר החיינו · ומברך בכל שעה ושעה שהוא נוטלו · העושה מזוזה לעצמו או' לעשות מזוזה · לאחר לעשות מזוזה לשמו · כשהוא קובעה או' ברוך אקב&quot;ו על מצות מזוזה · העושה תפילין לעצמו כול' · לאחר כול' · כשהוא לובש או' על מצות תפילין · העושה ציצית לעצמו כול' · לאחר כול' · מתעטף כול' · התורם והמעשר או' ברוך אקב&quot;ו להפריש תרומה ומעשר · השוחט צריך לומ' באו' אלמה אקב&quot;ו על השחיטה · המל צריך לומ' באו' אלמה אקב&quot;ו על המילה · המכסה או' על כיסוי הדם · אבי הבן או' ברוך אקב&quot;ו להכניסו בבריתו שלאברהם אבינו · העומדים שם צריכין לומ' כשם שהכנסתו לברית כן תכניסהו לתורה ולחופה · המברך צריך לומ' ברוך אשר קידש ידיד מבטן וחוק בשאירו שם וצאצאיו חתם באות ברית קודש · על כן בשכר זאת א'ל חי חלקינו צורינו צוה להציל ידידות שאירינו משחת · ברוך כורת הברית · מיצות אימתי מברך עליהן · ר' יוחנן אמ' עובר לעשייתן · רב הונא אמ' בשעת עשייתן · אתייא דרב הונא כשמואל דאמ&quot;ר יוסי ביר' בון בשם שמואל כל המצות טעונות ברכה בשעת עשייתן חוץ מתקיעה וטבילה · ויש אומ' קידושין בבעילה · אמ' ר' יונה אית לך חוריי תפילין שליד עד שלא יחלוץ · ושלראש עד שלא ייבה · לא ייבה מן דייבה הא ייבה · שחיטה אימתי הוא מברך עליה · ר' יוחנן אמ' עובר לשחוט · יוסי בן טוראי או' משישחוט למה שמא תתנבל שחיטותה · מעתה משיתדוק הסימנין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לא ייבה מן דייבה הא ייבה.''' כלומר ואם לא יברך על של ראש עד שלא יביא עליו א&quot;כ אחר שייבה עליו הא כבר הביא עליו ומשכחת לה לפעמים דאינו מברך עליה כלל שהרי על של יד הא אמרינן דיכול לברך עליהן כל זמן שהיא עליו עד שלא יחלוץ דנקרא שעת עשייה ובשלמא אי אמרינן דעל של ראש מברך קודם לעשייה א&quot;כ לעולם מצינו שתי ברכות דאם כבר בירך להניח על של יד מברך עוד על של ראש על מצות ואם עדיין לא בירך על של יד הרי יש לו לברך כל זמן שלא יחלוץ וברכת של ראש ודאי אינה פוטרת לשל יד דהא כבר נתחייב בברכת של יד מקודם ועוד דברכת של ראש היא על גמר המצוה ולפיכך אומר על מצות וברכת של יד היא להניח וא&quot;כ עדיין לא בירך על מצותה ופשיטא שצריך לברך על של יד כל זמן שלא יחלוץ ויש כאן שתי ברכות אבל אם אמרינן דגם על של ראש אינו מברך קודם עשייה כ&quot;א אחר שהניח והדקן על ראשו מעתה תו לא משכחת לה שתי ברכות כ&quot;א בחד צד והיינו אם כבר בירך על של יד דאז ודאי מברך גם על של ראש אבל אם עדיין לא בירך על של יד והמתין עד שהניח ולשמואל יש לו לעשות כן לכתחילה דשעת עשי' בעינן א&quot;כ שוב אינו מברך על של ראש אלא בברכה אחת סגי דהא ברכת להניח שייך על שתיהן ופוטרת ג&quot;כ לשל ראש ומכיון דבעינן שתי ברכות על כרחך דמברך על של ראש קודם עשייה ושפיר משכחת לה שתי ברכות לעולם וכדאמרן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף סו עמוד א'''

{{שוליים|ט_מה}} '''האם צריך לברך &quot;לישב בסוכה&quot; בכל כניסה לסוכה בחג.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ו, הלכה יב , טור או&quot;ח סימן תרמא, סמ&quot;ג עשין מג. ''הכרעה:'' ברכת &quot;לישב בסוכה&quot; נתקנה רק על ישיבה, ומשבירך בלילי יו&quot;ט הראשון פוטר את כל ימי החג, שדין הישיבה נקבע בליל הראשון ואינו חוזר ונשנה בכל כניסה.

{{שוליים|ט_מו}} '''יש לברך &quot;על נטילת לולב&quot; בכל יום מימי החג, ו&quot;שהחיינו&quot; ביום הראשון בלבד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ז, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרנא סעיף ה. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; טעם הדבר שהלילות מפסיקים בין ימי החג, ולכן צריך לברך בכל יום מחדש על נטילת לולב, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ט_מז}} '''יש לברך &quot;לעשות תפילין&quot; בעושה לעצמו ו&quot;לעשות תפילין לשמו&quot; בעושה לאחר, וכן בקביעת מזוזה מברך &quot;על מצות מזוזה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ה, הלכה ז , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפט סעיף א , סמ&quot;ג עשין כג. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; הרמב&quot;ם, השו&quot;ע והסמ&quot;ג פסקו כן להלכה ולמעשה.

{{שוליים|ט_מח}} '''חובת אמירת ברכת/נוסח &quot;לשם מצות תפילין&quot;/&quot;לעשות ציצית&quot; בעת עשיית תפילין וציצית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ה , סמ&quot;ג עשין כא. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; הרמב&quot;ם, השו&quot;ע (או&quot;ח כה, ה) והסמ&quot;ג פסקו שבלבישת תפילין אומר &quot;על מצות תפילין&quot; ובעשיית ציצית לעצמו אומר &quot;לעשות ציצית&quot; ולאחר &quot;לעשות ציצית לשמו&quot;.

{{שוליים|ט_מט}} '''חובה לברך &quot;להתעטף בציצית&quot; בעת ההתעטפות בטלית מצוייצת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ח סעיף ה. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי שהמתעטף בציצית מברך &quot;אשר קידשנו במצותיו וציונו להתעטף בציצית&quot;, וכן הביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ט_נ}} '''יש לברך לפני הפרשת תרומות ומעשרות בעצמו &quot;אשר קידשנו... וציוונו להפריש תרומה ומעשר&quot;, ואם מפריש עבור אחר מברך &quot;להפריש תרומה ומעשר לשמו&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תרומות, פרק ב, הלכה טז , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק יא, הלכה יב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שלא סעיף עח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, וכך פסקו הרמב&quot;ם (הל' תרומות פ&quot;ב הט&quot;ז; הל' ברכות פי&quot;א הי&quot;ב) והשו&quot;ע (יו&quot;ד סי' של&quot;א סעיף עח).

{{שוליים|ט_נא}} '''השוחט בהמה או חיה או עוף מברך &quot;אשר קידשנו במצותיו וציונו על השחיטה&quot; לפני השחיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שחיטה, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן יט סעיף א , סמ&quot;ג עשין סג. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי שהשוחט מברך ברכה זו, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע והסמ&quot;ג.

{{שוליים|ט_נב}} '''המכסה דם שחיטת חיה ועוף מברך &quot;על כיסוי הדם&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שחיטה, פרק יד, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן כח סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי שהמכסה מברך &quot;על כיסוי הדם&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ט_נג}} '''המל צריך לברך &quot;אשר קידשנו במצותיו וציונו על המילה&quot; קודם שימול.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מילה, פרק ג, הלכה א , רמב&quot;ם, הלכות מילה, פרק ג, הלכה ב , רמב&quot;ם, הלכות מילה, פרק ג, הלכה ג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רסה סעיף א , סמ&quot;ג עשין כח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, וכך נקבע ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע יו&quot;ד סימן רסה סעיף א.

{{שוליים|ט_נד}} '''אבי הבן חייב לברך ברכת &quot;להכניסו בבריתו של אברהם אבינו&quot; בעת המילה, והעומדים אומרים &quot;כשם שהכנסתו לברית&quot; והמברך מברך ברכת &quot;אשר קידש ידיד מבטן&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מילה, פרק ג, הלכה א , רמב&quot;ם, הלכות מילה, פרק ג, הלכה ב , רמב&quot;ם, הלכות מילה, פרק ג, הלכה ג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רסה סעיף א , סמ&quot;ג עשין כח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע קבעו נוסח שלוש הברכות הללו (ברכת האב, מנהג העומדים, וברכת המברך) כלשונן בירושלמי להלכה ולמעשה.

{{שוליים|ט_נה}} '''ברכת המצוות נאמרת מתי בדיוק ביחס לעשיית המצווה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ח. ''הכרעה:'' נפסק כסתמא קמא ש&quot;עובר לעשייתן&quot; - כלומר לפני עשיית המצווה, כלשון הכלל המקובל &quot;כל המצוות מברך עליהן עובר לעשייתן&quot;, ורב הונא נדחה למעט תקיעת שופר שמברכים בשעת עשייתה מפני שאי אפשר לתקוע ולברך בבת אחת.

{{שוליים|ט_נו}} '''ברכת המצוות נאמרת קודם עשייתה, ובמצוות שאין הגברא יכול לברך תוך כדי מעשה (כגון טבילה) מברכים לפניה מעומד ערום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק יא, הלכה ז , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רסח סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יונה שכל מצווה הנעשית ברגע אחד מברכים עליה קודם התחלתה ממש, ומצוות שנמשכות כשחיטה מברך בתחילתן קודם גמר המעשה, כפי שנפסק ברמב&quot;ם ושו&quot;ע יו&quot;ד רסח,ב.

{{שוליים|ט_נז}} '''ברכת השחיטה נאמרת קודם השחיטה או לאחריה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שחיטה, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן יט סעיף א &lt;קטע סוף=סו א/&gt; ==דף סו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=סו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שמברך &quot;עובר לשחוט&quot;, כדין כל המצוות שמברכים עליהן עובר לעשייתן, ואין חוששים לנבילת השחיטה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;132&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{שוליים|ט_נח}}חזקת בני מעיים כשרים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}}תני: {{שוליים|ט_נט}}שחטה ונטלו הזאבים מעיה, כשירה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמאי אינו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וחושש}} חושש שמא ניקבה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רבנן דתמן: בני מעיים בחזקת כושר. פיסקא: הצועק לשעבר {{ירו&quot;מ-הוסר|כו'}} הרי זה תפלת שוא. כיצד? היתה אשתו מעוברת, ואומר: &quot;יהי רצון שתלד אשתי זכר&quot;, הרי זו תפלת שוא. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תפילה על מעוברת שתלד זכר, רחל התפללה על דינה|דבית ינאי {{ירו&quot;מ-הוסר|אומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרי}}, ביושבת על המשבר היא מתניתא.]] הא קודם {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}כן, יצלי. {{ירו&quot;מ-ביאור|יתפלל}} אמר יהודה בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]: אף היושב{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} על המשבר יכול להשתנות על שם: ([[ירמיהו יח ו]]) &quot;הנה כחומר ביד היוצר&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} יהודה בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}} בשם דבית ינאי: {{ירו&quot;מ-הוסר|עיקור}} עיקר עיבור של דינה זכר היה. מאחר שנתפללה רחל, נעשית נקבה. הדא היא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[בראשית ל כא|בראשית ויצא ל כא]]) &quot;ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה&quot;. מאחר שנתפללה רחל, נעשית נקבה. ואמר רבי יהודה בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]] בשם דבית רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: אמנו רחל מנביאות הראשונות היתה. אמרה: עוד אחר יהיה ממני. הדא הוא דכתיב: ([[בראשית ל כד|בראשית ויצא ל כד]]) &quot;יוסף ה' לי בן אחר&quot;. &quot;בנים אחרים&quot; לא אמרה, אלא עוד אחר יהיה ממני. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: היה בא {{ירו&quot;מ-הוסר|מדרך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בדרך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושמע קול צווחה בעיר, ואומר: &quot;יהי רצון שלא יהיה בתוך ביתי&quot;, הרי זו תפלת שוא. תנן}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מעשה}} ב[[ביאור:עץ מסורת#הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;הלל הזקן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה בא בדרך ושמע קול צוחה בעיר}}, {{ירו&quot;מ-הוסר|אומר}} אמר: {{ירו&quot;מ-הוסר|בטוח}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מובטח}} אני שאין {{ירו&quot;מ-הוסר|אלו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה}} בתוך ביתי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שאמר}} [[ביאור:עץ מסורת#הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;הלל הזקן {{ירו&quot;מ-הוסר|אומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אין זו תפילה, אלא ביטחון בה’ כדכתיב (תהילים קיב ז}}) &quot;משמועה רעה לא יירא&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ט_ד|ירושלמי ברכות, פרק ט, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ט_ד&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ט_ס}}הנכנס לכרך, מתפלל שתים, אחת בכניסתו ואחת ביציאתו. [[ביאור:עץ מסורת#בן עזאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בן עזאי אומר: ארבע, שתים בכניסתו ושתים ביציאתו. ונותן הודאה לשעבר, וצועק על העתיד לבא.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הנכנס לכרך של גויים ושל ישראל|נכנס לכרך מתפלל שתים,]] אחת בכניסתו ואחת ביציאתו. בכניסתו מהו אומר? &quot;יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שתכניסני לכרך זה לשלום&quot;. ביציאתו אומר: &quot;מודה אני לפניך ה' אלהי&quot; וכו' [[ביאור:עץ מסורת#בן עזאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בן עזאי אומר: מברך ארבע, שתים בכניסתו ושתים ביציאתו. בכניסתו הוא אומר: &quot;יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שתכניסני לכרך זה לשלום&quot;. נכנס, אומר: &quot;מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שנכנסתי לשלום, כן יהי רצון מלפניך שתוציאני מתוכו לשלום&quot;. כשיצא, אומר: &quot;יהי רצון מלפניך ה' אלהי {{ירו&quot;מ-הוסר|שתוציאנו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שתוציאני}} מכרך זה לשלום&quot;. יצא, אומר: &quot;מודה אני לפניך ה' אלהי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואלוקי אבותי}}, שהוצאתני לשלום, כן יהי רצון מלפניך, שתוליכני לביתי לשלום&quot; או &quot;למקום פלוני לשלום&quot;. הדא דאמר, במדורות עובדי כוכבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומזלות}}, אבל בישראל אין צריך לברך. אם היה מקום שהורגין שם, אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}מדורות ישראל, צריך לברך. {{שוליים|ט_סא}}נכנס לבית הכסא מברך שתים: אחת בכניסתו ואחת ביציאתו. בכניסתו מהו אומר? &quot;כבוד לכם, המכובדים משרתי קודש, דרך ארץ הוא, פנו דרך! ברוך האל הכבוד&quot;. {{שוליים|ט_סב}}כשהוא יוצא מהו אומר? &quot;ברוך אשר יצר את האדם בחכמה&quot; {{שוליים|ט_סג}}נכנס למרחץ מתפלל שתים: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחת}} בכניסתו ואחת ביציאתו. בכניסתו מהו אומר? &quot;יהי רצון מלפניך ה' אלהי, שתצילני משריפת האש, ומהיזק החמין, ומן המפולת. ואל יארע דבר בנפשי, ואם יארע, תהא מיתתי כפרה על כל עונותי, ותצילני מזו ומכיוצא בו לעתיד לבוא&quot;. כשהוא יוצא אומר: &quot;מודה אני לפניך ה' אלהי, שהצלתני מן האור&quot;. אמר רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאת אמר}}, במרחץ שהיא ניסוקת, אבל במרחץ שאינה ניסוקת, אינו אומר אלא &quot;מהיזק חמין&quot; בלבד. רבי חלקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חלקיה|°]] ורבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: תפלת המרחץ אינה טעונה עמידה.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק תשיעי#דף סז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''שחיטה אימת הוא מברך עליה?''' רבי יוחנן אומר '''עובר לשחוט''', כלומר לפני השחיטה. יוסי בן נהוראי אומר '''משישחוט''', מאחר השחיטה. למה? '''שמא תתנבל שחיטתה'''. כלומר, אם היא תתנבל בשחיטה אז ברכה לבטלה תהיה. אומרת הגמרא, '''מעתה משיבדק הסימנין''' - יברך רק אחרי שיבדוק את הסימנים ויראה שהכול כשר. ואתה אומר לא, זה סומכים על החזקה, '''חזקת בני מעיים כשרים'''. תני: '''שחטה ונטלו הזאבים מעיה, כשירה'''. למה לא חושש שמא ניקבה? אמר רבי אבא בשם רבנן דתמן, '''בני מעיים בחזקת כושר'''. כלומר, סתם בני מעיים אין בהם נקב.

פיסקא: '''הצועק לשעבר הרי זה תפלת שוא'''. '''היתה אשתו מעוברת, ואומר יהי רצון שתלד אשתי זכר, הרי זו תפלת שוא'''. דבית ינאי אמרי, '''ביושבת על המשבר היא מתניתא'''. כלומר, זה רק אם ממש רגע לפני הלידה. אה, קודם לכן, אפילו שהיא בהיריון אפשר להתפלל וזה יעזור - '''יצלי''', אז זה יצליח.

אמר יהודה בן פזי, '''אף היושב על המשבר יכול להשתנות''' על שם '''הנה כחומר ביד היוצר'''. כלומר, האדם הוא כמו חומר ביד היוצר, כמו שהיוצר עד רגע אחרון יכול, באובניים הוא יכול לשנות את הצורה, ככה הקדוש ברוך הוא עד רגע אחרון יכול לשנות.

יהודה בן פזי בשם דבית ינאי: '''עיקר עיבור של דינה זכר היה'''. כלומר, בעצם דינה הייתה אמורה להיות זכר אצל לאה, '''ומאחר שנתפללה רחל, נעשית נקבה'''. כלומר, בבבלי זה נשמע כאילו שבעצם דינה הייתה בבטן של רחל ויוסף היה בבטן של לאה, והם פשוט התחלפו. לפי הירושלמי פשוט העיבור השתנה. כלומר, היא הייתה בהתחלה אמורה להיות זכר והשתנתה, אבל היא נשארה אצל רחל.

דרך אגב, משתמשים ברעיון הזה לעניין של השתלת עוברים לקבוע מי האמא. לפי הבבלי, מה שהיולדת היא האמא, גם אם המקור של הביצית והזרע מאמא אחרת - כיוון שאנחנו יודעים שלאה לפי המדרש הייתה בעצם התעברה בבטן של רחל, אבל בעצם מי שילדה אותה זה לאה והיא נקראת בתה, כלומר היא נקראת הבת של לאה. אז רואים מכאן שהיולדת היא האמא. אבל לפי הירושלמי זה לא כך - לפי הירושלמי מה שקרה זה שפשוט התחלף המין.

הדא היא דכתיב: '''ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה'''. כלומר, '''מאחר שנתפללה רחל, נעשית נקבה'''. כלומר, בעצם גם עוד הבדל בין ירושלמי לבבלי - בבבלי בעצם לאה התפללה, כדי שאחותה לא תתבייש. אבל פה רחל התפללה ודינה הפכה מבן לבת.

אמר רבי יהודה בן פזי בשם דבית רבי ינאי: '''אמנו רחל מנביאות הראשונות היתה. אמרה: עוד אחר יהיה ממני'''. למה היא קראה לו יוסף? שייתן לה בן אחר. הדא הוא דכתיב: '''יוסף ה' לי בן אחר'''. כלומר יהיה לי עוד בן אחד אחר. '''בנים אחרים' לא אמרה, אלא עוד אחר יהיה ממני'''. כלומר היא ידעה שרק עוד בן אחד יהיה לה.

תנן: היה בא בדרך ושמע קול זעקה בעיר, ואומר יהי רצון שלא יהא בתוך ביתי. שואלת הגמרא ואילו הלל הזקן אמר: '''אני שאין בתוך ביתי'''. הוא שמע צעקה, אז הוא אמר בטוח שזה לא ביתי. ומה שהלל אמר זה לא היה תפילה, אלא הפגנת ביטחון. כלומר, הוא בטוח, כמו שכתוב '''משמועה רעה לא יירא'''. זה קצת לחדל למתניתין.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''וחושש.''' וניחוש שמא ניקבו. דהא נטלו קודם בדיקה וקאמר ר' בא בשם רבנן דתמן בני מעיים בחזקת כושר כצ&quot;ל וכן הוא בפ&quot;ח דתרומות ובפ&quot;ג דביצה ותיבות היא מתניתא יהודה בן פזי בטעות הדפוס ניתקו למעלה ובשורה שנייה שייכים הם כדלקמן

'''פיסקא הצועק לשעבר וכו'.''' דבית ינאי אמר ביושבת על המשבר היא מתניתא ובכאן שייכי' שתי תיבות אלו וכן הוא בב&quot;ר פ' ויצא. כלומר הא דקתני היתה אשתו מעוברת ואמר יה&quot;ר שתלד זכר ה&quot;ז תפלת שוא דוקא ביושבת על המשבר הא קודם לכן יצלי דכל זמן שאינה יושבת על המשבר יכול הוא להשתנות וכאן שייך יהודה בן פזי וכך הוא בב&quot;ר אמר יהודה בן פזי אף היושבת על המשבר יכול להשתנות על שם הנה כחומר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל מה יוצר הזה לאחר שיצר את הכד שוברו ועושה אף אני עושה כן אפי' על המשבר

'''מאחר שנתפללה רחל.''' ואמרה יוסף ה' לי בן אחר נעשית נקבה

'''מנביאות הראשונות היתה.''' שידעה שלא יולד ליעקב כ&quot;א עוד אחד והתפללה שיהיה ממנה

'''היה בא בדרך.''' ותנן שלא יאמר יה&quot;ר שלא יהיה בתוך ביתי ומהו אומר כששמע קול צווחה בעיר

'''בטוח אני שאין אלו בתוך ביתי.''' זה מותר לו לומר דאינו דרך תפלה אלא שמראה עצמו נכון לבו בטוח בה'

'''מתני' אחת בכניסתו.''' שיכנס לשלום ואחת ביציאתו שיצא לשלום

'''שתים בכניסתו ושתים ביציאתו.''' בכניסתו אומר שתכניסני לכרך זה לשלום נכנס אומר מודה אני לפניך שהכנסתני לכרך זה לשלום הרי זה שתים בכניסתו בקש לצאת אומר שתוציאני מכרך זה לשלום לאחר שיצא אומר מודה אני לפניך שהוצאתני מכרך זה לשלום וכל כך למה מפני שצריך שיתן אדם הודאה לבוראו על מה שעבר עליו מן הטוב ויתפלל על העתיד שתבא לו טובה

'''גמ' בכניסתו וכו'.''' הדא דאמר במדורת עכו&quot;ם. בכרך שעכו&quot;ם דרין בתוכו דשכיחא היזיקא אבל במקום ישראל א&quot;צ לברך

'''אם היה במקום שהורגין שם.''' שדנין דיני נפשות אפי' בכרך שדרין ישראל צריך לברך דשמא לא ימצא מי שילמד עליו זכות

'''הדא אמרה במרחץ שהיא ניסוקת.''' ויש חלל תחתיה אומר משריפת האש

'''במרחץ שאינה ניסוקת.''' תחתיה כ&quot;א שרוחצין עצמן במים חמין בלבד

'''אינה טעונה עמידה.''' ומתפלל אפילו כשהוא יושב&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;חזקת בבי מעיים כשירים · תני שחטה ונטלו הזאיבים מעיה כשירה · וחוטט שמא ניקבו · ר' בא בשם רבנן דתמן בני מעיים היא מתני' יהודה בן פזי בחזקת כושר · הל' דבית ינאי דמ' כיושבת על המשבר · הא קודם כן יעלו על שם הנה כחומר ביד היוצר · ר' בשם דבית ינאי עיקר עיבורה שלדינה זכר היה · מאחר שנתפללה רחל נעשית נקיבה · הדא היא ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה · מאחר שנתפללה רחל נעשית נקיבה · ואמ&quot;ר יהודה בן פזי בשם דבית ר' ינאי אמינו רחל מביאות הראשונות היתה · אמרה עוד אחר יהיה ממנ' · הדא הוא דכת' יוסף י'י לי בן אחר · בנים אחרים לא אמרה · לא עוד אחר יהיה ממנו · היה בא בדרך מהו או' בטוח אני שאין אילו בתוך ביתי · הלל הזקן או' משמועה רעה לא יירא · נכנס לכרך מתפלל שתים אחת בכניסתו ואחת ביציאתו · בכניסתו מהו או' יהי רצון מלפניך י'י אלהיי ואלהי אבותיי שתכניסני לכרך זה לשלום · ביציאתו או' מודה אני לפניך י'י אלהיי כול' בן עזאי או' מברך ארבע שתים בכניסתו ושתים ביציאתו · בכניסתו הוא או' יהי רצון מלפניך י'י אלהיי ואלהי אבותיי שתכניסיני לכרך זה לשלום · נכנס או' מודה אני לפניך י'י אלהיי ואלהי אבותיי שהכנסתי לשלום כן יהי רצון מלפניך שתוציאיני מתוכו לשלום · כשייצא או' יהי רצון מלפניך י'י אלהיי שתוציאיני מכרך זה לשלום · יצא או' מודה אני לפניי י'י אלהיי שהוצאתני לשלום כן יהי רצון מלפניך שתוליכיני לביתי לשלום או למקום פל' לשלום · הדא דא אמ' במדורה גוים אבל בכיפ' אין צריך לברך · אם היה מקום שהורגין שם אפי' במדורתיין צריך לברך · נכנס לבית הכסא מברך שתים אחת בכניסתו ואחת ביציאתו · בכניסתו מהו או' כבוד לכם המכובדים משרתי קודש דרך ארץ הוא פנו דרך · בריך הן הכבוד · כשהוא יוצא מהו או' ברוך אשר יצר את האדם בחכמה · נכנס למרחץ מיתפלל שתים אחת בכניסתו ואחת ביציאתו · או' יהי רצון מלפניך י'י אלהיי שתצילני משריפת האש ומהיזק החמין ומן המפולת · ואל יארע דבר בנפשי ואם יארע תהא מיתתי כפרה על כל עוונותיי ותצילני מזו ומכיוצא בו לעתיד לבוא · כשהוא יוצא או' מודה אני לפניך י'י אלהיי שהצלתני מן האור · אמ&quot;ר אבהו הדא במרחץ שהיא בסוקת אבל במרחץ שאינה בסוקת אינו או' אלא מהזיק חמיין בלבד · ר' חלקיה ור' סימון בשם ר' יהושע בן לוי תפילת המרחץ אינה טעונה עמידה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''הנכנס לכרך, מתפלל שתים, אחת בכניסתו ואחת ביציאתו'''. בן עזאי אומר '''ארבע, שתים בכניסתו ושתים ביציאתו'''. '''ונותן הודאה לשעבר, וצועק על העתיד לבא'''.

אומרת הגמרא: תנן, '''נכנס לכרך מתפלל שתים, אחת בכניסתו ואחת ביציאתו'''. בכניסתו מה אומר? '''יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שתכניסני לכרך זה לשלום'''. ביציאתו אומר: '''מודה אני לפניך ה' אלהי''' וכולי, שהחזרתני לשלום.

בן עזאי אומר, '''מברך ארבע, שתים בכניסתו ושתים ביציאתו'''. בכניסתו הוא אומר: '''יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שתכניסני לכרך זה לשלום'''. נכנס, אומר: '''מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שנכנסתי לשלום, כן יהי רצון מלפניך שתוציאני מתוכו לשלום'''. וכשיצא, אומר: '''יהי רצון מלפניך ה' אלהי מכרך זה לשלום'''. יצא, אומר: '''מודה אני לפניך ה' אלהי, שהוצאתני לשלום, כן יהי רצון מלפניך, שתוליכני לביתי לשלום''' או למקום פלוני לשלום.

הדא דאמר, במדורות עובדי כוכבים - כלומר כל השאר צריך להתפלל שיחזור לעיר, זה דווקא אם זה מקומות של גויים, '''אבל בישראל אין צריך לברך'''. אבל '''אם היה מקום שהורגין שם''', כלומר יש שם פושעים, אז '''אפילו מדורות ישראל, צריך לברך'''.

'''נכנס לבית הכסא מברך שתים: אחת בכניסתו ואחת ביציאתו'''. בכניסתו מה אומר? '''כבוד לכם, המכובדים משרתי קודש, דרך ארץ הוא, פנו דרך! ברוך האל הכבוד'''. כשהוא יוצא מה אומר? '''ברוך אשר יצר את האדם בחכמה'''.

'''נכנס למרחץ מתפלל שתים: בכניסתו ואחת ביציאתו'''. בכניסתו מה אומר? '''יהי רצון מלפניך ה' אלהי, שתצילני משריפת האש, ומהיזק החמין, ומן המפולת. ואל יארע דבר בנפשי, ואם יארע, תהא מיתתי כפרה על כל עונותי, ותצילני מזו ומכיוצא בו לעתיד לבוא'''. כן, כמו מאש או מגיהינום. וכשהוא יוצא אומר: '''מודה אני לפניך ה' אלהי, שהצלתני מן האור'''.

אמר רבי אבהו, הדא במרחץ שהיא ניסוקת, כלומר שבאמת מדליקים אש מתחת, '''אבל במרחץ שאינה ניסוקת, אינו אומר אלא מהיזק חמין בלבד'''. רבי חלקיה ורבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי: '''תפלת המרחץ אינה טעונה עמידה'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף סו עמוד ב'''

{{שוליים|ט_נח}} '''בהמה שנמצאו בני מעיים שלה (עוברים) חתוכים או שנשמט אחד מהם - חזקתם כשרים ואינם פוסלים את הבהמה בבדיקה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שחיטה, פרק ו, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן כה סעיף ג , סמ&quot;ג עשין סג. ''הכרעה:'' נפסק כן להלכה, שחזקת בני מעיים כשרים, כלשון הירושלמי &quot;כדתני&quot;, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ט_נט}} '''בהמה ששחטה ונטלו הזאבים מעיה אחר השחיטה - כשירה, שאין חוששים שמא ניקבו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שחיטה, פרק ו, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן כה סעיף ג , סמ&quot;ג עשין סג. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בשם רבנן דתמן: בני מעיים בחזקת כושר, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ט_ס}} '''הנכנס לכרך מסוכן מתפלל תפילה בכניסתו ותפילה נוספת ביציאתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה כה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רל סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא ששתים דיו, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח רל, א.

{{שוליים|ט_סא}} '''יש לומר &quot;אשר יצר&quot; ביציאה מבית הכסא, ולפני הכניסה יש לומר נוסח כבוד למלאכים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ז, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' להלכה לא נפסק כלשון הירושלמי (&quot;כבוד לכם... ברוך האל הכבוד&quot;); הבבלי (ברכות ס ע&quot;ב) קבע נוסח שונה - &quot;אשר יצר את האדם בחכמה&quot; ביציאה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, ואת אמירת הכבוד למלאכים בכניסה השאירו כמנהג נכון אך לא כברכה בנוסח הירושלמי..

{{שוליים|ט_סב}} '''חובת אמירת ברכת &quot;אשר יצר&quot; ביציאה מבית הכסא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ז, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי שיש לברך &quot;אשר יצר את האדם בחכמה&quot; ביציאה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה בכל יציאה מבית הכסא.

{{שוליים|ט_סג}} '''הנכנס למרחץ (הסקה באור/חמין) מתפלל בכניסה ובעיבר וחוזר ומברך ביציאה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה כ , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רל סעיף ג &lt;קטע סוף=סו ב/&gt; ==דף סז עמוד א== &lt;קטע התחלה=סז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבהו: התקנה נאמרה במרחץ המוסקת באור בלבד, ולא במרחץ המוסקת בחמין טבעיים או במרחץ שנעשה כל צרכו, כמובא ברמב&quot;ם ושו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;133&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ט_ה|ירושלמי ברכות, פרק ט, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ט_ה&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ט_סד}}חייב אדם לברך על הרעה, כשם שמברך על הטובה, שנאמר: ([[דברים ו ה|דברים ואתחנן ו ה]]) &quot;ואהבת את ה' אלהיך, בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך&quot;. &quot;בכל לבבך&quot;, בשני יצרים, ביצר טוב וביצר רע; &quot;בכל נפשך&quot;, אפילו נוטל את נפשך; &quot;בכל מאודך&quot;, בכל ממונך. דבר אחר: &quot;בכל מאודך&quot;, בכל מידה ומידה שהוא מודד לך, בכל הוי מודה לו מאד מאד. {{שוליים|ט_סה}}לא יקל אדם את ראשו כנגד שער המזרח, שהוא מכוון כנגד בית קדשי הקדשים. {{שוליים|ט_סו}}ולא יכנס להר הבית: במקלו, ובמנעלו, ובפונדתו, ובאבק שעל רגליו. ולא יעשנו קפנדריא, {{ירו&quot;מ-ביאור|קיצור}} ורקיקה מקל וחומר. כל חותמי ברכות שבמקדש היו אומרים: &quot;ברוך אתה ה’ מן העולם&quot;. ומשקלקלו המינין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אמרו: אין עולם אלא אחד, התקינו שיהו אומרים: &quot;ברוך אתה ה’ מן העולם ועד העולם&quot;, והתקינו שיהא אדם שואל את שלום חבירו בשם, שנאמר: ([[רות ב ד]]) &quot;והנה בועז בא מבית לחם, ויאמר לקוצרים: ה' עמכם.&quot; ואומר: ([[שופטים ו יב]]) &quot;ה' עמך גבור החיל&quot;. ואומר: ([[משלי כג כב]]) &quot;אל תבוז כי זקנה אמך&quot; ואומר: ([[תהילים קיט קכו]]) &quot;עת לעשות לה' הפרו תורתך&quot; [[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן אומר: הפרו תורתך עת לעשות לה'&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מברך על הרעה מעין הטובה. אמר}} רבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ברכיה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} בשם רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: על שם ([[תהילים צב ט]]) &quot;ואתה מרום לעולם ה'&quot;. לעולם ידך על עליונה. בנוהג שבעולם, מלך בשר ודם יושב ודן, כשהוא נותן דימוס, {{ירו&quot;מ-ביאור|רחמים שחרור ופטור}} הכל מקלסין אותו. וכשהוא נותן ספקולה, {{ירו&quot;מ-ביאור|חיוב מוות}} הכל מרננים אחריו. למה? ששטף {{ירו&quot;מ-ביאור|הקפיד}} בדינו. אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא: &quot;ואתה מרום לעולם ה':. לעולם ידך על עליונה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[תהילים קא א]]) &quot;לדוד מזמור, חסד ומשפט אשירה, לך ה' אזמרה. אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: אם חסד אתה עושה עמי, &quot;אשירה&quot;, ואם משפט אתה עושה עמי, &quot;אשירה&quot;. בין כך ובין כך &quot;לך ה' אזמרה&quot;. אמר רבי תנחומא בן יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא בן יהודה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהכא}}: ([[תהילים נו יא]]) &quot;באלהים אהלל דבר, בה' אהלל דבר&quot;. בין על מדות הדין, בין על מדות הרחמים, אהלל דבר. ורבנן אמרין: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהכא}} ([[תהילים קטז יג]]) &quot;כוס ישועות אשא, ובשם ה' אקרא&quot;, ([[תהילים קטז ג]]) &quot;צרה ויגון אמצא, ובשם ה' אקרא&quot;. בין כך ובין כך {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;ובשם}} &quot;בשם ה' אקרא&quot;. אמר רבי יודן בן פילה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בן פילה|°]]: הוא שאיוב אמר: ([[איוב א כא]]) &quot;ה' נתן וה' לקח, יהי שם ה' מבורך&quot;. כשנתן, ברחמים נתן. וכשלקח, ברחמים לקח. ולא עוד, אלא כשנתן, לא נמלך בבריה, וכשלקח, נמלך בבית דינו. אמר רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בית דינו של ה'|כל מקום שנאמר וה', הוא ובית דינו.]] בנין אב שבכולם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדכתיה}}: ([[דברי הימים ב יח כב]]) &quot;וה' דבר עליך רעה&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|צוותה תורה}} עשה מאהבה, ועשה מיראה; עשה מאהבה, שאם באת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} לשנוא, דע כי אתה אוהב, ואין אוהב שונא. עשה מיראה, שאם באת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} לבעט, דע שאתה ירא, ואין ירא מבעט. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שבעה מיני פרושין|שבעה פרושין הן:]] פרוש שיכמי, ופרוש ניקפי, ופרוש קיזאי, פרוש מה הנכיי, פרוש אדע חובתי ואעשנה, פרוש יראה, פרוש אהבה. פרוש שיכמי, טעין מצוותא {{ירו&quot;מ-ביאור|מראה כאילו טוען מצוה}} על כיתפא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמראה לכולם שעושה מצוה}} פרוש ניקפי, אקיף לי ואנא עביד מצוה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שתמיד אומר: המתן עד שאסים את המצוה שאני עסוק בה, וכך מודיעה לכולם צדקותו}}. פרוש קיזאי, עביד חדא חובה וחדא מצוה, ומקזז חדא בחדא. פרוש מה הנכייה, {{ירו&quot;מ-הוסר|מאן}} מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה}} דאית לי, מה {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}נא מנכי עביד מצוה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמראה כמה הוא צדיק, שחוסך מהמעט שיש לו כדי לקיים מצוות}}.&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק תשיעי#דף סז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''חייב אדם לברך על הרע כשם שמברך על הטובה, שנאמר: &quot;ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך.&quot;''' בכל לבבך, כוונה בשני יצריך, ביצר טוב וביצר רע. בכל נפשך, אפילו נוטל את נפשך. בכל מאודך, זה בכל ממונך. דבר אחר, בכל מאודך, בכל מידה ומידה שהוא מודד לך, בכל הוי מודה לו מאוד, מאוד.

'''לא יקל אדם את ראשו כנגד שער המזרח, שהוא מכוון כנגד בית קודשי הקודשים.''' '''ולא ייכנס להר הבית במקלו ובמנעלו ובפונדתו ובאבק שעל רגליו, ולא יעשנו קפנדריא, ורקיקה מקל וחומר.''' '''כל חותמי ברכות שבמקדש היו אומרים: &quot;ברוך אתה ה' מן העולם.&quot;''' ומשקלקלו המינים אמרו: &quot;אין העולם אלא אחד.&quot; לכן התקינו שיהיו אומרים: '''&quot;ברוך אתה ה' מן העולם ועד העולם.&quot;''' והתקינו שיהא אדם שואל שלום חברו בשם, שנאמר: '''&quot;והנה בועז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים ה' עמכם.&quot;''' ואומר: '''&quot;ה' עמך גיבור החיל.&quot;''' ואומר: '''&quot;אל תבוז כי זקנה אמך.&quot;''' ואומר: '''&quot;עת לעשות לה' הפרו תורתך.&quot;''' רבי נתן אומר: '''הפרו תורתך עת לעשות לה'.'''

ועת הגמרא. אמר רבי ברכיה בשם רבי לוי, איזה פסוק קורא מזה זה? כתוב: '''&quot;ואתה מרום לעולם ה'.&quot;''' כלומר, לעולם ידך על עליונה. בנוהג שבעולם, מלך בשר ודם יושב ודן, כשהוא נותן דימוס, כלומר שהוא נותן זיכוי, הכל מקלסים אותו. וכשהוא נותן ספקולה, כלומר שהוא מחייב, הכל מרננים אחריו. למה? ששטף בדינו, כלומר הוא הגזים, הקפיד. אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא '''&quot;ואתה מרום לעולם ה'&quot;''', לעולם ידך על עליונה. כלומר תמיד משבחים את הקדוש ברוך הוא ואומרים שהדין דין אמת.

אמר רבי הונא בשם רב אחא: כתוב '''&quot;לדוד מזמור, חסד ומשפט אשירה, לך ה' אזמרה.&quot;''' אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: '''&quot;אם חסד אתה עושה עמי, אשירה, ואם משפט אתה עושה עמי, אשירה.&quot;''' לא משנה איך הקדוש ברוך הוא מתנהג עם דוד, ככה דוד אומר, תמיד אני אשיר לקדוש ברוך הוא ואודה לו. בין כך ובין כך '''&quot;לך ה' אזמרה.&quot;'''

אמר רבי תנחומא בן יהודה: כתוב '''&quot;באלהים אהלל דבר, בה' אהלל דבר.&quot;''' אלוקים זה מידת הדין וה' זה מידת הרחמים. אז בין על מידת הדין בין מידת הרחמים, אהלל דבר. ורבנן אמרין: כתוב '''&quot;כוס ישועות אשא, ובשם ה' אקרא&quot;''', '''&quot;צרה ויגון אמצא, ובשם ה' אקרא.&quot;''' בין כך ובין כך '''&quot;בשם ה' אקרא.&quot;'''

אמר רבי יודן בן פילה: הוא שאיוב אמר: '''&quot;ה' נתן וה' לקח, יהי שם ה' מבורך.&quot;''' כשנתן, ברחמים נתן, וכשלקח, ברחמים לקח. ולא עוד, אלא כשנתן, לא נמלך בבריה, וכשלקח, נמלך בבית דינו.

אמר רבי אלעזר: כל מקום שנאמר וה', הכוונה הוא ובית דינו. בנין אב שבכולם, זה מה שכתוב: '''&quot;וה' דבר עליך רעה.&quot;''' מכאן שבעצם זה היה ביחד עם בית דין.

ציוותה תורה עשה מאהבה, ועשה מיראה. למה שניהם? עשה מאהבה, שאם באת לשנוא, דע כי אתה אוהב, ואין אוהב שונא. עשה מיראה, שאם באת לבעוט, דע שאתה ירא, ואין ירא מבעט.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' חייב אדם וכו'.''' כלומר כשמברך דיין האמת על הרעה חייב לברך בשמחה ובלב טוב כשם שמברך בשמחה הטוב ומטיב על הטובה

'''וביצר רע.''' בשעת עברה וכעס והאף שכל זה הוא יצר רע

'''ד&quot;א בכל מאדך בכל מדה.''' המדודות לך בין מדה טובה בין מדת פורענות

'''לא יקל אדם את ראשו.''' לא ינהג קלות ראש כנגד שער המזרח חוץ להר הבית אשר בחומה הנמוכה אשר לרגלי הבית במזרח לפי שכל השערים מכוונים זה כנגד זה שער המזרח שער עזרת נשים ושער עזרת ישראל ופתח האולם והיכל ובית קדשי הקדשים בימי מקדש ראשון כשהיה אמה טרקסין אבל בבית שני היו שתי פרוכרת זה לפנים מזה

'''ובאפונדתו.''' אזור חלול שנותנים בו מעות פ&quot;א בגד שלובש על בשרו לקבל הזיע' שלא לטנף שאר הבגדים וגנאי לאדם לצאת באותו בגד לבדו

'''קפנדריא.''' ליכנס בפתח זה ולצאת בפתח שכנגדו כדי לקצר הלוכו דרך שם ולשון קפנדריא אדמקיפנא דרי איעול בהא כלומר בעוד שאני צריך להקיף שורות של בתים אקצר מהלכי ואכנס דרך כאן

'''ורקיקה.''' אסורה בהר הבית מק&quot;ו ממנעל מה מנעל שאינו דרך בזיון אסו' רקיק' שהיא דרך בזיון לא כל שכן

'''כל חותמי ברכות שבמקדש היו אומרים מן העולם.''' במס' תענית בפ&quot;ב אמרינן עונין אמן במקדש והמברך אומר בסוף כל ברכה ברוך אתה ה' אלהי ישראל מן העולם כך היו אומרים במקדש ראשון והעונין אחריהם אומרים בשכמל&quot;ו ומשקלקלו המינין הכופרים בתחיית המתים ואמרו אין עולם אלא זה התקינו עזרא וסיעתו שיהו אומרים ברוך אתה ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם להוציא מלב המיני'

'''גמ' לעולם ידך על העליונה.''' בין לדין בין לרחמים לפיכך מברכין על הרעה כשם שמברכין על הטובה

'''ספקולה.''' גזר דין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;הל' ר' ברכיה בשם ר' לוי על שם ואתה מרום לעולם י'י · לעולם ידך על העליונה · בנוהג שבעולם מלך בשר ודם יושב ודן כשהוא נותן דימוס הכל מקלסין אותו · וכשהוא נותן ספקולה הכל מרננים אחריו למה ששטף בדינו · אבל הקב&quot;ה אינו כן אלא ואתה מרום לעולם י'י · לעולם ידך לעליונה · ר' חונא בשם ר' אחא לדוד מזמור חסד ומשפט אשירה לך י'י אזמרה · אמ' דוד לפני הקב&quot;ה אם חסד אתה עושה עמי אשירה · ואם משפט אתה עושה עמי אשירה · בין כך ובין כך לך י'י אזמרה · אמ&quot;ר תנחומא בן יהודה באלהים אהלל דבר בי'י אהלל דבר · ורבנן אמרין כוס ישועות אשא ובשם י'י אקר' צרה ויגון אמצא ובשם י'י אקרא · בין כך ובין כך ובשם י'י אקרא · אמ&quot;ר יודן בן פזי הוא שאיוב אמ' י'י נתן וי'י לקח יהי שם י'י מבורך · כשנתן ברחמים נתן · וכשלוקח ברחמים לקח · ולא עוד אלא כשנתן לא נמלך בבריה · וכשלוקח נמלך בבית דינו · אמ&quot;ר לעזר כל מקום שנ' וי'י הוא ובית דינו · בניין אב שבכולם וי'י דיבר עליך רעה · עשה מאהבה ועשה מיראה · עשה מאהבה שאם באת לשנוא דע כי אתה אוהב ואין אוהב שונא · עשה מיראה שאם באת לבעוט דע שאתה ירא ואין ירא מבעט · שבעה פרושין הן פרוש שיכמי · ופרוש ניקפי · ופרוש קיזאי · ופרוש מה נכייה פרוש אדע חובתי ואיעשנה · פרוש יראה · פרוש אהבה · פרוש שיכמי טעין מיצוותא על כיתפא פרוש ניקפי · אקיף לי ואנא עביד מיצוה · פרוש קיזאי · עבד חדא חובה וחדא מיצוה ומיקזן חדא בחדא · פרוש מה נכייה · מאן ראיית לי מהסת מנכי עבד מיצוה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והתקינו שיהא אדם שואל את שלום חבירו בשם.''' בשמו של הקב&quot;ה ולא אמרינן מזלזל הוא בכבודו של מקום בשביל כבוד הבריות ולמדו מבועז שאמר לקוצרים ה' עמכם וכי תימא בועז מדעתיה דנפשיה קעבד ולא גמרינן מיניה ת&quot;ש מן המלאך שאמר לגדעון ה' עמך גבור החיל וכי תימא לא שאל המלאך בשלום גדעון ולא ברכו אלא שבשליחותו של מקום הודיעו שהשכינה עמו ולא גמרינן מיניה ת&quot;ש ואומר אל תבוז כי זקנה אמך אל תבוז את בועז לאמר שמדעתו עשה אלא למוד מזקני אומתך כי יש לו על מי להסמך שנא' עת לעשות לה' הפרו תורתך פעמים שמבטלין ד&quot;ת כדי לעשות לה' אף זה המתכוין לשאול בשלום חבירו זהו רצונו של מקום שנאמר בקש שלום ורדפהו מותר להפר דברי תורה ולעשות דבר הנראה אסור מפני השלום

'''כשהוא נותן דימוס.''' רחמים

'''ששטף בדינו.''' שטף למדת הדין יותר מן הראוי

'''אבל הקב&quot;ה אינו כן.''' לפי שהדין שלו הוא רחמים שלפעמים בא לכפרת עון או כיוצא בו לטובתו של האדם

'''באלהים.''' כל מקום שנאמר אלהים הוא דין וה' הוא רחמים

'''בנין אב שבכולם.''' דמפורש ביה בהדיא כן

'''עשה מאהבה עשה מיראה.''' כלומר אף שתעשה דבר מאהבת השם מ&quot;מ תשים ג&quot;כ יראת רוממותו נגד פניך א&quot;נ עשה מאהבה במצות עשה ועשה מיראה שתזהר לפרוש מהל&quot;ת

'''שאם באת לשנוא.''' התורה והמצוה ולהשליך אחרי גוך

'''שאם באת לבעט.''' ולעבור על הל&quot;ת

'''שבעה פרושים הן.''' גרסי' לה בסוף פ&quot;ה דסוטה ובבלי שם פ&quot;ג ומפרש לה התם בענין אחר

'''טעין מצוותיה על כתפיה.''' להראות עצמו לבריות

'''אקיף לי.''' המתן לי מעט שאני רוצה לעשות מצוה ואין לי פנאי לדבר עמך&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ומקזז חדא בחדא.''' שהוא מקיז ומנכה העבירה נגד המצוה וחושב בדעתו שהמצוה תכפר על העבירה

'''מאן דאית לי מה.''' מהמיעוט שיש לי איזה דבר מה אנא מנכה לעשות ממנה מצוה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

שבעה פרושים הם: פרוש שיכמי, פרוש ניקפי, פרוש קיזאי, פרוש מה הנכיי, פרוש אדע חובתי ואעשנה, פרוש יראה, פרוש אהבה. פרוש שיכמי - זה אדם שמראה את עצמו כאילו טעין מצוותא על כתפיה, כאילו הוא מראה לכולם שהוא עושה מצוות, להראות כמה הוא צדיק. פרוש ניקפי - הוא אומר &quot;אקיף לי ואנא עביד מצוה&quot;, כלומר תמיד אומר, המטען שלי רק לקיים את המצווה, אני כרגע עסוק באיזה מצווה לגמור אותה לי, והוא כל כך מודה לכולם כמה הוא צדיק. פרוש קיזאי - הוא אומר, עשיתי חובה אחת, אני אעשה מצווה אחת כדי לקזז אחד באחד. פרוש מה הנכייה - כלומר, מן דאית לי, מה נא מנכי עביד מצוה, הוא מראה לכולם כמה הוא צדיק, שהוא חוסך מהמעט שיש לו, מוציא מהפה של הילדים שלו כדי לקיים עוד מצווה. פרוש אדע חובתי ואעשנה - הוא אומר לכולם תגיד לי איזה מעשה עבירה עשיתי שאני אעשה מצווה כנגדה. פרוש יראה - זה כאיוב. פרוש אהבה - זה כאברהם. אין לך חביב מכולם, אלא פרוש אהבה כאברהם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף סז עמוד א'''

{{שוליים|ט_סד}} '''חובה על אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רכב סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שחייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה, מקרא ד&quot;בכל נפשך... בכל מאדך&quot; - כך פסקו רמב&quot;ם, שו&quot;ע וסמ&quot;ג.

{{שוליים|ט_סה}} '''אין להקל ראש (להיפנות, לפעול בבזיון) מול שער המזרח שבהר הבית, המכוון נגד קודש הקודשים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות בית הבחירה, פרק ז, הלכה ה. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם פסק שאין להקל ראש כנגד שער המזרח שהוא מכוון כנגד בית קדשי הקדשים, מפני קדושת המקום המשתמרת גם בזמן הזה.

{{שוליים|ט_סו}} '''אסור להיכנס להר הבית במקל, במנעל, בפונדתו ובאבק שעל הרגליים, ואין לעשותו קפנדריא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות בית הבחירה, פרק ז, הלכה ב , סמ&quot;ג עשין קסד &lt;קטע סוף=סז א/&gt; ==דף סז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=סז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי; הרמב&quot;ם (הלכות בית הבחירה פ&quot;ז ה&quot;ב) פסק איסור זה להלכה כלשונו.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;134&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
פרוש אדע חובתי ואעשה, הי דא חובתה עבדית, {{ירו&quot;מ-ביאור|איזה עברה עשיתי}} דאעבד מצוה כוותה. פרוש יראה, כאיוב. פרוש אהבה, כאברהם. אין לך חביב מכולם, אלא פרוש אהבה כאברהם. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אברהם הפך יצה&quot;ר לטוב, אך דוד הרג את יצה&quot;ר|אברהם אבינו עשה יצר הרע טוב]] דכתיב: {{ממ|נחמיה|ט|ח}} &quot;ומצאת את לבבו נאמן לפניך&quot;. אמר רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}  {{ירו&quot;מ-הוסר|והפסיד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שהפשיר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עמו, ועשה עימו שלום. דכתיב}}: {{ממ|נחמיה|ט|ח}} &quot;וכרות עמו הברית, {{ירו&quot;מ-הדגשה|לתת את ארץ הכנעני}}{{ירו&quot;מ-הוסר| והחסד וגומר }}&quot;. אבל דוד לא היה יכול לעמוד בו, והרגו בלבבו. מאי טעמא? {{ירו&quot;מ-ביאור|איזה פסוק רומז על זה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קט כב]]) &quot;ולבי חלל בקרבי&quot;. [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#רבי עקיבא גיחך בשעה שהוציאוהו להריגה|הוה קיים מיתדון קומי טונוסטרופוס הרשע,]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|והיו סורקים את בשרו במסרקות ברזל}}. רחתת {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה}} ענתה דקרית שמע, שרי קרי קרית שמע וגחך. {{ירו&quot;מ-ביאור|צחק}} אמר ליה: סבא! אי חרש {{ירו&quot;מ-ביאור|מכשף}} את, אי מבעט ביסורין את. אמר ליה: תיפח רוחיה דההוא גברא! לא חרש אנא, ולא מבעט ביסורין אנא. אלא כל יומי קריתי פסוק זה, והייתי מצטער ואומר: אימתי יבואו שלשתן לידי ([[דברים ו ה|דברים ואתחנן ו ה]]) &quot;ואהבת את ה' אלהיך, בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך&quot;. רחמתיה {{ירו&quot;מ-ביאור|אהבתיו}} בכל לבי, ורחמתיה {{ירו&quot;מ-ביאור|אהבתיו}} בכל ממוני, ובכל נפשי לא הוה בדיק לי. וכדון דמטת בכל נפשי, והגיעה זמן קרית שמע, ולא אפלגא {{ירו&quot;מ-ביאור|הסחתי}} דעתי, לפום כן אנא קרי וגחך. לא הספיק לומר, עד שפרחה נשמתו. [[ביאור:עץ מסורת#נחמיה עימסוני|°]]&lt;nowiki/&gt;נחמיה עימסוני שימש את [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#את ה' אלקיך תירא - לרבות את התורה|עשרים ושתים שנה, ולימדו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אתים וגמים ריבויין,]] אכין ורקין מיעוטין. אמר ליה: מהו הוא ההן דכתיב: ([[דברים ו יג|דברים ואתחנן ו יג]]) &quot;את ה' אלהיך תירא&quot;!? אמר ליה: אותו ואת תורתו. פיסקא: לא יקל אדם את ראשו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כנגד שער המזרח, שהוא מכוון כנגד בית קדשי הקדשים. ולא יכנס להר הבית: במקלו, ובמנעלו, ובפונדתו, ובאבק שעל רגליו. ולא יעשנו קפנדריא}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|קיצור}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וכו'}} ורקיקה מקל וחומר. תני: {{שוליים|ט_סז}}המטיל מים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביהודה}}, הרי זה הופך פניו כלפי צפון. {{שוליים|ט_סח}}המיסך את רגליו, הרי זה הופך פניו כלפי דרום. אמר רבי יוסי בי רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: הדא דאמר מתניתא, מן הצופים ולפנים. [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה אומר: בכל מקום, ובלבד במקום שאין שם כותל. תני: {{שוליים|ט_סט}}המיסך את רגליו, לא יתן פניו למזרח ואחוריו למערב, אלא לצדדין. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: בשעת המקדש. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: מן הצופים {{ירו&quot;מ-ביאור|מקום שרואים ממנו את המקדש}} ולפנים. [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה אומר: {{שוליים|ט_ע}}בכל מקום, ובלבד במקום שאין בו כותל. {{שוליים|ט_עא}}אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה: נכנסתי אחר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} לראות המעשה. אמר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}} לו: מה ראיתה: אמר להן: ראיתיו יושב וצידו כלפי מערב. ולא פירע עד שישב, ולא ישב עד ששיפשף, {{שוליים|ט_עב}}ולא קינח בימין, אלא בשמאל. אף [[ביאור:עץ מסורת#בן עזאי|°]]&lt;nowiki/&gt;שמעון בן עזאי היה אומר כן: נכנסתי אחר [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה לראות את המעשה. אמר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}} לו: מה ראיתה? {{ירו&quot;מ-הוסר|וכו'}} אמר להן: ראיתיו יושב וצידו כלפי מערב. ולא פירע עד שישב, ולא ישב עד ששיפשף, ולא קינח בימין אלא בשמאל. תני: {{שוליים|ט_עג}}לא יכנס אדם {{ירו&quot;מ-הוסר|בהר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|להר}} הבית במנעלו ובאבק שעל רגליו ומעותיו {{ירו&quot;מ-הוסר|צרורות}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|צרורין}} בסדינו ואפונדתו עליו מבחוץ. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}: ([[קהלת ד יז]]) שמור רגליך {{ירו&quot;מ-הוסר|באשר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כאשר}} תלך אל בית האלהים. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר' יהודה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בר יהודה אומר: הרי הוא אומר ([[אסתר ד ב]]) ויבא עד לפני שער המלך, כי אין לבא אל שער המלך בלבוש שק — {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}לפני {{ירו&quot;מ-הדגשה|שער}} ליחה סרוחה, כן על אחת כמה וכמה לפני שער המקום. לא יעשנו קפנדריא, ורקיקה מקל וחומר: מה אם נעילה שהוא של כבוד את אומר אסור, רקיקה שהוא של בזיון לא כל שכן? תני: לא היו עונין אמן בבית המקדש. מהו היו אומרים? ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. מניין שלא היו עונין אמן במקדש? תלמוד לומר {{ממ|נחמיה|ט|ה}} קומו וברכו את ה' וגו'. מניין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}על כל ברכה וברכה? תלמוד לומר {{ממ|נחמיה|ט|ה}} ומרומם על כל ברכה ותהילה. אמר רבי יהושע דרומיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע דרומיא|°]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בי&quot;ד של מטה גזרו והסכים בי&quot;ד של מעלה|שלשה דברים גזרו בית דין של מטה, והסכים בית דין של מעלה עמהן]] ואילו הן: חרמה של יריחו, ומגילת אסתר, ושאילת שלום בשם. חרמה של יריחו — {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[יהושע ז יא]]) חטא ישראל, ולא יהושע גזר {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרמה של יריחו}}, אלא מלמד שהסכימו בית דין של מעלה עמהן. מגילת אסתר — {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[אסתר ט כז]]) קיימו וקבלו וגו'. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: וקבל כתיב, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כביכול הקדוש ברוך הוא}} מלמד שהסכימו ושאילת שלום בשם {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב (רות ב ד}}) והנה בועז בא מבית לחם ומנין שהסכימו בית דין של מעלה עמהן תלמוד לומר ([[שופטים ו יב]]) וירא אליו מלאך ה' ויאמר אליו ה' עמך גבור החיל {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: אף המעשרות {{ירו&quot;מ-הדגשה|שקבלו בימי עזרא לתת מעשרות אף שלא היו רוב יושביה עליה ומנין שהסכימו}} שנאמר ([[מלאכי ג י]]) הביאו את כל המעשר {{ירו&quot;מ-הוסר|ו&quot;גו}} וכ&quot;ו {{ירו&quot;מ-הדגשה|והריקותי לכם ברכה עד בלי די}} מהו עד בלי די {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בר שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר שמעון בר אבא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דבר שאי אפשר לו לומר {{ירו&quot;מ-הוסר|דיי}} די {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הוא ברכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שברכם בכל מה שיעשו ולזה אין גבול}} רבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ברכיה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} ורבי חלבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי חלבו|°]] ורב אבא בר עילאי[[ביאור:עץ מסורת#רב אבא בר עילאי|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק תשיעי#דף סח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אברהם אבינו עשה יצר הרע טוב דכתיב: &quot;ומצאת את לבבו נאמן לפניך.&quot;''' הלב שלו היה שלם, גם היצר הטוב, גם היצר הרע היה שלם עמו. אמר רב אחא: '''&quot;וכרות עמו הברית.&quot;''' אבל דוד לא היה יכול לעמוד בו, והרגו בלבבו. מאי טעמא? דכתיב: '''&quot;ולבי חלל בקרבי.&quot;''' כלומר הרג את היצר הרע.

רבי עקיבא הוה קאים מיתדון קומי טונוסטרופוס הרשע, היו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל. רחתת ענתה דקרית שמע, כלומר הגיע זמן קריאת שמע. שרי קרי קרית שמע וגחך, הוא התחיל לקרוא קריאת שמע וחייך, שמח. אמר ליה: &quot;סבא! אי חרש את, אי מבעט ביסורין את.&quot; כלומר אחד מהשתיים - או שאתה מכשף, או שאתה מבעט ביסורים. אמר ליה: &quot;תיפח רוחיה דההוא גברא! לא חרש אנא, ולא מבעט ביסורין אנא. אלא כל יומי קריתי פסוק זה, והייתי מצטער ואומר: אימתי יבואו שלשתן לידי.&quot; הרי כתוב בפסוק: '''&quot;ואהבת את ה' אלהיך, בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך.&quot;''' רחמתיה בכל לבי, אהבתי את הקדוש ברוך הוא בכל לבי. ורחמתיה בכל ממוני. ובכל נפשי לא הוה בדיק לי, אף פעם לא קרה לי שיכולתי לבדוק אם אני באמת אוהב את הקדוש ברוך הוא ומוכן למסור את נפשי. וכדון דמטת בכל נפשי, והגיעה זמן קרית שמע, ולא אפלגא דעתי, כלומר לא הסחתי דעתי, לפום כן אנא קרי וגחך - לכן אני שמח שעמדתי בזה. לא הספיק לומר, עד שפרחה נשמתו.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הי דא חובתה עבדית.''' הגידו לי איזו עבירה עשיתי ואעשה מצוה כנגדה וכולן להתראות ולהתגדר בהן

'''ומצאת את לבבו.''' שתי לבות שאף יצה&quot;ר שלו החזירוהו לטוב

'''והפשיר עמו וכרות עמו הברית וגו'.''' כצ&quot;ל וכן הוא בסוטה היצה&quot;ר עשה פשרה ושלום עמו ודרש וכרות עמו הברית אדלעיל ומצאת את לבבו וגו' ואע&quot;פ דפשטיה דקרא על הקב&quot;ה נאמר שכרת עם אברהם

'''אבל דוד לא היה יכול לעמוד בו.''' כלומר לעשות שלום עמו והרגו כפה אותו לעשות רצון בוראו

'''הוה מיתדון קומי.''' היה נידון לפניו

'''רחתת.''' הגיע עונתה של ק&quot;ש והתחיל לקרות ושחק

'''או חרש.''' או מכשף אתה לעשות כישוף ביסורין שלא תרגיש בהן דהן הדברים שאתה מדבר ושוחק אתה או מבעט ביסורין אתה באלו הדברים ומשחק להכעיסני

'''רחמתיה וכו'.''' אלו שני הדברים קיימתי אבל השלישי עדיין לא בא לידי לקיימו ועכשיו שבא לידי וג&quot;כ הגיע זמן ק&quot;ש ולא עברתי מלקיים גם ובכל נפשי ובשביל כך אני קורא ק&quot;ש ושמח בחלקי שנפל לי לקיים הדבר בעונתו

'''אותו ואת תורתו.''' לירא מן התורה ולומדיה בכלל

'''פיסקא לא יקל אדם את ראשו וכו'.''' תני המטיל מים וכו' כלומר אפי' לצד צפון שביהודה ומפני שירושלים בצפונה של ארץ יהודה היא הלכך במטיל מים לא חששו להפוך פניו לצד צפון אבל המיסך את רגליו לא יגלה עצמו נגד צפון שהיא נגד ירושלים אלא הופך פניו שיהא פירועו כנגד דרום

'''הדא דאמר מתניתא.''' הא דשנינו בהך ברייתא היינו דוקא אם מן הצופים ולפנים והוא מקום שיכולין לראות משם הר הבית ומשם והלאה אין יכולין לראותו

'''תני.''' אידך המיסך את רגליו ביהודה

'''אלא לצדדים.''' צפון ודרום

'''בשעת המקדש.''' שנו

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ו

'''שמור רגלך.''' שלא יהיה אבק עליהם

'''מה אם נעילה.''' נעילת מנעל

'''תני.''' תוספתא שם

'''וקבל כתיב.''' כלפי מעלה שהסכימו בב&quot;ד של מעלה

'''אף המעשרות.''' בבית שני שמעצמן קבלו עליהן כדתנינן לקמן פ&quot;ג דדמאי והסכימו בב&quot;ד שלמעלה שנא' השיאו את כל המעשר וגו'

'''דבר שאי אפשר לו לומר דיי.''' שאין בו למותרות בעיני המקבלין והוא ברכה של רוב גשמים ולפיכך דריש רב עד שיבלו שפתותיכם וכו' וזהו תוספת ברכה וכל כך הרבה עד שיאמרו דיינו ברכות והובא זה לקמן בפ&quot;ג דתענית בהלכה ז' ודריש מכאן שאין מתפללין על רוב הטובה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;פרוש אדע חובתה עבדית דאעביד מיצוה כוותה · פרוש יראה כאיוב · פרוש אהבה כאברהם · אין לך חביב מכולם אלא פרוש אהבה כאברהם · אברהם אבינו ייצר הרע טוב דכת' ומיצאת את לבבו נאמן לפניך · אמ&quot;ר אחא והפסיד לא וכרות עמו הברית והחסד וגו' · אבל דוד לא היה יכול לעמוד בו והרגו כלבבו מה טעם ולבי חלל בקרבי · ר' עקיבה הוה קיים מייתדין קומי טוטסטרופוס הרשע מטת ענתה דקרית שמע שרי קרי קרית שמע וגחך אמ' ליה סבא אי חרש את אי מבעט בייסורין את · אמ' ליה תיפח רוחיה דההוא גברא לא חרש אנא ולא מבעט בייסורין אנא אלא כל יומיי קריתי פסוק זה והייתי מצטער ודן אימתי יבואו שלשתן לידי · ואהבת את י'י להיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך · רחמתיה בכל לבי · ורחמתיה בכל ממוני' · ובכל נפשי לא הוה בדיקה לי · וכדון דמטת בכל נפשי והגיעה זמן קרית שמע ולא אפלגא דעתי לפום כן אנא קרי וגחך לא הספיק לומר עד שפרחה נשמתו · נחמיה עימסוני שימש את ר' עקיבה עשרים ושתים שנה ולמדו אתים וגמים ריבויין · אכ ורקין מיעוטין · אמ' ליה מה הוא מהן דכת' את י'י להיך תירא · אמ' ליה אנתו ואת ועורתו · הל' תני המטיל מים הרי זה הופך פניו כלפי צפון · המייסך את רגליין הרי זה הופך פניו כלפי דרום · אמ' ר' יוסי ביר' בון הדא דאמ' מתנית' מן הצופים ולפנים · ר' עקיבה או' בכל מקום ובלבד מקום שאין שם כותל · תני המסיך את רגליו לא יתן פניו למזרח ואחוריו ל למערב לא לעבדין · ר' יהודה או' בשעת המקדש · ר' יוסי או' מן הצופים ולפנים · ר' עקיבה או' בכל מקום ובלבד במקום שאין בו כותל · אמ' ר' עקיבה נכנסתי אחרי ר' יהושע לראות המעשה · אמ' לו מה ראיתה אמ' להן ראיתיו יושב ופידן כלפי מערב ולא פירע עד שישב ולא ישב עד שישיפשף ולא קינח בימין אלא בשמאל · את שמעון בן עזאי דן היה כן נכנסתי אחרי ר' עקיבה לראות את המעשה · אמרו לו מה ראיתה כול' · תני לא יכנס אדם להר הבית במעלו ובאבק שעל רגליו ומעותיו צרורין בסדינו ואפוטתו עליו מבחוץ · מה טעמ' שמור רגלך כאשר תלך אל בית להים ר' יוסי בר יהודה דן הרי הוא דן ויבא עד לפני שער המלך כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק אמ' לפני ליחה סרוחה כן על אחת כמה וכמה לפני שער המקום · לא יעשה קפנדריא ורקיקה מיקל וחומ' · מה אם שעילה שהיא שלכבוד את דן אסור · רקיקה שהיא שלביזיון לא כל שכן · תני לא היו עונין אמן בבית המקדש · מה היו יומ' ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד · מניין שלא היו עונין אמן במקדש · תל' קומו ברכו את י'י וג' · מנין על כל ברכה וברכה תל' לומ' ומרומם על כל ברכה ותהילה · אמ' ר' יהושע דרומייא שלשה דברים גזרו בית דין שלמטן והסכים בית דין שולמעלן עמהן · ואילו הן חרמה שליריחו · ומגילת אסתר · ושאילת שלום בשם · חרמה שליריחו חטא ישראל · ולא יהושע גזר אלא מלמד שהסכימו בית דין ˄ מגילת אסתר קיימו וקיבלו וגו' רב אמ' וקבל כת' מלמד שהסכימו · ושאילת שלום בשם · והנה בועז בא מבית לחם · ומנין שהסכימו בית דין שלמעלה · וירא אליו מלאך י'י ויאמר אליו י'י עמך גבור החיל · ר' אבון בשם ר' יהושע בן לוי · את המעשרות שנ' הביאו את כל המעשר וגו' · מהו עד בלי דיי · ר' יוסי בר שמעון ר' בא בשם ר' יוחנן דבר שאי איפשר לו לומ' דיי הוא ברכה · ר' ברכיה ור' חלבו ורב חמא בר עילאי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

נחמיה עימסוני שימש את רבי עקיבא עשרים ושתים שנה, ולימדו אתים וגמים ריבויין, אכין ורקין מיעוטין. אמר ליה: מהו הוא ההן דכתיב: '''&quot;את ה' אלהיך תירא&quot;'''!? הרי לפי מה שאתה אומר &quot;את&quot; זה ריבוי, אז את מי עוד צריך לירא? אמר ליה: אותו ואת תורתו, כלומר תלמידי חכמים.

פיסקא. כתוב במשנה '''לא יקל אדם את ראשו''', ורקיקה מקל וחומר. תני: המטיל מים ביהודה, הרי זה הופך פניו כלפי צפון. כי בעצם מבחינתם, אם הם נמצאים ביהודה, מזרח-מערב זה כיוון בית המקדש, ולכן יפנו לכיוון צפון. המיסך את רגליו, הרי זה הופך פניו כלפי דרום. אמר רבי יוסי בי רבי בון: הדא דאמר מתניתא, מן הצופים ולפנים, כלומר דווקא במקום שממנו רואים את ירושלים, את הר הבית. צופים זה כל האזור מסביב לירושלים שממנו רואים, זה לא הר הצופים שאנחנו מכירים, אלא כל ההרים שמסביב נקראים הר הצופים, כי הם צופים. רבי עקיבה אומר: בכל מקום, ובלבד במקום שאין שם כותל. אם יש כותל שחוסם, אפשר לכל כיוון, אבל אם אין כותל אז אפילו לא במקום שרואים את ירושלים, גם לא יפנו לכיוון מזרח.

תני: המיסך את רגליו, לא יתן פניו למזרח ואחוריו למערב, אלא לצדדין. רבי יהודה אומר: בשעת המקדש, כלומר דווקא כשבית המקדש היה קיים. רבי יוסי אומר: מן הצופים ולפנים, שוב פעם רק מהאזור שממנו רואים את ירושלים. רבי עקיבה אומר: בכל מקום, כלומר אפילו מחוץ לארץ, ובלבד במקום שאין בו כותל. אם יש כותל אפשר לכל כיוון.

אמר רבי עקיבה: נכנסתי אחר רבי יהושע לראות המעשה, כלומר איך הוא מתפנה, מה הוא עושה בשירותים. אמר לו: מה ראיתה? אמר להן: '''ראיתיו יושב וצידו כלפי מערב. ולא פירע עד שישב''', כלומר לא גילה את עצמו עד שהוא ישב, '''ולא ישב עד ששיפשף, ולא קינח בימין, אלא בשמאל.''' אף שמעון בן עזאי היה אומר כן: נכנסתי אחר רבי עקיבה לראות את המעשה. אמר לו: מה ראיתה? אמר להן בדיוק אותו דבר.

תני: לא יכנס אדם להר הבית במנעלו ובאבק שעל רגליו, ומעותיו בסדינו ואפונדתו עליו מבחוץ, כלומר הארנק שלו גלוי. מה טעם? '''&quot;שמור רגליך תלך אל בית האלהים.&quot;''' כלומר צריך להיות בצורה מכובדת, בצורה שלמה. רבי יוסי בר יהודה אומר: הרי הוא אומר '''&quot;ויבא עד לפני שער המלך, כי אין לבא אל שער המלך בלבוש שק&quot;''', כלומר לפני השער של אחשוורוש צריך להקפיד לבוא בלבוש שלם - '''&quot;לפני ליחה סרוחה&quot;'''. על אחת כמה וכמה לפני שער המקום.

'''לא יעשנו קפנדריא, ורקיקה מקל וחומר.''' מה קל וחומר? מה אם נעילה שהוא של כבוד - הרי אין בזה ביזיון ללכת עם נעליים - אתה אומר אסור, רקיקה שהוא של בזיון, לא כל שכן?

תני: לא היו עונין אמן בבית המקדש. מהו היו אומרים? '''ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.''' מניין שלא היו עונין אמן במקדש? תלמוד לומר '''קומו וברכו את ה'''' וגו'. ומניין על כל ברכה וברכה? תלמוד לומר '''ומרומם על כל ברכה ותהילה.'''

אמר רבי יהושע דרומיא: שלשה דברים גזרו בית דין של מטה, והסכים בית דין של מעלה עמהן, ואילו הן: חרמה של יריחו, ומגילת אסתר, ושאילת שלום בשם. חרמה של יריחו - דכתיב '''&quot;חטא ישראל&quot;''' - הרי יהושע הוא זה שהחרים את יריחו, מה זה שהקדוש ברוך הוא אומר &quot;חטא ישראל&quot;? אלא מכאן שהקדוש ברוך הוא הסכים איתו, מלמד שהסכימו בית דין של מעלה עמהן.

מגילת אסתר - דכתיב '''&quot;קיימו וקבלו&quot;''' וגו'. רב אמר: &quot;וקבל&quot; כתיב, כביכול הקדוש ברוך הוא קיבל, מלמד שהסכימו. ושאילת שלום בשם - דכתיב '''&quot;והנה בועז בא מבית לחם&quot;''' ואמר להם שלום. ומניין שהסכימו בית דין של מעלה עמהן? תלמוד לומר '''&quot;וירא אליו מלאך ה' ויאמר אליו ה' עמך גבור החיל.&quot;''' כלומר רואים שבאמת הסכימו מהשמיים שאפשר להשתמש בשם ה' כשאומרים שלום.

אמר רבי אבון בשם רבי יהושע בן לוי: אף המעשרות, שקיבלו בימי עזרא לתת מעשרות, אף על פי שהם לא היו מחויבים בזה, גם בזה הסכימו מהשמיים. ומניין שהסכימו? שנאמר: '''&quot;הביאו את כל המעשר&quot;''' וכו', '''&quot;עד בלי די.&quot;''' בעצם למרות שזה הם קיבלו על עצמם, הקדוש ברוך הוא קיבל שזה יהיה כמו דאורייתא, ובעצם יזכו לשכר גדול על זה.

אמר רבי יוסי בר שמעון בר אבא בשם רבי יוחנן: דבר שאי אפשר לומר עליו &quot;די&quot; - זו ברכה. אין סוף לברכה, שברכה בכל מה שיעשו לזה אין גבול. רבי ברכיה ורבי חלבו ורב אבא בר עילאי אמרו: עד שיהיו אצלכם מלומר &quot;דיינו&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף סז עמוד ב'''

{{שוליים|ט_סז}} '''המטיל מים ביהודה חייב להפוך פניו כלפי צפון.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות בית הבחירה, פרק ז, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ג סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ג סעיף ז , סמ&quot;ג עשין קסד. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, כדי שלא יפנה מזרח־מערב כנגד שערי ירושלים והמקדש שבמזרח, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ט_סח}} '''המקיז דם או המתפנה בסמוך לירושלים חייב להימנע מלהפנות פניו למזרח.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות בית הבחירה, פרק ז, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ג סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ג סעיף ז , סמ&quot;ג עשין קסד. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא כמפורש ברבי יוסי בי רבי בון שדין זה נאמר &quot;מן הצופים ולפנים&quot; בלבד, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להצריך הרחקה מירושלים ולא בכל מקום כרבי עקיבה.

{{שוליים|ט_סט}} '''אין להטיל מים בפניית מזרח-מערב בירושלים אלא לצדדין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות בית הבחירה, פרק ז, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ג סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ג סעיף ז , סמ&quot;ג עשין קסד. ''הכרעה:'' נפסק כרבי עקיבא שהאיסור בכל מקום ובכל זמן, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח ג, ה-ז) שפסקו שלא יפנה מזרח-מערב בכל מקום, כמסקנת הירושלמי שהחמיר ככל הדעות.

{{שוליים|ט_ע}} '''אין להטיל מים בפני הבריות אלא במקום צנוע שאין בו כותל מפסיק בין הנפנה לרואים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות דעות, פרק ה, הלכה ו. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם פסק כלשון הירושלמי, שיש להיזהר בצניעות אף במקום שאין כותל, משום דרכי הצניעות וההנהגה הטובה.

{{שוליים|ט_עא}} '''יש להיפרע (לשפשף) לפני שיישב לצרכיו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות דעות, פרק ה, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן י. ''הכרעה:'' נפסק כרבי עקיבה בשם רבי יהושע - שלא ישב עד ששיפשף, כלשון הירושלמי, וכך הביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ט_עב}} '''אין לקנח בבית הכיסא בימין אלא בשמאל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות בית הבחירה, פרק ז, הלכה ב , סמ&quot;ג עשין קסד. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא זו שהובאה בשם ר' עקיבה ובן עזאי, וכך פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ט_עג}} '''אין להיכנס להר הבית בנעליים, באבק שעל הרגליים, בממון צרור בבגד או בארנק גלוי, ואין לעשותו קיצור דרך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תעניות, פרק ד, הלכה טו &lt;קטע סוף=סז ב/&gt; ==דף סח עמוד א== &lt;קטע התחלה=סח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הירושלמי מטעם &quot;שמור רגליך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;, וכן פסק הרמב&quot;ם בהלכות בית הבחירה (המובא בעין משפט על הלכות תעניות) שאין נכנסים להר הבית במקל, במנעל, בפונדתו, ובאבק שעל רגליו, ולא יעשנו קפנדריא.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;135&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] &lt;/div&gt;עד שיבלו שפתותיכם מלומר דיינו ברכות דיינו ברכות {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[משלי כג כב]]) אל תבוז כי זקנה אמך אמר רבי יוסי בר בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: אם נתיישנו דברי תורה בפיך אל תבוזה {{ירו&quot;מ-ביאור|תרגיש מבוזה}} עליהן מה טעמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} אל תבוז כי זקנה אמך אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: אם נזדקנה אומתך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנעשו כזקנים שרפו ידהם}} עמוד וגדרה כשם שעשה אלקנה שהיה מדריך את ישראל לפעמי רגלים הדא הוא דכתיב ([[שמואל א א ג]]) ועלה האיש מעירו וגו' {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[תהילים קיט קכו]]) עת לעשות לה' הפרו תורתך [[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן מסרס קראי הפרו תורתך עת לעשות לה' {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חלקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חלקיה|°]] בשם רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]]: העושה תורתו עתים — הרי זה מיפר ברית. מאי טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} הפרו תורתך, עת לעשות לה'. תני [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן יוחאי אומר: אם ראית את הבריות שנתייאשו ידיהן מן התורה מאד — עמוד והתחזק בה, ואתה מקבל שכר כולם. מאי טעמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} הפרו תורתך, עת לעשות לה'. הלל הזקן היה אומר:: בשעה דמכנשין — בדר, ובשעה דמבדרין — כנוש. וכן היה הלל אומר: אם ראית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} את התורה שהיא חביבה על ישראל והכל שמחין בה — בדר; ואם לאו — כנוש. אמר רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: מה התינוק הזה צריך לינק בכל שעה שביום, כך כל אדם שבישראל צריך ליגע בתורה בכל שעות שביום {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רבי יוסי בן גזירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן גזירה|°]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כל הדיבורים רעים ודברי תורה טובים|כל פיטטיא {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבור}} בישין, ופיטטיא דאורייתא, טבין]] כל כדבייא {{ירו&quot;מ-ביאור|שקרים}} בישין {{ירו&quot;מ-ביאור|רעים}} וכדבייא דאורייתא טבין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמותר לשקר ולומר לא למדתי מסכת זו כדי שלא יחזיקו אותו תלמיד חכם}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ויש גורסין: כל כדבייא טבין, וכדבייא דאורייתא בישין. הכוונה שמותר לשקר כדי לעשות שלום, כמו שמסופר על אהרון הכהן, אבל בדברי תורה לעולם אסור לשקר, שנאמר תורת אמת הייתה בפיהו}} אמר רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אם תעזבני יום - יומיים אעזבך, מגילת חסידים, ציפורין-ציפורי|במגילת חסידים מצאו כתיב. יום תעזביני, ימים אעזבך]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|משל}} לשנים שיצאו, אחד מטבריא ואחד מציפורין, ופגעו זה בזה בחדא משכנא. לא הספיקו לפרוש זה מזה עד שהלך זה מיל וזה מיל, נמצאו רחוקין זה מזה שני מילין {{ירו&quot;מ-הוסר|ואשה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן לאשה}} שהיתה יושבת וממתנת לאיש, כל זמן שהיתה בדעתו להינשא לה היתה יושבת וממתנת לו, כיון שהפליג דעתו {{ירו&quot;מ-הוסר|ממנו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ממנה}} היא היתה הולכת ונישאת לאחר תני בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מאה מצוות ביום|אין לך אחד מישראל שאינו עושה]] {{שוליים|ט_עד}}מאה מצות בכל יום: קורא את שמע ומברך לפניה ולאחריה, ואוכל את פתו ומברך לפניה ולאחריה, ומתפלל שלשה פעמים של שמונה עשרה, וחוזר ועושה שאר מצות ומברך עליהן. וכן היה [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר אומר: אין לך אדם בישראל שאין המצות מקיפות אותו — תפילין בראשו, ותפילין בזרועו, ומזוזה בפתחו, מילה בבשרו, ארבע ציציות בטליתו מקיפין אותו. הוא שדוד אמר ([[תהילים קיט קסד]]) שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך וכן הוא אומר ([[תהילים לד ח]]) חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם. נכנס למרחץ, ראה את עצמו ערום, אמר: אוי לי שאני ערום מן המצות. כיון שהביט במילה שלו, התחיל לקלס להקדוש ברוך הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|היינו דכתיב}} ([[תהילים יב א]]) למנצח על השמינית מזמור לדוד. אמר רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} בשם רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}} ([[ישעיהו נד יג]]) וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך&lt;br&gt; &lt;strong&gt;הדרן עלך פרק הרואה וחסלת מסכת ברכות בריך רחמנא דסייען מריש ועד כען&lt;/strong&gt;
{{:סיום מסכת|מסכת=ברכות}}

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף ס&quot;ח.

אומרת הגמרא: מאי דכתיב '''אל תבוז כי זקנה אמך'''? אומר רבי יוסי בר בון: אם ישנו דברי תורה בפיך אל תבוז, כלומר אל תרגיש מבוזה עליהם. מה טעם דכתיב '''אל תבוז כי זקנה אמך'''. אמר רבי זעירא: אם נזדקנה אומתך, כלומר נעשו זקנים שנרפו ידיהם, עמוד וגדרה כשם שעשה אלקנה שהיה מדריך את ישראל לפעמי רגלים.

כן, אנחנו יודעים שאף אחד לא עולה לרגלים, כן? בגלל, הבנים של עלי, ובעצם מה שהוא היה עושה, הוא פשוט מסתובב, כן? למרות שהיה גר קרוב מאוד למשכן, הוא עשה סיבוב, כן? הקיף את כל ארץ ישראל כדי לאסוף עוד ועוד אנשים שיעלו איתו, וככה בעצם הוא הפיח רוח חיים באומה.

הדא הוא דכתיב '''ועלה האיש מעירו וגו'''. כתיב '''עת לעשות לה' הפרו תורתך'''. רבי נתן מסרס קראי, כלומר הוא קורא את זה הפוך, '''הפרו תורתך עת לעשות לה''''. כלומר, אם יראו תורתך, זה הזמן צריך לעשות לה'.

רבי חלקיה בשם רבי סימון: '''העושה תורתו עתים הרי זה מיפר ברית'''. כלומר, אם הוא מתייחס לזה בתור איזה משהו, אוקיי, יש לי חובה לסיים, כן? מתפלל, שם איזה וי, לומד, שם וי, זה בעיה. מאי טעמא? '''הפרו תורתך, עת לעשות לה''''. כלומר כשעושים את התורה עתים בתור איזה משהו שאני, פה חובה, שם חובה, אז זה בעיה.

תני רבי שמעון בן יוחאי אומר: '''אם ראית את הבריות שנתייאשו ידיהן מן התורה מאד, עמוד והתחזק בה, ואתה מקבל שכר כולם'''. כן, יש מושג שנקרא מת מצווה. כל דבר שהציבור לא מתעסקים איתו, כן? יש לו גדר של מת מצווה. אתה היחיד שעושה את זה, אתה מקבל שכר כנגד כולם, וברוך השם אנחנו מתעסקים בירושלמי. אנחנו יודעים שזה לצערנו, כן, מעט מאוד מתעסקים עם זה, ובעזרת השם בקרוב זה ישתנה, כן?

מאי טעמא '''הפרו תורתך, עת לעשות לה''''. הלל הזקן היה אומר: '''בשעה דמכנשין בדר''', כלומר אם אתה רואה שכולם אוספים, כלומר כולם רוצים ללמוד תורה, תבדר, תפזר, תן להם, תפזר, תלמד תלמידי תורה. '''ובשעה דמבדרין כנוש''', אם אתה רואה שאנשים לא רוצים, כן? והתורה בעצם אף אחד לא רוצה לשמוע אותה, אתה שב תלמד, כנוש.

וכן היה הלל אומר: '''אם ראית את התורה שהיא חביבה על ישראל והכל שמחין בה, בדר; ואם לאו, כנוש'''.

אמר רבי אלעזר: '''מה התינוק הזה צריך לינק בכל שעה שביום, כך כל אדם שבישראל צריך ליגע בתורה בכל שעות שביום'''.

רבי יונה בשם רבי יוסי בן גזירה: '''כל פיטטיא בישין, ופיטטיא דאורייתא טבין''', כלומר כל דיבור זה ביש, שזה רע, ופתיתיה דאורייתא, אתה תבין, דיבור שבתורה תמיד זה טוב. '''כל כדבייא בישין וכדבייא דאורייתא טבין''', כלומר כל שקר זה רע, אבל שקרים שמופיעים בתורה הם טובים, כן? אז יש אומרים שהכוונה למותר לאדם לשקר ולהגיד שהוא לא למד מסכת כדי שלא יחזיקו אותו תלמיד חכם. ויש אומרים הכוונה למה שאנחנו יודעים ש-- שרה צחקה והקדוש ברוך הוא אמר לאברהם שבעצם היא צחקה ואמרה &quot;ואני זקנתי&quot; במקום להגיד &quot;ואדוני זקן&quot;.

אמר רבי שמעון בן לקיש: '''במגילת חסידים מצאו כתיב, יום תעזביני, ימים אעזבך'''. לשנים שיצאו, אחד מטבריה ואחד מציפורין, ופגעו זה בזה בחדא משכנא, נפגשו באיזה פונדק, ואז ממשיכים משמה כל אחד לדרכו. '''לא הספיקו לפרוש זה מזה עד שהלך זה מיל וזה מיל, נמצאו רחוקין זה מזה שני מילין''', כיוון שכל אחד הלך לכיוון הפוך, אז בעצם כשהם הולכים כל אחד מיל, יצא שהמרחק ביניהם הוא שני מיל.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''רבי נתן מסרס קראי הפרו וכו'.''' ומפרש ר' חלקיה טעמיה דדריש הכי העושה תורתו עתים ולא בקביעות תמיד הרי זה מיפר ברית הכתוב אצל התורה אם לא בריתי יומם ולילה וגו' דעל התורה הכתוב מדבר

'''הלל הזקן היה אומר.''' מקרא הזה משמועה רעה לא יירא וגו'

'''בשעה דמכנשין.''' בשעה שמכניסין ד&quot;ת שאין חכמי הדור מרביצין את התורה

'''בדר.''' אתה תפזר אותה להתלמידים

'''כנוש.''' ולא תטול שררה עליהם

'''ואם לאו כנוש.''' ולא תטיל ד&quot;ת לבזיון

'''כל פיטטיא.''' דברים בטלים בישין בר מפיטטיא דאורייתא דאינון טבין דכל זמן שהוא הוגה בהם מוצא בהם טעם

'''כל כדבייא בישין וכדבייא דאורייתא טבין.''' כצ&quot;ל. וכך הוא במדרש רבה. שבתורה יכול הוא לכזב ולומר לא שניתי מסכת זו או פרק זה

'''כיון שהפליג דעתו ממנה.''' וכך הן דברי תורה כיון שמסיח דעתו מהתורה הולכת לאיש אחר שהחזיק בה ומתחכם יותר מזה שעזבה

'''תני.''' תוספתא שם

'''מה טעם וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך.''' בניך הב' מיותר הוא הלכך דריש ביה דעל תלמידי חכמים קאמר שהן מרבים שלום בעולם: הדרן עלך הרואה וסליקא לך מסכת ברכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;בשם רב עד שייבלו שפתותיכם מלומר דייע ברכות דיינו ברכות · אל תבוז כי זקנה אמך · אמ' ר' יוסי בר בון אם נתיישנו דברי תורה בפיך אל תבזה עליהן · מה טעמ' ואל תבוז כי זקנה אמך אמ' ר' זעירא אם סדקתה אומתך עמוד ועודרה כשם שעשה אלקנה שהיה מדריך את ישראל לפעמי רגליים · ה'ה'ד' ועלה האיש ההוא מעירו וגו' · עת לעשות לי'י הפרו תורתך · ר' נתן מסרס קראי הפרו תורתך עת לעשות לי'י · ר' חלקיה בשם ר' סימון העושה תורתו עתים הרי זה מיפר ברית · מה טעמ' הפרו תורתך עת לעשות לי'י · תני ר' שמעון בן יוחי דן אם ראית את הבריות שנתייאשו ידיהן מן התורה מאד עמוד והתחזק בה ואתה מקבל שכר כולם · מה טעמ' עת הפרו תורתך עת לעשות לי'י · הלל הזקן היה או' בשעה דמכנשין בדר · ובשעה דמבדרין כנוש · וכן היה הלל אומ' אם ראית את התורה שהיא חביבה עליהן והכל שמיחין בה בדר · ואם לאו כנוש · אמ' ר' אלעזר מה התינוק הזה צריך לינק בכל שעה שביום · כך כל אדם שהוא צריך ליגע בתורה בכל שעת שביום · כל כדבייא טבין וכדבייא דאורייתא בישין · אמ' ר' שמעון בן לקיש במגילת חסידים מצאו כתוב יום תעזביני ימים אעזבך · לשנים שיצאו אחד מטיבריא ואחד מציפורין ופגעו זה בזה בחדא משכנא לא הספיקו לפרוש זה מזה זה מיל וזה מיל נמצאו רחוקין זה מזה שני מילין · ואשה שהיתה יושבת וממתנת לאיש כל זמן שהיתה בדעתו להינשא לה היתה יושבת וממתנת לו כיון שהפליג דעתו ממנה היא היתה הולכת ונישאת לאחר · תני בשם ר' מאיר אין לך אחד מיש' שאינו עושה מצות בכל יום קורא את שמע ומברך לפניה ולאחריה ומתפלל ג' פעמים שלשמונה עשרה וחוזר ועושה שאר מצות ומברך עליהן · וכן היה ר' מאיר או' אין לך אדם מיש' שאין המצות מקיפות אותו תפילין בראשו ותפילין בזרועו ומזוזה בפתחו ארבע ציציות בטליתו מקיפין אותו · הוא שדוד אמ' שבע ביום היללתיך על משפטי צדקך · וכן הוא או' חונה מלאך י'י סביב ליריאיו ויחלצם · נכנס למרחץ ראה את עצמו ערום אמ' אוי לי שאני ערום מן המצות כיון שהביט במילה שלו התחיל לקלס להקב'ה למנצח על השמינית מזמור לדוד · אמ' ר' אלעזר בשם ר' חנינא תלמידי חכמ' מרבים שלום בעולם · מה טעם וכל בנייך לימודי י'י ורב שלום בנייך · חסלת מסכת ברכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אז כך אם אדם מתרחק מהקדוש ברוך הוא, גם הקדוש ברוך הוא מתרחק ממנו, ואז בעצם יוצא שהמרחק הוא כפול. וכן לאישה, משל לאישה '''שהיתה יושבת וממתנת לאיש, כל זמן שהיתה בדעתו להינשא לה היתה יושבת וממתנת לו, כיון שהפליג דעתו היא היתה הולכת ונישאת לאחר''', ואז בעצם הנתק ביניהם הוא מוחלט.

תניא בשם רבי מאיר: '''אין לך אחד מישראל שאינו עושה מאה מצות בכל יום: קורא את שמע ומברך לפניה ולאחריה, ואוכל את פתו ומברך לפניה ולאחריה, ומתפלל שלשה פעמים של שמונה עשרה, וחוזר ועושה שאר מצות ומברך עליהן'''.

וכן היה רבי מאיר אומר: '''אין לך אדם בישראל שאין המצות מקיפות אותו, תפילין בראשו, ותפילין בזרועו, ומזוזה בפתחו, מילה בבשרו, ארבע ציציות בטליתו מקיפין אותו'''. הוא שדוד אמר, כלומר אדם מוקף מכל הכיוונים, ולכן הוא אומר '''שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך''', וכן הוא אומר '''חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם'''.

נכנס למרחץ, כלומר דוד המלך נכנס למרחץ, '''ראה את עצמו ערום, אמר: אוי לי שאני ערום מן המצות'''. כיון שהביט במילה שלו, התחיל לקלס להקדוש ברוך הוא, כן? הוא שכתוב '''למנצח על השמינית מזמור לדוד'''.

אמר רבי אלעזר בשם רבי חנינא: '''תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם'''. מה טעם? '''וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך'''.

הדרן עלך פרק הרואה, וחסלת מסכת ברכות. בריך רחמנא דסייען מריש ועד כען.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף סח עמוד א'''

{{שוליים|ט_עד}} '''חיוב אמירת מאה ברכות בכל יום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ז, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מו סעיף ג , סמ&quot;ג עשין יט &lt;קטע סוף=סח א/&gt; ט. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הירושלמי שיש להשלים מאה ברכות ביום, ותוקן קדושת ה' לתשלום המניין; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה בלא מחלוקת..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>tujh2j4rbokgws5tj1wm4m0fua2e7u6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3086768</id>
      <parentid>3086568</parentid>
      <timestamp>2026-10-04T02:28:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3086768</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="342385" sha1="438kelmu8zfwu5lk8wpzvrcqqrjedfm" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק תשיעי — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;124&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מרקוליס, אומר: &quot;ברוך ארך אפים&quot;. ראה ביתו של נבוכדנצר, אומר: &quot;ברוך שהחריב ביתו של אותו רשע&quot;. ראה מקום כבשן האש וגוב אריות, אומר: &quot;ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה&quot;. ראה מקום שנוטלין ממנו עפר, אומר: &quot;ברוך אומר ועושה, ברוך גוזר ומקיים&quot;. ראה בבל, אומר: ([[ישעיה יד כג]]) וטאטאתיה במטאטא השמד רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורבי יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|א}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ט_ו}}כל ברכה שאין עמה מלכות, אינה ברכה. אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: אנא אמר טעמא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קמה א]]) &quot;ארוממך אלהי המלך&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נוסח הברכות|{{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}צריך לומר &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך}} אתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה’ אלוקינו מלך העולם}}&quot;]] ושמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אינו צריך לומר &quot;אתה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא אומר &quot;ברוך ה’ אלוקינו מלך העולם}}&quot;.  רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ורבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] אזלין מיעבד שלמא באילין קורייתא דדרומה. {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו לעשות שלום בכפרים שבדרום}} עלון לחד אתר {{ירו&quot;מ-ביאור|נכנסו למקום אחד}} ואשכחון לחזנא דאמר: &quot;האל הגדול, הגבור, והנורא, האביר, והאמיץ,&quot;{{שוליים|ט_ז}}ושיתקו אותו. אמרו לו: {{שוליים|ט_ח}}אין לך רשות להוסיף על מטבע שטבעו חכמים בברכות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדכתיב}} ([[איוב לז כג]]) &quot;שדי לא מצאנוהו שגיא כח&quot;. לא מצינו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לספר}} כחו וגבורתו של הקדוש ברוך הוא. רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהכא דכתיב}}: ([[איוב לז כ]]) &quot;היסופר לו  כי אדבר, כי אמר איש כי יבולע&quot;. אם בא אדם לספר גבורותיו של הקדוש ברוך הוא, מתבלע מן העולם. רבי שמואל בר נחמן[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר נחמני|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר: כתיב}} ([[תהילים קו ב]]) &quot;מי ימלל {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבורות ה' ישמיע כל תהילתו&quot; מי יכול למלל גבורות ה'? מי שיכ ול למלל}} גבורות ה' כגון אני וחברי. אמר רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]]: &quot;מי ימלל גבורות ה'&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|מי יכול למלל גבורות ה'? &quot;ישמיע קול תהילתו&quot; מי יכול להשמיע כל תהילתו}}. תרגם יעקב כפר נבורייא בצור, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[תהילים סה ב]]) &quot;לך דומיה תהלה אלהים בציון&quot;, סמא דכולא משתוקא. {{ירו&quot;מ-ביאור|תרופה לכל דבר שתיקה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|משל}} למרגלית דלית לה טימי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שישוה לה}}, כל שמשבח {{ירו&quot;מ-הוסר|פה}} בה - פגמה. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שם השם בברכות|הפותח {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכה}} ביו&quot;ד ה&quot;א {{ירו&quot;מ-הדגשה|וח}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וחותם}} ותם ביו&quot;ד ה&quot;א]] {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו שפותח בברוך אתה ה’ וחותם בברוך אתה ה’}} הרי זה חכם. באל&quot;ף למ&quot;ד וחותם באל&quot;ף למ&quot;ד, {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו שפותח בברוך אתה אלקים וחותם בברוך אתה אלקים}} הרי זה בור, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא הזכיר את השם אלא בכינוי}}. באל&quot;ף למ&quot;ד וחותם ביו&quot;ד ה&quot;א הרי זה בינוני, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהכל הולך אחר החיתום.}} ביו&quot;ד ה&quot;א וחותם באל&quot;ף למ&quot;ד, הרי זו דרך אחרת. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תשובות המינים|המינין שאלו את]] רבי שמלאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמלאי|°]]: כמה אלוהות בראו את העולם? אמר להן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולי}} לי אתם שואלין? לכו ושאלו את אדם הראשון, שנאמר: ([[דברים ד לב|דברים ואתחנן ד לב]]) &quot;כי שאל נא לימים הראשונים {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו&quot;}} אשר היו לפניך, למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ&quot;. &quot;אשר בראו אלהים אדם על הארץ&quot;, -  אין כתיב כאן, אלא: &quot;למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ&quot;. אמרו ליה: והכתיב: ([[בראשית א א|בראשית בראשית א א]]) &quot;בראשית ברא אלהים&quot;? אמר להן: וכי &quot;בראו&quot; כתיב? אין כתיב - אלא &quot;ברא&quot;. אמר רבי שמלאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמלאי|°]]: כל מקום שפרקו המינין, תשובתן בצידן. חזרו ושאלו אותו: מה אהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכ}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דכתיב}} תיב: ([[בראשית א כו|בראשית בראשית א כו]]) &quot;נעשה אדם בצלמינו כדמותינו&quot;? אמר להן: &quot;ויבראו אלהים את האדם בצלמם&quot; אין כתיב כאן, אלא ([[בראשית א כז|בראשית בראשית א כז]]) &quot;ויברא אלהים את אדם בצלמו&quot;. אמרו לו תלמידיו: לאלו דחיתה בקנה, לנו מה אתה משיב? אמר להן: לשעבר אדם נברא מן העפר, וחוה נבראת מן אדם. מאדם ואילך &quot;בצלמינו כדמותינו&quot;: אי אפשר לאיש בלא אשה, ואי אפשר לאשה בלא איש, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אי אפשר לשניהן בלא שכינה. {{ירו&quot;מ-הוסר|וחזרו}} חזרו ושאלו אותו: מה ההן דכתיב ([[יהושע כב כב]]) &quot;אל אלהים ה', אל אלהים ה' הוא יודע&quot;? אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|להן}} הן: &quot;הם יודעים&quot; אין כתיב כאן, אלא &quot;הוא יודע&quot; כתיב. אמרו לו תלמידיו: רבי, לאלו דחית בקנה, לנו, מה אתה משיב? אמר להן: שלשתן שם אחד, כאינש דאמר &quot;בסיליוס קיסר אגוסטוס&quot;, חזרו ושאלו אותו: מה ההן דכתיב: ([[תהילים נ א]]) &quot;אל אלהים ה' דיבר ויקרא ארץ&quot;? אמר להן:  וכי &quot;דיברו&quot; &quot;ויקראו&quot; כתיב כאן? אין כתיב אלא: &quot;דיבר ויקרא ארץ&quot;. אמרו לו תלמידיו: רבי, לאלו דחית בקנה, ולנו מה אתה משיב? אמר להן: שלשתן שם אחד, כאיניש דאמר: {{ירו&quot;מ-הוסר|ואמנון}} אמנון, בניין, אריכטיקנטן, {{ירו&quot;מ-ביאור|אמן, בנאי, וארכיטכט.}} חזרו ושאלו אותו: מהו דכתיב ([[יהושע כד יט]]) &quot;כי אלהים קדושים הוא&quot; אמר להן: &quot;קדושים המה&quot; אין כתיב כאן, אלא &quot;הוא&quot; &quot;אל קנא הוא&quot;. אמרו לו תלמידיו: רבי, לאלו דחית בקנה, ולנו מה אתה משיב? רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: קדוש בכל מיני קדושות. דאמר רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]] בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: הקדוש ברוך הוא: דרכו בקדושה, דיבורו בקדושה, וישובו בקדושה, חשיפת זרועו בקדושה, נורא ואדיר בקדושה. דרכו בקדושה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}: ([[תהילים עז יד]]) &quot;אלהים בקודש דרכך&quot;. הילוכו בקדושה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים סח כה]]) &quot;הליכות אלי מלכי בקודש&quot;. מושבו בקדושה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים מז ט]]) &quot;אלהים ישב על כסא קדשו&quot;. דיבורו בקדושה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים ס ח]]) &quot;אלהים {{ירו&quot;מ-הוסר|דביר}} דיבר {{ירו&quot;מ-הדגשה|בקדשו}}&quot;. חשיפת זרועו בקדושה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נב י]]) &quot;חשף ה' את זרוע קדשו&quot;. נורא ואדיר בקדושה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שמות טו יא|שמות בשלח טו יא]]) &quot;מי כמוכה נאדר בקודש&quot;. חזרו ושאלו אותו: מה אהן דכתיב ([[דברים ד ז|דברים ואתחנן ד ז]]) &quot;מי גוי גדול אשר  לו אלהים קרובים אליו&quot; אמר להן: &quot;כה' אלהינו בכל קראינו אליהם&quot; אין כתיב כאן, אלא &quot;בכל קראינו אליו&quot;. אמרו לו תלמידיו: רבי, לאלו דחית בקנה, לנו מה אתה משיב? אמר להן: קרוב בכל מיני קריבות. דאמר רבי פנחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] בשם רב יהודה בר סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר סימון|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|עבודה זרה נראית קרובה ואינה אלא רחוקה מה טעמא? ישאוהו על כתף יסבלוהו וגו }}סוף דבר, אלוהו עמו בבית, והוא צועק&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''הרואה בבל, צריך לברך חמש ברכות'''. '''ראה פרת, אומר: &quot;ברוך עושה בראשית&quot;'''. '''ראה מרקוליס''', כלומר עבודה זרה, אז '''אומר: &quot;ברוך ארך אפים&quot;'''. '''ראה ביתו של נבוכדנצר, אומר: &quot;ברוך שהחריב ביתו של אותו רשע&quot;'''. '''ראה מקום כבשן האש וגוב אריות, אומר: &quot;ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה&quot;'''. '''ראה מקום שנוטלין ממנו עפר, אומר: &quot;ברוך אומר ועושה, ברוך גוזר ומקיים&quot;'''. '''ראה בבל, אומר: &quot;וטאטאתיה במטאטא השמד&quot;'''. זה חמש הברכות שמברכים בבבל.

'''רבי זעירא ורבי יהודה בשם רב: כל ברכה שאין עמה מלכות, אינה ברכה.''' אתה צריך להגיד &quot;מלך העולם&quot;. אמר רבי תנחומא, אני אגיד לכם איזה מקור מהכתובים לדבר הזה - '''דכתיב &quot;ארוממך אלהי המלך&quot;'''. זאת אומרת שכל ברכה, כל שבח, צריך שיופיע בו המילה מלך. '''רב אמר: צריך לומר &quot;אתה&quot;''', כלומר לא מספיק להגיד מלך, צריך להזכיר את שם השם. '''ושמואל אמר: אינו צריך לומר &quot;אתה&quot;''', אלא אומר ברוך השם אלוקינו מלך העולם.

'''רבי יוחנן ורבי יונתן אזלין מיעבד שלמא באילין קורייתא דדרומה.''' הלכו לעשות שלום בין חמולות, סכסוך בין שתי כפרים. '''עלון לחד אתר ואשכחון לחזנא דאמר: &quot;האל הגדול, הגבור, והנורא, האביר, והאמיץ,&quot; ושיתקו אותו. אמרו לו: אין לך רשות להוסיף על מטבע שטבעו חכמים בברכות.''' תשאיר יותר ממה שאמר משה רבנו - &quot;האל הגדול והגיבור והנורא&quot;, גמרנו עד כאן, יותר מזה אין לנו זכות להגיד.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' הרואה מקום שנעשו בו נסי' לישראל.''' כגון מעברות ים סוף ונחלי ארנון ומעברות הירדן ואבן שישב עליה משה רבינו ע&quot;ה כשעשה מלחמה. בעמלק ודומיהן. ואניסא דרבים מחייבי כולי עלמא לברוכי ואניסא דיחיד איהו חייב לברוכי ברוך שעשה לי נס במקום הזה ובנו ובן בנו חייבים לברך ברוך שעשה נס לאבותי במקום הזה וכל הני ברכות דמתניתין בעו הזכרת שם ומלכות דכל ברכה שאין בה הזכרת השם ומלכות אינה ברכה

'''גמ' מתני' בנסי ישראל.''' דוקא בנסים שנעשו לכל ישראל: אבל בנסי יחידי וכו' אין אחר צריך לברך אלא הוא בעצמו דוקא

'''ונסי שבטים.''' נס שנעשו לשבט אחד מן השבטים מהו שיברך וקאמר דתליא בפלוגתא דתנאי דפליגי בפ&quot;ק דהוריות אם שבט אחד איקרי קהל וכרבים דמי או לא: מ&quot;ד כל השבטים כולן דוקא איקרי קהל א&quot;צ לברך

'''ראה פרת.''' א' מד' נהרות שמברכין עליהן כדתנן במתני' לקמן

'''מקום שנוטלין ממנו עפר.''' מקום יש בבבל שאין בהמה יוצאה משם עד שנותנין עליה עפר ממקום ההוא והוא סימן השמד ומקללותיה של בבל היא

'''ברוך גוזר.''' שגזר להשמידה ומקיים

'''צריך לומר אתה.''' ברוך אתה ה'

'''א&quot;צ לומר אתה.''' אלא ברוך ה' וגו'

'''אזלין מיעבד שלמא.''' לעשות להם סדר ושיהא שלום ביניהם לאלו עיירות שבדרום

'''לא מצינו.''' למלל ולספר כחו וגבורתו של הקב&quot;ה

'''כגון אני וחבירי.''' כלומר דדריש להכתוב מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו מי שיוכל להשמיע כל תהלתו הוא ימלל כגון אני וחבירי כך אמר דוד ור' אבון אמר כמשמעות פשט הכתוב מי ימלל מי יוכל למלל גבורות ה' ומי יוכל להשמיע כל תהלתו

'''תרגם יעקב כפר נבורייא בצור.''' להמקרא לך דומיה תהלה סמא דכולא סוף כל דבר משתוקא השתיקה היא התהלה לך משל למרגלית דאין לך ערך וכל שאתה משבח לה כך וכך ערכה אתה פוגמה

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ו. הפותח. הברכה ביו&quot;ד ה&quot;א ברוך אתה ה' וכך הוא חותם במקום שיש בה חתימה הרי זה חכם שכך הוא נכון

'''באל&quot;ף למ&quot;ד.''' באלהינו ואינו אומר ה' הרי זה בור שלא זכר כלל להשם הנכבד

'''הרי זה בינוני.''' דמיהת חתם בה' והכל הולך אחר החתימה אבל להפך הרי זו דרך אחרת מינות נזרקה בו שלא רצה לחתום במה שפתח

'''לכו ושאלו את אדם הראשון.''' כלומר מפסוק המדבר באדם הראשון לכו ולמדו

'''והכתיב בראשית ברא אלהים.''' ולא כתיב אלהים ברא בראשית א&quot;נ דטעות הפוקרין היתה דאלהים לשון רבים הוא והשיב להן דלפי הטעות שלכם היה צריך לכתוב בראו וכתיב ברא

'''מאדם ואילך בצלמנו כדמותינו וכו'.''' ולשון זה משתמש על מאדם ואילך שהבריאה היא בשותפות אב ואם ועם כל זה א&quot;א לשניהן שיולידו בלא רצונו ית'

'''בסיליוס קיסר אגושטוס.''' ושלשתן תוארים באדם אחד הן

'''חזרו ושאלו וכו'.''' דהאי קרא בבריאה משתעי ולפיכך אמר לתלמידיו האומן הבנאי וארכין טיקנטן הממונה על הבונים והכל על האומן הגדול הוא

'''אלהים דיבר.''' בקדשו

'''בכל מיני קריבות.''' אם שנראה לך רחוק וגבוה מעולמו בכמה וכמה ריחוקים קרוב הוא לשמוע תפלתך ומתקרב אלך בכל מיני קרבות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;הרואה מקום שנעשו [בו] נסים ליש' או' ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה · מקום שנעקרה ממנו ע'ז' או' ברוך שעקר ע'ז' מארצינו · על הזיקים ועל הזוועות ועל הברקים ועל הרעמים ועל הרוחות הוא או' ברוך שכוחו מלא עולם · על ההרים ועל הגבעות ועל הימים ועל הנהרות ועל המדברות הוא או' ברוך עושה בראשית · ר' יהודה או' הרואה את הים הגדול או' ברוך שעשה את הים הגדול בזמן שהוא רואהו לפרקים · על הגשמים ועל בשורות טובות הוא או' ברוך הטוב והמטיב · ועל שמועות הרעות הוא או' ברוך דיין האמת · בנה בית חדש וקנה כלים חדשים או' ברוך שהגיענו לזמן הזה · מברך על הרעה מעין הטובה ועל הטובה מעין הרעה · והזועק לשעבר הרי זה תפילת שוא · כיצד היתה אשתו מעוברת ואמ' יהי רצון שתלד אשתי זכר הרי זו תפילת שוא · היה בא בדרך ושמע קול צווחה בעיר וא' יהי רצון שלא יהיה בתוך ביתי הרי זו תפילת שוא · נכנס לכרך מתפלל שתים אחת בכניסתו ואחת ביציאתו · בן עזאי או' ארבע שתים בכניסתו ושתים ביציאתו · ונותן הודאה לשעבר · וצועק לעתיד לבוא · חייב לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה שנ' ואהבת את י'י אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך · בכל לבבך בשני יצריך ביצר טוב וביצר רע · בכל נפשך אפי' נוטל את נפשך · בכל מאודך · בכל ממונך · ד'א' בכל מאודך בכל מידה ומידה שהוא מודד לך בכל הוי מודה לו מאד מאד · לא יקל אדם את ראשו כנגד שער המזרח שהוא מכוון כנגד בית קדשי הקדשים · ולא יכנס להר הבית במקלו ובמנעלו ובאפונדתו ובאבק שעל רגליו · ולא יעשנו קפנדריא · ורקיקה מיקל וחומ' · כל חותמי הברכות שהיו במקדש היו מן העולם · ומשקילקלו המינין אמרו אין עולם אלא אחד התקינו שהיו אומ' מן העולם ועד העולם · והתקינו שיהא אדם שואל את שלום חבירו בשם שנ' והנה בועז בא מבית לחם · ויאמר לקוצרים י'י עמכם · ואו' אל תבוז כי זקנה אמך · עת לעשות לה' הפרו תורתך · ר' נתן או' הפרו תורתך עת לעשות לה'
הרואה מקום שנעשו בו ניסים ליש' כול' · מתני' בניסי יש' · אבל בניסי יחידי שנעשו לו אינו צריך לברך · מהו שיברך אדם על ניסי אביו ועל ניסי רבו ואם היה אדם מסויים כגון יואב בן צרויה · וחביריו ואדם שנקדש בו שם שמים כגון חנניה מישאל ועזריה · וניסי שבטים מהו שיברך · מאן דאמ' כל שבט ושבט איקרי קהל צריך לברך · מאן דאמ' כל השבטים קרויין קהל אין צריך לברך · הרואה בבל יצריך לברך חמש ברכות · ראה פרת או' ברוך עושה בראשית · ראה מרקוליס אומ' ברוך ארך אפים · ראה ביתו שלנבוכדנצר או' ברוך שהחריב ביתו שלאותו רשע · ראה מקום כבשן האש וגוב אריות או' ברוך שעשה ניסים לאבתינו במקום הזה · ראה מקום שנוטלין ממנו עפר או' ברוך אומ' ועושה ברוך גוזר ומקיים · ראה בבל או' וטאטאתיה במטאטא השמד · ר' זעירא ור' יהודה בשם רב כל ברכה שאין עמה מלכות אינה ברכה · אמ' ר' תנחומא אנא אמר טעמ' ארוממך אלהי המלך · רב אמ' צריך לומ' אתה · ושמואל אמ' אינו צריך לומ' אתה · ר' יוחנן ור' יונתן אזלין מיעבד שלמא באילין קרייתא דדרומה עלון לחד אתר ואשכחון לחזנא דאמ' האל הגדול הגבור והנורא האביר והאמיץ ושיתקו אותו · אמרו לו אין לך רשות להוסיף על מטבע שטבעו חכמים בברכות · רב הונא בשם רב שדי לא מצאנוהו שגיא כח · לא מצינו כוחו וגבורתו שלהק' · ר' אבהו בשם ר' יוחנן היסופר לו כי אדבר [כי אמר כי יבולע] אם בא אדם לספר בגבורותיו שלהקב'ה מתבלע מן העולם · אמ' ר' שמואל בר נחמן מי ימלל גבורות י'י כגון אנא וחביריי · אמ' ר' אבין מי ימלל גבורות י'י [תרגם יעקב] נבורייא בצור · לך דומיה תהילה אלהים בציון · סמא דכולא משתוקא · למרגלית דלית לה טימי כל שמשבח בה פגמה · תני הפותח ביוד [הי'א] וחותם ביוד [הי'א] הרי זה חכם · באלף למד [וחותם באלף למד]  הרי זה בור · באלף למד וחותם ביוד [הי'א] הרי זה בינוני · ביוד וחותם באלף למד הרי זו דרך אחרת · מיכן שאלו את ר' שמלאי כמה לוהות בראו את העולם · אמ' להן ולי אתם שואלין לכו ושאלו את אדם הראשון שנ' כי שאל נא לימים ראשונים וגו' · אשר בראו להים אדם על הארץ · אין כת' כאן אלא למן היום אשר ברא להים אדם על הארץ · אמרו ליה והכת' בראשית ברא להים · אמ' להן וכי בראו כת' אין כת' אלא ברא · אמ' ר' שמלאי כל מקום שפקרו המינין תשובתן בצידן · חזרו ושאלו אותו מה אהן דכת' נעשה אדם בצלמינו כדמותינו · אמ' להן ויבראו להים את האדם בצלמם אין כת' כאן אלא ויברא להים את האדם בצלמו · אמרו לו תלמידיו ר' לאילו דחיתה בקנה לנו מה אתה משיב · אמ' להן לשעבר אדם נברא מן העפר וחוה נבראת מן האדם · מאדם ואילך בצלמינו כדמותינו · אי איפשר לאיש בלא אשה ואי איפשר לאשה בלא איש · אי איפשר לשניהן בלא שכינה · וחזרו ושאלו אותו מה אהן דכת' אל להים י'י אל להים י'י הוא יודע · אמ' להן הם יודעים אין כת' כאן אלא הוא יודע כת' · אמרו לו תלמידיו ר' לאילו דחית בקנה · לנו מה אתה משיב · אמ' להן שלשתן שם אחד כאיניש דאמ' בסיליוס קיסר אוגוסטוס · חזרו ושאלו אותו מהו דכת' אל להים י'י דיבר ויקרא ארץ · אמ' להן וכי דיברו ויקראו כת' כאן אין כת' אלא דבר ויקרא ארץ · אמרו לו תלמידיו ר' לאילו דחית בקנה ולנו מה אתה משיב · אמ' להן שלשתן שם אחד אומנן סבין ארכיטקטין · חזרו ושאלו אותו מהו דכת' כי להים קדושים הוא · אמ' להן קדושים המה אין כת' כאן אלא הוא אל קנא הוא · אמרו לו תלמידיו ר' לאילו דחיתה בקנה ולנו מה אתה משיב · אמ' ר' יצחק קדוש בכל מיני קדושות · אמ' ר' יצחק בשם ר' אחא הקב'ה דרכו בקדושה · דיבורו בקדושה · וישיבתו בקדושה · חשיפת זרועו בקדושה · אלהים נורא ואדיר בקדושה · דרכו בקדושה · אלהים בקודש דרכך · הילוכו בקדושה · הליכות אלי מלכי בקודש · מושבו בקדושה · אלהים ישב על כסא קדשו · דיבורו בקדושה · אלהים דיבר בקדושה בקדשו · חשיפת זרועו בקדושה חשף י&quot;י את זרוע קדשו · נורא ואדיר בקדושה · מי כמוכה נאדר בקודש · חזרו ושאלו אותו מהו אהן דכת' מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו · אמ' להן כי&quot;י אלהינו בכל קראינו אליהם אין כת' כאן אלא בכל קראינו אליו · אמרו לו תלמידיו ר' לאילו דחיתה בקנה לנו מה אתה משיב · אמ' להן קרוב בכל מיני קריבות דא&quot;ר פינחס בשם רב יהודה בר סימון ע&quot;ז נראית קרובה ואינה אלא רחוקה מה טעם ישאוהו על כתף יסבלוהו וגו' · סוף דבר לוהן עמו בבית&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רב הונא בשם רב: &quot;שדי לא מצאנוהו שגיא כח&quot;.''' כלומר יש איזה רמז שאסור להוסיף - לא רצינו לספר כוחו וגבורתו של הקדוש ברוך הוא. '''רבי אבהו בשם רבי יוחנן: &quot;היסופר לו כי אדבר, כי אמר איש כי יבולע&quot;.''' כלומר, אם אדם בא לספר גבורותיו של הקדוש ברוך הוא, מתבלע מן העולם, הוא לא יספיק בחיים. ויותר מזה, כל מה שהוא יגיד בעצם הוא פוחת, כמו שאמר '''רבי שמואל בר נחמן: &quot;מי ימלל גבורות ה'&quot; - כגון אני וחברי.''' מי אני? אני וחבריי - כלומר אני וחבריי יכולים. '''אמר רבי אבון: &quot;מי ימלל גבורות ה'&quot;''' - כלומר, מי יכול? רבי שמואל בר נחמן אמר יש מי שיכול וזה אני וחבריי, ורבי אבון אמר לא, מי ימלל? אף אחד לא יכול.

'''תרגם יעקב כפר נבורייא בצור''' - מה דכתיב '''&quot;לך דומיה תהלה אלהים בציון&quot;'''. אז מה המשמעות של הפסוק הזה? זה בא לומר שאתה רואה שמה זה, כולם ישתקו - '''סמא דכולא משתוקא'''. התרופה לכל דבר זה השתיקה. כלומר גם כאן, אתה לא יכול לשבח את הקדוש ברוך הוא - תשתוק. השתיקה תעמוד מול האור והראות של הקדוש ברוך הוא, וזה העיקר. '''למרגלית דלית לה טימי''', כלומר מרגלית שאין לה שווי, '''כל שמשבח בה - פגמה'''. כל מי שישבח אותה יגיד &quot;היא שווה לפחות אלף שקל&quot; - אז הוא פוחת מהערך שלה.

'''תני: הפותח ביו&quot;ד ה&quot;א ותם ביו&quot;ד ה&quot;א הרי זה חכם.''' כמו קריאת שמע, &quot;ברוך אתה השם&quot; חותם &quot;ברוך אתה השם&quot;. '''באל&quot;ף למ&quot;ד וחותם באל&quot;ף למ&quot;ד, הרי זה בור.''' '''באל&quot;ף למ&quot;ד וחותם ביו&quot;ד ה&quot;א הרי זה בינוני. ביו&quot;ד ה&quot;א וחותם באל&quot;ף למ&quot;ד, הרי זו דרך אחרת.'''

'''המינין שאלו את רבי שמלאי: כמה אלוהות בראו את העולם?''' '''אמר להן: לי אתם שואלין? לכו ושאלו את אדם הראשון, שנאמר: &quot;כי שאל נא לימים הראשונים אשר היו לפניך, למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ&quot;.''' '''&quot;אשר בראו אלהים אדם על הארץ&quot; - אין כתיב כאן, אלא: &quot;למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ&quot;.''' כלומר בעצם הקדוש ברוך הוא יחידי. '''אמרו ליה: והכתיב: &quot;בראשית ברא אלהים&quot;?''' כתוב &quot;אלהים&quot; ברבים. '''אמר להן: וכי &quot;בראו&quot; כתיב? אין כתיב - אלא &quot;ברא&quot;.''' זה לשון יחיד. '''אמר רבי שמלאי: כל מקום שפרקו המינין, תשובתן בצידן.''' כלומר שהם מצאו משהו בתורה שנראה להם מתאים לשיטה שלהם, תשובתם בצידם.

'''חזרו ושאלו אותו: מה אהן תיב: &quot;נעשה אדם בצלמינו כדמותינו&quot;?''' בלשון רבים - אז לכאורה זה מראה שיש כמה אלוהות. '''אמר להן: &quot;ויבראו אלהים את האדם בצלמם&quot; אין כתיב כאן, אלא &quot;ויברא אלהים את אדם בצלמו&quot;.''' רואים מכאן שיש רק אחד. '''אמרו לו תלמידיו: לאלו דחיתה בקנה, לנו מה אתה משיב?''' באמת למה נאמר &quot;נעשה אדם בצלמנו&quot;? למה הקדוש ברוך הוא צריך להתייעץ? '''אמר להן: לשעבר אדם נברא מן העפר, וחוה נבראת מן אדם. מאדם ואילך &quot;בצלמינו כדמותינו&quot;.''' כי בעצם ההתייצרות הייתה עם אדם וחוה, שבעצם מעכשיו כל אדם שייברא, ייברא בעצם על ידי שיתוף של האדם, חוה והקדוש ברוך הוא. '''אי אפשר לאיש בלא אשה, ואי אפשר לאשה בלא איש, אי אפשר לשניהן בלא שכינה.'''

'''חזרו ושאלו אותו: מה ההן דכתיב &quot;אל אלהים ה', אל אלהים ה' הוא יודע&quot;?''' פה מופיע כמה פעמים &quot;אלהים&quot; - אז זה שלוש שמות, אז למה זה? '''אמר הן: &quot;הם יודעים&quot; אין כתיב כאן, אלא &quot;הוא יודע&quot; כתיב.''' אם היה כתוב בסוף &quot;הם יודעים&quot;, זה מראה שיש כמה. אבל כתוב &quot;הוא ידע&quot;, לשון יחיד, סימן שיש רק אחד, זה רק כינויים של הפעולות של הקדוש ברוך הוא. '''אמרו לו תלמידיו: רבי, לאלו דחית בקנה, לנו, מה אתה משיב? אמר להן: שלשתן שם אחד, כאינש דאמר &quot;בסיליוס קיסר אגוסטוס&quot;.''' כמו שהקיסר יש לו כמה שמות, כמה כינויים.

'''חזרו ושאלו אותו: מה ההן דכתיב: &quot;אל אלהים ה' דיבר ויקרא ארץ&quot;? אמר להן: וכי &quot;דיברו&quot; &quot;ויקראו&quot; כתיב כאן? אין כתיב אלא: &quot;דיבר ויקרא ארץ&quot;.''' בשם יחיד. '''אמרו לו תלמידיו: רבי, לאלו דחית בקנה, ולנו מה אתה משיב? אמר להן: שלשתן שם אחד, כאיניש דאמר: אמנון, בניין, אריכטיקנטן''' - כמו שאומרים אומן, בנאי וארכיטקט, זה בעצם אותו אדם, כינויים לפעולות של אדם.

'''חזרו ושאלו אותו: מהו דכתיב &quot;כי אלהים קדושים הוא&quot; אמר להן: &quot;קדושים המה&quot; אין כתיב כאן, אלא &quot;הוא&quot; &quot;אל קנא הוא&quot;.''' זה מוכיח שהקדוש ברוך הוא רק אחד. '''אמרו לו תלמידיו: רבי, לאלו דחית בקנה, ולנו מה אתה משיב?''' '''רבי יצחק: קדוש בכל מיני קדושות.''' כלומר, מה שכתוב &quot;קדושים&quot; לשון רבים, הכוונה שהקדוש ברוך הוא, קדוש בכל מיני קדושות.

'''דאמר רבי יודן בשם רב אחא: הקדוש ברוך הוא: דרכו בקדושה, דיבורו בקדושה, וישובו בקדושה, חשיפת זרועו בקדושה, נורא ואדיר בקדושה.''' '''דרכו בקדושה: &quot;אלהים בקודש דרכך&quot;.''' '''הילוכו בקדושה: &quot;הליכות אלי מלכי בקודש&quot;.''' '''מושבו בקדושה: &quot;אלהים ישב על כסא קדשו&quot;.''' '''דיבורו בקדושה: &quot;אלהים דיבר&quot;.''' '''חשיפת זרועו בקדושה: &quot;חשף ה' את זרוע קדשו&quot;.''' '''נורא ואדיר בקדושה: &quot;מי כמוכה נאדר בקודש&quot;.'''

'''חזרו ושאלו אותו: מה אהן דכתיב &quot;מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו&quot;''' - שוב פעם לשון רבים. '''אמר להן: &quot;כה' אלהינו בכל קראינו אליהם&quot; אין כתיב כאן, אלא &quot;בכל קראינו אליו&quot;.''' זה בשם יחיד, שוב פעם מראה שיש רק אלוה אחד. '''אמרו לו תלמידיו: רבי, לאלו דחית בקנה, לנו מה אתה משיב? אמר להן: קרוב בכל מיני קריבות.''' '''דאמר רבי פנחס בשם רב יהודה בר סימון''' - עבודה זרה נראית קרובה ונמצאת רחוקה, '''סוף דבר, אלוהו עמו בבית, והוא צועק''' עד שימות ולא ישמע ולא יושיע מצרתו. אבל הקדוש ברוך הוא נראה רחוק ואין קרוב ממנו.

דאמר רבי לוי: מהארץ עד הרקיע מהלך חמש מאות שנה, מהרקיע לרקיע מהלך חמש מאות שנה, ועוביו של הרקיע חמש מאות שנה, וכן לכל רקיע ורקיע. ואמר רבי יוחנן ברבי חמא בשם רבי אבא סמוקה: מעל פי החיות מעלה חמש מאות ושלוש עשרה שנה, כמניין &quot;ישרה&quot;. וראה כמה הוא גבוה מעולמו, ואף על פי כן אדם נכנס לבית הכנסת ועומד מאחורי העמוד ומתפלל בלחישה, והקדוש ברוך הוא מאזין את תפילתו, שנאמר: &quot;וכי נאה מדברת על ליבה, רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע&quot;, והאזין לה הקדוש ברוך הוא את תפילתה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף סב עמוד ב'''

{{שוליים|ט_ו}} '''כל ברכה חייבת להזכיר מלכות שמים, שאם לא כן אינה ברכה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שכל ברכה שאין בה הזכרת מלכות אינה ברכה, כנלמד מ&quot;ארוממך אלהי המלך&quot;; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה כדין המחייב &quot;מלך העולם&quot; בכל ברכה.

{{שוליים|ט_ז}} '''אין להוסיף בברכת השנים &quot;מוריד הגשם&quot; בימי הקיץ, ואם טעה ואמר - משתקים אותו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ט, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קיג סעיף ט. ''הכרעה:'' כן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע, שהמזכיר גשם בקיץ משתקים אותו, בהתאם ללשון הירושלמי &quot;ושיתקו אותו&quot;.

{{שוליים|ט_ח}} '''אין רשות להוסיף על מטבע הברכות שטבעו חכמים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ט, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קיג סעיף ט &lt;קטע סוף=סב ב/&gt; ==דף סג עמוד א== ==דף סג עמוד ב== &lt;קטע התחלה=סג ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרב הונא ורבי אבהו בשם רבי יוחנן שאין לספר יתר על המידה בשבחיו של הקדוש ברוך הוא, שכן המרבה בשבחים עלול &quot;להתבלע מן העולם&quot;; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;125&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עד שימות, ולא ישמע ולא יושיע מצרתו. אבל הקדוש ברוך הוא נראה רחוק, ואין קרוב ממנו. דאמר לוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]]: מהארץ ועד לרקיע, מהלך {{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} חמש מאות שנה, ומרקיע לרקיע, מהלך ת&quot;ק שנה, ועביו של רקיע, ת&quot;ק שנה, וכן לכל רקיע ורקיע. ואמרור בי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#ר בי ברכיה|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} ורבי חלבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי חלבו|°]] בשם רבי אבא סמוקה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא סמוקה|°]]: אף טלפי החיות, מהלך ה' מאות {{ירו&quot;מ-הוסר|שנה }}וחמש עשרה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנה, כ}}מנין ישרה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בגמטריה}}. ראה כמה הוא גבוה מעולמו! ואדם נכנס לבית הכנסת, ועומד אחורי העמוד ומתפלל בלחישה, והקדוש ברוך הוא מאזין את תפלתו. שנאמר: ([[שמואל א א יג]]) &quot;וחנה היא מדברת {{ירו&quot;מ-הוסר|על}} ע ל לבה, רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע&quot;. והאזין הקדוש ברוך הוא את תפילתה. וכן כל בריותיו. שנאמר&quot; ([[תהילים קב א]]) &quot;תפילה לעני כי יעטף&quot;, כאדם המשיח באוזן חבירו והוא שומע. וכי יש לך אלוה קרוב מזה, שהוא קרוב לבריותיו כפה לאוזן? {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי יודן בשם רבי יצחק }}אמר {{ירו&quot;מ-הוסר|בה ארבע שיטין בשר ודם יש לו פטרון אמרו לו נתפס בן ביתך אמר להן: אני מקיים עליו אמרו לו הרי יוצא לידון אמר להן }}אני מקיים עליו. אמרו לו: הרי הוא יוצא ליתלות! היכן הוא ואיכן פטרונו? אבל הקדוש ברוך הוא הציל את משה מחרב פרעה. הדא הוא דכתיב: ([[שמות יח ד|שמות יתרו יח ד]]) &quot;ויצילני מחרב פרעה&quot;. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: כתיב: ([[שמות ב טו|שמות שמות ב טו]]) &quot;ויברח משה מפני פרעה&quot; ואפשר לבשר ודם לברוח מן המלכות? אלא [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כיצד משה בר ח מפרעה|בשעה שתפס פרעה את משה,]] חייבו להתיז את ראשו, וקהת החרב מעל צוארו של משה ונשברה. הדא הוא דכתיב: ([[שיר השירים ז ה]]) &quot;צוארך כמגדל השן&quot; זה צוארו של משה. {{ירו&quot;מ-הוסר|ר }}אמר רבי אביתר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אביתר|°]]: ולא עוד, אלא שניתז החרב מעל צוארו של משה על צוארו של קוסנתירו {{ירו&quot;מ-ביאור|התליין}} והרגתו. הדא הוא דכתיב: ([[שמות יח ד|שמות יתרו יח  ד]]) &quot;ויצילני מחרב פרעה&quot; לי הציל, וקוסנתר {{ירו&quot;מ-ביאור|התליין}} נהרג. רבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ברכיה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|קרא}} קר {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}} עליו {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[משלי כא יח]]) &quot;כופר לצדיק רשע&quot;. רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]] קרא עליו {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[משלי יא ח]]) &quot;צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו&quot;. תני בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]]: מלאך ירד ונדמה להן בדמות משה,  ותפסו את המלאך, וברח משה. אמר רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: בשעה שברח משה מפני פרעה, נעשו כל אוכלוסין   {{ירו&quot;מ-הוסר|שלו אילמין ומהן חרשין ומהן סומין אמר לאילמין היכן הוא משה ולא היו מדברים אמר לחרשין ולא היו שומעין אמר לסומין ולא היו רואין הוא שהקבה אמר לו למשה מי שם פה לאדם }}או {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרש או פקח או עור? הלא אנכי ה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| מי ישום אלם וגו}}'&quot; תמן קמת לך, והכא לית אנא קאים? הדא הוא דכתיב: ([[דברים ד ז|דברים ואתחנן ד ז]]) &quot;מי  כה' אלהינו בכל קראינו אליו&quot;.רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא }}: שיטה אוחרי: {{ירו&quot;מ-ביאור|דרשה בצורה אחרת}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הצלת יונה, חנניה, מישאל, עזריה ודניאל|בשר ודם   יש לו פטרון.]] אמרו לו: הרי נתפס בן ביתך! אמר: הרי אני מתקיים עליו. אמרו לו: הרי יוצא לידון! אמר להן: הרי אני מתקיים עליו! אמרו לו הרי הוא {{ירו&quot;מ-הוסר|מושלך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מושלח}} {{ירו&quot;מ-הוסר|למים}} לים! היכן הוא והיכן פטרונו? אבל הקדוש ברוך הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו כן}}. הציל את יונה ממעי הדגה {{ירו&quot;מ-הוסר|הרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הדא}} הוא {{ירו&quot;מ-הוסר|אומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[יונה ב יא]]) ויאמר ה' לדג ויקא את יונה&quot; רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}בשיטה אוחרי: {{ירו&quot;מ-ביאור| דרשה בצורה אחרת}} הרי בשר ודם יש לו פטרון. אמרו לו: נתפס בן ביתך! אמר להן: הריני מתקיים תחתיו! אמרו לו: הרי הוא יוצא לידון! אמר להן: הריני מתקיים עליו! אמרו לו: הרי הוא מושלך לאש! היכן הוא והיכן פטרונו? אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן. הציל לחנניה מישאל  ועזריה מכבשן האש. הדא הוא דכתיב: ([[דניאל ג כח]]) &quot;ענה נבוכדנצר ואמר: בריך אלההון די שדרך מישך ועבד נגו {{ירו&quot;מ-הדגשה|די שלח מלאכה ושיזב}}{{ירו&quot;מ-הוסר| וגומר רבי יודן בשם ר יצחק אמר בה שיטה אוחרי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דרשה בצורה אחרת}} הרי בשר ודם, יש לו פטרון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו: נתפס בן ביתך! אמר להן: הריני מתקיים תחתיו! אמרו לו: הר י הוא יוצא לידון! אמר להן: הריני מתקיים עליו! אמרו לו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| וכו עד}}: הרי הוא מושלך לחיות! {{ירו&quot;מ-הדגשה|היכן הוא והיכן פטרונו}}? אבל הקדוש ברוך הוא הציל את דניאל  מגוב אריות. הדא הוא דכתיב: ([[דניאל ו כג]]) &quot;אלהי שלח מלאכיה וסגר פום אריוותא {{ירו&quot;מ-הוסר|וגומר&quot;}} ולא חבלוני&quot; רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]] אמר משמיה דידיה: בשר ודם יש לו פטרון. אם באת לו עת צרה, אינו נכנס אצלו פתאום, אלא בא ועומד לו על פתחו של פטרונו, וקורא לעבדו או לבן ביתו,  והוא אומר: איש פלוני עומד על פתח חצירך. שמא מכניסו, ושמא מניחו. אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לא לה תפלל למלאכים|אם בא על אדם צרה. לא יצווח לא למיכאל, ולא לגבריאל, אלא לי יצווח ואני עונה לו מיד.]] הדא הוא דכתיב &quot;{{הפ|יואל|ג|ה}} &quot;כל אשר יקרא בשם ה' ימלט&quot; אמר רבי פנחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: עובדא הוה {{ירו&quot;מ-ביאור|מעשה היה}} ברב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]], דהוה עייל מחמתה {{ירו&quot;מ-הוסר|דיטבריא}} דטיבריא. פגעון ביה רומאי, אמרון ליה: &quot;מן דמאן את&quot;? {{ירו&quot;מ-ביאור|למי אתה שייך}} אמר לון: &quot;מן דסופיינוס&quot; - {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה שליט רומא על העיר טבריה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ופנינה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ופנו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מינה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|עזבו אותו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ברמשא}} משא {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה}} אתו לגביה, אמרין ליה: עד אימתי את מקיים עם אילין יהודאי? אמר לון: למה? אמרין ליה: פגעינן בחד {{ירו&quot;מ-הוסר|אמרין ליה }}יהודאי ואמרינן ליה: מן דמאן את? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אמר לן: דסופיינוס. אמר לון: ומה עבדתון ליה? אמר ליה: דיו ליה! פנינן יתיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלחנו אותו לש לום}} אמר לון: יאות עבדיתון! {{ירו&quot;מ-ביאור|טוב עשיתם}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#להיתלות בקב&quot;ה|ומה מי שהוא נתלה בבשר ודם, ניצול. מי שהוא נתלה בהקדוש ברוך הוא, לא כל שכן?]] הדא הוא דכתיב: ([[יואל ג ה]]) &quot;כל אשר יקרא בשם ה' ימלט&quot;. אמר רבי אלכסנדרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלכסנדרי|°]]: עובדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מעשה היה}} בחד {{ירו&quot;מ-הוסר|אריכון}} ארכון {{ירו&quot;מ-ביאור|שופט}} דהוה שמיה אלכסנדרוס, והוה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שפט}}{{ירו&quot;מ-הוסר| קיים דיין}} חד ליסטים. אמר ליה: מה שמך? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ענה לו}} אלכסנדרוס. אמר ליה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראוי שאלכסנדרוס יפנה מן הדין את}} אלכסנדרוס. {{ירו&quot;מ-הוסר|פנה אלכסנדריה }}ומה אם מי ששמו כשם של בשר ודם, הוא ניצול. מי ששמו כשמו של הקדוש ברוך הוא, על אחת כמה וכמה. הדא הוא דכתיב: ([[יואל ג ה]]) &quot;כל אשר יקרא בשם ה' ימלט&quot;.   רבי פנחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] אמר בה תרתי: חדא בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]], וחד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}} בשם רבי תנחום בר חנילאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחום בר חנילאי|°]]. רבי פנחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}בשר ודם יש לו פטרון. אם הטריח עליו ביותר, הוא אומר: אשכח {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואעזוב}} פלן דקא מטרחא לי. אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא כל מה שאת מטריח עליו הוא מקבלך. הדא הוא דכתיב: ([[תהילים נה כג]]) &quot;השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך&quot;. רבי פנחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי תנחום בר חנילאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחום בר חנילאי|°]]: בשר ודם יש לו פטרון. ובאו שונאים ותפשו אותו על פתח חצירו של פטרונו. עד דצווח ליה, עד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}הוא נפק, עברת חרבא על קדליה {{ירו&quot;מ-ביאור|עברה החרב על צווארו}} וקטלית יתיה. אבל הקדוש ברוך הוא הציל את יהושפט מחרב ארם, דכתיב: ([[דברי הימים ב יח לא]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}יזעק יהושפט וה' עזרו ויסיתם אלהים ממנו&quot;. מלמד שלא היה חסר אלא חיתוך הראש, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואז}} &quot;ויסיתם אלהים ממנו&quot;. רבי זעירא בריה דרבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא בריה דרבי אבהו|°]] ורבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: ([[תהילים קמו ה]]) &quot;אשרי שאל יעקב בעזרו {{ירו&quot;מ-הוסר|וגומר&quot;}} שברו על אלהיו&quot; מה כתיב בתריה? &quot;עושה שמים וארץ {{ירו&quot;מ-הוסר|וגומר&quot;}} את הים ואת כל אשר בם&quot;. וכי מה ענין זה לזה? אלא מלך בשר ודם, יש לו פטרון, שולט באיפרכיא {{ירו&quot;מ-ביאור|מדינה}} אחת, ואינו שולט באיפרכיא אחרת. אפילו תימר קוזמוקלטור, {{ירו&quot;מ-ביאור|שולט בכל העולם}} שולט ביבשה, שמא שולט בים? אבל הקדוש ב רוך הוא שולט בים ושולט ביבשה. מציל בים מן המים&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק תשיעי#דף סג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תפלה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו.''' כאלו עומד לפניו ית' כביכול כאדם המשיח באזן חבירו והוא שומע

'''כפה לאזן.''' כגון הפה להאזן

'''ארבע שיטין.''' ארבע מיני דרשות בענין זה לארבעה אלו דחשיב לקמן שהצילן הקב&quot;ה בהיותם בתכלית הסכנה

'''תמן קמת לך.''' שם הייתי עומד עליך להצילך ע&quot;י כן והכא וכי לית אנא קאים לך

'''שמא מכניסו.''' כלומר עדיין ספק הוא אם מכניסו לפניו אם מניחו מבחוץ אבל הקב&quot;ה אינו כן אלא כל אשר יקרא בשם ה' ימלט בודאי

'''מחמתה.''' מחמין של טבריא ופגעו בו הרומיים

'''מן דסופיינוס.''' מאנשי שר העיר שהיה שמו סופיינוס

'''ופנינה.''' והפנו ממנו והלך לו לשלום ובערב באו הרומיים אצל השר ואמרו לו עד מתי אתה עומד על צד היהודים האלו

'''ומה עבדתון ליה.''' אם עשיתם לו איזה טובה בשביל כך והשיבו די לו כי פנינו מאתו ופטרנו אותו לשלום

'''ארכון.''' דיין ושופט

'''אלכסנדרוס פנה אלכסנדריאה.''' בדין הוא שאלכסנדרוס אחד יפנה ויפטור את השני שהוא כשמו

'''אשכח.''' המצאתם כפלוני שהוא מטריח אותי ביותר

'''עד דצווח ליה וכו'.''' בעוד שהוא צווח להפטרון שיושיענו ואם שהוא על פתח חצירו עד שהוא יוצא החרב עוברת על צווארו של זה והורגתו

'''קוזמקלוטר.''' הוא הקיסר המושל בכיפה

'''מה אתון בעין.''' מן האכסניא העלוב הזה שאיני יודע להיכן ילך ואמרו לו וכי אתה אכסנאי עלוב הם הן שיפה לקרותם אכסניא עלובה שיש שהמה כאן וטעות ע&quot;ז שלהם בבבל וכו' אבל אתה יהודי כל מקום שאתה הולך אלהיך עמך והוא עונה אותך בכל עת&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;טוען עד שימות ולא ישמע ולא יושיע מצרתו · אבל הקב&quot;ה נראה רחוק ואין קרוב ממנו · דא&quot;ר לוי מהארץ ועד לרקיע מהלך ה' מאות שנה וכן בין כל רקיע ורקיע · ואמ&quot;ר ברכיה ור' חלבו בשם ר' אבא סמוקה אף טלפי החיות מהלך ה' מאות שנה וחמש עשרה מיטין ישרה · ראה כמה הוא גבוה מעולמו ואדם נכנס לבית הכנסת ועומד אחורי העמוד ומתפלל בלחישה והקב&quot;ה מאזין את תפילתו שנ' וחנה היא מדברת על לבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע · והאזין הקב&quot;ה את תפילתה · וכן כל בריותיו שנ' תפילה לעני כי יעטוף · כאדם המשיח באוזן חבירו והוא שומע · וכי יש לך אלוה קרוב מזה · שהוא קרוב לבריותיו כפה לאוזן · ר' יודן בשם ר' יצחק אמ' בה ארבע שיטין בשר ודם יש לו פטרון · אמרו לו נתפס בן ביתך אמ' להן אנא מקיים עלוי · אמרו לו הרי יוצא לידון · אמ' להן אנא מקיים עלוי · אמרו לו הרי הוא יוצא ליתלות · היכן הוא ואיכן פטרונו · אבל הקב&quot;ה הציל את משה מחרב פרעה הדא הוא דכת' ויציליני מחרב פרעה · אמ&quot;ר ינאי כת' ויברח משה מפני פרעה · ואיפשר לבשר ודם לברוח מן המלכות · אלא בשעה שתפס פרעה את משה חייבו להתיז את ראשו וקהת החרב מעל צוארו שלמשה ונשברה · הדא הוא דכת' צוארך כמגדל השן · זה צוארו שלמשה · ר' אמ' ר' אביתר ולא עוד אלא שנתז החרב מעל צוארו שלמשה על צוארו שלקוסטנתרו והרגתו הדא הוא דכת' ויציליני מחרב פרעה · לו הציל וקוסטתר נהרג · ר' ברכיה קרא עלוי כופר לצדיק רשע · ר' אבון קרא עלוי צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו · תני בר קפרא מלאך ירד ונדמה להן בדמות משה ותפסו את המלאך וברח משה · אמ&quot;ר יהושע בן לוי בשעה שברח משה מפני פרעה נעשו כל אוכלוסין שלו אילמין ומהן חרשין ומהן סומין · אמ' לאילמין היכן הוא משה ולא היו מדברים · אמ' לחרשים ולא היו שומעין · אמ' לסומין ולא היו רואין · הוא שהקב&quot;ה אמ' לו למשה מי שם פה לאדם או מי ישום אלם וגו' · תמן קימת לך · והכא לית אנא קאים · ההד' כי&quot;י אלהינו בכל קראינו אליו · ר' יודן בשם ר' יצחק שיטה אוחרי · בשר ודם יש לו פטרון · אמרו לו הרי נתפס בן ביתך · אמ' הרי אני מתקיים עלוי · אמרו לו הרי הוא יוצא לידון · אמ' להן הרי אני מתקיים עלוי · אמרו לו הרי הוא מושלך למים היכן הוא והיכן פטרונו · אבל הקב&quot;ה הציל את יונה ממעי הדגה · הרי הוא או' ויאמ' י&quot;י לדג ויקא את יונה · ר' יודן בשם ר' יצחק אמ' הרי בשר ודם יש לו פטרון אמרו לו נתפס בן ביתך אמ' להן הריני מתקיים תחתיו · אמרו לו הוא יוצא לידון · אמ' הריני מתקיים עלוי · אמרו לו הרי הוא מושלך לאש היכן הוא והיכן פטרונו · אבל הקב&quot;ה אינו כן הציל לחנניה מישאל ועזריה מכבשן האש ההד' ענה נבוכדנצר ואמר בריך לההון די שדרך מישך ועבד נגו וג' · ר' יודן בשם ר' יצחק אמ' בה שיטה חרי בשר ודם יש לו פטרון כול עד' הרי הוא מושלך לחיות · אבל הקב&quot;ה הציל את דניאל מגוב אריות ההד' להי שלח מלאכיה וסגר פום אריוותא וגו' · ר' יודן אמ' מטמייה דידיה בשר ודם יש לו פטרון · אם באת לו עת צרה אינו נכנס אצלו פתאום · בא ועמד לו על פתחו שלפטרונו וקורא לעבדו או לבן ביתו והוא ין איש פלן עמד על פתח חצירך שמא מכניסו ושמה מניחו · אבל הקב&quot;ה אינו כן אם באת על אדם צרה לא יצווח לא למיכאל ולא לגבריאל אלא לי יצווח ואני עונה לו מיד · הה'ד כל אשר יקרא בשם י'י ימלט · אמ' ר' פינחס עובדא הוה רב דהוה עייל מחמתה דטיבריא פגעון ביה רומאי אמרין ליה מן דמאן את אמ' לון מן דסופייטוס · ופניה · ברמשא אתא לגביה אמרין ליה עד אימתי את מקיים עם אילין יהודאי אמ' לון למה · אמרין ליה פגעינן בחד אמרין ליה יהודאי ואמרינן ליה מן דמאן את אמ' לן דסופייטוס · אמ' לון ומה עבדתון ליה · אמ' ליה דיוליה פטן יתיה · אמ' לון יאות עבדיתון · ומה מי שהוא נתלה בבשר ודם ניצול · מי שהוא נתלה בהקב'ה לא כל שכן · הה'ד כל אשר יקרא בשם י'י ימלט · אמ' ר' אלכסנדרי עובדא בחד ארכון דהוה שמיה אלכסנדרוס והוה קיים דיין חד ליסטים אמ' ליה מה שמך אלכסנדרוס · אמ' ליה אלכסנדרוס פגה אלכסנדריאה · ומה אם מי ששמן כשמן שלהקב'ה על אחת כמה וכמה · הה'ד כל אשר יקרא בשם י'י ימלט · ר' פינחס אמ' בה תרתי חדא בשם ר' זעירא · וחד בשם ר' תנחום בר חלפאי · ר' פינחס בשם ר' זעירא אמ' בשר ודם יש לו פטרון אם הטריח עליו ביותר הוא או' אשכח פלן רקא מטרחא לי · אבל הקב'ה אינו כן · אלא כל מה שאת מטרית עליו הוא מקבלך · הה'ד השלך על י'י יהבך והוא יכלכלך · ר' פינחס בשם ר' תנחום בר חלפאי בשר ודם יש לו פטרון ובאו שונאים ותפשו אותו על פתח מדינתא תצירו שלפטרוע עד דזווח ליה עד דהוא נפק עברת חרבא על קדליה וקטלת יתיה · אבל הקב'ה הציל את יהושפט מחרב ארם · דכת' ויזעק יהושפט וי'י עזרו ויסיתם אלהים ממנו · מלמד שלא היה חסר לא תיתוך הראש ויסיתם אלהים ממנו · ר' זעירא בשם ר' אבהו בשם ר' לעזר אשרי שאל יעקב בעזרו וגו' · מה כת' בתריה עשה שמים וארץ וגו' · וכי מה עניין זה לזה אלא מלך בשר ודם יש לו פטרון שולט באיפרכיא אחת ואינו שולט באיפרכיא אחרת אפי' תימר קוסמוקלטור שולט ביבשה שמא שולט בים · אבל הקב'ה שולט בים ושולט ביבשה ומציל בים מן המים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף ס&quot;ג. בדף הקודם הזכרנו שהמינים שאלו את רבי סמלאי כמה שאלות, והשאלה האחרונה הייתה על הפסוק שכתוב: &quot;מי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו כה' אלוקינו בכל קראנו אליו?&quot; אמרו לו הרי כתוב אלוקים קרובים, יש שם רבים. אמר להם: &quot;כה' אלוקינו בכל קראנו אליהם?&quot; אין כתיב כאן, אלא בכל קראנו אליו, יש יחיד. אמרו תלמידיו: רבי, לאיזה דחיתא בקני? לנו מה אתה משיב? למה באמת כתוב קרובים יש שם רבים? אמר להם: קרוב בכל מיני קריבות. דאמר רבי יחזקאל בשם רבי אלעזר בן שמעון: עבודה זרה נראית קרובה, אבל היא אינה רחוקה. מה הטעם? איזה פסוק אומר את זה? דכתיב: &quot;ישאוהו על כתף ויזבלוהו&quot;. בסוף דבר, אלוהיו אימו בבית, והוא צועק '''עד שימות, ולא ישמע ולא יושיע מצרתו'''. '''אבל הקדוש ברוך הוא נראה רחוק, ואין קרוב ממנו'''. דאמר לוי: מהארץ ועד לרקיע מהלך חמש מאות שנה. מרקיע לרקיע מהלך חמש מאות שנה. ועביו של רקיע חמש מאות שנה, וכן לכל רקיע ורקיע. ואמר רבי ברכיה ורבי חלבו בשם רבי אבא סמוקה: אף טלפי החיות מהלך חמש מאות וחמש עשרה שנה. כתוב &quot;רגליה רגל ישרה&quot;, ישרה בגימטריה זה חמש מאות וחמש עשרה. '''ראה כמה הוא גבוה מעולמו'''! אבל כל אדם נכנס לבית הכנסת, עומד אחורי העמוד ומתפלל בלחישה, והקב&quot;ה מאזין לתפילתו, שנאמר: '''&quot;וחנה היא מדברת על לבה, רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע&quot;''', '''והאזין הקדוש ברוך הוא את תפילתה'''. וכן כל בריותיו, שנאמר: &quot;תפילה לעני כי יעטף&quot;, כאדם המשיח באוזן חברו והוא שומע. '''וכי יש לך אלוה קרוב מזה, שהוא קרוב לבריותיו כפה לאוזן'''?

רבי יודן בשם רבי יצחק אמר בכמה שיטות, כלומר הוא היה דורש כמה דרשות באותו נושא. אומר: בשר ודם יש לו פטרון. אמרו לו: נתפס בן ביתך! אמר: אני מקיים עליו. אמרו לו: הרי הוא יוצא לידון! אמר: אני מקיים עליו. אמרו לו: '''הרי הוא יוצא ליתלות! היכן הוא ואיכן פטרונו'''? כבר גמרנו, גם הוא עצמו מתייאש. '''אבל הקדוש ברוך הוא הציל את משה מחרב פרעה'''. הדא הוא דכתיב: '''&quot;ויצילני מחרב פרעה&quot;'''. אמר רבי ינאי: כתיב: '''&quot;ויברח משה מפני פרעה&quot;''', '''ואפשר לבשר ודם לברוח מן המלכות'''? כלומר אדם יכול לברוח מהמלכות במצרים? '''אלא בשעה שתפס פרעה את משה, חייבו להתיז את ראשו''', כך פסקו לו. '''וקהת החרב מעל צוארו של משה ונשברה'''. הדא הוא דכתיב: '''&quot;צוארך כמגדל השן&quot;''' - '''זה צוארו של משה'''. כן, שנעשה קשה כמו אבן, ובעצם החרב נשברה. אמר רבי אביתר: '''ולא עוד, אלא שניתז החרב מעל צוארו של משה על צוארו של קוסנתירו''' - כלומר של אותו הטליאן שרצה לחתוך את ראשו - '''והרגתו'''. הדא הוא דכתיב: '''&quot;ויצילני מחרב פרעה&quot;''' - '''לי הציל, וקוסנתר נהרג'''. רבי ברכיה קרא עליו את הפסוק: '''&quot;כופר לצדיק רשע&quot;''', כלומר הרשע הוא בעצם כופר עבור הצדיק, כך אותו טליאן היה כופר עבור משה. רבי אבון קרא עליו את הפסוק: '''&quot;צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו&quot;'''. תני בר קפרא: מלאך ירד ונדמה להם בדמות משה, ותפסו את המלאך, וברח משה. כלומר המלאך היה בדמות משה, המצרים תפסו את המלאך, ובעצם משה הצליח לברוח.

אמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שברח משה מפני פרעה, נעשו כל אוכלוסיו - אמר: מן יכן, משה לא היו מדברים; אמר לחרשים ולא היו שומעים; אמר לסומים ולא היו רואים. הקדוש ברוך הוא אמר למשה - משה רצה ללכת, הוא אמר לו על השפתיים, &quot;מי שם פה לאדם ומי עשוי אילם או חירש?&quot; בעצם הוא אומר לו: אתה זוכר, תמן קמת לך, שמה עזרתי לך בזה, והכא לית אנא קאים - ואחרי הליתן, כאן פה, אני לא יכול לעזור בדיבור. הדא הוא דכתיב: '''&quot;מי כה' אלהינו בכל קראינו אליו&quot;'''.

רבי יודן בשם רבי יצחק, שיטה אחרת - הוא אומר דרשה אחרת באותו נושא: בשר ודם יש לו פטרון. אמרו לו: הרי נתפס בן ביתך! אמר להם: הרי אני מתקיים עליו. אמרו לו: הרי הוא יוצא לידון! אמר להם: הרי אני מתקיים עליו. אמרו לו: '''הרי הוא לים! היכן הוא והיכן פטרונו'''? כבר הפטרון מתייאש. '''אבל הקדוש ברוך הוא הציל את יונה ממעי הדגה''', שנאמר: '''&quot;ויאמר ה' לדג ויקא את יונה&quot;'''.

רבי יודן בשם רבי יצחק, בשיטה אחרת, בדרשה אחרת באותו רעיון: הרי בשר ודם יש לו פטרון. אמרו לו: נתפס בן ביתך! אמר להם: הריני מתקיים תחתיו. אמרו לו: הרי הוא יוצא לידון! אמר להם: הריני מתקיים עליו, אני אציל אותו. אמרו לו: '''הרי הוא מושלך לאש! היכן הוא והיכן פטרונו'''? כבר גמרנו, אין לפטרון שום כוח. '''אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן. הציל לחנניה מישאל ועזריה מכבשן האש'''. הדא הוא דכתיב: '''&quot;ענה נבוכדנצר ואמר: בריך אלההון די שדרך מישך ועבד נגו&quot;''' וגומר.

רבי יודן אמר בשם רבי יצחק שיטה נוספת, עוד דרך בדרשה: הרי בשר ודם יש לו פטרון - אותו רעיון - בא פטרון, אני אציל אותו וכולי, '''הרי הוא מושלך לחיות'''! להכן והכן פטרונו. '''אבל הקדוש ברוך הוא הציל את דניאל מגוב אריות'''. הדא הוא דכתיב: '''&quot;אלהי שלח מלאכיה וסגר פום אריוותא ולא חבלוני&quot;''' וגומר.

רבי יודן אמר משמיה דידיה עוד דרשה: '''בשר ודם יש לו פטרון. אם באת לו עת צרה, אינו נכנס אצלו פתאום, אלא בא ועומד לו על פתחו של פטרונו, וקורא לעבדו או לבן ביתו, והוא אומר: איש פלוני עומד על פתח חצירך. שמא מכניסו, ושמא מניחו'''. כלומר תלוי ברצון של הפטרון. '''אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן. אם בא על אדם צרה. לא יצווח לא למיכאל, ולא לגבריאל, אלא לי יצווח ואני עונה לו מיד'''. הדא הוא דכתיב: '''&quot;כל אשר יקרא בשם ה' ימלט&quot;'''.

אמר רבי פנחס: עובדא הוה בגברא, דהוה עייל מחמתא דטיבריא - כן, שני מקומות. פגעו בו רומאים. אמרו לו: מן דמאן את? כלומר מנין אתה שייך? אמר להם: מן דסופיינוס - כלומר אני שייך לשר העיר. ופנו מיניה, עזבו אותו. בערב הם באו ואמרו לגבי אותו שר: עד אימתי את מקיים עם אילין יהודאי? עד מתי אתה כורת איתם בריתות? אמר להם: למה? אמרו לו: פגעינן בחד יהודאי ואמרינן ליה: מן דמאן את? אמר לן: דסופיינוס. אמר להם: ומה עבדתון ליה? אמרו לו: דיו ליה! פנינן יתיה - שחררנו אותו. אמר להם: יאות עבדיתון! טוב מאוד שעשיתם את זה, כי אחרת הייתי פוגע בכם. '''ומה מי שהוא נתלה בבשר ודם, ניצול. מי שהוא נתלה בהקדוש ברוך הוא, לא כל שכן'''? הדא הוא דכתיב: '''&quot;כל אשר יקרא בשם ה' ימלט&quot;'''.

אמר רבי אלכסנדרי: עובדא בחד ארכון דהוה שמיה אלכסנדרוס, והוה חד ליסטים ששמו גם כן אלכסנדרוס. אמר ליה: מה שמך? אלכסנדרוס. אמר ליה: אלכסנדרוס יפנה מן הדין אלכסנדרוס. ואז השופט שחרר אותו. '''ומה אם מי ששמו כשם של בשר ודם, הוא ניצול. מי ששמו כשמו של הקדוש ברוך הוא, על אחת כמה וכמה'''. הדא הוא דכתיב: '''&quot;כל אשר יקרא בשם ה' ימלט&quot;'''.

רבי פנחס אמר בה תרתי, כלומר שתי דרשות - חדא בשם רבי זעירא, וחד בשם רבי תנחום בר חנילאי. רבי פנחס בשם רבי זעירא: '''בשר ודם יש לו פטרון. אם הטריח עליו ביותר, הוא אומר: אשכח פלן דקא מטרחא לי''' - אני אעזוב אותו, מה אני צריך אדם שכל הזמן משתמש בי? '''אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא כל מה שאת מטריח עליו הוא מקבלך'''. הדא הוא דכתיב: '''&quot;השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך&quot;'''.

רבי פנחס בשם רבי תנחום בר חנילאי: '''בשר ודם יש לו פטרון. ובאו שונאים ותפשו אותו על פתח חצירו של פטרונו. עד דצווח ליה, עד הוא נפק, עברת חרבא על קדליה וקטלית יתיה'''. אפילו אם הוא רוצה לעזור, עד שהוא יוצא, החרב חתכה את הראש וגמרנו מאוחר מדי. '''אבל הקדוש ברוך הוא הציל את יהושפט מחרב ארם''', דכתיב: '''&quot;יזעק יהושפט וה' עזרו ויסיתם אלהים ממנו&quot;'''. מה זה &quot;ויסיתם אלהים ממנו&quot;? '''מלמד שלא היה חסר אלא חיתוך הראש, &quot;ויסיתם אלהים ממנו&quot;'''.

רבי זעירא בריה דרבי אבהו ורבי אבהו בשם רבי אלעזר: '''&quot;אשרי שאל יעקב בעזרו שברו על אלהיו&quot;''' - מה כתיב בתריה? '''&quot;עושה שמים וארץ את הים ואת כל אשר בם&quot;'''. וכי מה עניין זה לזה? מלמד: '''מלך בשר ודם, יש לו פטרון, שולט באיפרכיא אחת, ואינו שולט באיפרכיא אחרת'''. '''אפילו תימר קוזמוקלטור, שולט ביבשה, שמא שולט בים'''? כלומר איזה קיסר שולט בכל הקוסמוס, בכל זאת שולט רק ביבשה, שמא שולט בים? '''אבל הקדוש ברוך הוא שולט בים ושולט ביבשה. מציל בים מן המים ביבשה מן האש. הוא שהציל את משה מחרב פרעה. הציל את יונה ממעי הדגה. חנניה מישאל ועזריה מכבשן האש. לדניאל מבור אריות'''. הדא הוא דכתיב: '''&quot;עושה שמים וארץ את הים ואת כל אשר בם&quot;'''. כלומר אין מקום שהקדוש ברוך הוא לא יכול להושיע.
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;126&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וביבשה}} ביבשה מן האש. הוא שהציל את משה מחרב פרעה. הציל את יונה ממעי הדגה. חנניה מישאל ועזריה מכבשן האש. לדניאל מבור אריות. הדא הוא  דכתיב: ([[תהילים קמו ו]]) &quot;עושה שמים וארץ את הים ואת כל אשר בם {{ירו&quot;מ-הוסר|וגומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|השומר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמת לעולם}}&quot;. אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מעשה בתינוק שהתפלל ונענה|מעשה בספינה אחת של עובדי כוכבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומזלות}}, שהיתה פורשת {{ירו&quot;מ-הוסר|מים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|הגדול}} גדול,]] והיה בה תינוק אחד יהודי. עמד עליהם סער גדול בים, ועמד כל אחד ואחד מהם, והתחיל נוטל יראתו בידו וקורא, ולא הועיל כלום. כיון  שראו שלא הועילו כלום, אמרו לאותו יהודי: בני, קום קרא אל אלהיך, ששמענו שהוא עונה אתכם כשאתם צועקים אליו, והוא גבור. מיד עמד {{ירו&quot;מ-הוסר|התינוק}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|התי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|נוק}} בכל לבו וצעק, וקיבל ממנו הקדוש ברוך הוא {{ירו&quot;מ-הוסר|תפילתו}} תפלתו, ושתק הים. כיון שירדו ליבשה, ירדו כל אחד ואחד לקנות צרכיו. אמרו לו לאותו התינוק: לית את בעי מזבין לך כלום? {{ירו&quot;מ-ביאור|אינך רוצה לקנות כלום}} אמר להון: מה אתון בעי {{ירו&quot;מ-ביאור|מה אתם רוצים}} מן ההן {{ירו&quot;מ-הוסר|אכסניא}} אכסני {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}} עלובה? אמרו לו: את אכסניא עלובה? אינון אכסניא עלובה! אינון הכא, וטעוותהון בבבל, ואינון הכא, וטעוותהון ברומי, ואינון הכא, וטעוותהון  עמהון ולא מהנון להן כלום. אבל את, כל אהן דאת אזיל, אלהך עמך! הדא הוא דכתיב: &quot;כה' אלהינו בכל קראינו אליו&quot;. רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] אמר: בשר ודם, יש לו קרוב, אם היה עשיר, הוא מודה בו, ואם היה עני, כופר בו. אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא אפילו  ישראל נתונין בירידה התחתונה, הוא קורא אותם &quot;אחי וריעי&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ומה טעם}} &quot;למען אחי וריעי&quot;. רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]] ורב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} ורבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}}: בשר ודם יש לו קרוב, אם היה פילוסופוס, הוא אומר {{ירו&quot;מ-ביאור|בגאווה}} ההן פלן מתקרב לן. אבל הקדוש ברוך הוא קורא לכל ישראל קרובים, הדא הוא דכתיב: ([[תהילים קמח יד]]) &quot;וירם קרן לעמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|תהילה לכל חסדיו לבני ישראל עם קרובו}}. פיסקא: {{שוליים|ט_ט}}מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה אומר: &quot;ברוך {{ירו&quot;מ-הוסר|שעקר}} שע {{ירו&quot;מ-הדגשה|קר}} עבודה זרה מארצינו&quot;. {{ירו&quot;מ-הוסר|כו' }}מתניתא כשנעקרה מכל מקומות ארץ ישראל, אבל {{שוליים|ט_י}}אם נעקרה ממקום אחד, אומר: &quot;ברוך שעקר עבודה  זרה מן המקום הזה&quot;. נעקרה ממקום אחד ונקבעה במקום אחר, {{שוליים|ט_יא}}מקום שניתנה בו, אומר: &quot;ברוך ארך אפים&quot; {{שוליים|ט_יב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ומ}}    {{ירו&quot;מ-הוסר|ומקום}} קום שנעקרה ממנו, אומר: &quot;ברוך שעקר עבודה זרה מן המקום הזה, יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, כשם שעקרתה אותה מן המקום {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה  אם}}{{ירו&quot;מ-הוסר| הזה כך תעקור אותה מן המקומות כולם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ותחזיר לב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חזרו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|עובדיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בתשובה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לעובדך ולא נמצא מתפלל על עובדי עבודה זרה תני רבי ישמעאל בן גמליאל אומר אף בחוצה לארץ צריך לומר כן אמר רבי יוחנן כי מי אשר יחובר יבחר כתיב אל כל החיים יש בטחון שכל זמן שאדם חי יש לו תקוה מת אבדה תקותו מה טעמא? במות אדם רשע תאבד תקוה תני רבי יהודה אומר שלשה דברים צריך אדם לומר בכל יום ברוך שלא עשאני גוי ברוך שלא עשאני בור ברוך שלא עשאני אשה ברוך שלא עשאני גוי שאין הגוים כלום כל הגוים כאין נגדו ברוך שלא עשאני בור שאין בור ירא חטא ברוך שלא עשאני אשה שאין האשה מצווה על המצוות אמר רבי אחא כי מי יחובר וגומר אפילו אותם שפשטו ידיהן בזבול יש להם בטחון}}. לקרבן אי אפשר, שכבר פשטו ידיהן בזבול. לרחקן אי אפשר, שעשו תשובה. עליהן הוא אומר: ([[ירמיהו נא נז]]) &quot;וישנו שנת עולם ולא יקיצו&quot;. רבנן דקיסרין אמרי: קטני עובדי כוכבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומזלות}} וחילותיו של נבוכדנצר {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא השתתפו בחורבן}}, אין חיין ואין נידונין. עליהן הכתוב אומר: &quot;וישנו שנת עולם {{ירו&quot;מ-הוסר|וגומר&quot;}} ולא יקיצו&quot;. {{שוליים|ט_טו}}העובר לפני בתי עבודה זרה אומר: ([[משלי טו כה]]) &quot;בית גאים יסח ה'&quot;. רבי יוסי בי רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: ראה אותם מזבלין לעבודה זרה, אומר: ([[שמות כב יט]]) &quot;זבח לאלהים יחרם&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: {{שוליים|ט_טז}}הרואה את הכושי ואת הגיחור, ואת הלווקן ואת הכיפח ואת הננס, אומר: &quot;ברוך משנה את הבריות&quot;. את הקטוע ואת הסומא את מוכי שחין, אומר: &quot;ברוך דיין האמת&quot;. מתניתין כשהיו שלמים ונשתנו. אבל אם היה כן ממעי אמו, אומר: &quot;ברוך משנה את הבריות&quot;. {{שוליים|ט_יז}}הרואה אילנות נאים ובני אדם נאים אומר: &quot;ברוך שכן ברא בריות נאות בעולמו&quot;. מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, שראה גויה אשה נאה, ובירך עליה. לא כן אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רבי יוסי בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]], ורבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] ורבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}}&quot; ([[דברים ז ב|דברים ואתחנן ז ב]]) &quot;לא תחנם&quot;!? {{שוליים|ט_יח}}לא תתן להם חן. מה אמר אבסקטא {{ירו&quot;מ-ביאור|האם ברך אותה על יופיה ןשלא יהיה בא עין הרע}} לא אמר אלא &quot;שכך ברא בריות נאות בעולמו&quot;. שכן אפילו ראה גמל נאה, סוס נאה, חמור נאה, אומר: &quot;ברוך שברא בריות נאות בעולמו&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}זו דרכו של [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} להסתכל בנשים? אלא דרך עקמומיתה היתה. כגון ההן פופסדס, {{ירו&quot;מ-ביאור|קרן זוית}} והביט בה שלא בטובתו. קרא הגבר, אומר: &quot;ברוך חכם הרזים&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[איוב לח לו]]) &quot;מי שת בטוחות חכמה, {{ירו&quot;מ-הוסר|וגומר&quot;}} או מי נתן לשכוי בינה&quot;? אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: בערביא קורין לאימרא {{ירו&quot;מ-ביאור|לאיל}} &quot;יובלא&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וזה עוזר להבין מה שנאמר}}: ([[יהושע ו ה]]) &quot;והיה במשוך בקרן היובל&quot;. באפריקא קורין לנידה &quot;גלמודה&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וזה עוזר להבין מה שנאמר}}: ([[ישעיהו מט כא]]) &quot;ואני שכולה וגלמודה&quot;. ברומי צווחין לתרנגולא &quot;שכוי&quot;, {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה עוזר להבין מה שנאמר:}} ([[איוב לח לו]]) &quot;או מי נתן לשכוי בינה&quot; {{שוליים|ט_יט}}הרואה אוכלוסין אומר: &quot;ברוך חכם הרזים&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פרצופיהן ודעתם שונים זה מזה|{{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}כשם שאין פרצופי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}ן דומין זה לזה, כך אין דעתן דומה זה לזה.]] [[ביאור:עץ מסורת#בן זומא|°]]&lt;nowiki/&gt;בן זומא כשהיה רואה אוכלוסין בירושלים, {{ירו&quot;מ-הוסר|אומר}} אמר: &quot;ברוך שברא כל אלו לשמשיני&quot;. כמה יגע אדם הראשון עד שלא אכל פרוסה. חרש, זרע, ניכש, עידר, קצר, עימר, דש, זרה, בירר, טחן, הרקיד, לש, וקיטף, ואפה, ואחר כך&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק תשיעי#דף סד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אמר רבי תנחומא: מעשה בספינה אחת של עובדי כוכבים, שהיתה פורשת גדול, והיה בה תינוק אחד יהודי. עמד עליהם סער גדול בים, ועמד כל אחד ואחד מהם, והתחיל נוטל יראתו בידו וקורא, ולא הועיל כלום. כיון שראו שלא הועילו כלום, אמרו לאותו יהודי: בני, קום קרא אל אלהיך, ששמענו שהוא עונה אתכם כשאתם צועקים אליו, והוא גבור. מיד עמד בכל לבו וצעק, וקיבל ממנו הקדוש ברוך הוא תפלתו, ושתק הים. כיון שירדו ליבשה, ירדו כל אחד ואחד לקנות צרכיו. אמרו לו לאותו התינוק: לית את בעי מזבין לך כלום? אתה לא צריך לקנות משהו? אמר להון: מה אתון בעי מן ההן אכסני עלובה? מה אתם רוצים מאדם עלוב כמוני? אמרו לו: את אכסניא עלובה? אינון אכסניא עלובה! אינון הכא, וטעוותהון בבבל, ואינון הכא, וטעוותהון ברומי, ואינון הכא, וטעוותהון עמהון ולא מהנון להן כלום - אפילו שהאלוהים שלהם איתם לא עוזרים להם כלום. '''אבל את, כל אהן דאת אזיל, אלהך עמך'''! הדא הוא דכתיב: '''&quot;כה' אלהינו בכל קראינו אליו&quot;'''.

רבי שמעון בן לקיש אמר: '''בשר ודם, יש לו קרוב, אם היה עשיר, הוא מודה בו, ואם היה עני, כופר בו'''. '''אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא אפילו ישראל נתונין בירידה התחתונה, הוא קורא אותם &quot;אחי וריעי&quot;''', &quot;למען אחי וריעי&quot;.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''פיסקא.''' מקום שנעקרה וכו'

'''ותחזיר לב עובדיה לעובדך חסר כאן וה&quot;ג בתוספתא.''' ובחוצה לארץ אין צריך לומר כן מפני שרובה גוים. ועלה קאמר טעמא. ולא נמצא מתפלל על עובדי ע&quot;ז אם יאמר כן: אף בח&quot;ל צריך לומר כן מפני שעתידים להתגייר שנ' אז אהפיך אל עמים שפה ברורה והיינו כדדריש ר' יוחנן לקמיה

'''כי מי אשר יחבר אל כל החיים יש בטחון.''' הקרי הוא יחבר ויבחר כתיב ודריש ליה כי מי אשר ירצה יבוחר אל הקב&quot;ה ויחובר אל ישראל ויתוספו עליהם כשיתגיירו אל כל החיים אלא כל זמן שהם חיים יש להם בטחון לבא ולהתגייר שכל זמן וכו'

'''תני.''' בתוספתא שם: כי מי יחובר וגו' אפילו וכו' יהיה מי שיהיה יחובר אל ה' וישוב אליו ואפי' אותם שפשטו ידיהם בבית המקדש מיהת אינן נידונין ועליהן הוא אומר וישנו וגו'

'''קטני עכו&quot;ם.''' שלא היה בהן כח לעשות רעה לישראל וכן שאר חיילותיו של נבוכדנצר הרשע שלא היה להם חלק בפשיטות ידו בזבול הן הן אשר אין חיין ואין נדונין אבל אותם שפשטו ידיהם בזבול אין להם תקנה בתשובה פליגי על ר' אחא

'''מזבלין.''' עובדים לעבודת ע&quot;ז

'''הרואה את הכושי.''' תוספתא שם

'''הגיחור.''' אדם הרבה רו&quot;ש בלעז

'''לווקן.''' לבן יותר מדאי

'''הכיפח.''' ארוך ביותר ופרצופו שמוט ומכוער הוא

'''מתניתין.''' ברייתא דוקא כשהיו שלימים כשנולדו ונשתנו אח&quot;כ מברך דיין האמת

'''מה אמר אבקסטא.''' ובפ&quot;ק דע&quot;ז אבסקנטה. מלשון נשיאת חן וכבוד אפסארוונט&quot;ה בלעז כלומר וכי אמר לה באיזה לשון כבוד לא אמר אלא שבח להבורא ברוך וכו'

'''זו דרכו וכו'.''' בתמיה

'''כגון ההן פופסדוס.''' ובע&quot;ז גריס פסוורוס והוא קרן זוית מלשון פסי&quot;א בלע&quot;ז כשאדם פוגע בחבירו במקום צר אומר פסאוור&quot;א

'''ברוך חכם הרזים.''' שנתן חכמה ובינה להתרנגול להבחין בין יום ובין לילה על דרך מי שת בטוחות חכמה או מי נתן לשכוי בינה והוא תרנגול כדצווחין ליה ברומי

'''הרואה אוכלוסין וכו'.''' תוספתא שם

'''וכן הוא אומר זכור כי תשגיא פעלו.''' וזהו אורח טוב שהוא מגדיל פעלו של בעה&quot;ב ומשורר ומספר בשבחו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;וביבשה מן האש · הוא שהציל את משה מחרב פרעה · הציל את יונה ממעי הדגה · חנניה מישאל ועזריה מכבשן האש · לדניאל מבור אריות · הה'ד עושה שמים וארץ את הים ואת כל אשר בם וגו' · אמ' ר' תנחומא מעשה בספינה אחת שלגוים שהיתה פורשת מים הגדול והיה בה תינוק אחד יהודי עמד עליהם סער גדול בים ועמד כל אחד ואחד מהן והתחיל נוטל יראתו בידו וקורא ולא הועיל כלום · כיון שראו שלא הועילו כלום · אמרו לאותו יהודי בני קום קרא אל אלהיך ששמעין שהוא עונה אתכם כשאתם צועקים אליו והוא גיבור · מיד עמד התינוק בכל לבו וצעק וקיבל ממנו הקב'ה תפילתו ושתתק הים · כיון שירדו ליבשה ירדו כל אחד ואחד לקנות צרכיו · אמרו לו לאותו תינוק לית את בעי מזבין לך כלום · אמ' להון מה אתון בעי מן ההן אכסניא עלובה · אמרו לו את אכסניא עלובה · איתן אכסניא עלובה איתן הכא וטעוותהון בבבל · ואיתן הכא וטעוותהון ברומי · ואיתן הכא וטעוותהון עמהון ולא מהנון להון כלום · אבל את כל אתהן דאת אזל אלהך עימך · הה'ד כי'י אלהינו בכל קראינו אליו · ר' שמעון בן לקיש אמ' בשר ודם יש לו קרוב אם היה יש' עשיר הוא מודה בו · ואם היה עני כופר בו · אבל הקב'ה אינו כן אלא אפי' נתונין בירידה התחתונה הוא קורא אותם אחיי וריעיי · ומה טעם למען אחיי וריעיי · ר' אבון ור' אחא ור' שמעון בן לקיש בשר ודם יש לו קרוב אם היה פילוסופוס הוא ידע ההן פלן מתקרב לן · אבל הקב'ה קורא לכל יש' קרובים · הה'ד וירם קרן לעמו · מת'ני' מקום שנעקרה ממנו ע'ז' או' ברוך שעקר ע'ז' מארעינו טול' · מתניתא כשנעקרה מכל מקומות ארץ יש' · אבל אם שנעקרה ממקום אחד או' ברוך שעקר ע'ז' מן המקום הזה · נעקרה ממקום אחד ונקבעה במקום אחר · מקום שניתתה בו או' ברוך ארך אפים · ומקום שנעקרה ממנו ע'ז' ברוך שעקר ע'ז' מן המקום הזה · יהא רצון מלפניך י'י אלהינו ואלהי אבתינו כשם שעקרתה אותה מן המקום הזה כך תעקור אותה מן המקומות כולם ותחזיר לב עובדיה לעובדך · ולאו עתיקא מתפלל על עובדי ע'ז' · תני ר' שמעון ישמעאל בן גמליאל או' בחוצה לארץ צריך לומ' כן · אמ' ר' יוחנן כי מי אשר יחובר · ויבחר כת' · אלא כל החיים יש בטחון · כל זמן שאדם חי יש לו תקוה · מת אבדה תקוותו · מה טעם במות אדם רשע תאבד תקוה · תני ר' יהודה או' שלשה דברים צריך אדם לומר בכל יום ברוך שלא עשאני גוי · ברוך שלא עשאני בור · ברוך שלא עשאני אשה · ברוך שלא עשאני גוי שאין הגוים כלום כל הגוים כאיין נגדו · ברוך שלא עשאני בור שאין בור ירא חט · ברוך שלא עשאני אשה שאין האשה מיצווה על המצוות · אמ&quot;ר אחא כי מי יחובר וגו' · אפי' אותם שתפשטו ידיהם בזבול לית להם בטחון · לקרבן אי איפשר שכבר פשטו ידיהן בזבול · לרחצן אי איפשר שעמן תשובה · עליהן הוא או' וישע שנת עולם ולא יקיצו · רבנן דקיסרין אמרי קטני גוים וחיילותיו שלנבוכדנצר אין חיין ואיין נידונין עליהן הכת' או' וישע שנת עולם וגו' · העובר לפני בתי עז או' בית גאיים יסח וג' ר' יוסי ביר' בון בשם ר' לוי ראה אותם מיזבלין לעז או' זובח לאלהים יחרם · הרואה את הכושי ואת הגיחור ואת הלווקן ואת הכיפח ואת הננס או' ברוך משנה את הבריות · את הקטוע ואת הסומא את מוכי שחין או' ברוך דיין האמת · מתניתא כשהיו שלימים ונשתנו · אבל אם היה כן ממעי אמנו או' ברוך משנה את הבריות · הרואה אילנות נאים ובני אדם נאים או' ברוך שכן ברא בריות נאות בעולמו · מעשה ברבן גמליאל שראה גויה אשה נאה וביירך עליה · לא כן אמ&quot;ר זעיר בשם ר' יוסי בר חנינא ר' בא ר' חייא בשם ר' יוחנן לא תחונם · לא תתן עליהן חן · מה אמ' אכסקטא אלא אמ' לא שכך ברא בריות נאות בעולמו שכן אפי' ראה גמל נאה · סוס נאה · חמור נאה או' ברוך שברא בריות נאות בעולמו · זו דרכו שלרבן גמליאל להסתכל בנשים · אלא דרך עקמומיתה היתה כגון ההן פופסדס ותפיס בה שלא בטובתו · קרא הגבר או' ברוך חכם הרזים · מי שת בטוחות חכמה וג' · אמ&quot;ר לוי בערביא קורין לאימרא יובלא · והיה במשוך בקרן היובל · באפריקיא קורין לפרה גלמודה · ואת שכולה וגלמודה · טרומי צווחין לתרנוגלא שכוי · או מי נתן לשכוי בינה · הרואה אוכלוסין או' ברוך חכם הרזים · כשם שאין פרצופיהן דומין זה לזה · כך אין דעתן דומה זה לזה · בן זומא כשהיה רואה אוכלוסין בירושלם או' ברוך שברא כל אילו לשמשיני · כמה יגע אדם הראשון עד שלא אכל פרוסה · חרש זרע ניכש עידר קצר עימר דש זרה בורר טחן הרקיד לש וקיטף ואפה ואחר כך&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

רבי אבון ורב אחא ורבי שמעון בן לקיש: '''בשר ודם יש לו קרוב, אם היה פילוסופוס, הוא אומר ההן פלן מתקרב לן'''. אדם חכם ומפורסם, הוא מתגאה שזה קרוב שלו. '''אבל הקדוש ברוך הוא קורא לכל ישראל קרובים'''. הדא הוא דכתיב: '''&quot;וירם קרן לעמו&quot;''' - כולם קרובים של הקדוש ברוך הוא, בין אם הם אנשים פשוטים, בין אם גדולים.

פיסקא: '''מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה אומר: &quot;ברוך שעקר עבודה זרה מארצינו&quot;'''. מתניתא כשנעקרה מכל מקומות ארץ ישראל. '''אבל אם נעקרה ממקום אחד, אומר: &quot;ברוך שעקר עבודה זרה מן המקום הזה&quot;'''. נעקרה ממקום אחד ונקבעה במקום אחר - מקום שניתנה בו, אומר: &quot;ברוך ארך אפים&quot;. מקום שנעקרה ממנו, אומר: &quot;ברוך שעקר עבודה זרה מן המקום הזה, יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, כשם שעקרתה אותה מן המקום הזה כן תעקור אותה מכל המקומות ותחזיר עובדיה לעבודתך&quot;. ובחוץ לארץ אין צריך לומר כן, שלא יהא נמצא מתפלל לעבודה זרה. תניא רבי ישמעאל בן גמליאל אומר: בחוץ לארץ אומר כן, לפי שסופם להתגייר. אמר רבי יוחנן: נאמר &quot;מי אשר יחובר&quot; - כתיב &quot;מי אשר יבחר&quot;, לומר שכל מי שרוצה להתחבר לישראל, כל גוי שרוצה יכול להתחבר. כתיב &quot;אל כל החיים יש ביטחון&quot; - שכל זמן שאדם חי יש לו תקווה. מהתם דכתיב &quot;במות אדם רשע תאבד תקוה&quot; - אפילו אדם רשע יש לו תקווה, ברגע שהוא מת איבד את התקווה.

תניא רבי יהודה אומר: שלושה דברים צריך אדם לומר בכל יום - ברוך שלא עשני גוי, ברוך שלא עשני בור, ברוך שלא עשני אישה. ברוך שלא עשני גוי - שאין הגויים כלום, דכתיב &quot;כל הגויים כאין נגדו&quot;. ברוך שלא עשני בור - שאין בור ירא חטא. ברוך שלא עשני אישה - שאין אישה מצווה על המצוות.

אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב &quot;מי יחובר&quot; וגומר - '''לקרבן אי אפשר, שכבר פשטו ידיהן בזבול'''. כלומר אפילו הגויים שהחריבו את בית המקדש, גם להם יש תקנה אם יחזרו בתשובה. '''לרחקן אי אפשר, שעשו תשובה'''. '''עליהן הוא אומר: &quot;וישנו שנת עולם ולא יקיצו&quot;'''. רבנן דקיסרין אמרי: '''קטני עובדי כוכבים וחילותיו של נבוכדנצר, אין חיין ואין נידונין. עליהן הכתוב אומר: &quot;וישנו שנת עולם ולא יקיצו&quot;'''.

'''העובר לפני בתי עבודה זרה אומר: &quot;בית גאים יסח ה'&quot;'''. רבי יוסי בי רבי בון בשם רבי לוי: '''ראה אותם מזבלין לעבודה זרה, אומר: &quot;זבח לאלהים יחרם&quot;'''.

'''הרואה את הכושי ואת הגיחור, ואת הלווקן ואת הכיפח ואת הננס, אומר: &quot;ברוך משנה את הבריות&quot;'''. '''את הקטוע ואת הסומא את מוכי שחין, אומר: &quot;ברוך דיין האמת&quot;'''. מתניתין כשהיו שלמים ונשתנו - כלומר נבראו בריאים ולאחר מכן נשתנו. '''אבל אם היה כן ממעי אמו, אומר: &quot;ברוך משנה את הבריות&quot;'''.

'''הרואה אילנות נאים ובני אדם נאים אומר: &quot;ברוך שכן ברא בריות נאות בעולמו&quot;'''. '''מעשה ברבן גמליאל, שראה גויה אשה נאה, ובירך עליה'''. אבל הגמרא שואלת: '''לא כן אמר רבי זעירא בשם רבי יוסי בר חנינא, ורבי אבא ורבי חייא בשם רבי יוחנן''': '''&quot;לא תחנם&quot;'''!? '''לא תתן להם חן'''? כלומר אסור להגיד על גוי כן, לתת לו חן. אומרת הגמרא: מה אמר? האם הוא בירך שהקדוש ברוך הוא ישמור עליה, או ששיבח אותה שהיא יפה? לא שיבח אותה אלא שיבח את הקדוש ברוך הוא. '''לא אמר אלא &quot;שכך ברא בריות נאות בעולמו&quot;'''. '''שכן אפילו ראה גמל נאה, סוס נאה, חמור נאה, אומר: &quot;ברוך שברא בריות נאות בעולמו&quot;'''.

אומרת הגמרא: '''וכי דרכו של רבן גמליאל להסתכל בנשים? אלא דרך עקמומיתה היתה'''. כלומר בבעל כורחו, היה שם איזה קרן זווית והוא עבר שם במקרה, '''והביט בה שלא בטובתו'''.

'''קרא הגבר, אומר: &quot;ברוך חכם הרזים&quot;''' - שהקדוש ברוך הוא נותן לתרנגול את היכולת להבחין בין יום ללילה, דכתיב: '''&quot;מי שת בטוחות חכמה&quot;''' וגומר. אמר רבי לוי: בערביא קורין לאימרא &quot;יובלא&quot; - זה מאפשר לנו להבין את הפסוק: '''&quot;והיה במשוך בקרן היובל&quot;''', כלומר בקרן של אייל. באפריקא קורין לנידה &quot;גלמודה&quot; - זה מאפשר לנו להבין את הפסוק: '''&quot;ואני שכולה וגלמודה&quot;''', כלומר כמו נידה שמרוחקת מבעלה. ברומי צווחין לתרנגולא &quot;שכוי&quot; - וזה מאפשר לנו להבין את הפסוק: '''&quot;או מי נתן לשכוי בינה&quot;''', שהכוונה לתרנגול.

'''הרואה אוכלוסין אומר: &quot;ברוך חכם הרזים&quot;''' - כשהוא רואה כמות גדולה של ישראל, '''כשם שאין פרצופין דומין זה לזה, כך אין דעתן דומה זה לזה'''. '''בן זומא כשהיה רואה אוכלוסין בירושלים, אמר: &quot;ברוך שברא כל אלו לשמשיני&quot;'''.

'''כמה יגע אדם הראשון עד שלא אכל פרוסה. חרש, זרע, ניכש, עידר, קצר, עימר, דש, זרה, בירר, טחן, הרקיד, לש, וקיטף, ואפה, ואחר כך''' אכל פרוסה. ואני עומד בשחרית ומוצא כל אלו לפניי.

ריעי, כמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא חלוק ללבוש - גזז, ליבן, ניפץ, צבע, טווה, ארג, כיבס, תפר, ואחר כך מוצא חלוק ללבוש. ואני עומד בשחרית ומוצא כל אלו מתוקנים לפניי. כמה בעלי אומנויות משקיעים, ואני עומד בשחרית מוצא כל אלו לפניי.

וכן היה בן זומא אומר: הרואה חמה אומר: וחמה אכלתי משל בעל הבית, וחמה שתיתי משל בעל הבית - חתיכה אחת אכלתי, כוס יין שתיתי, וכל התור הזה לבני משפחתו ולאשתו ובניו. אבל הרואה את התור אומר: ברוך בעל הבית, זכור לבעל הבית לטובה. כמה יין הביא לפניי, כמה חתיכות הביא לפניי, כמה תור אכתרך לפניי, כל מה שטרח לא טרח אלא בשבילי. וכן הוא אומר: &quot;זכור כי תשגיא פעלו אשר שוררו אנשים&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף סג עמוד ב'''

{{שוליים|ט_טו}} '''העובר לפני בית עבודה זרה אומר &quot;בית גאים יסח ה'&quot;, וכשרואה אותה מזובלת אומר &quot;זבח לאלהים יחרם&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רכד סעיף יא , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בי רבי בון בשם רבי לוי כפי שהובא בירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ט_טז}} '''הרואה בעל מום מלידה (כושי, גיחור, לווקן, ננס וכד') מברך &quot;משנה הבריות&quot;, ואם נשתנה לאחר שהיה שלם - מברך &quot;דיין האמת&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רכה סעיף ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רכה סעיף ט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח רכה, ח-ט) פסקו כחלוקה זו בין מי שנולד כך לבין מי שנשתנה ממעשה שהיה שלם.

{{שוליים|ט_יז}} '''הרואה בריות נאות אף בגויים מברך &quot;שכן ברא בריות נאות בעולמו&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רכה סעיף י , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כמעשה רבן גמליאל שברך על הגויה הנאה, שאין בברכה זו משום &quot;לא תחנם&quot; שהוא איסור נתינת חן.

{{שוליים|ט_יח}} '''הרואה גויה נכריה נאה, אין לו לברך על יופייה אלא לברך &quot;ברוך שברא בריות נאות בעולמו&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודה זרה, פרק י, הלכה ד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קנא סעיף יד. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שהרואה בריה נאה בין אדם בין בהמה מברך &quot;שככה לו בעולמו&quot;, ולא שיתכוון לשבח את יופיה כדי שלא יבוא לידי הרהור, כלשון הירושלמי &quot;שכך ברא בריות נאות בעולמו&quot;.

{{שוליים|ט_יט}} '''הרואה אוכלוסין של ישראל מברך &quot;ברוך חכם הרזים&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רכד סעיף ה , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=סג ב/&gt; ==דף סד עמוד א== &lt;קטע התחלה=סד א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שהרואה אוכלוסין רבים מישראל מברך &quot;ברוך חכם הרזים&quot;, שכשם שאין פרצופיהם דומים זה לזה כך אין דעתם דומה זה לזה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;127&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אכל פרוסה. ואני עומד בשחרית ומוצא כל אלו לפני. ראה כמה יגיעות יגע אדם הראשון, עד שמצא חלוק ללבוש. גזז, וליבן, וניפס, וצבע, וטווה, וארג, כבס, ותפר, ואחר כך מצא חלוק ללבוש. ואני עומד בשחרית ומוצא כל אלו מתוקן לפני. כמה בעלי אומניות משכימים ומעריבים, ואני עומד בשחרית ומוצא כל אלו לפני. וכן היה [[ביאור:עץ מסורת#בן זומא|°]]&lt;nowiki/&gt;בן זומא אומר: אורח רע מהו אומר? וכי מה אכלתי משל בעל הבית? וכי מה שתיתי משל בעל הבית? חתיכה אחת אכלתי לו, כוס יין שתיתי לו, וכל טורח שטרח, לא טרח אלא בשביל אשתו ובניו. אבל אורח טוב אומר: ברוך בעל הבית, זכור בעל הבית לטובה, כמה יין הביא לפני! כמה חתיכות הביא לפני! כמה טורח טרח לפני! כל מה שטרח, לא טרח אלא בשבילי. וכן הוא אומר! ([[איוב לו כד]]) &quot;זכור כי תשגיא פעלו אשר שוררו אנשים&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ט_ב|ירושלמי ברכות, פרק ט, הלכה ב]]==  
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ט_ב&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ט_כ}} על הזיקים, {{ירו&quot;מ-ביאור|כוכב שביט}} ועל הזועות, {{ירו&quot;מ-ביאור|רעידת אדמה}} ועל הברקים, ועל הרעמים, ועל הרוחות, הוא אומר: &quot;ברוך שכחו מלא עולם&quot;. {{שוליים|ט_כא}}על ההרים, ועל הגבעות, ועל הימים, ועל הנהרות, ועל המדברות, הוא אומר: &quot;ברוך עושה בראשית&quot; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: הרואה את הים הגדול אומר: &quot;ברוך שעשה את הים הגדול&quot;, בזמן שהוא רואה לפרקים. {{שוליים|ט_כב}}על הגשמים ועל בשורות טובות הוא אומר: &quot;ברוך הטוב והמטיב&quot;; ועל שמועות הרעות הוא אומר: &quot;ברוך דיין אמת&quot;.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]]: {{שוליים|ט_כג}}מתריעין על הזועות. {{ירו&quot;מ-ביאור|רעידת אדמה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}אין עבר ההן זיקא {{ירו&quot;מ-ביאור|כוכב שביט}} בכסיל, {{ירו&quot;מ-ביאור|מערכת כוכבים יש אומרים שזה אוריון}} מחריב העולם. מתיבון לשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואנן}} אנן חמין ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}עבר? {{ירו&quot;מ-ביאור|והרי רואים שהוא עובר}} אמר להון: לית איפשר {{ירו&quot;מ-הדגשה|שעבר, אלא}} או לעיל מינה {{ירו&quot;מ-ביאור|מעליו}} או לרע מינה, {{ירו&quot;מ-ביאור|מתחתיו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק נראה כעבר. אמר}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}חכים אנא {{ירו&quot;מ-ביאור|אני מכיר}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שמואל היה בקי בכוכבים|בשקקי שמיא, כשקקי נהרדעי]] קרתי. {{ירו&quot;מ-ביאור|בקי בנתיבות השמים כמו ברחובות העיר נהרדעי}} בר מן ההן זיקא, {{ירו&quot;מ-ביאור|חוץ מכוכב שביט}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}לית אנא ידע מה הוא. וכי שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} עלה לשמים? אלא על שם: ([[איוב לח לז]]) &quot;מי יספר שחקים בחכמה&quot;. אליהו זכור לטוב שאל ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי נהוראי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נהוריי: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#טעמים לרעידת אדמה|מפני מה באין זועות]] {{ירו&quot;מ-ביאור|רעידות אדמה}} לעולם? אמר ליה: בעון תרומה ומעשרות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}כתוב אחד אומר: ([[דברים יא יב|דברים עקב יא יב]]) &quot;תמיד עיני ה' אלהיך בה&quot; וכתוב אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומר}}: ([[תהילים קד לב]]) &quot;המביט לארץ ותרעד, יגע בהרים ויעשנו&quot;. הא כיצד יתקיימו שני כתובין הללו? בשעה שישראל עושין רצונו של מקום, ומוציאין מעשרותיהן כתיקונן, &quot;תמיד עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה&quot;, ואינה ניזוקת כלום. בשעה שאין ישראל עושין רצונו של מקום, ואינן מוציאין מעשרותיהן כתיקונן, &quot;המביט לארץ ותרעד&quot;. אמר ליה: בני, חייך כך היא סברא דמילתא. אבל כך עיקרו של דבר: {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא }}בשעה שהקדוש ברוך הוא מביט בבתי תיטריות ובבתי קרקסיות, יושבות בטח ושאנן ושלוה, ובית מקדשו חרב, הוא {{ירו&quot;מ-הוסר|אפילון}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מתמלא אף על}} {{ירו&quot;מ-הוסר|לעולמו}} עולמו להחריבו, הדא הוא דכתיב: ([[ירמיהו כה ל]]) &quot;שאוג ישאג על נוהו&quot;, בשביל נויהו. אמר רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: בעון משכב זכר. אמר הקדוש ברוך הוא: אתה זיעזעתה איברך על דבר שאינו שלך, חייך שאני מזעזע עולמי על אותו האיש. ורבנן אמרו: מפני המחלוקת {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}: ([[זכריה יד ה]]) &quot;ונסתם גיא הרי, כי יגיע גיא הרים אל אצל&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|נסתם כאשר נסתם מפני הרעש בימי עזיהו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ושם הייתה מחלוקת שעוזיהו ערער על הכהונה ורצה להיכנס לקדש הקדשים להקטיר קטורת}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי שמואל }}אין רעש אלא הפסק מלכות, כמה דאת אמר: ([[ירמיהו נא כט]]) &quot;ותרעש הארץ ותחל&quot; מפני מה? ([[ירמיהו נא כט]]) &quot;כי קמה על בבל מחשבות ה'&quot;. אליהו זכור לטוב שאל ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי נהוראי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נהוריי: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מטרת השקצים בעולם|מפני מה ברא הקדוש ברוך הוא שקצים ורמשים בעולמו?]] אמר לו: לצורך נבראו. בשעה שהבריות חוטאין, הוא מביט בהן ואמר: מה אלו שאין בהן צורך, הרי אני מקיימן, אלו שיש בהן צורך, לא כל שכן? אמר ליה: עוד הן יש בהן צורך: זבוב לצירעה, פשפש לעלוקתה, נחש לחפפית, {{ירו&quot;מ-ביאור|שחין}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שבלון}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שבלול}} לחזיות, סממית לעקרב. פיסקא: על הברקים וכו' רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} דיו פעם אחת בכל היום. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מה אנן קיימין? {{שוליים|ט_כד}}אם בטורדין, דיו&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק תשיעי#דף סד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, דף ס&quot;ד. אנחנו בעצם ממשיכים בעצם מהמשנה. אומרת המשנה '''על הזיקים''', כלומר על כוכב שביט, '''ועל הזועות''', רעידת אדמה, '''ועל הברקים, ועל הרעמים, ועל הרוחות, הוא אומר: ברוך שכחו מלא עולם'''. כלומר, זה דבר שבעצם רואים את זה בכל העולם, לכן אפשר לברך שכחו מלא עולם. '''ועל ההרים, ועל הגבעות, ועל הימים, ועל הנהרות, ועל המדברות''' שזה מקומי, אז '''הוא אומר: ברוך עושה בראשית'''. רבי יהודה אומר: '''הרואה את הים הגדול אומר: ברוך שעשה את הים הגדול''', בתנאי '''שהוא רואה לפרקים'''. הגמרא אומרת: פעם לפחות, שעבר שלושים יום. '''על הגשמים ועל בשורות טובות הוא אומר: ברוך הטוב והמטיב, ועל שמועות הרעות הוא אומר: ברוך דיין אמת'''.

תני בר קפרא: '''מתריעין על הזועות'''. מה שזה של רעידת אדמה, אז מכריזים - כן, מתריעים על זה. אמר שמואל: '''אין עבר ההן זיקא בכסיל, מחריב העולם'''. כלומר, אם הכוכב שביט עובר דרך מערכת כוכבים שנקראת כסיל, לפי חלק מהפרשנים הכוונה למה שנקרא היום אוריון, כן, מערכת כוכבים מאוד מוכרת. אז אומר שמואל שאם השביט עובר דרך כסיל, העולם יחרב. '''מתיבון לשמואל: אנן חמין ליה עבר'''? אנחנו רואים הרבה פעמים שהוא כן עובר. '''אמר להון: לית איפשר, או לעיל מינה או לרע מינה'''. הוא בעצם רק נראה שהוא עובר בתוכו, אבל או שהוא עובר הרבה יותר גבוה או שהוא עובר הרבה יותר נמוך. שמואל אמר: '''חכים אנא בשקקי שמיא, כשקקי נהרדעי קרתי'''. אני בקיא ברחובות של השמיים, כלומר בכל הכוכבים, כמו שאני בקיא ברחובות של נהרדעא, העיר שלי. '''בר מן ההן זיקא, לית אנא ידע מה הוא'''. חוץ מכוכב שביט שאין לי מושג מה הוא. אנחנו יודעים שכוכב שביט - היום זה ידוע - התנועה שלו היא אליפטית והשמש היא באחד המוקדים, ואז יש איזה חוק שאומר שתמיד השטח שהוא עובר הוא שטח קבוע, ולכן כאשר הוא מאוד קרוב לשמש, התנועה שלו מאוד מהירה, ואז בגלל המהירות הגזים בוערים ואנחנו רואים את הזנב של הכוכב שביט. אבל אז לא ידעו מה זה, ולכן שמואל אומר שהוא לא יודע מה זה כוכב שביט.

שואלת הגמרא: '''וכי שמואל עלה לשמים'''? איך הוא בקיא בכל הכוכבים? '''אלא על שם: מי יספר שחקים בחכמה'''. כלומר, מתוך החוכמה הוא למד את זה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' על הזיקים.''' כוכבא דשביט והוא היורה כחץ ממקום למקום וארוך כשבט שהוא יורה ונראה כמו שהוא פותח הרקיע א&quot;נ תבניות הנראות בשמים כדמות כוכבים ויש להם זנבות

'''הזועות.''' מזדעזעות ורעידת הארץ

'''רעמים.''' קול הנשמע בעננים שהם שופכים מים זה לזה ומחמימו' שבתוך העננים העולה מקיטור הארץ כשנשפכין המים לתוכן פתאום בא הקול וזהו הרעם וכמה דתימא לקול תתו המון מים בשמים

'''ועל הרוחות.''' שבאים בסערה וזעף ואינם מצוים אלא לפרקים

'''ברוך שכחו מלא העולם.''' לפי שאלו נראים ונשמעים למרחוק ואי בעי מברך עושה מעשה בראשית שכל אלו מעשה בראשית הם כדכתיב ברקים למטר עשה וגו' אבל על ההרים וגבעות וכו' אינו מברך כ&quot;א עושה מעשה בראשית דוקא דלא מצי לברוכי עלייהו שכחו מלא עולם שאינן נראין כ&quot;א כל אחד ואחד במקומו

'''הים הגדול.''' ים אוקיינוס שמקיף את העולם ומתוך גדלו וחשיבותו קבעו ברכה לעצמו ברוך שעשה את הים הגדול: לפרקים משלשיס יום לשלשיסם יום וכן בהרים וגבעות וכו' מל' יום לל' יום

'''על הגשמים.''' אם יש לו ולאחרים שדות מברך הטוב והמטיב דהכי משמע הטוב לדידיה והמטיב לאחריני ואם יש לו שדה לבדו מברך שהחיינו ואם אין לו שדה כלל אומר מודים אנחנו לך ה' אלהינו על כל טיפה וטיפה שהורדת לנו וכו'

'''ועל בשורות טובות.''' שהן טובות לו ולאחרים הטוב והמטיב ואם הן לו לבדו אומר שהחיינו

'''גמ' מתריעין על הזועות.''' שהם מפילין הבנינים והורגים מתענין ומתריעין עליהם

'''אין עבר ההן זיקא בכסיל.''' האי כוכבא דשביט אם עובר הוא במזל כסיל מחריב העולם: והאנן חמיין ליה ועבר וא&quot;ל אי אפשר אלא או למעלה או למטה ממנו ונראה כמו שעבר ואינו כן

'''חכים אנא בשקקי שמיא.''' מכיר ויודע אני לשווקי השמים ושביליהן כמו שאני מכיר בשוקא דנהרדעא עירי

'''אלא על שם.''' דכתיב מי יספר שחקים בחכמה ובחכמתו הבין והסתכל בשבילי דשמיא

'''בעון תרומת ומעשרות.''' אם אין מפרישין אותן כתיקנן ולפי שהן מצות התלוין בארץ וכדדריש מן המקראות

'''אפילון.''' רוצה הוא להפיל עולמו ולהחריבו וזהו סימן רעידת הארץ

'''כי יגיע גיא הרים אל אצל.''' וסיפיה דקרא ונסתם כאשר נסתם מפני הרעש בימי עזיה מלך יהודה וזה היה מפני המחלוקת שערער על הכהונה והיה רוצה להכנס לפניס ולהקטיר קטרת: אין רעש אלא סימן הפסק מלכות אחת

'''עוד יש בהן.''' גם בהן עצמן יש איזה צורך לרפואה

'''זבוב לצירעה.''' למי שעקצו צירעה כותש זבוב ומניחו עליו

'''פשפש לעלוקתא.''' למי שבלע עלוקה מין שרץ רפואתו לכתוש לפשפש ולהשקותו במים

'''נחש לחפפי'.''' מין שחין כותש נחש ומניחו עליו

'''שבלון.''' הוא שבלול לימצ&quot;א

'''לחזיות.''' הוא מכה על גב היד או גב הרגל

'''סממית.''' עכביש לעקרב לעקיצת עקרב כותש סממית ומניחה עליו

'''דיו פעם אחת.''' לברך על כל היום

'''מה אנן קיימין אם בטורדין.''' כלומר במה אנן קיימין הא דאמרו פעם אחת בברכה לכל היום דוקא אם בטורדין הן זה אחר זה כל היום אז די בברכה אחת אבל אם במפסיקין הן שנתפזרו העננים בין ברק לברק ובין רעם לרעם צריך לברך על כל אחת ואחת

'''חייליה דר' יוסי.''' ראיה וסייעתא דיליה מן הדא

'''דתנינן.''' בתוספתא סוף פ&quot;ה היה יושב וכו'&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אכל פרוסה · ואני עומד בשחרית ומוצא כל אילו לפניי · ראה כמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא חלוק ללבוש · גזז וליבן וניפס ועבע וטווה וארג כבס ותפר ואחר כך מצא חלוק ללבוש · ואני עומד בשחרית ומוצא כל אילו מתוקן לפניי · כמה בעלי אומניות משכימים ומעריבים · ואני עומד בשחרית ומוצא כל אילו לפניי · וכן היה בן זומא או' אורח רע מהו או' וכי מה אכלתי משלבעל הבית · וכי מה שתיתי משלבעל · חתיכת אחת אכלתי לו · כוס יין שתיתי לו · וכל טורח שטורח אלא טרח לא בשביל אשתו ובניו · אבל אורח טוב או' ברוך בעל הבית · זכור בעל הבית לטובה · כמה יין הביא לפניי · כמה חתיכות הביא לפניי · כמה טורח טרח לפניי · כל מה שטורח אלא טרח לא בשבילי · וכן הוא או' זכור כי תשגיא פעלו אשר שוררו אנשים · הל' על הזיקים ועל הזועות ועל הברקים ועל הרעמים ועל הרוחות או' ברוך שכוחו מלא העולמים · על ההרים · ועל הגבעות על הימים · ועל הנהרות ועל המדברות או' ברוך עושה בראשי' ר' יהודה או' הרואה את הים הגדול או' ברוך שברא את הים · בזמן שרואהו לפרקים · או' ברוך עושה בראשית · על הגשמים ועל בשורות טובות או' ברוך הטוב והמטיב · על שמועות הרעות או' ברוך דיין האמת · תני בר קפרא מתריעין על הזוועות · שמואל אמ' אין עבר ההן זיקא בכסיל מחריב העולם · מתיבכון לשמואל ואנן חמיין ליה עבר · אמ' להון לית איפשר או לעיל מינה · או לרע מינה · שמואל אמ' חכים אנא בשוקי שמייא כשוקי נהרדעא קרתי · בר מן ההן זיקא לית אנא ידע מה הוא · וכי שמואל עלה לשמים · אלו על שם מי יספר שחקים בחכמה · אליהו ז&quot;ל שאל לר' נהוריי מפני מה באין זועות לעולם אמ' ליה בשביל תרומה ומעשרות · כת אחר או' תמיד עיני י&quot;י אלהיך בה וכת' אחר המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו · הא כיצד יתקיימו שני כתובין הללו · בשעה שישראל עושין רצון שלמקום ומרבין מעשרותיהן כתיקנן תמיד עיני י'י להיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה · ואינה ניזוקת כלום · בשעה שאין יש' עושין רצון שלמקום ואינן מעשירין מעשרותיהן כתיקנן המביט לארץ ותרעד · אמ' ליה בני חייך כך היא סברא דמילתא · אבל כך עיקרו שלדבר · אלא בשעה שהקב&quot;ה מביט בבתי תיטריות ובבתי קרקסיות יושבות בטח ושאנן ושלוה · ובית מקדשו חרב הוא חפילון לעולמו להחריבו · הה'ד שאוג ישאג על נוהו · בשביל נויהו · אמ' ר' אחא בעון משכב זכור · אמ' הקב&quot;ה אתה זיעזעתה איברך על דבר שאינו שלך · חייך שאני מזעזע עולמי על אותו האיש · ורבנן אמרי מפני המחלוקת ונסתם גיא הרי כי יגיע גיא הרים אל אצל · אמ' ר' שמואל אין רעש אלא הפסק מלכות כמ'ד' אמ' ותרעש הארץ ותחל · מפני מה כי קמה על בבל מחשבות י'י · אליהו ז'ל שאל לר' נהוריי מפני מה ברא הקב&quot;ה שקצים ורמשים בעולמו · אמ' לו לצורך נבראו · בשעה שהבריות חוטאין הוא מביט בהן ואו' מה אילו שאין בהן צורך הרי אני מקיימן · אילו שיש מהן צורך לא כל שכן · אמ' ליה עוד הן יש בהן צור זבוב לצירעה · פשפש לעלוקה · נחש לחפפית · שכלון לחזיות · סממית לעקרב · על הברקים · ר' ירמיה ור' זעירא בשם רב חסדאי דיו פעם אחת בכל היום · אמ' ר' יוסי מה אנן קיימין אם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אליהו זכור לטוב '''שאל לרבי נהוריי: מפני מה באין זועות לעולם'''. כלומר, למה יש רעידת אדמה? '''אמר ליה: בעון תרומה ומעשרות'''. אנשים שלא מפרישים תרומה ומעשרות, זה גורם לרעידת אדמה. '''כתוב אחד אומר: תמיד עיני ה' אלהיך בה, וכתוב אחד: המביט לארץ ותרעד, יגע בהרים ויעשנו'''. כלומר, כתוב אחד אומר שהקדוש ברוך הוא תמיד משגיח על הארץ, וכתוב אחד אומר הפוך - יש רעידת אדמה, &quot;יגע בהרים ויעשנו&quot;. '''הא כיצד יתקיימו שני כתובין הללו'''? '''בשעה שישראל עושין רצונו של מקום, ומוציאין מעשרותיהן כתיקונן''', על זה נאמר '''תמיד עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה''', '''ואינה ניזוקת כלום'''. אבל '''בשעה שאין ישראל עושין רצונו של מקום, ואינן מוציאין מעשרותיהן כתיקונן''', אז נאמר '''המביט לארץ ותרעד'''.

'''אמר ליה: בני, חייך כך היא סברא דמילתא'''. כלומר, באמת ככה ההיגיון של הדברים, אבל '''אבל כך עיקרו של דבר''' - אחרת. '''בשעה שהקדוש ברוך הוא מביט בבתי תיטריות ובבתי קרקסיות, יושבות בטח ושאנן ושלוה, ובית מקדשו חרב''', מתמלא אף '''הוא עולמו להחריבו'''. '''הדא הוא דכתיב: שאוג ישאג על נוהו''', בשביל נויהו.

אמר רבי אחא: '''בעון משכב זכר'''. '''אמר הקדוש ברוך הוא: אתה זיעזעתה איברך על דבר שאינו שלך, חייך שאני מזעזע עולמי על אותו האיש'''. '''ורבנן אמרו: מפני המחלוקת''', הכי כתיב: '''ונסתם גיא הרי, כי יגיע גיא הרים אל אצל'''. נסתם כאשר נסתם מפני הרעש בימי עוזיהו. אנחנו יודעים שבימי עוזיהו הייתה מחלוקת. שמואל אמר: '''אין רעש אלא הפסק מלכות'''. כלומר, יש רעש כשיש החלפת מלכות. '''כמה דאת אמר: ותרעש הארץ ותחל, מפני מה? כי קמה על בבל מחשבות ה''''. כן, הקדוש ברוך הוא החליט להחליף את בבל, אז היה גם רעש.

אליהו זכור לטוב '''שאל לרבי נהוריי: מפני מה ברא הקדוש ברוך הוא שקצים ורמשים בעולמו'''. '''אמר לו: לצורך נבראו. בשעה שהבריות חוטאין, הוא מביט בהן ואמר: מה אלו שאין בהן צורך, הרי אני מקיימן, אלו שיש בהן צורך, לא כל שכן'''? יש גם איזו דרשה יפה שאומרת למה ביום הכיפורים שולחים את השעיר לעזאזל. לפי המדרש זה בעצם איזו מתנה לשטן, כי בעצם להדגיש שרחמיו על כל מעשיו. כלומר, אפילו על השטן הקדוש ברוך הוא מרחם, זה הקדוש ברוך הוא שולח לו את המתנה שלו. אבל למה עושים את זה דווקא ביום כיפור? שזה מעין סנגוריה על ישראל. זאת אומרת, אפילו אם אנחנו נהיה רעים, חס ושלום, ככל שנהיה - לעולם לא נהיה כאלה רעים, ואפילו עליו הקדוש ברוך הוא מרחם, קל וחומר שעלינו, וזה בעצם למען זכות. אז ככה גם השקצים והרמשים - הקדוש ברוך הוא מרחם עליהם שהם לא תורמים לעולם, אז קל וחומר שירחם עלינו.

'''אמר ליה: עוד הן יש בהם צורך: זבוב לצירעה, פשפש לעלוקתה, נחש לחפפית, לחזיות, סממית לעקרב'''. כלומר, גם בהם יש צורך.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף סד עמוד א'''

{{שוליים|ט_כ}} '''חובת ברכה על זיקים, זועות, ברקים, רעמים ורוחות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רכז סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי לברך &quot;ברוך שכחו מלא עולם&quot; על זיקים, זועות, ברקים, רעמים ורוחות, כפי שהובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן רכז סעיף א.

{{שוליים|ט_כא}} '''הרואה הרים, גבעות, ימים, נהרות ומדברות מברך &quot;ברוך עושה בראשית&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רכח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה לגבי הים הגדול, וכתנא קמא לשאר המראות; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע - על הים הגדול מברך &quot;שעשה את הים הגדול&quot; בראייה שאינה תדירה, ועל שאר הנזכרים מברך &quot;עושה בראשית&quot;.

{{שוליים|ט_כב}} '''המברך על גשמים ועל בשורות טובות אומר &quot;הטוב והמטיב&quot;, ועל שמועות רעות אומר &quot;ברוך דיין אמת&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רכא סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רכב סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רכב סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי בברייתא דבר קפרא, וכן פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע להלכה על פי סוגיה זו.

{{שוליים|ט_כג}} '''יש לזעוק ולהתרות בציבור בעת שאירעה רעידת אדמה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תעניות, פרק ב, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקעו סעיף ד. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הירושלמי שמתריעין על הזועות, וכך הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;128&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
פעם אחת ביום. אם במפסיקין, מברך על כל אחת ואחת. חייליה דרבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|ט_כה}}היה יושב בחנותו של בשם כל היום - אינו מברך אלא אחת. אבל אם היה נכנס ויוצא, נכנס ויוצא, מברך על כל פעם ופעם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כי}} את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| א אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} ורבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמרו}} בשם רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: אם בטורדין, דיו פעם אחת ביום. אי מפסיקין, מברך על כל אחת ואחת. {{שוליים|ט_כו}}היה יושב בבית הכסא או בבית ספיקריא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שיש בו כלים מטונפים}} אם יכול לצאת ולברך בתוך כדי דיבור, יצא. ואם לאו, לא יצא. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעי: היה יושב בתוך ביתו ערום, מהו שיעשה ביתו כמו מלבוש, ויוציא ראשו חוץ לחלון ויברך? היה יושב במגדל ערום, {{ירו&quot;מ-הוסר|מגדל }}מהו שיעשה לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|המגדל}} כמין מלבוש, ויוציא ראשו חוץ לחלון, ויברך? פיסקא: על הרוחות אומר: &quot;ברוך שכחו מלא עולם&quot;. מתניתא {{שוליים|ט_כז}}בשבאין בזעף, אבל {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}שבאים בנחת, אומר: &quot;ברוך עושה בראשית&quot; אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע בן חנניה: בשעה שהרוח יוצא לעולם, הקדוש ברוך הוא משברו בהרים, ומרשלו {{ירו&quot;מ-ביאור|מחלישו}} בגבעות, ואומר לו: תן דעתך שלא תזיק בריותי. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}: ([[ישעיהו נז טז]]) &quot;כי רוח מלפני יעטוף&quot;, משלהי {{ירו&quot;מ-ביאור|מחליש}} ליה, כמה דאת אמר: ([[תהילים קמב ד]]) &quot;בהתעטף עלי רוחי&quot;. כל כך למה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נז טז]]) &quot;ונשמות אני עשיתי&quot;. בשביל נשמות שעשיתי. אמר רבי הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הרוח ביקשה להחריב את העולם|בשלשה מקומות יצא הרוח שלא במשקל,]] וביקש להחריב את העולם כולו. אחת בימי יונה. ואחת בימי אליהו. ואחת בימי איוב. בימי יונה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: {{הפ|יונה|א|ד}} &quot;וה' הטיל רוח גדולה&quot;. בימי איוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[איוב א יט]]) &quot;והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר {{ירו&quot;מ-הוסר|וגומר&quot;}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויגע בארבע פנות הבית ויפל}}&quot;. בימי אליהו מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א יט יא]]) &quot;והנה ה' עובר, ורוח גדולה חזק מפרק הרים&quot;. אמר רבי יודן בר שלום[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בר שלום|°]]: נימר {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} אותו של איוב, בשבילו היה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא בכל העולם}} ושל יונה, בשבילו היה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא בכל העולם}}. אין לך אלא של אליהו שהיה קוסמיקון. {{ירו&quot;מ-ביאור|עולמי}} שנאמר: &quot;והנה ה' עובר, {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו'}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורוח גדולה וחזק מפרק הרים}}, ואחר {{ירו&quot;מ-הוסר|כך}} הרוח רעש, ואחר הרעש אש, לא באש ה' {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואחר האש קול דממה דקה}}&quot; פיסקא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: הרואה את הים הגדול אומר: &quot;ברוך שעשה את הים הגדול&quot;. בזמן שהוא רואה לפרקים. וכמה הוא פרק? {{שוליים|ט_כח}}אחד לשלשים יום. שמעון קמטריא שאל לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: בגין דאנא חמר וסליק לירושלים בכל {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}שנה, מהו שנקרע? אמר ליה: אם {{שוליים|ט_כט}}בתוך שלשים יום, אי אתה צריך לקרוע. לאחר שלשים יום, צריך אתה לקרוע. רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] ושמעון קמטריא[[ביאור:עץ מסורת#שמעון קמטריא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי שמואל בר נחמן[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר נחמני|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה בפסוק (שופטים יח ל}}) &quot;ויהונתן בן גרשום בן מנשה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|האות}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כהן לע&quot;ז שהיתה עינו צרה בה, שב בתשובה וחזר לקלקולו|נון תלוי. אם זכה, בן משה. ואם לאו, בן מנשה.]] חברייא בעון קומי רבי שמואל בר נחמן[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר נחמני|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי יהונתן}} כומר היה לעבודה זרה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והאריך}} האריך ימים? אמר לון: על ידי שהי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}}ה עינו צרה בעבודה זרה שלו. כיצד היתה עינו רעה בעבודה זרה שלו? הוה בר נש אתא למיקרבה תור, או אימר, או גדי, לעבודה זרה, ואמר ליה: פייסיה עלי. והוא אמר ליה: מה זו מועילה לך? לא רואה ולא שומעת, לא אוכלת ולא שותה, לא מטיבה ולא מריעה, ולא מדברת. אמר ליה: חייך ומה נעביד? ואמר ליה: אזיל עביד ואייתי לי חד פינך {{ירו&quot;מ-ביאור|צלוחית}} דסולת, ואתקין עלוי עשר ביעין, {{ירו&quot;מ-ביאור|בצים}} ואתקין קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|אסדר לפניו}} והוא אכל מכל מה דאתי, ואנא מפייס ליה עלך. מכיון דאזיל ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה הולך}} הוה אכיל לון. זימנא חדא {{ירו&quot;מ-ביאור|פעם אחת}} אתא חד בר פחין, {{ירו&quot;מ-ביאור|אדם פיקח}} אמר ליה: {{ירו&quot;מ-הוסר|כן אמר ליה }}אם אין מועילה כלום, את מה עביד הכא? {{ירו&quot;מ-ביאור|מה אתה עושה כאן}} אמר ליה: בגין חיי. כיון שעמד דוד המלך, שלח והביאו. אמר ליה: את בן בנו של אותו צדיק, ואת עובד עבודה זרה? אמר ליה: כך אני מקובל מבית אבי אבא: מכור עצמך לעבודה זרה, ואל תצטרך לבריות. אמר ליה: חס ושלום! לא אמר כן, אלא מכור עצמך לעבודה שהיא זרה לך, ואל תצטרך לבריות. כיון שראה דוד כך שהוא אוהב ממון, מה עשה? העמידו קומוס {{ירו&quot;מ-ביאור|גזבר}} על תיסבריות {{ירו&quot;מ-ביאור|אוצרות}} שלו. הדא הוא דכתיב: ([[דברי הימים א כו כד]]) &quot;ושבואל בן גרשם בן משה נגיד על האוצרות&quot;.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק תשיעי#דף סה א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
פיסקא. מה כתוב על הברקים? רבי ירמיה ורבי זעירא בשם רב חסדא: '''דיו פעם אחת בכל היום'''. כלומר, על ברקים הוא מברך רק פעם ביום. אמר רבי יוסי: '''מה אנן קיימין? אם בטורדין, דיו פעם אחת ביום'''. כלומר, אם הם באים ברצף אחד אחרי השני, אז באמת דיו פעם אחת ביום. '''אם במפסיקין, מברך על כל אחת ואחת'''. כלומר, זה בא ממערכת עננים אחת, היה ברקים ואחרי זה הסתלקו ועוד פעם מערכת עננים אחת, אז ודאי מברך על כל אחת ואחת.

חייליה דרבי יוסי מן הדא: '''היה יושב בחנותו של בשם כל היום - אינו מברך אלא אחת. אבל אם היה נכנס ויוצא, נכנס ויוצא, מברך על כל פעם ופעם'''. כן, מברך בבושם כל פעם שהוא נכנס. אז גם כן ככה, אם הברקים הם טורדים אחד אחרי השני, מספיק פעם אחת, אבל אם זה ממערכת אחרת - ודאי מברך כל פעם.

אומרת הגמרא: '''היה יושב בבית הכסא או בבית ספיקריא, אם יכול לצאת ולברך בתוך כדי דיבור, יצא. ואם לאו, לא יצא'''. רבי ירמיה בעי: '''היה יושב בתוך ביתו ערום, מהו שיעשה ביתו כמו מלבוש, ויוציא ראשו חוץ לחלון ויברך'''? '''היה יושב במגדל ערום, מהו שיעשה לו כמין מלבוש, ויוציא ראשו חוץ לחלון, ויברך'''? הלכה למעשה, הלכה - הבגדים זה אותו דבר. נשאר בשאלה.

פיסקא: '''על הרוחות אומר: ברוך שכחו מלא עולם'''. אומרת הגמרא: '''מתניתא בשבאין בזעף, אבל שבאים בנחת, אומר: ברוך עושה בראשית'''. אמר רבי יהושע בן חנניה: '''בשעה שהרוח יוצא לעולם, הקדוש ברוך הוא משברו בהרים, ומרשלו בגבעות''', הוא מחליש אותו בגבעות. '''ואומר לו: תן דעתך שלא תזיק בריותי. מה טעם? כי רוח מלפני יעטוף''' - משלהי ליה, כלומר מחליש אותו, '''כמה דאת אמר: בהתעטף עלי רוחי'''. כאילו נחלש, אני מרגיש חולשה. כל כך למה? רבי חונא בשם רב אחא: '''ונשמות אני עשיתי'''. בשביל נשמות שעשיתי, כלומר שהרוח לא תכחיד את העולם.

אמר רבי הונא: '''בשלשה מקומות יצא הרוח שלא במשקל, וביקש להחריב את העולם כולו. אחת בימי יונה. ואחת בימי אליהו. ואחת בימי איוב'''. '''בימי יונה: וה' הטיל רוח גדולה. בימי איוב: והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר. בימי אליהו מניין? והנה ה' עובר, ורוח גדולה חזק מפרק הרים'''. אמר רבי יודן בר שלום: '''נימר אותו של איוב, בשבילו היה'''. כלומר, אני יכול לפרש שבעצם לא מדובר על רוחות שעמדו להכחיד את העולם. '''ושל יונה, בשבילו היה'''. אנחנו יודעים למה - אם הייתה סערה, מה פתאום הם חושבים שצריך להתפלל או לעשות משהו וזה יהיה בסדר? כיוון שהם ראו שאר האוניות שטות להם בנחת ורק באונייה שלהם יש סערה. '''אין לך אלא של אליהו שהיה קוסמיקון''', שהיה בכל העולם, '''שנאמר: והנה ה' עובר, ואחר הרוח רעש, ואחר הרעש אש, לא באש ה''''.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אתא.''' וכן כי אתא ר' אחא ור' חנינא אמרו ג&quot;כ בשם ר' יוסי הכי

'''בבית ספירריא.''' בחדר שמשימין בו כלי סיפוקו ותשמישו של הבית ולפעמים יש שם כלים מטונפים כגון עביט של מי רגלים וכיוצא ואינו יכול לברך על הרעמים ששמע או על הברקים

'''יצא.''' צריך הוא לצאת ולברך

'''היה יושב בתוך ביתו ערום.''' ואין לו במה להפסיק ולכסות עצמו מהו שיעשה הבית כמו מלבוש. ושיוציא ראשו חוץ לחלון ויברך וכן אם יושב במגדל מהו שיעשה לו המגדל כמין מלבוש ויוציא ראשו לחוץ ממנו ולא איפשיטא הבעיא. יעטוף משלהי ליה. עושה אותו עיף וחלוש כמה דאת אמר בהתעטף עלי רוחי

'''שלא במשקל.''' יותר חזק מן הראוי במשקל

'''שהיה קוסמיקון.''' שולט בכל העולם ובכח גדול וחזק מפרק הרים ומשבר סלעי': בגין דאנא חמר בשביל שאני מחמר אחר חמורים במשאות ועולה לירושלם בכל שנה מהו שצריך אני לקרוע בכל שנה ושנה כדין הרואה ירושלים בחורבנה

'''נון תלוי.''' כתיב במנשה אם זכה כשחזר בתשובה הוא בן משה ואם לאו הוא בן למנשה שעבד ע&quot;ז

'''כומר היה לע&quot;ז.''' ומפני מה האריך ימים כל כך כדכתיב עד גלות הארץ

'''חד פינך.''' קערה אחת של סולת

'''חד בר פחין.''' אדם ריק וגרוע

'''בגין חיי.''' בשביל פרנסתי

'''קומוס.''' ממונה על האוצרות שלו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כטורדין דין פעם אחת ביום · אם במפסיקין מברך על כל אחת ואחת · מייליה דר' יוסי מן הדא היה יושב בחנותו שלבשם כל היום אינו מברך אלא אחת · אבל אם היה נכנס ויוצא נכנס ויוצא מברך על כל פעם ופעם · אותא אמ' ר' אחא ור' חנינא בשם ר' יוסי אם כטורדין דין פעם אחת ביום · אי במפסיקין מברך על כל אחת ואחת · היה יושב בבית הכסא או בבית ספיקריא אם יכול לראות ולברך בתוך דיבור יצא ואם לאו לא יצא · ר' ירמיה בעי היה יושב בתוך ביתו ערום מהו שיעשה ביתו מלבוש ויוציא ראשו חוץ לחלון ויברך · היה יושב במגדל ערום ומגדל מהו שיעשה לו כמין מלבוש ויוציא ראשו חוץ לחלון ויברך · על הרוחות מהו או' ברוך שכוחו מלא עולם · מתני' בשבאין בזעף · אבל שבאים בנחת או' ברוך עושה בראשית · אמ' ר' יהושע בן חנניה בשעה שהרוחות יוצא לעולם הקב&quot;ה משברו בהרים ומרשלו בגבעות ואו' לו תן דעתך שלא תזיק בריותיי · מה טעם כי רוח מלפני יעטוף · משלהו ליה כמ'ד'א' אמ' כהתעטף עלי רוחי כל כך למה · ר' חונא בשם ר' אחא ונשמות אני עשיתי · בשביל נשמות שעשיתי · אמ' ר' הונא בג' מקומות יצא הרוח שלא במשקל וביקש להחריב את העולם כולו · אחת בימי יונה · ואחת בימי אליהו · ואחת בימי איוב · בימי יונה וי'י הטיל רוח גדולה · בימי איוב והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר וגו' · אמ' ר' יוחנן בר טלוס אמר אותו שלאיוב בשבילו היה · ושליונה בשבילו היה · אין לך שלאליהו שהיה קוסמייקון · והנה י'י עובר וגו' ואחר כך רעש ואחר הרעש אש לא באש י'י · ר' יהודה או' הרואה את הים הגדול או' ברוך שעשה את הים הגדול · בזמן שרואהו לפרקים · וכמה הוא פרק אחד לשלשים יום · שמעון קמטריא שאל לר' חייא בר בא כגון דאנא חמר ונסליק לירושלם בכל שעה מהו שנקרע · אמ' ליה אם בתוך שלשים יום אי אתה צריך לקרוע · לאחר שלשים יום צריך אתה לקרוע · ר' חונא ושמעון קמטריא בשם ר' שמואל בר נחמן ויהונתן בן גרשום בן מנשה · נון תלוי אם זכה בן משה · ואם לאו בן מנשה · חברייא בעון קומיי ר' שמואל בר נחמן כומר היה לע'ז' והאריך ימים · אמ' לון על ידי שהיה עינו צרה בממ' שלו · כיצד היתה עינו רעה בממ' שלו · הוה בר נש אתי למיקרבה תור או אימר והוא אמ' ליה מה זו מועילה לך לא רואה ולא שומעת ולא מדברת · אמ' ליה חייך ומה נעביד · ואמ' ליה אזיל עביד ואייתי לי חד פינך דסולת ואתקין עלוי עסר ביעין ואתקון קומוי והוא אכל מכל מה דאתי ואתא מפייס לה עלך · מכיון דאזיל ליה הוה אכיל לון' זימנא חדא אתא חד בר פחין אמ' ליה כן · אמ' ליה אם אין מועילה כלום את מה את עביד הכא · אמ' ליה חייך בגין חיי · כיון שעמד דוד המלך שלח והביאו אמ' ליה אנת תן בגו שלאותן צדיק ואת עובד ע&quot;ז · אמ' ליה כך אנא מקובל מבית אבי אבא מכור עצמך לע&quot;ז ואל תצטרך לבריות · אמ' ליה חס ושלום אלא אמ' כן לא מכור עצמך לעבודה זרה שהיא זרה לך ואל תצטרך לבריות · כיון שראה דוד כך שהוא אוהב ממון מה עשה העמידו קומוס על תיסבריות שלו · הההד ושבאל בן גרשום בן משה נגיד על האוצרות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


פיסקא: רבי יהודה אומר: '''הרואה את הים הגדול אומר: ברוך שעשה את הים הגדול'''. אומרת הגמרא: '''בזמן שהוא רואה לפרקים'''. מה זה לפרקים? '''וכמה הוא פרק? אחד לשלשים יום'''. שמעון קמטריא שאל לרבי חייא בר אבא: '''בגין דאנא חמר וסליק לירושלים בכל שנה, מהו שנקרע'''? אני עוסק במסחר, מוביל שיירות, ועולה לירושלים כל שנה - מהו שנקרע כל פעם? '''אמר ליה: אם בתוך שלשים יום, אי אתה צריך לקרוע. לאחר שלשים יום, צריך אתה לקרוע'''.

רבי חונא ושמעון קמטריא בשם רבי שמואל בר נחמן: למה נ' תלוי בפסוק '''ויהונתן בן גרשום בן מנשה'''? '''אם זכה, בן משה. ואם לאו, בן מנשה'''. חברייא בעון קומי רבי שמואל בר נחמן: הרי יהונתן כומר היה לעבודה זרה - האריך ימים? '''אמר לון: על ידי שהיה עינו צרה בעבודה זרה שלו'''. אומרת הגמרא: '''כיצד היתה עינו רעה בעבודה זרה שלו'''? '''הוה בר נש אתא למיקרבה תור, או אימר, או גדי, לעבודה זרה'''. כלומר, היה מגיע מישהו רוצה להקריב איזה שור או אימרה או גדי, לא משנה. '''ואמר ליה: פייסיה עלי'''. כן, תקריב ותפרס אותו עליי. '''והוא אמר ליה: מה זו מועילה לך? לא רואה ולא שומעת, לא אוכלת ולא שותה, לא מטיבה ולא מריעה, ולא מדברת'''. '''אמר ליה: חייך ומה נעביד'''? אז מה אני אעשה? '''ואמר ליה: אזיל עביד ואייתי לי חד פינך דסולת, ואתקין עלוי עשר ביעין, ואתקין קומוי'''. תביא לי פינך של סולת ועשר ביצים, אני אסדר את זה. '''והוא אכל מכל מה דאתי, ואנא מפייס ליה עלך'''. '''מכיון דאזיל ליה, הוה אכיל לון'''. כלומר, יהונתן היה אוכל את זה וזהו.

'''זימנא חדא אתא חד בר פחין'''. כלומר, הגיע אדם חכם. '''אמר ליה: אם אין מועילה כלום, את מה עביד הכא'''? מה אתה עושה כאן? '''אמר ליה: בגין חיי'''. זה הפרנסה שלי. '''כיון שעמד דוד המלך, שלח והביאו. אמר ליה: את בן בנו של אותו צדיק, ואת עובד עבודה זרה'''? '''אמר ליה: כך אני מקובל מבית אבי אבא: מכור עצמך לעבודה זרה, ואל תצטרך לבריות'''. '''אמר ליה: חס ושלום! לא אמר כן, אלא מכור עצמך לעבודה שהיא זרה לך, ואל תצטרך לבריות'''. '''כיון שראה דוד כך שהוא אוהב ממון, מה עשה? העמידו קומוס על תיסבריות שלו'''. '''הדא הוא דכתיב: ושבואל בן גרשם בן משה נגיד על האוצרות'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף סד עמוד ב'''

{{שוליים|ט_כה}} '''היושב בחנות בשמים כל היום מברך על הריח פעם אחת ביום, ורק אם נכנס ויוצא בהפסקות מברך על כל פעם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ט, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כדברי רב אחא ורבי חנינא בשם רבי יוסי: אם הדברים טרודין - סמוכים זה לזה בלא הפסק - די בברכה אחת ביום, ואם מופסקים מברך על כל אחת ואחת.

{{שוליים|ט_כט}} '''השומע על ספר תורה שנשרף או נטמא: תוך שלושים יום מהאירוע אינו צריך לקרוע עליו, ולאחר שלושים יום צריך לקרוע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תעניות, פרק ה, הלכה יח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקסא סעיף ה &lt;קטע סוף=סד ב/&gt; ==דף סה עמוד א== &lt;קטע התחלה=סה א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שתוך שלושים יום אינו צריך לקרוע ולאחר שלושים יום צריך לקרוע, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;129&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&quot;שבואל&quot; ששב אל אל בכל לבו ובכל כחו. &quot;נגיד על האוצרות&quot; שמינוהו על תיסבוריות שלו. מתיבין לרבי שמואל בר נחמן[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר נחמני|°]]: והא כתיב: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שעמד הפסל}} ([[שופטים יח ל]]) &quot;עד יום גלות הארץ&quot;. אמר לון: כיון שמת דוד, עמד שלמה וחילף סנקליטין {{ירו&quot;מ-ביאור|פקידים}} שלו, וחזר לקילקולו הראשון. הדא הוא דכתיב: ([[מלכים א יג יא]]) &quot;ונביא אחד זקן יושב בבית אל {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו&quot;}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויבוא בנו ויספר לו את כל המעשה}}&quot; אמרין&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}הוא הוה {{ירו&quot;מ-הדגשה|יהונתן}}. {{שוליים|ט_ל}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכת הרקיע בטהרתו|הרואה את החמה בתקופתה,]] ואת הלבנה בתקופתה, ואת הרקיע בטיהרו, אומר: &quot;ברוך עושה בראשית&quot;. אמר רב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: הדא דתימר, בימות הגשמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}בלבד לאחר שלשה ימים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שירד גשם, והשמים נקיים}}. הדא הוא דכתיב: ([[איוב לז כא]]) &quot;ועתה לא ראו אור {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם}} {{שוליים|ט_לא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עד מתי מברך ברכת הלבנה|הרואה את הלבנה בחידושה]] אומר: &quot;ברוך מחדש חדשים&quot;. עד איכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: {{שוליים|ט_לב}}עד שתראה {{ירו&quot;מ-הוסר|בחצי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כחצי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|המטה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חמתה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שזה אחר שבעה ימים}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} ורבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: {{שוליים|ט_לג}}עד שתתמלא פגימתה. רבנן דקיסרין אמרין: עד ארבעה עשר יום. אמר רבי יוסי בי רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ויאות}} יאות, כלום מתמלאת פגימתה, אלא עד י&quot;ד יום. הא כל י&quot;ד יום, {{ירו&quot;מ-הוסר|צריך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכול}} לברך. בתפילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהוא אומר בראש חודש? אמר}} רבי יוסי בר נהורייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר נהורייא|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נוסח ברכת מוסף של ראש חודש|{{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;אמר מקדש}} &quot;מקדש ישראל מחדש חדשים&quot;.]] רבי חייא בר אשי[[ביאור:עץ מסורת#רב חייא בר אשי|°]] אמר: {{שוליים|ט_לד}}&quot;מקדש ישראל וראשי חדשים&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}צריך לומר &quot;והשיאנו&quot; רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר&quot; צריך להזכיר בה זמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויאמר: &quot;ותתן לנו את החדש הזה&quot;. תנן: הרואה חמה בתקופתה}}. תני רב הושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רב אושעיא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[בראשית א יד|בראשית בראשית א יד]]) &quot;והיו לאותות ולמועדים ולימים ולשנים&quot;. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מחלוקת בנוסח ברכת הקברות|העובר בין הקברות {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר:]] {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;באי}} &quot;ברוך אתה ה' מחיה המתים&quot;. רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: &quot;ברוך נאמן בדברו ומחיה המתים&quot;. רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}&quot; &quot;היודע מספרכם, הוא יעורר אתכם, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הוא יגלה את העפר מעל עיניכם, {{ירו&quot;מ-הוסר|בא&quot;י}} ברוך אתה ה' מחיה המתים&quot;. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: {{שוליים|ט_לה}}&quot;אשר יצר אתכם בדין, וכלכל אתכם בדין, וסילק אתכם בדין, ועתיד להחיותכם בדין, היודע מספרכם הוא יגלה עפר מעיניכם, ברוך מחיה המתים&quot;. {{ירו&quot;מ-הוסר|ההד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הדא דאת אמר}}, במתי ישראל. אבל במתי אומות העולם אומר: ([[ירמיהו נ יב]]) &quot;בושה אמכם מאד חפרה יולדתכם, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הנה אחרית}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו'}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|גוים מדבר ציה וערבה&quot;. תנן}}: הרואה הקשת בענן אומר: {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;באי}} &quot;ברוך אתה ה' זוכר הברית&quot; רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר בשם}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ט_לו}} &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|נאמן בבריתו וזוכר הברית&quot; אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשם רבי}} חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|בשם רבי ירמיה }}כל ימיו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן יוחאי [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בימי רשב&quot;י לא היתה קשת, בקעה בקעה המלאי דינרי זהב|לא נראתה הקשת בענן.]] רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]], כן הוה {{ירו&quot;מ-ביאור|כך היה מעשה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תלמידו של}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בר יוחאי {{ירו&quot;מ-הדגשה|יצא לחוץ לארץ והתעשר. ונתקנאו בו התלמידים, מה עשה? הוציאם}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן יוחאי {{ירו&quot;מ-הוסר|אומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבקעה ואמר}}: בקעה בקעה התמלאי דינרי זהב. והיתה מתמלאה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר: מי שרוצה, יטול חלקו המגיע לו לעתיד}}. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: כן הוה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כך היה מעשה}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן יוחאי אומר: אני ראיתי בני העולם הבא, {{ירו&quot;מ-הוסר|ומיעוטין}} ומועוטין הן. אין תלתין אינון, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם שלושים הם}} אנא וברי מנהון. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני ובני מהם}} אין תרין אינון, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם שנים הם}} אנא וברי אינון. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני ובני הם}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: כך היה [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן יוחאי אומר: יקרב אברהם {{ירו&quot;מ-הדגשה|יזכה את החוטאים}} מן גביה ועד גביי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מתקופתו עד תקופתי}} ואנא מקרב מן גביי ועד סוף כל דרי. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואני אזכה מתקופתי עד סוף כל הדורות}} ואין {{ירו&quot;מ-הוסר|לא }}יצרף אחיה השילוני עמי, ואנא מקרב כל עמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|משנברא העולם}}. וכי מה ראו לסמוך בשורות טובות לגשמים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ברכיה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} בשם רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[משלי כה כה]]) &quot;מים קרים על נפש עיפה, שמועה טובה מארץ מרחק&quot;. וכמה גשמים ירדו ויהא אדם צריך לברך? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: בתחילה, {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו בזמן רביעה ראשונה}} כדי רביעה. ובסוף, כדי שיודחו פניה. רבי ינאי בי רבי ישמעאל[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי בר' ישמעאל|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|בשם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: בתחילה כדי רביעה. ולבסוף, כדי שתשרה {{ירו&quot;מ-ביאור|תמחה}} המגופה. {{ירו&quot;מ-ביאור|הרי המגופה זה כלי חרס שנשרף בכיבשן}} ויש מגופה נשרית? אלא רואין אותה כאלו היא שרויה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אם לא הייתה החבית שרופה, והיה יורד עליה כזו כמות של גשם, היתה המגופה נשרת}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רב יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}, ורבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורב יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: בתחילה, כדי רביעה. ולבסוף, אפילו כל שהוא. רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא לברכה נאמרה, אלא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|להפסיק}} להפסק תענית נאמרה. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] רבי נחום[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחום|°]] ורב אדא בר אבימי[[ביאור:עץ מסורת#רב אדא בר אבימי|°]] הוון יתבין. אמר רבי תנחום[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחום|°]] לרב אדא בר אבימי[[ביאור:עץ מסורת#רב אדא בר אבימי|°]]: &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סה_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק תשיעי#דף סה ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והא כתיב עד יום גלות הארץ.''' היה הוא ובניו כהנים לשבט הדני

'''סנקליטין.''' השרים והממונים

'''הרואה את החמה בתקופתה.''' מקום שהיא חוזרת שם לתחלת הקיפה היא שעת תליית המאורות שאז התחילה להקיף ולשמש והוא בראש מחזור גדול מכ&quot;ח שנה שאז היא באה לתקופה הראשונה שהיא תקופת ניסן שנופלת בתחלת ליל רביעי

'''ואת הלבנה בתקופתה.''' בגבורתה. ולקמן מפרש לה: ואת הרקיע בטיהרו כדמפרש רב חונה הדא דתימר בימות הגשמים דעלה קאי כלומר כשהגשמים מצוים ויורד מטר כל ג' ימים כדמסיים ובלבד לאחר שלשה ימים ואח&quot;כ כשנושב רוח צפונית נראה רקיע בטיהרו. הה&quot;ד ועתה לא ראו אור. בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם

'''עד איכן.''' נקרא בחידושה

'''עד שתראה בחצי המטה.''' עד שנראה אור בחצי המטה שלה שאז עבר חידושה

'''הא.''' כלומר הא שמעינן דכל י&quot;ד יום צריך לברך דלא נתמלא פגימתה עד י&quot;ד יום וכל י&quot;ד יום נקראת בחידושה

'''בתפלה.''' איידי דמיירי בברכת מחדש חדשים קאמר דבתפלת מוסף של ר&quot;ח אומר ג&quot;כ מקדש ישראל ומחדש חדשים

'''וראשי חדשים.''' דעל הרוב עדיין אין הלבנה נראית כלל בר&quot;ח

'''והשיאנו.''' בתפלת מוסף

'''להזכיר בה זמן.''' ותתן לנו את יום ראש חודש הזה

'''תני רבי הושעיא.''' טעמא דהך ברייתא דלעיל מפרש דכתיב והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים מכאן רמז שמברכין על החמה בתקופתה וזהו ושנים שאינו אלא משנים ולשנים וירמז על הלבנה וחידושה מלמועדים שר&quot;ח ומועדים למהלך הלבנה מתחשבין

'''כל ימיו של רשב&quot;י.''' היה זכותו מגין על הדור ולא היה צריך להראות הקשת בענן

'''יקרב.''' זכות אברהם מאצלו כלומר מזמנו ועד זמני

'''ואין לא.''' ואם לא יספיק זכותו יצרף אחיה השילוני עמי ואני מקרב כולי עלמא לעולם הבא

'''וכי מה ראוי לסמוך בשורות טובות לגשמים.''' כלומר מפני מה שנו בשורות טובות אחר גשמים דנהי דכך הוא דברכת שתיהם הטוב והמטיב הוא מכל מקום היה להם להקדים בשורות טובות שהם בכל זמן והגשמים אינן יפים אלא בעתם וקאמר ר' לוי על שם הכתוב דכך כתיב מים קרים וגו' ברישא והדר כתיב ושמועה טובה מארץ מרחק

'''בתחלה כדי רביעה.''' כלומר בזמן הראשון של גשמים כמו ששנינו בפ&quot;ק דתענית זמן רביעה ראשונה ורביעה שניה ובראשונה אם ירדו כדי לרבעות את הארץ מברכין ולקמן מפרש לה כמה הוא כדי רביעה

'''ובסוף.''' ברביעה שניה כדי שיודחו פניה של הקרקע שהיא נמסית מן הגשמים וכמו שהודחו פניה הויא

'''כדי שתשרה המגופה.''' של חבית וקס&quot;ד שירדו כל כך כדי שתשרה המגופה של החבית במי גשמים והיינו דמתמה עלה ויש מגופה נשרית במי גשמים שיורדין על הארץ זה דבר שאי אפשר

'''אלא רואין אותה כאלו היא שרויה.''' כלומר שיורדין כל כך עד שרואין את הארץ כאלו הוא שרויה שיכולין לעשות ממנה מגופת חבית מבלי תוספת מים אחרים

'''ולבסוף אפילו כל שהוא.''' דקסבר הואיל וכבר ירדו קצת גשמים ברביעה ראשונה הלכך ברביעה שניה אפי' בכל שהו סגי

'''להפסיק תענית נאמרה.''' כל אלו השיעורין לא נאמרו אלא לענין הפסק תענית שאם היו מתענין על הגשמים וירדו להם כל כך כדאמר בתחילה וכו' מפסיקין ולא מתענין: ורב אדא בר אבימי צ&quot;ל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;שבואל ששב אל אל בכל לבו ובכל כחו · נגיד על האוצרות שמינהו על תיסבריות שלו · מתיבין לר' שמוא' בר נחמן והא כת' עד יום גלות הארץ · אמ' לון כיון שמת דוד עמד שלמה וחילף סנקליטין שלו · חזר לקילקולו הראשון · הההד ונביא אחד זקן יושב בביתו וג' · אמרין הוא הוה · הרואה את החמה בתקופתה ואת הלבנה ואת הרקיע בטיהרו או' ברוך עושה בראשית · אמ' ר' חונה הההד ועתה לא ראו אור וגו' · הרואה את הלבנה בחירוטה או' ברוך מחדש חדשים · עד איכן · ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוסי · עד שתתראה כחצי המטה · ר' אחא ור' חיננא בשם ר' יוסי עד שתתמלא פגימתה · רבנן דקיסרין אמרין עד יד יום' · אמ' ר' יוסי בי ר' בון ויאות · כלום מתמילא פגימתה אלא עד יד יום · הא כל יד יום צריך לברך · בתפילה ר' יוסי בעה ודאי אמ' מקדש יש' מחדש חדשים · ר' חייא בר אשי אמ' מקדש יש' וראשי חדשים · שמואל אמ' צריך לומ' והשיאנו · רב אמ' צריך להזכיר בה זמן · תני רב הושעיה והיין לאותות ולמועדים ולימים ולשנים · ויעבר בין הקברות מהו או' בא&quot;י מחיה המתים · ר' חייא בשם ר' יונתן בריך שאמן בדברו ומחיה מתים · ר' חייא בשם ר' יונתן היודע מספרכם הוא יעורר אתכם הוא יגלה את העפר מעל עיניכם · בא&quot;י מחיה המתים · ר' אלעזר בשם ר' חנינא אשר יצר אתכם בדין וכלכל אתכם בדין · ואסיף אתכם בדין · ועתיד להחיותכם בדין הוא יגלה עפר מעיניכם · ברוך מחיה המתים הההד במיתי יש' · אבל במיתי אומות העולם או' בושה אמכם מאד וחפרה יולדתכם וגו' · הרואה הקשת בענן או' בא&quot;י זוכר הבריית' · ר' חייא בשם ר' יונתן נאמן בבריתו וזוכר הברית' · ר' חזקיה בשם ר' ירמיה כל ימיין שלר' שמעון בן יוחי לא נראתה הקשת בענן · ר' חזקיה בשם ר' ירמיה כן הוה ר' שמע' בן יוחי או' בקעה בקעה התמלאי דינרי זהב והייתה מתמלאה · ר' חזקיה בשם ר' ירמיה כן הוה ר' שמעון בן יוחי או' אנא ראיתי בני העולם הבא ואינון מועטין · אין תלתין אינון אנא וברי מנון · אין תרין אינון אנא וברי אינון ר' חזקיה בשם ר' ירמיה כך היה ר' שמעון בן יוחי או' יקרב אברהם מן גביה ועד גביי · ואנא מיקרב מן גביי ועד סוף כל דרי · ואין לאו ייצרף אחיה השילוני עמי ואנא מיקרב כל עמא · וכי מה ראו לסמוך בשורות טובות לגשמים · ר' ברכיה בשם ר' לוי כד&quot;א מים קרים על נפש עייפה שמועה טובה מארץ מרחק · וכמה גשמים ירדו ויהא אדם צריך לברך · ר' חייא בשם ר' יונתן בתחילה כדי רביעה · ולבסוף כדי שיורדתו פנה · ר' ינאי בר ישמעאל בשם ר' שמעון בן לקיש בתחילה כדי רביעה · ולבסוף כדי שתתשרה המגופה · ויש מגופה כשירית · לא רואין אותה כאילו היא שרויה · ר' יוסי בשם רב יהודה ור' יונה ורב יהודה בשם שמואל בתחילה כדי רביעה ולבסוף אפי' כל שהוא · ר' יוסה בשם ר' זעירא להפסיק תעניות טמירה · ר' חזקיה ור' תנחום ורב אדא ורב בימי · הוון יתבין אמ' ר' תנחום לרב אדא בר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אנחנו בתלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, דף סה. בדף הקודם הזכרנו שיונתן, שהוא אחד מהצאצאים של משה רבנו, היה כהן לעבודה זרה, וכדוד המלך מלך, הוא בדק למה הוא עשה את זה והתברר לו שהוא אוהב כסף, ולכן מינה אותו להיות הגזבר שאחראי על האוצרות. ואמר דוד הכתיב ששועל בן גרשום בן משה נגיד על האוצרות. למה הוא נקרא שועל? '''ששב אל אל בכל לבו ובכל כחו'''. נגיד על האוצרות, '''שמינהו על תיסבוריות שלו'''. כלומר, דוד מינה אותו על האוצרות.

מתיבין לרבי שמואל בר נחמן, איך אתה אומר דבר כזה שכאילו הוא חזר בתשובה? הרי אנחנו יודעים, כתוב בשופטים '''עד יום גלות הארץ''', כלומר זה היה גם אחרי דוד. אמר לו: מכיוון שמת דוד, עמד שלמה וחילף סנקליטין שלו - כלומר שלמה החליף את כל הפקידים - וחזר לקלקולו הראשון. הדא הוא דכתיב '''ונביא אחד זקן יושב בבית אל''', ויש אומרים שזה יונתן.

אומרת הגמרא: '''הרואה את החמה בתקופתה, ואת הלבנה בתקופתה, ואת הרקיע בטיהרו, אומר: ברוך עושה בראשית'''. כלומר, החמה בתקופתה, הכוונה, אם הוא רואה אותה בדיוק באותו מקום שבו היא הייתה בזמן הבריאה, כלומר ביום רביעי - זה קורה אחת לעשרים ושמונה שנים.

אמר רב חונה: הדא דתימר, בימות הגשמים בלבד. כי מה שאמרנו שהרקיע בטיהרו, זה דווקא בימות הגשמים, שאז אחרי שהגשם יורד, אחרי שלושה ימים שיורד גשם והשמיים נהיים נקיים, זה הזמן שהשמיים בטיהרן. הדא הוא דכתיב '''ועתה לא ראו אור'''.

הרואה את הלבנה בחידושה אומר: &quot;ברוך מחדש חדשים&quot;. עד איכן? כלומר עד מתי מברכים? אמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי: '''עד שתראה''' כחצי חמתה, כלומר עד שתהיה חצי, מילואה, חצי מהזמן שבו היא מלאה. אנחנו יודעים שבערך שבועיים היא מתמלאת ושבועיים מתרוקנת, אז עד שהיא תהיה חצי, כלומר אחרי בערך שבוע.

רב אחא ורבי חנינא בשם רבי יוסי: '''עד שתתמלא פגימתה'''. כלומר מברך עד שהיא מלאה. רבנן דקיסרין אמרין: עד ארבעה עשר יום. אמר רבי יוסי בי רבי בון: יאות, כלום מתמלאת פגימתה אלא עד י&quot;ד יום - כלומר זה באמת נכון כי זה אותו דבר. הא כל י&quot;ד יום, לברך - כלומר יכול לברך כל השבועיים שבו הירח מתחיל להתמלא.

ואומרת הגמרא בתפילה מה אומר בראש חודש? רבי יוסי בר נהוריא: &quot;מקדש ישראל מחדש חדשים&quot;. רבי חייא בר אשי אמר: &quot;מקדש ישראל וראשי חדשים&quot;. שמואל: צריך לומר &quot;והשיאנו&quot;. רב אמר: צריך להזכיר בה זמן. כן, כי אתה אומר &quot;ותתן לנו את החודש הזה&quot;.

תני רב הושעיא: '''והיו לאותות ולמועדים ולימים ולשנים'''. רואים מכאן שבעצם גם השמש, לא רק הירח, גם היא צריך לציין - מברכים עליה משהו.

העובר בין הקברות אומר: &quot;ברוך אתה ה' מחיה המתים&quot;. רבי חייא בשם רבי יוחנן: &quot;ברוך נאמן בדברו ומחיה המתים&quot;. רבי חייא בשם רבי יוחנן: '''היודע מספרכם, הוא יעורר אתכם, הוא יגלה את העפר מעל עיניכם, ברוך אתה ה' מחיה המתים'''. רבי אלעזר בשם רבי חנינא: &quot;אשר יצר אתכם בדין, וכלכל אתכם בדין, וסילק אתכם בדין, ועתיד להחיותכם בדין, היודע מספרכם הוא יגלה עפר מעיניכם, ברוך מחיה המתים&quot;.

זה נאמר במתי ישראל - כלומר כל מה שאמרנו זה דווקא במתי ישראל. אבל במתי אומות העולם אומר: '''בושה אמכם מאד חפרה יולדתכם'''.

הרואה הקשת בענן אומר: &quot;ברוך אתה ה' זוכר הברית&quot;. כלומר הקשת ניתנה בתור אות שיותר לא יהיה מבול. יש שאלה, לכאורה זה דבר טבעי, קשת זה דבר טבעי, אז מה העניין של לברך עליו? הרעיון לפי הפרשנים שבעצם עד נוח כל גשם זה היה מבול, כלומר זה היה סכנה, ומנוח התחיל בעצם מצב שהגשם הוא לברכה, ואז יש קשת - כי לפני כן אם העננים עבים אין מציאות של קשת. קשת זה רק כשהעננים סבירים.

רבי חייא בשם רבי יוחנן: נאמן בבריתו וזוכר הברית. אמר רבי חזקיה בשם רבי ירמיה: '''כל ימיו של רבי שמעון בן יוחאי לא נראתה הקשת בענן'''. כי הקשת זה סמל שהעולם היה ראוי להיחרב, והקדוש ברוך הוא מחל להם, ומרבי שמעון בן יוחאי הוא היה מגן על העולם וממילא לא היה צריך את הסמל הזה.

רבי חזקיה בשם רבי ירמיה: כן הוה רבי שמעון בן יוחאי אומר... - תלמיד שלו יצא לחוץ לארץ והתעשר והתקנאו בו התלמידים. מה עשה? הוציאם רבי שמעון בן יוחאי לבקעה ואמר: '''בקעה בקעה התמלאי דינרי זהב''', והיתה מתמלאה. ואמר: מי שרוצה ייתן חלקו המגיע לו על ידי לבוא. יש אומרים שזה היה בן פזי, ולכן בן פזי נקרא ככה כי הוא כביכול התעשר כשהוא יצא לחו&quot;ל.

רבי חזקיה בשם רבי ירמיה: כן הוה, רבי שמעון בן יוחאי אומר: '''אני ראיתי בני העולם הבא, ומועוטין הן'''. אם תלתין אינון, כלומר אם יש שלושים - אנא וברי מנהון, כלומר אני והבן שלי מהם. אין תרין אינון - אם יש רק שניים, אנא וברי אינון - אני והבן שלי הם.

רבי חזקיה בשם רבי ירמיה: כך היה רבי שמעון בן יוחאי אומר: '''יקרב אברהם מן גביה ועד גביי''', כלומר אברהם יזכה את כל הדורות מהזמן שלו עד הזמן שלי, ואנא מקרב מן גביי ועד סוף כל דרי - אני אזכה את כל הדורות ממני ועד סוף העולם. ואין יצרף אחיה השילוני עמי - אם גם אחיה השילוני לא יצטרף אלינו, ואנא מקרב כל עמא - אני מקרב כל עמי משלי, ברא עולם ועד סופו.

וכי מה ראו לסמוך בשורות טובות לגשמים? כלומר למה אנחנו אומרים על בשורות טובות ועל גשמים - ככה כתוב במשנה, אז מה הקשר ביניהם? רבי ברכיה בשם רבי לוי: על שם '''מים קרים על נפש עיפה, שמועה טובה מארץ מרחק'''. רואים שהסמיכו את העניין של הגשם לבשורות טובות, לשמועה טובה.

וכמה גשמים ירדו ויהא אדם צריך לברך? רבי חייא בשם רבי יוחנן: בתחילה, כדי רביעה - כלומר בזמן הרביעה הראשונה זה כדי רביעה - ובסוף, כדי שיודחו פניה. רבי ינאי בי רבי ישמעאל בשם רבי שמעון בן לקיש: בתחילה כדי רביעה, ולבסוף, כדי שתשרה המגופה. שואלת הגמרא: ויש מגופה נשרית? - הרי מגופה זה המכסה של החבית מחרס, שורפים אותו, זה לא דבר שנמחה. אלא רואין אותה כאלו היא שרויה - אילו שהאדמה תהיה לחה שראויה להכיל מגופה בלי להוסיף מים. זו דעה אחת; יש דעה שאומרת שאם זה לא היה שרוף, זה היה ראוי להימחות.

רבי יוסי בשם רב יהודה, ורבי יונה ורב יהודה בשם שמואל: בתחילה, כדי רביעה, ולבסוף, אפילו כל שהוא. רבי יוסה בשם רבי זעירא: '''להפסק תענית נאמרה'''. כלומר, כל מה שאמרנו - הכמות של רביעה ורביעה שנייה וכולי - זה לא נאמר לגבי מתי לברך ולהודות על הגשם, אלא זה נאמר אם בינתיים, אם קבעו תענית, בכמה גשם ירד ויפסיקו את התענית.

רבי חזקיה רבי נחום ורב אדא בר אבימי הוון יתבין. אמר רבי תנחום לרב אדא בר אבימי: לא מסתברא לברכה נאמר? כלומר, האם לא הגיוני שבעצם הכמויות האלה שנאמרו זה לעניין ברכה - אם ירדו כאלה גשמים אז צריך לברך. אמר ליה: הין - אתה צודק. אמר רבי חזקיה לרב אדא בר אבימי: לא מסתברא להפסיק תענית נאמר? עכשיו השאלה מדוד מה הכיוון השני - האם לא הגיוני שהכמויות האלה נאמרו כדי שאם במקרה יקבעו תענית, אז ירד כזו כמות ותפסיקו? אמר ליה: אין - אתה צודק. אמר ליה: למה אמרת ליה לרבי תנחום הכין? למה אמרת להם שזה לברכה? אמר ליה: כשיטת רבי - בעצם כלומר אני כן סובר שזה עניין של הפסק תענית, אבל הם שאלו את זה, אז אמרתי להם כמו הדעה של הרב שלהם.

אמר רבי מנא לרבי חזקיה: מני רביה רב אדא בר אבימי? כלומר מי זה הרב שלו? אמר ליה: רבי זעירא. אמר ליה: אנן אמרינן רבי יוסי בשם רבי זעירא: להפסיק תענית נאמרה? גם רבי זעירא סובר ככה, אז למה הוא אמר להם עניין ברכה?
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף סה עמוד א'''

{{שוליים|ט_ל}} '''הרואה חמה בתקופתה, לבנה בתקופתה, ורקיע בטיהרו מברך &quot;ברוך עושה בראשית&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה יח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רכט סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' ברכת &quot;עושה בראשית&quot; נאמרת על ראיית שמים בהירים בימות הגשמים לאחר שלושה ימי גשם, כדברי רב חונה, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ט_לא}} '''חובה לברך ברכת הלבנה על חידושה עד מתי ניתן לברך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תכו סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי שניתן לברך &quot;עד שתתמלא פגימתה&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ט_לד}} '''בברכת קידוש החודש בתפילת ראש חודש (יעלה ויבוא) חייבים להזכיר &quot;זמן&quot; ולומר &quot;ותתן לנו את החדש הזה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ב, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תכה סעיף ג , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרב שצריך להזכיר בה זמן ולומר &quot;ותתן לנו את החדש הזה&quot;, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח תכה,ג.

{{שוליים|ט_לה}} '''כאשר אדם רואה קברי ישראל, מברך &quot;ברוך... אשר יצר אתכם בדין... מחיה המתים&quot;; ואילו על קברי אומות העולם אינו מברך ברכה זו אלא אומר את הפסוק &quot;בושה אמכם&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רכד סעיף יב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להבדיל בברכה בין קברי ישראל לקברי אומות העולם.

{{שוליים|ט_לו}} '''על ראיית קשת בענן יש לברך &quot;ברוך... נאמן בבריתו וזוכר הברית&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רכט סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=סה א/&gt; ==דף סה עמוד ב== &lt;קטע התחלה=סה ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, וכן הביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לברך ברכה זו בראיית הקשת, שהיא זכר לברית נח שלא יביא עוד מבול לעולם.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;130&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
לא מסתברא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}לברכה נאמר? אמר ליה: הין. אמר רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] לרב אדא בר אבימי[[ביאור:עץ מסורת#רב אדא בר אבימי|°]]: לא מסתברא להפסיק תענית נאמר? {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם היו מתענין על הגשמים וירדו להם כפי השיעורים הללו מפסיקין ולא מתענין}} אמר ליה: אין. אמר ליה: למה אמרת ליה לרבי תנחום[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחום|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|הין}} הכין? {{ירו&quot;מ-ביאור|שלברכה נאמר}} אמר ליה: כשיטת רבי {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרתי}}. אמר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} לרבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]: מני רביה {{ירו&quot;מ-ביאור|מיהו רבו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|של}} רב אדא בר אבימי[[ביאור:עץ מסורת#רב אדא בר אבימי|°]]? אמר ליה: רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]. אמר ליה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואנן}} אנן אמרינן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: להפסיק תענית נאמרה? רבי יהודה בר יחזקאל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר יחזקאל|°]] אמר: אבא מברך על ירידת גשמים &quot;יתגדל ויתקדש ויתברך ויתרומם שמך מלכינו, על כל טיפה וטיפה שאת מוריד לנו, שאת ממניען זו מזו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יפגשו כדכתיב}}: ([[איוב לו כז]]) &quot;כי יגרע נטפי מים&quot; כמה דאת {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: ([[ויקרא כז יח|ויקרא בחקותי כז יח]]) &quot;ונגרע מערכך&quot;. אמר רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]]: ולא עוד, אלא שהוא מורידן במידה, שנאמר: ([[איוב כח כה]]) &quot;ומים תיכן במידה&quot;. רבי יוסי בר יעקב[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר יעקב|°]] סלק מבקרא לרבי יודן מגדליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן מגדליא|°]]. עד דהוא תמן, נחת מיטרא. ושמע קליה, אמר: {{שוליים|ט_לז}}&quot;אלף אלפין וריבי ריבוון חייבין להודות לשמך מלכינו, על כל טיפה וטיפה שאת מוריד לנו, שאת גומל טובה לחייבים&quot;. אמר ליה: הדא מנא לך? אמר ליה: הכין הוה רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] מברך על ירידת גשמים. וכמה גשמים ירדו, ויהא בהן כדי רביעה? מלוא כלי מחזיק שלשה טפחים, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: בתחילה, טפח, ובשנייה, שני טפחים, ובשלישית, שלשה טפחים. תני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: אין לך טפח יורד מלמעלה, שאין הארץ מעלה כנגדו שני טפחים. מאי טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים מב ח]]) &quot;תהום אל תהום קורא לקול צינוריך&quot;. ואמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: המים העליונים זכרים, והתחתונים נקבות. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו מה ח]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|תפתח ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח יחד כי אני ה' בראתיו}}&quot;, ([[ישעיהו מה ח]]) &quot;תפתח ארץ&quot;, כנקבה הזאת שהיא פותחת לפני הזכר. ([[ישעיהו מה ח]]) &quot;ויפרו ישע&quot;, זו פריה ורבייה ([[ישעיהו מה ח]]) &quot;וצדקה תצמיח יחד&quot;, זו ירידת הגשמים ([[ישעיהו מה ח]]) &quot;כי אני ה' {{ירו&quot;מ-הוסר|בראתיך&quot;}} בראתיו&quot;, לכך {{ירו&quot;מ-הוסר|בראתיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בראתיו}}, לתיקונו וליישובו של עולם. רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} תנא לה בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן גמליאל: ולמה נקרא שמה רביעה? שהיא רובעה את הארץ. רבי חנינא בר יקא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר יקה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: שורשי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#חיטה|חיטה]] בוקעין בארץ נ' אמה, שורשי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#תאינה|תאינה]] רכים בוקעין בצור. תני [[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל בן אלעזר אומר: אין הארץ שותה אלא לפי חיסומה. {{ירו&quot;מ-ביאור|מעטפת הארץ}} אם כן, מה יעשה שורשי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#חרוב|חרוב]]? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם עמוקים}} מה יעשו שורשי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#שקמה|שקמה]]? אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אחת לשלשים יום, תהום עולה ומשקה אותו. ומה טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}: ([[ישעיהו כז ג]]) &quot;אני ה' נוצרה, לרגעים אשקנה&quot; אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: תני תמן: ראה זול בא לעולם, ושובע בא לעולם, נהר מספיק {{ירו&quot;מ-הדגשה|מים}} למדינה, אומר: &quot;ברוך הטוב והמטיב&quot;. {{שוליים|ט_לח}}אמרו לו: מת אביו, אומר: &quot;ברוך דיין האמת&quot;. מת והורישו, אומר: &quot;ברוך הטוב והמטיב&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ט_ג|ירושלמי ברכות, פרק ט, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ט_ג&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ט_לט}}בנה בית חדש, וקנה כלים חדשים, אומר: &quot;ברוך שהגיענו לזמן הזה&quot;. {{שוליים|ט_מ}}מברך על הרעה מעין הטובה, ועל הטובה מעין הרעה. {{שוליים|ט_מא}}והצועק לשעבר, הרי זה תפלת שוא. כיצד? היתה אשתו מעוברת, ואומר: &quot;יהי רצון שתלד אשתי זכר&quot;, הרי זו תפלת שוא. היה בא בדרך ושמע קול צווחה בעיר, ואומר: &quot;יהי רצון שלא יהיה בתוך ביתי&quot;, הרי זו תפלת שוא.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכת מלביש ערומים על בגדים חדשים|{{ירו&quot;מ-הדגשה|וקנה כלים חדשים אומר}}:]] &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה}}&quot; אמר רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כח דהיתרא עדיף - אינו בירושלמי|לא סוף דבר חדשים,]] אלא {{שוליים|ט_מב}}אפילו שחקים, כאילו הם חדשים לו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]] בשם רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}קנה, אומר: &quot;ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה&quot;. {{שוליים|ט_מג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכת הטוב והמטיב על כלים חדשים|ניתן לו, אומר: &quot;ברוך הטוב והמטיב&quot;.]] רבי אבא אבוה דרבי אבא מארי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא אבוה דרבי אבא מארי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: קנה, אומר: &quot;ברוך שהגיענו לזמן הזה&quot;. ניתן לו, אומר: &quot;ברוך הטוב והמטיב&quot;. {{שוליים|ט_מד}}לבש בגדים, אומר: &quot;ברוך מלביש ערומים&quot;.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק תשיעי#דף סו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
רבי יהודה בר יחזקאל אמר: אבא מברך על ירידת גשמים &quot;יתגדל ויתקדש ויתברך ויתרומם שמך מלכינו, על כל טיפה וטיפה שאת מוריד לנו, שאת ממניען זו מזו&quot; - כלומר אתה מונע מהם שלא יתאחדו, כי אם הטיפות היו נפגשות והיו הולכות במקבע, אז היינו מקבלים גשם שהיה מסוכן לעולם, כי כתיב '''כי יגרע נטפי מים''' כמה דאת אמר '''ונגרע מערכך''' - ולגרוע זה להכשיר. הקדוש ברוך הוא מונע מן המציאות שהם יתאחדו ביניהם, כי אחרי זה יהיה בעצם גשם שמזיק.

אמר רבי יודן: ולא עוד, אלא שהוא מורידן במידה, שנאמר: '''ומים תיכן במידה'''. רבי יוסי בר יעקב סלק מבקרא לרבי יודן מגדליא. עד דהוא תמן, נחת מיטרא ושמע קליה - הוא שמע אותו אומר: &quot;אלף אלפין וריבי ריבוון חייבין להודות לשמך מלכינו, על כל טיפה וטיפה שאת מוריד לנו, שאת גומל טובה לחייבים&quot;. אמר ליה: הדא מנא לך? אמר ליה: הכין הוה רבי סימון מברך על ירידת גשמים.

שואלת הגמרא: וכמה גשמים ירדו ויהא בהן כדי רביעה? אמרנו רביעה כל הזמן - מה זה רביעה? עונה הגמרא: מלוא כלי מחזיק שלשה טפחים, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: בתחילה, טפח - כלומר ברביעה הראשונה טפח - ובשנייה, שני טפחים, ובשלישית, שלשה טפחים.

תני: רבי שמעון בן אלעזר אומר: '''אין לך טפח יורד מלמעלה, שאין הארץ מעלה כנגדו שני טפחים'''. התהום עולה למעלה. מאי טעמא? '''תהום אל תהום קורא לקול צינוריך'''.

ואמר רבי לוי: המים העליונים זכרים, והתחתונים נקבות. מה טעם? &quot;תפתח ארץ&quot; - כנקבה הזאת שהיא פותחת לפני הזכר, ואיפה הוא ישן? זו פריה ורבייה. &quot;וצדקה תצמיח יחד&quot; - זו ירידת הגשמים. &quot;כי אני ה' בראתיו&quot; - הכוונה לכך, לתיקונו וליישובו של עולם.

רב אחא תנא לה בשם רבי שמעון בן גמליאל: ולמה נקרא שמה רביעה? שהיא רובעה את הארץ - ככה הארץ מצמיחה. רבי חנינא בר יקא בשם רבי יהודה: שורשי חיטה בוקעין בארץ נ' אמה, שורשי תאינה רכים בוקעין בצור.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לא מסתברא.''' אלא דלענין ברכה נאמרו אלו השיעורין והשיב הן ולר' חזקיה השיב דלענין הפסק תענית נאמרו וא&quot;ל ר' חזקיה למה אמרת ליה לר' תנחום הין הכין דלענין ברכה נאמרו והשיב דבשיטת רבי שלי אמרתי כן לר' תנחום ועל זה שאל רבי מנא ומנו רביה וא&quot;ל ר' זעירא הוא רבו וא&quot;ל ר' מנא ואם כן הלא אנן אמרינן לעיל דר' יוסי בשם ר' זעירא קאמר להפסק תענית נאמרה ולא כרב אדא בר אבימי משמיה

'''שאת ממניען זו מזו.''' כצ&quot;ל וכך הוא בפ&quot;ק דתענית. שאתה מונע טיפה א' מטיפה אחרת שלא יהא נוגעין זו בזו כדכתיב כי יגרע נטפי מים והוא לשון מניעה וגרעון כד&quot;א ונגרע מערכך

'''וכמה גשמים ירדו וכו'.''' תוספתא פ&quot;ק דתענית

'''מלא כלי.''' אם הם ממלאין הכלי המחזיק ג' טפחים

'''בתחלה.''' ברביעה ראשונה

'''שורשי תאנים רכים.''' הם מתחלחלין ובוקעין אפי' בקרקע קשה כצור

'''אלא לפי חיסומה.''' היינו שפתה כלומר מלמעלה בלבד ולשון המשנה הוא פי&quot;ו דכלים הסלין של עץ משיחסום ויקנב וכן הרבה במשנה והוא מענין לא תחסום שור

'''א&quot;כ מה יעשו שורשי חרוב ושקמה.''' שהן עמוקים הרבה בארץ ומהיכן הן שותין

'''לרגעים אשקנה.''' לרגע שתצטרך ולכל מין ומין כפי מה שהוא

'''ראה זול בא לעולם וכו'.''' מפני שהן טובה לו ולכל העולם

'''מת והורישו.''' אומר ג&quot;כ ברוך הטוב ומטיב אם יש עוד יורש שיורש עמו

'''מתני' בנה בית חדש וקנה כלים חדשים.''' בין יש לו כיוצא בהם בין אין לו כיוצא בהן מברך שהחיינו

'''על הרעה מעין הטובה.''' שהוא עכשיו רעה אע&quot;פ שיש בה מעין הטובה שתבא אח&quot;כ מחמת רעה זו אפ&quot;ה מברך דיין האמת כפי שהיא עכשיו כגון ששטף נהר תבואתו של שנה זו אע&quot;פ שמחמת זה רוו המים פני האדמה ונעשית שדהו משובחת לשנים הבאות השתא מיהא רעה היא

'''ועל הטובה מעין הרעה.''' כגון דאשכח מציאה אע&quot;פ שיש בה מעין הרעה דאי שמע בה מלכא מלקי ליה ושקיל מיניה השתא מיהא טובה הוא ומברך הטוב ומטיב

'''הצועק לשעבר.''' המתפלל על מה שכבר עבר ה&quot;ז תפלת שוא דמאי דהוה הוה

'''גמ' לא סוף דבר.''' לאו דוקא חדשים ממש אלא אפי' הן שחקים כאלו הם חדשים לו מברך עליהם

'''קנה.''' כלים אומר שהחיינו ואם ניתן לו במתנה דהויא טובת המקבל וטובת הנותן דיש לו הנאה במה שנותן לזה אומר הטוב והמטיב&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אחימי לא מיסתברא לברכה · שמ' אמ' · אמ' ליה הין · אמ' ר' חזקיה לרב אדא בר אחימי לא מסתברא להפסיק תעניות שמ' אמ' ליה אין · אמ' ליה למה אמרת ליה הין · הכין אמ' ליה · אמ' ר' מטא לר' חזקיה מגו רביה אמ' ליה ר' זעירא אמ' ליה ואנן אמרינן ר' יוסי בשם ר' זעירא להפסיק תעניות טמירה · ר' יהודה בר יחזקאל אמ' אנא אושא מברך על ירידת גשמים יתגדל ויתקדש ויתברך ויתרוממה שמך מלכינו על כל טיפה וטיפה שאת מוריד לנו שאות ממציען זו מזון · כי יגרע נטפי מים · כד&quot;א ונגרע מערכך · אמ' ר' יודן ולא עוד ולא שהוא מורידן כמידה יש' ומים תיכן במידה · ר' יוסי בר יעקב סלק בבקרה ר' יודן מגדליא עד דהוא תמן נחת מיטרא ושמע קליה אמ' אלף אלפין וריבי ריבוון חייבין להודות לשמך מלכינו על כל טיפה וטיפה שאת מוריד לע שאת גומל טובה לחייבים · אמ' ליה הדא מנא לך · אמ' ליה הכין הוה ר' סימון מברך על ירידת גשמים · וכמה גשמים ירדו ויהא בהן כדי רביעה מלא כלי מחזיק ג' טפחים דברי ר' מאיר · ר' יהודה או' בתחילה טפח · ובסופייה שני טפחים · ובשלישית ג' טפחים · תני ר' שמעון בן אלעזר או' אין לך טפח יורד מלמעלה עד שהארץ מעלה כנגדו ב' טפחים · מ&quot;ט תהום אל תהום קורא לקול צינוריך · ואמ' ר' לוי המים העליונים זכרים · והתחתונים נקיבות · מה טעם תפתח ארץ · כנקיבה הזאת שהיא פותחת לפני הזכר · ויפרו ישע זו פריה ורבייה · וצדקה תצמיח יחד זו ירידת הגשמים · כי אני י&quot;י בראתיו · לכך בראתיה לתיקוע ולישובו שלעולם · ר' אחא תני לה בשם ר' שמעון בן גמליאל ולמה נקרא שמה רביעה שהיא רובעת את הארץ · ר' חנינא בר יקא בשם רב יהודה שורשי חיטה בוקעין בארץ ג' אמה · שורשי תאינה רכה בוקעין בצור · תני ר' ישמעאל בן אלעזר או' אין הארץ שותה אלא לפי חיסומה · אם כן מה יעשה שורשי חרוב · מה יעשו שורשי שקמה · אמ&quot;ר חנינא אחת לשלשים יום תהום עולה ומשקה אותו · ומה טעמ' אני י&quot;י עצרה לרגעים אשקנה · אמ&quot;ר זעירא תני תנינן ראה זול בא לעולם ושובע בא לעולם עהר מספיק למדינה או' ברוך הטוב והמטיב · אמרו לו מת אביו או' ברוך דיין האמת · מת והורישו או' ברוך הטוב והמטיב · בנה בית חדש וקנה כלים חדשים כול' · אמ&quot;ר חייא בר בא לא סוף דבר חדשים לא אפ' שחקים כאילו הם חדשים לו · ר' יעקב בר זבדי בשם ר' חייא בר אבא אמ' קנה או' ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה · ניתן לו או' ברוך הטוב והמטיב · ר' בא אבוה דר' בא מארי בשם ר' אחא קנה או' ברוך שהגיענו לזמן הזה · ניתן לו או' ברוך הטוב והמטיב · לבש בגדים או' ברוך מלביש ערומים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

תני רבי ישמעאל בן אלעזר אומר: '''אין הארץ שותה אלא לפי חיסומה'''. כלומר הארץ בעצם שותה רק במעטפת, המים הם רק במעטפת. אם כן, מה יעשה שורשי חרוב שהם עמוקים? מה יעשו שורשי שקמה? כלומר איך הם ישתו? אמר רבי חנינא: אחת לשלשים יום, תהום עולה ומשקה אותו. ומה טעמא? '''אני ה' נוצרה, לרגעים אשקנה'''.

אמר רבי זעירא: תני תמן: ראה זול בא לעולם, ושובע בא לעולם, נהר מספיק למדינה, אומר: &quot;ברוך הטוב והמטיב&quot;. אמרו לו: מת אביו, אומר: &quot;ברוך דיין האמת&quot;. מת והורישו, אומר: &quot;ברוך הטוב והמטיב&quot;. כלומר כל אדם צריך לברך באותו רגע, איך שהוא מרגיש את המציאות.

פרק ט' הלכה ג', מתני': בנה בית חדש, וקנה כלים חדשים, אומר: &quot;ברוך שהגיענו לזמן הזה&quot;. מברך על הרעה מעין הטובה, ועל הטובה מעין הרעה. והצועק לשעבר, הרי זה תפלת שוא - כלומר הדבר שכבר קרה, לצעוק על זה, זה כבר תפילה מיותרת. כיצד? היתה אשתו מעוברת, ואומר: &quot;יהי רצון שתלד אשתי זכר&quot;, הרי זו תפלת שוא. היה בא בדרך ושמע קול צווחה בעיר, ואומר: &quot;יהי רצון שלא יהיה בתוך ביתי&quot;, הרי זו תפלת שוא - כי כבר הייתה צעקה.

גמ': קנה כלים חדשים אומר ברוך שהגיענו לזמן הזה. אמר רבי חייא בר אבא: לא סוף דבר חדשים, אלא אפילו שחקים, כאילו הם חדשים לו - אז כלים ישנים, אם אצלו הם חדשים, מברך עליהם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

רבי יעקב בר זבדי בשם רבי חייא בר אבא: קנה, אומר: &quot;ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה&quot;. ניתן לו, אומר: &quot;ברוך הטוב והמטיב&quot;. רבי אבא אבוה דרבי אבא מארי בשם רב אחא: קנה, אומר: &quot;ברוך שהגיענו לזמן הזה&quot;. ניתן לו, אומר: &quot;ברוך הטוב והמטיב&quot; - כמו שאמרנו גם קודם. לבש בגדים, אומר: &quot;ברוך מלביש ערומים&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף סה עמוד ב'''

{{שוליים|ט_לז}} '''על ירידת גשמים מברכים &quot;אלף אלפין וריבי ריבוון חייבין להודות לשמך מלכינו... שאת גומל טובה לחייבים&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רכא סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי סימון שכך היה מברך על ירידת גשמים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה בנוסח זה.

{{שוליים|ט_לח}} '''כאשר מת אביו ומורישו נכסים, מברך &quot;ברוך דיין האמת&quot; ו&quot;ברוך הטוב והמטיב&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רכג סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כלשון המשנה בירושלמי, שמברך שתי הברכות - הן על הצער והן על הטובה, וכך פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע.

{{שוליים|ט_לט}} '''הבונה בית חדש או הקונה כלים חדשים מברך &quot;ברוך שהחיינו&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רכג סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, שהבונה בית חדש או הקונה כלים חדשים מברך ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ט_מ}} '''חייב אדם לברך על הרעה בנוסח מעין ברכת הטוב, ועל הטובה בנוסח מעין ברכת הרע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רכב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, שעל הרעה מברך &quot;ברוך דיין האמת&quot; ועל בשורה טובה מברך &quot;הטוב והמטיב&quot;, וכל אחת נבנית מעין חברתה.

{{שוליים|ט_מא}} '''המתפלל על מה שכבר אירע ואינו יכול להשתנות מתפלל תפילת שווא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה כב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רל סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הירושלמי שהצועק על שעבר הרי זו תפילת שווא, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;131&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
[[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכה על עשיית סוכה לולב מזוזה תפילין וציצית|העושה סוכה לעצמו,]] אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצותיו וציונו לעשות סוכה&quot;. לאחרים, &quot;לעשות לו סוכה לשמו&quot;. {{שוליים|ט_מה}}נכנס לישב בה, אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצותיו וציונו לישב בסוכה&quot;. משהוא מברך עליה לילי יום טוב הראשון, אינו צריך לברך עליה עוד מעתה. העושה לולב לעצמו, אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצותיו וציונו לעשות לולב&quot;. לאחר, &quot;לעשות לולב לשמו&quot;. {{שוליים|ט_מו}}כשהוא נוטלו, אומר: &quot;על נטילת לולב&quot;, {{ירו&quot;מ-הוסר|ואשר החיינו}} ושהחיינו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום הראשון, אבל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ומברך}} מברך בכל שעה ושעה {{ירו&quot;מ-ביאור|כל יום}} שהוא נוטלו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהלילות מפסיקים}}. העושה מזוזה לעצמו, אומר: &quot;לעשות מזוזה&quot;. לאחר, &quot;לעשות מזוזה לשמו&quot;. {{שוליים|ט_מז}}כשהוא קובע, אומר: &quot;ברוך אשר קדשנו במצותיו וציונו על מצות מזוזה&quot;. העושה תפילין לעצמו, {{ירו&quot;מ-הוסר|וכו&quot;}} אומר: &quot;לעשות תפילין&quot; לאחר, {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;וכו&quot;}} &quot;לעשות תפילין לשמו&quot;. {{שוליים|ט_מח}}כשהוא לובש, אומר: &quot;על מצות תפילין&quot;. העושה ציצית לעצמו, אומר: {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;וכו&quot;}} &quot;לעשות ציצית&quot;. לאחר, {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;וכו&quot;}} &quot;לעשות ציצית לשמו&quot;. {{שוליים|ט_מט}}נתעטף, {{ירו&quot;מ-הוסר|וכו&quot;}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומר: &quot;ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, אשר קידשנו במצותיו וציונו להתעטף בציצית}}&quot;. {{שוליים|ט_נ}}התורם והמעשר, אומר: &quot;ברוך {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה ה' אלוקינו מלך העולם}} אשר קידשנו במצותיו וציונו להפריש תרומה ומעשר&quot;. לאחר, &quot;להפריש תרומה ומעשר לשמו&quot;. {{שוליים|ט_נא}}השוחט צריך לברך: &quot;ברוך אתה ה' אלוקינו {{ירו&quot;מ-הוסר|אמה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מלך העולם}} אשר קידשנו במצותיו, וציונו על השחיטה&quot;. {{שוליים|ט_נב}}המכסה, אומר: &quot;על כיסוי הדם&quot;. {{שוליים|ט_נג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכות המילה|המל צריך לברך:]] &quot;ברוך {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה ה' אלוקינו מלך העולם}} אשר קידשנו במצותיו וציונו על המילה&quot; {{שוליים|ט_נד}}אבי הבן אומר: &quot;ברוך {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה ה' אלוקינו מלך העולם}} אשר קידשנו במצותיו, וציונו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו&quot;. העומדים שם צריכין לומר: &quot;כשם שהכנסתו לברית, כן תכניסהו לתורה ולחופה&quot;. המברך צריך לברך: &quot;ברוך אשר קידש ידיד מבטן, וחוק בשאירו שם, וצאצאיו חתם באות ברית קודש, על כן בשכר זאת אל חי חלקינו צורינו, צוה להציל ידידות שאירנו משחת. ברוך אתה ה' כורת הברית&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מחלוקת האם מברך עובר לעשייתן|מצוות, אימת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} מברך עליהן?]] רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אומר: {{שוליים|ט_נה}}עובר לעשייתן. {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני עשיתן}} רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אומר: בשעת עשייתן. אתיא דרב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] כשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}, דאמר רבי יוסי בי רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: כל המצות טעונות ברכה בשעת עשייתן, חוץ מתקיעה {{ירו&quot;מ-ביאור|שמברך לפני כי אי אפשר לתקוע ולברך}} {{שוליים|ט_נו}}וטבילה {{ירו&quot;מ-ביאור|כי ערום, לא ראוי לברך כך}} ויש אומרים: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} קדושין {{ירו&quot;מ-הוסר|בבעילה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בביאה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שבתוך מעשה לא ראוי לברך}} אמר רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]]: אית לך חוריי: תפילין של יד, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמברך}} עד שלא יחלוץ. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהחליצה נעשת ברגע אחד, והנחת תפילין}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ושל}} של ראש, {{ירו&quot;מ-ביאור|שגם עליה מברך לפני ההנחה, שהיא נעשת ברגע אחד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}עד שלא {{ירו&quot;מ-הוסר|ייבה}} יהבה {{ירו&quot;מ-הדגשה|עליו}}, לא {{ירו&quot;מ-הוסר|ייבה}} יהבה, מן {{ירו&quot;מ-הוסר|דייבה}} דיהבה, הא {{ירו&quot;מ-הוסר|ייבה}} יהבה. שחיטה אימת הוא מברך עליה? רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אומר: {{שוליים|ט_נז}}עובר לשחוט. יוסי בן נהוראי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן נהוראי|°]] אומר: משישחוט. למה? שמא תתנבל שחיטתה {{ירו&quot;מ-ביאור|ונמצא מברך לבטלה}}. מעתה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|יברך רק}} משיבדק הסימנין.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק תשיעי#דף סו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף ס&quot;ו. שלוש מילים מהדף הקודם בסוף: &quot;לבש בגדים, אומר ברוך מלביש ערומים. '''העושה סוכה לעצמו אומר ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לעשות סוכה'''.&quot; כי יש לנו, הירושלמי נוקט בעניין כשעושים צורכי מצווה גם צורכי מברך. עושה את זה לאחרים, אומר '''לעשות לו סוכה לשמו'''. '''נכנס לישב בה אומר ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לישב בסוכה'''. '''משהוא מברך עליה לילי יום טוב הראשון, אינו צריך לברך עוד''', כי בעצם כל השבעה ימים זה מצווה אחת ארוכה. אין רגע שבו הוא לא חולק עם בסוכה. כן, כי גם לישון צריכים בסוכה.

'''העושה לולב לעצמו, אומר ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לעשות לולב'''. אם הוא עושה את זה לאחר, אומר '''לעשות לולב לשמו'''. '''כשהוא נוטלו אומר על נטילת לולב''', וגם ביום הראשון הוא גם אומר שהחיינו, אבל הוא מברך בכל שעה ושעה שהוא נוטלו. כלומר, כל יום הוא מברך. למה? כיוון שהלילות מפסיקים בניגוד לסוכה שאין הפסקה. גם בלילות הוא חייב.

'''העושה מזוזה לעצמו אומר לעשות מזוזה'''. לאחר, אז אומר '''לעשות מזוזה לשמו'''. '''כשהוא קובע אומר ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות מזוזה'''. '''העושה תפילין לעצמו, אומר לעשות תפילין'''. הוא עושה את זה לאחר, אז אומר '''לעשות תפילין לשמו'''. וכשהוא לובש הוא אומר '''על מצות תפילין'''. '''העושה ציצית לעצמו אומר לעשות ציצית'''. לאחר, אז אומר '''לעשות ציצית לשמו'''. כן, וכשהוא לובש אותם, נתעטף.

'''התורם והמעשר אומר ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להפריש תרומה ומעשר'''. אם הוא מפריש לאחר, אז הוא אומר '''להפריש תרומה ומעשר לשמו'''. '''השוחט צריך לברך ברוך אתה ה' אלוקינו אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על השחיטה'''. '''המכסה אומר על כיסוי הדם'''. '''המל צריך לברך ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על המילה'''. אבי הבן אומר '''ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו'''. '''העומדים שם צריכים לומר כשם שהכנסתו לברית, כן תכניסהו לתורה ולחופה''' ולמעשים טובים.

המברך צריך לברך '''ברוך אשר קידש ידיד מבטן, וחוק בשאירו שם, וצאצאיו חתם באות ברית קודש, על כן בשכר זאת אל חי חלקינו צורינו, צוה להציל ידידות שאירנו משחת. ברוך אתה ה' כורת הברית'''.

שאלת הגמרא: '''מצוות אימת מברך עליהן?''' רבי יוחנן אמר '''עובר לעשייתן''', כלומר לפני שהוא עושה אותן. רב הונא אמר '''בשעת עשייתן'''. ואומרת הגמרא, אתיא דרב הונא כשמואל, דאמר רבי יוסי בי רבי בון בשם שמואל, '''כל המצות טעונות ברכה בשעת עשייתן, חוץ מתקיעה''' שמברך לפני, כי אי אפשר לתקוע ולברך - השופר בפה, הוא לא יכול לברך, '''וטבילה''', כי כשהוא טובל הוא ערום, ערום לא יכול לברך. '''ויש אומרים קדושין''' - בביאה. כלומר, אם זה בביאה אז הוא לא יכול לברך תוך המעשה כי זה לא ראוי.

אמר רבי יונה, אית לך חוריי - כלומר שעוד דבר: '''תפילין של יד, עד שלא יחלוץ'''. כמו שאמרנו, גם על החליצה &quot;לברך לשמור חוקיך&quot;, אז כשחולץ תפילין של יד לא שייך לברך תוך כדי, כי זה ברגע אחד. וכן '''של ראש, עד שלא יהבה'''. גם כן הוא לא יכול לברך תוך כדי עשייה, כי לפני שהוא עושה הוא עוד לא עשה, וכשהוא עשה ברגע אחד הוא כבר סיים את זה.

כן, '''לא יהבה, מן דיהבה, הא יהבה'''. כלומר, כל עוד שהוא לא נתן תפילין על הראש לא נתן, ומיד כשנתן - כבר נגמר.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''העושה סוכה לעצמו.''' תוספתא פ&quot;ו העושה כל המצות צריך לברך העושה סוכה לעצמו וכו'. משהוא מברך עליה לילי י&quot;ט הראשון אינו צריך לברך עליה עוד מעתה. דכיון דלא מפסקי לילות מימים כולהו כחדא יומא אריכתא דמיא אבל בלולב הואיל דאינו נוהג בלילות כבימים כל יומא ויומא מצוה באנפי נפשה היא

'''רב הונא אמר בשעת עשייתן.''' דשמא לא יזדמן לו לעשותה. חוץ מתקיעה. דאינו מברך אלא אחר התקיעה דבשעת התקיעה א&quot;א לו לברך וכן טבילה וקודם לכן לא דאכתי גברא לא חזי לברך

'''וי&quot;א קידושין בבעילה.''' אם מקדש האשה בביאה אין לו לברך כ&quot;א אח&quot;כ דקודם לכן לא דשמא לא תתרצה לו ובשעת בעילה אי אפשר לברך

'''אית לך חוריי.''' יש לך עוד אחרת שיוצאת מן הכלל דקאמר שמואל בשעת עשייתן וברכת מצוה זו א&quot;א לברך עליה אלא קודם עשייתה וזו היא תפילין של ראש כדלקמן

'''תפילין של יד עד שלא יחלוץ.''' כלומר ודאי דתפילין של יד הרי היא ככל המצות לשמואל דמברך עליה כל שעת עשייתה עד שלא יחלוץ

'''ושל ראש.''' אלא בתפלה של ראש הוא דאמינא דאין לברך עליה אלא עד שלא ייבה כלומר עד שלא יביא עליו ויהדקן בראשו וטעמא דכיון דלכתחילה צריך לברך עוד ברכה אחרת על של ראש מצות תפילין ואפי' אם כבר בירך על של יד להניח והשתא על כרחך דמברך על של ראש קודם שמניח או שמהדקן על ראשו דאלת&quot;ה א&quot;כ לפעמים משכחת לה דאינו מקיים לברכה זו על של ראש כדמסיק ואזיל

'''עובר לשחוט.''' קודם שישחוט: משישחוט למה שמא וכו' ונמצאת ברכה לבטלה

'''מעתה אי חיישינן להכי א&quot;כ משיבדוק הסימנין.''' כלומר אף לאחר שיבדוק הסימנין והן נשחטין כתיקנן ניחוש שמא ימצא איזו טרפות בבני מעיים ומשני חזקת בני מעיים כשרים הן כל זמן דלא אתיליד בהו ריעותא כדתני בברייתא שחטה וכו'&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;העושה סוכה לעצמו או' ברוך אשר קידשנו במיצותיו וציונו לעשות סוכה · לאחרים לע לעשות לו סוכה לשמו · נכנס לישב בה או' ברוך אשר קידשנו במצותיו וציונו לישב בסוכה · משהוא מברך עליה לילי יום טוב הראשון מיכן צריך לברך עליה עוד · מעתה העושה לולב לעצמו או' ברוך אשר קידשנו במצוות וציונו על לעשות לולב · לאחר לעשות לולב לשמו · כשהוא נוטלו אומ' על נטילת לולב · ואשר החיינו · ומברך בכל שעה ושעה שהוא נוטלו · העושה מזוזה לעצמו או' לעשות מזוזה · לאחר לעשות מזוזה לשמו · כשהוא קובעה או' ברוך אקב&quot;ו על מצות מזוזה · העושה תפילין לעצמו כול' · לאחר כול' · כשהוא לובש או' על מצות תפילין · העושה ציצית לעצמו כול' · לאחר כול' · מתעטף כול' · התורם והמעשר או' ברוך אקב&quot;ו להפריש תרומה ומעשר · השוחט צריך לומ' באו' אלמה אקב&quot;ו על השחיטה · המל צריך לומ' באו' אלמה אקב&quot;ו על המילה · המכסה או' על כיסוי הדם · אבי הבן או' ברוך אקב&quot;ו להכניסו בבריתו שלאברהם אבינו · העומדים שם צריכין לומ' כשם שהכנסתו לברית כן תכניסהו לתורה ולחופה · המברך צריך לומ' ברוך אשר קידש ידיד מבטן וחוק בשאירו שם וצאצאיו חתם באות ברית קודש · על כן בשכר זאת א'ל חי חלקינו צורינו צוה להציל ידידות שאירינו משחת · ברוך כורת הברית · מיצות אימתי מברך עליהן · ר' יוחנן אמ' עובר לעשייתן · רב הונא אמ' בשעת עשייתן · אתייא דרב הונא כשמואל דאמ&quot;ר יוסי ביר' בון בשם שמואל כל המצות טעונות ברכה בשעת עשייתן חוץ מתקיעה וטבילה · ויש אומ' קידושין בבעילה · אמ' ר' יונה אית לך חוריי תפילין שליד עד שלא יחלוץ · ושלראש עד שלא ייבה · לא ייבה מן דייבה הא ייבה · שחיטה אימתי הוא מברך עליה · ר' יוחנן אמ' עובר לשחוט · יוסי בן טוראי או' משישחוט למה שמא תתנבל שחיטותה · מעתה משיתדוק הסימנין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לא ייבה מן דייבה הא ייבה.''' כלומר ואם לא יברך על של ראש עד שלא יביא עליו א&quot;כ אחר שייבה עליו הא כבר הביא עליו ומשכחת לה לפעמים דאינו מברך עליה כלל שהרי על של יד הא אמרינן דיכול לברך עליהן כל זמן שהיא עליו עד שלא יחלוץ דנקרא שעת עשייה ובשלמא אי אמרינן דעל של ראש מברך קודם לעשייה א&quot;כ לעולם מצינו שתי ברכות דאם כבר בירך להניח על של יד מברך עוד על של ראש על מצות ואם עדיין לא בירך על של יד הרי יש לו לברך כל זמן שלא יחלוץ וברכת של ראש ודאי אינה פוטרת לשל יד דהא כבר נתחייב בברכת של יד מקודם ועוד דברכת של ראש היא על גמר המצוה ולפיכך אומר על מצות וברכת של יד היא להניח וא&quot;כ עדיין לא בירך על מצותה ופשיטא שצריך לברך על של יד כל זמן שלא יחלוץ ויש כאן שתי ברכות אבל אם אמרינן דגם על של ראש אינו מברך קודם עשייה כ&quot;א אחר שהניח והדקן על ראשו מעתה תו לא משכחת לה שתי ברכות כ&quot;א בחד צד והיינו אם כבר בירך על של יד דאז ודאי מברך גם על של ראש אבל אם עדיין לא בירך על של יד והמתין עד שהניח ולשמואל יש לו לעשות כן לכתחילה דשעת עשי' בעינן א&quot;כ שוב אינו מברך על של ראש אלא בברכה אחת סגי דהא ברכת להניח שייך על שתיהן ופוטרת ג&quot;כ לשל ראש ומכיון דבעינן שתי ברכות על כרחך דמברך על של ראש קודם עשייה ושפיר משכחת לה שתי ברכות לעולם וכדאמרן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף סו עמוד א'''

{{שוליים|ט_מה}} '''האם צריך לברך &quot;לישב בסוכה&quot; בכל כניסה לסוכה בחג.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ו, הלכה יב , טור או&quot;ח סימן תרמא, סמ&quot;ג עשין מג. ''הכרעה:'' ברכת &quot;לישב בסוכה&quot; נתקנה רק על ישיבה, ומשבירך בלילי יו&quot;ט הראשון פוטר את כל ימי החג, שדין הישיבה נקבע בליל הראשון ואינו חוזר ונשנה בכל כניסה.

{{שוליים|ט_מו}} '''יש לברך &quot;על נטילת לולב&quot; בכל יום מימי החג, ו&quot;שהחיינו&quot; ביום הראשון בלבד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ז, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרנא סעיף ה. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; טעם הדבר שהלילות מפסיקים בין ימי החג, ולכן צריך לברך בכל יום מחדש על נטילת לולב, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ט_מז}} '''יש לברך &quot;לעשות תפילין&quot; בעושה לעצמו ו&quot;לעשות תפילין לשמו&quot; בעושה לאחר, וכן בקביעת מזוזה מברך &quot;על מצות מזוזה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ה, הלכה ז , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפט סעיף א , סמ&quot;ג עשין כג. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; הרמב&quot;ם, השו&quot;ע והסמ&quot;ג פסקו כן להלכה ולמעשה.

{{שוליים|ט_מח}} '''חובת אמירת ברכת/נוסח &quot;לשם מצות תפילין&quot;/&quot;לעשות ציצית&quot; בעת עשיית תפילין וציצית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ה , סמ&quot;ג עשין כא. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; הרמב&quot;ם, השו&quot;ע (או&quot;ח כה, ה) והסמ&quot;ג פסקו שבלבישת תפילין אומר &quot;על מצות תפילין&quot; ובעשיית ציצית לעצמו אומר &quot;לעשות ציצית&quot; ולאחר &quot;לעשות ציצית לשמו&quot;.

{{שוליים|ט_מט}} '''חובה לברך &quot;להתעטף בציצית&quot; בעת ההתעטפות בטלית מצוייצת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ח סעיף ה. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי שהמתעטף בציצית מברך &quot;אשר קידשנו במצותיו וציונו להתעטף בציצית&quot;, וכן הביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ט_נ}} '''יש לברך לפני הפרשת תרומות ומעשרות בעצמו &quot;אשר קידשנו... וציוונו להפריש תרומה ומעשר&quot;, ואם מפריש עבור אחר מברך &quot;להפריש תרומה ומעשר לשמו&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תרומות, פרק ב, הלכה טז , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק יא, הלכה יב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שלא סעיף עח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, וכך פסקו הרמב&quot;ם (הל' תרומות פ&quot;ב הט&quot;ז; הל' ברכות פי&quot;א הי&quot;ב) והשו&quot;ע (יו&quot;ד סי' של&quot;א סעיף עח).

{{שוליים|ט_נא}} '''השוחט בהמה או חיה או עוף מברך &quot;אשר קידשנו במצותיו וציונו על השחיטה&quot; לפני השחיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שחיטה, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן יט סעיף א , סמ&quot;ג עשין סג. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי שהשוחט מברך ברכה זו, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע והסמ&quot;ג.

{{שוליים|ט_נב}} '''המכסה דם שחיטת חיה ועוף מברך &quot;על כיסוי הדם&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שחיטה, פרק יד, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן כח סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי שהמכסה מברך &quot;על כיסוי הדם&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ט_נג}} '''המל צריך לברך &quot;אשר קידשנו במצותיו וציונו על המילה&quot; קודם שימול.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מילה, פרק ג, הלכה א , רמב&quot;ם, הלכות מילה, פרק ג, הלכה ב , רמב&quot;ם, הלכות מילה, פרק ג, הלכה ג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רסה סעיף א , סמ&quot;ג עשין כח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, וכך נקבע ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע יו&quot;ד סימן רסה סעיף א.

{{שוליים|ט_נד}} '''אבי הבן חייב לברך ברכת &quot;להכניסו בבריתו של אברהם אבינו&quot; בעת המילה, והעומדים אומרים &quot;כשם שהכנסתו לברית&quot; והמברך מברך ברכת &quot;אשר קידש ידיד מבטן&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מילה, פרק ג, הלכה א , רמב&quot;ם, הלכות מילה, פרק ג, הלכה ב , רמב&quot;ם, הלכות מילה, פרק ג, הלכה ג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רסה סעיף א , סמ&quot;ג עשין כח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע קבעו נוסח שלוש הברכות הללו (ברכת האב, מנהג העומדים, וברכת המברך) כלשונן בירושלמי להלכה ולמעשה.

{{שוליים|ט_נה}} '''ברכת המצוות נאמרת מתי בדיוק ביחס לעשיית המצווה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ח. ''הכרעה:'' נפסק כסתמא קמא ש&quot;עובר לעשייתן&quot; - כלומר לפני עשיית המצווה, כלשון הכלל המקובל &quot;כל המצוות מברך עליהן עובר לעשייתן&quot;, ורב הונא נדחה למעט תקיעת שופר שמברכים בשעת עשייתה מפני שאי אפשר לתקוע ולברך בבת אחת.

{{שוליים|ט_נו}} '''ברכת המצוות נאמרת קודם עשייתה, ובמצוות שאין הגברא יכול לברך תוך כדי מעשה (כגון טבילה) מברכים לפניה מעומד ערום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק יא, הלכה ז , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רסח סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יונה שכל מצווה הנעשית ברגע אחד מברכים עליה קודם התחלתה ממש, ומצוות שנמשכות כשחיטה מברך בתחילתן קודם גמר המעשה, כפי שנפסק ברמב&quot;ם ושו&quot;ע יו&quot;ד רסח,ב.

{{שוליים|ט_נז}} '''ברכת השחיטה נאמרת קודם השחיטה או לאחריה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שחיטה, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן יט סעיף א &lt;קטע סוף=סו א/&gt; ==דף סו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=סו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שמברך &quot;עובר לשחוט&quot;, כדין כל המצוות שמברכים עליהן עובר לעשייתן, ואין חוששים לנבילת השחיטה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;132&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{שוליים|ט_נח}}חזקת בני מעיים כשרים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}}תני: {{שוליים|ט_נט}}שחטה ונטלו הזאבים מעיה, כשירה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמאי אינו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וחושש}} חושש שמא ניקבה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רבנן דתמן: בני מעיים בחזקת כושר. פיסקא: הצועק לשעבר {{ירו&quot;מ-הוסר|כו'}} הרי זה תפלת שוא. כיצד? היתה אשתו מעוברת, ואומר: &quot;יהי רצון שתלד אשתי זכר&quot;, הרי זו תפלת שוא. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תפילה על מעוברת שתלד זכר, רחל התפללה על דינה|דבית ינאי {{ירו&quot;מ-הוסר|אומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרי}}, ביושבת על המשבר היא מתניתא.]] הא קודם {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}כן, יצלי. {{ירו&quot;מ-ביאור|יתפלל}} אמר יהודה בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]: אף היושב{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} על המשבר יכול להשתנות על שם: ([[ירמיהו יח ו]]) &quot;הנה כחומר ביד היוצר&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} יהודה בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}} בשם דבית ינאי: {{ירו&quot;מ-הוסר|עיקור}} עיקר עיבור של דינה זכר היה. מאחר שנתפללה רחל, נעשית נקבה. הדא היא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[בראשית ל כא|בראשית ויצא ל כא]]) &quot;ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה&quot;. מאחר שנתפללה רחל, נעשית נקבה. ואמר רבי יהודה בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]] בשם דבית רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: אמנו רחל מנביאות הראשונות היתה. אמרה: עוד אחר יהיה ממני. הדא הוא דכתיב: ([[בראשית ל כד|בראשית ויצא ל כד]]) &quot;יוסף ה' לי בן אחר&quot;. &quot;בנים אחרים&quot; לא אמרה, אלא עוד אחר יהיה ממני. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: היה בא {{ירו&quot;מ-הוסר|מדרך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בדרך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושמע קול צווחה בעיר, ואומר: &quot;יהי רצון שלא יהיה בתוך ביתי&quot;, הרי זו תפלת שוא. תנן}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מעשה}} ב[[ביאור:עץ מסורת#הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;הלל הזקן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה בא בדרך ושמע קול צוחה בעיר}}, {{ירו&quot;מ-הוסר|אומר}} אמר: {{ירו&quot;מ-הוסר|בטוח}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מובטח}} אני שאין {{ירו&quot;מ-הוסר|אלו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה}} בתוך ביתי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שאמר}} [[ביאור:עץ מסורת#הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;הלל הזקן {{ירו&quot;מ-הוסר|אומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אין זו תפילה, אלא ביטחון בה’ כדכתיב (תהילים קיב ז}}) &quot;משמועה רעה לא יירא&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ט_ד|ירושלמי ברכות, פרק ט, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ט_ד&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ט_ס}}הנכנס לכרך, מתפלל שתים, אחת בכניסתו ואחת ביציאתו. [[ביאור:עץ מסורת#בן עזאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בן עזאי אומר: ארבע, שתים בכניסתו ושתים ביציאתו. ונותן הודאה לשעבר, וצועק על העתיד לבא.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הנכנס לכרך של גויים ושל ישראל|נכנס לכרך מתפלל שתים,]] אחת בכניסתו ואחת ביציאתו. בכניסתו מהו אומר? &quot;יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שתכניסני לכרך זה לשלום&quot;. ביציאתו אומר: &quot;מודה אני לפניך ה' אלהי&quot; וכו' [[ביאור:עץ מסורת#בן עזאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בן עזאי אומר: מברך ארבע, שתים בכניסתו ושתים ביציאתו. בכניסתו הוא אומר: &quot;יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שתכניסני לכרך זה לשלום&quot;. נכנס, אומר: &quot;מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שנכנסתי לשלום, כן יהי רצון מלפניך שתוציאני מתוכו לשלום&quot;. כשיצא, אומר: &quot;יהי רצון מלפניך ה' אלהי {{ירו&quot;מ-הוסר|שתוציאנו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שתוציאני}} מכרך זה לשלום&quot;. יצא, אומר: &quot;מודה אני לפניך ה' אלהי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואלוקי אבותי}}, שהוצאתני לשלום, כן יהי רצון מלפניך, שתוליכני לביתי לשלום&quot; או &quot;למקום פלוני לשלום&quot;. הדא דאמר, במדורות עובדי כוכבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומזלות}}, אבל בישראל אין צריך לברך. אם היה מקום שהורגין שם, אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}מדורות ישראל, צריך לברך. {{שוליים|ט_סא}}נכנס לבית הכסא מברך שתים: אחת בכניסתו ואחת ביציאתו. בכניסתו מהו אומר? &quot;כבוד לכם, המכובדים משרתי קודש, דרך ארץ הוא, פנו דרך! ברוך האל הכבוד&quot;. {{שוליים|ט_סב}}כשהוא יוצא מהו אומר? &quot;ברוך אשר יצר את האדם בחכמה&quot; {{שוליים|ט_סג}}נכנס למרחץ מתפלל שתים: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחת}} בכניסתו ואחת ביציאתו. בכניסתו מהו אומר? &quot;יהי רצון מלפניך ה' אלהי, שתצילני משריפת האש, ומהיזק החמין, ומן המפולת. ואל יארע דבר בנפשי, ואם יארע, תהא מיתתי כפרה על כל עונותי, ותצילני מזו ומכיוצא בו לעתיד לבוא&quot;. כשהוא יוצא אומר: &quot;מודה אני לפניך ה' אלהי, שהצלתני מן האור&quot;. אמר רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאת אמר}}, במרחץ שהיא ניסוקת, אבל במרחץ שאינה ניסוקת, אינו אומר אלא &quot;מהיזק חמין&quot; בלבד. רבי חלקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חלקיה|°]] ורבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: תפלת המרחץ אינה טעונה עמידה.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק תשיעי#דף סז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''שחיטה אימת הוא מברך עליה?''' רבי יוחנן אומר '''עובר לשחוט''', כלומר לפני השחיטה. יוסי בן נהוראי אומר '''משישחוט''', מאחר השחיטה. למה? '''שמא תתנבל שחיטתה'''. כלומר, אם היא תתנבל בשחיטה אז ברכה לבטלה תהיה. אומרת הגמרא, '''מעתה משיבדק הסימנין''' - יברך רק אחרי שיבדוק את הסימנים ויראה שהכול כשר. ואתה אומר לא, זה סומכים על החזקה, '''חזקת בני מעיים כשרים'''. תני: '''שחטה ונטלו הזאבים מעיה, כשירה'''. למה לא חושש שמא ניקבה? אמר רבי אבא בשם רבנן דתמן, '''בני מעיים בחזקת כושר'''. כלומר, סתם בני מעיים אין בהם נקב.

פיסקא: '''הצועק לשעבר הרי זה תפלת שוא'''. '''היתה אשתו מעוברת, ואומר יהי רצון שתלד אשתי זכר, הרי זו תפלת שוא'''. דבית ינאי אמרי, '''ביושבת על המשבר היא מתניתא'''. כלומר, זה רק אם ממש רגע לפני הלידה. אה, קודם לכן, אפילו שהיא בהיריון אפשר להתפלל וזה יעזור - '''יצלי''', אז זה יצליח.

אמר יהודה בן פזי, '''אף היושב על המשבר יכול להשתנות''' על שם '''הנה כחומר ביד היוצר'''. כלומר, האדם הוא כמו חומר ביד היוצר, כמו שהיוצר עד רגע אחרון יכול, באובניים הוא יכול לשנות את הצורה, ככה הקדוש ברוך הוא עד רגע אחרון יכול לשנות.

יהודה בן פזי בשם דבית ינאי: '''עיקר עיבור של דינה זכר היה'''. כלומר, בעצם דינה הייתה אמורה להיות זכר אצל לאה, '''ומאחר שנתפללה רחל, נעשית נקבה'''. כלומר, בבבלי זה נשמע כאילו שבעצם דינה הייתה בבטן של רחל ויוסף היה בבטן של לאה, והם פשוט התחלפו. לפי הירושלמי פשוט העיבור השתנה. כלומר, היא הייתה בהתחלה אמורה להיות זכר והשתנתה, אבל היא נשארה אצל רחל.

דרך אגב, משתמשים ברעיון הזה לעניין של השתלת עוברים לקבוע מי האמא. לפי הבבלי, מה שהיולדת היא האמא, גם אם המקור של הביצית והזרע מאמא אחרת - כיוון שאנחנו יודעים שלאה לפי המדרש הייתה בעצם התעברה בבטן של רחל, אבל בעצם מי שילדה אותה זה לאה והיא נקראת בתה, כלומר היא נקראת הבת של לאה. אז רואים מכאן שהיולדת היא האמא. אבל לפי הירושלמי זה לא כך - לפי הירושלמי מה שקרה זה שפשוט התחלף המין.

הדא היא דכתיב: '''ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה'''. כלומר, '''מאחר שנתפללה רחל, נעשית נקבה'''. כלומר, בעצם גם עוד הבדל בין ירושלמי לבבלי - בבבלי בעצם לאה התפללה, כדי שאחותה לא תתבייש. אבל פה רחל התפללה ודינה הפכה מבן לבת.

אמר רבי יהודה בן פזי בשם דבית רבי ינאי: '''אמנו רחל מנביאות הראשונות היתה. אמרה: עוד אחר יהיה ממני'''. למה היא קראה לו יוסף? שייתן לה בן אחר. הדא הוא דכתיב: '''יוסף ה' לי בן אחר'''. כלומר יהיה לי עוד בן אחד אחר. '''בנים אחרים' לא אמרה, אלא עוד אחר יהיה ממני'''. כלומר היא ידעה שרק עוד בן אחד יהיה לה.

תנן: היה בא בדרך ושמע קול זעקה בעיר, ואומר יהי רצון שלא יהא בתוך ביתי. שואלת הגמרא ואילו הלל הזקן אמר: '''אני שאין בתוך ביתי'''. הוא שמע צעקה, אז הוא אמר בטוח שזה לא ביתי. ומה שהלל אמר זה לא היה תפילה, אלא הפגנת ביטחון. כלומר, הוא בטוח, כמו שכתוב '''משמועה רעה לא יירא'''. זה קצת לחדל למתניתין.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''וחושש.''' וניחוש שמא ניקבו. דהא נטלו קודם בדיקה וקאמר ר' בא בשם רבנן דתמן בני מעיים בחזקת כושר כצ&quot;ל וכן הוא בפ&quot;ח דתרומות ובפ&quot;ג דביצה ותיבות היא מתניתא יהודה בן פזי בטעות הדפוס ניתקו למעלה ובשורה שנייה שייכים הם כדלקמן

'''פיסקא הצועק לשעבר וכו'.''' דבית ינאי אמר ביושבת על המשבר היא מתניתא ובכאן שייכי' שתי תיבות אלו וכן הוא בב&quot;ר פ' ויצא. כלומר הא דקתני היתה אשתו מעוברת ואמר יה&quot;ר שתלד זכר ה&quot;ז תפלת שוא דוקא ביושבת על המשבר הא קודם לכן יצלי דכל זמן שאינה יושבת על המשבר יכול הוא להשתנות וכאן שייך יהודה בן פזי וכך הוא בב&quot;ר אמר יהודה בן פזי אף היושבת על המשבר יכול להשתנות על שם הנה כחומר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל מה יוצר הזה לאחר שיצר את הכד שוברו ועושה אף אני עושה כן אפי' על המשבר

'''מאחר שנתפללה רחל.''' ואמרה יוסף ה' לי בן אחר נעשית נקבה

'''מנביאות הראשונות היתה.''' שידעה שלא יולד ליעקב כ&quot;א עוד אחד והתפללה שיהיה ממנה

'''היה בא בדרך.''' ותנן שלא יאמר יה&quot;ר שלא יהיה בתוך ביתי ומהו אומר כששמע קול צווחה בעיר

'''בטוח אני שאין אלו בתוך ביתי.''' זה מותר לו לומר דאינו דרך תפלה אלא שמראה עצמו נכון לבו בטוח בה'

'''מתני' אחת בכניסתו.''' שיכנס לשלום ואחת ביציאתו שיצא לשלום

'''שתים בכניסתו ושתים ביציאתו.''' בכניסתו אומר שתכניסני לכרך זה לשלום נכנס אומר מודה אני לפניך שהכנסתני לכרך זה לשלום הרי זה שתים בכניסתו בקש לצאת אומר שתוציאני מכרך זה לשלום לאחר שיצא אומר מודה אני לפניך שהוצאתני מכרך זה לשלום וכל כך למה מפני שצריך שיתן אדם הודאה לבוראו על מה שעבר עליו מן הטוב ויתפלל על העתיד שתבא לו טובה

'''גמ' בכניסתו וכו'.''' הדא דאמר במדורת עכו&quot;ם. בכרך שעכו&quot;ם דרין בתוכו דשכיחא היזיקא אבל במקום ישראל א&quot;צ לברך

'''אם היה במקום שהורגין שם.''' שדנין דיני נפשות אפי' בכרך שדרין ישראל צריך לברך דשמא לא ימצא מי שילמד עליו זכות

'''הדא אמרה במרחץ שהיא ניסוקת.''' ויש חלל תחתיה אומר משריפת האש

'''במרחץ שאינה ניסוקת.''' תחתיה כ&quot;א שרוחצין עצמן במים חמין בלבד

'''אינה טעונה עמידה.''' ומתפלל אפילו כשהוא יושב&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;חזקת בבי מעיים כשירים · תני שחטה ונטלו הזאיבים מעיה כשירה · וחוטט שמא ניקבו · ר' בא בשם רבנן דתמן בני מעיים היא מתני' יהודה בן פזי בחזקת כושר · הל' דבית ינאי דמ' כיושבת על המשבר · הא קודם כן יעלו על שם הנה כחומר ביד היוצר · ר' בשם דבית ינאי עיקר עיבורה שלדינה זכר היה · מאחר שנתפללה רחל נעשית נקיבה · הדא היא ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה · מאחר שנתפללה רחל נעשית נקיבה · ואמ&quot;ר יהודה בן פזי בשם דבית ר' ינאי אמינו רחל מביאות הראשונות היתה · אמרה עוד אחר יהיה ממנ' · הדא הוא דכת' יוסף י'י לי בן אחר · בנים אחרים לא אמרה · לא עוד אחר יהיה ממנו · היה בא בדרך מהו או' בטוח אני שאין אילו בתוך ביתי · הלל הזקן או' משמועה רעה לא יירא · נכנס לכרך מתפלל שתים אחת בכניסתו ואחת ביציאתו · בכניסתו מהו או' יהי רצון מלפניך י'י אלהיי ואלהי אבותיי שתכניסני לכרך זה לשלום · ביציאתו או' מודה אני לפניך י'י אלהיי כול' בן עזאי או' מברך ארבע שתים בכניסתו ושתים ביציאתו · בכניסתו הוא או' יהי רצון מלפניך י'י אלהיי ואלהי אבותיי שתכניסיני לכרך זה לשלום · נכנס או' מודה אני לפניך י'י אלהיי ואלהי אבותיי שהכנסתי לשלום כן יהי רצון מלפניך שתוציאיני מתוכו לשלום · כשייצא או' יהי רצון מלפניך י'י אלהיי שתוציאיני מכרך זה לשלום · יצא או' מודה אני לפניי י'י אלהיי שהוצאתני לשלום כן יהי רצון מלפניך שתוליכיני לביתי לשלום או למקום פל' לשלום · הדא דא אמ' במדורה גוים אבל בכיפ' אין צריך לברך · אם היה מקום שהורגין שם אפי' במדורתיין צריך לברך · נכנס לבית הכסא מברך שתים אחת בכניסתו ואחת ביציאתו · בכניסתו מהו או' כבוד לכם המכובדים משרתי קודש דרך ארץ הוא פנו דרך · בריך הן הכבוד · כשהוא יוצא מהו או' ברוך אשר יצר את האדם בחכמה · נכנס למרחץ מיתפלל שתים אחת בכניסתו ואחת ביציאתו · או' יהי רצון מלפניך י'י אלהיי שתצילני משריפת האש ומהיזק החמין ומן המפולת · ואל יארע דבר בנפשי ואם יארע תהא מיתתי כפרה על כל עוונותיי ותצילני מזו ומכיוצא בו לעתיד לבוא · כשהוא יוצא או' מודה אני לפניך י'י אלהיי שהצלתני מן האור · אמ&quot;ר אבהו הדא במרחץ שהיא בסוקת אבל במרחץ שאינה בסוקת אינו או' אלא מהזיק חמיין בלבד · ר' חלקיה ור' סימון בשם ר' יהושע בן לוי תפילת המרחץ אינה טעונה עמידה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''הנכנס לכרך, מתפלל שתים, אחת בכניסתו ואחת ביציאתו'''. בן עזאי אומר '''ארבע, שתים בכניסתו ושתים ביציאתו'''. '''ונותן הודאה לשעבר, וצועק על העתיד לבא'''.

אומרת הגמרא: תנן, '''נכנס לכרך מתפלל שתים, אחת בכניסתו ואחת ביציאתו'''. בכניסתו מה אומר? '''יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שתכניסני לכרך זה לשלום'''. ביציאתו אומר: '''מודה אני לפניך ה' אלהי''' וכולי, שהחזרתני לשלום.

בן עזאי אומר, '''מברך ארבע, שתים בכניסתו ושתים ביציאתו'''. בכניסתו הוא אומר: '''יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שתכניסני לכרך זה לשלום'''. נכנס, אומר: '''מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שנכנסתי לשלום, כן יהי רצון מלפניך שתוציאני מתוכו לשלום'''. וכשיצא, אומר: '''יהי רצון מלפניך ה' אלהי מכרך זה לשלום'''. יצא, אומר: '''מודה אני לפניך ה' אלהי, שהוצאתני לשלום, כן יהי רצון מלפניך, שתוליכני לביתי לשלום''' או למקום פלוני לשלום.

הדא דאמר, במדורות עובדי כוכבים - כלומר כל השאר צריך להתפלל שיחזור לעיר, זה דווקא אם זה מקומות של גויים, '''אבל בישראל אין צריך לברך'''. אבל '''אם היה מקום שהורגין שם''', כלומר יש שם פושעים, אז '''אפילו מדורות ישראל, צריך לברך'''.

'''נכנס לבית הכסא מברך שתים: אחת בכניסתו ואחת ביציאתו'''. בכניסתו מה אומר? '''כבוד לכם, המכובדים משרתי קודש, דרך ארץ הוא, פנו דרך! ברוך האל הכבוד'''. כשהוא יוצא מה אומר? '''ברוך אשר יצר את האדם בחכמה'''.

'''נכנס למרחץ מתפלל שתים: בכניסתו ואחת ביציאתו'''. בכניסתו מה אומר? '''יהי רצון מלפניך ה' אלהי, שתצילני משריפת האש, ומהיזק החמין, ומן המפולת. ואל יארע דבר בנפשי, ואם יארע, תהא מיתתי כפרה על כל עונותי, ותצילני מזו ומכיוצא בו לעתיד לבוא'''. כן, כמו מאש או מגיהינום. וכשהוא יוצא אומר: '''מודה אני לפניך ה' אלהי, שהצלתני מן האור'''.

אמר רבי אבהו, הדא במרחץ שהיא ניסוקת, כלומר שבאמת מדליקים אש מתחת, '''אבל במרחץ שאינה ניסוקת, אינו אומר אלא מהיזק חמין בלבד'''. רבי חלקיה ורבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי: '''תפלת המרחץ אינה טעונה עמידה'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף סו עמוד ב'''

{{שוליים|ט_נח}} '''בהמה שנמצאו בני מעיים שלה (עוברים) חתוכים או שנשמט אחד מהם - חזקתם כשרים ואינם פוסלים את הבהמה בבדיקה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שחיטה, פרק ו, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן כה סעיף ג , סמ&quot;ג עשין סג. ''הכרעה:'' נפסק כן להלכה, שחזקת בני מעיים כשרים, כלשון הירושלמי &quot;כדתני&quot;, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ט_נט}} '''בהמה ששחטה ונטלו הזאבים מעיה אחר השחיטה - כשירה, שאין חוששים שמא ניקבו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שחיטה, פרק ו, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן כה סעיף ג , סמ&quot;ג עשין סג. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בשם רבנן דתמן: בני מעיים בחזקת כושר, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ט_ס}} '''הנכנס לכרך מסוכן מתפלל תפילה בכניסתו ותפילה נוספת ביציאתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה כה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רל סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא ששתים דיו, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח רל, א.

{{שוליים|ט_סא}} '''יש לומר &quot;אשר יצר&quot; ביציאה מבית הכסא, ולפני הכניסה יש לומר נוסח כבוד למלאכים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ז, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' להלכה לא נפסק כלשון הירושלמי (&quot;כבוד לכם... ברוך האל הכבוד&quot;); הבבלי (ברכות ס ע&quot;ב) קבע נוסח שונה - &quot;אשר יצר את האדם בחכמה&quot; ביציאה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, ואת אמירת הכבוד למלאכים בכניסה השאירו כמנהג נכון אך לא כברכה בנוסח הירושלמי..

{{שוליים|ט_סב}} '''חובת אמירת ברכת &quot;אשר יצר&quot; ביציאה מבית הכסא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ז, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי שיש לברך &quot;אשר יצר את האדם בחכמה&quot; ביציאה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה בכל יציאה מבית הכסא.

{{שוליים|ט_סג}} '''הנכנס למרחץ (הסקה באור/חמין) מתפלל בכניסה ובעיבר וחוזר ומברך ביציאה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה כ , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רל סעיף ג &lt;קטע סוף=סו ב/&gt; ==דף סז עמוד א== &lt;קטע התחלה=סז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבהו: התקנה נאמרה במרחץ המוסקת באור בלבד, ולא במרחץ המוסקת בחמין טבעיים או במרחץ שנעשה כל צרכו, כמובא ברמב&quot;ם ושו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;133&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ט_ה|ירושלמי ברכות, פרק ט, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ט_ה&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ט_סד}}חייב אדם לברך על הרעה, כשם שמברך על הטובה, שנאמר: ([[דברים ו ה|דברים ואתחנן ו ה]]) &quot;ואהבת את ה' אלהיך, בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך&quot;. &quot;בכל לבבך&quot;, בשני יצרים, ביצר טוב וביצר רע; &quot;בכל נפשך&quot;, אפילו נוטל את נפשך; &quot;בכל מאודך&quot;, בכל ממונך. דבר אחר: &quot;בכל מאודך&quot;, בכל מידה ומידה שהוא מודד לך, בכל הוי מודה לו מאד מאד. {{שוליים|ט_סה}}לא יקל אדם את ראשו כנגד שער המזרח, שהוא מכוון כנגד בית קדשי הקדשים. {{שוליים|ט_סו}}ולא יכנס להר הבית: במקלו, ובמנעלו, ובפונדתו, ובאבק שעל רגליו. ולא יעשנו קפנדריא, {{ירו&quot;מ-ביאור|קיצור}} ורקיקה מקל וחומר. כל חותמי ברכות שבמקדש היו אומרים: &quot;ברוך אתה ה’ מן העולם&quot;. ומשקלקלו המינין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אמרו: אין עולם אלא אחד, התקינו שיהו אומרים: &quot;ברוך אתה ה’ מן העולם ועד העולם&quot;, והתקינו שיהא אדם שואל את שלום חבירו בשם, שנאמר: ([[רות ב ד]]) &quot;והנה בועז בא מבית לחם, ויאמר לקוצרים: ה' עמכם.&quot; ואומר: ([[שופטים ו יב]]) &quot;ה' עמך גבור החיל&quot;. ואומר: ([[משלי כג כב]]) &quot;אל תבוז כי זקנה אמך&quot; ואומר: ([[תהילים קיט קכו]]) &quot;עת לעשות לה' הפרו תורתך&quot; [[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן אומר: הפרו תורתך עת לעשות לה'&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מברך על הרעה מעין הטובה. אמר}} רבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ברכיה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} בשם רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: על שם ([[תהילים צב ט]]) &quot;ואתה מרום לעולם ה'&quot;. לעולם ידך על עליונה. בנוהג שבעולם, מלך בשר ודם יושב ודן, כשהוא נותן דימוס, {{ירו&quot;מ-ביאור|רחמים שחרור ופטור}} הכל מקלסין אותו. וכשהוא נותן ספקולה, {{ירו&quot;מ-ביאור|חיוב מוות}} הכל מרננים אחריו. למה? ששטף {{ירו&quot;מ-ביאור|הקפיד}} בדינו. אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא: &quot;ואתה מרום לעולם ה':. לעולם ידך על עליונה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[תהילים קא א]]) &quot;לדוד מזמור, חסד ומשפט אשירה, לך ה' אזמרה. אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: אם חסד אתה עושה עמי, &quot;אשירה&quot;, ואם משפט אתה עושה עמי, &quot;אשירה&quot;. בין כך ובין כך &quot;לך ה' אזמרה&quot;. אמר רבי תנחומא בן יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא בן יהודה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהכא}}: ([[תהילים נו יא]]) &quot;באלהים אהלל דבר, בה' אהלל דבר&quot;. בין על מדות הדין, בין על מדות הרחמים, אהלל דבר. ורבנן אמרין: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהכא}} ([[תהילים קטז יג]]) &quot;כוס ישועות אשא, ובשם ה' אקרא&quot;, ([[תהילים קטז ג]]) &quot;צרה ויגון אמצא, ובשם ה' אקרא&quot;. בין כך ובין כך {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;ובשם}} &quot;בשם ה' אקרא&quot;. אמר רבי יודן בן פילה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בן פילה|°]]: הוא שאיוב אמר: ([[איוב א כא]]) &quot;ה' נתן וה' לקח, יהי שם ה' מבורך&quot;. כשנתן, ברחמים נתן. וכשלקח, ברחמים לקח. ולא עוד, אלא כשנתן, לא נמלך בבריה, וכשלקח, נמלך בבית דינו. אמר רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בית דינו של ה'|כל מקום שנאמר וה', הוא ובית דינו.]] בנין אב שבכולם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדכתיה}}: ([[דברי הימים ב יח כב]]) &quot;וה' דבר עליך רעה&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|צוותה תורה}} עשה מאהבה, ועשה מיראה; עשה מאהבה, שאם באת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} לשנוא, דע כי אתה אוהב, ואין אוהב שונא. עשה מיראה, שאם באת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} לבעט, דע שאתה ירא, ואין ירא מבעט. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שבעה מיני פרושין|שבעה פרושין הן:]] פרוש שיכמי, ופרוש ניקפי, ופרוש קיזאי, פרוש מה הנכיי, פרוש אדע חובתי ואעשנה, פרוש יראה, פרוש אהבה. פרוש שיכמי, טעין מצוותא {{ירו&quot;מ-ביאור|מראה כאילו טוען מצוה}} על כיתפא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמראה לכולם שעושה מצוה}} פרוש ניקפי, אקיף לי ואנא עביד מצוה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שתמיד אומר: המתן עד שאסים את המצוה שאני עסוק בה, וכך מודיעה לכולם צדקותו}}. פרוש קיזאי, עביד חדא חובה וחדא מצוה, ומקזז חדא בחדא. פרוש מה הנכייה, {{ירו&quot;מ-הוסר|מאן}} מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה}} דאית לי, מה {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}נא מנכי עביד מצוה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמראה כמה הוא צדיק, שחוסך מהמעט שיש לו כדי לקיים מצוות}}.&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק תשיעי#דף סז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''חייב אדם לברך על הרע כשם שמברך על הטובה, שנאמר: &quot;ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך.&quot;''' בכל לבבך, כוונה בשני יצריך, ביצר טוב וביצר רע. בכל נפשך, אפילו נוטל את נפשך. בכל מאודך, זה בכל ממונך. דבר אחר, בכל מאודך, בכל מידה ומידה שהוא מודד לך, בכל הוי מודה לו מאוד, מאוד.

'''לא יקל אדם את ראשו כנגד שער המזרח, שהוא מכוון כנגד בית קודשי הקודשים.''' '''ולא ייכנס להר הבית במקלו ובמנעלו ובפונדתו ובאבק שעל רגליו, ולא יעשנו קפנדריא, ורקיקה מקל וחומר.''' '''כל חותמי ברכות שבמקדש היו אומרים: &quot;ברוך אתה ה' מן העולם.&quot;''' ומשקלקלו המינים אמרו: &quot;אין העולם אלא אחד.&quot; לכן התקינו שיהיו אומרים: '''&quot;ברוך אתה ה' מן העולם ועד העולם.&quot;''' והתקינו שיהא אדם שואל שלום חברו בשם, שנאמר: '''&quot;והנה בועז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים ה' עמכם.&quot;''' ואומר: '''&quot;ה' עמך גיבור החיל.&quot;''' ואומר: '''&quot;אל תבוז כי זקנה אמך.&quot;''' ואומר: '''&quot;עת לעשות לה' הפרו תורתך.&quot;''' רבי נתן אומר: '''הפרו תורתך עת לעשות לה'.'''

ועת הגמרא. אמר רבי ברכיה בשם רבי לוי, איזה פסוק קורא מזה זה? כתוב: '''&quot;ואתה מרום לעולם ה'.&quot;''' כלומר, לעולם ידך על עליונה. בנוהג שבעולם, מלך בשר ודם יושב ודן, כשהוא נותן דימוס, כלומר שהוא נותן זיכוי, הכל מקלסים אותו. וכשהוא נותן ספקולה, כלומר שהוא מחייב, הכל מרננים אחריו. למה? ששטף בדינו, כלומר הוא הגזים, הקפיד. אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא '''&quot;ואתה מרום לעולם ה'&quot;''', לעולם ידך על עליונה. כלומר תמיד משבחים את הקדוש ברוך הוא ואומרים שהדין דין אמת.

אמר רבי הונא בשם רב אחא: כתוב '''&quot;לדוד מזמור, חסד ומשפט אשירה, לך ה' אזמרה.&quot;''' אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: '''&quot;אם חסד אתה עושה עמי, אשירה, ואם משפט אתה עושה עמי, אשירה.&quot;''' לא משנה איך הקדוש ברוך הוא מתנהג עם דוד, ככה דוד אומר, תמיד אני אשיר לקדוש ברוך הוא ואודה לו. בין כך ובין כך '''&quot;לך ה' אזמרה.&quot;'''

אמר רבי תנחומא בן יהודה: כתוב '''&quot;באלהים אהלל דבר, בה' אהלל דבר.&quot;''' אלוקים זה מידת הדין וה' זה מידת הרחמים. אז בין על מידת הדין בין מידת הרחמים, אהלל דבר. ורבנן אמרין: כתוב '''&quot;כוס ישועות אשא, ובשם ה' אקרא&quot;''', '''&quot;צרה ויגון אמצא, ובשם ה' אקרא.&quot;''' בין כך ובין כך '''&quot;בשם ה' אקרא.&quot;'''

אמר רבי יודן בן פילה: הוא שאיוב אמר: '''&quot;ה' נתן וה' לקח, יהי שם ה' מבורך.&quot;''' כשנתן, ברחמים נתן, וכשלקח, ברחמים לקח. ולא עוד, אלא כשנתן, לא נמלך בבריה, וכשלקח, נמלך בבית דינו.

אמר רבי אלעזר: כל מקום שנאמר וה', הכוונה הוא ובית דינו. בנין אב שבכולם, זה מה שכתוב: '''&quot;וה' דבר עליך רעה.&quot;''' מכאן שבעצם זה היה ביחד עם בית דין.

ציוותה תורה עשה מאהבה, ועשה מיראה. למה שניהם? עשה מאהבה, שאם באת לשנוא, דע כי אתה אוהב, ואין אוהב שונא. עשה מיראה, שאם באת לבעוט, דע שאתה ירא, ואין ירא מבעט.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' חייב אדם וכו'.''' כלומר כשמברך דיין האמת על הרעה חייב לברך בשמחה ובלב טוב כשם שמברך בשמחה הטוב ומטיב על הטובה

'''וביצר רע.''' בשעת עברה וכעס והאף שכל זה הוא יצר רע

'''ד&quot;א בכל מאדך בכל מדה.''' המדודות לך בין מדה טובה בין מדת פורענות

'''לא יקל אדם את ראשו.''' לא ינהג קלות ראש כנגד שער המזרח חוץ להר הבית אשר בחומה הנמוכה אשר לרגלי הבית במזרח לפי שכל השערים מכוונים זה כנגד זה שער המזרח שער עזרת נשים ושער עזרת ישראל ופתח האולם והיכל ובית קדשי הקדשים בימי מקדש ראשון כשהיה אמה טרקסין אבל בבית שני היו שתי פרוכרת זה לפנים מזה

'''ובאפונדתו.''' אזור חלול שנותנים בו מעות פ&quot;א בגד שלובש על בשרו לקבל הזיע' שלא לטנף שאר הבגדים וגנאי לאדם לצאת באותו בגד לבדו

'''קפנדריא.''' ליכנס בפתח זה ולצאת בפתח שכנגדו כדי לקצר הלוכו דרך שם ולשון קפנדריא אדמקיפנא דרי איעול בהא כלומר בעוד שאני צריך להקיף שורות של בתים אקצר מהלכי ואכנס דרך כאן

'''ורקיקה.''' אסורה בהר הבית מק&quot;ו ממנעל מה מנעל שאינו דרך בזיון אסו' רקיק' שהיא דרך בזיון לא כל שכן

'''כל חותמי ברכות שבמקדש היו אומרים מן העולם.''' במס' תענית בפ&quot;ב אמרינן עונין אמן במקדש והמברך אומר בסוף כל ברכה ברוך אתה ה' אלהי ישראל מן העולם כך היו אומרים במקדש ראשון והעונין אחריהם אומרים בשכמל&quot;ו ומשקלקלו המינין הכופרים בתחיית המתים ואמרו אין עולם אלא זה התקינו עזרא וסיעתו שיהו אומרים ברוך אתה ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם להוציא מלב המיני'

'''גמ' לעולם ידך על העליונה.''' בין לדין בין לרחמים לפיכך מברכין על הרעה כשם שמברכין על הטובה

'''ספקולה.''' גזר דין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;הל' ר' ברכיה בשם ר' לוי על שם ואתה מרום לעולם י'י · לעולם ידך על העליונה · בנוהג שבעולם מלך בשר ודם יושב ודן כשהוא נותן דימוס הכל מקלסין אותו · וכשהוא נותן ספקולה הכל מרננים אחריו למה ששטף בדינו · אבל הקב&quot;ה אינו כן אלא ואתה מרום לעולם י'י · לעולם ידך לעליונה · ר' חונא בשם ר' אחא לדוד מזמור חסד ומשפט אשירה לך י'י אזמרה · אמ' דוד לפני הקב&quot;ה אם חסד אתה עושה עמי אשירה · ואם משפט אתה עושה עמי אשירה · בין כך ובין כך לך י'י אזמרה · אמ&quot;ר תנחומא בן יהודה באלהים אהלל דבר בי'י אהלל דבר · ורבנן אמרין כוס ישועות אשא ובשם י'י אקר' צרה ויגון אמצא ובשם י'י אקרא · בין כך ובין כך ובשם י'י אקרא · אמ&quot;ר יודן בן פזי הוא שאיוב אמ' י'י נתן וי'י לקח יהי שם י'י מבורך · כשנתן ברחמים נתן · וכשלוקח ברחמים לקח · ולא עוד אלא כשנתן לא נמלך בבריה · וכשלוקח נמלך בבית דינו · אמ&quot;ר לעזר כל מקום שנ' וי'י הוא ובית דינו · בניין אב שבכולם וי'י דיבר עליך רעה · עשה מאהבה ועשה מיראה · עשה מאהבה שאם באת לשנוא דע כי אתה אוהב ואין אוהב שונא · עשה מיראה שאם באת לבעוט דע שאתה ירא ואין ירא מבעט · שבעה פרושין הן פרוש שיכמי · ופרוש ניקפי · ופרוש קיזאי · ופרוש מה נכייה פרוש אדע חובתי ואיעשנה · פרוש יראה · פרוש אהבה · פרוש שיכמי טעין מיצוותא על כיתפא פרוש ניקפי · אקיף לי ואנא עביד מיצוה · פרוש קיזאי · עבד חדא חובה וחדא מיצוה ומיקזן חדא בחדא · פרוש מה נכייה · מאן ראיית לי מהסת מנכי עבד מיצוה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והתקינו שיהא אדם שואל את שלום חבירו בשם.''' בשמו של הקב&quot;ה ולא אמרינן מזלזל הוא בכבודו של מקום בשביל כבוד הבריות ולמדו מבועז שאמר לקוצרים ה' עמכם וכי תימא בועז מדעתיה דנפשיה קעבד ולא גמרינן מיניה ת&quot;ש מן המלאך שאמר לגדעון ה' עמך גבור החיל וכי תימא לא שאל המלאך בשלום גדעון ולא ברכו אלא שבשליחותו של מקום הודיעו שהשכינה עמו ולא גמרינן מיניה ת&quot;ש ואומר אל תבוז כי זקנה אמך אל תבוז את בועז לאמר שמדעתו עשה אלא למוד מזקני אומתך כי יש לו על מי להסמך שנא' עת לעשות לה' הפרו תורתך פעמים שמבטלין ד&quot;ת כדי לעשות לה' אף זה המתכוין לשאול בשלום חבירו זהו רצונו של מקום שנאמר בקש שלום ורדפהו מותר להפר דברי תורה ולעשות דבר הנראה אסור מפני השלום

'''כשהוא נותן דימוס.''' רחמים

'''ששטף בדינו.''' שטף למדת הדין יותר מן הראוי

'''אבל הקב&quot;ה אינו כן.''' לפי שהדין שלו הוא רחמים שלפעמים בא לכפרת עון או כיוצא בו לטובתו של האדם

'''באלהים.''' כל מקום שנאמר אלהים הוא דין וה' הוא רחמים

'''בנין אב שבכולם.''' דמפורש ביה בהדיא כן

'''עשה מאהבה עשה מיראה.''' כלומר אף שתעשה דבר מאהבת השם מ&quot;מ תשים ג&quot;כ יראת רוממותו נגד פניך א&quot;נ עשה מאהבה במצות עשה ועשה מיראה שתזהר לפרוש מהל&quot;ת

'''שאם באת לשנוא.''' התורה והמצוה ולהשליך אחרי גוך

'''שאם באת לבעט.''' ולעבור על הל&quot;ת

'''שבעה פרושים הן.''' גרסי' לה בסוף פ&quot;ה דסוטה ובבלי שם פ&quot;ג ומפרש לה התם בענין אחר

'''טעין מצוותיה על כתפיה.''' להראות עצמו לבריות

'''אקיף לי.''' המתן לי מעט שאני רוצה לעשות מצוה ואין לי פנאי לדבר עמך&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ומקזז חדא בחדא.''' שהוא מקיז ומנכה העבירה נגד המצוה וחושב בדעתו שהמצוה תכפר על העבירה

'''מאן דאית לי מה.''' מהמיעוט שיש לי איזה דבר מה אנא מנכה לעשות ממנה מצוה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

שבעה פרושים הם: פרוש שיכמי, פרוש ניקפי, פרוש קיזאי, פרוש מה הנכיי, פרוש אדע חובתי ואעשנה, פרוש יראה, פרוש אהבה. פרוש שיכמי - זה אדם שמראה את עצמו כאילו טעין מצוותא על כתפיה, כאילו הוא מראה לכולם שהוא עושה מצוות, להראות כמה הוא צדיק. פרוש ניקפי - הוא אומר &quot;אקיף לי ואנא עביד מצוה&quot;, כלומר תמיד אומר, המטען שלי רק לקיים את המצווה, אני כרגע עסוק באיזה מצווה לגמור אותה לי, והוא כל כך מודה לכולם כמה הוא צדיק. פרוש קיזאי - הוא אומר, עשיתי חובה אחת, אני אעשה מצווה אחת כדי לקזז אחד באחד. פרוש מה הנכייה - כלומר, מן דאית לי, מה נא מנכי עביד מצוה, הוא מראה לכולם כמה הוא צדיק, שהוא חוסך מהמעט שיש לו, מוציא מהפה של הילדים שלו כדי לקיים עוד מצווה. פרוש אדע חובתי ואעשנה - הוא אומר לכולם תגיד לי איזה מעשה עבירה עשיתי שאני אעשה מצווה כנגדה. פרוש יראה - זה כאיוב. פרוש אהבה - זה כאברהם. אין לך חביב מכולם, אלא פרוש אהבה כאברהם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף סז עמוד א'''

{{שוליים|ט_סד}} '''חובה על אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רכב סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שחייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה, מקרא ד&quot;בכל נפשך... בכל מאדך&quot; - כך פסקו רמב&quot;ם, שו&quot;ע וסמ&quot;ג.

{{שוליים|ט_סה}} '''אין להקל ראש (להיפנות, לפעול בבזיון) מול שער המזרח שבהר הבית, המכוון נגד קודש הקודשים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות בית הבחירה, פרק ז, הלכה ה. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם פסק שאין להקל ראש כנגד שער המזרח שהוא מכוון כנגד בית קדשי הקדשים, מפני קדושת המקום המשתמרת גם בזמן הזה.

{{שוליים|ט_סו}} '''אסור להיכנס להר הבית במקל, במנעל, בפונדתו ובאבק שעל הרגליים, ואין לעשותו קפנדריא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות בית הבחירה, פרק ז, הלכה ב , סמ&quot;ג עשין קסד &lt;קטע סוף=סז א/&gt; ==דף סז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=סז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי; הרמב&quot;ם (הלכות בית הבחירה פ&quot;ז ה&quot;ב) פסק איסור זה להלכה כלשונו.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;134&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
פרוש אדע חובתי ואעשה, הי דא חובתה עבדית, {{ירו&quot;מ-ביאור|איזה עברה עשיתי}} דאעבד מצוה כוותה. פרוש יראה, כאיוב. פרוש אהבה, כאברהם. אין לך חביב מכולם, אלא פרוש אהבה כאברהם. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אברהם הפך יצה&quot;ר לטוב, אך דוד הרג את יצה&quot;ר|אברהם אבינו עשה יצר הרע טוב]] דכתיב: {{ממ|נחמיה|ט|ח}} &quot;ומצאת את לבבו נאמן לפניך&quot;. אמר רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}  {{ירו&quot;מ-הוסר|והפסיד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שהפשיר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עמו, ועשה עימו שלום. דכתיב}}: {{ממ|נחמיה|ט|ח}} &quot;וכרות עמו הברית, {{ירו&quot;מ-הדגשה|לתת את ארץ הכנעני}}{{ירו&quot;מ-הוסר| והחסד וגומר }}&quot;. אבל דוד לא היה יכול לעמוד בו, והרגו בלבבו. מאי טעמא? {{ירו&quot;מ-ביאור|איזה פסוק רומז על זה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קט כב]]) &quot;ולבי חלל בקרבי&quot;. [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#רבי עקיבא גיחך בשעה שהוציאוהו להריגה|הוה קיים מיתדון קומי טונוסטרופוס הרשע,]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|והיו סורקים את בשרו במסרקות ברזל}}. רחתת {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה}} ענתה דקרית שמע, שרי קרי קרית שמע וגחך. {{ירו&quot;מ-ביאור|צחק}} אמר ליה: סבא! אי חרש {{ירו&quot;מ-ביאור|מכשף}} את, אי מבעט ביסורין את. אמר ליה: תיפח רוחיה דההוא גברא! לא חרש אנא, ולא מבעט ביסורין אנא. אלא כל יומי קריתי פסוק זה, והייתי מצטער ואומר: אימתי יבואו שלשתן לידי ([[דברים ו ה|דברים ואתחנן ו ה]]) &quot;ואהבת את ה' אלהיך, בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך&quot;. רחמתיה {{ירו&quot;מ-ביאור|אהבתיו}} בכל לבי, ורחמתיה {{ירו&quot;מ-ביאור|אהבתיו}} בכל ממוני, ובכל נפשי לא הוה בדיק לי. וכדון דמטת בכל נפשי, והגיעה זמן קרית שמע, ולא אפלגא {{ירו&quot;מ-ביאור|הסחתי}} דעתי, לפום כן אנא קרי וגחך. לא הספיק לומר, עד שפרחה נשמתו. [[ביאור:עץ מסורת#נחמיה עימסוני|°]]&lt;nowiki/&gt;נחמיה עימסוני שימש את [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#את ה' אלקיך תירא - לרבות את התורה|עשרים ושתים שנה, ולימדו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אתים וגמים ריבויין,]] אכין ורקין מיעוטין. אמר ליה: מהו הוא ההן דכתיב: ([[דברים ו יג|דברים ואתחנן ו יג]]) &quot;את ה' אלהיך תירא&quot;!? אמר ליה: אותו ואת תורתו. פיסקא: לא יקל אדם את ראשו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כנגד שער המזרח, שהוא מכוון כנגד בית קדשי הקדשים. ולא יכנס להר הבית: במקלו, ובמנעלו, ובפונדתו, ובאבק שעל רגליו. ולא יעשנו קפנדריא}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|קיצור}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וכו'}} ורקיקה מקל וחומר. תני: {{שוליים|ט_סז}}המטיל מים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביהודה}}, הרי זה הופך פניו כלפי צפון. {{שוליים|ט_סח}}המיסך את רגליו, הרי זה הופך פניו כלפי דרום. אמר רבי יוסי בי רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: הדא דאמר מתניתא, מן הצופים ולפנים. [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה אומר: בכל מקום, ובלבד במקום שאין שם כותל. תני: {{שוליים|ט_סט}}המיסך את רגליו, לא יתן פניו למזרח ואחוריו למערב, אלא לצדדין. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: בשעת המקדש. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: מן הצופים {{ירו&quot;מ-ביאור|מקום שרואים ממנו את המקדש}} ולפנים. [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה אומר: {{שוליים|ט_ע}}בכל מקום, ובלבד במקום שאין בו כותל. {{שוליים|ט_עא}}אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה: נכנסתי אחר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} לראות המעשה. אמר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}} לו: מה ראיתה: אמר להן: ראיתיו יושב וצידו כלפי מערב. ולא פירע עד שישב, ולא ישב עד ששיפשף, {{שוליים|ט_עב}}ולא קינח בימין, אלא בשמאל. אף [[ביאור:עץ מסורת#בן עזאי|°]]&lt;nowiki/&gt;שמעון בן עזאי היה אומר כן: נכנסתי אחר [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה לראות את המעשה. אמר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}} לו: מה ראיתה? {{ירו&quot;מ-הוסר|וכו'}} אמר להן: ראיתיו יושב וצידו כלפי מערב. ולא פירע עד שישב, ולא ישב עד ששיפשף, ולא קינח בימין אלא בשמאל. תני: {{שוליים|ט_עג}}לא יכנס אדם {{ירו&quot;מ-הוסר|בהר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|להר}} הבית במנעלו ובאבק שעל רגליו ומעותיו {{ירו&quot;מ-הוסר|צרורות}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|צרורין}} בסדינו ואפונדתו עליו מבחוץ. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}: ([[קהלת ד יז]]) שמור רגליך {{ירו&quot;מ-הוסר|באשר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כאשר}} תלך אל בית האלהים. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר' יהודה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בר יהודה אומר: הרי הוא אומר ([[אסתר ד ב]]) ויבא עד לפני שער המלך, כי אין לבא אל שער המלך בלבוש שק — {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}לפני {{ירו&quot;מ-הדגשה|שער}} ליחה סרוחה, כן על אחת כמה וכמה לפני שער המקום. לא יעשנו קפנדריא, ורקיקה מקל וחומר: מה אם נעילה שהוא של כבוד את אומר אסור, רקיקה שהוא של בזיון לא כל שכן? תני: לא היו עונין אמן בבית המקדש. מהו היו אומרים? ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. מניין שלא היו עונין אמן במקדש? תלמוד לומר {{ממ|נחמיה|ט|ה}} קומו וברכו את ה' וגו'. מניין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}על כל ברכה וברכה? תלמוד לומר {{ממ|נחמיה|ט|ה}} ומרומם על כל ברכה ותהילה. אמר רבי יהושע דרומיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע דרומיא|°]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בי&quot;ד של מטה גזרו והסכים בי&quot;ד של מעלה|שלשה דברים גזרו בית דין של מטה, והסכים בית דין של מעלה עמהן]] ואילו הן: חרמה של יריחו, ומגילת אסתר, ושאילת שלום בשם. חרמה של יריחו — {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[יהושע ז יא]]) חטא ישראל, ולא יהושע גזר {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרמה של יריחו}}, אלא מלמד שהסכימו בית דין של מעלה עמהן. מגילת אסתר — {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[אסתר ט כז]]) קיימו וקבלו וגו'. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: וקבל כתיב, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כביכול הקדוש ברוך הוא}} מלמד שהסכימו ושאילת שלום בשם {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב (רות ב ד}}) והנה בועז בא מבית לחם ומנין שהסכימו בית דין של מעלה עמהן תלמוד לומר ([[שופטים ו יב]]) וירא אליו מלאך ה' ויאמר אליו ה' עמך גבור החיל {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: אף המעשרות {{ירו&quot;מ-הדגשה|שקבלו בימי עזרא לתת מעשרות אף שלא היו רוב יושביה עליה ומנין שהסכימו}} שנאמר ([[מלאכי ג י]]) הביאו את כל המעשר {{ירו&quot;מ-הוסר|ו&quot;גו}} וכ&quot;ו {{ירו&quot;מ-הדגשה|והריקותי לכם ברכה עד בלי די}} מהו עד בלי די {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בר שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר שמעון בר אבא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דבר שאי אפשר לו לומר {{ירו&quot;מ-הוסר|דיי}} די {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הוא ברכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שברכם בכל מה שיעשו ולזה אין גבול}} רבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ברכיה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} ורבי חלבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי חלבו|°]] ורב אבא בר עילאי[[ביאור:עץ מסורת#רב אבא בר עילאי|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק תשיעי#דף סח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אברהם אבינו עשה יצר הרע טוב דכתיב: &quot;ומצאת את לבבו נאמן לפניך.&quot;''' הלב שלו היה שלם, גם היצר הטוב, גם היצר הרע היה שלם עמו. אמר רב אחא: '''&quot;וכרות עמו הברית.&quot;''' אבל דוד לא היה יכול לעמוד בו, והרגו בלבבו. מאי טעמא? דכתיב: '''&quot;ולבי חלל בקרבי.&quot;''' כלומר הרג את היצר הרע.

רבי עקיבא הוה קאים מיתדון קומי טונוסטרופוס הרשע, היו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל. רחתת ענתה דקרית שמע, כלומר הגיע זמן קריאת שמע. שרי קרי קרית שמע וגחך, הוא התחיל לקרוא קריאת שמע וחייך, שמח. אמר ליה: &quot;סבא! אי חרש את, אי מבעט ביסורין את.&quot; כלומר אחד מהשתיים - או שאתה מכשף, או שאתה מבעט ביסורים. אמר ליה: &quot;תיפח רוחיה דההוא גברא! לא חרש אנא, ולא מבעט ביסורין אנא. אלא כל יומי קריתי פסוק זה, והייתי מצטער ואומר: אימתי יבואו שלשתן לידי.&quot; הרי כתוב בפסוק: '''&quot;ואהבת את ה' אלהיך, בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך.&quot;''' רחמתיה בכל לבי, אהבתי את הקדוש ברוך הוא בכל לבי. ורחמתיה בכל ממוני. ובכל נפשי לא הוה בדיק לי, אף פעם לא קרה לי שיכולתי לבדוק אם אני באמת אוהב את הקדוש ברוך הוא ומוכן למסור את נפשי. וכדון דמטת בכל נפשי, והגיעה זמן קרית שמע, ולא אפלגא דעתי, כלומר לא הסחתי דעתי, לפום כן אנא קרי וגחך - לכן אני שמח שעמדתי בזה. לא הספיק לומר, עד שפרחה נשמתו.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הי דא חובתה עבדית.''' הגידו לי איזו עבירה עשיתי ואעשה מצוה כנגדה וכולן להתראות ולהתגדר בהן

'''ומצאת את לבבו.''' שתי לבות שאף יצה&quot;ר שלו החזירוהו לטוב

'''והפשיר עמו וכרות עמו הברית וגו'.''' כצ&quot;ל וכן הוא בסוטה היצה&quot;ר עשה פשרה ושלום עמו ודרש וכרות עמו הברית אדלעיל ומצאת את לבבו וגו' ואע&quot;פ דפשטיה דקרא על הקב&quot;ה נאמר שכרת עם אברהם

'''אבל דוד לא היה יכול לעמוד בו.''' כלומר לעשות שלום עמו והרגו כפה אותו לעשות רצון בוראו

'''הוה מיתדון קומי.''' היה נידון לפניו

'''רחתת.''' הגיע עונתה של ק&quot;ש והתחיל לקרות ושחק

'''או חרש.''' או מכשף אתה לעשות כישוף ביסורין שלא תרגיש בהן דהן הדברים שאתה מדבר ושוחק אתה או מבעט ביסורין אתה באלו הדברים ומשחק להכעיסני

'''רחמתיה וכו'.''' אלו שני הדברים קיימתי אבל השלישי עדיין לא בא לידי לקיימו ועכשיו שבא לידי וג&quot;כ הגיע זמן ק&quot;ש ולא עברתי מלקיים גם ובכל נפשי ובשביל כך אני קורא ק&quot;ש ושמח בחלקי שנפל לי לקיים הדבר בעונתו

'''אותו ואת תורתו.''' לירא מן התורה ולומדיה בכלל

'''פיסקא לא יקל אדם את ראשו וכו'.''' תני המטיל מים וכו' כלומר אפי' לצד צפון שביהודה ומפני שירושלים בצפונה של ארץ יהודה היא הלכך במטיל מים לא חששו להפוך פניו לצד צפון אבל המיסך את רגליו לא יגלה עצמו נגד צפון שהיא נגד ירושלים אלא הופך פניו שיהא פירועו כנגד דרום

'''הדא דאמר מתניתא.''' הא דשנינו בהך ברייתא היינו דוקא אם מן הצופים ולפנים והוא מקום שיכולין לראות משם הר הבית ומשם והלאה אין יכולין לראותו

'''תני.''' אידך המיסך את רגליו ביהודה

'''אלא לצדדים.''' צפון ודרום

'''בשעת המקדש.''' שנו

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ו

'''שמור רגלך.''' שלא יהיה אבק עליהם

'''מה אם נעילה.''' נעילת מנעל

'''תני.''' תוספתא שם

'''וקבל כתיב.''' כלפי מעלה שהסכימו בב&quot;ד של מעלה

'''אף המעשרות.''' בבית שני שמעצמן קבלו עליהן כדתנינן לקמן פ&quot;ג דדמאי והסכימו בב&quot;ד שלמעלה שנא' השיאו את כל המעשר וגו'

'''דבר שאי אפשר לו לומר דיי.''' שאין בו למותרות בעיני המקבלין והוא ברכה של רוב גשמים ולפיכך דריש רב עד שיבלו שפתותיכם וכו' וזהו תוספת ברכה וכל כך הרבה עד שיאמרו דיינו ברכות והובא זה לקמן בפ&quot;ג דתענית בהלכה ז' ודריש מכאן שאין מתפללין על רוב הטובה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;פרוש אדע חובתה עבדית דאעביד מיצוה כוותה · פרוש יראה כאיוב · פרוש אהבה כאברהם · אין לך חביב מכולם אלא פרוש אהבה כאברהם · אברהם אבינו ייצר הרע טוב דכת' ומיצאת את לבבו נאמן לפניך · אמ&quot;ר אחא והפסיד לא וכרות עמו הברית והחסד וגו' · אבל דוד לא היה יכול לעמוד בו והרגו כלבבו מה טעם ולבי חלל בקרבי · ר' עקיבה הוה קיים מייתדין קומי טוטסטרופוס הרשע מטת ענתה דקרית שמע שרי קרי קרית שמע וגחך אמ' ליה סבא אי חרש את אי מבעט בייסורין את · אמ' ליה תיפח רוחיה דההוא גברא לא חרש אנא ולא מבעט בייסורין אנא אלא כל יומיי קריתי פסוק זה והייתי מצטער ודן אימתי יבואו שלשתן לידי · ואהבת את י'י להיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך · רחמתיה בכל לבי · ורחמתיה בכל ממוני' · ובכל נפשי לא הוה בדיקה לי · וכדון דמטת בכל נפשי והגיעה זמן קרית שמע ולא אפלגא דעתי לפום כן אנא קרי וגחך לא הספיק לומר עד שפרחה נשמתו · נחמיה עימסוני שימש את ר' עקיבה עשרים ושתים שנה ולמדו אתים וגמים ריבויין · אכ ורקין מיעוטין · אמ' ליה מה הוא מהן דכת' את י'י להיך תירא · אמ' ליה אנתו ואת ועורתו · הל' תני המטיל מים הרי זה הופך פניו כלפי צפון · המייסך את רגליין הרי זה הופך פניו כלפי דרום · אמ' ר' יוסי ביר' בון הדא דאמ' מתנית' מן הצופים ולפנים · ר' עקיבה או' בכל מקום ובלבד מקום שאין שם כותל · תני המסיך את רגליו לא יתן פניו למזרח ואחוריו ל למערב לא לעבדין · ר' יהודה או' בשעת המקדש · ר' יוסי או' מן הצופים ולפנים · ר' עקיבה או' בכל מקום ובלבד במקום שאין בו כותל · אמ' ר' עקיבה נכנסתי אחרי ר' יהושע לראות המעשה · אמ' לו מה ראיתה אמ' להן ראיתיו יושב ופידן כלפי מערב ולא פירע עד שישב ולא ישב עד שישיפשף ולא קינח בימין אלא בשמאל · את שמעון בן עזאי דן היה כן נכנסתי אחרי ר' עקיבה לראות את המעשה · אמרו לו מה ראיתה כול' · תני לא יכנס אדם להר הבית במעלו ובאבק שעל רגליו ומעותיו צרורין בסדינו ואפוטתו עליו מבחוץ · מה טעמ' שמור רגלך כאשר תלך אל בית להים ר' יוסי בר יהודה דן הרי הוא דן ויבא עד לפני שער המלך כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק אמ' לפני ליחה סרוחה כן על אחת כמה וכמה לפני שער המקום · לא יעשה קפנדריא ורקיקה מיקל וחומ' · מה אם שעילה שהיא שלכבוד את דן אסור · רקיקה שהיא שלביזיון לא כל שכן · תני לא היו עונין אמן בבית המקדש · מה היו יומ' ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד · מניין שלא היו עונין אמן במקדש · תל' קומו ברכו את י'י וג' · מנין על כל ברכה וברכה תל' לומ' ומרומם על כל ברכה ותהילה · אמ' ר' יהושע דרומייא שלשה דברים גזרו בית דין שלמטן והסכים בית דין שולמעלן עמהן · ואילו הן חרמה שליריחו · ומגילת אסתר · ושאילת שלום בשם · חרמה שליריחו חטא ישראל · ולא יהושע גזר אלא מלמד שהסכימו בית דין ˄ מגילת אסתר קיימו וקיבלו וגו' רב אמ' וקבל כת' מלמד שהסכימו · ושאילת שלום בשם · והנה בועז בא מבית לחם · ומנין שהסכימו בית דין שלמעלה · וירא אליו מלאך י'י ויאמר אליו י'י עמך גבור החיל · ר' אבון בשם ר' יהושע בן לוי · את המעשרות שנ' הביאו את כל המעשר וגו' · מהו עד בלי דיי · ר' יוסי בר שמעון ר' בא בשם ר' יוחנן דבר שאי איפשר לו לומ' דיי הוא ברכה · ר' ברכיה ור' חלבו ורב חמא בר עילאי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

נחמיה עימסוני שימש את רבי עקיבא עשרים ושתים שנה, ולימדו אתים וגמים ריבויין, אכין ורקין מיעוטין. אמר ליה: מהו הוא ההן דכתיב: '''&quot;את ה' אלהיך תירא&quot;'''!? הרי לפי מה שאתה אומר &quot;את&quot; זה ריבוי, אז את מי עוד צריך לירא? אמר ליה: אותו ואת תורתו, כלומר תלמידי חכמים.

פיסקא. כתוב במשנה '''לא יקל אדם את ראשו''', ורקיקה מקל וחומר. תני: המטיל מים ביהודה, הרי זה הופך פניו כלפי צפון. כי בעצם מבחינתם, אם הם נמצאים ביהודה, מזרח-מערב זה כיוון בית המקדש, ולכן יפנו לכיוון צפון. המיסך את רגליו, הרי זה הופך פניו כלפי דרום. אמר רבי יוסי בי רבי בון: הדא דאמר מתניתא, מן הצופים ולפנים, כלומר דווקא במקום שממנו רואים את ירושלים, את הר הבית. צופים זה כל האזור מסביב לירושלים שממנו רואים, זה לא הר הצופים שאנחנו מכירים, אלא כל ההרים שמסביב נקראים הר הצופים, כי הם צופים. רבי עקיבה אומר: בכל מקום, ובלבד במקום שאין שם כותל. אם יש כותל שחוסם, אפשר לכל כיוון, אבל אם אין כותל אז אפילו לא במקום שרואים את ירושלים, גם לא יפנו לכיוון מזרח.

תני: המיסך את רגליו, לא יתן פניו למזרח ואחוריו למערב, אלא לצדדין. רבי יהודה אומר: בשעת המקדש, כלומר דווקא כשבית המקדש היה קיים. רבי יוסי אומר: מן הצופים ולפנים, שוב פעם רק מהאזור שממנו רואים את ירושלים. רבי עקיבה אומר: בכל מקום, כלומר אפילו מחוץ לארץ, ובלבד במקום שאין בו כותל. אם יש כותל אפשר לכל כיוון.

אמר רבי עקיבה: נכנסתי אחר רבי יהושע לראות המעשה, כלומר איך הוא מתפנה, מה הוא עושה בשירותים. אמר לו: מה ראיתה? אמר להן: '''ראיתיו יושב וצידו כלפי מערב. ולא פירע עד שישב''', כלומר לא גילה את עצמו עד שהוא ישב, '''ולא ישב עד ששיפשף, ולא קינח בימין, אלא בשמאל.''' אף שמעון בן עזאי היה אומר כן: נכנסתי אחר רבי עקיבה לראות את המעשה. אמר לו: מה ראיתה? אמר להן בדיוק אותו דבר.

תני: לא יכנס אדם להר הבית במנעלו ובאבק שעל רגליו, ומעותיו בסדינו ואפונדתו עליו מבחוץ, כלומר הארנק שלו גלוי. מה טעם? '''&quot;שמור רגליך תלך אל בית האלהים.&quot;''' כלומר צריך להיות בצורה מכובדת, בצורה שלמה. רבי יוסי בר יהודה אומר: הרי הוא אומר '''&quot;ויבא עד לפני שער המלך, כי אין לבא אל שער המלך בלבוש שק&quot;''', כלומר לפני השער של אחשוורוש צריך להקפיד לבוא בלבוש שלם - '''&quot;לפני ליחה סרוחה&quot;'''. על אחת כמה וכמה לפני שער המקום.

'''לא יעשנו קפנדריא, ורקיקה מקל וחומר.''' מה קל וחומר? מה אם נעילה שהוא של כבוד - הרי אין בזה ביזיון ללכת עם נעליים - אתה אומר אסור, רקיקה שהוא של בזיון, לא כל שכן?

תני: לא היו עונין אמן בבית המקדש. מהו היו אומרים? '''ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.''' מניין שלא היו עונין אמן במקדש? תלמוד לומר '''קומו וברכו את ה'''' וגו'. ומניין על כל ברכה וברכה? תלמוד לומר '''ומרומם על כל ברכה ותהילה.'''

אמר רבי יהושע דרומיא: שלשה דברים גזרו בית דין של מטה, והסכים בית דין של מעלה עמהן, ואילו הן: חרמה של יריחו, ומגילת אסתר, ושאילת שלום בשם. חרמה של יריחו - דכתיב '''&quot;חטא ישראל&quot;''' - הרי יהושע הוא זה שהחרים את יריחו, מה זה שהקדוש ברוך הוא אומר &quot;חטא ישראל&quot;? אלא מכאן שהקדוש ברוך הוא הסכים איתו, מלמד שהסכימו בית דין של מעלה עמהן.

מגילת אסתר - דכתיב '''&quot;קיימו וקבלו&quot;''' וגו'. רב אמר: &quot;וקבל&quot; כתיב, כביכול הקדוש ברוך הוא קיבל, מלמד שהסכימו. ושאילת שלום בשם - דכתיב '''&quot;והנה בועז בא מבית לחם&quot;''' ואמר להם שלום. ומניין שהסכימו בית דין של מעלה עמהן? תלמוד לומר '''&quot;וירא אליו מלאך ה' ויאמר אליו ה' עמך גבור החיל.&quot;''' כלומר רואים שבאמת הסכימו מהשמיים שאפשר להשתמש בשם ה' כשאומרים שלום.

אמר רבי אבון בשם רבי יהושע בן לוי: אף המעשרות, שקיבלו בימי עזרא לתת מעשרות, אף על פי שהם לא היו מחויבים בזה, גם בזה הסכימו מהשמיים. ומניין שהסכימו? שנאמר: '''&quot;הביאו את כל המעשר&quot;''' וכו', '''&quot;עד בלי די.&quot;''' בעצם למרות שזה הם קיבלו על עצמם, הקדוש ברוך הוא קיבל שזה יהיה כמו דאורייתא, ובעצם יזכו לשכר גדול על זה.

אמר רבי יוסי בר שמעון בר אבא בשם רבי יוחנן: דבר שאי אפשר לומר עליו &quot;די&quot; - זו ברכה. אין סוף לברכה, שברכה בכל מה שיעשו לזה אין גבול. רבי ברכיה ורבי חלבו ורב אבא בר עילאי אמרו: עד שיהיו אצלכם מלומר &quot;דיינו&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף סז עמוד ב'''

{{שוליים|ט_סז}} '''המטיל מים ביהודה חייב להפוך פניו כלפי צפון.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות בית הבחירה, פרק ז, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ג סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ג סעיף ז , סמ&quot;ג עשין קסד. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, כדי שלא יפנה מזרח־מערב כנגד שערי ירושלים והמקדש שבמזרח, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ט_סח}} '''המקיז דם או המתפנה בסמוך לירושלים חייב להימנע מלהפנות פניו למזרח.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות בית הבחירה, פרק ז, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ג סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ג סעיף ז , סמ&quot;ג עשין קסד. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא כמפורש ברבי יוסי בי רבי בון שדין זה נאמר &quot;מן הצופים ולפנים&quot; בלבד, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להצריך הרחקה מירושלים ולא בכל מקום כרבי עקיבה.

{{שוליים|ט_סט}} '''אין להטיל מים בפניית מזרח-מערב בירושלים אלא לצדדין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות בית הבחירה, פרק ז, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ג סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ג סעיף ז , סמ&quot;ג עשין קסד. ''הכרעה:'' נפסק כרבי עקיבא שהאיסור בכל מקום ובכל זמן, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח ג, ה-ז) שפסקו שלא יפנה מזרח-מערב בכל מקום, כמסקנת הירושלמי שהחמיר ככל הדעות.

{{שוליים|ט_ע}} '''אין להטיל מים בפני הבריות אלא במקום צנוע שאין בו כותל מפסיק בין הנפנה לרואים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות דעות, פרק ה, הלכה ו. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם פסק כלשון הירושלמי, שיש להיזהר בצניעות אף במקום שאין כותל, משום דרכי הצניעות וההנהגה הטובה.

{{שוליים|ט_עא}} '''יש להיפרע (לשפשף) לפני שיישב לצרכיו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות דעות, פרק ה, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן י. ''הכרעה:'' נפסק כרבי עקיבה בשם רבי יהושע - שלא ישב עד ששיפשף, כלשון הירושלמי, וכך הביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ט_עב}} '''אין לקנח בבית הכיסא בימין אלא בשמאל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות בית הבחירה, פרק ז, הלכה ב , סמ&quot;ג עשין קסד. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא זו שהובאה בשם ר' עקיבה ובן עזאי, וכך פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ט_עג}} '''אין להיכנס להר הבית בנעליים, באבק שעל הרגליים, בממון צרור בבגד או בארנק גלוי, ואין לעשותו קיצור דרך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תעניות, פרק ד, הלכה טו &lt;קטע סוף=סז ב/&gt; ==דף סח עמוד א== &lt;קטע התחלה=סח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הירושלמי מטעם &quot;שמור רגליך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;, וכן פסק הרמב&quot;ם בהלכות בית הבחירה (המובא בעין משפט על הלכות תעניות) שאין נכנסים להר הבית במקל, במנעל, בפונדתו, ובאבק שעל רגליו, ולא יעשנו קפנדריא.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;135&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] &lt;/div&gt;עד שיבלו שפתותיכם מלומר דיינו ברכות דיינו ברכות {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[משלי כג כב]]) אל תבוז כי זקנה אמך אמר רבי יוסי בר בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: אם נתיישנו דברי תורה בפיך אל תבוזה {{ירו&quot;מ-ביאור|תרגיש מבוזה}} עליהן מה טעמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} אל תבוז כי זקנה אמך אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: אם נזדקנה אומתך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנעשו כזקנים שרפו ידהם}} עמוד וגדרה כשם שעשה אלקנה שהיה מדריך את ישראל לפעמי רגלים הדא הוא דכתיב ([[שמואל א א ג]]) ועלה האיש מעירו וגו' {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[תהילים קיט קכו]]) עת לעשות לה' הפרו תורתך [[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן מסרס קראי הפרו תורתך עת לעשות לה' {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חלקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חלקיה|°]] בשם רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]]: העושה תורתו עתים — הרי זה מיפר ברית. מאי טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} הפרו תורתך, עת לעשות לה'. תני [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן יוחאי אומר: אם ראית את הבריות שנתייאשו ידיהן מן התורה מאד — עמוד והתחזק בה, ואתה מקבל שכר כולם. מאי טעמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} הפרו תורתך, עת לעשות לה'. הלל הזקן היה אומר:: בשעה דמכנשין — בדר, ובשעה דמבדרין — כנוש. וכן היה הלל אומר: אם ראית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} את התורה שהיא חביבה על ישראל והכל שמחין בה — בדר; ואם לאו — כנוש. אמר רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: מה התינוק הזה צריך לינק בכל שעה שביום, כך כל אדם שבישראל צריך ליגע בתורה בכל שעות שביום {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רבי יוסי בן גזירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן גזירה|°]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כל הדיבורים רעים ודברי תורה טובים|כל פיטטיא {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבור}} בישין, ופיטטיא דאורייתא, טבין]] כל כדבייא {{ירו&quot;מ-ביאור|שקרים}} בישין {{ירו&quot;מ-ביאור|רעים}} וכדבייא דאורייתא טבין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמותר לשקר ולומר לא למדתי מסכת זו כדי שלא יחזיקו אותו תלמיד חכם}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ויש גורסין: כל כדבייא טבין, וכדבייא דאורייתא בישין. הכוונה שמותר לשקר כדי לעשות שלום, כמו שמסופר על אהרון הכהן, אבל בדברי תורה לעולם אסור לשקר, שנאמר תורת אמת הייתה בפיהו}} אמר רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אם תעזבני יום - יומיים אעזבך, מגילת חסידים, ציפורין-ציפורי|במגילת חסידים מצאו כתיב. יום תעזביני, ימים אעזבך]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|משל}} לשנים שיצאו, אחד מטבריא ואחד מציפורין, ופגעו זה בזה בחדא משכנא. לא הספיקו לפרוש זה מזה עד שהלך זה מיל וזה מיל, נמצאו רחוקין זה מזה שני מילין {{ירו&quot;מ-הוסר|ואשה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן לאשה}} שהיתה יושבת וממתנת לאיש, כל זמן שהיתה בדעתו להינשא לה היתה יושבת וממתנת לו, כיון שהפליג דעתו {{ירו&quot;מ-הוסר|ממנו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ממנה}} היא היתה הולכת ונישאת לאחר תני בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מאה מצוות ביום|אין לך אחד מישראל שאינו עושה]] {{שוליים|ט_עד}}מאה מצות בכל יום: קורא את שמע ומברך לפניה ולאחריה, ואוכל את פתו ומברך לפניה ולאחריה, ומתפלל שלשה פעמים של שמונה עשרה, וחוזר ועושה שאר מצות ומברך עליהן. וכן היה [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר אומר: אין לך אדם בישראל שאין המצות מקיפות אותו — תפילין בראשו, ותפילין בזרועו, ומזוזה בפתחו, מילה בבשרו, ארבע ציציות בטליתו מקיפין אותו. הוא שדוד אמר ([[תהילים קיט קסד]]) שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך וכן הוא אומר ([[תהילים לד ח]]) חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם. נכנס למרחץ, ראה את עצמו ערום, אמר: אוי לי שאני ערום מן המצות. כיון שהביט במילה שלו, התחיל לקלס להקדוש ברוך הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|היינו דכתיב}} ([[תהילים יב א]]) למנצח על השמינית מזמור לדוד. אמר רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} בשם רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}} ([[ישעיהו נד יג]]) וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך&lt;br&gt; &lt;strong&gt;הדרן עלך פרק הרואה וחסלת מסכת ברכות בריך רחמנא דסייען מריש ועד כען&lt;/strong&gt;
{{:סיום מסכת|מסכת=ברכות}}

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף ס&quot;ח.

אומרת הגמרא: מאי דכתיב '''אל תבוז כי זקנה אמך'''? אומר רבי יוסי בר בון: אם ישנו דברי תורה בפיך אל תבוז, כלומר אל תרגיש מבוזה עליהם. מה טעם דכתיב '''אל תבוז כי זקנה אמך'''. אמר רבי זעירא: אם נזדקנה אומתך, כלומר נעשו זקנים שנרפו ידיהם, עמוד וגדרה כשם שעשה אלקנה שהיה מדריך את ישראל לפעמי רגלים.

כן, אנחנו יודעים שאף אחד לא עולה לרגלים, כן? בגלל, הבנים של עלי, ובעצם מה שהוא היה עושה, הוא פשוט מסתובב, כן? למרות שהיה גר קרוב מאוד למשכן, הוא עשה סיבוב, כן? הקיף את כל ארץ ישראל כדי לאסוף עוד ועוד אנשים שיעלו איתו, וככה בעצם הוא הפיח רוח חיים באומה.

הדא הוא דכתיב '''ועלה האיש מעירו וגו'''. כתיב '''עת לעשות לה' הפרו תורתך'''. רבי נתן מסרס קראי, כלומר הוא קורא את זה הפוך, '''הפרו תורתך עת לעשות לה''''. כלומר, אם יראו תורתך, זה הזמן צריך לעשות לה'.

רבי חלקיה בשם רבי סימון: '''העושה תורתו עתים הרי זה מיפר ברית'''. כלומר, אם הוא מתייחס לזה בתור איזה משהו, אוקיי, יש לי חובה לסיים, כן? מתפלל, שם איזה וי, לומד, שם וי, זה בעיה. מאי טעמא? '''הפרו תורתך, עת לעשות לה''''. כלומר כשעושים את התורה עתים בתור איזה משהו שאני, פה חובה, שם חובה, אז זה בעיה.

תני רבי שמעון בן יוחאי אומר: '''אם ראית את הבריות שנתייאשו ידיהן מן התורה מאד, עמוד והתחזק בה, ואתה מקבל שכר כולם'''. כן, יש מושג שנקרא מת מצווה. כל דבר שהציבור לא מתעסקים איתו, כן? יש לו גדר של מת מצווה. אתה היחיד שעושה את זה, אתה מקבל שכר כנגד כולם, וברוך השם אנחנו מתעסקים בירושלמי. אנחנו יודעים שזה לצערנו, כן, מעט מאוד מתעסקים עם זה, ובעזרת השם בקרוב זה ישתנה, כן?

מאי טעמא '''הפרו תורתך, עת לעשות לה''''. הלל הזקן היה אומר: '''בשעה דמכנשין בדר''', כלומר אם אתה רואה שכולם אוספים, כלומר כולם רוצים ללמוד תורה, תבדר, תפזר, תן להם, תפזר, תלמד תלמידי תורה. '''ובשעה דמבדרין כנוש''', אם אתה רואה שאנשים לא רוצים, כן? והתורה בעצם אף אחד לא רוצה לשמוע אותה, אתה שב תלמד, כנוש.

וכן היה הלל אומר: '''אם ראית את התורה שהיא חביבה על ישראל והכל שמחין בה, בדר; ואם לאו, כנוש'''.

אמר רבי אלעזר: '''מה התינוק הזה צריך לינק בכל שעה שביום, כך כל אדם שבישראל צריך ליגע בתורה בכל שעות שביום'''.

רבי יונה בשם רבי יוסי בן גזירה: '''כל פיטטיא בישין, ופיטטיא דאורייתא טבין''', כלומר כל דיבור זה ביש, שזה רע, ופתיתיה דאורייתא, אתה תבין, דיבור שבתורה תמיד זה טוב. '''כל כדבייא בישין וכדבייא דאורייתא טבין''', כלומר כל שקר זה רע, אבל שקרים שמופיעים בתורה הם טובים, כן? אז יש אומרים שהכוונה למותר לאדם לשקר ולהגיד שהוא לא למד מסכת כדי שלא יחזיקו אותו תלמיד חכם. ויש אומרים הכוונה למה שאנחנו יודעים ש-- שרה צחקה והקדוש ברוך הוא אמר לאברהם שבעצם היא צחקה ואמרה &quot;ואני זקנתי&quot; במקום להגיד &quot;ואדוני זקן&quot;.

אמר רבי שמעון בן לקיש: '''במגילת חסידים מצאו כתיב, יום תעזביני, ימים אעזבך'''. לשנים שיצאו, אחד מטבריה ואחד מציפורין, ופגעו זה בזה בחדא משכנא, נפגשו באיזה פונדק, ואז ממשיכים משמה כל אחד לדרכו. '''לא הספיקו לפרוש זה מזה עד שהלך זה מיל וזה מיל, נמצאו רחוקין זה מזה שני מילין''', כיוון שכל אחד הלך לכיוון הפוך, אז בעצם כשהם הולכים כל אחד מיל, יצא שהמרחק ביניהם הוא שני מיל.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''רבי נתן מסרס קראי הפרו וכו'.''' ומפרש ר' חלקיה טעמיה דדריש הכי העושה תורתו עתים ולא בקביעות תמיד הרי זה מיפר ברית הכתוב אצל התורה אם לא בריתי יומם ולילה וגו' דעל התורה הכתוב מדבר

'''הלל הזקן היה אומר.''' מקרא הזה משמועה רעה לא יירא וגו'

'''בשעה דמכנשין.''' בשעה שמכניסין ד&quot;ת שאין חכמי הדור מרביצין את התורה

'''בדר.''' אתה תפזר אותה להתלמידים

'''כנוש.''' ולא תטול שררה עליהם

'''ואם לאו כנוש.''' ולא תטיל ד&quot;ת לבזיון

'''כל פיטטיא.''' דברים בטלים בישין בר מפיטטיא דאורייתא דאינון טבין דכל זמן שהוא הוגה בהם מוצא בהם טעם

'''כל כדבייא בישין וכדבייא דאורייתא טבין.''' כצ&quot;ל. וכך הוא במדרש רבה. שבתורה יכול הוא לכזב ולומר לא שניתי מסכת זו או פרק זה

'''כיון שהפליג דעתו ממנה.''' וכך הן דברי תורה כיון שמסיח דעתו מהתורה הולכת לאיש אחר שהחזיק בה ומתחכם יותר מזה שעזבה

'''תני.''' תוספתא שם

'''מה טעם וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך.''' בניך הב' מיותר הוא הלכך דריש ביה דעל תלמידי חכמים קאמר שהן מרבים שלום בעולם: הדרן עלך הרואה וסליקא לך מסכת ברכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;בשם רב עד שייבלו שפתותיכם מלומר דייע ברכות דיינו ברכות · אל תבוז כי זקנה אמך · אמ' ר' יוסי בר בון אם נתיישנו דברי תורה בפיך אל תבזה עליהן · מה טעמ' ואל תבוז כי זקנה אמך אמ' ר' זעירא אם סדקתה אומתך עמוד ועודרה כשם שעשה אלקנה שהיה מדריך את ישראל לפעמי רגליים · ה'ה'ד' ועלה האיש ההוא מעירו וגו' · עת לעשות לי'י הפרו תורתך · ר' נתן מסרס קראי הפרו תורתך עת לעשות לי'י · ר' חלקיה בשם ר' סימון העושה תורתו עתים הרי זה מיפר ברית · מה טעמ' הפרו תורתך עת לעשות לי'י · תני ר' שמעון בן יוחי דן אם ראית את הבריות שנתייאשו ידיהן מן התורה מאד עמוד והתחזק בה ואתה מקבל שכר כולם · מה טעמ' עת הפרו תורתך עת לעשות לי'י · הלל הזקן היה או' בשעה דמכנשין בדר · ובשעה דמבדרין כנוש · וכן היה הלל אומ' אם ראית את התורה שהיא חביבה עליהן והכל שמיחין בה בדר · ואם לאו כנוש · אמ' ר' אלעזר מה התינוק הזה צריך לינק בכל שעה שביום · כך כל אדם שהוא צריך ליגע בתורה בכל שעת שביום · כל כדבייא טבין וכדבייא דאורייתא בישין · אמ' ר' שמעון בן לקיש במגילת חסידים מצאו כתוב יום תעזביני ימים אעזבך · לשנים שיצאו אחד מטיבריא ואחד מציפורין ופגעו זה בזה בחדא משכנא לא הספיקו לפרוש זה מזה זה מיל וזה מיל נמצאו רחוקין זה מזה שני מילין · ואשה שהיתה יושבת וממתנת לאיש כל זמן שהיתה בדעתו להינשא לה היתה יושבת וממתנת לו כיון שהפליג דעתו ממנה היא היתה הולכת ונישאת לאחר · תני בשם ר' מאיר אין לך אחד מיש' שאינו עושה מצות בכל יום קורא את שמע ומברך לפניה ולאחריה ומתפלל ג' פעמים שלשמונה עשרה וחוזר ועושה שאר מצות ומברך עליהן · וכן היה ר' מאיר או' אין לך אדם מיש' שאין המצות מקיפות אותו תפילין בראשו ותפילין בזרועו ומזוזה בפתחו ארבע ציציות בטליתו מקיפין אותו · הוא שדוד אמ' שבע ביום היללתיך על משפטי צדקך · וכן הוא או' חונה מלאך י'י סביב ליריאיו ויחלצם · נכנס למרחץ ראה את עצמו ערום אמ' אוי לי שאני ערום מן המצות כיון שהביט במילה שלו התחיל לקלס להקב'ה למנצח על השמינית מזמור לדוד · אמ' ר' אלעזר בשם ר' חנינא תלמידי חכמ' מרבים שלום בעולם · מה טעם וכל בנייך לימודי י'י ורב שלום בנייך · חסלת מסכת ברכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אז כך אם אדם מתרחק מהקדוש ברוך הוא, גם הקדוש ברוך הוא מתרחק ממנו, ואז בעצם יוצא שהמרחק הוא כפול. וכן לאישה, משל לאישה '''שהיתה יושבת וממתנת לאיש, כל זמן שהיתה בדעתו להינשא לה היתה יושבת וממתנת לו, כיון שהפליג דעתו היא היתה הולכת ונישאת לאחר''', ואז בעצם הנתק ביניהם הוא מוחלט.

תניא בשם רבי מאיר: '''אין לך אחד מישראל שאינו עושה מאה מצות בכל יום: קורא את שמע ומברך לפניה ולאחריה, ואוכל את פתו ומברך לפניה ולאחריה, ומתפלל שלשה פעמים של שמונה עשרה, וחוזר ועושה שאר מצות ומברך עליהן'''.

וכן היה רבי מאיר אומר: '''אין לך אדם בישראל שאין המצות מקיפות אותו, תפילין בראשו, ותפילין בזרועו, ומזוזה בפתחו, מילה בבשרו, ארבע ציציות בטליתו מקיפין אותו'''. הוא שדוד אמר, כלומר אדם מוקף מכל הכיוונים, ולכן הוא אומר '''שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך''', וכן הוא אומר '''חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם'''.

נכנס למרחץ, כלומר דוד המלך נכנס למרחץ, '''ראה את עצמו ערום, אמר: אוי לי שאני ערום מן המצות'''. כיון שהביט במילה שלו, התחיל לקלס להקדוש ברוך הוא, כן? הוא שכתוב '''למנצח על השמינית מזמור לדוד'''.

אמר רבי אלעזר בשם רבי חנינא: '''תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם'''. מה טעם? '''וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך'''.

הדרן עלך פרק הרואה, וחסלת מסכת ברכות. בריך רחמנא דסייען מריש ועד כען.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף סח עמוד א'''

{{שוליים|ט_עד}} '''חיוב אמירת מאה ברכות בכל יום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ז, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מו סעיף ג , סמ&quot;ג עשין יט &lt;קטע סוף=סח א/&gt; ט. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הירושלמי שיש להשלים מאה ברכות ביום, ותוקן קדושת ה' לתשלום המניין; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה בלא מחלוקת..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>438kelmu8zfwu5lk8wpzvrcqqrjedfm</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3086804</id>
      <parentid>3086768</parentid>
      <timestamp>2026-10-04T06:43:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3086804</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="342487" sha1="thwkqtcvmnt2md4fjcvi88aqumwckxw" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק תשיעי — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;124&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
מרקוליס, אומר: &quot;ברוך ארך אפים&quot;. ראה ביתו של נבוכדנצר, אומר: &quot;ברוך שהחריב ביתו של אותו רשע&quot;. ראה מקום כבשן האש וגוב אריות, אומר: &quot;ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה&quot;. ראה מקום שנוטלין ממנו עפר, אומר: &quot;ברוך אומר ועושה, ברוך גוזר ומקיים&quot;. ראה בבל, אומר: ([[ישעיה יד כג]]) וטאטאתיה במטאטא השמד רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורבי יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|א}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ט_ו}}כל ברכה שאין עמה מלכות, אינה ברכה. אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: אנא אמר טעמא: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קמה א]]) &quot;ארוממך אלהי המלך&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נוסח הברכות|{{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}צריך לומר &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך}} אתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה’ אלוקינו מלך העולם}}&quot;]] ושמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אינו צריך לומר &quot;אתה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא אומר &quot;ברוך ה’ אלוקינו מלך העולם}}&quot;.  רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ורבי יונתן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונתן (אמורא)|°]] אזלין מיעבד שלמא באילין קורייתא דדרומה. {{ירו&quot;מ-ביאור|הלכו לעשות שלום בכפרים שבדרום}} עלון לחד אתר {{ירו&quot;מ-ביאור|נכנסו למקום אחד}} ואשכחון לחזנא דאמר: &quot;האל הגדול, הגבור, והנורא, האביר, והאמיץ,&quot;{{שוליים|ט_ז}}ושיתקו אותו. אמרו לו: {{שוליים|ט_ח}}אין לך רשות להוסיף על מטבע שטבעו חכמים בברכות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדכתיב}} ([[איוב לז כג]]) &quot;שדי לא מצאנוהו שגיא כח&quot;. לא מצינו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לספר}} כחו וגבורתו של הקדוש ברוך הוא. רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהכא דכתיב}}: ([[איוב לז כ]]) &quot;היסופר לו  כי אדבר, כי אמר איש כי יבולע&quot;. אם בא אדם לספר גבורותיו של הקדוש ברוך הוא, מתבלע מן העולם. רבי שמואל בר נחמן[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר נחמני|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר: כתיב}} ([[תהילים קו ב]]) &quot;מי ימלל {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבורות ה' ישמיע כל תהילתו&quot; מי יכול למלל גבורות ה'? מי שיכ ול למלל}} גבורות ה' כגון אני וחברי. אמר רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]]: &quot;מי ימלל גבורות ה'&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|מי יכול למלל גבורות ה'? &quot;ישמיע קול תהילתו&quot; מי יכול להשמיע כל תהילתו}}. תרגם יעקב כפר נבורייא בצור, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[תהילים סה ב]]) &quot;לך דומיה תהלה אלהים בציון&quot;, סמא דכולא משתוקא. {{ירו&quot;מ-ביאור|תרופה לכל דבר שתיקה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|משל}} למרגלית דלית לה טימי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שישוה לה}}, כל שמשבח {{ירו&quot;מ-הוסר|פה}} בה - פגמה. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שם השם בברכות|הפותח {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכה}} ביו&quot;ד ה&quot;א {{ירו&quot;מ-הדגשה|וח}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וחותם}} ותם ביו&quot;ד ה&quot;א]] {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו שפותח בברוך אתה ה’ וחותם בברוך אתה ה’}} הרי זה חכם. באל&quot;ף למ&quot;ד וחותם באל&quot;ף למ&quot;ד, {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו שפותח בברוך אתה אלקים וחותם בברוך אתה אלקים}} הרי זה בור, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא הזכיר את השם אלא בכינוי}}. באל&quot;ף למ&quot;ד וחותם ביו&quot;ד ה&quot;א הרי זה בינוני, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהכל הולך אחר החיתום.}} ביו&quot;ד ה&quot;א וחותם באל&quot;ף למ&quot;ד, הרי זו דרך אחרת. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תשובות המינים|המינין שאלו את]] רבי שמלאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמלאי|°]]: כמה אלוהות בראו את העולם? אמר להן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולי}} לי אתם שואלין? לכו ושאלו את אדם הראשון, שנאמר: ([[דברים ד לב|דברים ואתחנן ד לב]]) &quot;כי שאל נא לימים הראשונים {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו&quot;}} אשר היו לפניך, למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ&quot;. &quot;אשר בראו אלהים אדם על הארץ&quot;, -  אין כתיב כאן, אלא: &quot;למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ&quot;. אמרו ליה: והכתיב: ([[בראשית א א|בראשית בראשית א א]]) &quot;בראשית ברא אלהים&quot;? אמר להן: וכי &quot;בראו&quot; כתיב? אין כתיב - אלא &quot;ברא&quot;. אמר רבי שמלאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמלאי|°]]: כל מקום שפרקו המינין, תשובתן בצידן. חזרו ושאלו אותו: מה אהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכ}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דכתיב}} תיב: ([[בראשית א כו|בראשית בראשית א כו]]) &quot;נעשה אדם בצלמינו כדמותינו&quot;? אמר להן: &quot;ויבראו אלהים את האדם בצלמם&quot; אין כתיב כאן, אלא ([[בראשית א כז|בראשית בראשית א כז]]) &quot;ויברא אלהים את אדם בצלמו&quot;. אמרו לו תלמידיו: לאלו דחיתה בקנה, לנו מה אתה משיב? אמר להן: לשעבר אדם נברא מן העפר, וחוה נבראת מן אדם. מאדם ואילך &quot;בצלמינו כדמותינו&quot;: אי אפשר לאיש בלא אשה, ואי אפשר לאשה בלא איש, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אי אפשר לשניהן בלא שכינה. {{ירו&quot;מ-הוסר|וחזרו}} חזרו ושאלו אותו: מה ההן דכתיב ([[יהושע כב כב]]) &quot;אל אלהים ה', אל אלהים ה' הוא יודע&quot;? אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|להן}} הן: &quot;הם יודעים&quot; אין כתיב כאן, אלא &quot;הוא יודע&quot; כתיב. אמרו לו תלמידיו: רבי, לאלו דחית בקנה, לנו, מה אתה משיב? אמר להן: שלשתן שם אחד, כאינש דאמר &quot;בסיליוס קיסר אגוסטוס&quot;, חזרו ושאלו אותו: מה ההן דכתיב: ([[תהילים נ א]]) &quot;אל אלהים ה' דיבר ויקרא ארץ&quot;? אמר להן:  וכי &quot;דיברו&quot; &quot;ויקראו&quot; כתיב כאן? אין כתיב אלא: &quot;דיבר ויקרא ארץ&quot;. אמרו לו תלמידיו: רבי, לאלו דחית בקנה, ולנו מה אתה משיב? אמר להן: שלשתן שם אחד, כאיניש דאמר: {{ירו&quot;מ-הוסר|ואמנון}} אמנון, בניין, אריכטיקנטן, {{ירו&quot;מ-ביאור|אמן, בנאי, וארכיטכט.}} חזרו ושאלו אותו: מהו דכתיב ([[יהושע כד יט]]) &quot;כי אלהים קדושים הוא&quot; אמר להן: &quot;קדושים המה&quot; אין כתיב כאן, אלא &quot;הוא&quot; &quot;אל קנא הוא&quot;. אמרו לו תלמידיו: רבי, לאלו דחית בקנה, ולנו מה אתה משיב? רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: קדוש בכל מיני קדושות. דאמר רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]] בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: הקדוש ברוך הוא: דרכו בקדושה, דיבורו בקדושה, וישובו בקדושה, חשיפת זרועו בקדושה, נורא ואדיר בקדושה. דרכו בקדושה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}: ([[תהילים עז יד]]) &quot;אלהים בקודש דרכך&quot;. הילוכו בקדושה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים סח כה]]) &quot;הליכות אלי מלכי בקודש&quot;. מושבו בקדושה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים מז ט]]) &quot;אלהים ישב על כסא קדשו&quot;. דיבורו בקדושה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים ס ח]]) &quot;אלהים {{ירו&quot;מ-הוסר|דביר}} דיבר {{ירו&quot;מ-הדגשה|בקדשו}}&quot;. חשיפת זרועו בקדושה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נב י]]) &quot;חשף ה' את זרוע קדשו&quot;. נורא ואדיר בקדושה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שמות טו יא|שמות בשלח טו יא]]) &quot;מי כמוכה נאדר בקודש&quot;. חזרו ושאלו אותו: מה אהן דכתיב ([[דברים ד ז|דברים ואתחנן ד ז]]) &quot;מי גוי גדול אשר  לו אלהים קרובים אליו&quot; אמר להן: &quot;כה' אלהינו בכל קראינו אליהם&quot; אין כתיב כאן, אלא &quot;בכל קראינו אליו&quot;. אמרו לו תלמידיו: רבי, לאלו דחית בקנה, לנו מה אתה משיב? אמר להן: קרוב בכל מיני קריבות. דאמר רבי פנחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] בשם רב יהודה בר סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר סימון|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|עבודה זרה נראית קרובה ואינה אלא רחוקה מה טעמא? ישאוהו על כתף יסבלוהו וגו }}סוף דבר, אלוהו עמו בבית, והוא צועק&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''הרואה בבל, צריך לברך חמש ברכות'''. '''ראה פרת, אומר: &quot;ברוך עושה בראשית&quot;'''. '''ראה מרקוליס''', כלומר עבודה זרה, אז '''אומר: &quot;ברוך ארך אפים&quot;'''. '''ראה ביתו של נבוכדנצר, אומר: &quot;ברוך שהחריב ביתו של אותו רשע&quot;'''. '''ראה מקום כבשן האש וגוב אריות, אומר: &quot;ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה&quot;'''. '''ראה מקום שנוטלין ממנו עפר, אומר: &quot;ברוך אומר ועושה, ברוך גוזר ומקיים&quot;'''. '''ראה בבל, אומר: &quot;וטאטאתיה במטאטא השמד&quot;'''. זה חמש הברכות שמברכים בבבל.

'''רבי זעירא ורבי יהודה בשם רב: כל ברכה שאין עמה מלכות, אינה ברכה.''' אתה צריך להגיד &quot;מלך העולם&quot;. אמר רבי תנחומא, אני אגיד לכם איזה מקור מהכתובים לדבר הזה - '''דכתיב &quot;ארוממך אלהי המלך&quot;'''. זאת אומרת שכל ברכה, כל שבח, צריך שיופיע בו המילה מלך. '''רב אמר: צריך לומר &quot;אתה&quot;''', כלומר לא מספיק להגיד מלך, צריך להזכיר את שם השם. '''ושמואל אמר: אינו צריך לומר &quot;אתה&quot;''', אלא אומר ברוך השם אלוקינו מלך העולם.

'''רבי יוחנן ורבי יונתן אזלין מיעבד שלמא באילין קורייתא דדרומה.''' הלכו לעשות שלום בין חמולות, סכסוך בין שתי כפרים. '''עלון לחד אתר ואשכחון לחזנא דאמר: &quot;האל הגדול, הגבור, והנורא, האביר, והאמיץ,&quot; ושיתקו אותו. אמרו לו: אין לך רשות להוסיף על מטבע שטבעו חכמים בברכות.''' תשאיר יותר ממה שאמר משה רבנו - &quot;האל הגדול והגיבור והנורא&quot;, גמרנו עד כאן, יותר מזה אין לנו זכות להגיד.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' הרואה מקום שנעשו בו נסי' לישראל.''' כגון מעברות ים סוף ונחלי ארנון ומעברות הירדן ואבן שישב עליה משה רבינו ע&quot;ה כשעשה מלחמה. בעמלק ודומיהן. ואניסא דרבים מחייבי כולי עלמא לברוכי ואניסא דיחיד איהו חייב לברוכי ברוך שעשה לי נס במקום הזה ובנו ובן בנו חייבים לברך ברוך שעשה נס לאבותי במקום הזה וכל הני ברכות דמתניתין בעו הזכרת שם ומלכות דכל ברכה שאין בה הזכרת השם ומלכות אינה ברכה

'''גמ' מתני' בנסי ישראל.''' דוקא בנסים שנעשו לכל ישראל: אבל בנסי יחידי וכו' אין אחר צריך לברך אלא הוא בעצמו דוקא

'''ונסי שבטים.''' נס שנעשו לשבט אחד מן השבטים מהו שיברך וקאמר דתליא בפלוגתא דתנאי דפליגי בפ&quot;ק דהוריות אם שבט אחד איקרי קהל וכרבים דמי או לא: מ&quot;ד כל השבטים כולן דוקא איקרי קהל א&quot;צ לברך

'''ראה פרת.''' א' מד' נהרות שמברכין עליהן כדתנן במתני' לקמן

'''מקום שנוטלין ממנו עפר.''' מקום יש בבבל שאין בהמה יוצאה משם עד שנותנין עליה עפר ממקום ההוא והוא סימן השמד ומקללותיה של בבל היא

'''ברוך גוזר.''' שגזר להשמידה ומקיים

'''צריך לומר אתה.''' ברוך אתה ה'

'''א&quot;צ לומר אתה.''' אלא ברוך ה' וגו'

'''אזלין מיעבד שלמא.''' לעשות להם סדר ושיהא שלום ביניהם לאלו עיירות שבדרום

'''לא מצינו.''' למלל ולספר כחו וגבורתו של הקב&quot;ה

'''כגון אני וחבירי.''' כלומר דדריש להכתוב מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו מי שיוכל להשמיע כל תהלתו הוא ימלל כגון אני וחבירי כך אמר דוד ור' אבון אמר כמשמעות פשט הכתוב מי ימלל מי יוכל למלל גבורות ה' ומי יוכל להשמיע כל תהלתו

'''תרגם יעקב כפר נבורייא בצור.''' להמקרא לך דומיה תהלה סמא דכולא סוף כל דבר משתוקא השתיקה היא התהלה לך משל למרגלית דאין לך ערך וכל שאתה משבח לה כך וכך ערכה אתה פוגמה

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ו. הפותח. הברכה ביו&quot;ד ה&quot;א ברוך אתה ה' וכך הוא חותם במקום שיש בה חתימה הרי זה חכם שכך הוא נכון

'''באל&quot;ף למ&quot;ד.''' באלהינו ואינו אומר ה' הרי זה בור שלא זכר כלל להשם הנכבד

'''הרי זה בינוני.''' דמיהת חתם בה' והכל הולך אחר החתימה אבל להפך הרי זו דרך אחרת מינות נזרקה בו שלא רצה לחתום במה שפתח

'''לכו ושאלו את אדם הראשון.''' כלומר מפסוק המדבר באדם הראשון לכו ולמדו

'''והכתיב בראשית ברא אלהים.''' ולא כתיב אלהים ברא בראשית א&quot;נ דטעות הפוקרין היתה דאלהים לשון רבים הוא והשיב להן דלפי הטעות שלכם היה צריך לכתוב בראו וכתיב ברא

'''מאדם ואילך בצלמנו כדמותינו וכו'.''' ולשון זה משתמש על מאדם ואילך שהבריאה היא בשותפות אב ואם ועם כל זה א&quot;א לשניהן שיולידו בלא רצונו ית'

'''בסיליוס קיסר אגושטוס.''' ושלשתן תוארים באדם אחד הן

'''חזרו ושאלו וכו'.''' דהאי קרא בבריאה משתעי ולפיכך אמר לתלמידיו האומן הבנאי וארכין טיקנטן הממונה על הבונים והכל על האומן הגדול הוא

'''אלהים דיבר.''' בקדשו

'''בכל מיני קריבות.''' אם שנראה לך רחוק וגבוה מעולמו בכמה וכמה ריחוקים קרוב הוא לשמוע תפלתך ומתקרב אלך בכל מיני קרבות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;הרואה מקום שנעשו [בו] נסים ליש' או' ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה · מקום שנעקרה ממנו ע'ז' או' ברוך שעקר ע'ז' מארצינו · על הזיקים ועל הזוועות ועל הברקים ועל הרעמים ועל הרוחות הוא או' ברוך שכוחו מלא עולם · על ההרים ועל הגבעות ועל הימים ועל הנהרות ועל המדברות הוא או' ברוך עושה בראשית · ר' יהודה או' הרואה את הים הגדול או' ברוך שעשה את הים הגדול בזמן שהוא רואהו לפרקים · על הגשמים ועל בשורות טובות הוא או' ברוך הטוב והמטיב · ועל שמועות הרעות הוא או' ברוך דיין האמת · בנה בית חדש וקנה כלים חדשים או' ברוך שהגיענו לזמן הזה · מברך על הרעה מעין הטובה ועל הטובה מעין הרעה · והזועק לשעבר הרי זה תפילת שוא · כיצד היתה אשתו מעוברת ואמ' יהי רצון שתלד אשתי זכר הרי זו תפילת שוא · היה בא בדרך ושמע קול צווחה בעיר וא' יהי רצון שלא יהיה בתוך ביתי הרי זו תפילת שוא · נכנס לכרך מתפלל שתים אחת בכניסתו ואחת ביציאתו · בן עזאי או' ארבע שתים בכניסתו ושתים ביציאתו · ונותן הודאה לשעבר · וצועק לעתיד לבוא · חייב לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה שנ' ואהבת את י'י אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך · בכל לבבך בשני יצריך ביצר טוב וביצר רע · בכל נפשך אפי' נוטל את נפשך · בכל מאודך · בכל ממונך · ד'א' בכל מאודך בכל מידה ומידה שהוא מודד לך בכל הוי מודה לו מאד מאד · לא יקל אדם את ראשו כנגד שער המזרח שהוא מכוון כנגד בית קדשי הקדשים · ולא יכנס להר הבית במקלו ובמנעלו ובאפונדתו ובאבק שעל רגליו · ולא יעשנו קפנדריא · ורקיקה מיקל וחומ' · כל חותמי הברכות שהיו במקדש היו מן העולם · ומשקילקלו המינין אמרו אין עולם אלא אחד התקינו שהיו אומ' מן העולם ועד העולם · והתקינו שיהא אדם שואל את שלום חבירו בשם שנ' והנה בועז בא מבית לחם · ויאמר לקוצרים י'י עמכם · ואו' אל תבוז כי זקנה אמך · עת לעשות לה' הפרו תורתך · ר' נתן או' הפרו תורתך עת לעשות לה'
הרואה מקום שנעשו בו ניסים ליש' כול' · מתני' בניסי יש' · אבל בניסי יחידי שנעשו לו אינו צריך לברך · מהו שיברך אדם על ניסי אביו ועל ניסי רבו ואם היה אדם מסויים כגון יואב בן צרויה · וחביריו ואדם שנקדש בו שם שמים כגון חנניה מישאל ועזריה · וניסי שבטים מהו שיברך · מאן דאמ' כל שבט ושבט איקרי קהל צריך לברך · מאן דאמ' כל השבטים קרויין קהל אין צריך לברך · הרואה בבל צריך לברך חמש ברכות · ראה פרת או' ברוך עושה בראשית · ראה מרקוליס אומ' ברוך ארך אפים · ראה ביתו שלנבוכדנצר או' ברוך שהחריב ביתו שלאותו רשע · ראה מקום כבשן האש וגוב אריות או' ברוך שעשה ניסים לאבתינו במקום הזה · ראה מקום שנוטלין ממנו עפר או' ברוך אומ' ועושה ברוך גוזר ומקיים · ראה בבל או' וטאטאתיה במטאטא השמד · ר' זעירא ור' יהודה בשם רב כל ברכה שאין עמה מלכות אינה ברכה · אמ' ר' תנחומא אנא אמר טעמ' ארוממך אלהי המלך · רב אמ' צריך לומ' אתה · ושמואל אמ' אינו צריך לומ' אתה · ר' יוחנן ור' יונתן אזלין מיעבד שלמא באילין קרייתא דדרומה עלון לחד אתר ואשכחון לחזנא דאמ' האל הגדול הגבור והנורא האביר והאמיץ ושיתקו אותו · אמרו לו אין לך רשות להוסיף על מטבע שטבעו חכמים בברכות · רב הונא בשם רב שדי לא מצאנוהו שגיא כח · לא מצינו כוחו וגבורתו שלהק' · ר' אבהו בשם ר' יוחנן היסופר לו כי אדבר [כי אמר כי יבולע] אם בא אדם לספר בגבורותיו שלהקב'ה מתבלע מן העולם · אמ' ר' שמואל בר נחמן מי ימלל גבורות י'י כגון אנא וחביריי · אמ' ר' אבין מי ימלל גבורות י'י [תרגם יעקב] נבורייא בצור · לך דומיה תהילה אלהים בציון · סמא דכולא משתוקא · למרגלית דלית לה טימי כל שמשבח בה פגמה · תני הפותח ביוד [הי'א] וחותם ביוד [הי'א] הרי זה חכם · באלף למד [וחותם באלף למד]  הרי זה בור · באלף למד וחותם ביוד [הי'א] הרי זה בינוני · ביוד [הי'א]  וחותם באלף למד הרי זו דרך אחרת · המינין שאלו את ר' שמלאי כמה אלוהות בראו את העולם · אמ' להן ולי אתם שואלין לכו ושאלו את אדם הראשון שנ' כי שאל נא לימים ראשונים וגו' · אשר בראו אלהים אדם על הארץ · אין כת' כאן אלא למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ · אמרו ליה והכת' בראשית ברא אלהים · אמ' להן וכי בראו כת' אין כת' אלא ברא · אמ' ר' שמלאי כל מקום שפקרו המינין תשובתן בצידן · חזרו ושאלו אותו מה אהן דכת' נעשה אדם בצלמינו כדמותינו · אמ' להן ויבראו אלהים את האדם בצלמם אין כת' כאן אלא ויברא אלהים את האדם בצלמו · אמרו לו תלמידיו ר' לאילו דחיתה בקנה לנו מה אתה משיב · אמ' להן לשעבר אדם נברא מן העפר וחוה נבראת מן האדם · מאדם ואילך בצלמינו כדמותינו · אי איפשר לאיש בלא אשה ואי איפשר לאשה בלא איש · אי איפשר לשניהן בלא שכינה · וחזרו ושאלו אותו מה אהן דכת' אל אלהים י'י אל אלהים י'י הוא יודע · אמ' להן הם יודעים אין כת' כאן אלא הוא יודע כת' · אמרו לו תלמידיו ר' לאילו דחית בקנה · לנו מה אתה משיב · אמ' להן שלשתן שם אחד כאיניש דאמ' {{ירו&quot;מ-הוסר|בסל יום}} בסילייוס קיסר אוגושטוס · חזרו ושאלו אותו מהו דכת' אל אלהים י'י דיבר ויקרא ארץ · אמ' להן וכי דיברו ויקראו {{ירו&quot;מ-הוסר|אין}} כת' כאן אין כת' אלא דבר ויקרא ארץ · אמרו לו תלמידיו ר' לאילו דחית בקנה ולנו מה אתה משיב · אמ' להן שלשתן שם אחד אומנן בניין ארכיטקטנן · חזרו ושאלו אותו מהו דכת' כי להים קדושים הוא · אמ' להן קדושים המה אין כת' כאן אלא הוא אל קנא הוא · אמרו לו תלמידיו ר' לאילו דחיתה בקנה ולנו מה אתה משיב · אמ' ר' יצחק קדוש בכל מיני קדושות · אמ' ר' יצחק בשם ר' אחא הקב'ה דרכו בקדושה · דיבורו בקדושה · וישיבתו בקדושה · חשיפת זרועו בקדושה · אלהים נורא ואדיר בקדושה · דרכו בקדושה · אלהים בקודש דרכך · הילוכו בקדושה · הליכות אלי מלכי בקודש · מושבו בקדושה · אלהים ישב על כסא קדשו · דיבורו בקדושה · אלהים דיבר בקדושה בקדשו · חשיפת זרועו בקדושה חשף י&quot;י את זרוע קדשו · נורא ואדיר בקדושה · מי כמוכה נאדר בקודש · חזרו ושאלו אותו מהו אהן דכת' מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו · אמ' להן כי&quot;י אלהינו בכל קראינו אליהם אין כת' כאן אלא בכל קראינו אליו · אמרו לו תלמידיו ר' לאילו דחיתה בקנה לנו מה אתה משיב · אמ' להן קרוב בכל מיני קריבות דא&quot;ר פינחס בשם רב יהודה בר סימון ע&quot;ז נראית קרובה ואינה אלא רחוקה מה טעם ישאוהו על כתף יסבלוהו וגו' · סוף דבר לוהן עמו בבית&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רב הונא בשם רב: &quot;שדי לא מצאנוהו שגיא כח&quot;.''' כלומר יש איזה רמז שאסור להוסיף - לא רצינו לספר כוחו וגבורתו של הקדוש ברוך הוא. '''רבי אבהו בשם רבי יוחנן: &quot;היסופר לו כי אדבר, כי אמר איש כי יבולע&quot;.''' כלומר, אם אדם בא לספר גבורותיו של הקדוש ברוך הוא, מתבלע מן העולם, הוא לא יספיק בחיים. ויותר מזה, כל מה שהוא יגיד בעצם הוא פוחת, כמו שאמר '''רבי שמואל בר נחמן: &quot;מי ימלל גבורות ה'&quot; - כגון אני וחברי.''' מי אני? אני וחבריי - כלומר אני וחבריי יכולים. '''אמר רבי אבון: &quot;מי ימלל גבורות ה'&quot;''' - כלומר, מי יכול? רבי שמואל בר נחמן אמר יש מי שיכול וזה אני וחבריי, ורבי אבון אמר לא, מי ימלל? אף אחד לא יכול.

'''תרגם יעקב כפר נבורייא בצור''' - מה דכתיב '''&quot;לך דומיה תהלה אלהים בציון&quot;'''. אז מה המשמעות של הפסוק הזה? זה בא לומר שאתה רואה שמה זה, כולם ישתקו - '''סמא דכולא משתוקא'''. התרופה לכל דבר זה השתיקה. כלומר גם כאן, אתה לא יכול לשבח את הקדוש ברוך הוא - תשתוק. השתיקה תעמוד מול האור והראות של הקדוש ברוך הוא, וזה העיקר. '''למרגלית דלית לה טימי''', כלומר מרגלית שאין לה שווי, '''כל שמשבח בה - פגמה'''. כל מי שישבח אותה יגיד &quot;היא שווה לפחות אלף שקל&quot; - אז הוא פוחת מהערך שלה.

'''תני: הפותח ביו&quot;ד ה&quot;א ותם ביו&quot;ד ה&quot;א הרי זה חכם.''' כמו קריאת שמע, &quot;ברוך אתה השם&quot; חותם &quot;ברוך אתה השם&quot;. '''באל&quot;ף למ&quot;ד וחותם באל&quot;ף למ&quot;ד, הרי זה בור.''' '''באל&quot;ף למ&quot;ד וחותם ביו&quot;ד ה&quot;א הרי זה בינוני. ביו&quot;ד ה&quot;א וחותם באל&quot;ף למ&quot;ד, הרי זו דרך אחרת.'''

'''המינין שאלו את רבי שמלאי: כמה אלוהות בראו את העולם?''' '''אמר להן: לי אתם שואלין? לכו ושאלו את אדם הראשון, שנאמר: &quot;כי שאל נא לימים הראשונים אשר היו לפניך, למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ&quot;.''' '''&quot;אשר בראו אלהים אדם על הארץ&quot; - אין כתיב כאן, אלא: &quot;למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ&quot;.''' כלומר בעצם הקדוש ברוך הוא יחידי. '''אמרו ליה: והכתיב: &quot;בראשית ברא אלהים&quot;?''' כתוב &quot;אלהים&quot; ברבים. '''אמר להן: וכי &quot;בראו&quot; כתיב? אין כתיב - אלא &quot;ברא&quot;.''' זה לשון יחיד. '''אמר רבי שמלאי: כל מקום שפרקו המינין, תשובתן בצידן.''' כלומר שהם מצאו משהו בתורה שנראה להם מתאים לשיטה שלהם, תשובתם בצידם.

'''חזרו ושאלו אותו: מה אהן תיב: &quot;נעשה אדם בצלמינו כדמותינו&quot;?''' בלשון רבים - אז לכאורה זה מראה שיש כמה אלוהות. '''אמר להן: &quot;ויבראו אלהים את האדם בצלמם&quot; אין כתיב כאן, אלא &quot;ויברא אלהים את אדם בצלמו&quot;.''' רואים מכאן שיש רק אחד. '''אמרו לו תלמידיו: לאלו דחיתה בקנה, לנו מה אתה משיב?''' באמת למה נאמר &quot;נעשה אדם בצלמנו&quot;? למה הקדוש ברוך הוא צריך להתייעץ? '''אמר להן: לשעבר אדם נברא מן העפר, וחוה נבראת מן אדם. מאדם ואילך &quot;בצלמינו כדמותינו&quot;.''' כי בעצם ההתייצרות הייתה עם אדם וחוה, שבעצם מעכשיו כל אדם שייברא, ייברא בעצם על ידי שיתוף של האדם, חוה והקדוש ברוך הוא. '''אי אפשר לאיש בלא אשה, ואי אפשר לאשה בלא איש, אי אפשר לשניהן בלא שכינה.'''

'''חזרו ושאלו אותו: מה ההן דכתיב &quot;אל אלהים ה', אל אלהים ה' הוא יודע&quot;?''' פה מופיע כמה פעמים &quot;אלהים&quot; - אז זה שלוש שמות, אז למה זה? '''אמר הן: &quot;הם יודעים&quot; אין כתיב כאן, אלא &quot;הוא יודע&quot; כתיב.''' אם היה כתוב בסוף &quot;הם יודעים&quot;, זה מראה שיש כמה. אבל כתוב &quot;הוא ידע&quot;, לשון יחיד, סימן שיש רק אחד, זה רק כינויים של הפעולות של הקדוש ברוך הוא. '''אמרו לו תלמידיו: רבי, לאלו דחית בקנה, לנו, מה אתה משיב? אמר להן: שלשתן שם אחד, כאינש דאמר &quot;בסיליוס קיסר אגוסטוס&quot;.''' כמו שהקיסר יש לו כמה שמות, כמה כינויים.

'''חזרו ושאלו אותו: מה ההן דכתיב: &quot;אל אלהים ה' דיבר ויקרא ארץ&quot;? אמר להן: וכי &quot;דיברו&quot; &quot;ויקראו&quot; כתיב כאן? אין כתיב אלא: &quot;דיבר ויקרא ארץ&quot;.''' בשם יחיד. '''אמרו לו תלמידיו: רבי, לאלו דחית בקנה, ולנו מה אתה משיב? אמר להן: שלשתן שם אחד, כאיניש דאמר: אמנון, בניין, אריכטיקנטן''' - כמו שאומרים אומן, בנאי וארכיטקט, זה בעצם אותו אדם, כינויים לפעולות של אדם.

'''חזרו ושאלו אותו: מהו דכתיב &quot;כי אלהים קדושים הוא&quot; אמר להן: &quot;קדושים המה&quot; אין כתיב כאן, אלא &quot;הוא&quot; &quot;אל קנא הוא&quot;.''' זה מוכיח שהקדוש ברוך הוא רק אחד. '''אמרו לו תלמידיו: רבי, לאלו דחית בקנה, ולנו מה אתה משיב?''' '''רבי יצחק: קדוש בכל מיני קדושות.''' כלומר, מה שכתוב &quot;קדושים&quot; לשון רבים, הכוונה שהקדוש ברוך הוא, קדוש בכל מיני קדושות.

'''דאמר רבי יודן בשם רב אחא: הקדוש ברוך הוא: דרכו בקדושה, דיבורו בקדושה, וישובו בקדושה, חשיפת זרועו בקדושה, נורא ואדיר בקדושה.''' '''דרכו בקדושה: &quot;אלהים בקודש דרכך&quot;.''' '''הילוכו בקדושה: &quot;הליכות אלי מלכי בקודש&quot;.''' '''מושבו בקדושה: &quot;אלהים ישב על כסא קדשו&quot;.''' '''דיבורו בקדושה: &quot;אלהים דיבר&quot;.''' '''חשיפת זרועו בקדושה: &quot;חשף ה' את זרוע קדשו&quot;.''' '''נורא ואדיר בקדושה: &quot;מי כמוכה נאדר בקודש&quot;.'''

'''חזרו ושאלו אותו: מה אהן דכתיב &quot;מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו&quot;''' - שוב פעם לשון רבים. '''אמר להן: &quot;כה' אלהינו בכל קראינו אליהם&quot; אין כתיב כאן, אלא &quot;בכל קראינו אליו&quot;.''' זה בשם יחיד, שוב פעם מראה שיש רק אלוה אחד. '''אמרו לו תלמידיו: רבי, לאלו דחית בקנה, לנו מה אתה משיב? אמר להן: קרוב בכל מיני קריבות.''' '''דאמר רבי פנחס בשם רב יהודה בר סימון''' - עבודה זרה נראית קרובה ונמצאת רחוקה, '''סוף דבר, אלוהו עמו בבית, והוא צועק''' עד שימות ולא ישמע ולא יושיע מצרתו. אבל הקדוש ברוך הוא נראה רחוק ואין קרוב ממנו.

דאמר רבי לוי: מהארץ עד הרקיע מהלך חמש מאות שנה, מהרקיע לרקיע מהלך חמש מאות שנה, ועוביו של הרקיע חמש מאות שנה, וכן לכל רקיע ורקיע. ואמר רבי יוחנן ברבי חמא בשם רבי אבא סמוקה: מעל פי החיות מעלה חמש מאות ושלוש עשרה שנה, כמניין &quot;ישרה&quot;. וראה כמה הוא גבוה מעולמו, ואף על פי כן אדם נכנס לבית הכנסת ועומד מאחורי העמוד ומתפלל בלחישה, והקדוש ברוך הוא מאזין את תפילתו, שנאמר: &quot;וכי נאה מדברת על ליבה, רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע&quot;, והאזין לה הקדוש ברוך הוא את תפילתה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף סב עמוד ב'''

{{שוליים|ט_ו}} '''כל ברכה חייבת להזכיר מלכות שמים, שאם לא כן אינה ברכה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שכל ברכה שאין בה הזכרת מלכות אינה ברכה, כנלמד מ&quot;ארוממך אלהי המלך&quot;; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה כדין המחייב &quot;מלך העולם&quot; בכל ברכה.

{{שוליים|ט_ז}} '''אין להוסיף בברכת השנים &quot;מוריד הגשם&quot; בימי הקיץ, ואם טעה ואמר - משתקים אותו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ט, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קיג סעיף ט. ''הכרעה:'' כן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע, שהמזכיר גשם בקיץ משתקים אותו, בהתאם ללשון הירושלמי &quot;ושיתקו אותו&quot;.

{{שוליים|ט_ח}} '''אין רשות להוסיף על מטבע הברכות שטבעו חכמים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ט, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קיג סעיף ט &lt;קטע סוף=סב ב/&gt; ==דף סג עמוד א== ==דף סג עמוד ב== &lt;קטע התחלה=סג ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרב הונא ורבי אבהו בשם רבי יוחנן שאין לספר יתר על המידה בשבחיו של הקדוש ברוך הוא, שכן המרבה בשבחים עלול &quot;להתבלע מן העולם&quot;; כך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;125&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עד שימות, ולא ישמע ולא יושיע מצרתו. אבל הקדוש ברוך הוא נראה רחוק, ואין קרוב ממנו. דאמר לוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]]: מהארץ ועד לרקיע, מהלך {{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} חמש מאות שנה, ומרקיע לרקיע, מהלך ת&quot;ק שנה, ועביו של רקיע, ת&quot;ק שנה, וכן לכל רקיע ורקיע. ואמרור בי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#ר בי ברכיה|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} ורבי חלבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי חלבו|°]] בשם רבי אבא סמוקה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא סמוקה|°]]: אף טלפי החיות, מהלך ה' מאות {{ירו&quot;מ-הוסר|שנה }}וחמש עשרה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנה, כ}}מנין ישרה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בגמטריה}}. ראה כמה הוא גבוה מעולמו! ואדם נכנס לבית הכנסת, ועומד אחורי העמוד ומתפלל בלחישה, והקדוש ברוך הוא מאזין את תפלתו. שנאמר: ([[שמואל א א יג]]) &quot;וחנה היא מדברת {{ירו&quot;מ-הוסר|על}} ע ל לבה, רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע&quot;. והאזין הקדוש ברוך הוא את תפילתה. וכן כל בריותיו. שנאמר&quot; ([[תהילים קב א]]) &quot;תפילה לעני כי יעטף&quot;, כאדם המשיח באוזן חבירו והוא שומע. וכי יש לך אלוה קרוב מזה, שהוא קרוב לבריותיו כפה לאוזן? {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי יודן בשם רבי יצחק }}אמר {{ירו&quot;מ-הוסר|בה ארבע שיטין בשר ודם יש לו פטרון אמרו לו נתפס בן ביתך אמר להן: אני מקיים עליו אמרו לו הרי יוצא לידון אמר להן }}אני מקיים עליו. אמרו לו: הרי הוא יוצא ליתלות! היכן הוא ואיכן פטרונו? אבל הקדוש ברוך הוא הציל את משה מחרב פרעה. הדא הוא דכתיב: ([[שמות יח ד|שמות יתרו יח ד]]) &quot;ויצילני מחרב פרעה&quot;. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: כתיב: ([[שמות ב טו|שמות שמות ב טו]]) &quot;ויברח משה מפני פרעה&quot; ואפשר לבשר ודם לברוח מן המלכות? אלא [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כיצד משה בר ח מפרעה|בשעה שתפס פרעה את משה,]] חייבו להתיז את ראשו, וקהת החרב מעל צוארו של משה ונשברה. הדא הוא דכתיב: ([[שיר השירים ז ה]]) &quot;צוארך כמגדל השן&quot; זה צוארו של משה. {{ירו&quot;מ-הוסר|ר }}אמר רבי אביתר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אביתר|°]]: ולא עוד, אלא שניתז החרב מעל צוארו של משה על צוארו של קוסנתירו {{ירו&quot;מ-ביאור|התליין}} והרגתו. הדא הוא דכתיב: ([[שמות יח ד|שמות יתרו יח  ד]]) &quot;ויצילני מחרב פרעה&quot; לי הציל, וקוסנתר {{ירו&quot;מ-ביאור|התליין}} נהרג. רבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ברכיה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} {{ירו&quot;מ-הוסר|קרא}} קר {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}} עליו {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[משלי כא יח]]) &quot;כופר לצדיק רשע&quot;. רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]] קרא עליו {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}}: ([[משלי יא ח]]) &quot;צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו&quot;. תני בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]]: מלאך ירד ונדמה להן בדמות משה,  ותפסו את המלאך, וברח משה. אמר רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: בשעה שברח משה מפני פרעה, נעשו כל אוכלוסין   {{ירו&quot;מ-הוסר|שלו אילמין ומהן חרשין ומהן סומין אמר לאילמין היכן הוא משה ולא היו מדברים אמר לחרשין ולא היו שומעין אמר לסומין ולא היו רואין הוא שהקבה אמר לו למשה מי שם פה לאדם }}או {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרש או פקח או עור? הלא אנכי ה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| מי ישום אלם וגו}}'&quot; תמן קמת לך, והכא לית אנא קאים? הדא הוא דכתיב: ([[דברים ד ז|דברים ואתחנן ד ז]]) &quot;מי  כה' אלהינו בכל קראינו אליו&quot;.רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא }}: שיטה אוחרי: {{ירו&quot;מ-ביאור|דרשה בצורה אחרת}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הצלת יונה, חנניה, מישאל, עזריה ודניאל|בשר ודם   יש לו פטרון.]] אמרו לו: הרי נתפס בן ביתך! אמר: הרי אני מתקיים עליו. אמרו לו: הרי יוצא לידון! אמר להן: הרי אני מתקיים עליו! אמרו לו הרי הוא {{ירו&quot;מ-הוסר|מושלך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מושלח}} {{ירו&quot;מ-הוסר|למים}} לים! היכן הוא והיכן פטרונו? אבל הקדוש ברוך הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו כן}}. הציל את יונה ממעי הדגה {{ירו&quot;מ-הוסר|הרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הדא}} הוא {{ירו&quot;מ-הוסר|אומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[יונה ב יא]]) ויאמר ה' לדג ויקא את יונה&quot; רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}בשיטה אוחרי: {{ירו&quot;מ-ביאור| דרשה בצורה אחרת}} הרי בשר ודם יש לו פטרון. אמרו לו: נתפס בן ביתך! אמר להן: הריני מתקיים תחתיו! אמרו לו: הרי הוא יוצא לידון! אמר להן: הריני מתקיים עליו! אמרו לו: הרי הוא מושלך לאש! היכן הוא והיכן פטרונו? אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן. הציל לחנניה מישאל  ועזריה מכבשן האש. הדא הוא דכתיב: ([[דניאל ג כח]]) &quot;ענה נבוכדנצר ואמר: בריך אלההון די שדרך מישך ועבד נגו {{ירו&quot;מ-הדגשה|די שלח מלאכה ושיזב}}{{ירו&quot;מ-הוסר| וגומר רבי יודן בשם ר יצחק אמר בה שיטה אוחרי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דרשה בצורה אחרת}} הרי בשר ודם, יש לו פטרון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו: נתפס בן ביתך! אמר להן: הריני מתקיים תחתיו! אמרו לו: הר י הוא יוצא לידון! אמר להן: הריני מתקיים עליו! אמרו לו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| וכו עד}}: הרי הוא מושלך לחיות! {{ירו&quot;מ-הדגשה|היכן הוא והיכן פטרונו}}? אבל הקדוש ברוך הוא הציל את דניאל  מגוב אריות. הדא הוא דכתיב: ([[דניאל ו כג]]) &quot;אלהי שלח מלאכיה וסגר פום אריוותא {{ירו&quot;מ-הוסר|וגומר&quot;}} ולא חבלוני&quot; רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]] אמר משמיה דידיה: בשר ודם יש לו פטרון. אם באת לו עת צרה, אינו נכנס אצלו פתאום, אלא בא ועומד לו על פתחו של פטרונו, וקורא לעבדו או לבן ביתו,  והוא אומר: איש פלוני עומד על פתח חצירך. שמא מכניסו, ושמא מניחו. אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לא לה תפלל למלאכים|אם בא על אדם צרה. לא יצווח לא למיכאל, ולא לגבריאל, אלא לי יצווח ואני עונה לו מיד.]] הדא הוא דכתיב &quot;{{הפ|יואל|ג|ה}} &quot;כל אשר יקרא בשם ה' ימלט&quot; אמר רבי פנחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: עובדא הוה {{ירו&quot;מ-ביאור|מעשה היה}} ברב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]], דהוה עייל מחמתה {{ירו&quot;מ-הוסר|דיטבריא}} דטיבריא. פגעון ביה רומאי, אמרון ליה: &quot;מן דמאן את&quot;? {{ירו&quot;מ-ביאור|למי אתה שייך}} אמר לון: &quot;מן דסופיינוס&quot; - {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה שליט רומא על העיר טבריה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ופנינה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ופנו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מינה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|עזבו אותו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ברמשא}} משא {{ירו&quot;מ-ביאור|בלילה}} אתו לגביה, אמרין ליה: עד אימתי את מקיים עם אילין יהודאי? אמר לון: למה? אמרין ליה: פגעינן בחד {{ירו&quot;מ-הוסר|אמרין ליה }}יהודאי ואמרינן ליה: מן דמאן את? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אמר לן: דסופיינוס. אמר לון: ומה עבדתון ליה? אמר ליה: דיו ליה! פנינן יתיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלחנו אותו לש לום}} אמר לון: יאות עבדיתון! {{ירו&quot;מ-ביאור|טוב עשיתם}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#להיתלות בקב&quot;ה|ומה מי שהוא נתלה בבשר ודם, ניצול. מי שהוא נתלה בהקדוש ברוך הוא, לא כל שכן?]] הדא הוא דכתיב: ([[יואל ג ה]]) &quot;כל אשר יקרא בשם ה' ימלט&quot;. אמר רבי אלכסנדרי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלכסנדרי|°]]: עובדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מעשה היה}} בחד {{ירו&quot;מ-הוסר|אריכון}} ארכון {{ירו&quot;מ-ביאור|שופט}} דהוה שמיה אלכסנדרוס, והוה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שפט}}{{ירו&quot;מ-הוסר| קיים דיין}} חד ליסטים. אמר ליה: מה שמך? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ענה לו}} אלכסנדרוס. אמר ליה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ראוי שאלכסנדרוס יפנה מן הדין את}} אלכסנדרוס. {{ירו&quot;מ-הוסר|פנה אלכסנדריה }}ומה אם מי ששמו כשם של בשר ודם, הוא ניצול. מי ששמו כשמו של הקדוש ברוך הוא, על אחת כמה וכמה. הדא הוא דכתיב: ([[יואל ג ה]]) &quot;כל אשר יקרא בשם ה' ימלט&quot;.   רבי פנחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] אמר בה תרתי: חדא בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]], וחד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}} בשם רבי תנחום בר חנילאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחום בר חנילאי|°]]. רבי פנחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}בשר ודם יש לו פטרון. אם הטריח עליו ביותר, הוא אומר: אשכח {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואעזוב}} פלן דקא מטרחא לי. אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא כל מה שאת מטריח עליו הוא מקבלך. הדא הוא דכתיב: ([[תהילים נה כג]]) &quot;השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך&quot;. רבי פנחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי תנחום בר חנילאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחום בר חנילאי|°]]: בשר ודם יש לו פטרון. ובאו שונאים ותפשו אותו על פתח חצירו של פטרונו. עד דצווח ליה, עד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}הוא נפק, עברת חרבא על קדליה {{ירו&quot;מ-ביאור|עברה החרב על צווארו}} וקטלית יתיה. אבל הקדוש ברוך הוא הציל את יהושפט מחרב ארם, דכתיב: ([[דברי הימים ב יח לא]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}יזעק יהושפט וה' עזרו ויסיתם אלהים ממנו&quot;. מלמד שלא היה חסר אלא חיתוך הראש, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואז}} &quot;ויסיתם אלהים ממנו&quot;. רבי זעירא בריה דרבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא בריה דרבי אבהו|°]] ורבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: ([[תהילים קמו ה]]) &quot;אשרי שאל יעקב בעזרו {{ירו&quot;מ-הוסר|וגומר&quot;}} שברו על אלהיו&quot; מה כתיב בתריה? &quot;עושה שמים וארץ {{ירו&quot;מ-הוסר|וגומר&quot;}} את הים ואת כל אשר בם&quot;. וכי מה ענין זה לזה? אלא מלך בשר ודם, יש לו פטרון, שולט באיפרכיא {{ירו&quot;מ-ביאור|מדינה}} אחת, ואינו שולט באיפרכיא אחרת. אפילו תימר קוזמוקלטור, {{ירו&quot;מ-ביאור|שולט בכל העולם}} שולט ביבשה, שמא שולט בים? אבל הקדוש ב רוך הוא שולט בים ושולט ביבשה. מציל בים מן המים&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק תשיעי#דף סג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תפלה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו.''' כאלו עומד לפניו ית' כביכול כאדם המשיח באזן חבירו והוא שומע

'''כפה לאזן.''' כגון הפה להאזן

'''ארבע שיטין.''' ארבע מיני דרשות בענין זה לארבעה אלו דחשיב לקמן שהצילן הקב&quot;ה בהיותם בתכלית הסכנה

'''תמן קמת לך.''' שם הייתי עומד עליך להצילך ע&quot;י כן והכא וכי לית אנא קאים לך

'''שמא מכניסו.''' כלומר עדיין ספק הוא אם מכניסו לפניו אם מניחו מבחוץ אבל הקב&quot;ה אינו כן אלא כל אשר יקרא בשם ה' ימלט בודאי

'''מחמתה.''' מחמין של טבריא ופגעו בו הרומיים

'''מן דסופיינוס.''' מאנשי שר העיר שהיה שמו סופיינוס

'''ופנינה.''' והפנו ממנו והלך לו לשלום ובערב באו הרומיים אצל השר ואמרו לו עד מתי אתה עומד על צד היהודים האלו

'''ומה עבדתון ליה.''' אם עשיתם לו איזה טובה בשביל כך והשיבו די לו כי פנינו מאתו ופטרנו אותו לשלום

'''ארכון.''' דיין ושופט

'''אלכסנדרוס פנה אלכסנדריאה.''' בדין הוא שאלכסנדרוס אחד יפנה ויפטור את השני שהוא כשמו

'''אשכח.''' המצאתם כפלוני שהוא מטריח אותי ביותר

'''עד דצווח ליה וכו'.''' בעוד שהוא צווח להפטרון שיושיענו ואם שהוא על פתח חצירו עד שהוא יוצא החרב עוברת על צווארו של זה והורגתו

'''קוזמקלוטר.''' הוא הקיסר המושל בכיפה

'''מה אתון בעין.''' מן האכסניא העלוב הזה שאיני יודע להיכן ילך ואמרו לו וכי אתה אכסנאי עלוב הם הן שיפה לקרותם אכסניא עלובה שיש שהמה כאן וטעות ע&quot;ז שלהם בבבל וכו' אבל אתה יהודי כל מקום שאתה הולך אלהיך עמך והוא עונה אותך בכל עת&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;טוען עד שימות ולא ישמע ולא יושיע מצרתו · אבל הקב&quot;ה נראה רחוק ואין קרוב ממנו · דא&quot;ר לוי מהארץ ועד לרקיע מהלך ה' מאות שנה וכן בין כל רקיע ורקיע · ואמ&quot;ר ברכיה ור' חלבו בשם ר' אבא סמוקה אף טלפי החיות מהלך ה' מאות שנה וחמש עשרה מיטין ישרה · ראה כמה הוא גבוה מעולמו ואדם נכנס לבית הכנסת ועומד אחורי העמוד ומתפלל בלחישה והקב&quot;ה מאזין את תפילתו שנ' וחנה היא מדברת על לבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע · והאזין הקב&quot;ה את תפילתה · וכן כל בריותיו שנ' תפילה לעני כי יעטוף · כאדם המשיח באוזן חבירו והוא שומע · וכי יש לך אלוה קרוב מזה · שהוא קרוב לבריותיו כפה לאוזן · ר' יודן בשם ר' יצחק אמ' בה ארבע שיטין בשר ודם יש לו פטרון · אמרו לו נתפס בן ביתך אמ' להן אנא מקיים עלוי · אמרו לו הרי יוצא לידון · אמ' להן אנא מקיים עלוי · אמרו לו הרי הוא יוצא ליתלות · היכן הוא ואיכן פטרונו · אבל הקב&quot;ה הציל את משה מחרב פרעה הדא הוא דכת' ויציליני מחרב פרעה · אמ&quot;ר ינאי כת' ויברח משה מפני פרעה · ואיפשר לבשר ודם לברוח מן המלכות · אלא בשעה שתפס פרעה את משה חייבו להתיז את ראשו וקהת החרב מעל צוארו שלמשה ונשברה · הדא הוא דכת' צוארך כמגדל השן · זה צוארו שלמשה · ר' אמ' ר' אביתר ולא עוד אלא שנתז החרב מעל צוארו שלמשה על צוארו שלקוסטנתרו והרגתו הדא הוא דכת' ויציליני מחרב פרעה · לו הציל וקוסטתר נהרג · ר' ברכיה קרא עלוי כופר לצדיק רשע · ר' אבון קרא עלוי צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו · תני בר קפרא מלאך ירד ונדמה להן בדמות משה ותפסו את המלאך וברח משה · אמ&quot;ר יהושע בן לוי בשעה שברח משה מפני פרעה נעשו כל אוכלוסין שלו אילמין ומהן חרשין ומהן סומין · אמ' לאילמין היכן הוא משה ולא היו מדברים · אמ' לחרשים ולא היו שומעין · אמ' לסומין ולא היו רואין · הוא שהקב&quot;ה אמ' לו למשה מי שם פה לאדם או מי ישום אלם וגו' · תמן קימת לך · והכא לית אנא קאים · ההד' כי&quot;י אלהינו בכל קראינו אליו · ר' יודן בשם ר' יצחק שיטה אוחרי · בשר ודם יש לו פטרון · אמרו לו הרי נתפס בן ביתך · אמ' הרי אני מתקיים עלוי · אמרו לו הרי הוא יוצא לידון · אמ' להן הרי אני מתקיים עלוי · אמרו לו הרי הוא מושלך למים היכן הוא והיכן פטרונו · אבל הקב&quot;ה הציל את יונה ממעי הדגה · הרי הוא או' ויאמ' י&quot;י לדג ויקא את יונה · ר' יודן בשם ר' יצחק אמ' הרי בשר ודם יש לו פטרון אמרו לו נתפס בן ביתך אמ' להן הריני מתקיים תחתיו · אמרו לו הוא יוצא לידון · אמ' הריני מתקיים עלוי · אמרו לו הרי הוא מושלך לאש היכן הוא והיכן פטרונו · אבל הקב&quot;ה אינו כן הציל לחנניה מישאל ועזריה מכבשן האש ההד' ענה נבוכדנצר ואמר בריך לההון די שדרך מישך ועבד נגו וג' · ר' יודן בשם ר' יצחק אמ' בה שיטה חרי בשר ודם יש לו פטרון כול עד' הרי הוא מושלך לחיות · אבל הקב&quot;ה הציל את דניאל מגוב אריות ההד' להי שלח מלאכיה וסגר פום אריוותא וגו' · ר' יודן אמ' מטמייה דידיה בשר ודם יש לו פטרון · אם באת לו עת צרה אינו נכנס אצלו פתאום · בא ועמד לו על פתחו שלפטרונו וקורא לעבדו או לבן ביתו והוא ין איש פלן עמד על פתח חצירך שמא מכניסו ושמה מניחו · אבל הקב&quot;ה אינו כן אם באת על אדם צרה לא יצווח לא למיכאל ולא לגבריאל אלא לי יצווח ואני עונה לו מיד · הה'ד כל אשר יקרא בשם י'י ימלט · אמ' ר' פינחס עובדא הוה רב דהוה עייל מחמתה דטיבריא פגעון ביה רומאי אמרין ליה מן דמאן את אמ' לון מן דסופייטוס · ופניה · ברמשא אתא לגביה אמרין ליה עד אימתי את מקיים עם אילין יהודאי אמ' לון למה · אמרין ליה פגעינן בחד אמרין ליה יהודאי ואמרינן ליה מן דמאן את אמ' לן דסופייטוס · אמ' לון ומה עבדתון ליה · אמ' ליה דיוליה פטן יתיה · אמ' לון יאות עבדיתון · ומה מי שהוא נתלה בבשר ודם ניצול · מי שהוא נתלה בהקב'ה לא כל שכן · הה'ד כל אשר יקרא בשם י'י ימלט · אמ' ר' אלכסנדרי עובדא בחד ארכון דהוה שמיה אלכסנדרוס והוה קיים דיין חד ליסטים אמ' ליה מה שמך אלכסנדרוס · אמ' ליה אלכסנדרוס פגה אלכסנדריאה · ומה אם מי ששמן כשמן שלהקב'ה על אחת כמה וכמה · הה'ד כל אשר יקרא בשם י'י ימלט · ר' פינחס אמ' בה תרתי חדא בשם ר' זעירא · וחד בשם ר' תנחום בר חלפאי · ר' פינחס בשם ר' זעירא אמ' בשר ודם יש לו פטרון אם הטריח עליו ביותר הוא או' אשכח פלן רקא מטרחא לי · אבל הקב'ה אינו כן · אלא כל מה שאת מטרית עליו הוא מקבלך · הה'ד השלך על י'י יהבך והוא יכלכלך · ר' פינחס בשם ר' תנחום בר חלפאי בשר ודם יש לו פטרון ובאו שונאים ותפשו אותו על פתח מדינתא תצירו שלפטרוע עד דזווח ליה עד דהוא נפק עברת חרבא על קדליה וקטלת יתיה · אבל הקב'ה הציל את יהושפט מחרב ארם · דכת' ויזעק יהושפט וי'י עזרו ויסיתם אלהים ממנו · מלמד שלא היה חסר לא תיתוך הראש ויסיתם אלהים ממנו · ר' זעירא בשם ר' אבהו בשם ר' לעזר אשרי שאל יעקב בעזרו וגו' · מה כת' בתריה עשה שמים וארץ וגו' · וכי מה עניין זה לזה אלא מלך בשר ודם יש לו פטרון שולט באיפרכיא אחת ואינו שולט באיפרכיא אחרת אפי' תימר קוסמוקלטור שולט ביבשה שמא שולט בים · אבל הקב'ה שולט בים ושולט ביבשה ומציל בים מן המים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף ס&quot;ג. בדף הקודם הזכרנו שהמינים שאלו את רבי סמלאי כמה שאלות, והשאלה האחרונה הייתה על הפסוק שכתוב: &quot;מי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו כה' אלוקינו בכל קראנו אליו?&quot; אמרו לו הרי כתוב אלוקים קרובים, יש שם רבים. אמר להם: &quot;כה' אלוקינו בכל קראנו אליהם?&quot; אין כתיב כאן, אלא בכל קראנו אליו, יש יחיד. אמרו תלמידיו: רבי, לאיזה דחיתא בקני? לנו מה אתה משיב? למה באמת כתוב קרובים יש שם רבים? אמר להם: קרוב בכל מיני קריבות. דאמר רבי יחזקאל בשם רבי אלעזר בן שמעון: עבודה זרה נראית קרובה, אבל היא אינה רחוקה. מה הטעם? איזה פסוק אומר את זה? דכתיב: &quot;ישאוהו על כתף ויזבלוהו&quot;. בסוף דבר, אלוהיו אימו בבית, והוא צועק '''עד שימות, ולא ישמע ולא יושיע מצרתו'''. '''אבל הקדוש ברוך הוא נראה רחוק, ואין קרוב ממנו'''. דאמר לוי: מהארץ ועד לרקיע מהלך חמש מאות שנה. מרקיע לרקיע מהלך חמש מאות שנה. ועביו של רקיע חמש מאות שנה, וכן לכל רקיע ורקיע. ואמר רבי ברכיה ורבי חלבו בשם רבי אבא סמוקה: אף טלפי החיות מהלך חמש מאות וחמש עשרה שנה. כתוב &quot;רגליה רגל ישרה&quot;, ישרה בגימטריה זה חמש מאות וחמש עשרה. '''ראה כמה הוא גבוה מעולמו'''! אבל כל אדם נכנס לבית הכנסת, עומד אחורי העמוד ומתפלל בלחישה, והקב&quot;ה מאזין לתפילתו, שנאמר: '''&quot;וחנה היא מדברת על לבה, רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע&quot;''', '''והאזין הקדוש ברוך הוא את תפילתה'''. וכן כל בריותיו, שנאמר: &quot;תפילה לעני כי יעטף&quot;, כאדם המשיח באוזן חברו והוא שומע. '''וכי יש לך אלוה קרוב מזה, שהוא קרוב לבריותיו כפה לאוזן'''?

רבי יודן בשם רבי יצחק אמר בכמה שיטות, כלומר הוא היה דורש כמה דרשות באותו נושא. אומר: בשר ודם יש לו פטרון. אמרו לו: נתפס בן ביתך! אמר: אני מקיים עליו. אמרו לו: הרי הוא יוצא לידון! אמר: אני מקיים עליו. אמרו לו: '''הרי הוא יוצא ליתלות! היכן הוא ואיכן פטרונו'''? כבר גמרנו, גם הוא עצמו מתייאש. '''אבל הקדוש ברוך הוא הציל את משה מחרב פרעה'''. הדא הוא דכתיב: '''&quot;ויצילני מחרב פרעה&quot;'''. אמר רבי ינאי: כתיב: '''&quot;ויברח משה מפני פרעה&quot;''', '''ואפשר לבשר ודם לברוח מן המלכות'''? כלומר אדם יכול לברוח מהמלכות במצרים? '''אלא בשעה שתפס פרעה את משה, חייבו להתיז את ראשו''', כך פסקו לו. '''וקהת החרב מעל צוארו של משה ונשברה'''. הדא הוא דכתיב: '''&quot;צוארך כמגדל השן&quot;''' - '''זה צוארו של משה'''. כן, שנעשה קשה כמו אבן, ובעצם החרב נשברה. אמר רבי אביתר: '''ולא עוד, אלא שניתז החרב מעל צוארו של משה על צוארו של קוסנתירו''' - כלומר של אותו הטליאן שרצה לחתוך את ראשו - '''והרגתו'''. הדא הוא דכתיב: '''&quot;ויצילני מחרב פרעה&quot;''' - '''לי הציל, וקוסנתר נהרג'''. רבי ברכיה קרא עליו את הפסוק: '''&quot;כופר לצדיק רשע&quot;''', כלומר הרשע הוא בעצם כופר עבור הצדיק, כך אותו טליאן היה כופר עבור משה. רבי אבון קרא עליו את הפסוק: '''&quot;צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו&quot;'''. תני בר קפרא: מלאך ירד ונדמה להם בדמות משה, ותפסו את המלאך, וברח משה. כלומר המלאך היה בדמות משה, המצרים תפסו את המלאך, ובעצם משה הצליח לברוח.

אמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שברח משה מפני פרעה, נעשו כל אוכלוסיו - אמר: מן יכן, משה לא היו מדברים; אמר לחרשים ולא היו שומעים; אמר לסומים ולא היו רואים. הקדוש ברוך הוא אמר למשה - משה רצה ללכת, הוא אמר לו על השפתיים, &quot;מי שם פה לאדם ומי עשוי אילם או חירש?&quot; בעצם הוא אומר לו: אתה זוכר, תמן קמת לך, שמה עזרתי לך בזה, והכא לית אנא קאים - ואחרי הליתן, כאן פה, אני לא יכול לעזור בדיבור. הדא הוא דכתיב: '''&quot;מי כה' אלהינו בכל קראינו אליו&quot;'''.

רבי יודן בשם רבי יצחק, שיטה אחרת - הוא אומר דרשה אחרת באותו נושא: בשר ודם יש לו פטרון. אמרו לו: הרי נתפס בן ביתך! אמר להם: הרי אני מתקיים עליו. אמרו לו: הרי הוא יוצא לידון! אמר להם: הרי אני מתקיים עליו. אמרו לו: '''הרי הוא לים! היכן הוא והיכן פטרונו'''? כבר הפטרון מתייאש. '''אבל הקדוש ברוך הוא הציל את יונה ממעי הדגה''', שנאמר: '''&quot;ויאמר ה' לדג ויקא את יונה&quot;'''.

רבי יודן בשם רבי יצחק, בשיטה אחרת, בדרשה אחרת באותו רעיון: הרי בשר ודם יש לו פטרון. אמרו לו: נתפס בן ביתך! אמר להם: הריני מתקיים תחתיו. אמרו לו: הרי הוא יוצא לידון! אמר להם: הריני מתקיים עליו, אני אציל אותו. אמרו לו: '''הרי הוא מושלך לאש! היכן הוא והיכן פטרונו'''? כבר גמרנו, אין לפטרון שום כוח. '''אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן. הציל לחנניה מישאל ועזריה מכבשן האש'''. הדא הוא דכתיב: '''&quot;ענה נבוכדנצר ואמר: בריך אלההון די שדרך מישך ועבד נגו&quot;''' וגומר.

רבי יודן אמר בשם רבי יצחק שיטה נוספת, עוד דרך בדרשה: הרי בשר ודם יש לו פטרון - אותו רעיון - בא פטרון, אני אציל אותו וכולי, '''הרי הוא מושלך לחיות'''! להכן והכן פטרונו. '''אבל הקדוש ברוך הוא הציל את דניאל מגוב אריות'''. הדא הוא דכתיב: '''&quot;אלהי שלח מלאכיה וסגר פום אריוותא ולא חבלוני&quot;''' וגומר.

רבי יודן אמר משמיה דידיה עוד דרשה: '''בשר ודם יש לו פטרון. אם באת לו עת צרה, אינו נכנס אצלו פתאום, אלא בא ועומד לו על פתחו של פטרונו, וקורא לעבדו או לבן ביתו, והוא אומר: איש פלוני עומד על פתח חצירך. שמא מכניסו, ושמא מניחו'''. כלומר תלוי ברצון של הפטרון. '''אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן. אם בא על אדם צרה. לא יצווח לא למיכאל, ולא לגבריאל, אלא לי יצווח ואני עונה לו מיד'''. הדא הוא דכתיב: '''&quot;כל אשר יקרא בשם ה' ימלט&quot;'''.

אמר רבי פנחס: עובדא הוה בגברא, דהוה עייל מחמתא דטיבריא - כן, שני מקומות. פגעו בו רומאים. אמרו לו: מן דמאן את? כלומר מנין אתה שייך? אמר להם: מן דסופיינוס - כלומר אני שייך לשר העיר. ופנו מיניה, עזבו אותו. בערב הם באו ואמרו לגבי אותו שר: עד אימתי את מקיים עם אילין יהודאי? עד מתי אתה כורת איתם בריתות? אמר להם: למה? אמרו לו: פגעינן בחד יהודאי ואמרינן ליה: מן דמאן את? אמר לן: דסופיינוס. אמר להם: ומה עבדתון ליה? אמרו לו: דיו ליה! פנינן יתיה - שחררנו אותו. אמר להם: יאות עבדיתון! טוב מאוד שעשיתם את זה, כי אחרת הייתי פוגע בכם. '''ומה מי שהוא נתלה בבשר ודם, ניצול. מי שהוא נתלה בהקדוש ברוך הוא, לא כל שכן'''? הדא הוא דכתיב: '''&quot;כל אשר יקרא בשם ה' ימלט&quot;'''.

אמר רבי אלכסנדרי: עובדא בחד ארכון דהוה שמיה אלכסנדרוס, והוה חד ליסטים ששמו גם כן אלכסנדרוס. אמר ליה: מה שמך? אלכסנדרוס. אמר ליה: אלכסנדרוס יפנה מן הדין אלכסנדרוס. ואז השופט שחרר אותו. '''ומה אם מי ששמו כשם של בשר ודם, הוא ניצול. מי ששמו כשמו של הקדוש ברוך הוא, על אחת כמה וכמה'''. הדא הוא דכתיב: '''&quot;כל אשר יקרא בשם ה' ימלט&quot;'''.

רבי פנחס אמר בה תרתי, כלומר שתי דרשות - חדא בשם רבי זעירא, וחד בשם רבי תנחום בר חנילאי. רבי פנחס בשם רבי זעירא: '''בשר ודם יש לו פטרון. אם הטריח עליו ביותר, הוא אומר: אשכח פלן דקא מטרחא לי''' - אני אעזוב אותו, מה אני צריך אדם שכל הזמן משתמש בי? '''אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא כל מה שאת מטריח עליו הוא מקבלך'''. הדא הוא דכתיב: '''&quot;השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך&quot;'''.

רבי פנחס בשם רבי תנחום בר חנילאי: '''בשר ודם יש לו פטרון. ובאו שונאים ותפשו אותו על פתח חצירו של פטרונו. עד דצווח ליה, עד הוא נפק, עברת חרבא על קדליה וקטלית יתיה'''. אפילו אם הוא רוצה לעזור, עד שהוא יוצא, החרב חתכה את הראש וגמרנו מאוחר מדי. '''אבל הקדוש ברוך הוא הציל את יהושפט מחרב ארם''', דכתיב: '''&quot;יזעק יהושפט וה' עזרו ויסיתם אלהים ממנו&quot;'''. מה זה &quot;ויסיתם אלהים ממנו&quot;? '''מלמד שלא היה חסר אלא חיתוך הראש, &quot;ויסיתם אלהים ממנו&quot;'''.

רבי זעירא בריה דרבי אבהו ורבי אבהו בשם רבי אלעזר: '''&quot;אשרי שאל יעקב בעזרו שברו על אלהיו&quot;''' - מה כתיב בתריה? '''&quot;עושה שמים וארץ את הים ואת כל אשר בם&quot;'''. וכי מה עניין זה לזה? מלמד: '''מלך בשר ודם, יש לו פטרון, שולט באיפרכיא אחת, ואינו שולט באיפרכיא אחרת'''. '''אפילו תימר קוזמוקלטור, שולט ביבשה, שמא שולט בים'''? כלומר איזה קיסר שולט בכל הקוסמוס, בכל זאת שולט רק ביבשה, שמא שולט בים? '''אבל הקדוש ברוך הוא שולט בים ושולט ביבשה. מציל בים מן המים ביבשה מן האש. הוא שהציל את משה מחרב פרעה. הציל את יונה ממעי הדגה. חנניה מישאל ועזריה מכבשן האש. לדניאל מבור אריות'''. הדא הוא דכתיב: '''&quot;עושה שמים וארץ את הים ואת כל אשר בם&quot;'''. כלומר אין מקום שהקדוש ברוך הוא לא יכול להושיע.
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;126&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וביבשה}} ביבשה מן האש. הוא שהציל את משה מחרב פרעה. הציל את יונה ממעי הדגה. חנניה מישאל ועזריה מכבשן האש. לדניאל מבור אריות. הדא הוא  דכתיב: ([[תהילים קמו ו]]) &quot;עושה שמים וארץ את הים ואת כל אשר בם {{ירו&quot;מ-הוסר|וגומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|השומר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמת לעולם}}&quot;. אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מעשה בתינוק שהתפלל ונענה|מעשה בספינה אחת של עובדי כוכבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומזלות}}, שהיתה פורשת {{ירו&quot;מ-הוסר|מים}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|הגדול}} גדול,]] והיה בה תינוק אחד יהודי. עמד עליהם סער גדול בים, ועמד כל אחד ואחד מהם, והתחיל נוטל יראתו בידו וקורא, ולא הועיל כלום. כיון  שראו שלא הועילו כלום, אמרו לאותו יהודי: בני, קום קרא אל אלהיך, ששמענו שהוא עונה אתכם כשאתם צועקים אליו, והוא גבור. מיד עמד {{ירו&quot;מ-הוסר|התינוק}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|התי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|נוק}} בכל לבו וצעק, וקיבל ממנו הקדוש ברוך הוא {{ירו&quot;מ-הוסר|תפילתו}} תפלתו, ושתק הים. כיון שירדו ליבשה, ירדו כל אחד ואחד לקנות צרכיו. אמרו לו לאותו התינוק: לית את בעי מזבין לך כלום? {{ירו&quot;מ-ביאור|אינך רוצה לקנות כלום}} אמר להון: מה אתון בעי {{ירו&quot;מ-ביאור|מה אתם רוצים}} מן ההן {{ירו&quot;מ-הוסר|אכסניא}} אכסני {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}} עלובה? אמרו לו: את אכסניא עלובה? אינון אכסניא עלובה! אינון הכא, וטעוותהון בבבל, ואינון הכא, וטעוותהון ברומי, ואינון הכא, וטעוותהון  עמהון ולא מהנון להן כלום. אבל את, כל אהן דאת אזיל, אלהך עמך! הדא הוא דכתיב: &quot;כה' אלהינו בכל קראינו אליו&quot;. רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] אמר: בשר ודם, יש לו קרוב, אם היה עשיר, הוא מודה בו, ואם היה עני, כופר בו. אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא אפילו  ישראל נתונין בירידה התחתונה, הוא קורא אותם &quot;אחי וריעי&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ומה טעם}} &quot;למען אחי וריעי&quot;. רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]] ורב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} ורבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}}: בשר ודם יש לו קרוב, אם היה פילוסופוס, הוא אומר {{ירו&quot;מ-ביאור|בגאווה}} ההן פלן מתקרב לן. אבל הקדוש ברוך הוא קורא לכל ישראל קרובים, הדא הוא דכתיב: ([[תהילים קמח יד]]) &quot;וירם קרן לעמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|תהילה לכל חסדיו לבני ישראל עם קרובו}}. פיסקא: {{שוליים|ט_ט}}מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה אומר: &quot;ברוך {{ירו&quot;מ-הוסר|שעקר}} שע {{ירו&quot;מ-הדגשה|קר}} עבודה זרה מארצינו&quot;. {{ירו&quot;מ-הוסר|כו' }}מתניתא כשנעקרה מכל מקומות ארץ ישראל, אבל {{שוליים|ט_י}}אם נעקרה ממקום אחד, אומר: &quot;ברוך שעקר עבודה  זרה מן המקום הזה&quot;. נעקרה ממקום אחד ונקבעה במקום אחר, {{שוליים|ט_יא}}מקום שניתנה בו, אומר: &quot;ברוך ארך אפים&quot; {{שוליים|ט_יב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ומ}}    {{ירו&quot;מ-הוסר|ומקום}} קום שנעקרה ממנו, אומר: &quot;ברוך שעקר עבודה זרה מן המקום הזה, יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, כשם שעקרתה אותה מן המקום {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה  אם}}{{ירו&quot;מ-הוסר| הזה כך תעקור אותה מן המקומות כולם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ותחזיר לב}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חזרו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|עובדיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בתשובה}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לעובדך ולא נמצא מתפלל על עובדי עבודה זרה תני רבי ישמעאל בן גמליאל אומר אף בחוצה לארץ צריך לומר כן אמר רבי יוחנן כי מי אשר יחובר יבחר כתיב אל כל החיים יש בטחון שכל זמן שאדם חי יש לו תקוה מת אבדה תקותו מה טעמא? במות אדם רשע תאבד תקוה תני רבי יהודה אומר שלשה דברים צריך אדם לומר בכל יום ברוך שלא עשאני גוי ברוך שלא עשאני בור ברוך שלא עשאני אשה ברוך שלא עשאני גוי שאין הגוים כלום כל הגוים כאין נגדו ברוך שלא עשאני בור שאין בור ירא חטא ברוך שלא עשאני אשה שאין האשה מצווה על המצוות אמר רבי אחא כי מי יחובר וגומר אפילו אותם שפשטו ידיהן בזבול יש להם בטחון}}. לקרבן אי אפשר, שכבר פשטו ידיהן בזבול. לרחקן אי אפשר, שעשו תשובה. עליהן הוא אומר: ([[ירמיהו נא נז]]) &quot;וישנו שנת עולם ולא יקיצו&quot;. רבנן דקיסרין אמרי: קטני עובדי כוכבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומזלות}} וחילותיו של נבוכדנצר {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא השתתפו בחורבן}}, אין חיין ואין נידונין. עליהן הכתוב אומר: &quot;וישנו שנת עולם {{ירו&quot;מ-הוסר|וגומר&quot;}} ולא יקיצו&quot;. {{שוליים|ט_טו}}העובר לפני בתי עבודה זרה אומר: ([[משלי טו כה]]) &quot;בית גאים יסח ה'&quot;. רבי יוסי בי רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: ראה אותם מזבלין לעבודה זרה, אומר: ([[שמות כב יט]]) &quot;זבח לאלהים יחרם&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: {{שוליים|ט_טז}}הרואה את הכושי ואת הגיחור, ואת הלווקן ואת הכיפח ואת הננס, אומר: &quot;ברוך משנה את הבריות&quot;. את הקטוע ואת הסומא את מוכי שחין, אומר: &quot;ברוך דיין האמת&quot;. מתניתין כשהיו שלמים ונשתנו. אבל אם היה כן ממעי אמו, אומר: &quot;ברוך משנה את הבריות&quot;. {{שוליים|ט_יז}}הרואה אילנות נאים ובני אדם נאים אומר: &quot;ברוך שכן ברא בריות נאות בעולמו&quot;. מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, שראה גויה אשה נאה, ובירך עליה. לא כן אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רבי יוסי בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]], ורבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] ורבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}}&quot; ([[דברים ז ב|דברים ואתחנן ז ב]]) &quot;לא תחנם&quot;!? {{שוליים|ט_יח}}לא תתן להם חן. מה אמר אבסקטא {{ירו&quot;מ-ביאור|האם ברך אותה על יופיה ןשלא יהיה בא עין הרע}} לא אמר אלא &quot;שכך ברא בריות נאות בעולמו&quot;. שכן אפילו ראה גמל נאה, סוס נאה, חמור נאה, אומר: &quot;ברוך שברא בריות נאות בעולמו&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}זו דרכו של [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} להסתכל בנשים? אלא דרך עקמומיתה היתה. כגון ההן פופסדס, {{ירו&quot;מ-ביאור|קרן זוית}} והביט בה שלא בטובתו. קרא הגבר, אומר: &quot;ברוך חכם הרזים&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[איוב לח לו]]) &quot;מי שת בטוחות חכמה, {{ירו&quot;מ-הוסר|וגומר&quot;}} או מי נתן לשכוי בינה&quot;? אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: בערביא קורין לאימרא {{ירו&quot;מ-ביאור|לאיל}} &quot;יובלא&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וזה עוזר להבין מה שנאמר}}: ([[יהושע ו ה]]) &quot;והיה במשוך בקרן היובל&quot;. באפריקא קורין לנידה &quot;גלמודה&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וזה עוזר להבין מה שנאמר}}: ([[ישעיהו מט כא]]) &quot;ואני שכולה וגלמודה&quot;. ברומי צווחין לתרנגולא &quot;שכוי&quot;, {{ירו&quot;מ-ביאור|וזה עוזר להבין מה שנאמר:}} ([[איוב לח לו]]) &quot;או מי נתן לשכוי בינה&quot; {{שוליים|ט_יט}}הרואה אוכלוסין אומר: &quot;ברוך חכם הרזים&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פרצופיהן ודעתם שונים זה מזה|{{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}כשם שאין פרצופי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}ן דומין זה לזה, כך אין דעתן דומה זה לזה.]] [[ביאור:עץ מסורת#בן זומא|°]]&lt;nowiki/&gt;בן זומא כשהיה רואה אוכלוסין בירושלים, {{ירו&quot;מ-הוסר|אומר}} אמר: &quot;ברוך שברא כל אלו לשמשיני&quot;. כמה יגע אדם הראשון עד שלא אכל פרוסה. חרש, זרע, ניכש, עידר, קצר, עימר, דש, זרה, בירר, טחן, הרקיד, לש, וקיטף, ואפה, ואחר כך&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק תשיעי#דף סד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אמר רבי תנחומא: מעשה בספינה אחת של עובדי כוכבים, שהיתה פורשת גדול, והיה בה תינוק אחד יהודי. עמד עליהם סער גדול בים, ועמד כל אחד ואחד מהם, והתחיל נוטל יראתו בידו וקורא, ולא הועיל כלום. כיון שראו שלא הועילו כלום, אמרו לאותו יהודי: בני, קום קרא אל אלהיך, ששמענו שהוא עונה אתכם כשאתם צועקים אליו, והוא גבור. מיד עמד בכל לבו וצעק, וקיבל ממנו הקדוש ברוך הוא תפלתו, ושתק הים. כיון שירדו ליבשה, ירדו כל אחד ואחד לקנות צרכיו. אמרו לו לאותו התינוק: לית את בעי מזבין לך כלום? אתה לא צריך לקנות משהו? אמר להון: מה אתון בעי מן ההן אכסני עלובה? מה אתם רוצים מאדם עלוב כמוני? אמרו לו: את אכסניא עלובה? אינון אכסניא עלובה! אינון הכא, וטעוותהון בבבל, ואינון הכא, וטעוותהון ברומי, ואינון הכא, וטעוותהון עמהון ולא מהנון להן כלום - אפילו שהאלוהים שלהם איתם לא עוזרים להם כלום. '''אבל את, כל אהן דאת אזיל, אלהך עמך'''! הדא הוא דכתיב: '''&quot;כה' אלהינו בכל קראינו אליו&quot;'''.

רבי שמעון בן לקיש אמר: '''בשר ודם, יש לו קרוב, אם היה עשיר, הוא מודה בו, ואם היה עני, כופר בו'''. '''אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא אפילו ישראל נתונין בירידה התחתונה, הוא קורא אותם &quot;אחי וריעי&quot;''', &quot;למען אחי וריעי&quot;.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''פיסקא.''' מקום שנעקרה וכו'

'''ותחזיר לב עובדיה לעובדך חסר כאן וה&quot;ג בתוספתא.''' ובחוצה לארץ אין צריך לומר כן מפני שרובה גוים. ועלה קאמר טעמא. ולא נמצא מתפלל על עובדי ע&quot;ז אם יאמר כן: אף בח&quot;ל צריך לומר כן מפני שעתידים להתגייר שנ' אז אהפיך אל עמים שפה ברורה והיינו כדדריש ר' יוחנן לקמיה

'''כי מי אשר יחבר אל כל החיים יש בטחון.''' הקרי הוא יחבר ויבחר כתיב ודריש ליה כי מי אשר ירצה יבוחר אל הקב&quot;ה ויחובר אל ישראל ויתוספו עליהם כשיתגיירו אל כל החיים אלא כל זמן שהם חיים יש להם בטחון לבא ולהתגייר שכל זמן וכו'

'''תני.''' בתוספתא שם: כי מי יחובר וגו' אפילו וכו' יהיה מי שיהיה יחובר אל ה' וישוב אליו ואפי' אותם שפשטו ידיהם בבית המקדש מיהת אינן נידונין ועליהן הוא אומר וישנו וגו'

'''קטני עכו&quot;ם.''' שלא היה בהן כח לעשות רעה לישראל וכן שאר חיילותיו של נבוכדנצר הרשע שלא היה להם חלק בפשיטות ידו בזבול הן הן אשר אין חיין ואין נדונין אבל אותם שפשטו ידיהם בזבול אין להם תקנה בתשובה פליגי על ר' אחא

'''מזבלין.''' עובדים לעבודת ע&quot;ז

'''הרואה את הכושי.''' תוספתא שם

'''הגיחור.''' אדם הרבה רו&quot;ש בלעז

'''לווקן.''' לבן יותר מדאי

'''הכיפח.''' ארוך ביותר ופרצופו שמוט ומכוער הוא

'''מתניתין.''' ברייתא דוקא כשהיו שלימים כשנולדו ונשתנו אח&quot;כ מברך דיין האמת

'''מה אמר אבקסטא.''' ובפ&quot;ק דע&quot;ז אבסקנטה. מלשון נשיאת חן וכבוד אפסארוונט&quot;ה בלעז כלומר וכי אמר לה באיזה לשון כבוד לא אמר אלא שבח להבורא ברוך וכו'

'''זו דרכו וכו'.''' בתמיה

'''כגון ההן פופסדוס.''' ובע&quot;ז גריס פסוורוס והוא קרן זוית מלשון פסי&quot;א בלע&quot;ז כשאדם פוגע בחבירו במקום צר אומר פסאוור&quot;א

'''ברוך חכם הרזים.''' שנתן חכמה ובינה להתרנגול להבחין בין יום ובין לילה על דרך מי שת בטוחות חכמה או מי נתן לשכוי בינה והוא תרנגול כדצווחין ליה ברומי

'''הרואה אוכלוסין וכו'.''' תוספתא שם

'''וכן הוא אומר זכור כי תשגיא פעלו.''' וזהו אורח טוב שהוא מגדיל פעלו של בעה&quot;ב ומשורר ומספר בשבחו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;וביבשה מן האש · הוא שהציל את משה מחרב פרעה · הציל את יונה ממעי הדגה · חנניה מישאל ועזריה מכבשן האש · לדניאל מבור אריות · הה'ד עושה שמים וארץ את הים ואת כל אשר בם וגו' · אמ' ר' תנחומא מעשה בספינה אחת שלגוים שהיתה פורשת מים הגדול והיה בה תינוק אחד יהודי עמד עליהם סער גדול בים ועמד כל אחד ואחד מהן והתחיל נוטל יראתו בידו וקורא ולא הועיל כלום · כיון שראו שלא הועילו כלום · אמרו לאותו יהודי בני קום קרא אל אלהיך ששמעין שהוא עונה אתכם כשאתם צועקים אליו והוא גיבור · מיד עמד התינוק בכל לבו וצעק וקיבל ממנו הקב'ה תפילתו ושתתק הים · כיון שירדו ליבשה ירדו כל אחד ואחד לקנות צרכיו · אמרו לו לאותו תינוק לית את בעי מזבין לך כלום · אמ' להון מה אתון בעי מן ההן אכסניא עלובה · אמרו לו את אכסניא עלובה · איתן אכסניא עלובה איתן הכא וטעוותהון בבבל · ואיתן הכא וטעוותהון ברומי · ואיתן הכא וטעוותהון עמהון ולא מהנון להון כלום · אבל את כל אתהן דאת אזל אלהך עימך · הה'ד כי'י אלהינו בכל קראינו אליו · ר' שמעון בן לקיש אמ' בשר ודם יש לו קרוב אם היה יש' עשיר הוא מודה בו · ואם היה עני כופר בו · אבל הקב'ה אינו כן אלא אפי' נתונין בירידה התחתונה הוא קורא אותם אחיי וריעיי · ומה טעם למען אחיי וריעיי · ר' אבון ור' אחא ור' שמעון בן לקיש בשר ודם יש לו קרוב אם היה פילוסופוס הוא ידע ההן פלן מתקרב לן · אבל הקב'ה קורא לכל יש' קרובים · הה'ד וירם קרן לעמו · מת'ני' מקום שנעקרה ממנו ע'ז' או' ברוך שעקר ע'ז' מארעינו טול' · מתניתא כשנעקרה מכל מקומות ארץ יש' · אבל אם שנעקרה ממקום אחד או' ברוך שעקר ע'ז' מן המקום הזה · נעקרה ממקום אחד ונקבעה במקום אחר · מקום שניתתה בו או' ברוך ארך אפים · ומקום שנעקרה ממנו ע'ז' ברוך שעקר ע'ז' מן המקום הזה · יהא רצון מלפניך י'י אלהינו ואלהי אבתינו כשם שעקרתה אותה מן המקום הזה כך תעקור אותה מן המקומות כולם ותחזיר לב עובדיה לעובדך · ולאו עתיקא מתפלל על עובדי ע'ז' · תני ר' שמעון ישמעאל בן גמליאל או' בחוצה לארץ צריך לומ' כן · אמ' ר' יוחנן כי מי אשר יחובר · ויבחר כת' · אלא כל החיים יש בטחון · כל זמן שאדם חי יש לו תקוה · מת אבדה תקוותו · מה טעם במות אדם רשע תאבד תקוה · תני ר' יהודה או' שלשה דברים צריך אדם לומר בכל יום ברוך שלא עשאני גוי · ברוך שלא עשאני בור · ברוך שלא עשאני אשה · ברוך שלא עשאני גוי שאין הגוים כלום כל הגוים כאיין נגדו · ברוך שלא עשאני בור שאין בור ירא חט · ברוך שלא עשאני אשה שאין האשה מיצווה על המצוות · אמ&quot;ר אחא כי מי יחובר וגו' · אפי' אותם שתפשטו ידיהם בזבול לית להם בטחון · לקרבן אי איפשר שכבר פשטו ידיהן בזבול · לרחצן אי איפשר שעמן תשובה · עליהן הוא או' וישע שנת עולם ולא יקיצו · רבנן דקיסרין אמרי קטני גוים וחיילותיו שלנבוכדנצר אין חיין ואיין נידונין עליהן הכת' או' וישע שנת עולם וגו' · העובר לפני בתי עז או' בית גאיים יסח וג' ר' יוסי ביר' בון בשם ר' לוי ראה אותם מיזבלין לעז או' זובח לאלהים יחרם · הרואה את הכושי ואת הגיחור ואת הלווקן ואת הכיפח ואת הננס או' ברוך משנה את הבריות · את הקטוע ואת הסומא את מוכי שחין או' ברוך דיין האמת · מתניתא כשהיו שלימים ונשתנו · אבל אם היה כן ממעי אמנו או' ברוך משנה את הבריות · הרואה אילנות נאים ובני אדם נאים או' ברוך שכן ברא בריות נאות בעולמו · מעשה ברבן גמליאל שראה גויה אשה נאה וביירך עליה · לא כן אמ&quot;ר זעיר בשם ר' יוסי בר חנינא ר' בא ר' חייא בשם ר' יוחנן לא תחונם · לא תתן עליהן חן · מה אמ' אכסקטא אלא אמ' לא שכך ברא בריות נאות בעולמו שכן אפי' ראה גמל נאה · סוס נאה · חמור נאה או' ברוך שברא בריות נאות בעולמו · זו דרכו שלרבן גמליאל להסתכל בנשים · אלא דרך עקמומיתה היתה כגון ההן פופסדס ותפיס בה שלא בטובתו · קרא הגבר או' ברוך חכם הרזים · מי שת בטוחות חכמה וג' · אמ&quot;ר לוי בערביא קורין לאימרא יובלא · והיה במשוך בקרן היובל · באפריקיא קורין לפרה גלמודה · ואת שכולה וגלמודה · טרומי צווחין לתרנוגלא שכוי · או מי נתן לשכוי בינה · הרואה אוכלוסין או' ברוך חכם הרזים · כשם שאין פרצופיהן דומין זה לזה · כך אין דעתן דומה זה לזה · בן זומא כשהיה רואה אוכלוסין בירושלם או' ברוך שברא כל אילו לשמשיני · כמה יגע אדם הראשון עד שלא אכל פרוסה · חרש זרע ניכש עידר קצר עימר דש זרה בורר טחן הרקיד לש וקיטף ואפה ואחר כך&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

רבי אבון ורב אחא ורבי שמעון בן לקיש: '''בשר ודם יש לו קרוב, אם היה פילוסופוס, הוא אומר ההן פלן מתקרב לן'''. אדם חכם ומפורסם, הוא מתגאה שזה קרוב שלו. '''אבל הקדוש ברוך הוא קורא לכל ישראל קרובים'''. הדא הוא דכתיב: '''&quot;וירם קרן לעמו&quot;''' - כולם קרובים של הקדוש ברוך הוא, בין אם הם אנשים פשוטים, בין אם גדולים.

פיסקא: '''מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה אומר: &quot;ברוך שעקר עבודה זרה מארצינו&quot;'''. מתניתא כשנעקרה מכל מקומות ארץ ישראל. '''אבל אם נעקרה ממקום אחד, אומר: &quot;ברוך שעקר עבודה זרה מן המקום הזה&quot;'''. נעקרה ממקום אחד ונקבעה במקום אחר - מקום שניתנה בו, אומר: &quot;ברוך ארך אפים&quot;. מקום שנעקרה ממנו, אומר: &quot;ברוך שעקר עבודה זרה מן המקום הזה, יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, כשם שעקרתה אותה מן המקום הזה כן תעקור אותה מכל המקומות ותחזיר עובדיה לעבודתך&quot;. ובחוץ לארץ אין צריך לומר כן, שלא יהא נמצא מתפלל לעבודה זרה. תניא רבי ישמעאל בן גמליאל אומר: בחוץ לארץ אומר כן, לפי שסופם להתגייר. אמר רבי יוחנן: נאמר &quot;מי אשר יחובר&quot; - כתיב &quot;מי אשר יבחר&quot;, לומר שכל מי שרוצה להתחבר לישראל, כל גוי שרוצה יכול להתחבר. כתיב &quot;אל כל החיים יש ביטחון&quot; - שכל זמן שאדם חי יש לו תקווה. מהתם דכתיב &quot;במות אדם רשע תאבד תקוה&quot; - אפילו אדם רשע יש לו תקווה, ברגע שהוא מת איבד את התקווה.

תניא רבי יהודה אומר: שלושה דברים צריך אדם לומר בכל יום - ברוך שלא עשני גוי, ברוך שלא עשני בור, ברוך שלא עשני אישה. ברוך שלא עשני גוי - שאין הגויים כלום, דכתיב &quot;כל הגויים כאין נגדו&quot;. ברוך שלא עשני בור - שאין בור ירא חטא. ברוך שלא עשני אישה - שאין אישה מצווה על המצוות.

אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב &quot;מי יחובר&quot; וגומר - '''לקרבן אי אפשר, שכבר פשטו ידיהן בזבול'''. כלומר אפילו הגויים שהחריבו את בית המקדש, גם להם יש תקנה אם יחזרו בתשובה. '''לרחקן אי אפשר, שעשו תשובה'''. '''עליהן הוא אומר: &quot;וישנו שנת עולם ולא יקיצו&quot;'''. רבנן דקיסרין אמרי: '''קטני עובדי כוכבים וחילותיו של נבוכדנצר, אין חיין ואין נידונין. עליהן הכתוב אומר: &quot;וישנו שנת עולם ולא יקיצו&quot;'''.

'''העובר לפני בתי עבודה זרה אומר: &quot;בית גאים יסח ה'&quot;'''. רבי יוסי בי רבי בון בשם רבי לוי: '''ראה אותם מזבלין לעבודה זרה, אומר: &quot;זבח לאלהים יחרם&quot;'''.

'''הרואה את הכושי ואת הגיחור, ואת הלווקן ואת הכיפח ואת הננס, אומר: &quot;ברוך משנה את הבריות&quot;'''. '''את הקטוע ואת הסומא את מוכי שחין, אומר: &quot;ברוך דיין האמת&quot;'''. מתניתין כשהיו שלמים ונשתנו - כלומר נבראו בריאים ולאחר מכן נשתנו. '''אבל אם היה כן ממעי אמו, אומר: &quot;ברוך משנה את הבריות&quot;'''.

'''הרואה אילנות נאים ובני אדם נאים אומר: &quot;ברוך שכן ברא בריות נאות בעולמו&quot;'''. '''מעשה ברבן גמליאל, שראה גויה אשה נאה, ובירך עליה'''. אבל הגמרא שואלת: '''לא כן אמר רבי זעירא בשם רבי יוסי בר חנינא, ורבי אבא ורבי חייא בשם רבי יוחנן''': '''&quot;לא תחנם&quot;'''!? '''לא תתן להם חן'''? כלומר אסור להגיד על גוי כן, לתת לו חן. אומרת הגמרא: מה אמר? האם הוא בירך שהקדוש ברוך הוא ישמור עליה, או ששיבח אותה שהיא יפה? לא שיבח אותה אלא שיבח את הקדוש ברוך הוא. '''לא אמר אלא &quot;שכך ברא בריות נאות בעולמו&quot;'''. '''שכן אפילו ראה גמל נאה, סוס נאה, חמור נאה, אומר: &quot;ברוך שברא בריות נאות בעולמו&quot;'''.

אומרת הגמרא: '''וכי דרכו של רבן גמליאל להסתכל בנשים? אלא דרך עקמומיתה היתה'''. כלומר בבעל כורחו, היה שם איזה קרן זווית והוא עבר שם במקרה, '''והביט בה שלא בטובתו'''.

'''קרא הגבר, אומר: &quot;ברוך חכם הרזים&quot;''' - שהקדוש ברוך הוא נותן לתרנגול את היכולת להבחין בין יום ללילה, דכתיב: '''&quot;מי שת בטוחות חכמה&quot;''' וגומר. אמר רבי לוי: בערביא קורין לאימרא &quot;יובלא&quot; - זה מאפשר לנו להבין את הפסוק: '''&quot;והיה במשוך בקרן היובל&quot;''', כלומר בקרן של אייל. באפריקא קורין לנידה &quot;גלמודה&quot; - זה מאפשר לנו להבין את הפסוק: '''&quot;ואני שכולה וגלמודה&quot;''', כלומר כמו נידה שמרוחקת מבעלה. ברומי צווחין לתרנגולא &quot;שכוי&quot; - וזה מאפשר לנו להבין את הפסוק: '''&quot;או מי נתן לשכוי בינה&quot;''', שהכוונה לתרנגול.

'''הרואה אוכלוסין אומר: &quot;ברוך חכם הרזים&quot;''' - כשהוא רואה כמות גדולה של ישראל, '''כשם שאין פרצופין דומין זה לזה, כך אין דעתן דומה זה לזה'''. '''בן זומא כשהיה רואה אוכלוסין בירושלים, אמר: &quot;ברוך שברא כל אלו לשמשיני&quot;'''.

'''כמה יגע אדם הראשון עד שלא אכל פרוסה. חרש, זרע, ניכש, עידר, קצר, עימר, דש, זרה, בירר, טחן, הרקיד, לש, וקיטף, ואפה, ואחר כך''' אכל פרוסה. ואני עומד בשחרית ומוצא כל אלו לפניי.

ריעי, כמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא חלוק ללבוש - גזז, ליבן, ניפץ, צבע, טווה, ארג, כיבס, תפר, ואחר כך מוצא חלוק ללבוש. ואני עומד בשחרית ומוצא כל אלו מתוקנים לפניי. כמה בעלי אומנויות משקיעים, ואני עומד בשחרית מוצא כל אלו לפניי.

וכן היה בן זומא אומר: הרואה חמה אומר: וחמה אכלתי משל בעל הבית, וחמה שתיתי משל בעל הבית - חתיכה אחת אכלתי, כוס יין שתיתי, וכל התור הזה לבני משפחתו ולאשתו ובניו. אבל הרואה את התור אומר: ברוך בעל הבית, זכור לבעל הבית לטובה. כמה יין הביא לפניי, כמה חתיכות הביא לפניי, כמה תור אכתרך לפניי, כל מה שטרח לא טרח אלא בשבילי. וכן הוא אומר: &quot;זכור כי תשגיא פעלו אשר שוררו אנשים&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף סג עמוד ב'''

{{שוליים|ט_טו}} '''העובר לפני בית עבודה זרה אומר &quot;בית גאים יסח ה'&quot;, וכשרואה אותה מזובלת אומר &quot;זבח לאלהים יחרם&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רכד סעיף יא , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוסי בי רבי בון בשם רבי לוי כפי שהובא בירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ט_טז}} '''הרואה בעל מום מלידה (כושי, גיחור, לווקן, ננס וכד') מברך &quot;משנה הבריות&quot;, ואם נשתנה לאחר שהיה שלם - מברך &quot;דיין האמת&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רכה סעיף ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רכה סעיף ט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח רכה, ח-ט) פסקו כחלוקה זו בין מי שנולד כך לבין מי שנשתנה ממעשה שהיה שלם.

{{שוליים|ט_יז}} '''הרואה בריות נאות אף בגויים מברך &quot;שכן ברא בריות נאות בעולמו&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רכה סעיף י , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כמעשה רבן גמליאל שברך על הגויה הנאה, שאין בברכה זו משום &quot;לא תחנם&quot; שהוא איסור נתינת חן.

{{שוליים|ט_יח}} '''הרואה גויה נכריה נאה, אין לו לברך על יופייה אלא לברך &quot;ברוך שברא בריות נאות בעולמו&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודה זרה, פרק י, הלכה ד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן קנא סעיף יד. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שהרואה בריה נאה בין אדם בין בהמה מברך &quot;שככה לו בעולמו&quot;, ולא שיתכוון לשבח את יופיה כדי שלא יבוא לידי הרהור, כלשון הירושלמי &quot;שכך ברא בריות נאות בעולמו&quot;.

{{שוליים|ט_יט}} '''הרואה אוכלוסין של ישראל מברך &quot;ברוך חכם הרזים&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רכד סעיף ה , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=סג ב/&gt; ==דף סד עמוד א== &lt;קטע התחלה=סד א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שהרואה אוכלוסין רבים מישראל מברך &quot;ברוך חכם הרזים&quot;, שכשם שאין פרצופיהם דומים זה לזה כך אין דעתם דומה זה לזה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;127&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אכל פרוסה. ואני עומד בשחרית ומוצא כל אלו לפני. ראה כמה יגיעות יגע אדם הראשון, עד שמצא חלוק ללבוש. גזז, וליבן, וניפס, וצבע, וטווה, וארג, כבס, ותפר, ואחר כך מצא חלוק ללבוש. ואני עומד בשחרית ומוצא כל אלו מתוקן לפני. כמה בעלי אומניות משכימים ומעריבים, ואני עומד בשחרית ומוצא כל אלו לפני. וכן היה [[ביאור:עץ מסורת#בן זומא|°]]&lt;nowiki/&gt;בן זומא אומר: אורח רע מהו אומר? וכי מה אכלתי משל בעל הבית? וכי מה שתיתי משל בעל הבית? חתיכה אחת אכלתי לו, כוס יין שתיתי לו, וכל טורח שטרח, לא טרח אלא בשביל אשתו ובניו. אבל אורח טוב אומר: ברוך בעל הבית, זכור בעל הבית לטובה, כמה יין הביא לפני! כמה חתיכות הביא לפני! כמה טורח טרח לפני! כל מה שטרח, לא טרח אלא בשבילי. וכן הוא אומר! ([[איוב לו כד]]) &quot;זכור כי תשגיא פעלו אשר שוררו אנשים&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ט_ב|ירושלמי ברכות, פרק ט, הלכה ב]]==  
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ט_ב&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ט_כ}} על הזיקים, {{ירו&quot;מ-ביאור|כוכב שביט}} ועל הזועות, {{ירו&quot;מ-ביאור|רעידת אדמה}} ועל הברקים, ועל הרעמים, ועל הרוחות, הוא אומר: &quot;ברוך שכחו מלא עולם&quot;. {{שוליים|ט_כא}}על ההרים, ועל הגבעות, ועל הימים, ועל הנהרות, ועל המדברות, הוא אומר: &quot;ברוך עושה בראשית&quot; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: הרואה את הים הגדול אומר: &quot;ברוך שעשה את הים הגדול&quot;, בזמן שהוא רואה לפרקים. {{שוליים|ט_כב}}על הגשמים ועל בשורות טובות הוא אומר: &quot;ברוך הטוב והמטיב&quot;; ועל שמועות הרעות הוא אומר: &quot;ברוך דיין אמת&quot;.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]]: {{שוליים|ט_כג}}מתריעין על הזועות. {{ירו&quot;מ-ביאור|רעידת אדמה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}אין עבר ההן זיקא {{ירו&quot;מ-ביאור|כוכב שביט}} בכסיל, {{ירו&quot;מ-ביאור|מערכת כוכבים יש אומרים שזה אוריון}} מחריב העולם. מתיבון לשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואנן}} אנן חמין ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}עבר? {{ירו&quot;מ-ביאור|והרי רואים שהוא עובר}} אמר להון: לית איפשר {{ירו&quot;מ-הדגשה|שעבר, אלא}} או לעיל מינה {{ירו&quot;מ-ביאור|מעליו}} או לרע מינה, {{ירו&quot;מ-ביאור|מתחתיו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק נראה כעבר. אמר}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}חכים אנא {{ירו&quot;מ-ביאור|אני מכיר}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שמואל היה בקי בכוכבים|בשקקי שמיא, כשקקי נהרדעי]] קרתי. {{ירו&quot;מ-ביאור|בקי בנתיבות השמים כמו ברחובות העיר נהרדעי}} בר מן ההן זיקא, {{ירו&quot;מ-ביאור|חוץ מכוכב שביט}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}לית אנא ידע מה הוא. וכי שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} עלה לשמים? אלא על שם: ([[איוב לח לז]]) &quot;מי יספר שחקים בחכמה&quot;. אליהו זכור לטוב שאל ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי נהוראי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נהוריי: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#טעמים לרעידת אדמה|מפני מה באין זועות]] {{ירו&quot;מ-ביאור|רעידות אדמה}} לעולם? אמר ליה: בעון תרומה ומעשרות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}כתוב אחד אומר: ([[דברים יא יב|דברים עקב יא יב]]) &quot;תמיד עיני ה' אלהיך בה&quot; וכתוב אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומר}}: ([[תהילים קד לב]]) &quot;המביט לארץ ותרעד, יגע בהרים ויעשנו&quot;. הא כיצד יתקיימו שני כתובין הללו? בשעה שישראל עושין רצונו של מקום, ומוציאין מעשרותיהן כתיקונן, &quot;תמיד עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה&quot;, ואינה ניזוקת כלום. בשעה שאין ישראל עושין רצונו של מקום, ואינן מוציאין מעשרותיהן כתיקונן, &quot;המביט לארץ ותרעד&quot;. אמר ליה: בני, חייך כך היא סברא דמילתא. אבל כך עיקרו של דבר: {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא }}בשעה שהקדוש ברוך הוא מביט בבתי תיטריות ובבתי קרקסיות, יושבות בטח ושאנן ושלוה, ובית מקדשו חרב, הוא {{ירו&quot;מ-הוסר|אפילון}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מתמלא אף על}} {{ירו&quot;מ-הוסר|לעולמו}} עולמו להחריבו, הדא הוא דכתיב: ([[ירמיהו כה ל]]) &quot;שאוג ישאג על נוהו&quot;, בשביל נויהו. אמר רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: בעון משכב זכר. אמר הקדוש ברוך הוא: אתה זיעזעתה איברך על דבר שאינו שלך, חייך שאני מזעזע עולמי על אותו האיש. ורבנן אמרו: מפני המחלוקת {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}: ([[זכריה יד ה]]) &quot;ונסתם גיא הרי, כי יגיע גיא הרים אל אצל&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|נסתם כאשר נסתם מפני הרעש בימי עזיהו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ושם הייתה מחלוקת שעוזיהו ערער על הכהונה ורצה להיכנס לקדש הקדשים להקטיר קטורת}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי שמואל }}אין רעש אלא הפסק מלכות, כמה דאת אמר: ([[ירמיהו נא כט]]) &quot;ותרעש הארץ ותחל&quot; מפני מה? ([[ירמיהו נא כט]]) &quot;כי קמה על בבל מחשבות ה'&quot;. אליהו זכור לטוב שאל ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי נהוראי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נהוריי: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מטרת השקצים בעולם|מפני מה ברא הקדוש ברוך הוא שקצים ורמשים בעולמו?]] אמר לו: לצורך נבראו. בשעה שהבריות חוטאין, הוא מביט בהן ואמר: מה אלו שאין בהן צורך, הרי אני מקיימן, אלו שיש בהן צורך, לא כל שכן? אמר ליה: עוד הן יש בהן צורך: זבוב לצירעה, פשפש לעלוקתה, נחש לחפפית, {{ירו&quot;מ-ביאור|שחין}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שבלון}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שבלול}} לחזיות, סממית לעקרב. פיסקא: על הברקים וכו' רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} דיו פעם אחת בכל היום. אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מה אנן קיימין? {{שוליים|ט_כד}}אם בטורדין, דיו&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק תשיעי#דף סד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, דף ס&quot;ד. אנחנו בעצם ממשיכים בעצם מהמשנה. אומרת המשנה '''על הזיקים''', כלומר על כוכב שביט, '''ועל הזועות''', רעידת אדמה, '''ועל הברקים, ועל הרעמים, ועל הרוחות, הוא אומר: ברוך שכחו מלא עולם'''. כלומר, זה דבר שבעצם רואים את זה בכל העולם, לכן אפשר לברך שכחו מלא עולם. '''ועל ההרים, ועל הגבעות, ועל הימים, ועל הנהרות, ועל המדברות''' שזה מקומי, אז '''הוא אומר: ברוך עושה בראשית'''. רבי יהודה אומר: '''הרואה את הים הגדול אומר: ברוך שעשה את הים הגדול''', בתנאי '''שהוא רואה לפרקים'''. הגמרא אומרת: פעם לפחות, שעבר שלושים יום. '''על הגשמים ועל בשורות טובות הוא אומר: ברוך הטוב והמטיב, ועל שמועות הרעות הוא אומר: ברוך דיין אמת'''.

תני בר קפרא: '''מתריעין על הזועות'''. מה שזה של רעידת אדמה, אז מכריזים - כן, מתריעים על זה. אמר שמואל: '''אין עבר ההן זיקא בכסיל, מחריב העולם'''. כלומר, אם הכוכב שביט עובר דרך מערכת כוכבים שנקראת כסיל, לפי חלק מהפרשנים הכוונה למה שנקרא היום אוריון, כן, מערכת כוכבים מאוד מוכרת. אז אומר שמואל שאם השביט עובר דרך כסיל, העולם יחרב. '''מתיבון לשמואל: אנן חמין ליה עבר'''? אנחנו רואים הרבה פעמים שהוא כן עובר. '''אמר להון: לית איפשר, או לעיל מינה או לרע מינה'''. הוא בעצם רק נראה שהוא עובר בתוכו, אבל או שהוא עובר הרבה יותר גבוה או שהוא עובר הרבה יותר נמוך. שמואל אמר: '''חכים אנא בשקקי שמיא, כשקקי נהרדעי קרתי'''. אני בקיא ברחובות של השמיים, כלומר בכל הכוכבים, כמו שאני בקיא ברחובות של נהרדעא, העיר שלי. '''בר מן ההן זיקא, לית אנא ידע מה הוא'''. חוץ מכוכב שביט שאין לי מושג מה הוא. אנחנו יודעים שכוכב שביט - היום זה ידוע - התנועה שלו היא אליפטית והשמש היא באחד המוקדים, ואז יש איזה חוק שאומר שתמיד השטח שהוא עובר הוא שטח קבוע, ולכן כאשר הוא מאוד קרוב לשמש, התנועה שלו מאוד מהירה, ואז בגלל המהירות הגזים בוערים ואנחנו רואים את הזנב של הכוכב שביט. אבל אז לא ידעו מה זה, ולכן שמואל אומר שהוא לא יודע מה זה כוכב שביט.

שואלת הגמרא: '''וכי שמואל עלה לשמים'''? איך הוא בקיא בכל הכוכבים? '''אלא על שם: מי יספר שחקים בחכמה'''. כלומר, מתוך החוכמה הוא למד את זה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' על הזיקים.''' כוכבא דשביט והוא היורה כחץ ממקום למקום וארוך כשבט שהוא יורה ונראה כמו שהוא פותח הרקיע א&quot;נ תבניות הנראות בשמים כדמות כוכבים ויש להם זנבות

'''הזועות.''' מזדעזעות ורעידת הארץ

'''רעמים.''' קול הנשמע בעננים שהם שופכים מים זה לזה ומחמימו' שבתוך העננים העולה מקיטור הארץ כשנשפכין המים לתוכן פתאום בא הקול וזהו הרעם וכמה דתימא לקול תתו המון מים בשמים

'''ועל הרוחות.''' שבאים בסערה וזעף ואינם מצוים אלא לפרקים

'''ברוך שכחו מלא העולם.''' לפי שאלו נראים ונשמעים למרחוק ואי בעי מברך עושה מעשה בראשית שכל אלו מעשה בראשית הם כדכתיב ברקים למטר עשה וגו' אבל על ההרים וגבעות וכו' אינו מברך כ&quot;א עושה מעשה בראשית דוקא דלא מצי לברוכי עלייהו שכחו מלא עולם שאינן נראין כ&quot;א כל אחד ואחד במקומו

'''הים הגדול.''' ים אוקיינוס שמקיף את העולם ומתוך גדלו וחשיבותו קבעו ברכה לעצמו ברוך שעשה את הים הגדול: לפרקים משלשיס יום לשלשיסם יום וכן בהרים וגבעות וכו' מל' יום לל' יום

'''על הגשמים.''' אם יש לו ולאחרים שדות מברך הטוב והמטיב דהכי משמע הטוב לדידיה והמטיב לאחריני ואם יש לו שדה לבדו מברך שהחיינו ואם אין לו שדה כלל אומר מודים אנחנו לך ה' אלהינו על כל טיפה וטיפה שהורדת לנו וכו'

'''ועל בשורות טובות.''' שהן טובות לו ולאחרים הטוב והמטיב ואם הן לו לבדו אומר שהחיינו

'''גמ' מתריעין על הזועות.''' שהם מפילין הבנינים והורגים מתענין ומתריעין עליהם

'''אין עבר ההן זיקא בכסיל.''' האי כוכבא דשביט אם עובר הוא במזל כסיל מחריב העולם: והאנן חמיין ליה ועבר וא&quot;ל אי אפשר אלא או למעלה או למטה ממנו ונראה כמו שעבר ואינו כן

'''חכים אנא בשקקי שמיא.''' מכיר ויודע אני לשווקי השמים ושביליהן כמו שאני מכיר בשוקא דנהרדעא עירי

'''אלא על שם.''' דכתיב מי יספר שחקים בחכמה ובחכמתו הבין והסתכל בשבילי דשמיא

'''בעון תרומת ומעשרות.''' אם אין מפרישין אותן כתיקנן ולפי שהן מצות התלוין בארץ וכדדריש מן המקראות

'''אפילון.''' רוצה הוא להפיל עולמו ולהחריבו וזהו סימן רעידת הארץ

'''כי יגיע גיא הרים אל אצל.''' וסיפיה דקרא ונסתם כאשר נסתם מפני הרעש בימי עזיה מלך יהודה וזה היה מפני המחלוקת שערער על הכהונה והיה רוצה להכנס לפניס ולהקטיר קטרת: אין רעש אלא סימן הפסק מלכות אחת

'''עוד יש בהן.''' גם בהן עצמן יש איזה צורך לרפואה

'''זבוב לצירעה.''' למי שעקצו צירעה כותש זבוב ומניחו עליו

'''פשפש לעלוקתא.''' למי שבלע עלוקה מין שרץ רפואתו לכתוש לפשפש ולהשקותו במים

'''נחש לחפפי'.''' מין שחין כותש נחש ומניחו עליו

'''שבלון.''' הוא שבלול לימצ&quot;א

'''לחזיות.''' הוא מכה על גב היד או גב הרגל

'''סממית.''' עכביש לעקרב לעקיצת עקרב כותש סממית ומניחה עליו

'''דיו פעם אחת.''' לברך על כל היום

'''מה אנן קיימין אם בטורדין.''' כלומר במה אנן קיימין הא דאמרו פעם אחת בברכה לכל היום דוקא אם בטורדין הן זה אחר זה כל היום אז די בברכה אחת אבל אם במפסיקין הן שנתפזרו העננים בין ברק לברק ובין רעם לרעם צריך לברך על כל אחת ואחת

'''חייליה דר' יוסי.''' ראיה וסייעתא דיליה מן הדא

'''דתנינן.''' בתוספתא סוף פ&quot;ה היה יושב וכו'&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אכל פרוסה · ואני עומד בשחרית ומוצא כל אילו לפניי · ראה כמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא חלוק ללבוש · גזז וליבן וניפס ועבע וטווה וארג כבס ותפר ואחר כך מצא חלוק ללבוש · ואני עומד בשחרית ומוצא כל אילו מתוקן לפניי · כמה בעלי אומניות משכימים ומעריבים · ואני עומד בשחרית ומוצא כל אילו לפניי · וכן היה בן זומא או' אורח רע מהו או' וכי מה אכלתי משלבעל הבית · וכי מה שתיתי משלבעל · חתיכת אחת אכלתי לו · כוס יין שתיתי לו · וכל טורח שטורח אלא טרח לא בשביל אשתו ובניו · אבל אורח טוב או' ברוך בעל הבית · זכור בעל הבית לטובה · כמה יין הביא לפניי · כמה חתיכות הביא לפניי · כמה טורח טרח לפניי · כל מה שטורח אלא טרח לא בשבילי · וכן הוא או' זכור כי תשגיא פעלו אשר שוררו אנשים · הל' על הזיקים ועל הזועות ועל הברקים ועל הרעמים ועל הרוחות או' ברוך שכוחו מלא העולמים · על ההרים · ועל הגבעות על הימים · ועל הנהרות ועל המדברות או' ברוך עושה בראשי' ר' יהודה או' הרואה את הים הגדול או' ברוך שברא את הים · בזמן שרואהו לפרקים · או' ברוך עושה בראשית · על הגשמים ועל בשורות טובות או' ברוך הטוב והמטיב · על שמועות הרעות או' ברוך דיין האמת · תני בר קפרא מתריעין על הזוועות · שמואל אמ' אין עבר ההן זיקא בכסיל מחריב העולם · מתיבכון לשמואל ואנן חמיין ליה עבר · אמ' להון לית איפשר או לעיל מינה · או לרע מינה · שמואל אמ' חכים אנא בשוקי שמייא כשוקי נהרדעא קרתי · בר מן ההן זיקא לית אנא ידע מה הוא · וכי שמואל עלה לשמים · אלו על שם מי יספר שחקים בחכמה · אליהו ז&quot;ל שאל לר' נהוריי מפני מה באין זועות לעולם אמ' ליה בשביל תרומה ומעשרות · כת אחר או' תמיד עיני י&quot;י אלהיך בה וכת' אחר המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו · הא כיצד יתקיימו שני כתובין הללו · בשעה שישראל עושין רצון שלמקום ומרבין מעשרותיהן כתיקנן תמיד עיני י'י להיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה · ואינה ניזוקת כלום · בשעה שאין יש' עושין רצון שלמקום ואינן מעשירין מעשרותיהן כתיקנן המביט לארץ ותרעד · אמ' ליה בני חייך כך היא סברא דמילתא · אבל כך עיקרו שלדבר · אלא בשעה שהקב&quot;ה מביט בבתי תיטריות ובבתי קרקסיות יושבות בטח ושאנן ושלוה · ובית מקדשו חרב הוא חפילון לעולמו להחריבו · הה'ד שאוג ישאג על נוהו · בשביל נויהו · אמ' ר' אחא בעון משכב זכור · אמ' הקב&quot;ה אתה זיעזעתה איברך על דבר שאינו שלך · חייך שאני מזעזע עולמי על אותו האיש · ורבנן אמרי מפני המחלוקת ונסתם גיא הרי כי יגיע גיא הרים אל אצל · אמ' ר' שמואל אין רעש אלא הפסק מלכות כמ'ד' אמ' ותרעש הארץ ותחל · מפני מה כי קמה על בבל מחשבות י'י · אליהו ז'ל שאל לר' נהוריי מפני מה ברא הקב&quot;ה שקצים ורמשים בעולמו · אמ' לו לצורך נבראו · בשעה שהבריות חוטאין הוא מביט בהן ואו' מה אילו שאין בהן צורך הרי אני מקיימן · אילו שיש מהן צורך לא כל שכן · אמ' ליה עוד הן יש בהן צור זבוב לצירעה · פשפש לעלוקה · נחש לחפפית · שכלון לחזיות · סממית לעקרב · על הברקים · ר' ירמיה ור' זעירא בשם רב חסדאי דיו פעם אחת בכל היום · אמ' ר' יוסי מה אנן קיימין אם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אליהו זכור לטוב '''שאל לרבי נהוריי: מפני מה באין זועות לעולם'''. כלומר, למה יש רעידת אדמה? '''אמר ליה: בעון תרומה ומעשרות'''. אנשים שלא מפרישים תרומה ומעשרות, זה גורם לרעידת אדמה. '''כתוב אחד אומר: תמיד עיני ה' אלהיך בה, וכתוב אחד: המביט לארץ ותרעד, יגע בהרים ויעשנו'''. כלומר, כתוב אחד אומר שהקדוש ברוך הוא תמיד משגיח על הארץ, וכתוב אחד אומר הפוך - יש רעידת אדמה, &quot;יגע בהרים ויעשנו&quot;. '''הא כיצד יתקיימו שני כתובין הללו'''? '''בשעה שישראל עושין רצונו של מקום, ומוציאין מעשרותיהן כתיקונן''', על זה נאמר '''תמיד עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה''', '''ואינה ניזוקת כלום'''. אבל '''בשעה שאין ישראל עושין רצונו של מקום, ואינן מוציאין מעשרותיהן כתיקונן''', אז נאמר '''המביט לארץ ותרעד'''.

'''אמר ליה: בני, חייך כך היא סברא דמילתא'''. כלומר, באמת ככה ההיגיון של הדברים, אבל '''אבל כך עיקרו של דבר''' - אחרת. '''בשעה שהקדוש ברוך הוא מביט בבתי תיטריות ובבתי קרקסיות, יושבות בטח ושאנן ושלוה, ובית מקדשו חרב''', מתמלא אף '''הוא עולמו להחריבו'''. '''הדא הוא דכתיב: שאוג ישאג על נוהו''', בשביל נויהו.

אמר רבי אחא: '''בעון משכב זכר'''. '''אמר הקדוש ברוך הוא: אתה זיעזעתה איברך על דבר שאינו שלך, חייך שאני מזעזע עולמי על אותו האיש'''. '''ורבנן אמרו: מפני המחלוקת''', הכי כתיב: '''ונסתם גיא הרי, כי יגיע גיא הרים אל אצל'''. נסתם כאשר נסתם מפני הרעש בימי עוזיהו. אנחנו יודעים שבימי עוזיהו הייתה מחלוקת. שמואל אמר: '''אין רעש אלא הפסק מלכות'''. כלומר, יש רעש כשיש החלפת מלכות. '''כמה דאת אמר: ותרעש הארץ ותחל, מפני מה? כי קמה על בבל מחשבות ה''''. כן, הקדוש ברוך הוא החליט להחליף את בבל, אז היה גם רעש.

אליהו זכור לטוב '''שאל לרבי נהוריי: מפני מה ברא הקדוש ברוך הוא שקצים ורמשים בעולמו'''. '''אמר לו: לצורך נבראו. בשעה שהבריות חוטאין, הוא מביט בהן ואמר: מה אלו שאין בהן צורך, הרי אני מקיימן, אלו שיש בהן צורך, לא כל שכן'''? יש גם איזו דרשה יפה שאומרת למה ביום הכיפורים שולחים את השעיר לעזאזל. לפי המדרש זה בעצם איזו מתנה לשטן, כי בעצם להדגיש שרחמיו על כל מעשיו. כלומר, אפילו על השטן הקדוש ברוך הוא מרחם, זה הקדוש ברוך הוא שולח לו את המתנה שלו. אבל למה עושים את זה דווקא ביום כיפור? שזה מעין סנגוריה על ישראל. זאת אומרת, אפילו אם אנחנו נהיה רעים, חס ושלום, ככל שנהיה - לעולם לא נהיה כאלה רעים, ואפילו עליו הקדוש ברוך הוא מרחם, קל וחומר שעלינו, וזה בעצם למען זכות. אז ככה גם השקצים והרמשים - הקדוש ברוך הוא מרחם עליהם שהם לא תורמים לעולם, אז קל וחומר שירחם עלינו.

'''אמר ליה: עוד הן יש בהם צורך: זבוב לצירעה, פשפש לעלוקתה, נחש לחפפית, לחזיות, סממית לעקרב'''. כלומר, גם בהם יש צורך.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף סד עמוד א'''

{{שוליים|ט_כ}} '''חובת ברכה על זיקים, זועות, ברקים, רעמים ורוחות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רכז סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי לברך &quot;ברוך שכחו מלא עולם&quot; על זיקים, זועות, ברקים, רעמים ורוחות, כפי שהובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן רכז סעיף א.

{{שוליים|ט_כא}} '''הרואה הרים, גבעות, ימים, נהרות ומדברות מברך &quot;ברוך עושה בראשית&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רכח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה לגבי הים הגדול, וכתנא קמא לשאר המראות; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע - על הים הגדול מברך &quot;שעשה את הים הגדול&quot; בראייה שאינה תדירה, ועל שאר הנזכרים מברך &quot;עושה בראשית&quot;.

{{שוליים|ט_כב}} '''המברך על גשמים ועל בשורות טובות אומר &quot;הטוב והמטיב&quot;, ועל שמועות רעות אומר &quot;ברוך דיין אמת&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רכא סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רכב סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רכב סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי בברייתא דבר קפרא, וכן פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע להלכה על פי סוגיה זו.

{{שוליים|ט_כג}} '''יש לזעוק ולהתרות בציבור בעת שאירעה רעידת אדמה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תעניות, פרק ב, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקעו סעיף ד. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הירושלמי שמתריעין על הזועות, וכך הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;128&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
פעם אחת ביום. אם במפסיקין, מברך על כל אחת ואחת. חייליה דרבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|ט_כה}}היה יושב בחנותו של בשם כל היום - אינו מברך אלא אחת. אבל אם היה נכנס ויוצא, נכנס ויוצא, מברך על כל פעם ופעם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כי}} את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| א אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} ורבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמרו}} בשם רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: אם בטורדין, דיו פעם אחת ביום. אי מפסיקין, מברך על כל אחת ואחת. {{שוליים|ט_כו}}היה יושב בבית הכסא או בבית ספיקריא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שיש בו כלים מטונפים}} אם יכול לצאת ולברך בתוך כדי דיבור, יצא. ואם לאו, לא יצא. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעי: היה יושב בתוך ביתו ערום, מהו שיעשה ביתו כמו מלבוש, ויוציא ראשו חוץ לחלון ויברך? היה יושב במגדל ערום, {{ירו&quot;מ-הוסר|מגדל }}מהו שיעשה לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|המגדל}} כמין מלבוש, ויוציא ראשו חוץ לחלון, ויברך? פיסקא: על הרוחות אומר: &quot;ברוך שכחו מלא עולם&quot;. מתניתא {{שוליים|ט_כז}}בשבאין בזעף, אבל {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}שבאים בנחת, אומר: &quot;ברוך עושה בראשית&quot; אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע בן חנניה: בשעה שהרוח יוצא לעולם, הקדוש ברוך הוא משברו בהרים, ומרשלו {{ירו&quot;מ-ביאור|מחלישו}} בגבעות, ואומר לו: תן דעתך שלא תזיק בריותי. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}: ([[ישעיהו נז טז]]) &quot;כי רוח מלפני יעטוף&quot;, משלהי {{ירו&quot;מ-ביאור|מחליש}} ליה, כמה דאת אמר: ([[תהילים קמב ד]]) &quot;בהתעטף עלי רוחי&quot;. כל כך למה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו נז טז]]) &quot;ונשמות אני עשיתי&quot;. בשביל נשמות שעשיתי. אמר רבי הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הרוח ביקשה להחריב את העולם|בשלשה מקומות יצא הרוח שלא במשקל,]] וביקש להחריב את העולם כולו. אחת בימי יונה. ואחת בימי אליהו. ואחת בימי איוב. בימי יונה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: {{הפ|יונה|א|ד}} &quot;וה' הטיל רוח גדולה&quot;. בימי איוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[איוב א יט]]) &quot;והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר {{ירו&quot;מ-הוסר|וגומר&quot;}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויגע בארבע פנות הבית ויפל}}&quot;. בימי אליהו מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א יט יא]]) &quot;והנה ה' עובר, ורוח גדולה חזק מפרק הרים&quot;. אמר רבי יודן בר שלום[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בר שלום|°]]: נימר {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} אותו של איוב, בשבילו היה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא בכל העולם}} ושל יונה, בשבילו היה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא בכל העולם}}. אין לך אלא של אליהו שהיה קוסמיקון. {{ירו&quot;מ-ביאור|עולמי}} שנאמר: &quot;והנה ה' עובר, {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו'}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורוח גדולה וחזק מפרק הרים}}, ואחר {{ירו&quot;מ-הוסר|כך}} הרוח רעש, ואחר הרעש אש, לא באש ה' {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואחר האש קול דממה דקה}}&quot; פיסקא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: הרואה את הים הגדול אומר: &quot;ברוך שעשה את הים הגדול&quot;. בזמן שהוא רואה לפרקים. וכמה הוא פרק? {{שוליים|ט_כח}}אחד לשלשים יום. שמעון קמטריא שאל לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: בגין דאנא חמר וסליק לירושלים בכל {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}שנה, מהו שנקרע? אמר ליה: אם {{שוליים|ט_כט}}בתוך שלשים יום, אי אתה צריך לקרוע. לאחר שלשים יום, צריך אתה לקרוע. רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] ושמעון קמטריא[[ביאור:עץ מסורת#שמעון קמטריא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי שמואל בר נחמן[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר נחמני|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה בפסוק (שופטים יח ל}}) &quot;ויהונתן בן גרשום בן מנשה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|האות}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כהן לע&quot;ז שהיתה עינו צרה בה, שב בתשובה וחזר לקלקולו|נון תלוי. אם זכה, בן משה. ואם לאו, בן מנשה.]] חברייא בעון קומי רבי שמואל בר נחמן[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר נחמני|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי יהונתן}} כומר היה לעבודה זרה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והאריך}} האריך ימים? אמר לון: על ידי שהי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}}ה עינו צרה בעבודה זרה שלו. כיצד היתה עינו רעה בעבודה זרה שלו? הוה בר נש אתא למיקרבה תור, או אימר, או גדי, לעבודה זרה, ואמר ליה: פייסיה עלי. והוא אמר ליה: מה זו מועילה לך? לא רואה ולא שומעת, לא אוכלת ולא שותה, לא מטיבה ולא מריעה, ולא מדברת. אמר ליה: חייך ומה נעביד? ואמר ליה: אזיל עביד ואייתי לי חד פינך {{ירו&quot;מ-ביאור|צלוחית}} דסולת, ואתקין עלוי עשר ביעין, {{ירו&quot;מ-ביאור|בצים}} ואתקין קומוי {{ירו&quot;מ-ביאור|אסדר לפניו}} והוא אכל מכל מה דאתי, ואנא מפייס ליה עלך. מכיון דאזיל ליה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה הולך}} הוה אכיל לון. זימנא חדא {{ירו&quot;מ-ביאור|פעם אחת}} אתא חד בר פחין, {{ירו&quot;מ-ביאור|אדם פיקח}} אמר ליה: {{ירו&quot;מ-הוסר|כן אמר ליה }}אם אין מועילה כלום, את מה עביד הכא? {{ירו&quot;מ-ביאור|מה אתה עושה כאן}} אמר ליה: בגין חיי. כיון שעמד דוד המלך, שלח והביאו. אמר ליה: את בן בנו של אותו צדיק, ואת עובד עבודה זרה? אמר ליה: כך אני מקובל מבית אבי אבא: מכור עצמך לעבודה זרה, ואל תצטרך לבריות. אמר ליה: חס ושלום! לא אמר כן, אלא מכור עצמך לעבודה שהיא זרה לך, ואל תצטרך לבריות. כיון שראה דוד כך שהוא אוהב ממון, מה עשה? העמידו קומוס {{ירו&quot;מ-ביאור|גזבר}} על תיסבריות {{ירו&quot;מ-ביאור|אוצרות}} שלו. הדא הוא דכתיב: ([[דברי הימים א כו כד]]) &quot;ושבואל בן גרשם בן משה נגיד על האוצרות&quot;.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק תשיעי#דף סה א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
פיסקא. מה כתוב על הברקים? רבי ירמיה ורבי זעירא בשם רב חסדא: '''דיו פעם אחת בכל היום'''. כלומר, על ברקים הוא מברך רק פעם ביום. אמר רבי יוסי: '''מה אנן קיימין? אם בטורדין, דיו פעם אחת ביום'''. כלומר, אם הם באים ברצף אחד אחרי השני, אז באמת דיו פעם אחת ביום. '''אם במפסיקין, מברך על כל אחת ואחת'''. כלומר, זה בא ממערכת עננים אחת, היה ברקים ואחרי זה הסתלקו ועוד פעם מערכת עננים אחת, אז ודאי מברך על כל אחת ואחת.

חייליה דרבי יוסי מן הדא: '''היה יושב בחנותו של בשם כל היום - אינו מברך אלא אחת. אבל אם היה נכנס ויוצא, נכנס ויוצא, מברך על כל פעם ופעם'''. כן, מברך בבושם כל פעם שהוא נכנס. אז גם כן ככה, אם הברקים הם טורדים אחד אחרי השני, מספיק פעם אחת, אבל אם זה ממערכת אחרת - ודאי מברך כל פעם.

אומרת הגמרא: '''היה יושב בבית הכסא או בבית ספיקריא, אם יכול לצאת ולברך בתוך כדי דיבור, יצא. ואם לאו, לא יצא'''. רבי ירמיה בעי: '''היה יושב בתוך ביתו ערום, מהו שיעשה ביתו כמו מלבוש, ויוציא ראשו חוץ לחלון ויברך'''? '''היה יושב במגדל ערום, מהו שיעשה לו כמין מלבוש, ויוציא ראשו חוץ לחלון, ויברך'''? הלכה למעשה, הלכה - הבגדים זה אותו דבר. נשאר בשאלה.

פיסקא: '''על הרוחות אומר: ברוך שכחו מלא עולם'''. אומרת הגמרא: '''מתניתא בשבאין בזעף, אבל שבאים בנחת, אומר: ברוך עושה בראשית'''. אמר רבי יהושע בן חנניה: '''בשעה שהרוח יוצא לעולם, הקדוש ברוך הוא משברו בהרים, ומרשלו בגבעות''', הוא מחליש אותו בגבעות. '''ואומר לו: תן דעתך שלא תזיק בריותי. מה טעם? כי רוח מלפני יעטוף''' - משלהי ליה, כלומר מחליש אותו, '''כמה דאת אמר: בהתעטף עלי רוחי'''. כאילו נחלש, אני מרגיש חולשה. כל כך למה? רבי חונא בשם רב אחא: '''ונשמות אני עשיתי'''. בשביל נשמות שעשיתי, כלומר שהרוח לא תכחיד את העולם.

אמר רבי הונא: '''בשלשה מקומות יצא הרוח שלא במשקל, וביקש להחריב את העולם כולו. אחת בימי יונה. ואחת בימי אליהו. ואחת בימי איוב'''. '''בימי יונה: וה' הטיל רוח גדולה. בימי איוב: והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר. בימי אליהו מניין? והנה ה' עובר, ורוח גדולה חזק מפרק הרים'''. אמר רבי יודן בר שלום: '''נימר אותו של איוב, בשבילו היה'''. כלומר, אני יכול לפרש שבעצם לא מדובר על רוחות שעמדו להכחיד את העולם. '''ושל יונה, בשבילו היה'''. אנחנו יודעים למה - אם הייתה סערה, מה פתאום הם חושבים שצריך להתפלל או לעשות משהו וזה יהיה בסדר? כיוון שהם ראו שאר האוניות שטות להם בנחת ורק באונייה שלהם יש סערה. '''אין לך אלא של אליהו שהיה קוסמיקון''', שהיה בכל העולם, '''שנאמר: והנה ה' עובר, ואחר הרוח רעש, ואחר הרעש אש, לא באש ה''''.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אתא.''' וכן כי אתא ר' אחא ור' חנינא אמרו ג&quot;כ בשם ר' יוסי הכי

'''בבית ספירריא.''' בחדר שמשימין בו כלי סיפוקו ותשמישו של הבית ולפעמים יש שם כלים מטונפים כגון עביט של מי רגלים וכיוצא ואינו יכול לברך על הרעמים ששמע או על הברקים

'''יצא.''' צריך הוא לצאת ולברך

'''היה יושב בתוך ביתו ערום.''' ואין לו במה להפסיק ולכסות עצמו מהו שיעשה הבית כמו מלבוש. ושיוציא ראשו חוץ לחלון ויברך וכן אם יושב במגדל מהו שיעשה לו המגדל כמין מלבוש ויוציא ראשו לחוץ ממנו ולא איפשיטא הבעיא. יעטוף משלהי ליה. עושה אותו עיף וחלוש כמה דאת אמר בהתעטף עלי רוחי

'''שלא במשקל.''' יותר חזק מן הראוי במשקל

'''שהיה קוסמיקון.''' שולט בכל העולם ובכח גדול וחזק מפרק הרים ומשבר סלעי': בגין דאנא חמר בשביל שאני מחמר אחר חמורים במשאות ועולה לירושלם בכל שנה מהו שצריך אני לקרוע בכל שנה ושנה כדין הרואה ירושלים בחורבנה

'''נון תלוי.''' כתיב במנשה אם זכה כשחזר בתשובה הוא בן משה ואם לאו הוא בן למנשה שעבד ע&quot;ז

'''כומר היה לע&quot;ז.''' ומפני מה האריך ימים כל כך כדכתיב עד גלות הארץ

'''חד פינך.''' קערה אחת של סולת

'''חד בר פחין.''' אדם ריק וגרוע

'''בגין חיי.''' בשביל פרנסתי

'''קומוס.''' ממונה על האוצרות שלו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כטורדין דין פעם אחת ביום · אם במפסיקין מברך על כל אחת ואחת · מייליה דר' יוסי מן הדא היה יושב בחנותו שלבשם כל היום אינו מברך אלא אחת · אבל אם היה נכנס ויוצא נכנס ויוצא מברך על כל פעם ופעם · אותא אמ' ר' אחא ור' חנינא בשם ר' יוסי אם כטורדין דין פעם אחת ביום · אי במפסיקין מברך על כל אחת ואחת · היה יושב בבית הכסא או בבית ספיקריא אם יכול לראות ולברך בתוך דיבור יצא ואם לאו לא יצא · ר' ירמיה בעי היה יושב בתוך ביתו ערום מהו שיעשה ביתו מלבוש ויוציא ראשו חוץ לחלון ויברך · היה יושב במגדל ערום ומגדל מהו שיעשה לו כמין מלבוש ויוציא ראשו חוץ לחלון ויברך · על הרוחות מהו או' ברוך שכוחו מלא עולם · מתני' בשבאין בזעף · אבל שבאים בנחת או' ברוך עושה בראשית · אמ' ר' יהושע בן חנניה בשעה שהרוחות יוצא לעולם הקב&quot;ה משברו בהרים ומרשלו בגבעות ואו' לו תן דעתך שלא תזיק בריותיי · מה טעם כי רוח מלפני יעטוף · משלהו ליה כמ'ד'א' אמ' כהתעטף עלי רוחי כל כך למה · ר' חונא בשם ר' אחא ונשמות אני עשיתי · בשביל נשמות שעשיתי · אמ' ר' הונא בג' מקומות יצא הרוח שלא במשקל וביקש להחריב את העולם כולו · אחת בימי יונה · ואחת בימי אליהו · ואחת בימי איוב · בימי יונה וי'י הטיל רוח גדולה · בימי איוב והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר וגו' · אמ' ר' יוחנן בר טלוס אמר אותו שלאיוב בשבילו היה · ושליונה בשבילו היה · אין לך שלאליהו שהיה קוסמייקון · והנה י'י עובר וגו' ואחר כך רעש ואחר הרעש אש לא באש י'י · ר' יהודה או' הרואה את הים הגדול או' ברוך שעשה את הים הגדול · בזמן שרואהו לפרקים · וכמה הוא פרק אחד לשלשים יום · שמעון קמטריא שאל לר' חייא בר בא כגון דאנא חמר ונסליק לירושלם בכל שעה מהו שנקרע · אמ' ליה אם בתוך שלשים יום אי אתה צריך לקרוע · לאחר שלשים יום צריך אתה לקרוע · ר' חונא ושמעון קמטריא בשם ר' שמואל בר נחמן ויהונתן בן גרשום בן מנשה · נון תלוי אם זכה בן משה · ואם לאו בן מנשה · חברייא בעון קומיי ר' שמואל בר נחמן כומר היה לע'ז' והאריך ימים · אמ' לון על ידי שהיה עינו צרה בממ' שלו · כיצד היתה עינו רעה בממ' שלו · הוה בר נש אתי למיקרבה תור או אימר והוא אמ' ליה מה זו מועילה לך לא רואה ולא שומעת ולא מדברת · אמ' ליה חייך ומה נעביד · ואמ' ליה אזיל עביד ואייתי לי חד פינך דסולת ואתקין עלוי עסר ביעין ואתקון קומוי והוא אכל מכל מה דאתי ואתא מפייס לה עלך · מכיון דאזיל ליה הוה אכיל לון' זימנא חדא אתא חד בר פחין אמ' ליה כן · אמ' ליה אם אין מועילה כלום את מה את עביד הכא · אמ' ליה חייך בגין חיי · כיון שעמד דוד המלך שלח והביאו אמ' ליה אנת תן בגו שלאותן צדיק ואת עובד ע&quot;ז · אמ' ליה כך אנא מקובל מבית אבי אבא מכור עצמך לע&quot;ז ואל תצטרך לבריות · אמ' ליה חס ושלום אלא אמ' כן לא מכור עצמך לעבודה זרה שהיא זרה לך ואל תצטרך לבריות · כיון שראה דוד כך שהוא אוהב ממון מה עשה העמידו קומוס על תיסבריות שלו · הההד ושבאל בן גרשום בן משה נגיד על האוצרות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


פיסקא: רבי יהודה אומר: '''הרואה את הים הגדול אומר: ברוך שעשה את הים הגדול'''. אומרת הגמרא: '''בזמן שהוא רואה לפרקים'''. מה זה לפרקים? '''וכמה הוא פרק? אחד לשלשים יום'''. שמעון קמטריא שאל לרבי חייא בר אבא: '''בגין דאנא חמר וסליק לירושלים בכל שנה, מהו שנקרע'''? אני עוסק במסחר, מוביל שיירות, ועולה לירושלים כל שנה - מהו שנקרע כל פעם? '''אמר ליה: אם בתוך שלשים יום, אי אתה צריך לקרוע. לאחר שלשים יום, צריך אתה לקרוע'''.

רבי חונא ושמעון קמטריא בשם רבי שמואל בר נחמן: למה נ' תלוי בפסוק '''ויהונתן בן גרשום בן מנשה'''? '''אם זכה, בן משה. ואם לאו, בן מנשה'''. חברייא בעון קומי רבי שמואל בר נחמן: הרי יהונתן כומר היה לעבודה זרה - האריך ימים? '''אמר לון: על ידי שהיה עינו צרה בעבודה זרה שלו'''. אומרת הגמרא: '''כיצד היתה עינו רעה בעבודה זרה שלו'''? '''הוה בר נש אתא למיקרבה תור, או אימר, או גדי, לעבודה זרה'''. כלומר, היה מגיע מישהו רוצה להקריב איזה שור או אימרה או גדי, לא משנה. '''ואמר ליה: פייסיה עלי'''. כן, תקריב ותפרס אותו עליי. '''והוא אמר ליה: מה זו מועילה לך? לא רואה ולא שומעת, לא אוכלת ולא שותה, לא מטיבה ולא מריעה, ולא מדברת'''. '''אמר ליה: חייך ומה נעביד'''? אז מה אני אעשה? '''ואמר ליה: אזיל עביד ואייתי לי חד פינך דסולת, ואתקין עלוי עשר ביעין, ואתקין קומוי'''. תביא לי פינך של סולת ועשר ביצים, אני אסדר את זה. '''והוא אכל מכל מה דאתי, ואנא מפייס ליה עלך'''. '''מכיון דאזיל ליה, הוה אכיל לון'''. כלומר, יהונתן היה אוכל את זה וזהו.

'''זימנא חדא אתא חד בר פחין'''. כלומר, הגיע אדם חכם. '''אמר ליה: אם אין מועילה כלום, את מה עביד הכא'''? מה אתה עושה כאן? '''אמר ליה: בגין חיי'''. זה הפרנסה שלי. '''כיון שעמד דוד המלך, שלח והביאו. אמר ליה: את בן בנו של אותו צדיק, ואת עובד עבודה זרה'''? '''אמר ליה: כך אני מקובל מבית אבי אבא: מכור עצמך לעבודה זרה, ואל תצטרך לבריות'''. '''אמר ליה: חס ושלום! לא אמר כן, אלא מכור עצמך לעבודה שהיא זרה לך, ואל תצטרך לבריות'''. '''כיון שראה דוד כך שהוא אוהב ממון, מה עשה? העמידו קומוס על תיסבריות שלו'''. '''הדא הוא דכתיב: ושבואל בן גרשם בן משה נגיד על האוצרות'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף סד עמוד ב'''

{{שוליים|ט_כה}} '''היושב בחנות בשמים כל היום מברך על הריח פעם אחת ביום, ורק אם נכנס ויוצא בהפסקות מברך על כל פעם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ט, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריז סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כדברי רב אחא ורבי חנינא בשם רבי יוסי: אם הדברים טרודין - סמוכים זה לזה בלא הפסק - די בברכה אחת ביום, ואם מופסקים מברך על כל אחת ואחת.

{{שוליים|ט_כט}} '''השומע על ספר תורה שנשרף או נטמא: תוך שלושים יום מהאירוע אינו צריך לקרוע עליו, ולאחר שלושים יום צריך לקרוע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תעניות, פרק ה, הלכה יח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקסא סעיף ה &lt;קטע סוף=סד ב/&gt; ==דף סה עמוד א== &lt;קטע התחלה=סה א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שתוך שלושים יום אינו צריך לקרוע ולאחר שלושים יום צריך לקרוע, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;129&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&quot;שבואל&quot; ששב אל אל בכל לבו ובכל כחו. &quot;נגיד על האוצרות&quot; שמינוהו על תיסבוריות שלו. מתיבין לרבי שמואל בר נחמן[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר נחמני|°]]: והא כתיב: {{ירו&quot;מ-הדגשה|שעמד הפסל}} ([[שופטים יח ל]]) &quot;עד יום גלות הארץ&quot;. אמר לון: כיון שמת דוד, עמד שלמה וחילף סנקליטין {{ירו&quot;מ-ביאור|פקידים}} שלו, וחזר לקילקולו הראשון. הדא הוא דכתיב: ([[מלכים א יג יא]]) &quot;ונביא אחד זקן יושב בבית אל {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו&quot;}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויבוא בנו ויספר לו את כל המעשה}}&quot; אמרין&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}הוא הוה {{ירו&quot;מ-הדגשה|יהונתן}}. {{שוליים|ט_ל}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכת הרקיע בטהרתו|הרואה את החמה בתקופתה,]] ואת הלבנה בתקופתה, ואת הרקיע בטיהרו, אומר: &quot;ברוך עושה בראשית&quot;. אמר רב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: הדא דתימר, בימות הגשמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}בלבד לאחר שלשה ימים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שירד גשם, והשמים נקיים}}. הדא הוא דכתיב: ([[איוב לז כא]]) &quot;ועתה לא ראו אור {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם}} {{שוליים|ט_לא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עד מתי מברך ברכת הלבנה|הרואה את הלבנה בחידושה]] אומר: &quot;ברוך מחדש חדשים&quot;. עד איכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: {{שוליים|ט_לב}}עד שתראה {{ירו&quot;מ-הוסר|בחצי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כחצי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|המטה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|חמתה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שזה אחר שבעה ימים}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} ורבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: {{שוליים|ט_לג}}עד שתתמלא פגימתה. רבנן דקיסרין אמרין: עד ארבעה עשר יום. אמר רבי יוסי בי רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ויאות}} יאות, כלום מתמלאת פגימתה, אלא עד י&quot;ד יום. הא כל י&quot;ד יום, {{ירו&quot;מ-הוסר|צריך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יכול}} לברך. בתפילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהוא אומר בראש חודש? אמר}} רבי יוסי בר נהורייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר נהורייא|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נוסח ברכת מוסף של ראש חודש|{{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;אמר מקדש}} &quot;מקדש ישראל מחדש חדשים&quot;.]] רבי חייא בר אשי[[ביאור:עץ מסורת#רב חייא בר אשי|°]] אמר: {{שוליים|ט_לד}}&quot;מקדש ישראל וראשי חדשים&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}צריך לומר &quot;והשיאנו&quot; רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר&quot; צריך להזכיר בה זמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויאמר: &quot;ותתן לנו את החדש הזה&quot;. תנן: הרואה חמה בתקופתה}}. תני רב הושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רב אושעיא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[בראשית א יד|בראשית בראשית א יד]]) &quot;והיו לאותות ולמועדים ולימים ולשנים&quot;. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מחלוקת בנוסח ברכת הקברות|העובר בין הקברות {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו }}אומר:]] {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;באי}} &quot;ברוך אתה ה' מחיה המתים&quot;. רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: &quot;ברוך נאמן בדברו ומחיה המתים&quot;. רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}&quot; &quot;היודע מספרכם, הוא יעורר אתכם, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הוא יגלה את העפר מעל עיניכם, {{ירו&quot;מ-הוסר|בא&quot;י}} ברוך אתה ה' מחיה המתים&quot;. רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: {{שוליים|ט_לה}}&quot;אשר יצר אתכם בדין, וכלכל אתכם בדין, וסילק אתכם בדין, ועתיד להחיותכם בדין, היודע מספרכם הוא יגלה עפר מעיניכם, ברוך מחיה המתים&quot;. {{ירו&quot;מ-הוסר|ההד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הדא דאת אמר}}, במתי ישראל. אבל במתי אומות העולם אומר: ([[ירמיהו נ יב]]) &quot;בושה אמכם מאד חפרה יולדתכם, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הנה אחרית}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו'}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|גוים מדבר ציה וערבה&quot;. תנן}}: הרואה הקשת בענן אומר: {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;באי}} &quot;ברוך אתה ה' זוכר הברית&quot; רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר בשם}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ט_לו}} &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|נאמן בבריתו וזוכר הברית&quot; אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשם רבי}} חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|בשם רבי ירמיה }}כל ימיו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן יוחאי [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בימי רשב&quot;י לא היתה קשת, בקעה בקעה המלאי דינרי זהב|לא נראתה הקשת בענן.]] רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]], כן הוה {{ירו&quot;מ-ביאור|כך היה מעשה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תלמידו של}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בר יוחאי {{ירו&quot;מ-הדגשה|יצא לחוץ לארץ והתעשר. ונתקנאו בו התלמידים, מה עשה? הוציאם}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן יוחאי {{ירו&quot;מ-הוסר|אומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לבקעה ואמר}}: בקעה בקעה התמלאי דינרי זהב. והיתה מתמלאה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר: מי שרוצה, יטול חלקו המגיע לו לעתיד}}. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: כן הוה, {{ירו&quot;מ-ביאור|כך היה מעשה}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן יוחאי אומר: אני ראיתי בני העולם הבא, {{ירו&quot;מ-הוסר|ומיעוטין}} ומועוטין הן. אין תלתין אינון, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם שלושים הם}} אנא וברי מנהון. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני ובני מהם}} אין תרין אינון, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם שנים הם}} אנא וברי אינון. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני ובני הם}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: כך היה [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן יוחאי אומר: יקרב אברהם {{ירו&quot;מ-הדגשה|יזכה את החוטאים}} מן גביה ועד גביי, {{ירו&quot;מ-ביאור|מתקופתו עד תקופתי}} ואנא מקרב מן גביי ועד סוף כל דרי. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואני אזכה מתקופתי עד סוף כל הדורות}} ואין {{ירו&quot;מ-הוסר|לא }}יצרף אחיה השילוני עמי, ואנא מקרב כל עמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|משנברא העולם}}. וכי מה ראו לסמוך בשורות טובות לגשמים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ברכיה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} בשם רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: על שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[משלי כה כה]]) &quot;מים קרים על נפש עיפה, שמועה טובה מארץ מרחק&quot;. וכמה גשמים ירדו ויהא אדם צריך לברך? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: בתחילה, {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו בזמן רביעה ראשונה}} כדי רביעה. ובסוף, כדי שיודחו פניה. רבי ינאי בי רבי ישמעאל[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי בר' ישמעאל|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|בשם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: בתחילה כדי רביעה. ולבסוף, כדי שתשרה {{ירו&quot;מ-ביאור|תמחה}} המגופה. {{ירו&quot;מ-ביאור|הרי המגופה זה כלי חרס שנשרף בכיבשן}} ויש מגופה נשרית? אלא רואין אותה כאלו היא שרויה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אם לא הייתה החבית שרופה, והיה יורד עליה כזו כמות של גשם, היתה המגופה נשרת}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רב יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}, ורבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורב יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רב יהודה|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: בתחילה, כדי רביעה. ולבסוף, אפילו כל שהוא. רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא לברכה נאמרה, אלא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|להפסיק}} להפסק תענית נאמרה. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] רבי נחום[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחום|°]] ורב אדא בר אבימי[[ביאור:עץ מסורת#רב אדא בר אבימי|°]] הוון יתבין. אמר רבי תנחום[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחום|°]] לרב אדא בר אבימי[[ביאור:עץ מסורת#רב אדא בר אבימי|°]]: &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סה_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק תשיעי#דף סה ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והא כתיב עד יום גלות הארץ.''' היה הוא ובניו כהנים לשבט הדני

'''סנקליטין.''' השרים והממונים

'''הרואה את החמה בתקופתה.''' מקום שהיא חוזרת שם לתחלת הקיפה היא שעת תליית המאורות שאז התחילה להקיף ולשמש והוא בראש מחזור גדול מכ&quot;ח שנה שאז היא באה לתקופה הראשונה שהיא תקופת ניסן שנופלת בתחלת ליל רביעי

'''ואת הלבנה בתקופתה.''' בגבורתה. ולקמן מפרש לה: ואת הרקיע בטיהרו כדמפרש רב חונה הדא דתימר בימות הגשמים דעלה קאי כלומר כשהגשמים מצוים ויורד מטר כל ג' ימים כדמסיים ובלבד לאחר שלשה ימים ואח&quot;כ כשנושב רוח צפונית נראה רקיע בטיהרו. הה&quot;ד ועתה לא ראו אור. בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם

'''עד איכן.''' נקרא בחידושה

'''עד שתראה בחצי המטה.''' עד שנראה אור בחצי המטה שלה שאז עבר חידושה

'''הא.''' כלומר הא שמעינן דכל י&quot;ד יום צריך לברך דלא נתמלא פגימתה עד י&quot;ד יום וכל י&quot;ד יום נקראת בחידושה

'''בתפלה.''' איידי דמיירי בברכת מחדש חדשים קאמר דבתפלת מוסף של ר&quot;ח אומר ג&quot;כ מקדש ישראל ומחדש חדשים

'''וראשי חדשים.''' דעל הרוב עדיין אין הלבנה נראית כלל בר&quot;ח

'''והשיאנו.''' בתפלת מוסף

'''להזכיר בה זמן.''' ותתן לנו את יום ראש חודש הזה

'''תני רבי הושעיא.''' טעמא דהך ברייתא דלעיל מפרש דכתיב והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים מכאן רמז שמברכין על החמה בתקופתה וזהו ושנים שאינו אלא משנים ולשנים וירמז על הלבנה וחידושה מלמועדים שר&quot;ח ומועדים למהלך הלבנה מתחשבין

'''כל ימיו של רשב&quot;י.''' היה זכותו מגין על הדור ולא היה צריך להראות הקשת בענן

'''יקרב.''' זכות אברהם מאצלו כלומר מזמנו ועד זמני

'''ואין לא.''' ואם לא יספיק זכותו יצרף אחיה השילוני עמי ואני מקרב כולי עלמא לעולם הבא

'''וכי מה ראוי לסמוך בשורות טובות לגשמים.''' כלומר מפני מה שנו בשורות טובות אחר גשמים דנהי דכך הוא דברכת שתיהם הטוב והמטיב הוא מכל מקום היה להם להקדים בשורות טובות שהם בכל זמן והגשמים אינן יפים אלא בעתם וקאמר ר' לוי על שם הכתוב דכך כתיב מים קרים וגו' ברישא והדר כתיב ושמועה טובה מארץ מרחק

'''בתחלה כדי רביעה.''' כלומר בזמן הראשון של גשמים כמו ששנינו בפ&quot;ק דתענית זמן רביעה ראשונה ורביעה שניה ובראשונה אם ירדו כדי לרבעות את הארץ מברכין ולקמן מפרש לה כמה הוא כדי רביעה

'''ובסוף.''' ברביעה שניה כדי שיודחו פניה של הקרקע שהיא נמסית מן הגשמים וכמו שהודחו פניה הויא

'''כדי שתשרה המגופה.''' של חבית וקס&quot;ד שירדו כל כך כדי שתשרה המגופה של החבית במי גשמים והיינו דמתמה עלה ויש מגופה נשרית במי גשמים שיורדין על הארץ זה דבר שאי אפשר

'''אלא רואין אותה כאלו היא שרויה.''' כלומר שיורדין כל כך עד שרואין את הארץ כאלו הוא שרויה שיכולין לעשות ממנה מגופת חבית מבלי תוספת מים אחרים

'''ולבסוף אפילו כל שהוא.''' דקסבר הואיל וכבר ירדו קצת גשמים ברביעה ראשונה הלכך ברביעה שניה אפי' בכל שהו סגי

'''להפסיק תענית נאמרה.''' כל אלו השיעורין לא נאמרו אלא לענין הפסק תענית שאם היו מתענין על הגשמים וירדו להם כל כך כדאמר בתחילה וכו' מפסיקין ולא מתענין: ורב אדא בר אבימי צ&quot;ל&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;שבואל ששב אל אל בכל לבו ובכל כחו · נגיד על האוצרות שמינהו על תיסבריות שלו · מתיבין לר' שמוא' בר נחמן והא כת' עד יום גלות הארץ · אמ' לון כיון שמת דוד עמד שלמה וחילף סנקליטין שלו · חזר לקילקולו הראשון · הההד ונביא אחד זקן יושב בביתו וג' · אמרין הוא הוה · הרואה את החמה בתקופתה ואת הלבנה ואת הרקיע בטיהרו או' ברוך עושה בראשית · אמ' ר' חונה הההד ועתה לא ראו אור וגו' · הרואה את הלבנה בחירוטה או' ברוך מחדש חדשים · עד איכן · ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוסי · עד שתתראה כחצי המטה · ר' אחא ור' חיננא בשם ר' יוסי עד שתתמלא פגימתה · רבנן דקיסרין אמרין עד יד יום' · אמ' ר' יוסי בי ר' בון ויאות · כלום מתמילא פגימתה אלא עד יד יום · הא כל יד יום צריך לברך · בתפילה ר' יוסי בעה ודאי אמ' מקדש יש' מחדש חדשים · ר' חייא בר אשי אמ' מקדש יש' וראשי חדשים · שמואל אמ' צריך לומ' והשיאנו · רב אמ' צריך להזכיר בה זמן · תני רב הושעיה והיין לאותות ולמועדים ולימים ולשנים · ויעבר בין הקברות מהו או' בא&quot;י מחיה המתים · ר' חייא בשם ר' יונתן בריך שאמן בדברו ומחיה מתים · ר' חייא בשם ר' יונתן היודע מספרכם הוא יעורר אתכם הוא יגלה את העפר מעל עיניכם · בא&quot;י מחיה המתים · ר' אלעזר בשם ר' חנינא אשר יצר אתכם בדין וכלכל אתכם בדין · ואסיף אתכם בדין · ועתיד להחיותכם בדין הוא יגלה עפר מעיניכם · ברוך מחיה המתים הההד במיתי יש' · אבל במיתי אומות העולם או' בושה אמכם מאד וחפרה יולדתכם וגו' · הרואה הקשת בענן או' בא&quot;י זוכר הבריית' · ר' חייא בשם ר' יונתן נאמן בבריתו וזוכר הברית' · ר' חזקיה בשם ר' ירמיה כל ימיין שלר' שמעון בן יוחי לא נראתה הקשת בענן · ר' חזקיה בשם ר' ירמיה כן הוה ר' שמע' בן יוחי או' בקעה בקעה התמלאי דינרי זהב והייתה מתמלאה · ר' חזקיה בשם ר' ירמיה כן הוה ר' שמעון בן יוחי או' אנא ראיתי בני העולם הבא ואינון מועטין · אין תלתין אינון אנא וברי מנון · אין תרין אינון אנא וברי אינון ר' חזקיה בשם ר' ירמיה כך היה ר' שמעון בן יוחי או' יקרב אברהם מן גביה ועד גביי · ואנא מיקרב מן גביי ועד סוף כל דרי · ואין לאו ייצרף אחיה השילוני עמי ואנא מיקרב כל עמא · וכי מה ראו לסמוך בשורות טובות לגשמים · ר' ברכיה בשם ר' לוי כד&quot;א מים קרים על נפש עייפה שמועה טובה מארץ מרחק · וכמה גשמים ירדו ויהא אדם צריך לברך · ר' חייא בשם ר' יונתן בתחילה כדי רביעה · ולבסוף כדי שיורדתו פנה · ר' ינאי בר ישמעאל בשם ר' שמעון בן לקיש בתחילה כדי רביעה · ולבסוף כדי שתתשרה המגופה · ויש מגופה כשירית · לא רואין אותה כאילו היא שרויה · ר' יוסי בשם רב יהודה ור' יונה ורב יהודה בשם שמואל בתחילה כדי רביעה ולבסוף אפי' כל שהוא · ר' יוסה בשם ר' זעירא להפסיק תעניות טמירה · ר' חזקיה ור' תנחום ורב אדא ורב בימי · הוון יתבין אמ' ר' תנחום לרב אדא בר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אנחנו בתלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, דף סה. בדף הקודם הזכרנו שיונתן, שהוא אחד מהצאצאים של משה רבנו, היה כהן לעבודה זרה, וכדוד המלך מלך, הוא בדק למה הוא עשה את זה והתברר לו שהוא אוהב כסף, ולכן מינה אותו להיות הגזבר שאחראי על האוצרות. ואמר דוד הכתיב ששועל בן גרשום בן משה נגיד על האוצרות. למה הוא נקרא שועל? '''ששב אל אל בכל לבו ובכל כחו'''. נגיד על האוצרות, '''שמינהו על תיסבוריות שלו'''. כלומר, דוד מינה אותו על האוצרות.

מתיבין לרבי שמואל בר נחמן, איך אתה אומר דבר כזה שכאילו הוא חזר בתשובה? הרי אנחנו יודעים, כתוב בשופטים '''עד יום גלות הארץ''', כלומר זה היה גם אחרי דוד. אמר לו: מכיוון שמת דוד, עמד שלמה וחילף סנקליטין שלו - כלומר שלמה החליף את כל הפקידים - וחזר לקלקולו הראשון. הדא הוא דכתיב '''ונביא אחד זקן יושב בבית אל''', ויש אומרים שזה יונתן.

אומרת הגמרא: '''הרואה את החמה בתקופתה, ואת הלבנה בתקופתה, ואת הרקיע בטיהרו, אומר: ברוך עושה בראשית'''. כלומר, החמה בתקופתה, הכוונה, אם הוא רואה אותה בדיוק באותו מקום שבו היא הייתה בזמן הבריאה, כלומר ביום רביעי - זה קורה אחת לעשרים ושמונה שנים.

אמר רב חונה: הדא דתימר, בימות הגשמים בלבד. כי מה שאמרנו שהרקיע בטיהרו, זה דווקא בימות הגשמים, שאז אחרי שהגשם יורד, אחרי שלושה ימים שיורד גשם והשמיים נהיים נקיים, זה הזמן שהשמיים בטיהרן. הדא הוא דכתיב '''ועתה לא ראו אור'''.

הרואה את הלבנה בחידושה אומר: &quot;ברוך מחדש חדשים&quot;. עד איכן? כלומר עד מתי מברכים? אמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי: '''עד שתראה''' כחצי חמתה, כלומר עד שתהיה חצי, מילואה, חצי מהזמן שבו היא מלאה. אנחנו יודעים שבערך שבועיים היא מתמלאת ושבועיים מתרוקנת, אז עד שהיא תהיה חצי, כלומר אחרי בערך שבוע.

רב אחא ורבי חנינא בשם רבי יוסי: '''עד שתתמלא פגימתה'''. כלומר מברך עד שהיא מלאה. רבנן דקיסרין אמרין: עד ארבעה עשר יום. אמר רבי יוסי בי רבי בון: יאות, כלום מתמלאת פגימתה אלא עד י&quot;ד יום - כלומר זה באמת נכון כי זה אותו דבר. הא כל י&quot;ד יום, לברך - כלומר יכול לברך כל השבועיים שבו הירח מתחיל להתמלא.

ואומרת הגמרא בתפילה מה אומר בראש חודש? רבי יוסי בר נהוריא: &quot;מקדש ישראל מחדש חדשים&quot;. רבי חייא בר אשי אמר: &quot;מקדש ישראל וראשי חדשים&quot;. שמואל: צריך לומר &quot;והשיאנו&quot;. רב אמר: צריך להזכיר בה זמן. כן, כי אתה אומר &quot;ותתן לנו את החודש הזה&quot;.

תני רב הושעיא: '''והיו לאותות ולמועדים ולימים ולשנים'''. רואים מכאן שבעצם גם השמש, לא רק הירח, גם היא צריך לציין - מברכים עליה משהו.

העובר בין הקברות אומר: &quot;ברוך אתה ה' מחיה המתים&quot;. רבי חייא בשם רבי יוחנן: &quot;ברוך נאמן בדברו ומחיה המתים&quot;. רבי חייא בשם רבי יוחנן: '''היודע מספרכם, הוא יעורר אתכם, הוא יגלה את העפר מעל עיניכם, ברוך אתה ה' מחיה המתים'''. רבי אלעזר בשם רבי חנינא: &quot;אשר יצר אתכם בדין, וכלכל אתכם בדין, וסילק אתכם בדין, ועתיד להחיותכם בדין, היודע מספרכם הוא יגלה עפר מעיניכם, ברוך מחיה המתים&quot;.

זה נאמר במתי ישראל - כלומר כל מה שאמרנו זה דווקא במתי ישראל. אבל במתי אומות העולם אומר: '''בושה אמכם מאד חפרה יולדתכם'''.

הרואה הקשת בענן אומר: &quot;ברוך אתה ה' זוכר הברית&quot;. כלומר הקשת ניתנה בתור אות שיותר לא יהיה מבול. יש שאלה, לכאורה זה דבר טבעי, קשת זה דבר טבעי, אז מה העניין של לברך עליו? הרעיון לפי הפרשנים שבעצם עד נוח כל גשם זה היה מבול, כלומר זה היה סכנה, ומנוח התחיל בעצם מצב שהגשם הוא לברכה, ואז יש קשת - כי לפני כן אם העננים עבים אין מציאות של קשת. קשת זה רק כשהעננים סבירים.

רבי חייא בשם רבי יוחנן: נאמן בבריתו וזוכר הברית. אמר רבי חזקיה בשם רבי ירמיה: '''כל ימיו של רבי שמעון בן יוחאי לא נראתה הקשת בענן'''. כי הקשת זה סמל שהעולם היה ראוי להיחרב, והקדוש ברוך הוא מחל להם, ומרבי שמעון בן יוחאי הוא היה מגן על העולם וממילא לא היה צריך את הסמל הזה.

רבי חזקיה בשם רבי ירמיה: כן הוה רבי שמעון בן יוחאי אומר... - תלמיד שלו יצא לחוץ לארץ והתעשר והתקנאו בו התלמידים. מה עשה? הוציאם רבי שמעון בן יוחאי לבקעה ואמר: '''בקעה בקעה התמלאי דינרי זהב''', והיתה מתמלאה. ואמר: מי שרוצה ייתן חלקו המגיע לו על ידי לבוא. יש אומרים שזה היה בן פזי, ולכן בן פזי נקרא ככה כי הוא כביכול התעשר כשהוא יצא לחו&quot;ל.

רבי חזקיה בשם רבי ירמיה: כן הוה, רבי שמעון בן יוחאי אומר: '''אני ראיתי בני העולם הבא, ומועוטין הן'''. אם תלתין אינון, כלומר אם יש שלושים - אנא וברי מנהון, כלומר אני והבן שלי מהם. אין תרין אינון - אם יש רק שניים, אנא וברי אינון - אני והבן שלי הם.

רבי חזקיה בשם רבי ירמיה: כך היה רבי שמעון בן יוחאי אומר: '''יקרב אברהם מן גביה ועד גביי''', כלומר אברהם יזכה את כל הדורות מהזמן שלו עד הזמן שלי, ואנא מקרב מן גביי ועד סוף כל דרי - אני אזכה את כל הדורות ממני ועד סוף העולם. ואין יצרף אחיה השילוני עמי - אם גם אחיה השילוני לא יצטרף אלינו, ואנא מקרב כל עמא - אני מקרב כל עמי משלי, ברא עולם ועד סופו.

וכי מה ראו לסמוך בשורות טובות לגשמים? כלומר למה אנחנו אומרים על בשורות טובות ועל גשמים - ככה כתוב במשנה, אז מה הקשר ביניהם? רבי ברכיה בשם רבי לוי: על שם '''מים קרים על נפש עיפה, שמועה טובה מארץ מרחק'''. רואים שהסמיכו את העניין של הגשם לבשורות טובות, לשמועה טובה.

וכמה גשמים ירדו ויהא אדם צריך לברך? רבי חייא בשם רבי יוחנן: בתחילה, כדי רביעה - כלומר בזמן הרביעה הראשונה זה כדי רביעה - ובסוף, כדי שיודחו פניה. רבי ינאי בי רבי ישמעאל בשם רבי שמעון בן לקיש: בתחילה כדי רביעה, ולבסוף, כדי שתשרה המגופה. שואלת הגמרא: ויש מגופה נשרית? - הרי מגופה זה המכסה של החבית מחרס, שורפים אותו, זה לא דבר שנמחה. אלא רואין אותה כאלו היא שרויה - אילו שהאדמה תהיה לחה שראויה להכיל מגופה בלי להוסיף מים. זו דעה אחת; יש דעה שאומרת שאם זה לא היה שרוף, זה היה ראוי להימחות.

רבי יוסי בשם רב יהודה, ורבי יונה ורב יהודה בשם שמואל: בתחילה, כדי רביעה, ולבסוף, אפילו כל שהוא. רבי יוסה בשם רבי זעירא: '''להפסק תענית נאמרה'''. כלומר, כל מה שאמרנו - הכמות של רביעה ורביעה שנייה וכולי - זה לא נאמר לגבי מתי לברך ולהודות על הגשם, אלא זה נאמר אם בינתיים, אם קבעו תענית, בכמה גשם ירד ויפסיקו את התענית.

רבי חזקיה רבי נחום ורב אדא בר אבימי הוון יתבין. אמר רבי תנחום לרב אדא בר אבימי: לא מסתברא לברכה נאמר? כלומר, האם לא הגיוני שבעצם הכמויות האלה שנאמרו זה לעניין ברכה - אם ירדו כאלה גשמים אז צריך לברך. אמר ליה: הין - אתה צודק. אמר רבי חזקיה לרב אדא בר אבימי: לא מסתברא להפסיק תענית נאמר? עכשיו השאלה מדוד מה הכיוון השני - האם לא הגיוני שהכמויות האלה נאמרו כדי שאם במקרה יקבעו תענית, אז ירד כזו כמות ותפסיקו? אמר ליה: אין - אתה צודק. אמר ליה: למה אמרת ליה לרבי תנחום הכין? למה אמרת להם שזה לברכה? אמר ליה: כשיטת רבי - בעצם כלומר אני כן סובר שזה עניין של הפסק תענית, אבל הם שאלו את זה, אז אמרתי להם כמו הדעה של הרב שלהם.

אמר רבי מנא לרבי חזקיה: מני רביה רב אדא בר אבימי? כלומר מי זה הרב שלו? אמר ליה: רבי זעירא. אמר ליה: אנן אמרינן רבי יוסי בשם רבי זעירא: להפסיק תענית נאמרה? גם רבי זעירא סובר ככה, אז למה הוא אמר להם עניין ברכה?
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף סה עמוד א'''

{{שוליים|ט_ל}} '''הרואה חמה בתקופתה, לבנה בתקופתה, ורקיע בטיהרו מברך &quot;ברוך עושה בראשית&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה יח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רכט סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' ברכת &quot;עושה בראשית&quot; נאמרת על ראיית שמים בהירים בימות הגשמים לאחר שלושה ימי גשם, כדברי רב חונה, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ט_לא}} '''חובה לברך ברכת הלבנה על חידושה עד מתי ניתן לברך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תכו סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי שניתן לברך &quot;עד שתתמלא פגימתה&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ט_לד}} '''בברכת קידוש החודש בתפילת ראש חודש (יעלה ויבוא) חייבים להזכיר &quot;זמן&quot; ולומר &quot;ותתן לנו את החדש הזה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ב, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תכה סעיף ג , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרב שצריך להזכיר בה זמן ולומר &quot;ותתן לנו את החדש הזה&quot;, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח תכה,ג.

{{שוליים|ט_לה}} '''כאשר אדם רואה קברי ישראל, מברך &quot;ברוך... אשר יצר אתכם בדין... מחיה המתים&quot;; ואילו על קברי אומות העולם אינו מברך ברכה זו אלא אומר את הפסוק &quot;בושה אמכם&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רכד סעיף יב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להבדיל בברכה בין קברי ישראל לקברי אומות העולם.

{{שוליים|ט_לו}} '''על ראיית קשת בענן יש לברך &quot;ברוך... נאמן בבריתו וזוכר הברית&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רכט סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=סה א/&gt; ==דף סה עמוד ב== &lt;קטע התחלה=סה ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, וכן הביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לברך ברכה זו בראיית הקשת, שהיא זכר לברית נח שלא יביא עוד מבול לעולם.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;130&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
לא מסתברא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}לברכה נאמר? אמר ליה: הין. אמר רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] לרב אדא בר אבימי[[ביאור:עץ מסורת#רב אדא בר אבימי|°]]: לא מסתברא להפסיק תענית נאמר? {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם היו מתענין על הגשמים וירדו להם כפי השיעורים הללו מפסיקין ולא מתענין}} אמר ליה: אין. אמר ליה: למה אמרת ליה לרבי תנחום[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחום|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|הין}} הכין? {{ירו&quot;מ-ביאור|שלברכה נאמר}} אמר ליה: כשיטת רבי {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרתי}}. אמר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} לרבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]]: מני רביה {{ירו&quot;מ-ביאור|מיהו רבו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|של}} רב אדא בר אבימי[[ביאור:עץ מסורת#רב אדא בר אבימי|°]]? אמר ליה: רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]. אמר ליה: {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואנן}} אנן אמרינן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: להפסיק תענית נאמרה? רבי יהודה בר יחזקאל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר יחזקאל|°]] אמר: אבא מברך על ירידת גשמים &quot;יתגדל ויתקדש ויתברך ויתרומם שמך מלכינו, על כל טיפה וטיפה שאת מוריד לנו, שאת ממניען זו מזו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יפגשו כדכתיב}}: ([[איוב לו כז]]) &quot;כי יגרע נטפי מים&quot; כמה דאת {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: ([[ויקרא כז יח|ויקרא בחקותי כז יח]]) &quot;ונגרע מערכך&quot;. אמר רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]]: ולא עוד, אלא שהוא מורידן במידה, שנאמר: ([[איוב כח כה]]) &quot;ומים תיכן במידה&quot;. רבי יוסי בר יעקב[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר יעקב|°]] סלק מבקרא לרבי יודן מגדליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן מגדליא|°]]. עד דהוא תמן, נחת מיטרא. ושמע קליה, אמר: {{שוליים|ט_לז}}&quot;אלף אלפין וריבי ריבוון חייבין להודות לשמך מלכינו, על כל טיפה וטיפה שאת מוריד לנו, שאת גומל טובה לחייבים&quot;. אמר ליה: הדא מנא לך? אמר ליה: הכין הוה רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] מברך על ירידת גשמים. וכמה גשמים ירדו, ויהא בהן כדי רביעה? מלוא כלי מחזיק שלשה טפחים, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: בתחילה, טפח, ובשנייה, שני טפחים, ובשלישית, שלשה טפחים. תני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: אין לך טפח יורד מלמעלה, שאין הארץ מעלה כנגדו שני טפחים. מאי טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים מב ח]]) &quot;תהום אל תהום קורא לקול צינוריך&quot;. ואמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: המים העליונים זכרים, והתחתונים נקבות. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו מה ח]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|תפתח ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח יחד כי אני ה' בראתיו}}&quot;, ([[ישעיהו מה ח]]) &quot;תפתח ארץ&quot;, כנקבה הזאת שהיא פותחת לפני הזכר. ([[ישעיהו מה ח]]) &quot;ויפרו ישע&quot;, זו פריה ורבייה ([[ישעיהו מה ח]]) &quot;וצדקה תצמיח יחד&quot;, זו ירידת הגשמים ([[ישעיהו מה ח]]) &quot;כי אני ה' {{ירו&quot;מ-הוסר|בראתיך&quot;}} בראתיו&quot;, לכך {{ירו&quot;מ-הוסר|בראתיה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בראתיו}}, לתיקונו וליישובו של עולם. רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} תנא לה בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן גמליאל: ולמה נקרא שמה רביעה? שהיא רובעה את הארץ. רבי חנינא בר יקא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר יקה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}: שורשי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#חיטה|חיטה]] בוקעין בארץ נ' אמה, שורשי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#תאינה|תאינה]] רכים בוקעין בצור. תני [[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל בן אלעזר אומר: אין הארץ שותה אלא לפי חיסומה. {{ירו&quot;מ-ביאור|מעטפת הארץ}} אם כן, מה יעשה שורשי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#חרוב|חרוב]]? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם עמוקים}} מה יעשו שורשי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#שקמה|שקמה]]? אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אחת לשלשים יום, תהום עולה ומשקה אותו. ומה טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}: ([[ישעיהו כז ג]]) &quot;אני ה' נוצרה, לרגעים אשקנה&quot; אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: תני תמן: ראה זול בא לעולם, ושובע בא לעולם, נהר מספיק {{ירו&quot;מ-הדגשה|מים}} למדינה, אומר: &quot;ברוך הטוב והמטיב&quot;. {{שוליים|ט_לח}}אמרו לו: מת אביו, אומר: &quot;ברוך דיין האמת&quot;. מת והורישו, אומר: &quot;ברוך הטוב והמטיב&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ט_ג|ירושלמי ברכות, פרק ט, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ט_ג&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ט_לט}}בנה בית חדש, וקנה כלים חדשים, אומר: &quot;ברוך שהגיענו לזמן הזה&quot;. {{שוליים|ט_מ}}מברך על הרעה מעין הטובה, ועל הטובה מעין הרעה. {{שוליים|ט_מא}}והצועק לשעבר, הרי זה תפלת שוא. כיצד? היתה אשתו מעוברת, ואומר: &quot;יהי רצון שתלד אשתי זכר&quot;, הרי זו תפלת שוא. היה בא בדרך ושמע קול צווחה בעיר, ואומר: &quot;יהי רצון שלא יהיה בתוך ביתי&quot;, הרי זו תפלת שוא.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכת מלביש ערומים על בגדים חדשים|{{ירו&quot;מ-הדגשה|וקנה כלים חדשים אומר}}:]] &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה}}&quot; אמר רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כח דהיתרא עדיף - אינו בירושלמי|לא סוף דבר חדשים,]] אלא {{שוליים|ט_מב}}אפילו שחקים, כאילו הם חדשים לו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]] בשם רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}קנה, אומר: &quot;ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה&quot;. {{שוליים|ט_מג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכת הטוב והמטיב על כלים חדשים|ניתן לו, אומר: &quot;ברוך הטוב והמטיב&quot;.]] רבי אבא אבוה דרבי אבא מארי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא אבוה דרבי אבא מארי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}: קנה, אומר: &quot;ברוך שהגיענו לזמן הזה&quot;. ניתן לו, אומר: &quot;ברוך הטוב והמטיב&quot;. {{שוליים|ט_מד}}לבש בגדים, אומר: &quot;ברוך מלביש ערומים&quot;.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק תשיעי#דף סו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
רבי יהודה בר יחזקאל אמר: אבא מברך על ירידת גשמים &quot;יתגדל ויתקדש ויתברך ויתרומם שמך מלכינו, על כל טיפה וטיפה שאת מוריד לנו, שאת ממניען זו מזו&quot; - כלומר אתה מונע מהם שלא יתאחדו, כי אם הטיפות היו נפגשות והיו הולכות במקבע, אז היינו מקבלים גשם שהיה מסוכן לעולם, כי כתיב '''כי יגרע נטפי מים''' כמה דאת אמר '''ונגרע מערכך''' - ולגרוע זה להכשיר. הקדוש ברוך הוא מונע מן המציאות שהם יתאחדו ביניהם, כי אחרי זה יהיה בעצם גשם שמזיק.

אמר רבי יודן: ולא עוד, אלא שהוא מורידן במידה, שנאמר: '''ומים תיכן במידה'''. רבי יוסי בר יעקב סלק מבקרא לרבי יודן מגדליא. עד דהוא תמן, נחת מיטרא ושמע קליה - הוא שמע אותו אומר: &quot;אלף אלפין וריבי ריבוון חייבין להודות לשמך מלכינו, על כל טיפה וטיפה שאת מוריד לנו, שאת גומל טובה לחייבים&quot;. אמר ליה: הדא מנא לך? אמר ליה: הכין הוה רבי סימון מברך על ירידת גשמים.

שואלת הגמרא: וכמה גשמים ירדו ויהא בהן כדי רביעה? אמרנו רביעה כל הזמן - מה זה רביעה? עונה הגמרא: מלוא כלי מחזיק שלשה טפחים, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: בתחילה, טפח - כלומר ברביעה הראשונה טפח - ובשנייה, שני טפחים, ובשלישית, שלשה טפחים.

תני: רבי שמעון בן אלעזר אומר: '''אין לך טפח יורד מלמעלה, שאין הארץ מעלה כנגדו שני טפחים'''. התהום עולה למעלה. מאי טעמא? '''תהום אל תהום קורא לקול צינוריך'''.

ואמר רבי לוי: המים העליונים זכרים, והתחתונים נקבות. מה טעם? &quot;תפתח ארץ&quot; - כנקבה הזאת שהיא פותחת לפני הזכר, ואיפה הוא ישן? זו פריה ורבייה. &quot;וצדקה תצמיח יחד&quot; - זו ירידת הגשמים. &quot;כי אני ה' בראתיו&quot; - הכוונה לכך, לתיקונו וליישובו של עולם.

רב אחא תנא לה בשם רבי שמעון בן גמליאל: ולמה נקרא שמה רביעה? שהיא רובעה את הארץ - ככה הארץ מצמיחה. רבי חנינא בר יקא בשם רבי יהודה: שורשי חיטה בוקעין בארץ נ' אמה, שורשי תאינה רכים בוקעין בצור.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לא מסתברא.''' אלא דלענין ברכה נאמרו אלו השיעורין והשיב הן ולר' חזקיה השיב דלענין הפסק תענית נאמרו וא&quot;ל ר' חזקיה למה אמרת ליה לר' תנחום הין הכין דלענין ברכה נאמרו והשיב דבשיטת רבי שלי אמרתי כן לר' תנחום ועל זה שאל רבי מנא ומנו רביה וא&quot;ל ר' זעירא הוא רבו וא&quot;ל ר' מנא ואם כן הלא אנן אמרינן לעיל דר' יוסי בשם ר' זעירא קאמר להפסק תענית נאמרה ולא כרב אדא בר אבימי משמיה

'''שאת ממניען זו מזו.''' כצ&quot;ל וכך הוא בפ&quot;ק דתענית. שאתה מונע טיפה א' מטיפה אחרת שלא יהא נוגעין זו בזו כדכתיב כי יגרע נטפי מים והוא לשון מניעה וגרעון כד&quot;א ונגרע מערכך

'''וכמה גשמים ירדו וכו'.''' תוספתא פ&quot;ק דתענית

'''מלא כלי.''' אם הם ממלאין הכלי המחזיק ג' טפחים

'''בתחלה.''' ברביעה ראשונה

'''שורשי תאנים רכים.''' הם מתחלחלין ובוקעין אפי' בקרקע קשה כצור

'''אלא לפי חיסומה.''' היינו שפתה כלומר מלמעלה בלבד ולשון המשנה הוא פי&quot;ו דכלים הסלין של עץ משיחסום ויקנב וכן הרבה במשנה והוא מענין לא תחסום שור

'''א&quot;כ מה יעשו שורשי חרוב ושקמה.''' שהן עמוקים הרבה בארץ ומהיכן הן שותין

'''לרגעים אשקנה.''' לרגע שתצטרך ולכל מין ומין כפי מה שהוא

'''ראה זול בא לעולם וכו'.''' מפני שהן טובה לו ולכל העולם

'''מת והורישו.''' אומר ג&quot;כ ברוך הטוב ומטיב אם יש עוד יורש שיורש עמו

'''מתני' בנה בית חדש וקנה כלים חדשים.''' בין יש לו כיוצא בהם בין אין לו כיוצא בהן מברך שהחיינו

'''על הרעה מעין הטובה.''' שהוא עכשיו רעה אע&quot;פ שיש בה מעין הטובה שתבא אח&quot;כ מחמת רעה זו אפ&quot;ה מברך דיין האמת כפי שהיא עכשיו כגון ששטף נהר תבואתו של שנה זו אע&quot;פ שמחמת זה רוו המים פני האדמה ונעשית שדהו משובחת לשנים הבאות השתא מיהא רעה היא

'''ועל הטובה מעין הרעה.''' כגון דאשכח מציאה אע&quot;פ שיש בה מעין הרעה דאי שמע בה מלכא מלקי ליה ושקיל מיניה השתא מיהא טובה הוא ומברך הטוב ומטיב

'''הצועק לשעבר.''' המתפלל על מה שכבר עבר ה&quot;ז תפלת שוא דמאי דהוה הוה

'''גמ' לא סוף דבר.''' לאו דוקא חדשים ממש אלא אפי' הן שחקים כאלו הם חדשים לו מברך עליהם

'''קנה.''' כלים אומר שהחיינו ואם ניתן לו במתנה דהויא טובת המקבל וטובת הנותן דיש לו הנאה במה שנותן לזה אומר הטוב והמטיב&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אחימי לא מיסתברא לברכה · שמ' אמ' · אמ' ליה הין · אמ' ר' חזקיה לרב אדא בר אחימי לא מסתברא להפסיק תעניות שמ' אמ' ליה אין · אמ' ליה למה אמרת ליה הין · הכין אמ' ליה · אמ' ר' מטא לר' חזקיה מגו רביה אמ' ליה ר' זעירא אמ' ליה ואנן אמרינן ר' יוסי בשם ר' זעירא להפסיק תעניות טמירה · ר' יהודה בר יחזקאל אמ' אנא אושא מברך על ירידת גשמים יתגדל ויתקדש ויתברך ויתרוממה שמך מלכינו על כל טיפה וטיפה שאת מוריד לנו שאות ממציען זו מזון · כי יגרע נטפי מים · כד&quot;א ונגרע מערכך · אמ' ר' יודן ולא עוד ולא שהוא מורידן כמידה יש' ומים תיכן במידה · ר' יוסי בר יעקב סלק בבקרה ר' יודן מגדליא עד דהוא תמן נחת מיטרא ושמע קליה אמ' אלף אלפין וריבי ריבוון חייבין להודות לשמך מלכינו על כל טיפה וטיפה שאת מוריד לע שאת גומל טובה לחייבים · אמ' ליה הדא מנא לך · אמ' ליה הכין הוה ר' סימון מברך על ירידת גשמים · וכמה גשמים ירדו ויהא בהן כדי רביעה מלא כלי מחזיק ג' טפחים דברי ר' מאיר · ר' יהודה או' בתחילה טפח · ובסופייה שני טפחים · ובשלישית ג' טפחים · תני ר' שמעון בן אלעזר או' אין לך טפח יורד מלמעלה עד שהארץ מעלה כנגדו ב' טפחים · מ&quot;ט תהום אל תהום קורא לקול צינוריך · ואמ' ר' לוי המים העליונים זכרים · והתחתונים נקיבות · מה טעם תפתח ארץ · כנקיבה הזאת שהיא פותחת לפני הזכר · ויפרו ישע זו פריה ורבייה · וצדקה תצמיח יחד זו ירידת הגשמים · כי אני י&quot;י בראתיו · לכך בראתיה לתיקוע ולישובו שלעולם · ר' אחא תני לה בשם ר' שמעון בן גמליאל ולמה נקרא שמה רביעה שהיא רובעת את הארץ · ר' חנינא בר יקא בשם רב יהודה שורשי חיטה בוקעין בארץ ג' אמה · שורשי תאינה רכה בוקעין בצור · תני ר' ישמעאל בן אלעזר או' אין הארץ שותה אלא לפי חיסומה · אם כן מה יעשה שורשי חרוב · מה יעשו שורשי שקמה · אמ&quot;ר חנינא אחת לשלשים יום תהום עולה ומשקה אותו · ומה טעמ' אני י&quot;י עצרה לרגעים אשקנה · אמ&quot;ר זעירא תני תנינן ראה זול בא לעולם ושובע בא לעולם עהר מספיק למדינה או' ברוך הטוב והמטיב · אמרו לו מת אביו או' ברוך דיין האמת · מת והורישו או' ברוך הטוב והמטיב · בנה בית חדש וקנה כלים חדשים כול' · אמ&quot;ר חייא בר בא לא סוף דבר חדשים לא אפ' שחקים כאילו הם חדשים לו · ר' יעקב בר זבדי בשם ר' חייא בר אבא אמ' קנה או' ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה · ניתן לו או' ברוך הטוב והמטיב · ר' בא אבוה דר' בא מארי בשם ר' אחא קנה או' ברוך שהגיענו לזמן הזה · ניתן לו או' ברוך הטוב והמטיב · לבש בגדים או' ברוך מלביש ערומים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

תני רבי ישמעאל בן אלעזר אומר: '''אין הארץ שותה אלא לפי חיסומה'''. כלומר הארץ בעצם שותה רק במעטפת, המים הם רק במעטפת. אם כן, מה יעשה שורשי חרוב שהם עמוקים? מה יעשו שורשי שקמה? כלומר איך הם ישתו? אמר רבי חנינא: אחת לשלשים יום, תהום עולה ומשקה אותו. ומה טעמא? '''אני ה' נוצרה, לרגעים אשקנה'''.

אמר רבי זעירא: תני תמן: ראה זול בא לעולם, ושובע בא לעולם, נהר מספיק למדינה, אומר: &quot;ברוך הטוב והמטיב&quot;. אמרו לו: מת אביו, אומר: &quot;ברוך דיין האמת&quot;. מת והורישו, אומר: &quot;ברוך הטוב והמטיב&quot;. כלומר כל אדם צריך לברך באותו רגע, איך שהוא מרגיש את המציאות.

פרק ט' הלכה ג', מתני': בנה בית חדש, וקנה כלים חדשים, אומר: &quot;ברוך שהגיענו לזמן הזה&quot;. מברך על הרעה מעין הטובה, ועל הטובה מעין הרעה. והצועק לשעבר, הרי זה תפלת שוא - כלומר הדבר שכבר קרה, לצעוק על זה, זה כבר תפילה מיותרת. כיצד? היתה אשתו מעוברת, ואומר: &quot;יהי רצון שתלד אשתי זכר&quot;, הרי זו תפלת שוא. היה בא בדרך ושמע קול צווחה בעיר, ואומר: &quot;יהי רצון שלא יהיה בתוך ביתי&quot;, הרי זו תפלת שוא - כי כבר הייתה צעקה.

גמ': קנה כלים חדשים אומר ברוך שהגיענו לזמן הזה. אמר רבי חייא בר אבא: לא סוף דבר חדשים, אלא אפילו שחקים, כאילו הם חדשים לו - אז כלים ישנים, אם אצלו הם חדשים, מברך עליהם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

רבי יעקב בר זבדי בשם רבי חייא בר אבא: קנה, אומר: &quot;ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה&quot;. ניתן לו, אומר: &quot;ברוך הטוב והמטיב&quot;. רבי אבא אבוה דרבי אבא מארי בשם רב אחא: קנה, אומר: &quot;ברוך שהגיענו לזמן הזה&quot;. ניתן לו, אומר: &quot;ברוך הטוב והמטיב&quot; - כמו שאמרנו גם קודם. לבש בגדים, אומר: &quot;ברוך מלביש ערומים&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף סה עמוד ב'''

{{שוליים|ט_לז}} '''על ירידת גשמים מברכים &quot;אלף אלפין וריבי ריבוון חייבין להודות לשמך מלכינו... שאת גומל טובה לחייבים&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רכא סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי סימון שכך היה מברך על ירידת גשמים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה בנוסח זה.

{{שוליים|ט_לח}} '''כאשר מת אביו ומורישו נכסים, מברך &quot;ברוך דיין האמת&quot; ו&quot;ברוך הטוב והמטיב&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רכג סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כלשון המשנה בירושלמי, שמברך שתי הברכות - הן על הצער והן על הטובה, וכך פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע.

{{שוליים|ט_לט}} '''הבונה בית חדש או הקונה כלים חדשים מברך &quot;ברוך שהחיינו&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רכג סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, שהבונה בית חדש או הקונה כלים חדשים מברך ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ט_מ}} '''חייב אדם לברך על הרעה בנוסח מעין ברכת הטוב, ועל הטובה בנוסח מעין ברכת הרע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רכב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, שעל הרעה מברך &quot;ברוך דיין האמת&quot; ועל בשורה טובה מברך &quot;הטוב והמטיב&quot;, וכל אחת נבנית מעין חברתה.

{{שוליים|ט_מא}} '''המתפלל על מה שכבר אירע ואינו יכול להשתנות מתפלל תפילת שווא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה כב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רל סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הירושלמי שהצועק על שעבר הרי זו תפילת שווא, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;131&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
[[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכה על עשיית סוכה לולב מזוזה תפילין וציצית|העושה סוכה לעצמו,]] אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצותיו וציונו לעשות סוכה&quot;. לאחרים, &quot;לעשות לו סוכה לשמו&quot;. {{שוליים|ט_מה}}נכנס לישב בה, אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצותיו וציונו לישב בסוכה&quot;. משהוא מברך עליה לילי יום טוב הראשון, אינו צריך לברך עליה עוד מעתה. העושה לולב לעצמו, אומר: &quot;ברוך אשר קידשנו במצותיו וציונו לעשות לולב&quot;. לאחר, &quot;לעשות לולב לשמו&quot;. {{שוליים|ט_מו}}כשהוא נוטלו, אומר: &quot;על נטילת לולב&quot;, {{ירו&quot;מ-הוסר|ואשר החיינו}} ושהחיינו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביום הראשון, אבל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ומברך}} מברך בכל שעה ושעה {{ירו&quot;מ-ביאור|כל יום}} שהוא נוטלו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהלילות מפסיקים}}. העושה מזוזה לעצמו, אומר: &quot;לעשות מזוזה&quot;. לאחר, &quot;לעשות מזוזה לשמו&quot;. {{שוליים|ט_מז}}כשהוא קובע, אומר: &quot;ברוך אשר קדשנו במצותיו וציונו על מצות מזוזה&quot;. העושה תפילין לעצמו, {{ירו&quot;מ-הוסר|וכו&quot;}} אומר: &quot;לעשות תפילין&quot; לאחר, {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;וכו&quot;}} &quot;לעשות תפילין לשמו&quot;. {{שוליים|ט_מח}}כשהוא לובש, אומר: &quot;על מצות תפילין&quot;. העושה ציצית לעצמו, אומר: {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;וכו&quot;}} &quot;לעשות ציצית&quot;. לאחר, {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;וכו&quot;}} &quot;לעשות ציצית לשמו&quot;. {{שוליים|ט_מט}}נתעטף, {{ירו&quot;מ-הוסר|וכו&quot;}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומר: &quot;ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, אשר קידשנו במצותיו וציונו להתעטף בציצית}}&quot;. {{שוליים|ט_נ}}התורם והמעשר, אומר: &quot;ברוך {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה ה' אלוקינו מלך העולם}} אשר קידשנו במצותיו וציונו להפריש תרומה ומעשר&quot;. לאחר, &quot;להפריש תרומה ומעשר לשמו&quot;. {{שוליים|ט_נא}}השוחט צריך לברך: &quot;ברוך אתה ה' אלוקינו {{ירו&quot;מ-הוסר|אמה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מלך העולם}} אשר קידשנו במצותיו, וציונו על השחיטה&quot;. {{שוליים|ט_נב}}המכסה, אומר: &quot;על כיסוי הדם&quot;. {{שוליים|ט_נג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכות המילה|המל צריך לברך:]] &quot;ברוך {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה ה' אלוקינו מלך העולם}} אשר קידשנו במצותיו וציונו על המילה&quot; {{שוליים|ט_נד}}אבי הבן אומר: &quot;ברוך {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה ה' אלוקינו מלך העולם}} אשר קידשנו במצותיו, וציונו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו&quot;. העומדים שם צריכין לומר: &quot;כשם שהכנסתו לברית, כן תכניסהו לתורה ולחופה&quot;. המברך צריך לברך: &quot;ברוך אשר קידש ידיד מבטן, וחוק בשאירו שם, וצאצאיו חתם באות ברית קודש, על כן בשכר זאת אל חי חלקינו צורינו, צוה להציל ידידות שאירנו משחת. ברוך אתה ה' כורת הברית&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מחלוקת האם מברך עובר לעשייתן|מצוות, אימת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} מברך עליהן?]] רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אומר: {{שוליים|ט_נה}}עובר לעשייתן. {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני עשיתן}} רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אומר: בשעת עשייתן. אתיא דרב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] כשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}, דאמר רבי יוסי בי רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] בשם שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: כל המצות טעונות ברכה בשעת עשייתן, חוץ מתקיעה {{ירו&quot;מ-ביאור|שמברך לפני כי אי אפשר לתקוע ולברך}} {{שוליים|ט_נו}}וטבילה {{ירו&quot;מ-ביאור|כי ערום, לא ראוי לברך כך}} ויש אומרים: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} קדושין {{ירו&quot;מ-הוסר|בבעילה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בביאה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שבתוך מעשה לא ראוי לברך}} אמר רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]]: אית לך חוריי: תפילין של יד, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמברך}} עד שלא יחלוץ. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהחליצה נעשת ברגע אחד, והנחת תפילין}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ושל}} של ראש, {{ירו&quot;מ-ביאור|שגם עליה מברך לפני ההנחה, שהיא נעשת ברגע אחד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}עד שלא {{ירו&quot;מ-הוסר|ייבה}} יהבה {{ירו&quot;מ-הדגשה|עליו}}, לא {{ירו&quot;מ-הוסר|ייבה}} יהבה, מן {{ירו&quot;מ-הוסר|דייבה}} דיהבה, הא {{ירו&quot;מ-הוסר|ייבה}} יהבה. שחיטה אימת הוא מברך עליה? רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אומר: {{שוליים|ט_נז}}עובר לשחוט. יוסי בן נהוראי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן נהוראי|°]] אומר: משישחוט. למה? שמא תתנבל שחיטתה {{ירו&quot;מ-ביאור|ונמצא מברך לבטלה}}. מעתה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|יברך רק}} משיבדק הסימנין.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק תשיעי#דף סו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף ס&quot;ו. שלוש מילים מהדף הקודם בסוף: &quot;לבש בגדים, אומר ברוך מלביש ערומים. '''העושה סוכה לעצמו אומר ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לעשות סוכה'''.&quot; כי יש לנו, הירושלמי נוקט בעניין כשעושים צורכי מצווה גם צורכי מברך. עושה את זה לאחרים, אומר '''לעשות לו סוכה לשמו'''. '''נכנס לישב בה אומר ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לישב בסוכה'''. '''משהוא מברך עליה לילי יום טוב הראשון, אינו צריך לברך עוד''', כי בעצם כל השבעה ימים זה מצווה אחת ארוכה. אין רגע שבו הוא לא חולק עם בסוכה. כן, כי גם לישון צריכים בסוכה.

'''העושה לולב לעצמו, אומר ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לעשות לולב'''. אם הוא עושה את זה לאחר, אומר '''לעשות לולב לשמו'''. '''כשהוא נוטלו אומר על נטילת לולב''', וגם ביום הראשון הוא גם אומר שהחיינו, אבל הוא מברך בכל שעה ושעה שהוא נוטלו. כלומר, כל יום הוא מברך. למה? כיוון שהלילות מפסיקים בניגוד לסוכה שאין הפסקה. גם בלילות הוא חייב.

'''העושה מזוזה לעצמו אומר לעשות מזוזה'''. לאחר, אז אומר '''לעשות מזוזה לשמו'''. '''כשהוא קובע אומר ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות מזוזה'''. '''העושה תפילין לעצמו, אומר לעשות תפילין'''. הוא עושה את זה לאחר, אז אומר '''לעשות תפילין לשמו'''. וכשהוא לובש הוא אומר '''על מצות תפילין'''. '''העושה ציצית לעצמו אומר לעשות ציצית'''. לאחר, אז אומר '''לעשות ציצית לשמו'''. כן, וכשהוא לובש אותם, נתעטף.

'''התורם והמעשר אומר ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להפריש תרומה ומעשר'''. אם הוא מפריש לאחר, אז הוא אומר '''להפריש תרומה ומעשר לשמו'''. '''השוחט צריך לברך ברוך אתה ה' אלוקינו אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על השחיטה'''. '''המכסה אומר על כיסוי הדם'''. '''המל צריך לברך ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על המילה'''. אבי הבן אומר '''ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו'''. '''העומדים שם צריכים לומר כשם שהכנסתו לברית, כן תכניסהו לתורה ולחופה''' ולמעשים טובים.

המברך צריך לברך '''ברוך אשר קידש ידיד מבטן, וחוק בשאירו שם, וצאצאיו חתם באות ברית קודש, על כן בשכר זאת אל חי חלקינו צורינו, צוה להציל ידידות שאירנו משחת. ברוך אתה ה' כורת הברית'''.

שאלת הגמרא: '''מצוות אימת מברך עליהן?''' רבי יוחנן אמר '''עובר לעשייתן''', כלומר לפני שהוא עושה אותן. רב הונא אמר '''בשעת עשייתן'''. ואומרת הגמרא, אתיא דרב הונא כשמואל, דאמר רבי יוסי בי רבי בון בשם שמואל, '''כל המצות טעונות ברכה בשעת עשייתן, חוץ מתקיעה''' שמברך לפני, כי אי אפשר לתקוע ולברך - השופר בפה, הוא לא יכול לברך, '''וטבילה''', כי כשהוא טובל הוא ערום, ערום לא יכול לברך. '''ויש אומרים קדושין''' - בביאה. כלומר, אם זה בביאה אז הוא לא יכול לברך תוך המעשה כי זה לא ראוי.

אמר רבי יונה, אית לך חוריי - כלומר שעוד דבר: '''תפילין של יד, עד שלא יחלוץ'''. כמו שאמרנו, גם על החליצה &quot;לברך לשמור חוקיך&quot;, אז כשחולץ תפילין של יד לא שייך לברך תוך כדי, כי זה ברגע אחד. וכן '''של ראש, עד שלא יהבה'''. גם כן הוא לא יכול לברך תוך כדי עשייה, כי לפני שהוא עושה הוא עוד לא עשה, וכשהוא עשה ברגע אחד הוא כבר סיים את זה.

כן, '''לא יהבה, מן דיהבה, הא יהבה'''. כלומר, כל עוד שהוא לא נתן תפילין על הראש לא נתן, ומיד כשנתן - כבר נגמר.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''העושה סוכה לעצמו.''' תוספתא פ&quot;ו העושה כל המצות צריך לברך העושה סוכה לעצמו וכו'. משהוא מברך עליה לילי י&quot;ט הראשון אינו צריך לברך עליה עוד מעתה. דכיון דלא מפסקי לילות מימים כולהו כחדא יומא אריכתא דמיא אבל בלולב הואיל דאינו נוהג בלילות כבימים כל יומא ויומא מצוה באנפי נפשה היא

'''רב הונא אמר בשעת עשייתן.''' דשמא לא יזדמן לו לעשותה. חוץ מתקיעה. דאינו מברך אלא אחר התקיעה דבשעת התקיעה א&quot;א לו לברך וכן טבילה וקודם לכן לא דאכתי גברא לא חזי לברך

'''וי&quot;א קידושין בבעילה.''' אם מקדש האשה בביאה אין לו לברך כ&quot;א אח&quot;כ דקודם לכן לא דשמא לא תתרצה לו ובשעת בעילה אי אפשר לברך

'''אית לך חוריי.''' יש לך עוד אחרת שיוצאת מן הכלל דקאמר שמואל בשעת עשייתן וברכת מצוה זו א&quot;א לברך עליה אלא קודם עשייתה וזו היא תפילין של ראש כדלקמן

'''תפילין של יד עד שלא יחלוץ.''' כלומר ודאי דתפילין של יד הרי היא ככל המצות לשמואל דמברך עליה כל שעת עשייתה עד שלא יחלוץ

'''ושל ראש.''' אלא בתפלה של ראש הוא דאמינא דאין לברך עליה אלא עד שלא ייבה כלומר עד שלא יביא עליו ויהדקן בראשו וטעמא דכיון דלכתחילה צריך לברך עוד ברכה אחרת על של ראש מצות תפילין ואפי' אם כבר בירך על של יד להניח והשתא על כרחך דמברך על של ראש קודם שמניח או שמהדקן על ראשו דאלת&quot;ה א&quot;כ לפעמים משכחת לה דאינו מקיים לברכה זו על של ראש כדמסיק ואזיל

'''עובר לשחוט.''' קודם שישחוט: משישחוט למה שמא וכו' ונמצאת ברכה לבטלה

'''מעתה אי חיישינן להכי א&quot;כ משיבדוק הסימנין.''' כלומר אף לאחר שיבדוק הסימנין והן נשחטין כתיקנן ניחוש שמא ימצא איזו טרפות בבני מעיים ומשני חזקת בני מעיים כשרים הן כל זמן דלא אתיליד בהו ריעותא כדתני בברייתא שחטה וכו'&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;העושה סוכה לעצמו או' ברוך אשר קידשנו במיצותיו וציונו לעשות סוכה · לאחרים לע לעשות לו סוכה לשמו · נכנס לישב בה או' ברוך אשר קידשנו במצותיו וציונו לישב בסוכה · משהוא מברך עליה לילי יום טוב הראשון מיכן צריך לברך עליה עוד · מעתה העושה לולב לעצמו או' ברוך אשר קידשנו במצוות וציונו על לעשות לולב · לאחר לעשות לולב לשמו · כשהוא נוטלו אומ' על נטילת לולב · ואשר החיינו · ומברך בכל שעה ושעה שהוא נוטלו · העושה מזוזה לעצמו או' לעשות מזוזה · לאחר לעשות מזוזה לשמו · כשהוא קובעה או' ברוך אקב&quot;ו על מצות מזוזה · העושה תפילין לעצמו כול' · לאחר כול' · כשהוא לובש או' על מצות תפילין · העושה ציצית לעצמו כול' · לאחר כול' · מתעטף כול' · התורם והמעשר או' ברוך אקב&quot;ו להפריש תרומה ומעשר · השוחט צריך לומ' באו' אלמה אקב&quot;ו על השחיטה · המל צריך לומ' באו' אלמה אקב&quot;ו על המילה · המכסה או' על כיסוי הדם · אבי הבן או' ברוך אקב&quot;ו להכניסו בבריתו שלאברהם אבינו · העומדים שם צריכין לומ' כשם שהכנסתו לברית כן תכניסהו לתורה ולחופה · המברך צריך לומ' ברוך אשר קידש ידיד מבטן וחוק בשאירו שם וצאצאיו חתם באות ברית קודש · על כן בשכר זאת א'ל חי חלקינו צורינו צוה להציל ידידות שאירינו משחת · ברוך כורת הברית · מיצות אימתי מברך עליהן · ר' יוחנן אמ' עובר לעשייתן · רב הונא אמ' בשעת עשייתן · אתייא דרב הונא כשמואל דאמ&quot;ר יוסי ביר' בון בשם שמואל כל המצות טעונות ברכה בשעת עשייתן חוץ מתקיעה וטבילה · ויש אומ' קידושין בבעילה · אמ' ר' יונה אית לך חוריי תפילין שליד עד שלא יחלוץ · ושלראש עד שלא ייבה · לא ייבה מן דייבה הא ייבה · שחיטה אימתי הוא מברך עליה · ר' יוחנן אמ' עובר לשחוט · יוסי בן טוראי או' משישחוט למה שמא תתנבל שחיטותה · מעתה משיתדוק הסימנין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לא ייבה מן דייבה הא ייבה.''' כלומר ואם לא יברך על של ראש עד שלא יביא עליו א&quot;כ אחר שייבה עליו הא כבר הביא עליו ומשכחת לה לפעמים דאינו מברך עליה כלל שהרי על של יד הא אמרינן דיכול לברך עליהן כל זמן שהיא עליו עד שלא יחלוץ דנקרא שעת עשייה ובשלמא אי אמרינן דעל של ראש מברך קודם לעשייה א&quot;כ לעולם מצינו שתי ברכות דאם כבר בירך להניח על של יד מברך עוד על של ראש על מצות ואם עדיין לא בירך על של יד הרי יש לו לברך כל זמן שלא יחלוץ וברכת של ראש ודאי אינה פוטרת לשל יד דהא כבר נתחייב בברכת של יד מקודם ועוד דברכת של ראש היא על גמר המצוה ולפיכך אומר על מצות וברכת של יד היא להניח וא&quot;כ עדיין לא בירך על מצותה ופשיטא שצריך לברך על של יד כל זמן שלא יחלוץ ויש כאן שתי ברכות אבל אם אמרינן דגם על של ראש אינו מברך קודם עשייה כ&quot;א אחר שהניח והדקן על ראשו מעתה תו לא משכחת לה שתי ברכות כ&quot;א בחד צד והיינו אם כבר בירך על של יד דאז ודאי מברך גם על של ראש אבל אם עדיין לא בירך על של יד והמתין עד שהניח ולשמואל יש לו לעשות כן לכתחילה דשעת עשי' בעינן א&quot;כ שוב אינו מברך על של ראש אלא בברכה אחת סגי דהא ברכת להניח שייך על שתיהן ופוטרת ג&quot;כ לשל ראש ומכיון דבעינן שתי ברכות על כרחך דמברך על של ראש קודם עשייה ושפיר משכחת לה שתי ברכות לעולם וכדאמרן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף סו עמוד א'''

{{שוליים|ט_מה}} '''האם צריך לברך &quot;לישב בסוכה&quot; בכל כניסה לסוכה בחג.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ו, הלכה יב , טור או&quot;ח סימן תרמא, סמ&quot;ג עשין מג. ''הכרעה:'' ברכת &quot;לישב בסוכה&quot; נתקנה רק על ישיבה, ומשבירך בלילי יו&quot;ט הראשון פוטר את כל ימי החג, שדין הישיבה נקבע בליל הראשון ואינו חוזר ונשנה בכל כניסה.

{{שוליים|ט_מו}} '''יש לברך &quot;על נטילת לולב&quot; בכל יום מימי החג, ו&quot;שהחיינו&quot; ביום הראשון בלבד.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ז, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרנא סעיף ה. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; טעם הדבר שהלילות מפסיקים בין ימי החג, ולכן צריך לברך בכל יום מחדש על נטילת לולב, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ט_מז}} '''יש לברך &quot;לעשות תפילין&quot; בעושה לעצמו ו&quot;לעשות תפילין לשמו&quot; בעושה לאחר, וכן בקביעת מזוזה מברך &quot;על מצות מזוזה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ה, הלכה ז , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפט סעיף א , סמ&quot;ג עשין כג. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; הרמב&quot;ם, השו&quot;ע והסמ&quot;ג פסקו כן להלכה ולמעשה.

{{שוליים|ט_מח}} '''חובת אמירת ברכת/נוסח &quot;לשם מצות תפילין&quot;/&quot;לעשות ציצית&quot; בעת עשיית תפילין וציצית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ה , סמ&quot;ג עשין כא. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; הרמב&quot;ם, השו&quot;ע (או&quot;ח כה, ה) והסמ&quot;ג פסקו שבלבישת תפילין אומר &quot;על מצות תפילין&quot; ובעשיית ציצית לעצמו אומר &quot;לעשות ציצית&quot; ולאחר &quot;לעשות ציצית לשמו&quot;.

{{שוליים|ט_מט}} '''חובה לברך &quot;להתעטף בציצית&quot; בעת ההתעטפות בטלית מצוייצת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ח סעיף ה. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי שהמתעטף בציצית מברך &quot;אשר קידשנו במצותיו וציונו להתעטף בציצית&quot;, וכן הביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ט_נ}} '''יש לברך לפני הפרשת תרומות ומעשרות בעצמו &quot;אשר קידשנו... וציוונו להפריש תרומה ומעשר&quot;, ואם מפריש עבור אחר מברך &quot;להפריש תרומה ומעשר לשמו&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תרומות, פרק ב, הלכה טז , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק יא, הלכה יב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שלא סעיף עח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, וכך פסקו הרמב&quot;ם (הל' תרומות פ&quot;ב הט&quot;ז; הל' ברכות פי&quot;א הי&quot;ב) והשו&quot;ע (יו&quot;ד סי' של&quot;א סעיף עח).

{{שוליים|ט_נא}} '''השוחט בהמה או חיה או עוף מברך &quot;אשר קידשנו במצותיו וציונו על השחיטה&quot; לפני השחיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שחיטה, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן יט סעיף א , סמ&quot;ג עשין סג. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי שהשוחט מברך ברכה זו, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע והסמ&quot;ג.

{{שוליים|ט_נב}} '''המכסה דם שחיטת חיה ועוף מברך &quot;על כיסוי הדם&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שחיטה, פרק יד, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן כח סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי שהמכסה מברך &quot;על כיסוי הדם&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ט_נג}} '''המל צריך לברך &quot;אשר קידשנו במצותיו וציונו על המילה&quot; קודם שימול.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מילה, פרק ג, הלכה א , רמב&quot;ם, הלכות מילה, פרק ג, הלכה ב , רמב&quot;ם, הלכות מילה, פרק ג, הלכה ג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רסה סעיף א , סמ&quot;ג עשין כח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, וכך נקבע ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע יו&quot;ד סימן רסה סעיף א.

{{שוליים|ט_נד}} '''אבי הבן חייב לברך ברכת &quot;להכניסו בבריתו של אברהם אבינו&quot; בעת המילה, והעומדים אומרים &quot;כשם שהכנסתו לברית&quot; והמברך מברך ברכת &quot;אשר קידש ידיד מבטן&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות מילה, פרק ג, הלכה א , רמב&quot;ם, הלכות מילה, פרק ג, הלכה ב , רמב&quot;ם, הלכות מילה, פרק ג, הלכה ג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רסה סעיף א , סמ&quot;ג עשין כח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע קבעו נוסח שלוש הברכות הללו (ברכת האב, מנהג העומדים, וברכת המברך) כלשונן בירושלמי להלכה ולמעשה.

{{שוליים|ט_נה}} '''ברכת המצוות נאמרת מתי בדיוק ביחס לעשיית המצווה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן כה סעיף ח. ''הכרעה:'' נפסק כסתמא קמא ש&quot;עובר לעשייתן&quot; - כלומר לפני עשיית המצווה, כלשון הכלל המקובל &quot;כל המצוות מברך עליהן עובר לעשייתן&quot;, ורב הונא נדחה למעט תקיעת שופר שמברכים בשעת עשייתה מפני שאי אפשר לתקוע ולברך בבת אחת.

{{שוליים|ט_נו}} '''ברכת המצוות נאמרת קודם עשייתה, ובמצוות שאין הגברא יכול לברך תוך כדי מעשה (כגון טבילה) מברכים לפניה מעומד ערום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק יא, הלכה ז , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רסח סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יונה שכל מצווה הנעשית ברגע אחד מברכים עליה קודם התחלתה ממש, ומצוות שנמשכות כשחיטה מברך בתחילתן קודם גמר המעשה, כפי שנפסק ברמב&quot;ם ושו&quot;ע יו&quot;ד רסח,ב.

{{שוליים|ט_נז}} '''ברכת השחיטה נאמרת קודם השחיטה או לאחריה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שחיטה, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן יט סעיף א &lt;קטע סוף=סו א/&gt; ==דף סו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=סו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שמברך &quot;עובר לשחוט&quot;, כדין כל המצוות שמברכים עליהן עובר לעשייתן, ואין חוששים לנבילת השחיטה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;132&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{שוליים|ט_נח}}חזקת בני מעיים כשרים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}}תני: {{שוליים|ט_נט}}שחטה ונטלו הזאבים מעיה, כשירה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמאי אינו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וחושש}} חושש שמא ניקבה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רבנן דתמן: בני מעיים בחזקת כושר. פיסקא: הצועק לשעבר {{ירו&quot;מ-הוסר|כו'}} הרי זה תפלת שוא. כיצד? היתה אשתו מעוברת, ואומר: &quot;יהי רצון שתלד אשתי זכר&quot;, הרי זו תפלת שוא. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תפילה על מעוברת שתלד זכר, רחל התפללה על דינה|דבית ינאי {{ירו&quot;מ-הוסר|אומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרי}}, ביושבת על המשבר היא מתניתא.]] הא קודם {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}כן, יצלי. {{ירו&quot;מ-ביאור|יתפלל}} אמר יהודה בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]: אף היושב{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} על המשבר יכול להשתנות על שם: ([[ירמיהו יח ו]]) &quot;הנה כחומר ביד היוצר&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} יהודה בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}} בשם דבית ינאי: {{ירו&quot;מ-הוסר|עיקור}} עיקר עיבור של דינה זכר היה. מאחר שנתפללה רחל, נעשית נקבה. הדא היא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[בראשית ל כא|בראשית ויצא ל כא]]) &quot;ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה&quot;. מאחר שנתפללה רחל, נעשית נקבה. ואמר רבי יהודה בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]] בשם דבית רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: אמנו רחל מנביאות הראשונות היתה. אמרה: עוד אחר יהיה ממני. הדא הוא דכתיב: ([[בראשית ל כד|בראשית ויצא ל כד]]) &quot;יוסף ה' לי בן אחר&quot;. &quot;בנים אחרים&quot; לא אמרה, אלא עוד אחר יהיה ממני. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: היה בא {{ירו&quot;מ-הוסר|מדרך}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בדרך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושמע קול צווחה בעיר, ואומר: &quot;יהי רצון שלא יהיה בתוך ביתי&quot;, הרי זו תפלת שוא. תנן}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מעשה}} ב[[ביאור:עץ מסורת#הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;הלל הזקן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה בא בדרך ושמע קול צוחה בעיר}}, {{ירו&quot;מ-הוסר|אומר}} אמר: {{ירו&quot;מ-הוסר|בטוח}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מובטח}} אני שאין {{ירו&quot;מ-הוסר|אלו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה}} בתוך ביתי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שאמר}} [[ביאור:עץ מסורת#הלל|°]]&lt;nowiki/&gt;הלל הזקן {{ירו&quot;מ-הוסר|אומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אין זו תפילה, אלא ביטחון בה’ כדכתיב (תהילים קיב ז}}) &quot;משמועה רעה לא יירא&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ט_ד|ירושלמי ברכות, פרק ט, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ט_ד&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ט_ס}}הנכנס לכרך, מתפלל שתים, אחת בכניסתו ואחת ביציאתו. [[ביאור:עץ מסורת#בן עזאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בן עזאי אומר: ארבע, שתים בכניסתו ושתים ביציאתו. ונותן הודאה לשעבר, וצועק על העתיד לבא.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הנכנס לכרך של גויים ושל ישראל|נכנס לכרך מתפלל שתים,]] אחת בכניסתו ואחת ביציאתו. בכניסתו מהו אומר? &quot;יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שתכניסני לכרך זה לשלום&quot;. ביציאתו אומר: &quot;מודה אני לפניך ה' אלהי&quot; וכו' [[ביאור:עץ מסורת#בן עזאי|°]]&lt;nowiki/&gt;בן עזאי אומר: מברך ארבע, שתים בכניסתו ושתים ביציאתו. בכניסתו הוא אומר: &quot;יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שתכניסני לכרך זה לשלום&quot;. נכנס, אומר: &quot;מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שנכנסתי לשלום, כן יהי רצון מלפניך שתוציאני מתוכו לשלום&quot;. כשיצא, אומר: &quot;יהי רצון מלפניך ה' אלהי {{ירו&quot;מ-הוסר|שתוציאנו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שתוציאני}} מכרך זה לשלום&quot;. יצא, אומר: &quot;מודה אני לפניך ה' אלהי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואלוקי אבותי}}, שהוצאתני לשלום, כן יהי רצון מלפניך, שתוליכני לביתי לשלום&quot; או &quot;למקום פלוני לשלום&quot;. הדא דאמר, במדורות עובדי כוכבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומזלות}}, אבל בישראל אין צריך לברך. אם היה מקום שהורגין שם, אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}מדורות ישראל, צריך לברך. {{שוליים|ט_סא}}נכנס לבית הכסא מברך שתים: אחת בכניסתו ואחת ביציאתו. בכניסתו מהו אומר? &quot;כבוד לכם, המכובדים משרתי קודש, דרך ארץ הוא, פנו דרך! ברוך האל הכבוד&quot;. {{שוליים|ט_סב}}כשהוא יוצא מהו אומר? &quot;ברוך אשר יצר את האדם בחכמה&quot; {{שוליים|ט_סג}}נכנס למרחץ מתפלל שתים: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחת}} בכניסתו ואחת ביציאתו. בכניסתו מהו אומר? &quot;יהי רצון מלפניך ה' אלהי, שתצילני משריפת האש, ומהיזק החמין, ומן המפולת. ואל יארע דבר בנפשי, ואם יארע, תהא מיתתי כפרה על כל עונותי, ותצילני מזו ומכיוצא בו לעתיד לבוא&quot;. כשהוא יוצא אומר: &quot;מודה אני לפניך ה' אלהי, שהצלתני מן האור&quot;. אמר רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאת אמר}}, במרחץ שהיא ניסוקת, אבל במרחץ שאינה ניסוקת, אינו אומר אלא &quot;מהיזק חמין&quot; בלבד. רבי חלקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חלקיה|°]] ורבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: תפלת המרחץ אינה טעונה עמידה.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק תשיעי#דף סז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''שחיטה אימת הוא מברך עליה?''' רבי יוחנן אומר '''עובר לשחוט''', כלומר לפני השחיטה. יוסי בן נהוראי אומר '''משישחוט''', מאחר השחיטה. למה? '''שמא תתנבל שחיטתה'''. כלומר, אם היא תתנבל בשחיטה אז ברכה לבטלה תהיה. אומרת הגמרא, '''מעתה משיבדק הסימנין''' - יברך רק אחרי שיבדוק את הסימנים ויראה שהכול כשר. ואתה אומר לא, זה סומכים על החזקה, '''חזקת בני מעיים כשרים'''. תני: '''שחטה ונטלו הזאבים מעיה, כשירה'''. למה לא חושש שמא ניקבה? אמר רבי אבא בשם רבנן דתמן, '''בני מעיים בחזקת כושר'''. כלומר, סתם בני מעיים אין בהם נקב.

פיסקא: '''הצועק לשעבר הרי זה תפלת שוא'''. '''היתה אשתו מעוברת, ואומר יהי רצון שתלד אשתי זכר, הרי זו תפלת שוא'''. דבית ינאי אמרי, '''ביושבת על המשבר היא מתניתא'''. כלומר, זה רק אם ממש רגע לפני הלידה. אה, קודם לכן, אפילו שהיא בהיריון אפשר להתפלל וזה יעזור - '''יצלי''', אז זה יצליח.

אמר יהודה בן פזי, '''אף היושב על המשבר יכול להשתנות''' על שם '''הנה כחומר ביד היוצר'''. כלומר, האדם הוא כמו חומר ביד היוצר, כמו שהיוצר עד רגע אחרון יכול, באובניים הוא יכול לשנות את הצורה, ככה הקדוש ברוך הוא עד רגע אחרון יכול לשנות.

יהודה בן פזי בשם דבית ינאי: '''עיקר עיבור של דינה זכר היה'''. כלומר, בעצם דינה הייתה אמורה להיות זכר אצל לאה, '''ומאחר שנתפללה רחל, נעשית נקבה'''. כלומר, בבבלי זה נשמע כאילו שבעצם דינה הייתה בבטן של רחל ויוסף היה בבטן של לאה, והם פשוט התחלפו. לפי הירושלמי פשוט העיבור השתנה. כלומר, היא הייתה בהתחלה אמורה להיות זכר והשתנתה, אבל היא נשארה אצל רחל.

דרך אגב, משתמשים ברעיון הזה לעניין של השתלת עוברים לקבוע מי האמא. לפי הבבלי, מה שהיולדת היא האמא, גם אם המקור של הביצית והזרע מאמא אחרת - כיוון שאנחנו יודעים שלאה לפי המדרש הייתה בעצם התעברה בבטן של רחל, אבל בעצם מי שילדה אותה זה לאה והיא נקראת בתה, כלומר היא נקראת הבת של לאה. אז רואים מכאן שהיולדת היא האמא. אבל לפי הירושלמי זה לא כך - לפי הירושלמי מה שקרה זה שפשוט התחלף המין.

הדא היא דכתיב: '''ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה'''. כלומר, '''מאחר שנתפללה רחל, נעשית נקבה'''. כלומר, בעצם גם עוד הבדל בין ירושלמי לבבלי - בבבלי בעצם לאה התפללה, כדי שאחותה לא תתבייש. אבל פה רחל התפללה ודינה הפכה מבן לבת.

אמר רבי יהודה בן פזי בשם דבית רבי ינאי: '''אמנו רחל מנביאות הראשונות היתה. אמרה: עוד אחר יהיה ממני'''. למה היא קראה לו יוסף? שייתן לה בן אחר. הדא הוא דכתיב: '''יוסף ה' לי בן אחר'''. כלומר יהיה לי עוד בן אחד אחר. '''בנים אחרים' לא אמרה, אלא עוד אחר יהיה ממני'''. כלומר היא ידעה שרק עוד בן אחד יהיה לה.

תנן: היה בא בדרך ושמע קול זעקה בעיר, ואומר יהי רצון שלא יהא בתוך ביתי. שואלת הגמרא ואילו הלל הזקן אמר: '''אני שאין בתוך ביתי'''. הוא שמע צעקה, אז הוא אמר בטוח שזה לא ביתי. ומה שהלל אמר זה לא היה תפילה, אלא הפגנת ביטחון. כלומר, הוא בטוח, כמו שכתוב '''משמועה רעה לא יירא'''. זה קצת לחדל למתניתין.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''וחושש.''' וניחוש שמא ניקבו. דהא נטלו קודם בדיקה וקאמר ר' בא בשם רבנן דתמן בני מעיים בחזקת כושר כצ&quot;ל וכן הוא בפ&quot;ח דתרומות ובפ&quot;ג דביצה ותיבות היא מתניתא יהודה בן פזי בטעות הדפוס ניתקו למעלה ובשורה שנייה שייכים הם כדלקמן

'''פיסקא הצועק לשעבר וכו'.''' דבית ינאי אמר ביושבת על המשבר היא מתניתא ובכאן שייכי' שתי תיבות אלו וכן הוא בב&quot;ר פ' ויצא. כלומר הא דקתני היתה אשתו מעוברת ואמר יה&quot;ר שתלד זכר ה&quot;ז תפלת שוא דוקא ביושבת על המשבר הא קודם לכן יצלי דכל זמן שאינה יושבת על המשבר יכול הוא להשתנות וכאן שייך יהודה בן פזי וכך הוא בב&quot;ר אמר יהודה בן פזי אף היושבת על המשבר יכול להשתנות על שם הנה כחומר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל מה יוצר הזה לאחר שיצר את הכד שוברו ועושה אף אני עושה כן אפי' על המשבר

'''מאחר שנתפללה רחל.''' ואמרה יוסף ה' לי בן אחר נעשית נקבה

'''מנביאות הראשונות היתה.''' שידעה שלא יולד ליעקב כ&quot;א עוד אחד והתפללה שיהיה ממנה

'''היה בא בדרך.''' ותנן שלא יאמר יה&quot;ר שלא יהיה בתוך ביתי ומהו אומר כששמע קול צווחה בעיר

'''בטוח אני שאין אלו בתוך ביתי.''' זה מותר לו לומר דאינו דרך תפלה אלא שמראה עצמו נכון לבו בטוח בה'

'''מתני' אחת בכניסתו.''' שיכנס לשלום ואחת ביציאתו שיצא לשלום

'''שתים בכניסתו ושתים ביציאתו.''' בכניסתו אומר שתכניסני לכרך זה לשלום נכנס אומר מודה אני לפניך שהכנסתני לכרך זה לשלום הרי זה שתים בכניסתו בקש לצאת אומר שתוציאני מכרך זה לשלום לאחר שיצא אומר מודה אני לפניך שהוצאתני מכרך זה לשלום וכל כך למה מפני שצריך שיתן אדם הודאה לבוראו על מה שעבר עליו מן הטוב ויתפלל על העתיד שתבא לו טובה

'''גמ' בכניסתו וכו'.''' הדא דאמר במדורת עכו&quot;ם. בכרך שעכו&quot;ם דרין בתוכו דשכיחא היזיקא אבל במקום ישראל א&quot;צ לברך

'''אם היה במקום שהורגין שם.''' שדנין דיני נפשות אפי' בכרך שדרין ישראל צריך לברך דשמא לא ימצא מי שילמד עליו זכות

'''הדא אמרה במרחץ שהיא ניסוקת.''' ויש חלל תחתיה אומר משריפת האש

'''במרחץ שאינה ניסוקת.''' תחתיה כ&quot;א שרוחצין עצמן במים חמין בלבד

'''אינה טעונה עמידה.''' ומתפלל אפילו כשהוא יושב&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;חזקת בבי מעיים כשירים · תני שחטה ונטלו הזאיבים מעיה כשירה · וחוטט שמא ניקבו · ר' בא בשם רבנן דתמן בני מעיים היא מתני' יהודה בן פזי בחזקת כושר · הל' דבית ינאי דמ' כיושבת על המשבר · הא קודם כן יעלו על שם הנה כחומר ביד היוצר · ר' בשם דבית ינאי עיקר עיבורה שלדינה זכר היה · מאחר שנתפללה רחל נעשית נקיבה · הדא היא ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה · מאחר שנתפללה רחל נעשית נקיבה · ואמ&quot;ר יהודה בן פזי בשם דבית ר' ינאי אמינו רחל מביאות הראשונות היתה · אמרה עוד אחר יהיה ממנ' · הדא הוא דכת' יוסף י'י לי בן אחר · בנים אחרים לא אמרה · לא עוד אחר יהיה ממנו · היה בא בדרך מהו או' בטוח אני שאין אילו בתוך ביתי · הלל הזקן או' משמועה רעה לא יירא · נכנס לכרך מתפלל שתים אחת בכניסתו ואחת ביציאתו · בכניסתו מהו או' יהי רצון מלפניך י'י אלהיי ואלהי אבותיי שתכניסני לכרך זה לשלום · ביציאתו או' מודה אני לפניך י'י אלהיי כול' בן עזאי או' מברך ארבע שתים בכניסתו ושתים ביציאתו · בכניסתו הוא או' יהי רצון מלפניך י'י אלהיי ואלהי אבותיי שתכניסיני לכרך זה לשלום · נכנס או' מודה אני לפניך י'י אלהיי ואלהי אבותיי שהכנסתי לשלום כן יהי רצון מלפניך שתוציאיני מתוכו לשלום · כשייצא או' יהי רצון מלפניך י'י אלהיי שתוציאיני מכרך זה לשלום · יצא או' מודה אני לפניי י'י אלהיי שהוצאתני לשלום כן יהי רצון מלפניך שתוליכיני לביתי לשלום או למקום פל' לשלום · הדא דא אמ' במדורה גוים אבל בכיפ' אין צריך לברך · אם היה מקום שהורגין שם אפי' במדורתיין צריך לברך · נכנס לבית הכסא מברך שתים אחת בכניסתו ואחת ביציאתו · בכניסתו מהו או' כבוד לכם המכובדים משרתי קודש דרך ארץ הוא פנו דרך · בריך הן הכבוד · כשהוא יוצא מהו או' ברוך אשר יצר את האדם בחכמה · נכנס למרחץ מיתפלל שתים אחת בכניסתו ואחת ביציאתו · או' יהי רצון מלפניך י'י אלהיי שתצילני משריפת האש ומהיזק החמין ומן המפולת · ואל יארע דבר בנפשי ואם יארע תהא מיתתי כפרה על כל עוונותיי ותצילני מזו ומכיוצא בו לעתיד לבוא · כשהוא יוצא או' מודה אני לפניך י'י אלהיי שהצלתני מן האור · אמ&quot;ר אבהו הדא במרחץ שהיא בסוקת אבל במרחץ שאינה בסוקת אינו או' אלא מהזיק חמיין בלבד · ר' חלקיה ור' סימון בשם ר' יהושע בן לוי תפילת המרחץ אינה טעונה עמידה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''הנכנס לכרך, מתפלל שתים, אחת בכניסתו ואחת ביציאתו'''. בן עזאי אומר '''ארבע, שתים בכניסתו ושתים ביציאתו'''. '''ונותן הודאה לשעבר, וצועק על העתיד לבא'''.

אומרת הגמרא: תנן, '''נכנס לכרך מתפלל שתים, אחת בכניסתו ואחת ביציאתו'''. בכניסתו מה אומר? '''יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שתכניסני לכרך זה לשלום'''. ביציאתו אומר: '''מודה אני לפניך ה' אלהי''' וכולי, שהחזרתני לשלום.

בן עזאי אומר, '''מברך ארבע, שתים בכניסתו ושתים ביציאתו'''. בכניסתו הוא אומר: '''יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שתכניסני לכרך זה לשלום'''. נכנס, אומר: '''מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שנכנסתי לשלום, כן יהי רצון מלפניך שתוציאני מתוכו לשלום'''. וכשיצא, אומר: '''יהי רצון מלפניך ה' אלהי מכרך זה לשלום'''. יצא, אומר: '''מודה אני לפניך ה' אלהי, שהוצאתני לשלום, כן יהי רצון מלפניך, שתוליכני לביתי לשלום''' או למקום פלוני לשלום.

הדא דאמר, במדורות עובדי כוכבים - כלומר כל השאר צריך להתפלל שיחזור לעיר, זה דווקא אם זה מקומות של גויים, '''אבל בישראל אין צריך לברך'''. אבל '''אם היה מקום שהורגין שם''', כלומר יש שם פושעים, אז '''אפילו מדורות ישראל, צריך לברך'''.

'''נכנס לבית הכסא מברך שתים: אחת בכניסתו ואחת ביציאתו'''. בכניסתו מה אומר? '''כבוד לכם, המכובדים משרתי קודש, דרך ארץ הוא, פנו דרך! ברוך האל הכבוד'''. כשהוא יוצא מה אומר? '''ברוך אשר יצר את האדם בחכמה'''.

'''נכנס למרחץ מתפלל שתים: בכניסתו ואחת ביציאתו'''. בכניסתו מה אומר? '''יהי רצון מלפניך ה' אלהי, שתצילני משריפת האש, ומהיזק החמין, ומן המפולת. ואל יארע דבר בנפשי, ואם יארע, תהא מיתתי כפרה על כל עונותי, ותצילני מזו ומכיוצא בו לעתיד לבוא'''. כן, כמו מאש או מגיהינום. וכשהוא יוצא אומר: '''מודה אני לפניך ה' אלהי, שהצלתני מן האור'''.

אמר רבי אבהו, הדא במרחץ שהיא ניסוקת, כלומר שבאמת מדליקים אש מתחת, '''אבל במרחץ שאינה ניסוקת, אינו אומר אלא מהיזק חמין בלבד'''. רבי חלקיה ורבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי: '''תפלת המרחץ אינה טעונה עמידה'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף סו עמוד ב'''

{{שוליים|ט_נח}} '''בהמה שנמצאו בני מעיים שלה (עוברים) חתוכים או שנשמט אחד מהם - חזקתם כשרים ואינם פוסלים את הבהמה בבדיקה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שחיטה, פרק ו, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן כה סעיף ג , סמ&quot;ג עשין סג. ''הכרעה:'' נפסק כן להלכה, שחזקת בני מעיים כשרים, כלשון הירושלמי &quot;כדתני&quot;, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ט_נט}} '''בהמה ששחטה ונטלו הזאבים מעיה אחר השחיטה - כשירה, שאין חוששים שמא ניקבו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שחיטה, פרק ו, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן כה סעיף ג , סמ&quot;ג עשין סג. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בשם רבנן דתמן: בני מעיים בחזקת כושר, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ט_ס}} '''הנכנס לכרך מסוכן מתפלל תפילה בכניסתו ותפילה נוספת ביציאתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה כה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רל סעיף א , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא ששתים דיו, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח רל, א.

{{שוליים|ט_סא}} '''יש לומר &quot;אשר יצר&quot; ביציאה מבית הכסא, ולפני הכניסה יש לומר נוסח כבוד למלאכים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ז, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' להלכה לא נפסק כלשון הירושלמי (&quot;כבוד לכם... ברוך האל הכבוד&quot;); הבבלי (ברכות ס ע&quot;ב) קבע נוסח שונה - &quot;אשר יצר את האדם בחכמה&quot; ביציאה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, ואת אמירת הכבוד למלאכים בכניסה השאירו כמנהג נכון אך לא כברכה בנוסח הירושלמי..

{{שוליים|ט_סב}} '''חובת אמירת ברכת &quot;אשר יצר&quot; ביציאה מבית הכסא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ז, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ג סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי שיש לברך &quot;אשר יצר את האדם בחכמה&quot; ביציאה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה בכל יציאה מבית הכסא.

{{שוליים|ט_סג}} '''הנכנס למרחץ (הסקה באור/חמין) מתפלל בכניסה ובעיבר וחוזר ומברך ביציאה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה כ , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רל סעיף ג &lt;קטע סוף=סו ב/&gt; ==דף סז עמוד א== &lt;קטע התחלה=סז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבהו: התקנה נאמרה במרחץ המוסקת באור בלבד, ולא במרחץ המוסקת בחמין טבעיים או במרחץ שנעשה כל צרכו, כמובא ברמב&quot;ם ושו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;133&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ט_ה|ירושלמי ברכות, פרק ט, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ט_ה&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ט_סד}}חייב אדם לברך על הרעה, כשם שמברך על הטובה, שנאמר: ([[דברים ו ה|דברים ואתחנן ו ה]]) &quot;ואהבת את ה' אלהיך, בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך&quot;. &quot;בכל לבבך&quot;, בשני יצרים, ביצר טוב וביצר רע; &quot;בכל נפשך&quot;, אפילו נוטל את נפשך; &quot;בכל מאודך&quot;, בכל ממונך. דבר אחר: &quot;בכל מאודך&quot;, בכל מידה ומידה שהוא מודד לך, בכל הוי מודה לו מאד מאד. {{שוליים|ט_סה}}לא יקל אדם את ראשו כנגד שער המזרח, שהוא מכוון כנגד בית קדשי הקדשים. {{שוליים|ט_סו}}ולא יכנס להר הבית: במקלו, ובמנעלו, ובפונדתו, ובאבק שעל רגליו. ולא יעשנו קפנדריא, {{ירו&quot;מ-ביאור|קיצור}} ורקיקה מקל וחומר. כל חותמי ברכות שבמקדש היו אומרים: &quot;ברוך אתה ה’ מן העולם&quot;. ומשקלקלו המינין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אמרו: אין עולם אלא אחד, התקינו שיהו אומרים: &quot;ברוך אתה ה’ מן העולם ועד העולם&quot;, והתקינו שיהא אדם שואל את שלום חבירו בשם, שנאמר: ([[רות ב ד]]) &quot;והנה בועז בא מבית לחם, ויאמר לקוצרים: ה' עמכם.&quot; ואומר: ([[שופטים ו יב]]) &quot;ה' עמך גבור החיל&quot;. ואומר: ([[משלי כג כב]]) &quot;אל תבוז כי זקנה אמך&quot; ואומר: ([[תהילים קיט קכו]]) &quot;עת לעשות לה' הפרו תורתך&quot; [[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן אומר: הפרו תורתך עת לעשות לה'&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מברך על הרעה מעין הטובה. אמר}} רבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ברכיה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} בשם רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: על שם ([[תהילים צב ט]]) &quot;ואתה מרום לעולם ה'&quot;. לעולם ידך על עליונה. בנוהג שבעולם, מלך בשר ודם יושב ודן, כשהוא נותן דימוס, {{ירו&quot;מ-ביאור|רחמים שחרור ופטור}} הכל מקלסין אותו. וכשהוא נותן ספקולה, {{ירו&quot;מ-ביאור|חיוב מוות}} הכל מרננים אחריו. למה? ששטף {{ירו&quot;מ-ביאור|הקפיד}} בדינו. אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא: &quot;ואתה מרום לעולם ה':. לעולם ידך על עליונה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[תהילים קא א]]) &quot;לדוד מזמור, חסד ומשפט אשירה, לך ה' אזמרה. אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: אם חסד אתה עושה עמי, &quot;אשירה&quot;, ואם משפט אתה עושה עמי, &quot;אשירה&quot;. בין כך ובין כך &quot;לך ה' אזמרה&quot;. אמר רבי תנחומא בן יהודה[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא בן יהודה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהכא}}: ([[תהילים נו יא]]) &quot;באלהים אהלל דבר, בה' אהלל דבר&quot;. בין על מדות הדין, בין על מדות הרחמים, אהלל דבר. ורבנן אמרין: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהכא}} ([[תהילים קטז יג]]) &quot;כוס ישועות אשא, ובשם ה' אקרא&quot;, ([[תהילים קטז ג]]) &quot;צרה ויגון אמצא, ובשם ה' אקרא&quot;. בין כך ובין כך {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;ובשם}} &quot;בשם ה' אקרא&quot;. אמר רבי יודן בן פילה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בן פילה|°]]: הוא שאיוב אמר: ([[איוב א כא]]) &quot;ה' נתן וה' לקח, יהי שם ה' מבורך&quot;. כשנתן, ברחמים נתן. וכשלקח, ברחמים לקח. ולא עוד, אלא כשנתן, לא נמלך בבריה, וכשלקח, נמלך בבית דינו. אמר רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בית דינו של ה'|כל מקום שנאמר וה', הוא ובית דינו.]] בנין אב שבכולם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדכתיה}}: ([[דברי הימים ב יח כב]]) &quot;וה' דבר עליך רעה&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|צוותה תורה}} עשה מאהבה, ועשה מיראה; עשה מאהבה, שאם באת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} לשנוא, דע כי אתה אוהב, ואין אוהב שונא. עשה מיראה, שאם באת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} לבעט, דע שאתה ירא, ואין ירא מבעט. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שבעה מיני פרושין|שבעה פרושין הן:]] פרוש שיכמי, ופרוש ניקפי, ופרוש קיזאי, פרוש מה הנכיי, פרוש אדע חובתי ואעשנה, פרוש יראה, פרוש אהבה. פרוש שיכמי, טעין מצוותא {{ירו&quot;מ-ביאור|מראה כאילו טוען מצוה}} על כיתפא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמראה לכולם שעושה מצוה}} פרוש ניקפי, אקיף לי ואנא עביד מצוה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שתמיד אומר: המתן עד שאסים את המצוה שאני עסוק בה, וכך מודיעה לכולם צדקותו}}. פרוש קיזאי, עביד חדא חובה וחדא מצוה, ומקזז חדא בחדא. פרוש מה הנכייה, {{ירו&quot;מ-הוסר|מאן}} מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה}} דאית לי, מה {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}נא מנכי עביד מצוה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמראה כמה הוא צדיק, שחוסך מהמעט שיש לו כדי לקיים מצוות}}.&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק תשיעי#דף סז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''חייב אדם לברך על הרע כשם שמברך על הטובה, שנאמר: &quot;ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך.&quot;''' בכל לבבך, כוונה בשני יצריך, ביצר טוב וביצר רע. בכל נפשך, אפילו נוטל את נפשך. בכל מאודך, זה בכל ממונך. דבר אחר, בכל מאודך, בכל מידה ומידה שהוא מודד לך, בכל הוי מודה לו מאוד, מאוד.

'''לא יקל אדם את ראשו כנגד שער המזרח, שהוא מכוון כנגד בית קודשי הקודשים.''' '''ולא ייכנס להר הבית במקלו ובמנעלו ובפונדתו ובאבק שעל רגליו, ולא יעשנו קפנדריא, ורקיקה מקל וחומר.''' '''כל חותמי ברכות שבמקדש היו אומרים: &quot;ברוך אתה ה' מן העולם.&quot;''' ומשקלקלו המינים אמרו: &quot;אין העולם אלא אחד.&quot; לכן התקינו שיהיו אומרים: '''&quot;ברוך אתה ה' מן העולם ועד העולם.&quot;''' והתקינו שיהא אדם שואל שלום חברו בשם, שנאמר: '''&quot;והנה בועז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים ה' עמכם.&quot;''' ואומר: '''&quot;ה' עמך גיבור החיל.&quot;''' ואומר: '''&quot;אל תבוז כי זקנה אמך.&quot;''' ואומר: '''&quot;עת לעשות לה' הפרו תורתך.&quot;''' רבי נתן אומר: '''הפרו תורתך עת לעשות לה'.'''

ועת הגמרא. אמר רבי ברכיה בשם רבי לוי, איזה פסוק קורא מזה זה? כתוב: '''&quot;ואתה מרום לעולם ה'.&quot;''' כלומר, לעולם ידך על עליונה. בנוהג שבעולם, מלך בשר ודם יושב ודן, כשהוא נותן דימוס, כלומר שהוא נותן זיכוי, הכל מקלסים אותו. וכשהוא נותן ספקולה, כלומר שהוא מחייב, הכל מרננים אחריו. למה? ששטף בדינו, כלומר הוא הגזים, הקפיד. אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא '''&quot;ואתה מרום לעולם ה'&quot;''', לעולם ידך על עליונה. כלומר תמיד משבחים את הקדוש ברוך הוא ואומרים שהדין דין אמת.

אמר רבי הונא בשם רב אחא: כתוב '''&quot;לדוד מזמור, חסד ומשפט אשירה, לך ה' אזמרה.&quot;''' אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: '''&quot;אם חסד אתה עושה עמי, אשירה, ואם משפט אתה עושה עמי, אשירה.&quot;''' לא משנה איך הקדוש ברוך הוא מתנהג עם דוד, ככה דוד אומר, תמיד אני אשיר לקדוש ברוך הוא ואודה לו. בין כך ובין כך '''&quot;לך ה' אזמרה.&quot;'''

אמר רבי תנחומא בן יהודה: כתוב '''&quot;באלהים אהלל דבר, בה' אהלל דבר.&quot;''' אלוקים זה מידת הדין וה' זה מידת הרחמים. אז בין על מידת הדין בין מידת הרחמים, אהלל דבר. ורבנן אמרין: כתוב '''&quot;כוס ישועות אשא, ובשם ה' אקרא&quot;''', '''&quot;צרה ויגון אמצא, ובשם ה' אקרא.&quot;''' בין כך ובין כך '''&quot;בשם ה' אקרא.&quot;'''

אמר רבי יודן בן פילה: הוא שאיוב אמר: '''&quot;ה' נתן וה' לקח, יהי שם ה' מבורך.&quot;''' כשנתן, ברחמים נתן, וכשלקח, ברחמים לקח. ולא עוד, אלא כשנתן, לא נמלך בבריה, וכשלקח, נמלך בבית דינו.

אמר רבי אלעזר: כל מקום שנאמר וה', הכוונה הוא ובית דינו. בנין אב שבכולם, זה מה שכתוב: '''&quot;וה' דבר עליך רעה.&quot;''' מכאן שבעצם זה היה ביחד עם בית דין.

ציוותה תורה עשה מאהבה, ועשה מיראה. למה שניהם? עשה מאהבה, שאם באת לשנוא, דע כי אתה אוהב, ואין אוהב שונא. עשה מיראה, שאם באת לבעוט, דע שאתה ירא, ואין ירא מבעט.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' חייב אדם וכו'.''' כלומר כשמברך דיין האמת על הרעה חייב לברך בשמחה ובלב טוב כשם שמברך בשמחה הטוב ומטיב על הטובה

'''וביצר רע.''' בשעת עברה וכעס והאף שכל זה הוא יצר רע

'''ד&quot;א בכל מאדך בכל מדה.''' המדודות לך בין מדה טובה בין מדת פורענות

'''לא יקל אדם את ראשו.''' לא ינהג קלות ראש כנגד שער המזרח חוץ להר הבית אשר בחומה הנמוכה אשר לרגלי הבית במזרח לפי שכל השערים מכוונים זה כנגד זה שער המזרח שער עזרת נשים ושער עזרת ישראל ופתח האולם והיכל ובית קדשי הקדשים בימי מקדש ראשון כשהיה אמה טרקסין אבל בבית שני היו שתי פרוכרת זה לפנים מזה

'''ובאפונדתו.''' אזור חלול שנותנים בו מעות פ&quot;א בגד שלובש על בשרו לקבל הזיע' שלא לטנף שאר הבגדים וגנאי לאדם לצאת באותו בגד לבדו

'''קפנדריא.''' ליכנס בפתח זה ולצאת בפתח שכנגדו כדי לקצר הלוכו דרך שם ולשון קפנדריא אדמקיפנא דרי איעול בהא כלומר בעוד שאני צריך להקיף שורות של בתים אקצר מהלכי ואכנס דרך כאן

'''ורקיקה.''' אסורה בהר הבית מק&quot;ו ממנעל מה מנעל שאינו דרך בזיון אסו' רקיק' שהיא דרך בזיון לא כל שכן

'''כל חותמי ברכות שבמקדש היו אומרים מן העולם.''' במס' תענית בפ&quot;ב אמרינן עונין אמן במקדש והמברך אומר בסוף כל ברכה ברוך אתה ה' אלהי ישראל מן העולם כך היו אומרים במקדש ראשון והעונין אחריהם אומרים בשכמל&quot;ו ומשקלקלו המינין הכופרים בתחיית המתים ואמרו אין עולם אלא זה התקינו עזרא וסיעתו שיהו אומרים ברוך אתה ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם להוציא מלב המיני'

'''גמ' לעולם ידך על העליונה.''' בין לדין בין לרחמים לפיכך מברכין על הרעה כשם שמברכין על הטובה

'''ספקולה.''' גזר דין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;הל' ר' ברכיה בשם ר' לוי על שם ואתה מרום לעולם י'י · לעולם ידך על העליונה · בנוהג שבעולם מלך בשר ודם יושב ודן כשהוא נותן דימוס הכל מקלסין אותו · וכשהוא נותן ספקולה הכל מרננים אחריו למה ששטף בדינו · אבל הקב&quot;ה אינו כן אלא ואתה מרום לעולם י'י · לעולם ידך לעליונה · ר' חונא בשם ר' אחא לדוד מזמור חסד ומשפט אשירה לך י'י אזמרה · אמ' דוד לפני הקב&quot;ה אם חסד אתה עושה עמי אשירה · ואם משפט אתה עושה עמי אשירה · בין כך ובין כך לך י'י אזמרה · אמ&quot;ר תנחומא בן יהודה באלהים אהלל דבר בי'י אהלל דבר · ורבנן אמרין כוס ישועות אשא ובשם י'י אקר' צרה ויגון אמצא ובשם י'י אקרא · בין כך ובין כך ובשם י'י אקרא · אמ&quot;ר יודן בן פזי הוא שאיוב אמ' י'י נתן וי'י לקח יהי שם י'י מבורך · כשנתן ברחמים נתן · וכשלוקח ברחמים לקח · ולא עוד אלא כשנתן לא נמלך בבריה · וכשלוקח נמלך בבית דינו · אמ&quot;ר לעזר כל מקום שנ' וי'י הוא ובית דינו · בניין אב שבכולם וי'י דיבר עליך רעה · עשה מאהבה ועשה מיראה · עשה מאהבה שאם באת לשנוא דע כי אתה אוהב ואין אוהב שונא · עשה מיראה שאם באת לבעוט דע שאתה ירא ואין ירא מבעט · שבעה פרושין הן פרוש שיכמי · ופרוש ניקפי · ופרוש קיזאי · ופרוש מה נכייה פרוש אדע חובתי ואיעשנה · פרוש יראה · פרוש אהבה · פרוש שיכמי טעין מיצוותא על כיתפא פרוש ניקפי · אקיף לי ואנא עביד מיצוה · פרוש קיזאי · עבד חדא חובה וחדא מיצוה ומיקזן חדא בחדא · פרוש מה נכייה · מאן ראיית לי מהסת מנכי עבד מיצוה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והתקינו שיהא אדם שואל את שלום חבירו בשם.''' בשמו של הקב&quot;ה ולא אמרינן מזלזל הוא בכבודו של מקום בשביל כבוד הבריות ולמדו מבועז שאמר לקוצרים ה' עמכם וכי תימא בועז מדעתיה דנפשיה קעבד ולא גמרינן מיניה ת&quot;ש מן המלאך שאמר לגדעון ה' עמך גבור החיל וכי תימא לא שאל המלאך בשלום גדעון ולא ברכו אלא שבשליחותו של מקום הודיעו שהשכינה עמו ולא גמרינן מיניה ת&quot;ש ואומר אל תבוז כי זקנה אמך אל תבוז את בועז לאמר שמדעתו עשה אלא למוד מזקני אומתך כי יש לו על מי להסמך שנא' עת לעשות לה' הפרו תורתך פעמים שמבטלין ד&quot;ת כדי לעשות לה' אף זה המתכוין לשאול בשלום חבירו זהו רצונו של מקום שנאמר בקש שלום ורדפהו מותר להפר דברי תורה ולעשות דבר הנראה אסור מפני השלום

'''כשהוא נותן דימוס.''' רחמים

'''ששטף בדינו.''' שטף למדת הדין יותר מן הראוי

'''אבל הקב&quot;ה אינו כן.''' לפי שהדין שלו הוא רחמים שלפעמים בא לכפרת עון או כיוצא בו לטובתו של האדם

'''באלהים.''' כל מקום שנאמר אלהים הוא דין וה' הוא רחמים

'''בנין אב שבכולם.''' דמפורש ביה בהדיא כן

'''עשה מאהבה עשה מיראה.''' כלומר אף שתעשה דבר מאהבת השם מ&quot;מ תשים ג&quot;כ יראת רוממותו נגד פניך א&quot;נ עשה מאהבה במצות עשה ועשה מיראה שתזהר לפרוש מהל&quot;ת

'''שאם באת לשנוא.''' התורה והמצוה ולהשליך אחרי גוך

'''שאם באת לבעט.''' ולעבור על הל&quot;ת

'''שבעה פרושים הן.''' גרסי' לה בסוף פ&quot;ה דסוטה ובבלי שם פ&quot;ג ומפרש לה התם בענין אחר

'''טעין מצוותיה על כתפיה.''' להראות עצמו לבריות

'''אקיף לי.''' המתן לי מעט שאני רוצה לעשות מצוה ואין לי פנאי לדבר עמך&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ומקזז חדא בחדא.''' שהוא מקיז ומנכה העבירה נגד המצוה וחושב בדעתו שהמצוה תכפר על העבירה

'''מאן דאית לי מה.''' מהמיעוט שיש לי איזה דבר מה אנא מנכה לעשות ממנה מצוה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

שבעה פרושים הם: פרוש שיכמי, פרוש ניקפי, פרוש קיזאי, פרוש מה הנכיי, פרוש אדע חובתי ואעשנה, פרוש יראה, פרוש אהבה. פרוש שיכמי - זה אדם שמראה את עצמו כאילו טעין מצוותא על כתפיה, כאילו הוא מראה לכולם שהוא עושה מצוות, להראות כמה הוא צדיק. פרוש ניקפי - הוא אומר &quot;אקיף לי ואנא עביד מצוה&quot;, כלומר תמיד אומר, המטען שלי רק לקיים את המצווה, אני כרגע עסוק באיזה מצווה לגמור אותה לי, והוא כל כך מודה לכולם כמה הוא צדיק. פרוש קיזאי - הוא אומר, עשיתי חובה אחת, אני אעשה מצווה אחת כדי לקזז אחד באחד. פרוש מה הנכייה - כלומר, מן דאית לי, מה נא מנכי עביד מצוה, הוא מראה לכולם כמה הוא צדיק, שהוא חוסך מהמעט שיש לו, מוציא מהפה של הילדים שלו כדי לקיים עוד מצווה. פרוש אדע חובתי ואעשנה - הוא אומר לכולם תגיד לי איזה מעשה עבירה עשיתי שאני אעשה מצווה כנגדה. פרוש יראה - זה כאיוב. פרוש אהבה - זה כאברהם. אין לך חביב מכולם, אלא פרוש אהבה כאברהם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף סז עמוד א'''

{{שוליים|ט_סד}} '''חובה על אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רכב סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שחייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה, מקרא ד&quot;בכל נפשך... בכל מאדך&quot; - כך פסקו רמב&quot;ם, שו&quot;ע וסמ&quot;ג.

{{שוליים|ט_סה}} '''אין להקל ראש (להיפנות, לפעול בבזיון) מול שער המזרח שבהר הבית, המכוון נגד קודש הקודשים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות בית הבחירה, פרק ז, הלכה ה. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם פסק שאין להקל ראש כנגד שער המזרח שהוא מכוון כנגד בית קדשי הקדשים, מפני קדושת המקום המשתמרת גם בזמן הזה.

{{שוליים|ט_סו}} '''אסור להיכנס להר הבית במקל, במנעל, בפונדתו ובאבק שעל הרגליים, ואין לעשותו קפנדריא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות בית הבחירה, פרק ז, הלכה ב , סמ&quot;ג עשין קסד &lt;קטע סוף=סז א/&gt; ==דף סז עמוד ב== &lt;קטע התחלה=סז ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי; הרמב&quot;ם (הלכות בית הבחירה פ&quot;ז ה&quot;ב) פסק איסור זה להלכה כלשונו.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;134&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
פרוש אדע חובתי ואעשה, הי דא חובתה עבדית, {{ירו&quot;מ-ביאור|איזה עברה עשיתי}} דאעבד מצוה כוותה. פרוש יראה, כאיוב. פרוש אהבה, כאברהם. אין לך חביב מכולם, אלא פרוש אהבה כאברהם. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אברהם הפך יצה&quot;ר לטוב, אך דוד הרג את יצה&quot;ר|אברהם אבינו עשה יצר הרע טוב]] דכתיב: {{ממ|נחמיה|ט|ח}} &quot;ומצאת את לבבו נאמן לפניך&quot;. אמר רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}}  {{ירו&quot;מ-הוסר|והפסיד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|שהפשיר}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|עמו, ועשה עימו שלום. דכתיב}}: {{ממ|נחמיה|ט|ח}} &quot;וכרות עמו הברית, {{ירו&quot;מ-הדגשה|לתת את ארץ הכנעני}}{{ירו&quot;מ-הוסר| והחסד וגומר }}&quot;. אבל דוד לא היה יכול לעמוד בו, והרגו בלבבו. מאי טעמא? {{ירו&quot;מ-ביאור|איזה פסוק רומז על זה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קט כב]]) &quot;ולבי חלל בקרבי&quot;. [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#רבי עקיבא גיחך בשעה שהוציאוהו להריגה|הוה קיים מיתדון קומי טונוסטרופוס הרשע,]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|והיו סורקים את בשרו במסרקות ברזל}}. רחתת {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעה}} ענתה דקרית שמע, שרי קרי קרית שמע וגחך. {{ירו&quot;מ-ביאור|צחק}} אמר ליה: סבא! אי חרש {{ירו&quot;מ-ביאור|מכשף}} את, אי מבעט ביסורין את. אמר ליה: תיפח רוחיה דההוא גברא! לא חרש אנא, ולא מבעט ביסורין אנא. אלא כל יומי קריתי פסוק זה, והייתי מצטער ואומר: אימתי יבואו שלשתן לידי ([[דברים ו ה|דברים ואתחנן ו ה]]) &quot;ואהבת את ה' אלהיך, בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך&quot;. רחמתיה {{ירו&quot;מ-ביאור|אהבתיו}} בכל לבי, ורחמתיה {{ירו&quot;מ-ביאור|אהבתיו}} בכל ממוני, ובכל נפשי לא הוה בדיק לי. וכדון דמטת בכל נפשי, והגיעה זמן קרית שמע, ולא אפלגא {{ירו&quot;מ-ביאור|הסחתי}} דעתי, לפום כן אנא קרי וגחך. לא הספיק לומר, עד שפרחה נשמתו. [[ביאור:עץ מסורת#נחמיה עימסוני|°]]&lt;nowiki/&gt;נחמיה עימסוני שימש את [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#את ה' אלקיך תירא - לרבות את התורה|עשרים ושתים שנה, ולימדו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אתים וגמים ריבויין,]] אכין ורקין מיעוטין. אמר ליה: מהו הוא ההן דכתיב: ([[דברים ו יג|דברים ואתחנן ו יג]]) &quot;את ה' אלהיך תירא&quot;!? אמר ליה: אותו ואת תורתו. פיסקא: לא יקל אדם את ראשו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כנגד שער המזרח, שהוא מכוון כנגד בית קדשי הקדשים. ולא יכנס להר הבית: במקלו, ובמנעלו, ובפונדתו, ובאבק שעל רגליו. ולא יעשנו קפנדריא}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|קיצור}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וכו'}} ורקיקה מקל וחומר. תני: {{שוליים|ט_סז}}המטיל מים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביהודה}}, הרי זה הופך פניו כלפי צפון. {{שוליים|ט_סח}}המיסך את רגליו, הרי זה הופך פניו כלפי דרום. אמר רבי יוסי בי רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: הדא דאמר מתניתא, מן הצופים ולפנים. [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה אומר: בכל מקום, ובלבד במקום שאין שם כותל. תני: {{שוליים|ט_סט}}המיסך את רגליו, לא יתן פניו למזרח ואחוריו למערב, אלא לצדדין. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: בשעת המקדש. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: מן הצופים {{ירו&quot;מ-ביאור|מקום שרואים ממנו את המקדש}} ולפנים. [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה אומר: {{שוליים|ט_ע}}בכל מקום, ובלבד במקום שאין בו כותל. {{שוליים|ט_עא}}אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה: נכנסתי אחר [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} לראות המעשה. אמר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}} לו: מה ראיתה: אמר להן: ראיתיו יושב וצידו כלפי מערב. ולא פירע עד שישב, ולא ישב עד ששיפשף, {{שוליים|ט_עב}}ולא קינח בימין, אלא בשמאל. אף [[ביאור:עץ מסורת#בן עזאי|°]]&lt;nowiki/&gt;שמעון בן עזאי היה אומר כן: נכנסתי אחר [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבה לראות את המעשה. אמר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}} לו: מה ראיתה? {{ירו&quot;מ-הוסר|וכו'}} אמר להן: ראיתיו יושב וצידו כלפי מערב. ולא פירע עד שישב, ולא ישב עד ששיפשף, ולא קינח בימין אלא בשמאל. תני: {{שוליים|ט_עג}}לא יכנס אדם {{ירו&quot;מ-הוסר|בהר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|להר}} הבית במנעלו ובאבק שעל רגליו ומעותיו {{ירו&quot;מ-הוסר|צרורות}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|צרורין}} בסדינו ואפונדתו עליו מבחוץ. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}}: ([[קהלת ד יז]]) שמור רגליך {{ירו&quot;מ-הוסר|באשר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כאשר}} תלך אל בית האלהים. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר' יהודה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בר יהודה אומר: הרי הוא אומר ([[אסתר ד ב]]) ויבא עד לפני שער המלך, כי אין לבא אל שער המלך בלבוש שק — {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}לפני {{ירו&quot;מ-הדגשה|שער}} ליחה סרוחה, כן על אחת כמה וכמה לפני שער המקום. לא יעשנו קפנדריא, ורקיקה מקל וחומר: מה אם נעילה שהוא של כבוד את אומר אסור, רקיקה שהוא של בזיון לא כל שכן? תני: לא היו עונין אמן בבית המקדש. מהו היו אומרים? ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. מניין שלא היו עונין אמן במקדש? תלמוד לומר {{ממ|נחמיה|ט|ה}} קומו וברכו את ה' וגו'. מניין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}על כל ברכה וברכה? תלמוד לומר {{ממ|נחמיה|ט|ה}} ומרומם על כל ברכה ותהילה. אמר רבי יהושע דרומיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע דרומיא|°]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בי&quot;ד של מטה גזרו והסכים בי&quot;ד של מעלה|שלשה דברים גזרו בית דין של מטה, והסכים בית דין של מעלה עמהן]] ואילו הן: חרמה של יריחו, ומגילת אסתר, ושאילת שלום בשם. חרמה של יריחו — {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[יהושע ז יא]]) חטא ישראל, ולא יהושע גזר {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרמה של יריחו}}, אלא מלמד שהסכימו בית דין של מעלה עמהן. מגילת אסתר — {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[אסתר ט כז]]) קיימו וקבלו וגו'. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: וקבל כתיב, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כביכול הקדוש ברוך הוא}} מלמד שהסכימו ושאילת שלום בשם {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב (רות ב ד}}) והנה בועז בא מבית לחם ומנין שהסכימו בית דין של מעלה עמהן תלמוד לומר ([[שופטים ו יב]]) וירא אליו מלאך ה' ויאמר אליו ה' עמך גבור החיל {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: אף המעשרות {{ירו&quot;מ-הדגשה|שקבלו בימי עזרא לתת מעשרות אף שלא היו רוב יושביה עליה ומנין שהסכימו}} שנאמר ([[מלאכי ג י]]) הביאו את כל המעשר {{ירו&quot;מ-הוסר|ו&quot;גו}} וכ&quot;ו {{ירו&quot;מ-הדגשה|והריקותי לכם ברכה עד בלי די}} מהו עד בלי די {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בר שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר שמעון בר אבא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: דבר שאי אפשר לו לומר {{ירו&quot;מ-הוסר|דיי}} די {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הוא ברכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שברכם בכל מה שיעשו ולזה אין גבול}} רבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ברכיה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} ורבי חלבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי חלבו|°]] ורב אבא בר עילאי[[ביאור:עץ מסורת#רב אבא בר עילאי|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_סח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק תשיעי#דף סח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אברהם אבינו עשה יצר הרע טוב דכתיב: &quot;ומצאת את לבבו נאמן לפניך.&quot;''' הלב שלו היה שלם, גם היצר הטוב, גם היצר הרע היה שלם עמו. אמר רב אחא: '''&quot;וכרות עמו הברית.&quot;''' אבל דוד לא היה יכול לעמוד בו, והרגו בלבבו. מאי טעמא? דכתיב: '''&quot;ולבי חלל בקרבי.&quot;''' כלומר הרג את היצר הרע.

רבי עקיבא הוה קאים מיתדון קומי טונוסטרופוס הרשע, היו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל. רחתת ענתה דקרית שמע, כלומר הגיע זמן קריאת שמע. שרי קרי קרית שמע וגחך, הוא התחיל לקרוא קריאת שמע וחייך, שמח. אמר ליה: &quot;סבא! אי חרש את, אי מבעט ביסורין את.&quot; כלומר אחד מהשתיים - או שאתה מכשף, או שאתה מבעט ביסורים. אמר ליה: &quot;תיפח רוחיה דההוא גברא! לא חרש אנא, ולא מבעט ביסורין אנא. אלא כל יומי קריתי פסוק זה, והייתי מצטער ואומר: אימתי יבואו שלשתן לידי.&quot; הרי כתוב בפסוק: '''&quot;ואהבת את ה' אלהיך, בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך.&quot;''' רחמתיה בכל לבי, אהבתי את הקדוש ברוך הוא בכל לבי. ורחמתיה בכל ממוני. ובכל נפשי לא הוה בדיק לי, אף פעם לא קרה לי שיכולתי לבדוק אם אני באמת אוהב את הקדוש ברוך הוא ומוכן למסור את נפשי. וכדון דמטת בכל נפשי, והגיעה זמן קרית שמע, ולא אפלגא דעתי, כלומר לא הסחתי דעתי, לפום כן אנא קרי וגחך - לכן אני שמח שעמדתי בזה. לא הספיק לומר, עד שפרחה נשמתו.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הי דא חובתה עבדית.''' הגידו לי איזו עבירה עשיתי ואעשה מצוה כנגדה וכולן להתראות ולהתגדר בהן

'''ומצאת את לבבו.''' שתי לבות שאף יצה&quot;ר שלו החזירוהו לטוב

'''והפשיר עמו וכרות עמו הברית וגו'.''' כצ&quot;ל וכן הוא בסוטה היצה&quot;ר עשה פשרה ושלום עמו ודרש וכרות עמו הברית אדלעיל ומצאת את לבבו וגו' ואע&quot;פ דפשטיה דקרא על הקב&quot;ה נאמר שכרת עם אברהם

'''אבל דוד לא היה יכול לעמוד בו.''' כלומר לעשות שלום עמו והרגו כפה אותו לעשות רצון בוראו

'''הוה מיתדון קומי.''' היה נידון לפניו

'''רחתת.''' הגיע עונתה של ק&quot;ש והתחיל לקרות ושחק

'''או חרש.''' או מכשף אתה לעשות כישוף ביסורין שלא תרגיש בהן דהן הדברים שאתה מדבר ושוחק אתה או מבעט ביסורין אתה באלו הדברים ומשחק להכעיסני

'''רחמתיה וכו'.''' אלו שני הדברים קיימתי אבל השלישי עדיין לא בא לידי לקיימו ועכשיו שבא לידי וג&quot;כ הגיע זמן ק&quot;ש ולא עברתי מלקיים גם ובכל נפשי ובשביל כך אני קורא ק&quot;ש ושמח בחלקי שנפל לי לקיים הדבר בעונתו

'''אותו ואת תורתו.''' לירא מן התורה ולומדיה בכלל

'''פיסקא לא יקל אדם את ראשו וכו'.''' תני המטיל מים וכו' כלומר אפי' לצד צפון שביהודה ומפני שירושלים בצפונה של ארץ יהודה היא הלכך במטיל מים לא חששו להפוך פניו לצד צפון אבל המיסך את רגליו לא יגלה עצמו נגד צפון שהיא נגד ירושלים אלא הופך פניו שיהא פירועו כנגד דרום

'''הדא דאמר מתניתא.''' הא דשנינו בהך ברייתא היינו דוקא אם מן הצופים ולפנים והוא מקום שיכולין לראות משם הר הבית ומשם והלאה אין יכולין לראותו

'''תני.''' אידך המיסך את רגליו ביהודה

'''אלא לצדדים.''' צפון ודרום

'''בשעת המקדש.''' שנו

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ו

'''שמור רגלך.''' שלא יהיה אבק עליהם

'''מה אם נעילה.''' נעילת מנעל

'''תני.''' תוספתא שם

'''וקבל כתיב.''' כלפי מעלה שהסכימו בב&quot;ד של מעלה

'''אף המעשרות.''' בבית שני שמעצמן קבלו עליהן כדתנינן לקמן פ&quot;ג דדמאי והסכימו בב&quot;ד שלמעלה שנא' השיאו את כל המעשר וגו'

'''דבר שאי אפשר לו לומר דיי.''' שאין בו למותרות בעיני המקבלין והוא ברכה של רוב גשמים ולפיכך דריש רב עד שיבלו שפתותיכם וכו' וזהו תוספת ברכה וכל כך הרבה עד שיאמרו דיינו ברכות והובא זה לקמן בפ&quot;ג דתענית בהלכה ז' ודריש מכאן שאין מתפללין על רוב הטובה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;פרוש אדע חובתה עבדית דאעביד מיצוה כוותה · פרוש יראה כאיוב · פרוש אהבה כאברהם · אין לך חביב מכולם אלא פרוש אהבה כאברהם · אברהם אבינו ייצר הרע טוב דכת' ומיצאת את לבבו נאמן לפניך · אמ&quot;ר אחא והפסיד לא וכרות עמו הברית והחסד וגו' · אבל דוד לא היה יכול לעמוד בו והרגו כלבבו מה טעם ולבי חלל בקרבי · ר' עקיבה הוה קיים מייתדין קומי טוטסטרופוס הרשע מטת ענתה דקרית שמע שרי קרי קרית שמע וגחך אמ' ליה סבא אי חרש את אי מבעט בייסורין את · אמ' ליה תיפח רוחיה דההוא גברא לא חרש אנא ולא מבעט בייסורין אנא אלא כל יומיי קריתי פסוק זה והייתי מצטער ודן אימתי יבואו שלשתן לידי · ואהבת את י'י להיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך · רחמתיה בכל לבי · ורחמתיה בכל ממוני' · ובכל נפשי לא הוה בדיקה לי · וכדון דמטת בכל נפשי והגיעה זמן קרית שמע ולא אפלגא דעתי לפום כן אנא קרי וגחך לא הספיק לומר עד שפרחה נשמתו · נחמיה עימסוני שימש את ר' עקיבה עשרים ושתים שנה ולמדו אתים וגמים ריבויין · אכ ורקין מיעוטין · אמ' ליה מה הוא מהן דכת' את י'י להיך תירא · אמ' ליה אנתו ואת ועורתו · הל' תני המטיל מים הרי זה הופך פניו כלפי צפון · המייסך את רגליין הרי זה הופך פניו כלפי דרום · אמ' ר' יוסי ביר' בון הדא דאמ' מתנית' מן הצופים ולפנים · ר' עקיבה או' בכל מקום ובלבד מקום שאין שם כותל · תני המסיך את רגליו לא יתן פניו למזרח ואחוריו ל למערב לא לעבדין · ר' יהודה או' בשעת המקדש · ר' יוסי או' מן הצופים ולפנים · ר' עקיבה או' בכל מקום ובלבד במקום שאין בו כותל · אמ' ר' עקיבה נכנסתי אחרי ר' יהושע לראות המעשה · אמ' לו מה ראיתה אמ' להן ראיתיו יושב ופידן כלפי מערב ולא פירע עד שישב ולא ישב עד שישיפשף ולא קינח בימין אלא בשמאל · את שמעון בן עזאי דן היה כן נכנסתי אחרי ר' עקיבה לראות את המעשה · אמרו לו מה ראיתה כול' · תני לא יכנס אדם להר הבית במעלו ובאבק שעל רגליו ומעותיו צרורין בסדינו ואפוטתו עליו מבחוץ · מה טעמ' שמור רגלך כאשר תלך אל בית להים ר' יוסי בר יהודה דן הרי הוא דן ויבא עד לפני שער המלך כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק אמ' לפני ליחה סרוחה כן על אחת כמה וכמה לפני שער המקום · לא יעשה קפנדריא ורקיקה מיקל וחומ' · מה אם שעילה שהיא שלכבוד את דן אסור · רקיקה שהיא שלביזיון לא כל שכן · תני לא היו עונין אמן בבית המקדש · מה היו יומ' ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד · מניין שלא היו עונין אמן במקדש · תל' קומו ברכו את י'י וג' · מנין על כל ברכה וברכה תל' לומ' ומרומם על כל ברכה ותהילה · אמ' ר' יהושע דרומייא שלשה דברים גזרו בית דין שלמטן והסכים בית דין שולמעלן עמהן · ואילו הן חרמה שליריחו · ומגילת אסתר · ושאילת שלום בשם · חרמה שליריחו חטא ישראל · ולא יהושע גזר אלא מלמד שהסכימו בית דין ˄ מגילת אסתר קיימו וקיבלו וגו' רב אמ' וקבל כת' מלמד שהסכימו · ושאילת שלום בשם · והנה בועז בא מבית לחם · ומנין שהסכימו בית דין שלמעלה · וירא אליו מלאך י'י ויאמר אליו י'י עמך גבור החיל · ר' אבון בשם ר' יהושע בן לוי · את המעשרות שנ' הביאו את כל המעשר וגו' · מהו עד בלי דיי · ר' יוסי בר שמעון ר' בא בשם ר' יוחנן דבר שאי איפשר לו לומ' דיי הוא ברכה · ר' ברכיה ור' חלבו ורב חמא בר עילאי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

נחמיה עימסוני שימש את רבי עקיבא עשרים ושתים שנה, ולימדו אתים וגמים ריבויין, אכין ורקין מיעוטין. אמר ליה: מהו הוא ההן דכתיב: '''&quot;את ה' אלהיך תירא&quot;'''!? הרי לפי מה שאתה אומר &quot;את&quot; זה ריבוי, אז את מי עוד צריך לירא? אמר ליה: אותו ואת תורתו, כלומר תלמידי חכמים.

פיסקא. כתוב במשנה '''לא יקל אדם את ראשו''', ורקיקה מקל וחומר. תני: המטיל מים ביהודה, הרי זה הופך פניו כלפי צפון. כי בעצם מבחינתם, אם הם נמצאים ביהודה, מזרח-מערב זה כיוון בית המקדש, ולכן יפנו לכיוון צפון. המיסך את רגליו, הרי זה הופך פניו כלפי דרום. אמר רבי יוסי בי רבי בון: הדא דאמר מתניתא, מן הצופים ולפנים, כלומר דווקא במקום שממנו רואים את ירושלים, את הר הבית. צופים זה כל האזור מסביב לירושלים שממנו רואים, זה לא הר הצופים שאנחנו מכירים, אלא כל ההרים שמסביב נקראים הר הצופים, כי הם צופים. רבי עקיבה אומר: בכל מקום, ובלבד במקום שאין שם כותל. אם יש כותל שחוסם, אפשר לכל כיוון, אבל אם אין כותל אז אפילו לא במקום שרואים את ירושלים, גם לא יפנו לכיוון מזרח.

תני: המיסך את רגליו, לא יתן פניו למזרח ואחוריו למערב, אלא לצדדין. רבי יהודה אומר: בשעת המקדש, כלומר דווקא כשבית המקדש היה קיים. רבי יוסי אומר: מן הצופים ולפנים, שוב פעם רק מהאזור שממנו רואים את ירושלים. רבי עקיבה אומר: בכל מקום, כלומר אפילו מחוץ לארץ, ובלבד במקום שאין בו כותל. אם יש כותל אפשר לכל כיוון.

אמר רבי עקיבה: נכנסתי אחר רבי יהושע לראות המעשה, כלומר איך הוא מתפנה, מה הוא עושה בשירותים. אמר לו: מה ראיתה? אמר להן: '''ראיתיו יושב וצידו כלפי מערב. ולא פירע עד שישב''', כלומר לא גילה את עצמו עד שהוא ישב, '''ולא ישב עד ששיפשף, ולא קינח בימין, אלא בשמאל.''' אף שמעון בן עזאי היה אומר כן: נכנסתי אחר רבי עקיבה לראות את המעשה. אמר לו: מה ראיתה? אמר להן בדיוק אותו דבר.

תני: לא יכנס אדם להר הבית במנעלו ובאבק שעל רגליו, ומעותיו בסדינו ואפונדתו עליו מבחוץ, כלומר הארנק שלו גלוי. מה טעם? '''&quot;שמור רגליך תלך אל בית האלהים.&quot;''' כלומר צריך להיות בצורה מכובדת, בצורה שלמה. רבי יוסי בר יהודה אומר: הרי הוא אומר '''&quot;ויבא עד לפני שער המלך, כי אין לבא אל שער המלך בלבוש שק&quot;''', כלומר לפני השער של אחשוורוש צריך להקפיד לבוא בלבוש שלם - '''&quot;לפני ליחה סרוחה&quot;'''. על אחת כמה וכמה לפני שער המקום.

'''לא יעשנו קפנדריא, ורקיקה מקל וחומר.''' מה קל וחומר? מה אם נעילה שהוא של כבוד - הרי אין בזה ביזיון ללכת עם נעליים - אתה אומר אסור, רקיקה שהוא של בזיון, לא כל שכן?

תני: לא היו עונין אמן בבית המקדש. מהו היו אומרים? '''ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.''' מניין שלא היו עונין אמן במקדש? תלמוד לומר '''קומו וברכו את ה'''' וגו'. ומניין על כל ברכה וברכה? תלמוד לומר '''ומרומם על כל ברכה ותהילה.'''

אמר רבי יהושע דרומיא: שלשה דברים גזרו בית דין של מטה, והסכים בית דין של מעלה עמהן, ואילו הן: חרמה של יריחו, ומגילת אסתר, ושאילת שלום בשם. חרמה של יריחו - דכתיב '''&quot;חטא ישראל&quot;''' - הרי יהושע הוא זה שהחרים את יריחו, מה זה שהקדוש ברוך הוא אומר &quot;חטא ישראל&quot;? אלא מכאן שהקדוש ברוך הוא הסכים איתו, מלמד שהסכימו בית דין של מעלה עמהן.

מגילת אסתר - דכתיב '''&quot;קיימו וקבלו&quot;''' וגו'. רב אמר: &quot;וקבל&quot; כתיב, כביכול הקדוש ברוך הוא קיבל, מלמד שהסכימו. ושאילת שלום בשם - דכתיב '''&quot;והנה בועז בא מבית לחם&quot;''' ואמר להם שלום. ומניין שהסכימו בית דין של מעלה עמהן? תלמוד לומר '''&quot;וירא אליו מלאך ה' ויאמר אליו ה' עמך גבור החיל.&quot;''' כלומר רואים שבאמת הסכימו מהשמיים שאפשר להשתמש בשם ה' כשאומרים שלום.

אמר רבי אבון בשם רבי יהושע בן לוי: אף המעשרות, שקיבלו בימי עזרא לתת מעשרות, אף על פי שהם לא היו מחויבים בזה, גם בזה הסכימו מהשמיים. ומניין שהסכימו? שנאמר: '''&quot;הביאו את כל המעשר&quot;''' וכו', '''&quot;עד בלי די.&quot;''' בעצם למרות שזה הם קיבלו על עצמם, הקדוש ברוך הוא קיבל שזה יהיה כמו דאורייתא, ובעצם יזכו לשכר גדול על זה.

אמר רבי יוסי בר שמעון בר אבא בשם רבי יוחנן: דבר שאי אפשר לומר עליו &quot;די&quot; - זו ברכה. אין סוף לברכה, שברכה בכל מה שיעשו לזה אין גבול. רבי ברכיה ורבי חלבו ורב אבא בר עילאי אמרו: עד שיהיו אצלכם מלומר &quot;דיינו&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף סז עמוד ב'''

{{שוליים|ט_סז}} '''המטיל מים ביהודה חייב להפוך פניו כלפי צפון.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות בית הבחירה, פרק ז, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ג סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ג סעיף ז , סמ&quot;ג עשין קסד. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, כדי שלא יפנה מזרח־מערב כנגד שערי ירושלים והמקדש שבמזרח, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ט_סח}} '''המקיז דם או המתפנה בסמוך לירושלים חייב להימנע מלהפנות פניו למזרח.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות בית הבחירה, פרק ז, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ג סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ג סעיף ז , סמ&quot;ג עשין קסד. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא כמפורש ברבי יוסי בי רבי בון שדין זה נאמר &quot;מן הצופים ולפנים&quot; בלבד, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להצריך הרחקה מירושלים ולא בכל מקום כרבי עקיבה.

{{שוליים|ט_סט}} '''אין להטיל מים בפניית מזרח-מערב בירושלים אלא לצדדין.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות בית הבחירה, פרק ז, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ג סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ג סעיף ז , סמ&quot;ג עשין קסד. ''הכרעה:'' נפסק כרבי עקיבא שהאיסור בכל מקום ובכל זמן, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח ג, ה-ז) שפסקו שלא יפנה מזרח-מערב בכל מקום, כמסקנת הירושלמי שהחמיר ככל הדעות.

{{שוליים|ט_ע}} '''אין להטיל מים בפני הבריות אלא במקום צנוע שאין בו כותל מפסיק בין הנפנה לרואים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות דעות, פרק ה, הלכה ו. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם פסק כלשון הירושלמי, שיש להיזהר בצניעות אף במקום שאין כותל, משום דרכי הצניעות וההנהגה הטובה.

{{שוליים|ט_עא}} '''יש להיפרע (לשפשף) לפני שיישב לצרכיו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות דעות, פרק ה, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן י. ''הכרעה:'' נפסק כרבי עקיבה בשם רבי יהושע - שלא ישב עד ששיפשף, כלשון הירושלמי, וכך הביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ט_עב}} '''אין לקנח בבית הכיסא בימין אלא בשמאל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות בית הבחירה, פרק ז, הלכה ב , סמ&quot;ג עשין קסד. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא זו שהובאה בשם ר' עקיבה ובן עזאי, וכך פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ט_עג}} '''אין להיכנס להר הבית בנעליים, באבק שעל הרגליים, בממון צרור בבגד או בארנק גלוי, ואין לעשותו קיצור דרך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תעניות, פרק ד, הלכה טו &lt;קטע סוף=סז ב/&gt; ==דף סח עמוד א== &lt;קטע התחלה=סח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הירושלמי מטעם &quot;שמור רגליך כאשר תלך אל בית האלהים&quot;, וכן פסק הרמב&quot;ם בהלכות בית הבחירה (המובא בעין משפט על הלכות תעניות) שאין נכנסים להר הבית במקל, במנעל, בפונדתו, ובאבק שעל רגליו, ולא יעשנו קפנדריא.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;135&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] &lt;/div&gt;עד שיבלו שפתותיכם מלומר דיינו ברכות דיינו ברכות {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[משלי כג כב]]) אל תבוז כי זקנה אמך אמר רבי יוסי בר בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: אם נתיישנו דברי תורה בפיך אל תבוזה {{ירו&quot;מ-ביאור|תרגיש מבוזה}} עליהן מה טעמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} אל תבוז כי זקנה אמך אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: אם נזדקנה אומתך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנעשו כזקנים שרפו ידהם}} עמוד וגדרה כשם שעשה אלקנה שהיה מדריך את ישראל לפעמי רגלים הדא הוא דכתיב ([[שמואל א א ג]]) ועלה האיש מעירו וגו' {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[תהילים קיט קכו]]) עת לעשות לה' הפרו תורתך [[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נתן מסרס קראי הפרו תורתך עת לעשות לה' {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חלקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חלקיה|°]] בשם רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]]: העושה תורתו עתים — הרי זה מיפר ברית. מאי טעמא? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} הפרו תורתך, עת לעשות לה'. תני [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן יוחאי אומר: אם ראית את הבריות שנתייאשו ידיהן מן התורה מאד — עמוד והתחזק בה, ואתה מקבל שכר כולם. מאי טעמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} הפרו תורתך, עת לעשות לה'. הלל הזקן היה אומר:: בשעה דמכנשין — בדר, ובשעה דמבדרין — כנוש. וכן היה הלל אומר: אם ראית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} את התורה שהיא חביבה על ישראל והכל שמחין בה — בדר; ואם לאו — כנוש. אמר רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: מה התינוק הזה צריך לינק בכל שעה שביום, כך כל אדם שבישראל צריך ליגע בתורה בכל שעות שביום {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רבי יוסי בן גזירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן גזירה|°]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כל הדיבורים רעים ודברי תורה טובים|כל פיטטיא {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבור}} בישין, ופיטטיא דאורייתא, טבין]] כל כדבייא {{ירו&quot;מ-ביאור|שקרים}} בישין {{ירו&quot;מ-ביאור|רעים}} וכדבייא דאורייתא טבין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמותר לשקר ולומר לא למדתי מסכת זו כדי שלא יחזיקו אותו תלמיד חכם}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ויש גורסין: כל כדבייא טבין, וכדבייא דאורייתא בישין. הכוונה שמותר לשקר כדי לעשות שלום, כמו שמסופר על אהרון הכהן, אבל בדברי תורה לעולם אסור לשקר, שנאמר תורת אמת הייתה בפיהו}} אמר רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אם תעזבני יום - יומיים אעזבך, מגילת חסידים, ציפורין-ציפורי|במגילת חסידים מצאו כתיב. יום תעזביני, ימים אעזבך]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|משל}} לשנים שיצאו, אחד מטבריא ואחד מציפורין, ופגעו זה בזה בחדא משכנא. לא הספיקו לפרוש זה מזה עד שהלך זה מיל וזה מיל, נמצאו רחוקין זה מזה שני מילין {{ירו&quot;מ-הוסר|ואשה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן לאשה}} שהיתה יושבת וממתנת לאיש, כל זמן שהיתה בדעתו להינשא לה היתה יושבת וממתנת לו, כיון שהפליג דעתו {{ירו&quot;מ-הוסר|ממנו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ממנה}} היא היתה הולכת ונישאת לאחר תני בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מאה מצוות ביום|אין לך אחד מישראל שאינו עושה]] {{שוליים|ט_עד}}מאה מצות בכל יום: קורא את שמע ומברך לפניה ולאחריה, ואוכל את פתו ומברך לפניה ולאחריה, ומתפלל שלשה פעמים של שמונה עשרה, וחוזר ועושה שאר מצות ומברך עליהן. וכן היה [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר אומר: אין לך אדם בישראל שאין המצות מקיפות אותו — תפילין בראשו, ותפילין בזרועו, ומזוזה בפתחו, מילה בבשרו, ארבע ציציות בטליתו מקיפין אותו. הוא שדוד אמר ([[תהילים קיט קסד]]) שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך וכן הוא אומר ([[תהילים לד ח]]) חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם. נכנס למרחץ, ראה את עצמו ערום, אמר: אוי לי שאני ערום מן המצות. כיון שהביט במילה שלו, התחיל לקלס להקדוש ברוך הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|היינו דכתיב}} ([[תהילים יב א]]) למנצח על השמינית מזמור לדוד. אמר רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} בשם רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}} ([[ישעיהו נד יג]]) וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך&lt;br&gt; &lt;strong&gt;הדרן עלך פרק הרואה וחסלת מסכת ברכות בריך רחמנא דסייען מריש ועד כען&lt;/strong&gt;
{{:סיום מסכת|מסכת=ברכות}}

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף ס&quot;ח.

אומרת הגמרא: מאי דכתיב '''אל תבוז כי זקנה אמך'''? אומר רבי יוסי בר בון: אם ישנו דברי תורה בפיך אל תבוז, כלומר אל תרגיש מבוזה עליהם. מה טעם דכתיב '''אל תבוז כי זקנה אמך'''. אמר רבי זעירא: אם נזדקנה אומתך, כלומר נעשו זקנים שנרפו ידיהם, עמוד וגדרה כשם שעשה אלקנה שהיה מדריך את ישראל לפעמי רגלים.

כן, אנחנו יודעים שאף אחד לא עולה לרגלים, כן? בגלל, הבנים של עלי, ובעצם מה שהוא היה עושה, הוא פשוט מסתובב, כן? למרות שהיה גר קרוב מאוד למשכן, הוא עשה סיבוב, כן? הקיף את כל ארץ ישראל כדי לאסוף עוד ועוד אנשים שיעלו איתו, וככה בעצם הוא הפיח רוח חיים באומה.

הדא הוא דכתיב '''ועלה האיש מעירו וגו'''. כתיב '''עת לעשות לה' הפרו תורתך'''. רבי נתן מסרס קראי, כלומר הוא קורא את זה הפוך, '''הפרו תורתך עת לעשות לה''''. כלומר, אם יראו תורתך, זה הזמן צריך לעשות לה'.

רבי חלקיה בשם רבי סימון: '''העושה תורתו עתים הרי זה מיפר ברית'''. כלומר, אם הוא מתייחס לזה בתור איזה משהו, אוקיי, יש לי חובה לסיים, כן? מתפלל, שם איזה וי, לומד, שם וי, זה בעיה. מאי טעמא? '''הפרו תורתך, עת לעשות לה''''. כלומר כשעושים את התורה עתים בתור איזה משהו שאני, פה חובה, שם חובה, אז זה בעיה.

תני רבי שמעון בן יוחאי אומר: '''אם ראית את הבריות שנתייאשו ידיהן מן התורה מאד, עמוד והתחזק בה, ואתה מקבל שכר כולם'''. כן, יש מושג שנקרא מת מצווה. כל דבר שהציבור לא מתעסקים איתו, כן? יש לו גדר של מת מצווה. אתה היחיד שעושה את זה, אתה מקבל שכר כנגד כולם, וברוך השם אנחנו מתעסקים בירושלמי. אנחנו יודעים שזה לצערנו, כן, מעט מאוד מתעסקים עם זה, ובעזרת השם בקרוב זה ישתנה, כן?

מאי טעמא '''הפרו תורתך, עת לעשות לה''''. הלל הזקן היה אומר: '''בשעה דמכנשין בדר''', כלומר אם אתה רואה שכולם אוספים, כלומר כולם רוצים ללמוד תורה, תבדר, תפזר, תן להם, תפזר, תלמד תלמידי תורה. '''ובשעה דמבדרין כנוש''', אם אתה רואה שאנשים לא רוצים, כן? והתורה בעצם אף אחד לא רוצה לשמוע אותה, אתה שב תלמד, כנוש.

וכן היה הלל אומר: '''אם ראית את התורה שהיא חביבה על ישראל והכל שמחין בה, בדר; ואם לאו, כנוש'''.

אמר רבי אלעזר: '''מה התינוק הזה צריך לינק בכל שעה שביום, כך כל אדם שבישראל צריך ליגע בתורה בכל שעות שביום'''.

רבי יונה בשם רבי יוסי בן גזירה: '''כל פיטטיא בישין, ופיטטיא דאורייתא טבין''', כלומר כל דיבור זה ביש, שזה רע, ופתיתיה דאורייתא, אתה תבין, דיבור שבתורה תמיד זה טוב. '''כל כדבייא בישין וכדבייא דאורייתא טבין''', כלומר כל שקר זה רע, אבל שקרים שמופיעים בתורה הם טובים, כן? אז יש אומרים שהכוונה למותר לאדם לשקר ולהגיד שהוא לא למד מסכת כדי שלא יחזיקו אותו תלמיד חכם. ויש אומרים הכוונה למה שאנחנו יודעים ש-- שרה צחקה והקדוש ברוך הוא אמר לאברהם שבעצם היא צחקה ואמרה &quot;ואני זקנתי&quot; במקום להגיד &quot;ואדוני זקן&quot;.

אמר רבי שמעון בן לקיש: '''במגילת חסידים מצאו כתיב, יום תעזביני, ימים אעזבך'''. לשנים שיצאו, אחד מטבריה ואחד מציפורין, ופגעו זה בזה בחדא משכנא, נפגשו באיזה פונדק, ואז ממשיכים משמה כל אחד לדרכו. '''לא הספיקו לפרוש זה מזה עד שהלך זה מיל וזה מיל, נמצאו רחוקין זה מזה שני מילין''', כיוון שכל אחד הלך לכיוון הפוך, אז בעצם כשהם הולכים כל אחד מיל, יצא שהמרחק ביניהם הוא שני מיל.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף סח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''רבי נתן מסרס קראי הפרו וכו'.''' ומפרש ר' חלקיה טעמיה דדריש הכי העושה תורתו עתים ולא בקביעות תמיד הרי זה מיפר ברית הכתוב אצל התורה אם לא בריתי יומם ולילה וגו' דעל התורה הכתוב מדבר

'''הלל הזקן היה אומר.''' מקרא הזה משמועה רעה לא יירא וגו'

'''בשעה דמכנשין.''' בשעה שמכניסין ד&quot;ת שאין חכמי הדור מרביצין את התורה

'''בדר.''' אתה תפזר אותה להתלמידים

'''כנוש.''' ולא תטול שררה עליהם

'''ואם לאו כנוש.''' ולא תטיל ד&quot;ת לבזיון

'''כל פיטטיא.''' דברים בטלים בישין בר מפיטטיא דאורייתא דאינון טבין דכל זמן שהוא הוגה בהם מוצא בהם טעם

'''כל כדבייא בישין וכדבייא דאורייתא טבין.''' כצ&quot;ל. וכך הוא במדרש רבה. שבתורה יכול הוא לכזב ולומר לא שניתי מסכת זו או פרק זה

'''כיון שהפליג דעתו ממנה.''' וכך הן דברי תורה כיון שמסיח דעתו מהתורה הולכת לאיש אחר שהחזיק בה ומתחכם יותר מזה שעזבה

'''תני.''' תוספתא שם

'''מה טעם וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך.''' בניך הב' מיותר הוא הלכך דריש ביה דעל תלמידי חכמים קאמר שהן מרבים שלום בעולם: הדרן עלך הרואה וסליקא לך מסכת ברכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;בשם רב עד שייבלו שפתותיכם מלומר דייע ברכות דיינו ברכות · אל תבוז כי זקנה אמך · אמ' ר' יוסי בר בון אם נתיישנו דברי תורה בפיך אל תבזה עליהן · מה טעמ' ואל תבוז כי זקנה אמך אמ' ר' זעירא אם סדקתה אומתך עמוד ועודרה כשם שעשה אלקנה שהיה מדריך את ישראל לפעמי רגליים · ה'ה'ד' ועלה האיש ההוא מעירו וגו' · עת לעשות לי'י הפרו תורתך · ר' נתן מסרס קראי הפרו תורתך עת לעשות לי'י · ר' חלקיה בשם ר' סימון העושה תורתו עתים הרי זה מיפר ברית · מה טעמ' הפרו תורתך עת לעשות לי'י · תני ר' שמעון בן יוחי דן אם ראית את הבריות שנתייאשו ידיהן מן התורה מאד עמוד והתחזק בה ואתה מקבל שכר כולם · מה טעמ' עת הפרו תורתך עת לעשות לי'י · הלל הזקן היה או' בשעה דמכנשין בדר · ובשעה דמבדרין כנוש · וכן היה הלל אומ' אם ראית את התורה שהיא חביבה עליהן והכל שמיחין בה בדר · ואם לאו כנוש · אמ' ר' אלעזר מה התינוק הזה צריך לינק בכל שעה שביום · כך כל אדם שהוא צריך ליגע בתורה בכל שעת שביום · כל כדבייא טבין וכדבייא דאורייתא בישין · אמ' ר' שמעון בן לקיש במגילת חסידים מצאו כתוב יום תעזביני ימים אעזבך · לשנים שיצאו אחד מטיבריא ואחד מציפורין ופגעו זה בזה בחדא משכנא לא הספיקו לפרוש זה מזה זה מיל וזה מיל נמצאו רחוקין זה מזה שני מילין · ואשה שהיתה יושבת וממתנת לאיש כל זמן שהיתה בדעתו להינשא לה היתה יושבת וממתנת לו כיון שהפליג דעתו ממנה היא היתה הולכת ונישאת לאחר · תני בשם ר' מאיר אין לך אחד מיש' שאינו עושה מצות בכל יום קורא את שמע ומברך לפניה ולאחריה ומתפלל ג' פעמים שלשמונה עשרה וחוזר ועושה שאר מצות ומברך עליהן · וכן היה ר' מאיר או' אין לך אדם מיש' שאין המצות מקיפות אותו תפילין בראשו ותפילין בזרועו ומזוזה בפתחו ארבע ציציות בטליתו מקיפין אותו · הוא שדוד אמ' שבע ביום היללתיך על משפטי צדקך · וכן הוא או' חונה מלאך י'י סביב ליריאיו ויחלצם · נכנס למרחץ ראה את עצמו ערום אמ' אוי לי שאני ערום מן המצות כיון שהביט במילה שלו התחיל לקלס להקב'ה למנצח על השמינית מזמור לדוד · אמ' ר' אלעזר בשם ר' חנינא תלמידי חכמ' מרבים שלום בעולם · מה טעם וכל בנייך לימודי י'י ורב שלום בנייך · חסלת מסכת ברכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אז כך אם אדם מתרחק מהקדוש ברוך הוא, גם הקדוש ברוך הוא מתרחק ממנו, ואז בעצם יוצא שהמרחק הוא כפול. וכן לאישה, משל לאישה '''שהיתה יושבת וממתנת לאיש, כל זמן שהיתה בדעתו להינשא לה היתה יושבת וממתנת לו, כיון שהפליג דעתו היא היתה הולכת ונישאת לאחר''', ואז בעצם הנתק ביניהם הוא מוחלט.

תניא בשם רבי מאיר: '''אין לך אחד מישראל שאינו עושה מאה מצות בכל יום: קורא את שמע ומברך לפניה ולאחריה, ואוכל את פתו ומברך לפניה ולאחריה, ומתפלל שלשה פעמים של שמונה עשרה, וחוזר ועושה שאר מצות ומברך עליהן'''.

וכן היה רבי מאיר אומר: '''אין לך אדם בישראל שאין המצות מקיפות אותו, תפילין בראשו, ותפילין בזרועו, ומזוזה בפתחו, מילה בבשרו, ארבע ציציות בטליתו מקיפין אותו'''. הוא שדוד אמר, כלומר אדם מוקף מכל הכיוונים, ולכן הוא אומר '''שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך''', וכן הוא אומר '''חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם'''.

נכנס למרחץ, כלומר דוד המלך נכנס למרחץ, '''ראה את עצמו ערום, אמר: אוי לי שאני ערום מן המצות'''. כיון שהביט במילה שלו, התחיל לקלס להקדוש ברוך הוא, כן? הוא שכתוב '''למנצח על השמינית מזמור לדוד'''.

אמר רבי אלעזר בשם רבי חנינא: '''תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם'''. מה טעם? '''וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך'''.

הדרן עלך פרק הרואה, וחסלת מסכת ברכות. בריך רחמנא דסייען מריש ועד כען.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף סח עמוד א'''

{{שוליים|ט_עד}} '''חיוב אמירת מאה ברכות בכל יום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ז, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מו סעיף ג , סמ&quot;ג עשין יט &lt;קטע סוף=סח א/&gt; ט. ''הכרעה:'' נפסק כפשט הירושלמי שיש להשלים מאה ברכות ביום, ותוקן קדושת ה' לתשלום המניין; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה בלא מחלוקת..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>thwkqtcvmnt2md4fjcvi88aqumwckxw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הנמלים (טעינה ופריקה של שמנים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1755365</id>
    <revision>
      <id>3086772</id>
      <parentid>3082860</parentid>
      <timestamp>2026-10-04T06:06:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3086772</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="65481" sha1="f54esfg1hwxi35usav3x27kas6iwzx0" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הנמלים (טעינה ופריקה של שמנים), תשל&quot;ו-1975
=== תקנות בדבר טעינה ופריקה של שמנים ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;ו, 568|תקנות הנמלים (טעינה ופריקה של שמנים)|3439)), ((1849|תיקון|3542)); ((תשמ&quot;א, 241|תיקון|4185)), ((1170|תיקון מס' 2|4247)); ((תשמ&quot;ג, 363|תיקון|4437)); ((תשמ&quot;ט, 1282|תיקון|5213)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 60]] [[לפקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל&quot;א-1971]], [[+#32|וסעיף 20(ב)]] [[חוק רשות הספנות והנמלים|לחוק רשות הנמלים, תשכ&quot;א-1961]], ולאחר התייעצות עם רשות הנמלים, אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק ראשון: הגדרות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;א, תשמ&quot;א-2, תשמ&quot;ט)
: בתקנות אלה -
:- &quot;בעל&quot; - הבעל, החוכר, המפעיל או הקברניט של כלי שיט, הבעל של מטען השמן, וכן סוכנו של כל אחד מהם;
:- &quot;דוברת דלק&quot; - כלי שיט, בין אם הוא מונע בכוחות עצמו ובין אם הוא נגרר, המשמש לתדלוק כלי שיט;
:- &quot;האמנה&quot; - האמנה הבינלאומית בדבר בטיחות החיים בים, 1960 (((כתבי אמנה 508, כרך 14, עמ' 1))), או כל אמנה המתקנת אותה ושישראל צד לה;
:- &quot;הזרמת שמן&quot; - פריקה וטעינה מכלי שיט או אליו לרבות פריקת מי נטל שמנוניים ותדלוק כלי שיט;
:- &quot;המנהל&quot; - מנהל אגף הספנות והנמלים במשרד התחבורה;
:- &quot;חפשי מגזים&quot;, לענין מכלית - שהגזים הפחמימנים הנמצאים בכל מכלי ומדורי המכלית ובמערכת הצינורות והמשאבות הקשורות אליהם, למעט מכלי שמן וצינורות המשמשים את מנועי המכלית בלבד, הם בריכוז כה נמוך שבבדיקה על ידי מד נפיצות לאדים יורה מכוון המונה על אפס, ובלבד שמד הנפיצות יהיה מאושר על ידי מכון התקנים הישראלי או מכוני תקנים המקובלים בתעשית הדלק;
:- &quot;כלי שיט&quot; - כמשמעותו [[בחוק הספנות (כלי שיט), תש&quot;ך-1960]];
:- &quot;כלי שיט קטן&quot; - כל כלי העשוי לשוט שתפוסתו ברוטו עד 100 טונות והמונע בכוח מנוע;
:- &quot;מדריך הציוד והתפעול&quot; - ספר המפרש את המערכות, הציוד, התפעול והמטלות אשר על פיו נדרשים לפעול בעלי תפקידים, בהתאם להוראות שאישר המנהל או מי שהסמיך;
:- &quot;מי נטל שמנוניים&quot; - מי נטל המכילים לפחות 15 חלקי שמן לכל מיליון חלקי מים (‎15 p.p.m) ובלבד שתכולת השמן תיקבע לפי השיטה D 2778.74 של האגודה האמריקאית לבדיקת חומרים (ASTM);
:- &quot;מכלית&quot; - כלי שיט אשר מרבית נפח המטען שלו בנוי או מותאם לנשיאת שמן בצובר, בין שהוא טעון שמן או ריק או טעון מי נטל, לרבות כלי שיט המותאם להובלת תפזורת, עפרות או שמן לסירוגין והמוביל שמן הלכה למעשה;
:- &quot;מיל&quot; - מיל ימי בן 1,852 מטר;
:- &quot;מסוף&quot; - כל מקום המשמש לריתוק כלי שיט לצורך תדלוקם או לצורך הזרמת שמן, לרבות מיתקני החוץ;
:- &quot;מפקח ימי&quot; - מפקח כלי שיט כמשמעותו [[בתקנות הנמלים (בטיחות שיט), תשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;מפקח למניעת זיהום הים&quot; - כמשמעות מפקח [[בפקודת מניעת זיהום מי ים בשמן [נוסח חדש], התש&quot;ם-1980]];
:- &quot;נתב&quot; - מי שמועסק כדין כנתב;
:- &quot;ציוד בעל רמת בטיחות גבוהה גופו&quot; - כל מכשיר הבנוי כך שכאשר הוא מותקן ומופעל באופן ובתנאים שקבע מוסד מדעי מוסמך או חברת סיווג או מכון תקנים או רשות ממלכתית מוסמכת, כל ניצוץ חשמלי אשר יתהווה תוך כדי הפעלתו, במכשיר גופו או באחד ממעגלי החשמל הקשורים איתו, לא יוכל לגרום התלקחות גזים או אדים;
:- &quot;צנרת&quot; - לרבות צינורות גמישים;
:- &quot;קצין משמרת&quot; - קצין הסיפון או קצין המכונה האחראי אותה עת במשמרת או מי שהקברניט או קצין המכונה הראשי מינה אותו להיות אחראי במשמרת, הכל לפי הענין;
:- &quot;רחצה בשמן גלמי&quot; - שיטת ניקוי מכלי מטען תוך כדי פריקתו;
:- &quot;רכב מכל&quot; - רכב כמשמעותו [[בפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשל&quot;א-1971]], המשמש להובלת שמן בצובר או בחביות;
:- &quot;שמן&quot; - שמן או דלק מכל סוג, לרבות שמן אדמה גולמי, תזקיקי שמן אדמה גולמי, שאריות זיקוק שמן אדמה גולמי, שיירי שמן, משקעי שמן ובוצת שמן, למעט שמנים מהחי והצומח;
:- &quot;תדלוק&quot; - הספקת שמן לכלי שיט לצורך תפעולו.

== פרק שני: כניסה למימי החופין ולנמלים ==

@ 2. חובת הודעה
: הקברניט או הבעל יודיע למנהל הנמל לפחות 36 שעות לפני הגיע המכלית לנמל.

@ 3. דגל או מאור
: בכל עת שהותה בתחום המים הפנימיים ובתחומי נמל, חייבת מכלית -
: (1) להניף דגל אדום כמתואר [[בתוספת הראשונה]], במשך כל שעות היום למן זריחת החמה ועד שקיעתה;
: (2) להדליק אור אדום במקום הנראה לעין מלוא האופק עד למרחק שני מיל לפחות, במשך כל שעות הלילה ולא יאוחר מרבע שעה לפני שקיעת החמה ועד רבע שעה לאחר זריחתה.

@ 4. הצגת שלט אזהרה
: (א) כל מכלית חייבת בכל עת שהותה בתחום נמל להציג ליד כבש האניה במקום נראה לעין, שלט אזהרה שעליו כתוב באופן ברור ונראה לעין, באותיות שגודלן 10 סנטימטר לפחות, &quot;אסור לעשן ולהשתמש באש גלוייה - הגישה אסורה למבקרים ללא רשות {{ש}} No Naked &lt;span style=&quot;padding: 0 10px&quot;&gt;&lt;/span&gt; No Smoking &lt;span style=&quot;padding: 0 10px&quot;&gt;&lt;/span&gt; No Unauthorised Persons&quot;.
: (ב) שלט אזהרה כאמור בתקנת משנה (א) יוצג גם במקום נראה לעין בכניסה למסוף.

@ 5. הצגת סמני אזהרה על כלי שיט מתדלקים
: הוראות [[תקנות 3]] [[ו-4]] יחולו בשינויים המחוייבים, גם על -
: (1) דוברת דלק;
: (2) כל כלי שיט הנמצא בתחום מסוף או בתהליך של תידלוק בכל מקום אחר בתחום מימי החופין, המים הפנימיים או נמל.

@ 6. הגבלות בדבר שיוט כלי שיט קטנים
: (א) לא ישיט אדם כלי שיט קטן בסמוך לכלי שיט או דוברת דלק המזרימים שמנים או בסמוך למכלית שאינה חפשית מגזים, אלא ברשות מפורשת מאת מנהל הנמל ובכפוף להוראותיו ואלא אם נתקיימו בו כל אלה:
:: (1) מנוע השריפה הפנימית שלו הינו מהסוג המוגן בפני התפוצצות ומתאים לעבודה ליד גזים מתלקחים;
:: (2) מפלט הגזים של מנועו מכוסה בסתרשף;
:: (3) כל הציוד החשמלי שלו הינו ציוד בעל רמת בטיחות גבוהה גופו;
:: (4) הוא מדופן מסביבו בפגושי גומי;
:: (5) הוא מצויד ברשיון שיט המתיר לו במפורש להתקרב לכלי שיט, לדוברת דלק או למכלית כאמור.
: (ב) המשיט כלי שיט קטן בסמוך לכלי שיט או דוברת דלק המזרימים שמן, או בסמוך למכלית שאינה חפשית מגזים, חייב להישמע להוראות השיט והבטיחות של קברניט כלי השיט או קצין המשמרת שלו או האחראי על דוברת הדלק או המסוף, ולבצען מיד.
: (ג) משיט כלי שיט קטן יהיה מצוייד בהוראות הבטיחות שהוציא מנהל הנמל לענין זה.

@ 7. ניתוב מכלית
: (א) כל מכלית בהכנסה לנמל תהיה טעונה מי נטל או שמן או שניהם, הכל לפי הענין, באופן הדרוש לניתוב ולריתוק בטוח של המכלית וכפי שנקבע בספר היציבות של המכלית, ובלבד שבשום מקרה לא יפחת שוקע המכלית בחרטום ובירכתיים מ-2.5% מהאורך המירבי של המכלית.
: (ב) לא תנותב מכלית לנמל ולא תרותק במסוף אלא אם שוכנע הנתב כי היא טעונה מי נטל או שמן, או שניהם, הכל לפי הענין ובכפוף להוראת תקנה (א).
: (ג) לענין תקנה זו, &quot;ספר היציבות&quot; - כל מסמך או מידע מאושרים שסופקו לקברניט המכלית בהתאם להוראות כל אמנה בינלאומית החלה בנושא ושישראל צד לה.

@ 8. סגירת שסתומי ופתחי המכלים
: שסתומי ופתחי מכלי המטען במכלית, למעט מכלים חפשים מגזים, יהיו סגורים בכל משך ביצוע פעולות הניתוב, הריתוק או הניתוק של מכלית בנמל או במסוף.

@ 9. חובת זהירות ואיסור פגיעה במיתקני נמל
: (א) לא ישיט קברניט כלי שיט, לא יעגינו ולא יעשה כל מעשה או דבר אחר באופן העלול לסכן, להזיק או לפגוע בבני אדם, בצינורות תת-ימיים או צפים, במצופי המסוף, ברציף או בכל מיתקן אחר המשמש את המסוף או את הנמל.
: (ב) בלי לפגוע בכלליות האמור בתקנת משנה (א), לא תושט מכלית שאינה חפשית מגזים ולא תנותב באזור המעגן הסגור של נמל אלא מיד ובמישרין למסוף.

@ 9א. איסור פריקת שמן ללא פיקוח על ידי אנשים מוסמכים (תיקון: תשמ&quot;א-2)
: קברניט מכלית או חובל ראשי או קצין משמרת לא יעשו כל פעולה להתחלת פריקת שמן ולא ירשו לכל אדם אחר לעשות כל פעולה בקשר עם פריקת שמן אלא אם נוכחו לדעת ללא ספק סביר שבכל התפקידים החייבים באיוש, כמוגדר במדריך הציוד והתפעול, מוצבים אנשים המוסמכים כמפורט להלן:
: (א) בתפקיד קצין בקרת מטען במכלית, מוצב אדם אשר נטל על עצמו אחריות כוללת לרחצה בשמן גלמי והוסמך לכך;
: (ב) לביצוע מטלה המוגדרת במדריך הציוד והתפעול מוצב אדם שהוסמך לכך.

== פרק שלישי: פעולות בעת שהייה במסוף או ליד דוברת דלק ==

@ 10. דיווח פרטי המטען
: עם גמר פעולות הריתוק, יודיע בעל המכלית או קברניטה למנהל הנמל או לאחראי על המסוף, לפי הענין, את הפרטים הנדרשים להלן, על גבי הטופס [[בתוספת השניה]]:
: (1) כמות כל סוג של מטען שמן שבמכלית ומקום החסנתו;
: (2) כמות מי הנטל השמנוניים שבמכלית ומקום החסנתם;
: (3) כמות מי הנטל שאינם שמנוניים שבמכלית ומקום החסנתם.

@ 11. חובת הורקת מי נטל למסוף
: (א) כל כמות מי הנטל השמנוניים כאמור [[בתקנה 10(2)]] תוזרם מהמכלית אל מתקני המסוף.
: (ב) בלי לפגוע באמור בתקנת משנה (א), אם ארעה תקלה אשר בגללה אי אפשר להזרים מי נטל למיתקני המסוף, מותר להוריק את מי הנטל שאינם שמנוניים לים לאחר שהופרדו מהשמנים.
: (ג) לא תבוצע פעולת הזרמת מי נטל שאינם שמנוניים לים כמפורט בתקנת משנה (ב) אלא באישור המנהל, בכתב או במברק.

@ 12. כבלי גרירה
: (א) עם גמר פעולת ריתוק של כלי שיט למסוף יוודא הקברניט או קצין המשמרת כי הותקן כבל גרירה למקרה חירום בחרטום ובירכתי כלי השיט, בצורה ובאופן המפורטים להלן:
:: (1) הכבלים יהיו מפלדה;
:: (2) כל אחד מהכבלים יהיה בחוזק המותאם לגרירת כלי השיט;
:: (3) הכבלים יהיו קשורים בביטחה על כלי השיט;
:: (4) בקצה הכבלים תותקן לולאה אשר תתלה מעבר לדופן כלי השיט בגובה פני הים, ותישאר במצב זה, ביחס לפני הים, כל עוד רתוקה המכלית במסוף.
: (ב) בכלי שיט הרתוק ליד רציף, יותקנו הכבלים כאמור בתקנת משנה (א) בצד שאינו פונה לרציף.

@ 13. אמצעי גישה לכלי שיט במסוף
: (א) לפני תחילת הזרמת השמן יוודא הקברניט או קצין המשמרת כי בכלי השיט מותקן כבש מתאים המאפשר גישה בטוחה אל כלי השיט, ובלבד שהזוית שבין הכבש והמישור האפקי לא תעלה בשום מקרה על ארבעים וחמש מעלות.
: (ב) למן שקיעת החמה ועד זריחתה יהיה כבש הגישה מואר באור מתאים.
: (ג) שוכנע קברניטו של כלי שיט כי מצב הים אינו מאפשר גישה בטוחה לכלי השיט באמצעות כבש, תעשה כל עליה לכלי שיט וירידה ממנו בסולם חבלים תקין בהשגחתו ובפיקוחו של קצין המשמרת, בהתאם להוראות האמנה.

@ 14. אמצעי פינוי לשעת חירום
: עם גמר פעולות ריתוק כלי השיט במסוף ועד ליציאתו מהמסוף תהיה סירת הצלה אחת לפחות מורדת בכלי השיט מצד הים לגובה נקודת העליה לסירה או כבש נטישה לשעת חירום המשולב בסולם חבלים שיותקן בירכתי האניה, באופן שיאפשר פינוי ומילוט מהירים ובטוחים בשעת חירום.

@ 15. ציוד כיבוי אש בכלי שיט
: (א) הקברניט או קצין המשמרת של כלי השיט הבא להזרים שמנים יוודא כי שני מכשירי כיבוי אש מטיפוס &quot;כימי יבש&quot; יימצאו משני צידי הסעפת כשתכולת כל אחד מהם היא לפחות 12 ק&quot;ג חומר כימי; מכשירים אלה יהיו בנוסף על מכשירי הכיבוי הנמצאים על כלי השיט בהתאם לתכנית הבטיחות של כלי השיט.
: (ב) מבלי לפגוע בכלליות האמור בתקנת משנה (א), חייב קברניטה של מכלית או קצין המשמרת שלה, בבואו להזרים שמנים, לוודא כי -
:: (1) שני צינורות כיבוי אש גמישים עם זרנוקי ערפל יחוברו משני צידי הסעפת למערכת צנרת כבוי האש, במידה והמכלית אינה מצויידת בתותחי כיבוי אש קבועים;
:: (2) בכל משך ביצוע פעולות הזרמת השמנים תימצא במכלית משאבה פועלת באופן שכל הצנרת הקבועה לכיבוי אש תהיה תחת לחץ מים כשהיא מוכנה לפעולה מידית.

@ 16. הסדרי עישון
: (א) קברניט של מכלית חייב לקבוע באזור המבנה הסגור של המכלית מקומות המותרים לעישון; מקומות אלה יסומנו בצורה מתאימה.
: (ב) לא יציג אדם אש גלוייה ולא יעשן על סיפון מכלית או בסמוך לה, אלא במקומות המותרים לעישון.
: (ג) לא יציג אדם אש גלוייה ולא יעשן על סיפון כלי שיט או במרחק שלא יקטן מ-50 מטר מכלי השיט בעת הזרמת השמן.

@ 17. איוורור ומצב הפתחים במכלית
: (א) לפני תחילת הזרמת שמן למכלית או ממנה ובכל משך הזרמת השמן, לפי הענין, יוודא הקברניט או קצין המשמרת כי נעשו הפעולות האלה:
:: (1) הופעלה מערכת האיוורור של חדר המשאבות ומערכת זו לא תופסק כל עוד נמשכת הזרמת השמן;
:: (2) הפתחים והכניסות למבנים הפונים אל סיפון המכלית סגורים ומסומנים בכתב ברור שאין לפתחם; כניסה תסומן מבפנים ומבחוץ כך: &quot;אסור לפתוח &lt;span style=&quot;padding: 0 10px&quot;&gt;&lt;/span&gt; ((&lt;s&gt;&quot;&lt;/s&gt;))Forbidden to Open&quot;; פתח הכניסה מהסיפון למטבח האניה יראו אותו כפתח לענין פסקה זו;
:: (3) הפתחים והכניסות למבנים אשר אינם פונים ישירות אל סיפון המכלית סגורים ומסומנים באופן ברור כי מותר לפתחם רגעית לשם כניסה או יציאה; כניסה תסומן מבפנים ומבחוץ כך: &quot;נא לשמור סגור &lt;span style=&quot;padding: 0 10px&quot;&gt;&lt;/span&gt; Keep Closed&quot;;
:: (4) כל החלונות במבנים ובגוף המכלית סגורים;
:: (5) צוהרי חדר המשאבות, חדר המכונות, המטבח וכל צוהר אחר נסגרו, אלא אם בתכנית הבטיחות של כלי השיט נקבע כי עליהם להיות פתוחים לצרכי איוורור;
:: (6) פעולתם של מזגני אויר קטנים הקבועים בפתחי החלונות וכל מזגני אויר אחרים אשר אינם חלק ממערכת מיזוג האויר המרכזית הופסקה, והם לא יופעלו כל עוד נמשכת הזרמת השמן; יחידות מערכת מיזוג האויר המרכזית יופעלו במידת האפשר במעגל סגור;
:: (7) ברדסי המאווררים יופנו לכיוון שממנו הסיכוי הסביר הקטן ביותר שגזים פחמימנים יחדרו לתוך מבנה המכלית;
:: (8) כל כיסויי המכלים על סיפון כלי השיט נסגרו ונשמרים סגורים;
:: (9) כל המכלים המיועדים להזרמת שמן נפתחו לאויר דרך מערכת האיוורור המיועדת לכך;
:: (10) כל פתח בכיסוי למכל שמן ריק או מלא, אשר בכוונת הקברניט או קצין המשמרת, להשאירו פתוח בעת הזרמת השמן, מכוסה בסתרשף, אלא אם כן אותו מכל חפשי מגזים; כל ארובה במכלית כוסתה בסתרשף תקין ונקי.
: (ב) מבלי לפגוע באמור בתקנה משנה (א)(2), פתח הכניסה לחדר המשאבות, יראו אותו לענין תקנות אלה, כפתח לפי פסקה (3) לתקנת המשנה האמורה, ובלבד שלא יכנסו אנשים לחדר המשאבות ללא ידיעתו ואישורו של קצין המשמרת; אולם אם בתכנית הבטיחות של כלי השיט נקבע כי פתח הכניסה לחדר המשאבות חייב להיות פתוח לצרכי איוורור - לא תחול הוראת תקנת משנה זו.
: (ג) כל הפתחים, החלונות והכניסות החייבים להיות סגורים לפי תקנת משנה (א) לא יהיו נעולים.

@ 18. סיכום בדבר נהלי הזרמת שמן
: (א) לפני תחילת הזרמת השמן יסוכמו נהלי הזרמת השמן בין קברניט כלי השיט או קצין המשמרת שלו לבין האחראי על המסוף או דוברת הדלק או רכב המכל, לפי הענין, כמפורט להלן:
:: (1) הלחץ המירבי בצנרת בעת פעולות הזרמת השמן, ביחידות קילוגרם לסנטימטר מרובע, או ביחידות קילו ניוטון למטר מרובע (KN/m²);
:: (2) קצב הזרימה המירבית של השמן בצנרת, ביחידות של מטר לשנייה;
:: (3) קצב הזרימה האיטית של השמן בצנרת, לצורך מניעת גלישת שמן מכלי השיט, ביחידות של מטר לשניה;
:: (4) הספיקה המירבית של השמן בצנרת, ביחידות של מטר מעוקב לשעה;
:: (5) פרק הזמן הדרוש להתראה מוקדמת לשם עצירת פעולות הזרמת השמן;
:: (6) דרכי הקשר בין קצין המשמרת בכלי השיט ובין האחראי על הזרמת השמן במסוף או בדוברת הדלק או ברכב המכל, ובלבד שהקשר ביניהם יקויים באחת או יותר מן הדרכים המנויות [[בתקנה 19]] ובכפוף להוראות תקנה זו;
:: (7) סימנים מוסכמים לבקרה של פעולות הזרמת השמן, אשר יכללו את הסימנים לפעולות המפורטות להלן, לפחות:
::: (א) מצב הכן לתחילת פעולת ההזרמה;
::: (ב) התחלת פעולת ההזרמה;
::: (ג) מצב הכן להפסקת פעולת ההזרמה;
::: (ד) עצירת פעולת ההזרמה;
::: (ה) עצירת חירום של כל פעולות ההזרמה;
::: (ו) האטה לזרימה איטית.
: (ב) הסיכום לענין האמור בפיסקאות (1), (2) ו-(3) לתקנת משנה (א) ייקבע בהתאם לדרישות ולאפשרויות של מקבל השמן; ופרק הזמן שייקבע לפי פסקה (5) לתקנת המשנה האמורה יהיה הגדול מבין שני פרקי הזמן הדרושים לצדדים.

@ 19. דרכי קשר
: (א) הקשר בין קברניט כלי שיט או קצין המשמרת שלו, לבין האחראי במסוף או בדוברת הדלק או ברכב המכל יתקיים באחת או יותר מן הדרכים המנויות להלן:
:: (1) קשר טלפון, בתנאי שהמערכת מסוג &quot;קו ישיר&quot; המיועדת לקשר בלעדי בין קצין המשמרת לבין האחראי להזרמת השמן במסוף או בדוברת הדלק, וחיוג אינו נדרש להפעלתה;
:: (2) קשר אלחוט (תג&quot;מ), בתנאי שבשני המכשירים ערוץ ההאזנה פתוח כל משך פעולות הזרמת השמן וערוץ השידור והקליטה מיועדים לקשר בלעדי בין קציני המשמרת של המכליות במסוף ובין האחראי להזרמת השמן במסוף או בדוברת הדלק;
:: (3) קשר באמצעות לוחות בקרה שבהם מופיעה ההודעה בכתב ברור וזוהר, בתנאי שהופעת ההודעה בלוח הבקרה תהיה מלווה באות קולני המעיר תשומת לב;
:: (4) קשר באמצעות שמיעה, בתנאי שקצין המשמרת והאחראי על הזרמת השמן במסוף או בדוברת הדלק או ברכב המכל היו ממוקמים אחד לגבי השני כשהם רואים ושומעים האחד את האחר, באופן שאין ביניהם מחיצות, שהמרחק בקו ישר ביניהם אינו עולה על 30 מטר ושבסביבתם לא מופעלים מנועים ולא קיימים רעשים העלולים למנוע או לשבש שמיעת ההודעה.
: (ב) כל אחד ממכשירי הקשר המפורטים בתקנת משנה (א) יהיה בעל רמת בטיחות גבוהה במכשיר גופו.
: (ג) בלי לפגוע בכלליות האמור בתקנת משנה (א), ייקבע מיקומו של מכשיר הקשר בכלי שיט, במסוף, בדוברת הדלק או ברכב המכל באופן שמיד עם קבלת הודעה ניתן יהיה לנקוט בפעולה מיידית ויעילה.
: (ד) הקשר בין קברניט כלי השיט או קצין המשמרת שלו לבין האחראי במסוף או בדוברת הדלק או ברכב המכל יקויים בשפה אחת ויחידה. במקרים בהם אותה שפה אינה שגורה בפי הצדדים להזרמת השמן יקויים הקשר בשפה האנגלית.

@ 20. ציוד חשמלי נייד במכלית
: (א) לא יופעל ולא יימצא ציוד חשמלי נייד (להלן - הציוד) על סיפון מכלית או דוברת דלק או בסמוך אליה, אלא אם הציוד -
:: (1) הוא בעל רמת בטיחות גבוהה גופו, ואישור על כך מוטבע עליו או שבידי הקברניט תעודה בת-תוקף המאשרת זאת; הציוד נמצא במצב כשירות תקין, הוא מתוחזק היטב ולא נעשו בו שינויים טכניים; או
:: (2) נמצא בתוך מכל מיוחד המאושר לצורך זה על ידי חברת סיווג, מכון תקנים, מוסד מדעי מוסמך, או רשות ממשלתית מוסמכת ובידי הקברניט תעודה בת תוקף המאשרת את השימוש בציוד חשמלי נייד בתוך אותו מכל.
: (ב) לענין תקנה זו, &quot;ציוד חשמלי נייד&quot; - כל ציוד חשמלי אשר אינו מותקן בקביעות בגוף המכלית ואינו מופיע בתור שכזה בתכניות כלי השיט, ושאושר על ידי חברת סיווג או המנהל או מי שהוא הסמיך לכך.

@ 21. איסור הפעלת משדרים
: בכל משך ביצוע פעולות הזרמת שמן -
: (1) לא יפעיל קצין הרדיו בכלי השיט, ולא יורשה לו או לכל אדם אחר, להפעיל את משדרי כלי השיט שבחדר האלחוט למעט מכשירי תדירות גבוהה מאד (תג&quot;מ) בהספק שלא יעלה על שני ווט במכשיר;
: (2) יהיו אנטנות כל המשדרים מנותקות ובהארקה.

@ 22. איסור פעולות במכלית בעת הזרמת שמן
: בכל משך הזרמת השמן לא ייעשו ולא תורשה עשיית כל אחד מהמעשים המנויים להלן, במכלית ובדוברת דלק:
: (1) כניסה למכל אשר רוקן משמן;
: (2) ניקוי או רחיצת מכל מטען;
: (3) איורור מכל לצורך הפיכתו למכל חפשי מגזים;
: (4) ביצוע עבודה כלשהיא על הסיפון העלולה לגרום להיווצרות גיצים, פליטת חום או רעש;
: (5) טעינת אספקה למכלית, אלא אם אישר זאת האחראי על המסוף, ובלבד שטעינת האספקה מבוצעת בירכתי המכלית או בחרטומה ושאין האספקה מועברת על סיפון המכלית באזור מכלי המטען.

@ 23. נקיטת אמצעים מוקדמים בעת הזרמת שמן
: לפני ובעת ביצוע פעולות הזרמת השמן יוודא קברניט כלי השיט או קצין המשמרת כי ננקטו האמצעים המפורטים להלן:
: (1) כל קצוות הצנרת המיועדת להזרמת שמן בכלי השיט, אשר אינם בשימוש בעת העברת השמן ושדרכם תתכן שפיכת שמן, סגורים ואטומים באוגן אטום;
: (2) כל שסתומי היציאה לים שבכלי השיט, אשר דרכם תתכן שפיכת שמן לים, סגורים ונעולים ומסומנים בסימני אזהרה שאין לפתחם כל עוד נמשכת הזרמת השמן;
: (3) כל אביקי כלי השיט סגורים ואטומים;
: (4) מתחת לסעפת ומתחת לכל חיבור בצנרת מוצב מגש טפטוף בנפח המספיק לקלוט את כל השמן שנותר בצינור לאחר גמר הזרמת השמן, ובלבד שנפח מגש טיפטוף במכלית לא יפחת מ-1000 ליטר;
: (5) הצינורות הגמישים או זרועות המסוף, וכל הצנרת המתחברת לסעפת ולצנרת כלי השיט בכלל, מחוזקים ונתמכים כראוי בעת ביצוע פעולות הזרמת השמן;
: (6) נעשו ונשמרו כל הסידורים הנחוצים שלא יופעל מאמץ יתר על הצנרת עקב תנועות כלי השיט במסוף;
: (7) בקרבת מקום התחברות צנרת המסוף לצנרת כלי השיט וליד כל צינור המשמש בעת הזרמת השמן יימצא מלאי של נסורת עץ, או חומר סופגני אחר לצורך ניקוי שפיכת שמן; כמות הנסורת בכלי השיט לא תפחת מ-1,000 ק&quot;ג וכמות חומר סופגני אחר תחושב בהתאם להנחה שקילוגרם נסורת עץ יבשה משמש לספיגת שלושה קילוגרם שמן;
: (8) כל שפיכת שמן על כלי השיט או במסוף תנוקה במהירות וביעילות.

@ 24. נקיטת אמצעים נוספים
: בעת ביצוע פעולות הזרמת השמן יוודא קברניט כלי השיט או קצין המשמרת והאחראי במסוף את נקיטת האמצעים המפורטים להלן:
: (1) שסתומי המכלים והסעפת שדרכם זורם שמן לא ייסגרו נגד כיוון זרימת השמן כל עוד נמשכת ההזרמה וכל עוד לא נסגרו שסתומי האספקה;
: (2) הזרמת השמן בשלב הסופי של מילוי מכל תבוצע בהזרמה איטית;
: (3) נתגלתה דליפה או טפטוף בצנרת או במקום חיבור בין צינורות, תופסק הזרמת השמן עד לאחר תיקון מקור הדליפה או הטפטוף;
: (4) בכל משך העברת השמן ישגיח אדם בעל כישורים מתאימים מאנשי צוות המכלית שלא תיגרם גלישת שמן מהמכל;
: (5) חבלי, כבלי ועבות הרתיקה וכל אמצעי הרתיקה האחרים יהיו תחת השגחה מתמדת באופן שניתן יהיה לרפותם או לצמצם את הרפיון, לפי הענין, כדי למנוע מאמץ יתר על הצנרת, המיתקנים או הסעפת.

@ 25. איסוף שיירי שמן לפני ההנתקות מהמסוף
: לאחר סיום הזרמת השמן ולפני ההינתקות מהמסוף יוודא קברניט מכלית או קצין המשמרת כי שיפולי חדרי המשאבות והמכונות נקיים משיירי שמנים וכי כל השמנים שהצטברו בחדרי המשאבות או המכונות הוזרמו למכל מיועד במכלית או למיתקן המיועד לכך במסוף או לדוברה המיועדת לאיסוף שיירי שמנים.

@ 26. איסור הטלה לים של חומר ספוג בשמן
: קברניט כלי השיט או קצין המשמרת או האחראי במסוף או בדוברת הדלק או ברכב המכל, לפי הענין, אחראים לכך שכל חומר, כאמור [[בתקנה 23(7)]] הספוג בשמן לא יוטל לתוך מי הים.

@ 27. חובה להודיע על שפיכה לים
: קברניט כלי שיט או האחראי על המסוף או על דוברת הדלק או על רכב המכל יודיע למנהל הנמל ולמפקח ימי מיד ובאמצעי הקשר המהירים ביותר על כל מקרה של שפיכת שמן לים.

@ 28. איסור שימוש בכימיקלים (תיקון: תשמ&quot;ט)
: (א) נשפך שמן בכלי שיט או במסוף או לים לא ישתמש אדם ולא יורה לאחר להשתמש בחומרים כימיים לצורך סילוקו, העלמתו או הדברתו של השמן, אלא באישור בכתב מאת מפקח למניעת זיהום הים ובהסכמת מנהל הנמל.
: (ב) לענין תקנה משנה (א), &quot;חמרים כימיים&quot; - חמרים אשר על ידי פיזורם על פני שמן וערבולם יוצרים פיזור יציב של השמן בתוך המים ואשר אושרו בידי המנהל הכללי של המשרד לאיכות הסביבה.

@ 29. פעולות המנוע וכושר התמרון
: (א) הקברניט וקצין המכונות הראשי של כלי שיט יגרמו לכך שבעת השהייה במסוף לא יקטן כוח ההנעה העיקרי וכושר התמרון של כלי השיט, אלא אם קיבל הקברניט רשות בכתב לכך מאת מנהל הנמל.
: (ב) בכל מקרה של תקלה העלולה לפגוע בכושר ההנעה והתמרון של כלי השיט ינקטו הקברניט וקצין המכונות הראשי של כלי השיט מיד בכל האמצעים הדרושים לתיקון התקלה לשם החזרת כלי השיט למצב תקין וכשיר לתמרון ולשיוט.

@ 30. הודעה על פגיעה בכושר התמרון
: בלי לגרוע מהאמור [[בתקנה 29]] יודיע הקברניט או קצין המכונות הראשי מיד למנהל הנמל על מקרה שיש בו כדי לפגוע בכושר ההנעה או התמרון של כלי השיט או כל סיבה אחרת אשר בגללה לא יוכל כלי השיט לעזוב את המסוף בכוחות עצמו.

@ 31. נוכחות אנשי צוות
: קברניטו של כלי שיט המרותק למסוף יבטיח כי בכל משך שהיית כלי השיט במסוף יימצאו בכלי השיט אנשי צוות בעלי כישורים מתאימים ובמספר מספיק לצורך שמירה על בטיחותו והפעלת כל המכונות הדרושות לשם הנעתו ותמרונו.

@ 32. חובת התראה
: בעת הזרמת שמן יודיע קצין המשמרת בכלי שיט או האחראי במסוף או בדוברת הדלק למוסר השמן -
: (1) בעוד מועד ומוקדם ככל האפשר כי נדרשת האטה בקצב הזרימה או הקטנת לחץ במשאבות;
: (2) לפחות 15 דקות מראש כי בכוונתו להורות על הפסקת הזרמת השמן.

@ 33. איסור הזרמת שמן ללא כל ההכנות
: (א) קברניט כלי שיט או קצין המשמרת או האחראי במסוף או בדוברת דלק לא יעשו כל פעולה להתחלת הזרמת שמן ולא ירשו לכל אדם אחר לעשות כל פעולה בקשר עם הזרמת שמן אלא אם נוכחו לדעת ללא ספק סביר, כי כל ההכנות כמפורט [[בפרק זה]] בוצעו והושלמו כנדרש, ולענין כלי שיט - לאחר שיאשרו זאת בחתימה על גבי הטופס [[שבתוספת השלישית]].
: (ב) מבלי לפגוע בכלליות האמור בתקנת משנה (א), לא יוזרם שמן מכלי שיט או ממסוף או מדוברת דלק או מרכב המכל אלא אם היה הקברניט או קצין המשמרת או האחראי במסוף או בדוברת הדלק או ברכב המכל, לפי הענין, משוכנע כי מקבל השמן מוכן להזרמת השמן, ולאחר שהודיע על כך באחת מדרכי הקשר המפורטים [[בתקנה 19]] ואישר זאת בחתימתו על גבי הטופס, בכפוף להוראות תקנה זו.
: (ג) אין האמור בתקנת משנה (א) בכלל ובהוראה בדבר חובת אישור וחתימת הטופס בפרט, גורע מחובת קיום הוראות תקנות אלה בכל משך שהיית כלי השיט במסוף ואין באישור ובחתימה על הטופס לפי תקנה זו, כדי לגרוע מחובתו של כל אדם אשר הפיקוח על הזרמת השמן הועבר לידו, בחילופי משמרות או באופן אחר, מלקיים את כל הוראות התקנות האלה.

@ 34. ניתוק וניתוב מכלית ממסוף
: לא יצווה קברניט מכלית על הינתקות מהמסוף ושיוטה ולא יורה אדם לקברניט לעשות כן, ולא ינתב מכלית אלא אם שוכנעו הקברניט והנתב כי המכלית טעונה שמן או מי נטל או שניהם באופן הדרוש לניתוק ושיוט בטוח, כמפורט [[בתקנה 7]].

== פרק רביעי: אמצעים למניעת שריפות ולכיבוי אש ==

@ 35. הגדרות
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;מזח&quot; - כל מקום התקשרות של מכלית במסוף;
:- &quot;מפקח כבאות ראשי&quot; - כמשמעותו [[סעיף 5 לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|בסעיף 22 לחוק שירותי הכבאות, תשי&quot;ט-1959]];
:: ((תפקיד &quot;מפקח כבאות ראשי&quot;, לפי [[חוק שירותי הכבאות, תשי&quot;ט-1959]] הוחלף בתפקיד &quot;נציב כבאות והצלה&quot; לפי [[#5|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע&quot;ב-2012]].))
:- &quot;סירת כוננות&quot; - כלי שיט קטן המשמש בתפקידי כוננות כיבוי אש.

@ 36. הצבת בני אדם בכוננות כיבוי אש
: (א) ליד כל מזח יימצא אדם בכוננות כיבוי אש בכל משך ריתוקה של המכלית במסוף; ובמסוף בו רתוקות מכליות למצופים תשייט סירת כוננות בקירבת המכליות, כשהיא מאויישת ובכוננות בכל משך ריתוק המכליות.
: (ב) לבני האדם שיימצאו בכוננות במזח ובסירת הכוננות תהיה אפשרות להשתלב ביעילות במערכת הקשר שבין המסוף והמכלית, כמפורט [[בתקנה 19]] ובאופן שיאפשר דיווח מהיר במקרי חירום.

@ 37. ציוד כוננות כיבוי אש
: (א) כל מזח וסירת כוננות יצויידו -
:: (1) בציוד מתאים לכיבוי אש ובכלל זה בזרנוקים שיאפשרו התזת קצף מהירה ויעילה על המכלית ולתוך מכליה;
:: (2) בציוד אישי לכיבוי אש, שיכלול:
::: (א) תלבושת דוחה מים העשויה מחומר מתאים להגנת הגוף מפני כוויות;
::: (ב) מגפיים וכפפות מגומי או חומר אחר שאינו מוליך חשמלי;
::: (ג) קסדת מגן;
::: (ד) פנס יד מוגן מפני התפוצצות, בעל כושר תאורה של 3 שעות לפחות;
::: (ה) גרזן כיבוי;
::: (ו) מכשיר נשימה בעל תכולה עצמית;
::: (ז) חבל הצלה עמיד בפני אש באורך ובחוזק מתאימים.
: (ב) ציוד הכיבוי המפורט בתקנת משנה (א) יהיה לפי תקן שאישר מכון התקנים הישראלי, ובאין תקן ישראלי - לפי אישור מפקח כבאות ראשי.

@ 38. התקנת ציוד בקצה צנרת המסוף
: בקצה צנרת המסוף המשמשת להזרמת שמן, המתחבר עם סעפת המכלית, יותקן ציוד שיאפשר את ניתוקה המהיר של הצנרת בעת חירום ובכלל זה מגוף פרפר למניעת שפיכת שמן בעת ניתוק חירום.

@ 39. נהלי כוננות כיבוי אש במסוף
: האחראי על המסוף יקבע נהלים לקיום סדרי משמרות כיבוי אש ולאופן ביצוע פעילות משמרות הכוננות; הנהלים יפורסמו בעברית ובאנגלית ויוצגו במזח ובסירת הכוננות; תוכן הנהלים יובא לידיעת קברניט המכלית.

@ 40. כשירות ותירגול לכוננות כיבוי אש
: (א) האחראי על המסוף יוודא כי האנשים הממונים על כיבוי אש במסוף והמשמשים בתפקידי כוננות כיבוי אש, יהיו בעלי הכשרה נאותה, בהתאם לדרישת מפקח כבאות ראשי או מי שהוא הסמיך לכך.
: (ב) אחת לשלושה חדשים ייערך תירגול כוננות כיבוי אש; התירגול יכלול: בדיקת כוננות צוות כיבוי אש, בדיקת אמצעי תקשורת, בדיקת ציוד כיבוי אש והפעלתו.

== פרק חמישי: תקינות המסוף ==

@ 41. הגדרה
: [[בפרק זה]], &quot;מסוף&quot; - לרבות דוברת דלק.

@ 42. חובת החזקה ותפעול תקין
: (א) מתפעל המסוף או הממונה עליו (להלן - האחראי על המסוף) יוודא כי -
:: (1) לפני ביצוע ריתוק כלי השיט ובכל עת הזרמת השמן תהיה כל צנרת המסוף לרבות אבזרי ההרמה, ההזרמה וכל הציוד והמיכשור המשמשים במישרין או בעקיפין לצורך ביצוע הזרמת השמן - במצב תקין ושמיש;
:: (2) בכל עת הזרמת השמן יהיו במסוף עובדים כשירים ומיומנים במספר מספיק לצרכי תפעול ופיקוח על שסתומי המסוף, ביצוע פעולות הזרמת השמן וקיום הקשר, בכפוף להוראות בתקנות אלה.
: (ב) האמור בתקנת משנה (א) אינו גורע מהחובה לשמור ולהחזיק את הצנרת, המגופים והמשאבות במערכת הזרמת השמן בכלי השיט וברכב המכל, לפי הענין, במצב תקין ושמיש לפני ובעת הזרמת השמן.

@ 43. חובת רישום (תיקון: תשמ&quot;ט)
: (א) צינורות גמישים של מסוף המשמשים להזרמת שמן ייבדקו בהתאם להוראות היצרן באופן ובמועדים שקבע, ובלבד שלענין הוצאת הצינורות משימוש ובדיקתם בחוף ייושמו המבחנים המפורטים להלן, הכל לפי הענין ולפי המועד המוקדם יותר:
:: (1) מבחן משך הזמן בו נמצא הצינור בשימוש כלהלן:
::: {| style=&quot;width: 500px;&quot;
|-
! סוג הצינור !! width=&quot;35%&quot; | משך הזמן
|-
| צינור צף (Floating) || שנתיים
|-
| צינור תת-ימי (Submarine) || שנתיים
|-
| צינור מעקה המכלית (Tanker Rail) || שנה
|-
| צינור ראשון מהמצוף (First off the Buoy) || שנה
|}
:: (2) מבחן כמות ההזרמה המבוצעת דרך הצינור כלהלן -
::: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 500px;&quot;
! colspan=&quot;2&quot; | קוטר הצינור !! rowspan=&quot;2&quot; | כמות הזרמה {{ש}} במיליוני מטרים מעוקבים
|-
! במילימטרים !! באינצ'ים
|-
| 750 || 30 || 36
|-
| 600 || 24 || 24
|-
| 500 || 20 || 16
|-
| 400 || 16 || 12
|-
| 300 || 12 || 8
|}
: (ב) האחראי על המסוף ינהל רישום מפורט לגבי אופן ההחזקה והשימוש בצינורות הגמישים; הרישום ייערך בהתאם לטפסים [[שבתוספת הרביעית]] (להלן - טפסי הרישום).
: (ג) לטפסי הרישום יצורפו הוראות היצרן, תעודות בדיקה, וכל מסמך אחר המכיל מידע או הנחייה בקשר עם אופן הטיפול והשימוש בצינור הגמיש.
: (ד) האמור בתקנות משנה (א) עד (ג) לא יחול לגבי צינורות גמישים אשר קטרם הפנימי קטן מ-5″, ובלבד שצינורות אלה יוחזקו ויישמרו במצב תקין ושמיש.

@ 44. פיקוח על רישום
: (א) טפסי הרישום יימצאו בפיקוחו ובשליטתו של האחראי על המסוף ולא יוציאם האחראי על המסוף מפיקוחו ומשליטתו ולא יעבירם לאחר.
: (ב) האחראי על המסוף רשאי להסמיך עובד בעל כישורים מתאימים לבצע ולנהל את הרישום בטפסי הרישום (להלן - מבצע הרישומים).
: (ג) מבצע הרישומים והאחראי על המסוף יחתמו בשולי כל עמוד שבטפסי הרישום.

@ 45. רישום מלא ונכון
: לא יירשמו בטפסי הרישום אלא פרטים מלאים ונכונים לגבי כל ענין הטעון רישום לפיהם.

@ 46. מועד הרישום
: כל רשומה הטעונה רישום בטפסי הרישום תירשם בהם ככל האפשר מיד לאחר אירוע הדבר אליו היא מתייחסת.

@ 47. הצגת טפסי הרישום (תיקון: תשמ&quot;ט)
: האחראי על המסוף חייב להציג את טפסי הרישום לפי דרישת מפקח ימי, מפקח למניעת זיהום הים או קברניט כלי שיט.

@ 48. הוראה על הפסקת הזרמת שמן (תיקון: תשמ&quot;ט)
: (א) מפקח ימי או מפקח למניעת זיהום הים, שהוצגו בפניו טפסי הרישום בהתאם [[לתקנה 47]], ונמצא כי הפרטים לא נרשמו בהתאם [[לתקנה 43(א)]] או שמתוך פרטי הרישום עולה כי לא בוצעו הבדיקות הנחוצות, רשאי להורות על הפסקת הזרמת שמן מהמסוף או אליו כל עוד לא הוכח להנחת דעתו כי הבדיקות והרישומים שביצועם נדרש, בוצעו והושלמו.
: (ב) האחראי על המסוף יציית להוראת מפקח ימי או מפקח למניעת זיהום הים כאמור בתקנת משנה (א).

== פרק ששי: הזרמת שמן מרכב מכל ==

@ 49. הצגת שלט אזהרה
: בכל עת שהותו של רכב מכל בתחום נמל יוצג עליו, במקום בולט ונראה לעין, שלט אזהרה בגודל של 40×40 ס&quot;מ לפחות; צורת השלט וצבעו יהיו לפי [[#תוספת 3|תוית מס' 3 שבתוספת השלישית לתקנות הנמלים, תשל&quot;א-1971]] - &quot;חומר מתלקח נוזל&quot;.

@ 50. פעולות בעת הזרמת שמן מרכב מכל (תיקון: תשל&quot;ו)
: לא יוזרם שמן מרכב מכל לכלי שיט אלא אם מתקיימים כל התנאים שלהלן:
: (1) הזרמת שמן מרכב המכל לא תפריע לפעולות טעינה ופריקה בכלי שיט;
: (2) רכב המכל חונה במקביל לכלי השיט והמרחק המירבי בינו לבין כלי השיט קטן ככל האפשר, ובשום מקרה אינו עולה על 3 מטר;
: (3) כל מערכת הצינורות של רכב המכל המשמשת להזרמת שמן מתאימה ליעודה ונמצאת במצב תקין ושמיש;
: (4) בשני קצוות הצינור הגמיש של רכב המכל מותקנים מגופים;
: (5) הצינור הגמיש מחובר לצנרת כלי השיט בהברגה או בברגים;
: (6) רכב המכל מצוייד ב-5 ק&quot;ג נסורת עץ או חומר סופגני אחר, כמפורט [[בתקנה 23(7)]].

@ 51. פעולות לאחר סיום הזרמת השמן
: עם סיום פעולות הזרמת השמן מרכב מכל לכלי השיט חייב נהג רכב המכל -
: (1) לבצע ולוודא כי בוצעו פעולות סגירת מגופי הצינור הגמיש, ובכל מקרה לא יטולטל צינור גמיש אלא אם שני מגופיו סגורים;
: (2) להרחיק את רכב המכל מאזור עגינת כלי שיט בנמל.

@ 52. הזרמת שמן מחביות על גבי רכב מכל
: (א) הזרמת שמן מחביות המובלות ברכב מכל תבוצע באמצעות צינורות גמישים מחביות שעל גבי רכב המכל ישירות אל כלי השיט.
: (ב) חביות המכילות שמן לא יורדו מרכב המכל למסוף.

@ 53. הדברת זיהום במסוף
: ארעה שפיכת שמן מרכב המכל למסוף, חייב נהג רכב המכל -
: (1) לנקותה במהירות ובצורה סבירה והולמת;
: (2) להודיע למנהל הנמל על כל זיהום שארע כאמור ושאין באפשרותו לנקות כאמור בפסקה (1).

== פרק שביעי: כללי ==

@ 54. חובת הודעת תוכן התקנות
: בעל כלי שיט חייב להביא לידיעת קברניט כלי שיט, טרם כניסתו לראשונה לנמל בישראל, את תכנן של הוראות תקנות אלה.

@ 55. סמכויות מנהל הנמל
: מבלי לגרוע מהוראות תקנות אלה רשאי מנהל הנמל בבואו להשתמש בסמכויותיו לפי [[פקודת הנמלים]] להורות לקברניט כלי שיט לעשות כל מעשה או להימנע מעשיית כל מעשה, כפי שייראה לו נחוץ לשם שמירת בטיחות כלי השיט וחיי בני אדם שבו ובקרבתו.

@ 56. נהלי הזרמת שמן והפעלה תקינה
: נהלי הזרמת שמן והפעלה תקינה של ציוד הזרמת שמן שלא נקבעו בתקנות אלה, יהיו אותם הנוהלים המפורטים בחוברות ההדרכה הנקובות להלן:
: (1) International Oil Tanker and Terminal Safety Guide שבהוצאת - International Terminal Safety Group;
: (2) Tanker Safety Guide (Petroleum) שבהוצאת - International Chamber of Shipping.

@ 57. חובת הפסקת הזרמת שמן מחמת סכנה
: קברניט כלי השיט או קצין המשמרת או האחראי במסוף או בדוברת הדלק או ברכב מכל, לפי הענין, חייבים להורות על הפסקת הזרמת שמן, אם קיימת לדעת אחד מהם סכנה לבטיחות חיי בני אדם.

@ 58. אנית נוסעים במסוף
: (א) אנית נוסעים שמצויים בה למעלה משנים עשר נוסעים לא תנותב למסוף, לא תרותק ולא תתודלק במסוף.
: (ב) לענין תקנה זו, &quot;אנית נוסעים&quot; - כמשמעותה באמנה.

@ 59. שמירת דינים
: תקנות אלה באות להוסיף על כל חיקוק אחר.

@ 60. חובה
: בתקנות אלה, מקום שמוטלת חובה ולא נקבע במפורש על מי היא מוטלת יראוה כמוטלת -
: (1) לענין כלי שיט - על הקברניט או על בעל כלי השיט, או על שניהם כאחד;
: (2) לענין מסוף - על מתפעל המסוף או על הממונה עליו או על שניהם כאחד;
: (3) לענין דוברת דלק - על מתפעל דוברת הדלק או על הממונה עליה, או על שניהם כאחד;
: (4) לענין רכב מכל - על נהג רכב המכל או על בעליו, או על שניהם כאחד.

@ 61. חובה המוטלת על יותר מאדם אחד
: כל חובה המוטלת בתקנות אלה על יותר מאדם אחד אשר מולאה בידי אחד החייבים בה פוטרת את השאר.

@ 62. חובה המוטלת על קצין המשמרת
: כל חובה המוטלת על קצין המשמרת תמולא בידי קצין המשמרת בסיפון או קצין המשמרת במכונה כאמור להלן:
: (1) כל מעשה שיש לעשותו לצורך מילוי החובה והנעשה כרגיל וכנהוג בידי קצין סיפון ייעשה בידי קצין הסיפון במשמרת;
: (2) כל מעשה שיש לעשותו לצורך מילוי החובה והנעשה כרגיל וכנהוג בידי קצין מכונה ייעשה בידי קצין המכונה במשמרת.

@ 63. אחריות בחבר בני אדם
: נעברה עבירה לפי תקנות אלה בידי חבר בני אדם, אחראי לביצועה גם כל מי שבשעת ביצוע העבירה היה חבר מינהלה פעיל, מנהל או פקיד אחראי של אותו חבר, ובשותפות - מי שהיה אותה שעה שותף בה, למעט שותף מוגבל, אם לא הוכיחו אחד משני אלה:
: (1) העבירה נעברה שלא בידיעתם;
: (2) הם נקטו בכל האמצעים הנאותים להבטחת קיומן של תקנות אלה.

@ 64. עונשין (תיקון: תשמ&quot;ג)
: העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה, שלא נקבע לה עונש בחיקוק אחר, דינו - קנס חמישים אלף שקלים או מאסר ששה חדשים.

@ 65. ביטול
: בטלות -
: (1) תקנות נמל אילת (טעינת נפט ופריקתו), תשכ&quot;ו-1965;
: (2) תקנות נמל אשדוד (טעינת נפט ופריקתו), תשכ&quot;ז-1966;
: (3) תקנות נמל אשקלון (טעינת נפט ופריקתו), תש&quot;ל-1970;
: (4) תקנות נמל חיפה (טעינת נפט ופריקתו), תשכ&quot;ד-1964;
: (5) תקנות הנמלים (פטרוליום וקרביד סידני), 1926.

@ 66. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה ביום הששים לאחר פרסומן.

@ 67. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות הנמלים (טעינה ופריקה של שמנים), תשל&quot;ו-1975&quot;.

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[תקנה 2]]))) ====
=== דגל המציין טעינה, פריקה או נשיאה של חמרים מסוכנים ===
: {| style=&quot;width: 600px; margin: auto;&quot;
| style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |
:- הדגל - ארכו 100 סנטימטרים, רחבו 100 סנטימטרים, או אורך ורוחב גדולים מאלה באותו יחס ביניהם; צבעו אדום וקצהו הרחוק מן התורן ייקמט על ידי משולש שווה שוקיים שקודקודו זווית ישרה, כפי שנקבע בקוד הסימנים הבינלאומי 1969 כסימן היכר.
| [[תמונה:ICS Bravo gazette.png|180px]]
|}

== תוספת שניה ==
==== ((([[תקנה 10]]))) ====
=== הודעה על כמות וסוג המטען / מי הנטל / מקום אחסנתם במכלית ===

: הנני להודיעך כי המכלית ..............................
: אשר פרטיה הם כדלקמן:
: רשום ב-..............................
: תפוסה ברוטו/נטו .......... ..........
: הבעלים: ..............................
: מען הבעלים: ..............................
: מען למכתבים: ..............................
: סוכן מקומי: ..............................
: חוכר: ..............................
: הגיעה ביום .................... לנמל .................... כאשר הודעה על בואה נמסרה לך בתאריך .................... טעונה בהתאם לפירוט הבא:
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! מספר המכל !! הנושא !! מכל ימין !! מכל אמצעי !! מכל שמאל
|-
| 1 || סוג המטען {{ש}} כמות המטען || || ||
|-
| 2 || סוג המטען {{ש}} כמות המטען || || ||
|-
| 3 || סוג המטען {{ש}} כמות המטען || || ||
|-
| 4 || סוג המטען {{ש}} כמות המטען || || ||
|-
| וכיוצא באלה || סוג המטען {{ש}} כמות המטען || || ||
|}
: תסבולת האניה .................... (בקו טעינה קיצי)
: סך כל המטען באניה .................... (אינו כולל מי נטל)
: סך כל מי הנטל השמנוניים ..............................
: באניה סך כל מי הנטל שאינם שמנוניים באניה ..............................
@ : אני החתום מטה .................... {{טקסט תחתי|....................|קברניט/תפקיד אחר}}
: מצהיר שכל הפרטים שרשמתי בטופס זה תואמים את האמת וידוע לי כי אהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק בשל כל רישום כוזב שערכתי בטופס זה.
@ : {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|..............................|תאריך ושעת מסירה}} | {{טקסט תחתי|..............................|חתימה}} }}

== תוספת שלישית ==
==== ((([[תקנה 33]]))) ====
=== דו&quot;ח בקורת כלי השיט ===
&lt;מידע נוסף: טבלאות שקופות&gt;
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
|- style=&quot;height: 4em;
! שם כלי השיט !! שם המסוף !! תאריך !! שעה !! הסעיף בתקנות !! האחראי בכלי השיט* !! האחראי במסוף*
|-
| colspan=&quot;5&quot; |
: 1. האם דגל אדום מונף? [---] [[3(1)]]; [[5]]
: 2. האם אור אדום דולק? [---] [[3(2)]]; [[5]]
: 3. האם מוצג שלט אזהרה &lt;!-- (([במקור: הזהרה])) --&gt; מפני עישון ושימוש באש גלויה? [---] [[4]]; [[5]]
: 4. האם אמצעי הגישה לכלי השיט תקינים ומתאימים לתנאי הים? [---] [[13]]
: 5. האם סירת הצלה הורדה ומוכנה בנקודת העליה? [---] [[14]]
: 6. האם כבלי גרירה לשעת-חירום מותקנים? [---] [[12]]
| ||
|-
| colspan=&quot;5&quot; |
: 7. האם מערכת האורור של חדר המשאבות מופעלת? [---] [[17(א)]]
: 8. האם הופסקה פעולתם של מזגני אויר הקבועים בפתחי חלונות? [---] [[17(א)(6)]]
: 9. האם מערכת מיזוג האוויר המרכזית מופעלת במעגל סגור, וכניסות אויר בלתי בטוחות סגורות? [---] [[17(א)(6)]]
: 10. האם ברדסי המאווררים מופנים לכוון הנכון? [---] [[17(א)(7)]]
: 11. האם המכלים פתוחים לאוויר דרך מערכת האוורור המיועדת לכך? [---] [[17(א)(9)]]
| ||
|-
| colspan=&quot;5&quot; |
: 12. האם בצנרת כבוי האש יש לחץ מים והאם מערכת הצנרת מוכנה לשימוש מידי? [---] [[15(ב)]]
: 13. האם ציוד כיבוי האש הוכן לשימוש? [---] [[15]]
: 14. האם נקבעו וסומנו מקומות מותרים לעישון? [---] [[16(א)]]
: 15. האם מבוצעות ההוראות בדבר איסור אש גלויה או עישון? [---] [[16(ב)((,)) (ג)]]
| ||
|-
| colspan=&quot;5&quot; |
: 16. האם כל הדלתות החצוניות סגורות ומסומנות בברור? [---] [[17(א)(2)((,)) (3)]]; [[17(ג)]]
: 17. האם כל החלונות במבנים ובגוף כלי השיט סגורים? [---] [[17(א)(4)]]; [[17(ג)]]
: 18. האם כל הצוהרים סגורים? [---] [[17(א)(5)]]
: 19. האם כיסויי כל המכלים סגורים? [---] [[17(א)(8)]]
: 20. האם הארובות והפתחים בכיסויי המכלים מכוסים בסתרשף? [---] [[17(א)(10)]]
| ||
|-
| colspan=&quot;5&quot; |
: 21. האם הציוד החשמלי הנייד מנותק או מסוג המאושר לשימוש? [---] [[20]]
: 22. האם אנטנות כל המשדרים מנותקות ובהארקה? [---] [[21(2)]]
: 23. האם ציוד הקשר הינו מסוג המאושר לשימוש? [---] [[19(ב)]]; [[21(1)]]
: 24. האם סוכמו נוהלי הזרמת השמן? [---] [[18]]
: 25. האם דרכי הקשר שסוכם עליהן ומיקום נקודת הקשר מאפשרים התקשרות יעילה ותקינה? [---] [[19]]
| ||
|-
| colspan=&quot;5&quot; |
: 26. האם כלי השיט מרותק למסוף באופן המונע מאמצים על צנרת הזרמת השמן? [---] [[23(6)]]
: 27. האם הצינורות הגמישים אשר דרכם מוזרם שמן, הינם במצב תקין? [---] [[42(א)(1)]]; [[43]]
: 28. האם הצינורות הגמישים מחוברים, מחוזקים ונתמכים כראוי? [---] [[23(5)]]
: 29. האם זרועות המסוף מחוברות לסעפת כלי השיט כראוי? [---] [[23א(5)]]
: 30. האם כוח ההנעה וכוח האדם בכלי השיט מאפשרים שיט ותמרון מידי? [---] [[29]]; [[31]]
: 31. האם כל פתחי הצנרת, דרכם עלול להשפך שמן, סגורים באוגן אטום? [---] [[23(1)]]
: 32. האם כל השסתומים אשר אינם בשימוש סגורים, חתומים ומסומנים? [---] [[23(2)]]
: 33. האם מוצבים מגשי טפטוף מתחת לסעפת ומתחת לחיבורי הצנרת? [---] [[23(4)]]
: 34. האם כל האביקים סגורים ואטומים? [---] [[23(3)]]
: 35. האם מצויה נסורת עץ או חומר סופגני אחר בכלי השיט ובהישג יד על הסיפון? [---] [[23(7)]]
| ||
|-
| colspan=&quot;5&quot; |
: 36. האם לדעתך בוצעו והושלמו כל ההכנות להזרמת השמן? [---] [[33(א)]]
| ||
|-
| colspan=&quot;5&quot; |
: 37. האם הנך משוכנע כי הצד השני מוכן להזרמת השמן? [---] [[33(ב)]]
| ||
|}
: {{מוקטן|* סמן ב + באם התשובה לשאלה חיובית וב − באם התשובה שלילית.}}

@ : אני הח&quot;מ {{טקסט תחתי|....................|שם}} {{טקסט תחתי|....................|תפקיד בכלי השיט}} מצהיר כי כל תשובותי בטופס זה שנערכו לאחר שבדקתי את כל הטעון בדיקה לפיהן בנוכחות אדם אחראי מטעם המסוף - הן אמת. ידוע לי כי אהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק בשל כל רישום כוזב שערכתי בטופס זה.
@ : אני הח&quot;מ {{טקסט תחתי|....................|שם}} {{טקסט תחתי|....................|תפקיד במסוף}} מצהיר כי כל תשובותי בטופס זה שנערכו לאחר שבדקתי את כל הטעון בדיקה לפיהן בנוכחות קברניט/קצין משמרת - הן אמת. ידוע לי כי אהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק בשל כל רישום כוזב שערכתי בטופס זה.
@ : '''הערה''':- הטופס יוכן וייחתם בשני עתקים שכל אחד מהם יראו אותו כמקור.

== תוספת רביעית __NOSUB__ ==
==== ((([[תקנה 43]]))) ====

=== טופס א' {{ש}} '''רישום בדיקות צינור גמיש''' ===

: 1. מיקום הצינור ..............................
: 2. שם היצרן ..............................
: 3. שם (מסחרי) של הצינור ..............................
: 4. מספר סידורי (מוטבע) של הצינור ..............................
: 5. קוטר פנימי של הצינור ..............................
: 6. אורך הצינור ..............................
: 7. התארכות מקורית תחת לחץ ..............................
: 8. תאריך קבלת הצינור במיתקן ..............................
: 9. תאריך הכנסת הצינור לשימוש במיתקן ..............................
: 10. פרטי השימוש ..............................
: 11. תאריך הוצאה משימוש ..............................

=== תוצאות הבדיקה ===
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | תאריך !! rowspan=&quot;2&quot; | אורך ללא הפעלת מאמץ !! colspan=&quot;2&quot; | התארכות תחת לחץ !! rowspan=&quot;2&quot; | הערות
|-
! באחוזים !! במילימטרים
|- style=&quot;height: 10em;&quot;
| || || || || צינור חדש
|}

=== טופס ב' {{ש}} '''רישום פרטי השימוש בצינור גמיש (שמספרו המוטבע ..........)''' ===
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! !! colspan=&quot;2&quot; | שאיבה במטרים מעוקבים !! colspan=&quot;2&quot; | שעות בשימוש !!
|-
! תאריך !! בפעולה אחרונה !! בסך הכל !! בפעולה אחרונה !! בסך הכל !! הערות
|- style=&quot;height: 10em;&quot;
| || || || || ||
|}

=== רשימת מונחים ותרגומם האנגלי ===
: {{דוכיווני | סתרשף | Flame Arrestor }}
: {{דוכיווני | תדלוק | Bunkering }}
: {{דוכיווני | תסבולת | Deadweight }}
: {{דוכיווני | סעפת | Manifold }}
: {{דוכיווני | רמת בטיחות גבוהה במכשיר גופו | Intrisically Safe }}
: {{דוכיווני | מכונות הנעה | Propulsion Machinery }}
: {{דוכיווני | שסתום יציאה לים | Overboard Discharge Valve }}
: {{דוכיווני | אביק | Scupper }}
: {{דוכיווני | ברדסי מאווררים | Ventilator Cowls }}
: {{דוכיווני | מגש טיפטוף | Drip Tray }}
: {{דוכיווני | עבות | Hawser }}
: {{דוכיווני | כיסוי מכל | Tank Lid }}
: {{דוכיווני | פתח בכיסוי מכל | Ullage Hole }}

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ג בחשון תשל&quot;ו (28 באוקטובר 1975)
&lt;חתימה&gt; גד יעקבי שר התחבורה</text>
      <sha1>f54esfg1hwxi35usav3x27kas6iwzx0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הנמלים (טעינה ופריקה של שמנים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755372</id>
    <revision>
      <id>3086795</id>
      <parentid>3082875</parentid>
      <timestamp>2026-10-04T06:30:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3086772]</comment>
      <origin>3086795</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="79937" sha1="rmw1z650zem8qehu2y87ztkavvnpmyl" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הנמלים (טעינה ופריקה של שמנים), תשל״ו–1975}}
{{ח:קטע3||תקנות בדבר טעינה ופריקה של שמנים}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשל״ו, 568|תקנות הנמלים (טעינה ופריקה של שמנים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3439.pdf}}, {{ח:תיבה|1849|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3542.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 241|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4185.pdf}}, {{ח:תיבה|1170|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4247.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 363|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4437.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 1282|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5213.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 60|סעיף 60}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|לפקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל״א–1971}}, {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 32|וסעיף 20(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים|לחוק רשות הנמלים, תשכ״א–1961}}, ולאחר התייעצות עם רשות הנמלים, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: כניסה למימי החופין ולנמלים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: פעולות בעת שהייה במסוף או ליד דוברת דלק}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: אמצעים למניעת שריפות ולכיבוי אש}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: תקינות המסוף}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 6|פרק ששי: הזרמת שמן מרכב מכל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 7|פרק שביעי: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה: {{מוקטן|דגל המציין טעינה, פריקה או נשיאה של חמרים מסוכנים}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה: {{מוקטן|הודעה על כמות וסוג המטען / מי הנטל / מקום אחסנתם במכלית}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית: {{מוקטן|דו״ח בקורת כלי השיט}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: הגדרות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשמ״א, תשמ״א־2, תשמ״ט}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל“ – הבעל, החוכר, המפעיל או הקברניט של כלי שיט, הבעל של מטען השמן, וכן סוכנו של כל אחד מהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דוברת דלק“ – כלי שיט, בין אם הוא מונע בכוחות עצמו ובין אם הוא נגרר, המשמש לתדלוק כלי שיט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”האמנה“ – האמנה הבינלאומית בדבר בטיחות החיים בים, 1960 {{ח:הערה|(כתבי אמנה 508, כרך 14, עמ׳ 1)}}, או כל אמנה המתקנת אותה ושישראל צד לה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הזרמת שמן“ – פריקה וטעינה מכלי שיט או אליו לרבות פריקת מי נטל שמנוניים ותדלוק כלי שיט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מנהל אגף הספנות והנמלים במשרד התחבורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חפשי מגזים“, לענין מכלית – שהגזים הפחמימנים הנמצאים בכל מכלי ומדורי המכלית ובמערכת הצינורות והמשאבות הקשורות אליהם, למעט מכלי שמן וצינורות המשמשים את מנועי המכלית בלבד, הם בריכוז כה נמוך שבבדיקה על ידי מד נפיצות לאדים יורה מכוון המונה על אפס, ובלבד שמד הנפיצות יהיה מאושר על ידי מכון התקנים הישראלי או מכוני תקנים המקובלים בתעשית הדלק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי שיט“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הספנות (כלי שיט)|בחוק הספנות (כלי שיט), תש״ך–1960}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי שיט קטן“ – כל כלי העשוי לשוט שתפוסתו ברוטו עד 100 טונות והמונע בכוח מנוע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדריך הציוד והתפעול“ – ספר המפרש את המערכות, הציוד, התפעול והמטלות אשר על פיו נדרשים לפעול בעלי תפקידים, בהתאם להוראות שאישר המנהל או מי שהסמיך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מי נטל שמנוניים“ – מי נטל המכילים לפחות 15 חלקי שמן לכל מיליון חלקי מים (‎15 p.p.m) ובלבד שתכולת השמן תיקבע לפי השיטה D 2778.74 של האגודה האמריקאית לבדיקת חומרים (ASTM);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכלית“ – כלי שיט אשר מרבית נפח המטען שלו בנוי או מותאם לנשיאת שמן בצובר, בין שהוא טעון שמן או ריק או טעון מי נטל, לרבות כלי שיט המותאם להובלת תפזורת, עפרות או שמן לסירוגין והמוביל שמן הלכה למעשה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיל“ – מיל ימי בן 1,852 מטר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסוף“ – כל מקום המשמש לריתוק כלי שיט לצורך תדלוקם או לצורך הזרמת שמן, לרבות מיתקני החוץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח ימי“ – מפקח כלי שיט כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות שיט)|בתקנות הנמלים (בטיחות שיט), תשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח למניעת זיהום הים“ – כמשמעות מפקח {{ח:חיצוני|פקודת מניעת זיהום מי ים בשמן|בפקודת מניעת זיהום מי ים בשמן [נוסח חדש], התש״ם–1980}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתב“ – מי שמועסק כדין כנתב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד בעל רמת בטיחות גבוהה גופו“ – כל מכשיר הבנוי כך שכאשר הוא מותקן ומופעל באופן ובתנאים שקבע מוסד מדעי מוסמך או חברת סיווג או מכון תקנים או רשות ממלכתית מוסמכת, כל ניצוץ חשמלי אשר יתהווה תוך כדי הפעלתו, במכשיר גופו או באחד ממעגלי החשמל הקשורים איתו, לא יוכל לגרום התלקחות גזים או אדים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צנרת“ – לרבות צינורות גמישים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין משמרת“ – קצין הסיפון או קצין המכונה האחראי אותה עת במשמרת או מי שהקברניט או קצין המכונה הראשי מינה אותו להיות אחראי במשמרת, הכל לפי הענין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רחצה בשמן גלמי“ – שיטת ניקוי מכלי מטען תוך כדי פריקתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב מכל“ – רכב כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשל״א–1971}}, המשמש להובלת שמן בצובר או בחביות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שמן“ – שמן או דלק מכל סוג, לרבות שמן אדמה גולמי, תזקיקי שמן אדמה גולמי, שאריות זיקוק שמן אדמה גולמי, שיירי שמן, משקעי שמן ובוצת שמן, למעט שמנים מהחי והצומח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תדלוק“ – הספקת שמן לכלי שיט לצורך תפעולו.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: כניסה למימי החופין ולנמלים}}

{{ח:סעיף|2|חובת הודעה}}
{{ח:ת}} הקברניט או הבעל יודיע למנהל הנמל לפחות 36 שעות לפני הגיע המכלית לנמל.

{{ח:סעיף|3|דגל או מאור}}
{{ח:ת}} בכל עת שהותה בתחום המים הפנימיים ובתחומי נמל, חייבת מכלית –
{{ח:תת|(1)}} להניף דגל אדום כמתואר {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, במשך כל שעות היום למן זריחת החמה ועד שקיעתה;
{{ח:תת|(2)}} להדליק אור אדום במקום הנראה לעין מלוא האופק עד למרחק שני מיל לפחות, במשך כל שעות הלילה ולא יאוחר מרבע שעה לפני שקיעת החמה ועד רבע שעה לאחר זריחתה.

{{ח:סעיף|4|הצגת שלט אזהרה}}
{{ח:תת|(א)}} כל מכלית חייבת בכל עת שהותה בתחום נמל להציג ליד כבש האניה במקום נראה לעין, שלט אזהרה שעליו כתוב באופן ברור ונראה לעין, באותיות שגודלן 10 סנטימטר לפחות, ”אסור לעשן ולהשתמש באש גלוייה – הגישה אסורה למבקרים ללא רשות {{ש}} No Naked &lt;span style=&quot;padding: 0 10px&quot;&gt;&lt;/span&gt; No Smoking &lt;span style=&quot;padding: 0 10px&quot;&gt;&lt;/span&gt; No Unauthorised Persons“.
{{ח:תת|(ב)}} שלט אזהרה כאמור בתקנת משנה (א) יוצג גם במקום נראה לעין בכניסה למסוף.

{{ח:סעיף|5|הצגת סמני אזהרה על כלי שיט מתדלקים}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנות 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}} יחולו בשינויים המחוייבים, גם על –
{{ח:תת|(1)}} דוברת דלק;
{{ח:תת|(2)}} כל כלי שיט הנמצא בתחום מסוף או בתהליך של תידלוק בכל מקום אחר בתחום מימי החופין, המים הפנימיים או נמל.

{{ח:סעיף|6|הגבלות בדבר שיוט כלי שיט קטנים}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישיט אדם כלי שיט קטן בסמוך לכלי שיט או דוברת דלק המזרימים שמנים או בסמוך למכלית שאינה חפשית מגזים, אלא ברשות מפורשת מאת מנהל הנמל ובכפוף להוראותיו ואלא אם נתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מנוע השריפה הפנימית שלו הינו מהסוג המוגן בפני התפוצצות ומתאים לעבודה ליד גזים מתלקחים;
{{ח:תתת|(2)}} מפלט הגזים של מנועו מכוסה בסתרשף;
{{ח:תתת|(3)}} כל הציוד החשמלי שלו הינו ציוד בעל רמת בטיחות גבוהה גופו;
{{ח:תתת|(4)}} הוא מדופן מסביבו בפגושי גומי;
{{ח:תתת|(5)}} הוא מצויד ברשיון שיט המתיר לו במפורש להתקרב לכלי שיט, לדוברת דלק או למכלית כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} המשיט כלי שיט קטן בסמוך לכלי שיט או דוברת דלק המזרימים שמן, או בסמוך למכלית שאינה חפשית מגזים, חייב להישמע להוראות השיט והבטיחות של קברניט כלי השיט או קצין המשמרת שלו או האחראי על דוברת הדלק או המסוף, ולבצען מיד.
{{ח:תת|(ג)}} משיט כלי שיט קטן יהיה מצוייד בהוראות הבטיחות שהוציא מנהל הנמל לענין זה.

{{ח:סעיף|7|ניתוב מכלית}}
{{ח:תת|(א)}} כל מכלית בהכנסה לנמל תהיה טעונה מי נטל או שמן או שניהם, הכל לפי הענין, באופן הדרוש לניתוב ולריתוק בטוח של המכלית וכפי שנקבע בספר היציבות של המכלית, ובלבד שבשום מקרה לא יפחת שוקע המכלית בחרטום ובירכתיים מ־2.5% מהאורך המירבי של המכלית.
{{ח:תת|(ב)}} לא תנותב מכלית לנמל ולא תרותק במסוף אלא אם שוכנע הנתב כי היא טעונה מי נטל או שמן, או שניהם, הכל לפי הענין ובכפוף להוראת תקנה (א).
{{ח:תת|(ג)}} לענין תקנה זו, ”ספר היציבות“ – כל מסמך או מידע מאושרים שסופקו לקברניט המכלית בהתאם להוראות כל אמנה בינלאומית החלה בנושא ושישראל צד לה.

{{ח:סעיף|8|סגירת שסתומי ופתחי המכלים}}
{{ח:ת}} שסתומי ופתחי מכלי המטען במכלית, למעט מכלים חפשים מגזים, יהיו סגורים בכל משך ביצוע פעולות הניתוב, הריתוק או הניתוק של מכלית בנמל או במסוף.

{{ח:סעיף|9|חובת זהירות ואיסור פגיעה במיתקני נמל}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישיט קברניט כלי שיט, לא יעגינו ולא יעשה כל מעשה או דבר אחר באופן העלול לסכן, להזיק או לפגוע בבני אדם, בצינורות תת־ימיים או צפים, במצופי המסוף, ברציף או בכל מיתקן אחר המשמש את המסוף או את הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לפגוע בכלליות האמור בתקנת משנה (א), לא תושט מכלית שאינה חפשית מגזים ולא תנותב באזור המעגן הסגור של נמל אלא מיד ובמישרין למסוף.

{{ח:סעיף|9א|איסור פריקת שמן ללא פיקוח על ידי אנשים מוסמכים|תיקון: תשמ״א־2}}
{{ח:ת}} קברניט מכלית או חובל ראשי או קצין משמרת לא יעשו כל פעולה להתחלת פריקת שמן ולא ירשו לכל אדם אחר לעשות כל פעולה בקשר עם פריקת שמן אלא אם נוכחו לדעת ללא ספק סביר שבכל התפקידים החייבים באיוש, כמוגדר במדריך הציוד והתפעול, מוצבים אנשים המוסמכים כמפורט להלן:
{{ח:תת|(א)}} בתפקיד קצין בקרת מטען במכלית, מוצב אדם אשר נטל על עצמו אחריות כוללת לרחצה בשמן גלמי והוסמך לכך;
{{ח:תת|(ב)}} לביצוע מטלה המוגדרת במדריך הציוד והתפעול מוצב אדם שהוסמך לכך.

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: פעולות בעת שהייה במסוף או ליד דוברת דלק}}

{{ח:סעיף|10|דיווח פרטי המטען}}
{{ח:ת}} עם גמר פעולות הריתוק, יודיע בעל המכלית או קברניטה למנהל הנמל או לאחראי על המסוף, לפי הענין, את הפרטים הנדרשים להלן, על גבי הטופס {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}:
{{ח:תת|(1)}} כמות כל סוג של מטען שמן שבמכלית ומקום החסנתו;
{{ח:תת|(2)}} כמות מי הנטל השמנוניים שבמכלית ומקום החסנתם;
{{ח:תת|(3)}} כמות מי הנטל שאינם שמנוניים שבמכלית ומקום החסנתם.

{{ח:סעיף|11|חובת הורקת מי נטל למסוף}}
{{ח:תת|(א)}} כל כמות מי הנטל השמנוניים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בתקנה 10(2)}} תוזרם מהמכלית אל מתקני המסוף.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לפגוע באמור בתקנת משנה (א), אם ארעה תקלה אשר בגללה אי אפשר להזרים מי נטל למיתקני המסוף, מותר להוריק את מי הנטל שאינם שמנוניים לים לאחר שהופרדו מהשמנים.
{{ח:תת|(ג)}} לא תבוצע פעולת הזרמת מי נטל שאינם שמנוניים לים כמפורט בתקנת משנה (ב) אלא באישור המנהל, בכתב או במברק.

{{ח:סעיף|12|כבלי גרירה}}
{{ח:תת|(א)}} עם גמר פעולת ריתוק של כלי שיט למסוף יוודא הקברניט או קצין המשמרת כי הותקן כבל גרירה למקרה חירום בחרטום ובירכתי כלי השיט, בצורה ובאופן המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} הכבלים יהיו מפלדה;
{{ח:תתת|(2)}} כל אחד מהכבלים יהיה בחוזק המותאם לגרירת כלי השיט;
{{ח:תתת|(3)}} הכבלים יהיו קשורים בביטחה על כלי השיט;
{{ח:תתת|(4)}} בקצה הכבלים תותקן לולאה אשר תתלה מעבר לדופן כלי השיט בגובה פני הים, ותישאר במצב זה, ביחס לפני הים, כל עוד רתוקה המכלית במסוף.
{{ח:תת|(ב)}} בכלי שיט הרתוק ליד רציף, יותקנו הכבלים כאמור בתקנת משנה (א) בצד שאינו פונה לרציף.

{{ח:סעיף|13|אמצעי גישה לכלי שיט במסוף}}
{{ח:תת|(א)}} לפני תחילת הזרמת השמן יוודא הקברניט או קצין המשמרת כי בכלי השיט מותקן כבש מתאים המאפשר גישה בטוחה אל כלי השיט, ובלבד שהזוית שבין הכבש והמישור האפקי לא תעלה בשום מקרה על ארבעים וחמש מעלות.
{{ח:תת|(ב)}} למן שקיעת החמה ועד זריחתה יהיה כבש הגישה מואר באור מתאים.
{{ח:תת|(ג)}} שוכנע קברניטו של כלי שיט כי מצב הים אינו מאפשר גישה בטוחה לכלי השיט באמצעות כבש, תעשה כל עליה לכלי שיט וירידה ממנו בסולם חבלים תקין בהשגחתו ובפיקוחו של קצין המשמרת, בהתאם להוראות האמנה.

{{ח:סעיף|14|אמצעי פינוי לשעת חירום}}
{{ח:ת}} עם גמר פעולות ריתוק כלי השיט במסוף ועד ליציאתו מהמסוף תהיה סירת הצלה אחת לפחות מורדת בכלי השיט מצד הים לגובה נקודת העליה לסירה או כבש נטישה לשעת חירום המשולב בסולם חבלים שיותקן בירכתי האניה, באופן שיאפשר פינוי ומילוט מהירים ובטוחים בשעת חירום.

{{ח:סעיף|15|ציוד כיבוי אש בכלי שיט}}
{{ח:תת|(א)}} הקברניט או קצין המשמרת של כלי השיט הבא להזרים שמנים יוודא כי שני מכשירי כיבוי אש מטיפוס ”כימי יבש“ יימצאו משני צידי הסעפת כשתכולת כל אחד מהם היא לפחות 12 ק״ג חומר כימי; מכשירים אלה יהיו בנוסף על מכשירי הכיבוי הנמצאים על כלי השיט בהתאם לתכנית הבטיחות של כלי השיט.
{{ח:תת|(ב)}} מבלי לפגוע בכלליות האמור בתקנת משנה (א), חייב קברניטה של מכלית או קצין המשמרת שלה, בבואו להזרים שמנים, לוודא כי –
{{ח:תתת|(1)}} שני צינורות כיבוי אש גמישים עם זרנוקי ערפל יחוברו משני צידי הסעפת למערכת צנרת כבוי האש, במידה והמכלית אינה מצויידת בתותחי כיבוי אש קבועים;
{{ח:תתת|(2)}} בכל משך ביצוע פעולות הזרמת השמנים תימצא במכלית משאבה פועלת באופן שכל הצנרת הקבועה לכיבוי אש תהיה תחת לחץ מים כשהיא מוכנה לפעולה מידית.

{{ח:סעיף|16|הסדרי עישון}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט של מכלית חייב לקבוע באזור המבנה הסגור של המכלית מקומות המותרים לעישון; מקומות אלה יסומנו בצורה מתאימה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציג אדם אש גלוייה ולא יעשן על סיפון מכלית או בסמוך לה, אלא במקומות המותרים לעישון.
{{ח:תת|(ג)}} לא יציג אדם אש גלוייה ולא יעשן על סיפון כלי שיט או במרחק שלא יקטן מ־50 מטר מכלי השיט בעת הזרמת השמן.

{{ח:סעיף|17|איוורור ומצב הפתחים במכלית}}
{{ח:תת|(א)}} לפני תחילת הזרמת שמן למכלית או ממנה ובכל משך הזרמת השמן, לפי הענין, יוודא הקברניט או קצין המשמרת כי נעשו הפעולות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הופעלה מערכת האיוורור של חדר המשאבות ומערכת זו לא תופסק כל עוד נמשכת הזרמת השמן;
{{ח:תתת|(2)}} הפתחים והכניסות למבנים הפונים אל סיפון המכלית סגורים ומסומנים בכתב ברור שאין לפתחם; כניסה תסומן מבפנים ומבחוץ כך: ”אסור לפתוח &lt;span style=&quot;padding: 0 10px&quot;&gt;&lt;/span&gt; {{ח:הערה|&lt;s&gt;”&lt;/s&gt;}}Forbidden to Open“; פתח הכניסה מהסיפון למטבח האניה יראו אותו כפתח לענין פסקה זו;
{{ח:תתת|(3)}} הפתחים והכניסות למבנים אשר אינם פונים ישירות אל סיפון המכלית סגורים ומסומנים באופן ברור כי מותר לפתחם רגעית לשם כניסה או יציאה; כניסה תסומן מבפנים ומבחוץ כך: ”נא לשמור סגור &lt;span style=&quot;padding: 0 10px&quot;&gt;&lt;/span&gt; Keep Closed“;
{{ח:תתת|(4)}} כל החלונות במבנים ובגוף המכלית סגורים;
{{ח:תתת|(5)}} צוהרי חדר המשאבות, חדר המכונות, המטבח וכל צוהר אחר נסגרו, אלא אם בתכנית הבטיחות של כלי השיט נקבע כי עליהם להיות פתוחים לצרכי איוורור;
{{ח:תתת|(6)}} פעולתם של מזגני אויר קטנים הקבועים בפתחי החלונות וכל מזגני אויר אחרים אשר אינם חלק ממערכת מיזוג האויר המרכזית הופסקה, והם לא יופעלו כל עוד נמשכת הזרמת השמן; יחידות מערכת מיזוג האויר המרכזית יופעלו במידת האפשר במעגל סגור;
{{ח:תתת|(7)}} ברדסי המאווררים יופנו לכיוון שממנו הסיכוי הסביר הקטן ביותר שגזים פחמימנים יחדרו לתוך מבנה המכלית;
{{ח:תתת|(8)}} כל כיסויי המכלים על סיפון כלי השיט נסגרו ונשמרים סגורים;
{{ח:תתת|(9)}} כל המכלים המיועדים להזרמת שמן נפתחו לאויר דרך מערכת האיוורור המיועדת לכך;
{{ח:תתת|(10)}} כל פתח בכיסוי למכל שמן ריק או מלא, אשר בכוונת הקברניט או קצין המשמרת, להשאירו פתוח בעת הזרמת השמן, מכוסה בסתרשף, אלא אם כן אותו מכל חפשי מגזים; כל ארובה במכלית כוסתה בסתרשף תקין ונקי.
{{ח:תת|(ב)}} מבלי לפגוע באמור בתקנה משנה (א)(2), פתח הכניסה לחדר המשאבות, יראו אותו לענין תקנות אלה, כפתח לפי פסקה (3) לתקנת המשנה האמורה, ובלבד שלא יכנסו אנשים לחדר המשאבות ללא ידיעתו ואישורו של קצין המשמרת; אולם אם בתכנית הבטיחות של כלי השיט נקבע כי פתח הכניסה לחדר המשאבות חייב להיות פתוח לצרכי איוורור – לא תחול הוראת תקנת משנה זו.
{{ח:תת|(ג)}} כל הפתחים, החלונות והכניסות החייבים להיות סגורים לפי תקנת משנה (א) לא יהיו נעולים.

{{ח:סעיף|18|סיכום בדבר נהלי הזרמת שמן}}
{{ח:תת|(א)}} לפני תחילת הזרמת השמן יסוכמו נהלי הזרמת השמן בין קברניט כלי השיט או קצין המשמרת שלו לבין האחראי על המסוף או דוברת הדלק או רכב המכל, לפי הענין, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} הלחץ המירבי בצנרת בעת פעולות הזרמת השמן, ביחידות קילוגרם לסנטימטר מרובע, או ביחידות קילו ניוטון למטר מרובע (KN/m&lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt;);
{{ח:תתת|(2)}} קצב הזרימה המירבית של השמן בצנרת, ביחידות של מטר לשנייה;
{{ח:תתת|(3)}} קצב הזרימה האיטית של השמן בצנרת, לצורך מניעת גלישת שמן מכלי השיט, ביחידות של מטר לשניה;
{{ח:תתת|(4)}} הספיקה המירבית של השמן בצנרת, ביחידות של מטר מעוקב לשעה;
{{ח:תתת|(5)}} פרק הזמן הדרוש להתראה מוקדמת לשם עצירת פעולות הזרמת השמן;
{{ח:תתת|(6)}} דרכי הקשר בין קצין המשמרת בכלי השיט ובין האחראי על הזרמת השמן במסוף או בדוברת הדלק או ברכב המכל, ובלבד שהקשר ביניהם יקויים באחת או יותר מן הדרכים המנויות {{ח:פנימי|סעיף 19|בתקנה 19}} ובכפוף להוראות תקנה זו;
{{ח:תתת|(7)}} סימנים מוסכמים לבקרה של פעולות הזרמת השמן, אשר יכללו את הסימנים לפעולות המפורטות להלן, לפחות:
{{ח:תתתת|(א)}} מצב הכן לתחילת פעולת ההזרמה;
{{ח:תתתת|(ב)}} התחלת פעולת ההזרמה;
{{ח:תתתת|(ג)}} מצב הכן להפסקת פעולת ההזרמה;
{{ח:תתתת|(ד)}} עצירת פעולת ההזרמה;
{{ח:תתתת|(ה)}} עצירת חירום של כל פעולות ההזרמה;
{{ח:תתתת|(ו)}} האטה לזרימה איטית.
{{ח:תת|(ב)}} הסיכום לענין האמור בפיסקאות (1), (2) ו־(3) לתקנת משנה (א) ייקבע בהתאם לדרישות ולאפשרויות של מקבל השמן; ופרק הזמן שייקבע לפי פסקה (5) לתקנת המשנה האמורה יהיה הגדול מבין שני פרקי הזמן הדרושים לצדדים.

{{ח:סעיף|19|דרכי קשר}}
{{ח:תת|(א)}} הקשר בין קברניט כלי שיט או קצין המשמרת שלו, לבין האחראי במסוף או בדוברת הדלק או ברכב המכל יתקיים באחת או יותר מן הדרכים המנויות להלן:
{{ח:תתת|(1)}} קשר טלפון, בתנאי שהמערכת מסוג ”קו ישיר“ המיועדת לקשר בלעדי בין קצין המשמרת לבין האחראי להזרמת השמן במסוף או בדוברת הדלק, וחיוג אינו נדרש להפעלתה;
{{ח:תתת|(2)}} קשר אלחוט (תג״מ), בתנאי שבשני המכשירים ערוץ ההאזנה פתוח כל משך פעולות הזרמת השמן וערוץ השידור והקליטה מיועדים לקשר בלעדי בין קציני המשמרת של המכליות במסוף ובין האחראי להזרמת השמן במסוף או בדוברת הדלק;
{{ח:תתת|(3)}} קשר באמצעות לוחות בקרה שבהם מופיעה ההודעה בכתב ברור וזוהר, בתנאי שהופעת ההודעה בלוח הבקרה תהיה מלווה באות קולני המעיר תשומת לב;
{{ח:תתת|(4)}} קשר באמצעות שמיעה, בתנאי שקצין המשמרת והאחראי על הזרמת השמן במסוף או בדוברת הדלק או ברכב המכל היו ממוקמים אחד לגבי השני כשהם רואים ושומעים האחד את האחר, באופן שאין ביניהם מחיצות, שהמרחק בקו ישר ביניהם אינו עולה על 30 מטר ושבסביבתם לא מופעלים מנועים ולא קיימים רעשים העלולים למנוע או לשבש שמיעת ההודעה.
{{ח:תת|(ב)}} כל אחד ממכשירי הקשר המפורטים בתקנת משנה (א) יהיה בעל רמת בטיחות גבוהה במכשיר גופו.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לפגוע בכלליות האמור בתקנת משנה (א), ייקבע מיקומו של מכשיר הקשר בכלי שיט, במסוף, בדוברת הדלק או ברכב המכל באופן שמיד עם קבלת הודעה ניתן יהיה לנקוט בפעולה מיידית ויעילה.
{{ח:תת|(ד)}} הקשר בין קברניט כלי השיט או קצין המשמרת שלו לבין האחראי במסוף או בדוברת הדלק או ברכב המכל יקויים בשפה אחת ויחידה. במקרים בהם אותה שפה אינה שגורה בפי הצדדים להזרמת השמן יקויים הקשר בשפה האנגלית.

{{ח:סעיף|20|ציוד חשמלי נייד במכלית}}
{{ח:תת|(א)}} לא יופעל ולא יימצא ציוד חשמלי נייד (להלן – הציוד) על סיפון מכלית או דוברת דלק או בסמוך אליה, אלא אם הציוד –
{{ח:תתת|(1)}} הוא בעל רמת בטיחות גבוהה גופו, ואישור על כך מוטבע עליו או שבידי הקברניט תעודה בת־תוקף המאשרת זאת; הציוד נמצא במצב כשירות תקין, הוא מתוחזק היטב ולא נעשו בו שינויים טכניים; או
{{ח:תתת|(2)}} נמצא בתוך מכל מיוחד המאושר לצורך זה על ידי חברת סיווג, מכון תקנים, מוסד מדעי מוסמך, או רשות ממשלתית מוסמכת ובידי הקברניט תעודה בת תוקף המאשרת את השימוש בציוד חשמלי נייד בתוך אותו מכל.
{{ח:תת|(ב)}} לענין תקנה זו, ”ציוד חשמלי נייד“ – כל ציוד חשמלי אשר אינו מותקן בקביעות בגוף המכלית ואינו מופיע בתור שכזה בתכניות כלי השיט, ושאושר על ידי חברת סיווג או המנהל או מי שהוא הסמיך לכך.

{{ח:סעיף|21|איסור הפעלת משדרים}}
{{ח:ת}} בכל משך ביצוע פעולות הזרמת שמן –
{{ח:תת|(1)}} לא יפעיל קצין הרדיו בכלי השיט, ולא יורשה לו או לכל אדם אחר, להפעיל את משדרי כלי השיט שבחדר האלחוט למעט מכשירי תדירות גבוהה מאד (תג״מ) בהספק שלא יעלה על שני ווט במכשיר;
{{ח:תת|(2)}} יהיו אנטנות כל המשדרים מנותקות ובהארקה.

{{ח:סעיף|22|איסור פעולות במכלית בעת הזרמת שמן}}
{{ח:ת}} בכל משך הזרמת השמן לא ייעשו ולא תורשה עשיית כל אחד מהמעשים המנויים להלן, במכלית ובדוברת דלק:
{{ח:תת|(1)}} כניסה למכל אשר רוקן משמן;
{{ח:תת|(2)}} ניקוי או רחיצת מכל מטען;
{{ח:תת|(3)}} איורור מכל לצורך הפיכתו למכל חפשי מגזים;
{{ח:תת|(4)}} ביצוע עבודה כלשהיא על הסיפון העלולה לגרום להיווצרות גיצים, פליטת חום או רעש;
{{ח:תת|(5)}} טעינת אספקה למכלית, אלא אם אישר זאת האחראי על המסוף, ובלבד שטעינת האספקה מבוצעת בירכתי המכלית או בחרטומה ושאין האספקה מועברת על סיפון המכלית באזור מכלי המטען.

{{ח:סעיף|23|נקיטת אמצעים מוקדמים בעת הזרמת שמן}}
{{ח:ת}} לפני ובעת ביצוע פעולות הזרמת השמן יוודא קברניט כלי השיט או קצין המשמרת כי ננקטו האמצעים המפורטים להלן:
{{ח:תת|(1)}} כל קצוות הצנרת המיועדת להזרמת שמן בכלי השיט, אשר אינם בשימוש בעת העברת השמן ושדרכם תתכן שפיכת שמן, סגורים ואטומים באוגן אטום;
{{ח:תת|(2)}} כל שסתומי היציאה לים שבכלי השיט, אשר דרכם תתכן שפיכת שמן לים, סגורים ונעולים ומסומנים בסימני אזהרה שאין לפתחם כל עוד נמשכת הזרמת השמן;
{{ח:תת|(3)}} כל אביקי כלי השיט סגורים ואטומים;
{{ח:תת|(4)}} מתחת לסעפת ומתחת לכל חיבור בצנרת מוצב מגש טפטוף בנפח המספיק לקלוט את כל השמן שנותר בצינור לאחר גמר הזרמת השמן, ובלבד שנפח מגש טיפטוף במכלית לא יפחת מ־1000 ליטר;
{{ח:תת|(5)}} הצינורות הגמישים או זרועות המסוף, וכל הצנרת המתחברת לסעפת ולצנרת כלי השיט בכלל, מחוזקים ונתמכים כראוי בעת ביצוע פעולות הזרמת השמן;
{{ח:תת|(6)}} נעשו ונשמרו כל הסידורים הנחוצים שלא יופעל מאמץ יתר על הצנרת עקב תנועות כלי השיט במסוף;
{{ח:תת|(7)}} בקרבת מקום התחברות צנרת המסוף לצנרת כלי השיט וליד כל צינור המשמש בעת הזרמת השמן יימצא מלאי של נסורת עץ, או חומר סופגני אחר לצורך ניקוי שפיכת שמן; כמות הנסורת בכלי השיט לא תפחת מ־1,000 ק״ג וכמות חומר סופגני אחר תחושב בהתאם להנחה שקילוגרם נסורת עץ יבשה משמש לספיגת שלושה קילוגרם שמן;
{{ח:תת|(8)}} כל שפיכת שמן על כלי השיט או במסוף תנוקה במהירות וביעילות.

{{ח:סעיף|24|נקיטת אמצעים נוספים}}
{{ח:ת}} בעת ביצוע פעולות הזרמת השמן יוודא קברניט כלי השיט או קצין המשמרת והאחראי במסוף את נקיטת האמצעים המפורטים להלן:
{{ח:תת|(1)}} שסתומי המכלים והסעפת שדרכם זורם שמן לא ייסגרו נגד כיוון זרימת השמן כל עוד נמשכת ההזרמה וכל עוד לא נסגרו שסתומי האספקה;
{{ח:תת|(2)}} הזרמת השמן בשלב הסופי של מילוי מכל תבוצע בהזרמה איטית;
{{ח:תת|(3)}} נתגלתה דליפה או טפטוף בצנרת או במקום חיבור בין צינורות, תופסק הזרמת השמן עד לאחר תיקון מקור הדליפה או הטפטוף;
{{ח:תת|(4)}} בכל משך העברת השמן ישגיח אדם בעל כישורים מתאימים מאנשי צוות המכלית שלא תיגרם גלישת שמן מהמכל;
{{ח:תת|(5)}} חבלי, כבלי ועבות הרתיקה וכל אמצעי הרתיקה האחרים יהיו תחת השגחה מתמדת באופן שניתן יהיה לרפותם או לצמצם את הרפיון, לפי הענין, כדי למנוע מאמץ יתר על הצנרת, המיתקנים או הסעפת.

{{ח:סעיף|25|איסוף שיירי שמן לפני ההנתקות מהמסוף}}
{{ח:ת}} לאחר סיום הזרמת השמן ולפני ההינתקות מהמסוף יוודא קברניט מכלית או קצין המשמרת כי שיפולי חדרי המשאבות והמכונות נקיים משיירי שמנים וכי כל השמנים שהצטברו בחדרי המשאבות או המכונות הוזרמו למכל מיועד במכלית או למיתקן המיועד לכך במסוף או לדוברה המיועדת לאיסוף שיירי שמנים.

{{ח:סעיף|26|איסור הטלה לים של חומר ספוג בשמן}}
{{ח:ת}} קברניט כלי השיט או קצין המשמרת או האחראי במסוף או בדוברת הדלק או ברכב המכל, לפי הענין, אחראים לכך שכל חומר, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23|בתקנה 23(7)}} הספוג בשמן לא יוטל לתוך מי הים.

{{ח:סעיף|27|חובה להודיע על שפיכה לים}}
{{ח:ת}} קברניט כלי שיט או האחראי על המסוף או על דוברת הדלק או על רכב המכל יודיע למנהל הנמל ולמפקח ימי מיד ובאמצעי הקשר המהירים ביותר על כל מקרה של שפיכת שמן לים.

{{ח:סעיף|28|איסור שימוש בכימיקלים|תיקון: תשמ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} נשפך שמן בכלי שיט או במסוף או לים לא ישתמש אדם ולא יורה לאחר להשתמש בחומרים כימיים לצורך סילוקו, העלמתו או הדברתו של השמן, אלא באישור בכתב מאת מפקח למניעת זיהום הים ובהסכמת מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} לענין תקנה משנה (א), ”חמרים כימיים“ – חמרים אשר על ידי פיזורם על פני שמן וערבולם יוצרים פיזור יציב של השמן בתוך המים ואשר אושרו בידי המנהל הכללי של המשרד לאיכות הסביבה.

{{ח:סעיף|29|פעולות המנוע וכושר התמרון}}
{{ח:תת|(א)}} הקברניט וקצין המכונות הראשי של כלי שיט יגרמו לכך שבעת השהייה במסוף לא יקטן כוח ההנעה העיקרי וכושר התמרון של כלי השיט, אלא אם קיבל הקברניט רשות בכתב לכך מאת מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} בכל מקרה של תקלה העלולה לפגוע בכושר ההנעה והתמרון של כלי השיט ינקטו הקברניט וקצין המכונות הראשי של כלי השיט מיד בכל האמצעים הדרושים לתיקון התקלה לשם החזרת כלי השיט למצב תקין וכשיר לתמרון ולשיוט.

{{ח:סעיף|30|הודעה על פגיעה בכושר התמרון}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהאמור {{ח:פנימי|סעיף 29|בתקנה 29}} יודיע הקברניט או קצין המכונות הראשי מיד למנהל הנמל על מקרה שיש בו כדי לפגוע בכושר ההנעה או התמרון של כלי השיט או כל סיבה אחרת אשר בגללה לא יוכל כלי השיט לעזוב את המסוף בכוחות עצמו.

{{ח:סעיף|31|נוכחות אנשי צוות}}
{{ח:ת}} קברניטו של כלי שיט המרותק למסוף יבטיח כי בכל משך שהיית כלי השיט במסוף יימצאו בכלי השיט אנשי צוות בעלי כישורים מתאימים ובמספר מספיק לצורך שמירה על בטיחותו והפעלת כל המכונות הדרושות לשם הנעתו ותמרונו.

{{ח:סעיף|32|חובת התראה}}
{{ח:ת}} בעת הזרמת שמן יודיע קצין המשמרת בכלי שיט או האחראי במסוף או בדוברת הדלק למוסר השמן –
{{ח:תת|(1)}} בעוד מועד ומוקדם ככל האפשר כי נדרשת האטה בקצב הזרימה או הקטנת לחץ במשאבות;
{{ח:תת|(2)}} לפחות 15 דקות מראש כי בכוונתו להורות על הפסקת הזרמת השמן.

{{ח:סעיף|33|איסור הזרמת שמן ללא כל ההכנות}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט כלי שיט או קצין המשמרת או האחראי במסוף או בדוברת דלק לא יעשו כל פעולה להתחלת הזרמת שמן ולא ירשו לכל אדם אחר לעשות כל פעולה בקשר עם הזרמת שמן אלא אם נוכחו לדעת ללא ספק סביר, כי כל ההכנות כמפורט {{ח:פנימי|פרק 3|בפרק זה}} בוצעו והושלמו כנדרש, ולענין כלי שיט – לאחר שיאשרו זאת בחתימה על גבי הטופס {{ח:פנימי|תוספת 3|שבתוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(ב)}} מבלי לפגוע בכלליות האמור בתקנת משנה (א), לא יוזרם שמן מכלי שיט או ממסוף או מדוברת דלק או מרכב המכל אלא אם היה הקברניט או קצין המשמרת או האחראי במסוף או בדוברת הדלק או ברכב המכל, לפי הענין, משוכנע כי מקבל השמן מוכן להזרמת השמן, ולאחר שהודיע על כך באחת מדרכי הקשר המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 19|בתקנה 19}} ואישר זאת בחתימתו על גבי הטופס, בכפוף להוראות תקנה זו.
{{ח:תת|(ג)}} אין האמור בתקנת משנה (א) בכלל ובהוראה בדבר חובת אישור וחתימת הטופס בפרט, גורע מחובת קיום הוראות תקנות אלה בכל משך שהיית כלי השיט במסוף ואין באישור ובחתימה על הטופס לפי תקנה זו, כדי לגרוע מחובתו של כל אדם אשר הפיקוח על הזרמת השמן הועבר לידו, בחילופי משמרות או באופן אחר, מלקיים את כל הוראות התקנות האלה.

{{ח:סעיף|34|ניתוק וניתוב מכלית ממסוף}}
{{ח:ת}} לא יצווה קברניט מכלית על הינתקות מהמסוף ושיוטה ולא יורה אדם לקברניט לעשות כן, ולא ינתב מכלית אלא אם שוכנעו הקברניט והנתב כי המכלית טעונה שמן או מי נטל או שניהם באופן הדרוש לניתוק ושיוט בטוח, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 7|בתקנה 7}}.

{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: אמצעים למניעת שריפות ולכיבוי אש}}

{{ח:סעיף|35|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 4|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזח“ – כל מקום התקשרות של מכלית במסוף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח כבאות ראשי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה#סעיף 5|בסעיף 22 לחוק שירותי הכבאות, תשי״ט–1959}};
{{ח:תת}} {{ח:הערה|תפקיד ”מפקח כבאות ראשי“, לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הכבאות|חוק שירותי הכבאות, תשי״ט–1959}} הוחלף בתפקיד ”נציב כבאות והצלה“ לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה#סעיף 5|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}}.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סירת כוננות“ – כלי שיט קטן המשמש בתפקידי כוננות כיבוי אש.

{{ח:סעיף|36|הצבת בני אדם בכוננות כיבוי אש}}
{{ח:תת|(א)}} ליד כל מזח יימצא אדם בכוננות כיבוי אש בכל משך ריתוקה של המכלית במסוף; ובמסוף בו רתוקות מכליות למצופים תשייט סירת כוננות בקירבת המכליות, כשהיא מאויישת ובכוננות בכל משך ריתוק המכליות.
{{ח:תת|(ב)}} לבני האדם שיימצאו בכוננות במזח ובסירת הכוננות תהיה אפשרות להשתלב ביעילות במערכת הקשר שבין המסוף והמכלית, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 19|בתקנה 19}} ובאופן שיאפשר דיווח מהיר במקרי חירום.

{{ח:סעיף|37|ציוד כוננות כיבוי אש}}
{{ח:תת|(א)}} כל מזח וסירת כוננות יצויידו –
{{ח:תתת|(1)}} בציוד מתאים לכיבוי אש ובכלל זה בזרנוקים שיאפשרו התזת קצף מהירה ויעילה על המכלית ולתוך מכליה;
{{ח:תתת|(2)}} בציוד אישי לכיבוי אש, שיכלול:
{{ח:תתתת|(א)}} תלבושת דוחה מים העשויה מחומר מתאים להגנת הגוף מפני כוויות;
{{ח:תתתת|(ב)}} מגפיים וכפפות מגומי או חומר אחר שאינו מוליך חשמלי;
{{ח:תתתת|(ג)}} קסדת מגן;
{{ח:תתתת|(ד)}} פנס יד מוגן מפני התפוצצות, בעל כושר תאורה של 3 שעות לפחות;
{{ח:תתתת|(ה)}} גרזן כיבוי;
{{ח:תתתת|(ו)}} מכשיר נשימה בעל תכולה עצמית;
{{ח:תתתת|(ז)}} חבל הצלה עמיד בפני אש באורך ובחוזק מתאימים.
{{ח:תת|(ב)}} ציוד הכיבוי המפורט בתקנת משנה (א) יהיה לפי תקן שאישר מכון התקנים הישראלי, ובאין תקן ישראלי – לפי אישור מפקח כבאות ראשי.

{{ח:סעיף|38|התקנת ציוד בקצה צנרת המסוף}}
{{ח:ת}} בקצה צנרת המסוף המשמשת להזרמת שמן, המתחבר עם סעפת המכלית, יותקן ציוד שיאפשר את ניתוקה המהיר של הצנרת בעת חירום ובכלל זה מגוף פרפר למניעת שפיכת שמן בעת ניתוק חירום.

{{ח:סעיף|39|נהלי כוננות כיבוי אש במסוף}}
{{ח:ת}} האחראי על המסוף יקבע נהלים לקיום סדרי משמרות כיבוי אש ולאופן ביצוע פעילות משמרות הכוננות; הנהלים יפורסמו בעברית ובאנגלית ויוצגו במזח ובסירת הכוננות; תוכן הנהלים יובא לידיעת קברניט המכלית.

{{ח:סעיף|40|כשירות ותירגול לכוננות כיבוי אש}}
{{ח:תת|(א)}} האחראי על המסוף יוודא כי האנשים הממונים על כיבוי אש במסוף והמשמשים בתפקידי כוננות כיבוי אש, יהיו בעלי הכשרה נאותה, בהתאם לדרישת מפקח כבאות ראשי או מי שהוא הסמיך לכך.
{{ח:תת|(ב)}} אחת לשלושה חדשים ייערך תירגול כוננות כיבוי אש; התירגול יכלול: בדיקת כוננות צוות כיבוי אש, בדיקת אמצעי תקשורת, בדיקת ציוד כיבוי אש והפעלתו.

{{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: תקינות המסוף}}

{{ח:סעיף|41|הגדרה}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 5|בפרק זה}}, ”מסוף“ – לרבות דוברת דלק.

{{ח:סעיף|42|חובת החזקה ותפעול תקין}}
{{ח:תת|(א)}} מתפעל המסוף או הממונה עליו (להלן – האחראי על המסוף) יוודא כי –
{{ח:תתת|(1)}} לפני ביצוע ריתוק כלי השיט ובכל עת הזרמת השמן תהיה כל צנרת המסוף לרבות אבזרי ההרמה, ההזרמה וכל הציוד והמיכשור המשמשים במישרין או בעקיפין לצורך ביצוע הזרמת השמן – במצב תקין ושמיש;
{{ח:תתת|(2)}} בכל עת הזרמת השמן יהיו במסוף עובדים כשירים ומיומנים במספר מספיק לצרכי תפעול ופיקוח על שסתומי המסוף, ביצוע פעולות הזרמת השמן וקיום הקשר, בכפוף להוראות בתקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} האמור בתקנת משנה (א) אינו גורע מהחובה לשמור ולהחזיק את הצנרת, המגופים והמשאבות במערכת הזרמת השמן בכלי השיט וברכב המכל, לפי הענין, במצב תקין ושמיש לפני ובעת הזרמת השמן.

{{ח:סעיף|43|חובת רישום|תיקון: תשמ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} צינורות גמישים של מסוף המשמשים להזרמת שמן ייבדקו בהתאם להוראות היצרן באופן ובמועדים שקבע, ובלבד שלענין הוצאת הצינורות משימוש ובדיקתם בחוף ייושמו המבחנים המפורטים להלן, הכל לפי הענין ולפי המועד המוקדם יותר:
{{ח:תתת|(1)}} מבחן משך הזמן בו נמצא הצינור בשימוש כלהלן:
{{ח:תתת}} &lt;table style=&quot;width: 500px;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סוג הצינור&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;35%&quot;&gt;משך הזמן&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צינור צף (Floating)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שנתיים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צינור תת־ימי (Submarine)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שנתיים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צינור מעקה המכלית (Tanker Rail)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שנה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צינור ראשון מהמצוף (First off the Buoy)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שנה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(2)}} מבחן כמות ההזרמה המבוצעת דרך הצינור כלהלן –
{{ח:תתת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 500px;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;קוטר הצינור&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;כמות הזרמה {{ש}} במיליוני מטרים מעוקבים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;במילימטרים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;באינצ׳ים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;750&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;36&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;600&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;300&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} האחראי על המסוף ינהל רישום מפורט לגבי אופן ההחזקה והשימוש בצינורות הגמישים; הרישום ייערך בהתאם לטפסים {{ח:פנימי|תוספת 4|שבתוספת הרביעית}} (להלן – טפסי הרישום).
{{ח:תת|(ג)}} לטפסי הרישום יצורפו הוראות היצרן, תעודות בדיקה, וכל מסמך אחר המכיל מידע או הנחייה בקשר עם אופן הטיפול והשימוש בצינור הגמיש.
{{ח:תת|(ד)}} האמור בתקנות משנה (א) עד (ג) לא יחול לגבי צינורות גמישים אשר קטרם הפנימי קטן מ־5″, ובלבד שצינורות אלה יוחזקו ויישמרו במצב תקין ושמיש.

{{ח:סעיף|44|פיקוח על רישום}}
{{ח:תת|(א)}} טפסי הרישום יימצאו בפיקוחו ובשליטתו של האחראי על המסוף ולא יוציאם האחראי על המסוף מפיקוחו ומשליטתו ולא יעבירם לאחר.
{{ח:תת|(ב)}} האחראי על המסוף רשאי להסמיך עובד בעל כישורים מתאימים לבצע ולנהל את הרישום בטפסי הרישום (להלן – מבצע הרישומים).
{{ח:תת|(ג)}} מבצע הרישומים והאחראי על המסוף יחתמו בשולי כל עמוד שבטפסי הרישום.

{{ח:סעיף|45|רישום מלא ונכון}}
{{ח:ת}} לא יירשמו בטפסי הרישום אלא פרטים מלאים ונכונים לגבי כל ענין הטעון רישום לפיהם.

{{ח:סעיף|46|מועד הרישום}}
{{ח:ת}} כל רשומה הטעונה רישום בטפסי הרישום תירשם בהם ככל האפשר מיד לאחר אירוע הדבר אליו היא מתייחסת.

{{ח:סעיף|47|הצגת טפסי הרישום|תיקון: תשמ״ט}}
{{ח:ת}} האחראי על המסוף חייב להציג את טפסי הרישום לפי דרישת מפקח ימי, מפקח למניעת זיהום הים או קברניט כלי שיט.

{{ח:סעיף|48|הוראה על הפסקת הזרמת שמן|תיקון: תשמ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מפקח ימי או מפקח למניעת זיהום הים, שהוצגו בפניו טפסי הרישום בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 47|לתקנה 47}}, ונמצא כי הפרטים לא נרשמו בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 43|לתקנה 43(א)}} או שמתוך פרטי הרישום עולה כי לא בוצעו הבדיקות הנחוצות, רשאי להורות על הפסקת הזרמת שמן מהמסוף או אליו כל עוד לא הוכח להנחת דעתו כי הבדיקות והרישומים שביצועם נדרש, בוצעו והושלמו.
{{ח:תת|(ב)}} האחראי על המסוף יציית להוראת מפקח ימי או מפקח למניעת זיהום הים כאמור בתקנת משנה (א).

{{ח:קטע2|פרק 6|פרק ששי: הזרמת שמן מרכב מכל}}

{{ח:סעיף|49|הצגת שלט אזהרה}}
{{ח:ת}} בכל עת שהותו של רכב מכל בתחום נמל יוצג עליו, במקום בולט ונראה לעין, שלט אזהרה בגודל של 40×40 ס״מ לפחות; צורת השלט וצבעו יהיו לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים#תוספת 3|תוית מס׳ 3 שבתוספת השלישית לתקנות הנמלים, תשל״א–1971}} – ”חומר מתלקח נוזל“.

{{ח:סעיף|50|פעולות בעת הזרמת שמן מרכב מכל|תיקון: תשל״ו}}
{{ח:ת}} לא יוזרם שמן מרכב מכל לכלי שיט אלא אם מתקיימים כל התנאים שלהלן:
{{ח:תת|(1)}} הזרמת שמן מרכב המכל לא תפריע לפעולות טעינה ופריקה בכלי שיט;
{{ח:תת|(2)}} רכב המכל חונה במקביל לכלי השיט והמרחק המירבי בינו לבין כלי השיט קטן ככל האפשר, ובשום מקרה אינו עולה על 3 מטר;
{{ח:תת|(3)}} כל מערכת הצינורות של רכב המכל המשמשת להזרמת שמן מתאימה ליעודה ונמצאת במצב תקין ושמיש;
{{ח:תת|(4)}} בשני קצוות הצינור הגמיש של רכב המכל מותקנים מגופים;
{{ח:תת|(5)}} הצינור הגמיש מחובר לצנרת כלי השיט בהברגה או בברגים;
{{ח:תת|(6)}} רכב המכל מצוייד ב־5 ק״ג נסורת עץ או חומר סופגני אחר, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 23|בתקנה 23(7)}}.

{{ח:סעיף|51|פעולות לאחר סיום הזרמת השמן}}
{{ח:ת}} עם סיום פעולות הזרמת השמן מרכב מכל לכלי השיט חייב נהג רכב המכל –
{{ח:תת|(1)}} לבצע ולוודא כי בוצעו פעולות סגירת מגופי הצינור הגמיש, ובכל מקרה לא יטולטל צינור גמיש אלא אם שני מגופיו סגורים;
{{ח:תת|(2)}} להרחיק את רכב המכל מאזור עגינת כלי שיט בנמל.

{{ח:סעיף|52|הזרמת שמן מחביות על גבי רכב מכל}}
{{ח:תת|(א)}} הזרמת שמן מחביות המובלות ברכב מכל תבוצע באמצעות צינורות גמישים מחביות שעל גבי רכב המכל ישירות אל כלי השיט.
{{ח:תת|(ב)}} חביות המכילות שמן לא יורדו מרכב המכל למסוף.

{{ח:סעיף|53|הדברת זיהום במסוף}}
{{ח:ת}} ארעה שפיכת שמן מרכב המכל למסוף, חייב נהג רכב המכל –
{{ח:תת|(1)}} לנקותה במהירות ובצורה סבירה והולמת;
{{ח:תת|(2)}} להודיע למנהל הנמל על כל זיהום שארע כאמור ושאין באפשרותו לנקות כאמור בפסקה (1).

{{ח:קטע2|פרק 7|פרק שביעי: כללי}}

{{ח:סעיף|54|חובת הודעת תוכן התקנות}}
{{ח:ת}} בעל כלי שיט חייב להביא לידיעת קברניט כלי שיט, טרם כניסתו לראשונה לנמל בישראל, את תכנן של הוראות תקנות אלה.

{{ח:סעיף|55|סמכויות מנהל הנמל}}
{{ח:ת}} מבלי לגרוע מהוראות תקנות אלה רשאי מנהל הנמל בבואו להשתמש בסמכויותיו לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|פקודת הנמלים}} להורות לקברניט כלי שיט לעשות כל מעשה או להימנע מעשיית כל מעשה, כפי שייראה לו נחוץ לשם שמירת בטיחות כלי השיט וחיי בני אדם שבו ובקרבתו.

{{ח:סעיף|56|נהלי הזרמת שמן והפעלה תקינה}}
{{ח:ת}} נהלי הזרמת שמן והפעלה תקינה של ציוד הזרמת שמן שלא נקבעו בתקנות אלה, יהיו אותם הנוהלים המפורטים בחוברות ההדרכה הנקובות להלן:
{{ח:תת|(1)}} International Oil Tanker and Terminal Safety Guide שבהוצאת – International Terminal Safety Group;
{{ח:תת|(2)}} Tanker Safety Guide (Petroleum) שבהוצאת – International Chamber of Shipping.

{{ח:סעיף|57|חובת הפסקת הזרמת שמן מחמת סכנה}}
{{ח:ת}} קברניט כלי השיט או קצין המשמרת או האחראי במסוף או בדוברת הדלק או ברכב מכל, לפי הענין, חייבים להורות על הפסקת הזרמת שמן, אם קיימת לדעת אחד מהם סכנה לבטיחות חיי בני אדם.

{{ח:סעיף|58|אנית נוסעים במסוף}}
{{ח:תת|(א)}} אנית נוסעים שמצויים בה למעלה משנים עשר נוסעים לא תנותב למסוף, לא תרותק ולא תתודלק במסוף.
{{ח:תת|(ב)}} לענין תקנה זו, ”אנית נוסעים“ – כמשמעותה באמנה.

{{ח:סעיף|59|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} תקנות אלה באות להוסיף על כל חיקוק אחר.

{{ח:סעיף|60|חובה}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה, מקום שמוטלת חובה ולא נקבע במפורש על מי היא מוטלת יראוה כמוטלת –
{{ח:תת|(1)}} לענין כלי שיט – על הקברניט או על בעל כלי השיט, או על שניהם כאחד;
{{ח:תת|(2)}} לענין מסוף – על מתפעל המסוף או על הממונה עליו או על שניהם כאחד;
{{ח:תת|(3)}} לענין דוברת דלק – על מתפעל דוברת הדלק או על הממונה עליה, או על שניהם כאחד;
{{ח:תת|(4)}} לענין רכב מכל – על נהג רכב המכל או על בעליו, או על שניהם כאחד.

{{ח:סעיף|61|חובה המוטלת על יותר מאדם אחד}}
{{ח:ת}} כל חובה המוטלת בתקנות אלה על יותר מאדם אחד אשר מולאה בידי אחד החייבים בה פוטרת את השאר.

{{ח:סעיף|62|חובה המוטלת על קצין המשמרת}}
{{ח:ת}} כל חובה המוטלת על קצין המשמרת תמולא בידי קצין המשמרת בסיפון או קצין המשמרת במכונה כאמור להלן:
{{ח:תת|(1)}} כל מעשה שיש לעשותו לצורך מילוי החובה והנעשה כרגיל וכנהוג בידי קצין סיפון ייעשה בידי קצין הסיפון במשמרת;
{{ח:תת|(2)}} כל מעשה שיש לעשותו לצורך מילוי החובה והנעשה כרגיל וכנהוג בידי קצין מכונה ייעשה בידי קצין המכונה במשמרת.

{{ח:סעיף|63|אחריות בחבר בני אדם}}
{{ח:ת}} נעברה עבירה לפי תקנות אלה בידי חבר בני אדם, אחראי לביצועה גם כל מי שבשעת ביצוע העבירה היה חבר מינהלה פעיל, מנהל או פקיד אחראי של אותו חבר, ובשותפות – מי שהיה אותה שעה שותף בה, למעט שותף מוגבל, אם לא הוכיחו אחד משני אלה:
{{ח:תת|(1)}} העבירה נעברה שלא בידיעתם;
{{ח:תת|(2)}} הם נקטו בכל האמצעים הנאותים להבטחת קיומן של תקנות אלה.

{{ח:סעיף|64|עונשין|תיקון: תשמ״ג}}
{{ח:ת}} העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה, שלא נקבע לה עונש בחיקוק אחר, דינו – קנס חמישים אלף שקלים או מאסר ששה חדשים.

{{ח:סעיף|65|ביטול}}
{{ח:ת}} בטלות –
{{ח:תת|(1)}} תקנות נמל אילת (טעינת נפט ופריקתו), תשכ״ו–1965;
{{ח:תת|(2)}} תקנות נמל אשדוד (טעינת נפט ופריקתו), תשכ״ז–1966;
{{ח:תת|(3)}} תקנות נמל אשקלון (טעינת נפט ופריקתו), תש״ל–1970;
{{ח:תת|(4)}} תקנות נמל חיפה (טעינת נפט ופריקתו), תשכ״ד–1964;
{{ח:תת|(5)}} תקנות הנמלים (פטרוליום וקרביד סידני), 1926.

{{ח:סעיף|66|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה ביום הששים לאחר פרסומן.

{{ח:סעיף|67|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הנמלים (טעינה ופריקה של שמנים), תשל״ו–1975“.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}})}}}}
{{ח:קטע3||דגל המציין טעינה, פריקה או נשיאה של חמרים מסוכנים}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;width: 600px; margin: auto;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td style=&quot;vertical-align: middle;&quot;&gt;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} הדגל – ארכו 100 סנטימטרים, רחבו 100 סנטימטרים, או אורך ורוחב גדולים מאלה באותו יחס ביניהם; צבעו אדום וקצהו הרחוק מן התורן ייקמט על ידי משולש שווה שוקיים שקודקודו זווית ישרה, כפי שנקבע בקוד הסימנים הבינלאומי 1969 כסימן היכר.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[[Image:ICS Bravo gazette.png|180px|link=]]&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10}})}}}}
{{ח:קטע3||הודעה על כמות וסוג המטען / מי הנטל / מקום אחסנתם במכלית}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} הנני להודיעך כי המכלית . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} אשר פרטיה הם כדלקמן:
{{ח:ת}} רשום ב-. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} תפוסה ברוטו/נטו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
{{ח:ת}} הבעלים: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} מען הבעלים: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} מען למכתבים: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} סוכן מקומי: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} חוכר: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} הגיעה ביום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . לנמל . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . כאשר הודעה על בואה נמסרה לך בתאריך . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . טעונה בהתאם לפירוט הבא:
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מספר המכל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הנושא&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מכל ימין&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מכל אמצעי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מכל שמאל&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סוג המטען {{ש}} כמות המטען&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סוג המטען {{ש}} כמות המטען&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סוג המטען {{ש}} כמות המטען&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סוג המטען {{ש}} כמות המטען&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;וכיוצא באלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סוג המטען {{ש}} כמות המטען&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} תסבולת האניה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . (בקו טעינה קיצי)
{{ח:ת}} סך כל המטען באניה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . (אינו כולל מי נטל)
{{ח:ת}} סך כל מי הנטל השמנוניים . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} באניה סך כל מי הנטל שאינם שמנוניים באניה . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אני החתום מטה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .|קברניט/תפקיד אחר}}
{{ח:ת}} מצהיר שכל הפרטים שרשמתי בטופס זה תואמים את האמת וידוע לי כי אהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק בשל כל רישום כוזב שערכתי בטופס זה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|תאריך ושעת מסירה}} | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|חתימה}} }}

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 33|תקנה 33}})}}}}
{{ח:קטע3||דו״ח בקורת כלי השיט}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr style=&quot;height: 4em;&gt;&lt;th&gt;שם כלי השיט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם המסוף&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שעה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הסעיף בתקנות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;האחראי בכלי השיט*&lt;/th&gt;&lt;th&gt;האחראי במסוף*&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;5&quot;&gt;
{{ח:תת|1.}} {{טור לשמאל|האם דגל אדום מונף?|{{ח:פנימי|סעיף 3|3(1)}}; {{ח:פנימי|סעיף 5|5}}}}
{{ח:תת|2.}} {{טור לשמאל|האם אור אדום דולק?|{{ח:פנימי|סעיף 3|3(2)}}; {{ח:פנימי|סעיף 5|5}}}}
{{ח:תת|3.}} {{טור לשמאל|האם מוצג שלט אזהרה מפני עישון ושימוש באש גלויה?|{{ח:פנימי|סעיף 4|4}}; {{ח:פנימי|סעיף 5|5}}}}
{{ח:תת|4.}} {{טור לשמאל|האם אמצעי הגישה לכלי השיט תקינים ומתאימים לתנאי הים?|{{ח:פנימי|סעיף 13|13}}}}
{{ח:תת|5.}} {{טור לשמאל|האם סירת הצלה הורדה ומוכנה בנקודת העליה?|{{ח:פנימי|סעיף 14|14}}}}
{{ח:תת|6.}} {{טור לשמאל|האם כבלי גרירה לשעת־חירום מותקנים?|{{ח:פנימי|סעיף 12|12}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;5&quot;&gt;
{{ח:תת|7.}} {{טור לשמאל|האם מערכת האורור של חדר המשאבות מופעלת?|{{ח:פנימי|סעיף 17|17(א)}}}}
{{ח:תת|8.}} {{טור לשמאל|האם הופסקה פעולתם של מזגני אויר הקבועים בפתחי חלונות?|{{ח:פנימי|סעיף 17|17(א)(6)}}}}
{{ח:תת|9.}} {{טור לשמאל|האם מערכת מיזוג האוויר המרכזית מופעלת במעגל סגור, וכניסות אויר בלתי בטוחות סגורות?|{{ח:פנימי|סעיף 17|17(א)(6)}}}}
{{ח:תת|10.}} {{טור לשמאל|האם ברדסי המאווררים מופנים לכוון הנכון?|{{ח:פנימי|סעיף 17|17(א)(7)}}}}
{{ח:תת|11.}} {{טור לשמאל|האם המכלים פתוחים לאוויר דרך מערכת האוורור המיועדת לכך?|{{ח:פנימי|סעיף 17|17(א)(9)}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;5&quot;&gt;
{{ח:תת|12.}} {{טור לשמאל|האם בצנרת כבוי האש יש לחץ מים והאם מערכת הצנרת מוכנה לשימוש מידי?|{{ח:פנימי|סעיף 15|15(ב)}}}}
{{ח:תת|13.}} {{טור לשמאל|האם ציוד כיבוי האש הוכן לשימוש?|{{ח:פנימי|סעיף 15|15}}}}
{{ח:תת|14.}} {{טור לשמאל|האם נקבעו וסומנו מקומות מותרים לעישון?|{{ח:פנימי|סעיף 16|16(א)}}}}
{{ח:תת|15.}} {{טור לשמאל|האם מבוצעות ההוראות בדבר איסור אש גלויה או עישון?|{{ח:פנימי|סעיף 16|16(ב){{ח:הערה|,}} (ג)}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;5&quot;&gt;
{{ח:תת|16.}} {{טור לשמאל|האם כל הדלתות החצוניות סגורות ומסומנות בברור?|{{ח:פנימי|סעיף 17|17(א)(2){{ח:הערה|,}} (3)}}; {{ח:פנימי|סעיף 17|17(ג)}}}}
{{ח:תת|17.}} {{טור לשמאל|האם כל החלונות במבנים ובגוף כלי השיט סגורים?|{{ח:פנימי|סעיף 17|17(א)(4)}}; {{ח:פנימי|סעיף 17|17(ג)}}}}
{{ח:תת|18.}} {{טור לשמאל|האם כל הצוהרים סגורים?|{{ח:פנימי|סעיף 17|17(א)(5)}}}}
{{ח:תת|19.}} {{טור לשמאל|האם כיסויי כל המכלים סגורים?|{{ח:פנימי|סעיף 17|17(א)(8)}}}}
{{ח:תת|20.}} {{טור לשמאל|האם הארובות והפתחים בכיסויי המכלים מכוסים בסתרשף?|{{ח:פנימי|סעיף 17|17(א)(10)}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;5&quot;&gt;
{{ח:תת|21.}} {{טור לשמאל|האם הציוד החשמלי הנייד מנותק או מסוג המאושר לשימוש?|{{ח:פנימי|סעיף 20|20}}}}
{{ח:תת|22.}} {{טור לשמאל|האם אנטנות כל המשדרים מנותקות ובהארקה?|{{ח:פנימי|סעיף 21|21(2)}}}}
{{ח:תת|23.}} {{טור לשמאל|האם ציוד הקשר הינו מסוג המאושר לשימוש?|{{ח:פנימי|סעיף 19|19(ב)}}; {{ח:פנימי|סעיף 21|21(1)}}}}
{{ח:תת|24.}} {{טור לשמאל|האם סוכמו נוהלי הזרמת השמן?|{{ח:פנימי|סעיף 18|18}}}}
{{ח:תת|25.}} {{טור לשמאל|האם דרכי הקשר שסוכם עליהן ומיקום נקודת הקשר מאפשרים התקשרות יעילה ותקינה?|{{ח:פנימי|סעיף 19|19}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;5&quot;&gt;
{{ח:תת|26.}} {{טור לשמאל|האם כלי השיט מרותק למסוף באופן המונע מאמצים על צנרת הזרמת השמן?|{{ח:פנימי|סעיף 23|23(6)}}}}
{{ח:תת|27.}} {{טור לשמאל|האם הצינורות הגמישים אשר דרכם מוזרם שמן, הינם במצב תקין?|{{ח:פנימי|סעיף 42|42(א)(1)}}; {{ח:פנימי|סעיף 43|43}}}}
{{ח:תת|28.}} {{טור לשמאל|האם הצינורות הגמישים מחוברים, מחוזקים ונתמכים כראוי?|{{ח:פנימי|סעיף 23|23(5)}}}}
{{ח:תת|29.}} {{טור לשמאל|האם זרועות המסוף מחוברות לסעפת כלי השיט כראוי?|{{ח:פנימי|סעיף 23א|23א(5)}}}}
{{ח:תת|30.}} {{טור לשמאל|האם כוח ההנעה וכוח האדם בכלי השיט מאפשרים שיט ותמרון מידי?|{{ח:פנימי|סעיף 29|29}}; {{ח:פנימי|סעיף 31|31}}}}
{{ח:תת|31.}} {{טור לשמאל|האם כל פתחי הצנרת, דרכם עלול להשפך שמן, סגורים באוגן אטום?|{{ח:פנימי|סעיף 23|23(1)}}}}
{{ח:תת|32.}} {{טור לשמאל|האם כל השסתומים אשר אינם בשימוש סגורים, חתומים ומסומנים?|{{ח:פנימי|סעיף 23|23(2)}}}}
{{ח:תת|33.}} {{טור לשמאל|האם מוצבים מגשי טפטוף מתחת לסעפת ומתחת לחיבורי הצנרת?|{{ח:פנימי|סעיף 23|23(4)}}}}
{{ח:תת|34.}} {{טור לשמאל|האם כל האביקים סגורים ואטומים?|{{ח:פנימי|סעיף 23|23(3)}}}}
{{ח:תת|35.}} {{טור לשמאל|האם מצויה נסורת עץ או חומר סופגני אחר בכלי השיט ובהישג יד על הסיפון?|{{ח:פנימי|סעיף 23|23(7)}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;5&quot;&gt;
{{ח:תת|36.}} {{טור לשמאל|האם לדעתך בוצעו והושלמו כל ההכנות להזרמת השמן?|{{ח:פנימי|סעיף 33|33(א)}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;5&quot;&gt;
{{ח:תת|37.}} {{טור לשמאל|האם הנך משוכנע כי הצד השני מוכן להזרמת השמן?|{{ח:פנימי|סעיף 33|33(ב)}}}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} {{מוקטן|* סמן ב + באם התשובה לשאלה חיובית וב − באם התשובה שלילית.}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אני הח״מ {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .|שם}} {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .|תפקיד בכלי השיט}} מצהיר כי כל תשובותי בטופס זה שנערכו לאחר שבדקתי את כל הטעון בדיקה לפיהן בנוכחות אדם אחראי מטעם המסוף – הן אמת. ידוע לי כי אהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק בשל כל רישום כוזב שערכתי בטופס זה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אני הח״מ {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .|שם}} {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .|תפקיד במסוף}} מצהיר כי כל תשובותי בטופס זה שנערכו לאחר שבדקתי את כל הטעון בדיקה לפיהן בנוכחות קברניט/קצין משמרת – הן אמת. ידוע לי כי אהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק בשל כל רישום כוזב שערכתי בטופס זה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''הערה''':– הטופס יוכן וייחתם בשני עתקים שכל אחד מהם יראו אותו כמקור.

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 43|תקנה 43}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת 4 טופס א|טופס א׳ {{ש}} '''רישום בדיקות צינור גמיש'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|1.}} מיקום הצינור . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|2.}} שם היצרן . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|3.}} שם (מסחרי) של הצינור . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|4.}} מספר סידורי (מוטבע) של הצינור . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|5.}} קוטר פנימי של הצינור . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|6.}} אורך הצינור . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|7.}} התארכות מקורית תחת לחץ . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|8.}} תאריך קבלת הצינור במיתקן . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|9.}} תאריך הכנסת הצינור לשימוש במיתקן . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|10.}} פרטי השימוש . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|11.}} תאריך הוצאה משימוש . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:קטע3||תוצאות הבדיקה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;תאריך&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;אורך ללא הפעלת מאמץ&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;התארכות תחת לחץ&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;הערות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;באחוזים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;במילימטרים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr style=&quot;height: 10em;&quot;&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;צינור חדש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 4 טופס ב|טופס ב׳ {{ש}} '''רישום פרטי השימוש בצינור גמיש (שמספרו המוטבע . . . . . . . . . .)'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;שאיבה במטרים מעוקבים&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;שעות בשימוש&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;תאריך&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בפעולה אחרונה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בסך הכל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בפעולה אחרונה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בסך הכל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הערות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr style=&quot;height: 10em;&quot;&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3||רשימת מונחים ותרגומם האנגלי}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני | סתרשף | Flame Arrestor }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני | תדלוק | Bunkering }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני | תסבולת | Deadweight }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני | סעפת | Manifold }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני | רמת בטיחות גבוהה במכשיר גופו | Intrisically Safe }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני | מכונות הנעה | Propulsion Machinery }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני | שסתום יציאה לים | Overboard Discharge Valve }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני | אביק | Scupper }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני | ברדסי מאווררים | Ventilator Cowls }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני | מגש טיפטוף | Drip Tray }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני | עבות | Hawser }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני | כיסוי מכל | Tank Lid }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני | פתח בכיסוי מכל | Ullage Hole }}

{{ח:חתימות|כ״ג בחשון תשל״ו (28 באוקטובר 1975)}}
* '''גד יעקבי'''&lt;br&gt;שר התחבורה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>rmw1z650zem8qehu2y87ztkavvnpmyl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טוב הארץ/משנה כלים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755695</id>
    <revision>
      <id>3086715</id>
      <parentid>3086388</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T21:16:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* עזרת ישראל מקודשת ממנה */</comment>
      <origin>3086715</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="107117" sha1="eqybil3l0ciddv6uih43vijdp5hfq4q" xml:space="preserve">__TOC__

==משנה דמסכת כלים==
===ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות===
'''עשר קדושות הן. ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות. ומה היא קדושתה? שמביאין ממנה העומר והביכורים ושתי הלחם. מה שאין מביאין כן מכל הארצות'''

אש&quot;ר ד&quot;רכו נס&quot;תרה י&quot;אציל שפ&quot;ע דע&quot;ת י&quot;שרה עלי, להבין ולהשכיל סתרי המשנה הזאת על אמתתה כי ארוכה מארץ מדה, וזה החלי בעזרת אלי.

'''הנה''' נודע מה שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה בדרוש ביאור המלכים, {{ש}}
שכאשר יצא כל האצילות מבחינת שם {{גמט|ב&quot;ן}} לבד והיה כולל עתיק ואריך אנפין ואבא ואמא וזעיר ונוקביה. ואז יצאו תחלה כל הכלים שלהם זה תחת זה עד סיום עולם האצילות, ואחר כך יצאו האורות ד{{גמט|ב&quot;ן}} - כל פרטי האצילות. {{ש}}
ויצא תחילה כתר דעתיק דאצילות, ובו נכללים כל האורות. ונתקיים. ואחר כך יצא חכמה דעתיק בכלי שלו, ובו כוללים{{הערה|נראה דיש להגיה &quot;כלולים&quot; או &quot;נכללים&quot; - ויקיעורך}} כל שאר האורות. ונתקיים. ואחר כך יצאה בינה דעתיק, ובה כלולים כל שאר האורות. ונתקיימה.{{ש}}
ואחר כך יצאו שבעת תחתונות דעתיק מהדעת ולמטה - כל אחד בכלי שלו, ובו כלולים כל שאר האורות. והיה נשבר. וירד פנימיות הכלי בבריאה, ותיכוניות הכלי יותר למטה ביצירה, וחיצוניות הכלי בעשיה. ואחר כך האור ההוא נשאר בלא כלי. 

ושאר האורות ירדו בכלי השביעי של שבעה תחתותנות. וגם הוא נשבר על דרך הנזכר. והאור שלו נשאר בלי לבוש. ושאר האורות ירדו בכלי של מטה ממנו.

וכן על דרך זה עד שנגמרו שבעה תחתונות שלו. ואחר שירדו כל השבעה תחתונות שבו, פנים ואחור, בבריאה יצירה עשיה - אז גם ירדו האחורים דחכמה ובינה דעתיק לבד באצילות עצמו בסופו, אך לא בבריאה.  אבל לא הפנים. ולכן אין בהם מיתה רק ירידה. ואז ירדו גם נצח הוד יסוד דאחורים דכתר דעתיק. ואחר כך נכנס בכתר דאריך אנפין בכלי שלו, ובו כלולים שאר האורות על דרך הנזכר בעתיק. {{ש}}
וכן באבא ואמא. וכן בזעיר ונוקביה. 

נמצא שנשברו שבעה תחתונות דנוקבא, ושבעה תחתונות דזעיר אנפין, ושבעה תחתונות דבינה, ושבעה תחתונות דחכמה, ושבעה תחתונות דאריך אנפין, ושבעה תחתונות דעתיק.{{ש}}
נמצאו שמתו {{גמט דגש|מ&quot;ב}} מלכים. וזהו שרמז {{צ|{{גמט דגש|ואלה}} המלכים אשר מלכו בארץ אדום}}. ירצה במספר {{גמט דגש|ואלה}} מלכו ומתו. וזהו שאמרו {{צ|תולה ארץ על '''בלי מה'''}}. ר&quot;ל שהיה תולה ארץ אדום ברעיון בעבור {{גמט דגש|בלי}} {{גמט דגש|מה}} - ש{{גמט דגש|מ&quot;ב}} מלכים שהם מספר {{גמט דגש|בל&quot;י}}, היו בלי {{גמט דגש|מ&quot;ה}} - שהיו חסר מהם שם {{גמט דגש|מ&quot;ה}} החדש כנודע. ולכן נשברו. ואחר כך שיצא {{גמט דגש|מ&quot;ה}} נתקנו כולם בסוד {{צ|חצבה עמודיה שבעה}} - שעשה ותיקן כל שבעה תחתונות של כל פרצוף ופרצוף בסוד שבעה עמודים, והם סוד קוים. ולכן נתקיימו כנודע.

'''עד כאן לשונו'''


כלל העולה ש{{גמט דגש|מ&quot;ב}} כלים חיצונים נפלו בעשיה, ו{{גמט דגש|מ&quot;ב}} כלים תיכונים נפלו ביצירה, ו{{גמט דגש|מ&quot;ב}} כלים פנימיים נפלו בבריאה. {{ש}}
וזהו סוד שאין עלייה לשום דבר בעולמות אלא על ידי שם {{גמט דגש|מ&quot;ב}}. ולכן יש גם כן כנגדם שלשה {{גמט דגש|מ&quot;ב}}:
* '''אבגי&quot;תץ וכו'''' ביצירה - כדי להעלות {{גמט דגש|מ&quot;ב}} דעשיה שנפלו שם
* וגם {{גמט דגש|אהי&quot;ה יה&quot;ו}} בבריאה להעלות {{גמט דגש|מ&quot;ב}} דיצירה שנפלו לשם
* וגם {{גמט דגש|מ&quot;ב}} אותיות דמילוי המילוי דשם {{גמט דגש|מ&quot;ה}} דאלפין בעולם האצילות כדי להעלות {{גמט דגש|מ&quot;ב}} דבריאה שנפלו שם.

וזהו סוד {{צ|'''ברן''' יחד ככבי בקר ויריעו כל בני אלהים}} {{ממ|איוב|לח|ז}}. רוצה לומר כשמעלים השלשה {{גמט דגש|מ&quot;ב}} חדשים לשלשה {{גמט דגש|מ&quot;ב}} הישנים ומתחברים כולם ביחד ביסוד דנוקבא דאצילות. וזהו {{צ|{{גמט דגש|ברן}} יחד}} - כי {{מכפלת גימטריא|ב'|פעמים|קכ&quot;ו}} - גימטריה {{גמט דגש|ברן}}. כשהם יחד הם {{צ|ככבי בוקר}} - שנתקנים ונמתקים ביחד על ידי החסדים שם {{גמט דגש|מ&quot;ה}}. ואז {{צ|ויריעו כל בני אלהים}} - ר&quot;ל ואז נשברים ונמתקים כל '''בנ&quot;י''' שהם כל שלשה {{גמט דגש|מ&quot;ב}} של שם {{גמט דגש|ב&quot;ן}} שנפלו בבריאה יצירה עשיה ונעשים כולם כוכבים שהם חסדים, ומאירים בנוקבא. וזהו {{צ|{{גמט דגש|ברן}} יחד {{גמט דגש|ככבי}} בקר}}.{{ש}}
וזהו סוד {{צ|סומך יהוה לכל הנופלים}}. ר&quot;ל השלשה {{גמט דגש|מ&quot;ב}} שהם גימטריא {{גמט דגש|סומך}}, הם סומכים לכל הנופלים משם {{גמט דגש|ב&quot;ן}}.  


והנה נודע כי על ידי שני צירים ושני דלתות שיש בה יותר ממה שיש בו נשלמה ל{{גמט דגש|רנ&quot;ב}} - ולכן ה{{גמט דגש|ו'}} {{גמט דגש|מ&quot;ב}} מתקבצים ביחד ונכנסים בתוך ההיכל שהוא יסוד דנוקבא דאצילות שהי' מלובש' בתוך היכל קדש הקדשים כנודע, ששם ביסוד שלה נשלמים ה{{גמט דגש|רנ&quot;ב}}.  ולכן שם גם כן נכנסים {{מכפלת גימטריה|ו'|פעמים|מ&quot;ב}} שגימטריא {{גמט דגש|רנ&quot;ב}} כדי לעשות לה מיין נוקבין.

הנה נודע כי בארץ ישראל שלטא עולם היצירה, ובחוץ לארץ שלטא עולם העשיה כנזכר בתקונים. ולכן עיקר התיקונים שעושים בני חוץ לארץ הוא בעולם העשיה, ועיקר התיקונים שעושים בני ארץ ישראל הוא בעולם היצירה. כי מאחר שארץ ישראל הוא אמצע הישוב - לכן שם גם כן יש להם יכולת לתקן כלים אמצעים של שבירת הכלים שנפלו שם, ואין צריך להכניס עצמם בסכנה לתקן כלים החיצונים שהם בעשיה דתמן נתערבו הקליפות עם הקדושה ביחד. אלא כל תיקונים הוא ביצירה דתמן הוא הקליפה דבוקה לבד ואינה מעורבת, ואין להם כל כך טורח לתקנם כמו אנשי חוץ לארץ. 

וזהו שאמרו רז&quot;ל '''{{צ|ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות}}''' - ר&quot;ל כי עולם היצירה דשלטא בארץ ישראל היא מקודשת מכל עולם העשיה דשלטה בכל הארצות של חוץ לארץ. 


'''{{צ|ומה היא קדושתה?}}''' - ורמזו רז&quot;ל באומרו {{צ|ומה היא קדושתה}} להורות כי בעולם העשיה הוא שם {{גמט דגש|ב&quot;ן}}, ובעולם היצירה הוא שם {{גמט דגש|מ&quot;ה}} כנודע. וזהו שאמרו '''{{צ|ומ&quot;ה}}''' - ר&quot;ל שם {{גמט דגש|מ&quot;ה}} - {{צ|היא קדושתה}}.

'''{{צ|שמביאין ממנה העומר והבכורים ושתי הלחם}}''' - שהם נצח הוד יסוד מלכות דיצירה, שמשם מעלים מיין נוקבין דאצילות. {{ש}}
'''וגם כתב האר&quot;י זלה&quot;ה''' שהעלות{{הערה|אולי יש להגיה &quot;שהעלאת&quot; - ויקיעורך}} הביכורים והעומר ושתי לחם הוא להעלות האורות של {{קיצור|נהי&quot;ם|נצח הוד יסוד מלכות}} דיצירה למעלה כדי שלא ינקו מהם החיצונים. כי ביצירה אנו מקפידים שלא ינקו מהם. אבל בעשיה אין אנו חוששים לזה כי שם מדור הקליפות. 

והנה '''העמר''' - היא המלכות כמ&quot;ש בתיקונים דף ל&quot;ז ע&quot;ב {{צ|ושכינתא תתאה איהי ספירת העמר דבה מני שבע יומין דאינון שבע שבתות דאית בהון {{גמט דגש|מ&quot;ב}} יומין וגו'}}. 

וגם {{גמט דגש|עמר}} גימטריא {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|אל}} - כי המלכות היא נקראת {{צ|{{גמט דגש|אל}} זועם בכל יום}} על החיצונים, והיא כלולה מכל עשר ספירות כמ&quot;ש בזוהר פרשת לך לך דף צ&quot;א ע&quot;א {{ממ זהר|א|צא|א}} {{צ|דבר אחר: כי מי '''אל'''{{הערה|כרגע בויקיטקסט הגירסא שם בזוהר הוא &quot;כי מי אלוה&quot;, וצע&quot;ע - ויקיעורך}} - דא רזא דמל' דהא '''אל''' כללא הוא דאתכליל מכלהו דרגין}}, כנזכר שם בזוהר. {{ש}}
והרי הם  {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|אל}} ב{{גמט דגש|עמר}},  ו{{מכפלת גימטריא|ט'|פעמים|אל}} ב{{גמט דגש|בכורים}},  {{קיצור|וששה פעמים '''אל'''|186}} בשתי לחם כמו שיתבאר. {{ש}}
סך הכל {{מכפלת גימטריא|כ&quot;ה|פעמים|אל}} להורות שעל ידי התעוררות אלו {{מכפלת גימטריא|כה|פעמים|אל}} ביסוד דמלכות לעשות לה מיין נוקבין - גרמו שקבלה המלכות גם כן שפע מ{{גמט דגש|י&quot;ג}} תקוני דיקנא דאריך אנפין ומתשעה דזעיר אנפין - הרי {{גמט דגש|כ&quot;ב}}. וגם הזעיר אנפין נותן לה {{גמט דגש|ג'}} שהם תורה נביכים כתובים. הרי {{גמט דגש|כ&quot;ה}}. ולכן נקראת המלכות '''כה'''. 

וזהו שכתוב {{צ|וחסידך}} - שהם חסד אל - {{צ|יברכו '''כה'''}} - הם גורמים שהיא מתברך מ{{צ|'''כ&quot;ה''' תברכו}}. 

ומאחר שמלכות דיצירה נקרא {{צ|אל זועם}} - ולכן היה כח ליהושוע (שהוא פני סיהרא) לכבוש {{גמט דגש|ל&quot;א}} מלכים כנגד שם {{גמט דגש|אל}}. ובזה {{גמט דגש|אל}} דנוקבא(?) היה כלולים בו התשעה {{גמט דגש|אל}} עליונים. כי {{גמט דגש|אל הויה}} הוא ביצירה. ונתחברו {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|אל}} ביחד. ולכן קדש יהושוע ארץ ישראל בעשר קדושות ונתקנה ברכת '''הזן''' לישראל - כי {{גמט דגש|אל הויה}} גימטריא {{גמט דגש|זן}}. 

ולכן גם כן היה צריך להקיף יריחו שבעה פעמים שהם כנגד {{מכפלת גימטריא|ז|פעמים|אל}} - כי {{גמט דגש|אלף למד}} גימטריא {{גמט דגש|הקף}}. וכן ששת ימים בכל יום היו מקיפים שבעה כהנים עם שבעה שופרות. וביום השביעי היו מקיפים ז' פעמים - הרי {{גמט דגש|מ&quot;ט}} כהנים ו{{גמט דגש|מ&quot;ט}} שופרות. הרי {{גמט דגש|מ&quot;ב}} ו{{גמט דגש|מ&quot;ט}} - גימטריא {{גמט דגש|צ&quot;א}} במספר {{גמט דגש|הויה אדני}} כהנים, ובמספר {{גמט דגש|הויה אדני}} שופרות. 

וזה היה כדי להמשיך {{גמט דגש|צ&quot;א}} חסדים (שהם בחינת כהנים שהם בחסד) ו{{גמט דגש|צ&quot;א}} גבורות (שהם בחינת שופורות שהם בחינה דדינין מתערין מינה). כי אלו ההקפות גרמו חיבור ד{{גמט דגש|י&quot;אהדונה&quot;י}}.  והשבתת הקליפות כשזה נופל זה קם. והנה {{מכפלת גימטריא|ב'|פעמים|הויה אדני}} עם {{גמט דגש|ד'}} כוללים - גימטריא {{מכפלת גימטריה|ו'|פעמים|אל}} - שהם ששה חסדים בסוד {{צ|חסד {{גמט דגש|אל}}}} הכלולים ביסוד. 

וכל הנ&quot;ל להורות שכל הבחינות שהיו בארץ ישראל הם בחינות של {{גמט דגש|אל}}. מפני ש{{גמט דגש|אל הויה}} שביצירה שלטא בארץ ישראל כנזכר. וכן במקדש היו {{גמט דגש|צ&quot;ג}} כלים כנגד {{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|אל}}. כאלה וכאלה רבות, ואין להאריך.


&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ואהובי '''הרב משה זכות נר&quot;ו''' אמר כי על כן נגלה ליהושוע שר צבא ה' בבואו לארץ והוא מט&quot;ט השולט בה. ואמר לו {{צ|עתה באתי}}, ואמרו רז&quot;ל, ולא כימי משה רבנו ע&quot;ה דזכה לבינה סוד בריאה בגדולתו. כי בילדותו היתה בחינתו מ&quot;טט שר הפנים - ראשי תיבות '''משה'''.  ולכן נקרא {{צ|טוב}} בסוד {{צ|אמרו צדיק כי טוב}}. כי כן היה יוסף {{צ|והוא נער בן {{גמט דגש|י&quot;ז}} שנה}} - כמנין {{גמט דגש|טוב}}. והוא סוד {{גמט|קטנה=1|הויה}} במספר קטן. וגם שם הדעת כידוע. לכן נקרא '''{{צ|ארץ החיים}}'''. כי {{מכפלת גימטריא|ד'|פעמים|טוב}} הוא {{גמט דגש|חיים}} בסוד ד' המוחין. וזהו סוד {{צ|'''חיים טובים'''}}. 

ועל זה נאמר {{צ|'''טוב הארץ''' תאכלו}}.  כי {{גמט דגש|טוב}} הוא {{גמט דגש|י&quot;ז}}, ו{{גמט|קטנה=1|הארץ}} במספר קטן גם כן כך. והוא כנגד ב' בחינות של {{גמט דגש|י&quot;ז}} הנזכר. 

והיודע סוד שורש יהושוע ישכיל למה נקרא {{צ|טבור הארץ}}, ואמרו רז&quot;ל {{צ|פני יהושע פני לבנה}} ולא אמרו &quot;פני יהושוע כלבנה&quot;. ובתוך '''יהושע''' כזה '''יו&quot;ד ה&quot;י וי&quot;ו שי&quot;ן עי&quot;ן'''{{הערה|{{גמט דגש|ו&quot;ד י' י&quot;ו י&quot;ן י&quot;ן}} - ויקיעורך}} תמצא {{גמט דגש|יוסף}} זקנו, שהוא הנער הנזכר. וכן נקרא יהושע נער שלא ימוש מתוך {{גמט דגש|אהל מועד}} - הוא בגימטריא {{גמט דגש|יוסף}}, שהוא בתוכו.

ואחר כך נתעלה מדרגה על זקנו והיה זקן. ואמרו רז&quot;ל כי פסוק {{צ|נער הייתי גם זקנתי}} שר העולם אמרו. כי בזקנתו מגיע לחצי הבריאה. ולכן {{גמט דגש|זקן}} - חצי {{גמט דגש|שדי}}. וחייו כחיי יוסף בסוד {{גמט דגש|מ&quot;ה}} ו{{גמט דגש|ס&quot;ה}}. והדברים עתיקים.  &lt;big&gt;)&lt;/big&gt;


והנה בכורים הוא ביסוד כמ&quot;ש בזוהר פרשת פנחס דף רנ&quot;ג ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|רנג|ב}}: {{צ|בכורים אתקרי בן בוכרא על שם אות ברית דאיהו '''י'''' טפה קדמאה דאתמשך מניה זרע יורה כחץ וכו' ותמן הוא פרי חדש פרי צדיק עץ חיים}}. {{ש}}
הנה היסוד הוא ספירה התשיעי ולכן נכללים {{מכפלת גימטריא|ט'|פעמים|אל}}. וזהו רמז כי {{גמט דגש|בכורים}} עם הכולל גימטריא ט' פעמים '''אל'''. וכן {{גמט דגש|בכורים}} גימטריא {{גמט דגש|אור הגנוז}} לצדיקים, שהם צדיק וצדק, ואותו האור נקרא 'בכור' של כל האורות. 

וכן {{צ|חסד {{גמט דגש|לאברהם}}}} גימטריא {{גמט דגש|בכורים}}. והוא אותיות '''לאבר מה''' - ר&quot;ל כל טפת חסדים הוא ל'''אבר''' (שהוא יסוד) דשם {{גמט דגש|מ&quot;ה}} - שהוא יצירה דתנן מקננא זעיר דאצילות ושם מתגלים כל פרי חדש כדי להכנס בתוך הנוקבא. וזהו שאמר הכתוב {{צ|ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך}}. כי על ידי הבכורים היה מעלים הבירורים מבכורות שהן ממלכין קדמאין שמלכו בארץ אדום מיין נוקבין לנוקבא דזעיר אנפין כדי לקבל ממנו פרי חדש שהוא מנחה חדשה. 

וז&quot;ש {{צ|ראשית בכורי אדמתך}} - ר&quot;ל המבחר והראשית של בכורים שמתו בארץ אדום, וזהו {{צ|אדמתך}} דייקא, צריך להעלות לירושלים כדי להביא אותם {{צ|בית יהוה אלהיך}} שהיא יסוד דנוקבא בעת שהיא בסוד אחורי דזעיר. אזי נכנסים נצח הוד יסוד דאבא ואמא לתוכה בסוד {{צ|ויבן יהוה אלהים את הצלע}}. וזהו שכתוב {{צ|בית יהוה אהליך}} - שאז היא בית לאבא ואמא הנקרא {{צ|יהוה אלהיך}}, כדי שיוכלו לבא אחר כך פנים בפנים. 

ובזה החיצונים בורחים ממנה. וזהו שכתוב {{צ|לא תבשל גדי בחלב אמו}} - שלא ינקא ההוא סטרא מחלבא דאימא שהיא סוד תרין צפרין שמביא הזוהר בפרשת ויחי, עיין בדרוש הקליפות פרק ב' ותבין רזא דמלה. 

ונודע שיש שני מיני חיבורים - חיבור דנשיקין שהוא בגלוי, וחיבור תחתון שהוא במכוסה. וזהו רמז בכאן {{צ|'''ר''''אשית '''ב''''כורי '''א''''דמתך}} - ראשי תיבות '''אבר''', שהיא היסוד, {{צ|'''תביא''' בית יהוה אלהיך}} - ר&quot;ל שתתחבר עם היסוד דנוקבא. ורמז {{מכפלת גימטריא|ב'|פעמים|תבי&quot;א}} -   אחד בפירוש ואחד בראשי תיבות להורות על שני מיני חיבורים - אחד במגולה ואחד במכוסה. כי {{צ|תביא}} הוא לשון 'ביאה' וחיבור. 

ונודע  שבעת החיבור היא מקבלת טפת החסדים, ולכן כתיב {{צ|ולקח הכהן}} (שהוא טפת החסד) {{צ|{{גמט דגש|הטנא}} - גימטריא {{גמט דגש|אדני}} - כדי להשפיע בתוכה השפע. והבן.


'''שתי הלחם''' הם נצח והוד פנימים שהם שתי כליות. וזהו סוד {{צ|חלק כליות חטה}}. ולכן היו שתי לחם של חטה גם כן. 

והנה מן כתר עד נצח הם ו' ספירות - כתר חכמה בינה חסד גבורה תפארת. והם {{מכפלת גימטריא|ו'|פעמים|אל}}.  וזהו {{מכפלת גימטריא|ב'|פעמים|לחם}} - גימטריא ששה הויות - כל אחד עם {{גמט דגש|ד'}} אותיות והכולל - הרי {{מכפלת גימטריא|ו'|פעמים|אל}}. כי נצח והוד הם תרי פלגי גופא, והוד כלול בנצח. ולכן הנצח מקבל הששה פעמים {{גמט דגש|אל}} ומחלק חציו להוד. 
ולכן השתי לחם הביאום ביחד - כי הם גוף אחד. 

והנה על ידי התעוררות הבירורין מן נצח הוד יסוד מלכות דיצירה (שהם עמר והביכורים ושתי הלחם כנזכר), ועשו מיין נוקבין ביסוד דנוקבא דאצילות, גורמים הורדת המוחין בזעיר אנפין כדי להתחבר עם הנוקבא (שהם חכמה ובינה חסד וגבורה). 
* כי '''עמר''' הוא בחכמה - {{צ|עומר לגולגולת}}, ותמן {{צ|להנחיל אוהבי {{גמט דגש|יש}}}} במספר {{גמט דגש|עמר}} בסוד {{צ|'''ביש&quot;ישים''' חכמה}}. 
* '''והבכורים''' בבינה ששם היו בסוד העיבור הבכורות דמלכין קדמאין ומתמן יצאו ונשברו.
* '''ושתי הלחם''' בדעת שהם חסד וגבורה בחלל אחד. ולכן באים ביחד. 

והנה לעשות זה התיקון היו מוכרחים להביא אותם מארץ ישראל דווקא, ולא משאר ארצות שהן חוץ לארץ. ובזה נתקדשה ארץ ישראל מכל שאר ארצות.

===עיירות המוקפות חומה===
'''עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה, שמשלחים מתוכן את המצורעים ומסבבים לתוכה מת עד שירצו. יצא - אין מחזירין אותו'''

צריך לדעת מה '''שפירש האר&quot;י זלה&quot;ה''' בדרוש של מע&quot;קה. ושם בסוף הדרוש אמר:{{ש}}
והנה מעקה של העשיה הוא כי הלא גם העשיה היה האור שלה מתפשט ויורד מאד בסוף הרקיע. שאמרו רז&quot;ל שהיה נמתח והולך עד בלי די, ואז חזר לעלות ונעשה מעקה וכותל בגג העשיה אל היצירה כדי שרגלי בני עליה (שהם זעיר ונוקבא דיצירה) שלא תפול הארתם לאחורי העשיה בתוך הקליפות. 

וזהו שכתוב '''{{צ|עיירות המוקפות חומה}}''' - פירוש מימות יהושע בן נון, כי פני יהושע הוא פנה לבנה, הוא מלכות עולם העשיה. ומה'''חשמל''' המכסה על עשיה שנקרא {{צ|מימות יהושע}}, שהם ימים וספירות דמלכות דאצילות המקננ' בעשיה - אותו החשמל נעשה חומה לזעיר אנפין (שהוא יצירה) בסוד {{צ|נקבה תסובב גבר}}. וזהו שאמרו רז&quot;ל {{צ|השרוי בלא אשה שרוי בלא חומה}}. 
וזהו {{גמט דגש|מימות}} - גימטריא {{גמט דגש|מלכות}} שהוא יהושע. 

והנה מעקה הבריאה הוא כדי שלא ירד אור האצילות אל הבריאה. ומעקה היצירה הוא כדי שלא ירד אור הבריאה ליצירה. ומעקה העשיה הוא כדי שלא יתפשט אור היצירה אחורי העשיה בתוך הקליפות. 

והנה מעקה העשיה הוא משם {{גמט דגש|ב&quot;ן}} דההי&quot;ן, שנודע כי הויה זו היא בעשיה. ונעשה בסוד {{גמט דגש|עב}} {{גמט דגש|קדם}} שהוא {{גמט דגש|י' י&quot;ה יה&quot;ו יהו&quot;ה}}, {{גמט דגש|יו&quot;ד, יו&quot;ד ה&quot;ה, יו&quot;ד ה&quot;ה ו&quot;ו, יו&quot;ד ה&quot;ה ו&quot;ו ה&quot;ה}}. שהם האחורים דעשיה והם בגימטריא {{גמט דגש|רי&quot;ו}} במספר {{גמט דגש|מעקה}}. אבל בעולם העשיה לא נמצא מעקה והוא נשאר מגולה מפני שהוא מדור הקליפות כנודע. 

וז&quot;ש '''{{צ|עיירות המוקפות חומה מוקדשות ממנה}}''' - ירצה כי עיירות המוקפות חומה הם אחוריים של עולם היצירה שהוא חיצוניות הכלים דיצירה. והנה נודע כי כל עולם ועולם הוא כלול מ'''ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן'''. 
* הנה אחוריים ד{{גמט דגש|ע&quot;ב}} הוא {{גמט דגש|דפ&quot;ק}}
* ואחוריים ד{{גמט דגש|ס&quot;ג}} הוא {{גמט דגש|קס&quot;ו}}
* ואחוריים ד{{גמט דגש|מ&quot;ה}} הוא {{גמט דגש|ק&quot;ל}}
* ואחוריים ד{{גמט דגש|ב&quot;ן}} הוא {{גמט דגש|קדם}}
* ואחוריים ד{{גמט דגש|הויה}} פשוטה - {{גמט דגש|ע&quot;ב}}

הרי {{גמט דגש|דפ&quot;ק, קס&quot;ו, ק&quot;ל, קד&quot;ם, ע&quot;ב}} - גימטריא {{גמט דגש|עיירות}}. ושם הוא סביביו '''חומה''' לשמור אותם אחוריים שלא יאחזו בהם הקליפות. הנה החומה הוא {{גמט דגש|ע&quot;ב}} ו{{גמט דגש|קדם}} של עולם העשיה שעולה {{גמט דגש|רי&quot;ו}}. והנה {{גמט דגש|רי&quot;ו}} גימטריא {{מכפלת גימטריא|ז'|פעמים|אל}} כנזכר. 

וזה סוד {{גמט דגש|אל יהוה}} שהוא עולם היצירה, דתמן שולט '''אל הויה''' כנזכר. הנה החומה שלו הוא במספר {{צ|{{גמט דגש|ויאר}} לנו}}, שלא יתאחזו בהם הקליפות. וגם כן {{גמט דגש|חומה}} גימטריא {{גמט דגש|אל הויה}} עם {{גמט דגש|ב'}} כוללים.   

הנה אלו עיירות הם מקודשות ממנה דעולם עשיה, ששם הוא מגולה ויש כח לחיצונים ליינק מכל עיירות שלהם. אבל בעולם היצירה - אין כח לחיצונים ליינק משם. ולכן '''{{צ|משלחים מתוכם את המצורעים}}''' - כי נודע מה שכתב האר&quot;י זלה&quot;ה בדרוש הקליפות פרק שני וזה לשונו:{{ש}}
דע כי ממלכות דאצילות יונקים כל הקליפות. ואמנם ביום אשר אז תגבורת הזכר - אז אותם התרין מוחין דזעיר דקליפות דאצילות הם העולים למעלה ביום ויונקים מן המלכו שבאצילות דקדושה. אבל להיות כי ביום אין הדינין מתגברין - לכן הם יונקים בחשאי. וזהו סוד {{צ|וישלח יהושע בן נון שנים אנשים מרגלים חרש לאמר}} - ר&quot;ל בחשאי כי יהושע בן נון הוא לבנה סיהרא קדישא. {{ש}}
לכו וראו את הארץ יריחו לרגל אותם וליניק משם - כי הקליפה היא צורך גבוה כנודע, כמ&quot;ש {{צ|והנה טוב מאד - זה מלאך המות}}. אבל תרין צפרין שהם תרין מוחין דנוקבא דזעיר של אצילות דקליפה - אינם יכולים לינק ביום אלא בלילה, לפי שאז דינין של נקיבה שולטין. 

וכן הוא הענין בבריאה. כי הקליפות אשר שם יונקים מן המלכות דבריאה דקדושה הזכר ביום והנקבה בלילה. וכן ביצירה. אמנם כמו שבקדושה אינה עולה בלילה רק לאה - גם אלו התרין צפרין העולין בלילה לינק הם אותם תרין מוחין של אות' בחינה של לאה שיש בקליפות. 

עד כאן לשונו.


הנה התרין צפרין נקראים {{צ|מצורעים}} והם '''נעמה ואגרת'''. וזהו סוד {{צ|אל תאכלו ממנו '''נא'''}}.  ולכן המצורע ביום טהרתו היה מביא תרין צפרין, והצפור השמאל (שהיא בינה דנוקבא דינין קשין) - לכן שוחטים אותה כדי למתקה. אבל הציפור השנית מצד הימין - חכמה דנוקבא דקליפה - היא יותר ממותקת, ולכן לא היה צריך לשחוט אותה אלא {{צ|ושלח את הצפור החיה על פני השדה}} של הקליפות. וזהו {{צ|חיה}} דייקא שהיא חכמה, בחינת חיה שלה. כדמיון שני שעירים - גורל אחד להשם וגורל אחד לעזאזל. עיין שם בדרוש דקליפות פרק תשיעי.

והנה מביא שם כי אחר יניקתם הם רוצים לעלות יותר למעלה במקום הראוי להם כנגד כל אורך זעיר ונוקביא דקדושה. ואז משתמטי רגלייהו בנוקבא דתהומא רבא וכו', עיין שם. 


'''ועתה נבא אל ביאור המשנה'''.{{ש}}
ז&quot;ש '''{{צ|שמשלחין מתוכן את המצורעים}}''' שהם התרין צפרין הנקראים 'מצורעין' - שולחין אותן לנוקבא דתהומא רבא, ואין להן כדי לינק ביום ממלכות דיצירה. ומכל שכן מהספירות של מעלה מהן. אבל בעולם העשיה תמיד הקליפות יונקים ממלכות דעשיה דתמן הוא סוד {{צ|שכינה בגלות}}, שושנה בין החוחים כנודע.{{ש}}
וזהו הקדושה יתירה שיש למלכות דיצירה על מלכות דעשיה. 

ועוד קדושה אחרת '''{{צ|שמסבבין לתוכה מת עד שירצו. יצא - אין מחזירין אותו}}''' - כי הנה נודע כי הרע הגמור שנתברר שאין בו טוב כלל הם השלשה קליפות החיצוניות - {{צ|רוח סערה, ענן גדול, ואש מתלקחת}}. אבל {{צ|ונוגה}} הרביעית - לא נתברר לגמרי. ולכן נשארת בבחינת לבוש ועור על הקדושה. ומברר' מעט מעט ונעשית גוף גמור, כי הם {{גמט דגש|רח&quot;ף}} כלים שבורים של {{גמט דגש|רפ&quot;ח}} ניצוצין אשר נשארו להתברר בקליפת נוגה. ולכן נקרא הנוגה {{צ|אילנא דמותא}} כנזכר בתיקון ס' דף צ&quot;ו ע&quot;ב. 

ומה שנתדבק מ'''נגה''' על הקדושה חוזר להיות תופסת שבת גמור טוב. מה שאין כן בחול כנזכר בזוהר ויקהל ר&quot;ג ב' {{ממ זהר|ב|רג|ב}}. הנה בכל עיין שם. כאשר רוצה קליפות נגה לעלות בקדושה כנודע אזי השלשה קליפות אחרות אומרים לה גם כן אנחנו נעלה יחד עמך ולמה נגרע ממך. ואז היא נותנת להם היד ומחזקת אותם ואומרת להם התדבקו עמי ונעלה יחד. וכשהיא עולה עם חברותיה - אזי יוצאה(?) שלהובתא דאשא מתחת כסא הכבוד ומוחצת ראשם של השלשה קליפות שנדבקו בקליפת נוגה ומפריד אותם ממנה. ונופלים ויורדים עד נוקבא דתהומא רבא. ושם נגנזים וסוגרים עליהם פי התהום כדי שלא יצאו לחוץ בכל יום שבת. ונגה לבדה נשארת דבוקה בקדושה. 

וזהו סוד רחיצות במים חמין בערב שבת. שצריך לכוין בסוד {{צ|'''שלהבת יה'''}}, שהוא אותה שלהבת הנזכר לעיל כמו שמבואר בספר כוונות עיין שם. וזהו סוד כוונת המשנה במסכת שבת פרק י&quot;ז {{ממ משנה|שבת|יז|}} {{צ|קנה של זתים אם יש קשר בראשו מקבלים טומאה. ואם לאו(?) אין מקבלים טומאה. וכין כך ובין כך נוטלין בשבת}}.

פירוש כי הארבע קליפות נקרא {{צ|עץ הדעת טוב ורע}}. הוא טוב - הטוביות של נגה. ורע - הוא הרע של נגה עם השלשה קליפות אחרות. ונקרא '''{{צ|קנה של זתים}}''' שהם מרורים לישראל כזיתים. וזהו שרמזו רז&quot;ל שהזיתים מי שאוכל אותם משכח תלמודו להורות מי שממשיך עליו הקליפות גורמים לו שמשכח תלמודו מפני שהם מחשכים עיני השכל שלו. וזהו שכתב '''{{צ|קנה של זיתים}}'''.

'''{{צ|אם יש קשר בראשו}}''' - דהיינו שהשלשה קליפות קשורים בראש שלהם, שהיא הנגע - אז '''{{צ|מקבלים טומאה}}''' - ר&quot;ל הטומאה (שהם השלשה קליפין) מקבלין מהנגה ומפתים אותה שתגנוב מהקדושה ותתן להם. ואז הם מטמאין גם כן כל חיצוניות העולמות ושולטים בעולם. 

'''{{צ|ואם לאו}}''' - שאינם מקושרים עם הנגה כמו לעתיד לבא שיתבטלו הקליפות מן העולם ואז הנגה תחזור לקדושה גמורה. וזהו סוד אמרם רז&quot;ל {{צ|למה נקרא שמו 'חזיר' על שם שעתיד הקב&quot;ה להחזירו להיות מותר לישראל}}. שהיא נגה שנקראת 'קליפת חזיר' שהיא חוזרת פעם  לקליפה ופעם לקדושה. ולעתיד יהיה הכל קדושה.

והנה '''{{צ|בי&quot;ן כ&quot;ך ובי&quot;ן כ&quot;ך}}''' - ר&quot;ל בין כך שאנו בגלות והם שולטים, ובין כך כמו לעתיד שיתבטלו מן כל וכל - מכל מקום '''{{צ|נוטלין בשבת}}''' - ר&quot;ל שבכל שבת השלשה קליפות מתבטלין על ידי שלהובתא דאשא כנזכר, ונגה נכנסת ונעשית קדושה.

וזהו סוד {{צ|יגמור '''נא רע''' רשעים}} {{ממ|תהלים|ז|י}}.  ר&quot;ל בעת שישראל חס ושלום רובם חייבים שנקראים רשעים - אזי גורמים שמתחברים כל הארבע קליפות ביחד ונשלם הרע שלהם. כי '''נא רע''' ראשי תיבות '''נ''''גה, '''א''''ש מתלקחת, '''ר''''וח סערה, '''ע''''נן גדול. וז&quot;ש {{צ|יגמור '''נא רע'''}} - מי גורם להם זה? {{צ|רשעים}} - בזמן שישראל הם רשעים. אבל כשהם טובים גורמים שהנגה מתחברת עם הקדושה והשלשה אחרות נופלות בתהומא רבא. 


'''ועתה נבא אל ביאור לשון המשנה שלנו'''{{ש}}
מ&quot;ש '''{{צ|ומסבבין לתוכה מת}}''' - ר&quot;ל שקליפת נגה היא דקה והיא דבוקה על הפרי ומסבבת כל הקדושה והיא נקראת {{צ|מת}} על שם אילנא דמותא שהם מלכין דמיתו שריין בתוכה. וז&quot;ש שמסבבין '''{{צ|לתוכה}}''' - הוא בין ה'''חשמל''' לזעיר ונוקבא. 

'''{{צ|המת}}''' - שהיא קליפת נגה כדי לברר ממנה הטוב שנשאר בתוכה מן המלכים דמיתו. וזהו בזמן שישראל מסוגלים במצות, וכן בשבת. 

ונשארת שם קליפת נגה '''{{צ|עד שירצו}}''' - פי' שבעה טובי העיר לקברו שם בתוך העיר, כי שבעה טובי העיר הם שבעה תחתונות דבינה, '''ע'''' רברבא ד{{צ|שמע}}. מהעור שלהם נעשה החשמלים אל כל העולמות אצילות בריאה יצירה עשיה כנזכר במרכבת יחזקאל פרק עשירי עיין שם באריכות. והם נקראים {{צ|טובי העיר}} מפני שהם מטיבים עם הנוקבא דזעיר שהיא נקראת {{גמט דגש|עיר}} - גימטריא {{גמט דגש|מנצפך}} שכל פרצופה נהנית על ידי הגבורות בעת שהיא עולה בקריאת שמע שם בתיבת '''שמע - שם ע'''' כנודע.  

וכשהם רוצים מניחים הנגה בתוך החומה שהוא בתוך ה'''חשמל'''. וכשהם אינם רוצים - מגרשים אותה לחוץ כי החיצונים בורחים מהארת '''חשמל''' דבינה המשמרת את זעיר ונוקבא כנודע בסוד ברכת &quot;מלביש ערומים&quot;, עיין שם. 

והנה הגם כי זה החשמל הוא לבוש והוא יותר עב וגס מן הכלים של זעיר ונוקבא - עם כל זה להיותו מבחינת בינה אין הקליפות יכולות להתאחז כלל באור המקיף מן{{הערה|בדפוס ויניציא נראה כמלת 'עה', ובדפוס ירושלים הגיהו אל &quot;מן&quot; כנראה - ויקיעורך}} זה המלבוש של החשמל. הנה{{הערה|כך מופיע בדפוס ויניציא וכן ירושלים. ואני קצת מסופק בזה כי בדפוס ויניציא לא נראה כלל שמדובר בקטע חדש וכן לא מופיע נקודה של סוף משפט. ובכן אני מסופק שאולי צריך להגיה &quot;הזה&quot;, וצע&quot;ע - ויקיעורך}} בשבת או בעת שמסוגלים ישראל במעשים טובים - אזי קוברים שם המת בתוך העיר לפנים מן החומה כדי לברר מהם הבירורים כנזכר. 

אבל '''{{צ|אם יצא אין מחזירין}}''' - רוצה לומר אם יצא קליפת '''נגה''' ונתדבקה בשלשה קליפות אחרים - כבר היא נטמאת ואין מחזרין פעם אחרת לקדושה כדי שלא יקבלו טומאה. ואז משמרין את זעיר ונוקביה מחיצונים שלא יאחזו מהם. וזהו כמו בששת ימי החול שהנגה היא דבוקה בשאר השלשה קליפות ולכן אין מחזירין אותה. 

אבל בעולם העשיה אף על פי שיצאה הנגה - מכל מקום מחזרין אותה כי שם תמיד היא יונקת מהקדושה ותמיד היא דבוקה בכלי חיצון דנגה בסוד {{צ|ופנה ויטול ידיו}}, ובסוד {{צ|צא תאמר לו}} כנזכר במרכבת יחזקאל פרק שביעי {{ממ|יחזקאל|ז}}. וזהו כדי להוציא השפע מהכלים חיצוניים לפרנס את שאר חברותיה. אבל ארץ ישראל בזה היא מקודשת מחוץ לארץ שאין מחזירין אותה כנזכר לעיל.

===לפנים מן החומה===
'''לפנים מן החומה מקודש מהם שאוכלים שם קדשים קלים ומעשר שני'''

הנה אמרנו לעיל כי על ידי העמר והביכורים ושתי לחם שמביאין מארץ ישראל העלינו האורות דנצח הוד יסוד מלכות דיצירה  בסוד מיין נוקבין שהם סוד הארת נוקבא דזעיר דיצירה עם הארת כלי חיצון דזעיר הנקרא **&quot;ו{{הערה|בדפוס ירושלים כתבו '''נה&quot;י''' ולא נראה כך בדפוס ויניציא וכן לא נשמע לעניות דעתי מתאים. וצע&quot;ע - ויקיעורך}} כנודע, ששם דבוקים כל כלים פנימים שנפלו מן האצילות בתוך הנגה דיצירה, והנגה היא דבוקה בעור הזעיר שהוא כלי חיצון כנז&quot;ל.

ועתה נבאר איך עולים הארת כלים תכונים(?) ד{{גמט דגש|ו'}} קצוות דזעיר דיצירה.{{ש}}
ודע כי לפנים מן החומה שהוא חומת ירושלים הוא היכל קדש קדשים דיצירה, והוא יותר מקודש מכל היצירה. והנה כמו שירושלים הוא באמצע ארץ ישראל - כך היכל קדש קדשים הוא באמצע תרין עלמין; בין בריאה ליצירה. שהכל נקרא {{צ|ארץ ישראל}} כמ&quot;ש בעזה&quot;י. 

ויש טעם אחר. כי {{קיצור|חב&quot;ד|חכמה בינה דעת}} נקרא 'כלי פנימי' מכל הכלים והוא באמצעית השלשה כלים שיש שם ביצירה. ולכן חב&quot;ד דיצירה נקרא {{צ|ירושלים}} שהוא באמצע ארץ ישראל. ו{{צ|חומת  ירושלים}} הם תרין תפוחין דיסוד דמלכות דבריאה המלובשת בתוך היכל קדש קדשים דיצירה, והם שלשה '''אהי&quot;ה''' - דיודי&quot;ן ואלפי&quot;ן והה&quot;ין{{הערה|{{גמט דגש|אל&quot;ף ה&quot;י יו&quot;ד ה&quot;י, אל&quot;ף ה&quot;א יו&quot;ד ה&quot;א, אל&quot;ף ה&quot;ה יו&quot;ד ה&quot;ה}}}} - שגימטריא {{גמט דגש|חומת}} כנודע. 

'''והיכל קדש קדשים''' הוא נקודת ציון שבה ששם אינם יכולים ליכנס המצורעים שהם התרין ציפורין הנ&quot;ל. כי המצורע היה יוצא מחוץ שלש מחנות שהוא מחוץ לירושלים כמ&quot;ש בעזה&quot;י. 

ומה היא קדושתה? '''{{צ|שאוכלים שם קדשים קלים ומעשר שני}}'''

ונודע כי כלים פנימים בכל הספירות נקראים 'קדש קדשים'. אבל כלים אמצעים בכל הפרצופים הם נקראים קדשים קלים'. והנה שם {{גמט דגש|ע&quot;ב}} מתלבש במוחין בכל הפרצופים, ושם {{גמט דגש|ס&quot;ג}} בכלי פנימי, ושם {{גמט דגש|מ&quot;ה}} בכלי אמצעי, ושם {{גמט דגש|ב&quot;ן}} בכלי חיצון.  והנה {{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה}} גימטריא {{גמט דגש|קלים}} מפני שכלי תיכון מקבל מן השלשה שמות. 

וגם {{גמט דגש|קלים}} עם {{גמט דגש|ד'}} אותיות גימטריא {{גמט דגש|דפ&quot;ק}}. ומלת {{גמט דגש|קדשים}} גימטריא {{גמט דגש|דתן}}. שניהם ביחד{{הערה|{{גמט דגש|דפ&quot;ק דת&quot;ן}}}} גימטריא {{גמט דגש|תרל&quot;ח}} - במספר {{גמט דגש|אברהם יצחק יעקב}}. כי כלי התיכון הוא {{קיצור|חג&quot;ת|חסד גבורה תפארת}}. כן הוא בכל הפרצופים. וחב&quot;ד הוא כלי פנימי. 

והנה נודע שלאה עומדת כנגד חג&quot;ת דזעיר באחוריים שלהם. ולכן כשעולים החג&quot;ת עולים עמהם גם כן לאה כמו שמביא הר' חיים ויטל זלה&quot;ה בספר עץ החיים וזה לשונו:{{ש}}
ענין המעשר ראשון הוא סוד חזרת האור של רחל (שהיא מעשר) לשורשו של הלוי - שהוא {{גמט דגש|ה'}} גבורות שבדעת זעיר אנפין ששם שורשם. ולכן הוא אחד מעשרה כי הנוקבא היא נקודה אחת מעשרה נקודות שיצאו. {{ש}}
אך ענין המעשר שני הוא סוד חזרת האור של לאה למקום הבינה, שהיא מלכות דאימא, שלא יתאחזו בה החיצונים. ולכן נאכל בירושלים במקום לאה בסוד '''ל&quot;ם''' ד'''צלם'''. שהמלכות ההיא נקרא {{צ|ירושלים של מעלה}}. כי {{צ|ציון}} ברחל אך {{צ|ירושלים}} היא לאה העומדת ב'''ל&quot;ם''' ד'''צלם''' כנזכר אצלנו בדרוש קין והבל.{{ש}}
עד כאן לשון עץ החיים.

ונראה לי כי רחל היא עשירית של זעיר אנפין, ולאה היא עשירית של תבונה. וזהו רמז כי '''מעשר''' ראשי תיבות '''מ''''לכות '''ע''''שירית '''ש''''ביעית '''ר''''ביעית. כי '''מלכות''' היא עשירית של עשר ספירות. והיא שביעית של שבע ימי הבנין. והיא רביעית של ארבע רגלי המרכבה.

וגם {{גמט דגש|מעשר שני}} גימטריא {{גמט דגש|שקוצית אדני}}. כי המלכות שהוא '''אדני''' הוא בשם שביעי דשם {{גמט דגש|מ&quot;ב}}.


ונחזור. כי על ידי אכילת קדשים קלים ומעשר שני שהיו אוכלים לפנים מן החומה היו גורמים שעלו מאורות דחסד גבורה תפארת עם הארת לאה בהיכל קדש קדשים, שיאכלו {{צ|הבעלים}} שהם אבא ואמא, ששם מתחברים בהיכל קדש קדשים דיצירה. ולשון 'אכילה' הוא בסוד {{צ|אכלה ומחתה את פיה}}, והוא לשון חיבור. כי על ידי האורות הנ&quot;ל שעולים שם בהיכל קדש קדשים - אז שם בירושלים שהוא קדש קדשים דיצירה {{צ|אוכלים הבעלים}}, ר&quot;ל מתחברים על ידם אבא ואמא. כי לעולם היכל קדש קדשים הוא כולל חב&quot;ד ביחד, שהם אבא ואמא ודעת המחברם.

וזה היה בזמן שבית המקדש היה קיים. אבל בעולם העשיה - אפילו בהיכל קדש קדשים אינם יכולים לחבר אפילו שבזמן שבית המקדש היה קיים מפני שלא יאחזו בהם החיצונים. אבל בזמן הזה כל ההיכלות אינם מתחברים אלא בעת שעולים בהיכל קדש קדשים דבריאה ב{{צ|שים שלום}} בזמן שמתחברים יעקב ורחל בשחרית של אחר העמידה. עיין שם בספר הכוונות. 

===הר הבית מקודש ממנו===
'''הר הבית מקודש ממנו שאין זבים וזבות נדות ויולדות נכנסים לשם'''

הנה נודע כי הר הבית הוא נקרא כל עולם הבריאה בכללות שבו היה עומד כל בית המקדש. ולכן היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה שהם אלף אמות, שהם כנגד כללות הבריאה שיש בו עשר ספירות - כל אחד כלולה ממאה - הרי אלף. וגם '''אל שדי''' במילוי{{הערה|{{גמט דגש|אל&quot;ף למ&quot;ד שי&quot;ן דל&quot;ת יו&quot;ד}}}} שעולה אלף הוא בבריאה כנודע. 

וחמשה שערים היו להר הבית מפני שיש חמשה פרצופים - 
* אריך ונוקבא{{הערה|לא הבנתי למה הכוונה - ויקיעורך}}
* אבא ואמא
* ישראל סבא ותבונה
* ישראל ורחל
* יעקב ולאה

וכל יסוד דנוקבא נקרא {{צ|שער}}. הרי חמשה שערים. וגם בינה מקננת בבריאה שיש בה חמשים שערי בינה - כל עשר שערים הוא בנין אחד של עשר ספירות ונקראו 'שער' אחד. והם חמשה שערים הנ&quot;ל.

וכן גם כן הר הבית היה מוקף חומה סביב. שזהו סוד החשמל המלביש הבריאה לשמרם מפני החיצונים שלא יתאחזו בהם. ונודע כי אחוריים דבינה (שהוא אחוריים ד'''אהי&quot;ה דיודי&quot;ן''' שעולה {{גמט דגש|קדמת}}{{הערה|{{גמט|אל&quot;ף, אל&quot;ף ה&quot;י, אל&quot;ף ה&quot;י יו&quot;ד, אל&quot;ף ה&quot;י יו&quot;ד ה&quot;י}}}}) הוא נקרא 'חומת' שמסבבת כל הבינה בסוד אחוריים שלה כדי שלא ינקו ממנה החיצונים. וזהו '''חומה''' במילוי כזה: {{גמט דגש|חי&quot;ת וי&quot;ו מ&quot;ם ה&quot;י}}, עם {{גמט דגש|י'}} אותיות - גימטריא {{גמט דגש|קדמ&quot;ת}}. 

וגם זהו סוד {{גמט דגש|חשמל}}. כי המילוי של {{גמט דגש|ח&quot;ת שי&quot;ן מ&quot;ם למ&quot;ד}} לבד{{הערה|{{גמט דגש|ת' י&quot;ן ם' מ&quot;ד}}}} גימטריא גם כן {{גמט דגש|קדמת}}, שהוא ריבוע ד'''אהיה'''. שהחיצונים מתיראים ממנו כנודע. 

והנה נודע כי העשיה נקרא '''{{קיצור|נה&quot;י|נצח הוד יסוד}}'''. ויצירה נקרא '''{{קיצור|חג&quot;ת|חסד גבורה תפארת}}'''. ובריאה נקרא '''{{קיצור|חב&quot;ד|חכמה בינה דעת}}'''. ונודע כי חב&quot;ד (שהם המוחין) נקרא {{צ|קדש}}. ולכן נקרא הבריאה {{צ|בית המקדש}} כי שם כללות המוחין הנקרא 'קדש'. וכן {{גמט דגש|הר הבית}} גימטריא {{גמט דגש|בריאה קדש}}. 

והנה נודע כי בעשיה הקליפות הם מעורבות עם הקדושה, וביצירה הקליפות הן דבוקות עם הקדושה ביחד אבל אינם מתערבות עמה, ובבריאה הקליפה עומדת כנגד הקדושה ואינה יכולה אפילו להדבק בה. {{ש}}
וז&quot;ש כאן '''{{צ|הר הבית מקודש ממנו}}''', שהוא מן עולם היצירה, '''{{צ|שאין זבים וזבות נדות ויולדות נכנסים לשם}}''', שיכולים להדבק אפילו בחומת הר הבית אלא הם עומדים כנגדם בלבד.


והנה נבאר מי הם אלו זבים וזבות וגו'. {{ש}}
דע שמביא הר' חיים ויטל זלה&quot;ה בדרוש הקליפות פרק שני כי שני מוחין דזעיר דקליפה דאצילות נקרא {{צ|שנים אנשים מרגלים}}, ושני מוחין דנוקבא דזעיר דקליפה דאצילות נקרא {{צ|תרין צפרין}}. אבל בשלשה עולמות בריאה יצירה עשיה דקליפות - כל בחינות המוחין אשר שם בקליפות, בין דאבא ואמא בין דזעיר ונוקבא, כולן נקרא בלשון {{צ|שתים נשים זונות}} הנזכר בפרשת אחרי מות ס&quot;ב {{ממ זהר|ג|סב|א}}. 
וטעם הדבר לפי שבריאה יצירה עשיה הם עולמות של הנקבה ולכן נקראות בלשון 'נשים' אפילו כל הזכרים שלהם.

גם דע  כי שבעה היכלין של כל עולם מאלו השלשה בריאה יצירה עשיה דקליפה הם מכוונין כנגד שית היכלין תתאין בלבד דקדושה של העולם ההוא תמיד. אך הקליפות דאצילות אינן כן. אמנם זעיר ונוקבא דקליפה דאצילות שהם בחינת {{צ|שנים אנשים מרגלים}} ו{{צ|תרין צפרין}} - הם למטה כנגד האחוריים של קדש קדשים דבריאה בלבד. וקליפות דבריאה הם כנגד שית היכלין דבריאה לבד. וכן ביצירה ובעשיה כנ&quot;ל. 

והטעם מפני שלעולם האצילות הוא נעלם מאד ולכן אי אפשר אל הקליפות שלהם לישב שם אלא למטה באחורי היכל קדש קדשים דבריאה.

עד כאן לשונו. ועיין שם בדרוש דקליפות פרק ששי. 


'''ועתה נבא אל ביאור'''{{ש}}
כי '''{{צ|זבים}}''' הם {{צ|שנים אנשים מרגלים}} - תרין מוחין דזעיר דקליפה היושב שם באחורי היכל קדש קדשים דבריאה. ו'''{{צ|זבות}}''' הם {{צ|תרין צפרין}}, '''נעמה ואגרת''', תרין מוחין דנוקבא דזעיר דקליפה היושבות גם כן באחורי היכל קדש קדשים דבריאה. 

וכן {{גמט דגש|זבים וזבות}} גימטריא {{גמט דגש|לילית}} - כי זעיר ונוקבא דקליפה דאצילות הם סמא&quot;ל ולילי&quot;ת, והנוקרא נקרא {{צ|יותרת הכבד}} שהיא שולטת על דכורא כנודע. ולכן הזכר הוא טפל אצלה - להפך מן הקדושה. עיין בפרשת פנחס רל&quot;א ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|רלא|ב}}. ולכן רמוז ב{{גמט דגש|זבים וזבות}} שמה לבדו, והוא כלול עמה.

'''{{צ|נדות}}''' - הם אבא ואמא דקליפה דבריאה. כי בבריאה יצירה עשיה - כולם נקרא בלשון נקבות. {{ש}}
ו'''{{צ|יולדות}}''' הם זעיר ונוקבא דבריאה דקליפה שהם מולדין נפשות של אומות העולם ולכן נקראו {{צ|יולדות}}. 

הנה כל בניהם שהם מולדים הם מתין ואין להם חיות. ואז הולכת '''לילי&quot;ת''' ומתחממת עם בני אדם וגורמת להוציא זרע לבטלה ואז מושכת היא נשמה אחת ומכנסת אותה תוך בנים משחיתים שלה ובזה הם חיים. ועל ידי קריאת שמע על המטה יוכל האדם להמית אלף ומאה ועשרים וחמש. 

והנה כל אלו הנזכר אין נכנסים לשם אלא הם יושבים כנגד ה'''חשמל''' דבריאה ומשם יונקים כדי חיותם בלבד. כי הוא מוכרח להמשיך חיות המלכים שלא נתבררו כי הם ניצוצי הקדושה כנודע.

===החיל מקודש ממנו===
'''החיל מקודש ממנו שאין גוים וטמא מת נכנסים לשם'''

הנה קודם שנבא לבאר החיל נבאר מתחילה מ&quot;ש בפרק שני ממסכת מדות {{ממ משנה|מדות|ב|ג}} לפנים מחומת הר הבית סורג - מחיצה העשויה נקבים נקבים כמטה מסורגת בחבלים, והוא עשוי מדפי עץ ארוכים וקצרים שמרכיבים אותן זו על זו באלכסון.

הנה צריך להבין מה היה משמש שם הסורג.{{ש}}
והנה בעל תוספות יום טוב ז&quot;ל [[תוספות יום טוב על מדות ב|כתב במסכת מדות פרק שני]] שהסורג היה לתת מקום והבדל בין העכו&quot;ם הנכנסין להתפלל בבית ה' ובין ישראל. ולכן בשביל כן היוונים פרצו בו פרצות - הואיל ונעשה להבדיל אותם מבוא יותר פנימי. ולכן כשחזרו ישראל וזכו לגדרם תקנו על כל גדר השתחויה להודות לה' כי טוב. עד כאן לשונו.

ונלע&quot;ד שכך אמת הדבר וכיון אל דרך האמת.

והנה מביא האר&quot;י זלה&quot;ה במרכבת יחזקאל פרק ששי וזה לשונו: {{ש}}
הנה כמו ששלשים כלים דבינה נכנסו תוך זעיר אנפין כנודע - כן כלי החיצון מכולם נשאר בחוץ סביב דזעיר אנפין. והענין כי תוך כלי הבשר דזעיר אנפין נכנס כלי הבשר דנצח הוד יסוד דבינה, ובתוכו נפש פנימי דזעיר אנפין. ואחר כך תוך כלי שני דזעיר אנפין נכנס כלי שני ובתוכה הרוח פנימי דזעיר אנפין. ואחר כך יש כלי שלישי דעצמות דזעיר אנפין ובתוכו נכנס כלי שלישי דעצמות דבינה, ובתוכו נשמת פנימי' דזעיר אנפין. 

נשאר עתה החיצוניות של בינה שהיה מן הראוי שיכנס גם כן תוך כלי החיצון של זעיר אנפין על דרך השאר. אכן לא היה כן. אלא נשאר מבחוץ על גבי כלי החיצון של זעיר  אנפין עצמו, ונשארו כבחינת 'עור על גבי עור'. וזה העור דתבונה נקרא {{צ|חשמל}} ונקרא {{צ|כנפי נשרים}}, כי נשר היא בינה עילאה. וזהו סוד {{צ|כנשר יעיר קנו על גוזליו יכו'}}.    

וכאשר היו הקליפות רוצים להתאחז בזעיר אנפין - לא יוכלו כי אין להם אחיזה בעור התבונה.{{ש}}
עד כאן לשונו.

ונלע&quot;ד כי זה {{צ|עור בעד עור}} שהם העור דזעיר אנפין ועור דבינה שהם זה על גב זה. {{צ|וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו}} - ר&quot;ל {{צ|וכל אשר לאיש}} בסוד חשמל, הוא בעבור {{צ|נפשו}} - לשמרו מפני חיצונים כנזכר. 

והנה ידוע כי נצח והוד הם נקראים 'בתי בראי'. אבל היסוד הוא פנימי - כי ברית וגוף חשבינן חד. והנה ה'''חשמל''' הוא  העור של נצח והוד שנקראים {{צ|חיות אש ממללות}}, שהם שני שמות '''יאהדונה&quot;י''', שהם תרין נהורין דנפקין מ'''חשמל'''; חיוור וסומק, '''יהוה''' בנצח, '''אדני''' בהוד. ואחר כך ביסוד מתחברים שניהם ביחד והוא נקרא גם כן '''חשמל''', חיור וסומק, '''יאהדונה&quot;י'''. והם {{צ|עתים חשות עתים ממללות}}. והם {{צ|חומת אש}} סביב הבריאה - כי בינה מקננת בבריאה בסוד {{צ|ואני '''אהיה''' לה נאם יהוה חומת אש סביב}}. ר&quot;ל משם '''אהי&quot;ה''', משלשה מילויים דיודי&quot;ן אלפי&quot;ן ההי&quot;ן - נעשה {{גמט דגש|חומת}} אש סביב, והוא חומת הר הבית כנז&quot;ל שהיא חומה חיצונית הנעשה מנצח הוד הנקראות לבר מגופא, {{צ|בתי בראי}}, כנודע. 

אבל היסוד שהוא פנימי - לכן נעשה מהחיצוניות של היסוד '''חשמל''' אחרת שהוא חומה אחרת, ונקרא {{גמט דגש|סורג}}. 

וז&quot;ש '''{{צ|לפנים מחומת הר הבית '''סורג גבוה''' עשרה טפחים וכו'}}'''. כי נודע שבינה יש ביסוד שלה חמשה חסדים וחמשה גבורות, וגם היא מקבלת מחכמה גם כן חמשה חסדים וחמשה גבורות. וכל חסד הוא שם {{גמט דגש|מ&quot;ה}}, וכל גבורה הוא שם {{גמט דגש|ב&quot;ן}}. הרי עשרה '''אדם''' ועשרה '''בנים'''. וכל {{גמט דגש|מ&quot;ה ב&quot;ן}} גימטריא {{גמט דגש|טפח}}. נמצא שיש ביסוד דבינה עשרה '''טפחים'''. 
ולכן הסורג שהוא העור של יסוד דבינה היה גבוה עשרה '''טפחים'''. והבן היטב.

ונודע מה שכתוב בכוונת ברכת הנהנין כי בעטרה דיסוד דבינה יש שלשה '''אהי&quot;ה''' (דיודי&quot;ן ואלפי&quot;ן וההי&quot;ן). עיין שם שהם גימטריא {{צ|{{גמט דגש|חומת}} ירושלים}} כנודע.  ולכן ה'''סורג''' שנעשה מן העור של העטרה דיסוד דבינה כשתכתוב '''סורג''' במילוי כזה: {{גמט דגש|סמ&quot;ך ו&quot;ו רי&quot;ש גימ&quot;ל}} - המילוי שלו בלבד{{הערה|{{גמט דגש|מ&quot;ך ו' י&quot;ש ימ&quot;ל}}}} גימטריא {{גמט דגש|תנ&quot;ה}} עם הכולל.  

וזהו סוד {{צ|חותם בתוך חותם}}. כי '{{גמט דגש|חומת}} הר הבית' הוא כללות נצח הוד יסוד דבינה, שיש בהם שלשה אהי&quot;ה במילוי בגימטריא {{גמט דגש|חותם}}. '''וחומת הסורג''' הוא {{גמט דגש|חותם}} השני שנעשה מעטרת היסוד דבינה עצמה, והוא כדי שלא יכנסו הגוים לשם שהם החיצונים שיושבים כנגד עולם הבריאה כנז&quot;ל.


&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ואהובי הרב משה זכות נר&quot;ו כתב אם תסתכל במילוי '''סורג וחיל''' תמצאנו בגימטריא {{גמט דגש|חומת}}. וידוע כי שלשה בחינות תפארת נצח הוד הם כמ&quot;ש לקמן. והבט מילוי '''חותם''' כזה: {{גמט דגש|ח&quot;ת וא&quot;ו תא&quot;ו מ&quot;ם}}{{הערה|{{גמט דגש|ת' א&quot;ו א&quot;ו מ'}}}} - ותמצא חותם אחר. וזהו סוד {{צ|חותם בתוך חותם}}. 

ושלשה בחינות {{גמט דגש|תנ&quot;ה}} הם:
* ראשון  מ'''אהי&quot;ה'''
* ושניה {{קיצור|מס&quot;ת|מסופי תיבות}} מילוי '''שדי'''{{הערה|שי''''ן''' דל''''ת''' יו''''ד'''}}
* ושלשית - {{קיצור|מחמשה פעמים '''צ&quot;א'''|454}}

והנה {{גמט דגש|אהי&quot;ה הוי&quot;ה אדני שד&quot;י}} הם עולים {{גמט דגש|תכ&quot;ו}}. {{קיצור|וסי'|וסימנם(?)}} {{צ|חותם ב{{גמט דגש|תוך}} חותם}}.

ודע כי בשם '''שדי - שי&quot;ן דל&quot;ת יו&quot;ד''' - יש שלשה חילוקים; {{גמט דגש|שדי}}, {{גמט דגש|לוי}}, {{גמט דגש|תנ&quot;ד}}. וכך היה נחלק סודו בבית המקדש. 
* כי הכהן היה מבפנים - הוא הוא הפנים של שם '''שדי''', שכן בהיכל אהבה נאמר {{צ|בין שדי ילין}}. וכן {{גמט דגש|בן אהרון}} מלא ב{{גמט דגש|ו'}} הוא המקום שמתגלה בו. גם {{גמט דגש|בן אהרן}} בלא {{גמט דגש|ו'}} הוא בגימטריא {{גמט דגש|אלעזר}} דאיהו מנצח.
* ואמנם {{גמט דגש|לוי}} הוא מבחוץ. 
* חוץ ללוי - {{גמט דגש|חומת}} הר הבית דאיהו {{גמט דגש|תנ&quot;ה}}. 

ולכן כל הר הבית היה {{גמט דגש|ת&quot;ק}} אמה &lt;big&gt;)&lt;/big&gt;


ובזה בא מכוון מ&quot;ש בעל תוספת יום טוב במסכת מדות פרק שני שאמר שהסור&quot;ג היה לתת מקום והבדל בין העכו&quot;ם הנכנסים להתפלל בבית ה' ובין ישראל, עיין שם. 

ומ&quot;ש במשנה ש{{גמט דגש|י&quot;ג}} פרצות היו שם שפרצום מלכי יון וחזרו וגדרום וגזרו כנגדם {{גמט דגש|י&quot;ג}} השתחויות - הכונה הוא כי יסוד דבינה נקרא {{גמט דגש|יוסף}} כנודע בפסוק {{צ|ויוסף הורד מצרימה}} (עיין שם בדרוש החלומות של שר המשקים). והנה {{גמט דגש|מלך יון}} גימטריא {{גמט דגש|יוסף}}. וגם {{גמט דגש|אנטיוכס}} גימטריא {{גמט דגש|יוסף}}. ולכן בא ופרץ גם כן {{גמט דגש|י&quot;ג}} פרצות בסורג שהוא רומז ליסוד דבינה הנקרא {{גמט דגש|יוסף}} שהיה רוצה לינק משם. 

ורזא דמילה יובן ממה שכתבו חכמי הניתוח שהיסוד של הנערה הוא סתום והוא נארג בין צדדיו מזה לזה כמעשה אורג. ובעת החיבור תקרע  אותה האריגה ותשבר. והבן. וזהו סוד '''הסורג''' שהיה מחיצה העשויה נקבים נקבים כמטה מסורגת בחבלים כנזכר שם. ולכן {{גמט דגש|מלך יון}} (שהוא היסוד דקליפה) גבר ידו ונשבר ונפרץ ב'''סורג''' (שהוא היסוד דבינה) {{גמט דגש|י&quot;ג}} פרצות. והבן היטב סוד גדול שהיה בכאן גם כן אותה הבחינה מה שאמרו רז&quot;ל אצל בת שבע בעת זקנת דוד המלך ע&quot;ה כדי לנקות זוהמת י&quot;ג פרצות מן היסוד שטמא. ולכן היו אותם ה{{גמט דגש|י&quot;ג}} השתחויות במקדש. והבן מאד. 

וגם מה שאמרנו לעיל שסוד '''הסורג''' הוא סוד שלשה מילוי '''אהי&quot;ה''' שגימטריא {{גמט דגש|חומת}}. והנה {{גמט דגש|סמ&quot;ך וא&quot;ו רי&quot;ש גימ&quot;ל}} גימטריא {{גמט דגש|חומת}}. ו{{מכפלת גימטריא|י&quot;ג|פעמים|אהי&quot;ה}} פשוטים. 

וכנגד מכפלת גימטריא|י&quot;ג||אהיה}} עשה מלך יון {{גמט דגש|י&quot;ג}} פרצות בחומת הסורג כדי לגבור עלה'(?) ח&quot;ו. והנה '''אהיה''' בא&quot;ת ב&quot;ש - {{גמט דגש|תצמ&quot;ץ}} - גימטריא {{גמט דגש|כתר}}.  ו'''כתר''' בא&quot;ת ב&quot;ש - {{גמט דגש|גאל}}. והכוונה הוא שאדרבא - אז נתעורר שם '''אהיה''' שבכתר וגאל ישראל על ידי {{גמט דגש|י&quot;ג}} תיקוני דיקנא שמשם ירד השפע על מתתיהו כהן גדול ועל בניו הכהנים כנודע, וגברה ידם על מלכי יוונים וחזרו וגדרו. ולכן תקנו {{גמט דגש|י&quot;ג}} השתחויות להודות על אבדן מלכות יון. 

וכל השתחויה היה כדי להמשיך תמיד שפע מ{{גמט דגש|י&quot;ג}} תיקוני דדיקנא כדי שלא יפג[ם]{{הערה|ככה נלע&quot;ד. בדפוס ויניציא כתוב '''יפג'''', ובדפוס ירושלים בטעות כתבו '''יפג''' - ויקיעורך}} ח&quot;ו פעם אחרת. 


'''ועתה נבא אל ביאור המשנה'''{{ש}}
מ&quot;ש לפנים מאותו סורג היה מקום פנוי עשר אמות והוא נקרא '''חיל'''. וצריך להבין ומה היה רמוז סוד החיל?{{ש}}
ונודע מה שכתבנו לעיל כי בינה מקננא בבריאה והיא נקרא '''ס''' כנודע בשער אבא ואמא פרק תשיעי עיין שם. והנה אם תמלא הסמ&quot;ך של הבינה תהיה {{גמט דגש|סמ&quot;ך}} שגימטריא {{גמט דגש|ק&quot;ך}}, שהם {{גמט דגש|ק&quot;ך}} צירופים ד'''אלהים''', שהם בכל האחוריים דעשר ספירות של בינה שנקראת {{גמט דגש|סמ&quot;ך}}. 

אמנם להיותו סוד בינה טמירה וגניזא יתיר - לכן אין בחינת {{גמט דגש|ק&quot;ך}} צירופים אלו ניכרים אלא מזעיר ונוקבא דבריאה בלבד (כנודע בשער השמות עיין שם, ש{{גמט דגש|ק&quot;ך}} צירופי '''אלהים''' מתחילין מזעיר ונוקבא דבריאה עד סוף עולם העשיה).

והנה החיל הוא חיצוניות עולם הבריאה - דבה מקננא בינה כנזכר. ותמן הוא {{גמט דגש|ק&quot;ך}} צירופים ד'''אלהים''' שמספרם {{גמט דגש|סמ&quot;ך}}. וזהו '''חיל''' בא&quot;ת ב&quot;ש - {{גמט דגש|סמ&quot;ך}}.  ולכן היה רוחב '''{{צ|עשר אמות}}''' שהם עשרה ספירות חיצוניות דבריאה.

ונודע מה שכתב האר&quot;י זלה&quot;ה במרכבת יחזקאל פרק ג' וזה לשונו:{{ש}}
כי {{גמט דגש|ק&quot;ך}} צירופי '''אלהים''' הוא מזעיר דבריאה עד סיום המלכות, כמבואר אצלנו שהם כלים החיצונים אשר שם. וחוץ מהם הוא '''החשמל'''. וחוץ מהם היא '''אלהים דנגה'''. ומשם מתחילין {{צ|אלהים אחרים}}.  וזהו סוד {{גמט דגש|רפ&quot;ח}} ניצוצין אשר נשארו להתברר בקליפת '''נגה''' ומשם ה{{גמט דגש|ממזר}} - {{גמט דגש|רפ&quot;ח}} בגימטריא.  ושם נקרא ‏‏{{צ|כורסייא דשבבין וגו'}} כנזכר באדרת נשא. וקליפת '''נגה''' שכנגד אצילות הוא {{צ|אלהים קדושים}}, {{צ|כרסייא דשביבין}}. ומזעיר אנפין דבריאת ולמטה הם טוב ורע וגו'.{{ש}}
עד כאן לשונו.


וז&quot;ש '''{{צ|החיל מקודש ממנו שאין גוים וטמא מת נכנסים לשם}}''' - ר&quot;ל כי הגוים בכלל נקרא אלו {{גמט דגש|ק&quot;ך}} צירופי '''אלהים'''. וכן {{גמט דגש|נגה}} גימטריא {{גמט דגש|גוים}} עם הכולל. וזה סוד {{צ|מלך אלהים על גוים}} ר&quot;ל 'אלהים דקדושה' הוא מלך על 'אלהים ד'''נגה'''', בסוד {{צ|ומלכותו בכל משלה}}. ובעת חרבן בית המקדש בעונותינו הרבים אמר {{צ|אלהים באו גוים בנחלתיך}} מפני ש'אלהים אחרים' שנקראו גוים יונקים מ'אלהים קדושים' על ידי חטא ישראל, כנזכר שם בפירוש האידרא על כורסיא דשביבין. עיין שם סוד עמוק ונפלא מאד. 

ונודע כי שורש ה{{גמט דגש|ק&quot;ך}} צירופים יוצאים מ'''אלהים''' אחד פשוטו מ{{גמט דגש|ה'}} אותיות. והנה {{גמט דגש|אלהים}} פשוטו ו{{גמט דגש|ק&quot;ך}} - גימטריא {{גמט דגש|ר&quot;ו}}, שהוא במספר '''גוים''' במילוי כזה: {{גמט דגש|גימ&quot;ל וי&quot;ו יו&quot;ד מ&quot;ם}} - להורות כי {{גמט דגש|ק&quot;ך}} צירופים של קליפות נגה כנזכר רמוזים במלת '''גוים'''. 

והנה גם כן '''גוים''' הוא שם כולל כל הארבע קליפות '''רוח אש ענן נגה''', והם כנגד ארבע גליות '''בבל יון מדי אדום''' כנודע. ולכן רמוז גם כן במלת '''גוים''' במילוי הנ&quot;ל {{גמט דגש|גימ&quot;ל וי&quot;ו יו&quot;ד מ&quot;ם}} - עולה מספרם {{גמט דגש|בבל יון מדי אדום}}. וזהו סוד הפסוק {{צ|ואתכם אזרה '''בגוים'''}} שהם ישראל הנפוצים בארבע גליות. וזהו סוד {{צ|לעשות נקמה '''בגוים'''}} שהם ישראל הנפוצים בגוים '''רבים''' - ראשי תיבות '''ר''''ומי, '''ב''''בל, '''י''''ון, '''מ''''די. {{ש}}
וזהו גם כן {{צ|וקרב פזורנו מבין '''הגוים'''}}. 

וזה סוד {{צ|ראשית '''גוים''' עמלק}} - ר&quot;ל הראש של כל הארבע גליות הוא עמלק; עד שלא יכרת זרעו - לא תבא הגאולה.  והוא יותר קשה לישראל מכל הארבע גליות כנודע.  וגם {{גמט דגש|עמלק}} הוא גימטריא ב' פעמים {{גמט דגש|ק&quot;ך ק&quot;ך}} - להורות שהוא כולל {{גמט דגש|ק&quot;ך}} צירופי '''אלהים''' דנגה, והוא יונק בעונותינו הרבים גם כן מ{{גמט דגש|ק&quot;ך}} צרופי '''אלהים''' דקדושה. והיניקה שלו הוא בעשיה והיצירה. אבל באחורים של הבריאה אין לו יניקה מפני ששם מקננת בינה שהקליפות בורחות ממנה. וכנפי נשרים שלה מכסים על אחוריים דבריאה כנזכר לעיל. 

וזהו שכתוב '''{{צ|שאין גוים נכנסים לשם}}'''.


וכן '''{{צ|טמא מת}}'''. כבר ביארנו לעיל בשם ספר התיקונים שקליפת '''נגה''' נקרא {{צ|אילנא דמותא}} מפני שבתוכה הם מלכין קדמאין דמיתו כנז&quot;ל, עיין שם. ונודע כי '''נגה''' נקרא {{צ|עץ הדעת טוב ורע}} כי ממראה מתניו ולמעלה הוא טוב וטהור (כנזכר בתיקונים דף ק'), ממראה מתניו ולמטה הוא רע וטמא. והיא הנוקבא לילית כנזכר במרכבת יחזקאל פרק חמישי.

וז&quot;ש '''{{צ|שאין טמא מת}}''' - שהיא הנוקבא דנגה שנקרא 'טמא מת' על שם אילנא דמותא כנזכר. וז&quot;ש {{צ|שאין גוים {{גמט דגש|וטמא מת}} נכנסים לשם}} - שכן {{גמט דגש|וטמא מת}} גימטריא {{גמט דגש|מלכות}}. שהיא מלכות הנגה {{גמט דגש|לילית}} - אין לה כח ליינק מן הבריאה. אבל הזכר דנגה שנקרא 'טוב' כנזכר ממראה מתניו ולמעלה - יש לו כח ליינק מהבריאה מהאחוריים שלה כנזכר בסוד {{צ|עור של תפילין}} (כנזכר שם בפרק שביעי דמרכבת יחזקאל, ועיין שם).

===עזרת נשים מקודשת ממנו===
'''עזרת נשים מקודשת ממנו שאין טבול יום נכנס לשם ואין חייבים עליה חטאת'''

דע כי הכוונה הוא שהטעם שלמטה בבית המקדש לא היה יכול ליכנס בעזרת נשים טבול יום הוא כמ&quot;ש הזוהר פרשת ואתחנן דף רס&quot;ז ע&quot;א {{ממ זהר|ג|רסז|א}} {{צ|תא חזי האי רוחא בישא דשארי בין תרעי - ווי ליה לבר נש דלא ידע לאזדהרא מניה, ולא רשים לפיתחא דביתיה שמא עילאה קדישא דישתכח עימיה! דהא אית ליה תלת מאה ושתין וחמש שמשין בישין מקטרגין - כל חד משמש יומיה, וכלהו משתכחי עמיה כל יומי שתא, ומקטרגא ביה לעילא ותתא. וכלהו משתכחי עמיה ביממא ובליליא. ביממא - לקטרגא ליה. בליליא - לצערא ליה בחלמיה}}. עד כאן לשונו עיין שם.

הנה הכוונה של המאמר הזה הוא '''על דרך שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה במרכבת יחזקאל''', כי קליפת '''נגה''' - ממראה מתניו ולמעלה הוא טוב ושם {{גמט דגש|רמ&quot;ח}} מצות עשה והם {{גמט דגש|רמ&quot;ח}} מלאכים וכולם זכרים. וממראה מתניו ולמטה הוא רע, ושם {{גמט דגש|שס&quot;ה}} מצות לא תעשה, והם {{גמט דגש|שס&quot;ה}} שדים וכולם נקבות, והם כנגד {{גמט דגש|שס&quot;ה}} ימות החמה. ובכל יום שולט שד אחד עם כמה חיילות אשר תחתיו.

וכולם עומדים בפתח העליון כמ&quot;ש {{צ|לפתח חטאת רובץ}} - שהיא הנוקבא ד'''נגה''' שתלויה בה {{גמט דגש|שס&quot;ה}} שדים, והם רובצים כנגד הפתח של היכל לבנת הספיר שמשם יוצאים הנשמות לעולם. ועל ידי שם '''שדי''' שמתגלה שם ביסוד דקודשה - בורחים מתמן כל השדים. ולכן גם כן למטה צריך לרשום '''שדי''' בפתחא כדי לגרש משם החטאת הרובץ בפתחא. {{ש}}
ואינו(?) יכול להאריך בכאן. עיין שם בכוונת המזוזה באורך.

והנה גם כן כשמטמאים האדם בקרי בלילה כנז&quot;ל במאמר הזוהר - אזי אותו השד הוא שולט עליו כל אותו היום שהוא משמש בו עד הלילה. לכן אף על פי שהוא טובל עצמו ביום - מכל מקום דבוק בו אותו השד ואינו מסתלק ממנו עד {{צ|ובא השמש וטהר}} שאז נשלם שליטתו של יום אחד משלו מ{{גמט דגש|שס&quot;ה}} ימות החמה. 

ולכן אמר דווקא {{צ|ובא השמש וטהר}}, ואינו אומר &quot;מצאת הכוכבים&quot; או &quot;עד הלילה&quot;, אלא {{צ|ובא השמש}} - כי הטומאה ששולטת עליו הוא אחד מ{{גמט דגש|שס&quot;ה}} ימות החמה ולכן {{צ|ובא השמש וטהר}}. ולכן גם כן גזרו זה דווקא על עזרת נשים ולא על כל מחנה לויה כנזכר שם במסכת כלים ברבינו עובדיה {{ממ משנה|כלים|א|ח}}, שיהושפט ובית דינו גזרו על טבול יום שלא יכנס לעזרת נשים, עיין שם. {{ש}}
והטעם הוא כי עזרת נשים היא כנגד מלכותא קדישא (כמ&quot;ש אחר כך בעזה&quot;י), וזאת הטומאה היא מן שפחה בישא {{גמט דגש|לילית}} הרשעה, נוקבא ד'''נגה'''. ולכן אין ראוי שתכנס השפחה בהיכל הגברתה. ולכן לא יוכל לכנס טבול יום בעזרת הנשים.

ועתה נבאר{{הערה|כל זה עדיין המשך דבריו של האר&quot;י זלה&quot;ה, כנלע&quot;ד - ויקיעורך}} איזה בחינה נקרא '''{{צ|טבול יום}}''' למעלה. {{ש}}
דע כשהאדם עובר על מצוה לא תעשה - אז הוא גורם שמשליט השלשה קליפות רעות על הנוקבא ד'''נגה''' (דתמן טוב ורע) ונעשית רע גמור. והם מוציאים לחוץ אותה בחינה של הנוקבא ד'''נגה''' שפגם בה שבה {{גמט דגש|שס&quot;ה}} מלא תעשה וכנזכר לעיל. וזהו סיבת עונש העובר על מצוה לא תעשה. בזה יובן מה שאמרו רז&quot;ל כי יש חוזר בתשובה שהזדונות נעשו לו כזכיות. כי על ידי התשובה גורם שחוזרת הקדושה שהיתה מתחלה מעורבת בתוך נוקבא ד'''נגה''' ונכנסת בקדושה לגמרי לעשות מיין נוקבין. ולכן הם כזכיות. כי מה שהיה מתחלה זדונות שנכנסו בתוך שלשה קליפות רעות - עתה שחזרו קדושה גמורה ולא נשארו בנוקבא ד'''נגה''' - ולכן נקרא זכיות. 

אמנם יש זדונות נעשות כשגגות - הוא שעל ידי התשובה הלואי שיחזור הכל כבתחלה מחוברים טוב ורע בקליפת '''נגה''', שאז הם נקרא 'שגגות' - חציו טוב וחציו רע, ויצאו מכלל 'זדונות' שהם השלש קליפות רעות גמורות. אך לא יספיק שיתפרדו לגמרי ויכנסו בתוך הקדושה גמורה כדי לעשות זכיות.{{ש}}
'''עד כאן לשונו''' 


והנה כשחטא אדם הראשון בעץ הדעת דזעיר אנפין - גרם שנתאחזת בהם '''הנגה''' ולקח החסדים והגבורות לעצמה. ואז נעשית קליפת '''נגה''' {{צ|עץ הדעת טוב ורע}} לפי שהחסדים לעולם נשארים טוב ונעשה מהם מלאכים. ולא מלאכים ממש אלא {{צ|די ממנן על צבא השמים}} כנזכר בתיקונים דף ק'.  אך בוודאי שיש בהם רע כל שהוא - לא מפאת עצמם, רק מפאת רעת הגבורות הנאחז בהם. 

ואמנם הגבורות נדבקו בהם הרע של החיצונים וחזרו להיות שדים הדומים למלאכים כמו שאמרו רז&quot;ל, ונעשו רובם קליפה ומיעוטם מוחא. ולכן נעשה רע ואז נקרא קליפת '''נגה''' - {{צ|עץ הדעת טוב ורע}} - דהיינו בחינת חסדים וגבורות.

ומי שעובר על מצות לא תעשה גורם שהשלשה קליפות אחרים אוחזים בהגבורות ומוציאים אותם לחוץ ונעשים רע גמור. וכשחוזר בתשובה הוא גורם שחוזרים כמתחלה למקומן בנוקבא ד'''נגה''' ששם הגבורות נפלו. ואז נקרא אותן הגבורות '''{{צ|טבול יום}}'''.  כי כמו שלמטה על ידי הטבילה נפרדו ממנו הקליפות קשות ועדיין נשארים דבוקים בו הקליפות דקות עד {{צ|ובא השמש וטהר}} כנזכר - כך למעלה על ידי מתחלה נכנסים בנוקבא ד'''נגה''' ואז נתפרדו מהשלשה קליפות קשים ועדיין הם דבוקים ב'''נגה''' שהיא קליפה דקה על הקדושה - ולכן נקרא {{צ|טבול יום}} שהוא כמו חולין  שאינה קליפה ואינה קדושה. 

וכן {{גמט דגש|טבול יום}} עם הכולל גימטריא {{גמט דגש|חולין}}. שהוא עדיין מעורב טוב ורע דתמן סוד {{גמט דגש|רפ&quot;ח}} ניצוצין שגימטריא {{גמט דגש|טוב רע}}. {{ש}}
וכן {{גמט דגש|טבול יום}} הוא {{גמט דגש|ליום טוב}} - הכוונה כשהם ב'''נגה''' - מתמן מצפים לכנס ליום שכולו טוב שהוא בקדושה גמורה ביסוד דנוקבא דקדושה לעשות שם מיין נוקבין. ולא כמו בזמן שהוא נקרא {{צ|טבול '''יום'''}} - עדיין אינו טוב גמור אלא מעורב עם מעט רע אבל אחר כך בהערב השמש אז יורדים זעיר ונוקבא (דהיינו השלשה כלים שלהם) לעשות נשמה בבריאה יצירה עשיה, ואז מבררים מקליפת '''נוגה''' של בריאה יצירה עשיה אותן הברורים  ומכניסים אותן בקדושה גמורה.

וז&quot;ש {{צ|ובא השמש וטהר}} - כי אין יורדין הכלים דזעיר ונוקביה בבריאה יצירה עשיה אלא בלילות (כמ&quot;ש אחר כך בקדושת '''עזרת''' ישראל, עיין שם). ולכן היה צריך להתעכב עד שיתטהר מטומאת נוקבא דנגה גם כן, ואז היה נכנס בעזרת נשים.


'''או נלע&quot;ד''' הכוונה הוא כמ&quot;ש הר' חיים ויטל זלה&quot;ה בדרוש פסיעותיו של אברהם אבינו עליו השלום, עיין שם, שעזרת נשים  היא שיעור קומתה בבחינת המלכות שבה. דהיינו כשהיא קטנה בבחינת היכל לבנת הספיר שלה עצמה. כי בנוקבא דזעיר דבריאה יש לה שבעה היכלות כנודע. וזהו בעת גדלותה. אבל כשהיא קטנה תחת היסוד דזעיר - אזי היא קטנה כמו בחינת לבנת הספיר כשהיא בגדלותא בכל אורך הזעיר, ואז לבנת הספיר הוא בחינת מלכות ויסוד שלה בלבד (כנודע בבחינת היכלות). 

והיכל לבנת הספיר נקרא {{צ|עזרת נשים}} בסוד {{צ|'''עריה תעור''' קשתך}} כנזכר בתיקונים דף ק&quot;ב ב'. {{גמט דגש|תעור}} איהו גימטריא {{גמט דגש|עזרת}} עם הכולל - ששם ניכרת בין איש לאשה. 

והנה כשמלכות דבריאה היא בבחינת הנ&quot;ל - אזי צריך להעלות לה מיין נוקבין שהם מבירורי מלכין קדמאין כדי שתוכל אחר כך להתגדל בכל שיעור קומתה. ונודע שהיסוד שלה נקרא {{גמט דגש|תמר}} שגימטריא {{גמט דגש|שמש}}, בסוד {{צ|צדיק '''כתמר''' יפרח}}, בסוד {{צ|'''שמש''' ומגן יהוה אלהים}} כנזכר בזוהר. 

וז&quot;ש {{צ|ובא השמש וטהר}} - ר&quot;ל כשאותן הבירורין נכנסו ב{{צ|שמש}} (דהיינו ביסוד שלה) - אזי {{צ|וטהר}} - ר&quot;ל שהיא מטהרת אותן הבירורין בסוד מיין נוקבין כדי להתעברו(?) מהם. כאמא שמטהרת צואת בנה - כן היא מנקה אותה הנשמה עד שמטהרת אותה. אבל כל זמן שהוא טבול יום ולא העריב השמש (שנסתלקה ממנו אותה קליפה דקה נוקבא ד'''נגה''') - לא היה יכול לכנס בעזרת נשים כי אינה מקבלת אותם מאחר שהוא עדיין דבוקה בנוקבא דנגה. לכן לא קבלה אותה נוקבא דקדושה אלא פולט אותה בסוד {{צ|הנפילים היו בארץ}}; כי אי אפשר לצאת ממנו פרי בעלמא. אבל כשהעריב עליו השמש שנסתלקה ממנו בחינת נוקבא דנגה שהי' דבוק בה - אזי יכנס ביסוד דקודשה  כנזכר - {{צ|וטהר}}.  

וזהו סוד '''{{צ|ואין חייבים עליה חטאת}}''' - ר&quot;ל אם טבול יום נכנס שם בשוגג - אין חייב להביא קרבן חטאת כדי לטהר הטומאה מן עזרת נשים. הכוונה הוא למעלה כשגוברת נוקבא ד'''נגה''' על הקדושה - אזי מכנסת בעל כרחה ביסוד שלה אותן הנשמות שהן עדיין מלוכלכות בטומאה אבל מכל מקום שאינם עושים שום פגם שם כי היא תכף פולטת אותם. וזהו '''{{צ|שאין חייבים}}''' הנשמות '''{{צ|עליה}}''' - בעבור מלכות קדישא לנקות הטומאה.  וז&quot;ש {{צ|חטאות}} - לשון ניקוי כמו {{צ|ולקח לחטאת הבית שתי צפרים וגו'}} - כי היא מטהרת עצמה לבדה ואינה מקבלת אותם. 

וטעם הדבר לפי שידוע לפניה שאין בהם תועלת והם דינים קשים - ולכן הפילתם. וזהו סוד שהיתה עזרת נשים ארך מאה ושלשים וחמש על רוחב מאה ושלשים וחמש, שהוא סוד כי בעת התחברות עמה הזעיר - אזי נותן לה ביסוד שלה חמשה חסדים. והיא יש לה חמשה גבורות. והנה כל חסד וכל גבורה הוא {{גמט דגש|הויה}} אחד. הרי חמשה הויות חסדים עם חמשה כוללים הם גימטריה {{גמט דגש|קל&quot;ה}}. וכן חמשה הויות גבורות עם חמשה כוללים - הרי {{גמט דגש|קל&quot;ה}}. הרי {{גמט דגש|קל&quot;ה}} אמה על {{גמט דגש|קל&quot;ה}} אמה בסוד {{צ|נשים דעתן '''קלה'''}}. ועיין שם.


===עזרת ישראל מקודשת ממנה===

'''עזרת ישראל מקודשת ממנה שאין מחוסר כפורים נכנס לשם וחייבין עליה חטאת'''

הנה '''כתב הר' חיים ויטל זלה&quot;ה''' בדרוש פסיעותיו של אברהם אבינו ע&quot;ה, זה לשונו:{{ש}}
דע כי רגלים שהם נצח הוד שהם שנים רגלים, ונכללים במכריע יסוד ונעשה רגל שלישי. וזה סוד {{צ|שלש רגלים תחוג לי בשנה}} - כי המלכות נקרא 'חג' דכלהו (כנזכר בריש התיקונים בהקדמתו), והיא נאחזת בנצח הוד יסוד כנזכר. נמצא כי שלש רגלים אלו הם המאירים בה שלש פעמים בשנה, ובכחם נעשית שלש חגים בשלשה זמנים האלו. 

והנה אף על פי כי השלשה חגים הם חסד גבורה תפארת - עם כל זה הוא הארת חסד גבורה תפארת בנצח הוד יסוד. ועל ידיהם נצח הוד יסוד מאירים במלכות. וזהו סוד חובת ראיה ברגלים. {{ש}}
והענין כי מצות ראיה כך היא - שיעלה כל אדם לעזרת ישראל להראות שם בחגים. ואין חיוב אלא לאנשים זכרים. והענין להעלות ברגלים ולהמשיך כח הרגלים העליונים שהם נצח הוד יסוד בשלש רגלים. ולכן לא נאמר &quot;שלש מועדים&quot; אלא {{צ|שלש רגלים}} - לרמוז כי ענין הארת שלשה חגים האלו הם על ידי הרגלים העליונים - נצח הוד יסוד - המאירים במלכות (שהיא {{צ|עזרת ישראל}}).  

והאמת כי {{צ|עזרת ישראל}} היא המלכות בשיעור קומתה כנגד נצח הוד יסוד דזעיר, אלא שעתה בחגים היא פנים בפנים כנגד נצח הוד יסוד. וז&quot;ש {{צ|ולא יראו פני ריקם}}. ולכן כל חובת מצוה זו תלויה ברגלים כי לטעם זה החגר והסומא הם פטורים כנזכר בגמרא. וכולהו יליף מלשון 'רגלים' כנזכר בחגיגה פרק קמא. 

גם הקטן שיוכל לעלות ברגליו מחנכין אותו - שהוא בבחינת זעיר בהיות יעקב הקטן צורת '''ו'''' לבד - גם אז צריך להמשיך הארה מרגלי אותה הבחינה. 

וכל זה עדיין הם חצרות ועזרות בתי בראי. כי עד שם יש יכולת לנשמות לעלות כנזכר בפרשת ויקהל קצ&quot;ה ב' {{ממ זהר|ב|קצה|ב}} על {{צ|מי יעלה בהר יהוה}} - דא הר הבית. {{צ|ומי יקום במקום קדשו}} - דא עזרת ישראל וכו'.{{ש}}
'''עד כאן לשונו'''

והנה ביארנו לעיל כי טבול יום יוצא משלש קליפות ונכנס בקליפת נגה. ובהערב השמש יוצא גם כן מ'''נגה''' ונכנס בתוך יסוד דנוקבא. ועתה צריך לעלות מיין נוקבין כדי לקרב זעיר ונוקבא ביחד שהוא סוד הקרבן שמקרב '''ה'''' ב'''ו'''' ו'''ה'''' ב'''י'''' בסוד {{צ|קרבן ליהוה}} כנודע. כי על ידי עון אדם הראשון כנזכר כשיצאו החסדים וגבורות - גרמו פירוד בין זעיר ונוקבא, ולכן עתה צריך פעם אחרת לחבר אותם ביחד ולחברם. 

וצריך לדעת כי אף על פי שעולים הבירורים בתוך יסוד דנוקבא ומתחבר עם זעיר - מכל מקום לא נעשה מבירורים צורת נשמה כלל, כי עדיין אינם ראוים ליתקן באותה שעה שעלו מתוך הקליפות. אבל הם עומדים שם עד שנעשה התחברות אחר - ואז עולין מיין נוקבין אחרים (כנודע שבכל זיווג עולין מיין נוקבין חדשים). ואז אותם המיין נוקבין הראשונים הם עתה מצטיירים ונתקנים - שכבר נשתהו תוך הנקבה אותה הזמן וכבר נתקנו. והמיין נוקבין החדשים מתעכבים שם בלתי ציור נשמה עד חיבור אחר. וכן על דרך זה נמשך מבריאת העולם עד ימות המשיח.

כלל העולה שאין שום בחינת מיין נוקבין בעולם שאין עולים פעם ראשונה בבחינת מיין נוקבין ואחר כך בחיבור שני שלאחריו הם נמתקים ומצטיירים ונעשה נשמה מתוקנת. ואז יורדות ומתלבשות בגוף בעז&quot;ה. 

והטעם הוא צריך לדעת סדר עליות הבירורים.{{ש}}
דע כי אחר שחטא אדם הראשון - אז כל {{גמט דגש|ט'}} בחינותיה דנוקבא דאצילות ירדו אל הקליפות {{קיצור|ר&quot;ל|רחמנא ליצלן(?)}}. כי כל כלי הפנימי היה נשמת הבריאה, והכלי האמצעי נשמת יצירה, והכלי החיצון נשמת עשיה. ואז הקליפות דבריאה יצירה עשיה יונקין משם ממנה. וזהו 'גלות שכינה' כנזכר במקום אחר. 

וכן השלשה כלים דזעיר יורדים בבריאה יצירה עשיה גם כן ומתלבשים בשלשה כלים דנוקבא. ומשם ניזונים החיצונים בלילה. וכן כל חייליה של מלכות בסוד {{צ|ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה}}. והם מלקטים ומבררים בירורים מהם, ובבקר חוזרים לעלות עם מה שבררו. ועולים מעולם לעולם בארבע בחינות{{הערה|כאן פתחתי ראשי תיבות של '''בחי'''' שמופיע בדפוס ויניציא. ובדפוס ירושלים כתבו '''בתי'''' ולכאורה אין בזה הבנה לענ&quot;ד - ויקיעורך}} שיש בתפלת שחרית. ועולים הבירורים דעשיה בסוד {{צ|יהוה מלך}} כנזכר במקומו, וזה על ידי כלים חיצונים דזעיר ונוקבא שירדו שם בלילה והם נותנים לנוקבא דעשיה בסוד מיין נוקבין לחבר עם זעיר דעשיה. ומשם נותנן למיין נוקבין לבינה דעשיה. וכן משם מתבררין יותר עד שעולין ליצירה. ואחר כך הבירורים דיצירה על ידי הכלים של זעיר ונוקבא האמצעים, ואז נעשים מיין נוקבין למלכות דיצירה לחבר עם הזעיר אנפין דיצירה, והיא מעלה אחר כך לבינה דיצירה. וכן עולים עד מלכות דבריאה.

ואז ב{{צ|יוצר}} - עולים הבירורים דבריאה על ידי הכלים פנימים דזעיר ונוקבא והם נותנים לנוקבא דבריאה, ומשם עולים לבינה דבריאה למיין נוקבין שלה כדי לחבר עם חכמה. וכן עולים עד העמידה. ואז כל אלו השלשה כלים עולים באצילות עם הבירורים שביררו כולם עד נוקבא דאצילות. וחזרה היא לברר מהמלכות דאצילות (שהם אחוריים דאבא ואמא) ומעלים מיין נוקבין עד בינה. ואז נמתקים שם בעיבור הבינה ואחר כך ניתנים מתוקנים בסוד מוחין לזעיר ונוקבא בעמידה. 

ונמצא כי בכל פרצוף שבכל עולם הוא חיבור בפני עצמו לתקן המיין נוקבין בכל מדרגה שעולין. וכן בירידה חוזרים כל הפרצופים להתחבר שנית להתברר שם עד סוף העשיה. והפסולת יוצא לחוץ לקליפות בסוד {{צ|צא תאמר לו}}. אך כשעלו לא היו מבוררים  והוצרכו כולם לעלות ברום המדרגות. אך בירידה - כל אחד מתברר במקומו.

'''עד כאן לשונו'''{{הערה|כך מובא בדפוס. ולא הבנתי את הכוונה כי לא רואה שהפנה אל ציטוט של מישהו לפני כן, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}

ונמצא כי השלשה כלים דבזעיר ונוקבא אינם עולים בזעיר ונוקבא עצמו, רק תחלה עולים בסוד מיין נוקבין בבינה כדי לברר מה שהעלו, ואחר כך בקריאת שמע ובעמידה נכנסים בסוד מוחין ממש לזעיר ונוקבא. חוזרים להתברר בסוד חיבור דנפילת אפים - שאז יורד הטפה מן המוחין דזעיר ונוקבא שבא להם מחדש ונעשה מהם נשמה אחת.

אם כן שהמיין נוקבין ראשונים לא נעשים מהם צורת נשמה אפילו שמתחברים זעיר ונוקבא ביחד על ידי מיין נוקבין אלו אלא עד שעולים בסוד מיין נוקבין לבינה ואחר כך חוזרים בסוד מוחין לזעיר ונוקבא. ואז מצטיירת שם נשמה אחת ומתלבש בגוף בעולם הזה.

הנה אף על פי שאמרנו לעיל {{צ|ובא השמש וטהר}} שאז בלילה זעיר ונוקבא מבררין מה'''נגה''' ומכניסים אותן הבירורין ביסוד דנוקבא (שאז נקרא {{צ|טהור}}) - מכל מקום עדיין חסר ממנו צורת נשמה, שאי אפשר להעשות עד שיעלו בסוד מיין נוקבין לבינה הנקראת {{צ|יום כיפור}}, ושם מתטהרת יותר הבירורים, ואז נעשים בסוד מוחין לזעיר ונוקבא כנז&quot;ל.  ואז יכולים ליכנס אחר כך בעזרת ישראל בסוד העיבור.

וזה שאמר '''{{צ|עשת ישראל}}''' - שהיא הנוקבא דזעיר שעומדת בפרצוף שלם כנגד נצח הוד יסוד דזעיר (כנזכר לעיל בדברי הר' חיים ויטל זלה&quot;ה) - '''{{צ|היא מוקדשת}}''' אז '''{{צ|שאין מחו&quot;סר כפורים נכנסת לשם}}''' בסוד העיבור להצטייר בה צורת הנשמה. אף על פי שהיא מתחברת עם הזעיר - מכל מקום לא מתעברת מהם עד שעולין מתחלה בסוד מיין נוקבין לבינה הנקרא {{צ|יום כיפורים}} להתברר הפסולת מהם, ואחר כך יורדים בסוד מוחין לנוקבא, ואחר כך בעת התחברות עם זעיר יורד מהמוחין שלה טפת מיין נוקבין ומאותה טפת מיין נוקבין נעשתה אחר כך צורת הנשמה כנזכר לעיל.

והנה הבינה - 
* הכלי חיצון הוא {{גמט דגש|אהיה}}
* האמצעי - {{גמט דגש|אל&quot;ף ה&quot;א יו&quot;ד ה&quot;א}}
* הפנימי - {{גמט דגש|אל&quot;ף, אל&quot;ף ה&quot;א, אל&quot;ף ה&quot;א יו&quot;ד, אל&quot;ף ה&quot;א יו&quot;ד ה&quot;א}}
* סך הכל {{גמט דגש|תרע&quot;ב}} - גימטריא {{גמט דגש|מחוסר כפורים}} עם {{גמט דגש|ב'}} תיבות.

הרי בבינה סוד מחוסר כיפורים.

ולכן כל זמן שהוא מחוסר כיפורים - שעדיין לא עלה בבינה להתברר -  אי אפשר לעשות מהם צורת הנשמה, ואינם יכולים ליכנס בתפארת דנוקבא כדי להתעבר מהם. ולכן נקראת {{צ|עזרת ישראל}} שהוא תפארת דנוקבא הנקרא {{צ|ישראל}}. ושם כל הנשמות עומדות בסוד העיבור.

והנה לשון {{צ|עזרת}} - מביא תלמוד ירושלמי בפרק תפלת השחר שהוא לשון '''עֶזרה''' - אות '''ע'''' בסגו&quot;ל, שמשם עזרה בא לעולם שנאמר {{צ|ישלח עזרך מִקֹּדֶשׁ}} {{ממ|תהלים|כ|ג}}. וכן כתב הראב&quot;יה. ועיין בתוספת יום טוב מסכת מדות פרק ב'. והכונה בסוד הפסוק {{צ|ישלח עזרך}} שהם נשמות ישראל שעוזרים לשכינה מאיזה מקום שהם באים. וזהו שאמר {{צ|מִקֹּדֶשׁ}} - שהם המוחין שלה הנקרא 'קדש', ומשם יורדת הטפה כנז&quot;ל ומתעברים בתפארת שלה בחצי התחתון ששם סוד העיבור.


והנה הנוקבא כשהיה בבחינת יניקה - אזי היא נגדלת בסוד פרצופ' עד החזה דזעיר בלבד, שאז נקרא {{צ|עזרת ישראל}} כנזכר. ואז המוחין שלה הם חכמה שבה - הוא שם '''אלהים''' במילוי אלפי&quot;ן. ומוח הבינה שבה הוא שם '''אלהים''' דמילוי ההי&quot;ן - כי כל אות '''ה'''' הוא בבינה. ומוח הדעת הוא '''אלהים''' פשוט בלי מילוי מפני שהדעת של הנקבה הוא {{גמט דגש|קל}}. ומכל שכן בזמן היניקה כמ&quot;ש בדרוש &quot;שבע בחינות שיש לנוקבא&quot;, עיין שם בבחינה שלישי.

הנה כאשר נתחבר השלשה '''אלהים''' כנזכר ביחד{{הערה|{{גמט דגש|אלהים, אל&quot;ף למ&quot;ד ה&quot;ה יו&quot;ד מ&quot;ם, אל&quot;ף למ&quot;ד ה&quot;א יו&quot;ד מ&quot;ם}}}} - יעלו {{גמט דגש|תרע&quot;א}}, והוא במספר {{גמט דגש|מחוסר כפורים}}, להורות כשהבירורים הם מחוסרי כפורים (שאינם עולים בבינה) - אזי אין להם מוחין חדשים דנוקבא שעולים במספר {{גמט דגש|מחוסר כפורים}}. 


'''{{צ|וחייבים עליהם חטאת}}''' - בפרק הקומץ רבה דף כ&quot;ז {{ממ|מנחות|כז|א}} תנא מחוסר כפרה שנכנס לעזרת ישראל שוגג חייב חטאת. במזיד ענוש כרת וגו'.{{ש}}
הכוונה היא אף על פי שהעריב עליו השמש ונכנס בעזרת הנשים שהוא ביסוד שלה בסוד מיין נוקבין - מכל מקום אסור לעלות בתפארת שלה אחר כך בזמן גדלותה להתעבר שם עד שעולה מתחילה בסוד מיין נוקבין בבינה כנזכר לעיל. 

והנה כשזאת הנשמה עלתה בתפארת דנוקבא מחמת קיטרוג החיצונים - צריך להביא קרבן. ר&quot;ל לחבר אותם ביחד זעיר ונוקבא כדי לטהר החטא שהוא הטומאה של נוקבה ד'''נגה''' הנקרא {{צ|חטאת}}. שבעת החיבור הקליפות בורחות משם. וזה החיבור חייב לעשות לאחר שיבא בזה העולם בגוף. וכל זמן שאינו גורם חיבור למעלה כדי לטהר טומאתו - עדיין נשמתו אינה מתוקנת. אבל כשהוא עדיין מלוכלך כל כך בטומאה שהוא מורד בקודשא בריך הוא ועולה בתפארת דנוקבה במזיד - אזי הוא חייב כרת שאז תכף השכינה משליכה נשמתו לחוץ פעם אחרת בתוך שלש קליפות החיצונים, ואז נאמר {{צ|ונכרתה הנפש ההיא וגו'}}. ואין לו תיקון עד ביאת המשיח בעזרת האל.


===עזרת הכהנים מקודשת ממנה===

'''עזרת הכהנים מקודשת ממנה שאין ישראלים נכנסין לשם אלא בשעת צרכיהם לסמיכה לשחיטה ולתנופה'''


הנה נודע מה שמביא '''האר&quot;י זלה&quot;ה''' בסוד לחם הפנים שהיו {{גמט|י&quot;ב}} חלות ותמיד היה חם. סוד הענין הוא כי כבר נודע שיש לעילא כמה חיבורים שהם סוד האכילה. והוא סוד {{צ|אִכלו רעים}}. והנה סוד חבור אבא ואמא נעשה על ידי מזלא דדיקנא דעתיקא קדישא. ו{{גמט דגש|לחם}} גימטריא {{גמט דגש|מזלא}}. והוא סוד ה{{גמט דגש|ו&quot;ו}} שהיא כפולה - {{גמט דגש|ו&quot;ו}}. והן {{גמט דגש|י&quot;ב}} חלות - שש ושש. והן הן עצמן סוד {{גמט דגש|ה&quot;א ה&quot;א}} שהן {{גמט דגש|י&quot;ב}}.

ואמנם {{גמט|י&quot;ב}} אלו נמשכים מסוד שלשה שמות '''הויה''' אשר במזלא ובהם {{גמט|י&quot;ב}} אותיות. ו{{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|הויה}} עולין {{גמט דגש|לחם}} ו{{גמט דגש|מזלא}}. ולפי שחיבור אבא ואמא אינו פוסק לעולם  - לכן היה הלחם הזה שהוא המזל המעוררן אל החיבור שהיה תמיד על השולחן - {{צ|לחם פנים לפני תמיד}}.  ולזה היה חם תמיד שנאמר {{צ|לשום לחם חם ביום הלקחו}} - לרמוז שתמיד הוא חם ומעורר החיבור העליון בלי הפסק שכן מצינו שהחיבור נקרא 'חמום', שנאמר {{צ|בכל יחם הצאן}}. 

ולחם זה היו אוכלים אותו הכהנים. {{ש}}
והסוד הוא כי הלא סוד הכהנים העליונים הם באבא ואמא. ולכן לחם הפנים מאכל לכהנים שהם חכמה ובינה.{{ש}}
'''עד כאן לשונו'''

והנה גם כן הנוקבא דזעיר כשהיא נגדלת עד חסד גבורה תפארת דזעיר  - כמו בחזרת העמידה של שחרית דחול אז הנוקבא נגדלת בכל חסד גבורה תפארת דזעיר - ונמצא שהיא עומדת תחת דיקנא דזעיר. כי הדיקנא דזעיר אנפין מגיע עד החזה שלו. ואז מתחברים חכמה ובינה דנוקבא דזעיר על ידי המזלא - כנז&quot;ל באבא ואמא העומדים תחת דיקנא דאריך אנפין - כך ממש כאן בנוקבא עם יעקב העומדים תחת דיקנא ד'''זעיר''' תחת מזלא '''ונקה''', ואז הם אוכלים {{צ|{{גמט דגש|לחם}} חם}} - שלשה הויות כנז&quot;ל. ומתחברים גם כן על ידי הלחם בסוד {{צ|כי אם '''הלחם''' אשר הוא אוכל}}. 

והם נקראים כהנים האוכלים לחם חם, לחם הפנים, כנזכר באריך אנפין שהם שלשה היויות - י&quot;ב אותיות כנגד י&quot;ב חלות. ואחר כך כל אות נעשה '''הויה''' אחת, והכללות הוא גם כן '''הויה''' אחת - הרי {{גמט דגש|י&quot;ג}} הויות שהם כנגד {{גמט דגש|י&quot;ג}} תיקוני דיקנא דזעיר אנפין שנעשה לו על ידי סוד '''ויעבור'''.

וכן {{גמט דגש|י&quot;ג}} הויות במזלא עילאה שהוא {{צ|נוצר חסד}} של דיקנא דזעיר אנפין - הרי {{מכפלת גימרטיא|כ&quot;ו|פעמים|הויה}} שמקבלת הנוקבא דזעיר הארתם בעת שהיא עומדת תחת דיקנא דזעיר. 

ולכן אז נקרא '''{{צ|עזרת כהנים}}''' כי העזר שלה הוא בא מן '''כ&quot;ו הויות''' שגימטריא {{גמט דגש|עזרת}}, והם כולם חסדים (שהם נקרא 'כהנים'). ולכן נקרא על שם {{צ|עזרת כהנים}}. 

ואף על פי שזעיר עולה גם כן למעלה כדי להתחבר עם לאה מן החזה ולמעלה, ואז עולים נצח הוד  יסוד שלו במקום חסד גבורה תפארת, ואם כן אף על פי שהנוקבא עולה בחסד גבורה תפארת דזעיר - אינו אלא בנצח הוד יסוד שלו, אם כן איך היא עומדת תחת הדיקנא?

הטעם הוא אף על פי שעולה זעיר אנפין למעלה - מכל מקום קיימן לן שהחיצוניות בלבד עולה למעלה אבל הפנימיות שלו נשאר במקומו. ולכן מפנימיות הדיקנא מקבלת הנוקבא הארה גדולה בסוד הלחם כנזכר. 

ועוד נוכל לומר לפי '''מה שכתב הר' חיים ויטל זלה&quot;ה''' בכוונת ברכת הנים וזה לשונו:{{ש}}
ואמנם כפי מה ששמעתי שהמקיפים הם ה'''ל'''' ד'''צלם''' בחסד גבורה תפארת של התבונה, וה'''ם'''' ד'''צלם''' בארבע ראשונות - נמצא בתפלת שחרית דחול עולה הזעיר  עד ראש התבונה, אך לא שהוא עולה עד שם, רק הם יורדים למקומו כמו שהוא בליל שבת. ונמצא שחרית דחול כמו ערבית דשבת.{{ש}}
'''עד כאן לשונו'''

ונמצא כאשר עולים יעקב ורחל בחסד גבורה תפארת דזעיר אנפין בחזרת עמידת שחרית דחול - אם כן הם ממש עומדים תחת דיקנא דזעיר.


וגם נוכל לומר הנוקבא מקבלת אז החמשה חסדים בעת החיבור, וחמשה חסדים הם {{גמט דגש|ה'}} הויות שגימטריא {{גמט דגש|ק&quot;ל}} - במספר {{גמט דגש|הכהנים}}.

ועוד טעם אחר כפי מה שמפרש '''האר&quot;י זלה&quot;ה בברכת כהנים''' וזה לשונו:{{ש}}
והנה בברכת כהנים 
* יש בה {{גמט דגש|י&quot;ג}} יודי&quot;ן כנגד {{גמט דגש|י&quot;ג}} תיקוני דאריך. 
* ו{{גמט דגש|ט'}} וו&quot;ין כנגד {{גמט דגש|ט'}} תיקוני דיקנא דזעיר אנפין הנקרא '''ו'''' שבשם. 
* ושית ההי&quot;ן כנגד מלכות הנקרא '''ה'''' תתאה, ויש בה שית תיקוני דיקנא בלי שער, והם סוד {{צ|שש מעלות לכסא}}.  

ותכוין להאיר מ{{גמט דגש|י&quot;ג}} דאריך אנפין ל{{גמט דגש|ט'}} דזעיר אנפין, ושניהם ביחד לששה דנוקבא. ואז נקרא עתה רחל {{גמט דגש|כה}} תברכו  בסוד {{גמט דגש|כה}} אותיות של פסוק {{צ|ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום}}. וגם {{גמט דגש|כ&quot;ב}} תיקונים ו{{גמט דגש|ג'}} פסוקים - הרי {{גמט דגש|כ&quot;ה}}. ואז ניתוספו בה {{גמט דגש|ג'}} תיקונים כמו שניתוספו בזעיר  אנפין, ונשארת היא בעלת {{גמט דגש|ט'}} תיקונים כמו שהיה בזעיר.{{ש}}
'''עד כאן לשונו'''

ונמצא שהיא מקבלת {{גמט דגש|י&quot;ג}} דאריך אנפין, ו{{גמט דגש|ט'}} דזעיר אנפין, ו{{גמט דגש|ט'}} שלה - הרי {{גמט דגש|ל&quot;א}} תיקונים במספר {{צ|{{גמט דגש|אל}} רחום}}, בסוד {{צ|חסד אל}}. כי כל תיקון הוא '''הויה''' אחד - הרי {{מכפלת גימטריא|ל&quot;א||הוי&quot;ה}} - גימטריא {{גמט דגש|עזרת הכהנים}}. מפני שכל הויות אלו הם במילוי {{גמט דגש|ע&quot;ב}} במספר {{גמט דגש|חסד}} שנקרא {{גמט דגש|כהן}}. ולכן נקרא אז הנוקבא {{צ|'''עזרת''' כהנים}}.

וגם {{גמט דגש|ט'}} תיקונים הם סוד {{מכפלת גימטריא|ט'|פעמים|מים}} - כנודע ביחוד שם '''שדי''' - הרי {{מכפלת גימטריא|ט'|פעמים|מים}} - גימטריא {{גמט דגש|עזרת הכהנים}} עם שתי תיבות והכולל - שהם מתפשטים אחר כך בעשר ספירות שלה כנודע. 


וז&quot;ש '''{{צ|עזרת כהנים מקודשת ממנו שאין ישראל נכנסים לשם אלא בשעת צרכיהם וכו'}}'''{{ש}}
כבר אמרנו לעיל בעת שהנוקבא עומדת כנגד חסד גבורה תפארת דזעיר אנפין נקראת היא {{להשלים}}
 

--------------</text>
      <sha1>eqybil3l0ciddv6uih43vijdp5hfq4q</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הנמלים (יומן רשמי לכלי שיט)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1756044</id>
    <revision>
      <id>3086769</id>
      <parentid>3086469</parentid>
      <timestamp>2026-10-04T05:52:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3086769</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24867" sha1="cip4j00pczybnb6mcv6d6az867gj5wt" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הנמלים (יומן רשמי לכלי שיט), תשי&quot;ז-1957
=== תקנות בדבר יומן רשמי לכלי שיט ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשי&quot;ז, 1630|תקנות הנמלים (יומן רשמי לכלי שיט)|0715)); ((תשי&quot;ח, 554|ת&quot;ט|0760)), ((616|תיקון|0764)), ((1036|תיקון מס' 2|0785)); ((תשי&quot;ט, 1039|תיקון|0884)); ((תשכ&quot;ה, 1416|תיקון|1688)); ((תשכ&quot;ו, 1591|תיקון|1857)); ((תשל&quot;ז, 225|תיקון|3608)), ((1332|תיקון מס' 2|3690)); ((תשמ&quot;ב, 1351|תיקון|4383)); ((תשמ&quot;ח, 88|תיקון|5062)); ((תשמ&quot;ט, 260|תיקון מס' 2|5153)); ((תשס&quot;ב, 950|תיקון|6181)); ((תשס&quot;ז, 335|תיקון|6539)).
''עדכון סכומים:'' ((תש&quot;ן, 394|הודעה (אגרות)|5250)), ((885|הודעה (אגרות) (מס' 2)|5282)); ((תשנ&quot;א, 402|הודעה (אגרות)|5320)), ((1032|הודעה (אגרות) (מס' 2)|5369)); ((תשנ&quot;ב, 678|הודעה (אגרות)|5415)), ((1280|הודעה (אגרות) (מס' 2)|5456)); ((תשנ&quot;ג, 302|הודעה (אגרות)|5493)), ((964|הודעה (אגרות) (מס' 2)|5531)); ((תשנ&quot;ד, 330|הודעה (אגרות)|5571)), ((1219|הודעה (אגרות) (מס' 2)|5615)); ((תשנ&quot;ה, 521|הודעה (אגרות)|5650)), ((1619|הודעה (אגרות) (מס' 2)|5690)); ((תשנ&quot;ו, 421|הודעה (אגרות)|5729)), ((1417|הודעה (אגרות) (מס' 2)|5770)); ((תשנ&quot;ז, 330|הודעה (אגרות)|5805)), ((904|הודעה (אגרות) (מס' 2)|5838)); ((תשנ&quot;ח, 268|הודעה (אגרות)|5871)), ((1005|הודעה (אגרות) (מס' 2)|5909)); ((תשנ&quot;ט, 322|הודעה (אגרות)|5949)); ((תש&quot;ס, 258|הודעה (אגרות)|6015)); ((תשס&quot;א, 935|הודעה (אגרות)|6115)); ((תשס&quot;ב, 316|הודעה (אגרות)|6145)), ((956|הודעה (אגרות) (מס' 2)|6168)); ((תשס&quot;ג, 434|הודעה (אגרות)|6221)); ((תשס&quot;ו, 356|הודעה (אגרות)|6453)); ((תשס&quot;ז, 419|הודעה (אגרות)|6548)); ((תשס&quot;ח, 247|הודעה (אגרות)|6631)); ((תשס&quot;ט, 309|הודעה (אגרות)|6738)); ((תש&quot;ע, 309|הודעה (אגרות)|6840)); ((תשע&quot;א, 415|הודעה (אגרות)|6958)); ((תשע&quot;ב, 547|הודעה (אגרות)|7074)); ((תשע&quot;ג, 579|הודעה (אגרות)|7208)); ((תשע&quot;ד, 533|הודעה (אגרות)|7329)); ((תשע&quot;ה, 628|הודעה (אגרות)|7474)); ((תשע&quot;ו, 548|הודעה (אגרות)|7600)); ((תשע&quot;ז, 538|הודעה (אגרות)|7761)); ((תשע&quot;ח, 798|הודעה (אגרות)|7926)); ((תשע&quot;ט, 1826|הודעה (אגרות)|8149)); ((תש&quot;ף, 388|הודעה (אגרות)|8321)); ((תשפ&quot;א, 1476|הודעה (אגרות)|9079)); ((תשפ&quot;ב, 1787|הודעה (אגרות)|9936)); ((תשפ&quot;ה, 1480|הודעה (אגרות)|11817)); ((תשפ&quot;ו, 1012|הודעה (אגרות)|12251)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#60|סעיף 17]] [[לפקודת הנמלים]], [[סעיף 33 לחוק-יסוד: הממשלה|והסעיפים 14(א) ו-2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]], אני מתקין תקנות אלה:

&lt;!-- תיקון תשכ&quot;ה ותיקון תשכ&quot;ו החליפו את המונחים &quot;מפקח ימי&quot; ו&quot;בודק ספינות&quot;, אך התיקון המאוחר יותר התעלם מהתיקון המוקדם; לפיכך שולב התיקון המאוחר יותר. --&gt;

@ 1. הגדרות (תיקון: תשי&quot;ח, תשי&quot;ח-2, תשכ&quot;ה, תשכ&quot;ו)
: בתקנות אלה -
:- &quot;כלי שיט&quot; - כלי שיט הרשום בישראל למעט סירות משוטים, סירות ספורט וטיול, אסדות, דוברות, וכלי שיט השטים בתחומי המים הפנימיים של המדינה או מימי נמל ולמעט ספינות דיג שארכן פחות מ-14 מטר;
:- &quot;קברניט&quot; - רב חובל של כלי השיט או איש הצוות הממלא את מקומו ושבידו הפיקוד על פי דין על כלי השיט אותה שעה;
:- &quot;המנהל&quot; - מנהל אגף הספנות והנמלים במשרד התחבורה;
:- &quot;מפקח ימי&quot; ו&quot;בודק ספינות&quot; - (((הוחלפו);))
:- &quot;מנהל המחלקה לשירותים טכניים&quot; - כמשמעותו [[בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ&quot;ה-1965]];
&lt;!-- :- &quot;המפקח&quot; - כמשמעותו [[בתקנות הנמלים (ימאים), תש&quot;ך-1960]];
:- &quot;מפקח כלי שיט&quot; – כמשמעותו [[בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ&quot;ה-1965]]; --&gt;
:- &quot;יומן רשמי&quot; - יומן שנקבע לכלי שיט בהתאם [[לתקנה 2]].

@ 2. קביעת יומן רשמי (תיקון: תשי&quot;ח-2, תשי&quot;ט)
: (א) המנהל רשאי לקבוע לכלי שיט יומנים רשמיים משני סוגים:
:: (1) לכלי שיט שאינו ספינת דיג ושתפוסתו 100 טונות ומעלה (להלן - אניה);
:: (2) לספינת דיג שארכה 14 מטר ומעלה וכן לכלי שיט שתפוסתו פחות מ-100 טונות (להלן - ספינה).
: (ב) יומן רשמי יהיה ערוך בטופס ולפי מתכונת שאושרו על ידי שר התחבורה וישא את חותם אגף הספנות והנמלים, משרד התחבורה.

@ 3. מסירת יומן רשמי (תיקון: תשכ&quot;ה, תשכ&quot;ו)
: יומן רשמי יימסר על ידי מנהל המחלקה לשירותים טכניים או על ידי נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל לקברניטו של כלי השיט.

@ 4. חובת מציאות יומן רשמי בכלי שיט
: (א) יומן רשמי יימצא בכלי השיט בכל עת אלא אם יש בתקנות אלה הוראה אחרת.
: (ב) קברניטו של כלי השיט חייב למלא אחרי הוראות תקנת משנה (א).
: (ג) לא יוציא אדם את היומן הרשמי מכלי שיט, אולם הקברניט רשאי להוציאו לשם הצגתו, מסירתו או החלפתו בהתאם להוראות תקנות אלה או לשם הצגתו בפני השלטונות של מדינת חוץ המוסמכים לדרוש את הצגתו.

@ 5. פיקוח על יומן רשמי
: (א) יומן רשמי יימצא בפיקוחו ובשליטתו של הקברניט.
: (ב) לא יוציא קברניט את היומן הרשמי מפיקוחו ומשליטתו, ולא יעבירנו לאחר.
: (ג) לא יוציא אדם יומן רשמי מפיקוחו ומשליטתו של הקברניט.

@ 6. איסור הפלגה ללא יומן רשמי
: (א) לא יפליג ולא יושט כלי שיט אלא אם -
:: (1) נמצא בו יומן רשמי בהתאם לתקנות אלה;
:: (2) ביומן הרשמי רשומים כל הפרטים והרשומות אשר חובה לרשמם לפני הפלגתו, בהתאם לתקנות אלה.
: (ב) קברניטו של כלי השיט חייב למלא אחרי הוראות תקנת משנה (א).

@ 7. שמירה על היומן במקרה של נטישת כלי השיט (תיקון: תשכ&quot;ה, תשכ&quot;ו)
: נאלץ צוות כלי שיט לנטשו, עקב סכנת אבדן, חייב הקברניט, במידה והדבר אפשרי ליטול עמו את היומן הרשמי ולהשיבו למנהל המחלקה לשירותים טכניים, או למסרו לנציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל.

@ 8. ניהול היומן
: יומן רשמי ינוהל על ידי הקברניט או איש צוות המורשה על ידיו לכך.

@ 9. רישום מלא ונכון
: לא ירשום קברניט או אדם שהורשה על ידיו כאמור [[בתקנה 8]] ביומן רשמי אלא פרטים מלאים ונכונים לגבי כל ענין הטעון רישום לפי תקנות אלה.

@ 10. חובת רישום פרטים עם מסירת היומן
: עם מסירת יומן רשמי לקברניט כלי שיט, ירשום בו הקברניט פרטים על כלי השיט ותיאורו, פרטי קו הטעינה שלו ושאר הפרטים שמילוים נדרש בדפים המיועדים לכך, על פי טופס היומן הרשמי.

@ 11. חובת רישום רשומות במקרים מסויימים
: (א) קברניט של אניה חייב לרשום ביומן הרשמי רשומות לגבי הענינים המפורטים להלן, במועד כאמור [[בתקנה 12]]:
:: (1) שם קברניט כלי השיט ואם הוחלף - שם הקברניט החדש;
:: (2) שמו של כל איש צוות אשר נשכר ושירת כימאי בכלי השיט ונטשו או לא הצטרף אליו בשעת הפלגתו ממקום בישראל או בחוץ לארץ לפני גמר שכירותו;
:: (3) כל שינוי בתפקיד של איש מאנשי צוות כלי השיט;
:: (4) כל סכסוך עבודה או סכסוך אחר, התפרצות, או קטטה שנתגלעו בכלי השיט, והאמצעים שננקטו לגביהם;
:: (5) כל תלונה על ידי שנים או יותר מאנשי צוות כלי השיט על תנאי המגורים, או הציוד, או על טיב המזון או המים, ופרטי כל חקירה בנדון זה ומסקנותיה, וכן פרטי האמצעים שננקטו בנדון זה;
:: (6) כל תלונה על ידי איש צוות או אדם אחר הנמצא בכלי השיט על עבירה שנעברה כלפיו;
:: (7) כל עבירה שבה הואשם איש מאנשי צוות כלי השיט בתקופת שירותו, אם על דיני ישראל ואם על דיני מדינת חוץ, הליכי החקירה והמשפט הכרוכים בעבירה ופסק הדין שנפסק, או כל החלטה אחרת שניתנה לגביה;
:: (8) כל עבירה על המשמעת שעבר איש מאנשי צוות כלי השיט בתקופת שירותו, נסיבותיה והפעולות שננקטו לגביה;
:: (9) כל עבירה שבה הואשם אדם המפליג בכלי השיט, תוך כדי ההפלגה, הליכי החקירה והמשפט הכרוכים בעבירה ופסק הדין שנפסק, או כל החלטה אחרת שניתנה לגביה;
:: (10) כל תאונה, פגיעה, חבלה או מחלה שאירעה לאיש מאנשי צוות כלי השיט ולכל אדם המפליג בו או העובד עליו, נסיבותיה, הטיפול בה ומצבו של הנפגע או החולה בתום הטיפול, ובמקרה של הורדת הנפגע או החולה בחוץ לארץ - הסידורים שנעשו לשם הבטחת הטיפול בו; בפסקה זו &quot;מחלה&quot; - מחלה מידבקת או מחלה רצינית, למעט מחלה קלה אשר לא הצריכה אישפוז החולה למשך שלושה ימים לפחות;
:: (11) כל מחלה מידבקת או מגפה שפקדה את כלי השיט, פרטי הטיפול בחולים והאמצעים שננקטו להדברתה;
:: (12) כל פטירה שאירעה בכלי השיט ונסיבותיה, תאריך ומקום אירועה ופרטי הטיפול בגופת הנפטר;
:: (13) פרטי שכרו של כל איש צוות שנפטר במשך תקופת המסע, לרבות הסכומים שנוכו משכרו והיתרה שנשארה לזכותו;
:: (14) פרטים על רכושו וחפציו של כל איש צוות שנפטר במשך תקופת המסע ושנותרו בכלי השיט;
:: (15) כל נישואין שסודרו בכלי השיט, תאריך הנישואין, שמות הנישאים, פרטי תעודות הזהות שלהם ושם ותואר מסדר הנישואין;
:: (16) כל לידה שאירעה בכלי השיט, תאריכה, שם הנולד ושם הוריו;
:: (17) כל התנגשות עם כלי שיט אחר, עם קרקע או עם מיתקנים שאירעה לכלי השיט, נסיבותיה, האבידות והנזק שנגרמו על ידיה, בגוף וברכוש, פרטי החקירה בה ומסקנותיה, וכל הליך משפטי הכרוך בה וכל טיפול בכלי השיט בעקבותיה;
:: (18) כל תקלה שאירעה לכלי השיט, למנועיו, מיתקניו, ציודו ומכשיריו, נסיבות התקלה, האבידות והנזק בגוף וברכוש שנגרמו על ידיה, האמצעים שננקטו לגביה, פרטי החקירה בה ומסקנותיה וכל דבר אחר הכרוך בה;
:: (19) כל בדיקה רשמית של כלי השיט;
:: (20) כל תיקון, הנוגע לבטיחות כלי השיט או בטחון הצוות;
:: (21) כל מעצר או עיקול של כלי השיט על-פי צו של מוסד משפטי מוסמך, פרטי המעצר, העיקול והתביעה, והטיפול בהם ותוצאותיו;
:: (22) כל עיכוב של כלי השיט על ידי שלטונות כל שהם, נסיבותיו, הטיפול בו ותוצאותיו;
:: (23) כל כתב מחאה שהוגש לקברניט כלי השיט או על ידיו;
:: (24) כל קריאה לעזרה שנתקבלה על ידי כלי השיט, הפעולה שננקטה על ידיו, ובמקרה של אי היענות לקריאה - הסיבה לכך;
:: (25) כל שירות הצלה שהגיש כלי השיט, וכן כל שירות הצלה שהוגש לו על ידי כלי שיט אחר, נסיבותיהם, פרטי השירותים, תוצאותיהם וערכם המשוער;
:: (26) כל סטיה שסטה כלי השיט ממסלול השיט המיועד ונסיבותיה, וכל החלטה של הקברניט בנדון זה ונימוקיה;
:: (27) פרטי כל אימון ותירגול בשימוש בציוד ומכשירים אשר ניתן לצוות כלי השיט;
:: (28) מציאות כל אדם שאינו מאנשי צוות כלי השיט, בעליו או שליחו או מן הנוסעים בו והצעדים שננקטו לגביו;
:: (29) פרטי שקיעת כלי השיט בעת הפלגתו מנמל בישראל או בחוץ לארץ;
:: (30) פרטי קו הטעינה, קיום אטימות המים של כלי השיט, תרגילים ובדיקות, וכן כל פרטים אחרים על מהלך השיט שמילוים נדרש בדפים המיועדים לכך על פי טופס היומן הרשמי;
:: (31) שינויים במבנה כלי השיט, כמו כן שינויים בצורת הפעלתו מכלי שיט בעל סיפון סגור לכלי שיט בעל סיפון פתוח ולהיפך.
: (ב) קברניט של ספינה חייב לרשום ביומן הרשמי רשומות לגבי הענינים המפורטים להלן, במועד כאמור [[בתקנה 12]] -
:: (1) שמו של כל איש צוות המשרת בכלי השיט, פרטי ותנאי שכירותו;
:: (2) שמו של כל איש צוות אשר פרש משירותו בכלי השיט כדין, מקום וזמן פרישתו ונסיבותיה, ופרטי השכר וכל תשלום אחר אשר הגיע לו וששולם לו עם הפרישה;
:: (3) כל הרשומות המפורטות בפסקאות (4) עד (14) ועד בכלל ובפסקאות (17) עד (28) ועד בכלל, של תקנת משנה (א).

@ 12. מועד הרישום
: (א) רשומה הטעונה רישום ביומן רשמי בהתאם [[לתקנה 11]], תירשם בו ככל האפשר מיד אחרי אירועו של הדבר שאליו היא מתייחסת, תוך ציון תאריך אירועו.
: (ב) לא נעשה הרישום ביום האירוע - יירשם בה התאריך שבו אירע הדבר שנרשם וכן תאריך הרישום.
: (ג) רשומה שהמועד שבו יש לרשמה נקבע בטופס היומן הרשמי - תירשם באותו מועד.

@ 13. חתימת רשומה
: (א) כל רשומה ביומן הרשמי תיחתם בידי הקברניט ובידי החובל הראשון או איש צוות אחר של כלי השיט.
: (ב) כל מחיקה, תיקון או שינוי בפרטי השכירות והפיטורים שנעשו ביומן הרשמי יאושרו בחתימתו של איש הצוות הנוגע בדבר ואם לא אושרו כאמור יראו אותם כאילו לא נעשו.
: (ג) רשומה המתייחסת למקרה פטירה, מחלה, חבלה או פגיעה, תיחתם על ידי הקברניט ועל ידי רופא כלי השיט, אם יש כזה, ובהעדר רופא - על ידי האחראי לעזרה הרפואית בכלי השיט.

@ 13א. אישור העתקי היומן (תיקון: תשי&quot;ח-2, תשכ&quot;ה, תשכ&quot;ו)
: מנהל המחלקה לשירותים טכניים רשאי לאשר העתקים מן הרשומות שביומן רשמי.

@ 14. הצגת יומן רשמי (תיקון: תשי&quot;ח-3, תשכ&quot;ה, תשכ&quot;ו)
: (א)(1) קברניט של כלי שיט, שאינו ספינת דיג, חייב להציג את היומן הרשמי תוך 24 שעות מבואו של כלי השיט -
::: (א) לנמל ישראל - בפני מנהל המחלקה לשירותים טכניים;
::: (ב) לנמל בחוץ לארץ - בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל, אם מצוי בו כזה;
:: (2) לא מצוי נציג כאמור בפסקה (1)(ב), חייב הקברניט לשלוח, כאמור להלן, בדואר רשום העתק מלא ונכון החתום על ידיו מכל רשומה שנרשמה במסעו האחרון ולציין את דבר המשלוח ביומן הרשמי -
::: (א) לנציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל הקרוב שבאותה ארץ אם מצוי בה כזה, ואם לא -
::: (ב) לנציג כאמור הקרוב לאותה ארץ.
: (ב) קברניט של ספינת דיג, חייב להציג את היומן הרשמי -
:: (1) לפני כל הפלגה למקום הנמצא במרחק של יותר מ-50 מילין מתחום מימי החופין של ישראל, כמו-כן תוך 24 שעות משובו מהפלגה כזאת - בפני מנהל מחלקה לשירותים טכניים;
:: (2) בנמל בחוץ לארץ - בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל אם מצוי בו כזה;
:: (3) בפני מנהל מחלקה לשירותים טכניים בכל שנה ב-1 באפריל וב-1 באוקטובר ואם בתאריכים אלה כלי השיט היה בהפלגה - מיד עם שובו לנמל או לכל מקום אחר שבחוף בישראל.

@ 15. מסירת יומן רשמי למנהל המחלקה לשירותים טכניים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשכ&quot;ו)
: (א) שוהה כלי שיט בנמל ישראל יותר מ-24 שעות רצופות, ימסור הקברניט את היומן הרשמי למנהל מחלקה לשירותים טכניים בעת הצגתו לפי [[תקנה 14]].
: (ב) מנהל המחלקה לשירותים טכניים יחזיר לקברניט את היומן אשר נמסר לו כאמור לפני הפלגתו של כלי השיט מאותו נמל.

@ 16. מסירת יומן רשמי או הצגתו עם פיטורי הצוות
: פוטר צוות כלי השיט - חייב הקברניט - כשכלי השיט נמצא בנמל ישראלי - למסור את היומן הרשמי - תוך 24 שעות מעת הפיטורים למפקח ימי, ואם כלי השיט נמצא בחוץ לארץ - להציג את היומן הרשמי בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל או לשלוח בדואר רשום העתק כאמור [[בתקנה 14]], תוך ציון דבר המשלוח ביומן הרשמי.

@ 17. אישור ההצגה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשכ&quot;ו)
: הוצג יומן רשמי כאמור [[בתקנה 14]] [[או 16]], יאושר דבר הצגתו ביומן על ידי מנהל המחלקה לשירותים טכניים או הנציג הדיפלומטי או הקונסולרי של ישראל שבפניו הוצג, בחתימתם ובציון התאריך והשעה של ההצגה.

@ 18. החזרת יומן רשמי (תיקון: תשכ&quot;ה, תשכ&quot;ו)
: הועבר כלי השיט לבעל אחר, שונה השימוש בו, ניטש או אבד, חייב קברניטו של כלי השיט, להמציא את היומן הרשמי תוך חודש ימים, למנהל המחלקה לשירותים טכניים שבנמל בו רשום כלי השיט.

@ 19. החלפת יומן רשמי מושחת (תיקון: תשכ&quot;ה, תשכ&quot;ו)
: הושחת יומן רשמי באופן, שלדעת מנהל המחלקה לשירותים טכניים, אין הוא ניתן לשימוש עוד, רשאי מנהל המחלקה לשירותים טכניים להחליפו בחדש.

@ 20. מתן יומן רשמי חדש או הוספת דפים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשכ&quot;ו)
: נתמלאו ביומן רשמי כל הדפים המיועדים לרישום, רשאי מנהל המחלקה לשירותים טכניים - בנמל ישראל, או הנציג הדיפלומטי או הקונסולרי של ישראל - בנמל בחוץ לארץ, להחליפו בחדש או להוסיף בו דפים הנושאים כל אחד מספר סידורי, חותמו וחתימתו של מנהל המחלקה לשירותים טכניים או הנציג הדיפלומטי או הקונסולרי, הכל לפי הענין.

@ 21. אבדן יומן רשמי (תיקון: תשכ&quot;ה, תשכ&quot;ו)
: (א) אבד יומן רשמי, יודיע קברניט כלי השיט מיד על האבידה למנהל המחלקה לשירותים טכניים שבנמל בו רשום כלי השיט ויצרף להודעתו הצהרה בכתב המפרטת את נסיבות האבדן.
: (ב) מסר הקברניט הודעה והצהרה כאמור, וכל אישור נוסף שמנהל המחלקה לשירותים טכניים דרש ממנו, רשאי מנהל המחלקה לשירותים טכניים ליתן יומן רשמי חדש במקום האבוד.
: (ג) נמצא היומן הרשמי שאבד והושב לבעל כלי השיט או קברניטו, חייבים הם להחזירו מיד למנהל המחלקה לשירותים טכניים.

@ 22. הגבלת תוקף וביטול (תיקון: תשכ&quot;ה, תשכ&quot;ו)
: מנהל המחלקה לשירותים טכניים רשאי בכל עת להגביל את תקפו של יומן רשמי ולבטלו.

@ 23. רשות לבדוק יומן רשמי (תיקון: תשכ&quot;ה, תשכ&quot;ו)
: (א) המנהל, מנהל המחלקה לשירותים טכניים, נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל, קצין משטרת ישראל בדרגת מפקח ומעלה וכל אדם המורשה על ידיהם בכתב, רשאי לעלות על כלי שיט ולבדוק את יומנו הרשמי, וקברניטו של כלי שיט חייב להציגו בפניהם, לפי דרישה.
: (ב) לא ימנע אדם את הרשאים לבדוק יומן רשמי כאמור מלעלות על כלי שיט ומלבדוק את יומנו הרשמי ולא יפריעם בכך.

@ 24. פטור
: המנהל רשאי לפטור בכתב כל כלי שיט או כל סוג של כלי שיט מתחולתן של תקנות אלה, כולן או מקצתן.

@ 25. אגרה והצמדה (תיקון: תשל&quot;ז, תשל&quot;ז-2, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ט, תשס&quot;ב, תשס&quot;ז, [הודעות])
: (א)(1) עם מסירת יומן רשמי לקברניט אניה תשולם אגרה של 20 שקלים חדשים (((נכון לשנת 1989; בשנת 2016, 117 ש&quot;ח))).
:: (2) עם מסירת יומן רשמי לקברניט ספינה תשולם אגרה של 20 שקלים חדשים (((נכון לשנת 1989; בשנת 2016, 117 ש&quot;ח))).
: (ב) סכומי האגרות הנקובים בתקנת משנה (א) ישתנו ב-1 בינואר של כל שנה (להלן - יום השינוי), לפי שיעור השינוי של מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן - המדד) בחודש נובמבר שקדם ליום השינוי, לעומת המדד שפרסמה בחודש נובמבר שקדם ליום השינוי הקודם; סכומים שהשתנו כאמור, יעוגלו לשקל החדש השלם הקרוב.

@ 26. ענשים
: העובר על תקנה מתקנות אלה, דינו - מאסר שלושה חדשים או קנס 50 לירות או שני הענשים כאחד.

@ 27. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות הנמלים (יומן רשמי לכלי שיט), תשי&quot;ז-1957&quot;.

&lt;פרסום&gt; י' בתמוז תשי&quot;ז (9 ביולי 1957)
&lt;חתימה&gt; משה כרמל שר התחבורה</text>
      <sha1>cip4j00pczybnb6mcv6d6az867gj5wt</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3086770</id>
      <parentid>3086769</parentid>
      <timestamp>2026-10-04T05:54:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3086770</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24869" sha1="b115s6biulme315769b13i2wkzdnq3j" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הנמלים (יומן רשמי לכלי שיט), תשי&quot;ז-1957
=== תקנות בדבר יומן רשמי לכלי שיט ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשי&quot;ז, 1630|תקנות הנמלים (יומן רשמי לכלי שיט)|0715)); ((תשי&quot;ח, 554|ת&quot;ט|0760)), ((616|תיקון|0764)), ((1036|תיקון מס' 2|0785)); ((תשי&quot;ט, 1039|תיקון|0884)); ((תשכ&quot;ה, 1416|תיקון|1688)); ((תשכ&quot;ו, 1591|תיקון|1857)); ((תשל&quot;ז, 225|תיקון|3608)), ((1332|תיקון מס' 2|3690)); ((תשמ&quot;ב, 1351|תיקון|4383)); ((תשמ&quot;ח, 88|תיקון|5062)); ((תשמ&quot;ט, 260|תיקון מס' 2|5153)); ((תשס&quot;ב, 950|תיקון|6181)); ((תשס&quot;ז, 335|תיקון|6539)).
''עדכון סכומים:'' ((תש&quot;ן, 394|הודעה (אגרות)|5250)), ((885|הודעה (אגרות) (מס' 2)|5282)); ((תשנ&quot;א, 402|הודעה (אגרות)|5320)), ((1032|הודעה (אגרות) (מס' 2)|5369)); ((תשנ&quot;ב, 678|הודעה (אגרות)|5415)), ((1280|הודעה (אגרות) (מס' 2)|5456)); ((תשנ&quot;ג, 302|הודעה (אגרות)|5493)), ((964|הודעה (אגרות) (מס' 2)|5531)); ((תשנ&quot;ד, 330|הודעה (אגרות)|5571)), ((1219|הודעה (אגרות) (מס' 2)|5615)); ((תשנ&quot;ה, 521|הודעה (אגרות)|5650)), ((1619|הודעה (אגרות) (מס' 2)|5690)); ((תשנ&quot;ו, 421|הודעה (אגרות)|5729)), ((1417|הודעה (אגרות) (מס' 2)|5770)); ((תשנ&quot;ז, 330|הודעה (אגרות)|5805)), ((904|הודעה (אגרות) (מס' 2)|5838)); ((תשנ&quot;ח, 268|הודעה (אגרות)|5871)), ((1005|הודעה (אגרות) (מס' 2)|5909)); ((תשנ&quot;ט, 322|הודעה (אגרות)|5949)); ((תש&quot;ס, 258|הודעה (אגרות)|6015)); ((תשס&quot;א, 935|הודעה (אגרות)|6115)); ((תשס&quot;ב, 316|הודעה (אגרות)|6145)), ((956|הודעה (אגרות) (מס' 2)|6168)); ((תשס&quot;ג, 434|הודעה (אגרות)|6221)); ((תשס&quot;ו, 356|הודעה (אגרות)|6453)); ((תשס&quot;ז, 419|הודעה (אגרות)|6548)); ((תשס&quot;ח, 247|הודעה (אגרות)|6631)); ((תשס&quot;ט, 309|הודעה (אגרות)|6738)); ((תש&quot;ע, 309|הודעה (אגרות)|6840)); ((תשע&quot;א, 415|הודעה (אגרות)|6958)); ((תשע&quot;ב, 547|הודעה (אגרות)|7074)); ((תשע&quot;ג, 579|הודעה (אגרות)|7208)); ((תשע&quot;ד, 533|הודעה (אגרות)|7329)); ((תשע&quot;ה, 628|הודעה (אגרות)|7474)); ((תשע&quot;ו, 548|הודעה (אגרות)|7600)); ((תשע&quot;ז, 538|הודעה (אגרות)|7761)); ((תשע&quot;ח, 798|הודעה (אגרות)|7926)); ((תשע&quot;ט, 1826|הודעה (אגרות)|8149)); ((תש&quot;ף, 388|הודעה (אגרות)|8321)); ((תשפ&quot;א, 1476|הודעה (אגרות)|9079)); ((תשפ&quot;ב, 1787|הודעה (אגרות)|9936)); ((תשפ&quot;ה, 1480|הודעה (אגרות)|11817)); ((תשפ&quot;ו, 1012|הודעה (אגרות)|12251)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#60|סעיף 17]] [[לפקודת הנמלים]], [[סעיף 33 לחוק-יסוד: הממשלה|והסעיפים 14(א) ו-2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]], אני מתקין תקנות אלה:

&lt;!-- תיקון תשכ&quot;ה ותיקון תשכ&quot;ו החליפו את המונחים &quot;מפקח ימי&quot; ו&quot;בודק ספינות&quot;, אך התיקון המאוחר יותר התעלם מהתיקון המוקדם; לפיכך שולב התיקון המאוחר יותר. --&gt;

@ 1. הגדרות (תיקון: תשי&quot;ח, תשי&quot;ח-2, תשכ&quot;ה, תשכ&quot;ו)
: בתקנות אלה -
:- &quot;כלי שיט&quot; - כלי שיט הרשום בישראל למעט סירות משוטים, סירות ספורט וטיול, אסדות, דוברות, וכלי שיט השטים בתחומי המים הפנימיים של המדינה או מימי נמל ולמעט ספינות דיג שארכן פחות מ-14 מטר;
:- &quot;קברניט&quot; - רב חובל של כלי השיט או איש הצוות הממלא את מקומו ושבידו הפיקוד על פי דין על כלי השיט אותה שעה;
:- &quot;המנהל&quot; - מנהל אגף הספנות והנמלים במשרד התחבורה;
:- &quot;מנהל המחלקה לשירותים טכניים&quot; - כמשמעותו [[בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ&quot;ה-1965]];
&lt;!-- :- &quot;המפקח&quot; - כמשמעותו [[בתקנות הנמלים (ימאים), תש&quot;ך-1960]];
:- &quot;מפקח כלי שיט&quot; – כמשמעותו [[בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ&quot;ה-1965]]; --&gt;
:- &quot;יומן רשמי&quot; - יומן שנקבע לכלי שיט בהתאם [[לתקנה 2]].

@ 2. קביעת יומן רשמי (תיקון: תשי&quot;ח-2, תשי&quot;ט)
: (א) המנהל רשאי לקבוע לכלי שיט יומנים רשמיים משני סוגים:
:: (1) לכלי שיט שאינו ספינת דיג ושתפוסתו 100 טונות ומעלה (להלן - אניה);
:: (2) לספינת דיג שארכה 14 מטר ומעלה וכן לכלי שיט שתפוסתו פחות מ-100 טונות (להלן - ספינה).
: (ב) יומן רשמי יהיה ערוך בטופס ולפי מתכונת שאושרו על ידי שר התחבורה וישא את חותם אגף הספנות והנמלים, משרד התחבורה.

@ 3. מסירת יומן רשמי (תיקון: תשכ&quot;ה, תשכ&quot;ו)
: יומן רשמי יימסר על ידי מנהל המחלקה לשירותים טכניים או על ידי נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל לקברניטו של כלי השיט.

@ 4. חובת מציאות יומן רשמי בכלי שיט
: (א) יומן רשמי יימצא בכלי השיט בכל עת אלא אם יש בתקנות אלה הוראה אחרת.
: (ב) קברניטו של כלי השיט חייב למלא אחרי הוראות תקנת משנה (א).
: (ג) לא יוציא אדם את היומן הרשמי מכלי שיט, אולם הקברניט רשאי להוציאו לשם הצגתו, מסירתו או החלפתו בהתאם להוראות תקנות אלה או לשם הצגתו בפני השלטונות של מדינת חוץ המוסמכים לדרוש את הצגתו.

@ 5. פיקוח על יומן רשמי
: (א) יומן רשמי יימצא בפיקוחו ובשליטתו של הקברניט.
: (ב) לא יוציא קברניט את היומן הרשמי מפיקוחו ומשליטתו, ולא יעבירנו לאחר.
: (ג) לא יוציא אדם יומן רשמי מפיקוחו ומשליטתו של הקברניט.

@ 6. איסור הפלגה ללא יומן רשמי
: (א) לא יפליג ולא יושט כלי שיט אלא אם -
:: (1) נמצא בו יומן רשמי בהתאם לתקנות אלה;
:: (2) ביומן הרשמי רשומים כל הפרטים והרשומות אשר חובה לרשמם לפני הפלגתו, בהתאם לתקנות אלה.
: (ב) קברניטו של כלי השיט חייב למלא אחרי הוראות תקנת משנה (א).

@ 7. שמירה על היומן במקרה של נטישת כלי השיט (תיקון: תשכ&quot;ה, תשכ&quot;ו)
: נאלץ צוות כלי שיט לנטשו, עקב סכנת אבדן, חייב הקברניט, במידה והדבר אפשרי ליטול עמו את היומן הרשמי ולהשיבו למנהל המחלקה לשירותים טכניים, או למסרו לנציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל.

@ 8. ניהול היומן
: יומן רשמי ינוהל על ידי הקברניט או איש צוות המורשה על ידיו לכך.

@ 9. רישום מלא ונכון
: לא ירשום קברניט או אדם שהורשה על ידיו כאמור [[בתקנה 8]] ביומן רשמי אלא פרטים מלאים ונכונים לגבי כל ענין הטעון רישום לפי תקנות אלה.

@ 10. חובת רישום פרטים עם מסירת היומן
: עם מסירת יומן רשמי לקברניט כלי שיט, ירשום בו הקברניט פרטים על כלי השיט ותיאורו, פרטי קו הטעינה שלו ושאר הפרטים שמילוים נדרש בדפים המיועדים לכך, על פי טופס היומן הרשמי.

@ 11. חובת רישום רשומות במקרים מסויימים
: (א) קברניט של אניה חייב לרשום ביומן הרשמי רשומות לגבי הענינים המפורטים להלן, במועד כאמור [[בתקנה 12]]:
:: (1) שם קברניט כלי השיט ואם הוחלף - שם הקברניט החדש;
:: (2) שמו של כל איש צוות אשר נשכר ושירת כימאי בכלי השיט ונטשו או לא הצטרף אליו בשעת הפלגתו ממקום בישראל או בחוץ לארץ לפני גמר שכירותו;
:: (3) כל שינוי בתפקיד של איש מאנשי צוות כלי השיט;
:: (4) כל סכסוך עבודה או סכסוך אחר, התפרצות, או קטטה שנתגלעו בכלי השיט, והאמצעים שננקטו לגביהם;
:: (5) כל תלונה על ידי שנים או יותר מאנשי צוות כלי השיט על תנאי המגורים, או הציוד, או על טיב המזון או המים, ופרטי כל חקירה בנדון זה ומסקנותיה, וכן פרטי האמצעים שננקטו בנדון זה;
:: (6) כל תלונה על ידי איש צוות או אדם אחר הנמצא בכלי השיט על עבירה שנעברה כלפיו;
:: (7) כל עבירה שבה הואשם איש מאנשי צוות כלי השיט בתקופת שירותו, אם על דיני ישראל ואם על דיני מדינת חוץ, הליכי החקירה והמשפט הכרוכים בעבירה ופסק הדין שנפסק, או כל החלטה אחרת שניתנה לגביה;
:: (8) כל עבירה על המשמעת שעבר איש מאנשי צוות כלי השיט בתקופת שירותו, נסיבותיה והפעולות שננקטו לגביה;
:: (9) כל עבירה שבה הואשם אדם המפליג בכלי השיט, תוך כדי ההפלגה, הליכי החקירה והמשפט הכרוכים בעבירה ופסק הדין שנפסק, או כל החלטה אחרת שניתנה לגביה;
:: (10) כל תאונה, פגיעה, חבלה או מחלה שאירעה לאיש מאנשי צוות כלי השיט ולכל אדם המפליג בו או העובד עליו, נסיבותיה, הטיפול בה ומצבו של הנפגע או החולה בתום הטיפול, ובמקרה של הורדת הנפגע או החולה בחוץ לארץ - הסידורים שנעשו לשם הבטחת הטיפול בו; בפסקה זו &quot;מחלה&quot; - מחלה מידבקת או מחלה רצינית, למעט מחלה קלה אשר לא הצריכה אישפוז החולה למשך שלושה ימים לפחות;
:: (11) כל מחלה מידבקת או מגפה שפקדה את כלי השיט, פרטי הטיפול בחולים והאמצעים שננקטו להדברתה;
:: (12) כל פטירה שאירעה בכלי השיט ונסיבותיה, תאריך ומקום אירועה ופרטי הטיפול בגופת הנפטר;
:: (13) פרטי שכרו של כל איש צוות שנפטר במשך תקופת המסע, לרבות הסכומים שנוכו משכרו והיתרה שנשארה לזכותו;
:: (14) פרטים על רכושו וחפציו של כל איש צוות שנפטר במשך תקופת המסע ושנותרו בכלי השיט;
:: (15) כל נישואין שסודרו בכלי השיט, תאריך הנישואין, שמות הנישאים, פרטי תעודות הזהות שלהם ושם ותואר מסדר הנישואין;
:: (16) כל לידה שאירעה בכלי השיט, תאריכה, שם הנולד ושם הוריו;
:: (17) כל התנגשות עם כלי שיט אחר, עם קרקע או עם מיתקנים שאירעה לכלי השיט, נסיבותיה, האבידות והנזק שנגרמו על ידיה, בגוף וברכוש, פרטי החקירה בה ומסקנותיה, וכל הליך משפטי הכרוך בה וכל טיפול בכלי השיט בעקבותיה;
:: (18) כל תקלה שאירעה לכלי השיט, למנועיו, מיתקניו, ציודו ומכשיריו, נסיבות התקלה, האבידות והנזק בגוף וברכוש שנגרמו על ידיה, האמצעים שננקטו לגביה, פרטי החקירה בה ומסקנותיה וכל דבר אחר הכרוך בה;
:: (19) כל בדיקה רשמית של כלי השיט;
:: (20) כל תיקון, הנוגע לבטיחות כלי השיט או בטחון הצוות;
:: (21) כל מעצר או עיקול של כלי השיט על-פי צו של מוסד משפטי מוסמך, פרטי המעצר, העיקול והתביעה, והטיפול בהם ותוצאותיו;
:: (22) כל עיכוב של כלי השיט על ידי שלטונות כל שהם, נסיבותיו, הטיפול בו ותוצאותיו;
:: (23) כל כתב מחאה שהוגש לקברניט כלי השיט או על ידיו;
:: (24) כל קריאה לעזרה שנתקבלה על ידי כלי השיט, הפעולה שננקטה על ידיו, ובמקרה של אי היענות לקריאה - הסיבה לכך;
:: (25) כל שירות הצלה שהגיש כלי השיט, וכן כל שירות הצלה שהוגש לו על ידי כלי שיט אחר, נסיבותיהם, פרטי השירותים, תוצאותיהם וערכם המשוער;
:: (26) כל סטיה שסטה כלי השיט ממסלול השיט המיועד ונסיבותיה, וכל החלטה של הקברניט בנדון זה ונימוקיה;
:: (27) פרטי כל אימון ותירגול בשימוש בציוד ומכשירים אשר ניתן לצוות כלי השיט;
:: (28) מציאות כל אדם שאינו מאנשי צוות כלי השיט, בעליו או שליחו או מן הנוסעים בו והצעדים שננקטו לגביו;
:: (29) פרטי שקיעת כלי השיט בעת הפלגתו מנמל בישראל או בחוץ לארץ;
:: (30) פרטי קו הטעינה, קיום אטימות המים של כלי השיט, תרגילים ובדיקות, וכן כל פרטים אחרים על מהלך השיט שמילוים נדרש בדפים המיועדים לכך על פי טופס היומן הרשמי;
:: (31) שינויים במבנה כלי השיט, כמו כן שינויים בצורת הפעלתו מכלי שיט בעל סיפון סגור לכלי שיט בעל סיפון פתוח ולהיפך.
: (ב) קברניט של ספינה חייב לרשום ביומן הרשמי רשומות לגבי הענינים המפורטים להלן, במועד כאמור [[בתקנה 12]] -
:: (1) שמו של כל איש צוות המשרת בכלי השיט, פרטי ותנאי שכירותו;
:: (2) שמו של כל איש צוות אשר פרש משירותו בכלי השיט כדין, מקום וזמן פרישתו ונסיבותיה, ופרטי השכר וכל תשלום אחר אשר הגיע לו וששולם לו עם הפרישה;
:: (3) כל הרשומות המפורטות בפסקאות (4) עד (14) ועד בכלל ובפסקאות (17) עד (28) ועד בכלל, של תקנת משנה (א).

@ 12. מועד הרישום
: (א) רשומה הטעונה רישום ביומן רשמי בהתאם [[לתקנה 11]], תירשם בו ככל האפשר מיד אחרי אירועו של הדבר שאליו היא מתייחסת, תוך ציון תאריך אירועו.
: (ב) לא נעשה הרישום ביום האירוע - יירשם בה התאריך שבו אירע הדבר שנרשם וכן תאריך הרישום.
: (ג) רשומה שהמועד שבו יש לרשמה נקבע בטופס היומן הרשמי - תירשם באותו מועד.

@ 13. חתימת רשומה
: (א) כל רשומה ביומן הרשמי תיחתם בידי הקברניט ובידי החובל הראשון או איש צוות אחר של כלי השיט.
: (ב) כל מחיקה, תיקון או שינוי בפרטי השכירות והפיטורים שנעשו ביומן הרשמי יאושרו בחתימתו של איש הצוות הנוגע בדבר ואם לא אושרו כאמור יראו אותם כאילו לא נעשו.
: (ג) רשומה המתייחסת למקרה פטירה, מחלה, חבלה או פגיעה, תיחתם על ידי הקברניט ועל ידי רופא כלי השיט, אם יש כזה, ובהעדר רופא - על ידי האחראי לעזרה הרפואית בכלי השיט.

@ 13א. אישור העתקי היומן (תיקון: תשי&quot;ח-2, תשכ&quot;ה, תשכ&quot;ו)
: מנהל המחלקה לשירותים טכניים רשאי לאשר העתקים מן הרשומות שביומן רשמי.

@ 14. הצגת יומן רשמי (תיקון: תשי&quot;ח-3, תשכ&quot;ה, תשכ&quot;ו)
: (א)(1) קברניט של כלי שיט, שאינו ספינת דיג, חייב להציג את היומן הרשמי תוך 24 שעות מבואו של כלי השיט -
::: (א) לנמל ישראל - בפני מנהל המחלקה לשירותים טכניים;
::: (ב) לנמל בחוץ לארץ - בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל, אם מצוי בו כזה;
:: (2) לא מצוי נציג כאמור בפסקה (1)(ב), חייב הקברניט לשלוח, כאמור להלן, בדואר רשום העתק מלא ונכון החתום על ידיו מכל רשומה שנרשמה במסעו האחרון ולציין את דבר המשלוח ביומן הרשמי -
::: (א) לנציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל הקרוב שבאותה ארץ אם מצוי בה כזה, ואם לא -
::: (ב) לנציג כאמור הקרוב לאותה ארץ.
: (ב) קברניט של ספינת דיג, חייב להציג את היומן הרשמי -
:: (1) לפני כל הפלגה למקום הנמצא במרחק של יותר מ-50 מילין מתחום מימי החופין של ישראל, כמו-כן תוך 24 שעות משובו מהפלגה כזאת - בפני מנהל מחלקה לשירותים טכניים;
:: (2) בנמל בחוץ לארץ - בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל אם מצוי בו כזה;
:: (3) בפני מנהל מחלקה לשירותים טכניים בכל שנה ב-1 באפריל וב-1 באוקטובר ואם בתאריכים אלה כלי השיט היה בהפלגה - מיד עם שובו לנמל או לכל מקום אחר שבחוף בישראל.

@ 15. מסירת יומן רשמי למנהל המחלקה לשירותים טכניים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשכ&quot;ו)
: (א) שוהה כלי שיט בנמל ישראל יותר מ-24 שעות רצופות, ימסור הקברניט את היומן הרשמי למנהל מחלקה לשירותים טכניים בעת הצגתו לפי [[תקנה 14]].
: (ב) מנהל המחלקה לשירותים טכניים יחזיר לקברניט את היומן אשר נמסר לו כאמור לפני הפלגתו של כלי השיט מאותו נמל.

@ 16. מסירת יומן רשמי או הצגתו עם פיטורי הצוות (תיקון: תשכ&quot;ה, תשכ&quot;ו)
: פוטר צוות כלי השיט - חייב הקברניט - כשכלי השיט נמצא בנמל ישראלי - למסור את היומן הרשמי - תוך 24 שעות מעת הפיטורים למנהל המחלקה לשירותים טכניים, ואם כלי השיט נמצא בחוץ לארץ - להציג את היומן הרשמי בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל או לשלוח בדואר רשום העתק כאמור [[בתקנה 14]], תוך ציון דבר המשלוח ביומן הרשמי.

@ 17. אישור ההצגה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשכ&quot;ו)
: הוצג יומן רשמי כאמור [[בתקנה 14]] [[או 16]], יאושר דבר הצגתו ביומן על ידי מנהל המחלקה לשירותים טכניים או הנציג הדיפלומטי או הקונסולרי של ישראל שבפניו הוצג, בחתימתם ובציון התאריך והשעה של ההצגה.

@ 18. החזרת יומן רשמי (תיקון: תשכ&quot;ה, תשכ&quot;ו)
: הועבר כלי השיט לבעל אחר, שונה השימוש בו, ניטש או אבד, חייב קברניטו של כלי השיט, להמציא את היומן הרשמי תוך חודש ימים, למנהל המחלקה לשירותים טכניים שבנמל בו רשום כלי השיט.

@ 19. החלפת יומן רשמי מושחת (תיקון: תשכ&quot;ה, תשכ&quot;ו)
: הושחת יומן רשמי באופן, שלדעת מנהל המחלקה לשירותים טכניים, אין הוא ניתן לשימוש עוד, רשאי מנהל המחלקה לשירותים טכניים להחליפו בחדש.

@ 20. מתן יומן רשמי חדש או הוספת דפים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשכ&quot;ו)
: נתמלאו ביומן רשמי כל הדפים המיועדים לרישום, רשאי מנהל המחלקה לשירותים טכניים - בנמל ישראל, או הנציג הדיפלומטי או הקונסולרי של ישראל - בנמל בחוץ לארץ, להחליפו בחדש או להוסיף בו דפים הנושאים כל אחד מספר סידורי, חותמו וחתימתו של מנהל המחלקה לשירותים טכניים או הנציג הדיפלומטי או הקונסולרי, הכל לפי הענין.

@ 21. אבדן יומן רשמי (תיקון: תשכ&quot;ה, תשכ&quot;ו)
: (א) אבד יומן רשמי, יודיע קברניט כלי השיט מיד על האבידה למנהל המחלקה לשירותים טכניים שבנמל בו רשום כלי השיט ויצרף להודעתו הצהרה בכתב המפרטת את נסיבות האבדן.
: (ב) מסר הקברניט הודעה והצהרה כאמור, וכל אישור נוסף שמנהל המחלקה לשירותים טכניים דרש ממנו, רשאי מנהל המחלקה לשירותים טכניים ליתן יומן רשמי חדש במקום האבוד.
: (ג) נמצא היומן הרשמי שאבד והושב לבעל כלי השיט או קברניטו, חייבים הם להחזירו מיד למנהל המחלקה לשירותים טכניים.

@ 22. הגבלת תוקף וביטול (תיקון: תשכ&quot;ה, תשכ&quot;ו)
: מנהל המחלקה לשירותים טכניים רשאי בכל עת להגביל את תקפו של יומן רשמי ולבטלו.

@ 23. רשות לבדוק יומן רשמי (תיקון: תשכ&quot;ה, תשכ&quot;ו)
: (א) המנהל, מנהל המחלקה לשירותים טכניים, נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל, קצין משטרת ישראל בדרגת מפקח ומעלה וכל אדם המורשה על ידיהם בכתב, רשאי לעלות על כלי שיט ולבדוק את יומנו הרשמי, וקברניטו של כלי שיט חייב להציגו בפניהם, לפי דרישה.
: (ב) לא ימנע אדם את הרשאים לבדוק יומן רשמי כאמור מלעלות על כלי שיט ומלבדוק את יומנו הרשמי ולא יפריעם בכך.

@ 24. פטור
: המנהל רשאי לפטור בכתב כל כלי שיט או כל סוג של כלי שיט מתחולתן של תקנות אלה, כולן או מקצתן.

@ 25. אגרה והצמדה (תיקון: תשל&quot;ז, תשל&quot;ז-2, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ט, תשס&quot;ב, תשס&quot;ז, [הודעות])
: (א)(1) עם מסירת יומן רשמי לקברניט אניה תשולם אגרה של 20 שקלים חדשים (((נכון לשנת 1989; בשנת 2016, 117 ש&quot;ח))).
:: (2) עם מסירת יומן רשמי לקברניט ספינה תשולם אגרה של 20 שקלים חדשים (((נכון לשנת 1989; בשנת 2016, 117 ש&quot;ח))).
: (ב) סכומי האגרות הנקובים בתקנת משנה (א) ישתנו ב-1 בינואר של כל שנה (להלן - יום השינוי), לפי שיעור השינוי של מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן - המדד) בחודש נובמבר שקדם ליום השינוי, לעומת המדד שפרסמה בחודש נובמבר שקדם ליום השינוי הקודם; סכומים שהשתנו כאמור, יעוגלו לשקל החדש השלם הקרוב.

@ 26. ענשים
: העובר על תקנה מתקנות אלה, דינו - מאסר שלושה חדשים או קנס 50 לירות או שני הענשים כאחד.

@ 27. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות הנמלים (יומן רשמי לכלי שיט), תשי&quot;ז-1957&quot;.

&lt;פרסום&gt; י' בתמוז תשי&quot;ז (9 ביולי 1957)
&lt;חתימה&gt; משה כרמל שר התחבורה</text>
      <sha1>b115s6biulme315769b13i2wkzdnq3j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הנמלים (יומן רשמי לכלי שיט)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756045</id>
    <revision>
      <id>3086771</id>
      <parentid>3086470</parentid>
      <timestamp>2026-10-04T06:00:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3086770]</comment>
      <origin>3086771</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29592" sha1="2kxmhgcmsyw3tmemgzt4ns3glt5r6pg" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הנמלים (יומן רשמי לכלי שיט), תשי״ז–1957}}
{{ח:קטע3||תקנות בדבר יומן רשמי לכלי שיט}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשי״ז, 1630|תקנות הנמלים (יומן רשמי לכלי שיט)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0715.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ח, 554|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0760.pdf}}, {{ח:תיבה|616|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0764.pdf}}, {{ח:תיבה|1036|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0785.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 1039|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0884.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 1416|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1688.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ו, 1591|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1857.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 225|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3608.pdf}}, {{ח:תיבה|1332|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3690.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 1351|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4383.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 88|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5062.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 260|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5153.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 950|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6181.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 335|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6539.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|תש״ן, 394|הודעה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5250.pdf}}, {{ח:תיבה|885|הודעה (אגרות) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5282.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 402|הודעה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5320.pdf}}, {{ח:תיבה|1032|הודעה (אגרות) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5369.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 678|הודעה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5415.pdf}}, {{ח:תיבה|1280|הודעה (אגרות) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5456.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 302|הודעה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5493.pdf}}, {{ח:תיבה|964|הודעה (אגרות) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5531.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 330|הודעה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5571.pdf}}, {{ח:תיבה|1219|הודעה (אגרות) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5615.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 521|הודעה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5650.pdf}}, {{ח:תיבה|1619|הודעה (אגרות) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5690.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 421|הודעה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5729.pdf}}, {{ח:תיבה|1417|הודעה (אגרות) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5770.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 330|הודעה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5805.pdf}}, {{ח:תיבה|904|הודעה (אגרות) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5838.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 268|הודעה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5871.pdf}}, {{ח:תיבה|1005|הודעה (אגרות) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5909.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 322|הודעה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5949.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 258|הודעה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6015.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 935|הודעה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6115.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 316|הודעה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6145.pdf}}, {{ח:תיבה|956|הודעה (אגרות) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6168.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 434|הודעה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6221.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 356|הודעה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6453.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 419|הודעה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6548.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 247|הודעה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6631.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 309|הודעה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6738.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 309|הודעה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6840.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 415|הודעה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6958.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 547|הודעה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7074.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 579|הודעה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7208.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 533|הודעה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7329.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 628|הודעה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7474.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 548|הודעה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7600.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 538|הודעה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7761.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 798|הודעה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7926.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1826|הודעה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8149.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 388|הודעה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8321.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 1476|הודעה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9079.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1787|הודעה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9936.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 1480|הודעה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11817.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 1012|הודעה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12251.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 60|סעיף 17}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|לפקודת הנמלים}}, {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 33|והסעיפים 14(א) ו־2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשי״ח, תשי״ח־2, תשכ״ה, תשכ״ו}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי שיט“ – כלי שיט הרשום בישראל למעט סירות משוטים, סירות ספורט וטיול, אסדות, דוברות, וכלי שיט השטים בתחומי המים הפנימיים של המדינה או מימי נמל ולמעט ספינות דיג שארכן פחות מ־14 מטר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קברניט“ – רב חובל של כלי השיט או איש הצוות הממלא את מקומו ושבידו הפיקוד על פי דין על כלי השיט אותה שעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מנהל אגף הספנות והנמלים במשרד התחבורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל המחלקה לשירותים טכניים“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט)|בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יומן רשמי“ – יומן שנקבע לכלי שיט בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 2|לתקנה 2}}.

{{ח:סעיף|2|קביעת יומן רשמי|תיקון: תשי״ח־2, תשי״ט}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי לקבוע לכלי שיט יומנים רשמיים משני סוגים:
{{ח:תתת|(1)}} לכלי שיט שאינו ספינת דיג ושתפוסתו 100 טונות ומעלה (להלן – אניה);
{{ח:תתת|(2)}} לספינת דיג שארכה 14 מטר ומעלה וכן לכלי שיט שתפוסתו פחות מ־100 טונות (להלן – ספינה).
{{ח:תת|(ב)}} יומן רשמי יהיה ערוך בטופס ולפי מתכונת שאושרו על ידי שר התחבורה וישא את חותם אגף הספנות והנמלים, משרד התחבורה.

{{ח:סעיף|3|מסירת יומן רשמי|תיקון: תשכ״ה, תשכ״ו}}
{{ח:ת}} יומן רשמי יימסר על ידי מנהל המחלקה לשירותים טכניים או על ידי נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל לקברניטו של כלי השיט.

{{ח:סעיף|4|חובת מציאות יומן רשמי בכלי שיט}}
{{ח:תת|(א)}} יומן רשמי יימצא בכלי השיט בכל עת אלא אם יש בתקנות אלה הוראה אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} קברניטו של כלי השיט חייב למלא אחרי הוראות תקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ג)}} לא יוציא אדם את היומן הרשמי מכלי שיט, אולם הקברניט רשאי להוציאו לשם הצגתו, מסירתו או החלפתו בהתאם להוראות תקנות אלה או לשם הצגתו בפני השלטונות של מדינת חוץ המוסמכים לדרוש את הצגתו.

{{ח:סעיף|5|פיקוח על יומן רשמי}}
{{ח:תת|(א)}} יומן רשמי יימצא בפיקוחו ובשליטתו של הקברניט.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוציא קברניט את היומן הרשמי מפיקוחו ומשליטתו, ולא יעבירנו לאחר.
{{ח:תת|(ג)}} לא יוציא אדם יומן רשמי מפיקוחו ומשליטתו של הקברניט.

{{ח:סעיף|6|איסור הפלגה ללא יומן רשמי}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפליג ולא יושט כלי שיט אלא אם –
{{ח:תתת|(1)}} נמצא בו יומן רשמי בהתאם לתקנות אלה;
{{ח:תתת|(2)}} ביומן הרשמי רשומים כל הפרטים והרשומות אשר חובה לרשמם לפני הפלגתו, בהתאם לתקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} קברניטו של כלי השיט חייב למלא אחרי הוראות תקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|7|שמירה על היומן במקרה של נטישת כלי השיט|תיקון: תשכ״ה, תשכ״ו}}
{{ח:ת}} נאלץ צוות כלי שיט לנטשו, עקב סכנת אבדן, חייב הקברניט, במידה והדבר אפשרי ליטול עמו את היומן הרשמי ולהשיבו למנהל המחלקה לשירותים טכניים, או למסרו לנציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל.

{{ח:סעיף|8|ניהול היומן}}
{{ח:ת}} יומן רשמי ינוהל על ידי הקברניט או איש צוות המורשה על ידיו לכך.

{{ח:סעיף|9|רישום מלא ונכון}}
{{ח:ת}} לא ירשום קברניט או אדם שהורשה על ידיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בתקנה 8}} ביומן רשמי אלא פרטים מלאים ונכונים לגבי כל ענין הטעון רישום לפי תקנות אלה.

{{ח:סעיף|10|חובת רישום פרטים עם מסירת היומן}}
{{ח:ת}} עם מסירת יומן רשמי לקברניט כלי שיט, ירשום בו הקברניט פרטים על כלי השיט ותיאורו, פרטי קו הטעינה שלו ושאר הפרטים שמילוים נדרש בדפים המיועדים לכך, על פי טופס היומן הרשמי.

{{ח:סעיף|11|חובת רישום רשומות במקרים מסויימים}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט של אניה חייב לרשום ביומן הרשמי רשומות לגבי הענינים המפורטים להלן, במועד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בתקנה 12}}:
{{ח:תתת|(1)}} שם קברניט כלי השיט ואם הוחלף – שם הקברניט החדש;
{{ח:תתת|(2)}} שמו של כל איש צוות אשר נשכר ושירת כימאי בכלי השיט ונטשו או לא הצטרף אליו בשעת הפלגתו ממקום בישראל או בחוץ לארץ לפני גמר שכירותו;
{{ח:תתת|(3)}} כל שינוי בתפקיד של איש מאנשי צוות כלי השיט;
{{ח:תתת|(4)}} כל סכסוך עבודה או סכסוך אחר, התפרצות, או קטטה שנתגלעו בכלי השיט, והאמצעים שננקטו לגביהם;
{{ח:תתת|(5)}} כל תלונה על ידי שנים או יותר מאנשי צוות כלי השיט על תנאי המגורים, או הציוד, או על טיב המזון או המים, ופרטי כל חקירה בנדון זה ומסקנותיה, וכן פרטי האמצעים שננקטו בנדון זה;
{{ח:תתת|(6)}} כל תלונה על ידי איש צוות או אדם אחר הנמצא בכלי השיט על עבירה שנעברה כלפיו;
{{ח:תתת|(7)}} כל עבירה שבה הואשם איש מאנשי צוות כלי השיט בתקופת שירותו, אם על דיני ישראל ואם על דיני מדינת חוץ, הליכי החקירה והמשפט הכרוכים בעבירה ופסק הדין שנפסק, או כל החלטה אחרת שניתנה לגביה;
{{ח:תתת|(8)}} כל עבירה על המשמעת שעבר איש מאנשי צוות כלי השיט בתקופת שירותו, נסיבותיה והפעולות שננקטו לגביה;
{{ח:תתת|(9)}} כל עבירה שבה הואשם אדם המפליג בכלי השיט, תוך כדי ההפלגה, הליכי החקירה והמשפט הכרוכים בעבירה ופסק הדין שנפסק, או כל החלטה אחרת שניתנה לגביה;
{{ח:תתת|(10)}} כל תאונה, פגיעה, חבלה או מחלה שאירעה לאיש מאנשי צוות כלי השיט ולכל אדם המפליג בו או העובד עליו, נסיבותיה, הטיפול בה ומצבו של הנפגע או החולה בתום הטיפול, ובמקרה של הורדת הנפגע או החולה בחוץ לארץ – הסידורים שנעשו לשם הבטחת הטיפול בו; בפסקה זו ”מחלה“ – מחלה מידבקת או מחלה רצינית, למעט מחלה קלה אשר לא הצריכה אישפוז החולה למשך שלושה ימים לפחות;
{{ח:תתת|(11)}} כל מחלה מידבקת או מגפה שפקדה את כלי השיט, פרטי הטיפול בחולים והאמצעים שננקטו להדברתה;
{{ח:תתת|(12)}} כל פטירה שאירעה בכלי השיט ונסיבותיה, תאריך ומקום אירועה ופרטי הטיפול בגופת הנפטר;
{{ח:תתת|(13)}} פרטי שכרו של כל איש צוות שנפטר במשך תקופת המסע, לרבות הסכומים שנוכו משכרו והיתרה שנשארה לזכותו;
{{ח:תתת|(14)}} פרטים על רכושו וחפציו של כל איש צוות שנפטר במשך תקופת המסע ושנותרו בכלי השיט;
{{ח:תתת|(15)}} כל נישואין שסודרו בכלי השיט, תאריך הנישואין, שמות הנישאים, פרטי תעודות הזהות שלהם ושם ותואר מסדר הנישואין;
{{ח:תתת|(16)}} כל לידה שאירעה בכלי השיט, תאריכה, שם הנולד ושם הוריו;
{{ח:תתת|(17)}} כל התנגשות עם כלי שיט אחר, עם קרקע או עם מיתקנים שאירעה לכלי השיט, נסיבותיה, האבידות והנזק שנגרמו על ידיה, בגוף וברכוש, פרטי החקירה בה ומסקנותיה, וכל הליך משפטי הכרוך בה וכל טיפול בכלי השיט בעקבותיה;
{{ח:תתת|(18)}} כל תקלה שאירעה לכלי השיט, למנועיו, מיתקניו, ציודו ומכשיריו, נסיבות התקלה, האבידות והנזק בגוף וברכוש שנגרמו על ידיה, האמצעים שננקטו לגביה, פרטי החקירה בה ומסקנותיה וכל דבר אחר הכרוך בה;
{{ח:תתת|(19)}} כל בדיקה רשמית של כלי השיט;
{{ח:תתת|(20)}} כל תיקון, הנוגע לבטיחות כלי השיט או בטחון הצוות;
{{ח:תתת|(21)}} כל מעצר או עיקול של כלי השיט על־פי צו של מוסד משפטי מוסמך, פרטי המעצר, העיקול והתביעה, והטיפול בהם ותוצאותיו;
{{ח:תתת|(22)}} כל עיכוב של כלי השיט על ידי שלטונות כל שהם, נסיבותיו, הטיפול בו ותוצאותיו;
{{ח:תתת|(23)}} כל כתב מחאה שהוגש לקברניט כלי השיט או על ידיו;
{{ח:תתת|(24)}} כל קריאה לעזרה שנתקבלה על ידי כלי השיט, הפעולה שננקטה על ידיו, ובמקרה של אי היענות לקריאה – הסיבה לכך;
{{ח:תתת|(25)}} כל שירות הצלה שהגיש כלי השיט, וכן כל שירות הצלה שהוגש לו על ידי כלי שיט אחר, נסיבותיהם, פרטי השירותים, תוצאותיהם וערכם המשוער;
{{ח:תתת|(26)}} כל סטיה שסטה כלי השיט ממסלול השיט המיועד ונסיבותיה, וכל החלטה של הקברניט בנדון זה ונימוקיה;
{{ח:תתת|(27)}} פרטי כל אימון ותירגול בשימוש בציוד ומכשירים אשר ניתן לצוות כלי השיט;
{{ח:תתת|(28)}} מציאות כל אדם שאינו מאנשי צוות כלי השיט, בעליו או שליחו או מן הנוסעים בו והצעדים שננקטו לגביו;
{{ח:תתת|(29)}} פרטי שקיעת כלי השיט בעת הפלגתו מנמל בישראל או בחוץ לארץ;
{{ח:תתת|(30)}} פרטי קו הטעינה, קיום אטימות המים של כלי השיט, תרגילים ובדיקות, וכן כל פרטים אחרים על מהלך השיט שמילוים נדרש בדפים המיועדים לכך על פי טופס היומן הרשמי;
{{ח:תתת|(31)}} שינויים במבנה כלי השיט, כמו כן שינויים בצורת הפעלתו מכלי שיט בעל סיפון סגור לכלי שיט בעל סיפון פתוח ולהיפך.
{{ח:תת|(ב)}} קברניט של ספינה חייב לרשום ביומן הרשמי רשומות לגבי הענינים המפורטים להלן, במועד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בתקנה 12}} –
{{ח:תתת|(1)}} שמו של כל איש צוות המשרת בכלי השיט, פרטי ותנאי שכירותו;
{{ח:תתת|(2)}} שמו של כל איש צוות אשר פרש משירותו בכלי השיט כדין, מקום וזמן פרישתו ונסיבותיה, ופרטי השכר וכל תשלום אחר אשר הגיע לו וששולם לו עם הפרישה;
{{ח:תתת|(3)}} כל הרשומות המפורטות בפסקאות (4) עד (14) ועד בכלל ובפסקאות (17) עד (28) ועד בכלל, של תקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|12|מועד הרישום}}
{{ח:תת|(א)}} רשומה הטעונה רישום ביומן רשמי בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 11|לתקנה 11}}, תירשם בו ככל האפשר מיד אחרי אירועו של הדבר שאליו היא מתייחסת, תוך ציון תאריך אירועו.
{{ח:תת|(ב)}} לא נעשה הרישום ביום האירוע – יירשם בה התאריך שבו אירע הדבר שנרשם וכן תאריך הרישום.
{{ח:תת|(ג)}} רשומה שהמועד שבו יש לרשמה נקבע בטופס היומן הרשמי – תירשם באותו מועד.

{{ח:סעיף|13|חתימת רשומה}}
{{ח:תת|(א)}} כל רשומה ביומן הרשמי תיחתם בידי הקברניט ובידי החובל הראשון או איש צוות אחר של כלי השיט.
{{ח:תת|(ב)}} כל מחיקה, תיקון או שינוי בפרטי השכירות והפיטורים שנעשו ביומן הרשמי יאושרו בחתימתו של איש הצוות הנוגע בדבר ואם לא אושרו כאמור יראו אותם כאילו לא נעשו.
{{ח:תת|(ג)}} רשומה המתייחסת למקרה פטירה, מחלה, חבלה או פגיעה, תיחתם על ידי הקברניט ועל ידי רופא כלי השיט, אם יש כזה, ובהעדר רופא – על ידי האחראי לעזרה הרפואית בכלי השיט.

{{ח:סעיף|13א|אישור העתקי היומן|תיקון: תשי״ח־2, תשכ״ה, תשכ״ו}}
{{ח:ת}} מנהל המחלקה לשירותים טכניים רשאי לאשר העתקים מן הרשומות שביומן רשמי.

{{ח:סעיף|14|הצגת יומן רשמי|תיקון: תשי״ח־3, תשכ״ה, תשכ״ו}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} קברניט של כלי שיט, שאינו ספינת דיג, חייב להציג את היומן הרשמי תוך 24 שעות מבואו של כלי השיט –
{{ח:תתתת|(א)}} לנמל ישראל – בפני מנהל המחלקה לשירותים טכניים;
{{ח:תתתת|(ב)}} לנמל בחוץ לארץ – בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל, אם מצוי בו כזה;
{{ח:תתת|(2)}} לא מצוי נציג כאמור בפסקה (1)(ב), חייב הקברניט לשלוח, כאמור להלן, בדואר רשום העתק מלא ונכון החתום על ידיו מכל רשומה שנרשמה במסעו האחרון ולציין את דבר המשלוח ביומן הרשמי –
{{ח:תתתת|(א)}} לנציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל הקרוב שבאותה ארץ אם מצוי בה כזה, ואם לא –
{{ח:תתתת|(ב)}} לנציג כאמור הקרוב לאותה ארץ.
{{ח:תת|(ב)}} קברניט של ספינת דיג, חייב להציג את היומן הרשמי –
{{ח:תתת|(1)}} לפני כל הפלגה למקום הנמצא במרחק של יותר מ־50 מילין מתחום מימי החופין של ישראל, כמו־כן תוך 24 שעות משובו מהפלגה כזאת – בפני מנהל מחלקה לשירותים טכניים;
{{ח:תתת|(2)}} בנמל בחוץ לארץ – בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל אם מצוי בו כזה;
{{ח:תתת|(3)}} בפני מנהל מחלקה לשירותים טכניים בכל שנה ב־1 באפריל וב־1 באוקטובר ואם בתאריכים אלה כלי השיט היה בהפלגה – מיד עם שובו לנמל או לכל מקום אחר שבחוף בישראל.

{{ח:סעיף|15|מסירת יומן רשמי למנהל המחלקה לשירותים טכניים|תיקון: תשכ״ה, תשכ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שוהה כלי שיט בנמל ישראל יותר מ־24 שעות רצופות, ימסור הקברניט את היומן הרשמי למנהל מחלקה לשירותים טכניים בעת הצגתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|תקנה 14}}.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל המחלקה לשירותים טכניים יחזיר לקברניט את היומן אשר נמסר לו כאמור לפני הפלגתו של כלי השיט מאותו נמל.

{{ח:סעיף|16|מסירת יומן רשמי או הצגתו עם פיטורי הצוות|תיקון: תשכ״ה, תשכ״ו}}
{{ח:ת}} פוטר צוות כלי השיט – חייב הקברניט – כשכלי השיט נמצא בנמל ישראלי – למסור את היומן הרשמי – תוך 24 שעות מעת הפיטורים למנהל המחלקה לשירותים טכניים, ואם כלי השיט נמצא בחוץ לארץ – להציג את היומן הרשמי בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל או לשלוח בדואר רשום העתק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בתקנה 14}}, תוך ציון דבר המשלוח ביומן הרשמי.

{{ח:סעיף|17|אישור ההצגה|תיקון: תשכ״ה, תשכ״ו}}
{{ח:ת}} הוצג יומן רשמי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בתקנה 14}} {{ח:פנימי|סעיף 16|או 16}}, יאושר דבר הצגתו ביומן על ידי מנהל המחלקה לשירותים טכניים או הנציג הדיפלומטי או הקונסולרי של ישראל שבפניו הוצג, בחתימתם ובציון התאריך והשעה של ההצגה.

{{ח:סעיף|18|החזרת יומן רשמי|תיקון: תשכ״ה, תשכ״ו}}
{{ח:ת}} הועבר כלי השיט לבעל אחר, שונה השימוש בו, ניטש או אבד, חייב קברניטו של כלי השיט, להמציא את היומן הרשמי תוך חודש ימים, למנהל המחלקה לשירותים טכניים שבנמל בו רשום כלי השיט.

{{ח:סעיף|19|החלפת יומן רשמי מושחת|תיקון: תשכ״ה, תשכ״ו}}
{{ח:ת}} הושחת יומן רשמי באופן, שלדעת מנהל המחלקה לשירותים טכניים, אין הוא ניתן לשימוש עוד, רשאי מנהל המחלקה לשירותים טכניים להחליפו בחדש.

{{ח:סעיף|20|מתן יומן רשמי חדש או הוספת דפים|תיקון: תשכ״ה, תשכ״ו}}
{{ח:ת}} נתמלאו ביומן רשמי כל הדפים המיועדים לרישום, רשאי מנהל המחלקה לשירותים טכניים – בנמל ישראל, או הנציג הדיפלומטי או הקונסולרי של ישראל – בנמל בחוץ לארץ, להחליפו בחדש או להוסיף בו דפים הנושאים כל אחד מספר סידורי, חותמו וחתימתו של מנהל המחלקה לשירותים טכניים או הנציג הדיפלומטי או הקונסולרי, הכל לפי הענין.

{{ח:סעיף|21|אבדן יומן רשמי|תיקון: תשכ״ה, תשכ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} אבד יומן רשמי, יודיע קברניט כלי השיט מיד על האבידה למנהל המחלקה לשירותים טכניים שבנמל בו רשום כלי השיט ויצרף להודעתו הצהרה בכתב המפרטת את נסיבות האבדן.
{{ח:תת|(ב)}} מסר הקברניט הודעה והצהרה כאמור, וכל אישור נוסף שמנהל המחלקה לשירותים טכניים דרש ממנו, רשאי מנהל המחלקה לשירותים טכניים ליתן יומן רשמי חדש במקום האבוד.
{{ח:תת|(ג)}} נמצא היומן הרשמי שאבד והושב לבעל כלי השיט או קברניטו, חייבים הם להחזירו מיד למנהל המחלקה לשירותים טכניים.

{{ח:סעיף|22|הגבלת תוקף וביטול|תיקון: תשכ״ה, תשכ״ו}}
{{ח:ת}} מנהל המחלקה לשירותים טכניים רשאי בכל עת להגביל את תקפו של יומן רשמי ולבטלו.

{{ח:סעיף|23|רשות לבדוק יומן רשמי|תיקון: תשכ״ה, תשכ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל, מנהל המחלקה לשירותים טכניים, נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל, קצין משטרת ישראל בדרגת מפקח ומעלה וכל אדם המורשה על ידיהם בכתב, רשאי לעלות על כלי שיט ולבדוק את יומנו הרשמי, וקברניטו של כלי שיט חייב להציגו בפניהם, לפי דרישה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימנע אדם את הרשאים לבדוק יומן רשמי כאמור מלעלות על כלי שיט ומלבדוק את יומנו הרשמי ולא יפריעם בכך.

{{ח:סעיף|24|פטור}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לפטור בכתב כל כלי שיט או כל סוג של כלי שיט מתחולתן של תקנות אלה, כולן או מקצתן.

{{ח:סעיף|25|אגרה והצמדה|תיקון: תשל״ז, תשל״ז־2, תשמ״ב, תשמ״ח, תשמ״ט, תשס״ב, תשס״ז, [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} עם מסירת יומן רשמי לקברניט אניה תשולם אגרה של 20 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 1989; בשנת 2016, 117 ש״ח)}}.
{{ח:תתת|(2)}} עם מסירת יומן רשמי לקברניט ספינה תשולם אגרה של 20 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 1989; בשנת 2016, 117 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ב)}} סכומי האגרות הנקובים בתקנת משנה (א) ישתנו ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום השינוי), לפי שיעור השינוי של מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – המדד) בחודש נובמבר שקדם ליום השינוי, לעומת המדד שפרסמה בחודש נובמבר שקדם ליום השינוי הקודם; סכומים שהשתנו כאמור, יעוגלו לשקל החדש השלם הקרוב.

{{ח:סעיף|26|ענשים}}
{{ח:ת}} העובר על תקנה מתקנות אלה, דינו – מאסר שלושה חדשים או קנס 50 לירות או שני הענשים כאחד.

{{ח:סעיף|27|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הנמלים (יומן רשמי לכלי שיט), תשי״ז–1957“.

{{ח:חתימות|י׳ בתמוז תשי״ז (9 ביולי 1957)}}
* '''משה כרמל'''&lt;br&gt;שר התחבורה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>2kxmhgcmsyw3tmemgzt4ns3glt5r6pg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756048</id>
    <revision>
      <id>3086530</id>
      <parentid>3086495</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T19:15:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086530</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1769" sha1="r1n9q4k4irk0o8qzev08fph511ngszc" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן||א|ב}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר  לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים, וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד, וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;כִּי אִם בְּתוֹרַת יְיָ חֶפְצוֹ, וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם, אֲשֶׁר פִּרְיוֹ  יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל, וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;לֹא כֵן הָרְשָׁעִים, כִּי אִם כַּמֹּץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;עַל כֵּן  לֹא יָקֻמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט, וְחַטָּאִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;כִּי יוֹדֵעַ יְיָ דֶּרֶךְ צַדִּיקִים, וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>r1n9q4k4irk0o8qzev08fph511ngszc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756049</id>
    <revision>
      <id>3086531</id>
      <parentid>3086497</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T19:15:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086531</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2933" sha1="03hahe9ha7i31sez2fq4pivpsdh8xk2" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|א|ב|ג}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם, וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;יִתְיַצְּבוּ  מַלְכֵי אֶרֶץ, וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד, עַל יְיָ וְעַל מְשִׁיחוֹ׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;נְנַתְּקָה אֶת מוֹסְרוֹתֵימוֹ, וְנַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ עֲבֹתֵימוֹ׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק, אֲדֹנָי יִלְעַג לָמוֹ׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;אָז יְדַבֵּר אֵלֵימוֹ בְאַפּוֹ, וּבַחֲרוֹנוֹ יְבַהֲלֵמוֹ׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וַאֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי, עַל צִיּוֹן הַר קָדְשִׁי׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;אֲסַפְּרָה אֶל חֹק, יְיָ אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה, אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה גוֹיִם נַחֲלָתֶךָ, וַאֲחֻזָּתְךָ אַפְסֵי אָרֶץ׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;תְּרֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל, כִּכְלִי יוֹצֵר תְּנַפְּצֵם׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וְעַתָּה מְלָכִים הַשְׂכִּילוּ, הִוָּסְרוּ שֹׁפְטֵי אָרֶץ׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;עִבְדוּ אֶת יְיָ בְּיִרְאָה, וְגִילוּ בִּרְעָדָה׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;נַשְּׁקוּ בַר, פֶּן יֶאֱנַף  וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ, כִּי יִבְעַר כִּמְעַט אַפּוֹ, אַשְׁרֵי כָּל חוֹסֵי בוֹ׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>03hahe9ha7i31sez2fq4pivpsdh8xk2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/ג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756050</id>
    <revision>
      <id>3086532</id>
      <parentid>3086498</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T19:16:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086532</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2158" sha1="d0zbxt7kyres61ke23rfh1o90foyma7" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|ב|ג|ד}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;מִזְמוֹר לְדָוִד, בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי  אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;יְיָ מָה רַבּוּ צָרָי, רַבִּים קָמִים עָלָי׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;רַבִּים אֹמְרִים לְנַפְשִׁי, אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵאלֹהִים סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וְאַתָּה יְיָ מָגֵן בַּעֲדִי, כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;קוֹלִי אֶל יְיָ אֶקְרָא, וַיַּעֲנֵנִי מֵהַר קָדְשׁוֹ סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה, הֱקִיצוֹתִי, כִּי יְיָ יִסְמְכֵנִי׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;לֹא אִירָא מֵרִבְבוֹת עָם, אֲשֶׁר סָבִיב שָׁתוּ עָלָי׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;קוּמָה יְיָ,  הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהַי, כִּי הִכִּיתָ אֶת כָּל אֹיְבַי לֶחִי, שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;לַייָ הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>d0zbxt7kyres61ke23rfh1o90foyma7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/ד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756052</id>
    <revision>
      <id>3086533</id>
      <parentid>3086496</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T19:16:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086533</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2307" sha1="dpxkreb05hj65s8jh5d45r5yjo23m2f" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|ג|ד|ה}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;בְּקָרְאִי עֲנֵנִי  אֱלֹהֵי צִדְקִי, בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי, חָנֵּנִי וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;בְּנֵי אִישׁ, עַד מֶה כְבוֹדִי לִכְלִמָּה, תֶּאֱהָבוּן רִיק, תְּבַקְשׁוּ כָזָב סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וּדְעוּ כִּי הִפְלָה יְיָ חָסִיד לוֹ, יְיָ יִשְׁמַע בְּקָרְאִי אֵלָיו׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ, אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;זִבְחוּ זִבְחֵי צֶדֶק, וּבִטְחוּ אֶל יְיָ׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;רַבִּים אֹמְרִים מִי יַרְאֵנוּ טוֹב, נְסָה עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ, יְיָ׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי, מֵעֵת דְּגָנָם וְתִירוֹשָׁם רָבּוּ׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו אֶשְׁכְּבָה וְאִישָׁן, כִּי אַתָּה יְיָ לְבָדָד, לָבֶטַח תּוֹשִׁיבֵנִי׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>dpxkreb05hj65s8jh5d45r5yjo23m2f</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/ה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756053</id>
    <revision>
      <id>3086534</id>
      <parentid>3086499</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T19:17:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086534</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3344" sha1="i1jr16iknp4umy7rlr9y3gcfjwgfcud" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|ד|ה|ו}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לַמְנַצֵּחַ אֶל הַנְּחִילוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;אֲמָרַי הַאֲזִינָה יְיָ, בִּינָה הֲגִיגִי׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;הַקְשִׁיבָה  לְקוֹל שַׁוְעִי מַלְכִּי וֵאלֹהָי, כִּי אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;יְיָ בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי, בֹּקֶר אֶעֱרָךְ לְךָ וַאֲצַפֶּה׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;כִּי  לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה, לֹא יְגֻרְךָ רָע׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;לֹא יִתְיַצְּבוּ הוֹלְלִים לְנֶגֶד עֵינֶיךָ, שָׂנֵאתָ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;תְּאַבֵּד דֹּבְרֵי כָזָב, אִישׁ דָּמִים וּמִרְמָה יְתָעֵב יְיָ׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ אָבוֹא בֵיתֶךָ, אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;יְיָ נְחֵנִי בְצִדְקָתֶךָ לְמַעַן שׁוֹרְרָי, הַיְשַׁר לְפָנַי דַּרְכֶּךָ׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;כִּי אֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה, קִרְבָּם הַוּוֹת, קֶבֶר פָּתוּחַ גְּרֹנָם, לְשׁוֹנָם יַחֲלִיקוּן׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;הַאֲשִׁימֵם אֱלֹהִים, יִפְּלוּ מִמֹּעֲצוֹתֵיהֶם, בְּרֹב פִּשְׁעֵיהֶם הַדִּיחֵמוֹ, כִּי מָרוּ בָךְ׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וְיִשְׂמְחוּ כָל חוֹסֵי בָךְ, לְעוֹלָם יְרַנֵּנוּ, וְתָסֵךְ עָלֵימוֹ, וְיַעְלְצוּ בְךָ אֹהֲבֵי שְׁמֶךָ׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;כִּי אַתָּה תְּבָרֵךְ צַדִּיק, יְיָ, כַּצִּנָּה רָצוֹן תַּעְטְרֶנּוּ׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>i1jr16iknp4umy7rlr9y3gcfjwgfcud</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/ו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756054</id>
    <revision>
      <id>3086535</id>
      <parentid>3086500</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T19:17:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086535</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2643" sha1="0vwapksm7zsytps4c0vnzr7mbm8119a" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|ה|ו|ז}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת עַל הַשְּׁמִינִית, מִזְמוֹר לְדָוִד׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;יְיָ אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנִי, וְאַל בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;חָנֵּנִי יְיָ כִּי אֻמְלַל אָנִי, רְפָאֵנִי יְיָ כִּי נִבְהֲלוּ עֲצָמָי׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וְנַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאֹד, וְאַתָּה יְיָ עַד מָתָי׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;שׁוּבָה יְיָ חַלְּצָה נַפְשִׁי, הוֹשִׁיעֵנִי לְמַעַן חַסְדֶּךָ׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;כִּי אֵין בַּמָּוֶת זִכְרֶךָ, בִּשְׁאוֹל מִי יוֹדֶה לָּךְ׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי אַשְׂחֶה בְכָל לַיְלָה מִטָּתִי, בְּדִמְעָתִי עַרְשִׂי אַמְסֶה׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;עָשְׁשָׁה מִכַּעַס עֵינִי, עָתְקָה בְּכָל צוֹרְרָי׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;סוּרוּ מִמֶּנִּי כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן, כִּי שָׁמַע יְיָ קוֹל בִּכְיִי׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;שָׁמַע יְיָ תְּחִנָּתִי, יְיָ תְּפִלָּתִי יִקָּח׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ מְאֹד כָּל אֹיְבָי, יָשֻׁבוּ יֵבֹשׁוּ רָגַע׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>0vwapksm7zsytps4c0vnzr7mbm8119a</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/ח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756055</id>
    <revision>
      <id>3086537</id>
      <parentid>3086502</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T19:18:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086537</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2481" sha1="1im8nx79wiibpoazl20guj5wtjl3j80" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|ז|ח|ט}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית מִזְמוֹר לְדָוִד׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;יְיָ אֲדֹנֵינוּ, מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז, לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ, לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ, יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ, וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים, וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ, כֹּל שַׁתָּה תַחַת רַגְלָיו׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;צֹנֶה וַאֲלָפִים כֻּלָּם, וְגַם בַּהֲמוֹת שָׂדָי׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;צִפּוֹר שָׁמַיִם וּדְגֵי הַיָּם, עֹבֵר אָרְחוֹת יַמִּים׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;יְיָ אֲדֹנֵינוּ, מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>1im8nx79wiibpoazl20guj5wtjl3j80</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/ז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756056</id>
    <revision>
      <id>3086536</id>
      <parentid>3086501</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T19:17:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086536</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4342" sha1="q8g0qnccim3aar9uy1132ootn6h06rc" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|ו|ז|ח}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;שִׁגָּיוֹן לְדָוִד, אֲשֶׁר שָׁר לַייָ עַל דִּבְרֵי כוּשׁ בֶּן יְמִינִי׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;יְיָ אֱלֹהַי בְּךָ חָסִיתִי, הוֹשִׁיעֵנִי מִכָּל רֹדְפַי וְהַצִּילֵנִי׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;פֶּן יִטְרֹף כְּאַרְיֵה נַפְשִׁי, פֹּרֵק וְאֵין מַצִּיל׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;יְיָ אֱלֹהַי אִם עָשִׂיתִי זֹאת, אִם יֶשׁ עָוֶל בְּכַפָּי׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;אִם גָּמַלְתִּי שׁוֹלְמִי רָע, וָאֲחַלְּצָה צוֹרְרִי רֵיקָם׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;יִרַדֹּף אוֹיֵב נַפְשִׁי וְיַשֵּׂג וְיִרְמֹס לָאָרֶץ חַיָּי, וּכְבוֹדִי לֶעָפָר יַשְׁכֵּן סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;קוּמָה יְיָ בְּאַפֶּךָ, הִנָּשֵׂא בְּעַבְרוֹת צוֹרְרָי, וְעוּרָה אֵלַי מִשְׁפָּט צִוִּיתָ׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וַעֲדַת לְאֻמִּים תְּסוֹבְבֶךָּ, וְעָלֶיהָ לַמָּרוֹם שׁוּבָה׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;יְיָ יָדִין עַמִּים, שָׁפְטֵנִי יְיָ כְּצִדְקִי וּכְתֻמִּי עָלָי׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;יִגְמָר נָא רַע רְשָׁעִים וּתְכוֹנֵן צַדִּיק, וּבֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת אֱלֹהִים צַדִּיק׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;מָגִנִּי עַל אֱלֹהִים, מוֹשִׁיעַ יִשְׁרֵי לֵב׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;אֱלֹהִים שׁוֹפֵט צַדִּיק, וְאֵל זֹעֵם בְּכָל יוֹם׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;אִם לֹא יָשׁוּב חַרְבּוֹ יִלְטוֹשׁ, קַשְׁתּוֹ דָרַךְ וַיְכוֹנְנֶהָ׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וְלוֹ הֵכִין כְּלֵי מָוֶת, חִצָּיו לְדֹלְקִים יִפְעָל׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;הִנֵּה יְחַבֶּל אָוֶן, וְהָרָה עָמָל וְיָלַד שָׁקֶר׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;בּוֹר כָּרָה וַיַּחְפְּרֵהוּ, וַיִּפֹּל בְּשַׁחַת יִפְעָל׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;יָשׁוּב עֲמָלוֹ בְרֹאשׁוֹ, וְעַל קָדְקֳדוֹ חֲמָסוֹ יֵרֵד׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יח}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;אוֹדֶה יְיָ כְּצִדְקוֹ, וַאֲזַמְּרָה שֵׁם יְיָ עֶלְיוֹן׃ &lt;קטע סוף=יח/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>q8g0qnccim3aar9uy1132ootn6h06rc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/ט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756057</id>
    <revision>
      <id>3086538</id>
      <parentid>3086503</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T19:18:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086538</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5119" sha1="j1kpl27jhmo0ttdy8zr68aiy4t4x9ym" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|ח|ט|י}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לַמְנַצֵּחַ עַל מוּת לַבֵּן, מִזְמוֹר לְדָוִד׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;אוֹדֶה יְיָ בְּכָל לִבִּי, אֲסַפְּרָה כָּל נִפְלְאוֹתֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;אֶשְׂמְחָה וְאֶעֶלְצָה בָךְ, אֲזַמְּרָה שִׁמְךָ עֶלְיוֹן׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;בְּשׁוּב אוֹיְבַי אָחוֹר, יִכָּשְׁלוּ וְיֹאבְדוּ מִפָּנֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;כִּי עָשִׂיתָ מִשְׁפָּטִי וְדִינִי, יָשַׁבְתָּ לְכִסֵּא שׁוֹפֵט צֶדֶק׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;גָּעַרְתָּ גוֹיִם, אִבַּדְתָּ רָשָׁע, שְׁמָם מָחִיתָ לְעוֹלָם וָעֶד׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;הָאוֹיֵב, תַּמּוּ חֳרָבוֹת לָנֶצַח, וְעָרִים נָתַשְׁתָּ, אָבַד זִכְרָם הֵמָּה׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וַייָ לְעוֹלָם יֵשֵׁב, כּוֹנֵן לַמִּשְׁפָּט כִּסְאוֹ׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק, יָדִין לְאֻמִּים בְּמֵישָׁרִים׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וִיהִי יְיָ מִשְׂגָּב לַדָּךְ, מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וְיִבְטְחוּ בְךָ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, כִּי לֹא עָזַבְתָּ דֹרְשֶׁיךָ יְיָ׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;זַמְּרוּ, לַייָ יֹשֵׁב צִיּוֹן, הַגִּידוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;כִּי דֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר, לֹא שָׁכַח צַעֲקַת עֲנָוִים׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;חָנְנֵנִי יְיָ רְאֵה עָנְיִי מִשֹּׂנְאָי, מְרוֹמְמִי מִשַּׁעֲרֵי מָוֶת׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;לְמַעַן אֲסַפְּרָה כָּל תְּהִלָּתֶיךָ, בְּשַׁעֲרֵי בַת צִיּוֹן אָגִילָה בִּישׁוּעָתֶךָ׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;טָבְעוּ גוֹיִם בְּשַׁחַת עָשׂוּ, בְּרֶשֶׁת זוּ טָמָנוּ נִלְכְּדָה רַגְלָם׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;נוֹדַע יְיָ מִשְׁפָּט עָשָׂה, בְּפֹעַל כַּפָּיו נוֹקֵשׁ רָשָׁע, הִגָּיוֹן סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יח}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;יָשׁוּבוּ רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה, כָּל גּוֹיִם שְׁכֵחֵי אֱלֹהִים׃ &lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יט}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;כִּי לֹא לָנֶצַח יִשָּׁכַח אֶבְיוֹן, תִּקְוַת עֲנִיִּים תֹּאבַד לָעַד׃ &lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כ}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;קוּמָה יְיָ אַל יָעֹז אֱנוֹשׁ, יִשָּׁפְטוּ גוֹיִם עַל פָּנֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כא}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;שִׁיתָה יְיָ מוֹרָה לָהֶם, יֵדְעוּ גוֹיִם אֱנוֹשׁ הֵמָּה סֶּלָה׃ &lt;קטע סוף=כא/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>j1kpl27jhmo0ttdy8zr68aiy4t4x9ym</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/י</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756058</id>
    <revision>
      <id>3086539</id>
      <parentid>3086504</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T19:18:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086539</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4583" sha1="frd4se5k34nxmybjwj9t5wr554otzv8" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|ט|י|יא}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לָמָה יְיָ תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק, תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;בְּגַאֲוַת רָשָׁע יִדְלַק עָנִי, יִתָּפְשׂוּ בִּמְזִמּוֹת זוּ חָשָׁבוּ׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;כִּי הִלֵּל רָשָׁע עַל תַּאֲוַת נַפְשׁוֹ, וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ יְיָ׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;רָשָׁע כְּגֹבַהּ אַפּוֹ בַּל יִדְרֹשׁ, אֵין אֱלֹהִים כָּל מְזִמּוֹתָיו׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;יָחִילוּ דְרָכָו בְּכָל עֵת, מָרוֹם מִשְׁפָּטֶיךָ מִנֶּגְדּוֹ, כָּל צוֹרְרָיו יָפִיחַ בָּהֶם׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;אָמַר בְּלִבּוֹ בַּל אֶמּוֹט, לְדֹר וָדֹר אֲשֶׁר לֹא בְרָע׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;אָלָה פִּיהוּ מָלֵא וּמִרְמוֹת וָתֹךְ, תַּחַת לְשׁוֹנוֹ עָמָל וָאָוֶן׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;יֵשֵׁב בְּמַאְרַב חֲצֵרִים, בַּמִּסְתָּרִים יַהֲרֹג נָקִי, עֵינָיו לְחֵלְכָה יִצְפֹּנוּ׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;יֶאֱרֹב בַּמִּסְתָּר כְּאַרְיֵה בְסֻכֹּה, יֶאֱרֹב לַחֲטוֹף עָנִי, יַחְטֹף עָנִי בְּמָשְׁכוֹ בְרִשְׁתּוֹ׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;יִדְכֶּה יָשֹׁחַ, וְנָפַל בַּעֲצוּמָיו חֵל כָּאִים׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;אָמַר בְּלִבּוֹ שָׁכַח אֵל, הִסְתִּיר פָּנָיו, בַּל רָאָה לָנֶצַח׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;קוּמָה יְיָ אֵל נְשָׂא יָדֶךָ, אַל תִּשְׁכַּח עֲנָוִים׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;עַל מֶה נִאֵץ רָשָׁע ׀ אֱלֹהִים, אָמַר בְּלִבּוֹ לֹא תִדְרֹשׁ׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;רָאִתָה כִּי אַתָּה עָמָל וָכַעַס תַּבִּיט לָתֵת בְּיָדֶךָ, עָלֶיךָ יַעֲזֹב חֵלֵכָה, יָתוֹם אַתָּה הָיִיתָ עוֹזֵר׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;שְׁבֹר זְרוֹעַ רָשָׁע, וָרָע, תִּדְרוֹשׁ רִשְׁעוֹ בַל תִּמְצָא׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;יְיָ מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד, אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;תַּאֲוַת עֲנָוִים שָׁמַעְתָּ יְיָ, תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יח}} &lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;לִשְׁפֹּט יָתוֹם וָדָךְ, בַּל יוֹסִיף עוֹד לַעֲרֹץ אֱנוֹשׁ מִן הָאָרֶץ׃ &lt;קטע סוף=יח/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>frd4se5k34nxmybjwj9t5wr554otzv8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/יא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756059</id>
    <revision>
      <id>3086540</id>
      <parentid>3086508</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T19:19:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086540</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1911" sha1="fqhsjskwjhq7skdzhngo7t3ivl22kug" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|י|יא|יב}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד, בַּייָ חָסִיתִי, אֵיךְ תֹּאמְרוּ לְנַפְשִׁי, נוּדִי הַרְכֶם צִפּוֹר׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;כִּי הִנֵּה הָרְשָׁעִים יִדְרְכוּן קֶשֶׁת, כּוֹנְנוּ חִצָּם עַל יֶתֶר, לִירוֹת בְּמוֹ אֹפֶל לְיִשְׁרֵי לֵב׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;כִּי הַשָּׁתוֹת יֵהָרֵסוּן, צַדִּיק מַה פָּעָל׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;יְיָ בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ, יְיָ בַּשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ, עֵינָיו יֶחֱזוּ, עַפְעַפָּיו יִבְחֲנוּ בְּנֵי אָדָם׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;יְיָ צַדִּיק יִבְחָן, וְרָשָׁע וְאֹהֵב חָמָס שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;יַמְטֵר עַל רְשָׁעִים פַּחִים, אֵשׁ וְגָפְרִית וְרוּחַ זִלְעָפוֹת מְנָת כּוֹסָם׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;כִּי צַדִּיק יְיָ צְדָקוֹת אָהֵב, יָשָׁר יֶחֱזוּ פָנֵימוֹ׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>fqhsjskwjhq7skdzhngo7t3ivl22kug</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/יב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756060</id>
    <revision>
      <id>3086541</id>
      <parentid>3086509</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T19:19:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086541</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2329" sha1="0wo9vc1b373vrfe37fye7mcvyphxpai" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|יא|יב|יג}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לַמְנַצֵּחַ עַל הַשְּׁמִינִית מִזְמוֹר לְדָוִד׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;הוֹשִׁיעָה יְיָ כִּי גָמַר חָסִיד, כִּי פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;שָׁוְא יְדַבְּרוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, שְׂפַת חֲלָקוֹת בְּלֵב וָלֵב יְדַבֵּרוּ׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;יַכְרֵת יְיָ כָּל שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת, לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;אֲשֶׁר אָמְרוּ לִלְשֹׁנֵנוּ נַגְבִּיר, שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ, מִי אָדוֹן לָנוּ׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;מִשֹּׁד עֲנִיִּים מֵאֶנְקַת אֶבְיוֹנִים, עַתָּה אָקוּם יֹאמַר יְיָ, אָשִׁית בְּיֵשַׁע יָפִיחַ לוֹ׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת, כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל לָאָרֶץ, מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;אַתָּה יְיָ תִּשְׁמְרֵם, תִּצְּרֶנּוּ מִן הַדּוֹר זוּ לְעוֹלָם׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן, כְּרֻם זֻלּוּת לִבְנֵי אָדָם׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>0wo9vc1b373vrfe37fye7mcvyphxpai</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/יג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756061</id>
    <revision>
      <id>3086542</id>
      <parentid>3086510</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T19:19:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086542</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1585" sha1="czn23v7xjbevaxg5l96xt12hub92c7y" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|יב|יג|יד}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;עַד אָנָה יְיָ תִּשְׁכָּחֵנִי נֶצַח, עַד אָנָה תַּסְתִּיר אֶת פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;עַד אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי, יָגוֹן בִּלְבָבִי יוֹמָם, עַד אָנָה יָרוּם אֹיְבִי עָלָי׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;הַבִּיטָה עֲנֵנִי יְיָ אֱלֹהָי, הָאִירָה עֵינַי, פֶּן אִישַׁן הַמָּוֶת׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;פֶּן יֹאמַר אֹיְבִי יְכָלְתִּיו, צָרַי יָגִילוּ כִּי אֶמּוֹט׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַחְתִּי, יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ, אָשִׁירָה לַייָ, כִּי גָמַל עָלָי׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>czn23v7xjbevaxg5l96xt12hub92c7y</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/יד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756062</id>
    <revision>
      <id>3086543</id>
      <parentid>3086511</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T19:20:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086543</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1911" sha1="fz4rzrgyik976watikqzu0zctj8rwq6" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|יג|יד|טו}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים, הִשְׁחִיתוּ הִתְעִיבוּ עֲלִילָה, אֵין עֹשֵׂה טוֹב׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;יְיָ מִשָּׁמַיִם הִשְׁקִיף עַל בְּנֵי אָדָם, לִרְאוֹת הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל, דֹּרֵשׁ אֶת אֱלֹהִים׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;הַכֹּל סָר יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ, אֵין עֹשֵׂה טוֹב, אֵין גַּם אֶחָד׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;הֲלֹא יָדְעוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן, אֹכְלֵי עַמִּי אָכְלוּ לֶחֶם, יְיָ לֹא קָרָאוּ׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;שָׁם פָּחֲדוּ פָחַד, כִּי אֱלֹהִים בְּדוֹר צַדִּיק׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;עֲצַת עָנִי תָבִישׁוּ, כִּי יְיָ מַחְסֵהוּ׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל, בְּשׁוּב יְיָ שְׁבוּת עַמּוֹ, יָגֵל יַעֲקֹב, יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>fz4rzrgyik976watikqzu0zctj8rwq6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/טו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756063</id>
    <revision>
      <id>3086544</id>
      <parentid>3086512</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T19:21:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086544</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1402" sha1="qswjwgzt8iv2nuhbmhcvws1rwgb1byf" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|יד|טו|טז}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;מִזְמוֹר לְדָוִד, יְיָ מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ, מִי יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק, וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;לֹא רָגַל עַל לְשֹׁנוֹ, לֹא עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה, וְחֶרְפָּה לֹא נָשָׂא עַל קְרֹבוֹ׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס, וְאֶת יִרְאֵי יְיָ יְכַבֵּד, נִשְׁבַּע לְהָרַע וְלֹא יָמִר׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;כַּסְפּוֹ לֹא נָתַן בְּנֶשֶׁךְ וְשֹׁחַד עַל נָקִי לֹא לָקָח, עֹשֵׂה אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>qswjwgzt8iv2nuhbmhcvws1rwgb1byf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3086545</id>
      <parentid>3086544</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T19:21:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086545</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1414" sha1="3ioo62vk2x1hpb49dh9xr43w4filsi8" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|יד|טו|טז}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;מִזְמוֹר לְדָוִד, יְיָ מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ, מִי יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק, וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;לֹא רָגַל עַל לְשֹׁנוֹ, לֹא עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה, וְחֶרְפָּה לֹא נָשָׂא עַל קְרֹבוֹ׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס, וְאֶת יִרְאֵי יְיָ יְכַבֵּד, נִשְׁבַּע לְהָרַע וְלֹא יָמִר׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;כַּסְפּוֹ לֹא נָתַן בְּנֶשֶׁךְ וְשֹׁחַד עַל נָקִי לֹא לָקָח, עֹשֵׂה אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>3ioo62vk2x1hpb49dh9xr43w4filsi8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/טז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756064</id>
    <revision>
      <id>3086546</id>
      <parentid>3086513</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T19:22:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086546</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2763" sha1="gc5tb3h7wjxe4y0u6igd5x37000qlgi" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|טו|טז|יז}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;מִכְתָּם לְדָוִד, שָׁמְרֵנִי אֵל, כִּי חָסִיתִי בָךְ׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;אָמַרְתְּ לַייָ אֲדֹנָי אָתָּה, טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה, וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם, אַחֵר מָהָרוּ, בַּל אַסִּיךְ נִסְכֵּיהֶם מִדָּם, וּבַל אֶשָּׂא אֶת שְׁמוֹתָם עַל שְׂפָתָי׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;יְיָ מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי, אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים, אַף נַחֲלָת שָׁפְרָה עָלָי׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;אֲבָרֵךְ אֶת יְיָ אֲשֶׁר יְעָצָנִי, אַף לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;שִׁוִּיתִי יְיָ לְנֶגְדִּי תָמִיד, כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי, אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;כִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל, לֹא תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים, שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ, נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>gc5tb3h7wjxe4y0u6igd5x37000qlgi</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3086547</id>
      <parentid>3086546</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T19:22:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086547</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2775" sha1="1qul3rqry5pul9f72650z9ehualza00" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|טו|טז|יז}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;מִכְתָּם לְדָוִד, שָׁמְרֵנִי אֵל, כִּי חָסִיתִי בָךְ׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;אָמַרְתְּ לַייָ אֲדֹנָי אָתָּה, טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה, וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם, אַחֵר מָהָרוּ, בַּל אַסִּיךְ נִסְכֵּיהֶם מִדָּם, וּבַל אֶשָּׂא אֶת שְׁמוֹתָם עַל שְׂפָתָי׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;יְיָ מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי, אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים, אַף נַחֲלָת שָׁפְרָה עָלָי׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;אֲבָרֵךְ אֶת יְיָ אֲשֶׁר יְעָצָנִי, אַף לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;שִׁוִּיתִי יְיָ לְנֶגְדִּי תָמִיד, כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי, אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;כִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל, לֹא תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים, שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ, נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>1qul3rqry5pul9f72650z9ehualza00</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/יז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756065</id>
    <revision>
      <id>3086548</id>
      <parentid>3086514</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T19:23:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086548</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3984" sha1="pjrcibcdffl4fhk03qizbysxo1tzwi3" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|טז|יז|יח}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;תְּפִלָּה לְדָוִד, שִׁמְעָה יְיָ צֶדֶק, הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי, הַאֲזִינָה תְפִלָּתִי, בְּלֹא שִׂפְתֵי מִרְמָה׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִי יֵצֵא, עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;בָּחַנְתָּ לִבִּי פָּקַדְתָּ לַּיְלָה, צְרַפְתַּנִי בַל תִּמְצָא, זַמֹּתִי בַּל יַעֲבָר פִּי׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;לִפְעֻלּוֹת אָדָם בִּדְבַר שְׂפָתֶיךָ, אֲנִי שָׁמַרְתִּי אָרְחוֹת פָּרִיץ׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;תָּמֹךְ אֲשֻׁרַי בְּמַעְגְּלוֹתֶיךָ, בַּל נָמוֹטּוּ פְעָמָי׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;אֲנִי קְרָאתִיךָ כִי תַעֲנֵנִי אֵל, הַט אָזְנְךָ לִי שְׁמַע אִמְרָתִי׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;הַפְלֵה חֲסָדֶיךָ מוֹשִׁיעַ חוֹסִים, מִמִּתְקוֹמְמִים בִּימִינֶךָ׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן, בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנִי׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;מִפְּנֵי רְשָׁעִים זוּ שַׁדּוּנִי, אֹיְבַי בְּנֶפֶשׁ יַקִּיפוּ עָלָי׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;חֶלְבָּמוֹ סָּגְרוּ, פִּימוֹ דִּבְּרוּ בְגֵאוּת׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;אַשֻּׁרֵינוּ עַתָּה סְבָבוּנוּ, עֵינֵיהֶם יָשִׁיתוּ לִנְטוֹת בָּאָרֶץ׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;דִּמְיֹנוֹ כְּאַרְיֵה יִכְסוֹף לִטְרֹף, וְכִכְפִיר יֹשֵׁב בְּמִסְתָּרִים׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;קוּמָה יְיָ, קַדְּמָה פָנָיו, הַכְרִיעֵהוּ, פַּלְּטָה נַפְשִׁי מֵרָשָׁע חַרְבֶּךָ׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;מִמְתִים יָדְךָ יְיָ, מִמְתִים מֵחֶלֶד, חֶלְקָם בַּחַיִּים וּצְפוּנְךָ תְּמַלֵּא בִטְנָם, יִשְׂבְּעוּ בָנִים וְהִנִּיחוּ יִתְרָם לְעוֹלְלֵיהֶם׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ, אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>pjrcibcdffl4fhk03qizbysxo1tzwi3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/יח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756066</id>
    <revision>
      <id>3086549</id>
      <parentid>3086515</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T19:23:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086549</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12369" sha1="h0cfszi1hyrstoxheeurju9tetdk6od" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|יז|יח|יט}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לַמְנַצֵּחַ לְעֶבֶד יְיָ לְדָוִד, אֲשֶׁר דִּבֶּר לַייָ אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת, בְּיוֹם הִצִּיל יְיָ אוֹתוֹ מִכַּף כָּל אֹיְבָיו וּמִיַּד שָׁאוּל׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וַיֹּאמַר, אֶרְחָמְךָ יְיָ חִזְקִי׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;יְיָ סַלְעִי וּמְצוּדָתִי וּמְפַלְטִי, אֵלִי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ, מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי, מִשְׂגַּבִּי׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;מְהֻלָּל אֶקְרָא יְיָ, וּמִן אֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי מָוֶת, וְנַחֲלֵי בְלִיַּעַל יְבַעֲתוּנִי׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;חֶבְלֵי שְׁאוֹל סְבָבוּנִי, קִדְּמוּנִי מוֹקְשֵׁי מָוֶת׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;בַּצַּר לִי אֶקְרָא יְיָ, וְאֶל אֱלֹהַי אֲשַׁוֵּעַ, יִשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ קוֹלִי, וְשַׁוְעָתִי לְפָנָיו תָּבוֹא בְאָזְנָיו׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וַתִּגְעַשׁ וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ וּמוֹסְדֵי הָרִים יִרְגָּזוּ, וַיִּתְגָּעֲשׁוּ כִּי חָרָה לוֹ׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ וְאֵשׁ מִפִּיו תֹּאכֵל, גֶּחָלִים בָּעֲרוּ מִמֶּנּוּ׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד, וַעֲרָפֶל תַּחַת רַגְלָיו׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיָּעֹף, וַיֵּדֶא עַל כַּנְפֵי רוּחַ׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ, סְבִיבוֹתָיו סֻכָּתוֹ, חֶשְׁכַת מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;מִנֹּגַהּ נֶגְדּוֹ, עָבָיו עָבְרוּ, בָּרָד וְגַחֲלֵי אֵשׁ׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וַיַּרְעֵם בַּשָּׁמַיִם יְיָ, וְעֶלְיוֹן יִתֵּן קֹלוֹ, בָּרָד וְגַחֲלֵי אֵשׁ׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וַיִּשְׁלַח חִצָּיו וַיְפִיצֵם, וּבְרָקִים רָב וַיְהֻמֵּם׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וַיֵּרָאוּ אֲפִיקֵי מַיִם, וַיִּגָּלוּ מוֹסְדוֹת תֵּבֵל, מִגַּעֲרָתְךָ יְיָ, מִנִּשְׁמַת רוּחַ אַפֶּךָ׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;יִשְׁלַח מִמָּרוֹם יִקָּחֵנִי, יַמְשֵׁנִי מִמַּיִם רַבִּים׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;יַצִּילֵנִי מֵאֹיְבִי עָז, וּמִשֹּׂנְאַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי׃ &lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;יְקַדְּמוּנִי בְיוֹם אֵידִי, וַיְהִי יְיָ לְמִשְׁעָן לִי׃ &lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וַיּוֹצִיאֵנִי לַמֶּרְחָב, יְחַלְּצֵנִי כִּי חָפֵץ בִּי׃ &lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;יִגְמְלֵנִי יְיָ כְּצִדְקִי, כְּבֹר יָדַי יָשִׁיב לִי׃ &lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;כִּי שָׁמַרְתִּי דַּרְכֵי יְיָ, וְלֹא רָשַׁעְתִּי מֵאֱלֹהָי׃ &lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;כִּי כָל מִשְׁפָּטָיו לְנֶגְדִּי, וְחֻקֹּתָיו לֹא אָסִיר מֶנִּי׃ &lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וָאֱהִי תָמִים עִמּוֹ, וָאֶשְׁתַּמֵּר מֵעֲוֹנִי׃ &lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וַיָּשֶׁב יְיָ לִי כְצִדְקִי, כְּבֹר יָדַי לְנֶגֶד עֵינָיו׃ &lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;עִם חָסִיד תִּתְחַסָּד, עִם גְּבַר תָּמִים תִּתַּמָּם׃ &lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;עִם נָבָר תִּתְבָּרָר, וְעִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל׃ &lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;כִּי אַתָּה עַם עָנִי תוֹשִׁיעַ, וְעֵינַיִם רָמוֹת תַּשְׁפִּיל׃ &lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי, יְיָ אֱלֹהַי יַגִּיהַּ חָשְׁכִּי׃ &lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;כִּי בְךָ אָרֻץ גְּדוּד, וּבֵאלֹהַי אֲדַלֶּג שׁוּר׃ &lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ, אִמְרַת יְיָ צְרוּפָה, מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ׃ &lt;קטע סוף=לא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;כִּי מִי אֱלוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵי יְיָ, וּמִי צוּר זוּלָתִי אֱלֹהֵינוּ׃ &lt;קטע סוף=לב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;הָאֵל הַמְאַזְּרֵנִי חָיִל, וַיִּתֵּן תָּמִים דַּרְכִּי׃ &lt;קטע סוף=לג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;מְשַׁוֶּה רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת, וְעַל בָּמֹתַי יַעֲמִידֵנִי׃ &lt;קטע סוף=לד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;מְלַמֵּד יָדַי לַמִּלְחָמָה, וְנִחֲתָה קֶשֶׁת נְחוּשָׁה זְרוֹעֹתָי׃ &lt;קטע סוף=לה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לו/&gt;וַתִּתֶּן לִי מָגֵן יִשְׁעֶךָ, וִימִינְךָ תִסְעָדֵנִי וְעַנְוַתְךָ תַרְבֵּנִי׃ &lt;קטע סוף=לו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לז/&gt;תַּרְחִיב צַעֲדִי תַחְתָּי, וְלֹא מָעֲדוּ קַרְסֻלָּי׃ &lt;קטע סוף=לז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לח/&gt;אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם, וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם׃ &lt;קטע סוף=לח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לט/&gt;אֶמְחָצֵם וְלֹא יֻכְלוּ קוּם, יִפְּלוּ תַּחַת רַגְלָי׃ &lt;קטע סוף=לט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מ/&gt;וַתְּאַזְּרֵנִי חַיִל לַמִּלְחָמָה, תַּכְרִיעַ קָמַי תַּחְתָּי׃ &lt;קטע סוף=מ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מא/&gt;וְאֹיְבַי נָתַתָּה לִּי עֹרֶף, וּמְשַׂנְאַי אַצְמִיתֵם׃ &lt;קטע סוף=מא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מב/&gt;יְשַׁוְּעוּ וְאֵין מוֹשִׁיעַ, עַל יְיָ וְלֹא עָנָם׃ &lt;קטע סוף=מב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מג/&gt;וְאֶשְׁחָקֵם כְּעָפָר עַל פְּנֵי רוּחַ, כְּטִיט חוּצוֹת אֲרִיקֵם׃ &lt;קטע סוף=מג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מד/&gt;תְּפַלְּטֵנִי מֵרִיבֵי עָם, תְּשִׂימֵנִי לְרֹאשׁ גּוֹיִם, עַם לֹא יָדַעְתִּי יַעַבְדוּנִי׃ &lt;קטע סוף=מד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מה/&gt;לְשֵׁמַע אֹזֶן יִשָּׁמְעוּ לִי, בְּנֵי נֵכָר יְכַחֲשׁוּ לִי׃ &lt;קטע סוף=מה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מו/&gt;בְּנֵי נֵכָר יִבֹּלוּ, וְיַחְרְגוּ מִמִּסְגְּרוֹתֵיהֶם׃ &lt;קטע סוף=מו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מז/&gt;חַי יְיָ וּבָרוּךְ צוּרִי, וְיָרוּם אֱלוֹהֵי יִשְׁעִי׃ &lt;קטע סוף=מז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מח/&gt;הָאֵל הַנּוֹתֵן נְקָמוֹת לִי, וַיַּדְבֵּר עַמִּים תַּחְתָּי׃ &lt;קטע סוף=מח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מט/&gt;מְפַלְּטִי מֵאֹיְבָי, אַף מִן קָמַי תְּרוֹמְמֵנִי, מֵאִישׁ חָמָס תַּצִּילֵנִי׃ &lt;קטע סוף=מט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|נ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נ/&gt;עַל כֵּן אוֹדְךָ בַגּוֹיִם ׀ יְיָ, וּלְשִׁמְךָ אֲזַמֵּרָה׃ &lt;קטע סוף=נ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|נא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נא/&gt;מַגְדִּל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ, וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ, לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ, עַד עוֹלָם׃ &lt;קטע סוף=נא/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>h0cfszi1hyrstoxheeurju9tetdk6od</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/יט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756067</id>
    <revision>
      <id>3086551</id>
      <parentid>3086516</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T19:24:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086551</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3766" sha1="6ck8wms9xw28ys1bht846fvhyizk0kg" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|יח|יט|כ}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל, וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר, וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים, בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם, וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם, לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ, יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ, וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם, וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה, מְשִׁיבַת נָפֶשׁ, עֵדוּת יְיָ נֶאֱמָנָה, מַחְכִּימַת פֶּתִי׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;פִּקּוּדֵי יְיָ יְשָׁרִים, מְשַׂמְּחֵי לֵב, מִצְוַת יְיָ בָּרָה, מְאִירַת עֵינָיִם׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;יִרְאַת יְיָ טְהוֹרָה, עוֹמֶדֶת לָעַד, מִשְׁפְּטֵי יְיָ אֱמֶת, צָדְקוּ יַחְדָּו׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב, וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;גַּם עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם, בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רָב׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין, מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּךָ, אַל יִמְשְׁלוּ בִי אָז אֵיתָם, וְנִקֵּיתִי מִפֶּשַׁע רָב׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>6ck8wms9xw28ys1bht846fvhyizk0kg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/כ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756068</id>
    <revision>
      <id>3086552</id>
      <parentid>3086517</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T19:24:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086552</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2442" sha1="9evburhxco67k9p05czq3z3ykfyoz8i" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|יט|כ|כא}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;יַעַנְךָ יְיָ בְּיוֹם צָרָה, יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ, וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;יִזְכֹּר כָּל מִנְחֹתֶךָ, וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ, וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ, וּבְשֵׁם אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל, יְמַלֵּא יְיָ כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי הוֹשִׁיעַ יְיָ מְשִׁיחוֹ, יַעֲנֵהוּ מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ, בִּגְבֻרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים, וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם יְיָ אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ, וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>9evburhxco67k9p05czq3z3ykfyoz8i</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/כא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756070</id>
    <revision>
      <id>3086553</id>
      <timestamp>2026-10-03T19:24:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>פרק כא</comment>
      <origin>3086553</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3355" sha1="t39untflkclbe0gdqqvepp56yhahszr" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|כ|כא|כב}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;יְיָ בְּעָזְּךָ יִשְׂמַח מֶלֶךְ, וּבִישׁוּעָתְךָ מַה יָּגֶל מְאֹד׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ, וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל מָנַעְתָּ סֶּלָה׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;כִּי תְקַדְּמֶנּוּ בִּרְכוֹת טוֹב, תָּשִׁית לְרֹאשׁוֹ עֲטֶרֶת פָּז׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;חַיִּים שָׁאַל מִמְּךָ נָתַתָּה לּוֹ, אֹרֶךְ יָמִים עוֹלָם וָעֶד׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;גָּדוֹל כְּבוֹדוֹ בִּישׁוּעָתֶךָ, הוֹד וְהָדָר תְּשַׁוֶּה עָלָיו׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;כִּי תְשִׁיתֵהוּ בְרָכוֹת לָעַד, תְּחַדֵּהוּ בְשִׂמְחָה אֶת פָּנֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;כִּי הַמֶּלֶךְ בֹּטֵחַ בַּייָ, וּבְחֶסֶד עֶלְיוֹן בַּל יִמּוֹט׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;תִּמְצָא יָדְךָ לְכָל אֹיְבֶיךָ, יְמִינְךָ תִּמְצָא שֹׂנְאֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;תְּשִׁיתֵמוֹ כְּתַנּוּר אֵשׁ לְעֵת פָּנֶיךָ, יְיָ בְּאַפּוֹ יְבַלְּעֵם, וְתֹאכְלֵם אֵשׁ׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;פִּרְיָמוֹ מֵאֶרֶץ תְּאַבֵּד, וְזַרְעָם מִבְּנֵי אָדָם׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;כִּי נָטוּ עָלֶיךָ רָעָה, חָשְׁבוּ מְזִמָּה בַּל יוּכָלוּ׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;כִּי תְּשִׁיתֵמוֹ שֶׁכֶם, בְּמֵיתָרֶיךָ תְּכוֹנֵן עַל פְּנֵיהֶם׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;רוּמָה יְיָ בְּעֻזֶּךָ, נָשִׁירָה וּנְזַמְּרָה גְּבוּרָתֶךָ׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>t39untflkclbe0gdqqvepp56yhahszr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/כב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756071</id>
    <revision>
      <id>3086554</id>
      <timestamp>2026-10-03T19:25:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>כב</comment>
      <origin>3086554</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7794" sha1="hdgegq7rho7chjfrmfobypk5hgy4ugl" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|כא|כב|כג}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר, מִזְמוֹר לְדָוִד׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי, רָחוֹק מִישׁוּעָתִי דִּבְרֵי שַׁאֲגָתִי׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;אֱלֹהַי אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה, וְלַיְלָה וְלֹא דֻמִיָּה לִי׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וְאַתָּה קָדוֹשׁ, יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;בְּךָ בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ, בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;אֵלֶיךָ זָעֲקוּ וְנִמְלָטוּ, בְּךָ בָטְחוּ וְלֹא בוֹשׁוּ׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ, חֶרְפַּת אָדָם וּבְזוּי עָם׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;כָּל רֹאַי יַלְעִגוּ לִי, יַפְטִירוּ בְשָׂפָה יָנִיעוּ רֹאשׁ׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;גֹּל אֶל יְיָ יְפַלְּטֵהוּ, יַצִּילֵהוּ כִּי חָפֵץ בּוֹ׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;כִּי אַתָּה גֹחִי מִבָּטֶן, מַבְטִיחִי עַל שְׁדֵי אִמִּי׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;עָלֶיךָ הָשְׁלַכְתִּי מֵרָחֶם, מִבֶּטֶן אִמִּי אֵלִי אָתָּה׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי כִּי צָרָה קְרוֹבָה, כִּי אֵין עוֹזֵר׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;סְבָבוּנִי פָּרִים רַבִּים, אַבִּירֵי בָשָׁן כִּתְּרוּנִי׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;פָּצוּ עָלַי פִּיהֶם, אַרְיֵה טֹרֵף וְשֹׁאֵג׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;כַּמַּיִם נִשְׁפַּכְתִּי וְהִתְפָּרְדוּ כָּל עַצְמוֹתָי, הָיָה לִבִּי כַּדּוֹנָג, נָמֵס בְּתוֹךְ מֵעָי׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;יָבֵשׁ כַּחֶרֶשׂ כֹּחִי וּלְשׁוֹנִי מֻדְבָּק מַלְקוֹחָי, וְלַעֲפַר מָוֶת תִּשְׁפְּתֵנִי׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;כִּי סְבָבוּנִי כְּלָבִים, עֲדַת מְרֵעִים הִקִּיפוּנִי, כָּאֲרִי יָדַי וְרַגְלָי׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;אֲסַפֵּר כָּל עַצְמוֹתָי, הֵמָּה יַבִּיטוּ יִרְאוּ בִי׃ &lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם, וְעַל לְבוּשִׁי יַפִּילוּ גוֹרָל׃ &lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וְאַתָּה יְיָ אַל תִּרְחָק, אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה׃ &lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי, מִיַּד כֶּלֶב יְחִידָתִי׃ &lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;הוֹשִׁיעֵנִי מִפִּי אַרְיֵה, וּמִקַּרְנֵי רֵמִים עֲנִיתָנִי׃ &lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;אֲסַפְּרָה שִׁמְךָ לְאֶחָי, בְּתוֹךְ קָהָל אֲהַלְלֶךָּ׃ &lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;יִרְאֵי יְיָ הַלְלוּהוּ, כָּל זֶרַע יַעֲקֹב כַּבְּדוּהוּ, וְגוּרוּ מִמֶּנּוּ כָּל זֶרַע יִשְׂרָאֵל׃ &lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי, וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ, וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ׃ &lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;מֵאִתְּךָ תְּהִלָּתִי, בְּקָהָל רָב נְדָרַי אֲשַׁלֵּם נֶגֶד יְרֵאָיו׃ &lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;יֹאכְלוּ עֲנָוִים וְיִשְׂבָּעוּ, יְהַלְלוּ יְיָ דֹּרְשָׁיו, יְחִי לְבַבְכֶם לָעַד׃ &lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;יִזְכְּרוּ וְיָשֻׁבוּ אֶל יְיָ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל מִשְׁפְּחוֹת גּוֹיִם׃ &lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;כִּי לַייָ הַמְּלוּכָה, וּמֹשֵׁל בַּגּוֹיִם׃ &lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;אָכְלוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ כָּל דִּשְׁנֵי אֶרֶץ, לְפָנָיו יִכְרְעוּ כָּל יוֹרְדֵי עָפָר, וְנַפְשׁוֹ לֹא חִיָּה׃ &lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;זֶרַע יַעַבְדֶנּוּ, יְסֻפַּר לַאדֹנָי לַדּוֹר׃ &lt;קטע סוף=לא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;יָבֹאוּ וְיַגִּידוּ צִדְקָתוֹ, לְעַם נוֹלָד כִּי עָשָׂה׃ &lt;קטע סוף=לב/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>hdgegq7rho7chjfrmfobypk5hgy4ugl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/כג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756072</id>
    <revision>
      <id>3086555</id>
      <timestamp>2026-10-03T19:26:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>כג</comment>
      <origin>3086555</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1654" sha1="rddoihwt4nf5rxfar3nkha8wqeodt5x" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|כב|כג|כד}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;מִזְמוֹר לְדָוִד, יְיָ רֹעִי לֹא אֶחְסָר׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי, עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב, יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע, כִּי אַתָּה עִמָּדִי, שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי, דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי, כּוֹסִי רְוָיָה׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי, וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יְיָ לְאֹרֶךְ יָמִים׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>rddoihwt4nf5rxfar3nkha8wqeodt5x</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/כד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756073</id>
    <revision>
      <id>3086557</id>
      <timestamp>2026-10-03T19:26:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>כד</comment>
      <origin>3086557</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2526" sha1="hg0memswjlecf4ppbtyog8y289ou19r" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|כג|כד|כה}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לְדָוִד מִזְמוֹר, לַייָ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ, וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;מִי יַעֲלֶה בְהַר יְיָ, וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב, אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי, וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁו, מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ עִזּוּז וְגִבּוֹר, יְיָ גִּבּוֹר מִלְחָמָה׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ צְבָאוֹת, הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>hg0memswjlecf4ppbtyog8y289ou19r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/כה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756074</id>
    <revision>
      <id>3086558</id>
      <timestamp>2026-10-03T19:27:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>כה</comment>
      <origin>3086558</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5035" sha1="dip7gfgavmx5jsy1vyu5tdlzbf3m9xw" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|כד|כה|כו}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לְדָוִד, אֵלֶיךָ יְיָ נַפְשִׁי אֶשָּׂא׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;אֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה, אַל יַעַלְצוּ אוֹיְבַי לִי׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;גַּם כָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ, יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;דְּרָכֶיךָ יְיָ הוֹדִיעֵנִי, אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי, כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי, אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;חַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר, כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה, לְמַעַן טוּבְךָ יְיָ׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;טוֹב וְיָשָׁר יְיָ, עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט, וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;כָּל אָרְחוֹת יְיָ חֶסֶד וֶאֱמֶת, לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;מִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יְיָ, יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;נַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין, וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;סוֹד יְיָ לִירֵאָיו, וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;עֵינַי תָּמִיד אֶל יְיָ, כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי, כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;צָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ, מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי, וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי׃ &lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;רְאֵה אֹיְבַי כִּי רָבּוּ, וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי׃ &lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי, אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ׃ &lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;תֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי, כִּי קִוִּיתִיךָ׃ &lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;פְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו׃ &lt;קטע סוף=כב/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>dip7gfgavmx5jsy1vyu5tdlzbf3m9xw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/כו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756075</id>
    <revision>
      <id>3086559</id>
      <timestamp>2026-10-03T19:28:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>כו</comment>
      <origin>3086559</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2824" sha1="3zcs8ss2w61ca6syoai01r5gaf48e70" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|כה|כו|כז}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לְדָוִד, שָׁפְטֵנִי יְיָ, כִּי אֲנִי בְּתֻמִּי הָלַכְתִּי, וּבַייָ בָּטַחְתִּי לֹא אֶמְעָד׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;בְּחָנֵנִי יְיָ וְנַסֵּנִי, צָרְפָה כִלְיוֹתַי וְלִבִּי׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;כִּי חַסְדְּךָ לְנֶגֶד עֵינָי, וְהִתְהַלַּכְתִּי בַּאֲמִתֶּךָ׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;לֹא יָשַׁבְתִּי עִם מְתֵי שָׁוְא, וְעִם נַעֲלָמִים לֹא אָבוֹא׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;שָׂנֵאתִי קְהַל מְרֵעִים, וְעִם רְשָׁעִים לֹא אֵשֵׁב׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;אֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי, וַאֲסֹבְבָה אֶת מִזְבַּחֲךָ יְיָ׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;לַשְׁמִעַ בְּקוֹל תּוֹדָה, וּלְסַפֵּר כָּל נִפְלְאוֹתֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;יְיָ אָהַבְתִּי מְעוֹן בֵּיתֶךָ, וּמְקוֹם מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;אַל תֶּאֱסֹף עִם חַטָּאִים נַפְשִׁי, וְעִם אַנְשֵׁי דָמִים חַיָּי׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;אֲשֶׁר בִּידֵיהֶם זִמָּה, וִימִינָם מָלְאָה שֹּׁחַד׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וַאֲנִי בְּתֻמִּי אֵלֵךְ, פְּדֵנִי וְחָנֵּנִי׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;רַגְלִי עָמְדָה בְמִישׁוֹר, בְּמַקְהֵלִים אֲבָרֵךְ יְיָ׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>3zcs8ss2w61ca6syoai01r5gaf48e70</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/כז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756076</id>
    <revision>
      <id>3086560</id>
      <timestamp>2026-10-03T19:28:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>כז</comment>
      <origin>3086560</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3905" sha1="2w8kee3v7qlsxqp3p8xg9vz5kogv795" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|כו|כז|כח}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לְדָוִד,  יְיָ אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא, יְיָ מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי, צָרַי וְאֹיְבַי לִי, הֵמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָלוּ׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא יִירָא לִבִּי, אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת יְיָ, אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ, שִׁבְתִּי בְּבֵית יְיָ כָּל יְמֵי חַיַּי, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְיָ וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה, יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ, בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי עַל אֹיְבַי סְבִיבוֹתַי, וְאֶזְבְּחָה בְאָהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה, אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה לַייָ׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;שְׁמַע יְיָ קוֹלִי אֶקְרָא, וְחָנֵּנִי וַעֲנֵנִי׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי, אֶת פָּנֶיךָ יְיָ אֲבַקֵּשׁ׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי, אַל תַּט בְּאַף עַבְדֶּךָ, עֶזְרָתִי הָיִיתָ, אַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי, אֱלֹהֵי יִשְׁעִי׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי, וַייָ יַאַסְפֵנִי׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;הוֹרֵנִי יְיָ דַּרְכֶּךָ, וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר, לְמַעַן שׁוֹרְרָי׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;אַל תִּתְּנֵנִי בְּנֶפֶשׁ צָרָי, כִּי קָמוּ בִי עֵדֵי שֶׁקֶר וִיפֵחַ חָמָס׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב יְיָ בְּאֶרֶץ חַיִּים׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;קַוֵּה אֶל יְיָ, חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ, וְקַוֵּה אֶל יְיָ׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>2w8kee3v7qlsxqp3p8xg9vz5kogv795</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/כח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756077</id>
    <revision>
      <id>3086561</id>
      <timestamp>2026-10-03T19:29:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>כח</comment>
      <origin>3086561</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2560" sha1="h8hvosiswgfdqflvpy2dtt1wbzxj0mj" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|כז|כח|כט}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לְדָוִד, אֵלֶיךָ יְיָ אֶקְרָא, צוּרִי אַל תֶּחֱרַשׁ מִמֶּנִּי, פֶּן תֶּחֱשֶׁה מִמֶּנִּי, וְנִמְשַׁלְתִּי עִם יוֹרְדֵי בוֹר׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי בְּשַׁוְּעִי אֵלֶיךָ, בְּנָשְׂאִי יָדַי אֶל דְּבִיר קָדְשֶׁךָ׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;אַל תִּמְשְׁכֵנִי עִם רְשָׁעִים וְעִם פֹּעֲלֵי אָוֶן, דֹּבְרֵי שָׁלוֹם עִם רֵעֵיהֶם, וְרָעָה בִּלְבָבָם׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;תֶּן לָהֶם כְּפָעֳלָם וּכְרֹעַ מַעַלְלֵיהֶם, כְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם תֵּן לָהֶם, הָשֵׁב גְּמוּלָם לָהֶם׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;כִּי לֹא יָבִינוּ אֶל פְּעֻלֹּת יְיָ וְאֶל מַעֲשֵׂה יָדָיו, יֶהֶרְסֵם וְלֹא יִבְנֵם׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;בָּרוּךְ יְיָ, כִּי שָׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנָי׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;יְיָ עֻזִּי וּמָגִנִּי, בּוֹ בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי, וַיַּעֲלֹז לִבִּי, וּמִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;יְיָ עֹז לָמוֹ, וּמָעוֹז יְשׁוּעוֹת מְשִׁיחוֹ הוּא׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ, וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ, וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>h8hvosiswgfdqflvpy2dtt1wbzxj0mj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/כט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756078</id>
    <revision>
      <id>3086562</id>
      <timestamp>2026-10-03T19:29:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>כט</comment>
      <origin>3086562</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2586" sha1="qw8d29x57akurwybnjlxc7pbnist5g0" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|כח|כט|ל}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;מִזְמוֹר לְדָוִד, הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;קוֹל יְיָ עַל הַמָּיִם, אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, יְיָ עַל מַיִם רַבִּים׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ, קוֹל יְיָ בֶּהָדָר׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;קוֹל יְיָ שֹׁבֵר אֲרָזִים, וַיְשַׁבֵּר יְיָ אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל, לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;קוֹל יְיָ חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּר, יָחִיל יְיָ מִדְבַּר קָדֵשׁ׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;קוֹל יְיָ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת, וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב, וַיֵּשֶׁב יְיָ מֶלֶךְ לְעוֹלָם׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>qw8d29x57akurwybnjlxc7pbnist5g0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/ל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756079</id>
    <revision>
      <id>3086563</id>
      <timestamp>2026-10-03T19:30:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>ל</comment>
      <origin>3086563</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3116" sha1="c2rf9ta9ii13cjxyv2aeubteu7297ar" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|כט|ל|לא}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;אֲרוֹמִמְךָ יְיָ כִּי דִלִּיתָנִי, וְלֹא שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;יְיָ אֱלֹהָי, שִׁוַּעְתִּי אֵלֶיךָ וַתִּרְפָּאֵנִי׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;יְיָ הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי, חִיִּיתַנִי מִיָּרְדִי בוֹר׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;זַמְּרוּ לַייָ חֲסִידָיו, וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ, חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ, בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי, וְלַבֹּקֶר רִנָּה׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְשַׁלְוִי, בַּל אֶמּוֹט לְעוֹלָם׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;יְיָ, בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַדְתָּה לְהַרְרִי עֹז, הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ, הָיִיתִי נִבְהָל׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;אֵלֶיךָ יְיָ אֶקְרָא, וְאֶל אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;מַה בֶּצַע בְּדָמִי, בְּרִדְתִּי אֶל שָׁחַת, הֲיוֹדְךָ עָפָר, הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;שְׁמַע יְיָ וְחָנֵּנִי, יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לִי׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי, פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם, יְיָ אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>c2rf9ta9ii13cjxyv2aeubteu7297ar</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/לא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756080</id>
    <revision>
      <id>3086564</id>
      <timestamp>2026-10-03T19:34:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>פרק לא</comment>
      <origin>3086564</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6510" sha1="9xv1t3nwsz83b9aui1w2ugkznuwug79" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|ל|לא|לב}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;בְּךָ יְיָ חָסִיתִי, אַל אֵבוֹשָׁה לְעוֹלָם, בְּצִדְקָתְךָ פַלְּטֵנִי׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;הַטֵּה אֵלַי אָזְנְךָ, מְהֵרָה הַצִּילֵנִי, הֱיֵה לִי לְצוּר מָעוֹז לְבֵית מְצוּדוֹת, לְהוֹשִׁיעֵנִי׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;כִּי סַלְעִי וּמְצוּדָתִי אָתָּה, וּלְמַעַן שִׁמְךָ תַּנְחֵנִי וּתְנַהֲלֵנִי׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;תּוֹצִיאֵנִי מֵרֶשֶׁת זוּ טָמְנוּ לִי, כִּי אַתָּה מָעוּזִּי׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי, פָּדִיתָ אוֹתִי יְיָ אֵל אֱמֶת׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;שָׂנֵאתִי הַשֹּׁמְרִים הַבְלֵי שָׁוְא, וַאֲנִי אֶל יְיָ בָּטָחְתִּי׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה בְּחַסְדֶּךָ, אֲשֶׁר רָאִיתָ אֶת עָנְיִי, יָדַעְתָּ בְּצָרוֹת נַפְשִׁי׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וְלֹא הִסְגַּרְתַּנִי בְּיַד אוֹיֵב, הֶעֱמַדְתָּ בַמֶּרְחָב רַגְלָי׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;חָנֵּנִי יְיָ כִּי צַר לִי, עָשְׁשָׁה בְכַעַס עֵינִי, נַפְשִׁי וּבִטְנִי׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;כִּי כָלוּ בְיָגוֹן חַיַּי וּשְׁנוֹתַי בַּאֲנָחָה, כָּשַׁל בַּעֲוֹנִי כֹחִי, וַעֲצָמַי עָשֵׁשׁוּ׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;מִכָּל צֹרְרַי הָיִיתִי חֶרְפָּה, וְלִשְׁכֵנַי מְאֹד, וּפַחַד לִמְיֻדָּעָי, רֹאַי בַּחוּץ נָדְדוּ מִמֶּנִּי׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;נִשְׁכַּחְתִּי כְּמֵת מִלֵּב, הָיִיתִי כִּכְלִי אֹבֵד׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;כִּי שָׁמַעְתִּי דִּבַּת רַבִּים, מָגוֹר מִסָּבִיב, בְּהִוָּסְדָם יַחַד עָלַי, לָקַחַת נַפְשִׁי זָמָמוּ׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וַאֲנִי עָלֶיךָ בָטַחְתִּי, יְיָ, אָמַרְתִּי אֱלֹהַי אָתָּה׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;בְּיָדְךָ עִתֹּתָי, הַצִּילֵנִי מִיַּד אוֹיְבַי וּמֵרֹדְפָי׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;הָאִירָה פָנֶיךָ עַל עַבְדֶּךָ, הוֹשִׁיעֵנִי בְחַסְדֶּךָ׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;יְיָ אַל אֵבוֹשָׁה כִּי קְרָאתִיךָ, יֵבֹשׁוּ רְשָׁעִים יִדְּמוּ לִשְׁאוֹל׃ &lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר, הַדֹּבְרוֹת עַל צַדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז׃ &lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ, פָּעַלְתָּ לַחֹסִים בָּךְ נֶגֶד בְּנֵי אָדָם׃ &lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;תַּסְתִּירֵם בְּסֵתֶר פָּנֶיךָ מֵרֻכְסֵי אִישׁ, תִּצְפְּנֵם בְּסֻכָּה מֵרִיב לְשֹׁנוֹת׃ &lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;בָּרוּךְ יְיָ, כִּי הִפְלִיא חַסְדּוֹ לִי בְּעִיר מָצוֹר׃ &lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְחָפְזִי, נִגְרַזְתִּי מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ, אָכֵן שָׁמַעְתָּ קוֹל תַּחֲנוּנַי בְּשַׁוְּעִי אֵלֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;אֶהֱבוּ אֶת יְיָ כָּל חֲסִידָיו, אֱמוּנִים נֹצֵר יְיָ, וּמְשַׁלֵּם עַל יֶתֶר עֹשֵׂה גַאֲוָה׃ &lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם, כָּל הַמְיַחֲלִים לַייָ׃ &lt;קטע סוף=כה/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>9xv1t3nwsz83b9aui1w2ugkznuwug79</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/לב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756081</id>
    <revision>
      <id>3086565</id>
      <timestamp>2026-10-03T19:35:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>לב</comment>
      <origin>3086565</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3001" sha1="ovzrhxg20upqmkpot6uc4ufcdidj59q" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|לא|לב|לג}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לְדָוִד מַשְׂכִּיל, אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע, כְּסוּי חֲטָאָה׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;אַשְׁרֵי אָדָם לֹא יַחְשֹׁב יְיָ לוֹ עָוֹן, וְאֵין בְּרוּחוֹ רְמִיָּה׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;כִּי הֶחֱרַשְׁתִּי בָּלוּ עֲצָמָי, בְּשַׁאֲגָתִי כָּל הַיּוֹם׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;כִּי יוֹמָם וָלַיְלָה תִּכְבַּד עָלַי יָדֶךָ, נֶהְפַּךְ לְשַׁדִּי בְּחַרְבֹנֵי קַיִץ סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ וַעֲוֹנִי לֹא כִסִּיתִי, אָמַרְתִּי אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לַייָ, וְאַתָּה נָשָׂאתָ עֲוֹן חַטָּאתִי סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא, רַק לְשֵׁטֶף מַיִם רַבִּים אֵלָיו לֹא יַגִּיעוּ׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;אַתָּה סֵתֶר לִי מִצַּר תִּצְּרֵנִי, רָנֵּי פַלֵּט תְּסוֹבְבֵנִי סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;אַשְׂכִּילְךָ וְאוֹרְךָ בְּדֶרֶךְ זוּ תֵלֵךְ, אִיעֲצָה עָלֶיךָ עֵינִי׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;אַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין, בְּמֶתֶג וָרֶסֶן עֶדְיוֹ לִבְלוֹם, בַּל קְרֹב אֵלֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;רַבִּים מַכְאוֹבִים לָרָשָׁע, וְהַבּוֹטֵחַ בַּייָ חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;שִׂמְחוּ בַייָ וְגִילוּ צַדִּיקִים, וְהַרְנִינוּ כָּל יִשְׁרֵי לֵב׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>ovzrhxg20upqmkpot6uc4ufcdidj59q</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/לג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756082</id>
    <revision>
      <id>3086567</id>
      <timestamp>2026-10-03T19:39:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|לב|לג|לד}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּייָ, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה׃ &lt;קטע סוף=א/&gt; &lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;הוֹדוּ לַייָ...&quot;</comment>
      <origin>3086567</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5024" sha1="a0w4pvxotipr896niikw5fdgkqblxnt" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|לב|לג|לד}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּייָ, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;הוֹדוּ לַייָ בְּכִנּוֹר, בְּנֵבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;שִׁירוּ לוֹ שִׁיר חָדָשׁ, הֵיטִיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָה׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;כִּי יָשָׁר דְּבַר יְיָ, וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חֶסֶד יְיָ מָלְאָה הָאָרֶץ׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;בִּדְבַר יְיָ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ, וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם, נֹתֵן בְּאוֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹת׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;יִירְאוּ מֵיְיָ כָּל הָאָרֶץ, מִמֶּנּוּ יָגוּרוּ כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי, הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;יְיָ הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם, הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;עֲצַת יְיָ לְעוֹלָם תַּעֲמֹד, מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהָיו, הָעָם בָּחַר לְנַחֲלָה לוֹ׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;מִשָּׁמַיִם הִבִּיט יְיָ, רָאָה אֶת כָּל בְּנֵי הָאָדָם׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּיחַ אֶל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם, הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;אֵין הַמֶּלֶךְ נוֹשָׁע בְּרָב חָיִל, גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרָב כֹּחַ׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;שֶׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה, וּבְרֹב חֵילוֹ לֹא יְמַלֵּט׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;הִנֵּה עֵין יְיָ אֶל יְרֵאָיו, לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ׃ &lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשָׁם, וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב׃ &lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַייָ, עֶזְרֵנוּ וּמָגִנֵּנוּ הוּא׃ &lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ, כִּי בְשֵׁם קָדְשׁוֹ בָטָחְנוּ׃ &lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ׃ &lt;קטע סוף=כב/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>a0w4pvxotipr896niikw5fdgkqblxnt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/לד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756083</id>
    <revision>
      <id>3086569</id>
      <timestamp>2026-10-03T19:39:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|לג|לד|לה}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לְדָוִד, בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ לִפְנֵי אֲבִימֶלֶךְ, וַיְגָרְשֵׁהוּ וַיֵּלַךְ׃ &lt;קטע סוף=א/&gt; &lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;...&quot;</comment>
      <origin>3086569</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5291" sha1="anp75iior5a0jsixbrsk6hwywa1s9ys" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|לג|לד|לה}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לְדָוִד, בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ לִפְנֵי אֲבִימֶלֶךְ, וַיְגָרְשֵׁהוּ וַיֵּלַךְ׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;אֲבָרְכָה אֶת יְיָ בְּכָל עֵת, תָּמִיד תְּהִלָּתוֹ בְּפִי׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;בַּייָ תִּתְהַלֵּל נַפְשִׁי, יִשְׁמְעוּ עֲנָוִים וְיִשְׂמָחוּ׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;דָּרַשְׁתִּי אֶת יְיָ וְעָנָנִי, וּמִכָּל מְגוּרוֹתַי הִצִּילָנִי׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;הִבִּיטוּ אֵלָיו וְנָהָרוּ, וּפְנֵיהֶם אַל יֶחְפָּרוּ׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;זֶה עָנִי קָרָא וַייָ שָׁמֵעַ, וּמִכָּל צָרוֹתָיו הוֹשִׁיעוֹ׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;חֹנֶה מַלְאַךְ יְיָ סָבִיב לִירֵאָיו, וַיְחַלְּצֵם׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב יְיָ, אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר יֶחֱסֶה בּוֹ׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;יְראוּ אֶת יְיָ קְדֹשָׁיו, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ, וְדֹרְשֵׁי יְיָ לֹא יַחְסְרוּ כָל טוֹב׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;לְכוּ בָנִים שִׁמְעוּ לִי, יִרְאַת יְיָ אֲלַמֶּדְכֶם׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע, וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב, בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;עֵינֵי יְיָ אֶל צַדִּיקִים, וְאָזְנָיו אֶל שַׁוְעָתָם׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;פְּנֵי יְיָ בְּעֹשֵׂי רָע, לְהַכְרִית מֵאֶרֶץ זִכְרָם׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;צָעֲקוּ וַייָ שָׁמֵעַ, וּמִכָּל צָרוֹתָם הִצִּילָם׃ &lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;קָרוֹב יְיָ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב, וְאֶת דַּכְּאֵי רוּחַ יוֹשִׁיעַ׃ &lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;רַבּוֹת רָעוֹת צַדִּיק, וּמִכֻּלָּם יַצִּילֶנּוּ יְיָ׃ &lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;שֹׁמֵר כָּל עַצְמוֹתָיו, אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נִשְׁבָּרָה׃ &lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה, וְשֹׂנְאֵי צַדִּיק יֶאְשָׁמוּ׃ &lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;פֹּדֶה יְיָ נֶפֶשׁ עֲבָדָיו, וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחֹסִים בּוֹ׃ &lt;קטע סוף=כג/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>anp75iior5a0jsixbrsk6hwywa1s9ys</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/לה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756084</id>
    <revision>
      <id>3086570</id>
      <timestamp>2026-10-03T19:42:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>לה</comment>
      <origin>3086570</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7062" sha1="68d6vz96qjrrunvgtz3q4ru1bzbba4j" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|לד|לה|לו}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לְדָוִד,  רִיבָה יְיָ אֶת יְרִיבַי, לְחַם אֶת לֹחֲמָי׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;הַחֲזֵק מָגֵן וְצִנָּה, וְקוּמָה בְּעֶזְרָתִי׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וְהָרֵק חֲנִית וּסְגֹר לִקְרַאת רֹדְפָי, אֱמֹר לְנַפְשִׁי יְשֻׁעָתֵךְ אָנִי׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;יֵבֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי, יִסֹּגוּ אָחוֹר וְיַחְפְּרוּ חֹשְׁבֵי רָעָתִי׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;יִהְיוּ כְּמֹץ לִפְנֵי רוּחַ, וּמַלְאַךְ יְיָ דּוֹחֶה׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;יְהִי דַרְכָּם חֹשֶׁךְ וַחֲלַקְלַקֹּת, וּמַלְאַךְ יְיָ רֹדְפָם׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;כִּי חִנָּם טָמְנוּ לִי שַׁחַת רִשְׁתָּם, חִנָּם חָפְרוּ לְנַפְשִׁי׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;תְּבוֹאֵהוּ שׁוֹאָה לֹא יֵדָע, וְרִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר טָמַן תִּלְכְּדוֹ, בְּשׁוֹאָה יִפָּל בָּהּ׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וְנַפְשִׁי תָּגִיל בַּייָ, תָּשִׂישׂ בִּישׁוּעָתוֹ׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;כָּ‍ל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה, יְיָ מִי כָמוֹךָ, מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ, וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;יְקוּמוּן עֵדֵי חָמָס, אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתִּי יִשְׁאָלוּנִי׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;יְשַׁלְּמוּנִי רָעָה תַּחַת טוֹבָה, שְׁכוֹל לְנַפְשִׁי׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וַאֲנִי בַּחֲלוֹתָם לְבוּשִׁי שָׂק, עִנֵּיתִי בַצּוֹם נַפְשִׁי, וּתְפִלָּתִי עַל חֵיקִי תָשׁוּב׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;כְּרֵעַ כְּאָח לִי הִתְהַלָּכְתִּי, כַּאֲבֶל אֵם קֹדֵר שַׁחוֹתִי׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וּבְצַלְעִי שָׂמְחוּ וְנֶאֱסָפוּ, נֶאֶסְפוּ עָלַי נֵכִים וְלֹא יָדַעְתִּי, קָרְעוּ וְלֹא דָמּוּ׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;בְּחַנְפֵי לַעֲגֵי מָעוֹג, חָרֹק עָלַי שִׁנֵּימוֹ׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;אֲדֹנָי כַּמָּה תִרְאֶה, הָשִׁיבָה נַפְשִׁי מִשֹּׁאֵיהֶם, מִכְּפִירִים יְחִידָתִי׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;אוֹדְךָ בְּקָהָל רָב, בְּעַם עָצוּם אֲהַלְלֶךָּ׃ &lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;אַל יִשְׂמְחוּ לִי אֹיְבַי שֶׁקֶר, שֹׂנְאַי חִנָּם יִקְרְצוּ עָיִן׃ &lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;כִּי לֹא שָׁלוֹם יְדַבֵּרוּ, וְעַל רִגְעֵי אֶרֶץ דִּבְרֵי מִרְמוֹת יַחֲשֹׁבוּן׃ &lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וַיַּרְחִיבוּ עָלַי פִּיהֶם, אָמְרוּ הֶאָח הֶאָח, רָאֲתָה עֵינֵנוּ׃ &lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;רָאִיתָה יְיָ אַל תֶּחֱרַשׁ, אֲדֹנָי אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי׃ &lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;הָעִירָה וְהָקִיצָה לְמִשְׁפָּטִי, אֱלֹהַי וַאדֹנָי לְרִיבִי׃ &lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;שָׁפְטֵנִי כְצִדְקְךָ יְיָ אֱלֹהָי, וְאַל יִשְׂמְחוּ לִי׃ &lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;אַל יֹאמְרוּ בְלִבָּם הֶאָח נַפְשֵׁנוּ, אַל יֹאמְרוּ בִּלַּעֲנוּהוּ׃ &lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;יֵבֹשׁוּ וְיַחְפְּרוּ יַחְדָּו שְׂמֵחֵי רָעָתִי, יִלְבְּשׁוּ בֹשֶׁת וּכְלִמָּה הַמַּגְדִּילִים עָלָי׃ &lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;יָרֹנּוּ וְיִשְׂמְחוּ חֲפֵצֵי צִדְקִי, וְיֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל יְיָ, הֶחָפֵץ שְׁלוֹם עַבְדּוֹ׃ &lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וּלְשׁוֹנִי תֶּהְגֶּה צִדְקֶךָ, כָּל הַיּוֹם תְּהִלָּתֶךָ׃ &lt;קטע סוף=כח/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>68d6vz96qjrrunvgtz3q4ru1bzbba4j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/לו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756085</id>
    <revision>
      <id>3086571</id>
      <timestamp>2026-10-03T19:42:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>לו</comment>
      <origin>3086571</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3138" sha1="qbjrpefs0i84v279720y0kamu97aqtf" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|לה|לו|לז}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לַמְנַצֵּחַ לְעֶבֶד יְיָ לְדָוִד׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;נְאֻם פֶּשַׁע לָרָשָׁע בְּקֶרֶב לִבִּי, אֵין פַּחַד אֱלֹהִים לְנֶגֶד עֵינָיו׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;כִּי הֶחֱלִיק אֵלָיו בְּעֵינָיו, לִמְצֹא עֲוֹנוֹ לִשְׂנֹא׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;דִּבְרֵי פִיו אָוֶן וּמִרְמָה, חָדַל לְהַשְׂכִּיל לְהֵיטִיב׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;אָוֶן יַחְשֹׁב עַל מִשְׁכָּבוֹ, יִתְיַצֵּב עַל דֶּרֶךְ לֹא טוֹב, רָע לֹא יִמְאָס׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;יְיָ בְּהַשָּׁמַיִם חַסְדֶּךָ, אֱמוּנָתְךָ עַד שְׁחָקִים׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל, מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה, אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ, יְיָ׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;מַה יָּקָר חַסְדְּךָ, אֱלֹהִים, וּבְנֵי אָדָם בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ, וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים, בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ, וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;אַל תְּבוֹאֵנִי רֶגֶל גַּאֲוָה, וְיַד רְשָׁעִים אַל תְּנִדֵנִי׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;שָׁם נָפְלוּ פֹּעֲלֵי אָוֶן, דֹּחוּ וְלֹא יָכְלוּ קוּם׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>qbjrpefs0i84v279720y0kamu97aqtf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/לז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756086</id>
    <revision>
      <id>3086572</id>
      <timestamp>2026-10-03T19:43:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>לז</comment>
      <origin>3086572</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9492" sha1="6dppwlyo3z5a3yg0iqecf5bownz3t8d" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|לו|לז|לח}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לְדָוִד אַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים, אַל תְּקַנֵּא בְּעֹשֵׂי עַוְלָה׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;כִּי כֶחָצִיר מְהֵרָה יִמָּלוּ, וּכְיֶרֶק דֶּשֶׁא יִבּוֹלוּן׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;בְּטַח בַּייָ וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וְהִתְעַנַּג עַל יְיָ, וְיִתֶּן לְךָ מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָ׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;גּוֹל עַל יְיָ דַּרְכֶּךָ, וּבְטַח עָלָיו וְהוּא יַעֲשֶׂה׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וְהוֹצִיא כָאוֹר צִדְקֶךָ, וּמִשְׁפָּטֶךָ כַּצָּהֳרָיִם׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;דּוֹם לַייָ וְהִתְחוֹלֵל לוֹ, אַל תִּתְחַר בְּמַצְלִיחַ דַּרְכּוֹ, בְּאִישׁ עֹשֶׂה מְזִמּוֹת׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;הֶרֶף מֵאַף וַעֲזֹב חֵמָה, אַל תִּתְחַר אַךְ לְהָרֵעַ׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;כִּי מְרֵעִים יִכָּרֵתוּן, וְקֹוֵי יְיָ הֵמָּה יִירְשׁוּ אָרֶץ׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע, וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וַעֲנָוִים יִירְשׁוּ אָרֶץ, וְהִתְעַנְּגוּ עַל רֹב שָׁלוֹם׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;זֹמֵם רָשָׁע לַצַּדִּיק, וְחֹרֵק עָלָיו שִׁנָּיו׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;אֲדֹנָי יִשְׂחַק לוֹ, כִּי רָאָה כִּי יָבֹא יוֹמוֹ׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;חֶרֶב פָּתְחוּ רְשָׁעִים וְדָרְכוּ קַשְׁתָּם, לְהַפִּיל עָנִי וְאֶבְיוֹן, לִטְבוֹחַ יִשְׁרֵי דָרֶךְ׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;חַרְבָּם תָּבוֹא בְלִבָּם, וְקַשְּׁתוֹתָם תִּשָּׁבַרְנָה׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;טוֹב מְעַט לַצַּדִּיק, מֵהֲמוֹן רְשָׁעִים רַבִּים׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;כִּי זְרוֹעוֹת רְשָׁעִים תִּשָּׁבַרְנָה, וְסוֹמֵךְ צַדִּיקִים יְיָ׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;יוֹדֵעַ יְיָ יְמֵי תְמִימִם, וְנַחֲלָתָם לְעוֹלָם תִּהְיֶה׃ &lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;לֹא יֵבֹשׁוּ בְּעֵת רָעָה, וּבִימֵי רְעָבוֹן יִשְׂבָּעוּ׃ &lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;כִּי רְשָׁעִים יֹאבֵדוּ, וְאֹיְבֵי יְיָ כִּיקַר כָּרִים, כָּלוּ בֶעָשָׁן כָּלוּ׃ &lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם, וְצַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן׃ &lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;כִּי מְבֹרָכָיו יִירְשׁוּ אָרֶץ, וּמְקֻלָּלָיו יִכָּרֵתוּ׃ &lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;מֵיְיָ מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ, וְדַרְכּוֹ יֶחְפָּץ׃ &lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;כִּי יִפֹּל לֹא יוּטָל, כִּי יְיָ סוֹמֵךְ יָדוֹ׃ &lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;נַעַר הָיִיתִי גַּם זָקַנְתִּי, וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב, וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָחֶם׃ &lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;כָּל הַיּוֹם חוֹנֵן וּמַלְוֶה, וְזַרְעוֹ לִבְרָכָה׃ &lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב, וּשְׁכֹן לְעוֹלָם׃ &lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;כִּי יְיָ אֹהֵב מִשְׁפָּט, וְלֹא יַעֲזֹב אֶת חֲסִידָיו, לְעוֹלָם נִשְׁמָרוּ, וְזֶרַע רְשָׁעִים נִכְרָת׃ &lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ, וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ׃ &lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;פִּי צַדִּיק יֶהְגֶּה חָכְמָה, וּלְשׁוֹנוֹ תְּדַבֵּר מִשְׁפָּט׃ &lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;תּוֹרַת אֱלֹהָיו בְּלִבּוֹ, לֹא תִמְעַד אֲשֻׁרָיו׃ &lt;קטע סוף=לא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק, וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ׃ &lt;קטע סוף=לב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;יְיָ לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ, וְלֹא יַרְשִׁיעֶנּוּ בְּהִשָּׁפְטוֹ׃ &lt;קטע סוף=לג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;קַוֵּה אֶל יְיָ וּשְׁמֹר דַּרְכּוֹ, וִירוֹמִמְךָ לָרֶשֶׁת אָרֶץ, בְּהִכָּרֵת רְשָׁעִים תִּרְאֶה׃ &lt;קטע סוף=לד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;רָאִיתִי רָשָׁע עָרִיץ, וּמִתְעָרֶה כְּאֶזְרָח רַעֲנָן׃ &lt;קטע סוף=לה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לו/&gt;וַיַּעֲבֹר וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ, וָאֲבַקְשֵׁהוּ וְלֹא נִמְצָא׃ &lt;קטע סוף=לו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לז/&gt;שְׁמָר תָּם וּרְאֵה יָשָׁר, כִּי אַחֲרִית לְאִישׁ שָׁלוֹם׃ &lt;קטע סוף=לז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לח/&gt;וּפֹשְׁעִים נִשְׁמְדוּ יַחְדָּו, אַחֲרִית רְשָׁעִים נִכְרָתָה׃ &lt;קטע סוף=לח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לט/&gt;וּתְשׁוּעַת צַדִּיקִים מֵיְיָ, מָעוּזָּם בְּעֵת צָרָה׃ &lt;קטע סוף=לט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מ/&gt;וַיַּעְזְרֵם יְיָ וַיְפַלְּטֵם, יְפַלְּטֵם מֵרְשָׁעִים וְיוֹשִׁיעֵם, כִּי חָסוּ בוֹ׃ &lt;קטע סוף=מ/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>6dppwlyo3z5a3yg0iqecf5bownz3t8d</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/לח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756087</id>
    <revision>
      <id>3086573</id>
      <timestamp>2026-10-03T19:43:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>לח</comment>
      <origin>3086573</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5439" sha1="gczg7sknmlpxyzpdbuunkjicm9b5tde" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|לז|לח|לט}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;מִזְמוֹר לְדָוִד לְהַזְכִּיר׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;יְיָ אַל בְּקֶצְפְּךָ תוֹכִיחֵנִי, וּבַחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;כִּי חִצֶּיךָ נִחֲתוּ בִי, וַתִּנְחַת עָלַי יָדֶךָ׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;אֵין מְתֹם בִּבְשָׂרִי מִפְּנֵי זַעְמֶךָ, אֵין שָׁלוֹם בַּעֲצָמַי מִפְּנֵי חַטָּאתִי׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;כִּי עֲוֹנֹתַי עָבְרוּ רֹאשִׁי, כְּמַשָּׂא כָבֵד יִכְבְּדוּ מִמֶּנִּי׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;הִבְאִישׁוּ נָמַקּוּ חַבּוּרֹתָי, מִפְּנֵי אִוַּלְתִּי׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;נַעֲוֵיתִי שַׁחֹתִי עַד מְאֹד, כָּל הַיּוֹם קֹדֵר הִלָּכְתִּי׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;כִּי כְסָלַי מָלְאוּ נִקְלֶה, וְאֵין מְתֹם בִּבְשָׂרִי׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;נְפוּגוֹתִי וְנִדְכֵּיתִי עַד מְאֹד, שָׁאַגְתִּי מִנַּהֲמַת לִבִּי׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;אֲדֹנָי נֶגְדְּךָ כָל תַּאֲוָתִי, וְאַנְחָתִי מִמְּךָ לֹא נִסְתָּרָה׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;לִבִּי סְחַרְחַר עֲזָבַנִי כֹחִי, וְאוֹר עֵינַי גַּם הֵם אֵין אִתִּי׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;אֹהֲבַי וְרֵעַי מִנֶּגֶד נִגְעִי יַעֲמֹדוּ, וּקְרוֹבַי מֵרָחֹק עָמָדוּ׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וַיְנַקְשׁוּ מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי, וְדֹרְשֵׁי רָעָתִי דִּבְּרוּ הַוּוֹת, וּמִרְמוֹת כָּל הַיּוֹם יֶהְגּוּ׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וַאֲנִי כְחֵרֵשׁ לֹא אֶשְׁמָע, וּכְאִלֵּם לֹא יִפְתַּח פִּיו׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וָאֱהִי כְּאִישׁ אֲשֶׁר לֹא שֹׁמֵעַ, וְאֵין בְּפִיו תּוֹכָחוֹת׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָלְתִּי, אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהָי׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;כִּי אָמַרְתִּי פֶּן יִשְׂמְחוּ לִי, בְּמוֹט רַגְלִי עָלַי הִגְדִּילוּ׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;כִּי אֲנִי לְצֶלַע נָכוֹן, וּמַכְאוֹבִי נֶגְדִּי תָמִיד׃ &lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;כִּי עֲוֹנִי אַגִּיד, אֶדְאַג מֵחַטָּאתִי׃ &lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וְאֹיְבַי חַיִּים עָצֵמוּ, וְרַבּוּ שֹׂנְאַי שָׁקֶר׃ &lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וּמְשַׁלְּמֵי רָעָה תַּחַת טוֹבָה, יִשְׂטְנוּנִי תַּחַת רָדְפִי טוֹב׃ &lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;אַל תַּעַזְבֵנִי יְיָ, אֱלֹהַי אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי׃ &lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי, אֲדֹנָי תְּשׁוּעָתִי׃ &lt;קטע סוף=כג/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>gczg7sknmlpxyzpdbuunkjicm9b5tde</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/לט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756088</id>
    <revision>
      <id>3086574</id>
      <timestamp>2026-10-03T19:43:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>לט</comment>
      <origin>3086574</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3711" sha1="ogvvwc99isvu3lqsnd62ov4z8hpgrts" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|לח|לט|מ}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לַמְנַצֵּחַ לִידוּתוּן, מִזְמוֹר לְדָוִד׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;אָמַרְתִּי אֶשְׁמְרָה דְרָכַי מֵחֲטוֹא בִלְשׁוֹנִי, אֶשְׁמְרָה לְפִי מַחְסוֹם בְּעֹד רָשָׁע לְנֶגְדִּי׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה, הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב, וּכְאֵבִי נֶעְכָּר׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי, בַּהֲגִיגִי תִבְעַר אֵשׁ, דִּבַּרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;הוֹדִיעֵנִי יְיָ קִצִּי, וּמִדַּת יָמַי מַה הִיא, אֵדְעָה מֶה חָדֵל אָנִי׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;הִנֵּה טְפָחוֹת נָתַתָּה יָמַי, וְחֶלְדִּי כְאַיִן נֶגְדֶּךָ, אַךְ כָּל הֶבֶל כָּל אָדָם נִצָּב סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ, אַךְ הֶבֶל יֶהֱמָיוּן, יִצְבֹּר וְלֹא יֵדַע מִי אֹסְפָם׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וְעַתָּה מַה קִּוִּיתִי אֲדֹנָי, תּוֹחַלְתִּי לְךָ הִיא׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;מִכָּל פְּשָׁעַי הַצִּילֵנִי, חֶרְפַּת נָבָל אַל תְּשִׂימֵנִי׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;נֶאֱלַמְתִּי לֹא אֶפְתַּח פִּי, כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;הָסֵר מֵעָלַי נִגְעֶךָ, מִתִּגְרַת יָדְךָ אֲנִי כָלִיתִי׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;בְּתוֹכָחוֹת עַל עָוֹן יִסַּרְתָּ אִישׁ, וַתֶּמֶס כָּעָשׁ חֲמוּדוֹ, אַךְ הֶבֶל כָּל אָדָם סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;שִׁמְעָה תְפִלָּתִי יְיָ וְשַׁוְעָתִי הַאֲזִינָה, אֶל דִּמְעָתִי אַל תֶּחֱרַשׁ, כִּי גֵר אָנֹכִי עִמָּךְ, תּוֹשָׁב כְּכָל אֲבוֹתָי׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;הָשַׁע מִמֶּנִּי וְאַבְלִיגָה, בְּטֶרֶם אֵלֵךְ וְאֵינֶנִּי׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>ogvvwc99isvu3lqsnd62ov4z8hpgrts</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/מ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756089</id>
    <revision>
      <id>3086575</id>
      <timestamp>2026-10-03T19:43:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מ</comment>
      <origin>3086575</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5172" sha1="h1ai2ttysicwnpnw917ojplwrwu1dqn" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|לט|מ|מא}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;קַוֹה קִוִּיתִי יְיָ, וַיֵּט אֵלַי וַיִּשְׁמַע שַׁוְעָתִי׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וַיַּעֲלֵנִי מִבּוֹר שָׁאוֹן, מִטִּיט הַיָּוֵן, וַיָּקֶם עַל סֶלַע רַגְלַי, כּוֹנֵן אֲשֻׁרָי׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וַיִּתֵּן בְּפִי שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּה לֵאלֹהֵינוּ, יִרְאוּ רַבִּים וְיִירָאוּ, וְיִבְטְחוּ בַּייָ׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר שָׂם יְיָ מִבְטַחוֹ, וְלֹא פָנָה אֶל רְהָבִים וְשָׂטֵי כָזָב׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה יְיָ אֱלֹהַי, נִפְלְאֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבֹתֶיךָ אֵלֵינוּ, אֵין עֲרֹךְ אֵלֶיךָ אַגִּידָה וַאֲדַבֵּרָה, עָצְמוּ מִסַּפֵּר׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;זֶבַח וּמִנְחָה לֹא חָפַצְתָּ, אָזְנַיִם כָּרִיתָ לִּי, עוֹלָה וַחֲטָאָה לֹא שָׁאָלְתָּ׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;אָז אָמַרְתִּי הִנֵּה בָאתִי, בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלָי׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אֱלֹהַי חָפָצְתִּי, וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;בִּשַּׂרְתִּי צֶדֶק בְּקָהָל רָב, הִנֵּה שְׂפָתַי לֹא אֶכְלָא, יְיָ אַתָּה יָדָעְתָּ׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;צִדְקָתְךָ לֹא כִסִּיתִי בְּתוֹךְ לִבִּי, אֱמוּנָתְךָ וּתְשׁוּעָתְךָ אָמָרְתִּי, לֹא כִחַדְתִּי חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ לְקָהָל רָב׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;אַתָּה יְיָ לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ מִמֶּנִּי, חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרוּנִי׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;כִּי אָפְפוּ עָלַי רָעוֹת עַד אֵין מִסְפָּר, הִשִּׂיגוּנִי עֲוֹנֹתַי וְלֹא יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת, עָצְמוּ מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשִׁי וְלִבִּי עֲזָבָנִי׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;רְצֵה יְיָ לְהַצִּילֵנִי, יְיָ לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;יֵבֹשׁוּ וְיַחְפְּרוּ יַחַד מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי לִסְפּוֹתָהּ, יִסֹּגוּ אָחוֹר וְיִכָּלְמוּ חֲפֵצֵי רָעָתִי׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;יָשֹׁמּוּ עַל עֵקֶב בָּשְׁתָּם, הָאֹמְרִים לִי הֶאָח הֶאָח׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;יָשִׂישׂוּ וְיִשְׂמְחוּ בְּךָ כָּל מְבַקְשֶׁיךָ, יֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל יְיָ  אֹהֲבֵי תְּשׁוּעָתֶךָ׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וַאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן, אֲדֹנָי יַחֲשָׁב לִי, עֶזְרָתִי וּמְפַלְטִי אַתָּה, אֱלֹהַי אַל תְּאַחַר׃ &lt;קטע סוף=יח/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>h1ai2ttysicwnpnw917ojplwrwu1dqn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/מא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756090</id>
    <revision>
      <id>3086576</id>
      <timestamp>2026-10-03T19:43:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מא</comment>
      <origin>3086576</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3500" sha1="9rk47ygy1g4v0ih2il9uw0z7p3uzt6l" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|מ|מא|מב}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל, בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ יְיָ׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;יְיָ יִשְׁמְרֵהוּ וִיחַיֵּהוּ וְאֻשַּׁר בָּאָרֶץ, וְאַל תִּתְּנֵהוּ בְּנֶפֶשׁ אֹיְבָיו׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;יְיָ יִסְעָדֶנּוּ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי, כָּל מִשְׁכָּבוֹ הָפַכְתָּ בְחָלְיוֹ׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;אֲנִי אָמַרְתִּי יְיָ חָנֵּנִי, רְפָאָה נַפְשִׁי כִּי חָטָאתִי לָךְ׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;אוֹיְבַי יֹאמְרוּ רַע לִי, מָתַי יָמוּת וְאָבַד שְׁמוֹ׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וְאִם בָּא לִרְאוֹת שָׁוְא יְדַבֵּר, לִבּוֹ יִקְבָּץ אָוֶן לוֹ, יֵצֵא לַחוּץ יְדַבֵּר׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;יַחַד עָלַי יִתְלַחֲשׁוּ כָּל שֹׂנְאָי, עָלַי יַחְשְׁבוּ רָעָה לִי׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;דְּבַר בְּלִיַּעַל יָצוּק בּוֹ, וַאֲשֶׁר שָׁכַב לֹא יוֹסִיף לָקוּם׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;גַּם אִישׁ שְׁלוֹמִי אֲשֶׁר בָּטַחְתִּי בוֹ, אוֹכֵל לַחְמִי הִגְדִּיל עָלַי עָקֵב׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וְאַתָּה יְיָ חָנֵּנִי וַהֲקִימֵנִי, וַאֲשַׁלְּמָה לָהֶם׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;בְּזֹאת יָדַעְתִּי כִּי חָפַצְתָּ בִּי, כִּי לֹא יָרִיעַ אֹיְבִי עָלָי׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וַאֲנִי בְּתֻמִּי תָּמַכְתָּ בִּי, וַתַּצִּיבֵנִי לְפָנֶיךָ לְעוֹלָם׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, מֵהָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>9rk47ygy1g4v0ih2il9uw0z7p3uzt6l</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/מב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756091</id>
    <revision>
      <id>3086577</id>
      <timestamp>2026-10-03T19:44:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מב</comment>
      <origin>3086577</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3545" sha1="6x3m6r3wunqng8dvbdjtuoiw9jqn8g9" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|מא|מב|מג}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לַמְנַצֵּחַ מַשְׂכִּיל לִבְנֵי קֹרַח׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם, כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ, אֱלֹהִים׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי, מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;הָיְתָה לִּי דִמְעָתִי לֶחֶם יוֹמָם וָלָיְלָה, בֶּאֱמֹר אֵלַי כָּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;אֵלֶּה אֶזְכְּרָה וְאֶשְׁפְּכָה עָלַי נַפְשִׁי, כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּךְ אֶדַּדֵּם עַד בֵּית אֱלֹהִים, בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה הָמוֹן חוֹגֵג׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וַתֶּהֱמִי עָלָי, הוֹחִלִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ, יְשׁוּעוֹת פָּנָיו׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;אֱלֹהַי עָלַי נַפְשִׁי תִשְׁתּוֹחָח, עַל כֵּן אֶזְכָּרְךָ מֵאֶרֶץ יַרְדֵּן, וְחֶרְמוֹנִים מֵהַר מִצְעָר׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ, כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;יוֹמָם יְצַוֶּה יְיָ חַסְדּוֹ, וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי, תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;אוֹמְרָה לְאֵל סַלְעִי לָמָה שְׁכַחְתָּנִי, לָמָּה קֹדֵר אֵלֵךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;בְּרֶצַח בְּעַצְמוֹתַי חֵרְפוּנִי צוֹרְרָי, בְּאָמְרָם אֵלַי כָּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וּמַה תֶּהֱמִי עָלָי, הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ, יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָי׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>6x3m6r3wunqng8dvbdjtuoiw9jqn8g9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/מג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756092</id>
    <revision>
      <id>3086578</id>
      <timestamp>2026-10-03T19:44:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מג</comment>
      <origin>3086578</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1642" sha1="770jg9zai7ny32wzsyzwpdenzpwyh3i" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|מב|מג|מד}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;שָׁפְטֵנִי אֱלֹהִים וְרִיבָה רִיבִי מִגּוֹי לֹא חָסִיד, מֵאִישׁ מִרְמָה וְעַוְלָה תְפַלְּטֵנִי׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי מָעוּזִּי, לָמָה זְנַחְתָּנִי, לָמָּה קֹדֵר אֶתְהַלֵּךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי, יְבִיאוּנִי אֶל הַר קָדְשְׁךָ וְאֶל מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וְאָבוֹאָה אֶל מִזְבַּח אֱלֹהִים, אֶל אֵל שִׂמְחַת גִּילִי, וְאוֹדְךָ בְכִנּוֹר, אֱלֹהִים אֱלֹהָי׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וּמַה תֶּהֱמִי עָלָי, הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ, יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָי׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>770jg9zai7ny32wzsyzwpdenzpwyh3i</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/מד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756093</id>
    <revision>
      <id>3086579</id>
      <timestamp>2026-10-03T19:44:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מד</comment>
      <origin>3086579</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6547" sha1="3uod9ecevmawyxyuc9j19kol4r5j9np" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|מג|מד|מה}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מַשְׂכִּיל׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;אֱלֹהִים בְּאָזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ, אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, פֹּעַל פָּעַלְתָּ בִימֵיהֶם בִּימֵי קֶדֶם׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;אַתָּה יָדְךָ גּוֹיִם הוֹרַשְׁתָּ וַתִּטָּעֵם, תָּרַע לְאֻמִּים וַתְּשַׁלְּחֵם׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;כִּי לֹא בְחַרְבָּם יָרְשׁוּ אָרֶץ, וּזְרוֹעָם לֹא הוֹשִׁיעָה לָּמוֹ, כִּי יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲךָ וְאוֹר פָּנֶיךָ, כִּי רְצִיתָם׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;אַתָּה הוּא מַלְכִּי אֱלֹהִים, צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;בְּךָ צָרֵינוּ נְנַגֵּחַ, בְּשִׁמְךָ נָבוּס קָמֵינוּ׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;כִּי לֹא בְקַשְׁתִּי אֶבְטָח, וְחַרְבִּי לֹא תוֹשִׁיעֵנִי׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;כִּי הוֹשַׁעְתָּנוּ מִצָּרֵינוּ, וּמְשַׂנְאֵינוּ הֱבִישׁוֹתָ׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;בֵּאלֹהִים הִלַּלְנוּ כָל הַיּוֹם, וְשִׁמְךָ לְעוֹלָם נוֹדֶה סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;אַף זָנַחְתָּ וַתַּכְלִימֵנוּ, וְלֹא תֵצֵא בְּצִבְאוֹתֵינוּ׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;תְּשִׁיבֵנוּ אָחוֹר מִנִּי צָר, וּמְשַׂנְאֵינוּ שָׁסוּ לָמוֹ׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;תִּתְּנֵנוּ כְּצֹאן מַאֲכָל, וּבַגּוֹיִם זֵרִיתָנוּ׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;תִּמְכֹּר עַמְּךָ בְלֹא הוֹן, וְלֹא רִבִּיתָ בִּמְחִירֵיהֶם׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;תְּשִׂימֵנוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ, לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;תְּשִׂימֵנוּ מָשָׁל בַּגּוֹיִם, מְנוֹד רֹאשׁ בַּלְאֻמִּים׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;כָּל הַיּוֹם כְּלִמָּתִי נֶגְדִּי, וּבֹשֶׁת פָּנַי כִּסָּתְנִי׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;מִקּוֹל מְחָרֵף וּמְגַדֵּף, מִפְּנֵי אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ, וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ׃ &lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ, וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ׃ &lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;כִּי דִכִּיתָנוּ בִּמְקוֹם תַּנִּים, וַתְּכַס עָלֵינוּ בְצַלְמָוֶת׃ &lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;אִם שָׁכַחְנוּ שֵׁם אֱלֹהֵינוּ, וַנִּפְרֹשׂ כַּפֵּינוּ לְאֵל זָר׃ &lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;הֲלֹא אֱלֹהִים יַחֲקָר זֹאת, כִּי הוּא יֹדֵעַ תַּעֲלֻמוֹת לֵב׃ &lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם, נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה׃ &lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;עוּרָה לָמָּה תִישַׁן ׀ אֲדֹנָי, הָקִיצָה אַל תִּזְנַח לָנֶצַח׃ &lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;לָמָּה פָנֶיךָ תַסְתִּיר, תִּשְׁכַּח עָנְיֵנוּ וְלַחֲצֵנוּ׃ &lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ, דָּבְקָה לָאָרֶץ בִּטְנֵנוּ׃ &lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ, וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ׃ &lt;קטע סוף=כז/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>3uod9ecevmawyxyuc9j19kol4r5j9np</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/מה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756094</id>
    <revision>
      <id>3086580</id>
      <timestamp>2026-10-03T19:44:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מה</comment>
      <origin>3086580</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4755" sha1="es6um0sjmkppkg6d273nox4eutj9nfw" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|מד|מה|מו}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לַמְנַצֵּחַ עַל שֹׁשַׁנִּים לִבְנֵי קֹרַח, מַשְׂכִּיל שִׁיר יְדִידֹת׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;רָחַשׁ לִבִּי דָּבָר טוֹב, אֹמֵר אָנִי מַעֲשַׂי לְמֶלֶךְ, לְשׁוֹנִי עֵט סוֹפֵר מָהִיר׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;יָפְיָפִיתָ מִבְּנֵי אָדָם, הוּצַק חֵן בְּשִׂפְתוֹתֶיךָ, עַל כֵּן בֵּרַכְךָ אֱלֹהִים לְעוֹלָם׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ גִּבּוֹר, הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וַהֲדָרְךָ צְלַח רְכַב, עַל דְּבַר אֱמֶת וְעַנְוָה צֶדֶק, וְתוֹרְךָ נוֹרָאוֹת יְמִינֶךָ׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;חִצֶּיךָ שְׁנוּנִים, עַמִּים תַּחְתֶּיךָ יִפְּלוּ, בְּלֵב אוֹיְבֵי הַמֶּלֶךְ׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;כִּסְאֲךָ אֱלֹהִים עוֹלָם וָעֶד, שֵׁבֶט מִישֹׁר שֵׁבֶט מַלְכוּתֶךָ׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;אָהַבְתָּ צֶּדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע, עַל כֵּן מְשָׁחֲךָ אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶךָ׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;מֹר וַאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת כָּל בִּגְדֹתֶיךָ, מִן הֵיכְלֵי שֵׁן מִנִּי שִׂמְּחוּךָ׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;בְּנוֹת מְלָכִים בְּיִקְּרוֹתֶיךָ, נִצְּבָה שֵׁגַל לִימִינְךָ בְּכֶתֶם אוֹפִיר׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;שִׁמְעִי בַת וּרְאִי וְהַטִּי אָזְנֵךְ, וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיךְ׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וְיִתְאָו הַמֶּלֶךְ יָפְיֵךְ, כִּי הוּא אֲדֹנַיִךְ וְהִשְׁתַּחֲוִי לוֹ׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וּבַת צֹר,  בְּמִנְחָה פָּנַיִךְ יְחַלּוּ עֲשִׁירֵי עָם׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה, מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;לִרְקָמוֹת תּוּבַל לַמֶּלֶךְ, בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ רֵעוֹתֶיהָ מוּבָאוֹת לָךְ׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;תּוּבַלְנָה בִּשְׂמָחֹת וָגִיל, תְּבֹאֶינָה בְּהֵיכַל מֶלֶךְ׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;תַּחַת אֲבֹתֶיךָ יִהְיוּ בָנֶיךָ, תְּשִׁיתֵמוֹ לְשָׂרִים בְּכָל הָאָרֶץ׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;אַזְכִּירָה שִׁמְךָ בְּכָל דֹּר וָדֹר, עַל כֵּן עַמִּים יְהוֹדוּךָ לְעֹלָם וָעֶד׃ &lt;קטע סוף=יח/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>es6um0sjmkppkg6d273nox4eutj9nfw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/מו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756095</id>
    <revision>
      <id>3086581</id>
      <timestamp>2026-10-03T19:45:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מו</comment>
      <origin>3086581</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2994" sha1="hhk0n00x0nbm0glpd3s6uis1161936z" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|מה|מו|מז}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח, עַל עֲלָמוֹת שִׁיר׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;אֱלֹהִים לָנוּ מַחֲסֶה וָעֹז, עֶזְרָה בְצָרוֹת נִמְצָא מְאֹד׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;עַל כֵּן לֹא נִירָא בְּהָמִיר אָרֶץ, וּבְמוֹט הָרִים בְּלֵב יַמִּים׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;יֶהֱמוּ יֶחְמְרוּ מֵימָיו, יִרְעֲשׁוּ הָרִים בְּגַאֲוָתוֹ סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;נָהָר, פְּלָגָיו יְשַׂמְּחוּ עִיר אֱלֹהִים, קְדֹשׁ מִשְׁכְּנֵי עֶלְיוֹן׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;אֱלֹהִים בְּקִרְבָּהּ בַּל תִּמּוֹט, יַעְזְרֶהָ אֱלֹהִים לִפְנוֹת בֹּקֶר׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;הָמוּ גוֹיִם מָטוּ מַמְלָכוֹת, נָתַן בְּקוֹלוֹ תָּמוּג אָרֶץ׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ, מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת יְיָ, אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;מַשְׁבִּית מִלְחָמוֹת עַד קְצֵה הָאָרֶץ, קֶשֶׁת יְשַׁבֵּר וְקִצֵּץ חֲנִית, עֲגָלוֹת יִשְׂרֹף בָּאֵשׁ׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;הַרְפּוּ וּדְעוּ כִּי אָנֹכִי אֱלֹהִים, אָרוּם בַּגּוֹיִם אָרוּם בָּאָרֶץ׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ, מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>hhk0n00x0nbm0glpd3s6uis1161936z</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/מז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756096</id>
    <revision>
      <id>3086582</id>
      <timestamp>2026-10-03T19:45:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מז</comment>
      <origin>3086582</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2403" sha1="iilum2rs4c4gxgza26o4say69514jv5" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|מו|מז|מח}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;כָּל הָעַמִּים תִּקְעוּ כָף, הָרִיעוּ לֵאלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;כִּי יְיָ עֶלְיוֹן נוֹרָא, מֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל הָאָרֶץ׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּינוּ, וּלְאֻמִּים תַּחַת רַגְלֵינוּ׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ, אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה, יְיָ בְּקוֹל שׁוֹפָר׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּרוּ, זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלֹהִים, זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;מָלַךְ אֱלֹהִים עַל גּוֹיִם, אֱלֹהִים יָשַׁב עַל כִּסֵּא קָדְשׁוֹ׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ, עַם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, כִּי לֵאלֹהִים מָגִנֵּי אֶרֶץ מְאֹד נַעֲלָה׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>iilum2rs4c4gxgza26o4say69514jv5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/מח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756097</id>
    <revision>
      <id>3086583</id>
      <timestamp>2026-10-03T19:45:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מח</comment>
      <origin>3086583</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3614" sha1="689priu90g83e1vy1k7gsorvl1e3nww" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|מז|מח|מט}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי קֹרַח׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ, הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן, קִרְיַת מֶלֶךְ רָב׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;אֱלֹהִים בְּאַרְמְנוֹתֶיהָ נוֹדַע לְמִשְׂגָּב׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;כִּי הִנֵּה הַמְּלָכִים נוֹעֲדוּ, עָבְרוּ יַחְדָּו׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ, נִבְהֲלוּ נֶחְפָּזוּ׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;רְעָדָה אֲחָזָתַם שָׁם, חִיל כַּיּוֹלֵדָה׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;בְּרוּחַ קָדִים, תְּשַׁבֵּר אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ כֵּן רָאִינוּ, בְּעִיר יְיָ צְבָאוֹת בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ, אֱלֹהִים יְכוֹנְנֶהָ עַד עוֹלָם סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;דִּמִּינוּ אֱלֹהִים חַסְדֶּךָ בְּקֶרֶב הֵיכָלֶךָ׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;כְּשִׁמְךָ אֱלֹהִים, כֵּן תְּהִלָּתְךָ עַל קַצְוֵי אֶרֶץ, צֶדֶק מָלְאָה יְמִינֶךָ׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;יִשְׂמַח הַר צִיּוֹן, תָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה, לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;סֹבּוּ צִיּוֹן וְהַקִּיפוּהָ, סִפְרוּ מִגְדָּלֶיהָ׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;שִׁיתוּ לִבְּכֶם לְחֵילָה, פַּסְּגוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ, לְמַעַן תְּסַפְּרוּ לְדוֹר אַחֲרוֹן׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;כִּי זֶה אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ עוֹלָם וָעֶד, הוּא יְנַהֲגֵנוּ עַל מוּת׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>689priu90g83e1vy1k7gsorvl1e3nww</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/מט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756098</id>
    <revision>
      <id>3086584</id>
      <timestamp>2026-10-03T19:45:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מט</comment>
      <origin>3086584</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4997" sha1="noixf9629c41za6kkfid1h6399rqulq" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|מח|מט|נ}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;שִׁמְעוּ זֹאת כָּל הָעַמִּים, הַאֲזִינוּ כָּל יֹשְׁבֵי חָלֶד׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;גַּם בְּנֵי אָדָם גַּם בְּנֵי אִישׁ, יַחַד עָשִׁיר וְאֶבְיוֹן׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת, וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;אַטֶּה לְמָשָׁל אָזְנִי, אֶפְתַּח בְּכִנּוֹר חִידָתִי׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע, עֲוֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;הַבֹּטְחִים עַל חֵילָם, וּבְרֹב עָשְׁרָם יִתְהַלָּלוּ׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;אָח לֹא פָדֹה יִפְדֶּה אִישׁ, לֹא יִתֵּן לֵאלֹהִים כָּפְרוֹ׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וְיֵקַר פִּדְיוֹן נַפְשָׁם, וְחָדַל לְעוֹלָם׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וִיחִי עוֹד לָנֶצַח, לֹא יִרְאֶה הַשָּׁחַת׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;כִּי יִרְאֶה חֲכָמִים יָמוּתוּ, יַחַד כְּסִיל וָבַעַר יֹאבֵדוּ, וְעָזְבוּ לַאֲחֵרִים חֵילָם׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;קִרְבָּם בָּתֵּימוֹ לְעוֹלָם, מִשְׁכְּנֹתָם לְדוֹר וָדֹר, קָרְאוּ בִשְׁמוֹתָם עֲלֵי אֲדָמוֹת׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וְאָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין, נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;זֶה דַרְכָּם כֵּסֶל לָמוֹ, וְאַחֲרֵיהֶם בְּפִיהֶם יִרְצוּ סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;כַּצֹּאן לִשְׁאוֹל שַׁתּוּ, מָוֶת יִרְעֵם, וַיִּרְדּוּ בָם יְשָׁרִים לַבֹּקֶר, וְצוּרָם לְבַלּוֹת שְׁאוֹל מִזְּבֻל לוֹ׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;אַךְ אֱלֹהִים יִפְדֶּה נַפְשִׁי מִיַּד שְׁאוֹל, כִּי יִקָּחֵנִי סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;אַל תִּירָא כִּי יַעֲשִׁר אִישׁ, כִּי יִרְבֶּה כְּבוֹד בֵּיתוֹ׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;כִּי לֹא בְמוֹתוֹ יִקַּח הַכֹּל, לֹא יֵרֵד אַחֲרָיו כְּבוֹדוֹ׃ &lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;כִּי נַפְשׁוֹ בְּחַיָּיו יְבָרֵךְ, וְיוֹדֻךָ כִּי תֵיטִיב לָךְ׃ &lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;תָּבוֹא עַד דּוֹר אֲבוֹתָיו, עַד נֵצַח לֹא יִרְאוּ אוֹר׃ &lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;אָדָם בִּיקָר וְלֹא יָבִין, נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ׃ &lt;קטע סוף=כא/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>noixf9629c41za6kkfid1h6399rqulq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/נ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756099</id>
    <revision>
      <id>3086585</id>
      <timestamp>2026-10-03T19:45:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>נ</comment>
      <origin>3086585</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5563" sha1="itbxmlq3x4t9uhtttfau04p2c99a8bv" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|מט|נ|נא}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;מִזְמוֹר לְאָסָף, אֵל אֱלֹהִים יְיָ דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ, מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבֹאוֹ׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי אֱלֹהִים הוֹפִיעַ׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;יָבֹא אֱלֹהֵינוּ וְאַל יֶחֱרַשׁ, אֵשׁ לְפָנָיו תֹּאכֵל, וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;יִקְרָא אֶל הַשָּׁמַיִם מֵעָל, וְאֶל הָאָרֶץ לָדִין עַמּוֹ׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;אִסְפוּ לִי חֲסִידָי, כֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וַיַּגִּידוּ שָׁמַיִם צִדְקוֹ, כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט הוּא סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;שִׁמְעָה עַמִּי וַאֲדַבֵּרָה, יִשְׂרָאֵל וְאָעִידָה בָּךְ, אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ אָנֹכִי׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;לֹא עַל זְבָחֶיךָ אוֹכִיחֶךָ, וְעוֹלֹתֶיךָ לְנֶגְדִּי תָמִיד׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;לֹא אֶקַּח מִבֵּיתְךָ פָר, מִמִּכְלְאֹתֶיךָ עַתּוּדִים׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;כִּי לִי כָל חַיְתוֹ יָעַר, בְּהֵמוֹת בְּהַרְרֵי אָלֶף׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;יָדַעְתִּי כָּל עוֹף הָרִים, וְזִיז שָׂדַי עִמָּדִי׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;אִם אֶרְעַב לֹא אֹמַר לָךְ, כִּי לִי תֵבֵל וּמְלֹאָהּ׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;הַאוֹכַל בְּשַׂר אַבִּירִים, וְדַם עַתּוּדִים אֶשְׁתֶּה׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;זְבַח לֵאלֹהִים תּוֹדָה, וְשַׁלֵּם לְעֶלְיוֹן נְדָרֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וּקְרָאֵנִי בְּיוֹם צָרָה, אֲחַלֶּצְךָ וּתְכַבְּדֵנִי׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וְלָרָשָׁע אָמַר אֱלֹהִים, מַה לְּךָ לְסַפֵּר חֻקָּי, וַתִּשָּׂא בְרִיתִי עֲלֵי פִיךָ׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וְאַתָּה שָׂנֵאתָ מוּסָר, וַתַּשְׁלֵךְ דְּבָרַי אַחֲרֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;אִם רָאִיתָ גַנָּב וַתִּרֶץ עִמּוֹ, וְעִם מְנָאֲפִים חֶלְקֶךָ׃ &lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;פִּיךָ שָׁלַחְתָּ בְרָעָה, וּלְשׁוֹנְךָ תַּצְמִיד מִרְמָה׃ &lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;תֵּשֵׁב בְּאָחִיךָ תְדַבֵּר, בְּבֶן אִמְּךָ תִּתֶּן דֹּפִי׃ &lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;אֵלֶּה עָשִׂיתָ וְהֶחֱרַשְׁתִּי, דִּמִּיתָ הֱיוֹת אֶהְיֶה כָמוֹךָ, אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;בִּינוּ נָא זֹאת שֹׁכְחֵי אֱלוֹהַּ, פֶּן אֶטְרֹף וְאֵין מַצִּיל׃ &lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי, וְשָׂם דֶּרֶךְ אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱלֹהִים׃ &lt;קטע סוף=כג/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>itbxmlq3x4t9uhtttfau04p2c99a8bv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/נא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756100</id>
    <revision>
      <id>3086586</id>
      <timestamp>2026-10-03T19:46:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>נא</comment>
      <origin>3086586</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5111" sha1="e4hxjgx0z4cgo792w181c2jtagie0mn" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|נ|נא|נב}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;בְּבוֹא אֵלָיו נָתָן הַנָּבִיא, כַּאֲשֶׁר בָּא אֶל בַּת שָׁבַע׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;חָנֵּנִי אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ, כְּרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעָי׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;הֶרֶב כַּבְּסֵנִי מֵעֲוֹנִי, וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;כִּי פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע, וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;לְךָ לְבַדְּךָ חָטָאתִי וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי, לְמַעַן תִּצְדַּק בְּדָבְרֶךָ, תִּזְכֶּה בְשָׁפְטֶךָ׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;הֵן בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי, וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנִי אִמִּי׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;הֵן אֱמֶת חָפַצְתָּ בַטֻּחוֹת, וּבְסָתֻם חָכְמָה תוֹדִיעֵנִי׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;תְּחַטְּאֵנִי בְאֵזוֹב וְאֶטְהָר, תְּכַבְּסֵנִי וּמִשֶּׁלֶג אַלְבִּין׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;תַּשְׁמִיעֵנִי שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, תָּגֵלְנָה עֲצָמוֹת דִּכִּיתָ׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;הַסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵחֲטָאָי, וְכָל עֲוֹנֹתַי מְחֵה׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים, וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;אַל תַּשְׁלִיכֵנִי מִלְּפָנֶיךָ, וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנִּי׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ, וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;אֲלַמְּדָה פֹשְׁעִים דְּרָכֶיךָ, וְחַטָּאִים אֵלֶיךָ יָשׁוּבוּ׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;הַצִּילֵנִי מִדָּמִים אֱלֹהִים, אֱלֹהֵי תְשׁוּעָתִי, תְּרַנֵּן לְשׁוֹנִי צִדְקָתֶךָ׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח, וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;כִּי לֹא תַחְפֹּץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה, עוֹלָה לֹא תִרְצֶה׃ &lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה, לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה׃ &lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָיִם׃ &lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל, אָז יַעֲלוּ עַל מִזְבַּחֲךָ פָרִים׃ &lt;קטע סוף=כא/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>e4hxjgx0z4cgo792w181c2jtagie0mn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/נב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756101</id>
    <revision>
      <id>3086587</id>
      <timestamp>2026-10-03T19:46:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>נב</comment>
      <origin>3086587</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2788" sha1="30ayayrd28e21cgtuf3cq30ahex7d10" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|נא|נב|נג}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לַמְנַצֵּחַ מַשְׂכִּיל לְדָוִד׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;בְּבוֹא דּוֹאֵג הָאֲדֹמִי וַיַּגֵּד לְשָׁאוּל, וַיֹּאמֶר לוֹ, בָּא דָוִד אֶל בֵּית אֲחִימֶלֶךְ׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;מַה תִּתְהַלֵּל בְּרָעָה, הַגִּבּוֹר, חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;הַוּוֹת תַּחְשֹׁב לְשׁוֹנֶךָ, כְּתַעַר מְלֻטָּשׁ עֹשֵׂה רְמִיָּה׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;אָהַבְתָּ רָּע מִטּוֹב, שֶׁקֶר מִדַּבֵּר צֶדֶק סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;אָהַבְתָּ כָל דִּבְרֵי בָלַע, לְשׁוֹן מִרְמָה׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;גַּם אֵל יִתָּצְךָ לָנֶצַח, יַחְתְּךָ וְיִסָּחֲךָ מֵאֹהֶל, וְשֵׁרֶשְׁךָ מֵאֶרֶץ חַיִּים סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וְיִרְאוּ צַדִּיקִים וְיִירָאוּ, וְעָלָיו יִשְׂחָקוּ׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;הִנֵּה הַגֶּבֶר לֹא יָשִׂים אֱלֹהִים מָעוּזּוֹ, וַיִּבְטַח בְּרֹב עָשְׁרוֹ, יָעֹז בְּהַוָּתוֹ׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וַאֲנִי כְּזַיִת רַעֲנָן בְּבֵית אֱלֹהִים, בָּטַחְתִּי בְחֶסֶד אֱלֹהִים עוֹלָם וָעֶד׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;אוֹדְךָ לְעוֹלָם כִּי עָשִׂיתָ, וַאֲקַוֶּה שִׁמְךָ כִי טוֹב נֶגֶד חֲסִידֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>30ayayrd28e21cgtuf3cq30ahex7d10</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/נג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756102</id>
    <revision>
      <id>3086588</id>
      <timestamp>2026-10-03T19:46:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>נג</comment>
      <origin>3086588</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2030" sha1="jqzbf6vmrgzzahksjtji4tnv1htmowj" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|נב|נג|נד}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לַמְנַצֵּחַ עַל מָחֲלַת מַשְׂכִּיל לְדָוִד׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים, הִשְׁחִיתוּ וְהִתְעִיבוּ עָוֶל, אֵין עֹשֵׂה טוֹב׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;אֱלֹהִים מִשָּׁמַיִם הִשְׁקִיף עַל בְּנֵי אָדָם, לִרְאוֹת הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל דֹּרֵשׁ אֶת אֱלֹהִים׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;כֻּלּוֹ סָג יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ, אֵין עֹשֵׂה טוֹב, אֵין גַּם אֶחָד׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;הֲלֹא יָדְעוּ פֹּעֲלֵי אָוֶן, אֹכְלֵי עַמִּי אָכְלוּ לֶחֶם, אֱלֹהִים לֹא קָרָאוּ׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;שָׁם פָּחֲדוּ פַחַד לֹא הָיָה פָחַד, כִּי אֱלֹהִים פִּזַּר עַצְמוֹת חֹנָךְ, הֱבִשֹׁתָה כִּי אֱלֹהִים מְאָסָם׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשֻׁעוֹת יִשְׂרָאֵל, בְּשׁוּב אֱלֹהִים שְׁבוּת עַמּוֹ, יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>jqzbf6vmrgzzahksjtji4tnv1htmowj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/נד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756103</id>
    <revision>
      <id>3086589</id>
      <timestamp>2026-10-03T19:46:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>נד</comment>
      <origin>3086589</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2181" sha1="rwzxgfd3qujt1pm92xzrevw443jpo4l" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|נג|נד|נה}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מַשְׂכִּיל לְדָוִד׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;בְּבֹא הַזִּיפִים וַיֹּאמְרוּ לְשָׁאוּל, הֲלֹא דָוִד מִסְתַּתֵּר עִמָּנוּ׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;אֱלֹהִים בְּשִׁמְךָ הוֹשִׁיעֵנִי, וּבִגְבוּרָתְךָ תְדִינֵנִי׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;אֱלֹהִים שְׁמַע תְּפִלָּתִי, הַאֲזִינָה לְאִמְרֵי פִי׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;כִּי זָרִים קָמוּ עָלַי, וְעָרִיצִים בִּקְשׁוּ נַפְשִׁי, לֹא שָׂמוּ אֱלֹהִים לְנֶגְדָּם סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;הִנֵּה אֱלֹהִים עֹזֵר לִי, אֲדֹנָי בְּסֹמְכֵי נַפְשִׁי׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;יָשִׁיב הָרַע לְשֹׁרְרָי, בַּאֲמִתְּךָ הַצְמִיתֵם׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;בִּנְדָבָה אֶזְבְּחָה לָּךְ, אוֹדֶה שִּׁמְךָ יְיָ כִּי טוֹב׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;כִּי מִכָּל צָרָה הִצִּילָנִי, וּבְאֹיְבַי רָאֲתָה עֵינִי׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>rwzxgfd3qujt1pm92xzrevw443jpo4l</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/נה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756104</id>
    <revision>
      <id>3086590</id>
      <timestamp>2026-10-03T19:47:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>נה</comment>
      <origin>3086590</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5965" sha1="19hu37dtwy2arreebtgsfqhip167u06" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|נד|נה|נו}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מַשְׂכִּיל לְדָוִד׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;הַאֲזִינָה אֱלֹהִים תְּפִלָּתִי, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתִי׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;הַקְשִׁיבָה לִּי וַעֲנֵנִי, אָרִיד בְּשִׂיחִי וְאָהִימָה׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;מִקּוֹל אוֹיֵב מִפְּנֵי עָקַת רָשָׁע, כִּי יָמִיטוּ עָלַי אָוֶן וּבְאַף יִשְׂטְמוּנִי׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;לִבִּי יָחִיל בְּקִרְבִּי, וְאֵימוֹת מָוֶת נָפְלוּ עָלָי׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;יִרְאָה וָרַעַד יָבֹא בִי, וַתְּכַסֵּנִי פַּלָּצוּת׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וָאֹמַר מִי יִתֶּן לִי אֵבֶר כַּיּוֹנָה, אָעוּפָה וְאֶשְׁכֹּנָה׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;הִנֵּה אַרְחִיק נְדֹד, אָלִין בַּמִּדְבָּר סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;אָחִישָׁה מִפְלָט לִי, מֵרוּחַ סֹעָה מִסָּעַר׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;בַּלַּע אֲדֹנָי פַּלַּג לְשׁוֹנָם, כִּי רָאִיתִי חָמָס וְרִיב בָּעִיר׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;יוֹמָם וָלַיְלָה יְסוֹבְבֻהָ עַל חוֹמֹתֶיהָ, וְאָוֶן וְעָמָל בְּקִרְבָּהּ׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;הַוּוֹת בְּקִרְבָּהּ, וְלֹא יָמִישׁ מֵרְחֹבָהּ תֹּךְ וּמִרְמָה׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;כִּי לֹא אוֹיֵב יְחָרְפֵנִי וְאֶשָּׂא, לֹא מְשַׂנְאִי עָלַי הִגְדִּיל, וְאֶסָּתֵר מִמֶּנּוּ׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וְאַתָּה אֱנוֹשׁ כְּעֶרְכִּי, אַלּוּפִי וּמְיֻדָּעִי׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;אֲשֶׁר יַחְדָּו נַמְתִּיק סוֹד, בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;יַשִּׁי מָוֶת  עָלֵימוֹ, יֵרְדוּ שְׁאוֹל חַיִּים, כִּי רָעוֹת בִּמְגוּרָם בְּקִרְבָּם׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;אֲנִי אֶל אֱלֹהִים אֶקְרָא, וַייָ יוֹשִׁיעֵנִי׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה, וַיִּשְׁמַע קוֹלִי׃ &lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרָב לִי, כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי׃ &lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;יִשְׁמַע אֵל וְיַעֲנֵם, וְיֹשֵׁב קֶדֶם סֶלָה, אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֹת לָמוֹ, וְלֹא יָרְאוּ אֱלֹהִים׃ &lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;שָׁלַח יָדָיו בִּשְׁלֹמָיו, חִלֵּל בְּרִיתוֹ׃ &lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;חָלְקוּ מַחְמָאֹת פִּיו וּקְרָב לִבּוֹ, רַכּוּ דְבָרָיו מִשֶּׁמֶן, וְהֵמָּה פְתִחוֹת׃ &lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;הַשְׁלֵךְ עַל יְיָ יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ, לֹא יִתֵּן לְעוֹלָם מוֹט לַצַּדִּיק׃ &lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וְאַתָּה אֱלֹהִים תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת, אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם, וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ׃ &lt;קטע סוף=כד/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>19hu37dtwy2arreebtgsfqhip167u06</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/נו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756105</id>
    <revision>
      <id>3086591</id>
      <timestamp>2026-10-03T19:47:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>נו</comment>
      <origin>3086591</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3549" sha1="dqo1joyfitgdzdmplk1oxxuxhebi7n3" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|נה|נו|נז}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לַמְנַצֵּחַ עַל יוֹנַת אֵלֶם רְחֹקִים, לְדָוִד מִכְתָּם, בֶּאֱחֹז אוֹתוֹ פְלִשְׁתִּים בְּגַת׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;חָנֵּנִי אֱלֹהִים כִּי שְׁאָפַנִי אֱנוֹשׁ, כָּל הַיּוֹם לֹחֵם יִלְחָצֵנִי׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;שָׁאֲפוּ שׁוֹרְרַי כָּל הַיּוֹם, כִּי רַבִּים לֹחֲמִים לִי מָרוֹם׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;יוֹם אִירָא, אֲנִי אֵלֶיךָ אֶבְטָח׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל דְּבָרוֹ, בֵּאלֹהִים בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;כָּל הַיּוֹם דְּבָרַי יְעַצֵּבוּ, עָלַי כָּל מַחְשְׁבֹתָם לָרָע׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;יָגוּרוּ יִצְפּוֹנוּ, הֵמָּה עֲקֵבַי יִשְׁמֹרוּ, כַּאֲשֶׁר קִוּוּ נַפְשִׁי׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;עַל אָוֶן פַּלֶּט לָמוֹ, בְּאַף עַמִּים הוֹרֵד אֱלֹהִים׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;נֹדִי סָפַרְתָּה אָתָּה, שִׂימָה דִמְעָתִי בְנֹאדֶךָ, הֲלֹא בְּסִפְרָתֶךָ׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;אָז יָשׁוּבוּ אוֹיְבַי אָחוֹר בְּיוֹם אֶקְרָא, זֶה יָדַעְתִּי כִּי אֱלֹהִים לִי׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל דָּבָר, בַּייָ אֲהַלֵּל דָּבָר׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;בֵּאלֹהִים בָּטַחְתִּי לֹּא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה אָדָם לִי׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;עָלַי אֱלֹהִים נְדָרֶיךָ, אֲשַׁלֵּם תּוֹדֹת לָךְ׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;כִּי הִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת, הֲלֹא רַגְלַי מִדֶּחִי, לְהִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי אֱלֹהִים בְּאוֹר הַחַיִּים׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>dqo1joyfitgdzdmplk1oxxuxhebi7n3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/נז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756106</id>
    <revision>
      <id>3086592</id>
      <timestamp>2026-10-03T19:47:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>נז</comment>
      <origin>3086592</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3166" sha1="ejszygzpb2c6oaq4k1s9nhdblhjhkow" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|נו|נז|נח}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת לְדָוִד מִכְתָּם, בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי שָׁאוּל בַּמְּעָרָה׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;חָנֵּנִי אֱלֹהִים חָנֵּנִי, כִּי בְךָ חָסָיָה נַפְשִׁי, וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ אֶחְסֶה, עַד יַעֲבֹר הַוּוֹת׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן, לָאֵל גֹּמֵר עָלָי׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;יִשְׁלַח מִשָּׁמַיִם וְיוֹשִׁיעֵנִי, חֵרֵף שֹׁאֲפִי סֶלָה, יִשְׁלַח אֱלֹהִים חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;נַפְשִׁי בְּתוֹךְ לְבָאִם, אֶשְׁכְּבָה לֹהֲטִים, בְּנֵי אָדָם שִׁנֵּיהֶם חֲנִית וְחִצִּים, וּלְשׁוֹנָם חֶרֶב חַדָּה׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים, עַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;רֶשֶׁת הֵכִינוּ לִפְעָמַי, כָּפַף נַפְשִׁי, כָּרוּ לְפָנַי שִׁיחָה, נָפְלוּ בְתוֹכָהּ סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;נָכוֹן לִבִּי אֱלֹהִים, נָכוֹן לִבִּי, אָשִׁירָה וַאֲזַמֵּרָה׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;עוּרָה כְבוֹדִי, עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר, אָעִירָה שָּׁחַר׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;אוֹדְךָ בָעַמִּים אֲדֹנָי, אֲזַמֶּרְךָ בַּלְאֻמִּים׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;כִּי גָדֹל עַד שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;רוּמָה עַל שָׁמַיִם אֱלֹהִים, עַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>ejszygzpb2c6oaq4k1s9nhdblhjhkow</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/נח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756107</id>
    <revision>
      <id>3086593</id>
      <timestamp>2026-10-03T19:48:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>נח</comment>
      <origin>3086593</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3030" sha1="l2b0v5ealnm97oimwqlllxkdkayyf5s" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|נז|נח|נט}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת, לְדָוִד מִכְתָּם׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;הַאֻמְנָם אֵלֶם צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן, מֵישָׁרִים תִּשְׁפְּטוּ בְּנֵי אָדָם׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;אַף בְּלֵב עוֹלֹת תִּפְעָלוּן, בָּאָרֶץ חֲמַס יְדֵיכֶם תְּפַלֵּסוּן׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;זֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם, תָּעוּ מִבֶּטֶן דֹּבְרֵי כָזָב׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;חֲמַת לָמוֹ כִּדְמוּת חֲמַת נָחָשׁ, כְּמוֹ פֶתֶן חֵרֵשׁ יַאְטֵם אָזְנוֹ׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע לְקוֹל מְלַחֲשִׁים, חוֹבֵר חֲבָרִים מְחֻכָּם׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;אֱלֹהִים, הֲרָס שִׁנֵּימוֹ בְּפִימוֹ, מַלְתְּעוֹת כְּפִירִים נְתֹץ ׀ יְיָ׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;יִמָּאֲסוּ כְמוֹ מַיִם, יִתְהַלְּכוּ לָמוֹ, יִדְרֹךְ חִצָּו כְּמוֹ יִתְמֹלָלוּ׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;כְּמוֹ שַׁבְּלוּל תֶּמֶס יַהֲלֹךְ, נֵפֶל אֵשֶׁת בַּל חָזוּ שָׁמֶשׁ׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;בְּטֶרֶם יָבִינוּ סִּירֹתֵכֶם אָטָד, כְּמוֹ חַי כְּמוֹ חָרוֹן יִשְׂעָרֶנּוּ׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם, פְּעָמָיו יִרְחַץ בְּדַם הָרָשָׁע׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וְיֹאמַר אָדָם, אַךְ פְּרִי לַצַּדִּיק, אַךְ יֵשׁ אֱלֹהִים שֹׁפְטִים בָּאָרֶץ׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>l2b0v5ealnm97oimwqlllxkdkayyf5s</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/נט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756108</id>
    <revision>
      <id>3086594</id>
      <timestamp>2026-10-03T19:48:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>נט</comment>
      <origin>3086594</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4798" sha1="q240zjd62fffusueofl498mjiaqtp00" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|נח|נט|ס}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת, לְדָוִד מִכְתָּם, בִּשְׁלֹחַ שָׁאוּל וַיִּשְׁמְרוּ אֶת הַבַּיִת לַהֲמִיתוֹ׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;הַצִּילֵנִי מֵאֹיְבַי ׀ אֱלֹהָי, מִמִּתְקוֹמְמַי תְּשַׂגְּבֵנִי׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;הַצִּילֵנִי מִפֹּעֲלֵי אָוֶן, וּמֵאַנְשֵׁי דָמִים הוֹשִׁיעֵנִי׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;כִּי הִנֵּה אָרְבוּ לְנַפְשִׁי, יָגוּרוּ עָלַי עַזִּים, לֹא פִשְׁעִי וְלֹא חַטָּאתִי, יְיָ׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;בְּלִי עָוֹן יְרֻצוּן וְיִכּוֹנָנוּ, עוּרָה לִקְרָאתִי וּרְאֵה׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וְאַתָּה יְיָ אֱלֹהִים צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הָקִיצָה לִפְקֹד כָּל הַגּוֹיִם, אַל תָּחֹן כָּל בֹּגְדֵי אָוֶן סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;יָשׁוּבוּ לָעֶרֶב יֶהֱמוּ כַכָּלֶב וִיסוֹבְבוּ עִיר׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;הִנֵּה יַבִּיעוּן בְּפִיהֶם, חֲרָבוֹת בְּשִׂפְתוֹתֵיהֶם, כִּי מִי שֹׁמֵעַ׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וְאַתָּה יְיָ תִּשְׂחַק לָמוֹ, תִּלְעַג לְכָל גּוֹיִם׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;עֻזּוֹ אֵלֶיךָ אֶשְׁמֹרָה, כִּי אֱלֹהִים מִשְׂגַּבִּי׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;אֱלֹהֵי חַסְדִּי יְקַדְּמֵנִי, אֱלֹהִים יַרְאֵנִי בְשֹׁרְרָי׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;אַל תַּהַרְגֵם פֶּן יִשְׁכְּחוּ עַמִּי, הֲנִיעֵמוֹ בְחֵילְךָ וְהוֹרִידֵמוֹ, מָגִנֵּנוּ אֲדֹנָי׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;חַטַּאת פִּימוֹ, דְּבַר שְׂפָתֵימוֹ, וְיִלָּכְדוּ בִגְאוֹנָם, וּמֵאָלָה וּמִכַּחַשׁ יְסַפֵּרוּ׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;כַּלֵּה בְחֵמָה, כַּלֵּה וְאֵינֵמוֹ, וְיֵדְעוּ כִּי אֱלֹהִים מֹשֵׁל בְּיַעֲקֹב, לְאַפְסֵי הָאָרֶץ סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וְיָשֻׁבוּ לָעֶרֶב, יֶהֱמוּ כַכָּלֶב, וִיסוֹבְבוּ עִיר׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;הֵמָּה יְנִיעוּן לֶאֱכֹל, אִם לֹא יִשְׂבְּעוּ וַיָּלִינוּ׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וַאֲנִי אָשִׁיר עֻזֶּךָ, וַאֲרַנֵּן לַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ, כִּי הָיִיתָ מִשְׂגָּב לִי, וּמָנוֹס בְּיוֹם צַר לִי׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה, כִּי אֱלֹהִים מִשְׂגַּבִּי, אֱלֹהֵי חַסְדִּי׃ &lt;קטע סוף=יח/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>q240zjd62fffusueofl498mjiaqtp00</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/ס</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756109</id>
    <revision>
      <id>3086595</id>
      <timestamp>2026-10-03T19:48:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>ס</comment>
      <origin>3086595</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3524" sha1="q9b3siadt333lbmd7wxc2voha49sik1" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|נט|ס|סא}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוּשַׁן עֵדוּת, מִכְתָּם לְדָוִד לְלַמֵּד׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;בְּהַצּוֹתוֹ אֶת אֲרַם נַהֲרַיִם וְאֶת אֲרַם צוֹבָה, וַיָּשָׁב יוֹאָב וַיַּךְ אֶת אֱדוֹם בְּגֵיא מֶלַח, שְׁנֵים עָשָׂר אָלֶף׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ פְרַצְתָּנוּ, אָנַפְתָּ תְּשׁוֹבֵב לָנוּ׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;הִרְעַשְׁתָּה אֶרֶץ פְּצַמְתָּהּ, רְפָה שְׁבָרֶיהָ כִי מָטָה׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;הִרְאִיתָ עַמְּךָ קָשָׁה, הִשְׁקִיתָנוּ יַיִן תַּרְעֵלָה׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס, מִפְּנֵי קֹשֶׁט סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ, הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;אֱלֹהִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ, אֶעְלֹזָה, אֲחַלְּקָה שְׁכֶם, וְעֵמֶק סֻכּוֹת אֲמַדֵּד׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה, וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי, יְהוּדָה מְחֹקְקִי׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;מוֹאָב סִיר רַחְצִי, עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי, עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרוֹעָעִי׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;מִי יֹבִלֵנִי עִיר מָצוֹר, מִי נָחַנִי עַד אֱדוֹם׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;הֲלֹא אַתָּה אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ, וְלֹא תֵצֵא אֱלֹהִים בְּצִבְאוֹתֵינוּ׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;הָבָה לָּנוּ עֶזְרָת מִצָּר, וְשָׁוְא תְּשׁוּעַת אָדָם׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;בֵּאלֹהִים נַעֲשֶׂה חָיִל, וְהוּא יָבוּס צָרֵינוּ׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>q9b3siadt333lbmd7wxc2voha49sik1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/סא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756110</id>
    <revision>
      <id>3086596</id>
      <timestamp>2026-10-03T19:50:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>סא</comment>
      <origin>3086596</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2178" sha1="fgqw4jc63v22i99hty10jie847xjez6" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|ס|סא|סב}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לַמְנַצֵּחַ עַל נְגִינַת לְדָוִד׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;שִׁמְעָה אֱלֹהִים רִנָּתִי, הַקְשִׁיבָה תְּפִלָּתִי׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;מִקְצֵה הָאָרֶץ אֵלֶיךָ אֶקְרָא בַּעֲטֹף לִבִּי, בְּצוּר יָרוּם מִמֶּנִּי תַנְחֵנִי׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;כִּי הָיִיתָ מַחְסֶה לִי, מִגְדַּל עֹז מִפְּנֵי אוֹיֵב׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;אָגוּרָה בְאָהָלְךָ עוֹלָמִים, אֶחֱסֶה בְסֵתֶר כְּנָפֶיךָ סֶּלָה׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;כִּי אַתָּה אֱלֹהִים שָׁמַעְתָּ לִנְדָרָי, נָתַתָּ יְרֻשַּׁת יִרְאֵי שְׁמֶךָ׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;יָמִים עַל יְמֵי מֶלֶךְ תּוֹסִיף, שְׁנוֹתָיו כְּמוֹ דֹר וָדֹר׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;יֵשֵׁב עוֹלָם לִפְנֵי אֱלֹהִים, חֶסֶד וֶאֱמֶת מַן יִנְצְרֻהוּ׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;כֵּן אֲזַמְּרָה שִׁמְךָ לָעַד, לְשַׁלְּמִי נְדָרַי יוֹם יוֹם׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>fgqw4jc63v22i99hty10jie847xjez6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/סב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756111</id>
    <revision>
      <id>3086597</id>
      <timestamp>2026-10-03T19:50:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>סב</comment>
      <origin>3086597</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3367" sha1="klxaqttm228s8aikvq5av9dypin3rwu" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|סא|סב|סג}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לַמְנַצֵּחַ עַל יְדוּתוּן, מִזְמוֹר לְדָוִד׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;אַךְ אֶל אֱלֹהִים דּוּמִיָּה נַפְשִׁי, מִמֶּנּוּ יְשׁוּעָתִי׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;אַךְ הוּא צוּרִי וִישׁוּעָתִי, מִשְׂגַּבִּי לֹא אֶמּוֹט רַבָּה׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;עַד אָנָה תְּהוֹתְתוּ עַל אִישׁ, תְּרָצְּחוּ כֻלְּכֶם, כְּקִיר נָטוּי, גָּדֵר הַדְּחוּיָה׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;אַךְ מִשְּׂאֵתוֹ יָעֲצוּ לְהַדִּיחַ, יִרְצוּ כָזָב, בְּפִיו יְבָרֵכוּ, וּבְקִרְבָּם יְקַלְלוּ סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;אַךְ לֵאלֹהִים דּוֹמִּי נַפְשִׁי, כִּי מִמֶּנּוּ תִּקְוָתִי׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;אַךְ הוּא צוּרִי וִישׁוּעָתִי, מִשְׂגַּבִּי לֹא אֶמּוֹט׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;עַל אֱלֹהִים יִשְׁעִי וּכְבוֹדִי, צוּר עֻזִּי מַחְסִי בֵּאלֹהִים׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;בִּטְחוּ בוֹ בְכָל עֵת, עָם, שִׁפְכוּ לְפָנָיו לְבַבְכֶם, אֱלֹהִים מַחֲסֶה לָּנוּ סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;אַךְ הֶבֶל בְּנֵי אָדָם, כָּזָב בְּנֵי אִישׁ, בְּמֹאזְנַיִם לַעֲלוֹת, הֵמָּה מֵהֶבֶל יָחַד׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;אַל תִּבְטְחוּ בְעֹשֶׁק, וּבְגָזֵל אַל תֶּהְבָּלוּ, חַיִל כִּי יָנוּב, אַל תָּשִׁיתוּ לֵב׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים, שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי, כִּי עֹז לֵאלֹהִים׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וּלְךָ אֲדֹנָי חָסֶד, כִּי אַתָּה תְשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>klxaqttm228s8aikvq5av9dypin3rwu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/סג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756112</id>
    <revision>
      <id>3086598</id>
      <timestamp>2026-10-03T19:51:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>סג</comment>
      <origin>3086598</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3014" sha1="shbvwjmrevdol0zyiypdmxg88dbnyb5" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|סב|סג|סד}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;מִזְמוֹר לְדָוִד, בִּהְיוֹתוֹ בְּמִדְבַּר יְהוּדָה׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה אֲשַׁחֲרֶךָּ, צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי, כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי, בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;כֵּן בַּקֹּדֶשׁ חֲזִיתִךָ, לִרְאוֹת עֻזְּךָ וּכְבוֹדֶךָ׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;כִּי טוֹב חַסְדְּךָ מֵחַיִּים, שְׂפָתַי יְשַׁבְּחוּנְךָ׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;כֵּן אֲבָרֶכְךָ בְחַיָּי, בְּשִׁמְךָ אֶשָּׂא כַפָּי׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;כְּמוֹ חֵלֶב וָדֶשֶׁן תִּשְׂבַּע נַפְשִׁי, וְשִׂפְתֵי רְנָנוֹת יְהַלֶּל פִּי׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;אִם זְכַרְתִּיךָ עַל יְצוּעָי, בְּאַשְׁמֻרוֹת אֶהְגֶּה בָּךְ׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;כִּי הָיִיתָ עֶזְרָתָה לִּי, וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ אֲרַנֵּן׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;דָּבְקָה נַפְשִׁי אַחֲרֶיךָ, בִּי תָּמְכָה יְמִינֶךָ׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וְהֵמָּה לְשׁוֹאָה יְבַקְשׁוּ נַפְשִׁי, יָבֹאוּ בְּתַחְתִּיּוֹת הָאָרֶץ׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;יַגִּירֻהוּ עַל יְדֵי חָרֶב, מְנָת שֻׁעָלִים יִהְיוּ׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וְהַמֶּלֶךְ יִשְׂמַח בֵּאלֹהִים, יִתְהַלֵּל כָּל הַנִּשְׁבָּע בּוֹ, כִּי יִסָּכֵר פִּי דוֹבְרֵי שָׁקֶר׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>shbvwjmrevdol0zyiypdmxg88dbnyb5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/סד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756113</id>
    <revision>
      <id>3086599</id>
      <timestamp>2026-10-03T19:53:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>סד</comment>
      <origin>3086599</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2688" sha1="menlg1xtj7duvxx8hvm6wg5e4iymanf" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|סג|סד|סה}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;שְׁמַע אֱלֹהִים קוֹלִי בְשִׂיחִי, מִפַּחַד אוֹיֵב תִּצֹּר חַיָּי׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;תַּסְתִּירֵנִי מִסּוֹד מְרֵעִים, מֵרִגְשַׁת פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;אֲשֶׁר שָׁנְנוּ כַחֶרֶב לְשׁוֹנָם, דָּרְכוּ חִצָּם דָּבָר מָר׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;לִירֹת בַּמִּסְתָּרִים תָּם, פִּתְאֹם יֹרֻהוּ וְלֹא יִירָאוּ׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;יְחַזְּקוּ לָמוֹ דָּבָר רָע, יְסַפְּרוּ לִטְמוֹן מוֹקְשִׁים, אָמְרוּ מִי יִרְאֶה לָּמוֹ׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;יַחְפְּשׂוּ עוֹלֹת, תַּמְנוּ חֵפֶשׂ מְחֻפָּשׂ, וְקֶרֶב אִישׁ וְלֵב עָמֹק׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וַיֹּרֵם אֱלֹהִים, חֵץ פִּתְאוֹם הָיוּ מַכּוֹתָם׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וַיַּכְשִׁילוּהוּ עָלֵימוֹ לְשׁוֹנָם, יִתְנֹדְדוּ כָּל רֹאֵה בָם׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וַיִּירְאוּ כָּל אָדָם, וַיַּגִּידוּ פֹּעַל אֱלֹהִים וּמַעֲשֵׂהוּ הִשְׂכִּילוּ׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;יִשְׂמַח צַדִּיק בַּייָ וְחָסָה בוֹ, וְיִתְהַלְלוּ כָּל יִשְׁרֵי לֵב׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>menlg1xtj7duvxx8hvm6wg5e4iymanf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/סה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756114</id>
    <revision>
      <id>3086600</id>
      <timestamp>2026-10-03T19:54:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>סה</comment>
      <origin>3086600</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3605" sha1="bibd7gcsptpzaqnkz9axp0vz3esmb2u" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|סד|סה|סו}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד שִׁיר׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;לְךָ דֻמִיָּה תְהִלָּה אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן, וּלְךָ יְשֻׁלַּם נֶדֶר׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;דִּבְרֵי עֲוֹנֹת גָּבְרוּ מֶנִּי, פְּשָׁעֵינוּ אַתָּה תְכַפְּרֵם׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ, נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ, קְדֹשׁ הֵיכָלֶךָ׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;נוֹרָאוֹת בְּצֶדֶק תַּעֲנֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ, מִבְטָח כָּל קַצְוֵי אֶרֶץ וְיָם רְחֹקִים׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;מֵכִין הָרִים בְּכֹחוֹ, נֶאְזָר בִּגְבוּרָה׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;מַשְׁבִּיחַ שְׁאוֹן יַמִּים, שְׁאוֹן גַּלֵּיהֶם, וַהֲמוֹן לְאֻמִּים׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וַיִּירְאוּ יֹשְׁבֵי קְצָוֹת מֵאוֹתֹתֶיךָ, מוֹצָאֵי בֹקֶר וָעֶרֶב תַּרְנִין׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;פָּקַדְתָּ הָאָרֶץ וַתְּשֹׁקְקֶהָ, רַבַּת תַּעְשְׁרֶנָּה, פֶּלֶג אֱלֹהִים מָלֵא מָיִם, תָּכִין דְּגָנָם, כִּי כֵן תְּכִינֶהָ׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;תְּלָמֶיהָ רַוֵּה, נַחֵת גְּדוּדֶהָ, בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה, צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;עִטַּרְתָּ שְׁנַת טוֹבָתֶךָ, וּמַעְגָּלֶיךָ יִרְעֲפוּן דָּשֶׁן׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;יִרְעֲפוּ נְאוֹת מִדְבָּר, וְגִיל גְּבָעוֹת תַּחְגֹּרְנָה׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר, יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>bibd7gcsptpzaqnkz9axp0vz3esmb2u</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/סו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756115</id>
    <revision>
      <id>3086601</id>
      <timestamp>2026-10-03T19:54:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>סו</comment>
      <origin>3086601</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4886" sha1="dp2vt5lpa46f2t5mr93etz3ec7x3qlh" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|סה|סו|סז}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לַמְנַצֵּחַ שִׁיר מִזְמוֹר, הָרִיעוּ לֵאלֹהִים כָּל הָאָרֶץ׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;זַמְּרוּ כְבוֹד שְׁמוֹ, שִׂימוּ כָבוֹד תְּהִלָּתוֹ׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ, בְּרֹב עֻזְּךָ יְכַחֲשׁוּ לְךָ אֹיְבֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;כָּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;לְכוּ וּרְאוּ מִפְעֲלוֹת אֱלֹהִים, נוֹרָא עֲלִילָה עַל בְּנֵי אָדָם׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;הָפַךְ יָם לְיַבָּשָׁה, בַּנָּהָר יַעַבְרוּ בְרָגֶל, שָׁם נִשְׂמְחָה בּוֹ׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;מֹשֵׁל בִּגְבוּרָתוֹ עוֹלָם, עֵינָיו בַּגּוֹיִם תִּצְפֶּינָה, הַסּוֹרְרִים אַל יָרוּמוּ לָמוֹ סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;בָּרְכוּ עַמִּים אֱלֹהֵינוּ, וְהַשְׁמִיעוּ קוֹל תְּהִלָּתוֹ׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;הַשָּׂם נַפְשֵׁנוּ בַּחַיִּים, וְלֹא נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵנוּ׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;כִּי בְחַנְתָּנוּ אֱלֹהִים, צְרַפְתָּנוּ כִּצְרָף כָּסֶף׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;הֲבֵאתָנוּ בַמְּצוּדָה, שַׂמְתָּ מוּעָקָה בְמָתְנֵינוּ׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;הִרְכַּבְתָּ אֱנוֹשׁ לְרֹאשֵׁנוּ, בָּאנוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם, וַתּוֹצִיאֵנוּ לָרְוָיָה׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;אָבוֹא בֵיתְךָ בְעוֹלוֹת, אֲשַׁלֵּם לְךָ נְדָרָי׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;אֲשֶׁר פָּצוּ שְׂפָתָי, וְדִבֶּר פִּי בַּצַּר לִי׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;עֹלוֹת מֵיחִים אַעֲלֶה לָּךְ עִם קְטֹרֶת אֵילִים, אֶעֱשֶׂה בָקָר עִם עַתּוּדִים סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;לְכוּ שִׁמְעוּ וַאֲסַפְּרָה, כָּל יִרְאֵי אֱלֹהִים, אֲשֶׁר עָשָׂה לְנַפְשִׁי׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;אֵלָיו פִּי קָרָאתִי, וְרוֹמַם תַּחַת לְשׁוֹנִי׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;אָוֶן אִם רָאִיתִי בְלִבִּי, לֹא יִשְׁמַע אֲדֹנָי׃ &lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;אָכֵן שָׁמַע אֱלֹהִים, הִקְשִׁיב בְּקוֹל תְּפִלָּתִי׃ &lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;בָּרוּךְ אֱלֹהִים, אֲשֶׁר לֹא הֵסִיר תְּפִלָּתִי וְחַסְדּוֹ מֵאִתִּי׃ &lt;קטע סוף=כ/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>dp2vt5lpa46f2t5mr93etz3ec7x3qlh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/סז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756116</id>
    <revision>
      <id>3086602</id>
      <timestamp>2026-10-03T19:54:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>סז</comment>
      <origin>3086602</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1943" sha1="qeth9q35e8o3yrd01uor442fvqad09d" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|סו|סז|סח}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ, יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ, בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים, כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר, וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ, יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים, וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>qeth9q35e8o3yrd01uor442fvqad09d</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/סח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756117</id>
    <revision>
      <id>3086603</id>
      <timestamp>2026-10-03T19:54:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>סח</comment>
      <origin>3086603</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9449" sha1="8rpsx0gai7ok2cptb7t9m2bdnpju119" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|סז|סח|סט}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר שִׁיר׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;יָקוּם אֱלֹהִים יָפוּצוּ אוֹיְבָיו, וְיָנוּסוּ מְשַׂנְאָיו מִפָּנָיו׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;כְּהִנְדֹּף עָשָׁן תִּנְדֹּף, כְּהִמֵּס דּוֹנַג מִפְּנֵי אֵשׁ יֹאבְדוּ רְשָׁעִים מִפְּנֵי אֱלֹהִים׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וְצַדִּיקִים יִשְׂמְחוּ יַעַלְצוּ לִפְנֵי אֱלֹהִים, וְיָשִׂישׂוּ בְשִׂמְחָה׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;שִׁירוּ לֵאלֹהִים זַמְּרוּ שְׁמוֹ, סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;אֲבִי יְתוֹמִים וְדַיַּן אַלְמָנוֹת, אֱלֹהִים בִּמְעוֹן קָדְשׁוֹ׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה, מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת, אַךְ סוֹרְרִים שָׁכְנוּ צְחִיחָה׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;אֱלֹהִים בְּצֵאתְךָ לִפְנֵי עַמֶּךָ, בְּצַעְדְּךָ בִישִׁימוֹן סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;אֶרֶץ רָעָשָׁה אַף שָׁמַיִם נָטְפוּ מִפְּנֵי אֱלֹהִים, זֶה סִינַי, מִפְּנֵי אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים, נַחֲלָתְךָ וְנִלְאָה אַתָּה כוֹנַנְתָּהּ׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;חַיָּתְךָ יָשְׁבוּ בָהּ, תָּכִין בְּטוֹבָתְךָ לֶעָנִי, אֱלֹהִים׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;אֲדֹנָי יִתֶּן אֹמֶר, הַמְבַשְּׂרוֹת צָבָא רָב׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן, וּנְוַת בַּיִת תְּחַלֵּק שָׁלָל׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;אִם תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם, כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף, וְאֶבְרוֹתֶיהָ בִּירַקְרַק חָרוּץ׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;בְּפָרֵשׂ שַׁדַּי מְלָכִים בָּהּ, תַּשְׁלֵג בְּצַלְמוֹן׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;הַר אֱלֹהִים הַר בָּשָׁן, הַר גַּבְנֻנִּים הַר בָּשָׁן׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנֻנִּים, הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ, אַף יְיָ יִשְׁכֹּן לָנֶצַח׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן, אֲדֹנָי בָם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ׃ &lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי, לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת בָּאָדָם, וְאַף סוֹרְרִים לִשְׁכֹּן יָהּ אֱלֹהִים׃ &lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;בָּרוּךְ אֲדֹנָי יוֹם יוֹם, יַעֲמָס לָנוּ הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;הָאֵל לָנוּ אֵל לְמוֹשָׁעוֹת, &lt;span style=&quot;color: gray;&quot;&gt;וְלֵייִ&lt;/span&gt; [וְלֵאלֹהִים] אֲדֹנָי לַמָּוֶת תֹּצָאוֹת׃ &lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;אַךְ אֱלֹהִים יִמְחַץ רֹאשׁ אֹיְבָיו, קָדְקֹד שֵׂעָר מִתְהַלֵּךְ בַּאֲשָׁמָיו׃ &lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;אָמַר אֲדֹנָי מִבָּשָׁן אָשִׁיב, אָשִׁיב מִמְּצֻלוֹת יָם׃ &lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;לְמַעַן תִּמְחַץ רַגְלְךָ בְּדָם, לְשׁוֹן כְּלָבֶיךָ מֵאֹיְבִים מִנֵּהוּ׃ &lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;רָאוּ הֲלִיכוֹתֶיךָ אֱלֹהִים, הֲלִיכוֹת אֵלִי מַלְכִּי בַקֹּדֶשׁ׃ &lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;קִדְּמוּ שָׁרִים אַחַר נֹגְנִים, בְּתוֹךְ עֲלָמוֹת תּוֹפֵפוֹת׃ &lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים, אֲדֹנָי מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל׃ &lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;שָׁם בִּנְיָמִן צָעִיר רֹדֵם, שָׂרֵי יְהוּדָה רִגְמָתָם, שָׂרֵי זְבֻלוּן, שָׂרֵי נַפְתָּלִי׃ &lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;צִוָּה אֱלֹהֶיךָ עֻזֶּךָ, עוּזָּה אֱלֹהִים, זוּ פָּעַלְתָּ לָּנוּ׃ &lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;מֵהֵיכָלֶךָ עַל יְרוּשָׁלָיִם, לְךָ יוֹבִילוּ מְלָכִים שָׁי׃ &lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;גְּעַר חַיַּת קָנֶה, עֲדַת אַבִּירִים בְּעֶגְלֵי עַמִּים, מִתְרַפֵּס בְּרַצֵּי כָסֶף, בִּזַּר עַמִּים קְרָבוֹת יֶחְפָּצוּ׃ &lt;קטע סוף=לא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;יֶאֱתָיוּ חַשְׁמַנִּים מִנִּי מִצְרָיִם, כּוּשׁ תָּרִיץ יָדָיו לֵאלֹהִים׃ &lt;קטע סוף=לב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ שִׁירוּ לֵאלֹהִים, זַמְּרוּ אֲדֹנָי סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=לג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;לָרֹכֵב בִּשְׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם, הֵן יִתֵּן בְּקוֹלוֹ קוֹל עֹז׃ &lt;קטע סוף=לד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים, עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים׃ &lt;קטע סוף=לה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לו/&gt;נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶׁיךָ, אֵל יִשְׂרָאֵל הוּא נֹתֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם, בָּרוּךְ אֱלֹהִים׃ &lt;קטע סוף=לו/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>8rpsx0gai7ok2cptb7t9m2bdnpju119</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/סט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756118</id>
    <revision>
      <id>3086604</id>
      <timestamp>2026-10-03T19:54:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>סט</comment>
      <origin>3086604</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9161" sha1="nuy8kj8m2gb754bpjvw24zx5gz9ts6p" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|סח|סט|ע}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוֹשַׁנִּים לְדָוִד׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהִים, כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד, בָּאתִי בְמַעֲמַקֵּי מַיִם וְשִׁבֹּלֶת שְׁטָפָתְנִי׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;יָגַעְתִּי בְקָרְאִי נִחַר גְּרוֹנִי, כָּלוּ עֵינַי מְיַחֵל לֵאלֹהָי׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;רַבּוּ מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשִׁי שֹׂנְאַי חִנָּם, עָצְמוּ מַצְמִיתַי אֹיְבַי שֶׁקֶר, אֲשֶׁר לֹא גָזַלְתִּי אָז אָשִׁיב׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;אֱלֹהִים אַתָּה יָדַעְתָּ לְאִוַּלְתִּי, וְאַשְׁמוֹתַי מִמְּךָ לֹא נִכְחָדוּ׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;אַל יֵבֹשׁוּ בִי קֹוֶיךָ, אֲדֹנָי &lt;span style=&quot;color: gray;&quot;&gt;יְיִ&lt;/span&gt; [אֱלֹהִים] צְבָאוֹת, אַל יִכָּלְמוּ בִי מְבַקְשֶׁיךָ, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;כִּי עָלֶיךָ נָשָׂאתִי חֶרְפָּה, כִּסְּתָה כְלִמָּה פָנָי׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;מוּזָר הָיִיתִי לְאֶחָי, וְנָכְרִי לִבְנֵי אִמִּי׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;כִּי קִנְאַת בֵּיתְךָ אֲכָלָתְנִי, וְחֶרְפּוֹת חוֹרְפֶיךָ נָפְלוּ עָלָי׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וָאֶבְכֶּה בַצּוֹם נַפְשִׁי, וַתְּהִי לַחֲרָפוֹת לִי׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וָאֶתְּנָה לְבוּשִׁי שָׂק, וָאֱהִי לָהֶם לְמָשָׁל׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;יָשִׂיחוּ בִי יֹשְׁבֵי שָׁעַר, וּנְגִינוֹת שׁוֹתֵי שֵׁכָר׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן, אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;הַצִּילֵנִי מִטִּיט וְאַל אֶטְבָּעָה, אִנָּצְלָה מִשֹּׂנְאַי וּמִמַּעֲמַקֵּי מָיִם׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;אַל תִּשְׁטְפֵנִי שִׁבֹּלֶת מַיִם, וְאַל תִּבְלָעֵנִי מְצוּלָה, וְאַל תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;עֲנֵנִי יְיָ כִּי טוֹב חַסְדֶּךָ, כְּרֹב רַחֲמֶיךָ פְּנֵה אֵלָי׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵעַבְדֶּךָ, כִּי צַר לִי מַהֵר עֲנֵנִי׃ &lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ, לְמַעַן אֹיְבַי פְּדֵנִי׃ &lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;אַתָּה יָדַעְתָּ חֶרְפָּתִי וּבָשְׁתִּי וּכְלִמָּתִי, נֶגְדְּךָ כָּל צוֹרְרָי׃ &lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;חֶרְפָּה שָׁבְרָה לִבִּי וָאָנוּשָׁה, וָאֲקַוֶּה לָנוּד וָאַיִן, וְלַמְנַחֲמִים וְלֹא מָצָאתִי׃ &lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וַיִּתְּנוּ בְּבָרוּתִי רֹאשׁ, וְלִצְמָאִי יַשְׁקוּנִי חֹמֶץ׃ &lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;יְהִי שֻׁלְחָנָם לִפְנֵיהֶם לְפָח, וְלִשְׁלוֹמִים לְמוֹקֵשׁ׃ &lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;תֶּחְשַׁכְנָה עֵינֵיהֶם מֵרְאוֹת, וּמָתְנֵיהֶם תָּמִיד הַמְעַד׃ &lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;שְׁפָךְ עֲלֵיהֶם זַעְמֶךָ, וַחֲרוֹן אַפְּךָ יַשִּׂיגֵם׃ &lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;תְּהִי טִירָתָם נְשַׁמָּה, בְּאָהֳלֵיהֶם אַל יְהִי יֹשֵׁב׃ &lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;כִּי אַתָּה אֲשֶׁר הִכִּיתָ רָדָפוּ, וְאֶל מַכְאוֹב חֲלָלֶיךָ יְסַפֵּרוּ׃ &lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;תְּנָה עָוֹן עַל עֲוֹנָם, וְאַל יָבֹאוּ בְּצִדְקָתֶךָ׃ &lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;יִמָּחוּ מִסֵּפֶר חַיִּים, וְעִם צַדִּיקִים אַל יִכָּתֵבוּ׃ &lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;וַאֲנִי עָנִי וְכוֹאֵב, יְשׁוּעָתְךָ אֱלֹהִים תְּשַׂגְּבֵנִי׃ &lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;אֲהַלְלָה שֵׁם אֱלֹהִים בְּשִׁיר, וַאֲגַדְּלֶנּוּ בְתוֹדָה׃ &lt;קטע סוף=לא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;וְתִיטַב לַייָ מִשּׁוֹר פָּר, מַקְרִן מַפְרִיס׃ &lt;קטע סוף=לב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;רָאוּ עֲנָוִים יִשְׂמָחוּ, דֹּרְשֵׁי אֱלֹהִים וִיחִי לְבַבְכֶם׃ &lt;קטע סוף=לג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;כִּי שֹׁמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים יְיָ, וְאֶת אֲסִירָיו לֹא בָזָה׃ &lt;קטע סוף=לד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;יְהַלְלוּהוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ, יַמִּים וְכָל רֹמֵשׂ בָּם׃ &lt;קטע סוף=לה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לו/&gt;כִּי אֱלֹהִים יוֹשִׁיעַ צִיּוֹן וְיִבְנֶה עָרֵי יְהוּדָה, וְיָשְׁבוּ שָׁם וִירֵשׁוּהָ׃ &lt;קטע סוף=לו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לז/&gt;וְזֶרַע עֲבָדָיו יִנְחָלוּהָ, וְאֹהֲבֵי שְׁמוֹ יִשְׁכְּנוּ בָהּ׃ &lt;קטע סוף=לז/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>nuy8kj8m2gb754bpjvw24zx5gz9ts6p</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/ע</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756119</id>
    <revision>
      <id>3086605</id>
      <timestamp>2026-10-03T19:54:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>ע</comment>
      <origin>3086605</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1612" sha1="85bjgr8r8ivg5lk9bpp1cxtoxx5wl6d" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|סט|ע|עא}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד לְהַזְכִּיר׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;אֱלֹהִים לְהַצִּילֵנִי, יְיָ לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;יֵבֹשׁוּ וְיַחְפְּרוּ מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי, יִסֹּגוּ אָחוֹר וְיִכָּלְמוּ חֲפֵצֵי רָעָתִי׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;יָשׁוּבוּ עַל עֵקֶב בָּשְׁתָּם, הָאֹמְרִים הֶאָח הֶאָח׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;יָשִׂישׂוּ וְיִשְׂמְחוּ בְּךָ כָּל מְבַקְשֶׁיךָ, וְיֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל אֱלֹהִים אֹהֲבֵי יְשׁוּעָתֶךָ׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וַאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן, אֱלֹהִים חוּשָׁה לִּי, עֶזְרִי וּמְפַלְטִי אַתָּה, יְיָ אַל תְּאַחַר׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>85bjgr8r8ivg5lk9bpp1cxtoxx5wl6d</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/עא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756120</id>
    <revision>
      <id>3086606</id>
      <timestamp>2026-10-03T19:55:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>עא</comment>
      <origin>3086606</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6303" sha1="3s7yk5dkh2eff9nee0xtntba6k7uvcx" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|ע|עא|עב}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;בְּךָ יְיָ חָסִיתִי, אַל אֵבוֹשָׁה לְעוֹלָם׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;בְּצִדְקָתְךָ תַּצִּילֵנִי וּתְפַלְּטֵנִי, הַטֵּה אֵלַי אָזְנְךָ וְהוֹשִׁיעֵנִי׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;הֱיֵה לִי לְצוּר מָעוֹן לָבוֹא, תָּמִיד צִוִּיתָ לְהוֹשִׁיעֵנִי, כִּי סַלְעִי וּמְצוּדָתִי אָתָּה׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;אֱלֹהַי פַּלְּטֵנִי מִיַּד רָשָׁע, מִכַּף מְעַוֵּל וְחוֹמֵץ׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;כִּי אַתָּה תִקְוָתִי, אֲדֹנָי &lt;span style=&quot;color: gray;&quot;&gt;יְיִ&lt;/span&gt; [אֱלֹהִים] מִבְטַחִי מִנְּעוּרָי׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;עָלֶיךָ נִסְמַכְתִּי מִבֶּטֶן, מִמְּעֵי אִמִּי אַתָּה גוֹזִי, בְּךָ תְהִלָּתִי תָמִיד׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;כְּמוֹפֵת הָיִיתִי לְרַבִּים, וְאַתָּה מַחֲסִי עֹז׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;יִמָּלֵא פִי תְּהִלָּתֶךָ, כָּל הַיּוֹם תִּפְאַרְתֶּךָ׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;אַל תַּשְׁלִיכֵנִי לְעֵת זִקְנָה, כִּכְלוֹת כֹּחִי אַל תַּעַזְבֵנִי׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;כִּי אָמְרוּ אוֹיְבַי לִי, וְשֹׁמְרֵי נַפְשִׁי נוֹעֲצוּ יַחְדָּו׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;לֵאמֹר אֱלֹהִים עֲזָבוֹ, רִדְפוּ וְתִפְשׂוּהוּ כִּי אֵין מַצִּיל׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;אֱלֹהִים אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי, אֱלֹהַי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;יֵבֹשׁוּ יִכְלוּ שֹׂטְנֵי נַפְשִׁי, יַעֲטוּ חֶרְפָּה וּכְלִמָּה מְבַקְשֵׁי רָעָתִי׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וַאֲנִי תָּמִיד אֲיַחֵל, וְהוֹסַפְתִּי עַל כָּל תְּהִלָּתֶךָ׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;פִּי יְסַפֵּר צִדְקָתֶךָ, כָּל הַיּוֹם תְּשׁוּעָתֶךָ, כִּי לֹא יָדַעְתִּי סְפֹרוֹת׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;אָבוֹא בִּגְבֻרוֹת אֲדֹנָי &lt;span style=&quot;color: gray;&quot;&gt;יְיִ&lt;/span&gt; [אֱלֹהִים], אַזְכִּיר צִדְקָתְךָ לְבַדֶּךָ׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;אֱלֹהִים לִמַּדְתַּנִי מִנְּעוּרָי, וְעַד הֵנָּה אַגִּיד נִפְלְאוֹתֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וְגַם עַד זִקְנָה וְשֵׂיבָה אֱלֹהִים אַל תַּעַזְבֵנִי, עַד אַגִּיד זְרוֹעֲךָ לְדוֹר, לְכָל יָבוֹא גְּבוּרָתֶךָ׃ &lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וְצִדְקָתְךָ אֱלֹהִים עַד מָרוֹם, אֲשֶׁר עָשִׂיתָ גְדֹלוֹת, אֱלֹהִים מִי כָמוֹךָ׃ &lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;אֲשֶׁר הִרְאִיתַנִי צָרוֹת רַבּוֹת וְרָעוֹת, תָּשׁוּב תְּחַיֵּנִי, וּמִתְּהֹמוֹת הָאָרֶץ תָּשׁוּב תַּעֲלֵנִי׃ &lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;תֶּרֶב גְּדֻלָּתִי, וְתִסֹּב תְּנַחֲמֵנִי׃ &lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;גַּם אֲנִי אוֹדְךָ בִכְלִי נֶבֶל, אֲמִתְּךָ אֱלֹהָי, אֲזַמְּרָה לְךָ בְכִנּוֹר, קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׃ &lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;תְּרַנֵּנָּה שְׂפָתַי כִּי אֲזַמְּרָה לָּךְ, וְנַפְשִׁי אֲשֶׁר פָּדִיתָ׃ &lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;גַּם לְשׁוֹנִי כָּל הַיּוֹם תֶּהְגֶּה צִדְקָתֶךָ, כִּי בֹשׁוּ כִי חָפְרוּ מְבַקְשֵׁי רָעָתִי׃ &lt;קטע סוף=כד/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>3s7yk5dkh2eff9nee0xtntba6k7uvcx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/עב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756121</id>
    <revision>
      <id>3086607</id>
      <timestamp>2026-10-03T19:55:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>עב</comment>
      <origin>3086607</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4987" sha1="5hzux87ii9s1vd749b8kq2tof0yyard" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|עא|עב|עג}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לִשְׁלֹמֹה,  אֱלֹהִים מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן, וְצִדְקָתְךָ לְבֶן מֶלֶךְ׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;יָדִין עַמְּךָ בְצֶדֶק, וַעֲנִיֶּיךָ בְמִשְׁפָּט׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;יִשְׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לָעָם, וּגְבָעוֹת בִּצְדָקָה׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;יִשְׁפֹּט עֲנִיֵּי עָם, יוֹשִׁיעַ לִבְנֵי אֶבְיוֹן, וִידַכֵּא עוֹשֵׁק׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;יִירָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ, וְלִפְנֵי יָרֵחַ דּוֹר דּוֹרִים׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;יֵרֵד כְּמָטָר עַל גֵּז, כִּרְבִיבִים זַרְזִיף אָרֶץ׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;יִפְרַח בְּיָמָיו צַדִּיק, וְרֹב שָׁלוֹם עַד בְּלִי יָרֵחַ׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד יָם, וּמִנָּהָר עַד אַפְסֵי אָרֶץ׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;לְפָנָיו יִכְרְעוּ צִיִּים, וְאֹיְבָיו עָפָר יְלַחֵכוּ׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;מַלְכֵי תַרְשִׁישׁ וְאִיִּים מִנְחָה יָשִׁיבוּ, מַלְכֵי שְׁבָא וּסְבָא אֶשְׁכָּר יַקְרִיבוּ׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וְיִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כָל מְלָכִים, כָּל גּוֹיִם יַעַבְדוּהוּ׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;כִּי יַצִּיל אֶבְיוֹן מְשַׁוֵּעַ, וְעָנִי וְאֵין עֹזֵר לוֹ׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;יָחֹס עַל דַּל וְאֶבְיוֹן, וְנַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים יוֹשִׁיעַ׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;מִתּוֹךְ וּמֵחָמָס יִגְאַל נַפְשָׁם, וְיֵיקַר דָּמָם בְּעֵינָיו׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וִיחִי וְיִתֶּן לוֹ מִזְּהַב שְׁבָא, וְיִתְפַּלֵּל בַּעֲדוֹ תָמִיד, כָּל הַיּוֹם יְבָרְכֶנְהוּ׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;יְהִי פִסַּת בַּר בָּאָרֶץ בְּרֹאשׁ הָרִים, יִרְעַשׁ כַּלְּבָנוֹן פִּרְיוֹ, וְיָצִיצוּ מֵעִיר כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם, לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ, וְיִתְבָּרְכוּ בוֹ, כָּל גּוֹיִם יְאַשְּׁרוּהוּ׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ׃ &lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם, וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָרֶץ, אָמֵן וְאָמֵן׃ &lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;כָּלּוּ תְפִלּוֹת דָּוִד בֶּן יִשָׁי׃ &lt;קטע סוף=כ/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>5hzux87ii9s1vd749b8kq2tof0yyard</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/עג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756122</id>
    <revision>
      <id>3086611</id>
      <timestamp>2026-10-03T19:59:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>עג</comment>
      <origin>3086611</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6443" sha1="2imei4dbji4fay1vn2nmh5k5kw1wacw" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|עב|עג|עד}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;מִזְמוֹר לְאָסָף, אַךְ טוֹב לְיִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים, לְבָרֵי לֵבָב׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וַאֲנִי כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי, כְּאַיִן שֻׁפְּכוּ אֲשֻׁרָי׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;כִּי קִנֵּאתִי בַּהוֹלְלִים, שְׁלוֹם רְשָׁעִים אֶרְאֶה׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;כִּי אֵין חַרְצֻבּוֹת לְמוֹתָם, וּבָרִיא אוּלָם׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;בַּעֲמַל אֱנוֹשׁ אֵינֵמוֹ, וְעִם אָדָם לֹא יְנֻגָּעוּ׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;לָכֵן עֲנָקַתְמוֹ גַאֲוָה, יַעֲטָף שִׁית חָמָס לָמוֹ׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;יָצָא מֵחֵלֶב עֵינֵמוֹ, עָבְרוּ מַשְׂכִּיּוֹת לֵבָב׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;יָמִיקוּ וִידַבְּרוּ בְרָע עֹשֶׁק, מִמָּרוֹם יְדַבֵּרוּ׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;שַׁתּוּ בַשָּׁמַיִם פִּיהֶם, וּלְשׁוֹנָם תִּהֲלַךְ בָּאָרֶץ׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;לָכֵן יָשׁוּב עַמּוֹ הֲלֹם, וּמֵי מָלֵא יִמָּצוּ לָמוֹ׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וְאָמְרוּ אֵיכָה יָדַע אֵל, וְיֵשׁ דֵּעָה בְעֶלְיוֹן׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;הִנֵּה אֵלֶּה רְשָׁעִים, וְשַׁלְוֵי עוֹלָם הִשְׂגּוּ חָיִל׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;אַךְ רִיק זִכִּיתִי לְבָבִי, וָאֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וָאֱהִי נָגוּעַ כָּל הַיּוֹם, וְתוֹכַחְתִּי לַבְּקָרִים׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;אִם אָמַרְתִּי אֲסַפְּרָה כְמוֹ, הִנֵּה דוֹר בָּנֶיךָ בָגָדְתִּי׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וָאֲחַשְּׁבָה לָדַעַת זֹאת, עָמָל הוּא בְעֵינָי׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;עַד אָבוֹא אֶל מִקְדְּשֵׁי אֵל, אָבִינָה לְאַחֲרִיתָם׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;אַךְ בַּחֲלָקוֹת תָּשִׁית לָמוֹ, הִפַּלְתָּם לְמַשּׁוּאוֹת׃ &lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;אֵיךְ הָיוּ לְשַׁמָּה כְרָגַע, סָפוּ תַמּוּ מִן בַּלָּהוֹת׃ &lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;כַּחֲלוֹם מֵהָקִיץ, אֲדֹנָי בָּעִיר צַלְמָם תִּבְזֶה׃ &lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;כִּי יִתְחַמֵּץ לְבָבִי, וְכִלְיוֹתַי אֶשְׁתּוֹנָן׃ &lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וַאֲנִי בַעַר וְלֹא אֵדָע, בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ׃ &lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וַאֲנִי תָמִיד עִמָּךְ, אָחַזְתָּ בְּיַד יְמִינִי׃ &lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;בַּעֲצָתְךָ תַנְחֵנִי, וְאַחַר כָּבוֹד תִּקָּחֵנִי׃ &lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;מִי לִי בַשָּׁמָיִם, וְעִמְּךָ לֹא חָפַצְתִּי בָאָרֶץ׃ &lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;כָּלָה שְׁאֵרִי וּלְבָבִי, צוּר לְבָבִי וְחֶלְקִי, אֱלֹהִים לְעוֹלָם׃ &lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;כִּי הִנֵּה רְחֵקֶיךָ יֹאבֵדוּ, הִצְמַתָּה כָּל זוֹנֶה מִמֶּךָּ׃ &lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וַאֲנִי קִרְבַת אֱלֹהִים לִי טוֹב, שַׁתִּי בַּאדֹנָי &lt;span style=&quot;color: gray;&quot;&gt;יְיִ&lt;/span&gt; [אֱלֹהִים] מַחְסִי, לְסַפֵּר כָּל מַלְאֲכוֹתֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=כח/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>2imei4dbji4fay1vn2nmh5k5kw1wacw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/עד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756123</id>
    <revision>
      <id>3086612</id>
      <timestamp>2026-10-03T19:59:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|עג|עד|עה}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;מַשְׂכִּיל לְאָסָף, לָמָה אֱלֹהִים זָנַחְתָּ לָנֶצַח, יֶעְשַׁן אַפְּךָ בְּצֹאן מַרְעִיתֶךָ׃ &lt;קטע סוף=א/&gt; &lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע...&quot;</comment>
      <origin>3086612</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5732" sha1="5iycmb80dwb2w8x05a2fhi790gm07w1" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|עג|עד|עה}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;מַשְׂכִּיל לְאָסָף, לָמָה אֱלֹהִים זָנַחְתָּ לָנֶצַח, יֶעְשַׁן אַפְּךָ בְּצֹאן מַרְעִיתֶךָ׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶּדֶם, גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ, הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַנְתָּ בּוֹ׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;הָרִימָה פְעָמֶיךָ לְמַשֻּׁאוֹת נֶצַח, כָּל הֵרַע אוֹיֵב בַּקֹּדֶשׁ׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;שָׁאֲגוּ צֹרְרֶיךָ בְּקֶרֶב מוֹעֲדֶךָ, שָׂמוּ אוֹתֹתָם אֹתוֹת׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;יִוָּדַע כְּמֵבִיא לְמָעְלָה, בִּסְבָךְ עֵץ קַרְדֻּמּוֹת׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וְעַתָּה פִּתּוּחֶיהָ יָּחַד, בְּכַשִּׁיל וְכֵילַפּוֹת יַהֲלֹמוּן׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;שִׁלְחוּ בָאֵשׁ מִקְדָּשֶׁךָ, לָאָרֶץ חִלְּלוּ מִשְׁכַּן שְׁמֶךָ׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;אָמְרוּ בְלִבָּם נִינָם יָחַד, שָׂרְפוּ כָל מוֹעֲדֵי אֵל בָּאָרֶץ׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;אוֹתֹתֵינוּ לֹא רָאִינוּ, אֵין עוֹד נָבִיא, וְלֹא אִתָּנוּ יֹדֵעַ עַד מָה׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;עַד מָתַי אֱלֹהִים יְחָרֶף צָר, יְנָאֵץ אוֹיֵב שִׁמְךָ לָנֶצַח׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;לָמָּה תָשִׁיב יָדְךָ וִימִינֶךָ, מִקֶּרֶב חֵיקְךָ כַלֵּה׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וֵאלֹהִים מַלְכִּי מִקֶּדֶם, פֹּעֵל יְשׁוּעוֹת בְּקֶרֶב הָאָרֶץ׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, תִּתְּנֶנּוּ מַאֲכָל לְעָם לְצִיִּים׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;אַתָּה בָקַעְתָּ מַעְיָן וָנָחַל, אַתָּה הוֹבַשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה, אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ, קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;זְכָר זֹאת אוֹיֵב חֵרֵף יְיָ, וְעַם נָבָל נִאֲצוּ שְׁמֶךָ׃ &lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;אַל תִּתֵּן לְחַיַּת נֶפֶשׁ תּוֹרֶךָ, חַיַּת עֲנִיֶּיךָ אַל תִּשְׁכַּח לָנֶצַח׃ &lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;הַבֵּט לַבְּרִית, כִּי מָלְאוּ מַחֲשַׁכֵּי אֶרֶץ נְאוֹת חָמָס׃ &lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;אַל יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם, עָנִי וְאֶבְיוֹן יְהַלְלוּ שְׁמֶךָ׃ &lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;קוּמָה אֱלֹהִים, רִיבָה רִיבֶךָ, זְכֹר חֶרְפָּתְךָ מִנִּי נָבָל כָּל הַיּוֹם׃ &lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;אַל תִּשְׁכַּח קוֹל צֹרְרֶיךָ, שְׁאוֹן קָמֶיךָ עֹלֶה תָמִיד׃ &lt;קטע סוף=כג/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>5iycmb80dwb2w8x05a2fhi790gm07w1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/עה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756124</id>
    <revision>
      <id>3086613</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:00:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>עה</comment>
      <origin>3086613</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2747" sha1="beis70ng1qrxgdil39fdlw39w0mm7ht" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|עד|עה|עו}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת, מִזְמוֹר לְאָסָף שִׁיר׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;הוֹדִינוּ לְּךָ אֱלֹהִים, הוֹדִינוּ וְקָרוֹב שְׁמֶךָ, סִפְּרוּ נִפְלְאוֹתֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;כִּי אֶקַּח מוֹעֵד, אֲנִי מֵישָׁרִים אֶשְׁפֹּט׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;נְמֹגִים אֶרֶץ וְכָל יֹשְׁבֶיהָ, אָנֹכִי תִכַּנְתִּי עַמּוּדֶיהָ סֶּלָה׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;אָמַרְתִּי לַהוֹלְלִים אַל תָּהֹלּוּ, וְלָרְשָׁעִים אַל תָּרִימוּ קָרֶן׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;אַל תָּרִימוּ לַמָּרוֹם קַרְנְכֶם, תְּדַבְּרוּ בְצַוָּאר עָתָק׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;כִּי לֹא מִמּוֹצָא וּמִמַּעֲרָב, וְלֹא מִמִּדְבַּר הָרִים׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט, זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;כִּי כוֹס בְּיַד יְיָ וְיַיִן חָמַר מָלֵא מֶסֶךְ, וַיַּגֵּר מִזֶּה, אַךְ שְׁמָרֶיהָ יִמְצוּ יִשְׁתּוּ, כֹּל רִשְׁעֵי אָרֶץ׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וַאֲנִי אַגִּיד לְעֹלָם, אֲזַמְּרָה לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וְכָל קַרְנֵי רְשָׁעִים אֲגַדֵּעַ, תְּרוֹמַמְנָה קַרְנוֹת צַדִּיק׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>beis70ng1qrxgdil39fdlw39w0mm7ht</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/עו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756125</id>
    <revision>
      <id>3086614</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:00:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>עו</comment>
      <origin>3086614</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3046" sha1="05yvtxvks6cy7s7wx21gj8v1p8stbwj" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|עה|עו|עז}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת, מִזְמוֹר לְאָסָף שִׁיר׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים, בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל שְׁמוֹ׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וַיְהִי בְשָׁלֵם סוּכּוֹ, וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;שָׁמָּה שִׁבַּר רִשְׁפֵי קָשֶׁת, מָגֵן וְחֶרֶב וּמִלְחָמָה סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;נָאוֹר אַתָּה אַדִּיר, מֵהַרְרֵי טָרֶף׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;אֶשְׁתּוֹלְלוּ אַבִּירֵי לֵב, נָמוּ שְׁנָתָם, וְלֹא מָצְאוּ כָל אַנְשֵׁי חַיִל יְדֵיהֶם׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;מִגַּעֲרָתְךָ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, נִרְדָּם וְרֶכֶב וָסוּס׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;אַתָּה נוֹרָא אַתָּה, וּמִי יַעֲמֹד לְפָנֶיךָ מֵאָז אַפֶּךָ׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;מִשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּ דִּין, אֶרֶץ יָרְאָה וְשָׁקָטָה׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;בְּקוּם לַמִּשְׁפָּט אֱלֹהִים, לְהוֹשִׁיעַ כָּל עַנְוֵי אֶרֶץ סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;כִּי חֲמַת אָדָם תּוֹדֶךָּ, שְׁאֵרִית חֵמֹת תַּחְגֹּר׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;נִדְרוּ וְשַׁלְּמוּ לַייָ אֱלֹהֵיכֶם, כָּל סְבִיבָיו יֹבִילוּ שַׁי לַמּוֹרָא׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;יִבְצֹר רוּחַ נְגִידִים, נוֹרָא לְמַלְכֵי אָרֶץ׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>05yvtxvks6cy7s7wx21gj8v1p8stbwj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/עז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756126</id>
    <revision>
      <id>3086615</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:00:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>עז</comment>
      <origin>3086615</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5029" sha1="lau4tl9js003t92g9rjdom9u366frgb" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|עו|עז|עח}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לַמְנַצֵּחַ עַל יְדוּתוּן, לְאָסָף מִזְמוֹר׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;קוֹלִי אֶל אֱלֹהִים וְאֶצְעָקָה, קוֹלִי אֶל אֱלֹהִים וְהַאֲזִין אֵלָי׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;בְּיוֹם צָרָתִי אֲדֹנָי דָּרָשְׁתִּי, יָדִי לַיְלָה נִגְּרָה וְלֹא תָפוּג, מֵאֲנָה הִנָּחֵם נַפְשִׁי׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;אֶזְכְּרָה אֱלֹהִים וְאֶהֱמָיָה, אָשִׂיחָה וְתִתְעַטֵּף רוּחִי סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;אָחַזְתָּ שְׁמֻרוֹת עֵינָי, נִפְעַמְתִּי וְלֹא אֲדַבֵּר׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;חִשַּׁבְתִּי יָמִים מִקֶּדֶם, שְׁנוֹת עוֹלָמִים׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה, עִם לְבָבִי אָשִׂיחָה, וַיְחַפֵּשׂ רוּחִי׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;הַלְעוֹלָמִים יִזְנַח אֲדֹנָי, וְלֹא יֹסִיף לִרְצוֹת עוֹד׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;הֶאָפֵס לָנֶצַח חַסְדּוֹ, גָּמַר אֹמֶר לְדֹר וָדֹר׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;הֲשָׁכַח חַנּוֹת אֵל, אִם קָפַץ בְּאַף רַחֲמָיו סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וָאֹמַר חַלּוֹתִי הִיא, שְׁנוֹת יְמִין עֶלְיוֹן׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;אֶזְכּוֹר מַעַלְלֵי יָהּ, כִּי אֶזְכְּרָה מִקֶּדֶם פִּלְאֶךָ׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וְהָגִיתִי בְכָל פָּעֳלֶךָ, וּבַעֲלִילוֹתֶיךָ אָשִׂיחָה׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;אֱלֹהִים בַּקֹּדֶשׁ דַּרְכֶּךָ, מִי אֵל גָּדוֹל כֵּאלֹהִים׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;אַתָּה הָאֵל עֹשֵׂה פֶלֶא, הוֹדַעְתָּ בָעַמִּים עֻזֶּךָ׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;גָּאַלְתָּ בִּזְרוֹעַ עַמֶּךָ, בְּנֵי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;רָאוּךָ מַּיִם אֱלֹהִים, רָאוּךָ מַּיִם יָחִילוּ, אַף יִרְגְּזוּ תְהֹמוֹת׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;זֹרְמוּ מַיִם עָבוֹת, קוֹל נָתְנוּ שְׁחָקִים, אַף חֲצָצֶיךָ יִתְהַלָּכוּ׃ &lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;קוֹל רַעַמְךָ בַּגַּלְגַּל, הֵאִירוּ בְרָקִים תֵּבֵל, רָגְזָה וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ׃ &lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;בַּיָּם דַּרְכֶּךָ, וּשְׁבִילְךָ בְּמַיִם רַבִּים, וְעִקְּבוֹתֶיךָ לֹא נֹדָעוּ׃ &lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ, בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן׃ &lt;קטע סוף=כא/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>lau4tl9js003t92g9rjdom9u366frgb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/עח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756127</id>
    <revision>
      <id>3086616</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:00:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>עח</comment>
      <origin>3086616</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17386" sha1="jgd76djeydoxyjbtty9zf5ceg43afqc" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|עז|עח|עט}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;מַשְׂכִּיל לְאָסָף, הַאֲזִינָה עַמִּי תּוֹרָתִי, הַטּוּ אָזְנְכֶם לְאִמְרֵי פִי׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;אֶפְתְּחָה בְמָשָׁל פִּי, אַבִּיעָה חִידוֹת מִנִּי קֶדֶם׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ וַנֵּדָעֵם, וַאֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;לֹא נְכַחֵד מִבְּנֵיהֶם, לְדוֹר אַחֲרוֹן מְסַפְּרִים תְּהִלּוֹת יְיָ, וֶעֱזוּזוֹ וְנִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב, וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר צִוָּה אֶת אֲבוֹתֵינוּ לְהוֹדִיעָם לִבְנֵיהֶם׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;לְמַעַן יֵדְעוּ דּוֹר אַחֲרוֹן, בָּנִים יִוָּלֵדוּ, יָקֻמוּ וִיסַפְּרוּ לִבְנֵיהֶם׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וְיָשִׂימוּ בֵאלֹהִים כִּסְלָם, וְלֹא יִשְׁכְּחוּ מַעַלְלֵי אֵל, וּמִצְוֹתָיו יִנְצֹרוּ׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וְלֹא יִהְיוּ כַּאֲבוֹתָם, דּוֹר סוֹרֵר וּמֹרֶה, דּוֹר לֹא הֵכִין לִבּוֹ, וְלֹא נֶאֶמְנָה אֶת אֵל רוּחוֹ׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;בְּנֵי אֶפְרַיִם נוֹשְׁקֵי רוֹמֵי קָשֶׁת, הָפְכוּ בְּיוֹם קְרָב׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;לֹא שָׁמְרוּ בְּרִית אֱלֹהִים, וּבְתוֹרָתוֹ מֵאֲנוּ לָלֶכֶת׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וַיִּשְׁכְּחוּ עֲלִילוֹתָיו, וְנִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר הֶרְאָם׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;נֶגֶד אֲבוֹתָם עָשָׂה פֶלֶא, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׂדֵה צֹעַן׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;בָּקַע יָם וַיַּעֲבִירֵם, וַיַּצֶּב מַיִם כְּמוֹ נֵד׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וַיַּנְחֵם בֶּעָנָן יוֹמָם, וְכָל הַלַּיְלָה בְּאוֹר אֵשׁ׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;יְבַקַּע צֻרִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּשְׁקְ כִּתְהֹמוֹת רַבָּה׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וַיּוֹצִא נוֹזְלִים מִסָּלַע, וַיּוֹרֶד כַּנְּהָרוֹת מָיִם׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וַיּוֹסִיפוּ עוֹד לַחֲטֹא לוֹ, לַמְרוֹת עֶלְיוֹן בַּצִּיָּה׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וַיְנַסּוּ אֵל בִּלְבָבָם, לִשְׁאָל אֹכֶל לְנַפְשָׁם׃ &lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וַיְדַבְּרוּ בֵּאלֹהִים, אָמְרוּ הֲיוּכַל אֵל לַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן בַּמִּדְבָּר׃ &lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;הֵן הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם וּנְחָלִים יִשְׁטֹפוּ, הֲגַם לֶחֶם יוּכַל תֵּת, אִם יָכִין שְׁאֵר לְעַמּוֹ׃ &lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;לָכֵן שָׁמַע יְיָ וַיִּתְעַבָּר, וְאֵשׁ נִשְּׂקָה בְיַעֲקֹב, וְגַם אַף עָלָה בְיִשְׂרָאֵל׃ &lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;כִּי לֹא הֶאֱמִינוּ בֵּאלֹהִים, וְלֹא בָטְחוּ בִּישׁוּעָתוֹ׃ &lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וַיְצַו שְׁחָקִים מִמָּעַל, וְדַלְתֵי שָׁמַיִם פָּתָח׃ &lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם מָן לֶאֱכֹל, וּדְגַן שָׁמַיִם נָתַן לָמוֹ׃ &lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ, צֵידָה שָׁלַח לָהֶם לָשֹׂבַע׃ &lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;יַסַּע קָדִים בַּשָּׁמָיִם, וַיְנַהֵג בְּעֻזּוֹ תֵימָן׃ &lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כֶּעָפָר שְׁאֵר, וּכְחוֹל יַמִּים עוֹף כָּנָף׃ &lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וַיַּפֵּל בְּקֶרֶב מַחֲנֵהוּ, סָבִיב לְמִשְׁכְּנֹתָיו׃ &lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ מְאֹד, וְתַאֲוָתָם יָבִא לָהֶם׃ &lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;לֹא זָרוּ מִתַּאֲוָתָם, עוֹד אָכְלָם בְּפִיהֶם׃ &lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;וְאַף אֱלֹהִים עָלָה בָהֶם, וַיַּהֲרֹג בְּמִשְׁמַנֵּיהֶם, וּבַחוּרֵי יִשְׂרָאֵל הִכְרִיעַ׃ &lt;קטע סוף=לא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;בְּכָל זֹאת חָטְאוּ עוֹד, וְלֹא הֶאֱמִינוּ בְּנִפְלְאוֹתָיו׃ &lt;קטע סוף=לב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;וַיְכַל בַּהֶבֶל יְמֵיהֶם, וּשְׁנוֹתָם בַּבֶּהָלָה׃ &lt;קטע סוף=לג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;אִם הֲרָגָם וּדְרָשׁוּהוּ, וְשָׁבוּ וְשִׁחֲרוּ אֵל׃ &lt;קטע סוף=לד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;וַיִּזְכְּרוּ כִּי אֱלֹהִים צוּרָם, וְאֵל עֶלְיוֹן גֹּאֲלָם׃ &lt;קטע סוף=לה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לו/&gt;וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם, וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְּבוּ לוֹ׃ &lt;קטע סוף=לו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לז/&gt;וְלִבָּם לֹא נָכוֹן עִמּוֹ, וְלֹא נֶאֶמְנוּ בִּבְרִיתוֹ׃ &lt;קטע סוף=לז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לח/&gt;וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ׃ &lt;קטע סוף=לח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לט/&gt;וַיִּזְכֹּר כִּי בָשָׂר הֵמָּה, רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב׃ &lt;קטע סוף=לט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מ/&gt;כַּמָּה יַמְרוּהוּ בַמִּדְבָּר, יַעֲצִיבוּהוּ בִּישִׁימוֹן׃ &lt;קטע סוף=מ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מא/&gt;וַיָּשׁוּבוּ וַיְנַסּוּ אֵל, וּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל הִתְווּ׃ &lt;קטע סוף=מא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מב/&gt;לֹא זָכְרוּ אֶת יָדוֹ, יוֹם אֲשֶׁר פָּדָם מִנִּי צָר׃ &lt;קטע סוף=מב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מג/&gt;אֲשֶׁר שָׂם בְּמִצְרַיִם אֹתוֹתָיו, וּמוֹפְתָיו בִּשְׂדֵה צֹעַן׃ &lt;קטע סוף=מג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מד/&gt;וַיַּהֲפֹךְ לְדָם יְאֹרֵיהֶם, וְנֹזְלֵיהֶם בַּל יִשְׁתָּיוּן׃ &lt;קטע סוף=מד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מה/&gt;יְשַׁלַּח בָּהֶם עָרֹב וַיֹּאכְלֵם, וּצְפַרְדֵּעַ וַתַּשְׁחִיתֵם׃ &lt;קטע סוף=מה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מו/&gt;וַיִּתֵּן לֶחָסִיל יְבוּלָם, וִיגִיעָם לָאַרְבֶּה׃ &lt;קטע סוף=מו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מז/&gt;יַהֲרֹג בַּבָּרָד גַּפְנָם, וְשִׁקְמוֹתָם בַּחֲנָמַל׃ &lt;קטע סוף=מז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מח/&gt;וַיַּסְגֵּר לַבָּרָד בְּעִירָם, וּמִקְנֵיהֶם לָרְשָׁפִים׃ &lt;קטע סוף=מח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מט/&gt;יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ, עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים׃ &lt;קטע סוף=מט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|נ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נ/&gt;יְפַלֵּס נָתִיב לְאַפּוֹ, לֹא חָשַׂךְ מִמָּוֶת נַפְשָׁם, וְחַיָּתָם לַדֶּבֶר הִסְגִּיר׃ &lt;קטע סוף=נ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|נא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נא/&gt;וַיַּךְ כָּל בְּכוֹר בְּמִצְרָיִם, רֵאשִׁית אוֹנִים בְּאָהֳלֵי חָם׃ &lt;קטע סוף=נא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|נב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נב/&gt;וַיַּסַּע כַּצֹּאן עַמּוֹ, וַיְנַהֲגֵם כַּעֵדֶר בַּמִּדְבָּר׃ &lt;קטע סוף=נב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|נג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נג/&gt;וַיַּנְחֵם לָבֶטַח וְלֹא פָחָדוּ, וְאֶת אוֹיְבֵיהֶם כִּסָּה הַיָּם׃ &lt;קטע סוף=נג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|נד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נד/&gt;וַיְבִיאֵם אֶל גְּבוּל קָדְשׁוֹ, הַר זֶה קָנְתָה יְמִינוֹ׃ &lt;קטע סוף=נד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|נה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נה/&gt;וַיְגָרֶשׁ מִפְּנֵיהֶם גּוֹיִם, וַיַּפִּילֵם בְּחֶבֶל נַחֲלָה, וַיַּשְׁכֵּן בְּאָהֳלֵיהֶם שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׃ &lt;קטע סוף=נה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|נו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נו/&gt;וַיְנַסּוּ וַיַּמְרוּ אֶת אֱלֹהִים עֶלְיוֹן, וְעֵדוֹתָיו לֹא שָׁמָרוּ׃ &lt;קטע סוף=נו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|נז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נז/&gt;וַיִּסֹּגוּ וַיִּבְגְּדוּ כַּאֲבוֹתָם, נֶהְפְּכוּ כְּקֶשֶׁת רְמִיָּה׃ &lt;קטע סוף=נז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|נח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נח/&gt;וַיַּכְעִיסוּהוּ בְּבָמוֹתָם, וּבִפְסִילֵיהֶם יַקְנִיאוּהוּ׃ &lt;קטע סוף=נח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|נט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נט/&gt;שָׁמַע אֱלֹהִים וַיִּתְעַבָּר, וַיִּמְאַס מְאֹד בְּיִשְׂרָאֵל׃ &lt;קטע סוף=נט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ס}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ס/&gt;וַיִּטֹּשׁ מִשְׁכַּן שִׁלוֹ, אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם׃ &lt;קטע סוף=ס/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|סא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=סא/&gt;וַיִּתֵּן לַשְּׁבִי עֻזּוֹ, וְתִפְאַרְתּוֹ בְיַד צָר׃ &lt;קטע סוף=סא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|סב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=סב/&gt;וַיַּסְגֵּר לַחֶרֶב עַמּוֹ, וּבְנַחֲלָתוֹ הִתְעַבָּר׃ &lt;קטע סוף=סב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|סג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=סג/&gt;בַּחוּרָיו אָכְלָה אֵשׁ, וּבְתוּלֹתָיו לֹא הוּלָּלוּ׃ &lt;קטע סוף=סג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|סד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=סד/&gt;כֹּהֲנָיו בַּחֶרֶב נָפָלוּ, וְאַלְמְנֹתָיו לֹא תִבְכֶּינָה׃ &lt;קטע סוף=סד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|סה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=סה/&gt;וַיִּקַץ כְּיָשֵׁן אֲדֹנָי, כְּגִבּוֹר מִתְרוֹנֵן מִיָּיִן׃ &lt;קטע סוף=סה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|סו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=סו/&gt;וַיַּךְ צָרָיו אָחוֹר, חֶרְפַּת עוֹלָם נָתַן לָמוֹ׃ &lt;קטע סוף=סו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|סז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=סז/&gt;וַיִּמְאַס בְּאֹהֶל יוֹסֵף, וּבְשֵׁבֶט אֶפְרַיִם לֹא בָחָר׃ &lt;קטע סוף=סז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|סח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=סח/&gt;וַיִּבְחַר אֶת שֵׁבֶט יְהוּדָה, אֶת הַר צִיּוֹן אֲשֶׁר אָהֵב׃ &lt;קטע סוף=סח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|סט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=סט/&gt;וַיִּבֶן כְּמוֹ רָמִים מִקְדָּשׁוֹ, כְּאֶרֶץ יְסָדָהּ לְעוֹלָם׃ &lt;קטע סוף=סט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ע}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ע/&gt;וַיִּבְחַר בְּדָוִד עַבְדּוֹ, וַיִּקָּחֵהוּ מִמִּכְלְאֹת צֹאן׃ &lt;קטע סוף=ע/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|עא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=עא/&gt;מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ, לִרְעוֹת בְּיַעֲקֹב עַמּוֹ וּבְיִשְׂרָאֵל נַחֲלָתוֹ׃ &lt;קטע סוף=עא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|עב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=עב/&gt;וַיִּרְעֵם כְּתֹם לְבָבוֹ, וּבִתְבוּנוֹת כַּפָּיו יַנְחֵם׃ &lt;קטע סוף=עב/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>jgd76djeydoxyjbtty9zf5ceg43afqc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/עט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756128</id>
    <revision>
      <id>3086617</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:01:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>עט</comment>
      <origin>3086617</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3727" sha1="j73qte83j889v705u4kxdtov5o4jqz6" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|עח|עט|פ}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;מִזְמוֹר לְאָסָף, אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ, טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ, שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם לְעִיִּים׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמָיִם, בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;שָׁפְכוּ דָמָם כַּמַּיִם סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלָיִם, וְאֵין קוֹבֵר׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;הָיִינוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ, לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;עַד מָה יְיָ תֶּאֱנַף לָנֶצַח, תִּבְעַר כְּמוֹ אֵשׁ קִנְאָתֶךָ׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ, וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב, וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים, מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ, כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם, יִוָּדַע בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר, כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ הוֹתֵר בְּנֵי תְמוּתָה׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם, חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֲדֹנָי׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ, נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם, לְדוֹר וָדֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>j73qte83j889v705u4kxdtov5o4jqz6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/פ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756129</id>
    <revision>
      <id>3086618</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:01:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>פ</comment>
      <origin>3086618</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4813" sha1="82dnanebbuwyfnaeijkm350234i5b8v" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|עט|פ|פא}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לַמְנַצֵּחַ אֶל שֹׁשַׁנִּים, עֵדוּת לְאָסָף מִזְמוֹר׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;רֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה, נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף, יֹשֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;לִפְנֵי אֶפְרַיִם וּבִנְיָמִן וּמְנַשֶּׁה עוֹרְרָה אֶת גְּבוּרָתֶךָ, וּלְכָה לִישֻׁעָתָה לָּנוּ׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;אֱלֹהִים הֲשִׁיבֵנוּ, וְהָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;יְיָ אֱלֹהִים צְבָאוֹת, עַד מָתַי עָשַׁנְתָּ בִּתְפִלַּת עַמֶּךָ׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;הֶאֱכַלְתָּם לֶחֶם דִּמְעָה, וַתַּשְׁקֵמוֹ בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;תְּשִׂימֵנוּ מָדוֹן לִשְׁכֵנֵינוּ, וְאֹיְבֵינוּ יִלְעֲגוּ לָמוֹ׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ, וְהָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ, תְּגָרֵשׁ גּוֹיִם וַתִּטָּעֶהָ׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;פִּנִּיתָ לְפָנֶיהָ, וַתַּשְׁרֵשׁ שָׁרָשֶׁיהָ וַתְּמַלֵּא אָרֶץ׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;כָּסּוּ הָרִים צִלָּהּ, וַעֲנָפֶיהָ אַרְזֵי אֵל׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;תְּשַׁלַּח קְצִירֶהָ עַד יָם, וְאֶל נָהָר יוֹנְקוֹתֶיהָ׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;לָמָּה פָּרַצְתָּ גְדֵרֶיהָ, וְאָרוּהָ כָּל עֹבְרֵי דָרֶךְ׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר, וְזִיז שָׂדַי יִרְעֶנָּה׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;אֱלֹהִים צְבָאוֹת שׁוּב נָא, הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה, וּפְקֹד גֶּפֶן זֹאת׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וְכַנָּה אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ, וְעַל בֵּן אִמַּצְתָּה לָּךְ׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;שְׂרֻפָה בָאֵשׁ כְּסוּחָה, מִגַּעֲרַת פָּנֶיךָ יֹאבֵדוּ׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;תְּהִי יָדְךָ עַל אִישׁ יְמִינֶךָ, עַל בֶּן אָדָם אִמַּצְתָּ לָּךְ׃ &lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וְלֹא נָסוֹג מִמֶּךָּ, תְּחַיֵּנוּ וּבְשִׁמְךָ נִקְרָא׃ &lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;יְיָ אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ, הָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה׃ &lt;קטע סוף=כ/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>82dnanebbuwyfnaeijkm350234i5b8v</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/פא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756130</id>
    <revision>
      <id>3086619</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:01:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>פא</comment>
      <origin>3086619</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4061" sha1="ozujz69rnh7h2am0tjj19erdc95siof" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|פ|פא|פב}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית לְאָסָף׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ, הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף, כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ, בְּצֵאתוֹ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם, שְׂפַת לֹא יָדַעְתִּי אֶשְׁמָע׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;הֲסִירוֹתִי מִסֵּבֶל שִׁכְמוֹ, כַּפָּיו מִדּוּד תַּעֲבֹרְנָה׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;בַּצָּרָה קָרָאתָ וָאֲחַלְּצֶךָּ, אֶעֶנְךָ בְּסֵתֶר רַעַם, אֶבְחָנְךָ עַל מֵי מְרִיבָה סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;שְׁמַע עַמִּי וְאָעִידָה בָּךְ, יִשְׂרָאֵל אִם תִּשְׁמַע לִי׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר, וְלֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל נֵכָר׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וְלֹא שָׁמַע עַמִּי לְקוֹלִי, וְיִשְׂרָאֵל לֹא אָבָה לִי׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וָאֲשַׁלְּחֵהוּ בִּשְׁרִירוּת לִבָּם, יֵלְכוּ בְּמוֹעֲצוֹתֵיהֶם׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;לוּ עַמִּי שֹׁמֵעַ לִי, יִשְׂרָאֵל בִּדְרָכַי יְהַלֵּכוּ׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;כִּמְעַט אוֹיְבֵיהֶם אַכְנִיעַ, וְעַל צָרֵיהֶם אָשִׁיב יָדִי׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;מְשַׂנְאֵי יְיָ יְכַחֲשׁוּ לוֹ, וִיהִי עִתָּם לְעוֹלָם׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וַיַּאֲכִילֵהוּ מֵחֵלֶב חִטָּה, וּמִצּוּר דְּבַשׁ אַשְׂבִּיעֶךָ׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>ozujz69rnh7h2am0tjj19erdc95siof</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/פב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756131</id>
    <revision>
      <id>3086620</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:01:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>פב</comment>
      <origin>3086620</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2001" sha1="5ysgkj4mwhqajzusmonjgc2s4tchl08" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|פא|פב|פג}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;מִזְמוֹר לְאָסָף, אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל, בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;עַד מָתַי תִּשְׁפְּטוּ עָוֶל, וּפְנֵי רְשָׁעִים תִּשְׂאוּ סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;שִׁפְטוּ דַל וְיָתוֹם, עָנִי וָרָשׁ הַצְדִּיקוּ׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;פַּלְּטוּ דַל וְאֶבְיוֹן, מִיַּד רְשָׁעִים הַצִּילוּ׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ, בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּכוּ, יִמּוֹטוּ כָּל מוֹסְדֵי אָרֶץ׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם, וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן, וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;קוּמָה אֱלֹהִים שָׁפְטָה הָאָרֶץ, כִּי אַתָּה תִנְחַל בְּכָל הַגּוֹיִם׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>5ysgkj4mwhqajzusmonjgc2s4tchl08</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/פג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756132</id>
    <revision>
      <id>3086621</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:01:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>פג</comment>
      <origin>3086621</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4353" sha1="f1nhfg9t1mhh77jd7am37i0v5hx0p9u" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|פב|פג|פד}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ, אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן, וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד, וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי, וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו, עָלֶיךָ בְּרִית יִכְרֹתוּ׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;אָהֳלֵי אֱדוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִים, מוֹאָב וְהַגְרִים׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;גְּבָל וְעַמּוֹן וַעֲמָלֵק, פְּלֶשֶׁת עִם יֹשְׁבֵי צוֹר׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;גַּם אַשּׁוּר נִלְוָה עִמָּם, הָיוּ זְרוֹעַ לִבְנֵי לוֹט סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;עֲשֵׂה לָהֶם כְּמִדְיָן, כְּסִיסְרָא כְיָבִין בְּנַחַל קִישׁוֹן׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;נִשְׁמְדוּ בְעֵין דֹּאר, הָיוּ דֹמֶן לָאֲדָמָה׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;שִׁיתֵמוֹ נְדִיבֵימוֹ כְּעֹרֵב וְכִזְאֵב, וּכְזֶבַח וּכְצַלְמֻנָּע כָּל נְסִיכֵימוֹ׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;אֲשֶׁר אָמְרוּ נִירְשָׁה לָּנוּ אֵת נְאוֹת אֱלֹהִים׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;אֱלֹהַי שִׁיתֵמוֹ כַגַּלְגַּל, כְּקַשׁ לִפְנֵי רוּחַ׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;כְּאֵשׁ תִּבְעַר יָעַר, וּכְלֶהָבָה תְּלַהֵט הָרִים׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;כֵּן תִּרְדְּפֵם בְּסַעֲרֶךָ, וּבְסוּפָתְךָ תְבַהֲלֵם׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;מַלֵּא פְנֵיהֶם קָלוֹן, וִיבַקְשׁוּ שִׁמְךָ יְיָ׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ עֲדֵי עַד, וְיַחְפְּרוּ וְיֹאבֵדוּ׃ &lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה שִׁמְךָ יְיָ לְבַדֶּךָ, עֶלְיוֹן עַל כָּל הָאָרֶץ׃ &lt;קטע סוף=יט/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>f1nhfg9t1mhh77jd7am37i0v5hx0p9u</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/פד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756133</id>
    <revision>
      <id>3086622</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:02:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>פד</comment>
      <origin>3086622</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3357" sha1="335pi7333qza7jsjoaozc2v4yugpzkm" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|פג|פד|פה}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית, לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;מַה יְּדִידוֹת מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ, יְיָ צְבָאוֹת׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת יְיָ, לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת וּדְרוֹר קֵן לָהּ, אֲשֶׁר שָׁתָה אֶפְרֹחֶיהָ, אֶת מִזְבְּחוֹתֶיךָ יְיָ צְבָאוֹת, מַלְכִּי וֵאלֹהָי׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ, עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;אַשְׁרֵי אָדָם עוֹז לוֹ בָךְ, מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;עֹבְרֵי בְּעֵמֶק הַבָּכָא מַעְיָן יְשִׁיתוּהוּ, גַּם בְּרָכוֹת יַעְטֶה מוֹרֶה׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל, יֵרָאֶה אֶל אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;יְיָ אֱלֹהִים צְבָאוֹת, שִׁמְעָה תְפִלָּתִי, הַאֲזִינָה אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;מָגִנֵּנוּ רְאֵה אֱלֹהִים, וְהַבֵּט פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;כִּי טוֹב יוֹם בַּחֲצֵרֶיךָ מֵאָלֶף, בָּחַרְתִּי הִסְתּוֹפֵף בְּבֵית אֱלֹהַי מִדּוּר בְּאָהֳלֵי רֶשַׁע׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן יְיָ אֱלֹהִים, חֵן וְכָבוֹד יִתֵּן יְיָ, לֹא יִמְנַע טוֹב לַהֹלְכִים בְּתָמִים׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>335pi7333qza7jsjoaozc2v4yugpzkm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/פה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756134</id>
    <revision>
      <id>3086623</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:02:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>פה</comment>
      <origin>3086623</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3250" sha1="gr8b95ljxevg9k2nfb90v11gvg8pj4z" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|פד|פה|פו}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;רָצִיתָ יְיָ אַרְצֶךָ, שַׁבְתָּ שְׁבִית יַעֲקֹב׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;נָשָׂאתָ עֲוֹן עַמֶּךָ, כִּסִּיתָ כָל חַטָּאתָם סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;אָסַפְתָּ כָל עֶבְרָתֶךָ, הֱשִׁיבוֹתָ מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;שׁוּבֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ, וְהָפֵר כַּעַסְךָ עִמָּנוּ׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;הַלְעוֹלָם תֶּאֱנַף בָּנוּ, תִּמְשֹׁךְ אַפְּךָ לְדֹר וָדֹר׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;הֲלֹא אַתָּה תָּשׁוּב תְּחַיֵּנוּ, וְעַמְּךָ יִשְׂמְחוּ בָךְ׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;הַרְאֵנוּ יְיָ חַסְדֶּךָ, וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן לָנוּ׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;אֶשְׁמְעָה מַה יְדַבֵּר הָאֵל יְיָ, כִּי יְדַבֵּר שָׁלוֹם אֶל עַמּוֹ וְאֶל חֲסִידָיו, וְאַל יָשׁוּבוּ לְכִסְלָה׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;אַךְ קָרוֹב לִירֵאָיו יִשְׁעוֹ, לִשְׁכֹּן כָּבוֹד בְּאַרְצֵנוּ׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ, צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח, וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;גַּם יְיָ יִתֵּן הַטּוֹב, וְאַרְצֵנוּ תִּתֵּן יְבוּלָהּ׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ, וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>gr8b95ljxevg9k2nfb90v11gvg8pj4z</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/פו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756135</id>
    <revision>
      <id>3086624</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:02:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>פו</comment>
      <origin>3086624</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4438" sha1="3jdkub281pl2ae6r851g02jzy9rlhb7" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|פה|פו|פז}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;תְּפִלָּה לְדָוִד, הַטֵּה יְיָ אָזְנְךָ עֲנֵנִי, כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנִי׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי, הוֹשַׁע עַבְדְּךָ אַתָּה אֱלֹהַי, הַבּוֹטֵחַ אֵלֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;חָנֵּנִי אֲדֹנָי, כִּי אֵלֶיךָ אֶקְרָא כָּל הַיּוֹם׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;שַׂמֵּחַ נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ, כִּי אֵלֶיךָ אֲדֹנָי נַפְשִׁי אֶשָּׂא׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח, וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;הַאֲזִינָה יְיָ תְּפִלָּתִי, וְהַקְשִׁיבָה בְּקוֹל תַּחֲנוּנוֹתָי׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;בְּיוֹם צָרָתִי אֶקְרָאֶךָּ, כִּי תַעֲנֵנִי׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים ׀ אֲדֹנָי, וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;כָּל גּוֹיִם אֲשֶׁר עָשִׂיתָ יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;הוֹרֵנִי יְיָ דַּרְכֶּךָ, אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ, יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;אוֹדְךָ אֲדֹנָי אֱלֹהַי בְּכָל לְבָבִי, וַאֲכַבְּדָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;כִּי חַסְדְּךָ גָּדוֹל עָלָי, וְהִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיָּה׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;אֱלֹהִים, זֵדִים קָמוּ עָלַי, וַעֲדַת עָרִיצִים בִּקְשׁוּ נַפְשִׁי, וְלֹא שָׂמוּךָ לְנֶגְדָּם׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וְאַתָּה אֲדֹנָי אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי, תְּנָה עֻזְּךָ לְעַבְדֶּךָ, וְהוֹשִׁיעָה לְבֶן אֲמָתֶךָ׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;עֲשֵׂה עִמִּי אוֹת לְטוֹבָה, וְיִרְאוּ שֹׂנְאַי וְיֵבֹשׁוּ, כִּי אַתָּה יְיָ עֲזַרְתַּנִי וְנִחַמְתָּנִי׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>3jdkub281pl2ae6r851g02jzy9rlhb7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/פז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756136</id>
    <revision>
      <id>3086625</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:04:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>פז</comment>
      <origin>3086625</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1721" sha1="h8xgx0k6qtkp0mon1g7rc5em63ev6nf" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|פו|פז|פח}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר שִׁיר, יְסוּדָתוֹ בְּהַרְרֵי קֹדֶשׁ׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;אֹהֵב יְיָ שַׁעֲרֵי צִיּוֹן, מִכֹּל מִשְׁכְּנוֹת יַעֲקֹב׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;נִכְבָּדוֹת מְדֻבָּר בָּךְ, עִיר הָאֱלֹהִים סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;אַזְכִּיר רַהַב וּבָבֶל לְיֹדְעָי, הִנֵּה פְלֶשֶׁת וְצֹר עִם כּוּשׁ, זֶה יֻלַּד שָׁם׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וּלְצִיּוֹן יֵאָמַר, אִישׁ וְאִישׁ יֻלַּד בָּהּ, וְהוּא יְכוֹנְנֶהָ עֶלְיוֹן׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;יְיָ יִסְפֹּר בִּכְתוֹב עַמִּים, זֶה יֻלַּד שָׁם סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וְשָׁרִים כְּחֹלְלִים, כָּל מַעְיָנַי בָּךְ׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>h8xgx0k6qtkp0mon1g7rc5em63ev6nf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/פח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756137</id>
    <revision>
      <id>3086626</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:04:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>פח</comment>
      <origin>3086626</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4725" sha1="fm2kqto1kva94pusvbmytuf3w1wcdst" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|פז|פח|פט}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי קֹרַח לַמְנַצֵּחַ עַל מָחֲלַת לְעַנּוֹת, מַשְׂכִּיל לְהֵימָן הָאֶזְרָחִי׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;יְיָ אֱלֹהֵי יְשׁוּעָתִי, יוֹם צָעַקְתִּי בַלַּיְלָה נֶגְדֶּךָ׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתִי, הַטֵּה אָזְנְךָ לְרִנָּתִי׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;כִּי שָׂבְעָה בְרָעוֹת נַפְשִׁי, וְחַיַּי לִשְׁאוֹל הִגִּיעוּ׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;נֶחְשַׁבְתִּי עִם יוֹרְדֵי בוֹר, הָיִיתִי כְּגֶבֶר אֵין אֱיָל׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;בַּמֵּתִים חָפְשִׁי, כְּמוֹ חֲלָלִים שֹׁכְבֵי קֶבֶר, אֲשֶׁר לֹא זְכַרְתָּם עוֹד, וְהֵמָּה מִיָּדְךָ נִגְזָרוּ׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;שַׁתַּנִי בְּבוֹר תַּחְתִּיּוֹת, בְּמַחֲשַׁכִּים בִּמְצֹלוֹת׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;עָלַי סָמְכָה חֲמָתֶךָ, וְכָל מִשְׁבָּרֶיךָ עִנִּיתָ סֶּלָה׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;הִרְחַקְתָּ מְיֻדָּעַי מִמֶּנִּי, שַׁתַּנִי תוֹעֵבוֹת לָמוֹ, כָּלֻא וְלֹא אֵצֵא׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;עֵינִי דָאֲבָה מִנִּי עֹנִי, קְרָאתִיךָ יְיָ בְּכָל יוֹם, שִׁטַּחְתִּי אֵלֶיךָ כַפָּי׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה פֶּלֶא, אִם רְפָאִים יָקוּמוּ יוֹדוּךָ סֶּלָה׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;הַיְסֻפַּר בַּקֶּבֶר חַסְדֶּךָ, אֱמוּנָתְךָ בָּאֲבַדּוֹן׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;הֲיִוָּדַע בַּחֹשֶׁךְ פִּלְאֶךָ, וְצִדְקָתְךָ בְּאֶרֶץ נְשִׁיָּה׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וַאֲנִי אֵלֶיךָ יְיָ שִׁוַּעְתִּי, וּבַבֹּקֶר תְּפִלָּתִי תְקַדְּמֶךָּ׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;לָמָה יְיָ תִּזְנַח נַפְשִׁי, תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;עָנִי אֲנִי וְגֹוֵעַ מִנֹּעַר, נָשָׂאתִי אֵמֶיךָ אָפוּנָה׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;עָלַי עָבְרוּ חֲרוֹנֶיךָ, בִּעוּתֶיךָ צִמְּתוּתֻנִי׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;סַבּוּנִי כַמַּיִם כָּל הַיּוֹם, הִקִּיפוּ עָלַי יָחַד׃ &lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;הִרְחַקְתָּ מִמֶּנִּי אֹהֵב וָרֵעַ, מְיֻדָּעַי מַחְשָׁךְ׃ &lt;קטע סוף=יט/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>fm2kqto1kva94pusvbmytuf3w1wcdst</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/פט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756138</id>
    <revision>
      <id>3086627</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:05:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>פט</comment>
      <origin>3086627</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12425" sha1="3bewvgxi8um26z3h0uav4p2hhg3747j" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|פח|פט|צ}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;מַשְׂכִּיל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;חַסְדֵי יְיָ עוֹלָם אָשִׁירָה, לְדֹר וָדֹר אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה, שָׁמַיִם תָּכִן אֱמוּנָתְךָ בָהֶם׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;כָּרַתִּי בְרִית לִבְחִירִי, נִשְׁבַּעְתִּי לְדָוִד עַבְדִּי׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;עַד עוֹלָם אָכִין זַרְעֶךָ, וּבָנִיתִי לְדֹר וָדוֹר כִּסְאֲךָ סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ יְיָ, אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדֹשִׁים׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;אַתָּה מוֹשֵׁל בְּגֵאוּת הַיָּם, בְּשׂוֹא גַלָּיו אַתָּה תְשַׁבְּחֵם׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;אַתָּה דִכִּאתָ כֶחָלָל רָהַב, בִּזְרוֹעַ עֻזְּךָ פִּזַּרְתָּ אוֹיְבֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;לְךָ שָׁמַיִם אַף לְךָ אָרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;צָפוֹן וְיָמִין אַתָּה בְרָאתָם, תָּבוֹר וְחֶרְמוֹן בְּשִׁמְךָ יְרַנֵּנוּ׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;אַשְׁרֵי הָעָם יֹדְעֵי תְרוּעָה, יְיָ בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;בְּשִׁמְךָ יְגִילוּן כָּל הַיּוֹם, וּבְצִדְקָתְךָ יָרוּמוּ׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;כִּי תִפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ אָתָּה, וּבִרְצוֹנְךָ תָּרוּם קַרְנֵינוּ׃ &lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;כִּי לַייָ מָגִנֵּנוּ, וְלִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל מַלְכֵּנוּ׃ &lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;אָז דִּבַּרְתָּ בְחָזוֹן לַחֲסִידֶיךָ, וַתֹּאמֶר שִׁוִּיתִי עֵזֶר עַל גִּבּוֹר, הֲרִימוֹתִי בָחוּר מֵעָם׃ &lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;מָצָאתִי דָּוִד עַבְדִּי, בְּשֶׁמֶן קָדְשִׁי מְשַׁחְתִּיו׃ &lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;אֲשֶׁר יָדִי תִּכּוֹן עִמּוֹ, אַף זְרוֹעִי תְאַמְּצֶנּוּ׃ &lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;לֹא יַשִּׁיא אוֹיֵב בּוֹ, וּבֶן עַוְלָה לֹא יְעַנֶּנּוּ׃ &lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וְכַתּוֹתִי מִפָּנָיו צָרָיו, וּמְשַׂנְאָיו אֶגּוֹף׃ &lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וֶאֱמוּנָתִי וְחַסְדִּי עִמּוֹ, וּבִשְׁמִי תָּרוּם קַרְנוֹ׃ &lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;וְשַׂמְתִּי בַיָּם יָדוֹ, וּבַנְּהָרוֹת יְמִינוֹ׃ &lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;הוּא יִקְרָאֵנִי אָבִי אָתָּה, אֵלִי וְצוּר יְשׁוּעָתִי׃ &lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;אַף אָנִי בְּכוֹר אֶתְּנֵהוּ, עֶלְיוֹן לְמַלְכֵי אָרֶץ׃ &lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;לְעוֹלָם אֶשְׁמָר לוֹ חַסְדִּי, וּבְרִיתִי נֶאֱמֶנֶת לוֹ׃ &lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;וְשַׂמְתִּי לָעַד זַרְעוֹ, וְכִסְאוֹ כִּימֵי שָׁמָיִם׃ &lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;אִם יַעַזְבוּ בָנָיו תּוֹרָתִי, וּבְמִשְׁפָּטַי לֹא יֵלֵכוּן׃ &lt;קטע סוף=לא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;אִם חֻקֹּתַי יְחַלֵּלוּ, וּמִצְוֹתַי לֹא יִשְׁמֹרוּ׃ &lt;קטע סוף=לב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם, וּבִנְגָעִים עֲוֹנָם׃ &lt;קטע סוף=לג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;וְחַסְדִּי לֹא אָפִיר מֵעִמּוֹ, וְלֹא אֲשַׁקֵּר בֶּאֱמוּנָתִי׃ &lt;קטע סוף=לד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;לֹא אֲחַלֵּל בְּרִיתִי, וּמוֹצָא שְׂפָתַי לֹא אֲשַׁנֶּה׃ &lt;קטע סוף=לה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לו/&gt;אַחַת נִשְׁבַּעְתִּי בְקָדְשִׁי, אִם לְדָוִד אֲכַזֵּב׃ &lt;קטע סוף=לו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לז/&gt;זַרְעוֹ לְעוֹלָם יִהְיֶה, וְכִסְאוֹ כַשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּי׃ &lt;קטע סוף=לז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לח/&gt;כְּיָרֵחַ יִכּוֹן עוֹלָם, וְעֵד בַּשַּׁחַק נֶאֱמָן סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=לח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לט/&gt;וְאַתָּה זָנַחְתָּ וַתִּמְאָס, הִתְעַבַּרְתָּ עִם מְשִׁיחֶךָ׃ &lt;קטע סוף=לט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מ/&gt;נֵאַרְתָּה בְּרִית עַבְדֶּךָ, חִלַּלְתָּ לָאָרֶץ נִזְרוֹ׃ &lt;קטע סוף=מ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מא/&gt;פָּרַצְתָּ כָל גְּדֵרֹתָיו, שַׂמְתָּ מִבְצָרָיו מְחִתָּה׃ &lt;קטע סוף=מא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מב/&gt;שַׁסֻּהוּ כָּל עֹבְרֵי דָרֶךְ, הָיָה חֶרְפָּה לִשְׁכֵנָיו׃ &lt;קטע סוף=מב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מג/&gt;הֲרִימוֹתָ יְמִין צָרָיו, הִשְׂמַחְתָּ כָּל אוֹיְבָיו׃ &lt;קטע סוף=מג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מד/&gt;אַף תָּשִׁיב צוּר חַרְבּוֹ, וְלֹא הֲקֵימֹתוֹ בַּמִּלְחָמָה׃ &lt;קטע סוף=מד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מה/&gt;הִשְׁבַּתָּ מִטְּהָרוֹ, וְכִסְאוֹ לָאָרֶץ מִגַּרְתָּה׃ &lt;קטע סוף=מה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מו/&gt;הִקְצַרְתָּ יְמֵי עֲלוּמָיו, הֶעֱטִיתָ עָלָיו בּוּשָׁה סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=מו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מז/&gt;עַד מָה יְיָ תִּסָּתֵר לָנֶצַח, תִּבְעַר כְּמוֹ אֵשׁ חֲמָתֶךָ׃ &lt;קטע סוף=מז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מח/&gt;זְכָר אֲנִי מֶה חָלֶד, עַל מַה שָּׁוְא בָּרָאתָ כָל בְּנֵי אָדָם׃ &lt;קטע סוף=מח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מט/&gt;מִי גֶבֶר יִחְיֶה וְלֹא יִרְאֶה מָּוֶת, יְמַלֵּט נַפְשׁוֹ מִיַּד שְׁאוֹל סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=מט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|נ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נ/&gt;אַיֵּה חֲסָדֶיךָ הָרִאשֹׁנִים אֲדֹנָי, נִשְׁבַּעְתָּ לְדָוִד בֶּאֱמוּנָתֶךָ׃ &lt;קטע סוף=נ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|נא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נא/&gt;זְכֹר אֲדֹנָי חֶרְפַּת עֲבָדֶיךָ, שְׂאֵתִי בְחֵיקִי כָּל רַבִּים עַמִּים׃ &lt;קטע סוף=נא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|נב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נב/&gt;אֲשֶׁר חֵרְפוּ אוֹיְבֶיךָ ׀ יְיָ, אֲשֶׁר חֵרְפוּ עִקְּבוֹת מְשִׁיחֶךָ׃ &lt;קטע סוף=נב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|נג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נג/&gt;בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן׃ &lt;קטע סוף=נג/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>3bewvgxi8um26z3h0uav4p2hhg3747j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/צ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756139</id>
    <revision>
      <id>3086628</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:05:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>צ</comment>
      <origin>3086628</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4321" sha1="suucxoiazs6pcjnlid3iz5idhekvz1p" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|פט|צ|צא}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים, אֲדֹנָי מָעוֹן אַתָּה הָיִיתָ לָּנוּ בְּדֹר וָדֹר׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ, וַתְּחוֹלֵל אֶרֶץ וְתֵבֵל, וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא, וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר, וְאַשְׁמוּרָה בַלָּיְלָה׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;זְרַמְתָּם שֵׁנָה יִהְיוּ, בַּבֹּקֶר כֶּחָצִיר יַחֲלֹף׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;בַּבֹּקֶר יָצִיץ וְחָלָף, לָעֶרֶב יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;כִּי כָלִינוּ בְאַפֶּךָ, וּבַחֲמָתְךָ נִבְהָלְנוּ׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;שַׁתָּ עֲוֹנֹתֵינוּ לְנֶגְדֶּךָ, עֲלֻמֵנוּ לִמְאוֹר פָּנֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;כִּי כָל יָמֵינוּ פָּנוּ בְעֶבְרָתֶךָ, כִּלִּינוּ שָׁנֵינוּ כְמוֹ הֶגֶה׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה, וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה, וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן, כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻפָה׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;מִי יוֹדֵעַ עֹז אַפֶּךָ, וּכְיִרְאָתְךָ עֶבְרָתֶךָ׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;לִמְנוֹת יָמֵינוּ כֵּן הוֹדַע, וְנָבִא לְבַב חָכְמָה׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;שׁוּבָה יְיָ עַד מָתָי, וְהִנָּחֵם עַל עֲבָדֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;שַׂבְּעֵנוּ בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ, וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה בְּכָל יָמֵינוּ׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ, שְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָה׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;יֵרָאֶה אֶל עֲבָדֶיךָ פָעֳלֶךָ, וַהֲדָרְךָ עַל בְּנֵיהֶם׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>suucxoiazs6pcjnlid3iz5idhekvz1p</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/צא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756140</id>
    <revision>
      <id>3086629</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:06:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>צא</comment>
      <origin>3086629</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3756" sha1="17ystzr619i8q88n8ttmwiivwm4lnnx" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|צ|צא|צב}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן, בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;אֹמַר לַייָ מַחְסִי וּמְצוּדָתִי, אֱלֹהַי אֶבְטַח בּוֹ׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ, מִדֶּבֶר הַוּוֹת׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה, צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה, מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ, מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף, וּרְבָבָה מִימִינֶךָ, אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט, וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;כִּי אַתָּה יְיָ מַחְסִי, עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה, וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ, לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;עַל כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ, פֶּן תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;עַל שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרֹךְ, תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ, אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ, עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה, אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ, וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>17ystzr619i8q88n8ttmwiivwm4lnnx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/צב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756141</id>
    <revision>
      <id>3086630</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:06:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>צב</comment>
      <origin>3086630</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3764" sha1="1w5c2xtlvbjgow1rsm6mua5a767bckm" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|צא|צב|צג}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;טוֹב לְהֹדוֹת לַייָ, וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ, וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְיָ בְּפָעֳלֶךָ, בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ, מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע, וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב, וַיָּצִיצוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן, לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם יְיָ׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ , יְיָ, כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ, יִתְפָּרְדוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי, בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי, בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;שְׁתוּלִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְיָ, צוּרִי וְלֹא עַוְלָתָה בּוֹ׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>1w5c2xtlvbjgow1rsm6mua5a767bckm</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3086640</id>
      <parentid>3086630</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T20:10:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086640</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3729" sha1="315ui3m8iw1j6ynf812v3bdfbmitm2m" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|צא|צב|צג}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;טוֹב לְהֹדוֹת לַייָ, וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ, וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְיָ בְּפָעֳלֶךָ, בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ, מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע, וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב, וַיָּצִיצוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן, לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם יְיָ׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ , יְיָ, כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ, יִתְפָּרְדוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי, בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי, בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;שְׁתוּלִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְיָ, צוּרִי וְלֹא עַוְלָתָה בּוֹ׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>315ui3m8iw1j6ynf812v3bdfbmitm2m</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/צג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756142</id>
    <revision>
      <id>3086631</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:07:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>צג</comment>
      <origin>3086631</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1369" sha1="awg6frvw0y5y84v8rw31hoglt9v6vrr" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|צב|צג|צד}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ, עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָתָּה׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;נָשְׂאוּ נְהָרוֹת יְיָ, נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם, יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָּכְיָם׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים, אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;עֵדֹתֶיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד, לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ, יְיָ לְאֹרֶךְ יָמִים׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>awg6frvw0y5y84v8rw31hoglt9v6vrr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3086639</id>
      <parentid>3086631</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T20:10:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086639</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1334" sha1="f5sdyruy03a6dde9f9jiusy5y2cs6g2" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|צב|צג|צד}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ, עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָתָּה׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;נָשְׂאוּ נְהָרוֹת יְיָ, נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם, יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָּכְיָם׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים, אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;עֵדֹתֶיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד, לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ, יְיָ לְאֹרֶךְ יָמִים׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>f5sdyruy03a6dde9f9jiusy5y2cs6g2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/צד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756143</id>
    <revision>
      <id>3086632</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:08:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>צד</comment>
      <origin>3086632</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5275" sha1="rivuci15s4pwu9g6yvokml4unxukfzj" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|צג|צד|צה}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;אֵל נְקָמוֹת יְיָ, אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;עַד מָתַי רְשָׁעִים יְיָ, עַד מָתַי רְשָׁעִים יַעֲלֹזוּ׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;יַבִּיעוּ יְדַבְּרוּ עָתָק, יִתְאַמְּרוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;עַמְּךָ יְיָ יְדַכְּאוּ, וְנַחֲלָתְךָ יְעַנּוּ׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;אַלְמָנָה וְגֵר יַהֲרֹגוּ, וִיתוֹמִים יְרַצֵּחוּ׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וַיֹּאמְרוּ לֹא יִרְאֶה יָּהּ, וְלֹא יָבִין אֱלֹהֵי יַעֲקֹב׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;בִּינוּ בֹּעֲרִים בָּעָם, וּכְסִילִים מָתַי תַּשְׂכִּילוּ׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;הֲנֹטַע אֹזֶן הֲלֹא יִשְׁמָע, אִם יֹצֵר עַיִן הֲלֹא יַבִּיט׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;הֲיֹסֵר גּוֹיִם הֲלֹא יוֹכִיחַ, הַמְלַמֵּד אָדָם דָּעַת׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;יְיָ יֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת אָדָם, כִּי הֵמָּה הָבֶל׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָּהּ, וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;לְהַשְׁקִיט לוֹ מִימֵי רָע, עַד יִכָּרֶה לָרָשָׁע שָׁחַת׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְיָ עַמּוֹ, וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;כִּי עַד צֶדֶק יָשׁוּב מִשְׁפָּט, וְאַחֲרָיו כָּל יִשְׁרֵי לֵב׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;מִי יָקוּם לִי עִם מְרֵעִים, מִי יִתְיַצֵּב לִי עִם פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;לוּלֵי יְיָ עֶזְרָתָה לִּי, כִּמְעַט שָׁכְנָה דוּמָה נַפְשִׁי׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;אִם אָמַרְתִּי מָטָה רַגְלִי, חַסְדְּךָ יְיָ יִסְעָדֵנִי׃ &lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;בְּרֹב שַׂרְעַפַּי בְּקִרְבִּי, תַּנְחוּמֶיךָ יְשַׁעַשְׁעוּ נַפְשִׁי׃ &lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;הַיְחָבְרְךָ כִּסֵּא הַוּוֹת, יֹצֵר עָמָל עֲלֵי חֹק׃ &lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;יָגוֹדּוּ עַל נֶפֶשׁ צַדִּיק, וְדָם נָקִי יַרְשִׁיעוּ׃ &lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וַיְהִי יְיָ לִי לְמִשְׂגָּב, וֵאלֹהַי לְצוּר מַחְסִי׃ &lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אֶת אוֹנָם, וּבְרָעָתָם יַצְמִיתֵם, יַצְמִיתֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃ &lt;קטע סוף=כג/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>rivuci15s4pwu9g6yvokml4unxukfzj</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3086638</id>
      <parentid>3086632</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T20:10:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086638</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5240" sha1="stfmy7b3jtfcmpx52iuqcfzxn4ciikf" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|צג|צד|צה}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;אֵל נְקָמוֹת יְיָ, אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;עַד מָתַי רְשָׁעִים יְיָ, עַד מָתַי רְשָׁעִים יַעֲלֹזוּ׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;יַבִּיעוּ יְדַבְּרוּ עָתָק, יִתְאַמְּרוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;עַמְּךָ יְיָ יְדַכְּאוּ, וְנַחֲלָתְךָ יְעַנּוּ׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;אַלְמָנָה וְגֵר יַהֲרֹגוּ, וִיתוֹמִים יְרַצֵּחוּ׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וַיֹּאמְרוּ לֹא יִרְאֶה יָּהּ, וְלֹא יָבִין אֱלֹהֵי יַעֲקֹב׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;בִּינוּ בֹּעֲרִים בָּעָם, וּכְסִילִים מָתַי תַּשְׂכִּילוּ׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;הֲנֹטַע אֹזֶן הֲלֹא יִשְׁמָע, אִם יֹצֵר עַיִן הֲלֹא יַבִּיט׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;הֲיֹסֵר גּוֹיִם הֲלֹא יוֹכִיחַ, הַמְלַמֵּד אָדָם דָּעַת׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;יְיָ יֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת אָדָם, כִּי הֵמָּה הָבֶל׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָּהּ, וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;לְהַשְׁקִיט לוֹ מִימֵי רָע, עַד יִכָּרֶה לָרָשָׁע שָׁחַת׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְיָ עַמּוֹ, וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;כִּי עַד צֶדֶק יָשׁוּב מִשְׁפָּט, וְאַחֲרָיו כָּל יִשְׁרֵי לֵב׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;מִי יָקוּם לִי עִם מְרֵעִים, מִי יִתְיַצֵּב לִי עִם פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;לוּלֵי יְיָ עֶזְרָתָה לִּי, כִּמְעַט שָׁכְנָה דוּמָה נַפְשִׁי׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;אִם אָמַרְתִּי מָטָה רַגְלִי, חַסְדְּךָ יְיָ יִסְעָדֵנִי׃ &lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;בְּרֹב שַׂרְעַפַּי בְּקִרְבִּי, תַּנְחוּמֶיךָ יְשַׁעַשְׁעוּ נַפְשִׁי׃ &lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;הַיְחָבְרְךָ כִּסֵּא הַוּוֹת, יֹצֵר עָמָל עֲלֵי חֹק׃ &lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;יָגוֹדּוּ עַל נֶפֶשׁ צַדִּיק, וְדָם נָקִי יַרְשִׁיעוּ׃ &lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וַיְהִי יְיָ לִי לְמִשְׂגָּב, וֵאלֹהַי לְצוּר מַחְסִי׃ &lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אֶת אוֹנָם, וּבְרָעָתָם יַצְמִיתֵם, יַצְמִיתֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃ &lt;קטע סוף=כג/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>stfmy7b3jtfcmpx52iuqcfzxn4ciikf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/צה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756144</id>
    <revision>
      <id>3086633</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:08:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>צה</comment>
      <origin>3086633</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2716" sha1="b85yn51rc1xmrgtkei8a20bmzb8k2ss" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|צד|צה|צו}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ, וְתוֹעֲפֹת הָרִים לוֹ׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ, וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ, וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ, הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה, כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם, בְּחָנוּנִי גַּם רָאוּ פָעֳלִי׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;אַרְבָּעִים שָׁנָה אָקוּט בְּדוֹר, וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם, וְהֵם לֹא יָדְעוּ דְרָכָי׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי, אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>b85yn51rc1xmrgtkei8a20bmzb8k2ss</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3086637</id>
      <parentid>3086633</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T20:10:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086637</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2681" sha1="cqho6rh5f7883c9z6wjy5po5lel959k" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|צד|צה|צו}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ, וְתוֹעֲפֹת הָרִים לוֹ׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ, וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ, וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ, הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה, כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם, בְּחָנוּנִי גַּם רָאוּ פָעֳלִי׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;אַרְבָּעִים שָׁנָה אָקוּט בְּדוֹר, וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם, וְהֵם לֹא יָדְעוּ דְרָכָי׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי, אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>cqho6rh5f7883c9z6wjy5po5lel959k</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/צו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756145</id>
    <revision>
      <id>3086635</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:09:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>צו</comment>
      <origin>3086635</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3266" sha1="683v2764w7fdz0eder5hkzqbh7eqddg" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|צה|צו|צז}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ, שִׁירוּ לַייָ כָּל הָאָרֶץ׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;שִׁירוּ לַייָ בָּרְכוּ שְׁמוֹ, בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ, בְּכָל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;כִּי כָּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים, וַייָ שָׁמַיִם עָשָׂה׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עֹז וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשׁוֹ׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;הָבוּ לַייָ מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹאוּ לְחַצְרוֹתָיו׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;אִמְרוּ בַגּוֹיִם יְיָ מָלָךְ, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט, יָדִין עַמִּים בְּמֵישָׁרִים׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;יַעֲלֹז שָׂדַי וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ, אָז יְרַנְּנוּ כָּל עֲצֵי יָעַר׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;לִפְנֵי יְיָ כִּי בָא, כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ, יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק, וְעַמִּים בֶּאֱמוּנָתוֹ׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>683v2764w7fdz0eder5hkzqbh7eqddg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3086636</id>
      <parentid>3086635</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T20:10:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086636</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3231" sha1="8x7lg3wgogr4khz263ert9hpnw2bfwx" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|צה|צו|צז}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ, שִׁירוּ לַייָ כָּל הָאָרֶץ׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;שִׁירוּ לַייָ בָּרְכוּ שְׁמוֹ, בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ, בְּכָל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;כִּי כָּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים, וַייָ שָׁמַיִם עָשָׂה׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עֹז וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשׁוֹ׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;הָבוּ לַייָ מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹאוּ לְחַצְרוֹתָיו׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;אִמְרוּ בַגּוֹיִם יְיָ מָלָךְ, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט, יָדִין עַמִּים בְּמֵישָׁרִים׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;יַעֲלֹז שָׂדַי וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ, אָז יְרַנְּנוּ כָּל עֲצֵי יָעַר׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;לִפְנֵי יְיָ כִּי בָא, כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ, יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק, וְעַמִּים בֶּאֱמוּנָתוֹ׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>8x7lg3wgogr4khz263ert9hpnw2bfwx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/צז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756146</id>
    <revision>
      <id>3086644</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:17:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>צז</comment>
      <origin>3086644</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2946" sha1="f87n8mc1r5hgkwnuu6wwzj21yvtgfde" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|צו|צז|צח}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;יְיָ מָלָךְ תָּגֵל הָאָרֶץ, יִשְׂמְחוּ אִיִּים רַבִּים׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;עָנָן וַעֲרָפֶל סְבִיבָיו, צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאוֹ׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;אֵשׁ לְפָנָיו תֵּלֵךְ, וּתְלַהֵט סָבִיב צָרָיו׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;הֵאִירוּ בְרָקָיו תֵּבֵל, רָאֲתָה וַתָּחֵל הָאָרֶץ׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;הָרִים כַּדּוֹנַג נָמַסּוּ מִלִּפְנֵי יְיָ, מִלִּפְנֵי אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;הִגִּידוּ הַשָּׁמַיִם צִדְקוֹ, וְרָאוּ כָל הָעַמִּים כְּבוֹדוֹ׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;יֵבֹשׁוּ כָּל עֹבְדֵי פֶסֶל הַמִּתְהַלְלִים בָּאֱלִילִים, הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כָּל אֱלֹהִים׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;שָׁמְעָה וַתִּשְׂמַח צִיּוֹן, וַתָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה, לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ יְיָ׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;כִּי אַתָּה יְיָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הָאָרֶץ, מְאֹד נַעֲלֵיתָ עַל כָּל אֱלֹהִים׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;אֹהֲבֵי יְיָ שִׂנְאוּ רָע, שֹׁמֵר נַפְשׁוֹת חֲסִידָיו, מִיַּד רְשָׁעִים יַצִּילֵם׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק, וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;שִׂמְחוּ צַדִּיקִים בַּייָ, וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>f87n8mc1r5hgkwnuu6wwzj21yvtgfde</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/צח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756147</id>
    <revision>
      <id>3086645</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:18:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>צח</comment>
      <origin>3086645</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2292" sha1="1f2nt9l2invcjpc9wz03ynxdetdecpb" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|צז|צח|צט}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;מִזְמוֹר, שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ, כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה, הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;הוֹדִיעַ יְיָ יְשׁוּעָתוֹ, לְעֵינֵי הַגּוֹיִם גִּלָּה צִדְקָתוֹ׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל, רָאוּ כָל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;הָרִיעוּ לַייָ כָּל הָאָרֶץ, פִּצְחוּ וְרַנְּנוּ וְזַמֵּרוּ׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;זַמְּרוּ לַייָ בְּכִנּוֹר, בְּכִנּוֹר וְקוֹל זִמְרָה׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר, הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְיָ׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ כָף, יַחַד הָרִים יְרַנֵּנוּ׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;לִפְנֵי יְיָ כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ, יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק, וְעַמִּים בְּמֵישָׁרִים׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>1f2nt9l2invcjpc9wz03ynxdetdecpb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/צט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756148</id>
    <revision>
      <id>3086646</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:18:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>צט</comment>
      <origin>3086646</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2385" sha1="gjidmldvw8rxdpqeng1chcrynz56gob" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|צח|צט|ק}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;יְיָ מָלָךְ יִרְגְּזוּ עַמִּים, יֹשֵׁב כְּרוּבִים תָּנוּט הָאָרֶץ׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;יְיָ בְּצִיּוֹן גָּדוֹל, וְרָם הוּא עַל כָּל הָעַמִּים׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;יוֹדוּ שִׁמְךָ גָּדוֹל וְנוֹרָא, קָדוֹשׁ הוּא׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב, אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים, מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב אַתָּה עָשִׂיתָ׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו, וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ, קֹרִאים אֶל יְיָ וְהוּא יַעֲנֵם׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;בְּעַמּוּד עָנָן יְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, שָׁמְרוּ עֵדֹתָיו וְחֹק נָתַן לָמוֹ׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;יְיָ אֱלֹהֵינוּ אַתָּה עֲנִיתָם, אֵל נֹשֵׂא הָיִיתָ לָהֶם, וְנֹקֵם עַל עֲלִילוֹתָם׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>gjidmldvw8rxdpqeng1chcrynz56gob</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/ק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756149</id>
    <revision>
      <id>3086647</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:18:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>ק</comment>
      <origin>3086647</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1285" sha1="s801jyw7m28gzggz8hcmg8da9bh4cln" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|צט|ק|קא}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;מִזְמוֹר לְתוֹדָה, הָרִיעוּ לַייָ כָּל הָאָרֶץ׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;עִבְדוּ אֶת יְיָ בְּשִׂמְחָה, בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;דְּעוּ כִּי יְיָ הוּא אֱלֹהִים, הוּא עָשָׂנוּ וְלוֹ אֲנַחְנוּ, עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;כִּי טוֹב יְיָ לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>s801jyw7m28gzggz8hcmg8da9bh4cln</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/קא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756150</id>
    <revision>
      <id>3086648</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:18:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קא</comment>
      <origin>3086648</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2224" sha1="oqjbdb07nrkd276xc0vaa3bc6dhd8sv" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|ק|קא|קב}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לְדָוִד מִזְמוֹר, חֶסֶד וּמִשְׁפָּט אָשִׁירָה, לְךָ יְיָ אֲזַמֵּרָה׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;אַשְׂכִּילָה בְּדֶרֶךְ תָּמִים, מָתַי תָּבוֹא אֵלָי, אֶתְהַלֵּךְ בְּתָם לְבָבִי בְּקֶרֶב בֵּיתִי׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;לֹא אָשִׁית לְנֶגֶד עֵינַי דְּבַר בְּלִיָּעַל, עֲשֹׂה סֵטִים שָׂנֵאתִי, לֹא יִדְבַּק בִּי׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;לֵבָב עִקֵּשׁ יָסוּר מִמֶּנִּי, רָע לֹא אֵדָע׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית, גְּבַהּ עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב, אֹתוֹ לֹא אוּכָל׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי, הֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ תָּמִים הוּא יְשָׁרְתֵנִי׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;לֹא יֵשֵׁב בְּקֶרֶב בֵּיתִי עֹשֵׂה רְמִיָּה, דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;לַבְּקָרִים אַצְמִית כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ, לְהַכְרִית מֵעִיר יְיָ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>oqjbdb07nrkd276xc0vaa3bc6dhd8sv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/קב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756151</id>
    <revision>
      <id>3086649</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:19:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קב</comment>
      <origin>3086649</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6756" sha1="bu9uukc8p3544179h3iilav3xqht8p4" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|קא|קב|קג}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף, וְלִפְנֵי יְיָ יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;יְיָ שִׁמְעָה תְפִלָּתִי, וְשַׁוְעָתִי אֵלֶיךָ תָבוֹא׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי בְּיוֹם צַר לִי, הַטֵּה אֵלַי אָזְנֶךָ, בְּיוֹם אֶקְרָא מַהֵר עֲנֵנִי׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;כִּי כָלוּ בְעָשָׁן יָמָי, וְעַצְמוֹתַי כְּמוֹקֵד נִחָרוּ׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;הוּכָּה כָעֵשֶׂב וַיִּבַשׁ לִבִּי, כִּי שָׁכַחְתִּי מֵאֲכֹל לַחְמִי׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;מִקּוֹל אַנְחָתִי, דָּבְקָה עַצְמִי לִבְשָׂרִי׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;דָּמִיתִי לִקְאַת מִדְבָּר, הָיִיתִי כְּכוֹס חֳרָבוֹת׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גָּג׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;כָּל הַיּוֹם חֵרְפוּנִי אוֹיְבָי, מְהוֹלָלַי בִּי נִשְׁבָּעוּ׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;כִּי אֵפֶר כַּלֶּחֶם אָכָלְתִּי, וְשִׁקֻּוַי בִּבְכִי מָסָכְתִּי׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;מִפְּנֵי זַעַמְךָ וְקִצְפֶּךָ, כִּי נְשָׂאתַנִי וַתַּשְׁלִיכֵנִי׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;יָמַי כְּצֵל נָטוּי, וַאֲנִי כָּעֵשֶׂב אִיבָשׁ׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וְאַתָּה יְיָ לְעוֹלָם תֵּשֵׁב, וְזִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן, כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ, וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וְיִירְאוּ גוֹיִם אֶת שֵׁם יְיָ, וְכָל מַלְכֵי הָאָרֶץ אֶת כְּבוֹדֶךָ׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;כִּי בָנָה יְיָ צִיּוֹן, נִרְאָה בִּכְבוֹדוֹ׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;פָּנָה אֶל תְּפִלַּת הָעַרְעָר, וְלֹא בָזָה אֶת תְּפִלָּתָם׃ &lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;תִּכָּתֶב זֹאת לְדוֹר אַחֲרוֹן, וְעַם נִבְרָא יְהַלֶּל יָהּ׃ &lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;כִּי הִשְׁקִיף מִמְּרוֹם קָדְשׁוֹ, יְיָ מִשָּׁמַיִם אֶל אֶרֶץ הִבִּיט׃ &lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;לִשְׁמֹעַ אֶנְקַת אָסִיר, לְפַתֵּחַ בְּנֵי תְמוּתָה׃ &lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;לְסַפֵּר בְּצִיּוֹן שֵׁם יְיָ, וּתְהִלָּתוֹ בִּירוּשָׁלָ͏ִם׃ &lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;בְּהִקָּבֵץ עַמִּים יַחְדָּו, וּמַמְלָכוֹת לַעֲבֹד אֶת יְיָ׃ &lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;עִנָּה בַדֶּרֶךְ כֹּחִי, קִצַּר יָמָי׃ &lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;אֹמַר, אֵלִי, אַל תַּעֲלֵנִי בַּחֲצִי יָמָי, בְּדוֹר דּוֹרִים שְׁנוֹתֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;לְפָנִים הָאָרֶץ יָסַדְתָּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ שָׁמָיִם׃ &lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;הֵמָּה יֹאבֵדוּ וְאַתָּה תַעֲמֹד, וְכֻלָּם כַּבֶּגֶד יִבְלוּ, כַּלְּבוּשׁ תַּחֲלִיפֵם וְיַחֲלֹפוּ׃ &lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶיךָ לֹא יִתָּמּוּ׃ &lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;בְּנֵי עֲבָדֶיךָ יִשְׁכּוֹנוּ, וְזַרְעָם לְפָנֶיךָ יִכּוֹן׃ &lt;קטע סוף=כט/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>bu9uukc8p3544179h3iilav3xqht8p4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/קג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756152</id>
    <revision>
      <id>3086650</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:19:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קג</comment>
      <origin>3086650</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5221" sha1="hdx4dt6jnveowlj8kf3bdlj62f7dtg1" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|קב|קג|קד}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לְדָוִד, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְאַל תִּשְׁכְּחִי כָּל גְּמוּלָיו׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;הַסֹּלֵחַ לְכָל עֲוֹנֵכִי, הָרֹפֵא לְכָל תַּחֲלוּאָיְכִי׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;הַגּוֹאֵל מִשַּׁחַת חַיָּיְכִי, הַמְעַטְּרֵכִי חֶסֶד וְרַחֲמִים׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;הַמַּשְׂבִּיעַ בַּטּוֹב עֶדְיֵךְ, תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;עֹשֵׂה צְדָקוֹת יְיָ, וּמִשְׁפָּטִים לְכָל עֲשׁוּקִים׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;יוֹדִיעַ דְּרָכָיו לְמֹשֶׁה, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲלִילוֹתָיו׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;רַחוּם וְחַנּוּן יְיָ, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חָסֶד׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;לֹא לָנֶצַח יָרִיב, וְלֹא לְעוֹלָם יִטּוֹר׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;לֹא כַחֲטָאֵינוּ עָשָׂה לָנוּ, וְלֹא כַעֲוֹנֹתֵינוּ גָּמַל עָלֵינוּ׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;כִּי כִגְבֹהַּ שָׁמַיִם עַל הָאָרֶץ גָּבַר חַסְדּוֹ עַל יְרֵאָיו׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;כִּרְחֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב הִרְחִיק מִמֶּנּוּ אֶת פְּשָׁעֵינוּ׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים רִחַם יְיָ עַל יְרֵאָיו׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;אֱנוֹשׁ כֶּחָצִיר יָמָיו, כְּצִיץ הַשָּׂדֶה כֵּן יָצִיץ׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;כִּי רוּחַ עָבְרָה בּוֹ וְאֵינֶנּוּ, וְלֹא יַכִּירֶנּוּ עוֹד מְקוֹמוֹ׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וְחֶסֶד יְיָ מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם עַל יְרֵאָיו, וְצִדְקָתוֹ לִבְנֵי בָנִים׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;לְשֹׁמְרֵי בְרִיתוֹ, וּלְזֹכְרֵי פִקֻּדָיו לַעֲשׂוֹתָם׃ &lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;יְיָ בַּשָּׁמַיִם הֵכִין כִּסְאוֹ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה׃ &lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו, גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ, לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ׃ &lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;בָּרְכוּ יְיָ כָּל צְבָאָיו, מְשָׁרְתָיו עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ׃ &lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;בָּרְכוּ יְיָ כָּל מַעֲשָׂיו בְּכָל מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ׃ &lt;קטע סוף=כב/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>hdx4dt6jnveowlj8kf3bdlj62f7dtg1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/קד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756153</id>
    <revision>
      <id>3086651</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:22:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קד</comment>
      <origin>3086651</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8466" sha1="ed83aamttb7cq6insw6ixs16wcbqp2i" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|קג|קד|קה}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה, נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו, הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ, הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת, מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ, בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ, עַל הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;מִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן, מִן קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת, אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן, בַּל יְשֻׁבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;הַמְשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים, בֵּין הָרִים יְהַלֵּכוּן׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי, יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;עֲלֵיהֶם עוֹף הַשָּׁמַיִם יִשְׁכּוֹן, מִבֵּין עֳפָאיִם יִתְּנוּ קוֹל׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו, מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם, לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ, לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן, וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי יְיָ, אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;אֲשֶׁר שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ, חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים, סְלָעִים מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים׃ &lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים, שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ׃ &lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה, בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר׃ &lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף, וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵל אָכְלָם׃ &lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן, וְאֶל מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן׃ &lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ, וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב׃ &lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ, כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ, מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ׃ &lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם, שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר, חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת׃ &lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן, לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ׃ &lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן, לָתֵת אָכְלָם בְּעִתּוֹ׃ &lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;תִּתֵּן לָהֶם יִלְקֹטוּן, תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב׃ &lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ יִבָּהֵלוּן, תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן, וְאֶל עֲפָרָם יְשׁוּבוּן׃ &lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן, וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה׃ &lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם, יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָׂיו׃ &lt;קטע סוף=לא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד, יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ׃ &lt;קטע סוף=לב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;אָשִׁירָה לַייָ בְּחַיָּי, אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי׃ &lt;קטע סוף=לג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי, אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּייָ׃ &lt;קטע סוף=לד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ, וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, הַלְלוּ־יָהּ׃ &lt;קטע סוף=לה/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>ed83aamttb7cq6insw6ixs16wcbqp2i</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:Battle Ax81</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1756154</id>
    <revision>
      <id>3086652</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:22:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{בה}}--~~~~&quot;</comment>
      <origin>3086652</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="123" sha1="3jt22srjdklgrnixzhg59vousa05ttf" xml:space="preserve">{{בה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:22, 3 באוקטובר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>3jt22srjdklgrnixzhg59vousa05ttf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Battle Ax81</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1756155</id>
    <revision>
      <id>3086653</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:22:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <origin>3086653</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" sha1="n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אומן שלא קם כמותו/מגן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756156</id>
    <revision>
      <id>3086654</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:23:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (א–ל)}}  {{סי|א}}וֹמֵן שֶׁלֹּא קָם כְּמוֹתוֹ {{ש}} {{סי|בְּ}}רוּם וָתַחַת נוֹדְעָה אֱמוּנָתוֹ {{ש}} {{סי|גַּ}}ם בִּפְנוֹתוֹ אֶל מְנוּחָתוֹ {{ש}} {{סי|דִּ}}גְלֵי יְשֻׁרוּן עִטֵּר בְּבִרְכָתוֹ  {{סי|הַ}}מָּוֶת בְּלִבּוֹ חָשַׁב {{ש}} {{...&quot;</comment>
      <origin>3086654</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2108" sha1="3v30a3bu6m89xk3kykqi5zn5x78cac1" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (א–ל)}}

{{סי|א}}וֹמֵן שֶׁלֹּא קָם כְּמוֹתוֹ {{ש}}
{{סי|בְּ}}רוּם וָתַחַת נוֹדְעָה אֱמוּנָתוֹ {{ש}}
{{סי|גַּ}}ם בִּפְנוֹתוֹ אֶל מְנוּחָתוֹ {{ש}}
{{סי|דִּ}}גְלֵי יְשֻׁרוּן עִטֵּר בְּבִרְכָתוֹ

{{סי|הַ}}מָּוֶת בְּלִבּוֹ חָשַׁב {{ש}}
{{סי|וְ}}אַחֲרֶיהָ כָּל אָדָם נֶחְשָׁב {{ש}}
{{סי|זֹ}}את מִפִּי זֶה נִקְשָׁב {{ש}}
{{סי|חַ}}לּוֹת פָּנָיו בְּתַחֲנוּנִים שָׁב

{{סי|טַ}}עֲמֵי דָּת מֵרֹאשׁ נְסוּכָה {{ש}}
{{סי|יְ}}מִינִי מִימִין אֵשׁ תְּמָכָהּ {{ש}}
{{סי|כְּ}}תֻבָּתִי שֶׁמִּבְּרֵאשִׁית שֶׁבִּלְשׁוֹן כַּלָּה {{ש}}
{{סי|לָ}}כֵן אֶחְשְׁבֵם בְּזֹאת הַבְּרָכָה

{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב: וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי מוֹתוֹ׃{{ממס|דברים לג א}} {{ש}}
וְנֶאֱמַר: מִי גֶבֶר יִחְיֶה וְלֹא יִרְאֶה מָּוֶת יְמַלֵּט נַפְשׁוֹ מִיַּד שְׁאוֹל סֶלָה׃{{ממס|תהלים פט מט}} {{ש}}
וְנֶאֱמַר: קָטֹן וְגָדוֹל שָׁם הוּא וְעֶבֶד חָפְשִׁי מֵאֲדֹנָיו׃{{ממס|איוב ג יט}} {{ש}}
וְנֶאֱמַר: אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יְיָ בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים׃{{ממס|תהלים קטז ט}}
{{סוף}}

:הַחַיִּים חַי מֵעִמְּךָ חַיֵּנִי
:וְעִמְּךָ כְּהֶדְיוֹט הַחֲיֵנִי
:עֲנֵנִי בִתְחִנַּי דָּת מִלְּאוֹנְנִי
:עָזְרֵנִי וְשַׂגְּבֵנִי וּבִימִינְךָ גּוֹנְנֵנִי
{{הור|מגן אברהם}}</text>
      <sha1>3v30a3bu6m89xk3kykqi5zn5x78cac1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3086655</id>
      <parentid>3086654</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T20:24:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3086655</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2161" sha1="azrhhru6pnqsfriud3zn72s2fa6uo8y" xml:space="preserve">{{#קטע:אומן שלא קם כמותו|סרגל}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (א–ל)}}

{{סי|א}}וֹמֵן שֶׁלֹּא קָם כְּמוֹתוֹ {{ש}}
{{סי|בְּ}}רוּם וָתַחַת נוֹדְעָה אֱמוּנָתוֹ {{ש}}
{{סי|גַּ}}ם בִּפְנוֹתוֹ אֶל מְנוּחָתוֹ {{ש}}
{{סי|דִּ}}גְלֵי יְשֻׁרוּן עִטֵּר בְּבִרְכָתוֹ

{{סי|הַ}}מָּוֶת בְּלִבּוֹ חָשַׁב {{ש}}
{{סי|וְ}}אַחֲרֶיהָ כָּל אָדָם נֶחְשָׁב {{ש}}
{{סי|זֹ}}את מִפִּי זֶה נִקְשָׁב {{ש}}
{{סי|חַ}}לּוֹת פָּנָיו בְּתַחֲנוּנִים שָׁב

{{סי|טַ}}עֲמֵי דָּת מֵרֹאשׁ נְסוּכָה {{ש}}
{{סי|יְ}}מִינִי מִימִין אֵשׁ תְּמָכָהּ {{ש}}
{{סי|כְּ}}תֻבָּתִי שֶׁמִּבְּרֵאשִׁית שֶׁבִּלְשׁוֹן כַּלָּה {{ש}}
{{סי|לָ}}כֵן אֶחְשְׁבֵם בְּזֹאת הַבְּרָכָה

{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב: וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי מוֹתוֹ׃{{ממס|דברים לג א}} {{ש}}
וְנֶאֱמַר: מִי גֶבֶר יִחְיֶה וְלֹא יִרְאֶה מָּוֶת יְמַלֵּט נַפְשׁוֹ מִיַּד שְׁאוֹל סֶלָה׃{{ממס|תהלים פט מט}} {{ש}}
וְנֶאֱמַר: קָטֹן וְגָדוֹל שָׁם הוּא וְעֶבֶד חָפְשִׁי מֵאֲדֹנָיו׃{{ממס|איוב ג יט}} {{ש}}
וְנֶאֱמַר: אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יְיָ בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים׃{{ממס|תהלים קטז ט}}
{{סוף}}

:הַחַיִּים חַי מֵעִמְּךָ חַיֵּנִי
:וְעִמְּךָ כְּהֶדְיוֹט הַחֲיֵנִי
:עֲנֵנִי בִתְחִנַּי דָּת מִלְּאוֹנְנִי
:עָזְרֵנִי וְשַׂגְּבֵנִי וּבִימִינְךָ גּוֹנְנֵנִי
{{הור|מגן אברהם}}</text>
      <sha1>azrhhru6pnqsfriud3zn72s2fa6uo8y</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3086743</id>
      <parentid>3086655</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T21:45:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון ע&quot;פ בראדי, קבץ על יד א [יא], בהתאם לחרוז. ההקלדה המקורית היתה ישירות מכ&quot;י וטיקן 320.</comment>
      <origin>3086743</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2159" sha1="jkrffbv4i76iqbpna0kqu6l9oht10f1" xml:space="preserve">{{#קטע:אומן שלא קם כמותו|סרגל}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (א–ל)}}

{{סי|א}}וֹמֵן שֶׁלֹּא קָם כְּמוֹתוֹ {{ש}}
{{סי|בְּ}}רוּם וָתַחַת נוֹדְעָה אֱמוּנָתוֹ {{ש}}
{{סי|גַּ}}ם בִּפְנוֹתוֹ אֶל מְנוּחָתוֹ {{ש}}
{{סי|דִּ}}גְלֵי יְשֻׁרוּן עִטֵּר בְּבִרְכָתוֹ

{{סי|הַ}}מָּוֶת בְּלִבּוֹ חָשַׁב {{ש}}
{{סי|וְ}}אַחֲרֶיהָ כָּל אָדָם נֶחְשָׁב {{ש}}
{{סי|זֹ}}את מִפִּי זֶה נִקְשָׁב {{ש}}
{{סי|חַ}}לּוֹת פָּנָיו בְּתַחֲנוּנִים שָׁב

{{סי|טַ}}עֲמֵי דָּת מֵרֹאשׁ נְסוּכָה {{ש}}
{{סי|יְ}}מִינִי מִימִין אֵשׁ תְּמָכָהּ {{ש}}
{{סי|כְּ}}תֻבָּתִי שֶׁמִּבְּרֵאשִׁית שֶׁבִּלְשׁוֹן כָּכָה {{ש}}
{{סי|לָ}}כֵן אֶחְשְׁבֵם בְּזֹאת הַבְּרָכָה

{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב: וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי מוֹתוֹ׃{{ממס|דברים לג א}} {{ש}}
וְנֶאֱמַר: מִי גֶבֶר יִחְיֶה וְלֹא יִרְאֶה מָּוֶת יְמַלֵּט נַפְשׁוֹ מִיַּד שְׁאוֹל סֶלָה׃{{ממס|תהלים פט מט}} {{ש}}
וְנֶאֱמַר: קָטֹן וְגָדוֹל שָׁם הוּא וְעֶבֶד חָפְשִׁי מֵאֲדֹנָיו׃{{ממס|איוב ג יט}} {{ש}}
וְנֶאֱמַר: אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יְיָ בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים׃{{ממס|תהלים קטז ט}}
{{סוף}}

:הַחַיִּים חַי מֵעִמְּךָ חַיֵּנִי
:וְעִמְּךָ כְּהֶדְיוֹט הַחֲיֵנִי
:עֲנֵנִי בִתְחִנַּי דָּת מִלְּאוֹנְנִי
:עָזְרֵנִי וְשַׂגְּבֵנִי וּבִימִינְךָ גּוֹנְנֵנִי
{{הור|מגן אברהם}}</text>
      <sha1>jkrffbv4i76iqbpna0kqu6l9oht10f1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/קיט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756157</id>
    <revision>
      <id>3086656</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:34:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קיט</comment>
      <origin>3086656</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="42673" sha1="0bxlmadwgoe19j5gczkxcp3u9s0muex" xml:space="preserve">===פרק קיט===
&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|קיח|קיט|קכ}}&lt;/noinclude&gt;
==== {{צבע גופן|אפור|אות א}} ====
&lt;noinclude&gt;&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אות א/&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ, הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְיָ׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו, בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה, בִּדְרָכָיו הָלָכוּ׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;אָז לֹא אֵבוֹשׁ, בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב, בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר, אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;&lt;קטע סוף=אות א/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;&lt;/noinclude&gt;
==== {{צבע גופן|אפור|אות ב}} ====
&lt;noinclude&gt;&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אות ב/&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ, לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ, אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ, לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַּׂשְׂתִּי, כְּעַל כָּל הוֹן׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;בְּפִקּוּדֶיךָ אָשִׂיחָה, וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע, לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;&lt;קטע סוף=אות ב/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;&lt;/noinclude&gt;
==== {{צבע גופן|אפור|אות ג}} ====
&lt;noinclude&gt;&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אות ג/&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;גְּמֹל עַל עַבְדְּךָ אֶחְיֶה, וְאֶשְׁמְרָה דְבָרֶךָ׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ׃ &lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;גֵּר אָנֹכִי בָאָרֶץ, אַל תַּסְתֵּר מִמֶּנִּי מִצְוֹתֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;גָּרְסָה נַפְשִׁי לְתַאֲבָה, אֶל מִשְׁפָּטֶיךָ בְכָל עֵת׃ &lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;גָּעַרְתָּ זֵדִים אֲרוּרִים הַשֹּׁגִים מִמִּצְוֹתֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;גַּל מֵעָלַי חֶרְפָּה וָבוּז, כִּי עֵדֹתֶיךָ נָצָרְתִּי׃ &lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;גַּם יָשְׁבוּ שָׂרִים בִּי נִדְבָּרוּ, עַבְדְּךָ יָשִׂיחַ בְּחֻקֶּיךָ׃ &lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;גַּם עֵדֹתֶיךָ שַׁעֲשֻׁעָי, אַנְשֵׁי עֲצָתִי׃ &lt;קטע סוף=כד/&gt;&lt;קטע סוף=אות ג/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;&lt;/noinclude&gt;
==== {{צבע גופן|אפור|אות ד}} ====
&lt;noinclude&gt;&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אות ד/&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;דָּבְקָה לֶעָפָר נַפְשִׁי, חַיֵּנִי כִּדְבָרֶךָ׃ &lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;דְּרָכַי סִפַּרְתִּי וַתַּעֲנֵנִי, לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ׃ &lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;דֶּרֶךְ פִּקּוּדֶיךָ הֲבִינֵנִי, וְאָשִׂיחָה בְּנִפְלְאוֹתֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;דָּלְפָה נַפְשִׁי מִתּוּגָה, קַיְּמֵנִי כִּדְבָרֶךָ׃ &lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;דֶּרֶךְ שֶׁקֶר הָסֵר מִמֶּנִּי, וְתוֹרָתְךָ חָנֵּנִי׃ &lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;דֶּרֶךְ אֱמוּנָה בָחָרְתִּי, מִשְׁפָּטֶיךָ שִׁוִּיתִי׃ &lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;דָּבַקְתִּי בְעֵדְוֹתֶיךָ, יְיָ אַל תְּבִישֵׁנִי׃ &lt;קטע סוף=לא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;דֶּרֶךְ מִצְוֹתֶיךָ אָרוּץ, כִּי תַרְחִיב לִבִּי׃ &lt;קטע סוף=לב/&gt;&lt;קטע סוף=אות ד/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;&lt;/noinclude&gt;
==== {{צבע גופן|אפור|אות ה}} ====
&lt;noinclude&gt;&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אות ה/&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;הוֹרֵנִי יְיָ דֶּרֶךְ חֻקֶּיךָ, וְאֶצְּרֶנָּה עֵקֶב׃ &lt;קטע סוף=לג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;הֲבִינֵנִי וְאֶצְּרָה תוֹרָתֶךָ, וְאֶשְׁמְרֶנָּה בְכָל לֵב׃ &lt;קטע סוף=לד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;הַדְרִיכֵנִי בִּנְתִיב מִצְוֹתֶיךָ, כִּי בוֹ חָפָצְתִּי׃ &lt;קטע סוף=לה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לו/&gt;הַט לִבִּי אֶל עֵדְוֹתֶיךָ, וְאַל אֶל בָּצַע׃ &lt;קטע סוף=לו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לז/&gt;הַעֲבֵר עֵינַי מֵרְאוֹת שָׁוְא, בִּדְרָכֶךָ חַיֵּנִי׃ &lt;קטע סוף=לז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לח/&gt;הָקֵם לְעַבְדְּךָ אִמְרָתֶךָ, אֲשֶׁר לְיִרְאָתֶךָ׃ &lt;קטע סוף=לח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לט/&gt;הַעֲבֵר חֶרְפָּתִי אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי, כִּי מִשְׁפָּטֶיךָ טוֹבִים׃ &lt;קטע סוף=לט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מ/&gt;הִנֵּה תָּאַבְתִּי לְפִקֻּדֶיךָ, בְּצִדְקָתְךָ חַיֵּנִי׃ &lt;קטע סוף=מ/&gt;&lt;קטע סוף=אות ה/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;&lt;/noinclude&gt;
==== {{צבע גופן|אפור|אות ו}} ====
&lt;noinclude&gt;&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אות ו/&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מא/&gt;וִיבֹאֻנִי חֲסָדֶךָ יְיָ, תְּשׁוּעָתְךָ כְּאִמְרָתֶךָ׃ &lt;קטע סוף=מא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מב/&gt;וְאֶעֱנֶה חֹרְפִי דָבָר, כִּי בָטַחְתִּי בִּדְבָרֶךָ׃ &lt;קטע סוף=מב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מג/&gt;וְאַל תַּצֵּל מִפִּי דְבַר אֱמֶת עַד מְאֹד, כִּי לְמִשְׁפָּטֶךָ יִחָלְתִּי׃ &lt;קטע סוף=מג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מד/&gt;וְאֶשְׁמְרָה תוֹרָתְךָ תָמִיד, לְעוֹלָם וָעֶד׃ &lt;קטע סוף=מד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מה/&gt;וְאֶתְהַלְּכָה בָרְחָבָה, כִּי פִקֻּדֶיךָ דָרָשְׁתִּי׃ &lt;קטע סוף=מה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מו/&gt;וַאֲדַבְּרָה בְעֵדֹתֶיךָ נֶגֶד מְלָכִים, וְלֹא אֵבוֹשׁ׃ &lt;קטע סוף=מו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מז/&gt;וְאֶשְׁתַּעֲשַׁע בְּמִצְוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אָהָבְתִּי׃ &lt;קטע סוף=מז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מח/&gt;וְאֶשָּׂא כַפַּי אֶל מִצְוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אָהָבְתִּי, וְאָשִׂיחָה בְחֻקֶּיךָ׃ &lt;קטע סוף=מח/&gt;&lt;קטע סוף=אות ו/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;&lt;/noinclude&gt;
==== {{צבע גופן|אפור|אות ז}} ====
&lt;noinclude&gt;&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אות ז/&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מט/&gt;זְכֹר דָּבָר לְעַבְדֶּךָ עַל אֲשֶׁר יִחַלְתָּנִי׃ &lt;קטע סוף=מט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|נ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נ/&gt;זֹאת נֶחָמָתִי בְעָנְיִי, כִּי אִמְרָתְךָ חִיָּתְנִי׃ &lt;קטע סוף=נ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|נא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נא/&gt;זֵדִים הֱלִיצֻנִי עַד מְאֹד, מִתּוֹרָתְךָ לֹא נָטִיתִי׃ &lt;קטע סוף=נא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|נב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נב/&gt;זָכַרְתִּי מִשְׁפָּטֶיךָ מֵעוֹלָם, יְיָ, וָאֶתְנֶחָם׃ &lt;קטע סוף=נב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|נג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נג/&gt;זַלְעָפָה אֲחָזַתְנִי מֵרְשָׁעִים עֹזְבֵי תּוֹרָתֶךָ׃ &lt;קטע סוף=נג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|נד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נד/&gt;זְמִרוֹת הָיוּ לִי חֻקֶּיךָ בְּבֵית מְגוּרָי׃ &lt;קטע סוף=נד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|נה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נה/&gt;זָכַרְתִּי בַלַּיְלָה שִׁמְךָ יְיָ, וָאֶשְׁמְרָה תּוֹרָתֶךָ׃ &lt;קטע סוף=נה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|נו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נו/&gt;זֹאת הָיְתָה לִּי, כִּי פִקֻּדֶיךָ נָצָרְתִּי׃ &lt;קטע סוף=נו/&gt;&lt;קטע סוף=אות ז/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;&lt;/noinclude&gt;
==== {{צבע גופן|אפור|אות ח}} ====
&lt;noinclude&gt;&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אות ח/&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|נז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נז/&gt;חֶלְקִי יְיָ אָמַרְתִּי, לִשְׁמֹר דְּבָרֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=נז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|נח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נח/&gt;חִלִּיתִי פָנֶיךָ בְכָל לֵב, חָנֵּנִי כְּאִמְרָתֶךָ׃ &lt;קטע סוף=נח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|נט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נט/&gt;חִשַּׁבְתִּי דְרָכָי, וָאָשִׁיבָה רַגְלַי אֶל עֵדֹתֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=נט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ס}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ס/&gt;חַשְׁתִּי וְלֹא הִתְמַהְמָהְתִּי, לִשְׁמֹר מִצְוֹתֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=ס/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|סא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=סא/&gt;חֶבְלֵי רְשָׁעִים עִוְּדֻנִי, תּוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי׃ &lt;קטע סוף=סא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|סב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=סב/&gt;חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ, עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ׃ &lt;קטע סוף=סב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|סג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=סג/&gt;חָבֵר אָנִי לְכָל אֲשֶׁר יְרֵאוּךָ, וּלְשֹׁמְרֵי פִּקּוּדֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=סג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|סד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=סד/&gt;חַסְדְּךָ יְיָ מָלְאָה הָאָרֶץ, חֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי׃ &lt;קטע סוף=סד/&gt;&lt;קטע סוף=אות ח/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;&lt;/noinclude&gt;
==== {{צבע גופן|אפור|אות ט}} ====
&lt;noinclude&gt;&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אות ט/&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|סה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=סה/&gt;טוֹב עָשִׂיתָ עִם עַבְדְּךָ, יְיָ, כִּדְבָרֶךָ׃ &lt;קטע סוף=סה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|סו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=סו/&gt;טוּב טַעַם וָדַעַת לַמְּדֵנִי, כִּי בְמִצְוֹתֶיךָ הֶאֱמָנְתִּי׃ &lt;קטע סוף=סו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|סז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=סז/&gt;טֶרֶם אֶעֱנֶה אֲנִי שֹׁגֵג, וְעַתָּה אִמְרָתְךָ שָׁמָרְתִּי׃ &lt;קטע סוף=סז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|סח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=סח/&gt;טוֹב אַתָּה וּמֵטִיב, לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ׃ &lt;קטע סוף=סח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|סט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=סט/&gt;טָפְלוּ עָלַי שֶׁקֶר זֵדִים, אֲנִי בְּכָל לֵב אֶצֹּר פִּקּוּדֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=סט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ע}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ע/&gt;טָפַשׁ כַּחֵלֶב לִבָּם, אֲנִי תּוֹרָתְךָ שִׁעֲשָׁעְתִּי׃ &lt;קטע סוף=ע/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|עא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=עא/&gt;טוֹב לִי כִי עֻנֵּיתִי לְמַעַן אֶלְמַד חֻקֶּיךָ׃ &lt;קטע סוף=עא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|עב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=עב/&gt;טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף׃ &lt;קטע סוף=עב/&gt;&lt;קטע סוף=אות ט/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;&lt;/noinclude&gt;
==== {{צבע גופן|אפור|אות י}} ====
&lt;noinclude&gt;&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אות י/&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|עג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=עג/&gt;יָדֶיךָ עָשׂוּנִי וַיְכוֹנְנוּנִי, הֲבִינֵנִי וְאֶלְמְדָה מִצְוֹתֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=עג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|עד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=עד/&gt;יְרֵאֶיךָ יִרְאוּנִי וְיִשְׂמָחוּ, כִּי לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי׃ &lt;קטע סוף=עד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|עה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=עה/&gt;יָדַעְתִּי יְיָ כִּי צֶדֶק מִשְׁפָּטֶיךָ, וֶאֱמוּנָה עִנִּיתָנִי׃ &lt;קטע סוף=עה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|עו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=עו/&gt;יְהִי נָא חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵנִי, כְּאִמְרָתְךָ לְעַבְדֶּךָ׃ &lt;קטע סוף=עו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|עז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=עז/&gt;יְבֹאוּנִי רַחֲמֶיךָ וְאֶחְיֶה, כִּי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי׃ &lt;קטע סוף=עז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|עח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=עח/&gt;יֵבֹשׁוּ זֵדִים כִּי שֶׁקֶר עִוְּתוּנִי, אֲנִי אָשִׂיחַ בְּפִקּוּדֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=עח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|עט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=עט/&gt;יָשׁוּבוּ לִי יְרֵאֶיךָ וְיֹדְעֵי עֵדֹתֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=עט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|פ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=פ/&gt;יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ, לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ׃ &lt;קטע סוף=פ/&gt;&lt;קטע סוף=אות י/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;&lt;/noinclude&gt;
==== {{צבע גופן|אפור|אות כ}} ====
&lt;noinclude&gt;&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אות כ/&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|פא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=פא/&gt;כָּלְתָה לִתְשׁוּעָתְךָ נַפְשִׁי, לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי׃ &lt;קטע סוף=פא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|פב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=פב/&gt;כָּלוּ עֵינַי לְאִמְרָתֶךָ, לֵאמֹר מָתַי תְּנַחֲמֵנִי׃ &lt;קטע סוף=פב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|פג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=פג/&gt;כִּי הָיִיתִי כְּנֹאד בְּקִיטוֹר, חֻקֶּיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי׃ &lt;קטע סוף=פג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|פד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=פד/&gt;כַּמָּה יְמֵי עַבְדֶּךָ, מָתַי תַּעֲשֶׂה בְרֹדְפַי מִשְׁפָּט׃ &lt;קטע סוף=פד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|פה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=פה/&gt;כָּרוּ לִי זֵדִים שִׁיחוֹת, אֲשֶׁר לֹא כְתוֹרָתֶךָ׃ &lt;קטע סוף=פה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|פו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=פו/&gt;כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה, שֶׁקֶר רְדָפוּנִי עָזְרֵנִי׃ &lt;קטע סוף=פו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|פז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=פז/&gt;כִּמְעַט כִּלּוּנִי בָאָרֶץ, וַאֲנִי לֹא עָזַבְתִּי פִקֻּדֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=פז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|פח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=פח/&gt;כְּחַסְדְּךָ חַיֵּנִי, וְאֶשְׁמְרָה עֵדוּת פִּיךָ׃ &lt;קטע סוף=פח/&gt;&lt;קטע סוף=אות כ/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;&lt;/noinclude&gt;
==== {{צבע גופן|אפור|אות ל}} ====
&lt;noinclude&gt;&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אות ל/&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|פט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=פט/&gt;לְעוֹלָם יְיָ דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם׃ &lt;קטע סוף=פט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|צ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=צ/&gt;לְדֹר וָדֹר אֱמוּנָתֶךָ, כּוֹנַנְתָּ אֶרֶץ וַתַּעֲמֹד׃ &lt;קטע סוף=צ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|צא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=צא/&gt;לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם, כִּי הַכֹּל עֲבָדֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=צא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|צב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=צב/&gt;לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי, אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי׃ &lt;קטע סוף=צב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|צג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=צג/&gt;לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח פִּקּוּדֶיךָ, כִּי בָם חִיִּיתָנִי׃ &lt;קטע סוף=צג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|צד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=צד/&gt;לְךָ אֲנִי הוֹשִׁיעֵנִי, כִּי פִקּוּדֶיךָ דָרָשְׁתִּי׃ &lt;קטע סוף=צד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|צה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=צה/&gt;לִי קִוּוּ רְשָׁעִים לְאַבְּדֵנִי, עֵדֹתֶיךָ אֶתְבּוֹנָן׃ &lt;קטע סוף=צה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|צו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=צו/&gt;לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ, רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד׃ &lt;קטע סוף=צו/&gt;&lt;קטע סוף=אות ל/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;&lt;/noinclude&gt;
==== {{צבע גופן|אפור|אות מ}} ====
&lt;noinclude&gt;&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אות מ/&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|צז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=צז/&gt;מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ, כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי׃ &lt;קטע סוף=צז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|צח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=צח/&gt;מֵאֹיְבַי תְּחַכְּמֵנִי מִצְוֹתֶךָ, כִּי לְעוֹלָם הִיא לִי׃ &lt;קטע סוף=צח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|צט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=צט/&gt;מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי, כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִי׃ &lt;קטע סוף=צט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ק}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ק/&gt;מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן, כִּי פִקּוּדֶיךָ נָצָרְתִּי׃ &lt;קטע סוף=ק/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קא/&gt;מִכָּל אֹרַח רָע כָּלִאתִי רַגְלָי, לְמַעַן אֶשְׁמֹר דְּבָרֶךָ׃ &lt;קטע סוף=קא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קב/&gt;מִמִּשְׁפָּטֶיךָ לֹא סָרְתִּי, כִּי אַתָּה הוֹרֵתָנִי׃ &lt;קטע סוף=קב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קג/&gt;מַה נִּמְלְצוּ לְחִכִּי אִמְרָתֶךָ, מִדְּבַשׁ לְפִי׃ &lt;קטע סוף=קג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קד/&gt;מִפִּקּוּדֶיךָ אֶתְבּוֹנָן, עַל כֵּן שָׂנֵאתִי כָּל אֹרַח שָׁקֶר׃ &lt;קטע סוף=קד/&gt;&lt;קטע סוף=אות מ/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;&lt;/noinclude&gt;
==== {{צבע גופן|אפור|אות נ}} ====
&lt;noinclude&gt;&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אות נ/&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קה/&gt;נֵר לְרַגְלִי דְבָרֶךָ, וְאוֹר לִנְתִיבָתִי׃ &lt;קטע סוף=קה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קו/&gt;נִשְׁבַּעְתִּי וָאֲקַיֵּמָה, לִשְׁמֹר מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ׃ &lt;קטע סוף=קו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קז/&gt;נַעֲנֵיתִי עַד מְאֹד, יְיָ חַיֵּנִי כִדְבָרֶךָ׃ &lt;קטע סוף=קז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קח/&gt;נִדְבוֹת פִּי רְצֵה נָא יְיָ, וּמִשְׁפָּטֶיךָ לַמְּדֵנִי׃ &lt;קטע סוף=קח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קט/&gt;נַפְשִׁי בְכַפִּי תָמִיד, וְתוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי׃ &lt;קטע סוף=קט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קי}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קי/&gt;נָתְנוּ רְשָׁעִים פַּח לִי, וּמִפִּקּוּדֶיךָ לֹא תָעִיתִי׃ &lt;קטע סוף=קי/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קיא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קיא/&gt;נָחַלְתִּי עֵדְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם, כִּי שְׂשׂוֹן לִבִּי הֵמָּה׃ &lt;קטע סוף=קיא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קיב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קיב/&gt;נָטִיתִי לִבִּי לַעֲשׂוֹת חֻקֶּיךָ, לְעוֹלָם עֵקֶב׃ &lt;קטע סוף=קיב/&gt;&lt;קטע סוף=אות נ/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;&lt;/noinclude&gt;
==== {{צבע גופן|אפור|אות ס}} ====
&lt;noinclude&gt;&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אות ס/&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קיג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קיג/&gt;סֵעֲפִים שָׂנֵאתִי, וְתוֹרָתְךָ אָהָבְתִּי׃ &lt;קטע סוף=קיג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קיד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קיד/&gt;סִתְרִי וּמָגִנִּי אָתָּה, לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי׃ &lt;קטע סוף=קיד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קטו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קטו/&gt;סוּרוּ מִמֶּנִּי מְרֵעִים, וְאֶצְּרָה מִצְוֹת אֱלֹהָי׃ &lt;קטע סוף=קטו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קטז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קטז/&gt;סָמְכֵנִי כְאִמְרָתְךָ וְאֶחְיֶה, וְאַל תְּבִישֵׁנִי מִשִּׂבְרִי׃ &lt;קטע סוף=קטז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קיז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קיז/&gt;סְעָדֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה, וְאֶשְׁעָה בְחֻקֶּיךָ תָמִיד׃ &lt;קטע סוף=קיז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קיח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קיח/&gt;סָלִיתָ כָּל שׁוֹגִים מֵחֻקֶּיךָ, כִּי שֶׁקֶר תַּרְמִיתָם׃ &lt;קטע סוף=קיח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קיט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קיט/&gt;סִגִים הִשְׁבַּתָּ כָל רִשְׁעֵי אָרֶץ, לָכֵן אָהַבְתִּי עֵדֹתֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=קיט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קכ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קכ/&gt;סָמַר מִפַּחְדְּךָ בְשָׂרִי, וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ יָרֵאתִי׃ &lt;קטע סוף=קכ/&gt;&lt;קטע סוף=אות ס/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;&lt;/noinclude&gt;
==== {{צבע גופן|אפור|אות ע}} ====
&lt;noinclude&gt;&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אות ע/&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קכא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קכא/&gt;עָשִׂיתִי מִשְׁפָּט וָצֶדֶק, בַּל תַּנִּיחֵנִי לְעֹשְׁקָי׃ &lt;קטע סוף=קכא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קכב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קכב/&gt;עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב, אַל יַעַשְׁקֻנִי זֵדִים׃ &lt;קטע סוף=קכב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קכג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קכג/&gt;עֵינַי כָּלוּ לִישׁוּעָתֶךָ וּלְאִמְרַת צִדְקֶךָ׃ &lt;קטע סוף=קכג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קכד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קכד/&gt;עֲשֵׂה עִם עַבְדְּךָ כְחַסְדֶּךָ, וְחֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי׃ &lt;קטע סוף=קכד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קכה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קכה/&gt;עַבְדְּךָ אָנִי הֲבִינֵנִי, וְאֵדְעָה עֵדֹתֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=קכה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קכו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קכו/&gt;עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ, הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ׃ &lt;קטע סוף=קכו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קכז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קכז/&gt;עַל כֵּן אָהַבְתִּי מִצְוֹתֶיךָ מִזָּהָב וּמִפָּז׃ &lt;קטע סוף=קכז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קכח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קכח/&gt;עַל כֵּן כָּל פִּקּוּדֵי כֹל יִשָּׁרְתִּי, כָּל אֹרַח שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי׃ &lt;קטע סוף=קכח/&gt;&lt;קטע סוף=אות ע/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;&lt;/noinclude&gt;
==== {{צבע גופן|אפור|אות פ}} ====
&lt;noinclude&gt;&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אות פ/&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קכט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קכט/&gt;פְּלָאוֹת עֵדְוֹתֶיךָ, עַל כֵּן נְצָרָתַם נַפְשִׁי׃ &lt;קטע סוף=קכט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קל/&gt;פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר, מֵבִין פְּתָיִים׃ &lt;קטע סוף=קל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קלא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קלא/&gt;פִּי פָעַרְתִּי וָאֶשְׁאָפָה, כִּי לְמִצְוֹתֶיךָ יָאָבְתִּי׃ &lt;קטע סוף=קלא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קלב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קלב/&gt;פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי, כְּמִשְׁפָּט לְאֹהֲבֵי שְׁמֶךָ׃ &lt;קטע סוף=קלב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קלג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קלג/&gt;פְּעָמַי הָכֵן בְּאִמְרָתֶךָ, וְאַל תַּשְׁלֶט בִּי כָל אָוֶן׃ &lt;קטע סוף=קלג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קלד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קלד/&gt;פְּדֵנִי מֵעֹשֶׁק אָדָם, וְאֶשְׁמְרָה פִּקּוּדֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=קלד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קלה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קלה/&gt;פָּנֶיךָ הָאֵר בְּעַבְדֶּךָ, וְלַמְּדֵנִי אֶת חֻקֶּיךָ׃ &lt;קטע סוף=קלה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קלו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קלו/&gt;פַּלְגֵי מַיִם יָרְדוּ עֵינָי, עַל לֹא שָׁמְרוּ תוֹרָתֶךָ׃ &lt;קטע סוף=קלו/&gt;&lt;קטע סוף=אות פ/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;&lt;/noinclude&gt;
==== {{צבע גופן|אפור|אות צ}} ====
&lt;noinclude&gt;&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אות צ/&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קלז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קלז/&gt;צַדִּיק אַתָּה יְיָ, וְיָשָׁר מִשְׁפָּטֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=קלז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קלח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קלח/&gt;צִוִּיתָ צֶדֶק עֵדֹתֶיךָ, וֶאֱמוּנָה מְאֹד׃ &lt;קטע סוף=קלח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קלט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קלט/&gt;צִמְּתַתְנִי קִנְאָתִי, כִּי שָׁכְחוּ דְבָרֶיךָ צָרָי׃ &lt;קטע סוף=קלט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קמ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קמ/&gt;צְרוּפָה אִמְרָתְךָ מְאֹד, וְעַבְדְּךָ אֲהֵבָהּ׃ &lt;קטע סוף=קמ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קמא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קמא/&gt;צָעִיר אָנֹכִי וְנִבְזֶה, פִּקֻּדֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי׃ &lt;קטע סוף=קמא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קמב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קמב/&gt;צִדְקָתְךָ צֶדֶק לְעוֹלָם, וְתוֹרָתְךָ אֱמֶת׃ &lt;קטע סוף=קמב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קמג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קמג/&gt;צַר וּמָצוֹק מְצָאוּנִי, מִצְוֹתֶיךָ שַׁעֲשֻׁעָי׃ &lt;קטע סוף=קמג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קמד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קמד/&gt;צֶדֶק עֵדְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם, הֲבִינֵנִי וְאֶחְיֶה׃ &lt;קטע סוף=קמד/&gt;&lt;קטע סוף=אות צ/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;&lt;/noinclude&gt;
==== {{צבע גופן|אפור|אות ק}} ====
&lt;noinclude&gt;&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אות ק/&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קמה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קמה/&gt;קָרָאתִי בְכָל לֵב, עֲנֵנִי יְיָ, חֻקֶּיךָ אֶצֹּרָה׃ &lt;קטע סוף=קמה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קמו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קמו/&gt;קְרָאתִיךָ הוֹשִׁיעֵנִי, וְאֶשְׁמְרָה עֵדֹתֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=קמו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קמז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קמז/&gt;קִדַּמְתִּי בַנֶּשֶׁף וָאֲשַׁוֵּעָה, לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי׃ &lt;קטע סוף=קמז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קמח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קמח/&gt;קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת, לָשִׂיחַ בְּאִמְרָתֶךָ׃ &lt;קטע סוף=קמח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קמט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קמט/&gt;קוֹלִי שִׁמְעָה כְחַסְדֶּךָ, יְיָ כְּמִשְׁפָּטֶךָ חַיֵּנִי׃ &lt;קטע סוף=קמט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קנ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קנ/&gt;קָרְבוּ רֹדְפֵי זִמָּה, מִתּוֹרָתְךָ רָחָקוּ׃ &lt;קטע סוף=קנ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קנא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קנא/&gt;קָרוֹב אַתָּה יְיָ, וְכָל מִצְוֹתֶיךָ אֱמֶת׃ &lt;קטע סוף=קנא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קנב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קנב/&gt;קֶדֶם יָדַעְתִּי מֵעֵדֹתֶיךָ, כִּי לְעוֹלָם יְסַדְתָּם׃ &lt;קטע סוף=קנב/&gt;&lt;קטע סוף=אות ק/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;&lt;/noinclude&gt;
==== {{צבע גופן|אפור|אות ר}} ====
&lt;noinclude&gt;&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אות ר/&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קנג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קנג/&gt;רְאֵה עָנְיִי וְחַלְּצֵנִי, כִּי תוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי׃ &lt;קטע סוף=קנג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קנד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קנד/&gt;רִיבָה רִיבִי וּגְאָלֵנִי, לְאִמְרָתְךָ חַיֵּנִי׃ &lt;קטע סוף=קנד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קנה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קנה/&gt;רָחוֹק מֵרְשָׁעִים יְשׁוּעָה, כִּי חֻקֶּיךָ לֹא דָרָשׁוּ׃ &lt;קטע סוף=קנה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קנו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קנו/&gt;רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְיָ, כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנִי׃ &lt;קטע סוף=קנו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קנז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קנז/&gt;רַבִּים רֹדְפַי וְצָרָי, מֵעֵדְוֹתֶיךָ לֹא נָטִיתִי׃ &lt;קטע סוף=קנז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קנח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קנח/&gt;רָאִיתִי בֹגְדִים וָאֶתְקוֹטָטָה, אֲשֶׁר אִמְרָתְךָ לֹא שָׁמָרוּ׃ &lt;קטע סוף=קנח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קנט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קנט/&gt;רְאֵה כִּי פִקּוּדֶיךָ אָהָבְתִּי, יְיָ כְּחַסְדְּךָ חַיֵּנִי׃ &lt;קטע סוף=קנט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קס}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קס/&gt;רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת, וּלְעוֹלָם כָּל מִשְׁפַּט צִדְקֶךָ׃ &lt;קטע סוף=קס/&gt;&lt;קטע סוף=אות ר/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;&lt;/noinclude&gt;
==== {{צבע גופן|אפור|אות ש}} ====
&lt;noinclude&gt;&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אות ש/&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קסא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קסא/&gt;שָׂרִים רְדָפוּנִי חִנָּם, וּמִדְּבָרְךָ פָּחַד לִבִּי׃ &lt;קטע סוף=קסא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קסב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קסב/&gt;שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ, כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב׃ &lt;קטע סוף=קסב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קסג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קסג/&gt;שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי וַאֲתַעֵבָה, תּוֹרָתְךָ אָהָבְתִּי׃ &lt;קטע סוף=קסג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קסד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קסד/&gt;שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ, עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ׃ &lt;קטע סוף=קסד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קסה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קסה/&gt;שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ, וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל׃ &lt;קטע סוף=קסה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קסו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קסו/&gt;שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְיָ, וּמִצְוֹתֶיךָ עָשִׂיתִי׃ &lt;קטע סוף=קסו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קסז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קסז/&gt;שָׁמְרָה נַפְשִׁי עֵדֹתֶיךָ, וָאֹהֲבֵם מְאֹד׃ &lt;קטע סוף=קסז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קסח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קסח/&gt;שָׁמַרְתִּי פִקּוּדֶיךָ וְעֵדֹתֶיךָ, כִּי כָל דְּרָכַי נֶגְדֶּךָ׃ &lt;קטע סוף=קסח/&gt;&lt;קטע סוף=אות ש/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;&lt;/noinclude&gt;
==== {{צבע גופן|אפור|אות ת}} ====
&lt;noinclude&gt;&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אות ת/&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קסט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קסט/&gt;תִּקְרַב רִנָּתִי לְפָנֶיךָ יְיָ, כִּדְבָרְךָ הֲבִינֵנִי׃ &lt;קטע סוף=קסט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קע}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קע/&gt;תָּבוֹא תְחִנָּתִי לְפָנֶיךָ, כְּאִמְרָתְךָ הַצִּילֵנִי׃ &lt;קטע סוף=קע/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קעא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קעא/&gt;תַּבַּעְנָה שְׂפָתַי תְּהִלָּה, כִּי תְלַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ׃ &lt;קטע סוף=קעא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קעב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קעב/&gt;תַּעַן לְשׁוֹנִי אִמְרָתֶךָ, כִּי כָל מִצְוֹתֶיךָ צֶּדֶק׃ &lt;קטע סוף=קעב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קעג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קעג/&gt;תְּהִי יָדְךָ לְעָזְרֵנִי, כִּי פִקּוּדֶיךָ בָחָרְתִּי׃ &lt;קטע סוף=קעג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קעד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קעד/&gt;תָּאַבְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְיָ, וְתוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי׃ &lt;קטע סוף=קעד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קעה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קעה/&gt;תְּחִי נַפְשִׁי וּתְהַלְלֶךָּ, וּמִשְׁפָּטֶךָ יַעְזְרֻנִי׃ &lt;קטע סוף=קעה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קעו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קעו/&gt;תָּעִיתִי, כְּשֶׂה אֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ, כִּי מִצְוֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי׃ &lt;קטע סוף=קעו/&gt;&lt;קטע סוף=אות ת/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>0bxlmadwgoe19j5gczkxcp3u9s0muex</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3086658</id>
      <parentid>3086656</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T20:35:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086658</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="42653" sha1="8oy8pbl806j6zf793vfoc9d0boa2wkr" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|קיח|קיט|קכ}}&lt;/noinclude&gt;
==== {{צבע גופן|אפור|אות א}} ====
&lt;noinclude&gt;&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אות א/&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ, הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְיָ׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו, בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה, בִּדְרָכָיו הָלָכוּ׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;אָז לֹא אֵבוֹשׁ, בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב, בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר, אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;&lt;קטע סוף=אות א/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;&lt;/noinclude&gt;
==== {{צבע גופן|אפור|אות ב}} ====
&lt;noinclude&gt;&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אות ב/&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ, לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ, אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ, לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַּׂשְׂתִּי, כְּעַל כָּל הוֹן׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;בְּפִקּוּדֶיךָ אָשִׂיחָה, וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע, לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;&lt;קטע סוף=אות ב/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;&lt;/noinclude&gt;
==== {{צבע גופן|אפור|אות ג}} ====
&lt;noinclude&gt;&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אות ג/&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;גְּמֹל עַל עַבְדְּךָ אֶחְיֶה, וְאֶשְׁמְרָה דְבָרֶךָ׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ׃ &lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;גֵּר אָנֹכִי בָאָרֶץ, אַל תַּסְתֵּר מִמֶּנִּי מִצְוֹתֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;גָּרְסָה נַפְשִׁי לְתַאֲבָה, אֶל מִשְׁפָּטֶיךָ בְכָל עֵת׃ &lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;גָּעַרְתָּ זֵדִים אֲרוּרִים הַשֹּׁגִים מִמִּצְוֹתֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;גַּל מֵעָלַי חֶרְפָּה וָבוּז, כִּי עֵדֹתֶיךָ נָצָרְתִּי׃ &lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;גַּם יָשְׁבוּ שָׂרִים בִּי נִדְבָּרוּ, עַבְדְּךָ יָשִׂיחַ בְּחֻקֶּיךָ׃ &lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;גַּם עֵדֹתֶיךָ שַׁעֲשֻׁעָי, אַנְשֵׁי עֲצָתִי׃ &lt;קטע סוף=כד/&gt;&lt;קטע סוף=אות ג/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;&lt;/noinclude&gt;
==== {{צבע גופן|אפור|אות ד}} ====
&lt;noinclude&gt;&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אות ד/&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;דָּבְקָה לֶעָפָר נַפְשִׁי, חַיֵּנִי כִּדְבָרֶךָ׃ &lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;דְּרָכַי סִפַּרְתִּי וַתַּעֲנֵנִי, לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ׃ &lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;דֶּרֶךְ פִּקּוּדֶיךָ הֲבִינֵנִי, וְאָשִׂיחָה בְּנִפְלְאוֹתֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;דָּלְפָה נַפְשִׁי מִתּוּגָה, קַיְּמֵנִי כִּדְבָרֶךָ׃ &lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;דֶּרֶךְ שֶׁקֶר הָסֵר מִמֶּנִּי, וְתוֹרָתְךָ חָנֵּנִי׃ &lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;דֶּרֶךְ אֱמוּנָה בָחָרְתִּי, מִשְׁפָּטֶיךָ שִׁוִּיתִי׃ &lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;דָּבַקְתִּי בְעֵדְוֹתֶיךָ, יְיָ אַל תְּבִישֵׁנִי׃ &lt;קטע סוף=לא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;דֶּרֶךְ מִצְוֹתֶיךָ אָרוּץ, כִּי תַרְחִיב לִבִּי׃ &lt;קטע סוף=לב/&gt;&lt;קטע סוף=אות ד/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;&lt;/noinclude&gt;
==== {{צבע גופן|אפור|אות ה}} ====
&lt;noinclude&gt;&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אות ה/&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;הוֹרֵנִי יְיָ דֶּרֶךְ חֻקֶּיךָ, וְאֶצְּרֶנָּה עֵקֶב׃ &lt;קטע סוף=לג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;הֲבִינֵנִי וְאֶצְּרָה תוֹרָתֶךָ, וְאֶשְׁמְרֶנָּה בְכָל לֵב׃ &lt;קטע סוף=לד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;הַדְרִיכֵנִי בִּנְתִיב מִצְוֹתֶיךָ, כִּי בוֹ חָפָצְתִּי׃ &lt;קטע סוף=לה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לו/&gt;הַט לִבִּי אֶל עֵדְוֹתֶיךָ, וְאַל אֶל בָּצַע׃ &lt;קטע סוף=לו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לז/&gt;הַעֲבֵר עֵינַי מֵרְאוֹת שָׁוְא, בִּדְרָכֶךָ חַיֵּנִי׃ &lt;קטע סוף=לז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לח/&gt;הָקֵם לְעַבְדְּךָ אִמְרָתֶךָ, אֲשֶׁר לְיִרְאָתֶךָ׃ &lt;קטע סוף=לח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לט/&gt;הַעֲבֵר חֶרְפָּתִי אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי, כִּי מִשְׁפָּטֶיךָ טוֹבִים׃ &lt;קטע סוף=לט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מ/&gt;הִנֵּה תָּאַבְתִּי לְפִקֻּדֶיךָ, בְּצִדְקָתְךָ חַיֵּנִי׃ &lt;קטע סוף=מ/&gt;&lt;קטע סוף=אות ה/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;&lt;/noinclude&gt;
==== {{צבע גופן|אפור|אות ו}} ====
&lt;noinclude&gt;&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אות ו/&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מא/&gt;וִיבֹאֻנִי חֲסָדֶךָ יְיָ, תְּשׁוּעָתְךָ כְּאִמְרָתֶךָ׃ &lt;קטע סוף=מא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מב/&gt;וְאֶעֱנֶה חֹרְפִי דָבָר, כִּי בָטַחְתִּי בִּדְבָרֶךָ׃ &lt;קטע סוף=מב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מג/&gt;וְאַל תַּצֵּל מִפִּי דְבַר אֱמֶת עַד מְאֹד, כִּי לְמִשְׁפָּטֶךָ יִחָלְתִּי׃ &lt;קטע סוף=מג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מד/&gt;וְאֶשְׁמְרָה תוֹרָתְךָ תָמִיד, לְעוֹלָם וָעֶד׃ &lt;קטע סוף=מד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מה/&gt;וְאֶתְהַלְּכָה בָרְחָבָה, כִּי פִקֻּדֶיךָ דָרָשְׁתִּי׃ &lt;קטע סוף=מה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מו/&gt;וַאֲדַבְּרָה בְעֵדֹתֶיךָ נֶגֶד מְלָכִים, וְלֹא אֵבוֹשׁ׃ &lt;קטע סוף=מו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מז/&gt;וְאֶשְׁתַּעֲשַׁע בְּמִצְוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אָהָבְתִּי׃ &lt;קטע סוף=מז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מח/&gt;וְאֶשָּׂא כַפַּי אֶל מִצְוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אָהָבְתִּי, וְאָשִׂיחָה בְחֻקֶּיךָ׃ &lt;קטע סוף=מח/&gt;&lt;קטע סוף=אות ו/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;&lt;/noinclude&gt;
==== {{צבע גופן|אפור|אות ז}} ====
&lt;noinclude&gt;&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אות ז/&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מט/&gt;זְכֹר דָּבָר לְעַבְדֶּךָ עַל אֲשֶׁר יִחַלְתָּנִי׃ &lt;קטע סוף=מט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|נ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נ/&gt;זֹאת נֶחָמָתִי בְעָנְיִי, כִּי אִמְרָתְךָ חִיָּתְנִי׃ &lt;קטע סוף=נ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|נא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נא/&gt;זֵדִים הֱלִיצֻנִי עַד מְאֹד, מִתּוֹרָתְךָ לֹא נָטִיתִי׃ &lt;קטע סוף=נא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|נב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נב/&gt;זָכַרְתִּי מִשְׁפָּטֶיךָ מֵעוֹלָם, יְיָ, וָאֶתְנֶחָם׃ &lt;קטע סוף=נב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|נג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נג/&gt;זַלְעָפָה אֲחָזַתְנִי מֵרְשָׁעִים עֹזְבֵי תּוֹרָתֶךָ׃ &lt;קטע סוף=נג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|נד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נד/&gt;זְמִרוֹת הָיוּ לִי חֻקֶּיךָ בְּבֵית מְגוּרָי׃ &lt;קטע סוף=נד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|נה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נה/&gt;זָכַרְתִּי בַלַּיְלָה שִׁמְךָ יְיָ, וָאֶשְׁמְרָה תּוֹרָתֶךָ׃ &lt;קטע סוף=נה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|נו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נו/&gt;זֹאת הָיְתָה לִּי, כִּי פִקֻּדֶיךָ נָצָרְתִּי׃ &lt;קטע סוף=נו/&gt;&lt;קטע סוף=אות ז/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;&lt;/noinclude&gt;
==== {{צבע גופן|אפור|אות ח}} ====
&lt;noinclude&gt;&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אות ח/&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|נז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נז/&gt;חֶלְקִי יְיָ אָמַרְתִּי, לִשְׁמֹר דְּבָרֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=נז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|נח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נח/&gt;חִלִּיתִי פָנֶיךָ בְכָל לֵב, חָנֵּנִי כְּאִמְרָתֶךָ׃ &lt;קטע סוף=נח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|נט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נט/&gt;חִשַּׁבְתִּי דְרָכָי, וָאָשִׁיבָה רַגְלַי אֶל עֵדֹתֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=נט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ס}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ס/&gt;חַשְׁתִּי וְלֹא הִתְמַהְמָהְתִּי, לִשְׁמֹר מִצְוֹתֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=ס/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|סא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=סא/&gt;חֶבְלֵי רְשָׁעִים עִוְּדֻנִי, תּוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי׃ &lt;קטע סוף=סא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|סב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=סב/&gt;חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ, עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ׃ &lt;קטע סוף=סב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|סג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=סג/&gt;חָבֵר אָנִי לְכָל אֲשֶׁר יְרֵאוּךָ, וּלְשֹׁמְרֵי פִּקּוּדֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=סג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|סד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=סד/&gt;חַסְדְּךָ יְיָ מָלְאָה הָאָרֶץ, חֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי׃ &lt;קטע סוף=סד/&gt;&lt;קטע סוף=אות ח/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;&lt;/noinclude&gt;
==== {{צבע גופן|אפור|אות ט}} ====
&lt;noinclude&gt;&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אות ט/&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|סה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=סה/&gt;טוֹב עָשִׂיתָ עִם עַבְדְּךָ, יְיָ, כִּדְבָרֶךָ׃ &lt;קטע סוף=סה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|סו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=סו/&gt;טוּב טַעַם וָדַעַת לַמְּדֵנִי, כִּי בְמִצְוֹתֶיךָ הֶאֱמָנְתִּי׃ &lt;קטע סוף=סו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|סז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=סז/&gt;טֶרֶם אֶעֱנֶה אֲנִי שֹׁגֵג, וְעַתָּה אִמְרָתְךָ שָׁמָרְתִּי׃ &lt;קטע סוף=סז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|סח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=סח/&gt;טוֹב אַתָּה וּמֵטִיב, לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ׃ &lt;קטע סוף=סח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|סט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=סט/&gt;טָפְלוּ עָלַי שֶׁקֶר זֵדִים, אֲנִי בְּכָל לֵב אֶצֹּר פִּקּוּדֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=סט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ע}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ע/&gt;טָפַשׁ כַּחֵלֶב לִבָּם, אֲנִי תּוֹרָתְךָ שִׁעֲשָׁעְתִּי׃ &lt;קטע סוף=ע/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|עא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=עא/&gt;טוֹב לִי כִי עֻנֵּיתִי לְמַעַן אֶלְמַד חֻקֶּיךָ׃ &lt;קטע סוף=עא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|עב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=עב/&gt;טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף׃ &lt;קטע סוף=עב/&gt;&lt;קטע סוף=אות ט/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;&lt;/noinclude&gt;
==== {{צבע גופן|אפור|אות י}} ====
&lt;noinclude&gt;&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אות י/&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|עג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=עג/&gt;יָדֶיךָ עָשׂוּנִי וַיְכוֹנְנוּנִי, הֲבִינֵנִי וְאֶלְמְדָה מִצְוֹתֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=עג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|עד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=עד/&gt;יְרֵאֶיךָ יִרְאוּנִי וְיִשְׂמָחוּ, כִּי לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי׃ &lt;קטע סוף=עד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|עה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=עה/&gt;יָדַעְתִּי יְיָ כִּי צֶדֶק מִשְׁפָּטֶיךָ, וֶאֱמוּנָה עִנִּיתָנִי׃ &lt;קטע סוף=עה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|עו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=עו/&gt;יְהִי נָא חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵנִי, כְּאִמְרָתְךָ לְעַבְדֶּךָ׃ &lt;קטע סוף=עו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|עז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=עז/&gt;יְבֹאוּנִי רַחֲמֶיךָ וְאֶחְיֶה, כִּי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי׃ &lt;קטע סוף=עז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|עח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=עח/&gt;יֵבֹשׁוּ זֵדִים כִּי שֶׁקֶר עִוְּתוּנִי, אֲנִי אָשִׂיחַ בְּפִקּוּדֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=עח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|עט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=עט/&gt;יָשׁוּבוּ לִי יְרֵאֶיךָ וְיֹדְעֵי עֵדֹתֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=עט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|פ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=פ/&gt;יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ, לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ׃ &lt;קטע סוף=פ/&gt;&lt;קטע סוף=אות י/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;&lt;/noinclude&gt;
==== {{צבע גופן|אפור|אות כ}} ====
&lt;noinclude&gt;&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אות כ/&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|פא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=פא/&gt;כָּלְתָה לִתְשׁוּעָתְךָ נַפְשִׁי, לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי׃ &lt;קטע סוף=פא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|פב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=פב/&gt;כָּלוּ עֵינַי לְאִמְרָתֶךָ, לֵאמֹר מָתַי תְּנַחֲמֵנִי׃ &lt;קטע סוף=פב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|פג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=פג/&gt;כִּי הָיִיתִי כְּנֹאד בְּקִיטוֹר, חֻקֶּיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי׃ &lt;קטע סוף=פג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|פד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=פד/&gt;כַּמָּה יְמֵי עַבְדֶּךָ, מָתַי תַּעֲשֶׂה בְרֹדְפַי מִשְׁפָּט׃ &lt;קטע סוף=פד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|פה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=פה/&gt;כָּרוּ לִי זֵדִים שִׁיחוֹת, אֲשֶׁר לֹא כְתוֹרָתֶךָ׃ &lt;קטע סוף=פה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|פו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=פו/&gt;כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה, שֶׁקֶר רְדָפוּנִי עָזְרֵנִי׃ &lt;קטע סוף=פו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|פז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=פז/&gt;כִּמְעַט כִּלּוּנִי בָאָרֶץ, וַאֲנִי לֹא עָזַבְתִּי פִקֻּדֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=פז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|פח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=פח/&gt;כְּחַסְדְּךָ חַיֵּנִי, וְאֶשְׁמְרָה עֵדוּת פִּיךָ׃ &lt;קטע סוף=פח/&gt;&lt;קטע סוף=אות כ/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;&lt;/noinclude&gt;
==== {{צבע גופן|אפור|אות ל}} ====
&lt;noinclude&gt;&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אות ל/&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|פט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=פט/&gt;לְעוֹלָם יְיָ דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם׃ &lt;קטע סוף=פט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|צ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=צ/&gt;לְדֹר וָדֹר אֱמוּנָתֶךָ, כּוֹנַנְתָּ אֶרֶץ וַתַּעֲמֹד׃ &lt;קטע סוף=צ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|צא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=צא/&gt;לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם, כִּי הַכֹּל עֲבָדֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=צא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|צב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=צב/&gt;לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי, אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי׃ &lt;קטע סוף=צב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|צג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=צג/&gt;לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח פִּקּוּדֶיךָ, כִּי בָם חִיִּיתָנִי׃ &lt;קטע סוף=צג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|צד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=צד/&gt;לְךָ אֲנִי הוֹשִׁיעֵנִי, כִּי פִקּוּדֶיךָ דָרָשְׁתִּי׃ &lt;קטע סוף=צד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|צה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=צה/&gt;לִי קִוּוּ רְשָׁעִים לְאַבְּדֵנִי, עֵדֹתֶיךָ אֶתְבּוֹנָן׃ &lt;קטע סוף=צה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|צו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=צו/&gt;לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ, רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד׃ &lt;קטע סוף=צו/&gt;&lt;קטע סוף=אות ל/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;&lt;/noinclude&gt;
==== {{צבע גופן|אפור|אות מ}} ====
&lt;noinclude&gt;&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אות מ/&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|צז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=צז/&gt;מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ, כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי׃ &lt;קטע סוף=צז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|צח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=צח/&gt;מֵאֹיְבַי תְּחַכְּמֵנִי מִצְוֹתֶךָ, כִּי לְעוֹלָם הִיא לִי׃ &lt;קטע סוף=צח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|צט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=צט/&gt;מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי, כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִי׃ &lt;קטע סוף=צט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ק}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ק/&gt;מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן, כִּי פִקּוּדֶיךָ נָצָרְתִּי׃ &lt;קטע סוף=ק/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קא/&gt;מִכָּל אֹרַח רָע כָּלִאתִי רַגְלָי, לְמַעַן אֶשְׁמֹר דְּבָרֶךָ׃ &lt;קטע סוף=קא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קב/&gt;מִמִּשְׁפָּטֶיךָ לֹא סָרְתִּי, כִּי אַתָּה הוֹרֵתָנִי׃ &lt;קטע סוף=קב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קג/&gt;מַה נִּמְלְצוּ לְחִכִּי אִמְרָתֶךָ, מִדְּבַשׁ לְפִי׃ &lt;קטע סוף=קג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קד/&gt;מִפִּקּוּדֶיךָ אֶתְבּוֹנָן, עַל כֵּן שָׂנֵאתִי כָּל אֹרַח שָׁקֶר׃ &lt;קטע סוף=קד/&gt;&lt;קטע סוף=אות מ/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;&lt;/noinclude&gt;
==== {{צבע גופן|אפור|אות נ}} ====
&lt;noinclude&gt;&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אות נ/&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קה/&gt;נֵר לְרַגְלִי דְבָרֶךָ, וְאוֹר לִנְתִיבָתִי׃ &lt;קטע סוף=קה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קו/&gt;נִשְׁבַּעְתִּי וָאֲקַיֵּמָה, לִשְׁמֹר מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ׃ &lt;קטע סוף=קו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קז/&gt;נַעֲנֵיתִי עַד מְאֹד, יְיָ חַיֵּנִי כִדְבָרֶךָ׃ &lt;קטע סוף=קז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קח/&gt;נִדְבוֹת פִּי רְצֵה נָא יְיָ, וּמִשְׁפָּטֶיךָ לַמְּדֵנִי׃ &lt;קטע סוף=קח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קט/&gt;נַפְשִׁי בְכַפִּי תָמִיד, וְתוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי׃ &lt;קטע סוף=קט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קי}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קי/&gt;נָתְנוּ רְשָׁעִים פַּח לִי, וּמִפִּקּוּדֶיךָ לֹא תָעִיתִי׃ &lt;קטע סוף=קי/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קיא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קיא/&gt;נָחַלְתִּי עֵדְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם, כִּי שְׂשׂוֹן לִבִּי הֵמָּה׃ &lt;קטע סוף=קיא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קיב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קיב/&gt;נָטִיתִי לִבִּי לַעֲשׂוֹת חֻקֶּיךָ, לְעוֹלָם עֵקֶב׃ &lt;קטע סוף=קיב/&gt;&lt;קטע סוף=אות נ/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;&lt;/noinclude&gt;
==== {{צבע גופן|אפור|אות ס}} ====
&lt;noinclude&gt;&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אות ס/&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קיג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קיג/&gt;סֵעֲפִים שָׂנֵאתִי, וְתוֹרָתְךָ אָהָבְתִּי׃ &lt;קטע סוף=קיג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קיד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קיד/&gt;סִתְרִי וּמָגִנִּי אָתָּה, לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי׃ &lt;קטע סוף=קיד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קטו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קטו/&gt;סוּרוּ מִמֶּנִּי מְרֵעִים, וְאֶצְּרָה מִצְוֹת אֱלֹהָי׃ &lt;קטע סוף=קטו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קטז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קטז/&gt;סָמְכֵנִי כְאִמְרָתְךָ וְאֶחְיֶה, וְאַל תְּבִישֵׁנִי מִשִּׂבְרִי׃ &lt;קטע סוף=קטז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קיז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קיז/&gt;סְעָדֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה, וְאֶשְׁעָה בְחֻקֶּיךָ תָמִיד׃ &lt;קטע סוף=קיז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קיח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קיח/&gt;סָלִיתָ כָּל שׁוֹגִים מֵחֻקֶּיךָ, כִּי שֶׁקֶר תַּרְמִיתָם׃ &lt;קטע סוף=קיח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קיט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קיט/&gt;סִגִים הִשְׁבַּתָּ כָל רִשְׁעֵי אָרֶץ, לָכֵן אָהַבְתִּי עֵדֹתֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=קיט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קכ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קכ/&gt;סָמַר מִפַּחְדְּךָ בְשָׂרִי, וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ יָרֵאתִי׃ &lt;קטע סוף=קכ/&gt;&lt;קטע סוף=אות ס/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;&lt;/noinclude&gt;
==== {{צבע גופן|אפור|אות ע}} ====
&lt;noinclude&gt;&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אות ע/&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קכא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קכא/&gt;עָשִׂיתִי מִשְׁפָּט וָצֶדֶק, בַּל תַּנִּיחֵנִי לְעֹשְׁקָי׃ &lt;קטע סוף=קכא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קכב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קכב/&gt;עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב, אַל יַעַשְׁקֻנִי זֵדִים׃ &lt;קטע סוף=קכב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קכג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קכג/&gt;עֵינַי כָּלוּ לִישׁוּעָתֶךָ וּלְאִמְרַת צִדְקֶךָ׃ &lt;קטע סוף=קכג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קכד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קכד/&gt;עֲשֵׂה עִם עַבְדְּךָ כְחַסְדֶּךָ, וְחֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי׃ &lt;קטע סוף=קכד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קכה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קכה/&gt;עַבְדְּךָ אָנִי הֲבִינֵנִי, וְאֵדְעָה עֵדֹתֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=קכה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קכו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קכו/&gt;עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ, הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ׃ &lt;קטע סוף=קכו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קכז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קכז/&gt;עַל כֵּן אָהַבְתִּי מִצְוֹתֶיךָ מִזָּהָב וּמִפָּז׃ &lt;קטע סוף=קכז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קכח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קכח/&gt;עַל כֵּן כָּל פִּקּוּדֵי כֹל יִשָּׁרְתִּי, כָּל אֹרַח שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי׃ &lt;קטע סוף=קכח/&gt;&lt;קטע סוף=אות ע/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;&lt;/noinclude&gt;
==== {{צבע גופן|אפור|אות פ}} ====
&lt;noinclude&gt;&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אות פ/&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קכט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קכט/&gt;פְּלָאוֹת עֵדְוֹתֶיךָ, עַל כֵּן נְצָרָתַם נַפְשִׁי׃ &lt;קטע סוף=קכט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קל/&gt;פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר, מֵבִין פְּתָיִים׃ &lt;קטע סוף=קל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קלא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קלא/&gt;פִּי פָעַרְתִּי וָאֶשְׁאָפָה, כִּי לְמִצְוֹתֶיךָ יָאָבְתִּי׃ &lt;קטע סוף=קלא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קלב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קלב/&gt;פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי, כְּמִשְׁפָּט לְאֹהֲבֵי שְׁמֶךָ׃ &lt;קטע סוף=קלב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קלג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קלג/&gt;פְּעָמַי הָכֵן בְּאִמְרָתֶךָ, וְאַל תַּשְׁלֶט בִּי כָל אָוֶן׃ &lt;קטע סוף=קלג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קלד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קלד/&gt;פְּדֵנִי מֵעֹשֶׁק אָדָם, וְאֶשְׁמְרָה פִּקּוּדֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=קלד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קלה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קלה/&gt;פָּנֶיךָ הָאֵר בְּעַבְדֶּךָ, וְלַמְּדֵנִי אֶת חֻקֶּיךָ׃ &lt;קטע סוף=קלה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קלו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קלו/&gt;פַּלְגֵי מַיִם יָרְדוּ עֵינָי, עַל לֹא שָׁמְרוּ תוֹרָתֶךָ׃ &lt;קטע סוף=קלו/&gt;&lt;קטע סוף=אות פ/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;&lt;/noinclude&gt;
==== {{צבע גופן|אפור|אות צ}} ====
&lt;noinclude&gt;&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אות צ/&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קלז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קלז/&gt;צַדִּיק אַתָּה יְיָ, וְיָשָׁר מִשְׁפָּטֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=קלז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קלח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קלח/&gt;צִוִּיתָ צֶדֶק עֵדֹתֶיךָ, וֶאֱמוּנָה מְאֹד׃ &lt;קטע סוף=קלח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קלט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קלט/&gt;צִמְּתַתְנִי קִנְאָתִי, כִּי שָׁכְחוּ דְבָרֶיךָ צָרָי׃ &lt;קטע סוף=קלט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קמ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קמ/&gt;צְרוּפָה אִמְרָתְךָ מְאֹד, וְעַבְדְּךָ אֲהֵבָהּ׃ &lt;קטע סוף=קמ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קמא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קמא/&gt;צָעִיר אָנֹכִי וְנִבְזֶה, פִּקֻּדֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי׃ &lt;קטע סוף=קמא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קמב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קמב/&gt;צִדְקָתְךָ צֶדֶק לְעוֹלָם, וְתוֹרָתְךָ אֱמֶת׃ &lt;קטע סוף=קמב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קמג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קמג/&gt;צַר וּמָצוֹק מְצָאוּנִי, מִצְוֹתֶיךָ שַׁעֲשֻׁעָי׃ &lt;קטע סוף=קמג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קמד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קמד/&gt;צֶדֶק עֵדְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם, הֲבִינֵנִי וְאֶחְיֶה׃ &lt;קטע סוף=קמד/&gt;&lt;קטע סוף=אות צ/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;&lt;/noinclude&gt;
==== {{צבע גופן|אפור|אות ק}} ====
&lt;noinclude&gt;&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אות ק/&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קמה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קמה/&gt;קָרָאתִי בְכָל לֵב, עֲנֵנִי יְיָ, חֻקֶּיךָ אֶצֹּרָה׃ &lt;קטע סוף=קמה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קמו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קמו/&gt;קְרָאתִיךָ הוֹשִׁיעֵנִי, וְאֶשְׁמְרָה עֵדֹתֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=קמו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קמז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קמז/&gt;קִדַּמְתִּי בַנֶּשֶׁף וָאֲשַׁוֵּעָה, לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי׃ &lt;קטע סוף=קמז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קמח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קמח/&gt;קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת, לָשִׂיחַ בְּאִמְרָתֶךָ׃ &lt;קטע סוף=קמח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קמט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קמט/&gt;קוֹלִי שִׁמְעָה כְחַסְדֶּךָ, יְיָ כְּמִשְׁפָּטֶךָ חַיֵּנִי׃ &lt;קטע סוף=קמט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קנ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קנ/&gt;קָרְבוּ רֹדְפֵי זִמָּה, מִתּוֹרָתְךָ רָחָקוּ׃ &lt;קטע סוף=קנ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קנא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קנא/&gt;קָרוֹב אַתָּה יְיָ, וְכָל מִצְוֹתֶיךָ אֱמֶת׃ &lt;קטע סוף=קנא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קנב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קנב/&gt;קֶדֶם יָדַעְתִּי מֵעֵדֹתֶיךָ, כִּי לְעוֹלָם יְסַדְתָּם׃ &lt;קטע סוף=קנב/&gt;&lt;קטע סוף=אות ק/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;&lt;/noinclude&gt;
==== {{צבע גופן|אפור|אות ר}} ====
&lt;noinclude&gt;&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אות ר/&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קנג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קנג/&gt;רְאֵה עָנְיִי וְחַלְּצֵנִי, כִּי תוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי׃ &lt;קטע סוף=קנג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קנד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קנד/&gt;רִיבָה רִיבִי וּגְאָלֵנִי, לְאִמְרָתְךָ חַיֵּנִי׃ &lt;קטע סוף=קנד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קנה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קנה/&gt;רָחוֹק מֵרְשָׁעִים יְשׁוּעָה, כִּי חֻקֶּיךָ לֹא דָרָשׁוּ׃ &lt;קטע סוף=קנה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קנו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קנו/&gt;רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְיָ, כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנִי׃ &lt;קטע סוף=קנו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קנז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קנז/&gt;רַבִּים רֹדְפַי וְצָרָי, מֵעֵדְוֹתֶיךָ לֹא נָטִיתִי׃ &lt;קטע סוף=קנז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קנח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קנח/&gt;רָאִיתִי בֹגְדִים וָאֶתְקוֹטָטָה, אֲשֶׁר אִמְרָתְךָ לֹא שָׁמָרוּ׃ &lt;קטע סוף=קנח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קנט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קנט/&gt;רְאֵה כִּי פִקּוּדֶיךָ אָהָבְתִּי, יְיָ כְּחַסְדְּךָ חַיֵּנִי׃ &lt;קטע סוף=קנט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קס}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קס/&gt;רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת, וּלְעוֹלָם כָּל מִשְׁפַּט צִדְקֶךָ׃ &lt;קטע סוף=קס/&gt;&lt;קטע סוף=אות ר/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;&lt;/noinclude&gt;
==== {{צבע גופן|אפור|אות ש}} ====
&lt;noinclude&gt;&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אות ש/&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קסא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קסא/&gt;שָׂרִים רְדָפוּנִי חִנָּם, וּמִדְּבָרְךָ פָּחַד לִבִּי׃ &lt;קטע סוף=קסא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קסב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קסב/&gt;שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ, כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב׃ &lt;קטע סוף=קסב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קסג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קסג/&gt;שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי וַאֲתַעֵבָה, תּוֹרָתְךָ אָהָבְתִּי׃ &lt;קטע סוף=קסג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קסד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קסד/&gt;שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ, עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ׃ &lt;קטע סוף=קסד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קסה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קסה/&gt;שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ, וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל׃ &lt;קטע סוף=קסה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קסו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קסו/&gt;שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְיָ, וּמִצְוֹתֶיךָ עָשִׂיתִי׃ &lt;קטע סוף=קסו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קסז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קסז/&gt;שָׁמְרָה נַפְשִׁי עֵדֹתֶיךָ, וָאֹהֲבֵם מְאֹד׃ &lt;קטע סוף=קסז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קסח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קסח/&gt;שָׁמַרְתִּי פִקּוּדֶיךָ וְעֵדֹתֶיךָ, כִּי כָל דְּרָכַי נֶגְדֶּךָ׃ &lt;קטע סוף=קסח/&gt;&lt;קטע סוף=אות ש/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;&lt;/noinclude&gt;
==== {{צבע גופן|אפור|אות ת}} ====
&lt;noinclude&gt;&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אות ת/&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קסט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קסט/&gt;תִּקְרַב רִנָּתִי לְפָנֶיךָ יְיָ, כִּדְבָרְךָ הֲבִינֵנִי׃ &lt;קטע סוף=קסט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קע}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קע/&gt;תָּבוֹא תְחִנָּתִי לְפָנֶיךָ, כְּאִמְרָתְךָ הַצִּילֵנִי׃ &lt;קטע סוף=קע/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קעא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קעא/&gt;תַּבַּעְנָה שְׂפָתַי תְּהִלָּה, כִּי תְלַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ׃ &lt;קטע סוף=קעא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קעב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קעב/&gt;תַּעַן לְשׁוֹנִי אִמְרָתֶךָ, כִּי כָל מִצְוֹתֶיךָ צֶּדֶק׃ &lt;קטע סוף=קעב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קעג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קעג/&gt;תְּהִי יָדְךָ לְעָזְרֵנִי, כִּי פִקּוּדֶיךָ בָחָרְתִּי׃ &lt;קטע סוף=קעג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קעד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קעד/&gt;תָּאַבְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְיָ, וְתוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי׃ &lt;קטע סוף=קעד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קעה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קעה/&gt;תְּחִי נַפְשִׁי וּתְהַלְלֶךָּ, וּמִשְׁפָּטֶךָ יַעְזְרֻנִי׃ &lt;קטע סוף=קעה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|קעו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=קעו/&gt;תָּעִיתִי, כְּשֶׂה אֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ, כִּי מִצְוֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי׃ &lt;קטע סוף=קעו/&gt;&lt;קטע סוף=אות ת/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>8oy8pbl806j6zf793vfoc9d0boa2wkr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אומן שלא קם כמותו/מחיה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756158</id>
    <revision>
      <id>3086657</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:34:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{#קטע:אומן שלא קם כמותו|סרגל}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (מ–ת)}}  {{סי|מַ}}תְּנַת דָּת יוֹם חֲתֻנָּתוֹ {{ש}} {{סי|נִ}}זְכַּר עָנָיו בַּעֲלוֹתוֹ {{ש}} {{סי|סִ}}ינַי וְיוֹם גִּיל שִׂמְחָתוֹ {{ש}} {{סי|עָ}}לָה בְּלִבּוֹ וַתַּעַל אַנְחָתוֹ  {{סי|פָּ}}סַעְתִּי בּ...&quot;</comment>
      <origin>3086657</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2164" sha1="g7dmuj10pk73g3nyf3icilp93q5w1s1" xml:space="preserve">{{#קטע:אומן שלא קם כמותו|סרגל}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (מ–ת)}}

{{סי|מַ}}תְּנַת דָּת יוֹם חֲתֻנָּתוֹ {{ש}}
{{סי|נִ}}זְכַּר עָנָיו בַּעֲלוֹתוֹ {{ש}}
{{סי|סִ}}ינַי וְיוֹם גִּיל שִׂמְחָתוֹ {{ש}}
{{סי|עָ}}לָה בְּלִבּוֹ וַתַּעַל אַנְחָתוֹ

{{סי|פָּ}}סַעְתִּי בּוֹ בְּלַבַּת אֵשׁ {{ש}}
{{סי|צִ}}פִּיתִי אֵשׁ אֹכְלָה אֵשׁ {{ש}}
{{סי|קִ}}בַּלְתִּי מִיָּדְךָ דָּת אֵשׁ {{ש}}
{{סי|רַ}}דְתִּי וְהִנְחַלְתִּי לְבֵית יַעֲקֹב אֵשׁ

{{סי|שְׁ}}מַרְתָּנִי בַּסּוּף בְּתֵבַת חֹמֶר {{ש}}
{{סי|שִׁ}}כַּרְתַּנִי מִמְּסִיכַת כּוֹס מַר {{ש}}
{{סי|תּ}}וֹרַת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה בִּגְמָר {{ש}}
{{סי|תַּ}}חֲנוּנִים בְּעַד עַצְמוֹ אָמַר

{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב: וַיֹּאמַר יְיָ מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ׃{{ממס|דברים לג ב}} {{ש}}
וְנֶאֱמַר: הָרִים נָזְלוּ מִפְּנֵי יְיָ זֶה סִינַי מִפְּנֵי יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|שופטים ה ה}} {{ש}}
וְנֶאֱמַר: אֱלוֹהַּ מִתֵּימָן יָבוֹא וְקָדוֹשׁ מֵהַר פָּארָן סֶלָה כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדוֹ וּתְהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ׃{{ממס|חבקוק ג ג}}
{{סוף}}

:הָאָרֶץ לִקְרַאת עָנָיו סִלְסְלָה
:לְרוֹקְעָהּ בְּסִכְמָה בִּכְנָפֶיהָ צִלְצְלָה
:זֶמֶר וְשִׁיר בְּפִיהָ מִלְּלָה
:לְמַטְלִיל חַיִּים לִישֵׁנָה הִלְּלָה
{{הור|מחיה המתים}}</text>
      <sha1>g7dmuj10pk73g3nyf3icilp93q5w1s1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3086747</id>
      <parentid>3086657</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T21:46:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>ע&quot;פ תיקון בראדי</comment>
      <origin>3086747</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2164" sha1="40kvkkp0jl22lafc5a9zynyqv9mgfo3" xml:space="preserve">{{#קטע:אומן שלא קם כמותו|סרגל}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (מ–ת)}}

{{סי|מַ}}תְּנַת דָּת יוֹם חֲתֻנָּתוֹ {{ש}}
{{סי|נִ}}זְכַּר עָנָיו בַּעֲלוֹתוֹ {{ש}}
{{סי|סִ}}ינַי וְיוֹם גִּיל שִׂמְחָתוֹ {{ש}}
{{סי|עָ}}לָה בְּלִבּוֹ וַתַּעַל אַנְחָתוֹ

{{סי|פָּ}}סַעְתִּי בּוֹ בְּלַבַּת אֵשׁ {{ש}}
{{סי|צִ}}פִּיתִי אֵשׁ אֹכְלָה אֵשׁ {{ש}}
{{סי|קִ}}בַּלְתִּי מִיָּדְךָ דָּת אֵשׁ {{ש}}
{{סי|רַ}}דְתִּי וְהִנְחַלְתִּי לְבֵית יַעֲקֹב אֵשׁ

{{סי|שְׁ}}מַרְתָּנִי בַּסּוּף בְּתֵבַת חֵמָר {{ש}}
{{סי|שִׁ}}כַּרְתַּנִי מִמְּסִיכַת כּוֹס מַר {{ש}}
{{סי|תּ}}וֹרַת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה בִּגְמָר {{ש}}
{{סי|תַּ}}חֲנוּנִים בְּעַד עַצְמוֹ אָמַר

{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב: וַיֹּאמַר יְיָ מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ׃{{ממס|דברים לג ב}} {{ש}}
וְנֶאֱמַר: הָרִים נָזְלוּ מִפְּנֵי יְיָ זֶה סִינַי מִפְּנֵי יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|שופטים ה ה}} {{ש}}
וְנֶאֱמַר: אֱלוֹהַּ מִתֵּימָן יָבוֹא וְקָדוֹשׁ מֵהַר פָּארָן סֶלָה כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדוֹ וּתְהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ׃{{ממס|חבקוק ג ג}}
{{סוף}}

:הָאָרֶץ לִקְרַאת עָנָיו סִלְסְלָה
:לְרוֹקְעָהּ בְּסִכְמָה בִּכְנָפֶיהָ צִלְצְלָה
:זֶמֶר וְשִׁיר בְּפִיהָ מִלְּלָה
:לְמַטְלִיל חַיִּים לִישֵׁנָה הִלְּלָה
{{הור|מחיה המתים}}</text>
      <sha1>40kvkkp0jl22lafc5a9zynyqv9mgfo3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/קה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756159</id>
    <revision>
      <id>3086659</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:35:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|קד|קה|קו}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;הוֹדוּ לַייָ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו׃ &lt;קטע סוף=א/&gt; &lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;שִׁירוּ לוֹ זַמְּרוּ לוֹ...&quot;</comment>
      <origin>3086659</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9946" sha1="ggthhmtsl4xqgxpxgm74odwcqmurlva" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|קד|קה|קו}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;הוֹדוּ לַייָ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;שִׁירוּ לוֹ זַמְּרוּ לוֹ, שִׂיחוּ בְּכָל נִפְלְאוֹתָיו׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ, יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי יְיָ׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ, בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;זִכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה, מֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִיו׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;זֶרַע אַבְרָהָם עַבְדּוֹ, בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָיו׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ, בְּכָל הָאָרֶץ מִשְׁפָּטָיו׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם, וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק, לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;לֵאמֹר, לְךָ אֶתֵּן אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן, חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;בִּהְיוֹתָם מְתֵי מִסְפָּר, כִּמְעַט וְגָרִים בָּהּ׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי, מִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;לֹא הִנִּיחַ אָדָם לְעָשְׁקָם, וַיּוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי, וְלִנְבִיאַי אַל תָּרֵעוּ׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וַיִּקְרָא רָעָב עַל הָאָרֶץ, כָּל מַטֵּה לֶחֶם שָׁבָר׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;שָׁלַח לִפְנֵיהֶם אִישׁ, לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;עִנּוּ בַכֶּבֶל רַגְלוֹ, בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ׃ &lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;עַד עֵת בֹּא דְבָרוֹ, אִמְרַת יְיָ צְרָפָתְהוּ׃ &lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;שָׁלַח מֶלֶךְ וַיַּתִּירֵהוּ, מֹשֵׁל עַמִּים וַיְפַתְּחֵהוּ׃ &lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;שָׂמוֹ אָדוֹן לְבֵיתוֹ, וּמֹשֵׁל בְּכָל קִנְיָנוֹ׃ &lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;לֶאְסֹר שָׂרָיו בְּנַפְשׁוֹ, וּזְקֵנָיו יְחַכֵּם׃ &lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וַיָּבֹא יִשְׂרָאֵל מִצְרָיִם, וְיַעֲקֹב גָּר בְּאֶרֶץ חָם׃ &lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וַיֶּפֶר אֶת עַמּוֹ מְאֹד, וַיַּעֲצִמֵהוּ מִצָּרָיו׃ &lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;הָפַךְ לִבָּם לִשְׂנֹא עַמּוֹ, לְהִתְנַכֵּל בַּעֲבָדָיו׃ &lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;שָׁלַח מֹשֶׁה עַבְדּוֹ, אַהֲרֹן אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ׃ &lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;שָׂמוּ בָם דִּבְרֵי אֹתוֹתָיו, וּמֹפְתִים בְּאֶרֶץ חָם׃ &lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;שָׁלַח חֹשֶׁךְ וַיַּחְשִׁךְ, וְלֹא מָרוּ אֶת דְּבָרוֹ׃ &lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;הָפַךְ אֶת מֵימֵיהֶם לְדָם, וַיָּמֶת אֶת דְּגָתָם׃ &lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;שָׁרַץ אַרְצָם צְפַרְדְּעִים, בְּחַדְרֵי מַלְכֵיהֶם׃ &lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;אָמַר וַיָּבֹא עָרֹב, כִּנִּים בְּכָל גְּבוּלָם׃ &lt;קטע סוף=לא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;נָתַן גִּשְׁמֵיהֶם בָּרָד, אֵשׁ לֶהָבוֹת בְּאַרְצָם׃ &lt;קטע סוף=לב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;וַיַּךְ גַּפְנָם וּתְאֵנָתָם, וַיְשַׁבֵּר עֵץ גְּבוּלָם׃ &lt;קטע סוף=לג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;אָמַר וַיָּבֹא אַרְבֶּה, וְיֶלֶק וְאֵין מִסְפָּר׃ &lt;קטע סוף=לד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;וַיֹּאכַל כָּל עֵשֶׂב בְּאַרְצָם, וַיֹּאכַל פְּרִי אַדְמָתָם׃ &lt;קטע סוף=לה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לו/&gt;וַיַּךְ כָּל בְּכוֹר בְּאַרְצָם, רֵאשִׁית לְכָל אוֹנָם׃ &lt;קטע סוף=לו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לז/&gt;וַיּוֹצִיאֵם בְּכֶסֶף וְזָהָב, וְאֵין בִּשְׁבָטָיו כּוֹשֵׁל׃ &lt;קטע סוף=לז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לח/&gt;שָׂמַח מִצְרַיִם בְּצֵאתָם, כִּי נָפַל פַּחְדָּם עֲלֵיהֶם׃ &lt;קטע סוף=לח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לט/&gt;פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ, וְאֵשׁ לְהָאִיר לָיְלָה׃ &lt;קטע סוף=לט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מ/&gt;שָׁאַל וַיָּבֵא שְׂלָו, וְלֶחֶם שָׁמַיִם יַשְׂבִּיעֵם׃ &lt;קטע סוף=מ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מא/&gt;פָּתַח צוּר וַיָּזוּבוּ מָיִם, הָלְכוּ בַּצִּיּוֹת נָהָר׃ &lt;קטע סוף=מא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מב/&gt;כִּי זָכַר אֶת דְּבַר קָדְשׁוֹ, אֶת אַבְרָהָם עַבְדּוֹ׃ &lt;קטע סוף=מב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מג/&gt;וַיּוֹצִא עַמּוֹ בְשָׂשׂוֹן, בְּרִנָּה אֶת בְּחִירָיו׃ &lt;קטע סוף=מג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מד/&gt;וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם, וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ׃ &lt;קטע סוף=מד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מה/&gt;בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ, הַלְלוּ־יָהּ׃ &lt;קטע סוף=מה/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>ggthhmtsl4xqgxpxgm74odwcqmurlva</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/קו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756160</id>
    <revision>
      <id>3086660</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:36:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קו</comment>
      <origin>3086660</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11343" sha1="5430zs6vzu14vpiwhhicg72cd6k4t29" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|קה|קו|קז}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;הַלְלוּ־יָהּ,  הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ, יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;אַשְׁרֵי שֹׁמְרֵי מִשְׁפָּט, עֹשֵׂה צְדָקָה בְכָל עֵת׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;זָכְרֵנִי יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ, פָּקְדֵנִי בִּישׁוּעָתֶךָ׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;לִרְאוֹת בְּטוֹבַת בְּחִירֶיךָ, לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת גּוֹיֶךָ, לְהִתְהַלֵּל עִם נַחֲלָתֶךָ׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;חָטָאנוּ עִם אֲבוֹתֵינוּ, הֶעֱוִינוּ הִרְשָׁעְנוּ׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם לֹא הִשְׂכִּילוּ נִפְלְאוֹתֶיךָ, לֹא זָכְרוּ אֶת רֹב חֲסָדֶיךָ, וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וַיּוֹשִׁיעֵם לְמַעַן שְׁמוֹ, לְהוֹדִיעַ אֶת גְּבוּרָתוֹ׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וַיִּגְעַר בְּיַם סוּף וַיֶּחֱרָב, וַיּוֹלִיכֵם בַּתְּהֹמוֹת כַּמִּדְבָּר׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וַיּוֹשִׁיעֵם מִיַּד שׂוֹנֵא, וַיִּגְאָלֵם מִיַּד אוֹיֵב׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם, אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָר׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וַיַּאֲמִינוּ בִדְבָרָיו, יָשִׁירוּ תְּהִלָּתוֹ׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;מִהֲרוּ שָׁכְחוּ מַעֲשָׂיו, לֹא חִכּוּ לַעֲצָתוֹ׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וַיִּתְאַוּוּ תַאֲוָה בַּמִּדְבָּר, וַיְנַסּוּ אֵל בִּישִׁימוֹן׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וַיִּתֵּן לָהֶם שֶׁאֱלָתָם, וַיְשַׁלַּח רָזוֹן בְּנַפְשָׁם׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וַיְקַנְאוּ לְמֹשֶׁה בַּמַּחֲנֶה, לְאַהֲרֹן קְדוֹשׁ יְיָ׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;תִּפְתַּח אֶרֶץ וַתִּבְלַע דָּתָן, וַתְּכַס עַל עֲדַת אֲבִירָם׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וַתִּבְעַר אֵשׁ בַּעֲדָתָם, לֶהָבָה תְּלַהֵט רְשָׁעִים׃ &lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;יַעֲשׂוּ עֵגֶל בְּחֹרֵב, וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְמַסֵּכָה׃ &lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם, בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב׃ &lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;שָׁכְחוּ אֵל מוֹשִׁיעָם, עֹשֶׂה גְדֹלוֹת בְּמִצְרָיִם׃ &lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;נִפְלָאוֹת בְּאֶרֶץ חָם, נוֹרָאוֹת עַל יַם סוּף׃ &lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם, לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו, לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ מֵהַשְׁחִית׃ &lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וַיִּמְאֲסוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה, לֹא הֶאֱמִינוּ לִדְבָרוֹ׃ &lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וַיֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיהֶם, לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל יְיָ׃ &lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;וַיִּשָּׂא יָדוֹ לָהֶם, לְהַפִּיל אוֹתָם בַּמִּדְבָּר׃ &lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;וּלְהַפִּיל זַרְעָם בַּגּוֹיִם, וּלְזָרוֹתָם בָּאֲרָצוֹת׃ &lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וַיִּצָּמְדוּ לְבַעַל פְּעוֹר, וַיֹּאכְלוּ זִבְחֵי מֵתִים׃ &lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;וַיַּכְעִיסוּ בְּמַעַלְלֵיהֶם, וַתִּפְרָץ בָּם מַגֵּפָה׃ &lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל, וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה׃ &lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;וַתֵּחָשֶׁב לוֹ לִצְדָקָה, לְדֹר וָדֹר עַד עוֹלָם׃ &lt;קטע סוף=לא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;וַיַּקְצִיפוּ עַל מֵי מְרִיבָה, וַיֵּרַע לְמֹשֶׁה בַּעֲבוּרָם׃ &lt;קטע סוף=לב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;כִּי הִמְרוּ אֶת רוּחוֹ, וַיְבַטֵּא בִּשְׂפָתָיו׃ &lt;קטע סוף=לג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;לֹא הִשְׁמִידוּ אֶת הָעַמִּים אֲשֶׁר אָמַר יְיָ לָהֶם׃ &lt;קטע סוף=לד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם, וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם׃ &lt;קטע סוף=לה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לו/&gt;וַיַּעַבְדוּ אֶת עֲצַבֵּיהֶם, וַיִּהְיוּ לָהֶם לְמוֹקֵשׁ׃ &lt;קטע סוף=לו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לז/&gt;וַיִּזְבְּחוּ אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם לַשֵּׁדִים׃ &lt;קטע סוף=לז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לח/&gt;וַיִּשְׁפְּכוּ דָם נָקִי, דַּם בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, אֲשֶׁר זִבְּחוּ לַעֲצַבֵּי כְנָעַן, וַתֶּחֱנַף הָאָרֶץ בַּדָּמִים׃ &lt;קטע סוף=לח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לט/&gt;וַיִּטְמְאוּ בְמַעֲשֵׂיהֶם, וַיִּזְנוּ בְּמַעַלְלֵיהֶם׃ &lt;קטע סוף=לט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מ/&gt;וַיִּחַר אַף יְיָ בְּעַמּוֹ, וַיְתָעֵב אֶת נַחֲלָתוֹ׃ &lt;קטע סוף=מ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מא/&gt;וַיִּתְּנֵם בְּיַד גּוֹיִם, וַיִּמְשְׁלוּ בָהֶם שֹׂנְאֵיהֶם׃ &lt;קטע סוף=מא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מב/&gt;וַיִּלְחָצוּם אוֹיְבֵיהֶם, וַיִּכָּנְעוּ תַּחַת יָדָם׃ &lt;קטע סוף=מב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מג/&gt;פְּעָמִים רַבּוֹת יַצִּילֵם, וְהֵמָּה יַמְרוּ בַעֲצָתָם, וַיָּמֹכּוּ בַּעֲוֹנָם׃ &lt;קטע סוף=מג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מד/&gt;וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם, בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם׃ &lt;קטע סוף=מד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מה/&gt;וַיִּזְכֹּר לָהֶם בְּרִיתוֹ, וַיִּנָּחֵם כְּרֹב חֲסָדָו׃ &lt;קטע סוף=מה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מו/&gt;וַיִּתֵּן אוֹתָם לְרַחֲמִים לִפְנֵי כָּל שׁוֹבֵיהֶם׃ &lt;קטע סוף=מו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מז/&gt;הוֹשִׁיעֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְקַבְּצֵנוּ מִן הַגּוֹיִם, לְהֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ, לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ׃ &lt;קטע סוף=מז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מח/&gt;בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם, וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן, הַלְלוּ־יָהּ׃ &lt;קטע סוף=מח/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>5430zs6vzu14vpiwhhicg72cd6k4t29</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/קז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756161</id>
    <revision>
      <id>3086661</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:36:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קז</comment>
      <origin>3086661</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9799" sha1="awacs502h4cd3g9fe06cvnhablwenbg" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|קו|קז|קח}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;הֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;יֹאמְרוּ גְּאוּלֵי יְיָ, אֲשֶׁר גְּאָלָם מִיַּד צָר׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וּמֵאֲרָצוֹת קִבְּצָם, מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב, מִצָּפוֹן וּמִיָּם׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;תָּעוּ בַמִּדְבָּר בִּישִׁימוֹן דָּרֶךְ, עִיר מוֹשָׁב לֹא מָצָאוּ׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;רְעֵבִים גַּם צְמֵאִים, נַפְשָׁם בָּהֶם תִּתְעַטָּף׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וַיִּצְעֲקוּ אֶל יְיָ בַּצַּר לָהֶם, מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יַצִּילֵם׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וַיַּדְרִיכֵם בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, לָלֶכֶת אֶל עִיר מוֹשָׁב׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;יוֹדוּ לַייָ חַסְדּוֹ, וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;כִּי הִשְׂבִּיעַ נֶפֶשׁ שֹׁקֵקָה, וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה מִלֵּא טוֹב׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;כִּי הִמְרוּ אִמְרֵי אֵל, וַעֲצַת עֶלְיוֹן נָאָצוּ׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וַיַּכְנַע בֶּעָמָל לִבָּם, כָּשְׁלוּ וְאֵין עֹזֵר׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וַיִּזְעֲקוּ אֶל יְיָ בַּצַּר לָהֶם, מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;יוֹדוּ לַייָ חַסְדּוֹ, וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;כִּי שִׁבַּר דַּלְתוֹת נְחֹשֶׁת, וּבְרִיחֵי בַרְזֶל גִּדֵּעַ׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;אֱוִלִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם, וּמֵעֲוֹנֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;כָּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם, וַיַּגִּיעוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת׃ &lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וַיִּזְעֲקוּ אֶל יְיָ בַּצַּר לָהֶם, מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם׃ &lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם, וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם׃ &lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;יוֹדוּ לַייָ חַסְדּוֹ, וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם׃ &lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וְיִזְבְּחוּ זִבְחֵי תוֹדָה, וִיסַפְּרוּ מַעֲשָׂיו בְּרִנָּה׃ &lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;יוֹרְדֵי הַיָּם בָּאֳנִיּוֹת, עֹשֵׂי מְלָאכָה בְּמַיִם רַבִּים׃ &lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;הֵמָּה רָאוּ מַעֲשֵׂי יְיָ, וְנִפְלְאוֹתָיו בִּמְצוּלָה׃ &lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וַיֹּאמֶר וַיַּעֲמֵד רוּחַ סְעָרָה, וַתְּרוֹמֵם גַּלָּיו׃ &lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת, נַפְשָׁם בְּרָעָה תִתְמוֹגָג׃ &lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;יָחוֹגּוּ וְיָנוּעוּ כַּשִּׁכּוֹר, וְכָל חָכְמָתָם תִּתְבַּלָּע׃ &lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וַיִּצְעֲקוּ אֶל יְיָ בַּצַּר לָהֶם, וּמִמְּצוּקֹתֵיהֶם יוֹצִיאֵם׃ &lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;יָקֵם סְעָרָה לִדְמָמָה, וַיֶּחֱשׁוּ גַּלֵּיהֶם׃ &lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;וַיִּשְׂמְחוּ כִי יִשְׁתֹּקוּ, וַיַּנְחֵם אֶל מְחוֹז חֶפְצָם׃ &lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;יוֹדוּ לַייָ חַסְדּוֹ, וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם׃ &lt;קטע סוף=לא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;וִירוֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם, וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ׃ &lt;קטע סוף=לב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;יָשֵׂם נְהָרוֹת לְמִדְבָּר, וּמֹצָאֵי מַיִם לְצִמָּאוֹן׃ &lt;קטע סוף=לג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;אֶרֶץ פְּרִי לִמְלֵחָה, מֵרָעַת יוֹשְׁבֵי בָהּ׃ &lt;קטע סוף=לד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;יָשֵׂם מִדְבָּר לַאֲגַם מַיִם, וְאֶרֶץ צִיָּה לְמֹצָאֵי מָיִם׃ &lt;קטע סוף=לה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לו/&gt;וַיּוֹשֶׁב שָׁם רְעֵבִים, וַיְכוֹנְנוּ עִיר מוֹשָׁב׃ &lt;קטע סוף=לו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לז/&gt;וַיִּזְרְעוּ שָׂדוֹת וַיִּטְּעוּ כְרָמִים, וַיַּעֲשׂוּ פְּרִי תְבוּאָה׃ &lt;קטע סוף=לז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לח/&gt;וַיְבָרְכֵם וַיִּרְבּוּ מְאֹד, וּבְהֶמְתָּם לֹא יַמְעִיט׃ &lt;קטע סוף=לח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לט/&gt;וַיִּמְעֲטוּ וַיָּשֹׁחוּ, מֵעֹצֶר רָעָה וְיָגוֹן׃ &lt;קטע סוף=לט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מ/&gt;שֹׁפֵךְ בּוּז עַל נְדִיבִים, וַיַּתְעֵם בְּתֹהוּ לֹא דָרֶךְ׃ &lt;קטע סוף=מ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מא/&gt;וַיְשַׂגֵּב אֶבְיוֹן מֵעוֹנִי, וַיָּשֶׂם כַּצֹּאן מִשְׁפָּחוֹת׃ &lt;קטע סוף=מא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מב/&gt;יִרְאוּ יְשָׁרִים וְיִשְׂמָחוּ, וְכָל עַוְלָה קָפְצָה פִּיהָ׃ &lt;קטע סוף=מב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|מג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מג/&gt;מִי חָכָם וְיִשְׁמָר אֵלֶּה, וְיִתְבּוֹנְנוּ חַסְדֵי יְיָ׃ &lt;קטע סוף=מג/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>awacs502h4cd3g9fe06cvnhablwenbg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/קח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756162</id>
    <revision>
      <id>3086662</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:37:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קח</comment>
      <origin>3086662</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3235" sha1="amardeovl10q85u46oftudgcrany9xu" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|קז|קח|קט}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;שִׁיר מִזְמוֹר לְדָוִד׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;נָכוֹן לִבִּי אֱלֹהִים, אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה אַף כְּבוֹדִי׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר, אָעִירָה שָּׁחַר׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;אוֹדְךָ בָעַמִּים יְיָ, וַאֲזַמֶּרְךָ בַּלְאֻמִּים׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;רוּמָה עַל שָׁמַיִם אֱלֹהִים, וְעַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ, הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;אֱלֹהִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ אֶעְלֹזָה, אֲחַלְּקָה שְׁכֶם, וְעֵמֶק סֻכּוֹת אֲמַדֵּד׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;לִי גִלְעָד לִי מְנַשֶּׁה, וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי, יְהוּדָה מְחֹקְקִי׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;מוֹאָב סִיר רַחְצִי, עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי, עֲלֵי פְלֶשֶׁת אֶתְרוֹעָע׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;מִי יֹבִלֵנִי עִיר מִבְצָר, מִי נָחַנִי עַד אֱדוֹם׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;הֲלֹא אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ, וְלֹא תֵצֵא אֱלֹהִים בְּצִבְאֹתֵינוּ׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;הָבָה לָּנוּ עֶזְרָת מִצָּר, וְשָׁוְא תְּשׁוּעַת אָדָם׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;בֵּאלֹהִים נַעֲשֶׂה חָיִל, וְהוּא יָבוּס צָרֵינוּ׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>amardeovl10q85u46oftudgcrany9xu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/קט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756163</id>
    <revision>
      <id>3086663</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:37:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קט</comment>
      <origin>3086663</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7409" sha1="mhwmngtqoix99c3tsfw7187rhesj17h" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|קח|קט|קי}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר, אֱלֹהֵי תְהִלָּתִי אַל תֶּחֱרַשׁ׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;כִּי פִי רָשָׁע וּפִי מִרְמָה עָלַי פָּתָחוּ, דִּבְּרוּ אִתִּי לְשׁוֹן שָׁקֶר׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וְדִבְרֵי שִׂנְאָה סְבָבוּנִי, וַיִּלָּחֲמוּנִי חִנָּם׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;תַּחַת אַהֲבָתִי יִשְׂטְנוּנִי, וַאֲנִי תְפִלָּה׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וַיָּשִׂימוּ עָלַי רָעָה תַּחַת טוֹבָה, וְשִׂנְאָה תַּחַת אַהֲבָתִי׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;הַפְקֵד עָלָיו רָשָׁע, וְשָׂטָן יַעֲמֹד עַל יְמִינוֹ׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;בְּהִשָּׁפְטוֹ יֵצֵא רָשָׁע, וּתְפִלָּתוֹ תִּהְיֶה לַחֲטָאָה׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;יִהְיוּ יָמָיו מְעַטִּים, פְּקֻדָּתוֹ יִקַּח אַחֵר׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;יִהְיוּ בָנָיו יְתוֹמִים, וְאִשְׁתּוֹ אַלְמָנָה׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וְנוֹעַ יָנוּעוּ בָנָיו וְשִׁאֵלוּ, וְדָרְשׁוּ מֵחָרְבוֹתֵיהֶם׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;יְנַקֵּשׁ נוֹשֶׁה לְכָל אֲשֶׁר לוֹ, וְיָבֹזּוּ זָרִים יְגִיעוֹ׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;אַל יְהִי לוֹ מֹשֵׁךְ חָסֶד, וְאַל יְהִי חוֹנֵן לִיתוֹמָיו׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;יְהִי אַחֲרִיתוֹ לְהַכְרִית, בְּדוֹר אַחֵר יִמַּח שְׁמָם׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;יִזָּכֵר עֲוֹן אֲבֹתָיו אֶל יְיָ, וְחַטַּאת אִמּוֹ אַל תִּמָּח׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;יִהְיוּ נֶגֶד יְיָ תָּמִיד, וְיַכְרֵת מֵאֶרֶץ זִכְרָם׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;יַעַן אֲשֶׁר לֹא זָכַר עֲשׂוֹת חָסֶד, וַיִּרְדֹּף אִישׁ עָנִי וְאֶבְיוֹן וְנִכְאֵה לֵבָב לְמוֹתֵת׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וַיֶּאֱהַב קְלָלָה וַתְּבוֹאֵהוּ, וְלֹא חָפֵץ בִּבְרָכָה וַתִּרְחַק מִמֶּנּוּ׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וַיִּלְבַּשׁ קְלָלָה כְּמַדּוֹ, וַתָּבֹא כַמַּיִם בְּקִרְבּוֹ, וְכַשֶּׁמֶן בְּעַצְמוֹתָיו׃ &lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;תְּהִי לוֹ כְּבֶגֶד יַעְטֶה, וּלְמֵזַח תָּמִיד יַחְגְּרֶהָ׃ &lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;זֹאת פְּעֻלַּת שֹׂטְנַי מֵאֵת יְיָ, וְהַדֹּבְרִים רָע עַל נַפְשִׁי׃ &lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וְאַתָּה &lt;span style=&quot;color: gray;&quot;&gt;יְיִ&lt;/span&gt; [אֱלֹהִים] אֲדֹנָי, עֲשֵׂה אִתִּי לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי טוֹב חַסְדְּךָ הַצִּילֵנִי׃ &lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנֹכִי, וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי׃ &lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;כְּצֵל כִּנְטוֹתוֹ נֶהֱלָכְתִּי, נִנְעַרְתִּי כָּאַרְבֶּה׃ &lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;בִּרְכַּי כָּשְׁלוּ מִצּוֹם, וּבְשָׂרִי כָּחַשׁ מִשָּׁמֶן׃ &lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וַאֲנִי הָיִיתִי חֶרְפָּה לָהֶם, יִרְאוּנִי יְנִיעוּן רֹאשָׁם׃ &lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;עָזְרֵנִי יְיָ אֱלֹהָי, הוֹשִׁיעֵנִי כְחַסְדֶּךָ׃ &lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;וְיֵדְעוּ כִּי יָדְךָ זֹּאת, אַתָּה יְיָ עֲשִׂיתָהּ׃ &lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;יְקַלְלוּ הֵמָּה וְאַתָּה תְבָרֵךְ, קָמוּ וַיֵּבֹשׁוּ, וְעַבְדְּךָ יִשְׂמָח׃ &lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;יִלְבְּשׁוּ שׂוֹטְנַי כְּלִמָּה, וְיַעֲטוּ כַמְעִיל בָּשְׁתָּם׃ &lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;אוֹדֶה יְיָ מְאֹד בְּפִי, וּבְתוֹךְ רַבִּים אֲהַלְלֶנּוּ׃ &lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;כִּי יַעֲמֹד לִימִין אֶבְיוֹן, לְהוֹשִׁיעַ מִשֹּׁפְטֵי נַפְשׁוֹ׃ &lt;קטע סוף=לא/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>mhwmngtqoix99c3tsfw7187rhesj17h</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/קי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756164</id>
    <revision>
      <id>3086664</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:38:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קי</comment>
      <origin>3086664</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1831" sha1="4jmviep4qm44s7dgbagiqpacsuop0bn" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|קט|קי|קיא}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לְדָוִד מִזְמוֹר, נְאֻם יְיָ לַאדֹנִי, שֵׁב לִימִינִי, עַד אָשִׁית אֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;מַטֵּה עֻזְּךָ יִשְׁלַח יְיָ מִצִּיּוֹן, רְדֵה בְּקֶרֶב אֹיְבֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;עַמְּךָ נְדָבֹת בְּיוֹם חֵילֶךָ, בְּהַדְרֵי קֹדֶשׁ מֵרֶחֶם מִשְׁחָר, לְךָ טַל יַלְדֻתֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;נִשְׁבַּע יְיָ וְלֹא יִנָּחֵם, אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם, עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;אֲדֹנָי עַל יְמִינְךָ, מָחַץ בְּיוֹם אַפּוֹ מְלָכִים׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת, מָחַץ רֹאשׁ עַל אֶרֶץ רַבָּה׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;מִנַּחַל בַּדֶּרֶךְ יִשְׁתֶּה, עַל כֵּן יָרִים רֹאשׁ׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>4jmviep4qm44s7dgbagiqpacsuop0bn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/קיא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756165</id>
    <revision>
      <id>3086665</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:38:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קיא</comment>
      <origin>3086665</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2378" sha1="oxdy9wrw2sajt5yysr284dyv54b2ip4" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|קי|קיא|קיב}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;הַלְלוּ־יָהּ,  אוֹדֶה יְיָ בְּכָל לֵבָב, בְּסוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יְיָ, דְּרוּשִׁים לְכָל חֶפְצֵיהֶם׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;הוֹד וְהָדָר פָּעֳלוֹ, וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו, חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ, לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;מַעֲשֵׂי יָדָיו אֱמֶת וּמִשְׁפָּט, נֶאֱמָנִים כָּל פִּקּוּדָיו׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם, עֲשׂוּיִם בֶּאֱמֶת וְיָשָׁר׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;פְּדוּת שָׁלַח לְעַמּוֹ, צִוָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְיָ, שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם, תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>oxdy9wrw2sajt5yysr284dyv54b2ip4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/קיב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756166</id>
    <revision>
      <id>3086666</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:38:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קיב</comment>
      <origin>3086666</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2423" sha1="9iqaqjwhdoclws1r8molg1qmitbdav1" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|קיא|קיב|קיג}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;הַלְלוּ־יָהּ,  אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת יְיָ, בְּמִצְוֹתָיו חָפֵץ מְאֹד׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ, דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ, וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;זָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים, חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּיק׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה, יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;כִּי לְעוֹלָם לֹא יִמּוֹט, לְזֵכֶר עוֹלָם יִהְיֶה צַדִּיק׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא, נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּייָ׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;סָמוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא, עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה בְצָרָיו׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים, צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד, קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעָס, שִׁנָּיו יַחֲרֹק וְנָמָס, תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>9iqaqjwhdoclws1r8molg1qmitbdav1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/קיג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756167</id>
    <revision>
      <id>3086667</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:38:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קיג</comment>
      <origin>3086667</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2001" sha1="ln4udjvf6rfa6g0lcn0x1us8ghh3bid" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|קיב|קיג|קיד}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;הַלְלוּ־יָהּ,  הַלְלוּ עַבְדֵי יְיָ, הַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם יְיָ׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;רָם עַל כָּל גּוֹיִם יְיָ, עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹ׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;מִי כַּייָ אֱלֹהֵינוּ, הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;מְקִימִי מֵעָפָר דָּל, מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;לְהוֹשִׁיבִי עִם נְדִיבִים, עִם נְדִיבֵי עַמּוֹ׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת, אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה, הַלְלוּ־יָהּ׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>ln4udjvf6rfa6g0lcn0x1us8ghh3bid</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/קיד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756168</id>
    <revision>
      <id>3086668</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:38:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קיד</comment>
      <origin>3086668</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1855" sha1="h0ablwwn5wtepgqptq3yi2zmyqkbt9p" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|קיג|קיד|קטו}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ, יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס, הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים, גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס, הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים, גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ, מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם, חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>h0ablwwn5wtepgqptq3yi2zmyqkbt9p</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/קטו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756169</id>
    <revision>
      <id>3086669</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:38:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קטו</comment>
      <origin>3086669</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4126" sha1="awax26fkvsiama2934h6r9jg1wi30nw" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|קיד|קטו|קטז}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לֹא לָנוּ יְיָ, לֹא לָנוּ, כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד, עַל חַסְדְּךָ, עַל אֲמִתֶּךָ׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם, אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וֵאלֹהֵינוּ בַשָּׁמָיִם, כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָׂה׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;עֲצַבֵּיהֶם כֶּסֶף וְזָהָב, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ, עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ, אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן, רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּ, לֹא יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם, כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵחַ בָּהֶם׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;יִשְׂרָאֵל בְּטַח בַּייָ, עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;בֵּית אַהֲרֹן בִּטְחוּ בַייָ, עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;יִרְאֵי יְיָ בִּטְחוּ בַייָ, עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;יְיָ זְכָרָנוּ יְבָרֵךְ, יְבָרֵךְ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל, יְבָרֵךְ אֶת בֵּית אַהֲרֹן׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;יְבָרֵךְ יִרְאֵי יְיָ, הַקְּטַנִּים עִם הַגְּדֹלִים׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;יֹסֵף יְיָ עֲלֵיכֶם, עֲלֵיכֶם וְעַל בְּנֵיכֶם׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;בְּרוּכִים אַתֶּם לַייָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַייָ, וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ, וְלֹא כָּל יֹרְדֵי דוּמָה׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, הַלְלוּ־יָהּ׃ &lt;קטע סוף=יח/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>awax26fkvsiama2934h6r9jg1wi30nw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/קטז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756170</id>
    <revision>
      <id>3086670</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:39:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קטז</comment>
      <origin>3086670</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4250" sha1="q9ynkretvu46e9a25sumpoogspff5g8" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|קטו|קטז|קיז}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע יְיָ אֶת קוֹלִי תַּחֲנוּנָי׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;כִּי הִטָּה אָזְנוֹ לִי, וּבְיָמַי אֶקְרָא׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי מָוֶת, וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מְצָאוּנִי, צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא, אָנָּה יְיָ מַלְּטָה נַפְשִׁי׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;חַנּוּן יְיָ וְצַדִּיק, וֵאלֹהֵינוּ מְרַחֵם׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;שֹׁמֵר פְּתָאיִם יְיָ, דַּלֹּתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי, כִּי יְיָ גָּמַל עָלָיְכִי׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;כִּי חִלַּצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת, אֶת עֵינִי מִן דִּמְעָה, אֶת רַגְלִי מִדֶּחִי׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יְיָ בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;הֶאֱמַנְתִּי כִּי אֲדַבֵּר, אֲנִי עָנִיתִי מְאֹד׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;אֲנִי אָמַרְתִּי בְחָפְזִי, כָּל הָאָדָם כֹּזֵב׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;מָה אָשִׁיב לַייָ, כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלָי׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא, וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;נְדָרַי לַייָ אֲשַׁלֵּם, נֶגְדָה נָּא לְכָל עַמּוֹ׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;יָקָר בְּעֵינֵי יְיָ, הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;אָנָּה יְיָ כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ, אֲנִי עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ, פִּתַּחְתָּ לְמוֹסֵרָי׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;לְךָ אֶזְבַּח זֶבַח תּוֹדָה, וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;נְדָרַי לַייָ אֲשַׁלֵּם, נֶגְדָה נָּא לְכָל עַמּוֹ׃ &lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;בְּחַצְרוֹת בֵּית יְיָ, בְּתוֹכֵכִי יְרוּשָׁלָיִם, הַלְלוּ־יָהּ׃ &lt;קטע סוף=יט/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>q9ynkretvu46e9a25sumpoogspff5g8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/קיז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756171</id>
    <revision>
      <id>3086671</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:39:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קיז</comment>
      <origin>3086671</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="572" sha1="td1elaoovac4oy7wcthmf1xs88790g1" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|קטז|קיז|קיח}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;הַלְלוּ אֶת יְיָ כָּל גּוֹיִם, שַׁבְּחוּהוּ כָּל הָאֻמִּים׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;כִּי גָבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ, וֶאֱמֶת יְיָ לְעוֹלָם, הַלְלוּ־יָהּ׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>td1elaoovac4oy7wcthmf1xs88790g1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/קיח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756172</id>
    <revision>
      <id>3086672</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:39:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קיח</comment>
      <origin>3086672</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6235" sha1="04vg0z6pu0r06q80q2e2gr01sl69j0b" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|קיז|קיח|קיט}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;יֹאמְרוּ נָא בֵית אַהֲרֹן, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;יֹאמְרוּ נָא יִרְאֵי יְיָ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ, עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;יְיָ לִי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;יְיָ לִי בְּעֹזְרָי, וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשֹׂנְאָי׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ, מִבְּטֹחַ בָּאָדָם׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ, מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;כָּל גּוֹיִם סְבָבוּנִי, בְּשֵׁם יְיָ כִּי אֲמִילַם׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;סַבּוּנִי גַם סְבָבוּנִי, בְּשֵׁם יְיָ כִּי אֲמִילַם׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים, דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים, בְּשֵׁם יְיָ כִּי אֲמִילַם׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;דַּחֹה דְחִיתַנִי לִנְפֹּל, וַייָ עֲזָרָנִי׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאָהֳלֵי צַדִּיקִים, יְמִין יְיָ עֹשָׂה חָיִל׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;יְמִין יְיָ רוֹמֵמָה, יְמִין יְיָ עֹשָׂה חָיִל׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה, וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָּהּ, וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי׃ &lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק, אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ׃ &lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;זֶה הַשַּׁעַר לַייָ, צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ׃ &lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי, וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה׃ &lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים, הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה׃ &lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;מֵאֵת יְיָ הָיְתָה זֹּאת, הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ׃ &lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְיָ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ׃ &lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא, אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא׃ &lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ, בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית יְיָ׃ &lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;אֵל יְיָ וַיָּאֶר לָנוּ, אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ׃ &lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ, אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶךָּ׃ &lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ &lt;קטע סוף=כט/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>04vg0z6pu0r06q80q2e2gr01sl69j0b</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/קכ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756173</id>
    <revision>
      <id>3086673</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:40:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קכ</comment>
      <origin>3086673</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1637" sha1="gv51lvqoi6ussy66dbjqtqyhz35vck5" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|קיט|קכ|קכא}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, אֶל יְיָ בַּצָּרָתָה לִּי קָרָאתִי וַיַּעֲנֵנִי׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;יְיָ, הַצִּילָה נַפְשִׁי מִשְּׂפַת שֶׁקֶר, מִלָּשׁוֹן רְמִיָּה׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;מַה יִּתֵּן לְךָ וּמַה יֹּסִיף לָךְ, לָשׁוֹן רְמִיָּה׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים עִם גַּחֲלֵי רְתָמִים׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;אוֹיָה לִי כִּי גַרְתִּי מֶשֶׁךְ, שָׁכַנְתִּי עִם אָהֳלֵי קֵדָר׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;רַבַּת שָׁכְנָה לָּהּ נַפְשִׁי עִם שׂוֹנֵא שָׁלוֹם׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;אֲנִי שָׁלוֹם, וְכִי אֲדַבֵּר, הֵמָּה לַמִּלְחָמָה׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>gv51lvqoi6ussy66dbjqtqyhz35vck5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/קכא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756174</id>
    <revision>
      <id>3086674</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:40:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קכא</comment>
      <origin>3086674</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1793" sha1="e4r7w70vkew8fn1ryvz6nmi3q1qqu4e" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|קכ|קכא|קכב}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;שִׁיר לַמַּעֲלוֹת, אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים, מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;עֶזְרִי מֵעִם יְיָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ, אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;יְיָ שֹׁמְרֶךָ, יְיָ צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה, וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;יְיָ יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע, יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;יְיָ יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>e4r7w70vkew8fn1ryvz6nmi3q1qqu4e</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/קכב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756175</id>
    <revision>
      <id>3086675</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:42:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קכב</comment>
      <origin>3086675</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2161" sha1="9gnivnzq6j5enga7icwxcaolqtmdlml" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|קכא|קכב|קכג}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד, שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית יְיָ נֵלֵךְ׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלָיִם׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;יְרוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה, כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים, שִׁבְטֵי יָהּ, עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל, לְהֹדוֹת לְשֵׁם יְיָ׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט, כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִד׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָיִם, יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ, שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי, אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;לְמַעַן בֵּית יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>9gnivnzq6j5enga7icwxcaolqtmdlml</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/קכג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756176</id>
    <revision>
      <id>3086676</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:43:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קכג</comment>
      <origin>3086676</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1213" sha1="3i2j8qux77n64j9efm2qugywianpqn8" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|קכב|קכג|קכד}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי, הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם, כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ, כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יְיָ אֱלֹהֵינוּ, עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;חָנֵּנוּ יְיָ חָנֵּנוּ, כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ, הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים, הַבּוּז לִגְאֵי יוֹנִים׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>3i2j8qux77n64j9efm2qugywianpqn8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/קכד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756177</id>
    <revision>
      <id>3086677</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:43:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קכד</comment>
      <origin>3086677</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1904" sha1="ihe97wj5fhgjastp02obr5mbllsd0oa" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|קכג|קכד|קכה}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד, לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה לָנוּ, יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה לָנוּ, בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ, בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ, נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;בָּרוּךְ יְיָ, שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים, הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם יְיָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>ihe97wj5fhgjastp02obr5mbllsd0oa</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/קכה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756178</id>
    <revision>
      <id>3086678</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:43:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קכה</comment>
      <origin>3086678</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1466" sha1="3f6uhb28crf87ezl41jbu8bo9ltinrc" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|קכד|קכה|קכו}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, הַבֹּטְחִים בַּייָ כְּהַר צִיּוֹן לֹא יִמּוֹט, לְעוֹלָם יֵשֵׁב׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;יְרוּשָׁלַיִם הָרִים סָבִיב לָהּ, וַייָ סָבִיב לְעַמּוֹ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים, לְמַעַן לֹא יִשְׁלְחוּ הַצַּדִּיקִים בְּעַוְלָתָה יְדֵיהֶם׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;הֵיטִיבָה יְיָ לַטּוֹבִים, וְלִישָׁרִים בְּלִבּוֹתָם׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וְהַמַּטִּים עֲקַלְקַלּוֹתָם, יוֹלִיכֵם יְיָ אֶת פֹּעֲלֵי הָאָוֶן, שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>3f6uhb28crf87ezl41jbu8bo9ltinrc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/קכו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756179</id>
    <revision>
      <id>3086679</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:44:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קכו</comment>
      <origin>3086679</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1580" sha1="livf005ft8oygi1f9siore3vyt7hn5g" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|קכה|קכו|קכז}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, בְּשׁוּב יְיָ אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן, הָיִינוּ כְּחֹלְמִים׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ, וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה, אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם, הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ, הָיִינוּ שְׂמֵחִים׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;שׁוּבָה יְיָ אֶת שְׁבִיתֵנוּ, כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה, בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע, בֹּא יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>livf005ft8oygi1f9siore3vyt7hn5g</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/קכז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756180</id>
    <revision>
      <id>3086680</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:44:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קכז</comment>
      <origin>3086680</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1519" sha1="5cmv13cr63kyg3vz2fevkkegxxx5nc4" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|קכו|קכז|קכח}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לִשְׁלֹמֹה, אִם יְיָ לֹא יִבְנֶה בַיִת, שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ, אִם יְיָ לֹא יִשְׁמָר עִיר, שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;שָׁוְא לָכֶם מַשְׁכִּימֵי קוּם, מְאַחֲרֵי שֶׁבֶת, אֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים, כֵּן יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָא׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;הִנֵּה נַחֲלַת יְיָ בָּנִים, שָׂכָר פְּרִי הַבָּטֶן׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר, כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם, לֹא יֵבֹשׁוּ כִּי יְדַבְּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>5cmv13cr63kyg3vz2fevkkegxxx5nc4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/קכח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756181</id>
    <revision>
      <id>3086681</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:44:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קכח</comment>
      <origin>3086681</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1519" sha1="tienvodjdh50vvkh5qvt4v3grl6cpw3" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|קכז|קכח|קכט}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא יְיָ הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ, בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יְיָ׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִּיּוֹן, וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ, שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>tienvodjdh50vvkh5qvt4v3grl6cpw3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/קכט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756182</id>
    <revision>
      <id>3086682</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:44:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קכט</comment>
      <origin>3086682</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1852" sha1="h84z36jeico8z04uu1na5tocgpw4k9j" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|קכח|קכט|קל}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרַי, יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרָי, גַּם לֹא יָכְלוּ לִי׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים, הֶאֱרִיכוּ לְמַעֲנִיתָם׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;יְיָ צַדִּיק, קִצֵּץ עֲבוֹת רְשָׁעִים׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;יִהְיוּ כַּחֲצִיר גַּגּוֹת, שֶׁקַּדְמַת שָׁלַף יָבֵשׁ׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;שֶׁלֹּא מִלֵּא כַפּוֹ קוֹצֵר וְחִצְנוֹ מְעַמֵּר׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וְלֹא אָמְרוּ הָעֹבְרִים בִּרְכַּת יְיָ אֲלֵיכֶם, בֵּרַכְנוּ אֶתְכֶם בְּשֵׁם יְיָ׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>h84z36jeico8z04uu1na5tocgpw4k9j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/קל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756183</id>
    <revision>
      <id>3086683</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:45:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קל</comment>
      <origin>3086683</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1877" sha1="dlh2i5mzbdrpw0gfjo3rqsc59pfwmhh" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|קכט|קל|קלא}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ, יְיָ׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ, אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה, לְמַעַן תִּוָּרֵא׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;קִוִּיתִי יְיָ קִוְּתָה נַפְשִׁי, וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;נַפְשִׁי לַאדֹנָי, מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ, כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>dlh2i5mzbdrpw0gfjo3rqsc59pfwmhh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/קלא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756184</id>
    <revision>
      <id>3086684</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:45:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קלא</comment>
      <origin>3086684</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="948" sha1="6e7oul4jdojv91ux2d4siz0ddjra53z" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|קל|קלא|קלב}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד, יְיָ, לֹא גָבַהּ לִבִּי, וְלֹא רָמוּ עֵינַי, וְלֹא הִלַּכְתִּי  בִּגְדֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;אִם לֹא שִׁוִּיתִי וְדוֹמַמְתִּי נַפְשִׁי, כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ, כַּגָּמֻל עָלַי נַפְשִׁי׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>6e7oul4jdojv91ux2d4siz0ddjra53z</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/קלב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756185</id>
    <revision>
      <id>3086685</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:47:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קלב</comment>
      <origin>3086685</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4209" sha1="te4me14xu3to9zk5qne7100336jxkmc" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|קלא|קלב|קלג}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, זְכוֹר יְיָ לְדָוִד אֵת כָּל עֻנּוֹתוֹ׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַייָ, נָדַר לַאֲבִיר יַעֲקֹב׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;אִם אָבֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי, אִם אֶעֱלֶה עַל עֶרֶשׂ יְצוּעָי׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי, לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַייָ, מִשְׁכָּנוֹת לַאֲבִיר יַעֲקֹב׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;הִנֵּה שְׁמַעֲנוּהָ בְאֶפְרָתָה, מְצָאנוּהָ בִּשְׂדֵי יָעַר׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;קוּמָה יְיָ לִמְנוּחָתֶךָ, אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק, וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ, אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;נִשְׁבַּע יְיָ לְדָוִד אֱמֶת לֹא יָשׁוּב מִמֶּנָּה, מִפְּרִי בִטְנְךָ אָשִׁית לְכִסֵּא לָךְ׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ בְּרִיתִי, וְעֵדֹתִי זוֹ אֲלַמְּדֵם, גַּם בְּנֵיהֶם עֲדֵי עַד יֵשְׁבוּ לְכִסֵּא לָךְ׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;כִּי בָחַר יְיָ בְּצִיּוֹן, אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד, פֹּה אֵשֵׁב כִּי אִוִּתִיהָ׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;צֵידָהּ בָּרֵךְ אֲבָרֵךְ, אֶבְיוֹנֶיהָ אַשְׂבִּיעַ לָחֶם׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וְכֹהֲנֶיהָ אַלְבִּישׁ יֶשַׁע, וַחֲסִידֶיהָ רַנֵּן יְרַנֵּנוּ׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד, עָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;אוֹיְבָיו אַלְבִּישׁ בֹּשֶׁת, וְעָלָיו יָצִיץ נִזְרוֹ׃ &lt;קטע סוף=יח/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>te4me14xu3to9zk5qne7100336jxkmc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/קלג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756186</id>
    <revision>
      <id>3086686</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:47:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קלג</comment>
      <origin>3086686</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="978" sha1="mvvito5krmb01i1e3dvotb5gd7x95cv" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|קלב|קלג|קלד}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד, הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ, יֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן, שֶׁיֹּרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;כְּטַל חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד עַל הַרְרֵי צִיּוֹן, כִּי שָׁם צִוָּה יְיָ אֶת הַבְּרָכָה, חַיִּים עַד הָעוֹלָם׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>mvvito5krmb01i1e3dvotb5gd7x95cv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/קלד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756187</id>
    <revision>
      <id>3086687</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:47:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קלד</comment>
      <origin>3086687</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="810" sha1="75hh23y93t8gk3xtb05y7r7pfh1zcpt" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|קלג|קלד|קלה}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ, הָעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִּיּוֹן, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>75hh23y93t8gk3xtb05y7r7pfh1zcpt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/קלה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756188</id>
    <revision>
      <id>3086688</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:47:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קלה</comment>
      <origin>3086688</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4968" sha1="3dj8a8a0jp7it61ov964a0zq14m66y1" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|קלד|קלה|קלו}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;הַלְלוּ־יָהּ,  הַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, הַלְלוּ עַבְדֵי יְיָ׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;שֶׁעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת בֵּית אֱלֹהֵינוּ׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;הַלְלוּ־יָהּ כִּי טוֹב יְיָ, זַמְּרוּ לִשְׁמוֹ כִּי נָעִים׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל יְיָ, וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל אֱלֹהִים׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ יְיָ עָשָׂה, בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, בַּיַּמִּים וְכָל תְּהֹמוֹת׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;מַעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ, בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה, מוֹצֵא רוּחַ מֵאוֹצְרוֹתָיו׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;שֶׁהִכָּה בְּכוֹרֵי מִצְרָיִם, מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;שָׁלַח אוֹתֹת וּמֹפְתִים בְּתוֹכֵכִי מִצְרָיִם, בְּפַרְעֹה וּבְכָל עֲבָדָיו׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;שֶׁהִכָּה גּוֹיִם רַבִּים, וְהָרַג מְלָכִים עֲצוּמִים׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, וּלְכֹל מַמְלְכוֹת כְּנָעַן׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וְנָתַן אַרְצָם נַחֲלָה, נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;יְיָ שִׁמְךָ לְעוֹלָם, יְיָ זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;כִּי יָדִין יְיָ עַמּוֹ, וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;עֲצַבֵּי הַגּוֹיִם כֶּסֶף וְזָהָב, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ, עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יַאֲזִינוּ, אַף אֵין יֶשׁ רוּחַ בְּפִיהֶם׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם, כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵחַ בָּהֶם׃ &lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;בֵּית יִשְׂרָאֵל בָּרְכוּ אֶת יְיָ, בֵּית אַהֲרֹן בָּרְכוּ אֶת יְיָ׃ &lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;בֵּית הַלֵּוִי בָּרְכוּ אֶת יְיָ, יִרְאֵי יְיָ בָּרְכוּ אֶת יְיָ׃ &lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָיִם, הַלְלוּ־יָהּ׃ &lt;קטע סוף=כא/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>3dj8a8a0jp7it61ov964a0zq14m66y1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/קלו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756189</id>
    <revision>
      <id>3086689</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:48:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קלו</comment>
      <origin>3086689</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5773" sha1="5gas847po912mgo981y5ulo7qfodcfe" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|קלה|קלו|קלז}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;לְעֹשֵׂה הַשָּׁמַיִם בִּתְבוּנָה, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;לְרֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;אֶת הַשֶּׁמֶשׁ לְמֶמְשֶׁלֶת בַּיּוֹם, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;אֶת הַיָּרֵחַ וְכוֹכָבִים לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלָּיְלָה, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;לְמַכֵּה מִצְרַיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וַיּוֹצֵא יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וְהֶעֱבִיר יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;לְמוֹלִיךְ עַמּוֹ בַּמִּדְבָּר, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדֹלִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וַיַּהֲרֹג מְלָכִים אַדִּירִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ &lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ &lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ &lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וְנָתַן אַרְצָם לְנַחֲלָה, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ &lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ &lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;שֶׁבְּשִׁפְלֵנוּ זָכַר לָנוּ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ &lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וַיִּפְרְקֵנוּ מִצָּרֵינוּ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ &lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ &lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;הוֹדוּ לְאֵל הַשָּׁמָיִם, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ &lt;קטע סוף=כו/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>5gas847po912mgo981y5ulo7qfodcfe</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/קלז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756190</id>
    <revision>
      <id>3086690</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:48:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קלז</comment>
      <origin>3086690</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2363" sha1="imy2hz613486pu2t9zzs0w34rmcr3u2" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|||}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל, שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ, בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר, וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה, שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְיָ עַל אַדְמַת נֵכָר׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָיִם, תִּשְׁכַּח יְמִינִי׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָיִם, הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה, אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>imy2hz613486pu2t9zzs0w34rmcr3u2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3086691</id>
      <parentid>3086690</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T20:48:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086691</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2381" sha1="htzzvygwju0c22lsmnp9hqgna76gr1q" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|קלו|קלז|קלח}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל, שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ, בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר, וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה, שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְיָ עַל אַדְמַת נֵכָר׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָיִם, תִּשְׁכַּח יְמִינִי׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָיִם, הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה, אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>htzzvygwju0c22lsmnp9hqgna76gr1q</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/קלח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756191</id>
    <revision>
      <id>3086693</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:50:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קלח</comment>
      <origin>3086693</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2131" sha1="2675m1mawskdtbe86sifpgovg22d810" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|קלז|קלח|קלט}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לְדָוִד, אוֹדְךָ בְכָל לִבִּי, נֶגֶד אֱלֹהִים אֲזַמְּרֶךָּ׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְאוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;בְּיוֹם קָרָאתִי וַתַּעֲנֵנִי, תַּרְהִבֵנִי בְנַפְשִׁי עֹז׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;יוֹדוּךָ יְיָ כָּל מַלְכֵי אָרֶץ, כִּי שָׁמְעוּ אִמְרֵי פִיךָ׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וְיָשִׁירוּ בְּדַרְכֵי יְיָ, כִּי גָדוֹל כְּבוֹד יְיָ׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;כִּי רָם יְיָ וְשָׁפָל יִרְאֶה, וְגָבֹהַּ מִמֶּרְחָק יְיֵדָע׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;אִם אֵלֵךְ בְּקֶרֶב צָרָה תְּחַיֵּנִי, עַל אַף אֹיְבַי תִּשְׁלַח יָדֶךָ, וְתוֹשִׁיעֵנִי יְמִינֶךָ׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;יְיָ יִגְמֹר בַּעֲדִי, יְיָ חַסְדְּךָ לְעוֹלָם, מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אַל תֶּרֶף׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>2675m1mawskdtbe86sifpgovg22d810</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/קלט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756192</id>
    <revision>
      <id>3086694</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:50:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קלט</comment>
      <origin>3086694</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5688" sha1="dtyu5hjs4id85hyd486l9o25cgoccv1" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|קלח|קלט|קמ}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר, יְיָ חֲקַרְתַּנִי וַתֵּדָע׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;אַתָּה יָדַעְתָּ שִׁבְתִּי וְקוּמִי, בַּנְתָּה לְרֵעִי מֵרָחוֹק׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ, וְכָל דְּרָכַי הִסְכַּנְתָּה׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;כִּי אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנִי, הֵן יְיָ יָדַעְתָּ כֻלָּהּ׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי, וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;פְּלִיאָה דַעַת מִמֶּנִּי, נִשְׂגְּבָה לֹא אוּכַל לָהּ׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ, וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה, וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;אֶשָּׂא כַנְפֵי שָׁחַר, אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;גַּם שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי, וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וָאֹמַר אַךְ חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי, וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵנִי׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָּ, וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר, כַּחֲשֵׁיכָה כָּאוֹרָה׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;כִּי אַתָּה קָנִיתָ כִלְיֹתָי, תְּסֻכֵּנִי בְּבֶטֶן אִמִּי׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;אוֹדְךָ עַל כִּי נוֹרָאוֹת נִפְלֵיתִי, נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ, וְנַפְשִׁי יֹדַעַת מְאֹד׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;לֹא נִכְחַד עָצְמִי מִמֶּךָּ, אֲשֶׁר עֻשֵּׂיתִי בַסֵּתֶר, רֻקַּמְתִּי בְּתַחְתִּיּוֹת אָרֶץ׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ, וְעַל סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ, יָמִים יֻצָּרוּ, וְלוֹ אֶחָד בָּהֶם׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וְלִי מַה יָּקְרוּ רֵעֶיךָ אֵל, מֶה עָצְמוּ רָאשֵׁיהֶם׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;אֶסְפְּרֵם מֵחוֹל יִרְבּוּן, הֱקִיצֹתִי וְעוֹדִי עִמָּךְ׃ &lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;אִם תִּקְטֹל אֱלוֹהַּ ׀ רָשָׁע, וְאַנְשֵׁי דָמִים סוּרוּ מֶנִּי׃ &lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;אֲשֶׁר יֹמְרוּךָ לִמְזִמָּה, נָשׂוּא לַשָּׁוְא עָרֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ יְיָ אֶשְׂנָא, וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט׃ &lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים, לְאוֹיְבִים הָיוּ לִי׃ &lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;חָקְרֵנִי אֵל וְדַע לְבָבִי, בְּחָנֵנִי וְדַע שַׂרְעַפָּי׃ &lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וּרְאֵה אִם דֶּרֶךְ עֹצֶב בִּי, וּנְחֵנִי בְּדֶרֶךְ עוֹלָם׃ &lt;קטע סוף=כד/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>dtyu5hjs4id85hyd486l9o25cgoccv1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/קמ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756193</id>
    <revision>
      <id>3086695</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:50:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קמ</comment>
      <origin>3086695</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3514" sha1="4tlv72mgpwfltfi05h6746j9xksar6m" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|קלט|קמ|קמא}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;חַלְּצֵנִי יְיָ מֵאָדָם רָע, מֵאִישׁ חֲמָסִים תִּנְצְרֵנִי׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;אֲשֶׁר חָשְׁבוּ רָעוֹת בְּלֵב, כָּל יוֹם יָגוּרוּ מִלְחָמוֹת׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;שָׁנְנוּ לְשׁוֹנָם כְּמוֹ נָחָשׁ, חֲמַת עַכְשׁוּב תַּחַת שְׂפָתֵימוֹ סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;שָׁמְרֵנִי יְיָ מִידֵי רָשָׁע, מֵאִישׁ חֲמָסִים תִּנְצְרֵנִי, אֲשֶׁר חָשְׁבוּ לִדְחוֹת פְּעָמָי׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;טָמְנוּ גֵאִים פַּח לִי, וַחֲבָלִים פָּרְשׂוּ רֶשֶׁת לְיַד מַעְגָּל, מֹקְשִׁים שָׁתוּ לִי סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;אָמַרְתִּי לַייָ אֵלִי אָתָּה, הַאֲזִינָה יְיָ קוֹל תַּחֲנוּנָי׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;&lt;span style=&quot;color: gray;&quot;&gt;יְיִ&lt;/span&gt; [אֱלֹהִים] אֲדֹנָי עֹז יְשׁוּעָתִי, סַכֹּתָה לְרֹאשִׁי בְּיוֹם נָשֶׁק׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;אַל תִּתֵּן יְיָ מַאֲוַיֵּי רָשָׁע, זְמָמוֹ אַל תָּפֵק יָרוּמוּ סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;רֹאשׁ מְסִבָּי, עֲמַל שְׂפָתֵימוֹ יְכַסֵּימוֹ׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;יִמּוֹטוּ עֲלֵיהֶם גֶּחָלִים, בָּאֵשׁ יַפִּלֵם, בְּמַהֲמֹרוֹת בַּל יָקוּמוּ׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;אִישׁ לָשׁוֹן בַּל יִכּוֹן בָּאָרֶץ, אִישׁ חָמָס רָע יְצוּדֶנּוּ לְמַדְחֵפֹת׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;יָדַעְתִּי כִּי יַעֲשֶׂה יְיָ דִּין עָנִי, מִשְׁפַּט אֶבְיֹנִים׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ, יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>4tlv72mgpwfltfi05h6746j9xksar6m</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/קמא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756194</id>
    <revision>
      <id>3086696</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:50:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קמא</comment>
      <origin>3086696</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2706" sha1="j0vplyhtxwygcwz5wewjd6iu0o9d426" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|||}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;מִזְמוֹר לְדָוִד, יְיָ קְרָאתִיךָ חוּשָׁה לִּי, הַאֲזִינָה קוֹלִי בְּקָרְאִי לָךְ׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ, מַשְׂאַת כַּפַּי מִנְחַת עָרֶב׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;שִׁיתָה יְיָ שָׁמְרָה לְפִי, נִצְּרָה עַל דַּל שְׂפָתָי׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;אַל תַּט לִבִּי לְדָבָר רָע, לְהִתְעוֹלֵל עֲלִלוֹת בְּרֶשַׁע אֶת אִישִׁים פֹּעֲלֵי אָוֶן, וּבַל אֶלְחַם בְּמַנְעַמֵּיהֶם׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;יֶהֶלְמֵנִי צַדִּיק חֶסֶד וְיוֹכִיחֵנִי, שֶׁמֶן רֹאשׁ אַל יָנִי רֹאשִׁי, כִּי עוֹד וּתְפִלָּתִי בְּרָעוֹתֵיהֶם׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;נִשְׁמְטוּ בִידֵי סֶלַע שֹׁפְטֵיהֶם, וְשָׁמְעוּ אֲמָרַי כִּי נָעֵמוּ׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;כְּמוֹ פֹלֵחַ וּבֹקֵעַ בָּאָרֶץ, נִפְזְרוּ עֲצָמֵינוּ לְפִי שְׁאוֹל׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;כִּי אֵלֶיךָ &lt;span style=&quot;color: gray;&quot;&gt;יְיִ&lt;/span&gt; [אֱלֹהִים] אֲדֹנָי עֵינָי, בְּכָה חָסִיתִי אַל תְּעַר נַפְשִׁי׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;שָׁמְרֵנִי מִידֵי פַח יָקְשׁוּ לִי, וּמֹקְשׁוֹת פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;יִפְּלוּ בְמַכְמֹרָיו רְשָׁעִים, יַחַד אָנֹכִי עַד אֶעֱבוֹר׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>j0vplyhtxwygcwz5wewjd6iu0o9d426</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3086697</id>
      <parentid>3086696</parentid>
      <timestamp>2026-10-03T20:50:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3086697</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2722" sha1="rn96odjt286e7qk311ibhixi43lybwj" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|קמ|קמא|קמב}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;מִזְמוֹר לְדָוִד, יְיָ קְרָאתִיךָ חוּשָׁה לִּי, הַאֲזִינָה קוֹלִי בְּקָרְאִי לָךְ׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ, מַשְׂאַת כַּפַּי מִנְחַת עָרֶב׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;שִׁיתָה יְיָ שָׁמְרָה לְפִי, נִצְּרָה עַל דַּל שְׂפָתָי׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;אַל תַּט לִבִּי לְדָבָר רָע, לְהִתְעוֹלֵל עֲלִלוֹת בְּרֶשַׁע אֶת אִישִׁים פֹּעֲלֵי אָוֶן, וּבַל אֶלְחַם בְּמַנְעַמֵּיהֶם׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;יֶהֶלְמֵנִי צַדִּיק חֶסֶד וְיוֹכִיחֵנִי, שֶׁמֶן רֹאשׁ אַל יָנִי רֹאשִׁי, כִּי עוֹד וּתְפִלָּתִי בְּרָעוֹתֵיהֶם׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;נִשְׁמְטוּ בִידֵי סֶלַע שֹׁפְטֵיהֶם, וְשָׁמְעוּ אֲמָרַי כִּי נָעֵמוּ׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;כְּמוֹ פֹלֵחַ וּבֹקֵעַ בָּאָרֶץ, נִפְזְרוּ עֲצָמֵינוּ לְפִי שְׁאוֹל׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;כִּי אֵלֶיךָ &lt;span style=&quot;color: gray;&quot;&gt;יְיִ&lt;/span&gt; [אֱלֹהִים] אֲדֹנָי עֵינָי, בְּכָה חָסִיתִי אַל תְּעַר נַפְשִׁי׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;שָׁמְרֵנִי מִידֵי פַח יָקְשׁוּ לִי, וּמֹקְשׁוֹת פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;יִפְּלוּ בְמַכְמֹרָיו רְשָׁעִים, יַחַד אָנֹכִי עַד אֶעֱבוֹר׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>rn96odjt286e7qk311ibhixi43lybwj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/קנ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756195</id>
    <revision>
      <id>3086698</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:52:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קנ</comment>
      <origin>3086698</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1437" sha1="au9k6ylvzc3r761u5djj5zhdco3p8ed" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|קמט|קנ}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;הַלְלוּ־יָהּ,  הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ, הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו, הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר, הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;הַלְלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל, הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעֻגָב׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע, הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, הַלְלוּ־יָהּ׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>au9k6ylvzc3r761u5djj5zhdco3p8ed</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/קמט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756196</id>
    <revision>
      <id>3086699</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:52:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קמט</comment>
      <origin>3086699</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2194" sha1="thawhexgx4c3fzl5jfcudly8i049iky" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|קמח|קמט|קנ}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;הַלְלוּ־יָהּ,  שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ, תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו, בְּנֵי צִיּוֹן יָגִילוּ בְמַלְכָּם׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל, בְּתֹף וְכִנּוֹר יְזַמְּרוּ לוֹ׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;כִּי רוֹצֶה יְיָ בְּעַמּוֹ, יְפָאֵר עֲנָוִים בִּישׁוּעָה׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד, יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם, וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם, תּוֹכֵחוֹת בַּלְאֻמִּים׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים, וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב, הָדָר הוּא לְכָל חֲסִידָיו, הַלְלוּ־יָהּ׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>thawhexgx4c3fzl5jfcudly8i049iky</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/קמח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756197</id>
    <revision>
      <id>3086700</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:52:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קמח</comment>
      <origin>3086700</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3330" sha1="o12uty87d56v5phgufatjesu2djq5zb" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|קמז|קמח|קמט}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;הַלְלוּ־יָהּ,  הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הַשָּׁמַיִם, הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;הַלְלוּהוּ כָל מַלְאָכָיו, הַלְלוּהוּ כָּל צְבָאָו׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;הַלְלוּהוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ, הַלְלוּהוּ כָּל כּוֹכְבֵי אוֹר׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם, וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָאוּ׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם, חָק נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הָאָרֶץ, תַּנִּינִים וְכָל תְּהֹמוֹת׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;אֵשׁ וּבָרָד, שֶׁלֶג וְקִיטוֹר, רוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;הֶהָרִים וְכָל גְּבָעוֹת, עֵץ פְּרִי וְכָל אֲרָזִים׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;הַחַיָּה וְכָל בְּהֵמָה, רֶמֶשׂ וְצִפּוֹר כָּנָף׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;מַלְכֵי אֶרֶץ וְכָל לְאֻמִּים, שָׂרִים וְכָל שֹׁפְטֵי אָרֶץ׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;בַּחוּרִים וְגַם בְּתוּלוֹת, זְקֵנִים עִם נְעָרִים׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ, הוֹדוֹ עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ, תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ, הַלְלוּ־יָהּ׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>o12uty87d56v5phgufatjesu2djq5zb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/קמז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756198</id>
    <revision>
      <id>3086701</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:52:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קמז</comment>
      <origin>3086701</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4668" sha1="ln7wfmepj2umxjf1vei24sjvuqwh5hi" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|קמו|קמז|קמח}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;הַלְלוּ־יָהּ,  כִּי טוֹב זַמְּרָה אֱלֹהֵינוּ, כִּי נָעִים נָאוָה תְהִלָּה׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם יְיָ, נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב, וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים, לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;מְעוֹדֵד עֲנָוִים יְיָ, מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָרֶץ׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;עֱנוּ לַייָ בְּתוֹדָה, זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ בְכִנּוֹר׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים, הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר, הַמַּצְמִיחַ הָרִים חָצִיר׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ, לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָאוּ׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ, לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;רוֹצֶה יְיָ אֶת יְרֵאָיו, אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלַיִם אֶת יְיָ, הַלְלִי אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ, בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם, חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;הַשֹּׁלֵחַ אִמְרָתוֹ אָרֶץ, עַד מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרוֹ׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר, כְּפוֹר כָּאֵפֶר יְפַזֵּר׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים, לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם, יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מָיִם׃ &lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;מַגִּיד דְּבָרָו לְיַעֲקֹב, חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל׃ &lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי, וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם, הַלְלוּ־יָהּ׃ &lt;קטע סוף=כ/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>ln7wfmepj2umxjf1vei24sjvuqwh5hi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/קמו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756199</id>
    <revision>
      <id>3086702</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:53:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קמו</comment>
      <origin>3086702</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2493" sha1="0si1xriwy3x41er1q19zd35pimwbo8n" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|קמה|קמו|קמז}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;הַלְלוּ־יָהּ, הַלְלִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;אֲהַלְלָה יְיָ בְּחַיָּי, אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים, בְּבֶן אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;תֵּצֵא רוּחוֹ יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ, בַּיּוֹם הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָיו׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ, שִׂבְרוֹ עַל יְיָ אֱלֹהָיו׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;עֹשֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם, הַשֹּׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים, נֹתֵן לֶחֶם לָרְעֵבִים, יְיָ מַתִּיר אֲסוּרִים׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;יְיָ פֹּקֵחַ עִוְרִים, יְיָ זֹקֵף כְּפוּפִים, יְיָ אֹהֵב צַדִּיקִים׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;יְיָ שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים, יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד, וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּ־יָהּ׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>0si1xriwy3x41er1q19zd35pimwbo8n</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/קמה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756200</id>
    <revision>
      <id>3086703</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:53:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קמה</comment>
      <origin>3086703</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4961" sha1="bllmb680vc4wu4ao69coekjjxt0sjbl" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|קמד|קמה|קמו}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;תְּהִלָּה לְדָוִד, אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ, וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;בְּכָל יוֹם אֲבָרְכֶךָּ, וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ, וּגְבוּרֹתֶיךָ יַגִּידוּ׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ, וְדִבְרֵי נִפְלְאֹתֶיךָ אָשִׂיחָה׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וֶעֱזוּז נוֹרְאֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ, וּגְדֻלָּתְךָ אֲסַפְּרֶנָּה׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;זֵכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ, וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּנוּ׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ, אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל חָסֶד׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;יוֹדוּךָ יְיָ כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וַחֲסִידֶיךָ יְבָרְכוּכָה׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ, וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו, וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים, וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדֹר׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;סוֹמֵךְ יְיָ לְכָל הַנֹּפְלִים, וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ, וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן׃ &lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;צַדִּיק יְיָ בְּכָל דְּרָכָיו, וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו׃ &lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;קָרוֹב יְיָ לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת׃ &lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה, וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם׃ &lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;שׁוֹמֵר יְיָ אֶת כָּל אֹהֲבָיו, וְאֵת כָּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד׃ &lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;תְּהִלַּת יְיָ יְדַבֶּר פִּי, וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד׃ &lt;קטע סוף=כא/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>bllmb680vc4wu4ao69coekjjxt0sjbl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/קמד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756201</id>
    <revision>
      <id>3086704</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:53:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קמד</comment>
      <origin>3086704</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3965" sha1="dn5ox3wnnpjccm794jitj6p67jvl7dy" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|קמג|קמד|קמה}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לְדָוִד, בָּרוּךְ יְיָ צוּרִי, הַמְלַמֵּד יָדַי לַקְרָב, אֶצְבְּעוֹתַי לַמִּלְחָמָה׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;חַסְדִּי וּמְצוּדָתִי מִשְׂגַּבִּי וּמְפַלְטִי לִי, מָגִנִּי וּבוֹ חָסִיתִי, הָרוֹדֵד עַמִּי תַחְתָּי׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;יְיָ מָה אָדָם וַתֵּדָעֵהוּ, בֶּן אֱנוֹשׁ וַתְּחַשְּׁבֵהוּ׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה, יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;יְיָ הַט שָׁמֶיךָ וְתֵרֵד, גַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;בְּרוֹק בָּרָק וּתְפִיצֵם, שְׁלַח חִצֶּיךָ וּתְהֻמֵּם׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;שְׁלַח יָדֶיךָ מִמָּרוֹם, פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִמַּיִם רַבִּים, מִיַּד בְּנֵי נֵכָר׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא, וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;אֱלֹהִים, שִׁיר חָדָשׁ אָשִׁירָה לָּךְ, בְּנֵבֶל עָשׂוֹר אֲזַמְּרָה לָּךְ׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;הַנּוֹתֵן תְּשׁוּעָה לַמְּלָכִים, הַפּוֹצֶה אֶת דָּוִד עַבְדּוֹ מֵחֶרֶב רָעָה׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִיַּד בְּנֵי נֵכָר, אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא, וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;אֲשֶׁר בָּנֵינוּ כִּנְטִעִים מְגֻדָּלִים בִּנְעוּרֵיהֶם, בְּנוֹתֵינוּ כְזָוִיֹּת, מְחֻטָּבוֹת תַּבְנִית הֵיכָל׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;מְזָוֵינוּ מְלֵאִים מְפִיקִים מִזַּן אֶל זַן, צֹאונֵנוּ מַאֲלִיפוֹת מְרֻבָּבוֹת, בְּחוּצוֹתֵינוּ׃ &lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;אַלּוּפֵינוּ מְסֻבָּלִים, אֵין פֶּרֶץ וְאֵין יוֹצֵאת, וְאֵין צְוָחָה בִּרְחֹבֹתֵינוּ׃ &lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ, אַשְׁרֵי הָעָם שֱׁיְיָ אֱלֹהָיו׃ &lt;קטע סוף=טו/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>dn5ox3wnnpjccm794jitj6p67jvl7dy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/קמג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756202</id>
    <revision>
      <id>3086705</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:53:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קמג</comment>
      <origin>3086705</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3376" sha1="kt96qfn729xad68zt4sxwrys7p8kryy" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|קמב|קמג|קמד}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;מִזְמוֹר לְדָוִד, יְיָ שְׁמַע תְּפִלָּתִי, הַאֲזִינָה אֶל תַּחֲנוּנַי, בֶּאֱמֻנָתְךָ עֲנֵנִי בְּצִדְקָתֶךָ׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וְאַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט אֶת עַבְדֶּךָ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;כִּי רָדַף אוֹיֵב נַפְשִׁי, דִּכָּא לָאָרֶץ חַיָּתִי, הוֹשִׁבַנִי בְמַחֲשַׁכִּים כְּמֵתֵי עוֹלָם׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וַתִּתְעַטֵּף עָלַי רוּחִי, בְּתוֹכִי יִשְׁתּוֹמֵם לִבִּי׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;זָכַרְתִּי יָמִים מִקֶּדֶם, הָגִיתִי בְכָל פָּעֳלֶךָ, בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ אֲשׂוֹחֵחַ׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;פֵּרַשְׂתִּי יָדַי אֵלֶיךָ, נַפְשִׁי כְּאֶרֶץ עֲיֵפָה לְךָ סֶלָה׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;מַהֵר עֲנֵנִי יְיָ כָּלְתָה רוּחִי, אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי, וְנִמְשַׁלְתִּי עִם יֹרְדֵי בוֹר׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;הַשְׁמִיעֵנִי בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ כִּי בְךָ בָטָחְתִּי, הוֹדִיעֵנִי דֶּרֶךְ זוּ אֵלֵךְ, כִּי אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי נַפְשִׁי׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;הַצִּילֵנִי מֵאֹיְבַי יְיָ, אֵלֶיךָ כִסִּתִי׃ &lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;לַמְּדֵנִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ, כִּי אַתָּה אֱלוֹהָי, רוּחֲךָ טוֹבָה תַּנְחֵנִי בְּאֶרֶץ מִישׁוֹר׃ &lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ תְּחַיֵּנִי, בְּצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשִׁי׃ &lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וּבְחַסְדְּךָ תַּצְמִית אֹיְבָי, וְהַאֲבַדְתָּ כָּל צֹרְרֵי נַפְשִׁי, כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ׃ &lt;קטע סוף=יב/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>kt96qfn729xad68zt4sxwrys7p8kryy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים מנוקד ומפוסק/קמב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756203</id>
    <revision>
      <id>3086706</id>
      <timestamp>2026-10-03T20:54:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קמב</comment>
      <origin>3086706</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2165" sha1="pk3o04i8z0q26c6vh6pcfpz4kspumaw" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תהלים מנוקד ומפוסק|פרק=כן|קמא|קמב|קמג}}&lt;poem&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;מַשְׂכִּיל לְדָוִד, בִּהְיוֹתוֹ בַמְּעָרָה תְפִלָּה׃ &lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;קוֹלִי אֶל יְיָ אֶזְעָק, קוֹלִי אֶל יְיָ אֶתְחַנָּן׃ &lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;אֶשְׁפֹּךְ לְפָנָיו שִׂיחִי, צָרָתִי לְפָנָיו אַגִּיד׃ &lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;בְּהִתְעַטֵּף עָלַי רוּחִי, וְאַתָּה יָדַעְתָּ נְתִיבָתִי, בְּאֹרַח זוּ אֲהַלֵּךְ טָמְנוּ פַח לִי׃ &lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;הַבֵּיט יָמִין וּרְאֵה וְאֵין לִי מַכִּיר, אָבַד מָנוֹס מִמֶּנִּי, אֵין דּוֹרֵשׁ לְנַפְשִׁי׃ &lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;זָעַקְתִּי אֵלֶיךָ יְיָ, אָמַרְתִּי אַתָּה מַחְסִי, חֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַחַיִּים׃ &lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;הַקְשִׁיבָה אֶל רִנָּתִי כִּי דַלּוֹתִי מְאֹד, הַצִּילֵנִי מֵרֹדְפַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי׃ &lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{תמפ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי לְהוֹדוֹת אֶת שְׁמֶךָ, בִּי יַכְתִּרוּ צַדִּיקִים כִּי תִגְמֹל עָלָי׃ &lt;קטע סוף=ח/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/poem&gt;</text>
      <sha1>pk3o04i8z0q26c6vh6pcfpz4kspumaw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אומן שלא קם כמותו/משלש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756204</id>
    <revision>
      <id>3086712</id>
      <timestamp>2026-10-03T21:04:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{#קטע:אומן שלא קם כמותו|סרגל}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''אלעז[ר] חזק'''}}  {{סי|אַ}}יֶּלֶת אֲהָבִים כְּפָז מְכֻלָּלָה {{ש}} יָצְתָה מֵחֻפָּתָהּ דּוֹמָה לְכַלָּה {{ש}} {{סי|לְ}}מוּל עָנָיו בֵּרְכָה וּמִלְּלָה {{ש}} עֶרֶב וָבֹקֶר יוֹמָם וָלַיְלָה  {{סי|עֶ}}שְׂרִ...&quot;</comment>
      <origin>3086712</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2129" sha1="is4g4vvfjr7w2exmlw7b1ylu6zu8wiv" xml:space="preserve">{{#קטע:אומן שלא קם כמותו|סרגל}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''אלעז[ר] חזק'''}}

{{סי|אַ}}יֶּלֶת אֲהָבִים כְּפָז מְכֻלָּלָה {{ש}}
יָצְתָה מֵחֻפָּתָהּ דּוֹמָה לְכַלָּה {{ש}}
{{סי|לְ}}מוּל עָנָיו בֵּרְכָה וּמִלְּלָה {{ש}}
עֶרֶב וָבֹקֶר יוֹמָם וָלַיְלָה

{{סי|עֶ}}שְׂרִים וְשִׁשָּׁה דּוֹרוֹת רִחַקְתִּי {{ש}}
וּמִכֻּלָּם זֶה חָמַדְתִּי וְחָשַׁקְתִּי {{ש}}
{{סי|זֹ}}הַר וָאוֹר לֹא נֶחְקַקְתִּי {{ש}}
וּבִימִינִי חִבַּקְתִּי וּבְפִי נָשַׁקְתִּי

דּוֹבְבוּ עָלָיו הֲמוֹן עֶלְיוֹנִים {{ש}}
קוֹשְׁרִים מִסְפֵּד וְעוֹנִים קִינִים {{ש}}
{{סי|חָ}}גְרוּ שַׂקִּים מַחֲנוֹת תַּחְתּוֹנִים {{ש}}
שְׁלֹשִׁים יוֹם בּוֹכִים וְעָלָיו מְקוֹנְנִים

{{סי|זֹ}}את עֹלָה הִרְכִּיבָה בַּאֲסִיפָתוֹ {{ש}}
לְמוּל הָהָר עֵת עֲלוֹתוֹ {{ש}}
{{סי|קִ}}שְּׁרָה וְהֵילִילָה עַל מִטָּתוֹ {{ש}}
וַי וָהִי אַחֲרֵי מוֹתוֹ

{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב: וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה עֶבֶד יְיָ וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת מֹשֶׁה לֵאמֹר׃{{ממס|יהושע א א}} {{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד יְיָ בְּאֶרֶץ מוֹאָב עַל פִּי יְיָ׃{{ממס|דברים לד ה}} {{ש}}
וְנֶאֱמַר: וּמֹשֶׁה בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּמֹתוֹ לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחֹה׃{{ממס|דברים לד ז|שם ז}} {{ש}}
וְנֶאֱמַר:
{{סוף}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}}</text>
      <sha1>is4g4vvfjr7w2exmlw7b1ylu6zu8wiv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אומן שלא קם כמותו/פיוט ד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756205</id>
    <revision>
      <id>3086716</id>
      <timestamp>2026-10-03T21:27:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{#קטע:אומן שלא קם כמותו|סרגל}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} מִי גֶּבֶר בָּעוֹלָם קָם כְּמֹשֶׁה {{ש}} עָשָׂה גְּבוּרוֹת כְּמַעֲשֵׂה מֹשֶׁה {{ש}} עָנָיו מִכָּל הָאָדָם הָיָה מֹשֶׁה {{ש}} לָכֵן לֹא קָם נָבִיא כְּמֹשֶׁה {{ש}} לִפְנֵי מוֹתוֹ נִבְחַר הָאִישׁ מֹשֶׁה {{ש}} וְאַ...&quot;</comment>
      <origin>3086716</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1829" sha1="kgv2o13plzwr7946wh40txwesavcs6c" xml:space="preserve">{{#קטע:אומן שלא קם כמותו|סרגל}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
מִי גֶּבֶר בָּעוֹלָם קָם כְּמֹשֶׁה {{ש}}
עָשָׂה גְּבוּרוֹת כְּמַעֲשֵׂה מֹשֶׁה {{ש}}
עָנָיו מִכָּל הָאָדָם הָיָה מֹשֶׁה {{ש}}
לָכֵן לֹא קָם נָבִיא כְּמֹשֶׁה {{ש}}
לִפְנֵי מוֹתוֹ נִבְחַר הָאִישׁ מֹשֶׁה {{ש}}
וְאַחֲרֵי מוֹתוֹ נֶחְשַׁק מְאֹד מֹשֶׁה {{ש}}
בְּעוֹדוֹ תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה {{ש}}
וּבְמוֹתוֹ זִכְרוּ תּוֹרַת עַבְדִּי מֹשֶׁה {{ש}}
לְכָל אֲשֶׁר הִפְלִיא מֹשֶׁה {{ש}}
וּלְכָל הַיָּד הַחֲזָקָה אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה {{ש}}
בְּרוּם וּבְתַחַת נִתְעַלָּה כְּבוֹד מֹשֶׁה {{ש}}
בָּאָרֶץ יָצָא שֵׁם מֹשֶׁה {{ש}}
בַּשָּׁמַיִם קִנְּאוּ הַמַּלְאָכִים וְעִיְּנוּ בְּמֹשֶׁה {{ש}}
לָכֵן בָּחַר וְחָשַׁק בְּהָאִישׁ מֹשֶׁה {{ש}}
בִּנְשִׁיקַת פֶּה נָשָׂא נֶפֶשׁ מֹשֶׁה {{ש}}
וְנָהָה נְהִי נִהְיָה עַל מוֹת מֹשֶׁה {{ש}}
לֹא קָם וְלֹא יָקוּם כְּמֹשֶׁה {{ש}}
עֵת עָלָה הָהָר וַיַּעַל מֹשֶׁה {{ש}}
אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה עֻנָּה מֹשֶׁה {{ש}}
לָכֵן קוֹנְנוּ גְּאוּלִים בְּיַד מֹשֶׁה {{ש}}
וְקִרְאוּ וַי אַחַר מוֹת מֹשֶׁה 

בִּגְזֵרַת{{ש}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|חי וקיים}}</text>
      <sha1>kgv2o13plzwr7946wh40txwesavcs6c</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תבנית:פתל</title>
    <ns>10</ns>
    <id>1756206</id>
    <revision>
      <id>3086717</id>
      <timestamp>2026-10-03T21:28:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>תבנית</comment>
      <origin>3086717</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="910" sha1="sphv29kc632d9qtfmenle3yictz17zd" xml:space="preserve">{{#בחר:{{{מ&quot;מ|}}}|כן={{ממס1|תהלים {{{1}}}}}}}{{#בחר:{{{צורה|}}}
|שורות={{רן|{{#בלי קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/{{{1}}}|סימן}}}}
|מספרים={{רן|{{:תהלים מנוקד ומפוסק/{{{1}}} }} }}
|{{#בלי קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/{{{1}}}|סימן}}
}}&lt;noinclude&gt;תבנית להכללת פרק מתוך [[תהלים מנוקד ומפוסק]]
==פסוקים ברצף==
;קוד:
&lt;nowiki&gt;{{פתל|א}}&lt;/nowiki&gt;
;תוצאה:
{{פתל|א}}
==בשורות==
;קוד:
&lt;nowiki&gt;{{פתל|א|צורה=שורות}}&lt;/nowiki&gt;
;תוצאה:
{{פתל|א|צורה=שורות}}
==עם מספרי הפסוקים==
;קוד:
&lt;nowiki&gt;{{פתל|א|צורה=מספרים}}&lt;/nowiki&gt;
;תוצאה:
{{פתל|א|צורה=מספרים}}
==הוספת קישור לפני הפרק==
;קוד:
&lt;nowiki&gt;{{פתל|א|מ&quot;מ=כן}}&lt;/nowiki&gt;
;תוצאה:
{{פתל|א|מ&quot;מ=כן}}</text>
      <sha1>sphv29kc632d9qtfmenle3yictz17zd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת קטגוריה:יוסף חיים מבגדד</title>
    <ns>15</ns>
    <id>1756207</id>
    <revision>
      <id>3086767</id>
      <timestamp>2026-10-04T02:06:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-53103-60</username>
        <id>46648</id>
      </contributor>
      <comment>/* פיוט איומה קומי התנערי */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3086767</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="296" sha1="5ikkovcvihm95281hlkrcywz8x3dm4g" xml:space="preserve">== פיוט איומה קומי התנערי ==
חסר הפיוט איומה קומי התנערי של הגאון רבינו יוסף חיים ז&quot;ל [[מיוחד:תרומות/~2026-53103-60|~2026-53103-60]] • [[שיחת משתמש:~2026-53103-60|שיחה]] 05:06, 4 באוקטובר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>5ikkovcvihm95281hlkrcywz8x3dm4g</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3086786</id>
      <parentid>3086767</parentid>
      <timestamp>2026-10-04T06:23:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-53491-28</username>
        <id>46649</id>
      </contributor>
      <comment>/* פיוט איומה קומי התנערי */</comment>
      <origin>3086786</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="345" sha1="87mrwt0bd5yjzte7hd8l4z5q73uxlgs" xml:space="preserve">== פיוט איומה קומי התנערי ==
חסר הפיוט איומה קומי התנערי של הגאון רבינו יוסף חיים ז&quot;ל [[מיוחד:תרומות/~2026-53103-60|~2026-53103-60]] • [[שיחת משתמש:~2026-53103-60|שיחה]] 05:06, 4 באוקטובר 2026 (IDT)

{{א|מו יו הו}} - אפשר?— דניאל</text>
      <sha1>87mrwt0bd5yjzte7hd8l4z5q73uxlgs</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756208</id>
    <redirect title="תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (תקצוב לאומי) (תשלום חודשי קבוע לבתי חולים ציבוריים כלליים)" />
    <revision>
      <id>3086779</id>
      <timestamp>2026-10-04T06:19:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>Shahar9261 העביר את הדף [[תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]] לשם [[תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (תקצוב לאומי) (תשלום חודשי קבוע לבתי חולים ציבוריים כלליים)]]</comment>
      <origin>3086779</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="199" sha1="5z1le6ggtiabw00a5go996v4p29ci01" xml:space="preserve">#הפניה [[תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (תקצוב לאומי) (תשלום חודשי קבוע לבתי חולים ציבוריים כלליים)]]</text>
      <sha1>5z1le6ggtiabw00a5go996v4p29ci01</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:~2026-53491-28</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1756210</id>
    <revision>
      <id>3086813</id>
      <timestamp>2026-10-04T10:38:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* הזמנה */ נושא חדש ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3086813</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="138" sha1="2wemw50i1r2tm0izoy4jvitvn3gzeux" xml:space="preserve">== הזמנה ==
{{הזמנה}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:38, 4 באוקטובר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>2wemw50i1r2tm0izoy4jvitvn3gzeux</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>